ויקיטקסט hewikisource https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.12 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיטקסט שיחת ויקיטקסט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה עמוד שיחת עמוד ביאור שיחת ביאור מחבר שיחת מחבר תרגום שיחת תרגום מפתח שיחת מפתח מקור שיחת מקור TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע ויקיטקסט:מזנון 4 34 3026785 3026620 2026-07-24T12:25:17Z MediaWiki message delivery 8143 /* Request for comment (the future of Abstract Wikipedia) */ פסקה חדשה 3026785 wikitext text/x-wiki {{/פתיח}} == הוספת שיעורי שמע לתלמוד הבבלי == אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף "תבנית:כותרת לעמוד בגמרא" – ויקיטקסט <span style="background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;"> :::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]</span> יש התנגדות? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:36, 16 ביוני 2025 (IDT) :מחילה שהעברתי לתחתית בלי דיון, לא ראיתי שפתחת על כך פיסקה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"א באב ה'תשפ"ה • 16:17, 15 באוגוסט 2025 (IDT) ::אולי כדאי להוסיף קישור מהבבלי לפחות לתוס שם אני מוסיף הקלטה על כל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:20, 15 באוגוסט 2025 (IDT) ::: אני חושב שדברים כאלה יכולים להישאר בתחתית הדף, אין צורך להעמיס על הקורא מיד בראש הדף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:27, 15 באוגוסט 2025 (IDT) == חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה 2025 - קריאה להגשת מועמדוּת == <section begin="announcement-content" /> :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div> שלום לכולם, [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|הקול הקורא להגשת מועמדוּת לבחירות 2025 לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה פתוח כעת]], מיום 17 ביוני 2025 ועד 2 ביולי 2025 בשעה 11:59 לפי זמן אוניברסלי מתואם (UTC) [1]. חבר הנאמנים מפקח על עבודת קרן ויקימדיה, ותקופת הכהונה בו היא בת שלוש שנים [2]. זוהי משרה בהתנדבות. השנה תצביע קהילת ויקימדיה מסוף חודש אוגוסט ובמשך כל חודש ספטמבר 2025 כדי לאייש שני (2) מושבים בחבר הנאמנים של הקרן. אולי את או אתה, או מישהו שאתם מכירים - מתאימים לתפקיד ויכולים להצטרף לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה? [3] אפשר לקרוא עוד על הכישורים הנדרשים כדי להציג מועמדוּת לעמדות ההנהגה האלה, ועל אופן הצגת המועמדוּת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidate application|בדף הזה במטא־ויקי]], או איך לשכנע מישהו אחר או מישהי אחרת להתמודד בבחירות לשנה זו. בברכה חמה, אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי<br /> יו״ר ועדת הבחירות בשם ועדת הבחירות וועדת המשילות [1] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Call_for_candidates [2] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Bylaws#(B)_Term. [3] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Resources_for_candidates<section end="announcement-content" /> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:44, 17 ביוני 2025 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=28866958 --> == <span lang="en" dir="ltr">Sister Projects Task Force reviews Wikispore and Wikinews</span> == <div lang="en" dir="ltr"> <section begin="message"/> Dear Wikimedia Community, The [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs Committee (CAC)]] of the Wikimedia Foundation Board of Trustees assigned [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Sister Projects Task Force|the Sister Projects Task Force (SPTF)]] to update and implement a procedure for assessing the lifecycle of Sister Projects – wiki [[m:Wikimedia projects|projects supported by Wikimedia Foundation (WMF)]]. A vision of relevant, accessible, and impactful free knowledge has always guided the Wikimedia Movement. As the ecosystem of Wikimedia projects continues to evolve, it is crucial that we periodically review existing projects to ensure they still align with our goals and community capacity. Despite their noble intent, some projects may no longer effectively serve their original purpose. '''Reviewing such projects is not about giving up – it's about responsible stewardship of shared resources'''. Volunteer time, staff support, infrastructure, and community attention are finite, and the non-technical costs tend to grow significantly as our ecosystem has entered a different age of the internet than the one we were founded in. Supporting inactive projects or projects that didn't meet our ambitions can unintentionally divert these resources from areas with more potential impact. Moreover, maintaining projects that no longer reflect the quality and reliability of the Wikimedia name stands for, involves a reputational risk. An abandoned or less reliable project affects trust in the Wikimedia movement. Lastly, '''failing to sunset or reimagine projects that are no longer working can make it much harder to start new ones'''. When the community feels bound to every past decision – no matter how outdated – we risk stagnation. A healthy ecosystem must allow for evolution, adaptation, and, when necessary, letting go. If we create the expectation that every project must exist indefinitely, we limit our ability to experiment and innovate. Because of this, SPTF reviewed two requests concerning the lifecycle of the Sister Projects to work through and demonstrate the review process. We chose Wikispore as a case study for a possible new Sister Project opening and Wikinews as a case study for a review of an existing project. Preliminary findings were discussed with the CAC, and a community consultation on both proposals was recommended. === Wikispore === The [[m:Wikispore|application to consider Wikispore]] was submitted in 2019. SPTF decided to review this request in more depth because rather than being concentrated on a specific topic, as most of the proposals for the new Sister Projects are, Wikispore has the potential to nurture multiple start-up Sister Projects. After careful consideration, the SPTF has decided '''not to recommend''' Wikispore as a Wikimedia Sister Project. Considering the current activity level, the current arrangement allows '''better flexibility''' and experimentation while WMF provides core infrastructural support. We acknowledge the initiative's potential and seek community input on what would constitute a sufficient level of activity and engagement to reconsider its status in the future. As part of the process, we shared the decision with the Wikispore community and invited one of its leaders, Pharos, to an SPTF meeting. Currently, we especially invite feedback on measurable criteria indicating the project's readiness, such as contributor numbers, content volume, and sustained community support. This would clarify the criteria sufficient for opening a new Sister Project, including possible future Wikispore re-application. However, the numbers will always be a guide because any number can be gamed. === Wikinews === We chose to review Wikinews among existing Sister Projects because it is the one for which we have observed the highest level of concern in multiple ways. Since the SPTF was convened in 2023, its members have asked for the community's opinions during conferences and community calls about Sister Projects that did not fulfil their promise in the Wikimedia movement.[https://commons.wikimedia.org/wiki/File:WCNA_2024._Sister_Projects_-_opening%3F_closing%3F_merging%3F_splitting%3F.pdf <nowiki>[1]</nowiki>][https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Community_Affairs_Committee/Sister_Projects_Task_Force#Wikimania_2023_session_%22Sister_Projects:_past,_present_and_the_glorious_future%22 <nowiki>[2]</nowiki>][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F <nowiki>[3]</nowiki>] Wikinews was the leading candidate for an evaluation because people from multiple language communities proposed it. Additionally, by most measures, it is the least active Sister Project, with the greatest drop in activity over the years. While the Language Committee routinely opens and closes language versions of the Sister Projects in small languages, there has never been a valid proposal to close Wikipedia in major languages or any project in English. This is not true for Wikinews, where there was a proposal to close English Wikinews, which gained some traction but did not result in any action[https://meta.wikimedia.org/wiki/Proposals_for_closing_projects/Closure_of_English_Wikinews <nowiki>[4]</nowiki>][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F <nowiki>[5]</nowiki>, see section 5] as well as a draft proposal to close all languages of Wikinews[https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:Proposals_for_closing_projects/Archive_2#Close_Wikinews_completely,_all_languages? <nowiki>[6]</nowiki>]. [[:c:File:Sister Projects Taskforce Wikinews review 2024.pdf|Initial metrics]] compiled by WMF staff also support the community's concerns about Wikinews. Based on this report, SPTF recommends a community reevaluation of Wikinews. We conclude that its current structure and activity levels are the lowest among the existing sister projects. SPTF also recommends pausing the opening of new language editions while the consultation runs. SPTF brings this analysis to a discussion and welcomes discussions of alternative outcomes, including potential restructuring efforts or integration with other Wikimedia initiatives. '''Options''' mentioned so far (which might be applied to just low-activity languages or all languages) include but are not limited to: *Restructure how Wikinews works and is linked to other current events efforts on the projects, *Merge the content of Wikinews into the relevant language Wikipedias, possibly in a new namespace, *Merge content into compatibly licensed external projects, *Archive Wikinews projects. Your insights and perspectives are invaluable in shaping the future of these projects. We encourage all interested community members to share their thoughts on the relevant discussion pages or through other designated feedback channels. === Feedback and next steps === We'd be grateful if you want to take part in a conversation on the future of these projects and the review process. We are setting up two different project pages: [[m:Public consultation about Wikispore|Public consultation about Wikispore]] and [[m:Public consultation about Wikinews|Public consultation about Wikinews]]. Please participate between 27 June 2025 and 27 July 2025, after which we will summarize the discussion to move forward. You can write in your own language. I will also host a community conversation 16th July Wednesday 11.00 UTC and 17th July Thursday 17.00 UTC (call links to follow shortly) and will be around at Wikimania for more discussions. <section end="message"/> </div> -- [[User:Victoria|Victoria]] on behalf of the Sister Project Task Force, 23:57, 27 ביוני 2025 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Sister_project_MassMassage_on_behalf_of_Victoria/Target_list&oldid=28911188 --> == Wikidata Item and Property labels soon displayed in Wiki Watchlist/Recent Changes == ''(Apologies for posting in English, you can help by translating into your language)'' Hello everyone, the [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Wikidata For Wikimedia Projects]] team is excited to announce an upcoming change in how Wikidata edit changelogs are displayed in your [[Special:Watchlist|Watchlists]] and [[Special:RecentChanges|Recent Changes]] lists. If an edit is made on Wikidata that affects a page in another Wikimedia Project, the changelog will contain some information about the nature of the edit. This can include a QID (or Q-number), a PID (or P-number) and a value (which can be text, numbers, dates, or also QID or PID’s). Confused by these terms? See the [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Glossary|Wikidata:Glossary]] for further explanations. The upcoming change is scheduled for '''17.07.2025''', between '''1300 - 1500 UTC'''. The change will display the label (item name) alongside any QID or PIDs, as seen in the image below: [[File:Apr10 edit summary on Wikidata.png|An edit sum entry on Wikidata, labels display alongside their P- and Q-no.'s]] These changes will only be visible if you have Wikidata edits enabled in your User Preferences for Watchlists and Recent Changes, or have the active filter ‘Wikidata edits’ checkbox toggled on, directly on the Watchlist and Recent Changes pages. Your bot and gadget may be affected! There are thousands of bots, gadgets and user-scripts and whilst we have researched potential effects to many of them, we cannot guarantee there won’t be some that are broken or affected by this change. Further information and context about this change, including how your bot may be affected can be found on this [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|project task page]]. We welcome your questions and feedback, please write to us on this dedicated [[m:Talk:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Talk page]]. Thank you, - [[m:User:Danny_Benjafield_(WMDE)|Danny Benjafield (WMDE)]] on behalf of the Wikidata For Wikimedia Projects Team. [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:46, 14 ביולי 2025 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Danny Benjafield (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Danny_Benjafield_(WMDE)/MassMessage_Test_List&oldid=28981877 --> == <span lang="en" dir="ltr"> Upcoming Deployment of the CampaignEvents Extension</span> == <div lang="en" dir="ltr"> <section begin="message"/> Hello everyone, ''(Apologies for posting in English if English is not your first language. Please help translate to your language.)'' The Campaigns Product Team is planning a global deployment of the '''[[:mw:Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents extension]]''' to all Wikisource, including this Wikisource, during the '''week of August 25th'''. This extension is designed to help organizers plan and manage events, WikiProjects, and other on-wiki collaborations - and to make these efforts more discoverable. The three main features of this extension are: * '''[[:m:Event_Center/Registration|Event Registration]]''': A simple way to sign up for events on the wiki. * '''[[:m:CampaignEvents/Collaboration_list|Collaboration List]]''': A global list of events and a local list of WikiProjects, accessible at '''[[:m:Special:AllEvents|Special:AllEvents]]'''. * '''[[:m:Campaigns/Foundation_Product_Team/Invitation_list|Invitation Lists]]''': A tool to help organizers find editors who might want to join, based on their past contributions. '''Note''': The extension comes with a new user right called '''"Event Organizer"''', which will be managed by administrators on this Wikisource. Organizer tools like Event Registration and Invitation Lists will only work if someone is granted this right. The Collaboration List is available to everyone immediately after deployment. The extension is already live on several wikis, including '''all Wikipedia, Meta, Wikidata''', and more ( [[m:CampaignEvents/Deployment_status#Current_Deployment_Status_for_CampaignEvents_extension| See the full deployment list]]) If you have any questions, concerns, or feedback, please feel free to share them on the [[m:Talk:CampaignEvents| extension talkpage]]. We’d love to hear from you before the rollout. Thank you! <section end="message"/> </div> <bdi lang="en" dir="ltr">[[User:Udehb-WMF|Udehb-WMF]] ([[User talk:Udehb-WMF|שיחה]]) 18:40, 31 ביולי 2025 (IDT)</bdi> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Udehb-WMF@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Udehb-WMF/sandbox/MM_target_Wikisource&oldid=29066664 --> == זקוק ל"ויקי-עורך"... == שלום וברכה. כידוע (או שלא...) חלוקת התנ"ך לפרקים היא עבודה נוצרית שיש מאחוריה בוֹרוּת בהבנת הכתובים וי"א גם אנטישמיות. לאחר עבודה ממושכת ומאומצת יש היום תחת ידי את התורה (חמישה חומשי תורה) מחולקת מחדש ע"פ הפרשות הפתוחות והסתומות וכל פסוק שהוא התחלה של פרשה חדשה (פתוחה או סתומה) הוא פסוק א'. כך שאל מול הכתובת הקיימת כיום לכל פסוק בתורה (ולמשל - בראשית כ"ג-ד') יש מעתה כתובת חדשה המביאה לידי ביטוי את מספר הפרשה (באותיות) בתוך הספר הנדון ואת מספר הפסוק בתוך אותה פרשה. לפני מספר ימים העליתי את הנ"ל ב-2 קבצי PDF לויקיטקסט וזה נמצא שם בקישורים הבאים: * [[:קובץ:תורה טהורה שחור לבן.pdf]] * [[:קובץ:מאוחד צבעוני.pdf]] אך הבנתי שכדי להשיג את מטרתי והיא: חשיפה ציבורית רחבה לחלוקה "היהודית" המתוארת לעיל אני צריך להטמיע את התוכן הנ"ל אינטגרלית בויקיטקסט כך שכל גולש בויקיטקסט שיקליד בשורת החיפוש מילות מפתח כמו "תורה" או "פרשות פתוחות וסתומות" או כל תיבה רלוונטית אחרת יקבל בתוצאות החיפוש את החלוקה הנ"ל. עוד הבנתי שבשביל זה אני זקוק ל"ויקיעורך" שיוכל לבצע את המלאכה. כמובן שאני מדבר על עבודה בתשלום. אשמח להצעות... תודה [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 19:07, 3 באוגוסט 2025 (IDT) :שלום וברכה. : הדרך המיטבית והיחידי שאני רואה שאפשר להכניס את זה אל האתר הינה ביצירת מדור חדש משלו -- צריכים להחליט על השם -- אבל כמו למשל [[תורה טהורה]] או [[תורה (חלוקה על פי פרשיות פתוחות וסתומות)]]. אם אפשר להכניס חומש שלם בתוך דף אחד (אינני יודע אם זה אפשרית מבחינת מגבלות תווים) - זה יהיה הכי טוב. החלופות האחרות - כגון (א) חלוקה לפי פרשיות השבוע או (ב) חלוקה לפי כל "פרשה פתוחה/סתומה" יוצרות לדעתי בעיות משלהם כדלהלן: * א. יש פרשיות כמו פרשת ויחי שלא מתחילות בפרשה של רווחים * ב. חלוקה לפי כל פרשה שלך משמעותו יצירה של כ-500 דפים אשר בממוצע יכילו כמה פסוקים בודדים... זה הוא דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:49, 3 באוגוסט 2025 (IDT) : {{א|Roxette5}}, על הפורמט הטכני המדוייק ניתן כמובן לדון. כרגע זה לא לגמרי מעשי כל עוד אין אצלנו מתנדב שייקח זאת על עצמו (הבנתי שמר פרנק מציע תשלום עבור זה). לענ"ד כדאי לדון כרגע על עצם הבקשה של מר פרנק לסיוע לפני שמחליטים על הפורמט הטכני.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:59, 3 באוגוסט 2025 (IDT) ::אם מדובר בחלוקה ל-5 דפים של חומשים - אינני רואה קושי לעשות את זה בעצמי. אם מדובר בחלוקה של פרשיות השבוע או פרשיות של הרב פרנק - אז יצטרך באמת סיוע מאנשים אחרים (בתשלום או בהתנדבות).--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:30, 3 באוגוסט 2025 (IDT) ::: אוקיי. נמתין לתשובתו של {{א|Zeevfrank}}.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:58, 3 באוגוסט 2025 (IDT) ::::ערב טוב. התרגלתי שאני מקבל הודעה במייל על כל תגובה ולכן תשובתי התעכבה... נראה לי בסדר ליצור 5 דפים של 5 החומשים, ואם צריך אוכל כמובן לפצל את ה-PDF ל-5 (כפול שתיים... השחור-לבן והצבעוני) כפי שניתן להיווכח גם החלוקה לפרשת השבוע ולעליות (שבעת הקרואים) באות לידי ביטוי בטקסט. אם הבנתי נכון אתה כותב שאתה יכול לעשות זאת בעצמך. מעולה! אז בוא תאמר לי בבקשה "מה יקר חסדו"? כמה זה יעלה? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 02:07, 5 באוגוסט 2025 (IDT) :::::הכל בסדר. אני עושה בחינם. לא מדובר במשהו באמת מסובך. מאמין שגם תוכל לעשות בעצמך. :::::אז מציע שנחליט על שם של הדפים ובמקביל אבקש ממך במייל לשלוח לי קובץ וורד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:08, 5 באוגוסט 2025 (IDT) :::::: לענ"ד רצוי לפרט בשם המיזם: [[תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:42, 5 באוגוסט 2025 (IDT) :::::::שלום וברכה. אני לא טוב בטכנולוגיה ומתנצל מראש אם אני עושה טעויות ברמה הטכנית של ההתנהלות כאן. עכ"פ אני מבין שאני מתכתב עם שני אנשים נחום ורוקסט5. אביע להלן את דעתי בנקודות שהעליתם. :::::::א. אני מאוד מעריך את התנדבותך (רוקסט5) לעשות את העבודה חינם ואני רוצה לומר לך שאם "הצעד הקטן לאדם" שאנו עושים כאן יוביל ל"צעד גדול לאנושות" (עיין ערך ניל ארמסטרונג) הרי שלך (וגם לנחום) יהיה חלק בזה ואני מתכוון לכך שאולי (ועוד פעם אולי...) פרסום חומש שכזה יוביל בסופו של תהליך ארוך וממושך למהפך היסטורי שבו כל "ארון הספרים היהודי" יעבור לכתובות החדשות של כל פסוק בתורה שאנחנו מספקים כאן ולא נזדקק עוד לחלוקה הנוצרית. :::::::ב. אני מקבל את ההצעה בקשר לשם המיזם עם תיקון קל: תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות. (וזאת כי מניסיוני כאשר אנשים שומעים "פרשות פתוחות וסתומות" הם אינם מתעמקים ומפטירים משהו בנוסח: כן... אנחנו מכירים את זה מהחומשים בבית הכנסת... זה לא חדש... וד"ל). :::::::ג. איך אתה רוצה את קבצי ה-וורד? האם לשלוח לך את כל 55 הקבצים (קובץ פתיחה + 54 קבצים לכל פרשה מ-54 הפרשות) וכל זה כפול שתיים (שחור-לבן וצבעוני) או שאתה מעדיף לפתוח עם חומש בראשית או כל דרך אחרת שנראית לך... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:05, 5 באוגוסט 2025 (IDT) * שלחתי לך בפרטי מייל עם המייל שלי. נא לשלוח אליי קבצים הראשונים של ספר בראשית. * מהו ההבדל בין הצבעוני לבין שחור ולבן? אצלנו בטקסט זה לא משנה לכאורה... * '''תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות''' אני יכול לשים בטקסט של הדף עצמו. אבל בשם שלו בחיפוש באתר - שם ארוך מדאי. אתחיל בדוגמה עכשיו ואפשר לשנות את זה ככל שמתקדמים [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] * בברכה, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:55, 5 באוגוסט 2025 (IDT) *:אני מבין מהערתך שאין צבע בטקסטים של ויקיטקסט? כי אם כן אולי עדיף להעלות רק את השחור לבן... אשלח לך עכשיו לשם השוואה גם את בראשית של הש"ל. [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 21:39, 5 באוגוסט 2025 (IDT) *:: ישנה בוויקיטקסט אפשרות לצבוע חלק מהטקסטים עם תבניות ייעודיות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 5 באוגוסט 2025 (IDT) *:::אוקיי... אז עכשיו יש בידכם את כל ספר בראשית בשתי הגרסאות (ש"ל וצבעוני) בש"ל הדגש הוא על כך שכל פסוק מתחיל עם רווח ובשורה חדשה ובצבעוני הפרשות והפסוקים מודגשים באמצעות הצבעים השונים. תחליטו אתם איזו גרסה עדיפה? ואולי שתיהן? ואולי הצבעוני זו עבודה מורכבת מידי...? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:44, 5 באוגוסט 2025 (IDT) *:::: זה כבר נתון בידי [[משתמש:Roxette5]] להחליט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:46, 5 באוגוסט 2025 (IDT) *:::::אני הולך בינתיים על שחור ולבן שהוא הפשוט יותר. קבלתי קבצים. מקווה להעלות בימים הקרובים . [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:06, 6 באוגוסט 2025 (IDT) *::::::מעולה. אצפה לעדכון... ושוב תודה רבה. זאב [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 10:26, 6 באוגוסט 2025 (IDT) :::::::שלום {{א|Zeevfrank}}. סיימתי להעלות ספר בראשית. נמצא בדף כאן [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות/בראשית]]. מוזמן לשלוח אליי יתר החומשים משמות עד דברים. תודה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:18, 7 באוגוסט 2025 (IDT) ::::::::לא אכחד ממך... התרגשתי לראות... מדובר בתחילת התגשמותו של חזון גדול בעז"ה, ובשבילי באופן אישי מדובר בהגשמת חלום אישי... תודה רבה רבה... שולח לך את שאר החומשים ו... חזק חזק ונתחזק ! [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 01:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT) :::::::::אני שמח שיכולתי לתת לך כל כך הרבה שמחה בכזה השקעה קטנה יחסית :). אמתין לברך אותך על המוגמר בימים הקרובים אני מאמין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT) ::::::::::בקשה קטנה... בגרעין המשפחתי שלי כותבים פרנק (ללא א') ולא פראנק... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT) ::::::::::: בוצע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:58, 7 באוגוסט 2025 (IDT) :::::::::::והיכן שכתוב {אפשר להוסיף כאן פירוט...} נא להוסיף כדלהלן: בסיס לתיקון עיוות היסטורי של החלוקה הנוצרית של התורה (ושל נ"ך) שחדר לארון הספרים היהודי והשתלט עליו מסיבות שונות ומשונות (כל הפרטים בהקדמה) [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 18:12, 7 באוגוסט 2025 (IDT) :::::::::::: תוסיף אתה. תיכנס לדף, לחץ על "עריכה" ותוסיף.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:31, 7 באוגוסט 2025 (IDT) :::::::::::::טוב... עשיתי זאת... תודה רבה... אעכל את גודל האירוע... ואנסה למשוך אותך איתי לשלב הבא... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:24, 7 באוגוסט 2025 (IDT) :[[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] - נראה לי שסיימתי את העלאת החומר. תעבור עליו ובמידת הצורך נראה לי שתוכל לבצע עריכות ושינויים בעצמך. תודה רבה לך על תרומתך לעולם התורני. {{כל הכבוד}}. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:26, 7 באוגוסט 2025 (IDT) ::בינתיים נראה לי מושלם ואם יתבקשו שינויים אני מבטיח לנסות לעשות זאת בעצמי. עכ"פ רציתי לשאול אותך מה דעתך בקשר לגרסה הצבעונית... האם זה נחוץ? מעניין? ועוד שאלה: טרם הבנתי איך הציבור ייחשף לחומש הזה? האם אני צריך לנקוט בפעולות של יח"צ? האם זה אפשרי שכל גולש ויקיטקסט שיגיע ל"תורה" או ל"מקרא" יקבל בין שאר האפשרויות גם את "תורה טהורה"? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 23:06, 7 באוגוסט 2025 (IDT) ::: לענ"ד אפשר להוסיף בדף הראשי של התורה קישור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 8 באוגוסט 2025 (IDT) == הוספת קישור אל {{תב|דף של פסוק}} עבור חלוקת הפסוקים עפ"י פרשות == שלום לכולם. לאחרונה הוספנו עבודתו של משתמש {{א|Zeevfrank}} של [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. מתוך רצון לתת למיזם חשיפה אני רוצה לבחון איך ניתן לשלב או לתת לו חשיפה בתוך האתר. כעיקרון - די קשה לשלב אותו לכאן בויקיטקסט כי כל המערכת שלנו מבוססת דווקא על החלוקה לפי פרקים ופסוקים הנוצרית... מה שאני עשיתי בינתיים (ובהתאם לדעת הקהילה כאן) - הוספתי קישור אל הפרויקט תחת קטגוריה של "קישורים" בתבנית {{תב|דף של פסוק}}. בבקשה לצפות בו ולתת את דעתכם בעניין. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:15, 8 באוגוסט 2025 (IDT) :לטעמי '''ההדגשה''' מיותרת. כמו כן, כרגע מופיע קישור אדום בדפי הנ"ך, אני חושב שעדיף שזה יופיע רק בתורה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"א באב ה'תשפ"ה • 16:31, 15 באוגוסט 2025 (IDT) == לידיעת הציבור - שינויים שביצעתי בתבנית {{תב|כותרת לעמוד בגמרא}} == שלום לכם. ביצעתי שינויים אבל מוזמנים לשחזר/לשנות אם כך הקונזנסוס של הקהילה. כלדקמן: # הופתעתי "שנמחקו" כל הקישורים של דפי הגמרא אל אתרים אחרים. עד שהבנתי שהם הועברו אל תחתית הדף. לדעתי מאוד לא מובן שקורא יסתכל שם. לכן הוספתי קישור אל קישורים אלו בתחילת הדף # מחקתי את הקישור אל "מהדורת ויקיטקסט". אינני מוצא שזה באמת נותן כל כך הרבה מידע וגם למה צריך אותו על כל עמוד ועמוד של צפייה בגמרא? # קיצרתי את הלשון של הקישור אל "דפים מקשרים מכל רחבי ויקיטקסט" דעתכם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:18, 14 באוגוסט 2025 (IDT) : זה לא משנה לדעתי כמה מידע דף המידע על המהדורה נותן. צריך לקשר אליו. שאר השינויים נראים לי בסדר. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:17, 14 באוגוסט 2025 (IDT) ::{{א|Nahum}} אני לא מסכים. מקסימום מקומו תהיה בדף [[תלמוד בבלי]] - למה צריך מידע על המהדורה בכל דף ודף של גמרא? על אף שאני לא מסכים - אם רק שני הדעות שלנו יוצגו כאן - אני מוותר כרצונך. בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:52, 15 באוגוסט 2025 (IDT) ::: נמתין לדעות נוספות. {{א|Dovi}}, {{א|Shalomori123}}, וכל האחרים מוזמנים כאן לדיון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:14, 15 באוגוסט 2025 (IDT) ::::שינויים טובים מאוד למעט הסרת המידע על המהדורה, אני גם חושב שצריך לכתוב מידע כזה בכל ספר ושיהיה נגיש. נתקלתי בקשיים רבים כשעבדתי על הראשונים על הש"ס מכיוון שלא מתועד המקור ולפי מה אפשר לבדוק את הנוסח. כדאי באמת לשפר את הדף הזה כדי שיהיה אפילו יותר מועיל. אפשר להציע כפשרה להעביר את הקישור אליו לתחתית, את זה אני מקבל. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"א באב ה'תשפ"ה • 16:04, 15 באוגוסט 2025 (IDT) == הערות [[משתמש:עעא]] == מתוך: [[שיחה:אם (קיפלינג)]] : בהזדמנות זו, אינני מבין מדוע דף התצוגה המקדימה אינו מציג גם את ״קישורים חיצוניים״ בצורה שבה יוצגו בפועל. חוץ מזה, לדעתי, נכון היה להוסיף לרשימת סימני הפיסוק וקודי ויקי שמוצגים במסגרת בתחתית דף העריכה גם את פירוט משמעותם.<br> תודה! עעא (שיחה) 13:54, 15 באוגוסט 2025 (UTC+3) --סוף העברה [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:47, 15 באוגוסט 2025 (IDT) ==הכנסת טקסט בפורמט HTML == יש לי קבצים בפורמט HTML שאני רוצה להכניס לויקיטקסט, האם יש דרך להכניס קוד HTML, או אם יש למישהו מידע על אפשרות להמרה של קבצים אלו לקוד ויקי.[[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 01:34, 17 באוגוסט 2025 (IDT) :יש [[mw:Manual:Importing external content#Converting content from HTML|כלים כלליים]], אבל מאמין שאם זה html פשוט אז אפשר לכתוב קוד ייעודי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ג באב ה'תשפ"ה • 11:45, 17 באוגוסט 2025 (IDT) == "מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית" == בזמן האחרון פרסמתי, ביחד עם [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], מאמר באנגלית על משמעותו ואופן הכנתו של '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על־פי המסורה]]'''. המאמר כבר זמין ברשת, ויכול להיות שיהיה בו עניין לקהילת ויקיטקסט: [https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf "מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית"], [https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (2025)], עמ' 39-77. אנחנו רוצים לפרסם אותו גם בתרגום לעברית, ומחפשים כתב־עת שמוכן לפרסם תרגום של מאמר שכבר יצא לאור באנגלית, וגם מנגיש את תכניו אונליין (אפילו לאחר תקופה, כמו ב"חקירה"). אם יש למישהו המלצה או עצה בתחום הזה נשמח לשמוע מכם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:37, 21 באוגוסט 2025 (IDT) == סימנא - שעון מעורר הלכתי == [https://play.google.com/store/apps/details?id=org.pninim.simana סימנא] - שעון מעורר הלכתי המבוסס על שעות זמניות ומיקום של המשתמש. אפליקציית אנדרואיד חינמית של [https://pninim.org פרויקט "פנינים"]. שימושית לא רק לגברים (לצורך תזכורות לתפילות - נץ, מנחה, סוף זמן ק"ש וכו'), אלא גם לנשים (התארגנות לפני שבת/חגים, תזכורת לא לפספס שקיעה ביום בדיקה, וכו'). פחות קשור לטקסטים תורניים אבל כן לעבודת ה' במובן רחב יותר :-) בעצם כן... היא מכילה קישור לאתר שלנו ובכך מעלה מודעות הציבור לפרויקט שלנו. אתם מוזמנים להשתמש בה ולהמליץ לחברים! אשמח לתגובות ורעיונות לשיפור. שבת שלום! [[משתמש:PninimOrg|PninimOrg]] ([[שיחת משתמש:PninimOrg|שיחה]]) 17:49, 22 באוגוסט 2025 (IDT) == עין משפט ונר מצווה == מדוע לאחרונה העלמתם את האותיות וההפניות של עין משפט ונר מצווה בתלמוד בבלי. זה מאד מאד מאד חסר!!! [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1|2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1]] 13:21, 24 באוגוסט 2025 (IDT) :אינני רואה שחסר משהו... אפשר לציין דף או מסכת ספציפי? אין את העין משפט בכל המסכתות.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:25, 24 באוגוסט 2025 (IDT) == <span lang="en" dir="ltr">Temporary accounts will be rolled out soon</span> == <div lang="en" dir="ltr"> <section begin="body"/> Hello, we are the Wikimedia Foundation [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity|Product Safety and Integrity]] team. We would like to announce that '''we plan to enable [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|temporary accounts]] for this wiki in the week of September 1'''. Temporary accounts are successfully live on 30 wikis, including many large ones like German, Japanese, and French. The change they bring is especially relevant to logged-out editors, who this feature is designed to protect. But it is also relevant to community members like mentors, patrollers, and admins – anyone who reverts edits, blocks users, or otherwise interacts with logged-out editors as part of keeping the wikis safe and accurate. '''Why we are building temporary accounts''' Our wikis should be safer to edit by default for logged-out editors. Temporary accounts allow people to continue editing the wikis without creating an account, while avoiding publicly tying their edits to their IP address. We believe this is in the best interest of our logged-out editors, who make valuable contributions to the wikis and who may later create accounts and grow our community of editors, admins, and other roles. Even though the wikis do warn logged-out editors that their IP address will be associated with their edit, many people may not understand what an IP address is, or that it could be used to connect them to other information about them in ways they might not expect. Additionally, our moderation software and tools rely too heavily on network origin (IP addresses) to identify users and patterns of activity, especially as IP addresses themselves are becoming less stable as identifiers. Temporary accounts allow for more precise interactions with logged-out editors, including more precise blocks, and can help limit how often we unintentionally end up blocking good-faith users who use the same IP addresses as bad-faith users. '''How temporary accounts work''' [[File:Temporary account banner and empty talk page.png|thumb]] Any time a logged-out user publishes an edit on this wiki, a cookie will be set in this user's browser, and a temporary account tied with this cookie will be automatically created. This account's name will follow the pattern: <code dir=ltr>~2025-12345-67</code> (a tilde, current year, a number). On pages like Recent Changes or page history, this name will be displayed. The cookie will expire 90 days after its creation. As long as it exists, all edits made from this device will be attributed to this temporary account. It will be the same account even if the IP address changes, unless the user clears their cookies or uses a different device or web browser. A record of the IP address used at the time of each edit will be stored for 90 days after the edit. However, only some logged-in users will be able to see it. '''What does this mean for different groups of users?''' '''For logged-out editors''' * This increases privacy: currently, if you do not use a registered account to edit, then everybody can see the IP address for the edits you made, even after 90 days. That will no longer be possible on this wiki. * If you use a temporary account to edit from different locations in the last 90 days (for example at home and at a coffee shop), the edit history and the IP addresses for all those locations will now be recorded together, for the same temporary account. Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the relevant requirements]] will be able to view this data. If this creates any personal security concerns for you, please contact talktohumanrights at wikimedia.org for advice. '''For community members interacting with logged-out editors''' * A temporary account is uniquely linked to a device. In comparison, an IP address can be shared with different devices and people (for example, different people at school or at work might have the same IP address). * Compared to the current situation, it will be safer to assume that a temporary user's talk page belongs to only one person, and messages left there will be read by them. As you can see in the screenshot, temporary account users will receive notifications. It will also be possible to thank them for their edits, ping them in discussions, and invite them to get more involved in the community. '''For users who use IP address data to moderate and maintain the wiki''' * '''For patrollers''' who track persistent abusers, investigate violations of policies, etc.: Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the requirements]] will be able to reveal temporary users' IP addresses and all contributions made by temporary accounts from a specific IP address or range ([[Special:IPContributions]]). They will also have access to useful information about the IP addresses thanks to the [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/IP Info|IP Info]] feature. Many other pieces of software have been built or adjusted to work with temporary accounts, including AbuseFilter, global blocks, Global User Contributions, and more. (For information for volunteer developers on how to update the code of your tools – see the last part of the message.) * '''For admins blocking logged-out editors''': ** It will be possible to block many abusers by just blocking their temporary accounts. A blocked person won't be able to create new temporary accounts quickly if the admin selects the [[mw:Special:MyLanguage/Autoblock|autoblock]] option. ** It will still be possible to block an IP address or IP range. * Temporary accounts will not be retroactively applied to contributions made before the deployment. On Special:Contributions, you will be able to see existing IP user contributions, but not new contributions made by temporary accounts on that IP address. Instead, you should use Special:IPContributions for this. '''Our requests for you, and next steps''' * If you know of any tools, bots, gadgets etc. using data about IP addresses or being available for logged-out users, you may want to test if they work on [[testwiki:Main_Page|testwiki]] or [[test2wiki:Main_Page|test2wiki]]. If you are a volunteer developer, [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|read our documentation for developers]], and in particular, the section on [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers#How should I update my code?|how your code might need to be updated]]. * If you want to test the temporary account experience, for example just to check what it feels like, go to testwiki or test2wiki and edit without logging in. * Tell us if you know of any difficulties that need to be addressed. We will try to help, and if we are not able, we will consider the available options. * Look at our [[m:Meta:Babel#Temporary_Accounts:_access_to_IP_addresses_and_next_steps|previous message]] about requirements for users without extended rights who may need access to IP addresses. To learn more about the project, check out [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/FAQ|our FAQ]] – you will find many useful answers there. You may also [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|look at the updates]] (we have just posted one) and [[mw:Newsletter:Product Safety and Integrity|subscribe to our new newsletter]]. If you'd like to talk to me (Szymon) off-wiki, you will find me on Discord and Telegram. Thank you!<section end="body" /> </div> <bdi lang="en" dir="ltr">[[m:user:NKohli (WMF)|NKohli (WMF)]], [[m:user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]</bdi> 00:36, 27 באוגוסט 2025 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Quiddity_(WMF)/sandbox6&oldid=29181713 --> == [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] == מתקיים דיון בדף [[שיחת ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] בנוגע למקומה הראוי של מהדורה זו. כל אחד ואחת מכם מוזמנים לחוות את דעתכם בנושא. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:23, 31 באוגוסט 2025 (IDT) == הודעה לעורכים בוויקיטקסט == מעכשיו כשעריכה משנה את הקטגוריות של הדף, השינויים לשיוך לקטגוריות יבוצעו בצורה אסינכרונית (כלומר, לא בצורה מיידית). זה ישפר את מהירות שמירת העריכות, במיוחד בהעברת הרבה דפים מקטגוריה או אליה, ויצמצם את הסיכון לנפילת האתר, אבל ספירת הדפים בקטגוריות עלולה להציג מספרים שגויים בדקות הראשונות. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 9 בספטמבר 2025 (IDT) == החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר == <section begin="server-switch"/><div class="plainlinks"> [[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-Tech%2FServer+switch&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}] [[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון. כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2025-09-24|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2025-09-24T15:00|en}} {{#time:H:i e|2025-09-24T15:00}}]''' (18:00 שעון ישראל). לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&task=view&language=&filter=&action=translate translation or proofreading] of this banner text.</span> '''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.''' *לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2025-09-24|he}}. *במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון. '''השפעות אחרות''': *משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק. * אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן. * אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות. הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. '''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''</div><section end="server-switch"/> <span dir=ltr>[[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[m:User talk:Trizek (WMF)|{{int:talk}}]])</span> 18:42, 18 בספטמבר 2025 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&oldid=29170715 --> == בואו להשמיע את קולכם: הצביעו לחבר הנאמנים 2025 == <section begin="announcement-content" /> שלום לכולם, זמן ההצבעה [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|בבחירות לחבר הנאמנים 2025]] כבר החל. המועמדוֹת והמועמדים מתמודדים על שני (2) מקומות בחבר הנאמנים. לבדיקת זכאותך להצביע, יש לבקר [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Voter eligibility guidelines|בדף הזכאות להצבעה]]. מידע נוסף על המועמדוֹת והמועמדים אפשר להשיג [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidates|בקריאת ההצהרות שהם צירפו לטופסי המועמדוּת ובצפייה בסרטוני המועמדוּת שלהם]]. לאחר שגיבשת את דעתך, יש לפנות אל [[m:Special:SecurePoll/vote/405|דף ההצבעה של SecurePoll כדי להצביע]]. '''ההצבעה פתוחה מ־8 באוקטובר בחצות (לפי זמן אוניברסלי מתואם) ועד 22 באוקטובר בשעה 23:59 (כנ״ל).''' בברכה חמה, אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי<br />יושב ראש, ועדת הבחירות<section end="announcement-content" /> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 07:49, 9 באוקטובר 2025 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29360896 --> == אזכור של ויקיטקסט בעיתון מקור ראשון == [https://drive.google.com/file/d/1DXVRhrNiL8XI3RZ_1ueQYpiZZ2E_xY9l/view?usp=sharing כאן]. הפופלריות של [[במדבר כג]] היא בגלל "עם כלביא". [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:53, 13 באוקטובר 2025 (IDT) : מעניין. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:34, 13 באוקטובר 2025 (IDT) ::תודה רבה אורי! בזכותך [https://www.facebook.com/photo/?fbid=10163369066087208&set=a.10151037782502208 שיתפתי]. בואו ונשתף כולנו. חג שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:45, 13 באוקטובר 2025 (IDT) == <span lang="en" dir="ltr">Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project</span> == <div lang="en" dir="ltr"> <section begin="function1"/> {{int:Hello}}. Please help pick a name for the new Abstract Wikipedia wiki project. This project will be a wiki that will enable users to combine functions from [[:f:|Wikifunctions]] and data from Wikidata in order to generate natural language sentences in any supported languages. These sentences can then be used by any Wikipedia (or elsewhere). There will be two rounds of voting, each followed by legal review of candidates, with votes beginning on 20 October and 17 November 2025. Our goal is to have a final project name selected on mid-December 2025. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki. {{Int:Feedback-thanks-title}} <section end="function1"/> </div> -- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 14:43, 20 באוקטובר 2025 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29432175 --> == חיפוש מתנדבות ומתנדבים שיצטרפו לכמה מוועדות התנועה == <section begin="announcement-content" /> בכל שנה, בדרך־כלל מאוקטובר עד דצמבר, כמה מוועדות התנועה מחפשות מתנדבות ומתנדבים חדשים. אפשר לקרוא עוד על הוועדות בעמודי מטא־ויקי שלהן: * [[m:Special:MyLanguage/Affiliations Committee|ועדת השותפויות (AffCom)]] * [[m:Special:MyLanguage/Ombuds commission|ועדת קבילות הציבור (OC)]] * [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Community Resilience and Sustainability/Trust and Safety/Case Review Committee|ועדת בדיקת תלונות (CRC)]] מועמדות לוועדות אפשר להציג החל מ־30 אוקטובר 2025. מועמדות לוועדת השותפויות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. מועמדות לוועדת קבילות הציבור ולוועדת בדיקת תלונות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. לפרטים נוספים אפשר לגלוש אל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Committee appointments|העמוד על הגשת מועמדות במטא־ויקי]]. אפשר להשאיר כל שאלה בדף השיחה, או לשלוח לדוא״ל cst[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org. בשם צוות התמיכה בוועדות, <section end="announcement-content" /> -[[m:User:MKaur (WMF)| MKaur (WMF)]] 16:13, 30 באוקטובר 2025 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MKaur (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29517125 --> == בוט לשולחן ערוך == התחלתי לכתוב בוט שיכניס את ההפניות למפרשים בדפי השולחן ערוך. בינתיים הוא יכול לקחת את המידע אילו הפניות כבר קיימות מ[[ויקיטקסט:שולחן ערוך/מעקב אחרי קישורים לפרשנים/אורח חיים|דף המעקב]] (שהוא לא לגמרי מעודכן, מה שאומר שאו שצריך לעדכן אותו, או לעשות את הבוט קצת יותר חכם), וליצור רשימה של ההפניות שצריך להוסיף לכל סימן. החלק הקשה הוא זיהוי איפה בדיוק צריך להכניס את ההפניות, ואשמח לעזרה בנושא. הקוד נמצא [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git כאן]. כאשר הבוט יגיע למצב שיוכל לפעול, אצור משתמש בוט עבור ההרצה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ו • 11:42, 19 בנובמבר 2025 (IST) : לדעתי לא ניתן לעשות את זה עם הבוט בגלל שעיקר העבודה היא להחליט איפה בדיוק להכניס את ההפניות ואת זה הבוט לא יודע לעשות בלי שיגידו לו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:26, 19 בנובמבר 2025 (IST) ::ברוב המפרשים הדיבור המתחיל שמופיע בדף המפרש בתבנית {{תב|משע}} הוא ציטוט מדויק מהשולחן ערוך, ובהם ודאי ניתן לבצע את העבודה על ידי בוט. הבעיה מתחילה במפרשים שהדיבורים המתחילים שלהם לא בנויים ככה, ושם באמת נצטרך יותר עבודה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ו • 14:32, 19 בנובמבר 2025 (IST) :::עדכנתי את הקוד, ונראה לי שהגעתי למצב בו הוא פוטנציאלית יכול לעבוד, יש עוד שני דברים שצריך לפתור: :::א. כדי לפתור את הבעיה של כך שהדיבורים המתחילים לא בתבנית קבועה, ביססתי את הקוד על עבודה עם תבנית ספציפית לכל מפרש, וצריך להשלים את התבניות האלו. :::ב. בהרבה מהמפרשים יש ראשי תיבות, וצריך למצוא דרך כלשהי לפתוח אותן בקוד כדי שהבוט יוכל לעבוד איתם. :::חוץ מזה, צריך גם להשלים בבוט את רשימת הקיצורים של המפרשים. :::אשמח לעזרה בכל הנושאים הללו, ובפרט אם יש אנשים שמכירים דרך לעבוד עם ראשי תיבות. בנוסף, אשמח לעזרה מאנשים שמבינים יותר בבוטים, כיצד במקרים מסוימים של חוסר בטחון של הבוט ניתן שהוא יציע הצעה במקום לעשות עריכה. תודה רבה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ו • 17:52, 19 בנובמבר 2025 (IST) :::: מתייג את [[משתמש:Shalomori123]].--{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:12, 19 בנובמבר 2025 (IST) :::::התקדמתי בנושא. נראה לי שכעת מצבו של הבוט עצמו כמעט מושלם, נותר להשלים את התבניות על פיהן הבוט מזהה את הדיבורים המתחילים. :::::מלבד העבודה על הבוט, נותרה עבודה רבה בצד הקלדת הפרשנים ותבניות {{תב|משע}} בהם לצורך ההפניות (אמנם את ההוספה הזו לדעתי אפשר לעשות לפחות בצורה חצי־אוטומטית על ידי זיהוי התחלה וסוף בצורה מסוימת), ועבודה פחות גדולה בעבודה על טבלאות ההשלמה. כתבתי את הבוט כך שיבדוק אם תבנית {{תב|פרשע}} הרלוונטית כבר קיימת ואם כן לא יכניס אותה, כך שהוא ידע להתמודד עם תאים בטבלה שהם ריקים למרות שהם לא אמורים להיות. אבל נשארה עבודה על השלמה של סימנים שלא קיים עליהם פרשן מסוים (חלקם גם בדף הפרשן). :::::ואם כבר מדברים על דף הפרשן, חלקם משתמשים בתבנית {{תב|סימנים למפרשי שו"ע}} מה שלא מאפשר לערוך את הסימנים בהם. למיטב הבנתי, התבנית אמורה להיות משומשת באופן סטטי (עם "ס:") כדי להתחיל את הדף, ולא להישאר כתבנית. אני רק רוצה לוודא זאת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ט בחשוון ה'תשפ"ו • 18:03, 20 בנובמבר 2025 (IST) :::::: גם עבור זה אתייג את [[משתמש:Shalomori123]], בתקווה שימצא זמן לענות על זה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 20 בנובמבר 2025 (IST) :::::::נראה לי שהבוט במצב מספיק מתקדם לבדיקה, יצרתי חשבון לצורך הבוט ופתחתי בקשה ב[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|דף הבקשות]]. אשמח להצבעתך. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ו • 01:10, 21 בנובמבר 2025 (IST) ::::::::מריץ אותו כרגע על 10 הערכים הראשונים שלא מעודכנים על פי הטבלה שהוא יצליח לערוך, בתקווה הוא יעשה יותר מאשר לעדכן את הטבלה שהם בעצם מושלמים. גם אם זה כל מה שהוא יעשה זה טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ"ו • 14:35, 23 בנובמבר 2025 (IST) :::::::::נראה שבאמת יש הרבה דפים שלא מעודכנים בטבלה. נראה לי שבשביל זה הוא באמת מספיק טוב. אני אריץ אותו עד שיעשה עריכה אמיתית כלשהי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ"ו • 14:39, 23 בנובמבר 2025 (IST) ::::::::::נראה לי שאני במצב הכי טוב שאגיע אליו בכוחות עצמי, ודאי אם אני לא רוצה לעשות יותר מדי בדיקות מהחשבון הראשי. אחכה למשתמש מנוסה יותר, גם לצורך חשבון בוט, ובעיקר לצורך מעבר על הקוד. מתייג את [[משתמש:Nahum]] בתור המשתתף האחר בשיחה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ"ו • 19:15, 23 בנובמבר 2025 (IST) :::::::::::ההודעות בדפי שיחה של הדפים מיותרות בכל מקרה. אם אתה רוצה תיעוד היכן לא נוספה התבנית, תוכל להשתמש בלוגים בדפי משתמש שלך. :::::::::::כמו כן, אשמח לדעתו של נחום לגבי נחיצות המידע שמוסיף הבוט – והאם הוא תומך שבוט הוא זה שיוסיף את המידע הזה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 19:20, 23 בנובמבר 2025 (IST) ::::::::::::המטרה של ההודעות בדפי השיחה היא שמשתמשים אנושיים יוכלו להתערב, אבל זה באמת קצת מיותר כי אפשר לראות. המידע נצרך, כל השאלה היא אם בוט יכול לבצע את המשימה. לעורכים אנושיים יקח זמן רב לבצע אותה, והיא טכנית במהותה ולא מעניינת, אמנם מעט קשה לבצע אותה באמצעות בוט. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ"ו • 20:01, 23 בנובמבר 2025 (IST) :אם [[משתמש:Shalomori123]] לא ימצא זמן בקרוב להתערב בשיחה ולהביע את דעתו, אני בדעה שכרגע לא ניתן לבצע את העבודה באמצעות בוט. אני מסכים עם [[משתמש:הירש אייזנשטיין]] שהמידע נחוץ.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 24 בנובמבר 2025 (IST) ::בינתיים השתמשתי בתשתית שיצרתי לצורך יצירת רשימה של כל ההפניות שצריך להכניס והמקום שצריך להכניס אותן, נדמה לי שזה יעזור אם לא יהיה צריך כל פעם שרוצים להוסיף הפניות מסוימות להיכנס לדף המפרש ולחפש ידנית את הדיבורים המתחילים. (בחלק מהמפרשים המידע לא קיים בצורה נוחה בדף המפרש כך שהבוט לא יכול להוציא אותו, אבל בדפים שכן זה שימושי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ"ו • 13:20, 24 בנובמבר 2025 (IST) :::יש לי עכשיו קובץ של ההשלמות הנצרכות, אולי כדאי ליצור בעזרתו דף שניתן יהיה להשתמש בו. מדובר בקובץ csv, לא אמור להיות קשה מדי להמיר אותו לטבלת ויקי. (אמנם מדובר בקובץ די גדול (6.4 mb)) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ"ו • 16:11, 24 בנובמבר 2025 (IST) ::::העליתי את הקובץ [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git לגיטהאב], מוזמנים להסתכל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ"ו • 17:00, 24 בנובמבר 2025 (IST) :::::יישר כח @[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], נראית עבודה מעולה והופתעתי מאוד לטובה. אני חשבתי שזו משימה בלתי אפשרית ונראה שהצלחת מאוד לקרב את החזון הזה למציאות. ותודה ל@[[משתמש:Nahum|Nahum]] על התיוג. :::::א. אם אתה זקוק ל-code review אני יכול לעבור עליו, כרגע רק פתחתי את הקובץ אבל לא כל כך ניסיתי להבין, ואם דרושה חוות דעת נוספת אשמח לסייע. :::::ב. נראה שדרושות כאן כמה החלטות קהילה בעקבות כמה שגיאות אפשריות: :::::* בעיה ראשונה היא הציטוטים החסרים. למשל מספיק "ויברך דויד" במקום "ויברך דוד" (סימן נא) כדי שהבוט לא יצליח ליצור קישור (ולא רק ראשי תיבות). האם הקהילה מעדיפה "הכל או כלום" או שעדיף לעבוד בשיטת התלאים ולקוות שיבוא תורם שישלים את החסר? נראה שברוב הפרויקטים הקהילה כאן מחליטה שעדיפה ההתקדמות גם אם היא חלקית, אבל דווקא בפרויקט כמו השולחן ערוך שהוא יחסית שלם ועורכים רבים עבדו עליו המון, אולי המוסיף גורע? :::::* בעיה חמורה יותר בעיני היא: טעויות. עלולים להווצר קישורים במקומות לא נכונים. כאשר יש מילים שחוזרות על עצמם מספר פעמים באותו סימן, לפעמים בסעיפים שונים, או בין מרן לרמ"א, או אפילו באותו סעיף, הן עלולות לשבש את המשמעות של המפרש. מישהו יודע להצביע עד כמה התופעה נפוצה? אולי הבוט עצמו יכול להתייחס לזה ולבחון כמה פעמים ביטויים כאלה של ד"ה חוזרים על עצמם באותו סימן ולפסול מקרים כאלה (כאן יהיה חשוב גם איכשהו לפתור את הבעיה של ר"ת או כתיב מלא וחסר ולא להשוות מחרוזות באופן חסר מחשבה, אולי מודל שפה כלשהו יוכל לעזור) האם הבוט גם מתחשב בסדר הדברים, כלומר שס"ק ח לא יכול לבוא לפני סק"ז למשל? זה גם עשוי לפתור חלק מהבעיות. :::::* יש אינסוף כיווני מחשבה איך להמשיך עם זה הלאה והכלים שקיימים היום אחרי מהפכת ה-LLM הם הרבה יותר גדולים משהיו לנו לפני שנתיים. צריך לשקול אותם ולקבל החלטות. (וצריך גם הרבה מאוד מעבר ידני. אסור לשגר ולשכוח, הבוט יהיה חייב ליווי צמוד יד ביד) :::::ג. בעקבות מעבר על מספר עריכות שלך נתקלתי בתופעה מטרידה של תגי קטע חסרים לסעיפים, למשל בסימנים [[שולחן ערוך אורח חיים נא|נא]] ו[[שולחן ערוך אורח חיים נג|נג]]. מישהו מודע להיקף התופעה? נראה לי שנזדקק להריץ את הבוט של תגי קטע פעם נוספת כדי לוודא שההיקף של זה לא גדול. :::::ד. לגבי דפי השיחה, אני מסכים עם נריה שעדיף דף "לוג" אחד שירכז את המידע הזה, גם בעבור עומס העריכות של הבוט וגם בעבור משתמש עתידי שירצה להוסיף את הסעיפים החסרים ויהיה לו נוח יותר לעבוד מול דף מידע אחד מאשר לפתוח אלפי דפי שיחה. :::::ה. מתנצל על האיחור בתשובה. תקופה עמוסה למדי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 01:24, 26 בנובמבר 2025 (IST) ::::::א. אני אשמח שתסתכל על הקוד כשיהיה לך זמן לכך, אשמח לביקורת והצעות ממישהו שמנוסה יותר עם הספריה והמערכת. ::::::ב. לגבי הבעיות האפשריות: ::::::* בטח אפשר לבנות מילון החלפות שהבוט יוכל לעבוד איתו. ::::::* אכן דאגתי שההפניות יופיעו כסדרן, מה שפותר את הבעיה לפחות חלקית. נראה לי שגם ניתן די בקלות לדאוג שכל הפניה תופיע בסעיף הנכון. ::::::* בעיה אפשרית נוספת היא שבאמצע הציטוטים שהבוט מחפש יהיו תבניות, בעיקר של הפניות קיימות, מה שימנע מהבוט למצוא. בטח קיימים כלים לחיפוש באופן שמסוגל לעקוף את הבעיות האלה, ואני לא בטוח שצריך ללכת רחוק עד כדי מודל שפה. ::::::ג. חסרות גם תבניות {{תב|משע}} בדפי מפרשים, שם אין הרבה ברירה מעבר לסימון שלהם, כנראה בקטגוריה, לצורך עבודה אנושית. מדובר בעיקר בדפים שהועלו באופן אוטומטי וצריכים מעבר אנושי בכל מקרה, כך שלא מדובר בהרבה עבודה נוספת. וגם כשתבניות {{תב|משע}} קיימות, לפעמים חסרים הדיבורים המתחילים. גם כאן אין הרבה ברירה חוץ מסימון, אבל זה שוב סימון שניתן לבצע בקלות על ידי בוט. ::::::ד. מסכים. נראה לי ניתן באמת לעבוד עם דף טבלה, שבו יהיו כל ההפניות שצריך להוסיף, וכל הפניה שתוסף ניתן יהיה לסמן או להוריד ממנו. ::::::ה. מובן לחלוטין, לכולם יש תקופות עמוסות. ::::::ו. נראה לי שניתן אולי להשתמש בתשתית שנוצרה לצורך יצירת ממשק נוח יותר להוספה אנושית של ההפניות, למשל על ידי חלונית בדף העריכה שבה בכל פעם יופיעו ההפניה הנוכחית שצריך להוסיף וטקסט דיבור המתחיל שלה, בצורה שהמשתמש יכול לערוך את הטקסט לחיפוש. ניתן אולי גם להוסיף צד שרת שיחלק את ההוספות הנצרכות בין המשתמשים. אני עצמי איני מבין כלל בכתיבת ממשקים, ובפרט ממשקים למדיה־ויקי, כך שלא אוכל לעזור בזה. ::::::תודה רבה על העזרה! [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 09:31, 26 בנובמבר 2025 (IST) :::::::א. אולי בחנוכה אמצא זמן. :::::::ב1. אני לא חושב שאפשר להתגבר על כל הבעיות "שפה טבעית" האלה, כמו כתיב מלא וחסר או הוספה והסרה של פסיק, באמצעים פשוטים כמו מילון החלפות (שאינו אינסופי) שלא מערבים לכל הפחות כלי [[w:עיבוד שפה טבעית|NLP]]. אני לא מומחה בתחום אז אולי אני טועה. :::::::ב2. זה מעולה. אולי באמצעות הכותרות ותגי הקטע לסעיפים שחברים חרוצים מימשו כבר להרבה מהמפרשים. :::::::ב3. לא כל כך קשה להסיר תבניות ולקבל טקסט שטוח של התוכן עצמו (בהנחה שאין תוכן בתוך התבניות עצמן שאז זה כבר יצריך להבין איזה פרמטר להשאיר ואיזה לא, אבל זה גם אפשרי). אפשר להשתמש בפרסר של הבוט או אפילו בהחלפה רגילה. :::::::ג. זה דווקא די פשוט. ברוב המפרשים יש תו כלשהו שמבדיל בין הד"ה לביאור עצמו (למשל - או .). [https://github.com/shalomori123/pywikibot-scripts/blob/6f7c57c37ab29c6f039c8231b0e174ecd5551e43/run%20bot%20subprocess.py#L196 עשיתי כבר] דבר כזה במשנ"ב באמצעות ביטוי רגולרי לא מורכב מאוד. אם תפרט איפה החוסרים אני יכול להתאים את הביטוי הרגולרי למקרים האלה. :::::::ו. גם אני לא התנסיתי בזה בעבר, אבל יכול להיות מעניין כפרויקט :). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 00:59, 8 בדצמבר 2025 (IST) ::::::::ב1. גם אני לא מומחה, אך נראה לי שלפחות ברמה בסיסית זה יכול לעבוד. אולי אם באמת נממש את הרעיון של ממשק עריכה נוכל בעזרתו לבנות מילון כזה באופן הדרגתי. ::::::::ב2. בדיוק מה שהתכוונתי. גם להוספה של הכותרות והתגים הללו בטח ניתן לבצע איזו אוטומציה. ::::::::ב3. עד עכשיו השתמשתי לרוב הדברים בפרסור ישיר עם ביטויים רגולריים, אבל האמת שזה הרבה בגלל שאני לא מנוסה עם הספריה ולא היה לי זמן להיכנס לזה, זה חלק גדול מהסיבה שרציתי שמישהו מנוסה יותר יסתכל. ::::::::ג. אסתכל בעז"ה, גם על הקוד שלך וגם על המקומות שצריך בהם עבודה. ::::::::ו. אכן נשמע מעניין. נראה לי שהדרך הנכונה היא לממש את זה כגאדג'ט. גם לי אין זמן לפרויקט הזה כרגע, ובכל מקרה בטח יש מי שיותר מנוסה הזה ויוכל לעזור. ::::::::תודה רבה ולילה טוב, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 01:16, 8 בדצמבר 2025 (IST) == <span lang="en" dir="ltr">Reminder: Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project</span> == <div lang="en" dir="ltr"> <section begin="function2"/> {{int:Hello}}. Reminder: Please help to choose name for the new Abstract Wikipedia wiki project. The finalist vote starts today. The finalists for the name are: <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Abstract Wikipedia, Multilingual Wikipedia, Wikiabstracts, Wikigenerator, Proto-Wiki</span>. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki. {{Int:Feedback-thanks-title}} <section end="function2"/> </div> -- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:23, 20 בנובמבר 2025 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29583860 --> == דף מפתח == מישהו מבין למה [[:מפתח:Liqqutei ha-Pardes Venice 1519.pdf|דף המפתח הזה]] לא מציג את העמודים (ובמקום זה שגיאה)? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:34, 21 בנובמבר 2025 (IST) : משום מה הקובץ נטען מוויקישיתוף רק באופן חלקי. העלתי קובץ מקומי ומחקתי אותו וזה פתר את הבעיה, אבל אני מניח שאם היינו מחכים יותר זה היה נפתר לבד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:53, 21 בנובמבר 2025 (IST) ::תודה נריה ושבת שלום! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:05, 21 בנובמבר 2025 (IST) == מפרשי הירושלמי == כרגע לא קיימים בויקיטקסט מפרשי הירושלמי. לא זו בלבד, אלא אף דפי שער אין להם (אמנם ל[[קרבן העדה]] יש דף שער במובן הטכני של הביטוי, אך גם בו אין תוכן ממשי). אני איני יודע באיזו צורה ליצור את דפי השער ודפי המפרשים, האם מישהו יוכל לעשות זאת? כמובן יועיל גם אם למישהו יש טקסט שניתן יהיה להעלות אוטומטית, אך חשובה לפחות התשתית של הדפים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 10:46, 26 בנובמבר 2025 (IST) : מתייג את [[משתמש:Roxette5]], שיש לו נסיון רב ביצירת דפי שער ותוכן עניינים למפרשים בוויקיטיקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:33, 26 בנובמבר 2025 (IST) ::תודה על התיוג. ::בבקשה לתת רשימה קצרה של עיקרי המפרשים על ירושלמי ואני אעבוד על זה. תודה רבה [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:52, 26 בנובמבר 2025 (IST) :::הבסיסיים הם [[w:פני משה|פני משה]] ו[[w:קרבן העדה|קרבן העדה]], שהם פירושים בסגנון רש"י של הרב [[w:משה מרגלית|משה מרגלית]] והרב [[w:דוד פרנקל|דוד פרנקל]] בהתאמה, לכל אחד מהם יש גם פירוש ארוך בסגנון תוספות, בשם מראה הפנים ושירי קרבן בהתאמה. בדומה להם גם הרידב"ז כתב פירוש קצר ופירוש ארוך, הנקראים פשוט רידב"ז (או חידושי רידב"ז) ותוספות הרי"ד (להבדיל כמובן מתוספות הרי"ד על הבבלי לר' ישעיה דיטראני מן הראשונים). פני משה ורידב"ז קיימים על כל המסכתות, קרבן העדה קיים על מועד ונשים וחלק מנזיקין, נדמה לי שנזיקין כולו מלבד הבבות. אלו הפירושים הנדפסים בדפוס וילנא. :::ישנם מסורת הש"ס, עין משפט ונר מצוה וגליון הש"ס, שעל הירושלמי נקראים בנוסף בשם כולל "נר מערבי", וחוברו על ידי ר' [[w:יוסף שאול נתנזון|יוסף שאול נתנזון]] והרב מרדכי זאב איטינגא. :::ישנו גם ביאור הגר"א על זרעים. :::בנוסף ישנו פירושו של ר' שלמה סיריליאו, המכונה לרוב ר"ש סיריליאו, ופירושו של ר' [[w:אליהו מפולדא|אליהו מפולדא]] (רא"פ). פירוש רא"פ נדפס בדפוסים הישנים רק על זרעים, שקלים והבבות, אך הוא קיים בכתב יד ואף הודפס בעוז והדר, כך שניתן יהיה למצוא מאיפה להקליד. :::נדמה לי שאלו הבסיסיים, ניתן תמיד להוסיף עוד מאוחר יותר. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 18:27, 26 בנובמבר 2025 (IST) ::::טוב. בינתיים יצרתי דפים של פני משה (עם מראה הפנים) וכן קרבן העדה (עם שירי הקרבן). אעצור כאן. אם יש באמת תכנון להעלות תוכן של ספר מסוים - אז אני אוסיף בהתאם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:48, 26 בנובמבר 2025 (IST) :::::רק אציין שהם מודפסים בדפוס וילנא, ואולי כדאי לציין את זה בדפים, מלבד הקישורים שהוספת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 23:04, 26 בנובמבר 2025 (IST) ::::::לא בדיוק הבנתי את הכוונה שלך. "לציין את זה '''בדפים'''". הכוונה להציג קישורים אל דפים בדפוס ווילנא? אם זו הכוונה - זה גם מסורבל מדאי, וגם כבר לא עקבי עם ארגון יתר המפרשים שכבר בנויים וקיימים. הכל על בסיס פרקים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:14, 26 בנובמבר 2025 (IST) :::::::כוונתי לקישורים לדפוסים שניתן להעתיק מהם בסוף הדף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 23:33, 26 בנובמבר 2025 (IST) ::::::::אהה אוקי. הבנתי עכשיו. אכן הרשימה שם "מהדורות סרוקות" אינו מקיף וממצה. אפשר להוסיף בשמחה. מוזמן להוסיף כרצונך. :::::::: בעיניי אין הרבה חשק להשקיע בדפים האלו אם בפועל אף אחד לא ישקיע בהעלאת התוכן. אז בינתיים זה מה שהשקעתי בזה. אם בכוונתך לעבוד על העלאת התוכן - אני שמח לעזור לך בכך. מוזמן לכוון אותי למקום שבו רצונך לייבא את התוכן ואני אשתדל לעזור לך לייבא את זה לכאן. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:49, 26 בנובמבר 2025 (IST) :::::::::האמת שגיליתי על כך שהדפים אינם קיימים בעקבות כך שבדקתי האם הדפים קיימים כשממילא למדתי ירושלמי, ורציתי להקליד אם לא קיים, וראיתי שאפילו התשתית אינה קיימת. :::::::::בגדול אני מתכוון באופן כללי כאשר אני לומד דבר שראוי שיהיה בויקיטקסט ואינו נמצא עדיין להקליד אותו במקביל ללימוד, וכך יתמלאו הדברים בהדרגה. :::::::::נדמה לי שאפשר להריץ ocr על צילומים של מהדורות קיימות בתור בסיס. :::::::::דבר נוסף - שם הדף "פני משה על הירושלמי" מקשה טיפה לגשת אליו. זו אמנם התוצאה הראשונה בחיפוש, אך זה עדיין דורש עוד לחיצה. נראה לי כדאי שלפחות תהיה הפניה "פני משה". (אין עוד ספר בשם זה למיטב ידיעתי, וזה המוכר גם אם יש) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 23:58, 26 בנובמבר 2025 (IST) :::::::::: בוצע-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:16, 27 בנובמבר 2025 (IST) :::::::::::שכוייח [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ"ו • 00:28, 27 בנובמבר 2025 (IST) ::::::::::יש עוד ספרים בשם ״פני משה״ ראיתי בהיברובוקס. אבל לבינתיים לא נורא. ::::::::::אינני חושב שהקלדה ״טלאי טלאי״ מועיל כל כך… סביר להניח שיש קבצים להורדה אצל sefaria אבל השאלה היא האם מישהו יעבד ויעצב את החומר ועלה אותו פרק פרק אל המסכתות השונות. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:30, 27 בנובמבר 2025 (IST) :::::::::::בספריא הקלידו מדפוסים ישנים והטקסט בנחלת הכלל, כך שמבחינת זכויות אין בעיה. האם יש כאן מישהו שמנוסה בהעלאת ספרים מספריא? (מתייג את @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] כיוון שאני יודע שהוא מתעסק בצדדים הללו) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ"ו • 11:38, 27 בנובמבר 2025 (IST) ::::::::::::יצרתי התחלה צנועה בשבילך בדף זה כאן. [[משתמש:הירש אייזנשטיין/פני משה]]. פני משה על מסכת פאה. בהצלחה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:03, 28 בנובמבר 2025 (IST) :::::::::::::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ"ו • 10:04, 28 בנובמבר 2025 (IST) ::::::::::::::אשריכם. לצערי אין לי כל כך הרבה זמן לאחרונה, ולכן לא הספקתי להגיב לתיוג. אם יש צורך בסיוע נוסף אני יכול לייבא ולערוך באופן בסיסי באמצעות תשתיות שכתבתי בעבר. אני רואה שגם הירש מבין בקוד, אז מפנה אותך להסתכל [https://github.com/shalomori123/edits/blob/main/parshan.py בקוד עריכה בסיסית] שהשתמשתי בו להעלאת מפרשי בבלי. יש שם כל מיני תיקונים לתווי פיסוק שמשתמשים בהם בספריא ולא בהכרח נכון להשתמש בהם, כמו למשל הנקודותיים ׃, שהם לא אותו תו כמו נקודותיים רגילות (:). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 00:23, 8 בדצמבר 2025 (IST) :::::::::::::::תודה, אסתכל כשיהיה לי זמן בעז"ה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 00:29, 8 בדצמבר 2025 (IST) ::::::::::::::::כנראה הייתי צריך לעדכן על כך כבר לפני זמן מה, אך ברוך ה' סיימתי להעלות את ה[[פני משה על ירושלמי|פני משה]], ו[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|ביקשתי דגל בוט]] לצורך המשך העבודה. אשמח להתיחסותכם לנושא. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בטבת ה'תשפ"ו • 12:56, 5 בינואר 2026 (IST) :::::::::::::::::התייעצות קצרה - כרגע שם הדף הוא [[פני משה על ירושלמי]] נדמה לי שיותר הגיוני לכתוב בידוע, [[פני משה על הירושלמי]]. אם נחליט שבאמת עדיף כך, עדיף לעשות את זה עכשיו, כשעוד יש רק פרשן אחד וזו עבודה יחסית קלה, ולא מאוחר יותר אחרי שנעלה עוד פרשנים. מה אתם חושבים? ונקודה טכנית - כשמעבירים דף זה מעביר גם את דפי המשנה שלו? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 12:55, 8 בינואר 2026 (IST) :אני חושב שזה לא מספיק חשוב עם או בלי ה' הידיעה בשביל לשנות את כל התשתיות הקיימות. מקסימום אפשר ליצור דפים חדשים ולשים בהם הפניה אל הדף השני.. זאת לענ"ד. : ובמענה לשאלה הטכנית שלך - דומני כי עד 50 דפים יועברו אוטומטי כאשר מעבירים את הדף הראשי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:18, 8 בינואר 2026 (IST) ::אם ממילא יוצרים דפים חדשים - לא עדיף פשוט להעביר אליהם, ולהשאיר את הצורה הפחות נכונה דקדוקית כהפניה? ::אני בכוונה שואל עכשיו, כשזו עבודה יחסית מינורית, כי יש רק מפרש אחד, לפני שאני ממשיך עם העבודה על שאר המפרשים. נראה לי שבכל מקרה במפרשים הבאים עדיף לקרוא לדפים כך. ::ויש דרך מתוך הממשק להעביר יותר בצורה אוטומטית? (אוכל לכתוב קוד שיעשה את זה בקלות, אך עדיף לחסוך את הטורח) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 21:21, 8 בינואר 2026 (IST) == הוצאות לאור == האם היה נסיון כלשהו לדבר עם הוצאות לאור ומוסדות (כגון מוסד הרב קוק ומכון ירושלים) על מנת שיסכימו להעלות לכאן חמרים? לא שנראה לי שיש יותר מסיכוי קלוש שהם יסכימו, אך האפשרות שווה את הנסיון, ומודעות שלהם לאפשרות יכולה לפתוח הזדמנויות בעתיד. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 13:07, 26 בנובמבר 2025 (IST) :בגלל שהרישיון כאן דורש היתר לשימוש מסחרי, אפילו הוצאות לאור פחות נוקשות בדרך כלל יסרבו להצעה כזאת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 00:25, 8 בדצמבר 2025 (IST) == שבח לבורא עולם - התנ"ך המבואר הושלם == זאת לאחר כ-20 שנות עבודה. תודה לכל מי שסייעו! אגב, במקרה השבוע גם קיבלתי הודעה אוטומטית: "עשית את העריכה העשרת אלפים שלך; תודה רבה־רבה!" - צירוף מקרים משמח. שמעתי ביקורות חיוביות מתלמידים, ומהילדים שלי. ניתן גם לראות [https://pageviews.wmcloud.org/?project=he.wikisource.org&platform=all-access&agent=user&redirects=0&start=2023-01-01&end=2025-12-02&pages=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90 עליה בשימוש ב-3 השנים האחרונות] במהדורה המבוארת של התנ"ך. אשמח להערות: איפה כדאי להוסיף ומה צריך שיפור. אם תרצו, אפשר למייל: (millero בג'ימייל) נשאר עדיין להוסיף כותרות ברוב [[ביאור:ישעיהו יג|ספר ישעיהו]] וב[[ביאור:תהלים ג|תהלים]]. אשמח לעזרה בכך. הפרוייקט הבא: פירוש קצר לרש"י על התורה (שבינתיים יש רק [[ביאור:רש"י בראשית ז|לשבעה פרקים ראשונים]]). תודה, [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:43, 3 בדצמבר 2025 (IST) : {{שכוייח}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:55, 3 בדצמבר 2025 (IST) אורי, איזו תרומה יפה! וכמה חכמה מושקעת בה. במשך שנים, בהתמדה. השתמשתי בו פעמים רבות במשך השנים, אבל באמת לא ידעתי שאתה הולך לסיים את כל התנ"ך! חזק וברוך! מחשבה: אם הפרויקט הבא יהיה רש"י על התורה, ורק התחלת, אולי תשקול להשתמש [[רש"י מנוקד על המקרא|במהדורה המנוקדת והמוגהת]] שעשה [[משתמש:Nahum|נחום]]? ולהביא את הפסוקים בטעמי המקרא [https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/page/n97/mode/2up כמו שהיו לפני רש"י וקוראיו]? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:01, 3 בדצמבר 2025 (IST) ::::{{כל הכבוד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:32, 4 בדצמבר 2025 (IST) :תודה לכולכם! :דובי, בוודאי שכך אעשה. מתישהו גם אצטרך לעבור על שבעת הפרקים הראשונים ולהעתיק לתוכם את הטקסט עם הניקוד מתוך [[רש"י מנוקד על המקרא]]. (ניסיתי לכתוב תוכנית בפייתון שתעשה את זה בשבילי, אבל זה מסובך מדי). [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:07, 4 בדצמבר 2025 (IST) :אשריך שזכית לסיים את ביאור התנ"ך! יש מצוה על כל אדם לכתוב ספר תורה לעצמו, אבל בימינו רק מעטים זוכים לזה. וכתיבת ביאור על כל התנ"ך, יש בה בחינה של כתיבת ספר תורה. מקווה שאזכה גם אני לסיים את ביאור הפסוקים --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י"ד בכסלו ה'תשפ"ו 08:56, 4 בדצמבר 2025 (IST) == קונטרסים נדירים של החפץ חיים - גדר עולם ודבר בעתו == שלום לכולם אני מעוניין להנגיש בעזרת ויקיטקסט שני קונטרסים נדירים של החפץ חיים שכיום הטקסטים שלהם לא בנמצא ברשת. קונטרס גדר עולם בענייני צניעות נשים וקונטרס דבר בעתו בעניין גיל הנישואין לגברים. לא ידועה לי שנת הוצאתם לאור לראשונה של הקונטרסים. אני משער שמדובר בשנת תרפ"ד (לפני כמאה שנים). הטקסט שיש כיום בידי צולם מתוך סדרת ספרים בהוצאת מישור, בני ברק, משנת 1993, שמאגדת קונטרסים וכתבים שונים של החפץ חיים. השאלה היא האם יש כיום למישהו איזשהן זכויות על הטקסט של החפץ חיים (רק הטקסט לבדו, ללא העריכה העיצוב וההדפסה של הוצאת מישור). האם מותר לי להעלות לויקיטקסט את הטקסטים של שני הקונטרסים לשימוש הציבור על סמך הטקסט כפי שהוא מופיע ב'ספרי מרן בעל החפץ חיים מנוקדים' שיצא בהוצאת מישור? [[משתמש:ELIRAN HAV|ELIRAN HAV]] ([[שיחת משתמש:ELIRAN HAV|שיחה]]) 09:39, 12 בדצמבר 2025 (IST) : כן, אפשר להעלות את הטקסט ללא הניקוד, וללא העיצוב והעריכה של ההוצאה. יש לשנות את הכתיב מכתיב חסר לכתיב מלא בכל מקום בו הדבר נצרך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 12 בדצמבר 2025 (IST) == סיוע בהסבר על תבניות תוכנת אוצריא == קיימת תוכנה חדשה המבוססת על טקסטים ששוחררו ברשת ברישיון חופשי. נוסף על כך, למפתחי התוכנה יש גם מאגר טקסטים משלהם, שלכאורה ניתן לייבא ממנו תכנים לויקיטקסט. הם מעוניינים לייבא כמות גדולה של טקסטים הקיימים כיום בויקיטקסט אל תוך המערכת שלהם. לצורך כך הוכן קובץ אקסל המרכז את כל התבניות הרלוונטיות מויקיטקסט, בצירוף הסבר על כל תבנית. ניתן לראות זאת בקובץ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?usp=sharing הזה], בלשונית „תבניות“. [https://forum.otzaria.org/topic/338/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99 זה] קישור לפורום שם, עם הבקשה. הבעיה היא, שישנם עדיין תבניות שאין עדיין הסבר מה פעולתם, וחלק מהמידע חסר או דורש השלמה. האם יש מי שיוכל לסייע בהבהרת הנקודות הללו ובהשלמת החסר? בעצם מה שצריך זה "להמשיך" את הטבלה עד הסוף, וצריך מישהו שמכיר את התבניות בויקי טקסט. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 01:55, 6 בינואר 2026 (IST) : לא מצאתי שם לשונית תבניות. אנא הצג כאן רשימה של התבניות שזקוקות להבהרה ואשתדל לעזור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:37, 6 בינואר 2026 (IST) ::יש למטה לשוניות, אחת מהן היא תבניות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ז בטבת ה'תשפ"ו • 20:59, 6 בינואר 2026 (IST) ::: אוקיי, מצאתי. אבל אין לי מושג איזה סוג הסבר נחוץ להם שם ולאילו תבניות חסר להם הסבר כזה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:43, 6 בינואר 2026 (IST) ::::יש שם טור הסבר, הוא באמת קצת שמאלה אז קצת קשה לראות אותו בהסתכלות ראשונה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ז בטבת ה'תשפ"ו • 23:55, 6 בינואר 2026 (IST) ::::: טוב, אין לי גישת כתיבה לשם ואני גם קצת מסתבך בד"כ בעריכת טבלאות אקסל, אז בינתיים אני פשוט עובר על תבניות לפי הסדר ומוסיף אצלנו הסבר בתבניות בהן אין. מקווה שזה יעזור להם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:57, 6 בינואר 2026 (IST) ::::::יישר כח. יש בכך גם משום עזרה לעורכים חדשים אצלנו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ז בטבת ה'תשפ"ו • 23:59, 6 בינואר 2026 (IST) ::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] מעתיק לכאן הודעה ששלח לי אחד האחראיים שם. ::::::בעיקר מה שאנחנו צריכים באוצריא זה פשוט הוראות מה אנחנו אמורים להגדיר בכל תבנית. ::::::לדוגמא יש תבנית בשם: גמט ::::::סתם תקעתי משהו רנדומלי, לא בדקתי מה זה באמת ::::::<nowiki>(בתוך הטקסט זה כמובן נראה כך: {{גמט}} )</nowiki> ::::::מה אנחנו עושים באוצריא כשאנחנו פוגשים כזו תבנית? (כמובן יהיה בוט שיחליף הכול, המדובר הוא בשביל להגדיר לבוט, מה להגדיר לבוט? ) ::::::האם אנחנו אמורים פשוט למחוק אותה ולא להתייחס אלי'? ::::::או שאנחנו אמורים בכזה מקרה ליצור תגי הדגשה לפני ואחרי הטקסט? ::::::או תגי הגדלה, או גם וגם, או אפשרות אחרת, וכו' וכו'. ::::::זה מה שבעיקר אנחנו צריכים לדעת. ::::::ע"כ ההודעה ממנו. ::::::לכן ככל ותוכל להסביר בקובץ אקסל או אם לא נוח לך אולי בפורום שם, ::::::או אולי במייל של האחראי שנמצא בדף ::::::[https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C כאן ] או כל רעיון אחר, זה ממש יהיה מצווה גדולה. ::::::(ככל ובשלב הייבוא יתעלמו מתבנית כלשהו, אח"כ לא יערכו את הספר מחדש, ככה שמראש כדאי לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר.) ::::::יש"כ גדול. ::::::[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:19, 7 בינואר 2026 (IST) :::::::למה שלא יערכו את הספר מחדש? הרבה יותר הגיוני עדכון אוטומטי מדי זמן, שגם יוכל לעדכן את הדברים הללו. :::::::ואולי אלו חלומות רחוקים, אבל אולי אפשר לממשק את התכנה שלהם לעריכה כאן בצורה כלשהי, מה שבכלל יפתור הרבה בעיות. (אני יודע שהמקום הראוי להצעות האלו הוא בפורומים של אוצריא, אבל אתה כבר נמצא שם, ולי אין את הזמן או הרצון להתעסק שם כרגע) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ח בטבת ה'תשפ"ו • 20:23, 7 בינואר 2026 (IST) ::::::::בעיקרון יש אצלם מנגנון של דיווח טעויות, מתוכנן שם מנגנון אוטומטי, אבל כיום זה הולך ככה, שמסמנים טקסט ולוחצים על דיווח טעות ונוצר קובץ לוג, שאת הקובץ לוג אפשר לשלוח אליהם, והם מתקנים אצלהם, (נדמה לי ידנית) ::::::::יש להם הרבהמאוד תיקנים, ככה שאיכות הספרים הולכת ומשתבחת. ::::::::מבחינת כללי זכויות יוצרים אני לא יודע איך בדיוק מוגדרת ההשבחה הזו של התיקונים, למי היא שייכת? ::::::::אבל לגבי האוטומציה שלך, לדעתי זה רעיון קצת רחוק כל עוד אצלהם מיניה וביה אין להם אוטומוציה. אבל אולי אני לא צודק. אבל אתה מתכווין רק לטקסטים שבע"ה ייובאו מכאן ולא מספארייה. (על ספארייה הם מבוססים, ואיך שהבנתי הם מעדכנים אותם על הטעויות בספרים שלהם) [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 08:34, 9 בינואר 2026 (IST) ::::::: אני לא יכול להחליט עבורם מה כדאי להם לעשות עם כל תבנית. אני יכול להסביר למה משמשת התבנית אצלנו, ושהם יחליטו לפי זה מה לעשות איתה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:07, 7 בינואר 2026 (IST) :::::::: אתה לא יכול להחליט, אבל אתה יכול להציע, למה לא? {{לא חתם|יום חדש מתחיל}} :::::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] רק להבהיר ש @[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] הוא אוצריא, ואוצריא זה הוא. ככה שם הוא אומר שאתה יכול להציע הביאור הוא כפשוטו. :::::::::רק בגדול הקידודים הפשוטים והסטנדרטיים באוצריא הם: :::::::::הדגשה, הגדלה, הקטנה, נטוי, (כתב עילי, כתב תחתי,) וכמובן כותרות, מרמה 1 עד רמה 6 (כולל). :::::::::וברמת העיקרון אתה פשוט יכול להחליט כטוב ביעניך, ואין סיבה שיהיה להם סיבה לא לשמוע לעצתך. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:01, 10 בינואר 2026 (IST) ::נדמה לי ש[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?gid=1383712209#gid=1383712209 זה] קישור לגליון של תבניות שם. ::לגבי הרשאת גישה לא יודע בדיוק בבעלות מי זה, אבל הוא אמור לאפשר ככל ויבקשו. ::רעיון טוב להוסיף כאן הסברים שיועתקו לשם. ::אבל הבקשה עדיין בעינה עומדת, ככל ולאי מי יהיה פנאי וכוח, הם מאוד ישמחו בעזרה הסבר והעתקה לשם. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 09:50, 7 בינואר 2026 (IST) ::: קיבלתי הרשאת גישה. בשעה טובה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:56, 9 בינואר 2026 (IST) ::: בזכותם תיקנתי עכשיו עשרות שגיאות בטור ברקת. תגיד להם בבקשה שיעתיקו שוב את הטקסט מוויקיטקסט. חלק גדול מה"תבניות" שהיו להם ברשימה נבעו משגיאות אלו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:07, 9 בינואר 2026 (IST) ::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] אשמח מאוד אם תוכל ליצור איתי קשר, יש לי כמה דברים חשובים לדבר איתך, גם לגבי אוצריא וגם לגבי ויקיטקסט. ניתן ליצור עמי קשר דרך [https://forum.otzaria.org/ פורום אוצריא], או דרך המייל שלי (גלוי ב [https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C פרופיל שלי] בפורום אוצריא).[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 21:11, 17 בינואר 2026 (IST) ::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] ראיתי את ההודעה ששלחת לי, אבל אני לא מצליח לענות שם.[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 23:38, 17 בינואר 2026 (IST) ::::: מוזר. אתה יכול לפנות אליי כאן באמצעות "שלח דוא"ל למשתמש".-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:11, 18 בינואר 2026 (IST) == החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20) == (הועבר מדף שיחת המשתמש [[משתמש:Kurpaph|קורפף]]) ראיתי את השינוי שעשית ב[[תפילת עמידה - שבח]], [[תפילה לשלום חיילי צה"ל]], [[תפילה לשלום המדינה]] - לא הכרתי את התו המיוחד הזה. האם יש בעיה באות עי"ן הרגילה כאשר היא עם ניקוד? משהו מוצג לך באופן משובש? אם כן, באיזה מחשב\דפדפן את משתמש? תודה, [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:23, 11 בינואר 2026 (IST) :אין לי כרגע שום בעיה עם התו הרגיל של עי״ן. החשיבה שלי היא יותר רחבה – אני בטוח שיש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה ולעזור לאלו המשתמשים במידע החופשי שבאתר. לכן אם זה לא פוגע באף אחד, אני מחליף את העי״נים בעי״נים החלופיות. :לידע כללי, התו הזה מתאים לגופנים שבהם העי״ן יורדת מתחת לשורה והעי״ן החלופית שומרת על השורה. כך היא דואגת שהניקוד לא יצטרך להיות בצד האות אלא תחתיה. אם הדבר לא מתאים לרוח של ויקיטקסט (חבל מאוד, אבל) אשנה בחזרה. :וגם אני לא הכרתי אותו עד לאחרונה כשהתעסקתי בגופנים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 16:41, 11 בינואר 2026 (IST) :: יש לי דעה אמביוולנטית לגבי מקבץ השינויים שאתה עושה בדפי הליטורגיה כאן באתר: קמץ קטן, גרשיים וגרש במקום תו " ו-', ועכשיו זה.<br>מצד אחד אני מבין את ההגיון שמאחורי זה. מצד שני, זה יקשה מאוד על המשתמש האקראי לבצע תיקונים בטקסט במידה ויתעורר צורך.<br>במבט לאחור, נראה לי שהיינו צריכים להעלות את הנושא לדיון של הקהילה במזנון לפני שהתחלנו לבצע את השינויים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:00, 11 בינואר 2026 (IST) :::אני מתנצל. לא חשבתי שזה ייצור בעיות. :::לעניין הקמצים הקטנים, זה רק הגיוני מבחינת הניקוד שנדע מה הניקוד הנכון. :::לגבי גרשים ומקפים, זה לא מפריע לחיפוש באתר ולכן הרשיתי לעצמי. :::לגבי העי״ן – זה אולי כן יכול לעשות בעיות בחיפוש. אולי באמת לא הייתי צריך לבצע את השינויים האחרונים האלה. :::אשמח כמובן להצטרף לדיון בנושא! [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 17:10, 11 בינואר 2026 (IST) --עד כאן העברה-- :כל משתמשי ויקיטקסט מוזמנים לחוות כאן את דעתם בעניין.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:17, 11 בינואר 2026 (IST) :אני לא חושב שזה יפריע למשתמש החולף לתקן, לפחות רוב הדברים האלו. :קמצים קטנים - לפחות בגופן ברירת המחדל פה ההבדל מינורי, ומשתמש רגיל לא בהכרח ישים לב אליו, ודאי בעריכה. מי שירצה לערוך יכול לערוך באופן רגיל, ומקסימום יבוא מישהו אחריו ויתקן. :מקפים – אותו דבר. קצת יותר שמים לב לזה, אבל הצורה "הנכונה" דוקא יותר יפה (לפחות לטעמי), משתמש רגיל יוכל פשוט להשתמש במקפים רגילים (סימן מינוס) - בדף העריכה לא שמים לב כי הוא משתמש בברירת מחדל בגופן רוחב קבוע. וגם לא כל כך קשה להקליד אותו – הוא נמצא במקלדת במקום די נגיש בימינו. :גרשיים - הרבה יותר שמים לב, וגם קצת יותר קשה להקליד. אני חושב שראוי לשים את הנכון, אבל השיקול לצד השני חזק כאן. :ע' - כנראה לא שמים לב בעריכה, אבל זה באמת עלול ליצור בעיות, בעיקר עם חיפוש. נראה לי שאתרים חיצוניים שהבעיה הזו עלולה להתעורר אצלם ידעו לפתור אותה. :[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ב בטבת ה'תשפ"ו • 17:34, 11 בינואר 2026 (IST) ::נ"ב: נדמה לי שאם מחליטים כן לעשות את אלו או חלקם, נדמה לי שהגיוני הרבה יותר לעבוד בצורה אוטומטית מאשר לעבור בצורה ידנית דף דף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ב בטבת ה'תשפ"ו • 17:41, 11 בינואר 2026 (IST) :::לגבי "...יש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה" - לדעתי דוקא שימוש בתוים יוצאי דופן עלול לגרום לשיבוש בגופנים אחרים מזה שמשתמשים בו כאן. אותיות א-ת וסימני הפיסוק המופיעים במקלדת רגילה - סביר להניח שיוצגו היטב, ימויינו נכון ויאונדקסו (יהיה אפשר לחפש אותם) בכל תוכנה ומערכת הפעלה. כל סימן מיוחד שאנו מוסיפים מקטין את הסיכוי. אם יש צורך גדול (למשל השימוש שעשינו בקמץ קטן במהדורה המנוקדת של המקרא) - אני בעד, אבל רק לאחר דיון בדף שיחה, כל נושא לגופו. [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:15, 12 בינואר 2026 (IST) :::: למיטב ידיעתי אורי צודק, ואלו גם החששות שעוררו אותי לפתוח כאן בדיון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:14, 12 בינואר 2026 (IST) :::::אני חושב שרוב הגופנים תומכים בלי בעיה ברוב התווים שאני מוסיף והתווים לא אמורים להפריע לשום דבר. על העי״ן החלופית עוד לא בדקתי. כל התווים מלבד קמץ קטן והעי״ן החלופית הם תווים במקלדת סטנדרטית. :::::אני חושב שבנושא כמו סידור ותפילה, דווקא שם יש משמעות גדולה לקמץ קטן. :::::סימנים כמו גרשים, מירכאות (שאני לא משנה), מקפים וקווים מפרידים הם חלק מסימני השפה העברית וחבל שוויקיטקסט העברי לא יכלול אותם. :::::העי״ן החלופית היא עניין של יוניקוד שקיים כבר בהרבה גרסאות של התקן וחשבתי שהוא יכול להיות יפה יותר ויעיל יותר לגופנים שונים מאלה הקיימים בוויקיטקסט. :::::כמובן, המטרה שלי היא לעזור לזולת ולא לפגוע בו. אם בפעולותיי יש יותר פגיעה מתועלת ודאי שאפסיק, אבל לדעתי ברוב הדברים יש יותר תועלת. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:04, 12 בינואר 2026 (IST) :::::: בניגוד למשתמע מדבריך, הגרש והגרשיים שאתה משתמש בהם אינם חלק משום מקלדת סטנדרטית שאני מכיר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:38, 12 בינואר 2026 (IST) :::::::הם לא חלק מהסטנדרט הישן, אבל הם אכן נמצאים בסטנדרט המקלדת החדש [https://mikladot.com/?i=1 si-2] (שאגב הוא נח יותר בהקלדה מבחינות מסוימות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ד בטבת ה'תשפ"ו • 00:20, 13 בינואר 2026 (IST) :::::::: כפי שכתוב שם, זו מקלדת אלטרנטיבית. הוי אומר, לא-סטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 13 בינואר 2026 (IST) :::::::אני שמח לשמוע שאני יכול לחדש לך משהו! :::::::[https://learn.microsoft.com/en-us/globalization/keyboards/kbdhebl3 ב־Windows] :::::::[https://en.wikipedia.org/wiki/Hebrew_keyboard?wprov=sfla1 בתקן על פי ויקיפדיה (ראה תחת current)] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 00:24, 13 בינואר 2026 (IST) :::::::: טוב, ניסיתי עכשיו וזה עובד אצלי. I stand corrected.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:29, 13 בינואר 2026 (IST) :::::: אם לסכם את הדיון, נראה שרק לעי"ן המיוחדת יש התנגדות. אני מציע שתשחזר רק את העריכות של העי"ן הזו ותימנע מלהמשיך ולהשתמש בה בהמשך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:32, 13 בינואר 2026 (IST) : בהמשך לדיון – ה-alternative form מיועד להחלפה אוטומטית על ידי הגופן בעת הדפסה, למשל בהצגה של טקסט במסמך pdf. העין האלטרנטיבית משמשת באותו אופן שמשמשות ליגטורות עבריות (װ, ױ, ײ, וגם ﭏ) או אותיות עם ניקוד (אַ, אָ, יִ, וֹ), דגש (אּבּגּדּהּוּזּטּיּכּךּלּמּנּסּפּףּצּקּרּשּתּ), שׁין ושׂין. לכן רצוי לא להשתמש בתווים הללו בטקסט עצמו. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 17:49, 26 בינואר 2026 (IST) ::זה מעניין מאוד, אבל מכיוון שלא הצלחתי למצוא מספיק מידע על התו הזה ביוניקוד, האם לך יש מקור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 18:27, 26 בינואר 2026 (IST) ::: לגופני OpenType יש תכונות שמאפשרות להשתמש בגלופה מותאמת עבור צירופים מסוימים של אותיות וסימנים. הגלופה של עין אלטרנטיבית אמורה לבוא במקום גלופה של עין מנוקדת. לתכונה הזאת קוראים {{קוד|ccmp}} או {{קוד|calt}}, תלוי באופן המימוש. גופנים מסוימים, למשל SBL Hebrew, תומכים בכך: <span style="font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%">ע</span> רגילה עם שווא נראית כ-<span style="font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%">עְ</span>, וזאת בדיוק הגלופה של ה-<span style="font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%">ﬠ</span> האלטרנטיבית. הגלופה של עין אלטרנטיבית קיבלה ייצוג יוניקוד לצורך תמיכה בגופנים שלא תומכים בהחלפה אוטומטית: ::: {{ציטוט|אנגלית=כן|מרכאות=כן|תוכן=U+FB20 HEBREW LETTER ALTERNATIVE AYIN is an alternative form of ayin that may replace the basic form U+05E2 HEBREW LETTER AYIN when there is a diacritical mark below it. The basic form of ayin is often designed with a descender, which can interfere with a mark below the letter. U+FB20 is encoded for compatibility with implementations that substitute the alternative form in the character data, as opposed to using a substitute glyph at rendering time.|מקור=[https://unicode.org/versions/Unicode16.0.0/core-spec/chapter-9/#G6661 Unicode Core Spec, Chap. 9.1.2]}} ::: בברכה, ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 18:42, 27 בינואר 2026 (IST) ::::תודה על המקור באנגלית, אבל כאחד שלא מבין רבות בגופנים, זה נשמע לי כאילו העין הזאת אמורה לשמש החלפה כדי להקל על הרנדור. אתה אומר שזה מיועד במיוחד לגופנים שאינם תומכים בהחלפה בזמן הרנדור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 02:58, 28 בינואר 2026 (IST) :::::לפי הטקסט באנגלית זה נועד לתָכנות שמחליפות לא בזמן הרינדור, אלא בקובץ הטקסט עצמו. זה לא אמור להיכנס לטקסט המקורי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י' בשבט ה'תשפ"ו • 10:10, 28 בינואר 2026 (IST) == [[אגרות צפון]] == שלום וברכה! הקלדתי את אגרות צפון על־פי [https://tile.loc.gov/storage-services/public/gdcmassbookdig/neunzehnbriefebe00hirs/neunzehnbriefebe00hirs.pdf הקובץ הזה]; אני מניח שהמקום לפרסום הוא ויקיגרמנית, אבל אני לא יודע גרמנית. אשמח לעזרה! ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שני בשבת, כ"ג בטבת ה'תשפ"ו; <span style="color: #767676">ולמנינם:</span> 16:05, 12 בינואר 2026 (IST). :למה שלא תפתח את הספר ותדביק את החומר [https://de.wikisource.org/w/index.php?title=Briefe_%C3%BCber_Judenthum&action=edit&redlink=1 אל הדף הזה] ? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:29, 12 בינואר 2026 (IST) :: ברוב הוויקסורסים לא מקובל פשוט להופיע ולשפוך חומר גולמי. מצופה מעורך שמעלה חומר לערוך אותו במידה מסויימת ולהתאים אותו לנהוג באתר, כולל שימוש בתבניות ייעודיות, ולהשיב לשאלות בדפי השיחה לכשאלה תועלינה. משתמש שלא מכיר כלל את השפה יתקשה מאוד בזה, ולכן לא הייתי ממליץ על כך. אם יש כאן בוויקיטקסט מתנדב שיuדע גרמנית, אפילו ברמה בסיסית, עדיף שהוא יסייע וילווה את התהליך. אני מתייג את [[משתמש:Amire80]], שיש לו ידע הרבה יותר נרחב משלי בשפות אחרות ומכיר יותר את קהילת ויקיסורס הכללית, ומקווה שיוכל לסייע ולייעץ יותר ממני בנושא.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:45, 12 בינואר 2026 (IST) ::: ביקשתי עזרה גם בקבוצת הטלגרם של ויקיסורס, מקווה לקבל תשובה בימים הקרובים.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:56, 12 בינואר 2026 (IST) :::: See [[:de:Wikisource Diskussion:Projekte#Rules_For_New_Projects_(English_Translation)]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:33, 13 בינואר 2026 (IST) :::::כלומר, עליי לפרסם הודעה בדף הזה? ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שלישי בשבת, כ"ד בטבת ה'תשפ"ו; <span style="color: #767676">ולמנינם:</span> 17:17, 13 בינואר 2026 (IST). :::::: לא, זו רק ההתחלה. יהיה עליך גם להעלות קובץ פי די אף ל-Commons (או להשתמש בקובץ שכבר קיים), לפתוח עבורו קובץ מפתח בוויקיסורס הגרמנית, ולהתחייב להגיה שם את הטקסט.<br>הייתי מציע שפשוט תפתח לעצמך דף־משנה בדף המשתמש שלך ותעלה לשם את כל הטקסט כמו שהוא, בתקווה שיום אחד יימצא מישהו דובר גרמנית שמוכן ליטול על עצמו את התפקיד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 13 בינואר 2026 (IST) :::תודה על התיוג, אבל לצערי אני לא כל־כך מכיר את האתר הגרמני. אני מכיר את האנגלי והרוסי קצת ולא הרבה יותר מזה. [[משתמש:Amire80|אמיר א׳ אהרוני]] ([[שיחת משתמש:Amire80|שיחה]]) 13:49, 13 בינואר 2026 (IST) == Thank You for Last Year – Join Wiki Loves Ramadan 2026 == Dear Wikimedia communities, We hope you are doing well, and we wish you a happy New Year. ''Last year, we captured light. This year, we’ll capture legacy.'' In 2025, communities around the world shared the glow of Ramadan nights and the warmth of collective iftars. In 2026, ''Wiki Loves Ramadan'' is expanding, bringing more stories, more cultures, and deeper global connections across Wikimedia projects. We invite you to explore the ''Wiki Loves Ramadan 2026'' [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026|Meta page]] to learn how you can participate and [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026/Participating communities|sign up]] your community. 📷 ''Photo campaign on '' [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan 2026|Wikimedia Commons]] If you have questions about the project, please refer to the FAQs: * [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan/FAQ/|Meta-Wiki]] * [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan/FAQ|Wikimedia Commons]] ''Early registration for updates is now open via the '''[[m:Special:RegisterForEvent/2710|Event page]]''''' ''Stay connected and receive updates:'' * [https://t.me/WikiLovesRamadan Telegram channel] * [https://lists.wikimedia.org/postorius/lists/wikilovesramadan.lists.wikimedia.org/ Mailing list] We look forward to collaborating with you and your community. '''The Wiki Loves Ramadan 2026 Organizing Team''' 21:45, 16 בינואר 2026 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&oldid=29879549 --> == תרומות של המשתמש OriBot229 == * למה ליצור כל הדפים של רש"י על תנ"ך אם נכון לעכשיו אין בהם שום תוספת ביאור? היה יותר נכון ליצור דפים ככל שיש משהו חדש להוסיף לענ"ד * מה הם כל העריכות שבוצעו בכל הדפים של ניקוד תנך? והאם הם בוצעו על סמך דיון כלשהו? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:26, 18 בינואר 2026 (IST) :לגבי העריכות בדפי הניקוד, זה מעבר לנוסח לפי [[מקרא על פי המסורה]], במקום הנוסח הקיים על פי וסטמינסטר. התנהל דיון ב[[שיחה:מקרא#נוסח הכתיב והניקוד]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ט בטבת ה'תשפ"ו • 15:31, 18 בינואר 2026 (IST) ::ולגבי דפי רש"י עם ביאור - זה הפרוייקט הנוכחי שאני עובד עליו. היום סיימתי להוסיף פירוש ל[[ביאור:רש"י בראשית ח]]. זה אמנם יקח זמן להשלים את כל 5 חומשי תורה... אבל הכנת הדפים מראש עוזרת. כך גם היה עם פרוייקט ביאור התנ"ך, ואכן עודד רבים להצטרף ולבאר פרקים פה ושם. [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:00, 18 בינואר 2026 (IST) == <span lang="en" dir="ltr">Annual review of the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines</span> == <div lang="en" dir="ltr"> <section begin="announcement-content" /> I am writing to you to let you know the annual review period for the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines is open now. You can make suggestions for changes through 9 February 2026. This is the first step of several to be taken for the annual review. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Annual review/2026|Read more information and find a conversation to join on the UCoC page on Meta]]. The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review was planned and implemented by the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|you may review the U4C Charter]]. Please share this information with other members in your community wherever else might be appropriate. -- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]])<section end="announcement-content" /> </div> 23:02, 19 בינואר 2026 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29905753 --> == בקשת הרשאת עורך ממשק == {{הועבר|מ=ויקיטקסט:בקשות ממפעילים}} * אבקש לחדש הרשאה לערוך JS\CSS שהיתה לי בעבר. נחום הפנה אותי להגיש בקשה רשמית כאן (בדיון שלנו ב[[שיחת_משתמש:Ori229#עיצוב_דפי_ביאור_בניידים]]). תודה! [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:16, 27 בנובמבר 2025 (IST) *: לשם הבהרה: הבקשה היא להרשאת "עורך ממשק".<br>ההרשאה הוסרה, למיטב זכרוני, עקב אי פעילות, וכעת כשחודשה הפעילות אינני רואה מניעה לחדש אותה, אולם נדרש אישור הקהילה.<br>בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2025 (IST) *::לא רואה בעיה. @[[משתמש:Ori229|אורי]], רק בקשה. בינה מלאכותית נוטה לחלק פתרונות שגורמים לתקלות אחרות, כוללניות מדי או אפילו סתם בזבזניות מדי. בבקשה תהיה זהיר עם פתרונות של ai ותבדוק אותם בעצמך - לא רק האם פתר את הבעיה, אלא גם את המסביב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 01:22, 28 בנובמבר 2025 (IST) *::: תודה לך, נריה. מצטרף לבקשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:53, 28 בנובמבר 2025 (IST) *:::: ברור. (במקרה הזה אני מבין את הרעיון שהציעה ה-AI והוא באמת פשוט, ונטול סיכונים. וכמובן שאני בודק היטב לפני שאני מבצע שינויים). [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:55, 1 בדצמבר 2025 (IST) *:בעד. טוב לראות אותך שוב :-) --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י"ד בכסלו ה'תשפ"ו 08:50, 4 בדצמבר 2025 (IST) *::גם אני בעד. במיוחד כשהוא כתב ומבין הרבה מהקוד שכבר קיים אצלנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 01:02, 8 בדצמבר 2025 (IST) *::: ההצבעה נסתיימה. ההרשאה ניתנה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:12, 8 בדצמבר 2025 (IST) *:::: תודה נחום. עדיין אני לא יכול לערוך את [[מדיה ויקי:Mobile.js]] - יכול להיות שלוקח לזה זמן לתפוס - אמתין כמה ימים. [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:58, 9 בדצמבר 2025 (IST) *::::: זה מוזר. זה אמור להיות מיידי. [[משתמש:Neriah|נריה]], תוכל לנסות לבדוק?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:26, 9 בדצמבר 2025 (IST) *::::::הרשאת עורך ממשק דורשת הפעלת אימות דו שלבי בחשבון. בלי שתפעיל אותו, גם אם קיבלת את ההרשאה לא תוכל להשתמש בה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 20:28, 9 בדצמבר 2025 (IST) *::::::: הוספתי אימות דו שלבי ואכן זה עובד - תודה! [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 23:47, 9 בדצמבר 2025 (IST) {{הועבר|סוף}} == מובא בפני דעת הקהילה - עריכות המשתמש {{א|יוסף אומץ}} בדפים של צדקת הצדיק == שלום לכולם. המשתמש אשר טורח מאוד להגיה את הספר [[צדקת הצדיק]] עושה משהו במהלך העריכות שלו שלדעתי אינו מתאים למקומם במרחב הראשי. מכיון שיש בינינו חילוקי דיעות אני מביא את זה לדיון בפני הקהילה לשמוע את דעתם. קחו לדוגמא הדפים האחרונים - [[צדקת הצדיק/קע]] ו [[צדקת הצדיק/קט]]. בעיניי הענין של הדגשת משפטים שלמים הינו סובייקטיבי לחלוטין ולכן אין מקומו במרחב הראשי. אם תהיה - שתהיה במרחב הביאור. בנוסף אני חושב שהדגשת יתר הופך את הדף ל"מכוער לעין". דעתכם בבקשה? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:32, 7 בפברואר 2026 (IST) :שלום וברכה :אני המשתמש. :לא מדובר על הדגשות סובייקטיביות אלא העניין הוא כדלהלן. כל סימן בצדקת בצדיק בנוי מעניין מרכזי וסביבו הולך כל הסימן, דהיינו שיש עניין עקרוני שרבי צדוק מחדש וסביבו הוא מביא ראיות והרחבות. לכן אני רואה לנכון להדגיש את המשפט הזה. :בכל אופן אם אתה רואה לנכון אזי אתה מוזמן לבטל את ההדגשות ואשתדל שלא לחזור לכך בל״נ. [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-73521-1|&#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:41, 7 בפברואר 2026 (IST) ::(להבא אשתדל להתחבר מהחשבון.) [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-73521-1|&#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:42, 7 בפברואר 2026 (IST) :::גם אם כדבריך (ולא הבאת ראיות לכך), ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ' בשבט ה'תשפ"ו • 22:28, 7 בפברואר 2026 (IST) :::: אני מעדיף שהטקסט יהיה ללא הדגשות. ההצדקה היחידה לדעתי להדגשות בטקסט (שאינן במקור) היא בטקסטים הדורשים או מפרשים קטע מהמקרא, ואז מדגישים את הציטוטים מהקטע הזה, ולעיתים נדירות כשנחוץ להדגיש מילה מסויימת להבהרת העניין. כך עשיתי למשל במהדורה שלי של הילקוט שמעוני. או במרחב הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:16, 8 בפברואר 2026 (IST) :::::[[מש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]], אזכיר לך את מסקנת הדיון שלא להוסיף הדגשות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ה בשבט ה'תשפ"ו • 20:53, 12 בפברואר 2026 (IST) ::::::אני רואה שהמשתמש עושה את העריכות מתוך מכשיר נייד... אולי הוא משתמש בעורך חזותית וזה נעשה אוטומטי ההדגשות?... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:40, 12 בפברואר 2026 (IST) ::::::לא ראיתי את מסקנת הדיון… ::::::אפסיק עם העניין בל״נ (וחבל). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:08, 12 בפברואר 2026 (IST) ::::״ ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין.״ ::::אינו כן, ההחלטה אינה סובייקיטיבית כי ניכר מה הנושא המרכזי ומה מובא סביבו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:09, 12 בפברואר 2026 (IST) :::::ניכר למי? הטענות שלך ממשיכות להיות סובייקטיביות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ה בשבט ה'תשפ"ו • 23:10, 12 בפברואר 2026 (IST) ::::::ניכר למי שבקיא בכתבי רבי צדוק ולמי שיודע לקרוא טקטסים בעין ביקורתית. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:19, 12 בפברואר 2026 (IST) :::::::שוב, סובייקטיבי. המטרה שלנו כאן היא להביא טקסטים מקוריים כמות שהם, ללא שינויים, כמה ברורים שיהיו. (ואם באמת כדבריך שזה ניכר, ההדגשות מיותרות, שהרי הקורא יבין בלאו הכי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ה בשבט ה'תשפ"ו • 23:24, 12 בפברואר 2026 (IST) ::::::::הקורא לא תמיד מבין את זה כי המהלך הכללי מוסווה לעיתים בהרחבות והוספות. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:13, 13 בפברואר 2026 (IST) :::::::::יש לך אפשרות להעלות מהדורה נוספת על פי טעמך במרחב הביאור של האתר. כך שאפשר להתחיל לעצב דפים בדף [[ביאור:צדקת הצדיק]] וכולי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:30, 13 בפברואר 2026 (IST) == הוספת גאדג'ט "תצוגה מקדימה" להערות ולדפים בכלל כברירת מחדל == (מעביר מ[[שיחת תבנית:הערה]]) הודות לתיקון של [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] כל משתמש יכול כעת להגדיר שכאשר סמן העכבר מונח מעל הפניה להערת שוליים, ישנה תצוגה מקדימה של תוכן ההערה. מוזמנים לנסות: "תצוגה מקדימה להערות" (בהגדרות, תחת סעיף ג'אדג'טים), ואז בקרו בדף כלשהו שיש בו הערות שוליים, לדוגמה [[זכרונות לבית דוד/כף הסיידים]]. בוויקיפדיה זה מופעל כברירת מחדל. (יצרתי משתמש חדש בוויקיפדיה, וכאן, כדי לבדוק). זה פיצ'ר נהדר - אפשר שגם פה זה יהיה מופעל כברירת מחדל? תודה, [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:14, 8 בפברואר 2026 (IST) :* כל עוד שזה לא גורם נזק במשהו שכבר קיים - אין לי התנגדות. :[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:36, 8 בפברואר 2026 (IST) ::{{בעד}} (רק אציין שבויקיפדיה זה אפילו לא גאדג'ט - זה נמצא בהגדרות הרגילות [[ w:מיוחד:העדפות#mw-prefsection-rendering|כאן]] בפסקה "העדפות קריאה". אני לא יודע איך זה עובד או מה ואיפה צריך לשנות בשביל זה, אבל זה ככה) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 10:29, 8 בפברואר 2026 (IST) :::ראיתי עכשיו שהגאדג'ט עובד גם בטלפון, שם הוא מיותר כיון שתצוגת ההערות בטלפון ממילא עובדת בצורה אחרת (מגרה נשלפת בתחתית המסך), וחמישה הוא יותר מפריע ממועיל. צריך לכבות את זה איכשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 11:33, 8 בפברואר 2026 (IST) : אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:02, 8 בפברואר 2026 (IST) ::גיליתי איך זה עובד בויקיפדיה - מדובר בחלק מהרחבת מדיה־ויקי בשם [[mw:Extension:Popups|Extension:Popups]], שמאפשרת גם תצוגה מקדימה של דפים, ועוד דברים בסגנון. אני חושב שהיא שימושית וכדאי להוסיף אותה. עם מי צריך לדבר בשביל להוסיף הרחבות (כלומר מי אחראי על התכנה)? מישהו בעמותה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 13:18, 8 בפברואר 2026 (IST) ::: מתייג את [[משתמש:Neriah]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:46, 8 בפברואר 2026 (IST) ::::להתקנת ההרחבה צריך לפתוח הצבעה כאן ואטפל בזה אם תהיה תמיכה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:49, 8 בפברואר 2026 (IST) :::::רק שימו לב שזה כולל גם תצוגה מקדימה לדפים שאני לא בטוח שאנחנו מעוניינים בה. כל מה שקיים בוויקי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:51, 8 בפברואר 2026 (IST) : אם ככה, אתייג לדיון גם את [[משתמש:Fuzzy]], שאת דעתו ואת עצותיו בנושאים טכניים אני מאוד מעריך. גם משתמשים נוספים ( [[משתמש:Shalomori123]], [[משתמש:Ori229]], [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Dovi]] ) וכל מי שיש לו דעה בנושא, כולל משתמשים שמגיעים לכאן הרבה ואינם רשומים או שמתקשים להיכנס לחשבון, מוזמנים להצטרף לדיון ולחוות דעתם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:02, 8 בפברואר 2026 (IST) ::בעד. "תצוגה מקדימה לדפים" - לא כל כך רלוונטי בוויקיטקסט, אבל גם לא יפריע. ::בפרט שכשאשר מוצגת ההערה\התצוגה מקדימה בוויקיפדיה, יש שם גלגל שיניים שבלחיצה עליו אפשר בקלות להגדיר את ההעדפות. [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:12, 8 בפברואר 2026 (IST) :::רוב האנשים לא יתחילו לשנות הגדרות. עד כמה שהסימון הזה יושב מתחת לאף שלהם. לכן ברירת המחדל כל כך חשובה, ולדעתי לברירת מחדל אנחנו לא רוצים תצוגה מקדימה לדפים טקסט. גם לא כל כך לדפי החוקים, אבל זה כבר המגרש של fuzzy. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:23, 8 בפברואר 2026 (IST) ::::אני חושב שאפשר לכבות תצוגה מקדימה של דפים בהגדרות ההרחבה. והמימוש של התצוגה המקדימה של ההגדרות יותר עקבי, וגם מציג את השוני בין סוגי הערות. אני חושב שבאופן כללי יש עדיפות להרחבות על פני גאדג'טים. אמנם נכון שלתצוגה מקדימה של דפים יש פחות הגיון אצלנו. לכן אני עדיין {{בעד}} הוספת ההרחבה, כנראה עם תצוגה מקדימה של דפים כבויה כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 15:22, 8 בפברואר 2026 (IST) :::::כמה שזכור לי אין הגדרה לזה. תבדוק בתיעוד ההרחבה ששלחת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:25, 8 בפברואר 2026 (IST) ::::::אכן לא מצאתי שם משהו כזה. אבל זה כן מוסיף אופציה לכבות את זה להגדרות המשתמש, אז אמורה להיות אפשרות להגדיר ברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 15:47, 8 בפברואר 2026 (IST) :::::: נריה, תוכל בבקשה לברר עבורנו אם יש אפשרות כזו? זה חשוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:52, 8 בפברואר 2026 (IST) :::::::טכנית זה לא דבר שמורכב לעשות. אבל ההרחבה עצמה נועדה לתצוגת פופאפ של דפים, ועל הדרך הוסיפו לה הפניות. אז מה האינטרס שלהם לאשר הוספת משתנה כזה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:45, 8 בפברואר 2026 (IST) ::::::::אגב. ההרחבה pageImages שביקשנו להתקין באפריל 24 תתותקן מחר בצהריים. היא גם תלות חובה של פופאפ. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:49, 8 בפברואר 2026 (IST) :::::::::חשבתי על זה עוד, ואני חושב שתצוגה מקדימה לדפים דוקא עשויה להיות שימושית במקרים מסוימים (למשל הפניות, תצוגה מקדימה עשויה מאוד להקל על הקריאה אם במקום לפתוח את ההפניה ניתן יהיה להסתכל בה בתוך אותו דף). צריך לראות איך גורמים שיוצג הטקסט הנכון, ולא תבניות ניווט המופיעות בראש הדף וכד'. אפשר בהגדרות ההרחבה להחליט על דפים מסוימים שלא תוצג עבורם תצוגה מקדימה אם רוצים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ב בשבט ה'תשפ"ו • 16:10, 9 בפברואר 2026 (IST) ::::::::::לא מכיר את ההרחבה מספיק, ואין לי זמן להתעמק בזה עכשיו. איך אפשר לבטל תצוגה מקדימה לדפים מסויימים? האם ניתן לעשות את זה באופן גורף לכל הדפים המתחילים ב-x במרחב הראשי, ושבשאר המרחבים זה לא יהיה בכלל? האם זה דברים שמוגדרים צד לקוח או צד שרת? ::::::::::כמה שזכור לי אי אפשר לעשות אף אחד מהדברים שכתבתי כאן, אולי מלבד ביטול המרחבים מסויימים. אבל אשמח שתראה לי שאני טועה, ואז אולי יהיה אפשר לחשוב על זה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:33, 10 בפברואר 2026 (IST) :::::::::::יש תצוגה מקדימה רק לדפי תוכן. :::::::::::יש הגדרת צד שרת לכיבוי התצוגה המקדימה לדפים מסוימים, פשוט נותנים רשימת דפים (שמות קאנוניים שלהם), אם מכבים לדף מסוים זה מכבה גם לדפי המשנה שלו. :::::::::::הטקסט המוצג מוגדר באמצעות ההרחבה [[mw:Extension:TextExtracts|Extension:TextExtracts]]. :::::::::::[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ג בשבט ה'תשפ"ו • 14:00, 10 בפברואר 2026 (IST) ::::::::::::לדעתי יותר עבודה מתועלת. הרבה מדפי התוכן נמצאים במרחבים כמו קטגוריה, קטע ועוד. דווקא לחלק מהם אולי אפשר, בעוד שלרוב הדפים במרחב הראשי אני לא חושב שצריך. ::::::::::::אנסה לברר האם יש אפשרות להתאים את ההרחבה שתאפשר הפעלה רק של תצוגה מקדימה להערות, ואם כן אוכל להתאים את ההרחבה גם בעצמי (אך יקח קצת זמן עד שאגיע לעשות את זה). ואם יאשרו נוכל להתחיל בזה. ::::::::::::אלא אם שאר העורכים חושבים התצוגה מקדימה לדפים תועיל, אני חושב שיותר תזיק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:14, 10 בפברואר 2026 (IST) :{{שבירה|:::::::::::}} : ביררתי עכשיו עם האחראים במדיה ויקי. ככל הנראה ניתן להתקין את ההרחבה רק עבור רפרנס, ולא להפעיל תצוגה מקדימה לדפים כברירת מחדל, אלא מי שרוצה יוכל להפעיל לעצמו בהעדפות. בצורה הזו יהיה אפשר גם בתקופה הראשונה לבדוק את הפיצ'ר בעצמנו, להגדיר מה שאנחנו רוצים, ואם מתישהו יתאפשר לבטל את הגדרת ברירת המחדל של כיבוי הפיצ'ר. כיבוי הגדרות בשרת אמנם מעט מטריח, אך לדעתי זה הפתרון הטוב ביותר עבורנו בשלב זה. : מתייג את [[משתמש:Nahum|נחום]], [[משתמש:Ori229|אורי]], [[מש:Roxette5|Roxette5]], [[מש:הירש אייזנשטיין|הירש]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:19, 10 בפברואר 2026 (IST) ::{{בעד}}, אם זה אכן אפשרי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ג בשבט ה'תשפ"ו • 17:06, 10 בפברואר 2026 (IST) ::אין לי עמדה בעניין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:44, 10 בפברואר 2026 (IST) ::לא הבנתי הכל... אבל אני {{בעד}} כל דבר שיקדם תצוגה של הערות השוליים (כברירת מחדל). [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:08, 10 בפברואר 2026 (IST) :: {{בעד}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 10 בפברואר 2026 (IST) [[משתמש:Neriah|נריה]], היכן הדברים עומדים? [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 18:57, 7 במרץ 2026 (IST) : תקוע. [[phab:T417314]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 09:45, 8 במרץ 2026 (IST) :: לא הצלחתי להבין האם יש בעייה טכנית שהתוסף לא בשל עדיין או מה בדיוק.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:31, 8 במרץ 2026 (IST) ::: כרגע ההרחבה לא מאפשרת את זה. אשתדל להסתכל בקרוב האם ההרחבה בנויה בצורה שתאפשר לדחוף שינוי כזה בקלות ואם כן אניע את זה בעצמי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 11:42, 8 במרץ 2026 (IST) :::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:51, 8 במרץ 2026 (IST) :::::אפשר לפחות להפעיל את הגאדג'ט כברירת מחדל בינתיים, עד שיהיה ניתן (אם בכלל) להוסיף את ההרחבה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 12:23, 8 במרץ 2026 (IST) :::::: איך עובד הגאדג'ט בניידים? אם אני זוכר נכון, אמרת משהו על כך שהוא לא מספיק טוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:08, 8 במרץ 2026 (IST) :::::::הוא עובד באותה צורה כמו במחשב, כשהדרך שבה הוא אמור לעבוד היא לא להציג כלום, כי בטלפון ממשק ברירת המחדל של הצגת הערות טוב בפני עצמו. אם אפשר לכבות אותו לחלוטין בטלפון זה יהיה הכי טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 13:18, 8 במרץ 2026 (IST) :::::::: תבדוק האם כעת זה בסדר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:51, 8 במרץ 2026 (IST) :::::::::אכן. אבל התבססות על הסקין עלולה ליצור בעיות עם מי שמשתמש בו גם במחשב, או משתמש באחר בטלפון. אין דרך אחרת לעשות את זה? :::::::::גם אם לא זה בסדר, ולדעתי אפשר להפעיל כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 15:55, 8 במרץ 2026 (IST) :::::::::: סקינים אחרים בנייד לא כוללים תצוגה מקדימה של הערות. מי שמשתמש ב־minerva במחשב, יכול להסתדר כמו שחי עד היום :). [[משתמש:Nahum|נחום]], אישורך? (היחיד שתמך בהרחבה ולא הביע דעה לגבי הגאדג'ט.) [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:01, 8 במרץ 2026 (IST) ::::::::::: אני לא משתמש בטלפון לוויקיטקסט כמעט אף פעם. במחשב זה אכן לא כ"כ משנה לי כך או כך. עשו כרצונכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:41, 9 במרץ 2026 (IST) : {{בוצע}}. תודה למגיבים בדיון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:27, 9 במרץ 2026 (IST) == תרשים של פסוקים - מנותח תחבירית על פי טעמי המקרא == אני מזמין את מי שמתעניין בטעמי המקרא להעיף מבט [[משתמש:Ori229/ארגז חול/בראשית א/תרשים טעמים|כאן]] וכן [[:תבנית:משתמש:Ori229/ארגז חול/מבנה-טעמים|בתבנית]] (הזמנית). שאלות\הערות\הצעות לשיפור - אשמח לדיון בדף השיחה של אחד משני הדפים. [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:27, 10 בפברואר 2026 (IST) == שגיאות בטעמי המקרא == שלום, השבוע ניגשתי ללמוד את הפטרת פרשת השבוע (משפטים) הלקוחה מספר ירמיהו, והופתעתי לגלות שגיאות בטעמים בדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]]. הדף הזה אינו מקור לכשעצמו אלא "שואב" את הטקסט שלו מהדף [[:ירמיהו טעמים]], שם אני מוצא את אותן הטעויות. אבל במקור אחר בויקיטסקט, [[:ירמיהו לד/טעמים]] הטעמים תקינים וללא טעויות. הטעויות שמצאתי (ייתכן שישנן עוד): [לד ט] לְ֠שַׁלַּח - צריך להיות לְ֠שַׁלַּ֠ח [לד כא] וּבְיַד - צריך להיות וּבְיַ֗ד למה יש במסגרת ויקיטקסט שתי גירסאות שונות של אותם טעמי המקרא, ומדוע יש הבדלים ביניהם? איך פותרים את העניין - בתקווה לא בתיקון ידני מייגע? אגב, אם הדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]] אמור להכיל את ההפטרה המלאה, יש לתקן ולהוסיף בסוף שני פסוקים (ירמיהו לג, פסוקים כה-כו). [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 16:34, 13 בפברואר 2026 (IST) :הדפים שדפי ההפטרה שואבים מהם הם גרסאות ישנות ופחות טובות. צריך לטפל בענין איכשהו, בזמן האחרון יש התקדמויות בענין. לענין הוספת הפסוקים - זה אכן תיקון ידני בכל מקום שנצרך. שבת שלום, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ו בשבט ה'תשפ"ו • 16:49, 13 בפברואר 2026 (IST) ::שבוע טוב. כן, צריך לטפל בדפים הישנים. בינתיים עדיף לחפש את ההפטרות [[מקרא על פי המסורה/תורה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 14 בפברואר 2026 (IST) :::רק חבל שאף אחד לא אמר לי שהשבוע לא קוראים את הפטרת משפטים אלא את הפטרת שקלים.. 🤦🏻‍♂️😁 :::תודה על התגובות ולכל העוסקים במלאכה. [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 22:40, 14 בפברואר 2026 (IST) == הגהת מלאכת שלמה על המשנה == שלום לכולם עד כה סיימתי הגהת מלאכת שלמה עד מסכת שביעית בעזרת המקור שהיה בידי, וחסר לי מקור להמשך. היכן ניתן למצוא קובץ מקור אמין להגהת מלאכת שלמה ממסכת תרומות והלאה? אשמח לסיוע {{א|Dovi}}, {{א|Nahum}}. בברכה, [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 21:46, 23 בפברואר 2026 (IST) :קודם כל [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]], יישר כוחך! :מה כוונתך "קובץ מקור"? אתה מתכוון לטקסט מוקלד של פירוש מלאכת שלמה, או לסריקת מקור (כתב יד או דפוס) להתבסס עליו? :אם אתה זקוק לטקסט מוקלד, אז אפשר להוריד אותו באתר [https://www.sefaria.org.il/texts/Mishnah/Acharonim%20on%20Mishnah/Melekhet%20Shelomoh ספריא], מסכת אחרי מסכת. ונראה שהדברים כבר הועתקו כאן ב[[מלאכת שלמה על המשנה|וויקיטקסט]]. :ואם אתה זקוק למקור להתבסס עליו, אז יש את המשניות בדפוס וילנא. ויש גם כתבי יד על רוב סדרי המשנה, כולל את עצם כתב יד קדשו של המחבר, שאפשר להוריד [https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&q=creator,contains,%d7%a2%d7%93%d7%a0%d7%99%2c%20%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94%20%d7%91%d7%9f%20%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%94%2c%201567-1630 באתר הספריה הלאומית]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:05, 24 בפברואר 2026 (IST) ::ברוך תהיה! התכוונתי אכן לסריקת מקור. בע"ה אחפש באתר הספריה הלאומית. תודה רבה על הסיוע המהיר.[[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 10:40, 24 בפברואר 2026 (IST) == מקומו שלמרחב הביאור == אני יודע שזה כבר נדון מספר פעמים בעבר, והמצב הנוכחי הוא מה שהוחלט עליו, ועם זאת אני מעונין לפתוח מחדש את הדיון באשר לשייכות מרחב הביאור לויקיטקסט.{{ש}} ראשית אבהיר, שאיני מתכוון חלילה למחיקתם של הטקסטים המצוינים שנכתבו כאן, אלא להעברתם למקום אחר.{{ש}} ולגופו של ענין: מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו, ולא יצירת יצירות חדשות. מקומם הראוי של טקסטים חדשים, גם כאלו שנועדו לבאר טקסטים קימים, הוא לכאורה בויקיספר (ועיינו בדפים הרלבנטיים ב[[b:en:Wikibooks:Annotated texts|ויקיספר האנגלית]] וב[[s:en:Wikisource:Annotations|ויקיטקסט האנגלית]]).{{ש}} אני חושב שיש מספר יתרונות בהעברה שאני מציע. ראשית, כמובן, ההפרדה בין הפרויקטים, שיש בה משום תועלת בריכוז המאמצים בכל אחד מהם בתחומים ששייכים לו יותר. אמנם מעבר להפרדה גרידא, ויקיספר תרוויח הרבה מטקסטים חדשים באיכות גבוהה, זה עשוי מאוד להעלות את התעבורה לויקיספר, וכך יבואו גם אנשים אחרים שיועילו למיזם החשוב הזה, שאין לו כרגע הרבה תורמים. אני חושב שגם הטקסטים עצמם ירוויחו יותר חשיפה כך, אם הם לא במרחב בפני עצמם, אלא נמצאים במרחב ראשי של מיזם (ניתן כמובן להשאיר את הקישורים אצלנו). בברכה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ"ו • 14:48, 25 בפברואר 2026 (IST) :שלום [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], הדיון הזה קיים מאז הקמתו של Wikisource, והייתי שותף לדיונים על הניסוחים באנגלית. אפילו עצם הניסוח שלך שנוי במחלוקת: "מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, '''בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו'''". האם זוהי המטרה? או האם המטרה היא להיות '''ספריה''' של מהדורות איכותיות שניתן לקרוא וללמוד אותן? :באנגלית החליטו לאפשר ספרים מבוארים (Annotated Texts) בהגדרות מסוימות, תוך כדי מודעות גמורה שמדובר על סוג שהוא "גבולי", בעצם "קו תפר" או אזור אפור בין Wikisource ל-Wikibooks. שים לב שאפילו להוסיף פיסוק לטקסט עברי שאין בו פיסוק, או [[ספר הרקמה/שער לב|עיצוב של ספר דקדוק]], כמו שאנחנו רגילים לעשות כאן בוויקיטקסט, או לתעד הבדלי נוסח בדף העריכה בלבד, פסול לפי הכללים באנגלית. :חלק מהבעיה, כבר מההתחלה, נובעת מהמציאות השונה בין הספרות הקיימת בנחלת הכלל באנגלית, לעומת העברית. באנגלית קיימת ספרות ענפה שניתן להמיר אותה לגירסה דיגיטלית זהה לדפוס, והוא שימושי לחלוטין. יש אפילו ספרות מבוארת מודפסת באנגלית שכבר נכנסה לנחלת הכלל. זה לא המצב בעברית. :בוויקיטקסט עברית, אנחנו עוסקים בשני סוגים של טקסטים שהם בנחלת הכלל, המהווים כ-90% מהחומר הנמצא כאן (כי הם הרוב המכריע של נחלת הכלל בעברית): הספרות התורנית הקלאסית, וספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו הופכים את שני האוצרות הללו, שאינם נגישים ואינם בעלי שימוש לקהל בצורתו המודפסת, לספרים דיגיטליים ושימושיים לכל דבר ועניין, תוך כדי קישוריות רבה ביניהם (כי אף אחד מהחיבורים האלה לא עומד לבד, להבדיל מרומן כמו Huckleberry Finn באנגלית). אין יתרון בהגבלת השימושיות הזאת. :כמו כן לגבי ביאורים של ממש: המקום הטבעי עבורם הוא ביחד עם שאר הספרות הקשורה באופן ישיר אליהם, ועם הקהילה שעובדת על אותה ספרות ביחד. לדעתי להעביר אותם יזיק, הן לחשיפה אליהם, הן לשיתוף פעולה קהילתית בבנייתם (קהילה שיש בה מומחיות רבה ב"ה), והן לאפשרות להשתמש בתשתית שהתפתחה כאן (ניתן לקשר אל פסוק או משנה או חוק מתוך ויקיספר, אך אין אפשרות "לצטט" אותו, וזה גם יכול להיות יותר מסובך). מקומם הטבעי והקהילתי של ספרים מבוארים הוא בתוך אתר שהוא ספריה, ולא עם מדריכי לימוד עבור בישול, שפות, חשבון, או איך לשחק שחמט. :הצעה להגדרה ברורה: כאן בוויקיטקסט אנחנו מכילים כל מהדורה של טקסט שהיא '''על בסיס ישיר מקור קיים''' (וכוללת בתוכה את המקור הקיים). בין אם מוסיפים בה פיסוק, פיתוח ראשי תיבות, קישורים, הערות שוליים טכניות, או ביאורים. כמובן בתנאי שהדברים יהיו שקופים, ויש הסבר לדרך שבה נבנתה המהדורה. עצם העובדה שיש מרחב נפרד בשם "ביאור", היא די והותר כדי להבהיר שהביאור ליצירה הוא מעשה קהילתי. :נ.ב. בזמנו, כשהיו דיונים באנגלית על "האזור האפור" בין ויקיטקסט לוויקיספר, הצעתי שהתורמים יכתבו הנחיות עריכה ליצירות מיוחדות הדורשות שיקול הדעת, ואי אפשר להסתפק בהן בהקלדה ישירה מתוך סריקה. התגובה באנגלית הייתה חד-משמעית: "מה, אנחנו נעסוק במחקר?" אז הם נשארו באנגלית עם הקלדות מול סריקות כמעט באופן בלעדי, ועד היום אין במה רצינית באנגלית ליצירתן של מהדורות מבוארות או קהילה שעוזרת בכך. אבל כאן בוויקיטקסט הוכחנו שניתן לתת במה חופשית לעריכת ספרים (כולל ביאורים), ולהגיע לתוצאות איכותיות ומדהימות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:48, 25 בפברואר 2026 (IST) ::תודה רבה על ההבהרה, אלו אכן נקודות טובות מאוד. אני חושב שכדאי ליצור דף הסבר לנושא, כדי שלא יתעוררו שוב שאלות כאלו. אני חושב שהמקום הראוי הוא [[ביאור:מבוא]], כרגע הוא מדבר ברובו על הביאור לתנ"ך, ולא באופן כללי על הביאור ומקומו. את הקטסט הקיים שם כבר אפשר אולי להעביר ל[[ביאור:מקרא]] או מקום דומה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ"ו • 15:55, 25 בפברואר 2026 (IST) == [[תבנית:מגירה]] הפסיקה לעבוד היום == כך גם לגבי תבניות נוספות שיש בה מידע "מתקפל", והדבר משפיע בין השאר על כל דפי הפסוקים (כגון [[:קטגוריה:בראשית א א]]). מישהו יודע מה הגורם? [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:53, 5 במרץ 2026 (IST) :אם זו בעיה כללית עם תיבות מתקפלות, הייתי מנחש שקרה משהו ברמת התכנה למחלקה NavFrame, שהיא מה שנמצא מאחורי הקלעים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז באדר ה'תשפ"ו • 19:59, 5 במרץ 2026 (IST) ::לא קשור לבעיה ישירות, אבל ב[[w:en:wp:NavFrame|דף הויקיפדיה האנגלית על NavFrame]] מצוין שהפסיקו להשתמש בה ועברו לדברים אחרים. אולי לשנות את התבניות בצורה הזו יפתור את הבעיה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז באדר ה'תשפ"ו • 20:20, 5 במרץ 2026 (IST) :::אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים. [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 21:28, 5 במרץ 2026 (IST) ...חזר לעבוד. [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:16, 6 במרץ 2026 (IST) == עיצוב תבנית {{תב|צ}} נראית לי שונה ממה שהיה בעבר... == ממה שזכור לי - העיצוב של התבנית הייתה קצת שונה. גם צורת הגופן היה שונה וגם הצבע היה יותר סגול ממה שזכור לי... מישהו אחר רואה את זה? דוגמה: {{צ|עיצוב של תבנית הציטוט}} [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:57, 8 במרץ 2026 (IST) :לפני חודשיים שיניתי את הצבע לכהה יותר, כדי שלא יראה כמו לינק. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%3ACommon.css&diff=2976171&oldid=2973736 ראה כאן]. אפשר לשנות לקצת יותר בהיר אולי, אבל לטעמי טקסטים צבעוניים מדי משדרים משהו חובבני. [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:30, 8 במרץ 2026 (IST) ::לא לענין התוכן, אבל אולי כדאי להעביר את העיצוב מcommon.css למקום שקשור לתבנית, שיהיה קל יותר לראות את הקשר ולדעת איפה לשנות (וגם שלא רק עורכי ממשק יוכלו לשנות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 08:34, 8 במרץ 2026 (IST) :::אני מסכים עם הירש, אבל מכיוון שמדובר על הרבה תבניות שמשתמשות ב-common.css נחכה לשמוע דעות נוספות לפני שעושים שינוי גדול. [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:19, 8 במרץ 2026 (IST) :::: אני לא חושב שיש בעייה שהציטוט ייראה כמו לינק, שכן ללינקים יש תמיד קו תחתי, וציטוט ללא קו תחתי איננו נראה כלינק.<br>אני גם מסכים עם הירש לגבי המקום הראוי לעיצוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 8 במרץ 2026 (IST) :::::רק אצין את העובדות - לפחות אצלי אין קוים מתחת קישורים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 12:12, 8 במרץ 2026 (IST) :::::: אם ככה אז צריך לשנות את הצבע. כרגע הוא כהה מדיי וכמעט לא ניתן להבדיל בינו לבין הצבע הרגיל. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:14, 8 במרץ 2026 (IST) ::תודה על ההסבר. מוזר לי כי נראה לי מעבר לצבע יש גם שינוי בגופן. אבל כנראה שזה רק ענין של הצבע. הייתי מעדיף קצת יותר הבלטה של הצבע כי כרגע זה לא נראה מספיק כציטוט לענ״ד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:11, 8 במרץ 2026 (IST) :::העברתי את העיצוב לתבנית, וכן שיניתי את הצבע לכחול-כהה המקורי. מוזמנים לשנות את התבנית לדייק את הצבע\פונט\גודל. [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:36, 8 במרץ 2026 (IST) ::::מצוין. רק אציין שהתכוונתי לשימוש ב[[mw:help:TemplateStyles|templatestyle]], ולא להכנסה לתוך התבנית עצמה, כך שעדיין תישמר הקריאות של התבנית (וגם יכולת שינוי של משתמש וכד'). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 15:49, 8 במרץ 2026 (IST) ::::: [[משתמש:Ori229|אורי]], אם אפשר - כשאתה נתקל בתבנית שנמצאת בשימוש רב, בדוק שהיא מוגנת. הפעלתי עכשיו הגנה על התבנית הזו, שנמצאת בשימוש במעל 110k דפים וכל אנונימי היה יכול לערוך אותה ולהשחית ברגע כמות עצומה של דפים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:08, 8 במרץ 2026 (IST) :::::: templatestyle - רעיון טוב - בוצע. הגנה - צודק. תודה לשניכם, [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:57, 8 במרץ 2026 (IST) :::::::תודה רבה וסליחה על הטירחה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:02, 8 במרץ 2026 (IST) לצערי אני מוצא שיש תוצאת לווי להתיקון שביצעתם. עכשיו - כל עיצוב שהייתה לפני התבנית {{תב|צ}} כבר לא באה לידי ביטוי. כך שבכל דפי הזהר כאשר הדגשתי פסוקים מסוימים על ידי כך: <nowiki>'''{{צ|ציטוט הפסוק}}'''</nowiki> - התוצאה היא עכשיו שהפסוק אינו מודגש. הכל עכשיו צריך לשנות כך כדי שיוצג עכשיו - <nowiki>{{צ|'''ציטוט הפסוק'''}}</nowiki>... יש משהו שאפשר לעשות? כבר הלכתי לפי הסגנון הזה לאורך המון דפים ונראה חבל עכשיו שהכל יורד לטמיון...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:21, 8 במרץ 2026 (IST) :גרוע מכך - לא רק שהכל ירד לטמיון אלא שגם עכשיו כל המילים שבאו לאחר הציטוט הינן מודגשות. נראה כי בפועל העריכה עשתה נזק בהמון דפים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:24, 8 במרץ 2026 (IST) :נראה לי שאפשר להדגיש בcss, כך שאפשר לטפל בזה בדף הסגנון. [[מש:Ori229|אורי]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 22:26, 8 במרץ 2026 (IST) ::אבל אינני רוצה שכל ציטוט תהיה מודגש. רק במקרים נקודתיים... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:39, 8 במרץ 2026 (IST) לא ירדתי לסוף כל השינויים שנערכו בתבנית, אבל במסגרתם, התבנית מוסיפה כרגע רווח מיותר. זה לא נורא כשהציטוט בא לבדו, אבל אם יש אות שימוש לפניו זה מפריע. למשל: <nowiki>יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}</nowiki> ⇐ יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}, עם רווח עודף בתוך המילה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:30, 8 במרץ 2026 (IST) :בן עדריאל - תיקנתי. :Roxette5 - אני לא בטוח שהבנתי. תוכל להפנות לדוגמה? [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:49, 8 במרץ 2026 (IST) ::אני חושב שמחיקת הרווח המיותר תקנה גם את זה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 23:01, 8 במרץ 2026 (IST) ::אכן ככל הנראה הירש צדק. הבעיה הלכה לה כנראה עקב תיקון הרווח. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:35, 9 במרץ 2026 (IST) == [[תבנית:ניווט טעמים]] == בוקר טוב ושבוע טוב לכולם, ב[[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] המופיע בראש בפרקי התנ"ך במקרא על פי המסורה, לדוגמה [[יהושע ב/טעמים]], הקישור בשם הספר אינו מוביל למקום הנכון. במקרה של [[יהושע ב/טעמים]] הקישור אמור להביא אותנו אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. יכול להיות שאין אפשרות לקדד דבר כזה בתוך התבנית, אך חשבתי שניתן ליצור דפי הפניה לצורך הזה. לדוגמה, דף כגון [[יהושע/טעמים]] שיפנה אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. ואז רק צריך לשנות [[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] כדי שהקישור בשם הספר יפנה אל [[יהושע/טעמים]]. אך [[תבנית:ניווט טעמים|התבנית]] מורכבת, וכמו כן לגבי [[תבנית:סרגל ניווט]] שהיא מיוסדת עליה, ואינני מבין איך לעשות את זה. או אולי יש פתרון אחר לגמרי. אודה למי שיכול לעזור. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:22, 8 במרץ 2026 (IST) :מעביר את הדיון ל[[שיחה:יהושע ב/טעמים]]. [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 11:59, 9 במרץ 2026 (IST) == דפי התלמוד הבסיסיים == ראו [[שיחה:ברכות ח א]]. אחד הלומדים מתלונן שם על ריבוי הציונים למקורות הפסוקים. לענ"ד הפתרון הרצוי הוא להעביר את כל ציוני הפסוקים להערות בתחתית עמוד הגמרא. מי שיכול לעשות זאת באמצעות בוט לרוחב כל התלמוד הבבלי, תבוא עליו הברכה ושכרו כפול מן השמים. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:57, 8 במרץ 2026 (IST) : [[מיוחד:הבדלים/2996035|משהו כזה]]? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:08, 8 במרץ 2026 (IST) :: כן, זה מה שעלה בדעתי. נמתין אולי יום או יומיים אולי האלמוני יגיב. ארצה לשמוע את דעתו אם הוא זמין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:24, 8 במרץ 2026 (IST) == ספר [[אורות]] - כדאי להעביר אל דפי משנה כך ששם הדף יהיה ברור == שלום לכם. האלמוני העיר בצדק כי בדף כמו [[אורות המלחמה פרק א]] - עלול הדבר להיראות כספר בשם "אורות המלחמה". כך שבמקרה כזה נראה כי משתלם להעביר את כל הדפים אל סגנון של דפי משנה - '''אורות/המלחמה/א''', וכולי. {{ש}} אני מעדיף אם מישהו יכול לעשות את זה בקלות על ידי הרצת תוכנה. אם לא - תודיעו לי ואני אשקול לעשות את זה ידנית כשיהיה לי פנאי (אם אין התנגדות לכך). תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:07, 8 במרץ 2026 (IST) : אני רואה שכך נהוג גם ב"אורות מאופל" האחרים - [[אורות ישראל ותחייתו פרק א]], [[אורות ארץ ישראל פרק א]]. צריך להחליט על שם לכל אלו, ואעביר בעזרת הבוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:23, 8 במרץ 2026 (IST) :: "בעוילם" הספרים כן נקראים אורות המלחמה וכו', וככל הידוע לי, השם אורות מאופל לא מוכר. כך שלדעתי אולי אפשר להשאיר את המצב כיום. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:25, 8 במרץ 2026 (IST) :::"אורות המלחמה" ספציפית מוציא את הרב קוק מליטריסט אז יש כאלה שמקפידים שלא לקרוא לו כך. [[משתמש:בברוך|בברוך]] ([[שיחת משתמש:בברוך|שיחה]]) 13:12, 22 במרץ 2026 (IST) ::: נראה לי עדיף לשים הכל פשוט תחת "אורות/". בלי ה"מאופל".-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:05, 22 במרץ 2026 (IST) == שווא נע ודגש חזק ביוניקוד == אני שמח להודיע שבזכות מאמציו של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], תווים חדשים ל'''שווא נע''' ו'''דגש חזק''' התקבלו במערכת היוניקוד. לדבריו, הם מתוכננים לצאת לפועל בגרסה 18 של יוניקוד, הצפוי להתפרסם בחודש ספטמבר השנה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:38, 9 במרץ 2026 (IST) :כל הכבוד! [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:15, 9 במרץ 2026 (IST) ::מדהים שאדם אחד יכול להשפיע על תקן יוניקוד העצום. מלוא ההערכה! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשפ"ו • 10:08, 24 במרץ 2026 (IST) ::: ייאמר לשבחו של הצוות הניהולי האחראי לתקן יוניקוד שהוא פתוח וקשוב לצרכי הקהילות השונות ומקיים בעצמו "כקטון כגדול תשמעון" ובוחן באופן ענייני כל פנייה רצינית, יהא הפונה אשר יהא. הם לא נרתעים מחדשנות ולפעמים חוזרים בהם כעבור תקופה אם נראה להם ששינוי מסויים בדיעבד לא היה מוצדק. ככה צריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 24 במרץ 2026 (IST) == <span lang="en" dir="ltr"> Bot Flag Request for [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] </span> == <div lang="en" dir="ltr"> Appologies for posting in English. Also, I could not locate a dedicated page for bot request in {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}, so I am posting here. Please direct me to the correct page if one exists. Thank you. * '''Bot name''': [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] * '''Bot operator''': [[commons:User:SchlurcherBot]] * '''Bot task''': Automatically convert links from <code>http://</code> to <code>https://</code> (secure protocol migration) * '''Technical details''': Please see [[meta:User:SchlurcherBot]] for full details, including the expected number of affected URLs on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}. * '''Bot flags on other projects:''': [[meta:Steward_requests/Bot_status/2025-12#Global_bot_status_for_User:SchlurcherBot|Global bot status granted]]. Also flagged on [[w:en:Wikipedia:Bots/Requests for approval/SchlurcherBot|English Wikipedia]], [[w:de:Wikipedia:Bots/Anträge_auf_Botflag/Archiv/2025#2025-02-14_–_SchlurcherBot|German Wikipedia]], [[w:fr:Wikipédia:Bot/Statut/Archive_12#(Traité)_SchlurcherBot|French Wikipedia]], [[w:it:Wikipedia:Bot/Autorizzazioni/Archivio/2025#SchlurcherBot|Italian Wikipedia]], [[w:pl:Wikipedia:Boty/Zgłoszenia/2025#Wikipedysta:SchlurcherBot|Polish Wikipedia]], [[w:pt:Wikipédia:Robôs/Pedidos_de_aprovação/Arquivo/2025#SchlurcherBot|Portuguese Wikipedia]], and [[commons:Commons:Bots/Requests/SchlurcherBot2|Commons]]. For a full list, see: [[sulutil:SchlurcherBot]] * '''Comment''': The bot is globally approved and active on the top 10 Wikipedia projects. As this wiki has opted out of the global bot policy, I am requesting permission to perform these link updates on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}} as well. Please let me know if a local bot flag can be granted or if you have any questions. Thank you. --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 18:11, 21 במרץ 2026 (IST) </div> :the specific page for bot flag requests is [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ו • 22:28, 21 במרץ 2026 (IST) : Not all websites support secure protocol. Won't an https request to a website not supporting it cause the link to be broken?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:42, 21 במרץ 2026 (IST) ::As stated in [[meta:User:SchlurcherBot|the bot's user page]], it checks to see if the https version is the same. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ו • 23:39, 21 במרץ 2026 (IST) :as suggested. Thank you [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]] I will copy the discussion to--[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:09, 22 במרץ 2026 (IST) == שגיאת כתיב? == אני חושב שיש שגיאת כתיב בשם הדף [[ביאור:דקרט והתנ"ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]. [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-19794-44|&#126;2026-19794-44]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-19794-44|שיחה]] 18:31, 30 במרץ 2026 (IDT) :שלום. אתה מוזמן לתקן בעריכה של הדף. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:04, 30 במרץ 2026 (IDT) : אנא הסבר, פרט ונמק בדף השיחה [[שיחת ביאור:דקרט והתנ"ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:52, 30 במרץ 2026 (IDT) == Action Required: Update templates/modules for electoral maps (Migrating from P1846 to P14226) == {{ltr|1= Hello everyone, This is a notice regarding an ongoing data migration on Wikidata that may affect your election-related templates and Lua modules (such as <code>Module:Itemgroup/list</code>). '''The Change:'''<br /> Currently, many templates pull electoral maps from Wikidata using the property [[:d:Property:P1846|P1846]], combined with the qualifier [[:d:Property:P180|P180]]: [[:d:Q19571328|Q19571328]]. We are migrating this data (across roughly 4,000 items) to a newly created, dedicated property: '''[[:d:Property:P14226|P14226]]'''. '''What You Need To Do:'''<br /> To ensure your templates and infoboxes do not break or lose their maps, please update your local code to fetch data from [[:d:Property:P14226|P14226]] instead of the old [[:d:Property:P1846|P1846]] + [[:d:Property:P180|P180]] structure. A [[m:Wikidata/Property Migration: P1846 to P14226/List|list of pages]] was generated using Wikimedia Global Search. '''Deadline:'''<br /> We are temporarily retaining the old data on [[:d:Property:P1846|P1846]] to allow for a smooth transition. However, to complete the data cleanup on Wikidata, the old [[:d:Property:P1846|P1846]] statements will be removed after '''May 1, 2026'''. Please update your modules and templates before this date to prevent any disruption to your wiki's election articles. Let us know if you have any questions or need assistance with the query logic. Thank you for your help! [[User:ZI Jony|ZI Jony]] using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:11, 3 באפריל 2026 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&oldid=29941252 --> }} : מישהו פה יודע האם יש לנו כאן תבניות ויחידות לואה שזקוקים לעדכון כפי שמתואר כאן? באילו תבניות ויחידות בדיוק מדובר?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 4 באפריל 2026 (IDT) ::עברתי על הרשימה המקושרת ואין כאלו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשפ"ו • 10:24, 5 באפריל 2026 (IDT) == Request for comment (global AI policy) == <bdi lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> Apologies for writing in English. {{int:Please-translate}} A [[:m:Requests for comment/Artificial intelligence policy|request for comment]] is currently being held to decide on a global AI policy. {{int:Feedback-thanks-title}} [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 03:58, 26 באפריל 2026 (IDT) </bdi> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=30424282 --> : מי שיכול מוזמן לקרוא את ההצעה ולהצביע שם. ההצעה מציעה חובת גילוי נאות על שימוש בבינה מלאכותית, '''מלבד במקרים''' של שימוש בסיסי מסוגים ספציפיים שפורטו שם, '''כולל תרגום מכונה''', שבו הם מציעים '''שלא''' תהיה חובת גילוי. אמיר אהרוני הביע שם התנגדות מנומקת לסעיף האחרון ואני השתכנעתי ומסכים איתו, ולפיכך הצבעתי נגד וממליץ גם לכם לקרוא את דבריו ולהחליט בעצמכם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:05, 26 באפריל 2026 (IDT) == <span lang="en" dir="ltr">Vote now in the 2026 U4C election</span> == <div lang="en" dir="ltr"> <section begin="announcement-content" /> Eligible voters are asked to participate in the 2026 [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] election. More information–including an eligibility check, voting process information, candidate information, and a link to the vote–are available on Meta at the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|2026 Election information page]]. The vote closes on 2 June 2026 at [https://zonestamp.toolforge.org/1780358400 00:00 UTC]. Please vote if your account is eligible. Results will be available by 14 June 2026. -- In cooperation with the U4C,<section end="announcement-content" /> </div> [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 20:15, 27 במאי 2026 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=30513860 --> == RFC about AI-generated content in Wikimedia Commons == {{ltr|1= <bdi lang="en" dir="ltr">Apologies for writing in English, please help translate this message to your language. You are invited to participate in a [[c:Commons:Requests for comment/Policy update for AI content|request for comment on Wikimedia Commons about a policy update for AI content]]. This may affect files that are uploaded to Wikimedia Commons for use on this project. Thank you. [[m:User:Codename Noreste|Codename Noreste]] ([[m:User talk:Codename Noreste|שיחה]])</bdi> 20:12, 23 ביוני 2026 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=30513860 --> }} == <span lang="en" dir="ltr">Deployment of Legal and Safety Contacts Link in the Footer of Your Wiki</span> == <div lang="en" dir="ltr"> <section begin="Message"/> '''Legal & Safety Contacts''' Hello community, the Wikimedia Foundation has provided a [[wmf:Special:MyLanguage/Legal:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contact Information|single legal and safety contact page]], to be linked in the footer of your wiki, to ensure access to accurate legal information. This is a regulatory requirement. We have already rolled out links to English, German, Italian, Spanish and other wikis and we will deploy to your wiki soon. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_Legal_and_Safety_Contacts_FAQ|Please read more on the project page]] and leave any comments in this thread or on the [[m:Special:MyLanguage/Talk:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contacts FAQ|talk page]]. <section end="Message"/> </div> -- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:31, 25 ביוני 2026 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Sannita_(WMF)/Mass_sending_test&oldid=30731267 --> == שימו לב לעדכון הבא == היום נודע לי שככחלק מסדרת הניסויים ליצירת החשבונות, בדק הצוות Growth הוספת אייקון יצירת חשבון בדפדפן נייד בראש הדף עבור משתמשים לא מחוברים, ובכך יצר גישה ישירה לפעולות יצירת חשבון והתחברות לחשבון. הניסוי העלה את כמות החשבונות החדשים בכ-20% מבלי השפעה שלילית על איכות העריכות או אחוזי העריכות הטובות. האייקון ייתווסף בכל אתרי ויקי של ויקימדיה בדפדפן הנייד בשבוע הראשון של יולי. זה מעודד אנשים שמשתמשים בנייד, ושכחו את הסיסמא שקבעו במחשב או במכשיר אחר, ליצור חשבון נוסף. זה לא נראה לי רעיון כל כך טוב. לתשומת לבכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 29 ביוני 2026 (IDT) : אני מניח שאפשר לבקש מהם שלא להפעיל את זה אצלנו. כמובן בכפוף להסכמת הקהילה כאן שלא להפעיל את זה. אך אני {{נמנע}}. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:17, 29 ביוני 2026 (IDT) :: [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Fuzzy]], דעתכם?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:51, 29 ביוני 2026 (IDT) ::::{{נגד}} - מעדיף שלא יהיה אפשרות כזאת אצלנו :::[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:09, 30 ביוני 2026 (IDT) ::::: גם אני תומך בביטול האפשרות הזו אצלנו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:48, 30 ביוני 2026 (IDT) :::: גם בעיני נראה פחות מתאים לאתרי וויקיטקסט ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 11:59, 30 ביוני 2026 (IDT) <div class="mw-content-ltr"> :Hello! I'm Trizek_(WMF) and I work with the Growth team, :Sorry to use English. @[[משתמש:Neriah|Neriah]] gave me the link to this discussion so that I can answer your questions, and understand your request. :It seems that there is a small misunderstanding, but the translation engine I use could be wrong. I read "This encourages people who use mobile, and have forgotten the password they set on a computer or other device, to create another account." Let me know if this is correct. :If the translation is correct, this deployment isn't doing encouraging another account creation. Central login works on your wiki so as on all wikis. If you are logged in at one wikis, then you are logged-in here as well. :The icon leads to a multiple choice menu, where you can either login or create an account if you don't have any. This is exactly the same as on desktop view, where you have "create account" and "login" at the top-left of the page. :Please let me know if you have any other question. [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 16:46, 30 ביוני 2026 (IDT) :: I understand. On a desktop this is perfect. However, often people, having an account and a password which their browser (or some other password manager) remembers on their desktop, find themselves with a need to edit from their mobile. At that instant, they cannot login to their account because their password is stored on their desktop. I consider it a bad idea to encourage them to create a second account for their mobile; I prefer they use a temporary, anonymous account until they sort it out. This is my concern, and why I (and perhaps my colleagues here) are against implementing this here. -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:51, 30 ביוני 2026 (IDT) :::Do you have examples of cases where it happen? [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 11:48, 3 ביולי 2026 (IDT) </div> == [[רש"י על בראשית רבה]] == הדפים מפנים למבנה [[רש"י על בראשית רבה א]], שרובו חסר (למעט בודדים). אבל החיבור יובא כולו מספריא במבנה [[רש"י על בראשית רבה/א/א]]. כנראה שיש דרך לתקן זאת בצורה מהירה. [[משתמש:איש הישראלי|איש הישראלי]] ([[שיחת משתמש:איש הישראלי|שיחה]]) 13:12, 17 ביולי 2026 (IDT) : סידרתי את [[רש"י על בראשית רבה/א]]. כאשר עשיתי שם, יש לעשות לכל שאר 99 הפרשיות של בראשית רבה, רצוי ע"י בוט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:04, 21 ביולי 2026 (IDT) == האם יש דרך ליצור קשר עם אחד מהמחברים של הטקסטים באתר? == הי, על אף שלפי התנאים של זכויות היוצרים כתבתם שמותר לי לצטט מתוך הטקסטים המפורסמים באתר ויקיטקסט. בכל זאת אשמח ליצור קשר עם המחברת היודית אופנהיימר, יש דרך להגיע אליה? [[משתמש:Tehila sade moyal|Tehila sade moyal]] ([[שיחת משתמש:Tehila sade moyal|שיחה]]) 12:46, 19 ביולי 2026 (IDT) : שלום לך תהילה.<br> אינני מכיר את יהודית אופנהיימר ואין לי מושג האם וכיצד ניתן ליצור קשר עמה.<br> כעיקרון, כל אדם שיצר חשבון בוויקיטקסט, ניתן ליצור קשר עימו באמצעות פנייה בדף שיחת המשתמש שלו.<br> במידה והוא איפשר זאת, ניתן גם להגיע אליו באמצעות "שליחת דוא"ל למשתמש זה" הנמצא ברשימת ה"כלים" בצד דף המשתמש. לצורך כך עלייך לאמת בעצמך את כתובת הדוא"ל שלך כאן באתר.<br> מקווה שזה עוזר.<br> בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:54, 19 ביולי 2026 (IDT) ::{{א|Nahum}}, אני משער שתהילה מתכוונת למתרגמת של [[הנסיך הקטן]]. כנראה אינך זוכר, אבל לפי [[שיחה:הנסיך הקטן]], דווקא התכתבת איתה במייל בעבר. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • ו' באב ה'תשפ"ו • 16:38, 20 ביולי 2026 (IDT) ::: תודה על התזכורת. אנסה לפנות לתהילה במייל ולהעביר לה את כתובתה של יהודית אופנהיימר, אינני רוצה לחשוף אותה בפומבי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:52, 20 ביולי 2026 (IDT) == שיטה פשוטה לעריכה חזותית בויקיטקסט == [[File:הצעה לעורך חזותי לויקי.webm|thumb|הצעה לעורך חזותי לויקי]] הכנתי תוסף שמאפשר עריכה חזותית מאד פשוטה. האם יש דרך להוסיף את זה כחלק מוויקי? הרעיון הוא לסמן את כל התגים התבניות והקישורים כהערה שאינה נראית. הוספתי אופציה להגדיר תבניות שכן רוצים לראות. צירפתי מספר תמונות־מסך של איך נראה קובץ במצב עריכה. הקוד נמצא אצלי ב־OneDrive\wikitext-clean-edit.zip . ::: אני מניח שאם תעלה את זה במזנון ותתגבש הסכמה, ניתן לבקש את זה בפאבריקטור [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:46, 20 ביולי 2026 (IDT) : : מה דעת חברי הקהילה בנושא?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 21 ביולי 2026 (IDT) ::כל עוד שזה לא יוצר כאוס בעריכה הקיימת, וכל עוד שלא נכפה עלינו כברירת מחדל - אין לי התנגדות. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:11, 21 ביולי 2026 (IDT) ::: לדעתי, תחילה יש ליצור עבור זה גאדג'ט או תוסף פרטי שאינו רשמי, ולבדוק אותו על ידי משתמשים שונים. לצערי אין לי נסיון בתחום ואינני בקי בנהלים ובפרוצדורה הדרושה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 21 ביולי 2026 (IDT) :::: גם אני לא מכיר את הנהלים. אבל אני מנחש שאין צורך ביצירת תוסף לעריכה חזותית, כיוון שכבר קיימת הרחבה כזו במדיה-ויקי, ורק צריך לבקש להפעיל אותה בוויקיטקסט. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • י' באב ה'תשפ"ו • 18:28, 23 ביולי 2026 (IDT) ::::: השאלה היא האם בעריכה החזותית שלהם יש את התכונות והפיצ'רים ש[[משתמש:מאירושולי]] מבקש.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:39, 23 ביולי 2026 (IDT) == שתי שאלות: אחסון מודל חישובי (Catala) והעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים == שלום לכולם, אני עובד על מודל פתוח לחישוב שכר עובדי הוראה (רפורמת "אופק חדש"), המבוסס על המקורות המשפטיים הרלוונטיים. עלו לי שתי שאלות שאשמח לכיוונכם לגביהן: '''1. מהו המקום המתאים לאחסון קוד Catala?''' Catala היא שפה ייעודית לכתיבת דין כקוד מחשב — ייצוג חישובי, קריא-מכונה, של החוק. האם יש מקום למודל כזה במסגרת ספר החוקים הפתוח או בפרויקטי ויקימדיה, או שהבית הטבעי שלו הוא מאגר קוד חיצוני (GitHub / GitLab וכד')? האם קיים בפרויקט עניין בייצוג חישובי של חוקים לצד הנוסח הטקסטואלי? '''2. מהו המקום המתאים להעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים?''' בשונה מחקיקה, הסכמים קיבוציים (למשל הסכמי "אופק חדש" והסכמי מסגרת במגזר הציבורי) אינם חיקוק, ולהבנתי הם מעוררים שאלת זכויות יוצרים (הצדדים הם המדינה וההסתדרות, וההסכמים חדשים — 2008 ואילך). האם יש מקום בוויקיטקסט / בספר החוקים הפתוח לנוסח משולב של הסכמים כאלה, או שהם מחוץ לתחום הפרויקט? ואם מחוץ לתחום — האם ידוע לכם על יעד פתוח מתאים אחר? תודה רבה, ואשמח לכל כיוון, [[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 12:18, 23 ביולי 2026 (IDT) : מתייג לדיון את [[משתמש:Fuzzy]].{{כ}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:44, 23 ביולי 2026 (IDT) שאלות טובות. {{ש}} לגבי '''1.''', המקום לאחסון קוד אינו בספר החוקים הפתוח. אפשר לפתוח ספרייה יעודית באתר האחסון של הפרויקט (https://olaw.org.il) או ב-git ייעודי לכך. לכל היותר יש מקום להוסיף קישורים לקוד, בדומה לקישורים לתקן AKN:IL (מופיעים במקור אבל עדיין לא נעשה שימוש בקודים הללו). {{ש}} לגבי '''2.''', ההסכמים הקיבוציים נמצאים כבר במאגר של עמותת התמנון - [https://journaliststudio.google.com/pinpoint/search?collection=e1f7c7f73d410f50 מאגר בר-חיפוש ב-pinpoint]. מכיוון שיש עשרות אלפי הסכמים קיבוציים, אין מקום להעלות אותם לפרויקט ספר החוקים הפתוח. אפשר לבנות דף המפרט את ההסכמים הקיבוציים הענפיים עם הפניות לקבצי ההסכמים שבתוקף. {{ש}} בברכה, ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 13:36, 23 ביולי 2026 (IDT) ::תודה רבה! רק להשלמה — התכוונתי לנוסח משולב של הסכם ענפי, לא לקבצים הגולמיים (שאותם באמת אפשר למצוא בהתמנון וברשם). :: ::מכיוון שהפרויקט עוסק בדיוק בנוסח משולב, תהיתי אם יש בו עניין או מקום בנוסח משולב של שרשרת הסכמים ענפית — למשל "אופק חדש" (ההסכם הבסיסי + התיקונים) — או לחלופין דף אינדקס של השרשרת עם תאריכי תוקף והפניות. או שהסכמים קיבוציים פשוט אינם בתחום הפרויקט, שעוסק בחוקים ותקנות? :: ::ואם אכן מחוץ לתחום — מה היית מציע כפתרון? היכן לדעתך נכון שנוסח משולב כזה יימצא, אם בכלל? :: ::תודה, ::[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 14:00, 23 ביולי 2026 (IDT) == Request for comment (the future of Abstract Wikipedia) == <bdi lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> Apologies if this has not yet been translated into your wiki's language. {{int:Please-translate}} You are invited to voice your opinions in a [[:m:Requests for comment/The future of Abstract Wikipedia|request for comment about the future of Abstract Wikipedia]]. {{Int:Feedback-thanks-title}} [[:m:User:Kowal2701|Kowal2701]] ([[:m:User talk:Kowal2701|talk]]) 15:25, 24 ביולי 2026 (IDT) </bdi> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:DreamRimmer@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=30513860 --> 7qwlhnknq1mvx0kacw1lj90x8nj3kog 3026817 3026785 2026-07-24T15:36:32Z Nahum 68 /* Request for comment (the future of Abstract Wikipedia) */ 3026817 wikitext text/x-wiki {{/פתיח}} == הוספת שיעורי שמע לתלמוד הבבלי == אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף "תבנית:כותרת לעמוד בגמרא" – ויקיטקסט <span style="background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;"> :::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]</span> יש התנגדות? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:36, 16 ביוני 2025 (IDT) :מחילה שהעברתי לתחתית בלי דיון, לא ראיתי שפתחת על כך פיסקה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"א באב ה'תשפ"ה • 16:17, 15 באוגוסט 2025 (IDT) ::אולי כדאי להוסיף קישור מהבבלי לפחות לתוס שם אני מוסיף הקלטה על כל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:20, 15 באוגוסט 2025 (IDT) ::: אני חושב שדברים כאלה יכולים להישאר בתחתית הדף, אין צורך להעמיס על הקורא מיד בראש הדף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:27, 15 באוגוסט 2025 (IDT) == חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה 2025 - קריאה להגשת מועמדוּת == <section begin="announcement-content" /> :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div> שלום לכולם, [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|הקול הקורא להגשת מועמדוּת לבחירות 2025 לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה פתוח כעת]], מיום 17 ביוני 2025 ועד 2 ביולי 2025 בשעה 11:59 לפי זמן אוניברסלי מתואם (UTC) [1]. חבר הנאמנים מפקח על עבודת קרן ויקימדיה, ותקופת הכהונה בו היא בת שלוש שנים [2]. זוהי משרה בהתנדבות. השנה תצביע קהילת ויקימדיה מסוף חודש אוגוסט ובמשך כל חודש ספטמבר 2025 כדי לאייש שני (2) מושבים בחבר הנאמנים של הקרן. אולי את או אתה, או מישהו שאתם מכירים - מתאימים לתפקיד ויכולים להצטרף לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה? [3] אפשר לקרוא עוד על הכישורים הנדרשים כדי להציג מועמדוּת לעמדות ההנהגה האלה, ועל אופן הצגת המועמדוּת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidate application|בדף הזה במטא־ויקי]], או איך לשכנע מישהו אחר או מישהי אחרת להתמודד בבחירות לשנה זו. בברכה חמה, אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי<br /> יו״ר ועדת הבחירות בשם ועדת הבחירות וועדת המשילות [1] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Call_for_candidates [2] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Bylaws#(B)_Term. [3] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Resources_for_candidates<section end="announcement-content" /> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:44, 17 ביוני 2025 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=28866958 --> == <span lang="en" dir="ltr">Sister Projects Task Force reviews Wikispore and Wikinews</span> == <div lang="en" dir="ltr"> <section begin="message"/> Dear Wikimedia Community, The [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs Committee (CAC)]] of the Wikimedia Foundation Board of Trustees assigned [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Sister Projects Task Force|the Sister Projects Task Force (SPTF)]] to update and implement a procedure for assessing the lifecycle of Sister Projects – wiki [[m:Wikimedia projects|projects supported by Wikimedia Foundation (WMF)]]. A vision of relevant, accessible, and impactful free knowledge has always guided the Wikimedia Movement. As the ecosystem of Wikimedia projects continues to evolve, it is crucial that we periodically review existing projects to ensure they still align with our goals and community capacity. Despite their noble intent, some projects may no longer effectively serve their original purpose. '''Reviewing such projects is not about giving up – it's about responsible stewardship of shared resources'''. Volunteer time, staff support, infrastructure, and community attention are finite, and the non-technical costs tend to grow significantly as our ecosystem has entered a different age of the internet than the one we were founded in. Supporting inactive projects or projects that didn't meet our ambitions can unintentionally divert these resources from areas with more potential impact. Moreover, maintaining projects that no longer reflect the quality and reliability of the Wikimedia name stands for, involves a reputational risk. An abandoned or less reliable project affects trust in the Wikimedia movement. Lastly, '''failing to sunset or reimagine projects that are no longer working can make it much harder to start new ones'''. When the community feels bound to every past decision – no matter how outdated – we risk stagnation. A healthy ecosystem must allow for evolution, adaptation, and, when necessary, letting go. If we create the expectation that every project must exist indefinitely, we limit our ability to experiment and innovate. Because of this, SPTF reviewed two requests concerning the lifecycle of the Sister Projects to work through and demonstrate the review process. We chose Wikispore as a case study for a possible new Sister Project opening and Wikinews as a case study for a review of an existing project. Preliminary findings were discussed with the CAC, and a community consultation on both proposals was recommended. === Wikispore === The [[m:Wikispore|application to consider Wikispore]] was submitted in 2019. SPTF decided to review this request in more depth because rather than being concentrated on a specific topic, as most of the proposals for the new Sister Projects are, Wikispore has the potential to nurture multiple start-up Sister Projects. After careful consideration, the SPTF has decided '''not to recommend''' Wikispore as a Wikimedia Sister Project. Considering the current activity level, the current arrangement allows '''better flexibility''' and experimentation while WMF provides core infrastructural support. We acknowledge the initiative's potential and seek community input on what would constitute a sufficient level of activity and engagement to reconsider its status in the future. As part of the process, we shared the decision with the Wikispore community and invited one of its leaders, Pharos, to an SPTF meeting. Currently, we especially invite feedback on measurable criteria indicating the project's readiness, such as contributor numbers, content volume, and sustained community support. This would clarify the criteria sufficient for opening a new Sister Project, including possible future Wikispore re-application. However, the numbers will always be a guide because any number can be gamed. === Wikinews === We chose to review Wikinews among existing Sister Projects because it is the one for which we have observed the highest level of concern in multiple ways. Since the SPTF was convened in 2023, its members have asked for the community's opinions during conferences and community calls about Sister Projects that did not fulfil their promise in the Wikimedia movement.[https://commons.wikimedia.org/wiki/File:WCNA_2024._Sister_Projects_-_opening%3F_closing%3F_merging%3F_splitting%3F.pdf <nowiki>[1]</nowiki>][https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Community_Affairs_Committee/Sister_Projects_Task_Force#Wikimania_2023_session_%22Sister_Projects:_past,_present_and_the_glorious_future%22 <nowiki>[2]</nowiki>][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F <nowiki>[3]</nowiki>] Wikinews was the leading candidate for an evaluation because people from multiple language communities proposed it. Additionally, by most measures, it is the least active Sister Project, with the greatest drop in activity over the years. While the Language Committee routinely opens and closes language versions of the Sister Projects in small languages, there has never been a valid proposal to close Wikipedia in major languages or any project in English. This is not true for Wikinews, where there was a proposal to close English Wikinews, which gained some traction but did not result in any action[https://meta.wikimedia.org/wiki/Proposals_for_closing_projects/Closure_of_English_Wikinews <nowiki>[4]</nowiki>][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F <nowiki>[5]</nowiki>, see section 5] as well as a draft proposal to close all languages of Wikinews[https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:Proposals_for_closing_projects/Archive_2#Close_Wikinews_completely,_all_languages? <nowiki>[6]</nowiki>]. [[:c:File:Sister Projects Taskforce Wikinews review 2024.pdf|Initial metrics]] compiled by WMF staff also support the community's concerns about Wikinews. Based on this report, SPTF recommends a community reevaluation of Wikinews. We conclude that its current structure and activity levels are the lowest among the existing sister projects. SPTF also recommends pausing the opening of new language editions while the consultation runs. SPTF brings this analysis to a discussion and welcomes discussions of alternative outcomes, including potential restructuring efforts or integration with other Wikimedia initiatives. '''Options''' mentioned so far (which might be applied to just low-activity languages or all languages) include but are not limited to: *Restructure how Wikinews works and is linked to other current events efforts on the projects, *Merge the content of Wikinews into the relevant language Wikipedias, possibly in a new namespace, *Merge content into compatibly licensed external projects, *Archive Wikinews projects. Your insights and perspectives are invaluable in shaping the future of these projects. We encourage all interested community members to share their thoughts on the relevant discussion pages or through other designated feedback channels. === Feedback and next steps === We'd be grateful if you want to take part in a conversation on the future of these projects and the review process. We are setting up two different project pages: [[m:Public consultation about Wikispore|Public consultation about Wikispore]] and [[m:Public consultation about Wikinews|Public consultation about Wikinews]]. Please participate between 27 June 2025 and 27 July 2025, after which we will summarize the discussion to move forward. You can write in your own language. I will also host a community conversation 16th July Wednesday 11.00 UTC and 17th July Thursday 17.00 UTC (call links to follow shortly) and will be around at Wikimania for more discussions. <section end="message"/> </div> -- [[User:Victoria|Victoria]] on behalf of the Sister Project Task Force, 23:57, 27 ביוני 2025 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Sister_project_MassMassage_on_behalf_of_Victoria/Target_list&oldid=28911188 --> == Wikidata Item and Property labels soon displayed in Wiki Watchlist/Recent Changes == ''(Apologies for posting in English, you can help by translating into your language)'' Hello everyone, the [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Wikidata For Wikimedia Projects]] team is excited to announce an upcoming change in how Wikidata edit changelogs are displayed in your [[Special:Watchlist|Watchlists]] and [[Special:RecentChanges|Recent Changes]] lists. If an edit is made on Wikidata that affects a page in another Wikimedia Project, the changelog will contain some information about the nature of the edit. This can include a QID (or Q-number), a PID (or P-number) and a value (which can be text, numbers, dates, or also QID or PID’s). Confused by these terms? See the [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Glossary|Wikidata:Glossary]] for further explanations. The upcoming change is scheduled for '''17.07.2025''', between '''1300 - 1500 UTC'''. The change will display the label (item name) alongside any QID or PIDs, as seen in the image below: [[File:Apr10 edit summary on Wikidata.png|An edit sum entry on Wikidata, labels display alongside their P- and Q-no.'s]] These changes will only be visible if you have Wikidata edits enabled in your User Preferences for Watchlists and Recent Changes, or have the active filter ‘Wikidata edits’ checkbox toggled on, directly on the Watchlist and Recent Changes pages. Your bot and gadget may be affected! There are thousands of bots, gadgets and user-scripts and whilst we have researched potential effects to many of them, we cannot guarantee there won’t be some that are broken or affected by this change. Further information and context about this change, including how your bot may be affected can be found on this [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|project task page]]. We welcome your questions and feedback, please write to us on this dedicated [[m:Talk:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Talk page]]. Thank you, - [[m:User:Danny_Benjafield_(WMDE)|Danny Benjafield (WMDE)]] on behalf of the Wikidata For Wikimedia Projects Team. [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:46, 14 ביולי 2025 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Danny Benjafield (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Danny_Benjafield_(WMDE)/MassMessage_Test_List&oldid=28981877 --> == <span lang="en" dir="ltr"> Upcoming Deployment of the CampaignEvents Extension</span> == <div lang="en" dir="ltr"> <section begin="message"/> Hello everyone, ''(Apologies for posting in English if English is not your first language. Please help translate to your language.)'' The Campaigns Product Team is planning a global deployment of the '''[[:mw:Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents extension]]''' to all Wikisource, including this Wikisource, during the '''week of August 25th'''. This extension is designed to help organizers plan and manage events, WikiProjects, and other on-wiki collaborations - and to make these efforts more discoverable. The three main features of this extension are: * '''[[:m:Event_Center/Registration|Event Registration]]''': A simple way to sign up for events on the wiki. * '''[[:m:CampaignEvents/Collaboration_list|Collaboration List]]''': A global list of events and a local list of WikiProjects, accessible at '''[[:m:Special:AllEvents|Special:AllEvents]]'''. * '''[[:m:Campaigns/Foundation_Product_Team/Invitation_list|Invitation Lists]]''': A tool to help organizers find editors who might want to join, based on their past contributions. '''Note''': The extension comes with a new user right called '''"Event Organizer"''', which will be managed by administrators on this Wikisource. Organizer tools like Event Registration and Invitation Lists will only work if someone is granted this right. The Collaboration List is available to everyone immediately after deployment. The extension is already live on several wikis, including '''all Wikipedia, Meta, Wikidata''', and more ( [[m:CampaignEvents/Deployment_status#Current_Deployment_Status_for_CampaignEvents_extension| See the full deployment list]]) If you have any questions, concerns, or feedback, please feel free to share them on the [[m:Talk:CampaignEvents| extension talkpage]]. We’d love to hear from you before the rollout. Thank you! <section end="message"/> </div> <bdi lang="en" dir="ltr">[[User:Udehb-WMF|Udehb-WMF]] ([[User talk:Udehb-WMF|שיחה]]) 18:40, 31 ביולי 2025 (IDT)</bdi> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Udehb-WMF@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Udehb-WMF/sandbox/MM_target_Wikisource&oldid=29066664 --> == זקוק ל"ויקי-עורך"... == שלום וברכה. כידוע (או שלא...) חלוקת התנ"ך לפרקים היא עבודה נוצרית שיש מאחוריה בוֹרוּת בהבנת הכתובים וי"א גם אנטישמיות. לאחר עבודה ממושכת ומאומצת יש היום תחת ידי את התורה (חמישה חומשי תורה) מחולקת מחדש ע"פ הפרשות הפתוחות והסתומות וכל פסוק שהוא התחלה של פרשה חדשה (פתוחה או סתומה) הוא פסוק א'. כך שאל מול הכתובת הקיימת כיום לכל פסוק בתורה (ולמשל - בראשית כ"ג-ד') יש מעתה כתובת חדשה המביאה לידי ביטוי את מספר הפרשה (באותיות) בתוך הספר הנדון ואת מספר הפסוק בתוך אותה פרשה. לפני מספר ימים העליתי את הנ"ל ב-2 קבצי PDF לויקיטקסט וזה נמצא שם בקישורים הבאים: * [[:קובץ:תורה טהורה שחור לבן.pdf]] * [[:קובץ:מאוחד צבעוני.pdf]] אך הבנתי שכדי להשיג את מטרתי והיא: חשיפה ציבורית רחבה לחלוקה "היהודית" המתוארת לעיל אני צריך להטמיע את התוכן הנ"ל אינטגרלית בויקיטקסט כך שכל גולש בויקיטקסט שיקליד בשורת החיפוש מילות מפתח כמו "תורה" או "פרשות פתוחות וסתומות" או כל תיבה רלוונטית אחרת יקבל בתוצאות החיפוש את החלוקה הנ"ל. עוד הבנתי שבשביל זה אני זקוק ל"ויקיעורך" שיוכל לבצע את המלאכה. כמובן שאני מדבר על עבודה בתשלום. אשמח להצעות... תודה [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 19:07, 3 באוגוסט 2025 (IDT) :שלום וברכה. : הדרך המיטבית והיחידי שאני רואה שאפשר להכניס את זה אל האתר הינה ביצירת מדור חדש משלו -- צריכים להחליט על השם -- אבל כמו למשל [[תורה טהורה]] או [[תורה (חלוקה על פי פרשיות פתוחות וסתומות)]]. אם אפשר להכניס חומש שלם בתוך דף אחד (אינני יודע אם זה אפשרית מבחינת מגבלות תווים) - זה יהיה הכי טוב. החלופות האחרות - כגון (א) חלוקה לפי פרשיות השבוע או (ב) חלוקה לפי כל "פרשה פתוחה/סתומה" יוצרות לדעתי בעיות משלהם כדלהלן: * א. יש פרשיות כמו פרשת ויחי שלא מתחילות בפרשה של רווחים * ב. חלוקה לפי כל פרשה שלך משמעותו יצירה של כ-500 דפים אשר בממוצע יכילו כמה פסוקים בודדים... זה הוא דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:49, 3 באוגוסט 2025 (IDT) : {{א|Roxette5}}, על הפורמט הטכני המדוייק ניתן כמובן לדון. כרגע זה לא לגמרי מעשי כל עוד אין אצלנו מתנדב שייקח זאת על עצמו (הבנתי שמר פרנק מציע תשלום עבור זה). לענ"ד כדאי לדון כרגע על עצם הבקשה של מר פרנק לסיוע לפני שמחליטים על הפורמט הטכני.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:59, 3 באוגוסט 2025 (IDT) ::אם מדובר בחלוקה ל-5 דפים של חומשים - אינני רואה קושי לעשות את זה בעצמי. אם מדובר בחלוקה של פרשיות השבוע או פרשיות של הרב פרנק - אז יצטרך באמת סיוע מאנשים אחרים (בתשלום או בהתנדבות).--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:30, 3 באוגוסט 2025 (IDT) ::: אוקיי. נמתין לתשובתו של {{א|Zeevfrank}}.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:58, 3 באוגוסט 2025 (IDT) ::::ערב טוב. התרגלתי שאני מקבל הודעה במייל על כל תגובה ולכן תשובתי התעכבה... נראה לי בסדר ליצור 5 דפים של 5 החומשים, ואם צריך אוכל כמובן לפצל את ה-PDF ל-5 (כפול שתיים... השחור-לבן והצבעוני) כפי שניתן להיווכח גם החלוקה לפרשת השבוע ולעליות (שבעת הקרואים) באות לידי ביטוי בטקסט. אם הבנתי נכון אתה כותב שאתה יכול לעשות זאת בעצמך. מעולה! אז בוא תאמר לי בבקשה "מה יקר חסדו"? כמה זה יעלה? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 02:07, 5 באוגוסט 2025 (IDT) :::::הכל בסדר. אני עושה בחינם. לא מדובר במשהו באמת מסובך. מאמין שגם תוכל לעשות בעצמך. :::::אז מציע שנחליט על שם של הדפים ובמקביל אבקש ממך במייל לשלוח לי קובץ וורד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:08, 5 באוגוסט 2025 (IDT) :::::: לענ"ד רצוי לפרט בשם המיזם: [[תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:42, 5 באוגוסט 2025 (IDT) :::::::שלום וברכה. אני לא טוב בטכנולוגיה ומתנצל מראש אם אני עושה טעויות ברמה הטכנית של ההתנהלות כאן. עכ"פ אני מבין שאני מתכתב עם שני אנשים נחום ורוקסט5. אביע להלן את דעתי בנקודות שהעליתם. :::::::א. אני מאוד מעריך את התנדבותך (רוקסט5) לעשות את העבודה חינם ואני רוצה לומר לך שאם "הצעד הקטן לאדם" שאנו עושים כאן יוביל ל"צעד גדול לאנושות" (עיין ערך ניל ארמסטרונג) הרי שלך (וגם לנחום) יהיה חלק בזה ואני מתכוון לכך שאולי (ועוד פעם אולי...) פרסום חומש שכזה יוביל בסופו של תהליך ארוך וממושך למהפך היסטורי שבו כל "ארון הספרים היהודי" יעבור לכתובות החדשות של כל פסוק בתורה שאנחנו מספקים כאן ולא נזדקק עוד לחלוקה הנוצרית. :::::::ב. אני מקבל את ההצעה בקשר לשם המיזם עם תיקון קל: תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות. (וזאת כי מניסיוני כאשר אנשים שומעים "פרשות פתוחות וסתומות" הם אינם מתעמקים ומפטירים משהו בנוסח: כן... אנחנו מכירים את זה מהחומשים בבית הכנסת... זה לא חדש... וד"ל). :::::::ג. איך אתה רוצה את קבצי ה-וורד? האם לשלוח לך את כל 55 הקבצים (קובץ פתיחה + 54 קבצים לכל פרשה מ-54 הפרשות) וכל זה כפול שתיים (שחור-לבן וצבעוני) או שאתה מעדיף לפתוח עם חומש בראשית או כל דרך אחרת שנראית לך... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:05, 5 באוגוסט 2025 (IDT) * שלחתי לך בפרטי מייל עם המייל שלי. נא לשלוח אליי קבצים הראשונים של ספר בראשית. * מהו ההבדל בין הצבעוני לבין שחור ולבן? אצלנו בטקסט זה לא משנה לכאורה... * '''תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות''' אני יכול לשים בטקסט של הדף עצמו. אבל בשם שלו בחיפוש באתר - שם ארוך מדאי. אתחיל בדוגמה עכשיו ואפשר לשנות את זה ככל שמתקדמים [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] * בברכה, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:55, 5 באוגוסט 2025 (IDT) *:אני מבין מהערתך שאין צבע בטקסטים של ויקיטקסט? כי אם כן אולי עדיף להעלות רק את השחור לבן... אשלח לך עכשיו לשם השוואה גם את בראשית של הש"ל. [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 21:39, 5 באוגוסט 2025 (IDT) *:: ישנה בוויקיטקסט אפשרות לצבוע חלק מהטקסטים עם תבניות ייעודיות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 5 באוגוסט 2025 (IDT) *:::אוקיי... אז עכשיו יש בידכם את כל ספר בראשית בשתי הגרסאות (ש"ל וצבעוני) בש"ל הדגש הוא על כך שכל פסוק מתחיל עם רווח ובשורה חדשה ובצבעוני הפרשות והפסוקים מודגשים באמצעות הצבעים השונים. תחליטו אתם איזו גרסה עדיפה? ואולי שתיהן? ואולי הצבעוני זו עבודה מורכבת מידי...? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:44, 5 באוגוסט 2025 (IDT) *:::: זה כבר נתון בידי [[משתמש:Roxette5]] להחליט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:46, 5 באוגוסט 2025 (IDT) *:::::אני הולך בינתיים על שחור ולבן שהוא הפשוט יותר. קבלתי קבצים. מקווה להעלות בימים הקרובים . [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:06, 6 באוגוסט 2025 (IDT) *::::::מעולה. אצפה לעדכון... ושוב תודה רבה. זאב [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 10:26, 6 באוגוסט 2025 (IDT) :::::::שלום {{א|Zeevfrank}}. סיימתי להעלות ספר בראשית. נמצא בדף כאן [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות/בראשית]]. מוזמן לשלוח אליי יתר החומשים משמות עד דברים. תודה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:18, 7 באוגוסט 2025 (IDT) ::::::::לא אכחד ממך... התרגשתי לראות... מדובר בתחילת התגשמותו של חזון גדול בעז"ה, ובשבילי באופן אישי מדובר בהגשמת חלום אישי... תודה רבה רבה... שולח לך את שאר החומשים ו... חזק חזק ונתחזק ! [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 01:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT) :::::::::אני שמח שיכולתי לתת לך כל כך הרבה שמחה בכזה השקעה קטנה יחסית :). אמתין לברך אותך על המוגמר בימים הקרובים אני מאמין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT) ::::::::::בקשה קטנה... בגרעין המשפחתי שלי כותבים פרנק (ללא א') ולא פראנק... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT) ::::::::::: בוצע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:58, 7 באוגוסט 2025 (IDT) :::::::::::והיכן שכתוב {אפשר להוסיף כאן פירוט...} נא להוסיף כדלהלן: בסיס לתיקון עיוות היסטורי של החלוקה הנוצרית של התורה (ושל נ"ך) שחדר לארון הספרים היהודי והשתלט עליו מסיבות שונות ומשונות (כל הפרטים בהקדמה) [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 18:12, 7 באוגוסט 2025 (IDT) :::::::::::: תוסיף אתה. תיכנס לדף, לחץ על "עריכה" ותוסיף.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:31, 7 באוגוסט 2025 (IDT) :::::::::::::טוב... עשיתי זאת... תודה רבה... אעכל את גודל האירוע... ואנסה למשוך אותך איתי לשלב הבא... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:24, 7 באוגוסט 2025 (IDT) :[[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] - נראה לי שסיימתי את העלאת החומר. תעבור עליו ובמידת הצורך נראה לי שתוכל לבצע עריכות ושינויים בעצמך. תודה רבה לך על תרומתך לעולם התורני. {{כל הכבוד}}. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:26, 7 באוגוסט 2025 (IDT) ::בינתיים נראה לי מושלם ואם יתבקשו שינויים אני מבטיח לנסות לעשות זאת בעצמי. עכ"פ רציתי לשאול אותך מה דעתך בקשר לגרסה הצבעונית... האם זה נחוץ? מעניין? ועוד שאלה: טרם הבנתי איך הציבור ייחשף לחומש הזה? האם אני צריך לנקוט בפעולות של יח"צ? האם זה אפשרי שכל גולש ויקיטקסט שיגיע ל"תורה" או ל"מקרא" יקבל בין שאר האפשרויות גם את "תורה טהורה"? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 23:06, 7 באוגוסט 2025 (IDT) ::: לענ"ד אפשר להוסיף בדף הראשי של התורה קישור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 8 באוגוסט 2025 (IDT) == הוספת קישור אל {{תב|דף של פסוק}} עבור חלוקת הפסוקים עפ"י פרשות == שלום לכולם. לאחרונה הוספנו עבודתו של משתמש {{א|Zeevfrank}} של [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. מתוך רצון לתת למיזם חשיפה אני רוצה לבחון איך ניתן לשלב או לתת לו חשיפה בתוך האתר. כעיקרון - די קשה לשלב אותו לכאן בויקיטקסט כי כל המערכת שלנו מבוססת דווקא על החלוקה לפי פרקים ופסוקים הנוצרית... מה שאני עשיתי בינתיים (ובהתאם לדעת הקהילה כאן) - הוספתי קישור אל הפרויקט תחת קטגוריה של "קישורים" בתבנית {{תב|דף של פסוק}}. בבקשה לצפות בו ולתת את דעתכם בעניין. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:15, 8 באוגוסט 2025 (IDT) :לטעמי '''ההדגשה''' מיותרת. כמו כן, כרגע מופיע קישור אדום בדפי הנ"ך, אני חושב שעדיף שזה יופיע רק בתורה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"א באב ה'תשפ"ה • 16:31, 15 באוגוסט 2025 (IDT) == לידיעת הציבור - שינויים שביצעתי בתבנית {{תב|כותרת לעמוד בגמרא}} == שלום לכם. ביצעתי שינויים אבל מוזמנים לשחזר/לשנות אם כך הקונזנסוס של הקהילה. כלדקמן: # הופתעתי "שנמחקו" כל הקישורים של דפי הגמרא אל אתרים אחרים. עד שהבנתי שהם הועברו אל תחתית הדף. לדעתי מאוד לא מובן שקורא יסתכל שם. לכן הוספתי קישור אל קישורים אלו בתחילת הדף # מחקתי את הקישור אל "מהדורת ויקיטקסט". אינני מוצא שזה באמת נותן כל כך הרבה מידע וגם למה צריך אותו על כל עמוד ועמוד של צפייה בגמרא? # קיצרתי את הלשון של הקישור אל "דפים מקשרים מכל רחבי ויקיטקסט" דעתכם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:18, 14 באוגוסט 2025 (IDT) : זה לא משנה לדעתי כמה מידע דף המידע על המהדורה נותן. צריך לקשר אליו. שאר השינויים נראים לי בסדר. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:17, 14 באוגוסט 2025 (IDT) ::{{א|Nahum}} אני לא מסכים. מקסימום מקומו תהיה בדף [[תלמוד בבלי]] - למה צריך מידע על המהדורה בכל דף ודף של גמרא? על אף שאני לא מסכים - אם רק שני הדעות שלנו יוצגו כאן - אני מוותר כרצונך. בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:52, 15 באוגוסט 2025 (IDT) ::: נמתין לדעות נוספות. {{א|Dovi}}, {{א|Shalomori123}}, וכל האחרים מוזמנים כאן לדיון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:14, 15 באוגוסט 2025 (IDT) ::::שינויים טובים מאוד למעט הסרת המידע על המהדורה, אני גם חושב שצריך לכתוב מידע כזה בכל ספר ושיהיה נגיש. נתקלתי בקשיים רבים כשעבדתי על הראשונים על הש"ס מכיוון שלא מתועד המקור ולפי מה אפשר לבדוק את הנוסח. כדאי באמת לשפר את הדף הזה כדי שיהיה אפילו יותר מועיל. אפשר להציע כפשרה להעביר את הקישור אליו לתחתית, את זה אני מקבל. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"א באב ה'תשפ"ה • 16:04, 15 באוגוסט 2025 (IDT) == הערות [[משתמש:עעא]] == מתוך: [[שיחה:אם (קיפלינג)]] : בהזדמנות זו, אינני מבין מדוע דף התצוגה המקדימה אינו מציג גם את ״קישורים חיצוניים״ בצורה שבה יוצגו בפועל. חוץ מזה, לדעתי, נכון היה להוסיף לרשימת סימני הפיסוק וקודי ויקי שמוצגים במסגרת בתחתית דף העריכה גם את פירוט משמעותם.<br> תודה! עעא (שיחה) 13:54, 15 באוגוסט 2025 (UTC+3) --סוף העברה [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:47, 15 באוגוסט 2025 (IDT) ==הכנסת טקסט בפורמט HTML == יש לי קבצים בפורמט HTML שאני רוצה להכניס לויקיטקסט, האם יש דרך להכניס קוד HTML, או אם יש למישהו מידע על אפשרות להמרה של קבצים אלו לקוד ויקי.[[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 01:34, 17 באוגוסט 2025 (IDT) :יש [[mw:Manual:Importing external content#Converting content from HTML|כלים כלליים]], אבל מאמין שאם זה html פשוט אז אפשר לכתוב קוד ייעודי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ג באב ה'תשפ"ה • 11:45, 17 באוגוסט 2025 (IDT) == "מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית" == בזמן האחרון פרסמתי, ביחד עם [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], מאמר באנגלית על משמעותו ואופן הכנתו של '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על־פי המסורה]]'''. המאמר כבר זמין ברשת, ויכול להיות שיהיה בו עניין לקהילת ויקיטקסט: [https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf "מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית"], [https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (2025)], עמ' 39-77. אנחנו רוצים לפרסם אותו גם בתרגום לעברית, ומחפשים כתב־עת שמוכן לפרסם תרגום של מאמר שכבר יצא לאור באנגלית, וגם מנגיש את תכניו אונליין (אפילו לאחר תקופה, כמו ב"חקירה"). אם יש למישהו המלצה או עצה בתחום הזה נשמח לשמוע מכם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:37, 21 באוגוסט 2025 (IDT) == סימנא - שעון מעורר הלכתי == [https://play.google.com/store/apps/details?id=org.pninim.simana סימנא] - שעון מעורר הלכתי המבוסס על שעות זמניות ומיקום של המשתמש. אפליקציית אנדרואיד חינמית של [https://pninim.org פרויקט "פנינים"]. שימושית לא רק לגברים (לצורך תזכורות לתפילות - נץ, מנחה, סוף זמן ק"ש וכו'), אלא גם לנשים (התארגנות לפני שבת/חגים, תזכורת לא לפספס שקיעה ביום בדיקה, וכו'). פחות קשור לטקסטים תורניים אבל כן לעבודת ה' במובן רחב יותר :-) בעצם כן... היא מכילה קישור לאתר שלנו ובכך מעלה מודעות הציבור לפרויקט שלנו. אתם מוזמנים להשתמש בה ולהמליץ לחברים! אשמח לתגובות ורעיונות לשיפור. שבת שלום! [[משתמש:PninimOrg|PninimOrg]] ([[שיחת משתמש:PninimOrg|שיחה]]) 17:49, 22 באוגוסט 2025 (IDT) == עין משפט ונר מצווה == מדוע לאחרונה העלמתם את האותיות וההפניות של עין משפט ונר מצווה בתלמוד בבלי. זה מאד מאד מאד חסר!!! [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1|2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1]] 13:21, 24 באוגוסט 2025 (IDT) :אינני רואה שחסר משהו... אפשר לציין דף או מסכת ספציפי? אין את העין משפט בכל המסכתות.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:25, 24 באוגוסט 2025 (IDT) == <span lang="en" dir="ltr">Temporary accounts will be rolled out soon</span> == <div lang="en" dir="ltr"> <section begin="body"/> Hello, we are the Wikimedia Foundation [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity|Product Safety and Integrity]] team. We would like to announce that '''we plan to enable [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|temporary accounts]] for this wiki in the week of September 1'''. Temporary accounts are successfully live on 30 wikis, including many large ones like German, Japanese, and French. The change they bring is especially relevant to logged-out editors, who this feature is designed to protect. But it is also relevant to community members like mentors, patrollers, and admins – anyone who reverts edits, blocks users, or otherwise interacts with logged-out editors as part of keeping the wikis safe and accurate. '''Why we are building temporary accounts''' Our wikis should be safer to edit by default for logged-out editors. Temporary accounts allow people to continue editing the wikis without creating an account, while avoiding publicly tying their edits to their IP address. We believe this is in the best interest of our logged-out editors, who make valuable contributions to the wikis and who may later create accounts and grow our community of editors, admins, and other roles. Even though the wikis do warn logged-out editors that their IP address will be associated with their edit, many people may not understand what an IP address is, or that it could be used to connect them to other information about them in ways they might not expect. Additionally, our moderation software and tools rely too heavily on network origin (IP addresses) to identify users and patterns of activity, especially as IP addresses themselves are becoming less stable as identifiers. Temporary accounts allow for more precise interactions with logged-out editors, including more precise blocks, and can help limit how often we unintentionally end up blocking good-faith users who use the same IP addresses as bad-faith users. '''How temporary accounts work''' [[File:Temporary account banner and empty talk page.png|thumb]] Any time a logged-out user publishes an edit on this wiki, a cookie will be set in this user's browser, and a temporary account tied with this cookie will be automatically created. This account's name will follow the pattern: <code dir=ltr>~2025-12345-67</code> (a tilde, current year, a number). On pages like Recent Changes or page history, this name will be displayed. The cookie will expire 90 days after its creation. As long as it exists, all edits made from this device will be attributed to this temporary account. It will be the same account even if the IP address changes, unless the user clears their cookies or uses a different device or web browser. A record of the IP address used at the time of each edit will be stored for 90 days after the edit. However, only some logged-in users will be able to see it. '''What does this mean for different groups of users?''' '''For logged-out editors''' * This increases privacy: currently, if you do not use a registered account to edit, then everybody can see the IP address for the edits you made, even after 90 days. That will no longer be possible on this wiki. * If you use a temporary account to edit from different locations in the last 90 days (for example at home and at a coffee shop), the edit history and the IP addresses for all those locations will now be recorded together, for the same temporary account. Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the relevant requirements]] will be able to view this data. If this creates any personal security concerns for you, please contact talktohumanrights at wikimedia.org for advice. '''For community members interacting with logged-out editors''' * A temporary account is uniquely linked to a device. In comparison, an IP address can be shared with different devices and people (for example, different people at school or at work might have the same IP address). * Compared to the current situation, it will be safer to assume that a temporary user's talk page belongs to only one person, and messages left there will be read by them. As you can see in the screenshot, temporary account users will receive notifications. It will also be possible to thank them for their edits, ping them in discussions, and invite them to get more involved in the community. '''For users who use IP address data to moderate and maintain the wiki''' * '''For patrollers''' who track persistent abusers, investigate violations of policies, etc.: Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the requirements]] will be able to reveal temporary users' IP addresses and all contributions made by temporary accounts from a specific IP address or range ([[Special:IPContributions]]). They will also have access to useful information about the IP addresses thanks to the [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/IP Info|IP Info]] feature. Many other pieces of software have been built or adjusted to work with temporary accounts, including AbuseFilter, global blocks, Global User Contributions, and more. (For information for volunteer developers on how to update the code of your tools – see the last part of the message.) * '''For admins blocking logged-out editors''': ** It will be possible to block many abusers by just blocking their temporary accounts. A blocked person won't be able to create new temporary accounts quickly if the admin selects the [[mw:Special:MyLanguage/Autoblock|autoblock]] option. ** It will still be possible to block an IP address or IP range. * Temporary accounts will not be retroactively applied to contributions made before the deployment. On Special:Contributions, you will be able to see existing IP user contributions, but not new contributions made by temporary accounts on that IP address. Instead, you should use Special:IPContributions for this. '''Our requests for you, and next steps''' * If you know of any tools, bots, gadgets etc. using data about IP addresses or being available for logged-out users, you may want to test if they work on [[testwiki:Main_Page|testwiki]] or [[test2wiki:Main_Page|test2wiki]]. If you are a volunteer developer, [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|read our documentation for developers]], and in particular, the section on [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers#How should I update my code?|how your code might need to be updated]]. * If you want to test the temporary account experience, for example just to check what it feels like, go to testwiki or test2wiki and edit without logging in. * Tell us if you know of any difficulties that need to be addressed. We will try to help, and if we are not able, we will consider the available options. * Look at our [[m:Meta:Babel#Temporary_Accounts:_access_to_IP_addresses_and_next_steps|previous message]] about requirements for users without extended rights who may need access to IP addresses. To learn more about the project, check out [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/FAQ|our FAQ]] – you will find many useful answers there. You may also [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|look at the updates]] (we have just posted one) and [[mw:Newsletter:Product Safety and Integrity|subscribe to our new newsletter]]. If you'd like to talk to me (Szymon) off-wiki, you will find me on Discord and Telegram. Thank you!<section end="body" /> </div> <bdi lang="en" dir="ltr">[[m:user:NKohli (WMF)|NKohli (WMF)]], [[m:user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]</bdi> 00:36, 27 באוגוסט 2025 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Quiddity_(WMF)/sandbox6&oldid=29181713 --> == [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] == מתקיים דיון בדף [[שיחת ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] בנוגע למקומה הראוי של מהדורה זו. כל אחד ואחת מכם מוזמנים לחוות את דעתכם בנושא. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:23, 31 באוגוסט 2025 (IDT) == הודעה לעורכים בוויקיטקסט == מעכשיו כשעריכה משנה את הקטגוריות של הדף, השינויים לשיוך לקטגוריות יבוצעו בצורה אסינכרונית (כלומר, לא בצורה מיידית). זה ישפר את מהירות שמירת העריכות, במיוחד בהעברת הרבה דפים מקטגוריה או אליה, ויצמצם את הסיכון לנפילת האתר, אבל ספירת הדפים בקטגוריות עלולה להציג מספרים שגויים בדקות הראשונות. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 9 בספטמבר 2025 (IDT) == החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר == <section begin="server-switch"/><div class="plainlinks"> [[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-Tech%2FServer+switch&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}] [[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון. כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2025-09-24|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2025-09-24T15:00|en}} {{#time:H:i e|2025-09-24T15:00}}]''' (18:00 שעון ישראל). לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&task=view&language=&filter=&action=translate translation or proofreading] of this banner text.</span> '''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.''' *לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2025-09-24|he}}. *במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון. '''השפעות אחרות''': *משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק. * אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן. * אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות. הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. '''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''</div><section end="server-switch"/> <span dir=ltr>[[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[m:User talk:Trizek (WMF)|{{int:talk}}]])</span> 18:42, 18 בספטמבר 2025 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&oldid=29170715 --> == בואו להשמיע את קולכם: הצביעו לחבר הנאמנים 2025 == <section begin="announcement-content" /> שלום לכולם, זמן ההצבעה [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|בבחירות לחבר הנאמנים 2025]] כבר החל. המועמדוֹת והמועמדים מתמודדים על שני (2) מקומות בחבר הנאמנים. לבדיקת זכאותך להצביע, יש לבקר [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Voter eligibility guidelines|בדף הזכאות להצבעה]]. מידע נוסף על המועמדוֹת והמועמדים אפשר להשיג [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidates|בקריאת ההצהרות שהם צירפו לטופסי המועמדוּת ובצפייה בסרטוני המועמדוּת שלהם]]. לאחר שגיבשת את דעתך, יש לפנות אל [[m:Special:SecurePoll/vote/405|דף ההצבעה של SecurePoll כדי להצביע]]. '''ההצבעה פתוחה מ־8 באוקטובר בחצות (לפי זמן אוניברסלי מתואם) ועד 22 באוקטובר בשעה 23:59 (כנ״ל).''' בברכה חמה, אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי<br />יושב ראש, ועדת הבחירות<section end="announcement-content" /> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 07:49, 9 באוקטובר 2025 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29360896 --> == אזכור של ויקיטקסט בעיתון מקור ראשון == [https://drive.google.com/file/d/1DXVRhrNiL8XI3RZ_1ueQYpiZZ2E_xY9l/view?usp=sharing כאן]. הפופלריות של [[במדבר כג]] היא בגלל "עם כלביא". [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:53, 13 באוקטובר 2025 (IDT) : מעניין. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:34, 13 באוקטובר 2025 (IDT) ::תודה רבה אורי! בזכותך [https://www.facebook.com/photo/?fbid=10163369066087208&set=a.10151037782502208 שיתפתי]. בואו ונשתף כולנו. חג שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:45, 13 באוקטובר 2025 (IDT) == <span lang="en" dir="ltr">Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project</span> == <div lang="en" dir="ltr"> <section begin="function1"/> {{int:Hello}}. Please help pick a name for the new Abstract Wikipedia wiki project. This project will be a wiki that will enable users to combine functions from [[:f:|Wikifunctions]] and data from Wikidata in order to generate natural language sentences in any supported languages. These sentences can then be used by any Wikipedia (or elsewhere). There will be two rounds of voting, each followed by legal review of candidates, with votes beginning on 20 October and 17 November 2025. Our goal is to have a final project name selected on mid-December 2025. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki. {{Int:Feedback-thanks-title}} <section end="function1"/> </div> -- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 14:43, 20 באוקטובר 2025 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29432175 --> == חיפוש מתנדבות ומתנדבים שיצטרפו לכמה מוועדות התנועה == <section begin="announcement-content" /> בכל שנה, בדרך־כלל מאוקטובר עד דצמבר, כמה מוועדות התנועה מחפשות מתנדבות ומתנדבים חדשים. אפשר לקרוא עוד על הוועדות בעמודי מטא־ויקי שלהן: * [[m:Special:MyLanguage/Affiliations Committee|ועדת השותפויות (AffCom)]] * [[m:Special:MyLanguage/Ombuds commission|ועדת קבילות הציבור (OC)]] * [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Community Resilience and Sustainability/Trust and Safety/Case Review Committee|ועדת בדיקת תלונות (CRC)]] מועמדות לוועדות אפשר להציג החל מ־30 אוקטובר 2025. מועמדות לוועדת השותפויות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. מועמדות לוועדת קבילות הציבור ולוועדת בדיקת תלונות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. לפרטים נוספים אפשר לגלוש אל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Committee appointments|העמוד על הגשת מועמדות במטא־ויקי]]. אפשר להשאיר כל שאלה בדף השיחה, או לשלוח לדוא״ל cst[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org. בשם צוות התמיכה בוועדות, <section end="announcement-content" /> -[[m:User:MKaur (WMF)| MKaur (WMF)]] 16:13, 30 באוקטובר 2025 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MKaur (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29517125 --> == בוט לשולחן ערוך == התחלתי לכתוב בוט שיכניס את ההפניות למפרשים בדפי השולחן ערוך. בינתיים הוא יכול לקחת את המידע אילו הפניות כבר קיימות מ[[ויקיטקסט:שולחן ערוך/מעקב אחרי קישורים לפרשנים/אורח חיים|דף המעקב]] (שהוא לא לגמרי מעודכן, מה שאומר שאו שצריך לעדכן אותו, או לעשות את הבוט קצת יותר חכם), וליצור רשימה של ההפניות שצריך להוסיף לכל סימן. החלק הקשה הוא זיהוי איפה בדיוק צריך להכניס את ההפניות, ואשמח לעזרה בנושא. הקוד נמצא [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git כאן]. כאשר הבוט יגיע למצב שיוכל לפעול, אצור משתמש בוט עבור ההרצה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ו • 11:42, 19 בנובמבר 2025 (IST) : לדעתי לא ניתן לעשות את זה עם הבוט בגלל שעיקר העבודה היא להחליט איפה בדיוק להכניס את ההפניות ואת זה הבוט לא יודע לעשות בלי שיגידו לו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:26, 19 בנובמבר 2025 (IST) ::ברוב המפרשים הדיבור המתחיל שמופיע בדף המפרש בתבנית {{תב|משע}} הוא ציטוט מדויק מהשולחן ערוך, ובהם ודאי ניתן לבצע את העבודה על ידי בוט. הבעיה מתחילה במפרשים שהדיבורים המתחילים שלהם לא בנויים ככה, ושם באמת נצטרך יותר עבודה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ו • 14:32, 19 בנובמבר 2025 (IST) :::עדכנתי את הקוד, ונראה לי שהגעתי למצב בו הוא פוטנציאלית יכול לעבוד, יש עוד שני דברים שצריך לפתור: :::א. כדי לפתור את הבעיה של כך שהדיבורים המתחילים לא בתבנית קבועה, ביססתי את הקוד על עבודה עם תבנית ספציפית לכל מפרש, וצריך להשלים את התבניות האלו. :::ב. בהרבה מהמפרשים יש ראשי תיבות, וצריך למצוא דרך כלשהי לפתוח אותן בקוד כדי שהבוט יוכל לעבוד איתם. :::חוץ מזה, צריך גם להשלים בבוט את רשימת הקיצורים של המפרשים. :::אשמח לעזרה בכל הנושאים הללו, ובפרט אם יש אנשים שמכירים דרך לעבוד עם ראשי תיבות. בנוסף, אשמח לעזרה מאנשים שמבינים יותר בבוטים, כיצד במקרים מסוימים של חוסר בטחון של הבוט ניתן שהוא יציע הצעה במקום לעשות עריכה. תודה רבה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ו • 17:52, 19 בנובמבר 2025 (IST) :::: מתייג את [[משתמש:Shalomori123]].--{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:12, 19 בנובמבר 2025 (IST) :::::התקדמתי בנושא. נראה לי שכעת מצבו של הבוט עצמו כמעט מושלם, נותר להשלים את התבניות על פיהן הבוט מזהה את הדיבורים המתחילים. :::::מלבד העבודה על הבוט, נותרה עבודה רבה בצד הקלדת הפרשנים ותבניות {{תב|משע}} בהם לצורך ההפניות (אמנם את ההוספה הזו לדעתי אפשר לעשות לפחות בצורה חצי־אוטומטית על ידי זיהוי התחלה וסוף בצורה מסוימת), ועבודה פחות גדולה בעבודה על טבלאות ההשלמה. כתבתי את הבוט כך שיבדוק אם תבנית {{תב|פרשע}} הרלוונטית כבר קיימת ואם כן לא יכניס אותה, כך שהוא ידע להתמודד עם תאים בטבלה שהם ריקים למרות שהם לא אמורים להיות. אבל נשארה עבודה על השלמה של סימנים שלא קיים עליהם פרשן מסוים (חלקם גם בדף הפרשן). :::::ואם כבר מדברים על דף הפרשן, חלקם משתמשים בתבנית {{תב|סימנים למפרשי שו"ע}} מה שלא מאפשר לערוך את הסימנים בהם. למיטב הבנתי, התבנית אמורה להיות משומשת באופן סטטי (עם "ס:") כדי להתחיל את הדף, ולא להישאר כתבנית. אני רק רוצה לוודא זאת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ט בחשוון ה'תשפ"ו • 18:03, 20 בנובמבר 2025 (IST) :::::: גם עבור זה אתייג את [[משתמש:Shalomori123]], בתקווה שימצא זמן לענות על זה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 20 בנובמבר 2025 (IST) :::::::נראה לי שהבוט במצב מספיק מתקדם לבדיקה, יצרתי חשבון לצורך הבוט ופתחתי בקשה ב[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|דף הבקשות]]. אשמח להצבעתך. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ו • 01:10, 21 בנובמבר 2025 (IST) ::::::::מריץ אותו כרגע על 10 הערכים הראשונים שלא מעודכנים על פי הטבלה שהוא יצליח לערוך, בתקווה הוא יעשה יותר מאשר לעדכן את הטבלה שהם בעצם מושלמים. גם אם זה כל מה שהוא יעשה זה טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ"ו • 14:35, 23 בנובמבר 2025 (IST) :::::::::נראה שבאמת יש הרבה דפים שלא מעודכנים בטבלה. נראה לי שבשביל זה הוא באמת מספיק טוב. אני אריץ אותו עד שיעשה עריכה אמיתית כלשהי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ"ו • 14:39, 23 בנובמבר 2025 (IST) ::::::::::נראה לי שאני במצב הכי טוב שאגיע אליו בכוחות עצמי, ודאי אם אני לא רוצה לעשות יותר מדי בדיקות מהחשבון הראשי. אחכה למשתמש מנוסה יותר, גם לצורך חשבון בוט, ובעיקר לצורך מעבר על הקוד. מתייג את [[משתמש:Nahum]] בתור המשתתף האחר בשיחה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ"ו • 19:15, 23 בנובמבר 2025 (IST) :::::::::::ההודעות בדפי שיחה של הדפים מיותרות בכל מקרה. אם אתה רוצה תיעוד היכן לא נוספה התבנית, תוכל להשתמש בלוגים בדפי משתמש שלך. :::::::::::כמו כן, אשמח לדעתו של נחום לגבי נחיצות המידע שמוסיף הבוט – והאם הוא תומך שבוט הוא זה שיוסיף את המידע הזה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 19:20, 23 בנובמבר 2025 (IST) ::::::::::::המטרה של ההודעות בדפי השיחה היא שמשתמשים אנושיים יוכלו להתערב, אבל זה באמת קצת מיותר כי אפשר לראות. המידע נצרך, כל השאלה היא אם בוט יכול לבצע את המשימה. לעורכים אנושיים יקח זמן רב לבצע אותה, והיא טכנית במהותה ולא מעניינת, אמנם מעט קשה לבצע אותה באמצעות בוט. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ"ו • 20:01, 23 בנובמבר 2025 (IST) :אם [[משתמש:Shalomori123]] לא ימצא זמן בקרוב להתערב בשיחה ולהביע את דעתו, אני בדעה שכרגע לא ניתן לבצע את העבודה באמצעות בוט. אני מסכים עם [[משתמש:הירש אייזנשטיין]] שהמידע נחוץ.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 24 בנובמבר 2025 (IST) ::בינתיים השתמשתי בתשתית שיצרתי לצורך יצירת רשימה של כל ההפניות שצריך להכניס והמקום שצריך להכניס אותן, נדמה לי שזה יעזור אם לא יהיה צריך כל פעם שרוצים להוסיף הפניות מסוימות להיכנס לדף המפרש ולחפש ידנית את הדיבורים המתחילים. (בחלק מהמפרשים המידע לא קיים בצורה נוחה בדף המפרש כך שהבוט לא יכול להוציא אותו, אבל בדפים שכן זה שימושי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ"ו • 13:20, 24 בנובמבר 2025 (IST) :::יש לי עכשיו קובץ של ההשלמות הנצרכות, אולי כדאי ליצור בעזרתו דף שניתן יהיה להשתמש בו. מדובר בקובץ csv, לא אמור להיות קשה מדי להמיר אותו לטבלת ויקי. (אמנם מדובר בקובץ די גדול (6.4 mb)) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ"ו • 16:11, 24 בנובמבר 2025 (IST) ::::העליתי את הקובץ [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git לגיטהאב], מוזמנים להסתכל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ"ו • 17:00, 24 בנובמבר 2025 (IST) :::::יישר כח @[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], נראית עבודה מעולה והופתעתי מאוד לטובה. אני חשבתי שזו משימה בלתי אפשרית ונראה שהצלחת מאוד לקרב את החזון הזה למציאות. ותודה ל@[[משתמש:Nahum|Nahum]] על התיוג. :::::א. אם אתה זקוק ל-code review אני יכול לעבור עליו, כרגע רק פתחתי את הקובץ אבל לא כל כך ניסיתי להבין, ואם דרושה חוות דעת נוספת אשמח לסייע. :::::ב. נראה שדרושות כאן כמה החלטות קהילה בעקבות כמה שגיאות אפשריות: :::::* בעיה ראשונה היא הציטוטים החסרים. למשל מספיק "ויברך דויד" במקום "ויברך דוד" (סימן נא) כדי שהבוט לא יצליח ליצור קישור (ולא רק ראשי תיבות). האם הקהילה מעדיפה "הכל או כלום" או שעדיף לעבוד בשיטת התלאים ולקוות שיבוא תורם שישלים את החסר? נראה שברוב הפרויקטים הקהילה כאן מחליטה שעדיפה ההתקדמות גם אם היא חלקית, אבל דווקא בפרויקט כמו השולחן ערוך שהוא יחסית שלם ועורכים רבים עבדו עליו המון, אולי המוסיף גורע? :::::* בעיה חמורה יותר בעיני היא: טעויות. עלולים להווצר קישורים במקומות לא נכונים. כאשר יש מילים שחוזרות על עצמם מספר פעמים באותו סימן, לפעמים בסעיפים שונים, או בין מרן לרמ"א, או אפילו באותו סעיף, הן עלולות לשבש את המשמעות של המפרש. מישהו יודע להצביע עד כמה התופעה נפוצה? אולי הבוט עצמו יכול להתייחס לזה ולבחון כמה פעמים ביטויים כאלה של ד"ה חוזרים על עצמם באותו סימן ולפסול מקרים כאלה (כאן יהיה חשוב גם איכשהו לפתור את הבעיה של ר"ת או כתיב מלא וחסר ולא להשוות מחרוזות באופן חסר מחשבה, אולי מודל שפה כלשהו יוכל לעזור) האם הבוט גם מתחשב בסדר הדברים, כלומר שס"ק ח לא יכול לבוא לפני סק"ז למשל? זה גם עשוי לפתור חלק מהבעיות. :::::* יש אינסוף כיווני מחשבה איך להמשיך עם זה הלאה והכלים שקיימים היום אחרי מהפכת ה-LLM הם הרבה יותר גדולים משהיו לנו לפני שנתיים. צריך לשקול אותם ולקבל החלטות. (וצריך גם הרבה מאוד מעבר ידני. אסור לשגר ולשכוח, הבוט יהיה חייב ליווי צמוד יד ביד) :::::ג. בעקבות מעבר על מספר עריכות שלך נתקלתי בתופעה מטרידה של תגי קטע חסרים לסעיפים, למשל בסימנים [[שולחן ערוך אורח חיים נא|נא]] ו[[שולחן ערוך אורח חיים נג|נג]]. מישהו מודע להיקף התופעה? נראה לי שנזדקק להריץ את הבוט של תגי קטע פעם נוספת כדי לוודא שההיקף של זה לא גדול. :::::ד. לגבי דפי השיחה, אני מסכים עם נריה שעדיף דף "לוג" אחד שירכז את המידע הזה, גם בעבור עומס העריכות של הבוט וגם בעבור משתמש עתידי שירצה להוסיף את הסעיפים החסרים ויהיה לו נוח יותר לעבוד מול דף מידע אחד מאשר לפתוח אלפי דפי שיחה. :::::ה. מתנצל על האיחור בתשובה. תקופה עמוסה למדי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 01:24, 26 בנובמבר 2025 (IST) ::::::א. אני אשמח שתסתכל על הקוד כשיהיה לך זמן לכך, אשמח לביקורת והצעות ממישהו שמנוסה יותר עם הספריה והמערכת. ::::::ב. לגבי הבעיות האפשריות: ::::::* בטח אפשר לבנות מילון החלפות שהבוט יוכל לעבוד איתו. ::::::* אכן דאגתי שההפניות יופיעו כסדרן, מה שפותר את הבעיה לפחות חלקית. נראה לי שגם ניתן די בקלות לדאוג שכל הפניה תופיע בסעיף הנכון. ::::::* בעיה אפשרית נוספת היא שבאמצע הציטוטים שהבוט מחפש יהיו תבניות, בעיקר של הפניות קיימות, מה שימנע מהבוט למצוא. בטח קיימים כלים לחיפוש באופן שמסוגל לעקוף את הבעיות האלה, ואני לא בטוח שצריך ללכת רחוק עד כדי מודל שפה. ::::::ג. חסרות גם תבניות {{תב|משע}} בדפי מפרשים, שם אין הרבה ברירה מעבר לסימון שלהם, כנראה בקטגוריה, לצורך עבודה אנושית. מדובר בעיקר בדפים שהועלו באופן אוטומטי וצריכים מעבר אנושי בכל מקרה, כך שלא מדובר בהרבה עבודה נוספת. וגם כשתבניות {{תב|משע}} קיימות, לפעמים חסרים הדיבורים המתחילים. גם כאן אין הרבה ברירה חוץ מסימון, אבל זה שוב סימון שניתן לבצע בקלות על ידי בוט. ::::::ד. מסכים. נראה לי ניתן באמת לעבוד עם דף טבלה, שבו יהיו כל ההפניות שצריך להוסיף, וכל הפניה שתוסף ניתן יהיה לסמן או להוריד ממנו. ::::::ה. מובן לחלוטין, לכולם יש תקופות עמוסות. ::::::ו. נראה לי שניתן אולי להשתמש בתשתית שנוצרה לצורך יצירת ממשק נוח יותר להוספה אנושית של ההפניות, למשל על ידי חלונית בדף העריכה שבה בכל פעם יופיעו ההפניה הנוכחית שצריך להוסיף וטקסט דיבור המתחיל שלה, בצורה שהמשתמש יכול לערוך את הטקסט לחיפוש. ניתן אולי גם להוסיף צד שרת שיחלק את ההוספות הנצרכות בין המשתמשים. אני עצמי איני מבין כלל בכתיבת ממשקים, ובפרט ממשקים למדיה־ויקי, כך שלא אוכל לעזור בזה. ::::::תודה רבה על העזרה! [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 09:31, 26 בנובמבר 2025 (IST) :::::::א. אולי בחנוכה אמצא זמן. :::::::ב1. אני לא חושב שאפשר להתגבר על כל הבעיות "שפה טבעית" האלה, כמו כתיב מלא וחסר או הוספה והסרה של פסיק, באמצעים פשוטים כמו מילון החלפות (שאינו אינסופי) שלא מערבים לכל הפחות כלי [[w:עיבוד שפה טבעית|NLP]]. אני לא מומחה בתחום אז אולי אני טועה. :::::::ב2. זה מעולה. אולי באמצעות הכותרות ותגי הקטע לסעיפים שחברים חרוצים מימשו כבר להרבה מהמפרשים. :::::::ב3. לא כל כך קשה להסיר תבניות ולקבל טקסט שטוח של התוכן עצמו (בהנחה שאין תוכן בתוך התבניות עצמן שאז זה כבר יצריך להבין איזה פרמטר להשאיר ואיזה לא, אבל זה גם אפשרי). אפשר להשתמש בפרסר של הבוט או אפילו בהחלפה רגילה. :::::::ג. זה דווקא די פשוט. ברוב המפרשים יש תו כלשהו שמבדיל בין הד"ה לביאור עצמו (למשל - או .). [https://github.com/shalomori123/pywikibot-scripts/blob/6f7c57c37ab29c6f039c8231b0e174ecd5551e43/run%20bot%20subprocess.py#L196 עשיתי כבר] דבר כזה במשנ"ב באמצעות ביטוי רגולרי לא מורכב מאוד. אם תפרט איפה החוסרים אני יכול להתאים את הביטוי הרגולרי למקרים האלה. :::::::ו. גם אני לא התנסיתי בזה בעבר, אבל יכול להיות מעניין כפרויקט :). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 00:59, 8 בדצמבר 2025 (IST) ::::::::ב1. גם אני לא מומחה, אך נראה לי שלפחות ברמה בסיסית זה יכול לעבוד. אולי אם באמת נממש את הרעיון של ממשק עריכה נוכל בעזרתו לבנות מילון כזה באופן הדרגתי. ::::::::ב2. בדיוק מה שהתכוונתי. גם להוספה של הכותרות והתגים הללו בטח ניתן לבצע איזו אוטומציה. ::::::::ב3. עד עכשיו השתמשתי לרוב הדברים בפרסור ישיר עם ביטויים רגולריים, אבל האמת שזה הרבה בגלל שאני לא מנוסה עם הספריה ולא היה לי זמן להיכנס לזה, זה חלק גדול מהסיבה שרציתי שמישהו מנוסה יותר יסתכל. ::::::::ג. אסתכל בעז"ה, גם על הקוד שלך וגם על המקומות שצריך בהם עבודה. ::::::::ו. אכן נשמע מעניין. נראה לי שהדרך הנכונה היא לממש את זה כגאדג'ט. גם לי אין זמן לפרויקט הזה כרגע, ובכל מקרה בטח יש מי שיותר מנוסה הזה ויוכל לעזור. ::::::::תודה רבה ולילה טוב, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 01:16, 8 בדצמבר 2025 (IST) == <span lang="en" dir="ltr">Reminder: Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project</span> == <div lang="en" dir="ltr"> <section begin="function2"/> {{int:Hello}}. Reminder: Please help to choose name for the new Abstract Wikipedia wiki project. The finalist vote starts today. The finalists for the name are: <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Abstract Wikipedia, Multilingual Wikipedia, Wikiabstracts, Wikigenerator, Proto-Wiki</span>. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki. {{Int:Feedback-thanks-title}} <section end="function2"/> </div> -- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:23, 20 בנובמבר 2025 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29583860 --> == דף מפתח == מישהו מבין למה [[:מפתח:Liqqutei ha-Pardes Venice 1519.pdf|דף המפתח הזה]] לא מציג את העמודים (ובמקום זה שגיאה)? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:34, 21 בנובמבר 2025 (IST) : משום מה הקובץ נטען מוויקישיתוף רק באופן חלקי. העלתי קובץ מקומי ומחקתי אותו וזה פתר את הבעיה, אבל אני מניח שאם היינו מחכים יותר זה היה נפתר לבד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:53, 21 בנובמבר 2025 (IST) ::תודה נריה ושבת שלום! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:05, 21 בנובמבר 2025 (IST) == מפרשי הירושלמי == כרגע לא קיימים בויקיטקסט מפרשי הירושלמי. לא זו בלבד, אלא אף דפי שער אין להם (אמנם ל[[קרבן העדה]] יש דף שער במובן הטכני של הביטוי, אך גם בו אין תוכן ממשי). אני איני יודע באיזו צורה ליצור את דפי השער ודפי המפרשים, האם מישהו יוכל לעשות זאת? כמובן יועיל גם אם למישהו יש טקסט שניתן יהיה להעלות אוטומטית, אך חשובה לפחות התשתית של הדפים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 10:46, 26 בנובמבר 2025 (IST) : מתייג את [[משתמש:Roxette5]], שיש לו נסיון רב ביצירת דפי שער ותוכן עניינים למפרשים בוויקיטיקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:33, 26 בנובמבר 2025 (IST) ::תודה על התיוג. ::בבקשה לתת רשימה קצרה של עיקרי המפרשים על ירושלמי ואני אעבוד על זה. תודה רבה [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:52, 26 בנובמבר 2025 (IST) :::הבסיסיים הם [[w:פני משה|פני משה]] ו[[w:קרבן העדה|קרבן העדה]], שהם פירושים בסגנון רש"י של הרב [[w:משה מרגלית|משה מרגלית]] והרב [[w:דוד פרנקל|דוד פרנקל]] בהתאמה, לכל אחד מהם יש גם פירוש ארוך בסגנון תוספות, בשם מראה הפנים ושירי קרבן בהתאמה. בדומה להם גם הרידב"ז כתב פירוש קצר ופירוש ארוך, הנקראים פשוט רידב"ז (או חידושי רידב"ז) ותוספות הרי"ד (להבדיל כמובן מתוספות הרי"ד על הבבלי לר' ישעיה דיטראני מן הראשונים). פני משה ורידב"ז קיימים על כל המסכתות, קרבן העדה קיים על מועד ונשים וחלק מנזיקין, נדמה לי שנזיקין כולו מלבד הבבות. אלו הפירושים הנדפסים בדפוס וילנא. :::ישנם מסורת הש"ס, עין משפט ונר מצוה וגליון הש"ס, שעל הירושלמי נקראים בנוסף בשם כולל "נר מערבי", וחוברו על ידי ר' [[w:יוסף שאול נתנזון|יוסף שאול נתנזון]] והרב מרדכי זאב איטינגא. :::ישנו גם ביאור הגר"א על זרעים. :::בנוסף ישנו פירושו של ר' שלמה סיריליאו, המכונה לרוב ר"ש סיריליאו, ופירושו של ר' [[w:אליהו מפולדא|אליהו מפולדא]] (רא"פ). פירוש רא"פ נדפס בדפוסים הישנים רק על זרעים, שקלים והבבות, אך הוא קיים בכתב יד ואף הודפס בעוז והדר, כך שניתן יהיה למצוא מאיפה להקליד. :::נדמה לי שאלו הבסיסיים, ניתן תמיד להוסיף עוד מאוחר יותר. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 18:27, 26 בנובמבר 2025 (IST) ::::טוב. בינתיים יצרתי דפים של פני משה (עם מראה הפנים) וכן קרבן העדה (עם שירי הקרבן). אעצור כאן. אם יש באמת תכנון להעלות תוכן של ספר מסוים - אז אני אוסיף בהתאם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:48, 26 בנובמבר 2025 (IST) :::::רק אציין שהם מודפסים בדפוס וילנא, ואולי כדאי לציין את זה בדפים, מלבד הקישורים שהוספת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 23:04, 26 בנובמבר 2025 (IST) ::::::לא בדיוק הבנתי את הכוונה שלך. "לציין את זה '''בדפים'''". הכוונה להציג קישורים אל דפים בדפוס ווילנא? אם זו הכוונה - זה גם מסורבל מדאי, וגם כבר לא עקבי עם ארגון יתר המפרשים שכבר בנויים וקיימים. הכל על בסיס פרקים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:14, 26 בנובמבר 2025 (IST) :::::::כוונתי לקישורים לדפוסים שניתן להעתיק מהם בסוף הדף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 23:33, 26 בנובמבר 2025 (IST) ::::::::אהה אוקי. הבנתי עכשיו. אכן הרשימה שם "מהדורות סרוקות" אינו מקיף וממצה. אפשר להוסיף בשמחה. מוזמן להוסיף כרצונך. :::::::: בעיניי אין הרבה חשק להשקיע בדפים האלו אם בפועל אף אחד לא ישקיע בהעלאת התוכן. אז בינתיים זה מה שהשקעתי בזה. אם בכוונתך לעבוד על העלאת התוכן - אני שמח לעזור לך בכך. מוזמן לכוון אותי למקום שבו רצונך לייבא את התוכן ואני אשתדל לעזור לך לייבא את זה לכאן. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:49, 26 בנובמבר 2025 (IST) :::::::::האמת שגיליתי על כך שהדפים אינם קיימים בעקבות כך שבדקתי האם הדפים קיימים כשממילא למדתי ירושלמי, ורציתי להקליד אם לא קיים, וראיתי שאפילו התשתית אינה קיימת. :::::::::בגדול אני מתכוון באופן כללי כאשר אני לומד דבר שראוי שיהיה בויקיטקסט ואינו נמצא עדיין להקליד אותו במקביל ללימוד, וכך יתמלאו הדברים בהדרגה. :::::::::נדמה לי שאפשר להריץ ocr על צילומים של מהדורות קיימות בתור בסיס. :::::::::דבר נוסף - שם הדף "פני משה על הירושלמי" מקשה טיפה לגשת אליו. זו אמנם התוצאה הראשונה בחיפוש, אך זה עדיין דורש עוד לחיצה. נראה לי כדאי שלפחות תהיה הפניה "פני משה". (אין עוד ספר בשם זה למיטב ידיעתי, וזה המוכר גם אם יש) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 23:58, 26 בנובמבר 2025 (IST) :::::::::: בוצע-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:16, 27 בנובמבר 2025 (IST) :::::::::::שכוייח [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ"ו • 00:28, 27 בנובמבר 2025 (IST) ::::::::::יש עוד ספרים בשם ״פני משה״ ראיתי בהיברובוקס. אבל לבינתיים לא נורא. ::::::::::אינני חושב שהקלדה ״טלאי טלאי״ מועיל כל כך… סביר להניח שיש קבצים להורדה אצל sefaria אבל השאלה היא האם מישהו יעבד ויעצב את החומר ועלה אותו פרק פרק אל המסכתות השונות. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:30, 27 בנובמבר 2025 (IST) :::::::::::בספריא הקלידו מדפוסים ישנים והטקסט בנחלת הכלל, כך שמבחינת זכויות אין בעיה. האם יש כאן מישהו שמנוסה בהעלאת ספרים מספריא? (מתייג את @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] כיוון שאני יודע שהוא מתעסק בצדדים הללו) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ"ו • 11:38, 27 בנובמבר 2025 (IST) ::::::::::::יצרתי התחלה צנועה בשבילך בדף זה כאן. [[משתמש:הירש אייזנשטיין/פני משה]]. פני משה על מסכת פאה. בהצלחה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:03, 28 בנובמבר 2025 (IST) :::::::::::::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ"ו • 10:04, 28 בנובמבר 2025 (IST) ::::::::::::::אשריכם. לצערי אין לי כל כך הרבה זמן לאחרונה, ולכן לא הספקתי להגיב לתיוג. אם יש צורך בסיוע נוסף אני יכול לייבא ולערוך באופן בסיסי באמצעות תשתיות שכתבתי בעבר. אני רואה שגם הירש מבין בקוד, אז מפנה אותך להסתכל [https://github.com/shalomori123/edits/blob/main/parshan.py בקוד עריכה בסיסית] שהשתמשתי בו להעלאת מפרשי בבלי. יש שם כל מיני תיקונים לתווי פיסוק שמשתמשים בהם בספריא ולא בהכרח נכון להשתמש בהם, כמו למשל הנקודותיים ׃, שהם לא אותו תו כמו נקודותיים רגילות (:). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 00:23, 8 בדצמבר 2025 (IST) :::::::::::::::תודה, אסתכל כשיהיה לי זמן בעז"ה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 00:29, 8 בדצמבר 2025 (IST) ::::::::::::::::כנראה הייתי צריך לעדכן על כך כבר לפני זמן מה, אך ברוך ה' סיימתי להעלות את ה[[פני משה על ירושלמי|פני משה]], ו[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|ביקשתי דגל בוט]] לצורך המשך העבודה. אשמח להתיחסותכם לנושא. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בטבת ה'תשפ"ו • 12:56, 5 בינואר 2026 (IST) :::::::::::::::::התייעצות קצרה - כרגע שם הדף הוא [[פני משה על ירושלמי]] נדמה לי שיותר הגיוני לכתוב בידוע, [[פני משה על הירושלמי]]. אם נחליט שבאמת עדיף כך, עדיף לעשות את זה עכשיו, כשעוד יש רק פרשן אחד וזו עבודה יחסית קלה, ולא מאוחר יותר אחרי שנעלה עוד פרשנים. מה אתם חושבים? ונקודה טכנית - כשמעבירים דף זה מעביר גם את דפי המשנה שלו? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 12:55, 8 בינואר 2026 (IST) :אני חושב שזה לא מספיק חשוב עם או בלי ה' הידיעה בשביל לשנות את כל התשתיות הקיימות. מקסימום אפשר ליצור דפים חדשים ולשים בהם הפניה אל הדף השני.. זאת לענ"ד. : ובמענה לשאלה הטכנית שלך - דומני כי עד 50 דפים יועברו אוטומטי כאשר מעבירים את הדף הראשי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:18, 8 בינואר 2026 (IST) ::אם ממילא יוצרים דפים חדשים - לא עדיף פשוט להעביר אליהם, ולהשאיר את הצורה הפחות נכונה דקדוקית כהפניה? ::אני בכוונה שואל עכשיו, כשזו עבודה יחסית מינורית, כי יש רק מפרש אחד, לפני שאני ממשיך עם העבודה על שאר המפרשים. נראה לי שבכל מקרה במפרשים הבאים עדיף לקרוא לדפים כך. ::ויש דרך מתוך הממשק להעביר יותר בצורה אוטומטית? (אוכל לכתוב קוד שיעשה את זה בקלות, אך עדיף לחסוך את הטורח) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 21:21, 8 בינואר 2026 (IST) == הוצאות לאור == האם היה נסיון כלשהו לדבר עם הוצאות לאור ומוסדות (כגון מוסד הרב קוק ומכון ירושלים) על מנת שיסכימו להעלות לכאן חמרים? לא שנראה לי שיש יותר מסיכוי קלוש שהם יסכימו, אך האפשרות שווה את הנסיון, ומודעות שלהם לאפשרות יכולה לפתוח הזדמנויות בעתיד. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 13:07, 26 בנובמבר 2025 (IST) :בגלל שהרישיון כאן דורש היתר לשימוש מסחרי, אפילו הוצאות לאור פחות נוקשות בדרך כלל יסרבו להצעה כזאת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 00:25, 8 בדצמבר 2025 (IST) == שבח לבורא עולם - התנ"ך המבואר הושלם == זאת לאחר כ-20 שנות עבודה. תודה לכל מי שסייעו! אגב, במקרה השבוע גם קיבלתי הודעה אוטומטית: "עשית את העריכה העשרת אלפים שלך; תודה רבה־רבה!" - צירוף מקרים משמח. שמעתי ביקורות חיוביות מתלמידים, ומהילדים שלי. ניתן גם לראות [https://pageviews.wmcloud.org/?project=he.wikisource.org&platform=all-access&agent=user&redirects=0&start=2023-01-01&end=2025-12-02&pages=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90 עליה בשימוש ב-3 השנים האחרונות] במהדורה המבוארת של התנ"ך. אשמח להערות: איפה כדאי להוסיף ומה צריך שיפור. אם תרצו, אפשר למייל: (millero בג'ימייל) נשאר עדיין להוסיף כותרות ברוב [[ביאור:ישעיהו יג|ספר ישעיהו]] וב[[ביאור:תהלים ג|תהלים]]. אשמח לעזרה בכך. הפרוייקט הבא: פירוש קצר לרש"י על התורה (שבינתיים יש רק [[ביאור:רש"י בראשית ז|לשבעה פרקים ראשונים]]). תודה, [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:43, 3 בדצמבר 2025 (IST) : {{שכוייח}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:55, 3 בדצמבר 2025 (IST) אורי, איזו תרומה יפה! וכמה חכמה מושקעת בה. במשך שנים, בהתמדה. השתמשתי בו פעמים רבות במשך השנים, אבל באמת לא ידעתי שאתה הולך לסיים את כל התנ"ך! חזק וברוך! מחשבה: אם הפרויקט הבא יהיה רש"י על התורה, ורק התחלת, אולי תשקול להשתמש [[רש"י מנוקד על המקרא|במהדורה המנוקדת והמוגהת]] שעשה [[משתמש:Nahum|נחום]]? ולהביא את הפסוקים בטעמי המקרא [https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/page/n97/mode/2up כמו שהיו לפני רש"י וקוראיו]? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:01, 3 בדצמבר 2025 (IST) ::::{{כל הכבוד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:32, 4 בדצמבר 2025 (IST) :תודה לכולכם! :דובי, בוודאי שכך אעשה. מתישהו גם אצטרך לעבור על שבעת הפרקים הראשונים ולהעתיק לתוכם את הטקסט עם הניקוד מתוך [[רש"י מנוקד על המקרא]]. (ניסיתי לכתוב תוכנית בפייתון שתעשה את זה בשבילי, אבל זה מסובך מדי). [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:07, 4 בדצמבר 2025 (IST) :אשריך שזכית לסיים את ביאור התנ"ך! יש מצוה על כל אדם לכתוב ספר תורה לעצמו, אבל בימינו רק מעטים זוכים לזה. וכתיבת ביאור על כל התנ"ך, יש בה בחינה של כתיבת ספר תורה. מקווה שאזכה גם אני לסיים את ביאור הפסוקים --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י"ד בכסלו ה'תשפ"ו 08:56, 4 בדצמבר 2025 (IST) == קונטרסים נדירים של החפץ חיים - גדר עולם ודבר בעתו == שלום לכולם אני מעוניין להנגיש בעזרת ויקיטקסט שני קונטרסים נדירים של החפץ חיים שכיום הטקסטים שלהם לא בנמצא ברשת. קונטרס גדר עולם בענייני צניעות נשים וקונטרס דבר בעתו בעניין גיל הנישואין לגברים. לא ידועה לי שנת הוצאתם לאור לראשונה של הקונטרסים. אני משער שמדובר בשנת תרפ"ד (לפני כמאה שנים). הטקסט שיש כיום בידי צולם מתוך סדרת ספרים בהוצאת מישור, בני ברק, משנת 1993, שמאגדת קונטרסים וכתבים שונים של החפץ חיים. השאלה היא האם יש כיום למישהו איזשהן זכויות על הטקסט של החפץ חיים (רק הטקסט לבדו, ללא העריכה העיצוב וההדפסה של הוצאת מישור). האם מותר לי להעלות לויקיטקסט את הטקסטים של שני הקונטרסים לשימוש הציבור על סמך הטקסט כפי שהוא מופיע ב'ספרי מרן בעל החפץ חיים מנוקדים' שיצא בהוצאת מישור? [[משתמש:ELIRAN HAV|ELIRAN HAV]] ([[שיחת משתמש:ELIRAN HAV|שיחה]]) 09:39, 12 בדצמבר 2025 (IST) : כן, אפשר להעלות את הטקסט ללא הניקוד, וללא העיצוב והעריכה של ההוצאה. יש לשנות את הכתיב מכתיב חסר לכתיב מלא בכל מקום בו הדבר נצרך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 12 בדצמבר 2025 (IST) == סיוע בהסבר על תבניות תוכנת אוצריא == קיימת תוכנה חדשה המבוססת על טקסטים ששוחררו ברשת ברישיון חופשי. נוסף על כך, למפתחי התוכנה יש גם מאגר טקסטים משלהם, שלכאורה ניתן לייבא ממנו תכנים לויקיטקסט. הם מעוניינים לייבא כמות גדולה של טקסטים הקיימים כיום בויקיטקסט אל תוך המערכת שלהם. לצורך כך הוכן קובץ אקסל המרכז את כל התבניות הרלוונטיות מויקיטקסט, בצירוף הסבר על כל תבנית. ניתן לראות זאת בקובץ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?usp=sharing הזה], בלשונית „תבניות“. [https://forum.otzaria.org/topic/338/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99 זה] קישור לפורום שם, עם הבקשה. הבעיה היא, שישנם עדיין תבניות שאין עדיין הסבר מה פעולתם, וחלק מהמידע חסר או דורש השלמה. האם יש מי שיוכל לסייע בהבהרת הנקודות הללו ובהשלמת החסר? בעצם מה שצריך זה "להמשיך" את הטבלה עד הסוף, וצריך מישהו שמכיר את התבניות בויקי טקסט. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 01:55, 6 בינואר 2026 (IST) : לא מצאתי שם לשונית תבניות. אנא הצג כאן רשימה של התבניות שזקוקות להבהרה ואשתדל לעזור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:37, 6 בינואר 2026 (IST) ::יש למטה לשוניות, אחת מהן היא תבניות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ז בטבת ה'תשפ"ו • 20:59, 6 בינואר 2026 (IST) ::: אוקיי, מצאתי. אבל אין לי מושג איזה סוג הסבר נחוץ להם שם ולאילו תבניות חסר להם הסבר כזה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:43, 6 בינואר 2026 (IST) ::::יש שם טור הסבר, הוא באמת קצת שמאלה אז קצת קשה לראות אותו בהסתכלות ראשונה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ז בטבת ה'תשפ"ו • 23:55, 6 בינואר 2026 (IST) ::::: טוב, אין לי גישת כתיבה לשם ואני גם קצת מסתבך בד"כ בעריכת טבלאות אקסל, אז בינתיים אני פשוט עובר על תבניות לפי הסדר ומוסיף אצלנו הסבר בתבניות בהן אין. מקווה שזה יעזור להם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:57, 6 בינואר 2026 (IST) ::::::יישר כח. יש בכך גם משום עזרה לעורכים חדשים אצלנו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ז בטבת ה'תשפ"ו • 23:59, 6 בינואר 2026 (IST) ::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] מעתיק לכאן הודעה ששלח לי אחד האחראיים שם. ::::::בעיקר מה שאנחנו צריכים באוצריא זה פשוט הוראות מה אנחנו אמורים להגדיר בכל תבנית. ::::::לדוגמא יש תבנית בשם: גמט ::::::סתם תקעתי משהו רנדומלי, לא בדקתי מה זה באמת ::::::<nowiki>(בתוך הטקסט זה כמובן נראה כך: {{גמט}} )</nowiki> ::::::מה אנחנו עושים באוצריא כשאנחנו פוגשים כזו תבנית? (כמובן יהיה בוט שיחליף הכול, המדובר הוא בשביל להגדיר לבוט, מה להגדיר לבוט? ) ::::::האם אנחנו אמורים פשוט למחוק אותה ולא להתייחס אלי'? ::::::או שאנחנו אמורים בכזה מקרה ליצור תגי הדגשה לפני ואחרי הטקסט? ::::::או תגי הגדלה, או גם וגם, או אפשרות אחרת, וכו' וכו'. ::::::זה מה שבעיקר אנחנו צריכים לדעת. ::::::ע"כ ההודעה ממנו. ::::::לכן ככל ותוכל להסביר בקובץ אקסל או אם לא נוח לך אולי בפורום שם, ::::::או אולי במייל של האחראי שנמצא בדף ::::::[https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C כאן ] או כל רעיון אחר, זה ממש יהיה מצווה גדולה. ::::::(ככל ובשלב הייבוא יתעלמו מתבנית כלשהו, אח"כ לא יערכו את הספר מחדש, ככה שמראש כדאי לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר.) ::::::יש"כ גדול. ::::::[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:19, 7 בינואר 2026 (IST) :::::::למה שלא יערכו את הספר מחדש? הרבה יותר הגיוני עדכון אוטומטי מדי זמן, שגם יוכל לעדכן את הדברים הללו. :::::::ואולי אלו חלומות רחוקים, אבל אולי אפשר לממשק את התכנה שלהם לעריכה כאן בצורה כלשהי, מה שבכלל יפתור הרבה בעיות. (אני יודע שהמקום הראוי להצעות האלו הוא בפורומים של אוצריא, אבל אתה כבר נמצא שם, ולי אין את הזמן או הרצון להתעסק שם כרגע) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ח בטבת ה'תשפ"ו • 20:23, 7 בינואר 2026 (IST) ::::::::בעיקרון יש אצלם מנגנון של דיווח טעויות, מתוכנן שם מנגנון אוטומטי, אבל כיום זה הולך ככה, שמסמנים טקסט ולוחצים על דיווח טעות ונוצר קובץ לוג, שאת הקובץ לוג אפשר לשלוח אליהם, והם מתקנים אצלהם, (נדמה לי ידנית) ::::::::יש להם הרבהמאוד תיקנים, ככה שאיכות הספרים הולכת ומשתבחת. ::::::::מבחינת כללי זכויות יוצרים אני לא יודע איך בדיוק מוגדרת ההשבחה הזו של התיקונים, למי היא שייכת? ::::::::אבל לגבי האוטומציה שלך, לדעתי זה רעיון קצת רחוק כל עוד אצלהם מיניה וביה אין להם אוטומוציה. אבל אולי אני לא צודק. אבל אתה מתכווין רק לטקסטים שבע"ה ייובאו מכאן ולא מספארייה. (על ספארייה הם מבוססים, ואיך שהבנתי הם מעדכנים אותם על הטעויות בספרים שלהם) [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 08:34, 9 בינואר 2026 (IST) ::::::: אני לא יכול להחליט עבורם מה כדאי להם לעשות עם כל תבנית. אני יכול להסביר למה משמשת התבנית אצלנו, ושהם יחליטו לפי זה מה לעשות איתה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:07, 7 בינואר 2026 (IST) :::::::: אתה לא יכול להחליט, אבל אתה יכול להציע, למה לא? {{לא חתם|יום חדש מתחיל}} :::::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] רק להבהיר ש @[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] הוא אוצריא, ואוצריא זה הוא. ככה שם הוא אומר שאתה יכול להציע הביאור הוא כפשוטו. :::::::::רק בגדול הקידודים הפשוטים והסטנדרטיים באוצריא הם: :::::::::הדגשה, הגדלה, הקטנה, נטוי, (כתב עילי, כתב תחתי,) וכמובן כותרות, מרמה 1 עד רמה 6 (כולל). :::::::::וברמת העיקרון אתה פשוט יכול להחליט כטוב ביעניך, ואין סיבה שיהיה להם סיבה לא לשמוע לעצתך. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:01, 10 בינואר 2026 (IST) ::נדמה לי ש[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?gid=1383712209#gid=1383712209 זה] קישור לגליון של תבניות שם. ::לגבי הרשאת גישה לא יודע בדיוק בבעלות מי זה, אבל הוא אמור לאפשר ככל ויבקשו. ::רעיון טוב להוסיף כאן הסברים שיועתקו לשם. ::אבל הבקשה עדיין בעינה עומדת, ככל ולאי מי יהיה פנאי וכוח, הם מאוד ישמחו בעזרה הסבר והעתקה לשם. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 09:50, 7 בינואר 2026 (IST) ::: קיבלתי הרשאת גישה. בשעה טובה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:56, 9 בינואר 2026 (IST) ::: בזכותם תיקנתי עכשיו עשרות שגיאות בטור ברקת. תגיד להם בבקשה שיעתיקו שוב את הטקסט מוויקיטקסט. חלק גדול מה"תבניות" שהיו להם ברשימה נבעו משגיאות אלו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:07, 9 בינואר 2026 (IST) ::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] אשמח מאוד אם תוכל ליצור איתי קשר, יש לי כמה דברים חשובים לדבר איתך, גם לגבי אוצריא וגם לגבי ויקיטקסט. ניתן ליצור עמי קשר דרך [https://forum.otzaria.org/ פורום אוצריא], או דרך המייל שלי (גלוי ב [https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C פרופיל שלי] בפורום אוצריא).[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 21:11, 17 בינואר 2026 (IST) ::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] ראיתי את ההודעה ששלחת לי, אבל אני לא מצליח לענות שם.[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 23:38, 17 בינואר 2026 (IST) ::::: מוזר. אתה יכול לפנות אליי כאן באמצעות "שלח דוא"ל למשתמש".-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:11, 18 בינואר 2026 (IST) == החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20) == (הועבר מדף שיחת המשתמש [[משתמש:Kurpaph|קורפף]]) ראיתי את השינוי שעשית ב[[תפילת עמידה - שבח]], [[תפילה לשלום חיילי צה"ל]], [[תפילה לשלום המדינה]] - לא הכרתי את התו המיוחד הזה. האם יש בעיה באות עי"ן הרגילה כאשר היא עם ניקוד? משהו מוצג לך באופן משובש? אם כן, באיזה מחשב\דפדפן את משתמש? תודה, [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:23, 11 בינואר 2026 (IST) :אין לי כרגע שום בעיה עם התו הרגיל של עי״ן. החשיבה שלי היא יותר רחבה – אני בטוח שיש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה ולעזור לאלו המשתמשים במידע החופשי שבאתר. לכן אם זה לא פוגע באף אחד, אני מחליף את העי״נים בעי״נים החלופיות. :לידע כללי, התו הזה מתאים לגופנים שבהם העי״ן יורדת מתחת לשורה והעי״ן החלופית שומרת על השורה. כך היא דואגת שהניקוד לא יצטרך להיות בצד האות אלא תחתיה. אם הדבר לא מתאים לרוח של ויקיטקסט (חבל מאוד, אבל) אשנה בחזרה. :וגם אני לא הכרתי אותו עד לאחרונה כשהתעסקתי בגופנים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 16:41, 11 בינואר 2026 (IST) :: יש לי דעה אמביוולנטית לגבי מקבץ השינויים שאתה עושה בדפי הליטורגיה כאן באתר: קמץ קטן, גרשיים וגרש במקום תו " ו-', ועכשיו זה.<br>מצד אחד אני מבין את ההגיון שמאחורי זה. מצד שני, זה יקשה מאוד על המשתמש האקראי לבצע תיקונים בטקסט במידה ויתעורר צורך.<br>במבט לאחור, נראה לי שהיינו צריכים להעלות את הנושא לדיון של הקהילה במזנון לפני שהתחלנו לבצע את השינויים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:00, 11 בינואר 2026 (IST) :::אני מתנצל. לא חשבתי שזה ייצור בעיות. :::לעניין הקמצים הקטנים, זה רק הגיוני מבחינת הניקוד שנדע מה הניקוד הנכון. :::לגבי גרשים ומקפים, זה לא מפריע לחיפוש באתר ולכן הרשיתי לעצמי. :::לגבי העי״ן – זה אולי כן יכול לעשות בעיות בחיפוש. אולי באמת לא הייתי צריך לבצע את השינויים האחרונים האלה. :::אשמח כמובן להצטרף לדיון בנושא! [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 17:10, 11 בינואר 2026 (IST) --עד כאן העברה-- :כל משתמשי ויקיטקסט מוזמנים לחוות כאן את דעתם בעניין.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:17, 11 בינואר 2026 (IST) :אני לא חושב שזה יפריע למשתמש החולף לתקן, לפחות רוב הדברים האלו. :קמצים קטנים - לפחות בגופן ברירת המחדל פה ההבדל מינורי, ומשתמש רגיל לא בהכרח ישים לב אליו, ודאי בעריכה. מי שירצה לערוך יכול לערוך באופן רגיל, ומקסימום יבוא מישהו אחריו ויתקן. :מקפים – אותו דבר. קצת יותר שמים לב לזה, אבל הצורה "הנכונה" דוקא יותר יפה (לפחות לטעמי), משתמש רגיל יוכל פשוט להשתמש במקפים רגילים (סימן מינוס) - בדף העריכה לא שמים לב כי הוא משתמש בברירת מחדל בגופן רוחב קבוע. וגם לא כל כך קשה להקליד אותו – הוא נמצא במקלדת במקום די נגיש בימינו. :גרשיים - הרבה יותר שמים לב, וגם קצת יותר קשה להקליד. אני חושב שראוי לשים את הנכון, אבל השיקול לצד השני חזק כאן. :ע' - כנראה לא שמים לב בעריכה, אבל זה באמת עלול ליצור בעיות, בעיקר עם חיפוש. נראה לי שאתרים חיצוניים שהבעיה הזו עלולה להתעורר אצלם ידעו לפתור אותה. :[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ב בטבת ה'תשפ"ו • 17:34, 11 בינואר 2026 (IST) ::נ"ב: נדמה לי שאם מחליטים כן לעשות את אלו או חלקם, נדמה לי שהגיוני הרבה יותר לעבוד בצורה אוטומטית מאשר לעבור בצורה ידנית דף דף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ב בטבת ה'תשפ"ו • 17:41, 11 בינואר 2026 (IST) :::לגבי "...יש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה" - לדעתי דוקא שימוש בתוים יוצאי דופן עלול לגרום לשיבוש בגופנים אחרים מזה שמשתמשים בו כאן. אותיות א-ת וסימני הפיסוק המופיעים במקלדת רגילה - סביר להניח שיוצגו היטב, ימויינו נכון ויאונדקסו (יהיה אפשר לחפש אותם) בכל תוכנה ומערכת הפעלה. כל סימן מיוחד שאנו מוסיפים מקטין את הסיכוי. אם יש צורך גדול (למשל השימוש שעשינו בקמץ קטן במהדורה המנוקדת של המקרא) - אני בעד, אבל רק לאחר דיון בדף שיחה, כל נושא לגופו. [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:15, 12 בינואר 2026 (IST) :::: למיטב ידיעתי אורי צודק, ואלו גם החששות שעוררו אותי לפתוח כאן בדיון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:14, 12 בינואר 2026 (IST) :::::אני חושב שרוב הגופנים תומכים בלי בעיה ברוב התווים שאני מוסיף והתווים לא אמורים להפריע לשום דבר. על העי״ן החלופית עוד לא בדקתי. כל התווים מלבד קמץ קטן והעי״ן החלופית הם תווים במקלדת סטנדרטית. :::::אני חושב שבנושא כמו סידור ותפילה, דווקא שם יש משמעות גדולה לקמץ קטן. :::::סימנים כמו גרשים, מירכאות (שאני לא משנה), מקפים וקווים מפרידים הם חלק מסימני השפה העברית וחבל שוויקיטקסט העברי לא יכלול אותם. :::::העי״ן החלופית היא עניין של יוניקוד שקיים כבר בהרבה גרסאות של התקן וחשבתי שהוא יכול להיות יפה יותר ויעיל יותר לגופנים שונים מאלה הקיימים בוויקיטקסט. :::::כמובן, המטרה שלי היא לעזור לזולת ולא לפגוע בו. אם בפעולותיי יש יותר פגיעה מתועלת ודאי שאפסיק, אבל לדעתי ברוב הדברים יש יותר תועלת. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:04, 12 בינואר 2026 (IST) :::::: בניגוד למשתמע מדבריך, הגרש והגרשיים שאתה משתמש בהם אינם חלק משום מקלדת סטנדרטית שאני מכיר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:38, 12 בינואר 2026 (IST) :::::::הם לא חלק מהסטנדרט הישן, אבל הם אכן נמצאים בסטנדרט המקלדת החדש [https://mikladot.com/?i=1 si-2] (שאגב הוא נח יותר בהקלדה מבחינות מסוימות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ד בטבת ה'תשפ"ו • 00:20, 13 בינואר 2026 (IST) :::::::: כפי שכתוב שם, זו מקלדת אלטרנטיבית. הוי אומר, לא-סטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 13 בינואר 2026 (IST) :::::::אני שמח לשמוע שאני יכול לחדש לך משהו! :::::::[https://learn.microsoft.com/en-us/globalization/keyboards/kbdhebl3 ב־Windows] :::::::[https://en.wikipedia.org/wiki/Hebrew_keyboard?wprov=sfla1 בתקן על פי ויקיפדיה (ראה תחת current)] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 00:24, 13 בינואר 2026 (IST) :::::::: טוב, ניסיתי עכשיו וזה עובד אצלי. I stand corrected.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:29, 13 בינואר 2026 (IST) :::::: אם לסכם את הדיון, נראה שרק לעי"ן המיוחדת יש התנגדות. אני מציע שתשחזר רק את העריכות של העי"ן הזו ותימנע מלהמשיך ולהשתמש בה בהמשך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:32, 13 בינואר 2026 (IST) : בהמשך לדיון – ה-alternative form מיועד להחלפה אוטומטית על ידי הגופן בעת הדפסה, למשל בהצגה של טקסט במסמך pdf. העין האלטרנטיבית משמשת באותו אופן שמשמשות ליגטורות עבריות (װ, ױ, ײ, וגם ﭏ) או אותיות עם ניקוד (אַ, אָ, יִ, וֹ), דגש (אּבּגּדּהּוּזּטּיּכּךּלּמּנּסּפּףּצּקּרּשּתּ), שׁין ושׂין. לכן רצוי לא להשתמש בתווים הללו בטקסט עצמו. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 17:49, 26 בינואר 2026 (IST) ::זה מעניין מאוד, אבל מכיוון שלא הצלחתי למצוא מספיק מידע על התו הזה ביוניקוד, האם לך יש מקור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 18:27, 26 בינואר 2026 (IST) ::: לגופני OpenType יש תכונות שמאפשרות להשתמש בגלופה מותאמת עבור צירופים מסוימים של אותיות וסימנים. הגלופה של עין אלטרנטיבית אמורה לבוא במקום גלופה של עין מנוקדת. לתכונה הזאת קוראים {{קוד|ccmp}} או {{קוד|calt}}, תלוי באופן המימוש. גופנים מסוימים, למשל SBL Hebrew, תומכים בכך: <span style="font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%">ע</span> רגילה עם שווא נראית כ-<span style="font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%">עְ</span>, וזאת בדיוק הגלופה של ה-<span style="font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%">ﬠ</span> האלטרנטיבית. הגלופה של עין אלטרנטיבית קיבלה ייצוג יוניקוד לצורך תמיכה בגופנים שלא תומכים בהחלפה אוטומטית: ::: {{ציטוט|אנגלית=כן|מרכאות=כן|תוכן=U+FB20 HEBREW LETTER ALTERNATIVE AYIN is an alternative form of ayin that may replace the basic form U+05E2 HEBREW LETTER AYIN when there is a diacritical mark below it. The basic form of ayin is often designed with a descender, which can interfere with a mark below the letter. U+FB20 is encoded for compatibility with implementations that substitute the alternative form in the character data, as opposed to using a substitute glyph at rendering time.|מקור=[https://unicode.org/versions/Unicode16.0.0/core-spec/chapter-9/#G6661 Unicode Core Spec, Chap. 9.1.2]}} ::: בברכה, ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 18:42, 27 בינואר 2026 (IST) ::::תודה על המקור באנגלית, אבל כאחד שלא מבין רבות בגופנים, זה נשמע לי כאילו העין הזאת אמורה לשמש החלפה כדי להקל על הרנדור. אתה אומר שזה מיועד במיוחד לגופנים שאינם תומכים בהחלפה בזמן הרנדור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 02:58, 28 בינואר 2026 (IST) :::::לפי הטקסט באנגלית זה נועד לתָכנות שמחליפות לא בזמן הרינדור, אלא בקובץ הטקסט עצמו. זה לא אמור להיכנס לטקסט המקורי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י' בשבט ה'תשפ"ו • 10:10, 28 בינואר 2026 (IST) == [[אגרות צפון]] == שלום וברכה! הקלדתי את אגרות צפון על־פי [https://tile.loc.gov/storage-services/public/gdcmassbookdig/neunzehnbriefebe00hirs/neunzehnbriefebe00hirs.pdf הקובץ הזה]; אני מניח שהמקום לפרסום הוא ויקיגרמנית, אבל אני לא יודע גרמנית. אשמח לעזרה! ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שני בשבת, כ"ג בטבת ה'תשפ"ו; <span style="color: #767676">ולמנינם:</span> 16:05, 12 בינואר 2026 (IST). :למה שלא תפתח את הספר ותדביק את החומר [https://de.wikisource.org/w/index.php?title=Briefe_%C3%BCber_Judenthum&action=edit&redlink=1 אל הדף הזה] ? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:29, 12 בינואר 2026 (IST) :: ברוב הוויקסורסים לא מקובל פשוט להופיע ולשפוך חומר גולמי. מצופה מעורך שמעלה חומר לערוך אותו במידה מסויימת ולהתאים אותו לנהוג באתר, כולל שימוש בתבניות ייעודיות, ולהשיב לשאלות בדפי השיחה לכשאלה תועלינה. משתמש שלא מכיר כלל את השפה יתקשה מאוד בזה, ולכן לא הייתי ממליץ על כך. אם יש כאן בוויקיטקסט מתנדב שיuדע גרמנית, אפילו ברמה בסיסית, עדיף שהוא יסייע וילווה את התהליך. אני מתייג את [[משתמש:Amire80]], שיש לו ידע הרבה יותר נרחב משלי בשפות אחרות ומכיר יותר את קהילת ויקיסורס הכללית, ומקווה שיוכל לסייע ולייעץ יותר ממני בנושא.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:45, 12 בינואר 2026 (IST) ::: ביקשתי עזרה גם בקבוצת הטלגרם של ויקיסורס, מקווה לקבל תשובה בימים הקרובים.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:56, 12 בינואר 2026 (IST) :::: See [[:de:Wikisource Diskussion:Projekte#Rules_For_New_Projects_(English_Translation)]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:33, 13 בינואר 2026 (IST) :::::כלומר, עליי לפרסם הודעה בדף הזה? ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שלישי בשבת, כ"ד בטבת ה'תשפ"ו; <span style="color: #767676">ולמנינם:</span> 17:17, 13 בינואר 2026 (IST). :::::: לא, זו רק ההתחלה. יהיה עליך גם להעלות קובץ פי די אף ל-Commons (או להשתמש בקובץ שכבר קיים), לפתוח עבורו קובץ מפתח בוויקיסורס הגרמנית, ולהתחייב להגיה שם את הטקסט.<br>הייתי מציע שפשוט תפתח לעצמך דף־משנה בדף המשתמש שלך ותעלה לשם את כל הטקסט כמו שהוא, בתקווה שיום אחד יימצא מישהו דובר גרמנית שמוכן ליטול על עצמו את התפקיד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 13 בינואר 2026 (IST) :::תודה על התיוג, אבל לצערי אני לא כל־כך מכיר את האתר הגרמני. אני מכיר את האנגלי והרוסי קצת ולא הרבה יותר מזה. [[משתמש:Amire80|אמיר א׳ אהרוני]] ([[שיחת משתמש:Amire80|שיחה]]) 13:49, 13 בינואר 2026 (IST) == Thank You for Last Year – Join Wiki Loves Ramadan 2026 == Dear Wikimedia communities, We hope you are doing well, and we wish you a happy New Year. ''Last year, we captured light. This year, we’ll capture legacy.'' In 2025, communities around the world shared the glow of Ramadan nights and the warmth of collective iftars. In 2026, ''Wiki Loves Ramadan'' is expanding, bringing more stories, more cultures, and deeper global connections across Wikimedia projects. We invite you to explore the ''Wiki Loves Ramadan 2026'' [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026|Meta page]] to learn how you can participate and [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026/Participating communities|sign up]] your community. 📷 ''Photo campaign on '' [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan 2026|Wikimedia Commons]] If you have questions about the project, please refer to the FAQs: * [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan/FAQ/|Meta-Wiki]] * [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan/FAQ|Wikimedia Commons]] ''Early registration for updates is now open via the '''[[m:Special:RegisterForEvent/2710|Event page]]''''' ''Stay connected and receive updates:'' * [https://t.me/WikiLovesRamadan Telegram channel] * [https://lists.wikimedia.org/postorius/lists/wikilovesramadan.lists.wikimedia.org/ Mailing list] We look forward to collaborating with you and your community. '''The Wiki Loves Ramadan 2026 Organizing Team''' 21:45, 16 בינואר 2026 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&oldid=29879549 --> == תרומות של המשתמש OriBot229 == * למה ליצור כל הדפים של רש"י על תנ"ך אם נכון לעכשיו אין בהם שום תוספת ביאור? היה יותר נכון ליצור דפים ככל שיש משהו חדש להוסיף לענ"ד * מה הם כל העריכות שבוצעו בכל הדפים של ניקוד תנך? והאם הם בוצעו על סמך דיון כלשהו? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:26, 18 בינואר 2026 (IST) :לגבי העריכות בדפי הניקוד, זה מעבר לנוסח לפי [[מקרא על פי המסורה]], במקום הנוסח הקיים על פי וסטמינסטר. התנהל דיון ב[[שיחה:מקרא#נוסח הכתיב והניקוד]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ט בטבת ה'תשפ"ו • 15:31, 18 בינואר 2026 (IST) ::ולגבי דפי רש"י עם ביאור - זה הפרוייקט הנוכחי שאני עובד עליו. היום סיימתי להוסיף פירוש ל[[ביאור:רש"י בראשית ח]]. זה אמנם יקח זמן להשלים את כל 5 חומשי תורה... אבל הכנת הדפים מראש עוזרת. כך גם היה עם פרוייקט ביאור התנ"ך, ואכן עודד רבים להצטרף ולבאר פרקים פה ושם. [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:00, 18 בינואר 2026 (IST) == <span lang="en" dir="ltr">Annual review of the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines</span> == <div lang="en" dir="ltr"> <section begin="announcement-content" /> I am writing to you to let you know the annual review period for the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines is open now. You can make suggestions for changes through 9 February 2026. This is the first step of several to be taken for the annual review. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Annual review/2026|Read more information and find a conversation to join on the UCoC page on Meta]]. The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review was planned and implemented by the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|you may review the U4C Charter]]. Please share this information with other members in your community wherever else might be appropriate. -- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]])<section end="announcement-content" /> </div> 23:02, 19 בינואר 2026 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29905753 --> == בקשת הרשאת עורך ממשק == {{הועבר|מ=ויקיטקסט:בקשות ממפעילים}} * אבקש לחדש הרשאה לערוך JS\CSS שהיתה לי בעבר. נחום הפנה אותי להגיש בקשה רשמית כאן (בדיון שלנו ב[[שיחת_משתמש:Ori229#עיצוב_דפי_ביאור_בניידים]]). תודה! [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:16, 27 בנובמבר 2025 (IST) *: לשם הבהרה: הבקשה היא להרשאת "עורך ממשק".<br>ההרשאה הוסרה, למיטב זכרוני, עקב אי פעילות, וכעת כשחודשה הפעילות אינני רואה מניעה לחדש אותה, אולם נדרש אישור הקהילה.<br>בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2025 (IST) *::לא רואה בעיה. @[[משתמש:Ori229|אורי]], רק בקשה. בינה מלאכותית נוטה לחלק פתרונות שגורמים לתקלות אחרות, כוללניות מדי או אפילו סתם בזבזניות מדי. בבקשה תהיה זהיר עם פתרונות של ai ותבדוק אותם בעצמך - לא רק האם פתר את הבעיה, אלא גם את המסביב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 01:22, 28 בנובמבר 2025 (IST) *::: תודה לך, נריה. מצטרף לבקשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:53, 28 בנובמבר 2025 (IST) *:::: ברור. (במקרה הזה אני מבין את הרעיון שהציעה ה-AI והוא באמת פשוט, ונטול סיכונים. וכמובן שאני בודק היטב לפני שאני מבצע שינויים). [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:55, 1 בדצמבר 2025 (IST) *:בעד. טוב לראות אותך שוב :-) --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י"ד בכסלו ה'תשפ"ו 08:50, 4 בדצמבר 2025 (IST) *::גם אני בעד. במיוחד כשהוא כתב ומבין הרבה מהקוד שכבר קיים אצלנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 01:02, 8 בדצמבר 2025 (IST) *::: ההצבעה נסתיימה. ההרשאה ניתנה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:12, 8 בדצמבר 2025 (IST) *:::: תודה נחום. עדיין אני לא יכול לערוך את [[מדיה ויקי:Mobile.js]] - יכול להיות שלוקח לזה זמן לתפוס - אמתין כמה ימים. [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:58, 9 בדצמבר 2025 (IST) *::::: זה מוזר. זה אמור להיות מיידי. [[משתמש:Neriah|נריה]], תוכל לנסות לבדוק?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:26, 9 בדצמבר 2025 (IST) *::::::הרשאת עורך ממשק דורשת הפעלת אימות דו שלבי בחשבון. בלי שתפעיל אותו, גם אם קיבלת את ההרשאה לא תוכל להשתמש בה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 20:28, 9 בדצמבר 2025 (IST) *::::::: הוספתי אימות דו שלבי ואכן זה עובד - תודה! [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 23:47, 9 בדצמבר 2025 (IST) {{הועבר|סוף}} == מובא בפני דעת הקהילה - עריכות המשתמש {{א|יוסף אומץ}} בדפים של צדקת הצדיק == שלום לכולם. המשתמש אשר טורח מאוד להגיה את הספר [[צדקת הצדיק]] עושה משהו במהלך העריכות שלו שלדעתי אינו מתאים למקומם במרחב הראשי. מכיון שיש בינינו חילוקי דיעות אני מביא את זה לדיון בפני הקהילה לשמוע את דעתם. קחו לדוגמא הדפים האחרונים - [[צדקת הצדיק/קע]] ו [[צדקת הצדיק/קט]]. בעיניי הענין של הדגשת משפטים שלמים הינו סובייקטיבי לחלוטין ולכן אין מקומו במרחב הראשי. אם תהיה - שתהיה במרחב הביאור. בנוסף אני חושב שהדגשת יתר הופך את הדף ל"מכוער לעין". דעתכם בבקשה? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:32, 7 בפברואר 2026 (IST) :שלום וברכה :אני המשתמש. :לא מדובר על הדגשות סובייקטיביות אלא העניין הוא כדלהלן. כל סימן בצדקת בצדיק בנוי מעניין מרכזי וסביבו הולך כל הסימן, דהיינו שיש עניין עקרוני שרבי צדוק מחדש וסביבו הוא מביא ראיות והרחבות. לכן אני רואה לנכון להדגיש את המשפט הזה. :בכל אופן אם אתה רואה לנכון אזי אתה מוזמן לבטל את ההדגשות ואשתדל שלא לחזור לכך בל״נ. [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-73521-1|&#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:41, 7 בפברואר 2026 (IST) ::(להבא אשתדל להתחבר מהחשבון.) [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-73521-1|&#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:42, 7 בפברואר 2026 (IST) :::גם אם כדבריך (ולא הבאת ראיות לכך), ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ' בשבט ה'תשפ"ו • 22:28, 7 בפברואר 2026 (IST) :::: אני מעדיף שהטקסט יהיה ללא הדגשות. ההצדקה היחידה לדעתי להדגשות בטקסט (שאינן במקור) היא בטקסטים הדורשים או מפרשים קטע מהמקרא, ואז מדגישים את הציטוטים מהקטע הזה, ולעיתים נדירות כשנחוץ להדגיש מילה מסויימת להבהרת העניין. כך עשיתי למשל במהדורה שלי של הילקוט שמעוני. או במרחב הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:16, 8 בפברואר 2026 (IST) :::::[[מש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]], אזכיר לך את מסקנת הדיון שלא להוסיף הדגשות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ה בשבט ה'תשפ"ו • 20:53, 12 בפברואר 2026 (IST) ::::::אני רואה שהמשתמש עושה את העריכות מתוך מכשיר נייד... אולי הוא משתמש בעורך חזותית וזה נעשה אוטומטי ההדגשות?... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:40, 12 בפברואר 2026 (IST) ::::::לא ראיתי את מסקנת הדיון… ::::::אפסיק עם העניין בל״נ (וחבל). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:08, 12 בפברואר 2026 (IST) ::::״ ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין.״ ::::אינו כן, ההחלטה אינה סובייקיטיבית כי ניכר מה הנושא המרכזי ומה מובא סביבו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:09, 12 בפברואר 2026 (IST) :::::ניכר למי? הטענות שלך ממשיכות להיות סובייקטיביות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ה בשבט ה'תשפ"ו • 23:10, 12 בפברואר 2026 (IST) ::::::ניכר למי שבקיא בכתבי רבי צדוק ולמי שיודע לקרוא טקטסים בעין ביקורתית. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:19, 12 בפברואר 2026 (IST) :::::::שוב, סובייקטיבי. המטרה שלנו כאן היא להביא טקסטים מקוריים כמות שהם, ללא שינויים, כמה ברורים שיהיו. (ואם באמת כדבריך שזה ניכר, ההדגשות מיותרות, שהרי הקורא יבין בלאו הכי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ה בשבט ה'תשפ"ו • 23:24, 12 בפברואר 2026 (IST) ::::::::הקורא לא תמיד מבין את זה כי המהלך הכללי מוסווה לעיתים בהרחבות והוספות. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:13, 13 בפברואר 2026 (IST) :::::::::יש לך אפשרות להעלות מהדורה נוספת על פי טעמך במרחב הביאור של האתר. כך שאפשר להתחיל לעצב דפים בדף [[ביאור:צדקת הצדיק]] וכולי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:30, 13 בפברואר 2026 (IST) == הוספת גאדג'ט "תצוגה מקדימה" להערות ולדפים בכלל כברירת מחדל == (מעביר מ[[שיחת תבנית:הערה]]) הודות לתיקון של [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] כל משתמש יכול כעת להגדיר שכאשר סמן העכבר מונח מעל הפניה להערת שוליים, ישנה תצוגה מקדימה של תוכן ההערה. מוזמנים לנסות: "תצוגה מקדימה להערות" (בהגדרות, תחת סעיף ג'אדג'טים), ואז בקרו בדף כלשהו שיש בו הערות שוליים, לדוגמה [[זכרונות לבית דוד/כף הסיידים]]. בוויקיפדיה זה מופעל כברירת מחדל. (יצרתי משתמש חדש בוויקיפדיה, וכאן, כדי לבדוק). זה פיצ'ר נהדר - אפשר שגם פה זה יהיה מופעל כברירת מחדל? תודה, [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:14, 8 בפברואר 2026 (IST) :* כל עוד שזה לא גורם נזק במשהו שכבר קיים - אין לי התנגדות. :[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:36, 8 בפברואר 2026 (IST) ::{{בעד}} (רק אציין שבויקיפדיה זה אפילו לא גאדג'ט - זה נמצא בהגדרות הרגילות [[ w:מיוחד:העדפות#mw-prefsection-rendering|כאן]] בפסקה "העדפות קריאה". אני לא יודע איך זה עובד או מה ואיפה צריך לשנות בשביל זה, אבל זה ככה) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 10:29, 8 בפברואר 2026 (IST) :::ראיתי עכשיו שהגאדג'ט עובד גם בטלפון, שם הוא מיותר כיון שתצוגת ההערות בטלפון ממילא עובדת בצורה אחרת (מגרה נשלפת בתחתית המסך), וחמישה הוא יותר מפריע ממועיל. צריך לכבות את זה איכשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 11:33, 8 בפברואר 2026 (IST) : אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:02, 8 בפברואר 2026 (IST) ::גיליתי איך זה עובד בויקיפדיה - מדובר בחלק מהרחבת מדיה־ויקי בשם [[mw:Extension:Popups|Extension:Popups]], שמאפשרת גם תצוגה מקדימה של דפים, ועוד דברים בסגנון. אני חושב שהיא שימושית וכדאי להוסיף אותה. עם מי צריך לדבר בשביל להוסיף הרחבות (כלומר מי אחראי על התכנה)? מישהו בעמותה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 13:18, 8 בפברואר 2026 (IST) ::: מתייג את [[משתמש:Neriah]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:46, 8 בפברואר 2026 (IST) ::::להתקנת ההרחבה צריך לפתוח הצבעה כאן ואטפל בזה אם תהיה תמיכה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:49, 8 בפברואר 2026 (IST) :::::רק שימו לב שזה כולל גם תצוגה מקדימה לדפים שאני לא בטוח שאנחנו מעוניינים בה. כל מה שקיים בוויקי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:51, 8 בפברואר 2026 (IST) : אם ככה, אתייג לדיון גם את [[משתמש:Fuzzy]], שאת דעתו ואת עצותיו בנושאים טכניים אני מאוד מעריך. גם משתמשים נוספים ( [[משתמש:Shalomori123]], [[משתמש:Ori229]], [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Dovi]] ) וכל מי שיש לו דעה בנושא, כולל משתמשים שמגיעים לכאן הרבה ואינם רשומים או שמתקשים להיכנס לחשבון, מוזמנים להצטרף לדיון ולחוות דעתם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:02, 8 בפברואר 2026 (IST) ::בעד. "תצוגה מקדימה לדפים" - לא כל כך רלוונטי בוויקיטקסט, אבל גם לא יפריע. ::בפרט שכשאשר מוצגת ההערה\התצוגה מקדימה בוויקיפדיה, יש שם גלגל שיניים שבלחיצה עליו אפשר בקלות להגדיר את ההעדפות. [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:12, 8 בפברואר 2026 (IST) :::רוב האנשים לא יתחילו לשנות הגדרות. עד כמה שהסימון הזה יושב מתחת לאף שלהם. לכן ברירת המחדל כל כך חשובה, ולדעתי לברירת מחדל אנחנו לא רוצים תצוגה מקדימה לדפים טקסט. גם לא כל כך לדפי החוקים, אבל זה כבר המגרש של fuzzy. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:23, 8 בפברואר 2026 (IST) ::::אני חושב שאפשר לכבות תצוגה מקדימה של דפים בהגדרות ההרחבה. והמימוש של התצוגה המקדימה של ההגדרות יותר עקבי, וגם מציג את השוני בין סוגי הערות. אני חושב שבאופן כללי יש עדיפות להרחבות על פני גאדג'טים. אמנם נכון שלתצוגה מקדימה של דפים יש פחות הגיון אצלנו. לכן אני עדיין {{בעד}} הוספת ההרחבה, כנראה עם תצוגה מקדימה של דפים כבויה כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 15:22, 8 בפברואר 2026 (IST) :::::כמה שזכור לי אין הגדרה לזה. תבדוק בתיעוד ההרחבה ששלחת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:25, 8 בפברואר 2026 (IST) ::::::אכן לא מצאתי שם משהו כזה. אבל זה כן מוסיף אופציה לכבות את זה להגדרות המשתמש, אז אמורה להיות אפשרות להגדיר ברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 15:47, 8 בפברואר 2026 (IST) :::::: נריה, תוכל בבקשה לברר עבורנו אם יש אפשרות כזו? זה חשוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:52, 8 בפברואר 2026 (IST) :::::::טכנית זה לא דבר שמורכב לעשות. אבל ההרחבה עצמה נועדה לתצוגת פופאפ של דפים, ועל הדרך הוסיפו לה הפניות. אז מה האינטרס שלהם לאשר הוספת משתנה כזה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:45, 8 בפברואר 2026 (IST) ::::::::אגב. ההרחבה pageImages שביקשנו להתקין באפריל 24 תתותקן מחר בצהריים. היא גם תלות חובה של פופאפ. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:49, 8 בפברואר 2026 (IST) :::::::::חשבתי על זה עוד, ואני חושב שתצוגה מקדימה לדפים דוקא עשויה להיות שימושית במקרים מסוימים (למשל הפניות, תצוגה מקדימה עשויה מאוד להקל על הקריאה אם במקום לפתוח את ההפניה ניתן יהיה להסתכל בה בתוך אותו דף). צריך לראות איך גורמים שיוצג הטקסט הנכון, ולא תבניות ניווט המופיעות בראש הדף וכד'. אפשר בהגדרות ההרחבה להחליט על דפים מסוימים שלא תוצג עבורם תצוגה מקדימה אם רוצים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ב בשבט ה'תשפ"ו • 16:10, 9 בפברואר 2026 (IST) ::::::::::לא מכיר את ההרחבה מספיק, ואין לי זמן להתעמק בזה עכשיו. איך אפשר לבטל תצוגה מקדימה לדפים מסויימים? האם ניתן לעשות את זה באופן גורף לכל הדפים המתחילים ב-x במרחב הראשי, ושבשאר המרחבים זה לא יהיה בכלל? האם זה דברים שמוגדרים צד לקוח או צד שרת? ::::::::::כמה שזכור לי אי אפשר לעשות אף אחד מהדברים שכתבתי כאן, אולי מלבד ביטול המרחבים מסויימים. אבל אשמח שתראה לי שאני טועה, ואז אולי יהיה אפשר לחשוב על זה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:33, 10 בפברואר 2026 (IST) :::::::::::יש תצוגה מקדימה רק לדפי תוכן. :::::::::::יש הגדרת צד שרת לכיבוי התצוגה המקדימה לדפים מסוימים, פשוט נותנים רשימת דפים (שמות קאנוניים שלהם), אם מכבים לדף מסוים זה מכבה גם לדפי המשנה שלו. :::::::::::הטקסט המוצג מוגדר באמצעות ההרחבה [[mw:Extension:TextExtracts|Extension:TextExtracts]]. :::::::::::[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ג בשבט ה'תשפ"ו • 14:00, 10 בפברואר 2026 (IST) ::::::::::::לדעתי יותר עבודה מתועלת. הרבה מדפי התוכן נמצאים במרחבים כמו קטגוריה, קטע ועוד. דווקא לחלק מהם אולי אפשר, בעוד שלרוב הדפים במרחב הראשי אני לא חושב שצריך. ::::::::::::אנסה לברר האם יש אפשרות להתאים את ההרחבה שתאפשר הפעלה רק של תצוגה מקדימה להערות, ואם כן אוכל להתאים את ההרחבה גם בעצמי (אך יקח קצת זמן עד שאגיע לעשות את זה). ואם יאשרו נוכל להתחיל בזה. ::::::::::::אלא אם שאר העורכים חושבים התצוגה מקדימה לדפים תועיל, אני חושב שיותר תזיק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:14, 10 בפברואר 2026 (IST) :{{שבירה|:::::::::::}} : ביררתי עכשיו עם האחראים במדיה ויקי. ככל הנראה ניתן להתקין את ההרחבה רק עבור רפרנס, ולא להפעיל תצוגה מקדימה לדפים כברירת מחדל, אלא מי שרוצה יוכל להפעיל לעצמו בהעדפות. בצורה הזו יהיה אפשר גם בתקופה הראשונה לבדוק את הפיצ'ר בעצמנו, להגדיר מה שאנחנו רוצים, ואם מתישהו יתאפשר לבטל את הגדרת ברירת המחדל של כיבוי הפיצ'ר. כיבוי הגדרות בשרת אמנם מעט מטריח, אך לדעתי זה הפתרון הטוב ביותר עבורנו בשלב זה. : מתייג את [[משתמש:Nahum|נחום]], [[משתמש:Ori229|אורי]], [[מש:Roxette5|Roxette5]], [[מש:הירש אייזנשטיין|הירש]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:19, 10 בפברואר 2026 (IST) ::{{בעד}}, אם זה אכן אפשרי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ג בשבט ה'תשפ"ו • 17:06, 10 בפברואר 2026 (IST) ::אין לי עמדה בעניין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:44, 10 בפברואר 2026 (IST) ::לא הבנתי הכל... אבל אני {{בעד}} כל דבר שיקדם תצוגה של הערות השוליים (כברירת מחדל). [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:08, 10 בפברואר 2026 (IST) :: {{בעד}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 10 בפברואר 2026 (IST) [[משתמש:Neriah|נריה]], היכן הדברים עומדים? [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 18:57, 7 במרץ 2026 (IST) : תקוע. [[phab:T417314]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 09:45, 8 במרץ 2026 (IST) :: לא הצלחתי להבין האם יש בעייה טכנית שהתוסף לא בשל עדיין או מה בדיוק.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:31, 8 במרץ 2026 (IST) ::: כרגע ההרחבה לא מאפשרת את זה. אשתדל להסתכל בקרוב האם ההרחבה בנויה בצורה שתאפשר לדחוף שינוי כזה בקלות ואם כן אניע את זה בעצמי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 11:42, 8 במרץ 2026 (IST) :::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:51, 8 במרץ 2026 (IST) :::::אפשר לפחות להפעיל את הגאדג'ט כברירת מחדל בינתיים, עד שיהיה ניתן (אם בכלל) להוסיף את ההרחבה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 12:23, 8 במרץ 2026 (IST) :::::: איך עובד הגאדג'ט בניידים? אם אני זוכר נכון, אמרת משהו על כך שהוא לא מספיק טוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:08, 8 במרץ 2026 (IST) :::::::הוא עובד באותה צורה כמו במחשב, כשהדרך שבה הוא אמור לעבוד היא לא להציג כלום, כי בטלפון ממשק ברירת המחדל של הצגת הערות טוב בפני עצמו. אם אפשר לכבות אותו לחלוטין בטלפון זה יהיה הכי טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 13:18, 8 במרץ 2026 (IST) :::::::: תבדוק האם כעת זה בסדר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:51, 8 במרץ 2026 (IST) :::::::::אכן. אבל התבססות על הסקין עלולה ליצור בעיות עם מי שמשתמש בו גם במחשב, או משתמש באחר בטלפון. אין דרך אחרת לעשות את זה? :::::::::גם אם לא זה בסדר, ולדעתי אפשר להפעיל כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 15:55, 8 במרץ 2026 (IST) :::::::::: סקינים אחרים בנייד לא כוללים תצוגה מקדימה של הערות. מי שמשתמש ב־minerva במחשב, יכול להסתדר כמו שחי עד היום :). [[משתמש:Nahum|נחום]], אישורך? (היחיד שתמך בהרחבה ולא הביע דעה לגבי הגאדג'ט.) [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:01, 8 במרץ 2026 (IST) ::::::::::: אני לא משתמש בטלפון לוויקיטקסט כמעט אף פעם. במחשב זה אכן לא כ"כ משנה לי כך או כך. עשו כרצונכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:41, 9 במרץ 2026 (IST) : {{בוצע}}. תודה למגיבים בדיון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:27, 9 במרץ 2026 (IST) == תרשים של פסוקים - מנותח תחבירית על פי טעמי המקרא == אני מזמין את מי שמתעניין בטעמי המקרא להעיף מבט [[משתמש:Ori229/ארגז חול/בראשית א/תרשים טעמים|כאן]] וכן [[:תבנית:משתמש:Ori229/ארגז חול/מבנה-טעמים|בתבנית]] (הזמנית). שאלות\הערות\הצעות לשיפור - אשמח לדיון בדף השיחה של אחד משני הדפים. [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:27, 10 בפברואר 2026 (IST) == שגיאות בטעמי המקרא == שלום, השבוע ניגשתי ללמוד את הפטרת פרשת השבוע (משפטים) הלקוחה מספר ירמיהו, והופתעתי לגלות שגיאות בטעמים בדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]]. הדף הזה אינו מקור לכשעצמו אלא "שואב" את הטקסט שלו מהדף [[:ירמיהו טעמים]], שם אני מוצא את אותן הטעויות. אבל במקור אחר בויקיטסקט, [[:ירמיהו לד/טעמים]] הטעמים תקינים וללא טעויות. הטעויות שמצאתי (ייתכן שישנן עוד): [לד ט] לְ֠שַׁלַּח - צריך להיות לְ֠שַׁלַּ֠ח [לד כא] וּבְיַד - צריך להיות וּבְיַ֗ד למה יש במסגרת ויקיטקסט שתי גירסאות שונות של אותם טעמי המקרא, ומדוע יש הבדלים ביניהם? איך פותרים את העניין - בתקווה לא בתיקון ידני מייגע? אגב, אם הדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]] אמור להכיל את ההפטרה המלאה, יש לתקן ולהוסיף בסוף שני פסוקים (ירמיהו לג, פסוקים כה-כו). [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 16:34, 13 בפברואר 2026 (IST) :הדפים שדפי ההפטרה שואבים מהם הם גרסאות ישנות ופחות טובות. צריך לטפל בענין איכשהו, בזמן האחרון יש התקדמויות בענין. לענין הוספת הפסוקים - זה אכן תיקון ידני בכל מקום שנצרך. שבת שלום, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ו בשבט ה'תשפ"ו • 16:49, 13 בפברואר 2026 (IST) ::שבוע טוב. כן, צריך לטפל בדפים הישנים. בינתיים עדיף לחפש את ההפטרות [[מקרא על פי המסורה/תורה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 14 בפברואר 2026 (IST) :::רק חבל שאף אחד לא אמר לי שהשבוע לא קוראים את הפטרת משפטים אלא את הפטרת שקלים.. 🤦🏻‍♂️😁 :::תודה על התגובות ולכל העוסקים במלאכה. [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 22:40, 14 בפברואר 2026 (IST) == הגהת מלאכת שלמה על המשנה == שלום לכולם עד כה סיימתי הגהת מלאכת שלמה עד מסכת שביעית בעזרת המקור שהיה בידי, וחסר לי מקור להמשך. היכן ניתן למצוא קובץ מקור אמין להגהת מלאכת שלמה ממסכת תרומות והלאה? אשמח לסיוע {{א|Dovi}}, {{א|Nahum}}. בברכה, [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 21:46, 23 בפברואר 2026 (IST) :קודם כל [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]], יישר כוחך! :מה כוונתך "קובץ מקור"? אתה מתכוון לטקסט מוקלד של פירוש מלאכת שלמה, או לסריקת מקור (כתב יד או דפוס) להתבסס עליו? :אם אתה זקוק לטקסט מוקלד, אז אפשר להוריד אותו באתר [https://www.sefaria.org.il/texts/Mishnah/Acharonim%20on%20Mishnah/Melekhet%20Shelomoh ספריא], מסכת אחרי מסכת. ונראה שהדברים כבר הועתקו כאן ב[[מלאכת שלמה על המשנה|וויקיטקסט]]. :ואם אתה זקוק למקור להתבסס עליו, אז יש את המשניות בדפוס וילנא. ויש גם כתבי יד על רוב סדרי המשנה, כולל את עצם כתב יד קדשו של המחבר, שאפשר להוריד [https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&q=creator,contains,%d7%a2%d7%93%d7%a0%d7%99%2c%20%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94%20%d7%91%d7%9f%20%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%94%2c%201567-1630 באתר הספריה הלאומית]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:05, 24 בפברואר 2026 (IST) ::ברוך תהיה! התכוונתי אכן לסריקת מקור. בע"ה אחפש באתר הספריה הלאומית. תודה רבה על הסיוע המהיר.[[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 10:40, 24 בפברואר 2026 (IST) == מקומו שלמרחב הביאור == אני יודע שזה כבר נדון מספר פעמים בעבר, והמצב הנוכחי הוא מה שהוחלט עליו, ועם זאת אני מעונין לפתוח מחדש את הדיון באשר לשייכות מרחב הביאור לויקיטקסט.{{ש}} ראשית אבהיר, שאיני מתכוון חלילה למחיקתם של הטקסטים המצוינים שנכתבו כאן, אלא להעברתם למקום אחר.{{ש}} ולגופו של ענין: מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו, ולא יצירת יצירות חדשות. מקומם הראוי של טקסטים חדשים, גם כאלו שנועדו לבאר טקסטים קימים, הוא לכאורה בויקיספר (ועיינו בדפים הרלבנטיים ב[[b:en:Wikibooks:Annotated texts|ויקיספר האנגלית]] וב[[s:en:Wikisource:Annotations|ויקיטקסט האנגלית]]).{{ש}} אני חושב שיש מספר יתרונות בהעברה שאני מציע. ראשית, כמובן, ההפרדה בין הפרויקטים, שיש בה משום תועלת בריכוז המאמצים בכל אחד מהם בתחומים ששייכים לו יותר. אמנם מעבר להפרדה גרידא, ויקיספר תרוויח הרבה מטקסטים חדשים באיכות גבוהה, זה עשוי מאוד להעלות את התעבורה לויקיספר, וכך יבואו גם אנשים אחרים שיועילו למיזם החשוב הזה, שאין לו כרגע הרבה תורמים. אני חושב שגם הטקסטים עצמם ירוויחו יותר חשיפה כך, אם הם לא במרחב בפני עצמם, אלא נמצאים במרחב ראשי של מיזם (ניתן כמובן להשאיר את הקישורים אצלנו). בברכה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ"ו • 14:48, 25 בפברואר 2026 (IST) :שלום [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], הדיון הזה קיים מאז הקמתו של Wikisource, והייתי שותף לדיונים על הניסוחים באנגלית. אפילו עצם הניסוח שלך שנוי במחלוקת: "מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, '''בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו'''". האם זוהי המטרה? או האם המטרה היא להיות '''ספריה''' של מהדורות איכותיות שניתן לקרוא וללמוד אותן? :באנגלית החליטו לאפשר ספרים מבוארים (Annotated Texts) בהגדרות מסוימות, תוך כדי מודעות גמורה שמדובר על סוג שהוא "גבולי", בעצם "קו תפר" או אזור אפור בין Wikisource ל-Wikibooks. שים לב שאפילו להוסיף פיסוק לטקסט עברי שאין בו פיסוק, או [[ספר הרקמה/שער לב|עיצוב של ספר דקדוק]], כמו שאנחנו רגילים לעשות כאן בוויקיטקסט, או לתעד הבדלי נוסח בדף העריכה בלבד, פסול לפי הכללים באנגלית. :חלק מהבעיה, כבר מההתחלה, נובעת מהמציאות השונה בין הספרות הקיימת בנחלת הכלל באנגלית, לעומת העברית. באנגלית קיימת ספרות ענפה שניתן להמיר אותה לגירסה דיגיטלית זהה לדפוס, והוא שימושי לחלוטין. יש אפילו ספרות מבוארת מודפסת באנגלית שכבר נכנסה לנחלת הכלל. זה לא המצב בעברית. :בוויקיטקסט עברית, אנחנו עוסקים בשני סוגים של טקסטים שהם בנחלת הכלל, המהווים כ-90% מהחומר הנמצא כאן (כי הם הרוב המכריע של נחלת הכלל בעברית): הספרות התורנית הקלאסית, וספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו הופכים את שני האוצרות הללו, שאינם נגישים ואינם בעלי שימוש לקהל בצורתו המודפסת, לספרים דיגיטליים ושימושיים לכל דבר ועניין, תוך כדי קישוריות רבה ביניהם (כי אף אחד מהחיבורים האלה לא עומד לבד, להבדיל מרומן כמו Huckleberry Finn באנגלית). אין יתרון בהגבלת השימושיות הזאת. :כמו כן לגבי ביאורים של ממש: המקום הטבעי עבורם הוא ביחד עם שאר הספרות הקשורה באופן ישיר אליהם, ועם הקהילה שעובדת על אותה ספרות ביחד. לדעתי להעביר אותם יזיק, הן לחשיפה אליהם, הן לשיתוף פעולה קהילתית בבנייתם (קהילה שיש בה מומחיות רבה ב"ה), והן לאפשרות להשתמש בתשתית שהתפתחה כאן (ניתן לקשר אל פסוק או משנה או חוק מתוך ויקיספר, אך אין אפשרות "לצטט" אותו, וזה גם יכול להיות יותר מסובך). מקומם הטבעי והקהילתי של ספרים מבוארים הוא בתוך אתר שהוא ספריה, ולא עם מדריכי לימוד עבור בישול, שפות, חשבון, או איך לשחק שחמט. :הצעה להגדרה ברורה: כאן בוויקיטקסט אנחנו מכילים כל מהדורה של טקסט שהיא '''על בסיס ישיר מקור קיים''' (וכוללת בתוכה את המקור הקיים). בין אם מוסיפים בה פיסוק, פיתוח ראשי תיבות, קישורים, הערות שוליים טכניות, או ביאורים. כמובן בתנאי שהדברים יהיו שקופים, ויש הסבר לדרך שבה נבנתה המהדורה. עצם העובדה שיש מרחב נפרד בשם "ביאור", היא די והותר כדי להבהיר שהביאור ליצירה הוא מעשה קהילתי. :נ.ב. בזמנו, כשהיו דיונים באנגלית על "האזור האפור" בין ויקיטקסט לוויקיספר, הצעתי שהתורמים יכתבו הנחיות עריכה ליצירות מיוחדות הדורשות שיקול הדעת, ואי אפשר להסתפק בהן בהקלדה ישירה מתוך סריקה. התגובה באנגלית הייתה חד-משמעית: "מה, אנחנו נעסוק במחקר?" אז הם נשארו באנגלית עם הקלדות מול סריקות כמעט באופן בלעדי, ועד היום אין במה רצינית באנגלית ליצירתן של מהדורות מבוארות או קהילה שעוזרת בכך. אבל כאן בוויקיטקסט הוכחנו שניתן לתת במה חופשית לעריכת ספרים (כולל ביאורים), ולהגיע לתוצאות איכותיות ומדהימות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:48, 25 בפברואר 2026 (IST) ::תודה רבה על ההבהרה, אלו אכן נקודות טובות מאוד. אני חושב שכדאי ליצור דף הסבר לנושא, כדי שלא יתעוררו שוב שאלות כאלו. אני חושב שהמקום הראוי הוא [[ביאור:מבוא]], כרגע הוא מדבר ברובו על הביאור לתנ"ך, ולא באופן כללי על הביאור ומקומו. את הקטסט הקיים שם כבר אפשר אולי להעביר ל[[ביאור:מקרא]] או מקום דומה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ"ו • 15:55, 25 בפברואר 2026 (IST) == [[תבנית:מגירה]] הפסיקה לעבוד היום == כך גם לגבי תבניות נוספות שיש בה מידע "מתקפל", והדבר משפיע בין השאר על כל דפי הפסוקים (כגון [[:קטגוריה:בראשית א א]]). מישהו יודע מה הגורם? [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:53, 5 במרץ 2026 (IST) :אם זו בעיה כללית עם תיבות מתקפלות, הייתי מנחש שקרה משהו ברמת התכנה למחלקה NavFrame, שהיא מה שנמצא מאחורי הקלעים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז באדר ה'תשפ"ו • 19:59, 5 במרץ 2026 (IST) ::לא קשור לבעיה ישירות, אבל ב[[w:en:wp:NavFrame|דף הויקיפדיה האנגלית על NavFrame]] מצוין שהפסיקו להשתמש בה ועברו לדברים אחרים. אולי לשנות את התבניות בצורה הזו יפתור את הבעיה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז באדר ה'תשפ"ו • 20:20, 5 במרץ 2026 (IST) :::אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים. [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 21:28, 5 במרץ 2026 (IST) ...חזר לעבוד. [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:16, 6 במרץ 2026 (IST) == עיצוב תבנית {{תב|צ}} נראית לי שונה ממה שהיה בעבר... == ממה שזכור לי - העיצוב של התבנית הייתה קצת שונה. גם צורת הגופן היה שונה וגם הצבע היה יותר סגול ממה שזכור לי... מישהו אחר רואה את זה? דוגמה: {{צ|עיצוב של תבנית הציטוט}} [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:57, 8 במרץ 2026 (IST) :לפני חודשיים שיניתי את הצבע לכהה יותר, כדי שלא יראה כמו לינק. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%3ACommon.css&diff=2976171&oldid=2973736 ראה כאן]. אפשר לשנות לקצת יותר בהיר אולי, אבל לטעמי טקסטים צבעוניים מדי משדרים משהו חובבני. [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:30, 8 במרץ 2026 (IST) ::לא לענין התוכן, אבל אולי כדאי להעביר את העיצוב מcommon.css למקום שקשור לתבנית, שיהיה קל יותר לראות את הקשר ולדעת איפה לשנות (וגם שלא רק עורכי ממשק יוכלו לשנות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 08:34, 8 במרץ 2026 (IST) :::אני מסכים עם הירש, אבל מכיוון שמדובר על הרבה תבניות שמשתמשות ב-common.css נחכה לשמוע דעות נוספות לפני שעושים שינוי גדול. [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:19, 8 במרץ 2026 (IST) :::: אני לא חושב שיש בעייה שהציטוט ייראה כמו לינק, שכן ללינקים יש תמיד קו תחתי, וציטוט ללא קו תחתי איננו נראה כלינק.<br>אני גם מסכים עם הירש לגבי המקום הראוי לעיצוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 8 במרץ 2026 (IST) :::::רק אצין את העובדות - לפחות אצלי אין קוים מתחת קישורים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 12:12, 8 במרץ 2026 (IST) :::::: אם ככה אז צריך לשנות את הצבע. כרגע הוא כהה מדיי וכמעט לא ניתן להבדיל בינו לבין הצבע הרגיל. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:14, 8 במרץ 2026 (IST) ::תודה על ההסבר. מוזר לי כי נראה לי מעבר לצבע יש גם שינוי בגופן. אבל כנראה שזה רק ענין של הצבע. הייתי מעדיף קצת יותר הבלטה של הצבע כי כרגע זה לא נראה מספיק כציטוט לענ״ד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:11, 8 במרץ 2026 (IST) :::העברתי את העיצוב לתבנית, וכן שיניתי את הצבע לכחול-כהה המקורי. מוזמנים לשנות את התבנית לדייק את הצבע\פונט\גודל. [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:36, 8 במרץ 2026 (IST) ::::מצוין. רק אציין שהתכוונתי לשימוש ב[[mw:help:TemplateStyles|templatestyle]], ולא להכנסה לתוך התבנית עצמה, כך שעדיין תישמר הקריאות של התבנית (וגם יכולת שינוי של משתמש וכד'). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 15:49, 8 במרץ 2026 (IST) ::::: [[משתמש:Ori229|אורי]], אם אפשר - כשאתה נתקל בתבנית שנמצאת בשימוש רב, בדוק שהיא מוגנת. הפעלתי עכשיו הגנה על התבנית הזו, שנמצאת בשימוש במעל 110k דפים וכל אנונימי היה יכול לערוך אותה ולהשחית ברגע כמות עצומה של דפים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:08, 8 במרץ 2026 (IST) :::::: templatestyle - רעיון טוב - בוצע. הגנה - צודק. תודה לשניכם, [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:57, 8 במרץ 2026 (IST) :::::::תודה רבה וסליחה על הטירחה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:02, 8 במרץ 2026 (IST) לצערי אני מוצא שיש תוצאת לווי להתיקון שביצעתם. עכשיו - כל עיצוב שהייתה לפני התבנית {{תב|צ}} כבר לא באה לידי ביטוי. כך שבכל דפי הזהר כאשר הדגשתי פסוקים מסוימים על ידי כך: <nowiki>'''{{צ|ציטוט הפסוק}}'''</nowiki> - התוצאה היא עכשיו שהפסוק אינו מודגש. הכל עכשיו צריך לשנות כך כדי שיוצג עכשיו - <nowiki>{{צ|'''ציטוט הפסוק'''}}</nowiki>... יש משהו שאפשר לעשות? כבר הלכתי לפי הסגנון הזה לאורך המון דפים ונראה חבל עכשיו שהכל יורד לטמיון...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:21, 8 במרץ 2026 (IST) :גרוע מכך - לא רק שהכל ירד לטמיון אלא שגם עכשיו כל המילים שבאו לאחר הציטוט הינן מודגשות. נראה כי בפועל העריכה עשתה נזק בהמון דפים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:24, 8 במרץ 2026 (IST) :נראה לי שאפשר להדגיש בcss, כך שאפשר לטפל בזה בדף הסגנון. [[מש:Ori229|אורי]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 22:26, 8 במרץ 2026 (IST) ::אבל אינני רוצה שכל ציטוט תהיה מודגש. רק במקרים נקודתיים... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:39, 8 במרץ 2026 (IST) לא ירדתי לסוף כל השינויים שנערכו בתבנית, אבל במסגרתם, התבנית מוסיפה כרגע רווח מיותר. זה לא נורא כשהציטוט בא לבדו, אבל אם יש אות שימוש לפניו זה מפריע. למשל: <nowiki>יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}</nowiki> ⇐ יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}, עם רווח עודף בתוך המילה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:30, 8 במרץ 2026 (IST) :בן עדריאל - תיקנתי. :Roxette5 - אני לא בטוח שהבנתי. תוכל להפנות לדוגמה? [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:49, 8 במרץ 2026 (IST) ::אני חושב שמחיקת הרווח המיותר תקנה גם את זה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 23:01, 8 במרץ 2026 (IST) ::אכן ככל הנראה הירש צדק. הבעיה הלכה לה כנראה עקב תיקון הרווח. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:35, 9 במרץ 2026 (IST) == [[תבנית:ניווט טעמים]] == בוקר טוב ושבוע טוב לכולם, ב[[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] המופיע בראש בפרקי התנ"ך במקרא על פי המסורה, לדוגמה [[יהושע ב/טעמים]], הקישור בשם הספר אינו מוביל למקום הנכון. במקרה של [[יהושע ב/טעמים]] הקישור אמור להביא אותנו אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. יכול להיות שאין אפשרות לקדד דבר כזה בתוך התבנית, אך חשבתי שניתן ליצור דפי הפניה לצורך הזה. לדוגמה, דף כגון [[יהושע/טעמים]] שיפנה אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. ואז רק צריך לשנות [[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] כדי שהקישור בשם הספר יפנה אל [[יהושע/טעמים]]. אך [[תבנית:ניווט טעמים|התבנית]] מורכבת, וכמו כן לגבי [[תבנית:סרגל ניווט]] שהיא מיוסדת עליה, ואינני מבין איך לעשות את זה. או אולי יש פתרון אחר לגמרי. אודה למי שיכול לעזור. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:22, 8 במרץ 2026 (IST) :מעביר את הדיון ל[[שיחה:יהושע ב/טעמים]]. [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 11:59, 9 במרץ 2026 (IST) == דפי התלמוד הבסיסיים == ראו [[שיחה:ברכות ח א]]. אחד הלומדים מתלונן שם על ריבוי הציונים למקורות הפסוקים. לענ"ד הפתרון הרצוי הוא להעביר את כל ציוני הפסוקים להערות בתחתית עמוד הגמרא. מי שיכול לעשות זאת באמצעות בוט לרוחב כל התלמוד הבבלי, תבוא עליו הברכה ושכרו כפול מן השמים. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:57, 8 במרץ 2026 (IST) : [[מיוחד:הבדלים/2996035|משהו כזה]]? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:08, 8 במרץ 2026 (IST) :: כן, זה מה שעלה בדעתי. נמתין אולי יום או יומיים אולי האלמוני יגיב. ארצה לשמוע את דעתו אם הוא זמין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:24, 8 במרץ 2026 (IST) == ספר [[אורות]] - כדאי להעביר אל דפי משנה כך ששם הדף יהיה ברור == שלום לכם. האלמוני העיר בצדק כי בדף כמו [[אורות המלחמה פרק א]] - עלול הדבר להיראות כספר בשם "אורות המלחמה". כך שבמקרה כזה נראה כי משתלם להעביר את כל הדפים אל סגנון של דפי משנה - '''אורות/המלחמה/א''', וכולי. {{ש}} אני מעדיף אם מישהו יכול לעשות את זה בקלות על ידי הרצת תוכנה. אם לא - תודיעו לי ואני אשקול לעשות את זה ידנית כשיהיה לי פנאי (אם אין התנגדות לכך). תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:07, 8 במרץ 2026 (IST) : אני רואה שכך נהוג גם ב"אורות מאופל" האחרים - [[אורות ישראל ותחייתו פרק א]], [[אורות ארץ ישראל פרק א]]. צריך להחליט על שם לכל אלו, ואעביר בעזרת הבוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:23, 8 במרץ 2026 (IST) :: "בעוילם" הספרים כן נקראים אורות המלחמה וכו', וככל הידוע לי, השם אורות מאופל לא מוכר. כך שלדעתי אולי אפשר להשאיר את המצב כיום. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:25, 8 במרץ 2026 (IST) :::"אורות המלחמה" ספציפית מוציא את הרב קוק מליטריסט אז יש כאלה שמקפידים שלא לקרוא לו כך. [[משתמש:בברוך|בברוך]] ([[שיחת משתמש:בברוך|שיחה]]) 13:12, 22 במרץ 2026 (IST) ::: נראה לי עדיף לשים הכל פשוט תחת "אורות/". בלי ה"מאופל".-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:05, 22 במרץ 2026 (IST) == שווא נע ודגש חזק ביוניקוד == אני שמח להודיע שבזכות מאמציו של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], תווים חדשים ל'''שווא נע''' ו'''דגש חזק''' התקבלו במערכת היוניקוד. לדבריו, הם מתוכננים לצאת לפועל בגרסה 18 של יוניקוד, הצפוי להתפרסם בחודש ספטמבר השנה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:38, 9 במרץ 2026 (IST) :כל הכבוד! [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:15, 9 במרץ 2026 (IST) ::מדהים שאדם אחד יכול להשפיע על תקן יוניקוד העצום. מלוא ההערכה! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשפ"ו • 10:08, 24 במרץ 2026 (IST) ::: ייאמר לשבחו של הצוות הניהולי האחראי לתקן יוניקוד שהוא פתוח וקשוב לצרכי הקהילות השונות ומקיים בעצמו "כקטון כגדול תשמעון" ובוחן באופן ענייני כל פנייה רצינית, יהא הפונה אשר יהא. הם לא נרתעים מחדשנות ולפעמים חוזרים בהם כעבור תקופה אם נראה להם ששינוי מסויים בדיעבד לא היה מוצדק. ככה צריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 24 במרץ 2026 (IST) == <span lang="en" dir="ltr"> Bot Flag Request for [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] </span> == <div lang="en" dir="ltr"> Appologies for posting in English. Also, I could not locate a dedicated page for bot request in {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}, so I am posting here. Please direct me to the correct page if one exists. Thank you. * '''Bot name''': [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] * '''Bot operator''': [[commons:User:SchlurcherBot]] * '''Bot task''': Automatically convert links from <code>http://</code> to <code>https://</code> (secure protocol migration) * '''Technical details''': Please see [[meta:User:SchlurcherBot]] for full details, including the expected number of affected URLs on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}. * '''Bot flags on other projects:''': [[meta:Steward_requests/Bot_status/2025-12#Global_bot_status_for_User:SchlurcherBot|Global bot status granted]]. Also flagged on [[w:en:Wikipedia:Bots/Requests for approval/SchlurcherBot|English Wikipedia]], [[w:de:Wikipedia:Bots/Anträge_auf_Botflag/Archiv/2025#2025-02-14_–_SchlurcherBot|German Wikipedia]], [[w:fr:Wikipédia:Bot/Statut/Archive_12#(Traité)_SchlurcherBot|French Wikipedia]], [[w:it:Wikipedia:Bot/Autorizzazioni/Archivio/2025#SchlurcherBot|Italian Wikipedia]], [[w:pl:Wikipedia:Boty/Zgłoszenia/2025#Wikipedysta:SchlurcherBot|Polish Wikipedia]], [[w:pt:Wikipédia:Robôs/Pedidos_de_aprovação/Arquivo/2025#SchlurcherBot|Portuguese Wikipedia]], and [[commons:Commons:Bots/Requests/SchlurcherBot2|Commons]]. For a full list, see: [[sulutil:SchlurcherBot]] * '''Comment''': The bot is globally approved and active on the top 10 Wikipedia projects. As this wiki has opted out of the global bot policy, I am requesting permission to perform these link updates on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}} as well. Please let me know if a local bot flag can be granted or if you have any questions. Thank you. --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 18:11, 21 במרץ 2026 (IST) </div> :the specific page for bot flag requests is [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ו • 22:28, 21 במרץ 2026 (IST) : Not all websites support secure protocol. Won't an https request to a website not supporting it cause the link to be broken?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:42, 21 במרץ 2026 (IST) ::As stated in [[meta:User:SchlurcherBot|the bot's user page]], it checks to see if the https version is the same. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ו • 23:39, 21 במרץ 2026 (IST) :as suggested. Thank you [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]] I will copy the discussion to--[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:09, 22 במרץ 2026 (IST) == שגיאת כתיב? == אני חושב שיש שגיאת כתיב בשם הדף [[ביאור:דקרט והתנ"ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]. [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-19794-44|&#126;2026-19794-44]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-19794-44|שיחה]] 18:31, 30 במרץ 2026 (IDT) :שלום. אתה מוזמן לתקן בעריכה של הדף. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:04, 30 במרץ 2026 (IDT) : אנא הסבר, פרט ונמק בדף השיחה [[שיחת ביאור:דקרט והתנ"ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:52, 30 במרץ 2026 (IDT) == Action Required: Update templates/modules for electoral maps (Migrating from P1846 to P14226) == {{ltr|1= Hello everyone, This is a notice regarding an ongoing data migration on Wikidata that may affect your election-related templates and Lua modules (such as <code>Module:Itemgroup/list</code>). '''The Change:'''<br /> Currently, many templates pull electoral maps from Wikidata using the property [[:d:Property:P1846|P1846]], combined with the qualifier [[:d:Property:P180|P180]]: [[:d:Q19571328|Q19571328]]. We are migrating this data (across roughly 4,000 items) to a newly created, dedicated property: '''[[:d:Property:P14226|P14226]]'''. '''What You Need To Do:'''<br /> To ensure your templates and infoboxes do not break or lose their maps, please update your local code to fetch data from [[:d:Property:P14226|P14226]] instead of the old [[:d:Property:P1846|P1846]] + [[:d:Property:P180|P180]] structure. A [[m:Wikidata/Property Migration: P1846 to P14226/List|list of pages]] was generated using Wikimedia Global Search. '''Deadline:'''<br /> We are temporarily retaining the old data on [[:d:Property:P1846|P1846]] to allow for a smooth transition. However, to complete the data cleanup on Wikidata, the old [[:d:Property:P1846|P1846]] statements will be removed after '''May 1, 2026'''. Please update your modules and templates before this date to prevent any disruption to your wiki's election articles. Let us know if you have any questions or need assistance with the query logic. Thank you for your help! [[User:ZI Jony|ZI Jony]] using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:11, 3 באפריל 2026 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&oldid=29941252 --> }} : מישהו פה יודע האם יש לנו כאן תבניות ויחידות לואה שזקוקים לעדכון כפי שמתואר כאן? באילו תבניות ויחידות בדיוק מדובר?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 4 באפריל 2026 (IDT) ::עברתי על הרשימה המקושרת ואין כאלו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשפ"ו • 10:24, 5 באפריל 2026 (IDT) == Request for comment (global AI policy) == <bdi lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> Apologies for writing in English. {{int:Please-translate}} A [[:m:Requests for comment/Artificial intelligence policy|request for comment]] is currently being held to decide on a global AI policy. {{int:Feedback-thanks-title}} [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 03:58, 26 באפריל 2026 (IDT) </bdi> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=30424282 --> : מי שיכול מוזמן לקרוא את ההצעה ולהצביע שם. ההצעה מציעה חובת גילוי נאות על שימוש בבינה מלאכותית, '''מלבד במקרים''' של שימוש בסיסי מסוגים ספציפיים שפורטו שם, '''כולל תרגום מכונה''', שבו הם מציעים '''שלא''' תהיה חובת גילוי. אמיר אהרוני הביע שם התנגדות מנומקת לסעיף האחרון ואני השתכנעתי ומסכים איתו, ולפיכך הצבעתי נגד וממליץ גם לכם לקרוא את דבריו ולהחליט בעצמכם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:05, 26 באפריל 2026 (IDT) == <span lang="en" dir="ltr">Vote now in the 2026 U4C election</span> == <div lang="en" dir="ltr"> <section begin="announcement-content" /> Eligible voters are asked to participate in the 2026 [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] election. More information–including an eligibility check, voting process information, candidate information, and a link to the vote–are available on Meta at the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|2026 Election information page]]. The vote closes on 2 June 2026 at [https://zonestamp.toolforge.org/1780358400 00:00 UTC]. Please vote if your account is eligible. Results will be available by 14 June 2026. -- In cooperation with the U4C,<section end="announcement-content" /> </div> [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 20:15, 27 במאי 2026 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=30513860 --> == RFC about AI-generated content in Wikimedia Commons == {{ltr|1= <bdi lang="en" dir="ltr">Apologies for writing in English, please help translate this message to your language. You are invited to participate in a [[c:Commons:Requests for comment/Policy update for AI content|request for comment on Wikimedia Commons about a policy update for AI content]]. This may affect files that are uploaded to Wikimedia Commons for use on this project. Thank you. [[m:User:Codename Noreste|Codename Noreste]] ([[m:User talk:Codename Noreste|שיחה]])</bdi> 20:12, 23 ביוני 2026 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=30513860 --> }} == <span lang="en" dir="ltr">Deployment of Legal and Safety Contacts Link in the Footer of Your Wiki</span> == <div lang="en" dir="ltr"> <section begin="Message"/> '''Legal & Safety Contacts''' Hello community, the Wikimedia Foundation has provided a [[wmf:Special:MyLanguage/Legal:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contact Information|single legal and safety contact page]], to be linked in the footer of your wiki, to ensure access to accurate legal information. This is a regulatory requirement. We have already rolled out links to English, German, Italian, Spanish and other wikis and we will deploy to your wiki soon. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_Legal_and_Safety_Contacts_FAQ|Please read more on the project page]] and leave any comments in this thread or on the [[m:Special:MyLanguage/Talk:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contacts FAQ|talk page]]. <section end="Message"/> </div> -- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:31, 25 ביוני 2026 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Sannita_(WMF)/Mass_sending_test&oldid=30731267 --> == שימו לב לעדכון הבא == היום נודע לי שככחלק מסדרת הניסויים ליצירת החשבונות, בדק הצוות Growth הוספת אייקון יצירת חשבון בדפדפן נייד בראש הדף עבור משתמשים לא מחוברים, ובכך יצר גישה ישירה לפעולות יצירת חשבון והתחברות לחשבון. הניסוי העלה את כמות החשבונות החדשים בכ-20% מבלי השפעה שלילית על איכות העריכות או אחוזי העריכות הטובות. האייקון ייתווסף בכל אתרי ויקי של ויקימדיה בדפדפן הנייד בשבוע הראשון של יולי. זה מעודד אנשים שמשתמשים בנייד, ושכחו את הסיסמא שקבעו במחשב או במכשיר אחר, ליצור חשבון נוסף. זה לא נראה לי רעיון כל כך טוב. לתשומת לבכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 29 ביוני 2026 (IDT) : אני מניח שאפשר לבקש מהם שלא להפעיל את זה אצלנו. כמובן בכפוף להסכמת הקהילה כאן שלא להפעיל את זה. אך אני {{נמנע}}. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:17, 29 ביוני 2026 (IDT) :: [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Fuzzy]], דעתכם?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:51, 29 ביוני 2026 (IDT) ::::{{נגד}} - מעדיף שלא יהיה אפשרות כזאת אצלנו :::[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:09, 30 ביוני 2026 (IDT) ::::: גם אני תומך בביטול האפשרות הזו אצלנו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:48, 30 ביוני 2026 (IDT) :::: גם בעיני נראה פחות מתאים לאתרי וויקיטקסט ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 11:59, 30 ביוני 2026 (IDT) <div class="mw-content-ltr"> :Hello! I'm Trizek_(WMF) and I work with the Growth team, :Sorry to use English. @[[משתמש:Neriah|Neriah]] gave me the link to this discussion so that I can answer your questions, and understand your request. :It seems that there is a small misunderstanding, but the translation engine I use could be wrong. I read "This encourages people who use mobile, and have forgotten the password they set on a computer or other device, to create another account." Let me know if this is correct. :If the translation is correct, this deployment isn't doing encouraging another account creation. Central login works on your wiki so as on all wikis. If you are logged in at one wikis, then you are logged-in here as well. :The icon leads to a multiple choice menu, where you can either login or create an account if you don't have any. This is exactly the same as on desktop view, where you have "create account" and "login" at the top-left of the page. :Please let me know if you have any other question. [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 16:46, 30 ביוני 2026 (IDT) :: I understand. On a desktop this is perfect. However, often people, having an account and a password which their browser (or some other password manager) remembers on their desktop, find themselves with a need to edit from their mobile. At that instant, they cannot login to their account because their password is stored on their desktop. I consider it a bad idea to encourage them to create a second account for their mobile; I prefer they use a temporary, anonymous account until they sort it out. This is my concern, and why I (and perhaps my colleagues here) are against implementing this here. -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:51, 30 ביוני 2026 (IDT) :::Do you have examples of cases where it happen? [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 11:48, 3 ביולי 2026 (IDT) </div> == [[רש"י על בראשית רבה]] == הדפים מפנים למבנה [[רש"י על בראשית רבה א]], שרובו חסר (למעט בודדים). אבל החיבור יובא כולו מספריא במבנה [[רש"י על בראשית רבה/א/א]]. כנראה שיש דרך לתקן זאת בצורה מהירה. [[משתמש:איש הישראלי|איש הישראלי]] ([[שיחת משתמש:איש הישראלי|שיחה]]) 13:12, 17 ביולי 2026 (IDT) : סידרתי את [[רש"י על בראשית רבה/א]]. כאשר עשיתי שם, יש לעשות לכל שאר 99 הפרשיות של בראשית רבה, רצוי ע"י בוט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:04, 21 ביולי 2026 (IDT) == האם יש דרך ליצור קשר עם אחד מהמחברים של הטקסטים באתר? == הי, על אף שלפי התנאים של זכויות היוצרים כתבתם שמותר לי לצטט מתוך הטקסטים המפורסמים באתר ויקיטקסט. בכל זאת אשמח ליצור קשר עם המחברת היודית אופנהיימר, יש דרך להגיע אליה? [[משתמש:Tehila sade moyal|Tehila sade moyal]] ([[שיחת משתמש:Tehila sade moyal|שיחה]]) 12:46, 19 ביולי 2026 (IDT) : שלום לך תהילה.<br> אינני מכיר את יהודית אופנהיימר ואין לי מושג האם וכיצד ניתן ליצור קשר עמה.<br> כעיקרון, כל אדם שיצר חשבון בוויקיטקסט, ניתן ליצור קשר עימו באמצעות פנייה בדף שיחת המשתמש שלו.<br> במידה והוא איפשר זאת, ניתן גם להגיע אליו באמצעות "שליחת דוא"ל למשתמש זה" הנמצא ברשימת ה"כלים" בצד דף המשתמש. לצורך כך עלייך לאמת בעצמך את כתובת הדוא"ל שלך כאן באתר.<br> מקווה שזה עוזר.<br> בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:54, 19 ביולי 2026 (IDT) ::{{א|Nahum}}, אני משער שתהילה מתכוונת למתרגמת של [[הנסיך הקטן]]. כנראה אינך זוכר, אבל לפי [[שיחה:הנסיך הקטן]], דווקא התכתבת איתה במייל בעבר. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • ו' באב ה'תשפ"ו • 16:38, 20 ביולי 2026 (IDT) ::: תודה על התזכורת. אנסה לפנות לתהילה במייל ולהעביר לה את כתובתה של יהודית אופנהיימר, אינני רוצה לחשוף אותה בפומבי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:52, 20 ביולי 2026 (IDT) == שיטה פשוטה לעריכה חזותית בויקיטקסט == [[File:הצעה לעורך חזותי לויקי.webm|thumb|הצעה לעורך חזותי לויקי]] הכנתי תוסף שמאפשר עריכה חזותית מאד פשוטה. האם יש דרך להוסיף את זה כחלק מוויקי? הרעיון הוא לסמן את כל התגים התבניות והקישורים כהערה שאינה נראית. הוספתי אופציה להגדיר תבניות שכן רוצים לראות. צירפתי מספר תמונות־מסך של איך נראה קובץ במצב עריכה. הקוד נמצא אצלי ב־OneDrive\wikitext-clean-edit.zip . ::: אני מניח שאם תעלה את זה במזנון ותתגבש הסכמה, ניתן לבקש את זה בפאבריקטור [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:46, 20 ביולי 2026 (IDT) : : מה דעת חברי הקהילה בנושא?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 21 ביולי 2026 (IDT) ::כל עוד שזה לא יוצר כאוס בעריכה הקיימת, וכל עוד שלא נכפה עלינו כברירת מחדל - אין לי התנגדות. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:11, 21 ביולי 2026 (IDT) ::: לדעתי, תחילה יש ליצור עבור זה גאדג'ט או תוסף פרטי שאינו רשמי, ולבדוק אותו על ידי משתמשים שונים. לצערי אין לי נסיון בתחום ואינני בקי בנהלים ובפרוצדורה הדרושה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 21 ביולי 2026 (IDT) :::: גם אני לא מכיר את הנהלים. אבל אני מנחש שאין צורך ביצירת תוסף לעריכה חזותית, כיוון שכבר קיימת הרחבה כזו במדיה-ויקי, ורק צריך לבקש להפעיל אותה בוויקיטקסט. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • י' באב ה'תשפ"ו • 18:28, 23 ביולי 2026 (IDT) ::::: השאלה היא האם בעריכה החזותית שלהם יש את התכונות והפיצ'רים ש[[משתמש:מאירושולי]] מבקש.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:39, 23 ביולי 2026 (IDT) == שתי שאלות: אחסון מודל חישובי (Catala) והעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים == שלום לכולם, אני עובד על מודל פתוח לחישוב שכר עובדי הוראה (רפורמת "אופק חדש"), המבוסס על המקורות המשפטיים הרלוונטיים. עלו לי שתי שאלות שאשמח לכיוונכם לגביהן: '''1. מהו המקום המתאים לאחסון קוד Catala?''' Catala היא שפה ייעודית לכתיבת דין כקוד מחשב — ייצוג חישובי, קריא-מכונה, של החוק. האם יש מקום למודל כזה במסגרת ספר החוקים הפתוח או בפרויקטי ויקימדיה, או שהבית הטבעי שלו הוא מאגר קוד חיצוני (GitHub / GitLab וכד')? האם קיים בפרויקט עניין בייצוג חישובי של חוקים לצד הנוסח הטקסטואלי? '''2. מהו המקום המתאים להעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים?''' בשונה מחקיקה, הסכמים קיבוציים (למשל הסכמי "אופק חדש" והסכמי מסגרת במגזר הציבורי) אינם חיקוק, ולהבנתי הם מעוררים שאלת זכויות יוצרים (הצדדים הם המדינה וההסתדרות, וההסכמים חדשים — 2008 ואילך). האם יש מקום בוויקיטקסט / בספר החוקים הפתוח לנוסח משולב של הסכמים כאלה, או שהם מחוץ לתחום הפרויקט? ואם מחוץ לתחום — האם ידוע לכם על יעד פתוח מתאים אחר? תודה רבה, ואשמח לכל כיוון, [[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 12:18, 23 ביולי 2026 (IDT) : מתייג לדיון את [[משתמש:Fuzzy]].{{כ}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:44, 23 ביולי 2026 (IDT) שאלות טובות. {{ש}} לגבי '''1.''', המקום לאחסון קוד אינו בספר החוקים הפתוח. אפשר לפתוח ספרייה יעודית באתר האחסון של הפרויקט (https://olaw.org.il) או ב-git ייעודי לכך. לכל היותר יש מקום להוסיף קישורים לקוד, בדומה לקישורים לתקן AKN:IL (מופיעים במקור אבל עדיין לא נעשה שימוש בקודים הללו). {{ש}} לגבי '''2.''', ההסכמים הקיבוציים נמצאים כבר במאגר של עמותת התמנון - [https://journaliststudio.google.com/pinpoint/search?collection=e1f7c7f73d410f50 מאגר בר-חיפוש ב-pinpoint]. מכיוון שיש עשרות אלפי הסכמים קיבוציים, אין מקום להעלות אותם לפרויקט ספר החוקים הפתוח. אפשר לבנות דף המפרט את ההסכמים הקיבוציים הענפיים עם הפניות לקבצי ההסכמים שבתוקף. {{ש}} בברכה, ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 13:36, 23 ביולי 2026 (IDT) ::תודה רבה! רק להשלמה — התכוונתי לנוסח משולב של הסכם ענפי, לא לקבצים הגולמיים (שאותם באמת אפשר למצוא בהתמנון וברשם). :: ::מכיוון שהפרויקט עוסק בדיוק בנוסח משולב, תהיתי אם יש בו עניין או מקום בנוסח משולב של שרשרת הסכמים ענפית — למשל "אופק חדש" (ההסכם הבסיסי + התיקונים) — או לחלופין דף אינדקס של השרשרת עם תאריכי תוקף והפניות. או שהסכמים קיבוציים פשוט אינם בתחום הפרויקט, שעוסק בחוקים ותקנות? :: ::ואם אכן מחוץ לתחום — מה היית מציע כפתרון? היכן לדעתך נכון שנוסח משולב כזה יימצא, אם בכלל? :: ::תודה, ::[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 14:00, 23 ביולי 2026 (IDT) == Request for comment (the future of Abstract Wikipedia) == <bdi lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> Apologies if this has not yet been translated into your wiki's language. {{int:Please-translate}} You are invited to voice your opinions in a [[:m:Requests for comment/The future of Abstract Wikipedia|request for comment about the future of Abstract Wikipedia]]. {{Int:Feedback-thanks-title}} [[:m:User:Kowal2701|Kowal2701]] ([[:m:User talk:Kowal2701|talk]]) 15:25, 24 ביולי 2026 (IDT) </bdi> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:DreamRimmer@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=30513860 --> cvw6sntjl3hqzf282agkheooga5zxo2 ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת גיטין/פרק ראשון 106 1706107 3026818 3025624 2026-07-24T16:18:30Z מאירושולי 35234 הוספת סימני פיסוק (סוף הלכה ג) 3026818 wikitext text/x-wiki ==פרק ראשון – המביא גט קמא== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_גיטין_פרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] <span id="דף_א_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין א]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|א|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_א_א|ירושלמי גיטין, פרק א, הלכה א]]== ⁣‌‌​‌‌‌‍ <strong>מתני':</strong> המביא גט ממדינת הים - צריך שיאמר: " בפני נכתב ובפני נתחתם". {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: אף המביא מן הרקם ומן החגר {{ירו"מ-ביאור|עירות סמוכות לארץ ישראל}}. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: אפילו מכפר לודים ללוד {{ירו"מ-ביאור|עיירות מובלעות בארץ ישראל}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_א}}אינו צריך שיאמר "בפני נכתב ובפני נתחתם" אלא המביא ממדינת הים; והמוליך {{ירו"מ-הדגשה|והמביא}} ממדינה למדינה, {{ירו"מ-הדגשה|וממדינת הים}} - צריך שיאמר "בפני נכתב ובפני נתחתם". {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר: אפילו מהגמוניא להגמוניא.<br><strong>גמ':</strong> וקשיא: אילו המביא שטר מתנה ממדינת הים - שמא {{ירו"מ-הדגשה|חש לומר}} "בפני נכתב ובפני נחתם" {{ירו"מ-הדגשה|ולמה בגט צריך לאמר}}? אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: שנייא היא שאינן בקיאין בדיקדוקי גיטין {{ירו"מ-ביאור|ולא יודעים שצריך לכתוב לשמה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|לפי שאין עדים מצויים לקיימו}}, קל היקלו עליה שלא תהא יושבת עגונה. והיינו קל? אינו אלא חומר! שאילו לא אמר לה "בפני נכתב ובפני נחתם" {{ירו"מ-הדגשה|הגט בטל,}} אף את {{ירו"מ-הדגשה|אינך}} מתירה להינשא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא:}} חומר שהחמרתה עליה מתחילה - שיהא {{ירו"מ-הדגשה|צריך לומר}} "בפני נכתב ובפני נחתם" - היקלתה עליה בסוף, שאם בא {{ירו"מ-הדגשה|הבעל}} ועירער - עררו בטל. {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} סבר מימר: {{ירו"מ-הדגשה|מה שעירעורו של הבעל}} בטל -- {{ירו"מ-הדגשה|זה דווקא}} בערר שחוץ לגופו, {{ירו"מ-הדגשה|כגון שטען שלא כתב גט}}; אבל בערר שבגופו ⁣‌​​‌​​- כגון שטוען שהגט נכתב במחובר לקרקע או שלא לשמו - יהיה הבעל נאמן. באיזה מקרה ערעורו⁤ בטל? {{ירו"מ-הדגשה|בערר שאין בו ממש, או}} אפילו בערר שיש בו ממש {{ירו"מ-ביאור|שיש קול שמסייע לדבריו}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: מכיון דתימר דטעמא {{ירו"מ-הדגשה|משום}} חומר שהחמרתה עליה מתחילה - שיהא צריך לומר "בפני נחתם" - היקלתה עליה בסוף, {{שוליים|א_ב}}שאם בא וערר עררו בטל, הווי {{ירו"מ-הדגשה|אומר}} לא שנייא! הוא ערר שחוץ לגופו, הוא ערר שבגופו, הוא ערר שאין בו ממש, הוא ערר שיש בו ממש - {{ירו"מ-הדגשה|בכל מקרה אין הבעל נאמן}}. וחש לומר שמא {{ירו"מ-הדגשה|באמת הגט פסול}} שחתמו {{ירו"מ-הדגשה|בו}} עדים פסולין? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}} אינו חשוד לקלקלה בידי שמים - {{ירו"מ-ביאור|שהרי אם היה רוצה לקלקלה בידי שמים, היה ממתין שתנשא באיסור}}; {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} בבית דין הוא חשוד לקלקלה, {{ירו"מ-הדגשה|ולטעון שהגט פסול כדי לעגנה. וכשתקנו שאם אמר השליח "בפני נכתב ובפני נחתם" אין הבעל נאמן לפסול את הגט}} - שמתוך שהוא יודע שאם בא ועירער עררו בטל, אף הוא מחתמו בעדים כשרין {{ירו"מ-הדגשה|שלא להכשילה אם ידחה ערעורו}}, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אינו רוצה לקלקה בידי שמים}}. היה כתוב בו מתנה, ואמר "בפני נכתב ובפני נחתם" - מאחר שעררו בטל אצל הגט, עררו בטל אצל המתנה?<br><br> <span id="דף_א_ב"> </span> ⁣‌‌‌​​​‍או שעררו בטל אצל הגט {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} עררו קיים אצל המתנה? תנינן דבתרה {{ירו"מ-ביאור|בסיפא:}} אחד גיטי נשים ואחד שיחרורי עבדים {{שוליים|א_ג}}- שוין במוליך ובמביא. היה כתוב בו --{{ירו"מ-הדגשה|בגט שיחרור שהאדון נותן}} מתנה {{ירו"מ-הדגשה|לעבד}}, ואמר {{ירו"מ-הדגשה|השליח}} "בפני נכתב ובפני נתחתם", {{ירו"מ-הדגשה|והאדון מערער על המתנה: האם}} מאחר שעררו בטל אצל הגט עררו {{ירו"מ-הדגשה|בטל}} אצל המתנה, או מאחר שעררו קיים אצל המתנה עררו קיים אצל הגט, {{ירו"מ-הדגשה|ורק באשה הקלו משום עיגונה? או שנאמן על}} הגט {{ירו"מ-הדגשה|ואינו נאמן על}} המתנה? כתב כל נכסיו לעבדו - את אמר: {{שוליים|א_ד}}הוא גיטו הוא מתנתו, {{ירו"מ-הדגשה|אם בא הבעל וערער}}. מה את עבד לה - כגט הוא ועררו בטל, או כמתנה הוא ועררו קיים? וייבא כהדא: כתב כל נכסיו לשני בני אדם כאחת והיו עדים כשרין לזה ופסולין לזה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: אתפלגון {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}. חד אמר: {{שוליים|א_ה}}מאחר שהן פסולין לזה - פסולין לזה; וחרנה אמר: כשירין לזה ופסולין לזה<br><br>. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|א א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|א ב}} {{סוף}} <span id="דף_ב_א"></span>{{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} לא מפרש {{ירו"מ-ביאור|מי אמר כל אחת מהסברות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} מפרש: {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: מאחר שהן פסולין לזה - פסולין לזה, ו{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} אמר: כשרין לזה ופסולין לזה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת:}} מתניתא מסייעא לרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: מה השנים - נמצא אחד מהן קרוב או פסול - עדותן בטילה, {{שוליים|א_ו}}אף השלשה-- נמצא אחד מהן קרוב או פסול - עדותן בטילה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}}: אתפלגון {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא חברין דרבנין}} ורבנין, חד אמר יאות אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת,}} {{ירו"מ-ביאור|שהמשנה כדעת רבי יוחנן בר נפחא}}; וחרנה אמר: לא אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} יאות, {{ירו"מ-הדגשה|שאין דמיון בין הדברים; מאן דאמר}} יאות אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} - {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שהמתנה נכתבה בשטר אחד ובנוסח אחד,}} נעשית {{ירו"מ-הדגשה|כ}}עדות אחת ו{{ירו"מ-הדגשה|כ}}איש אחד, ו{{ירו"מ-הדגשה|ב}}עדות שבטלה מקצתה - בטלה כולה. ומאן דאמר לא אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} יאות - {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שמדובר בשני בני אדם, אף שנכתב רק שטר אחד הרי הן כ}}שני {{ירו"מ-הדגשה|עדויות שונות, כאילו העידו לכל אחד ממקבלי המתנה בפני עצמו, ואין העדות ל}}כשר {{ירו"מ-הדגשה|נפסלת מפני שהעידו גם ל}}פסול; {{ירו"מ-הדגשה|ואילו המשנה מדברת באיש אחד ובעדות אחת. תנן המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר "בפני נכתב ובפני נתחתם".}} {{ירו"מ-ביאור|אחר שאמר "בפני נכתב ובפני נחתם", בית דין חוקרים אותו, ואין מכשירים את הגט}} עד שיאמר "בפני נכתב ביום ונחתם ביום", ועד שיאמר" נכתב לשמה ונחתם לשמה", {{ירו"מ-ביאור|וכן לכל דקדוקי הגט}}. בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא:}} צריך שיהא מכיר שמותן של עדים {{ירו"מ-ביאור|- שהם יהודים}} - בשעת חתימתן? אמר לון: {{שוליים|א_ז}} {{ירו"מ-הדגשה|שמות עובדי כוכבים ומזלות}} לוקין חתומין עליו<br><br> <span id="דף_ב_ב"> </span> ⁣‌‌‌‌‌‌ואתם אמרין אכין? {{ירו"מ-ביאור|שאולי אינו צריך להכיר העדים שהם ישראל}}? מתניתא מסייעא לרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו"מ-הדגשה|דתני:}} {{שוליים|א_ח}}כל הגיטין הבאין ממדינת הים, אף על פי ששמותן כשם {{ירו"מ-הדגשה|עובדי כוכבים ומזלות}} - הרי אילו כשירין, מפני שישראל שבחוצה לארץ שמותן כשם {{ירו"מ-הדגשה|העובדי כוכבים ומזלות}}. לא אמר {{ירו"מ-הדגשה|שגטים כשרים אף ששמות}} ה{{ירו"מ-הדגשה|חתומים עליו, כשמות עובדי כוכבים ומזלות}} אלא שבחוץ לארץ, הא {{ירו"מ-הדגשה|גיטין}} שבארץ ישראל לא. מאי כדון - מה נעשה אם אין שליח שמכיר את העדים החתומים⁤? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ביבי}} בשם {{ירו"מ-הדגשה|רבי אסי: עד שיכתוב במקום יהודאיקי {{ירו"מ-ביאור|שכונה יהודית}}. אם אין שם יהודאיקי {{ירו"מ-הדגשה|יכתוב}} בבית הכנסת. אם אין שם בית הכנסת {{שוליים|א_ט}}- מצרף עשרה בני אדם, {{ירו"מ-ביאור|שבודאי אחד מהם היה יודע אם העדים עכו"ם}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}}: נוח לו לקיימו בחותמיו ולא לצרף עשרה בני אדם - ואיזה קולה הקלתה עליו}}? מאי כדון - אפילו בחנותן של ישראל, ⁣‌​​‌​​‌​‍כיוון שישראל מוכר יותר יקר בגלל הכשרות ושצריך לעשר, ודאי רוב הקונים שם ישראל. {{ירו"מ-הדגשה|ממה}} שרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר שצריך שהשליח יכיר שהעדים יהודים,}} ולא אמר {{ירו"מ-הדגשה|שצריך שהשליח יאמר}} "נכתב ביום ונחתם ביום, נכתב לשמה ונחתם לשמה" ⁣‌​​‌​‌‌‌‍משמע שפשיטא ליה שלא צרי.ך אין מכאן ראיה; נימר מה דשאיל {{ירו"מ-הדגשה|ה}}אמורא לרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} - {{ירו"מ-הדגשה|הוא ענה לו}}. ויידא {{ירו"מ-הדגשה|אמ}}רה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}רבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר שלא צריך}}? דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבין בר רב חסדא}}: {{ירו"מ-הדגשה|שליח ד}}אייתי גיטא ונתנו לה ולא אמר לה "בפני נכתב ובפני נחתם", אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא,}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו:}} {{שוליים|א_י}}טליהו ממנה ואמור לה בפני שנים "בפני נכתב ובפני נחתם" - {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|לו שיאמר גם שהגט נכתב ביום ונחתם ביום ונכתב לשמה ונחתם לשמה.}}<br><br> {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט}} ו{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|ב ב}} {{סוף}} {{ירו"מ-הדגשה|ולמה לא יכול}} לאמר {{ירו"מ-הדגשה|"בפני נכתב ובפני נחתם" כשהגט בידה? האם}} רבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כרבי שמעון בן אלעזר, ⁣‌​‌‌​​​​‍דתני: אמר {{ירו"מ-הדגשה|לה "כנסי שטר חוב זה", או שמצאתו מאחוריו וקוראת בו}} והרי זה גיטה, אינו גט, עד שיאמר לה {{ירו"מ-הדגשה|הא}} גיטך. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} אמר: אינו גט עד {{ירו"מ-הדגשה|שיטול}} ויאמר לה בשעת {{ירו"מ-הדגשה|נתינה}} "{{ירו"מ-הדגשה|הרי}} גיטיך". {{ירו"מ-הדגשה|ד}}רבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|רובא}} {{ירו"מ-ביאור|מחדש חידוש גדול יותר}} מן {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}}. {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} לא מודה {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} שאם אמר לה בשעת מתנה שהוא גיטיך-- {{ירו"מ-הדגשה|שהוא}} גט, {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא אמר בשעת נתינה "בפני נכתב ובפני נחתם"}}? והא הכא {{ירו"מ-הדגשה|- ל}}רבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} - אפילו אם אמר לה בשעת מתנה שהוא גיטיך, אינו גט עד שיאמר לה בפני שנים "בפני נכתב ובפני נחתם". אלא מיסבר סבר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} שאין האשה נאמנת לומר "התקבלתי גיטי {{ירו"מ-הדגשה|מיד שליח}} בעלי", {{ירו"מ-ביאור|ואם לא יאמר לה בפני שנים לא תהא נאמנת אחר כך להנשא בגט זה}}. והא תנינן: {{שוליים|א_יא}}האשה עצמה מביאה גטה! {{ירו"מ-הדגשה|ואם אינה נאמנת לאמר שקיבלה גט משליח הבעל - נחוש}} לומר, שמא משלוחי הבעל קבלה {{ירו"מ-הדגשה|ולא נתירה להנשא בגט זה? אלא על כרחך שהאשה נאמנת}}. מאי כדון {{ירו"מ-ביאור|- למה צריך שיתן לה את הגט בפני שנים?}} {{ירו"מ-הדגשה|לעולם נאמנת, ו}}טעמא דרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} - כדי להחזיקה גרושה בפני שנים. אתא עובדא קומי {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי,}} אמר ליה: לית צריך {{ירו"מ-ביאור|ליטול ממנה את הגט ולאמר בפני שנים "בפני נכתב ובפני נחתם}}". מחלפה שיטתיה ד⁣‌‌​​‌‌‌​‍רבי יהושע בן לוי! תמן {{ירו"מ-הדגשה|כששאלנו למה בשטר מתנה לא הצריכו שי}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|"בפני נכתב ובפני נחתם"}} אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: שנייא היא שאינן בקיאין בדיקדוקי גיטין! והכא אמר אכן? {{ירו"מ-הדגשה|חברייא}} אמרי בשם ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: {{ירו"מ-הדגשה| הדא דאת אמר - בראשונה שלא היו חבירים מצויין בחוץ לארץ; אבל עכשיו שחבירים מצויין בחוץ לארץ - בקיאין הן. והא תנינן: והמוליך {{ירו"מ-הדגשה|מארץ ישראל לחוץ לארץ צריך שיאמר "בפני נכתב ובפני נחתם"}}? ואפילו תימר אין חבירים מצויין {{ירו"מ-הדגשה|בחוץ לארץ - והא}} מצויין {{ירו"מ-הדגשה|הם}} בארץ ישראל, {{ירו"מ-הדגשה|ולמה המוליך מארץ ישראל לחוץ לארץ צריך שיאמר?}} שלא לחלוק בגיטין {{ירו"מ-הדגשה|בחוץ לארץ}}. מעתה --המביא {{ירו"מ-הדגשה|גט}} ממדינת הים {{ירו"מ-הדגשה|לארץ ישראל}} לא יהא צריך לומר "בפני נכתב ובפני נחתם" שלא לחלוק בגיטי ארץ ישראל? מאי כדון - מחמירין בקל מפני החמור, ואין מקילין בחמור מפני הקל. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר אבא}}: מה דאמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאין צריך לאמר "בפני נכתב ובפני נחתם}}" לשעבר, {{ירו"מ-ביאור|בדיעבד}}, אבל בתחילה ,אוף {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} מודה, {{ירו"מ-הדגשה|שמא יחזור הדבר לקלקולו, אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו,}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|אבא בר חנה}}: {{שוליים|א_יב}}שנים שהביאו את הגט - אינם {{ירו"מ-הדגשה|צריכים}} לומר "בפנינו נכתב ובפנינו נחתם" {{ירו"מ-ביאור|שהרי הם יכולים לקיים את הגט}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן יוסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: צריך הוא. {{ירו"מ-ביאור|הבעל}} עצמו שהביא את הגט - אינו צריך ליתנו לה בפני שנים כדי להחזיקה גרושה בפני שנים ,{{ירו"מ-הדגשה|שכל התקנה הייתה, שמא יבא הבעל ויערער, ואם הבעל עצמו מביא את הגט - ודאי שלא יערער}}. {{שוליים|א_יג}}נתן לה גיטה, נטלו ממנה והשליכו לים או לנהר, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לאחר זמן אמר לה "נייר חלק היה" {{ירו"מ-הדגשה|או}} "שטר פרוע היה"<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|ג ב}} {{סוף}} - }}לא הכל ממנו לפוסלה. {{ירו"מ-ביאור|קא סלקא דעתין שנתנו לה בלא עדים}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייה}} בעא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: הוא אינו פוסלה {{ירו"מ-הדגשה|כשאומר שלא כתב גט}}, מי פוסלה? ⁣‌​​​​​​​‌‍שהרי אין עדים שמעידים אחרת. אמר ליה: {{ירו"מ-הדגשה|בשנתנו}} לה {{ירו"מ-הדגשה|בפני שני עדים}} {{ירו"מ-ביאור|שראו שזה גט, רק הוא טוען שהחליף ונתן לה נייר }}- מכיון שהוחזקה גרושה בפני שנים {{ירו"מ-הדגשה|והייתה מותרת לעולם}}, לא הכל ממנו לפוסלה {{ירו"מ-הדגשה|לעולם}}. נתן לה גיטה, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אשכחוניה {{ירו"מ-ביאור|ונמצא}} {{ירו"מ-הדגשה|דהוה}} גט {{ירו"מ-הדגשה|ב}}פסול. {{ירו"מ-הדגשה|אתא עובדא קומי רבנין}} - כפוניה ויהב לה חורין {{ירו"מ-הדגשה|ואכשרון}}. ולא כן איתמר "לא הכל ממנו לפוסלה" - {{ירו"מ-הדגשה|ולמה היה צורך בגט אחר}}? תמן לא הוכח פסול, הכא הוכח פסול. כהדא: {{אמורא-ירו"מ|חיננא בריה דרבי אסי}} הוה מיסן {{ירו"מ-ביאור|איש מריבה}} - וזרק גיטא לאיתתיה {{ירו"מ-ביאור|לאשתו}}, אמר לה "הרי גיטיך". צווחת, ועלון מגירתא {{ירו"מ-ביאור|צעקה ונכנסו השכנות}} - חטפיה מינה ויהב לה נייר חלק. אתא עובדא קומי רבנין, וחשון {{ירו"מ-הדגשה|שמא היה הראשון גט}}, {{ירו"מ-ביאור|ואסרו אותה עליו שהיה כהן}}. ולא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ייסא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא:}} {{ירו"מ-הדגשה|שאם יצא על אשה שם שגרשה בעלה, ו}}נבדק השם ונמצא {{ירו"מ-הדגשה|שהקול יצא}} מפי נשים ומפי קטנים-- בטל השם, {{ירו"מ-הדגשה|והרי כאן השכנות הן מקור השמועה, ולמה מקבלים את דבריהם}}? תמן - {{ירו"מ-הדגשה|שיצא לה}} שם {{ירו"מ-הדגשה|שגרשה בעלה}} - לא הוזכר {{ירו"מ-הדגשה|איך יצא}} השם {{ירו"מ-הדגשה|שנתגרשה}}; ברם הכא הוזכר {{ירו"מ-הדגשה|שנתגרשה - שנתן לה בעלה}} גט {{ירו"מ-הדגשה|ואמר לה "הרי זה גיטך"}}. ואית דבעי מימר: {{ירו"מ-הדגשה|הוא עצמו}} אמר "גט כשר היה {{ירו"מ-הדגשה|וכיון ד}}צווחת ועלון מגירתא {{ירו"מ-ביאור|- צעקה ונכנסו השכנות}} - חטפיה מינה ויהב לה נייר חלק". {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי: כתבו בארץ ישראל וחתמו {{ירו"מ-הדגשה|בחוץ לארץ}} ,והלך ליתנו לה {{ירו"מ-הדגשה|בחוץ לארץ}} ולא מצאה {{ירו"מ-הדגשה|בחוץ לארץ,}} ובא ומצאה בארץ ישראל - {{שוליים|א_יד}}צריך שיאמר לה "בפני נכתב ובפני נחתם"? {{ירו"מ-הדגשה|כל הספק של}} רבי ירמיה {{ירו"מ-הדגשה|זה במקרה}} שכתבו בארץ וחתמו {{ירו"מ-הדגשה|בחוץ לארץ}}; אבל נכתב בארץ ישראל ונחתם בארץ ישראל, והלך ליתנו לה {{ירו"מ-הדגשה|בחוץ לארץ}} ולא מצאה, ובא ומצאה בארץ ישראל, {{ירו"מ-הדגשה|פשיטא ש}}אינו צריך שיאמר "בפני נכתב ובפני נחתם". {{ירו"מ-הדגשה|כתב וחתם בארץ ישראל ו}}נתן לה את גיטה {{ירו"מ-הדגשה|בחצרה שבעכו}} {{ירו"מ-ביאור|שהיא חוץ לארץ לעניין גיטין}} - ו{{ירו"מ-הדגשה|לאחר מכן פגש אותה בארץ ישראל}} ואמר {{ירו"מ-הדגשה|לה שהגט בחצרה בעכו,}} ואמרה "תזכה לי חצירי שבעכו" {{ירו"מ-הדגשה|- האם השליח צריך לאמר "בפני נכתב ונחתם"}} {{ירו"מ-ביאור|כיוון שהגט נמצא בחוץ לארץ?}} {{ירו"מ-ביאור|או כיוון שהאשה הזוכה בגט נמצאת בארץ, אינו צריך}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}}: {{ירו"מ-ביאור|חצרה משום ידה}} - נעשית כמי שהיתה ידה ארוכה. אילו מי שהיתה ידה ארוכה {{ירו"מ-הדגשה|ועמדה בארץ}}, והושיטה את ידה ונטלתו {{ירו"מ-הדגשה|מחצרה שבעכו}} - שמא {{ירו"מ-הדגשה|אין צריך לאמר}} "בפני נכתב ונחתם"? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}:⁣‌​​‌‌‌‌​‌‍⁣‌​​‌‌‌‌‌ מאן אמר דלא {{ירו"מ-הדגשה|כך ההלכה}}? {{ירו"מ-ביאור|שאם גם השליח וגם האשה בארץ ישראל, והושיטה ידה לחוץ לארץ וקיבלה גיטה - שאינו צריך לאמר" בפני נכתב ונחתם"}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי עזרא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה:}} איש ואשה שהיו תפושין בגט, היא אומרת "זכיתי {{ירו"מ-הדגשה|בגט}}" והוא אמר "לא ⁣‌​‌​​​​‌‌‍נתתי לה את הגט" תפלוגתא דרבי ודרבן שמעון בן גמליאל, דאיתפלגון: המלוה והלוה שהיו תפושין בשטר, המלוה אומר "שלי הוא שאבד ממני" והלוה אומר "שלי הוא שפרעתיו לך" - {{שוליים|א_טו}}יתקיים השטר בחותמיו דברי {{תנא-ירו"מ|רבי}}, {{ירו"מ-ביאור|דסבר מודה בשטר שכתבו - צריך לקיימו, וללא קיום השטר אינו שוה כלום אף שהלוה מודה}}. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר: יחלוקו, {{ירו"מ-ביאור|דסבר: מודה בשטר שכתבו - אין צריך לקימו, וכיוון ששניהם אוחזים בשטר - יחלוקו}}. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס:}} הכל הולך אחר התפוש {{ירו"מ-הדגשה|במקום חתימת}} העדים, {{ירו"מ-ביאור|שזה עיקר קיום השטר}}. מה פליגין? כשכתבו לאורך ושניהן תפושין בעדים. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו:}} {{ירו"מ-ביאור|המשנה שלנו}} דברי הכל היא, {{ירו"מ-הדגשה|שניא}} היא הכא {{ירו"מ-הדגשה|בגט, ד}}אפילו כולו בידו וחוט אחד בידה {{שוליים|א_טז}}אינו גט, דכתיב ([[דברים כד א|דברים כי תצא כד א]]) "ונתן בידה", עד שיהא כולו בידה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} רבי אליעזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר אפילו מכפר לודים ללוד}} {{ירו"מ-ביאור|עיירות מובלעות בארץ ישראל}}. מתיב {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} לרבנן: כמא דאית לכון - {{שוליים|א_יז}}המביא גט ממדינה למדינה במדינת הים צריך שיאמר "בפני נכתב ובפני נחתם" {{ירו"מ-הדגשה|לפי שאין השיירות מצויות ואין העדים מצויין לקיימו}}, אף אנא אית לי: המביא ממדינה למדינה בארץ ישראל צריך שיאמר "בפני נכתב ובפני נחתם" {{ירו"מ-הדגשה|לפי שאין השיירות מצויות ואין העדים מצויין לקיימו; ולמה אין אתם מודים לי בזה}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר זבדי}}: מעשה באחד שהביא את הגט {{ירו"מ-הדגשה|מהנמל}} של קיסרין, אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו: צריך אתה לומר}} "בפני נכתב ובפני נחתם". ואין {{ירו"מ-הדגשה|הנמל}} של קיסרין כקיסרין? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין:}} ספינה מפרשת {{ירו"מ-ביאור|מפליגה}} היתה {{ירו"מ-ביאור|שבא נכתב ונחתם הגט}}. ותני כן: המביא גט מן הספינה כמביא {{ירו"מ-הדגשה|מחוץ לארץ}} וצריך שיאמר "בפני נכתב ובפני נחתם". {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: רבן שמעון בן גמליאל אומר {{ירו"מ-הדגשה|אפילו מהגמוניא להגמוניא}}. היתה הגמונייא אחת ונעשית שתים - אינו {{ירו"מ-הדגשה|צריך לומר}} "בפני נכתב ובפני נחתם", וכן שתים ונעשו אחת.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_א_ב|ירושלמי גיטין, פרק א, הלכה ב]]== ⁣‌​​‌‌‍ <strong>מתני':</strong> {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מרקם ולמזרח - ורקם כמזרח, מאשקלון ולדרום - ואשקלון כדרום, מעכו ולצפון - ועכו כצפון. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר: עכו כארץ ישראל לגיטין.<br><strong>גמ':</strong> {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לציפורייא: {{ירו"מ-ביאור|לאנשי ציפורי}} אתון אמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}}, אף המביא מבבל לכאן {{שוליים|א_יח}}אינו צריך לומר "בפני נכתב ובפני נחתם" ⁣‌‌​​‍לפי שבני בבל בקיאים לשמה ושיירות מצויות; ואני אומר שהוא צריך, דהיא מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: רבי יהודה {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר<br><br>: {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|ד ב}} {{סוף}}מרקם ולמזרח - ורקם כמזרח. ואפילו תימא חלוקין על רבי יהודה {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} שאין רקם כמזרח {{ירו"מ-הדגשה|- אבל כל המחלוקת רק על מקומות הצמודים לארץ ישראל כמו רקם; האם מצאנו שחכמים חלקו עליו גם כ}}שמביא {{ירו"מ-הדגשה|גט}} מבבל לכאן? {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: עשינו עצמינו כארץ ישראל לגיטין, {{ירו"מ-ביאור|לפי שכולם בקיאים שצריך לכתוב את הגט לשמה}}, {{ירו"מ-הדגשה|ואין צריך לומר "בפני נכתב ובפני נחתם}}". ושמואל {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אפילו משכונה לשכונה {{ירו"מ-הדגשה|בבבל צריך לאמר}}. בעא קומי {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|את הקושיא שהקשה}} רבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|לאנשי ציפורי}}. בעי {{אמורא-ירו"מ|רב}} מיחזור ביה {{ירו"מ-ביאור|רצה רב לחזור בו}} אמר ליה כהנא: ומה נעשה לראשונות שנישאו? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: ומה בידך ⁣‌‌​‌​​​‌‌‍לחשוש? הרי אם יבא הבעל לערער - יתקיים הגט בחותמיו. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}רב כהנא סבר כהדא דרבי ⁣‌​‌‌‌​‌‌- שצריך לאמר "בפני נכתב ובפני נחתם" בזמן נתינת הגט, וכל שלא עשה כן אפילו אם לא ערער הבעל - הגט פסול, ואם נישאה בו תצא והולד ממזר⁤, דתני: המביא גט ממדינת הים {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} "נכתב לפניו ולא נחתם לפניו" {{ירו"מ-הדגשה|ונשאה בו}} - תצא בשלשה עשר דבר, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי.}} {{ירו"מ-ביאור|שתצא מזה ומזה, וצריכה גט מזה ומזה, ואין לה לא כתובה, ולא פירות, ולא מזונות, ולא בלאות, לא על זה ולא על זה, אם נטלה מזה ומזה תחזיר, והולד ממזר מזה ומזה, ולא זה וזה מטמאין לה, ולא זה וזה זכאין לא במציאתה, ולא במעשה ידיה, ולא בהפרת נדריה. היתה בת ישראל נפסלת מהכהונה. בת לוי מן המעשר. בת כהן מן התרומה. ואין יורשין של זה ויורשין של זה יורשים כתובתה. ואם מתו אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולא מייבמין}}. אבל חכמים לא הודו לדבר. הכל מודין שאם {{ירו"מ-הדגשה|אמר השליח "בפני נכתב ובפני נחתם" אפילו במקום ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|חייבים - והלכה ונשאה בגט זה, ואחר כך}} {{שוליים|א_יט}}בא {{ירו"מ-הדגשה|הבעל}} ועירר - עררו בטל. עד כדון כשעירר משנישאת; עירר עד שלא נישאת ונישאת {{ירו"מ-הדגשה|מהו}}? נישמעינה מן הדא.ף מעשה באחד שהביא את הגט לפני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע.}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} מניין את? אמר ליה מכפר סמיי שבתחום עכו. אמר ליה: אף את צריך לומר "בפני נכתב ובפני נחתם", {{ירו"מ-הדגשה|כדי שאם יבא הבעל ויערער - לא}} תזקק לעדים. וכשיצא אמר לו {{תנא-ירו"מ|רבי אילעאי}}: רבי, והלא כפר סמיי מארץ ישראל היא, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}קרובה לציפורין יותר מעכו {{ירו"מ-הדגשה|- ולמה הצרכתה אותו לאמר "בפני נכתב ובפני נחתם"}}? אמר ליה: הואיל ויצא המעשה בהיתר - יצא. מהו "הואיל ויצא המעשה בהיתר יצא"? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא:}} שאם {{ירו"מ-הדגשה|י}}בא {{ירו"מ-הדגשה|הבעל}} ועירר - עררו בטל. אילו המביא מארץ ישראל לארץ ישראל - שמא הוא צריך לומר "בפני נכתב ובפני נחתם"? {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}} רבי ישמעאל {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע:}} {{ירו"מ-הדגשה|שאם אמר "בפני נכתב ובפני נחתם" אין הבעל יכול לערער - כמו המביא גט ממדינת}} הים; {{ירו"מ-הדגשה|וכמו שהמביא גט ממדינת}} הים {{ירו"מ-הדגשה|ואמר "בפני נכתב ובפני נחתם" שוב אין הבעל יכול לערער, בין קדם שתנשא בין אחר שתנשא, אף המביא ממקום למקום בארץ ישראל ואמר "בפני נכתב ובפני נחתם" אין הבעל יכול לערער}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא שנייה: הוא ערר משנישאת, הוא ערר עד שלא נישאת ונישאת. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: רבי מאיר {{ירו"מ-הדגשה|אומר עכו כארץ ישראל לגיטין. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אדא בר עתליי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}רבי מאיר {{ירו"מ-הדגשה|שעכו כארץ ישראל}} לגיטין. והוה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מסתכל ביה. אמר ליה: למה את מסתכל בי? {{ירו"מ-הדגשה|והרי נאמר ש}}הלכה כמי שהוא מיקל בדברי סופרין, {{ירו"מ-הדגשה|והחיוב לאמר "בפני נכתב ובפני נחתם" זה מדברי ספרים. והוא}} סברין מימר: {{ירו"מ-הדגשה|הני מלי}} ביחיד אצל יחיד, אבל ביחיד אצל חכמים לא, והכא {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} יחיד אצל חכמים - {{ירו"מ-הדגשה|שהרי חולקים חכמים על}} רבי מאיר, {{ירו"מ-הדגשה|ולא היה צריך לפסוק כמותו. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה,}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} אמר:<br><br> ⁤המוכר עבדו לעכו יצא לחירות. {{אמורא-ירו"מ|רבי ישמעאל אבוה דרבי יודן}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר:}} ואפילו מעכו לעכו. ואתייא כיי דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: מן תרין עובדוי דרבי אנן ילפין {{ירו"מ-ביאור|משני מעשים של רבי נלמד}} דעכו יש בה ארץ ישראל ויש בה חוץ לארץ. {{ירו"מ-ביאור|ראיה שחלק מעכו כארץ ישראל}}. דרבי הוה בעכו, חמתון {{ירו"מ-ביאור|ראה אותם}} אכלון פיתה נקייה, אמר לון: מה אתון לתין {{ירו"מ-הדגשה|את החיטים? הרי אתם מכשירים את התבואה, וכשאתם מוסרים אותה לטוחן הגוי - הוא יטמא אות,ה ואסור לגרום טומאה לחולין בארץ ישראל}}! אמרו ליה: תלמיד אחד בא לכאן והורה לנו {{שוליים|א_כא}}על מי ביצים שאינן מכשירין ,ואנן שלקן ביעין {{ירו"מ-ביאור|ביצים}} ולתין במיהון. סברין מימר: מי שלק של ביצים; ולא אמר אלא של ביצים עצמן. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אידי}}: מאותה שעה גזרו {{שוליים|א_כב}}שלא יהא תלמיד מורה הורייה. {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא}} אמר: תלמיד שהורה, אפילו כהלכה - אין הורייתו הורייה. תני: {{שוליים|א_כג}}תלמיד שהורה הלכה לפני רבו - חייב מיתה. תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס:}} לא מתו נדב ואביהוא אלא {{ירו"מ-הדגשה|על ידי}} שהורו הלכה לפני משה רבן. מעשה בתלמיד אחד שהורה לפני {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} רבו, אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} לאימא שלום אשתו: אינו מוציא שבתו, ולא יצאה שבתו עד שמת. אמרו לו תלמידיו: רבי, נביא אתה? אמר להן: לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי, אלא כך אני מקובל: שכל תלמיד שמורה הלכה בפני רבו חייב מיתה. תני: {{שוליים|א_כד}}אסור לתלמיד להורות הלכה לפני רבו עד שיהא רחוק ממנו שנים עשר מיל כמחנה ישראל. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר לג מט|במדבר לג מט]]) ויחנו על הירדן, מבית הישימות עד אבל השיטים בערבות מואב. וכמה הן שנים עשר מיל כמחנה ישראל? כהדא: {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחום בר ירמיה}} הוה בחפר, והוה שאלון ליה והוא מורה, אמר ליה: ולא כן אולפן {{ירו"מ-ביאור|למדנו}} רבי שאסור לתלמיד להורות הלכה לפני רבו עד שיהא רחוק ממנו שנים עשר מיל כמחנה ישראל, והא {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} רבך יתיב בציפורין? אמר לון: ייתי עלי דלא ידעית! מן ההיא שעתא לא אורי. {{ירו"מ-ביאור|וראיה שחלק מעכו כחוץ לארץ:}} רבי הוה בעכו, חמא {{ירו"מ-ביאור|ראה}} חד בר נש מכיפתא ולעיל, אמר ליה: לית את בריה דפלן כהנא? ולא הוה אבוך כהן? {{ירו"מ-הדגשה|ולמה אתה יוצא מתחום}} ארץ ישראל? אמר ליה: עיניו של אבא היו גבוהות, ונשא אשה שאינה הוגנת לו וחילל אותו האיש. עיירות שבתחום ציפורין הסמוכות לעכו, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}עיירות שבתחום עכו הסמוכות לציפורין, מה את עבד לון כעכו {{ירו"מ-הדגשה|או}} כציפורין?<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_א_ג|ירושלמי גיטין, פרק א, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_א_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_כה}}המביא גט בארץ ישראל - אינו צריך שיאמר "בפני נכתב ובפני נתחתם". אם יש עליו עוררין - יתקיים בחותמיו. {{שוליים|א_כו}}המביא גט ממדינת הים ואינו יכול שיאמר "בפני נכתב ובפני נתחתם", אם יש עליו עדים, מתקיים בחותמיו. {{שוליים|א_כז}}אחד גיטי נשים ואחד שיחרורי עבדים - שוין במוליך ובמביא, {{ירו"מ-ביאור|שצריך שיאמר. "בפני נכתב ובפני נתחתם"}}. זו אחד מן הדרכים ששוו גיטי נשים לשיחרורי עבדים.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|ה ב}} {{סוף}} <span id="דף_ו_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין ו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין ו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|ו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: אם יש עליו עוררין - יתקיים בחותמיו.}} מי עירר? {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} אמר: {{שוליים|א_כח}}הבעל עירר; {{ירו"מ-ביאור|אבל אם באו שני עדים ואמרו שהגט פסול - לא יועיל קיום, דהוי תרי ותרי ותשאר בחזקתה שהיא אשת איש}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אמר: הלקוחות עוררין, שלא תיטרף מידן {{ירו"מ-הדגשה|לתשלום כתובתה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} בעי: עד כדון {{ירו"מ-הדגשה|קיום מועיל}} בערר שחוץ לגופו ⁣‌‌‌‌- כגון שאמר שלא כתב את הגט⁤; {{ירו"מ-הדגשה|אבל האם קיום מועיל גם ב}}ערר שבגופו {{ירו"מ-ביאור|- כגון אם אמר שהגט נכתב במחובר לקרקע או שלא לשמו}}? תפלוגתא דרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ורבנין דתמן, {{ירו"מ-ביאור|שלמדנו שם}} {{ירו"מ-ביאור| (כתובות י ב)}} {{ירו"מ-ביאור|ראובן אוכל שדה בחזקת שהיא שלו, והביא שמעון עדים שמת אביו מתוכה - מפקין לה מראובן ומחזירין ליה לשמעון. חזר ראובן והביא עדים שלא מת אביו מתוכה, אמר רב נחמן בר יעקב:}} {{ירו"מ-ביאור|אנא אפיקתיה}} {{ירו"מ-ביאור|אני הוצאתי}} {{ירו"מ-ביאור|מראובן, ואנא מחזיר ליה לראובן. רבנין דהכא סברין כן. רבנין דתמן אמרין: משעה שיצאת - בעדות ברורה יצאת ואף שהביא עדים שעדי שמעון שיקרו, לא מוצאים מידו עד שיביא עדים שהקרקע שלו. אמר רבי יוסי בר זבידא: מודו}} רבנין דתמן, {{ירו"מ-הדגשה|שאילו משעה ראשונה שנים אומרים "מת אביו מתוכה" ושנים אומרים "לא מת מתוכה" - שהשדה בחזקת ראובן, דאוקי תרי בהדי תרי והשדה נשארת ביד המחזיק. אמר}} רבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ותני כן: שנים אומרים "מת" ושנים אומרים "לא מת" לא תינשא, ואם נישאת לא תצא; שנים אומרים נתגרשה ושנים אומרים לא נתגרשה, לא תינשא, ואם נישאת - תצא.}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|אמרו: לא שנייא, היא מיתה היא גירושין, לא תינשא ואם נישאת לא תצא. על דעתיה}} דרבנין דתמן {{ירו"מ-הדגשה|ניחא, שהשוו מדותיהם, היא מיתה היא גירושין. על דעתיה}} דרבנן דהכא, {{ירו"מ-הדגשה|מה}} בין {{ירו"מ-הדגשה|מיתה מה}} בין {{ירו"מ-הדגשה|גירושין?}} {{ירו"מ-ביאור|רבי זעירא אמר לה סתם. רבי חייה אמרה בשם רבי יוחנן בר נפחא: הדעת מכרעת בעידי מיתה, שודאי האשה תבדוק ולא תסמוך רק על העדים, מאחר שאילו יבוא הוא מכחיש; אבל בגרושין, אם יבא הבעל ויטען שלא גרש, יכולה היא לטעון שכן גרש, דכיוון שיש עדים מעיזה פניה. אמר חזקיה}} רבנן דתמן {{ירו"מ-הדגשה|כדעתין. כמו}} דרבנן דתמן {{ירו"מ-הדגשה|אמרי: בשעה שיצאה השדה מראובן בעידות ברורה יצאה, שהרי הייתה רק עדות אחת, כן}} רבנין דתמן {{ירו"מ-הדגשה|אמרין: בשעה שניסית בעידות ברורה נישאת}} על דעתיה דרבנין דתמן, לא שנייה: הוא ערר שחוץ לגופו הוא ערר שבגופו, {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שבשעה שניסית בעידות ברורה נישאת}} {{ירו"מ-ביאור|שהוכשר הגט על ידי העדים הראשונים}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו מאה עדים ש}}יבואו {{ירו"מ-הדגשה|אחר כך אינם יכולים לפוסלו}}. על דעתיה דרבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, ערר שחוץ לגופו - עררו בטל, וערר שבגופו - עררו קיים. {{ירו"מ-הדגשה|דאוקי תרי בהדי תרי והאשה נשארת בחזקתה. תנן: המביא גט ממדינת הים ואינו יכול שיאמר "בפני נכתב ובפני נתחתם", אם יש עליו עדים מתקיים בחותמיו}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני {{ירו"מ-הדגשה|כן}}: המביא גט ממדינת הים ולא נכתב לפניו ולא נחתם לפניו - הרי מחזירו למקומו {{ירו"מ-ביאור|ששם מכירים העדים}}, ועושה עליו בית דין ומקיימו בחותמיו, ואינו צריך שיאמר "בפני נכתב ובפני נחתם", אלא אומר: שליח {{ירו"מ-הדגשה|בית דין}} אני.<br><br> <span id="דף_ו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|ו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_א_ד|ירושלמי גיטין, פרק א, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_א_ד"> <strong>מתני':</strong> כל {{שוליים|א_כט}}גט שיש עליו עד כותי {{ירו"מ-ביאור|לפי הדעה שהם גרי אמת, אף על פי כן פסול לפי שהם חשודים לשקר}} פסול, חוץ מגיטי נשים ושיחרורי עבדים. מעשה שהביאו לפני {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} לכפר עותני גט אשה והיו עידיו עידי כותים והכשירו. {{שוליים|א_ל}}כל השטרות העולין בערכאות של גוים {{ירו"מ-הדגשה|אף על}} פי שחותמיהן גוים כשירין {{ירו"מ-ביאור|לא משום עדות אלא משום ראיה, דלא מרע נפשיהו}}, חוץ מגיטי נשים ושיחרורי עבדים. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר כולן כשירין {{ירו"מ-ביאור|דעדי מסירה כרתי והם ישראל}}, לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט {{ירו"מ-ביאור|שבשטרי ממון הם חשודים לשקר וגזרו שטרי גיטין אטו שטרי ממונות}}.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן כל גט שיש עליו}} עד {{ירו"מ-הדגשה|כותי פסול חוץ מגיטי נשים ושיחרורי עבדים}} על הממון נחשדו {{ירו"מ-הדגשה|הכותים}} ועל הממון נפסלו, לא נחשדו על העריות {{ירו"מ-הדגשה|ולכן}} לא נפסלו {{ירו"מ-הדגשה|בגיטין}}. ועדי נפשות כעדי עריות {{ירו"מ-הדגשה|שהכותים כשרים}}. מעתה {{ירו"מ-הדגשה|למה אמרה המשנה שגט כשר רק בעד אחד}} כותי {{ירו"מ-הדגשה|אבל בשנים פסול}}? שנייא היא שאינן בקיאין בדיקדוקי גיטין. מעתה אפילו כותי אחד יהא פסול? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} תיפתר {{שוליים|א_לא}}שחתם ישראל בסוף {{ירו"מ-הדגשה|ואם לא היה יודע באותו כותי שבקיא בדקדוקי גיטין לא היה חותם אחריו}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אתייא כמאן דאמר עדים חותמין זה שלא כנגד זה, ברם כמאן דאמר אין עדים חותמין {{שוליים|א_לב}}אלא זה בפני זה אפילו חתם כותי בסוף כשר {{ירו"מ-הדגשה|שהרי הישראל יודע מי נמצא עימו בחדר ולא היה חותם אם}} לא {{ירו"מ-הדגשה|היה מכיר שכותי זה בקיא}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} <br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|ו ב}} {{סוף}} <span id="דף_ז_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין ז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין ז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|ז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתייא כמאן דאמר אין העדים חותמין אלא זה בפני זה, ברם כמאן דאמר עדים חותמין זה שלא בפני זה אפילו חתם ישראל בסוף פסול {{ירו"מ-הדגשה|שחוששים שמא הניח מקום למי שזקן ממנו ולא ידע שי}}חתום {{ירו"מ-הדגשה|כותי}}. שטר {{ירו"מ-הדגשה|שנחתם}} בארבעה עדים ונמצאו שנים הראשונים קרובים או פסולים {{שוליים|א_לג}}כשר ותתקיים העדות בשאר. ויעשה כהרחק עדות ויהא פסול {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אסור שיהיה מרווח שתי שורות בין השטר לחתימות העדים}}. לית יכיל {{ירו"מ-הדגשה|למימר הכי}}, דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} עדים פסולין אינן נעשין כהרחק עדות, שלא באו אלא להכשירו של גט {{ירו"מ-ביאור|שאם היה מרווח שתי שורות בין הגט לחתימות, השטר פסול כיוון שאפשר לזייף ולהוסיף בו תנאים. לכן, ממלאים את המרווח אפילו בחתימות עדים פסולים כדי להכשירו}}. כותים משום מה הן פסולין {{ירו"מ-הדגשה|לבא בקהל אפילו אם ירצו להתגייר}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} משום {{ירו"מ-הדגשה|שהם}} גירי אריות {{ירו"מ-הדגשה|ולא התגיירו באמת}}. וקשיא אילו מי שלא נתגייר לשום שמים וחזר ונתגייר לשום שמים {{שוליים|א_לד}}שמא אין מקבלין אותו {{ירו"מ-הדגשה|ולמה הכותים פסולים אפילו אם יחזרו ויתגירו לשם שמים אמר}} רבי יוחנן {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|הכותים כשהיה להם דין של גויים נשאו נשים מישראל ולכן אף אם יתגיירו כבר הם פסולים}} משום {{ירו"מ-ביאור|לפי הדעה}} {{ירו"מ-הדגשה|נכרי}} ועבד הבא על בת ישראל {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוולד ממזר. והאמר {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} גירי צדק הן {{ירו"מ-הדגשה|מתחילתם אלא}} על שם שהן מייבמין את הארוסות ומוציאין את הנשואות {{ירו"מ-ביאור|והסיבה שהם נהגו כך}} {{ירו"מ-הדגשה|לפי שהם דורשים מהפסוק לא תהיה}} אשת {{ירו"מ-הדגשה|המת החוצה לאיש זר שרק}} ארוסה {{ירו"מ-הדגשה|שהיא עדין בחוץ ולא נכנסה לביתו בנישואין לא תהיה לאיש זר}} {{ירו"מ-ביאור|ולרבי עקיבא בן יוסף יש ממזר מחייבי לאוים}}. והא רבנין אמרין {{שוליים|א_לה}}אין ממזר ביבמה {{ירו"מ-הדגשה|והלכה כמותם אלא}} על שם שאינן בקיאין בדיקדוקי גיטין {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שהגיטין שלהם פסולים יש בהם הרבה ממזרים}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הא {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} מכשיר בגיטיהן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן מעשה שהביאו לפני}} רבן גמליאל {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|לכפר עותני גט אשה והיו}} עידיו {{ירו"מ-הדגשה|עידי}} {{ירו"מ-הדגשה|כותים והכשירו אלא אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אידי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} על שנתערבו בהם כהני במות {{ירו"מ-הדגשה|שהיו מהפסולים לבא בקהל דכתיב}} ([[מלכים א יב לא|מלכים א יב לא]]) ויעש כהנים מקצת העם. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} מן הקוצים שבעם ומן הפסולת שבעם {{ירו"מ-ביאור|ממזרים}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן כל השטרות העולין בערכאות של גוים אף על פי שחותמיהן גוים כשירין חוץ מגיטי נשים ושיחרורי עבדים למה שטרי ממון שנעשו בערכאות של גויים כשרים}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} קול יוצא בארכיים. מעתה אפילו {{ירו"מ-הדגשה|גיטי נשים ושחרורי עבדים יהיה כשר}}? שהיה הוא {{ירו"מ-ביאור|תנא קמא}} אומר שאינן בקיאין בדקדוקי גיטין. והא {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} מכשיר בגיטיהן {{ירו"מ-ביאור|האם הוא סובר שהם בקיאין}}? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} אתייא דרבי שמעון {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} כרבי אליעזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}, כמה דרבי אליעזר {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר {{שוליים|א_לו}}אף על פי שאין עליו עדים כשר {{ירו"מ-הדגשה|ד}}עדי {{ירו"מ-הדגשה|מסירה כרתי}}, כן {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אמר אף על פי שאין עליו עדים כשר {{ירו"מ-הדגשה|ד}}עדי {{ירו"מ-הדגשה|מסירה כרתי}}. מעתה אפילו נעשה בהדיוט {{ירו"מ-הדגשה|ולמה}} רבי שמעון {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}כשיר {{ירו"מ-הדגשה|רק ב}}נעשה {{ירו"מ-הדגשה|בארכאות לכן}} הוי צורכא לההוא דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} קול יוצא<br><br> <span id="דף_ז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|ז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בארכיים {{ירו"מ-ביאור|דכיוון שהם מומחים לא מרעי נפשייהו. אבל בבתי דין של הדיטות כיוון שבשטרי ממון הם חשודים לשקר, גזרו אף על שטרי גיטין}}. שטר יוצא בבית שאן והיו עדיו עדי גוים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אומר איתפלגון {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} וריש לקיש, חד אמר פסול וחד אמר כשר. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} מפרש {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר פסול, וריש לקיש אמר כשר. ומה טעמא דריש לקיש שלא להפסיד לישראל ממון {{ירו"מ-ביאור|שאם נפסול את השטר, יפסיד המלוה את הכסף שנתן}}. {{ירו"מ-הדגשה|מה הועלתה הרי אם לא תפסול את השטר}} ואפילו דלית {{ירו"מ-הדגשה|אתה}} מפסיד לדין {{ירו"מ-ביאור|למלוה}} מפסיד {{ירו"מ-הדגשה|אתה}} לדין {{ירו"מ-ביאור|ללוה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} אלא כדי שלא לנעול את הדלת לפני בני אדם שלמחר הוא מבקש ללות והוא אינו מוצא {{ירו"מ-ביאור|שכיוון שאינו מוצא אלא עדים גויים וארכאות גויים נמנע ולא מלוה}}. <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_א_ה|ירושלמי גיטין, פרק א, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_א_ה"> <strong>מתני':</strong> האומר תן גט זה לאשתי ושטר שיחרור זה לעבדי, אם רצה להחזיר בשניהן יחזיר דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. וחכמים אומרים {{שוליים|א_לז}}בגיטי נשים {{שוליים|א_לח}}אבל לא בשיחרורי עבדים {{שוליים|א_לט}}לפי שזכין לו לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו {{ירו"מ-ביאור|ולעבד זה רק זכות שאף מזונות אין האדון חייב לו}}. שאם ירצה שלא לזון את עבדו רשאי {{ירו"מ-ביאור|אבל לאשה הגט זה חובה. שהרי מפסיד אותה מזונות שהבעל חייב לה שהרי אם הוא רוצה}} ושלא לזון את אשתו אינו רשאי. אמר להן והרי הוא פוסל את עבדו מן התרומה כשם שהוא פוסל את אשתו? אמרו לו {{ירו"מ-ביאור|אין העבד אוכל תרומה מפני זכותו אלא}} מפני שהוא קניינו {{ירו"מ-ביאור|של האדון, ואם ירצה האדון יכול למכרו לישראל ולאסור אותו בתרומה}}. {{שוליים|א_מ}}האומר תן גט זה לאשתי {{שוליים|א_מא}}ושטר שחרור זה לעבדי ומת לא יינתנו לאחר מיתה. {{שוליים|א_מב}}תנו מנה לאיש פלוני ומת יתנו לאחר מיתה.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן האומר תן גט}} זה {{ירו"מ-הדגשה|לאשתי ושטר שיחרור}} זה {{ירו"מ-הדגשה|לעבדי אם רצה להחזיר בשניהן יחזיר דברי}} רבי מאיר {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים אומרים בגיטי נשים אבל לא בשיחרורי עבדים}}. {{ירו"מ-הדגשה|ב}}כל אתר את אמר תן כהולך {{ירו"מ-ביאור|ואין המקבל זוכה עד שיגיע לידיו}}, והכא את אמר תן כזכה {{ירו"מ-ביאור|שהרי לחכמים בגט שיחרור אינו יכול לחזור בו. ואם לא היה צד חובה לאשה להתגרש ולעבד להשתחרר, כולם היו מודים שהם זכו אף שאמר תן. אלא במקום תן צריך לגרוס זכה}}. כיני מתניתא {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} האומר זכה גט זה לאשתי {{ירו"מ-הדגשה|או}} זכה שטר שיחרור זה לעבדי. {{ירו"מ-הדגשה|ואף}} לשון מתניתא אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} לפי שזכין לו לאדם שלא בפניו ואין חבין לאדם אלא בפניו {{ירו"מ-הדגשה|משמע שאכן המשנה דיברה באומר זכה}}. רבי מאיר אומר חובה הוא בין לזה בין לזה, ורבנין אמרין זכות הוא לעבד וחובה היא לאשה. {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה בר אבא}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בעי {{ירו"מ-הדגשה|אם זו כל הסיבה להבדל}} בין {{ירו"מ-הדגשה|עבד לאשה}} הגע עצמך שהיה עבדו של קצין {{ירו"מ-הדגשה|שחי ברווח וכבוד}} הרי חובה הוא לעבד {{ירו"מ-הדגשה|להשתחרר}}. חברייא אמרי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בעי הגע עצמך שהיתה אשתו של מוכי שחין {{ירו"מ-הדגשה|שודאי היא מעוניינת בגט}} הוי זכות הוא לאשה {{ירו"מ-הדגשה|להתגרש אלא}} לית לך {{ירו"מ-ביאור|הסבר למה השיחרור חל והגט לא}} אלא כהדא אילו המוכר את עבדו שלא מדעתו שמא אינו מכור {{ירו"מ-ביאור|וכיוון שלא צריך את ידיעתו לכן יכול גם לשחררו על ידי זיכוי לאחר בלי ידיעתו}} <br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|ז ב}} {{סוף}} <span id="דף_ח_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין ח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין ח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|ח|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} והמגרש את אשתו שלא מדעתה שמא מגורשת היא {{ירו"מ-ביאור|וכיוון שחייב את ידיעתה, לא יכול לזכות לה גט על ידי אחר}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן אמר להן}} רבי מאיר {{ירו"מ-הדגשה|והרי}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|פוסל את עבדו מן התרומה וזה חובה}} לעבד {{ירו"מ-הדגשה|אמרו לו}} מפני שהוא קניינו. {{ירו"מ-הדגשה|מ}}הו {{ירו"מ-הדגשה|מפני}} שהוא קניינו? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שאוכל העבד בתרומה אינו מפני זכות שלו}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|מפני זכותו של האדון}} {{ירו"מ-ביאור|כהן}} {{ירו"מ-הדגשה|שיכול להאכילו תרומה מפני}} שהוא {{ירו"מ-הדגשה|קנינו}} {{ירו"מ-ביאור|ואם ירצה האדון יכול למכרו לישראל בפרוטה והוא פוסלו מן התרומה אפילו אם יברח}}. {{שוליים|א_מג}}האומר טובי עבדי עשיתיו בן חורין, עושה אני אותו בן חורין הרי זה בן חורין זכה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} רבי אינייא בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|א_מד}}ובלבד {{ירו"מ-הדגשה|שיכתוב כך}} בשטר. {{ירו"מ-הדגשה|ואם כתב}} יעשה בן חורין {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר זכה {{ירו"מ-הדגשה|שודאי כוונתו שיעשה בן חורין בשטר זה}}, וחכמים אומרים לא זכה {{ירו"מ-הדגשה|לפי שאין כוונתו}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|הבטחה שבעתיד יעשה אותו בן חורין}}. תנו שטר שיחרור זה לעבדי ומת {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר לא זכה {{ירו"מ-הדגשה|שאין גט}} לאחר מיתה, וחכמים אומרים זכה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כופין את היורשין {{ירו"מ-הדגשה|לשחררו שמצוה}} לקיים דברי המת. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בסתם חלוקין {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מה אנן קיימין אם באומר שחררו אף רבי מודה, אם באומר כתבו ותנו אף רבנין מודו {{ירו"מ-הדגשה|שלא התכוון אלא לשחררו בשטר ואין שטר לאחר מיתה}}. אלא כן אנן קיימין באומר תנו, רבי אומר האומר תנו כאומר כתבו ותנו {{ירו"מ-ביאור|ואין שטר לאחר מיתה}}, ורבנין אמרין האומר תנו כאומר שחררו. האומר ינתנו כל נכסיו לפלוני {{ירו"מ-הדגשה|והיה אותו פלוני}} כהן והיו שם עבדים {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שאמר אי איפשי בהן {{שוליים|א_מה}}הרי אילו אוכלין בתרומה. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן גמליאל}} אומר מכיון שאמר אי איפשי בהן זכו בהן היורשין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בסתם חלוקין מה אנן קיימין אם בשקיבל עליו {{ירו"מ-הדגשה|את העבדים}} משעה ראשונה אף {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} מודה<br><br> <span id="דף_ח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|ח|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אם בשלא קיבל עליו משעה ראשונה אף רבנן מודו. אלא כן אנן קיימין בסתם {{ירו"מ-הדגשה|שבתחילה שתק ולבסוף אמר אי אפשי}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר לית בר נש אמר אי איפשי אלא מכיון שקיבל עליו {{ירו"מ-הדגשה|ואחר שהגיעו לידו אינו יכול לסלק עצמו מהם}}. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן גמליאל}} אומר מכיון שאמר אי איפשי הוכיח סופו על תחילתו {{ירו"מ-הדגשה|שכבר}} מתחילה {{ירו"מ-הדגשה|קדם שהגיעו לידו לא רצה לזכות בהם}}. {{שוליים|א_מו}}האומר תן מנה זה לפלוני שאני חייב לו {{ירו"מ-הדגשה|או}} {{שוליים|א_מז}}הולך מנה זה לפלוני בפקדון שיש לו בידי אם רצה להחזיר לא יחזיר {{ירו"מ-הדגשה|שכבר זכה למקבל אבל אף על פי שזכה המקבל מכל מקום המשלח}} חייב באחריותו עד שיקבל אותו האיש את שלו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{שוליים|א_מח}}המתנה כחוב {{ירו"מ-הדגשה|ולכן}} האומר תן מנה זה לפלוני, הולך מנה זה לפלוני, תן שטר זה מתנה לפלוני, הולך שטר זה מתנה לפלוני אם רצה להחזיר לא יחזיר. {{שוליים|א_מט}}הלך ומצאו שמת יחזיר למשלח, ואם מת {{ירו"מ-הדגשה|ה}}משלח יתן ליורשיו. זכה מנה זה לפלוני, קבל מנה זה לפלוני, זכה שטר זה מתנה לפלוני קבל שטר זה מתנה לפלוני אם רצה להחזיר לא יחזיר. הלך ומצאו שמת יתן ליורשיו {{ירו"מ-הדגשה|של מקבל}}. ואם {{ירו"מ-הדגשה|התברר שכבר}} מת {{ירו"מ-הדגשה|המקבל קדם שאמר המשלח}} זכה {{ירו"מ-הדגשה|לפלוני}} יחזיר למשלח שאין אדם זוכה {{ירו"מ-הדגשה|ב}}כתב לאחר מיתה. מי שאמר מנה זה לפלוני {{שוליים|א_נ}}טול מנה זה לפלוני יהא מנה זה לפלוני בידך אם רצה להחזיר לא יחזיר. והדין {{ירו"מ-הדגשה|ד}}זכה לחבריה {{שוליים|א_נא}}לא יכיל {{ירו"מ-הדגשה|ל}}חזור ביה. דלמא {{ירו"מ-ביאור|את זה מספרים}} {{אמורא-ירו"מ|רבי דוסתאי בי רבי ינאי}} ורבי יוסי בן כיפר נחתון {{ירו"מ-הדגשה|לבבל}} מיגבי {{ירו"מ-הדגשה|חוב}} לחבריה {{ירו"מ-הדגשה|מ}}תמן {{ירו"מ-ביאור|ירדו לבבל לגבות חוב עבור בני הישיבה משם}} ואיתאמרת עליהון לישן ביש {{ירו"מ-הדגשה|שאינם נאמנים}} אתון בעיי מיפקא מיניה {{ירו"מ-ביאור|באו ורצו להוציא מהם את הכסף}} אמרין לון כבר זכינן אמרין לון אנן בעי תקימינון טבאת {{ירו"מ-ביאור|אנו רוצים שתקבלו אחריות}} אמרין לון שומר חנם אנחנו<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|ח ב}} {{סוף}} <span id="דף_ט_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין ט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|ט|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתון לגבי {{אמורא-ירו"מ|רבי דוסתאי בי רבי ינאי}} {{ירו"מ-הדגשה|להכריח אותו שיחזיר את הכסף}} אמר לון ההנו כולה {{ירו"מ-ביאור|כל הכסף אצל רבי יוסי בן כיפר}} נסבין לרבי יוסי בן כיפר ופטרוי {{ירו"מ-ביאור|הכוהו}} ואפקון מיניה {{ירו"מ-ביאור|והוציאו ממנו}}. כד סלקון להכא אתא לגבי אבוי {{ירו"מ-ביאור|רבי ינאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} לית את חמי מה עבד לי ברך {{ירו"מ-ביאור| כשעלו לארץ ישראל בא רבי יוסי לגבי רבי ינאי ואמר לו ראה מה שעשה לי בנך}}? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} מה עבד לך? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} אילו אשוויי עמי {{ירו"מ-ביאור|בדעה אחת}} לא הוון מפקין מינן כלום. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו לבריה}} למה עבדת כן? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} ראיתי אותן בית דין שוה {{ירו"מ-ביאור|שכולם בדעה אחת}} {{ירו"מ-הדגשה|הן אמה}} וכובעיהן אמה ומדברין מחציים {{ירו"מ-ביאור|קולם עבה}} ויוסי אחי כפות ורצועה עולה ויורדת ואמרית שמא דוסתאי אחר יש לאבא. אמר {{ירו"מ-הדגשה|לו אם כך טוב עשיתה שהחזרתה להם את הכסף}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חגיי}} {{שוליים|א_נב}}הדא דתימר {{ירו"מ-ביאור|שטוב עשה שהחזיר להם את הכסף}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}הוא דלא יכיל מיקמה {{ירו"מ-הדגשה|עליהם}} טבאות {{ירו"מ-ביאור|שאינו יכול להתנגד}} {{ירו"מ-הדגשה|שהם אנשים קשים}}, ברם {{ירו"מ-הדגשה|ה}}הוא דיכיל מיקמה טבאות {{ירו"מ-ביאור|מי שיכול}} {{ירו"מ-ביאור|להתנגד}} {{ירו"מ-הדגשה|אם החזיר פושע הוא וחייב לשלם}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מיפק לון מן הדא ויתנון לדין {{ירו"מ-ביאור|מוציאים מהשליח ונותנים למקבל}}. {{שוליים|א_נג}}דין דמחל שטר {{ירו"מ-הדגשה|חוב}} לחבריה {{ירו"מ-ביאור|שחברו חייב לו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}} ורבי מנא {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} חד אמר מחל וחרנה אמר לא מחל עד דמסר ליה שטרא. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} תן מנה זה לפלוני ומת {{שוליים|א_נד}}אם רצו היורשין לעכב אינן יכולין {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין צריך לומר באומר זכה לו {{ירו"מ-הדגשה|או}} התקבל לו {{ירו"מ-הדגשה|שבלשון זו ודאי}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}בר {{ירו"מ-הדגשה|זכה משעה ראשונה ולא יכולים היורשים לעכב}}. אמר רבי {{אמורא-ירו"מ|אבא בר ממל}} {{שוליים|א_נה}}בשכיב מרע היא מתניתא. אם בשכיב מרע בהדא {{ירו"מ-הדגשה|שייך לאמר}} אין צריך לומר זכה לו התקבל לו {{ירו"מ-הדגשה|הרי בשכיב מרע כל הלשונות טובים באותה מידה שדברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים דמי}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} קיימתיה מדאמר רבי {{אמורא-ירו"מ|אבא בר רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{שוליים|א_נו}}עשו דברי שכיב מרע כבריא שכתב ונתן {{שוליים|א_נז}}והוא שמת מאותו חולי הא אם הבריא לא {{ירו"מ-הדגשה|לכן אמר}} אין צריך לומר באומר זכה לו {{ירו"מ-הדגשה|או}} התקבל לו {{ירו"מ-הדגשה|שבלשונות}} אלו {{ירו"מ-הדגשה|אף אם הבריא}} זכה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} תנו מנה לאיש פלוני ומת יתנו לאחר מיתה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} בשם רבי {{אמורא-ירו"מ|אבא בר ממל}} בשכיב מרע היא מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|ולכן יתנו לאחר מיתה אבל בריא שאמר תנו ומת לא יתנו לאחר מיתה מכיון שכשאומר תנו}} הרי זה כמי שאמר הולך.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|ט ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק המביא קמא</strong><br> bwvoeq4md80nzbgs9uq8mv0edr1pye1 ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת גיטין/פרק רביעי 106 1706110 3026782 3026775 2026-07-24T11:59:59Z מאירושולי 35234 3026782 wikitext text/x-wiki ==פרק רביעי – השולח גט== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_גיטין_פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_א|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_א}}השולח גט לאשתו והגיע בשליח או ששלח אחריו שליח ואמר גט שנתתי לך בטל הרי הוא בטל. קדם אצל אשתו או ששלח אצלה שליח ואמר לה גט ששלחתי לך בטל הוא הרי זה בטל. אם משהגיע גט לידה אינו יכול לבטלו.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|יט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|יט ב}} {{סוף}} <span id="דף_כ_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כ.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כ]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כ|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן השולח גט לאשתו והגיע בשליח}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}ו {{ירו"מ-הדגשה|ששלח אחריו שליח ואמר גט שנתתי לך בטל הרי הוא בטל}} {{ירו"מ-ביאור|משמע שחייב להגיעה לשליח כדי לבטלו ואינו יכול לבטלו ממקומו}} הדא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר {{שוליים|ד_ב}}אדם מבטל שליחותו בדברים. פתר לה משום חומר הוא בעריות {{ירו"מ-הדגשה|שתקנו שלא יוכל לבטל את השליחות שלא בידיעת השליח שמא תנשא בגט זה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוא {{ירו"מ-הדגשה|ביטל ונמצא בניה ממזרים}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|דיבר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|של}}{{ירו"מ-הדגשה|י}}{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ות {{ירו"מ-הדגשה|סתם}}. עשה שליח להוליך את הגט {{שוליים|ד_ג}}צריך ליתנו לה בפני שנים ואין השליח עולה לו משום שנים {{ירו"מ-ביאור|שהשליח עומד במקום הבעל. וכשם שהבעל צריך למסור לה את הגט בפני שני עדים, אף השליח כן}}. הלך השליח לבטל את הגט צריך לבטלו בפני שנים והשליח עולה משם שנים. הלך לבטל את הגט אשכחיה {{ירו"מ-הדגשה|לשליח}} באיסטרט{{ירו"מ-הדגשה|יה}} {{ירו"מ-ביאור|בדרך}} אמר ליה ההוא גיטא {{ירו"מ-הדגשה|שמסרתי לך}} יהבת {{ירו"מ-ביאור|מסרתה}} לה? אמר ליה {{ירו"מ-הדגשה|יהבית}} לה מי מישתעי {{ירו"מ-ביאור|תוך שהם מדברים}} נפיל מיניה. אמר ליה לא אמרת לי י{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בית לה? אמר ליה {{ירו"מ-הדגשה|יהבית}} לה ואמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} לי יהא לי בידך מה {{ירו"מ-הדגשה|הדין}} ה{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{ירו"מ-הדגשה|ם}}? מאחר שיש בידו לגרש נאמן או מאחר שנמצא בידו אינו נאמן? חלה שליח {{ירו"מ-הדגשה|שעשה הבעל לבטל את הגט האם הוא יכול למנות}} שליח {{ירו"מ-הדגשה|אחר במקומו}}? מה את עבד ליה כגיטין {{ירו"מ-הדגשה|או}} כקידושין? אין תעבדינה כגיטין {{ירו"מ-הדגשה|יכול למנות שליח אחר שהרי הבעל לא מקפיד מי ילך דכיוון שמגרשה בעל כרחה}} ביד כל אדם מצוי לגרש. אין תעבדינה כקדושין {{ירו"מ-הדגשה|אינו יכול למנות שליח שאולי הבעל מקפיד שדווקא הוא יהיה השליח שהרי}} לא ביד כל אדם מצוי לקדש {{ירו"מ-הדגשה|שהרי צריך לרצות את האשה שתסכים}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ב|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ב"> <strong>מתני':</strong> בראשונה היה עושה בית דין במקום אחד ומבטלו. {{שוליים|ד_ד}}התקין {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל הזקן}} שלא יהיו עושין כן מפני תיקון העולם. בראשונה היה משנה שמו ושמה ושם עירו ושם עירה {{ירו"מ-ביאור|שאף שהיו לו שני שמות, לא היה כותב אלא שם הנוהג במקום כתיבת הגט}}. {{שוליים|ד_ה}}התקין {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} הזקן שיהא כותב איש פלוני וכל שם שיש לו אשה פלונית וכל שם שיש לה מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן בראשונה היה עושה בית דין במקום אחד ומבטלו}} לית הדא פליגא {{ירו"מ-ביאור|האין זה חולק}} על {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} ד{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} אמר אין אדם מבטל שליחותו בדברים? פתר לה בבית דין שכחו מרובה {{ירו"מ-ביאור|ו{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} לא אמר אלא שלא בבית דין}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} מפני תיקון העולם {{ירו"מ-הדגשה|מאי}} תיקון עולם? אמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} שלא תבוא לידי ממזירות. ואמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} שלא תהא יושבת עגונה. מאן דאמר שלא תהא יושבת עגונה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}תהא סבורה שביטל והוא לא ביטל ונמצאת יושבת עגונה. ומאן דאמר שלא תבוא לידי ממזרות {{ירו"מ-הדגשה|שתהא}} סבורה שלא ביטל והוא ביטל והיא הולכת ונישאת בלא גט ונמצאו בניה באין לידי ממזירות. {{ירו"מ-הדגשה|אי}} {{ירו"מ-הדגשה|נמי}} סבורה שביטל והוא לא ביטל ובא אחר וקידשה תופסין בה קידושין והיא סבורה שלא תופסין בה קידושין והיא ממתנת עד שימות בעלה הראשון והיא הולכת ונישאת {{ירו"מ-הדגשה|לשלישי}} ונמצא בניה באין לידי ממזירות {{ירו"מ-הדגשה|שהרי היא נשואה לשני}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} סלקית לשיירא ושמעית {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|אמר}}י בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} שלא תבוא לידי ממזירות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} אפילו מאן דאמר שלא תהא יושבת עגונה אית ליה {{ירו"מ-הדגשה|נמי}} שלא תבוא לידי<br><br> <span id="דף_כ_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כ|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ממזירות. עבר וביטלו {{ירו"מ-הדגשה|אחר התקנה מהו}}? נישמעינה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|ד_ו}}אם ביטלו הרי זה מבוטל דברי {{תנא-ירו"מ|רבי}}. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר אינו יכול לבטלו ולא להוסיף על תנאו. יאות אמר {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|שאם לא כן מה כח בית דין יפה}} מאי טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי}}? דבר תורה הוא שיבטל והן אמרו שלא ביטל ודבריהן עוקרין דברי תורה. וכי זיתים על שמן וענבים על היין לא תורה הוא שיתרום והן אמרו שלא יתרום {{ירו"מ-הדגשה|דתנן אין תורמין זיתים על השמן ולא ענבים על היין}}. ולא עוד אלא {{ירו"מ-הדגשה|שתקנו חכמים שאם}} {{שוליים|ד_ז}}עבר ותרם אין תרומתו תרומה {{ירו"מ-הדגשה|מפני גזל השבט}} {{ירו"מ-ביאור|שמפסיד את הכהן שצריך להוציא הוצאות כדי לסחוט}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן התקין}} {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|הזקן}} שי{{ירו"מ-הדגשה|ה}}א {{ירו"מ-הדגשה|כותב}} איש פלוני וכל שם שיש לו {{ירו"מ-הדגשה|אשה פלונית וכל שם שיש לה מפני תיקון העולם}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אושעיה בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יודן נשייא}} {{ירו"מ-הדגשה|באגדה דסבך}} {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|מאן דייק לן וידע לפרש לנו אותם על בוריים}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}הגע עצמך דהוה שמיה ראובן ואפיק שמיה {{ירו"מ-ביאור|וקרא לעצמו}} {{ירו"מ-הדגשה|בגט}} שמעון {{ירו"מ-הדגשה|אז}} מה {{ירו"מ-הדגשה|תעזור התקנה אם יכתוב שם לא נכון וכל שם שיש לו}} {{ירו"מ-ביאור|כגון שמעון וכל שם שיש לו הרי מדובר בראובן}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|צריך לכתוב}} אני פלוני וכל שם שיש לי {{ירו"מ-הדגשה|דכיוון שכותב אני גם אם יכתוב}} שם {{ירו"מ-הדגשה|לא נכון הגט כשר}}. יותר מיכן אמרו היו לו שתי נשים אחת ביהודה ואחת בגליל ולו שני שמות אחד ביהודה ואחד בגליל וכתב זה שביהודה לגרש זו שבגליל ושבגליל לגרש זו שביהודה אינה מגורשת. מתניתא שהיה מיהודה וכתב לגרש בגליל {{ירו"מ-הדגשה|בשמו שב}}יהודה מגליל וכתב לגרש ביהודה {{ירו"מ-הדגשה|בשמו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בגליל. אבל אם הי{{ירו"מ-הדגשה|ו}} מיהודה וכתב לגרש ביהודה {{ירו"מ-הדגשה|או}} מגליל וכתב לגרש בגליל {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כתב {{ירו"מ-הדגשה|רק שם אחד שנקרא כך באותו מקום שמ}}גרש {{ירו"מ-הדגשה|בו}} הרי זו מגורשת {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא כתב את שמו השני}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילי}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בתחילה צריך לומר אני פלוני שמיהודה עם כל שם שיש לי בגליל אם היה שרוי במקום אחר מגרש {{ירו"מ-הדגשה|ב}}אי זה {{ירו"מ-הדגשה|שם}} שירצה {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לא הוחזק באף אחד מהם}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} הדא דאת אמר לשעבר {{ירו"מ-ביאור|בדיעבד}} <br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כ א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כ ב}} {{סוף}} <span id="דף_כא_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אבל לכתחילה צריך למיעבד כהדא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אילי}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} {{שוליים|ד_ח}}אם יצא לו שם {{ירו"מ-הדגשה|נוסף}} במקום {{ירו"מ-הדגשה|ה}}אחר צריך להזכיר שלשתן. תמן תנינן {{שוליים|ד_ט}}כותבין גט לאיש אף על פי שאין אשתו עמו {{שוליים|ד_י}}ושובר לאשה אף על פי שאין בעלה עמה {{שוליים|ד_יא}}ובלבד שיהא מכירם והבעל נותן את השכר. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|הסופר והעדים}} {{שוליים|ד_יב}} {{ירו"מ-הדגשה|צריכין שיכירו}}את {{ירו"מ-הדגשה|האיש והאשה}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|שמות}}יהן בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|בגט}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|בשובר שאם אינן}} מכיר{{ירו"מ-הדגשה|ין חיישינן שמא יכתוב גט על שם}} א{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ת {{ירו"מ-הדגשה|איש אחד ששמו כשמו ויכתוב בו שם}} א{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ת {{ירו"מ-הדגשה|האיש ההיא וימסרנו להאשה ההיא ותוציא הגט ותנשא ותגבה בו כתובתה וכן בשובר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} צריך שיהא מכיר לאיש בגט ולאשה בשוברה {{ירו"מ-הדגשה|אבל לא}} חיי{{ירו"מ-הדגשה|ב}} {{ירו"מ-הדגשה|להכיר האשה בגט}} או {{ירו"מ-הדגשה|האיש בשובר}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון בר חייה}} בעי קומי {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו מכירים שזה שם האיש וזו שם האשה}} הגע עצמך שהביא אשה אחרת {{ירו"מ-הדגשה|ששם בעלה כשמו ושמה כשם אשתו}} וגירש בה? אמר ליה לכשיבואו ויעידו העדים {{ירו"מ-הדגשה|שהאשה שהגט בידה היא האשה שחתמו על גיטה רק אז יקימו בית דין את הגט ותוכל להינשא}}. ולא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} {{שוליים|ד_יג}}עשו עדים החתומים על השטר כמי שנחקרה עדותן בבית דין {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שחתימתם מופיעה על הגט שביד האשה שוב לא יכולים לומר לא חתמנו על הגט שלה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}י{{ירו"מ-הדגשה|וו}}ן {{ירו"מ-הדגשה|שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד}}? תמן בשאמרו לא חתמנו כל עיקר {{ירו"מ-הדגשה|והרי גט}} חתו{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|בחתימתם לכן אינם נאמנים}}. ברם הכא באומר {{ירו"מ-הדגשה|לזו}} חתמנו {{ירו"מ-הדגשה|ולזו}} לא חתמנו {{ירו"מ-הדגשה|לכן הם נאמנים}}. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שצריך שיהא מכיר את שניהן דתנן}} בראשונה היה משנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה אם {{ירו"מ-הדגשה|כש}}הסופר מכיר {{ירו"מ-הדגשה|את שניהם}} בזה {{ירו"מ-הדגשה|יש חשש שישנו}} את שמותם {{ירו"מ-הדגשה|כן שהרי}} אית בר נש דחכמין לחבריהון באפין {{ירו"מ-ביאור|יש אדם שמכיר את חברו בפנים}} ולא ידעין שמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}תהון. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שאין צורך שהסופר יכיר גם את האיש וגם את האישה דתנן}} התקין {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} שיהו כותבין איש פלוני וכל שם שיש לו אשה פלונית וכל שם שיש לה מפני תיקון העולם {{ירו"מ-הדגשה|משמע שהסופר צריך להכיר גם האיש וגם את האישה}}. מתניתא במגרש בעל כורחו {{ירו"מ-הדגשה|ושם חייבין להכיר גם את שם האשה דכיוון שה}}בעל {{ירו"מ-הדגשה|לא מעוניין}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}גרש {{ירו"מ-הדגשה|חיישינן שישנה את שמה כדי להכשיל את הגירושין}}. מה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} במגרש ברצונו. ואית דבעי מימר במגרש במקומות אחרים {{ירו"מ-הדגשה|לכן יש צורך שידע את שמה כי יש לחשוש שמא ישנה את שמה}} מה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} במגרש באותו מקום {{ירו"מ-הדגשה|תניא והבעל נותן את השכר}}. כהדא דושו אחוי דדודו הוה משבק איתתיה {{ירו"מ-ביאור|גרש את אשתו}} אתא עובדא קומי רבנן {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמרין היא תתן אגרא. והתנינן הבעל נותן את השכר. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר שהבעל נותן שכר זה}} במוחלת לו כתובתה {{ירו"מ-ביאור|אבל כשיש לה כתובה והיא צריכה את הגט לגבות כתובתה היא צריכה לשלם שכר הסופר}}. <br><br> <span id="דף_כא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ג|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_יד}}אין אלמנה נפרעת מניכסי יתומין אלא בשבועה. נמנעו מלהשביע. {{שוליים|ד_טו}}התקין {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} שתהא נודרת ליתומין כל מה שירצו וגובה את כתובתה. {{שוליים|ד_טז}}והעדים חותמין על הגט מפני תיקון העולם. {{שוליים|ד_יז}}והלל התקין פרוזבול מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן התקין}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|שתהא נודרת מאי טעמא כיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בראשונה היו נשבעות לשקר וקוברות את בניהם שנאמר {{הפ|ירמיהו|ב|ל}} לשוא הכיתי את בניכם. ועוד שאימת נדרים עליהן יותר מן השבועות. עברה ונשבעה {{ירו"מ-הדגשה|מהו}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} אם נשבעה נשבעה. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר לכלתיה אילולא דאנא וותרן {{שוליים|ד_יח}}אפילו קלוסיתיה {{ירו"מ-ביאור|צעיף}} דעל רישך דידי הוא {{ירו"מ-ביאור|ד{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} לא מגבי כתובה לארמלתא משום דנמנעו מלהשביעה. ובשני ד{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} קלים היו נדרים בעיניהם לעבור עליהם ולא סמיך אנדרה לאגבוייה}}. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר זכת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} בכלים שעליהם {{ירו"מ-הדגשה|דסבר שאין שמין}} כלים שעליה {{ירו"מ-הדגשה|בכתובתה ולכן אף אם לא גובה כתובתה}} זכת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} בכלים שעליה. מתניתא מסייעא ליה {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן אחד המקדיש נכסיו ואחד המעריך את עצמו}} {{שוליים|ד_יט}}אין לו לא בכסות אשתו ולא בכסות בניו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} {{שוליים|ד_כ}}מפני מה התקינו זמן בגט? מפני מעשה שאירע. מעשה באחד שהיה נשוי את בת אחותו וזינת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} עד שהיא אשת איש הלך והקדים זמנו בגט אמר מוטב שתידון כפנויה ואל תדון כאשת איש. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|התקין פרוזבול מפני תיקון העולם}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} קשיתא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|הניחה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מאן דאמר {{שוליים|ד_כא}}מעשרות {{ירו"מ-הדגשה|בזמן הזה}} מן דבריהן. ברם כמאן דאמר מעשרות {{ירו"מ-הדגשה|בזמן הזה}} מן התורה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|הלל}} מתקין על דבר תורה?! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} וכי {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שעה שגלו לבבל כלום נפטרו אלא ממצות התלויות בארץ? והשמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ {{ירו"מ-הדגשה|אם כן אפילו למאן דאמר מעשרות בזמן הזה מדרבנן קשה שהרי שמיטת כספים מהתורה}}! חזר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ואמר {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[דברים טו ב|דברים ראה טו ב]]) זה דבר השמיטה שמוט. {{שוליים|ד_כא}}בשעה שהשמיטה נוהגת בארץ מדבר תורה השמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ דבר תורה. בשעה שהשמיטה נוהגת בארץ מדבריהם השמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ מדבריהן. תמן אמרין אפילו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מאן דאמר מעשרות מדברי תורה {{ירו"מ-הדגשה|מודה בשמיטה שהיא מדבריהן מדכתיב}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}זה דבר השמיטה שמוט. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שני שמיטין {{ירו"מ-הדגשה|הכתוב מדבר}} שמיטה ויובל. בשעה<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כא ב}} {{סוף}} <span id="דף_כב_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שהיובל נוהג השמיטה נוהגת מדברי תורה. פסקו היובלות נוהגת שמיטה מדבריהן. {{שוליים|ד_כג}}אימתי פסקו היובלות? {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא כה י|ויקרא בהר כה י]]) לכל יושביה בזמן שיושבין עליה ולא בזמן שגלו מתוכה. היו עליה והיו מעורבבין שבט יהודה בבנימין ושבט בנימין ביהודה יכול יהא היובל נוהג? תלמוד לומר לכל יושביה {{ירו"מ-הדגשה|עד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כל יושביה {{ירו"מ-הדגשה|עליה}} {{ירו"מ-ביאור|במקומן}}. נמצאת אומר כיון שגלו שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה בטלו היובלות {{ירו"מ-הדגשה|ואפילו}} ב{{ירו"מ-הדגשה|בי}}{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|ראשון}} לא {{ירו"מ-הדגשה|היה היובל נוהג משגלו עשרת השבטים}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ד|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_כד}}עבד שנשבה ופדאוהו לשם עבד ישתעבד. לשם בן חורין לא ישתעבד. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר בין כך ובין כך ישתעבד. {{שוליים|ד_כה}}עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו שורת הדין אין העבד חייב כלום אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר {{שוליים|ד_כו}}אינו כותב אלא משחרר {{ירו"מ-ביאור|כותב}}.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן עבד שנשבה ופדאוהו לשם עבד ישתעבד לשם בן חורין לא ישתעבד אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} בדין היה שאפילו {{ירו"מ-הדגשה|פדאוהו}} לשם עבד לא ישתעבד {{ירו"מ-הדגשה|דמתניתין}} לא{{ירו"מ-הדגשה|חר יאוש}}. ולמה אמרו ישתעבד שלא יהא העבד מבריח עצמו בין {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שבויין {{ירו"מ-הדגשה|מתוך ידיעה שיפדו אותו והוא יצא לחפשי}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מתניתא אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתני לשם עבד ישתעבד ורבו נותן דמיו}} {{ירו"מ-ביאור|למי שפדה אותו}} {{ירו"מ-הדגשה|לשם בן חורין לא ישתעבד ואין}} רבו נותן דמיו. לא אמר אלא רבו {{ירו"מ-הדגשה|נותן דמיו}} הא אחר לא {{ירו"מ-הדגשה|יכול ליתן דמיו לזה ולהחזיקו לעבדו}} {{ירו"מ-ביאור|ושמע מינא דאחר יאוש מיירי, וישתעבד לשני עד שיחזיר לו ראשון את דמיו אבל לא ישתעבד לאחר שאינו אלא משום תקנה שלא יהיה מבריח עצמו בין השבויים}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בדין היה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אפילו {{ירו"מ-הדגשה|אם פדאוהו}} לשם בן חורין ישתעבד {{ירו"מ-הדגשה|דמתניתין לפני יאוש}}. ולמה אמרו לא ישתעבד שלא להוציא {{ירו"מ-הדגשה|לעז}} על בני חורין {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שפדאוהו לשם בן חורין כבר יצא לו שם בן חורין}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|מתניתא}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} כן {{ירו"מ-ביאור|שמדובר לפני יאוש והוא עדיין עבד}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר בין כך ובין כך ישתעבד. {{שוליים|ד_כז}}שכשם שישראל מצווין לפדות בן חורין כך הן מצווין לפדות את העבדים.<br><br> <span id="דף_כב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אהן תנייא קדמייא סבר מימר מצווין הן לפדות בני חורין ואין מצווין לפדות את העבדים {{ירו"מ-הדגשה|לכן תקנו שהעבד ישתחרר כדי שיפדו אותו}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|ס}}בר {{ירו"מ-הדגשה|שאף מצווה לפדות עבדים ואם כך עדיף שלא יהיה בן חורין שלא יפיל עצמו בשבי כדי שיפדו אותו ויהיה בן חורין}} {{ירו"מ-ביאור|רואים שמדובר קדם יאוש שהוא עדיין עבד}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אידי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר {{אמורא-ירו"מ|ייסי בן שאול}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}} המתייאש {{ירו"מ-הדגשה|מ}}עבדו {{ירו"מ-הדגשה|שברח ואחר כך מצאו}} אינו רשאי לשעבדו {{שוליים|ד_כח}}וצריך לכתוב לו גט שיחרור {{ירו"מ-ביאור|שיאוש מוציא רק את הבעלות הממונית וצריך גט לפטור קניין האיסור שבו}}. שמע {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ואמר יפה לימדני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}. כלום למדו גט שחרור לא מאשה? מה אשה אינה יוצאה משום ייאוש {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} צריכה ממנו גט, אף עבד אינו יוצא משום ייאוש וצריך גט שיחרור. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ד_כט}}עבד שברח מן השבויין אצל רבו אין רבו רשאי לשעבדו וצריך לכתוב לו גט שיחרור. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} המפקיר את עבדו אינו רשאי לשעבדו ואינו {{ירו"מ-הדגשה|צריך}} לכתוב לו גט שיחרור. אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} כל עמא אמרין {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} דהוא צריך {{ירו"מ-הדגשה|לכתוב לו גט שיחרור}} ואת אומר אינו צריך. שמא {{ירו"מ-הדגשה|הסקתה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אינו {{ירו"מ-הדגשה|צריך גט שיחרור לפי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אינו מעכבו מלוכל בפסח {{ירו"מ-הדגשה|אם}} אינו מ{{ירו"מ-הדגשה|הו}}ל {{ירו"מ-הדגשה|אין זו ראיה שהתורה חידשה שהמפקיר}} עב{{ירו"מ-הדגשה|ד}}ו {{ירו"מ-הדגשה|אף שעדיין אגוד בו וצריך גט שיחרור}} אינו {{ירו"מ-הדגשה|אוסרו}} מל{{ירו"מ-הדגשה|אכ}}ול {{ירו"מ-הדגשה|את}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}פסח. כהדא דתני ([[שמות יב מד|שמות בא יב מד]]) וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אותו. בשעה שהוא עובד את רבו הוא מעכבו לוכל בפסח {{ירו"מ-ביאור|אם אינו מהול}} ובשעה שאינו עובד את רבו אינו מעכבו מלוכל בפסח. סימא שתי עיניו כאחת הפיל שני שיניו כאחת יוצא בהן לחירות. זו אחר זו יוצא לחירות בראשונה ונותן לו דמים בשנייה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|מתניתא}} כמאן דאמר אינו צריך לכתוב לו גט שיחרור. ברם כמאן דאמר {{שוליים|ד_ל}}צריך לכתוב לו גט שחרור {{ירו"מ-הדגשה|הרי הוא עבדו}} ואת אומר משלם לו {{ירו"מ-ביאור|הרי מה שקנה עבד קנה רבו}}? אין לי {{ירו"מ-הדגשה|שצריך גט שיחרור}} אלא היוצא בשן ועין מניין היוצא בכיפה {{ירו"מ-ביאור|שרקם לו שטר שיחרור עליה}} ובהרנירק טיאונוס<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כב ב}} {{סוף}} <span id="דף_כג_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ובחרות של מלכים {{ירו"מ-ביאור|שרקם על מיני בגדים שטר שיחרור}} תלמוד לומר לחפשי ישלחנו מכל מקום. בניו מה הן? היוצא בשן ועין בניו עבדים והיוצא משום ייאוש בניו בני חורין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} לא מסתברא חילופין. היוצא בשן ועין הואיל ושיחררתו התורה בניו בני חורין. והיוצא משום ייאוש הואיל ולא שיחררתו התורה בניו עבדים. גר שמת וביזבזו ישראל את נכסיו והיו שם עבדים בין גדולים בין קטנים יצאו לחירות. {{תנא-ירו"מ|אבא שאול}} אומר {{שוליים|ד_לא}}גדולים יצאו לחירות קטנים לא יצאו לחירות. למה? שהן יצאו במיתת רבן. מעתה אפילו {{ירו"מ-הדגשה|קטנים}}! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} גדולים על ידי שיש בהן דעת לזכות את עצמן יצאו לחירות. קטנים על ידי שאין בהן דעת לזכות לעצמן לא יצאו לחירות. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|אבא שאול}}. מחלפא שיטתיה ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} תמן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן שאול}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}} המתייאש מעבדו אינו רשאי לשעבד בו וצריך לכתוב לו גט שחרור. שמע {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר יפה לימדני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושוע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לכתוב}} לו {{ירו"מ-הדגשה|גט שחרור דגט שחרור מגט אשה ילפינן שאינה יוצאה בהפקר וצריכה גט והכא אמר הכין שהלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|אבא שאול}} {{ירו"מ-הדגשה|שהגדולים זכו בעצמם אמרין מה דאמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לכתוב}} לו {{ירו"מ-הדגשה|גט שיחרור, זה לכתחילה אבל לשעבר}} דלא {{ירו"מ-הדגשה|יהב לא יהב}} {{ירו"מ-ביאור|מי שלא נתן לא נתן}} {{ירו"מ-ביאור|אפילו בלי גט העבד משוחרר}}. דלמא {{ירו"מ-ביאור|האם}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|לשעבדו}}? אמתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבה בר זוטרא}} ערקת {{ירו"מ-ביאור|ברחה}} אתייאש מינה אתא שאל {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} {{ירו"מ-הדגשה|ול}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} לי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} אינו רשאי לשעבדה.<br><br> <span id="דף_כג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מהו לכתוב לה גט שיחרור? אמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} ליה אם כתבת יאות את עבד {{ירו"מ-ביאור|שכך תהפך לבת ישראל}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ישמעאל בי רבי יוסה}} עבד שנשא בת חורין לפני רבו {{ירו"מ-הדגשה|ו}}רבו {{ירו"מ-הדגשה|לא מיחה}} בו יצא לחירות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמש הייתי יושב ושונה הכותב כתב קידושין לעבדו {{ירו"מ-ביאור|שרבו השיאו בת חורין}} או כתב נישואין לאמתו {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר זכה. וחכמים אומרים {{שוליים|ד_לב}}לא זכה. {{ירו"מ-הדגשה|אז איך יתכן שאם העבד נשא בעצמו רק שהאדון ראה ושתק העבד יוצא לחפשי}}? אהן תנייא קדמייא {{ירו"מ-ביאור| רבי ישמעאל בי רבי יוסה}} סבר {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר}} זכה {{ירו"מ-הדגשה|ולא רק בהשיאו רבו אלא אפילו נשא לפני רבו}} זכה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו}} מי {{ירו"מ-הדגשה|ה}}משחרר? {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר בין רבו הראשון ובין רבו השני. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אין לך משחרר אלא רבו הראשון בלבד {{ירו"מ-ביאור|דסבר מלוה מכאן ולהבא הוא גובה ואין לשני שום בעלות על העבד}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי חגיי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|ד_לג}}ישראל שהלוה את גוי על חמצו {{ירו"מ-ביאור|של הגוי}} אחר הפסח מותר בהנאה. אין תימר {{ירו"מ-הדגשה|למפרע הוא גובה}} ברשות ישראל הוא ויהא אסור. מה עביד לה {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} {{ירו"מ-הדגשה|באמת גם}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|מכאן ולהבא הוא גובה ומה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|שגם אם}} רב{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|השני שחררו יוצא לחרות}} קל הוא {{ירו"מ-הדגשה|שהקלו}} בשחרור הוא{{ירו"מ-הדגשה|יל ויצא לו שם}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}{{ירו"מ-הדגשה|שו}}חרר. כהדא דתני העושה עבדו אפותיקי {{שוליים|ד_לד}}מכרו אינו מכור. {{שוליים|ד_לה}}שיחררו משוחרר. חייליה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|אינו כותב אלא משחרר לא}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|המשחרר כותב שמ}}שמעו {{ירו"מ-הדגשה|איזה משחרר שיהיה אלא}} אמר אינו כותב אלא משחרר {{ירו"מ-ביאור|היינו אותו אחד שיש בכוחו לשחרר שזה הראשון}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו שורת הדין אין העבד חייב כלום אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו}} {{שוליים|ד_לו}}אילו המשעבד שדה לחבירו והלך ומכרה שמא אין בעל חוב בא וטורף {{ירו"מ-הדגשה|אם כן מה איכפת לשני שהראשון שחרר את העבד}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|העבד נעשה אפותיקי שלו ילך השני ויגבה מן העבד}}! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|כאן}} פתח לנו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} פתח {{ירו"מ-הדגשה|קטן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מאיר {{ירו"מ-הדגשה|לנו באור גדול כיוון שיצא לו שם משוחרר שוב אינו יכול לחזור ולשעבד אותו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא מצינו עבד משתחרר וחוזר ומשתעבד. מעתה לא יכתוב לו {{ירו"מ-הדגשה|העבד}} שטר על דמיו! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-ביאור|תקנו כך לטובת העבד}} מוטב שיאמר לו תן לי מאתים זוז שיש לי בידך ולא שיאמר לו עבדי אתה. רבנין דקיסרין אמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ביסא}} אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דאמר משחרר כותב}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. כמה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} קונס בדברים {{ירו"מ-הדגשה|שחכמים פוטרים כגון דינא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|ג}}ר{{ירו"מ-הדגשה|מ}}י כן {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} קונס בדברים {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שהזיק שיעבודו של חבירו חייב}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}קונס{{ירו"מ-הדגשה|ים אותו לשלם את דמי העבד}}. דתני<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כג ב}} {{סוף}} <span id="דף_כד_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שטר שיש בו ריבית קונסין אותו ואינו גובה לא את הקרן ולא את הריבית דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. וחכמים אומרים {{שוליים|ד_לז}}גובה את הקרן ולא את הריבית.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ה|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ה"> <strong>מתני':</strong> מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים תיקנתם את רבו ואת עצמו לא תיקנתם. {{שוליים|ד_לח}}לישא שפחה אינו יכול בת חורין אינו יכול יבטל. והלא לא נברא העולם אלא לפירייה ורבייה שנאמר {{הפ|ישעיהו|מה|יח}} {{ירו"מ-הדגשה|לא}} תוהו בראה לשבת יצרה. אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על חצי דמיו. חזרו {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} להורות כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}.<br><strong>גמ':</strong> היאך איפשר {{ירו"מ-הדגשה|שיהיה}} חציו עבד וחציו בן חורין? תיפתר או {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר אדם משחרר חצי עבדו או דברי הכל בעבד של שני שותפין ועמד אחד מהן ושיחרר חלקו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן עובד את רבו יום}} אחד {{ירו"מ-הדגשה|ואת עצמו יום}} אחד {{ירו"מ-הדגשה|כיצד}}? מצא מציאה ביום של רבו של רבו. ביום של עצמו של עצמו. ולית מחר בעי י{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בה ליה למריה {{ירו"מ-ביאור|האם לא יצטרך למחרת לתת את מה שמצא לרבו}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מחר {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} עבד {{ירו"מ-הדגשה|ומה שקנה}} עבד {{ירו"מ-הדגשה|קנה רבו נפקא}} מי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ה {{ירו"מ-הדגשה|אם במציאה הזו}}? קידש אשה ביום של מריה {{ירו"מ-ביאור|אדוניו}} אין חוששין לקידושיו. ביום של עצמו חוששין לקידושיו. ולא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מי שחציו עבד וחציו בן חורין קידש אשה אין חוששין לקידושיו {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין קידושי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|לחצ}}אין? דכוותה גירש {{ירו"מ-ביאור|אם היה שליח לגרושין}} אין חוששין לגירושיו. תמן תנינן {{שוליים|ד_לט}}אין נושאין נשים במועד {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא אמר}} {{אמורא-ירו"מ|שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} משום ביטול פרייה ורבייה. בעון קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} עבד מהו שישא אשה במועד? אמר ליה נישמעינה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} ליבטיל. והלא לא נברא העולם אלא לפירייה ורביה {{ירו"מ-הדגשה|משמע שאף הוא חייב בפריה}} ורביה. ואמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כל שהוא מצווה על פרייה ורבייה אסור לו לישא אשה במועד.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ו|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ו"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מ}}המוכר את עבדו {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} או לחוצה לארץ יצא בן חורין. {{שוליים|ד_מא}}אין פודין את השבויין יותר על דמיהן מפני תיקון העולם. {{שוליים|ד_מב}}אין מבריחין את השבויין מפני תיקון העולם. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר מפני תקנת שבוים. {{שוליים|ד_מג}}אין לוקחין ספרים תפילין ומזוזות מן הגוים יותר על דמיהן מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן המוכר את עבדו לעובד כוכבים ומזלות}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}ו {{ירו"מ-הדגשה|לחוצה לארץ יצא בן חורין משמע לעובד כוכבים ומזלות}} אפילו בארץ ישראל {{ירו"מ-הדגשה|יוצא לחרות ובחוץ}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ארץ אפילו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ישראל. מי משחררו? רבו ראשון נותן דמיו והשני משחררו. נימר אם ידע רבו השני {{ירו"מ-הדגשה|שהעבד}} נמ{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מארץ ישראל}} שניהן נותנין את דמיו<br><br> <span id="דף_כד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם לאו הראשון נותן את דמיו והשני משחררו. {{ירו"מ-הדגשה|אם כתב בשטר המכירה}} אני פלוני בן פלוני מוכר את עבדי פלוני {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אנטיוכי יצא לחירות {{ירו"מ-הדגשה|לאנטוכי}} שהוא בלוד לא יצא לחירות {{ירו"מ-ביאור|עד שירצה להוציא אותו לחוץ לארץ}}. תני יוצא עבד {{ירו"מ-ביאור|אם הוא מסכים}} עם רבו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}חוצה לארץ לפיכך אם מכרו שם מכור {{ירו"מ-ביאור|שכיוון שהסכים לצאת לחוץ לארץ איבד את זכותו}}. בא מחוצה לארץ על מנת לחזור כופין אותו לחזור {{ירו"מ-הדגשה|עימו}}. על מנת שלא לחזור {{ירו"מ-הדגשה|והחליט}} לחזור אין כופין אותו לחזור {{ירו"מ-הדגשה|עימו}}. ברח מחוצה לארץ רשאי להחזירו. ברח מ{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ארץ לחוצה לארץ {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יאשיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה רבא}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|למכרו בחוץ לארץ}}. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה רבה}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|למכרו בחוץ לארץ}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי מרינוס בריה דרבי הושעיה רבה}} אמר אסור. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} לא פליגין {{ירו"מ-הדגשה|מאן דאמר}} מותר בלמוד לברוח לשם ומאן דאמר אסור בשאינו למוד לברוח לשם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} פליגין מאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|אסור}} ביכול להביאו משם {{ירו"מ-הדגשה|ומאן דאמר מותר}} בשאינו יכול להביאו משם. נתני ואם התנה עמו {{ירו"מ-הדגשה|בשעת}} ה{{ירו"מ-הדגשה|ק}}נ{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{ירו"מ-הדגשה|מהגוי להורידו לחוץ לארץ}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|ולמה המשנה פסקה בפשטות שבכל מקרה יוצא לחירות הסיבה שהמשנה לא הזכירה אפשרות של תנאי כיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}עד כדון {{ירו"מ-הדגשה|תנאי מועיל}} בגדולים {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} בקטנים {{ירו"מ-הדגשה|לא יכול להתנות}} {{ירו"מ-ביאור|ולכן המשנה לא הזכירה אפשרות של תנאי כי אז היה צריך לחלק בין קטנים לגדולים}} {{ירו"מ-הדגשה|הרי גם בקטנים שייך}} תנ{{ירו"מ-הדגשה|א}}י {{ירו"מ-הדגשה|ד}}ניתני עם רבהון. עד כדון בשהיה רבו ישראל {{ירו"מ-הדגשה|ויכול להתנות עם האדון אבל כש}}היה רבו גוי {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|אינו יכול להתנות}} {{ירו"מ-ביאור|ולכן המשנה לא הזכירה אפשרות של תנאי}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי טבלא}} זבין עבדיה ומתני עם רבהון {{ירו"מ-ביאור|קנה עבדים קטנים והתנה עם האדון}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק דהבן}} הוון ליה עבדיה ערקין לבנותהון {{ירו"מ-ביאור|ברחו לכפרים שלהם בחוץ לארץ}} אתא שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} ואורי ליה אונ{{ירו"מ-הדגשה|א}} אסור {{ירו"מ-ביאור|לכתוב שטר מכירה אסור}} אנטריס שרי {{ירו"מ-ביאור|רק לקחת כסף תמורת העבד מותר}} אפרכורים צריכה {{ירו"מ-ביאור|כתיבת שטר בעלות בארכאות שלהם ספק אם מותר}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמתיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר אדא}} {{ירו"מ-הדגשה|ערקת}} {{ירו"מ-ביאור|ברחה}} {{ירו"מ-הדגשה|לקליסייא אתא שאל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|והורי ליה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|אונא}} אסור {{ירו"מ-ביאור|לכתוב שטר מכירה אסור}} אנטריס שרי {{ירו"מ-ביאור|רק לקחת כסף תמורת העבד מותר}} אפרכורים צריכה {{ירו"מ-ביאור|כתיבת שטר בעלות בארכאות שלהם ספק אם מותר}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} אין פודין את השבויין יותר מדמיהן מפני תיקון העולם ואין מבריחין את השבויין מפני תיקון העולם. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר מפני תקנת השבויין דלא יהוון קטרינון {{ירו"מ-ביאור|יקשרו}} {{ירו"מ-הדגשה|את הנשארים כדי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|יברחו}}. תני גוי מוכר ספרים תפילין ומזוזות אסור ליקח ממנו. והא תני מעשה בגוי אחד בצידן שהיה מוכר תפילין ומזוזות ובא מעשה לפני חכמים ואמרו מותר ליקח ממנו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר חנינה}} {{שוליים|ד_מד}}בגוי שחזר לסורו {{ירו"מ-הדגשה|מפחד שיהרג}} הוה {{ירו"מ-ביאור|אבל בסתר שמר מצוות ויודע לכתוב לשמה}}. <br><br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ז|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ז]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ז"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מה}}המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר. משום נדר לא יחזיר. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר כל נדר שידעו בו הרבים לא יחזיר ושלא ידעו בו הרבים יחזיר. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר כל נדר שהוא צריך חקירת חכם<br><br> {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}נר {{ירו"מ-הדגשה|מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כד ב}} {{סוף}} <span id="דף_כה_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לא יחזיר ושאינו צריך חקירת חכם {{ירו"מ-ביאור|והבעל יכול להתיר}} יחזיר. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} לא אסרו זה אלא מפני זה. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי יהודה}} מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו קונם שאיני מגרשך וגירשה והתירו לו חכמים שיחזירנה מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> ותני מפני מה אמרו חכמים המוציא משום שם רע לא יחזיר? {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוציא את אשתו משום שם רע והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו בנים לאחר זמן נמצאו הדברים בדאים אמר אילו הייתי יודע שהדברים בדאים א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל ובניה ממזירין ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה שהיא אסורה לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה. תני מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום נדר לא יחזיר? {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוציא את אשתו משום נדר והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו ונמצא נדר בטל אמר אילו היית יודע שהיה הנדר בטל א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל והוולד ממזר ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה שהיא אסורה לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר {{ירו"מ-הדגשה|כל נדר שהוא צריך חקירת חכם לא יחזיר ושאינו צריך חקירת חכם יחזיר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי נדר שאינו צריך חקירת חכם היה {{ירו"מ-הדגשה|ויכל להפר בעצמו ואם לא הפר כנראה שרצה לגרשה בגלל סיבה אחרת ולא יבא לומר אילו הייתי יודע}} וכ"ו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר {{ירו"מ-הדגשה|כל נדר שידעו בו הרבים לא יחזיר ושלא ידעו בו הרבים יחזיר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי נדר שלא ידעו בו רבים היה {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|יכל ללכת לחכם להתיר ואם לא הלך כנראה שרצה לגרשה בגלל סיבה אחרת ולא יבא לומר אילו הייתי יודע}} וכ"ו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} לא אסרו זה אלא מפני זה. בדין היה שאפילו נדר שהוא צריך חקירת חכם יחזיר שהזקן עוקר את הנדר מעיקרו {{ירו"מ-ביאור|ולא אסרו אלא גזרה שמא יוציא ונישאת לאחר וילדה ממנו ותלך לחכם ויתיר לה, ואמר אילו הייתי יודע שהחכם}} {{ירו"מ-ביאור|מתיר, אפילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה, לא הייתי מגרשה. ונמצא גט בטל והוולד ממזרים}}. מפני מה אסרו נדר שאין צריך חקירת חכם {{ירו"מ-ביאור|הרי הטעם הזה לא קיים}}? מפני נדר שצריך חקירת חכם.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ח|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ח]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ח"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מו}}המוציא את אשתו משום איילונית {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר לא יחזיר וחכמים אומרים יחזיר. נישאת לאחר והיו לה בנים והיא תובעת כתובתה אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר לה שתיקותיך יפה מדבורייך.<br><strong>גמ':</strong> תני מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום איילונית לא יחזיר? {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוציא את אשתו משום איילונית והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו בנים ואמר אילו הייתי יודע שאשתי יולדת א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל והוולד ממזר ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה היא אסורה לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן וחכמים}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר{{ירו"מ-הדגשה|ים יחזיר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי כמה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נשים נשואין איילונית ועל ידי שיש להן נחת רוח מהן מקיימין אותן {{ירו"מ-הדגשה|ויכול לישא אחרת בשביל בנים ואם החליט לגרשה כנראה סיבה אחרת היתה לו ולא יבא לומר אילו הייתי}} יוד{{ירו"מ-הדגשה|ע}} וכ"ו.<br><br> <span id="דף_כה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר אומר {{ירו"מ-הדגשה|לה שתיקותיך יפה מדבורייך והרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|המגרש אילונית}} לא יחזיר {{ירו"מ-ביאור|שמתנים עימו שהוא מבין שאף אם יתברר שהיא בת בנים הוא מגרש}} ואת אמר כן {{ירו"מ-ביאור|שאומר לה אם לא תשתקי אני אגיד שאילו הייתי יודע שאת בת בנים לא הייתי מגרשך}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} לית כאן {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אלא {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ותני כן משום {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ט|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ט]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ט"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מז}}המוכר את עצמו ואת בניו {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} אין פודין אותו אבל פודין את הבנים לאחר מיתת אביהן. {{שוליים|ד_מח}}המוכר שדהו {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הלוקח {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מביא ביכורים {{ירו"מ-ביאור|אף שהפירות גדלו ברשות גוי}} מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> מתניתא {{שוליים|ד_מט}}בשמכר עצמו ושנה אבל אם מכר עצמו פעם אחת פודין אותו. ואם מכר עצמו ללודים {{ירו"מ-ביאור|אוכלי אדם}} אפילו פעם אחת אין פודין אותו. מעשה באחד שמכר את עצמו ללודים אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} אמר מה נעשה מפני חייו עשה {{ירו"מ-הדגשה|ומצווה לפדותו תנן התם}} (משנה דמאי ה ט) {{ירו"מ-הדגשה|מעשרין משל ישראל על של נכרי משל נכרי על של ישראל}}. מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אמר {{שוליים|ד_נ}}אין קניין {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרין יש קניין לעובד כוכבים ומזלות בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כה מו|ויקרא בהר כה מו]]) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה. הקיש עבדים לאחוזה מה עבדים {{שוליים|ד_נא}}אתם קונין מהן ואין הם קונין מכם אף אחוזה אתם קונים מהם והם אינם קונים מכם. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} והא מסייעא {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כה כג|ויקרא בהר כה כג]]) והארץ לא תמכר לצמיתות לחל{{ירו"מ-הדגשה|י}}טות. אמר ליה כל גרמא אמרה דהיא מסייעא {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} לא תימכר הא אם נמכרה חלוטה היא. {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא דציפורי}} אמר הנהיג {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} בציפורין כהדא ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שיש קנין לגוי להפקיע מעשרות אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעורה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} אף על גב {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אמר אין קניין {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} בארץ ישראל להפקיעו מן המעשרות מודה שיש לו בה קניין נכסים. מהו קניין נכסים? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{שוליים|ד_נב}}אכילת פירות {{ירו"מ-ביאור|שאם ישראל מכר הקרקע לעובד כוכבים ומזלות, לעניין אכילת פירות, יש לו בהם קניין. ואם נגמרו ברשות העובד כוכבים ומזלות, פטורין מהמעשרות. אבל אם ישראל לקח ממנו פירות, ונגמרו ביד ישראל, חייבים במעשרות}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}תנינן הלוקח מביא ביכורים מפני תיקון העולם {{ירו"מ-הדגשה|ואם אין קנין כלל}} יביא ביכורים דבר תורה. קנה שדה {{ירו"מ-הדגשה|בזמן שה}}יובל {{ירו"מ-הדגשה|נוהג והקרקעות חוזרות}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} אמר קנה קרקע {{ירו"מ-הדגשה|ומביא ביכורים וקרא}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} אמר לא קנה קרקע {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|פירות ואינו מביא ביכורים}}. מתיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} על דעתיך דאת אמר קנה קרקע יחפור בה בורות שיחין ומערות? אמר ליה התורה אמרה ([[ויקרא כה כח|ויקרא בהר כה כח]]) ושב לאחוזתו בעיינו {{ירו"מ-ביאור|צריך להחזירה כמו שהייתה}}. אייתי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} שמועתא קדמיהון<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כה ב}} {{סוף}} <span id="דף_כו_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-ביאור|הביא {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} את דברי המחלוקת בין {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}}}} ולא ידע {{ירו"מ-הדגשה|שזו מחלוקת ישנה}} דעוד אינון פליגין {{ירו"מ-הדגשה|בפלוגתא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר מביא וקורא {{ירו"מ-ביאור|דקנין פירות כקניין הגוף}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר אינו מביא וקורא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} כל עמא מודיי שהוא מביא מה פליגין בקרייה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר מביא וקורא. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר {{שוליים|ד_נג}}מביא ואינו קורא.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כו ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק השולח גט לאשתו</strong><br> k9sidnpf3uodwbzge2iak5m9s36waam 3026791 3026782 2026-07-24T12:38:29Z מאירושולי 35234 3026791 wikitext text/x-wiki ==פרק רביעי – השולח גט== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_גיטין_פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_א|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_א}}השולח גט לאשתו והגיע בשליח או ששלח אחריו שליח ואמר גט שנתתי לך בטל הרי הוא בטל. קדם אצל אשתו או ששלח אצלה שליח ואמר לה גט ששלחתי לך בטל הוא הרי זה בטל. אם משהגיע גט לידה אינו יכול לבטלו.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|יט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|יט ב}} {{סוף}} <span id="דף_כ_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כ.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כ]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כ|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן השולח גט לאשתו והגיע בשליח}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}ו {{ירו"מ-הדגשה|ששלח אחריו שליח ואמר גט שנתתי לך בטל הרי הוא בטל}} {{ירו"מ-ביאור|משמע שחייב להגיעה לשליח כדי לבטלו ואינו יכול לבטלו ממקומו}} הדא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר {{שוליים|ד_ב}}אדם מבטל שליחותו בדברים. פתר לה משום חומר הוא בעריות {{ירו"מ-הדגשה|שתקנו שלא יוכל לבטל את השליחות שלא בידיעת השליח שמא תנשא בגט זה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוא {{ירו"מ-הדגשה|ביטל ונמצא בניה ממזרים}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|דיבר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|של}}{{ירו"מ-הדגשה|י}}{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ות {{ירו"מ-הדגשה|סתם}}. עשה שליח להוליך את הגט {{שוליים|ד_ג}}צריך ליתנו לה בפני שנים ואין השליח עולה לו משום שנים {{ירו"מ-ביאור|שהשליח עומד במקום הבעל. וכשם שהבעל צריך למסור לה את הגט בפני שני עדים, אף השליח כן}}. הלך השליח לבטל את הגט צריך לבטלו בפני שנים והשליח עולה משם שנים. הלך לבטל את הגט אשכחיה {{ירו"מ-הדגשה|לשליח}} באיסטרט{{ירו"מ-הדגשה|יה}} {{ירו"מ-ביאור|בדרך}} אמר ליה ההוא גיטא {{ירו"מ-הדגשה|שמסרתי לך}} יהבת {{ירו"מ-ביאור|מסרתה}} לה? אמר ליה {{ירו"מ-הדגשה|יהבית}} לה מי מישתעי {{ירו"מ-ביאור|תוך שהם מדברים}} נפיל מיניה. אמר ליה לא אמרת לי י{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בית לה? אמר ליה {{ירו"מ-הדגשה|יהבית}} לה ואמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} לי יהא לי בידך מה {{ירו"מ-הדגשה|הדין}} ה{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{ירו"מ-הדגשה|ם}}? מאחר שיש בידו לגרש נאמן או מאחר שנמצא בידו אינו נאמן? חלה שליח {{ירו"מ-הדגשה|שעשה הבעל לבטל את הגט האם הוא יכול למנות}} שליח {{ירו"מ-הדגשה|אחר במקומו}}? מה את עבד ליה כגיטין {{ירו"מ-הדגשה|או}} כקידושין? אין תעבדינה כגיטין {{ירו"מ-הדגשה|יכול למנות שליח אחר שהרי הבעל לא מקפיד מי ילך דכיוון שמגרשה בעל כרחה}} ביד כל אדם מצוי לגרש. אין תעבדינה כקדושין {{ירו"מ-הדגשה|אינו יכול למנות שליח שאולי הבעל מקפיד שדווקא הוא יהיה השליח שהרי}} לא ביד כל אדם מצוי לקדש {{ירו"מ-הדגשה|שהרי צריך לרצות את האשה שתסכים}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ב|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ב"> <strong>מתני':</strong> בראשונה היה עושה בית דין במקום אחד ומבטלו. {{שוליים|ד_ד}}התקין {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל הזקן}} שלא יהיו עושין כן מפני תיקון העולם. בראשונה היה משנה שמו ושמה ושם עירו ושם עירה {{ירו"מ-ביאור|שאף שהיו לו שני שמות, לא היה כותב אלא שם הנוהג במקום כתיבת הגט}}. {{שוליים|ד_ה}}התקין {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} הזקן שיהא כותב איש פלוני וכל שם שיש לו אשה פלונית וכל שם שיש לה מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן בראשונה היה עושה בית דין במקום אחד ומבטלו}} לית הדא פליגא {{ירו"מ-ביאור|האין זה חולק}} על {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} ד{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} אמר אין אדם מבטל שליחותו בדברים? פתר לה בבית דין שכחו מרובה {{ירו"מ-ביאור|ו{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} לא אמר אלא שלא בבית דין}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} מפני תיקון העולם {{ירו"מ-הדגשה|מאי}} תיקון עולם? אמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} שלא תבוא לידי ממזירות. ואמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} שלא תהא יושבת עגונה. מאן דאמר שלא תהא יושבת עגונה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}תהא סבורה שביטל והוא לא ביטל ונמצאת יושבת עגונה. ומאן דאמר שלא תבוא לידי ממזרות {{ירו"מ-הדגשה|שתהא}} סבורה שלא ביטל והוא ביטל והיא הולכת ונישאת בלא גט ונמצאו בניה באין לידי ממזירות. {{ירו"מ-הדגשה|אי}} {{ירו"מ-הדגשה|נמי}} סבורה שביטל והוא לא ביטל ובא אחר וקידשה תופסין בה קידושין והיא סבורה שלא תופסין בה קידושין והיא ממתנת עד שימות בעלה הראשון והיא הולכת ונישאת {{ירו"מ-הדגשה|לשלישי}} ונמצא בניה באין לידי ממזירות {{ירו"מ-הדגשה|שהרי היא נשואה לשני}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} סלקית לשיירא ושמעית {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|אמר}}י בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} שלא תבוא לידי ממזירות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} אפילו מאן דאמר שלא תהא יושבת עגונה אית ליה {{ירו"מ-הדגשה|נמי}} שלא תבוא לידי<br><br> <span id="דף_כ_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כ|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ממזירות. עבר וביטלו {{ירו"מ-הדגשה|אחר התקנה מהו}}? נישמעינה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|ד_ו}}אם ביטלו הרי זה מבוטל דברי {{תנא-ירו"מ|רבי}}. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר אינו יכול לבטלו ולא להוסיף על תנאו. יאות אמר {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|שאם לא כן מה כח בית דין יפה}} מאי טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי}}? דבר תורה הוא שיבטל והן אמרו שלא ביטל ודבריהן עוקרין דברי תורה. וכי זיתים על שמן וענבים על היין לא תורה הוא שיתרום והן אמרו שלא יתרום {{ירו"מ-הדגשה|דתנן אין תורמין זיתים על השמן ולא ענבים על היין}}. ולא עוד אלא {{ירו"מ-הדגשה|שתקנו חכמים שאם}} {{שוליים|ד_ז}}עבר ותרם אין תרומתו תרומה {{ירו"מ-הדגשה|מפני גזל השבט}} {{ירו"מ-ביאור|שמפסיד את הכהן שצריך להוציא הוצאות כדי לסחוט}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן התקין}} {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|הזקן}} שי{{ירו"מ-הדגשה|ה}}א {{ירו"מ-הדגשה|כותב}} איש פלוני וכל שם שיש לו {{ירו"מ-הדגשה|אשה פלונית וכל שם שיש לה מפני תיקון העולם}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אושעיה בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יודן נשייא}} {{ירו"מ-הדגשה|באגדה דסבך}} {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|מאן דייק לן וידע לפרש לנו אותם על בוריים}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}הגע עצמך דהוה שמיה ראובן ואפיק שמיה {{ירו"מ-ביאור|וקרא לעצמו}} {{ירו"מ-הדגשה|בגט}} שמעון {{ירו"מ-הדגשה|אז}} מה {{ירו"מ-הדגשה|תעזור התקנה אם יכתוב שם לא נכון וכל שם שיש לו}} {{ירו"מ-ביאור|כגון שמעון וכל שם שיש לו הרי מדובר בראובן}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|צריך לכתוב}} אני פלוני וכל שם שיש לי {{ירו"מ-הדגשה|דכיוון שכותב אני גם אם יכתוב}} שם {{ירו"מ-הדגשה|לא נכון הגט כשר}}. יותר מיכן אמרו היו לו שתי נשים אחת ביהודה ואחת בגליל ולו שני שמות אחד ביהודה ואחד בגליל וכתב זה שביהודה לגרש זו שבגליל ושבגליל לגרש זו שביהודה אינה מגורשת. מתניתא שהיה מיהודה וכתב לגרש בגליל {{ירו"מ-הדגשה|בשמו שב}}יהודה מגליל וכתב לגרש ביהודה {{ירו"מ-הדגשה|בשמו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בגליל. אבל אם הי{{ירו"מ-הדגשה|ו}} מיהודה וכתב לגרש ביהודה {{ירו"מ-הדגשה|או}} מגליל וכתב לגרש בגליל {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כתב {{ירו"מ-הדגשה|רק שם אחד שנקרא כך באותו מקום שמ}}גרש {{ירו"מ-הדגשה|בו}} הרי זו מגורשת {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא כתב את שמו השני}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילי}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בתחילה צריך לומר אני פלוני שמיהודה עם כל שם שיש לי בגליל אם היה שרוי במקום אחר מגרש {{ירו"מ-הדגשה|ב}}אי זה {{ירו"מ-הדגשה|שם}} שירצה {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לא הוחזק באף אחד מהם}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} הדא דאת אמר לשעבר {{ירו"מ-ביאור|בדיעבד}} <br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כ א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כ ב}} {{סוף}} <span id="דף_כא_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אבל לכתחילה צריך למיעבד כהדא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אילי}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} {{שוליים|ד_ח}}אם יצא לו שם {{ירו"מ-הדגשה|נוסף}} במקום {{ירו"מ-הדגשה|ה}}אחר צריך להזכיר שלשתן. תמן תנינן {{שוליים|ד_ט}}כותבין גט לאיש אף על פי שאין אשתו עמו {{שוליים|ד_י}}ושובר לאשה אף על פי שאין בעלה עמה {{שוליים|ד_יא}}ובלבד שיהא מכירם והבעל נותן את השכר. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|הסופר והעדים}} {{שוליים|ד_יב}} {{ירו"מ-הדגשה|צריכין שיכירו}}את {{ירו"מ-הדגשה|האיש והאשה}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|שמות}}יהן בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|בגט}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|בשובר שאם אינן}} מכיר{{ירו"מ-הדגשה|ין חיישינן שמא יכתוב גט על שם}} א{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ת {{ירו"מ-הדגשה|איש אחד ששמו כשמו ויכתוב בו שם}} א{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ת {{ירו"מ-הדגשה|האיש ההיא וימסרנו להאשה ההיא ותוציא הגט ותנשא ותגבה בו כתובתה וכן בשובר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} צריך שיהא מכיר לאיש בגט ולאשה בשוברה {{ירו"מ-הדגשה|אבל לא}} חיי{{ירו"מ-הדגשה|ב}} {{ירו"מ-הדגשה|להכיר האשה בגט}} או {{ירו"מ-הדגשה|האיש בשובר}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון בר חייה}} בעי קומי {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו מכירים שזה שם האיש וזו שם האשה}} הגע עצמך שהביא אשה אחרת {{ירו"מ-הדגשה|ששם בעלה כשמו ושמה כשם אשתו}} וגירש בה? אמר ליה לכשיבואו ויעידו העדים {{ירו"מ-הדגשה|שהאשה שהגט בידה היא האשה שחתמו על גיטה רק אז יקימו בית דין את הגט ותוכל להינשא}}. ולא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} {{שוליים|ד_יג}}עשו עדים החתומים על השטר כמי שנחקרה עדותן בבית דין {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שחתימתם מופיעה על הגט שביד האשה שוב לא יכולים לומר לא חתמנו על הגט שלה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}י{{ירו"מ-הדגשה|וו}}ן {{ירו"מ-הדגשה|שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד}}? תמן בשאמרו לא חתמנו כל עיקר {{ירו"מ-הדגשה|והרי גט}} חתו{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|בחתימתם לכן אינם נאמנים}}. ברם הכא באומר {{ירו"מ-הדגשה|לזו}} חתמנו {{ירו"מ-הדגשה|ולזו}} לא חתמנו {{ירו"מ-הדגשה|לכן הם נאמנים}}. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שצריך שיהא מכיר את שניהן דתנן}} בראשונה היה משנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה אם {{ירו"מ-הדגשה|כש}}הסופר מכיר {{ירו"מ-הדגשה|את שניהם}} בזה {{ירו"מ-הדגשה|יש חשש שישנו}} את שמותם {{ירו"מ-הדגשה|כן שהרי}} אית בר נש דחכמין לחבריהון באפין {{ירו"מ-ביאור|יש אדם שמכיר את חברו בפנים}} ולא ידעין שמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}תהון. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שאין צורך שהסופר יכיר גם את האיש וגם את האישה דתנן}} התקין {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} שיהו כותבין איש פלוני וכל שם שיש לו אשה פלונית וכל שם שיש לה מפני תיקון העולם {{ירו"מ-הדגשה|משמע שהסופר צריך להכיר גם האיש וגם את האישה}}. מתניתא במגרש בעל כורחו {{ירו"מ-הדגשה|ושם חייבין להכיר גם את שם האשה דכיוון שה}}בעל {{ירו"מ-הדגשה|לא מעוניין}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}גרש {{ירו"מ-הדגשה|חיישינן שישנה את שמה כדי להכשיל את הגירושין}}. מה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} במגרש ברצונו. ואית דבעי מימר במגרש במקומות אחרים {{ירו"מ-הדגשה|לכן יש צורך שידע את שמה כי יש לחשוש שמא ישנה את שמה}} מה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} במגרש באותו מקום {{ירו"מ-הדגשה|תניא והבעל נותן את השכר}}. כהדא דושו אחוי דדודו הוה משבק איתתיה {{ירו"מ-ביאור|גרש את אשתו}} אתא עובדא קומי רבנן {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמרין היא תתן אגרא. והתנינן הבעל נותן את השכר. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר שהבעל נותן שכר זה}} במוחלת לו כתובתה {{ירו"מ-ביאור|אבל כשיש לה כתובה והיא צריכה את הגט לגבות כתובתה היא צריכה לשלם שכר הסופר}}. <br><br> <span id="דף_כא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ג|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_יד}}אין אלמנה נפרעת מניכסי יתומין אלא בשבועה. נמנעו מלהשביע. {{שוליים|ד_טו}}התקין {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} שתהא נודרת ליתומין כל מה שירצו וגובה את כתובתה. {{שוליים|ד_טז}}והעדים חותמין על הגט מפני תיקון העולם. {{שוליים|ד_יז}}והלל התקין פרוזבול מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן התקין}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|שתהא נודרת מאי טעמא כיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בראשונה היו נשבעות לשקר וקוברות את בניהם שנאמר {{הפ|ירמיהו|ב|ל}} לשוא הכיתי את בניכם. ועוד שאימת נדרים עליהן יותר מן השבועות. עברה ונשבעה {{ירו"מ-הדגשה|מהו}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} אם נשבעה נשבעה. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר לכלתיה אילולא דאנא וותרן {{שוליים|ד_יח}}אפילו קלוסיתיה {{ירו"מ-ביאור|צעיף}} דעל רישך דידי הוא {{ירו"מ-ביאור|ד{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} לא מגבי כתובה לארמלתא משום דנמנעו מלהשביעה. ובשני ד{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} קלים היו נדרים בעיניהם לעבור עליהם ולא סמיך אנדרה לאגבוייה}}. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר זכת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} בכלים שעליהם {{ירו"מ-הדגשה|דסבר שאין שמין}} כלים שעליה {{ירו"מ-הדגשה|בכתובתה ולכן אף אם לא גובה כתובתה}} זכת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} בכלים שעליה. מתניתא מסייעא ליה {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן אחד המקדיש נכסיו ואחד המעריך את עצמו}} {{שוליים|ד_יט}}אין לו לא בכסות אשתו ולא בכסות בניו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} {{שוליים|ד_כ}}מפני מה התקינו זמן בגט? מפני מעשה שאירע. מעשה באחד שהיה נשוי את בת אחותו וזינת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} עד שהיא אשת איש הלך והקדים זמנו בגט אמר מוטב שתידון כפנויה ואל תדון כאשת איש. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|התקין פרוזבול מפני תיקון העולם}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} קשיתא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|הניחה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מאן דאמר {{שוליים|ד_כא}}מעשרות {{ירו"מ-הדגשה|בזמן הזה}} מן דבריהן. ברם כמאן דאמר מעשרות {{ירו"מ-הדגשה|בזמן הזה}} מן התורה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|הלל}} מתקין על דבר תורה?! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} וכי {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שעה שגלו לבבל כלום נפטרו אלא ממצות התלויות בארץ? והשמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ {{ירו"מ-הדגשה|אם כן אפילו למאן דאמר מעשרות בזמן הזה מדרבנן קשה שהרי שמיטת כספים מהתורה}}! חזר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ואמר {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[דברים טו ב|דברים ראה טו ב]]) זה דבר השמיטה שמוט. {{שוליים|ד_כא}}בשעה שהשמיטה נוהגת בארץ מדבר תורה השמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ דבר תורה. בשעה שהשמיטה נוהגת בארץ מדבריהם השמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ מדבריהן. תמן אמרין אפילו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מאן דאמר מעשרות מדברי תורה {{ירו"מ-הדגשה|מודה בשמיטה שהיא מדבריהן מדכתיב}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}זה דבר השמיטה שמוט. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שני שמיטין {{ירו"מ-הדגשה|הכתוב מדבר}} שמיטה ויובל. בשעה<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כא ב}} {{סוף}} <span id="דף_כב_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שהיובל נוהג השמיטה נוהגת מדברי תורה. פסקו היובלות נוהגת שמיטה מדבריהן. {{שוליים|ד_כג}}אימתי פסקו היובלות? {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא כה י|ויקרא בהר כה י]]) לכל יושביה בזמן שיושבין עליה ולא בזמן שגלו מתוכה. היו עליה והיו מעורבבין שבט יהודה בבנימין ושבט בנימין ביהודה יכול יהא היובל נוהג? תלמוד לומר לכל יושביה {{ירו"מ-הדגשה|עד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כל יושביה {{ירו"מ-הדגשה|עליה}} {{ירו"מ-ביאור|במקומן}}. נמצאת אומר כיון שגלו שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה בטלו היובלות {{ירו"מ-הדגשה|ואפילו}} ב{{ירו"מ-הדגשה|בי}}{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|ראשון}} לא {{ירו"מ-הדגשה|היה היובל נוהג משגלו עשרת השבטים}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ד|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_כד}}עבד שנשבה ופדאוהו לשם עבד ישתעבד. לשם בן חורין לא ישתעבד. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר בין כך ובין כך ישתעבד. {{שוליים|ד_כה}}עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו שורת הדין אין העבד חייב כלום אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר {{שוליים|ד_כו}}אינו כותב אלא משחרר {{ירו"מ-ביאור|כותב}}.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן עבד שנשבה ופדאוהו לשם עבד ישתעבד לשם בן חורין לא ישתעבד אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} בדין היה שאפילו {{ירו"מ-הדגשה|פדאוהו}} לשם עבד לא ישתעבד {{ירו"מ-הדגשה|דמתניתין}} לא{{ירו"מ-הדגשה|חר יאוש}}. ולמה אמרו ישתעבד שלא יהא העבד מבריח עצמו בין {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שבויין {{ירו"מ-הדגשה|מתוך ידיעה שיפדו אותו והוא יצא לחפשי}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מתניתא אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתני לשם עבד ישתעבד ורבו נותן דמיו}} {{ירו"מ-ביאור|למי שפדה אותו}} {{ירו"מ-הדגשה|לשם בן חורין לא ישתעבד ואין}} רבו נותן דמיו. לא אמר אלא רבו {{ירו"מ-הדגשה|נותן דמיו}} הא אחר לא {{ירו"מ-הדגשה|יכול ליתן דמיו לזה ולהחזיקו לעבדו}} {{ירו"מ-ביאור|ושמע מינא דאחר יאוש מיירי, וישתעבד לשני עד שיחזיר לו ראשון את דמיו אבל לא ישתעבד לאחר שאינו אלא משום תקנה שלא יהיה מבריח עצמו בין השבויים}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בדין היה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אפילו {{ירו"מ-הדגשה|אם פדאוהו}} לשם בן חורין ישתעבד {{ירו"מ-הדגשה|דמתניתין לפני יאוש}}. ולמה אמרו לא ישתעבד שלא להוציא {{ירו"מ-הדגשה|לעז}} על בני חורין {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שפדאוהו לשם בן חורין כבר יצא לו שם בן חורין}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|מתניתא}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} כן {{ירו"מ-ביאור|שמדובר לפני יאוש והוא עדיין עבד}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר בין כך ובין כך ישתעבד. {{שוליים|ד_כז}}שכשם שישראל מצווין לפדות בן חורין כך הן מצווין לפדות את העבדים.<br><br> <span id="דף_כב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אהן תנייא קדמייא סבר מימר מצווין הן לפדות בני חורין ואין מצווין לפדות את העבדים {{ירו"מ-הדגשה|לכן תקנו שהעבד ישתחרר כדי שיפדו אותו}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|ס}}בר {{ירו"מ-הדגשה|שאף מצווה לפדות עבדים ואם כך עדיף שלא יהיה בן חורין שלא יפיל עצמו בשבי כדי שיפדו אותו ויהיה בן חורין}} {{ירו"מ-ביאור|רואים שמדובר קדם יאוש שהוא עדיין עבד}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אידי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר {{אמורא-ירו"מ|ייסי בן שאול}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}} המתייאש {{ירו"מ-הדגשה|מ}}עבדו {{ירו"מ-הדגשה|שברח ואחר כך מצאו}} אינו רשאי לשעבדו {{שוליים|ד_כח}}וצריך לכתוב לו גט שיחרור {{ירו"מ-ביאור|שיאוש מוציא רק את הבעלות הממונית וצריך גט לפטור קניין האיסור שבו}}. שמע {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ואמר יפה לימדני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}. כלום למדו גט שחרור לא מאשה? מה אשה אינה יוצאה משום ייאוש {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} צריכה ממנו גט, אף עבד אינו יוצא משום ייאוש וצריך גט שיחרור. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ד_כט}}עבד שברח מן השבויין אצל רבו אין רבו רשאי לשעבדו וצריך לכתוב לו גט שיחרור. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} המפקיר את עבדו אינו רשאי לשעבדו ואינו {{ירו"מ-הדגשה|צריך}} לכתוב לו גט שיחרור. אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} כל עמא אמרין {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} דהוא צריך {{ירו"מ-הדגשה|לכתוב לו גט שיחרור}} ואת אומר אינו צריך. שמא {{ירו"מ-הדגשה|הסקתה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אינו {{ירו"מ-הדגשה|צריך גט שיחרור לפי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אינו מעכבו מלוכל בפסח {{ירו"מ-הדגשה|אם}} אינו מ{{ירו"מ-הדגשה|הו}}ל {{ירו"מ-הדגשה|אין זו ראיה שהתורה חידשה שהמפקיר}} עב{{ירו"מ-הדגשה|ד}}ו {{ירו"מ-הדגשה|אף שעדיין אגוד בו וצריך גט שיחרור}} אינו {{ירו"מ-הדגשה|אוסרו}} מל{{ירו"מ-הדגשה|אכ}}ול {{ירו"מ-הדגשה|את}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}פסח. כהדא דתני ([[שמות יב מד|שמות בא יב מד]]) וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אותו. בשעה שהוא עובד את רבו הוא מעכבו לוכל בפסח {{ירו"מ-ביאור|אם אינו מהול}} ובשעה שאינו עובד את רבו אינו מעכבו מלוכל בפסח. סימא שתי עיניו כאחת הפיל שני שיניו כאחת יוצא בהן לחירות. זו אחר זו יוצא לחירות בראשונה ונותן לו דמים בשנייה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|מתניתא}} כמאן דאמר אינו צריך לכתוב לו גט שיחרור. ברם כמאן דאמר {{שוליים|ד_ל}}צריך לכתוב לו גט שחרור {{ירו"מ-הדגשה|הרי הוא עבדו}} ואת אומר משלם לו {{ירו"מ-ביאור|הרי מה שקנה עבד קנה רבו}}? אין לי {{ירו"מ-הדגשה|שצריך גט שיחרור}} אלא היוצא בשן ועין מניין היוצא בכיפה {{ירו"מ-ביאור|שרקם לו שטר שיחרור עליה}} ובהרנירק טיאונוס<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כב ב}} {{סוף}} <span id="דף_כג_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ובחרות של מלכים {{ירו"מ-ביאור|שרקם על מיני בגדים שטר שיחרור}} תלמוד לומר לחפשי ישלחנו מכל מקום. בניו מה הן? היוצא בשן ועין בניו עבדים והיוצא משום ייאוש בניו בני חורין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} לא מסתברא חילופין. היוצא בשן ועין הואיל ושיחררתו התורה בניו בני חורין. והיוצא משום ייאוש הואיל ולא שיחררתו התורה בניו עבדים. גר שמת וביזבזו ישראל את נכסיו והיו שם עבדים בין גדולים בין קטנים יצאו לחירות. {{תנא-ירו"מ|אבא שאול}} אומר {{שוליים|ד_לא}}גדולים יצאו לחירות קטנים לא יצאו לחירות. למה? שהן יצאו במיתת רבן. מעתה אפילו {{ירו"מ-הדגשה|קטנים}}! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} גדולים על ידי שיש בהן דעת לזכות את עצמן יצאו לחירות. קטנים על ידי שאין בהן דעת לזכות לעצמן לא יצאו לחירות. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|אבא שאול}}. מחלפא שיטתיה ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} תמן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן שאול}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}} המתייאש מעבדו אינו רשאי לשעבד בו וצריך לכתוב לו גט שחרור. שמע {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר יפה לימדני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושוע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לכתוב}} לו {{ירו"מ-הדגשה|גט שחרור דגט שחרור מגט אשה ילפינן שאינה יוצאה בהפקר וצריכה גט והכא אמר הכין שהלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|אבא שאול}} {{ירו"מ-הדגשה|שהגדולים זכו בעצמם אמרין מה דאמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לכתוב}} לו {{ירו"מ-הדגשה|גט שיחרור, זה לכתחילה אבל לשעבר}} דלא {{ירו"מ-הדגשה|יהב לא יהב}} {{ירו"מ-ביאור|מי שלא נתן לא נתן}} {{ירו"מ-ביאור|אפילו בלי גט העבד משוחרר}}. דלמא {{ירו"מ-ביאור|האם}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|לשעבדו}}? אמתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבה בר זוטרא}} ערקת {{ירו"מ-ביאור|ברחה}} אתייאש מינה אתא שאל {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} {{ירו"מ-הדגשה|ול}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} לי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} אינו רשאי לשעבדה.<br><br> <span id="דף_כג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מהו לכתוב לה גט שיחרור? אמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} ליה אם כתבת יאות את עבד {{ירו"מ-ביאור|שכך תהפך לבת ישראל}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ישמעאל בי רבי יוסה}} עבד שנשא בת חורין לפני רבו {{ירו"מ-הדגשה|ו}}רבו {{ירו"מ-הדגשה|לא מיחה}} בו יצא לחירות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמש הייתי יושב ושונה הכותב כתב קידושין לעבדו {{ירו"מ-ביאור|שרבו השיאו בת חורין}} או כתב נישואין לאמתו {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר זכה. וחכמים אומרים {{שוליים|ד_לב}}לא זכה. {{ירו"מ-הדגשה|אז איך יתכן שאם העבד נשא בעצמו רק שהאדון ראה ושתק העבד יוצא לחפשי}}? אהן תנייא קדמייא {{ירו"מ-ביאור| רבי ישמעאל בי רבי יוסה}} סבר {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר}} זכה {{ירו"מ-הדגשה|ולא רק בהשיאו רבו אלא אפילו נשא לפני רבו}} זכה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו}} מי {{ירו"מ-הדגשה|ה}}משחרר? {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר בין רבו הראשון ובין רבו השני. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אין לך משחרר אלא רבו הראשון בלבד {{ירו"מ-ביאור|דסבר מלוה מכאן ולהבא הוא גובה ואין לשני שום בעלות על העבד}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי חגיי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|ד_לג}}ישראל שהלוה את גוי על חמצו {{ירו"מ-ביאור|של הגוי}} אחר הפסח מותר בהנאה. אין תימר {{ירו"מ-הדגשה|למפרע הוא גובה}} ברשות ישראל הוא ויהא אסור. מה עביד לה {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} {{ירו"מ-הדגשה|באמת גם}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|מכאן ולהבא הוא גובה ומה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|שגם אם}} רב{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|השני שחררו יוצא לחרות}} קל הוא {{ירו"מ-הדגשה|שהקלו}} בשחרור הוא{{ירו"מ-הדגשה|יל ויצא לו שם}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}{{ירו"מ-הדגשה|שו}}חרר. כהדא דתני העושה עבדו אפותיקי {{שוליים|ד_לד}}מכרו אינו מכור. {{שוליים|ד_לה}}שיחררו משוחרר. חייליה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|אינו כותב אלא משחרר לא}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|המשחרר כותב שמ}}שמעו {{ירו"מ-הדגשה|איזה משחרר שיהיה אלא}} אמר אינו כותב אלא משחרר {{ירו"מ-ביאור|היינו אותו אחד שיש בכוחו לשחרר שזה הראשון}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו שורת הדין אין העבד חייב כלום אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו}} {{שוליים|ד_לו}}אילו המשעבד שדה לחבירו והלך ומכרה שמא אין בעל חוב בא וטורף {{ירו"מ-הדגשה|אם כן מה איכפת לשני שהראשון שחרר את העבד}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|העבד נעשה אפותיקי שלו ילך השני ויגבה מן העבד}}! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|כאן}} פתח לנו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} פתח {{ירו"מ-הדגשה|קטן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מאיר {{ירו"מ-הדגשה|לנו באור גדול כיוון שיצא לו שם משוחרר שוב אינו יכול לחזור ולשעבד אותו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא מצינו עבד משתחרר וחוזר ומשתעבד. מעתה לא יכתוב לו {{ירו"מ-הדגשה|העבד}} שטר על דמיו! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-ביאור|תקנו כך לטובת העבד}} מוטב שיאמר לו תן לי מאתים זוז שיש לי בידך ולא שיאמר לו עבדי אתה. רבנין דקיסרין אמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ביסא}} אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דאמר משחרר כותב}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. כמה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} קונס בדברים {{ירו"מ-הדגשה|שחכמים פוטרים כגון דינא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|ג}}ר{{ירו"מ-הדגשה|מ}}י כן {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} קונס בדברים {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שהזיק שיעבודו של חבירו חייב}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}קונס{{ירו"מ-הדגשה|ים אותו לשלם את דמי העבד}}. דתני<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כג ב}} {{סוף}} <span id="דף_כד_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שטר שיש בו ריבית קונסין אותו ואינו גובה לא את הקרן ולא את הריבית דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. וחכמים אומרים {{שוליים|ד_לז}}גובה את הקרן ולא את הריבית.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ה|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ה"> <strong>מתני':</strong> מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים תיקנתם את רבו ואת עצמו לא תיקנתם. {{שוליים|ד_לח}}לישא שפחה אינו יכול בת חורין אינו יכול יבטל. והלא לא נברא העולם אלא לפירייה ורבייה שנאמר {{הפ|ישעיהו|מה|יח}} {{ירו"מ-הדגשה|לא}} תוהו בראה לשבת יצרה. אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על חצי דמיו. חזרו {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} להורות כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}.<br><strong>גמ':</strong> היאך איפשר {{ירו"מ-הדגשה|שיהיה}} חציו עבד וחציו בן חורין? תיפתר או {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר אדם משחרר חצי עבדו או דברי הכל בעבד של שני שותפין ועמד אחד מהן ושיחרר חלקו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן עובד את רבו יום}} אחד {{ירו"מ-הדגשה|ואת עצמו יום}} אחד {{ירו"מ-הדגשה|כיצד}}? מצא מציאה ביום של רבו של רבו. ביום של עצמו של עצמו. ולית מחר בעי י{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בה ליה למריה {{ירו"מ-ביאור|האם לא יצטרך למחרת לתת את מה שמצא לרבו}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מחר {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} עבד {{ירו"מ-הדגשה|ומה שקנה}} עבד {{ירו"מ-הדגשה|קנה רבו נפקא}} מי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ה {{ירו"מ-הדגשה|אם במציאה הזו}} קידש אשה ביום של מריה {{ירו"מ-ביאור|אדוניו}} אין חוששין לקידושיו. ביום של עצמו חוששין לקידושיו. ולא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מי שחציו עבד וחציו בן חורין קידש אשה אין חוששין לקידושיו {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין קידושי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|לחצ}}אין? דכוותה גירש {{ירו"מ-ביאור|אם היה שליח לגרושין}} אין חוששין לגירושיו. תמן תנינן {{שוליים|ד_לט}}אין נושאין נשים במועד {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא אמר}} {{אמורא-ירו"מ|שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} משום ביטול פרייה ורבייה. בעון קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} עבד מהו שישא אשה במועד? אמר ליה נישמעינה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} ליבטיל. והלא לא נברא העולם אלא לפירייה ורביה {{ירו"מ-הדגשה|משמע שאף הוא חייב בפריה}} ורביה. ואמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כל שהוא מצווה על פרייה ורבייה אסור לו לישא אשה במועד.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ו|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ו"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מ}}המוכר את עבדו {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} או לחוצה לארץ יצא בן חורין. {{שוליים|ד_מא}}אין פודין את השבויין יותר על דמיהן מפני תיקון העולם. {{שוליים|ד_מב}}אין מבריחין את השבויין מפני תיקון העולם. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר מפני תקנת שבוים. {{שוליים|ד_מג}}אין לוקחין ספרים תפילין ומזוזות מן הגוים יותר על דמיהן מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן המוכר את עבדו לעובד כוכבים ומזלות}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}ו {{ירו"מ-הדגשה|לחוצה לארץ יצא בן חורין משמע לעובד כוכבים ומזלות}} אפילו בארץ ישראל {{ירו"מ-הדגשה|יוצא לחרות ובחוץ}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ארץ אפילו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ישראל. מי משחררו? רבו ראשון נותן דמיו והשני משחררו. נימר אם ידע רבו השני {{ירו"מ-הדגשה|שהעבד}} נמ{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מארץ ישראל}} שניהן נותנין את דמיו<br><br> <span id="דף_כד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם לאו הראשון נותן את דמיו והשני משחררו. {{ירו"מ-הדגשה|אם כתב בשטר המכירה}} אני פלוני בן פלוני מוכר את עבדי פלוני {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אנטיוכי יצא לחירות {{ירו"מ-הדגשה|לאנטוכי}} שהוא בלוד לא יצא לחירות {{ירו"מ-ביאור|עד שירצה להוציא אותו לחוץ לארץ}}. תני יוצא עבד {{ירו"מ-ביאור|אם הוא מסכים}} עם רבו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}חוצה לארץ לפיכך אם מכרו שם מכור {{ירו"מ-ביאור|שכיוון שהסכים לצאת לחוץ לארץ איבד את זכותו}}. בא מחוצה לארץ על מנת לחזור כופין אותו לחזור {{ירו"מ-הדגשה|עימו}}. על מנת שלא לחזור {{ירו"מ-הדגשה|והחליט}} לחזור אין כופין אותו לחזור {{ירו"מ-הדגשה|עימו}}. ברח מחוצה לארץ רשאי להחזירו. ברח מ{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ארץ לחוצה לארץ {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יאשיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה רבא}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|למכרו בחוץ לארץ}}. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה רבה}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|למכרו בחוץ לארץ}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי מרינוס בריה דרבי הושעיה רבה}} אמר אסור. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} לא פליגין {{ירו"מ-הדגשה|מאן דאמר}} מותר בלמוד לברוח לשם ומאן דאמר אסור בשאינו למוד לברוח לשם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} פליגין מאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|אסור}} ביכול להביאו משם {{ירו"מ-הדגשה|ומאן דאמר מותר}} בשאינו יכול להביאו משם. נתני ואם התנה עמו {{ירו"מ-הדגשה|בשעת}} ה{{ירו"מ-הדגשה|ק}}נ{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{ירו"מ-הדגשה|מהגוי להורידו לחוץ לארץ}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|ולמה המשנה פסקה בפשטות שבכל מקרה יוצא לחירות הסיבה שהמשנה לא הזכירה אפשרות של תנאי כיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}עד כדון {{ירו"מ-הדגשה|תנאי מועיל}} בגדולים {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} בקטנים {{ירו"מ-הדגשה|לא יכול להתנות}} {{ירו"מ-ביאור|ולכן המשנה לא הזכירה אפשרות של תנאי כי אז היה צריך לחלק בין קטנים לגדולים}} {{ירו"מ-הדגשה|הרי גם בקטנים שייך}} תנ{{ירו"מ-הדגשה|א}}י {{ירו"מ-הדגשה|ד}}ניתני עם רבהון. עד כדון בשהיה רבו ישראל {{ירו"מ-הדגשה|ויכול להתנות עם האדון אבל כש}}היה רבו גוי {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|אינו יכול להתנות}} {{ירו"מ-ביאור|ולכן המשנה לא הזכירה אפשרות של תנאי}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי טבלא}} זבין עבדיה ומתני עם רבהון {{ירו"מ-ביאור|קנה עבדים קטנים והתנה עם האדון}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק דהבן}} הוון ליה עבדיה ערקין לבנותהון {{ירו"מ-ביאור|ברחו לכפרים שלהם בחוץ לארץ}} אתא שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} ואורי ליה אונ{{ירו"מ-הדגשה|א}} אסור {{ירו"מ-ביאור|לכתוב שטר מכירה אסור}} אנטריס שרי {{ירו"מ-ביאור|רק לקחת כסף תמורת העבד מותר}} אפרכורים צריכה {{ירו"מ-ביאור|כתיבת שטר בעלות בארכאות שלהם ספק אם מותר}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמתיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר אדא}} {{ירו"מ-הדגשה|ערקת}} {{ירו"מ-ביאור|ברחה}} {{ירו"מ-הדגשה|לקליסייא אתא שאל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|והורי ליה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|אונא}} אסור {{ירו"מ-ביאור|לכתוב שטר מכירה אסור}} אנטריס שרי {{ירו"מ-ביאור|רק לקחת כסף תמורת העבד מותר}} אפרכורים צריכה {{ירו"מ-ביאור|כתיבת שטר בעלות בארכאות שלהם ספק אם מותר}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} אין פודין את השבויין יותר מדמיהן מפני תיקון העולם ואין מבריחין את השבויין מפני תיקון העולם. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר מפני תקנת השבויין דלא יהוון קטרינון {{ירו"מ-ביאור|יקשרו}} {{ירו"מ-הדגשה|את הנשארים כדי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|יברחו}}. תני גוי מוכר ספרים תפילין ומזוזות אסור ליקח ממנו. והא תני מעשה בגוי אחד בצידן שהיה מוכר תפילין ומזוזות ובא מעשה לפני חכמים ואמרו מותר ליקח ממנו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר חנינה}} {{שוליים|ד_מד}}בגוי שחזר לסורו {{ירו"מ-הדגשה|מפחד שיהרג}} הוה {{ירו"מ-ביאור|אבל בסתר שמר מצוות ויודע לכתוב לשמה}}. <br><br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ז|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ז]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ז"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מה}}המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר. משום נדר לא יחזיר. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר כל נדר שידעו בו הרבים לא יחזיר ושלא ידעו בו הרבים יחזיר. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר כל נדר שהוא צריך חקירת חכם<br><br> {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}נר {{ירו"מ-הדגשה|מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כד ב}} {{סוף}} <span id="דף_כה_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לא יחזיר ושאינו צריך חקירת חכם {{ירו"מ-ביאור|והבעל יכול להתיר}} יחזיר. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} לא אסרו זה אלא מפני זה. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי יהודה}} מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו קונם שאיני מגרשך וגירשה והתירו לו חכמים שיחזירנה מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> ותני מפני מה אמרו חכמים המוציא משום שם רע לא יחזיר? {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוציא את אשתו משום שם רע והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו בנים לאחר זמן נמצאו הדברים בדאים אמר אילו הייתי יודע שהדברים בדאים א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל ובניה ממזירין ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה שהיא אסורה לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה. תני מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום נדר לא יחזיר? {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוציא את אשתו משום נדר והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו ונמצא נדר בטל אמר אילו היית יודע שהיה הנדר בטל א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל והוולד ממזר ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה שהיא אסורה לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר {{ירו"מ-הדגשה|כל נדר שהוא צריך חקירת חכם לא יחזיר ושאינו צריך חקירת חכם יחזיר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי נדר שאינו צריך חקירת חכם היה {{ירו"מ-הדגשה|ויכל להפר בעצמו ואם לא הפר כנראה שרצה לגרשה בגלל סיבה אחרת ולא יבא לומר אילו הייתי יודע}} וכ"ו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר {{ירו"מ-הדגשה|כל נדר שידעו בו הרבים לא יחזיר ושלא ידעו בו הרבים יחזיר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי נדר שלא ידעו בו רבים היה {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|יכל ללכת לחכם להתיר ואם לא הלך כנראה שרצה לגרשה בגלל סיבה אחרת ולא יבא לומר אילו הייתי יודע}} וכ"ו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} לא אסרו זה אלא מפני זה. בדין היה שאפילו נדר שהוא צריך חקירת חכם יחזיר שהזקן עוקר את הנדר מעיקרו {{ירו"מ-ביאור|ולא אסרו אלא גזרה שמא יוציא ונישאת לאחר וילדה ממנו ותלך לחכם ויתיר לה, ואמר אילו הייתי יודע שהחכם}} {{ירו"מ-ביאור|מתיר, אפילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה, לא הייתי מגרשה. ונמצא גט בטל והוולד ממזרים}}. מפני מה אסרו נדר שאין צריך חקירת חכם {{ירו"מ-ביאור|הרי הטעם הזה לא קיים}}? מפני נדר שצריך חקירת חכם.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ח|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ח]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ח"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מו}}המוציא את אשתו משום איילונית {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר לא יחזיר וחכמים אומרים יחזיר. נישאת לאחר והיו לה בנים והיא תובעת כתובתה אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר לה שתיקותיך יפה מדבורייך.<br><strong>גמ':</strong> תני מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום איילונית לא יחזיר? {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוציא את אשתו משום איילונית והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו בנים ואמר אילו הייתי יודע שאשתי יולדת א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל והוולד ממזר ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה היא אסורה לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן וחכמים}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר{{ירו"מ-הדגשה|ים יחזיר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי כמה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נשים נשואין איילונית ועל ידי שיש להן נחת רוח מהן מקיימין אותן {{ירו"מ-הדגשה|ויכול לישא אחרת בשביל בנים ואם החליט לגרשה כנראה סיבה אחרת היתה לו ולא יבא לומר אילו הייתי}} יוד{{ירו"מ-הדגשה|ע}} וכ"ו.<br><br> <span id="דף_כה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר אומר {{ירו"מ-הדגשה|לה שתיקותיך יפה מדבורייך והרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|המגרש אילונית}} לא יחזיר {{ירו"מ-ביאור|שמתנים עימו שהוא מבין שאף אם יתברר שהיא בת בנים הוא מגרש}} ואת אמר כן {{ירו"מ-ביאור|שאומר לה אם לא תשתקי אני אגיד שאילו הייתי יודע שאת בת בנים לא הייתי מגרשך}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} לית כאן {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אלא {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ותני כן משום {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ט|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ט]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ט"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מז}}המוכר את עצמו ואת בניו {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} אין פודין אותו אבל פודין את הבנים לאחר מיתת אביהן. {{שוליים|ד_מח}}המוכר שדהו {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הלוקח {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מביא ביכורים {{ירו"מ-ביאור|אף שהפירות גדלו ברשות גוי}} מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> מתניתא {{שוליים|ד_מט}}בשמכר עצמו ושנה אבל אם מכר עצמו פעם אחת פודין אותו. ואם מכר עצמו ללודים {{ירו"מ-ביאור|אוכלי אדם}} אפילו פעם אחת אין פודין אותו. מעשה באחד שמכר את עצמו ללודים אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} אמר מה נעשה מפני חייו עשה {{ירו"מ-הדגשה|ומצווה לפדותו תנן התם}} (משנה דמאי ה ט) {{ירו"מ-הדגשה|מעשרין משל ישראל על של נכרי משל נכרי על של ישראל}}. מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אמר {{שוליים|ד_נ}}אין קניין {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרין יש קניין לעובד כוכבים ומזלות בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כה מו|ויקרא בהר כה מו]]) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה. הקיש עבדים לאחוזה מה עבדים {{שוליים|ד_נא}}אתם קונין מהן ואין הם קונין מכם אף אחוזה אתם קונים מהם והם אינם קונים מכם. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} והא מסייעא {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כה כג|ויקרא בהר כה כג]]) והארץ לא תמכר לצמיתות לחל{{ירו"מ-הדגשה|י}}טות. אמר ליה כל גרמא אמרה דהיא מסייעא {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} לא תימכר הא אם נמכרה חלוטה היא. {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא דציפורי}} אמר הנהיג {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} בציפורין כהדא ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שיש קנין לגוי להפקיע מעשרות אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעורה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} אף על גב {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אמר אין קניין {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} בארץ ישראל להפקיעו מן המעשרות מודה שיש לו בה קניין נכסים. מהו קניין נכסים? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{שוליים|ד_נב}}אכילת פירות {{ירו"מ-ביאור|שאם ישראל מכר הקרקע לעובד כוכבים ומזלות, לעניין אכילת פירות, יש לו בהם קניין. ואם נגמרו ברשות העובד כוכבים ומזלות, פטורין מהמעשרות. אבל אם ישראל לקח ממנו פירות, ונגמרו ביד ישראל, חייבים במעשרות}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}תנינן הלוקח מביא ביכורים מפני תיקון העולם {{ירו"מ-הדגשה|ואם אין קנין כלל}} יביא ביכורים דבר תורה. קנה שדה {{ירו"מ-הדגשה|בזמן שה}}יובל {{ירו"מ-הדגשה|נוהג והקרקעות חוזרות}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} אמר קנה קרקע {{ירו"מ-הדגשה|ומביא ביכורים וקרא}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} אמר לא קנה קרקע {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|פירות ואינו מביא ביכורים}}. מתיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} על דעתיך דאת אמר קנה קרקע יחפור בה בורות שיחין ומערות? אמר ליה התורה אמרה ([[ויקרא כה כח|ויקרא בהר כה כח]]) ושב לאחוזתו בעיינו {{ירו"מ-ביאור|צריך להחזירה כמו שהייתה}}. אייתי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} שמועתא קדמיהון<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כה ב}} {{סוף}} <span id="דף_כו_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-ביאור|הביא {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} את דברי המחלוקת בין {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}}}} ולא ידע {{ירו"מ-הדגשה|שזו מחלוקת ישנה}} דעוד אינון פליגין {{ירו"מ-הדגשה|בפלוגתא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר מביא וקורא {{ירו"מ-ביאור|דקנין פירות כקניין הגוף}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר אינו מביא וקורא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} כל עמא מודיי שהוא מביא מה פליגין בקרייה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר מביא וקורא. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר {{שוליים|ד_נג}}מביא ואינו קורא.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כו ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק השולח גט לאשתו</strong><br> 5xzwzeyc7kj9xndvlfrkostgo9xscif 3026798 3026791 2026-07-24T13:08:08Z מאירושולי 35234 3026798 wikitext text/x-wiki ==פרק רביעי – השולח גט== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_גיטין_פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_א|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_א}}השולח גט לאשתו והגיע בשליח, או ששלח אחריו שליח ואמר: גט שנתתי לך - בטל, הרי הוא בטל. קדם אצל אשתו, או ששלח אצלה שליח ואמר לה: גט ששלחתי לך בטל הוא הרי זה בטל. אם משהגיע גט לידה אינו יכול לבטלו.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|יט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|יט ב}} {{סוף}} <span id="דף_כ_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כ.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כ]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כ|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן השולח גט לאשתו והגיע בשליח}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}ו {{ירו"מ-הדגשה|ששלח אחריו שליח ואמר גט שנתתי לך בטל הרי הוא בטל}} {{ירו"מ-ביאור|משמע שחייב להגיעה לשליח כדי לבטלו ואינו יכול לבטלו ממקומו}} הדא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר {{שוליים|ד_ב}}אדם מבטל שליחותו בדברים. פתר לה משום חומר הוא בעריות {{ירו"מ-הדגשה|שתקנו שלא יוכל לבטל את השליחות שלא בידיעת השליח שמא תנשא בגט זה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוא {{ירו"מ-הדגשה|ביטל ונמצא בניה ממזרים}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|דיבר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|של}}{{ירו"מ-הדגשה|י}}{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ות {{ירו"מ-הדגשה|סתם}}. עשה שליח להוליך את הגט {{שוליים|ד_ג}}צריך ליתנו לה בפני שנים ואין השליח עולה לו משום שנים {{ירו"מ-ביאור|שהשליח עומד במקום הבעל. וכשם שהבעל צריך למסור לה את הגט בפני שני עדים, אף השליח כן}}. הלך השליח לבטל את הגט צריך לבטלו בפני שנים והשליח עולה משם שנים. הלך לבטל את הגט אשכחיה {{ירו"מ-הדגשה|לשליח}} באיסטרט{{ירו"מ-הדגשה|יה}} {{ירו"מ-ביאור|בדרך}} אמר ליה ההוא גיטא {{ירו"מ-הדגשה|שמסרתי לך}} יהבת {{ירו"מ-ביאור|מסרתה}} לה? אמר ליה {{ירו"מ-הדגשה|יהבית}} לה מי מישתעי {{ירו"מ-ביאור|תוך שהם מדברים}} נפיל מיניה. אמר ליה לא אמרת לי י{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בית לה? אמר ליה {{ירו"מ-הדגשה|יהבית}} לה ואמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} לי יהא לי בידך מה {{ירו"מ-הדגשה|הדין}} ה{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{ירו"מ-הדגשה|ם}}? מאחר שיש בידו לגרש נאמן או מאחר שנמצא בידו אינו נאמן? חלה שליח {{ירו"מ-הדגשה|שעשה הבעל לבטל את הגט האם הוא יכול למנות}} שליח {{ירו"מ-הדגשה|אחר במקומו}}? מה את עבד ליה כגיטין {{ירו"מ-הדגשה|או}} כקידושין? אין תעבדינה כגיטין {{ירו"מ-הדגשה|יכול למנות שליח אחר שהרי הבעל לא מקפיד מי ילך דכיוון שמגרשה בעל כרחה}} ביד כל אדם מצוי לגרש. אין תעבדינה כקדושין {{ירו"מ-הדגשה|אינו יכול למנות שליח שאולי הבעל מקפיד שדווקא הוא יהיה השליח שהרי}} לא ביד כל אדם מצוי לקדש {{ירו"מ-הדגשה|שהרי צריך לרצות את האשה שתסכים}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ב|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ב"> <strong>מתני':</strong> בראשונה היה עושה בית דין במקום אחד ומבטלו. {{שוליים|ד_ד}}התקין {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל הזקן}} שלא יהיו עושין כן מפני תיקון העולם. בראשונה היה משנה שמו ושמה ושם עירו ושם עירה {{ירו"מ-ביאור|שאף שהיו לו שני שמות, לא היה כותב אלא שם הנוהג במקום כתיבת הגט}}. {{שוליים|ד_ה}}התקין {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} הזקן שיהא כותב איש פלוני וכל שם שיש לו אשה פלונית וכל שם שיש לה מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן בראשונה היה עושה בית דין במקום אחד ומבטלו}} לית הדא פליגא {{ירו"מ-ביאור|האין זה חולק}} על {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} ד{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} אמר אין אדם מבטל שליחותו בדברים? פתר לה בבית דין שכחו מרובה {{ירו"מ-ביאור|ו{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} לא אמר אלא שלא בבית דין}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} מפני תיקון העולם {{ירו"מ-הדגשה|מאי}} תיקון עולם? אמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} שלא תבוא לידי ממזירות. ואמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} שלא תהא יושבת עגונה. מאן דאמר שלא תהא יושבת עגונה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}תהא סבורה שביטל והוא לא ביטל ונמצאת יושבת עגונה. ומאן דאמר שלא תבוא לידי ממזרות {{ירו"מ-הדגשה|שתהא}} סבורה שלא ביטל והוא ביטל והיא הולכת ונישאת בלא גט ונמצאו בניה באין לידי ממזירות. {{ירו"מ-הדגשה|אי}} {{ירו"מ-הדגשה|נמי}} סבורה שביטל והוא לא ביטל ובא אחר וקידשה תופסין בה קידושין והיא סבורה שלא תופסין בה קידושין והיא ממתנת עד שימות בעלה הראשון והיא הולכת ונישאת {{ירו"מ-הדגשה|לשלישי}} ונמצא בניה באין לידי ממזירות {{ירו"מ-הדגשה|שהרי היא נשואה לשני}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} סלקית לשיירא ושמעית {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|אמר}}י בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} שלא תבוא לידי ממזירות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} אפילו מאן דאמר שלא תהא יושבת עגונה אית ליה {{ירו"מ-הדגשה|נמי}} שלא תבוא לידי<br><br> <span id="דף_כ_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כ|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ממזירות. עבר וביטלו {{ירו"מ-הדגשה|אחר התקנה מהו}}? נישמעינה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|ד_ו}}אם ביטלו הרי זה מבוטל דברי {{תנא-ירו"מ|רבי}}. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר אינו יכול לבטלו ולא להוסיף על תנאו. יאות אמר {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|שאם לא כן מה כח בית דין יפה}} מאי טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי}}? דבר תורה הוא שיבטל והן אמרו שלא ביטל ודבריהן עוקרין דברי תורה. וכי זיתים על שמן וענבים על היין לא תורה הוא שיתרום והן אמרו שלא יתרום {{ירו"מ-הדגשה|דתנן אין תורמין זיתים על השמן ולא ענבים על היין}}. ולא עוד אלא {{ירו"מ-הדגשה|שתקנו חכמים שאם}} {{שוליים|ד_ז}}עבר ותרם אין תרומתו תרומה {{ירו"מ-הדגשה|מפני גזל השבט}} {{ירו"מ-ביאור|שמפסיד את הכהן שצריך להוציא הוצאות כדי לסחוט}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן התקין}} {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|הזקן}} שי{{ירו"מ-הדגשה|ה}}א {{ירו"מ-הדגשה|כותב}} איש פלוני וכל שם שיש לו {{ירו"מ-הדגשה|אשה פלונית וכל שם שיש לה מפני תיקון העולם}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אושעיה בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יודן נשייא}} {{ירו"מ-הדגשה|באגדה דסבך}} {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|מאן דייק לן וידע לפרש לנו אותם על בוריים}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}הגע עצמך דהוה שמיה ראובן ואפיק שמיה {{ירו"מ-ביאור|וקרא לעצמו}} {{ירו"מ-הדגשה|בגט}} שמעון {{ירו"מ-הדגשה|אז}} מה {{ירו"מ-הדגשה|תעזור התקנה אם יכתוב שם לא נכון וכל שם שיש לו}} {{ירו"מ-ביאור|כגון שמעון וכל שם שיש לו הרי מדובר בראובן}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|צריך לכתוב}} אני פלוני וכל שם שיש לי {{ירו"מ-הדגשה|דכיוון שכותב אני גם אם יכתוב}} שם {{ירו"מ-הדגשה|לא נכון הגט כשר}}. יותר מיכן אמרו היו לו שתי נשים אחת ביהודה ואחת בגליל ולו שני שמות אחד ביהודה ואחד בגליל וכתב זה שביהודה לגרש זו שבגליל ושבגליל לגרש זו שביהודה אינה מגורשת. מתניתא שהיה מיהודה וכתב לגרש בגליל {{ירו"מ-הדגשה|בשמו שב}}יהודה מגליל וכתב לגרש ביהודה {{ירו"מ-הדגשה|בשמו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בגליל. אבל אם הי{{ירו"מ-הדגשה|ו}} מיהודה וכתב לגרש ביהודה {{ירו"מ-הדגשה|או}} מגליל וכתב לגרש בגליל {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כתב {{ירו"מ-הדגשה|רק שם אחד שנקרא כך באותו מקום שמ}}גרש {{ירו"מ-הדגשה|בו}} הרי זו מגורשת {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא כתב את שמו השני}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילי}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בתחילה צריך לומר אני פלוני שמיהודה עם כל שם שיש לי בגליל אם היה שרוי במקום אחר מגרש {{ירו"מ-הדגשה|ב}}אי זה {{ירו"מ-הדגשה|שם}} שירצה {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לא הוחזק באף אחד מהם}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} הדא דאת אמר לשעבר {{ירו"מ-ביאור|בדיעבד}} <br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כ א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כ ב}} {{סוף}} <span id="דף_כא_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אבל לכתחילה צריך למיעבד כהדא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אילי}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} {{שוליים|ד_ח}}אם יצא לו שם {{ירו"מ-הדגשה|נוסף}} במקום {{ירו"מ-הדגשה|ה}}אחר צריך להזכיר שלשתן. תמן תנינן {{שוליים|ד_ט}}כותבין גט לאיש אף על פי שאין אשתו עמו {{שוליים|ד_י}}ושובר לאשה אף על פי שאין בעלה עמה {{שוליים|ד_יא}}ובלבד שיהא מכירם והבעל נותן את השכר. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|הסופר והעדים}} {{שוליים|ד_יב}} {{ירו"מ-הדגשה|צריכין שיכירו}}את {{ירו"מ-הדגשה|האיש והאשה}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|שמות}}יהן בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|בגט}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|בשובר שאם אינן}} מכיר{{ירו"מ-הדגשה|ין חיישינן שמא יכתוב גט על שם}} א{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ת {{ירו"מ-הדגשה|איש אחד ששמו כשמו ויכתוב בו שם}} א{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ת {{ירו"מ-הדגשה|האיש ההיא וימסרנו להאשה ההיא ותוציא הגט ותנשא ותגבה בו כתובתה וכן בשובר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} צריך שיהא מכיר לאיש בגט ולאשה בשוברה {{ירו"מ-הדגשה|אבל לא}} חיי{{ירו"מ-הדגשה|ב}} {{ירו"מ-הדגשה|להכיר האשה בגט}} או {{ירו"מ-הדגשה|האיש בשובר}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון בר חייה}} בעי קומי {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו מכירים שזה שם האיש וזו שם האשה}} הגע עצמך שהביא אשה אחרת {{ירו"מ-הדגשה|ששם בעלה כשמו ושמה כשם אשתו}} וגירש בה? אמר ליה לכשיבואו ויעידו העדים {{ירו"מ-הדגשה|שהאשה שהגט בידה היא האשה שחתמו על גיטה רק אז יקימו בית דין את הגט ותוכל להינשא}}. ולא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} {{שוליים|ד_יג}}עשו עדים החתומים על השטר כמי שנחקרה עדותן בבית דין {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שחתימתם מופיעה על הגט שביד האשה שוב לא יכולים לומר לא חתמנו על הגט שלה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}י{{ירו"מ-הדגשה|וו}}ן {{ירו"מ-הדגשה|שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד}}? תמן בשאמרו לא חתמנו כל עיקר {{ירו"מ-הדגשה|והרי גט}} חתו{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|בחתימתם לכן אינם נאמנים}}. ברם הכא באומר {{ירו"מ-הדגשה|לזו}} חתמנו {{ירו"מ-הדגשה|ולזו}} לא חתמנו {{ירו"מ-הדגשה|לכן הם נאמנים}}. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שצריך שיהא מכיר את שניהן דתנן}} בראשונה היה משנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה אם {{ירו"מ-הדגשה|כש}}הסופר מכיר {{ירו"מ-הדגשה|את שניהם}} בזה {{ירו"מ-הדגשה|יש חשש שישנו}} את שמותם {{ירו"מ-הדגשה|כן שהרי}} אית בר נש דחכמין לחבריהון באפין {{ירו"מ-ביאור|יש אדם שמכיר את חברו בפנים}} ולא ידעין שמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}תהון. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שאין צורך שהסופר יכיר גם את האיש וגם את האישה דתנן}} התקין {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} שיהו כותבין איש פלוני וכל שם שיש לו אשה פלונית וכל שם שיש לה מפני תיקון העולם {{ירו"מ-הדגשה|משמע שהסופר צריך להכיר גם האיש וגם את האישה}}. מתניתא במגרש בעל כורחו {{ירו"מ-הדגשה|ושם חייבין להכיר גם את שם האשה דכיוון שה}}בעל {{ירו"מ-הדגשה|לא מעוניין}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}גרש {{ירו"מ-הדגשה|חיישינן שישנה את שמה כדי להכשיל את הגירושין}}. מה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} במגרש ברצונו. ואית דבעי מימר במגרש במקומות אחרים {{ירו"מ-הדגשה|לכן יש צורך שידע את שמה כי יש לחשוש שמא ישנה את שמה}} מה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} במגרש באותו מקום {{ירו"מ-הדגשה|תניא והבעל נותן את השכר}}. כהדא דושו אחוי דדודו הוה משבק איתתיה {{ירו"מ-ביאור|גרש את אשתו}} אתא עובדא קומי רבנן {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמרין היא תתן אגרא. והתנינן הבעל נותן את השכר. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר שהבעל נותן שכר זה}} במוחלת לו כתובתה {{ירו"מ-ביאור|אבל כשיש לה כתובה והיא צריכה את הגט לגבות כתובתה היא צריכה לשלם שכר הסופר}}. <br><br> <span id="דף_כא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ג|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_יד}}אין אלמנה נפרעת מניכסי יתומין אלא בשבועה. נמנעו מלהשביע. {{שוליים|ד_טו}}התקין {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} שתהא נודרת ליתומין כל מה שירצו וגובה את כתובתה. {{שוליים|ד_טז}}והעדים חותמין על הגט מפני תיקון העולם. {{שוליים|ד_יז}}והלל התקין פרוזבול מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן התקין}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|שתהא נודרת מאי טעמא כיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בראשונה היו נשבעות לשקר וקוברות את בניהם שנאמר {{הפ|ירמיהו|ב|ל}} לשוא הכיתי את בניכם. ועוד שאימת נדרים עליהן יותר מן השבועות. עברה ונשבעה {{ירו"מ-הדגשה|מהו}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} אם נשבעה נשבעה. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר לכלתיה אילולא דאנא וותרן {{שוליים|ד_יח}}אפילו קלוסיתיה {{ירו"מ-ביאור|צעיף}} דעל רישך דידי הוא {{ירו"מ-ביאור|ד{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} לא מגבי כתובה לארמלתא משום דנמנעו מלהשביעה. ובשני ד{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} קלים היו נדרים בעיניהם לעבור עליהם ולא סמיך אנדרה לאגבוייה}}. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר זכת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} בכלים שעליהם {{ירו"מ-הדגשה|דסבר שאין שמין}} כלים שעליה {{ירו"מ-הדגשה|בכתובתה ולכן אף אם לא גובה כתובתה}} זכת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} בכלים שעליה. מתניתא מסייעא ליה {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן אחד המקדיש נכסיו ואחד המעריך את עצמו}} {{שוליים|ד_יט}}אין לו לא בכסות אשתו ולא בכסות בניו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} {{שוליים|ד_כ}}מפני מה התקינו זמן בגט? מפני מעשה שאירע. מעשה באחד שהיה נשוי את בת אחותו וזינת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} עד שהיא אשת איש הלך והקדים זמנו בגט אמר מוטב שתידון כפנויה ואל תדון כאשת איש. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|התקין פרוזבול מפני תיקון העולם}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} קשיתא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|הניחה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מאן דאמר {{שוליים|ד_כא}}מעשרות {{ירו"מ-הדגשה|בזמן הזה}} מן דבריהן. ברם כמאן דאמר מעשרות {{ירו"מ-הדגשה|בזמן הזה}} מן התורה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|הלל}} מתקין על דבר תורה?! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} וכי {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שעה שגלו לבבל כלום נפטרו אלא ממצות התלויות בארץ? והשמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ {{ירו"מ-הדגשה|אם כן אפילו למאן דאמר מעשרות בזמן הזה מדרבנן קשה שהרי שמיטת כספים מהתורה}}! חזר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ואמר {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[דברים טו ב|דברים ראה טו ב]]) זה דבר השמיטה שמוט. {{שוליים|ד_כא}}בשעה שהשמיטה נוהגת בארץ מדבר תורה השמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ דבר תורה. בשעה שהשמיטה נוהגת בארץ מדבריהם השמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ מדבריהן. תמן אמרין אפילו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מאן דאמר מעשרות מדברי תורה {{ירו"מ-הדגשה|מודה בשמיטה שהיא מדבריהן מדכתיב}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}זה דבר השמיטה שמוט. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שני שמיטין {{ירו"מ-הדגשה|הכתוב מדבר}} שמיטה ויובל. בשעה<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כא ב}} {{סוף}} <span id="דף_כב_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שהיובל נוהג השמיטה נוהגת מדברי תורה. פסקו היובלות נוהגת שמיטה מדבריהן. {{שוליים|ד_כג}}אימתי פסקו היובלות? {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא כה י|ויקרא בהר כה י]]) לכל יושביה בזמן שיושבין עליה ולא בזמן שגלו מתוכה. היו עליה והיו מעורבבין שבט יהודה בבנימין ושבט בנימין ביהודה יכול יהא היובל נוהג? תלמוד לומר לכל יושביה {{ירו"מ-הדגשה|עד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כל יושביה {{ירו"מ-הדגשה|עליה}} {{ירו"מ-ביאור|במקומן}}. נמצאת אומר כיון שגלו שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה בטלו היובלות {{ירו"מ-הדגשה|ואפילו}} ב{{ירו"מ-הדגשה|בי}}{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|ראשון}} לא {{ירו"מ-הדגשה|היה היובל נוהג משגלו עשרת השבטים}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ד|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_כד}}עבד שנשבה ופדאוהו לשם עבד ישתעבד. לשם בן חורין לא ישתעבד. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר בין כך ובין כך ישתעבד. {{שוליים|ד_כה}}עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו שורת הדין אין העבד חייב כלום אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר {{שוליים|ד_כו}}אינו כותב אלא משחרר {{ירו"מ-ביאור|כותב}}.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן עבד שנשבה ופדאוהו לשם עבד ישתעבד לשם בן חורין לא ישתעבד אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} בדין היה שאפילו {{ירו"מ-הדגשה|פדאוהו}} לשם עבד לא ישתעבד {{ירו"מ-הדגשה|דמתניתין}} לא{{ירו"מ-הדגשה|חר יאוש}}. ולמה אמרו ישתעבד שלא יהא העבד מבריח עצמו בין {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שבויין {{ירו"מ-הדגשה|מתוך ידיעה שיפדו אותו והוא יצא לחפשי}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מתניתא אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתני לשם עבד ישתעבד ורבו נותן דמיו}} {{ירו"מ-ביאור|למי שפדה אותו}} {{ירו"מ-הדגשה|לשם בן חורין לא ישתעבד ואין}} רבו נותן דמיו. לא אמר אלא רבו {{ירו"מ-הדגשה|נותן דמיו}} הא אחר לא {{ירו"מ-הדגשה|יכול ליתן דמיו לזה ולהחזיקו לעבדו}} {{ירו"מ-ביאור|ושמע מינא דאחר יאוש מיירי, וישתעבד לשני עד שיחזיר לו ראשון את דמיו אבל לא ישתעבד לאחר שאינו אלא משום תקנה שלא יהיה מבריח עצמו בין השבויים}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בדין היה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אפילו {{ירו"מ-הדגשה|אם פדאוהו}} לשם בן חורין ישתעבד {{ירו"מ-הדגשה|דמתניתין לפני יאוש}}. ולמה אמרו לא ישתעבד שלא להוציא {{ירו"מ-הדגשה|לעז}} על בני חורין {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שפדאוהו לשם בן חורין כבר יצא לו שם בן חורין}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|מתניתא}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} כן {{ירו"מ-ביאור|שמדובר לפני יאוש והוא עדיין עבד}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר בין כך ובין כך ישתעבד. {{שוליים|ד_כז}}שכשם שישראל מצווין לפדות בן חורין כך הן מצווין לפדות את העבדים.<br><br> <span id="דף_כב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אהן תנייא קדמייא סבר מימר מצווין הן לפדות בני חורין ואין מצווין לפדות את העבדים {{ירו"מ-הדגשה|לכן תקנו שהעבד ישתחרר כדי שיפדו אותו}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|ס}}בר {{ירו"מ-הדגשה|שאף מצווה לפדות עבדים ואם כך עדיף שלא יהיה בן חורין שלא יפיל עצמו בשבי כדי שיפדו אותו ויהיה בן חורין}} {{ירו"מ-ביאור|רואים שמדובר קדם יאוש שהוא עדיין עבד}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אידי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר {{אמורא-ירו"מ|ייסי בן שאול}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}} המתייאש {{ירו"מ-הדגשה|מ}}עבדו {{ירו"מ-הדגשה|שברח ואחר כך מצאו}} אינו רשאי לשעבדו {{שוליים|ד_כח}}וצריך לכתוב לו גט שיחרור {{ירו"מ-ביאור|שיאוש מוציא רק את הבעלות הממונית וצריך גט לפטור קניין האיסור שבו}}. שמע {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ואמר יפה לימדני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}. כלום למדו גט שחרור לא מאשה? מה אשה אינה יוצאה משום ייאוש {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} צריכה ממנו גט, אף עבד אינו יוצא משום ייאוש וצריך גט שיחרור. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ד_כט}}עבד שברח מן השבויין אצל רבו אין רבו רשאי לשעבדו וצריך לכתוב לו גט שיחרור. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} המפקיר את עבדו אינו רשאי לשעבדו ואינו {{ירו"מ-הדגשה|צריך}} לכתוב לו גט שיחרור. אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} כל עמא אמרין {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} דהוא צריך {{ירו"מ-הדגשה|לכתוב לו גט שיחרור}} ואת אומר אינו צריך. שמא {{ירו"מ-הדגשה|הסקתה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אינו {{ירו"מ-הדגשה|צריך גט שיחרור לפי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אינו מעכבו מלוכל בפסח {{ירו"מ-הדגשה|אם}} אינו מ{{ירו"מ-הדגשה|הו}}ל {{ירו"מ-הדגשה|אין זו ראיה שהתורה חידשה שהמפקיר}} עב{{ירו"מ-הדגשה|ד}}ו {{ירו"מ-הדגשה|אף שעדיין אגוד בו וצריך גט שיחרור}} אינו {{ירו"מ-הדגשה|אוסרו}} מל{{ירו"מ-הדגשה|אכ}}ול {{ירו"מ-הדגשה|את}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}פסח. כהדא דתני ([[שמות יב מד|שמות בא יב מד]]) וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אותו. בשעה שהוא עובד את רבו הוא מעכבו לוכל בפסח {{ירו"מ-ביאור|אם אינו מהול}} ובשעה שאינו עובד את רבו אינו מעכבו מלוכל בפסח. סימא שתי עיניו כאחת הפיל שני שיניו כאחת יוצא בהן לחירות. זו אחר זו יוצא לחירות בראשונה ונותן לו דמים בשנייה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|מתניתא}} כמאן דאמר אינו צריך לכתוב לו גט שיחרור. ברם כמאן דאמר {{שוליים|ד_ל}}צריך לכתוב לו גט שחרור {{ירו"מ-הדגשה|הרי הוא עבדו}} ואת אומר משלם לו {{ירו"מ-ביאור|הרי מה שקנה עבד קנה רבו}}? אין לי {{ירו"מ-הדגשה|שצריך גט שיחרור}} אלא היוצא בשן ועין מניין היוצא בכיפה {{ירו"מ-ביאור|שרקם לו שטר שיחרור עליה}} ובהרנירק טיאונוס<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כב ב}} {{סוף}} <span id="דף_כג_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ובחרות של מלכים {{ירו"מ-ביאור|שרקם על מיני בגדים שטר שיחרור}} תלמוד לומר לחפשי ישלחנו מכל מקום. בניו מה הן? היוצא בשן ועין בניו עבדים והיוצא משום ייאוש בניו בני חורין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} לא מסתברא חילופין. היוצא בשן ועין הואיל ושיחררתו התורה בניו בני חורין. והיוצא משום ייאוש הואיל ולא שיחררתו התורה בניו עבדים. גר שמת וביזבזו ישראל את נכסיו והיו שם עבדים בין גדולים בין קטנים יצאו לחירות. {{תנא-ירו"מ|אבא שאול}} אומר {{שוליים|ד_לא}}גדולים יצאו לחירות קטנים לא יצאו לחירות. למה? שהן יצאו במיתת רבן. מעתה אפילו {{ירו"מ-הדגשה|קטנים}}! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} גדולים על ידי שיש בהן דעת לזכות את עצמן יצאו לחירות. קטנים על ידי שאין בהן דעת לזכות לעצמן לא יצאו לחירות. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|אבא שאול}}. מחלפא שיטתיה ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} תמן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן שאול}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}} המתייאש מעבדו אינו רשאי לשעבד בו וצריך לכתוב לו גט שחרור. שמע {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר יפה לימדני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושוע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לכתוב}} לו {{ירו"מ-הדגשה|גט שחרור דגט שחרור מגט אשה ילפינן שאינה יוצאה בהפקר וצריכה גט והכא אמר הכין שהלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|אבא שאול}} {{ירו"מ-הדגשה|שהגדולים זכו בעצמם אמרין מה דאמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לכתוב}} לו {{ירו"מ-הדגשה|גט שיחרור, זה לכתחילה אבל לשעבר}} דלא {{ירו"מ-הדגשה|יהב לא יהב}} {{ירו"מ-ביאור|מי שלא נתן לא נתן}} {{ירו"מ-ביאור|אפילו בלי גט העבד משוחרר}}. דלמא {{ירו"מ-ביאור|האם}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|לשעבדו}}? אמתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבה בר זוטרא}} ערקת {{ירו"מ-ביאור|ברחה}} אתייאש מינה אתא שאל {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} {{ירו"מ-הדגשה|ול}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} לי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} אינו רשאי לשעבדה.<br><br> <span id="דף_כג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מהו לכתוב לה גט שיחרור? אמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} ליה אם כתבת יאות את עבד {{ירו"מ-ביאור|שכך תהפך לבת ישראל}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ישמעאל בי רבי יוסה}} עבד שנשא בת חורין לפני רבו {{ירו"מ-הדגשה|ו}}רבו {{ירו"מ-הדגשה|לא מיחה}} בו יצא לחירות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמש הייתי יושב ושונה הכותב כתב קידושין לעבדו {{ירו"מ-ביאור|שרבו השיאו בת חורין}} או כתב נישואין לאמתו {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר זכה. וחכמים אומרים {{שוליים|ד_לב}}לא זכה. {{ירו"מ-הדגשה|אז איך יתכן שאם העבד נשא בעצמו רק שהאדון ראה ושתק העבד יוצא לחפשי}}? אהן תנייא קדמייא {{ירו"מ-ביאור| רבי ישמעאל בי רבי יוסה}} סבר {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר}} זכה {{ירו"מ-הדגשה|ולא רק בהשיאו רבו אלא אפילו נשא לפני רבו}} זכה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו}} מי {{ירו"מ-הדגשה|ה}}משחרר? {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר בין רבו הראשון ובין רבו השני. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אין לך משחרר אלא רבו הראשון בלבד {{ירו"מ-ביאור|דסבר מלוה מכאן ולהבא הוא גובה ואין לשני שום בעלות על העבד}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי חגיי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|ד_לג}}ישראל שהלוה את גוי על חמצו {{ירו"מ-ביאור|של הגוי}} אחר הפסח מותר בהנאה. אין תימר {{ירו"מ-הדגשה|למפרע הוא גובה}} ברשות ישראל הוא ויהא אסור. מה עביד לה {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} {{ירו"מ-הדגשה|באמת גם}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|מכאן ולהבא הוא גובה ומה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|שגם אם}} רב{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|השני שחררו יוצא לחרות}} קל הוא {{ירו"מ-הדגשה|שהקלו}} בשחרור הוא{{ירו"מ-הדגשה|יל ויצא לו שם}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}{{ירו"מ-הדגשה|שו}}חרר. כהדא דתני העושה עבדו אפותיקי {{שוליים|ד_לד}}מכרו אינו מכור. {{שוליים|ד_לה}}שיחררו משוחרר. חייליה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|אינו כותב אלא משחרר לא}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|המשחרר כותב שמ}}שמעו {{ירו"מ-הדגשה|איזה משחרר שיהיה אלא}} אמר אינו כותב אלא משחרר {{ירו"מ-ביאור|היינו אותו אחד שיש בכוחו לשחרר שזה הראשון}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו שורת הדין אין העבד חייב כלום אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו}} {{שוליים|ד_לו}}אילו המשעבד שדה לחבירו והלך ומכרה שמא אין בעל חוב בא וטורף {{ירו"מ-הדגשה|אם כן מה איכפת לשני שהראשון שחרר את העבד}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|העבד נעשה אפותיקי שלו ילך השני ויגבה מן העבד}}! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|כאן}} פתח לנו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} פתח {{ירו"מ-הדגשה|קטן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מאיר {{ירו"מ-הדגשה|לנו באור גדול כיוון שיצא לו שם משוחרר שוב אינו יכול לחזור ולשעבד אותו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא מצינו עבד משתחרר וחוזר ומשתעבד. מעתה לא יכתוב לו {{ירו"מ-הדגשה|העבד}} שטר על דמיו! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-ביאור|תקנו כך לטובת העבד}} מוטב שיאמר לו תן לי מאתים זוז שיש לי בידך ולא שיאמר לו עבדי אתה. רבנין דקיסרין אמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ביסא}} אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דאמר משחרר כותב}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. כמה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} קונס בדברים {{ירו"מ-הדגשה|שחכמים פוטרים כגון דינא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|ג}}ר{{ירו"מ-הדגשה|מ}}י כן {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} קונס בדברים {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שהזיק שיעבודו של חבירו חייב}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}קונס{{ירו"מ-הדגשה|ים אותו לשלם את דמי העבד}}. דתני<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כג ב}} {{סוף}} <span id="דף_כד_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שטר שיש בו ריבית קונסין אותו ואינו גובה לא את הקרן ולא את הריבית דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. וחכמים אומרים {{שוליים|ד_לז}}גובה את הקרן ולא את הריבית.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ה|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ה"> <strong>מתני':</strong> מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים תיקנתם את רבו ואת עצמו לא תיקנתם. {{שוליים|ד_לח}}לישא שפחה אינו יכול בת חורין אינו יכול יבטל. והלא לא נברא העולם אלא לפירייה ורבייה שנאמר {{הפ|ישעיהו|מה|יח}} {{ירו"מ-הדגשה|לא}} תוהו בראה לשבת יצרה. אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על חצי דמיו. חזרו {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} להורות כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}.<br><strong>גמ':</strong> היאך איפשר {{ירו"מ-הדגשה|שיהיה}} חציו עבד וחציו בן חורין? תיפתר או {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר אדם משחרר חצי עבדו או דברי הכל בעבד של שני שותפין ועמד אחד מהן ושיחרר חלקו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן עובד את רבו יום}} אחד {{ירו"מ-הדגשה|ואת עצמו יום}} אחד {{ירו"מ-הדגשה|כיצד}}? מצא מציאה ביום של רבו של רבו. ביום של עצמו של עצמו. ולית מחר בעי י{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בה ליה למריה {{ירו"מ-ביאור|האם לא יצטרך למחרת לתת את מה שמצא לרבו}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מחר {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} עבד {{ירו"מ-הדגשה|ומה שקנה}} עבד {{ירו"מ-הדגשה|קנה רבו נפקא}} מי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ה {{ירו"מ-הדגשה|אם במציאה הזו}} קידש אשה ביום של מריה {{ירו"מ-ביאור|אדוניו}} אין חוששין לקידושיו. ביום של עצמו חוששין לקידושיו. ולא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מי שחציו עבד וחציו בן חורין קידש אשה אין חוששין לקידושיו {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין קידושי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|לחצ}}אין? דכוותה גירש {{ירו"מ-ביאור|אם היה שליח לגרושין}} אין חוששין לגירושיו. תמן תנינן {{שוליים|ד_לט}}אין נושאין נשים במועד {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא אמר}} {{אמורא-ירו"מ|שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} משום ביטול פרייה ורבייה. בעון קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} עבד מהו שישא אשה במועד? אמר ליה נישמעינה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} ליבטיל. והלא לא נברא העולם אלא לפירייה ורביה {{ירו"מ-הדגשה|משמע שאף הוא חייב בפריה}} ורביה. ואמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כל שהוא מצווה על פרייה ורבייה אסור לו לישא אשה במועד.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ו|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ו"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מ}}המוכר את עבדו {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} או לחוצה לארץ יצא בן חורין. {{שוליים|ד_מא}}אין פודין את השבויין יותר על דמיהן מפני תיקון העולם. {{שוליים|ד_מב}}אין מבריחין את השבויין מפני תיקון העולם. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר מפני תקנת שבוים. {{שוליים|ד_מג}}אין לוקחין ספרים תפילין ומזוזות מן הגוים יותר על דמיהן מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן המוכר את עבדו לעובד כוכבים ומזלות}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}ו {{ירו"מ-הדגשה|לחוצה לארץ יצא בן חורין משמע לעובד כוכבים ומזלות}} אפילו בארץ ישראל {{ירו"מ-הדגשה|יוצא לחרות ובחוץ}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ארץ אפילו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ישראל. מי משחררו? רבו ראשון נותן דמיו והשני משחררו. נימר אם ידע רבו השני {{ירו"מ-הדגשה|שהעבד}} נמ{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מארץ ישראל}} שניהן נותנין את דמיו<br><br> <span id="דף_כד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם לאו הראשון נותן את דמיו והשני משחררו. {{ירו"מ-הדגשה|אם כתב בשטר המכירה}} אני פלוני בן פלוני מוכר את עבדי פלוני {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אנטיוכי יצא לחירות {{ירו"מ-הדגשה|לאנטוכי}} שהוא בלוד לא יצא לחירות {{ירו"מ-ביאור|עד שירצה להוציא אותו לחוץ לארץ}}. תני יוצא עבד {{ירו"מ-ביאור|אם הוא מסכים}} עם רבו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}חוצה לארץ לפיכך אם מכרו שם מכור {{ירו"מ-ביאור|שכיוון שהסכים לצאת לחוץ לארץ איבד את זכותו}}. בא מחוצה לארץ על מנת לחזור כופין אותו לחזור {{ירו"מ-הדגשה|עימו}}. על מנת שלא לחזור {{ירו"מ-הדגשה|והחליט}} לחזור אין כופין אותו לחזור {{ירו"מ-הדגשה|עימו}}. ברח מחוצה לארץ רשאי להחזירו. ברח מ{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ארץ לחוצה לארץ {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יאשיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה רבא}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|למכרו בחוץ לארץ}}. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה רבה}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|למכרו בחוץ לארץ}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי מרינוס בריה דרבי הושעיה רבה}} אמר אסור. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} לא פליגין {{ירו"מ-הדגשה|מאן דאמר}} מותר בלמוד לברוח לשם ומאן דאמר אסור בשאינו למוד לברוח לשם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} פליגין מאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|אסור}} ביכול להביאו משם {{ירו"מ-הדגשה|ומאן דאמר מותר}} בשאינו יכול להביאו משם. נתני ואם התנה עמו {{ירו"מ-הדגשה|בשעת}} ה{{ירו"מ-הדגשה|ק}}נ{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{ירו"מ-הדגשה|מהגוי להורידו לחוץ לארץ}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|ולמה המשנה פסקה בפשטות שבכל מקרה יוצא לחירות הסיבה שהמשנה לא הזכירה אפשרות של תנאי כיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}עד כדון {{ירו"מ-הדגשה|תנאי מועיל}} בגדולים {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} בקטנים {{ירו"מ-הדגשה|לא יכול להתנות}} {{ירו"מ-ביאור|ולכן המשנה לא הזכירה אפשרות של תנאי כי אז היה צריך לחלק בין קטנים לגדולים}} {{ירו"מ-הדגשה|הרי גם בקטנים שייך}} תנ{{ירו"מ-הדגשה|א}}י {{ירו"מ-הדגשה|ד}}ניתני עם רבהון. עד כדון בשהיה רבו ישראל {{ירו"מ-הדגשה|ויכול להתנות עם האדון אבל כש}}היה רבו גוי {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|אינו יכול להתנות}} {{ירו"מ-ביאור|ולכן המשנה לא הזכירה אפשרות של תנאי}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי טבלא}} זבין עבדיה ומתני עם רבהון {{ירו"מ-ביאור|קנה עבדים קטנים והתנה עם האדון}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק דהבן}} הוון ליה עבדיה ערקין לבנותהון {{ירו"מ-ביאור|ברחו לכפרים שלהם בחוץ לארץ}} אתא שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} ואורי ליה אונ{{ירו"מ-הדגשה|א}} אסור {{ירו"מ-ביאור|לכתוב שטר מכירה אסור}} אנטריס שרי {{ירו"מ-ביאור|רק לקחת כסף תמורת העבד מותר}} אפרכורים צריכה {{ירו"מ-ביאור|כתיבת שטר בעלות בארכאות שלהם ספק אם מותר}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמתיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר אדא}} {{ירו"מ-הדגשה|ערקת}} {{ירו"מ-ביאור|ברחה}} {{ירו"מ-הדגשה|לקליסייא אתא שאל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|והורי ליה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|אונא}} אסור {{ירו"מ-ביאור|לכתוב שטר מכירה אסור}} אנטריס שרי {{ירו"מ-ביאור|רק לקחת כסף תמורת העבד מותר}} אפרכורים צריכה {{ירו"מ-ביאור|כתיבת שטר בעלות בארכאות שלהם ספק אם מותר}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} אין פודין את השבויין יותר מדמיהן מפני תיקון העולם ואין מבריחין את השבויין מפני תיקון העולם. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר מפני תקנת השבויין דלא יהוון קטרינון {{ירו"מ-ביאור|יקשרו}} {{ירו"מ-הדגשה|את הנשארים כדי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|יברחו}}. תני גוי מוכר ספרים תפילין ומזוזות אסור ליקח ממנו. והא תני מעשה בגוי אחד בצידן שהיה מוכר תפילין ומזוזות ובא מעשה לפני חכמים ואמרו מותר ליקח ממנו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר חנינה}} {{שוליים|ד_מד}}בגוי שחזר לסורו {{ירו"מ-הדגשה|מפחד שיהרג}} הוה {{ירו"מ-ביאור|אבל בסתר שמר מצוות ויודע לכתוב לשמה}}. <br><br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ז|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ז]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ז"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מה}}המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר. משום נדר לא יחזיר. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר כל נדר שידעו בו הרבים לא יחזיר ושלא ידעו בו הרבים יחזיר. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר כל נדר שהוא צריך חקירת חכם<br><br> {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}נר {{ירו"מ-הדגשה|מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כד ב}} {{סוף}} <span id="דף_כה_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לא יחזיר ושאינו צריך חקירת חכם {{ירו"מ-ביאור|והבעל יכול להתיר}} יחזיר. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} לא אסרו זה אלא מפני זה. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי יהודה}} מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו קונם שאיני מגרשך וגירשה והתירו לו חכמים שיחזירנה מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> ותני מפני מה אמרו חכמים המוציא משום שם רע לא יחזיר? {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוציא את אשתו משום שם רע והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו בנים לאחר זמן נמצאו הדברים בדאים אמר אילו הייתי יודע שהדברים בדאים א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל ובניה ממזירין ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה שהיא אסורה לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה. תני מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום נדר לא יחזיר? {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוציא את אשתו משום נדר והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו ונמצא נדר בטל אמר אילו היית יודע שהיה הנדר בטל א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל והוולד ממזר ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה שהיא אסורה לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר {{ירו"מ-הדגשה|כל נדר שהוא צריך חקירת חכם לא יחזיר ושאינו צריך חקירת חכם יחזיר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי נדר שאינו צריך חקירת חכם היה {{ירו"מ-הדגשה|ויכל להפר בעצמו ואם לא הפר כנראה שרצה לגרשה בגלל סיבה אחרת ולא יבא לומר אילו הייתי יודע}} וכ"ו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר {{ירו"מ-הדגשה|כל נדר שידעו בו הרבים לא יחזיר ושלא ידעו בו הרבים יחזיר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי נדר שלא ידעו בו רבים היה {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|יכל ללכת לחכם להתיר ואם לא הלך כנראה שרצה לגרשה בגלל סיבה אחרת ולא יבא לומר אילו הייתי יודע}} וכ"ו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} לא אסרו זה אלא מפני זה. בדין היה שאפילו נדר שהוא צריך חקירת חכם יחזיר שהזקן עוקר את הנדר מעיקרו {{ירו"מ-ביאור|ולא אסרו אלא גזרה שמא יוציא ונישאת לאחר וילדה ממנו ותלך לחכם ויתיר לה, ואמר אילו הייתי יודע שהחכם}} {{ירו"מ-ביאור|מתיר, אפילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה, לא הייתי מגרשה. ונמצא גט בטל והוולד ממזרים}}. מפני מה אסרו נדר שאין צריך חקירת חכם {{ירו"מ-ביאור|הרי הטעם הזה לא קיים}}? מפני נדר שצריך חקירת חכם.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ח|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ח]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ח"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מו}}המוציא את אשתו משום איילונית {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר לא יחזיר וחכמים אומרים יחזיר. נישאת לאחר והיו לה בנים והיא תובעת כתובתה אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר לה שתיקותיך יפה מדבורייך.<br><strong>גמ':</strong> תני מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום איילונית לא יחזיר? {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוציא את אשתו משום איילונית והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו בנים ואמר אילו הייתי יודע שאשתי יולדת א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל והוולד ממזר ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה היא אסורה לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן וחכמים}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר{{ירו"מ-הדגשה|ים יחזיר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי כמה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נשים נשואין איילונית ועל ידי שיש להן נחת רוח מהן מקיימין אותן {{ירו"מ-הדגשה|ויכול לישא אחרת בשביל בנים ואם החליט לגרשה כנראה סיבה אחרת היתה לו ולא יבא לומר אילו הייתי}} יוד{{ירו"מ-הדגשה|ע}} וכ"ו.<br><br> <span id="דף_כה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר אומר {{ירו"מ-הדגשה|לה שתיקותיך יפה מדבורייך והרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|המגרש אילונית}} לא יחזיר {{ירו"מ-ביאור|שמתנים עימו שהוא מבין שאף אם יתברר שהיא בת בנים הוא מגרש}} ואת אמר כן {{ירו"מ-ביאור|שאומר לה אם לא תשתקי אני אגיד שאילו הייתי יודע שאת בת בנים לא הייתי מגרשך}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} לית כאן {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אלא {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ותני כן משום {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ט|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ט]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ט"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מז}}המוכר את עצמו ואת בניו {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} אין פודין אותו אבל פודין את הבנים לאחר מיתת אביהן. {{שוליים|ד_מח}}המוכר שדהו {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הלוקח {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מביא ביכורים {{ירו"מ-ביאור|אף שהפירות גדלו ברשות גוי}} מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> מתניתא {{שוליים|ד_מט}}בשמכר עצמו ושנה אבל אם מכר עצמו פעם אחת פודין אותו. ואם מכר עצמו ללודים {{ירו"מ-ביאור|אוכלי אדם}} אפילו פעם אחת אין פודין אותו. מעשה באחד שמכר את עצמו ללודים אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} אמר מה נעשה מפני חייו עשה {{ירו"מ-הדגשה|ומצווה לפדותו תנן התם}} (משנה דמאי ה ט) {{ירו"מ-הדגשה|מעשרין משל ישראל על של נכרי משל נכרי על של ישראל}}. מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אמר {{שוליים|ד_נ}}אין קניין {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרין יש קניין לעובד כוכבים ומזלות בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כה מו|ויקרא בהר כה מו]]) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה. הקיש עבדים לאחוזה מה עבדים {{שוליים|ד_נא}}אתם קונין מהן ואין הם קונין מכם אף אחוזה אתם קונים מהם והם אינם קונים מכם. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} והא מסייעא {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כה כג|ויקרא בהר כה כג]]) והארץ לא תמכר לצמיתות לחל{{ירו"מ-הדגשה|י}}טות. אמר ליה כל גרמא אמרה דהיא מסייעא {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} לא תימכר הא אם נמכרה חלוטה היא. {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא דציפורי}} אמר הנהיג {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} בציפורין כהדא ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שיש קנין לגוי להפקיע מעשרות אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעורה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} אף על גב {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אמר אין קניין {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} בארץ ישראל להפקיעו מן המעשרות מודה שיש לו בה קניין נכסים. מהו קניין נכסים? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{שוליים|ד_נב}}אכילת פירות {{ירו"מ-ביאור|שאם ישראל מכר הקרקע לעובד כוכבים ומזלות, לעניין אכילת פירות, יש לו בהם קניין. ואם נגמרו ברשות העובד כוכבים ומזלות, פטורין מהמעשרות. אבל אם ישראל לקח ממנו פירות, ונגמרו ביד ישראל, חייבים במעשרות}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}תנינן הלוקח מביא ביכורים מפני תיקון העולם {{ירו"מ-הדגשה|ואם אין קנין כלל}} יביא ביכורים דבר תורה. קנה שדה {{ירו"מ-הדגשה|בזמן שה}}יובל {{ירו"מ-הדגשה|נוהג והקרקעות חוזרות}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} אמר קנה קרקע {{ירו"מ-הדגשה|ומביא ביכורים וקרא}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} אמר לא קנה קרקע {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|פירות ואינו מביא ביכורים}}. מתיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} על דעתיך דאת אמר קנה קרקע יחפור בה בורות שיחין ומערות? אמר ליה התורה אמרה ([[ויקרא כה כח|ויקרא בהר כה כח]]) ושב לאחוזתו בעיינו {{ירו"מ-ביאור|צריך להחזירה כמו שהייתה}}. אייתי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} שמועתא קדמיהון<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כה ב}} {{סוף}} <span id="דף_כו_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-ביאור|הביא {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} את דברי המחלוקת בין {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}}}} ולא ידע {{ירו"מ-הדגשה|שזו מחלוקת ישנה}} דעוד אינון פליגין {{ירו"מ-הדגשה|בפלוגתא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר מביא וקורא {{ירו"מ-ביאור|דקנין פירות כקניין הגוף}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר אינו מביא וקורא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} כל עמא מודיי שהוא מביא מה פליגין בקרייה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר מביא וקורא. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר {{שוליים|ד_נג}}מביא ואינו קורא.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כו ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק השולח גט לאשתו</strong><br> l3ap01noebe4edrgrr9vb2f0x6kse5p 3026800 3026798 2026-07-24T13:22:13Z מאירושולי 35234 3026800 wikitext text/x-wiki ==פרק רביעי – השולח גט== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_גיטין_פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_א|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_א}}השולח גט לאשתו והגיע בשליח, או ששלח אחריו שליח ואמר: גט שנתתי לך - בטל, הרי הוא בטל. קדם אצל אשתו, או ששלח אצלה שליח ואמר לה: גט ששלחתי לך בטל הוא הרי זה בטל. אם משהגיע גט לידה, אינו יכול לבטלו.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|יט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|יט ב}} {{סוף}} <span id="דף_כ_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כ.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כ]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כ|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: השולח גט לאשתו והגיע בשליח}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}ו {{ירו"מ-הדגשה|ששלח אחריו שליח ואמר: גט שנתתי לך בטל - הרי הוא בטל.}} {{ירו"מ-ביאור|משמע שחייב להגיעה לשליח כדי לבטלו, ואינו יכול לבטלו ממקומו}}. הדא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא,}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|ד_ב}}אדם מבטל שליחותו בדברים. פתר לה: משום חומר הוא בעריות, {{ירו"מ-הדגשה|שתקנו שלא יוכל לבטל את השליחות שלא בידיעת השליח - שמא תנשא בגט זה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוא {{ירו"מ-הדגשה|ביטל, ונמצא בניה ממזרים.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|דיבר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|של}}{{ירו"מ-הדגשה|י}}{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ות {{ירו"מ-הדגשה|סתם}}. עשה שליח להוליך את הגט {{שוליים|ד_ג}}- צריך ליתנו לה בפני שנים, ואין השליח עולה לו משום שנים, {{ירו"מ-ביאור|שהשליח עומד במקום הבעל; וכשם שהבעל צריך למסור לה את הגט בפני שני עדים, אף השליח כן}}. הלך השליח לבטל את הגט - צריך לבטלו בפני שנים, והשליח עולה משם שנים. הלך לבטל את הגט, אשכחיה {{ירו"מ-הדגשה|לשליח}} באיסטרט{{ירו"מ-הדגשה|יה}} - {{ירו"מ-ביאור|בדרך}} אמר ליה: ההוא גיטא {{ירו"מ-הדגשה|שמסרתי לך}} - יהבת {{ירו"מ-ביאור|מסרתה}} לה? אמר ליה: {{ירו"מ-הדגשה|יהבית}} לה. מי מישתעי - {{ירו"מ-ביאור|תוך שהם מדברים}} - נפיל מיניה. אמר ליה: לא אמרת לי י{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בית לה? אמר ליה {{ירו"מ-הדגשה|יהבית}} לה, ואמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} לי יהא לי בידך. מה {{ירו"מ-הדגשה|הדין?}} ה{{ירו"מ-הדגשה|א}}⁣‌‌​​​​‍ם מאחר שיש בידו לגרש נאמן, או מאחר שנמצא בידו אינו נאמן? חלה שליח {{ירו"מ-הדגשה|שעשה הבעל לבטל את הגט - האם הוא יכול למנות}} שליח {{ירו"מ-הדגשה|אחר במקומו}}? מה את עבד ליה: כגיטין {{ירו"מ-הדגשה|או}} כקידושין? אין תעבדינה כגיטין - {{ירו"מ-הדגשה|יכול למנות שליח אחר, שהרי הבעל לא מקפיד מי ילך, דכיוון שמגרשה בעל כרחה}} ביד כל אדם מצוי לגרש. אין תעבדינה כקדושין - {{ירו"מ-הדגשה|אינו יכול למנות שליח, שאולי הבעל מקפיד שדווקא הוא יהיה השליח, שהרי}} לא ביד כל אדם מצוי לקדש, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי צריך לרצות את האשה שתסכים}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ב|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ב"> <strong>מתני':</strong> בראשונה היה עושה בית דין במקום אחד ומבטלו. {{שוליים|ד_ד}}התקין {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל הזקן}} שלא יהיו עושין כן מפני תיקון העולם. בראשונה היה משנה שמו ושמה ושם עירו ושם עירה {{ירו"מ-ביאור|שאף שהיו לו שני שמות, לא היה כותב אלא שם הנוהג במקום כתיבת הגט}}. {{שוליים|ד_ה}}התקין {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} הזקן שיהא כותב איש פלוני וכל שם שיש לו אשה פלונית וכל שם שיש לה מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן בראשונה היה עושה בית דין במקום אחד ומבטלו}} לית הדא פליגא {{ירו"מ-ביאור|האין זה חולק}} על {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} ד{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} אמר אין אדם מבטל שליחותו בדברים? פתר לה בבית דין שכחו מרובה {{ירו"מ-ביאור|ו{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} לא אמר אלא שלא בבית דין}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} מפני תיקון העולם {{ירו"מ-הדגשה|מאי}} תיקון עולם? אמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} שלא תבוא לידי ממזירות. ואמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} שלא תהא יושבת עגונה. מאן דאמר שלא תהא יושבת עגונה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}תהא סבורה שביטל והוא לא ביטל ונמצאת יושבת עגונה. ומאן דאמר שלא תבוא לידי ממזרות {{ירו"מ-הדגשה|שתהא}} סבורה שלא ביטל והוא ביטל והיא הולכת ונישאת בלא גט ונמצאו בניה באין לידי ממזירות. {{ירו"מ-הדגשה|אי}} {{ירו"מ-הדגשה|נמי}} סבורה שביטל והוא לא ביטל ובא אחר וקידשה תופסין בה קידושין והיא סבורה שלא תופסין בה קידושין והיא ממתנת עד שימות בעלה הראשון והיא הולכת ונישאת {{ירו"מ-הדגשה|לשלישי}} ונמצא בניה באין לידי ממזירות {{ירו"מ-הדגשה|שהרי היא נשואה לשני}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} סלקית לשיירא ושמעית {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|אמר}}י בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} שלא תבוא לידי ממזירות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} אפילו מאן דאמר שלא תהא יושבת עגונה אית ליה {{ירו"מ-הדגשה|נמי}} שלא תבוא לידי<br><br> <span id="דף_כ_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כ|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ממזירות. עבר וביטלו {{ירו"מ-הדגשה|אחר התקנה מהו}}? נישמעינה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|ד_ו}}אם ביטלו הרי זה מבוטל דברי {{תנא-ירו"מ|רבי}}. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר אינו יכול לבטלו ולא להוסיף על תנאו. יאות אמר {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|שאם לא כן מה כח בית דין יפה}} מאי טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי}}? דבר תורה הוא שיבטל והן אמרו שלא ביטל ודבריהן עוקרין דברי תורה. וכי זיתים על שמן וענבים על היין לא תורה הוא שיתרום והן אמרו שלא יתרום {{ירו"מ-הדגשה|דתנן אין תורמין זיתים על השמן ולא ענבים על היין}}. ולא עוד אלא {{ירו"מ-הדגשה|שתקנו חכמים שאם}} {{שוליים|ד_ז}}עבר ותרם אין תרומתו תרומה {{ירו"מ-הדגשה|מפני גזל השבט}} {{ירו"מ-ביאור|שמפסיד את הכהן שצריך להוציא הוצאות כדי לסחוט}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן התקין}} {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|הזקן}} שי{{ירו"מ-הדגשה|ה}}א {{ירו"מ-הדגשה|כותב}} איש פלוני וכל שם שיש לו {{ירו"מ-הדגשה|אשה פלונית וכל שם שיש לה מפני תיקון העולם}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אושעיה בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יודן נשייא}} {{ירו"מ-הדגשה|באגדה דסבך}} {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|מאן דייק לן וידע לפרש לנו אותם על בוריים}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}הגע עצמך דהוה שמיה ראובן ואפיק שמיה {{ירו"מ-ביאור|וקרא לעצמו}} {{ירו"מ-הדגשה|בגט}} שמעון {{ירו"מ-הדגשה|אז}} מה {{ירו"מ-הדגשה|תעזור התקנה אם יכתוב שם לא נכון וכל שם שיש לו}} {{ירו"מ-ביאור|כגון שמעון וכל שם שיש לו הרי מדובר בראובן}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|צריך לכתוב}} אני פלוני וכל שם שיש לי {{ירו"מ-הדגשה|דכיוון שכותב אני גם אם יכתוב}} שם {{ירו"מ-הדגשה|לא נכון הגט כשר}}. יותר מיכן אמרו היו לו שתי נשים אחת ביהודה ואחת בגליל ולו שני שמות אחד ביהודה ואחד בגליל וכתב זה שביהודה לגרש זו שבגליל ושבגליל לגרש זו שביהודה אינה מגורשת. מתניתא שהיה מיהודה וכתב לגרש בגליל {{ירו"מ-הדגשה|בשמו שב}}יהודה מגליל וכתב לגרש ביהודה {{ירו"מ-הדגשה|בשמו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בגליל. אבל אם הי{{ירו"מ-הדגשה|ו}} מיהודה וכתב לגרש ביהודה {{ירו"מ-הדגשה|או}} מגליל וכתב לגרש בגליל {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כתב {{ירו"מ-הדגשה|רק שם אחד שנקרא כך באותו מקום שמ}}גרש {{ירו"מ-הדגשה|בו}} הרי זו מגורשת {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא כתב את שמו השני}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילי}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בתחילה צריך לומר אני פלוני שמיהודה עם כל שם שיש לי בגליל אם היה שרוי במקום אחר מגרש {{ירו"מ-הדגשה|ב}}אי זה {{ירו"מ-הדגשה|שם}} שירצה {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לא הוחזק באף אחד מהם}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} הדא דאת אמר לשעבר {{ירו"מ-ביאור|בדיעבד}} <br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כ א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כ ב}} {{סוף}} <span id="דף_כא_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אבל לכתחילה צריך למיעבד כהדא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אילי}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} {{שוליים|ד_ח}}אם יצא לו שם {{ירו"מ-הדגשה|נוסף}} במקום {{ירו"מ-הדגשה|ה}}אחר צריך להזכיר שלשתן. תמן תנינן {{שוליים|ד_ט}}כותבין גט לאיש אף על פי שאין אשתו עמו {{שוליים|ד_י}}ושובר לאשה אף על פי שאין בעלה עמה {{שוליים|ד_יא}}ובלבד שיהא מכירם והבעל נותן את השכר. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|הסופר והעדים}} {{שוליים|ד_יב}} {{ירו"מ-הדגשה|צריכין שיכירו}}את {{ירו"מ-הדגשה|האיש והאשה}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|שמות}}יהן בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|בגט}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|בשובר שאם אינן}} מכיר{{ירו"מ-הדגשה|ין חיישינן שמא יכתוב גט על שם}} א{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ת {{ירו"מ-הדגשה|איש אחד ששמו כשמו ויכתוב בו שם}} א{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ת {{ירו"מ-הדגשה|האיש ההיא וימסרנו להאשה ההיא ותוציא הגט ותנשא ותגבה בו כתובתה וכן בשובר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} צריך שיהא מכיר לאיש בגט ולאשה בשוברה {{ירו"מ-הדגשה|אבל לא}} חיי{{ירו"מ-הדגשה|ב}} {{ירו"מ-הדגשה|להכיר האשה בגט}} או {{ירו"מ-הדגשה|האיש בשובר}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון בר חייה}} בעי קומי {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו מכירים שזה שם האיש וזו שם האשה}} הגע עצמך שהביא אשה אחרת {{ירו"מ-הדגשה|ששם בעלה כשמו ושמה כשם אשתו}} וגירש בה? אמר ליה לכשיבואו ויעידו העדים {{ירו"מ-הדגשה|שהאשה שהגט בידה היא האשה שחתמו על גיטה רק אז יקימו בית דין את הגט ותוכל להינשא}}. ולא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} {{שוליים|ד_יג}}עשו עדים החתומים על השטר כמי שנחקרה עדותן בבית דין {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שחתימתם מופיעה על הגט שביד האשה שוב לא יכולים לומר לא חתמנו על הגט שלה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}י{{ירו"מ-הדגשה|וו}}ן {{ירו"מ-הדגשה|שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד}}? תמן בשאמרו לא חתמנו כל עיקר {{ירו"מ-הדגשה|והרי גט}} חתו{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|בחתימתם לכן אינם נאמנים}}. ברם הכא באומר {{ירו"מ-הדגשה|לזו}} חתמנו {{ירו"מ-הדגשה|ולזו}} לא חתמנו {{ירו"מ-הדגשה|לכן הם נאמנים}}. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שצריך שיהא מכיר את שניהן דתנן}} בראשונה היה משנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה אם {{ירו"מ-הדגשה|כש}}הסופר מכיר {{ירו"מ-הדגשה|את שניהם}} בזה {{ירו"מ-הדגשה|יש חשש שישנו}} את שמותם {{ירו"מ-הדגשה|כן שהרי}} אית בר נש דחכמין לחבריהון באפין {{ירו"מ-ביאור|יש אדם שמכיר את חברו בפנים}} ולא ידעין שמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}תהון. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שאין צורך שהסופר יכיר גם את האיש וגם את האישה דתנן}} התקין {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} שיהו כותבין איש פלוני וכל שם שיש לו אשה פלונית וכל שם שיש לה מפני תיקון העולם {{ירו"מ-הדגשה|משמע שהסופר צריך להכיר גם האיש וגם את האישה}}. מתניתא במגרש בעל כורחו {{ירו"מ-הדגשה|ושם חייבין להכיר גם את שם האשה דכיוון שה}}בעל {{ירו"מ-הדגשה|לא מעוניין}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}גרש {{ירו"מ-הדגשה|חיישינן שישנה את שמה כדי להכשיל את הגירושין}}. מה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} במגרש ברצונו. ואית דבעי מימר במגרש במקומות אחרים {{ירו"מ-הדגשה|לכן יש צורך שידע את שמה כי יש לחשוש שמא ישנה את שמה}} מה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} במגרש באותו מקום {{ירו"מ-הדגשה|תניא והבעל נותן את השכר}}. כהדא דושו אחוי דדודו הוה משבק איתתיה {{ירו"מ-ביאור|גרש את אשתו}} אתא עובדא קומי רבנן {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמרין היא תתן אגרא. והתנינן הבעל נותן את השכר. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר שהבעל נותן שכר זה}} במוחלת לו כתובתה {{ירו"מ-ביאור|אבל כשיש לה כתובה והיא צריכה את הגט לגבות כתובתה היא צריכה לשלם שכר הסופר}}. <br><br> <span id="דף_כא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ג|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_יד}}אין אלמנה נפרעת מניכסי יתומין אלא בשבועה. נמנעו מלהשביע. {{שוליים|ד_טו}}התקין {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} שתהא נודרת ליתומין כל מה שירצו וגובה את כתובתה. {{שוליים|ד_טז}}והעדים חותמין על הגט מפני תיקון העולם. {{שוליים|ד_יז}}והלל התקין פרוזבול מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן התקין}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|שתהא נודרת מאי טעמא כיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בראשונה היו נשבעות לשקר וקוברות את בניהם שנאמר {{הפ|ירמיהו|ב|ל}} לשוא הכיתי את בניכם. ועוד שאימת נדרים עליהן יותר מן השבועות. עברה ונשבעה {{ירו"מ-הדגשה|מהו}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} אם נשבעה נשבעה. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר לכלתיה אילולא דאנא וותרן {{שוליים|ד_יח}}אפילו קלוסיתיה {{ירו"מ-ביאור|צעיף}} דעל רישך דידי הוא {{ירו"מ-ביאור|ד{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} לא מגבי כתובה לארמלתא משום דנמנעו מלהשביעה. ובשני ד{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} קלים היו נדרים בעיניהם לעבור עליהם ולא סמיך אנדרה לאגבוייה}}. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר זכת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} בכלים שעליהם {{ירו"מ-הדגשה|דסבר שאין שמין}} כלים שעליה {{ירו"מ-הדגשה|בכתובתה ולכן אף אם לא גובה כתובתה}} זכת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} בכלים שעליה. מתניתא מסייעא ליה {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן אחד המקדיש נכסיו ואחד המעריך את עצמו}} {{שוליים|ד_יט}}אין לו לא בכסות אשתו ולא בכסות בניו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} {{שוליים|ד_כ}}מפני מה התקינו זמן בגט? מפני מעשה שאירע. מעשה באחד שהיה נשוי את בת אחותו וזינת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} עד שהיא אשת איש הלך והקדים זמנו בגט אמר מוטב שתידון כפנויה ואל תדון כאשת איש. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|התקין פרוזבול מפני תיקון העולם}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} קשיתא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|הניחה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מאן דאמר {{שוליים|ד_כא}}מעשרות {{ירו"מ-הדגשה|בזמן הזה}} מן דבריהן. ברם כמאן דאמר מעשרות {{ירו"מ-הדגשה|בזמן הזה}} מן התורה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|הלל}} מתקין על דבר תורה?! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} וכי {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שעה שגלו לבבל כלום נפטרו אלא ממצות התלויות בארץ? והשמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ {{ירו"מ-הדגשה|אם כן אפילו למאן דאמר מעשרות בזמן הזה מדרבנן קשה שהרי שמיטת כספים מהתורה}}! חזר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ואמר {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[דברים טו ב|דברים ראה טו ב]]) זה דבר השמיטה שמוט. {{שוליים|ד_כא}}בשעה שהשמיטה נוהגת בארץ מדבר תורה השמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ דבר תורה. בשעה שהשמיטה נוהגת בארץ מדבריהם השמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ מדבריהן. תמן אמרין אפילו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מאן דאמר מעשרות מדברי תורה {{ירו"מ-הדגשה|מודה בשמיטה שהיא מדבריהן מדכתיב}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}זה דבר השמיטה שמוט. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שני שמיטין {{ירו"מ-הדגשה|הכתוב מדבר}} שמיטה ויובל. בשעה<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כא ב}} {{סוף}} <span id="דף_כב_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שהיובל נוהג השמיטה נוהגת מדברי תורה. פסקו היובלות נוהגת שמיטה מדבריהן. {{שוליים|ד_כג}}אימתי פסקו היובלות? {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא כה י|ויקרא בהר כה י]]) לכל יושביה בזמן שיושבין עליה ולא בזמן שגלו מתוכה. היו עליה והיו מעורבבין שבט יהודה בבנימין ושבט בנימין ביהודה יכול יהא היובל נוהג? תלמוד לומר לכל יושביה {{ירו"מ-הדגשה|עד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כל יושביה {{ירו"מ-הדגשה|עליה}} {{ירו"מ-ביאור|במקומן}}. נמצאת אומר כיון שגלו שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה בטלו היובלות {{ירו"מ-הדגשה|ואפילו}} ב{{ירו"מ-הדגשה|בי}}{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|ראשון}} לא {{ירו"מ-הדגשה|היה היובל נוהג משגלו עשרת השבטים}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ד|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_כד}}עבד שנשבה ופדאוהו לשם עבד ישתעבד. לשם בן חורין לא ישתעבד. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר בין כך ובין כך ישתעבד. {{שוליים|ד_כה}}עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו שורת הדין אין העבד חייב כלום אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר {{שוליים|ד_כו}}אינו כותב אלא משחרר {{ירו"מ-ביאור|כותב}}.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן עבד שנשבה ופדאוהו לשם עבד ישתעבד לשם בן חורין לא ישתעבד אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} בדין היה שאפילו {{ירו"מ-הדגשה|פדאוהו}} לשם עבד לא ישתעבד {{ירו"מ-הדגשה|דמתניתין}} לא{{ירו"מ-הדגשה|חר יאוש}}. ולמה אמרו ישתעבד שלא יהא העבד מבריח עצמו בין {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שבויין {{ירו"מ-הדגשה|מתוך ידיעה שיפדו אותו והוא יצא לחפשי}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מתניתא אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתני לשם עבד ישתעבד ורבו נותן דמיו}} {{ירו"מ-ביאור|למי שפדה אותו}} {{ירו"מ-הדגשה|לשם בן חורין לא ישתעבד ואין}} רבו נותן דמיו. לא אמר אלא רבו {{ירו"מ-הדגשה|נותן דמיו}} הא אחר לא {{ירו"מ-הדגשה|יכול ליתן דמיו לזה ולהחזיקו לעבדו}} {{ירו"מ-ביאור|ושמע מינא דאחר יאוש מיירי, וישתעבד לשני עד שיחזיר לו ראשון את דמיו אבל לא ישתעבד לאחר שאינו אלא משום תקנה שלא יהיה מבריח עצמו בין השבויים}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בדין היה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אפילו {{ירו"מ-הדגשה|אם פדאוהו}} לשם בן חורין ישתעבד {{ירו"מ-הדגשה|דמתניתין לפני יאוש}}. ולמה אמרו לא ישתעבד שלא להוציא {{ירו"מ-הדגשה|לעז}} על בני חורין {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שפדאוהו לשם בן חורין כבר יצא לו שם בן חורין}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|מתניתא}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} כן {{ירו"מ-ביאור|שמדובר לפני יאוש והוא עדיין עבד}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר בין כך ובין כך ישתעבד. {{שוליים|ד_כז}}שכשם שישראל מצווין לפדות בן חורין כך הן מצווין לפדות את העבדים.<br><br> <span id="דף_כב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אהן תנייא קדמייא סבר מימר מצווין הן לפדות בני חורין ואין מצווין לפדות את העבדים {{ירו"מ-הדגשה|לכן תקנו שהעבד ישתחרר כדי שיפדו אותו}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|ס}}בר {{ירו"מ-הדגשה|שאף מצווה לפדות עבדים ואם כך עדיף שלא יהיה בן חורין שלא יפיל עצמו בשבי כדי שיפדו אותו ויהיה בן חורין}} {{ירו"מ-ביאור|רואים שמדובר קדם יאוש שהוא עדיין עבד}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אידי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר {{אמורא-ירו"מ|ייסי בן שאול}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}} המתייאש {{ירו"מ-הדגשה|מ}}עבדו {{ירו"מ-הדגשה|שברח ואחר כך מצאו}} אינו רשאי לשעבדו {{שוליים|ד_כח}}וצריך לכתוב לו גט שיחרור {{ירו"מ-ביאור|שיאוש מוציא רק את הבעלות הממונית וצריך גט לפטור קניין האיסור שבו}}. שמע {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ואמר יפה לימדני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}. כלום למדו גט שחרור לא מאשה? מה אשה אינה יוצאה משום ייאוש {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} צריכה ממנו גט, אף עבד אינו יוצא משום ייאוש וצריך גט שיחרור. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ד_כט}}עבד שברח מן השבויין אצל רבו אין רבו רשאי לשעבדו וצריך לכתוב לו גט שיחרור. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} המפקיר את עבדו אינו רשאי לשעבדו ואינו {{ירו"מ-הדגשה|צריך}} לכתוב לו גט שיחרור. אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} כל עמא אמרין {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} דהוא צריך {{ירו"מ-הדגשה|לכתוב לו גט שיחרור}} ואת אומר אינו צריך. שמא {{ירו"מ-הדגשה|הסקתה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אינו {{ירו"מ-הדגשה|צריך גט שיחרור לפי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אינו מעכבו מלוכל בפסח {{ירו"מ-הדגשה|אם}} אינו מ{{ירו"מ-הדגשה|הו}}ל {{ירו"מ-הדגשה|אין זו ראיה שהתורה חידשה שהמפקיר}} עב{{ירו"מ-הדגשה|ד}}ו {{ירו"מ-הדגשה|אף שעדיין אגוד בו וצריך גט שיחרור}} אינו {{ירו"מ-הדגשה|אוסרו}} מל{{ירו"מ-הדגשה|אכ}}ול {{ירו"מ-הדגשה|את}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}פסח. כהדא דתני ([[שמות יב מד|שמות בא יב מד]]) וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אותו. בשעה שהוא עובד את רבו הוא מעכבו לוכל בפסח {{ירו"מ-ביאור|אם אינו מהול}} ובשעה שאינו עובד את רבו אינו מעכבו מלוכל בפסח. סימא שתי עיניו כאחת הפיל שני שיניו כאחת יוצא בהן לחירות. זו אחר זו יוצא לחירות בראשונה ונותן לו דמים בשנייה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|מתניתא}} כמאן דאמר אינו צריך לכתוב לו גט שיחרור. ברם כמאן דאמר {{שוליים|ד_ל}}צריך לכתוב לו גט שחרור {{ירו"מ-הדגשה|הרי הוא עבדו}} ואת אומר משלם לו {{ירו"מ-ביאור|הרי מה שקנה עבד קנה רבו}}? אין לי {{ירו"מ-הדגשה|שצריך גט שיחרור}} אלא היוצא בשן ועין מניין היוצא בכיפה {{ירו"מ-ביאור|שרקם לו שטר שיחרור עליה}} ובהרנירק טיאונוס<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כב ב}} {{סוף}} <span id="דף_כג_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ובחרות של מלכים {{ירו"מ-ביאור|שרקם על מיני בגדים שטר שיחרור}} תלמוד לומר לחפשי ישלחנו מכל מקום. בניו מה הן? היוצא בשן ועין בניו עבדים והיוצא משום ייאוש בניו בני חורין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} לא מסתברא חילופין. היוצא בשן ועין הואיל ושיחררתו התורה בניו בני חורין. והיוצא משום ייאוש הואיל ולא שיחררתו התורה בניו עבדים. גר שמת וביזבזו ישראל את נכסיו והיו שם עבדים בין גדולים בין קטנים יצאו לחירות. {{תנא-ירו"מ|אבא שאול}} אומר {{שוליים|ד_לא}}גדולים יצאו לחירות קטנים לא יצאו לחירות. למה? שהן יצאו במיתת רבן. מעתה אפילו {{ירו"מ-הדגשה|קטנים}}! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} גדולים על ידי שיש בהן דעת לזכות את עצמן יצאו לחירות. קטנים על ידי שאין בהן דעת לזכות לעצמן לא יצאו לחירות. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|אבא שאול}}. מחלפא שיטתיה ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} תמן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן שאול}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}} המתייאש מעבדו אינו רשאי לשעבד בו וצריך לכתוב לו גט שחרור. שמע {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר יפה לימדני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושוע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לכתוב}} לו {{ירו"מ-הדגשה|גט שחרור דגט שחרור מגט אשה ילפינן שאינה יוצאה בהפקר וצריכה גט והכא אמר הכין שהלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|אבא שאול}} {{ירו"מ-הדגשה|שהגדולים זכו בעצמם אמרין מה דאמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לכתוב}} לו {{ירו"מ-הדגשה|גט שיחרור, זה לכתחילה אבל לשעבר}} דלא {{ירו"מ-הדגשה|יהב לא יהב}} {{ירו"מ-ביאור|מי שלא נתן לא נתן}} {{ירו"מ-ביאור|אפילו בלי גט העבד משוחרר}}. דלמא {{ירו"מ-ביאור|האם}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|לשעבדו}}? אמתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבה בר זוטרא}} ערקת {{ירו"מ-ביאור|ברחה}} אתייאש מינה אתא שאל {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} {{ירו"מ-הדגשה|ול}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} לי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} אינו רשאי לשעבדה.<br><br> <span id="דף_כג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מהו לכתוב לה גט שיחרור? אמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} ליה אם כתבת יאות את עבד {{ירו"מ-ביאור|שכך תהפך לבת ישראל}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ישמעאל בי רבי יוסה}} עבד שנשא בת חורין לפני רבו {{ירו"מ-הדגשה|ו}}רבו {{ירו"מ-הדגשה|לא מיחה}} בו יצא לחירות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמש הייתי יושב ושונה הכותב כתב קידושין לעבדו {{ירו"מ-ביאור|שרבו השיאו בת חורין}} או כתב נישואין לאמתו {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר זכה. וחכמים אומרים {{שוליים|ד_לב}}לא זכה. {{ירו"מ-הדגשה|אז איך יתכן שאם העבד נשא בעצמו רק שהאדון ראה ושתק העבד יוצא לחפשי}}? אהן תנייא קדמייא {{ירו"מ-ביאור| רבי ישמעאל בי רבי יוסה}} סבר {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר}} זכה {{ירו"מ-הדגשה|ולא רק בהשיאו רבו אלא אפילו נשא לפני רבו}} זכה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו}} מי {{ירו"מ-הדגשה|ה}}משחרר? {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר בין רבו הראשון ובין רבו השני. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אין לך משחרר אלא רבו הראשון בלבד {{ירו"מ-ביאור|דסבר מלוה מכאן ולהבא הוא גובה ואין לשני שום בעלות על העבד}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי חגיי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|ד_לג}}ישראל שהלוה את גוי על חמצו {{ירו"מ-ביאור|של הגוי}} אחר הפסח מותר בהנאה. אין תימר {{ירו"מ-הדגשה|למפרע הוא גובה}} ברשות ישראל הוא ויהא אסור. מה עביד לה {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} {{ירו"מ-הדגשה|באמת גם}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|מכאן ולהבא הוא גובה ומה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|שגם אם}} רב{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|השני שחררו יוצא לחרות}} קל הוא {{ירו"מ-הדגשה|שהקלו}} בשחרור הוא{{ירו"מ-הדגשה|יל ויצא לו שם}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}{{ירו"מ-הדגשה|שו}}חרר. כהדא דתני העושה עבדו אפותיקי {{שוליים|ד_לד}}מכרו אינו מכור. {{שוליים|ד_לה}}שיחררו משוחרר. חייליה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|אינו כותב אלא משחרר לא}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|המשחרר כותב שמ}}שמעו {{ירו"מ-הדגשה|איזה משחרר שיהיה אלא}} אמר אינו כותב אלא משחרר {{ירו"מ-ביאור|היינו אותו אחד שיש בכוחו לשחרר שזה הראשון}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו שורת הדין אין העבד חייב כלום אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו}} {{שוליים|ד_לו}}אילו המשעבד שדה לחבירו והלך ומכרה שמא אין בעל חוב בא וטורף {{ירו"מ-הדגשה|אם כן מה איכפת לשני שהראשון שחרר את העבד}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|העבד נעשה אפותיקי שלו ילך השני ויגבה מן העבד}}! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|כאן}} פתח לנו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} פתח {{ירו"מ-הדגשה|קטן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מאיר {{ירו"מ-הדגשה|לנו באור גדול כיוון שיצא לו שם משוחרר שוב אינו יכול לחזור ולשעבד אותו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא מצינו עבד משתחרר וחוזר ומשתעבד. מעתה לא יכתוב לו {{ירו"מ-הדגשה|העבד}} שטר על דמיו! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-ביאור|תקנו כך לטובת העבד}} מוטב שיאמר לו תן לי מאתים זוז שיש לי בידך ולא שיאמר לו עבדי אתה. רבנין דקיסרין אמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ביסא}} אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דאמר משחרר כותב}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. כמה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} קונס בדברים {{ירו"מ-הדגשה|שחכמים פוטרים כגון דינא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|ג}}ר{{ירו"מ-הדגשה|מ}}י כן {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} קונס בדברים {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שהזיק שיעבודו של חבירו חייב}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}קונס{{ירו"מ-הדגשה|ים אותו לשלם את דמי העבד}}. דתני<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כג ב}} {{סוף}} <span id="דף_כד_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שטר שיש בו ריבית קונסין אותו ואינו גובה לא את הקרן ולא את הריבית דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. וחכמים אומרים {{שוליים|ד_לז}}גובה את הקרן ולא את הריבית.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ה|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ה"> <strong>מתני':</strong> מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים תיקנתם את רבו ואת עצמו לא תיקנתם. {{שוליים|ד_לח}}לישא שפחה אינו יכול בת חורין אינו יכול יבטל. והלא לא נברא העולם אלא לפירייה ורבייה שנאמר {{הפ|ישעיהו|מה|יח}} {{ירו"מ-הדגשה|לא}} תוהו בראה לשבת יצרה. אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על חצי דמיו. חזרו {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} להורות כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}.<br><strong>גמ':</strong> היאך איפשר {{ירו"מ-הדגשה|שיהיה}} חציו עבד וחציו בן חורין? תיפתר או {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר אדם משחרר חצי עבדו או דברי הכל בעבד של שני שותפין ועמד אחד מהן ושיחרר חלקו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן עובד את רבו יום}} אחד {{ירו"מ-הדגשה|ואת עצמו יום}} אחד {{ירו"מ-הדגשה|כיצד}}? מצא מציאה ביום של רבו של רבו. ביום של עצמו של עצמו. ולית מחר בעי י{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בה ליה למריה {{ירו"מ-ביאור|האם לא יצטרך למחרת לתת את מה שמצא לרבו}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מחר {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} עבד {{ירו"מ-הדגשה|ומה שקנה}} עבד {{ירו"מ-הדגשה|קנה רבו נפקא}} מי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ה {{ירו"מ-הדגשה|אם במציאה הזו}} קידש אשה ביום של מריה {{ירו"מ-ביאור|אדוניו}} אין חוששין לקידושיו. ביום של עצמו חוששין לקידושיו. ולא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מי שחציו עבד וחציו בן חורין קידש אשה אין חוששין לקידושיו {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין קידושי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|לחצ}}אין? דכוותה גירש {{ירו"מ-ביאור|אם היה שליח לגרושין}} אין חוששין לגירושיו. תמן תנינן {{שוליים|ד_לט}}אין נושאין נשים במועד {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא אמר}} {{אמורא-ירו"מ|שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} משום ביטול פרייה ורבייה. בעון קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} עבד מהו שישא אשה במועד? אמר ליה נישמעינה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} ליבטיל. והלא לא נברא העולם אלא לפירייה ורביה {{ירו"מ-הדגשה|משמע שאף הוא חייב בפריה}} ורביה. ואמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כל שהוא מצווה על פרייה ורבייה אסור לו לישא אשה במועד.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ו|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ו"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מ}}המוכר את עבדו {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} או לחוצה לארץ יצא בן חורין. {{שוליים|ד_מא}}אין פודין את השבויין יותר על דמיהן מפני תיקון העולם. {{שוליים|ד_מב}}אין מבריחין את השבויין מפני תיקון העולם. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר מפני תקנת שבוים. {{שוליים|ד_מג}}אין לוקחין ספרים תפילין ומזוזות מן הגוים יותר על דמיהן מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן המוכר את עבדו לעובד כוכבים ומזלות}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}ו {{ירו"מ-הדגשה|לחוצה לארץ יצא בן חורין משמע לעובד כוכבים ומזלות}} אפילו בארץ ישראל {{ירו"מ-הדגשה|יוצא לחרות ובחוץ}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ארץ אפילו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ישראל. מי משחררו? רבו ראשון נותן דמיו והשני משחררו. נימר אם ידע רבו השני {{ירו"מ-הדגשה|שהעבד}} נמ{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מארץ ישראל}} שניהן נותנין את דמיו<br><br> <span id="דף_כד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם לאו הראשון נותן את דמיו והשני משחררו. {{ירו"מ-הדגשה|אם כתב בשטר המכירה}} אני פלוני בן פלוני מוכר את עבדי פלוני {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אנטיוכי יצא לחירות {{ירו"מ-הדגשה|לאנטוכי}} שהוא בלוד לא יצא לחירות {{ירו"מ-ביאור|עד שירצה להוציא אותו לחוץ לארץ}}. תני יוצא עבד {{ירו"מ-ביאור|אם הוא מסכים}} עם רבו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}חוצה לארץ לפיכך אם מכרו שם מכור {{ירו"מ-ביאור|שכיוון שהסכים לצאת לחוץ לארץ איבד את זכותו}}. בא מחוצה לארץ על מנת לחזור כופין אותו לחזור {{ירו"מ-הדגשה|עימו}}. על מנת שלא לחזור {{ירו"מ-הדגשה|והחליט}} לחזור אין כופין אותו לחזור {{ירו"מ-הדגשה|עימו}}. ברח מחוצה לארץ רשאי להחזירו. ברח מ{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ארץ לחוצה לארץ {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יאשיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה רבא}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|למכרו בחוץ לארץ}}. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה רבה}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|למכרו בחוץ לארץ}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי מרינוס בריה דרבי הושעיה רבה}} אמר אסור. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} לא פליגין {{ירו"מ-הדגשה|מאן דאמר}} מותר בלמוד לברוח לשם ומאן דאמר אסור בשאינו למוד לברוח לשם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} פליגין מאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|אסור}} ביכול להביאו משם {{ירו"מ-הדגשה|ומאן דאמר מותר}} בשאינו יכול להביאו משם. נתני ואם התנה עמו {{ירו"מ-הדגשה|בשעת}} ה{{ירו"מ-הדגשה|ק}}נ{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{ירו"מ-הדגשה|מהגוי להורידו לחוץ לארץ}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|ולמה המשנה פסקה בפשטות שבכל מקרה יוצא לחירות הסיבה שהמשנה לא הזכירה אפשרות של תנאי כיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}עד כדון {{ירו"מ-הדגשה|תנאי מועיל}} בגדולים {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} בקטנים {{ירו"מ-הדגשה|לא יכול להתנות}} {{ירו"מ-ביאור|ולכן המשנה לא הזכירה אפשרות של תנאי כי אז היה צריך לחלק בין קטנים לגדולים}} {{ירו"מ-הדגשה|הרי גם בקטנים שייך}} תנ{{ירו"מ-הדגשה|א}}י {{ירו"מ-הדגשה|ד}}ניתני עם רבהון. עד כדון בשהיה רבו ישראל {{ירו"מ-הדגשה|ויכול להתנות עם האדון אבל כש}}היה רבו גוי {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|אינו יכול להתנות}} {{ירו"מ-ביאור|ולכן המשנה לא הזכירה אפשרות של תנאי}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי טבלא}} זבין עבדיה ומתני עם רבהון {{ירו"מ-ביאור|קנה עבדים קטנים והתנה עם האדון}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק דהבן}} הוון ליה עבדיה ערקין לבנותהון {{ירו"מ-ביאור|ברחו לכפרים שלהם בחוץ לארץ}} אתא שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} ואורי ליה אונ{{ירו"מ-הדגשה|א}} אסור {{ירו"מ-ביאור|לכתוב שטר מכירה אסור}} אנטריס שרי {{ירו"מ-ביאור|רק לקחת כסף תמורת העבד מותר}} אפרכורים צריכה {{ירו"מ-ביאור|כתיבת שטר בעלות בארכאות שלהם ספק אם מותר}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמתיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר אדא}} {{ירו"מ-הדגשה|ערקת}} {{ירו"מ-ביאור|ברחה}} {{ירו"מ-הדגשה|לקליסייא אתא שאל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|והורי ליה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|אונא}} אסור {{ירו"מ-ביאור|לכתוב שטר מכירה אסור}} אנטריס שרי {{ירו"מ-ביאור|רק לקחת כסף תמורת העבד מותר}} אפרכורים צריכה {{ירו"מ-ביאור|כתיבת שטר בעלות בארכאות שלהם ספק אם מותר}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} אין פודין את השבויין יותר מדמיהן מפני תיקון העולם ואין מבריחין את השבויין מפני תיקון העולם. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר מפני תקנת השבויין דלא יהוון קטרינון {{ירו"מ-ביאור|יקשרו}} {{ירו"מ-הדגשה|את הנשארים כדי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|יברחו}}. תני גוי מוכר ספרים תפילין ומזוזות אסור ליקח ממנו. והא תני מעשה בגוי אחד בצידן שהיה מוכר תפילין ומזוזות ובא מעשה לפני חכמים ואמרו מותר ליקח ממנו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר חנינה}} {{שוליים|ד_מד}}בגוי שחזר לסורו {{ירו"מ-הדגשה|מפחד שיהרג}} הוה {{ירו"מ-ביאור|אבל בסתר שמר מצוות ויודע לכתוב לשמה}}. <br><br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ז|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ז]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ז"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מה}}המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר. משום נדר לא יחזיר. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר כל נדר שידעו בו הרבים לא יחזיר ושלא ידעו בו הרבים יחזיר. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר כל נדר שהוא צריך חקירת חכם<br><br> {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}נר {{ירו"מ-הדגשה|מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כד ב}} {{סוף}} <span id="דף_כה_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לא יחזיר ושאינו צריך חקירת חכם {{ירו"מ-ביאור|והבעל יכול להתיר}} יחזיר. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} לא אסרו זה אלא מפני זה. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי יהודה}} מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו קונם שאיני מגרשך וגירשה והתירו לו חכמים שיחזירנה מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> ותני מפני מה אמרו חכמים המוציא משום שם רע לא יחזיר? {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוציא את אשתו משום שם רע והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו בנים לאחר זמן נמצאו הדברים בדאים אמר אילו הייתי יודע שהדברים בדאים א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל ובניה ממזירין ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה שהיא אסורה לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה. תני מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום נדר לא יחזיר? {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוציא את אשתו משום נדר והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו ונמצא נדר בטל אמר אילו היית יודע שהיה הנדר בטל א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל והוולד ממזר ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה שהיא אסורה לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר {{ירו"מ-הדגשה|כל נדר שהוא צריך חקירת חכם לא יחזיר ושאינו צריך חקירת חכם יחזיר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי נדר שאינו צריך חקירת חכם היה {{ירו"מ-הדגשה|ויכל להפר בעצמו ואם לא הפר כנראה שרצה לגרשה בגלל סיבה אחרת ולא יבא לומר אילו הייתי יודע}} וכ"ו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר {{ירו"מ-הדגשה|כל נדר שידעו בו הרבים לא יחזיר ושלא ידעו בו הרבים יחזיר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי נדר שלא ידעו בו רבים היה {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|יכל ללכת לחכם להתיר ואם לא הלך כנראה שרצה לגרשה בגלל סיבה אחרת ולא יבא לומר אילו הייתי יודע}} וכ"ו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} לא אסרו זה אלא מפני זה. בדין היה שאפילו נדר שהוא צריך חקירת חכם יחזיר שהזקן עוקר את הנדר מעיקרו {{ירו"מ-ביאור|ולא אסרו אלא גזרה שמא יוציא ונישאת לאחר וילדה ממנו ותלך לחכם ויתיר לה, ואמר אילו הייתי יודע שהחכם}} {{ירו"מ-ביאור|מתיר, אפילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה, לא הייתי מגרשה. ונמצא גט בטל והוולד ממזרים}}. מפני מה אסרו נדר שאין צריך חקירת חכם {{ירו"מ-ביאור|הרי הטעם הזה לא קיים}}? מפני נדר שצריך חקירת חכם.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ח|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ח]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ח"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מו}}המוציא את אשתו משום איילונית {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר לא יחזיר וחכמים אומרים יחזיר. נישאת לאחר והיו לה בנים והיא תובעת כתובתה אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר לה שתיקותיך יפה מדבורייך.<br><strong>גמ':</strong> תני מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום איילונית לא יחזיר? {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוציא את אשתו משום איילונית והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו בנים ואמר אילו הייתי יודע שאשתי יולדת א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל והוולד ממזר ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה היא אסורה לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן וחכמים}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר{{ירו"מ-הדגשה|ים יחזיר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי כמה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נשים נשואין איילונית ועל ידי שיש להן נחת רוח מהן מקיימין אותן {{ירו"מ-הדגשה|ויכול לישא אחרת בשביל בנים ואם החליט לגרשה כנראה סיבה אחרת היתה לו ולא יבא לומר אילו הייתי}} יוד{{ירו"מ-הדגשה|ע}} וכ"ו.<br><br> <span id="דף_כה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר אומר {{ירו"מ-הדגשה|לה שתיקותיך יפה מדבורייך והרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|המגרש אילונית}} לא יחזיר {{ירו"מ-ביאור|שמתנים עימו שהוא מבין שאף אם יתברר שהיא בת בנים הוא מגרש}} ואת אמר כן {{ירו"מ-ביאור|שאומר לה אם לא תשתקי אני אגיד שאילו הייתי יודע שאת בת בנים לא הייתי מגרשך}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} לית כאן {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אלא {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ותני כן משום {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ט|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ט]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ט"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מז}}המוכר את עצמו ואת בניו {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} אין פודין אותו אבל פודין את הבנים לאחר מיתת אביהן. {{שוליים|ד_מח}}המוכר שדהו {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הלוקח {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מביא ביכורים {{ירו"מ-ביאור|אף שהפירות גדלו ברשות גוי}} מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> מתניתא {{שוליים|ד_מט}}בשמכר עצמו ושנה אבל אם מכר עצמו פעם אחת פודין אותו. ואם מכר עצמו ללודים {{ירו"מ-ביאור|אוכלי אדם}} אפילו פעם אחת אין פודין אותו. מעשה באחד שמכר את עצמו ללודים אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} אמר מה נעשה מפני חייו עשה {{ירו"מ-הדגשה|ומצווה לפדותו תנן התם}} (משנה דמאי ה ט) {{ירו"מ-הדגשה|מעשרין משל ישראל על של נכרי משל נכרי על של ישראל}}. מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אמר {{שוליים|ד_נ}}אין קניין {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרין יש קניין לעובד כוכבים ומזלות בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כה מו|ויקרא בהר כה מו]]) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה. הקיש עבדים לאחוזה מה עבדים {{שוליים|ד_נא}}אתם קונין מהן ואין הם קונין מכם אף אחוזה אתם קונים מהם והם אינם קונים מכם. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} והא מסייעא {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כה כג|ויקרא בהר כה כג]]) והארץ לא תמכר לצמיתות לחל{{ירו"מ-הדגשה|י}}טות. אמר ליה כל גרמא אמרה דהיא מסייעא {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} לא תימכר הא אם נמכרה חלוטה היא. {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא דציפורי}} אמר הנהיג {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} בציפורין כהדא ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שיש קנין לגוי להפקיע מעשרות אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעורה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} אף על גב {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אמר אין קניין {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} בארץ ישראל להפקיעו מן המעשרות מודה שיש לו בה קניין נכסים. מהו קניין נכסים? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{שוליים|ד_נב}}אכילת פירות {{ירו"מ-ביאור|שאם ישראל מכר הקרקע לעובד כוכבים ומזלות, לעניין אכילת פירות, יש לו בהם קניין. ואם נגמרו ברשות העובד כוכבים ומזלות, פטורין מהמעשרות. אבל אם ישראל לקח ממנו פירות, ונגמרו ביד ישראל, חייבים במעשרות}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}תנינן הלוקח מביא ביכורים מפני תיקון העולם {{ירו"מ-הדגשה|ואם אין קנין כלל}} יביא ביכורים דבר תורה. קנה שדה {{ירו"מ-הדגשה|בזמן שה}}יובל {{ירו"מ-הדגשה|נוהג והקרקעות חוזרות}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} אמר קנה קרקע {{ירו"מ-הדגשה|ומביא ביכורים וקרא}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} אמר לא קנה קרקע {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|פירות ואינו מביא ביכורים}}. מתיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} על דעתיך דאת אמר קנה קרקע יחפור בה בורות שיחין ומערות? אמר ליה התורה אמרה ([[ויקרא כה כח|ויקרא בהר כה כח]]) ושב לאחוזתו בעיינו {{ירו"מ-ביאור|צריך להחזירה כמו שהייתה}}. אייתי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} שמועתא קדמיהון<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כה ב}} {{סוף}} <span id="דף_כו_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-ביאור|הביא {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} את דברי המחלוקת בין {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}}}} ולא ידע {{ירו"מ-הדגשה|שזו מחלוקת ישנה}} דעוד אינון פליגין {{ירו"מ-הדגשה|בפלוגתא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר מביא וקורא {{ירו"מ-ביאור|דקנין פירות כקניין הגוף}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר אינו מביא וקורא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} כל עמא מודיי שהוא מביא מה פליגין בקרייה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר מביא וקורא. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר {{שוליים|ד_נג}}מביא ואינו קורא.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כו ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק השולח גט לאשתו</strong><br> tqdcjocyz3pz7qw68k2h7xc8glsmndl 3026801 3026800 2026-07-24T13:31:16Z מאירושולי 35234 3026801 wikitext text/x-wiki ==פרק רביעי – השולח גט== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_גיטין_פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_א|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_א}}השולח גט לאשתו והגיע בשליח, או ששלח אחריו שליח ואמר: גט שנתתי לך - בטל, הרי הוא בטל. קדם אצל אשתו, או ששלח אצלה שליח ואמר לה: גט ששלחתי לך בטל הוא הרי זה בטל. אם משהגיע גט לידה, אינו יכול לבטלו.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|יט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|יט ב}} {{סוף}} <span id="דף_כ_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כ.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כ]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כ|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: השולח גט לאשתו והגיע בשליח}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}ו {{ירו"מ-הדגשה|ששלח אחריו שליח ואמר: גט שנתתי לך בטל - הרי הוא בטל.}} {{ירו"מ-ביאור|משמע שחייב להגיעה לשליח כדי לבטלו, ואינו יכול לבטלו ממקומו}}. הדא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא,}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|ד_ב}}אדם מבטל שליחותו בדברים. פתר לה: משום חומר הוא בעריות, {{ירו"מ-הדגשה|שתקנו שלא יוכל לבטל את השליחות שלא בידיעת השליח - שמא תנשא בגט זה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוא {{ירו"מ-הדגשה|ביטל, ונמצא בניה ממזרים.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|דיבר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|של}}{{ירו"מ-הדגשה|י}}{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ות {{ירו"מ-הדגשה|סתם}}. עשה שליח להוליך את הגט {{שוליים|ד_ג}}- צריך ליתנו לה בפני שנים, ואין השליח עולה לו משום שנים, {{ירו"מ-ביאור|שהשליח עומד במקום הבעל; וכשם שהבעל צריך למסור לה את הגט בפני שני עדים, אף השליח כן}}. הלך השליח לבטל את הגט - צריך לבטלו בפני שנים, והשליח עולה משם שנים. הלך לבטל את הגט, אשכחיה {{ירו"מ-הדגשה|לשליח}} באיסטרט{{ירו"מ-הדגשה|יה}} - {{ירו"מ-ביאור|בדרך}} אמר ליה: ההוא גיטא {{ירו"מ-הדגשה|שמסרתי לך}} - יהבת {{ירו"מ-ביאור|מסרתה}} לה? אמר ליה: {{ירו"מ-הדגשה|יהבית}} לה. מי מישתעי - {{ירו"מ-ביאור|תוך שהם מדברים}} - נפיל מיניה. אמר ליה: לא אמרת לי י{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בית לה? אמר ליה {{ירו"מ-הדגשה|יהבית}} לה, ואמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} לי יהא לי בידך. מה {{ירו"מ-הדגשה|הדין?}} ה{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{ירו"מ-הדגשה|ם מאחר שיש בידו לגרש נאמן, או מאחר שנמצא בידו אינו נאמן? חלה שליח {{ירו"מ-הדגשה|שעשה הבעל לבטל את הגט - האם הוא יכול למנות}} שליח {{ירו"מ-הדגשה|אחר במקומו}}? מה את עבד ליה: כגיטין {{ירו"מ-הדגשה|או}} כקידושין? אין תעבדינה כגיטין - {{ירו"מ-הדגשה|יכול למנות שליח אחר, שהרי הבעל לא מקפיד מי ילך, דכיוון שמגרשה בעל כרחה}} ביד כל אדם מצוי לגרש. אין תעבדינה כקדושין - {{ירו"מ-הדגשה|אינו יכול למנות שליח, שאולי הבעל מקפיד שדווקא הוא יהיה השליח, שהרי}} לא ביד כל אדם מצוי לקדש, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי צריך לרצות את האשה שתסכים}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ב|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ב"> <strong>מתני':</strong> בראשונה היה עושה בית דין במקום אחד ומבטלו. {{שוליים|ד_ד}}התקין {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל הזקן}} שלא יהיו עושין כן' מפני תיקון העולם. בראשונה היה משנה שמו ושמה ושם עירו ושם עירה {{ירו"מ-ביאור|- שאף שהיו לו שני שמות, לא היה כותב אלא שם הנוהג במקום כתיבת הגט}}. {{שוליים|ד_ה}}התקין {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} </span> הזקן שיהא כותב איש פלוני וכל שם שיש לו אשה פלונית וכל שם שיש לה מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן בראשונה היה עושה בית דין במקום אחד ומבטלו}} לית הדא פליגא {{ירו"מ-ביאור|האין זה חולק}} על {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} ד{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} אמר אין אדם מבטל שליחותו בדברים? פתר לה בבית דין שכחו מרובה {{ירו"מ-ביאור|ו{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} לא אמר אלא שלא בבית דין}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} מפני תיקון העולם {{ירו"מ-הדגשה|מאי}} תיקון עולם? אמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} שלא תבוא לידי ממזירות. ואמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} שלא תהא יושבת עגונה. מאן דאמר שלא תהא יושבת עגונה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}תהא סבורה שביטל והוא לא ביטל ונמצאת יושבת עגונה. ומאן דאמר שלא תבוא לידי ממזרות {{ירו"מ-הדגשה|שתהא}} סבורה שלא ביטל והוא ביטל והיא הולכת ונישאת בלא גט ונמצאו בניה באין לידי ממזירות. {{ירו"מ-הדגשה|אי}} {{ירו"מ-הדגשה|נמי}} סבורה שביטל והוא לא ביטל ובא אחר וקידשה תופסין בה קידושין והיא סבורה שלא תופסין בה קידושין והיא ממתנת עד שימות בעלה הראשון והיא הולכת ונישאת {{ירו"מ-הדגשה|לשלישי}} ונמצא בניה באין לידי ממזירות {{ירו"מ-הדגשה|שהרי היא נשואה לשני}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} סלקית לשיירא ושמעית {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|אמר}}י בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} שלא תבוא לידי ממזירות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} אפילו מאן דאמר שלא תהא יושבת עגונה אית ליה {{ירו"מ-הדגשה|נמי}} שלא תבוא לידי<br><br> <span id="דף_כ_ב"> }} {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כ|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ממזירות. עבר וביטלו {{ירו"מ-הדגשה|אחר התקנה מהו}}? נישמעינה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|ד_ו}}אם ביטלו הרי זה מבוטל דברי {{תנא-ירו"מ|רבי}}. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר אינו יכול לבטלו ולא להוסיף על תנאו. יאות אמר {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|שאם לא כן מה כח בית דין יפה}} מאי טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי}}? דבר תורה הוא שיבטל והן אמרו שלא ביטל ודבריהן עוקרין דברי תורה. וכי זיתים על שמן וענבים על היין לא תורה הוא שיתרום והן אמרו שלא יתרום {{ירו"מ-הדגשה|דתנן אין תורמין זיתים על השמן ולא ענבים על היין}}. ולא עוד אלא {{ירו"מ-הדגשה|שתקנו חכמים שאם}} {{שוליים|ד_ז}}עבר ותרם אין תרומתו תרומה {{ירו"מ-הדגשה|מפני גזל השבט}} {{ירו"מ-ביאור|שמפסיד את הכהן שצריך להוציא הוצאות כדי לסחוט}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן התקין}} {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|הזקן}} שי{{ירו"מ-הדגשה|ה}}א {{ירו"מ-הדגשה|כותב}} איש פלוני וכל שם שיש לו {{ירו"מ-הדגשה|אשה פלונית וכל שם שיש לה מפני תיקון העולם}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אושעיה בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יודן נשייא}} {{ירו"מ-הדגשה|באגדה דסבך}} {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|מאן דייק לן וידע לפרש לנו אותם על בוריים}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}הגע עצמך דהוה שמיה ראובן ואפיק שמיה {{ירו"מ-ביאור|וקרא לעצמו}} {{ירו"מ-הדגשה|בגט}} שמעון {{ירו"מ-הדגשה|אז}} מה {{ירו"מ-הדגשה|תעזור התקנה אם יכתוב שם לא נכון וכל שם שיש לו}} {{ירו"מ-ביאור|כגון שמעון וכל שם שיש לו הרי מדובר בראובן}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|צריך לכתוב}} אני פלוני וכל שם שיש לי {{ירו"מ-הדגשה|דכיוון שכותב אני גם אם יכתוב}} שם {{ירו"מ-הדגשה|לא נכון הגט כשר}}. יותר מיכן אמרו היו לו שתי נשים אחת ביהודה ואחת בגליל ולו שני שמות אחד ביהודה ואחד בגליל וכתב זה שביהודה לגרש זו שבגליל ושבגליל לגרש זו שביהודה אינה מגורשת. מתניתא שהיה מיהודה וכתב לגרש בגליל {{ירו"מ-הדגשה|בשמו שב}}יהודה מגליל וכתב לגרש ביהודה {{ירו"מ-הדגשה|בשמו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בגליל. אבל אם הי{{ירו"מ-הדגשה|ו}} מיהודה וכתב לגרש ביהודה {{ירו"מ-הדגשה|או}} מגליל וכתב לגרש בגליל {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כתב {{ירו"מ-הדגשה|רק שם אחד שנקרא כך באותו מקום שמ}}גרש {{ירו"מ-הדגשה|בו}} הרי זו מגורשת {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא כתב את שמו השני}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילי}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בתחילה צריך לומר אני פלוני שמיהודה עם כל שם שיש לי בגליל אם היה שרוי במקום אחר מגרש {{ירו"מ-הדגשה|ב}}אי זה {{ירו"מ-הדגשה|שם}} שירצה {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לא הוחזק באף אחד מהם}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} הדא דאת אמר לשעבר {{ירו"מ-ביאור|בדיעבד}} <br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כ א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כ ב}} {{סוף}} <span id="דף_כא_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אבל לכתחילה צריך למיעבד כהדא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אילי}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} {{שוליים|ד_ח}}אם יצא לו שם {{ירו"מ-הדגשה|נוסף}} במקום {{ירו"מ-הדגשה|ה}}אחר צריך להזכיר שלשתן. תמן תנינן {{שוליים|ד_ט}}כותבין גט לאיש אף על פי שאין אשתו עמו {{שוליים|ד_י}}ושובר לאשה אף על פי שאין בעלה עמה {{שוליים|ד_יא}}ובלבד שיהא מכירם והבעל נותן את השכר. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|הסופר והעדים}} {{שוליים|ד_יב}} {{ירו"מ-הדגשה|צריכין שיכירו}}את {{ירו"מ-הדגשה|האיש והאשה}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|שמות}}יהן בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|בגט}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|בשובר שאם אינן}} מכיר{{ירו"מ-הדגשה|ין חיישינן שמא יכתוב גט על שם}} א{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ת {{ירו"מ-הדגשה|איש אחד ששמו כשמו ויכתוב בו שם}} א{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ת {{ירו"מ-הדגשה|האיש ההיא וימסרנו להאשה ההיא ותוציא הגט ותנשא ותגבה בו כתובתה וכן בשובר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} צריך שיהא מכיר לאיש בגט ולאשה בשוברה {{ירו"מ-הדגשה|אבל לא}} חיי{{ירו"מ-הדגשה|ב}} {{ירו"מ-הדגשה|להכיר האשה בגט}} או {{ירו"מ-הדגשה|האיש בשובר}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון בר חייה}} בעי קומי {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו מכירים שזה שם האיש וזו שם האשה}} הגע עצמך שהביא אשה אחרת {{ירו"מ-הדגשה|ששם בעלה כשמו ושמה כשם אשתו}} וגירש בה? אמר ליה לכשיבואו ויעידו העדים {{ירו"מ-הדגשה|שהאשה שהגט בידה היא האשה שחתמו על גיטה רק אז יקימו בית דין את הגט ותוכל להינשא}}. ולא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} {{שוליים|ד_יג}}עשו עדים החתומים על השטר כמי שנחקרה עדותן בבית דין {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שחתימתם מופיעה על הגט שביד האשה שוב לא יכולים לומר לא חתמנו על הגט שלה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}י{{ירו"מ-הדגשה|וו}}ן {{ירו"מ-הדגשה|שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד}}? תמן בשאמרו לא חתמנו כל עיקר {{ירו"מ-הדגשה|והרי גט}} חתו{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|בחתימתם לכן אינם נאמנים}}. ברם הכא באומר {{ירו"מ-הדגשה|לזו}} חתמנו {{ירו"מ-הדגשה|ולזו}} לא חתמנו {{ירו"מ-הדגשה|לכן הם נאמנים}}. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שצריך שיהא מכיר את שניהן דתנן}} בראשונה היה משנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה אם {{ירו"מ-הדגשה|כש}}הסופר מכיר {{ירו"מ-הדגשה|את שניהם}} בזה {{ירו"מ-הדגשה|יש חשש שישנו}} את שמותם {{ירו"מ-הדגשה|כן שהרי}} אית בר נש דחכמין לחבריהון באפין {{ירו"מ-ביאור|יש אדם שמכיר את חברו בפנים}} ולא ידעין שמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}תהון. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שאין צורך שהסופר יכיר גם את האיש וגם את האישה דתנן}} התקין {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} שיהו כותבין איש פלוני וכל שם שיש לו אשה פלונית וכל שם שיש לה מפני תיקון העולם {{ירו"מ-הדגשה|משמע שהסופר צריך להכיר גם האיש וגם את האישה}}. מתניתא במגרש בעל כורחו {{ירו"מ-הדגשה|ושם חייבין להכיר גם את שם האשה דכיוון שה}}בעל {{ירו"מ-הדגשה|לא מעוניין}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}גרש {{ירו"מ-הדגשה|חיישינן שישנה את שמה כדי להכשיל את הגירושין}}. מה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} במגרש ברצונו. ואית דבעי מימר במגרש במקומות אחרים {{ירו"מ-הדגשה|לכן יש צורך שידע את שמה כי יש לחשוש שמא ישנה את שמה}} מה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} במגרש באותו מקום {{ירו"מ-הדגשה|תניא והבעל נותן את השכר}}. כהדא דושו אחוי דדודו הוה משבק איתתיה {{ירו"מ-ביאור|גרש את אשתו}} אתא עובדא קומי רבנן {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמרין היא תתן אגרא. והתנינן הבעל נותן את השכר. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר שהבעל נותן שכר זה}} במוחלת לו כתובתה {{ירו"מ-ביאור|אבל כשיש לה כתובה והיא צריכה את הגט לגבות כתובתה היא צריכה לשלם שכר הסופר}}. <br><br> <span id="דף_כא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ג|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_יד}}אין אלמנה נפרעת מניכסי יתומין אלא בשבועה. נמנעו מלהשביע. {{שוליים|ד_טו}}התקין {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} שתהא נודרת ליתומין כל מה שירצו וגובה את כתובתה. {{שוליים|ד_טז}}והעדים חותמין על הגט מפני תיקון העולם. {{שוליים|ד_יז}}והלל התקין פרוזבול מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן התקין}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|שתהא נודרת מאי טעמא כיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בראשונה היו נשבעות לשקר וקוברות את בניהם שנאמר {{הפ|ירמיהו|ב|ל}} לשוא הכיתי את בניכם. ועוד שאימת נדרים עליהן יותר מן השבועות. עברה ונשבעה {{ירו"מ-הדגשה|מהו}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} אם נשבעה נשבעה. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר לכלתיה אילולא דאנא וותרן {{שוליים|ד_יח}}אפילו קלוסיתיה {{ירו"מ-ביאור|צעיף}} דעל רישך דידי הוא {{ירו"מ-ביאור|ד{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} לא מגבי כתובה לארמלתא משום דנמנעו מלהשביעה. ובשני ד{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} קלים היו נדרים בעיניהם לעבור עליהם ולא סמיך אנדרה לאגבוייה}}. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר זכת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} בכלים שעליהם {{ירו"מ-הדגשה|דסבר שאין שמין}} כלים שעליה {{ירו"מ-הדגשה|בכתובתה ולכן אף אם לא גובה כתובתה}} זכת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} בכלים שעליה. מתניתא מסייעא ליה {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן אחד המקדיש נכסיו ואחד המעריך את עצמו}} {{שוליים|ד_יט}}אין לו לא בכסות אשתו ולא בכסות בניו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} {{שוליים|ד_כ}}מפני מה התקינו זמן בגט? מפני מעשה שאירע. מעשה באחד שהיה נשוי את בת אחותו וזינת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} עד שהיא אשת איש הלך והקדים זמנו בגט אמר מוטב שתידון כפנויה ואל תדון כאשת איש. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|התקין פרוזבול מפני תיקון העולם}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} קשיתא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|הניחה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מאן דאמר {{שוליים|ד_כא}}מעשרות {{ירו"מ-הדגשה|בזמן הזה}} מן דבריהן. ברם כמאן דאמר מעשרות {{ירו"מ-הדגשה|בזמן הזה}} מן התורה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|הלל}} מתקין על דבר תורה?! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} וכי {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שעה שגלו לבבל כלום נפטרו אלא ממצות התלויות בארץ? והשמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ {{ירו"מ-הדגשה|אם כן אפילו למאן דאמר מעשרות בזמן הזה מדרבנן קשה שהרי שמיטת כספים מהתורה}}! חזר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ואמר {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[דברים טו ב|דברים ראה טו ב]]) זה דבר השמיטה שמוט. {{שוליים|ד_כא}}בשעה שהשמיטה נוהגת בארץ מדבר תורה השמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ דבר תורה. בשעה שהשמיטה נוהגת בארץ מדבריהם השמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ מדבריהן. תמן אמרין אפילו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מאן דאמר מעשרות מדברי תורה {{ירו"מ-הדגשה|מודה בשמיטה שהיא מדבריהן מדכתיב}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}זה דבר השמיטה שמוט. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שני שמיטין {{ירו"מ-הדגשה|הכתוב מדבר}} שמיטה ויובל. בשעה<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כא ב}} {{סוף}} <span id="דף_כב_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שהיובל נוהג השמיטה נוהגת מדברי תורה. פסקו היובלות נוהגת שמיטה מדבריהן. {{שוליים|ד_כג}}אימתי פסקו היובלות? {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא כה י|ויקרא בהר כה י]]) לכל יושביה בזמן שיושבין עליה ולא בזמן שגלו מתוכה. היו עליה והיו מעורבבין שבט יהודה בבנימין ושבט בנימין ביהודה יכול יהא היובל נוהג? תלמוד לומר לכל יושביה {{ירו"מ-הדגשה|עד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כל יושביה {{ירו"מ-הדגשה|עליה}} {{ירו"מ-ביאור|במקומן}}. נמצאת אומר כיון שגלו שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה בטלו היובלות {{ירו"מ-הדגשה|ואפילו}} ב{{ירו"מ-הדגשה|בי}}{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|ראשון}} לא {{ירו"מ-הדגשה|היה היובל נוהג משגלו עשרת השבטים}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ד|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_כד}}עבד שנשבה ופדאוהו לשם עבד ישתעבד. לשם בן חורין לא ישתעבד. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר בין כך ובין כך ישתעבד. {{שוליים|ד_כה}}עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו שורת הדין אין העבד חייב כלום אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר {{שוליים|ד_כו}}אינו כותב אלא משחרר {{ירו"מ-ביאור|כותב}}.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן עבד שנשבה ופדאוהו לשם עבד ישתעבד לשם בן חורין לא ישתעבד אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} בדין היה שאפילו {{ירו"מ-הדגשה|פדאוהו}} לשם עבד לא ישתעבד {{ירו"מ-הדגשה|דמתניתין}} לא{{ירו"מ-הדגשה|חר יאוש}}. ולמה אמרו ישתעבד שלא יהא העבד מבריח עצמו בין {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שבויין {{ירו"מ-הדגשה|מתוך ידיעה שיפדו אותו והוא יצא לחפשי}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מתניתא אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתני לשם עבד ישתעבד ורבו נותן דמיו}} {{ירו"מ-ביאור|למי שפדה אותו}} {{ירו"מ-הדגשה|לשם בן חורין לא ישתעבד ואין}} רבו נותן דמיו. לא אמר אלא רבו {{ירו"מ-הדגשה|נותן דמיו}} הא אחר לא {{ירו"מ-הדגשה|יכול ליתן דמיו לזה ולהחזיקו לעבדו}} {{ירו"מ-ביאור|ושמע מינא דאחר יאוש מיירי, וישתעבד לשני עד שיחזיר לו ראשון את דמיו אבל לא ישתעבד לאחר שאינו אלא משום תקנה שלא יהיה מבריח עצמו בין השבויים}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בדין היה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אפילו {{ירו"מ-הדגשה|אם פדאוהו}} לשם בן חורין ישתעבד {{ירו"מ-הדגשה|דמתניתין לפני יאוש}}. ולמה אמרו לא ישתעבד שלא להוציא {{ירו"מ-הדגשה|לעז}} על בני חורין {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שפדאוהו לשם בן חורין כבר יצא לו שם בן חורין}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|מתניתא}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} כן {{ירו"מ-ביאור|שמדובר לפני יאוש והוא עדיין עבד}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר בין כך ובין כך ישתעבד. {{שוליים|ד_כז}}שכשם שישראל מצווין לפדות בן חורין כך הן מצווין לפדות את העבדים.<br><br> <span id="דף_כב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אהן תנייא קדמייא סבר מימר מצווין הן לפדות בני חורין ואין מצווין לפדות את העבדים {{ירו"מ-הדגשה|לכן תקנו שהעבד ישתחרר כדי שיפדו אותו}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|ס}}בר {{ירו"מ-הדגשה|שאף מצווה לפדות עבדים ואם כך עדיף שלא יהיה בן חורין שלא יפיל עצמו בשבי כדי שיפדו אותו ויהיה בן חורין}} {{ירו"מ-ביאור|רואים שמדובר קדם יאוש שהוא עדיין עבד}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אידי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר {{אמורא-ירו"מ|ייסי בן שאול}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}} המתייאש {{ירו"מ-הדגשה|מ}}עבדו {{ירו"מ-הדגשה|שברח ואחר כך מצאו}} אינו רשאי לשעבדו {{שוליים|ד_כח}}וצריך לכתוב לו גט שיחרור {{ירו"מ-ביאור|שיאוש מוציא רק את הבעלות הממונית וצריך גט לפטור קניין האיסור שבו}}. שמע {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ואמר יפה לימדני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}. כלום למדו גט שחרור לא מאשה? מה אשה אינה יוצאה משום ייאוש {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} צריכה ממנו גט, אף עבד אינו יוצא משום ייאוש וצריך גט שיחרור. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ד_כט}}עבד שברח מן השבויין אצל רבו אין רבו רשאי לשעבדו וצריך לכתוב לו גט שיחרור. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} המפקיר את עבדו אינו רשאי לשעבדו ואינו {{ירו"מ-הדגשה|צריך}} לכתוב לו גט שיחרור. אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} כל עמא אמרין {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} דהוא צריך {{ירו"מ-הדגשה|לכתוב לו גט שיחרור}} ואת אומר אינו צריך. שמא {{ירו"מ-הדגשה|הסקתה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אינו {{ירו"מ-הדגשה|צריך גט שיחרור לפי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אינו מעכבו מלוכל בפסח {{ירו"מ-הדגשה|אם}} אינו מ{{ירו"מ-הדגשה|הו}}ל {{ירו"מ-הדגשה|אין זו ראיה שהתורה חידשה שהמפקיר}} עב{{ירו"מ-הדגשה|ד}}ו {{ירו"מ-הדגשה|אף שעדיין אגוד בו וצריך גט שיחרור}} אינו {{ירו"מ-הדגשה|אוסרו}} מל{{ירו"מ-הדגשה|אכ}}ול {{ירו"מ-הדגשה|את}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}פסח. כהדא דתני ([[שמות יב מד|שמות בא יב מד]]) וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אותו. בשעה שהוא עובד את רבו הוא מעכבו לוכל בפסח {{ירו"מ-ביאור|אם אינו מהול}} ובשעה שאינו עובד את רבו אינו מעכבו מלוכל בפסח. סימא שתי עיניו כאחת הפיל שני שיניו כאחת יוצא בהן לחירות. זו אחר זו יוצא לחירות בראשונה ונותן לו דמים בשנייה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|מתניתא}} כמאן דאמר אינו צריך לכתוב לו גט שיחרור. ברם כמאן דאמר {{שוליים|ד_ל}}צריך לכתוב לו גט שחרור {{ירו"מ-הדגשה|הרי הוא עבדו}} ואת אומר משלם לו {{ירו"מ-ביאור|הרי מה שקנה עבד קנה רבו}}? אין לי {{ירו"מ-הדגשה|שצריך גט שיחרור}} אלא היוצא בשן ועין מניין היוצא בכיפה {{ירו"מ-ביאור|שרקם לו שטר שיחרור עליה}} ובהרנירק טיאונוס<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כב ב}} {{סוף}} <span id="דף_כג_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ובחרות של מלכים {{ירו"מ-ביאור|שרקם על מיני בגדים שטר שיחרור}} תלמוד לומר לחפשי ישלחנו מכל מקום. בניו מה הן? היוצא בשן ועין בניו עבדים והיוצא משום ייאוש בניו בני חורין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} לא מסתברא חילופין. היוצא בשן ועין הואיל ושיחררתו התורה בניו בני חורין. והיוצא משום ייאוש הואיל ולא שיחררתו התורה בניו עבדים. גר שמת וביזבזו ישראל את נכסיו והיו שם עבדים בין גדולים בין קטנים יצאו לחירות. {{תנא-ירו"מ|אבא שאול}} אומר {{שוליים|ד_לא}}גדולים יצאו לחירות קטנים לא יצאו לחירות. למה? שהן יצאו במיתת רבן. מעתה אפילו {{ירו"מ-הדגשה|קטנים}}! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} גדולים על ידי שיש בהן דעת לזכות את עצמן יצאו לחירות. קטנים על ידי שאין בהן דעת לזכות לעצמן לא יצאו לחירות. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|אבא שאול}}. מחלפא שיטתיה ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} תמן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן שאול}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}} המתייאש מעבדו אינו רשאי לשעבד בו וצריך לכתוב לו גט שחרור. שמע {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר יפה לימדני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושוע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לכתוב}} לו {{ירו"מ-הדגשה|גט שחרור דגט שחרור מגט אשה ילפינן שאינה יוצאה בהפקר וצריכה גט והכא אמר הכין שהלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|אבא שאול}} {{ירו"מ-הדגשה|שהגדולים זכו בעצמם אמרין מה דאמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לכתוב}} לו {{ירו"מ-הדגשה|גט שיחרור, זה לכתחילה אבל לשעבר}} דלא {{ירו"מ-הדגשה|יהב לא יהב}} {{ירו"מ-ביאור|מי שלא נתן לא נתן}} {{ירו"מ-ביאור|אפילו בלי גט העבד משוחרר}}. דלמא {{ירו"מ-ביאור|האם}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|לשעבדו}}? אמתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבה בר זוטרא}} ערקת {{ירו"מ-ביאור|ברחה}} אתייאש מינה אתא שאל {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} {{ירו"מ-הדגשה|ול}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} לי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} אינו רשאי לשעבדה.<br><br> <span id="דף_כג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מהו לכתוב לה גט שיחרור? אמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} ליה אם כתבת יאות את עבד {{ירו"מ-ביאור|שכך תהפך לבת ישראל}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ישמעאל בי רבי יוסה}} עבד שנשא בת חורין לפני רבו {{ירו"מ-הדגשה|ו}}רבו {{ירו"מ-הדגשה|לא מיחה}} בו יצא לחירות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמש הייתי יושב ושונה הכותב כתב קידושין לעבדו {{ירו"מ-ביאור|שרבו השיאו בת חורין}} או כתב נישואין לאמתו {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר זכה. וחכמים אומרים {{שוליים|ד_לב}}לא זכה. {{ירו"מ-הדגשה|אז איך יתכן שאם העבד נשא בעצמו רק שהאדון ראה ושתק העבד יוצא לחפשי}}? אהן תנייא קדמייא {{ירו"מ-ביאור| רבי ישמעאל בי רבי יוסה}} סבר {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר}} זכה {{ירו"מ-הדגשה|ולא רק בהשיאו רבו אלא אפילו נשא לפני רבו}} זכה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו}} מי {{ירו"מ-הדגשה|ה}}משחרר? {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר בין רבו הראשון ובין רבו השני. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אין לך משחרר אלא רבו הראשון בלבד {{ירו"מ-ביאור|דסבר מלוה מכאן ולהבא הוא גובה ואין לשני שום בעלות על העבד}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי חגיי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|ד_לג}}ישראל שהלוה את גוי על חמצו {{ירו"מ-ביאור|של הגוי}} אחר הפסח מותר בהנאה. אין תימר {{ירו"מ-הדגשה|למפרע הוא גובה}} ברשות ישראל הוא ויהא אסור. מה עביד לה {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} {{ירו"מ-הדגשה|באמת גם}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|מכאן ולהבא הוא גובה ומה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|שגם אם}} רב{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|השני שחררו יוצא לחרות}} קל הוא {{ירו"מ-הדגשה|שהקלו}} בשחרור הוא{{ירו"מ-הדגשה|יל ויצא לו שם}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}{{ירו"מ-הדגשה|שו}}חרר. כהדא דתני העושה עבדו אפותיקי {{שוליים|ד_לד}}מכרו אינו מכור. {{שוליים|ד_לה}}שיחררו משוחרר. חייליה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|אינו כותב אלא משחרר לא}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|המשחרר כותב שמ}}שמעו {{ירו"מ-הדגשה|איזה משחרר שיהיה אלא}} אמר אינו כותב אלא משחרר {{ירו"מ-ביאור|היינו אותו אחד שיש בכוחו לשחרר שזה הראשון}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו שורת הדין אין העבד חייב כלום אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו}} {{שוליים|ד_לו}}אילו המשעבד שדה לחבירו והלך ומכרה שמא אין בעל חוב בא וטורף {{ירו"מ-הדגשה|אם כן מה איכפת לשני שהראשון שחרר את העבד}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|העבד נעשה אפותיקי שלו ילך השני ויגבה מן העבד}}! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|כאן}} פתח לנו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} פתח {{ירו"מ-הדגשה|קטן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מאיר {{ירו"מ-הדגשה|לנו באור גדול כיוון שיצא לו שם משוחרר שוב אינו יכול לחזור ולשעבד אותו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא מצינו עבד משתחרר וחוזר ומשתעבד. מעתה לא יכתוב לו {{ירו"מ-הדגשה|העבד}} שטר על דמיו! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-ביאור|תקנו כך לטובת העבד}} מוטב שיאמר לו תן לי מאתים זוז שיש לי בידך ולא שיאמר לו עבדי אתה. רבנין דקיסרין אמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ביסא}} אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דאמר משחרר כותב}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. כמה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} קונס בדברים {{ירו"מ-הדגשה|שחכמים פוטרים כגון דינא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|ג}}ר{{ירו"מ-הדגשה|מ}}י כן {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} קונס בדברים {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שהזיק שיעבודו של חבירו חייב}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}קונס{{ירו"מ-הדגשה|ים אותו לשלם את דמי העבד}}. דתני<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כג ב}} {{סוף}} <span id="דף_כד_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שטר שיש בו ריבית קונסין אותו ואינו גובה לא את הקרן ולא את הריבית דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. וחכמים אומרים {{שוליים|ד_לז}}גובה את הקרן ולא את הריבית.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ה|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ה"> <strong>מתני':</strong> מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים תיקנתם את רבו ואת עצמו לא תיקנתם. {{שוליים|ד_לח}}לישא שפחה אינו יכול בת חורין אינו יכול יבטל. והלא לא נברא העולם אלא לפירייה ורבייה שנאמר {{הפ|ישעיהו|מה|יח}} {{ירו"מ-הדגשה|לא}} תוהו בראה לשבת יצרה. אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על חצי דמיו. חזרו {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} להורות כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}.<br><strong>גמ':</strong> היאך איפשר {{ירו"מ-הדגשה|שיהיה}} חציו עבד וחציו בן חורין? תיפתר או {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר אדם משחרר חצי עבדו או דברי הכל בעבד של שני שותפין ועמד אחד מהן ושיחרר חלקו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן עובד את רבו יום}} אחד {{ירו"מ-הדגשה|ואת עצמו יום}} אחד {{ירו"מ-הדגשה|כיצד}}? מצא מציאה ביום של רבו של רבו. ביום של עצמו של עצמו. ולית מחר בעי י{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בה ליה למריה {{ירו"מ-ביאור|האם לא יצטרך למחרת לתת את מה שמצא לרבו}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מחר {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} עבד {{ירו"מ-הדגשה|ומה שקנה}} עבד {{ירו"מ-הדגשה|קנה רבו נפקא}} מי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ה {{ירו"מ-הדגשה|אם במציאה הזו}} קידש אשה ביום של מריה {{ירו"מ-ביאור|אדוניו}} אין חוששין לקידושיו. ביום של עצמו חוששין לקידושיו. ולא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מי שחציו עבד וחציו בן חורין קידש אשה אין חוששין לקידושיו {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין קידושי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|לחצ}}אין? דכוותה גירש {{ירו"מ-ביאור|אם היה שליח לגרושין}} אין חוששין לגירושיו. תמן תנינן {{שוליים|ד_לט}}אין נושאין נשים במועד {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא אמר}} {{אמורא-ירו"מ|שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} משום ביטול פרייה ורבייה. בעון קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} עבד מהו שישא אשה במועד? אמר ליה נישמעינה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} ליבטיל. והלא לא נברא העולם אלא לפירייה ורביה {{ירו"מ-הדגשה|משמע שאף הוא חייב בפריה}} ורביה. ואמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כל שהוא מצווה על פרייה ורבייה אסור לו לישא אשה במועד.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ו|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ו"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מ}}המוכר את עבדו {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} או לחוצה לארץ יצא בן חורין. {{שוליים|ד_מא}}אין פודין את השבויין יותר על דמיהן מפני תיקון העולם. {{שוליים|ד_מב}}אין מבריחין את השבויין מפני תיקון העולם. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר מפני תקנת שבוים. {{שוליים|ד_מג}}אין לוקחין ספרים תפילין ומזוזות מן הגוים יותר על דמיהן מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן המוכר את עבדו לעובד כוכבים ומזלות}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}ו {{ירו"מ-הדגשה|לחוצה לארץ יצא בן חורין משמע לעובד כוכבים ומזלות}} אפילו בארץ ישראל {{ירו"מ-הדגשה|יוצא לחרות ובחוץ}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ארץ אפילו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ישראל. מי משחררו? רבו ראשון נותן דמיו והשני משחררו. נימר אם ידע רבו השני {{ירו"מ-הדגשה|שהעבד}} נמ{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מארץ ישראל}} שניהן נותנין את דמיו<br><br> <span id="דף_כד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם לאו הראשון נותן את דמיו והשני משחררו. {{ירו"מ-הדגשה|אם כתב בשטר המכירה}} אני פלוני בן פלוני מוכר את עבדי פלוני {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אנטיוכי יצא לחירות {{ירו"מ-הדגשה|לאנטוכי}} שהוא בלוד לא יצא לחירות {{ירו"מ-ביאור|עד שירצה להוציא אותו לחוץ לארץ}}. תני יוצא עבד {{ירו"מ-ביאור|אם הוא מסכים}} עם רבו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}חוצה לארץ לפיכך אם מכרו שם מכור {{ירו"מ-ביאור|שכיוון שהסכים לצאת לחוץ לארץ איבד את זכותו}}. בא מחוצה לארץ על מנת לחזור כופין אותו לחזור {{ירו"מ-הדגשה|עימו}}. על מנת שלא לחזור {{ירו"מ-הדגשה|והחליט}} לחזור אין כופין אותו לחזור {{ירו"מ-הדגשה|עימו}}. ברח מחוצה לארץ רשאי להחזירו. ברח מ{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ארץ לחוצה לארץ {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יאשיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה רבא}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|למכרו בחוץ לארץ}}. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה רבה}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|למכרו בחוץ לארץ}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי מרינוס בריה דרבי הושעיה רבה}} אמר אסור. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} לא פליגין {{ירו"מ-הדגשה|מאן דאמר}} מותר בלמוד לברוח לשם ומאן דאמר אסור בשאינו למוד לברוח לשם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} פליגין מאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|אסור}} ביכול להביאו משם {{ירו"מ-הדגשה|ומאן דאמר מותר}} בשאינו יכול להביאו משם. נתני ואם התנה עמו {{ירו"מ-הדגשה|בשעת}} ה{{ירו"מ-הדגשה|ק}}נ{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{ירו"מ-הדגשה|מהגוי להורידו לחוץ לארץ}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|ולמה המשנה פסקה בפשטות שבכל מקרה יוצא לחירות הסיבה שהמשנה לא הזכירה אפשרות של תנאי כיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}עד כדון {{ירו"מ-הדגשה|תנאי מועיל}} בגדולים {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} בקטנים {{ירו"מ-הדגשה|לא יכול להתנות}} {{ירו"מ-ביאור|ולכן המשנה לא הזכירה אפשרות של תנאי כי אז היה צריך לחלק בין קטנים לגדולים}} {{ירו"מ-הדגשה|הרי גם בקטנים שייך}} תנ{{ירו"מ-הדגשה|א}}י {{ירו"מ-הדגשה|ד}}ניתני עם רבהון. עד כדון בשהיה רבו ישראל {{ירו"מ-הדגשה|ויכול להתנות עם האדון אבל כש}}היה רבו גוי {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|אינו יכול להתנות}} {{ירו"מ-ביאור|ולכן המשנה לא הזכירה אפשרות של תנאי}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי טבלא}} זבין עבדיה ומתני עם רבהון {{ירו"מ-ביאור|קנה עבדים קטנים והתנה עם האדון}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק דהבן}} הוון ליה עבדיה ערקין לבנותהון {{ירו"מ-ביאור|ברחו לכפרים שלהם בחוץ לארץ}} אתא שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} ואורי ליה אונ{{ירו"מ-הדגשה|א}} אסור {{ירו"מ-ביאור|לכתוב שטר מכירה אסור}} אנטריס שרי {{ירו"מ-ביאור|רק לקחת כסף תמורת העבד מותר}} אפרכורים צריכה {{ירו"מ-ביאור|כתיבת שטר בעלות בארכאות שלהם ספק אם מותר}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמתיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר אדא}} {{ירו"מ-הדגשה|ערקת}} {{ירו"מ-ביאור|ברחה}} {{ירו"מ-הדגשה|לקליסייא אתא שאל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|והורי ליה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|אונא}} אסור {{ירו"מ-ביאור|לכתוב שטר מכירה אסור}} אנטריס שרי {{ירו"מ-ביאור|רק לקחת כסף תמורת העבד מותר}} אפרכורים צריכה {{ירו"מ-ביאור|כתיבת שטר בעלות בארכאות שלהם ספק אם מותר}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} אין פודין את השבויין יותר מדמיהן מפני תיקון העולם ואין מבריחין את השבויין מפני תיקון העולם. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר מפני תקנת השבויין דלא יהוון קטרינון {{ירו"מ-ביאור|יקשרו}} {{ירו"מ-הדגשה|את הנשארים כדי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|יברחו}}. תני גוי מוכר ספרים תפילין ומזוזות אסור ליקח ממנו. והא תני מעשה בגוי אחד בצידן שהיה מוכר תפילין ומזוזות ובא מעשה לפני חכמים ואמרו מותר ליקח ממנו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר חנינה}} {{שוליים|ד_מד}}בגוי שחזר לסורו {{ירו"מ-הדגשה|מפחד שיהרג}} הוה {{ירו"מ-ביאור|אבל בסתר שמר מצוות ויודע לכתוב לשמה}}. <br><br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ז|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ז]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ז"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מה}}המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר. משום נדר לא יחזיר. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר כל נדר שידעו בו הרבים לא יחזיר ושלא ידעו בו הרבים יחזיר. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר כל נדר שהוא צריך חקירת חכם<br><br> {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}נר {{ירו"מ-הדגשה|מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כד ב}} {{סוף}} <span id="דף_כה_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לא יחזיר ושאינו צריך חקירת חכם {{ירו"מ-ביאור|והבעל יכול להתיר}} יחזיר. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} לא אסרו זה אלא מפני זה. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי יהודה}} מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו קונם שאיני מגרשך וגירשה והתירו לו חכמים שיחזירנה מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> ותני מפני מה אמרו חכמים המוציא משום שם רע לא יחזיר? {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוציא את אשתו משום שם רע והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו בנים לאחר זמן נמצאו הדברים בדאים אמר אילו הייתי יודע שהדברים בדאים א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל ובניה ממזירין ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה שהיא אסורה לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה. תני מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום נדר לא יחזיר? {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוציא את אשתו משום נדר והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו ונמצא נדר בטל אמר אילו היית יודע שהיה הנדר בטל א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל והוולד ממזר ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה שהיא אסורה לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר {{ירו"מ-הדגשה|כל נדר שהוא צריך חקירת חכם לא יחזיר ושאינו צריך חקירת חכם יחזיר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי נדר שאינו צריך חקירת חכם היה {{ירו"מ-הדגשה|ויכל להפר בעצמו ואם לא הפר כנראה שרצה לגרשה בגלל סיבה אחרת ולא יבא לומר אילו הייתי יודע}} וכ"ו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר {{ירו"מ-הדגשה|כל נדר שידעו בו הרבים לא יחזיר ושלא ידעו בו הרבים יחזיר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי נדר שלא ידעו בו רבים היה {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|יכל ללכת לחכם להתיר ואם לא הלך כנראה שרצה לגרשה בגלל סיבה אחרת ולא יבא לומר אילו הייתי יודע}} וכ"ו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} לא אסרו זה אלא מפני זה. בדין היה שאפילו נדר שהוא צריך חקירת חכם יחזיר שהזקן עוקר את הנדר מעיקרו {{ירו"מ-ביאור|ולא אסרו אלא גזרה שמא יוציא ונישאת לאחר וילדה ממנו ותלך לחכם ויתיר לה, ואמר אילו הייתי יודע שהחכם}} {{ירו"מ-ביאור|מתיר, אפילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה, לא הייתי מגרשה. ונמצא גט בטל והוולד ממזרים}}. מפני מה אסרו נדר שאין צריך חקירת חכם {{ירו"מ-ביאור|הרי הטעם הזה לא קיים}}? מפני נדר שצריך חקירת חכם.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ח|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ח]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ח"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מו}}המוציא את אשתו משום איילונית {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר לא יחזיר וחכמים אומרים יחזיר. נישאת לאחר והיו לה בנים והיא תובעת כתובתה אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר לה שתיקותיך יפה מדבורייך.<br><strong>גמ':</strong> תני מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום איילונית לא יחזיר? {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוציא את אשתו משום איילונית והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו בנים ואמר אילו הייתי יודע שאשתי יולדת א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל והוולד ממזר ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה היא אסורה לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן וחכמים}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר{{ירו"מ-הדגשה|ים יחזיר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי כמה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נשים נשואין איילונית ועל ידי שיש להן נחת רוח מהן מקיימין אותן {{ירו"מ-הדגשה|ויכול לישא אחרת בשביל בנים ואם החליט לגרשה כנראה סיבה אחרת היתה לו ולא יבא לומר אילו הייתי}} יוד{{ירו"מ-הדגשה|ע}} וכ"ו.<br><br> <span id="דף_כה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר אומר {{ירו"מ-הדגשה|לה שתיקותיך יפה מדבורייך והרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|המגרש אילונית}} לא יחזיר {{ירו"מ-ביאור|שמתנים עימו שהוא מבין שאף אם יתברר שהיא בת בנים הוא מגרש}} ואת אמר כן {{ירו"מ-ביאור|שאומר לה אם לא תשתקי אני אגיד שאילו הייתי יודע שאת בת בנים לא הייתי מגרשך}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} לית כאן {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אלא {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ותני כן משום {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ט|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ט]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ט"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מז}}המוכר את עצמו ואת בניו {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} אין פודין אותו אבל פודין את הבנים לאחר מיתת אביהן. {{שוליים|ד_מח}}המוכר שדהו {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הלוקח {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מביא ביכורים {{ירו"מ-ביאור|אף שהפירות גדלו ברשות גוי}} מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> מתניתא {{שוליים|ד_מט}}בשמכר עצמו ושנה אבל אם מכר עצמו פעם אחת פודין אותו. ואם מכר עצמו ללודים {{ירו"מ-ביאור|אוכלי אדם}} אפילו פעם אחת אין פודין אותו. מעשה באחד שמכר את עצמו ללודים אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} אמר מה נעשה מפני חייו עשה {{ירו"מ-הדגשה|ומצווה לפדותו תנן התם}} (משנה דמאי ה ט) {{ירו"מ-הדגשה|מעשרין משל ישראל על של נכרי משל נכרי על של ישראל}}. מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אמר {{שוליים|ד_נ}}אין קניין {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרין יש קניין לעובד כוכבים ומזלות בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כה מו|ויקרא בהר כה מו]]) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה. הקיש עבדים לאחוזה מה עבדים {{שוליים|ד_נא}}אתם קונין מהן ואין הם קונין מכם אף אחוזה אתם קונים מהם והם אינם קונים מכם. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} והא מסייעא {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כה כג|ויקרא בהר כה כג]]) והארץ לא תמכר לצמיתות לחל{{ירו"מ-הדגשה|י}}טות. אמר ליה כל גרמא אמרה דהיא מסייעא {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} לא תימכר הא אם נמכרה חלוטה היא. {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא דציפורי}} אמר הנהיג {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} בציפורין כהדא ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שיש קנין לגוי להפקיע מעשרות אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעורה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} אף על גב {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אמר אין קניין {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} בארץ ישראל להפקיעו מן המעשרות מודה שיש לו בה קניין נכסים. מהו קניין נכסים? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{שוליים|ד_נב}}אכילת פירות {{ירו"מ-ביאור|שאם ישראל מכר הקרקע לעובד כוכבים ומזלות, לעניין אכילת פירות, יש לו בהם קניין. ואם נגמרו ברשות העובד כוכבים ומזלות, פטורין מהמעשרות. אבל אם ישראל לקח ממנו פירות, ונגמרו ביד ישראל, חייבים במעשרות}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}תנינן הלוקח מביא ביכורים מפני תיקון העולם {{ירו"מ-הדגשה|ואם אין קנין כלל}} יביא ביכורים דבר תורה. קנה שדה {{ירו"מ-הדגשה|בזמן שה}}יובל {{ירו"מ-הדגשה|נוהג והקרקעות חוזרות}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} אמר קנה קרקע {{ירו"מ-הדגשה|ומביא ביכורים וקרא}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} אמר לא קנה קרקע {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|פירות ואינו מביא ביכורים}}. מתיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} על דעתיך דאת אמר קנה קרקע יחפור בה בורות שיחין ומערות? אמר ליה התורה אמרה ([[ויקרא כה כח|ויקרא בהר כה כח]]) ושב לאחוזתו בעיינו {{ירו"מ-ביאור|צריך להחזירה כמו שהייתה}}. אייתי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} שמועתא קדמיהון<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כה ב}} {{סוף}} <span id="דף_כו_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-ביאור|הביא {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} את דברי המחלוקת בין {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}}}} ולא ידע {{ירו"מ-הדגשה|שזו מחלוקת ישנה}} דעוד אינון פליגין {{ירו"מ-הדגשה|בפלוגתא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר מביא וקורא {{ירו"מ-ביאור|דקנין פירות כקניין הגוף}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר אינו מביא וקורא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} כל עמא מודיי שהוא מביא מה פליגין בקרייה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר מביא וקורא. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר {{שוליים|ד_נג}}מביא ואינו קורא.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כו ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק השולח גט לאשתו</strong><br> guksd08s7qun5f9sux6ne7pt2kkmnq6 3026803 3026801 2026-07-24T13:40:50Z מאירושולי 35234 /* ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה א */ 3026803 wikitext text/x-wiki ==פרק רביעי – השולח גט== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_גיטין_פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_א|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_א}}השולח גט לאשתו והגיע בשליח, או ששלח אחריו שליח ואמר: גט שנתתי לך - בטל, הרי הוא בטל. קדם אצל אשתו, או ששלח אצלה שליח ואמר לה: גט ששלחתי לך בטל הוא הרי זה בטל. אם משהגיע גט לידה, אינו יכול לבטלו.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|יט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|יט ב}} {{סוף}} <span id="דף_כ_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כ.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כ]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כ|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: השולח גט לאשתו והגיע בשליח}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}ו {{ירו"מ-הדגשה|ששלח אחריו שליח ואמר: גט שנתתי לך בטל - הרי הוא בטל.}} {{ירו"מ-ביאור|משמע שחייב להגיעה לשליח כדי לבטלו, ואינו יכול לבטלו ממקומו}}. הדא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא,}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|ד_ב}}אדם מבטל שליחותו בדברים. פתר לה: משום חומר הוא בעריות, {{ירו"מ-הדגשה|שתקנו שלא יוכל לבטל את השליחות שלא בידיעת השליח - שמא תנשא בגט זה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוא {{ירו"מ-הדגשה|ביטל, ונמצא בניה ממזרים.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|דיבר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|של}}{{ירו"מ-הדגשה|י}}{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ות {{ירו"מ-הדגשה|סתם}}. עשה שליח להוליך את הגט {{שוליים|ד_ג}}- צריך ליתנו לה בפני שנים, ואין השליח עולה לו משום שנים, {{ירו"מ-ביאור|שהשליח עומד במקום הבעל; וכשם שהבעל צריך למסור לה את הגט בפני שני עדים, אף השליח כן}}. הלך השליח לבטל את הגט - צריך לבטלו בפני שנים, והשליח עולה משם שנים. הלך לבטל את הגט, אשכחיה {{ירו"מ-הדגשה|לשליח}} באיסטרט{{ירו"מ-הדגשה|יה}} - {{ירו"מ-ביאור|בדרך}} אמר ליה: ההוא גיטא {{ירו"מ-הדגשה|שמסרתי לך}} - יהבת {{ירו"מ-ביאור|מסרתה}} לה? אמר ליה: {{ירו"מ-הדגשה|יהבית}} לה. מי מישתעי - {{ירו"מ-ביאור|תוך שהם מדברים}} - נפיל מיניה. אמר ליה: לא אמרת לי י{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בית לה? אמר ליה {{ירו"מ-הדגשה|יהבית}} לה, ואמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} לי יהא לי בידך. מה {{ירו"מ-הדגשה|הדין?}} ה{{ירו"מ-הדגשה|א}}ם מאחר שיש בידו לגרש נאמן, או מאחר שנמצא בידו אינו נאמן? חלה שליח {{ירו"מ-הדגשה|שעשה הבעל לבטל את הגט - האם הוא יכול למנות}} שליח {{ירו"מ-הדגשה|אחר במקומו}}? מה את עבד ליה: כגיטין {{ירו"מ-הדגשה|או}} כקידושין? אין תעבדינה כגיטין - {{ירו"מ-הדגשה|יכול למנות שליח אחר, שהרי הבעל לא מקפיד מי ילך, דכיוון שמגרשה בעל כרחה}} ביד כל אדם מצוי לגרש. אין תעבדינה כקדושין - {{ירו"מ-הדגשה|אינו יכול למנות שליח, שאולי הבעל מקפיד שדווקא הוא יהיה השליח, שהרי}} לא ביד כל אדם מצוי לקדש, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי צריך לרצות את האשה שתסכים}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ב|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ב"> <strong>מתני':</strong> בראשונה היה עושה בית דין במקום אחד ומבטלו. {{שוליים|ד_ד}}התקין {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל הזקן}} שלא יהיו עושין כן' מפני תיקון העולם. בראשונה היה משנה שמו ושמה ושם עירו ושם עירה {{ירו"מ-ביאור|- שאף שהיו לו שני שמות, לא היה כותב אלא שם הנוהג במקום כתיבת הגט}}. {{שוליים|ד_ה}}התקין {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} </span> הזקן שיהא כותב איש פלוני וכל שם שיש לו אשה פלונית וכל שם שיש לה מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן בראשונה היה עושה בית דין במקום אחד ומבטלו}} לית הדא פליגא {{ירו"מ-ביאור|האין זה חולק}} על {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} ד{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} אמר אין אדם מבטל שליחותו בדברים? פתר לה בבית דין שכחו מרובה {{ירו"מ-ביאור|ו{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} לא אמר אלא שלא בבית דין}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} מפני תיקון העולם {{ירו"מ-הדגשה|מאי}} תיקון עולם? אמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} שלא תבוא לידי ממזירות. ואמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} שלא תהא יושבת עגונה. מאן דאמר שלא תהא יושבת עגונה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}תהא סבורה שביטל והוא לא ביטל ונמצאת יושבת עגונה. ומאן דאמר שלא תבוא לידי ממזרות {{ירו"מ-הדגשה|שתהא}} סבורה שלא ביטל והוא ביטל והיא הולכת ונישאת בלא גט ונמצאו בניה באין לידי ממזירות. {{ירו"מ-הדגשה|אי}} {{ירו"מ-הדגשה|נמי}} סבורה שביטל והוא לא ביטל ובא אחר וקידשה תופסין בה קידושין והיא סבורה שלא תופסין בה קידושין והיא ממתנת עד שימות בעלה הראשון והיא הולכת ונישאת {{ירו"מ-הדגשה|לשלישי}} ונמצא בניה באין לידי ממזירות {{ירו"מ-הדגשה|שהרי היא נשואה לשני}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} סלקית לשיירא ושמעית {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|אמר}}י בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} שלא תבוא לידי ממזירות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} אפילו מאן דאמר שלא תהא יושבת עגונה אית ליה {{ירו"מ-הדגשה|נמי}} שלא תבוא לידי<br><br> <span id="דף_כ_ב"> }} {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כ|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ממזירות. עבר וביטלו {{ירו"מ-הדגשה|אחר התקנה מהו}}? נישמעינה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|ד_ו}}אם ביטלו הרי זה מבוטל דברי {{תנא-ירו"מ|רבי}}. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר אינו יכול לבטלו ולא להוסיף על תנאו. יאות אמר {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|שאם לא כן מה כח בית דין יפה}} מאי טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי}}? דבר תורה הוא שיבטל והן אמרו שלא ביטל ודבריהן עוקרין דברי תורה. וכי זיתים על שמן וענבים על היין לא תורה הוא שיתרום והן אמרו שלא יתרום {{ירו"מ-הדגשה|דתנן אין תורמין זיתים על השמן ולא ענבים על היין}}. ולא עוד אלא {{ירו"מ-הדגשה|שתקנו חכמים שאם}} {{שוליים|ד_ז}}עבר ותרם אין תרומתו תרומה {{ירו"מ-הדגשה|מפני גזל השבט}} {{ירו"מ-ביאור|שמפסיד את הכהן שצריך להוציא הוצאות כדי לסחוט}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן התקין}} {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|הזקן}} שי{{ירו"מ-הדגשה|ה}}א {{ירו"מ-הדגשה|כותב}} איש פלוני וכל שם שיש לו {{ירו"מ-הדגשה|אשה פלונית וכל שם שיש לה מפני תיקון העולם}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אושעיה בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יודן נשייא}} {{ירו"מ-הדגשה|באגדה דסבך}} {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|מאן דייק לן וידע לפרש לנו אותם על בוריים}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}הגע עצמך דהוה שמיה ראובן ואפיק שמיה {{ירו"מ-ביאור|וקרא לעצמו}} {{ירו"מ-הדגשה|בגט}} שמעון {{ירו"מ-הדגשה|אז}} מה {{ירו"מ-הדגשה|תעזור התקנה אם יכתוב שם לא נכון וכל שם שיש לו}} {{ירו"מ-ביאור|כגון שמעון וכל שם שיש לו הרי מדובר בראובן}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|צריך לכתוב}} אני פלוני וכל שם שיש לי {{ירו"מ-הדגשה|דכיוון שכותב אני גם אם יכתוב}} שם {{ירו"מ-הדגשה|לא נכון הגט כשר}}. יותר מיכן אמרו היו לו שתי נשים אחת ביהודה ואחת בגליל ולו שני שמות אחד ביהודה ואחד בגליל וכתב זה שביהודה לגרש זו שבגליל ושבגליל לגרש זו שביהודה אינה מגורשת. מתניתא שהיה מיהודה וכתב לגרש בגליל {{ירו"מ-הדגשה|בשמו שב}}יהודה מגליל וכתב לגרש ביהודה {{ירו"מ-הדגשה|בשמו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בגליל. אבל אם הי{{ירו"מ-הדגשה|ו}} מיהודה וכתב לגרש ביהודה {{ירו"מ-הדגשה|או}} מגליל וכתב לגרש בגליל {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כתב {{ירו"מ-הדגשה|רק שם אחד שנקרא כך באותו מקום שמ}}גרש {{ירו"מ-הדגשה|בו}} הרי זו מגורשת {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא כתב את שמו השני}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילי}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בתחילה צריך לומר אני פלוני שמיהודה עם כל שם שיש לי בגליל אם היה שרוי במקום אחר מגרש {{ירו"מ-הדגשה|ב}}אי זה {{ירו"מ-הדגשה|שם}} שירצה {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לא הוחזק באף אחד מהם}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} הדא דאת אמר לשעבר {{ירו"מ-ביאור|בדיעבד}} <br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כ א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כ ב}} {{סוף}} <span id="דף_כא_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אבל לכתחילה צריך למיעבד כהדא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אילי}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} {{שוליים|ד_ח}}אם יצא לו שם {{ירו"מ-הדגשה|נוסף}} במקום {{ירו"מ-הדגשה|ה}}אחר צריך להזכיר שלשתן. תמן תנינן {{שוליים|ד_ט}}כותבין גט לאיש אף על פי שאין אשתו עמו {{שוליים|ד_י}}ושובר לאשה אף על פי שאין בעלה עמה {{שוליים|ד_יא}}ובלבד שיהא מכירם והבעל נותן את השכר. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|הסופר והעדים}} {{שוליים|ד_יב}} {{ירו"מ-הדגשה|צריכין שיכירו}}את {{ירו"מ-הדגשה|האיש והאשה}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|שמות}}יהן בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|בגט}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|בשובר שאם אינן}} מכיר{{ירו"מ-הדגשה|ין חיישינן שמא יכתוב גט על שם}} א{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ת {{ירו"מ-הדגשה|איש אחד ששמו כשמו ויכתוב בו שם}} א{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ת {{ירו"מ-הדגשה|האיש ההיא וימסרנו להאשה ההיא ותוציא הגט ותנשא ותגבה בו כתובתה וכן בשובר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} צריך שיהא מכיר לאיש בגט ולאשה בשוברה {{ירו"מ-הדגשה|אבל לא}} חיי{{ירו"מ-הדגשה|ב}} {{ירו"מ-הדגשה|להכיר האשה בגט}} או {{ירו"מ-הדגשה|האיש בשובר}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון בר חייה}} בעי קומי {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו מכירים שזה שם האיש וזו שם האשה}} הגע עצמך שהביא אשה אחרת {{ירו"מ-הדגשה|ששם בעלה כשמו ושמה כשם אשתו}} וגירש בה? אמר ליה לכשיבואו ויעידו העדים {{ירו"מ-הדגשה|שהאשה שהגט בידה היא האשה שחתמו על גיטה רק אז יקימו בית דין את הגט ותוכל להינשא}}. ולא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} {{שוליים|ד_יג}}עשו עדים החתומים על השטר כמי שנחקרה עדותן בבית דין {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שחתימתם מופיעה על הגט שביד האשה שוב לא יכולים לומר לא חתמנו על הגט שלה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}י{{ירו"מ-הדגשה|וו}}ן {{ירו"מ-הדגשה|שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד}}? תמן בשאמרו לא חתמנו כל עיקר {{ירו"מ-הדגשה|והרי גט}} חתו{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|בחתימתם לכן אינם נאמנים}}. ברם הכא באומר {{ירו"מ-הדגשה|לזו}} חתמנו {{ירו"מ-הדגשה|ולזו}} לא חתמנו {{ירו"מ-הדגשה|לכן הם נאמנים}}. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שצריך שיהא מכיר את שניהן דתנן}} בראשונה היה משנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה אם {{ירו"מ-הדגשה|כש}}הסופר מכיר {{ירו"מ-הדגשה|את שניהם}} בזה {{ירו"מ-הדגשה|יש חשש שישנו}} את שמותם {{ירו"מ-הדגשה|כן שהרי}} אית בר נש דחכמין לחבריהון באפין {{ירו"מ-ביאור|יש אדם שמכיר את חברו בפנים}} ולא ידעין שמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}תהון. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שאין צורך שהסופר יכיר גם את האיש וגם את האישה דתנן}} התקין {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} שיהו כותבין איש פלוני וכל שם שיש לו אשה פלונית וכל שם שיש לה מפני תיקון העולם {{ירו"מ-הדגשה|משמע שהסופר צריך להכיר גם האיש וגם את האישה}}. מתניתא במגרש בעל כורחו {{ירו"מ-הדגשה|ושם חייבין להכיר גם את שם האשה דכיוון שה}}בעל {{ירו"מ-הדגשה|לא מעוניין}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}גרש {{ירו"מ-הדגשה|חיישינן שישנה את שמה כדי להכשיל את הגירושין}}. מה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} במגרש ברצונו. ואית דבעי מימר במגרש במקומות אחרים {{ירו"מ-הדגשה|לכן יש צורך שידע את שמה כי יש לחשוש שמא ישנה את שמה}} מה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} במגרש באותו מקום {{ירו"מ-הדגשה|תניא והבעל נותן את השכר}}. כהדא דושו אחוי דדודו הוה משבק איתתיה {{ירו"מ-ביאור|גרש את אשתו}} אתא עובדא קומי רבנן {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמרין היא תתן אגרא. והתנינן הבעל נותן את השכר. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר שהבעל נותן שכר זה}} במוחלת לו כתובתה {{ירו"מ-ביאור|אבל כשיש לה כתובה והיא צריכה את הגט לגבות כתובתה היא צריכה לשלם שכר הסופר}}. <br><br> <span id="דף_כא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ג|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_יד}}אין אלמנה נפרעת מניכסי יתומין אלא בשבועה. נמנעו מלהשביע. {{שוליים|ד_טו}}התקין {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} שתהא נודרת ליתומין כל מה שירצו וגובה את כתובתה. {{שוליים|ד_טז}}והעדים חותמין על הגט מפני תיקון העולם. {{שוליים|ד_יז}}והלל התקין פרוזבול מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן התקין}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|שתהא נודרת מאי טעמא כיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בראשונה היו נשבעות לשקר וקוברות את בניהם שנאמר {{הפ|ירמיהו|ב|ל}} לשוא הכיתי את בניכם. ועוד שאימת נדרים עליהן יותר מן השבועות. עברה ונשבעה {{ירו"מ-הדגשה|מהו}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} אם נשבעה נשבעה. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר לכלתיה אילולא דאנא וותרן {{שוליים|ד_יח}}אפילו קלוסיתיה {{ירו"מ-ביאור|צעיף}} דעל רישך דידי הוא {{ירו"מ-ביאור|ד{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} לא מגבי כתובה לארמלתא משום דנמנעו מלהשביעה. ובשני ד{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} קלים היו נדרים בעיניהם לעבור עליהם ולא סמיך אנדרה לאגבוייה}}. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר זכת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} בכלים שעליהם {{ירו"מ-הדגשה|דסבר שאין שמין}} כלים שעליה {{ירו"מ-הדגשה|בכתובתה ולכן אף אם לא גובה כתובתה}} זכת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} בכלים שעליה. מתניתא מסייעא ליה {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן אחד המקדיש נכסיו ואחד המעריך את עצמו}} {{שוליים|ד_יט}}אין לו לא בכסות אשתו ולא בכסות בניו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} {{שוליים|ד_כ}}מפני מה התקינו זמן בגט? מפני מעשה שאירע. מעשה באחד שהיה נשוי את בת אחותו וזינת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} עד שהיא אשת איש הלך והקדים זמנו בגט אמר מוטב שתידון כפנויה ואל תדון כאשת איש. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|התקין פרוזבול מפני תיקון העולם}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} קשיתא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|הניחה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מאן דאמר {{שוליים|ד_כא}}מעשרות {{ירו"מ-הדגשה|בזמן הזה}} מן דבריהן. ברם כמאן דאמר מעשרות {{ירו"מ-הדגשה|בזמן הזה}} מן התורה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|הלל}} מתקין על דבר תורה?! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} וכי {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שעה שגלו לבבל כלום נפטרו אלא ממצות התלויות בארץ? והשמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ {{ירו"מ-הדגשה|אם כן אפילו למאן דאמר מעשרות בזמן הזה מדרבנן קשה שהרי שמיטת כספים מהתורה}}! חזר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ואמר {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[דברים טו ב|דברים ראה טו ב]]) זה דבר השמיטה שמוט. {{שוליים|ד_כא}}בשעה שהשמיטה נוהגת בארץ מדבר תורה השמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ דבר תורה. בשעה שהשמיטה נוהגת בארץ מדבריהם השמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ מדבריהן. תמן אמרין אפילו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מאן דאמר מעשרות מדברי תורה {{ירו"מ-הדגשה|מודה בשמיטה שהיא מדבריהן מדכתיב}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}זה דבר השמיטה שמוט. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שני שמיטין {{ירו"מ-הדגשה|הכתוב מדבר}} שמיטה ויובל. בשעה<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כא ב}} {{סוף}} <span id="דף_כב_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שהיובל נוהג השמיטה נוהגת מדברי תורה. פסקו היובלות נוהגת שמיטה מדבריהן. {{שוליים|ד_כג}}אימתי פסקו היובלות? {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא כה י|ויקרא בהר כה י]]) לכל יושביה בזמן שיושבין עליה ולא בזמן שגלו מתוכה. היו עליה והיו מעורבבין שבט יהודה בבנימין ושבט בנימין ביהודה יכול יהא היובל נוהג? תלמוד לומר לכל יושביה {{ירו"מ-הדגשה|עד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כל יושביה {{ירו"מ-הדגשה|עליה}} {{ירו"מ-ביאור|במקומן}}. נמצאת אומר כיון שגלו שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה בטלו היובלות {{ירו"מ-הדגשה|ואפילו}} ב{{ירו"מ-הדגשה|בי}}{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|ראשון}} לא {{ירו"מ-הדגשה|היה היובל נוהג משגלו עשרת השבטים}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ד|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_כד}}עבד שנשבה ופדאוהו לשם עבד ישתעבד. לשם בן חורין לא ישתעבד. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר בין כך ובין כך ישתעבד. {{שוליים|ד_כה}}עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו שורת הדין אין העבד חייב כלום אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר {{שוליים|ד_כו}}אינו כותב אלא משחרר {{ירו"מ-ביאור|כותב}}.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן עבד שנשבה ופדאוהו לשם עבד ישתעבד לשם בן חורין לא ישתעבד אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} בדין היה שאפילו {{ירו"מ-הדגשה|פדאוהו}} לשם עבד לא ישתעבד {{ירו"מ-הדגשה|דמתניתין}} לא{{ירו"מ-הדגשה|חר יאוש}}. ולמה אמרו ישתעבד שלא יהא העבד מבריח עצמו בין {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שבויין {{ירו"מ-הדגשה|מתוך ידיעה שיפדו אותו והוא יצא לחפשי}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מתניתא אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתני לשם עבד ישתעבד ורבו נותן דמיו}} {{ירו"מ-ביאור|למי שפדה אותו}} {{ירו"מ-הדגשה|לשם בן חורין לא ישתעבד ואין}} רבו נותן דמיו. לא אמר אלא רבו {{ירו"מ-הדגשה|נותן דמיו}} הא אחר לא {{ירו"מ-הדגשה|יכול ליתן דמיו לזה ולהחזיקו לעבדו}} {{ירו"מ-ביאור|ושמע מינא דאחר יאוש מיירי, וישתעבד לשני עד שיחזיר לו ראשון את דמיו אבל לא ישתעבד לאחר שאינו אלא משום תקנה שלא יהיה מבריח עצמו בין השבויים}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בדין היה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אפילו {{ירו"מ-הדגשה|אם פדאוהו}} לשם בן חורין ישתעבד {{ירו"מ-הדגשה|דמתניתין לפני יאוש}}. ולמה אמרו לא ישתעבד שלא להוציא {{ירו"מ-הדגשה|לעז}} על בני חורין {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שפדאוהו לשם בן חורין כבר יצא לו שם בן חורין}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|מתניתא}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} כן {{ירו"מ-ביאור|שמדובר לפני יאוש והוא עדיין עבד}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר בין כך ובין כך ישתעבד. {{שוליים|ד_כז}}שכשם שישראל מצווין לפדות בן חורין כך הן מצווין לפדות את העבדים.<br><br> <span id="דף_כב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אהן תנייא קדמייא סבר מימר מצווין הן לפדות בני חורין ואין מצווין לפדות את העבדים {{ירו"מ-הדגשה|לכן תקנו שהעבד ישתחרר כדי שיפדו אותו}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|ס}}בר {{ירו"מ-הדגשה|שאף מצווה לפדות עבדים ואם כך עדיף שלא יהיה בן חורין שלא יפיל עצמו בשבי כדי שיפדו אותו ויהיה בן חורין}} {{ירו"מ-ביאור|רואים שמדובר קדם יאוש שהוא עדיין עבד}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אידי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר {{אמורא-ירו"מ|ייסי בן שאול}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}} המתייאש {{ירו"מ-הדגשה|מ}}עבדו {{ירו"מ-הדגשה|שברח ואחר כך מצאו}} אינו רשאי לשעבדו {{שוליים|ד_כח}}וצריך לכתוב לו גט שיחרור {{ירו"מ-ביאור|שיאוש מוציא רק את הבעלות הממונית וצריך גט לפטור קניין האיסור שבו}}. שמע {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ואמר יפה לימדני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}. כלום למדו גט שחרור לא מאשה? מה אשה אינה יוצאה משום ייאוש {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} צריכה ממנו גט, אף עבד אינו יוצא משום ייאוש וצריך גט שיחרור. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ד_כט}}עבד שברח מן השבויין אצל רבו אין רבו רשאי לשעבדו וצריך לכתוב לו גט שיחרור. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} המפקיר את עבדו אינו רשאי לשעבדו ואינו {{ירו"מ-הדגשה|צריך}} לכתוב לו גט שיחרור. אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} כל עמא אמרין {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} דהוא צריך {{ירו"מ-הדגשה|לכתוב לו גט שיחרור}} ואת אומר אינו צריך. שמא {{ירו"מ-הדגשה|הסקתה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אינו {{ירו"מ-הדגשה|צריך גט שיחרור לפי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אינו מעכבו מלוכל בפסח {{ירו"מ-הדגשה|אם}} אינו מ{{ירו"מ-הדגשה|הו}}ל {{ירו"מ-הדגשה|אין זו ראיה שהתורה חידשה שהמפקיר}} עב{{ירו"מ-הדגשה|ד}}ו {{ירו"מ-הדגשה|אף שעדיין אגוד בו וצריך גט שיחרור}} אינו {{ירו"מ-הדגשה|אוסרו}} מל{{ירו"מ-הדגשה|אכ}}ול {{ירו"מ-הדגשה|את}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}פסח. כהדא דתני ([[שמות יב מד|שמות בא יב מד]]) וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אותו. בשעה שהוא עובד את רבו הוא מעכבו לוכל בפסח {{ירו"מ-ביאור|אם אינו מהול}} ובשעה שאינו עובד את רבו אינו מעכבו מלוכל בפסח. סימא שתי עיניו כאחת הפיל שני שיניו כאחת יוצא בהן לחירות. זו אחר זו יוצא לחירות בראשונה ונותן לו דמים בשנייה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|מתניתא}} כמאן דאמר אינו צריך לכתוב לו גט שיחרור. ברם כמאן דאמר {{שוליים|ד_ל}}צריך לכתוב לו גט שחרור {{ירו"מ-הדגשה|הרי הוא עבדו}} ואת אומר משלם לו {{ירו"מ-ביאור|הרי מה שקנה עבד קנה רבו}}? אין לי {{ירו"מ-הדגשה|שצריך גט שיחרור}} אלא היוצא בשן ועין מניין היוצא בכיפה {{ירו"מ-ביאור|שרקם לו שטר שיחרור עליה}} ובהרנירק טיאונוס<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כב ב}} {{סוף}} <span id="דף_כג_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ובחרות של מלכים {{ירו"מ-ביאור|שרקם על מיני בגדים שטר שיחרור}} תלמוד לומר לחפשי ישלחנו מכל מקום. בניו מה הן? היוצא בשן ועין בניו עבדים והיוצא משום ייאוש בניו בני חורין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} לא מסתברא חילופין. היוצא בשן ועין הואיל ושיחררתו התורה בניו בני חורין. והיוצא משום ייאוש הואיל ולא שיחררתו התורה בניו עבדים. גר שמת וביזבזו ישראל את נכסיו והיו שם עבדים בין גדולים בין קטנים יצאו לחירות. {{תנא-ירו"מ|אבא שאול}} אומר {{שוליים|ד_לא}}גדולים יצאו לחירות קטנים לא יצאו לחירות. למה? שהן יצאו במיתת רבן. מעתה אפילו {{ירו"מ-הדגשה|קטנים}}! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} גדולים על ידי שיש בהן דעת לזכות את עצמן יצאו לחירות. קטנים על ידי שאין בהן דעת לזכות לעצמן לא יצאו לחירות. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|אבא שאול}}. מחלפא שיטתיה ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} תמן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן שאול}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}} המתייאש מעבדו אינו רשאי לשעבד בו וצריך לכתוב לו גט שחרור. שמע {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר יפה לימדני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושוע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לכתוב}} לו {{ירו"מ-הדגשה|גט שחרור דגט שחרור מגט אשה ילפינן שאינה יוצאה בהפקר וצריכה גט והכא אמר הכין שהלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|אבא שאול}} {{ירו"מ-הדגשה|שהגדולים זכו בעצמם אמרין מה דאמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לכתוב}} לו {{ירו"מ-הדגשה|גט שיחרור, זה לכתחילה אבל לשעבר}} דלא {{ירו"מ-הדגשה|יהב לא יהב}} {{ירו"מ-ביאור|מי שלא נתן לא נתן}} {{ירו"מ-ביאור|אפילו בלי גט העבד משוחרר}}. דלמא {{ירו"מ-ביאור|האם}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|לשעבדו}}? אמתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבה בר זוטרא}} ערקת {{ירו"מ-ביאור|ברחה}} אתייאש מינה אתא שאל {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} {{ירו"מ-הדגשה|ול}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} לי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} אינו רשאי לשעבדה.<br><br> <span id="דף_כג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מהו לכתוב לה גט שיחרור? אמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} ליה אם כתבת יאות את עבד {{ירו"מ-ביאור|שכך תהפך לבת ישראל}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ישמעאל בי רבי יוסה}} עבד שנשא בת חורין לפני רבו {{ירו"מ-הדגשה|ו}}רבו {{ירו"מ-הדגשה|לא מיחה}} בו יצא לחירות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמש הייתי יושב ושונה הכותב כתב קידושין לעבדו {{ירו"מ-ביאור|שרבו השיאו בת חורין}} או כתב נישואין לאמתו {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר זכה. וחכמים אומרים {{שוליים|ד_לב}}לא זכה. {{ירו"מ-הדגשה|אז איך יתכן שאם העבד נשא בעצמו רק שהאדון ראה ושתק העבד יוצא לחפשי}}? אהן תנייא קדמייא {{ירו"מ-ביאור| רבי ישמעאל בי רבי יוסה}} סבר {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר}} זכה {{ירו"מ-הדגשה|ולא רק בהשיאו רבו אלא אפילו נשא לפני רבו}} זכה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו}} מי {{ירו"מ-הדגשה|ה}}משחרר? {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר בין רבו הראשון ובין רבו השני. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אין לך משחרר אלא רבו הראשון בלבד {{ירו"מ-ביאור|דסבר מלוה מכאן ולהבא הוא גובה ואין לשני שום בעלות על העבד}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי חגיי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|ד_לג}}ישראל שהלוה את גוי על חמצו {{ירו"מ-ביאור|של הגוי}} אחר הפסח מותר בהנאה. אין תימר {{ירו"מ-הדגשה|למפרע הוא גובה}} ברשות ישראל הוא ויהא אסור. מה עביד לה {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} {{ירו"מ-הדגשה|באמת גם}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|מכאן ולהבא הוא גובה ומה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|שגם אם}} רב{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|השני שחררו יוצא לחרות}} קל הוא {{ירו"מ-הדגשה|שהקלו}} בשחרור הוא{{ירו"מ-הדגשה|יל ויצא לו שם}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}{{ירו"מ-הדגשה|שו}}חרר. כהדא דתני העושה עבדו אפותיקי {{שוליים|ד_לד}}מכרו אינו מכור. {{שוליים|ד_לה}}שיחררו משוחרר. חייליה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|אינו כותב אלא משחרר לא}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|המשחרר כותב שמ}}שמעו {{ירו"מ-הדגשה|איזה משחרר שיהיה אלא}} אמר אינו כותב אלא משחרר {{ירו"מ-ביאור|היינו אותו אחד שיש בכוחו לשחרר שזה הראשון}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו שורת הדין אין העבד חייב כלום אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו}} {{שוליים|ד_לו}}אילו המשעבד שדה לחבירו והלך ומכרה שמא אין בעל חוב בא וטורף {{ירו"מ-הדגשה|אם כן מה איכפת לשני שהראשון שחרר את העבד}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|העבד נעשה אפותיקי שלו ילך השני ויגבה מן העבד}}! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|כאן}} פתח לנו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} פתח {{ירו"מ-הדגשה|קטן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מאיר {{ירו"מ-הדגשה|לנו באור גדול כיוון שיצא לו שם משוחרר שוב אינו יכול לחזור ולשעבד אותו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא מצינו עבד משתחרר וחוזר ומשתעבד. מעתה לא יכתוב לו {{ירו"מ-הדגשה|העבד}} שטר על דמיו! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-ביאור|תקנו כך לטובת העבד}} מוטב שיאמר לו תן לי מאתים זוז שיש לי בידך ולא שיאמר לו עבדי אתה. רבנין דקיסרין אמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ביסא}} אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דאמר משחרר כותב}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. כמה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} קונס בדברים {{ירו"מ-הדגשה|שחכמים פוטרים כגון דינא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|ג}}ר{{ירו"מ-הדגשה|מ}}י כן {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} קונס בדברים {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שהזיק שיעבודו של חבירו חייב}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}קונס{{ירו"מ-הדגשה|ים אותו לשלם את דמי העבד}}. דתני<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כג ב}} {{סוף}} <span id="דף_כד_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שטר שיש בו ריבית קונסין אותו ואינו גובה לא את הקרן ולא את הריבית דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. וחכמים אומרים {{שוליים|ד_לז}}גובה את הקרן ולא את הריבית.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ה|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ה"> <strong>מתני':</strong> מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים תיקנתם את רבו ואת עצמו לא תיקנתם. {{שוליים|ד_לח}}לישא שפחה אינו יכול בת חורין אינו יכול יבטל. והלא לא נברא העולם אלא לפירייה ורבייה שנאמר {{הפ|ישעיהו|מה|יח}} {{ירו"מ-הדגשה|לא}} תוהו בראה לשבת יצרה. אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על חצי דמיו. חזרו {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} להורות כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}.<br><strong>גמ':</strong> היאך איפשר {{ירו"מ-הדגשה|שיהיה}} חציו עבד וחציו בן חורין? תיפתר או {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר אדם משחרר חצי עבדו או דברי הכל בעבד של שני שותפין ועמד אחד מהן ושיחרר חלקו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן עובד את רבו יום}} אחד {{ירו"מ-הדגשה|ואת עצמו יום}} אחד {{ירו"מ-הדגשה|כיצד}}? מצא מציאה ביום של רבו של רבו. ביום של עצמו של עצמו. ולית מחר בעי י{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בה ליה למריה {{ירו"מ-ביאור|האם לא יצטרך למחרת לתת את מה שמצא לרבו}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מחר {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} עבד {{ירו"מ-הדגשה|ומה שקנה}} עבד {{ירו"מ-הדגשה|קנה רבו נפקא}} מי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ה {{ירו"מ-הדגשה|אם במציאה הזו}} קידש אשה ביום של מריה {{ירו"מ-ביאור|אדוניו}} אין חוששין לקידושיו. ביום של עצמו חוששין לקידושיו. ולא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מי שחציו עבד וחציו בן חורין קידש אשה אין חוששין לקידושיו {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין קידושי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|לחצ}}אין? דכוותה גירש {{ירו"מ-ביאור|אם היה שליח לגרושין}} אין חוששין לגירושיו. תמן תנינן {{שוליים|ד_לט}}אין נושאין נשים במועד {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא אמר}} {{אמורא-ירו"מ|שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} משום ביטול פרייה ורבייה. בעון קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} עבד מהו שישא אשה במועד? אמר ליה נישמעינה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} ליבטיל. והלא לא נברא העולם אלא לפירייה ורביה {{ירו"מ-הדגשה|משמע שאף הוא חייב בפריה}} ורביה. ואמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כל שהוא מצווה על פרייה ורבייה אסור לו לישא אשה במועד.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ו|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ו"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מ}}המוכר את עבדו {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} או לחוצה לארץ יצא בן חורין. {{שוליים|ד_מא}}אין פודין את השבויין יותר על דמיהן מפני תיקון העולם. {{שוליים|ד_מב}}אין מבריחין את השבויין מפני תיקון העולם. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר מפני תקנת שבוים. {{שוליים|ד_מג}}אין לוקחין ספרים תפילין ומזוזות מן הגוים יותר על דמיהן מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן המוכר את עבדו לעובד כוכבים ומזלות}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}ו {{ירו"מ-הדגשה|לחוצה לארץ יצא בן חורין משמע לעובד כוכבים ומזלות}} אפילו בארץ ישראל {{ירו"מ-הדגשה|יוצא לחרות ובחוץ}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ארץ אפילו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ישראל. מי משחררו? רבו ראשון נותן דמיו והשני משחררו. נימר אם ידע רבו השני {{ירו"מ-הדגשה|שהעבד}} נמ{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מארץ ישראל}} שניהן נותנין את דמיו<br><br> <span id="דף_כד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם לאו הראשון נותן את דמיו והשני משחררו. {{ירו"מ-הדגשה|אם כתב בשטר המכירה}} אני פלוני בן פלוני מוכר את עבדי פלוני {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אנטיוכי יצא לחירות {{ירו"מ-הדגשה|לאנטוכי}} שהוא בלוד לא יצא לחירות {{ירו"מ-ביאור|עד שירצה להוציא אותו לחוץ לארץ}}. תני יוצא עבד {{ירו"מ-ביאור|אם הוא מסכים}} עם רבו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}חוצה לארץ לפיכך אם מכרו שם מכור {{ירו"מ-ביאור|שכיוון שהסכים לצאת לחוץ לארץ איבד את זכותו}}. בא מחוצה לארץ על מנת לחזור כופין אותו לחזור {{ירו"מ-הדגשה|עימו}}. על מנת שלא לחזור {{ירו"מ-הדגשה|והחליט}} לחזור אין כופין אותו לחזור {{ירו"מ-הדגשה|עימו}}. ברח מחוצה לארץ רשאי להחזירו. ברח מ{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ארץ לחוצה לארץ {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יאשיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה רבא}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|למכרו בחוץ לארץ}}. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה רבה}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|למכרו בחוץ לארץ}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי מרינוס בריה דרבי הושעיה רבה}} אמר אסור. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} לא פליגין {{ירו"מ-הדגשה|מאן דאמר}} מותר בלמוד לברוח לשם ומאן דאמר אסור בשאינו למוד לברוח לשם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} פליגין מאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|אסור}} ביכול להביאו משם {{ירו"מ-הדגשה|ומאן דאמר מותר}} בשאינו יכול להביאו משם. נתני ואם התנה עמו {{ירו"מ-הדגשה|בשעת}} ה{{ירו"מ-הדגשה|ק}}נ{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{ירו"מ-הדגשה|מהגוי להורידו לחוץ לארץ}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|ולמה המשנה פסקה בפשטות שבכל מקרה יוצא לחירות הסיבה שהמשנה לא הזכירה אפשרות של תנאי כיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}עד כדון {{ירו"מ-הדגשה|תנאי מועיל}} בגדולים {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} בקטנים {{ירו"מ-הדגשה|לא יכול להתנות}} {{ירו"מ-ביאור|ולכן המשנה לא הזכירה אפשרות של תנאי כי אז היה צריך לחלק בין קטנים לגדולים}} {{ירו"מ-הדגשה|הרי גם בקטנים שייך}} תנ{{ירו"מ-הדגשה|א}}י {{ירו"מ-הדגשה|ד}}ניתני עם רבהון. עד כדון בשהיה רבו ישראל {{ירו"מ-הדגשה|ויכול להתנות עם האדון אבל כש}}היה רבו גוי {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|אינו יכול להתנות}} {{ירו"מ-ביאור|ולכן המשנה לא הזכירה אפשרות של תנאי}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי טבלא}} זבין עבדיה ומתני עם רבהון {{ירו"מ-ביאור|קנה עבדים קטנים והתנה עם האדון}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק דהבן}} הוון ליה עבדיה ערקין לבנותהון {{ירו"מ-ביאור|ברחו לכפרים שלהם בחוץ לארץ}} אתא שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} ואורי ליה אונ{{ירו"מ-הדגשה|א}} אסור {{ירו"מ-ביאור|לכתוב שטר מכירה אסור}} אנטריס שרי {{ירו"מ-ביאור|רק לקחת כסף תמורת העבד מותר}} אפרכורים צריכה {{ירו"מ-ביאור|כתיבת שטר בעלות בארכאות שלהם ספק אם מותר}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמתיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר אדא}} {{ירו"מ-הדגשה|ערקת}} {{ירו"מ-ביאור|ברחה}} {{ירו"מ-הדגשה|לקליסייא אתא שאל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|והורי ליה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|אונא}} אסור {{ירו"מ-ביאור|לכתוב שטר מכירה אסור}} אנטריס שרי {{ירו"מ-ביאור|רק לקחת כסף תמורת העבד מותר}} אפרכורים צריכה {{ירו"מ-ביאור|כתיבת שטר בעלות בארכאות שלהם ספק אם מותר}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} אין פודין את השבויין יותר מדמיהן מפני תיקון העולם ואין מבריחין את השבויין מפני תיקון העולם. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר מפני תקנת השבויין דלא יהוון קטרינון {{ירו"מ-ביאור|יקשרו}} {{ירו"מ-הדגשה|את הנשארים כדי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|יברחו}}. תני גוי מוכר ספרים תפילין ומזוזות אסור ליקח ממנו. והא תני מעשה בגוי אחד בצידן שהיה מוכר תפילין ומזוזות ובא מעשה לפני חכמים ואמרו מותר ליקח ממנו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר חנינה}} {{שוליים|ד_מד}}בגוי שחזר לסורו {{ירו"מ-הדגשה|מפחד שיהרג}} הוה {{ירו"מ-ביאור|אבל בסתר שמר מצוות ויודע לכתוב לשמה}}. <br><br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ז|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ז]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ז"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מה}}המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר. משום נדר לא יחזיר. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר כל נדר שידעו בו הרבים לא יחזיר ושלא ידעו בו הרבים יחזיר. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר כל נדר שהוא צריך חקירת חכם<br><br> {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}נר {{ירו"מ-הדגשה|מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כד ב}} {{סוף}} <span id="דף_כה_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לא יחזיר ושאינו צריך חקירת חכם {{ירו"מ-ביאור|והבעל יכול להתיר}} יחזיר. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} לא אסרו זה אלא מפני זה. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי יהודה}} מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו קונם שאיני מגרשך וגירשה והתירו לו חכמים שיחזירנה מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> ותני מפני מה אמרו חכמים המוציא משום שם רע לא יחזיר? {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוציא את אשתו משום שם רע והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו בנים לאחר זמן נמצאו הדברים בדאים אמר אילו הייתי יודע שהדברים בדאים א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל ובניה ממזירין ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה שהיא אסורה לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה. תני מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום נדר לא יחזיר? {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוציא את אשתו משום נדר והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו ונמצא נדר בטל אמר אילו היית יודע שהיה הנדר בטל א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל והוולד ממזר ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה שהיא אסורה לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר {{ירו"מ-הדגשה|כל נדר שהוא צריך חקירת חכם לא יחזיר ושאינו צריך חקירת חכם יחזיר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי נדר שאינו צריך חקירת חכם היה {{ירו"מ-הדגשה|ויכל להפר בעצמו ואם לא הפר כנראה שרצה לגרשה בגלל סיבה אחרת ולא יבא לומר אילו הייתי יודע}} וכ"ו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר {{ירו"מ-הדגשה|כל נדר שידעו בו הרבים לא יחזיר ושלא ידעו בו הרבים יחזיר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי נדר שלא ידעו בו רבים היה {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|יכל ללכת לחכם להתיר ואם לא הלך כנראה שרצה לגרשה בגלל סיבה אחרת ולא יבא לומר אילו הייתי יודע}} וכ"ו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} לא אסרו זה אלא מפני זה. בדין היה שאפילו נדר שהוא צריך חקירת חכם יחזיר שהזקן עוקר את הנדר מעיקרו {{ירו"מ-ביאור|ולא אסרו אלא גזרה שמא יוציא ונישאת לאחר וילדה ממנו ותלך לחכם ויתיר לה, ואמר אילו הייתי יודע שהחכם}} {{ירו"מ-ביאור|מתיר, אפילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה, לא הייתי מגרשה. ונמצא גט בטל והוולד ממזרים}}. מפני מה אסרו נדר שאין צריך חקירת חכם {{ירו"מ-ביאור|הרי הטעם הזה לא קיים}}? מפני נדר שצריך חקירת חכם.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ח|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ח]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ח"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מו}}המוציא את אשתו משום איילונית {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר לא יחזיר וחכמים אומרים יחזיר. נישאת לאחר והיו לה בנים והיא תובעת כתובתה אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר לה שתיקותיך יפה מדבורייך.<br><strong>גמ':</strong> תני מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום איילונית לא יחזיר? {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוציא את אשתו משום איילונית והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו בנים ואמר אילו הייתי יודע שאשתי יולדת א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל והוולד ממזר ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה היא אסורה לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן וחכמים}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר{{ירו"מ-הדגשה|ים יחזיר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי כמה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נשים נשואין איילונית ועל ידי שיש להן נחת רוח מהן מקיימין אותן {{ירו"מ-הדגשה|ויכול לישא אחרת בשביל בנים ואם החליט לגרשה כנראה סיבה אחרת היתה לו ולא יבא לומר אילו הייתי}} יוד{{ירו"מ-הדגשה|ע}} וכ"ו.<br><br> <span id="דף_כה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר אומר {{ירו"מ-הדגשה|לה שתיקותיך יפה מדבורייך והרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|המגרש אילונית}} לא יחזיר {{ירו"מ-ביאור|שמתנים עימו שהוא מבין שאף אם יתברר שהיא בת בנים הוא מגרש}} ואת אמר כן {{ירו"מ-ביאור|שאומר לה אם לא תשתקי אני אגיד שאילו הייתי יודע שאת בת בנים לא הייתי מגרשך}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} לית כאן {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אלא {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ותני כן משום {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ט|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ט]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ט"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מז}}המוכר את עצמו ואת בניו {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} אין פודין אותו אבל פודין את הבנים לאחר מיתת אביהן. {{שוליים|ד_מח}}המוכר שדהו {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הלוקח {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מביא ביכורים {{ירו"מ-ביאור|אף שהפירות גדלו ברשות גוי}} מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> מתניתא {{שוליים|ד_מט}}בשמכר עצמו ושנה אבל אם מכר עצמו פעם אחת פודין אותו. ואם מכר עצמו ללודים {{ירו"מ-ביאור|אוכלי אדם}} אפילו פעם אחת אין פודין אותו. מעשה באחד שמכר את עצמו ללודים אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} אמר מה נעשה מפני חייו עשה {{ירו"מ-הדגשה|ומצווה לפדותו תנן התם}} (משנה דמאי ה ט) {{ירו"מ-הדגשה|מעשרין משל ישראל על של נכרי משל נכרי על של ישראל}}. מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אמר {{שוליים|ד_נ}}אין קניין {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרין יש קניין לעובד כוכבים ומזלות בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כה מו|ויקרא בהר כה מו]]) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה. הקיש עבדים לאחוזה מה עבדים {{שוליים|ד_נא}}אתם קונין מהן ואין הם קונין מכם אף אחוזה אתם קונים מהם והם אינם קונים מכם. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} והא מסייעא {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כה כג|ויקרא בהר כה כג]]) והארץ לא תמכר לצמיתות לחל{{ירו"מ-הדגשה|י}}טות. אמר ליה כל גרמא אמרה דהיא מסייעא {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} לא תימכר הא אם נמכרה חלוטה היא. {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא דציפורי}} אמר הנהיג {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} בציפורין כהדא ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שיש קנין לגוי להפקיע מעשרות אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעורה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} אף על גב {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אמר אין קניין {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} בארץ ישראל להפקיעו מן המעשרות מודה שיש לו בה קניין נכסים. מהו קניין נכסים? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{שוליים|ד_נב}}אכילת פירות {{ירו"מ-ביאור|שאם ישראל מכר הקרקע לעובד כוכבים ומזלות, לעניין אכילת פירות, יש לו בהם קניין. ואם נגמרו ברשות העובד כוכבים ומזלות, פטורין מהמעשרות. אבל אם ישראל לקח ממנו פירות, ונגמרו ביד ישראל, חייבים במעשרות}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}תנינן הלוקח מביא ביכורים מפני תיקון העולם {{ירו"מ-הדגשה|ואם אין קנין כלל}} יביא ביכורים דבר תורה. קנה שדה {{ירו"מ-הדגשה|בזמן שה}}יובל {{ירו"מ-הדגשה|נוהג והקרקעות חוזרות}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} אמר קנה קרקע {{ירו"מ-הדגשה|ומביא ביכורים וקרא}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} אמר לא קנה קרקע {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|פירות ואינו מביא ביכורים}}. מתיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} על דעתיך דאת אמר קנה קרקע יחפור בה בורות שיחין ומערות? אמר ליה התורה אמרה ([[ויקרא כה כח|ויקרא בהר כה כח]]) ושב לאחוזתו בעיינו {{ירו"מ-ביאור|צריך להחזירה כמו שהייתה}}. אייתי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} שמועתא קדמיהון<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כה ב}} {{סוף}} <span id="דף_כו_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-ביאור|הביא {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} את דברי המחלוקת בין {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}}}} ולא ידע {{ירו"מ-הדגשה|שזו מחלוקת ישנה}} דעוד אינון פליגין {{ירו"מ-הדגשה|בפלוגתא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר מביא וקורא {{ירו"מ-ביאור|דקנין פירות כקניין הגוף}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר אינו מביא וקורא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} כל עמא מודיי שהוא מביא מה פליגין בקרייה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר מביא וקורא. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר {{שוליים|ד_נג}}מביא ואינו קורא.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כו ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק השולח גט לאשתו</strong><br> mvxnj3px2mhub893p2mywotoewrtmp2 3026804 3026803 2026-07-24T13:52:39Z מאירושולי 35234 3026804 wikitext text/x-wiki ==פרק רביעי – השולח גט== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_גיטין_פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_א|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_א}}השולח גט לאשתו והגיע בשליח, או ששלח אחריו שליח ואמר: גט שנתתי לך - בטל, הרי הוא בטל. קדם אצל אשתו, או ששלח אצלה שליח ואמר לה: גט ששלחתי לך בטל הוא הרי זה בטל. אם משהגיע גט לידה, אינו יכול לבטלו.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|יט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|יט ב}} {{סוף}} <span id="דף_כ_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כ.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כ]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כ|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: השולח גט לאשתו והגיע בשליח}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}ו {{ירו"מ-הדגשה|ששלח אחריו שליח ואמר: גט שנתתי לך בטל - הרי הוא בטל.}} {{ירו"מ-ביאור|משמע שחייב להגיעה לשליח כדי לבטלו, ואינו יכול לבטלו ממקומו}}. הדא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא,}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|ד_ב}}אדם מבטל שליחותו בדברים. פתר לה: משום חומר הוא בעריות, {{ירו"מ-הדגשה|שתקנו שלא יוכל לבטל את השליחות שלא בידיעת השליח - שמא תנשא בגט זה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוא {{ירו"מ-הדגשה|ביטל, ונמצא בניה ממזרים.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|דיבר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|של}}{{ירו"מ-הדגשה|י}}{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ות {{ירו"מ-הדגשה|סתם}}. עשה שליח להוליך את הגט {{שוליים|ד_ג}}- צריך ליתנו לה בפני שנים, ואין השליח עולה לו משום שנים, {{ירו"מ-ביאור|שהשליח עומד במקום הבעל; וכשם שהבעל צריך למסור לה את הגט בפני שני עדים, אף השליח כן}}. הלך השליח לבטל את הגט - צריך לבטלו בפני שנים, והשליח עולה משם שנים. הלך לבטל את הגט, אשכחיה {{ירו"מ-הדגשה|לשליח}} באיסטרט{{ירו"מ-הדגשה|יה}} - {{ירו"מ-ביאור|בדרך}} אמר ליה: ההוא גיטא {{ירו"מ-הדגשה|שמסרתי לך}} - יהבת {{ירו"מ-ביאור|מסרתה}} לה? אמר ליה: {{ירו"מ-הדגשה|יהבית}} לה. מי מישתעי - {{ירו"מ-ביאור|תוך שהם מדברים}} - נפיל מיניה. אמר ליה: לא אמרת לי י{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בית לה? אמר ליה {{ירו"מ-הדגשה|יהבית}} לה, ואמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} לי יהא לי בידך. מה {{ירו"מ-הדגשה|הדין?}} ה{{ירו"מ-הדגשה|א}}ם מאחר שיש בידו לגרש נאמן, או מאחר שנמצא בידו אינו נאמן? חלה שליח {{ירו"מ-הדגשה|שעשה הבעל לבטל את הגט - האם הוא יכול למנות}} שליח {{ירו"מ-הדגשה|אחר במקומו}}? מה את עבד ליה: כגיטין {{ירו"מ-הדגשה|או}} כקידושין? אין תעבדינה כגיטין - {{ירו"מ-הדגשה|יכול למנות שליח אחר, שהרי הבעל לא מקפיד מי ילך, דכיוון שמגרשה בעל כרחה}} ביד כל אדם מצוי לגרש. אין תעבדינה כקדושין - {{ירו"מ-הדגשה|אינו יכול למנות שליח, שאולי הבעל מקפיד שדווקא הוא יהיה השליח, שהרי}} לא ביד כל אדם מצוי לקדש, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי צריך לרצות את האשה שתסכים}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ב|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ב"> <strong>מתני':</strong> בראשונה היה עושה בית דין במקום אחד ומבטלו. {{שוליים|ד_ד}}התקין {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל הזקן}} שלא יהיו עושין כן, מפני תיקון העולם. בראשונה היה משנה שמו ושמה ושם עירו ושם עירה {{ירו"מ-ביאור|- שאף שהיו לו שני שמות, לא היה כותב אלא שם הנוהג במקום כתיבת הגט}}. {{שוליים|ד_ה}}התקין {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} </span> הזקן שיהא כותב "איש פלוני וכל שם שיש לו, אשה פלונית וכל שם שיש לה", מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: בראשונה היה עושה בית דין במקום אחד ומבטלו.}} לית הדא פליגא {{ירו"מ-ביאור|האין זה חולק}} על {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש?}} ד{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} אמר: אין אדם מבטל שליחותו בדברים! פתר לה: בבית דין שכחו מרובה, {{ירו"מ-ביאור|ו{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} לא אמר אלא שלא בבית דין}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} מפני תיקון העולם. {{ירו"מ-הדגשה|מאי}} תיקון עולם? אמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש:}} שלא תבוא לידי ממזירות. ואמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש:}} שלא תהא יושבת עגונה. מאן דאמר שלא תהא יושבת עגונה {{ירו"מ-הדגשה|- ש}}תהא סבורה שביטל והוא לא ביטל, ונמצאת יושבת עגונה. ומאן דאמר שלא תבוא לידי ממזרות {{ירו"מ-הדגשה|- שתהא}} סבורה שלא ביטל והוא ביטל, והיא הולכת ונישאת בלא גט, ונמצאו בניה באין לידי ממזירות. {{ירו"מ-הדגשה|אי}} {{ירו"מ-הדגשה|נמי}}: סבורה שביטל והוא לא ביטל, ובא אחר וקידשה - תופסין בה קידושין, והיא סבורה שלא תופסין בה קידושין, והיא ממתנת עד שימות בעלה הראשון, והיא הולכת ונישאת {{ירו"מ-הדגשה|לשלישי,}} ונמצא בניה באין לידי ממזירות {{ירו"מ-הדגשה|שהרי היא נשואה לשני}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה:}} סלקית לשיירא, ושמעית {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|אמר}}י בשם ⁣‌​‌‌​‌​‍ריש לקיש: שלא תבוא לידי ממזירות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא:}} אפילו מאן דאמר שלא תהא יושבת עגונה - אית ליה {{ירו"מ-הדגשה|נמי}} שלא תבוא לידי<br><br> <span id="דף_כ_ב"> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כ|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ממזירות. עבר וביטלו {{ירו"מ-הדגשה|אחר התקנה - מהו}}? נישמעינה מן הדא, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ד_ו}}אם ביטלו - הרי זה מבוטל, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי}}. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר: אינו יכול לבטלו ולא להוסיף על תנאו. יאות אמר {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}, {{ירו"מ-ביאור|שאם לא כן מה כח בית דין יפה?}} מאי טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי}}? דבר תורה הוא שיבטל, והן אמרו שלא ביטל, ודבריהן עוקרין דברי תורה. וכי זיתים על שמן וענבים על היין לא תורה הוא שיתרום והן אמרו שלא יתרום {{ירו"מ-הדגשה|דתנן אין תורמין זיתים על השמן ולא ענבים על היין}}. ולא עוד אלא {{ירו"מ-הדגשה|שתקנו חכמים שאם}} {{שוליים|ד_ז}}עבר ותרם אין תרומתו תרומה {{ירו"מ-הדגשה|מפני גזל השבט}} {{ירו"מ-ביאור|שמפסיד את הכהן שצריך להוציא הוצאות כדי לסחוט}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן התקין}} {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|הזקן}} שי{{ירו"מ-הדגשה|ה}}א {{ירו"מ-הדגשה|כותב}} איש פלוני וכל שם שיש לו {{ירו"מ-הדגשה|אשה פלונית וכל שם שיש לה מפני תיקון העולם}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אושעיה בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יודן נשייא}} {{ירו"מ-הדגשה|באגדה דסבך}} {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|מאן דייק לן וידע לפרש לנו אותם על בוריים}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}הגע עצמך דהוה שמיה ראובן ואפיק שמיה {{ירו"מ-ביאור|וקרא לעצמו}} {{ירו"מ-הדגשה|בגט}} שמעון {{ירו"מ-הדגשה|אז}} מה {{ירו"מ-הדגשה|תעזור התקנה אם יכתוב שם לא נכון וכל שם שיש לו}} {{ירו"מ-ביאור|כגון שמעון וכל שם שיש לו הרי מדובר בראובן}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|צריך לכתוב}} אני פלוני וכל שם שיש לי {{ירו"מ-הדגשה|דכיוון שכותב אני גם אם יכתוב}} שם {{ירו"מ-הדגשה|לא נכון הגט כשר}}. יותר מיכן אמרו היו לו שתי נשים אחת ביהודה ואחת בגליל ולו שני שמות אחד ביהודה ואחד בגליל וכתב זה שביהודה לגרש זו שבגליל ושבגליל לגרש זו שביהודה אינה מגורשת. מתניתא שהיה מיהודה וכתב לגרש בגליל {{ירו"מ-הדגשה|בשמו שב}}יהודה מגליל וכתב לגרש ביהודה {{ירו"מ-הדגשה|בשמו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בגליל. אבל אם הי{{ירו"מ-הדגשה|ו}} מיהודה וכתב לגרש ביהודה {{ירו"מ-הדגשה|או}} מגליל וכתב לגרש בגליל {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כתב {{ירו"מ-הדגשה|רק שם אחד שנקרא כך באותו מקום שמ}}גרש {{ירו"מ-הדגשה|בו}} הרי זו מגורשת {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא כתב את שמו השני}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילי}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בתחילה צריך לומר אני פלוני שמיהודה עם כל שם שיש לי בגליל אם היה שרוי במקום אחר מגרש {{ירו"מ-הדגשה|ב}}אי זה {{ירו"מ-הדגשה|שם}} שירצה {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לא הוחזק באף אחד מהם}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} הדא דאת אמר לשעבר {{ירו"מ-ביאור|בדיעבד}} <br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כ א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כ ב}} {{סוף}} <span id="דף_כא_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אבל לכתחילה צריך למיעבד כהדא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אילי}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} {{שוליים|ד_ח}}אם יצא לו שם {{ירו"מ-הדגשה|נוסף}} במקום {{ירו"מ-הדגשה|ה}}אחר צריך להזכיר שלשתן. תמן תנינן {{שוליים|ד_ט}}כותבין גט לאיש אף על פי שאין אשתו עמו {{שוליים|ד_י}}ושובר לאשה אף על פי שאין בעלה עמה {{שוליים|ד_יא}}ובלבד שיהא מכירם והבעל נותן את השכר. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|הסופר והעדים}} {{שוליים|ד_יב}} {{ירו"מ-הדגשה|צריכין שיכירו}}את {{ירו"מ-הדגשה|האיש והאשה}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|שמות}}יהן בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|בגט}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|בשובר שאם אינן}} מכיר{{ירו"מ-הדגשה|ין חיישינן שמא יכתוב גט על שם}} א{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ת {{ירו"מ-הדגשה|איש אחד ששמו כשמו ויכתוב בו שם}} א{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ת {{ירו"מ-הדגשה|האיש ההיא וימסרנו להאשה ההיא ותוציא הגט ותנשא ותגבה בו כתובתה וכן בשובר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} צריך שיהא מכיר לאיש בגט ולאשה בשוברה {{ירו"מ-הדגשה|אבל לא}} חיי{{ירו"מ-הדגשה|ב}} {{ירו"מ-הדגשה|להכיר האשה בגט}} או {{ירו"מ-הדגשה|האיש בשובר}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון בר חייה}} בעי קומי {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו מכירים שזה שם האיש וזו שם האשה}} הגע עצמך שהביא אשה אחרת {{ירו"מ-הדגשה|ששם בעלה כשמו ושמה כשם אשתו}} וגירש בה? אמר ליה לכשיבואו ויעידו העדים {{ירו"מ-הדגשה|שהאשה שהגט בידה היא האשה שחתמו על גיטה רק אז יקימו בית דין את הגט ותוכל להינשא}}. ולא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} {{שוליים|ד_יג}}עשו עדים החתומים על השטר כמי שנחקרה עדותן בבית דין {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שחתימתם מופיעה על הגט שביד האשה שוב לא יכולים לומר לא חתמנו על הגט שלה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}י{{ירו"מ-הדגשה|וו}}ן {{ירו"מ-הדגשה|שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד}}? תמן בשאמרו לא חתמנו כל עיקר {{ירו"מ-הדגשה|והרי גט}} חתו{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|בחתימתם לכן אינם נאמנים}}. ברם הכא באומר {{ירו"מ-הדגשה|לזו}} חתמנו {{ירו"מ-הדגשה|ולזו}} לא חתמנו {{ירו"מ-הדגשה|לכן הם נאמנים}}. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שצריך שיהא מכיר את שניהן דתנן}} בראשונה היה משנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה אם {{ירו"מ-הדגשה|כש}}הסופר מכיר {{ירו"מ-הדגשה|את שניהם}} בזה {{ירו"מ-הדגשה|יש חשש שישנו}} את שמותם {{ירו"מ-הדגשה|כן שהרי}} אית בר נש דחכמין לחבריהון באפין {{ירו"מ-ביאור|יש אדם שמכיר את חברו בפנים}} ולא ידעין שמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}תהון. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שאין צורך שהסופר יכיר גם את האיש וגם את האישה דתנן}} התקין {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} שיהו כותבין איש פלוני וכל שם שיש לו אשה פלונית וכל שם שיש לה מפני תיקון העולם {{ירו"מ-הדגשה|משמע שהסופר צריך להכיר גם האיש וגם את האישה}}. מתניתא במגרש בעל כורחו {{ירו"מ-הדגשה|ושם חייבין להכיר גם את שם האשה דכיוון שה}}בעל {{ירו"מ-הדגשה|לא מעוניין}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}גרש {{ירו"מ-הדגשה|חיישינן שישנה את שמה כדי להכשיל את הגירושין}}. מה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} במגרש ברצונו. ואית דבעי מימר במגרש במקומות אחרים {{ירו"מ-הדגשה|לכן יש צורך שידע את שמה כי יש לחשוש שמא ישנה את שמה}} מה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} במגרש באותו מקום {{ירו"מ-הדגשה|תניא והבעל נותן את השכר}}. כהדא דושו אחוי דדודו הוה משבק איתתיה {{ירו"מ-ביאור|גרש את אשתו}} אתא עובדא קומי רבנן {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמרין היא תתן אגרא. והתנינן הבעל נותן את השכר. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר שהבעל נותן שכר זה}} במוחלת לו כתובתה {{ירו"מ-ביאור|אבל כשיש לה כתובה והיא צריכה את הגט לגבות כתובתה היא צריכה לשלם שכר הסופר}}. <br><br> <span id="דף_כא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ג|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_יד}}אין אלמנה נפרעת מניכסי יתומין אלא בשבועה. נמנעו מלהשביע. {{שוליים|ד_טו}}התקין {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} שתהא נודרת ליתומין כל מה שירצו וגובה את כתובתה. {{שוליים|ד_טז}}והעדים חותמין על הגט מפני תיקון העולם. {{שוליים|ד_יז}}והלל התקין פרוזבול מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן התקין}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|שתהא נודרת מאי טעמא כיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בראשונה היו נשבעות לשקר וקוברות את בניהם שנאמר {{הפ|ירמיהו|ב|ל}} לשוא הכיתי את בניכם. ועוד שאימת נדרים עליהן יותר מן השבועות. עברה ונשבעה {{ירו"מ-הדגשה|מהו}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} אם נשבעה נשבעה. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר לכלתיה אילולא דאנא וותרן {{שוליים|ד_יח}}אפילו קלוסיתיה {{ירו"מ-ביאור|צעיף}} דעל רישך דידי הוא {{ירו"מ-ביאור|ד{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} לא מגבי כתובה לארמלתא משום דנמנעו מלהשביעה. ובשני ד{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} קלים היו נדרים בעיניהם לעבור עליהם ולא סמיך אנדרה לאגבוייה}}. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר זכת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} בכלים שעליהם {{ירו"מ-הדגשה|דסבר שאין שמין}} כלים שעליה {{ירו"מ-הדגשה|בכתובתה ולכן אף אם לא גובה כתובתה}} זכת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} בכלים שעליה. מתניתא מסייעא ליה {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן אחד המקדיש נכסיו ואחד המעריך את עצמו}} {{שוליים|ד_יט}}אין לו לא בכסות אשתו ולא בכסות בניו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} {{שוליים|ד_כ}}מפני מה התקינו זמן בגט? מפני מעשה שאירע. מעשה באחד שהיה נשוי את בת אחותו וזינת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} עד שהיא אשת איש הלך והקדים זמנו בגט אמר מוטב שתידון כפנויה ואל תדון כאשת איש. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|התקין פרוזבול מפני תיקון העולם}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} קשיתא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|הניחה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מאן דאמר {{שוליים|ד_כא}}מעשרות {{ירו"מ-הדגשה|בזמן הזה}} מן דבריהן. ברם כמאן דאמר מעשרות {{ירו"מ-הדגשה|בזמן הזה}} מן התורה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|הלל}} מתקין על דבר תורה?! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} וכי {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שעה שגלו לבבל כלום נפטרו אלא ממצות התלויות בארץ? והשמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ {{ירו"מ-הדגשה|אם כן אפילו למאן דאמר מעשרות בזמן הזה מדרבנן קשה שהרי שמיטת כספים מהתורה}}! חזר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ואמר {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[דברים טו ב|דברים ראה טו ב]]) זה דבר השמיטה שמוט. {{שוליים|ד_כא}}בשעה שהשמיטה נוהגת בארץ מדבר תורה השמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ דבר תורה. בשעה שהשמיטה נוהגת בארץ מדבריהם השמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ מדבריהן. תמן אמרין אפילו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מאן דאמר מעשרות מדברי תורה {{ירו"מ-הדגשה|מודה בשמיטה שהיא מדבריהן מדכתיב}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}זה דבר השמיטה שמוט. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שני שמיטין {{ירו"מ-הדגשה|הכתוב מדבר}} שמיטה ויובל. בשעה<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כא ב}} {{סוף}} <span id="דף_כב_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שהיובל נוהג השמיטה נוהגת מדברי תורה. פסקו היובלות נוהגת שמיטה מדבריהן. {{שוליים|ד_כג}}אימתי פסקו היובלות? {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא כה י|ויקרא בהר כה י]]) לכל יושביה בזמן שיושבין עליה ולא בזמן שגלו מתוכה. היו עליה והיו מעורבבין שבט יהודה בבנימין ושבט בנימין ביהודה יכול יהא היובל נוהג? תלמוד לומר לכל יושביה {{ירו"מ-הדגשה|עד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כל יושביה {{ירו"מ-הדגשה|עליה}} {{ירו"מ-ביאור|במקומן}}. נמצאת אומר כיון שגלו שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה בטלו היובלות {{ירו"מ-הדגשה|ואפילו}} ב{{ירו"מ-הדגשה|בי}}{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|ראשון}} לא {{ירו"מ-הדגשה|היה היובל נוהג משגלו עשרת השבטים}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ד|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_כד}}עבד שנשבה ופדאוהו לשם עבד ישתעבד. לשם בן חורין לא ישתעבד. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר בין כך ובין כך ישתעבד. {{שוליים|ד_כה}}עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו שורת הדין אין העבד חייב כלום אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר {{שוליים|ד_כו}}אינו כותב אלא משחרר {{ירו"מ-ביאור|כותב}}.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן עבד שנשבה ופדאוהו לשם עבד ישתעבד לשם בן חורין לא ישתעבד אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} בדין היה שאפילו {{ירו"מ-הדגשה|פדאוהו}} לשם עבד לא ישתעבד {{ירו"מ-הדגשה|דמתניתין}} לא{{ירו"מ-הדגשה|חר יאוש}}. ולמה אמרו ישתעבד שלא יהא העבד מבריח עצמו בין {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שבויין {{ירו"מ-הדגשה|מתוך ידיעה שיפדו אותו והוא יצא לחפשי}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מתניתא אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתני לשם עבד ישתעבד ורבו נותן דמיו}} {{ירו"מ-ביאור|למי שפדה אותו}} {{ירו"מ-הדגשה|לשם בן חורין לא ישתעבד ואין}} רבו נותן דמיו. לא אמר אלא רבו {{ירו"מ-הדגשה|נותן דמיו}} הא אחר לא {{ירו"מ-הדגשה|יכול ליתן דמיו לזה ולהחזיקו לעבדו}} {{ירו"מ-ביאור|ושמע מינא דאחר יאוש מיירי, וישתעבד לשני עד שיחזיר לו ראשון את דמיו אבל לא ישתעבד לאחר שאינו אלא משום תקנה שלא יהיה מבריח עצמו בין השבויים}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בדין היה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אפילו {{ירו"מ-הדגשה|אם פדאוהו}} לשם בן חורין ישתעבד {{ירו"מ-הדגשה|דמתניתין לפני יאוש}}. ולמה אמרו לא ישתעבד שלא להוציא {{ירו"מ-הדגשה|לעז}} על בני חורין {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שפדאוהו לשם בן חורין כבר יצא לו שם בן חורין}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|מתניתא}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} כן {{ירו"מ-ביאור|שמדובר לפני יאוש והוא עדיין עבד}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר בין כך ובין כך ישתעבד. {{שוליים|ד_כז}}שכשם שישראל מצווין לפדות בן חורין כך הן מצווין לפדות את העבדים.<br><br> <span id="דף_כב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אהן תנייא קדמייא סבר מימר מצווין הן לפדות בני חורין ואין מצווין לפדות את העבדים {{ירו"מ-הדגשה|לכן תקנו שהעבד ישתחרר כדי שיפדו אותו}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|ס}}בר {{ירו"מ-הדגשה|שאף מצווה לפדות עבדים ואם כך עדיף שלא יהיה בן חורין שלא יפיל עצמו בשבי כדי שיפדו אותו ויהיה בן חורין}} {{ירו"מ-ביאור|רואים שמדובר קדם יאוש שהוא עדיין עבד}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אידי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר {{אמורא-ירו"מ|ייסי בן שאול}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}} המתייאש {{ירו"מ-הדגשה|מ}}עבדו {{ירו"מ-הדגשה|שברח ואחר כך מצאו}} אינו רשאי לשעבדו {{שוליים|ד_כח}}וצריך לכתוב לו גט שיחרור {{ירו"מ-ביאור|שיאוש מוציא רק את הבעלות הממונית וצריך גט לפטור קניין האיסור שבו}}. שמע {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ואמר יפה לימדני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}. כלום למדו גט שחרור לא מאשה? מה אשה אינה יוצאה משום ייאוש {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} צריכה ממנו גט, אף עבד אינו יוצא משום ייאוש וצריך גט שיחרור. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ד_כט}}עבד שברח מן השבויין אצל רבו אין רבו רשאי לשעבדו וצריך לכתוב לו גט שיחרור. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} המפקיר את עבדו אינו רשאי לשעבדו ואינו {{ירו"מ-הדגשה|צריך}} לכתוב לו גט שיחרור. אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} כל עמא אמרין {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} דהוא צריך {{ירו"מ-הדגשה|לכתוב לו גט שיחרור}} ואת אומר אינו צריך. שמא {{ירו"מ-הדגשה|הסקתה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אינו {{ירו"מ-הדגשה|צריך גט שיחרור לפי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אינו מעכבו מלוכל בפסח {{ירו"מ-הדגשה|אם}} אינו מ{{ירו"מ-הדגשה|הו}}ל {{ירו"מ-הדגשה|אין זו ראיה שהתורה חידשה שהמפקיר}} עב{{ירו"מ-הדגשה|ד}}ו {{ירו"מ-הדגשה|אף שעדיין אגוד בו וצריך גט שיחרור}} אינו {{ירו"מ-הדגשה|אוסרו}} מל{{ירו"מ-הדגשה|אכ}}ול {{ירו"מ-הדגשה|את}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}פסח. כהדא דתני ([[שמות יב מד|שמות בא יב מד]]) וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אותו. בשעה שהוא עובד את רבו הוא מעכבו לוכל בפסח {{ירו"מ-ביאור|אם אינו מהול}} ובשעה שאינו עובד את רבו אינו מעכבו מלוכל בפסח. סימא שתי עיניו כאחת הפיל שני שיניו כאחת יוצא בהן לחירות. זו אחר זו יוצא לחירות בראשונה ונותן לו דמים בשנייה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|מתניתא}} כמאן דאמר אינו צריך לכתוב לו גט שיחרור. ברם כמאן דאמר {{שוליים|ד_ל}}צריך לכתוב לו גט שחרור {{ירו"מ-הדגשה|הרי הוא עבדו}} ואת אומר משלם לו {{ירו"מ-ביאור|הרי מה שקנה עבד קנה רבו}}? אין לי {{ירו"מ-הדגשה|שצריך גט שיחרור}} אלא היוצא בשן ועין מניין היוצא בכיפה {{ירו"מ-ביאור|שרקם לו שטר שיחרור עליה}} ובהרנירק טיאונוס<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כב ב}} {{סוף}} <span id="דף_כג_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ובחרות של מלכים {{ירו"מ-ביאור|שרקם על מיני בגדים שטר שיחרור}} תלמוד לומר לחפשי ישלחנו מכל מקום. בניו מה הן? היוצא בשן ועין בניו עבדים והיוצא משום ייאוש בניו בני חורין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} לא מסתברא חילופין. היוצא בשן ועין הואיל ושיחררתו התורה בניו בני חורין. והיוצא משום ייאוש הואיל ולא שיחררתו התורה בניו עבדים. גר שמת וביזבזו ישראל את נכסיו והיו שם עבדים בין גדולים בין קטנים יצאו לחירות. {{תנא-ירו"מ|אבא שאול}} אומר {{שוליים|ד_לא}}גדולים יצאו לחירות קטנים לא יצאו לחירות. למה? שהן יצאו במיתת רבן. מעתה אפילו {{ירו"מ-הדגשה|קטנים}}! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} גדולים על ידי שיש בהן דעת לזכות את עצמן יצאו לחירות. קטנים על ידי שאין בהן דעת לזכות לעצמן לא יצאו לחירות. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|אבא שאול}}. מחלפא שיטתיה ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} תמן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן שאול}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}} המתייאש מעבדו אינו רשאי לשעבד בו וצריך לכתוב לו גט שחרור. שמע {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר יפה לימדני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושוע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לכתוב}} לו {{ירו"מ-הדגשה|גט שחרור דגט שחרור מגט אשה ילפינן שאינה יוצאה בהפקר וצריכה גט והכא אמר הכין שהלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|אבא שאול}} {{ירו"מ-הדגשה|שהגדולים זכו בעצמם אמרין מה דאמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לכתוב}} לו {{ירו"מ-הדגשה|גט שיחרור, זה לכתחילה אבל לשעבר}} דלא {{ירו"מ-הדגשה|יהב לא יהב}} {{ירו"מ-ביאור|מי שלא נתן לא נתן}} {{ירו"מ-ביאור|אפילו בלי גט העבד משוחרר}}. דלמא {{ירו"מ-ביאור|האם}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|לשעבדו}}? אמתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבה בר זוטרא}} ערקת {{ירו"מ-ביאור|ברחה}} אתייאש מינה אתא שאל {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} {{ירו"מ-הדגשה|ול}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} לי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} אינו רשאי לשעבדה.<br><br> <span id="דף_כג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מהו לכתוב לה גט שיחרור? אמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} ליה אם כתבת יאות את עבד {{ירו"מ-ביאור|שכך תהפך לבת ישראל}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ישמעאל בי רבי יוסה}} עבד שנשא בת חורין לפני רבו {{ירו"מ-הדגשה|ו}}רבו {{ירו"מ-הדגשה|לא מיחה}} בו יצא לחירות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמש הייתי יושב ושונה הכותב כתב קידושין לעבדו {{ירו"מ-ביאור|שרבו השיאו בת חורין}} או כתב נישואין לאמתו {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר זכה. וחכמים אומרים {{שוליים|ד_לב}}לא זכה. {{ירו"מ-הדגשה|אז איך יתכן שאם העבד נשא בעצמו רק שהאדון ראה ושתק העבד יוצא לחפשי}}? אהן תנייא קדמייא {{ירו"מ-ביאור| רבי ישמעאל בי רבי יוסה}} סבר {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר}} זכה {{ירו"מ-הדגשה|ולא רק בהשיאו רבו אלא אפילו נשא לפני רבו}} זכה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו}} מי {{ירו"מ-הדגשה|ה}}משחרר? {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר בין רבו הראשון ובין רבו השני. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אין לך משחרר אלא רבו הראשון בלבד {{ירו"מ-ביאור|דסבר מלוה מכאן ולהבא הוא גובה ואין לשני שום בעלות על העבד}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי חגיי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|ד_לג}}ישראל שהלוה את גוי על חמצו {{ירו"מ-ביאור|של הגוי}} אחר הפסח מותר בהנאה. אין תימר {{ירו"מ-הדגשה|למפרע הוא גובה}} ברשות ישראל הוא ויהא אסור. מה עביד לה {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} {{ירו"מ-הדגשה|באמת גם}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|מכאן ולהבא הוא גובה ומה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|שגם אם}} רב{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|השני שחררו יוצא לחרות}} קל הוא {{ירו"מ-הדגשה|שהקלו}} בשחרור הוא{{ירו"מ-הדגשה|יל ויצא לו שם}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}{{ירו"מ-הדגשה|שו}}חרר. כהדא דתני העושה עבדו אפותיקי {{שוליים|ד_לד}}מכרו אינו מכור. {{שוליים|ד_לה}}שיחררו משוחרר. חייליה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|אינו כותב אלא משחרר לא}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|המשחרר כותב שמ}}שמעו {{ירו"מ-הדגשה|איזה משחרר שיהיה אלא}} אמר אינו כותב אלא משחרר {{ירו"מ-ביאור|היינו אותו אחד שיש בכוחו לשחרר שזה הראשון}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו שורת הדין אין העבד חייב כלום אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו}} {{שוליים|ד_לו}}אילו המשעבד שדה לחבירו והלך ומכרה שמא אין בעל חוב בא וטורף {{ירו"מ-הדגשה|אם כן מה איכפת לשני שהראשון שחרר את העבד}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|העבד נעשה אפותיקי שלו ילך השני ויגבה מן העבד}}! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|כאן}} פתח לנו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} פתח {{ירו"מ-הדגשה|קטן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מאיר {{ירו"מ-הדגשה|לנו באור גדול כיוון שיצא לו שם משוחרר שוב אינו יכול לחזור ולשעבד אותו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא מצינו עבד משתחרר וחוזר ומשתעבד. מעתה לא יכתוב לו {{ירו"מ-הדגשה|העבד}} שטר על דמיו! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-ביאור|תקנו כך לטובת העבד}} מוטב שיאמר לו תן לי מאתים זוז שיש לי בידך ולא שיאמר לו עבדי אתה. רבנין דקיסרין אמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ביסא}} אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דאמר משחרר כותב}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. כמה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} קונס בדברים {{ירו"מ-הדגשה|שחכמים פוטרים כגון דינא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|ג}}ר{{ירו"מ-הדגשה|מ}}י כן {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} קונס בדברים {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שהזיק שיעבודו של חבירו חייב}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}קונס{{ירו"מ-הדגשה|ים אותו לשלם את דמי העבד}}. דתני<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כג ב}} {{סוף}} <span id="דף_כד_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שטר שיש בו ריבית קונסין אותו ואינו גובה לא את הקרן ולא את הריבית דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. וחכמים אומרים {{שוליים|ד_לז}}גובה את הקרן ולא את הריבית.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ה|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ה"> <strong>מתני':</strong> מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים תיקנתם את רבו ואת עצמו לא תיקנתם. {{שוליים|ד_לח}}לישא שפחה אינו יכול בת חורין אינו יכול יבטל. והלא לא נברא העולם אלא לפירייה ורבייה שנאמר {{הפ|ישעיהו|מה|יח}} {{ירו"מ-הדגשה|לא}} תוהו בראה לשבת יצרה. אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על חצי דמיו. חזרו {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} להורות כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}.<br><strong>גמ':</strong> היאך איפשר {{ירו"מ-הדגשה|שיהיה}} חציו עבד וחציו בן חורין? תיפתר או {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר אדם משחרר חצי עבדו או דברי הכל בעבד של שני שותפין ועמד אחד מהן ושיחרר חלקו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן עובד את רבו יום}} אחד {{ירו"מ-הדגשה|ואת עצמו יום}} אחד {{ירו"מ-הדגשה|כיצד}}? מצא מציאה ביום של רבו של רבו. ביום של עצמו של עצמו. ולית מחר בעי י{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בה ליה למריה {{ירו"מ-ביאור|האם לא יצטרך למחרת לתת את מה שמצא לרבו}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מחר {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} עבד {{ירו"מ-הדגשה|ומה שקנה}} עבד {{ירו"מ-הדגשה|קנה רבו נפקא}} מי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ה {{ירו"מ-הדגשה|אם במציאה הזו}} קידש אשה ביום של מריה {{ירו"מ-ביאור|אדוניו}} אין חוששין לקידושיו. ביום של עצמו חוששין לקידושיו. ולא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מי שחציו עבד וחציו בן חורין קידש אשה אין חוששין לקידושיו {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין קידושי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|לחצ}}אין? דכוותה גירש {{ירו"מ-ביאור|אם היה שליח לגרושין}} אין חוששין לגירושיו. תמן תנינן {{שוליים|ד_לט}}אין נושאין נשים במועד {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא אמר}} {{אמורא-ירו"מ|שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} משום ביטול פרייה ורבייה. בעון קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} עבד מהו שישא אשה במועד? אמר ליה נישמעינה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} ליבטיל. והלא לא נברא העולם אלא לפירייה ורביה {{ירו"מ-הדגשה|משמע שאף הוא חייב בפריה}} ורביה. ואמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כל שהוא מצווה על פרייה ורבייה אסור לו לישא אשה במועד.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ו|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ו"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מ}}המוכר את עבדו {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} או לחוצה לארץ יצא בן חורין. {{שוליים|ד_מא}}אין פודין את השבויין יותר על דמיהן מפני תיקון העולם. {{שוליים|ד_מב}}אין מבריחין את השבויין מפני תיקון העולם. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר מפני תקנת שבוים. {{שוליים|ד_מג}}אין לוקחין ספרים תפילין ומזוזות מן הגוים יותר על דמיהן מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן המוכר את עבדו לעובד כוכבים ומזלות}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}ו {{ירו"מ-הדגשה|לחוצה לארץ יצא בן חורין משמע לעובד כוכבים ומזלות}} אפילו בארץ ישראל {{ירו"מ-הדגשה|יוצא לחרות ובחוץ}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ארץ אפילו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ישראל. מי משחררו? רבו ראשון נותן דמיו והשני משחררו. נימר אם ידע רבו השני {{ירו"מ-הדגשה|שהעבד}} נמ{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מארץ ישראל}} שניהן נותנין את דמיו<br><br> <span id="דף_כד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם לאו הראשון נותן את דמיו והשני משחררו. {{ירו"מ-הדגשה|אם כתב בשטר המכירה}} אני פלוני בן פלוני מוכר את עבדי פלוני {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אנטיוכי יצא לחירות {{ירו"מ-הדגשה|לאנטוכי}} שהוא בלוד לא יצא לחירות {{ירו"מ-ביאור|עד שירצה להוציא אותו לחוץ לארץ}}. תני יוצא עבד {{ירו"מ-ביאור|אם הוא מסכים}} עם רבו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}חוצה לארץ לפיכך אם מכרו שם מכור {{ירו"מ-ביאור|שכיוון שהסכים לצאת לחוץ לארץ איבד את זכותו}}. בא מחוצה לארץ על מנת לחזור כופין אותו לחזור {{ירו"מ-הדגשה|עימו}}. על מנת שלא לחזור {{ירו"מ-הדגשה|והחליט}} לחזור אין כופין אותו לחזור {{ירו"מ-הדגשה|עימו}}. ברח מחוצה לארץ רשאי להחזירו. ברח מ{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ארץ לחוצה לארץ {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יאשיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה רבא}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|למכרו בחוץ לארץ}}. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה רבה}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|למכרו בחוץ לארץ}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי מרינוס בריה דרבי הושעיה רבה}} אמר אסור. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} לא פליגין {{ירו"מ-הדגשה|מאן דאמר}} מותר בלמוד לברוח לשם ומאן דאמר אסור בשאינו למוד לברוח לשם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} פליגין מאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|אסור}} ביכול להביאו משם {{ירו"מ-הדגשה|ומאן דאמר מותר}} בשאינו יכול להביאו משם. נתני ואם התנה עמו {{ירו"מ-הדגשה|בשעת}} ה{{ירו"מ-הדגשה|ק}}נ{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{ירו"מ-הדגשה|מהגוי להורידו לחוץ לארץ}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|ולמה המשנה פסקה בפשטות שבכל מקרה יוצא לחירות הסיבה שהמשנה לא הזכירה אפשרות של תנאי כיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}עד כדון {{ירו"מ-הדגשה|תנאי מועיל}} בגדולים {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} בקטנים {{ירו"מ-הדגשה|לא יכול להתנות}} {{ירו"מ-ביאור|ולכן המשנה לא הזכירה אפשרות של תנאי כי אז היה צריך לחלק בין קטנים לגדולים}} {{ירו"מ-הדגשה|הרי גם בקטנים שייך}} תנ{{ירו"מ-הדגשה|א}}י {{ירו"מ-הדגשה|ד}}ניתני עם רבהון. עד כדון בשהיה רבו ישראל {{ירו"מ-הדגשה|ויכול להתנות עם האדון אבל כש}}היה רבו גוי {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|אינו יכול להתנות}} {{ירו"מ-ביאור|ולכן המשנה לא הזכירה אפשרות של תנאי}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי טבלא}} זבין עבדיה ומתני עם רבהון {{ירו"מ-ביאור|קנה עבדים קטנים והתנה עם האדון}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק דהבן}} הוון ליה עבדיה ערקין לבנותהון {{ירו"מ-ביאור|ברחו לכפרים שלהם בחוץ לארץ}} אתא שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} ואורי ליה אונ{{ירו"מ-הדגשה|א}} אסור {{ירו"מ-ביאור|לכתוב שטר מכירה אסור}} אנטריס שרי {{ירו"מ-ביאור|רק לקחת כסף תמורת העבד מותר}} אפרכורים צריכה {{ירו"מ-ביאור|כתיבת שטר בעלות בארכאות שלהם ספק אם מותר}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמתיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר אדא}} {{ירו"מ-הדגשה|ערקת}} {{ירו"מ-ביאור|ברחה}} {{ירו"מ-הדגשה|לקליסייא אתא שאל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|והורי ליה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|אונא}} אסור {{ירו"מ-ביאור|לכתוב שטר מכירה אסור}} אנטריס שרי {{ירו"מ-ביאור|רק לקחת כסף תמורת העבד מותר}} אפרכורים צריכה {{ירו"מ-ביאור|כתיבת שטר בעלות בארכאות שלהם ספק אם מותר}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} אין פודין את השבויין יותר מדמיהן מפני תיקון העולם ואין מבריחין את השבויין מפני תיקון העולם. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר מפני תקנת השבויין דלא יהוון קטרינון {{ירו"מ-ביאור|יקשרו}} {{ירו"מ-הדגשה|את הנשארים כדי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|יברחו}}. תני גוי מוכר ספרים תפילין ומזוזות אסור ליקח ממנו. והא תני מעשה בגוי אחד בצידן שהיה מוכר תפילין ומזוזות ובא מעשה לפני חכמים ואמרו מותר ליקח ממנו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר חנינה}} {{שוליים|ד_מד}}בגוי שחזר לסורו {{ירו"מ-הדגשה|מפחד שיהרג}} הוה {{ירו"מ-ביאור|אבל בסתר שמר מצוות ויודע לכתוב לשמה}}. <br><br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ז|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ז]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ז"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מה}}המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר. משום נדר לא יחזיר. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר כל נדר שידעו בו הרבים לא יחזיר ושלא ידעו בו הרבים יחזיר. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר כל נדר שהוא צריך חקירת חכם<br><br> {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}נר {{ירו"מ-הדגשה|מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כד ב}} {{סוף}} <span id="דף_כה_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לא יחזיר ושאינו צריך חקירת חכם {{ירו"מ-ביאור|והבעל יכול להתיר}} יחזיר. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} לא אסרו זה אלא מפני זה. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי יהודה}} מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו קונם שאיני מגרשך וגירשה והתירו לו חכמים שיחזירנה מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> ותני מפני מה אמרו חכמים המוציא משום שם רע לא יחזיר? {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוציא את אשתו משום שם רע והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו בנים לאחר זמן נמצאו הדברים בדאים אמר אילו הייתי יודע שהדברים בדאים א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל ובניה ממזירין ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה שהיא אסורה לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה. תני מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום נדר לא יחזיר? {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוציא את אשתו משום נדר והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו ונמצא נדר בטל אמר אילו היית יודע שהיה הנדר בטל א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל והוולד ממזר ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה שהיא אסורה לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר {{ירו"מ-הדגשה|כל נדר שהוא צריך חקירת חכם לא יחזיר ושאינו צריך חקירת חכם יחזיר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי נדר שאינו צריך חקירת חכם היה {{ירו"מ-הדגשה|ויכל להפר בעצמו ואם לא הפר כנראה שרצה לגרשה בגלל סיבה אחרת ולא יבא לומר אילו הייתי יודע}} וכ"ו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר {{ירו"מ-הדגשה|כל נדר שידעו בו הרבים לא יחזיר ושלא ידעו בו הרבים יחזיר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי נדר שלא ידעו בו רבים היה {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|יכל ללכת לחכם להתיר ואם לא הלך כנראה שרצה לגרשה בגלל סיבה אחרת ולא יבא לומר אילו הייתי יודע}} וכ"ו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} לא אסרו זה אלא מפני זה. בדין היה שאפילו נדר שהוא צריך חקירת חכם יחזיר שהזקן עוקר את הנדר מעיקרו {{ירו"מ-ביאור|ולא אסרו אלא גזרה שמא יוציא ונישאת לאחר וילדה ממנו ותלך לחכם ויתיר לה, ואמר אילו הייתי יודע שהחכם}} {{ירו"מ-ביאור|מתיר, אפילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה, לא הייתי מגרשה. ונמצא גט בטל והוולד ממזרים}}. מפני מה אסרו נדר שאין צריך חקירת חכם {{ירו"מ-ביאור|הרי הטעם הזה לא קיים}}? מפני נדר שצריך חקירת חכם.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ח|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ח]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ח"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מו}}המוציא את אשתו משום איילונית {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר לא יחזיר וחכמים אומרים יחזיר. נישאת לאחר והיו לה בנים והיא תובעת כתובתה אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר לה שתיקותיך יפה מדבורייך.<br><strong>גמ':</strong> תני מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום איילונית לא יחזיר? {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוציא את אשתו משום איילונית והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו בנים ואמר אילו הייתי יודע שאשתי יולדת א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל והוולד ממזר ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה היא אסורה לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן וחכמים}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר{{ירו"מ-הדגשה|ים יחזיר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי כמה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נשים נשואין איילונית ועל ידי שיש להן נחת רוח מהן מקיימין אותן {{ירו"מ-הדגשה|ויכול לישא אחרת בשביל בנים ואם החליט לגרשה כנראה סיבה אחרת היתה לו ולא יבא לומר אילו הייתי}} יוד{{ירו"מ-הדגשה|ע}} וכ"ו.<br><br> <span id="דף_כה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר אומר {{ירו"מ-הדגשה|לה שתיקותיך יפה מדבורייך והרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|המגרש אילונית}} לא יחזיר {{ירו"מ-ביאור|שמתנים עימו שהוא מבין שאף אם יתברר שהיא בת בנים הוא מגרש}} ואת אמר כן {{ירו"מ-ביאור|שאומר לה אם לא תשתקי אני אגיד שאילו הייתי יודע שאת בת בנים לא הייתי מגרשך}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} לית כאן {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אלא {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ותני כן משום {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ט|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ט]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ט"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מז}}המוכר את עצמו ואת בניו {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} אין פודין אותו אבל פודין את הבנים לאחר מיתת אביהן. {{שוליים|ד_מח}}המוכר שדהו {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הלוקח {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מביא ביכורים {{ירו"מ-ביאור|אף שהפירות גדלו ברשות גוי}} מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> מתניתא {{שוליים|ד_מט}}בשמכר עצמו ושנה אבל אם מכר עצמו פעם אחת פודין אותו. ואם מכר עצמו ללודים {{ירו"מ-ביאור|אוכלי אדם}} אפילו פעם אחת אין פודין אותו. מעשה באחד שמכר את עצמו ללודים אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} אמר מה נעשה מפני חייו עשה {{ירו"מ-הדגשה|ומצווה לפדותו תנן התם}} (משנה דמאי ה ט) {{ירו"מ-הדגשה|מעשרין משל ישראל על של נכרי משל נכרי על של ישראל}}. מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אמר {{שוליים|ד_נ}}אין קניין {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרין יש קניין לעובד כוכבים ומזלות בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כה מו|ויקרא בהר כה מו]]) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה. הקיש עבדים לאחוזה מה עבדים {{שוליים|ד_נא}}אתם קונין מהן ואין הם קונין מכם אף אחוזה אתם קונים מהם והם אינם קונים מכם. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} והא מסייעא {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כה כג|ויקרא בהר כה כג]]) והארץ לא תמכר לצמיתות לחל{{ירו"מ-הדגשה|י}}טות. אמר ליה כל גרמא אמרה דהיא מסייעא {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} לא תימכר הא אם נמכרה חלוטה היא. {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא דציפורי}} אמר הנהיג {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} בציפורין כהדא ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שיש קנין לגוי להפקיע מעשרות אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעורה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} אף על גב {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אמר אין קניין {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} בארץ ישראל להפקיעו מן המעשרות מודה שיש לו בה קניין נכסים. מהו קניין נכסים? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{שוליים|ד_נב}}אכילת פירות {{ירו"מ-ביאור|שאם ישראל מכר הקרקע לעובד כוכבים ומזלות, לעניין אכילת פירות, יש לו בהם קניין. ואם נגמרו ברשות העובד כוכבים ומזלות, פטורין מהמעשרות. אבל אם ישראל לקח ממנו פירות, ונגמרו ביד ישראל, חייבים במעשרות}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}תנינן הלוקח מביא ביכורים מפני תיקון העולם {{ירו"מ-הדגשה|ואם אין קנין כלל}} יביא ביכורים דבר תורה. קנה שדה {{ירו"מ-הדגשה|בזמן שה}}יובל {{ירו"מ-הדגשה|נוהג והקרקעות חוזרות}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} אמר קנה קרקע {{ירו"מ-הדגשה|ומביא ביכורים וקרא}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} אמר לא קנה קרקע {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|פירות ואינו מביא ביכורים}}. מתיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} על דעתיך דאת אמר קנה קרקע יחפור בה בורות שיחין ומערות? אמר ליה התורה אמרה ([[ויקרא כה כח|ויקרא בהר כה כח]]) ושב לאחוזתו בעיינו {{ירו"מ-ביאור|צריך להחזירה כמו שהייתה}}. אייתי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} שמועתא קדמיהון<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כה ב}} {{סוף}} <span id="דף_כו_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-ביאור|הביא {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} את דברי המחלוקת בין {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}}}} ולא ידע {{ירו"מ-הדגשה|שזו מחלוקת ישנה}} דעוד אינון פליגין {{ירו"מ-הדגשה|בפלוגתא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר מביא וקורא {{ירו"מ-ביאור|דקנין פירות כקניין הגוף}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר אינו מביא וקורא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} כל עמא מודיי שהוא מביא מה פליגין בקרייה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר מביא וקורא. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר {{שוליים|ד_נג}}מביא ואינו קורא.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כו ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק השולח גט לאשתו</strong><br> 3nwd21vkxntpzpnhgin8r3pe1xrbw4s 3026805 3026804 2026-07-24T13:55:44Z מאירושולי 35234 3026805 wikitext text/x-wiki ==פרק רביעי – השולח גט== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_גיטין_פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_א|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_א}}השולח גט לאשתו והגיע בשליח, או ששלח אחריו שליח ואמר: גט שנתתי לך - בטל, הרי הוא בטל. קדם אצל אשתו, או ששלח אצלה שליח ואמר לה: גט ששלחתי לך בטל הוא הרי זה בטל. אם משהגיע גט לידה, אינו יכול לבטלו.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|יט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|יט ב}} {{סוף}} <span id="דף_כ_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כ.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כ]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כ|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: השולח גט לאשתו והגיע בשליח}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}ו {{ירו"מ-הדגשה|ששלח אחריו שליח ואמר: גט שנתתי לך בטל - הרי הוא בטל.}} {{ירו"מ-ביאור|משמע שחייב להגיעה לשליח כדי לבטלו, ואינו יכול לבטלו ממקומו}}. הדא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא,}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|ד_ב}}אדם מבטל שליחותו בדברים. פתר לה: משום חומר הוא בעריות, {{ירו"מ-הדגשה|שתקנו שלא יוכל לבטל את השליחות שלא בידיעת השליח - שמא תנשא בגט זה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוא {{ירו"מ-הדגשה|ביטל, ונמצא בניה ממזרים.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|דיבר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|של}}{{ירו"מ-הדגשה|י}}{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ות {{ירו"מ-הדגשה|סתם}}. עשה שליח להוליך את הגט {{שוליים|ד_ג}}- צריך ליתנו לה בפני שנים, ואין השליח עולה לו משום שנים, {{ירו"מ-ביאור|שהשליח עומד במקום הבעל; וכשם שהבעל צריך למסור לה את הגט בפני שני עדים, אף השליח כן}}. הלך השליח לבטל את הגט - צריך לבטלו בפני שנים, והשליח עולה משם שנים. הלך לבטל את הגט, אשכחיה {{ירו"מ-הדגשה|לשליח}} באיסטרט{{ירו"מ-הדגשה|יה}} - {{ירו"מ-ביאור|בדרך}} אמר ליה: ההוא גיטא {{ירו"מ-הדגשה|שמסרתי לך}} - יהבת {{ירו"מ-ביאור|מסרתה}} לה? אמר ליה: {{ירו"מ-הדגשה|יהבית}} לה. מי מישתעי - {{ירו"מ-ביאור|תוך שהם מדברים}} - נפיל מיניה. אמר ליה: לא אמרת לי י{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בית לה? אמר ליה {{ירו"מ-הדגשה|יהבית}} לה, ואמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} לי יהא לי בידך. מה {{ירו"מ-הדגשה|הדין?}} ה{{ירו"מ-הדגשה|א}}ם מאחר שיש בידו לגרש נאמן, או מאחר שנמצא בידו אינו נאמן? חלה שליח {{ירו"מ-הדגשה|שעשה הבעל לבטל את הגט - האם הוא יכול למנות}} שליח {{ירו"מ-הדגשה|אחר במקומו}}? מה את עבד ליה: כגיטין {{ירו"מ-הדגשה|או}} כקידושין? אין תעבדינה כגיטין - {{ירו"מ-הדגשה|יכול למנות שליח אחר, שהרי הבעל לא מקפיד מי ילך, דכיוון שמגרשה בעל כרחה}} ביד כל אדם מצוי לגרש. אין תעבדינה כקדושין - {{ירו"מ-הדגשה|אינו יכול למנות שליח, שאולי הבעל מקפיד שדווקא הוא יהיה השליח, שהרי}} לא ביד כל אדם מצוי לקדש, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי צריך לרצות את האשה שתסכים}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ב|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ב"> <strong>מתני':</strong> בראשונה היה עושה בית דין במקום אחד ומבטלו. {{שוליים|ד_ד}}התקין {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל הזקן}} שלא יהיו עושין כן, מפני תיקון העולם. בראשונה היה משנה שמו ושמה ושם עירו ושם עירה {{ירו"מ-ביאור|- שאף שהיו לו שני שמות, לא היה כותב אלא שם הנוהג במקום כתיבת הגט}}. {{שוליים|ד_ה}}התקין {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} </span> הזקן שיהא כותב "איש פלוני וכל שם שיש לו, אשה פלונית וכל שם שיש לה", מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: בראשונה היה עושה בית דין במקום אחד ומבטלו.}} לית הדא פליגא {{ירו"מ-ביאור|האין זה חולק}} על {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש?}} ד{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} אמר: אין אדם מבטל שליחותו בדברים! פתר לה: בבית דין שכחו מרובה, {{ירו"מ-ביאור|ו{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} לא אמר אלא שלא בבית דין}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} מפני תיקון העולם. {{ירו"מ-הדגשה|מאי}} תיקון עולם? אמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש:}} שלא תבוא לידי ממזירות. ואמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש:}} שלא תהא יושבת עגונה. מאן דאמר שלא תהא יושבת עגונה {{ירו"מ-הדגשה|- ש}}תהא סבורה שביטל והוא לא ביטל, ונמצאת יושבת עגונה. ומאן דאמר שלא תבוא לידי ממזרות {{ירו"מ-הדגשה|- שתהא}} סבורה שלא ביטל והוא ביטל, והיא הולכת ונישאת בלא גט, ונמצאו בניה באין לידי ממזירות. {{ירו"מ-הדגשה|אי}} {{ירו"מ-הדגשה|נמי}}: סבורה שביטל והוא לא ביטל, ובא אחר וקידשה - תופסין בה קידושין, והיא סבורה שלא תופסין בה קידושין, והיא ממתנת עד שימות בעלה הראשון, והיא הולכת ונישאת {{ירו"מ-הדגשה|לשלישי,}} ונמצא בניה באין לידי ממזירות {{ירו"מ-הדגשה|שהרי היא נשואה לשני}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה:}} סלקית לשיירא, ושמעית {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|אמר}}י בשם ⁣‌​‌‌​‌​‍ריש לקיש: שלא תבוא לידי ממזירות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא:}} אפילו מאן דאמר שלא תהא יושבת עגונה - אית ליה {{ירו"מ-הדגשה|נמי}} שלא תבוא לידי<br><br> <span id="דף_כ_ב"> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כ|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ממזירות. עבר וביטלו {{ירו"מ-הדגשה|אחר התקנה - מהו}}? נישמעינה מן הדא, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ד_ו}}אם ביטלו - הרי זה מבוטל, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי}}. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר: אינו יכול לבטלו ולא להוסיף על תנאו. יאות אמר {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}, {{ירו"מ-ביאור|שאם לא כן מה כח בית דין יפה?}} מאי טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי}}? דבר תורה הוא שיבטל, והן אמרו שלא ביטל, ודבריהן עוקרין דברי תורה? וכי זיתים על שמן וענבים על היין לא תורה הוא שיתרום, והן אמרו שלא יתרום? {{ירו"מ-הדגשה|דתנן: אין תורמין זיתים על השמן ולא ענבים על היין}}. ולא עוד, אלא {{ירו"מ-הדגשה|שתקנו חכמים שאם}} {{שוליים|ד_ז}}עבר ותרם - אין תרומתו תרומה, {{ירו"מ-הדגשה|מפני גזל השבט}} {{ירו"מ-ביאור|שמפסיד את הכהן שצריך להוציא הוצאות כדי לסחוט}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן התקין}} {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|הזקן}} שי{{ירו"מ-הדגשה|ה}}א {{ירו"מ-הדגשה|כותב}} איש פלוני וכל שם שיש לו {{ירו"מ-הדגשה|אשה פלונית וכל שם שיש לה מפני תיקון העולם}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אושעיה בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יודן נשייא}} {{ירו"מ-הדגשה|באגדה דסבך}} {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|מאן דייק לן וידע לפרש לנו אותם על בוריים}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}הגע עצמך דהוה שמיה ראובן ואפיק שמיה {{ירו"מ-ביאור|וקרא לעצמו}} {{ירו"מ-הדגשה|בגט}} שמעון {{ירו"מ-הדגשה|אז}} מה {{ירו"מ-הדגשה|תעזור התקנה אם יכתוב שם לא נכון וכל שם שיש לו}} {{ירו"מ-ביאור|כגון שמעון וכל שם שיש לו הרי מדובר בראובן}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|צריך לכתוב}} אני פלוני וכל שם שיש לי {{ירו"מ-הדגשה|דכיוון שכותב אני גם אם יכתוב}} שם {{ירו"מ-הדגשה|לא נכון הגט כשר}}. יותר מיכן אמרו היו לו שתי נשים אחת ביהודה ואחת בגליל ולו שני שמות אחד ביהודה ואחד בגליל וכתב זה שביהודה לגרש זו שבגליל ושבגליל לגרש זו שביהודה אינה מגורשת. מתניתא שהיה מיהודה וכתב לגרש בגליל {{ירו"מ-הדגשה|בשמו שב}}יהודה מגליל וכתב לגרש ביהודה {{ירו"מ-הדגשה|בשמו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בגליל. אבל אם הי{{ירו"מ-הדגשה|ו}} מיהודה וכתב לגרש ביהודה {{ירו"מ-הדגשה|או}} מגליל וכתב לגרש בגליל {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כתב {{ירו"מ-הדגשה|רק שם אחד שנקרא כך באותו מקום שמ}}גרש {{ירו"מ-הדגשה|בו}} הרי זו מגורשת {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא כתב את שמו השני}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילי}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בתחילה צריך לומר אני פלוני שמיהודה עם כל שם שיש לי בגליל אם היה שרוי במקום אחר מגרש {{ירו"מ-הדגשה|ב}}אי זה {{ירו"מ-הדגשה|שם}} שירצה {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לא הוחזק באף אחד מהם}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} הדא דאת אמר לשעבר {{ירו"מ-ביאור|בדיעבד}} <br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כ א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כ ב}} {{סוף}} <span id="דף_כא_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אבל לכתחילה צריך למיעבד כהדא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אילי}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} {{שוליים|ד_ח}}אם יצא לו שם {{ירו"מ-הדגשה|נוסף}} במקום {{ירו"מ-הדגשה|ה}}אחר צריך להזכיר שלשתן. תמן תנינן {{שוליים|ד_ט}}כותבין גט לאיש אף על פי שאין אשתו עמו {{שוליים|ד_י}}ושובר לאשה אף על פי שאין בעלה עמה {{שוליים|ד_יא}}ובלבד שיהא מכירם והבעל נותן את השכר. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|הסופר והעדים}} {{שוליים|ד_יב}} {{ירו"מ-הדגשה|צריכין שיכירו}}את {{ירו"מ-הדגשה|האיש והאשה}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|שמות}}יהן בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|בגט}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|בשובר שאם אינן}} מכיר{{ירו"מ-הדגשה|ין חיישינן שמא יכתוב גט על שם}} א{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ת {{ירו"מ-הדגשה|איש אחד ששמו כשמו ויכתוב בו שם}} א{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ת {{ירו"מ-הדגשה|האיש ההיא וימסרנו להאשה ההיא ותוציא הגט ותנשא ותגבה בו כתובתה וכן בשובר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} צריך שיהא מכיר לאיש בגט ולאשה בשוברה {{ירו"מ-הדגשה|אבל לא}} חיי{{ירו"מ-הדגשה|ב}} {{ירו"מ-הדגשה|להכיר האשה בגט}} או {{ירו"מ-הדגשה|האיש בשובר}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון בר חייה}} בעי קומי {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו מכירים שזה שם האיש וזו שם האשה}} הגע עצמך שהביא אשה אחרת {{ירו"מ-הדגשה|ששם בעלה כשמו ושמה כשם אשתו}} וגירש בה? אמר ליה לכשיבואו ויעידו העדים {{ירו"מ-הדגשה|שהאשה שהגט בידה היא האשה שחתמו על גיטה רק אז יקימו בית דין את הגט ותוכל להינשא}}. ולא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} {{שוליים|ד_יג}}עשו עדים החתומים על השטר כמי שנחקרה עדותן בבית דין {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שחתימתם מופיעה על הגט שביד האשה שוב לא יכולים לומר לא חתמנו על הגט שלה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}י{{ירו"מ-הדגשה|וו}}ן {{ירו"מ-הדגשה|שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד}}? תמן בשאמרו לא חתמנו כל עיקר {{ירו"מ-הדגשה|והרי גט}} חתו{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|בחתימתם לכן אינם נאמנים}}. ברם הכא באומר {{ירו"מ-הדגשה|לזו}} חתמנו {{ירו"מ-הדגשה|ולזו}} לא חתמנו {{ירו"מ-הדגשה|לכן הם נאמנים}}. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שצריך שיהא מכיר את שניהן דתנן}} בראשונה היה משנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה אם {{ירו"מ-הדגשה|כש}}הסופר מכיר {{ירו"מ-הדגשה|את שניהם}} בזה {{ירו"מ-הדגשה|יש חשש שישנו}} את שמותם {{ירו"מ-הדגשה|כן שהרי}} אית בר נש דחכמין לחבריהון באפין {{ירו"מ-ביאור|יש אדם שמכיר את חברו בפנים}} ולא ידעין שמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}תהון. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שאין צורך שהסופר יכיר גם את האיש וגם את האישה דתנן}} התקין {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} שיהו כותבין איש פלוני וכל שם שיש לו אשה פלונית וכל שם שיש לה מפני תיקון העולם {{ירו"מ-הדגשה|משמע שהסופר צריך להכיר גם האיש וגם את האישה}}. מתניתא במגרש בעל כורחו {{ירו"מ-הדגשה|ושם חייבין להכיר גם את שם האשה דכיוון שה}}בעל {{ירו"מ-הדגשה|לא מעוניין}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}גרש {{ירו"מ-הדגשה|חיישינן שישנה את שמה כדי להכשיל את הגירושין}}. מה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} במגרש ברצונו. ואית דבעי מימר במגרש במקומות אחרים {{ירו"מ-הדגשה|לכן יש צורך שידע את שמה כי יש לחשוש שמא ישנה את שמה}} מה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} במגרש באותו מקום {{ירו"מ-הדגשה|תניא והבעל נותן את השכר}}. כהדא דושו אחוי דדודו הוה משבק איתתיה {{ירו"מ-ביאור|גרש את אשתו}} אתא עובדא קומי רבנן {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמרין היא תתן אגרא. והתנינן הבעל נותן את השכר. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר שהבעל נותן שכר זה}} במוחלת לו כתובתה {{ירו"מ-ביאור|אבל כשיש לה כתובה והיא צריכה את הגט לגבות כתובתה היא צריכה לשלם שכר הסופר}}. <br><br> <span id="דף_כא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ג|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_יד}}אין אלמנה נפרעת מניכסי יתומין אלא בשבועה. נמנעו מלהשביע. {{שוליים|ד_טו}}התקין {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} שתהא נודרת ליתומין כל מה שירצו וגובה את כתובתה. {{שוליים|ד_טז}}והעדים חותמין על הגט מפני תיקון העולם. {{שוליים|ד_יז}}והלל התקין פרוזבול מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן התקין}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|שתהא נודרת מאי טעמא כיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בראשונה היו נשבעות לשקר וקוברות את בניהם שנאמר {{הפ|ירמיהו|ב|ל}} לשוא הכיתי את בניכם. ועוד שאימת נדרים עליהן יותר מן השבועות. עברה ונשבעה {{ירו"מ-הדגשה|מהו}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} אם נשבעה נשבעה. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר לכלתיה אילולא דאנא וותרן {{שוליים|ד_יח}}אפילו קלוסיתיה {{ירו"מ-ביאור|צעיף}} דעל רישך דידי הוא {{ירו"מ-ביאור|ד{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} לא מגבי כתובה לארמלתא משום דנמנעו מלהשביעה. ובשני ד{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} קלים היו נדרים בעיניהם לעבור עליהם ולא סמיך אנדרה לאגבוייה}}. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר זכת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} בכלים שעליהם {{ירו"מ-הדגשה|דסבר שאין שמין}} כלים שעליה {{ירו"מ-הדגשה|בכתובתה ולכן אף אם לא גובה כתובתה}} זכת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} בכלים שעליה. מתניתא מסייעא ליה {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן אחד המקדיש נכסיו ואחד המעריך את עצמו}} {{שוליים|ד_יט}}אין לו לא בכסות אשתו ולא בכסות בניו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} {{שוליים|ד_כ}}מפני מה התקינו זמן בגט? מפני מעשה שאירע. מעשה באחד שהיה נשוי את בת אחותו וזינת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} עד שהיא אשת איש הלך והקדים זמנו בגט אמר מוטב שתידון כפנויה ואל תדון כאשת איש. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|התקין פרוזבול מפני תיקון העולם}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} קשיתא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|הניחה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מאן דאמר {{שוליים|ד_כא}}מעשרות {{ירו"מ-הדגשה|בזמן הזה}} מן דבריהן. ברם כמאן דאמר מעשרות {{ירו"מ-הדגשה|בזמן הזה}} מן התורה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|הלל}} מתקין על דבר תורה?! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} וכי {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שעה שגלו לבבל כלום נפטרו אלא ממצות התלויות בארץ? והשמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ {{ירו"מ-הדגשה|אם כן אפילו למאן דאמר מעשרות בזמן הזה מדרבנן קשה שהרי שמיטת כספים מהתורה}}! חזר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ואמר {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[דברים טו ב|דברים ראה טו ב]]) זה דבר השמיטה שמוט. {{שוליים|ד_כא}}בשעה שהשמיטה נוהגת בארץ מדבר תורה השמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ דבר תורה. בשעה שהשמיטה נוהגת בארץ מדבריהם השמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ מדבריהן. תמן אמרין אפילו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מאן דאמר מעשרות מדברי תורה {{ירו"מ-הדגשה|מודה בשמיטה שהיא מדבריהן מדכתיב}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}זה דבר השמיטה שמוט. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שני שמיטין {{ירו"מ-הדגשה|הכתוב מדבר}} שמיטה ויובל. בשעה<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כא ב}} {{סוף}} <span id="דף_כב_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שהיובל נוהג השמיטה נוהגת מדברי תורה. פסקו היובלות נוהגת שמיטה מדבריהן. {{שוליים|ד_כג}}אימתי פסקו היובלות? {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא כה י|ויקרא בהר כה י]]) לכל יושביה בזמן שיושבין עליה ולא בזמן שגלו מתוכה. היו עליה והיו מעורבבין שבט יהודה בבנימין ושבט בנימין ביהודה יכול יהא היובל נוהג? תלמוד לומר לכל יושביה {{ירו"מ-הדגשה|עד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כל יושביה {{ירו"מ-הדגשה|עליה}} {{ירו"מ-ביאור|במקומן}}. נמצאת אומר כיון שגלו שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה בטלו היובלות {{ירו"מ-הדגשה|ואפילו}} ב{{ירו"מ-הדגשה|בי}}{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|ראשון}} לא {{ירו"מ-הדגשה|היה היובל נוהג משגלו עשרת השבטים}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ד|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_כד}}עבד שנשבה ופדאוהו לשם עבד ישתעבד. לשם בן חורין לא ישתעבד. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר בין כך ובין כך ישתעבד. {{שוליים|ד_כה}}עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו שורת הדין אין העבד חייב כלום אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר {{שוליים|ד_כו}}אינו כותב אלא משחרר {{ירו"מ-ביאור|כותב}}.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן עבד שנשבה ופדאוהו לשם עבד ישתעבד לשם בן חורין לא ישתעבד אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} בדין היה שאפילו {{ירו"מ-הדגשה|פדאוהו}} לשם עבד לא ישתעבד {{ירו"מ-הדגשה|דמתניתין}} לא{{ירו"מ-הדגשה|חר יאוש}}. ולמה אמרו ישתעבד שלא יהא העבד מבריח עצמו בין {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שבויין {{ירו"מ-הדגשה|מתוך ידיעה שיפדו אותו והוא יצא לחפשי}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מתניתא אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתני לשם עבד ישתעבד ורבו נותן דמיו}} {{ירו"מ-ביאור|למי שפדה אותו}} {{ירו"מ-הדגשה|לשם בן חורין לא ישתעבד ואין}} רבו נותן דמיו. לא אמר אלא רבו {{ירו"מ-הדגשה|נותן דמיו}} הא אחר לא {{ירו"מ-הדגשה|יכול ליתן דמיו לזה ולהחזיקו לעבדו}} {{ירו"מ-ביאור|ושמע מינא דאחר יאוש מיירי, וישתעבד לשני עד שיחזיר לו ראשון את דמיו אבל לא ישתעבד לאחר שאינו אלא משום תקנה שלא יהיה מבריח עצמו בין השבויים}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בדין היה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אפילו {{ירו"מ-הדגשה|אם פדאוהו}} לשם בן חורין ישתעבד {{ירו"מ-הדגשה|דמתניתין לפני יאוש}}. ולמה אמרו לא ישתעבד שלא להוציא {{ירו"מ-הדגשה|לעז}} על בני חורין {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שפדאוהו לשם בן חורין כבר יצא לו שם בן חורין}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|מתניתא}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} כן {{ירו"מ-ביאור|שמדובר לפני יאוש והוא עדיין עבד}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר בין כך ובין כך ישתעבד. {{שוליים|ד_כז}}שכשם שישראל מצווין לפדות בן חורין כך הן מצווין לפדות את העבדים.<br><br> <span id="דף_כב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אהן תנייא קדמייא סבר מימר מצווין הן לפדות בני חורין ואין מצווין לפדות את העבדים {{ירו"מ-הדגשה|לכן תקנו שהעבד ישתחרר כדי שיפדו אותו}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|ס}}בר {{ירו"מ-הדגשה|שאף מצווה לפדות עבדים ואם כך עדיף שלא יהיה בן חורין שלא יפיל עצמו בשבי כדי שיפדו אותו ויהיה בן חורין}} {{ירו"מ-ביאור|רואים שמדובר קדם יאוש שהוא עדיין עבד}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אידי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר {{אמורא-ירו"מ|ייסי בן שאול}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}} המתייאש {{ירו"מ-הדגשה|מ}}עבדו {{ירו"מ-הדגשה|שברח ואחר כך מצאו}} אינו רשאי לשעבדו {{שוליים|ד_כח}}וצריך לכתוב לו גט שיחרור {{ירו"מ-ביאור|שיאוש מוציא רק את הבעלות הממונית וצריך גט לפטור קניין האיסור שבו}}. שמע {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ואמר יפה לימדני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}. כלום למדו גט שחרור לא מאשה? מה אשה אינה יוצאה משום ייאוש {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} צריכה ממנו גט, אף עבד אינו יוצא משום ייאוש וצריך גט שיחרור. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ד_כט}}עבד שברח מן השבויין אצל רבו אין רבו רשאי לשעבדו וצריך לכתוב לו גט שיחרור. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} המפקיר את עבדו אינו רשאי לשעבדו ואינו {{ירו"מ-הדגשה|צריך}} לכתוב לו גט שיחרור. אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} כל עמא אמרין {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} דהוא צריך {{ירו"מ-הדגשה|לכתוב לו גט שיחרור}} ואת אומר אינו צריך. שמא {{ירו"מ-הדגשה|הסקתה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אינו {{ירו"מ-הדגשה|צריך גט שיחרור לפי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אינו מעכבו מלוכל בפסח {{ירו"מ-הדגשה|אם}} אינו מ{{ירו"מ-הדגשה|הו}}ל {{ירו"מ-הדגשה|אין זו ראיה שהתורה חידשה שהמפקיר}} עב{{ירו"מ-הדגשה|ד}}ו {{ירו"מ-הדגשה|אף שעדיין אגוד בו וצריך גט שיחרור}} אינו {{ירו"מ-הדגשה|אוסרו}} מל{{ירו"מ-הדגשה|אכ}}ול {{ירו"מ-הדגשה|את}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}פסח. כהדא דתני ([[שמות יב מד|שמות בא יב מד]]) וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אותו. בשעה שהוא עובד את רבו הוא מעכבו לוכל בפסח {{ירו"מ-ביאור|אם אינו מהול}} ובשעה שאינו עובד את רבו אינו מעכבו מלוכל בפסח. סימא שתי עיניו כאחת הפיל שני שיניו כאחת יוצא בהן לחירות. זו אחר זו יוצא לחירות בראשונה ונותן לו דמים בשנייה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|מתניתא}} כמאן דאמר אינו צריך לכתוב לו גט שיחרור. ברם כמאן דאמר {{שוליים|ד_ל}}צריך לכתוב לו גט שחרור {{ירו"מ-הדגשה|הרי הוא עבדו}} ואת אומר משלם לו {{ירו"מ-ביאור|הרי מה שקנה עבד קנה רבו}}? אין לי {{ירו"מ-הדגשה|שצריך גט שיחרור}} אלא היוצא בשן ועין מניין היוצא בכיפה {{ירו"מ-ביאור|שרקם לו שטר שיחרור עליה}} ובהרנירק טיאונוס<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כב ב}} {{סוף}} <span id="דף_כג_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ובחרות של מלכים {{ירו"מ-ביאור|שרקם על מיני בגדים שטר שיחרור}} תלמוד לומר לחפשי ישלחנו מכל מקום. בניו מה הן? היוצא בשן ועין בניו עבדים והיוצא משום ייאוש בניו בני חורין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} לא מסתברא חילופין. היוצא בשן ועין הואיל ושיחררתו התורה בניו בני חורין. והיוצא משום ייאוש הואיל ולא שיחררתו התורה בניו עבדים. גר שמת וביזבזו ישראל את נכסיו והיו שם עבדים בין גדולים בין קטנים יצאו לחירות. {{תנא-ירו"מ|אבא שאול}} אומר {{שוליים|ד_לא}}גדולים יצאו לחירות קטנים לא יצאו לחירות. למה? שהן יצאו במיתת רבן. מעתה אפילו {{ירו"מ-הדגשה|קטנים}}! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} גדולים על ידי שיש בהן דעת לזכות את עצמן יצאו לחירות. קטנים על ידי שאין בהן דעת לזכות לעצמן לא יצאו לחירות. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|אבא שאול}}. מחלפא שיטתיה ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} תמן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן שאול}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}} המתייאש מעבדו אינו רשאי לשעבד בו וצריך לכתוב לו גט שחרור. שמע {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר יפה לימדני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושוע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לכתוב}} לו {{ירו"מ-הדגשה|גט שחרור דגט שחרור מגט אשה ילפינן שאינה יוצאה בהפקר וצריכה גט והכא אמר הכין שהלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|אבא שאול}} {{ירו"מ-הדגשה|שהגדולים זכו בעצמם אמרין מה דאמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לכתוב}} לו {{ירו"מ-הדגשה|גט שיחרור, זה לכתחילה אבל לשעבר}} דלא {{ירו"מ-הדגשה|יהב לא יהב}} {{ירו"מ-ביאור|מי שלא נתן לא נתן}} {{ירו"מ-ביאור|אפילו בלי גט העבד משוחרר}}. דלמא {{ירו"מ-ביאור|האם}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|לשעבדו}}? אמתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבה בר זוטרא}} ערקת {{ירו"מ-ביאור|ברחה}} אתייאש מינה אתא שאל {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} {{ירו"מ-הדגשה|ול}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} לי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} אינו רשאי לשעבדה.<br><br> <span id="דף_כג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מהו לכתוב לה גט שיחרור? אמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} ליה אם כתבת יאות את עבד {{ירו"מ-ביאור|שכך תהפך לבת ישראל}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ישמעאל בי רבי יוסה}} עבד שנשא בת חורין לפני רבו {{ירו"מ-הדגשה|ו}}רבו {{ירו"מ-הדגשה|לא מיחה}} בו יצא לחירות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמש הייתי יושב ושונה הכותב כתב קידושין לעבדו {{ירו"מ-ביאור|שרבו השיאו בת חורין}} או כתב נישואין לאמתו {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר זכה. וחכמים אומרים {{שוליים|ד_לב}}לא זכה. {{ירו"מ-הדגשה|אז איך יתכן שאם העבד נשא בעצמו רק שהאדון ראה ושתק העבד יוצא לחפשי}}? אהן תנייא קדמייא {{ירו"מ-ביאור| רבי ישמעאל בי רבי יוסה}} סבר {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר}} זכה {{ירו"מ-הדגשה|ולא רק בהשיאו רבו אלא אפילו נשא לפני רבו}} זכה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו}} מי {{ירו"מ-הדגשה|ה}}משחרר? {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר בין רבו הראשון ובין רבו השני. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אין לך משחרר אלא רבו הראשון בלבד {{ירו"מ-ביאור|דסבר מלוה מכאן ולהבא הוא גובה ואין לשני שום בעלות על העבד}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי חגיי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|ד_לג}}ישראל שהלוה את גוי על חמצו {{ירו"מ-ביאור|של הגוי}} אחר הפסח מותר בהנאה. אין תימר {{ירו"מ-הדגשה|למפרע הוא גובה}} ברשות ישראל הוא ויהא אסור. מה עביד לה {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} {{ירו"מ-הדגשה|באמת גם}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|מכאן ולהבא הוא גובה ומה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|שגם אם}} רב{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|השני שחררו יוצא לחרות}} קל הוא {{ירו"מ-הדגשה|שהקלו}} בשחרור הוא{{ירו"מ-הדגשה|יל ויצא לו שם}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}{{ירו"מ-הדגשה|שו}}חרר. כהדא דתני העושה עבדו אפותיקי {{שוליים|ד_לד}}מכרו אינו מכור. {{שוליים|ד_לה}}שיחררו משוחרר. חייליה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|אינו כותב אלא משחרר לא}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|המשחרר כותב שמ}}שמעו {{ירו"מ-הדגשה|איזה משחרר שיהיה אלא}} אמר אינו כותב אלא משחרר {{ירו"מ-ביאור|היינו אותו אחד שיש בכוחו לשחרר שזה הראשון}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו שורת הדין אין העבד חייב כלום אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו}} {{שוליים|ד_לו}}אילו המשעבד שדה לחבירו והלך ומכרה שמא אין בעל חוב בא וטורף {{ירו"מ-הדגשה|אם כן מה איכפת לשני שהראשון שחרר את העבד}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|העבד נעשה אפותיקי שלו ילך השני ויגבה מן העבד}}! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|כאן}} פתח לנו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} פתח {{ירו"מ-הדגשה|קטן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מאיר {{ירו"מ-הדגשה|לנו באור גדול כיוון שיצא לו שם משוחרר שוב אינו יכול לחזור ולשעבד אותו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא מצינו עבד משתחרר וחוזר ומשתעבד. מעתה לא יכתוב לו {{ירו"מ-הדגשה|העבד}} שטר על דמיו! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-ביאור|תקנו כך לטובת העבד}} מוטב שיאמר לו תן לי מאתים זוז שיש לי בידך ולא שיאמר לו עבדי אתה. רבנין דקיסרין אמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ביסא}} אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דאמר משחרר כותב}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. כמה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} קונס בדברים {{ירו"מ-הדגשה|שחכמים פוטרים כגון דינא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|ג}}ר{{ירו"מ-הדגשה|מ}}י כן {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} קונס בדברים {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שהזיק שיעבודו של חבירו חייב}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}קונס{{ירו"מ-הדגשה|ים אותו לשלם את דמי העבד}}. דתני<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כג ב}} {{סוף}} <span id="דף_כד_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שטר שיש בו ריבית קונסין אותו ואינו גובה לא את הקרן ולא את הריבית דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. וחכמים אומרים {{שוליים|ד_לז}}גובה את הקרן ולא את הריבית.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ה|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ה"> <strong>מתני':</strong> מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים תיקנתם את רבו ואת עצמו לא תיקנתם. {{שוליים|ד_לח}}לישא שפחה אינו יכול בת חורין אינו יכול יבטל. והלא לא נברא העולם אלא לפירייה ורבייה שנאמר {{הפ|ישעיהו|מה|יח}} {{ירו"מ-הדגשה|לא}} תוהו בראה לשבת יצרה. אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על חצי דמיו. חזרו {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} להורות כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}.<br><strong>גמ':</strong> היאך איפשר {{ירו"מ-הדגשה|שיהיה}} חציו עבד וחציו בן חורין? תיפתר או {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר אדם משחרר חצי עבדו או דברי הכל בעבד של שני שותפין ועמד אחד מהן ושיחרר חלקו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן עובד את רבו יום}} אחד {{ירו"מ-הדגשה|ואת עצמו יום}} אחד {{ירו"מ-הדגשה|כיצד}}? מצא מציאה ביום של רבו של רבו. ביום של עצמו של עצמו. ולית מחר בעי י{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בה ליה למריה {{ירו"מ-ביאור|האם לא יצטרך למחרת לתת את מה שמצא לרבו}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מחר {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} עבד {{ירו"מ-הדגשה|ומה שקנה}} עבד {{ירו"מ-הדגשה|קנה רבו נפקא}} מי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ה {{ירו"מ-הדגשה|אם במציאה הזו}} קידש אשה ביום של מריה {{ירו"מ-ביאור|אדוניו}} אין חוששין לקידושיו. ביום של עצמו חוששין לקידושיו. ולא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מי שחציו עבד וחציו בן חורין קידש אשה אין חוששין לקידושיו {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין קידושי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|לחצ}}אין? דכוותה גירש {{ירו"מ-ביאור|אם היה שליח לגרושין}} אין חוששין לגירושיו. תמן תנינן {{שוליים|ד_לט}}אין נושאין נשים במועד {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא אמר}} {{אמורא-ירו"מ|שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} משום ביטול פרייה ורבייה. בעון קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} עבד מהו שישא אשה במועד? אמר ליה נישמעינה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} ליבטיל. והלא לא נברא העולם אלא לפירייה ורביה {{ירו"מ-הדגשה|משמע שאף הוא חייב בפריה}} ורביה. ואמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כל שהוא מצווה על פרייה ורבייה אסור לו לישא אשה במועד.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ו|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ו"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מ}}המוכר את עבדו {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} או לחוצה לארץ יצא בן חורין. {{שוליים|ד_מא}}אין פודין את השבויין יותר על דמיהן מפני תיקון העולם. {{שוליים|ד_מב}}אין מבריחין את השבויין מפני תיקון העולם. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר מפני תקנת שבוים. {{שוליים|ד_מג}}אין לוקחין ספרים תפילין ומזוזות מן הגוים יותר על דמיהן מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן המוכר את עבדו לעובד כוכבים ומזלות}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}ו {{ירו"מ-הדגשה|לחוצה לארץ יצא בן חורין משמע לעובד כוכבים ומזלות}} אפילו בארץ ישראל {{ירו"מ-הדגשה|יוצא לחרות ובחוץ}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ארץ אפילו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ישראל. מי משחררו? רבו ראשון נותן דמיו והשני משחררו. נימר אם ידע רבו השני {{ירו"מ-הדגשה|שהעבד}} נמ{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מארץ ישראל}} שניהן נותנין את דמיו<br><br> <span id="דף_כד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם לאו הראשון נותן את דמיו והשני משחררו. {{ירו"מ-הדגשה|אם כתב בשטר המכירה}} אני פלוני בן פלוני מוכר את עבדי פלוני {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אנטיוכי יצא לחירות {{ירו"מ-הדגשה|לאנטוכי}} שהוא בלוד לא יצא לחירות {{ירו"מ-ביאור|עד שירצה להוציא אותו לחוץ לארץ}}. תני יוצא עבד {{ירו"מ-ביאור|אם הוא מסכים}} עם רבו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}חוצה לארץ לפיכך אם מכרו שם מכור {{ירו"מ-ביאור|שכיוון שהסכים לצאת לחוץ לארץ איבד את זכותו}}. בא מחוצה לארץ על מנת לחזור כופין אותו לחזור {{ירו"מ-הדגשה|עימו}}. על מנת שלא לחזור {{ירו"מ-הדגשה|והחליט}} לחזור אין כופין אותו לחזור {{ירו"מ-הדגשה|עימו}}. ברח מחוצה לארץ רשאי להחזירו. ברח מ{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ארץ לחוצה לארץ {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יאשיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה רבא}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|למכרו בחוץ לארץ}}. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה רבה}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|למכרו בחוץ לארץ}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי מרינוס בריה דרבי הושעיה רבה}} אמר אסור. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} לא פליגין {{ירו"מ-הדגשה|מאן דאמר}} מותר בלמוד לברוח לשם ומאן דאמר אסור בשאינו למוד לברוח לשם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} פליגין מאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|אסור}} ביכול להביאו משם {{ירו"מ-הדגשה|ומאן דאמר מותר}} בשאינו יכול להביאו משם. נתני ואם התנה עמו {{ירו"מ-הדגשה|בשעת}} ה{{ירו"מ-הדגשה|ק}}נ{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{ירו"מ-הדגשה|מהגוי להורידו לחוץ לארץ}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|ולמה המשנה פסקה בפשטות שבכל מקרה יוצא לחירות הסיבה שהמשנה לא הזכירה אפשרות של תנאי כיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}עד כדון {{ירו"מ-הדגשה|תנאי מועיל}} בגדולים {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} בקטנים {{ירו"מ-הדגשה|לא יכול להתנות}} {{ירו"מ-ביאור|ולכן המשנה לא הזכירה אפשרות של תנאי כי אז היה צריך לחלק בין קטנים לגדולים}} {{ירו"מ-הדגשה|הרי גם בקטנים שייך}} תנ{{ירו"מ-הדגשה|א}}י {{ירו"מ-הדגשה|ד}}ניתני עם רבהון. עד כדון בשהיה רבו ישראל {{ירו"מ-הדגשה|ויכול להתנות עם האדון אבל כש}}היה רבו גוי {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|אינו יכול להתנות}} {{ירו"מ-ביאור|ולכן המשנה לא הזכירה אפשרות של תנאי}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי טבלא}} זבין עבדיה ומתני עם רבהון {{ירו"מ-ביאור|קנה עבדים קטנים והתנה עם האדון}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק דהבן}} הוון ליה עבדיה ערקין לבנותהון {{ירו"מ-ביאור|ברחו לכפרים שלהם בחוץ לארץ}} אתא שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} ואורי ליה אונ{{ירו"מ-הדגשה|א}} אסור {{ירו"מ-ביאור|לכתוב שטר מכירה אסור}} אנטריס שרי {{ירו"מ-ביאור|רק לקחת כסף תמורת העבד מותר}} אפרכורים צריכה {{ירו"מ-ביאור|כתיבת שטר בעלות בארכאות שלהם ספק אם מותר}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמתיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר אדא}} {{ירו"מ-הדגשה|ערקת}} {{ירו"מ-ביאור|ברחה}} {{ירו"מ-הדגשה|לקליסייא אתא שאל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|והורי ליה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|אונא}} אסור {{ירו"מ-ביאור|לכתוב שטר מכירה אסור}} אנטריס שרי {{ירו"מ-ביאור|רק לקחת כסף תמורת העבד מותר}} אפרכורים צריכה {{ירו"מ-ביאור|כתיבת שטר בעלות בארכאות שלהם ספק אם מותר}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} אין פודין את השבויין יותר מדמיהן מפני תיקון העולם ואין מבריחין את השבויין מפני תיקון העולם. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר מפני תקנת השבויין דלא יהוון קטרינון {{ירו"מ-ביאור|יקשרו}} {{ירו"מ-הדגשה|את הנשארים כדי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|יברחו}}. תני גוי מוכר ספרים תפילין ומזוזות אסור ליקח ממנו. והא תני מעשה בגוי אחד בצידן שהיה מוכר תפילין ומזוזות ובא מעשה לפני חכמים ואמרו מותר ליקח ממנו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר חנינה}} {{שוליים|ד_מד}}בגוי שחזר לסורו {{ירו"מ-הדגשה|מפחד שיהרג}} הוה {{ירו"מ-ביאור|אבל בסתר שמר מצוות ויודע לכתוב לשמה}}. <br><br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ז|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ז]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ז"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מה}}המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר. משום נדר לא יחזיר. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר כל נדר שידעו בו הרבים לא יחזיר ושלא ידעו בו הרבים יחזיר. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר כל נדר שהוא צריך חקירת חכם<br><br> {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}נר {{ירו"מ-הדגשה|מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כד ב}} {{סוף}} <span id="דף_כה_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לא יחזיר ושאינו צריך חקירת חכם {{ירו"מ-ביאור|והבעל יכול להתיר}} יחזיר. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} לא אסרו זה אלא מפני זה. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי יהודה}} מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו קונם שאיני מגרשך וגירשה והתירו לו חכמים שיחזירנה מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> ותני מפני מה אמרו חכמים המוציא משום שם רע לא יחזיר? {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוציא את אשתו משום שם רע והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו בנים לאחר זמן נמצאו הדברים בדאים אמר אילו הייתי יודע שהדברים בדאים א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל ובניה ממזירין ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה שהיא אסורה לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה. תני מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום נדר לא יחזיר? {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוציא את אשתו משום נדר והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו ונמצא נדר בטל אמר אילו היית יודע שהיה הנדר בטל א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל והוולד ממזר ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה שהיא אסורה לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר {{ירו"מ-הדגשה|כל נדר שהוא צריך חקירת חכם לא יחזיר ושאינו צריך חקירת חכם יחזיר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי נדר שאינו צריך חקירת חכם היה {{ירו"מ-הדגשה|ויכל להפר בעצמו ואם לא הפר כנראה שרצה לגרשה בגלל סיבה אחרת ולא יבא לומר אילו הייתי יודע}} וכ"ו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר {{ירו"מ-הדגשה|כל נדר שידעו בו הרבים לא יחזיר ושלא ידעו בו הרבים יחזיר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי נדר שלא ידעו בו רבים היה {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|יכל ללכת לחכם להתיר ואם לא הלך כנראה שרצה לגרשה בגלל סיבה אחרת ולא יבא לומר אילו הייתי יודע}} וכ"ו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} לא אסרו זה אלא מפני זה. בדין היה שאפילו נדר שהוא צריך חקירת חכם יחזיר שהזקן עוקר את הנדר מעיקרו {{ירו"מ-ביאור|ולא אסרו אלא גזרה שמא יוציא ונישאת לאחר וילדה ממנו ותלך לחכם ויתיר לה, ואמר אילו הייתי יודע שהחכם}} {{ירו"מ-ביאור|מתיר, אפילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה, לא הייתי מגרשה. ונמצא גט בטל והוולד ממזרים}}. מפני מה אסרו נדר שאין צריך חקירת חכם {{ירו"מ-ביאור|הרי הטעם הזה לא קיים}}? מפני נדר שצריך חקירת חכם.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ח|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ח]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ח"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מו}}המוציא את אשתו משום איילונית {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר לא יחזיר וחכמים אומרים יחזיר. נישאת לאחר והיו לה בנים והיא תובעת כתובתה אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר לה שתיקותיך יפה מדבורייך.<br><strong>גמ':</strong> תני מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום איילונית לא יחזיר? {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוציא את אשתו משום איילונית והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו בנים ואמר אילו הייתי יודע שאשתי יולדת א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל והוולד ממזר ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה היא אסורה לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן וחכמים}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר{{ירו"מ-הדגשה|ים יחזיר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי כמה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נשים נשואין איילונית ועל ידי שיש להן נחת רוח מהן מקיימין אותן {{ירו"מ-הדגשה|ויכול לישא אחרת בשביל בנים ואם החליט לגרשה כנראה סיבה אחרת היתה לו ולא יבא לומר אילו הייתי}} יוד{{ירו"מ-הדגשה|ע}} וכ"ו.<br><br> <span id="דף_כה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר אומר {{ירו"מ-הדגשה|לה שתיקותיך יפה מדבורייך והרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|המגרש אילונית}} לא יחזיר {{ירו"מ-ביאור|שמתנים עימו שהוא מבין שאף אם יתברר שהיא בת בנים הוא מגרש}} ואת אמר כן {{ירו"מ-ביאור|שאומר לה אם לא תשתקי אני אגיד שאילו הייתי יודע שאת בת בנים לא הייתי מגרשך}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} לית כאן {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אלא {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ותני כן משום {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ט|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ט]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ט"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מז}}המוכר את עצמו ואת בניו {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} אין פודין אותו אבל פודין את הבנים לאחר מיתת אביהן. {{שוליים|ד_מח}}המוכר שדהו {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הלוקח {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מביא ביכורים {{ירו"מ-ביאור|אף שהפירות גדלו ברשות גוי}} מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> מתניתא {{שוליים|ד_מט}}בשמכר עצמו ושנה אבל אם מכר עצמו פעם אחת פודין אותו. ואם מכר עצמו ללודים {{ירו"מ-ביאור|אוכלי אדם}} אפילו פעם אחת אין פודין אותו. מעשה באחד שמכר את עצמו ללודים אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} אמר מה נעשה מפני חייו עשה {{ירו"מ-הדגשה|ומצווה לפדותו תנן התם}} (משנה דמאי ה ט) {{ירו"מ-הדגשה|מעשרין משל ישראל על של נכרי משל נכרי על של ישראל}}. מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אמר {{שוליים|ד_נ}}אין קניין {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרין יש קניין לעובד כוכבים ומזלות בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כה מו|ויקרא בהר כה מו]]) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה. הקיש עבדים לאחוזה מה עבדים {{שוליים|ד_נא}}אתם קונין מהן ואין הם קונין מכם אף אחוזה אתם קונים מהם והם אינם קונים מכם. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} והא מסייעא {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כה כג|ויקרא בהר כה כג]]) והארץ לא תמכר לצמיתות לחל{{ירו"מ-הדגשה|י}}טות. אמר ליה כל גרמא אמרה דהיא מסייעא {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} לא תימכר הא אם נמכרה חלוטה היא. {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא דציפורי}} אמר הנהיג {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} בציפורין כהדא ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שיש קנין לגוי להפקיע מעשרות אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעורה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} אף על גב {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אמר אין קניין {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} בארץ ישראל להפקיעו מן המעשרות מודה שיש לו בה קניין נכסים. מהו קניין נכסים? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{שוליים|ד_נב}}אכילת פירות {{ירו"מ-ביאור|שאם ישראל מכר הקרקע לעובד כוכבים ומזלות, לעניין אכילת פירות, יש לו בהם קניין. ואם נגמרו ברשות העובד כוכבים ומזלות, פטורין מהמעשרות. אבל אם ישראל לקח ממנו פירות, ונגמרו ביד ישראל, חייבים במעשרות}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}תנינן הלוקח מביא ביכורים מפני תיקון העולם {{ירו"מ-הדגשה|ואם אין קנין כלל}} יביא ביכורים דבר תורה. קנה שדה {{ירו"מ-הדגשה|בזמן שה}}יובל {{ירו"מ-הדגשה|נוהג והקרקעות חוזרות}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} אמר קנה קרקע {{ירו"מ-הדגשה|ומביא ביכורים וקרא}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} אמר לא קנה קרקע {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|פירות ואינו מביא ביכורים}}. מתיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} על דעתיך דאת אמר קנה קרקע יחפור בה בורות שיחין ומערות? אמר ליה התורה אמרה ([[ויקרא כה כח|ויקרא בהר כה כח]]) ושב לאחוזתו בעיינו {{ירו"מ-ביאור|צריך להחזירה כמו שהייתה}}. אייתי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} שמועתא קדמיהון<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כה ב}} {{סוף}} <span id="דף_כו_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-ביאור|הביא {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} את דברי המחלוקת בין {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}}}} ולא ידע {{ירו"מ-הדגשה|שזו מחלוקת ישנה}} דעוד אינון פליגין {{ירו"מ-הדגשה|בפלוגתא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר מביא וקורא {{ירו"מ-ביאור|דקנין פירות כקניין הגוף}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר אינו מביא וקורא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} כל עמא מודיי שהוא מביא מה פליגין בקרייה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר מביא וקורא. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר {{שוליים|ד_נג}}מביא ואינו קורא.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כו ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק השולח גט לאשתו</strong><br> 790gn1rkvepnhsgu0asjplnu2nenus7 3026806 3026805 2026-07-24T14:07:08Z מאירושולי 35234 3026806 wikitext text/x-wiki ==פרק רביעי – השולח גט== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_גיטין_פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_א|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_א}}השולח גט לאשתו והגיע בשליח, או ששלח אחריו שליח ואמר: גט שנתתי לך - בטל, הרי הוא בטל. קדם אצל אשתו, או ששלח אצלה שליח ואמר לה: גט ששלחתי לך בטל הוא הרי זה בטל. אם משהגיע גט לידה, אינו יכול לבטלו.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|יט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|יט ב}} {{סוף}} <span id="דף_כ_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כ.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כ]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כ|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: השולח גט לאשתו והגיע בשליח}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}ו {{ירו"מ-הדגשה|ששלח אחריו שליח ואמר: גט שנתתי לך בטל - הרי הוא בטל.}} {{ירו"מ-ביאור|משמע שחייב להגיעה לשליח כדי לבטלו, ואינו יכול לבטלו ממקומו}}. הדא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא,}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|ד_ב}}אדם מבטל שליחותו בדברים. פתר לה: משום חומר הוא בעריות, {{ירו"מ-הדגשה|שתקנו שלא יוכל לבטל את השליחות שלא בידיעת השליח - שמא תנשא בגט זה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוא {{ירו"מ-הדגשה|ביטל, ונמצא בניה ממזרים.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|דיבר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|של}}{{ירו"מ-הדגשה|י}}{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ות {{ירו"מ-הדגשה|סתם}}. עשה שליח להוליך את הגט {{שוליים|ד_ג}}- צריך ליתנו לה בפני שנים, ואין השליח עולה לו משום שנים, {{ירו"מ-ביאור|שהשליח עומד במקום הבעל; וכשם שהבעל צריך למסור לה את הגט בפני שני עדים, אף השליח כן}}. הלך השליח לבטל את הגט - צריך לבטלו בפני שנים, והשליח עולה משם שנים. הלך לבטל את הגט, אשכחיה {{ירו"מ-הדגשה|לשליח}} באיסטרט{{ירו"מ-הדגשה|יה}} - {{ירו"מ-ביאור|בדרך}} אמר ליה: ההוא גיטא {{ירו"מ-הדגשה|שמסרתי לך}} - יהבת {{ירו"מ-ביאור|מסרתה}} לה? אמר ליה: {{ירו"מ-הדגשה|יהבית}} לה. מי מישתעי - {{ירו"מ-ביאור|תוך שהם מדברים}} - נפיל מיניה. אמר ליה: לא אמרת לי י{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בית לה? אמר ליה {{ירו"מ-הדגשה|יהבית}} לה, ואמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} לי יהא לי בידך. מה {{ירו"מ-הדגשה|הדין?}} ה{{ירו"מ-הדגשה|א}}ם מאחר שיש בידו לגרש נאמן, או מאחר שנמצא בידו אינו נאמן? חלה שליח {{ירו"מ-הדגשה|שעשה הבעל לבטל את הגט - האם הוא יכול למנות}} שליח {{ירו"מ-הדגשה|אחר במקומו}}? מה את עבד ליה: כגיטין {{ירו"מ-הדגשה|או}} כקידושין? אין תעבדינה כגיטין - {{ירו"מ-הדגשה|יכול למנות שליח אחר, שהרי הבעל לא מקפיד מי ילך, דכיוון שמגרשה בעל כרחה}} ביד כל אדם מצוי לגרש. אין תעבדינה כקדושין - {{ירו"מ-הדגשה|אינו יכול למנות שליח, שאולי הבעל מקפיד שדווקא הוא יהיה השליח, שהרי}} לא ביד כל אדם מצוי לקדש, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי צריך לרצות את האשה שתסכים}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ב|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ב"> <strong>מתני':</strong> בראשונה היה עושה בית דין במקום אחד ומבטלו. {{שוליים|ד_ד}}התקין {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל הזקן}} שלא יהיו עושין כן, מפני תיקון העולם. בראשונה היה משנה שמו ושמה ושם עירו ושם עירה {{ירו"מ-ביאור|- שאף שהיו לו שני שמות, לא היה כותב אלא שם הנוהג במקום כתיבת הגט}}. {{שוליים|ד_ה}}התקין {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} </span> הזקן שיהא כותב "איש פלוני וכל שם שיש לו, אשה פלונית וכל שם שיש לה", מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: בראשונה היה עושה בית דין במקום אחד ומבטלו.}} לית הדא פליגא {{ירו"מ-ביאור|האין זה חולק}} על {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש?}} ד{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} אמר: אין אדם מבטל שליחותו בדברים! פתר לה: בבית דין שכחו מרובה, {{ירו"מ-ביאור|ו{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} לא אמר אלא שלא בבית דין}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} מפני תיקון העולם. {{ירו"מ-הדגשה|מאי}} תיקון עולם? אמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש:}} שלא תבוא לידי ממזירות. ואמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש:}} שלא תהא יושבת עגונה. מאן דאמר שלא תהא יושבת עגונה {{ירו"מ-הדגשה|- ש}}תהא סבורה שביטל והוא לא ביטל, ונמצאת יושבת עגונה. ומאן דאמר שלא תבוא לידי ממזרות {{ירו"מ-הדגשה|- שתהא}} סבורה שלא ביטל והוא ביטל, והיא הולכת ונישאת בלא גט, ונמצאו בניה באין לידי ממזירות. {{ירו"מ-הדגשה|אי}} {{ירו"מ-הדגשה|נמי}}: סבורה שביטל והוא לא ביטל, ובא אחר וקידשה - תופסין בה קידושין, והיא סבורה שלא תופסין בה קידושין, והיא ממתנת עד שימות בעלה הראשון, והיא הולכת ונישאת {{ירו"מ-הדגשה|לשלישי,}} ונמצא בניה באין לידי ממזירות {{ירו"מ-הדגשה|שהרי היא נשואה לשני}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה:}} סלקית לשיירא, ושמעית {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|אמר}}י בשם ⁣‌​‌‌​‌​‍ריש לקיש: שלא תבוא לידי ממזירות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא:}} אפילו מאן דאמר שלא תהא יושבת עגונה - אית ליה {{ירו"מ-הדגשה|נמי}} שלא תבוא לידי<br><br> <span id="דף_כ_ב"> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כ|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ממזירות. עבר וביטלו {{ירו"מ-הדגשה|אחר התקנה - מהו}}? נישמעינה מן הדא, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ד_ו}}אם ביטלו - הרי זה מבוטל, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי}}. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר: אינו יכול לבטלו ולא להוסיף על תנאו. יאות אמר {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}, {{ירו"מ-ביאור|שאם לא כן מה כח בית דין יפה?}} מאי טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי}}? דבר תורה הוא שיבטל, והן אמרו שלא ביטל, ודבריהן עוקרין דברי תורה? וכי זיתים על שמן וענבים על היין לא תורה הוא שיתרום, והן אמרו שלא יתרום? {{ירו"מ-הדגשה|דתנן: אין תורמין זיתים על השמן ולא ענבים על היין}}. ולא עוד, אלא {{ירו"מ-הדגשה|שתקנו חכמים שאם}} {{שוליים|ד_ז}}עבר ותרם - אין תרומתו תרומה, {{ירו"מ-הדגשה|מפני גזל השבט}} {{ירו"מ-ביאור|שמפסיד את הכהן שצריך להוציא הוצאות כדי לסחוט}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן התקין}} {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|}} {{ירו"מ-הדגשה|הזקן}} שי{{ירו"מ-הדגשה|ה}}א {{ירו"מ-הדגשה|כותב}} "איש פלוני וכל שם שיש לו, {{ירו"מ-הדגשה|אשה פלונית וכל שם שיש לה" מפני תיקון העולם}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אושעיה בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יודן נשייא:}} {{ירו"מ-הדגשה|באגדה דסבך}} {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|הזקן}} {{ירו"מ-הדגשה|מאן דייק לן וידע לפרש לנו אותם על בוריים?}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}הגע עצמך דהוה שמיה ראובן, ואפיק שמיה {{ירו"מ-ביאור|וקרא לעצמו}} {{ירו"מ-הדגשה|בגט}} "שמעון" {{ירו"מ-הדגשה|אז}} מה {{ירו"מ-הדגשה|תעזור התקנה, אם יכתוב שם לא נכון וכל שם שיש לו}}? {{ירו"מ-ביאור|כגון שמעון וכל שם שיש לו הרי מדובר בראובן}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|צריך לכתוב}} "אני פלוני וכל שם שיש לי" {{ירו"מ-הדגשה|דכיוון שכותב "אני" גם אם יכתוב}} שם {{ירו"מ-הדגשה|לא נכון - הגט כשר}}. יותר מיכן אמרו: היו לו שתי נשים, אחת ביהודה ואחת בגליל, ולו שני שמות, אחד ביהודה ואחד בגליל, וכתב זה שביהודה לגרש זו שבגליל, ושבגליל לגרש זו שביהודה - אינה מגורשת. מתניתא, שהיה מיהודה וכתב לגרש בגליל {{ירו"מ-הדגשה|בשמו שב}}יהודה, מגליל וכתב לגרש ביהודה {{ירו"מ-הדגשה|בשמו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בגליל. אבל אם הי{{ירו"מ-הדגשה|ו}} מיהודה וכתב לגרש ביהודה, {{ירו"מ-הדגשה|או}} מגליל וכתב לגרש בגליל - {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כתב {{ירו"מ-הדגשה|רק שם אחד שנקרא כך באותו מקום שמ}}גרש {{ירו"מ-הדגשה|בו}} - הרי זו מגורשת, {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא כתב את שמו השני}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילי}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא:}} בתחילה צריך לומר "אני פלוני שמיהודה עם כל שם שיש לי בגליל" אם היה שרוי במקום אחר - מגרש {{ירו"מ-הדגשה|ב}}אי זה {{ירו"מ-הדגשה|שם}} שירצה, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לא הוחזק באף אחד מהם}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא:}} הדא דאת אמר - לשעבר {{ירו"מ-ביאור|בדיעבד,}} <br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כ א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כ ב}} {{סוף}} <span id="דף_כא_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אבל לכתחילה צריך למיעבד כהדא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אילי}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין:}} {{שוליים|ד_ח}}אם יצא לו שם {{ירו"מ-הדגשה|נוסף}} במקום {{ירו"מ-הדגשה|ה}}אחר - צריך להזכיר שלשתן. תמן תנינן: {{שוליים|ד_ט}}כותבין גט לאיש אף על פי שאין אשתו עמו, {{שוליים|ד_י}}ושובר לאשה אף על פי שאין בעלה עמה, {{שוליים|ד_יא}}ובלבד שיהא מכירם, והבעל נותן את השכר. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא:}} {{ירו"מ-הדגשה|הסופר והעדים}} {{שוליים|ד_יב}} {{ירו"מ-הדגשה|צריכין שיכירו }}את {{ירו"מ-הדגשה|האיש והאשה}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|שמות}}יהן, בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|בגט}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|בשובר, שאם אינן}} מכיר{{ירו"מ-הדגשה|ין - חיישינן שמא יכתוב גט על שם}} א{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ת {{ירו"מ-הדגשה|איש אחד ששמו כשמו, ויכתוב בו שם}} א{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ת {{ירו"מ-הדגשה|האיש ההיא, וימסרנו להאשה ההיא, ותוציא הגט ותנשא ותגבה בו כתובתה, וכן בשובר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} צריך שיהא מכיר לאיש בגט ולאשה בשוברה {{ירו"מ-הדגשה|אבל לא}} חיי{{ירו"מ-הדגשה|ב}} {{ירו"מ-הדגשה|להכיר האשה בגט}} או {{ירו"מ-הדגשה|האיש בשובר}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון בר חייה}} בעי קומי {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו מכירים שזה שם האיש וזו שם האשה}} הגע עצמך שהביא אשה אחרת {{ירו"מ-הדגשה|ששם בעלה כשמו ושמה כשם אשתו}} וגירש בה? אמר ליה לכשיבואו ויעידו העדים {{ירו"מ-הדגשה|שהאשה שהגט בידה היא האשה שחתמו על גיטה רק אז יקימו בית דין את הגט ותוכל להינשא}}. ולא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} {{שוליים|ד_יג}}עשו עדים החתומים על השטר כמי שנחקרה עדותן בבית דין {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שחתימתם מופיעה על הגט שביד האשה שוב לא יכולים לומר לא חתמנו על הגט שלה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}י{{ירו"מ-הדגשה|וו}}ן {{ירו"מ-הדגשה|שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד}}? תמן בשאמרו לא חתמנו כל עיקר {{ירו"מ-הדגשה|והרי גט}} חתו{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|בחתימתם לכן אינם נאמנים}}. ברם הכא באומר {{ירו"מ-הדגשה|לזו}} חתמנו {{ירו"מ-הדגשה|ולזו}} לא חתמנו {{ירו"מ-הדגשה|לכן הם נאמנים}}. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שצריך שיהא מכיר את שניהן דתנן}} בראשונה היה משנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה אם {{ירו"מ-הדגשה|כש}}הסופר מכיר {{ירו"מ-הדגשה|את שניהם}} בזה {{ירו"מ-הדגשה|יש חשש שישנו}} את שמותם {{ירו"מ-הדגשה|כן שהרי}} אית בר נש דחכמין לחבריהון באפין {{ירו"מ-ביאור|יש אדם שמכיר את חברו בפנים}} ולא ידעין שמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}תהון. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שאין צורך שהסופר יכיר גם את האיש וגם את האישה דתנן}} התקין {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} שיהו כותבין איש פלוני וכל שם שיש לו אשה פלונית וכל שם שיש לה מפני תיקון העולם {{ירו"מ-הדגשה|משמע שהסופר צריך להכיר גם האיש וגם את האישה}}. מתניתא במגרש בעל כורחו {{ירו"מ-הדגשה|ושם חייבין להכיר גם את שם האשה דכיוון שה}}בעל {{ירו"מ-הדגשה|לא מעוניין}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}גרש {{ירו"מ-הדגשה|חיישינן שישנה את שמה כדי להכשיל את הגירושין}}. מה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} במגרש ברצונו. ואית דבעי מימר במגרש במקומות אחרים {{ירו"מ-הדגשה|לכן יש צורך שידע את שמה כי יש לחשוש שמא ישנה את שמה}} מה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} במגרש באותו מקום {{ירו"מ-הדגשה|תניא והבעל נותן את השכר}}. כהדא דושו אחוי דדודו הוה משבק איתתיה {{ירו"מ-ביאור|גרש את אשתו}} אתא עובדא קומי רבנן {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמרין היא תתן אגרא. והתנינן הבעל נותן את השכר. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר שהבעל נותן שכר זה}} במוחלת לו כתובתה {{ירו"מ-ביאור|אבל כשיש לה כתובה והיא צריכה את הגט לגבות כתובתה היא צריכה לשלם שכר הסופר}}. <br><br> <span id="דף_כא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ג|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_יד}}אין אלמנה נפרעת מניכסי יתומין אלא בשבועה. נמנעו מלהשביע. {{שוליים|ד_טו}}התקין {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} שתהא נודרת ליתומין כל מה שירצו וגובה את כתובתה. {{שוליים|ד_טז}}והעדים חותמין על הגט מפני תיקון העולם. {{שוליים|ד_יז}}והלל התקין פרוזבול מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן התקין}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|שתהא נודרת מאי טעמא כיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בראשונה היו נשבעות לשקר וקוברות את בניהם שנאמר {{הפ|ירמיהו|ב|ל}} לשוא הכיתי את בניכם. ועוד שאימת נדרים עליהן יותר מן השבועות. עברה ונשבעה {{ירו"מ-הדגשה|מהו}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} אם נשבעה נשבעה. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר לכלתיה אילולא דאנא וותרן {{שוליים|ד_יח}}אפילו קלוסיתיה {{ירו"מ-ביאור|צעיף}} דעל רישך דידי הוא {{ירו"מ-ביאור|ד{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} לא מגבי כתובה לארמלתא משום דנמנעו מלהשביעה. ובשני ד{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} קלים היו נדרים בעיניהם לעבור עליהם ולא סמיך אנדרה לאגבוייה}}. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר זכת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} בכלים שעליהם {{ירו"מ-הדגשה|דסבר שאין שמין}} כלים שעליה {{ירו"מ-הדגשה|בכתובתה ולכן אף אם לא גובה כתובתה}} זכת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} בכלים שעליה. מתניתא מסייעא ליה {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן אחד המקדיש נכסיו ואחד המעריך את עצמו}} {{שוליים|ד_יט}}אין לו לא בכסות אשתו ולא בכסות בניו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} {{שוליים|ד_כ}}מפני מה התקינו זמן בגט? מפני מעשה שאירע. מעשה באחד שהיה נשוי את בת אחותו וזינת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} עד שהיא אשת איש הלך והקדים זמנו בגט אמר מוטב שתידון כפנויה ואל תדון כאשת איש. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|התקין פרוזבול מפני תיקון העולם}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} קשיתא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|הניחה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מאן דאמר {{שוליים|ד_כא}}מעשרות {{ירו"מ-הדגשה|בזמן הזה}} מן דבריהן. ברם כמאן דאמר מעשרות {{ירו"מ-הדגשה|בזמן הזה}} מן התורה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|הלל}} מתקין על דבר תורה?! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} וכי {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שעה שגלו לבבל כלום נפטרו אלא ממצות התלויות בארץ? והשמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ {{ירו"מ-הדגשה|אם כן אפילו למאן דאמר מעשרות בזמן הזה מדרבנן קשה שהרי שמיטת כספים מהתורה}}! חזר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ואמר {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[דברים טו ב|דברים ראה טו ב]]) זה דבר השמיטה שמוט. {{שוליים|ד_כא}}בשעה שהשמיטה נוהגת בארץ מדבר תורה השמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ דבר תורה. בשעה שהשמיטה נוהגת בארץ מדבריהם השמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ מדבריהן. תמן אמרין אפילו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מאן דאמר מעשרות מדברי תורה {{ירו"מ-הדגשה|מודה בשמיטה שהיא מדבריהן מדכתיב}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}זה דבר השמיטה שמוט. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שני שמיטין {{ירו"מ-הדגשה|הכתוב מדבר}} שמיטה ויובל. בשעה<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כא ב}} {{סוף}} <span id="דף_כב_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שהיובל נוהג השמיטה נוהגת מדברי תורה. פסקו היובלות נוהגת שמיטה מדבריהן. {{שוליים|ד_כג}}אימתי פסקו היובלות? {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא כה י|ויקרא בהר כה י]]) לכל יושביה בזמן שיושבין עליה ולא בזמן שגלו מתוכה. היו עליה והיו מעורבבין שבט יהודה בבנימין ושבט בנימין ביהודה יכול יהא היובל נוהג? תלמוד לומר לכל יושביה {{ירו"מ-הדגשה|עד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כל יושביה {{ירו"מ-הדגשה|עליה}} {{ירו"מ-ביאור|במקומן}}. נמצאת אומר כיון שגלו שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה בטלו היובלות {{ירו"מ-הדגשה|ואפילו}} ב{{ירו"מ-הדגשה|בי}}{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|ראשון}} לא {{ירו"מ-הדגשה|היה היובל נוהג משגלו עשרת השבטים}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ד|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_כד}}עבד שנשבה ופדאוהו לשם עבד ישתעבד. לשם בן חורין לא ישתעבד. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר בין כך ובין כך ישתעבד. {{שוליים|ד_כה}}עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו שורת הדין אין העבד חייב כלום אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר {{שוליים|ד_כו}}אינו כותב אלא משחרר {{ירו"מ-ביאור|כותב}}.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן עבד שנשבה ופדאוהו לשם עבד ישתעבד לשם בן חורין לא ישתעבד אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} בדין היה שאפילו {{ירו"מ-הדגשה|פדאוהו}} לשם עבד לא ישתעבד {{ירו"מ-הדגשה|דמתניתין}} לא{{ירו"מ-הדגשה|חר יאוש}}. ולמה אמרו ישתעבד שלא יהא העבד מבריח עצמו בין {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שבויין {{ירו"מ-הדגשה|מתוך ידיעה שיפדו אותו והוא יצא לחפשי}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מתניתא אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתני לשם עבד ישתעבד ורבו נותן דמיו}} {{ירו"מ-ביאור|למי שפדה אותו}} {{ירו"מ-הדגשה|לשם בן חורין לא ישתעבד ואין}} רבו נותן דמיו. לא אמר אלא רבו {{ירו"מ-הדגשה|נותן דמיו}} הא אחר לא {{ירו"מ-הדגשה|יכול ליתן דמיו לזה ולהחזיקו לעבדו}} {{ירו"מ-ביאור|ושמע מינא דאחר יאוש מיירי, וישתעבד לשני עד שיחזיר לו ראשון את דמיו אבל לא ישתעבד לאחר שאינו אלא משום תקנה שלא יהיה מבריח עצמו בין השבויים}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בדין היה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אפילו {{ירו"מ-הדגשה|אם פדאוהו}} לשם בן חורין ישתעבד {{ירו"מ-הדגשה|דמתניתין לפני יאוש}}. ולמה אמרו לא ישתעבד שלא להוציא {{ירו"מ-הדגשה|לעז}} על בני חורין {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שפדאוהו לשם בן חורין כבר יצא לו שם בן חורין}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|מתניתא}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} כן {{ירו"מ-ביאור|שמדובר לפני יאוש והוא עדיין עבד}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר בין כך ובין כך ישתעבד. {{שוליים|ד_כז}}שכשם שישראל מצווין לפדות בן חורין כך הן מצווין לפדות את העבדים.<br><br> <span id="דף_כב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אהן תנייא קדמייא סבר מימר מצווין הן לפדות בני חורין ואין מצווין לפדות את העבדים {{ירו"מ-הדגשה|לכן תקנו שהעבד ישתחרר כדי שיפדו אותו}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|ס}}בר {{ירו"מ-הדגשה|שאף מצווה לפדות עבדים ואם כך עדיף שלא יהיה בן חורין שלא יפיל עצמו בשבי כדי שיפדו אותו ויהיה בן חורין}} {{ירו"מ-ביאור|רואים שמדובר קדם יאוש שהוא עדיין עבד}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אידי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר {{אמורא-ירו"מ|ייסי בן שאול}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}} המתייאש {{ירו"מ-הדגשה|מ}}עבדו {{ירו"מ-הדגשה|שברח ואחר כך מצאו}} אינו רשאי לשעבדו {{שוליים|ד_כח}}וצריך לכתוב לו גט שיחרור {{ירו"מ-ביאור|שיאוש מוציא רק את הבעלות הממונית וצריך גט לפטור קניין האיסור שבו}}. שמע {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ואמר יפה לימדני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}. כלום למדו גט שחרור לא מאשה? מה אשה אינה יוצאה משום ייאוש {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} צריכה ממנו גט, אף עבד אינו יוצא משום ייאוש וצריך גט שיחרור. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ד_כט}}עבד שברח מן השבויין אצל רבו אין רבו רשאי לשעבדו וצריך לכתוב לו גט שיחרור. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} המפקיר את עבדו אינו רשאי לשעבדו ואינו {{ירו"מ-הדגשה|צריך}} לכתוב לו גט שיחרור. אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} כל עמא אמרין {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} דהוא צריך {{ירו"מ-הדגשה|לכתוב לו גט שיחרור}} ואת אומר אינו צריך. שמא {{ירו"מ-הדגשה|הסקתה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אינו {{ירו"מ-הדגשה|צריך גט שיחרור לפי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אינו מעכבו מלוכל בפסח {{ירו"מ-הדגשה|אם}} אינו מ{{ירו"מ-הדגשה|הו}}ל {{ירו"מ-הדגשה|אין זו ראיה שהתורה חידשה שהמפקיר}} עב{{ירו"מ-הדגשה|ד}}ו {{ירו"מ-הדגשה|אף שעדיין אגוד בו וצריך גט שיחרור}} אינו {{ירו"מ-הדגשה|אוסרו}} מל{{ירו"מ-הדגשה|אכ}}ול {{ירו"מ-הדגשה|את}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}פסח. כהדא דתני ([[שמות יב מד|שמות בא יב מד]]) וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אותו. בשעה שהוא עובד את רבו הוא מעכבו לוכל בפסח {{ירו"מ-ביאור|אם אינו מהול}} ובשעה שאינו עובד את רבו אינו מעכבו מלוכל בפסח. סימא שתי עיניו כאחת הפיל שני שיניו כאחת יוצא בהן לחירות. זו אחר זו יוצא לחירות בראשונה ונותן לו דמים בשנייה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|מתניתא}} כמאן דאמר אינו צריך לכתוב לו גט שיחרור. ברם כמאן דאמר {{שוליים|ד_ל}}צריך לכתוב לו גט שחרור {{ירו"מ-הדגשה|הרי הוא עבדו}} ואת אומר משלם לו {{ירו"מ-ביאור|הרי מה שקנה עבד קנה רבו}}? אין לי {{ירו"מ-הדגשה|שצריך גט שיחרור}} אלא היוצא בשן ועין מניין היוצא בכיפה {{ירו"מ-ביאור|שרקם לו שטר שיחרור עליה}} ובהרנירק טיאונוס<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כב ב}} {{סוף}} <span id="דף_כג_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ובחרות של מלכים {{ירו"מ-ביאור|שרקם על מיני בגדים שטר שיחרור}} תלמוד לומר לחפשי ישלחנו מכל מקום. בניו מה הן? היוצא בשן ועין בניו עבדים והיוצא משום ייאוש בניו בני חורין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} לא מסתברא חילופין. היוצא בשן ועין הואיל ושיחררתו התורה בניו בני חורין. והיוצא משום ייאוש הואיל ולא שיחררתו התורה בניו עבדים. גר שמת וביזבזו ישראל את נכסיו והיו שם עבדים בין גדולים בין קטנים יצאו לחירות. {{תנא-ירו"מ|אבא שאול}} אומר {{שוליים|ד_לא}}גדולים יצאו לחירות קטנים לא יצאו לחירות. למה? שהן יצאו במיתת רבן. מעתה אפילו {{ירו"מ-הדגשה|קטנים}}! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} גדולים על ידי שיש בהן דעת לזכות את עצמן יצאו לחירות. קטנים על ידי שאין בהן דעת לזכות לעצמן לא יצאו לחירות. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|אבא שאול}}. מחלפא שיטתיה ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} תמן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן שאול}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}} המתייאש מעבדו אינו רשאי לשעבד בו וצריך לכתוב לו גט שחרור. שמע {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר יפה לימדני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושוע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לכתוב}} לו {{ירו"מ-הדגשה|גט שחרור דגט שחרור מגט אשה ילפינן שאינה יוצאה בהפקר וצריכה גט והכא אמר הכין שהלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|אבא שאול}} {{ירו"מ-הדגשה|שהגדולים זכו בעצמם אמרין מה דאמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לכתוב}} לו {{ירו"מ-הדגשה|גט שיחרור, זה לכתחילה אבל לשעבר}} דלא {{ירו"מ-הדגשה|יהב לא יהב}} {{ירו"מ-ביאור|מי שלא נתן לא נתן}} {{ירו"מ-ביאור|אפילו בלי גט העבד משוחרר}}. דלמא {{ירו"מ-ביאור|האם}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|לשעבדו}}? אמתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבה בר זוטרא}} ערקת {{ירו"מ-ביאור|ברחה}} אתייאש מינה אתא שאל {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} {{ירו"מ-הדגשה|ול}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} לי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} אינו רשאי לשעבדה.<br><br> <span id="דף_כג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מהו לכתוב לה גט שיחרור? אמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} ליה אם כתבת יאות את עבד {{ירו"מ-ביאור|שכך תהפך לבת ישראל}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ישמעאל בי רבי יוסה}} עבד שנשא בת חורין לפני רבו {{ירו"מ-הדגשה|ו}}רבו {{ירו"מ-הדגשה|לא מיחה}} בו יצא לחירות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמש הייתי יושב ושונה הכותב כתב קידושין לעבדו {{ירו"מ-ביאור|שרבו השיאו בת חורין}} או כתב נישואין לאמתו {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר זכה. וחכמים אומרים {{שוליים|ד_לב}}לא זכה. {{ירו"מ-הדגשה|אז איך יתכן שאם העבד נשא בעצמו רק שהאדון ראה ושתק העבד יוצא לחפשי}}? אהן תנייא קדמייא {{ירו"מ-ביאור| רבי ישמעאל בי רבי יוסה}} סבר {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר}} זכה {{ירו"מ-הדגשה|ולא רק בהשיאו רבו אלא אפילו נשא לפני רבו}} זכה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו}} מי {{ירו"מ-הדגשה|ה}}משחרר? {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר בין רבו הראשון ובין רבו השני. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אין לך משחרר אלא רבו הראשון בלבד {{ירו"מ-ביאור|דסבר מלוה מכאן ולהבא הוא גובה ואין לשני שום בעלות על העבד}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי חגיי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|ד_לג}}ישראל שהלוה את גוי על חמצו {{ירו"מ-ביאור|של הגוי}} אחר הפסח מותר בהנאה. אין תימר {{ירו"מ-הדגשה|למפרע הוא גובה}} ברשות ישראל הוא ויהא אסור. מה עביד לה {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} {{ירו"מ-הדגשה|באמת גם}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|מכאן ולהבא הוא גובה ומה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|שגם אם}} רב{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|השני שחררו יוצא לחרות}} קל הוא {{ירו"מ-הדגשה|שהקלו}} בשחרור הוא{{ירו"מ-הדגשה|יל ויצא לו שם}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}{{ירו"מ-הדגשה|שו}}חרר. כהדא דתני העושה עבדו אפותיקי {{שוליים|ד_לד}}מכרו אינו מכור. {{שוליים|ד_לה}}שיחררו משוחרר. חייליה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|אינו כותב אלא משחרר לא}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|המשחרר כותב שמ}}שמעו {{ירו"מ-הדגשה|איזה משחרר שיהיה אלא}} אמר אינו כותב אלא משחרר {{ירו"מ-ביאור|היינו אותו אחד שיש בכוחו לשחרר שזה הראשון}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו שורת הדין אין העבד חייב כלום אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו}} {{שוליים|ד_לו}}אילו המשעבד שדה לחבירו והלך ומכרה שמא אין בעל חוב בא וטורף {{ירו"מ-הדגשה|אם כן מה איכפת לשני שהראשון שחרר את העבד}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|העבד נעשה אפותיקי שלו ילך השני ויגבה מן העבד}}! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|כאן}} פתח לנו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} פתח {{ירו"מ-הדגשה|קטן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מאיר {{ירו"מ-הדגשה|לנו באור גדול כיוון שיצא לו שם משוחרר שוב אינו יכול לחזור ולשעבד אותו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא מצינו עבד משתחרר וחוזר ומשתעבד. מעתה לא יכתוב לו {{ירו"מ-הדגשה|העבד}} שטר על דמיו! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-ביאור|תקנו כך לטובת העבד}} מוטב שיאמר לו תן לי מאתים זוז שיש לי בידך ולא שיאמר לו עבדי אתה. רבנין דקיסרין אמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ביסא}} אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דאמר משחרר כותב}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. כמה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} קונס בדברים {{ירו"מ-הדגשה|שחכמים פוטרים כגון דינא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|ג}}ר{{ירו"מ-הדגשה|מ}}י כן {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} קונס בדברים {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שהזיק שיעבודו של חבירו חייב}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}קונס{{ירו"מ-הדגשה|ים אותו לשלם את דמי העבד}}. דתני<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כג ב}} {{סוף}} <span id="דף_כד_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שטר שיש בו ריבית קונסין אותו ואינו גובה לא את הקרן ולא את הריבית דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. וחכמים אומרים {{שוליים|ד_לז}}גובה את הקרן ולא את הריבית.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ה|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ה"> <strong>מתני':</strong> מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים תיקנתם את רבו ואת עצמו לא תיקנתם. {{שוליים|ד_לח}}לישא שפחה אינו יכול בת חורין אינו יכול יבטל. והלא לא נברא העולם אלא לפירייה ורבייה שנאמר {{הפ|ישעיהו|מה|יח}} {{ירו"מ-הדגשה|לא}} תוהו בראה לשבת יצרה. אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על חצי דמיו. חזרו {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} להורות כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}.<br><strong>גמ':</strong> היאך איפשר {{ירו"מ-הדגשה|שיהיה}} חציו עבד וחציו בן חורין? תיפתר או {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר אדם משחרר חצי עבדו או דברי הכל בעבד של שני שותפין ועמד אחד מהן ושיחרר חלקו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן עובד את רבו יום}} אחד {{ירו"מ-הדגשה|ואת עצמו יום}} אחד {{ירו"מ-הדגשה|כיצד}}? מצא מציאה ביום של רבו של רבו. ביום של עצמו של עצמו. ולית מחר בעי י{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בה ליה למריה {{ירו"מ-ביאור|האם לא יצטרך למחרת לתת את מה שמצא לרבו}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מחר {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} עבד {{ירו"מ-הדגשה|ומה שקנה}} עבד {{ירו"מ-הדגשה|קנה רבו נפקא}} מי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ה {{ירו"מ-הדגשה|אם במציאה הזו}} קידש אשה ביום של מריה {{ירו"מ-ביאור|אדוניו}} אין חוששין לקידושיו. ביום של עצמו חוששין לקידושיו. ולא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מי שחציו עבד וחציו בן חורין קידש אשה אין חוששין לקידושיו {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין קידושי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|לחצ}}אין? דכוותה גירש {{ירו"מ-ביאור|אם היה שליח לגרושין}} אין חוששין לגירושיו. תמן תנינן {{שוליים|ד_לט}}אין נושאין נשים במועד {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא אמר}} {{אמורא-ירו"מ|שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} משום ביטול פרייה ורבייה. בעון קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} עבד מהו שישא אשה במועד? אמר ליה נישמעינה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} ליבטיל. והלא לא נברא העולם אלא לפירייה ורביה {{ירו"מ-הדגשה|משמע שאף הוא חייב בפריה}} ורביה. ואמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כל שהוא מצווה על פרייה ורבייה אסור לו לישא אשה במועד.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ו|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ו"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מ}}המוכר את עבדו {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} או לחוצה לארץ יצא בן חורין. {{שוליים|ד_מא}}אין פודין את השבויין יותר על דמיהן מפני תיקון העולם. {{שוליים|ד_מב}}אין מבריחין את השבויין מפני תיקון העולם. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר מפני תקנת שבוים. {{שוליים|ד_מג}}אין לוקחין ספרים תפילין ומזוזות מן הגוים יותר על דמיהן מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן המוכר את עבדו לעובד כוכבים ומזלות}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}ו {{ירו"מ-הדגשה|לחוצה לארץ יצא בן חורין משמע לעובד כוכבים ומזלות}} אפילו בארץ ישראל {{ירו"מ-הדגשה|יוצא לחרות ובחוץ}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ארץ אפילו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ישראל. מי משחררו? רבו ראשון נותן דמיו והשני משחררו. נימר אם ידע רבו השני {{ירו"מ-הדגשה|שהעבד}} נמ{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מארץ ישראל}} שניהן נותנין את דמיו<br><br> <span id="דף_כד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם לאו הראשון נותן את דמיו והשני משחררו. {{ירו"מ-הדגשה|אם כתב בשטר המכירה}} אני פלוני בן פלוני מוכר את עבדי פלוני {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אנטיוכי יצא לחירות {{ירו"מ-הדגשה|לאנטוכי}} שהוא בלוד לא יצא לחירות {{ירו"מ-ביאור|עד שירצה להוציא אותו לחוץ לארץ}}. תני יוצא עבד {{ירו"מ-ביאור|אם הוא מסכים}} עם רבו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}חוצה לארץ לפיכך אם מכרו שם מכור {{ירו"מ-ביאור|שכיוון שהסכים לצאת לחוץ לארץ איבד את זכותו}}. בא מחוצה לארץ על מנת לחזור כופין אותו לחזור {{ירו"מ-הדגשה|עימו}}. על מנת שלא לחזור {{ירו"מ-הדגשה|והחליט}} לחזור אין כופין אותו לחזור {{ירו"מ-הדגשה|עימו}}. ברח מחוצה לארץ רשאי להחזירו. ברח מ{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ארץ לחוצה לארץ {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יאשיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה רבא}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|למכרו בחוץ לארץ}}. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה רבה}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|למכרו בחוץ לארץ}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי מרינוס בריה דרבי הושעיה רבה}} אמר אסור. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} לא פליגין {{ירו"מ-הדגשה|מאן דאמר}} מותר בלמוד לברוח לשם ומאן דאמר אסור בשאינו למוד לברוח לשם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} פליגין מאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|אסור}} ביכול להביאו משם {{ירו"מ-הדגשה|ומאן דאמר מותר}} בשאינו יכול להביאו משם. נתני ואם התנה עמו {{ירו"מ-הדגשה|בשעת}} ה{{ירו"מ-הדגשה|ק}}נ{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{ירו"מ-הדגשה|מהגוי להורידו לחוץ לארץ}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|ולמה המשנה פסקה בפשטות שבכל מקרה יוצא לחירות הסיבה שהמשנה לא הזכירה אפשרות של תנאי כיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}עד כדון {{ירו"מ-הדגשה|תנאי מועיל}} בגדולים {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} בקטנים {{ירו"מ-הדגשה|לא יכול להתנות}} {{ירו"מ-ביאור|ולכן המשנה לא הזכירה אפשרות של תנאי כי אז היה צריך לחלק בין קטנים לגדולים}} {{ירו"מ-הדגשה|הרי גם בקטנים שייך}} תנ{{ירו"מ-הדגשה|א}}י {{ירו"מ-הדגשה|ד}}ניתני עם רבהון. עד כדון בשהיה רבו ישראל {{ירו"מ-הדגשה|ויכול להתנות עם האדון אבל כש}}היה רבו גוי {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|אינו יכול להתנות}} {{ירו"מ-ביאור|ולכן המשנה לא הזכירה אפשרות של תנאי}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי טבלא}} זבין עבדיה ומתני עם רבהון {{ירו"מ-ביאור|קנה עבדים קטנים והתנה עם האדון}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק דהבן}} הוון ליה עבדיה ערקין לבנותהון {{ירו"מ-ביאור|ברחו לכפרים שלהם בחוץ לארץ}} אתא שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} ואורי ליה אונ{{ירו"מ-הדגשה|א}} אסור {{ירו"מ-ביאור|לכתוב שטר מכירה אסור}} אנטריס שרי {{ירו"מ-ביאור|רק לקחת כסף תמורת העבד מותר}} אפרכורים צריכה {{ירו"מ-ביאור|כתיבת שטר בעלות בארכאות שלהם ספק אם מותר}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמתיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר אדא}} {{ירו"מ-הדגשה|ערקת}} {{ירו"מ-ביאור|ברחה}} {{ירו"מ-הדגשה|לקליסייא אתא שאל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|והורי ליה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|אונא}} אסור {{ירו"מ-ביאור|לכתוב שטר מכירה אסור}} אנטריס שרי {{ירו"מ-ביאור|רק לקחת כסף תמורת העבד מותר}} אפרכורים צריכה {{ירו"מ-ביאור|כתיבת שטר בעלות בארכאות שלהם ספק אם מותר}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} אין פודין את השבויין יותר מדמיהן מפני תיקון העולם ואין מבריחין את השבויין מפני תיקון העולם. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר מפני תקנת השבויין דלא יהוון קטרינון {{ירו"מ-ביאור|יקשרו}} {{ירו"מ-הדגשה|את הנשארים כדי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|יברחו}}. תני גוי מוכר ספרים תפילין ומזוזות אסור ליקח ממנו. והא תני מעשה בגוי אחד בצידן שהיה מוכר תפילין ומזוזות ובא מעשה לפני חכמים ואמרו מותר ליקח ממנו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר חנינה}} {{שוליים|ד_מד}}בגוי שחזר לסורו {{ירו"מ-הדגשה|מפחד שיהרג}} הוה {{ירו"מ-ביאור|אבל בסתר שמר מצוות ויודע לכתוב לשמה}}. <br><br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ז|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ז]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ז"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מה}}המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר. משום נדר לא יחזיר. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר כל נדר שידעו בו הרבים לא יחזיר ושלא ידעו בו הרבים יחזיר. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר כל נדר שהוא צריך חקירת חכם<br><br> {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}נר {{ירו"מ-הדגשה|מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כד ב}} {{סוף}} <span id="דף_כה_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לא יחזיר ושאינו צריך חקירת חכם {{ירו"מ-ביאור|והבעל יכול להתיר}} יחזיר. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} לא אסרו זה אלא מפני זה. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי יהודה}} מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו קונם שאיני מגרשך וגירשה והתירו לו חכמים שיחזירנה מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> ותני מפני מה אמרו חכמים המוציא משום שם רע לא יחזיר? {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוציא את אשתו משום שם רע והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו בנים לאחר זמן נמצאו הדברים בדאים אמר אילו הייתי יודע שהדברים בדאים א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל ובניה ממזירין ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה שהיא אסורה לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה. תני מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום נדר לא יחזיר? {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוציא את אשתו משום נדר והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו ונמצא נדר בטל אמר אילו היית יודע שהיה הנדר בטל א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל והוולד ממזר ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה שהיא אסורה לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר {{ירו"מ-הדגשה|כל נדר שהוא צריך חקירת חכם לא יחזיר ושאינו צריך חקירת חכם יחזיר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי נדר שאינו צריך חקירת חכם היה {{ירו"מ-הדגשה|ויכל להפר בעצמו ואם לא הפר כנראה שרצה לגרשה בגלל סיבה אחרת ולא יבא לומר אילו הייתי יודע}} וכ"ו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר {{ירו"מ-הדגשה|כל נדר שידעו בו הרבים לא יחזיר ושלא ידעו בו הרבים יחזיר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי נדר שלא ידעו בו רבים היה {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|יכל ללכת לחכם להתיר ואם לא הלך כנראה שרצה לגרשה בגלל סיבה אחרת ולא יבא לומר אילו הייתי יודע}} וכ"ו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} לא אסרו זה אלא מפני זה. בדין היה שאפילו נדר שהוא צריך חקירת חכם יחזיר שהזקן עוקר את הנדר מעיקרו {{ירו"מ-ביאור|ולא אסרו אלא גזרה שמא יוציא ונישאת לאחר וילדה ממנו ותלך לחכם ויתיר לה, ואמר אילו הייתי יודע שהחכם}} {{ירו"מ-ביאור|מתיר, אפילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה, לא הייתי מגרשה. ונמצא גט בטל והוולד ממזרים}}. מפני מה אסרו נדר שאין צריך חקירת חכם {{ירו"מ-ביאור|הרי הטעם הזה לא קיים}}? מפני נדר שצריך חקירת חכם.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ח|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ח]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ח"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מו}}המוציא את אשתו משום איילונית {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר לא יחזיר וחכמים אומרים יחזיר. נישאת לאחר והיו לה בנים והיא תובעת כתובתה אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר לה שתיקותיך יפה מדבורייך.<br><strong>גמ':</strong> תני מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום איילונית לא יחזיר? {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוציא את אשתו משום איילונית והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו בנים ואמר אילו הייתי יודע שאשתי יולדת א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל והוולד ממזר ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה היא אסורה לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן וחכמים}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר{{ירו"מ-הדגשה|ים יחזיר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי כמה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נשים נשואין איילונית ועל ידי שיש להן נחת רוח מהן מקיימין אותן {{ירו"מ-הדגשה|ויכול לישא אחרת בשביל בנים ואם החליט לגרשה כנראה סיבה אחרת היתה לו ולא יבא לומר אילו הייתי}} יוד{{ירו"מ-הדגשה|ע}} וכ"ו.<br><br> <span id="דף_כה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר אומר {{ירו"מ-הדגשה|לה שתיקותיך יפה מדבורייך והרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|המגרש אילונית}} לא יחזיר {{ירו"מ-ביאור|שמתנים עימו שהוא מבין שאף אם יתברר שהיא בת בנים הוא מגרש}} ואת אמר כן {{ירו"מ-ביאור|שאומר לה אם לא תשתקי אני אגיד שאילו הייתי יודע שאת בת בנים לא הייתי מגרשך}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} לית כאן {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אלא {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ותני כן משום {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ט|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ט]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ט"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מז}}המוכר את עצמו ואת בניו {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} אין פודין אותו אבל פודין את הבנים לאחר מיתת אביהן. {{שוליים|ד_מח}}המוכר שדהו {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הלוקח {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מביא ביכורים {{ירו"מ-ביאור|אף שהפירות גדלו ברשות גוי}} מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> מתניתא {{שוליים|ד_מט}}בשמכר עצמו ושנה אבל אם מכר עצמו פעם אחת פודין אותו. ואם מכר עצמו ללודים {{ירו"מ-ביאור|אוכלי אדם}} אפילו פעם אחת אין פודין אותו. מעשה באחד שמכר את עצמו ללודים אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} אמר מה נעשה מפני חייו עשה {{ירו"מ-הדגשה|ומצווה לפדותו תנן התם}} (משנה דמאי ה ט) {{ירו"מ-הדגשה|מעשרין משל ישראל על של נכרי משל נכרי על של ישראל}}. מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אמר {{שוליים|ד_נ}}אין קניין {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרין יש קניין לעובד כוכבים ומזלות בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כה מו|ויקרא בהר כה מו]]) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה. הקיש עבדים לאחוזה מה עבדים {{שוליים|ד_נא}}אתם קונין מהן ואין הם קונין מכם אף אחוזה אתם קונים מהם והם אינם קונים מכם. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} והא מסייעא {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כה כג|ויקרא בהר כה כג]]) והארץ לא תמכר לצמיתות לחל{{ירו"מ-הדגשה|י}}טות. אמר ליה כל גרמא אמרה דהיא מסייעא {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} לא תימכר הא אם נמכרה חלוטה היא. {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא דציפורי}} אמר הנהיג {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} בציפורין כהדא ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שיש קנין לגוי להפקיע מעשרות אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעורה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} אף על גב {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אמר אין קניין {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} בארץ ישראל להפקיעו מן המעשרות מודה שיש לו בה קניין נכסים. מהו קניין נכסים? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{שוליים|ד_נב}}אכילת פירות {{ירו"מ-ביאור|שאם ישראל מכר הקרקע לעובד כוכבים ומזלות, לעניין אכילת פירות, יש לו בהם קניין. ואם נגמרו ברשות העובד כוכבים ומזלות, פטורין מהמעשרות. אבל אם ישראל לקח ממנו פירות, ונגמרו ביד ישראל, חייבים במעשרות}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}תנינן הלוקח מביא ביכורים מפני תיקון העולם {{ירו"מ-הדגשה|ואם אין קנין כלל}} יביא ביכורים דבר תורה. קנה שדה {{ירו"מ-הדגשה|בזמן שה}}יובל {{ירו"מ-הדגשה|נוהג והקרקעות חוזרות}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} אמר קנה קרקע {{ירו"מ-הדגשה|ומביא ביכורים וקרא}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} אמר לא קנה קרקע {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|פירות ואינו מביא ביכורים}}. מתיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} על דעתיך דאת אמר קנה קרקע יחפור בה בורות שיחין ומערות? אמר ליה התורה אמרה ([[ויקרא כה כח|ויקרא בהר כה כח]]) ושב לאחוזתו בעיינו {{ירו"מ-ביאור|צריך להחזירה כמו שהייתה}}. אייתי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} שמועתא קדמיהון<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כה ב}} {{סוף}} <span id="דף_כו_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-ביאור|הביא {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} את דברי המחלוקת בין {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}}}} ולא ידע {{ירו"מ-הדגשה|שזו מחלוקת ישנה}} דעוד אינון פליגין {{ירו"מ-הדגשה|בפלוגתא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר מביא וקורא {{ירו"מ-ביאור|דקנין פירות כקניין הגוף}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר אינו מביא וקורא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} כל עמא מודיי שהוא מביא מה פליגין בקרייה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר מביא וקורא. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר {{שוליים|ד_נג}}מביא ואינו קורא.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כו ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק השולח גט לאשתו</strong><br> 9c8gp3e0nwhdm15nkxwopeta8iv3gm3 3026807 3026806 2026-07-24T14:20:46Z מאירושולי 35234 3026807 wikitext text/x-wiki ==פרק רביעי – השולח גט== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_גיטין_פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_א|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_א}}השולח גט לאשתו והגיע בשליח, או ששלח אחריו שליח ואמר: גט שנתתי לך - בטל, הרי הוא בטל. קדם אצל אשתו, או ששלח אצלה שליח ואמר לה: גט ששלחתי לך בטל הוא הרי זה בטל. אם משהגיע גט לידה, אינו יכול לבטלו.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|יט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|יט ב}} {{סוף}} <span id="דף_כ_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כ.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כ]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כ|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: השולח גט לאשתו והגיע בשליח}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}ו {{ירו"מ-הדגשה|ששלח אחריו שליח ואמר: גט שנתתי לך בטל - הרי הוא בטל.}} {{ירו"מ-ביאור|משמע שחייב להגיעה לשליח כדי לבטלו, ואינו יכול לבטלו ממקומו}}. הדא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא,}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|ד_ב}}אדם מבטל שליחותו בדברים. פתר לה: משום חומר הוא בעריות, {{ירו"מ-הדגשה|שתקנו שלא יוכל לבטל את השליחות שלא בידיעת השליח - שמא תנשא בגט זה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוא {{ירו"מ-הדגשה|ביטל, ונמצא בניה ממזרים.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|דיבר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|של}}{{ירו"מ-הדגשה|י}}{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ות {{ירו"מ-הדגשה|סתם}}. עשה שליח להוליך את הגט {{שוליים|ד_ג}}- צריך ליתנו לה בפני שנים, ואין השליח עולה לו משום שנים, {{ירו"מ-ביאור|שהשליח עומד במקום הבעל; וכשם שהבעל צריך למסור לה את הגט בפני שני עדים, אף השליח כן}}. הלך השליח לבטל את הגט - צריך לבטלו בפני שנים, והשליח עולה משם שנים. הלך לבטל את הגט, אשכחיה {{ירו"מ-הדגשה|לשליח}} באיסטרט{{ירו"מ-הדגשה|יה}} - {{ירו"מ-ביאור|בדרך}} אמר ליה: ההוא גיטא {{ירו"מ-הדגשה|שמסרתי לך}} - יהבת {{ירו"מ-ביאור|מסרתה}} לה? אמר ליה: {{ירו"מ-הדגשה|יהבית}} לה. מי מישתעי - {{ירו"מ-ביאור|תוך שהם מדברים}} - נפיל מיניה. אמר ליה: לא אמרת לי י{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בית לה? אמר ליה {{ירו"מ-הדגשה|יהבית}} לה, ואמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} לי יהא לי בידך. מה {{ירו"מ-הדגשה|הדין?}} ה{{ירו"מ-הדגשה|א}}ם מאחר שיש בידו לגרש נאמן, או מאחר שנמצא בידו אינו נאמן? חלה שליח {{ירו"מ-הדגשה|שעשה הבעל לבטל את הגט - האם הוא יכול למנות}} שליח {{ירו"מ-הדגשה|אחר במקומו}}? מה את עבד ליה: כגיטין {{ירו"מ-הדגשה|או}} כקידושין? אין תעבדינה כגיטין - {{ירו"מ-הדגשה|יכול למנות שליח אחר, שהרי הבעל לא מקפיד מי ילך, דכיוון שמגרשה בעל כרחה}} ביד כל אדם מצוי לגרש. אין תעבדינה כקדושין - {{ירו"מ-הדגשה|אינו יכול למנות שליח, שאולי הבעל מקפיד שדווקא הוא יהיה השליח, שהרי}} לא ביד כל אדם מצוי לקדש, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי צריך לרצות את האשה שתסכים}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ב|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ב"> <strong>מתני':</strong> בראשונה היה עושה בית דין במקום אחד ומבטלו. {{שוליים|ד_ד}}התקין {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל הזקן}} שלא יהיו עושין כן, מפני תיקון העולם. בראשונה היה משנה שמו ושמה ושם עירו ושם עירה {{ירו"מ-ביאור|- שאף שהיו לו שני שמות, לא היה כותב אלא שם הנוהג במקום כתיבת הגט}}. {{שוליים|ד_ה}}התקין {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} </span> הזקן שיהא כותב "איש פלוני וכל שם שיש לו, אשה פלונית וכל שם שיש לה", מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: בראשונה היה עושה בית דין במקום אחד ומבטלו.}} לית הדא פליגא {{ירו"מ-ביאור|האין זה חולק}} על {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש?}} ד{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} אמר: אין אדם מבטל שליחותו בדברים! פתר לה: בבית דין שכחו מרובה, {{ירו"מ-ביאור|ו{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} לא אמר אלא שלא בבית דין}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} מפני תיקון העולם. {{ירו"מ-הדגשה|מאי}} תיקון עולם? אמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש:}} שלא תבוא לידי ממזירות. ואמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש:}} שלא תהא יושבת עגונה. מאן דאמר שלא תהא יושבת עגונה {{ירו"מ-הדגשה|- ש}}תהא סבורה שביטל והוא לא ביטל, ונמצאת יושבת עגונה. ומאן דאמר שלא תבוא לידי ממזרות {{ירו"מ-הדגשה|- שתהא}} סבורה שלא ביטל והוא ביטל, והיא הולכת ונישאת בלא גט, ונמצאו בניה באין לידי ממזירות. {{ירו"מ-הדגשה|אי}} {{ירו"מ-הדגשה|נמי}}: סבורה שביטל והוא לא ביטל, ובא אחר וקידשה - תופסין בה קידושין, והיא סבורה שלא תופסין בה קידושין, והיא ממתנת עד שימות בעלה הראשון, והיא הולכת ונישאת {{ירו"מ-הדגשה|לשלישי,}} ונמצא בניה באין לידי ממזירות {{ירו"מ-הדגשה|שהרי היא נשואה לשני}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה:}} סלקית לשיירא, ושמעית {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|אמר}}י בשם ⁣‌​‌‌​‌​‍ריש לקיש: שלא תבוא לידי ממזירות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא:}} אפילו מאן דאמר שלא תהא יושבת עגונה - אית ליה {{ירו"מ-הדגשה|נמי}} שלא תבוא לידי<br><br> <span id="דף_כ_ב"> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כ|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ממזירות. עבר וביטלו {{ירו"מ-הדגשה|אחר התקנה - מהו}}? נישמעינה מן הדא, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ד_ו}}אם ביטלו - הרי זה מבוטל, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי}}. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר: אינו יכול לבטלו ולא להוסיף על תנאו. יאות אמר {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}, {{ירו"מ-ביאור|שאם לא כן מה כח בית דין יפה?}} מאי טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי}}? דבר תורה הוא שיבטל, והן אמרו שלא ביטל, ודבריהן עוקרין דברי תורה? וכי זיתים על שמן וענבים על היין לא תורה הוא שיתרום, והן אמרו שלא יתרום? {{ירו"מ-הדגשה|דתנן: אין תורמין זיתים על השמן ולא ענבים על היין}}. ולא עוד, אלא {{ירו"מ-הדגשה|שתקנו חכמים שאם}} {{שוליים|ד_ז}}עבר ותרם - אין תרומתו תרומה, {{ירו"מ-הדגשה|מפני גזל השבט}} {{ירו"מ-ביאור|שמפסיד את הכהן שצריך להוציא הוצאות כדי לסחוט}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן התקין}} {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|}} {{ירו"מ-הדגשה|הזקן}} שי{{ירו"מ-הדגשה|ה}}א {{ירו"מ-הדגשה|כותב}} "איש פלוני וכל שם שיש לו, {{ירו"מ-הדגשה|אשה פלונית וכל שם שיש לה" מפני תיקון העולם}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אושעיה בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יודן נשייא:}} {{ירו"מ-הדגשה|באגדה דסבך}} {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|הזקן}} {{ירו"מ-הדגשה|מאן דייק לן וידע לפרש לנו אותם על בוריים?}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}הגע עצמך דהוה שמיה ראובן, ואפיק שמיה {{ירו"מ-ביאור|וקרא לעצמו}} {{ירו"מ-הדגשה|בגט}} "שמעון" {{ירו"מ-הדגשה|אז}} מה {{ירו"מ-הדגשה|תעזור התקנה, אם יכתוב שם לא נכון וכל שם שיש לו}}? {{ירו"מ-ביאור|כגון שמעון וכל שם שיש לו הרי מדובר בראובן}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|צריך לכתוב}} "אני פלוני וכל שם שיש לי" {{ירו"מ-הדגשה|דכיוון שכותב "אני" גם אם יכתוב}} שם {{ירו"מ-הדגשה|לא נכון - הגט כשר}}. יותר מיכן אמרו: היו לו שתי נשים, אחת ביהודה ואחת בגליל, ולו שני שמות, אחד ביהודה ואחד בגליל, וכתב זה שביהודה לגרש זו שבגליל, ושבגליל לגרש זו שביהודה - אינה מגורשת. מתניתא, שהיה מיהודה וכתב לגרש בגליל {{ירו"מ-הדגשה|בשמו שב}}יהודה, מגליל וכתב לגרש ביהודה {{ירו"מ-הדגשה|בשמו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בגליל. אבל אם הי{{ירו"מ-הדגשה|ו}} מיהודה וכתב לגרש ביהודה, {{ירו"מ-הדגשה|או}} מגליל וכתב לגרש בגליל - {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כתב {{ירו"מ-הדגשה|רק שם אחד שנקרא כך באותו מקום שמ}}גרש {{ירו"מ-הדגשה|בו}} - הרי זו מגורשת, {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא כתב את שמו השני}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילי}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא:}} בתחילה צריך לומר "אני פלוני שמיהודה עם כל שם שיש לי בגליל" אם היה שרוי במקום אחר - מגרש {{ירו"מ-הדגשה|ב}}אי זה {{ירו"מ-הדגשה|שם}} שירצה, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לא הוחזק באף אחד מהם}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא:}} הדא דאת אמר - לשעבר {{ירו"מ-ביאור|בדיעבד,}} <br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כ א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כ ב}} {{סוף}} <span id="דף_כא_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אבל לכתחילה צריך למיעבד כהדא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אילי}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין:}} {{שוליים|ד_ח}}אם יצא לו שם {{ירו"מ-הדגשה|נוסף}} במקום {{ירו"מ-הדגשה|ה}}אחר - צריך להזכיר שלשתן. תמן תנינן: {{שוליים|ד_ט}}כותבין גט לאיש אף על פי שאין אשתו עמו, {{שוליים|ד_י}}ושובר לאשה אף על פי שאין בעלה עמה, {{שוליים|ד_יא}}ובלבד שיהא מכירם, והבעל נותן את השכר. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא:}} {{ירו"מ-הדגשה|הסופר והעדים}} {{שוליים|ד_יב}} {{ירו"מ-הדגשה|צריכין שיכירו }}את {{ירו"מ-הדגשה|האיש והאשה}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|שמות}}יהן, בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|בגט}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|בשובר, שאם אינן}} מכיר{{ירו"מ-הדגשה|ין - חיישינן שמא יכתוב גט על שם}} א{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ת {{ירו"מ-הדגשה|איש אחד ששמו כשמו, ויכתוב בו שם}} א{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ת {{ירו"מ-הדגשה|האיש ההיא, וימסרנו להאשה ההיא, ותוציא הגט ותנשא ותגבה בו כתובתה, וכן בשובר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא:}} צריך שיהא מכיר לאיש בגט ולאשה בשוברה, {{ירו"מ-הדגשה|אבל לא}} חיי{{ירו"מ-הדגשה|ב}} {{ירו"מ-הדגשה|להכיר האשה בגט}} או {{ירו"מ-הדגשה|האיש בשובר}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון בר חייה}} בעי קומי {{תנא-ירו"מ|רבי}}: {{ירו"מ-הדגשה|אפילו מכירים שזה שם האיש וזו שם האשה}} - הגע עצמך שהביא אשה אחרת {{ירו"מ-הדגשה|ששם בעלה כשמו ושמה כשם אשתו,}} וגירש בה? אמר ליה: לכשיבואו ויעידו העדים {{ירו"מ-הדגשה|שהאשה שהגט בידה היא האשה שחתמו על גיטה - רק אז יקימו בית דין את הגט ותוכל להינשא}}. ולא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}: {{שוליים|ד_יג}}עשו עדים החתומים על השטר כמי שנחקרה עדותן בבית דין {{ירו"מ-הדגשה|- וכיוון שחתימתם מופיעה על הגט שביד האשה, שוב לא יכולים לומר "לא חתמנו על הגט שלה"}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}י{{ירו"מ-הדגשה|וו}}ן {{ירו"מ-הדגשה|שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד}}? תמן - בשאמרו לא חתמנו כל עיקר, {{ירו"מ-הדגשה|והרי גט}} חתו{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|בחתימתם, לכן אינם נאמנים}}. ברם הכא - באומר {{ירו"מ-הדגשה|"לזו}} חתמנו {{ירו"מ-הדגשה|ולזו}} לא חתמנו" {{ירו"מ-הדגשה|לכן הם נאמנים}}. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שצריך שיהא מכיר את שניהן, דתנן}}: בראשונה היה משנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה. אם {{ירו"מ-הדגשה|כש}}הסופר מכיר {{ירו"מ-הדגשה|את שניהם}} - בזה {{ירו"מ-הדגשה|יש חשש שישנו}} את שמותם? {{ירו"מ-הדגשה|כן. שהרי}} אית בר נש דחכמין לחבריהון באפין {{ירו"מ-ביאור|יש אדם שמכיר את חברו בפנים}} ולא ידעין שמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}תהון. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שאין צורך שהסופר יכיר גם את האיש וגם את האישה, דתנן}}: התקין {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} שיהו כותבין "איש פלוני וכל שם שיש לו, אשה פלונית וכל שם שיש לה" מפני תיקון העולם - {{ירו"מ-הדגשה|משמע שהסופר צריך להכיר גם את האיש וגם את האישה}}. מתניתא במגרש בעל כורחו, {{ירו"מ-הדגשה|ושם חייבין להכיר גם את שם האשה, דכיוון שה}}בעל {{ירו"מ-הדגשה|לא מעוניין}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}גרש {{ירו"מ-הדגשה|- חיישינן שישנה את שמה כדי להכשיל את הגירושין}}. מה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} - במגרש ברצונו. ואית דבעי מימר: במגרש במקומות אחרים, {{ירו"מ-הדגשה|לכן יש צורך שידע את שמה, כי יש לחשוש שמא ישנה את שמה.}} מה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} - במגרש באותו מקום. {{ירו"מ-הדגשה|תניא: והבעל נותן את השכר}}. כהדא, דושו אחוי דדודו הוה משבק איתתיה {{ירו"מ-ביאור|גרש את אשתו}}. אתא עובדא קומי רבנן, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמרין :היא תתן אגרא. והתנינן הבעל נותן את השכר? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא:}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר שהבעל נותן שכר - זה}} במוחלת לו כתובתה ;{{ירו"מ-ביאור|אבל כשיש לה כתובה והיא צריכה את הגט לגבות כתובתה - היא צריכה לשלם שכר הסופר}}. <br><br> <span id="דף_כא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ג|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_יד}}אין אלמנה נפרעת מניכסי יתומין אלא בשבועה. נמנעו מלהשביע. {{שוליים|ד_טו}}התקין {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} שתהא נודרת ליתומין כל מה שירצו וגובה את כתובתה. {{שוליים|ד_טז}}והעדים חותמין על הגט מפני תיקון העולם. {{שוליים|ד_יז}}והלל התקין פרוזבול מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן התקין}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|שתהא נודרת מאי טעמא כיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בראשונה היו נשבעות לשקר וקוברות את בניהם שנאמר {{הפ|ירמיהו|ב|ל}} לשוא הכיתי את בניכם. ועוד שאימת נדרים עליהן יותר מן השבועות. עברה ונשבעה {{ירו"מ-הדגשה|מהו}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} אם נשבעה נשבעה. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר לכלתיה אילולא דאנא וותרן {{שוליים|ד_יח}}אפילו קלוסיתיה {{ירו"מ-ביאור|צעיף}} דעל רישך דידי הוא {{ירו"מ-ביאור|ד{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} לא מגבי כתובה לארמלתא משום דנמנעו מלהשביעה. ובשני ד{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} קלים היו נדרים בעיניהם לעבור עליהם ולא סמיך אנדרה לאגבוייה}}. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר זכת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} בכלים שעליהם {{ירו"מ-הדגשה|דסבר שאין שמין}} כלים שעליה {{ירו"מ-הדגשה|בכתובתה ולכן אף אם לא גובה כתובתה}} זכת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} בכלים שעליה. מתניתא מסייעא ליה {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן אחד המקדיש נכסיו ואחד המעריך את עצמו}} {{שוליים|ד_יט}}אין לו לא בכסות אשתו ולא בכסות בניו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} {{שוליים|ד_כ}}מפני מה התקינו זמן בגט? מפני מעשה שאירע. מעשה באחד שהיה נשוי את בת אחותו וזינת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} עד שהיא אשת איש הלך והקדים זמנו בגט אמר מוטב שתידון כפנויה ואל תדון כאשת איש. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|התקין פרוזבול מפני תיקון העולם}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} קשיתא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|הניחה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מאן דאמר {{שוליים|ד_כא}}מעשרות {{ירו"מ-הדגשה|בזמן הזה}} מן דבריהן. ברם כמאן דאמר מעשרות {{ירו"מ-הדגשה|בזמן הזה}} מן התורה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|הלל}} מתקין על דבר תורה?! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} וכי {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שעה שגלו לבבל כלום נפטרו אלא ממצות התלויות בארץ? והשמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ {{ירו"מ-הדגשה|אם כן אפילו למאן דאמר מעשרות בזמן הזה מדרבנן קשה שהרי שמיטת כספים מהתורה}}! חזר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ואמר {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[דברים טו ב|דברים ראה טו ב]]) זה דבר השמיטה שמוט. {{שוליים|ד_כא}}בשעה שהשמיטה נוהגת בארץ מדבר תורה השמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ דבר תורה. בשעה שהשמיטה נוהגת בארץ מדבריהם השמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ מדבריהן. תמן אמרין אפילו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מאן דאמר מעשרות מדברי תורה {{ירו"מ-הדגשה|מודה בשמיטה שהיא מדבריהן מדכתיב}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}זה דבר השמיטה שמוט. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שני שמיטין {{ירו"מ-הדגשה|הכתוב מדבר}} שמיטה ויובל. בשעה<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כא ב}} {{סוף}} <span id="דף_כב_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שהיובל נוהג השמיטה נוהגת מדברי תורה. פסקו היובלות נוהגת שמיטה מדבריהן. {{שוליים|ד_כג}}אימתי פסקו היובלות? {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא כה י|ויקרא בהר כה י]]) לכל יושביה בזמן שיושבין עליה ולא בזמן שגלו מתוכה. היו עליה והיו מעורבבין שבט יהודה בבנימין ושבט בנימין ביהודה יכול יהא היובל נוהג? תלמוד לומר לכל יושביה {{ירו"מ-הדגשה|עד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כל יושביה {{ירו"מ-הדגשה|עליה}} {{ירו"מ-ביאור|במקומן}}. נמצאת אומר כיון שגלו שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה בטלו היובלות {{ירו"מ-הדגשה|ואפילו}} ב{{ירו"מ-הדגשה|בי}}{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|ראשון}} לא {{ירו"מ-הדגשה|היה היובל נוהג משגלו עשרת השבטים}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ד|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_כד}}עבד שנשבה ופדאוהו לשם עבד ישתעבד. לשם בן חורין לא ישתעבד. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר בין כך ובין כך ישתעבד. {{שוליים|ד_כה}}עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו שורת הדין אין העבד חייב כלום אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר {{שוליים|ד_כו}}אינו כותב אלא משחרר {{ירו"מ-ביאור|כותב}}.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן עבד שנשבה ופדאוהו לשם עבד ישתעבד לשם בן חורין לא ישתעבד אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} בדין היה שאפילו {{ירו"מ-הדגשה|פדאוהו}} לשם עבד לא ישתעבד {{ירו"מ-הדגשה|דמתניתין}} לא{{ירו"מ-הדגשה|חר יאוש}}. ולמה אמרו ישתעבד שלא יהא העבד מבריח עצמו בין {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שבויין {{ירו"מ-הדגשה|מתוך ידיעה שיפדו אותו והוא יצא לחפשי}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מתניתא אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתני לשם עבד ישתעבד ורבו נותן דמיו}} {{ירו"מ-ביאור|למי שפדה אותו}} {{ירו"מ-הדגשה|לשם בן חורין לא ישתעבד ואין}} רבו נותן דמיו. לא אמר אלא רבו {{ירו"מ-הדגשה|נותן דמיו}} הא אחר לא {{ירו"מ-הדגשה|יכול ליתן דמיו לזה ולהחזיקו לעבדו}} {{ירו"מ-ביאור|ושמע מינא דאחר יאוש מיירי, וישתעבד לשני עד שיחזיר לו ראשון את דמיו אבל לא ישתעבד לאחר שאינו אלא משום תקנה שלא יהיה מבריח עצמו בין השבויים}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בדין היה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אפילו {{ירו"מ-הדגשה|אם פדאוהו}} לשם בן חורין ישתעבד {{ירו"מ-הדגשה|דמתניתין לפני יאוש}}. ולמה אמרו לא ישתעבד שלא להוציא {{ירו"מ-הדגשה|לעז}} על בני חורין {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שפדאוהו לשם בן חורין כבר יצא לו שם בן חורין}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|מתניתא}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} כן {{ירו"מ-ביאור|שמדובר לפני יאוש והוא עדיין עבד}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר בין כך ובין כך ישתעבד. {{שוליים|ד_כז}}שכשם שישראל מצווין לפדות בן חורין כך הן מצווין לפדות את העבדים.<br><br> <span id="דף_כב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אהן תנייא קדמייא סבר מימר מצווין הן לפדות בני חורין ואין מצווין לפדות את העבדים {{ירו"מ-הדגשה|לכן תקנו שהעבד ישתחרר כדי שיפדו אותו}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|ס}}בר {{ירו"מ-הדגשה|שאף מצווה לפדות עבדים ואם כך עדיף שלא יהיה בן חורין שלא יפיל עצמו בשבי כדי שיפדו אותו ויהיה בן חורין}} {{ירו"מ-ביאור|רואים שמדובר קדם יאוש שהוא עדיין עבד}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אידי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר {{אמורא-ירו"מ|ייסי בן שאול}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}} המתייאש {{ירו"מ-הדגשה|מ}}עבדו {{ירו"מ-הדגשה|שברח ואחר כך מצאו}} אינו רשאי לשעבדו {{שוליים|ד_כח}}וצריך לכתוב לו גט שיחרור {{ירו"מ-ביאור|שיאוש מוציא רק את הבעלות הממונית וצריך גט לפטור קניין האיסור שבו}}. שמע {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ואמר יפה לימדני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}. כלום למדו גט שחרור לא מאשה? מה אשה אינה יוצאה משום ייאוש {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} צריכה ממנו גט, אף עבד אינו יוצא משום ייאוש וצריך גט שיחרור. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ד_כט}}עבד שברח מן השבויין אצל רבו אין רבו רשאי לשעבדו וצריך לכתוב לו גט שיחרור. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} המפקיר את עבדו אינו רשאי לשעבדו ואינו {{ירו"מ-הדגשה|צריך}} לכתוב לו גט שיחרור. אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} כל עמא אמרין {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} דהוא צריך {{ירו"מ-הדגשה|לכתוב לו גט שיחרור}} ואת אומר אינו צריך. שמא {{ירו"מ-הדגשה|הסקתה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אינו {{ירו"מ-הדגשה|צריך גט שיחרור לפי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אינו מעכבו מלוכל בפסח {{ירו"מ-הדגשה|אם}} אינו מ{{ירו"מ-הדגשה|הו}}ל {{ירו"מ-הדגשה|אין זו ראיה שהתורה חידשה שהמפקיר}} עב{{ירו"מ-הדגשה|ד}}ו {{ירו"מ-הדגשה|אף שעדיין אגוד בו וצריך גט שיחרור}} אינו {{ירו"מ-הדגשה|אוסרו}} מל{{ירו"מ-הדגשה|אכ}}ול {{ירו"מ-הדגשה|את}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}פסח. כהדא דתני ([[שמות יב מד|שמות בא יב מד]]) וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אותו. בשעה שהוא עובד את רבו הוא מעכבו לוכל בפסח {{ירו"מ-ביאור|אם אינו מהול}} ובשעה שאינו עובד את רבו אינו מעכבו מלוכל בפסח. סימא שתי עיניו כאחת הפיל שני שיניו כאחת יוצא בהן לחירות. זו אחר זו יוצא לחירות בראשונה ונותן לו דמים בשנייה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|מתניתא}} כמאן דאמר אינו צריך לכתוב לו גט שיחרור. ברם כמאן דאמר {{שוליים|ד_ל}}צריך לכתוב לו גט שחרור {{ירו"מ-הדגשה|הרי הוא עבדו}} ואת אומר משלם לו {{ירו"מ-ביאור|הרי מה שקנה עבד קנה רבו}}? אין לי {{ירו"מ-הדגשה|שצריך גט שיחרור}} אלא היוצא בשן ועין מניין היוצא בכיפה {{ירו"מ-ביאור|שרקם לו שטר שיחרור עליה}} ובהרנירק טיאונוס<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כב ב}} {{סוף}} <span id="דף_כג_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ובחרות של מלכים {{ירו"מ-ביאור|שרקם על מיני בגדים שטר שיחרור}} תלמוד לומר לחפשי ישלחנו מכל מקום. בניו מה הן? היוצא בשן ועין בניו עבדים והיוצא משום ייאוש בניו בני חורין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} לא מסתברא חילופין. היוצא בשן ועין הואיל ושיחררתו התורה בניו בני חורין. והיוצא משום ייאוש הואיל ולא שיחררתו התורה בניו עבדים. גר שמת וביזבזו ישראל את נכסיו והיו שם עבדים בין גדולים בין קטנים יצאו לחירות. {{תנא-ירו"מ|אבא שאול}} אומר {{שוליים|ד_לא}}גדולים יצאו לחירות קטנים לא יצאו לחירות. למה? שהן יצאו במיתת רבן. מעתה אפילו {{ירו"מ-הדגשה|קטנים}}! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} גדולים על ידי שיש בהן דעת לזכות את עצמן יצאו לחירות. קטנים על ידי שאין בהן דעת לזכות לעצמן לא יצאו לחירות. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|אבא שאול}}. מחלפא שיטתיה ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} תמן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן שאול}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}} המתייאש מעבדו אינו רשאי לשעבד בו וצריך לכתוב לו גט שחרור. שמע {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר יפה לימדני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושוע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לכתוב}} לו {{ירו"מ-הדגשה|גט שחרור דגט שחרור מגט אשה ילפינן שאינה יוצאה בהפקר וצריכה גט והכא אמר הכין שהלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|אבא שאול}} {{ירו"מ-הדגשה|שהגדולים זכו בעצמם אמרין מה דאמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לכתוב}} לו {{ירו"מ-הדגשה|גט שיחרור, זה לכתחילה אבל לשעבר}} דלא {{ירו"מ-הדגשה|יהב לא יהב}} {{ירו"מ-ביאור|מי שלא נתן לא נתן}} {{ירו"מ-ביאור|אפילו בלי גט העבד משוחרר}}. דלמא {{ירו"מ-ביאור|האם}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|לשעבדו}}? אמתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבה בר זוטרא}} ערקת {{ירו"מ-ביאור|ברחה}} אתייאש מינה אתא שאל {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} {{ירו"מ-הדגשה|ול}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} לי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} אינו רשאי לשעבדה.<br><br> <span id="דף_כג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מהו לכתוב לה גט שיחרור? אמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} ליה אם כתבת יאות את עבד {{ירו"מ-ביאור|שכך תהפך לבת ישראל}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ישמעאל בי רבי יוסה}} עבד שנשא בת חורין לפני רבו {{ירו"מ-הדגשה|ו}}רבו {{ירו"מ-הדגשה|לא מיחה}} בו יצא לחירות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמש הייתי יושב ושונה הכותב כתב קידושין לעבדו {{ירו"מ-ביאור|שרבו השיאו בת חורין}} או כתב נישואין לאמתו {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר זכה. וחכמים אומרים {{שוליים|ד_לב}}לא זכה. {{ירו"מ-הדגשה|אז איך יתכן שאם העבד נשא בעצמו רק שהאדון ראה ושתק העבד יוצא לחפשי}}? אהן תנייא קדמייא {{ירו"מ-ביאור| רבי ישמעאל בי רבי יוסה}} סבר {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר}} זכה {{ירו"מ-הדגשה|ולא רק בהשיאו רבו אלא אפילו נשא לפני רבו}} זכה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו}} מי {{ירו"מ-הדגשה|ה}}משחרר? {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר בין רבו הראשון ובין רבו השני. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אין לך משחרר אלא רבו הראשון בלבד {{ירו"מ-ביאור|דסבר מלוה מכאן ולהבא הוא גובה ואין לשני שום בעלות על העבד}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי חגיי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|ד_לג}}ישראל שהלוה את גוי על חמצו {{ירו"מ-ביאור|של הגוי}} אחר הפסח מותר בהנאה. אין תימר {{ירו"מ-הדגשה|למפרע הוא גובה}} ברשות ישראל הוא ויהא אסור. מה עביד לה {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} {{ירו"מ-הדגשה|באמת גם}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|מכאן ולהבא הוא גובה ומה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|שגם אם}} רב{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|השני שחררו יוצא לחרות}} קל הוא {{ירו"מ-הדגשה|שהקלו}} בשחרור הוא{{ירו"מ-הדגשה|יל ויצא לו שם}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}{{ירו"מ-הדגשה|שו}}חרר. כהדא דתני העושה עבדו אפותיקי {{שוליים|ד_לד}}מכרו אינו מכור. {{שוליים|ד_לה}}שיחררו משוחרר. חייליה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|אינו כותב אלא משחרר לא}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|המשחרר כותב שמ}}שמעו {{ירו"מ-הדגשה|איזה משחרר שיהיה אלא}} אמר אינו כותב אלא משחרר {{ירו"מ-ביאור|היינו אותו אחד שיש בכוחו לשחרר שזה הראשון}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו שורת הדין אין העבד חייב כלום אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו}} {{שוליים|ד_לו}}אילו המשעבד שדה לחבירו והלך ומכרה שמא אין בעל חוב בא וטורף {{ירו"מ-הדגשה|אם כן מה איכפת לשני שהראשון שחרר את העבד}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|העבד נעשה אפותיקי שלו ילך השני ויגבה מן העבד}}! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|כאן}} פתח לנו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} פתח {{ירו"מ-הדגשה|קטן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מאיר {{ירו"מ-הדגשה|לנו באור גדול כיוון שיצא לו שם משוחרר שוב אינו יכול לחזור ולשעבד אותו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא מצינו עבד משתחרר וחוזר ומשתעבד. מעתה לא יכתוב לו {{ירו"מ-הדגשה|העבד}} שטר על דמיו! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-ביאור|תקנו כך לטובת העבד}} מוטב שיאמר לו תן לי מאתים זוז שיש לי בידך ולא שיאמר לו עבדי אתה. רבנין דקיסרין אמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ביסא}} אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דאמר משחרר כותב}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. כמה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} קונס בדברים {{ירו"מ-הדגשה|שחכמים פוטרים כגון דינא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|ג}}ר{{ירו"מ-הדגשה|מ}}י כן {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} קונס בדברים {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שהזיק שיעבודו של חבירו חייב}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}קונס{{ירו"מ-הדגשה|ים אותו לשלם את דמי העבד}}. דתני<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כג ב}} {{סוף}} <span id="דף_כד_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שטר שיש בו ריבית קונסין אותו ואינו גובה לא את הקרן ולא את הריבית דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. וחכמים אומרים {{שוליים|ד_לז}}גובה את הקרן ולא את הריבית.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ה|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ה"> <strong>מתני':</strong> מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים תיקנתם את רבו ואת עצמו לא תיקנתם. {{שוליים|ד_לח}}לישא שפחה אינו יכול בת חורין אינו יכול יבטל. והלא לא נברא העולם אלא לפירייה ורבייה שנאמר {{הפ|ישעיהו|מה|יח}} {{ירו"מ-הדגשה|לא}} תוהו בראה לשבת יצרה. אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על חצי דמיו. חזרו {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} להורות כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}.<br><strong>גמ':</strong> היאך איפשר {{ירו"מ-הדגשה|שיהיה}} חציו עבד וחציו בן חורין? תיפתר או {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר אדם משחרר חצי עבדו או דברי הכל בעבד של שני שותפין ועמד אחד מהן ושיחרר חלקו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן עובד את רבו יום}} אחד {{ירו"מ-הדגשה|ואת עצמו יום}} אחד {{ירו"מ-הדגשה|כיצד}}? מצא מציאה ביום של רבו של רבו. ביום של עצמו של עצמו. ולית מחר בעי י{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בה ליה למריה {{ירו"מ-ביאור|האם לא יצטרך למחרת לתת את מה שמצא לרבו}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מחר {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} עבד {{ירו"מ-הדגשה|ומה שקנה}} עבד {{ירו"מ-הדגשה|קנה רבו נפקא}} מי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ה {{ירו"מ-הדגשה|אם במציאה הזו}} קידש אשה ביום של מריה {{ירו"מ-ביאור|אדוניו}} אין חוששין לקידושיו. ביום של עצמו חוששין לקידושיו. ולא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מי שחציו עבד וחציו בן חורין קידש אשה אין חוששין לקידושיו {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין קידושי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|לחצ}}אין? דכוותה גירש {{ירו"מ-ביאור|אם היה שליח לגרושין}} אין חוששין לגירושיו. תמן תנינן {{שוליים|ד_לט}}אין נושאין נשים במועד {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא אמר}} {{אמורא-ירו"מ|שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} משום ביטול פרייה ורבייה. בעון קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} עבד מהו שישא אשה במועד? אמר ליה נישמעינה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} ליבטיל. והלא לא נברא העולם אלא לפירייה ורביה {{ירו"מ-הדגשה|משמע שאף הוא חייב בפריה}} ורביה. ואמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כל שהוא מצווה על פרייה ורבייה אסור לו לישא אשה במועד.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ו|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ו"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מ}}המוכר את עבדו {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} או לחוצה לארץ יצא בן חורין. {{שוליים|ד_מא}}אין פודין את השבויין יותר על דמיהן מפני תיקון העולם. {{שוליים|ד_מב}}אין מבריחין את השבויין מפני תיקון העולם. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר מפני תקנת שבוים. {{שוליים|ד_מג}}אין לוקחין ספרים תפילין ומזוזות מן הגוים יותר על דמיהן מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן המוכר את עבדו לעובד כוכבים ומזלות}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}ו {{ירו"מ-הדגשה|לחוצה לארץ יצא בן חורין משמע לעובד כוכבים ומזלות}} אפילו בארץ ישראל {{ירו"מ-הדגשה|יוצא לחרות ובחוץ}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ארץ אפילו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ישראל. מי משחררו? רבו ראשון נותן דמיו והשני משחררו. נימר אם ידע רבו השני {{ירו"מ-הדגשה|שהעבד}} נמ{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מארץ ישראל}} שניהן נותנין את דמיו<br><br> <span id="דף_כד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם לאו הראשון נותן את דמיו והשני משחררו. {{ירו"מ-הדגשה|אם כתב בשטר המכירה}} אני פלוני בן פלוני מוכר את עבדי פלוני {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אנטיוכי יצא לחירות {{ירו"מ-הדגשה|לאנטוכי}} שהוא בלוד לא יצא לחירות {{ירו"מ-ביאור|עד שירצה להוציא אותו לחוץ לארץ}}. תני יוצא עבד {{ירו"מ-ביאור|אם הוא מסכים}} עם רבו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}חוצה לארץ לפיכך אם מכרו שם מכור {{ירו"מ-ביאור|שכיוון שהסכים לצאת לחוץ לארץ איבד את זכותו}}. בא מחוצה לארץ על מנת לחזור כופין אותו לחזור {{ירו"מ-הדגשה|עימו}}. על מנת שלא לחזור {{ירו"מ-הדגשה|והחליט}} לחזור אין כופין אותו לחזור {{ירו"מ-הדגשה|עימו}}. ברח מחוצה לארץ רשאי להחזירו. ברח מ{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ארץ לחוצה לארץ {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יאשיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה רבא}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|למכרו בחוץ לארץ}}. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה רבה}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|למכרו בחוץ לארץ}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי מרינוס בריה דרבי הושעיה רבה}} אמר אסור. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} לא פליגין {{ירו"מ-הדגשה|מאן דאמר}} מותר בלמוד לברוח לשם ומאן דאמר אסור בשאינו למוד לברוח לשם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} פליגין מאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|אסור}} ביכול להביאו משם {{ירו"מ-הדגשה|ומאן דאמר מותר}} בשאינו יכול להביאו משם. נתני ואם התנה עמו {{ירו"מ-הדגשה|בשעת}} ה{{ירו"מ-הדגשה|ק}}נ{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{ירו"מ-הדגשה|מהגוי להורידו לחוץ לארץ}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|ולמה המשנה פסקה בפשטות שבכל מקרה יוצא לחירות הסיבה שהמשנה לא הזכירה אפשרות של תנאי כיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}עד כדון {{ירו"מ-הדגשה|תנאי מועיל}} בגדולים {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} בקטנים {{ירו"מ-הדגשה|לא יכול להתנות}} {{ירו"מ-ביאור|ולכן המשנה לא הזכירה אפשרות של תנאי כי אז היה צריך לחלק בין קטנים לגדולים}} {{ירו"מ-הדגשה|הרי גם בקטנים שייך}} תנ{{ירו"מ-הדגשה|א}}י {{ירו"מ-הדגשה|ד}}ניתני עם רבהון. עד כדון בשהיה רבו ישראל {{ירו"מ-הדגשה|ויכול להתנות עם האדון אבל כש}}היה רבו גוי {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|אינו יכול להתנות}} {{ירו"מ-ביאור|ולכן המשנה לא הזכירה אפשרות של תנאי}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי טבלא}} זבין עבדיה ומתני עם רבהון {{ירו"מ-ביאור|קנה עבדים קטנים והתנה עם האדון}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק דהבן}} הוון ליה עבדיה ערקין לבנותהון {{ירו"מ-ביאור|ברחו לכפרים שלהם בחוץ לארץ}} אתא שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} ואורי ליה אונ{{ירו"מ-הדגשה|א}} אסור {{ירו"מ-ביאור|לכתוב שטר מכירה אסור}} אנטריס שרי {{ירו"מ-ביאור|רק לקחת כסף תמורת העבד מותר}} אפרכורים צריכה {{ירו"מ-ביאור|כתיבת שטר בעלות בארכאות שלהם ספק אם מותר}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמתיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר אדא}} {{ירו"מ-הדגשה|ערקת}} {{ירו"מ-ביאור|ברחה}} {{ירו"מ-הדגשה|לקליסייא אתא שאל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|והורי ליה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|אונא}} אסור {{ירו"מ-ביאור|לכתוב שטר מכירה אסור}} אנטריס שרי {{ירו"מ-ביאור|רק לקחת כסף תמורת העבד מותר}} אפרכורים צריכה {{ירו"מ-ביאור|כתיבת שטר בעלות בארכאות שלהם ספק אם מותר}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} אין פודין את השבויין יותר מדמיהן מפני תיקון העולם ואין מבריחין את השבויין מפני תיקון העולם. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר מפני תקנת השבויין דלא יהוון קטרינון {{ירו"מ-ביאור|יקשרו}} {{ירו"מ-הדגשה|את הנשארים כדי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|יברחו}}. תני גוי מוכר ספרים תפילין ומזוזות אסור ליקח ממנו. והא תני מעשה בגוי אחד בצידן שהיה מוכר תפילין ומזוזות ובא מעשה לפני חכמים ואמרו מותר ליקח ממנו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר חנינה}} {{שוליים|ד_מד}}בגוי שחזר לסורו {{ירו"מ-הדגשה|מפחד שיהרג}} הוה {{ירו"מ-ביאור|אבל בסתר שמר מצוות ויודע לכתוב לשמה}}. <br><br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ז|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ז]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ז"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מה}}המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר. משום נדר לא יחזיר. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר כל נדר שידעו בו הרבים לא יחזיר ושלא ידעו בו הרבים יחזיר. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר כל נדר שהוא צריך חקירת חכם<br><br> {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}נר {{ירו"מ-הדגשה|מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כד ב}} {{סוף}} <span id="דף_כה_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לא יחזיר ושאינו צריך חקירת חכם {{ירו"מ-ביאור|והבעל יכול להתיר}} יחזיר. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} לא אסרו זה אלא מפני זה. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי יהודה}} מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו קונם שאיני מגרשך וגירשה והתירו לו חכמים שיחזירנה מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> ותני מפני מה אמרו חכמים המוציא משום שם רע לא יחזיר? {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוציא את אשתו משום שם רע והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו בנים לאחר זמן נמצאו הדברים בדאים אמר אילו הייתי יודע שהדברים בדאים א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל ובניה ממזירין ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה שהיא אסורה לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה. תני מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום נדר לא יחזיר? {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוציא את אשתו משום נדר והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו ונמצא נדר בטל אמר אילו היית יודע שהיה הנדר בטל א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל והוולד ממזר ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה שהיא אסורה לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר {{ירו"מ-הדגשה|כל נדר שהוא צריך חקירת חכם לא יחזיר ושאינו צריך חקירת חכם יחזיר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי נדר שאינו צריך חקירת חכם היה {{ירו"מ-הדגשה|ויכל להפר בעצמו ואם לא הפר כנראה שרצה לגרשה בגלל סיבה אחרת ולא יבא לומר אילו הייתי יודע}} וכ"ו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר {{ירו"מ-הדגשה|כל נדר שידעו בו הרבים לא יחזיר ושלא ידעו בו הרבים יחזיר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי נדר שלא ידעו בו רבים היה {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|יכל ללכת לחכם להתיר ואם לא הלך כנראה שרצה לגרשה בגלל סיבה אחרת ולא יבא לומר אילו הייתי יודע}} וכ"ו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} לא אסרו זה אלא מפני זה. בדין היה שאפילו נדר שהוא צריך חקירת חכם יחזיר שהזקן עוקר את הנדר מעיקרו {{ירו"מ-ביאור|ולא אסרו אלא גזרה שמא יוציא ונישאת לאחר וילדה ממנו ותלך לחכם ויתיר לה, ואמר אילו הייתי יודע שהחכם}} {{ירו"מ-ביאור|מתיר, אפילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה, לא הייתי מגרשה. ונמצא גט בטל והוולד ממזרים}}. מפני מה אסרו נדר שאין צריך חקירת חכם {{ירו"מ-ביאור|הרי הטעם הזה לא קיים}}? מפני נדר שצריך חקירת חכם.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ח|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ח]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ח"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מו}}המוציא את אשתו משום איילונית {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר לא יחזיר וחכמים אומרים יחזיר. נישאת לאחר והיו לה בנים והיא תובעת כתובתה אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר לה שתיקותיך יפה מדבורייך.<br><strong>גמ':</strong> תני מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום איילונית לא יחזיר? {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוציא את אשתו משום איילונית והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו בנים ואמר אילו הייתי יודע שאשתי יולדת א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל והוולד ממזר ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה היא אסורה לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן וחכמים}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר{{ירו"מ-הדגשה|ים יחזיר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי כמה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נשים נשואין איילונית ועל ידי שיש להן נחת רוח מהן מקיימין אותן {{ירו"מ-הדגשה|ויכול לישא אחרת בשביל בנים ואם החליט לגרשה כנראה סיבה אחרת היתה לו ולא יבא לומר אילו הייתי}} יוד{{ירו"מ-הדגשה|ע}} וכ"ו.<br><br> <span id="דף_כה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר אומר {{ירו"מ-הדגשה|לה שתיקותיך יפה מדבורייך והרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|המגרש אילונית}} לא יחזיר {{ירו"מ-ביאור|שמתנים עימו שהוא מבין שאף אם יתברר שהיא בת בנים הוא מגרש}} ואת אמר כן {{ירו"מ-ביאור|שאומר לה אם לא תשתקי אני אגיד שאילו הייתי יודע שאת בת בנים לא הייתי מגרשך}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} לית כאן {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אלא {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ותני כן משום {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ט|ירושלמי גיטין, פרק ד, הלכה ט]]== <span id="ירושלמי_מאיר_גיטין_ד_ט"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מז}}המוכר את עצמו ואת בניו {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} אין פודין אותו אבל פודין את הבנים לאחר מיתת אביהן. {{שוליים|ד_מח}}המוכר שדהו {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הלוקח {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מביא ביכורים {{ירו"מ-ביאור|אף שהפירות גדלו ברשות גוי}} מפני תיקון העולם.<br><strong>גמ':</strong> מתניתא {{שוליים|ד_מט}}בשמכר עצמו ושנה אבל אם מכר עצמו פעם אחת פודין אותו. ואם מכר עצמו ללודים {{ירו"מ-ביאור|אוכלי אדם}} אפילו פעם אחת אין פודין אותו. מעשה באחד שמכר את עצמו ללודים אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} אמר מה נעשה מפני חייו עשה {{ירו"מ-הדגשה|ומצווה לפדותו תנן התם}} (משנה דמאי ה ט) {{ירו"מ-הדגשה|מעשרין משל ישראל על של נכרי משל נכרי על של ישראל}}. מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אמר {{שוליים|ד_נ}}אין קניין {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרין יש קניין לעובד כוכבים ומזלות בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כה מו|ויקרא בהר כה מו]]) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה. הקיש עבדים לאחוזה מה עבדים {{שוליים|ד_נא}}אתם קונין מהן ואין הם קונין מכם אף אחוזה אתם קונים מהם והם אינם קונים מכם. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} והא מסייעא {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כה כג|ויקרא בהר כה כג]]) והארץ לא תמכר לצמיתות לחל{{ירו"מ-הדגשה|י}}טות. אמר ליה כל גרמא אמרה דהיא מסייעא {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} לא תימכר הא אם נמכרה חלוטה היא. {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא דציפורי}} אמר הנהיג {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} בציפורין כהדא ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שיש קנין לגוי להפקיע מעשרות אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעורה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} אף על גב {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אמר אין קניין {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} בארץ ישראל להפקיעו מן המעשרות מודה שיש לו בה קניין נכסים. מהו קניין נכסים? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{שוליים|ד_נב}}אכילת פירות {{ירו"מ-ביאור|שאם ישראל מכר הקרקע לעובד כוכבים ומזלות, לעניין אכילת פירות, יש לו בהם קניין. ואם נגמרו ברשות העובד כוכבים ומזלות, פטורין מהמעשרות. אבל אם ישראל לקח ממנו פירות, ונגמרו ביד ישראל, חייבים במעשרות}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}תנינן הלוקח מביא ביכורים מפני תיקון העולם {{ירו"מ-הדגשה|ואם אין קנין כלל}} יביא ביכורים דבר תורה. קנה שדה {{ירו"מ-הדגשה|בזמן שה}}יובל {{ירו"מ-הדגשה|נוהג והקרקעות חוזרות}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} אמר קנה קרקע {{ירו"מ-הדגשה|ומביא ביכורים וקרא}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} אמר לא קנה קרקע {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|פירות ואינו מביא ביכורים}}. מתיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} על דעתיך דאת אמר קנה קרקע יחפור בה בורות שיחין ומערות? אמר ליה התורה אמרה ([[ויקרא כה כח|ויקרא בהר כה כח]]) ושב לאחוזתו בעיינו {{ירו"מ-ביאור|צריך להחזירה כמו שהייתה}}. אייתי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} שמועתא קדמיהון<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כה ב}} {{סוף}} <span id="דף_כו_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר גיטין כו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין כו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|גיטין|כו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-ביאור|הביא {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} את דברי המחלוקת בין {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}}}} ולא ידע {{ירו"מ-הדגשה|שזו מחלוקת ישנה}} דעוד אינון פליגין {{ירו"מ-הדגשה|בפלוגתא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר מביא וקורא {{ירו"מ-ביאור|דקנין פירות כקניין הגוף}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר אינו מביא וקורא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} כל עמא מודיי שהוא מביא מה פליגין בקרייה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר מביא וקורא. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר {{שוליים|ד_נג}}מביא ואינו קורא.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ד|כו ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק השולח גט לאשתו</strong><br> k9r65fj9odhbjte7zeb41ldsd9swyit אל אל שדי אתחנן 0 1726781 3026783 3006517 2026-07-24T12:04:36Z Yack67 27395 3026783 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= אל אל שדי אתחנן | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:פיוטי יוצר|יוצר]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבת נחמו|שבת נחמו]] | מחבר = [[מחבר:מנחם בן מכיר|ר' מנחם בן מכיר]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = מנחם ברבי מכיר חזק אמן ואמן | צורה = | אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-3383}} | מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המזרחי בשבת נחמו. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''' כפול; [[דברים ד ד]]; '''מנחם ברבי מכיר חזק אמן ואמן'''. מובאות מ[[ישעיהו מ]] (נחמו)}} {{סי|אֶ}}ל אֵל שַׁדַּי אֶתְחַנֵּן מַזְרִיחַ כְּבוֹד נָגְהֵיכֶם / {{סי|א}}וֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים וְרָצוֹן לִכְמֵהֵיכֶם / נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם{{ש}} {{סי|בְּ}}נוּיָה וְנִסְבָה לְמַעְלָה עַד כִּסְאוֹ מֵאֵלֶיהָ / {{סי|בְּ}}אֹרֶךְ בְּרֹחַב נוֹטֶה לְהַחֲזִיק בְּנֵי אֵילֶיהָ / דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ{{ש}} {{סי|גְּ}}אוּלַי אֶנְהַג וַאֲנַהֵל עַל מַבּוּעֵי עֲיָנַי / {{סי|גְּ}}נוּנִים עֲנוּגִים כְּיוֹם עֲלוֹתָם מִפֶּרֶךְ מְעַנַּי / קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְיָ{{ש}} :<b>{{סי|וְאַתֶּם|10}} {{סי|מַ|2}}טַּע {{סי|נֵ|2}}צֶר {{סי|חֶמֶ|2}}ד שַׁעֲשׁוּעַי נָעָמוּ / כְּדֶרֶךְ אֵם לְנַחֵם וְאָב לְרַחֵם תְּנֻחָמוּ / כֵּן אָנֹכִי אֲנַחֶמְכֶם וּבִירוּשָׁלִַם תְּנֻחָמוּ.{{ממס|ישעיהו סו יג}} קָדוֹשׁ</b> {{סי|דְּ}}גָלַי אוֹלִיךְ בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר בַּל יָאֳפָלוּ / {{סי|דַּ}}רְכֵי הֲדוּרִים אֲיַשֵּׁר וּמַעֲקַשֵּׁי עָקֹב יְקֻפָּלוּ / כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ{{ש}} {{סי|הַ}}שְׂכִּילוּ זֶה הַדֶּרֶךְ לְכוּ עַמִּי יְבֻשַּׂר / {{סי|הֵ}}ן לֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶה מוּסָר / וְנִגְלָה כְּבוֹד יְיָ וְרָאוּ כָל בָּשָׂר{{ש}} {{סי|וְ}}הַחֹדֶשׁ נֶהְפַּךְ מִיָּגוֹן לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה יְקָרָה / {{סי|וְ}}יָחֹגּוּ חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא / קוֹל אֹמֵר קְרָא וְאָמַר מָה אֶקְרָא{{ש}} :<b>{{סי|הַדְּבֵקִים|10}} {{סי|בְּרֹב יְ|2}}שׁוּעָה יִתְעַנְּגוּ בְּדֶשֶׁן חֶלְבָּם / {{סי|מְכַ|2}}הֲנֵי יְיָ {{סי|יִ|2}}קָּרֵאוּ {{סי|רֵ|2}}עַ שֶׁהַכֹּל בָּם / וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם.{{ממס|בראשית נ כא}} קָדוֹשׁ</b> {{סי|זֶ}}ה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מֵחֲרַכָּיו מֵצִיץ / {{סי|זְ}}בוּל בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן יַפְרִיחַ פְּטוּרֵי צִיץ / יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ{{ש}} {{סי|חָ}}זָה אֶבֶן כַּדְכֹד שִׁמְשׁוֹת הֵיכַל וְאוּלָם / {{סי|ח}}וֹצְבִים מְשָׁרְתָיו לְשַׁעַר מִזְרָח אֶקְדָּח מֻשְׁלָם / וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם{{ש}} {{סי|טַ}}עַם יַשְׁמִיעַ לְבַת צִיּוֹן מֶלֶךְ מָלָךְ / {{סי|טִ}}ירַת הַר הַקֹּדֶשׁ הִתְרָאִי פָּנִים כֻּלָּךְ / עַל הַר גָּבֹהַּ עֲלִי לָךְ{{ש}} :<b>{{סי|בַּייָ|10}} {{סי|מִ|2}}בְטַח {{סי|נִ|2}}צְחֵךְ {{סי|חֶמְ|2}}לָתוֹ עַל עַמֵּךְ / {{סי|בְּרַ|2}}חֲמִים יְנַחֲמֵךְ מִשֹּׁד וְשֶׁבֶר קוֹרוֹת זַעֲמֵךְ / {{סי|מִ|2}}י {{סי|כָ|2}}מוֹךָ {{סי|יִרְ|2}}פָּא לָךְ לְרַחֲמֵךְ וּמִי יְנַחֲמֵךְ. קָדוֹשׁ</b> {{סי|יְ}}כַנֵּס נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל מִיַּד כּוֹבְשׁוֹ וְאוֹיְבוֹ / {{סי|יָ}}שִׁיב אֶת שְׁבוּתוֹ עַד עִיר מָבוֹא / הִנֵּה אֲדֹנָי אֱלֹהִים בְּחָזָק יָבוֹא{{ש}} {{סי|כְּ}}חָתָן יוֹצֵא לִקְרַאת כַּלָּה כְּלוּלַת מַשְׁבֵּץ / {{סי|כֵּ}}ן יַקְדִּים אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי לְמַרְבֵּץ / כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ יִרְעֶה בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ{{ש}} {{סי|לָ}}נוּ יַעֲמֹס אֲחוֹרַיִם שְׂכַר וּפְעֻלַּת יוֹמַיִם / {{סי|לְ}}פִי כֹחוֹ וְגָדְלוֹ הַסּוֹבֵל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם / מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם{{ש}} :<b>{{סי|אֱלֹהֵיכֶם|10}} {{סי|מְ|2}}שַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ {{סי|נִחֻמִ|2}}ים יְרַחֵם / סִימָן וְעַיִשׁ עַל בָּנֶיהָ תַנְחֵם / כִּי נִחַם יְיָ עַמּוֹ וַעֲנִיָּו יְרַחֵם.{{ממס|ישעיהו מט יג}} קָדוֹשׁ</b> {{סי|מְ}}הֵרָה יָקִים צֶמַח צַדִּיק עַל שׁוֹקְדָנַי / {{סי|מֶ}}לֶךְ טָעוּן כְּרֵחַיִם מֵרִיחַ וְדָן דִּינַי / מִי תִּכֵּן אֶת רוּחַ יְיָ{{ש}} {{סי|נָ}}עִים שְׁמוֹ לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן מוֹנֵהוּ / {{סי|נִ}}כְתַּר בְּשֵׁשׁ מִדּוֹת בְּהוֹד וְהָדָר קוֹנֵהוּ / אֶת מִי נוֹעָץ וַיְבִינֵהוּ{{ש}} {{סי|שֵׂ}}כֶל יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבוֹהַּ מִמְּלֵאֵי עֵינַיִם / {{סי|שׁ}}וֹרֵק לְנֵס עַמִּים יִדְרְשׁוּהוּ לְשֵׁמַע אָזְנַיִם / כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם{{ש}} :<b>{{סי|חַיִּים|10}} {{סי|בְּ|2}}שָׁאֳלוֹ נָתַתָּ לוֹ צָפָה תַּחְכְּמוֹנִי / {{סי|רִבִּי|2}}תָ {{סי|מְ|2}}אֹד {{סי|כְּ|2}}בוֹדוֹ {{סי|יְ|2}}עֻטַּר {{סי|רֹ|2}}אשׁוֹ בַּהֲמוֹנִי / תֶּרֶב גְּדֻלָּתוֹ יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי.{{ממס|ישעיהו יב א}} קָדוֹשׁ</b> {{סי|עָ}}תָק דּוֹבֶרֶת חַיַּת קָנֶה גָּבוֹהַּ לְמַעְלָה / {{סי|עַ}}ל מוֹקְדָהּ הִיא הָעוֹלָה רוּחָהּ מַעֲלָה / וּלְבָנוֹן אֵין דֵּי בָּעֵר וְחַיָּתוֹ אֵין דֵּי עוֹלָה{{ש}} {{סי|פּ}}וֹקֵד עָוֹן יַסְחִיף אַבִּירָהּ וִינַגַּע חֶלְדּוֹ / {{סי|פּ}}וּרָה בְּבָצְרָה לֹא קוֹלֶטֶת יִדְרֹךְ לְבַדּוֹ / כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ{{ש}} {{סי|צִ}}יצַת אַדֶּרֶת שֵׂעִיר יִלְבַּשׁ שַׂר הַמְּגָאֵל / {{סי|צ}}וֹנְחוֹ וּמוֹרִידוֹ מִבֵּין כּוֹכָבִים וְשָׂרָה בִּפְנוּאֵל / וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן אֵל{{ש}} :<b>{{סי|כֻּלְּכֶם|10}} {{סי|מֻ|2}}צָּבִים {{סי|נֶ|2}}גֶד {{סי|חֵ|2}}יל צָבָא {{סי|מְ|2}}עוֹנַי / {{סי|בָּרָ|2}}אתִי אֵלֶּה {{סי|בִּי|2}}נוּ עַם שְׁעוֹנַי / {{סי|מִ|2}}סְפַּר {{סי|כֻּ|2}}לָּם {{סי|יָרִ|2}}יתִי בְּאֵלֶּה דִּינַי נִחַם יְיָ. קָדוֹשׁ</b> {{סי|קְ}}דוֹשֵׁנוּ רָחוֹק וְקָרוֹב לִשְׁמֹעַ נוֹשֵׂא בְּאַהַב / {{סי|ק}}וֹרֵס כָּרַע קָרוֹב וְרָחוֹק נִסְבַּל לְהִתְיַהַב / הַפֶּסֶל נָסַךְ חָרָשׁ וְצֹרֵף בַּזָּהָב{{ש}} {{סי|רַ}}ב כֹּחַ וּגְבוּרָה עוֹשָׂה עֵיפָה שַׁחַר / {{סי|רָ}}קִיעַ אֵין לוֹ שַׁחַר וְנִשְׁבָּר כִּפְחַר / הַמְסֻכָּן תְּרוּמָה עֵץ לֹא יִרְקַב יִבְחָר{{ש}} {{סי|שָׁ}}חוּ זָרִים כְּמוֹת יִרְאָתָם וַיִּגְוָעוּ / {{סי|שַׁ}}דַּי חֵלֶק יַעֲקֹב חֶלְקָם בַּחַיִּים נוֹדָעוּ / הֲלוֹא תֵדְעוּ הֲלוֹא תִשְׁמָעוּ{{ש}} :<b>{{סי|הַיּוֹם|10}} אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ יְחִישֶׁנָּה בְּרִצְיוֹן / אוּלָם נָכוֹן יָבִיא בְּעִתָּהּ כְּגֶשֶׁם בְּצָיוֹן / נַחֵם יְיָ צִיּוֹן.{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו נא ג}} קָדוֹשׁ</b> {{סי|תַּ}}קִּיף בָּעֲרָבוֹת אוֹת בְּרִבְבוֹת נַעֲרָץ בְּשִׂגּוּבִים / {{סי|תּ}}וֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה וּמַדְבִּיק רְגָבִים / הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ וְיֹשְׁבֶיהָ כַּחֲגָבִים{{ש}} {{סי|חֵ|2}}יל קֵדָר פּוֹשְׁטֵי יְדֵיהֶם בְּנָוֵהוּ / {{סי|זֹקֵ|2}}ף מוּסָר כְּנֶגֶד רוֹדֵף לְדוּנָם בְּמַטֵּהוּ / הַנּוֹתֵן רוֹזְנִים לְאָיִן שֹׁפְטֵי אֶרֶץ כַּתֹּהוּ{{ש}} יְאֻסְּפוּ לִירוּשָׁלַיִם כָּל הַמְּצֵרִים וְשָׁם יֻפְרְעוּ / מִצּוּי דִּינָם יִשָּׁפְטוּ מְקוֹם אֲשֶׁר הֵרֵעוּ / אַף בַּל נִטָּעוּ אַף בַּל זֹרָעוּ{{ש}} :<b>{{סי|אֵ|2}}ל {{סי|מֶ|2}}לֶךְ {{סי|נֶ|2}}אֱמָן וּמְהֵימָן בְּנִחוּמֵי כִּפְלַיִם / {{סי|מְ|2}}בַשֵּׂר טוֹב {{סי|נַחַ|2}}ץ {{סי|מַ|2}}ה נָּאווּ לוֹ רַגְלַיִם / נִחַם יְיָ עַמּוֹ גָּאַל יְרוּשָׁלָיִם.{{ממס|ישעיהו נב ט}} קָדוֹשׁ</b> בַּת צִיּוֹן עֲזָבַנִי שְׁכֵחָנִי לָמָּה תֹאמַר / וְאַיֵּה צָרָתָהּ וּמִי מִנּוֹשַׁי בָּהּ הִתְעַמַּר / וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה יֹאמַר{{ש}} רִבּוֹא כּוֹכָבִים לְגַסְטְרָא כִּימוֹת חַמָּה בָּרָה / הִשְׁטַרְתִּי חַיִל לִגְיוֹן קִרְטוֹן וְרַהֲטוֹן בַּעֲבוּרָהּ / שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא{{ש}} אִשָּׁה עוּלַת רַחַם הַאֶשְׁכַּח לְהֵטִיב כֹּחֵךְ / מַאֲמָר נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע אֶזְכֹּר בְּשׁוֹר מִלְּוַכְּחֵךְ / גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ.{{ממס|ישעיהו מט טו}}{{ש}} :<b>אֱמֶת {{סי|מַ|2}}ה {{סי|נֶּחְמָ|2}}ד {{סי|בֵּר|2}}וּר {{סי|בִּי|2}}עַ {{סי|מְ|2}}רַחֶמְכֶם / {{סי|כּ|2}}וֹנֵן {{סי|יְר|2}}וּשָׁלַיִם שָׁם שָׁלוֹם גְּבוּל תְּחוּמְכֶם / אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם.{{ממס|ישעיהו נא יב}} קָדוֹשׁ</b><noinclude> {{הור|הכל יודוך}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:מנחם בן מכיר]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על פסוקים]] [[קטגוריה:פיוטי שבת נחמו]] </noinclude> hzcibwh2bdi42om1aah44flv7x9hp1i שאו מנחה משובחה 0 1726782 3026787 3006518 2026-07-24T12:30:30Z Yack67 27395 3026787 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= שאו מנחה משובחה | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אופן|אופן]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבת נחמו|שבת נחמו]] | מחבר = [[מחבר:מנחם בן מכיר|ר' מנחם בן מכיר]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = מנחם | צורה = | אוצר השירה = {{אוצר השירה|ש-33}} | מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המזרחי בשבת נחמו. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|מיוסד על [[ישעיהו מ כו]] ו[[יחזקאל ג יב]]. סימן: '''מנחם''' (משולש)}} {{סי|שְׂאוּ|10}} {{סי|מִנְחָ}}ה / {{סי|מְ}}שֻׁבָּחָה / בְּיוֹם מְנוּחָה / הַתְשִׁירוּ{{ש}} {{סי|מָרוֹם|10}} דָּר / בְּעֹז נֶאְדָּר / בְּהוֹד וְהָדָר / הַכְשִׁירוּ{{ש}} {{סי|עֵינֵיכֶם|10}} / לְנֶגְדְּכֶם / עַפְעַפֵּיכֶם / הַיְשִׁירוּ{{ש}} {{סי|וּרְאוּ|10}} אוֹר / צַר וָאוֹר / מְאוֹרֵי אוֹר / תָּשִׁירוּ{{ש}} {{סי|מְ|3}}רַנְנֵי שְׁפַר / וְכוֹכְבֵי צְפַר / שִׁיר חָדָש יָשִׁירוּ {{רפרן|וְהַחַיוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ}} {{סי|מִי|10}} {{סי|מָ}}סַר / שְׁנֵים עָשָׂר / מַזָּלוֹת בָּרָקִיעַ{{ש}} {{סי|בָּרָא|10}} לְמוּל / בְּנֵי תָם, וּמוּל / אֲשֶׁר בַּחֹשֶׁן הִשְׁקִיעַ{{ש}} {{סי|אֵלֶּה|10}} הֵם / חֲיָלֵיהֶם / מְשֻׁלָּשִׁים הִתְקִיעַ{{ש}} {{סי|הַמּוֹצִיא|10}} / גַלְגַּל, חֲצִי / עֲלִיל, וַחֲצִי מַשְׁקִיעַ{{ש}} {{סי|בְּמִסְפָּר|10}} כֵּן / אֵפוֹד תִּכֵּן / שְׁבָטִים חֲצָיִם הִבְקִיעַ{{ש}} {{סי|נֶ|3}}גְדּוֹ לָכֵן / הֵם בְּתוֹכֵן / בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ {{רפרן|וְהַחַיּוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ}} {{סי|צְבָאָם|10}} {{סי|נְ}}צֹר / בְּתוֹךְ צַר צוֹר / יְצַו שָׂרֵימוֹ לְמַעְלָה{{ש}} {{סי|לְכֻלָּם|10}} חֵיל / שׁוֹמְרֵי חֵל / חוֹמוֹת עִיר עַל תִּלָּהּ{{ש}} {{סי|בְּשֵׁם|10}} יִפְקֹד / שְׁמֹר וּשְׁקֹד / תָּמִיד יוֹם וָלָיְלָה{{ש}} {{סי|יִקְרָא|10}} לַצֹּאן / שְׁנַת רָצוֹן / אַל תִּתְּנוּ דֳמִי סֶלָה{{ש}} {{סי|חַ|3}}שְׁמַלִּים / וְאֶרְאֶלִּים / אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ {{רפרן|וְהַחַיּוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ}} {{סי|מֵרֹב|10}} {{סי|חִ}}יל / הֲלֹא מַזְחִיל / זֵיעַ חַיּוֹת מְפַכֶּה{{ש}} {{סי|אוֹנִים|10}} לוֹ / וְהִלּוּלוֹ / שָׁכֹן אֶת דַּכָּא וְנָכֶה{{ש}} {{סי|וְאַמִּיץ|10}} יָהּ / בְּנֵי עֲלִיָּה / לְפָנָיו אַשְׁרֵי זוֹכֶה{{ש}} {{סי|כֹּחַ|10}} רַב / לְמִי נִקְרַב / בְּמִנְיַן לוֹ כָּל חוֹכֵי{{ש}} {{סי|אִישׁ|10}} אִישׁ בְּבַר / וְיֵשׁ בְּלֹא בַר / נִכְנָס בְּמַרְאִית סוֹכֶה{{ש}} {{סי|מְ|3}}לִיצֵי עַם / הֵם בְּנֹעַם / יִגְּשׁוּ אָז יְדַבֵּרוּ {{רפרן|וְהַחַיּוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ}} {{סי|לֹא|10}} {{סי|מֻ}}רְשִׁים / תַּרְשִׁישִׁים / בְּשִׁיר כַּחֲבִיבִים אֱמוּנִים{{ש}} {{סי|נֶעְדָּר|10}} אַךְ / כָּל מַלְאָךְ / רֹן לְהַתְמִיד בְּכָל זְמַנִּים{{ש}} {{סי|בָּרוּךְ|20}} שְׁמוֹ / בְּבָרְכֵמוֹ / אַחֲרֵי קִלּוּס מְשַׁנְנִים{{ש}} {{סי|כְּבוֹד|20}} עָמְדָם / בְּעֵת עָם דֹּם / תְּרַפֶּינָה כְּנַף רְנָנִים{{ש}} {{סי|יְיָ|20}} שָׁם / בְּהַקְדִּישָׁם / פַּעַם אַחַת נִמְנִים{{ש}} {{סי|מִמְּקוֹמוֹ|20}} / יִתְמְהוּ לָמוֹ / חַיּוֹת לְשָׁאֳלָם פּוֹנִים{{ש}} אָן אֲבִיר תָּם / בְּכֵס נֶחְתָּם / וּבֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַזְכִּירוּ {{רפרן|וְהַחַיּוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ}}<noinclude> {{הור|והחיות}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:מנחם בן מכיר]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על פסוקים]] [[קטגוריה:פיוטי שבת נחמו]] </noinclude> romlq11aqd55xxep0a2z7dvap5yjpt4 3026788 3026787 2026-07-24T12:30:47Z Yack67 27395 3026788 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= שאו מנחה משובחה | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אופן|אופן]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבת נחמו|שבת נחמו]] | מחבר = [[מחבר:מנחם בן מכיר|ר' מנחם בן מכיר]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = מנחם | צורה = | אוצר השירה = {{אוצר השירה|ש-33}} | מנהגים = נאמר למנהג אשכנז בשבת נחמו. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|מיוסד על [[ישעיהו מ כו]] ו[[יחזקאל ג יב]]. סימן: '''מנחם''' (משולש)}} {{סי|שְׂאוּ|10}} {{סי|מִנְחָ}}ה / {{סי|מְ}}שֻׁבָּחָה / בְּיוֹם מְנוּחָה / הַתְשִׁירוּ{{ש}} {{סי|מָרוֹם|10}} דָּר / בְּעֹז נֶאְדָּר / בְּהוֹד וְהָדָר / הַכְשִׁירוּ{{ש}} {{סי|עֵינֵיכֶם|10}} / לְנֶגְדְּכֶם / עַפְעַפֵּיכֶם / הַיְשִׁירוּ{{ש}} {{סי|וּרְאוּ|10}} אוֹר / צַר וָאוֹר / מְאוֹרֵי אוֹר / תָּשִׁירוּ{{ש}} {{סי|מְ|3}}רַנְנֵי שְׁפַר / וְכוֹכְבֵי צְפַר / שִׁיר חָדָש יָשִׁירוּ {{רפרן|וְהַחַיוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ}} {{סי|מִי|10}} {{סי|מָ}}סַר / שְׁנֵים עָשָׂר / מַזָּלוֹת בָּרָקִיעַ{{ש}} {{סי|בָּרָא|10}} לְמוּל / בְּנֵי תָם, וּמוּל / אֲשֶׁר בַּחֹשֶׁן הִשְׁקִיעַ{{ש}} {{סי|אֵלֶּה|10}} הֵם / חֲיָלֵיהֶם / מְשֻׁלָּשִׁים הִתְקִיעַ{{ש}} {{סי|הַמּוֹצִיא|10}} / גַלְגַּל, חֲצִי / עֲלִיל, וַחֲצִי מַשְׁקִיעַ{{ש}} {{סי|בְּמִסְפָּר|10}} כֵּן / אֵפוֹד תִּכֵּן / שְׁבָטִים חֲצָיִם הִבְקִיעַ{{ש}} {{סי|נֶ|3}}גְדּוֹ לָכֵן / הֵם בְּתוֹכֵן / בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ {{רפרן|וְהַחַיּוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ}} {{סי|צְבָאָם|10}} {{סי|נְ}}צֹר / בְּתוֹךְ צַר צוֹר / יְצַו שָׂרֵימוֹ לְמַעְלָה{{ש}} {{סי|לְכֻלָּם|10}} חֵיל / שׁוֹמְרֵי חֵל / חוֹמוֹת עִיר עַל תִּלָּהּ{{ש}} {{סי|בְּשֵׁם|10}} יִפְקֹד / שְׁמֹר וּשְׁקֹד / תָּמִיד יוֹם וָלָיְלָה{{ש}} {{סי|יִקְרָא|10}} לַצֹּאן / שְׁנַת רָצוֹן / אַל תִּתְּנוּ דֳמִי סֶלָה{{ש}} {{סי|חַ|3}}שְׁמַלִּים / וְאֶרְאֶלִּים / אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ {{רפרן|וְהַחַיּוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ}} {{סי|מֵרֹב|10}} {{סי|חִ}}יל / הֲלֹא מַזְחִיל / זֵיעַ חַיּוֹת מְפַכֶּה{{ש}} {{סי|אוֹנִים|10}} לוֹ / וְהִלּוּלוֹ / שָׁכֹן אֶת דַּכָּא וְנָכֶה{{ש}} {{סי|וְאַמִּיץ|10}} יָהּ / בְּנֵי עֲלִיָּה / לְפָנָיו אַשְׁרֵי זוֹכֶה{{ש}} {{סי|כֹּחַ|10}} רַב / לְמִי נִקְרַב / בְּמִנְיַן לוֹ כָּל חוֹכֵי{{ש}} {{סי|אִישׁ|10}} אִישׁ בְּבַר / וְיֵשׁ בְּלֹא בַר / נִכְנָס בְּמַרְאִית סוֹכֶה{{ש}} {{סי|מְ|3}}לִיצֵי עַם / הֵם בְּנֹעַם / יִגְּשׁוּ אָז יְדַבֵּרוּ {{רפרן|וְהַחַיּוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ}} {{סי|לֹא|10}} {{סי|מֻ}}רְשִׁים / תַּרְשִׁישִׁים / בְּשִׁיר כַּחֲבִיבִים אֱמוּנִים{{ש}} {{סי|נֶעְדָּר|10}} אַךְ / כָּל מַלְאָךְ / רֹן לְהַתְמִיד בְּכָל זְמַנִּים{{ש}} {{סי|בָּרוּךְ|20}} שְׁמוֹ / בְּבָרְכֵמוֹ / אַחֲרֵי קִלּוּס מְשַׁנְנִים{{ש}} {{סי|כְּבוֹד|20}} עָמְדָם / בְּעֵת עָם דֹּם / תְּרַפֶּינָה כְּנַף רְנָנִים{{ש}} {{סי|יְיָ|20}} שָׁם / בְּהַקְדִּישָׁם / פַּעַם אַחַת נִמְנִים{{ש}} {{סי|מִמְּקוֹמוֹ|20}} / יִתְמְהוּ לָמוֹ / חַיּוֹת לְשָׁאֳלָם פּוֹנִים{{ש}} אָן אֲבִיר תָּם / בְּכֵס נֶחְתָּם / וּבֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַזְכִּירוּ {{רפרן|וְהַחַיּוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ}}<noinclude> {{הור|והחיות}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:מנחם בן מכיר]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על פסוקים]] [[קטגוריה:פיוטי שבת נחמו]] </noinclude> h8aydd68x56in3fqp0vni1ixzzv683f שתי פעמים מקוימים 0 1726783 3026792 3006520 2026-07-24T12:39:04Z Yack67 27395 3026792 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= שתי פעמים מקויימים | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אהבה|אהבה]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבת נחמו|שבת נחמו]] | מחבר = [[מחבר:רבי שלמה אבן גבירול|ר' שלמה ן' גבירול]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = שלמה, שלמה ברבי יהודה | צורה = | אוצר השירה = {{אוצר השירה|ש-2274}} | מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המזרחי בשבת נחמו. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude>{{הור|סימן: '''שלמה''', '''שלמה ברבי יהודה''' (שלוש פעמים)}} {{סי|שְׁ}}תֵּי פְעָמִים / מְקֻיָּמִים / בְּכָל יוֹם עַל הֲמוֹנֵנוּ{{ש}} {{סי|לְ}}יַחֵד צוּר / בְּלֵב עָצוּר / בְּהֶגְיוֹן לְשׁוֹנֵנוּ{{ש}} {{סי|מִ}}מְּקוֹמוֹ / מִמְּרוֹמוֹ / יִשְׁלַח אוֹר לְעֵינֵינוּ{{ש}} {{סי|ה}}וּא לְבַדּוֹ / יַצּוּ חַסְדּוֹ / וְיַאֲזִין קוֹל רִנּוּנֵנוּ{{ר1}} בְּקָרְאִי שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ {{סי|שְׁ}}אָר יַעֲקֹב / לְךָ אֶקּוֹב / יְסוֹד דָּת אֵל אֲשֶׁר נָתַן{{ש}} {{סי|לֵ}}ךְ וּשְׁמַע / תּוֹרַת שְׁמַע / אֲשֶׁר נָחֲלוּ בְּנֵי אֵיתָן{{ש}} {{סי|מִ}}צְוָתָהּ / לִקְרוֹתָהּ / לְנוֹחֲלֵי גַּן הַבִּיתָן{{ש}} {{סי|הֶ}}גֶה עַרְבִית / אַל תַּשְׁבִּית / כְּתַנָּאִים בְּמִשְׁנָתָן{{ש}} {{סי|בְּ}}הִכָּנֵס / כֹּהֲנֵי נֵס / לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן{{ש}} {{סי|רְ}}שׁוּת נוֹעַד / לִקְרֹא עַד / עֲלוֹת שַׁחַר כְּמוֹ חָתָן{{ש}} {{סי|יְ}}סוֹד מְרֻבָּע / לָהּ נִקְבַּע / לָעַד לֹא לְהַכְרִיתָן{{ש}} {{סי|הֵ}}ן עֲרוּכוֹת / שְׁתֵּי בְרָכוֹת / לְפָנֶיהָ כְּהִלְכָתָן{{ש}} {{סי|וְ}}חֹק כְּרוּתָה / לְאַחֲרִיתָהּ / שְׁתֵּי בְּרָכוֹת לְהוֹדָתָן{{ש}} {{סי|דָּ}}ת וָחֹק / מֵרָחוֹק / {{סי|הֲ}}גוֹת בָּהּ עַל מְלוֹנֵנוּ {{רפרן|בְּקָרְאִי שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ}} {{סי|שְׁ}}תֵּי בְרָכוֹת / נֶעֱרָכוֹת / בְּרֹאשׁ שַׁחֲרִית לְהִתְהַלֵּל{{ש}} {{סי|לְ}}אַחֲרִיתָהּ / בִּבְרִיתָהּ / סְמֹךְ אַחַת לְהִתְפַּלֵּל{{ש}} {{סי|מְ}}סוּכָתָהּ / הִלְכָתָהּ / עִם הָנֵץ מְאוֹר הֵילֵל{{ש}} {{סי|הֲ}}לֹא נִסְעַד / לְקוֹרְאֵי עַד / שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת לְהִתְחוֹלֵל{{ש}} {{סי|בְּ}}עֵת הָלַךְ / כָּאן וְאֵילָךְ / לֹא הִפְסִיד וְלֹא חִלֵּל{{ש}} {{סי|ר}}וֹחֲשִׁים כֹּה / אִישׁ כְּדַרְכּוֹ / וַהֲלָכָה כְּבֵית הִלֵּל{{ש}} {{סי|יָ}}ד יִפְסֹק / אֲשֶׁר יַעֲסֹק / בְּרֹאשׁ פְּרָקִים לְהִתְמַלֵּל{{ש}} {{סי|הָ}}יָה רָץ / וְלֹא יֶחֱרַץ / אֲבָל יַעֲמֹד וִיפַלֵּל{{ש}} {{סי|וְ}}כֹה יִפְעַל / קְרֹא עַד עַל / לְבָבֶךָ מִסְתּוֹלֵל{{ש}} {{סי|דִּ}}ין נִשְׁמַע / תּוֹרַת שְׁמַע / בְּכָל לָשׁוֹן לְהִתְמַלֵּל{{ש}} {{סי|הַ}}לֹּא נוֹדְעָה / בְּאַרְבָּעָה / אֲשֶׁר פֵּרְשׁוּ זְקֵנֵינוּ {{רפרן|בְּקָרְאִי שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ}} {{סי|שֵׁ}}ם אֶחָד / יְרָא וּפְחַד / וְהִשָּׁמֵר בְּאוֹתוֹתָיו{{ש}} {{סי|לְ}}בַד הַחֵית / אַל תַּשְׁחֵת / הַאֲרֵךְ דָּלֶת כְּחֻקּוֹתָיו{{ש}} {{סי|מַ}}אֲרִיכוֹ / לְהַמְלִיכוֹ / עַל אַרְבַּע רוּחוֹתָיו{{ש}} {{סי|הַ}}מְּפַחֵד / לֹא יְכַחֵד / בְּאֶמְצָעוֹ שְׁאֵלוֹתָיו{{ש}} {{סי|בְּ}}רִית יָקִים / בֵּין פְּרָקִים / לְהָשִׁיב לְכָל שְׁלוֹמוֹתָיו{{ש}} {{סי|רֶ}}וַח יָקִים / בֵּין דְּבֵקִים / וִידַקְדֵּק בְּאוֹתוֹתָיו{{ש}} {{סי|יְ}}רָא וַעֲשֵׂה / כְּרַב יוֹסֵי / וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְווֹתָיו{{ש}} {{סי|הַ}}קּוֹרֵא / אַל יוֹרֶה / בְּאֶצְבְּעוֹתָיו וְשִׂפְתוֹתָיו{{ש}} {{סי|וְ}}אִם טָעָה / בְּאַרְבָּעָה / יַחֲזִיר לְרֹאשׁ קְרִיאוֹתָיו{{ש}} {{סי|דָּ}}ת סָפֵק / לְהִתְאַפֵּק / הֲלֹא יַחֲזֹר לְרֵאשִׁיתָיו{{ש}} {{סי|הָ}}לַךְ אָן / וּמְצָאָן / וְהֵן קוֹרְאִין לְעֻמָּתָיו{{ש}} הֱוֵי עָסוּק / בַּפָּסוּק / הָרִאשׁוֹן כְּדִינֵנוּ {{רפרן|בְּקָרְאִי שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אהבה]] [[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי הלכה]] [[קטגוריה:קריאת שמע]] [[קטגוריה:פיוטי שבת נחמו]] <noinclude/> el254yihq0e7tmpu0ftp1g69n8ardw4 אמת משל היה 0 1726784 3026793 3006521 2026-07-24T12:44:00Z Yack67 27395 3026793 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= אמת משל היה | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:פיוטי זולת|זולת]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבת נחמו|שבת נחמו]] | מחבר = [[מחבר:רבי מאיר ש"ץ|ר' מאיר ש"ץ]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = מאיר בר יצחק חזק ואמץ | צורה = | אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-6060}} | מנהגים = נאמר למנהג אשכנז בשבת נחמו. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''מאיר בר יצחק חזק ואמץ'''}} {{סי|אֱ}}מֶת מָשָׁל הָיָה / {{סי|בַּ}}אֲמִתַּת קַדְמוֹנִי מִשְׁלֵיכֶם{{ש}} {{סי|גֶּ}}בֶר תָּם וְיָשָׁר / {{סי|דִּ}}מְיוֹן קִרְיַת מוֹשְׁלֵיכֶם{{ש}} {{סי|הָ}}כְפַּל בְּמִשְׁנֶה נֶחָמוֹת / {{סי|וּ}}בְיַד הַנְּבִיאִים אֲלֵיכֶם{{ר1}} {{מילת קבע|נַחֲמוּ נַחֲמוּ}} עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם.{{ממס|ישעיהו מ א}} {{סי|זֹ}}רַז חָכָם בָּעֹז / {{סי|חֲ}}סוֹת בָּאָה לְנַחֵם{{ש}} {{סי|טִ}}כְּסָהּ בְּמַשְׂכֹּרֶת שְׁלֵמָה / {{סי|יְ}}דִיד מִבֵּית לֶחֶם{{ש}} {{סי|כַּ}}מָּה וְכַמָּה יֹאמְרוּ / {{סי|לִ}}ירוּשָׁלַיִם כְּבוֹדָהּ בְּהִתַּחֵם{{ר1}} {{מילת קבע|נִחַם}} יְיָ עַמּוֹ וַעֲנִיָּו יְרַחֵם.{{ממס|ישעיהו מט יג}} {{סי|מָ}}שׁוּחַ מֵחֲבֵרָיו לְבַשֵּׂר / {{סי|נְ}}בוּאוֹת וְנֶחָמוֹת בְּכִפְלַיִם{{ש}} "{{סי|שׂ}}וֹשׂ אָשִׂישׂ, הִתְעוֹרְרִי! / {{סי|ע}}וּרִי, יְרוּדָה פְלָאַיִם!"{{ש}} {{סי|פּ}}וֹרֵץ עֲלוֹת מְנַחֵם / {{סי|צַ}}דְּקֵנוּ טַהֵר שׁוּלַיִם{{ר1}} {{מילת קבע|נִחַם}} יְיָ צִיּוֹן וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלָיִם.{{ממס|לפני=ע"פ|זכריה א יז}} {{סי|קָ}}בוּעַ כָּזֶה וְכָזֶה / {{סי|ר}}וּם עֶשְׂרִים אֲרֻבּוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|שִׁ}}מְשׁוֹתֶיהָ לְאַבְנֵי חֵפֶץ / {{סי|שָׁ}}לוֹם לָשׂוּם גְּבוּלוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|תִּ}}קֵּן מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן / כְּגַן יְיָ עַרְבוֹתֶיהָ{{ר1}} {{מילת קבע|נִחַם}} יְיָ צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ.{{ממס|ישעיהו נא ג}} {{סי|מְאַ}}הֲבֶיהָ {{סי|יִרְ}}וְיוּן דֶּשֶׁן / מִנַּחַל עֶדְנֵי נִחוּמֶיהָ{{ש}} {{סי|בִּרְ}}צוֹתְךָ תַּנְחוּמִים לְדַבֵּר / עַל לֵב רְחוּמֶיהָ{{ש}} {{סי|יִצְ}}דְּקוּ וְיִתְהַלְלוּ בָךְ / {{סי|ח}}וֹכֵי {{סי|קִ}}שּׁוּט תְּחוּמֶיהָ{{ר1}} תִּינְקוּ וּשְׂבַעְתֶּם מִשֹּׁד {{מילת קבע|תַּנְחֻמֶיהָ}}.{{ממס|ישעיהו סו יא}} {{סי|חֶזְ}}יוֹן {{סי|קְ}}דוֹשִׁים עֲשָׂרָה / עִמְּךָ בְּהִשְׁתַּתֵּף כְּקִיַּמְתָּנִי{{ש}} {{סי|וְאוֹ}}תִיּוֹת {{סי|מִצְ}}טָרְפוֹת לְתַנְחוּמֶיךָ / לְצֹאנְךָ וְכַרְמְךָ כְּסִיַּמְתָּנִי{{ש}} בְּשִׁיר וְתוֹדוֹת אֲזַמֶּרְךָ / כְּאָז מִנֹּף הוֹצֵאתָנִי{{ר1}} כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתַּנִי {{מילת קבע|וְנִחַמְתָּנִי}}.{{ממס|תהלים פו יז}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:רבי מאיר ש"ץ]] [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] [[קטגוריה:פיוטי שבת נחמו]] </noinclude> cdyladoo9m57kn1j8bkvpam6tkptgk9 ארוממך אל חי 0 1726785 3026784 3006522 2026-07-24T12:11:13Z Yack67 27395 3026784 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= ארוממך אל חי | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:פיוטי יוצר|יוצר]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבת נחמו|שבת נחמו]] | מחבר = [[מחבר:רבי מאיר ש"ץ|ר' מאיר ש"ץ]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = מאיר בר יצחק יחיה לחיי עולם מאיר מאיר יחי | צורה = | אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-7530}} | מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המערבי בשבת נחמו. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''' (כפול מספר פעמים), '''מאיר בר יצחק יחיה לחיי עולם מאיר מאיר יחי'''}} {{סי|אֲ}}רוֹמִמְךָ אֵל חַי / {{סי|אֲ}}סַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי{{ש}} {{סי|אֲ}}הוֹדְךָ בְּהוֹד שְׁבָחַי / {{סי|בְּ}}אֵין יִחוּד זְבָחַי{{ש}} {{סי|בְּ}}תוֹך עֲדַת יְשִׁישִׁים שׁוֹמְרֵי מְזוּזוֹת פְּתָחַי{{ש}} {{סי|בְּ}}פָרֵשׂ שַׁדַּי מְלָכִים בָּהּ לְמִנְיַן נְתָחַי{{ש}} {{סי|גִּ}}יהַּ חִמַּשְׁתָּ בְּסוֹד יְסוֹד עֹז מִבְטָחַי{{ש}} {{סי|גֵּ}}יא וּגְבֹהִים בָּרָאתָ, יַשְׂכִּילוּ בָם טוּחָי :<b>{{סי|מִ|1}}י עָשִׁיר יַעֲשֶׂה כְמוֹתָם / {{סי|א|1}}וֹ חָכָם יָבִין דְּמוּתָם :{{סי|יַ|1}}גִּיעַ מִי גִבּוֹר לְרָמוֹתָם / {{סי|רָ|1}}נּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׁה יְיָ.{{ממס|ישעיהו מד כג}} קָדוֹשׁ</b> {{סי|דֶּ}}רֶךְ תְּבוּנוֹת וּמַדָּעִים / {{סי|דִּ}}קְדֵּק תְּמִים דֵּעִים{{ש}} {{סי|דְּ}}חוֹת אֶדֶר מַצְבִּיעִים / {{סי|ה}}וּשַׁב בְּפֶה מַבִּיעִים{{ש}} {{סי|הֶ}}חֱצָם מְחָצָם בְּקִיעִים / {{סי|הִ}}דְלָם מֵעַל רְקִיעִים{{ש}} {{סי|הִ}}כְנִיס לָאוֹצָר שְׁקוּעִים / {{סי|הִ}}קִּיף לִגְיוֹן תְּקוּעִים{{ש}} {{סי|וּ}}מִמֶנּוּ יָגוּרוּ נִרְתָּעִים / {{סי|וְ}}נָהָר יוּצַק לְתוֹעִים{{ש}} {{סי|וְ}}נִבְרְאוּ כִּתּוֹת רְבוּעִים / {{סי|וּ}}מֵהֶם כְּתַרְשִׁישׁ קְבוּעִים :<b>{{סי|בְּ|1}}הַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹנוֹ אֲשֶׁר בְּרָאוֹ / {{סי|רְ|1}}אוֹת כֹּחַ גְּבוּרוֹת מוֹרָאוֹ :יָעִיר גַּל לְרֵעוֹ כְּמִקְרָאוֹ / הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ נְאֻם יְיָ.{{ממס|ירמיהו ה כב}} קָדוֹשׁ</b> {{סי|זֵ}}כֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו / {{סי|זָ}}וִיּוֹת דָּרַךְ מְלֵאוֹתָיו{{ש}} {{סי|זַ}}כּוֹת מֵרָחוֹק קְרִיאוֹתָיו / {{סי|זֵ}}רְדָהּ עֵדֶן לְבִרְיוֹתָיו{{ש}} {{סי|חָ}}לַק שָׁם מָנוֹתָיו / {{סי|חֹ}}שֶׁךְ יוֹשְׁבֵי כְלָאוֹתָיו{{ש}} {{סי|חֻ}}פַּת כְּבוֹד נֵאוֹתָיו / יִשְׂבְּעוּ זִיו הֲנָאוֹתָיו{{ש}} {{סי|טִ}}כֵּס אַפְסֵי פֵאוֹתָיו / אִילָנוֹת וְדִשְׁאֵי נְאוֹתָיו{{ש}} {{סי|טְ}}לָלָם כְּתָאַב תְּפִלּוֹתָיו / {{סי|ט}}וֹב נִשְׁנֶה בִּכְפֵלוֹתָיו :<b>{{סי|יְ|1}}תַנּוּ {{סי|צִ|1}}דְקוֹת {{סי|חַ|1}}י וְ{{סי|קַ|1}}יָּם / {{סי|יַ|1}}עַן מַעֲשָׂיו כִּוֵּן לְמַאֲוַיָּם :{{סי|חַ|1}}ל שַׂר הָעוֹלָם וְסִיַּם / {{סי|יְהִ|1}}י כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו.{{ממס|תהלים קד לא}} קָדוֹשׁ</b> {{סי|יָ}}חִיד בִּיתֵרָה בִינָה / {{סי|יָ}}צַר חַמָּה וּלְבָנָה{{ש}} {{סי|יְ}}קָר לֶכֶת בַּהֲכִינָהּ / {{סי|כְּ}}בֵין שְׁתֵּי קְעָרוֹת הִלְבִּינָה{{ש}} {{סי|כְּ}}פוּתָה קוֹבֶלֶת עֶלְבּוֹנָהּ / {{סי|כְּ}}אָז בְּגִבְעַת הַלְּבוֹנָה{{ש}} {{סי|כְּ}}חַדְּשָׁהּ קָרֵב קָרְבָּנָהּ / {{סי|כֹּ}}פֶר עֲלֵי רִבּוֹנָהּ{{ש}} {{סי|לְ}}מִנְיַן קָטֹן חֶשְׁבּוֹנָהּ / {{סי|לְ}}נַחֵם שָׁלֵם מִדַּאֲבוֹנָהּ{{ש}} {{סי|לְ}}הַשְׁקִיעַ אוֹר הַגָּדוֹל וּלְלַבְּנָהּ / מָאוֹר הַקָּטֹן לְכוֹנְנָה :<b>{{סי|לְ|1}}זֵכֶר צִיּוֹן יִחֵד צִבְאוֹתָם / {{סי|חַ|1}}נְכַ"ל שְׁצַ"ם וְכָל רִבּוֹתָם :{{סי|יַ|1}}חַד לַמַּעֲלָה הַשְּׁלִישִׁית מִמְּבוֹאוֹתָם / {{סי|יָ|1}}בוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי.{{ממס|תהלים פו ט}} קָדוֹשׁ</b> {{סי|מִ}}י כָל נַהֲרוֹת אֵיתָן / {{סי|מֻ}}פְלָא פָעֳלוֹ וְאֵימְתָן{{ש}} {{סי|מִ}}מַּיִם צָר צוּרוֹת, שֶׁבַח לִשְׁמוֹ יֻתַּן{{ש}} {{סי|נ}}וֹצֵר לְיוֹם נֶחָמָה לְשַׂחֶק בּוֹ לִוְיָתָן{{ש}} {{סי|נָ}}אָה מָנָה וְיָפָה לְיוֹשְׁבֵי גִנַּת בִּיתָן{{ש}} {{סי|סַ}}חַר סֶכֶךְ וְצִלְצַל, וּבְשׁוּר יְרוּשָׁלַיִם זִיוְתָן{{ש}} {{סי|סַ}}עֵד בּוֹ לְכָבוֹד זִיז שָׂדַי נִתָּן :<b>{{סי|עֵ|1}}ת בָּרַח חֶזְיוֹנוֹ הֶחְבִּיא / {{סי|וְ|1}}נָדַר בָּרִיחַ בַּחֶבֶל לְהָבִיא :{{סי|לְמ|1}}וֹרִיד וּמַעֲלֶה שִׁבַּח הַנָּבִיא / אֲשֶׁר נָדַרְתִּי אֲשַׁלֵּמָה יְשׁוּעָתָה לַייָ.{{ממס|יונה ב י}} קָדוֹשׁ</b> {{סי|עֶ}}לְיוֹן מַעֲשָׂיו הִשְׁוָה / {{סי|עֲ}}לֵי תֵבֵל צִוָּה{{ש}} {{סי|עֵ}}רֵֶךְ בְּהִֵמוֹת הִרְוָה / {{סי|עֶ}}שֶׂר לְהַתֵּר הִנְוָה{{ש}} {{סי|פָּ}}קַד רֵאשִׁית דְּרָכָיו בְּהַרְרֵי אֶלֶף הִתְוָה{{ש}} {{סי|פְּ}}קֻדַּת יְשׁוּעָה וְרָצוֹן לְחוֹכֵי לוֹ לְתִקְוָה{{ש}} {{סי|צָ}}רְכֵי סְעוּדָה הִקְוָה / {{סי|צָ}}פָה בְּצִיּוֹן אִוָּה{{ש}} {{סי|צ}}וּרַת דְּיוֹקְנוֹ נִוָּה / {{סי|צַ}}לְעוֹ עֵזֶר לוֹ לִוָּה :<b>{{סי|מִ|1}}י אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ / {{סי|אֲ|1}}שֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ לְתֶרֶץ :{{סי|יָ|1}}הּ בְּאוֹת נוֹחָה בְּמֶרֶץ / {{סי|רַ|1}}בּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה יְיָ.{{ממס|תהלים מ ו}} קָדוֹשׁ</b> {{סי|קָ}}מָה מְלֶאכֶת אָיֹם / {{סי|קִ}}לְּסָה וְקִדְּשָׁה הַיּוֹם{{ש}} {{סי|רָ}}צָה כֹפֶר לְשִׁגָּיוֹן / {{סי|רֶ}}נֶן עֲלֵי הִגָּיוֹן{{ש}} {{סי|רֶ}}וַח הִמְצִיא וּפִדְיוֹן / {{סי|רִ}}וָּהוּ אוֹר בְּרִבְיוֹן{{ש}} {{סי|שַׁ}}בַּת שָׁלֵם מִדִּבְיוֹן / {{סי|שֶׁ}}מֶשׁ צְדָקָה לְאֶבְיוֹן{{ש}} {{סי|שִׁ}}פַּר נַחֲלָתוֹ בְּצִבְיֹון / {{סי|שָׁ}}קַד לְמָסְרוֹ בְּחֶבְיוֹן{{ש}} {{סי|תֹּ}}כֶן מְלָאכוֹתָיו בְּגִלָּיוֹן / {{סי|תִּ}}קּוּן מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן :<b>{{סי|מֵ|1}}עֵין דֻּגְמַת הָעוֹלָם הַבָּא / {{סי|אֹ|1}}הֲבָיו לְהַנְחִיל {{סי|יֵ|1}}שׁ בְּאַהֲבָה :{{סי|רַ|1}}ב טוּב הַצָּפוּן בֶּאֱמוּנָה רַבָּה / {{סי|יַחֵ|1}}ל {{סי|יִ|1}}שְׂרָאֵל אֶל יְיָ.{{ממס|תהלים קל ז}} קָדוֹשׁ</b><noinclude> {{הור|הכל יודוך}} ==הערות== [[קטגוריה:רבי מאיר ש"ץ]] [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי שבת נחמו]] <noinclude/> rv474rsofy2s4851mrftwhez4nin9bg סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים 0 1732478 3026814 3026618 2026-07-24T14:49:21Z Yack67 27395 /* מערביות */ 3026814 wikitext text/x-wiki {{מסגרת|<center>'''<big>לוח הפיוטים</big>''' {{ש}} מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.</center> הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר. קיצורים: *פ {{=}} פולין *א {{=}} אשכנז *ק"ק {{=}} קצת קהילות }} =כל השנה= *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[הבט משמים וראה]] *[[שומר ישראל]] *[[אין כאלקינו|אין כאלהינו]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[יה אלי וגואלי]] =פיוטים על סדר התפילה= ==מערביות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! style="text-align:center;" | פולין !! style="text-align:center;" | אשכנז |- ! ליל ראשון של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]</small> |- ! ליל שני של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]</small> |- ! ליל ראשון של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]</small> |- ! ליל שני של סוכות |style="text-align:center;" | [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}} ביכור: [[סוכת שלם]]]</small> |style="text-align:center;" | [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}} ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]] |- ! שמיני עצרת |style="text-align:center;" | [[אעניד לך תפארה והלל]] |style="text-align:center;" | [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}} ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]</small> |- ! שמחת תורה |colspan="2" style="text-align:center;" | [[את יום השמיני בטוב יזמיני]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}} ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]</small> |- ! ליל ראשון של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}} עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}} ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א) |- ! ליל שני של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}} ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]] |- ! ליל שביעי של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע ה' אום למושעות]] |style="text-align:center;" | [[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}} ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]] |- ! ליל אחרון של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע אומן אשכלות]] |style="text-align:center;" | [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}} או: [[אור לשביעי גש]] |- ! ליל ראשון של שבועות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[וירד אביר יעקב]] |- ! ליל שני של שבועות |style="text-align:center;" | [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] |style="text-align:center;" | [[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}} ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}} ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]</small> |} ==יוצרות== ===כללי=== * [[אור עולם באוצר חיים]] {| class="wikitable" |- ! מועד !! פולין !! אשכנז |- ! שבת ברית מילה | יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]</small>{{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]</small>{{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]] |- ! שבת חתונה | נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}} <small>[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]</small> {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} <small>[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]</small> {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] | רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- ! שבת ראש חודש | יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] | יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- ! שבת לפני ר"ה | יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] | (אין אומרים) |- ! א של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! ב של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! שבת שובה | יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] | יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא:{{ש}} יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}} אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}} זולת: [[אדני מעון אתה]]]</small> |- ! יום כיפור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- ! שבת בין יו"כ לסוכות | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}} <small>[או: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |(אין אומרים) {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]</small> |- ! א של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! ב של סוכות | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא תרב עליצותך]] | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! שבת חוה"מ סוכות | יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}} אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}} זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |- ! שמיני עצרת | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- ! שמחת תורה | נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}} יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}} אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}} <small>[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] | יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}} [סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}} אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- ! שבת בראשית | יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} <small>[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]</small>{{ש}} אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- ! שבת וירא | אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] | (אין אומרים) |- ! שבת א של חנוכה | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] |- ! שבת ב של חנוכה | יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]] {{ש}} אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}} מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אין מושיע וגואל]] | יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]]{{ש}} <small>[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]</small>{{ש}} <small>[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small> |- ! שבת בשלח (שירה) | גאולה: [[יום ליבשה]] | (אין אומרים) |- ! שבת יתרו | [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] | (אין אומרים) |- ! שבת שקלים |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- ! הפסקה ראשונה | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}} אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}} זולת: [[אחור וקדם צרת]] | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- ! שבת זכור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- ! פורים | מאורה: [[שיר אל נעלם]] | (אין אומרים) |- ! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר"ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז (לפחות בחלק מהקהילות) בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}} | יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}} אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}} זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] | יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- ! שבת פרה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- ! שבת החודש |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- ! שבת הגדול | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}} או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}} אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז כארשת בתולה]] | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}} זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- ! א של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}} אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}} זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}} גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]</small> |- ! ב של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}} אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}} זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}} גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]</small> |- ! שבת חוה״מ פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}} אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}} זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}} גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]] |- ! שביעי של פסח | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}} או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אתה הארת]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} <small>[גאולה: [[יום ליבשה]]]</small> |- ! אחרון של פסח | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}} <small>[או: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}} [אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}</small> זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- ! שבת א אחרי פסח | יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}} אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}} <small>[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]</small> {{ש}} אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}} זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}} גאולה: [[שביה עניה]] | (אין אומרים) |- ! שבת ב אחרי פסח | <small>[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}} זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}} גאולה: [[שנותינו ספו]] | '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small> {{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> {{ש}} |- ! שבת ג אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[יקודי אש]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}} זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}} גאולה: [[שדודים נדודים]] | '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}} <small>[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ד אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]</small> {{ש}} אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}} זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}} גאולה: [[שכולה אכולה]] | '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}} <small>[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}} [בוורמייזא: [[זולתך אדונים]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ה אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יקודי אש]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}} זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}} גאולה: [[יקוש בעניו]] | '''שבת בהר:''' {{ש}} זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}} <small>[במגנצא ובוורמייזא א"א]</small>{{ש}} <small>['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר"ח אייר:'''{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}</small> |- ! שבת לפני שבועות | יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}} אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}} זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}} גאולה: [[יונה נשאתה]] | אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}} |- ! א של שבועות | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]</small> {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]</small>{{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]</small> |- ! ב של שבועות | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אדון אימנני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]</small>{{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]</small> {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[אנכי שימעת]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא א"א]</small>{{ש}} |- ! שבת אחרי שבועות | יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] | (אין אומרים) |- ! שבת בהעלותך | מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} | (אין אומרים) |- ! שבת שלח | אהבה: [[שש מאות נקראות]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר י"ג סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]</small> |- ! שבת חוקת | אהבה: [[אל מחוללי]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר כ"ה סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]</small> |- ! שבת א אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}} <small>[במגנצא ובוורמייזא א"א]</small> |- ! שבת אחר כ' תמוז | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]</small> |- ! שבת ב אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}} <small>[במגנצא ובוורמייזא א"א]</small> |- ! שבת לפני תשעה באב | (אין אומרים) | <small>[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} <small>[בוורמייזא א"א]</small>{{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אודה שמך עליון]]]</small> |- ! שבת נחמו | יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] | יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- ! שבת עקב | אהבה: [[ידיד עליון]] | (אין אומרים) |- ! שבת שופטים | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]</small> |} ==קרובות== ===כללי=== *[[מסוד חכמים]] ===שחרית ליום ראשון של ראש השנה=== *רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ) *מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]] *מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]] *משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]] *[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ) *[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]] *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום ראשון של ראש השנה=== *מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]] *מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]] *משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]] *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''': **מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]] **זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]] **שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום שני של ראש השנה=== *רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]] *מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]] *מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]] *משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]] *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום שני של ראש השנה=== *([[לאל עורך דין]]) (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''': **מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]] **זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]] **שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום כיפור=== *רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]] *מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]] *מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]] *[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]] *[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]] *[[איומה בחר]] (פ) *[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]] *[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]] *[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]] *[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]] *[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]] *[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]] *[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]] *[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]] *[[האדרת והאמונה]] *[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]] *[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]] *[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]] *[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]] *[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]] *קדושה: **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]] *[[חמול על מעשיך]] *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *[סליחות - ראה בהמשך] *אחרי וידוי: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אהללך בקול רם]] *[[היום תאמצנו]] (א) ===מוסף ליום כיפור=== *מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]] *מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *תוכחה: [[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (פ) *משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]] *[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א) *[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א) *[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ) *[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ) *[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ) *[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ) *[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]] *[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]] *סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ) *קדושה: **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דת_וכס_השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א) *[[לך יאדיר כל יציר]] (א) *[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א) *[[האומרים אחד]] (א) *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] <small>( / [[אתה כוננת עולם מראש]])</small> **[[שנת אוצרך הטוב]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] **[[אשרי עין ראתה אהלנו]] *קינות ותחינות לאחר סדר העבודה: **[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ) **[[תכפו עלינו צרות]] **[[תנות צרות לא נוכל]] **[[אל תעש עמנו כלה]] **[[כתועים ואין לבקש]] **[[אם תעינו לא תתענו]] **[[תאות לב לא השגנו]] **[[תאמר למחות אשמינו]] **[[אורך תזריח לחשוכה]] **[[אופל אלמנה תאיר]] **[[תתן אחרית לעמך]] **[[תעינו מאחריך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]] *[[היום תאמצנו]] ===מנחה ליום כיפור=== *מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]] *מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]] *משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא) *[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ"ל) *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא) *[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]] *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ===נעילה ליום כיפור=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) **[[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא) *סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *[[היום תאמצנו]] (א) ===שחרית ליום ראשון של סוכות=== *מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]] *מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]] *משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א) *[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ) *([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד"מ)) *סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]]) ===מוסף ליום ראשון של סוכות=== *קדושה: (וורמייזא) **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]] ===שחרית ליום שני של סוכות=== *מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]] *מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]] *משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]] *סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]]) ===שחרית לשמיני עצרת=== (מנהג וורמייזא) *מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]] *מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]] *משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]] *[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת) *סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]] ===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)=== *א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]] *ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]] *רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]] *סדר יצירה: **[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]] **[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]] *סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]] *[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א) *[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]] ===שחרית לשבת שקלים=== *מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]] *מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]] *משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]] *סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]] ===מוסף לשבת שקלים=== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ===שחרית לשבת זכור=== *מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]] *מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]] *משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]] *סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]] ===שחרית לפורים=== *[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]] **[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]] **[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]] **[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]] **[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]] **[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]] ===שחרית לשבת פרה=== *מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]] *מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]] *משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]] *י"א: [[אצילי עם עולי גולה]] *סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]] ===שחרית לשבת החודש=== *מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]] *מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]] *משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]] *סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]] ===מוסף לשבת החודש=== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ===שחרית לשבת הגדול=== ;פולין *מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]] *מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]] *משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]] *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]] *סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]] *סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]] ;אשכנז *מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]] *מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]] *משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]] *סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה). *סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]] ===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)=== *א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]] *ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]] *רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]] *סדר יצירה: **[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]] **[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]] *סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]] *[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]] *[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]] ===שחרית ליום שני של פסח=== *מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]] *מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]] *משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ) *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]] *סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]] ===שחרית לשביעי של פסח=== *מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]] *מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]] *משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]] *[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא) *סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]] *סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]]) ===שחרית לאחרון של פסח=== *מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]] *מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]] *משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]] *[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]] *[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק"ק) *סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]] *סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]]) ===שחרית ליום ראשון של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] |} ===מוסף ליום ראשון של שבועות=== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית ליום שני של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק"ק) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] |} ===מוסף ליום שני של שבועות=== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית לתשעה באב=== (אשכנז) * [[אאביך ביום מבך]] ===פיוטי אלהיכם=== (אשכנז) *לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]] *לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]] *לשבת ר"ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]] *לשבת חוה"מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]] *לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]] *לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]] *לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]] *לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] <small>(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])</small> ==אחרים== * לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]] * רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א) * הזכרת נשמות לשבת לפני שבועות ולפני ת"ב: [[אל מלא רחמים חופף בכנפי יונה]] (מץ) =סליחות= ==פיוטים במסגרת הסליחות== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[רחמנא דעני]] *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]] *[[רחמנא אידכר לן]] (ביו"כ קטן) ==סליחות לימי התשובה== {{מסגרת|<small> ;הערות *בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח: **פולין: פראג תמ"ז **ליטא: אמשטרדם ת"פ, מחזור כל-בו וילנא תרס"ה **בהמן: פראג שע"ט **פוזנא-הורודנא: פפד"א ת"מ, פיורדא תקע"ז **ביה"כ הישן של פראג: פראג שס"ה **פפד"מ: רדלהיים תרכ"ה **עלזאס: פפד"מ תפ"ה **וורמייזא: זולצבאך תצ"ז **האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל"ה **קוילן: פפד"מ תנ"ד *בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע"י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה"ב.}} *לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי"ם ת"ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות. </small>}} ===מנהג אשכנז המזרחי=== {| class="wikitable" ! יום ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! מנהג פוזנא-הורודנא !ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום ראשון |<!-- פולין א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- ליטא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]  |<!-- בהמן א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פוזנא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פראג א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שני |<!-- פולין ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- ליטא ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]  |<!-- בהמן ב --> ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פוזנא ב --> ה. [[ישראל עמך]] {{ש}} ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- פראג ב --> ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שלישי |<!-- פולין ג --> ח. [[ישראל עמך]] {{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- ליטא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]  |<!-- בהמן ג --> ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פוזנא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פראג ג --> י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום רביעי |<!-- פולין ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- ליטא ד --> יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]  |<!-- בהמן ד --> יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פוזנא ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פראג ד --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי |<!-- פולין ה --> יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- ליטא ה --> יד. [[ישראל עמך]] {{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]  |<!-- בהמן ה --> טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |<!-- פוזנא ה --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פראג ה --> יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שישי |<!-- פולין ו --> יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- ליטא ו --> יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]  |<!-- בהמן ו --> יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פוזנא ו --> יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פראג ו --> כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי |<!-- פולין ז --> כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- ליטא ז --> כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]  |<!-- בהמן ז --> כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- פוזנא ז --> כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- פראג ז --> כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}} כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}} כט. פזמון: [[ישראל נושע]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פולין ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לז. פסוקים) {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- ליטא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]]  {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}} ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}} לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}} לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}} לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}} לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}} לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]]  {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}} מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}} מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]  |<!-- בהמן ער"ה --> כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פוזנא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}} ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לה. פסוקים) {{ש}} לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פראג ער"ה --> לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פולין צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} |<!-- ליטא צו"ג --> מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}} נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}} נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}} נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}} נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]  |<!-- בהמן צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פוזנא צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} נד. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פראג צו"ג --> נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ב עשי"ת |<!-- פולין ב עשי"ת --> נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |<!-- ליטא ב עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]  |<!-- בהמן ב עשי"ת --> נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}} נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | rowspan=4|<!-- פוזנא --> '''ב עשי"ת''' [ד' תשרי]: {{ש}} נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}} נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] '''ג עשי"ת''' [ה' תשרי]: {{ש}} סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] '''ד עשי"ת''' [ו' תשרי]: {{ש}} עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] '''ה עשי"ת''' [ז' תשרי]: {{ש}} עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] '''ו עשי"ת''' [ח' תשרי]: {{ש}} צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}} |<!-- פראג ב עשי"ת --> נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}} סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}} סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת |<!-- פולין ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- ליטא ג עשי"ת --> סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}} עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}} עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]  |<!-- בהמן ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- פראג ג עשי"ת --> סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}} עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}} עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת |<!-- פולין ד עשי"ת --> סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- ליטא ד עשי"ת --> עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}} פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}} פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]  |<!-- בהמן ד עשי"ת --> סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- פראג ד עשי"ת --> עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}} פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}} פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת |<!-- פולין ה עשי"ת --> עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- ליטא ה עשי"ת --> פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}} פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}} צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}} צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]  |<!-- בהמן ה עשי"ת --> עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פ. [[אזנך הטה]] {{ש}} פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- פראג ה עשי"ת --> פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}} פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}} פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}} צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]] |- ! ערב יו"כ | <!-- פולין עיו"כ --> פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |<!-- ליטא עיו"כ --> צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]  | <!-- בהמן עיו"כ --> פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פוזנא עיו"כ --> צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פראג עיו"כ --> צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |} ===מנהג אשכנז המערבי=== {| class="wikitable" ! יום ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום ראשון | א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שני | ו. [[ישראל עמך]] {{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שלישי | יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום רביעי | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]] | יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי | כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שישי | כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] | [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} [[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] | כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לד. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]] | לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} לו. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}} לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] | [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] | לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}} [[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פפד"מ ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- עלזאס ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}} לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- וורמייזא ער"ה --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- איטליה ער"ה --> לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- נירנברג ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן ער"ה --> פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}} נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}} נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} נו. [[תעלת צרי]] {{ש}} נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}} סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פלאס ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פפד"מ צום גדליה --> נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סב. [[את צום השביעי]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}} <small>(תחנון בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> |<!-- עלזאס צום גדליה --> סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סד. [[את צום השביעי]] {{ש}} סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- וורמייזא צום גדליה --> נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} נה. [[את צום השביעי]] {{ש}} נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} סד. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סה. [[את צום השביעי]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} עא. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] | [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |<!-- קוילן צום גדליה --> סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} עה. [[את צום השביעי]] {{ש}} עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}} פא. [[תורה הקדושה]] |<!-- פלאס צום גדליה --> פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ב עשי"ת | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} עח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}} ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}} עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אקרא בשמך]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}} שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}} צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}} צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}} ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} [[אנה אלך מרוחך]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}} צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}} צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} צט. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}} קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}} קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}} קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}} קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} [[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: אמוניך שעה תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}} קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}} קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}} קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[תשובה חשובה]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}} קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} [[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}} שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב יו"כ |<!-- פפד"מ עיו"כ --> קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- עלזאס עיו"כ --> קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- וורמייזא עיו"כ --> קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה"ר אנו סמוכים]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] |<!-- איטליה עיו"כ --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- נירנברג עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} אני עבדך בן אמתך פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן עיו"כ --> קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} [[תעוב שמלות]] {{ש}} קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} |<!-- פלאס עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |} ==סליחות ליום כיפור== ===ערבית=== *[[יעלה תחנוננו]] {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אמנם אשמינו]] *[[סלח נא אשמות]] *[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]] *פזמון: [[כי הנה כחומר]] *חטאנו: [[אותך אדרוש]] | *פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]] *[[סלח נא אשמות]] *[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]] *במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]] **(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]]) *חטאנו: [[אותך אדרוש]] **(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]]) |} *[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות) *[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה) ===שחרית, מוסף ומנחה=== ====מנהג אשכנז המזרחי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! פוזנא-הורודנא ! ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פולין שחרית --> פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}} צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- ליטא שחרית --> קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- בהמן שחרית --> צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פוזנא שחרית --> קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פראג שחרית --> קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פולין מוסף --> קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}} קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- ליטא מוסף --> קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- בהמן מוסף --> קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פוזנא מוסף --> קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פראג מוסף --> קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}} קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פולין מנחה --> קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- ליטא מנחה --> קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |<!-- בהמן מנחה --> קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פוזנא מנחה --> קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}} קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פראג מנחה --> קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}} קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}} קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}} קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] |} ====מנהג אשכנז המערבי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פפד"מ שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- עלזאס שחרית --> קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}} קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- וורמייזא שחרית --> קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]] |<!-- איטליה שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- נירנברג שחרית --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} ([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} ([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}} (עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- שוואבן שחרית --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[תעלת צרי]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] {{ש}} |<!-- קוילן שחרית --> קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- פלאס שחרית --> [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}} [[ואתה הוא ותיק]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פפד"מ מוסף --> קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- עלזאס מוסף --> קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- וורמייזא מוסף --> קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- איטליה מוסף --> קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קלט. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- נירנברג מוסף --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- שוואבן מוסף --> [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]] |<!-- קוילן מוסף --> קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פלאס מוסף --> [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פפד"מ מנחה --> [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] |<!-- עלזאס מנחה --> קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}} קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |<!-- וורמייזא מנחה --> קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |<!-- איטליה מנחה --> קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- נירנברג מנחה --> [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} |<!-- שוואבן מנחה --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]] |<!-- קוילן מנחה --> קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}} קנה. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- פלאס מנחה --> [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]] |} ===נעילה=== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- style="vertical-align: top;" | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) *קטעים מהסליחות: **[[תעלת צרי]] **[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] **[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] **[[אנקת מסלדיך]] *פזמונים של הפיוטים: **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[יחביאנו צל ידו]] **[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]] | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) * [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו) *פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים): **[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (במץ אין אומרים) **[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **[[מלאכי רחמים]] **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ה' הצדקה תלבושת]] **[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] **[[אנקת מסלדיך]] **[[אנשי משמר|מי אל כמוך]] (במץ אין אומרים) **[[כי הנה כחומר]] **כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]] *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]) |} ====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים==== {| class="wikitable" ! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא |- style="vertical-align: top;" | * [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}} * [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}} * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[חננו יי חננו]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[מלאכי רחמים]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל"ה, סליחות אוגשפורג רצ"ו), אין פזמון זה.}}{{ש}} * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}} | * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * שמע ישראל{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}} |} ==סליחות לתענית ציבור== {| class="wikitable" ! rowspan="2" | יום !! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan="4" | מנהג אשכנז המערבי |- ! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה"כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *קמב. [[ישראל עמך]] *קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קמז. [[ישראל עמך]] *קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * [[ישראל עמך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *[[אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *קמו. [[אנשי אמנה אבדו]] *קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *קנא. [[אנשי אמנה אבדו]] *קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קנט. [[אקרא בשמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *קמח. [[אפפונו מים]] *קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנג. [[אפפונו מים]] *קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] | * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]] | *קנא. [[אזכרה מצוק]] *קנב. [[אבן הראשה]] *קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנו. [[אזכרה מצוק]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}} | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] * <small>([[איך מכל אומות]])</small> * <small>(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> | *קנב. [[אדברה וירוח לי]] *קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קנד. [[אבן הראשה]] *קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *[[אדברה וירוח לי]] *[[אבן הראשה]] *[[אפפו עלי רעות]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | * [[אדברה וירוח לי]] * [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] * [[אבן הראשה]] * פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קנד. [[אדם בקום עלינו]] *קנה. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנט. [[אדם בקום עלינו]] *קס. [[אתה האל עושה פלאות]] *קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] * <small>(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> | *קנה. [[אתה האל עושה פלא]] *קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנז. [[אדם בקום עלינו]] *קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *[[אתה האל עושה פלא]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *[[אדם בקום עלינו]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] *תחינה: [[עינינו לך תלינו]] | * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] |- ! י"ז בתמוז | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] | *קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] *קנט. פזמון: [[שעה נאסר]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קסג. פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] * <small>([[איך מכל אומות]])</small> * <small>(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> | *קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמט. [[אפפונו מצוקות]] *קנ. [[אדאג מחטאתי]] *קנא. פזמון: [[שעה נאסר]] *[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | *[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *[[אפפונו מצוקות]] *[[אפפונו חבלי מות]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אפפונו מצוקות]] * [[אדאג מחטאתי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |} בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי"ל ובמהר"ז יענט, בשינויים קלים מאד. ===ברית מילה ביום של תענית=== (מנהגים שונים) *[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]] * פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]] * פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא) *[[זכור ברית - אות ברית]] *קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא) ===כ' סיון=== *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *עקדה: [[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] ===יום כיפור קטן=== *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ===שובבי"ם ת"ת=== *שמות **[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] **[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] **פזמון: [[מלאכי רחמים]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *וארא **[[ישראל עמך]] **[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] **פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בא **[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] **[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בשלח **[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] **[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] **פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *יתרו **[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] **[[אלהים אין בלתך]] **פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *משפטים **[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] **[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] **פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תרומה **[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] **[[איה כל נפלאותיך]] **פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תצוה **[[אפפונו מים]] **[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] =קינות לתשעה באב= {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |לילה | א. [[זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב|זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} ב. [[איך מפי בן ובת]] (למוצאי שבת){{ש}} [<small>[[אוי נא לנו כי חטאנו]]</small>] {{ש}} ג. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]] {{ש}} ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}} | [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} [ב. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]]] {{ש}} ג. [[אז בחטאינו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום | ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[אי כה אומר]] {{ש}} יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}} כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}} כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} לג. [[אבל אעורר]] {{ש}} לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] | ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} יד. [[אי כה אומר]] {{ש}} טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}} כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}} כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}} כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}} כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}} כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} ל. [[אבל אעורר]] {{ש}} לא. [[אמונים שררו]] {{ש}} לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}} לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}} לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}} לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} מא. [[יבכיון מר]] {{ש}} מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}} מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}} מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}} [מה. [[ארזי הלבנון]]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ציונים | לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}} מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}} מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}} מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}} מה. [[אלי ציון]] {{ש}} [[שומרון קול תתן]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] | מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}} מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}} מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}} נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}} נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}} נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}} נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}} נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}} נט. [[אלי ציון]] {{ש}} ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] |} *למנהג פפד"מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]]. *למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]]. *למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]] ==קינות נוספות== ;קינה לליל תשעה באב במוצ"ש: * [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא) ;קינות ממחזור שלוניקי ש"י * [[אוי לי על שברי]] * [[אשיחה ואהמה]] * [[אלכה וירדתי על ההרים]] * [[אמרות ה' נחמות]] * [[טמן רשתו ודרך קשתו]] * [[אבי מלכי וקדושי]] * [[הורידו מאין הפוגות]] * [[שמש וירח וכוכבי שמים]] * [[אבכה לקשה יום]] * [[אשא בכי ונהי]] * [[אללי לי כי באו רגע]] * [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי"ז-שכ"א.}} * [[ארץ לא מטוהרה]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] ;נספח לקינות פולין לובלין שע"ז * [[עם קדושיך נפלו]] * [[הילילו הה ליום]] * [[ציון אריוך בכי]] * [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] * [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] * [[ציון מנת שלום]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] * [[ציון מעוז קרית מלך]] * [[ציון קדוש משכני עליון]] * [[ציון אלהים אביר יעקב]] * [[ציון מעון חשקי]] * [[ציון ה' לכס בחר]] * [[ירושלים קודש הילולים]] * [[ואתאונן ואקונן]] * [[יבכיון מר]] * [[על הר ציון אש אוכלה]] * [[ציון הורידי כנחל דמעה]] =הושענות= {| class="wikitable" |- ! ! פולין ! אשכנז |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[למענך אלהינו]]</center> |- ! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות | <center> [[למען אמיתך]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אדון המושיע]] </center> | <center> [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אדמה מארר]] </center> |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[כהושעת אלים]]</center> |- ! שבת | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אדם]] </center> | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אב המון]] </center> |- ! הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה | א. [[למען אמיתך]] {{ש}} ב. [[אבן שתיה]] {{ש}} ג. [[אום אני חומה]] {{ש}} ד. [[אדון המושיע]] {{ש}} ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}} ו. [[אדמה מארר]] {{ש}} ז. [[למען איתן]] | א. [[למען אמיתך]]{{ש}} ב. [[אערוך שועי]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אל למושעות]]]</small>{{ש}} ג. [[אדון המושיע]]{{ש}} ד. [[אום אני חומה]]{{ש}} ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}} ו. [[למען איתן]]{{ש}} ז. [[תתננו לשם ולתהלה]] |- ! הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center> [[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}} [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}} [[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}} [[למען תמים בדורותיו]] {{ש}} [[תענה אמונים]] {{ש}} [[אז כעיני עבדים]] {{ש}} [[אומן ישעך בא]] </center> |} =פיוטים במסגרת הקריאות= ==חתונה== * [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ) * [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא) * [[אתניה שבחיה]] * [[במקהלות ברכו]] (פ) * [[יפרח חתן]] (פ) * [[יה בשר שר צבאיך]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] ==שמחת תורה== *בהוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * <nowiki>[</nowiki>[[במקהלות ברכו]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יפרח חתן]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יה בשר שר צבאיך]]] *לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ) *אחרי ההפטרה: **[[אשר בגלל אבות]] **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] ==שבועות== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ==פורים== *[[אשר הניא]] =פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת= ==זמירות שבת== ===לליל שבת=== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] ===ליום השבת=== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ===סעודה שלישית=== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ===מוצאי שבת=== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] ==ליל הסדר== *[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]] *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ==חנוכה== *[[מעוז צור]] *[[אכלו משמנים]] ==פורים== * [[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]] * [[אגגי קם לאבד ידידים]] ==ל"ג בעומר== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ==חתונה== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *[[דוי הסר]] ==ברית מילה== *[[יום ליבשה]] *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)|הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח]] (א) ==תיקון חצות== * [[הקבצו ושמעו (קינה)|הקבצו ושמעו]] *[[קול ברמה נשמע ביללה]] *[[עד מתי ה']] *[[בהיכלך שמיר ושית]] *[[על היכלי אבכה]] *[[עורה נא ימינך רמה]] =הערות= ne00zh64vt9nlnnlsaarxavfn0339mp 3026815 3026814 2026-07-24T14:53:14Z Yack67 27395 /* מערביות */ 3026815 wikitext text/x-wiki {{מסגרת|<center>'''<big>לוח הפיוטים</big>''' {{ש}} מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.</center> הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר. קיצורים: *פ {{=}} פולין *א {{=}} אשכנז *ק"ק {{=}} קצת קהילות }} =כל השנה= *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[הבט משמים וראה]] *[[שומר ישראל]] *[[אין כאלקינו|אין כאלהינו]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[יה אלי וגואלי]] =פיוטים על סדר התפילה= ==מערביות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! style="text-align:center;" | פולין !! style="text-align:center;" | אשכנז |- ! ליל ראשון של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]</small> |- ! ליל שני של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]</small> |- ! ליל ראשון של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]</small> |- ! ליל שני של סוכות |style="text-align:center;" | [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}} ביכור: [[סוכת שלם]]]</small> |style="text-align:center;" | [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}} ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]] |- ! שמיני עצרת |style="text-align:center;" | [[אעניד לך תפארה והלל]] |style="text-align:center;" | [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}} ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]</small> |- ! שמחת תורה |colspan="2" style="text-align:center;" | [[את יום השמיני בטוב יזמיני]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]</small> |- ! ליל ראשון של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}} עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}} ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א) |- ! ליל שני של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}} ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]] |- ! ליל שביעי של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע ה' אום למושעות]] |style="text-align:center;" | [[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}} ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]] |- ! ליל אחרון של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע אומן אשכלות]] |style="text-align:center;" | [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}} או: [[אור לשביעי גש]] |- ! ליל ראשון של שבועות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[וירד אביר יעקב]] |- ! ליל שני של שבועות |style="text-align:center;" | [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] |style="text-align:center;" | [[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}} ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}} ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]</small> |} ==יוצרות== ===כללי=== * [[אור עולם באוצר חיים]] {| class="wikitable" |- ! מועד !! פולין !! אשכנז |- ! שבת ברית מילה | יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]</small>{{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]</small>{{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]] |- ! שבת חתונה | נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}} <small>[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]</small> {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} <small>[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]</small> {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] | רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- ! שבת ראש חודש | יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] | יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- ! שבת לפני ר"ה | יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] | (אין אומרים) |- ! א של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! ב של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! שבת שובה | יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] | יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא:{{ש}} יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}} אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}} זולת: [[אדני מעון אתה]]]</small> |- ! יום כיפור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- ! שבת בין יו"כ לסוכות | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}} <small>[או: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |(אין אומרים) {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]</small> |- ! א של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! ב של סוכות | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא תרב עליצותך]] | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! שבת חוה"מ סוכות | יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}} אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}} זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |- ! שמיני עצרת | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- ! שמחת תורה | נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}} יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}} אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}} <small>[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] | יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}} [סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}} אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- ! שבת בראשית | יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} <small>[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]</small>{{ש}} אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- ! שבת וירא | אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] | (אין אומרים) |- ! שבת א של חנוכה | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] |- ! שבת ב של חנוכה | יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]] {{ש}} אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}} מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אין מושיע וגואל]] | יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]]{{ש}} <small>[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]</small>{{ש}} <small>[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small> |- ! שבת בשלח (שירה) | גאולה: [[יום ליבשה]] | (אין אומרים) |- ! שבת יתרו | [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] | (אין אומרים) |- ! שבת שקלים |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- ! הפסקה ראשונה | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}} אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}} זולת: [[אחור וקדם צרת]] | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- ! שבת זכור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- ! פורים | מאורה: [[שיר אל נעלם]] | (אין אומרים) |- ! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר"ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז (לפחות בחלק מהקהילות) בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}} | יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}} אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}} זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] | יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- ! שבת פרה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- ! שבת החודש |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- ! שבת הגדול | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}} או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}} אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז כארשת בתולה]] | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}} זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- ! א של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}} אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}} זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}} גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]</small> |- ! ב של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}} אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}} זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}} גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]</small> |- ! שבת חוה״מ פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}} אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}} זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}} גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]] |- ! שביעי של פסח | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}} או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אתה הארת]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} <small>[גאולה: [[יום ליבשה]]]</small> |- ! אחרון של פסח | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}} <small>[או: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}} [אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}</small> זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- ! שבת א אחרי פסח | יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}} אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}} <small>[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]</small> {{ש}} אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}} זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}} גאולה: [[שביה עניה]] | (אין אומרים) |- ! שבת ב אחרי פסח | <small>[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}} זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}} גאולה: [[שנותינו ספו]] | '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small> {{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> {{ש}} |- ! שבת ג אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[יקודי אש]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}} זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}} גאולה: [[שדודים נדודים]] | '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}} <small>[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ד אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]</small> {{ש}} אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}} זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}} גאולה: [[שכולה אכולה]] | '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}} <small>[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}} [בוורמייזא: [[זולתך אדונים]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ה אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יקודי אש]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}} זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}} גאולה: [[יקוש בעניו]] | '''שבת בהר:''' {{ש}} זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}} <small>[במגנצא ובוורמייזא א"א]</small>{{ש}} <small>['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר"ח אייר:'''{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}</small> |- ! שבת לפני שבועות | יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}} אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}} זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}} גאולה: [[יונה נשאתה]] | אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}} |- ! א של שבועות | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]</small> {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]</small>{{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]</small> |- ! ב של שבועות | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אדון אימנני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]</small>{{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]</small> {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[אנכי שימעת]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא א"א]</small>{{ש}} |- ! שבת אחרי שבועות | יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] | (אין אומרים) |- ! שבת בהעלותך | מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} | (אין אומרים) |- ! שבת שלח | אהבה: [[שש מאות נקראות]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר י"ג סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]</small> |- ! שבת חוקת | אהבה: [[אל מחוללי]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר כ"ה סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]</small> |- ! שבת א אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}} <small>[במגנצא ובוורמייזא א"א]</small> |- ! שבת אחר כ' תמוז | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]</small> |- ! שבת ב אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}} <small>[במגנצא ובוורמייזא א"א]</small> |- ! שבת לפני תשעה באב | (אין אומרים) | <small>[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} <small>[בוורמייזא א"א]</small>{{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אודה שמך עליון]]]</small> |- ! שבת נחמו | יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] | יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- ! שבת עקב | אהבה: [[ידיד עליון]] | (אין אומרים) |- ! שבת שופטים | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]</small> |} ==קרובות== ===כללי=== *[[מסוד חכמים]] ===שחרית ליום ראשון של ראש השנה=== *רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ) *מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]] *מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]] *משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]] *[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ) *[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]] *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום ראשון של ראש השנה=== *מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]] *מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]] *משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]] *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''': **מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]] **זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]] **שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום שני של ראש השנה=== *רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]] *מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]] *מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]] *משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]] *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום שני של ראש השנה=== *([[לאל עורך דין]]) (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''': **מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]] **זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]] **שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום כיפור=== *רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]] *מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]] *מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]] *[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]] *[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]] *[[איומה בחר]] (פ) *[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]] *[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]] *[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]] *[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]] *[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]] *[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]] *[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]] *[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]] *[[האדרת והאמונה]] *[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]] *[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]] *[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]] *[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]] *[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]] *קדושה: **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]] *[[חמול על מעשיך]] *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *[סליחות - ראה בהמשך] *אחרי וידוי: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אהללך בקול רם]] *[[היום תאמצנו]] (א) ===מוסף ליום כיפור=== *מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]] *מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *תוכחה: [[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (פ) *משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]] *[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א) *[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א) *[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ) *[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ) *[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ) *[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ) *[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]] *[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]] *סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ) *קדושה: **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דת_וכס_השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א) *[[לך יאדיר כל יציר]] (א) *[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א) *[[האומרים אחד]] (א) *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] <small>( / [[אתה כוננת עולם מראש]])</small> **[[שנת אוצרך הטוב]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] **[[אשרי עין ראתה אהלנו]] *קינות ותחינות לאחר סדר העבודה: **[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ) **[[תכפו עלינו צרות]] **[[תנות צרות לא נוכל]] **[[אל תעש עמנו כלה]] **[[כתועים ואין לבקש]] **[[אם תעינו לא תתענו]] **[[תאות לב לא השגנו]] **[[תאמר למחות אשמינו]] **[[אורך תזריח לחשוכה]] **[[אופל אלמנה תאיר]] **[[תתן אחרית לעמך]] **[[תעינו מאחריך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]] *[[היום תאמצנו]] ===מנחה ליום כיפור=== *מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]] *מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]] *משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא) *[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ"ל) *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא) *[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]] *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ===נעילה ליום כיפור=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) **[[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא) *סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *[[היום תאמצנו]] (א) ===שחרית ליום ראשון של סוכות=== *מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]] *מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]] *משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א) *[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ) *([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד"מ)) *סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]]) ===מוסף ליום ראשון של סוכות=== *קדושה: (וורמייזא) **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]] ===שחרית ליום שני של סוכות=== *מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]] *מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]] *משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]] *סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]]) ===שחרית לשמיני עצרת=== (מנהג וורמייזא) *מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]] *מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]] *משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]] *[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת) *סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]] ===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)=== *א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]] *ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]] *רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]] *סדר יצירה: **[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]] **[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]] *סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]] *[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א) *[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]] ===שחרית לשבת שקלים=== *מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]] *מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]] *משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]] *סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]] ===מוסף לשבת שקלים=== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ===שחרית לשבת זכור=== *מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]] *מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]] *משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]] *סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]] ===שחרית לפורים=== *[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]] **[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]] **[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]] **[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]] **[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]] **[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]] ===שחרית לשבת פרה=== *מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]] *מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]] *משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]] *י"א: [[אצילי עם עולי גולה]] *סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]] ===שחרית לשבת החודש=== *מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]] *מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]] *משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]] *סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]] ===מוסף לשבת החודש=== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ===שחרית לשבת הגדול=== ;פולין *מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]] *מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]] *משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]] *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]] *סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]] *סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]] ;אשכנז *מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]] *מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]] *משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]] *סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה). *סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]] ===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)=== *א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]] *ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]] *רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]] *סדר יצירה: **[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]] **[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]] *סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]] *[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]] *[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]] ===שחרית ליום שני של פסח=== *מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]] *מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]] *משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ) *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]] *סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]] ===שחרית לשביעי של פסח=== *מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]] *מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]] *משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]] *[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא) *סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]] *סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]]) ===שחרית לאחרון של פסח=== *מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]] *מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]] *משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]] *[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]] *[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק"ק) *סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]] *סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]]) ===שחרית ליום ראשון של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] |} ===מוסף ליום ראשון של שבועות=== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית ליום שני של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק"ק) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] |} ===מוסף ליום שני של שבועות=== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית לתשעה באב=== (אשכנז) * [[אאביך ביום מבך]] ===פיוטי אלהיכם=== (אשכנז) *לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]] *לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]] *לשבת ר"ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]] *לשבת חוה"מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]] *לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]] *לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]] *לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]] *לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] <small>(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])</small> ==אחרים== * לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]] * רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א) * הזכרת נשמות לשבת לפני שבועות ולפני ת"ב: [[אל מלא רחמים חופף בכנפי יונה]] (מץ) =סליחות= ==פיוטים במסגרת הסליחות== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[רחמנא דעני]] *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]] *[[רחמנא אידכר לן]] (ביו"כ קטן) ==סליחות לימי התשובה== {{מסגרת|<small> ;הערות *בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח: **פולין: פראג תמ"ז **ליטא: אמשטרדם ת"פ, מחזור כל-בו וילנא תרס"ה **בהמן: פראג שע"ט **פוזנא-הורודנא: פפד"א ת"מ, פיורדא תקע"ז **ביה"כ הישן של פראג: פראג שס"ה **פפד"מ: רדלהיים תרכ"ה **עלזאס: פפד"מ תפ"ה **וורמייזא: זולצבאך תצ"ז **האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל"ה **קוילן: פפד"מ תנ"ד *בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע"י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה"ב.}} *לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי"ם ת"ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות. </small>}} ===מנהג אשכנז המזרחי=== {| class="wikitable" ! יום ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! מנהג פוזנא-הורודנא !ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום ראשון |<!-- פולין א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- ליטא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]  |<!-- בהמן א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פוזנא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פראג א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שני |<!-- פולין ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- ליטא ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]  |<!-- בהמן ב --> ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פוזנא ב --> ה. [[ישראל עמך]] {{ש}} ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- פראג ב --> ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שלישי |<!-- פולין ג --> ח. [[ישראל עמך]] {{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- ליטא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]  |<!-- בהמן ג --> ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פוזנא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פראג ג --> י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום רביעי |<!-- פולין ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- ליטא ד --> יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]  |<!-- בהמן ד --> יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פוזנא ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פראג ד --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי |<!-- פולין ה --> יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- ליטא ה --> יד. [[ישראל עמך]] {{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]  |<!-- בהמן ה --> טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |<!-- פוזנא ה --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פראג ה --> יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שישי |<!-- פולין ו --> יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- ליטא ו --> יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]  |<!-- בהמן ו --> יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פוזנא ו --> יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פראג ו --> כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי |<!-- פולין ז --> כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- ליטא ז --> כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]  |<!-- בהמן ז --> כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- פוזנא ז --> כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- פראג ז --> כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}} כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}} כט. פזמון: [[ישראל נושע]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פולין ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לז. פסוקים) {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- ליטא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]]  {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}} ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}} לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}} לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}} לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}} לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}} לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]]  {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}} מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}} מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]  |<!-- בהמן ער"ה --> כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פוזנא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}} ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לה. פסוקים) {{ש}} לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פראג ער"ה --> לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פולין צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} |<!-- ליטא צו"ג --> מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}} נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}} נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}} נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}} נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]  |<!-- בהמן צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פוזנא צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} נד. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פראג צו"ג --> נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ב עשי"ת |<!-- פולין ב עשי"ת --> נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |<!-- ליטא ב עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]  |<!-- בהמן ב עשי"ת --> נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}} נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | rowspan=4|<!-- פוזנא --> '''ב עשי"ת''' [ד' תשרי]: {{ש}} נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}} נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] '''ג עשי"ת''' [ה' תשרי]: {{ש}} סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] '''ד עשי"ת''' [ו' תשרי]: {{ש}} עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] '''ה עשי"ת''' [ז' תשרי]: {{ש}} עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] '''ו עשי"ת''' [ח' תשרי]: {{ש}} צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}} |<!-- פראג ב עשי"ת --> נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}} סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}} סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת |<!-- פולין ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- ליטא ג עשי"ת --> סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}} עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}} עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]  |<!-- בהמן ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- פראג ג עשי"ת --> סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}} עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}} עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת |<!-- פולין ד עשי"ת --> סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- ליטא ד עשי"ת --> עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}} פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}} פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]  |<!-- בהמן ד עשי"ת --> סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- פראג ד עשי"ת --> עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}} פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}} פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת |<!-- פולין ה עשי"ת --> עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- ליטא ה עשי"ת --> פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}} פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}} צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}} צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]  |<!-- בהמן ה עשי"ת --> עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פ. [[אזנך הטה]] {{ש}} פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- פראג ה עשי"ת --> פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}} פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}} פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}} צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]] |- ! ערב יו"כ | <!-- פולין עיו"כ --> פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |<!-- ליטא עיו"כ --> צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]  | <!-- בהמן עיו"כ --> פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פוזנא עיו"כ --> צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פראג עיו"כ --> צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |} ===מנהג אשכנז המערבי=== {| class="wikitable" ! יום ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום ראשון | א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שני | ו. [[ישראל עמך]] {{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שלישי | יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום רביעי | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]] | יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי | כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שישי | כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] | [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} [[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] | כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לד. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]] | לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} לו. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}} לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] | [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] | לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}} [[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פפד"מ ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- עלזאס ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}} לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- וורמייזא ער"ה --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- איטליה ער"ה --> לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- נירנברג ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן ער"ה --> פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}} נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}} נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} נו. [[תעלת צרי]] {{ש}} נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}} סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פלאס ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פפד"מ צום גדליה --> נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סב. [[את צום השביעי]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}} <small>(תחנון בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> |<!-- עלזאס צום גדליה --> סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סד. [[את צום השביעי]] {{ש}} סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- וורמייזא צום גדליה --> נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} נה. [[את צום השביעי]] {{ש}} נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} סד. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סה. [[את צום השביעי]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} עא. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] | [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |<!-- קוילן צום גדליה --> סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} עה. [[את צום השביעי]] {{ש}} עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}} פא. [[תורה הקדושה]] |<!-- פלאס צום גדליה --> פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ב עשי"ת | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} עח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}} ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}} עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אקרא בשמך]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}} שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}} צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}} צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}} ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} [[אנה אלך מרוחך]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}} צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}} צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} צט. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}} קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}} קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}} קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}} קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} [[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: אמוניך שעה תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}} קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}} קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}} קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[תשובה חשובה]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}} קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} [[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}} שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב יו"כ |<!-- פפד"מ עיו"כ --> קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- עלזאס עיו"כ --> קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- וורמייזא עיו"כ --> קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה"ר אנו סמוכים]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] |<!-- איטליה עיו"כ --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- נירנברג עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} אני עבדך בן אמתך פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן עיו"כ --> קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} [[תעוב שמלות]] {{ש}} קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} |<!-- פלאס עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |} ==סליחות ליום כיפור== ===ערבית=== *[[יעלה תחנוננו]] {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אמנם אשמינו]] *[[סלח נא אשמות]] *[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]] *פזמון: [[כי הנה כחומר]] *חטאנו: [[אותך אדרוש]] | *פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]] *[[סלח נא אשמות]] *[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]] *במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]] **(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]]) *חטאנו: [[אותך אדרוש]] **(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]]) |} *[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות) *[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה) ===שחרית, מוסף ומנחה=== ====מנהג אשכנז המזרחי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! פוזנא-הורודנא ! ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פולין שחרית --> פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}} צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- ליטא שחרית --> קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- בהמן שחרית --> צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פוזנא שחרית --> קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פראג שחרית --> קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פולין מוסף --> קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}} קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- ליטא מוסף --> קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- בהמן מוסף --> קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פוזנא מוסף --> קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פראג מוסף --> קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}} קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פולין מנחה --> קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- ליטא מנחה --> קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |<!-- בהמן מנחה --> קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פוזנא מנחה --> קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}} קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פראג מנחה --> קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}} קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}} קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}} קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] |} ====מנהג אשכנז המערבי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פפד"מ שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- עלזאס שחרית --> קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}} קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- וורמייזא שחרית --> קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]] |<!-- איטליה שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- נירנברג שחרית --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} ([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} ([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}} (עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- שוואבן שחרית --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[תעלת צרי]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] {{ש}} |<!-- קוילן שחרית --> קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- פלאס שחרית --> [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}} [[ואתה הוא ותיק]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פפד"מ מוסף --> קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- עלזאס מוסף --> קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- וורמייזא מוסף --> קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- איטליה מוסף --> קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קלט. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- נירנברג מוסף --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- שוואבן מוסף --> [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]] |<!-- קוילן מוסף --> קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פלאס מוסף --> [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פפד"מ מנחה --> [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] |<!-- עלזאס מנחה --> קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}} קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |<!-- וורמייזא מנחה --> קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |<!-- איטליה מנחה --> קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- נירנברג מנחה --> [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} |<!-- שוואבן מנחה --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]] |<!-- קוילן מנחה --> קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}} קנה. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- פלאס מנחה --> [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]] |} ===נעילה=== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- style="vertical-align: top;" | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) *קטעים מהסליחות: **[[תעלת צרי]] **[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] **[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] **[[אנקת מסלדיך]] *פזמונים של הפיוטים: **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[יחביאנו צל ידו]] **[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]] | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) * [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו) *פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים): **[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (במץ אין אומרים) **[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **[[מלאכי רחמים]] **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ה' הצדקה תלבושת]] **[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] **[[אנקת מסלדיך]] **[[אנשי משמר|מי אל כמוך]] (במץ אין אומרים) **[[כי הנה כחומר]] **כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]] *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]) |} ====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים==== {| class="wikitable" ! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא |- style="vertical-align: top;" | * [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}} * [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}} * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[חננו יי חננו]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[מלאכי רחמים]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל"ה, סליחות אוגשפורג רצ"ו), אין פזמון זה.}}{{ש}} * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}} | * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * שמע ישראל{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}} |} ==סליחות לתענית ציבור== {| class="wikitable" ! rowspan="2" | יום !! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan="4" | מנהג אשכנז המערבי |- ! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה"כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *קמב. [[ישראל עמך]] *קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קמז. [[ישראל עמך]] *קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * [[ישראל עמך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *[[אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *קמו. [[אנשי אמנה אבדו]] *קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *קנא. [[אנשי אמנה אבדו]] *קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קנט. [[אקרא בשמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *קמח. [[אפפונו מים]] *קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנג. [[אפפונו מים]] *קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] | * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]] | *קנא. [[אזכרה מצוק]] *קנב. [[אבן הראשה]] *קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנו. [[אזכרה מצוק]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}} | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] * <small>([[איך מכל אומות]])</small> * <small>(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> | *קנב. [[אדברה וירוח לי]] *קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קנד. [[אבן הראשה]] *קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *[[אדברה וירוח לי]] *[[אבן הראשה]] *[[אפפו עלי רעות]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | * [[אדברה וירוח לי]] * [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] * [[אבן הראשה]] * פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קנד. [[אדם בקום עלינו]] *קנה. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנט. [[אדם בקום עלינו]] *קס. [[אתה האל עושה פלאות]] *קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] * <small>(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> | *קנה. [[אתה האל עושה פלא]] *קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנז. [[אדם בקום עלינו]] *קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *[[אתה האל עושה פלא]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *[[אדם בקום עלינו]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] *תחינה: [[עינינו לך תלינו]] | * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] |- ! י"ז בתמוז | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] | *קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] *קנט. פזמון: [[שעה נאסר]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קסג. פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] * <small>([[איך מכל אומות]])</small> * <small>(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])</small> | *קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמט. [[אפפונו מצוקות]] *קנ. [[אדאג מחטאתי]] *קנא. פזמון: [[שעה נאסר]] *[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | *[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *[[אפפונו מצוקות]] *[[אפפונו חבלי מות]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אפפונו מצוקות]] * [[אדאג מחטאתי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |} בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי"ל ובמהר"ז יענט, בשינויים קלים מאד. ===ברית מילה ביום של תענית=== (מנהגים שונים) *[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]] * פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]] * פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא) *[[זכור ברית - אות ברית]] *קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא) ===כ' סיון=== *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *עקדה: [[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] ===יום כיפור קטן=== *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ===שובבי"ם ת"ת=== *שמות **[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] **[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] **פזמון: [[מלאכי רחמים]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *וארא **[[ישראל עמך]] **[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] **פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בא **[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] **[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בשלח **[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] **[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] **פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *יתרו **[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] **[[אלהים אין בלתך]] **פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *משפטים **[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] **[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] **פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תרומה **[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] **[[איה כל נפלאותיך]] **פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תצוה **[[אפפונו מים]] **[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] =קינות לתשעה באב= {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |לילה | א. [[זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב|זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} ב. [[איך מפי בן ובת]] (למוצאי שבת){{ש}} [<small>[[אוי נא לנו כי חטאנו]]</small>] {{ש}} ג. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]] {{ש}} ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}} | [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} [ב. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]]] {{ש}} ג. [[אז בחטאינו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום | ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[אי כה אומר]] {{ש}} יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}} כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}} כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} לג. [[אבל אעורר]] {{ש}} לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] | ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} יד. [[אי כה אומר]] {{ש}} טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}} כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}} כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}} כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}} כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}} כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} ל. [[אבל אעורר]] {{ש}} לא. [[אמונים שררו]] {{ש}} לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}} לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}} לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}} לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} מא. [[יבכיון מר]] {{ש}} מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}} מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}} מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}} [מה. [[ארזי הלבנון]]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ציונים | לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}} מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}} מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}} מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}} מה. [[אלי ציון]] {{ש}} [[שומרון קול תתן]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] | מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}} מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}} מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}} נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}} נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}} נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}} נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}} נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}} נט. [[אלי ציון]] {{ש}} ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] |} *למנהג פפד"מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]]. *למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]]. *למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]] ==קינות נוספות== ;קינה לליל תשעה באב במוצ"ש: * [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא) ;קינות ממחזור שלוניקי ש"י * [[אוי לי על שברי]] * [[אשיחה ואהמה]] * [[אלכה וירדתי על ההרים]] * [[אמרות ה' נחמות]] * [[טמן רשתו ודרך קשתו]] * [[אבי מלכי וקדושי]] * [[הורידו מאין הפוגות]] * [[שמש וירח וכוכבי שמים]] * [[אבכה לקשה יום]] * [[אשא בכי ונהי]] * [[אללי לי כי באו רגע]] * [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי"ז-שכ"א.}} * [[ארץ לא מטוהרה]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] ;נספח לקינות פולין לובלין שע"ז * [[עם קדושיך נפלו]] * [[הילילו הה ליום]] * [[ציון אריוך בכי]] * [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] * [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] * [[ציון מנת שלום]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] * [[ציון מעוז קרית מלך]] * [[ציון קדוש משכני עליון]] * [[ציון אלהים אביר יעקב]] * [[ציון מעון חשקי]] * [[ציון ה' לכס בחר]] * [[ירושלים קודש הילולים]] * [[ואתאונן ואקונן]] * [[יבכיון מר]] * [[על הר ציון אש אוכלה]] * [[ציון הורידי כנחל דמעה]] =הושענות= {| class="wikitable" |- ! ! פולין ! אשכנז |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[למענך אלהינו]]</center> |- ! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות | <center> [[למען אמיתך]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אדון המושיע]] </center> | <center> [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אדמה מארר]] </center> |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[כהושעת אלים]]</center> |- ! שבת | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אדם]] </center> | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אב המון]] </center> |- ! הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה | א. [[למען אמיתך]] {{ש}} ב. [[אבן שתיה]] {{ש}} ג. [[אום אני חומה]] {{ש}} ד. [[אדון המושיע]] {{ש}} ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}} ו. [[אדמה מארר]] {{ש}} ז. [[למען איתן]] | א. [[למען אמיתך]]{{ש}} ב. [[אערוך שועי]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אל למושעות]]]</small>{{ש}} ג. [[אדון המושיע]]{{ש}} ד. [[אום אני חומה]]{{ש}} ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}} ו. [[למען איתן]]{{ש}} ז. [[תתננו לשם ולתהלה]] |- ! הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center> [[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}} [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}} [[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}} [[למען תמים בדורותיו]] {{ש}} [[תענה אמונים]] {{ש}} [[אז כעיני עבדים]] {{ש}} [[אומן ישעך בא]] </center> |} =פיוטים במסגרת הקריאות= ==חתונה== * [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ) * [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא) * [[אתניה שבחיה]] * [[במקהלות ברכו]] (פ) * [[יפרח חתן]] (פ) * [[יה בשר שר צבאיך]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] ==שמחת תורה== *בהוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * <nowiki>[</nowiki>[[במקהלות ברכו]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יפרח חתן]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יה בשר שר צבאיך]]] *לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ) *אחרי ההפטרה: **[[אשר בגלל אבות]] **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] ==שבועות== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ==פורים== *[[אשר הניא]] =פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת= ==זמירות שבת== ===לליל שבת=== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] ===ליום השבת=== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ===סעודה שלישית=== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ===מוצאי שבת=== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] ==ליל הסדר== *[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]] *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ==חנוכה== *[[מעוז צור]] *[[אכלו משמנים]] ==פורים== * [[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]] * [[אגגי קם לאבד ידידים]] ==ל"ג בעומר== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ==חתונה== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *[[דוי הסר]] ==ברית מילה== *[[יום ליבשה]] *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)|הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח]] (א) ==תיקון חצות== * [[הקבצו ושמעו (קינה)|הקבצו ושמעו]] *[[קול ברמה נשמע ביללה]] *[[עד מתי ה']] *[[בהיכלך שמיר ושית]] *[[על היכלי אבכה]] *[[עורה נא ימינך רמה]] =הערות= jbb6932lllnyao92avxko7yepk10tis ה' אם מאוס מאסתנו 0 1738753 3026795 3022767 2026-07-24T12:52:30Z מו יו הו 37729 3026795 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} '''יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|שמות לב יב}}''' {{הור|סימן: '''אני משה'''}} יְיָ {{סי|אִ}}ם מָאֹס מְאַסְתָּנוּ / וְלָעַד זְנַחְתָּנוּ / וְהִשְׁלַכְתָּנוּ / אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה.{{ממס|דברים כט כז}} {{סי|נִ}}פְרַדְנוּ מִדְּבִיר גָּעֲלָה בוֹ נַפְשֶׁךָ / כִּי בָאוּ זָרִים בְּנַחֲלָתֶךָ / טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ.{{ממס|תהלים עט א}}{{ש}} בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ / אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ / וְהִגְלוּנוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ / אֶל הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה.{{ממס|במדבר כ ה}} {{סי|יִ}}שְׂטֹם אָח שׂוֹנֵא לְאָחִיו / וּמִלָּיו לְבָבוֹ הִמְסִיו / עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ אָבִיו.{{ממס|בראשית כז מא}}{{ש}} וּמַה הוֹעִיל בְּבִרְכַּת אָב, הֲלֹא קִנְאָה לְהָעִיר / וְנֶהְפַּךְ דְּבַר רַב יַעֲבֹד צָעִיר / וְזֵרָם בְּכָל עִיר / רוּחַ מַסְעִיר / וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה.{{ממס|שמות יד כ}} {{סי|מַ}}טֵּה עֻזִּי נִשְׁבַּר / וְרוֹדִי עָלַי גָּבַר / וְדוֹדִי חָמַק עָבָר.{{ממס|שה"ש ה ו}}{{ש}} עָבַר כְּהֵלֶךְ וְלֹא שָׁב / אֶל כֵּס אִוָּהּ לְמוֹשָׁב / וּמִחוּץ לְאָהֳלוֹ יָשַׁב / מִיּוֹם נָפְלוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.{{ממס|ש"א כט ג}} {{סי|שַׁ}}בְתִּי לָאָרֶץ מְשׁוֹמֵם / וְלִבִּי בְּקִרְבִּי מִשְׁתּוֹמֵם / עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם.{{ממס|איכה ה יח}}{{ש}} וְהִנּוֹ לְאוֹיֵב יְרֵשָׁה / כִּי הֵפַרְתִי בְּרִית חֲמִשָּׁה / עַל כֵּן אֵרְעוּנִי חֲמִשָּׁה / בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה.{{ממס|יחזקאל כד ב}} {{סי|ה}}וֹי הוֹי נִבְקְעָה עִיר מְנוּחִי / וּבוֹ נִשְׂרְפָה דָּת לִקְחִי / גַם הַיּוֹם מְרִי שִׂחִי.{{ממס|איוב כג ב}}{{ש}} יוֹם עָרְבָה כָּל שִׂמְחָה / יוֹם נְהִי וּצְוָחָה / יוֹם צָרָה וְתוֹכֵחָה / וּנְאָצָה, הַיּוֹם הַזֶּה.{{ממס|מ"ב יט ג}} וְלַחְשֹׁב זְמַנִּים תָּעִינוּ / מִיּוֹם לְאַדְמַת נֵכָר גָּלִינוּ / שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ.{{ממס|תהלים קלז א}}{{ש}} לְתַנּוֹת לְעִיר נֶאֱמָנָה / וְלָשׂוּם מִסְפֵּד וְקִינָה / אַרְבַּעַת יָמִים בַּשָּׁנָה / לְחֹק עַד הַיּוֹם הַזֶּה.{{ממס|בראשית מז כו}} שַׁבְתָּ עָלַי לְאוֹרֵב / וְיוֹם יוֹם עִמִּי תָרֵב / הֲלָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב.{{ממס|ש"ב ב כו}}{{ש}} וְעַד אָן אֶלְבַּשׁ שְׁמָמָה / וְלִבִּי יֶהְגֶּה אֵימָה / הֶרֶף מֵאַף וַעֲזֹב חֵמָה / מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל הַזֶּה.{{ממס|דברים כט כג}} קָצְרוּ נְפָשׁוֹת וְאָרְכוּ יְגוֹנוֹת / וְצָרוֹת חֲדָשׁוֹת מְשַׁכְּחוֹת יְשָׁנוֹת / לֹא תִזָּכַרְנָה הָרִאשֹׁנוֹת.{{ממס|ישעיהו סה יז}}{{ש}} הֵבִין בְּכָל יוֹם שְׁמוּעָה / וְאֶחֱרוּ עִתּוֹת יְשׁוּעָה / וְאֵין אִישׁ מוֹרֶה דֵעָה / לָדַעַת מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה.{{ממס|אסתר ד ה}} יִחַלְנוּ תַּנְחוּמֶיךָ הָאָב הַמְרַחֵם / הַבֵּט לַבְּרִית וּזְכֹר רַחֵם / וְעַל הָרָעָה הִנָּחֵם.{{ממס|לפני=ע"פ|שמות לב יב}}{{ש}} שַׁדַּי שׁוּר מַעְגָּלַי / וְאַל תֵּפֶן לְרֹעַ מַעֲלָלַי / וְהָסֵר מֵעָלָי / רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה.{{ממס|שמות י יז}} הָסֵר לֵב הוּתַל הִטָּנוּ / וּקְרַע מְעִיל חֲטָאָה יְעָטָנוּ / אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ.{{ממס|במדבר יב יא}}{{ש}} כַּפֵּר עַל חֵטְא וּמְשׁוּבָה / וּמְחֵה חַטָּאת כְּתוּבָה / וְשָׂא נָא פֶּשַׁע וְחוֹבָה / סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה.{{ממס|במדבר יד יט}}{{ש}} {{הור|שוב מחרון אפך…}} [[קטגוריה:פיוטי תחינה]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי שבעה עשר בתמוז]] q9omh9gqngn1dvxgczs3bi86eykavvh סידור/נוסח אשכנז/תשעה באב/שחרית (מערבי) 0 1739707 3026789 3026781 2026-07-24T12:31:50Z בן עדריאל 9444 3026789 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|עיקר תפילות ערבית ושחרית תשעה באב אומרים כרגיל אבל בניגון עצב ובקול נמוך. ערבית מתחילים מ{{צ|והוא רחום}} אף שמתפללים אחר צאת הכוכבים. המשך תפילת ערבית לאחר העמידה ראו ב[[קינות לתשעה באב (אשכנז מערבי)#קינות לליל תשעה באב|עמוד הקינות]]. ואין מתעטפים בטלית (אפילו הש"ץ) ואין מניחים תפילין ולכן מדלגים בבוקר ברכות טלית ותפילין. ולחזרת הש"ץ אומרים קרובה זו:}} ===אבות=== {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{סוף}} {{#קטע:אאביך ביום מבך|א}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{סוף}} ===גבורות=== {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ונאמן}}{{סוף}} {{#קטע:אאביך ביום מבך|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{סוף}} ===קדושת השם=== {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|נקדש|לדור}}{{סוף}} {{#קטע:אאביך ביום מבך|ג}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}}{{סוף}} ===דעת=== {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ד א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ד חננו}}{{סוף}} {{#קטע:אאביך ביום מבך|ד}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ד ת}}{{סוף}} ===תשובה=== {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ה א}}{{סוף}} {{#קטע:אאביך ביום מבך|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ה ת}}{{סוף}} ===סליחה=== {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ו א}}{{סוף}} {{#קטע:אאביך ביום מבך|ו}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ו ת}}{{סוף}} ===גאולה=== {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ז א}}{{סוף}} {{#קטע:אאביך ביום מבך|ז}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ז ת}}{{סוף}} ===עננו=== {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|עננו א|עננו ת}}{{סוף}} ===רפואה=== {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ח א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ח כי}}{{סוף}} {{#קטע:אאביך ביום מבך|ח}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ח ת}}{{סוף}} ===ברכת השנים=== {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ט א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ט קיץ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ט על פני}}{{סוף}} {{#קטע:אאביך ביום מבך|ט}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ט ת}}{{סוף}} ===קיבוץ גלויות=== {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|י א}}{{סוף}} {{#קטע:אאביך ביום מבך|י}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|י ת}}{{סוף}} ===משפט=== {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יא א}}{{סוף}} {{#קטע:אאביך ביום מבך|יא}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יא ת}}{{סוף}} ===ברכת המינים=== {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יב א}}{{סוף}} {{#קטע:אאביך ביום מבך|יב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יב ת}}{{סוף}} ===על הצדיקים=== {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יג א}}{{סוף}} {{#קטע:אאביך ביום מבך|יג}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יג ת}}{{סוף}} ===ולירושלים=== {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יד א}}{{סוף}} {{#קטע:אאביך ביום מבך|יד}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יד ת}}{{סוף}} ===את צמח=== {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|טו א|טו ת}}{{סוף}} ===שומע תפילה=== {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|טז א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|טז כי|טז ת}} {{סוף}} ===עבודה=== {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{סוף}} ===הודאה=== {{מסגרת-סידור}} {| |- |{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|הקהל אומר:}}{{ש}}{{ק|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מודים דרבנן}}}} |} {{סוף}} ===ברכת כהנים=== {{מסגרת-סידור}} {{הור|החזן אומר (והכהנים לא עולים לדוכן, גם בארץ ישראל):}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהינו}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יברכך}} {{סוף}} ===שלום=== {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כי}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וטוב}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{סוף}} {{הור2|חצי קדיש. אל ארך אפים. ויהי בנסוע וכו'. גם העולים לתורה אינם מתעטפים בטלית, ולפני קריאת התורה מברכים בלחש: {{צ|ברוך דיין האמת}}. בחלק מהקהילות קוראים את הפרשה בהטעמה הרגילה וההפטרה בטעמי איכה, ולמנהג פרנקפורט שתיהן בהטעמה מינימלית. בין קריאת התורה להפטרה אומר הש"ץ חצי קדיש. יהללו, ומחזירים הספר לארון, ויושבים על הארץ, ומתחיל הש"ץ לומר קינות, תמצאום בעמוד [[קינות לתשעה באב (אשכנז מערבי)#קינות ליום תשעה באב|זה]]:}} <noinclude> [[קטגוריה:קרובות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]] <noinclude/> q3yi0opzyn86bz6gv1ovm9c668aiylv 3026797 3026789 2026-07-24T13:07:33Z בן עדריאל 9444 3026797 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|עיקר תפילות ערבית ושחרית תשעה באב אומרים כרגיל אבל בניגון עצב ובקול נמוך. ערבית מתחילים מ{{צ|והוא רחום}} אף שמתפללים אחר צאת הכוכבים. המשך תפילת ערבית לאחר העמידה ראו ב[[קינות לתשעה באב (אשכנז מערבי)#קינות לליל תשעה באב|עמוד הקינות]]. ואין מתעטפים בטלית (אפילו הש"ץ) ואין מניחים תפילין ולכן מדלגים בבוקר ברכות טלית ותפילין. ולחזרת הש"ץ אומרים קרובה זו:}} ===אבות=== {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{סוף}} {{#קטע:אאביך ביום מבך|א}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{סוף}} ===גבורות=== {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ונאמן}}{{סוף}} {{#קטע:אאביך ביום מבך|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{סוף}} ===קדושת השם=== {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|נקדש|לדור}}{{סוף}} {{#קטע:אאביך ביום מבך|ג}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}}{{סוף}} ===דעת=== {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ד א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ד חננו}}{{סוף}} {{#קטע:אאביך ביום מבך|ד}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ד ת}}{{סוף}} ===תשובה=== {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ה א}}{{סוף}} {{#קטע:אאביך ביום מבך|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ה ת}}{{סוף}} ===סליחה=== {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ו א}}{{סוף}} {{#קטע:אאביך ביום מבך|ו}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ו ת}}{{סוף}} ===גאולה=== {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ז א}}{{סוף}} {{#קטע:אאביך ביום מבך|ז}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ז ת}}{{סוף}} ===עננו=== {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|עננו א|עננו ת}}{{סוף}} ===רפואה=== {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ח א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ח כי}}{{סוף}} {{#קטע:אאביך ביום מבך|ח}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ח ת}}{{סוף}} ===ברכת השנים=== {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ט א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ט קיץ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ט על פני}}{{סוף}} {{#קטע:אאביך ביום מבך|ט}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ט ת}}{{סוף}} ===קיבוץ גלויות=== {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|י א}}{{סוף}} {{#קטע:אאביך ביום מבך|י}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|י ת}}{{סוף}} ===משפט=== {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יא א}}{{סוף}} {{#קטע:אאביך ביום מבך|יא}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יא ת}}{{סוף}} ===ברכת המינים=== {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יב א}}{{סוף}} {{#קטע:אאביך ביום מבך|יב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יב ת}}{{סוף}} ===על הצדיקים=== {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יג א}}{{סוף}} {{#קטע:אאביך ביום מבך|יג}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יג ת}}{{סוף}} ===ולירושלים=== {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יד א}}{{סוף}} {{#קטע:אאביך ביום מבך|יד}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יד ת}}{{סוף}} ===את צמח=== {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|טו א|טו ת}}{{סוף}} ===שומע תפילה=== {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|טז א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|טז כי|טז ת}} {{סוף}} ===עבודה=== {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{סוף}} ===הודאה=== {{מסגרת-סידור}} {| |- |{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|הקהל אומר:}}{{ש}}{{ק|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מודים דרבנן}}}} |} {{סוף}} ===ברכת כהנים=== {{מסגרת-סידור}} {{הור|החזן אומר (והכהנים לא עולים לדוכן, גם בארץ ישראל):}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהינו}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יברכך}} {{סוף}} ===שלום=== {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כי}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וטוב}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{סוף}} {{הור2|חצי קדיש. אל ארך אפים. ויהי בנסוע וכו'. גם העולים לתורה אינם מתעטפים בטלית, ולפני קריאת התורה מברכים בלחש: {{צ|ברוך דיין האמת}}. בחלק מהקהילות קוראים את הפרשה בהטעמה הרגילה וההפטרה בטעמי איכה, ולמנהג פרנקפורט שתיהן בהטעמה מינימלית. בין קריאת התורה להפטרה אומר הש"ץ חצי קדיש. יהללו, ומחזירים הספר לארון, ויושבים על הארץ, ומתחיל הש"ץ לומר [[קינות לתשעה באב (אשכנז מערבי)#קינות ליום תשעה באב|קינות]].}} <noinclude> [[קטגוריה:קרובות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]] <noinclude/> l1gafrbhml3r5cs07oykzw5wzimgunt אלהיכם יוסיף ידו 0 1739850 3026794 3006789 2026-07-24T12:50:52Z Yack67 27395 3026794 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{פיוט| |שם = אלהיכם יוסיף ידו |סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אלהיכם|אלהיכם]] |מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבת נחמו|שבת נחמו]] |מחבר = ר' יהודה בן שמואל |מיוחס ל =[[מחבר:רבי יהודה החסיד|רבי יהודה החסיד]] |אקרוסטיכון = יהודה בר שמואל חזק |צורה = |אוצר השירה = [[אוצר_השירה_והפיוט/ערכים#א-4577|א-4577]] |מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המערבי (בוורמייזא לא נהגו לאמרו{{הערה|וכן נהגו במגנצא בימי הביניים.}}). }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> {{הור|סימן: '''יהודה בר שמואל חזק'''}}{{ש}} אֱלֹהֵיכֶם :{{סי|י}}וֹסִיף יָדוֹ לְקַבֵּץ נְפוּצוֹתֵיכֶם :{{סי|הָ}}עֵת יָחִישׁ לֵאמֹר 'צְאוּ מֵאֲסוּרֵיכֶם' :{{סי|וּ}}מַלְאַךְ בְּרִיתוֹ יִשְׁלַח לְהָשִׁיב לְבַבְכֶם :{{סי|דַּ}}רְכּוֹ פַּנּוּ, וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר, וּלְעִירוֹ יְקַבֶּצְכֶם :{{סי|הַ}}שּׁוֹמְרִים שַׁבָּת – בְּרִית הִיא בֵּינוֹ וּבֵינֵיכֶם :{{סי|בָּרְ}}כוּ {{סי|שְׁמוֹ}}, וְ{{סי|אַל}} תִּתְּנוּ דֳמִי לָכֶם :{{סי|חַ}}י {{סי|זֵ}}כֶר {{סי|קָ}}דְשׁוֹ, נַחֲמוּ יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם :כִּי אֲנִי הוּא מַלְכְּכֶם וְאֶמְלֹךְ עֲלֵיכֶם. <noinclude>{{הור|ובדברי קדשך}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי שבת נחמו]] [[קטגוריה:רבי יהודה החסיד]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי אלהיכם]] </noinclude> ozljqeaa7whd82mo8uleascka0886me אוצר השירה והפיוט/ערכים 0 1739955 3026786 3024781 2026-07-24T12:29:05Z Yack67 27395 /* ש */ נראה לי עכשיו שיותר יעיל לעשות את הקישורים אח"כ ספר ספר. וצריך לחשוב על זה. 3026786 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} __NOTOC__ <div style="text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;"> '''מעבר לאות:''' [[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]] </div> =א= ==א-1== '''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}} ==א-1-א*== '''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}} ==א-2== '''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}} ==א-2*== '''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}} ==א-3*== '''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}} ==א-3== '''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}} ==א-4== '''[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}} ==א-5== '''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}} +'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}} ==א-6== '''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}} ==א-7== '''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}} ==א-8== '''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}} ==א-9== '''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}} ==א-10== '''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}} ==א-11== '''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}} ==א-12== '''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}} ==א-1*== '''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}} ==א-13== '''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}} ==א-14== '''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}} ==א-15== '''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}} ==א-16== '''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}} ==א-17== '''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}} ==א-18== '''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}} ==א-19== '''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}} ==א-21== '''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}} ==א-22== '''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}} ==א-4*== '''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}} ==א-23== '''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}} ==א-24== '''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}} ==א-25== '''[[את חיל יום פקודה#אאפיד נזר איום|אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}} ==א-26== '''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}} ==א-27== '''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}} ==א-28== '''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}} (א-5*){{ש}} '''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}} ==א-29== '''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}} ==א-30== '''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}} ==א-31== '''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}} ==א-32== '''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}} ==א-6*== '''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}} ==א-33== '''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}} ==א-34== '''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}} ==א-7*== '''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}} ==א-35== '''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}} ==א-36== '''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}} ==א-8982== (א-8*){{ש}} '''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}} ==א-9*== '''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}} ==א-37== '''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}} ==א-8983== (א-10*){{ש}} '''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}} ==א-38== '''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}} ==א-39== '''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}} ==א-11*== '''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}} ==א-40== '''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}} ==א-8984== '''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}} ==א-47== '''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}} ==א-48== '''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}} ==א-49== '''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}} ==א-50== '''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}} ==א-51== '''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}} ==א-52== '''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}} ==א-53== '''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}} ==א-54== '''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}} ==א-55== '''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}} ==א-56== '''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}} ==א-57== '''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}} ==א-58== '''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}} ==א-8985== '''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}} ==א-59== '''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} ==א-60== '''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} ==א-61== '''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} ==א-62== '''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} =='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''== .{{ש}} ==א-63== '''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} ==א-64== '''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} ==א-65== '''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} ==א-66== '''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} ==א-67== '''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} ==א-68== '''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} ==א-69== '''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}} +'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}} ==א-70== '''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}} ==א-71== '''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}} ==א-72== '''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}} ==א-73== '''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}} ==א-74== '''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}} ==א-75== '''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}} ==א-76== '''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}} ==א-77== '''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}} ==א-78== '''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}} ==א-79== '''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}} ==א-80== '''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}} ==א-81== '''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}} ==א-82== '''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}} ==א-83== '''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}} +'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}} ==א-84== '''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}} אבד הוד תמה{{ש}} ==א-85== '''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}} ==א-8986== '''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]''' ==א-8987== '''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]''' ==א-106== '''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}} ==א-8988== '''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]''' ==א-118== '''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}} ==א-120== '''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל על פתח]]'''. – למוסף יוכ"פ. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#לוח|לוח]] ה 83.{{ש}} ==א-127== '''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}} ==א-128== '''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''. – סליחה ד' עשי"ת – סי' א"ב יוספא בירבי בער זצ"ל. הערה: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338142 324] מיחסו לר' יוסף בן ברוך אבל ר"ת של הפיוט הם כמו שנסמן לעיל. * סליחה פראג 1613 סי' 80.{{ש}} ==א-129== '''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}} ==א-147== '''[[אבותי כי בטחו|אבותי כי בטחו בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}} ==א-148== '''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}} ==א-178== '''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}} אבי עבור על רשעי{{ש}} אביוני עמך{{ש}} אבינו מלך אנקת עמך{{ש}} אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}} אביעה כתם עווני{{ש}} אביר הגביר{{ש}} אביר ישראל{{ש}} אבכה ועל שוד זבולי{{ש}} אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}} אבל אעורר{{ש}} אבל בחטאינו{{ש}} אבל במר נפש מתענים{{ש}} אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}} אבן הראשה{{ש}} אבן מעמסה{{ש}} אבן שתיה{{ש}} אבני אקדח{{ש}} אבני יקר{{ש}} אברהם היה אחד{{ש}} אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}} אגגי בהעמיקו{{ש}} אגדלך{{ש}} אגורה באהלך עולמים{{ש}} אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}} אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}} אגיל ואשמח{{ש}} אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}} אדאג מחטאתי{{ש}} אדבר מישרים{{ש}} ==א-464== '''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}} ==א-465== '''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}} ==א-466== '''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}} ==א-467== '''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}} ==א-468== '''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}} ==א-469== '''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}} ==א-470== '''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}} ==א-471== '''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}} ==א-472== '''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}} ==א-473== '''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}} ==א-474== '''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}} ==א-475== '''[[אד"ו דחה מראש]]'''.{{ש}} ==א-476== '''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}} ==א-477== '''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}} ==א-478== '''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}} ==א-479== '''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}} ==א-480== '''[[אדום עקר]]'''.{{ש}} ==א-481== '''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}} ==א-482== '''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}} ==א-483== '''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}} +'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}} +'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}} ==א-484== '''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}} ==א-485== '''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}} ==א-486== '''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}} ==א-487== '''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}} ==א-488== '''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}} ==א-489== '''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-490== '''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}} ==א-491== '''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}} ==א-492== '''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}} ==א-493== '''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}} ==א-494== '''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}} ==א-495== '''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-496== '''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}} ==א-497== '''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}} ==א-498== '''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}} ==א-499== '''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}} ==א-500== '''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}} ==א-501== '''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}} ==א-502== '''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}} ==א-503== '''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}} ==א-504== '''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}} ==א-505== '''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}} ==א-506== '''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}} ==א-507== '''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}} ==א-508== '''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}} ==א-509== '''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}} אדון הכל{{ש}} אדון המושיע{{ש}} אדון הסליחות{{ש}} אדון העולמים{{ש}} אדון יחיד יסד{{ש}} אדון מועד כתקח{{ש}} אדון משפט בקרבך{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם אקו לך{{ש}} אדון צור ישעי{{ש}} אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}} אדיר איום ונורא{{ש}} אדיר במלוכה{{ש}} אדיר דר מתוחים{{ש}} אדיר הוא{{ש}} אדיר ונאה בקודש{{ש}} אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}} אדיר יבנה ביתי{{ש}} אדיר כבודו{{ש}} אדיר לא ינום{{ש}} אדירי איומה{{ש}} אדם איך יזכה{{ש}} אדם בקום עלינו{{ש}} אדם ובהמה{{ש}} אדמה מארר{{ש}} ה' אבינו אתה{{ש}} ה' אדונינו (תחינה){{ש}} ה' אודך בכל לבבי{{ש}} ה' אויב גבר{{ש}} ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}} ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}} ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}} ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}} ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}} ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}} ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}} ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}} ה' אלהי ישועתי{{ש}} ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}} ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}} ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}} אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}} ה' אליך אזעק{{ש}} ה' אליך כסיתי{{ש}} ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}} ה' אם גדל עווני{{ש}} ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}} ה' אנחתנו גדלה{{ש}} ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}} ה' אפפונו יגונים{{ש}} ה' ארכו שני{{ש}} ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}} ה' את הוא אלהא מלך{{ש}} ה' את מפעליך אזכור{{ש}} ה' בקול שופר{{ש}} ה' בקר אערך לך{{ש}} ה' בקר תשמע קולי{{ש}} ה' דאבה רוחי{{ש}} ה' דאגה שברה לבי{{ש}} ה' דבידיה אסו{{ש}} ה' דכאונו הממונו{{ש}} ה' דל כבודנו{{ש}} ה' דלו עיני{{ש}} ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}} ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}} ה' זעקתי בחבלי{{ש}} ה' זעקתי בצירי{{ש}} ה' זרה עם קדש{{ש}} ה' חננו והקימנו{{ש}} ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}} ה' יבואונו רחמיך{{ש}} ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}} ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}} ה' ידענו מעלנו{{ש}} ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}} ה' יונתך שבעה קלון{{ש}} ה' יושב שוכן מעוני{{ש}} ה' יחיד{{ש}} ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}} ה' ימין עוזך הרם{{ש}} ה' יריבי תריב{{ש}} ה' ישועה צוה{{ש}} ה' לגזע הימן{{ש}} ה' למה תביט בוגדים{{ש}} ה' למה תהיה{{ש}} אדני מעון אתה{{ש}} אדני נגדך כל תאותי{{ש}} ה' נגרו דמעי{{ש}} ה' נזלו עיני{{ש}} ה' נלכד במוקש{{ש}} ה' נפלאות עשית{{ש}} ה' נתתנו לשמה{{ש}} ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}} ה' צור ישראל{{ש}} ה' רב העליליה{{ש}} ה' רוח רחמים השב{{ש}} ה' ריבה את יריבי{{ש}} ה' שארית פליטת אריאל{{ש}} ה' שדודים נדודים{{ש}} ה' שובה ממרומיך{{ש}} ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}} ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}} ה' שטופה חטופה{{ש}} אדני שמעה אדני סלחה{{ש}} ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}} ה' שעה נודד מקנו{{ש}} ה' שעה עדתך{{ש}} ה' שעה עם נדכה{{ש}} אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}} אדפוק בצהרים פתח{{ש}} אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}} אדרת חזקים{{ש}} אדרת תלבושת{{ש}} אהבו את ה'{{ש}} ==א-1238== '''[[אהבני מנוער|אהבני מנער צור מושיב יחידים]]'''. – זולת לפסח – סי' יוסף בר יצחק [אבן אביתור]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338003 185].{{ש}} (*) [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-איטליה|פליישר-איטליה]] 159.{{ש}} אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}} אהבת הדסה{{ש}} אהבת עזוז{{ש}} אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}} אהוב מהר המור{{ש}} אהוב נגלה על הר סיני{{ש}} אהוביך אהבוך{{ש}} אהובת נוער באבות משולשת{{ש}} אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}} אהל שכנת באדם{{ש}} אהלי אני עבטתי{{ש}} אהלי אשר תאבת{{ש}} אהלל בצלצלי שמע{{ש}} אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}} אהללך בקול רם{{ש}} אהלת מתוחים{{ש}} אודה אל חי שמך{{ש}} אודה יוצר{{ש}} אודה לאלי{{ש}} אודה לך חזקי נצח{{ש}} אודה עלי חטאתי{{ש}} אודה עלי פשעי{{ש}} אודך בקול ערב{{ש}} אודך ה' כי אנפת בי{{ש}} אודך כי אנפת{{ש}} אודך כי עניתני וחייתני{{ש}} אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}} אוחזי בידם{{ש}} אוחיל יום יום אשתאה{{ש}} אוחילה לאל{{ש}} אוי כי אוסרתי{{ש}} אוי כי ירד אש{{ש}} אוי כי מחלוקת{{ש}} אוי לי על גלות השכינה{{ש}} אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}} אוילי המתעה{{ש}} אוילים מדרך פשעם{{ש}} אוימתי בחיל כיפור{{ש}} אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}} אום אני חומה{{ש}} אום אשר בך דבוקה{{ש}} אום בך שעונה{{ש}} אום בלי קשר אסורה{{ש}} אום ברה כחמה{{ש}} אום כאישון ננצרת{{ש}} אום נצורה{{ש}} אום קרואה חבצלת השרון{{ש}} אומן אמונים יכון{{ש}} אומן ישעך בא{{ש}} ==א-1873== '''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א"ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא"ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח"ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח"ד 119, כל בו ח"ד 311, ע"י 735, פירסט 109, שער השמים ח"ב 105, צ 103.{{ש}} אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}} אומץ קצות דרכיך{{ש}} אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}} אומר אף אני{{ש}} אומרים לאדרך{{ש}} אומרת אני מעשי למלך{{ש}} אוני פטרי רחמתים{{ש}} אופד מאז{{ש}} אופל אלמנה תאיר{{ש}} אופל המוני{{ש}} אופן אחד בארץ{{ש}} אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}} אור זרוע זורח כבודו{{ש}} אור ישע מאושרים{{ש}} אור ישראל וקדושו{{ש}} אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}} אור ישראל קדושי{{ש}} אור לשביעי גש{{ש}} אור עולם קראו{{ש}} אור עט אדרת{{ש}} אור עליון{{ש}} אור צח ופשוט{{ש}} אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}} אורח זו אלך{{ש}} אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}} אורח צדקה{{ש}} אורחות אראלים{{ש}} אורי וישעי על הים נגלה{{ש}} אורך ואמיתך שלח{{ש}} אורך תזריח לחשוכה{{ש}} אות ברית ישראל{{ש}} אות ברית שלשתי{{ש}} אות בריתות שלש עשרה{{ש}} אות זה החדש{{ש}} אותותיך ראינו{{ש}} אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}} אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}} אותך כל היום קיוינו{{ש}} אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}} אז בבית שביינו{{ש}} ==א-2096== '''[[אז בהיות כלה|אז בהיות כלה דרה בבית גרות]]'''. – זולת לחתן – סי' אמתי הקטן יחיה הרבה בתורה חזק [בן שפטיה]. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#רומניא|רומניא]] ח"ב ב [126:] [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#רומניא א|רומניא א]] (רסד); [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#רומניא ב|רומניא ב]] (תמ"ח) [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337985 167] [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=50&hilite= 46].{{ש}} אז בהלוך ירמיהו{{ש}} אז בהר מור{{ש}} אז בחטאינו{{ש}} אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}} אז במלאת ספק{{ש}} אז בעזבי מקרא דת{{ש}} אז בקום הצר{{ש}} אז בקשוב עניו{{ש}} אז טרם נמתחו{{ש}} אז ירנן{{ש}} אז כארשת בתולה{{ש}} אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}} אז כל בריות{{ש}} אז כעיני עבדים{{ש}} ==א-2146== '''[[אז לפנות ערב|אז לפנות ערב דפקנו הומים על שערי מלך]]'''. – סליחה לנעילה – סי' א"ב (עד אות עי"ן והשאר בלי סי'). *[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#א סב|אסב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=727 362] היידנהיים, פיזרו, [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false 135].{{ש}} אז מאז זמות בכל פועל{{ש}} ==א-2152== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית אבות ובנים השית|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]]'''. – חלק ט"ו (2) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33].{{ש}} ==א-2153== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית דת וכס השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]]'''. – חלק ט"ו, (1) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * נמצא ג"כ בפני עצמו ב[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false 133]: [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337874 56] [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. הערה: ווינשע, די ליידען דעס מעססיאס, לייפציג 1870 עמ' 106. ==א-2154== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית נוה וינון השית|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]]'''. – חלק ט"ז (1) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. ==א-2155== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית שבעה אלה השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]]'''. – חלק ט"ז (2) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. אז מרחם אמי{{ש}} אז קשתי וחרבי{{ש}} אז שש מאות{{ש}} אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}} אזהרות אבן גבירול{{ש}} אזהרות לרס"ג{{ש}} אזהרת ראשית{{ש}} אזון שלש עשרה מדות{{ש}} אזון תחן והסכת עתירה{{ש}} אזור נקמות{{ש}} אזורי אימה{{ש}} אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}} אזכור מעללי יה{{ש}} אזכור מקדם פלאי אל{{ש}} אזכיר גבורות אלוה{{ש}} אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}} אזכיר צדקתך{{ש}} אזכיר רהב ובבל{{ש}} אזכירה סדר עבודה{{ש}} אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}} אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}} אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}} אזכרה יום מותי{{ש}} אזכרה מצוק{{ש}} אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}} אזכרה נגינותי{{ש}} אזכרה רחמיך{{ש}} אזכרה שנות עולמים{{ש}} ==א-2304== '''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א"ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=285 277].{{ש}} אזלת יוכבד{{ש}} אזמר בשבחין{{ש}} אזנו יצורי אלי{{ש}} אזנך הטה{{ש}} אזעק אל אלהים קולי{{ש}} אזרח ממזרח העירות{{ש}} אזרחי העיר ממזרח{{ש}} אזרחי מעבר הנהר{{ש}} אזרת עוז מלפנים{{ש}} אחד גדל כח{{ש}} אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}} אחד מי יודע{{ש}} אחור וקדם צרת{{ש}} אחות אשר לך כספת{{ש}} אחות קטנה{{ש}} אחזו אלים פני כסא{{ש}} אחזיק נא לי{{ש}} אחי מאין אתם{{ש}} אחי שאו משאת{{ש}} אחלה את פני ה'{{ש}} אחלי יכונו דרכי{{ש}} אחרה עת מועד{{ש}} אחרי נמכר (זולת){{ש}} אחריש ואתאפק{{ש}} אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}} אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}} אטיף ארש מילולי{{ש}} אטתי מטתי{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}} אי זה מקום בינה{{ש}} אי כה אומר{{ש}} אי פתרוס בעברך{{ש}} איה חסדיך הראשונים{{ש}} איה כל נפלאותיך{{ש}} איה קנאתך וגבורותיך{{ש}} איום ונורא צום העשור{{ש}} איומה בהר המור{{ש}} איומה בחר{{ש}} איומה נחבסת ומופרכת{{ש}} איומתי יונה יעלת חן{{ש}} ==א-2717== '''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}} איומתי תעורר הישנים{{ש}} איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}} איחד צורי ברוב הודאות{{ש}} איחד שם שוכן תרשישים{{ש}} איילת חן{{ש}} איין ציקליין{{ש}} איך אוכל לבוא עדיך{{ש}} איך אפתח פי{{ש}} איך אשא ראש{{ש}} איך זרים אכזרים{{ש}} איך ידידות נפש{{ש}} איך יעמוד לבבי{{ש}} איך לזמר הגיון{{ש}} ==א-2817== '''[[איך מכל אומות|איך מכל אומות הושפלתי עד תהומות]]'''. סליחה. —סי' אמתי חזק [בן שפטיה]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] 898 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=3 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מבחר השירה|מבחר השירה]] [https://archive.org/details/mivarhashirahhai02brod/page/n65/mode/2up 47], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338074 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=29119#p=50&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= 46], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|ס. פ.]] 11, 186 [https://books.google.ht/books?id=TogPeJgrOIwC&printsec=frontcover&hl=fr#v=onepage&q&f=false *].{{ש}} איך מפי בן ובת{{ש}} איך משכני עליון{{ש}} איך נאנחה במשבר{{ש}} איך נוי שודד{{ש}} איך נפלה ממנו עטרה{{ש}} איך נפתח פה{{ש}} איך תנחמוני הבל{{ש}} איכה אהובים נאמנים{{ש}} איכה אופל גאון עוזנו{{ש}} איכה אלי קוננו מאליו{{ש}} איכה אצת באפך{{ש}} איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}} איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}} איכה ישבה בדד עגונה{{ש}} איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}} איכה צאן ההרגה{{ש}} איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}} איככה אפצה פה{{ש}} איל אחר נאחז{{ש}} אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}} אילילה אלכה שולל{{ש}} אילת אהבים מתנת סיני{{ש}} אילת השחר אורה בהצחר{{ש}} אימת נוראותיך{{ש}} ==א-3005== '''[[אין זולתך|אין זולתך ואפס דוגמתך]]'''. – זולת לשבועות – סי' יצחק בר מאיר חזק ואמץ בתורה ובמעשים טובים. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337967 149]. ==א-3006== '''אין זולתך לגאול גואל חזק'''. – זולת – מזכיר חרבן ירושלם ע"י מסעי הצלב בשנת 1099 – [קלונימוס בר יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337983 165].{{ש}} ==א-3022== '''[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת בשר מדתך איה קנאתך ועצת עמדתך]]'''. – סליחה – סי' א"ב (כפול) – [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=246 122]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=404 200]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"א 118 ח"ג 304 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ה 167 הדרת, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מטיב שפה|מטיב שפה]] 15 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-בער|סליחות-בער (מ"א)]] [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/55/The_Seli%E1%B8%A5ot_for_the_Entire_Year.pdf#page=36 11] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות 1548|סליחות-1548]]-[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=22&hilite= 9], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=217 157] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=89 ח"ב 43]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338052 234].{{ש}} ==א-3027== '''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א"ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}} אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}} אין לנו לא אורים ותומים{{ש}} אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}} אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}} אין מושיע וגואל{{ש}} אין מי יקרא בצדק{{ש}} אין פה להשיב{{ש}} אין צור חלף{{ש}} איש אשר הוקרן{{ש}} איש חסיד{{ש}} איש יולד לתת עליון{{ש}} איש מלאכי חפצתי בו{{ש}} איש עניו חילה פניך{{ש}} איתן האזרחי השכיל{{ש}} איתן למד דעת{{ש}} איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}} אך בך לדל מעוז{{ש}} אך בך לדל עזרה{{ש}} אך בך מקוה ישראל{{ש}} אך במתח דין{{ש}} אך זה היום{{ש}} אך זה היום קיויתי{{ש}} אכון לחלות פניך{{ש}} אכלו משמנים{{ש}} אכן אתה אל{{ש}} אכפרה פני מלך רב{{ש}} אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}} אכתיר זר תהילה{{ש}} אל אדון{{ש}} אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}} אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}} אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}} אל אדון על כל פעלים{{ש}} אל אל אשא דעי{{ש}} אל אל בני אלים{{ש}} אל אל וטובו{{ש}} ==א-3377== '''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א"ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}} אל אל שדי אתחנן{{ש}} אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}} אל אלהים אעתר{{ש}} אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}} אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}} אל אלהים ה' דבר{{ש}} אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}} אל אלהים ה' כמקראו{{ש}} אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}} אל אלוה דלפה עיני{{ש}} אל אליהו{{ש}} אל אמונה עזרה הבה{{ש}} אל ארך אפים אתה{{ש}} אל באפך פן תמעיט{{ש}} אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}} אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}} אל דמי לך רב וגואל{{ש}} אל הר המור{{ש}} אל חי יפרֹש{{ש}} אל חי יפתח השמים{{ש}} אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}} אל יבנה הר גליל{{ש}} אל ים גלותנו{{ש}} אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}} אל ישעך צמאתי{{ש}} אל ישראל נקראת לפנים{{ש}} אל למושעות{{ש}} אל מאד נעלה{{ש}} ==א-3774== '''[[אל מחוללי|אל מחוללי שמע קולי כפי חילי אהללה]]'''. — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב 276 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=677 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 303, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=465 *], {{ש}} [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 134, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=237 *]. אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}} אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}} אל מסתתר{{ש}} אל מתנשא לכל לראש{{ש}} אל נא אוצרך הטוב{{ש}} אל נא יום זה{{ש}} אל נא למען אב אומץ{{ש}} אל נא לעולם תוערץ{{ש}} אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}} אל נא תיסר באי עדיך{{ש}} אל נא תעינו כשה אובד{{ש}} אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}} אל נורא עלילה{{ש}} אל נכספתי לראותך{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}} אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}} אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}} אל עבדיך המצא קונם{{ש}} אל עושה נפלאות{{ש}} אל פתחך ירון שה אובד{{ש}} אל רחום שמך{{ש}} אל רם בכל נודעת{{ש}} אל תבישנו{{ש}} אל תעש עמנו כלה{{ש}} אל תפר בריתך איתנו{{ש}} אלה אזכרה (פיוט){{ש}} אלה בשלישמו{{ש}} אלה בשן סלע מצודתם{{ש}} אלהא רבא{{ש}} אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}} אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}} אלהי אקראך במחשב{{ש}} אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}} אלהי בך איחבק{{ש}} אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}} אלהי העברים נקרא{{ש}} אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}} ==א-4447== '''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר"ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י"ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח"ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=102&hilite= 98], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}} אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}} אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}} אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}} אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}} אלהי עז תהלתי{{ש}} אלהי קדם הדר במעונה{{ש}} אלהי קדם מעונה{{ש}} ==א-4563== '''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4564== '''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד"ל-ג|נחלת שד"ל ג]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=29 26].{{ש}} ==א-4565== '''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}} ==א-4566== '''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4567== '''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}} ==א-4568== '''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4569== '''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4570== '''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4571== '''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=641 321], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4572== '''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4573== '''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''. סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}} ==א-4574== '''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}} ==א-4575== '''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס"ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}} ==א-4576== '''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#זבדיה|זבדיה]] 48 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-איטליה|פליישר-איטליה]] 162. ==א-4577== '''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4578== '''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. – קדושה למוסף שבת חתונה – [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}} (*) ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פרמה-1904|פרמה-1904]] 129 הוא לשבת חול המועד סוכות. ==א-4579== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} ==א-4580== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}} ==א-4581== '''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4582== '''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4583== '''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}} ==א-4584== '''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}} ==א-4585== '''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:].{{ש}} ==א-4586== '''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}} (*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}} אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}} אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}} אלהיכם ישלח משיחו{{ש}} =='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''== (*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}} אלהיכם שופט צדק{{ש}} אלהיכם שיכנו שם{{ש}} ==א-4605== '''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319]. אלהים אין בלתך{{ש}} אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}} אלהים אל דמי לדמי{{ש}} אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}} אלהים אל מי אמשילך{{ש}} אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}} אלהים אלי אתה{{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}} אלהים אמת אלהים חיים{{ש}} אלהים אתה ידעת{{ש}} אלהים באוזנינו שמענו{{ש}} אלהים בהנחילך{{ש}} אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}} אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}} ==א-4686== '''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}} אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}} אלהים דבר בקול ערב{{ש}} אלהים ה' חילי{{ש}} אלהים יסעדנו{{ש}} אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}} אלהים לא אדע זולתך{{ש}} אלהינו אל שדי{{ש}} אלהינו אלהים אמת{{ש}} אלהינו שבשמים{{ש}} אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}} אלהינו שבשמים חננו{{ש}} אלוה מני עד{{ש}} אלוהי אבי{{ש}} אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}} אלי אלי למה{{ש}} אלי אלי למה עזבתנו{{ש}} אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}} אלי חיש גואלי{{ש}} אלי עדתי והילילי{{ש}} אלי ציון{{ש}} אלי שובה איומתי{{ש}} אליהו הנביא{{ש}} אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}} אליו מי הקשה{{ש}} אליך אקרא יה{{ש}} אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}} אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}} אליך ה' נשאתי עיני{{ש}} אליך ה' שועתי{{ש}} אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}} אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}} אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}} אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}} אליך נפשי אשא{{ש}} אליך נקרא איום ונורא{{ש}} אליך נשואות עינינו{{ש}} אליך פנינו בושנו להרים{{ש}} אליך צורי כפים שטחתי{{ש}} אליך תשוקתי{{ש}} אליכם עדה נאמנה{{ש}} אליכם עדה קדושה{{ש}} אלים ברוצם באופניהם{{ש}} אלכה ואשובה{{ש}} אלמעכטיגער גאט{{ש}} אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}} אם אפס{{ש}} אם אשמנו כתולע האדים{{ש}} אם חכם לבך בני{{ש}} אם יוספים אנחנו{{ש}} אם ישבת לכסא{{ש}} אם יתקע שופר בעיר{{ש}} אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}} אם ננעלו{{ש}} אם עוונינו ענו בנו{{ש}} אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}} אם פגע בך האי מנוול{{ש}} אם תאהב דרך{{ש}} אם תאכלנה נשים פרים{{ש}} אם תחפצה{{ש}} אם תעינו לא תתענו{{ש}} אם תעירו תלונותיכם{{ש}} אמהות עת נכבשה{{ש}} אמון יום זה{{ש}} אמון פתחי תשובה{{ש}} אמונה יצרה{{ש}} אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}} אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}} אמוני לבב{{ש}} אמוני נכונים{{ש}} אמוני שלומי ישראל{{ש}} אמוניך מתחננים{{ש}} אמוניך שעה{{ש}} אמונים אשר נאספו{{ש}} אמונים בני מאמינים{{ש}} אמונים יחוסים{{ש}} אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}} אמונים ערכו שבח{{ש}} אמונים שררו{{ש}} אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}} אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}} אמונת מלכים{{ש}} אמונת עתים{{ש}} אמונתך אמיתי רבה{{ש}} אמיץ כח{{ש}} אמנם אלהי עולם{{ש}} אמנם אנחנו חטאנו{{ש}} אמנם אשמינו{{ש}} אמנם הרענו מעשינו{{ש}} אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}} אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}} אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}} אמצני אלהי{{ש}} אמצת עשור{{ש}} אמר ה' ליעקב{{ש}} אמר רבי עקיבא{{ש}} אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}} אמרו לנמהרי לב{{ש}} ==א-5900== '''[[אמרות ה' אמרות טהורות]]'''. – קרובה לשבועות [ריט"ע]. חלקי הקרובה: א. (מגן): אמרות ה' – סי' א"ב; (חתימה): ישראל ושבטיו סברו – סי' יוסף. ב. (מחיה): תורת ה' תמימה משיבת נפש – סי' תשר"ק; (חתימה): יחדו וועדו סגני – סי' יוסף. ג. (משלש): אמיצי שחק ופליאי תבל – סי' א"ת ב"ש. ד. (אתה קדוש): ארוממך נצח בעוז וברננים. ה. יהי ברדתו מגבוהים – סי' יוסף בר שמואל. ו. (פזמון): אדיר ונאור קורא הדורות. ז. (פזמון): איומה חשוקה. ח. (ובכן): אז מראשית כל מפעל. ט. (דברין): וירד אביר לבאר קשות ורכות. י. (סלוק): חסר, ואולי הוא הסלוק הנזכר בתוספות [[ערכין ב ב|ערכין ב:]] ד"ה: היודע להתעטף. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337952 134–136].{{ש}} (*) [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פרנקל-שבועות|פרנקל-שבועות]] 273.{{ש}} ==א-5905== '''[[אמרות ה' נחמות|אמרות י"י נחמות הבאות תמהר תחיש י"י צבאות]]'''. – קינה – סי' אברהם בר שמואל חזק וחזק [משפייער]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סלוניקי|א סלוניקי]], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338102 284]. אמרות אל אמרות טהורות{{ש}} אמרות האל טהורות{{ש}} אמרנו נגזרנו לנו{{ש}} אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}} אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}} אמרת ה' צרופה אמרת רנן אערוכה{{ש}} אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}} אמרתי שעו מני{{ש}} אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}} אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}} אמת אתה חתננו{{ש}} [[אמת יהגה חכי]] אמת משל היה{{ש}} אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}} אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}} אנא אדון הרחמים{{ש}} אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}} אנא אזון שועת מיחלים{{ש}} אנא אחוז כס{{ש}} אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}} אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}} אנא אל אחרון וראשון{{ש}} אנא אל נאור{{ש}} אנא אלהי אברהם{{ש}} אנא אלהי הנאדר{{ש}} אנא אלהי תהלתי{{ש}} אנא אמונים תעלה{{ש}} אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}} אנא אנקת אסירי הבן{{ש}} אנא בכח{{ש}} אנא בקראנו{{ש}} אנא דודי דגול מרבבה{{ש}} אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}} אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}} אנא ה' רחמיך יראו{{ש}} אנא האל הנקדש{{ש}} אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}} אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}} אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}} אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}} אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}} אנא הושע מאור עיני{{ש}} אנא המיחד לכבודו{{ש}} אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}} אנא השם הנכבד והנורא{{ש}} אנא זכור לאברהם{{ש}} אנא חטא העם הזה{{ש}} אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}} אנא חיש נא ישעי{{ש}} אנא יוצרי דרשני{{ש}} אנא יוצרי וקדושי{{ש}} אנא יחיד נצור כבבת{{ש}} אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}} אנא יערב לך שועי{{ש}} אנא ישר מערכי{{ש}} אנא ישר עם בא{{ש}} אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}} אנא מלכי וקדושי{{ש}} אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}} אנא צור הנראה בלבת{{ש}} אנא צור מושיעי{{ש}} אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}} אנא תומכי בדי ערבה{{ש}} אנא תרב עליצותך{{ש}} אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}} אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}} אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}} [[אנוש איך יתכפר]] אנוש במה יצדק{{ש}} אנוש עד דכא תשב{{ש}} אנחנו אשמנו{{ש}} אנחנו בני החבורה{{ש}} אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}} אנחתי מאד רבה{{ש}} אני אמרתי אל מוציאו{{ש}} אני אני המדבר{{ש}} אני אספר באמרי שפר{{ש}} אני אשאל{{ש}} אני אשווע בבקר{{ש}} אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}} אני גולה וסורה{{ש}} אני הגבר אקונן{{ש}} אני הוא השואל{{ש}} אני היום{{ש}} אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}} אני יום אירא אליך אקרא{{ש}} אני מפקיד יחידתי{{ש}} אני עבדך בן אמתך{{ש}} אני צעיר{{ש}} אני קול יללה ארים{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}} אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}} אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}} [[אנכי אנכי אנחם]] אנכי אשאל מעם{{ש}} אנכי גדול בנודעים{{ש}} אנכי שמי אדני{{ש}} אנסיכה מלכי{{ש}} אנעים חדושי שירים{{ש}} אנקת מסלדיך{{ש}} אנשי אמונה אבדו{{ש}} אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}} אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}} אנשי אמונה עברו{{ש}} אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}} אנשי משמר{{ש}} אסדר לסעודתא{{ש}} אסופים אסופי אשפתות{{ש}} אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}} אסירים בשיר יצאו{{ש}} ==א-6951== '''אספדה ואילילה ואספוק כף בנפש מרה'''. – על הרדיפות באשכנז בשנת 1298 – סי' א"ב, העלוב תמר, תמר חזק ואמץ [בר מנחם]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=75 סי' 3] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338312 494]. אסתכל בעמך{{ש}} אעירה שחר על דברתך{{ש}} אעניד לך תפארה והלל{{ש}} אערוך מדברי דתי{{ש}} אערוך מהלל ניבי{{ש}} אערוך שועי{{ש}} אערך צפצופי{{ש}} אעשה למען שמי{{ש}} אף אורח משפטיך{{ש}} אף ברי אותת{{ש}} אפאר לאלהי מערכה{{ש}} אפאר למלכי בקודש{{ש}} אפודי שש{{ש}} אפוני אימיו{{ש}} אפילו כל נימי{{ש}} אפיק רנן ושירים{{ש}} אפננת ערוגים{{ש}} אפס הוד כבודה{{ש}} אפס זבח ועולה{{ש}} אפס מזיח{{ש}} אפס מרצה{{ש}} אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}} אפפו עלי רעות{{ש}} אפפונו חבלי מות{{ש}} אפפונו מים{{ש}} אפפונו מצוקות{{ש}} אפתח נא שפתי{{ש}} אפתחה במשל פי{{ש}} אצבעותי שפלו{{ש}} אצולה לפנים{{ש}} אצולה מכבודו אל בראך{{ש}} אצולים מגיא כסלוחים{{ש}} אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}} אצור לספור חוק תעודה{{ש}} אצילי עם עולי גולה{{ש}} אצתי צום כפור{{ש}} אקדמות{{ש}} ==א-7354== '''[[זכור ה' - אקונן בכל שנה|אקונן בכל שנה ודמעתי אתמיד]]'''. — סי' א - נו"ן.* [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תפלת ישרים|תפלת ישרים]] ח"ב 104 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012520410205171/NLI?volumeItem=2 *].{{ש}} (*) ערך זה נכפל ראה לקמן [[#ז-98|ז-98]]. אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}} אקף יא צ'בי אלבר{{ש}} אקרא בבכיה רבה{{ש}} אקרא בשמך{{ש}} אקרא לאלהים עליון{{ש}} אראה לפני אלהים ברנני{{ש}} אראלי מעלה{{ש}} אראלי מרומים{{ש}} אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}} ==א-7456== '''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א"ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר"צ|אר"צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&handle=1981185920/112959&provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב"ע-איגר|ראב"ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&st=&pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב"ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע"ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&st=&pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}} אראלים ומלאכים{{ש}} ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}} ארבעה עמדו{{ש}} ==א-7488== '''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}} ארוממך אל חי{{ש}} ארוממך אלהים המרומם{{ש}} ארוממך חזקי וחלקי{{ש}} ארוממך לכבוד שמך{{ש}} ארור המן{{ש}} ארזי הלבנון{{ש}} ארחמך ה' חזקי{{ש}} ארחמך מרחמי{{ש}} ארחץ בנקיון כפות{{ש}} אריאל בהיותו על מכונו{{ש}} אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}} אריה ביער דמיתי{{ש}} אריה מסבכו{{ש}} אריות הדיחו פזורה{{ש}} אריות הדיחו שה פזורה{{ש}} ארים על שפיים{{ש}} ארך אפים אתה{{ש}} ארכו הימים ודבר חזון{{ש}} ארכין{{ש}} ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}} ==א-7657== '''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ"פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א"ב, יוסף בר שמואל [ריט"ע]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}} ארץ הקדושה{{ש}} ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}} ארץ ורום בהבראם{{ש}} ==א-7691== '''[[ארץ לא מטוהרה|ארץ לא מטוהרה עיר הכמרים]]'''. – קינה – סי' א"ב. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [224].{{ש}}(*)[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#גזרות|גזרות]] 201. ==א-7694== '''[[ארץ מטה ורעשה|ארץ מטה ורעשה בסהר שלישי התגעשה]]'''. – קרובה לא' דשבועות – [קליר]. חלקי הקרובה: א. (מגן): ארץ מטה ורעשה – סי' א–למ"ד; חתימה: גורלי תמוך לגונני. ב. (מחיה): מן ההר למעוניו – סי' מ–צד"י; חתימה: אלהים הזיל משחקים. ג. (משלש): קדוש הופיע מפארן – סי' ק'–תי"ו. ד. (אתה קדוש – אל נא): 1) אנכי בשם אל שדי – סלי סי' ומסיים: חי וקים... וקדוש. 2) אז בכתב אשורית – סי' אלעזר בירבי קליר, ומסיים באל נא לעולם וכו'. ה. (ובכן ה' קנני ראשית דרכו): אלפים שנה נמתקתי בחכי – סי' א"ב (נוסד על משלי ח' כ"ב–כ"ט). ו. (סדר): מכיל י"ב פיוטים שנוסדו על שמות י"ט, י"ד; כ, א–י"ח. ואלו הם: 1. אתו מצות וחקים – סי' א"ב. 2. תתו קול עוז אל אלים – סי' תשר"ק. 3. אשר כל פעלו תמים – סי' א"ב. 4. תעות זורחים וצוללים – סי' תשר"ק. 5. את שם אדיר באדירים – סי' א"ב. 6. תכלית כל פעל רום ותחתונים – סי' תשר"ק. 7. אזון להוריך בחבור אמונים – סי' א"ב. 8. תור וסור מאנשי דמים – סי' תשר"ק. 9. אל תתערב במנאפים – סי' א"ב. 10. תרחק מחבורת גנבים – סי' תשר"ק. 11. אטום שפתיך מתפלוצים – סי' א"ב. 12. תחמודות בתים ואהלים – סי' תשר"ק. ז. (סלוק): אלה העדות והחקים אשר נתנו לעם חשוקים. הערה: בדפוסים שלנו נשמטו מן הא"ב של ח"ה מאות עי"ן עד רי"ש ונדפסו בפני עצמם מתוך מחזור כ"י ברעסלוי, ע"י האאס (עיין למטה) ועוד פעם ע"י א. משכן ברבעון האנגלי (עי' למטה), אולם הוא מיחסם לר' שמעון בן יצחק בן אבון ולא ידעתי הא מנין לו. לפי הנראה לא נודעה לו הוצאת האאס שקדמה להוצאתו. * אסב 147: [בדפוס זה הפיוט הוא לב' דשבועות]; כל בו ח"ד 336 מד"א-שבועות 153 ובשאר דא"ש. האאס 11 רבעון האנגלי מ"ח ח"א 553 [בשני הדפוסים האחרונים נמצאו רק הבתים הנשמטים בדפוסים האחרים]. ל 35 צ 46.{{ש}} אש תוקד בקרבי{{ש}} אשא כנפי שחר{{ש}} אשא לבי אל כפים{{ש}} אשא עיניי{{ש}} אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}} אשאל אלהי{{ש}} אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}} אשום אשמתי לך{{ש}} אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}} אשחר עדתי{{ש}} אשחר תשועתך{{ש}} אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}} אשיחה עם לבבי{{ש}} אשיר בהוד נועם{{ש}} [[אשיר במישרים]] אשיר בקול נועם{{ש}} אשיר לאל{{ש}} אשיר לדוד שירתו{{ש}} אשיר עז{{ש}} אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}} אשירה כשירת משה{{ש}} אשישת שלוחתו{{ש}} אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}} אשם בעלי אשמה{{ש}} אשמחה בדודי{{ש}} אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}} אשמנו באומר ובפועל{{ש}} אשמנו מכל עם{{ש}} אשמרה אליך עוזי{{ש}} אשנבי שחקים{{ש}} אשען במעש אזרח{{ש}} אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}} אשפוך תחינה{{ש}} אשר בגלל אבות{{ש}} אשר הניא{{ש}} אשר יחדיו{{ש}} אשר יצר אור וצר{{ש}} [[אשר לו ים ויבשת]] אשרו דרכיכם{{ש}} אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}} אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}} אשרי העם שלו ככה{{ש}} אשרי כל חוסי בך{{ש}} אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}} אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}} ==א-8425== '''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה "[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]" לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות]. אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}} אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}} אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}} אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}} אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}} אשריך אום קדוש{{ש}} אשריך הר העברים{{ש}} אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}} אשריך ישראל מי כמוך{{ש}} אשריכם ישראל{{ש}} אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}} אשת חיל (זמר){{ש}} אשת נעורים האהובה{{ש}} אשתבח בתהלות{{ש}} אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}} אשתטחה פני ארון{{ש}} את אויביך אל תשמיד{{ש}} את גומל מערבות{{ש}} את דבר קדשך זכור{{ש}} את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}} את הברית ואת החסד{{ש}} את הוא אלהא דגלן{{ש}} את הקול קול יעקב נוהם{{ש}} את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}} את חטאי אני מזכיר היום{{ש}} את חיל יום פקודה{{ש}} את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}} את יום פדותכם{{ש}} את כל התלאה{{ש}} את עמי טובות אבשר{{ש}} את פליאות שם מחולל{{ש}} את פני ה' יום תראו{{ש}} את פני מבין ויודע דין דל{{ש}} את פני מלך אתיצבה{{ש}} את צום השביעי{{ש}} את שיחי אשפוך{{ש}} אתאנו לחלות פניך{{ש}} אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}} אתאנו על שמך (פיוט){{ש}} אתה אהבת עמך{{ש}} אתה אהובי{{ש}} אתה אל כביר{{ש}} אתה אל נורא אתה{{ש}} אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}} אתה אלהי תהלתי{{ש}} אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}} אתה בן אדם גס רוח{{ש}} אתה גאלת{{ש}} אתה האל עושה פלא{{ש}} אתה האל עושה פלאות{{ש}} אתה הארת{{ש}} אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}} אתה הנחלת{{ש}} אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}} אתה חלקי וצור לבבי{{ש}} אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}} אתה כוננת עולם מראש{{ש}} אתה לבדך עטית{{ש}} אתה מבין{{ש}} אתה מלא רחמים{{ש}} אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}} אתה תקותי ותוחלתי{{ש}} אתודה לך חטאתי במורא{{ש}} אתוודה על עבירות{{ש}} אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}} אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}} אתיית עת דודים כגעה{{ש}} אתן תהלה לאל המהולל{{ש}} אתניה שבחיה{{ש}} אתקינו סעודתא{{ש}} =ב= באנו ליחד שם האל{{ש}} באפוד חושן נקבעת{{ש}} באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}} בדעתו אביעה חידות{{ש}} בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}} בהיות ארון הבית על כנו{{ש}} בהיכלך שמיר ושית{{ש}} בורא עד אנה{{ש}} בזכרי ימים ימימה{{ש}} בזכרי על משכבי{{ש}} בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}} בי תמכה ימינך{{ש}} ביום הלבנת פשעי{{ש}} ביום כפרת עווני{{ש}} ביום עשור קראתיך{{ש}} ביום שבת קדש{{ש}} [[בימים ההם ובעת ההיא]] בין כסה לעשור{{ש}} בלולי אש ומימות{{ש}} בליל זה בראש השנה{{ש}} בליל זה יבכיון{{ש}} ==ב-726== '''[[בליל זה סר נגהי]]'''. – קינה לת"ב [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#שירת הרקח|שירת הרקח]] 159 {{ש}} בליל על משכבי{{ש}} במאי פומא נפתח{{ש}} במוצאי יום מנוחה{{ש}} במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}} במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}} במכת אהלה{{ש}} במקדש אל והיכליו{{ש}} במקהלות ברכו{{ש}} במרומי ערץ{{ש}} במרומי רום ישיבתך{{ש}} במתי מספר חילינו פניך{{ש}} בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}} בן אדם מה לך נרדם{{ש}} בן אדמה{{ש}} בני היכלא{{ש}} בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}} בני ציון היקרים{{ש}} בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}} בנין המזבח אם נהרס{{ש}} ==ב-1071== '''[[יום שבת זכור#תוספות|בנר מצוה ותורה אור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}} (*) תוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 98. בנשף קדמתי{{ש}} ==ב-1086== '''[[בסימנא טבא יאיא|בסימנא טבא יאיא ובמזלא מעליה ושעת רצון ברכה והצלחה]]'''. — כתובה לב' שבועות. * רנה וישועה [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018638400205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 156: בעשור יום גילות{{ש}} בעת רצון תחנתי{{ש}} בצאתו מן הדביר שלם{{ש}} ==ב-1277== '''[[יום שבת זכור#תוספות|בצל ידך תכסה]]'''. – פיוט לסכות. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}} (*) תוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 103. בקר אעיר אקראך{{ש}} בקר אערך לך ואצפה{{ש}} בקשה למוצאי שבת{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}} בר יוחאי{{ש}} ברוך אל עליון{{ש}} ברוך אלהי עליון{{ש}} ברוך בא בשם ה'{{ש}} ברוך ה' יום יום{{ש}} ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}} ברוכים העומדים והיושבים{{ש}} ברח דודי (פיוט){{ש}} ברית כרותה מלשכוח{{ש}} ברכי אצולה{{ש}} בשאר שמחות שירים תענו{{ש}} בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}} בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}} בת ברורה{{ש}} בת עמי לא תחשה{{ש}} בת עמי תייליל{{ש}} בת ציון שמעתי{{ש}} בתולת בת יהודה{{ש}} =ג= גדול עווני{{ש}} גלה גלה{{ש}} גרוני נחר זועק חמס{{ש}} גרושים מבית תענוגיהם{{ש}} =ד= דביר בית שתיל זית{{ש}} דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}} דודי ירד לגנו{{ש}} דודי נהפך{{ש}} דוי הסר{{ש}} דומה לארז גדול{{ש}} דוק וחוג רעשו{{ש}} דיינו{{ש}} דלתיך הלילה{{ש}} דממו שרפים{{ש}} דעני לעניי{{ש}} דרור יקרא{{ש}} דרכי שבעה רועים{{ש}} דרשנוך בכל לב{{ש}} =ה= הא כעיני עבדיא{{ש}} האדיר בשמי עליות{{ש}} האדרת והאמונה{{ש}} האומרים אחד{{ש}} האזינו אבירים בני אלים{{ש}} האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}} האל העירה וראה{{ש}} הביטה וראה את אנחותינו{{ש}} ==ה-352== '''[[הורידו מאין הפוגות|הורידו מאין הפוגות דמעות כנחל עיני]]'''. – קינה – סי' הצעיר מאיר [בן ברוך מרוטנברג]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סאלוניקי]] (218:); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091074 85] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=176&hilite= 168] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338178 360].{{ש}} הורית דרך תשובה{{ש}} הושיענו למען שמך{{ש}} החרישו ממני ואדברה{{ש}} הטה אלהי אזנך{{ש}} היה עם פיפיות{{ש}} היום הרת עולם{{ש}} היום תאמצנו{{ש}} היכל ה{{ש}} הלא אמרית ליך{{ש}} הלוא עיניך לאמונה{{ש}} הללו אדיר אדירים{{ש}} הלנופלים תקומה{{ש}} המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}} המבדיל בין קודש לחול{{ש}} המלך ה'{{ש}} הנרות הללו{{ש}} הקבצו ושמעו (קינה){{ש}} הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}} הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}} הרחמן הוא אשר חנן{{ש}} הרחמן לברית מילה{{ש}} השמיעיני{{ש}} התכבדו מכובדים{{ש}} התקבצו מלאכים{{ש}} =ו= ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}} ואמרתם זבח פסח{{ש}} ואמרתם כה לחי{{ש}} וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}} וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}} וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}} ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}} ואתאונן ואקונן{{ש}} ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}} ואתה הוא ותיק{{ש}} ובכן היה לאין{{ש}} ובכן מי לא יראך{{ש}} והללויה אהלל לאלי{{ש}} והללויה אהלל למי שברא{{ש}} וזאת הברכה (פיוט){{ש}} וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}} וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}} וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}} וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}} ==ו-197== '''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי"ח בתים, בית אחד לכל אחת מי"ח ברכות השמו"ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי"ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י"ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא"ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י"ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}} בין הבית הי"ב והי"ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א"ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר"ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק — סי' א"ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח"ב 182. אסב 43: כל בו ח"ג 350 ובשאר דא"ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח"ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע"י 674 שער השמים ח"ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג"כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג"כ ריפמאנן, ציון ח"א 164. צ 62. ויאתיו כל לעבדך{{ש}} ויבא ארז ראש קצינים{{ש}} ויבן אומן אומנות אבות{{ש}} וידוי אשמנו מורחב{{ש}} וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}} ויהי בחצי הלילה{{ש}} ויושע אומן אשכלות{{ש}} ==ו-239== '''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב"קדוש". משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א"ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98 [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&st=&pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}} ויושע אל אמונה{{ש}} ויושע ה' אבן ישראל{{ש}} ויושע ה' אום למושעות{{ש}} ויושע שושני פרח{{ש}} [[ויכון עולם על מלאתו]] ויעל משה (פיוט){{ש}} וירד אביר יעקב{{ש}} וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}} וכל מאמינים{{ש}} וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}} ומלאכים נהלכים{{ש}} ונתנה תוקף}{{ש}} ותיק וחסיד אתה{{ש}} =ז= זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}} זולתך אדונים{{ש}} זולתך אין אל{{ש}} זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}} זכור איכה{{ש}} זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}} זכור את אשר עשה צר{{ש}} זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}} זכור ברית - אות ברית{{ש}} זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}} זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}} זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}} זכור ברית - שש אנכי{{ש}} זכור ברית אב המוני{{ש}} זכור ברית אבותינו{{ש}} זכור ברית אזרחי{{ש}} + '''[[זכור ה' מה היה לנו|זכור ה' מה היה לנו אוי הביטה וראה את חרפתנו אוי מה היה לנו]]'''. — זהו [[איכה ה|קפיטל ה']] מ[[מגילת איכה]] עם הוספת התיבה "אוי" בכל דלת והתיבות "אוי מה היה לנו" בכל סוגר.{{ש}} ==ז-98== '''[[זכור ה' - אקונן בכל שנה|זכור ה' מה היה לנו אוי הביטה וראה את חרפתנו אוי מה היה לנו. אקונן בכל שנה ודמעתי אתמיד]]'''. — קינה – סי א' נו"ן –. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארבע תעניות|ארבע תעניות]] 64: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018402320205171/NLI *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דברי הצומות|דברי הצומות]] 76 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013150970205171/NLI *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סא|סא]] 225: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010959360205171/NLI *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קול ה' תחנה|קול ה' תחנה]] 122 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020273410205171/NLI *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח"ב ב 6:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תפלת ישרים|תפלת ישרים]] ח"ב 104 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012520410205171/NLI?volumeItem=2 *] [מובא ג"כ בכרך ראשון סי' [[#א-7354|7354]]].{{ש}} ==ז-99== '''[[זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב|זכור ה' מה היה לנו אוי הביטה וראה את חרפתנו אמה"ל נחלתנו נהפכה לזרים אוי בתינו לנכרים אמה"ל יתומים היינו ואין אב אוי אמותינו מקוננות בחדש אב אמה"ל]]'''. — * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד [3], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות-אליקים|קינות-אליקים]] 52: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010067170205171/NLI *] ==ז-101== '''[[זכור ה' - בתינו לנכרים אכזרים|זכור ה' מה היה לנו אוי הביטה וראה את חרפתנו אמה"ל נחלתנו נהפכה לזרים אוי בתינו לנכרים אכזרים אמה"ל יתומים היינו ואמותינו כאלמנות]]'''. — * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קלא ו|קלא ח"ו]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#המ"ב|המ"ב]] ח"ג 67. זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}} =ח= חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}} ==ח-33== '''[[יום שבת זכור#תוספות|חג המצות שמרו]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}} (*) תוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 101. חד גדיא{{ש}} חדו חדו רבנן{{ש}} חדש ששוני{{ש}} חודש ישועה חדש לי{{ש}} חון תחון{{ש}} חוסה על ישראל עמך{{ש}} חוצב רהב תנין{{ש}} חוקר הכל וסוקר{{ש}} חי אלי{{ש}} חי ה'{{ש}} חי ונעלם{{ש}} חי חי יודו חי{{ש}} חיים ארוכים תכתבנו{{ש}} חלק ד' עמו{{ש}} חמול על מעשיך{{ש}} חסל סידור פסח{{ש}} חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}} חתן בר מצוה עלה{{ש}} חתן נעים עלה{{ש}} חתן עמוד{{ש}} =ט= טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}} =י= י-ה אכסוף{{ש}} יאמר נא ישראל{{ש}} יאתה שדי לך{{ש}} יבוא אדיר במהרה{{ש}} יבוא הגואל{{ש}} יביעו שפתי שירה{{ש}} יבכיון מר{{ש}} יגדל{{ש}} ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}} ידועי שם בבור נשם{{ש}} ידי רשים{{ש}} ידיד נפש{{ש}} ידיד עליון{{ש}} ידידי אל ברכוהו{{ש}} ידידי אל עדת לאומו{{ש}} ידידי את אהוב לבי{{ש}} ידידי השכחת{{ש}} ידידי רועי מקימי{{ש}} ידידיך מאמש{{ש}} ידך פשוט ופתחה{{ש}} ידך תנחני{{ש}} ידכם שאו משאת{{ש}} יה איום זכור היום{{ש}} יה אל גדול ונאדר{{ש}} יה אלה מלכות{{ש}} יה אלי וגואלי{{ש}} יה אלי נכספה נפשי{{ש}} יה אשר גאה גאה{{ש}} יה את סוכת דוד תקים{{ש}} יה בנה יה בנה{{ש}} יה בשר שר צבאיך{{ש}} יה הצל{{ש}} יה השב לבצרון{{ש}} יה חדשך{{ש}} יה למתי צפנת{{ש}} יה מלך רם{{ש}} יה מלכי{{ש}} יה מסי כיבין{{ש}} יה נמצא ולא נרצה{{ש}} יה פתח נא שערי שמים{{ש}} יה צור עולמים{{ש}} יה ריבון{{ש}} יה שור אם נטושה{{ש}} יה שמך ארוממך{{ש}} יה שמע אביוניך{{ש}} יהודה וישראל דעו{{ש}} יהי נועם עתה{{ש}} יהי שלום{{ש}} יהירים קמו{{ש}} יהללך ניב שפתי{{ש}} יודו שמך אים ונורא{{ש}} יודוך כל המיחלים{{ש}} יודוך מלך{{ש}} יודוך רעיוני{{ש}} יום אדיר ומיוחד{{ש}} יום אכפי הכבדתי{{ש}} יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}} יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}} יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}} יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}} יום הודו וכבודו{{ש}} יום השבת אין כמוהו{{ש}} יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}} יום זה לישראל{{ש}} יום זה למול מלך ישפר{{ש}} יום זה מכובד{{ש}} יום זה שירו לאל{{ש}} יום יום אודה{{ש}} יום יעלה נקראה{{ש}} יום כמו נד{{ש}} יום כפורים זה{{ש}} יום ליבשה{{ש}} יום ליום אודה{{ש}} יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}} יום קינה היום{{ש}} [[יום שאת ויתר]] יום שבת וכפורים{{ש}} ==י-1934== '''[[יום שבת זכור|יום שבת זכור השמיע בסיני נגיד עלי ימים הוא קום משחהו]]'''. – פיוט למעריב שבת שחל ביו"ט – סי' יוסף בן קמחי [בן יצחק].* [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091071 82] ובמחזור היידנהיים נמצאו רק שני הבתים הראשונים במעריב ב' דשבועות לפני "מגן אבות"; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=95 91] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338278 460].{{ש}} יום שבת קדש הוא{{ש}} [[יום שבת קדש נתן צור ישעי]] יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}} יום שבתון{{ש}} יום שמחה{{ש}} יום שמחה לישראל{{ש}} [[יום שקם שבט]] יומא טבא{{ש}} יומם עינינו תלויות{{ש}} [[יונה בחגוי סלע נחבאה]] יונה מה תהגי{{ש}} יונה נכאבה{{ש}} יונה נשאתה{{ש}} יוסף אשר מקדם{{ש}} יוצר בחכמה{{ש}} יוצר מידו{{ש}} יוקם דם עבדיך{{ש}} יושב בגבהי מרומים{{ש}} יושב בכסא הוד{{ש}} יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}} יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}} יושב קדם איום{{ש}} יושב תהלות ישראל{{ש}} יושבי קצוות יראו{{ש}} יחביאנו צל ידו{{ש}} יחדיו בשיר מעלות{{ש}} יחדיו לב נשלם{{ש}} יחו לשון חזות אישון{{ש}} יחיד ואין בלתו אחר{{ש}} ==י-2600== '''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר"ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}} יחיד רם לעולם{{ש}} יחידתי בצרתי{{ש}} יחלת עבדיך{{ש}} יכתירני אל חי{{ש}} ימהר יום{{ש}} ימותי קלו כצבאות{{ש}} ימים מקדם אזכרה{{ש}} יסד בסודו{{ש}} יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}} יעזוב רשע נתיבו{{ש}} יעידון כל עבדיך{{ש}} יעירוני בשמך רעיוני{{ש}} יעירוני רעיוני{{ש}} יעלה יעלה{{ש}} יעלה תחנוננו{{ש}} יעלו לאלף ולרבבה{{ש}} יעלם שבני{{ש}} יערב חין ערכנו{{ש}} יערה עלינו רוח{{ש}} יערת דבש{{ש}} יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}} יפה נוף אנופף{{ש}} יפרח חתן{{ש}} יפת עין לבבתיני{{ש}} יצו האל לדל שואל{{ש}} יצורים וצפון{{ש}} יציב פתגם{{ש}} יציץ צור מחרכו{{ש}} יצלצלו חובבים{{ש}} יצר האל את העולם{{ש}} יקבוץ מפוזר{{ש}} יקודי אש{{ש}} יקוש בעניו{{ש}} יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}} יקרה מיקר{{ש}} יקרו רעיך רב מחולל{{ש}} יראים שלחוני{{ש}} יראנו כקדם נפלאות{{ש}} יראתי בפצותי שיח{{ש}} ירדתי לתחתיות{{ש}} ירומם צור דגל{{ש}} ירוצצו כברקים{{ש}} ירושלים את ה' הללי{{ש}} ירצה עם אביון{{ש}} ירצה צום עמך{{ש}} ישיר ישראל שיר נועם{{ש}} ישישו בו כל חוסיו{{ש}} ישמח חתני{{ש}} ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}} ישמיענו סלחתי{{ש}} ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}} ישמרך כאישון בת{{ש}} ישן אל תרדם{{ש}} ישנה בחיק ילדות{{ש}} ישראל בחירי אל{{ש}} ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}} ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}} ישראל עבדיך{{ש}} ישראל עם קדוש{{ש}} ישראל עמך{{ש}} יתנו צדקות יה{{ש}} [[יתרומם זה אלי ואנוהו]] =כ= כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}} כאור בקוע באשנבו{{ש}} כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}} כבודו אהל כהיום{{ש}} כבודו אופד להנשא{{ש}} כבודו אור יזריח{{ש}} כבודו אות ברבואות{{ש}} כהושעת אב המון{{ש}} כהושעת אדם{{ש}} כהושעת אלים{{ש}} כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}} כהושעת טמון גומא{{ש}} כהושעת יגיעי נשם{{ש}} כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}} כהושעת ידידים (להו"ר){{ש}} כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}} כהושעת יהודה ואפרים{{ש}} כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}} כהושעת ילידי אהב{{ש}} כהושעת יקושי מלבן{{ש}} כהושעת יקיר{{ש}} כהושעת ירויי היאור{{ש}} כהושעת ישע לזכרון{{ש}} כהושעת ניני אב המון{{ש}} כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}} כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}} כי אנו עמך{{ש}} כי אשמרה שבת{{ש}} כי בשם אדיר תצאון{{ש}} כי הנה כחומר{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}} כי רכובו בערבות{{ש}} כירי רם{{ש}} ככלות ייני{{ש}} כל ברואי מעלה ומטה{{ש}} כל מקדש שביעי{{ש}} ==כ-387== '''[[יום שבת זכור#תוספות|כל שומר אש דת]]'''. – עליה לתורה לשבועות. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}} (*) זיהוי הסוג שגוי ומדובר בתוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 102 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פרנקל-שבועות|פרנקל-שבועות]] 68. כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}} כמה אלהי{{ש}} כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}} ==כ-486== '''[[כנסת ישראל|כנסת ישראל זועקת בקולה צרה כמבכירה וקול כחילה]]''' (*)צ"ל 'כחולה'. תחינה לי"ז תמוז – סי' אליה חזק [בר שמעיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] 574 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=2 *] [רק ראשיתה], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44325&st=&pgnum=354 178], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא שד"ל|רומא שד"ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI ח"א] 161, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=17 14] סי' 21, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338212 394] [מנסח: צועקת], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=29119#p=22&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= 18] [צונץ ולאנדסהוטה מיחסים אותו לאליהו סתם אבל שד"ל מיחסו לאליהו בר שמעיה].{{ש}} כסא אורי וישעי{{ש}} כתובה לחג השבועות{{ש}} כתועים ואין לבקש{{ש}} כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}} כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}} כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}} כתר מלכות (רדב"ז){{ש}} =ל= לא אמות לא אמות{{ש}} לא ארמון על משפטו{{ש}} לא בקשתי אל אבטח{{ש}} לא קם נביא{{ש}} לאל עורך דין{{ש}} לבית לוי ומשפחתו{{ש}} לבעל התפארת{{ש}} לדוד שיר ומזמור{{ש}} לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}} לולי ד' שהיה לנו{{ש}} ליל שיכורים{{ש}} ליל שמורים אור ישראל{{ש}} ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}} ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}} לך אלי תשוקתי{{ש}} לך אלים אלפי אלפים{{ש}} לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}} לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}} לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}} לך יאדיר כל יציר{{ש}} לכה דודי{{ש}} למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}} למה הקץ{{ש}} למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}} למי אבכה{{ש}} למי אבכה וכף אכה{{ש}} ==ל-1086== '''[[למי אוי למי אבוי|למי אוי למי אבוי ומדנים למי שיח למי פצעים וקלונים]]'''. – קינה – [אפרים בר יעקב מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=367 183] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א 225 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=71 סי' ב]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שבלים בודדות|שבלים בודדות]] 133 {{צבע גופן|1=אפור|2=(*) צ"ל [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43941&st=&pgnum=141 138]}} הערה: הקינה הזאת נוסדה על ההריגה שהיתה בעיר בלויי'ש (Blois) בכ' סיון שנת תתקל"א לרגלי עלילת דם (עי' דברי ימי ישראל ח"ד 237–238) [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=52 48] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290]. למען אב אץ לבוא{{ש}} למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}} למען אב הכירך{{ש}} למען אב הנוסה בעשרה{{ש}} למען אב השכים{{ש}} למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}} למען אב ידעך{{ש}} למען אב ידעך מכל אומות{{ש}} למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}} למען אב נבחן בעשר{{ש}} למען אב נם יוקח נא{{ש}} למען אב נפקד{{ש}} למען אב נצטוה{{ש}} למען אב עקד בן{{ש}} למען אברהם האהוב{{ש}} למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}} למען אהבת קדומים{{ש}} למען אהל ארמנותיך{{ש}} למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}} למען אזרחי הנשלך{{ש}} למען איתן{{ש}} למען אמיץ בן שלוש{{ש}} למען אמיתך{{ש}} למען אסף להחיות{{ש}} למען תמים בדורותיו{{ש}} למען תמים עש תיבה{{ש}} למען תפר עלה תאנה{{ש}} למענך אדיר באדירים{{ש}} למענך אל אחד ואין שני{{ש}} למענך אל הושיעה{{ש}} למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} למענך אל עוטה אורות{{ש}} למענך אלהי{{ש}} למענך אלהי האלהים{{ש}} למענך אלהינו{{ש}} למענך ולא לנו{{ש}} למענך תקיף{{ש}} למקדימים בתפילה{{ש}} למתודה חטאתיו{{ש}} לנר ולבשמים{{ש}} לפדות עם דל{{ש}} לפניך אני כורע{{ש}} =מ= מארוד וארפד{{ש}} מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}} מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}} מברך רחמנא{{ש}} מדי שנה קינה{{ש}} מה ידידות{{ש}} מה יפית{{ש}} מה לך יצרי{{ש}} מה לך שר תשאל{{ש}} מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}} מה נאוו עלי{{ש}} מה נכבד היום{{ש}} מה נעים נאוה תהילה{{ש}} מה נפתח ונימא{{ש}} מה נשתנה{{ש}} מהולל אקרא ה'{{ש}} מהללך ורב גדלך{{ש}} מוחץ ורופא{{ש}} מולך מוני{{ש}} מושך חסד ליודעיו{{ש}} מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}} [[מושיע ומגן לנו חוסים]] מחוללת מהוללת{{ש}} מחי ומסי{{ש}} מחנות עליונים{{ש}} מי אדר והוד{{ש}} מי העומד בהראה{{ש}} מי זאת עולה יפהפיה{{ש}} מי יתן ראשי מים{{ש}} מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}} מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}} מי כמוך (ריה"ל){{ש}} מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}} [[מי כמוך אומר ומקים]] מי לה' אתי עורך{{ש}} מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}} מי שענה לאברהם אבינו{{ש}} מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}} מימים ימימה{{ש}} מכניסי רחמים{{ש}} מלא פי שירה{{ש}} מלאכי צבאות בעלצון{{ש}} מלאכי רחמים{{ש}} מלך אדיר ונורא{{ש}} מלך אזור גבורה{{ש}} מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}} מלך אמון מאמרך{{ש}} מלך אמיץ ואיום{{ש}} מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}} מלך גואל ומושיע{{ש}} מלך מלכים רם על רמים{{ש}} מלך עליון אל דר במרום{{ש}} מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}} מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}} מלך עתיק ימים{{ש}} מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}} מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}} מלכי עולם בורא{{ש}} מנוחה ושמחה{{ש}} מנומם בעת קומם{{ש}} מסוד חכמים{{ש}} מעוז צור{{ש}} מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}} מפי אל{{ש}} מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}} מציון אל עליון{{ש}} מצרי ערי יצרי{{ש}} מקדים וראש לקוראים{{ש}} מקהלות עם{{ש}} מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}} מקוה ישראל מושיעו{{ש}} מקור עיני{{ש}} מרומים ישכן{{ש}} מרים לראשי{{ש}} מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}} מרנא דבשמיא{{ש}} מרשות אלהי האלהים{{ש}} מרשות אלהי קדם{{ש}} מרשות האל הגדול{{ש}} מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}} מרשות שוכן עד{{ש}} משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}} משביח שאון ימים{{ש}} משמים שלום לעם{{ש}} משנאי הצמיד{{ש}} משתחוים להדרת קודש{{ש}} מתי יבושר עם{{ש}} מתי יעקב תפארון{{ש}} =נ= נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}} נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}} נכון לבו{{ש}} נלאה להיליל על שברנו{{ש}} נפשי עוז תדרכי{{ש}} נשמת ילדים שוממים{{ש}} נשמת ישרים יהלוך{{ש}} נשמת מלומדי מורשה{{ש}} נשמת שדודים נדודים{{ש}} =ס= סגולתי איומה נשאתי{{ש}} סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}} סגולתי משכתיך חסד{{ש}} סוכה ולולב{{ש}} סוכת שלם{{ש}} סימן טוב יהיה לכל{{ש}} סימני ליל הסדר{{ש}} סלח נא אשמות{{ש}} סלח נא אשמתנו{{ש}} סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}} =ע= עב קל ממרומך{{ש}} עד אן צבי מודח{{ש}} עד מתי ה'{{ש}} עובדי האל באמונה{{ש}} עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}} עורה נא ימינך רמה{{ש}} עורו שירו שיר{{ש}} עורי נצורה כבבת{{ש}} עזוז אדירירון{{ש}} עזר מצרי{{ש}} עזרני אל חי{{ש}} עין ולב{{ש}} עינינו לך תלינו{{ש}} על אהבתך{{ש}} על אהבתך (מנוקד){{ש}} על אלה תרדנה{{ש}} על בית זה ויושביהו{{ש}} על היכלי אבכה{{ש}} על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}} על הר המוריה{{ש}} על זה היה דוה לבנו{{ש}} על יום חורבן היכל מקודש{{ש}} על משכבי בלילות{{ש}} על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}} עלינו לשבח{{ש}} עם אשר יה ברך{{ש}} עם ה' השלחה{{ש}} עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}} ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}} ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}} ענה איומה{{ש}} ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}} ענה איומים בעוז{{ש}} ענה אמוני שבט ראובן{{ש}} ענה אתויים{{ש}} ענה תאבי ישעך{{ש}} עננו אבינו{{ש}} עננו אלוהי אברהם{{ש}} עשה למען שמך{{ש}} עת דודים כלה{{ש}} עת שערי רצון להפתח{{ש}} =פ= פורים פורים{{ש}} פסח אכלו פחוזים{{ש}} פצחו רון ותהילה{{ש}} פרה אמרה קשה{{ש}} ==פ-243== '''[[אז לפנות ערב|פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה יום]]'''. – חרוז בודד בתפלת נעילה במנהגי אשכנז ופולין, ואולי הוא שריד מפיוט קדמון. =צ= צור משלו{{ש}} צורי גואלי יה{{ש}} ציון אשר יאמרו{{ש}} ציון במשפט לכי לך{{ש}} ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}} ציון ה' לכס בחר{{ש}} ציון הלא תשאלי{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}} ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}} ציון ידידות ידיד{{ש}} ציון מנת שלום{{ש}} ציון מעוז קרית מלך{{ש}} ציון מעון חשקי{{ש}} ציון עטרת צבי{{ש}} ציון צפירת פאר{{ש}} ציון קדוש משכני עליון{{ש}} ציון קחי כל צרי{{ש}} ציון תקונני עלי ביתך{{ש}} צמאה נפשי{{ש}} צעקה יוכבד{{ש}} =ק= קדוש אדיר בעליתו{{ש}} קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}} קדש ורחץ{{ש}} קול אהלה תתיפח{{ש}} קול ברמה נשמע ביללה{{ש}} קול יעקב קורא{{ש}} קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}} קול מהלל יגדל{{ש}} קום חתן{{ש}} קומה ה' למנוחתך{{ש}} קומו ברינה עדת אמוני{{ש}} קוראי מגילה{{ש}} קינת אומן{{ש}} קמתי באשמורת{{ש}} קמתי ותדד שנתי{{ש}} קמתי להלל{{ש}} קרב אורך לעניה{{ש}} קריה יפהפיה{{ש}} =ר= ראה שמש{{ש}} ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}} רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}} רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}} רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}} רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}} רומה אלהים שמך לקדש{{ש}} רועה ישראל האזינה{{ש}} ==ר-802== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר"ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גדול העצה ורב העלילה]]'''. ==ר-803== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר"ע בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גואל ומושיע חלר"ע דיין אלמנות]]'''. רחם נא עליו{{ש}} רחמים פשוטים{{ש}} רחמנא אידכר לן{{ש}} רחמנא דא היא אוריתך{{ש}} רחמנא חטינן{{ש}} רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}} רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}} ריב בין שבת וחנוכה{{ש}} ריבון כל העולמים{{ש}} רם אור גדול נעלם{{ש}} רנו ושבחו לאל{{ש}} רעה בשבטך{{ש}} רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}} רפא צירי{{ש}} =ש= שאו לבבכם לכפיכם ==ש-33== '''[[שאו מנחה משובחה|שאו מנחה משבחה ביום מנוחה התשירו]]'''. — אופן לשבת נחמו — [מנחם ברבי מכיר].* אסב 191:, הדרת ח"א 312, כל בו ח"ד [39], אוצר התפלות ח"ב 278, ארנהיים 311, יוצרות-אמשטרדם א 94 - ב 51, פירסט 136, שער השמים ח"ב 122, לוח 50, ל 195 [מנחם סתם], צ 159 [מעיר ששם המחבר רשום ג' פעמים, ואולי כון לתיבות שאו מ'נ'ח'ה מ'שבחה ועוד ציונים כאלה, אבל חבור אותיות באופן כזה אינו ראוי להחשב לסימן].{{ש}} שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}} שאי קינה במגינה{{ש}} שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}} שאלי שרופה באש{{ש}} שבחו אל עדת ישראל{{ש}} שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}} שבטי איתני{{ש}} שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}} ==ש-273== '''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. — גאולה — סי' שלמה [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&st=&pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&st=&pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&st=&pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=798&hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&st=&pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד"ל|רומא שד"ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ"פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&st=&pgnum=143&hilite= 70]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=18&hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&st=&pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ"ז|תחנונים וסליחות-שמ"ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי "מחוצים לחוצים" וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב"ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}} שבץ אחזני{{ש}} שבת היום לה'{{ש}} שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}} שבת ומילה{{ש}} שבת זה שבת הגדול{{ש}} שבת סורו מני{{ש}} שדודים נדודים{{ש}} שדי אל מה נורא{{ש}} שואף כמו עבד{{ש}} שוכני בתי חמר{{ש}} שוכנת בשדה{{ש}} שולמית הנבחרת מעמים{{ש}} שוממתי ברב יגוני{{ש}} שומר ישראל{{ש}} שומרון קול תתן{{ש}} שופט כל הארץ{{ש}} שושן עמק{{ש}} שושנת ורד{{ש}} שזופת שמש{{ש}} שח ציר נאמן{{ש}} שחי לאל{{ש}} שחר אבקשך{{ש}} שחר להודות לך קמתי{{ש}} שחר קמתי להודות{{ש}} שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}} שטר עלי בעדים וקנין{{ש}} שימו לב על הנשמה{{ש}} שימני ראש{{ש}} שיר אל נעלם{{ש}} שיר אענה{{ש}} שיר היחוד{{ש}} שיר הכבוד{{ש}} שיר ושבח עירכו{{ש}} שיר חדש אשיר{{ש}} שיר חדש זמרו{{ש}} שירה לאל נרננה{{ש}} שירו לאל הודו לשמו{{ש}} שירו לאל נבוני{{ש}} שירו לאל נועם{{ש}} שירו לאל שיר חדש{{ש}} שירו לה' בחורי וזקני{{ש}} שירו לה' הודו לו{{ש}} שירות ותשבחות אתנה{{ש}} שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}} שכולה אכולה{{ש}} [[שכולה גלמודה]] שכורת ולא מיין{{ש}} שכינה צועקת בהרע{{ש}} שלום וצדק נשקו{{ש}} שלום לבוא שבת{{ש}} שלום לך דודי{{ש}} שלום עליכם אתם{{ש}} שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}} שלום תשפות לנו{{ש}} שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}} שלמא לכון שארא דישראל{{ש}} שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}} שם אל קמתי לברך{{ש}} שמחו בשמחת תורה{{ש}} שמחו בשמחת תורת משה{{ש}} שמחו נא{{ש}} שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}} שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}} שמחתי באומרים לי{{ש}} שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}} שמך לעד בפי מועד{{ש}} שמם הר ציון{{ש}} שמע האל{{ש}} שמע קולי{{ש}} שמעו והאזינו{{ש}} שמעו נא תוכחת{{ש}} שמעתי מפאתי תימן{{ש}} שמרו שבתותי{{ש}} שנאנים שאננים{{ש}} שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}} ==ש-1952== '''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=19&hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח"ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: "וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות". הרוו"ה במאמרו "[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]" מעלה בחשבונו שתס"א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט"ו (1055) או תתל"ה (1075), "כי תחילת מלכות ישמעאל ד"א שנ"ד (594) או שע"ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]". אחריו נגרר בעל ע"י בפירושו ואחז בשנת תטט"ו, ודוקעס ג"כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל"ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי"ר חלק על הרוו"ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ"ל בגוף הפיוט "הרי ארבע מאות ושלושים ואחת" ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי"ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&st=&pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה"נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח"ג (*ח"ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&st=&pgnum=177 172]) כי המלים "שנת ארבע אלפים ושע"ד ליצירה" היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק "ובימיו יצא מחמד לעולם" (עי' ג"כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד"ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&st=&pgnum=176&hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד"ל שתס"א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה"נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה"נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י"א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה"נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס"א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה"נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב"ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: "וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות" וכן הוא ג"כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ"י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש"ש]] ח"א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר "[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול" (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: "וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות". מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&pgnum=35&hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}} שני זיתים נכרתים{{ש}} שננו לשונם בני אונם{{ש}} שנת אוצרך הטוב{{ש}} שנת אורה שנת ברכה{{ש}} שנת אסומה ובלולה{{ש}} שנת ארץ תתן יבולה{{ש}} שעה נאסר{{ש}} שעה עליון לקול אביון{{ש}} שער אשר נסגר{{ש}} שער הרחמים{{ש}} שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}} שעריך בדפקי{{ש}} שפל רוח{{ש}} שפעת רביבים{{ש}} שרי קודש היום{{ש}} שרפו הבירה{{ש}} שש מאות נקראות{{ש}} ששוני רב בך{{ש}} שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}} שתה ימי גלותי{{ש}} שתי פעמים מקוימים{{ש}} =ת= תא שמע מרא דעלמא{{ש}} תאבת יום זה{{ש}} תאות לב לא השגנו{{ש}} תאות נפש ולב{{ש}} תאחר מיום זכרון{{ש}} תאיר אורנו{{ש}} [[תאיר נוגה]] תאלת יום ענוי{{ש}} תאמר למחות אשמינו{{ש}} תאמת אור בקדש{{ש}} תבוא לפניך שועת חנון{{ש}} תגרת יד אסוף{{ש}} תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}} תהיינה עיניך פקוחות{{ש}} תוחלת ישראל{{ש}} תומת צורים וחסדם{{ש}} תורה הקדושה{{ש}} תורתא דמרביא{{ש}} תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}} [[תחילת כל מעש]] תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}} תחלי תורה{{ש}} תחרות רוגז הניח{{ש}} תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}} תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}} תכפו עלינו צרות{{ש}} תמהנו מרעות{{ש}} תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}} תמור עבודת מזין{{ש}} תנות צרות לא נוכל{{ש}} תנחם על עפר ואפר{{ש}} תעודה החמודה{{ש}} תעינו מאחריך{{ש}} תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}} תעלת צרי{{ש}} תענה אמונים{{ש}} תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}} תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}} תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}} תפילתו של כהן גדול{{ש}} תפלה לקדמך{{ש}} תפן להקשיב ממעונים{{ש}} תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}} תרומה הבדילנו{{ש}} תשבי צורי{{ש}} תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}} תשובה חשובה{{ש}} תתברך אלהי האלהים{{ש}} תתמוך גורלנו{{ש}} תתן אחרית לעמך{{ש}} bcigdnh1d2mm0ezc4iqelp21lqjc69x מקור:חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 37) 116 1744240 3026819 3019660 2026-07-24T20:10:02Z אליעזר.גרין 43694 ניסוח 3026819 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 37), התשע"ד–2014 <מקור> ((ס"ח תשע"ד, 402|חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 37)|https://fs.knesset.gov.il//19/law/19_lsr_577390.pdf)). __TOC__ @ 1. הוספת סעיף 13א1 : ((הנוסח שולב בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981 (להלן – החוק העיקרי).)) @ 2. הוספת תוספת רביעית : ((הנוסח שולב בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981.)) @ 3. תחילה, תחולה והוראות מעבר : (א) תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו, והוא יחול על עסקאות שנעשו מיום פרסומו (בסעיף זה – יום הפרסום). : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין ביטול עסקה המנויה בפרט 1 לתוספת הרביעית לחוק העיקרי, כנוסחה בסעיף 2 לחוק זה, שנעשתה ערב יום הפרסום יחולו תנאים אלה: :: (1) העסקה תבוטל במסירת הודעת ביטול לעוסק בכתב כאמור בסעיף 13ד(א)(2); :: (2) ביטול העסקה ייכנס לתוקף בתום המועד השנתי הסמוך לאחר מועד מסירת הודעת הביטול, ואם נמסרה במהלך המועד השנתי – בתום אותו מועד; לעניין זה, "המועד השנתי" – התקופה בשנה הקלנדרית שבה יש לצרכן זכות שימוש ביחידת הנופש על פי העסקה; :: (3) עוסק לא יגבה דמי ביטול או סכום כלשהו בשל הביטול, יהא כינויו אשר יהא, ואולם הוא רשאי שלא להשיב לצרכן את החלק היחסי ממחיר יחידת הנופש בעד זכות השימוש בה בעד התקופה שממועד כניסת הביטול לתוקף ואילך; בסעיף זה, "מחיר יחידת נופש" – כמשמעותו בסעיף 14א(ב)(9) לחוק העיקרי. <חתימות> * שמעון פרס, נשיא המדינה * בנימין נתניהו, ראש הממשלה * נפתלי בנט, שר הכלכלה * יולי יואל אדלשטיין, יושב ראש הכנסת cptat31x3uvfwf1vh8j8c11zfj728lt בן סירא/רודלף סמנד/יא 0 1744898 3026820 3026345 2026-07-24T20:14:45Z Editor259 28663 3026820 wikitext text/x-wiki {{להשלים}} (יא, א) <קטע התחלה=א/>חכמת דל תשא ראשו ובין נדיבים תשיבנו:<קטע סוף=א/> (יא, ב) <קטע התחלה=ב/>אל תהלל אדם בתארו ואל תתעב אדם מכ[וע]ר במראהו:<קטע סוף=ב/> (יא, ג) <קטע התחלה=ג/>אליל בעוף דברה וראש תנובות פריה:<קטע סוף=ג/> (יא, ד) <קטע התחלה=ד/>בעטה א[פ]ר אל תהתל ואל תקלס במרירי יום:{{ש}}<קטע סוף=ד/> (יא, ד) <קטע התחלה=ד/>כי פלאות מעשי ייי ונעלם מ[אדם] פעלו:<קטע סוף=ד/> (יא, ה) <קטע התחלה=ה/>רבים נדכאים ישבו על כסא ובל [עלים] על לב עטו צניף:<קטע סוף=ה/> (יא, ו) <קטע התחלה=ו/>רבים נשאים נקלו מאד וגם נכבדים נתנו ביד:<קטע סוף=ו/> (יא, ז) <קטע התחלה=ז/>בטרם תחקר אל תסלף בקר לפנים ואחר תזיף:<קטע סוף=ז/> (יא, ח) <קטע התחלה=ח/>אל תשיב דבר טרם תשמע ובתוך שיחה אל תדבר:<קטע סוף=ח/> (יא, ט) <קטע התחלה=ט/>באין עצמה אל תתחר ובריב זדים לא תקומם:<קטע סוף=ט/> (יא, י) <קטע התחלה=י/>בני למה תרבה עסקך ואין להרבות לא ינקה:{{ש}}<קטע סוף=י/> (יא, י)<קטע התחלה=י/>בני אם תרוץ לא תגיע ואם תבקש לא תמצא:<קטע סוף=י/> (יא, יא) <קטע התחלה=יא/>יש עמל ויגע ורץ וכדי כן הוא מתאחר:<קטע סוף=יא/> (יא, יב) <קטע התחלה=יב/>יש רשש ואבד מהלך חסר כח ויותר א[ו]נש:{{ש}}<קטע סוף=יב/> (יא, יב) <קטע התחלה=יב/>ועין ייי צפתהו לטוב וינעריהו מעפר צחנה:<קטע סוף=יב/> (יא, יג) <קטע התחלה=יג/>נשא בראשו וירממהו ויתמהו עליו רבים:<קטע סוף=יג/> (יא, יד) <קטע התחלה=יד/>טוב ורע חיים ומות ריש ועושר מייי הוא:<קטע סוף=יד/> (יא, טו) (יא, טז) (יא, יז) <קטע התחלה=יז/>מתן ייי לצדיק [יע]מד ורצנו יצלח לעד:<קטע סוף=יז/> (יא, יח) <קטע התחלה=יח/>יש מתעשר מהתענותו ו[יש] יחיב שכרו:<קטע סוף=יח/> (יא, יט) <קטע התחלה=יט/>ובעת [אמר] מצאתי נחת ועתה אכל [מ]טוב[תי]:{{ש}}<קטע סוף=יט/> (יא, יט) <קטע התחלה=יט/>ולא ידע מה י[ום י]חלף וע[ז]בו לאחר ומת:<קטע סוף=יט/> (יא, כ) <קטע התחלה=כ/>ב[נ]י ע[מד] בחוקך ובו ה[ת]רע ובמלאכתך התי[שן:]<קטע סוף=כ/> (יא, כא) <קטע התחלה=כא/>[א]ל ת[ת]מה ב[דרכי ר]ע [ק]רוץ לייי וקוה לא[ו]רו:{{ש}}<קטע סוף=כא/> (יא, כא) <קטע התחלה=כא/>כי נכח בעיני ייי ב[פ]תע פתאם ל[ה]ע[שיר דל:]<קטע סוף=כא/> (יא, כב) <קטע התחלה=כב/>ברכת אל בגרל צדיק ובעת תקותו תפרח[:]<קטע סוף=כב/> (יא, כג) <קטע התחלה=כג/>אל תאמר [מה] כי עש[י]תי חפצ[י] ומה עתה יעזב לי:<קטע סוף=כג/> (יא, כד) <קטע התחלה=כד/>אל תאמר דיי עמי א[י]ה א[נש] יהי עלי:<קטע סוף=כד/> (יא, כה) <קטע התחלה=כה/>טובת יום תשכח רעה ורעת יו[ם] תשכח טובה:<קטע סוף=כה/> (יא, כו) (יא, כז) <קטע התחלה=כז/>עת רעה תשכח תענוג ואחרית אדם תחוה עליו:<קטע סוף=כז/> (יא, כח) <קטע התחלה=כח/>לפני מות אל תאשר גבר ובאחריתו ינכר איש:<קטע סוף=כח/> (יא, כט) <קטע התחלה=כט/>לא כל להביא אל בית ומה רבו פצעי רוכל:<קטע סוף=כט/> (יא, ל) כעוף בכלוב לב גאה וכמרגל יראה ערוה: (יא, לא) טוב לרע יהפך נרגן ובמחמדיך יתן קשר: (יא, לב) מנצוץ ירבה גחלת ואיש בליעל לדם יארב: (יא, לג) גור מרע כי רע יוליד למה מום עולם תשא: (יא, לד) השכן זר ויזיר דרכיך וינכרך מביתך: קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&st=&pgnum=37 סמנד פרק יא] [[קטגוריה:בן סירא]] 2ufwhheta009lqep3o0lxadlc6vgd8u משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מגנצא 2 1745126 3026808 3026000 2026-07-24T14:36:32Z Yack67 27395 /* יום כפור */ 3026808 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} {{הור2|רק במקומות ששונה ממנהג אשכנז המערבי הנדפס}} ==ח' באלול== {{הור|תענית גזירת ק"ט}} ====סליחות==== * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[את הקול קול יעקב נוהם]] * פזמון: [[ה' שמעה ה' סלחה]] * חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]] * זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (רק ב' בתים) * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]] ====הזכרת נשמות==== * [[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]] ==ימי הסליחות== * [[אדון עולם]] (לא {{צ|אשרי}}) ===יום א'=== * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אנשי אמנה עברו]] * סליחה ג': איזו שירצה * פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] * חטאנו: איזה שירצה ===שאר ימים=== * ג' סליחות * פזמון * חטאנו ===ערב ראש השנה=== * פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{הערה|לפי הרשימה שבכ"י קארלסרוה - רויכלין 7, [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]}} * [[אמנם אלהי עולם]] * [[אדון בפקדך]] * [[אדון בשפטך]] * [[אך במתח דין]] * [[אך בך לדל מעוז]], [[אל באפך פן תמעיט]] * [[אדון דין אם ידוקדק]] * [[אשפוך שיחי לפניך צורי]] * [[אדון כתקח מועד]] * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמונים בני מאמינים]] * [[אני עבדך בן אמתך]] * פזמון: [[שופט כל הארץ]] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)]] * זכור ברית [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] * תחינה: [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]], [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]] * תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר]] ==ראש השנה== ===שחרית ליום שני=== ====קרובה==== [[כל שנאני שחק באמר מאמירים]] לפני [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#מלך עליון|מלך עליון- אמיץ המנושא]] ולא כמו המנהג המאוחר להפוך {{הערה|כנראה סדר המנהג המאוחר נובע מטעות בספר מהרי"ל. ומקורו דוקא במחזור וורמייזא, עיין ספר מבוא וליקוטים לספר מהרי"ל עמ' 396-397. וכן נהגו בטערויז בימי מהר"ז.}} ==ימי התשובה== ===צום גדליה=== * פתיחה: [[איך נפתח פה]] * [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]] * [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{הערה|אינו ברשימה שבספר מהרי"ל.}} * [[את צום השביעי]] * שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח]] * שלמונית: [[אורח צדקה]] * עקידה: [[אל הר המור]] * פזמון: [[הורית דרך תשובה]] * חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|כסא כונן]] * תחינה: [[תורה הקדושה]] * תחנון לשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס]] * תחנון לשחרית: [[שומר ישראל]] ===ימי תשובה=== * פתיחה * ג' סליחות * שלישיה * שלמונית * עקדה * פזמון * חטאנו * תחינה (לפני 'מכניסי רחמים') ===יום ה' בתשובה=== * פתיחה * ג' סליחות * שלישיה * שלמונית * עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]] * פזמון: [[כי הנה כחומר]] * חטאנו * ל'מחי ומסי': [[תא שמע מרא דעלמא]] * תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה]] ===ערב יום כפור=== * פתיחה [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]] * [[אמנם אלהי עולם]] * [[אדון בפקדך]] * [[אדון בשפטך]] * [[אך במתח דין]] * [[אך בך לדל מעוז]], [[אל באפך פן תמעיט]] * [[אדון דין אם ידוקדק]] * [[אשפוך שיחי לפניך צורי]] * [[אדון כתקח מועד]]{{הערה|לפי הרשימה שבכ"י קארלסרוה - רויכלין 7, יש להוסיף "אם השכימו יותר מדי":{{ש}} * [[אורך ואמיתך שלח]] * [[אלהים אין בלתך]] * [[אוילי המתעה]] }} * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * [[את הקול קול יעקב נוהם]] * [[אמונים בני מאמינים]] * [[אני עבדך בן אמתך]] * פזמון: [[ירצה צום עמך]] * חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי]] * זכור ברית [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] * תחינה: [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]], [[וכשחטאו ישראל]] ==יום כפור== ===ערבית=== * [[יעלה תחנוננו]] ב' בתים ראשונים וב' אחרונים. ====סליחות==== * [[אמנם אשמינו]] סליחה ראשונה אחר הפתיחה. דילוג ואמירות כבנדפס. * [[אותך אדרוש ואליך אתודע]] אמירות חזן-קהל הפוכות. מפסיקים אחר {{צ|כי עמך מקור חיים}} ואחר {{צ|כי ידע דרך עמדי}} לאמירת {{צ|[[אל מלך יושב על כיסא רחמים]]}} וי"ג מדות. ===שחרית=== ====קדושה==== אומרים פיוטים ====סליחות==== {{הור|סליחות לשחרית מוסף ומנחה של יום כפור כמנהג מגנצא נדפסו כמעט באותו סדר במנהג שוואבן-שווייץ.}} * [[איך אשא ראש]] * [[אפס מזיח]] * [[אדון בפקדך]] * [[אך במתח דין]] * [[אמנם אלהי עולם]] * [[אשפוך שיחי לפניך צורי]] * [[אנא השם הנכבד והנורא]] * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] * [[אמונים בני מאמינים]] * [[תעלת צרי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * פזמון:[[שופט כל הארץ]] * בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] (אמירת שניהם לסירוגים: חרוז של 'שופט', כל פיוט 'שרי', המשך של 'שופט') * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]] (עד 'כל היום'), [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] (עד 'בן בבא'), [[אליך צורי כפים שטחתי|היום כמה רבבות]] עד גמירא ===מוסף=== ====אומרים פיוטים==== ====סליחות==== * [[אדון מועד כתקח]] * [[אנא חטא העם הזה]] * [[אמנם אנחנו חטאנו]] * [[אל באפך פן תמעיט]] * [[אכפרה פני מלך רב]] * [[אני הוא השואל]]{{הערה|ברשימה שבכ"י קארלסרוה - רויכלין 7 נוסף כאן [[ותיק וחסיד אתה]]}} * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * [[אזרחי מעבר הנהר]] * פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה]] (לא ברור כמה חרוזים), [[ה' שמעה ה' סלחה]] * חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]] ===מנחה=== ====קדושה==== אין אומרים פיוטים ====סליחות==== * [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] * [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]]{{הערה|ברשימה שבכ"י קארלסרוה - רויכלין 7 אין את שתי הסליחות הבאות}} * [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] * [[ותיק וחסיד אתה]] * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[איתן למד דעת]]{{הערה|ברשימה שבכ"י קארלסרוה - רויכלין 7 נוסף כאן אלהים בישראל גדול ([[אלהים בישראל גדול נודעת|נודעת]])?}} * פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] * חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]] ===נעילה=== ====קדושה==== אין אומרים פיוטים ====סליחות==== אין אומרים סליחות כי אם פזמונים ==תשעה באב== ===ערבית=== ====קינות==== * [[זכור ה' מה היה לנו]] * [[תיסתר לאלם תרשישים מרון|על אלה ועל אלה - תיסתר לאלם]] * [[אז בחטאינו|עד אנה בכייה בציון]] רק הכותרת. * [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]] * במוצאי שבת: [[בליל זה סר נגהי]]{{הערה|בהגהות מנהגים לר' יצחק גנשמן משמע שאמרו [[איך מפי בן ובת]], וצ"ע.}} * [[אז בחטאינו|עד אנה - אז בחטאינו]] ===שחרית=== ====קינות היחידים==== * [[אמרתי שעו מני]] בלי סדר ספציפי: * [[איך תנחמוני הבל]] * [[אוי לי על שברי]] * [[אריד בשיחי ובקולי אהימה]] * [[אשים לבי לספר]] * [[מי יתן ראשי מים]] * [[מי יתן ראשי מים|ועל אלה אני בוכיה ולבי נוהם]] * [[יבכיון מר]] * [[ואתאונן ואקונן]] * [[אש תוקד בקרבי]] * [[אמונים שררו]] * [[אצבעותי שפלו]] * [[שרפו הבירה]] * [[אבל אעורר]] * [[ואת נוי חטאתי השמימה]] * [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] * [[יום אכפי הכבדתי]] * [[שומרון קול תתן]] * [[שכורת ולא מיין]] * [[מה קול הצאן]] ====ציונים==== * [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך|ציון הלא תשאלי לשלום ידידיך]] * [[ציון קחי כל צרי]] * [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] * [[שאלי שרופה באש]] * [[ציון בעת זכרי]] * [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] * [[ציון ה' לכס בחר]] * [[ציון אריוך בכי]] * [[אלי ציון]] ====סיום הקינות==== * [[אז בחטאינו|עד אנה בכייה בציון]] רק הכותרת. * [[הילילו הה ליום]] * [[אז בחטאינו|עד אנה - אז בחטאינו]] ==הערות== ohkzwdjl1hqx74mdpt3uvqzhe35e9nb 3026816 3026808 2026-07-24T14:53:55Z Yack67 27395 3026816 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} {{הור2|רק במקומות ששונה ממנהג אשכנז המערבי הנדפס}} ==ח' באלול== {{הור|תענית גזירת ק"ט}} ====סליחות==== * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[את הקול קול יעקב נוהם]] * פזמון: [[ה' שמעה ה' סלחה]] * חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]] * זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (רק ב' בתים) * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]] ====הזכרת נשמות==== * [[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]] ==ימי הסליחות== * [[אדון עולם]] (לא {{צ|אשרי}}) ===יום א'=== * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אנשי אמנה עברו]] * סליחה ג': איזו שירצה * פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] * חטאנו: איזה שירצה ===שאר ימים=== * ג' סליחות * פזמון * חטאנו ===ערב ראש השנה=== * פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{הערה|לפי הרשימה שבכ"י קארלסרוה - רויכלין 7, [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]}} * [[אמנם אלהי עולם]] * [[אדון בפקדך]] * [[אדון בשפטך]] * [[אך במתח דין]] * [[אך בך לדל מעוז]], [[אל באפך פן תמעיט]] * [[אדון דין אם ידוקדק]] * [[אשפוך שיחי לפניך צורי]] * [[אדון כתקח מועד]] * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמונים בני מאמינים]] * [[אני עבדך בן אמתך]] * פזמון: [[שופט כל הארץ]] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)]] * זכור ברית [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] * תחינה: [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]], [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]] * תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר]] ==ראש השנה== ===שחרית ליום שני=== ====קרובה==== [[כל שנאני שחק באמר מאמירים]] לפני [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#מלך עליון|מלך עליון- אמיץ המנושא]] ולא כמו המנהג המאוחר להפוך {{הערה|כנראה סדר המנהג המאוחר נובע מטעות בספר מהרי"ל. ומקורו דוקא במחזור וורמייזא, עיין ספר מבוא וליקוטים לספר מהרי"ל עמ' 396-397. וכן נהגו בטערויז בימי מהר"ז.}} ==ימי התשובה== ===צום גדליה=== * פתיחה: [[איך נפתח פה]] * [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]] * [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{הערה|אינו ברשימה שבספר מהרי"ל.}} * [[את צום השביעי]] * שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח]] * שלמונית: [[אורח צדקה]] * עקידה: [[אל הר המור]] * פזמון: [[הורית דרך תשובה]] * חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|כסא כונן]] * תחינה: [[תורה הקדושה]] * תחנון לשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס]] * תחנון לשחרית: [[שומר ישראל]] ===ימי תשובה=== * פתיחה * ג' סליחות * שלישיה * שלמונית * עקדה * פזמון * חטאנו * תחינה (לפני 'מכניסי רחמים') ===יום ה' בתשובה=== * פתיחה * ג' סליחות * שלישיה * שלמונית * עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]] * פזמון: [[כי הנה כחומר]] * חטאנו * ל'מחי ומסי': [[תא שמע מרא דעלמא]] * תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה]] ===ערב יום כפור=== * פתיחה [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]] * [[אמנם אלהי עולם]] * [[אדון בפקדך]] * [[אדון בשפטך]] * [[אך במתח דין]] * [[אך בך לדל מעוז]], [[אל באפך פן תמעיט]] * [[אדון דין אם ידוקדק]] * [[אשפוך שיחי לפניך צורי]] * [[אדון כתקח מועד]]{{הערה|לפי הרשימה שבכ"י קארלסרוה - רויכלין 7, יש להוסיף "אם השכימו יותר מדי":{{ש}} * [[אורך ואמיתך שלח]] * [[אלהים אין בלתך]] * [[אוילי המתעה]] }} * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * [[את הקול קול יעקב נוהם]] * [[אמונים בני מאמינים]] * [[אני עבדך בן אמתך]] * פזמון: [[ירצה צום עמך]] * חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי]] * זכור ברית [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] * תחינה: [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]], [[וכשחטאו ישראל]] ==יום כפור== ===ערבית=== * [[יעלה תחנוננו]] ב' בתים ראשונים וב' אחרונים. ====סליחות==== * [[אמנם אשמינו]] סליחה ראשונה אחר הפתיחה. דילוג ואמירות כבנדפס. * [[אותך אדרוש ואליך אתודע]] אמירות חזן-קהל הפוכות. מפסיקים אחר {{צ|כי עמך מקור חיים}} ואחר {{צ|כי ידע דרך עמדי}} לאמירת {{צ|[[אל מלך יושב על כיסא רחמים]]}} וי"ג מדות. ===שחרית=== ====קדושה==== אומרים פיוטים ====סליחות==== {{הור|סליחות לשחרית מוסף ומנחה של יום כפור כמנהג מגנצא נדפסו כמעט באותו סדר במנהג שוואבן-שווייץ.}} * [[איך אשא ראש]] * [[אפס מזיח]] * [[אדון בפקדך]] * [[אך במתח דין]] * [[אמנם אלהי עולם]] * [[אשפוך שיחי לפניך צורי]] * [[אנא השם הנכבד והנורא]] * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] * [[אמונים בני מאמינים]] * [[תעלת צרי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * פזמון:[[שופט כל הארץ]] * בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] (אמירת שניהם לסירוגים: חרוז של 'שופט', כל פיוט 'שרי', המשך של 'שופט') * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]] (עד 'כל היום'), [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] (עד 'בן בבא'), [[אליך צורי כפים שטחתי|היום כמה רבבות]] עד גמירא ===מוסף=== ====אומרים פיוטים==== ====סליחות==== * [[אדון מועד כתקח]] * [[אנא חטא העם הזה]] * [[אמנם אנחנו חטאנו]] * [[אל באפך פן תמעיט]] * [[אכפרה פני מלך רב]] * [[אני הוא השואל]]{{הערה|ברשימה שבכ"י קארלסרוה - רויכלין 7 נוסף כאן [[ותיק וחסיד אתה]]}} * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * [[אזרחי מעבר הנהר]] * פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה]] (לא ברור כמה חרוזים), [[ה' שמעה ה' סלחה]] * חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]] ===מנחה=== ====קדושה==== אין אומרים פיוטים ====סליחות==== * [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] * [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]]{{הערה|ברשימה שבכ"י קארלסרוה - רויכלין 7 אין את שתי הסליחות הבאות}} * [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] * [[ותיק וחסיד אתה]] * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[איתן למד דעת]]{{הערה|ברשימה שבכ"י קארלסרוה - רויכלין 7 נוסף כאן אלהים בישראל גדול ([[אלהים בישראל גדול נודעת|נודעת]])?}} * פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] * חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]] ===נעילה=== ====קדושה==== אין אומרים פיוטים ====סליחות==== אין אומרים סליחות כי אם פזמונים ==סוכות== ===ערבית לשמחת תורה=== * מערבית: [[ארחמך ה' חזקי]] * ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]] ==תשעה באב== ===ערבית=== ====קינות==== * [[זכור ה' מה היה לנו]] * [[תיסתר לאלם תרשישים מרון|על אלה ועל אלה - תיסתר לאלם]] * [[אז בחטאינו|עד אנה בכייה בציון]] רק הכותרת. * [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]] * במוצאי שבת: [[בליל זה סר נגהי]]{{הערה|בהגהות מנהגים לר' יצחק גנשמן משמע שאמרו [[איך מפי בן ובת]], וצ"ע.}} * [[אז בחטאינו|עד אנה - אז בחטאינו]] ===שחרית=== ====קינות היחידים==== * [[אמרתי שעו מני]] בלי סדר ספציפי: * [[איך תנחמוני הבל]] * [[אוי לי על שברי]] * [[אריד בשיחי ובקולי אהימה]] * [[אשים לבי לספר]] * [[מי יתן ראשי מים]] * [[מי יתן ראשי מים|ועל אלה אני בוכיה ולבי נוהם]] * [[יבכיון מר]] * [[ואתאונן ואקונן]] * [[אש תוקד בקרבי]] * [[אמונים שררו]] * [[אצבעותי שפלו]] * [[שרפו הבירה]] * [[אבל אעורר]] * [[ואת נוי חטאתי השמימה]] * [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] * [[יום אכפי הכבדתי]] * [[שומרון קול תתן]] * [[שכורת ולא מיין]] * [[מה קול הצאן]] ====ציונים==== * [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך|ציון הלא תשאלי לשלום ידידיך]] * [[ציון קחי כל צרי]] * [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] * [[שאלי שרופה באש]] * [[ציון בעת זכרי]] * [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] * [[ציון ה' לכס בחר]] * [[ציון אריוך בכי]] * [[אלי ציון]] ====סיום הקינות==== * [[אז בחטאינו|עד אנה בכייה בציון]] רק הכותרת. * [[הילילו הה ליום]] * [[אז בחטאינו|עד אנה - אז בחטאינו]] ==הערות== 4b3cr3b2rsfgcd5iwyf7gzz9xizehj5 שיחת ביאור:משנה בבא בתרא פרק א 107 1745152 3026813 3026605 2026-07-24T14:48:53Z יוסף אומץ 30741 /* ניקוד */ תגובה 3026813 wikitext text/x-wiki == המלבן "סוגיות התלמודים על המשנה" מסתיר את הפסקה השמאלית הסגולה והארוכה == לא הצלחתי לסדר זאת. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:05, 21 ביולי 2026 (IDT) :כמו כן כאן לא הצלחתי לשמור על הביאור למילה "מורן" ויחד עם זאת שהמשך השורה תהיה אחריו. :: ולא את הטרקלין, ולא את המוּרָן, :ולא את השובך [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:59, 22 ביולי 2026 (IDT) :: את הבעייה השנייה, סידרתי. את הראשונה, לא מצאתי. לא מצאתי שום מלבן עם "סוגיות התלמודים על המשנה."-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 07:35, 22 ביולי 2026 (IDT) :::יישר כח. ויצא כברק חיצו. :::[[קובץ:"סוגיות" וכו'.png]] [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 22:36, 23 ביולי 2026 (IDT) : יישר כח. סידרתי. ההערה היתה פשוט ארוכה מדאי. בברכת נחמת ציון וירושלים, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:12, 23 ביולי 2026 (IDT) == ניקוד == [[משתמש:Ahituvrs|ד"ר רונן]], יש סיבה שטקסט המשנה בפרק זה אינו מנוקד? דומני שבמקומות אחרים במשנה המבוארת יש ניקוד, הלוא כן?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:19, 23 ביולי 2026 (IDT) :איני הנשאל, אך מצאתי בנקל עוד מקומות שלא מקומות (למשל [[ביאור:משנה עבודה זרה פרק ג#חטיבה II: ביטול האלילות של הפסלים|כאן]]), אך בד בבד אכן יש לא מעט מקומות שיש בהם ניקוד. ולא מסתבר שיש סיבה מיוחדת שחלק לא מנוקד, כלומר, שזה בכוונה לא נוקד. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 17:48, 24 ביולי 2026 (IDT) 2amm5wx43a3uud6npre9g4ffppca104 ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/נג א 106 1745255 3026790 2026-07-24T12:35:45Z תומר פנק 21273 יצירת דף עם התוכן "{{דף של זהר|זהר חלק א|נב ב|נג א|נג ב|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק ב|דף נג א}} ==תרגום לעברית== אם תאמר שלא סר ממנו, אם כך למה מת כשאר בני האדם? אם תאמר שהוסרה ממנו, למה? והרי לא חטא, שהרי הוא היה עם משה בשעה שחטאו ישראל. ואם תאמר שלא קיבל את אותה העטרה בהר סיני כפי שקיבלו יש..." 3026790 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק א|נב ב|נג א|נג ב|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק ב|דף נג א}} ==תרגום לעברית== אם תאמר שלא סר ממנו, אם כך למה מת כשאר בני האדם? אם תאמר שהוסרה ממנו, למה? והרי לא חטא, שהרי הוא היה עם משה בשעה שחטאו ישראל. ואם תאמר שלא קיבל את אותה העטרה בהר סיני כפי שקיבלו ישראל, למה? פתח ואמר: "כִּי צַדִּיק ה' צְדָקוֹת אָהֵב יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ" {{ממ|תהלים|יא|ז}}, פסוק זה אמרו בו החברים את מה שאמרו, אבל "כִּי צַדִּיק ה' ", צדיק הוא, ושמו צדיק, ומשום כך הוא אוהב צדקות. "יָשָׁר", הוא ישר, כמו שנאמר: " צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא" {{ממ|דברים|לב|ד}}, ועל כן יחזו פניו כל בני העולם, ויתקנו את דרכיהם ללכת בדרך ישרה כראוי. בוא וראה: כאשר הקדוש ברוך הוא דן את העולם, אינו דן אותו אלא לפי רובם של בני האדם. ובוא וראה: כאשר חטא אדם בעץ שממנו אכל, גרם לאותו עץ ששורה בו המוות לכל העולם. וגרם פגם להפריד את האישה מבעלה, נתקבע החוב של פגם זה בלבנה, עד שעמדו ישראל בהר סיני. כיוון שעמדו ישראל בהר סיני, עבר אותו הפגם של הלבנה, והיא עמדה להאיר תמיד. כיוון שחטאו ישראל בעגל, חזרה הלבנה להיפגם כבתחילה, ושלט הנחש הרע, ואחז בה ומשך אותה אליו. וכאשר ידע משה שחטאו ישראל, והוסרו מהם אותם כלי נשק קדושים עליונים, ידע בוודאות שהרי הנחש נאחז בלבנה, כדי למשוך אותה אליו, והיא נפגמה. אז הוציא אותה החוצה, וכיוון שעמדה להיפגם, אף על פי שיהושע עמד בעטרת כלי הנשק שלו, כיוון שהפגם שרה בה, והיא חזרה להיות כפי שנפגמה בחטאו של אדם. לא היה יכול אדם להתקיים , מלבד משה שהיה שולט בה. ומותו היה בצד אחר עליון. ועל כן לא הייתה רשות להתקיים בה ליהושע תמיד, ולא לאחר. ועל כן נקרא אוהל מועד, אוהל, שהרי שורה בו זמן קצוב לכל העולם. ועל כן זהו סוד הדבר: יש ימין למעלה, ויש ימין למטה, יש שמאל למעלה, ויש שמאל למטה. יש ימין למעלה בקדושה העליונה, ויש ימין למטה שהוא בצד האחר. יש שמאל למעלה בקדושה העליונה, לעורר אהבה, כדי שתתקשר הלבנה במקום הקדוש שלמעלה ותאיר. ויש שמאל למטה, שמפריד את האהבה שלמעלה, ומפריד אותה מלהאיר עם השמש ומלהתקרב אליו, וזהו הצד של הנחש הרע. שכאשר השמאל הזה שלמטה מתעורר, אז הוא מושך את הלבנה ומפריד אותה מן העליונים, ומחשיך אורה, ונדבקת בנחש הרע, ונדבקה בנחש, והתרחקה מעץ החיים, ועל כן נגרם מוות לכל העולם. וזהו שכאשר נטמאה מן הקודש, היה הדבר עד זמן קצוב, שבו תתוקן הלבנה ותחזור להאיר, וזהו אוהל מועד. ועל כן יהושע לא מת אלא בעטיו של נחש זה, שהתקרב ופגם את המשכן כפי שהיה בתחילה, וזהו סוד מה שכתוב: "יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל" {{ממ|שמות|לג|יא}}. שאף על פי שהוא נער למטה לקבל את האור, "לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל", וכפי שזה נפגם, כך גם זה נפגם, אף על פי שכלי נשק קדוש היה לו. כיוון שנפגמה הלבנה, כך הוא בוודאי לא ניצל לבדו ממנה, מאותו אופן ממש. בוא וראה, כעין זה: כאשר חטא אדם, נטל הקדוש ברוך הוא ממנו את אותם כלי הנשק, אותיות מאירות וקדושות, שעיטר אותו בהן הקדוש ברוך הוא. ואז פחדו, וידעו שהרי נתפשטו מהם, זהו שכתוב: "וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם" {{ממ|בראשית|ג|ז}}. בתחילה היו מתלבשים באותם כתרים יקרים של כלי נשק, שהם חירות מכל. כאשר חטאו, נתפשטו מהם. ואז ידעו שהרי המוות קורא להם, וידעו שנתפשטו מן החירות מכל, וגרמו מוות להם ולכל העולם. 9kie0w4m72wuxbz2hpsb1q26ae08syx ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/נג ב 106 1745256 3026796 2026-07-24T12:53:52Z תומר פנק 21273 יצירת דף עם התוכן "{{דף של זהר|זהר חלק א|נג א|נג ב|נד א|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק ב|דף נג ב}} ==תרגום לעברית== "וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה" {{ממ|בראשית|ג|ז}}, הרי ביארנו, שלמדו את כל מיני הכשפים והקסמים, ונאחזו בזה שלמטה, כמו שנאמר. באותה שעה נתמעטו הזקיפות והקומה של אדם במאה אמות. ואז נע..." 3026796 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק א|נג א|נג ב|נד א|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק ב|דף נג ב}} ==תרגום לעברית== "וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה" {{ממ|בראשית|ג|ז}}, הרי ביארנו, שלמדו את כל מיני הכשפים והקסמים, ונאחזו בזה שלמטה, כמו שנאמר. באותה שעה נתמעטו הזקיפות והקומה של אדם במאה אמות. ואז נעשה פירוד, ועמד אדם בדין, ונתקללה הארץ, והרי כבר ביארנו זאת. "וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם" {{ממ|בראשית|ג|כד}}, אמר רבי אלעזר: איני יודע מי עשה גירוש למי, אם הקב"ה גירש את האדם, או לא. אלא שהדבר מתהפך. ""וַיְגָרֶשׁ אֶת", דווקא את, ומי גירש את? האדם. האדם הוא שגירש את בוודאי. משום כך נאמר: "וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' אֱלֹהִים מִגַּן עֵדֶן" {{ממ|בראשית|ג|כג}}. מדוע נאמר "וַיְשַׁלְּחֵהוּ"? משום שהאדם גירש "אֶת, כפי שאמרנו. "וַיַּשְׁכֵּן" {{ממ|בראשית|ג|כד}}, הוא העמיד אותם במקום זה, שהוא גורם וסותם דרכים ושבילים, ומשרה דינים על העולם, והמשיך קללות מאותו יום והלאה. "וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת" {{ממ|בראשית|ג|כד}}, כל אותם השורים בזעמי הדינים על העולם, שמתהפכים לגוונים רבים, כדי להיפרע מן העולם, לפעמים בגברים, לפעמים בנשים, לפעמים באש לוהטת, ולפעמים ברוחות, שאין מי שעומד בפניהם, וכל זה כדי לשמור את דרך עץ החיים, שלא יוסיפו להרע כפי שהיה בתחילה. "לַהַט הַחֶרֶב" {{ממ|בראשית|ג|כד}}, אלו שמלהיטים כתרי אש על ראשיהם של הרשעים והחייבים, ומתהפכים בצורות רבות לכמה מינים, לפי דרכיהם של בני האדם, על כן נאמר להט, כמו שנאמר: "וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא" {{ממ|מלאכי|ג|יט}}, והרי נתבאר. "הַחֶרֶב", זו חרבו של ה', כמו שנאמר: "חֶרֶב לה' מָלְאָה דָם" {{ממ|ישעיהו|לד|ו}}. אמר רבי יהודה: "לַהַט הַחֶרֶב", כל אותם השרים שלמטה, שמתהפכים מדיוקן לדיוקן, כולם ממונים על העולם, להרע ולהסית את חייבי העולם, שעוברים על מצוות אדונם. בוא וראה: כאשר חטא אדם, נמשכו עליו כמה מיני כוחות רעים וכמה מוציאי דין, ופחד מכולם, ולא היה יכול לעמוד כנגדם. שלמה ידע את החכמה העליונה, והקב"ה שם עליו כתר מלכות, והיו כל העולם יראים ממנו. כאשר חטא, נמשכו עליו כמה מיני כוחות רעים וכמה מוציאי דין, ופחד מכולם, ואז יכלו להרע לו, ומה שהיה בידו, נטלו ממנו. ועל כן, בדרך שבה הולך האדם, ובאותה דרך שהוא נדבק בה, כך הוא מושך עליו כוח ממונה ההולך לקראתו. כך אדם משך עליו כוח אחר של טומאה, שטימא אותו ואת כל בני העולם. בוא וראה: כאשר חטא אדם, משך עליו כוח של טומאה, וטימא אותו ואת כל בני העולם. וזהו הנחש הרע, שהוא טמא ומטמא את העולם. שכן למדנו: כאשר הוא מוציא את הנשמה מבני האדם, נשאר ממנו גוף טמא, ומטמא את הבית, ומטמא את כל אלו המתקרבים אליו, זהו שנאמר: "הַנֹּגֵעַ בְּמֵת" {{ממ|במדבר|יט|יא}}. ועל כן, כיון שהוא נוטל את הנשמה ומטמא את הגוף, אז ניתנת רשות לכל אותם צדדי הטומאה לשרות עליו, שהרי אותו גוף נטמא מצד אותו נחש רע השורה עליו, ועל כן, בכל מקום שאותו נחש רע שורה, הוא מטמא אותו, והוא נטמא. בוא וראה: כל בני העולם, בשעה שהם ישנים על מיטותיהם בלילה, והלילה פורש את כנפיו על כל בני העולם, טועמים טעם של מוות. ומתוך שהם טועמים טעם של מוות, רוח הטומאה הזאת משוטטת בעולם, ומטמאת את העולם, ושורה על ידיו של האדם, והן נטמאות. וכאשר הוא מתעורר ונשמתו חוזרת אליו, כל מה שהוא נוגע בו בידיו, הכול נטמא, מפני שרוח הטומאה שורה עליהן. ועל כן, לא ייטול אדם ממנו דבר ללבוש ממי שלא נטל את ידיו, שהרי הוא ממשיך עליו את אותה רוח הטומאה ונטמא. ויש רשות לאותה רוח טומאה לשרות בכל מקום שהיא מוצאת בו רושם מצד שלה, ועל כן, לא ישפוך אדם מים על ידיו מידי מי שלא נטל את ידיו, מפני שהוא מושך עליו את אותה רוח הטומאה, כאשר הוא מקבל ממנו את המים, ויש לה רשות לשרות עליו. qzbtg9565guncpfkdve1fsj3mm095ss ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/נד א 106 1745257 3026799 2026-07-24T13:10:55Z תומר פנק 21273 יצירת דף עם התוכן "{{דף של זהר|זהר חלק א|נג ב|נד א|נד ב|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק ב|דף נד א}} ==תרגום לעברית== האדם, משום כך צריך האדם להישמר בכל צדדיו מפני הצד של אותו נחש רע, כדי שלא ישלוט עליו. ועתיד הקדוש ברוך הוא, לעתיד לבוא, להעביר אותו מן העולם. זהו שכתוב: "וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַ..." 3026799 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק א|נג ב|נד א|נד ב|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק ב|דף נד א}} ==תרגום לעברית== האדם, משום כך צריך האדם להישמר בכל צדדיו מפני הצד של אותו נחש רע, כדי שלא ישלוט עליו. ועתיד הקדוש ברוך הוא, לעתיד לבוא, להעביר אותו מן העולם. זהו שכתוב: "וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ" {{ממ|זכריה|יג|ב}}, ואז כתוב: "בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח" {{ממ|ישעיהו|כה|ח}}. "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ" {{ממ|בראשית|ד|א}}, רבי אבא פתח: "מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ" {{ממ|קהלת|ג|כא}}, בפסוק הזה יש כמה פירושים, וכך הוא כל דברי התורה, כמה בחינות יש בכל אחד ואחד וכולם נכונים, וכך הם באמת. וכל התורה מתפרשת בשבעים פנים, כנגד שבעים צדדים ושבעים פנים, וכך הוא בכל מילה ומילה של התורה. וכל מה שיוצא מכל מילה ומילה, כמה בחינות מתפרשות ממנה לכל הצדדים. בוא וראה, כאשר האדם הולך בדרך האמת, הוא הולך לצד ימין. וממשיך עליו רוח קדושה עליונה מלמעלה, ורוח זו עולה ברצון קדוש להתאחד למעלה. ולהידבק בקדושה העליונה, שלא תסור ממנו. וכאשר האדם הולך בדרך רעה וסוטה מדרכיו, הוא ממשיך עליו רוח טומאה, שהיא מצד השמאל. והיא מטמאת אותו, והוא נטמא בה. כמו שנאמר: "לֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם" {{ממ|ויקרא|יא|מג}}, בא להיטמא, מטמאים אותו. ובוא וראה: בשעה שהאדם הולך בדרך האמת, וממשיך עליו רוח קדושה עליונה, והיא נדבקת בו, הבן שייוולד וייצא ממנו לעולם, הוא ממשיך עליו קדושה עליונה, ויהיה קדוש בקדושת אדונו, כמו שכתוב: "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים" {{ממ|ויקרא|יא|מד}}. וכאשר הוא הולך בצד השמאל, וממשיך עליו רוח טומאה, והיא נדבקת בו, הבן שייצא ממנו לעולם, הוא ממשיך עליו רוח טומאה, והוא נטמא בטומאה של אותו הצד, ועל כן כתוב: "מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה" {{ממ|קהלת|ג|כא}}. כאשר הוא בדבקות של צד ימין, היא עולה למעלה. וכאשר הוא בדבקות של צד השמאל, אותו צד שמאל, שהוא רוח הטומאה, יורד מלמעלה למטה, וקובע את משכנו באדם, ואינה סרה ממנו, והבן שהוא מוליד באותה טומאה, הוא נעשה בן של אותה רוח טמאה, זהו אותו הבן. אדם נדבק באותה רוח טומאה, ואשתו נדבקה בו תחילה, ונטלה וקיבלה את אותה הזוהמה, וממנו ילדה בן, הבן הזה, בן של רוח הטומאה הוא. ועל כן היו שני בנים, אחד מאותה רוח טומאה, ואחד כאשר שב אדם בתשובה. ומשום כך, זה מצד הטומאה, וזה מצד הטהרה. רבי אלעזר אמר: בשעה שהטיל הנחש את אותה זוהמה בחוה, היא קיבלה אותה, וכאשר בא עליה אדם, ילדה שני בנים. אחד מאותו צד של טומאה, ואחד מצדו של אדם. והיה הבל דומה בדמותו לדמות של מעלה, וקין היה בדמות של מטה. ומשום כך נפרדו דרכיהם זה מזה. ודאי קין היה בן של רוח הטומאה, שהיא הנחש הרע, והבל היה בנו של אדם. ומשום שקין בא מצד מלאך המוות, הרג את אחיו, שכן זהו הצד שלו. וממנו באים לעולם כל המדורים הרעים, והמזיקים, והשדים, והרוחות. אמר רבי יוסי: קין הוא הקן של המדורים הרעים שבאו מצד הטומאה לעולם. ולאחר מכן הביאו קרבן, זה הקריב מצד שלו, וזה הקריב מצד שלו, זהו שכתוב: "וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה" {{ממ|בראשית|ד|ג}}. רבי שמעון אמר: "וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים", מהו "מקץ ימים"? "קֵץ כל בָּשָׂר" {{ממ|בראשית|ו|יג}}. ומי הוא? זהו מלאך המוות. וקין הביא את קרבנו מאותו קץ הימים, שהרי דייק הכתוב לומר "מִקֵּץ יָמִים", ולא אמר מקץ ימין. ומשום כך כתוב בדניאל: "וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ" {{ממ|דניאל|יב|יג}}, שאל אותו: האם הכוונה לקץ הימים או לקץ הימין? השיב לו: לקץ הימין. rb1dmhsff3xsocke2lkmxdzfx5qlh8o ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/נד ב 106 1745258 3026802 2026-07-24T13:35:37Z תומר פנק 21273 יצירת דף עם התוכן "{{דף של זהר|זהר חלק א|נד א|נד ב|נה א|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק ב|דף נד ב}} ==תרגום לעברית== וקין הביא מקץ הימים. "יָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה" {{ממ|בראשית|ד|ג}}, כמו שנאמר: "וּמִפְּרִי הָעֵץ" {{ממ|בראשית|ג|ג}}. אמר רבי אלעזר: "מִפְּרִי הָאֲדָמָה", כמו שנאמר: "אוֹי לְרָשָ..." 3026802 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק א|נד א|נד ב|נה א|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק ב|דף נד ב}} ==תרגום לעברית== וקין הביא מקץ הימים. "יָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה" {{ממ|בראשית|ד|ג}}, כמו שנאמר: "וּמִפְּרִי הָעֵץ" {{ממ|בראשית|ג|ג}}. אמר רבי אלעזר: "מִפְּרִי הָאֲדָמָה", כמו שנאמר: "אוֹי לְרָשָׁע רָע כִּי גְמוּל יָדָיו" {{ממ|ישעיהו|ג|יא}}. שנמשך עליהם ונדבק בהם, להרוג אותם ולטמא אותם. ועל כן הקריב קין מן הצד שלו. "וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת" {{ממ|בראשית|ד|ד}}, כדי להרבות את הצד העליון, הבא מצד הקדושה, ומשום כך: "וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה". לא קיבל הקדוש ברוך הוא, ועל כן "וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו" {{ממ|בראשית|ד|ה}}, שהרי לא התקבלו פניו, אותם הפנים של צִדו, והתקבל הבל, ומשום כך נאמר: "וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה" {{ממ|בראשית|ד|ח}}, "בַּשָּׂדֶה", זו האישה, כמו שנאמר: "כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ" {{ממ|דברים|כב|כז}}, וקין קינא על הנקבה היתירה שנולדה עם הבל, שכן נאמר: "וַתֹּסֶף לָלֶדֶת" {{ממ|בראשית|ד|ב}}, והרי כבר נתבאר הדבר. "הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת" {{ממ|בראשית|ד|ז}}, כפי שנתבאר. אבל "שְׂאֵת", כפי שאמר רבי אבא: "שְׂאֵת" תסתלק למעלה ולא תרד למטה. אמר רבי יוסי: דבר זה עתה נתבאר, ויפה הוא, אבל כך שמעתי: "שְׂאֵת", יסיר ממך ויעזוב אותך מן הדבקות הזו של רוח הטומאה, ואם לא, "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ". מהו "לַפֶּתַח"? זהו הדין העליון, שהוא הפתח של הכול, כמו שנאמר: "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק" {{ממ|תהלים|קיח|יט}}. "חַטָּאת רֹבֵץ", אותו הצד שנדבקת בו ונמשך עליך. יהיה שומר וממתין לך להיפרע ממך, כפי תרגומו. אמר רבי יצחק: בוא וראה, בשעה שהרג קין את הבל, לא היה יודע כיצד להוציא נשמתו ממנו, והיה נושך אותו בשיניו כנחש, והרי ביארו זאת החברים. באותה שעה קילל אותו הקדוש ברוך הוא, והיה הולך לכל צדדי העולם, ולא היה מקום שקיבל אותו, עד שטפח על ראשו ושב לפני אדונו, וקיבלה אותו הארץ במדור שלמטה. רבי יוסי אמר: הארץ קיבלה אותו ללכת עליה, שכן נאמר: "וַיָּשֶׂם ה' לְקַיִן אוֹת" {{ממ|בראשית|ד|טו}}. רבי יצחק אמר: אין הדבר כך, אלא למטה קיבלה אותו הארץ, במדור אחד שמתחתיה, שכן נאמר: "הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" {{ממ|בראשית|ד|יד}},מעל פני האדמה גורש, אבל למטה לא גורש. ובאיזה מקום קיבלה אותו הארץ? בארץ הנקראת "ארק"א". וכל אותם הדרים שם, עליהם נאמר: "יֵאבַדוּ מֵאַרְעָא וּמִן תְּחוֹת שְׁמַיָּא אֵלֶּה" {{ממ|ירמיהו|י|יא}} (הפסוק במקור בארמית ותרגומו: יאבדו מהארץ ומתחת השמים האלה). ושם קבע את מדורו, וזהו שנאמר: "וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת עֵדֶן" {{ממ|בראשית|ד|טז}}. ===תוספתא=== כיוון שאמר קין: "גָּדוֹל עֲוֺנִי מִנְּשֹׂא" {{ממ|בראשית|ד|יג}}, מחל לו הקדוש ברוך הוא על מחצית מעונשו, מפני שבתחילה גזר עליו ואמר לו: "נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ" {{ממ|בראשית|ד|יב}}. ועתה נשאר עליו להיות נד בלבד, זהו שכתוב: "וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי ה' " {{ממ|בראשית|ד|טז}}, כלומר, שכאשר יצא מלפני ה', היה כדי להיות נד בארץ, ולא נע. ועוד אמרו: כאשר יצא קין מלפני ה', אמר לו אדם: בני, מה נעשה בדינך? אמר לו קין: אבא, כבר נתבשרתי שהקדוש ברוך הוא מחל לי, ונשאר עליי עונש הנד בלבד. אמר לו: כיצד היה הדבר? אמר לו: מפני ששבתי והודיתי לפניו. אמר אדם: וכי כך גדול וחזק כוחה של התשובה, ואני לא ידעתי, התחיל לשבח את אדונו ולהודות לו. פתח ואמר: "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת טוֹב לְהֹדוֹת לה' " {{ממ|תהלים|צב|א}}. כלומר, טוב לשבח, לשוב בתשובה ולהודות לפני הקדוש ברוך הוא. ===המשך הזוהר=== ואמר רבי יצחק: מאותה שעה שהרג קין את הבל, נפרד אדם מאשתו, שתי רוחות נקביות היו באות ומזדווגות עמו, והוליד רוחות ושדים המשוטטים בעולם. ואל יקשה לך דבר זה, שהרי אדם, כאשר הוא בשנתו, באות רוחות נקביות ומשחקות עמו, ומתחממות ממנו, ויולדות לאחר מכן, ואלו נקראים נגעי בני אדם. ואינם משתנים אלא לדמויות של בני אדם. ואין להם שערות בראשם. ועל כן נאמר בשלמה: "הֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם" {{ממ|שמואל ב|ז|יד}}. וכן גם באופן זה, רוחות זכריות באות אל נשות העולם, והן מתעברות מהן, ויולדות רוחות, וכולם נקראים נגעי בני אדם. לאחר מאה ושלושים שנה, התלבש אדם 5lyr8xrc6itmv42lbh4nwjqxxw71lwu שיחת ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת גיטין/פרק רביעי 107 1745259 3026809 2026-07-24T14:37:26Z Nahum 68 /* סימִני פיסוק בתוך תבניות */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 3026809 wikitext text/x-wiki == סימִני פיסוק בתוך תבניות == סימִני הפיסוק נכנסים לך לתוך התבניות. תסדר את זה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:37, 24 ביולי 2026 (IDT) 09sggay0cilm96w3o2qym19mw90btl5 3026810 3026809 2026-07-24T14:41:47Z Nahum 68 3026810 wikitext text/x-wiki == סימִני פיסוק בתוך תבניות == {{א|מִאירושולי}}, סימִני הפיסוק נכנסים לך לתוך התבניות. תסדר את זה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:41, 24 ביולי 2026 (IDT) pimtr8e4yrjdtpnoyqolgfdu4v4cihz 3026811 3026810 2026-07-24T14:44:52Z Nahum 68 3026811 wikitext text/x-wiki == סימִני פיסוק בתוך תבניות == [[משתמש:מִאירושולי]], סימִני הפיסוק נכנסים לך לתוך התבניות. תסדר את זה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:44, 24 ביולי 2026 (IDT) fdyjla0tw61uhb16s91qdkk94mggb53 3026812 3026811 2026-07-24T14:46:11Z Nahum 68 3026812 wikitext text/x-wiki == סימִני פיסוק בתוך תבניות == [[משתמש:מאירושולי]], סימִני הפיסוק נכנסים לך לתוך התבניות. תסדר את זה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:46, 24 ביולי 2026 (IDT) mfnga88qip8i1bj7oyvwtbdy0brrles