שיחת משתמש:Dovi

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.13</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Dovi</title>
    <ns>3</ns>
    <id>33</id>
    <revision>
      <id>3037651</id>
      <parentid>3026167</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T12:21:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* סוגריים בערוך השולחן */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3037651</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="48258" sha1="0ny00t3v3zhqfknnq37wygq00oxpgnc" xml:space="preserve">כאן בדף שיחתי ניתן לדווח על טעויות ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' וב'''[[תרגום אונקלוס]]''', וגם כמובן לפנות אלי למטרות אחרות. לחץ על [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new &quot;פסקה חדשה&quot;] כדי להתחיל דיון חדש.&lt;div dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Here at my talk page you can report errors in '''[[:en:User:Dovi/Miqra according to the Mesorah|Miqra according to the Mesorah]]''' and '''[[תרגום אונקלוס|Targum Onkelos]]''', or contact me for any other reason. Click on [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new Add topic] to begin a new discussion.
&lt;/div&gt;
{{ש}}
__TOC__
==ארכיון==

'''ארכיון לדף השיחה שלי:'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון א|א]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ב|ב]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ג|ג]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ד|ד]]''' (05.10-12.12)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ה|ה]]''' (01.13-08.13)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ו|ו]]''' (24.10.2013-04.01.2022)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ז|ז]]''' (13.01.2022-31.12.2024)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ח|ח]]'''

== פרשת ויגש (בראשית מה יד): ויפל על צוארי בניָֽמִן־אחיו ==

אמנם הנוסח בלנינגרד בנימִֽן־ (וניתן אף להסתפק אם קיימת געיה בכלל, אבל נראה יותר שהיא קיימת), אבל בכתבי יד ששון 
בניָֽמִן־ (ניתן לראות את זה בבירור בתורה ששון, בתנ״ך ששון לא סומן החירק כלל), וכן בכת״י וטיקן 448 (דף 61r , יש שם בעיה עם סידור הדפים), וכ״כ מנחת שי, ובחילופין מישאל נכתב שלא נחלקו בזה ב״א וב״נ, וכן הוא בברויאר ובמק״ג הכתר. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 10:58, 10 בינואר 2025 (IST)

:תודה [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]]! [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%94/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236117&amp;diff=2899983&amp;oldid=2859185 הוספתי תיעוד]. כשאתה מבצע תיקון, אם יש אפשרות חשוב לתעד מייד את נוסח כתי&quot;ל, ואז יהיה ברור שיש מה לדון בתיבה. אח&quot;כ אפשר להוסיף.

:שאלה: מהו היתרון בנוסח הגעיות בכת&quot;י ותיקן 448? לפי הקטלוג התרגום מאוד חשוב בו, ויש גם מסורה מיוחדת. מישהו בדק בו ניקוד וטעמים וגעיות? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:51, 10 בינואר 2025 (IST)

== מזמור קנ&quot;א\תהלים קנא ==

ר' אבי, האם תוכל בבקשה לפנות זמן ולחוות דעתך בנושא שם הדף הראוי ל[[מזמור קנ&quot;א]] \ [[תהלים קנא]], בדיון המתקיים בדף [[שיחת משתמש:פעמי-עליון]]? אעריך זאת מאוד. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:48, 18 במרץ 2025 (IST)

== קמץ ב&quot;בז לרעהו&quot; ==

[[שיחת קטגוריה:משלי יא יב#קמץ קטן או גדול ב&quot;בז&quot;]]

אשמח לתשובה [[משתמש:J. Nord|J. Nord]] ([[שיחת משתמש:J. Nord|שיחה]]) 16:31, 2 באפריל 2025 (IDT)

== לא אד&quot;ו ראש ולא בד&quot;ו פסח ==

פסח השנה (תשפ&quot;ה) יוצא ביום ראשון ולכן חול המועד ביום שני אבל אין בטבלה את הקריאה של חול המועד היוצא ביום שני של פסח.
באותו האופן אם לא בד&quot;ו פסח אז למשל לא יכול להיות שיום שלישי יהיה חול המועד א של פסח [[משתמש:Yaakov shitrit|Yaakov shitrit]] ([[שיחת משתמש:Yaakov shitrit|שיחה]]) 09:37, 14 באפריל 2025 (IDT)
: לא הבנתי מה חסר לך בטבלה. פסח חל השנה ביום ראשון והטבלה אומרת שבט&quot;ז בניסן קוראים &quot;שור או כשב&quot;. מועדים לשמחה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:44, 14 באפריל 2025 (IDT)

== אנא ה' הושיעה נא ==

שבוע טוב,

ראיתי השבת שבסידור קורן מופיע שיש להגות &quot;הוש֫יעה&quot;. כדי להבין למה, בדקתי בגרסה שלהם וראיתי שבתנ&quot;ך קורן המילה מוטעמת במונח בלבד באות שי&quot;ן. רציתי להשוות את זה למקרא על פי המסורה ולא ראיתי תיעוד של הגרסה הזאת. היא מופיעה בעוד גרסאות של מקראות גדולות שהסתכלתי בהן. אשמח להוסיף את הגרסה. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 22:19, 19 באפריל 2025 (IDT)
: לא כל שטות של קורן ראויה לתיעוד לענ&quot;ד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 20 באפריל 2025 (IDT)
::אני מסכים שאי-אפשר להעיר על כל הטעמה חריגה בדפוסים בכלל, ובדפוס קורן בפרט. ברובם אין שום משמעות. ביחד עם זה, חשוב להעיר במקומות שהמדקדקים עוסקים בהם או שאנשים נוטים לשאול. במקום הזה יש לא רק דיון במ&quot;ש, אלא גם שבסידורים רבים מציינים ב&quot;הושיעה&quot; שהיא מלעיל. הוספתי הערה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:56, 23 באפריל 2025 (IDT)
:::תודה רבה @[[משתמש:Dovi|Dovi]]!
:::בהקשר לשיח, אשמח להבהרה בנוגע לדברים שנכנסים לגרסה זו ולדברים שלא. חשבתי שיש כאן רשימה של כל גרסאות המסורה וכמובן של כתבי היד. לא ידעתי שיש כאן השמטה של מסורות הדפוסים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 14:20, 23 באפריל 2025 (IDT)
::::ממליץ לך לקרוא את ההקדמה למהדורה. אין כאן &quot;השמטה של מסורות הדפוסים&quot;, כי המהדורה איננה מיוסדת על הדפוסים ואין מה להשמיט. היא מיוסדת על כתר ארם צובה וכת&quot;י לנינגרד, ולכן יש חובה לציין כל חריגה מהם וכל נקודה לא ברורה בהם. לעתים הדפוסים שופכים קצת אור על השאלות הללו, לפחות בתור השוואה, ולכן ציינו אותם. בנוסף לכך, יש מקומות שנוסח הדפוסים כה שגור בפיהם של הקוראים, עד כדי כך שכדאי לציין את ההבדל בינו לבין נוסח כתבי היד. עשיתי כך פעמים רבות בתורה, אבל יש מקום לשפר. גם במזמורי הלל, כמו בפסוק הזה, הצורך הזה קיים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:16, 23 באפריל 2025 (IDT)

== לגרמיה / פסק ==

אם אני מבין נכון, לגרמיה מוצג בצורה בולטת יותר מסתם פסק. למשל, בבראשית א' 29 (במלה &quot;עשב&quot;) הוא מוצג כקו עבה:

[[:קטגוריה:בראשית א כט]]

אבל בבראשית א' 21 גם כן יש לגרמיה (במלה &quot;החיה&quot;), אבל משום מה הוא מוצג כקו חלש:

[[:קטגוריה:בראשית א כא]]

האם זה אינו לגרמיה? יש באותה מלה &quot;מונח&quot; מתחת ליו&quot;ד. [[מיוחד:תרומות/2A02:14F:F:8079:A807:2FC7:4E81:55AC|2A02:14F:F:8079:A807:2FC7:4E81:55AC]] 09:55, 1 במאי 2025 (IDT)
: בבראשית א 21 במלה &quot;החיה&quot; אין לגרמיה אלא פסק רגיל, שכן במלה &quot;הרומשת&quot; יש פזר. לעומת זאת, כאשר לאחר המונח בא רביע או מונח רביע, הרי המונח שלפניו הוא לגרמיה. 
: כעיקרון, לפני רביע בא לגרמיה (וכן לפני מהפך פשטא, או לפני קדמא ואזלא). לעומת זאת, לפני פזר בא מונח רגיל עם פסק. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:50, 1 במאי 2025 (IDT)

תודה על שאלתך ועל הרצון לדיוק, ותודה נחום על התשובה הנכונה. ראו במבוא למידע מפורט על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#פסק ולגרמיה|ההבחנה בין &quot;פסק&quot; ל&quot;לגרמיה]]. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:32, 2 במאי 2025 (IDT)

== Contacting you ==

Is there a way I can contact you in English about use of your MAM text? [[מיוחד:תרומות/183.182.111.122|183.182.111.122]] 10:11, 18 במאי 2025 (IDT)

Sure! Just log in to Wikisource, click on &quot;Tools&quot;, and select &quot;Email this user&quot;. I'd be happy to help however I can. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:34, 18 במאי 2025 (IDT)

== שינוי קישור למקרא בויקיטקסט ==

[[משתמש:Dovi|Dovi]], [https://he.wikisource.org/w/index.php?diff=2960542 עריכה] זו בסדר? [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 13:55, 12 באוקטובר 2025 (IDT)

:כן, כך צריך להיות. תודה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:33, 12 באוקטובר 2025 (IDT)

== הטעמה באיוב ו י ==

{{מ:דחי|בְ֭חִילָה|בְ֭חִילָ֭ה}} - על פי מה קבעת את ההטעמה מלרע? מסברה? זו לא צורה מוארכת של חיל? [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 15:27, 15 באוקטובר 2025 (IDT)

:תודה רבה על תשומת הלב והדיוק בשאלה! לא שמתי לב לזה קודם. בדקתי עכשיו, ו[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%95%D7%91_%D7%95/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=238996&amp;diff=2960832&amp;oldid=2912427 הוספתי הערת נוסח]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:27, 15 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה! [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 21:25, 16 באוקטובר 2025 (IDT)

== וריקה וגעיה בשופטים ז' ז' ==

במילה &quot;המלקקים&quot; בשופטים ז' ז' יש בכתר חטפים באות מ' ובאות ק' וגעיות באות ה' ובאות ל', אך במהדורה מסומנת רק הגעיה ב-ה' והווריקה ב-ק' (אולי בהשפעת המילה &quot;המלקקים&quot; שבפסוק הקודם, שאכן מופיעה בהתאם לכתר). [[משתמש:עשהאל|עשהאל]] ([[שיחת משתמש:עשהאל|שיחה]]) 00:56, 28 באוקטובר 2025 (IST)

:תודה [[משתמש:עשהאל|עשהאל]]! [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%96/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236813&amp;diff=2962084&amp;oldid=2907888 '''תיקנתי''']. בבקשה לבדוק שוב שהכל בסדר עכשיו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:05, 28 באוקטובר 2025 (IST)

== הצעה – ציטוט בוויקיטקסט מתוך מקרא על פי המסורה ==

אני עורך ערכים בוויקיטקסט, בעיקר כאלה שהם חלקים מהתפילה ומוסיף להם סימני הטעמות (כשמדובר במלעיל ולא במלרע). התפילה בנויה לרוב על פסוקים וכדי לכתוב אותם בצורה מדויקת אני מעדיף להשתמש בתבנית שתביא לי את המידע ממקור מהימן, אבל כרגע אין תבנית שתיתן לי את הפסוקים עם מיקומי ההטעמות שלהם (נגיד עם אפשרות של םֽ או ם֫). להבנתי משיחה עם @[[משתמש:נחום|נחום]] המידע שמגיע לתבניות צת וצת לעיצוב הוא מהגרסה המנוקדת. אני חושב שאפשר לשפר את זה משני כיוונים:
1. אני חושב שחבל שהמידע לא מגיע מהפרויקט הענק של ויקיטקסט – מקרא על פי המסורה.
2. אשמח שתהיה לי אפשרות ציטוט פסוקים עם סימון מיקומי ההטעמות (לרוב םֽ או ם֫, אפשרי לבחירת המשתמש כארגומנט).

האם לדעתך זה יהיה דבר אפשרי?

[[שיחת תבנית:צת]] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 11:40, 29 באוקטובר 2025 (IST)

== יחזקאל לו:לח &quot;קדשים&quot; קמץ הקוף ==

'''הדיון הועבר אל [[שיחת ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#קמץ קטן]].'''

== Ps 53:6.3 ==

פָּ֥חֲדוּ פַחַד֮
.It seems to me that the first syllable in this word could use a stress helper above it
David E. S. Stein— [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-30591-86|&amp;#126;2025-30591-86]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-30591-86|שיחה]] 16:28, 30 באוקטובר 2025 (IST)

:תודה דוד. אבל הוא '''[[תהלים נג/טעמים#נג ו|כבר נמצא שם]]'''! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:00, 30 באוקטובר 2025 (IST)

== נקודה בו&quot;ו עיצורית ==

כפי שאתה מציין [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|במבוא למקרא]], הושמטו הנקודות בו&quot;וים עיצוריות, לפי דבריך כדי למנוע בלבול. לכאורה הנקודות הללו הן דגשים חזקים, שמשפיעים על הקריאה, ואם כן דוקא השמטה שלהן היא שיש בה משום גרימת טעות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:20, 6 בדצמבר 2025 (IST)

:בוקר טוב ושבוע טוב. תודה רבה על תשומת הלב! לא מדובר על דגש, אבל מה שכתבתי במבוא לא היה מספיק כדי להבהיר את זה. ראה [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|במבוא]] עכשיו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:49, 7 בדצמבר 2025 (IST)

::כמדומני שגם את הנקודה המסומנת בא' ב[[ויקרא כג יז]] ו[[בראשית מג כו]] יש מסבירים באותו אופן, שלא מדובר בדגש חזק (שלא אמור היה לבוא כאן), אלא בסימן שהא' עיצורית ולא תיבלע קריאתה. אמנם שם כן נהגו בדפוסים לסמן את הנקודה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 12:23, 7 בדצמבר 2025 (IST)

:::נכון, יש דמיון ניכר בין התופעות (נקודה באות לפני שורוק). יש גם שוני: אכן אפילו בדפוסים הקפידו על א' דגושה, ולא במקרה. המסורה הקפידה להורות במפורש על הדגשים האלה באל&quot;ף, והיא קוראית להם במפורש &quot;דגש&quot;. לכן יש עקביות גבוהה בנושא הזה בכתבי־היד (ובהמשך אחר כך בדפוסים). לכן ההסבר שהבאת יאה לתופעה: &quot;סימן שהא' עיצורית ולא תיבלע קריאתה&quot;. לעומת זאת, אין התייחסות בהערות המסורה לנקודה בוי&quot;ו עיצורית ואין הקפדה בכתבי־היד (ולרוב היא לא נכתבת). וההסבר שמציע ייבין הוא בעצם הפוך: הנקודה לא באה לסמן שהאות וי&quot;ו עיצורית, אלא לסמן &quot;שבמקרה זה הו' מבוטאת כתנועה ממש (היינו: uu); שהרי העיצור ו נֶהגה בדרך כלל כחצי תנועה, וכשבאה אחריו תנועת u, שהיא מסוגו, מתקרבת הגייתו להגיית תנועה ממש&quot;. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:56, 7 בדצמבר 2025 (IST)

== ויקרא י' פסוק ד' ==

בפסוק יש ציון במסורה לתלישא גדולה וגרשיים, אולם בתצוגה [[ויקרא י ד|כאן]] הסימון נראה כפול, מדוע ?
תודה, מתן [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-60674|&amp;#126;2026-60674]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-60674|שיחה]] 00:06, 4 בינואר 2026 (IST)
:בוקר טוב, ותודה על תשומת הלב לפרטים! ראה בבקשה את '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#גרש או גרשיים ותלישא גדולה בתיבה אחת|ההסבר כאן]]'''. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:29, 4 בינואר 2026 (IST)

== דפים במרחב שלך שאולי כבר אפשר למחוק ==

למשל [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר ויקרא/שלם]], [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר ויקרא/כ]]

אולי גם [[משתמש:Dovi/מקרא מבואר ספר שלם]]

הם מופיעים בדפי קטגוריה ובדפי &quot;דפים המקושרים לכאן&quot;. זה לא קריטי, אבל קצת מפריע.

אולי אפשר למחוק את התוכן שלהם וליצור מהם הפניה לדפים התואמים במתחם הראשי? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:17, 21 בינואר 2026 (IST)

:למיטב ידיעתי הם נשארו עם התוכן הנוכחי בתור תיעוד כלשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 21:21, 21 בינואר 2026 (IST)

בוקר טוב. מכיוון שהעבודה התחילה במרחב האישי בתור טיוטות, אז חלק מה&quot;היסטוריה&quot; של דפי המקרא נמצא בדפים כאלה. אין כאן שום דבר קריטי. אבל אולי כדאי באמת להפוך אותם להפניות במקום למחוק לגמרי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 05:29, 22 בינואר 2026 (IST)
:מעולה!  לקחתי את [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/נשא|פרשת נשא]] בתור ניסוי. השארתי את [[:תבנית:דף היסטורי משתמש]] שהיא בעצם סוג של הפניה וגם הסבר למה קיים הדף הזה. מקובל?  אני יכול לכתוב בוט שיעשה את זה לכל הדפים שיש בהם [[:תבנית:דף היסטורי משתמש]]? 
:נ.נ. אנחנו מחכים כצאן ללא רועה לשמוע את דעתך לגבי הפסיקים, השורות נפרדות, ולגבי מהדורת הכתיב ב[[שיחה:מקרא]]. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 07:54, 22 בינואר 2026 (IST)

== אי עקביות בתנ&quot;ך הפונטי בתעתוק דחיק ==

ערב טוב,

רציתי להסב את תשומת לבך לכך ש[https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/tnkh/A2-Exodus/20.html בתנ&quot;ך הפונטי]  בספר שמות פרק כ, בפסוק כ ובפסוק כא מסומן דחיק ב'''לִּ'''י
{| class=&quot;wikitable&quot;
|תַּעֲשֶׂה־'''לִּ'''י
|ta·‘ă·se-'''llí'''
|}
לעומת זאת, בפרק יט', פסוק [https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/tnkh/A2-Exodus/19.html כג]: כִּֽי־אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה '''בָּ֙'''נוּ֙ לֵאמֹ֔ר אמור להיות דחיק [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%93%D7%97%D7%99%D7%A7/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%9B%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%93%D7%97%D7%99%D7%A7_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90#:~:text=%D7%91%D6%B8%D6%BC%D6%99%D7%A0%D7%95%D6%BC%D6%99%20%D7%9C%D6%B5%D7%90%D7%9E%D6%B9%D6%94%D7%A8%20(-,%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%99%D7%98%2C%20%D7%9B%D7%92,-)%2C%20%D7%95%D6%B7%D7%99%D6%B9%D6%BC%D6%A8%D7%90%D7%9E%D6%B6%D7%A8%20%D7%99%D6%B0%D7%94%D7%95%D6%B9%D7%A9%D6%BB%D7%81%D6%9C%D7%A2%D6%B7%20%D7%90%D6%B6%D7%9C%2D%D7%9B%D6%B8%D6%BC%D7%9C] וכך מסומן גם בתנ&quot;ך סימנים, שגם בו מסומן דחיק באות בי&quot;ת, וגם על פי הדקדוק נראה לי שזה אינו דגש קל, אבל בתנ&quot;ך הפונטי מסומן רק דגש קל.
{| class=&quot;wikitable&quot;
|בָּ֙נוּ֙
|'''ba'''·nu
|}
נראה שגם בשאר התנ&quot;ך קיימת אי עקביות זו בתעתוק הדחיק, שבאותיות בג״ד כפ״ת הוא מסומן כדגש קל (כיוון שב'על התורה'  לא מסומן דחיק כדגש חזק באותיות בג״ד כפ״ת), ובשאר האותיות הוא מסומן כדגש חזק.

לפיכך, מומלץ לקבוע שיטה עקבית לתעתוק הדחיק, שתשמור על עקביות בין אותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת לשאר האותיות. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 21:15, 3 בפברואר 2026 (IST)

:בוקר טוב, ותודה על ההערה החשובה. אפנה אותה אל המתכנת שבנה את התנ&quot;ך הפונטי. לשם כך הוא לקח את הסימון של &quot;שווא נע&quot; ו&quot;דגש חזק&quot; מאתר על התורה (בשיתוף פעולה, ואנחנו מודים להם על כך). מקור הבעיה, כנראה, הוא הקושי לאתר ולסמן דחיק לאורך התנ&quot;ך באופן אוטומטי בתור בסיס ראשוני. כלומר: קל לאתר אותו ברוב האותיות, אך קשה יותר באותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת. אמנם ייתכן שיש דרך לעשות את זה. אם תרצה, אוכל לשתף אותך בדיון מול המתכת, ואולי תוכל לעזור בביצוע ובידוק. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:14, 4 בפברואר 2026 (IST)
::ערב טוב, תודה על התשובה המהירה, אני לא מומחה לדקדוק, ואני סומך עליכם (אלא אם תגיעו למסקנה לא לבצע את זה עכשיו, אלא להתמקד בדברים אחרים, או שאין לכם עכשיו את המשאבים לביצוע הסימון) שתבצעו את זה באופן מקצועי ומדויק. לדעתי, אם אי אפשר לבצע את הסימון באמצעות קוד, אולי אפשר לבקש מהוצאה שמסמנת דגש חזק, שתשתף איתכם את רשימת הדחיק, לדוגמה ממכון סימנים, במהדורתו המבוססת על הכתר (במהדורה של התנ&quot;ך שיש אצלי, נראה לי משנת תשע&quot;ה שבו יש סימון של דגש חזק גם בדחיק),ואפשר לבקש מהם שישחררו את רשימת הדחיק לציבור דרך המיזם (אני לא יודע מה הסיכויים שהם יסכימו לשחרר את זה, אבל אם כן אז יהיה יחסית קל להוסיף את הסימון למהדורה). אני רוצה גם להביע הערכה למיזם באופן כללי, על הנגשת  נוסח המסורה בצורה חופשית,עם סימון של כמעט כל מה שצריך לקריאה, ובצורה המותאמת לקורא, דבר שכמעט ולא נעשה (אולי רק מכון סימנים ותיקון קוראים חורב), אז תודה רבה על כל ההשקעה בעריכה ובהגהה של התנ&quot;ך. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 21:38, 4 בפברואר 2026 (IST)

== סדרים וגרסת דף אחד של ספרים ==

בזמן השוואה יחסית מהירה ולא קפדנית של הסדרים בין מקרא על פי המסורה ורשימת הסדרים של [https://shivalevitzaron.org/wp-content/uploads/2025/09/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9A-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8.pdf שיבה לבצרון] (וכשנמצאה חוסר התאמה גם עם של [https://www.tanachyomi.co.il/PDFFiles/prakim.pdf תנ״ך יומי]), מצאתי את חוסר ההתאמות הבאות:
#שמואל סדר ג: מופיע בשמואל א ג:יט במקום ג:כ
#שמואל סדר יג: מופיע בשמואל א כ:ה במקום כ:ד
#שמואל סדר כא: מופיע בשמואל ב ב:ו במקום ב:ז
#מלכים סדר כב: מופיע במלכים ב ו:ז במקום ו:כג
#ישעיהו סדר כו: לא מופיע במקום ישעיהו סה:ט
בנוסף לכך, בדקתי את הסדרים לרוב בגרסאות הדף אחד של הספרים, ומצאתי טקסט (שכנראה לא מתאים שיהיה שם) במקומות הבאים:
ירמיהו יז:כו (סדר ט*): מופיע {{נוסח|
ירמיהו ל:לב: מופיע {#קטע:משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר ירמיהו/ל|ירמיהו ל}}
תהילים צז:יב: דומה לנמצא מתחת, בדברי הימים
דברי הימים ב לד:לג: #קטע:דברי הימים ב לה/טעמים#קטע:דברי הימים ב לו/טעמיםתבנית:מ:טעמי המקרא-סוףתבנית:מ:שוליים-סוף [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 21:38, 13 בפברואר 2026 (IST)
:שבוע טוב, ותודה על ההערות. עיקר המהדורות שצריך לבדוק לגבי שאלות מהסוג הזה: ברויאר (על פי כתר ארם צובה), וקורן (עשיתי השוואה מולו). וחשוב לבדוק ב'''[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים]''', לקרוא [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן במבוא]].
:אני רואה 5 מקומות ברורים בשאלתך (ראה למעלה), שמתוכם שלושת הראשונים הם שאלה של הזזה של פסוק אחד. אבדוק אותם בעזר&quot;ה. אחר כך #4 (מל&quot;ב ו) יש כבר הסבר בהערת נוסח, ו-#5 בסוף ישעיהו צריך לבדוק.
:אחר כך אינני מבין את ההמשך בדבריך. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:08, 14 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה שוב! ראה בשינויים האחרונים בסדרים ובהערות הנוסח, בכולם יש תיקון כלשהו חוץ מ-#4. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:50, 14 בפברואר 2026 (IST)
::מה שכתבתי אחר כך הוא לגבי טקסט שכנראה לא אמור להיות בגרסת ״דף אחד״ של הספרים שציינתי, איפה שציינתי. כלומר, בגרסת דף אחד של [[ספר ירמיהו/טעמים|ירמיהו]], מופיע בפרק יז פסוק כו (שיש שם את סימון הסדר ט*) את הטקסט ״{{נוסח|״ (חשבתי שכתבתי שזה הטקסט שנמצא שם כשכתבתי את התגובה), וכך גם לשאר המקומות. יצא שנתקלתי במקרים האלה בזמן שהשוואתי את הסדרים, ולא השוואתי בגרסת ״דף אחד״ של כל ספר בהתחלה, אז אני לא יודע אם יש עוד מקרים כאלה [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 23:22, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::אם אתה מסתכל בדף העריכה בדף של פרק, אז קוד כגון ״{{נוסח|״ הוא תחילת תבנית. התבנית הזאת מכילה הערת נוסח, כלומר הערה הבאה להסביר את קביעת הנוסח המופיע בספרים. לילה טוב. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 23:27, 14 בפברואר 2026 (IST)
::::לא הסתכלתי בדף העריכה, הטקסט הזה הופיע כמו טקסט רגיל [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 23:31, 14 בפברואר 2026 (IST)
תודה, עכשיו אני מבין. לגבי ירמיהו, יש שתי תקלות בקוד. את השנייה פתרתי עכשיו, אבל עוד לא הבנתי איך לפתור את הראשון. לגבי תהלים ודברי הימים, אין כאן טעות. הבעיה נובעת מהמגבלות שהאתר שם על גודל הדפים. כעת אי אפשר להציג את הספרים האלה במלואם, ובמקום זה רואים את הקישורים בסוף במקום את הטקסט הנכון. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:36, 15 בפברואר 2026 (IST)

== סימן רָפֶה ==

בוודאי כבר התייחסת לכך, בשיחה, או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה]] אך לא מצאתי. 

למשל ב&quot;וּֽלְﬞהַבְדִּ֔יל&quot; - מה הצורך של הסימן מעל האות ל? או מעל האות רי&quot;ש מספר פעמים ב[[בראשית כז/טעמים]]?

ושאלה נוספת: למה [https://unicode-explorer.com/c/FB1E HEBREW POINT JUDEO-SPANISH VARIKA] ולא [https://unicode-explorer.com/c/05BF HEBREW POINT RAFE]?

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 12:26, 4 במרץ 2026 (IST)

:זה נועד לסמן שוא נע, וזו גם הסיבה שהסימן שונה. ועיין [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפסקה הרלבנטית במבוא]] (בפרט בסופה). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ו באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:30, 4 במרץ 2026 (IST)

::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש]] על התשובה המהירה והנכונה. [[משתמש:Ori229|אוֹרי]], אולי נכון שתדע שיש גם רפה אמיתי במקומות שונים, ראה [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#סימן הרפה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:16, 4 במרץ 2026 (IST)

:::תודה לשניכם. הבנתי היטב את השימוש בסימן רפה. לגבי סימן וריקה - אני לא בטוח - תגידו לי אם אני מבין נכון:
לפי כללי הדקדוק הבסיסיים, &quot;חטף&quot; (חטף-פתח, חטף-סגול או חטף-קמץ) מופיע בדרך כלל באותיות גרוניות (א, ה, ח, ע) כדי לסייע בהגיית השווא. אולם, בכתבי יד עתיקים ומדויקים כמו כתר ארם צובה, מופיעים לעיתים חטפים גם באותיות רגילות.

'''הרב ברויאר''': החליט להפוך את כל החטפים הללו לשוואים רגילים. נימוקו: סימון החטף הוא רק &quot;מנהג&quot; להדגשת הקריאה ולא חובה הלכתית-מסורתית. הוא חשש שקורא מודרני יתבלבל ויחשוב שמדובר בתנועה רגילה.

'''מהדורת &quot;הכתר&quot;''': מתחו ביקורת על ברויאר. לטענתם, אם הכתר סימן חטף, עלינו להעתיק אותו בדיוק כפי שהוא, כי זו שיטת המסורה המקורית.

'''פשרה אצלינו''': כותבים שווא (כדי לא לבלבל את הקורא), אבל מוסיפים מעל האות את הסימן &quot;וריקה&quot;. כך הקורא יודע שבכתב היד המקורי היה שם חטף ושמדובר בשווא נע שיש להגות בבירור.

השימוש בסימן הוָרִיקָה מגיע מלאדינו. בדומה ליידיש שמשתמשת באותיות עבריות, גם הלאדינו נכתבה באותיות עבריות. כיוון שבספרדית יש צלילים שאינם קיימים בעברית המקראית, השתמשו בוריקה כסימן דיאקריטי (סימן הבחנה) כדי לשנות את הגיית האות. לדוגמה: בֿ (ב עם וריקה): נהגית כמו בית רפה.

השאלנו אצלינו את הוריקה מלאדינו כדי לסמן שוא נע. למה דוקא את הוריקה? כי הסימן דומה לסימן הרפה, וכך הקורא מבין שיש כאן הדגשה של &quot;תיקון קוראים&quot; לגבי ניקוד יוצא דופן. 

::אכן כך? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:43, 4 במרץ 2026 (IST)

סיכום יפה [[משתמש:Ori229|אוֹרי]]. קצת הוספת דיוק: &quot;כך הקורא יודע שבכתב היד המקורי היה שם חטף '''כדי להורות על הנעת השווא''' שיש להגות בבירור... השאלנו אצלינו את הוריקה מלאדינו כדי לסמן שוא נע '''באותם מקומות שבכתבי־היד עושים את זה על־ידי כתיבת חטף'''.&quot; כדאי לדעת ש[[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]] מקדם את התהליך להוספת תווים ביוניקוד לשווא נע ודגש חזק. כשיהיה בעזר&quot;ה תו כזה לשווא נע, אז יהיה מקום לשקול את מחיקת ה&quot;וריקה&quot;, ואולי להשתמש בו לצורך אחר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 4 במרץ 2026 (IST)

== בעיה במהדורת הכתיב והמנוקדת ==

ערב טוב, ב[[:קטגוריה:תהלים לח כא]] וב[[:קטגוריה:שיר השירים א ה]] לדוגמה יש שגיאה בתצוגה של מהדורת הכתיב ומהדורת הניקוד, שחלק מהתבניות מכניסות טקסט לתוך הפסוק. כלומר &quot;שחורה אני ונאוה בנות ירושלם ד=כאהלי קדר כיריעות שלמה.&quot;;&quot;וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת רדופי לגבי קמץ קטן בתיבה זו ראו ויינברג 3.2.1.3; במהדורת סימנים הדפיסו קמץ רחב וגעיה, ואילו בתנ&quot;ך קורן קמץ קטן עם מתג.&quot; כלומר כנראה( לא בדקתי בעוד מקומות) הקוד של מהדורת הניקוד ושל מהדורת הכתיב לא 'יודע' להתמודד עם התבנית של קמץ במחלוקת ושל הערות נוסח . [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 22:03, 5 במרץ 2026 (IST)
: מתייג את {{א|Ori229}}.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 05:14, 6 במרץ 2026 (IST)
: מעתיק מן המזנון:
:::: אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים. [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) [[ויקיטקסט:מזנון#c-IKhitron-20260305192800-%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9 %D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F-20260305182000|21:28, 5 במרץ 2026 (UTC+2)]]
: [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 05:18, 6 במרץ 2026 (IST)
:::::באג בתכנית ההסבה שלי - אתקן. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:17, 6 במרץ 2026 (IST)
:::::: הבעייה היא בכל המקרא, לא רק בתהילים או בשיר השירים. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:21, 6 במרץ 2026 (IST)
::::::: אכן. תיקנתי את מהדורת הכתיב על ידי בוט בכל המקרא. במהדורה המנוקדת מצאתי בעיות רק במקומות בהם היה שימוש יוצא דופן בתבניות ותיקנתי ידנית.
::::::: נחום, אם אתה מוצא טעות עדיין בבקשה תגיד לי. תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:34, 6 במרץ 2026 (IST)
תודה רבה אורי וכולכם. שבת שלום ומבורך, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:14, 6 במרץ 2026 (IST)

== המהדורה הדקדוקית \ רכיבים ==

שבוע טוב, מה שלומך?

במסגרת הצלת המידע מאתר OSHB, שכבר לא מתוחזק, רציתי לנער את ה&quot;מהדורה הדקדוקית&quot; אצלינו, שכמעט ולא היה בה מידע מועיל עד עתה.

בבקשה ראה את העדכון שעשיתי ל[[בראשית א/רכיבים]]. מה דעתך? בדף יש מידע גולמי כפי שהוא באתר המקורי, וכל התצוגה הוויזואלית ניתנת לשינויים בעתיד ב[[תבנית:דקדוק]].

תודה, אורי [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 01:04, 12 באפריל 2026 (IDT)

:איזה יופי אורי! זה יפה ושימושי!
:זה הרבה, הרבה יותר יעיל ממה שהיה קודם באזור &quot;רכיבים&quot; (עד כדי כך שקודם חשבתי שכדאי למחוק אותו). אבל החומר הזה - חשוב מאוד שיישאר אצלנו לשימוש, והוא גם מציל את המידע שנשאר שם ב-OSHB לפני שירד חלילה לטמיון.
:יפה שאפילו מצאת דרך אוטומטית להפוך את &quot;צורת יסוד&quot; לשימושי. אולי יש גם דרך לנצל את &quot;קוד מזהה מילה&quot; (לא הבנתי מה זה), ל&quot;מורפולוגיה&quot;, ול&quot;מבנה על פי הטעמים&quot; (אם הבנתי נכון האחרון מצביע על דרגתם של המפסיקים)? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:31, 12 באפריל 2026 (IDT)

::תודה רבה על העידוד.
::קוד מזהה מילה (ID) - זה סתם קוד לכל מילה ומילה בתנ&quot;ך. לא מצאתי בינתיים מה לעשות עם זה.
::מורפולוגיה - זה מה שיוצר את עיקר המידע בתחילת החלונית הצצה.
::מבנה על פי הטעמים - בזה השתמשתי ביצירת [[בראשית א/תרשים טעמים]]. אין לזה צורך במהדורה הדיקדוקית. אפשר באמת להסיר.
::צורת היסוד - בינתיים הפנתי למילון בוויקיטקסט באננגלית, אבל אני שוקל אם להעתיק אותו אלינו - ר' [[משתמש:Ori229/ארגז חול/קונקורדנציה]] - מה דעתך? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:20, 12 באפריל 2026 (IDT)
::: זה נראה לי דבר מדהים לעשות אם תמצא דרך לעשות את זה בלי יותר מדאי קושי. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:10, 12 באפריל 2026 (IDT)
:::: בכיף - הנה: [[מילון הקונקורדנציה של סטרונג]].
::::יש לי גם את כל דפי פרקי התנ&quot;ך מוכנים לטעינה - בהמשך אעלה עם בוט. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:27, 12 באפריל 2026 (IDT)
::::...סיימתי. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:58, 13 באפריל 2026 (IDT)
:::::תודה רבה [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]]! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:39, 14 באפריל 2026 (IDT)

== הערה על פרשה שאינה במסורת הרמב&quot;ם אך מצויה בכתבי היד ==

תן דעתך לנכתב ב־[[שיחה:שמות כו/הערות נוסח]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:50, 27 באפריל 2026 (IDT)

:תודה [[משתמש:Nahum|Nahum]]! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:03, 27 באפריל 2026 (IDT)

== You may be an eligible candidate for the U4C election ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Greetings,

The [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee (U4C)]] seeks candidates for the 2026 election. The U4C is the global committee responsible for overseeing enforcement of the [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]]. Elections are held annually, if elected a committee member serves for two years.

This year the U4C requires candidates to hold administrator rights on at least one wiki, which is why you are being contacted as you appear to hold this right. There are other requirements, such as candidates must be at least 18 years old and may not be employed by the Wikimedia Foundation or other related chapters and affiliates. You can find more information in the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026#Call_for_Candidates|call for candidates on Meta-wiki]]. Additionally, the committee's working language is English; some ability to communicate in English is required.

The election opens on 18 May, if you are eligible and interested you have until 10 May to submit your candidacy. There will week between for candidates to answer questions from the community. Voting takes place privately in [[m:Special:MyLanguage/SecurePoll|SecurePoll]], successful candidates must receive at least 60% support. More information is available on [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|the 2026 Elections page]], including timelines and other candidacy information. If you read over the material and consider yourself qualified, please consider submitting your name to run for the committee. If you think someone else in your community might be interested and qualified, please encourage them to run.

In partnership with the U4C -- [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User_talk:Keegan (WMF)|talk]]) 21:33, 28 באפריל 2026 (IDT) &lt;/div&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Keegan_(WMF)/test&amp;oldid=30471754 --&gt;

== פרשת בהעלותך: ויעמד אתם סביבת האהל ==

שלום,
במהדורת מקרא על פי המסרה, יש געיה כבדה לא סדירה בתיבת וַֽיעמד. ראיתי שבמקראות גדולות הכתר אין. חיפשתי בהערות הנוסח ולא מצאתי התייחסות לכך. בדקתי ומצאתי שבכת״י ל יש כנראה געיה כבדה (הדיו קצת מטושטש, אבל קו הגעיה נראה די בבירור), אבל בשאר כתבי היד שבדקתי (שני כתבי יד ששון, ווטיקן 448) אין געיה זו. גם משמע כך בחילופי מישאל שכתב שהסכימו בתיבות והֽתיצבו שם, אם אֽת כל דגי הים (שניהם עם געיה כבדה שאינה סדירה) ולא מנה את &quot;ויעמד&quot;. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 11:10, 5 ביוני 2026 (IDT)

:תודה רבה על ההערה. בדקתי עוד שורה של כתבי יד, וברוב המכריע אין געיה (רק עוד אחד חוץ מכתי&quot;ל). גם מדובר על תיבת משרת. אז אבצע את השינוי ואוסיף הערה.
:אגב שאלה: אתה בודק תמיד את כת&quot;י ותיקן 448. לא השתמשתי בכתב יד זה בעבר, חוץ מהמקרים שאתה הזכרת אותו. מה מייחד את כתב היד הזה, והופך אותו למקור חשוב בשביל געיות? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:10, 7 ביוני 2026 (IDT)
::יש״כ.
::שתי תשובות לשאלתך: אני בודק תמיד את כת״י וטיקן 448 קודם כל משום שעבורי הוא נגיש, כי השתמשתי בו כדי לערוך לעצמי נוסח לתרגום אונקלוס, ולכן רשום לי בדיוק באיזה דף נמצא כל פסוק ואני מאתר בקלות. מלבד זאת, מהתרשמותי, הערות המסרה שלו במחלוקות ב״א וב״נ מתאימות כמעט תמיד לחילופי מישאל, ולכן בעיניי הוא מאד אמין בתחום הגעיות. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 00:25, 8 ביוני 2026 (IDT)
:::תודה רבה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:33, 8 ביוני 2026 (IDT)

== ויעמדו פתח אהל מועד ==

בפרשת קרח ([[במדבר טז יח]]), בכת״י ל׳ וכאן הגעיה באות ו׳ וַֽיעמדו. בדקתי במק״ג הכתר ובמכון ממרא וראיתי ששם אין געיה כבדה באות ו׳, כצפוי (כי איון מבנה של געיה כבדה סדירה). לא התפניתי לבדוק בכתבי יד, אבל אני משער שכת״י ל הוא היחיד שהניח את הגעיה הכבדה. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 10:01, 19 ביוני 2026 (IDT)

:תודה! לפי דותן וברויאר, הגעיה בכתי&quot;ל היא געיה קלה (ימנית) באות יו&quot;ד. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%98%D7%96/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236470&amp;diff=3020753&amp;oldid=2987719 ראה תיקון]. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:51, 19 ביוני 2026 (IDT)

== תקלדה בהערות במדבר יא לב  ==

על המילה &quot;וַיַּֽאַסְפוּ֙&quot; כתוב בהערות הנוסח :&quot;...ברויאר ציין בספק שכתוב כאן וַיַּאֲסְפוּ֙ ('''חתף''' פתח באות אל&quot;ף)...&quot;

צ&quot;ל חטף. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 10:46, 6 ביולי 2026 (IDT)

:בוצע. תודה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:29, 6 ביולי 2026 (IDT)

== מתיגה בכתי&quot;ל ==

ב מלאכי פרק ב ב פסוק ה יש מתיגה ב&quot;הַֽחַיִּים֙ וְהַ֨שָּׁל֔וֹם&quot; בכתי&quot;ל (טעות?).

אין על זה הערה בהערות הנוסח.

צום קל [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 14:06, 22 ביולי 2026 (IDT)

:תודה. נכון, באמת כתוב &quot;הַֽחַיִּים֙ וְהַ֨שָּׁל֔וֹם&quot; בכתי&quot;ל, מתיגה בתיבה השניה, ומתברר שכך גם בכתי&quot;ק. בכתר ארם צובה אין, וכמו כן ש1,ל-א ובדפוסים המוכרים. מכיוון שיש כאן &quot;חבר&quot; חשוב לכתי&quot;ל הוספתי הערה. אבל בדרך כלל, אם יש הבדל בין כתי&quot;ל לכתר בניקוד וטעמים, נוסח הכתר מובא בלי להעיר על כתי&quot;ל. ישועות ונחמות, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:47, 22 ביולי 2026 (IDT)

== סוגריים בערוך השולחן ==

שואלים [[שיחה:ערוך השולחן אורח חיים תרכ|כאן]] מה מקור הסוגריים. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:21, 2 באוגוסט 2026 (IDT)</text>
      <sha1>0ny00t3v3zhqfknnq37wygq00oxpgnc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:מזנון</title>
    <ns>4</ns>
    <id>34</id>
    <revision>
      <id>3037654</id>
      <parentid>3037569</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T12:44:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* בקשת אישור: השלמת חלוקת דפים (דפוס וילנא) בתלמוד הירושלמי באמצעות בוט */ תגובה</comment>
      <origin>3037654</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="235587" sha1="f8zdhhk66lpkhk1us0dj528zpqvy5u1" xml:space="preserve">{{/פתיח}}

== הוספת שיעורי שמע לתלמוד הבבלי ==

אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף &quot;תבנית:כותרת לעמוד בגמרא&quot; – ויקיטקסט    &lt;span style=&quot;background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;&quot;&gt;
:::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]&lt;/span&gt;  יש התנגדות?
[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:36, 16 ביוני 2025 (IDT)

:מחילה שהעברתי לתחתית בלי דיון, לא ראיתי שפתחת על כך פיסקה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:17, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::אולי כדאי להוסיף קישור מהבבלי לפחות לתוס שם אני מוסיף הקלטה על כל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:20, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אני חושב שדברים כאלה יכולים להישאר בתחתית הדף, אין צורך להעמיס על הקורא מיד בראש הדף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:27, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה 2025 - קריאה להגשת מועמדוּת ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]&lt;/div&gt;
שלום לכולם,

[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|הקול הקורא להגשת מועמדוּת לבחירות 2025 לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה פתוח כעת]], מיום 17 ביוני 2025 ועד 2 ביולי 2025 בשעה 11:59 לפי זמן אוניברסלי מתואם (UTC) [1]. חבר הנאמנים מפקח על עבודת קרן ויקימדיה, ותקופת הכהונה בו היא בת שלוש שנים [2]. זוהי משרה בהתנדבות.

השנה תצביע קהילת ויקימדיה מסוף חודש אוגוסט ובמשך כל חודש ספטמבר 2025 כדי לאייש שני (2) מושבים בחבר הנאמנים של הקרן. אולי את או אתה, או מישהו שאתם מכירים - מתאימים לתפקיד ויכולים להצטרף לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה? [3]

אפשר לקרוא עוד על הכישורים הנדרשים כדי להציג מועמדוּת לעמדות ההנהגה האלה, ועל אופן הצגת המועמדוּת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidate application|בדף הזה במטא־ויקי]], או איך לשכנע מישהו אחר או מישהי אחרת להתמודד בבחירות לשנה זו.

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;
יו״ר ועדת הבחירות

בשם ועדת הבחירות וועדת המשילות

[1] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Call_for_candidates

[2] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Bylaws#(B)_Term.

[3] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Resources_for_candidates&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:44, 17 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=28866958 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sister Projects Task Force reviews Wikispore and Wikinews&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Dear Wikimedia Community,

The [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs Committee (CAC)]]  of the Wikimedia Foundation Board of Trustees assigned [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Sister Projects Task Force|the Sister Projects Task Force (SPTF)]] to update and implement a procedure for assessing the lifecycle of Sister Projects – wiki [[m:Wikimedia projects|projects supported by Wikimedia Foundation (WMF)]].

A vision of relevant, accessible, and impactful free knowledge has always guided the Wikimedia Movement. As the ecosystem of Wikimedia projects continues to evolve, it is crucial that we periodically review existing projects to ensure they still align with our goals and community capacity.

Despite their noble intent, some projects may no longer effectively serve their original purpose. '''Reviewing such projects is not about giving up – it's about responsible stewardship of shared resources'''. Volunteer time, staff support, infrastructure, and community attention are finite, and the non-technical costs tend to grow significantly as our ecosystem has entered a different age of the internet than the one we were founded in. Supporting inactive projects or projects that didn't meet our ambitions can unintentionally divert these resources from areas with more potential impact.

Moreover, maintaining projects that no longer reflect the quality and reliability of the Wikimedia name stands for, involves a reputational risk. An abandoned or less reliable project affects trust in the Wikimedia movement.

Lastly, '''failing to sunset or reimagine projects that are no longer working can make it much harder to start new ones'''. When the community feels bound to every past decision – no matter how outdated – we risk stagnation. A healthy ecosystem must allow for evolution, adaptation, and, when necessary, letting go. If we create the expectation that every project must exist indefinitely, we limit our ability to experiment and innovate.

Because of this, SPTF reviewed two requests concerning the lifecycle of the Sister Projects to work through and demonstrate the review process. We chose Wikispore as a case study for a possible new Sister Project opening and Wikinews as a case study for a review of an existing project. Preliminary findings were discussed with the CAC, and a community consultation on both proposals was recommended.

=== Wikispore ===

The [[m:Wikispore|application to consider Wikispore]] was submitted in 2019. SPTF decided to review this request in more depth because rather than being concentrated on a specific topic, as most of the proposals for the new Sister Projects are, Wikispore has the potential to nurture multiple start-up Sister Projects.

After careful consideration, the SPTF has decided '''not to recommend''' Wikispore as a Wikimedia Sister Project. Considering the current activity level, the current arrangement allows '''better flexibility''' and experimentation while WMF provides core infrastructural support. 

We acknowledge the initiative's potential and seek community input on what would constitute a sufficient level of activity and engagement to reconsider its status in the future.

As part of the process, we shared the decision with the Wikispore community and invited one of its leaders, Pharos, to an SPTF meeting.

Currently, we especially invite feedback on measurable criteria indicating the project's readiness, such as contributor numbers, content volume, and sustained community support. This would clarify the criteria sufficient for opening a new Sister Project, including possible future Wikispore re-application. However, the numbers will always be a guide because any number can be gamed.

=== Wikinews ===

We chose to review Wikinews among existing Sister Projects because it is the one for which we have observed the highest level of concern in multiple ways.

Since the SPTF was convened in 2023, its members have asked for the community's opinions during conferences and community calls about Sister Projects that did not fulfil their promise in the Wikimedia movement.[https://commons.wikimedia.org/wiki/File:WCNA_2024._Sister_Projects_-_opening%3F_closing%3F_merging%3F_splitting%3F.pdf &lt;nowiki&gt;[1]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Community_Affairs_Committee/Sister_Projects_Task_Force#Wikimania_2023_session_%22Sister_Projects:_past,_present_and_the_glorious_future%22 &lt;nowiki&gt;[2]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[3]&lt;/nowiki&gt;] Wikinews was the leading candidate for an evaluation because people from multiple language communities proposed it. Additionally, by most measures, it is the least active Sister Project, with the greatest drop in activity over the years.

While the Language Committee routinely opens and closes language versions of the Sister Projects in small languages, there has never been a valid proposal to close Wikipedia in major languages or any project in English. This is not true for Wikinews, where there was a proposal to close English Wikinews, which gained some traction but did not result in any action[https://meta.wikimedia.org/wiki/Proposals_for_closing_projects/Closure_of_English_Wikinews &lt;nowiki&gt;[4]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[5]&lt;/nowiki&gt;, see section 5] as well as a draft proposal to close all languages of Wikinews[https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:Proposals_for_closing_projects/Archive_2#Close_Wikinews_completely,_all_languages? &lt;nowiki&gt;[6]&lt;/nowiki&gt;].

[[:c:File:Sister Projects Taskforce Wikinews review 2024.pdf|Initial metrics]] compiled by WMF staff also support the community's concerns about Wikinews.

Based on this report, SPTF recommends a community reevaluation of Wikinews. We conclude that its current structure and activity levels are the lowest among the existing sister projects. SPTF also recommends pausing the opening of new language editions while the consultation runs.

SPTF brings this analysis to a discussion and welcomes discussions of alternative outcomes, including potential restructuring efforts or integration with other Wikimedia initiatives.

'''Options''' mentioned so far (which might be applied to just low-activity languages or all languages) include but are not limited to:
*Restructure how Wikinews works and is linked to other current events efforts on the projects,
*Merge the content of Wikinews into the relevant language Wikipedias, possibly in a new namespace,
*Merge content into compatibly licensed external projects,
*Archive Wikinews projects.
Your insights and perspectives are invaluable in shaping the future of these projects. We encourage all interested community members to share their thoughts on the relevant discussion pages or through other designated feedback channels.

=== Feedback and next steps ===

We'd be grateful if you want to take part in a conversation on the future of these projects and the review process. We are setting up two different project pages: [[m:Public consultation about Wikispore|Public consultation about Wikispore]] and [[m:Public consultation about Wikinews|Public consultation about Wikinews]]. Please participate between 27 June 2025 and 27 July 2025, after which we will summarize the discussion to move forward. You can write in your own language.

I will also host a community conversation 16th July Wednesday 11.00 UTC and 17th July Thursday 17.00 UTC (call links to follow shortly) and will be around at Wikimania for more discussions. 
&lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Victoria|Victoria]] on behalf of the Sister Project Task Force, 23:57, 27 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Sister_project_MassMassage_on_behalf_of_Victoria/Target_list&amp;oldid=28911188 --&gt;

== Wikidata Item and Property labels soon displayed in Wiki Watchlist/Recent Changes ==

''(Apologies for posting in English, you can help by translating into your language)''

Hello everyone, the [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Wikidata For Wikimedia Projects]] team is excited to announce an upcoming change in how Wikidata edit changelogs are displayed in your [[Special:Watchlist|Watchlists]] and [[Special:RecentChanges|Recent Changes]] lists. If an edit is made on Wikidata that affects a page in another Wikimedia Project, the changelog will contain some information about the nature of the edit. This can include a QID (or Q-number), a PID (or P-number) and a value (which can be text, numbers, dates, or also QID or PID’s). Confused by these terms? See the [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Glossary|Wikidata:Glossary]] for further explanations.

The upcoming change is scheduled for '''17.07.2025''', between '''1300 - 1500 UTC'''.
The change will display the label (item name) alongside any QID or PIDs, as seen in the image below:
[[File:Apr10 edit summary on Wikidata.png|An edit sum entry on Wikidata, labels display alongside their P- and Q-no.'s]]

These changes will only be visible if you have Wikidata edits enabled in your User Preferences for Watchlists and Recent Changes, or have the active filter ‘Wikidata edits’ checkbox toggled on, directly on the Watchlist and Recent Changes pages.

Your bot and gadget may be affected! There are thousands of bots, gadgets and user-scripts and whilst we have researched potential effects to many of them, we cannot guarantee there won’t be some that are broken or affected by this change.

Further information and context about this change, including how your bot may be affected can be found on this [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|project task page]]. We welcome your questions and feedback, please write to us on this dedicated [[m:Talk:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Talk page]].

Thank you, - [[m:User:Danny_Benjafield_(WMDE)|Danny Benjafield (WMDE)]] on behalf of the Wikidata For Wikimedia Projects Team. [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:46, 14 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Danny Benjafield (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Danny_Benjafield_(WMDE)/MassMessage_Test_List&amp;oldid=28981877 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;  Upcoming Deployment of the CampaignEvents Extension&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Hello everyone,  

''(Apologies for posting in English if English is not your first language. Please help translate to your language.)''

The Campaigns Product Team is planning a global deployment of the '''[[:mw:Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents extension]]''' to all Wikisource, including this Wikisource, during the '''week of August 25th'''.

This extension is designed to help organizers plan and manage events, WikiProjects, and other on-wiki collaborations - and to make these efforts more discoverable.

The three main features of this extension are:

* '''[[:m:Event_Center/Registration|Event Registration]]''': A simple way to sign up for events on the wiki.
*  '''[[:m:CampaignEvents/Collaboration_list|Collaboration List]]''': A global list of events and a local list of WikiProjects, accessible at '''[[:m:Special:AllEvents|Special:AllEvents]]'''.
*  '''[[:m:Campaigns/Foundation_Product_Team/Invitation_list|Invitation Lists]]''': A tool to help organizers find editors who might want to join, based on their past contributions.

'''Note''': The extension comes with a new user right called '''&quot;Event Organizer&quot;''', which will be managed by administrators on this Wikisource. Organizer tools like Event Registration and Invitation Lists will only work if someone is granted this right. The Collaboration List is available to everyone immediately after deployment.

The extension is already live on several wikis, including '''all Wikipedia, Meta, Wikidata''', and more ( [[m:CampaignEvents/Deployment_status#Current_Deployment_Status_for_CampaignEvents_extension| See the full deployment list]])

If you have any questions, concerns, or feedback, please feel free to share them on the [[m:Talk:CampaignEvents| extension talkpage]]. We’d love to hear from you before the rollout.

Thank you! &lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:Udehb-WMF|Udehb-WMF]] ([[User talk:Udehb-WMF|שיחה]]) 18:40, 31 ביולי 2025 (IDT)&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Udehb-WMF@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Udehb-WMF/sandbox/MM_target_Wikisource&amp;oldid=29066664 --&gt;

== זקוק ל&quot;ויקי-עורך&quot;... ==

שלום וברכה. כידוע (או שלא...) חלוקת התנ&quot;ך לפרקים היא עבודה נוצרית שיש מאחוריה בוֹרוּת בהבנת הכתובים וי&quot;א גם אנטישמיות. לאחר עבודה ממושכת ומאומצת יש היום תחת ידי את התורה (חמישה חומשי תורה) מחולקת מחדש ע&quot;פ הפרשות הפתוחות והסתומות וכל פסוק שהוא התחלה של פרשה חדשה (פתוחה או סתומה) הוא פסוק א'. כך שאל מול הכתובת הקיימת כיום לכל פסוק בתורה (ולמשל - בראשית כ&quot;ג-ד') יש מעתה כתובת חדשה המביאה לידי ביטוי את מספר הפרשה (באותיות) בתוך הספר הנדון ואת מספר הפסוק בתוך אותה פרשה. לפני מספר ימים העליתי את הנ&quot;ל ב-2 קבצי PDF לויקיטקסט וזה נמצא שם בקישורים הבאים: 
* [[:קובץ:תורה טהורה שחור לבן.pdf]]  
* [[:קובץ:מאוחד צבעוני.pdf]]
אך הבנתי שכדי להשיג את מטרתי והיא: חשיפה ציבורית רחבה לחלוקה &quot;היהודית&quot; המתוארת לעיל אני צריך להטמיע את התוכן הנ&quot;ל אינטגרלית בויקיטקסט כך שכל גולש בויקיטקסט שיקליד בשורת החיפוש מילות מפתח כמו &quot;תורה&quot; או &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; או כל תיבה רלוונטית אחרת יקבל בתוצאות החיפוש את החלוקה הנ&quot;ל. עוד הבנתי שבשביל זה אני זקוק ל&quot;ויקיעורך&quot; שיוכל לבצע את המלאכה. כמובן שאני מדבר על עבודה בתשלום. אשמח להצעות... תודה [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 19:07, 3 באוגוסט 2025 (IDT)


:שלום וברכה. 
: הדרך המיטבית והיחידי שאני רואה שאפשר להכניס את זה אל האתר הינה ביצירת מדור חדש משלו -- צריכים להחליט על השם -- אבל כמו למשל [[תורה טהורה]] או [[תורה (חלוקה על פי פרשיות פתוחות וסתומות)]]. אם אפשר להכניס חומש שלם בתוך דף אחד (אינני יודע אם זה אפשרית מבחינת מגבלות תווים) - זה יהיה הכי טוב. החלופות האחרות - כגון (א) חלוקה לפי פרשיות השבוע או (ב) חלוקה לפי כל &quot;פרשה פתוחה/סתומה&quot; יוצרות לדעתי בעיות משלהם כדלהלן: 
* א. יש פרשיות כמו פרשת ויחי שלא מתחילות בפרשה של רווחים 
* ב. חלוקה לפי כל פרשה שלך משמעותו יצירה של כ-500 דפים אשר בממוצע יכילו כמה פסוקים בודדים...

זה הוא דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:49, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
: {{א|Roxette5}}, על הפורמט הטכני המדוייק ניתן כמובן לדון. כרגע זה לא לגמרי מעשי כל עוד אין אצלנו מתנדב שייקח זאת על עצמו (הבנתי שמר פרנק מציע תשלום עבור זה). לענ&quot;ד כדאי לדון כרגע על עצם הבקשה של מר פרנק לסיוע לפני שמחליטים על הפורמט הטכני.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:59, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

::אם מדובר בחלוקה ל-5 דפים של חומשים - אינני רואה קושי לעשות את זה בעצמי. אם מדובר בחלוקה של פרשיות השבוע או פרשיות של הרב פרנק - אז יצטרך באמת סיוע מאנשים אחרים (בתשלום או בהתנדבות).--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:30, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אוקיי. נמתין לתשובתו של {{א|Zeevfrank}}.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:58, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::::ערב טוב. התרגלתי שאני מקבל הודעה במייל על כל תגובה ולכן תשובתי התעכבה... נראה לי בסדר ליצור 5 דפים של 5 החומשים, ואם צריך אוכל כמובן לפצל את ה-PDF ל-5 (כפול שתיים... השחור-לבן והצבעוני) כפי שניתן להיווכח גם החלוקה לפרשת השבוע ולעליות (שבעת הקרואים) באות לידי ביטוי בטקסט. אם הבנתי נכון אתה כותב שאתה יכול לעשות זאת בעצמך. מעולה! אז בוא תאמר לי בבקשה &quot;מה יקר חסדו&quot;? כמה זה יעלה? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 02:07, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::הכל בסדר. אני עושה בחינם. לא מדובר במשהו באמת מסובך. מאמין שגם תוכל לעשות בעצמך. 
:::::אז מציע שנחליט על שם של הדפים ובמקביל אבקש ממך במייל לשלוח לי קובץ וורד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:08, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::: לענ&quot;ד רצוי לפרט בשם המיזם: [[תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:42, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::שלום וברכה. אני לא טוב בטכנולוגיה ומתנצל מראש אם אני עושה טעויות ברמה הטכנית של ההתנהלות כאן. עכ&quot;פ אני מבין שאני מתכתב עם שני אנשים נחום ורוקסט5. אביע להלן את דעתי בנקודות שהעליתם. 
:::::::א. אני מאוד מעריך את התנדבותך (רוקסט5) לעשות את העבודה חינם ואני רוצה לומר לך שאם &quot;הצעד הקטן לאדם&quot; שאנו עושים כאן יוביל ל&quot;צעד גדול לאנושות&quot; (עיין ערך ניל ארמסטרונג) הרי שלך (וגם לנחום) יהיה חלק בזה ואני מתכוון לכך שאולי (ועוד פעם אולי...) פרסום חומש שכזה יוביל בסופו של תהליך ארוך וממושך למהפך היסטורי שבו כל &quot;ארון הספרים היהודי&quot; יעבור לכתובות החדשות של כל פסוק בתורה שאנחנו מספקים כאן ולא נזדקק עוד לחלוקה הנוצרית.
:::::::ב. אני מקבל את ההצעה בקשר לשם המיזם עם תיקון קל: תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות. (וזאת כי מניסיוני כאשר אנשים שומעים &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; הם אינם מתעמקים ומפטירים משהו בנוסח: כן... אנחנו מכירים את זה מהחומשים בבית הכנסת... זה לא חדש... וד&quot;ל).
:::::::ג. איך אתה רוצה את קבצי ה-וורד? האם לשלוח לך את כל  55 הקבצים (קובץ פתיחה + 54 קבצים לכל פרשה מ-54 הפרשות) וכל זה כפול שתיים (שחור-לבן וצבעוני) או שאתה מעדיף לפתוח עם חומש בראשית או כל דרך אחרת שנראית לך... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:05, 5 באוגוסט 2025 (IDT)


* שלחתי לך בפרטי מייל עם המייל שלי. נא לשלוח אליי קבצים הראשונים של ספר בראשית.
* מהו ההבדל בין הצבעוני לבין שחור ולבן? אצלנו בטקסט זה לא משנה לכאורה...
* '''תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות''' אני יכול לשים בטקסט של הדף עצמו. אבל בשם שלו בחיפוש באתר - שם ארוך מדאי. אתחיל בדוגמה עכשיו ואפשר לשנות את זה ככל שמתקדמים [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]
* בברכה, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:55, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:אני מבין מהערתך שאין צבע בטקסטים של ויקיטקסט? כי אם כן אולי עדיף להעלות רק את השחור לבן... אשלח לך עכשיו לשם השוואה גם את בראשית של הש&quot;ל. [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 21:39, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:: ישנה בוויקיטקסט אפשרות לצבוע חלק מהטקסטים עם תבניות ייעודיות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::אוקיי... אז עכשיו יש בידכם את כל ספר בראשית בשתי הגרסאות (ש&quot;ל וצבעוני) בש&quot;ל הדגש הוא על כך שכל פסוק מתחיל עם רווח ובשורה חדשה ובצבעוני הפרשות והפסוקים מודגשים באמצעות הצבעים השונים. תחליטו אתם איזו גרסה עדיפה? ואולי שתיהן? ואולי הצבעוני זו עבודה מורכבת מידי...? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:44, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::: זה כבר נתון בידי [[משתמש:Roxette5]] להחליט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:46, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::::אני הולך בינתיים על שחור ולבן שהוא הפשוט יותר. קבלתי קבצים. מקווה להעלות בימים הקרובים . [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:06, 6 באוגוסט 2025 (IDT)
*::::::מעולה. אצפה לעדכון... ושוב תודה רבה. זאב [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 10:26, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

:::::::שלום {{א|Zeevfrank}}. סיימתי להעלות ספר בראשית. נמצא בדף כאן [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות/בראשית]]. מוזמן לשלוח אליי יתר החומשים משמות עד דברים. תודה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:18, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::לא אכחד ממך... התרגשתי לראות... מדובר בתחילת התגשמותו של חזון גדול בעז&quot;ה, ובשבילי באופן אישי מדובר בהגשמת חלום אישי... תודה רבה רבה... שולח לך את שאר החומשים ו... חזק חזק ונתחזק ! [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 01:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::אני שמח שיכולתי לתת לך כל כך הרבה שמחה בכזה השקעה קטנה יחסית :). אמתין לברך אותך על המוגמר בימים הקרובים אני מאמין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::בקשה קטנה... בגרעין המשפחתי שלי כותבים פרנק (ללא א') ולא פראנק... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::: בוצע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:58, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::והיכן שכתוב {אפשר להוסיף כאן פירוט...} נא להוסיף כדלהלן: בסיס לתיקון עיוות היסטורי של החלוקה הנוצרית של התורה (ושל נ&quot;ך) שחדר לארון הספרים היהודי והשתלט עליו מסיבות שונות ומשונות (כל הפרטים בהקדמה) [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 18:12, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::: תוסיף אתה. תיכנס לדף, לחץ על &quot;עריכה&quot; ותוסיף.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:31, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::::טוב... עשיתי זאת... תודה רבה... אעכל את גודל האירוע... ואנסה למשוך אותך איתי לשלב הבא... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:24, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:[[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] - נראה לי שסיימתי את העלאת החומר. תעבור עליו ובמידת הצורך נראה לי שתוכל לבצע עריכות ושינויים בעצמך. תודה רבה לך על תרומתך לעולם התורני. {{כל הכבוד}}. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:26, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::בינתיים נראה לי מושלם ואם יתבקשו שינויים אני מבטיח לנסות לעשות זאת בעצמי. עכ&quot;פ רציתי לשאול אותך מה דעתך בקשר לגרסה הצבעונית... האם זה נחוץ? מעניין? ועוד שאלה: טרם הבנתי איך הציבור ייחשף לחומש הזה? האם אני צריך לנקוט בפעולות של יח&quot;צ? האם זה אפשרי שכל גולש ויקיטקסט שיגיע ל&quot;תורה&quot; או ל&quot;מקרא&quot; יקבל בין שאר האפשרויות גם את &quot;תורה טהורה&quot;? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 23:06, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::: לענ&quot;ד אפשר להוסיף בדף הראשי של התורה קישור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

== הוספת קישור אל {{תב|דף של פסוק}} עבור חלוקת הפסוקים עפ&quot;י פרשות ==

שלום לכולם. לאחרונה הוספנו עבודתו של משתמש {{א|Zeevfrank}} של [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. מתוך רצון לתת למיזם חשיפה אני רוצה לבחון איך ניתן לשלב או לתת לו חשיפה בתוך האתר. כעיקרון - די קשה לשלב אותו לכאן בויקיטקסט כי כל המערכת שלנו מבוססת דווקא על החלוקה לפי פרקים ופסוקים הנוצרית... מה שאני עשיתי בינתיים (ובהתאם לדעת הקהילה כאן) - הוספתי קישור אל הפרויקט תחת קטגוריה של &quot;קישורים&quot; בתבנית {{תב|דף של פסוק}}. בבקשה לצפות בו ולתת את דעתכם בעניין. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:15, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

:לטעמי '''ההדגשה''' מיותרת. כמו כן, כרגע מופיע קישור אדום בדפי הנ&quot;ך, אני חושב שעדיף שזה יופיע רק בתורה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:31, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== לידיעת הציבור - שינויים שביצעתי בתבנית {{תב|כותרת לעמוד בגמרא}} ==

שלום לכם. ביצעתי שינויים אבל מוזמנים לשחזר/לשנות אם כך הקונזנסוס של הקהילה.  כלדקמן:
# הופתעתי &quot;שנמחקו&quot; כל הקישורים של דפי הגמרא אל אתרים אחרים. עד שהבנתי שהם הועברו אל תחתית הדף. לדעתי מאוד לא מובן שקורא יסתכל שם. לכן הוספתי קישור אל קישורים אלו בתחילת הדף
# מחקתי את הקישור אל &quot;מהדורת ויקיטקסט&quot;. אינני מוצא שזה באמת נותן כל כך הרבה מידע וגם למה צריך אותו על כל עמוד ועמוד של צפייה בגמרא?
# קיצרתי את הלשון של הקישור אל &quot;דפים מקשרים מכל רחבי ויקיטקסט&quot;

דעתכם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:18, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
: זה לא משנה לדעתי כמה מידע דף המידע על המהדורה נותן. צריך לקשר אליו. שאר השינויים נראים לי בסדר. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:17, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
::{{א|Nahum}} אני לא מסכים. מקסימום מקומו תהיה בדף [[תלמוד בבלי]] - למה צריך מידע על המהדורה בכל דף ודף של גמרא? על אף שאני לא מסכים - אם רק שני הדעות שלנו יוצגו כאן - אני מוותר כרצונך. בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:52, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: נמתין לדעות נוספות. {{א|Dovi}}, {{א|Shalomori123}}, וכל האחרים מוזמנים כאן לדיון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:14, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::::שינויים טובים מאוד למעט הסרת המידע על המהדורה, אני גם חושב שצריך לכתוב מידע כזה בכל ספר ושיהיה נגיש. נתקלתי בקשיים רבים כשעבדתי על הראשונים על הש&quot;ס מכיוון שלא מתועד המקור ולפי מה אפשר לבדוק את הנוסח. כדאי באמת לשפר את הדף הזה כדי שיהיה אפילו יותר מועיל. אפשר להציע כפשרה להעביר את הקישור אליו לתחתית, את זה אני מקבל. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:04, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== הערות [[משתמש:עעא]] ==

מתוך: [[שיחה:אם (קיפלינג)]] :

בהזדמנות זו, אינני מבין מדוע דף התצוגה המקדימה אינו מציג גם את ״קישורים חיצוניים״ בצורה שבה יוצגו בפועל. חוץ מזה, לדעתי, נכון היה להוסיף לרשימת סימני הפיסוק וקודי ויקי שמוצגים במסגרת בתחתית דף העריכה גם את פירוט משמעותם.&lt;br&gt;
תודה! עעא (שיחה) 13:54, 15 באוגוסט 2025 (UTC+3)

--סוף העברה [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:47, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
==הכנסת טקסט בפורמט HTML ==
יש לי קבצים בפורמט HTML שאני רוצה להכניס לויקיטקסט, האם יש דרך להכניס קוד HTML, או אם יש למישהו מידע על אפשרות להמרה של קבצים אלו לקוד ויקי.[[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 01:34, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

:יש [[mw:Manual:Importing external content#Converting content from HTML|כלים כלליים]], אבל מאמין שאם זה html פשוט אז אפשר לכתוב קוד ייעודי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ג באב ה'תשפ&quot;ה • 11:45, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

== &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot; ==

בזמן האחרון פרסמתי, ביחד עם [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], מאמר באנגלית על משמעותו ואופן הכנתו של '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על־פי המסורה]]'''. המאמר כבר זמין ברשת, ויכול להיות שיהיה בו עניין לקהילת ויקיטקסט: [https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot;], [https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (2025)], עמ' 39-77.

אנחנו רוצים לפרסם אותו גם בתרגום לעברית, ומחפשים כתב־עת שמוכן לפרסם תרגום של מאמר שכבר יצא לאור באנגלית, וגם מנגיש את תכניו אונליין (אפילו לאחר תקופה, כמו ב&quot;חקירה&quot;). אם יש למישהו המלצה או עצה בתחום הזה נשמח לשמוע מכם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:37, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

== סימנא - שעון מעורר הלכתי ==

[https://play.google.com/store/apps/details?id=org.pninim.simana סימנא] - שעון מעורר הלכתי המבוסס על שעות זמניות ומיקום של המשתמש. אפליקציית אנדרואיד חינמית של [https://pninim.org פרויקט &quot;פנינים&quot;]. שימושית לא רק לגברים (לצורך תזכורות לתפילות - נץ, מנחה, סוף זמן ק&quot;ש וכו'), אלא גם לנשים (התארגנות לפני שבת/חגים, תזכורת לא לפספס שקיעה ביום בדיקה, וכו'). פחות קשור לטקסטים תורניים אבל כן לעבודת ה' במובן רחב יותר :-) בעצם כן... היא מכילה קישור לאתר שלנו ובכך מעלה מודעות הציבור לפרויקט שלנו. אתם מוזמנים להשתמש בה ולהמליץ לחברים! אשמח לתגובות ורעיונות לשיפור. שבת שלום! [[משתמש:PninimOrg|PninimOrg]] ([[שיחת משתמש:PninimOrg|שיחה]]) 17:49, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

== עין משפט ונר מצווה ==

מדוע לאחרונה העלמתם את האותיות וההפניות של עין משפט ונר מצווה בתלמוד בבלי. זה מאד מאד מאד חסר!!! [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1|2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1]] 13:21, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

:אינני רואה שחסר משהו... אפשר לציין דף או מסכת ספציפי? אין את העין משפט בכל המסכתות.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:25, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Temporary accounts will be rolled out soon&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;body&quot;/&gt;
Hello, we are the Wikimedia Foundation [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity|Product Safety and Integrity]] team. We would like to announce that '''we plan to enable [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|temporary accounts]] for this wiki in the week of September 1'''.

Temporary accounts are successfully live on 30 wikis, including many large ones like German, Japanese, and French. The change they bring is especially relevant to logged-out editors, who this feature is designed to protect. But it is also relevant to community members like mentors, patrollers, and admins – anyone who reverts edits, blocks users, or otherwise interacts with logged-out editors as part of keeping the wikis safe and accurate. 

'''Why we are building temporary accounts'''

Our wikis should be safer to edit by default for logged-out editors. Temporary accounts allow people to continue editing the wikis without creating an account, while avoiding publicly tying their edits to their IP address. We believe this is in the best interest of our logged-out editors, who make valuable contributions to the wikis and who may later create accounts and grow our community of editors, admins, and other roles. Even though the wikis do warn logged-out editors that their IP address will be associated with their edit, many people may not understand what an IP address is, or that it could be used to connect them to other information about them in ways they might not expect. 

Additionally, our moderation software and tools rely too heavily on network origin (IP addresses) to identify users and patterns of activity, especially as IP addresses themselves are becoming less stable as identifiers. Temporary accounts allow for more precise interactions with logged-out editors, including more precise blocks, and can help limit how often we unintentionally end up blocking good-faith users who use the same IP addresses as bad-faith users.

'''How temporary accounts work'''
[[File:Temporary account banner and empty talk page.png|thumb]]
Any time a logged-out user publishes an edit on this wiki, a cookie will be set in this user's browser, and a temporary account tied with this cookie will be automatically created. This account's name will follow the pattern: &lt;code dir=ltr&gt;~2025-12345-67&lt;/code&gt; (a tilde, current year, a number). On pages like Recent Changes or page history, this name will be displayed. The cookie will expire 90 days after its creation. As long as it exists, all edits made from this device will be attributed to this temporary account. It will be the same account even if the IP address changes, unless the user clears their cookies or uses a different device or web browser. A record of the IP address used at the time of each edit will be stored for 90 days after the edit. However, only some logged-in users will be able to see it.

'''What does this mean for different groups of users?'''

'''For logged-out editors'''

* This increases privacy: currently, if you do not use a registered account to edit, then everybody can see the IP address for the edits you made, even after 90 days. That will no longer be possible on this wiki.
* If you use a temporary account to edit from different locations in the last 90 days (for example at home and at a coffee shop), the edit history and the IP addresses for all those locations will now be recorded together, for the same temporary account. Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the relevant requirements]] will be able to view this data. If this creates any personal security concerns for you, please contact talktohumanrights at wikimedia.org for advice.

'''For community members interacting with logged-out editors'''

* A temporary account is uniquely linked to a device. In comparison, an IP address can be shared with different devices and people (for example, different people at school or at work might have the same IP address).
* Compared to the current situation, it will be safer to assume that a temporary user's talk page belongs to only one person, and messages left there will be read by them. As you can see in the screenshot, temporary account users will receive notifications. It will also be possible to thank them for their edits, ping them in discussions, and invite them to get more involved in the community.

'''For users who use IP address data to moderate and maintain the wiki'''

* '''For patrollers''' who track persistent abusers, investigate violations of policies, etc.: Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the requirements]] will be able to reveal temporary users' IP addresses and all contributions made by temporary accounts from a specific IP address or range ([[Special:IPContributions]]). They will also have access to useful information about the IP addresses thanks to the [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/IP Info|IP Info]] feature. Many other pieces of software have been built or adjusted to work with temporary accounts, including AbuseFilter, global blocks, Global User Contributions, and more. (For information for volunteer developers on how to update the code of your tools – see the last part of the message.)
* '''For admins blocking logged-out editors''':
** It will be possible to block many abusers by just blocking their temporary accounts. A blocked person won't be able to create new temporary accounts quickly if the admin selects the [[mw:Special:MyLanguage/Autoblock|autoblock]] option.
** It will still be possible to block an IP address or IP range.
* Temporary accounts will not be retroactively applied to contributions made before the deployment. On Special:Contributions, you will be able to see existing IP user contributions, but not new contributions made by temporary accounts on that IP address. Instead, you should use Special:IPContributions for this.

'''Our requests for you, and next steps'''

* If you know of any tools, bots, gadgets etc. using data about IP addresses or being available for logged-out users, you may want to test if they work on [[testwiki:Main_Page|testwiki]] or [[test2wiki:Main_Page|test2wiki]]. If you are a volunteer developer, [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|read our documentation for developers]], and in particular, the section on [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers#How should I update my code?|how your code might need to be updated]].
* If you want to test the temporary account experience, for example just to check what it feels like, go to testwiki or test2wiki and edit without logging in.
* Tell us if you know of any difficulties that need to be addressed. We will try to help, and if we are not able, we will consider the available options.
* Look at our [[m:Meta:Babel#Temporary_Accounts:_access_to_IP_addresses_and_next_steps|previous message]] about requirements for users without extended rights who may need access to IP addresses.

To learn more about the project, check out [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/FAQ|our FAQ]] – you will find many useful answers there. You may also [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|look at the updates]] (we have just posted one) and [[mw:Newsletter:Product Safety and Integrity|subscribe to our new newsletter]]. If you'd like to talk to me (Szymon) off-wiki, you will find me on Discord and Telegram. Thank you!&lt;section end=&quot;body&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[m:user:NKohli (WMF)|NKohli (WMF)]], [[m:user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]&lt;/bdi&gt; 00:36, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Quiddity_(WMF)/sandbox6&amp;oldid=29181713 --&gt;

== [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] ==

מתקיים דיון בדף [[שיחת ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] בנוגע למקומה הראוי של מהדורה זו. כל אחד ואחת מכם מוזמנים לחוות את דעתכם בנושא. 

בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:23, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

== הודעה לעורכים בוויקיטקסט ==

מעכשיו כשעריכה משנה את הקטגוריות של הדף, השינויים לשיוך לקטגוריות יבוצעו בצורה אסינכרונית (כלומר, לא בצורה מיידית). זה ישפר את מהירות שמירת העריכות, במיוחד בהעברת הרבה דפים מקטגוריה או אליה, ויצמצם את הסיכון לנפילת האתר, אבל ספירת הדפים בקטגוריות עלולה להציג מספרים שגויים בדקות הראשונות. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 9 בספטמבר 2025 (IDT)

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==

&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2025-09-24|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2025-09-24T15:00|en}} {{#time:H:i e|2025-09-24T15:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

*לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2025-09-24|he}}.
*במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

*משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

&lt;span dir=ltr&gt;[[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[m:User talk:Trizek (WMF)|{{int:talk}}]])&lt;/span&gt; 18:42, 18 בספטמבר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29170715 --&gt;

== בואו להשמיע את קולכם: הצביעו לחבר הנאמנים 2025 ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
שלום לכולם,

זמן ההצבעה [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|בבחירות לחבר הנאמנים 2025]] כבר החל. המועמדוֹת והמועמדים מתמודדים על שני (2) מקומות בחבר הנאמנים.

לבדיקת זכאותך להצביע, יש לבקר [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Voter eligibility guidelines|בדף הזכאות להצבעה]].

מידע נוסף על המועמדוֹת והמועמדים אפשר להשיג [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidates|בקריאת ההצהרות שהם צירפו לטופסי המועמדוּת ובצפייה בסרטוני המועמדוּת שלהם]].

לאחר שגיבשת את דעתך, יש לפנות אל [[m:Special:SecurePoll/vote/405|דף ההצבעה של SecurePoll כדי להצביע]].

'''ההצבעה פתוחה מ־8 באוקטובר בחצות (לפי זמן אוניברסלי מתואם) ועד 22 באוקטובר בשעה 23:59 (כנ״ל).'''

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;יושב ראש, ועדת הבחירות&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 07:49, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29360896 --&gt;

== אזכור של ויקיטקסט בעיתון מקור ראשון ==

[https://drive.google.com/file/d/1DXVRhrNiL8XI3RZ_1ueQYpiZZ2E_xY9l/view?usp=sharing כאן]. הפופלריות של [[במדבר כג]] היא בגלל &quot;עם כלביא&quot;. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:53, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
: מעניין. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:34, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה אורי! בזכותך [https://www.facebook.com/photo/?fbid=10163369066087208&amp;set=a.10151037782502208 שיתפתי]. בואו ונשתף כולנו. חג שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:45, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function1&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Please help pick a name for the new Abstract Wikipedia wiki project. This project will be a wiki that will enable users to combine functions from [[:f:|Wikifunctions]] and data from Wikidata in order to generate natural language sentences in any supported languages. These sentences can then be used by any Wikipedia (or elsewhere).

There will be two rounds of voting, each followed by legal review of candidates, with votes beginning on 20 October and 17 November 2025. Our goal is to have a final project name selected on mid-December 2025. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function1&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 14:43, 20 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29432175 --&gt;

== חיפוש מתנדבות ומתנדבים שיצטרפו לכמה מוועדות התנועה ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
בכל שנה, בדרך־כלל מאוקטובר עד דצמבר, כמה מוועדות התנועה מחפשות מתנדבות ומתנדבים חדשים. 

אפשר לקרוא עוד על הוועדות בעמודי מטא־ויקי שלהן:
* [[m:Special:MyLanguage/Affiliations Committee|ועדת השותפויות (AffCom)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Ombuds commission|ועדת קבילות הציבור (OC)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Community Resilience and Sustainability/Trust and Safety/Case Review Committee|ועדת בדיקת תלונות (CRC)]]

מועמדות לוועדות אפשר להציג החל מ־30 אוקטובר 2025. מועמדות לוועדת השותפויות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. מועמדות לוועדת קבילות הציבור ולוועדת בדיקת תלונות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. לפרטים נוספים אפשר לגלוש אל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Committee appointments|העמוד על הגשת מועמדות במטא־ויקי]]. אפשר להשאיר כל שאלה בדף השיחה, או לשלוח לדוא״ל cst[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org.

בשם צוות התמיכה בוועדות,
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

-[[m:User:MKaur (WMF)| MKaur (WMF)]] 16:13, 30 באוקטובר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MKaur (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29517125 --&gt;

== בוט לשולחן ערוך ==

התחלתי לכתוב בוט שיכניס את ההפניות למפרשים בדפי השולחן ערוך. בינתיים הוא יכול לקחת את המידע אילו הפניות כבר קיימות מ[[ויקיטקסט:שולחן ערוך/מעקב אחרי קישורים לפרשנים/אורח חיים|דף המעקב]] (שהוא לא לגמרי מעודכן, מה שאומר שאו שצריך לעדכן אותו, או לעשות את הבוט קצת יותר חכם), וליצור רשימה של ההפניות שצריך להוסיף לכל סימן. החלק הקשה הוא זיהוי איפה בדיוק צריך להכניס את ההפניות, ואשמח לעזרה בנושא. הקוד נמצא [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git כאן]. כאשר הבוט יגיע למצב שיוכל לפעול, אצור משתמש בוט עבור ההרצה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 11:42, 19 בנובמבר 2025 (IST)
: לדעתי לא ניתן לעשות את זה עם הבוט בגלל שעיקר העבודה היא להחליט איפה בדיוק להכניס את ההפניות ואת זה הבוט לא יודע לעשות בלי שיגידו לו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:26, 19 בנובמבר 2025 (IST)
::ברוב המפרשים הדיבור המתחיל שמופיע בדף המפרש בתבנית {{תב|משע}} הוא ציטוט מדויק מהשולחן ערוך, ובהם ודאי ניתן לבצע את העבודה על ידי בוט. הבעיה מתחילה במפרשים שהדיבורים המתחילים שלהם לא בנויים ככה, ושם באמת נצטרך יותר עבודה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 14:32, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::עדכנתי את הקוד, ונראה לי שהגעתי למצב בו הוא פוטנציאלית יכול לעבוד, יש עוד שני דברים שצריך לפתור:
:::א. כדי לפתור את הבעיה של כך שהדיבורים המתחילים לא בתבנית קבועה, ביססתי את הקוד על עבודה עם תבנית ספציפית לכל מפרש, וצריך להשלים את התבניות האלו.
:::ב. בהרבה מהמפרשים יש ראשי תיבות, וצריך למצוא דרך כלשהי לפתוח אותן בקוד כדי שהבוט יוכל לעבוד איתם.
:::חוץ מזה, צריך גם להשלים בבוט את רשימת הקיצורים של המפרשים.
:::אשמח לעזרה בכל הנושאים הללו, ובפרט אם יש אנשים שמכירים דרך לעבוד עם ראשי תיבות. בנוסף, אשמח לעזרה מאנשים שמבינים יותר בבוטים, כיצד במקרים מסוימים של חוסר בטחון של הבוט ניתן שהוא יציע הצעה במקום לעשות עריכה. תודה רבה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 17:52, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::: מתייג את [[משתמש:Shalomori123]].--{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:12, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::::התקדמתי בנושא. נראה לי שכעת מצבו של הבוט עצמו כמעט מושלם, נותר להשלים את התבניות על פיהן הבוט מזהה את הדיבורים המתחילים.
:::::מלבד העבודה על הבוט, נותרה עבודה רבה בצד הקלדת הפרשנים ותבניות {{תב|משע}} בהם לצורך ההפניות (אמנם את ההוספה הזו לדעתי אפשר לעשות לפחות בצורה חצי־אוטומטית על ידי זיהוי התחלה וסוף בצורה מסוימת), ועבודה פחות גדולה בעבודה על טבלאות ההשלמה. כתבתי את הבוט כך שיבדוק אם תבנית {{תב|פרשע}} הרלוונטית כבר קיימת ואם כן לא יכניס אותה, כך שהוא ידע להתמודד עם תאים בטבלה שהם ריקים למרות שהם לא אמורים להיות. אבל נשארה עבודה על השלמה של סימנים שלא קיים עליהם פרשן מסוים (חלקם גם בדף הפרשן).
:::::ואם כבר מדברים על דף הפרשן, חלקם משתמשים בתבנית {{תב|סימנים למפרשי שו&quot;ע}} מה שלא מאפשר לערוך את הסימנים בהם. למיטב הבנתי, התבנית אמורה להיות משומשת באופן סטטי (עם &quot;ס:&quot;) כדי להתחיל את הדף, ולא להישאר כתבנית. אני רק רוצה לוודא זאת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 18:03, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::: גם עבור זה אתייג את [[משתמש:Shalomori123]], בתקווה שימצא זמן לענות על זה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::נראה לי שהבוט במצב מספיק מתקדם לבדיקה, יצרתי חשבון לצורך הבוט ופתחתי בקשה ב[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|דף הבקשות]]. אשמח להצבעתך. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:10, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::מריץ אותו כרגע על 10 הערכים הראשונים שלא מעודכנים על פי הטבלה שהוא יצליח לערוך, בתקווה הוא יעשה יותר מאשר לעדכן את הטבלה שהם בעצם מושלמים. גם אם זה כל מה שהוא יעשה זה טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:35, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::נראה שבאמת יש הרבה דפים שלא מעודכנים בטבלה. נראה לי שבשביל זה הוא באמת מספיק טוב. אני אריץ אותו עד שיעשה עריכה אמיתית כלשהי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:39, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::נראה לי שאני במצב הכי טוב שאגיע אליו בכוחות עצמי, ודאי אם אני לא רוצה לעשות יותר מדי בדיקות מהחשבון הראשי. אחכה למשתמש מנוסה יותר, גם לצורך חשבון בוט, ובעיקר לצורך מעבר על הקוד. מתייג את [[משתמש:Nahum]] בתור המשתתף האחר בשיחה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 19:15, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::ההודעות בדפי שיחה של הדפים מיותרות בכל מקרה. אם אתה רוצה תיעוד היכן לא נוספה התבנית, תוכל להשתמש בלוגים בדפי משתמש שלך.
:::::::::::כמו כן, אשמח לדעתו של נחום לגבי נחיצות המידע שמוסיף הבוט – והאם הוא תומך שבוט הוא זה שיוסיף את המידע הזה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  19:20, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::המטרה של ההודעות בדפי השיחה היא שמשתמשים אנושיים יוכלו להתערב, אבל זה באמת קצת מיותר כי אפשר לראות. המידע נצרך, כל השאלה היא אם בוט יכול לבצע את המשימה. לעורכים אנושיים יקח זמן רב לבצע אותה, והיא טכנית במהותה ולא מעניינת, אמנם מעט קשה לבצע אותה באמצעות בוט. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 20:01, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:אם [[משתמש:Shalomori123]] לא ימצא זמן בקרוב להתערב בשיחה ולהביע את דעתו, אני בדעה שכרגע לא ניתן לבצע את העבודה באמצעות בוט. אני מסכים עם [[משתמש:הירש אייזנשטיין]] שהמידע נחוץ.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::בינתיים השתמשתי בתשתית שיצרתי לצורך יצירת רשימה של כל ההפניות שצריך להכניס והמקום שצריך להכניס אותן, נדמה לי שזה יעזור אם לא יהיה צריך כל פעם שרוצים להוסיף הפניות מסוימות להיכנס לדף המפרש ולחפש ידנית את הדיבורים המתחילים. (בחלק מהמפרשים המידע לא קיים בצורה נוחה בדף המפרש כך שהבוט לא יכול להוציא אותו, אבל בדפים שכן זה שימושי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:20, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::יש לי עכשיו קובץ של ההשלמות הנצרכות, אולי כדאי ליצור בעזרתו דף שניתן יהיה להשתמש בו. מדובר בקובץ csv, לא אמור להיות קשה מדי להמיר אותו לטבלת ויקי. (אמנם מדובר בקובץ די גדול (6.4 mb)) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 16:11, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::::העליתי את הקובץ [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git לגיטהאב], מוזמנים להסתכל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 17:00, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::::יישר כח @[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], נראית עבודה מעולה והופתעתי מאוד לטובה. אני חשבתי שזו משימה בלתי אפשרית ונראה שהצלחת מאוד לקרב את החזון הזה למציאות. ותודה ל@[[משתמש:Nahum|Nahum]] על התיוג.
:::::א. אם אתה זקוק ל-code review אני יכול לעבור עליו, כרגע רק פתחתי את הקובץ אבל לא כל כך ניסיתי להבין, ואם דרושה חוות דעת נוספת אשמח לסייע.
:::::ב. נראה שדרושות כאן כמה החלטות קהילה בעקבות כמה שגיאות אפשריות:
:::::* בעיה ראשונה היא הציטוטים החסרים. למשל מספיק &quot;ויברך דויד&quot; במקום &quot;ויברך דוד&quot; (סימן נא) כדי שהבוט לא יצליח ליצור קישור (ולא רק ראשי תיבות). האם הקהילה מעדיפה &quot;הכל או כלום&quot; או שעדיף לעבוד בשיטת התלאים ולקוות שיבוא תורם שישלים את החסר? נראה שברוב הפרויקטים הקהילה כאן מחליטה שעדיפה ההתקדמות גם אם היא חלקית, אבל דווקא בפרויקט כמו השולחן ערוך שהוא יחסית שלם ועורכים רבים עבדו עליו המון, אולי המוסיף גורע?
:::::* בעיה חמורה יותר בעיני היא: טעויות. עלולים להווצר קישורים במקומות לא נכונים. כאשר יש מילים שחוזרות על עצמם מספר פעמים באותו סימן, לפעמים בסעיפים שונים, או בין מרן לרמ&quot;א, או אפילו באותו סעיף, הן עלולות לשבש את המשמעות של המפרש. מישהו יודע להצביע עד כמה התופעה נפוצה? אולי הבוט עצמו יכול להתייחס לזה ולבחון כמה פעמים ביטויים כאלה של ד&quot;ה חוזרים על עצמם באותו סימן ולפסול מקרים כאלה (כאן יהיה חשוב גם איכשהו לפתור את הבעיה של ר&quot;ת או כתיב מלא וחסר ולא להשוות מחרוזות באופן חסר מחשבה, אולי מודל שפה כלשהו יוכל לעזור) האם הבוט גם מתחשב בסדר הדברים, כלומר שס&quot;ק ח לא יכול לבוא לפני סק&quot;ז למשל? זה גם עשוי לפתור חלק מהבעיות.
:::::* יש אינסוף כיווני מחשבה איך להמשיך עם זה הלאה והכלים שקיימים היום אחרי מהפכת ה-LLM הם הרבה יותר גדולים משהיו לנו לפני שנתיים. צריך לשקול אותם ולקבל החלטות. (וצריך גם הרבה מאוד מעבר ידני. אסור לשגר ולשכוח, הבוט יהיה חייב ליווי צמוד יד ביד)
:::::ג. בעקבות מעבר על מספר עריכות שלך נתקלתי בתופעה מטרידה של תגי קטע חסרים לסעיפים, למשל בסימנים [[שולחן ערוך אורח חיים נא|נא]] ו[[שולחן ערוך אורח חיים נג|נג]]. מישהו מודע להיקף התופעה? נראה לי שנזדקק להריץ את הבוט של תגי קטע פעם נוספת כדי לוודא שההיקף של זה לא גדול.
:::::ד. לגבי דפי השיחה, אני מסכים עם נריה שעדיף דף &quot;לוג&quot; אחד שירכז את המידע הזה, גם בעבור עומס העריכות של הבוט וגם בעבור משתמש עתידי שירצה להוסיף את הסעיפים החסרים ויהיה לו נוח יותר לעבוד מול דף מידע אחד מאשר לפתוח אלפי דפי שיחה.
:::::ה. מתנצל על האיחור בתשובה. תקופה עמוסה למדי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:24, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::א. אני אשמח שתסתכל על הקוד כשיהיה לך זמן לכך, אשמח לביקורת והצעות ממישהו שמנוסה יותר עם הספריה והמערכת.
::::::ב. לגבי הבעיות האפשריות:
::::::* בטח אפשר לבנות מילון החלפות שהבוט יוכל לעבוד איתו.
::::::* אכן דאגתי שההפניות יופיעו כסדרן, מה שפותר את הבעיה לפחות חלקית. נראה לי שגם ניתן די בקלות לדאוג שכל הפניה תופיע בסעיף הנכון.
::::::* בעיה אפשרית נוספת היא שבאמצע הציטוטים שהבוט מחפש יהיו תבניות, בעיקר של הפניות קיימות, מה שימנע מהבוט למצוא. בטח קיימים כלים לחיפוש באופן שמסוגל לעקוף את הבעיות האלה, ואני לא בטוח שצריך ללכת רחוק עד כדי מודל שפה.
::::::ג. חסרות גם תבניות {{תב|משע}} בדפי מפרשים, שם אין הרבה ברירה מעבר לסימון שלהם, כנראה בקטגוריה, לצורך עבודה אנושית. מדובר בעיקר בדפים שהועלו באופן אוטומטי וצריכים מעבר אנושי בכל מקרה, כך שלא מדובר בהרבה עבודה נוספת. וגם כשתבניות {{תב|משע}} קיימות, לפעמים חסרים הדיבורים המתחילים. גם כאן אין הרבה ברירה חוץ מסימון, אבל זה שוב סימון שניתן לבצע בקלות על ידי בוט.
::::::ד. מסכים. נראה לי ניתן באמת לעבוד עם דף טבלה, שבו יהיו כל ההפניות שצריך להוסיף, וכל הפניה שתוסף ניתן יהיה לסמן או להוריד ממנו.
::::::ה. מובן לחלוטין, לכולם יש תקופות עמוסות.
::::::ו. נראה לי שניתן אולי להשתמש בתשתית שנוצרה לצורך יצירת ממשק נוח יותר להוספה אנושית של ההפניות, למשל על ידי חלונית בדף העריכה שבה בכל פעם יופיעו ההפניה הנוכחית שצריך להוסיף וטקסט דיבור המתחיל שלה, בצורה שהמשתמש יכול לערוך את הטקסט לחיפוש. ניתן אולי גם להוסיף צד שרת שיחלק את ההוספות הנצרכות בין המשתמשים. אני עצמי איני מבין כלל בכתיבת ממשקים, ובפרט ממשקים למדיה־ויקי, כך שלא אוכל לעזור בזה.
::::::תודה רבה על העזרה! [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 09:31, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::א. אולי בחנוכה אמצא זמן.
:::::::ב1. אני לא חושב שאפשר להתגבר על כל הבעיות &quot;שפה טבעית&quot; האלה, כמו כתיב מלא וחסר או הוספה והסרה של פסיק, באמצעים פשוטים כמו מילון החלפות (שאינו אינסופי) שלא מערבים לכל הפחות כלי [[w:עיבוד שפה טבעית|NLP]]. אני לא מומחה בתחום אז אולי אני טועה.
:::::::ב2. זה מעולה. אולי באמצעות הכותרות ותגי הקטע לסעיפים שחברים חרוצים מימשו כבר להרבה מהמפרשים.
:::::::ב3. לא כל כך קשה להסיר תבניות ולקבל טקסט שטוח של התוכן עצמו (בהנחה שאין תוכן בתוך התבניות עצמן שאז זה כבר יצריך להבין איזה פרמטר להשאיר ואיזה לא, אבל זה גם אפשרי). אפשר להשתמש בפרסר של הבוט או אפילו בהחלפה רגילה.
:::::::ג. זה דווקא די פשוט. ברוב המפרשים יש תו כלשהו שמבדיל בין הד&quot;ה לביאור עצמו (למשל - או .). [https://github.com/shalomori123/pywikibot-scripts/blob/6f7c57c37ab29c6f039c8231b0e174ecd5551e43/run%20bot%20subprocess.py#L196 עשיתי כבר] דבר כזה במשנ&quot;ב באמצעות ביטוי רגולרי לא מורכב מאוד. אם תפרט איפה החוסרים אני יכול להתאים את הביטוי הרגולרי למקרים האלה.
:::::::ו. גם אני לא התנסיתי בזה בעבר, אבל יכול להיות מעניין כפרויקט :). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:59, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::ב1. גם אני לא מומחה, אך נראה לי שלפחות ברמה בסיסית זה יכול לעבוד. אולי אם באמת נממש את הרעיון של ממשק עריכה נוכל בעזרתו לבנות מילון כזה באופן הדרגתי.
::::::::ב2. בדיוק מה שהתכוונתי. גם  להוספה של הכותרות והתגים הללו בטח ניתן לבצע איזו אוטומציה.
::::::::ב3. עד עכשיו השתמשתי לרוב הדברים בפרסור ישיר עם ביטויים רגולריים, אבל האמת שזה הרבה בגלל שאני לא מנוסה עם הספריה ולא היה לי זמן להיכנס לזה, זה חלק גדול מהסיבה שרציתי שמישהו מנוסה יותר יסתכל.
::::::::ג. אסתכל בעז&quot;ה, גם על הקוד שלך וגם על המקומות שצריך בהם עבודה.
::::::::ו. אכן נשמע מעניין. נראה לי שהדרך הנכונה היא לממש את זה כגאדג'ט. גם לי אין זמן לפרויקט הזה כרגע, ובכל מקרה בטח יש מי שיותר מנוסה הזה ויוכל לעזור.
::::::::תודה רבה ולילה טוב, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:16, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Reminder: Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function2&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Reminder: Please help to choose name for the new Abstract Wikipedia wiki project. The finalist vote starts today. The finalists for the name are: &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Abstract Wikipedia, Multilingual Wikipedia, Wikiabstracts, Wikigenerator, Proto-Wiki&lt;/span&gt;. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function2&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:23, 20 בנובמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29583860 --&gt;

== דף מפתח ==

מישהו מבין למה [[:מפתח:Liqqutei ha-Pardes Venice 1519.pdf|דף המפתח הזה]] לא מציג את העמודים (ובמקום זה שגיאה)? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:34, 21 בנובמבר 2025 (IST)
: משום מה הקובץ נטען מוויקישיתוף רק באופן חלקי. העלתי קובץ מקומי ומחקתי אותו וזה פתר את הבעיה, אבל אני מניח שאם היינו מחכים יותר זה היה נפתר לבד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:53, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה נריה ושבת שלום! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:05, 21 בנובמבר 2025 (IST)

== מפרשי הירושלמי ==

כרגע לא קיימים בויקיטקסט מפרשי הירושלמי. לא זו בלבד, אלא אף דפי שער אין להם (אמנם ל[[קרבן העדה]] יש דף שער במובן הטכני של הביטוי, אך גם בו אין תוכן ממשי). אני איני יודע באיזו צורה ליצור את דפי השער ודפי המפרשים, האם מישהו יוכל לעשות זאת? כמובן יועיל גם אם למישהו יש טקסט שניתן יהיה להעלות אוטומטית, אך חשובה לפחות התשתית של הדפים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:46, 26 בנובמבר 2025 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Roxette5]], שיש לו נסיון רב ביצירת דפי שער ותוכן עניינים למפרשים בוויקיטיקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה על התיוג. 
::בבקשה לתת רשימה קצרה של עיקרי המפרשים על ירושלמי ואני אעבוד על זה. תודה רבה [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:52, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::הבסיסיים הם [[w:פני משה|פני משה]] ו[[w:קרבן העדה|קרבן העדה]], שהם פירושים בסגנון רש&quot;י של הרב [[w:משה מרגלית|משה מרגלית]] והרב [[w:דוד פרנקל|דוד פרנקל]] בהתאמה, לכל אחד מהם יש גם פירוש ארוך בסגנון תוספות, בשם מראה הפנים ושירי קרבן בהתאמה. בדומה להם גם הרידב&quot;ז כתב פירוש קצר ופירוש ארוך, הנקראים פשוט רידב&quot;ז (או חידושי רידב&quot;ז) ותוספות הרי&quot;ד (להבדיל כמובן מתוספות הרי&quot;ד על הבבלי לר' ישעיה דיטראני מן הראשונים). פני משה ורידב&quot;ז קיימים על כל המסכתות, קרבן העדה קיים על מועד ונשים וחלק מנזיקין, נדמה לי שנזיקין כולו מלבד הבבות. אלו הפירושים הנדפסים בדפוס וילנא.
:::ישנם מסורת הש&quot;ס, עין משפט ונר מצוה וגליון הש&quot;ס, שעל הירושלמי נקראים בנוסף בשם כולל &quot;נר מערבי&quot;, וחוברו על ידי ר' [[w:יוסף שאול נתנזון|יוסף שאול נתנזון]] והרב מרדכי זאב איטינגא.
:::ישנו גם ביאור הגר&quot;א על זרעים.
:::בנוסף ישנו פירושו של ר' שלמה סיריליאו, המכונה לרוב ר&quot;ש סיריליאו, ופירושו של ר' [[w:אליהו מפולדא|אליהו מפולדא]] (רא&quot;פ). פירוש רא&quot;פ נדפס בדפוסים הישנים רק על זרעים, שקלים והבבות, אך הוא קיים בכתב יד ואף הודפס בעוז והדר, כך שניתן יהיה למצוא מאיפה להקליד.
:::נדמה לי שאלו הבסיסיים, ניתן תמיד להוסיף עוד מאוחר יותר. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 18:27, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::טוב. בינתיים יצרתי דפים של פני משה (עם מראה הפנים) וכן קרבן העדה (עם שירי הקרבן). אעצור כאן. אם יש באמת תכנון להעלות תוכן של ספר מסוים - אז אני אוסיף בהתאם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:48, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::רק אציין שהם מודפסים בדפוס וילנא, ואולי כדאי לציין את זה בדפים, מלבד הקישורים שהוספת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:04, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::לא בדיוק הבנתי את הכוונה שלך. &quot;לציין את זה '''בדפים'''&quot;. הכוונה להציג קישורים אל דפים בדפוס ווילנא? אם זו הכוונה - זה גם מסורבל מדאי, וגם כבר לא עקבי עם ארגון יתר המפרשים שכבר בנויים וקיימים. הכל על בסיס פרקים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:14, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::כוונתי לקישורים לדפוסים שניתן להעתיק מהם בסוף הדף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::אהה אוקי. הבנתי עכשיו. אכן הרשימה שם &quot;מהדורות סרוקות&quot; אינו מקיף וממצה. אפשר להוסיף בשמחה. מוזמן להוסיף כרצונך. 
:::::::: בעיניי אין הרבה חשק להשקיע בדפים האלו אם בפועל אף אחד לא ישקיע בהעלאת התוכן. אז בינתיים זה מה שהשקעתי בזה.  אם בכוונתך לעבוד על העלאת התוכן - אני שמח לעזור לך בכך. מוזמן לכוון אותי למקום שבו רצונך לייבא את התוכן ואני אשתדל לעזור לך לייבא את זה לכאן. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:49, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::האמת שגיליתי על כך שהדפים אינם קיימים בעקבות כך שבדקתי האם הדפים קיימים כשממילא למדתי ירושלמי, ורציתי להקליד אם לא קיים, וראיתי שאפילו התשתית אינה קיימת.
:::::::::בגדול אני מתכוון באופן כללי כאשר אני לומד דבר שראוי שיהיה בויקיטקסט ואינו נמצא עדיין להקליד אותו במקביל ללימוד, וכך יתמלאו הדברים בהדרגה.
:::::::::נדמה לי שאפשר להריץ ocr על צילומים של מהדורות קיימות בתור בסיס.
:::::::::דבר נוסף - שם הדף &quot;פני משה על הירושלמי&quot; מקשה טיפה לגשת אליו. זו אמנם התוצאה הראשונה בחיפוש, אך זה עדיין דורש עוד לחיצה. נראה לי כדאי שלפחות תהיה הפניה &quot;פני משה&quot;. (אין עוד ספר בשם זה למיטב ידיעתי, וזה המוכר גם אם יש) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:58, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::: בוצע-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::שכוייח [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:28, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::יש עוד ספרים בשם ״פני משה״  ראיתי בהיברובוקס.  אבל לבינתיים לא נורא.
::::::::::אינני חושב שהקלדה ״טלאי טלאי״ מועיל כל כך… סביר להניח שיש קבצים להורדה אצל sefaria  אבל השאלה היא האם מישהו יעבד ויעצב את החומר ועלה אותו פרק פרק אל המסכתות השונות. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:30, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::בספריא הקלידו מדפוסים ישנים והטקסט בנחלת הכלל, כך שמבחינת זכויות אין בעיה. האם יש כאן מישהו שמנוסה בהעלאת ספרים מספריא? (מתייג את @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] כיוון שאני יודע שהוא מתעסק בצדדים הללו) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 11:38, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::יצרתי התחלה צנועה בשבילך בדף זה כאן.  [[משתמש:הירש אייזנשטיין/פני משה]]. פני משה על מסכת פאה. בהצלחה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:03, 28 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:04, 28 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::::אשריכם. לצערי אין לי כל כך הרבה זמן לאחרונה, ולכן לא הספקתי להגיב לתיוג. אם יש צורך בסיוע נוסף אני יכול לייבא ולערוך באופן בסיסי באמצעות תשתיות שכתבתי בעבר. אני רואה שגם הירש מבין בקוד, אז מפנה אותך להסתכל [https://github.com/shalomori123/edits/blob/main/parshan.py בקוד עריכה בסיסית] שהשתמשתי בו להעלאת מפרשי בבלי. יש שם כל מיני תיקונים לתווי פיסוק שמשתמשים בהם בספריא ולא בהכרח נכון להשתמש בהם, כמו למשל הנקודותיים ׃, שהם לא אותו תו כמו נקודותיים רגילות (:). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:23, 8 בדצמבר 2025 (IST)
:::::::::::::::תודה, אסתכל כשיהיה לי זמן בעז&quot;ה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:29, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::::::::::כנראה הייתי צריך לעדכן על כך כבר לפני זמן מה, אך ברוך ה' סיימתי להעלות את ה[[פני משה על ירושלמי|פני משה]], ו[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|ביקשתי דגל בוט]] לצורך המשך העבודה. אשמח להתיחסותכם לנושא. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:56, 5 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::התייעצות קצרה - כרגע שם הדף הוא [[פני משה על ירושלמי]] נדמה לי שיותר הגיוני לכתוב בידוע, [[פני משה על הירושלמי]]. אם נחליט שבאמת עדיף כך, עדיף לעשות את זה עכשיו, כשעוד יש רק פרשן אחד וזו עבודה יחסית קלה, ולא מאוחר יותר אחרי שנעלה עוד פרשנים. מה אתם חושבים? ונקודה טכנית - כשמעבירים דף זה מעביר גם את דפי המשנה שלו? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:55, 8 בינואר 2026 (IST)
:אני חושב שזה לא מספיק חשוב עם או בלי ה' הידיעה בשביל לשנות את כל התשתיות הקיימות. מקסימום אפשר ליצור דפים חדשים ולשים בהם הפניה אל הדף השני.. זאת לענ&quot;ד. 
: ובמענה לשאלה הטכנית שלך - דומני כי עד 50 דפים יועברו אוטומטי כאשר מעבירים את הדף הראשי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:18, 8 בינואר 2026 (IST)
::אם ממילא יוצרים דפים חדשים - לא עדיף פשוט להעביר אליהם, ולהשאיר את הצורה הפחות נכונה דקדוקית כהפניה?
::אני בכוונה שואל עכשיו, כשזו עבודה יחסית מינורית, כי יש רק מפרש אחד, לפני שאני ממשיך עם העבודה על שאר המפרשים. נראה לי שבכל מקרה במפרשים הבאים עדיף לקרוא לדפים כך.
::ויש דרך מתוך הממשק להעביר יותר בצורה אוטומטית? (אוכל לכתוב קוד שיעשה את זה בקלות, אך עדיף לחסוך את הטורח) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 21:21, 8 בינואר 2026 (IST)

== הוצאות לאור ==

האם היה נסיון כלשהו לדבר עם הוצאות לאור ומוסדות (כגון מוסד הרב קוק ומכון ירושלים) על מנת שיסכימו להעלות לכאן חמרים? לא שנראה לי שיש יותר מסיכוי קלוש שהם יסכימו, אך האפשרות שווה את הנסיון, ומודעות שלהם לאפשרות יכולה לפתוח הזדמנויות בעתיד. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:07, 26 בנובמבר 2025 (IST)

:בגלל שהרישיון כאן דורש היתר לשימוש מסחרי, אפילו הוצאות לאור פחות נוקשות בדרך כלל יסרבו להצעה כזאת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:25, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== שבח לבורא עולם - התנ&quot;ך המבואר הושלם ==

זאת לאחר כ-20 שנות עבודה. תודה לכל מי שסייעו!

אגב, במקרה השבוע גם קיבלתי הודעה אוטומטית: &quot;עשית את העריכה העשרת אלפים שלך; תודה רבה־רבה!&quot; - צירוף מקרים משמח.

שמעתי ביקורות חיוביות מתלמידים, ומהילדים שלי. ניתן גם לראות [https://pageviews.wmcloud.org/?project=he.wikisource.org&amp;platform=all-access&amp;agent=user&amp;redirects=0&amp;start=2023-01-01&amp;end=2025-12-02&amp;pages=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90 עליה בשימוש ב-3 השנים האחרונות] במהדורה המבוארת של התנ&quot;ך.

אשמח להערות: איפה כדאי להוסיף ומה צריך שיפור. אם תרצו, אפשר למייל: (millero בג'ימייל)

נשאר עדיין להוסיף כותרות ברוב [[ביאור:ישעיהו יג|ספר ישעיהו]] וב[[ביאור:תהלים ג|תהלים]]. אשמח לעזרה בכך.

הפרוייקט הבא: פירוש קצר לרש&quot;י על התורה (שבינתיים יש רק [[ביאור:רש&quot;י בראשית ז|לשבעה פרקים ראשונים]]).

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:43, 3 בדצמבר 2025 (IST)
: {{שכוייח}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:55, 3 בדצמבר 2025 (IST)

אורי, איזו תרומה יפה! וכמה חכמה מושקעת בה. במשך שנים, בהתמדה. השתמשתי בו פעמים רבות במשך השנים, אבל באמת לא ידעתי שאתה הולך לסיים את כל התנ&quot;ך! חזק וברוך!

מחשבה: אם הפרויקט הבא יהיה רש&quot;י על התורה, ורק התחלת, אולי תשקול להשתמש [[רש&quot;י מנוקד על המקרא|במהדורה המנוקדת והמוגהת]] שעשה [[משתמש:Nahum|נחום]]? ולהביא את הפסוקים בטעמי המקרא [https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/page/n97/mode/2up כמו שהיו לפני רש&quot;י וקוראיו]? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:01, 3 בדצמבר 2025 (IST)

::::{{כל הכבוד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:32, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:תודה לכולכם!
:דובי, בוודאי שכך אעשה. מתישהו גם אצטרך לעבור על שבעת הפרקים הראשונים ולהעתיק לתוכם את הטקסט עם הניקוד מתוך [[רש&quot;י מנוקד על המקרא]]. (ניסיתי לכתוב תוכנית בפייתון שתעשה את זה בשבילי, אבל זה מסובך מדי).  [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:07, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:אשריך שזכית לסיים את ביאור התנ&quot;ך! יש מצוה על כל אדם לכתוב ספר תורה לעצמו, אבל בימינו רק מעטים זוכים לזה. וכתיבת ביאור על כל התנ&quot;ך, יש בה בחינה של כתיבת ספר תורה. מקווה שאזכה גם אני לסיים את ביאור הפסוקים --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:56, 4 בדצמבר 2025 (IST)

== קונטרסים נדירים של החפץ חיים - גדר עולם ודבר בעתו ==

שלום לכולם
אני מעוניין להנגיש בעזרת ויקיטקסט שני קונטרסים נדירים של החפץ חיים שכיום הטקסטים שלהם לא בנמצא ברשת.
קונטרס גדר עולם בענייני צניעות נשים וקונטרס דבר בעתו בעניין גיל הנישואין לגברים. לא ידועה לי שנת הוצאתם לאור לראשונה של הקונטרסים. אני משער שמדובר בשנת תרפ&quot;ד (לפני כמאה שנים). 
הטקסט שיש כיום בידי צולם מתוך סדרת ספרים בהוצאת מישור, בני ברק, משנת 1993, שמאגדת קונטרסים וכתבים שונים של החפץ חיים. 
השאלה היא האם יש כיום למישהו איזשהן זכויות על הטקסט של החפץ חיים (רק הטקסט לבדו, ללא העריכה העיצוב וההדפסה של הוצאת מישור).
האם מותר לי להעלות לויקיטקסט את הטקסטים של שני הקונטרסים לשימוש הציבור על סמך הטקסט כפי שהוא מופיע ב'ספרי מרן בעל החפץ חיים מנוקדים' שיצא בהוצאת מישור? [[משתמש:ELIRAN HAV|ELIRAN HAV]] ([[שיחת משתמש:ELIRAN HAV|שיחה]]) 09:39, 12 בדצמבר 2025 (IST)
: כן, אפשר להעלות את הטקסט ללא הניקוד, וללא העיצוב והעריכה של ההוצאה. יש לשנות את הכתיב מכתיב חסר לכתיב מלא בכל מקום בו הדבר נצרך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 12 בדצמבר 2025 (IST)

== סיוע בהסבר על תבניות תוכנת אוצריא ==

קיימת תוכנה חדשה המבוססת על טקסטים ששוחררו ברשת ברישיון חופשי. נוסף על כך, למפתחי התוכנה יש גם מאגר טקסטים משלהם, שלכאורה ניתן לייבא ממנו תכנים לויקיטקסט. 

הם מעוניינים לייבא כמות גדולה של טקסטים הקיימים כיום בויקיטקסט אל תוך המערכת שלהם.

לצורך כך הוכן קובץ אקסל המרכז את כל התבניות הרלוונטיות מויקיטקסט, בצירוף הסבר על כל תבנית. ניתן לראות זאת בקובץ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?usp=sharing הזה], בלשונית „תבניות“. [https://forum.otzaria.org/topic/338/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99 זה] קישור לפורום שם, עם הבקשה. 

הבעיה היא, שישנם עדיין תבניות שאין עדיין הסבר מה פעולתם, וחלק מהמידע חסר או דורש השלמה.

האם יש מי שיוכל לסייע בהבהרת הנקודות הללו ובהשלמת החסר? בעצם מה שצריך זה &quot;להמשיך&quot; את הטבלה עד הסוף, וצריך מישהו שמכיר את התבניות בויקי טקסט. 
[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 01:55, 6 בינואר 2026 (IST)
: לא מצאתי שם לשונית תבניות. אנא הצג כאן רשימה של התבניות שזקוקות להבהרה ואשתדל לעזור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:37, 6 בינואר 2026 (IST)
::יש למטה לשוניות, אחת מהן היא תבניות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::: אוקיי, מצאתי. אבל אין לי מושג איזה סוג הסבר נחוץ להם שם ולאילו תבניות חסר להם הסבר כזה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:43, 6 בינואר 2026 (IST)
::::יש שם טור הסבר, הוא באמת קצת שמאלה אז קצת קשה לראות אותו בהסתכלות ראשונה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:55, 6 בינואר 2026 (IST)
::::: טוב, אין לי גישת כתיבה לשם ואני גם קצת מסתבך בד&quot;כ בעריכת טבלאות אקסל, אז בינתיים אני פשוט עובר על תבניות לפי הסדר ומוסיף אצלנו הסבר בתבניות בהן אין. מקווה שזה יעזור להם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:57, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::יישר כח. יש בכך גם משום עזרה לעורכים חדשים אצלנו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] מעתיק לכאן הודעה ששלח לי אחד האחראיים שם. 
::::::בעיקר מה שאנחנו צריכים באוצריא זה פשוט הוראות מה אנחנו אמורים להגדיר בכל תבנית.
::::::לדוגמא יש תבנית בשם: גמט
::::::סתם תקעתי משהו רנדומלי, לא בדקתי מה זה באמת
::::::&lt;nowiki&gt;(בתוך הטקסט זה כמובן נראה כך: {{גמט}} )&lt;/nowiki&gt;
::::::מה אנחנו עושים באוצריא כשאנחנו פוגשים כזו תבנית? (כמובן יהיה בוט שיחליף הכול, המדובר הוא בשביל להגדיר לבוט, מה להגדיר לבוט? )
::::::האם אנחנו אמורים פשוט למחוק אותה ולא להתייחס אלי'?
::::::או שאנחנו אמורים בכזה מקרה ליצור תגי הדגשה לפני ואחרי הטקסט?
::::::או תגי הגדלה, או גם וגם, או אפשרות אחרת, וכו' וכו'.
::::::זה מה שבעיקר אנחנו צריכים לדעת.
::::::ע&quot;כ ההודעה ממנו. 
::::::לכן ככל ותוכל להסביר בקובץ אקסל או אם לא נוח לך אולי בפורום שם, 
::::::או אולי במייל של האחראי שנמצא בדף
::::::[https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C כאן ] או כל רעיון אחר, זה ממש יהיה מצווה גדולה. 
::::::(ככל ובשלב הייבוא יתעלמו מתבנית כלשהו, אח&quot;כ לא יערכו את הספר מחדש, ככה שמראש כדאי לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר.)
::::::יש&quot;כ גדול.
::::::[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:19, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::למה שלא יערכו את הספר מחדש? הרבה יותר הגיוני עדכון אוטומטי מדי זמן, שגם יוכל לעדכן את הדברים הללו.
:::::::ואולי אלו חלומות רחוקים, אבל אולי אפשר לממשק את התכנה שלהם לעריכה כאן בצורה כלשהי, מה שבכלל יפתור הרבה בעיות. (אני יודע שהמקום הראוי להצעות האלו הוא בפורומים של אוצריא, אבל אתה כבר נמצא שם, ולי אין את הזמן או הרצון להתעסק שם כרגע) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:23, 7 בינואר 2026 (IST)
::::::::בעיקרון יש אצלם מנגנון של דיווח טעויות, מתוכנן שם מנגנון אוטומטי, אבל כיום זה הולך ככה, שמסמנים טקסט ולוחצים על דיווח טעות ונוצר קובץ לוג, שאת הקובץ לוג אפשר לשלוח אליהם, והם מתקנים אצלהם, (נדמה לי ידנית) 
::::::::יש להם הרבהמאוד תיקנים, ככה שאיכות הספרים הולכת ומשתבחת. 
::::::::מבחינת כללי זכויות יוצרים אני לא יודע איך בדיוק מוגדרת ההשבחה הזו של התיקונים, למי היא שייכת? 
::::::::אבל לגבי האוטומציה שלך, לדעתי זה רעיון קצת רחוק כל עוד אצלהם מיניה וביה אין להם אוטומוציה. אבל אולי אני לא צודק. אבל אתה מתכווין רק לטקסטים שבע&quot;ה ייובאו מכאן ולא מספארייה. (על ספארייה הם מבוססים, ואיך שהבנתי הם מעדכנים אותם על הטעויות בספרים שלהם) [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 08:34, 9 בינואר 2026 (IST)
::::::: אני לא יכול להחליט עבורם מה כדאי להם לעשות עם כל תבנית. אני יכול להסביר למה משמשת התבנית אצלנו, ושהם יחליטו לפי זה מה לעשות איתה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:07, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::: אתה לא יכול להחליט, אבל אתה יכול להציע, למה לא? {{לא חתם|יום חדש מתחיל}}
:::::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] רק להבהיר ש @[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] הוא אוצריא, ואוצריא זה הוא. ככה שם הוא אומר שאתה יכול להציע הביאור הוא כפשוטו. 
:::::::::רק בגדול הקידודים הפשוטים והסטנדרטיים באוצריא הם:
:::::::::הדגשה, הגדלה, הקטנה, נטוי, (כתב עילי, כתב תחתי,) וכמובן כותרות, מרמה 1 עד רמה 6 (כולל). 
:::::::::וברמת העיקרון אתה פשוט יכול להחליט כטוב ביעניך, ואין סיבה שיהיה להם סיבה לא לשמוע לעצתך. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:01, 10 בינואר 2026 (IST)
::נדמה לי ש[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?gid=1383712209#gid=1383712209 זה] קישור לגליון של תבניות שם. 
::לגבי הרשאת גישה לא יודע בדיוק בבעלות מי זה, אבל הוא אמור לאפשר ככל ויבקשו. 
::רעיון טוב להוסיף כאן הסברים שיועתקו לשם. 
::אבל הבקשה עדיין בעינה עומדת, ככל ולאי מי יהיה פנאי וכוח, הם מאוד ישמחו בעזרה הסבר והעתקה לשם. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 09:50, 7 בינואר 2026 (IST)
::: קיבלתי הרשאת גישה. בשעה טובה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:56, 9 בינואר 2026 (IST)
::: בזכותם תיקנתי עכשיו עשרות שגיאות בטור ברקת. תגיד להם בבקשה שיעתיקו שוב את הטקסט מוויקיטקסט. חלק גדול מה&quot;תבניות&quot; שהיו להם ברשימה נבעו משגיאות אלו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:07, 9 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] אשמח מאוד אם תוכל ליצור איתי קשר, יש לי כמה דברים חשובים לדבר איתך, גם לגבי אוצריא וגם לגבי ויקיטקסט. ניתן ליצור עמי קשר דרך [https://forum.otzaria.org/ פורום אוצריא], או דרך המייל שלי (גלוי ב [https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C פרופיל שלי] בפורום אוצריא).[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 21:11, 17 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] ראיתי את ההודעה ששלחת לי, אבל אני לא מצליח לענות שם.[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 23:38, 17 בינואר 2026 (IST)
::::: מוזר. אתה יכול לפנות אליי כאן באמצעות &quot;שלח דוא&quot;ל למשתמש&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:11, 18 בינואר 2026 (IST)

== החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20) ==
(הועבר מדף שיחת המשתמש [[משתמש:Kurpaph|קורפף]])

ראיתי את השינוי שעשית ב[[תפילת עמידה - שבח]], [[תפילה לשלום חיילי צה&quot;ל]], [[תפילה לשלום המדינה]] - לא הכרתי את התו המיוחד הזה. האם יש בעיה באות עי&quot;ן הרגילה כאשר היא עם ניקוד? משהו מוצג לך באופן משובש? אם כן, באיזה מחשב\דפדפן את משתמש? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:23, 11 בינואר 2026 (IST)

:אין לי כרגע שום בעיה עם התו הרגיל של עי״ן. החשיבה שלי היא יותר רחבה – אני בטוח שיש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה ולעזור לאלו המשתמשים במידע החופשי שבאתר. לכן אם זה לא פוגע באף אחד, אני מחליף את העי״נים בעי״נים החלופיות.
:לידע כללי, התו הזה מתאים לגופנים שבהם העי״ן יורדת מתחת לשורה והעי״ן החלופית שומרת על השורה. כך היא דואגת שהניקוד לא יצטרך להיות בצד האות אלא תחתיה. אם הדבר לא מתאים לרוח של ויקיטקסט (חבל מאוד, אבל) אשנה בחזרה.
:וגם אני לא הכרתי אותו עד לאחרונה כשהתעסקתי בגופנים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 16:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:: יש לי דעה אמביוולנטית לגבי מקבץ השינויים שאתה עושה בדפי הליטורגיה כאן באתר: קמץ קטן, גרשיים וגרש במקום תו &quot; ו-', ועכשיו זה.&lt;br&gt;מצד אחד אני מבין את ההגיון שמאחורי זה. מצד שני, זה יקשה מאוד על המשתמש האקראי לבצע תיקונים בטקסט במידה ויתעורר צורך.&lt;br&gt;במבט לאחור, נראה לי שהיינו צריכים להעלות את הנושא לדיון של הקהילה במזנון לפני שהתחלנו לבצע את השינויים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:00, 11 בינואר 2026 (IST)
:::אני מתנצל. לא חשבתי שזה ייצור בעיות.
:::לעניין הקמצים הקטנים, זה רק הגיוני מבחינת הניקוד שנדע מה הניקוד הנכון.
:::לגבי גרשים ומקפים, זה לא מפריע לחיפוש באתר ולכן הרשיתי לעצמי.
:::לגבי העי״ן – זה אולי כן יכול לעשות בעיות בחיפוש. אולי באמת לא הייתי צריך לבצע את השינויים האחרונים האלה.
:::אשמח כמובן להצטרף לדיון בנושא! [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 17:10, 11 בינואר 2026 (IST)
--עד כאן העברה--
:כל משתמשי ויקיטקסט מוזמנים לחוות כאן את דעתם בעניין.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:17, 11 בינואר 2026 (IST)

:אני לא חושב שזה יפריע למשתמש החולף לתקן, לפחות רוב הדברים האלו.
:קמצים קטנים - לפחות בגופן ברירת המחדל פה ההבדל מינורי, ומשתמש רגיל לא בהכרח ישים לב אליו, ודאי בעריכה. מי שירצה לערוך יכול לערוך באופן רגיל, ומקסימום יבוא מישהו אחריו ויתקן.
:מקפים – אותו דבר. קצת יותר שמים לב לזה, אבל הצורה &quot;הנכונה&quot; דוקא יותר יפה (לפחות לטעמי), משתמש רגיל יוכל פשוט להשתמש במקפים רגילים (סימן מינוס) - בדף העריכה לא שמים לב כי הוא משתמש בברירת מחדל בגופן רוחב קבוע. וגם לא כל כך קשה להקליד אותו – הוא נמצא במקלדת במקום די נגיש בימינו.
:גרשיים - הרבה יותר שמים לב, וגם קצת יותר קשה להקליד. אני חושב שראוי לשים את הנכון, אבל השיקול לצד השני חזק כאן.
:ע' - כנראה לא שמים לב בעריכה, אבל זה באמת עלול ליצור בעיות, בעיקר עם חיפוש. נראה לי שאתרים חיצוניים שהבעיה הזו עלולה להתעורר אצלם ידעו לפתור אותה.
:[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:34, 11 בינואר 2026 (IST)
::נ&quot;ב: נדמה לי שאם מחליטים כן לעשות את אלו או חלקם, נדמה לי שהגיוני הרבה יותר לעבוד בצורה אוטומטית מאשר לעבור בצורה ידנית דף דף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:::לגבי &quot;...יש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה&quot; - לדעתי דוקא שימוש בתוים יוצאי דופן עלול לגרום לשיבוש בגופנים אחרים מזה שמשתמשים בו כאן. אותיות א-ת וסימני הפיסוק המופיעים במקלדת רגילה - סביר להניח שיוצגו היטב, ימויינו נכון ויאונדקסו (יהיה אפשר לחפש אותם) בכל תוכנה ומערכת הפעלה. כל סימן מיוחד שאנו מוסיפים מקטין את הסיכוי. אם יש צורך גדול (למשל השימוש שעשינו בקמץ קטן במהדורה המנוקדת של המקרא) - אני בעד, אבל רק לאחר דיון בדף שיחה, כל נושא לגופו. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:15, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: למיטב ידיעתי אורי צודק, ואלו גם החששות שעוררו אותי לפתוח כאן בדיון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:14, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::אני חושב שרוב הגופנים תומכים בלי בעיה ברוב התווים שאני מוסיף והתווים לא אמורים להפריע לשום דבר. על העי״ן החלופית עוד לא בדקתי. כל התווים מלבד קמץ קטן והעי״ן החלופית הם תווים במקלדת סטנדרטית.
:::::אני חושב שבנושא כמו סידור ותפילה, דווקא שם יש משמעות גדולה לקמץ קטן.
:::::סימנים כמו גרשים, מירכאות (שאני לא משנה), מקפים וקווים מפרידים הם חלק מסימני השפה העברית וחבל שוויקיטקסט העברי לא יכלול אותם.
:::::העי״ן החלופית היא עניין של יוניקוד שקיים כבר בהרבה גרסאות של התקן וחשבתי שהוא יכול להיות יפה יותר ויעיל יותר לגופנים שונים מאלה הקיימים בוויקיטקסט.
:::::כמובן, המטרה שלי היא לעזור לזולת ולא לפגוע בו. אם בפעולותיי יש יותר פגיעה מתועלת ודאי שאפסיק, אבל לדעתי ברוב הדברים יש יותר תועלת. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:04, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::: בניגוד למשתמע מדבריך, הגרש והגרשיים שאתה משתמש בהם אינם חלק משום מקלדת סטנדרטית שאני מכיר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:38, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::::הם לא חלק מהסטנדרט הישן, אבל הם אכן נמצאים בסטנדרט המקלדת החדש [https://mikladot.com/?i=1 si-2] (שאגב הוא נח יותר בהקלדה מבחינות מסוימות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו • 00:20, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: כפי שכתוב שם, זו מקלדת אלטרנטיבית. הוי אומר, לא-סטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::אני שמח לשמוע שאני יכול לחדש לך משהו!
:::::::[https://learn.microsoft.com/en-us/globalization/keyboards/kbdhebl3 ב־Windows]
:::::::[https://en.wikipedia.org/wiki/Hebrew_keyboard?wprov=sfla1 בתקן על פי ויקיפדיה (ראה תחת current)] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 00:24, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: טוב, ניסיתי עכשיו וזה עובד אצלי. I stand corrected.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:29, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::: אם לסכם את הדיון, נראה שרק לעי&quot;ן המיוחדת יש התנגדות. אני מציע שתשחזר רק את העריכות של העי&quot;ן הזו ותימנע מלהמשיך ולהשתמש בה בהמשך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:32, 13 בינואר 2026 (IST)

: בהמשך לדיון – ה-alternative form מיועד להחלפה אוטומטית על ידי הגופן בעת הדפסה, למשל בהצגה של טקסט במסמך pdf. העין האלטרנטיבית משמשת באותו אופן שמשמשות ליגטורות עבריות (װ, ױ, ײ, וגם ﭏ) או אותיות עם ניקוד (אַ, אָ, יִ, וֹ), דגש (אּבּגּדּהּוּזּטּיּכּךּלּמּנּסּפּףּצּקּרּשּתּ), שׁין ושׂין. לכן רצוי לא להשתמש בתווים הללו בטקסט עצמו. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 17:49, 26 בינואר 2026 (IST)
::זה מעניין מאוד, אבל מכיוון שלא הצלחתי למצוא מספיק מידע על התו הזה ביוניקוד, האם לך יש מקור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 18:27, 26 בינואר 2026 (IST)
::: לגופני OpenType יש תכונות שמאפשרות להשתמש בגלופה מותאמת עבור צירופים מסוימים של אותיות וסימנים. הגלופה של עין אלטרנטיבית אמורה לבוא במקום גלופה של עין מנוקדת. לתכונה הזאת קוראים {{קוד|ccmp}} או {{קוד|calt}}, תלוי באופן המימוש. גופנים מסוימים, למשל SBL Hebrew, תומכים בכך: &lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ע&lt;/span&gt; רגילה עם שווא נראית כ-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;עְ&lt;/span&gt;, וזאת בדיוק הגלופה של ה-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ﬠ&lt;/span&gt; האלטרנטיבית. הגלופה של עין אלטרנטיבית קיבלה ייצוג יוניקוד לצורך תמיכה בגופנים שלא תומכים בהחלפה אוטומטית:
::: {{ציטוט|אנגלית=כן|מרכאות=כן|תוכן=U+FB20 HEBREW LETTER ALTERNATIVE AYIN is an alternative form of ayin that may replace the basic form U+05E2 HEBREW LETTER AYIN when there is a diacritical mark below it. The basic form of ayin is often designed with a descender, which can interfere with a mark below the letter. U+FB20 is encoded for compatibility with implementations that substitute the alternative form in the character data, as opposed to using a substitute glyph at rendering time.|מקור=[https://unicode.org/versions/Unicode16.0.0/core-spec/chapter-9/#G6661 Unicode Core Spec, Chap. 9.1.2]}}
::: בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 18:42, 27 בינואר 2026 (IST)
::::תודה על המקור באנגלית, אבל כאחד שלא מבין רבות בגופנים, זה נשמע לי כאילו העין הזאת אמורה לשמש החלפה כדי להקל על הרנדור. אתה אומר שזה מיועד במיוחד לגופנים שאינם תומכים בהחלפה בזמן הרנדור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 02:58, 28 בינואר 2026 (IST)
:::::לפי הטקסט באנגלית זה נועד לתָכנות שמחליפות לא בזמן הרינדור, אלא בקובץ הטקסט עצמו. זה לא אמור להיכנס לטקסט המקורי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:10, 28 בינואר 2026 (IST)

== [[אגרות צפון]] ==

שלום וברכה!

הקלדתי את אגרות צפון על־פי [https://tile.loc.gov/storage-services/public/gdcmassbookdig/neunzehnbriefebe00hirs/neunzehnbriefebe00hirs.pdf הקובץ הזה]; אני מניח שהמקום לפרסום הוא ויקיגרמנית, אבל אני לא יודע גרמנית. אשמח לעזרה! ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שני בשבת, כ&quot;ג בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 16:05, 12 בינואר 2026 (IST).

:למה שלא תפתח את הספר ותדביק את החומר [https://de.wikisource.org/w/index.php?title=Briefe_%C3%BCber_Judenthum&amp;action=edit&amp;redlink=1 אל הדף הזה] ? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:29, 12 בינואר 2026 (IST)
:: ברוב הוויקסורסים לא מקובל פשוט להופיע ולשפוך חומר גולמי. מצופה מעורך שמעלה חומר לערוך אותו במידה מסויימת ולהתאים אותו לנהוג באתר, כולל שימוש בתבניות ייעודיות, ולהשיב לשאלות בדפי השיחה לכשאלה תועלינה. משתמש שלא מכיר כלל את השפה יתקשה מאוד בזה, ולכן לא הייתי ממליץ על כך. אם יש כאן בוויקיטקסט מתנדב שיuדע גרמנית, אפילו ברמה בסיסית, עדיף שהוא יסייע וילווה את התהליך. אני מתייג את [[משתמש:Amire80]], שיש לו ידע הרבה יותר נרחב משלי בשפות אחרות ומכיר יותר את קהילת ויקיסורס הכללית, ומקווה שיוכל לסייע ולייעץ יותר ממני בנושא.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:45, 12 בינואר 2026 (IST)
::: ביקשתי עזרה גם בקבוצת הטלגרם של ויקיסורס, מקווה לקבל תשובה בימים הקרובים.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:56, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: See [[:de:Wikisource Diskussion:Projekte#Rules_For_New_Projects_(English_Translation)]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:33, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::כלומר, עליי לפרסם הודעה בדף הזה? ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שלישי בשבת, כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 17:17, 13 בינואר 2026 (IST).
:::::: לא, זו רק ההתחלה. יהיה עליך גם להעלות קובץ פי די אף ל-Commons (או להשתמש בקובץ שכבר קיים), לפתוח עבורו קובץ מפתח בוויקיסורס הגרמנית, ולהתחייב להגיה שם את הטקסט.&lt;br&gt;הייתי מציע שפשוט תפתח לעצמך דף־משנה בדף המשתמש שלך ותעלה לשם את כל הטקסט כמו שהוא, בתקווה שיום אחד יימצא מישהו דובר גרמנית שמוכן ליטול על עצמו את התפקיד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 13 בינואר 2026 (IST)
:::תודה על התיוג, אבל לצערי אני לא כל־כך מכיר את האתר הגרמני. אני מכיר את האנגלי והרוסי קצת ולא הרבה יותר מזה. [[משתמש:Amire80|אמיר א׳ אהרוני]] ([[שיחת משתמש:Amire80|שיחה]]) 13:49, 13 בינואר 2026 (IST)

== Thank You for Last Year – Join Wiki Loves Ramadan 2026 ==

Dear Wikimedia communities,

We hope you are doing well, and we wish you a happy New Year.

''Last year, we captured light. This year, we’ll capture legacy.''

In 2025, communities around the world shared the glow of Ramadan nights and the warmth of collective iftars. In 2026, ''Wiki Loves Ramadan'' is expanding, bringing more stories, more cultures, and deeper global connections across Wikimedia projects.

We invite you to explore the ''Wiki Loves Ramadan 2026'' [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026|Meta page]] to learn how you can participate and [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026/Participating communities|sign up]] your community.

📷 ''Photo campaign on '' [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan 2026|Wikimedia Commons]]

If you have questions about the project, please refer to the FAQs:  
* [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan/FAQ/|Meta-Wiki]]
* [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan/FAQ|Wikimedia Commons]]

''Early registration for updates is now open via the '''[[m:Special:RegisterForEvent/2710|Event page]]'''''

''Stay connected and receive updates:''  
* [https://t.me/WikiLovesRamadan Telegram channel]  
* [https://lists.wikimedia.org/postorius/lists/wikilovesramadan.lists.wikimedia.org/ Mailing list]

We look forward to collaborating with you and your community.


'''The Wiki Loves Ramadan 2026 Organizing Team''' 21:45, 16 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29879549 --&gt;

== תרומות של המשתמש OriBot229 ==

* למה ליצור כל הדפים של רש&quot;י על תנ&quot;ך אם נכון לעכשיו אין בהם שום תוספת ביאור? היה יותר נכון ליצור דפים ככל שיש משהו חדש להוסיף לענ&quot;ד
* מה הם כל העריכות שבוצעו בכל הדפים של ניקוד תנך? והאם הם בוצעו על סמך דיון כלשהו?
[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:26, 18 בינואר 2026 (IST)

:לגבי העריכות בדפי הניקוד, זה מעבר לנוסח לפי [[מקרא על פי המסורה]], במקום הנוסח הקיים על פי וסטמינסטר. התנהל דיון ב[[שיחה:מקרא#נוסח הכתיב והניקוד]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 15:31, 18 בינואר 2026 (IST)

::ולגבי דפי רש&quot;י עם ביאור - זה הפרוייקט הנוכחי שאני עובד עליו. היום סיימתי להוסיף פירוש ל[[ביאור:רש&quot;י בראשית ח]].  זה אמנם יקח זמן להשלים את כל 5 חומשי תורה... אבל הכנת הדפים מראש עוזרת. כך גם היה עם פרוייקט ביאור התנ&quot;ך, ואכן עודד רבים להצטרף ולבאר פרקים פה ושם. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:00, 18 בינואר 2026 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Annual review of the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
I am writing to you to let you know the annual review period for the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines is open now. You can make suggestions for changes through 9 February 2026. This is the first step of several to be taken for the annual review. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Annual review/2026|Read more information and find a conversation to join on the UCoC page on Meta]].

The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review was planned and implemented by the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|you may review the U4C Charter]].

Please share this information with other members in your community wherever else might be appropriate.

-- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]])&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

23:02, 19 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29905753 --&gt;

== בקשת הרשאת עורך ממשק ==

{{הועבר|מ=ויקיטקסט:בקשות ממפעילים}}
* אבקש לחדש הרשאה לערוך JS\CSS שהיתה לי בעבר. נחום הפנה אותי להגיש בקשה רשמית כאן (בדיון שלנו ב[[שיחת_משתמש:Ori229#עיצוב_דפי_ביאור_בניידים]]).  תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
*: לשם הבהרה: הבקשה היא להרשאת &quot;עורך ממשק&quot;.&lt;br&gt;ההרשאה הוסרה, למיטב זכרוני, עקב אי פעילות, וכעת כשחודשה הפעילות אינני רואה מניעה לחדש אותה, אולם נדרש אישור הקהילה.&lt;br&gt;בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::לא רואה בעיה. @[[משתמש:Ori229|אורי]], רק בקשה. בינה מלאכותית נוטה לחלק פתרונות שגורמים לתקלות אחרות, כוללניות מדי או אפילו סתם בזבזניות מדי. בבקשה תהיה זהיר עם פתרונות של ai ותבדוק אותם בעצמך - לא רק האם פתר את הבעיה, אלא גם את המסביב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  01:22, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::: תודה לך, נריה. מצטרף לבקשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:53, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*:::: ברור. (במקרה הזה אני מבין את הרעיון שהציעה ה-AI והוא באמת פשוט, ונטול סיכונים. וכמובן שאני בודק היטב לפני שאני מבצע שינויים). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:55, 1 בדצמבר 2025 (IST)
*:בעד. טוב לראות אותך שוב :-) --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:50, 4 בדצמבר 2025 (IST)
*::גם אני בעד. במיוחד כשהוא כתב ומבין הרבה מהקוד שכבר קיים אצלנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:02, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*::: ההצבעה נסתיימה. ההרשאה ניתנה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:12, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*:::: תודה נחום.  עדיין אני לא יכול לערוך את [[מדיה ויקי:Mobile.js]] - יכול להיות שלוקח לזה זמן לתפוס - אמתין כמה ימים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:58, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::: זה מוזר. זה אמור להיות מיידי. [[משתמש:Neriah|נריה]], תוכל לנסות לבדוק?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:26, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::הרשאת עורך ממשק דורשת הפעלת אימות דו שלבי בחשבון. בלי שתפעיל אותו, גם אם קיבלת את ההרשאה לא תוכל להשתמש בה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  20:28, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::: הוספתי אימות דו שלבי ואכן זה עובד - תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 23:47, 9 בדצמבר 2025 (IST)
{{הועבר|סוף}}

== מובא בפני דעת הקהילה - עריכות המשתמש {{א|יוסף אומץ}} בדפים של צדקת הצדיק ==

שלום לכולם.

המשתמש אשר טורח מאוד להגיה את הספר [[צדקת הצדיק]]  עושה משהו במהלך העריכות שלו שלדעתי אינו מתאים למקומם במרחב הראשי. מכיון שיש בינינו חילוקי דיעות אני מביא את זה לדיון בפני הקהילה לשמוע את דעתם.

קחו לדוגמא הדפים האחרונים - [[צדקת הצדיק/קע]]  ו [[צדקת הצדיק/קט]]. בעיניי הענין של הדגשת משפטים שלמים הינו סובייקטיבי לחלוטין ולכן אין  מקומו במרחב הראשי. אם תהיה - שתהיה במרחב הביאור. בנוסף אני חושב שהדגשת יתר הופך את הדף ל&quot;מכוער לעין&quot;. 

דעתכם בבקשה? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:32, 7 בפברואר 2026 (IST)

:שלום וברכה
:אני המשתמש.
:לא מדובר על הדגשות סובייקטיביות אלא העניין הוא כדלהלן. כל סימן בצדקת בצדיק בנוי מעניין מרכזי וסביבו הולך כל הסימן, דהיינו שיש עניין עקרוני שרבי צדוק מחדש וסביבו הוא מביא ראיות והרחבות. לכן אני רואה לנכון להדגיש את המשפט הזה.
:בכל אופן אם אתה רואה לנכון אזי אתה מוזמן לבטל את ההדגשות ואשתדל שלא לחזור לכך בל״נ. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:41, 7 בפברואר 2026 (IST)
::(להבא אשתדל להתחבר מהחשבון.) [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:42, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::גם אם כדבריך (ולא הבאת ראיות לכך), ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::: אני מעדיף שהטקסט יהיה ללא הדגשות. ההצדקה היחידה לדעתי להדגשות בטקסט (שאינן במקור) היא בטקסטים הדורשים או מפרשים קטע מהמקרא, ואז מדגישים את הציטוטים מהקטע הזה, ולעיתים נדירות כשנחוץ להדגיש מילה מסויימת להבהרת העניין. כך עשיתי למשל במהדורה שלי של הילקוט שמעוני. או במרחב הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:16, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::[[מש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]], אזכיר לך את מסקנת הדיון שלא להוסיף הדגשות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 20:53, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::אני רואה שהמשתמש עושה את העריכות מתוך מכשיר נייד... אולי הוא משתמש בעורך חזותית וזה נעשה אוטומטי ההדגשות?... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:40, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::לא ראיתי את מסקנת הדיון…
::::::אפסיק עם העניין בל״נ (וחבל). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:08, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::״ ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין.״
::::אינו כן, ההחלטה אינה סובייקיטיבית כי ניכר מה הנושא המרכזי ומה מובא סביבו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:09, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::ניכר למי? הטענות שלך ממשיכות להיות סובייקטיביות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:10, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::ניכר למי שבקיא בכתבי רבי צדוק ולמי שיודע לקרוא טקטסים בעין ביקורתית. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:19, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::שוב, סובייקטיבי. המטרה שלנו כאן היא להביא טקסטים מקוריים כמות שהם, ללא שינויים, כמה ברורים שיהיו. (ואם באמת כדבריך שזה ניכר, ההדגשות מיותרות, שהרי הקורא יבין בלאו הכי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:24, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::הקורא לא תמיד מבין את זה כי המהלך הכללי מוסווה לעיתים בהרחבות והוספות.  [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:13, 13 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::יש לך אפשרות להעלות מהדורה נוספת על פי טעמך במרחב הביאור של האתר.   כך שאפשר להתחיל לעצב דפים בדף [[ביאור:צדקת הצדיק]] וכולי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:30, 13 בפברואר 2026 (IST)

== הוספת גאדג'ט &quot;תצוגה מקדימה&quot; להערות ולדפים בכלל כברירת מחדל ==

(מעביר מ[[שיחת תבנית:הערה]])

הודות לתיקון של [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] כל משתמש יכול כעת להגדיר שכאשר סמן העכבר מונח מעל הפניה להערת שוליים, ישנה תצוגה מקדימה של תוכן ההערה.  

מוזמנים לנסות: &quot;תצוגה מקדימה להערות&quot; (בהגדרות, תחת סעיף ג'אדג'טים), ואז בקרו בדף כלשהו שיש בו הערות שוליים, לדוגמה [[זכרונות לבית דוד/כף הסיידים]].

בוויקיפדיה זה מופעל כברירת מחדל. (יצרתי משתמש חדש בוויקיפדיה, וכאן, כדי לבדוק).

זה פיצ'ר נהדר - אפשר שגם פה זה יהיה מופעל כברירת מחדל?

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:14, 8 בפברואר 2026 (IST)

:* כל עוד שזה לא גורם נזק במשהו שכבר קיים - אין לי התנגדות.
:[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:36, 8 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}} (רק אציין שבויקיפדיה זה אפילו לא גאדג'ט - זה נמצא בהגדרות הרגילות [[ w:מיוחד:העדפות#mw-prefsection-rendering|כאן]] בפסקה &quot;העדפות קריאה&quot;. אני לא יודע איך זה עובד או מה ואיפה צריך לשנות בשביל זה, אבל זה ככה) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:29, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::ראיתי עכשיו שהגאדג'ט עובד גם בטלפון, שם הוא מיותר כיון שתצוגת ההערות בטלפון ממילא עובדת בצורה אחרת (מגרה נשלפת בתחתית המסך), וחמישה הוא יותר מפריע ממועיל. צריך לכבות את זה איכשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 11:33, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::גיליתי איך זה עובד בויקיפדיה - מדובר בחלק מהרחבת מדיה־ויקי בשם [[mw:Extension:Popups|Extension:Popups]], שמאפשרת גם תצוגה מקדימה של דפים, ועוד דברים בסגנון. אני חושב שהיא שימושית וכדאי להוסיף אותה. עם מי צריך לדבר בשביל להוסיף הרחבות (כלומר מי אחראי על התכנה)? מישהו בעמותה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 בפברואר 2026 (IST)
::: מתייג את [[משתמש:Neriah]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:46, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::להתקנת ההרחבה צריך לפתוח הצבעה כאן ואטפל בזה אם תהיה תמיכה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::רק שימו לב שזה כולל גם תצוגה מקדימה לדפים שאני לא בטוח שאנחנו מעוניינים בה. כל מה שקיים בוויקי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:51, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אם ככה, אתייג לדיון גם את [[משתמש:Fuzzy]], שאת דעתו ואת עצותיו בנושאים טכניים אני מאוד מעריך. גם משתמשים נוספים ( [[משתמש:Shalomori123]], [[משתמש:Ori229]], [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Dovi]] ) וכל מי שיש לו דעה בנושא, כולל משתמשים שמגיעים לכאן הרבה ואינם רשומים או שמתקשים להיכנס לחשבון, מוזמנים להצטרף לדיון ולחוות דעתם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::בעד. &quot;תצוגה מקדימה לדפים&quot; - לא כל כך רלוונטי בוויקיטקסט, אבל גם לא יפריע.
::בפרט שכשאשר מוצגת ההערה\התצוגה מקדימה בוויקיפדיה, יש שם גלגל שיניים שבלחיצה עליו אפשר בקלות להגדיר את ההעדפות. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:12, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::רוב האנשים לא יתחילו לשנות הגדרות. עד כמה שהסימון הזה יושב מתחת לאף שלהם. לכן ברירת המחדל כל כך חשובה, ולדעתי לברירת מחדל אנחנו לא רוצים תצוגה מקדימה לדפים טקסט. גם לא כל כך לדפי החוקים, אבל זה כבר המגרש של fuzzy. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:23, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::אני חושב שאפשר לכבות תצוגה מקדימה של דפים בהגדרות ההרחבה. והמימוש של התצוגה המקדימה של ההגדרות יותר עקבי, וגם מציג את השוני בין סוגי הערות. אני חושב שבאופן כללי יש עדיפות להרחבות על פני גאדג'טים. אמנם נכון שלתצוגה מקדימה של דפים יש פחות הגיון אצלנו. לכן אני עדיין {{בעד}} הוספת ההרחבה, כנראה עם תצוגה מקדימה של דפים כבויה כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:22, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::כמה שזכור לי אין הגדרה לזה. תבדוק בתיעוד ההרחבה ששלחת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:25, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::אכן לא מצאתי שם משהו כזה. אבל זה כן מוסיף אופציה לכבות את זה להגדרות המשתמש, אז אמורה להיות אפשרות להגדיר ברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:47, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::: נריה, תוכל בבקשה לברר עבורנו אם יש אפשרות כזו? זה חשוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:52, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::טכנית זה לא דבר שמורכב לעשות. אבל ההרחבה עצמה נועדה לתצוגת פופאפ של דפים, ועל הדרך הוסיפו לה הפניות. אז מה האינטרס שלהם לאשר הוספת משתנה כזה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:45, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::::אגב. ההרחבה pageImages שביקשנו להתקין באפריל 24 תתותקן מחר בצהריים. היא גם תלות חובה של פופאפ. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::חשבתי על זה עוד, ואני חושב שתצוגה מקדימה לדפים דוקא עשויה להיות שימושית במקרים מסוימים (למשל הפניות, תצוגה מקדימה עשויה מאוד להקל על הקריאה אם במקום לפתוח את ההפניה ניתן יהיה להסתכל בה בתוך אותו דף). צריך לראות איך גורמים שיוצג הטקסט הנכון, ולא תבניות ניווט המופיעות בראש הדף וכד'. אפשר בהגדרות ההרחבה להחליט על דפים מסוימים שלא תוצג עבורם תצוגה מקדימה אם רוצים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:10, 9 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::לא מכיר את ההרחבה מספיק, ואין לי זמן להתעמק בזה עכשיו. איך אפשר לבטל תצוגה מקדימה לדפים מסויימים? האם ניתן לעשות את זה באופן גורף לכל הדפים המתחילים ב-x במרחב הראשי, ושבשאר המרחבים זה לא יהיה בכלל? האם זה דברים שמוגדרים צד לקוח או צד שרת?
::::::::::כמה שזכור לי אי אפשר לעשות אף אחד מהדברים שכתבתי כאן, אולי מלבד ביטול המרחבים מסויימים. אבל אשמח שתראה לי שאני טועה, ואז אולי יהיה אפשר לחשוב על זה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:33, 10 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::יש תצוגה מקדימה רק לדפי תוכן.
:::::::::::יש הגדרת צד שרת לכיבוי התצוגה המקדימה לדפים מסוימים, פשוט נותנים רשימת דפים (שמות קאנוניים שלהם), אם מכבים לדף מסוים זה מכבה גם לדפי המשנה שלו.
:::::::::::הטקסט המוצג מוגדר באמצעות ההרחבה [[mw:Extension:TextExtracts|Extension:TextExtracts]].
:::::::::::[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 14:00, 10 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::לדעתי יותר עבודה מתועלת. הרבה מדפי התוכן נמצאים במרחבים כמו קטגוריה, קטע ועוד. דווקא לחלק מהם אולי אפשר, בעוד שלרוב הדפים במרחב הראשי אני לא חושב שצריך. 
::::::::::::אנסה לברר האם יש אפשרות להתאים את ההרחבה שתאפשר הפעלה רק של תצוגה מקדימה להערות, ואם כן אוכל להתאים את ההרחבה גם בעצמי (אך יקח קצת זמן עד שאגיע לעשות את זה). ואם יאשרו נוכל להתחיל בזה. 
::::::::::::אלא אם שאר העורכים חושבים התצוגה מקדימה לדפים תועיל, אני חושב שיותר תזיק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:14, 10 בפברואר 2026 (IST)
:{{שבירה|:::::::::::}}
: ביררתי עכשיו עם האחראים במדיה ויקי. ככל הנראה ניתן להתקין את ההרחבה רק עבור רפרנס, ולא להפעיל תצוגה מקדימה לדפים כברירת מחדל, אלא מי שרוצה יוכל להפעיל לעצמו בהעדפות. בצורה הזו יהיה אפשר גם בתקופה הראשונה לבדוק את הפיצ'ר בעצמנו, להגדיר מה שאנחנו רוצים, ואם מתישהו יתאפשר לבטל את הגדרת ברירת המחדל של כיבוי הפיצ'ר. כיבוי הגדרות בשרת אמנם מעט מטריח, אך לדעתי זה הפתרון הטוב ביותר עבורנו בשלב זה. 
: מתייג את [[משתמש:Nahum|נחום]], [[משתמש:Ori229|אורי]], [[מש:Roxette5|Roxette5]], [[מש:הירש אייזנשטיין|הירש]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:19, 10 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}}, אם זה אכן אפשרי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 17:06, 10 בפברואר 2026 (IST)
::אין לי עמדה בעניין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:44, 10 בפברואר 2026 (IST)
::לא הבנתי הכל... אבל אני {{בעד}} כל דבר שיקדם תצוגה של הערות השוליים (כברירת מחדל). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:08, 10 בפברואר 2026 (IST)
:: {{בעד}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 10 בפברואר 2026 (IST)
[[משתמש:Neriah|נריה]], היכן הדברים עומדים? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 18:57, 7 במרץ 2026 (IST)
: תקוע. [[phab:T417314]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  09:45, 8 במרץ 2026 (IST)
:: לא הצלחתי להבין האם יש בעייה טכנית שהתוסף לא בשל עדיין או מה בדיוק.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:31, 8 במרץ 2026 (IST)
::: כרגע ההרחבה לא מאפשרת את זה. אשתדל להסתכל בקרוב האם ההרחבה בנויה בצורה שתאפשר לדחוף שינוי כזה בקלות ואם כן אניע את זה בעצמי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  11:42, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::אפשר לפחות להפעיל את הגאדג'ט כברירת מחדל בינתיים, עד שיהיה ניתן (אם בכלל) להוסיף את ההרחבה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: איך עובד הגאדג'ט בניידים? אם אני זוכר נכון, אמרת משהו על כך שהוא לא מספיק טוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::הוא עובד באותה צורה כמו במחשב, כשהדרך שבה הוא אמור לעבוד היא לא להציג כלום, כי בטלפון ממשק ברירת המחדל של הצגת הערות טוב בפני עצמו. אם אפשר לכבות אותו לחלוטין בטלפון זה יהיה הכי טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::: תבדוק האם כעת זה בסדר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::אכן. אבל התבססות על הסקין עלולה ליצור בעיות עם מי שמשתמש בו גם במחשב, או משתמש באחר בטלפון. אין דרך אחרת לעשות את זה?
:::::::::גם אם לא זה בסדר, ולדעתי אפשר להפעיל כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::: סקינים אחרים בנייד לא כוללים תצוגה מקדימה של הערות. מי שמשתמש ב־minerva במחשב, יכול להסתדר כמו שחי עד היום :). [[משתמש:Nahum|נחום]], אישורך? (היחיד שתמך בהרחבה ולא הביע דעה לגבי הגאדג'ט.) [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::::: אני לא משתמש בטלפון לוויקיטקסט כמעט אף פעם. במחשב זה אכן לא כ&quot;כ משנה לי כך או כך. עשו כרצונכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:41, 9 במרץ 2026 (IST)
: {{בוצע}}. תודה למגיבים בדיון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:27, 9 במרץ 2026 (IST)

== תרשים של פסוקים - מנותח תחבירית על פי טעמי המקרא ==

אני מזמין את מי שמתעניין בטעמי המקרא להעיף מבט [[משתמש:Ori229/ארגז חול/בראשית א/תרשים טעמים|כאן]] וכן [[:תבנית:משתמש:Ori229/ארגז חול/מבנה-טעמים|בתבנית]]  (הזמנית). 

שאלות\הערות\הצעות לשיפור - אשמח לדיון בדף השיחה של אחד משני הדפים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:27, 10 בפברואר 2026 (IST)

== שגיאות בטעמי המקרא ==

שלום, השבוע ניגשתי ללמוד את הפטרת פרשת השבוע (משפטים) הלקוחה מספר ירמיהו, והופתעתי לגלות שגיאות בטעמים בדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]]. הדף הזה אינו מקור לכשעצמו אלא &quot;שואב&quot; את הטקסט שלו מהדף [[:ירמיהו טעמים]], שם אני מוצא את אותן הטעויות. אבל במקור אחר בויקיטסקט, [[:ירמיהו לד/טעמים]] הטעמים תקינים וללא טעויות.

הטעויות שמצאתי (ייתכן שישנן עוד):

[לד ט] לְ֠שַׁלַּח - צריך להיות לְ֠שַׁלַּ֠ח

[לד כא] וּבְיַד - צריך להיות וּבְיַ֗ד

למה יש במסגרת ויקיטקסט שתי גירסאות שונות של אותם טעמי המקרא, ומדוע יש הבדלים ביניהם? איך פותרים את העניין - בתקווה לא בתיקון ידני מייגע?

אגב, אם הדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]] אמור להכיל את ההפטרה המלאה, יש לתקן ולהוסיף בסוף שני פסוקים (ירמיהו לג, פסוקים כה-כו). [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 16:34, 13 בפברואר 2026 (IST)

:הדפים שדפי ההפטרה שואבים מהם הם גרסאות ישנות ופחות טובות. צריך לטפל בענין איכשהו, בזמן האחרון יש התקדמויות בענין. לענין הוספת הפסוקים - זה אכן תיקון ידני בכל מקום שנצרך. שבת שלום, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ו בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:49, 13 בפברואר 2026 (IST)

::שבוע טוב. כן, צריך לטפל בדפים הישנים. בינתיים עדיף לחפש את ההפטרות [[מקרא על פי המסורה/תורה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::רק חבל שאף אחד לא אמר לי שהשבוע לא קוראים את הפטרת משפטים אלא את הפטרת שקלים.. 🤦🏻‍♂️😁
:::תודה על התגובות ולכל העוסקים במלאכה. [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 22:40, 14 בפברואר 2026 (IST)

== הגהת מלאכת שלמה על המשנה ==

שלום לכולם

עד כה סיימתי הגהת מלאכת שלמה עד מסכת שביעית בעזרת המקור שהיה בידי, וחסר לי מקור להמשך.

היכן ניתן למצוא קובץ מקור אמין להגהת מלאכת שלמה ממסכת תרומות והלאה?

אשמח לסיוע {{א|Dovi}}, {{א|Nahum}}. 

בברכה, [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 21:46, 23 בפברואר 2026 (IST)

:קודם כל [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]], יישר כוחך!
:מה כוונתך &quot;קובץ מקור&quot;? אתה מתכוון לטקסט מוקלד של פירוש מלאכת שלמה, או לסריקת מקור (כתב יד או דפוס) להתבסס עליו?
:אם אתה זקוק לטקסט מוקלד, אז אפשר להוריד אותו באתר [https://www.sefaria.org.il/texts/Mishnah/Acharonim%20on%20Mishnah/Melekhet%20Shelomoh ספריא], מסכת אחרי מסכת. ונראה שהדברים כבר הועתקו כאן ב[[מלאכת שלמה על המשנה|וויקיטקסט]].
:ואם אתה זקוק למקור להתבסס עליו, אז יש את המשניות בדפוס וילנא. ויש גם כתבי יד על רוב סדרי המשנה, כולל את עצם כתב יד קדשו של המחבר, שאפשר להוריד [https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&amp;q=creator,contains,%d7%a2%d7%93%d7%a0%d7%99%2c%20%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94%20%d7%91%d7%9f%20%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%94%2c%201567-1630 באתר הספריה הלאומית]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:05, 24 בפברואר 2026 (IST)
::ברוך תהיה! התכוונתי אכן לסריקת מקור. בע&quot;ה אחפש באתר הספריה הלאומית. תודה רבה על הסיוע המהיר.[[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 10:40, 24 בפברואר 2026 (IST)

== מקומו שלמרחב הביאור ==

אני יודע שזה כבר נדון מספר פעמים בעבר, והמצב הנוכחי הוא מה שהוחלט עליו, ועם זאת אני מעונין לפתוח מחדש את הדיון באשר לשייכות מרחב הביאור לויקיטקסט.{{ש}}
ראשית אבהיר, שאיני מתכוון חלילה למחיקתם של הטקסטים המצוינים שנכתבו כאן, אלא להעברתם למקום אחר.{{ש}}
ולגופו של ענין: מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו, ולא יצירת יצירות חדשות. מקומם הראוי של טקסטים חדשים, גם כאלו שנועדו לבאר טקסטים קימים, הוא לכאורה בויקיספר (ועיינו בדפים הרלבנטיים ב[[b:en:Wikibooks:Annotated texts|ויקיספר האנגלית]] וב[[s:en:Wikisource:Annotations|ויקיטקסט האנגלית]]).{{ש}}
אני חושב שיש מספר יתרונות בהעברה שאני מציע. ראשית, כמובן, ההפרדה בין הפרויקטים, שיש בה משום תועלת בריכוז המאמצים בכל אחד מהם בתחומים ששייכים לו יותר. אמנם מעבר להפרדה גרידא, ויקיספר תרוויח הרבה מטקסטים חדשים באיכות גבוהה, זה עשוי מאוד להעלות את התעבורה לויקיספר, וכך יבואו גם אנשים אחרים שיועילו למיזם החשוב הזה, שאין לו כרגע הרבה תורמים. אני חושב שגם הטקסטים עצמם ירוויחו יותר חשיפה כך, אם הם לא במרחב בפני עצמם, אלא נמצאים במרחב ראשי של מיזם (ניתן כמובן להשאיר את הקישורים אצלנו).
בברכה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 14:48, 25 בפברואר 2026 (IST)

:שלום [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], הדיון הזה קיים מאז הקמתו של Wikisource, והייתי שותף לדיונים על הניסוחים באנגלית. אפילו עצם הניסוח שלך שנוי במחלוקת: &quot;מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, '''בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו'''&quot;. האם זוהי המטרה? או האם המטרה היא להיות '''ספריה''' של מהדורות איכותיות שניתן לקרוא וללמוד אותן?
:באנגלית החליטו לאפשר ספרים מבוארים (Annotated Texts) בהגדרות מסוימות, תוך כדי מודעות גמורה שמדובר על סוג שהוא &quot;גבולי&quot;, בעצם &quot;קו תפר&quot; או אזור אפור בין Wikisource ל-Wikibooks. שים לב שאפילו להוסיף פיסוק לטקסט עברי שאין בו פיסוק, או [[ספר הרקמה/שער לב|עיצוב של ספר דקדוק]], כמו שאנחנו רגילים לעשות כאן בוויקיטקסט, או לתעד הבדלי נוסח בדף העריכה בלבד, פסול לפי הכללים באנגלית.
:חלק מהבעיה, כבר מההתחלה, נובעת מהמציאות השונה בין הספרות הקיימת בנחלת הכלל באנגלית, לעומת העברית. באנגלית קיימת ספרות ענפה שניתן להמיר אותה לגירסה דיגיטלית זהה לדפוס, והוא שימושי לחלוטין. יש אפילו ספרות מבוארת מודפסת באנגלית שכבר נכנסה לנחלת הכלל. זה לא המצב בעברית.
:בוויקיטקסט עברית, אנחנו עוסקים בשני סוגים של טקסטים שהם בנחלת הכלל, המהווים כ-90% מהחומר הנמצא כאן (כי הם הרוב המכריע של נחלת הכלל בעברית): הספרות התורנית הקלאסית, וספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו הופכים את שני האוצרות הללו, שאינם נגישים ואינם בעלי שימוש לקהל בצורתו המודפסת, לספרים דיגיטליים ושימושיים לכל דבר ועניין, תוך כדי קישוריות רבה ביניהם (כי אף אחד מהחיבורים האלה לא עומד לבד, להבדיל מרומן כמו Huckleberry Finn באנגלית). אין יתרון בהגבלת השימושיות הזאת.
:כמו כן לגבי ביאורים של ממש: המקום הטבעי עבורם הוא ביחד עם שאר הספרות הקשורה באופן ישיר אליהם, ועם הקהילה שעובדת על אותה ספרות ביחד. לדעתי להעביר אותם יזיק, הן לחשיפה אליהם, הן לשיתוף פעולה קהילתית בבנייתם (קהילה שיש בה מומחיות רבה ב&quot;ה), והן לאפשרות להשתמש בתשתית שהתפתחה כאן (ניתן לקשר אל פסוק או משנה או חוק מתוך ויקיספר, אך אין אפשרות &quot;לצטט&quot; אותו, וזה גם יכול להיות יותר מסובך). מקומם הטבעי והקהילתי של ספרים מבוארים הוא בתוך אתר שהוא ספריה, ולא עם מדריכי לימוד עבור בישול, שפות, חשבון, או איך לשחק שחמט.
:הצעה להגדרה ברורה: כאן בוויקיטקסט אנחנו מכילים כל מהדורה של טקסט שהיא '''על בסיס ישיר מקור קיים''' (וכוללת בתוכה את המקור הקיים). בין אם מוסיפים בה פיסוק, פיתוח ראשי תיבות, קישורים, הערות שוליים טכניות, או ביאורים. כמובן בתנאי שהדברים יהיו שקופים, ויש הסבר לדרך שבה נבנתה המהדורה. עצם העובדה שיש מרחב נפרד בשם &quot;ביאור&quot;, היא די והותר כדי להבהיר שהביאור ליצירה הוא מעשה קהילתי.
:נ.ב. בזמנו, כשהיו דיונים באנגלית על &quot;האזור האפור&quot; בין ויקיטקסט לוויקיספר, הצעתי שהתורמים יכתבו הנחיות עריכה ליצירות מיוחדות הדורשות שיקול הדעת, ואי אפשר להסתפק בהן בהקלדה ישירה מתוך סריקה. התגובה באנגלית הייתה חד-משמעית: &quot;מה, אנחנו נעסוק במחקר?&quot; אז הם נשארו באנגלית עם הקלדות מול סריקות כמעט באופן בלעדי, ועד היום אין במה רצינית באנגלית ליצירתן של מהדורות מבוארות או קהילה שעוזרת בכך. אבל  כאן בוויקיטקסט הוכחנו שניתן לתת במה חופשית לעריכת ספרים (כולל ביאורים), ולהגיע לתוצאות איכותיות ומדהימות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:48, 25 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה על ההבהרה, אלו אכן נקודות טובות מאוד. אני חושב שכדאי ליצור דף הסבר לנושא, כדי שלא יתעוררו שוב שאלות כאלו. אני חושב שהמקום הראוי הוא [[ביאור:מבוא]], כרגע הוא מדבר ברובו על הביאור לתנ&quot;ך, ולא באופן כללי על הביאור ומקומו. את הקטסט הקיים שם כבר אפשר אולי להעביר ל[[ביאור:מקרא]] או מקום דומה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 25 בפברואר 2026 (IST)

== [[תבנית:מגירה]] הפסיקה לעבוד היום ==

כך גם לגבי תבניות נוספות שיש בה מידע &quot;מתקפל&quot;, והדבר משפיע בין השאר על כל דפי הפסוקים (כגון [[:קטגוריה:בראשית א א]]).

מישהו יודע מה הגורם? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:53, 5 במרץ 2026 (IST)

:אם זו בעיה כללית עם תיבות מתקפלות, הייתי מנחש שקרה משהו ברמת התכנה למחלקה NavFrame, שהיא מה שנמצא מאחורי הקלעים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 19:59, 5 במרץ 2026 (IST)
::לא קשור לבעיה ישירות, אבל ב[[w:en:wp:NavFrame|דף הויקיפדיה האנגלית על NavFrame]] מצוין שהפסיקו להשתמש בה ועברו לדברים אחרים. אולי לשנות את התבניות בצורה הזו יפתור את הבעיה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 20:20, 5 במרץ 2026 (IST)
:::אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים.  [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 21:28, 5 במרץ 2026 (IST)
...חזר לעבוד. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:16, 6 במרץ 2026 (IST)

== עיצוב תבנית {{תב|צ}} נראית לי שונה ממה שהיה בעבר... ==

ממה שזכור לי - העיצוב של התבנית הייתה קצת שונה. גם צורת הגופן היה שונה וגם הצבע היה יותר סגול ממה שזכור לי... מישהו אחר רואה את זה?

דוגמה: {{צ|עיצוב של תבנית הציטוט}} [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:57, 8 במרץ 2026 (IST)

:לפני חודשיים שיניתי את הצבע לכהה יותר, כדי שלא יראה כמו לינק. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%3ACommon.css&amp;diff=2976171&amp;oldid=2973736 ראה כאן]. אפשר לשנות לקצת יותר בהיר אולי, אבל לטעמי טקסטים צבעוניים מדי משדרים משהו חובבני. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:30, 8 במרץ 2026 (IST)
::לא לענין התוכן, אבל אולי כדאי להעביר את העיצוב מcommon.css למקום שקשור לתבנית, שיהיה קל יותר לראות את הקשר ולדעת איפה לשנות (וגם שלא רק עורכי ממשק יוכלו לשנות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 08:34, 8 במרץ 2026 (IST)
:::אני מסכים עם הירש, אבל מכיוון שמדובר על הרבה תבניות שמשתמשות ב-common.css נחכה לשמוע דעות נוספות לפני שעושים שינוי גדול. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:19, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: אני לא חושב שיש בעייה שהציטוט ייראה כמו לינק, שכן ללינקים יש תמיד קו תחתי, וציטוט ללא קו תחתי איננו נראה כלינק.&lt;br&gt;אני גם מסכים עם הירש לגבי המקום הראוי לעיצוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::רק אצין את העובדות - לפחות אצלי אין קוים מתחת קישורים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:12, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: אם ככה אז צריך לשנות את הצבע. כרגע הוא כהה מדיי וכמעט לא ניתן להבדיל בינו לבין הצבע הרגיל. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:14, 8 במרץ 2026 (IST)
::תודה על ההסבר. מוזר לי כי נראה לי מעבר לצבע יש גם שינוי בגופן. אבל כנראה שזה רק ענין של הצבע. הייתי מעדיף קצת יותר הבלטה של הצבע כי כרגע זה לא נראה מספיק כציטוט לענ״ד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:11, 8 במרץ 2026 (IST)
:::העברתי את העיצוב לתבנית, וכן שיניתי את הצבע לכחול-כהה המקורי. מוזמנים לשנות את התבנית לדייק את הצבע\פונט\גודל. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:36, 8 במרץ 2026 (IST)
::::מצוין. רק אציין שהתכוונתי לשימוש ב[[mw:help:TemplateStyles|templatestyle]], ולא להכנסה לתוך התבנית עצמה, כך שעדיין תישמר הקריאות של התבנית (וגם יכולת שינוי של משתמש וכד'). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::::: [[משתמש:Ori229|אורי]], אם אפשר - כשאתה נתקל בתבנית שנמצאת בשימוש רב, בדוק שהיא מוגנת. הפעלתי עכשיו הגנה על התבנית הזו, שנמצאת בשימוש במעל 110k דפים וכל אנונימי היה יכול לערוך אותה ולהשחית ברגע כמות עצומה של דפים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: templatestyle - רעיון טוב - בוצע. הגנה - צודק. תודה לשניכם, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:57, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::תודה רבה וסליחה על הטירחה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:02, 8 במרץ 2026 (IST)

לצערי אני מוצא שיש תוצאת לווי להתיקון שביצעתם. עכשיו - כל עיצוב שהייתה לפני התבנית {{תב|צ}} כבר לא באה לידי ביטוי. כך שבכל דפי הזהר כאשר הדגשתי פסוקים מסוימים על ידי כך: &lt;nowiki&gt;'''{{צ|ציטוט הפסוק}}'''&lt;/nowiki&gt; - התוצאה היא עכשיו שהפסוק אינו מודגש. הכל עכשיו צריך לשנות כך כדי שיוצג עכשיו - &lt;nowiki&gt;{{צ|'''ציטוט הפסוק'''}}&lt;/nowiki&gt;...  יש משהו שאפשר לעשות? כבר הלכתי לפי הסגנון הזה לאורך המון דפים ונראה חבל עכשיו שהכל יורד לטמיון...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:21, 8 במרץ 2026 (IST)

:גרוע מכך - לא רק שהכל ירד לטמיון אלא שגם עכשיו כל המילים שבאו לאחר הציטוט הינן מודגשות. נראה כי בפועל העריכה עשתה נזק בהמון דפים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:24, 8 במרץ 2026 (IST)
:נראה לי שאפשר להדגיש בcss, כך שאפשר לטפל בזה בדף הסגנון. [[מש:Ori229|אורי]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 22:26, 8 במרץ 2026 (IST)
::אבל אינני רוצה שכל ציטוט תהיה מודגש. רק במקרים נקודתיים... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:39, 8 במרץ 2026 (IST)

לא ירדתי לסוף כל השינויים שנערכו בתבנית, אבל במסגרתם, התבנית מוסיפה כרגע רווח מיותר. זה לא נורא כשהציטוט בא לבדו, אבל אם יש אות שימוש לפניו זה מפריע. למשל: &lt;nowiki&gt;יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}&lt;/nowiki&gt; ⇐ יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}, עם רווח עודף בתוך המילה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:30, 8 במרץ 2026 (IST)

:בן עדריאל - תיקנתי. 
:Roxette5 - אני לא בטוח שהבנתי. תוכל להפנות לדוגמה? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::אני חושב שמחיקת הרווח המיותר תקנה גם את זה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 23:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::אכן ככל הנראה הירש צדק. הבעיה הלכה לה כנראה עקב תיקון הרווח. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:35, 9 במרץ 2026 (IST)

== [[תבנית:ניווט טעמים]] ==

בוקר טוב ושבוע טוב לכולם,

ב[[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] המופיע בראש בפרקי התנ&quot;ך במקרא על פי המסורה, לדוגמה [[יהושע ב/טעמים]], הקישור בשם הספר אינו מוביל למקום הנכון. במקרה של [[יהושע ב/טעמים]] הקישור אמור להביא אותנו אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. יכול להיות שאין אפשרות לקדד דבר כזה בתוך התבנית, אך חשבתי שניתן ליצור דפי הפניה לצורך הזה. לדוגמה, דף כגון [[יהושע/טעמים]] שיפנה אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. ואז רק צריך לשנות [[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] כדי שהקישור בשם הספר יפנה אל [[יהושע/טעמים]].

אך [[תבנית:ניווט טעמים|התבנית]] מורכבת, וכמו כן לגבי [[תבנית:סרגל ניווט]] שהיא מיוסדת עליה, ואינני מבין איך לעשות את זה. או אולי יש פתרון אחר לגמרי. אודה למי שיכול לעזור. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:22, 8 במרץ 2026 (IST)
:מעביר את הדיון ל[[שיחה:יהושע ב/טעמים]]. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 11:59, 9 במרץ 2026 (IST)

== דפי התלמוד הבסיסיים ==

ראו [[שיחה:ברכות ח א]]. אחד הלומדים מתלונן שם על ריבוי הציונים למקורות הפסוקים. לענ&quot;ד הפתרון הרצוי הוא להעביר את כל ציוני הפסוקים להערות בתחתית עמוד הגמרא. מי שיכול לעשות זאת באמצעות בוט לרוחב כל התלמוד הבבלי, תבוא עליו הברכה ושכרו כפול מן השמים. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:57, 8 במרץ 2026 (IST)
: [[מיוחד:הבדלים/2996035|משהו כזה]]? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:: כן, זה מה שעלה בדעתי. נמתין אולי יום או יומיים אולי האלמוני יגיב. ארצה לשמוע את דעתו אם הוא זמין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:24, 8 במרץ 2026 (IST)

== ספר [[אורות]] - כדאי להעביר אל דפי משנה כך ששם הדף יהיה ברור ==

שלום לכם.
האלמוני העיר בצדק כי בדף כמו [[אורות המלחמה פרק א]] - עלול הדבר להיראות כספר בשם &quot;אורות המלחמה&quot;. כך שבמקרה כזה נראה כי משתלם להעביר את כל הדפים אל סגנון של דפי משנה - '''אורות/המלחמה/א''', וכולי.  {{ש}}
אני מעדיף אם מישהו יכול לעשות את זה בקלות על ידי הרצת תוכנה. אם לא - תודיעו לי ואני אשקול לעשות את זה ידנית כשיהיה לי פנאי (אם אין התנגדות לכך). תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:07, 8 במרץ 2026 (IST)
: אני רואה שכך נהוג גם ב&quot;אורות מאופל&quot; האחרים - [[אורות ישראל ותחייתו פרק א]], [[אורות ארץ ישראל פרק א]]. צריך להחליט על שם לכל אלו, ואעביר בעזרת הבוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:: &quot;בעוילם&quot; הספרים כן נקראים אורות המלחמה וכו', וככל הידוע לי, השם אורות מאופל לא מוכר. כך שלדעתי אולי אפשר להשאיר את המצב כיום. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:25, 8 במרץ 2026 (IST)
:::&quot;אורות המלחמה&quot; ספציפית מוציא את הרב קוק מליטריסט אז יש כאלה שמקפידים שלא לקרוא לו כך. [[משתמש:בברוך|בברוך]] ([[שיחת משתמש:בברוך|שיחה]]) 13:12, 22 במרץ 2026 (IST)
::: נראה לי עדיף לשים הכל פשוט תחת &quot;אורות/&quot;. בלי ה&quot;מאופל&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:05, 22 במרץ 2026 (IST)

== שווא נע ודגש חזק ביוניקוד ==

אני שמח להודיע שבזכות מאמציו של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], תווים חדשים ל'''שווא נע''' ו'''דגש חזק''' התקבלו במערכת היוניקוד. לדבריו, הם מתוכננים לצאת לפועל בגרסה 18 של יוניקוד, הצפוי להתפרסם בחודש ספטמבר השנה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:38, 9 במרץ 2026 (IST)
:כל הכבוד! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:15, 9 במרץ 2026 (IST)
::מדהים שאדם אחד יכול להשפיע על תקן יוניקוד העצום. מלוא ההערכה! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:08, 24 במרץ 2026 (IST)
::: ייאמר לשבחו של הצוות הניהולי האחראי לתקן יוניקוד שהוא פתוח וקשוב לצרכי הקהילות השונות ומקיים בעצמו &quot;כקטון  כגדול תשמעון&quot; ובוחן באופן ענייני כל פנייה רצינית, יהא הפונה אשר יהא. הם לא נרתעים מחדשנות ולפעמים חוזרים בהם כעבור תקופה אם נראה להם ששינוי מסויים בדיעבד לא היה מוצדק. ככה צריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 24 במרץ 2026 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt; Bot Flag Request for [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] &lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Appologies for posting in English. Also, I could not locate a dedicated page for bot request in {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}, so I am posting here. Please direct me to the correct page if one exists. Thank you.

* '''Bot name''': [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]]
* '''Bot operator''': [[commons:User:SchlurcherBot]]
* '''Bot task''': Automatically convert links from &lt;code&gt;http://&lt;/code&gt; to &lt;code&gt;https://&lt;/code&gt; (secure protocol migration)
* '''Technical details''': Please see [[meta:User:SchlurcherBot]] for full details, including the expected number of affected URLs on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}.
* '''Bot flags on other projects:''': [[meta:Steward_requests/Bot_status/2025-12#Global_bot_status_for_User:SchlurcherBot|Global bot status granted]]. Also flagged on [[w:en:Wikipedia:Bots/Requests for approval/SchlurcherBot|English Wikipedia]], [[w:de:Wikipedia:Bots/Anträge_auf_Botflag/Archiv/2025#2025-02-14_–_SchlurcherBot|German Wikipedia]], [[w:fr:Wikipédia:Bot/Statut/Archive_12#(Traité)_SchlurcherBot|French Wikipedia]], [[w:it:Wikipedia:Bot/Autorizzazioni/Archivio/2025#SchlurcherBot|Italian Wikipedia]], [[w:pl:Wikipedia:Boty/Zgłoszenia/2025#Wikipedysta:SchlurcherBot|Polish Wikipedia]], [[w:pt:Wikipédia:Robôs/Pedidos_de_aprovação/Arquivo/2025#SchlurcherBot|Portuguese Wikipedia]], and [[commons:Commons:Bots/Requests/SchlurcherBot2|Commons]]. For a full list, see: [[sulutil:SchlurcherBot]]
* '''Comment''': The bot is globally approved and active on the top 10 Wikipedia projects. As this wiki has opted out of the global bot policy, I am requesting permission to perform these link updates on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}} as well. Please let me know if a local bot flag can be granted or if you have any questions. Thank you. --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 18:11, 21 במרץ 2026 (IST) &lt;/div&gt;

:the specific page for bot flag requests is [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 21 במרץ 2026 (IST)
: Not all websites support secure protocol. Won't an https request to a website not supporting it cause the link to be broken?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:42, 21 במרץ 2026 (IST)
::As stated in [[meta:User:SchlurcherBot|the bot's user page]], it checks to see if the https version is the same. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 23:39, 21 במרץ 2026 (IST)
:as suggested. Thank you [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]] I will copy the discussion to--[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:09, 22 במרץ 2026 (IST)

== שגיאת כתיב? ==

אני חושב שיש שגיאת כתיב בשם הדף [[ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-19794-44|&amp;#126;2026-19794-44]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-19794-44|שיחה]] 18:31, 30 במרץ 2026 (IDT)
:שלום. אתה מוזמן לתקן בעריכה של הדף. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:04, 30 במרץ 2026 (IDT)
: אנא הסבר, פרט ונמק בדף השיחה [[שיחת ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:52, 30 במרץ 2026 (IDT)

== Action Required: Update templates/modules for electoral maps (Migrating from P1846 to P14226) ==
{{ltr|1=
Hello everyone,

This is a notice regarding an ongoing data migration on Wikidata that may affect your election-related templates and Lua modules (such as &lt;code&gt;Module:Itemgroup/list&lt;/code&gt;).

'''The Change:'''&lt;br /&gt;
Currently, many templates pull electoral maps from Wikidata using the property [[:d:Property:P1846|P1846]], combined with the qualifier [[:d:Property:P180|P180]]: [[:d:Q19571328|Q19571328]]. 

We are migrating this data (across roughly 4,000 items) to a newly created, dedicated property: '''[[:d:Property:P14226|P14226]]'''.

'''What You Need To Do:'''&lt;br /&gt;
To ensure your templates and infoboxes do not break or lose their maps, please update your local code to fetch data from [[:d:Property:P14226|P14226]] instead of the old [[:d:Property:P1846|P1846]] + [[:d:Property:P180|P180]] structure. A [[m:Wikidata/Property Migration: P1846 to P14226/List|list of pages]] was generated using Wikimedia Global Search.

'''Deadline:'''&lt;br /&gt;
We are temporarily retaining the old data on [[:d:Property:P1846|P1846]] to allow for a smooth transition. However, to complete the data cleanup on Wikidata, the old [[:d:Property:P1846|P1846]] statements will be removed after '''May 1, 2026'''. Please update your modules and templates before this date to prevent any disruption to your wiki's election articles.

Let us know if you have any questions or need assistance with the query logic. Thank you for your help! [[User:ZI Jony|ZI Jony]] using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:11, 3 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29941252 --&gt;
}}
: מישהו פה יודע האם יש לנו כאן תבניות ויחידות לואה שזקוקים לעדכון כפי שמתואר כאן? באילו תבניות ויחידות בדיוק מדובר?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 4 באפריל 2026 (IDT)
::עברתי על הרשימה המקושרת ואין כאלו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:24, 5 באפריל 2026 (IDT)

== Request for comment (global AI policy) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies for writing in English. {{int:Please-translate}}
A [[:m:Requests for comment/Artificial intelligence policy|request for comment]] is currently being held to decide on a global AI policy. {{int:Feedback-thanks-title}}
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 03:58, 26 באפריל 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30424282 --&gt;
: מי שיכול מוזמן לקרוא את ההצעה ולהצביע שם. ההצעה מציעה חובת גילוי נאות על שימוש בבינה מלאכותית, '''מלבד במקרים''' של שימוש בסיסי מסוגים ספציפיים שפורטו שם, '''כולל תרגום מכונה''', שבו הם מציעים '''שלא''' תהיה חובת גילוי. אמיר אהרוני הביע שם התנגדות מנומקת לסעיף האחרון ואני השתכנעתי ומסכים איתו, ולפיכך הצבעתי נגד וממליץ גם לכם לקרוא את דבריו ולהחליט בעצמכם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:05, 26 באפריל 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Vote now in the 2026 U4C election&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
Eligible voters are asked to participate in the 2026 [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] election. More information–including an eligibility check, voting process information, candidate information, and a link to the vote–are available on Meta at the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|2026 Election information page]]. The vote closes on 2 June 2026 at [https://zonestamp.toolforge.org/1780358400 00:00 UTC].

Please vote if your account is eligible. Results will be available by 14 June 2026. -- In cooperation with the U4C,&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 20:15, 27 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;

== RFC about AI-generated content in Wikimedia Commons ==
{{ltr|1=
&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Apologies for writing in English, please help translate this message to your language. You are invited to participate in a [[c:Commons:Requests for comment/Policy update for AI content|request for comment on Wikimedia Commons about a policy update for AI content]]. This may affect files that are uploaded to Wikimedia Commons for use on this project. Thank you. [[m:User:Codename Noreste|Codename Noreste]] ([[m:User talk:Codename Noreste|שיחה]])&lt;/bdi&gt; 20:12, 23 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;
}}

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Deployment of Legal and Safety Contacts Link in the Footer of Your Wiki&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;Message&quot;/&gt;
'''Legal &amp; Safety Contacts'''

Hello community, the Wikimedia Foundation has provided a [[wmf:Special:MyLanguage/Legal:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contact Information|single legal and safety contact page]], to be linked in the footer of your wiki, to ensure access to accurate legal information. This is a regulatory requirement. We have already rolled out links to English, German, Italian, Spanish and other wikis and we will deploy to your wiki soon. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_Legal_and_Safety_Contacts_FAQ|Please read more on the project page]] and leave any comments in this thread or on the [[m:Special:MyLanguage/Talk:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contacts FAQ|talk page]].

&lt;section end=&quot;Message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:31, 25 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Sannita_(WMF)/Mass_sending_test&amp;oldid=30731267 --&gt;

== שימו לב לעדכון הבא ==

היום נודע לי שככחלק מסדרת הניסויים ליצירת החשבונות, בדק הצוות Growth הוספת אייקון יצירת חשבון בדפדפן נייד בראש הדף עבור משתמשים לא מחוברים, ובכך יצר גישה ישירה לפעולות יצירת חשבון והתחברות לחשבון. הניסוי העלה את כמות החשבונות החדשים בכ-20% מבלי השפעה שלילית על איכות העריכות או אחוזי העריכות הטובות. האייקון ייתווסף בכל אתרי ויקי של ויקימדיה בדפדפן הנייד בשבוע הראשון של יולי. 

זה מעודד אנשים שמשתמשים בנייד, ושכחו את הסיסמא שקבעו במחשב או במכשיר אחר, ליצור חשבון נוסף. זה לא נראה לי רעיון כל כך טוב. לתשומת לבכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 29 ביוני 2026 (IDT)
: אני מניח שאפשר לבקש מהם שלא להפעיל את זה אצלנו. כמובן בכפוף להסכמת הקהילה כאן שלא להפעיל את זה. אך אני {{נמנע}}. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:17, 29 ביוני 2026 (IDT)
:: [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Fuzzy]], דעתכם?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:51, 29 ביוני 2026 (IDT)
::::{{נגד}} - מעדיף שלא יהיה אפשרות כזאת אצלנו :::[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:09, 30 ביוני 2026 (IDT)
::::: גם אני תומך בביטול האפשרות הזו אצלנו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:48, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::: גם בעיני נראה פחות מתאים לאתרי וויקיטקסט ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 11:59, 30 ביוני 2026 (IDT)
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
:Hello! I'm Trizek_(WMF) and I work with the Growth team, 
:Sorry to use English. @[[משתמש:Neriah|Neriah]] gave me the link to this discussion so that I can answer your questions, and understand your request. 
:It seems that there is a small misunderstanding, but the translation engine I use could be wrong. I read &quot;This encourages people who use mobile, and have forgotten the password they set on a computer or other device, to create another account.&quot; Let me know if this is correct. 
:If the translation is correct, this deployment isn't doing encouraging another account creation. Central login works on your wiki so as on all wikis. If you are logged in at one wikis, then you are logged-in here as well. 
:The icon leads to a multiple choice menu, where you can either login or create an account if you don't have any. This is exactly the same as on desktop view, where you have &quot;create account&quot; and &quot;login&quot; at the top-left of the page. 
:Please let me know if you have any other question. [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 16:46, 30 ביוני 2026 (IDT)
:: I understand. On a desktop this is perfect. However, often people, having an account and a password which their browser (or some other password manager) remembers on their desktop, find themselves with a need to edit from their mobile. At that instant, they cannot login to their account because their password is stored on their desktop. I consider it a bad idea to encourage them to create a second account for their mobile; I prefer they use a temporary, anonymous account until they sort it out. This is my concern, and why I (and perhaps my colleagues here) are against implementing this here. -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:51, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::Do you have examples of cases where it happen?  [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 11:48, 3 ביולי 2026 (IDT)


&lt;/div&gt;

== [[רש&quot;י על בראשית רבה]] ==

הדפים מפנים למבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה א]], שרובו חסר (למעט בודדים). אבל החיבור יובא כולו מספריא במבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה/א/א]]. כנראה שיש דרך לתקן זאת בצורה מהירה. [[משתמש:איש הישראלי|איש הישראלי]] ([[שיחת משתמש:איש הישראלי|שיחה]]) 13:12, 17 ביולי 2026 (IDT)
: סידרתי את [[רש&quot;י על בראשית רבה/א]]. כאשר עשיתי שם, יש לעשות לכל שאר 99 הפרשיות של בראשית רבה, רצוי ע&quot;י בוט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:04, 21 ביולי 2026 (IDT)

== האם יש דרך ליצור קשר עם אחד מהמחברים של הטקסטים באתר? ==

הי,
על אף שלפי התנאים של זכויות היוצרים כתבתם שמותר לי לצטט מתוך הטקסטים המפורסמים באתר ויקיטקסט. בכל זאת אשמח ליצור קשר עם המחברת היודית אופנהיימר, יש דרך להגיע אליה? [[משתמש:Tehila sade moyal|Tehila sade moyal]] ([[שיחת משתמש:Tehila sade moyal|שיחה]]) 12:46, 19 ביולי 2026 (IDT)
: שלום לך תהילה.&lt;br&gt; אינני מכיר את יהודית אופנהיימר ואין לי מושג האם וכיצד ניתן ליצור קשר עמה.&lt;br&gt; כעיקרון, כל אדם שיצר חשבון בוויקיטקסט, ניתן ליצור קשר עימו באמצעות פנייה בדף שיחת המשתמש שלו.&lt;br&gt; במידה והוא איפשר זאת, ניתן גם להגיע אליו באמצעות &quot;שליחת דוא&quot;ל למשתמש זה&quot; הנמצא ברשימת ה&quot;כלים&quot; בצד דף המשתמש. לצורך כך עלייך לאמת בעצמך את כתובת הדוא&quot;ל שלך כאן באתר.&lt;br&gt; מקווה שזה עוזר.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:54, 19 ביולי 2026 (IDT)
::{{א|Nahum}}, אני משער שתהילה מתכוונת למתרגמת של [[הנסיך הקטן]]. כנראה אינך זוכר, אבל לפי [[שיחה:הנסיך הקטן]], דווקא התכתבת איתה במייל בעבר. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • ו' באב ה'תשפ&quot;ו • 16:38, 20 ביולי 2026 (IDT)
::: תודה על התזכורת. אנסה לפנות לתהילה במייל ולהעביר לה את כתובתה של יהודית אופנהיימר, אינני רוצה לחשוף אותה בפומבי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:52, 20 ביולי 2026 (IDT)

== שיטה פשוטה לעריכה חזותית בויקיטקסט ==

[[File:הצעה לעורך חזותי לויקי.webm|thumb|הצעה לעורך חזותי לויקי]]
הכנתי תוסף שמאפשר עריכה חזותית מאד פשוטה. האם יש דרך להוסיף את זה כחלק מוויקי? הרעיון הוא לסמן את כל התגים התבניות והקישורים כהערה שאינה נראית. הוספתי אופציה להגדיר תבניות שכן רוצים לראות. צירפתי מספר תמונות־מסך של איך נראה קובץ במצב עריכה. הקוד נמצא אצלי ב־OneDrive\wikitext-clean-edit.zip .

::: אני מניח שאם תעלה את זה במזנון ותתגבש הסכמה, ניתן לבקש את זה בפאבריקטור [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:46, 20 ביולי 2026 (IDT)
:
: מה דעת חברי הקהילה בנושא?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 21 ביולי 2026 (IDT)

::כל עוד שזה לא יוצר כאוס בעריכה הקיימת, וכל עוד שלא נכפה עלינו כברירת מחדל - אין לי התנגדות. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:11, 21 ביולי 2026 (IDT)
::: לדעתי, תחילה יש ליצור עבור זה גאדג'ט או תוסף פרטי שאינו רשמי, ולבדוק אותו על ידי משתמשים שונים. לצערי אין לי נסיון בתחום ואינני בקי בנהלים ובפרוצדורה הדרושה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 21 ביולי 2026 (IDT)
:::: גם אני לא מכיר את הנהלים. אבל אני מנחש שאין צורך ביצירת תוסף לעריכה חזותית, כיוון שכבר קיימת הרחבה כזו במדיה-ויקי, ורק צריך לבקש להפעיל אותה בוויקיטקסט. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • י' באב ה'תשפ&quot;ו • 18:28, 23 ביולי 2026 (IDT)
::::: השאלה היא האם בעריכה החזותית שלהם יש את התכונות והפיצ'רים ש[[משתמש:מאירושולי]] מבקש.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:39, 23 ביולי 2026 (IDT)

== שתי שאלות: אחסון מודל חישובי (Catala) והעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים ==

שלום לכולם,

אני עובד על מודל פתוח לחישוב שכר עובדי הוראה (רפורמת &quot;אופק חדש&quot;), המבוסס על המקורות המשפטיים הרלוונטיים. עלו לי שתי שאלות שאשמח לכיוונכם לגביהן:

'''1. מהו המקום המתאים לאחסון קוד Catala?'''
Catala היא שפה ייעודית לכתיבת דין כקוד מחשב — ייצוג חישובי, קריא-מכונה, של החוק. האם יש מקום למודל כזה במסגרת ספר החוקים הפתוח או בפרויקטי ויקימדיה, או שהבית הטבעי שלו הוא מאגר קוד חיצוני (GitHub / GitLab וכד')? האם קיים בפרויקט עניין בייצוג חישובי של חוקים לצד הנוסח הטקסטואלי?

'''2. מהו המקום המתאים להעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים?'''
בשונה מחקיקה, הסכמים קיבוציים (למשל הסכמי &quot;אופק חדש&quot; והסכמי מסגרת במגזר הציבורי) אינם חיקוק, ולהבנתי הם מעוררים שאלת זכויות יוצרים (הצדדים הם המדינה וההסתדרות, וההסכמים חדשים — 2008 ואילך). האם יש מקום בוויקיטקסט / בספר החוקים הפתוח לנוסח משולב של הסכמים כאלה, או שהם מחוץ לתחום הפרויקט? ואם מחוץ לתחום — האם ידוע לכם על יעד פתוח מתאים אחר?

תודה רבה, ואשמח לכל כיוון,
[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 12:18, 23 ביולי 2026 (IDT)
: מתייג לדיון את [[משתמש:Fuzzy]].{{כ}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:44, 23 ביולי 2026 (IDT)

שאלות טובות. {{ש}}
לגבי '''1.''', המקום לאחסון קוד אינו בספר החוקים הפתוח. אפשר לפתוח ספרייה יעודית באתר האחסון של הפרויקט (https://olaw.org.il) או ב-git ייעודי לכך. לכל היותר יש מקום להוסיף קישורים לקוד, בדומה לקישורים לתקן AKN:IL (מופיעים במקור אבל עדיין לא נעשה שימוש בקודים הללו). {{ש}}
לגבי '''2.''', ההסכמים הקיבוציים נמצאים כבר במאגר של עמותת התמנון - [https://journaliststudio.google.com/pinpoint/search?collection=e1f7c7f73d410f50 מאגר בר-חיפוש ב-pinpoint]. מכיוון שיש עשרות אלפי הסכמים קיבוציים, אין מקום להעלות אותם לפרויקט ספר החוקים הפתוח. אפשר לבנות דף המפרט את ההסכמים הקיבוציים הענפיים עם הפניות לקבצי ההסכמים שבתוקף. {{ש}}
בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:36, 23 ביולי 2026 (IDT)

::תודה רבה! רק להשלמה — התכוונתי לנוסח משולב של הסכם ענפי, לא לקבצים הגולמיים (שאותם באמת אפשר למצוא בהתמנון וברשם).
::
::מכיוון שהפרויקט עוסק בדיוק בנוסח משולב, תהיתי אם יש בו עניין או מקום בנוסח משולב של שרשרת הסכמים ענפית — למשל &quot;אופק חדש&quot; (ההסכם הבסיסי + התיקונים) — או לחלופין דף אינדקס של השרשרת עם תאריכי תוקף והפניות. או שהסכמים קיבוציים פשוט אינם בתחום הפרויקט, שעוסק בחוקים ותקנות?
::
::ואם אכן מחוץ לתחום — מה היית מציע כפתרון? היכן לדעתך נכון שנוסח משולב כזה יימצא, אם בכלל?
::
::תודה,
::[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 14:00, 23 ביולי 2026 (IDT)

== Request for comment (the future of Abstract Wikipedia) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies if this has not yet been translated into your wiki's language. {{int:Please-translate}}

You are invited to voice your opinions in a [[:m:Requests for comment/The future of Abstract Wikipedia|request for comment about the future of Abstract Wikipedia]]. {{Int:Feedback-thanks-title}}
[[:m:User:Kowal2701|Kowal2701]] ([[:m:User talk:Kowal2701|talk]])  15:25, 24 ביולי 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:DreamRimmer@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;

== הוספת עץ תנאים.אמוראים  ==

[[קובץ:עץ תנאים.אמוראים מרחף.png|ממוזער|250px|עץ התנאים והאמוראים]]     

הוספתי לירושלמי מאיר תכונה שכאשר העכבר מעל שם של חכם מופיע עץ שמראה מי היו רבותיו ותלמידיו אני רוצה להוסיף גם לבבלי אם אין התנגדות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 18:52, 29 ביולי 2026 (IDT)
: אני מתנגד להוסיף לבבלי הרגיל. אם להוסיף, אז רק לבבלי שבמרחב הביאור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:23, 29 ביולי 2026 (IDT)
: לצערי אני מסכים עם נחום. לא בטוח אפילו שאנשים רוצים אותם במרחב של הביאור... אני אישית הייתי חושב שזה מעצבן שיופיע 15 פעמים בדף אחד את העץ יוחסין של רבא או אביי... למה לא להסתפק לשים בדף של הקטגוריה של &quot;אביי&quot; או &quot;רבא&quot; את הפיצ'ר הזה? נשמע לי מוגזם שיופיע בכל פעם שמוזכר שמו על הדף - גם עבור הפרויקט של ביאור ירושלמי של &quot;מאירושולי&quot; עצמו.. זו דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:22, 29 ביולי 2026 (IDT)
:: זה אכן מתאים הרבה יותר לדף הקטגוריה מאשר לדפי הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:20, 30 ביולי 2026 (IDT)
:::הרעיון שזה יופיע כשרוצים לראות את זה אם אני רואה מחלוקת בין שני חכמים מעניין אותי לראות מאיזה ישיבה הם באו מי היו רבותיהם מי היו תלמידהם [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:09, 30 ביולי 2026 (IDT)
:::: בשביל זה יש את דפי הקטגוריה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:00, 30 ביולי 2026 (IDT)

== בקשת אישור: השלמת חלוקת דפים (דפוס וילנא) בתלמוד הירושלמי באמצעות בוט ==

שלום, כאן מאירושולי (באמצעות חשבון הבוט). בתלמוד הירושלמי במרחב הראשי, חלק מהמסכתות מחולקות לפי דפי דפוס וילנא — דפי ההלכות מכילים תגי קטע (&lt;קטע התחלה=יב א/&gt; וכד'), וקיימים דפי תצוגה &quot;ירושלמי מסכת דף עמוד&quot; המורכבים בעזרת תבנית {{תב|עמוד ירושלמי}} (כפי שנעשה בברכות, שבת, פסחים, יומא ועוד). אבל בכ-24 מסכתות החלוקה הזו חסרה לגמרי או כמעט לגמרי — בהן עירובין, ביצה, כתובות, קידושין, רוב סדר נזיקין ורוב סדר זרעים.

אני מבקש אישור להשלים זאת באמצעות הבוט, בשני שלבים:
# '''הוספת תגי קטע בדפי ההלכות הקיימים''' — תיוג בלבד בגבולות דפי וילנא, ללא שום שינוי בנוסח הטקסט עצמו. מיקומי המעברים יילקחו מ[[ביאור:ירושלמי מאיר]] (שכולל את סימוני דפי וילנא לאורך כל הטקסט), ויאומתו ביישור מילולי מול נוסח המרחב הראשי, כולל בדיקות עקביות (רצף דפים עולה, כיסוי מלא של כל מסכת).
# '''יצירת דפי &quot;ירושלמי &lt;מסכת&gt; דף &lt;דף&gt; &lt;עמוד&gt;&quot;''' — דפי שורה אחת עם {{תב|עמוד ירושלמי}}, בדיוק במתכונת הקיימת בברכות.

ההיקף: כ-1,400 עמודים בכ-24 מסכתות. אתחיל במסכת אחת כפיילוט (למשל עירובין) ואמתין למשוב לפני המשך. אם יש מקום מתאים יותר לבקשה כזו, או הסתייגות מהמהלך — אשמח להכוונה. תודה! [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:14, 30 ביולי 2026 (IDT)
:'''תוספת — ממצאי פיילוט ושאלת השלמת טקסט חסר''': הרצנו יישור &quot;על יבש&quot; על עירובין ([[ביאור:ירושלמי מאיר/פיילוט חלוקת דפים עירובין|הדוח המלא]]): 95 מתוך 95 הדפים שיש להם טקסט במרחב הראשי יושרו בהצלחה (82 מהם בעיגון מדויק). אבל התגלה שבפרקים ח–י של עירובין דפי ההלכות מכילים רק את המשנה — הגמרא עצמה חסרה במרחב הראשי, וכנראה כך גם במסכתות נוספות. לכן שאלה נוספת לקהילה: האם להשלים את הטקסט החסר? מקור אפשרי תואם-רישיון: הטקסט העברי של מהדורת גוגנהיימר בספריא (CC-BY, מבוסס דפוס ונציה, מנוקד — הניקוד ניתן להסרה), או לחלופין נוסח המקור המוקלד ב[[ביאור:ירושלמי מאיר]] (הקלדה שלנו, נמסרת ברישיון האתר). נשמח להכוונה גם בשאלת הנוסח (ונציה/וילנא) וגם בשאלת המקור המועדף. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:44, 30 ביולי 2026 (IDT)
:'''עדכון — הפיילוט בוצע''': חלוקת הדפים הושלמה בעירובין פרקים א–ז (66 דפי הלכות תויגו, 90 דפי תצוגה נוצרו, למשל [[ירושלמי עירובין דף י ב]]). פירוט מלא ורשימת הגבולות המשוערים: [[ביאור:ירושלמי מאיר/פיילוט חלוקת דפים עירובין]]. נשמח לביקורת לפני שנמשיך למסכתות נוספות. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:55, 30 ביולי 2026 (IDT)
::אני יכול לבצע זה לא פוגע במה שקיים ואם תחליטו שלא תמיד אפשר לבטל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:56, 31 ביולי 2026 (IDT)
::: לי אישית אין התנגדות, ואם בתוך שבוע לא יהיו הסתייגויות מצד משתמשים נוספים, תוכל להתקדם. שבת שלום, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:04, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::הייתי מעדיף כמה שיותר מהר אני יוצא ל3 חדשי מילואים עוד כשבועיים והייתי רוצה שהכל יסתיים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:46, 31 ביולי 2026 (IDT)
:::::אני יכול להריץ עכשיו 
:::::מקסימום לא רוצים נבטל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:51, 31 ביולי 2026 (IDT)
:::::: {{נגד}}. אסביר בהמשך. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  17:52, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::::: לא אספיק לפני שבת להסביר. אשתדל להגיב במרוכז גם על הבקשות האחרות במוצ&quot;ש. אם אשכח תרגיש בנוח לנדנד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  18:06, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::::::מה קורה הכנתי הכל הייתי שמח להריץ הלילה מה הסיבות נגד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:06, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::: אז ככה. אני מתנגד לכל מתן גישה לבינה המלאכותית לבצע עריכות מחשבון. &lt;br&gt; הבוטים שאתה יוצר נכתבים על ידי בינה מלאכותית, וחלק מהעריכות שמבוצעות צועקות כאילו נעשו ממש על ידי הבינה המלאכותית - למשל הסקריפטים שהעלת (מתקצירי העריכה), ומספר דפים שיצרת. &lt;br&gt; לא התעמקתי בפעולות שאתה מציע, ואינני מתנגד שיבוצעו אם יעבור אחד ממפעילי הבוטים על כל הקוד ויאשר שהוא בטיחותי (והתחייבות מצידך שלבינה מלאכותית אין גישה לביצוע עריכות בפועל). אך אני לא מוכן לבוטים שנכתבים על ידי LLM בלי פיקוח מתכנת אנושי. &lt;br&gt; רק נקודה קטנה: כמות העריכות שאתה מבצע בכל דף הופכת את דף הגרסאות לבלתי נסבל לצפייה. הגישה של &quot;נעשה ומקסימום נבטל&quot; שגויה. קודם מסיימים לגבש מה לעשות, לאחר מכן ניתן לעשות. ראיתי דפים שהבוט שלך עשה בהם עשרות עריכות מינוריות. גם אם זה לא מופיע בשינויים אחרונים, העריכות עדיין קיימות ומציקות. שים לב לכך.. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:06, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::אני חושב שבינה עדיפה עשרות מונים על פני בוט כיוון שהיא יכולה לבדוק מצבים משתנים מה שחוסך הרבה מאד טעויות אסור לעצור את הקידמה מסכים שהתגובות רובוטיות אבל העבודה מדהימה במיוחד שבמקרה הזה לא מדובר בעריכה אלא בסידור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:11, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::: לצערי אני נאלץ להסכים עם נריה. הבינה המלאכותית עדיין לא הגיעה למצב שניתן לסמוך עליה לרוץ לבד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:14, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::הרבה שנים ניסיתי ליצר עץ ללא הצלחה והבינה יצרה את זה בכמה דקות יש עוד הרבה מה לשפר אבל שום בוט לא היה עושה את זה אני מנסה ליצור עץ של כל המחלוקות וכללי הפסיקה שכל מי שלומד יוכל ללחוץ ולראות את כיוון ההלכה לא מכיר דרך שבוט יעזור בזה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:18, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::: לבינה המלאכותית יש יתרונות, ואפשר לעשות איתה המון. אבל צריך להבין מה אתה עושה. לתת לבינה מלאכותית גישה לעריכה בחשבון מסוכנת (וזכורני שגם עוברת על מדיניות קרן ויקימדיה). אבקש שתאפס את הסיסמה ותנתק את הגישה של הבינה המלאכותית לעריכה. תעדכן בבקשה שעשית זאת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::הבינה לא צריך סיסמה הוא משתמש בכרום כאילו אני עובד ידנית רק ביקAתי ממנו להדליק דגל בוט קוד אחר שאני מריץ משתמש בסיסמה אבל לא מבצע שינויים רק קורא את קבצי הקול מתמלל ממזג עם דברי התוס ושומר אצלי במחשב [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:56, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::: אסור על פי תנאי השימוש לתת את הסיסמה לגורם שלישי. זו פירצת אבטחה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::::הבינה לא קיבל את הסיסמה הוא כתב לי קוד פייטון שאני מריץ ושם אני נותן את הסיסמא הוא עצמו רק על הכרום שלי בלי סיסמא זה פיצר חדש שניכנס רק ביום שישי שעבר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:07, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::::::::זה הפקודה שהוא יצר $env:WIKI_USER = &quot;Meirveshulibot@שם-ההרשאה&quot;
::::::::::::::::$env:WIKI_BOT_PASS = &quot;סיסמת-הבוט&quot;
::::::::::::::::python C:\Users\user\Desktop\wikibot\upload_ready.py  אני כותב את זה בקומנד ליין ורק שם מצרף את הסיסמא [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:09, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::::::אני מבין שזה לא מוכר אבל בינה יכול להיכנס בשמי ללא צורך בסיסמא אם אני פותח אותו כאקסטנשיין לכרום [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:10, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

העניינים הטכניים הם מעל הראש שלי ואני אשאיר אותם לדיון אצל מביני העניין. עם זאת אני כן מבקש ממשתמש מאירושולי להתחשב בעדיפויות של הסטטוס קוו גם אם נראה מסורבל ומיותר. הרצון והחשק וההתלהבות לקדם ולבצע משימות ״לפני שהולכים למילואים״ זה בהחלט מבורך ונובע ממקום טוב.  אבל מאידך חברי הקהילה כאן מלווים את האתר כאן דומני מעל 15 שנה אם לא יותר, ואני מבקש להתחשב בהסתייגויות שלהם - גם אם דוחה את הקידמה של הפרויקט בעוד חודש או יותר. כמו כן אני מבין כמה זה קשה להיות נלהב לבצע משהו ואז לשבת ולהמתין שבוע ימים עד אשר ממתינים לחברי הקהילה להתייחס למשהו או לקיים דיון. אבל בפועל חברי הקהילה מנהלים חיים שלמים וגדושים מחוץ לויקיטקסט , וצריכים להכיר בכך ולתת להם זמן להגיב בפנאי הסביר שיש להם.

בברכת הצלחה רבה לכל העוסקים במלאכת הקודש, —[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 08:48, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

:אני לא מתכוון לעשות דבר נגד רצונכם אבל אני חושב שהבינה כבר בכל מקום וזו תהיה טעות למנוע את השימוש בה דווקא כאן במקום שהיא יכולה לתרום כל כך הרבה לקידום הלימוד של ספרי הקדש [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-41547-32|&amp;#126;2026-41547-32]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-41547-32|שיחה]] 09:21, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:: זה שהבינה כבר בכל מקום לא אומר שאנחנו צריכים לתת לה להתגלח על הזקן שלנו. היא עדיין סובלת ממחלות ילדות ולא ניתן לסמוך עליה עדיין. לתת בה אמון יכול לגרום כאן נזק שיהיה מאוד קשה לתקן אחר כך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:35, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::האם אני יכול להשתמש בבינה בביאור שאני מוסיף אני מתכוון לעבור על הכל ולודא שהדברים נכונים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:44, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

== בקשה מעורכי הממשק: התקנת שני גאדג'טים לירושלמי מאיר (ניווט שמע ועץ מסורת) ==

שלום לכולם, כאן מאירושולי (כותב מחשבון הבוט, כפי שסוכם עם [[משתמש:Nahum|נחום]]).

במסגרת [[ביאור:ירושלמי מאיר]] — מהדורה מבוארת של הירושלמי הכוללת שיעורי שמע — פיתחנו שני גאדג'טים קטנים, ואני מבקש מעורכי הממשק להתקינם. שניהם נבדקו בפועל ופועלים.

=== 1. ניווט שמע לפי הלכה ===
בכל דף בפרויקט מוטמע שיעור שמע שלם (כעשר דקות לדף). כדי לשמוע הלכה מסוימת צריך כיום לחפש אותה ידנית בתוך השיעור. הגאדג'ט מוסיף לחצן {{כ}}🎧 בכותרת כל הלכה ובתחילת כל עמוד ב, ולחיצה עליו מקפיצה את הנגן לנקודת ההלכה ומתחילה השמעה. לצדו שני חצי דילוג של חמש שניות, לכיוונון בזמן ההאזנה.

הזמן נקבע בשתי דרכים: אם סומן זמן מדויק בוויקיטקסט ({{תב|ירו&quot;מ-שמע}}) — לפיו; ואם לא — לפי מיקום ההלכה בטקסט הדף ביחס לאורך קובץ השמע, שנקרא מהנגן עצמו. כלומר הגאדג'ט '''אינו דורש שום שינוי בדפים''' ועובד מיד בכולם, ואפשר לדייק בהדרגה. מי שרשאי לערוך את הדף רואה גם לחצן {{כ}}✎ הפותח חלון קטן שבו אפשר לקחת את הזמן מהנגן ולשמור אותו בוויקיטקסט בלחיצה.

תיעוד וקוד: [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט שמע לפי הלכה]].

=== 2. עץ מסורת מרחף ===
ריחוף על שם חכם מציג את רבותיו ותלמידיו בחלון צף, ומאפשר שוטטות רציפה בעץ המסורת. יתרון נוסף: כשהגאדג'ט פעיל נוכל להסיר את החלונות הצפים מהוויקיטקסט, ומכסת ה-post-expand include size של הדפים הגדולים תרד מ~90% לאזור ה-40%. הבקשה עלתה כאן קודם ונחום הפנה אותי לעורכי הממשק.

תיעוד וקוד: [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט עץ מרחף]].

=== מה נדרש ===
ריכזתי בדף אחד את שורות ההגדרה, הקוד והתיאורים לשני הגאדג'טים, כך שההתקנה תהיה קצרה: '''[[ביאור:ירושלמי מאיר/מוכן להתקנה כגאדגט]]'''.

שני הגאדג'טים מוגבלים לדפי ביאור:ירושלמי מאיר בלבד ואינם משפיעים על שאר האתר. מבחינתי מוטב להתקין '''ללא ברירת מחדל''', כהצטרפות מרצון בהעדפות, ואם יתברר שהכול חלק — לשקול הפעלה רחבה יותר.

{{פינג|Amire80|Fuzzy|Neriah|Ori229|Shalomori123|לוכסן}} — אודה מאוד לעזרתכם, וכמובן אשמח להערות או לשינויים בקוד. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 15:30, 30 ביולי 2026 (IDT)
: בהמשך לתשובתי למעלה: לא אכניס קוד שנכתב על ידי בינה מלאכותית בלי שמתכנת אנושי (עורך האתר) יעבור עליו באופן מלא ויאשר אותו. אני לא מתכוון לעשות את זה. כיוון שגם הודעה זאת נכתבה על ידי בינה מלאכותית לא אגיב יותר בפירוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:09, 1 באוגוסט 2026 (IDT)</text>
      <sha1>f8zdhhk66lpkhk1us0dj528zpqvy5u1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037658</id>
      <parentid>3037654</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T13:03:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* בקשת אישור: השלמת חלוקת דפים (דפוס וילנא) בתלמוד הירושלמי באמצעות בוט */ תגובה למשתמש מאירושולי ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3037658</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="235954" sha1="hh7mu6exfuin6lsizqdsxi7ov6w1k2f" xml:space="preserve">{{/פתיח}}

== הוספת שיעורי שמע לתלמוד הבבלי ==

אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף &quot;תבנית:כותרת לעמוד בגמרא&quot; – ויקיטקסט    &lt;span style=&quot;background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;&quot;&gt;
:::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]&lt;/span&gt;  יש התנגדות?
[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:36, 16 ביוני 2025 (IDT)

:מחילה שהעברתי לתחתית בלי דיון, לא ראיתי שפתחת על כך פיסקה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:17, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::אולי כדאי להוסיף קישור מהבבלי לפחות לתוס שם אני מוסיף הקלטה על כל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:20, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אני חושב שדברים כאלה יכולים להישאר בתחתית הדף, אין צורך להעמיס על הקורא מיד בראש הדף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:27, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה 2025 - קריאה להגשת מועמדוּת ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]&lt;/div&gt;
שלום לכולם,

[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|הקול הקורא להגשת מועמדוּת לבחירות 2025 לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה פתוח כעת]], מיום 17 ביוני 2025 ועד 2 ביולי 2025 בשעה 11:59 לפי זמן אוניברסלי מתואם (UTC) [1]. חבר הנאמנים מפקח על עבודת קרן ויקימדיה, ותקופת הכהונה בו היא בת שלוש שנים [2]. זוהי משרה בהתנדבות.

השנה תצביע קהילת ויקימדיה מסוף חודש אוגוסט ובמשך כל חודש ספטמבר 2025 כדי לאייש שני (2) מושבים בחבר הנאמנים של הקרן. אולי את או אתה, או מישהו שאתם מכירים - מתאימים לתפקיד ויכולים להצטרף לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה? [3]

אפשר לקרוא עוד על הכישורים הנדרשים כדי להציג מועמדוּת לעמדות ההנהגה האלה, ועל אופן הצגת המועמדוּת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidate application|בדף הזה במטא־ויקי]], או איך לשכנע מישהו אחר או מישהי אחרת להתמודד בבחירות לשנה זו.

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;
יו״ר ועדת הבחירות

בשם ועדת הבחירות וועדת המשילות

[1] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Call_for_candidates

[2] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Bylaws#(B)_Term.

[3] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Resources_for_candidates&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:44, 17 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=28866958 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sister Projects Task Force reviews Wikispore and Wikinews&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Dear Wikimedia Community,

The [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs Committee (CAC)]]  of the Wikimedia Foundation Board of Trustees assigned [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Sister Projects Task Force|the Sister Projects Task Force (SPTF)]] to update and implement a procedure for assessing the lifecycle of Sister Projects – wiki [[m:Wikimedia projects|projects supported by Wikimedia Foundation (WMF)]].

A vision of relevant, accessible, and impactful free knowledge has always guided the Wikimedia Movement. As the ecosystem of Wikimedia projects continues to evolve, it is crucial that we periodically review existing projects to ensure they still align with our goals and community capacity.

Despite their noble intent, some projects may no longer effectively serve their original purpose. '''Reviewing such projects is not about giving up – it's about responsible stewardship of shared resources'''. Volunteer time, staff support, infrastructure, and community attention are finite, and the non-technical costs tend to grow significantly as our ecosystem has entered a different age of the internet than the one we were founded in. Supporting inactive projects or projects that didn't meet our ambitions can unintentionally divert these resources from areas with more potential impact.

Moreover, maintaining projects that no longer reflect the quality and reliability of the Wikimedia name stands for, involves a reputational risk. An abandoned or less reliable project affects trust in the Wikimedia movement.

Lastly, '''failing to sunset or reimagine projects that are no longer working can make it much harder to start new ones'''. When the community feels bound to every past decision – no matter how outdated – we risk stagnation. A healthy ecosystem must allow for evolution, adaptation, and, when necessary, letting go. If we create the expectation that every project must exist indefinitely, we limit our ability to experiment and innovate.

Because of this, SPTF reviewed two requests concerning the lifecycle of the Sister Projects to work through and demonstrate the review process. We chose Wikispore as a case study for a possible new Sister Project opening and Wikinews as a case study for a review of an existing project. Preliminary findings were discussed with the CAC, and a community consultation on both proposals was recommended.

=== Wikispore ===

The [[m:Wikispore|application to consider Wikispore]] was submitted in 2019. SPTF decided to review this request in more depth because rather than being concentrated on a specific topic, as most of the proposals for the new Sister Projects are, Wikispore has the potential to nurture multiple start-up Sister Projects.

After careful consideration, the SPTF has decided '''not to recommend''' Wikispore as a Wikimedia Sister Project. Considering the current activity level, the current arrangement allows '''better flexibility''' and experimentation while WMF provides core infrastructural support. 

We acknowledge the initiative's potential and seek community input on what would constitute a sufficient level of activity and engagement to reconsider its status in the future.

As part of the process, we shared the decision with the Wikispore community and invited one of its leaders, Pharos, to an SPTF meeting.

Currently, we especially invite feedback on measurable criteria indicating the project's readiness, such as contributor numbers, content volume, and sustained community support. This would clarify the criteria sufficient for opening a new Sister Project, including possible future Wikispore re-application. However, the numbers will always be a guide because any number can be gamed.

=== Wikinews ===

We chose to review Wikinews among existing Sister Projects because it is the one for which we have observed the highest level of concern in multiple ways.

Since the SPTF was convened in 2023, its members have asked for the community's opinions during conferences and community calls about Sister Projects that did not fulfil their promise in the Wikimedia movement.[https://commons.wikimedia.org/wiki/File:WCNA_2024._Sister_Projects_-_opening%3F_closing%3F_merging%3F_splitting%3F.pdf &lt;nowiki&gt;[1]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Community_Affairs_Committee/Sister_Projects_Task_Force#Wikimania_2023_session_%22Sister_Projects:_past,_present_and_the_glorious_future%22 &lt;nowiki&gt;[2]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[3]&lt;/nowiki&gt;] Wikinews was the leading candidate for an evaluation because people from multiple language communities proposed it. Additionally, by most measures, it is the least active Sister Project, with the greatest drop in activity over the years.

While the Language Committee routinely opens and closes language versions of the Sister Projects in small languages, there has never been a valid proposal to close Wikipedia in major languages or any project in English. This is not true for Wikinews, where there was a proposal to close English Wikinews, which gained some traction but did not result in any action[https://meta.wikimedia.org/wiki/Proposals_for_closing_projects/Closure_of_English_Wikinews &lt;nowiki&gt;[4]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[5]&lt;/nowiki&gt;, see section 5] as well as a draft proposal to close all languages of Wikinews[https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:Proposals_for_closing_projects/Archive_2#Close_Wikinews_completely,_all_languages? &lt;nowiki&gt;[6]&lt;/nowiki&gt;].

[[:c:File:Sister Projects Taskforce Wikinews review 2024.pdf|Initial metrics]] compiled by WMF staff also support the community's concerns about Wikinews.

Based on this report, SPTF recommends a community reevaluation of Wikinews. We conclude that its current structure and activity levels are the lowest among the existing sister projects. SPTF also recommends pausing the opening of new language editions while the consultation runs.

SPTF brings this analysis to a discussion and welcomes discussions of alternative outcomes, including potential restructuring efforts or integration with other Wikimedia initiatives.

'''Options''' mentioned so far (which might be applied to just low-activity languages or all languages) include but are not limited to:
*Restructure how Wikinews works and is linked to other current events efforts on the projects,
*Merge the content of Wikinews into the relevant language Wikipedias, possibly in a new namespace,
*Merge content into compatibly licensed external projects,
*Archive Wikinews projects.
Your insights and perspectives are invaluable in shaping the future of these projects. We encourage all interested community members to share their thoughts on the relevant discussion pages or through other designated feedback channels.

=== Feedback and next steps ===

We'd be grateful if you want to take part in a conversation on the future of these projects and the review process. We are setting up two different project pages: [[m:Public consultation about Wikispore|Public consultation about Wikispore]] and [[m:Public consultation about Wikinews|Public consultation about Wikinews]]. Please participate between 27 June 2025 and 27 July 2025, after which we will summarize the discussion to move forward. You can write in your own language.

I will also host a community conversation 16th July Wednesday 11.00 UTC and 17th July Thursday 17.00 UTC (call links to follow shortly) and will be around at Wikimania for more discussions. 
&lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Victoria|Victoria]] on behalf of the Sister Project Task Force, 23:57, 27 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Sister_project_MassMassage_on_behalf_of_Victoria/Target_list&amp;oldid=28911188 --&gt;

== Wikidata Item and Property labels soon displayed in Wiki Watchlist/Recent Changes ==

''(Apologies for posting in English, you can help by translating into your language)''

Hello everyone, the [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Wikidata For Wikimedia Projects]] team is excited to announce an upcoming change in how Wikidata edit changelogs are displayed in your [[Special:Watchlist|Watchlists]] and [[Special:RecentChanges|Recent Changes]] lists. If an edit is made on Wikidata that affects a page in another Wikimedia Project, the changelog will contain some information about the nature of the edit. This can include a QID (or Q-number), a PID (or P-number) and a value (which can be text, numbers, dates, or also QID or PID’s). Confused by these terms? See the [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Glossary|Wikidata:Glossary]] for further explanations.

The upcoming change is scheduled for '''17.07.2025''', between '''1300 - 1500 UTC'''.
The change will display the label (item name) alongside any QID or PIDs, as seen in the image below:
[[File:Apr10 edit summary on Wikidata.png|An edit sum entry on Wikidata, labels display alongside their P- and Q-no.'s]]

These changes will only be visible if you have Wikidata edits enabled in your User Preferences for Watchlists and Recent Changes, or have the active filter ‘Wikidata edits’ checkbox toggled on, directly on the Watchlist and Recent Changes pages.

Your bot and gadget may be affected! There are thousands of bots, gadgets and user-scripts and whilst we have researched potential effects to many of them, we cannot guarantee there won’t be some that are broken or affected by this change.

Further information and context about this change, including how your bot may be affected can be found on this [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|project task page]]. We welcome your questions and feedback, please write to us on this dedicated [[m:Talk:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Talk page]].

Thank you, - [[m:User:Danny_Benjafield_(WMDE)|Danny Benjafield (WMDE)]] on behalf of the Wikidata For Wikimedia Projects Team. [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:46, 14 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Danny Benjafield (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Danny_Benjafield_(WMDE)/MassMessage_Test_List&amp;oldid=28981877 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;  Upcoming Deployment of the CampaignEvents Extension&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Hello everyone,  

''(Apologies for posting in English if English is not your first language. Please help translate to your language.)''

The Campaigns Product Team is planning a global deployment of the '''[[:mw:Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents extension]]''' to all Wikisource, including this Wikisource, during the '''week of August 25th'''.

This extension is designed to help organizers plan and manage events, WikiProjects, and other on-wiki collaborations - and to make these efforts more discoverable.

The three main features of this extension are:

* '''[[:m:Event_Center/Registration|Event Registration]]''': A simple way to sign up for events on the wiki.
*  '''[[:m:CampaignEvents/Collaboration_list|Collaboration List]]''': A global list of events and a local list of WikiProjects, accessible at '''[[:m:Special:AllEvents|Special:AllEvents]]'''.
*  '''[[:m:Campaigns/Foundation_Product_Team/Invitation_list|Invitation Lists]]''': A tool to help organizers find editors who might want to join, based on their past contributions.

'''Note''': The extension comes with a new user right called '''&quot;Event Organizer&quot;''', which will be managed by administrators on this Wikisource. Organizer tools like Event Registration and Invitation Lists will only work if someone is granted this right. The Collaboration List is available to everyone immediately after deployment.

The extension is already live on several wikis, including '''all Wikipedia, Meta, Wikidata''', and more ( [[m:CampaignEvents/Deployment_status#Current_Deployment_Status_for_CampaignEvents_extension| See the full deployment list]])

If you have any questions, concerns, or feedback, please feel free to share them on the [[m:Talk:CampaignEvents| extension talkpage]]. We’d love to hear from you before the rollout.

Thank you! &lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:Udehb-WMF|Udehb-WMF]] ([[User talk:Udehb-WMF|שיחה]]) 18:40, 31 ביולי 2025 (IDT)&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Udehb-WMF@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Udehb-WMF/sandbox/MM_target_Wikisource&amp;oldid=29066664 --&gt;

== זקוק ל&quot;ויקי-עורך&quot;... ==

שלום וברכה. כידוע (או שלא...) חלוקת התנ&quot;ך לפרקים היא עבודה נוצרית שיש מאחוריה בוֹרוּת בהבנת הכתובים וי&quot;א גם אנטישמיות. לאחר עבודה ממושכת ומאומצת יש היום תחת ידי את התורה (חמישה חומשי תורה) מחולקת מחדש ע&quot;פ הפרשות הפתוחות והסתומות וכל פסוק שהוא התחלה של פרשה חדשה (פתוחה או סתומה) הוא פסוק א'. כך שאל מול הכתובת הקיימת כיום לכל פסוק בתורה (ולמשל - בראשית כ&quot;ג-ד') יש מעתה כתובת חדשה המביאה לידי ביטוי את מספר הפרשה (באותיות) בתוך הספר הנדון ואת מספר הפסוק בתוך אותה פרשה. לפני מספר ימים העליתי את הנ&quot;ל ב-2 קבצי PDF לויקיטקסט וזה נמצא שם בקישורים הבאים: 
* [[:קובץ:תורה טהורה שחור לבן.pdf]]  
* [[:קובץ:מאוחד צבעוני.pdf]]
אך הבנתי שכדי להשיג את מטרתי והיא: חשיפה ציבורית רחבה לחלוקה &quot;היהודית&quot; המתוארת לעיל אני צריך להטמיע את התוכן הנ&quot;ל אינטגרלית בויקיטקסט כך שכל גולש בויקיטקסט שיקליד בשורת החיפוש מילות מפתח כמו &quot;תורה&quot; או &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; או כל תיבה רלוונטית אחרת יקבל בתוצאות החיפוש את החלוקה הנ&quot;ל. עוד הבנתי שבשביל זה אני זקוק ל&quot;ויקיעורך&quot; שיוכל לבצע את המלאכה. כמובן שאני מדבר על עבודה בתשלום. אשמח להצעות... תודה [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 19:07, 3 באוגוסט 2025 (IDT)


:שלום וברכה. 
: הדרך המיטבית והיחידי שאני רואה שאפשר להכניס את זה אל האתר הינה ביצירת מדור חדש משלו -- צריכים להחליט על השם -- אבל כמו למשל [[תורה טהורה]] או [[תורה (חלוקה על פי פרשיות פתוחות וסתומות)]]. אם אפשר להכניס חומש שלם בתוך דף אחד (אינני יודע אם זה אפשרית מבחינת מגבלות תווים) - זה יהיה הכי טוב. החלופות האחרות - כגון (א) חלוקה לפי פרשיות השבוע או (ב) חלוקה לפי כל &quot;פרשה פתוחה/סתומה&quot; יוצרות לדעתי בעיות משלהם כדלהלן: 
* א. יש פרשיות כמו פרשת ויחי שלא מתחילות בפרשה של רווחים 
* ב. חלוקה לפי כל פרשה שלך משמעותו יצירה של כ-500 דפים אשר בממוצע יכילו כמה פסוקים בודדים...

זה הוא דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:49, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
: {{א|Roxette5}}, על הפורמט הטכני המדוייק ניתן כמובן לדון. כרגע זה לא לגמרי מעשי כל עוד אין אצלנו מתנדב שייקח זאת על עצמו (הבנתי שמר פרנק מציע תשלום עבור זה). לענ&quot;ד כדאי לדון כרגע על עצם הבקשה של מר פרנק לסיוע לפני שמחליטים על הפורמט הטכני.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:59, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

::אם מדובר בחלוקה ל-5 דפים של חומשים - אינני רואה קושי לעשות את זה בעצמי. אם מדובר בחלוקה של פרשיות השבוע או פרשיות של הרב פרנק - אז יצטרך באמת סיוע מאנשים אחרים (בתשלום או בהתנדבות).--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:30, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אוקיי. נמתין לתשובתו של {{א|Zeevfrank}}.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:58, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::::ערב טוב. התרגלתי שאני מקבל הודעה במייל על כל תגובה ולכן תשובתי התעכבה... נראה לי בסדר ליצור 5 דפים של 5 החומשים, ואם צריך אוכל כמובן לפצל את ה-PDF ל-5 (כפול שתיים... השחור-לבן והצבעוני) כפי שניתן להיווכח גם החלוקה לפרשת השבוע ולעליות (שבעת הקרואים) באות לידי ביטוי בטקסט. אם הבנתי נכון אתה כותב שאתה יכול לעשות זאת בעצמך. מעולה! אז בוא תאמר לי בבקשה &quot;מה יקר חסדו&quot;? כמה זה יעלה? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 02:07, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::הכל בסדר. אני עושה בחינם. לא מדובר במשהו באמת מסובך. מאמין שגם תוכל לעשות בעצמך. 
:::::אז מציע שנחליט על שם של הדפים ובמקביל אבקש ממך במייל לשלוח לי קובץ וורד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:08, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::: לענ&quot;ד רצוי לפרט בשם המיזם: [[תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:42, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::שלום וברכה. אני לא טוב בטכנולוגיה ומתנצל מראש אם אני עושה טעויות ברמה הטכנית של ההתנהלות כאן. עכ&quot;פ אני מבין שאני מתכתב עם שני אנשים נחום ורוקסט5. אביע להלן את דעתי בנקודות שהעליתם. 
:::::::א. אני מאוד מעריך את התנדבותך (רוקסט5) לעשות את העבודה חינם ואני רוצה לומר לך שאם &quot;הצעד הקטן לאדם&quot; שאנו עושים כאן יוביל ל&quot;צעד גדול לאנושות&quot; (עיין ערך ניל ארמסטרונג) הרי שלך (וגם לנחום) יהיה חלק בזה ואני מתכוון לכך שאולי (ועוד פעם אולי...) פרסום חומש שכזה יוביל בסופו של תהליך ארוך וממושך למהפך היסטורי שבו כל &quot;ארון הספרים היהודי&quot; יעבור לכתובות החדשות של כל פסוק בתורה שאנחנו מספקים כאן ולא נזדקק עוד לחלוקה הנוצרית.
:::::::ב. אני מקבל את ההצעה בקשר לשם המיזם עם תיקון קל: תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות. (וזאת כי מניסיוני כאשר אנשים שומעים &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; הם אינם מתעמקים ומפטירים משהו בנוסח: כן... אנחנו מכירים את זה מהחומשים בבית הכנסת... זה לא חדש... וד&quot;ל).
:::::::ג. איך אתה רוצה את קבצי ה-וורד? האם לשלוח לך את כל  55 הקבצים (קובץ פתיחה + 54 קבצים לכל פרשה מ-54 הפרשות) וכל זה כפול שתיים (שחור-לבן וצבעוני) או שאתה מעדיף לפתוח עם חומש בראשית או כל דרך אחרת שנראית לך... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:05, 5 באוגוסט 2025 (IDT)


* שלחתי לך בפרטי מייל עם המייל שלי. נא לשלוח אליי קבצים הראשונים של ספר בראשית.
* מהו ההבדל בין הצבעוני לבין שחור ולבן? אצלנו בטקסט זה לא משנה לכאורה...
* '''תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות''' אני יכול לשים בטקסט של הדף עצמו. אבל בשם שלו בחיפוש באתר - שם ארוך מדאי. אתחיל בדוגמה עכשיו ואפשר לשנות את זה ככל שמתקדמים [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]
* בברכה, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:55, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:אני מבין מהערתך שאין צבע בטקסטים של ויקיטקסט? כי אם כן אולי עדיף להעלות רק את השחור לבן... אשלח לך עכשיו לשם השוואה גם את בראשית של הש&quot;ל. [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 21:39, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:: ישנה בוויקיטקסט אפשרות לצבוע חלק מהטקסטים עם תבניות ייעודיות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::אוקיי... אז עכשיו יש בידכם את כל ספר בראשית בשתי הגרסאות (ש&quot;ל וצבעוני) בש&quot;ל הדגש הוא על כך שכל פסוק מתחיל עם רווח ובשורה חדשה ובצבעוני הפרשות והפסוקים מודגשים באמצעות הצבעים השונים. תחליטו אתם איזו גרסה עדיפה? ואולי שתיהן? ואולי הצבעוני זו עבודה מורכבת מידי...? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:44, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::: זה כבר נתון בידי [[משתמש:Roxette5]] להחליט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:46, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::::אני הולך בינתיים על שחור ולבן שהוא הפשוט יותר. קבלתי קבצים. מקווה להעלות בימים הקרובים . [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:06, 6 באוגוסט 2025 (IDT)
*::::::מעולה. אצפה לעדכון... ושוב תודה רבה. זאב [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 10:26, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

:::::::שלום {{א|Zeevfrank}}. סיימתי להעלות ספר בראשית. נמצא בדף כאן [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות/בראשית]]. מוזמן לשלוח אליי יתר החומשים משמות עד דברים. תודה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:18, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::לא אכחד ממך... התרגשתי לראות... מדובר בתחילת התגשמותו של חזון גדול בעז&quot;ה, ובשבילי באופן אישי מדובר בהגשמת חלום אישי... תודה רבה רבה... שולח לך את שאר החומשים ו... חזק חזק ונתחזק ! [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 01:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::אני שמח שיכולתי לתת לך כל כך הרבה שמחה בכזה השקעה קטנה יחסית :). אמתין לברך אותך על המוגמר בימים הקרובים אני מאמין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::בקשה קטנה... בגרעין המשפחתי שלי כותבים פרנק (ללא א') ולא פראנק... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::: בוצע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:58, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::והיכן שכתוב {אפשר להוסיף כאן פירוט...} נא להוסיף כדלהלן: בסיס לתיקון עיוות היסטורי של החלוקה הנוצרית של התורה (ושל נ&quot;ך) שחדר לארון הספרים היהודי והשתלט עליו מסיבות שונות ומשונות (כל הפרטים בהקדמה) [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 18:12, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::: תוסיף אתה. תיכנס לדף, לחץ על &quot;עריכה&quot; ותוסיף.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:31, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::::טוב... עשיתי זאת... תודה רבה... אעכל את גודל האירוע... ואנסה למשוך אותך איתי לשלב הבא... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:24, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:[[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] - נראה לי שסיימתי את העלאת החומר. תעבור עליו ובמידת הצורך נראה לי שתוכל לבצע עריכות ושינויים בעצמך. תודה רבה לך על תרומתך לעולם התורני. {{כל הכבוד}}. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:26, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::בינתיים נראה לי מושלם ואם יתבקשו שינויים אני מבטיח לנסות לעשות זאת בעצמי. עכ&quot;פ רציתי לשאול אותך מה דעתך בקשר לגרסה הצבעונית... האם זה נחוץ? מעניין? ועוד שאלה: טרם הבנתי איך הציבור ייחשף לחומש הזה? האם אני צריך לנקוט בפעולות של יח&quot;צ? האם זה אפשרי שכל גולש ויקיטקסט שיגיע ל&quot;תורה&quot; או ל&quot;מקרא&quot; יקבל בין שאר האפשרויות גם את &quot;תורה טהורה&quot;? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 23:06, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::: לענ&quot;ד אפשר להוסיף בדף הראשי של התורה קישור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

== הוספת קישור אל {{תב|דף של פסוק}} עבור חלוקת הפסוקים עפ&quot;י פרשות ==

שלום לכולם. לאחרונה הוספנו עבודתו של משתמש {{א|Zeevfrank}} של [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. מתוך רצון לתת למיזם חשיפה אני רוצה לבחון איך ניתן לשלב או לתת לו חשיפה בתוך האתר. כעיקרון - די קשה לשלב אותו לכאן בויקיטקסט כי כל המערכת שלנו מבוססת דווקא על החלוקה לפי פרקים ופסוקים הנוצרית... מה שאני עשיתי בינתיים (ובהתאם לדעת הקהילה כאן) - הוספתי קישור אל הפרויקט תחת קטגוריה של &quot;קישורים&quot; בתבנית {{תב|דף של פסוק}}. בבקשה לצפות בו ולתת את דעתכם בעניין. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:15, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

:לטעמי '''ההדגשה''' מיותרת. כמו כן, כרגע מופיע קישור אדום בדפי הנ&quot;ך, אני חושב שעדיף שזה יופיע רק בתורה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:31, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== לידיעת הציבור - שינויים שביצעתי בתבנית {{תב|כותרת לעמוד בגמרא}} ==

שלום לכם. ביצעתי שינויים אבל מוזמנים לשחזר/לשנות אם כך הקונזנסוס של הקהילה.  כלדקמן:
# הופתעתי &quot;שנמחקו&quot; כל הקישורים של דפי הגמרא אל אתרים אחרים. עד שהבנתי שהם הועברו אל תחתית הדף. לדעתי מאוד לא מובן שקורא יסתכל שם. לכן הוספתי קישור אל קישורים אלו בתחילת הדף
# מחקתי את הקישור אל &quot;מהדורת ויקיטקסט&quot;. אינני מוצא שזה באמת נותן כל כך הרבה מידע וגם למה צריך אותו על כל עמוד ועמוד של צפייה בגמרא?
# קיצרתי את הלשון של הקישור אל &quot;דפים מקשרים מכל רחבי ויקיטקסט&quot;

דעתכם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:18, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
: זה לא משנה לדעתי כמה מידע דף המידע על המהדורה נותן. צריך לקשר אליו. שאר השינויים נראים לי בסדר. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:17, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
::{{א|Nahum}} אני לא מסכים. מקסימום מקומו תהיה בדף [[תלמוד בבלי]] - למה צריך מידע על המהדורה בכל דף ודף של גמרא? על אף שאני לא מסכים - אם רק שני הדעות שלנו יוצגו כאן - אני מוותר כרצונך. בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:52, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: נמתין לדעות נוספות. {{א|Dovi}}, {{א|Shalomori123}}, וכל האחרים מוזמנים כאן לדיון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:14, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::::שינויים טובים מאוד למעט הסרת המידע על המהדורה, אני גם חושב שצריך לכתוב מידע כזה בכל ספר ושיהיה נגיש. נתקלתי בקשיים רבים כשעבדתי על הראשונים על הש&quot;ס מכיוון שלא מתועד המקור ולפי מה אפשר לבדוק את הנוסח. כדאי באמת לשפר את הדף הזה כדי שיהיה אפילו יותר מועיל. אפשר להציע כפשרה להעביר את הקישור אליו לתחתית, את זה אני מקבל. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:04, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== הערות [[משתמש:עעא]] ==

מתוך: [[שיחה:אם (קיפלינג)]] :

בהזדמנות זו, אינני מבין מדוע דף התצוגה המקדימה אינו מציג גם את ״קישורים חיצוניים״ בצורה שבה יוצגו בפועל. חוץ מזה, לדעתי, נכון היה להוסיף לרשימת סימני הפיסוק וקודי ויקי שמוצגים במסגרת בתחתית דף העריכה גם את פירוט משמעותם.&lt;br&gt;
תודה! עעא (שיחה) 13:54, 15 באוגוסט 2025 (UTC+3)

--סוף העברה [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:47, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
==הכנסת טקסט בפורמט HTML ==
יש לי קבצים בפורמט HTML שאני רוצה להכניס לויקיטקסט, האם יש דרך להכניס קוד HTML, או אם יש למישהו מידע על אפשרות להמרה של קבצים אלו לקוד ויקי.[[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 01:34, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

:יש [[mw:Manual:Importing external content#Converting content from HTML|כלים כלליים]], אבל מאמין שאם זה html פשוט אז אפשר לכתוב קוד ייעודי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ג באב ה'תשפ&quot;ה • 11:45, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

== &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot; ==

בזמן האחרון פרסמתי, ביחד עם [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], מאמר באנגלית על משמעותו ואופן הכנתו של '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על־פי המסורה]]'''. המאמר כבר זמין ברשת, ויכול להיות שיהיה בו עניין לקהילת ויקיטקסט: [https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot;], [https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (2025)], עמ' 39-77.

אנחנו רוצים לפרסם אותו גם בתרגום לעברית, ומחפשים כתב־עת שמוכן לפרסם תרגום של מאמר שכבר יצא לאור באנגלית, וגם מנגיש את תכניו אונליין (אפילו לאחר תקופה, כמו ב&quot;חקירה&quot;). אם יש למישהו המלצה או עצה בתחום הזה נשמח לשמוע מכם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:37, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

== סימנא - שעון מעורר הלכתי ==

[https://play.google.com/store/apps/details?id=org.pninim.simana סימנא] - שעון מעורר הלכתי המבוסס על שעות זמניות ומיקום של המשתמש. אפליקציית אנדרואיד חינמית של [https://pninim.org פרויקט &quot;פנינים&quot;]. שימושית לא רק לגברים (לצורך תזכורות לתפילות - נץ, מנחה, סוף זמן ק&quot;ש וכו'), אלא גם לנשים (התארגנות לפני שבת/חגים, תזכורת לא לפספס שקיעה ביום בדיקה, וכו'). פחות קשור לטקסטים תורניים אבל כן לעבודת ה' במובן רחב יותר :-) בעצם כן... היא מכילה קישור לאתר שלנו ובכך מעלה מודעות הציבור לפרויקט שלנו. אתם מוזמנים להשתמש בה ולהמליץ לחברים! אשמח לתגובות ורעיונות לשיפור. שבת שלום! [[משתמש:PninimOrg|PninimOrg]] ([[שיחת משתמש:PninimOrg|שיחה]]) 17:49, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

== עין משפט ונר מצווה ==

מדוע לאחרונה העלמתם את האותיות וההפניות של עין משפט ונר מצווה בתלמוד בבלי. זה מאד מאד מאד חסר!!! [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1|2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1]] 13:21, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

:אינני רואה שחסר משהו... אפשר לציין דף או מסכת ספציפי? אין את העין משפט בכל המסכתות.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:25, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Temporary accounts will be rolled out soon&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;body&quot;/&gt;
Hello, we are the Wikimedia Foundation [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity|Product Safety and Integrity]] team. We would like to announce that '''we plan to enable [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|temporary accounts]] for this wiki in the week of September 1'''.

Temporary accounts are successfully live on 30 wikis, including many large ones like German, Japanese, and French. The change they bring is especially relevant to logged-out editors, who this feature is designed to protect. But it is also relevant to community members like mentors, patrollers, and admins – anyone who reverts edits, blocks users, or otherwise interacts with logged-out editors as part of keeping the wikis safe and accurate. 

'''Why we are building temporary accounts'''

Our wikis should be safer to edit by default for logged-out editors. Temporary accounts allow people to continue editing the wikis without creating an account, while avoiding publicly tying their edits to their IP address. We believe this is in the best interest of our logged-out editors, who make valuable contributions to the wikis and who may later create accounts and grow our community of editors, admins, and other roles. Even though the wikis do warn logged-out editors that their IP address will be associated with their edit, many people may not understand what an IP address is, or that it could be used to connect them to other information about them in ways they might not expect. 

Additionally, our moderation software and tools rely too heavily on network origin (IP addresses) to identify users and patterns of activity, especially as IP addresses themselves are becoming less stable as identifiers. Temporary accounts allow for more precise interactions with logged-out editors, including more precise blocks, and can help limit how often we unintentionally end up blocking good-faith users who use the same IP addresses as bad-faith users.

'''How temporary accounts work'''
[[File:Temporary account banner and empty talk page.png|thumb]]
Any time a logged-out user publishes an edit on this wiki, a cookie will be set in this user's browser, and a temporary account tied with this cookie will be automatically created. This account's name will follow the pattern: &lt;code dir=ltr&gt;~2025-12345-67&lt;/code&gt; (a tilde, current year, a number). On pages like Recent Changes or page history, this name will be displayed. The cookie will expire 90 days after its creation. As long as it exists, all edits made from this device will be attributed to this temporary account. It will be the same account even if the IP address changes, unless the user clears their cookies or uses a different device or web browser. A record of the IP address used at the time of each edit will be stored for 90 days after the edit. However, only some logged-in users will be able to see it.

'''What does this mean for different groups of users?'''

'''For logged-out editors'''

* This increases privacy: currently, if you do not use a registered account to edit, then everybody can see the IP address for the edits you made, even after 90 days. That will no longer be possible on this wiki.
* If you use a temporary account to edit from different locations in the last 90 days (for example at home and at a coffee shop), the edit history and the IP addresses for all those locations will now be recorded together, for the same temporary account. Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the relevant requirements]] will be able to view this data. If this creates any personal security concerns for you, please contact talktohumanrights at wikimedia.org for advice.

'''For community members interacting with logged-out editors'''

* A temporary account is uniquely linked to a device. In comparison, an IP address can be shared with different devices and people (for example, different people at school or at work might have the same IP address).
* Compared to the current situation, it will be safer to assume that a temporary user's talk page belongs to only one person, and messages left there will be read by them. As you can see in the screenshot, temporary account users will receive notifications. It will also be possible to thank them for their edits, ping them in discussions, and invite them to get more involved in the community.

'''For users who use IP address data to moderate and maintain the wiki'''

* '''For patrollers''' who track persistent abusers, investigate violations of policies, etc.: Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the requirements]] will be able to reveal temporary users' IP addresses and all contributions made by temporary accounts from a specific IP address or range ([[Special:IPContributions]]). They will also have access to useful information about the IP addresses thanks to the [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/IP Info|IP Info]] feature. Many other pieces of software have been built or adjusted to work with temporary accounts, including AbuseFilter, global blocks, Global User Contributions, and more. (For information for volunteer developers on how to update the code of your tools – see the last part of the message.)
* '''For admins blocking logged-out editors''':
** It will be possible to block many abusers by just blocking their temporary accounts. A blocked person won't be able to create new temporary accounts quickly if the admin selects the [[mw:Special:MyLanguage/Autoblock|autoblock]] option.
** It will still be possible to block an IP address or IP range.
* Temporary accounts will not be retroactively applied to contributions made before the deployment. On Special:Contributions, you will be able to see existing IP user contributions, but not new contributions made by temporary accounts on that IP address. Instead, you should use Special:IPContributions for this.

'''Our requests for you, and next steps'''

* If you know of any tools, bots, gadgets etc. using data about IP addresses or being available for logged-out users, you may want to test if they work on [[testwiki:Main_Page|testwiki]] or [[test2wiki:Main_Page|test2wiki]]. If you are a volunteer developer, [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|read our documentation for developers]], and in particular, the section on [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers#How should I update my code?|how your code might need to be updated]].
* If you want to test the temporary account experience, for example just to check what it feels like, go to testwiki or test2wiki and edit without logging in.
* Tell us if you know of any difficulties that need to be addressed. We will try to help, and if we are not able, we will consider the available options.
* Look at our [[m:Meta:Babel#Temporary_Accounts:_access_to_IP_addresses_and_next_steps|previous message]] about requirements for users without extended rights who may need access to IP addresses.

To learn more about the project, check out [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/FAQ|our FAQ]] – you will find many useful answers there. You may also [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|look at the updates]] (we have just posted one) and [[mw:Newsletter:Product Safety and Integrity|subscribe to our new newsletter]]. If you'd like to talk to me (Szymon) off-wiki, you will find me on Discord and Telegram. Thank you!&lt;section end=&quot;body&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[m:user:NKohli (WMF)|NKohli (WMF)]], [[m:user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]&lt;/bdi&gt; 00:36, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Quiddity_(WMF)/sandbox6&amp;oldid=29181713 --&gt;

== [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] ==

מתקיים דיון בדף [[שיחת ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] בנוגע למקומה הראוי של מהדורה זו. כל אחד ואחת מכם מוזמנים לחוות את דעתכם בנושא. 

בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:23, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

== הודעה לעורכים בוויקיטקסט ==

מעכשיו כשעריכה משנה את הקטגוריות של הדף, השינויים לשיוך לקטגוריות יבוצעו בצורה אסינכרונית (כלומר, לא בצורה מיידית). זה ישפר את מהירות שמירת העריכות, במיוחד בהעברת הרבה דפים מקטגוריה או אליה, ויצמצם את הסיכון לנפילת האתר, אבל ספירת הדפים בקטגוריות עלולה להציג מספרים שגויים בדקות הראשונות. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 9 בספטמבר 2025 (IDT)

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==

&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2025-09-24|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2025-09-24T15:00|en}} {{#time:H:i e|2025-09-24T15:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

*לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2025-09-24|he}}.
*במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

*משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

&lt;span dir=ltr&gt;[[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[m:User talk:Trizek (WMF)|{{int:talk}}]])&lt;/span&gt; 18:42, 18 בספטמבר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29170715 --&gt;

== בואו להשמיע את קולכם: הצביעו לחבר הנאמנים 2025 ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
שלום לכולם,

זמן ההצבעה [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|בבחירות לחבר הנאמנים 2025]] כבר החל. המועמדוֹת והמועמדים מתמודדים על שני (2) מקומות בחבר הנאמנים.

לבדיקת זכאותך להצביע, יש לבקר [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Voter eligibility guidelines|בדף הזכאות להצבעה]].

מידע נוסף על המועמדוֹת והמועמדים אפשר להשיג [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidates|בקריאת ההצהרות שהם צירפו לטופסי המועמדוּת ובצפייה בסרטוני המועמדוּת שלהם]].

לאחר שגיבשת את דעתך, יש לפנות אל [[m:Special:SecurePoll/vote/405|דף ההצבעה של SecurePoll כדי להצביע]].

'''ההצבעה פתוחה מ־8 באוקטובר בחצות (לפי זמן אוניברסלי מתואם) ועד 22 באוקטובר בשעה 23:59 (כנ״ל).'''

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;יושב ראש, ועדת הבחירות&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 07:49, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29360896 --&gt;

== אזכור של ויקיטקסט בעיתון מקור ראשון ==

[https://drive.google.com/file/d/1DXVRhrNiL8XI3RZ_1ueQYpiZZ2E_xY9l/view?usp=sharing כאן]. הפופלריות של [[במדבר כג]] היא בגלל &quot;עם כלביא&quot;. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:53, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
: מעניין. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:34, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה אורי! בזכותך [https://www.facebook.com/photo/?fbid=10163369066087208&amp;set=a.10151037782502208 שיתפתי]. בואו ונשתף כולנו. חג שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:45, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function1&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Please help pick a name for the new Abstract Wikipedia wiki project. This project will be a wiki that will enable users to combine functions from [[:f:|Wikifunctions]] and data from Wikidata in order to generate natural language sentences in any supported languages. These sentences can then be used by any Wikipedia (or elsewhere).

There will be two rounds of voting, each followed by legal review of candidates, with votes beginning on 20 October and 17 November 2025. Our goal is to have a final project name selected on mid-December 2025. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function1&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 14:43, 20 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29432175 --&gt;

== חיפוש מתנדבות ומתנדבים שיצטרפו לכמה מוועדות התנועה ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
בכל שנה, בדרך־כלל מאוקטובר עד דצמבר, כמה מוועדות התנועה מחפשות מתנדבות ומתנדבים חדשים. 

אפשר לקרוא עוד על הוועדות בעמודי מטא־ויקי שלהן:
* [[m:Special:MyLanguage/Affiliations Committee|ועדת השותפויות (AffCom)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Ombuds commission|ועדת קבילות הציבור (OC)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Community Resilience and Sustainability/Trust and Safety/Case Review Committee|ועדת בדיקת תלונות (CRC)]]

מועמדות לוועדות אפשר להציג החל מ־30 אוקטובר 2025. מועמדות לוועדת השותפויות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. מועמדות לוועדת קבילות הציבור ולוועדת בדיקת תלונות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. לפרטים נוספים אפשר לגלוש אל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Committee appointments|העמוד על הגשת מועמדות במטא־ויקי]]. אפשר להשאיר כל שאלה בדף השיחה, או לשלוח לדוא״ל cst[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org.

בשם צוות התמיכה בוועדות,
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

-[[m:User:MKaur (WMF)| MKaur (WMF)]] 16:13, 30 באוקטובר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MKaur (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29517125 --&gt;

== בוט לשולחן ערוך ==

התחלתי לכתוב בוט שיכניס את ההפניות למפרשים בדפי השולחן ערוך. בינתיים הוא יכול לקחת את המידע אילו הפניות כבר קיימות מ[[ויקיטקסט:שולחן ערוך/מעקב אחרי קישורים לפרשנים/אורח חיים|דף המעקב]] (שהוא לא לגמרי מעודכן, מה שאומר שאו שצריך לעדכן אותו, או לעשות את הבוט קצת יותר חכם), וליצור רשימה של ההפניות שצריך להוסיף לכל סימן. החלק הקשה הוא זיהוי איפה בדיוק צריך להכניס את ההפניות, ואשמח לעזרה בנושא. הקוד נמצא [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git כאן]. כאשר הבוט יגיע למצב שיוכל לפעול, אצור משתמש בוט עבור ההרצה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 11:42, 19 בנובמבר 2025 (IST)
: לדעתי לא ניתן לעשות את זה עם הבוט בגלל שעיקר העבודה היא להחליט איפה בדיוק להכניס את ההפניות ואת זה הבוט לא יודע לעשות בלי שיגידו לו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:26, 19 בנובמבר 2025 (IST)
::ברוב המפרשים הדיבור המתחיל שמופיע בדף המפרש בתבנית {{תב|משע}} הוא ציטוט מדויק מהשולחן ערוך, ובהם ודאי ניתן לבצע את העבודה על ידי בוט. הבעיה מתחילה במפרשים שהדיבורים המתחילים שלהם לא בנויים ככה, ושם באמת נצטרך יותר עבודה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 14:32, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::עדכנתי את הקוד, ונראה לי שהגעתי למצב בו הוא פוטנציאלית יכול לעבוד, יש עוד שני דברים שצריך לפתור:
:::א. כדי לפתור את הבעיה של כך שהדיבורים המתחילים לא בתבנית קבועה, ביססתי את הקוד על עבודה עם תבנית ספציפית לכל מפרש, וצריך להשלים את התבניות האלו.
:::ב. בהרבה מהמפרשים יש ראשי תיבות, וצריך למצוא דרך כלשהי לפתוח אותן בקוד כדי שהבוט יוכל לעבוד איתם.
:::חוץ מזה, צריך גם להשלים בבוט את רשימת הקיצורים של המפרשים.
:::אשמח לעזרה בכל הנושאים הללו, ובפרט אם יש אנשים שמכירים דרך לעבוד עם ראשי תיבות. בנוסף, אשמח לעזרה מאנשים שמבינים יותר בבוטים, כיצד במקרים מסוימים של חוסר בטחון של הבוט ניתן שהוא יציע הצעה במקום לעשות עריכה. תודה רבה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 17:52, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::: מתייג את [[משתמש:Shalomori123]].--{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:12, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::::התקדמתי בנושא. נראה לי שכעת מצבו של הבוט עצמו כמעט מושלם, נותר להשלים את התבניות על פיהן הבוט מזהה את הדיבורים המתחילים.
:::::מלבד העבודה על הבוט, נותרה עבודה רבה בצד הקלדת הפרשנים ותבניות {{תב|משע}} בהם לצורך ההפניות (אמנם את ההוספה הזו לדעתי אפשר לעשות לפחות בצורה חצי־אוטומטית על ידי זיהוי התחלה וסוף בצורה מסוימת), ועבודה פחות גדולה בעבודה על טבלאות ההשלמה. כתבתי את הבוט כך שיבדוק אם תבנית {{תב|פרשע}} הרלוונטית כבר קיימת ואם כן לא יכניס אותה, כך שהוא ידע להתמודד עם תאים בטבלה שהם ריקים למרות שהם לא אמורים להיות. אבל נשארה עבודה על השלמה של סימנים שלא קיים עליהם פרשן מסוים (חלקם גם בדף הפרשן).
:::::ואם כבר מדברים על דף הפרשן, חלקם משתמשים בתבנית {{תב|סימנים למפרשי שו&quot;ע}} מה שלא מאפשר לערוך את הסימנים בהם. למיטב הבנתי, התבנית אמורה להיות משומשת באופן סטטי (עם &quot;ס:&quot;) כדי להתחיל את הדף, ולא להישאר כתבנית. אני רק רוצה לוודא זאת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 18:03, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::: גם עבור זה אתייג את [[משתמש:Shalomori123]], בתקווה שימצא זמן לענות על זה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::נראה לי שהבוט במצב מספיק מתקדם לבדיקה, יצרתי חשבון לצורך הבוט ופתחתי בקשה ב[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|דף הבקשות]]. אשמח להצבעתך. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:10, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::מריץ אותו כרגע על 10 הערכים הראשונים שלא מעודכנים על פי הטבלה שהוא יצליח לערוך, בתקווה הוא יעשה יותר מאשר לעדכן את הטבלה שהם בעצם מושלמים. גם אם זה כל מה שהוא יעשה זה טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:35, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::נראה שבאמת יש הרבה דפים שלא מעודכנים בטבלה. נראה לי שבשביל זה הוא באמת מספיק טוב. אני אריץ אותו עד שיעשה עריכה אמיתית כלשהי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:39, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::נראה לי שאני במצב הכי טוב שאגיע אליו בכוחות עצמי, ודאי אם אני לא רוצה לעשות יותר מדי בדיקות מהחשבון הראשי. אחכה למשתמש מנוסה יותר, גם לצורך חשבון בוט, ובעיקר לצורך מעבר על הקוד. מתייג את [[משתמש:Nahum]] בתור המשתתף האחר בשיחה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 19:15, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::ההודעות בדפי שיחה של הדפים מיותרות בכל מקרה. אם אתה רוצה תיעוד היכן לא נוספה התבנית, תוכל להשתמש בלוגים בדפי משתמש שלך.
:::::::::::כמו כן, אשמח לדעתו של נחום לגבי נחיצות המידע שמוסיף הבוט – והאם הוא תומך שבוט הוא זה שיוסיף את המידע הזה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  19:20, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::המטרה של ההודעות בדפי השיחה היא שמשתמשים אנושיים יוכלו להתערב, אבל זה באמת קצת מיותר כי אפשר לראות. המידע נצרך, כל השאלה היא אם בוט יכול לבצע את המשימה. לעורכים אנושיים יקח זמן רב לבצע אותה, והיא טכנית במהותה ולא מעניינת, אמנם מעט קשה לבצע אותה באמצעות בוט. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 20:01, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:אם [[משתמש:Shalomori123]] לא ימצא זמן בקרוב להתערב בשיחה ולהביע את דעתו, אני בדעה שכרגע לא ניתן לבצע את העבודה באמצעות בוט. אני מסכים עם [[משתמש:הירש אייזנשטיין]] שהמידע נחוץ.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::בינתיים השתמשתי בתשתית שיצרתי לצורך יצירת רשימה של כל ההפניות שצריך להכניס והמקום שצריך להכניס אותן, נדמה לי שזה יעזור אם לא יהיה צריך כל פעם שרוצים להוסיף הפניות מסוימות להיכנס לדף המפרש ולחפש ידנית את הדיבורים המתחילים. (בחלק מהמפרשים המידע לא קיים בצורה נוחה בדף המפרש כך שהבוט לא יכול להוציא אותו, אבל בדפים שכן זה שימושי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:20, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::יש לי עכשיו קובץ של ההשלמות הנצרכות, אולי כדאי ליצור בעזרתו דף שניתן יהיה להשתמש בו. מדובר בקובץ csv, לא אמור להיות קשה מדי להמיר אותו לטבלת ויקי. (אמנם מדובר בקובץ די גדול (6.4 mb)) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 16:11, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::::העליתי את הקובץ [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git לגיטהאב], מוזמנים להסתכל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 17:00, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::::יישר כח @[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], נראית עבודה מעולה והופתעתי מאוד לטובה. אני חשבתי שזו משימה בלתי אפשרית ונראה שהצלחת מאוד לקרב את החזון הזה למציאות. ותודה ל@[[משתמש:Nahum|Nahum]] על התיוג.
:::::א. אם אתה זקוק ל-code review אני יכול לעבור עליו, כרגע רק פתחתי את הקובץ אבל לא כל כך ניסיתי להבין, ואם דרושה חוות דעת נוספת אשמח לסייע.
:::::ב. נראה שדרושות כאן כמה החלטות קהילה בעקבות כמה שגיאות אפשריות:
:::::* בעיה ראשונה היא הציטוטים החסרים. למשל מספיק &quot;ויברך דויד&quot; במקום &quot;ויברך דוד&quot; (סימן נא) כדי שהבוט לא יצליח ליצור קישור (ולא רק ראשי תיבות). האם הקהילה מעדיפה &quot;הכל או כלום&quot; או שעדיף לעבוד בשיטת התלאים ולקוות שיבוא תורם שישלים את החסר? נראה שברוב הפרויקטים הקהילה כאן מחליטה שעדיפה ההתקדמות גם אם היא חלקית, אבל דווקא בפרויקט כמו השולחן ערוך שהוא יחסית שלם ועורכים רבים עבדו עליו המון, אולי המוסיף גורע?
:::::* בעיה חמורה יותר בעיני היא: טעויות. עלולים להווצר קישורים במקומות לא נכונים. כאשר יש מילים שחוזרות על עצמם מספר פעמים באותו סימן, לפעמים בסעיפים שונים, או בין מרן לרמ&quot;א, או אפילו באותו סעיף, הן עלולות לשבש את המשמעות של המפרש. מישהו יודע להצביע עד כמה התופעה נפוצה? אולי הבוט עצמו יכול להתייחס לזה ולבחון כמה פעמים ביטויים כאלה של ד&quot;ה חוזרים על עצמם באותו סימן ולפסול מקרים כאלה (כאן יהיה חשוב גם איכשהו לפתור את הבעיה של ר&quot;ת או כתיב מלא וחסר ולא להשוות מחרוזות באופן חסר מחשבה, אולי מודל שפה כלשהו יוכל לעזור) האם הבוט גם מתחשב בסדר הדברים, כלומר שס&quot;ק ח לא יכול לבוא לפני סק&quot;ז למשל? זה גם עשוי לפתור חלק מהבעיות.
:::::* יש אינסוף כיווני מחשבה איך להמשיך עם זה הלאה והכלים שקיימים היום אחרי מהפכת ה-LLM הם הרבה יותר גדולים משהיו לנו לפני שנתיים. צריך לשקול אותם ולקבל החלטות. (וצריך גם הרבה מאוד מעבר ידני. אסור לשגר ולשכוח, הבוט יהיה חייב ליווי צמוד יד ביד)
:::::ג. בעקבות מעבר על מספר עריכות שלך נתקלתי בתופעה מטרידה של תגי קטע חסרים לסעיפים, למשל בסימנים [[שולחן ערוך אורח חיים נא|נא]] ו[[שולחן ערוך אורח חיים נג|נג]]. מישהו מודע להיקף התופעה? נראה לי שנזדקק להריץ את הבוט של תגי קטע פעם נוספת כדי לוודא שההיקף של זה לא גדול.
:::::ד. לגבי דפי השיחה, אני מסכים עם נריה שעדיף דף &quot;לוג&quot; אחד שירכז את המידע הזה, גם בעבור עומס העריכות של הבוט וגם בעבור משתמש עתידי שירצה להוסיף את הסעיפים החסרים ויהיה לו נוח יותר לעבוד מול דף מידע אחד מאשר לפתוח אלפי דפי שיחה.
:::::ה. מתנצל על האיחור בתשובה. תקופה עמוסה למדי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:24, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::א. אני אשמח שתסתכל על הקוד כשיהיה לך זמן לכך, אשמח לביקורת והצעות ממישהו שמנוסה יותר עם הספריה והמערכת.
::::::ב. לגבי הבעיות האפשריות:
::::::* בטח אפשר לבנות מילון החלפות שהבוט יוכל לעבוד איתו.
::::::* אכן דאגתי שההפניות יופיעו כסדרן, מה שפותר את הבעיה לפחות חלקית. נראה לי שגם ניתן די בקלות לדאוג שכל הפניה תופיע בסעיף הנכון.
::::::* בעיה אפשרית נוספת היא שבאמצע הציטוטים שהבוט מחפש יהיו תבניות, בעיקר של הפניות קיימות, מה שימנע מהבוט למצוא. בטח קיימים כלים לחיפוש באופן שמסוגל לעקוף את הבעיות האלה, ואני לא בטוח שצריך ללכת רחוק עד כדי מודל שפה.
::::::ג. חסרות גם תבניות {{תב|משע}} בדפי מפרשים, שם אין הרבה ברירה מעבר לסימון שלהם, כנראה בקטגוריה, לצורך עבודה אנושית. מדובר בעיקר בדפים שהועלו באופן אוטומטי וצריכים מעבר אנושי בכל מקרה, כך שלא מדובר בהרבה עבודה נוספת. וגם כשתבניות {{תב|משע}} קיימות, לפעמים חסרים הדיבורים המתחילים. גם כאן אין הרבה ברירה חוץ מסימון, אבל זה שוב סימון שניתן לבצע בקלות על ידי בוט.
::::::ד. מסכים. נראה לי ניתן באמת לעבוד עם דף טבלה, שבו יהיו כל ההפניות שצריך להוסיף, וכל הפניה שתוסף ניתן יהיה לסמן או להוריד ממנו.
::::::ה. מובן לחלוטין, לכולם יש תקופות עמוסות.
::::::ו. נראה לי שניתן אולי להשתמש בתשתית שנוצרה לצורך יצירת ממשק נוח יותר להוספה אנושית של ההפניות, למשל על ידי חלונית בדף העריכה שבה בכל פעם יופיעו ההפניה הנוכחית שצריך להוסיף וטקסט דיבור המתחיל שלה, בצורה שהמשתמש יכול לערוך את הטקסט לחיפוש. ניתן אולי גם להוסיף צד שרת שיחלק את ההוספות הנצרכות בין המשתמשים. אני עצמי איני מבין כלל בכתיבת ממשקים, ובפרט ממשקים למדיה־ויקי, כך שלא אוכל לעזור בזה.
::::::תודה רבה על העזרה! [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 09:31, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::א. אולי בחנוכה אמצא זמן.
:::::::ב1. אני לא חושב שאפשר להתגבר על כל הבעיות &quot;שפה טבעית&quot; האלה, כמו כתיב מלא וחסר או הוספה והסרה של פסיק, באמצעים פשוטים כמו מילון החלפות (שאינו אינסופי) שלא מערבים לכל הפחות כלי [[w:עיבוד שפה טבעית|NLP]]. אני לא מומחה בתחום אז אולי אני טועה.
:::::::ב2. זה מעולה. אולי באמצעות הכותרות ותגי הקטע לסעיפים שחברים חרוצים מימשו כבר להרבה מהמפרשים.
:::::::ב3. לא כל כך קשה להסיר תבניות ולקבל טקסט שטוח של התוכן עצמו (בהנחה שאין תוכן בתוך התבניות עצמן שאז זה כבר יצריך להבין איזה פרמטר להשאיר ואיזה לא, אבל זה גם אפשרי). אפשר להשתמש בפרסר של הבוט או אפילו בהחלפה רגילה.
:::::::ג. זה דווקא די פשוט. ברוב המפרשים יש תו כלשהו שמבדיל בין הד&quot;ה לביאור עצמו (למשל - או .). [https://github.com/shalomori123/pywikibot-scripts/blob/6f7c57c37ab29c6f039c8231b0e174ecd5551e43/run%20bot%20subprocess.py#L196 עשיתי כבר] דבר כזה במשנ&quot;ב באמצעות ביטוי רגולרי לא מורכב מאוד. אם תפרט איפה החוסרים אני יכול להתאים את הביטוי הרגולרי למקרים האלה.
:::::::ו. גם אני לא התנסיתי בזה בעבר, אבל יכול להיות מעניין כפרויקט :). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:59, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::ב1. גם אני לא מומחה, אך נראה לי שלפחות ברמה בסיסית זה יכול לעבוד. אולי אם באמת נממש את הרעיון של ממשק עריכה נוכל בעזרתו לבנות מילון כזה באופן הדרגתי.
::::::::ב2. בדיוק מה שהתכוונתי. גם  להוספה של הכותרות והתגים הללו בטח ניתן לבצע איזו אוטומציה.
::::::::ב3. עד עכשיו השתמשתי לרוב הדברים בפרסור ישיר עם ביטויים רגולריים, אבל האמת שזה הרבה בגלל שאני לא מנוסה עם הספריה ולא היה לי זמן להיכנס לזה, זה חלק גדול מהסיבה שרציתי שמישהו מנוסה יותר יסתכל.
::::::::ג. אסתכל בעז&quot;ה, גם על הקוד שלך וגם על המקומות שצריך בהם עבודה.
::::::::ו. אכן נשמע מעניין. נראה לי שהדרך הנכונה היא לממש את זה כגאדג'ט. גם לי אין זמן לפרויקט הזה כרגע, ובכל מקרה בטח יש מי שיותר מנוסה הזה ויוכל לעזור.
::::::::תודה רבה ולילה טוב, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:16, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Reminder: Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function2&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Reminder: Please help to choose name for the new Abstract Wikipedia wiki project. The finalist vote starts today. The finalists for the name are: &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Abstract Wikipedia, Multilingual Wikipedia, Wikiabstracts, Wikigenerator, Proto-Wiki&lt;/span&gt;. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function2&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:23, 20 בנובמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29583860 --&gt;

== דף מפתח ==

מישהו מבין למה [[:מפתח:Liqqutei ha-Pardes Venice 1519.pdf|דף המפתח הזה]] לא מציג את העמודים (ובמקום זה שגיאה)? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:34, 21 בנובמבר 2025 (IST)
: משום מה הקובץ נטען מוויקישיתוף רק באופן חלקי. העלתי קובץ מקומי ומחקתי אותו וזה פתר את הבעיה, אבל אני מניח שאם היינו מחכים יותר זה היה נפתר לבד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:53, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה נריה ושבת שלום! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:05, 21 בנובמבר 2025 (IST)

== מפרשי הירושלמי ==

כרגע לא קיימים בויקיטקסט מפרשי הירושלמי. לא זו בלבד, אלא אף דפי שער אין להם (אמנם ל[[קרבן העדה]] יש דף שער במובן הטכני של הביטוי, אך גם בו אין תוכן ממשי). אני איני יודע באיזו צורה ליצור את דפי השער ודפי המפרשים, האם מישהו יוכל לעשות זאת? כמובן יועיל גם אם למישהו יש טקסט שניתן יהיה להעלות אוטומטית, אך חשובה לפחות התשתית של הדפים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:46, 26 בנובמבר 2025 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Roxette5]], שיש לו נסיון רב ביצירת דפי שער ותוכן עניינים למפרשים בוויקיטיקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה על התיוג. 
::בבקשה לתת רשימה קצרה של עיקרי המפרשים על ירושלמי ואני אעבוד על זה. תודה רבה [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:52, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::הבסיסיים הם [[w:פני משה|פני משה]] ו[[w:קרבן העדה|קרבן העדה]], שהם פירושים בסגנון רש&quot;י של הרב [[w:משה מרגלית|משה מרגלית]] והרב [[w:דוד פרנקל|דוד פרנקל]] בהתאמה, לכל אחד מהם יש גם פירוש ארוך בסגנון תוספות, בשם מראה הפנים ושירי קרבן בהתאמה. בדומה להם גם הרידב&quot;ז כתב פירוש קצר ופירוש ארוך, הנקראים פשוט רידב&quot;ז (או חידושי רידב&quot;ז) ותוספות הרי&quot;ד (להבדיל כמובן מתוספות הרי&quot;ד על הבבלי לר' ישעיה דיטראני מן הראשונים). פני משה ורידב&quot;ז קיימים על כל המסכתות, קרבן העדה קיים על מועד ונשים וחלק מנזיקין, נדמה לי שנזיקין כולו מלבד הבבות. אלו הפירושים הנדפסים בדפוס וילנא.
:::ישנם מסורת הש&quot;ס, עין משפט ונר מצוה וגליון הש&quot;ס, שעל הירושלמי נקראים בנוסף בשם כולל &quot;נר מערבי&quot;, וחוברו על ידי ר' [[w:יוסף שאול נתנזון|יוסף שאול נתנזון]] והרב מרדכי זאב איטינגא.
:::ישנו גם ביאור הגר&quot;א על זרעים.
:::בנוסף ישנו פירושו של ר' שלמה סיריליאו, המכונה לרוב ר&quot;ש סיריליאו, ופירושו של ר' [[w:אליהו מפולדא|אליהו מפולדא]] (רא&quot;פ). פירוש רא&quot;פ נדפס בדפוסים הישנים רק על זרעים, שקלים והבבות, אך הוא קיים בכתב יד ואף הודפס בעוז והדר, כך שניתן יהיה למצוא מאיפה להקליד.
:::נדמה לי שאלו הבסיסיים, ניתן תמיד להוסיף עוד מאוחר יותר. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 18:27, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::טוב. בינתיים יצרתי דפים של פני משה (עם מראה הפנים) וכן קרבן העדה (עם שירי הקרבן). אעצור כאן. אם יש באמת תכנון להעלות תוכן של ספר מסוים - אז אני אוסיף בהתאם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:48, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::רק אציין שהם מודפסים בדפוס וילנא, ואולי כדאי לציין את זה בדפים, מלבד הקישורים שהוספת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:04, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::לא בדיוק הבנתי את הכוונה שלך. &quot;לציין את זה '''בדפים'''&quot;. הכוונה להציג קישורים אל דפים בדפוס ווילנא? אם זו הכוונה - זה גם מסורבל מדאי, וגם כבר לא עקבי עם ארגון יתר המפרשים שכבר בנויים וקיימים. הכל על בסיס פרקים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:14, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::כוונתי לקישורים לדפוסים שניתן להעתיק מהם בסוף הדף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::אהה אוקי. הבנתי עכשיו. אכן הרשימה שם &quot;מהדורות סרוקות&quot; אינו מקיף וממצה. אפשר להוסיף בשמחה. מוזמן להוסיף כרצונך. 
:::::::: בעיניי אין הרבה חשק להשקיע בדפים האלו אם בפועל אף אחד לא ישקיע בהעלאת התוכן. אז בינתיים זה מה שהשקעתי בזה.  אם בכוונתך לעבוד על העלאת התוכן - אני שמח לעזור לך בכך. מוזמן לכוון אותי למקום שבו רצונך לייבא את התוכן ואני אשתדל לעזור לך לייבא את זה לכאן. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:49, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::האמת שגיליתי על כך שהדפים אינם קיימים בעקבות כך שבדקתי האם הדפים קיימים כשממילא למדתי ירושלמי, ורציתי להקליד אם לא קיים, וראיתי שאפילו התשתית אינה קיימת.
:::::::::בגדול אני מתכוון באופן כללי כאשר אני לומד דבר שראוי שיהיה בויקיטקסט ואינו נמצא עדיין להקליד אותו במקביל ללימוד, וכך יתמלאו הדברים בהדרגה.
:::::::::נדמה לי שאפשר להריץ ocr על צילומים של מהדורות קיימות בתור בסיס.
:::::::::דבר נוסף - שם הדף &quot;פני משה על הירושלמי&quot; מקשה טיפה לגשת אליו. זו אמנם התוצאה הראשונה בחיפוש, אך זה עדיין דורש עוד לחיצה. נראה לי כדאי שלפחות תהיה הפניה &quot;פני משה&quot;. (אין עוד ספר בשם זה למיטב ידיעתי, וזה המוכר גם אם יש) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:58, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::: בוצע-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::שכוייח [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:28, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::יש עוד ספרים בשם ״פני משה״  ראיתי בהיברובוקס.  אבל לבינתיים לא נורא.
::::::::::אינני חושב שהקלדה ״טלאי טלאי״ מועיל כל כך… סביר להניח שיש קבצים להורדה אצל sefaria  אבל השאלה היא האם מישהו יעבד ויעצב את החומר ועלה אותו פרק פרק אל המסכתות השונות. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:30, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::בספריא הקלידו מדפוסים ישנים והטקסט בנחלת הכלל, כך שמבחינת זכויות אין בעיה. האם יש כאן מישהו שמנוסה בהעלאת ספרים מספריא? (מתייג את @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] כיוון שאני יודע שהוא מתעסק בצדדים הללו) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 11:38, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::יצרתי התחלה צנועה בשבילך בדף זה כאן.  [[משתמש:הירש אייזנשטיין/פני משה]]. פני משה על מסכת פאה. בהצלחה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:03, 28 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:04, 28 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::::אשריכם. לצערי אין לי כל כך הרבה זמן לאחרונה, ולכן לא הספקתי להגיב לתיוג. אם יש צורך בסיוע נוסף אני יכול לייבא ולערוך באופן בסיסי באמצעות תשתיות שכתבתי בעבר. אני רואה שגם הירש מבין בקוד, אז מפנה אותך להסתכל [https://github.com/shalomori123/edits/blob/main/parshan.py בקוד עריכה בסיסית] שהשתמשתי בו להעלאת מפרשי בבלי. יש שם כל מיני תיקונים לתווי פיסוק שמשתמשים בהם בספריא ולא בהכרח נכון להשתמש בהם, כמו למשל הנקודותיים ׃, שהם לא אותו תו כמו נקודותיים רגילות (:). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:23, 8 בדצמבר 2025 (IST)
:::::::::::::::תודה, אסתכל כשיהיה לי זמן בעז&quot;ה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:29, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::::::::::כנראה הייתי צריך לעדכן על כך כבר לפני זמן מה, אך ברוך ה' סיימתי להעלות את ה[[פני משה על ירושלמי|פני משה]], ו[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|ביקשתי דגל בוט]] לצורך המשך העבודה. אשמח להתיחסותכם לנושא. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:56, 5 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::התייעצות קצרה - כרגע שם הדף הוא [[פני משה על ירושלמי]] נדמה לי שיותר הגיוני לכתוב בידוע, [[פני משה על הירושלמי]]. אם נחליט שבאמת עדיף כך, עדיף לעשות את זה עכשיו, כשעוד יש רק פרשן אחד וזו עבודה יחסית קלה, ולא מאוחר יותר אחרי שנעלה עוד פרשנים. מה אתם חושבים? ונקודה טכנית - כשמעבירים דף זה מעביר גם את דפי המשנה שלו? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:55, 8 בינואר 2026 (IST)
:אני חושב שזה לא מספיק חשוב עם או בלי ה' הידיעה בשביל לשנות את כל התשתיות הקיימות. מקסימום אפשר ליצור דפים חדשים ולשים בהם הפניה אל הדף השני.. זאת לענ&quot;ד. 
: ובמענה לשאלה הטכנית שלך - דומני כי עד 50 דפים יועברו אוטומטי כאשר מעבירים את הדף הראשי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:18, 8 בינואר 2026 (IST)
::אם ממילא יוצרים דפים חדשים - לא עדיף פשוט להעביר אליהם, ולהשאיר את הצורה הפחות נכונה דקדוקית כהפניה?
::אני בכוונה שואל עכשיו, כשזו עבודה יחסית מינורית, כי יש רק מפרש אחד, לפני שאני ממשיך עם העבודה על שאר המפרשים. נראה לי שבכל מקרה במפרשים הבאים עדיף לקרוא לדפים כך.
::ויש דרך מתוך הממשק להעביר יותר בצורה אוטומטית? (אוכל לכתוב קוד שיעשה את זה בקלות, אך עדיף לחסוך את הטורח) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 21:21, 8 בינואר 2026 (IST)

== הוצאות לאור ==

האם היה נסיון כלשהו לדבר עם הוצאות לאור ומוסדות (כגון מוסד הרב קוק ומכון ירושלים) על מנת שיסכימו להעלות לכאן חמרים? לא שנראה לי שיש יותר מסיכוי קלוש שהם יסכימו, אך האפשרות שווה את הנסיון, ומודעות שלהם לאפשרות יכולה לפתוח הזדמנויות בעתיד. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:07, 26 בנובמבר 2025 (IST)

:בגלל שהרישיון כאן דורש היתר לשימוש מסחרי, אפילו הוצאות לאור פחות נוקשות בדרך כלל יסרבו להצעה כזאת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:25, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== שבח לבורא עולם - התנ&quot;ך המבואר הושלם ==

זאת לאחר כ-20 שנות עבודה. תודה לכל מי שסייעו!

אגב, במקרה השבוע גם קיבלתי הודעה אוטומטית: &quot;עשית את העריכה העשרת אלפים שלך; תודה רבה־רבה!&quot; - צירוף מקרים משמח.

שמעתי ביקורות חיוביות מתלמידים, ומהילדים שלי. ניתן גם לראות [https://pageviews.wmcloud.org/?project=he.wikisource.org&amp;platform=all-access&amp;agent=user&amp;redirects=0&amp;start=2023-01-01&amp;end=2025-12-02&amp;pages=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90 עליה בשימוש ב-3 השנים האחרונות] במהדורה המבוארת של התנ&quot;ך.

אשמח להערות: איפה כדאי להוסיף ומה צריך שיפור. אם תרצו, אפשר למייל: (millero בג'ימייל)

נשאר עדיין להוסיף כותרות ברוב [[ביאור:ישעיהו יג|ספר ישעיהו]] וב[[ביאור:תהלים ג|תהלים]]. אשמח לעזרה בכך.

הפרוייקט הבא: פירוש קצר לרש&quot;י על התורה (שבינתיים יש רק [[ביאור:רש&quot;י בראשית ז|לשבעה פרקים ראשונים]]).

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:43, 3 בדצמבר 2025 (IST)
: {{שכוייח}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:55, 3 בדצמבר 2025 (IST)

אורי, איזו תרומה יפה! וכמה חכמה מושקעת בה. במשך שנים, בהתמדה. השתמשתי בו פעמים רבות במשך השנים, אבל באמת לא ידעתי שאתה הולך לסיים את כל התנ&quot;ך! חזק וברוך!

מחשבה: אם הפרויקט הבא יהיה רש&quot;י על התורה, ורק התחלת, אולי תשקול להשתמש [[רש&quot;י מנוקד על המקרא|במהדורה המנוקדת והמוגהת]] שעשה [[משתמש:Nahum|נחום]]? ולהביא את הפסוקים בטעמי המקרא [https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/page/n97/mode/2up כמו שהיו לפני רש&quot;י וקוראיו]? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:01, 3 בדצמבר 2025 (IST)

::::{{כל הכבוד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:32, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:תודה לכולכם!
:דובי, בוודאי שכך אעשה. מתישהו גם אצטרך לעבור על שבעת הפרקים הראשונים ולהעתיק לתוכם את הטקסט עם הניקוד מתוך [[רש&quot;י מנוקד על המקרא]]. (ניסיתי לכתוב תוכנית בפייתון שתעשה את זה בשבילי, אבל זה מסובך מדי).  [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:07, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:אשריך שזכית לסיים את ביאור התנ&quot;ך! יש מצוה על כל אדם לכתוב ספר תורה לעצמו, אבל בימינו רק מעטים זוכים לזה. וכתיבת ביאור על כל התנ&quot;ך, יש בה בחינה של כתיבת ספר תורה. מקווה שאזכה גם אני לסיים את ביאור הפסוקים --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:56, 4 בדצמבר 2025 (IST)

== קונטרסים נדירים של החפץ חיים - גדר עולם ודבר בעתו ==

שלום לכולם
אני מעוניין להנגיש בעזרת ויקיטקסט שני קונטרסים נדירים של החפץ חיים שכיום הטקסטים שלהם לא בנמצא ברשת.
קונטרס גדר עולם בענייני צניעות נשים וקונטרס דבר בעתו בעניין גיל הנישואין לגברים. לא ידועה לי שנת הוצאתם לאור לראשונה של הקונטרסים. אני משער שמדובר בשנת תרפ&quot;ד (לפני כמאה שנים). 
הטקסט שיש כיום בידי צולם מתוך סדרת ספרים בהוצאת מישור, בני ברק, משנת 1993, שמאגדת קונטרסים וכתבים שונים של החפץ חיים. 
השאלה היא האם יש כיום למישהו איזשהן זכויות על הטקסט של החפץ חיים (רק הטקסט לבדו, ללא העריכה העיצוב וההדפסה של הוצאת מישור).
האם מותר לי להעלות לויקיטקסט את הטקסטים של שני הקונטרסים לשימוש הציבור על סמך הטקסט כפי שהוא מופיע ב'ספרי מרן בעל החפץ חיים מנוקדים' שיצא בהוצאת מישור? [[משתמש:ELIRAN HAV|ELIRAN HAV]] ([[שיחת משתמש:ELIRAN HAV|שיחה]]) 09:39, 12 בדצמבר 2025 (IST)
: כן, אפשר להעלות את הטקסט ללא הניקוד, וללא העיצוב והעריכה של ההוצאה. יש לשנות את הכתיב מכתיב חסר לכתיב מלא בכל מקום בו הדבר נצרך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 12 בדצמבר 2025 (IST)

== סיוע בהסבר על תבניות תוכנת אוצריא ==

קיימת תוכנה חדשה המבוססת על טקסטים ששוחררו ברשת ברישיון חופשי. נוסף על כך, למפתחי התוכנה יש גם מאגר טקסטים משלהם, שלכאורה ניתן לייבא ממנו תכנים לויקיטקסט. 

הם מעוניינים לייבא כמות גדולה של טקסטים הקיימים כיום בויקיטקסט אל תוך המערכת שלהם.

לצורך כך הוכן קובץ אקסל המרכז את כל התבניות הרלוונטיות מויקיטקסט, בצירוף הסבר על כל תבנית. ניתן לראות זאת בקובץ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?usp=sharing הזה], בלשונית „תבניות“. [https://forum.otzaria.org/topic/338/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99 זה] קישור לפורום שם, עם הבקשה. 

הבעיה היא, שישנם עדיין תבניות שאין עדיין הסבר מה פעולתם, וחלק מהמידע חסר או דורש השלמה.

האם יש מי שיוכל לסייע בהבהרת הנקודות הללו ובהשלמת החסר? בעצם מה שצריך זה &quot;להמשיך&quot; את הטבלה עד הסוף, וצריך מישהו שמכיר את התבניות בויקי טקסט. 
[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 01:55, 6 בינואר 2026 (IST)
: לא מצאתי שם לשונית תבניות. אנא הצג כאן רשימה של התבניות שזקוקות להבהרה ואשתדל לעזור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:37, 6 בינואר 2026 (IST)
::יש למטה לשוניות, אחת מהן היא תבניות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::: אוקיי, מצאתי. אבל אין לי מושג איזה סוג הסבר נחוץ להם שם ולאילו תבניות חסר להם הסבר כזה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:43, 6 בינואר 2026 (IST)
::::יש שם טור הסבר, הוא באמת קצת שמאלה אז קצת קשה לראות אותו בהסתכלות ראשונה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:55, 6 בינואר 2026 (IST)
::::: טוב, אין לי גישת כתיבה לשם ואני גם קצת מסתבך בד&quot;כ בעריכת טבלאות אקסל, אז בינתיים אני פשוט עובר על תבניות לפי הסדר ומוסיף אצלנו הסבר בתבניות בהן אין. מקווה שזה יעזור להם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:57, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::יישר כח. יש בכך גם משום עזרה לעורכים חדשים אצלנו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] מעתיק לכאן הודעה ששלח לי אחד האחראיים שם. 
::::::בעיקר מה שאנחנו צריכים באוצריא זה פשוט הוראות מה אנחנו אמורים להגדיר בכל תבנית.
::::::לדוגמא יש תבנית בשם: גמט
::::::סתם תקעתי משהו רנדומלי, לא בדקתי מה זה באמת
::::::&lt;nowiki&gt;(בתוך הטקסט זה כמובן נראה כך: {{גמט}} )&lt;/nowiki&gt;
::::::מה אנחנו עושים באוצריא כשאנחנו פוגשים כזו תבנית? (כמובן יהיה בוט שיחליף הכול, המדובר הוא בשביל להגדיר לבוט, מה להגדיר לבוט? )
::::::האם אנחנו אמורים פשוט למחוק אותה ולא להתייחס אלי'?
::::::או שאנחנו אמורים בכזה מקרה ליצור תגי הדגשה לפני ואחרי הטקסט?
::::::או תגי הגדלה, או גם וגם, או אפשרות אחרת, וכו' וכו'.
::::::זה מה שבעיקר אנחנו צריכים לדעת.
::::::ע&quot;כ ההודעה ממנו. 
::::::לכן ככל ותוכל להסביר בקובץ אקסל או אם לא נוח לך אולי בפורום שם, 
::::::או אולי במייל של האחראי שנמצא בדף
::::::[https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C כאן ] או כל רעיון אחר, זה ממש יהיה מצווה גדולה. 
::::::(ככל ובשלב הייבוא יתעלמו מתבנית כלשהו, אח&quot;כ לא יערכו את הספר מחדש, ככה שמראש כדאי לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר.)
::::::יש&quot;כ גדול.
::::::[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:19, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::למה שלא יערכו את הספר מחדש? הרבה יותר הגיוני עדכון אוטומטי מדי זמן, שגם יוכל לעדכן את הדברים הללו.
:::::::ואולי אלו חלומות רחוקים, אבל אולי אפשר לממשק את התכנה שלהם לעריכה כאן בצורה כלשהי, מה שבכלל יפתור הרבה בעיות. (אני יודע שהמקום הראוי להצעות האלו הוא בפורומים של אוצריא, אבל אתה כבר נמצא שם, ולי אין את הזמן או הרצון להתעסק שם כרגע) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:23, 7 בינואר 2026 (IST)
::::::::בעיקרון יש אצלם מנגנון של דיווח טעויות, מתוכנן שם מנגנון אוטומטי, אבל כיום זה הולך ככה, שמסמנים טקסט ולוחצים על דיווח טעות ונוצר קובץ לוג, שאת הקובץ לוג אפשר לשלוח אליהם, והם מתקנים אצלהם, (נדמה לי ידנית) 
::::::::יש להם הרבהמאוד תיקנים, ככה שאיכות הספרים הולכת ומשתבחת. 
::::::::מבחינת כללי זכויות יוצרים אני לא יודע איך בדיוק מוגדרת ההשבחה הזו של התיקונים, למי היא שייכת? 
::::::::אבל לגבי האוטומציה שלך, לדעתי זה רעיון קצת רחוק כל עוד אצלהם מיניה וביה אין להם אוטומוציה. אבל אולי אני לא צודק. אבל אתה מתכווין רק לטקסטים שבע&quot;ה ייובאו מכאן ולא מספארייה. (על ספארייה הם מבוססים, ואיך שהבנתי הם מעדכנים אותם על הטעויות בספרים שלהם) [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 08:34, 9 בינואר 2026 (IST)
::::::: אני לא יכול להחליט עבורם מה כדאי להם לעשות עם כל תבנית. אני יכול להסביר למה משמשת התבנית אצלנו, ושהם יחליטו לפי זה מה לעשות איתה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:07, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::: אתה לא יכול להחליט, אבל אתה יכול להציע, למה לא? {{לא חתם|יום חדש מתחיל}}
:::::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] רק להבהיר ש @[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] הוא אוצריא, ואוצריא זה הוא. ככה שם הוא אומר שאתה יכול להציע הביאור הוא כפשוטו. 
:::::::::רק בגדול הקידודים הפשוטים והסטנדרטיים באוצריא הם:
:::::::::הדגשה, הגדלה, הקטנה, נטוי, (כתב עילי, כתב תחתי,) וכמובן כותרות, מרמה 1 עד רמה 6 (כולל). 
:::::::::וברמת העיקרון אתה פשוט יכול להחליט כטוב ביעניך, ואין סיבה שיהיה להם סיבה לא לשמוע לעצתך. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:01, 10 בינואר 2026 (IST)
::נדמה לי ש[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?gid=1383712209#gid=1383712209 זה] קישור לגליון של תבניות שם. 
::לגבי הרשאת גישה לא יודע בדיוק בבעלות מי זה, אבל הוא אמור לאפשר ככל ויבקשו. 
::רעיון טוב להוסיף כאן הסברים שיועתקו לשם. 
::אבל הבקשה עדיין בעינה עומדת, ככל ולאי מי יהיה פנאי וכוח, הם מאוד ישמחו בעזרה הסבר והעתקה לשם. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 09:50, 7 בינואר 2026 (IST)
::: קיבלתי הרשאת גישה. בשעה טובה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:56, 9 בינואר 2026 (IST)
::: בזכותם תיקנתי עכשיו עשרות שגיאות בטור ברקת. תגיד להם בבקשה שיעתיקו שוב את הטקסט מוויקיטקסט. חלק גדול מה&quot;תבניות&quot; שהיו להם ברשימה נבעו משגיאות אלו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:07, 9 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] אשמח מאוד אם תוכל ליצור איתי קשר, יש לי כמה דברים חשובים לדבר איתך, גם לגבי אוצריא וגם לגבי ויקיטקסט. ניתן ליצור עמי קשר דרך [https://forum.otzaria.org/ פורום אוצריא], או דרך המייל שלי (גלוי ב [https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C פרופיל שלי] בפורום אוצריא).[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 21:11, 17 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] ראיתי את ההודעה ששלחת לי, אבל אני לא מצליח לענות שם.[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 23:38, 17 בינואר 2026 (IST)
::::: מוזר. אתה יכול לפנות אליי כאן באמצעות &quot;שלח דוא&quot;ל למשתמש&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:11, 18 בינואר 2026 (IST)

== החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20) ==
(הועבר מדף שיחת המשתמש [[משתמש:Kurpaph|קורפף]])

ראיתי את השינוי שעשית ב[[תפילת עמידה - שבח]], [[תפילה לשלום חיילי צה&quot;ל]], [[תפילה לשלום המדינה]] - לא הכרתי את התו המיוחד הזה. האם יש בעיה באות עי&quot;ן הרגילה כאשר היא עם ניקוד? משהו מוצג לך באופן משובש? אם כן, באיזה מחשב\דפדפן את משתמש? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:23, 11 בינואר 2026 (IST)

:אין לי כרגע שום בעיה עם התו הרגיל של עי״ן. החשיבה שלי היא יותר רחבה – אני בטוח שיש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה ולעזור לאלו המשתמשים במידע החופשי שבאתר. לכן אם זה לא פוגע באף אחד, אני מחליף את העי״נים בעי״נים החלופיות.
:לידע כללי, התו הזה מתאים לגופנים שבהם העי״ן יורדת מתחת לשורה והעי״ן החלופית שומרת על השורה. כך היא דואגת שהניקוד לא יצטרך להיות בצד האות אלא תחתיה. אם הדבר לא מתאים לרוח של ויקיטקסט (חבל מאוד, אבל) אשנה בחזרה.
:וגם אני לא הכרתי אותו עד לאחרונה כשהתעסקתי בגופנים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 16:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:: יש לי דעה אמביוולנטית לגבי מקבץ השינויים שאתה עושה בדפי הליטורגיה כאן באתר: קמץ קטן, גרשיים וגרש במקום תו &quot; ו-', ועכשיו זה.&lt;br&gt;מצד אחד אני מבין את ההגיון שמאחורי זה. מצד שני, זה יקשה מאוד על המשתמש האקראי לבצע תיקונים בטקסט במידה ויתעורר צורך.&lt;br&gt;במבט לאחור, נראה לי שהיינו צריכים להעלות את הנושא לדיון של הקהילה במזנון לפני שהתחלנו לבצע את השינויים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:00, 11 בינואר 2026 (IST)
:::אני מתנצל. לא חשבתי שזה ייצור בעיות.
:::לעניין הקמצים הקטנים, זה רק הגיוני מבחינת הניקוד שנדע מה הניקוד הנכון.
:::לגבי גרשים ומקפים, זה לא מפריע לחיפוש באתר ולכן הרשיתי לעצמי.
:::לגבי העי״ן – זה אולי כן יכול לעשות בעיות בחיפוש. אולי באמת לא הייתי צריך לבצע את השינויים האחרונים האלה.
:::אשמח כמובן להצטרף לדיון בנושא! [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 17:10, 11 בינואר 2026 (IST)
--עד כאן העברה--
:כל משתמשי ויקיטקסט מוזמנים לחוות כאן את דעתם בעניין.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:17, 11 בינואר 2026 (IST)

:אני לא חושב שזה יפריע למשתמש החולף לתקן, לפחות רוב הדברים האלו.
:קמצים קטנים - לפחות בגופן ברירת המחדל פה ההבדל מינורי, ומשתמש רגיל לא בהכרח ישים לב אליו, ודאי בעריכה. מי שירצה לערוך יכול לערוך באופן רגיל, ומקסימום יבוא מישהו אחריו ויתקן.
:מקפים – אותו דבר. קצת יותר שמים לב לזה, אבל הצורה &quot;הנכונה&quot; דוקא יותר יפה (לפחות לטעמי), משתמש רגיל יוכל פשוט להשתמש במקפים רגילים (סימן מינוס) - בדף העריכה לא שמים לב כי הוא משתמש בברירת מחדל בגופן רוחב קבוע. וגם לא כל כך קשה להקליד אותו – הוא נמצא במקלדת במקום די נגיש בימינו.
:גרשיים - הרבה יותר שמים לב, וגם קצת יותר קשה להקליד. אני חושב שראוי לשים את הנכון, אבל השיקול לצד השני חזק כאן.
:ע' - כנראה לא שמים לב בעריכה, אבל זה באמת עלול ליצור בעיות, בעיקר עם חיפוש. נראה לי שאתרים חיצוניים שהבעיה הזו עלולה להתעורר אצלם ידעו לפתור אותה.
:[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:34, 11 בינואר 2026 (IST)
::נ&quot;ב: נדמה לי שאם מחליטים כן לעשות את אלו או חלקם, נדמה לי שהגיוני הרבה יותר לעבוד בצורה אוטומטית מאשר לעבור בצורה ידנית דף דף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:::לגבי &quot;...יש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה&quot; - לדעתי דוקא שימוש בתוים יוצאי דופן עלול לגרום לשיבוש בגופנים אחרים מזה שמשתמשים בו כאן. אותיות א-ת וסימני הפיסוק המופיעים במקלדת רגילה - סביר להניח שיוצגו היטב, ימויינו נכון ויאונדקסו (יהיה אפשר לחפש אותם) בכל תוכנה ומערכת הפעלה. כל סימן מיוחד שאנו מוסיפים מקטין את הסיכוי. אם יש צורך גדול (למשל השימוש שעשינו בקמץ קטן במהדורה המנוקדת של המקרא) - אני בעד, אבל רק לאחר דיון בדף שיחה, כל נושא לגופו. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:15, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: למיטב ידיעתי אורי צודק, ואלו גם החששות שעוררו אותי לפתוח כאן בדיון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:14, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::אני חושב שרוב הגופנים תומכים בלי בעיה ברוב התווים שאני מוסיף והתווים לא אמורים להפריע לשום דבר. על העי״ן החלופית עוד לא בדקתי. כל התווים מלבד קמץ קטן והעי״ן החלופית הם תווים במקלדת סטנדרטית.
:::::אני חושב שבנושא כמו סידור ותפילה, דווקא שם יש משמעות גדולה לקמץ קטן.
:::::סימנים כמו גרשים, מירכאות (שאני לא משנה), מקפים וקווים מפרידים הם חלק מסימני השפה העברית וחבל שוויקיטקסט העברי לא יכלול אותם.
:::::העי״ן החלופית היא עניין של יוניקוד שקיים כבר בהרבה גרסאות של התקן וחשבתי שהוא יכול להיות יפה יותר ויעיל יותר לגופנים שונים מאלה הקיימים בוויקיטקסט.
:::::כמובן, המטרה שלי היא לעזור לזולת ולא לפגוע בו. אם בפעולותיי יש יותר פגיעה מתועלת ודאי שאפסיק, אבל לדעתי ברוב הדברים יש יותר תועלת. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:04, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::: בניגוד למשתמע מדבריך, הגרש והגרשיים שאתה משתמש בהם אינם חלק משום מקלדת סטנדרטית שאני מכיר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:38, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::::הם לא חלק מהסטנדרט הישן, אבל הם אכן נמצאים בסטנדרט המקלדת החדש [https://mikladot.com/?i=1 si-2] (שאגב הוא נח יותר בהקלדה מבחינות מסוימות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו • 00:20, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: כפי שכתוב שם, זו מקלדת אלטרנטיבית. הוי אומר, לא-סטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::אני שמח לשמוע שאני יכול לחדש לך משהו!
:::::::[https://learn.microsoft.com/en-us/globalization/keyboards/kbdhebl3 ב־Windows]
:::::::[https://en.wikipedia.org/wiki/Hebrew_keyboard?wprov=sfla1 בתקן על פי ויקיפדיה (ראה תחת current)] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 00:24, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: טוב, ניסיתי עכשיו וזה עובד אצלי. I stand corrected.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:29, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::: אם לסכם את הדיון, נראה שרק לעי&quot;ן המיוחדת יש התנגדות. אני מציע שתשחזר רק את העריכות של העי&quot;ן הזו ותימנע מלהמשיך ולהשתמש בה בהמשך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:32, 13 בינואר 2026 (IST)

: בהמשך לדיון – ה-alternative form מיועד להחלפה אוטומטית על ידי הגופן בעת הדפסה, למשל בהצגה של טקסט במסמך pdf. העין האלטרנטיבית משמשת באותו אופן שמשמשות ליגטורות עבריות (װ, ױ, ײ, וגם ﭏ) או אותיות עם ניקוד (אַ, אָ, יִ, וֹ), דגש (אּבּגּדּהּוּזּטּיּכּךּלּמּנּסּפּףּצּקּרּשּתּ), שׁין ושׂין. לכן רצוי לא להשתמש בתווים הללו בטקסט עצמו. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 17:49, 26 בינואר 2026 (IST)
::זה מעניין מאוד, אבל מכיוון שלא הצלחתי למצוא מספיק מידע על התו הזה ביוניקוד, האם לך יש מקור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 18:27, 26 בינואר 2026 (IST)
::: לגופני OpenType יש תכונות שמאפשרות להשתמש בגלופה מותאמת עבור צירופים מסוימים של אותיות וסימנים. הגלופה של עין אלטרנטיבית אמורה לבוא במקום גלופה של עין מנוקדת. לתכונה הזאת קוראים {{קוד|ccmp}} או {{קוד|calt}}, תלוי באופן המימוש. גופנים מסוימים, למשל SBL Hebrew, תומכים בכך: &lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ע&lt;/span&gt; רגילה עם שווא נראית כ-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;עְ&lt;/span&gt;, וזאת בדיוק הגלופה של ה-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ﬠ&lt;/span&gt; האלטרנטיבית. הגלופה של עין אלטרנטיבית קיבלה ייצוג יוניקוד לצורך תמיכה בגופנים שלא תומכים בהחלפה אוטומטית:
::: {{ציטוט|אנגלית=כן|מרכאות=כן|תוכן=U+FB20 HEBREW LETTER ALTERNATIVE AYIN is an alternative form of ayin that may replace the basic form U+05E2 HEBREW LETTER AYIN when there is a diacritical mark below it. The basic form of ayin is often designed with a descender, which can interfere with a mark below the letter. U+FB20 is encoded for compatibility with implementations that substitute the alternative form in the character data, as opposed to using a substitute glyph at rendering time.|מקור=[https://unicode.org/versions/Unicode16.0.0/core-spec/chapter-9/#G6661 Unicode Core Spec, Chap. 9.1.2]}}
::: בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 18:42, 27 בינואר 2026 (IST)
::::תודה על המקור באנגלית, אבל כאחד שלא מבין רבות בגופנים, זה נשמע לי כאילו העין הזאת אמורה לשמש החלפה כדי להקל על הרנדור. אתה אומר שזה מיועד במיוחד לגופנים שאינם תומכים בהחלפה בזמן הרנדור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 02:58, 28 בינואר 2026 (IST)
:::::לפי הטקסט באנגלית זה נועד לתָכנות שמחליפות לא בזמן הרינדור, אלא בקובץ הטקסט עצמו. זה לא אמור להיכנס לטקסט המקורי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:10, 28 בינואר 2026 (IST)

== [[אגרות צפון]] ==

שלום וברכה!

הקלדתי את אגרות צפון על־פי [https://tile.loc.gov/storage-services/public/gdcmassbookdig/neunzehnbriefebe00hirs/neunzehnbriefebe00hirs.pdf הקובץ הזה]; אני מניח שהמקום לפרסום הוא ויקיגרמנית, אבל אני לא יודע גרמנית. אשמח לעזרה! ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שני בשבת, כ&quot;ג בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 16:05, 12 בינואר 2026 (IST).

:למה שלא תפתח את הספר ותדביק את החומר [https://de.wikisource.org/w/index.php?title=Briefe_%C3%BCber_Judenthum&amp;action=edit&amp;redlink=1 אל הדף הזה] ? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:29, 12 בינואר 2026 (IST)
:: ברוב הוויקסורסים לא מקובל פשוט להופיע ולשפוך חומר גולמי. מצופה מעורך שמעלה חומר לערוך אותו במידה מסויימת ולהתאים אותו לנהוג באתר, כולל שימוש בתבניות ייעודיות, ולהשיב לשאלות בדפי השיחה לכשאלה תועלינה. משתמש שלא מכיר כלל את השפה יתקשה מאוד בזה, ולכן לא הייתי ממליץ על כך. אם יש כאן בוויקיטקסט מתנדב שיuדע גרמנית, אפילו ברמה בסיסית, עדיף שהוא יסייע וילווה את התהליך. אני מתייג את [[משתמש:Amire80]], שיש לו ידע הרבה יותר נרחב משלי בשפות אחרות ומכיר יותר את קהילת ויקיסורס הכללית, ומקווה שיוכל לסייע ולייעץ יותר ממני בנושא.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:45, 12 בינואר 2026 (IST)
::: ביקשתי עזרה גם בקבוצת הטלגרם של ויקיסורס, מקווה לקבל תשובה בימים הקרובים.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:56, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: See [[:de:Wikisource Diskussion:Projekte#Rules_For_New_Projects_(English_Translation)]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:33, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::כלומר, עליי לפרסם הודעה בדף הזה? ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שלישי בשבת, כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 17:17, 13 בינואר 2026 (IST).
:::::: לא, זו רק ההתחלה. יהיה עליך גם להעלות קובץ פי די אף ל-Commons (או להשתמש בקובץ שכבר קיים), לפתוח עבורו קובץ מפתח בוויקיסורס הגרמנית, ולהתחייב להגיה שם את הטקסט.&lt;br&gt;הייתי מציע שפשוט תפתח לעצמך דף־משנה בדף המשתמש שלך ותעלה לשם את כל הטקסט כמו שהוא, בתקווה שיום אחד יימצא מישהו דובר גרמנית שמוכן ליטול על עצמו את התפקיד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 13 בינואר 2026 (IST)
:::תודה על התיוג, אבל לצערי אני לא כל־כך מכיר את האתר הגרמני. אני מכיר את האנגלי והרוסי קצת ולא הרבה יותר מזה. [[משתמש:Amire80|אמיר א׳ אהרוני]] ([[שיחת משתמש:Amire80|שיחה]]) 13:49, 13 בינואר 2026 (IST)

== Thank You for Last Year – Join Wiki Loves Ramadan 2026 ==

Dear Wikimedia communities,

We hope you are doing well, and we wish you a happy New Year.

''Last year, we captured light. This year, we’ll capture legacy.''

In 2025, communities around the world shared the glow of Ramadan nights and the warmth of collective iftars. In 2026, ''Wiki Loves Ramadan'' is expanding, bringing more stories, more cultures, and deeper global connections across Wikimedia projects.

We invite you to explore the ''Wiki Loves Ramadan 2026'' [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026|Meta page]] to learn how you can participate and [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026/Participating communities|sign up]] your community.

📷 ''Photo campaign on '' [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan 2026|Wikimedia Commons]]

If you have questions about the project, please refer to the FAQs:  
* [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan/FAQ/|Meta-Wiki]]
* [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan/FAQ|Wikimedia Commons]]

''Early registration for updates is now open via the '''[[m:Special:RegisterForEvent/2710|Event page]]'''''

''Stay connected and receive updates:''  
* [https://t.me/WikiLovesRamadan Telegram channel]  
* [https://lists.wikimedia.org/postorius/lists/wikilovesramadan.lists.wikimedia.org/ Mailing list]

We look forward to collaborating with you and your community.


'''The Wiki Loves Ramadan 2026 Organizing Team''' 21:45, 16 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29879549 --&gt;

== תרומות של המשתמש OriBot229 ==

* למה ליצור כל הדפים של רש&quot;י על תנ&quot;ך אם נכון לעכשיו אין בהם שום תוספת ביאור? היה יותר נכון ליצור דפים ככל שיש משהו חדש להוסיף לענ&quot;ד
* מה הם כל העריכות שבוצעו בכל הדפים של ניקוד תנך? והאם הם בוצעו על סמך דיון כלשהו?
[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:26, 18 בינואר 2026 (IST)

:לגבי העריכות בדפי הניקוד, זה מעבר לנוסח לפי [[מקרא על פי המסורה]], במקום הנוסח הקיים על פי וסטמינסטר. התנהל דיון ב[[שיחה:מקרא#נוסח הכתיב והניקוד]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 15:31, 18 בינואר 2026 (IST)

::ולגבי דפי רש&quot;י עם ביאור - זה הפרוייקט הנוכחי שאני עובד עליו. היום סיימתי להוסיף פירוש ל[[ביאור:רש&quot;י בראשית ח]].  זה אמנם יקח זמן להשלים את כל 5 חומשי תורה... אבל הכנת הדפים מראש עוזרת. כך גם היה עם פרוייקט ביאור התנ&quot;ך, ואכן עודד רבים להצטרף ולבאר פרקים פה ושם. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:00, 18 בינואר 2026 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Annual review of the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
I am writing to you to let you know the annual review period for the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines is open now. You can make suggestions for changes through 9 February 2026. This is the first step of several to be taken for the annual review. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Annual review/2026|Read more information and find a conversation to join on the UCoC page on Meta]].

The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review was planned and implemented by the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|you may review the U4C Charter]].

Please share this information with other members in your community wherever else might be appropriate.

-- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]])&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

23:02, 19 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29905753 --&gt;

== בקשת הרשאת עורך ממשק ==

{{הועבר|מ=ויקיטקסט:בקשות ממפעילים}}
* אבקש לחדש הרשאה לערוך JS\CSS שהיתה לי בעבר. נחום הפנה אותי להגיש בקשה רשמית כאן (בדיון שלנו ב[[שיחת_משתמש:Ori229#עיצוב_דפי_ביאור_בניידים]]).  תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
*: לשם הבהרה: הבקשה היא להרשאת &quot;עורך ממשק&quot;.&lt;br&gt;ההרשאה הוסרה, למיטב זכרוני, עקב אי פעילות, וכעת כשחודשה הפעילות אינני רואה מניעה לחדש אותה, אולם נדרש אישור הקהילה.&lt;br&gt;בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::לא רואה בעיה. @[[משתמש:Ori229|אורי]], רק בקשה. בינה מלאכותית נוטה לחלק פתרונות שגורמים לתקלות אחרות, כוללניות מדי או אפילו סתם בזבזניות מדי. בבקשה תהיה זהיר עם פתרונות של ai ותבדוק אותם בעצמך - לא רק האם פתר את הבעיה, אלא גם את המסביב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  01:22, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::: תודה לך, נריה. מצטרף לבקשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:53, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*:::: ברור. (במקרה הזה אני מבין את הרעיון שהציעה ה-AI והוא באמת פשוט, ונטול סיכונים. וכמובן שאני בודק היטב לפני שאני מבצע שינויים). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:55, 1 בדצמבר 2025 (IST)
*:בעד. טוב לראות אותך שוב :-) --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:50, 4 בדצמבר 2025 (IST)
*::גם אני בעד. במיוחד כשהוא כתב ומבין הרבה מהקוד שכבר קיים אצלנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:02, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*::: ההצבעה נסתיימה. ההרשאה ניתנה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:12, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*:::: תודה נחום.  עדיין אני לא יכול לערוך את [[מדיה ויקי:Mobile.js]] - יכול להיות שלוקח לזה זמן לתפוס - אמתין כמה ימים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:58, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::: זה מוזר. זה אמור להיות מיידי. [[משתמש:Neriah|נריה]], תוכל לנסות לבדוק?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:26, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::הרשאת עורך ממשק דורשת הפעלת אימות דו שלבי בחשבון. בלי שתפעיל אותו, גם אם קיבלת את ההרשאה לא תוכל להשתמש בה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  20:28, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::: הוספתי אימות דו שלבי ואכן זה עובד - תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 23:47, 9 בדצמבר 2025 (IST)
{{הועבר|סוף}}

== מובא בפני דעת הקהילה - עריכות המשתמש {{א|יוסף אומץ}} בדפים של צדקת הצדיק ==

שלום לכולם.

המשתמש אשר טורח מאוד להגיה את הספר [[צדקת הצדיק]]  עושה משהו במהלך העריכות שלו שלדעתי אינו מתאים למקומם במרחב הראשי. מכיון שיש בינינו חילוקי דיעות אני מביא את זה לדיון בפני הקהילה לשמוע את דעתם.

קחו לדוגמא הדפים האחרונים - [[צדקת הצדיק/קע]]  ו [[צדקת הצדיק/קט]]. בעיניי הענין של הדגשת משפטים שלמים הינו סובייקטיבי לחלוטין ולכן אין  מקומו במרחב הראשי. אם תהיה - שתהיה במרחב הביאור. בנוסף אני חושב שהדגשת יתר הופך את הדף ל&quot;מכוער לעין&quot;. 

דעתכם בבקשה? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:32, 7 בפברואר 2026 (IST)

:שלום וברכה
:אני המשתמש.
:לא מדובר על הדגשות סובייקטיביות אלא העניין הוא כדלהלן. כל סימן בצדקת בצדיק בנוי מעניין מרכזי וסביבו הולך כל הסימן, דהיינו שיש עניין עקרוני שרבי צדוק מחדש וסביבו הוא מביא ראיות והרחבות. לכן אני רואה לנכון להדגיש את המשפט הזה.
:בכל אופן אם אתה רואה לנכון אזי אתה מוזמן לבטל את ההדגשות ואשתדל שלא לחזור לכך בל״נ. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:41, 7 בפברואר 2026 (IST)
::(להבא אשתדל להתחבר מהחשבון.) [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:42, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::גם אם כדבריך (ולא הבאת ראיות לכך), ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::: אני מעדיף שהטקסט יהיה ללא הדגשות. ההצדקה היחידה לדעתי להדגשות בטקסט (שאינן במקור) היא בטקסטים הדורשים או מפרשים קטע מהמקרא, ואז מדגישים את הציטוטים מהקטע הזה, ולעיתים נדירות כשנחוץ להדגיש מילה מסויימת להבהרת העניין. כך עשיתי למשל במהדורה שלי של הילקוט שמעוני. או במרחב הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:16, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::[[מש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]], אזכיר לך את מסקנת הדיון שלא להוסיף הדגשות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 20:53, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::אני רואה שהמשתמש עושה את העריכות מתוך מכשיר נייד... אולי הוא משתמש בעורך חזותית וזה נעשה אוטומטי ההדגשות?... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:40, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::לא ראיתי את מסקנת הדיון…
::::::אפסיק עם העניין בל״נ (וחבל). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:08, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::״ ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין.״
::::אינו כן, ההחלטה אינה סובייקיטיבית כי ניכר מה הנושא המרכזי ומה מובא סביבו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:09, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::ניכר למי? הטענות שלך ממשיכות להיות סובייקטיביות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:10, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::ניכר למי שבקיא בכתבי רבי צדוק ולמי שיודע לקרוא טקטסים בעין ביקורתית. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:19, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::שוב, סובייקטיבי. המטרה שלנו כאן היא להביא טקסטים מקוריים כמות שהם, ללא שינויים, כמה ברורים שיהיו. (ואם באמת כדבריך שזה ניכר, ההדגשות מיותרות, שהרי הקורא יבין בלאו הכי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:24, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::הקורא לא תמיד מבין את זה כי המהלך הכללי מוסווה לעיתים בהרחבות והוספות.  [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:13, 13 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::יש לך אפשרות להעלות מהדורה נוספת על פי טעמך במרחב הביאור של האתר.   כך שאפשר להתחיל לעצב דפים בדף [[ביאור:צדקת הצדיק]] וכולי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:30, 13 בפברואר 2026 (IST)

== הוספת גאדג'ט &quot;תצוגה מקדימה&quot; להערות ולדפים בכלל כברירת מחדל ==

(מעביר מ[[שיחת תבנית:הערה]])

הודות לתיקון של [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] כל משתמש יכול כעת להגדיר שכאשר סמן העכבר מונח מעל הפניה להערת שוליים, ישנה תצוגה מקדימה של תוכן ההערה.  

מוזמנים לנסות: &quot;תצוגה מקדימה להערות&quot; (בהגדרות, תחת סעיף ג'אדג'טים), ואז בקרו בדף כלשהו שיש בו הערות שוליים, לדוגמה [[זכרונות לבית דוד/כף הסיידים]].

בוויקיפדיה זה מופעל כברירת מחדל. (יצרתי משתמש חדש בוויקיפדיה, וכאן, כדי לבדוק).

זה פיצ'ר נהדר - אפשר שגם פה זה יהיה מופעל כברירת מחדל?

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:14, 8 בפברואר 2026 (IST)

:* כל עוד שזה לא גורם נזק במשהו שכבר קיים - אין לי התנגדות.
:[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:36, 8 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}} (רק אציין שבויקיפדיה זה אפילו לא גאדג'ט - זה נמצא בהגדרות הרגילות [[ w:מיוחד:העדפות#mw-prefsection-rendering|כאן]] בפסקה &quot;העדפות קריאה&quot;. אני לא יודע איך זה עובד או מה ואיפה צריך לשנות בשביל זה, אבל זה ככה) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:29, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::ראיתי עכשיו שהגאדג'ט עובד גם בטלפון, שם הוא מיותר כיון שתצוגת ההערות בטלפון ממילא עובדת בצורה אחרת (מגרה נשלפת בתחתית המסך), וחמישה הוא יותר מפריע ממועיל. צריך לכבות את זה איכשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 11:33, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::גיליתי איך זה עובד בויקיפדיה - מדובר בחלק מהרחבת מדיה־ויקי בשם [[mw:Extension:Popups|Extension:Popups]], שמאפשרת גם תצוגה מקדימה של דפים, ועוד דברים בסגנון. אני חושב שהיא שימושית וכדאי להוסיף אותה. עם מי צריך לדבר בשביל להוסיף הרחבות (כלומר מי אחראי על התכנה)? מישהו בעמותה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 בפברואר 2026 (IST)
::: מתייג את [[משתמש:Neriah]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:46, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::להתקנת ההרחבה צריך לפתוח הצבעה כאן ואטפל בזה אם תהיה תמיכה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::רק שימו לב שזה כולל גם תצוגה מקדימה לדפים שאני לא בטוח שאנחנו מעוניינים בה. כל מה שקיים בוויקי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:51, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אם ככה, אתייג לדיון גם את [[משתמש:Fuzzy]], שאת דעתו ואת עצותיו בנושאים טכניים אני מאוד מעריך. גם משתמשים נוספים ( [[משתמש:Shalomori123]], [[משתמש:Ori229]], [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Dovi]] ) וכל מי שיש לו דעה בנושא, כולל משתמשים שמגיעים לכאן הרבה ואינם רשומים או שמתקשים להיכנס לחשבון, מוזמנים להצטרף לדיון ולחוות דעתם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::בעד. &quot;תצוגה מקדימה לדפים&quot; - לא כל כך רלוונטי בוויקיטקסט, אבל גם לא יפריע.
::בפרט שכשאשר מוצגת ההערה\התצוגה מקדימה בוויקיפדיה, יש שם גלגל שיניים שבלחיצה עליו אפשר בקלות להגדיר את ההעדפות. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:12, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::רוב האנשים לא יתחילו לשנות הגדרות. עד כמה שהסימון הזה יושב מתחת לאף שלהם. לכן ברירת המחדל כל כך חשובה, ולדעתי לברירת מחדל אנחנו לא רוצים תצוגה מקדימה לדפים טקסט. גם לא כל כך לדפי החוקים, אבל זה כבר המגרש של fuzzy. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:23, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::אני חושב שאפשר לכבות תצוגה מקדימה של דפים בהגדרות ההרחבה. והמימוש של התצוגה המקדימה של ההגדרות יותר עקבי, וגם מציג את השוני בין סוגי הערות. אני חושב שבאופן כללי יש עדיפות להרחבות על פני גאדג'טים. אמנם נכון שלתצוגה מקדימה של דפים יש פחות הגיון אצלנו. לכן אני עדיין {{בעד}} הוספת ההרחבה, כנראה עם תצוגה מקדימה של דפים כבויה כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:22, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::כמה שזכור לי אין הגדרה לזה. תבדוק בתיעוד ההרחבה ששלחת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:25, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::אכן לא מצאתי שם משהו כזה. אבל זה כן מוסיף אופציה לכבות את זה להגדרות המשתמש, אז אמורה להיות אפשרות להגדיר ברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:47, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::: נריה, תוכל בבקשה לברר עבורנו אם יש אפשרות כזו? זה חשוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:52, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::טכנית זה לא דבר שמורכב לעשות. אבל ההרחבה עצמה נועדה לתצוגת פופאפ של דפים, ועל הדרך הוסיפו לה הפניות. אז מה האינטרס שלהם לאשר הוספת משתנה כזה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:45, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::::אגב. ההרחבה pageImages שביקשנו להתקין באפריל 24 תתותקן מחר בצהריים. היא גם תלות חובה של פופאפ. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::חשבתי על זה עוד, ואני חושב שתצוגה מקדימה לדפים דוקא עשויה להיות שימושית במקרים מסוימים (למשל הפניות, תצוגה מקדימה עשויה מאוד להקל על הקריאה אם במקום לפתוח את ההפניה ניתן יהיה להסתכל בה בתוך אותו דף). צריך לראות איך גורמים שיוצג הטקסט הנכון, ולא תבניות ניווט המופיעות בראש הדף וכד'. אפשר בהגדרות ההרחבה להחליט על דפים מסוימים שלא תוצג עבורם תצוגה מקדימה אם רוצים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:10, 9 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::לא מכיר את ההרחבה מספיק, ואין לי זמן להתעמק בזה עכשיו. איך אפשר לבטל תצוגה מקדימה לדפים מסויימים? האם ניתן לעשות את זה באופן גורף לכל הדפים המתחילים ב-x במרחב הראשי, ושבשאר המרחבים זה לא יהיה בכלל? האם זה דברים שמוגדרים צד לקוח או צד שרת?
::::::::::כמה שזכור לי אי אפשר לעשות אף אחד מהדברים שכתבתי כאן, אולי מלבד ביטול המרחבים מסויימים. אבל אשמח שתראה לי שאני טועה, ואז אולי יהיה אפשר לחשוב על זה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:33, 10 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::יש תצוגה מקדימה רק לדפי תוכן.
:::::::::::יש הגדרת צד שרת לכיבוי התצוגה המקדימה לדפים מסוימים, פשוט נותנים רשימת דפים (שמות קאנוניים שלהם), אם מכבים לדף מסוים זה מכבה גם לדפי המשנה שלו.
:::::::::::הטקסט המוצג מוגדר באמצעות ההרחבה [[mw:Extension:TextExtracts|Extension:TextExtracts]].
:::::::::::[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 14:00, 10 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::לדעתי יותר עבודה מתועלת. הרבה מדפי התוכן נמצאים במרחבים כמו קטגוריה, קטע ועוד. דווקא לחלק מהם אולי אפשר, בעוד שלרוב הדפים במרחב הראשי אני לא חושב שצריך. 
::::::::::::אנסה לברר האם יש אפשרות להתאים את ההרחבה שתאפשר הפעלה רק של תצוגה מקדימה להערות, ואם כן אוכל להתאים את ההרחבה גם בעצמי (אך יקח קצת זמן עד שאגיע לעשות את זה). ואם יאשרו נוכל להתחיל בזה. 
::::::::::::אלא אם שאר העורכים חושבים התצוגה מקדימה לדפים תועיל, אני חושב שיותר תזיק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:14, 10 בפברואר 2026 (IST)
:{{שבירה|:::::::::::}}
: ביררתי עכשיו עם האחראים במדיה ויקי. ככל הנראה ניתן להתקין את ההרחבה רק עבור רפרנס, ולא להפעיל תצוגה מקדימה לדפים כברירת מחדל, אלא מי שרוצה יוכל להפעיל לעצמו בהעדפות. בצורה הזו יהיה אפשר גם בתקופה הראשונה לבדוק את הפיצ'ר בעצמנו, להגדיר מה שאנחנו רוצים, ואם מתישהו יתאפשר לבטל את הגדרת ברירת המחדל של כיבוי הפיצ'ר. כיבוי הגדרות בשרת אמנם מעט מטריח, אך לדעתי זה הפתרון הטוב ביותר עבורנו בשלב זה. 
: מתייג את [[משתמש:Nahum|נחום]], [[משתמש:Ori229|אורי]], [[מש:Roxette5|Roxette5]], [[מש:הירש אייזנשטיין|הירש]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:19, 10 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}}, אם זה אכן אפשרי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 17:06, 10 בפברואר 2026 (IST)
::אין לי עמדה בעניין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:44, 10 בפברואר 2026 (IST)
::לא הבנתי הכל... אבל אני {{בעד}} כל דבר שיקדם תצוגה של הערות השוליים (כברירת מחדל). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:08, 10 בפברואר 2026 (IST)
:: {{בעד}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 10 בפברואר 2026 (IST)
[[משתמש:Neriah|נריה]], היכן הדברים עומדים? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 18:57, 7 במרץ 2026 (IST)
: תקוע. [[phab:T417314]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  09:45, 8 במרץ 2026 (IST)
:: לא הצלחתי להבין האם יש בעייה טכנית שהתוסף לא בשל עדיין או מה בדיוק.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:31, 8 במרץ 2026 (IST)
::: כרגע ההרחבה לא מאפשרת את זה. אשתדל להסתכל בקרוב האם ההרחבה בנויה בצורה שתאפשר לדחוף שינוי כזה בקלות ואם כן אניע את זה בעצמי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  11:42, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::אפשר לפחות להפעיל את הגאדג'ט כברירת מחדל בינתיים, עד שיהיה ניתן (אם בכלל) להוסיף את ההרחבה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: איך עובד הגאדג'ט בניידים? אם אני זוכר נכון, אמרת משהו על כך שהוא לא מספיק טוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::הוא עובד באותה צורה כמו במחשב, כשהדרך שבה הוא אמור לעבוד היא לא להציג כלום, כי בטלפון ממשק ברירת המחדל של הצגת הערות טוב בפני עצמו. אם אפשר לכבות אותו לחלוטין בטלפון זה יהיה הכי טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::: תבדוק האם כעת זה בסדר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::אכן. אבל התבססות על הסקין עלולה ליצור בעיות עם מי שמשתמש בו גם במחשב, או משתמש באחר בטלפון. אין דרך אחרת לעשות את זה?
:::::::::גם אם לא זה בסדר, ולדעתי אפשר להפעיל כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::: סקינים אחרים בנייד לא כוללים תצוגה מקדימה של הערות. מי שמשתמש ב־minerva במחשב, יכול להסתדר כמו שחי עד היום :). [[משתמש:Nahum|נחום]], אישורך? (היחיד שתמך בהרחבה ולא הביע דעה לגבי הגאדג'ט.) [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::::: אני לא משתמש בטלפון לוויקיטקסט כמעט אף פעם. במחשב זה אכן לא כ&quot;כ משנה לי כך או כך. עשו כרצונכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:41, 9 במרץ 2026 (IST)
: {{בוצע}}. תודה למגיבים בדיון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:27, 9 במרץ 2026 (IST)

== תרשים של פסוקים - מנותח תחבירית על פי טעמי המקרא ==

אני מזמין את מי שמתעניין בטעמי המקרא להעיף מבט [[משתמש:Ori229/ארגז חול/בראשית א/תרשים טעמים|כאן]] וכן [[:תבנית:משתמש:Ori229/ארגז חול/מבנה-טעמים|בתבנית]]  (הזמנית). 

שאלות\הערות\הצעות לשיפור - אשמח לדיון בדף השיחה של אחד משני הדפים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:27, 10 בפברואר 2026 (IST)

== שגיאות בטעמי המקרא ==

שלום, השבוע ניגשתי ללמוד את הפטרת פרשת השבוע (משפטים) הלקוחה מספר ירמיהו, והופתעתי לגלות שגיאות בטעמים בדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]]. הדף הזה אינו מקור לכשעצמו אלא &quot;שואב&quot; את הטקסט שלו מהדף [[:ירמיהו טעמים]], שם אני מוצא את אותן הטעויות. אבל במקור אחר בויקיטסקט, [[:ירמיהו לד/טעמים]] הטעמים תקינים וללא טעויות.

הטעויות שמצאתי (ייתכן שישנן עוד):

[לד ט] לְ֠שַׁלַּח - צריך להיות לְ֠שַׁלַּ֠ח

[לד כא] וּבְיַד - צריך להיות וּבְיַ֗ד

למה יש במסגרת ויקיטקסט שתי גירסאות שונות של אותם טעמי המקרא, ומדוע יש הבדלים ביניהם? איך פותרים את העניין - בתקווה לא בתיקון ידני מייגע?

אגב, אם הדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]] אמור להכיל את ההפטרה המלאה, יש לתקן ולהוסיף בסוף שני פסוקים (ירמיהו לג, פסוקים כה-כו). [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 16:34, 13 בפברואר 2026 (IST)

:הדפים שדפי ההפטרה שואבים מהם הם גרסאות ישנות ופחות טובות. צריך לטפל בענין איכשהו, בזמן האחרון יש התקדמויות בענין. לענין הוספת הפסוקים - זה אכן תיקון ידני בכל מקום שנצרך. שבת שלום, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ו בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:49, 13 בפברואר 2026 (IST)

::שבוע טוב. כן, צריך לטפל בדפים הישנים. בינתיים עדיף לחפש את ההפטרות [[מקרא על פי המסורה/תורה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::רק חבל שאף אחד לא אמר לי שהשבוע לא קוראים את הפטרת משפטים אלא את הפטרת שקלים.. 🤦🏻‍♂️😁
:::תודה על התגובות ולכל העוסקים במלאכה. [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 22:40, 14 בפברואר 2026 (IST)

== הגהת מלאכת שלמה על המשנה ==

שלום לכולם

עד כה סיימתי הגהת מלאכת שלמה עד מסכת שביעית בעזרת המקור שהיה בידי, וחסר לי מקור להמשך.

היכן ניתן למצוא קובץ מקור אמין להגהת מלאכת שלמה ממסכת תרומות והלאה?

אשמח לסיוע {{א|Dovi}}, {{א|Nahum}}. 

בברכה, [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 21:46, 23 בפברואר 2026 (IST)

:קודם כל [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]], יישר כוחך!
:מה כוונתך &quot;קובץ מקור&quot;? אתה מתכוון לטקסט מוקלד של פירוש מלאכת שלמה, או לסריקת מקור (כתב יד או דפוס) להתבסס עליו?
:אם אתה זקוק לטקסט מוקלד, אז אפשר להוריד אותו באתר [https://www.sefaria.org.il/texts/Mishnah/Acharonim%20on%20Mishnah/Melekhet%20Shelomoh ספריא], מסכת אחרי מסכת. ונראה שהדברים כבר הועתקו כאן ב[[מלאכת שלמה על המשנה|וויקיטקסט]].
:ואם אתה זקוק למקור להתבסס עליו, אז יש את המשניות בדפוס וילנא. ויש גם כתבי יד על רוב סדרי המשנה, כולל את עצם כתב יד קדשו של המחבר, שאפשר להוריד [https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&amp;q=creator,contains,%d7%a2%d7%93%d7%a0%d7%99%2c%20%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94%20%d7%91%d7%9f%20%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%94%2c%201567-1630 באתר הספריה הלאומית]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:05, 24 בפברואר 2026 (IST)
::ברוך תהיה! התכוונתי אכן לסריקת מקור. בע&quot;ה אחפש באתר הספריה הלאומית. תודה רבה על הסיוע המהיר.[[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 10:40, 24 בפברואר 2026 (IST)

== מקומו שלמרחב הביאור ==

אני יודע שזה כבר נדון מספר פעמים בעבר, והמצב הנוכחי הוא מה שהוחלט עליו, ועם זאת אני מעונין לפתוח מחדש את הדיון באשר לשייכות מרחב הביאור לויקיטקסט.{{ש}}
ראשית אבהיר, שאיני מתכוון חלילה למחיקתם של הטקסטים המצוינים שנכתבו כאן, אלא להעברתם למקום אחר.{{ש}}
ולגופו של ענין: מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו, ולא יצירת יצירות חדשות. מקומם הראוי של טקסטים חדשים, גם כאלו שנועדו לבאר טקסטים קימים, הוא לכאורה בויקיספר (ועיינו בדפים הרלבנטיים ב[[b:en:Wikibooks:Annotated texts|ויקיספר האנגלית]] וב[[s:en:Wikisource:Annotations|ויקיטקסט האנגלית]]).{{ש}}
אני חושב שיש מספר יתרונות בהעברה שאני מציע. ראשית, כמובן, ההפרדה בין הפרויקטים, שיש בה משום תועלת בריכוז המאמצים בכל אחד מהם בתחומים ששייכים לו יותר. אמנם מעבר להפרדה גרידא, ויקיספר תרוויח הרבה מטקסטים חדשים באיכות גבוהה, זה עשוי מאוד להעלות את התעבורה לויקיספר, וכך יבואו גם אנשים אחרים שיועילו למיזם החשוב הזה, שאין לו כרגע הרבה תורמים. אני חושב שגם הטקסטים עצמם ירוויחו יותר חשיפה כך, אם הם לא במרחב בפני עצמם, אלא נמצאים במרחב ראשי של מיזם (ניתן כמובן להשאיר את הקישורים אצלנו).
בברכה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 14:48, 25 בפברואר 2026 (IST)

:שלום [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], הדיון הזה קיים מאז הקמתו של Wikisource, והייתי שותף לדיונים על הניסוחים באנגלית. אפילו עצם הניסוח שלך שנוי במחלוקת: &quot;מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, '''בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו'''&quot;. האם זוהי המטרה? או האם המטרה היא להיות '''ספריה''' של מהדורות איכותיות שניתן לקרוא וללמוד אותן?
:באנגלית החליטו לאפשר ספרים מבוארים (Annotated Texts) בהגדרות מסוימות, תוך כדי מודעות גמורה שמדובר על סוג שהוא &quot;גבולי&quot;, בעצם &quot;קו תפר&quot; או אזור אפור בין Wikisource ל-Wikibooks. שים לב שאפילו להוסיף פיסוק לטקסט עברי שאין בו פיסוק, או [[ספר הרקמה/שער לב|עיצוב של ספר דקדוק]], כמו שאנחנו רגילים לעשות כאן בוויקיטקסט, או לתעד הבדלי נוסח בדף העריכה בלבד, פסול לפי הכללים באנגלית.
:חלק מהבעיה, כבר מההתחלה, נובעת מהמציאות השונה בין הספרות הקיימת בנחלת הכלל באנגלית, לעומת העברית. באנגלית קיימת ספרות ענפה שניתן להמיר אותה לגירסה דיגיטלית זהה לדפוס, והוא שימושי לחלוטין. יש אפילו ספרות מבוארת מודפסת באנגלית שכבר נכנסה לנחלת הכלל. זה לא המצב בעברית.
:בוויקיטקסט עברית, אנחנו עוסקים בשני סוגים של טקסטים שהם בנחלת הכלל, המהווים כ-90% מהחומר הנמצא כאן (כי הם הרוב המכריע של נחלת הכלל בעברית): הספרות התורנית הקלאסית, וספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו הופכים את שני האוצרות הללו, שאינם נגישים ואינם בעלי שימוש לקהל בצורתו המודפסת, לספרים דיגיטליים ושימושיים לכל דבר ועניין, תוך כדי קישוריות רבה ביניהם (כי אף אחד מהחיבורים האלה לא עומד לבד, להבדיל מרומן כמו Huckleberry Finn באנגלית). אין יתרון בהגבלת השימושיות הזאת.
:כמו כן לגבי ביאורים של ממש: המקום הטבעי עבורם הוא ביחד עם שאר הספרות הקשורה באופן ישיר אליהם, ועם הקהילה שעובדת על אותה ספרות ביחד. לדעתי להעביר אותם יזיק, הן לחשיפה אליהם, הן לשיתוף פעולה קהילתית בבנייתם (קהילה שיש בה מומחיות רבה ב&quot;ה), והן לאפשרות להשתמש בתשתית שהתפתחה כאן (ניתן לקשר אל פסוק או משנה או חוק מתוך ויקיספר, אך אין אפשרות &quot;לצטט&quot; אותו, וזה גם יכול להיות יותר מסובך). מקומם הטבעי והקהילתי של ספרים מבוארים הוא בתוך אתר שהוא ספריה, ולא עם מדריכי לימוד עבור בישול, שפות, חשבון, או איך לשחק שחמט.
:הצעה להגדרה ברורה: כאן בוויקיטקסט אנחנו מכילים כל מהדורה של טקסט שהיא '''על בסיס ישיר מקור קיים''' (וכוללת בתוכה את המקור הקיים). בין אם מוסיפים בה פיסוק, פיתוח ראשי תיבות, קישורים, הערות שוליים טכניות, או ביאורים. כמובן בתנאי שהדברים יהיו שקופים, ויש הסבר לדרך שבה נבנתה המהדורה. עצם העובדה שיש מרחב נפרד בשם &quot;ביאור&quot;, היא די והותר כדי להבהיר שהביאור ליצירה הוא מעשה קהילתי.
:נ.ב. בזמנו, כשהיו דיונים באנגלית על &quot;האזור האפור&quot; בין ויקיטקסט לוויקיספר, הצעתי שהתורמים יכתבו הנחיות עריכה ליצירות מיוחדות הדורשות שיקול הדעת, ואי אפשר להסתפק בהן בהקלדה ישירה מתוך סריקה. התגובה באנגלית הייתה חד-משמעית: &quot;מה, אנחנו נעסוק במחקר?&quot; אז הם נשארו באנגלית עם הקלדות מול סריקות כמעט באופן בלעדי, ועד היום אין במה רצינית באנגלית ליצירתן של מהדורות מבוארות או קהילה שעוזרת בכך. אבל  כאן בוויקיטקסט הוכחנו שניתן לתת במה חופשית לעריכת ספרים (כולל ביאורים), ולהגיע לתוצאות איכותיות ומדהימות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:48, 25 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה על ההבהרה, אלו אכן נקודות טובות מאוד. אני חושב שכדאי ליצור דף הסבר לנושא, כדי שלא יתעוררו שוב שאלות כאלו. אני חושב שהמקום הראוי הוא [[ביאור:מבוא]], כרגע הוא מדבר ברובו על הביאור לתנ&quot;ך, ולא באופן כללי על הביאור ומקומו. את הקטסט הקיים שם כבר אפשר אולי להעביר ל[[ביאור:מקרא]] או מקום דומה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 25 בפברואר 2026 (IST)

== [[תבנית:מגירה]] הפסיקה לעבוד היום ==

כך גם לגבי תבניות נוספות שיש בה מידע &quot;מתקפל&quot;, והדבר משפיע בין השאר על כל דפי הפסוקים (כגון [[:קטגוריה:בראשית א א]]).

מישהו יודע מה הגורם? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:53, 5 במרץ 2026 (IST)

:אם זו בעיה כללית עם תיבות מתקפלות, הייתי מנחש שקרה משהו ברמת התכנה למחלקה NavFrame, שהיא מה שנמצא מאחורי הקלעים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 19:59, 5 במרץ 2026 (IST)
::לא קשור לבעיה ישירות, אבל ב[[w:en:wp:NavFrame|דף הויקיפדיה האנגלית על NavFrame]] מצוין שהפסיקו להשתמש בה ועברו לדברים אחרים. אולי לשנות את התבניות בצורה הזו יפתור את הבעיה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 20:20, 5 במרץ 2026 (IST)
:::אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים.  [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 21:28, 5 במרץ 2026 (IST)
...חזר לעבוד. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:16, 6 במרץ 2026 (IST)

== עיצוב תבנית {{תב|צ}} נראית לי שונה ממה שהיה בעבר... ==

ממה שזכור לי - העיצוב של התבנית הייתה קצת שונה. גם צורת הגופן היה שונה וגם הצבע היה יותר סגול ממה שזכור לי... מישהו אחר רואה את זה?

דוגמה: {{צ|עיצוב של תבנית הציטוט}} [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:57, 8 במרץ 2026 (IST)

:לפני חודשיים שיניתי את הצבע לכהה יותר, כדי שלא יראה כמו לינק. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%3ACommon.css&amp;diff=2976171&amp;oldid=2973736 ראה כאן]. אפשר לשנות לקצת יותר בהיר אולי, אבל לטעמי טקסטים צבעוניים מדי משדרים משהו חובבני. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:30, 8 במרץ 2026 (IST)
::לא לענין התוכן, אבל אולי כדאי להעביר את העיצוב מcommon.css למקום שקשור לתבנית, שיהיה קל יותר לראות את הקשר ולדעת איפה לשנות (וגם שלא רק עורכי ממשק יוכלו לשנות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 08:34, 8 במרץ 2026 (IST)
:::אני מסכים עם הירש, אבל מכיוון שמדובר על הרבה תבניות שמשתמשות ב-common.css נחכה לשמוע דעות נוספות לפני שעושים שינוי גדול. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:19, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: אני לא חושב שיש בעייה שהציטוט ייראה כמו לינק, שכן ללינקים יש תמיד קו תחתי, וציטוט ללא קו תחתי איננו נראה כלינק.&lt;br&gt;אני גם מסכים עם הירש לגבי המקום הראוי לעיצוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::רק אצין את העובדות - לפחות אצלי אין קוים מתחת קישורים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:12, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: אם ככה אז צריך לשנות את הצבע. כרגע הוא כהה מדיי וכמעט לא ניתן להבדיל בינו לבין הצבע הרגיל. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:14, 8 במרץ 2026 (IST)
::תודה על ההסבר. מוזר לי כי נראה לי מעבר לצבע יש גם שינוי בגופן. אבל כנראה שזה רק ענין של הצבע. הייתי מעדיף קצת יותר הבלטה של הצבע כי כרגע זה לא נראה מספיק כציטוט לענ״ד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:11, 8 במרץ 2026 (IST)
:::העברתי את העיצוב לתבנית, וכן שיניתי את הצבע לכחול-כהה המקורי. מוזמנים לשנות את התבנית לדייק את הצבע\פונט\גודל. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:36, 8 במרץ 2026 (IST)
::::מצוין. רק אציין שהתכוונתי לשימוש ב[[mw:help:TemplateStyles|templatestyle]], ולא להכנסה לתוך התבנית עצמה, כך שעדיין תישמר הקריאות של התבנית (וגם יכולת שינוי של משתמש וכד'). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::::: [[משתמש:Ori229|אורי]], אם אפשר - כשאתה נתקל בתבנית שנמצאת בשימוש רב, בדוק שהיא מוגנת. הפעלתי עכשיו הגנה על התבנית הזו, שנמצאת בשימוש במעל 110k דפים וכל אנונימי היה יכול לערוך אותה ולהשחית ברגע כמות עצומה של דפים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: templatestyle - רעיון טוב - בוצע. הגנה - צודק. תודה לשניכם, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:57, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::תודה רבה וסליחה על הטירחה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:02, 8 במרץ 2026 (IST)

לצערי אני מוצא שיש תוצאת לווי להתיקון שביצעתם. עכשיו - כל עיצוב שהייתה לפני התבנית {{תב|צ}} כבר לא באה לידי ביטוי. כך שבכל דפי הזהר כאשר הדגשתי פסוקים מסוימים על ידי כך: &lt;nowiki&gt;'''{{צ|ציטוט הפסוק}}'''&lt;/nowiki&gt; - התוצאה היא עכשיו שהפסוק אינו מודגש. הכל עכשיו צריך לשנות כך כדי שיוצג עכשיו - &lt;nowiki&gt;{{צ|'''ציטוט הפסוק'''}}&lt;/nowiki&gt;...  יש משהו שאפשר לעשות? כבר הלכתי לפי הסגנון הזה לאורך המון דפים ונראה חבל עכשיו שהכל יורד לטמיון...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:21, 8 במרץ 2026 (IST)

:גרוע מכך - לא רק שהכל ירד לטמיון אלא שגם עכשיו כל המילים שבאו לאחר הציטוט הינן מודגשות. נראה כי בפועל העריכה עשתה נזק בהמון דפים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:24, 8 במרץ 2026 (IST)
:נראה לי שאפשר להדגיש בcss, כך שאפשר לטפל בזה בדף הסגנון. [[מש:Ori229|אורי]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 22:26, 8 במרץ 2026 (IST)
::אבל אינני רוצה שכל ציטוט תהיה מודגש. רק במקרים נקודתיים... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:39, 8 במרץ 2026 (IST)

לא ירדתי לסוף כל השינויים שנערכו בתבנית, אבל במסגרתם, התבנית מוסיפה כרגע רווח מיותר. זה לא נורא כשהציטוט בא לבדו, אבל אם יש אות שימוש לפניו זה מפריע. למשל: &lt;nowiki&gt;יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}&lt;/nowiki&gt; ⇐ יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}, עם רווח עודף בתוך המילה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:30, 8 במרץ 2026 (IST)

:בן עדריאל - תיקנתי. 
:Roxette5 - אני לא בטוח שהבנתי. תוכל להפנות לדוגמה? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::אני חושב שמחיקת הרווח המיותר תקנה גם את זה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 23:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::אכן ככל הנראה הירש צדק. הבעיה הלכה לה כנראה עקב תיקון הרווח. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:35, 9 במרץ 2026 (IST)

== [[תבנית:ניווט טעמים]] ==

בוקר טוב ושבוע טוב לכולם,

ב[[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] המופיע בראש בפרקי התנ&quot;ך במקרא על פי המסורה, לדוגמה [[יהושע ב/טעמים]], הקישור בשם הספר אינו מוביל למקום הנכון. במקרה של [[יהושע ב/טעמים]] הקישור אמור להביא אותנו אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. יכול להיות שאין אפשרות לקדד דבר כזה בתוך התבנית, אך חשבתי שניתן ליצור דפי הפניה לצורך הזה. לדוגמה, דף כגון [[יהושע/טעמים]] שיפנה אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. ואז רק צריך לשנות [[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] כדי שהקישור בשם הספר יפנה אל [[יהושע/טעמים]].

אך [[תבנית:ניווט טעמים|התבנית]] מורכבת, וכמו כן לגבי [[תבנית:סרגל ניווט]] שהיא מיוסדת עליה, ואינני מבין איך לעשות את זה. או אולי יש פתרון אחר לגמרי. אודה למי שיכול לעזור. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:22, 8 במרץ 2026 (IST)
:מעביר את הדיון ל[[שיחה:יהושע ב/טעמים]]. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 11:59, 9 במרץ 2026 (IST)

== דפי התלמוד הבסיסיים ==

ראו [[שיחה:ברכות ח א]]. אחד הלומדים מתלונן שם על ריבוי הציונים למקורות הפסוקים. לענ&quot;ד הפתרון הרצוי הוא להעביר את כל ציוני הפסוקים להערות בתחתית עמוד הגמרא. מי שיכול לעשות זאת באמצעות בוט לרוחב כל התלמוד הבבלי, תבוא עליו הברכה ושכרו כפול מן השמים. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:57, 8 במרץ 2026 (IST)
: [[מיוחד:הבדלים/2996035|משהו כזה]]? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:: כן, זה מה שעלה בדעתי. נמתין אולי יום או יומיים אולי האלמוני יגיב. ארצה לשמוע את דעתו אם הוא זמין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:24, 8 במרץ 2026 (IST)

== ספר [[אורות]] - כדאי להעביר אל דפי משנה כך ששם הדף יהיה ברור ==

שלום לכם.
האלמוני העיר בצדק כי בדף כמו [[אורות המלחמה פרק א]] - עלול הדבר להיראות כספר בשם &quot;אורות המלחמה&quot;. כך שבמקרה כזה נראה כי משתלם להעביר את כל הדפים אל סגנון של דפי משנה - '''אורות/המלחמה/א''', וכולי.  {{ש}}
אני מעדיף אם מישהו יכול לעשות את זה בקלות על ידי הרצת תוכנה. אם לא - תודיעו לי ואני אשקול לעשות את זה ידנית כשיהיה לי פנאי (אם אין התנגדות לכך). תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:07, 8 במרץ 2026 (IST)
: אני רואה שכך נהוג גם ב&quot;אורות מאופל&quot; האחרים - [[אורות ישראל ותחייתו פרק א]], [[אורות ארץ ישראל פרק א]]. צריך להחליט על שם לכל אלו, ואעביר בעזרת הבוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:: &quot;בעוילם&quot; הספרים כן נקראים אורות המלחמה וכו', וככל הידוע לי, השם אורות מאופל לא מוכר. כך שלדעתי אולי אפשר להשאיר את המצב כיום. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:25, 8 במרץ 2026 (IST)
:::&quot;אורות המלחמה&quot; ספציפית מוציא את הרב קוק מליטריסט אז יש כאלה שמקפידים שלא לקרוא לו כך. [[משתמש:בברוך|בברוך]] ([[שיחת משתמש:בברוך|שיחה]]) 13:12, 22 במרץ 2026 (IST)
::: נראה לי עדיף לשים הכל פשוט תחת &quot;אורות/&quot;. בלי ה&quot;מאופל&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:05, 22 במרץ 2026 (IST)

== שווא נע ודגש חזק ביוניקוד ==

אני שמח להודיע שבזכות מאמציו של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], תווים חדשים ל'''שווא נע''' ו'''דגש חזק''' התקבלו במערכת היוניקוד. לדבריו, הם מתוכננים לצאת לפועל בגרסה 18 של יוניקוד, הצפוי להתפרסם בחודש ספטמבר השנה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:38, 9 במרץ 2026 (IST)
:כל הכבוד! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:15, 9 במרץ 2026 (IST)
::מדהים שאדם אחד יכול להשפיע על תקן יוניקוד העצום. מלוא ההערכה! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:08, 24 במרץ 2026 (IST)
::: ייאמר לשבחו של הצוות הניהולי האחראי לתקן יוניקוד שהוא פתוח וקשוב לצרכי הקהילות השונות ומקיים בעצמו &quot;כקטון  כגדול תשמעון&quot; ובוחן באופן ענייני כל פנייה רצינית, יהא הפונה אשר יהא. הם לא נרתעים מחדשנות ולפעמים חוזרים בהם כעבור תקופה אם נראה להם ששינוי מסויים בדיעבד לא היה מוצדק. ככה צריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 24 במרץ 2026 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt; Bot Flag Request for [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] &lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Appologies for posting in English. Also, I could not locate a dedicated page for bot request in {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}, so I am posting here. Please direct me to the correct page if one exists. Thank you.

* '''Bot name''': [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]]
* '''Bot operator''': [[commons:User:SchlurcherBot]]
* '''Bot task''': Automatically convert links from &lt;code&gt;http://&lt;/code&gt; to &lt;code&gt;https://&lt;/code&gt; (secure protocol migration)
* '''Technical details''': Please see [[meta:User:SchlurcherBot]] for full details, including the expected number of affected URLs on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}.
* '''Bot flags on other projects:''': [[meta:Steward_requests/Bot_status/2025-12#Global_bot_status_for_User:SchlurcherBot|Global bot status granted]]. Also flagged on [[w:en:Wikipedia:Bots/Requests for approval/SchlurcherBot|English Wikipedia]], [[w:de:Wikipedia:Bots/Anträge_auf_Botflag/Archiv/2025#2025-02-14_–_SchlurcherBot|German Wikipedia]], [[w:fr:Wikipédia:Bot/Statut/Archive_12#(Traité)_SchlurcherBot|French Wikipedia]], [[w:it:Wikipedia:Bot/Autorizzazioni/Archivio/2025#SchlurcherBot|Italian Wikipedia]], [[w:pl:Wikipedia:Boty/Zgłoszenia/2025#Wikipedysta:SchlurcherBot|Polish Wikipedia]], [[w:pt:Wikipédia:Robôs/Pedidos_de_aprovação/Arquivo/2025#SchlurcherBot|Portuguese Wikipedia]], and [[commons:Commons:Bots/Requests/SchlurcherBot2|Commons]]. For a full list, see: [[sulutil:SchlurcherBot]]
* '''Comment''': The bot is globally approved and active on the top 10 Wikipedia projects. As this wiki has opted out of the global bot policy, I am requesting permission to perform these link updates on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}} as well. Please let me know if a local bot flag can be granted or if you have any questions. Thank you. --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 18:11, 21 במרץ 2026 (IST) &lt;/div&gt;

:the specific page for bot flag requests is [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 21 במרץ 2026 (IST)
: Not all websites support secure protocol. Won't an https request to a website not supporting it cause the link to be broken?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:42, 21 במרץ 2026 (IST)
::As stated in [[meta:User:SchlurcherBot|the bot's user page]], it checks to see if the https version is the same. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 23:39, 21 במרץ 2026 (IST)
:as suggested. Thank you [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]] I will copy the discussion to--[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:09, 22 במרץ 2026 (IST)

== שגיאת כתיב? ==

אני חושב שיש שגיאת כתיב בשם הדף [[ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-19794-44|&amp;#126;2026-19794-44]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-19794-44|שיחה]] 18:31, 30 במרץ 2026 (IDT)
:שלום. אתה מוזמן לתקן בעריכה של הדף. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:04, 30 במרץ 2026 (IDT)
: אנא הסבר, פרט ונמק בדף השיחה [[שיחת ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:52, 30 במרץ 2026 (IDT)

== Action Required: Update templates/modules for electoral maps (Migrating from P1846 to P14226) ==
{{ltr|1=
Hello everyone,

This is a notice regarding an ongoing data migration on Wikidata that may affect your election-related templates and Lua modules (such as &lt;code&gt;Module:Itemgroup/list&lt;/code&gt;).

'''The Change:'''&lt;br /&gt;
Currently, many templates pull electoral maps from Wikidata using the property [[:d:Property:P1846|P1846]], combined with the qualifier [[:d:Property:P180|P180]]: [[:d:Q19571328|Q19571328]]. 

We are migrating this data (across roughly 4,000 items) to a newly created, dedicated property: '''[[:d:Property:P14226|P14226]]'''.

'''What You Need To Do:'''&lt;br /&gt;
To ensure your templates and infoboxes do not break or lose their maps, please update your local code to fetch data from [[:d:Property:P14226|P14226]] instead of the old [[:d:Property:P1846|P1846]] + [[:d:Property:P180|P180]] structure. A [[m:Wikidata/Property Migration: P1846 to P14226/List|list of pages]] was generated using Wikimedia Global Search.

'''Deadline:'''&lt;br /&gt;
We are temporarily retaining the old data on [[:d:Property:P1846|P1846]] to allow for a smooth transition. However, to complete the data cleanup on Wikidata, the old [[:d:Property:P1846|P1846]] statements will be removed after '''May 1, 2026'''. Please update your modules and templates before this date to prevent any disruption to your wiki's election articles.

Let us know if you have any questions or need assistance with the query logic. Thank you for your help! [[User:ZI Jony|ZI Jony]] using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:11, 3 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29941252 --&gt;
}}
: מישהו פה יודע האם יש לנו כאן תבניות ויחידות לואה שזקוקים לעדכון כפי שמתואר כאן? באילו תבניות ויחידות בדיוק מדובר?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 4 באפריל 2026 (IDT)
::עברתי על הרשימה המקושרת ואין כאלו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:24, 5 באפריל 2026 (IDT)

== Request for comment (global AI policy) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies for writing in English. {{int:Please-translate}}
A [[:m:Requests for comment/Artificial intelligence policy|request for comment]] is currently being held to decide on a global AI policy. {{int:Feedback-thanks-title}}
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 03:58, 26 באפריל 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30424282 --&gt;
: מי שיכול מוזמן לקרוא את ההצעה ולהצביע שם. ההצעה מציעה חובת גילוי נאות על שימוש בבינה מלאכותית, '''מלבד במקרים''' של שימוש בסיסי מסוגים ספציפיים שפורטו שם, '''כולל תרגום מכונה''', שבו הם מציעים '''שלא''' תהיה חובת גילוי. אמיר אהרוני הביע שם התנגדות מנומקת לסעיף האחרון ואני השתכנעתי ומסכים איתו, ולפיכך הצבעתי נגד וממליץ גם לכם לקרוא את דבריו ולהחליט בעצמכם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:05, 26 באפריל 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Vote now in the 2026 U4C election&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
Eligible voters are asked to participate in the 2026 [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] election. More information–including an eligibility check, voting process information, candidate information, and a link to the vote–are available on Meta at the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|2026 Election information page]]. The vote closes on 2 June 2026 at [https://zonestamp.toolforge.org/1780358400 00:00 UTC].

Please vote if your account is eligible. Results will be available by 14 June 2026. -- In cooperation with the U4C,&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 20:15, 27 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;

== RFC about AI-generated content in Wikimedia Commons ==
{{ltr|1=
&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Apologies for writing in English, please help translate this message to your language. You are invited to participate in a [[c:Commons:Requests for comment/Policy update for AI content|request for comment on Wikimedia Commons about a policy update for AI content]]. This may affect files that are uploaded to Wikimedia Commons for use on this project. Thank you. [[m:User:Codename Noreste|Codename Noreste]] ([[m:User talk:Codename Noreste|שיחה]])&lt;/bdi&gt; 20:12, 23 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;
}}

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Deployment of Legal and Safety Contacts Link in the Footer of Your Wiki&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;Message&quot;/&gt;
'''Legal &amp; Safety Contacts'''

Hello community, the Wikimedia Foundation has provided a [[wmf:Special:MyLanguage/Legal:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contact Information|single legal and safety contact page]], to be linked in the footer of your wiki, to ensure access to accurate legal information. This is a regulatory requirement. We have already rolled out links to English, German, Italian, Spanish and other wikis and we will deploy to your wiki soon. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_Legal_and_Safety_Contacts_FAQ|Please read more on the project page]] and leave any comments in this thread or on the [[m:Special:MyLanguage/Talk:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contacts FAQ|talk page]].

&lt;section end=&quot;Message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:31, 25 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Sannita_(WMF)/Mass_sending_test&amp;oldid=30731267 --&gt;

== שימו לב לעדכון הבא ==

היום נודע לי שככחלק מסדרת הניסויים ליצירת החשבונות, בדק הצוות Growth הוספת אייקון יצירת חשבון בדפדפן נייד בראש הדף עבור משתמשים לא מחוברים, ובכך יצר גישה ישירה לפעולות יצירת חשבון והתחברות לחשבון. הניסוי העלה את כמות החשבונות החדשים בכ-20% מבלי השפעה שלילית על איכות העריכות או אחוזי העריכות הטובות. האייקון ייתווסף בכל אתרי ויקי של ויקימדיה בדפדפן הנייד בשבוע הראשון של יולי. 

זה מעודד אנשים שמשתמשים בנייד, ושכחו את הסיסמא שקבעו במחשב או במכשיר אחר, ליצור חשבון נוסף. זה לא נראה לי רעיון כל כך טוב. לתשומת לבכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 29 ביוני 2026 (IDT)
: אני מניח שאפשר לבקש מהם שלא להפעיל את זה אצלנו. כמובן בכפוף להסכמת הקהילה כאן שלא להפעיל את זה. אך אני {{נמנע}}. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:17, 29 ביוני 2026 (IDT)
:: [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Fuzzy]], דעתכם?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:51, 29 ביוני 2026 (IDT)
::::{{נגד}} - מעדיף שלא יהיה אפשרות כזאת אצלנו :::[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:09, 30 ביוני 2026 (IDT)
::::: גם אני תומך בביטול האפשרות הזו אצלנו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:48, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::: גם בעיני נראה פחות מתאים לאתרי וויקיטקסט ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 11:59, 30 ביוני 2026 (IDT)
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
:Hello! I'm Trizek_(WMF) and I work with the Growth team, 
:Sorry to use English. @[[משתמש:Neriah|Neriah]] gave me the link to this discussion so that I can answer your questions, and understand your request. 
:It seems that there is a small misunderstanding, but the translation engine I use could be wrong. I read &quot;This encourages people who use mobile, and have forgotten the password they set on a computer or other device, to create another account.&quot; Let me know if this is correct. 
:If the translation is correct, this deployment isn't doing encouraging another account creation. Central login works on your wiki so as on all wikis. If you are logged in at one wikis, then you are logged-in here as well. 
:The icon leads to a multiple choice menu, where you can either login or create an account if you don't have any. This is exactly the same as on desktop view, where you have &quot;create account&quot; and &quot;login&quot; at the top-left of the page. 
:Please let me know if you have any other question. [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 16:46, 30 ביוני 2026 (IDT)
:: I understand. On a desktop this is perfect. However, often people, having an account and a password which their browser (or some other password manager) remembers on their desktop, find themselves with a need to edit from their mobile. At that instant, they cannot login to their account because their password is stored on their desktop. I consider it a bad idea to encourage them to create a second account for their mobile; I prefer they use a temporary, anonymous account until they sort it out. This is my concern, and why I (and perhaps my colleagues here) are against implementing this here. -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:51, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::Do you have examples of cases where it happen?  [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 11:48, 3 ביולי 2026 (IDT)


&lt;/div&gt;

== [[רש&quot;י על בראשית רבה]] ==

הדפים מפנים למבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה א]], שרובו חסר (למעט בודדים). אבל החיבור יובא כולו מספריא במבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה/א/א]]. כנראה שיש דרך לתקן זאת בצורה מהירה. [[משתמש:איש הישראלי|איש הישראלי]] ([[שיחת משתמש:איש הישראלי|שיחה]]) 13:12, 17 ביולי 2026 (IDT)
: סידרתי את [[רש&quot;י על בראשית רבה/א]]. כאשר עשיתי שם, יש לעשות לכל שאר 99 הפרשיות של בראשית רבה, רצוי ע&quot;י בוט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:04, 21 ביולי 2026 (IDT)

== האם יש דרך ליצור קשר עם אחד מהמחברים של הטקסטים באתר? ==

הי,
על אף שלפי התנאים של זכויות היוצרים כתבתם שמותר לי לצטט מתוך הטקסטים המפורסמים באתר ויקיטקסט. בכל זאת אשמח ליצור קשר עם המחברת היודית אופנהיימר, יש דרך להגיע אליה? [[משתמש:Tehila sade moyal|Tehila sade moyal]] ([[שיחת משתמש:Tehila sade moyal|שיחה]]) 12:46, 19 ביולי 2026 (IDT)
: שלום לך תהילה.&lt;br&gt; אינני מכיר את יהודית אופנהיימר ואין לי מושג האם וכיצד ניתן ליצור קשר עמה.&lt;br&gt; כעיקרון, כל אדם שיצר חשבון בוויקיטקסט, ניתן ליצור קשר עימו באמצעות פנייה בדף שיחת המשתמש שלו.&lt;br&gt; במידה והוא איפשר זאת, ניתן גם להגיע אליו באמצעות &quot;שליחת דוא&quot;ל למשתמש זה&quot; הנמצא ברשימת ה&quot;כלים&quot; בצד דף המשתמש. לצורך כך עלייך לאמת בעצמך את כתובת הדוא&quot;ל שלך כאן באתר.&lt;br&gt; מקווה שזה עוזר.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:54, 19 ביולי 2026 (IDT)
::{{א|Nahum}}, אני משער שתהילה מתכוונת למתרגמת של [[הנסיך הקטן]]. כנראה אינך זוכר, אבל לפי [[שיחה:הנסיך הקטן]], דווקא התכתבת איתה במייל בעבר. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • ו' באב ה'תשפ&quot;ו • 16:38, 20 ביולי 2026 (IDT)
::: תודה על התזכורת. אנסה לפנות לתהילה במייל ולהעביר לה את כתובתה של יהודית אופנהיימר, אינני רוצה לחשוף אותה בפומבי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:52, 20 ביולי 2026 (IDT)

== שיטה פשוטה לעריכה חזותית בויקיטקסט ==

[[File:הצעה לעורך חזותי לויקי.webm|thumb|הצעה לעורך חזותי לויקי]]
הכנתי תוסף שמאפשר עריכה חזותית מאד פשוטה. האם יש דרך להוסיף את זה כחלק מוויקי? הרעיון הוא לסמן את כל התגים התבניות והקישורים כהערה שאינה נראית. הוספתי אופציה להגדיר תבניות שכן רוצים לראות. צירפתי מספר תמונות־מסך של איך נראה קובץ במצב עריכה. הקוד נמצא אצלי ב־OneDrive\wikitext-clean-edit.zip .

::: אני מניח שאם תעלה את זה במזנון ותתגבש הסכמה, ניתן לבקש את זה בפאבריקטור [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:46, 20 ביולי 2026 (IDT)
:
: מה דעת חברי הקהילה בנושא?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 21 ביולי 2026 (IDT)

::כל עוד שזה לא יוצר כאוס בעריכה הקיימת, וכל עוד שלא נכפה עלינו כברירת מחדל - אין לי התנגדות. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:11, 21 ביולי 2026 (IDT)
::: לדעתי, תחילה יש ליצור עבור זה גאדג'ט או תוסף פרטי שאינו רשמי, ולבדוק אותו על ידי משתמשים שונים. לצערי אין לי נסיון בתחום ואינני בקי בנהלים ובפרוצדורה הדרושה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 21 ביולי 2026 (IDT)
:::: גם אני לא מכיר את הנהלים. אבל אני מנחש שאין צורך ביצירת תוסף לעריכה חזותית, כיוון שכבר קיימת הרחבה כזו במדיה-ויקי, ורק צריך לבקש להפעיל אותה בוויקיטקסט. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • י' באב ה'תשפ&quot;ו • 18:28, 23 ביולי 2026 (IDT)
::::: השאלה היא האם בעריכה החזותית שלהם יש את התכונות והפיצ'רים ש[[משתמש:מאירושולי]] מבקש.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:39, 23 ביולי 2026 (IDT)

== שתי שאלות: אחסון מודל חישובי (Catala) והעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים ==

שלום לכולם,

אני עובד על מודל פתוח לחישוב שכר עובדי הוראה (רפורמת &quot;אופק חדש&quot;), המבוסס על המקורות המשפטיים הרלוונטיים. עלו לי שתי שאלות שאשמח לכיוונכם לגביהן:

'''1. מהו המקום המתאים לאחסון קוד Catala?'''
Catala היא שפה ייעודית לכתיבת דין כקוד מחשב — ייצוג חישובי, קריא-מכונה, של החוק. האם יש מקום למודל כזה במסגרת ספר החוקים הפתוח או בפרויקטי ויקימדיה, או שהבית הטבעי שלו הוא מאגר קוד חיצוני (GitHub / GitLab וכד')? האם קיים בפרויקט עניין בייצוג חישובי של חוקים לצד הנוסח הטקסטואלי?

'''2. מהו המקום המתאים להעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים?'''
בשונה מחקיקה, הסכמים קיבוציים (למשל הסכמי &quot;אופק חדש&quot; והסכמי מסגרת במגזר הציבורי) אינם חיקוק, ולהבנתי הם מעוררים שאלת זכויות יוצרים (הצדדים הם המדינה וההסתדרות, וההסכמים חדשים — 2008 ואילך). האם יש מקום בוויקיטקסט / בספר החוקים הפתוח לנוסח משולב של הסכמים כאלה, או שהם מחוץ לתחום הפרויקט? ואם מחוץ לתחום — האם ידוע לכם על יעד פתוח מתאים אחר?

תודה רבה, ואשמח לכל כיוון,
[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 12:18, 23 ביולי 2026 (IDT)
: מתייג לדיון את [[משתמש:Fuzzy]].{{כ}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:44, 23 ביולי 2026 (IDT)

שאלות טובות. {{ש}}
לגבי '''1.''', המקום לאחסון קוד אינו בספר החוקים הפתוח. אפשר לפתוח ספרייה יעודית באתר האחסון של הפרויקט (https://olaw.org.il) או ב-git ייעודי לכך. לכל היותר יש מקום להוסיף קישורים לקוד, בדומה לקישורים לתקן AKN:IL (מופיעים במקור אבל עדיין לא נעשה שימוש בקודים הללו). {{ש}}
לגבי '''2.''', ההסכמים הקיבוציים נמצאים כבר במאגר של עמותת התמנון - [https://journaliststudio.google.com/pinpoint/search?collection=e1f7c7f73d410f50 מאגר בר-חיפוש ב-pinpoint]. מכיוון שיש עשרות אלפי הסכמים קיבוציים, אין מקום להעלות אותם לפרויקט ספר החוקים הפתוח. אפשר לבנות דף המפרט את ההסכמים הקיבוציים הענפיים עם הפניות לקבצי ההסכמים שבתוקף. {{ש}}
בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:36, 23 ביולי 2026 (IDT)

::תודה רבה! רק להשלמה — התכוונתי לנוסח משולב של הסכם ענפי, לא לקבצים הגולמיים (שאותם באמת אפשר למצוא בהתמנון וברשם).
::
::מכיוון שהפרויקט עוסק בדיוק בנוסח משולב, תהיתי אם יש בו עניין או מקום בנוסח משולב של שרשרת הסכמים ענפית — למשל &quot;אופק חדש&quot; (ההסכם הבסיסי + התיקונים) — או לחלופין דף אינדקס של השרשרת עם תאריכי תוקף והפניות. או שהסכמים קיבוציים פשוט אינם בתחום הפרויקט, שעוסק בחוקים ותקנות?
::
::ואם אכן מחוץ לתחום — מה היית מציע כפתרון? היכן לדעתך נכון שנוסח משולב כזה יימצא, אם בכלל?
::
::תודה,
::[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 14:00, 23 ביולי 2026 (IDT)

== Request for comment (the future of Abstract Wikipedia) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies if this has not yet been translated into your wiki's language. {{int:Please-translate}}

You are invited to voice your opinions in a [[:m:Requests for comment/The future of Abstract Wikipedia|request for comment about the future of Abstract Wikipedia]]. {{Int:Feedback-thanks-title}}
[[:m:User:Kowal2701|Kowal2701]] ([[:m:User talk:Kowal2701|talk]])  15:25, 24 ביולי 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:DreamRimmer@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;

== הוספת עץ תנאים.אמוראים  ==

[[קובץ:עץ תנאים.אמוראים מרחף.png|ממוזער|250px|עץ התנאים והאמוראים]]     

הוספתי לירושלמי מאיר תכונה שכאשר העכבר מעל שם של חכם מופיע עץ שמראה מי היו רבותיו ותלמידיו אני רוצה להוסיף גם לבבלי אם אין התנגדות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 18:52, 29 ביולי 2026 (IDT)
: אני מתנגד להוסיף לבבלי הרגיל. אם להוסיף, אז רק לבבלי שבמרחב הביאור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:23, 29 ביולי 2026 (IDT)
: לצערי אני מסכים עם נחום. לא בטוח אפילו שאנשים רוצים אותם במרחב של הביאור... אני אישית הייתי חושב שזה מעצבן שיופיע 15 פעמים בדף אחד את העץ יוחסין של רבא או אביי... למה לא להסתפק לשים בדף של הקטגוריה של &quot;אביי&quot; או &quot;רבא&quot; את הפיצ'ר הזה? נשמע לי מוגזם שיופיע בכל פעם שמוזכר שמו על הדף - גם עבור הפרויקט של ביאור ירושלמי של &quot;מאירושולי&quot; עצמו.. זו דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:22, 29 ביולי 2026 (IDT)
:: זה אכן מתאים הרבה יותר לדף הקטגוריה מאשר לדפי הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:20, 30 ביולי 2026 (IDT)
:::הרעיון שזה יופיע כשרוצים לראות את זה אם אני רואה מחלוקת בין שני חכמים מעניין אותי לראות מאיזה ישיבה הם באו מי היו רבותיהם מי היו תלמידהם [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:09, 30 ביולי 2026 (IDT)
:::: בשביל זה יש את דפי הקטגוריה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:00, 30 ביולי 2026 (IDT)

== בקשת אישור: השלמת חלוקת דפים (דפוס וילנא) בתלמוד הירושלמי באמצעות בוט ==

שלום, כאן מאירושולי (באמצעות חשבון הבוט). בתלמוד הירושלמי במרחב הראשי, חלק מהמסכתות מחולקות לפי דפי דפוס וילנא — דפי ההלכות מכילים תגי קטע (&lt;קטע התחלה=יב א/&gt; וכד'), וקיימים דפי תצוגה &quot;ירושלמי מסכת דף עמוד&quot; המורכבים בעזרת תבנית {{תב|עמוד ירושלמי}} (כפי שנעשה בברכות, שבת, פסחים, יומא ועוד). אבל בכ-24 מסכתות החלוקה הזו חסרה לגמרי או כמעט לגמרי — בהן עירובין, ביצה, כתובות, קידושין, רוב סדר נזיקין ורוב סדר זרעים.

אני מבקש אישור להשלים זאת באמצעות הבוט, בשני שלבים:
# '''הוספת תגי קטע בדפי ההלכות הקיימים''' — תיוג בלבד בגבולות דפי וילנא, ללא שום שינוי בנוסח הטקסט עצמו. מיקומי המעברים יילקחו מ[[ביאור:ירושלמי מאיר]] (שכולל את סימוני דפי וילנא לאורך כל הטקסט), ויאומתו ביישור מילולי מול נוסח המרחב הראשי, כולל בדיקות עקביות (רצף דפים עולה, כיסוי מלא של כל מסכת).
# '''יצירת דפי &quot;ירושלמי &lt;מסכת&gt; דף &lt;דף&gt; &lt;עמוד&gt;&quot;''' — דפי שורה אחת עם {{תב|עמוד ירושלמי}}, בדיוק במתכונת הקיימת בברכות.

ההיקף: כ-1,400 עמודים בכ-24 מסכתות. אתחיל במסכת אחת כפיילוט (למשל עירובין) ואמתין למשוב לפני המשך. אם יש מקום מתאים יותר לבקשה כזו, או הסתייגות מהמהלך — אשמח להכוונה. תודה! [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:14, 30 ביולי 2026 (IDT)
:'''תוספת — ממצאי פיילוט ושאלת השלמת טקסט חסר''': הרצנו יישור &quot;על יבש&quot; על עירובין ([[ביאור:ירושלמי מאיר/פיילוט חלוקת דפים עירובין|הדוח המלא]]): 95 מתוך 95 הדפים שיש להם טקסט במרחב הראשי יושרו בהצלחה (82 מהם בעיגון מדויק). אבל התגלה שבפרקים ח–י של עירובין דפי ההלכות מכילים רק את המשנה — הגמרא עצמה חסרה במרחב הראשי, וכנראה כך גם במסכתות נוספות. לכן שאלה נוספת לקהילה: האם להשלים את הטקסט החסר? מקור אפשרי תואם-רישיון: הטקסט העברי של מהדורת גוגנהיימר בספריא (CC-BY, מבוסס דפוס ונציה, מנוקד — הניקוד ניתן להסרה), או לחלופין נוסח המקור המוקלד ב[[ביאור:ירושלמי מאיר]] (הקלדה שלנו, נמסרת ברישיון האתר). נשמח להכוונה גם בשאלת הנוסח (ונציה/וילנא) וגם בשאלת המקור המועדף. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:44, 30 ביולי 2026 (IDT)
:'''עדכון — הפיילוט בוצע''': חלוקת הדפים הושלמה בעירובין פרקים א–ז (66 דפי הלכות תויגו, 90 דפי תצוגה נוצרו, למשל [[ירושלמי עירובין דף י ב]]). פירוט מלא ורשימת הגבולות המשוערים: [[ביאור:ירושלמי מאיר/פיילוט חלוקת דפים עירובין]]. נשמח לביקורת לפני שנמשיך למסכתות נוספות. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:55, 30 ביולי 2026 (IDT)
::אני יכול לבצע זה לא פוגע במה שקיים ואם תחליטו שלא תמיד אפשר לבטל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:56, 31 ביולי 2026 (IDT)
::: לי אישית אין התנגדות, ואם בתוך שבוע לא יהיו הסתייגויות מצד משתמשים נוספים, תוכל להתקדם. שבת שלום, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:04, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::הייתי מעדיף כמה שיותר מהר אני יוצא ל3 חדשי מילואים עוד כשבועיים והייתי רוצה שהכל יסתיים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:46, 31 ביולי 2026 (IDT)
:::::אני יכול להריץ עכשיו 
:::::מקסימום לא רוצים נבטל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:51, 31 ביולי 2026 (IDT)
:::::: {{נגד}}. אסביר בהמשך. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  17:52, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::::: לא אספיק לפני שבת להסביר. אשתדל להגיב במרוכז גם על הבקשות האחרות במוצ&quot;ש. אם אשכח תרגיש בנוח לנדנד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  18:06, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::::::מה קורה הכנתי הכל הייתי שמח להריץ הלילה מה הסיבות נגד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:06, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::: אז ככה. אני מתנגד לכל מתן גישה לבינה המלאכותית לבצע עריכות מחשבון. &lt;br&gt; הבוטים שאתה יוצר נכתבים על ידי בינה מלאכותית, וחלק מהעריכות שמבוצעות צועקות כאילו נעשו ממש על ידי הבינה המלאכותית - למשל הסקריפטים שהעלת (מתקצירי העריכה), ומספר דפים שיצרת. &lt;br&gt; לא התעמקתי בפעולות שאתה מציע, ואינני מתנגד שיבוצעו אם יעבור אחד ממפעילי הבוטים על כל הקוד ויאשר שהוא בטיחותי (והתחייבות מצידך שלבינה מלאכותית אין גישה לביצוע עריכות בפועל). אך אני לא מוכן לבוטים שנכתבים על ידי LLM בלי פיקוח מתכנת אנושי. &lt;br&gt; רק נקודה קטנה: כמות העריכות שאתה מבצע בכל דף הופכת את דף הגרסאות לבלתי נסבל לצפייה. הגישה של &quot;נעשה ומקסימום נבטל&quot; שגויה. קודם מסיימים לגבש מה לעשות, לאחר מכן ניתן לעשות. ראיתי דפים שהבוט שלך עשה בהם עשרות עריכות מינוריות. גם אם זה לא מופיע בשינויים אחרונים, העריכות עדיין קיימות ומציקות. שים לב לכך.. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:06, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::אני חושב שבינה עדיפה עשרות מונים על פני בוט כיוון שהיא יכולה לבדוק מצבים משתנים מה שחוסך הרבה מאד טעויות אסור לעצור את הקידמה מסכים שהתגובות רובוטיות אבל העבודה מדהימה במיוחד שבמקרה הזה לא מדובר בעריכה אלא בסידור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:11, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::: לצערי אני נאלץ להסכים עם נריה. הבינה המלאכותית עדיין לא הגיעה למצב שניתן לסמוך עליה לרוץ לבד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:14, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::הרבה שנים ניסיתי ליצר עץ ללא הצלחה והבינה יצרה את זה בכמה דקות יש עוד הרבה מה לשפר אבל שום בוט לא היה עושה את זה אני מנסה ליצור עץ של כל המחלוקות וכללי הפסיקה שכל מי שלומד יוכל ללחוץ ולראות את כיוון ההלכה לא מכיר דרך שבוט יעזור בזה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:18, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::: לבינה המלאכותית יש יתרונות, ואפשר לעשות איתה המון. אבל צריך להבין מה אתה עושה. לתת לבינה מלאכותית גישה לעריכה בחשבון מסוכנת (וזכורני שגם עוברת על מדיניות קרן ויקימדיה). אבקש שתאפס את הסיסמה ותנתק את הגישה של הבינה המלאכותית לעריכה. תעדכן בבקשה שעשית זאת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::הבינה לא צריך סיסמה הוא משתמש בכרום כאילו אני עובד ידנית רק ביקAתי ממנו להדליק דגל בוט קוד אחר שאני מריץ משתמש בסיסמה אבל לא מבצע שינויים רק קורא את קבצי הקול מתמלל ממזג עם דברי התוס ושומר אצלי במחשב [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:56, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::: אסור על פי תנאי השימוש לתת את הסיסמה לגורם שלישי. זו פירצת אבטחה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::::הבינה לא קיבל את הסיסמה הוא כתב לי קוד פייטון שאני מריץ ושם אני נותן את הסיסמא הוא עצמו רק על הכרום שלי בלי סיסמא זה פיצר חדש שניכנס רק ביום שישי שעבר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:07, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::::::::זה הפקודה שהוא יצר $env:WIKI_USER = &quot;Meirveshulibot@שם-ההרשאה&quot;
::::::::::::::::$env:WIKI_BOT_PASS = &quot;סיסמת-הבוט&quot;
::::::::::::::::python C:\Users\user\Desktop\wikibot\upload_ready.py  אני כותב את זה בקומנד ליין ורק שם מצרף את הסיסמא [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:09, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::::::אני מבין שזה לא מוכר אבל בינה יכול להיכנס בשמי ללא צורך בסיסמא אם אני פותח אותו כאקסטנשיין לכרום [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:10, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

העניינים הטכניים הם מעל הראש שלי ואני אשאיר אותם לדיון אצל מביני העניין. עם זאת אני כן מבקש ממשתמש מאירושולי להתחשב בעדיפויות של הסטטוס קוו גם אם נראה מסורבל ומיותר. הרצון והחשק וההתלהבות לקדם ולבצע משימות ״לפני שהולכים למילואים״ זה בהחלט מבורך ונובע ממקום טוב.  אבל מאידך חברי הקהילה כאן מלווים את האתר כאן דומני מעל 15 שנה אם לא יותר, ואני מבקש להתחשב בהסתייגויות שלהם - גם אם דוחה את הקידמה של הפרויקט בעוד חודש או יותר. כמו כן אני מבין כמה זה קשה להיות נלהב לבצע משהו ואז לשבת ולהמתין שבוע ימים עד אשר ממתינים לחברי הקהילה להתייחס למשהו או לקיים דיון. אבל בפועל חברי הקהילה מנהלים חיים שלמים וגדושים מחוץ לויקיטקסט , וצריכים להכיר בכך ולתת להם זמן להגיב בפנאי הסביר שיש להם.

בברכת הצלחה רבה לכל העוסקים במלאכת הקודש, —[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 08:48, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

:אני לא מתכוון לעשות דבר נגד רצונכם אבל אני חושב שהבינה כבר בכל מקום וזו תהיה טעות למנוע את השימוש בה דווקא כאן במקום שהיא יכולה לתרום כל כך הרבה לקידום הלימוד של ספרי הקדש [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-41547-32|&amp;#126;2026-41547-32]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-41547-32|שיחה]] 09:21, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:: זה שהבינה כבר בכל מקום לא אומר שאנחנו צריכים לתת לה להתגלח על הזקן שלנו. היא עדיין סובלת ממחלות ילדות ולא ניתן לסמוך עליה עדיין. לתת בה אמון יכול לגרום כאן נזק שיהיה מאוד קשה לתקן אחר כך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:35, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::האם אני יכול להשתמש בבינה בביאור שאני מוסיף אני מתכוון לעבור על הכל ולודא שהדברים נכונים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:44, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::: אם לבינה אין גישת עריכה לוויקיטקסט, אז כן. תעשה העתק הדבק מהטקסט של ויקיטקסט לאתר של הבינה ובחזרה. לתת גישה לבינה לעריכה, זה בשום אופן לא. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:03, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

== בקשה מעורכי הממשק: התקנת שני גאדג'טים לירושלמי מאיר (ניווט שמע ועץ מסורת) ==

שלום לכולם, כאן מאירושולי (כותב מחשבון הבוט, כפי שסוכם עם [[משתמש:Nahum|נחום]]).

במסגרת [[ביאור:ירושלמי מאיר]] — מהדורה מבוארת של הירושלמי הכוללת שיעורי שמע — פיתחנו שני גאדג'טים קטנים, ואני מבקש מעורכי הממשק להתקינם. שניהם נבדקו בפועל ופועלים.

=== 1. ניווט שמע לפי הלכה ===
בכל דף בפרויקט מוטמע שיעור שמע שלם (כעשר דקות לדף). כדי לשמוע הלכה מסוימת צריך כיום לחפש אותה ידנית בתוך השיעור. הגאדג'ט מוסיף לחצן {{כ}}🎧 בכותרת כל הלכה ובתחילת כל עמוד ב, ולחיצה עליו מקפיצה את הנגן לנקודת ההלכה ומתחילה השמעה. לצדו שני חצי דילוג של חמש שניות, לכיוונון בזמן ההאזנה.

הזמן נקבע בשתי דרכים: אם סומן זמן מדויק בוויקיטקסט ({{תב|ירו&quot;מ-שמע}}) — לפיו; ואם לא — לפי מיקום ההלכה בטקסט הדף ביחס לאורך קובץ השמע, שנקרא מהנגן עצמו. כלומר הגאדג'ט '''אינו דורש שום שינוי בדפים''' ועובד מיד בכולם, ואפשר לדייק בהדרגה. מי שרשאי לערוך את הדף רואה גם לחצן {{כ}}✎ הפותח חלון קטן שבו אפשר לקחת את הזמן מהנגן ולשמור אותו בוויקיטקסט בלחיצה.

תיעוד וקוד: [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט שמע לפי הלכה]].

=== 2. עץ מסורת מרחף ===
ריחוף על שם חכם מציג את רבותיו ותלמידיו בחלון צף, ומאפשר שוטטות רציפה בעץ המסורת. יתרון נוסף: כשהגאדג'ט פעיל נוכל להסיר את החלונות הצפים מהוויקיטקסט, ומכסת ה-post-expand include size של הדפים הגדולים תרד מ~90% לאזור ה-40%. הבקשה עלתה כאן קודם ונחום הפנה אותי לעורכי הממשק.

תיעוד וקוד: [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט עץ מרחף]].

=== מה נדרש ===
ריכזתי בדף אחד את שורות ההגדרה, הקוד והתיאורים לשני הגאדג'טים, כך שההתקנה תהיה קצרה: '''[[ביאור:ירושלמי מאיר/מוכן להתקנה כגאדגט]]'''.

שני הגאדג'טים מוגבלים לדפי ביאור:ירושלמי מאיר בלבד ואינם משפיעים על שאר האתר. מבחינתי מוטב להתקין '''ללא ברירת מחדל''', כהצטרפות מרצון בהעדפות, ואם יתברר שהכול חלק — לשקול הפעלה רחבה יותר.

{{פינג|Amire80|Fuzzy|Neriah|Ori229|Shalomori123|לוכסן}} — אודה מאוד לעזרתכם, וכמובן אשמח להערות או לשינויים בקוד. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 15:30, 30 ביולי 2026 (IDT)
: בהמשך לתשובתי למעלה: לא אכניס קוד שנכתב על ידי בינה מלאכותית בלי שמתכנת אנושי (עורך האתר) יעבור עליו באופן מלא ויאשר אותו. אני לא מתכוון לעשות את זה. כיוון שגם הודעה זאת נכתבה על ידי בינה מלאכותית לא אגיב יותר בפירוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:09, 1 באוגוסט 2026 (IDT)</text>
      <sha1>hh7mu6exfuin6lsizqdsxi7ov6w1k2f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ארגז חול</title>
    <ns>4</ns>
    <id>1349</id>
    <revision>
      <id>3037668</id>
      <parentid>3026428</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T13:58:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3037668</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10493" sha1="1tiww8go56emw82q4cuc27y55tjloq1" xml:space="preserve">{{ארגז חול}}
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
{{ניווט כללי}}
== בדיקת סימון מחלוקות — מסכת ברכות ==
'''מקרא:''' &lt;span style=&quot;color:#2563a8;font-size:130%&quot;&gt;&amp;#9679;&lt;/span&gt; הכרעת הגמרא &amp;nbsp;
&lt;span style=&quot;color:#1f9d55;font-size:130%&quot;&gt;&amp;#9679;&lt;/span&gt; לפי כלל &amp;nbsp;
&lt;span style=&quot;color:#c0392b;font-size:130%&quot;&gt;&amp;#9679;&lt;/span&gt; חריג מתועד &amp;nbsp;
&lt;span style=&quot;color:#9c9689;font-size:130%&quot;&gt;&amp;#9679;&lt;/span&gt; לא נקבע

ריחוף על נקודה מציג תקציר; לחיצה על מספר ההערה מובילה לפרטים ולקישורי הרמב&quot;ם/שו&quot;ע.


=== דף ב עמוד א ===
[דף ב עמוד א] &lt;strong&gt;משנה:&lt;/strong&gt; &lt;span style=&quot;color:#1f9d55;font-size:130%;line-height:0&quot; title=&quot;רבן גמליאל · רבי אליעזר · חכמים — לפי כלל שמות: יחיד ורבים — הלכה כרבים&quot;&gt;&amp;#9679;&lt;/span&gt;{{הערה|'''מחלוקת:''' רבן גמליאל · רבי אליעזר · חכמים — '''מצב:''' 🟢 לפי כלל שמות — '''נימוק:''' יחיד ורבים — הלכה כרבים — '''כלל:''' יחיד ורבים — הלכה כרבים — '''ההלכה במקורות:''' [https://www.sefaria.org.il/Mishneh_Torah,_Reading_the_Shema_1.9 רמב&quot;ם] · [https://www.sefaria.org.il/Shulchan_Arukh,_Orach_Chayim_235.1 שולחן ערוך] · [https://www.sefaria.org.il/Tur,_Orach_Chayim_235 טור] · [https://www.sefaria.org.il/Sefer_Mitzvot_Gadol,_Positive_Commandments_18 Sefer Mitzvot Gadol]}}מאימתי קורין את שמע בערבין? {{שוליים|א}}משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. &lt;span style=&quot;color:#1f9d55;font-size:130%;line-height:0&quot; title=&quot;רבן גמליאל · חכמים — לפי כלל שמות: יחיד ורבים — הלכה כרבים&quot;&gt;&amp;#9679;&lt;/span&gt;{{הערה|'''מחלוקת:''' רבן גמליאל · חכמים — '''מצב:''' 🟢 לפי כלל שמות — '''נימוק:''' יחיד ורבים — הלכה כרבים — '''כלל:''' יחיד ורבים — הלכה כרבים — '''ההלכה במקורות:''' [https://www.sefaria.org.il/Mishneh_Torah,_Reading_the_Shema_1.9 רמב&quot;ם] · [https://www.sefaria.org.il/Shulchan_Arukh,_Orach_Chayim_235.3 שולחן ערוך] · [https://www.sefaria.org.il/Tur,_Orach_Chayim_235 טור] · [https://www.sefaria.org.il/Sefer_Mitzvot_Gadol,_Positive_Commandments_18 Sefer Mitzvot Gadol]}}וחכמים אומרים: {{שוליים|ב}}עד חצות. רבן גמליאל {{שוליים|ג}}אומר: עד שיעלה עמוד השחר
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|מעשה ובאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע. - אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר; {{שוליים|ד}}הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר, {{שוליים|ה}}וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר, אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה.}}

&lt;strong&gt;גמ’:&lt;/strong&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא| תנא היכא קאי דקתני מאימתי? ותו, מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא! - תנא אקרא קאי, דכתיב בשכבך ובקומך. והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ואי בעית אימא: יליף מברייתו של עולם, דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. אי הכי, סיפא דקתני {{שוליים|ו}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה - לתני דערבית ברישא! - תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית, עד דקאי בשחרית - פריש מילי דשחרית, והדר פריש מילי דערבית.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה - משעת צאת הכוכבים, לתני משעת צאת הכוכבים! - מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כהנים אימת קא אכלי בתרומה - משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן: דכפרה לא מעכבא. כדתניא: ובא השמש וטהר – {{שוליים|ז}}ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש, והאי וטהר - טהר יומא,}}

=== דף ב עמוד ב ===
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[ דף ב עמוד ב] דילמא ביאת אורו הוא}} &lt;small&gt;זריחה&lt;/small&gt;, {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומאי וטהר - טהר גברא! - אמר רבה בר רב שילא: אם כן לימא קרא ויטהר, מאי וטהר - טהר יומא. כדאמרי אינשי איערב שמשא ואדכי יומא. במערבא הא דרבה בר רב שילא לא שמיע להו, ובעו לה מיבעיא: האי ובא השמש ביאת שמשו הוא, ומאי וטהר - טהר יומא, או דילמא ביאת אורו הוא, ומאי וטהר - טהר גברא? והדר פשטו לה מברייתא, מדקתני בברייתא סימן לדבר צאת הכוכבים שמע מינה: ביאת שמשו הוא, ומאי וטהר - טהר יומא.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ורמינהו: מאימתי קורין את שמע בערבין? משהעני נכנס לאכול פתו במלח, עד שעה שעומד ליפטר מתוך סעודתו. &lt;span style=&quot;color:#1f9d55;font-size:130%;line-height:0&quot; title=&quot;רבי מאיר · חכמים — לפי כלל שמות: יחיד ורבים — הלכה כרבים&quot;&gt;&amp;#9679;&lt;/span&gt;{{הערה|'''מחלוקת:''' רבי מאיר · חכמים — '''מצב:''' 🟢 לפי כלל שמות — '''נימוק:''' יחיד ורבים — הלכה כרבים — '''כלל:''' יחיד ורבים — הלכה כרבים — '''ההלכה במקורות:''' [https://www.sefaria.org.il/Arukh_HaShulchan,_Orach_Chaim_235.18 ערוך השולחן] · [https://www.sefaria.org.il/Arukh_HaShulchan,_Orach_Chaim_235.10 ערוך השולחן] · [https://www.sefaria.org.il/Arukh_HaShulchan,_Orach_Chaim_267.5 ערוך השולחן]}}סיפא ודאי פליגא אמתניתין; רישא, מי לימא פליגי אמתניתין? - לא, עני וכהן חד שיעורא הוא. ורמינהו}}
{{הל&quot;מ-רק-ריף|תנו רבנן }}מאימתי מתחילין לקרות קריאת שמע בערבית? - משעה שבני אדם נכנסין לאכול פתן בערבי שבתות, דברי רבי מאיר וחכמים אומרים: משעה שהכהנים זכאין לאכול בתרומתן, סימן לדבר צאת הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, שנאמר ואנחנו עושים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים, ואומר והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה{{הל&quot;מ-ריף-ראש|.}} {{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי ואומר? - וכי תימא מכי ערבא שמשא ליליא הוא, ואינהו דמחשכי ומקדמי, תא שמע: והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה &lt;span style=&quot;color:#9c9689;font-size:130%;line-height:0&quot; title=&quot;רבי יהושע · רבי מאיר · רבי חנינא · רבי אליעזר — לא נקבע: אין כלל או הכרעה מזוהים&quot;&gt;&amp;#9679;&lt;/span&gt;{{הערה|'''מחלוקת:''' רבי יהושע · רבי מאיר · רבי חנינא · רבי אליעזר — '''מצב:''' ⚪ לא נקבע — '''נימוק:''' אין כלל או הכרעה מזוהים — '''ההלכה במקורות:''' [https://www.sefaria.org.il/Arukh_HaShulchan,_Orach_Chaim_235.18 ערוך השולחן] · [https://www.sefaria.org.il/Arukh_HaShulchan,_Orach_Chaim_235.10 ערוך השולחן] · [https://www.sefaria.org.il/Arukh_HaShulchan,_Orach_Chaim_267.5 ערוך השולחן]}}קא סלקא דעתך דעני ובני אדם חד שעורא הוא, ואי אמרת עני וכהן חד שעורא הוא - חכמים היינו רבי מאיר! אלא שמע מינה: עני שעורא לחוד וכהן שעורא לחוד! - לא, עני וכהן חד שעורא הוא, ועני ובני אדם לאו חד שעורא הוא. - ועני וכהן חד שעורא הוא? ורמינהו:. מאימתי מתחילין לקרות שמע בערבין? - משעה שקדש היום בערבי שבתות, דברי רבי אליעזר. רבי יהושע אומר: משעה שהכהנים מטוהרים לאכול בתרומתן. רבי מאיר אומר: משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן. אמר לו רבי יהודה: והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים! רבי חנינא אומר: משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח. רבי אחאי, ואמרי לה רבי אחא, אומר: משעה שרוב בני אדם נכנסין להסב. ואי אמרת עני וכהן חד שעורא הוא - רבי חנינא היינו רבי יהושע! אלא לאו שמע מינה: שעורא דעני לחוד, ושעורא דכהן לחוד, שמע מינה. הי מינייהו מאוחר? - מסתברא דעני מאוחר, דאי אמרת דעני מוקדם - רבי חנינא היינו רבי אליעזר אלא לאו שמע מינה דעני מאוחר, שמע מינה. אמר מר: אמר ליה רבי יהודה: והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים. שפיר קאמר ליה רבי יהודה לרבי מאיר! - ורבי מאיר, הכי קאמר ליה: מי סברת דאנא אבין השמשות דידך קא אמינא? אנא אבין השמשות דרבי יוסי קא אמינא. דאמר רבי יוסי: בין השמשות כהרף עין. זה נכנס וזה יוצא ואי אפשר לעמוד עליו. }}

{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>1tiww8go56emw82q4cuc27y55tjloq1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037688</id>
      <parentid>3037668</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T15:41:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3037688</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="132311" sha1="10zwkj32isrkib0f51a7o23xbkp0guv" xml:space="preserve">{{ארגז חול}}
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|ראשון||שני}}
==פרק ראשון - מאמתי קורין==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|1:51}} &lt;/span&gt;
&lt;span id=&quot;דף_א_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
{{ב|QR|[[קובץ:איר ברכות פרק חמישיפרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|100px|כולל שיעורי שמע]]}} [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]][[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|א|א| משה לונץ=17|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|משה לונץ=|שדה יהושע=|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{מתני'|ברכות א א}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פתיחת המסכת|מא{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}מתי קורין]] את שמע בערבין? {{שוליים|א_א}}משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן, עד סוף האשמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רת הראשונה, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_ב}}עד חצות. {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|א_ג}}עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ד}}הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כל הנאכלים ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע בבית הכנסת|אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן]] תני {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור| (רבא) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי&quot;}}: משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת. ותני עלה: קרובים דבריהן להיות שוין.
===&lt;span id=&quot;דף_א_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:01}}&lt;/span&gt;===
{{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|א|ב|משה לונץ=18|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=25|פולדא=5|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=11|זהב הארץ=15|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתא חמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא וראה}} משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן {{ירו&quot;מ-הוסר|איממא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יממא}} הוא, ועם כוכביא הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד בצאת הכוכבים}} משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר}} שעה ותרתי ליליא הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים}} ואת אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} קרובים דבריהן להיות שוין? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}פתר בא{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לין כופרניא דקיקי{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}א, {{ירו&quot;מ-ביאור|בכפרים קטנים}} דאורחיהון מסתלקא {{ירו&quot;מ-ביאור|שמסיימים מלאכתם}} עד דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|איממא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יממא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שעדין יום}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפללים ערבית מוקדם ונכנסים לאכל מקדם}}, דצדי לון מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}קמי חיותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפחד החיות}} תני: {{שוליים|א_ו}}הקורא ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו, אלא כדי לעמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ד בתפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לה מתוך דבר {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שלתורה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתפילות באמצע תקנום}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ששלושת התפילות מוקמו בין שני קריאות שמע: קריאת שמע של שחרית, שמונה עשרה של שחרית, שמונה עשרה של מנחה,שמונה עשרה של ערבית, קריאת שמע של ערבית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועיקר קריאת שמע של ערב זה על המיטה. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ירמיה}}: {{שוליים|א_ז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ספק קרא שמע|ספק ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}רך על מזונו ספק לא ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}רך]] צריך לברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא דבר תורה}}, דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת&quot;. ספק התפלל ספק לא התפלל, אל יתפלל. ודלא כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_ח}}ולואי שיתפלל אדם כל היום כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לו, למה שאין תפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לה מפסדת. ספק קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע}} ספק לא קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהו}}? נשמענה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}}: הקורא ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. וק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לאו ספק הוא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי קודם לכן זה בין השמשות שהוא ספק מן הלילה ספק מן היום}}, ואת אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} צריך לקרות! הדא אמרה {{שוליים|א_ט}}ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: סימן לדבר משיצאו הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ד טו]]) &quot;ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים&quot;. וכתיב ([[נחמיה ד טז]]) &quot;והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה&quot;. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות וצאת הכוכבים|כמה כוכבים יצאו ויהא לילה]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר פפא}}: {{שוליים|א_י}}כוכב אחד וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י יום. שנים ספק לילה. שלשה וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י לילה. שנים ספק? והכתיב &quot;עד צאת הכוכבים&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והלא}} מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}עוט כוכבים שנים. קדמיא {{ירו&quot;מ-ביאור|הראשון}} לא מתחשב. בערב שבת, ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, מביא חטאת. במוצאי שבת, ראה כוכב אחד ועשה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ב|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=25|פולדא=6|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} מלאכה, מביא חטאת. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, פטור. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעי: אין {{ירו&quot;מ-ביאור|אם}} תימר שנים ספק, ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה. ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים. ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת, בשחרית וקצר כחצי גרוגרת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן, ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה, ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים. הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא. {{ירו&quot;מ-ביאור|באלו הכוכבים שאין דרכם להראות ביום}} ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל באלו שדרכם להראות ביום}} לא משערין בהון. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד שיראו שלושה כוכבי חוץ מכוכב נגה שנראה אף ביום}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב דרומנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודא בן פזי}}: כוכב אחד ודאי יום. שנים לילה. ולית ליה ספק? {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי לדעת כולם זמן בין השמשות הוא ספק מן היום ספק מן הלילה}}. אית ליה ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|בזמן ש}}בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כוכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|הראשון}} לכוכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|השני}}. תני: כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום. &lt;span id=&quot;דף_ב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ב|ב|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{שוליים|א_יא}}הכסיפו זהו בין השמשות. השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות תלוי בלבנה|הלבנה בתקופתה]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שזה באמצע החדש. שהלבנה שלמה ומתחילה במזרח ושוקעת במערב}} התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות. אמר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ג|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא:}} סוף גלגל חמה לשק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת, ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: התחיל גלגל חמה לשק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ע, אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו, חזקה ביום טבל. הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא. {{ירו&quot;מ-ביאור|דרך קיצור}} ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרך ראשית}} לא בדה. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בזה מדובר}} איזהו בין השמשות? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחומא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל}} לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי ח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דה של סייף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזמן שלוקח עד ש}}נחלקה הטיפה לכאן ולכאן, זהו בין השמשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל, {{ירו&quot;מ-ביאור|כתשע דקות}} דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} הוו יתבין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}}: לא מסתברא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}סוף חצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|זהו}} כהרף עין ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא?}} אמר ליה: אוף אנא סבר כן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} לא אמר כן, אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשתי לפני}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} כד תנינן תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכות זבים}}. {{שוליים|א_יב}}ראה אחת ביום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה ולקרבן. &lt;span id=&quot;דף_ג_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:30}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ג|ב|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=26|פולדא=7|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=15|זהב הארץ=18|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמקצת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מקצת}} הראיה מהיום ומקצתה למחר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או כולה מן היום או כולה מן הלילה}}. ודאי לטומאה וספק לקרבן. {{ירו&quot;מ-ביאור|הזב נטמא בלובן וכך דינו. אם ראה ראיה אחת, הרי הוא כבעל קרי וטובל וטהור בצאת הכוכבים. אם ראה שתי ראיות אפילו ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשנים, שיכול היה בין תחילת הראיה לסופה לטבול ולהסתפג. או שראה ראיה אחת שהתחלקה לשני ימים. או שני ראיות בשני ימים רצופים הרי הוא זב קטן וצריך לספור שבעה נקיים, וביום השביעי טובל במעיין ובערב הוא נטהר. ואם ראה שלוש ראיות ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשלוש, או אחת ארוכה כשנים ואחת קצרה, או אחת קצרה שהתחלקה לשני ימים ואחת יום קדם או יום אחרי, או שלוש ראיות בשלושה ימים רצופים — הרי הוא זב גדול, וסופר שבעה נקים וטובל, ובערב הוא טהור, ולמחרת מביא קרבן. שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. להתיר לו כניסה למקדש ואכילת קדשים.}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר יוסף}} בעא {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מאן תנא ראיה נחלקת לשנים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא, ד}}אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בין השמשות כהרף עין}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|לה}} : {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}קשתה על דעתך דאת אמר: {{ירו&quot;מ-ביאור|לשיטתך שאתה אומר}} כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כן איך יתכן שיתחייב קרבן על ספק? ואם בשראה ראיה כל בין השמשות של רבי נחמיה, אז לא רק לרבי יוסי בן חלפתא חייב קרבן, אלא לדעת כולם. שהרי ראה ראיה ארוכה כשלוש ראייות, שנמצא מתחילתה ועד סופה כשתי טבילות ושני סיפוגין, והרי זו נחשבת כשלוש ראייות, ומביא קרבן לדעת הכל. ו}}למה {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי יוחנן אמר שהבריתא רק כרבי יוסי}}? אמר ליה, {{ירו&quot;מ-הוסר|קשתיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשתיך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא קשיא. כי באמת בין השמשות לדעת רבי יוסי בן חלפתא הוא רגע אחד, בתוך בין השמשות של רבי נחמיה, אלא שאנו לא יודעים איזה הוא}}. לכשיבא אליהו ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}זהו בין השמשות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז יהיה חייב קרבן. אי כשיבא אליהו}}, מאן פליג? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי יחלוק על אליהו הנביא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני: שלושה כוכבים לילה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא חברהון דרבנן}} בעי: כמה דאת אמר בערבית, נראו שלשה כוכבים, אף על פי שהחמה נתונה באמצע {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובי}} הרקיע, לילה הוא. {{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר}} אף בשחרית כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק בזריחת החמה יהיה יום. ולמה קימא לן שהיום מתחיל בעלות השחר}}? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}: כתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) &quot;השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה&quot; וכתיב ([[ויקרא כב ז|ויקרא אמור כב ז]]) &quot;ובא השמש וטהר&quot; מקיש יציאתו לביאתו. מה ביאתו משיתכסה מן הבריות. אף יציאתו לכשיתודע לבריות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא קיימא לן דמעלות השחר יום הוא}}? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ד|א|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=16|זהב הארץ=26|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: כתיב ([[בראשית מד ג|בראשית מקץ מד ג]]) &quot;הבוקר אור&quot; התורה קראה לאור בוקר. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) &quot;בבקר בבקר&quot; כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שאף עלות השחר מן היום}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית, נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין. ותני: באחד בתקופת ניסן, ובאחד בתקופת תשרי, היום והלילה שוין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}}: נלפינה {{ירו&quot;מ-ביאור|נלמד}} מדרך הארץ. שרי מלכא נפק, {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל המלך לצאת מהעיר}} אף על גב דלא נפק, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יצא}} אמרין דנפק. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך בערב. מיד שהשמש מתחילה לצאת מהעולם, אומרים שכבר לילה, אף שהשמש לא עברה את עובי הרקיעה}}. שרי עליל {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל המלך להיכנס לעיר}} . {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף גב ד}}לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} אמרי{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}ן דעל {{ירו&quot;מ-הוסר|עד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כך בבקר איך שהשמש מתחילה להיכנס לעובי הרקיעה, אומרים שכבר נכנסה ומתחיל היום, אף שעדיין לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שעתה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עברה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייעול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כביכול}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את עובי הרקיע לצאת לארץ}}. זהו שעומד ומתפלל {{שוליים|א_יג}}צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. חד אמר: כמלאכים. וחד אמר: ככהנים. {{ירו&quot;מ-ביאור|עקב בצד גודל}} מאן דאמר ככהנים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כ כג|שמות יתרו כ כג]])  &quot;לא תעלה במעלות על מזבחי&quot; שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב. ומאן דאמר כמלאכים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יחזקאל א ז]])  &quot;ורגליהם רגל ישרה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בר אנדריי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר סוטר}}: המלאכים אין להן קפיצין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפרקים}} ומה טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דניאל ז טז]]) &quot;קרבת על חד מן קמייא קיימיא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|קרב אלי אחד מן העומדים תמיד}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בברכת כהנים הציבור אומר פסוקים|זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת]], בברכה ראשונה צריך לומר: ([[תהילים קג כ]]) &quot;ברכו את ה' מלאכיו&quot; בשנייה ([[תהילים קג כא]]) &quot;ברכו את ה' כל צבאיו&quot; בשלישית ([[תהילים קג כב]]) &quot;ברכו ה' כל מעשיו&quot; במוסף &lt;span id=&quot;דף_ד_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:08}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ד|ב|משה לונץ=21|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=27|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בברכה הראשונה צריך לומר ([[תהילים קלד א]]) &quot;שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות&quot; בשנייה ([[תהילים קלד ב]]) &quot;שאו ידיכם {{ירו&quot;מ-הוסר|קודש&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קדש&quot;}} בשלישית ([[תהילים קלד ג]]) &quot;יברכך ה' מציון&quot; אם היו ארבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו ביום הכיפורים, ובתעניות}} חוזר תליתיאתא {{ירו&quot;מ-הוסר|בקדמיתא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כקדמיתא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|בתפילה מנחה כמו בשחרית}} ורביעתא {{ירו&quot;מ-הוסר|בתיניוותא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיניוותא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|בנעילה כמו במוסף}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין. משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב ([[בראשית יט טו|בראשית וירא יט טו]]) &quot;וכמו השחר עלה&quot; וגומר וכתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) &quot;השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה&quot; ומן סדום לצוער ארבעת מיל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי}} יותר הוון? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. ומניין {{ירו&quot;מ-הוסר|מאיילת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמאילת}} השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו לכתוב}} &quot;כמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|השחר עלה&quot;. ולמה כתב}} &quot;וכמו&quot; מילה מדמיא לחבירתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלמד שיש עוד זמן דומה לזה. דכמו שלמדנו שמשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין, הוא הדין מאילת השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: הדא איילתא דשחרא, מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא}} זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כן מה זה איילת השחר}} כמין תרין דקורנין דנהור, דסלקין מן מדינחא ומנהרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים}} דלמא {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}} הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: בי רבי, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גאולת ישראל קמעה קמעה|כך היא גאולתן של ישראל]]. בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[מיכה ז ח]]) &quot;כי אשב בחושך ה' אור לי&quot; כך בתחילה ([[אסתר ב כא]]) &quot;ומרדכי יושב בשער המלך&quot; ואחר כך ([[אסתר ו יא]]) &quot;ויקח המן את הלבוש ואת הסוס&quot; ואחר כך ([[אסתר ו יב]]) &quot;וישב מרדכי אל שער המלך&quot; ואחר כך ([[אסתר ח טו]]) &quot;ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות&quot;. ואחר כך ([[אסתר ח טז]]) &quot;ליהודים היתה אורה ושמחה&quot;. ואתיא ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר: משיאור המזרח עד הזריחה מהלך אדם ארבע מיל}}, כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}. דתני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה, אדם מהלך ארבעת מיל. נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) &quot;היושב על חוג הארץ&quot; וכתיב ([[איוב כב יד]]) &quot;וחוג שמים יתהלך&quot; וכתיב ([[משלי ח כז]]) &quot;בחוקו חוג על פני תהום&quot; חוג חוג לגזירה שוה. תני: עץ {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה בי רבי אלעאי}}: לא סוף דבר נופו, אלא אפילו כורתו. {{ירו&quot;מ-ביאור|גזעו}} וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים א ג]]) &quot;והיה כעץ שתול על פלגי מים&quot; תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גודלו של גן עדן, עץ חיים|עץ חיים, אחד מששים לגן]], הגן אחד מששים לעדן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית ב י|בראשית בראשית ב י]]) &quot;ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}תמצית כור, {{ירו&quot;מ-ביאור|ל' סאה}} תרקב {{ירו&quot;מ-ביאור|חצי סאה}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ה|א|משה לונץ=22|שדה יהושע=|קנייבסקי=14|סירלאו=28|פולדא=8|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר: מצרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמקובל שארכה}} מהלך ארבעים יום, וכוש מהלך {{ירו&quot;מ-הוסר|שבע}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שש}} שנים ועוד. ורבנן אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובי הרקיע}} כשני אבות הראשונים {{ירו&quot;מ-הדגשה|חמש מאות שנה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה, יצחק - 180 שנה, יעקב – 147 שנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|אשר נשבעתי לאבותכם לתת להם}} כימי השמים על הארץ&quot; וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה, כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית א ו|בראשית בראשית א ו]]) &quot;יהי רקיע בתוך המים&quot; יהי רקיע בתווך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי השמים נבראו ביום הראשון, ולמה נאמר ביום השני יהי רקיעה? אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לחים היו שמים ביום הראשון, ובשני קרשו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;אמר יהי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;יהי}} רקיע&quot; יחזק הרקיע, יקרש הרקיע, יגלד הרקיע, ימתח הרקיע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודה בן פזי}}: יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר ([[שמות לט ג|שמות פקודי לט ג]]) &quot;וירקעו את פחי הזהב&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר }}תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עובי הרקיע|עוביו של רקיע כשתי אצבעיים]]. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} פליגא. דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[איוב לז יח]]) &quot;תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק&quot; תרקיע, מלמד שהן עשויין כטס. {{ירו&quot;מ-ביאור|פח דק}} יכול שאינן בריאין? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} חזקים. יכול שהן נתרפין? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} כראי מוצק. בכל שעה ושעה נראין מוצקים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}, {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל, על ידי שהות {{ירו&quot;מ-ביאור|עם הזמן}} רפה. ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) &quot;וימתחם כאהל לשבת&quot; וכתיב &quot;חזקים&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים, על ידי שהות {{ירו&quot;מ-ביאור|עם הזמן}} הוא מעלה חלודה. ברם הכא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} &quot;כראי מוצק&quot; בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי עזריה}} אמר על הא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[בראשית ב א|בראשית בראשית ב א]]) &quot;ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלהים ביום השביעי&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכ&quot;ו}} &quot;ויברך אלהים את יום השביעי&quot; מה כתיב בתריה? ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) &quot;אלה תולדות השמים&quot; וכי מה ענין זה אצל זה? אלא יום נכנס ויום יוצא. שבת נכנס שבת יוצא. חודש נכנס חודש יוצא. שנה נכנס שנה יוצאה, וכתיב ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) &quot;אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו היום נעשו. תנן: מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כמה אשמורות ביום ובלילה|ארבע אשמורות ביום, וארבע אשמורות בלילה]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אורכם של עונה, עת ורגע|העונה, אחד מעשרים וארבעה לשעה]] העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ברכיה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} אמר: כדי לאומרו. ורבנן אמרין הרגע כהרף עין. תני {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} אומר: {{שוליים|א_יד}}שלש {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמרות הוי הלילה. מאי טעמא? דכתיב}} ([[שופטים ז יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ויבא גדעון וכ&quot;ו}} ראש האשמורת התיכונה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר ארבע משמרות הוי הלילה, דכתיב}} ([[תהילים קיט סב]]) &quot;חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך&quot; וכתיב ([[תהילים קיט קמח]]) &quot;קדמו עיני אשמורות&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}}: {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}. חד אמר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. וחרינה אמר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;חצות לילה&quot; ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot; מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} &quot;חצות לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אקום&quot; ו&quot;קדמו עיני אשמורות}}&quot;? פעמים &quot;חצות לילה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אקום}} ופעמים &quot;קדמו עיני אשמורות&quot; הא באי זה צד? בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים, חצות לילה. ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו. קדמו עיני אשמורות. מכל מקום {{שוליים|א_טו}}לא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה השחר בא ומוצא את דוד ישן}} הוא שדוד אמר: ([[תהילים נז ט]]) &quot;עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר&quot; &lt;span id=&quot;דף_ה_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:30}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ה|ב|משה לונץ=24שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=29|אהלי שם=|פנים מאירות=}} איתעיר יקרי מן קומי איקריה {{ירו&quot;מ-הוסר|דבריי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבוראי}}. איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה {{ירו&quot;מ-הוסר|דבריי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבוראי}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יקום כבודי לפני כבוד בוראי שכבודי אינו חשוב כלום בפני כבוד בוראי}} &quot;אעירה שחר&quot; אנא הוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אני הייתי}} מעורר שחרה, שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצרו מקטרגו ואומר לו: דוד, דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן, ואת אמר אעירה שחר? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דוד ביזה עצמו לכבוד המצוות|דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות]], ואת אמר ([[תהילים קיט סב]]) &quot;חצות לילה אקום&quot;? והוא אומר: ([[תהילים קיט סב]]) &quot;על משפטי צדקך&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שאספיק ללמוד משפטי ה}}’. ומה היה דוד עושה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי מנחם}}: היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו, ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומרים? ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}נור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד, והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו, והיה מנגן מאליו. הדא הוא דכתיב ([[מלכים ב ג טו]]) &quot;והיה כנגן המנגן&quot; כנגן במנגן אין כתב כאן, אלא כנגן המנגן. הכינור היה מנגן מאיליו. מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: סופה של שנייה וראשה של שלישית, הן מתכנות את הלילה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם אפשר להסביר כך}} מי כתיב {{ירו&quot;מ-הדגשה|האשמורות &quot;ה}}תיכונות&quot;? לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב אלא}} &quot;תיכונה&quot;. קדמיתא לא מתחשבא, דעד כדון ברייתא {{ירו&quot;מ-הוסר|עירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ערין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|האשמורת הראשונה לא נחשבת כיוון שעדיין אנשים ערים}} פיסקא וחכמים אומרים: עד חצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_טז}}הלכה כחכמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מפקד לחברייא {{ירו&quot;מ-ביאור|מצווה את התלמידים}}: אין בעיתון מתעסקא באוריתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אתם רוצים לעסוק בתורה בלילה ולהמשיך גם אחרי חצות}} אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין. מילתיה אמרה שהלכה כחכמים. מילתיה אמרה שא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מר דברים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמותר ללמוד תורה}} אחר אמת ויציב. {{ירו&quot;מ-ביאור|גם בלילה נהגו לאמר אמת ויציב}} תני: הקורא את שמע בבית הכנסת, בשחר, יצא ידי חובתו. בערב, לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב יוסף}}: מה טעם {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא תקנו לקרא בבית הכנסת בזמן}}? אמרו: אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ו|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע על המיטה להבריח מזיקין|בשביל להבריח את המזיקין]]. מילתיה אמרה {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך דבריו אפשר להבין}} שאין אמר דברים אחר אמת ויציב {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא מיד ישן}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}} אמר כן. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}, כד הוה נחית לעיבורה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה יורד לבית הוועד לעבר את השנה}} הוה מקבל {{ירו&quot;מ-ביאור|מתארח}} גבי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב גרוסה}}. והוה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מטמר ביני קופייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מסתתר בין השקים}} משמענא היך הוה קרי שמע. והוה {{שוליים|א_יז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לקרוא שמע שוב ושוב|קרי, וחזר וקרי]] עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהיה נרדם}} ומאי טעמא? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תחליפתא חמוי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים ד ה]]) &quot;רגזו ואל תחטאו, אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה&quot; מילתיה ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} פליגא. ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} קרי מזמורים בתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחרי קריאת שמע}}. והא תני?: אין אומר דברים {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}} אמת ויציב? פתר לה באמת ויציב של שחרית. ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר ירמיה}}: שלש תכיפות הן. {{שוליים|א_יח}}תכף לסמיכה שחיטה. {{שוליים|א_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תיכף לנטילת ידיים ברכה - במים ראשונים|תכף לנטילת ידים ברכה]]. תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ד|ויקרא ויקרא א ד-ה]]) &quot;וסמך ושחט&quot; תכף לנטילת ידים ברכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קלד ב]]) &quot;שאו ידיכם קדש וברכו את ה'&quot; {{שוליים|א_כ}}תכף לגאולה תפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים יט טו]]) &quot;יהיו לרצון אמרי פי {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגיון לפניך ה’ צורי וגואלי}}&quot; מה כתיב בתריה ([[תהילים כ ב]]) &quot;יענך ה' ביום צרה&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה, אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה, אין השטן מקטרג באותה סעודה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סמיכת גאולה לתפילה|וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה]], אין השטן מקטרג באותו היום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: אנא תכפית גאולה לתפילה, ואיתצדית באנגריא, מובליא הדס לפלטין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|נתפסתי לעבודת המלך להביא הדסים לארמון}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|אמרו ליה רבי]] רבו היא. {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר גדול הוא}} אית בני אינשי {{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}הבין פריטין מחכים פלטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אנשים שמשלמים כדי לראות את הארמון}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה? לאוהבו של מלך שבא והרתיק {{ירו&quot;מ-ביאור|דפק}} על פתחו של מלך. יצא {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג. {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתלק}} עוד הוא הפליג. פיסקא {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: עד שיעלה עמוד השחר. אתיא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} דתני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{שוליים|א_כא}}פעמים שאדם קורא את שמע, אחת לפני עמוד השחר, ואחת לאחר עמוד השחר, ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלרבי שמעון בן יוחאי עד עלות השחר נחשב לילה, ויוצא ידי חובת קריאת שמע של לילה מ}}הא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} בערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזמנה עד עלות השחר}}, אף בשחרית כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וגם לרבן גמליאל יכול לקרא קריאת שמע של שחרית מעלות השחר, כדעת רבי שמעון בן יוחאי}}? או יהא בה {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} רבי זעירא תנאי אחוי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב חייא בר אשיא}} וד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אבא בר חנה}}: {{שוליים|א_כב}}הקורא עם אנשי משמר לא &lt;span id=&quot;דף_ו_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:22}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ו|ב|משה לונץ=25|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=30|פולדא=10|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=19|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{סוף}} &lt;/div&gt;יצא, כי משכימין היו {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקראים בעלות השחר}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וזמנה משיכיר}} פיסקא: מעשה {{ירו&quot;מ-הוסר|שבאו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאו}} בניו {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות}}. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|חולק על חכמים ולמעשה נוהג כשיטתו}} והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא רבי שמעון בן יוחאי פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה}}. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאנו}} ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? דתני: סכין {{ירו&quot;מ-הוסר|אלוונתית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלונתית}} לחולה בשבת. אימתי? בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}}: מתיר היה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה, ובקשנו לעשות לו כן, ולא הניח לנו. ואמרנו לו רבי דבריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} מבטל בחייך? ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים, מחמיר אני על עצמי, דהא פליגי עלי חברי. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} דתנינן תמן: {{שוליים|א_כג}}השדרה והגולגולת מב' מתים. {{שוליים|א_כד}}רביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים.{{שוליים|א_כה}}אבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} מטמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|באהל}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|דכתיב על כל נפשות מת לא יבא}} וחכמים מטהרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שכתוב נפשת חסר וו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי, והניחוה באויר הכנסת בלוד. ונכנס תודרוס הרופא, ונכנסו כל הרופאים עמו. אמר תודרוס הרופא: אין כאן שדרה ממת אחד, ולא גולגולת ממת אחד. אמרו: הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין, נעמוד על המניין. התחילו מ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} וטיהר. אמרו לו: הואיל והיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מטמא וטיהרת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}, טהור. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} דתנינן תמן: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל הספחין מותרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ספיחי שישית שנכנסו לשביעית}}, חוץ מספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרוב|כרוב]] שאין כיוצא בהן בירקות שדה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שגודל מהר וקשה להבחין בין החדש לישן}} וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כו}}כל הספחין אסורין. {{ירו&quot;מ-ביאור|גזירה משום ספיחי כרוב}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}} עב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ד עובדא}} בשמיטתא חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} חד מלקט ספיחי שביעית. אמר ליה: ולית אסור, ולאו ספיחין אינון? {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} ליה: ולא את הוא שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מתיר? אמר ליה: ואין חבירי חולקין עלי? וקרי עלוי: ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; וכן הות ליה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להחמיר על עצמו ולהקל לאחרים|פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה]]? שנייא הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|בקריאת שמעה}} שהיא לשינון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לרבנן הקורא לאחר הזמן לא הפסיד כקורא בתורה}}. מעתה אף משיעלה עמוד השחר! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה אמר אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרא. משמע שאחר עמוד השחר אינם חייבים}}? ואית {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ז|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דבעי מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שרצו לתרץ}} תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה שראינו שרבי מאיר ורבי עקיבא בן יוסף ורבי שמעון בן יוחאי נהגו כחכמים, זה מפני ש}}היו יכולין לקיים דברי חכמים. ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים. אמר לון: עובדין עובדא {{ירו&quot;מ-הוסר|כוותיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כוותי}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תנהגו כשיטתי}} פיסקא: ולא זו בלבד {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות — מצותן עד שיעלה עמוד השחר}}. הקטר חלבים ואיברים {{שוליים|א_כז}}ואכילת פסחים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אנן תנינן אכילת פסחים, אית דלא תני {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שלא גרסו}} אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים, רבנן. ומאן דלא תנא אכילת פסחים, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? נאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקרבן פסח}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ח]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;כאן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;ואכלו את הבשר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזה}}&quot; ונאמר להלן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במכת בכורות}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ועברתי בארץ מצרים ב}}לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזה והכיתי כל בכור&quot; וגו}}' מה לילה שנאמר להלן חצות, אף כאן חצות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לית}} כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן אכילת פסחים
אפילו כרבנן. דתנינן: הפסח אחר חצות מטמא את הידים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שגזרו עליו חכמים טומאה כנותר, אפילו בדיעבד אסור לאכלו אחר חצות}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואילו כל מה שנשנה במשנתינו, הם דברים שלכתחילה צריך לעשותם קדם חצות, אבל בדיעבד אם עשה אחרי חצות יצא}}. פיסקא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הנאכלים ליום אחד — מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה}}. כל הנאכלין ליום אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} {{שוליים|א_כח}}קדשים קלים. {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון קרבן תודה ושלמי נזיר. ולא קדשי קדשים כגון חטאת ואשם שעליהם לא גזרו כיוון שהכהנים זריזים}} ואם כן למה אמרו חכמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד חצות? כדי להרחיק}}{{ירו&quot;מ-הוסר| וכו אם}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האדם מן העבירה. דאם אתה}} אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} &quot;עד שיעלה עמוד השחר&quot;, הוא סבור שלא עלה עמוד השחר, נמצא אוכל ומתחייב. מתוך שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} אומר לו &quot;עד חצות&quot;, אפילו הוא אוכל אחר חצות, אינו מתחייב.
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:10}} &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ב}} מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|{{ירו&quot;מ-הוסר|לכרתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לכרתי}}]], עד הנץ החמה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. {{שוליים|א_כט}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתין: {{ירו&quot;מ-ביאור| כך כוונת המשנה}} בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|חוליות}} תכלת שבה {{ירו&quot;מ-ביאור|בציצית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחוליות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללבן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבן}} שבה. &lt;span id=&quot;דף_ז_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:07}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ז|ב|משה לונץ=27|שדה יהושע=|קנייבסקי=21|סירלאו=31|פולדא=11|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ומה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה}} טעמון דרבנן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) &quot;וראיתם אותו&quot; מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|החוט}} הסמוך לו. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? &quot;וראיתם אותו&quot; כדי שיהא ניכר בין הצבועים. תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}: &quot;וראיתם אותה&quot; אין כתיב כאן אלא &quot;וראיתם אותו&quot;, מגיד שכל המקיים מצות ציצית, כאלו מקבל פני שכינה. מגיד [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תכלת דומה לים, והאם הוא כחול או ירוק|שהתכלת דומה לים]] והים דומה לעשבים, ועשבים דומין לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, והכסא דומה לספיר. דכתיב ([[יחזקאל י א]]) &quot;ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא&quot; אחרים אומרים: &quot;וראיתם אותו&quot; {{שוליים|א_ל}}כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}} אמר כהדא דאחרים. מה אנן קיימין? אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|מזהה אותו}} ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה. אלא כי אנן קיימין, {{שוליים|א_לא}}ברגיל ושאינו רגיל, כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא לעיתים רחוקות}} אית תניי תני: בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]]. ואית תניי תני: כדי שיהא רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}} בעי מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]], כמן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתן]]. ומן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו, כמן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת ללבן. אבל אמרו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכתחילה}} {{שוליים|א_לב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע אחרי הנץ, ותיקין|מצותה עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה, לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: ואנא אמרית טעמא. {{ירו&quot;מ-ביאור| אני מצאתי מה המקור}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים עב ה]]) &quot;ייראוך עם שמש&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|מר עוקבא}}: הוותיקין היו משכימים וקורין אותה, כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני: אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ואחרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} והיו עסוקים במצו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ת. והגיע עונת קרית שמע, והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכיוון שהיו עסוקים במצווה נפטרו}} וקריתי ושניתי, ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. &quot;עד הנץ החמה&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}}: כדי שתהא החמה מטפטפת {{ירו&quot;מ-ביאור|מנצנצת}} על ראשי ההרים. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד ג' שעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אידי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב המנונא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בשוכח. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}} אמר: תרין אמוראין, חד אמר בשוכח. אגיב ליה חבריה, וכי יש הלכה בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} כך הוא {{שוליים|א_לג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#זמן קריאת שמע עד שלוש שעות בדיעבד|הלכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כרבי יהושוע}}]] ולמה אמרו בשוכח? כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ח|א|משה לונץ=28|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=31|פולדא=12|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}}תמן תנינן: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|או תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{שוליים|א_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע ותפילה|מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: קרית שמע דבר תורה, ותפילה אינה דבר תורה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: קריאת שמע זמנה קבוע, ותפילה אין זמנה קבוע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קריאת שמע אינה צריכה כוונה, ותפילה צריכה כוונה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשתי לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ואפילו תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} קרית שמע אינה צריכה כוונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} שלשה פסוקים הראשונים צריכין כוונה? מן גו דאינון צבחר {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך שהם מעט}} מיכוון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}}: כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה, אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמרה על גרמיה, {{ירו&quot;מ-ביאור|על עצמו}} כגון אנו {{שוליים|א_לה}}שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה, אפילו לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כדעתיה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשיטתו}} דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_לו}}ולואי שיתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחאי}} כדעתיה, ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אילו היתי עומד בהר סיני בשעת מתן תורה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פה מיוחד לדברי תורה|הוינא מתבעי קומי רחמנא, דיתברי לבר נשא תרין פומין]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|הייתי מבקש מהקדוש ברוך הוא שיברא לאדם שני פיות}} חד דהוי לעי באוריתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחד שיעסוק בתורה}} וחד דעבד ליה כל צורכיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואחד לכל צרכיו האחרים}} חזר ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: ומה אין חד הוא, לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומה כשהוא אחד אין העולם מתקיים מפני הרכילות ולשון הרע שלו}} אילו הוו תרין, על אחת כמה וכמה! אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: אתיא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן עקביא}}, דתני: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן עקביא}} אומר: כשם שמפסיקין לקריאת שמע, כך מפסיקין לתפילה, ולתפילין, ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ללמוד על מנת לעשות|הלמד על מנת לעשות]], ולא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא. ואמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלמד שלא לעשות, נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, &lt;span id=&quot;דף_ח_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|4:23}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ח|ב|משה לונץ=29|שדה יהושע=|קנייבסקי=23|סירלאו=32|פולדא=12|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=23|זהב הארץ=31|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה}} זה שינון {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקריאת שמע}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וזה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} שינון, ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן: הקורא מכאן ואילך {{שוליים|א_לז}}לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, חביבה מדברי תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לרבי שמעון בן יוחאי}} היא היא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם חשובים במידה שווה}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, על ידי שהיה תדיר בדברי תורה - לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא מרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: לא תנינן, אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, כמשנה היא. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רשב&quot;י לא הפסיק מלימודו אפילו לקריאת שמע|{{ירו&quot;מ-הדגשה|שעסק במשנה לא צריך להפסיק}}]]. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} כדעתיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: העוסק במקרא מידה ואינה מידה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם שוים וקריאת שמע בזמנה חביבה מהם}} &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ג}}{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים}}: בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמדו, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;בשכבך ובקומך&quot; ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_לח}}כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;בשבתך בביתך ובלכתך בדרך&quot;. אם כן, למה נאמר &quot;בשכבך ובקומך&quot;? אלא בשעה שבני אדם שוכבין, ובשעה שבני אדם עומדים.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; הא {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דבה}} מקיימים {{ירו&quot;מ-ביאור|מסבירים}} תרין קריין. {{ירו&quot;מ-ביאור|את שני הפסוקים גם את שלהם וגם את של בית שמאי}} מה מקיימין {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דבש}} &quot;בשבתך בביתך ובלכתך בדרך&quot;? &quot;בשבתך בביתך&quot;, פרט לעוסקים במצות; &quot;ובלכתך בדרך&quot; {{שוליים|א_לט}}פרט לחתן. ותני: מעשה ב{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}, שהיו שרויין במקום אחד. והוה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} מוטה, ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} זקוף. הגיע זמן קריאת שמע, נזקף {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} והטה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל למה הדבר דומה}}? אומר לאחד מן השוק: מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאה}} לך זקנך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהוא}} מגודל. והוא אומר: יהיה כנגד המשחיתים. {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך ואגלחנו}} אני שהייתי מוטה, נזקפתי. ואתה שהיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} זקוף, הטית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}. אמר לו: אתה נזקפת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}. ואני הטיתי כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. דבר אחר: שלא יראוני התלמידים ויעשו הלכה קבע כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|8:32}} &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ד}} אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו: כד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י היית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לחוב בעצמך, שעברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; חברייא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים כדברי תורה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}: ([[שיר השירים ז י]]) &quot;חכך כיין הטוב&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים יותר מדברי תורה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שיר השירים א ב]]) &quot;כי טובים דודיך מיין&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר כהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בן פזי}}&quot; תדע לך [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חביבים דברי סופרים מדברי תורה|שחביבים דברי סופרים מדברי תורה]], שהרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}, אלו לא קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע}}, לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} נתחייב מיתה, על שם: ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: דברי תורה, יש בהן איסור ויש בהן היתר. יש בהן קולין ויש בהן חומרים. אבל דברי סופרים כולן חמורין הן. תדע לך שהוא כן, דתנינן תמן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי זקן ממרא}} האומר &quot;אין תפילין&quot;, לעבור על דברי תורה, פטור; {{שוליים|א_מ}}&quot;חמש טוטפות&quot; להוסיף על דברי סופרים, חייב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניה בריה דרב אדא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחום בי רבי חייא}}: חמורים דברי זקנים מדברי נביאים, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ט|א|משה לונץ=31|שדה יהושע=|קנייבסקי=25|סירלאו=33|פולדא=13|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=24|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דכתיב: ([[מיכה ב ו]]) &quot;אל תטיפו יטיפון, לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות.&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים לא להטיף לישראל, כי אינם רוצים לשמוע}} וכתיב: ([[מיכה ב יא]]) &quot;אטיף לך ליין ולשכר&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא מצווה לחכמים שיטיפו לישראל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נביא צריך מופת, אך חכם אינו צריך|נביא וזקן למי הן דומין]]? למלך ששולח ב' פלמטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|שרים}} שלו למדינה. על אחד מהן כתב: אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין {{ירו&quot;מ-ביאור|כתב הרשאה}} שלי, אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב: אף על פי
שאינו מראה לכם חותם שלי, האמינוהו בלא חותם ובלא סמנטירין. כך בנביא כתיב: ([[דברים יג ב|דברים ראה יג ב]]) &quot;ונתן אליך אות או מופת&quot;; ברם הכא: ([[דברים יז יא|דברים שופטים יז יא]]) &quot;על פי התורה אשר יורוך&quot;. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתימר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהלכה כבית הלל}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יצאה בת קול שהלכה כבית הלל|משיצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} בת קול]], אבל עד שלא יצאת בת קול, כל הרוצה להחמיר על עצמו, לנהוג כחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} וכחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}, על זה נאמר: ([[קהלת ב יד]]) &quot;הכסיל בחושך הולך&quot; כקולי אילו ואילו, נקרא רשע. אלא אי כקולי דדין וכחומרי דדין, אי כקולי דדין וכחומרי דדין. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתימר}} עד שלא יצאת בת קול, אבל משיצאת בת קול, לעולם הלכה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. וכל העובר על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}, חייב מיתה. תני: יצאת בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים, אבל הלכה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. איכן יצאה בת קול? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ביבי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ביבנה יצאה בת קול.
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ה}} {{שוליים|א_מא}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר; לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום, אינו רשאי לחתום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יהושע א ח]]) &quot;והגית בו יומם ולילה&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מספר הברכות בקריאת שמע|שתהא הגיות היום והלילה שוין]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שבלילה לא אומרים פרשת ציצית הוסיפו ברכה אחרי קריאת שמע}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר אבין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[תהילים קיט קסד]]) &quot;שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכן תיקנו שלוש ברכות בבקר וארבע בערב אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: כל המקיים שבע ביום הללתיך, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשווה הגיות יום ללילה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עשרת הדברות בקריאת שמע|מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום]]? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו&quot; ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) &quot;לא יהיה לך אלהים אחרים על פני&quot; ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;ה' אחד&quot; ([[שמות כ ו|שמות יתרו כ ו]]) &quot;לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא&quot; ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) &quot;ואהבת את ה' אלהיך&quot; מאן דרחים מלכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שאוהב את המלך}} לא משתבע בשמיה ומשקר. ([[שמות כ ז|שמות יתרו כ ז]]) &quot;זכור את יום השבת לקדשו&quot; ([[במדבר טו מ|במדבר שלח טו מ]]) &quot;למען תזכרו&quot; {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: זו מצות שבת, שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה, דכתיב: ([[נחמיה ט יד]]) &quot;ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להם ביד משה עבדיך&quot;}}. להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. ([[שמות כ יא|שמות יתרו כ יא]]) &quot;כבד את אביך ואת אמך&quot; ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) &quot;למען ירבו ימיכם וימי בניכם&quot; ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) &quot;לא תרצח&quot; ([[דברים יא יז|דברים עקב יא יז]]) &quot;ואבדתם מהרה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מאן דקטיל מתקטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצח סופו שירצח}} ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) &quot;לא תנאף&quot; ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) &quot;לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: ליבא ועינא, תרין סרסורין דחטאה, {{ירו&quot;מ-ביאור|לב ועניים שני סרסורים לעבירה}} דכתיב&quot; ([[משלי כג כו]]) &quot;תנה &lt;span id=&quot;דף_ט_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:40}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ט|ב|משה לונץ=32|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=33|פולדא=14|תולדות יצחק=53|שמחת תורה=25|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בני לבך לי, ועיניך דרכי תצרנה&quot;. אמר הקדוש ברוך הוא: אי יהבת לי {{ירו&quot;מ-ביאור|אם תתן לי}} לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) &quot;לא תגנוב&quot; ([[דברים יא יד|דברים עקב יא יד]]) &quot;ואספת דגנך&quot; ולא דגנו של חבירך. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) &quot;לא תענה ברעך עד שקר&quot; ([[במדבר טו מא|במדבר שלח טו מא]]) &quot;אני ה' אלהיכם&quot; וכתיב ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot; מהו אמת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}}: שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: אמר הקדוש ברוך הוא: אם העדת לחבירך עדות שקר, מעלה אני עליך כאלו העדת עלי, שלא בראתי שמים וארץ. ([[שמות כ יד|שמות יתרו כ יד]]) &quot;לא תחמוד בית רעך&quot; ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך&quot; ביתך ולא בית חבירך. תמן ({{ירו&quot;מ-הדגשה|מסכת תמיד פרק ה}}) תנינן: אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת! והן בירכו. מה בירכו? {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנא}} אמר בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}}: {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אהבה רבה}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|זו ברכת תורה }}וקראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מזה שקראו עשרת הדיברות והפסיקו בין הברכה לקריאת שמע}} זאת אומרת, שאין הברכות מעכבות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: אין מן הדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מזה אתה רוצה להוכיח}} לית את שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|מינא}} כלום, {{ירו&quot;מ-ביאור|אין מכאן ראיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין זה נחשב הפסקה}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} תרוויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום, ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענות המינין, שלא יהו אומרים&quot; אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בר זבודא}}: בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? שלא להטריח את הצבור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה היו צריכים לקרא פרשת בלק}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} אמר: מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו בשמע ישראל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אמר: מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יציאת מצרים דכתיב: &quot;אל מוציאם ממצרים&quot; מלכות דכתיב: &quot;וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו}}&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מפני שכתובה בתורה ובנביאים {{ירו&quot;מ-ביאור|במיכה כתוב עמי זכור מה יעץ וכ&quot;ו}} ובכתובים {{ירו&quot;מ-ביאור|בנחמיה כתוב וישכור את בלעם וכ&quot;ו:}} {{שוליים|א_מב}}אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת, והן בירכו. מה בירכו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|א_מג}}  {{ירו&quot;מ-הדגשה|אהבה רבה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| זו ברכת התורה}}. והלא לא בירכו יוצר המאורות? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}}: עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות! ובשבת מוסיפין {{שוליים|א_מד}}ברכה אחת למשמר היוצא. מהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ברכה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}}: זו היא: השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|א_מה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות התורה|השכים לשנות קודם קריאת שמע, צריך לברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכות התורה}}]] לאחר קריאת שמע, אין צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: {{שוליים|א_מו}}והוא ששנה על אתר. {{ירו&quot;מ-ביאור| שלמד תורה מיד}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} אמר: נראים הדברים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעל}} מדרש צריך לברך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם על פסוקי התורה אבל על}} הלכות אין צריך לברך. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הלכות צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אשי}}: {{ב|נהגין הוינן יתבין קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} |רגילים היינו לשבת לפני רב}} {{שוליים|א_מז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|נהגין הוינן יתבין קומי רב }}ובין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הלכות, זקיקינן למיברכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הצריך אותנו לברך}} תני: הקורא עם אנשי מעמד לא יצא, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_י_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|י|א|משה לונץ=33|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=34|פולדא=14|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=27|זהב הארץ=32|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כי מאחרים היו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: ביומי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוינן נפקין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו יוצאים}} לתעניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיו מאריכין בבקשות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וקרוי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקרינן}} שמע בתר תלת שעין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר שלוש שעות}} ולא הוה ממחי בידן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} נפקין לתעניתא. אתו ציבורא {{ירו&quot;מ-הוסר|ומקרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומקרו}} שמע בתר תלת שעין. בעא {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} מחויי בידן {{ירו&quot;מ-ביאור|למחות בהם}}. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: והלא כבר קראו אותה בעונתה! כלום קורין אותה {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו}}, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה? אמר לו: מפני ההדיוטות, שלא יהו אומרים: בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן: ברכות ראש השנה ויום הכיפורים, וברכות תענית ציבור. מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא, אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם: המברך על המצו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ת ועל הפירות, וברכת הזימון, וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}}: מן מה דתני: המאריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקום שאמרו שלא להאריך}} הרי זה מגונה, והמקצר {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקום שקבעו לקצר}} הרי זה משובח. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שיש עוד ברכות כאלה שצריך להאריך בהם, וכאלה שצריך לקצר בהם, מלבד אלו שנאמרו כאן}} הדא אמרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמה שנאמר אלו ברכות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} זה כלל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא יש עוד}}. תני: צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שמוסיפים בה תחינות}} הא בשש שהוא מוסיף, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתעניות}} אינו מאריך? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: שלא תאמר, הואיל והוא {{ירו&quot;מ-ביאור|ברכת גואל ישראל}} מעין י&quot;ח {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממנין הברכות שאומר בכל יום}}, לא יאריך בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא ישנה בה מהנוסח שאומר בכל יום}}. לפום כן {{ירו&quot;מ-ביאור|לפיכך}} צריך מימר: {{שוליים|א_מח}}צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל שאר השש שמוסיף ודאי שמאריך בהם}} {{שוליים|א_מט}}אלו ברכות ששוחין בהן: בראשונה תחילה וסוף, ובמודים תחילה וסוף. השוחה על כל ברכה וברכה, מלמדין אותו שלא ישחה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: כהן גדול, שוחה על סוף כל ברכה וברכה. המלך, ראש כל ברכה וברכה, וסוף כל ברכה וברכה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: המלך, משהוא כורע, אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח נד]]) &quot;ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה', את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת, קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו&quot;. אי זו כריעה ואי זו בריכה? {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}} הראה בריכה לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ונפסח ונתרפא. {{אמורא-ירו&quot;מ|לוי בר סיסי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קד קידה ונעשה צולע|הראה כריעה]] לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ונפסח ולא נתרפא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[מלכים א ח נד]]) &quot;וכפיו פרושות השמים&quot; אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי אייבו}}: כגון הדין נקדים {{ירו&quot;מ-ביאור| כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר. ויש אומרים ציור שלא זז}} היה עומד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בר אבינא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|להראות ש}}ככפים הללו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהן פרושות לשמים ואין בהן כלום כך כפיו ריקות}} שלא חטפו מבנין בית המקדש כלום. תנא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חלפתא בן שאול}}: {{שוליים|א_נ}}הכל שוחין עם שליח ציבור בהודאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}ובלבד ב&quot;מודים&quot; &lt;span id=&quot;דף_י_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:51}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|י|ב|משה לונץ=34|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=35|פולדא=15|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=33|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} סבר {{ירו&quot;מ-ביאור|המתין וי&quot;א נסמך}} לקרובה {{ירו&quot;מ-ביאור|לחזן}} כדי לשוח עמו {{שוליים|א_נא}}תחלה וסוף. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ ישראל}} חמתון גחנין ומלחשין. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה שהם כורעים ולוחשים}} אמר לון מהו דין לחישה? ולא שמיע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה הא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}ם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|בשם ר}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מיישא}} ו{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי סימאי}}, ואית דאמרין ליה חברייא בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי סימאי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, אדון כל הבריות אלוה התושבחות, צור עולמים חי העולם, יוצר בראשית מחיה מתים, שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו, וקרבתנו להודות לשמך. {{שוליים|א_נב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, שאנו חייבין להודות לשמך. תרננה שפתי כי אזמרה לך, ונפשי אשר {{ירו&quot;מ-הוסר|פדית באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פדיתה. ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר מינא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: הודייה ושבח לשמך. לך גדולה לך גבורה לך תפארת. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסמכנו מנפילתינו, ותזקפנו מכפיפתינו, כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים, ומלא רחמים ואין עוד מלבדך. {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}} אמר: לך כריעה, לך כפיפה, לך השתחויה, לך בריכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}:  ([[ישעיה מה כג]]) &quot;כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}}: ([[דברי הימים א כט יא]]) &quot;לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ, לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, והעושר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך, ומהללים לשם תפארתך&quot;. בכל לב ובכל נפש משתחוים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהלים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נג}}נהגין רבנן אמרין כולהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|נהגו חכמים לאמר ככל השיטות}} ואית דאמרי: או הדא או הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|וי&quot;א אחד מהם או זה או זה}} תני: ובלבד {{שוליים|א_נד}}שלא ישוח יותר מדאי. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד שלא יעשה כחרדון שגופו כורע והראש לא זז}} אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהלים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|חנן בר אבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|פליגא דחנן בר בא}} אמר לחברייא: {{ב|נימר לכון מילתא טבא דחמית ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דעביד, |אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב נהג לעשות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|נימר לכון מילתא טבא דחמית לרב עביד }}ואמריתה קמיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וקם ונשק על פומי. {{שוליים|א_נה}}&quot;ברוך אתה&quot; שוחה; בא להזכיר את השם, זוקף. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא אמרית טעמא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהלים קמו ח]]) &quot;ה' זוקף כפופים&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא, אלא ([[מלאכי ב ה]]) &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריך שיהיה כפוף בשם ולמה רב זקף}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבין}}: אלו הוה כתיב &quot;בשמי ניחת הוא&quot; יאות. לית כתיב אלא &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot;. קודם, עד שלא הזכיר את השם, כבר ניחת הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חמא בר חנינא}}: מעשה באחד ששחה יותר מדאי, והעבירו {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מעביר. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}}: לא היה מעבירו, אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} ג{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ער ביה. אלו ברכות שפותחין בהן &quot;בברוך&quot;? {{שוליים|א_נו}}כל הברכות פותחין בהן ב&quot;ברוך&quot;. ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה, כגון קריאת שמע ותפילה, אין פותחין בהן ב&quot;ברוך&quot;. התיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: הרי גאולה! {{ירו&quot;מ-ביאור|ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומרים בהגדה אחרי בצאת ישראל ממצרים, לפני ששותים כוס שניה. הרי היא סמוכה לברכת ההלל, ולמה היא פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלל, אם שמעה בבית הכנסת יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלא בהכרח שיאמרו הלל קדם, נמצא שפעמים שברכת גאלנו אינה סמוכה, לכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיב {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר בי רבי יוסה}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: והא סופה! {{ירו&quot;מ-ביאור|יהללוך יי אלהינו על כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל כלם ברנה יודו ויברכו, וישבחו ויפארו, וישוררו וירוממו ויעריצו, ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד. כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל. ברוך אתה יי מלך מהלל בתשבחות. שאומרים בהגדה בסופו של החלק השני של ההלל. הרי גאלנו היא הברכה החותמת את החלק הראשון של ההלל, ומפסיקים בסעודה, ואחר כך קראים חלק שני של ההלל, וחותמים ביהללוך. נמצא שהיא ברכה עצמאית על השירה, אם כך מדוע אינה פותחת בברוך}}? אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת גאלנו}} שתים הנה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שני חלקים לה}} אחת ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}בא ואחת {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:תוס ברכות יד א ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל.ogg|thumb|תוס_ברכות_יד_א_ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל ביאור שקשור לקטע הנלמד]]
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יא|א|משה לונץ=35|שדה יהושע=|קנייבסקי=32|סירלאו=35|פולדא=16|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=34|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לשעבר. {{ירו&quot;מ-ביאור|את ההלל חלקו לשנים. עד למעיינו מים שמדבר על גאולת מצרים, אומרים לפני הסעודה, ועליה החלק הראשון של הברכה, שאומר: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. את שאר ההלל שמדבר על הגאולה העתידית, אומרים אחרי הסעודה. ועליה תקנו את החלק השני של ברכת גאלנו שאומרים, כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל. ובסוף ההלל כולו, ברכת יהללוך. ולכן אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לחלק השני של ברכת אשר גאלנו.}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לפי תוס דף יד. הכונה שהיו מברכים על כל חלק בנפרד: על החלק הראשון ברכו לקרא, ועל החלק השני ברכו לגמור. והשאלה ששאלה הגמרא, והרי סופה — הכוונה לסוף ברכת גאלנו, והשאלה למה היא חותמת בברוך. והתשובה היא מפני שהיא ארוכה וכוללת שבח על יציאת מצרים שהיתה בעבר, ובקשה על הגאולה העתידית, ולכן תקנו שגם תחתום בברכה. ויהללוך לא פותחת בברוך אף שהיא ארוכה, לפי שהיא ברכת השבח כמו נשמת כל חי}}. התיבון: הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת}} הבדלה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר המבדיל בין קדש לחול. הרי היא פותחת בברוך, אף שהיא סמוכה לבורא מאורי האש}} שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} היה מכנסן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא שלא תמיד מברך בורא מאורי האש לפניה, ולכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיבון: הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשמזמנים אומרים}} &quot;נברך&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחוזרים ואומרים &quot;ברוך אלקינו שאכלנו משלו&quot;, ומיד אחר כך מברכים ברכת הזן. נמצא שברכת הזן סמוכה לברכת הזימון, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, שאם היו שנים יושבים ואוכלים, שאינן אומרים &quot;נברך&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא פעמים שברכת הזן אינה סמוכה}}. הרי &quot;הזן את הכל&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|למאן דאמר ברכת הזימון עד הזן, משמע שמי שהפסיק לזימון, מברך איתם עד הזן, וחזר לאכול. וכשמסים אכילתו, מתחיל בברכת הארץ, מ&quot;נודה לך&quot;. ולמה ברכת נודה לך אינה פותחת בברוך}}? קשיא! הרי &quot;הטוב והמטיב&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא סמוכה, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה, נקבעה &quot;הטוב והמטיב&quot;. הטוב שלא הסריחו, והמטיב שניתנו לקבורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובתחילה הייתה ברכה עצמאית, ומאוחר יותר קבועה בברכת המזון}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים בגלל שהיא ברכה דרבנן עשו לה חיזוק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הא {{ירו&quot;מ-הוסר|קדושה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קידוש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היום! שנאמר אחרי ברכת היין, למה פותח בברוך}}? שנייא היא, שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, {{שוליים|א_נז}}שאינו אומר &quot;בורא פרי הגפן&quot;. והא סופה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של הברכה! שהרי בברכת היום, אומר:  &quot;ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו&quot; ואחר כך אומר: &quot;ברוך אתה ה’ מקדש השבת&quot;. נמצא שהחלק השני סמוך לראשון, ולמה פותח בברוך}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זה שתי ברכות, אלא ברכה אחת, ו}}טופס ברכות כך הוא. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נח}}מטבע קצר, פותח בהן ב&quot;ברוך&quot; ואינו חותם בהן ב&quot;ברוך&quot;. מטבע ארוך, פותח בהן ב&quot;ברוך&quot; וחותם ב&quot;ברוך&quot;. כל הברכות אחר חיתומיהן. {{שוליים|א_נט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין אומרים ברכה פסוק. התיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}} קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מכיון דתימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הברכות}} אחר חיתומיהן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך שאפילו אם טעה ואמר ברכה לא מתאימה, אם חתם נכון יצא. אז למה}} אין אומרין ברכה פסוק? {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה פסוק יותר גרוע מברכה לא נכונה}}. אמרין: {{ירו&quot;מ-הוסר|חכימי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חכים}} הדין טלייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אמרו חכם אותו נער}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא שטעה}}. דהוא סבר, מהו אחר חיתומיהן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון}} שאם היה עומד בשחרית  {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיה צריך לומר &quot;יוצר אור}}&quot;, ושכח והזכיר את של ערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר: &quot;מעריב ערבים}}&quot;, וחזר וחתם בשל שחרית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר: &quot;ברוך אתה ה’ יוצר המאורות}}&quot; יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן שאל, במה גרוע פסוק מברכה לא נכונה? ולא זו הכוונה}}, אלא כדאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך להזכיר ב}}כל הברכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפני  הברכה החותמת}} כעין חותמותיהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם לא יזכיר פסוק, כיוון שקשה למצא פסוק שמדבר בדיוק באותו עניין ויכול לטעות}}. ואילין דאמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ואלו שאומרים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכות ההפטרה: רחם על ציון כי היא בית חיינו, ולעלובת נפש תושיע ותשמח במהרה בימינו, ככתוב}} ([[ישעיהו יב ו]]) &quot;צהלי ורוני יושבת ציון, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גדול בקרבך קדוש ישראל&quot; וחותם &quot;ברוך אתה יהוה משמח ציון בבניה&quot;}} אין בו משום ברכה פסוק. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפני שאומר: &quot;ככתוב: כמו שאנו אומרים בברכת המזון &quot;ככתוב ואכלתה ושבעתה וברכתה&quot;}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וי&quot;א כיוון שכבר נהגו הכל לאמר כך}}. &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|א_ס}}מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר להן {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}}: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}}, שנאמר: ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;. &quot;ימי חייך&quot; הימים, &quot;כל ימי חייך&quot; הלילות. וחכמים אומרים: &quot;ימי חייך&quot; העולם הזה, &quot;כל ימי חייך&quot; העולם הבא, להביא את ימות המשיח.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אמר להן}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}}&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גילו של ראב&quot;ע|{{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אני כבן שבעים שנה}}]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אף על פי שנכנס{{ירו&quot;מ-הדגשה|תי}} לגדולה, האריך ימים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבגיל שש עשרה נתמנה לנשיא והגיעה לגיל שבעים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממה שאמר אף על פי שנכנסתי לגדולה הארכתי ימים}}, הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים. &lt;span id=&quot;דף_יא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יא|ב|משה לונץ=37|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=37|פולדא=16|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=30|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|בבל}} אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלילה}} לא יתחיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|פרשת}} ויאמר, ואם התחיל גומר. ורבנן {{ירו&quot;מ-הוסר|דהתם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דהכא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בארץ ישראל}} אמרין: מתחיל ואינו גומר. מתניתין פליגא על רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא}}: &quot;מזכירין יציאת מצרים בלילות&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולפי רבנן דהכא רק מתחיל, נמצא שלא מזכיר יציאת מצרים בלילות}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא אמרו פרשת ציצית, היו אומרים דברים שיש בהם הזכרת יציאת מצרים, כגון}}: מודים אנחנו לך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה’ אלוקינו}} שהוצאתנו ממצרים, ופדיתנו מבית עבדים, להודות לשמך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומיד מלכים הצלתנו, וקרעתה לנו הים, ועשיתה לנו ניסים וגבורות על הים, ושרנו לך שירה חדשה. כן תגאלינו מיד עריצים ומיד כל הקמים עלינו, ככתוב: &quot;כי פדה ה’ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו&quot; ברוך אתה ה’ גאל ישראל}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ולדעה שלא מזכירים יציאת מצרים בלילה, אין צריך לומר שהוצאתנו ממצרים שהיא הייתה ביום, אבל קריעת הים הייתה בלילה, והצלתנו מיד מלכים, היינו שהציל את אברהם מהמלכים, ואת יצחק ושרה מאבימלך, הכל היה בלילה, ולדעת הכל אומרים}}. מתניתא פליגא על רבנן דתמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_סא}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע ש}}כל פרשת ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר אחא}} נחית לתמן. חמיתון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותם}} מתחילין וגומרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכתחילה}}, ולא שמיע {{ירו&quot;מ-הדגשה|להו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|והם לא שמעו על המחלוקת}} דתמן אמרין: לא יתחיל ויאמר, ואם התחיל גומר, ורבנן דהכא אמרין: מתחיל ואינו גומר. בעון קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחייא ברבי זעירה}}: היך הוה אבוך נהוג עביד, כרבנן דהכא או כרבנן דהתם? {{ירו&quot;מ-ביאור|כיוון שרבי זעירה עלה מבבל לארץ ישראל, רצו לדעת האם המשיך לנהוג כבני בבל, או שינה ונהג כמנהג ארץ ישראל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} אמר: כרבנן דהכא. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: כרבנן דהתם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: מסתברא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מחמיר, ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ינון מחמרין, והוא עבד נהיג דכוותהון. תני: הקורא את שמע בבוקר, צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שהזכיר בפרשת ציצית}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: צריך להזכיר בה מלכות, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: מלכותו ואמונתו לעד קיימת}}. אחרים אומרים: צריך להזכיר בה קריעת ים סוף {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומכת בכורים}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: ואת בכוריהם הרגתה, ובכורך ישראל גאלתה, וים סוף להם בקעתה}}. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר: {{שוליים|א_סב}}צריך להזכיר את כולן, וצריך לומר צור ישראל וגואלו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: {{שוליים|א_סג}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לא הזכיר תורה {{ירו&quot;מ-הוסר|ב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכת הארץ שבברכת המזון}}, מחזירין אותו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קה מד]]) &quot;ויתן להם ארצות גוים&quot; מפני מה? &quot;בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא ברבי אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}: אם לא הזכיר ברית בארץ, או {{שוליים|א_סד}}שלא הזכיר {{ירו&quot;מ-הוסר|ב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בבונה ירושלים}} מלכות בית דוד, מחזירין אותו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: אם {{שוליים|א_סה}}אמר &quot;מנחם {{ירו&quot;מ-הוסר|ירושלים&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ירושלם&quot;}} יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}הקורא לאברהם אברם, עובר בעשה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} אמר: בעשה ולא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית יז ה|בראשית לך לך יז ה]]) &quot;ולא יקרא עוד את שמך אברם&quot; הרי בלא תעשה. &quot;והיה שמך אברהם&quot; הרי בעשה. התיבון: הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ט ז]]) &quot;אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם&quot; שנייא היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא, מאי דהוה מעיקרא}}. שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? הוא {{ירו&quot;מ-ביאור|רק אברהם}} נצטווה עליה. ודכוותה, הקורא לישראל יעקב, עובר בעשה? שני ניתוסף לו, הראשון לא נעקר ממנו. ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה? {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלו}}, אבותן קראו אותן בשמן. אבל יצחק, הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר: ([[בראשית יז יט|בראשית לך לך יז יט]]) &quot;וקראת את שמו יצחק&quot;. {{ירו&quot;מ-הוסר|ד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבעה}} נקראו עד שלא נולדו ואלו הן: יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;וקראת את שמו יצחק&quot;. ישמעאל דכתיב: ([[בראשית טז יא|בראשית לך לך טז יא]]) &quot;וקראת את שמו ישמעאל&quot;. יאשיהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יג ב]]) &quot;הנה בן נולד לבית דוד יאשיה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} שמו&quot;. שלמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברי הימים א כב ט]]) &quot;כי שלמה יהיה שמו&quot;. עד כדון בצדיקים, אבל ברשעים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים נח ד]]) &quot;זורו רשעים מרחם&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא נקראו עד שנולדו}}. {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}} אומר: עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו כג ז]]) &quot;לכן הנה ימים באים נאם ה', לא יאמר עוד: חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון&quot;. אמרו לו: לא שיעקר יציאת מצרים, אלא מצרים מוסף על המלכיות. מלכיות עיקר ומצרים טפילה. וכן הוא אומר: ([[בראשית לה י|בראשית וישלח לה י]]) &quot;לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך&quot;. אמרו: לא שיעקר שם יעקב, אלא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפל. וכן הוא אומר: ([[ישעיהו מג יח]]) &quot;אל תזכרו ראשונות&quot; אילו המצרים; &quot;וקדמוניות אל תתבוננו&quot; אילו המלכיות; ([[ישעיהו מג יט]]) &quot;הנני עושה חדשה עתה תצמח&quot; זו של גוג. משלו משל: למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך, ופגע בו זאב, וניצל ממנו. התחיל מספר מעשה הזאב. ואחר כך פגע בו הארי, וניצל מידו. שכח מעשה הזאב, התחיל מספר מעשה הארי. ואחר כך פגע בו נחש וניצל מידו. שכח מעשה שניהם, והתחיל לספר מעשה הנחש. כך היו ישראל, הצרות האחרונות משכחות את הראשונות.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא ב}} {{סוף}} &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מאימתי&lt;/strong&gt;
{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|ראשון||שני}}</text>
      <sha1>10zwkj32isrkib0f51a7o23xbkp0guv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037695</id>
      <parentid>3037688</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T16:22:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3037695</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="132118" sha1="5n4e9v2x8zqr4ipqghw5i73mmerb6fb" xml:space="preserve">{{ארגז חול}}
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|ראשון||שני}}
==פרק ראשון - מאמתי קורין==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|1:51}} &lt;/span&gt;
&lt;span id=&quot;דף_א_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
{{ב|QR|[[קובץ:איר ברכות פרק חמישיפרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|100px|כולל שיעורי שמע]]}} [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]][[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|א|א| משה לונץ=17|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|משה לונץ=|שדה יהושע=|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{מתני'|ברכות א א}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פתיחת המסכת|מא{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}מתי קורין]] את שמע בערבין? {{שוליים|א_א}}משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן, עד סוף האשמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רת הראשונה, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_ב}}עד חצות. {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|א_ג}}עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ד}}הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כל הנאכלים ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע בבית הכנסת|אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן]] תני {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור| (רבא) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי&quot;}}: משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת. ותני עלה: קרובים דבריהן להיות שוין.
===&lt;span id=&quot;דף_א_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:01}}&lt;/span&gt;===
{{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|א|ב|משה לונץ=18|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=25|פולדא=5|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=11|זהב הארץ=15|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתא חמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא וראה}} משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן {{ירו&quot;מ-הוסר|איממא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יממא}} הוא, ועם כוכביא הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד בצאת הכוכבים}} משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר}} שעה ותרתי ליליא הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים}} ואת אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} קרובים דבריהן להיות שוין? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}פתר בא{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לין כופרניא דקיקי{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}א, {{ירו&quot;מ-ביאור|בכפרים קטנים}} דאורחיהון מסתלקא {{ירו&quot;מ-ביאור|שמסיימים מלאכתם}} עד דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|איממא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יממא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שעדין יום}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפללים ערבית מוקדם ונכנסים לאכל מקדם}}, דצדי לון מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}קמי חיותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפחד החיות}} תני: {{שוליים|א_ו}}הקורא ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו, אלא כדי לעמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ד בתפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לה מתוך דבר {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שלתורה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתפילות באמצע תקנום}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ששלושת התפילות מוקמו בין שני קריאות שמע: קריאת שמע של שחרית, שמונה עשרה של שחרית, שמונה עשרה של מנחה,שמונה עשרה של ערבית, קריאת שמע של ערבית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועיקר קריאת שמע של ערב זה על המיטה. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ירמיה}}: {{שוליים|א_ז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ספק קרא שמע|ספק ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}רך על מזונו ספק לא ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}רך]] צריך לברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא דבר תורה}}, דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת&quot;. ספק התפלל ספק לא התפלל, אל יתפלל. ודלא כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_ח}}ולואי שיתפלל אדם כל היום כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לו, למה שאין תפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לה מפסדת. ספק קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע}} ספק לא קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהו}}? נשמענה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}}: הקורא ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. וק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לאו ספק הוא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי קודם לכן זה בין השמשות שהוא ספק מן הלילה ספק מן היום}}, ואת אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} צריך לקרות! הדא אמרה {{שוליים|א_ט}}ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: סימן לדבר משיצאו הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ד טו]]) &quot;ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים&quot;. וכתיב ([[נחמיה ד טז]]) &quot;והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה&quot;. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות וצאת הכוכבים|כמה כוכבים יצאו ויהא לילה]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר פפא}}: {{שוליים|א_י}}כוכב אחד וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י יום. שנים ספק לילה. שלשה וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י לילה. שנים ספק? והכתיב &quot;עד צאת הכוכבים&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והלא}} מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}עוט כוכבים שנים. קדמיא {{ירו&quot;מ-ביאור|הראשון}} לא מתחשב. בערב שבת, ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, מביא חטאת. במוצאי שבת, ראה כוכב אחד ועשה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ב|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=25|פולדא=6|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} מלאכה, מביא חטאת. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, פטור. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעי: אין {{ירו&quot;מ-ביאור|אם}} תימר שנים ספק, ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה. ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים. ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת, בשחרית וקצר כחצי גרוגרת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן, ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה, ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים. הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא. {{ירו&quot;מ-ביאור|באלו הכוכבים שאין דרכם להראות ביום}} ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל באלו שדרכם להראות ביום}} לא משערין בהון. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד שיראו שלושה כוכבי חוץ מכוכב נגה שנראה אף ביום}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב דרומנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודא בן פזי}}: כוכב אחד ודאי יום. שנים לילה. ולית ליה ספק? {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי לדעת כולם זמן בין השמשות הוא ספק מן היום ספק מן הלילה}}. אית ליה ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|בזמן ש}}בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כוכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|הראשון}} לכוכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|השני}}. תני: כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום. &lt;span id=&quot;דף_ב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ב|ב|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{שוליים|א_יא}}הכסיפו זהו בין השמשות. השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות תלוי בלבנה|הלבנה בתקופתה]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שזה באמצע החדש. שהלבנה שלמה ומתחילה במזרח ושוקעת במערב}} התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות. אמר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ג|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא:}} סוף גלגל חמה לשק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת, ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: התחיל גלגל חמה לשק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ע, אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו, חזקה ביום טבל. הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא. {{ירו&quot;מ-ביאור|דרך קיצור}} ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרך ראשית}} לא בדה. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בזה מדובר}} איזהו בין השמשות? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחומא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל}} לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי ח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דה של סייף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזמן שלוקח עד ש}}נחלקה הטיפה לכאן ולכאן, זהו בין השמשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל, {{ירו&quot;מ-ביאור|כתשע דקות}} דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} הוו יתבין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}}: לא מסתברא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}סוף חצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|זהו}} כהרף עין ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא?}} אמר ליה: אוף אנא סבר כן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} לא אמר כן, אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשתי לפני}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} כד תנינן תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכות זבים}}. {{שוליים|א_יב}}ראה אחת ביום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה ולקרבן. &lt;span id=&quot;דף_ג_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:30}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ג|ב|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=26|פולדא=7|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=15|זהב הארץ=18|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמקצת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מקצת}} הראיה מהיום ומקצתה למחר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או כולה מן היום או כולה מן הלילה}}. ודאי לטומאה וספק לקרבן. {{ירו&quot;מ-ביאור|הזב נטמא בלובן וכך דינו. אם ראה ראיה אחת, הרי הוא כבעל קרי וטובל וטהור בצאת הכוכבים. אם ראה שתי ראיות אפילו ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשנים, שיכול היה בין תחילת הראיה לסופה לטבול ולהסתפג. או שראה ראיה אחת שהתחלקה לשני ימים. או שני ראיות בשני ימים רצופים הרי הוא זב קטן וצריך לספור שבעה נקיים, וביום השביעי טובל במעיין ובערב הוא נטהר. ואם ראה שלוש ראיות ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשלוש, או אחת ארוכה כשנים ואחת קצרה, או אחת קצרה שהתחלקה לשני ימים ואחת יום קדם או יום אחרי, או שלוש ראיות בשלושה ימים רצופים — הרי הוא זב גדול, וסופר שבעה נקים וטובל, ובערב הוא טהור, ולמחרת מביא קרבן. שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. להתיר לו כניסה למקדש ואכילת קדשים.}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר יוסף}} בעא {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מאן תנא ראיה נחלקת לשנים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא, ד}}אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בין השמשות כהרף עין}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|לה}} : {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}קשתה על דעתך דאת אמר: {{ירו&quot;מ-ביאור|לשיטתך שאתה אומר}} כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כן איך יתכן שיתחייב קרבן על ספק? ואם בשראה ראיה כל בין השמשות של רבי נחמיה, אז לא רק לרבי יוסי בן חלפתא חייב קרבן, אלא לדעת כולם. שהרי ראה ראיה ארוכה כשלוש ראייות, שנמצא מתחילתה ועד סופה כשתי טבילות ושני סיפוגין, והרי זו נחשבת כשלוש ראייות, ומביא קרבן לדעת הכל. ו}}למה {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי יוחנן אמר שהבריתא רק כרבי יוסי}}? אמר ליה, {{ירו&quot;מ-הוסר|קשתיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשתיך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא קשיא. כי באמת בין השמשות לדעת רבי יוסי בן חלפתא הוא רגע אחד, בתוך בין השמשות של רבי נחמיה, אלא שאנו לא יודעים איזה הוא}}. לכשיבא אליהו ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}זהו בין השמשות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז יהיה חייב קרבן. אי כשיבא אליהו}}, מאן פליג? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי יחלוק על אליהו הנביא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני: שלושה כוכבים לילה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא חברהון דרבנן}} בעי: כמה דאת אמר בערבית, נראו שלשה כוכבים, אף על פי שהחמה נתונה באמצע {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובי}} הרקיע, לילה הוא. {{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר}} אף בשחרית כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק בזריחת החמה יהיה יום. ולמה קימא לן שהיום מתחיל בעלות השחר}}? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}: כתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) &quot;השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה&quot; וכתיב ([[ויקרא כב ז|ויקרא אמור כב ז]]) &quot;ובא השמש וטהר&quot; מקיש יציאתו לביאתו. מה ביאתו משיתכסה מן הבריות. אף יציאתו לכשיתודע לבריות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא קיימא לן דמעלות השחר יום הוא}}? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ד|א|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=16|זהב הארץ=26|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: כתיב ([[בראשית מד ג|בראשית מקץ מד ג]]) &quot;הבוקר אור&quot; התורה קראה לאור בוקר. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) &quot;בבקר בבקר&quot; כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שאף עלות השחר מן היום}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית, נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין. ותני: באחד בתקופת ניסן, ובאחד בתקופת תשרי, היום והלילה שוין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}}: נלפינה {{ירו&quot;מ-ביאור|נלמד}} מדרך הארץ. שרי מלכא נפק, {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל המלך לצאת מהעיר}} אף על גב דלא נפק, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יצא}} אמרין דנפק. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך בערב. מיד שהשמש מתחילה לצאת מהעולם, אומרים שכבר לילה, אף שהשמש לא עברה את עובי הרקיעה}}. שרי עליל {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל המלך להיכנס לעיר}} . {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף גב ד}}לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} אמרי{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}ן דעל {{ירו&quot;מ-הוסר|עד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כך בבקר איך שהשמש מתחילה להיכנס לעובי הרקיעה, אומרים שכבר נכנסה ומתחיל היום, אף שעדיין לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שעתה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עברה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייעול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כביכול}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את עובי הרקיע לצאת לארץ}}. זהו שעומד ומתפלל {{שוליים|א_יג}}צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. חד אמר: כמלאכים. וחד אמר: ככהנים. {{ירו&quot;מ-ביאור|עקב בצד גודל}} מאן דאמר ככהנים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כ כג|שמות יתרו כ כג]])  &quot;לא תעלה במעלות על מזבחי&quot; שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב. ומאן דאמר כמלאכים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יחזקאל א ז]])  &quot;ורגליהם רגל ישרה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בר אנדריי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר סוטר}}: המלאכים אין להן קפיצין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפרקים}} ומה טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דניאל ז טז]]) &quot;קרבת על חד מן קמייא קיימיא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|קרב אלי אחד מן העומדים תמיד}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בברכת כהנים הציבור אומר פסוקים|זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת]], בברכה ראשונה צריך לומר: ([[תהילים קג כ]]) &quot;ברכו את ה' מלאכיו&quot; בשנייה ([[תהילים קג כא]]) &quot;ברכו את ה' כל צבאיו&quot; בשלישית ([[תהילים קג כב]]) &quot;ברכו ה' כל מעשיו&quot; במוסף &lt;span id=&quot;דף_ד_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:08}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ד|ב|משה לונץ=21|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=27|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בברכה הראשונה צריך לומר ([[תהילים קלד א]]) &quot;שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות&quot; בשנייה ([[תהילים קלד ב]]) &quot;שאו ידיכם {{ירו&quot;מ-הוסר|קודש&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קדש&quot;}} בשלישית ([[תהילים קלד ג]]) &quot;יברכך ה' מציון&quot; אם היו ארבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו ביום הכיפורים, ובתעניות}} חוזר תליתיאתא {{ירו&quot;מ-הוסר|בקדמיתא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כקדמיתא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|בתפילה מנחה כמו בשחרית}} ורביעתא {{ירו&quot;מ-הוסר|בתיניוותא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיניוותא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|בנעילה כמו במוסף}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין. משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב ([[בראשית יט טו|בראשית וירא יט טו]]) &quot;וכמו השחר עלה&quot; וגומר וכתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) &quot;השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה&quot; ומן סדום לצוער ארבעת מיל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי}} יותר הוון? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. ומניין {{ירו&quot;מ-הוסר|מאיילת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמאילת}} השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו לכתוב}} &quot;כמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|השחר עלה&quot;. ולמה כתב}} &quot;וכמו&quot; מילה מדמיא לחבירתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלמד שיש עוד זמן דומה לזה. דכמו שלמדנו שמשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין, הוא הדין מאילת השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: הדא איילתא דשחרא, מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא}} זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כן מה זה איילת השחר}} כמין תרין דקורנין דנהור, דסלקין מן מדינחא ומנהרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים}} דלמא {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}} הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: בי רבי, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גאולת ישראל קמעה קמעה|כך היא גאולתן של ישראל]]. בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[מיכה ז ח]]) &quot;כי אשב בחושך ה' אור לי&quot; כך בתחילה ([[אסתר ב כא]]) &quot;ומרדכי יושב בשער המלך&quot; ואחר כך ([[אסתר ו יא]]) &quot;ויקח המן את הלבוש ואת הסוס&quot; ואחר כך ([[אסתר ו יב]]) &quot;וישב מרדכי אל שער המלך&quot; ואחר כך ([[אסתר ח טו]]) &quot;ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות&quot;. ואחר כך ([[אסתר ח טז]]) &quot;ליהודים היתה אורה ושמחה&quot;. ואתיא ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר: משיאור המזרח עד הזריחה מהלך אדם ארבע מיל}}, כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}. דתני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה, אדם מהלך ארבעת מיל. נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) &quot;היושב על חוג הארץ&quot; וכתיב ([[איוב כב יד]]) &quot;וחוג שמים יתהלך&quot; וכתיב ([[משלי ח כז]]) &quot;בחוקו חוג על פני תהום&quot; חוג חוג לגזירה שוה. תני: עץ {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה בי רבי אלעאי}}: לא סוף דבר נופו, אלא אפילו כורתו. {{ירו&quot;מ-ביאור|גזעו}} וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים א ג]]) &quot;והיה כעץ שתול על פלגי מים&quot; תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גודלו של גן עדן, עץ חיים|עץ חיים, אחד מששים לגן]], הגן אחד מששים לעדן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית ב י|בראשית בראשית ב י]]) &quot;ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}תמצית כור, {{ירו&quot;מ-ביאור|ל' סאה}} תרקב {{ירו&quot;מ-ביאור|חצי סאה}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ה|א|משה לונץ=22|שדה יהושע=|קנייבסקי=14|סירלאו=28|פולדא=8|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר: מצרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמקובל שארכה}} מהלך ארבעים יום, וכוש מהלך {{ירו&quot;מ-הוסר|שבע}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שש}} שנים ועוד. ורבנן אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובי הרקיע}} כשני אבות הראשונים {{ירו&quot;מ-הדגשה|חמש מאות שנה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה, יצחק - 180 שנה, יעקב – 147 שנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|אשר נשבעתי לאבותכם לתת להם}} כימי השמים על הארץ&quot; וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה, כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית א ו|בראשית בראשית א ו]]) &quot;יהי רקיע בתוך המים&quot; יהי רקיע בתווך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי השמים נבראו ביום הראשון, ולמה נאמר ביום השני יהי רקיעה? אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לחים היו שמים ביום הראשון, ובשני קרשו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;אמר יהי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;יהי}} רקיע&quot; יחזק הרקיע, יקרש הרקיע, יגלד הרקיע, ימתח הרקיע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודה בן פזי}}: יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר ([[שמות לט ג|שמות פקודי לט ג]]) &quot;וירקעו את פחי הזהב&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר }}תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עובי הרקיע|עוביו של רקיע כשתי אצבעיים]]. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} פליגא. דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[איוב לז יח]]) &quot;תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק&quot; תרקיע, מלמד שהן עשויין כטס. {{ירו&quot;מ-ביאור|פח דק}} יכול שאינן בריאין? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} חזקים. יכול שהן נתרפין? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} כראי מוצק. בכל שעה ושעה נראין מוצקים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}, {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל, על ידי שהות {{ירו&quot;מ-ביאור|עם הזמן}} רפה. ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) &quot;וימתחם כאהל לשבת&quot; וכתיב &quot;חזקים&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים, על ידי שהות {{ירו&quot;מ-ביאור|עם הזמן}} הוא מעלה חלודה. ברם הכא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} &quot;כראי מוצק&quot; בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי עזריה}} אמר על הא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[בראשית ב א|בראשית בראשית ב א]]) &quot;ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלהים ביום השביעי&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכ&quot;ו}} &quot;ויברך אלהים את יום השביעי&quot; מה כתיב בתריה? ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) &quot;אלה תולדות השמים&quot; וכי מה ענין זה אצל זה? אלא יום נכנס ויום יוצא. שבת נכנס שבת יוצא. חודש נכנס חודש יוצא. שנה נכנס שנה יוצאה, וכתיב ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) &quot;אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו היום נעשו. תנן: מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כמה אשמורות ביום ובלילה|ארבע אשמורות ביום, וארבע אשמורות בלילה]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אורכם של עונה, עת ורגע|העונה, אחד מעשרים וארבעה לשעה]] העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ברכיה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} אמר: כדי לאומרו. ורבנן אמרין הרגע כהרף עין. תני {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} אומר: {{שוליים|א_יד}}שלש {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמרות הוי הלילה. מאי טעמא? דכתיב}} ([[שופטים ז יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ויבא גדעון וכ&quot;ו}} ראש האשמורת התיכונה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר ארבע משמרות הוי הלילה, דכתיב}} ([[תהילים קיט סב]]) &quot;חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך&quot; וכתיב ([[תהילים קיט קמח]]) &quot;קדמו עיני אשמורות&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}}: {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}. חד אמר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. וחרינה אמר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;חצות לילה&quot; ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot; מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} &quot;חצות לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אקום&quot; ו&quot;קדמו עיני אשמורות}}&quot;? פעמים &quot;חצות לילה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אקום}} ופעמים &quot;קדמו עיני אשמורות&quot; הא באי זה צד? בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים, חצות לילה. ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו. קדמו עיני אשמורות. מכל מקום {{שוליים|א_טו}}לא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה השחר בא ומוצא את דוד ישן}} הוא שדוד אמר: ([[תהילים נז ט]]) &quot;עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר&quot; &lt;span id=&quot;דף_ה_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:30}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ה|ב|משה לונץ=24שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=29|אהלי שם=|פנים מאירות=}} איתעיר יקרי מן קומי איקריה {{ירו&quot;מ-הוסר|דבריי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבוראי}}. איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה {{ירו&quot;מ-הוסר|דבריי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבוראי}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יקום כבודי לפני כבוד בוראי שכבודי אינו חשוב כלום בפני כבוד בוראי}} &quot;אעירה שחר&quot; אנא הוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אני הייתי}} מעורר שחרה, שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצרו מקטרגו ואומר לו: דוד, דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן, ואת אמר אעירה שחר? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דוד ביזה עצמו לכבוד המצוות|דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות]], ואת אמר ([[תהילים קיט סב]]) &quot;חצות לילה אקום&quot;? והוא אומר: ([[תהילים קיט סב]]) &quot;על משפטי צדקך&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שאספיק ללמוד משפטי ה}}’. ומה היה דוד עושה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי מנחם}}: היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו, ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומרים? ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}נור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד, והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו, והיה מנגן מאליו. הדא הוא דכתיב ([[מלכים ב ג טו]]) &quot;והיה כנגן המנגן&quot; כנגן במנגן אין כתב כאן, אלא כנגן המנגן. הכינור היה מנגן מאיליו. מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: סופה של שנייה וראשה של שלישית, הן מתכנות את הלילה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם אפשר להסביר כך}} מי כתיב {{ירו&quot;מ-הדגשה|האשמורות &quot;ה}}תיכונות&quot;? לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב אלא}} &quot;תיכונה&quot;. קדמיתא לא מתחשבא, דעד כדון ברייתא {{ירו&quot;מ-הוסר|עירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ערין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|האשמורת הראשונה לא נחשבת כיוון שעדיין אנשים ערים}} פיסקא וחכמים אומרים: עד חצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_טז}}הלכה כחכמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מפקד לחברייא {{ירו&quot;מ-ביאור|מצווה את התלמידים}}: אין בעיתון מתעסקא באוריתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אתם רוצים לעסוק בתורה בלילה ולהמשיך גם אחרי חצות}} אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין. מילתיה אמרה שהלכה כחכמים. מילתיה אמרה שא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מר דברים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמותר ללמוד תורה}} אחר אמת ויציב. {{ירו&quot;מ-ביאור|גם בלילה נהגו לאמר אמת ויציב}} תני: הקורא את שמע בבית הכנסת, בשחר, יצא ידי חובתו. בערב, לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב יוסף}}: מה טעם {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא תקנו לקרא בבית הכנסת בזמן}}? אמרו: אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ו|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע על המיטה להבריח מזיקין|בשביל להבריח את המזיקין]]. מילתיה אמרה {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך דבריו אפשר להבין}} שאין אמר דברים אחר אמת ויציב {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא מיד ישן}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}} אמר כן. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}, כד הוה נחית לעיבורה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה יורד לבית הוועד לעבר את השנה}} הוה מקבל {{ירו&quot;מ-ביאור|מתארח}} גבי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב גרוסה}}. והוה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מטמר ביני קופייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מסתתר בין השקים}} משמענא היך הוה קרי שמע. והוה {{שוליים|א_יז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לקרוא שמע שוב ושוב|קרי, וחזר וקרי]] עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהיה נרדם}} ומאי טעמא? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תחליפתא חמוי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים ד ה]]) &quot;רגזו ואל תחטאו, אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה&quot; מילתיה ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} פליגא. ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} קרי מזמורים בתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחרי קריאת שמע}}. והא תני?: אין אומר דברים {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}} אמת ויציב? פתר לה באמת ויציב של שחרית. ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר ירמיה}}: שלש תכיפות הן. {{שוליים|א_יח}}תכף לסמיכה שחיטה. {{שוליים|א_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תיכף לנטילת ידיים ברכה - במים ראשונים|תכף לנטילת ידים ברכה]]. תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ד|ויקרא ויקרא א ד-ה]]) &quot;וסמך ושחט&quot; תכף לנטילת ידים ברכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קלד ב]]) &quot;שאו ידיכם קדש וברכו את ה'&quot; {{שוליים|א_כ}}תכף לגאולה תפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים יט טו]]) &quot;יהיו לרצון אמרי פי {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגיון לפניך ה’ צורי וגואלי}}&quot; מה כתיב בתריה ([[תהילים כ ב]]) &quot;יענך ה' ביום צרה&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה, אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה, אין השטן מקטרג באותה סעודה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סמיכת גאולה לתפילה|וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה]], אין השטן מקטרג באותו היום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: אנא תכפית גאולה לתפילה, ואיתצדית באנגריא, מובליא הדס לפלטין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|נתפסתי לעבודת המלך להביא הדסים לארמון}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|אמרו ליה רבי]] רבו היא. {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר גדול הוא}} אית בני אינשי {{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}הבין פריטין מחכים פלטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אנשים שמשלמים כדי לראות את הארמון}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה? לאוהבו של מלך שבא והרתיק {{ירו&quot;מ-ביאור|דפק}} על פתחו של מלך. יצא {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג. {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתלק}} עוד הוא הפליג. פיסקא {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: עד שיעלה עמוד השחר. אתיא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} דתני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{שוליים|א_כא}}פעמים שאדם קורא את שמע, אחת לפני עמוד השחר, ואחת לאחר עמוד השחר, ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלרבי שמעון בן יוחאי עד עלות השחר נחשב לילה, ויוצא ידי חובת קריאת שמע של לילה מ}}הא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} בערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזמנה עד עלות השחר}}, אף בשחרית כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וגם לרבן גמליאל יכול לקרא קריאת שמע של שחרית מעלות השחר, כדעת רבי שמעון בן יוחאי}}? או יהא בה {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} רבי זעירא תנאי אחוי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב חייא בר אשיא}} וד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אבא בר חנה}}: {{שוליים|א_כב}}הקורא עם אנשי משמר לא &lt;span id=&quot;דף_ו_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:22}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ו|ב|משה לונץ=25|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=30|פולדא=10|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=19|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{סוף}} &lt;/div&gt;יצא, כי משכימין היו {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקראים בעלות השחר}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וזמנה משיכיר}} פיסקא: מעשה {{ירו&quot;מ-הוסר|שבאו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאו}} בניו {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות}}. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|חולק על חכמים ולמעשה נוהג כשיטתו}} והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא רבי שמעון בן יוחאי פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה}}. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאנו}} ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? דתני: סכין {{ירו&quot;מ-הוסר|אלוונתית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלונתית}} לחולה בשבת. אימתי? בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}}: מתיר היה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה, ובקשנו לעשות לו כן, ולא הניח לנו. ואמרנו לו רבי דבריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} מבטל בחייך? ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים, מחמיר אני על עצמי, דהא פליגי עלי חברי. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} דתנינן תמן: {{שוליים|א_כג}}השדרה והגולגולת מב' מתים. {{שוליים|א_כד}}רביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים.{{שוליים|א_כה}}אבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} מטמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|באהל}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|דכתיב על כל נפשות מת לא יבא}} וחכמים מטהרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שכתוב נפשת חסר וו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי, והניחוה באויר הכנסת בלוד. ונכנס תודרוס הרופא, ונכנסו כל הרופאים עמו. אמר תודרוס הרופא: אין כאן שדרה ממת אחד, ולא גולגולת ממת אחד. אמרו: הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין, נעמוד על המניין. התחילו מ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} וטיהר. אמרו לו: הואיל והיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מטמא וטיהרת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}, טהור. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} דתנינן תמן: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל הספחין מותרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ספיחי שישית שנכנסו לשביעית}}, חוץ מספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרוב|כרוב]] שאין כיוצא בהן בירקות שדה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שגודל מהר וקשה להבחין בין החדש לישן}} וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כו}}כל הספחין אסורין. {{ירו&quot;מ-ביאור|גזירה משום ספיחי כרוב}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}} עב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ד עובדא}} בשמיטתא חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} חד מלקט ספיחי שביעית. אמר ליה: ולית אסור, ולאו ספיחין אינון? {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} ליה: ולא את הוא שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מתיר? אמר ליה: ואין חבירי חולקין עלי? וקרי עלוי: ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; וכן הות ליה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להחמיר על עצמו ולהקל לאחרים|פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה]]? שנייא הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|בקריאת שמעה}} שהיא לשינון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לרבנן הקורא לאחר הזמן לא הפסיד כקורא בתורה}}. מעתה אף משיעלה עמוד השחר! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה אמר אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרא. משמע שאחר עמוד השחר אינם חייבים}}? ואית {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ז|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דבעי מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שרצו לתרץ}} תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה שראינו שרבי מאיר ורבי עקיבא בן יוסף ורבי שמעון בן יוחאי נהגו כחכמים, זה מפני ש}}היו יכולין לקיים דברי חכמים. ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים. אמר לון: עובדין עובדא {{ירו&quot;מ-הוסר|כוותיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כוותי}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תנהגו כשיטתי}} פיסקא: ולא זו בלבד {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות — מצותן עד שיעלה עמוד השחר}}. הקטר חלבים ואיברים {{שוליים|א_כז}}ואכילת פסחים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אנן תנינן אכילת פסחים, אית דלא תני {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שלא גרסו}} אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים, רבנן. ומאן דלא תנא אכילת פסחים, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? נאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקרבן פסח}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ח]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;כאן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;ואכלו את הבשר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזה}}&quot; ונאמר להלן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במכת בכורות}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ועברתי בארץ מצרים ב}}לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזה והכיתי כל בכור&quot; וגו}}' מה לילה שנאמר להלן חצות, אף כאן חצות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לית}} כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן אכילת פסחים
אפילו כרבנן. דתנינן: הפסח אחר חצות מטמא את הידים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שגזרו עליו חכמים טומאה כנותר, אפילו בדיעבד אסור לאכלו אחר חצות}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואילו כל מה שנשנה במשנתינו, הם דברים שלכתחילה צריך לעשותם קדם חצות, אבל בדיעבד אם עשה אחרי חצות יצא}}. פיסקא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הנאכלים ליום אחד — מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה}}. כל הנאכלין ליום אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} {{שוליים|א_כח}}קדשים קלים. {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון קרבן תודה ושלמי נזיר. ולא קדשי קדשים כגון חטאת ואשם שעליהם לא גזרו כיוון שהכהנים זריזים}} ואם כן למה אמרו חכמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד חצות? כדי להרחיק}}{{ירו&quot;מ-הוסר| וכו אם}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האדם מן העבירה. דאם אתה}} אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} &quot;עד שיעלה עמוד השחר&quot;, הוא סבור שלא עלה עמוד השחר, נמצא אוכל ומתחייב. מתוך שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} אומר לו &quot;עד חצות&quot;, אפילו הוא אוכל אחר חצות, אינו מתחייב.
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:10}} &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ב}} מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|{{ירו&quot;מ-הוסר|לכרתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לכרתי}}]], עד הנץ החמה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. {{שוליים|א_כט}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתין: {{ירו&quot;מ-ביאור| כך כוונת המשנה}} בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|חוליות}} תכלת שבה {{ירו&quot;מ-ביאור|בציצית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחוליות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללבן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבן}} שבה. &lt;span id=&quot;דף_ז_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:07}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ז|ב|משה לונץ=27|שדה יהושע=|קנייבסקי=21|סירלאו=31|פולדא=11|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ומה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה}} טעמון דרבנן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) &quot;וראיתם אותו&quot; מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|החוט}} הסמוך לו. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? &quot;וראיתם אותו&quot; כדי שיהא ניכר בין הצבועים. תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}: &quot;וראיתם אותה&quot; אין כתיב כאן אלא &quot;וראיתם אותו&quot;, מגיד שכל המקיים מצות ציצית, כאלו מקבל פני שכינה. מגיד [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תכלת דומה לים, והאם הוא כחול או ירוק|שהתכלת דומה לים]] והים דומה לעשבים, ועשבים דומין לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, והכסא דומה לספיר. דכתיב ([[יחזקאל י א]]) &quot;ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא&quot; אחרים אומרים: &quot;וראיתם אותו&quot; {{שוליים|א_ל}}כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}} אמר כהדא דאחרים. מה אנן קיימין? אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|מזהה אותו}} ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה. אלא כי אנן קיימין, {{שוליים|א_לא}}ברגיל ושאינו רגיל, כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא לעיתים רחוקות}} אית תניי תני: בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]]. ואית תניי תני: כדי שיהא רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}} בעי מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]], כמן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתן]]. ומן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו, כמן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת ללבן. אבל אמרו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכתחילה}} {{שוליים|א_לב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע אחרי הנץ, ותיקין|מצותה עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה, לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: ואנא אמרית טעמא. {{ירו&quot;מ-ביאור| אני מצאתי מה המקור}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים עב ה]]) &quot;ייראוך עם שמש&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|מר עוקבא}}: הוותיקין היו משכימים וקורין אותה, כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני: אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ואחרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} והיו עסוקים במצו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ת. והגיע עונת קרית שמע, והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכיוון שהיו עסוקים במצווה נפטרו}} וקריתי ושניתי, ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. &quot;עד הנץ החמה&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}}: כדי שתהא החמה מטפטפת {{ירו&quot;מ-ביאור|מנצנצת}} על ראשי ההרים. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד ג' שעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אידי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב המנונא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בשוכח. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}} אמר: תרין אמוראין, חד אמר בשוכח. אגיב ליה חבריה, וכי יש הלכה בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} כך הוא {{שוליים|א_לג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#זמן קריאת שמע עד שלוש שעות בדיעבד|הלכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כרבי יהושוע}}]] ולמה אמרו בשוכח? כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ח|א|משה לונץ=28|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=31|פולדא=12|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}}תמן תנינן: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|או תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{שוליים|א_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע ותפילה|מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: קרית שמע דבר תורה, ותפילה אינה דבר תורה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: קריאת שמע זמנה קבוע, ותפילה אין זמנה קבוע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קריאת שמע אינה צריכה כוונה, ותפילה צריכה כוונה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשתי לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ואפילו תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} קרית שמע אינה צריכה כוונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} שלשה פסוקים הראשונים צריכין כוונה? מן גו דאינון צבחר {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך שהם מעט}} מיכוון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}}: כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה, אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמרה על גרמיה, {{ירו&quot;מ-ביאור|על עצמו}} כגון אנו {{שוליים|א_לה}}שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה, אפילו לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כדעתיה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשיטתו}} דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_לו}}ולואי שיתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחאי}} כדעתיה, ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אילו היתי עומד בהר סיני בשעת מתן תורה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פה מיוחד לדברי תורה|הוינא מתבעי קומי רחמנא, דיתברי לבר נשא תרין פומין]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|הייתי מבקש מהקדוש ברוך הוא שיברא לאדם שני פיות}} חד דהוי לעי באוריתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחד שיעסוק בתורה}} וחד דעבד ליה כל צורכיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואחד לכל צרכיו האחרים}} חזר ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: ומה אין חד הוא, לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומה כשהוא אחד אין העולם מתקיים מפני הרכילות ולשון הרע שלו}} אילו הוו תרין, על אחת כמה וכמה! אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: אתיא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן עקביא}}, דתני: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן עקביא}} אומר: כשם שמפסיקין לקריאת שמע, כך מפסיקין לתפילה, ולתפילין, ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ללמוד על מנת לעשות|הלמד על מנת לעשות]], ולא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא. ואמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלמד שלא לעשות, נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, &lt;span id=&quot;דף_ח_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|4:23}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ח|ב|משה לונץ=29|שדה יהושע=|קנייבסקי=23|סירלאו=32|פולדא=12|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=23|זהב הארץ=31|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה}} זה שינון {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקריאת שמע}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וזה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} שינון, ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן: הקורא מכאן ואילך {{שוליים|א_לז}}לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, חביבה מדברי תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לרבי שמעון בן יוחאי}} היא היא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם חשובים במידה שווה}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, על ידי שהיה תדיר בדברי תורה - לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא מרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: לא תנינן, אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, כמשנה היא. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רשב&quot;י לא הפסיק מלימודו אפילו לקריאת שמע|{{ירו&quot;מ-הדגשה|שעסק במשנה לא צריך להפסיק}}]]. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} כדעתיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: העוסק במקרא מידה ואינה מידה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם שוים וקריאת שמע בזמנה חביבה מהם}} &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ג}}{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים}}: בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמדו, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;בשכבך ובקומך&quot; ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_לח}}כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;בשבתך בביתך ובלכתך בדרך&quot;. אם כן, למה נאמר &quot;בשכבך ובקומך&quot;? אלא בשעה שבני אדם שוכבין, ובשעה שבני אדם עומדים.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; הא {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דבה}} מקיימים {{ירו&quot;מ-ביאור|מסבירים}} תרין קריין. {{ירו&quot;מ-ביאור|את שני הפסוקים גם את שלהם וגם את של בית שמאי}} מה מקיימין {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דבש}} &quot;בשבתך בביתך ובלכתך בדרך&quot;? &quot;בשבתך בביתך&quot;, פרט לעוסקים במצות; &quot;ובלכתך בדרך&quot; {{שוליים|א_לט}}פרט לחתן. ותני: מעשה ב{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}, שהיו שרויין במקום אחד. והוה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} מוטה, ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} זקוף. הגיע זמן קריאת שמע, נזקף {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} והטה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל למה הדבר דומה}}? אומר לאחד מן השוק: מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאה}} לך זקנך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהוא}} מגודל. והוא אומר: יהיה כנגד המשחיתים. {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך ואגלחנו}} אני שהייתי מוטה, נזקפתי. ואתה שהיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} זקוף, הטית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}. אמר לו: אתה נזקפת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}. ואני הטיתי כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. דבר אחר: שלא יראוני התלמידים ויעשו הלכה קבע כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|8:32}} &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ד}} אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו: כד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י היית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לחוב בעצמך, שעברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; חברייא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים כדברי תורה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}: ([[שיר השירים ז י]]) &quot;חכך כיין הטוב&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים יותר מדברי תורה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שיר השירים א ב]]) &quot;כי טובים דודיך מיין&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר כהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בן פזי}}&quot; תדע לך [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חביבים דברי סופרים מדברי תורה|שחביבים דברי סופרים מדברי תורה]], שהרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}, אלו לא קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע}}, לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} נתחייב מיתה, על שם: ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: דברי תורה, יש בהן איסור ויש בהן היתר. יש בהן קולין ויש בהן חומרים. אבל דברי סופרים כולן חמורין הן. תדע לך שהוא כן, דתנינן תמן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי זקן ממרא}} האומר &quot;אין תפילין&quot;, לעבור על דברי תורה, פטור; {{שוליים|א_מ}}&quot;חמש טוטפות&quot; להוסיף על דברי סופרים, חייב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניה בריה דרב אדא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחום בי רבי חייא}}: חמורים דברי זקנים מדברי נביאים, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ט|א|משה לונץ=31|שדה יהושע=|קנייבסקי=25|סירלאו=33|פולדא=13|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=24|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דכתיב: ([[מיכה ב ו]]) &quot;אל תטיפו יטיפון, לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות.&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים לא להטיף לישראל, כי אינם רוצים לשמוע}} וכתיב: ([[מיכה ב יא]]) &quot;אטיף לך ליין ולשכר&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא מצווה לחכמים שיטיפו לישראל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נביא צריך מופת, אך חכם אינו צריך|נביא וזקן למי הן דומין]]? למלך ששולח ב' פלמטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|שרים}} שלו למדינה. על אחד מהן כתב: אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין {{ירו&quot;מ-ביאור|כתב הרשאה}} שלי, אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב: אף על פי
שאינו מראה לכם חותם שלי, האמינוהו בלא חותם ובלא סמנטירין. כך בנביא כתיב: ([[דברים יג ב|דברים ראה יג ב]]) &quot;ונתן אליך אות או מופת&quot;; ברם הכא: ([[דברים יז יא|דברים שופטים יז יא]]) &quot;על פי התורה אשר יורוך&quot;. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתימר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהלכה כבית הלל}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יצאה בת קול שהלכה כבית הלל|משיצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} בת קול]], אבל עד שלא יצאת בת קול, כל הרוצה להחמיר על עצמו, לנהוג כחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} וכחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}, על זה נאמר: ([[קהלת ב יד]]) &quot;הכסיל בחושך הולך&quot; כקולי אילו ואילו, נקרא רשע. אלא אי כקולי דדין וכחומרי דדין, אי כקולי דדין וכחומרי דדין. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתימר}} עד שלא יצאת בת קול, אבל משיצאת בת קול, לעולם הלכה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. וכל העובר על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}, חייב מיתה. תני: יצאת בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים, אבל הלכה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. איכן יצאה בת קול? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ביבי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ביבנה יצאה בת קול.
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ה}} {{שוליים|א_מא}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר; לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום, אינו רשאי לחתום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יהושע א ח]]) &quot;והגית בו יומם ולילה&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מספר הברכות בקריאת שמע|שתהא הגיות היום והלילה שוין]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שבלילה לא אומרים פרשת ציצית הוסיפו ברכה אחרי קריאת שמע}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר אבין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[תהילים קיט קסד]]) &quot;שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכן תיקנו שלוש ברכות בבקר וארבע בערב אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: כל המקיים שבע ביום הללתיך, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשווה הגיות יום ללילה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עשרת הדברות בקריאת שמע|מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום]]? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו&quot; ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) &quot;לא יהיה לך אלהים אחרים על פני&quot; ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;ה' אחד&quot; ([[שמות כ ו|שמות יתרו כ ו]]) &quot;לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא&quot; ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) &quot;ואהבת את ה' אלהיך&quot; מאן דרחים מלכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שאוהב את המלך}} לא משתבע בשמיה ומשקר. ([[שמות כ ז|שמות יתרו כ ז]]) &quot;זכור את יום השבת לקדשו&quot; ([[במדבר טו מ|במדבר שלח טו מ]]) &quot;למען תזכרו&quot; {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: זו מצות שבת, שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה, דכתיב: ([[נחמיה ט יד]]) &quot;ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להם ביד משה עבדיך&quot;}}. להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. ([[שמות כ יא|שמות יתרו כ יא]]) &quot;כבד את אביך ואת אמך&quot; ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) &quot;למען ירבו ימיכם וימי בניכם&quot; ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) &quot;לא תרצח&quot; ([[דברים יא יז|דברים עקב יא יז]]) &quot;ואבדתם מהרה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מאן דקטיל מתקטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצח סופו שירצח}} ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) &quot;לא תנאף&quot; ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) &quot;לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: ליבא ועינא, תרין סרסורין דחטאה, {{ירו&quot;מ-ביאור|לב ועניים שני סרסורים לעבירה}} דכתיב&quot; ([[משלי כג כו]]) &quot;תנה &lt;span id=&quot;דף_ט_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:40}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ט|ב|משה לונץ=32|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=33|פולדא=14|תולדות יצחק=53|שמחת תורה=25|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בני לבך לי, ועיניך דרכי תצרנה&quot;. אמר הקדוש ברוך הוא: אי יהבת לי {{ירו&quot;מ-ביאור|אם תתן לי}} לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) &quot;לא תגנוב&quot; ([[דברים יא יד|דברים עקב יא יד]]) &quot;ואספת דגנך&quot; ולא דגנו של חבירך. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) &quot;לא תענה ברעך עד שקר&quot; ([[במדבר טו מא|במדבר שלח טו מא]]) &quot;אני ה' אלהיכם&quot; וכתיב ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot; מהו אמת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}}: שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: אמר הקדוש ברוך הוא: אם העדת לחבירך עדות שקר, מעלה אני עליך כאלו העדת עלי, שלא בראתי שמים וארץ. ([[שמות כ יד|שמות יתרו כ יד]]) &quot;לא תחמוד בית רעך&quot; ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך&quot; ביתך ולא בית חבירך. תמן ({{ירו&quot;מ-הדגשה|מסכת תמיד פרק ה}}) תנינן: אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת! והן בירכו. מה בירכו? {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנא}} אמר בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}}: {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אהבה רבה}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|זו ברכת תורה }}וקראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מזה שקראו עשרת הדיברות והפסיקו בין הברכה לקריאת שמע}} זאת אומרת, שאין הברכות מעכבות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: אין מן הדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מזה אתה רוצה להוכיח}} לית את שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|מינא}} כלום, {{ירו&quot;מ-ביאור|אין מכאן ראיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין זה נחשב הפסקה}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} תרוויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום, ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענות המינין, שלא יהו אומרים&quot; אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בר זבודא}}: בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? שלא להטריח את הצבור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה היו צריכים לקרא פרשת בלק}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} אמר: מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו בשמע ישראל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אמר: מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יציאת מצרים דכתיב: &quot;אל מוציאם ממצרים&quot; מלכות דכתיב: &quot;וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו}}&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מפני שכתובה בתורה ובנביאים {{ירו&quot;מ-ביאור|במיכה כתוב עמי זכור מה יעץ וכ&quot;ו}} ובכתובים {{ירו&quot;מ-ביאור|בנחמיה כתוב וישכור את בלעם וכ&quot;ו:}} {{שוליים|א_מב}}אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת, והן בירכו. מה בירכו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|א_מג}}  {{ירו&quot;מ-הדגשה|אהבה רבה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| זו ברכת התורה}}. והלא לא בירכו יוצר המאורות? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}}: עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות! ובשבת מוסיפין {{שוליים|א_מד}}ברכה אחת למשמר היוצא. מהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ברכה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}}: זו היא: השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|א_מה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות התורה|השכים לשנות קודם קריאת שמע, צריך לברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכות התורה}}]] לאחר קריאת שמע, אין צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: {{שוליים|א_מו}}והוא ששנה על אתר. {{ירו&quot;מ-ביאור| שלמד תורה מיד}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} אמר: נראים הדברים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעל}} מדרש צריך לברך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם על פסוקי התורה אבל על}} הלכות אין צריך לברך. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הלכות צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אשי}}: {{ב|נהגין הוינן יתבין קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} |רגילים היינו לשבת לפני רב}} {{שוליים|א_מז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|נהגין הוינן יתבין קומי רב }}ובין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הלכות, זקיקינן למיברכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הצריך אותנו לברך}} תני: הקורא עם אנשי מעמד לא יצא, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_י_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|י|א|משה לונץ=33|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=34|פולדא=14|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=27|זהב הארץ=32|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כי מאחרים היו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: ביומי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוינן נפקין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו יוצאים}} לתעניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיו מאריכין בבקשות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וקרוי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקרינן}} שמע בתר תלת שעין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר שלוש שעות}} ולא הוה ממחי בידן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} נפקין לתעניתא. אתו ציבורא {{ירו&quot;מ-הוסר|ומקרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומקרו}} שמע בתר תלת שעין. בעא {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} מחויי בידן {{ירו&quot;מ-ביאור|למחות בהם}}. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: והלא כבר קראו אותה בעונתה! כלום קורין אותה {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו}}, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה? אמר לו: מפני ההדיוטות, שלא יהו אומרים: בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן: ברכות ראש השנה ויום הכיפורים, וברכות תענית ציבור. מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא, אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם: המברך על המצו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ת ועל הפירות, וברכת הזימון, וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}}: מן מה דתני: המאריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקום שאמרו שלא להאריך}} הרי זה מגונה, והמקצר {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקום שקבעו לקצר}} הרי זה משובח. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שיש עוד ברכות כאלה שצריך להאריך בהם, וכאלה שצריך לקצר בהם, מלבד אלו שנאמרו כאן}} הדא אמרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמה שנאמר אלו ברכות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} זה כלל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא יש עוד}}. תני: צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שמוסיפים בה תחינות}} הא בשש שהוא מוסיף, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתעניות}} אינו מאריך? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: שלא תאמר, הואיל והוא {{ירו&quot;מ-ביאור|ברכת גואל ישראל}} מעין י&quot;ח {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממנין הברכות שאומר בכל יום}}, לא יאריך בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא ישנה בה מהנוסח שאומר בכל יום}}. לפום כן {{ירו&quot;מ-ביאור|לפיכך}} צריך מימר: {{שוליים|א_מח}}צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל שאר השש שמוסיף ודאי שמאריך בהם}} {{שוליים|א_מט}}אלו ברכות ששוחין בהן: בראשונה תחילה וסוף, ובמודים תחילה וסוף. השוחה על כל ברכה וברכה, מלמדין אותו שלא ישחה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: כהן גדול, שוחה על סוף כל ברכה וברכה. המלך, ראש כל ברכה וברכה, וסוף כל ברכה וברכה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: המלך, משהוא כורע, אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח נד]]) &quot;ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה', את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת, קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו&quot;. אי זו כריעה ואי זו בריכה? {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}} הראה בריכה לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ונפסח ונתרפא. {{אמורא-ירו&quot;מ|לוי בר סיסי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קד קידה ונעשה צולע|הראה כריעה]] לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ונפסח ולא נתרפא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[מלכים א ח נד]]) &quot;וכפיו פרושות השמים&quot; אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי אייבו}}: כגון הדין נקדים {{ירו&quot;מ-ביאור| כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר. ויש אומרים ציור שלא זז}} היה עומד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בר אבינא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|להראות ש}}ככפים הללו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהן פרושות לשמים ואין בהן כלום כך כפיו ריקות}} שלא חטפו מבנין בית המקדש כלום. תנא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חלפתא בן שאול}}: {{שוליים|א_נ}}הכל שוחין עם שליח ציבור בהודאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}ובלבד ב&quot;מודים&quot; &lt;span id=&quot;דף_י_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:51}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|י|ב|משה לונץ=34|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=35|פולדא=15|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=33|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} סבר {{ירו&quot;מ-ביאור|המתין וי&quot;א נסמך}} לקרובה {{ירו&quot;מ-ביאור|לחזן}} כדי לשוח עמו {{שוליים|א_נא}}תחלה וסוף. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ ישראל}} חמתון גחנין ומלחשין. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה שהם כורעים ולוחשים}} אמר לון מהו דין לחישה? ולא שמיע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה הא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}ם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|בשם ר}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מיישא}} ו{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי סימאי}}, ואית דאמרין ליה חברייא בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי סימאי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, אדון כל הבריות אלוה התושבחות, צור עולמים חי העולם, יוצר בראשית מחיה מתים, שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו, וקרבתנו להודות לשמך. {{שוליים|א_נב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, שאנו חייבין להודות לשמך. תרננה שפתי כי אזמרה לך, ונפשי אשר {{ירו&quot;מ-הוסר|פדית באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פדיתה. ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר מינא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: הודייה ושבח לשמך. לך גדולה לך גבורה לך תפארת. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסמכנו מנפילתינו, ותזקפנו מכפיפתינו, כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים, ומלא רחמים ואין עוד מלבדך. {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}} אמר: לך כריעה, לך כפיפה, לך השתחויה, לך בריכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}:  ([[ישעיה מה כג]]) &quot;כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}}: ([[דברי הימים א כט יא]]) &quot;לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ, לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, והעושר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך, ומהללים לשם תפארתך&quot;. בכל לב ובכל נפש משתחוים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהלים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נג}}נהגין רבנן אמרין כולהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|נהגו חכמים לאמר ככל השיטות}} ואית דאמרי: או הדא או הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|וי&quot;א אחד מהם או זה או זה}} תני: ובלבד {{שוליים|א_נד}}שלא ישוח יותר מדאי. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד שלא יעשה כחרדון שגופו כורע והראש לא זז}} אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהלים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|חנן בר אבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|פליגא דחנן בר בא}} אמר לחברייא: {{ב|נימר לכון מילתא טבא דחמית ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דעביד, |אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב נהג לעשות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|נימר לכון מילתא טבא דחמית לרב עביד }}ואמריתה קמיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וקם ונשק על פומי. {{שוליים|א_נה}}&quot;ברוך אתה&quot; שוחה; בא להזכיר את השם, זוקף. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא אמרית טעמא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהלים קמו ח]]) &quot;ה' זוקף כפופים&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא, אלא ([[מלאכי ב ה]]) &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריך שיהיה כפוף בשם ולמה רב זקף}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבין}}: אלו הוה כתיב &quot;בשמי ניחת הוא&quot; יאות. לית כתיב אלא &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot;. קודם, עד שלא הזכיר את השם, כבר ניחת הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חמא בר חנינא}}: מעשה באחד ששחה יותר מדאי, והעבירו {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מעביר. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}}: לא היה מעבירו, אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} ג{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ער ביה. אלו ברכות שפותחין בהן &quot;בברוך&quot;? {{שוליים|א_נו}}כל הברכות פותחין בהן ב&quot;ברוך&quot;. ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה, כגון קריאת שמע ותפילה, אין פותחין בהן ב&quot;ברוך&quot;. התיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: הרי גאולה! {{ירו&quot;מ-ביאור|ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומרים בהגדה אחרי בצאת ישראל ממצרים, לפני ששותים כוס שניה. הרי היא סמוכה לברכת ההלל, ולמה היא פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלל, אם שמעה בבית הכנסת יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלא בהכרח שיאמרו הלל קדם, נמצא שפעמים שברכת גאלנו אינה סמוכה, לכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיב {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר בי רבי יוסה}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: והא סופה! {{ירו&quot;מ-ביאור|יהללוך יי אלהינו על כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל כלם ברנה יודו ויברכו, וישבחו ויפארו, וישוררו וירוממו ויעריצו, ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד. כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל. ברוך אתה יי מלך מהלל בתשבחות. שאומרים בהגדה בסופו של החלק השני של ההלל. הרי גאלנו היא הברכה החותמת את החלק הראשון של ההלל, ומפסיקים בסעודה, ואחר כך קראים חלק שני של ההלל, וחותמים ביהללוך. נמצא שהיא ברכה עצמאית על השירה, אם כך מדוע אינה פותחת בברוך}}? אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת גאלנו}} שתים הנה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שני חלקים לה}} אחת ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}בא ואחת {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:תוס ברכות יד א ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל.ogg|thumb|תוס_ברכות_יד_א_ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל ביאור שקשור לקטע הנלמד]]
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יא|א|משה לונץ=35|שדה יהושע=|קנייבסקי=32|סירלאו=35|פולדא=16|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=34|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לשעבר. {{ירו&quot;מ-ביאור|את ההלל חלקו לשנים. עד למעיינו מים שמדבר על גאולת מצרים, אומרים לפני הסעודה, ועליה החלק הראשון של הברכה, שאומר: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. את שאר ההלל שמדבר על הגאולה העתידית, אומרים אחרי הסעודה. ועליה תקנו את החלק השני של ברכת גאלנו שאומרים, כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל. ובסוף ההלל כולו, ברכת יהללוך. ולכן אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לחלק השני של ברכת אשר גאלנו.}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לפי תוס דף יד. הכונה שהיו מברכים על כל חלק בנפרד: על החלק הראשון ברכו לקרא, ועל החלק השני ברכו לגמור. והשאלה ששאלה הגמרא, והרי סופה — הכוונה לסוף ברכת גאלנו, והשאלה למה היא חותמת בברוך. והתשובה היא מפני שהיא ארוכה וכוללת שבח על יציאת מצרים שהיתה בעבר, ובקשה על הגאולה העתידית, ולכן תקנו שגם תחתום בברכה. ויהללוך לא פותחת בברוך אף שהיא ארוכה, לפי שהיא ברכת השבח כמו נשמת כל חי}}. התיבון: הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת}} הבדלה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר המבדיל בין קדש לחול. הרי היא פותחת בברוך, אף שהיא סמוכה לבורא מאורי האש}} שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} היה מכנסן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא שלא תמיד מברך בורא מאורי האש לפניה, ולכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיבון: הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשמזמנים אומרים}} &quot;נברך&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחוזרים ואומרים &quot;ברוך אלקינו שאכלנו משלו&quot;, ומיד אחר כך מברכים ברכת הזן. נמצא שברכת הזן סמוכה לברכת הזימון, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, שאם היו שנים יושבים ואוכלים, שאינן אומרים &quot;נברך&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא פעמים שברכת הזן אינה סמוכה}}. הרי &quot;הזן את הכל&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|למאן דאמר ברכת הזימון עד הזן, משמע שמי שהפסיק לזימון, מברך איתם עד הזן, וחזר לאכול. וכשמסים אכילתו, מתחיל בברכת הארץ, מ&quot;נודה לך&quot;. ולמה ברכת נודה לך אינה פותחת בברוך}}? קשיא! הרי &quot;הטוב והמטיב&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא סמוכה, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה, נקבעה &quot;הטוב והמטיב&quot;. הטוב שלא הסריחו, והמטיב שניתנו לקבורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובתחילה הייתה ברכה עצמאית, ומאוחר יותר קבועה בברכת המזון}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים בגלל שהיא ברכה דרבנן עשו לה חיזוק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הא {{ירו&quot;מ-הוסר|קדושה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קידוש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היום! שנאמר אחרי ברכת היין, למה פותח בברוך}}? שנייא היא, שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, {{שוליים|א_נז}}שאינו אומר &quot;בורא פרי הגפן&quot;. והא סופה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של הברכה! שהרי בברכת היום, אומר:  &quot;ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו&quot; ואחר כך אומר: &quot;ברוך אתה ה’ מקדש השבת&quot;. נמצא שהחלק השני סמוך לראשון, ולמה פותח בברוך}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זה שתי ברכות, אלא ברכה אחת, ו}}טופס ברכות כך הוא. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נח}}מטבע קצר, פותח בהן ב&quot;ברוך&quot; ואינו חותם בהן ב&quot;ברוך&quot;. מטבע ארוך, פותח בהן ב&quot;ברוך&quot; וחותם ב&quot;ברוך&quot;. כל הברכות אחר חיתומיהן. {{שוליים|א_נט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין אומרים ברכה פסוק. התיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}} קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מכיון דתימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הברכות}} אחר חיתומיהן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך שאפילו אם טעה ואמר ברכה לא מתאימה, אם חתם נכון יצא. אז למה}} אין אומרין ברכה פסוק? {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה פסוק יותר גרוע מברכה לא נכונה}}. אמרין: {{ירו&quot;מ-הוסר|חכימי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חכים}} הדין טלייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אמרו חכם אותו נער}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא שטעה}}. דהוא סבר, מהו אחר חיתומיהן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון}} שאם היה עומד בשחרית  {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיה צריך לומר &quot;יוצר אור}}&quot;, ושכח והזכיר את של ערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר: &quot;מעריב ערבים}}&quot;, וחזר וחתם בשל שחרית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר: &quot;ברוך אתה ה’ יוצר המאורות}}&quot; יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן שאל, במה גרוע פסוק מברכה לא נכונה? ולא זו הכוונה}}, אלא כדאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך להזכיר ב}}כל הברכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפני  הברכה החותמת}} כעין חותמותיהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם לא יזכיר פסוק, כיוון שקשה למצא פסוק שמדבר בדיוק באותו עניין ויכול לטעות}}. ואילין דאמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ואלו שאומרים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכות ההפטרה: רחם על ציון כי היא בית חיינו, ולעלובת נפש תושיע ותשמח במהרה בימינו, ככתוב}} ([[ישעיהו יב ו]]) &quot;צהלי ורוני יושבת ציון, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גדול בקרבך קדוש ישראל&quot; וחותם &quot;ברוך אתה יהוה משמח ציון בבניה&quot;}} אין בו משום ברכה פסוק. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפני שאומר: &quot;ככתוב: כמו שאנו אומרים בברכת המזון &quot;ככתוב ואכלתה ושבעתה וברכתה&quot;}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וי&quot;א כיוון שכבר נהגו הכל לאמר כך}}. &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|א_ס}}מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר להן {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}}: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}}, שנאמר: ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;. &quot;ימי חייך&quot; הימים, &quot;כל ימי חייך&quot; הלילות. וחכמים אומרים: &quot;ימי חייך&quot; העולם הזה, &quot;כל ימי חייך&quot; העולם הבא, להביא את ימות המשיח.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אמר להן}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}}&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גילו של ראב&quot;ע|{{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אני כבן שבעים שנה}}]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אף על פי שנכנס{{ירו&quot;מ-הדגשה|תי}} לגדולה, האריך ימים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבגיל שש עשרה נתמנה לנשיא והגיעה לגיל שבעים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממה שאמר אף על פי שנכנסתי לגדולה הארכתי ימים}}, הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים. &lt;span id=&quot;דף_יא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יא|ב|משה לונץ=37|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=37|פולדא=16|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=30|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|בבל}} אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלילה}} לא יתחיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|פרשת}} ויאמר, ואם התחיל גומר. ורבנן {{ירו&quot;מ-הוסר|דהתם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דהכא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בארץ ישראל}} אמרין: מתחיל ואינו גומר. מתניתין פליגא על רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא}}: &quot;מזכירין יציאת מצרים בלילות&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולפי רבנן דהכא רק מתחיל, נמצא שלא מזכיר יציאת מצרים בלילות}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא אמרו פרשת ציצית, היו אומרים דברים שיש בהם הזכרת יציאת מצרים, כגון}}: מודים אנחנו לך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה’ אלוקינו}} שהוצאתנו ממצרים, ופדיתנו מבית עבדים, להודות לשמך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומיד מלכים הצלתנו, וקרעתה לנו הים, ועשיתה לנו ניסים וגבורות על הים, ושרנו לך שירה חדשה. כן תגאלינו מיד עריצים ומיד כל הקמים עלינו, ככתוב: &quot;כי פדה ה’ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו&quot; ברוך אתה ה’ גאל ישראל}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ולדעה שלא מזכירים יציאת מצרים בלילה, אין צריך לומר שהוצאתנו ממצרים שהיא הייתה ביום, אבל קריעת הים הייתה בלילה, והצלתנו מיד מלכים, היינו שהציל את אברהם מהמלכים, ואת יצחק ושרה מאבימלך, הכל היה בלילה, ולדעת הכל אומרים}}. מתניתא פליגא על רבנן דתמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_סא}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע ש}}כל פרשת ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר אחא}} נחית לתמן. חמיתון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותם}} מתחילין וגומרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכתחילה}}, ולא שמיע {{ירו&quot;מ-הדגשה|להו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|והם לא שמעו על המחלוקת}} דתמן אמרין: לא יתחיל ויאמר, ואם התחיל גומר, ורבנן דהכא אמרין: מתחיל ואינו גומר. בעון קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחייא ברבי זעירה}}: היך הוה אבוך נהוג עביד, כרבנן דהכא או כרבנן דהתם? {{ירו&quot;מ-ביאור|כיוון שרבי זעירה עלה מבבל לארץ ישראל, רצו לדעת האם המשיך לנהוג כבני בבל, או שינה ונהג כמנהג ארץ ישראל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} אמר: כרבנן דהכא. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: כרבנן דהתם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: מסתברא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מחמיר, ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ינון מחמרין, והוא עבד נהיג דכוותהון. תני: הקורא את שמע בבוקר, צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שהזכיר בפרשת ציצית}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: צריך להזכיר בה מלכות, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: מלכותו ואמונתו לעד קיימת}}. אחרים אומרים: צריך להזכיר בה קריעת ים סוף {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומכת בכורים}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: ואת בכוריהם הרגתה, ובכורך ישראל גאלתה, וים סוף להם בקעתה}}. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר: {{שוליים|א_סב}}צריך להזכיר את כולן, וצריך לומר צור ישראל וגואלו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר:  ⁤לא הזכיר תורה ⁤{{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכת הארץ שבברכת המזון}}, מחזירין אותו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קה מד]]) &quot;ויתן להם ארצות גוים&quot; מפני מה? &quot;בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא ברבי אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}: אם לא הזכיר ברית בארץ, או {{שוליים|א_סד}}שלא הזכיר {{ירו&quot;מ-הוסר|}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בבונה ירושלים}} מלכות בית דוד, מחזירין אותו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: אם {{שוליים|א_סה}}אמר &quot;מנחם ירושלים&quot; יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא אמר}}: {{ירו&quot;מ-הוסר| }}הקורא לאברהם אברם, עובר בעשה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} אמר: בעשה ולא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית יז ה|בראשית לך לך יז ה]]) &quot;ולא יקרא עוד את שמך אברם&quot; הרי בלא תעשה. &quot;והיה שמך אברהם&quot; הרי בעשה. התיבון: הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ט ז]]) &quot;אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם&quot; שנייא היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא, מאי דהוה מעיקרא}}. שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? הוא {{ירו&quot;מ-ביאור|רק אברהם}} נצטווה עליה. ודכוותה, הקורא לישראל יעקב, עובר בעשה? שני ניתוסף לו, הראשון לא נעקר ממנו. ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה? אילו, אבותן קראו אותן בשמן. אבל יצחק, הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר: ([[בראשית יז יט|בראשית לך לך יז יט]]) &quot;וקראת את שמו יצחק&quot;. {{ירו&quot;מ-הוסר|ד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבעה}} נקראו עד שלא נולדו ואלו הן: יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;וקראת את שמו יצחק&quot;. ישמעאל דכתיב: ([[בראשית טז יא|בראשית לך לך טז יא]]) &quot;וקראת את שמו ישמעאל&quot;. יאשיהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יג ב]]) &quot;הנה בן נולד לבית דוד יאשיה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} שמו&quot;. שלמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברי הימים א כב ט]]) &quot;כי שלמה יהיה שמו&quot;. עד כדון בצדיקים, אבל ברשעים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים נח ד]]) &quot;זורו רשעים מרחם&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא נקראו עד שנולדו}}. {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}} אומר: עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו כג ז]]) &quot;לכן הנה ימים באים נאם ה', לא יאמר עוד: חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון&quot;. אמרו לו: לא שיעקר יציאת מצרים, אלא מצרים מוסף על המלכיות. מלכיות עיקר ומצרים טפילה. וכן הוא אומר: ([[בראשית לה י|בראשית וישלח לה י]]) &quot;לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך&quot;. אמרו: לא שיעקר שם יעקב, אלא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפל. וכן הוא אומר: ([[ישעיהו מג יח]]) &quot;אל תזכרו ראשונות&quot; אילו המצרים; &quot;וקדמוניות אל תתבוננו&quot; אילו המלכיות; ([[ישעיהו מג יט]]) &quot;הנני עושה חדשה עתה תצמח&quot; זו של גוג. משלו משל: למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך, ופגע בו זאב, וניצל ממנו. התחיל מספר מעשה הזאב. ואחר כך פגע בו הארי, וניצל מידו. שכח מעשה הזאב, התחיל מספר מעשה הארי. ואחר כך פגע בו נחש וניצל מידו. שכח מעשה שניהם, והתחיל לספר מעשה הנחש. כך היו ישראל, הצרות האחרונות משכחות את הראשונות.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא ב}} {{סוף}} &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מאימתי&lt;/strong&gt;
{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|ראשון||שני}}</text>
      <sha1>5n4e9v2x8zqr4ipqghw5i73mmerb6fb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037696</id>
      <parentid>3037695</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T16:27:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3037696</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="132084" sha1="eyycmjxm4ac0s5mr05mt4dehn644i72" xml:space="preserve">{{ארגז חול}}
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|ראשון||שני}}
==פרק ראשון - מאמתי קורין==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|1:51}} &lt;/span&gt;
&lt;span id=&quot;דף_א_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
{{ב|QR|[[קובץ:איר ברכות פרק חמישיפרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|100px|כולל שיעורי שמע]]}} [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]][[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|א|א| משה לונץ=17|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|משה לונץ=|שדה יהושע=|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{מתני'|ברכות א א}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פתיחת המסכת|מא{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}מתי קורין]] את שמע בערבין? {{שוליים|א_א}}משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן, עד סוף האשמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רת הראשונה, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_ב}}עד חצות. {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|א_ג}}עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ד}}הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כל הנאכלים ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע בבית הכנסת|אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן]] תני {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור| (רבא) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי&quot;}}: משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת. ותני עלה: קרובים דבריהן להיות שוין.
===&lt;span id=&quot;דף_א_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:01}}&lt;/span&gt;===
{{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|א|ב|משה לונץ=18|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=25|פולדא=5|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=11|זהב הארץ=15|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתא חמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא וראה}} משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן {{ירו&quot;מ-הוסר|איממא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יממא}} הוא, ועם כוכביא הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד בצאת הכוכבים}} משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר}} שעה ותרתי ליליא הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים}} ואת אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} קרובים דבריהן להיות שוין? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}פתר בא{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לין כופרניא דקיקי{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}א, {{ירו&quot;מ-ביאור|בכפרים קטנים}} דאורחיהון מסתלקא {{ירו&quot;מ-ביאור|שמסיימים מלאכתם}} עד דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|איממא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יממא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שעדין יום}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפללים ערבית מוקדם ונכנסים לאכל מקדם}}, דצדי לון מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}קמי חיותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפחד החיות}} תני: {{שוליים|א_ו}}הקורא ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו, אלא כדי לעמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ד בתפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לה מתוך דבר {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שלתורה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתפילות באמצע תקנום}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ששלושת התפילות מוקמו בין שני קריאות שמע: קריאת שמע של שחרית, שמונה עשרה של שחרית, שמונה עשרה של מנחה,שמונה עשרה של ערבית, קריאת שמע של ערבית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועיקר קריאת שמע של ערב זה על המיטה. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ירמיה}}: {{שוליים|א_ז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ספק קרא שמע|ספק ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}רך על מזונו ספק לא ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}רך]] צריך לברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא דבר תורה}}, דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת&quot;. ספק התפלל ספק לא התפלל, אל יתפלל. ודלא כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_ח}}ולואי שיתפלל אדם כל היום כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לו, למה שאין תפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לה מפסדת. ספק קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע}} ספק לא קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהו}}? נשמענה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}}: הקורא ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. וק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לאו ספק הוא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי קודם לכן זה בין השמשות שהוא ספק מן הלילה ספק מן היום}}, ואת אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} צריך לקרות! הדא אמרה {{שוליים|א_ט}}ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: סימן לדבר משיצאו הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ד טו]]) &quot;ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים&quot;. וכתיב ([[נחמיה ד טז]]) &quot;והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה&quot;. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות וצאת הכוכבים|כמה כוכבים יצאו ויהא לילה]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר פפא}}: {{שוליים|א_י}}כוכב אחד וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י יום. שנים ספק לילה. שלשה וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י לילה. שנים ספק? והכתיב &quot;עד צאת הכוכבים&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והלא}} מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}עוט כוכבים שנים. קדמיא {{ירו&quot;מ-ביאור|הראשון}} לא מתחשב. בערב שבת, ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, מביא חטאת. במוצאי שבת, ראה כוכב אחד ועשה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ב|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=25|פולדא=6|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} מלאכה, מביא חטאת. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, פטור. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעי: אין {{ירו&quot;מ-ביאור|אם}} תימר שנים ספק, ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה. ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים. ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת, בשחרית וקצר כחצי גרוגרת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן, ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה, ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים. הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא. {{ירו&quot;מ-ביאור|באלו הכוכבים שאין דרכם להראות ביום}} ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל באלו שדרכם להראות ביום}} לא משערין בהון. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד שיראו שלושה כוכבי חוץ מכוכב נגה שנראה אף ביום}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב דרומנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודא בן פזי}}: כוכב אחד ודאי יום. שנים לילה. ולית ליה ספק? {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי לדעת כולם זמן בין השמשות הוא ספק מן היום ספק מן הלילה}}. אית ליה ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|בזמן ש}}בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כוכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|הראשון}} לכוכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|השני}}. תני: כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום. &lt;span id=&quot;דף_ב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ב|ב|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{שוליים|א_יא}}הכסיפו זהו בין השמשות. השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות תלוי בלבנה|הלבנה בתקופתה]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שזה באמצע החדש. שהלבנה שלמה ומתחילה במזרח ושוקעת במערב}} התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות. אמר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ג|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא:}} סוף גלגל חמה לשק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת, ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: התחיל גלגל חמה לשק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ע, אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו, חזקה ביום טבל. הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא. {{ירו&quot;מ-ביאור|דרך קיצור}} ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרך ראשית}} לא בדה. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בזה מדובר}} איזהו בין השמשות? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחומא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל}} לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי ח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דה של סייף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזמן שלוקח עד ש}}נחלקה הטיפה לכאן ולכאן, זהו בין השמשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל, {{ירו&quot;מ-ביאור|כתשע דקות}} דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} הוו יתבין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}}: לא מסתברא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}סוף חצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|זהו}} כהרף עין ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא?}} אמר ליה: אוף אנא סבר כן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} לא אמר כן, אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשתי לפני}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} כד תנינן תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכות זבים}}. {{שוליים|א_יב}}ראה אחת ביום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה ולקרבן. &lt;span id=&quot;דף_ג_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:30}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ג|ב|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=26|פולדא=7|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=15|זהב הארץ=18|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}מקצתהראיה מהיום ומקצתה למחר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או כולה מן היום או כולה מן הלילה}}. ודאי לטומאה וספק לקרבן. {{ירו&quot;מ-ביאור|הזב נטמא בלובן וכך דינו. אם ראה ראיה אחת, הרי הוא כבעל קרי וטובל וטהור בצאת הכוכבים. אם ראה שתי ראיות אפילו ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשנים, שיכול היה בין תחילת הראיה לסופה לטבול ולהסתפג. או שראה ראיה אחת שהתחלקה לשני ימים. או שני ראיות בשני ימים רצופים הרי הוא זב קטן וצריך לספור שבעה נקיים, וביום השביעי טובל במעיין ובערב הוא נטהר. ואם ראה שלוש ראיות ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשלוש, או אחת ארוכה כשנים ואחת קצרה, או אחת קצרה שהתחלקה לשני ימים ואחת יום קדם או יום אחרי, או שלוש ראיות בשלושה ימים רצופים — הרי הוא זב גדול, וסופר שבעה נקים וטובל, ובערב הוא טהור, ולמחרת מביא קרבן. שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. להתיר לו כניסה למקדש ואכילת קדשים.}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר יוסף}} בעא {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מאן תנא ראיה נחלקת לשנים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא, ד}}אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בין השמשות כהרף עין}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|לה}} : {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}קשתה על דעתך דאת אמר: {{ירו&quot;מ-ביאור|לשיטתך שאתה אומר}} כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כן איך יתכן שיתחייב קרבן על ספק? ואם בשראה ראיה כל בין השמשות של רבי נחמיה, אז לא רק לרבי יוסי בן חלפתא חייב קרבן, אלא לדעת כולם. שהרי ראה ראיה ארוכה כשלוש ראייות, שנמצא מתחילתה ועד סופה כשתי טבילות ושני סיפוגין, והרי זו נחשבת כשלוש ראייות, ומביא קרבן לדעת הכל. ו}}למה {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי יוחנן אמר שהבריתא רק כרבי יוסי}}? אמר ליה, {{ירו&quot;מ-הוסר|קשתיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשתיך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא קשיא. כי באמת בין השמשות לדעת רבי יוסי בן חלפתא הוא רגע אחד, בתוך בין השמשות של רבי נחמיה, אלא שאנו לא יודעים איזה הוא}}. לכשיבא אליהו ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}זהו בין השמשות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז יהיה חייב קרבן. אי כשיבא אליהו}}, מאן פליג? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי יחלוק על אליהו הנביא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני: שלושה כוכבים לילה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא חברהון דרבנן}} בעי: כמה דאת אמר בערבית, נראו שלשה כוכבים, אף על פי שהחמה נתונה באמצע {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובי}} הרקיע, לילה הוא. {{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר}} אף בשחרית כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק בזריחת החמה יהיה יום. ולמה קימא לן שהיום מתחיל בעלות השחר}}? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}: כתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) &quot;השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה&quot; וכתיב ([[ויקרא כב ז|ויקרא אמור כב ז]]) &quot;ובא השמש וטהר&quot; מקיש יציאתו לביאתו. מה ביאתו משיתכסה מן הבריות. אף יציאתו לכשיתודע לבריות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא קיימא לן דמעלות השחר יום הוא}}? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ד|א|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=16|זהב הארץ=26|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: כתיב ([[בראשית מד ג|בראשית מקץ מד ג]]) &quot;הבוקר אור&quot; התורה קראה לאור בוקר. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) &quot;בבקר בבקר&quot; כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שאף עלות השחר מן היום}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית, נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין. ותני: באחד בתקופת ניסן, ובאחד בתקופת תשרי, היום והלילה שוין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}}: נלפינה {{ירו&quot;מ-ביאור|נלמד}} מדרך הארץ. שרי מלכא נפק, {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל המלך לצאת מהעיר}} אף על גב דלא נפק, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יצא}} אמרין דנפק. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך בערב. מיד שהשמש מתחילה לצאת מהעולם, אומרים שכבר לילה, אף שהשמש לא עברה את עובי הרקיעה}}. שרי עליל {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל המלך להיכנס לעיר}} . {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף גב ד}}לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} אמרי{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}ן דעל {{ירו&quot;מ-הוסר|עד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כך בבקר איך שהשמש מתחילה להיכנס לעובי הרקיעה, אומרים שכבר נכנסה ומתחיל היום, אף שעדיין לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שעתה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עברה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייעול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כביכול}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את עובי הרקיע לצאת לארץ}}. זהו שעומד ומתפלל {{שוליים|א_יג}}צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. חד אמר: כמלאכים. וחד אמר: ככהנים. {{ירו&quot;מ-ביאור|עקב בצד גודל}} מאן דאמר ככהנים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כ כג|שמות יתרו כ כג]])  &quot;לא תעלה במעלות על מזבחי&quot; שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב. ומאן דאמר כמלאכים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יחזקאל א ז]])  &quot;ורגליהם רגל ישרה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בר אנדריי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר סוטר}}: המלאכים אין להן קפיצין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפרקים}} ומה טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דניאל ז טז]]) &quot;קרבת על חד מן קמייא קיימיא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|קרב אלי אחד מן העומדים תמיד}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בברכת כהנים הציבור אומר פסוקים|זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת]], בברכה ראשונה צריך לומר: ([[תהילים קג כ]]) &quot;ברכו את ה' מלאכיו&quot; בשנייה ([[תהילים קג כא]]) &quot;ברכו את ה' כל צבאיו&quot; בשלישית ([[תהילים קג כב]]) &quot;ברכו ה' כל מעשיו&quot; במוסף &lt;span id=&quot;דף_ד_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:08}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ד|ב|משה לונץ=21|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=27|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בברכה הראשונה צריך לומר ([[תהילים קלד א]]) &quot;שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות&quot; בשנייה ([[תהילים קלד ב]]) &quot;שאו ידיכם {{ירו&quot;מ-הוסר|קודש&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קדש&quot;}} בשלישית ([[תהילים קלד ג]]) &quot;יברכך ה' מציון&quot; אם היו ארבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו ביום הכיפורים, ובתעניות}} חוזר תליתיאתא {{ירו&quot;מ-הוסר|בקדמיתא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כקדמיתא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|בתפילה מנחה כמו בשחרית}} ורביעתא {{ירו&quot;מ-הוסר|בתיניוותא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיניוותא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|בנעילה כמו במוסף}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין. משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב ([[בראשית יט טו|בראשית וירא יט טו]]) &quot;וכמו השחר עלה&quot; וגומר וכתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) &quot;השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה&quot; ומן סדום לצוער ארבעת מיל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי}} יותר הוון? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. ומניין {{ירו&quot;מ-הוסר|מאיילת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמאילת}} השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו לכתוב}} &quot;כמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|השחר עלה&quot;. ולמה כתב}} &quot;וכמו&quot; מילה מדמיא לחבירתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלמד שיש עוד זמן דומה לזה. דכמו שלמדנו שמשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין, הוא הדין מאילת השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: הדא איילתא דשחרא, מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא}} זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כן מה זה איילת השחר}} כמין תרין דקורנין דנהור, דסלקין מן מדינחא ומנהרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים}} דלמא {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}} הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: בי רבי, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גאולת ישראל קמעה קמעה|כך היא גאולתן של ישראל]]. בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[מיכה ז ח]]) &quot;כי אשב בחושך ה' אור לי&quot; כך בתחילה ([[אסתר ב כא]]) &quot;ומרדכי יושב בשער המלך&quot; ואחר כך ([[אסתר ו יא]]) &quot;ויקח המן את הלבוש ואת הסוס&quot; ואחר כך ([[אסתר ו יב]]) &quot;וישב מרדכי אל שער המלך&quot; ואחר כך ([[אסתר ח טו]]) &quot;ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות&quot;. ואחר כך ([[אסתר ח טז]]) &quot;ליהודים היתה אורה ושמחה&quot;. ואתיא ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר: משיאור המזרח עד הזריחה מהלך אדם ארבע מיל}}, כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}. דתני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה, אדם מהלך ארבעת מיל. נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) &quot;היושב על חוג הארץ&quot; וכתיב ([[איוב כב יד]]) &quot;וחוג שמים יתהלך&quot; וכתיב ([[משלי ח כז]]) &quot;בחוקו חוג על פני תהום&quot; חוג חוג לגזירה שוה. תני: עץ {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה בי רבי אלעאי}}: לא סוף דבר נופו, אלא אפילו כורתו. {{ירו&quot;מ-ביאור|גזעו}} וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים א ג]]) &quot;והיה כעץ שתול על פלגי מים&quot; תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גודלו של גן עדן, עץ חיים|עץ חיים, אחד מששים לגן]], הגן אחד מששים לעדן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית ב י|בראשית בראשית ב י]]) &quot;ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}תמצית כור, {{ירו&quot;מ-ביאור|ל' סאה}} תרקב {{ירו&quot;מ-ביאור|חצי סאה}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ה|א|משה לונץ=22|שדה יהושע=|קנייבסקי=14|סירלאו=28|פולדא=8|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר: מצרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמקובל שארכה}} מהלך ארבעים יום, וכוש מהלך {{ירו&quot;מ-הוסר|שבע}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שש}} שנים ועוד. ורבנן אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובי הרקיע}} כשני אבות הראשונים {{ירו&quot;מ-הדגשה|חמש מאות שנה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה, יצחק - 180 שנה, יעקב – 147 שנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|אשר נשבעתי לאבותכם לתת להם}} כימי השמים על הארץ&quot; וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה, כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית א ו|בראשית בראשית א ו]]) &quot;יהי רקיע בתוך המים&quot; יהי רקיע בתווך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי השמים נבראו ביום הראשון, ולמה נאמר ביום השני יהי רקיעה? אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לחים היו שמים ביום הראשון, ובשני קרשו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;אמר יהי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;יהי}} רקיע&quot; יחזק הרקיע, יקרש הרקיע, יגלד הרקיע, ימתח הרקיע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודה בן פזי}}: יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר ([[שמות לט ג|שמות פקודי לט ג]]) &quot;וירקעו את פחי הזהב&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר }}תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עובי הרקיע|עוביו של רקיע כשתי אצבעיים]]. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} פליגא. דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[איוב לז יח]]) &quot;תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק&quot; תרקיע, מלמד שהן עשויין כטס. {{ירו&quot;מ-ביאור|פח דק}} יכול שאינן בריאין? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} חזקים. יכול שהן נתרפין? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} כראי מוצק. בכל שעה ושעה נראין מוצקים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}, {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל, על ידי שהות {{ירו&quot;מ-ביאור|עם הזמן}} רפה. ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) &quot;וימתחם כאהל לשבת&quot; וכתיב &quot;חזקים&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים, על ידי שהות {{ירו&quot;מ-ביאור|עם הזמן}} הוא מעלה חלודה. ברם הכא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} &quot;כראי מוצק&quot; בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי עזריה}} אמר על הא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[בראשית ב א|בראשית בראשית ב א]]) &quot;ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלהים ביום השביעי&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכ&quot;ו}} &quot;ויברך אלהים את יום השביעי&quot; מה כתיב בתריה? ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) &quot;אלה תולדות השמים&quot; וכי מה ענין זה אצל זה? אלא יום נכנס ויום יוצא. שבת נכנס שבת יוצא. חודש נכנס חודש יוצא. שנה נכנס שנה יוצאה, וכתיב ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) &quot;אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו היום נעשו. תנן: מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כמה אשמורות ביום ובלילה|ארבע אשמורות ביום, וארבע אשמורות בלילה]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אורכם של עונה, עת ורגע|העונה, אחד מעשרים וארבעה לשעה]] העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ברכיה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} אמר: כדי לאומרו. ורבנן אמרין הרגע כהרף עין. תני {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} אומר: {{שוליים|א_יד}}שלש {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמרות הוי הלילה. מאי טעמא? דכתיב}} ([[שופטים ז יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ויבא גדעון וכ&quot;ו}} ראש האשמורת התיכונה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר ארבע משמרות הוי הלילה, דכתיב}} ([[תהילים קיט סב]]) &quot;חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך&quot; וכתיב ([[תהילים קיט קמח]]) &quot;קדמו עיני אשמורות&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}}: {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}. חד אמר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. וחרינה אמר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;חצות לילה&quot; ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot; מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} &quot;חצות לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אקום&quot; ו&quot;קדמו עיני אשמורות}}&quot;? פעמים &quot;חצות לילה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אקום}} ופעמים &quot;קדמו עיני אשמורות&quot; הא באי זה צד? בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים, חצות לילה. ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו. קדמו עיני אשמורות. מכל מקום {{שוליים|א_טו}}לא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה השחר בא ומוצא את דוד ישן}} הוא שדוד אמר: ([[תהילים נז ט]]) &quot;עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר&quot; &lt;span id=&quot;דף_ה_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:30}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ה|ב|משה לונץ=24שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=29|אהלי שם=|פנים מאירות=}} איתעיר יקרי מן קומי איקריה {{ירו&quot;מ-הוסר|דבריי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבוראי}}. איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה {{ירו&quot;מ-הוסר|דבריי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבוראי}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יקום כבודי לפני כבוד בוראי שכבודי אינו חשוב כלום בפני כבוד בוראי}} &quot;אעירה שחר&quot; אנא הוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אני הייתי}} מעורר שחרה, שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצרו מקטרגו ואומר לו: דוד, דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן, ואת אמר אעירה שחר? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דוד ביזה עצמו לכבוד המצוות|דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות]], ואת אמר ([[תהילים קיט סב]]) &quot;חצות לילה אקום&quot;? והוא אומר: ([[תהילים קיט סב]]) &quot;על משפטי צדקך&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שאספיק ללמוד משפטי ה}}’. ומה היה דוד עושה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי מנחם}}: היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו, ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומרים? ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}נור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד, והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו, והיה מנגן מאליו. הדא הוא דכתיב ([[מלכים ב ג טו]]) &quot;והיה כנגן המנגן&quot; כנגן במנגן אין כתב כאן, אלא כנגן המנגן. הכינור היה מנגן מאיליו. מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: סופה של שנייה וראשה של שלישית, הן מתכנות את הלילה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם אפשר להסביר כך}} מי כתיב {{ירו&quot;מ-הדגשה|האשמורות &quot;ה}}תיכונות&quot;? לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב אלא}} &quot;תיכונה&quot;. קדמיתא לא מתחשבא, דעד כדון ברייתא {{ירו&quot;מ-הוסר|עירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ערין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|האשמורת הראשונה לא נחשבת כיוון שעדיין אנשים ערים}} פיסקא וחכמים אומרים: עד חצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_טז}}הלכה כחכמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מפקד לחברייא {{ירו&quot;מ-ביאור|מצווה את התלמידים}}: אין בעיתון מתעסקא באוריתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אתם רוצים לעסוק בתורה בלילה ולהמשיך גם אחרי חצות}} אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין. מילתיה אמרה שהלכה כחכמים. מילתיה אמרה שא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מר דברים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמותר ללמוד תורה}} אחר אמת ויציב. {{ירו&quot;מ-ביאור|גם בלילה נהגו לאמר אמת ויציב}} תני: הקורא את שמע בבית הכנסת, בשחר, יצא ידי חובתו. בערב, לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב יוסף}}: מה טעם {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא תקנו לקרא בבית הכנסת בזמן}}? אמרו: אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ו|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע על המיטה להבריח מזיקין|בשביל להבריח את המזיקין]]. מילתיה אמרה {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך דבריו אפשר להבין}} שאין אמר דברים אחר אמת ויציב {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא מיד ישן}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}} אמר כן. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}, כד הוה נחית לעיבורה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה יורד לבית הוועד לעבר את השנה}} הוה מקבל {{ירו&quot;מ-ביאור|מתארח}} גבי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב גרוסה}}. והוה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מטמר ביני קופייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מסתתר בין השקים}} משמענא היך הוה קרי שמע. והוה {{שוליים|א_יז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לקרוא שמע שוב ושוב|קרי, וחזר וקרי]] עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהיה נרדם}} ומאי טעמא? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תחליפתא חמוי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים ד ה]]) &quot;רגזו ואל תחטאו, אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה&quot; מילתיה ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} פליגא. ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} קרי מזמורים בתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחרי קריאת שמע}}. והא תני?: אין אומר דברים {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}} אמת ויציב? פתר לה באמת ויציב של שחרית. ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר ירמיה}}: שלש תכיפות הן. {{שוליים|א_יח}}תכף לסמיכה שחיטה. {{שוליים|א_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תיכף לנטילת ידיים ברכה - במים ראשונים|תכף לנטילת ידים ברכה]]. תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ד|ויקרא ויקרא א ד-ה]]) &quot;וסמך ושחט&quot; תכף לנטילת ידים ברכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קלד ב]]) &quot;שאו ידיכם קדש וברכו את ה'&quot; {{שוליים|א_כ}}תכף לגאולה תפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים יט טו]]) &quot;יהיו לרצון אמרי פי {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגיון לפניך ה’ צורי וגואלי}}&quot; מה כתיב בתריה ([[תהילים כ ב]]) &quot;יענך ה' ביום צרה&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה, אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה, אין השטן מקטרג באותה סעודה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סמיכת גאולה לתפילה|וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה]], אין השטן מקטרג באותו היום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: אנא תכפית גאולה לתפילה, ואיתצדית באנגריא, מובליא הדס לפלטין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|נתפסתי לעבודת המלך להביא הדסים לארמון}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|אמרו ליה רבי]] רבו היא. {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר גדול הוא}} אית בני אינשי {{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}הבין פריטין מחכים פלטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אנשים שמשלמים כדי לראות את הארמון}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה? לאוהבו של מלך שבא והרתיק {{ירו&quot;מ-ביאור|דפק}} על פתחו של מלך. יצא {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג. {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתלק}} עוד הוא הפליג. פיסקא {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: עד שיעלה עמוד השחר. אתיא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} דתני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{שוליים|א_כא}}פעמים שאדם קורא את שמע, אחת לפני עמוד השחר, ואחת לאחר עמוד השחר, ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלרבי שמעון בן יוחאי עד עלות השחר נחשב לילה, ויוצא ידי חובת קריאת שמע של לילה מ}}הא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} בערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזמנה עד עלות השחר}}, אף בשחרית כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וגם לרבן גמליאל יכול לקרא קריאת שמע של שחרית מעלות השחר, כדעת רבי שמעון בן יוחאי}}? או יהא בה {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} רבי זעירא תנאי אחוי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב חייא בר אשיא}} וד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אבא בר חנה}}: {{שוליים|א_כב}}הקורא עם אנשי משמר לא &lt;span id=&quot;דף_ו_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:22}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ו|ב|משה לונץ=25|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=30|פולדא=10|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=19|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{סוף}} &lt;/div&gt;יצא, כי משכימין היו {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקראים בעלות השחר}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וזמנה משיכיר}} פיסקא: מעשה {{ירו&quot;מ-הוסר|שבאו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאו}} בניו {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות}}. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|חולק על חכמים ולמעשה נוהג כשיטתו}} והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא רבי שמעון בן יוחאי פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה}}. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאנו}} ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? דתני: סכין {{ירו&quot;מ-הוסר|אלוונתית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלונתית}} לחולה בשבת. אימתי? בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}}: מתיר היה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה, ובקשנו לעשות לו כן, ולא הניח לנו. ואמרנו לו רבי דבריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} מבטל בחייך? ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים, מחמיר אני על עצמי, דהא פליגי עלי חברי. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} דתנינן תמן: {{שוליים|א_כג}}השדרה והגולגולת מב' מתים. {{שוליים|א_כד}}רביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים.{{שוליים|א_כה}}אבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} מטמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|באהל}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|דכתיב על כל נפשות מת לא יבא}} וחכמים מטהרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שכתוב נפשת חסר וו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי, והניחוה באויר הכנסת בלוד. ונכנס תודרוס הרופא, ונכנסו כל הרופאים עמו. אמר תודרוס הרופא: אין כאן שדרה ממת אחד, ולא גולגולת ממת אחד. אמרו: הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין, נעמוד על המניין. התחילו מ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} וטיהר. אמרו לו: הואיל והיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מטמא וטיהרת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}, טהור. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} דתנינן תמן: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל הספחין מותרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ספיחי שישית שנכנסו לשביעית}}, חוץ מספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרוב|כרוב]] שאין כיוצא בהן בירקות שדה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שגודל מהר וקשה להבחין בין החדש לישן}} וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כו}}כל הספחין אסורין. {{ירו&quot;מ-ביאור|גזירה משום ספיחי כרוב}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}} עב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ד עובדא}} בשמיטתא חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} חד מלקט ספיחי שביעית. אמר ליה: ולית אסור, ולאו ספיחין אינון? {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} ליה: ולא את הוא שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מתיר? אמר ליה: ואין חבירי חולקין עלי? וקרי עלוי: ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; וכן הות ליה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להחמיר על עצמו ולהקל לאחרים|פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה]]? שנייא הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|בקריאת שמעה}} שהיא לשינון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לרבנן הקורא לאחר הזמן לא הפסיד כקורא בתורה}}. מעתה אף משיעלה עמוד השחר! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה אמר אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרא. משמע שאחר עמוד השחר אינם חייבים}}? ואית {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ז|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דבעי מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שרצו לתרץ}} תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה שראינו שרבי מאיר ורבי עקיבא בן יוסף ורבי שמעון בן יוחאי נהגו כחכמים, זה מפני ש}}היו יכולין לקיים דברי חכמים. ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים. אמר לון: עובדין עובדא {{ירו&quot;מ-הוסר|כוותיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כוותי}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תנהגו כשיטתי}} פיסקא: ולא זו בלבד {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות — מצותן עד שיעלה עמוד השחר}}. הקטר חלבים ואיברים {{שוליים|א_כז}}ואכילת פסחים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אנן תנינן אכילת פסחים, אית דלא תני {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שלא גרסו}} אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים, רבנן. ומאן דלא תנא אכילת פסחים, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? נאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקרבן פסח}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ח]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;כאן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;ואכלו את הבשר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזה}}&quot; ונאמר להלן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במכת בכורות}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ועברתי בארץ מצרים ב}}לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזה והכיתי כל בכור&quot; וגו}}' מה לילה שנאמר להלן חצות, אף כאן חצות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לית}} כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן אכילת פסחים
אפילו כרבנן. דתנינן: הפסח אחר חצות מטמא את הידים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שגזרו עליו חכמים טומאה כנותר, אפילו בדיעבד אסור לאכלו אחר חצות}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואילו כל מה שנשנה במשנתינו, הם דברים שלכתחילה צריך לעשותם קדם חצות, אבל בדיעבד אם עשה אחרי חצות יצא}}. פיסקא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הנאכלים ליום אחד — מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה}}. כל הנאכלין ליום אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} {{שוליים|א_כח}}קדשים קלים. {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון קרבן תודה ושלמי נזיר. ולא קדשי קדשים כגון חטאת ואשם שעליהם לא גזרו כיוון שהכהנים זריזים}} ואם כן למה אמרו חכמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד חצות? כדי להרחיק}}{{ירו&quot;מ-הוסר| וכו אם}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האדם מן העבירה. דאם אתה}} אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} &quot;עד שיעלה עמוד השחר&quot;, הוא סבור שלא עלה עמוד השחר, נמצא אוכל ומתחייב. מתוך שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} אומר לו &quot;עד חצות&quot;, אפילו הוא אוכל אחר חצות, אינו מתחייב.
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:10}} &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ב}} מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|{{ירו&quot;מ-הוסר|לכרתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לכרתי}}]], עד הנץ החמה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. {{שוליים|א_כט}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתין: {{ירו&quot;מ-ביאור| כך כוונת המשנה}} בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|חוליות}} תכלת שבה {{ירו&quot;מ-ביאור|בציצית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחוליות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללבן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבן}} שבה. &lt;span id=&quot;דף_ז_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:07}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ז|ב|משה לונץ=27|שדה יהושע=|קנייבסקי=21|סירלאו=31|פולדא=11|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ומה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה}} טעמון דרבנן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) &quot;וראיתם אותו&quot; מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|החוט}} הסמוך לו. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? &quot;וראיתם אותו&quot; כדי שיהא ניכר בין הצבועים. תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}: &quot;וראיתם אותה&quot; אין כתיב כאן אלא &quot;וראיתם אותו&quot;, מגיד שכל המקיים מצות ציצית, כאלו מקבל פני שכינה. מגיד [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תכלת דומה לים, והאם הוא כחול או ירוק|שהתכלת דומה לים]] והים דומה לעשבים, ועשבים דומין לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, והכסא דומה לספיר. דכתיב ([[יחזקאל י א]]) &quot;ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא&quot; אחרים אומרים: &quot;וראיתם אותו&quot; {{שוליים|א_ל}}כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}} אמר כהדא דאחרים. מה אנן קיימין? אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|מזהה אותו}} ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה. אלא כי אנן קיימין, {{שוליים|א_לא}}ברגיל ושאינו רגיל, כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא לעיתים רחוקות}} אית תניי תני: בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]]. ואית תניי תני: כדי שיהא רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}} בעי מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]], כמן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתן]]. ומן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו, כמן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת ללבן. אבל אמרו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכתחילה}} {{שוליים|א_לב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע אחרי הנץ, ותיקין|מצותה עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה, לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: ואנא אמרית טעמא. {{ירו&quot;מ-ביאור| אני מצאתי מה המקור}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים עב ה]]) &quot;ייראוך עם שמש&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|מר עוקבא}}: הוותיקין היו משכימים וקורין אותה, כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני: אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ואחרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} והיו עסוקים במצו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ת. והגיע עונת קרית שמע, והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכיוון שהיו עסוקים במצווה נפטרו}} וקריתי ושניתי, ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. &quot;עד הנץ החמה&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}}: כדי שתהא החמה מטפטפת {{ירו&quot;מ-ביאור|מנצנצת}} על ראשי ההרים. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד ג' שעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אידי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב המנונא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בשוכח. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}} אמר: תרין אמוראין, חד אמר בשוכח. אגיב ליה חבריה, וכי יש הלכה בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} כך הוא {{שוליים|א_לג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#זמן קריאת שמע עד שלוש שעות בדיעבד|הלכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כרבי יהושוע}}]] ולמה אמרו בשוכח? כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ח|א|משה לונץ=28|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=31|פולדא=12|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}}תמן תנינן: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|או תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{שוליים|א_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע ותפילה|מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: קרית שמע דבר תורה, ותפילה אינה דבר תורה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: קריאת שמע זמנה קבוע, ותפילה אין זמנה קבוע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קריאת שמע אינה צריכה כוונה, ותפילה צריכה כוונה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשתי לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ואפילו תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} קרית שמע אינה צריכה כוונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} שלשה פסוקים הראשונים צריכין כוונה? מן גו דאינון צבחר {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך שהם מעט}} מיכוון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}}: כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה, אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמרה על גרמיה, {{ירו&quot;מ-ביאור|על עצמו}} כגון אנו {{שוליים|א_לה}}שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה, אפילו לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כדעתיה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשיטתו}} דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_לו}}ולואי שיתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחאי}} כדעתיה, ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אילו היתי עומד בהר סיני בשעת מתן תורה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פה מיוחד לדברי תורה|הוינא מתבעי קומי רחמנא, דיתברי לבר נשא תרין פומין]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|הייתי מבקש מהקדוש ברוך הוא שיברא לאדם שני פיות}} חד דהוי לעי באוריתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחד שיעסוק בתורה}} וחד דעבד ליה כל צורכיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואחד לכל צרכיו האחרים}} חזר ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: ומה אין חד הוא, לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומה כשהוא אחד אין העולם מתקיים מפני הרכילות ולשון הרע שלו}} אילו הוו תרין, על אחת כמה וכמה! אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: אתיא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן עקביא}}, דתני: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן עקביא}} אומר: כשם שמפסיקין לקריאת שמע, כך מפסיקין לתפילה, ולתפילין, ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ללמוד על מנת לעשות|הלמד על מנת לעשות]], ולא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא. ואמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלמד שלא לעשות, נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, &lt;span id=&quot;דף_ח_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|4:23}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ח|ב|משה לונץ=29|שדה יהושע=|קנייבסקי=23|סירלאו=32|פולדא=12|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=23|זהב הארץ=31|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה}} זה שינון {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקריאת שמע}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וזה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} שינון, ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן: הקורא מכאן ואילך {{שוליים|א_לז}}לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, חביבה מדברי תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לרבי שמעון בן יוחאי}} היא היא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם חשובים במידה שווה}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, על ידי שהיה תדיר בדברי תורה - לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא מרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: לא תנינן, אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, כמשנה היא. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רשב&quot;י לא הפסיק מלימודו אפילו לקריאת שמע|{{ירו&quot;מ-הדגשה|שעסק במשנה לא צריך להפסיק}}]]. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} כדעתיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: העוסק במקרא מידה ואינה מידה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם שוים וקריאת שמע בזמנה חביבה מהם}} &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ג}}{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים}}: בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמדו, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;בשכבך ובקומך&quot; ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_לח}}כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;בשבתך בביתך ובלכתך בדרך&quot;. אם כן, למה נאמר &quot;בשכבך ובקומך&quot;? אלא בשעה שבני אדם שוכבין, ובשעה שבני אדם עומדים.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; הא {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דבה}} מקיימים {{ירו&quot;מ-ביאור|מסבירים}} תרין קריין. {{ירו&quot;מ-ביאור|את שני הפסוקים גם את שלהם וגם את של בית שמאי}} מה מקיימין {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דבש}} &quot;בשבתך בביתך ובלכתך בדרך&quot;? &quot;בשבתך בביתך&quot;, פרט לעוסקים במצות; &quot;ובלכתך בדרך&quot; {{שוליים|א_לט}}פרט לחתן. ותני: מעשה ב{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}, שהיו שרויין במקום אחד. והוה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} מוטה, ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} זקוף. הגיע זמן קריאת שמע, נזקף {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} והטה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל למה הדבר דומה}}? אומר לאחד מן השוק: מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאה}} לך זקנך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהוא}} מגודל. והוא אומר: יהיה כנגד המשחיתים. {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך ואגלחנו}} אני שהייתי מוטה, נזקפתי. ואתה שהיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} זקוף, הטית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}. אמר לו: אתה נזקפת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}. ואני הטיתי כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. דבר אחר: שלא יראוני התלמידים ויעשו הלכה קבע כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|8:32}} &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ד}} אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו: כד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י היית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לחוב בעצמך, שעברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; חברייא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים כדברי תורה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}: ([[שיר השירים ז י]]) &quot;חכך כיין הטוב&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים יותר מדברי תורה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שיר השירים א ב]]) &quot;כי טובים דודיך מיין&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר כהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בן פזי}}&quot; תדע לך [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חביבים דברי סופרים מדברי תורה|שחביבים דברי סופרים מדברי תורה]], שהרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}, אלו לא קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע}}, לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} נתחייב מיתה, על שם: ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: דברי תורה, יש בהן איסור ויש בהן היתר. יש בהן קולין ויש בהן חומרים. אבל דברי סופרים כולן חמורין הן. תדע לך שהוא כן, דתנינן תמן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי זקן ממרא}} האומר &quot;אין תפילין&quot;, לעבור על דברי תורה, פטור; {{שוליים|א_מ}}&quot;חמש טוטפות&quot; להוסיף על דברי סופרים, חייב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניה בריה דרב אדא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחום בי רבי חייא}}: חמורים דברי זקנים מדברי נביאים, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ט|א|משה לונץ=31|שדה יהושע=|קנייבסקי=25|סירלאו=33|פולדא=13|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=24|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דכתיב: ([[מיכה ב ו]]) &quot;אל תטיפו יטיפון, לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות.&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים לא להטיף לישראל, כי אינם רוצים לשמוע}} וכתיב: ([[מיכה ב יא]]) &quot;אטיף לך ליין ולשכר&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא מצווה לחכמים שיטיפו לישראל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נביא צריך מופת, אך חכם אינו צריך|נביא וזקן למי הן דומין]]? למלך ששולח ב' פלמטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|שרים}} שלו למדינה. על אחד מהן כתב: אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין {{ירו&quot;מ-ביאור|כתב הרשאה}} שלי, אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב: אף על פי
שאינו מראה לכם חותם שלי, האמינוהו בלא חותם ובלא סמנטירין. כך בנביא כתיב: ([[דברים יג ב|דברים ראה יג ב]]) &quot;ונתן אליך אות או מופת&quot;; ברם הכא: ([[דברים יז יא|דברים שופטים יז יא]]) &quot;על פי התורה אשר יורוך&quot;. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתימר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהלכה כבית הלל}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יצאה בת קול שהלכה כבית הלל|משיצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} בת קול]], אבל עד שלא יצאת בת קול, כל הרוצה להחמיר על עצמו, לנהוג כחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} וכחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}, על זה נאמר: ([[קהלת ב יד]]) &quot;הכסיל בחושך הולך&quot; כקולי אילו ואילו, נקרא רשע. אלא אי כקולי דדין וכחומרי דדין, אי כקולי דדין וכחומרי דדין. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתימר}} עד שלא יצאת בת קול, אבל משיצאת בת קול, לעולם הלכה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. וכל העובר על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}, חייב מיתה. תני: יצאת בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים, אבל הלכה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. איכן יצאה בת קול? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ביבי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ביבנה יצאה בת קול.
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ה}} {{שוליים|א_מא}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר; לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום, אינו רשאי לחתום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יהושע א ח]]) &quot;והגית בו יומם ולילה&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מספר הברכות בקריאת שמע|שתהא הגיות היום והלילה שוין]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שבלילה לא אומרים פרשת ציצית הוסיפו ברכה אחרי קריאת שמע}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר אבין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[תהילים קיט קסד]]) &quot;שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכן תיקנו שלוש ברכות בבקר וארבע בערב אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: כל המקיים שבע ביום הללתיך, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשווה הגיות יום ללילה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עשרת הדברות בקריאת שמע|מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום]]? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו&quot; ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) &quot;לא יהיה לך אלהים אחרים על פני&quot; ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;ה' אחד&quot; ([[שמות כ ו|שמות יתרו כ ו]]) &quot;לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא&quot; ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) &quot;ואהבת את ה' אלהיך&quot; מאן דרחים מלכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שאוהב את המלך}} לא משתבע בשמיה ומשקר. ([[שמות כ ז|שמות יתרו כ ז]]) &quot;זכור את יום השבת לקדשו&quot; ([[במדבר טו מ|במדבר שלח טו מ]]) &quot;למען תזכרו&quot; {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: זו מצות שבת, שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה, דכתיב: ([[נחמיה ט יד]]) &quot;ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להם ביד משה עבדיך&quot;}}. להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. ([[שמות כ יא|שמות יתרו כ יא]]) &quot;כבד את אביך ואת אמך&quot; ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) &quot;למען ירבו ימיכם וימי בניכם&quot; ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) &quot;לא תרצח&quot; ([[דברים יא יז|דברים עקב יא יז]]) &quot;ואבדתם מהרה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מאן דקטיל מתקטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצח סופו שירצח}} ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) &quot;לא תנאף&quot; ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) &quot;לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: ליבא ועינא, תרין סרסורין דחטאה, {{ירו&quot;מ-ביאור|לב ועניים שני סרסורים לעבירה}} דכתיב&quot; ([[משלי כג כו]]) &quot;תנה &lt;span id=&quot;דף_ט_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:40}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ט|ב|משה לונץ=32|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=33|פולדא=14|תולדות יצחק=53|שמחת תורה=25|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בני לבך לי, ועיניך דרכי תצרנה&quot;. אמר הקדוש ברוך הוא: אי יהבת לי {{ירו&quot;מ-ביאור|אם תתן לי}} לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) &quot;לא תגנוב&quot; ([[דברים יא יד|דברים עקב יא יד]]) &quot;ואספת דגנך&quot; ולא דגנו של חבירך. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) &quot;לא תענה ברעך עד שקר&quot; ([[במדבר טו מא|במדבר שלח טו מא]]) &quot;אני ה' אלהיכם&quot; וכתיב ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot; מהו אמת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}}: שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: אמר הקדוש ברוך הוא: אם העדת לחבירך עדות שקר, מעלה אני עליך כאלו העדת עלי, שלא בראתי שמים וארץ. ([[שמות כ יד|שמות יתרו כ יד]]) &quot;לא תחמוד בית רעך&quot; ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך&quot; ביתך ולא בית חבירך. תמן ({{ירו&quot;מ-הדגשה|מסכת תמיד פרק ה}}) תנינן: אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת! והן בירכו. מה בירכו? {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנא}} אמר בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}}: {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אהבה רבה}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|זו ברכת תורה }}וקראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מזה שקראו עשרת הדיברות והפסיקו בין הברכה לקריאת שמע}} זאת אומרת, שאין הברכות מעכבות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: אין מן הדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מזה אתה רוצה להוכיח}} לית את שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|מינא}} כלום, {{ירו&quot;מ-ביאור|אין מכאן ראיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין זה נחשב הפסקה}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} תרוויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום, ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענות המינין, שלא יהו אומרים&quot; אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בר זבודא}}: בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? שלא להטריח את הצבור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה היו צריכים לקרא פרשת בלק}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} אמר: מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו בשמע ישראל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אמר: מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יציאת מצרים דכתיב: &quot;אל מוציאם ממצרים&quot; מלכות דכתיב: &quot;וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו}}&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מפני שכתובה בתורה ובנביאים {{ירו&quot;מ-ביאור|במיכה כתוב עמי זכור מה יעץ וכ&quot;ו}} ובכתובים {{ירו&quot;מ-ביאור|בנחמיה כתוב וישכור את בלעם וכ&quot;ו:}} {{שוליים|א_מב}}אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת, והן בירכו. מה בירכו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|א_מג}}  {{ירו&quot;מ-הדגשה|אהבה רבה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| זו ברכת התורה}}. והלא לא בירכו יוצר המאורות? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}}: עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות! ובשבת מוסיפין {{שוליים|א_מד}}ברכה אחת למשמר היוצא. מהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ברכה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}}: זו היא: השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|א_מה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות התורה|השכים לשנות קודם קריאת שמע, צריך לברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכות התורה}}]] לאחר קריאת שמע, אין צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: {{שוליים|א_מו}}והוא ששנה על אתר. {{ירו&quot;מ-ביאור| שלמד תורה מיד}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} אמר: נראים הדברים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעל}} מדרש צריך לברך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם על פסוקי התורה אבל על}} הלכות אין צריך לברך. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הלכות צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אשי}}: {{ב|נהגין הוינן יתבין קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} |רגילים היינו לשבת לפני רב}} {{שוליים|א_מז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|נהגין הוינן יתבין קומי רב }}ובין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הלכות, זקיקינן למיברכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הצריך אותנו לברך}} תני: הקורא עם אנשי מעמד לא יצא, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_י_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|י|א|משה לונץ=33|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=34|פולדא=14|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=27|זהב הארץ=32|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כי מאחרים היו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: ביומי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוינן נפקין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו יוצאים}} לתעניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיו מאריכין בבקשות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וקרוי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקרינן}} שמע בתר תלת שעין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר שלוש שעות}} ולא הוה ממחי בידן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} נפקין לתעניתא. אתו ציבורא {{ירו&quot;מ-הוסר|ומקרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומקרו}} שמע בתר תלת שעין. בעא {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} מחויי בידן {{ירו&quot;מ-ביאור|למחות בהם}}. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: והלא כבר קראו אותה בעונתה! כלום קורין אותה {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו}}, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה? אמר לו: מפני ההדיוטות, שלא יהו אומרים: בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן: ברכות ראש השנה ויום הכיפורים, וברכות תענית ציבור. מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא, אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם: המברך על המצו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ת ועל הפירות, וברכת הזימון, וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}}: מן מה דתני: המאריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקום שאמרו שלא להאריך}} הרי זה מגונה, והמקצר {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקום שקבעו לקצר}} הרי זה משובח. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שיש עוד ברכות כאלה שצריך להאריך בהם, וכאלה שצריך לקצר בהם, מלבד אלו שנאמרו כאן}} הדא אמרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמה שנאמר אלו ברכות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} זה כלל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא יש עוד}}. תני: צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שמוסיפים בה תחינות}} הא בשש שהוא מוסיף, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתעניות}} אינו מאריך? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: שלא תאמר, הואיל והוא {{ירו&quot;מ-ביאור|ברכת גואל ישראל}} מעין י&quot;ח {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממנין הברכות שאומר בכל יום}}, לא יאריך בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא ישנה בה מהנוסח שאומר בכל יום}}. לפום כן {{ירו&quot;מ-ביאור|לפיכך}} צריך מימר: {{שוליים|א_מח}}צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל שאר השש שמוסיף ודאי שמאריך בהם}} {{שוליים|א_מט}}אלו ברכות ששוחין בהן: בראשונה תחילה וסוף, ובמודים תחילה וסוף. השוחה על כל ברכה וברכה, מלמדין אותו שלא ישחה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: כהן גדול, שוחה על סוף כל ברכה וברכה. המלך, ראש כל ברכה וברכה, וסוף כל ברכה וברכה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: המלך, משהוא כורע, אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח נד]]) &quot;ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה', את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת, קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו&quot;. אי זו כריעה ואי זו בריכה? {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}} הראה בריכה לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ונפסח ונתרפא. {{אמורא-ירו&quot;מ|לוי בר סיסי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קד קידה ונעשה צולע|הראה כריעה]] לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ונפסח ולא נתרפא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[מלכים א ח נד]]) &quot;וכפיו פרושות השמים&quot; אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי אייבו}}: כגון הדין נקדים {{ירו&quot;מ-ביאור| כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר. ויש אומרים ציור שלא זז}} היה עומד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בר אבינא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|להראות ש}}ככפים הללו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהן פרושות לשמים ואין בהן כלום כך כפיו ריקות}} שלא חטפו מבנין בית המקדש כלום. תנא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חלפתא בן שאול}}: {{שוליים|א_נ}}הכל שוחין עם שליח ציבור בהודאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}ובלבד ב&quot;מודים&quot; &lt;span id=&quot;דף_י_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:51}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|י|ב|משה לונץ=34|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=35|פולדא=15|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=33|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} סבר {{ירו&quot;מ-ביאור|המתין וי&quot;א נסמך}} לקרובה {{ירו&quot;מ-ביאור|לחזן}} כדי לשוח עמו {{שוליים|א_נא}}תחלה וסוף. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ ישראל}} חמתון גחנין ומלחשין. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה שהם כורעים ולוחשים}} אמר לון מהו דין לחישה? ולא שמיע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה הא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}ם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|בשם ר}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מיישא}} ו{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי סימאי}}, ואית דאמרין ליה חברייא בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי סימאי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, אדון כל הבריות אלוה התושבחות, צור עולמים חי העולם, יוצר בראשית מחיה מתים, שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו, וקרבתנו להודות לשמך. {{שוליים|א_נב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, שאנו חייבין להודות לשמך. תרננה שפתי כי אזמרה לך, ונפשי אשר {{ירו&quot;מ-הוסר|פדית באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פדיתה. ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר מינא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: הודייה ושבח לשמך. לך גדולה לך גבורה לך תפארת. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסמכנו מנפילתינו, ותזקפנו מכפיפתינו, כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים, ומלא רחמים ואין עוד מלבדך. {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}} אמר: לך כריעה, לך כפיפה, לך השתחויה, לך בריכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}:  ([[ישעיה מה כג]]) &quot;כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}}: ([[דברי הימים א כט יא]]) &quot;לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ, לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, והעושר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך, ומהללים לשם תפארתך&quot;. בכל לב ובכל נפש משתחוים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהלים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נג}}נהגין רבנן אמרין כולהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|נהגו חכמים לאמר ככל השיטות}} ואית דאמרי: או הדא או הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|וי&quot;א אחד מהם או זה או זה}} תני: ובלבד {{שוליים|א_נד}}שלא ישוח יותר מדאי. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד שלא יעשה כחרדון שגופו כורע והראש לא זז}} אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהלים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|חנן בר אבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|פליגא דחנן בר בא}} אמר לחברייא: {{ב|נימר לכון מילתא טבא דחמית ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דעביד, |אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב נהג לעשות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|נימר לכון מילתא טבא דחמית לרב עביד }}ואמריתה קמיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וקם ונשק על פומי. {{שוליים|א_נה}}&quot;ברוך אתה&quot; שוחה; בא להזכיר את השם, זוקף. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא אמרית טעמא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהלים קמו ח]]) &quot;ה' זוקף כפופים&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא, אלא ([[מלאכי ב ה]]) &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריך שיהיה כפוף בשם ולמה רב זקף}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבין}}: אלו הוה כתיב &quot;בשמי ניחת הוא&quot; יאות. לית כתיב אלא &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot;. קודם, עד שלא הזכיר את השם, כבר ניחת הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חמא בר חנינא}}: מעשה באחד ששחה יותר מדאי, והעבירו {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מעביר. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}}: לא היה מעבירו, אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} ג{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ער ביה. אלו ברכות שפותחין בהן &quot;בברוך&quot;? {{שוליים|א_נו}}כל הברכות פותחין בהן ב&quot;ברוך&quot;. ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה, כגון קריאת שמע ותפילה, אין פותחין בהן ב&quot;ברוך&quot;. התיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: הרי גאולה! {{ירו&quot;מ-ביאור|ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומרים בהגדה אחרי בצאת ישראל ממצרים, לפני ששותים כוס שניה. הרי היא סמוכה לברכת ההלל, ולמה היא פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלל, אם שמעה בבית הכנסת יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלא בהכרח שיאמרו הלל קדם, נמצא שפעמים שברכת גאלנו אינה סמוכה, לכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיב {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר בי רבי יוסה}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: והא סופה! {{ירו&quot;מ-ביאור|יהללוך יי אלהינו על כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל כלם ברנה יודו ויברכו, וישבחו ויפארו, וישוררו וירוממו ויעריצו, ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד. כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל. ברוך אתה יי מלך מהלל בתשבחות. שאומרים בהגדה בסופו של החלק השני של ההלל. הרי גאלנו היא הברכה החותמת את החלק הראשון של ההלל, ומפסיקים בסעודה, ואחר כך קראים חלק שני של ההלל, וחותמים ביהללוך. נמצא שהיא ברכה עצמאית על השירה, אם כך מדוע אינה פותחת בברוך}}? אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת גאלנו}} שתים הנה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שני חלקים לה}} אחת ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}בא ואחת {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:תוס ברכות יד א ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל.ogg|thumb|תוס_ברכות_יד_א_ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל ביאור שקשור לקטע הנלמד]]
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יא|א|משה לונץ=35|שדה יהושע=|קנייבסקי=32|סירלאו=35|פולדא=16|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=34|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לשעבר. {{ירו&quot;מ-ביאור|את ההלל חלקו לשנים. עד למעיינו מים שמדבר על גאולת מצרים, אומרים לפני הסעודה, ועליה החלק הראשון של הברכה, שאומר: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. את שאר ההלל שמדבר על הגאולה העתידית, אומרים אחרי הסעודה. ועליה תקנו את החלק השני של ברכת גאלנו שאומרים, כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל. ובסוף ההלל כולו, ברכת יהללוך. ולכן אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לחלק השני של ברכת אשר גאלנו.}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לפי תוס דף יד. הכונה שהיו מברכים על כל חלק בנפרד: על החלק הראשון ברכו לקרא, ועל החלק השני ברכו לגמור. והשאלה ששאלה הגמרא, והרי סופה — הכוונה לסוף ברכת גאלנו, והשאלה למה היא חותמת בברוך. והתשובה היא מפני שהיא ארוכה וכוללת שבח על יציאת מצרים שהיתה בעבר, ובקשה על הגאולה העתידית, ולכן תקנו שגם תחתום בברכה. ויהללוך לא פותחת בברוך אף שהיא ארוכה, לפי שהיא ברכת השבח כמו נשמת כל חי}}. התיבון: הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת}} הבדלה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר המבדיל בין קדש לחול. הרי היא פותחת בברוך, אף שהיא סמוכה לבורא מאורי האש}} שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} היה מכנסן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא שלא תמיד מברך בורא מאורי האש לפניה, ולכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיבון: הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשמזמנים אומרים}} &quot;נברך&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחוזרים ואומרים &quot;ברוך אלקינו שאכלנו משלו&quot;, ומיד אחר כך מברכים ברכת הזן. נמצא שברכת הזן סמוכה לברכת הזימון, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, שאם היו שנים יושבים ואוכלים, שאינן אומרים &quot;נברך&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא פעמים שברכת הזן אינה סמוכה}}. הרי &quot;הזן את הכל&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|למאן דאמר ברכת הזימון עד הזן, משמע שמי שהפסיק לזימון, מברך איתם עד הזן, וחזר לאכול. וכשמסים אכילתו, מתחיל בברכת הארץ, מ&quot;נודה לך&quot;. ולמה ברכת נודה לך אינה פותחת בברוך}}? קשיא! הרי &quot;הטוב והמטיב&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא סמוכה, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה, נקבעה &quot;הטוב והמטיב&quot;. הטוב שלא הסריחו, והמטיב שניתנו לקבורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובתחילה הייתה ברכה עצמאית, ומאוחר יותר קבועה בברכת המזון}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים בגלל שהיא ברכה דרבנן עשו לה חיזוק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הא {{ירו&quot;מ-הוסר|קדושה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קידוש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היום! שנאמר אחרי ברכת היין, למה פותח בברוך}}? שנייא היא, שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, {{שוליים|א_נז}}שאינו אומר &quot;בורא פרי הגפן&quot;. והא סופה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של הברכה! שהרי בברכת היום, אומר:  &quot;ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו&quot; ואחר כך אומר: &quot;ברוך אתה ה’ מקדש השבת&quot;. נמצא שהחלק השני סמוך לראשון, ולמה פותח בברוך}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זה שתי ברכות, אלא ברכה אחת, ו}}טופס ברכות כך הוא. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נח}}מטבע קצר, פותח בהן ב&quot;ברוך&quot; ואינו חותם בהן ב&quot;ברוך&quot;. מטבע ארוך, פותח בהן ב&quot;ברוך&quot; וחותם ב&quot;ברוך&quot;. כל הברכות אחר חיתומיהן. {{שוליים|א_נט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין אומרים ברכה פסוק. התיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}} קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מכיון דתימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הברכות}} אחר חיתומיהן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך שאפילו אם טעה ואמר ברכה לא מתאימה, אם חתם נכון יצא. אז למה}} אין אומרין ברכה פסוק? {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה פסוק יותר גרוע מברכה לא נכונה}}. אמרין: {{ירו&quot;מ-הוסר|חכימי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חכים}} הדין טלייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אמרו חכם אותו נער}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא שטעה}}. דהוא סבר, מהו אחר חיתומיהן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון}} שאם היה עומד בשחרית  {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיה צריך לומר &quot;יוצר אור}}&quot;, ושכח והזכיר את של ערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר: &quot;מעריב ערבים}}&quot;, וחזר וחתם בשל שחרית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר: &quot;ברוך אתה ה’ יוצר המאורות}}&quot; יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן שאל, במה גרוע פסוק מברכה לא נכונה? ולא זו הכוונה}}, אלא כדאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך להזכיר ב}}כל הברכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפני  הברכה החותמת}} כעין חותמותיהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם לא יזכיר פסוק, כיוון שקשה למצא פסוק שמדבר בדיוק באותו עניין ויכול לטעות}}. ואילין דאמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ואלו שאומרים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכות ההפטרה: רחם על ציון כי היא בית חיינו, ולעלובת נפש תושיע ותשמח במהרה בימינו, ככתוב}} ([[ישעיהו יב ו]]) &quot;צהלי ורוני יושבת ציון, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גדול בקרבך קדוש ישראל&quot; וחותם &quot;ברוך אתה יהוה משמח ציון בבניה&quot;}} אין בו משום ברכה פסוק. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפני שאומר: &quot;ככתוב: כמו שאנו אומרים בברכת המזון &quot;ככתוב ואכלתה ושבעתה וברכתה&quot;}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וי&quot;א כיוון שכבר נהגו הכל לאמר כך}}. &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|א_ס}}מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר להן {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}}: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}}, שנאמר: ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;. &quot;ימי חייך&quot; הימים, &quot;כל ימי חייך&quot; הלילות. וחכמים אומרים: &quot;ימי חייך&quot; העולם הזה, &quot;כל ימי חייך&quot; העולם הבא, להביא את ימות המשיח.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אמר להן}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}}&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גילו של ראב&quot;ע|{{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אני כבן שבעים שנה}}]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אף על פי שנכנס{{ירו&quot;מ-הדגשה|תי}} לגדולה, האריך ימים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבגיל שש עשרה נתמנה לנשיא והגיעה לגיל שבעים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממה שאמר אף על פי שנכנסתי לגדולה הארכתי ימים}}, הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים. &lt;span id=&quot;דף_יא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יא|ב|משה לונץ=37|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=37|פולדא=16|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=30|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|בבל}} אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלילה}} לא יתחיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|פרשת}} ויאמר, ואם התחיל גומר. ורבנן {{ירו&quot;מ-הוסר|דהתם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דהכא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בארץ ישראל}} אמרין: מתחיל ואינו גומר. מתניתין פליגא על רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא}}: &quot;מזכירין יציאת מצרים בלילות&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולפי רבנן דהכא רק מתחיל, נמצא שלא מזכיר יציאת מצרים בלילות}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא אמרו פרשת ציצית, היו אומרים דברים שיש בהם הזכרת יציאת מצרים, כגון}}: מודים אנחנו לך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה’ אלוקינו}} שהוצאתנו ממצרים, ופדיתנו מבית עבדים, להודות לשמך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומיד מלכים הצלתנו, וקרעתה לנו הים, ועשיתה לנו ניסים וגבורות על הים, ושרנו לך שירה חדשה. כן תגאלינו מיד עריצים ומיד כל הקמים עלינו, ככתוב: &quot;כי פדה ה’ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו&quot; ברוך אתה ה’ גאל ישראל}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ולדעה שלא מזכירים יציאת מצרים בלילה, אין צריך לומר שהוצאתנו ממצרים שהיא הייתה ביום, אבל קריעת הים הייתה בלילה, והצלתנו מיד מלכים, היינו שהציל את אברהם מהמלכים, ואת יצחק ושרה מאבימלך, הכל היה בלילה, ולדעת הכל אומרים}}. מתניתא פליגא על רבנן דתמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_סא}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע ש}}כל פרשת ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר אחא}} נחית לתמן. חמיתון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותם}} מתחילין וגומרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכתחילה}}, ולא שמיע {{ירו&quot;מ-הדגשה|להו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|והם לא שמעו על המחלוקת}} דתמן אמרין: לא יתחיל ויאמר, ואם התחיל גומר, ורבנן דהכא אמרין: מתחיל ואינו גומר. בעון קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחייא ברבי זעירה}}: היך הוה אבוך נהוג עביד, כרבנן דהכא או כרבנן דהתם? {{ירו&quot;מ-ביאור|כיוון שרבי זעירה עלה מבבל לארץ ישראל, רצו לדעת האם המשיך לנהוג כבני בבל, או שינה ונהג כמנהג ארץ ישראל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} אמר: כרבנן דהכא. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: כרבנן דהתם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: מסתברא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מחמיר, ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ינון מחמרין, והוא עבד נהיג דכוותהון. תני: הקורא את שמע בבוקר, צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שהזכיר בפרשת ציצית}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: צריך להזכיר בה מלכות, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: מלכותו ואמונתו לעד קיימת}}. אחרים אומרים: צריך להזכיר בה קריעת ים סוף {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומכת בכורים}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: ואת בכוריהם הרגתה, ובכורך ישראל גאלתה, וים סוף להם בקעתה}}. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר: {{שוליים|א_סב}}צריך להזכיר את כולן, וצריך לומר צור ישראל וגואלו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר:  ⁤לא הזכיר תורה ⁤{{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכת הארץ שבברכת המזון}}, מחזירין אותו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קה מד]]) &quot;ויתן להם ארצות גוים&quot; מפני מה? &quot;בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא ברבי אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}: אם לא הזכיר ברית בארץ, או {{שוליים|א_סד}}שלא הזכיר {{ירו&quot;מ-הוסר|}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בבונה ירושלים}} מלכות בית דוד, מחזירין אותו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: אם {{שוליים|א_סה}}אמר &quot;מנחם ירושלים&quot; יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא אמר}}: {{ירו&quot;מ-הוסר| }}הקורא לאברהם אברם, עובר בעשה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} אמר: בעשה ולא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית יז ה|בראשית לך לך יז ה]]) &quot;ולא יקרא עוד את שמך אברם&quot; הרי בלא תעשה. &quot;והיה שמך אברהם&quot; הרי בעשה. התיבון: הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ט ז]]) &quot;אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם&quot; שנייא היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא, מאי דהוה מעיקרא}}. שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? הוא {{ירו&quot;מ-ביאור|רק אברהם}} נצטווה עליה. ודכוותה, הקורא לישראל יעקב, עובר בעשה? שני ניתוסף לו, הראשון לא נעקר ממנו. ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה? אילו, אבותן קראו אותן בשמן. אבל יצחק, הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר: ([[בראשית יז יט|בראשית לך לך יז יט]]) &quot;וקראת את שמו יצחק&quot;. {{ירו&quot;מ-הוסר|ד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבעה}} נקראו עד שלא נולדו ואלו הן: יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;וקראת את שמו יצחק&quot;. ישמעאל דכתיב: ([[בראשית טז יא|בראשית לך לך טז יא]]) &quot;וקראת את שמו ישמעאל&quot;. יאשיהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יג ב]]) &quot;הנה בן נולד לבית דוד יאשיה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} שמו&quot;. שלמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברי הימים א כב ט]]) &quot;כי שלמה יהיה שמו&quot;. עד כדון בצדיקים, אבל ברשעים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים נח ד]]) &quot;זורו רשעים מרחם&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא נקראו עד שנולדו}}. {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}} אומר: עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו כג ז]]) &quot;לכן הנה ימים באים נאם ה', לא יאמר עוד: חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון&quot;. אמרו לו: לא שיעקר יציאת מצרים, אלא מצרים מוסף על המלכיות. מלכיות עיקר ומצרים טפילה. וכן הוא אומר: ([[בראשית לה י|בראשית וישלח לה י]]) &quot;לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך&quot;. אמרו: לא שיעקר שם יעקב, אלא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפל. וכן הוא אומר: ([[ישעיהו מג יח]]) &quot;אל תזכרו ראשונות&quot; אילו המצרים; &quot;וקדמוניות אל תתבוננו&quot; אילו המלכיות; ([[ישעיהו מג יט]]) &quot;הנני עושה חדשה עתה תצמח&quot; זו של גוג. משלו משל: למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך, ופגע בו זאב, וניצל ממנו. התחיל מספר מעשה הזאב. ואחר כך פגע בו הארי, וניצל מידו. שכח מעשה הזאב, התחיל מספר מעשה הארי. ואחר כך פגע בו נחש וניצל מידו. שכח מעשה שניהם, והתחיל לספר מעשה הנחש. כך היו ישראל, הצרות האחרונות משכחות את הראשונות.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא ב}} {{סוף}} &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מאימתי&lt;/strong&gt;
{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|ראשון||שני}}</text>
      <sha1>eyycmjxm4ac0s5mr05mt4dehn644i72</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037698</id>
      <parentid>3037696</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T16:32:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3037698</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="131982" sha1="5u50n2yqnirexvs47vuujr7bhjnupzd" xml:space="preserve">{{ארגז חול}}
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|ראשון||שני}}
==פרק ראשון - מאמתי קורין==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|1:51}} &lt;/span&gt;
&lt;span id=&quot;דף_א_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
{{ב|QR|[[קובץ:איר ברכות פרק חמישיפרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|100px|כולל שיעורי שמע]]}} [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]][[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|א|א| משה לונץ=17|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|משה לונץ=|שדה יהושע=|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{מתני'|ברכות א א}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פתיחת המסכת|מא{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}מתי קורין]] את שמע בערבין? {{שוליים|א_א}}משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן, עד סוף האשמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רת הראשונה, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_ב}}עד חצות. {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|א_ג}}עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ד}}הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כל הנאכלים ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע בבית הכנסת|אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן]] תני {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור| (רבא) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי&quot;}}: משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת. ותני עלה: קרובים דבריהן להיות שוין.
===&lt;span id=&quot;דף_א_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:01}}&lt;/span&gt;===
{{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|א|ב|משה לונץ=18|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=25|פולדא=5|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=11|זהב הארץ=15|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתא חמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא וראה}} משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן {{ירו&quot;מ-הוסר|{{ירו&quot;מ-הוסר|א}}יממא}} הוא, ועם כוכביא הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד בצאת הכוכבים}} משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר}} שעה ותרתי ליליא הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים}} ואת אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} קרובים דבריהן להיות שוין? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}פתר בא{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לין כופרניא דקיקי{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}א, {{ירו&quot;מ-ביאור|בכפרים קטנים}} דאורחיהון מסתלקא {{ירו&quot;מ-ביאור|שמסיימים מלאכתם}} עד דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|א}}יממא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שעדין יום}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפללים ערבית מוקדם ונכנסים לאכל מקדם}}, דצדי לון מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}קמי חיותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפחד החיות}} תני: {{שוליים|א_ו}}הקורא ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו, אלא כדי לעמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ד בתפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לה מתוך דבר של{{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתפילות באמצע תקנום}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ששלושת התפילות מוקמו בין שני קריאות שמע: קריאת שמע של שחרית, שמונה עשרה של שחרית, שמונה עשרה של מנחה,שמונה עשרה של ערבית, קריאת שמע של ערבית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועיקר קריאת שמע של ערב זה על המיטה. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ירמיה}}: {{שוליים|א_ז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ספק קרא שמע|ספק ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}רך על מזונו ספק לא ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}רך]] צריך לברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא דבר תורה}}, דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת&quot;. ספק התפלל ספק לא התפלל, אל יתפלל. ודלא כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_ח}}ולואי שיתפלל אדם כל היום כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לו, למה שאין תפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לה מפסדת. ספק קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע}} ספק לא קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהו}}? נשמענה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}}: הקורא ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. וק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לאו ספק הוא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי קודם לכן זה בין השמשות שהוא ספק מן הלילה ספק מן היום}}, ואת אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} צריך לקרות! הדא אמרה {{שוליים|א_ט}}ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: סימן לדבר משיצאו הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ד טו]]) &quot;ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים&quot;. וכתיב ([[נחמיה ד טז]]) &quot;והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה&quot;. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות וצאת הכוכבים|כמה כוכבים יצאו ויהא לילה]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר פפא}}: {{שוליים|א_י}}כוכב אחד וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י יום. שנים ספק לילה. שלשה וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י לילה. שנים ספק? והכתיב &quot;עד צאת הכוכבים&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והלא}} מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}עוט כוכבים שנים. קדמיא {{ירו&quot;מ-ביאור|הראשון}} לא מתחשב. בערב שבת, ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, מביא חטאת. במוצאי שבת, ראה כוכב אחד ועשה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ב|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=25|פולדא=6|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} מלאכה, מביא חטאת. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, פטור. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעי: אין {{ירו&quot;מ-ביאור|אם}} תימר שנים ספק, ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה. ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים. ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת, בשחרית וקצר כחצי גרוגרת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן, ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה, ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים. הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא. {{ירו&quot;מ-ביאור|באלו הכוכבים שאין דרכם להראות ביום}} ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל באלו שדרכם להראות ביום}} לא משערין בהון. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד שיראו שלושה כוכבי חוץ מכוכב נגה שנראה אף ביום}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב דרומנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודא בן פזי}}: כוכב אחד ודאי יום. שנים לילה. ולית ליה ספק? {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי לדעת כולם זמן בין השמשות הוא ספק מן היום ספק מן הלילה}}. אית ליה ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|בזמן ש}}בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כוכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|הראשון}} לכוכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|השני}}. תני: כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום. &lt;span id=&quot;דף_ב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ב|ב|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{שוליים|א_יא}}הכסיפו זהו בין השמשות. השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות תלוי בלבנה|הלבנה בתקופתה]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שזה באמצע החדש. שהלבנה שלמה ומתחילה במזרח ושוקעת במערב}} התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות. אמר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ג|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא:}} סוף גלגל חמה לשק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת, ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: התחיל גלגל חמה לשק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ע, אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו, חזקה ביום טבל. הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא. {{ירו&quot;מ-ביאור|דרך קיצור}} ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרך ראשית}} לא בדה. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בזה מדובר}} איזהו בין השמשות? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחומא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל}} לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי ח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דה של סייף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזמן שלוקח עד ש}}נחלקה הטיפה לכאן ולכאן, זהו בין השמשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל, {{ירו&quot;מ-ביאור|כתשע דקות}} דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} הוו יתבין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}}: לא מסתברא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}סוף חצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|זהו}} כהרף עין ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא?}} אמר ליה: אוף אנא סבר כן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} לא אמר כן, אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשתי לפני}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} כד תנינן תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכות זבים}}. {{שוליים|א_יב}}ראה אחת ביום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה ולקרבן. &lt;span id=&quot;דף_ג_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:30}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ג|ב|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=26|פולדא=7|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=15|זהב הארץ=18|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}מקצתהראיה מהיום ומקצתה למחר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או כולה מן היום או כולה מן הלילה}}. ודאי לטומאה וספק לקרבן. {{ירו&quot;מ-ביאור|הזב נטמא בלובן וכך דינו. אם ראה ראיה אחת, הרי הוא כבעל קרי וטובל וטהור בצאת הכוכבים. אם ראה שתי ראיות אפילו ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשנים, שיכול היה בין תחילת הראיה לסופה לטבול ולהסתפג. או שראה ראיה אחת שהתחלקה לשני ימים. או שני ראיות בשני ימים רצופים הרי הוא זב קטן וצריך לספור שבעה נקיים, וביום השביעי טובל במעיין ובערב הוא נטהר. ואם ראה שלוש ראיות ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשלוש, או אחת ארוכה כשנים ואחת קצרה, או אחת קצרה שהתחלקה לשני ימים ואחת יום קדם או יום אחרי, או שלוש ראיות בשלושה ימים רצופים — הרי הוא זב גדול, וסופר שבעה נקים וטובל, ובערב הוא טהור, ולמחרת מביא קרבן. שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. להתיר לו כניסה למקדש ואכילת קדשים.}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר יוסף}} בעא {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מאן תנא ראיה נחלקת לשנים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא, ד}}אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בין השמשות כהרף עין}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|לה}} : {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}קשתה על דעתך דאת אמר: {{ירו&quot;מ-ביאור|לשיטתך שאתה אומר}} כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כן איך יתכן שיתחייב קרבן על ספק? ואם בשראה ראיה כל בין השמשות של רבי נחמיה, אז לא רק לרבי יוסי בן חלפתא חייב קרבן, אלא לדעת כולם. שהרי ראה ראיה ארוכה כשלוש ראייות, שנמצא מתחילתה ועד סופה כשתי טבילות ושני סיפוגין, והרי זו נחשבת כשלוש ראייות, ומביא קרבן לדעת הכל. ו}}למה {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי יוחנן אמר שהבריתא רק כרבי יוסי}}? אמר ליה, {{ירו&quot;מ-הוסר|קשתיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשתיך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא קשיא. כי באמת בין השמשות לדעת רבי יוסי בן חלפתא הוא רגע אחד, בתוך בין השמשות של רבי נחמיה, אלא שאנו לא יודעים איזה הוא}}. לכשיבא אליהו ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}זהו בין השמשות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז יהיה חייב קרבן. אי כשיבא אליהו}}, מאן פליג? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי יחלוק על אליהו הנביא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני: שלושה כוכבים לילה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא חברהון דרבנן}} בעי: כמה דאת אמר בערבית, נראו שלשה כוכבים, אף על פי שהחמה נתונה באמצע {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובי}} הרקיע, לילה הוא. {{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר}} אף בשחרית כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק בזריחת החמה יהיה יום. ולמה קימא לן שהיום מתחיל בעלות השחר}}? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}: כתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) &quot;השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה&quot; וכתיב ([[ויקרא כב ז|ויקרא אמור כב ז]]) &quot;ובא השמש וטהר&quot; מקיש יציאתו לביאתו. מה ביאתו משיתכסה מן הבריות. אף יציאתו לכשיתודע לבריות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא קיימא לן דמעלות השחר יום הוא}}? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ד|א|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=16|זהב הארץ=26|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: כתיב ([[בראשית מד ג|בראשית מקץ מד ג]]) &quot;הבוקר אור&quot; התורה קראה לאור בוקר. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) &quot;בבקר בבקר&quot; כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שאף עלות השחר מן היום}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית, נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין. ותני: באחד בתקופת ניסן, ובאחד בתקופת תשרי, היום והלילה שוין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}}: נלפינה {{ירו&quot;מ-ביאור|נלמד}} מדרך הארץ. שרי מלכא נפק, {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל המלך לצאת מהעיר}} אף על גב דלא נפק, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יצא}} אמרין דנפק. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך בערב. מיד שהשמש מתחילה לצאת מהעולם, אומרים שכבר לילה, אף שהשמש לא עברה את עובי הרקיעה}}. שרי עליל {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל המלך להיכנס לעיר}} . {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף גב ד}}לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} אמרי{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}ן דעל {{ירו&quot;מ-הוסר|עד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כך בבקר איך שהשמש מתחילה להיכנס לעובי הרקיעה, אומרים שכבר נכנסה ומתחיל היום, אף שעדיין לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שעתה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עברה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייעול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כביכול}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את עובי הרקיע לצאת לארץ}}. זהו שעומד ומתפלל {{שוליים|א_יג}}צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. חד אמר: כמלאכים. וחד אמר: ככהנים. {{ירו&quot;מ-ביאור|עקב בצד גודל}} מאן דאמר ככהנים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כ כג|שמות יתרו כ כג]])  &quot;לא תעלה במעלות על מזבחי&quot; שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב. ומאן דאמר כמלאכים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יחזקאל א ז]])  &quot;ורגליהם רגל ישרה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בר אנדריי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר סוטר}}: המלאכים אין להן קפיצין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפרקים}} ומה טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דניאל ז טז]]) &quot;קרבת על חד מן קמייא קיימיא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|קרב אלי אחד מן העומדים תמיד}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בברכת כהנים הציבור אומר פסוקים|זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת]], בברכה ראשונה צריך לומר: ([[תהילים קג כ]]) &quot;ברכו את ה' מלאכיו&quot; בשנייה ([[תהילים קג כא]]) &quot;ברכו את ה' כל צבאיו&quot; בשלישית ([[תהילים קג כב]]) &quot;ברכו ה' כל מעשיו&quot; במוסף &lt;span id=&quot;דף_ד_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:08}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ד|ב|משה לונץ=21|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=27|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בברכה הראשונה צריך לומר ([[תהילים קלד א]]) &quot;שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות&quot; בשנייה ([[תהילים קלד ב]]) &quot;שאו ידיכם {{ירו&quot;מ-הוסר|קודש&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קדש&quot;}} בשלישית ([[תהילים קלד ג]]) &quot;יברכך ה' מציון&quot; אם היו ארבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו ביום הכיפורים, ובתעניות}} חוזר תליתיאתא {{ירו&quot;מ-הוסר|בקדמיתא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כקדמיתא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|בתפילה מנחה כמו בשחרית}} ורביעתא {{ירו&quot;מ-הוסר|בתיניוותא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיניוותא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|בנעילה כמו במוסף}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין. משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב ([[בראשית יט טו|בראשית וירא יט טו]]) &quot;וכמו השחר עלה&quot; וגומר וכתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) &quot;השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה&quot; ומן סדום לצוער ארבעת מיל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי}} יותר הוון? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. ומניין {{ירו&quot;מ-הוסר|מאיילת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמאילת}} השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו לכתוב}} &quot;כמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|השחר עלה&quot;. ולמה כתב}} &quot;וכמו&quot; מילה מדמיא לחבירתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלמד שיש עוד זמן דומה לזה. דכמו שלמדנו שמשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין, הוא הדין מאילת השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: הדא איילתא דשחרא, מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא}} זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כן מה זה איילת השחר}} כמין תרין דקורנין דנהור, דסלקין מן מדינחא ומנהרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים}} דלמא {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}} הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: בי רבי, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גאולת ישראל קמעה קמעה|כך היא גאולתן של ישראל]]. בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[מיכה ז ח]]) &quot;כי אשב בחושך ה' אור לי&quot; כך בתחילה ([[אסתר ב כא]]) &quot;ומרדכי יושב בשער המלך&quot; ואחר כך ([[אסתר ו יא]]) &quot;ויקח המן את הלבוש ואת הסוס&quot; ואחר כך ([[אסתר ו יב]]) &quot;וישב מרדכי אל שער המלך&quot; ואחר כך ([[אסתר ח טו]]) &quot;ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות&quot;. ואחר כך ([[אסתר ח טז]]) &quot;ליהודים היתה אורה ושמחה&quot;. ואתיא ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר: משיאור המזרח עד הזריחה מהלך אדם ארבע מיל}}, כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}. דתני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה, אדם מהלך ארבעת מיל. נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) &quot;היושב על חוג הארץ&quot; וכתיב ([[איוב כב יד]]) &quot;וחוג שמים יתהלך&quot; וכתיב ([[משלי ח כז]]) &quot;בחוקו חוג על פני תהום&quot; חוג חוג לגזירה שוה. תני: עץ {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה בי רבי אלעאי}}: לא סוף דבר נופו, אלא אפילו כורתו. {{ירו&quot;מ-ביאור|גזעו}} וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים א ג]]) &quot;והיה כעץ שתול על פלגי מים&quot; תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גודלו של גן עדן, עץ חיים|עץ חיים, אחד מששים לגן]], הגן אחד מששים לעדן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית ב י|בראשית בראשית ב י]]) &quot;ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}תמצית כור, {{ירו&quot;מ-ביאור|ל' סאה}} תרקב {{ירו&quot;מ-ביאור|חצי סאה}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ה|א|משה לונץ=22|שדה יהושע=|קנייבסקי=14|סירלאו=28|פולדא=8|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר: מצרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמקובל שארכה}} מהלך ארבעים יום, וכוש מהלך {{ירו&quot;מ-הוסר|שבע}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שש}} שנים ועוד. ורבנן אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובי הרקיע}} כשני אבות הראשונים {{ירו&quot;מ-הדגשה|חמש מאות שנה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה, יצחק - 180 שנה, יעקב – 147 שנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|אשר נשבעתי לאבותכם לתת להם}} כימי השמים על הארץ&quot; וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה, כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית א ו|בראשית בראשית א ו]]) &quot;יהי רקיע בתוך המים&quot; יהי רקיע בתווך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי השמים נבראו ביום הראשון, ולמה נאמר ביום השני יהי רקיעה? אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לחים היו שמים ביום הראשון, ובשני קרשו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;אמר יהי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;יהי}} רקיע&quot; יחזק הרקיע, יקרש הרקיע, יגלד הרקיע, ימתח הרקיע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודה בן פזי}}: יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר ([[שמות לט ג|שמות פקודי לט ג]]) &quot;וירקעו את פחי הזהב&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר }}תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עובי הרקיע|עוביו של רקיע כשתי אצבעיים]]. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} פליגא. דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[איוב לז יח]]) &quot;תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק&quot; תרקיע, מלמד שהן עשויין כטס. {{ירו&quot;מ-ביאור|פח דק}} יכול שאינן בריאין? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} חזקים. יכול שהן נתרפין? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} כראי מוצק. בכל שעה ושעה נראין מוצקים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}, {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל, על ידי שהות {{ירו&quot;מ-ביאור|עם הזמן}} רפה. ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) &quot;וימתחם כאהל לשבת&quot; וכתיב &quot;חזקים&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים, על ידי שהות {{ירו&quot;מ-ביאור|עם הזמן}} הוא מעלה חלודה. ברם הכא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} &quot;כראי מוצק&quot; בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי עזריה}} אמר על הא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[בראשית ב א|בראשית בראשית ב א]]) &quot;ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלהים ביום השביעי&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכ&quot;ו}} &quot;ויברך אלהים את יום השביעי&quot; מה כתיב בתריה? ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) &quot;אלה תולדות השמים&quot; וכי מה ענין זה אצל זה? אלא יום נכנס ויום יוצא. שבת נכנס שבת יוצא. חודש נכנס חודש יוצא. שנה נכנס שנה יוצאה, וכתיב ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) &quot;אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו היום נעשו. תנן: מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כמה אשמורות ביום ובלילה|ארבע אשמורות ביום, וארבע אשמורות בלילה]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אורכם של עונה, עת ורגע|העונה, אחד מעשרים וארבעה לשעה]] העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ברכיה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} אמר: כדי לאומרו. ורבנן אמרין הרגע כהרף עין. תני {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} אומר: {{שוליים|א_יד}}שלש {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמרות הוי הלילה. מאי טעמא? דכתיב}} ([[שופטים ז יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ויבא גדעון וכ&quot;ו}} ראש האשמורת התיכונה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר ארבע משמרות הוי הלילה, דכתיב}} ([[תהילים קיט סב]]) &quot;חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך&quot; וכתיב ([[תהילים קיט קמח]]) &quot;קדמו עיני אשמורות&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}}: {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}. חד אמר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. וחרינה אמר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;חצות לילה&quot; ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot; מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} &quot;חצות לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אקום&quot; ו&quot;קדמו עיני אשמורות}}&quot;? פעמים &quot;חצות לילה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אקום}} ופעמים &quot;קדמו עיני אשמורות&quot; הא באי זה צד? בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים, חצות לילה. ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו. קדמו עיני אשמורות. מכל מקום {{שוליים|א_טו}}לא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה השחר בא ומוצא את דוד ישן}} הוא שדוד אמר: ([[תהילים נז ט]]) &quot;עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר&quot; &lt;span id=&quot;דף_ה_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:30}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ה|ב|משה לונץ=24שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=29|אהלי שם=|פנים מאירות=}} איתעיר יקרי מן קומי איקריה {{ירו&quot;מ-הוסר|דבריי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבוראי}}. איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה {{ירו&quot;מ-הוסר|דבריי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבוראי}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יקום כבודי לפני כבוד בוראי שכבודי אינו חשוב כלום בפני כבוד בוראי}} &quot;אעירה שחר&quot; אנא הוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אני הייתי}} מעורר שחרה, שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצרו מקטרגו ואומר לו: דוד, דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן, ואת אמר אעירה שחר? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דוד ביזה עצמו לכבוד המצוות|דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות]], ואת אמר ([[תהילים קיט סב]]) &quot;חצות לילה אקום&quot;? והוא אומר: ([[תהילים קיט סב]]) &quot;על משפטי צדקך&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שאספיק ללמוד משפטי ה}}’. ומה היה דוד עושה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי מנחם}}: היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו, ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומרים? ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}נור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד, והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו, והיה מנגן מאליו. הדא הוא דכתיב ([[מלכים ב ג טו]]) &quot;והיה כנגן המנגן&quot; כנגן במנגן אין כתב כאן, אלא כנגן המנגן. הכינור היה מנגן מאיליו. מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: סופה של שנייה וראשה של שלישית, הן מתכנות את הלילה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם אפשר להסביר כך}} מי כתיב {{ירו&quot;מ-הדגשה|האשמורות &quot;ה}}תיכונות&quot;? לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב אלא}} &quot;תיכונה&quot;. קדמיתא לא מתחשבא, דעד כדון ברייתא {{ירו&quot;מ-הוסר|עירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ערין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|האשמורת הראשונה לא נחשבת כיוון שעדיין אנשים ערים}} פיסקא וחכמים אומרים: עד חצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_טז}}הלכה כחכמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מפקד לחברייא {{ירו&quot;מ-ביאור|מצווה את התלמידים}}: אין בעיתון מתעסקא באוריתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אתם רוצים לעסוק בתורה בלילה ולהמשיך גם אחרי חצות}} אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין. מילתיה אמרה שהלכה כחכמים. מילתיה אמרה שא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מר דברים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמותר ללמוד תורה}} אחר אמת ויציב. {{ירו&quot;מ-ביאור|גם בלילה נהגו לאמר אמת ויציב}} תני: הקורא את שמע בבית הכנסת, בשחר, יצא ידי חובתו. בערב, לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב יוסף}}: מה טעם {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא תקנו לקרא בבית הכנסת בזמן}}? אמרו: אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ו|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע על המיטה להבריח מזיקין|בשביל להבריח את המזיקין]]. מילתיה אמרה {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך דבריו אפשר להבין}} שאין אמר דברים אחר אמת ויציב {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא מיד ישן}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}} אמר כן. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}, כד הוה נחית לעיבורה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה יורד לבית הוועד לעבר את השנה}} הוה מקבל {{ירו&quot;מ-ביאור|מתארח}} גבי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב גרוסה}}. והוה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מטמר ביני קופייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מסתתר בין השקים}} משמענא היך הוה קרי שמע. והוה {{שוליים|א_יז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לקרוא שמע שוב ושוב|קרי, וחזר וקרי]] עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהיה נרדם}} ומאי טעמא? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תחליפתא חמוי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים ד ה]]) &quot;רגזו ואל תחטאו, אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה&quot; מילתיה ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} פליגא. ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} קרי מזמורים בתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחרי קריאת שמע}}. והא תני?: אין אומר דברים {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}} אמת ויציב? פתר לה באמת ויציב של שחרית. ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר ירמיה}}: שלש תכיפות הן. {{שוליים|א_יח}}תכף לסמיכה שחיטה. {{שוליים|א_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תיכף לנטילת ידיים ברכה - במים ראשונים|תכף לנטילת ידים ברכה]]. תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ד|ויקרא ויקרא א ד-ה]]) &quot;וסמך ושחט&quot; תכף לנטילת ידים ברכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קלד ב]]) &quot;שאו ידיכם קדש וברכו את ה'&quot; {{שוליים|א_כ}}תכף לגאולה תפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים יט טו]]) &quot;יהיו לרצון אמרי פי {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגיון לפניך ה’ צורי וגואלי}}&quot; מה כתיב בתריה ([[תהילים כ ב]]) &quot;יענך ה' ביום צרה&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה, אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה, אין השטן מקטרג באותה סעודה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סמיכת גאולה לתפילה|וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה]], אין השטן מקטרג באותו היום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: אנא תכפית גאולה לתפילה, ואיתצדית באנגריא, מובליא הדס לפלטין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|נתפסתי לעבודת המלך להביא הדסים לארמון}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|אמרו ליה רבי]] רבו היא. {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר גדול הוא}} אית בני אינשי {{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}הבין פריטין מחכים פלטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אנשים שמשלמים כדי לראות את הארמון}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה? לאוהבו של מלך שבא והרתיק {{ירו&quot;מ-ביאור|דפק}} על פתחו של מלך. יצא {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג. {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתלק}} עוד הוא הפליג. פיסקא {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: עד שיעלה עמוד השחר. אתיא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} דתני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{שוליים|א_כא}}פעמים שאדם קורא את שמע, אחת לפני עמוד השחר, ואחת לאחר עמוד השחר, ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלרבי שמעון בן יוחאי עד עלות השחר נחשב לילה, ויוצא ידי חובת קריאת שמע של לילה מ}}הא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} בערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזמנה עד עלות השחר}}, אף בשחרית כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וגם לרבן גמליאל יכול לקרא קריאת שמע של שחרית מעלות השחר, כדעת רבי שמעון בן יוחאי}}? או יהא בה {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} רבי זעירא תנאי אחוי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב חייא בר אשיא}} וד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אבא בר חנה}}: {{שוליים|א_כב}}הקורא עם אנשי משמר לא &lt;span id=&quot;דף_ו_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:22}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ו|ב|משה לונץ=25|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=30|פולדא=10|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=19|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{סוף}} &lt;/div&gt;יצא, כי משכימין היו {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקראים בעלות השחר}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וזמנה משיכיר}} פיסקא: מעשה {{ירו&quot;מ-הוסר|שבאו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאו}} בניו {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות}}. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|חולק על חכמים ולמעשה נוהג כשיטתו}} והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא רבי שמעון בן יוחאי פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה}}. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאנו}} ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? דתני: סכין {{ירו&quot;מ-הוסר|אלוונתית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלונתית}} לחולה בשבת. אימתי? בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}}: מתיר היה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה, ובקשנו לעשות לו כן, ולא הניח לנו. ואמרנו לו רבי דבריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} מבטל בחייך? ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים, מחמיר אני על עצמי, דהא פליגי עלי חברי. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} דתנינן תמן: {{שוליים|א_כג}}השדרה והגולגולת מב' מתים. {{שוליים|א_כד}}רביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים.{{שוליים|א_כה}}אבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} מטמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|באהל}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|דכתיב על כל נפשות מת לא יבא}} וחכמים מטהרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שכתוב נפשת חסר וו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי, והניחוה באויר הכנסת בלוד. ונכנס תודרוס הרופא, ונכנסו כל הרופאים עמו. אמר תודרוס הרופא: אין כאן שדרה ממת אחד, ולא גולגולת ממת אחד. אמרו: הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין, נעמוד על המניין. התחילו מ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} וטיהר. אמרו לו: הואיל והיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מטמא וטיהרת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}, טהור. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} דתנינן תמן: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל הספחין מותרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ספיחי שישית שנכנסו לשביעית}}, חוץ מספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרוב|כרוב]] שאין כיוצא בהן בירקות שדה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שגודל מהר וקשה להבחין בין החדש לישן}} וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כו}}כל הספחין אסורין. {{ירו&quot;מ-ביאור|גזירה משום ספיחי כרוב}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}} עב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ד עובדא}} בשמיטתא חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} חד מלקט ספיחי שביעית. אמר ליה: ולית אסור, ולאו ספיחין אינון? {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} ליה: ולא את הוא שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מתיר? אמר ליה: ואין חבירי חולקין עלי? וקרי עלוי: ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; וכן הות ליה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להחמיר על עצמו ולהקל לאחרים|פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה]]? שנייא הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|בקריאת שמעה}} שהיא לשינון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לרבנן הקורא לאחר הזמן לא הפסיד כקורא בתורה}}. מעתה אף משיעלה עמוד השחר! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה אמר אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרא. משמע שאחר עמוד השחר אינם חייבים}}? ואית {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ז|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דבעי מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שרצו לתרץ}} תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה שראינו שרבי מאיר ורבי עקיבא בן יוסף ורבי שמעון בן יוחאי נהגו כחכמים, זה מפני ש}}היו יכולין לקיים דברי חכמים. ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים. אמר לון: עובדין עובדא {{ירו&quot;מ-הוסר|כוותיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כוותי}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תנהגו כשיטתי}} פיסקא: ולא זו בלבד {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות — מצותן עד שיעלה עמוד השחר}}. הקטר חלבים ואיברים {{שוליים|א_כז}}ואכילת פסחים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אנן תנינן אכילת פסחים, אית דלא תני {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שלא גרסו}} אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים, רבנן. ומאן דלא תנא אכילת פסחים, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? נאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקרבן פסח}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ח]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;כאן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;ואכלו את הבשר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזה}}&quot; ונאמר להלן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במכת בכורות}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ועברתי בארץ מצרים ב}}לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזה והכיתי כל בכור&quot; וגו}}' מה לילה שנאמר להלן חצות, אף כאן חצות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לית}} כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן אכילת פסחים
אפילו כרבנן. דתנינן: הפסח אחר חצות מטמא את הידים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שגזרו עליו חכמים טומאה כנותר, אפילו בדיעבד אסור לאכלו אחר חצות}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואילו כל מה שנשנה במשנתינו, הם דברים שלכתחילה צריך לעשותם קדם חצות, אבל בדיעבד אם עשה אחרי חצות יצא}}. פיסקא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הנאכלים ליום אחד — מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה}}. כל הנאכלין ליום אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} {{שוליים|א_כח}}קדשים קלים. {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון קרבן תודה ושלמי נזיר. ולא קדשי קדשים כגון חטאת ואשם שעליהם לא גזרו כיוון שהכהנים זריזים}} ואם כן למה אמרו חכמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד חצות? כדי להרחיק}}{{ירו&quot;מ-הוסר| וכו אם}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האדם מן העבירה. דאם אתה}} אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} &quot;עד שיעלה עמוד השחר&quot;, הוא סבור שלא עלה עמוד השחר, נמצא אוכל ומתחייב. מתוך שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} אומר לו &quot;עד חצות&quot;, אפילו הוא אוכל אחר חצות, אינו מתחייב.
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:10}} &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ב}} מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|{{ירו&quot;מ-הוסר|לכרתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לכרתי}}]], עד הנץ החמה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. {{שוליים|א_כט}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתין: {{ירו&quot;מ-ביאור| כך כוונת המשנה}} בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|חוליות}} תכלת שבה {{ירו&quot;מ-ביאור|בציצית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחוליות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללבן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבן}} שבה. &lt;span id=&quot;דף_ז_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:07}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ז|ב|משה לונץ=27|שדה יהושע=|קנייבסקי=21|סירלאו=31|פולדא=11|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ומה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה}} טעמון דרבנן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) &quot;וראיתם אותו&quot; מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|החוט}} הסמוך לו. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? &quot;וראיתם אותו&quot; כדי שיהא ניכר בין הצבועים. תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}: &quot;וראיתם אותה&quot; אין כתיב כאן אלא &quot;וראיתם אותו&quot;, מגיד שכל המקיים מצות ציצית, כאלו מקבל פני שכינה. מגיד [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תכלת דומה לים, והאם הוא כחול או ירוק|שהתכלת דומה לים]] והים דומה לעשבים, ועשבים דומין לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, והכסא דומה לספיר. דכתיב ([[יחזקאל י א]]) &quot;ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא&quot; אחרים אומרים: &quot;וראיתם אותו&quot; {{שוליים|א_ל}}כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}} אמר כהדא דאחרים. מה אנן קיימין? אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|מזהה אותו}} ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה. אלא כי אנן קיימין, {{שוליים|א_לא}}ברגיל ושאינו רגיל, כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא לעיתים רחוקות}} אית תניי תני: בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]]. ואית תניי תני: כדי שיהא רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}} בעי מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]], כמן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתן]]. ומן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו, כמן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת ללבן. אבל אמרו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכתחילה}} {{שוליים|א_לב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע אחרי הנץ, ותיקין|מצותה עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה, לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: ואנא אמרית טעמא. {{ירו&quot;מ-ביאור| אני מצאתי מה המקור}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים עב ה]]) &quot;ייראוך עם שמש&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|מר עוקבא}}: הוותיקין היו משכימים וקורין אותה, כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני: אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ואחרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} והיו עסוקים במצו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ת. והגיע עונת קרית שמע, והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכיוון שהיו עסוקים במצווה נפטרו}} וקריתי ושניתי, ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. &quot;עד הנץ החמה&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}}: כדי שתהא החמה מטפטפת {{ירו&quot;מ-ביאור|מנצנצת}} על ראשי ההרים. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד ג' שעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אידי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב המנונא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בשוכח. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}} אמר: תרין אמוראין, חד אמר בשוכח. אגיב ליה חבריה, וכי יש הלכה בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} כך הוא {{שוליים|א_לג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#זמן קריאת שמע עד שלוש שעות בדיעבד|הלכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כרבי יהושוע}}]] ולמה אמרו בשוכח? כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ח|א|משה לונץ=28|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=31|פולדא=12|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}}תמן תנינן: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|או תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{שוליים|א_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע ותפילה|מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: קרית שמע דבר תורה, ותפילה אינה דבר תורה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: קריאת שמע זמנה קבוע, ותפילה אין זמנה קבוע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קריאת שמע אינה צריכה כוונה, ותפילה צריכה כוונה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשתי לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ואפילו תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} קרית שמע אינה צריכה כוונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} שלשה פסוקים הראשונים צריכין כוונה? מן גו דאינון צבחר {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך שהם מעט}} מיכוון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}}: כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה, אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמרה על גרמיה, {{ירו&quot;מ-ביאור|על עצמו}} כגון אנו {{שוליים|א_לה}}שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה, אפילו לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כדעתיה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשיטתו}} דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_לו}}ולואי שיתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחאי}} כדעתיה, ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אילו היתי עומד בהר סיני בשעת מתן תורה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פה מיוחד לדברי תורה|הוינא מתבעי קומי רחמנא, דיתברי לבר נשא תרין פומין]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|הייתי מבקש מהקדוש ברוך הוא שיברא לאדם שני פיות}} חד דהוי לעי באוריתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחד שיעסוק בתורה}} וחד דעבד ליה כל צורכיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואחד לכל צרכיו האחרים}} חזר ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: ומה אין חד הוא, לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומה כשהוא אחד אין העולם מתקיים מפני הרכילות ולשון הרע שלו}} אילו הוו תרין, על אחת כמה וכמה! אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: אתיא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן עקביא}}, דתני: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן עקביא}} אומר: כשם שמפסיקין לקריאת שמע, כך מפסיקין לתפילה, ולתפילין, ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ללמוד על מנת לעשות|הלמד על מנת לעשות]], ולא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא. ואמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלמד שלא לעשות, נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, &lt;span id=&quot;דף_ח_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|4:23}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ח|ב|משה לונץ=29|שדה יהושע=|קנייבסקי=23|סירלאו=32|פולדא=12|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=23|זהב הארץ=31|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה}} זה שינון {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקריאת שמע}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וזה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} שינון, ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן: הקורא מכאן ואילך {{שוליים|א_לז}}לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, חביבה מדברי תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לרבי שמעון בן יוחאי}} היא היא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם חשובים במידה שווה}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, על ידי שהיה תדיר בדברי תורה - לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא מרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: לא תנינן, אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, כמשנה היא. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רשב&quot;י לא הפסיק מלימודו אפילו לקריאת שמע|{{ירו&quot;מ-הדגשה|שעסק במשנה לא צריך להפסיק}}]]. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} כדעתיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: העוסק במקרא מידה ואינה מידה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם שוים וקריאת שמע בזמנה חביבה מהם}} &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ג}}{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים}}: בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמדו, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;בשכבך ובקומך&quot; ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_לח}}כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;בשבתך בביתך ובלכתך בדרך&quot;. אם כן, למה נאמר &quot;בשכבך ובקומך&quot;? אלא בשעה שבני אדם שוכבין, ובשעה שבני אדם עומדים.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; הא {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דבה}} מקיימים {{ירו&quot;מ-ביאור|מסבירים}} תרין קריין. {{ירו&quot;מ-ביאור|את שני הפסוקים גם את שלהם וגם את של בית שמאי}} מה מקיימין {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דבש}} &quot;בשבתך בביתך ובלכתך בדרך&quot;? &quot;בשבתך בביתך&quot;, פרט לעוסקים במצות; &quot;ובלכתך בדרך&quot; {{שוליים|א_לט}}פרט לחתן. ותני: מעשה ב{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}, שהיו שרויין במקום אחד. והוה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} מוטה, ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} זקוף. הגיע זמן קריאת שמע, נזקף {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} והטה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל למה הדבר דומה}}? אומר לאחד מן השוק: מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאה}} לך זקנך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהוא}} מגודל. והוא אומר: יהיה כנגד המשחיתים. {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך ואגלחנו}} אני שהייתי מוטה, נזקפתי. ואתה שהיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} זקוף, הטית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}. אמר לו: אתה נזקפת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}. ואני הטיתי כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. דבר אחר: שלא יראוני התלמידים ויעשו הלכה קבע כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|8:32}} &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ד}} אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו: כד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י היית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לחוב בעצמך, שעברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; חברייא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים כדברי תורה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}: ([[שיר השירים ז י]]) &quot;חכך כיין הטוב&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים יותר מדברי תורה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שיר השירים א ב]]) &quot;כי טובים דודיך מיין&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר כהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בן פזי}}&quot; תדע לך [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חביבים דברי סופרים מדברי תורה|שחביבים דברי סופרים מדברי תורה]], שהרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}, אלו לא קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע}}, לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} נתחייב מיתה, על שם: ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: דברי תורה, יש בהן איסור ויש בהן היתר. יש בהן קולין ויש בהן חומרים. אבל דברי סופרים כולן חמורין הן. תדע לך שהוא כן, דתנינן תמן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי זקן ממרא}} האומר &quot;אין תפילין&quot;, לעבור על דברי תורה, פטור; {{שוליים|א_מ}}&quot;חמש טוטפות&quot; להוסיף על דברי סופרים, חייב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניה בריה דרב אדא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחום בי רבי חייא}}: חמורים דברי זקנים מדברי נביאים, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ט|א|משה לונץ=31|שדה יהושע=|קנייבסקי=25|סירלאו=33|פולדא=13|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=24|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דכתיב: ([[מיכה ב ו]]) &quot;אל תטיפו יטיפון, לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות.&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים לא להטיף לישראל, כי אינם רוצים לשמוע}} וכתיב: ([[מיכה ב יא]]) &quot;אטיף לך ליין ולשכר&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא מצווה לחכמים שיטיפו לישראל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נביא צריך מופת, אך חכם אינו צריך|נביא וזקן למי הן דומין]]? למלך ששולח ב' פלמטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|שרים}} שלו למדינה. על אחד מהן כתב: אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין {{ירו&quot;מ-ביאור|כתב הרשאה}} שלי, אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב: אף על פי
שאינו מראה לכם חותם שלי, האמינוהו בלא חותם ובלא סמנטירין. כך בנביא כתיב: ([[דברים יג ב|דברים ראה יג ב]]) &quot;ונתן אליך אות או מופת&quot;; ברם הכא: ([[דברים יז יא|דברים שופטים יז יא]]) &quot;על פי התורה אשר יורוך&quot;. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתימר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהלכה כבית הלל}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יצאה בת קול שהלכה כבית הלל|משיצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} בת קול]], אבל עד שלא יצאת בת קול, כל הרוצה להחמיר על עצמו, לנהוג כחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} וכחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}, על זה נאמר: ([[קהלת ב יד]]) &quot;הכסיל בחושך הולך&quot; כקולי אילו ואילו, נקרא רשע. אלא אי כקולי דדין וכחומרי דדין, אי כקולי דדין וכחומרי דדין. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתימר}} עד שלא יצאת בת קול, אבל משיצאת בת קול, לעולם הלכה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. וכל העובר על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}, חייב מיתה. תני: יצאת בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים, אבל הלכה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. איכן יצאה בת קול? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ביבי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ביבנה יצאה בת קול.
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ה}} {{שוליים|א_מא}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר; לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום, אינו רשאי לחתום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יהושע א ח]]) &quot;והגית בו יומם ולילה&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מספר הברכות בקריאת שמע|שתהא הגיות היום והלילה שוין]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שבלילה לא אומרים פרשת ציצית הוסיפו ברכה אחרי קריאת שמע}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר אבין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[תהילים קיט קסד]]) &quot;שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכן תיקנו שלוש ברכות בבקר וארבע בערב אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: כל המקיים שבע ביום הללתיך, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשווה הגיות יום ללילה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עשרת הדברות בקריאת שמע|מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום]]? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו&quot; ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) &quot;לא יהיה לך אלהים אחרים על פני&quot; ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;ה' אחד&quot; ([[שמות כ ו|שמות יתרו כ ו]]) &quot;לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא&quot; ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) &quot;ואהבת את ה' אלהיך&quot; מאן דרחים מלכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שאוהב את המלך}} לא משתבע בשמיה ומשקר. ([[שמות כ ז|שמות יתרו כ ז]]) &quot;זכור את יום השבת לקדשו&quot; ([[במדבר טו מ|במדבר שלח טו מ]]) &quot;למען תזכרו&quot; {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: זו מצות שבת, שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה, דכתיב: ([[נחמיה ט יד]]) &quot;ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להם ביד משה עבדיך&quot;}}. להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. ([[שמות כ יא|שמות יתרו כ יא]]) &quot;כבד את אביך ואת אמך&quot; ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) &quot;למען ירבו ימיכם וימי בניכם&quot; ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) &quot;לא תרצח&quot; ([[דברים יא יז|דברים עקב יא יז]]) &quot;ואבדתם מהרה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מאן דקטיל מתקטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצח סופו שירצח}} ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) &quot;לא תנאף&quot; ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) &quot;לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: ליבא ועינא, תרין סרסורין דחטאה, {{ירו&quot;מ-ביאור|לב ועניים שני סרסורים לעבירה}} דכתיב&quot; ([[משלי כג כו]]) &quot;תנה &lt;span id=&quot;דף_ט_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:40}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ט|ב|משה לונץ=32|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=33|פולדא=14|תולדות יצחק=53|שמחת תורה=25|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בני לבך לי, ועיניך דרכי תצרנה&quot;. אמר הקדוש ברוך הוא: אי יהבת לי {{ירו&quot;מ-ביאור|אם תתן לי}} לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) &quot;לא תגנוב&quot; ([[דברים יא יד|דברים עקב יא יד]]) &quot;ואספת דגנך&quot; ולא דגנו של חבירך. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) &quot;לא תענה ברעך עד שקר&quot; ([[במדבר טו מא|במדבר שלח טו מא]]) &quot;אני ה' אלהיכם&quot; וכתיב ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot; מהו אמת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}}: שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: אמר הקדוש ברוך הוא: אם העדת לחבירך עדות שקר, מעלה אני עליך כאלו העדת עלי, שלא בראתי שמים וארץ. ([[שמות כ יד|שמות יתרו כ יד]]) &quot;לא תחמוד בית רעך&quot; ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך&quot; ביתך ולא בית חבירך. תמן ({{ירו&quot;מ-הדגשה|מסכת תמיד פרק ה}}) תנינן: אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת! והן בירכו. מה בירכו? {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנא}} אמר בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}}: {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אהבה רבה}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|זו ברכת תורה }}וקראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מזה שקראו עשרת הדיברות והפסיקו בין הברכה לקריאת שמע}} זאת אומרת, שאין הברכות מעכבות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: אין מן הדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מזה אתה רוצה להוכיח}} לית את שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|מינא}} כלום, {{ירו&quot;מ-ביאור|אין מכאן ראיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין זה נחשב הפסקה}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} תרוויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום, ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענות המינין, שלא יהו אומרים&quot; אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בר זבודא}}: בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? שלא להטריח את הצבור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה היו צריכים לקרא פרשת בלק}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} אמר: מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו בשמע ישראל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אמר: מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יציאת מצרים דכתיב: &quot;אל מוציאם ממצרים&quot; מלכות דכתיב: &quot;וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו}}&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מפני שכתובה בתורה ובנביאים {{ירו&quot;מ-ביאור|במיכה כתוב עמי זכור מה יעץ וכ&quot;ו}} ובכתובים {{ירו&quot;מ-ביאור|בנחמיה כתוב וישכור את בלעם וכ&quot;ו:}} {{שוליים|א_מב}}אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת, והן בירכו. מה בירכו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|א_מג}}  {{ירו&quot;מ-הדגשה|אהבה רבה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| זו ברכת התורה}}. והלא לא בירכו יוצר המאורות? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}}: עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות! ובשבת מוסיפין {{שוליים|א_מד}}ברכה אחת למשמר היוצא. מהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ברכה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}}: זו היא: השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|א_מה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות התורה|השכים לשנות קודם קריאת שמע, צריך לברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכות התורה}}]] לאחר קריאת שמע, אין צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: {{שוליים|א_מו}}והוא ששנה על אתר. {{ירו&quot;מ-ביאור| שלמד תורה מיד}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} אמר: נראים הדברים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעל}} מדרש צריך לברך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם על פסוקי התורה אבל על}} הלכות אין צריך לברך. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הלכות צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אשי}}: {{ב|נהגין הוינן יתבין קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} |רגילים היינו לשבת לפני רב}} {{שוליים|א_מז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|נהגין הוינן יתבין קומי רב }}ובין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הלכות, זקיקינן למיברכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הצריך אותנו לברך}} תני: הקורא עם אנשי מעמד לא יצא, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_י_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|י|א|משה לונץ=33|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=34|פולדא=14|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=27|זהב הארץ=32|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כי מאחרים היו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: ביומי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוינן נפקין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו יוצאים}} לתעניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיו מאריכין בבקשות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וקרוי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקרינן}} שמע בתר תלת שעין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר שלוש שעות}} ולא הוה ממחי בידן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} נפקין לתעניתא. אתו ציבורא {{ירו&quot;מ-הוסר|ומקרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומקרו}} שמע בתר תלת שעין. בעא {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} מחויי בידן {{ירו&quot;מ-ביאור|למחות בהם}}. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: והלא כבר קראו אותה בעונתה! כלום קורין אותה {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו}}, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה? אמר לו: מפני ההדיוטות, שלא יהו אומרים: בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן: ברכות ראש השנה ויום הכיפורים, וברכות תענית ציבור. מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא, אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם: המברך על המצו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ת ועל הפירות, וברכת הזימון, וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}}: מן מה דתני: המאריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקום שאמרו שלא להאריך}} הרי זה מגונה, והמקצר {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקום שקבעו לקצר}} הרי זה משובח. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שיש עוד ברכות כאלה שצריך להאריך בהם, וכאלה שצריך לקצר בהם, מלבד אלו שנאמרו כאן}} הדא אמרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמה שנאמר אלו ברכות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} זה כלל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא יש עוד}}. תני: צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שמוסיפים בה תחינות}} הא בשש שהוא מוסיף, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתעניות}} אינו מאריך? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: שלא תאמר, הואיל והוא {{ירו&quot;מ-ביאור|ברכת גואל ישראל}} מעין י&quot;ח {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממנין הברכות שאומר בכל יום}}, לא יאריך בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא ישנה בה מהנוסח שאומר בכל יום}}. לפום כן {{ירו&quot;מ-ביאור|לפיכך}} צריך מימר: {{שוליים|א_מח}}צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל שאר השש שמוסיף ודאי שמאריך בהם}} {{שוליים|א_מט}}אלו ברכות ששוחין בהן: בראשונה תחילה וסוף, ובמודים תחילה וסוף. השוחה על כל ברכה וברכה, מלמדין אותו שלא ישחה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: כהן גדול, שוחה על סוף כל ברכה וברכה. המלך, ראש כל ברכה וברכה, וסוף כל ברכה וברכה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: המלך, משהוא כורע, אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח נד]]) &quot;ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה', את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת, קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו&quot;. אי זו כריעה ואי זו בריכה? {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}} הראה בריכה לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ונפסח ונתרפא. {{אמורא-ירו&quot;מ|לוי בר סיסי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קד קידה ונעשה צולע|הראה כריעה]] לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ונפסח ולא נתרפא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[מלכים א ח נד]]) &quot;וכפיו פרושות השמים&quot; אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי אייבו}}: כגון הדין נקדים {{ירו&quot;מ-ביאור| כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר. ויש אומרים ציור שלא זז}} היה עומד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בר אבינא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|להראות ש}}ככפים הללו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהן פרושות לשמים ואין בהן כלום כך כפיו ריקות}} שלא חטפו מבנין בית המקדש כלום. תנא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חלפתא בן שאול}}: {{שוליים|א_נ}}הכל שוחין עם שליח ציבור בהודאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}ובלבד ב&quot;מודים&quot; &lt;span id=&quot;דף_י_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:51}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|י|ב|משה לונץ=34|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=35|פולדא=15|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=33|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} סבר {{ירו&quot;מ-ביאור|המתין וי&quot;א נסמך}} לקרובה {{ירו&quot;מ-ביאור|לחזן}} כדי לשוח עמו {{שוליים|א_נא}}תחלה וסוף. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ ישראל}} חמתון גחנין ומלחשין. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה שהם כורעים ולוחשים}} אמר לון מהו דין לחישה? ולא שמיע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה הא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}ם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|בשם ר}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מיישא}} ו{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי סימאי}}, ואית דאמרין ליה חברייא בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי סימאי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, אדון כל הבריות אלוה התושבחות, צור עולמים חי העולם, יוצר בראשית מחיה מתים, שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו, וקרבתנו להודות לשמך. {{שוליים|א_נב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, שאנו חייבין להודות לשמך. תרננה שפתי כי אזמרה לך, ונפשי אשר {{ירו&quot;מ-הוסר|פדית באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פדיתה. ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר מינא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: הודייה ושבח לשמך. לך גדולה לך גבורה לך תפארת. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסמכנו מנפילתינו, ותזקפנו מכפיפתינו, כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים, ומלא רחמים ואין עוד מלבדך. {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}} אמר: לך כריעה, לך כפיפה, לך השתחויה, לך בריכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}:  ([[ישעיה מה כג]]) &quot;כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}}: ([[דברי הימים א כט יא]]) &quot;לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ, לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, והעושר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך, ומהללים לשם תפארתך&quot;. בכל לב ובכל נפש משתחוים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהלים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נג}}נהגין רבנן אמרין כולהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|נהגו חכמים לאמר ככל השיטות}} ואית דאמרי: או הדא או הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|וי&quot;א אחד מהם או זה או זה}} תני: ובלבד {{שוליים|א_נד}}שלא ישוח יותר מדאי. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד שלא יעשה כחרדון שגופו כורע והראש לא זז}} אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהלים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|חנן בר אבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|פליגא דחנן בר בא}} אמר לחברייא: {{ב|נימר לכון מילתא טבא דחמית ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דעביד, |אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב נהג לעשות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|נימר לכון מילתא טבא דחמית לרב עביד }}ואמריתה קמיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וקם ונשק על פומי. {{שוליים|א_נה}}&quot;ברוך אתה&quot; שוחה; בא להזכיר את השם, זוקף. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא אמרית טעמא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהלים קמו ח]]) &quot;ה' זוקף כפופים&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא, אלא ([[מלאכי ב ה]]) &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריך שיהיה כפוף בשם ולמה רב זקף}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבין}}: אלו הוה כתיב &quot;בשמי ניחת הוא&quot; יאות. לית כתיב אלא &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot;. קודם, עד שלא הזכיר את השם, כבר ניחת הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חמא בר חנינא}}: מעשה באחד ששחה יותר מדאי, והעבירו {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מעביר. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}}: לא היה מעבירו, אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} ג{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ער ביה. אלו ברכות שפותחין בהן &quot;בברוך&quot;? {{שוליים|א_נו}}כל הברכות פותחין בהן ב&quot;ברוך&quot;. ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה, כגון קריאת שמע ותפילה, אין פותחין בהן ב&quot;ברוך&quot;. התיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: הרי גאולה! {{ירו&quot;מ-ביאור|ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומרים בהגדה אחרי בצאת ישראל ממצרים, לפני ששותים כוס שניה. הרי היא סמוכה לברכת ההלל, ולמה היא פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלל, אם שמעה בבית הכנסת יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלא בהכרח שיאמרו הלל קדם, נמצא שפעמים שברכת גאלנו אינה סמוכה, לכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיב {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר בי רבי יוסה}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: והא סופה! {{ירו&quot;מ-ביאור|יהללוך יי אלהינו על כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל כלם ברנה יודו ויברכו, וישבחו ויפארו, וישוררו וירוממו ויעריצו, ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד. כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל. ברוך אתה יי מלך מהלל בתשבחות. שאומרים בהגדה בסופו של החלק השני של ההלל. הרי גאלנו היא הברכה החותמת את החלק הראשון של ההלל, ומפסיקים בסעודה, ואחר כך קראים חלק שני של ההלל, וחותמים ביהללוך. נמצא שהיא ברכה עצמאית על השירה, אם כך מדוע אינה פותחת בברוך}}? אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת גאלנו}} שתים הנה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שני חלקים לה}} אחת ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}בא ואחת {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:תוס ברכות יד א ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל.ogg|thumb|תוס_ברכות_יד_א_ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל ביאור שקשור לקטע הנלמד]]
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יא|א|משה לונץ=35|שדה יהושע=|קנייבסקי=32|סירלאו=35|פולדא=16|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=34|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לשעבר. {{ירו&quot;מ-ביאור|את ההלל חלקו לשנים. עד למעיינו מים שמדבר על גאולת מצרים, אומרים לפני הסעודה, ועליה החלק הראשון של הברכה, שאומר: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. את שאר ההלל שמדבר על הגאולה העתידית, אומרים אחרי הסעודה. ועליה תקנו את החלק השני של ברכת גאלנו שאומרים, כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל. ובסוף ההלל כולו, ברכת יהללוך. ולכן אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לחלק השני של ברכת אשר גאלנו.}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לפי תוס דף יד. הכונה שהיו מברכים על כל חלק בנפרד: על החלק הראשון ברכו לקרא, ועל החלק השני ברכו לגמור. והשאלה ששאלה הגמרא, והרי סופה — הכוונה לסוף ברכת גאלנו, והשאלה למה היא חותמת בברוך. והתשובה היא מפני שהיא ארוכה וכוללת שבח על יציאת מצרים שהיתה בעבר, ובקשה על הגאולה העתידית, ולכן תקנו שגם תחתום בברכה. ויהללוך לא פותחת בברוך אף שהיא ארוכה, לפי שהיא ברכת השבח כמו נשמת כל חי}}. התיבון: הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת}} הבדלה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר המבדיל בין קדש לחול. הרי היא פותחת בברוך, אף שהיא סמוכה לבורא מאורי האש}} שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} היה מכנסן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא שלא תמיד מברך בורא מאורי האש לפניה, ולכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיבון: הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשמזמנים אומרים}} &quot;נברך&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחוזרים ואומרים &quot;ברוך אלקינו שאכלנו משלו&quot;, ומיד אחר כך מברכים ברכת הזן. נמצא שברכת הזן סמוכה לברכת הזימון, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, שאם היו שנים יושבים ואוכלים, שאינן אומרים &quot;נברך&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא פעמים שברכת הזן אינה סמוכה}}. הרי &quot;הזן את הכל&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|למאן דאמר ברכת הזימון עד הזן, משמע שמי שהפסיק לזימון, מברך איתם עד הזן, וחזר לאכול. וכשמסים אכילתו, מתחיל בברכת הארץ, מ&quot;נודה לך&quot;. ולמה ברכת נודה לך אינה פותחת בברוך}}? קשיא! הרי &quot;הטוב והמטיב&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא סמוכה, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה, נקבעה &quot;הטוב והמטיב&quot;. הטוב שלא הסריחו, והמטיב שניתנו לקבורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובתחילה הייתה ברכה עצמאית, ומאוחר יותר קבועה בברכת המזון}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים בגלל שהיא ברכה דרבנן עשו לה חיזוק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הא {{ירו&quot;מ-הוסר|קדושה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קידוש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היום! שנאמר אחרי ברכת היין, למה פותח בברוך}}? שנייא היא, שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, {{שוליים|א_נז}}שאינו אומר &quot;בורא פרי הגפן&quot;. והא סופה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של הברכה! שהרי בברכת היום, אומר:  &quot;ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו&quot; ואחר כך אומר: &quot;ברוך אתה ה’ מקדש השבת&quot;. נמצא שהחלק השני סמוך לראשון, ולמה פותח בברוך}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זה שתי ברכות, אלא ברכה אחת, ו}}טופס ברכות כך הוא. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נח}}מטבע קצר, פותח בהן ב&quot;ברוך&quot; ואינו חותם בהן ב&quot;ברוך&quot;. מטבע ארוך, פותח בהן ב&quot;ברוך&quot; וחותם ב&quot;ברוך&quot;. כל הברכות אחר חיתומיהן. {{שוליים|א_נט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין אומרים ברכה פסוק. התיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}} קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מכיון דתימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הברכות}} אחר חיתומיהן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך שאפילו אם טעה ואמר ברכה לא מתאימה, אם חתם נכון יצא. אז למה}} אין אומרין ברכה פסוק? {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה פסוק יותר גרוע מברכה לא נכונה}}. אמרין: {{ירו&quot;מ-הוסר|חכימי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חכים}} הדין טלייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אמרו חכם אותו נער}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא שטעה}}. דהוא סבר, מהו אחר חיתומיהן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון}} שאם היה עומד בשחרית  {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיה צריך לומר &quot;יוצר אור}}&quot;, ושכח והזכיר את של ערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר: &quot;מעריב ערבים}}&quot;, וחזר וחתם בשל שחרית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר: &quot;ברוך אתה ה’ יוצר המאורות}}&quot; יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן שאל, במה גרוע פסוק מברכה לא נכונה? ולא זו הכוונה}}, אלא כדאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך להזכיר ב}}כל הברכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפני  הברכה החותמת}} כעין חותמותיהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם לא יזכיר פסוק, כיוון שקשה למצא פסוק שמדבר בדיוק באותו עניין ויכול לטעות}}. ואילין דאמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ואלו שאומרים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכות ההפטרה: רחם על ציון כי היא בית חיינו, ולעלובת נפש תושיע ותשמח במהרה בימינו, ככתוב}} ([[ישעיהו יב ו]]) &quot;צהלי ורוני יושבת ציון, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גדול בקרבך קדוש ישראל&quot; וחותם &quot;ברוך אתה יהוה משמח ציון בבניה&quot;}} אין בו משום ברכה פסוק. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפני שאומר: &quot;ככתוב: כמו שאנו אומרים בברכת המזון &quot;ככתוב ואכלתה ושבעתה וברכתה&quot;}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וי&quot;א כיוון שכבר נהגו הכל לאמר כך}}. &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|א_ס}}מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר להן {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}}: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}}, שנאמר: ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;. &quot;ימי חייך&quot; הימים, &quot;כל ימי חייך&quot; הלילות. וחכמים אומרים: &quot;ימי חייך&quot; העולם הזה, &quot;כל ימי חייך&quot; העולם הבא, להביא את ימות המשיח.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אמר להן}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}}&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גילו של ראב&quot;ע|{{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אני כבן שבעים שנה}}]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אף על פי שנכנס{{ירו&quot;מ-הדגשה|תי}} לגדולה, האריך ימים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבגיל שש עשרה נתמנה לנשיא והגיעה לגיל שבעים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממה שאמר אף על פי שנכנסתי לגדולה הארכתי ימים}}, הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים. &lt;span id=&quot;דף_יא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יא|ב|משה לונץ=37|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=37|פולדא=16|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=30|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|בבל}} אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלילה}} לא יתחיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|פרשת}} ויאמר, ואם התחיל גומר. ורבנן {{ירו&quot;מ-הוסר|דהתם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דהכא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בארץ ישראל}} אמרין: מתחיל ואינו גומר. מתניתין פליגא על רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא}}: &quot;מזכירין יציאת מצרים בלילות&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולפי רבנן דהכא רק מתחיל, נמצא שלא מזכיר יציאת מצרים בלילות}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא אמרו פרשת ציצית, היו אומרים דברים שיש בהם הזכרת יציאת מצרים, כגון}}: מודים אנחנו לך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה’ אלוקינו}} שהוצאתנו ממצרים, ופדיתנו מבית עבדים, להודות לשמך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומיד מלכים הצלתנו, וקרעתה לנו הים, ועשיתה לנו ניסים וגבורות על הים, ושרנו לך שירה חדשה. כן תגאלינו מיד עריצים ומיד כל הקמים עלינו, ככתוב: &quot;כי פדה ה’ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו&quot; ברוך אתה ה’ גאל ישראל}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ולדעה שלא מזכירים יציאת מצרים בלילה, אין צריך לומר שהוצאתנו ממצרים שהיא הייתה ביום, אבל קריעת הים הייתה בלילה, והצלתנו מיד מלכים, היינו שהציל את אברהם מהמלכים, ואת יצחק ושרה מאבימלך, הכל היה בלילה, ולדעת הכל אומרים}}. מתניתא פליגא על רבנן דתמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_סא}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע ש}}כל פרשת ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר אחא}} נחית לתמן. חמיתון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותם}} מתחילין וגומרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכתחילה}}, ולא שמיע {{ירו&quot;מ-הדגשה|להו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|והם לא שמעו על המחלוקת}} דתמן אמרין: לא יתחיל ויאמר, ואם התחיל גומר, ורבנן דהכא אמרין: מתחיל ואינו גומר. בעון קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחייא ברבי זעירה}}: היך הוה אבוך נהוג עביד, כרבנן דהכא או כרבנן דהתם? {{ירו&quot;מ-ביאור|כיוון שרבי זעירה עלה מבבל לארץ ישראל, רצו לדעת האם המשיך לנהוג כבני בבל, או שינה ונהג כמנהג ארץ ישראל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} אמר: כרבנן דהכא. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: כרבנן דהתם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: מסתברא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מחמיר, ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ינון מחמרין, והוא עבד נהיג דכוותהון. תני: הקורא את שמע בבוקר, צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שהזכיר בפרשת ציצית}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: צריך להזכיר בה מלכות, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: מלכותו ואמונתו לעד קיימת}}. אחרים אומרים: צריך להזכיר בה קריעת ים סוף {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומכת בכורים}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: ואת בכוריהם הרגתה, ובכורך ישראל גאלתה, וים סוף להם בקעתה}}. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר: {{שוליים|א_סב}}צריך להזכיר את כולן, וצריך לומר צור ישראל וגואלו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר:  ⁤לא הזכיר תורה ⁤{{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכת הארץ שבברכת המזון}}, מחזירין אותו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קה מד]]) &quot;ויתן להם ארצות גוים&quot; מפני מה? &quot;בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא ברבי אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}: אם לא הזכיר ברית בארץ, או {{שוליים|א_סד}}שלא הזכיר {{ירו&quot;מ-הוסר|}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בבונה ירושלים}} מלכות בית דוד, מחזירין אותו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: אם {{שוליים|א_סה}}אמר &quot;מנחם ירושלים&quot; יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא אמר}}: {{ירו&quot;מ-הוסר| }}הקורא לאברהם אברם, עובר בעשה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} אמר: בעשה ולא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית יז ה|בראשית לך לך יז ה]]) &quot;ולא יקרא עוד את שמך אברם&quot; הרי בלא תעשה. &quot;והיה שמך אברהם&quot; הרי בעשה. התיבון: הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ט ז]]) &quot;אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם&quot; שנייא היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא, מאי דהוה מעיקרא}}. שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? הוא {{ירו&quot;מ-ביאור|רק אברהם}} נצטווה עליה. ודכוותה, הקורא לישראל יעקב, עובר בעשה? שני ניתוסף לו, הראשון לא נעקר ממנו. ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה? אילו, אבותן קראו אותן בשמן. אבל יצחק, הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר: ([[בראשית יז יט|בראשית לך לך יז יט]]) &quot;וקראת את שמו יצחק&quot;. {{ירו&quot;מ-הוסר|ד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבעה}} נקראו עד שלא נולדו ואלו הן: יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;וקראת את שמו יצחק&quot;. ישמעאל דכתיב: ([[בראשית טז יא|בראשית לך לך טז יא]]) &quot;וקראת את שמו ישמעאל&quot;. יאשיהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יג ב]]) &quot;הנה בן נולד לבית דוד יאשיה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} שמו&quot;. שלמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברי הימים א כב ט]]) &quot;כי שלמה יהיה שמו&quot;. עד כדון בצדיקים, אבל ברשעים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים נח ד]]) &quot;זורו רשעים מרחם&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא נקראו עד שנולדו}}. {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}} אומר: עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו כג ז]]) &quot;לכן הנה ימים באים נאם ה', לא יאמר עוד: חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון&quot;. אמרו לו: לא שיעקר יציאת מצרים, אלא מצרים מוסף על המלכיות. מלכיות עיקר ומצרים טפילה. וכן הוא אומר: ([[בראשית לה י|בראשית וישלח לה י]]) &quot;לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך&quot;. אמרו: לא שיעקר שם יעקב, אלא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפל. וכן הוא אומר: ([[ישעיהו מג יח]]) &quot;אל תזכרו ראשונות&quot; אילו המצרים; &quot;וקדמוניות אל תתבוננו&quot; אילו המלכיות; ([[ישעיהו מג יט]]) &quot;הנני עושה חדשה עתה תצמח&quot; זו של גוג. משלו משל: למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך, ופגע בו זאב, וניצל ממנו. התחיל מספר מעשה הזאב. ואחר כך פגע בו הארי, וניצל מידו. שכח מעשה הזאב, התחיל מספר מעשה הארי. ואחר כך פגע בו נחש וניצל מידו. שכח מעשה שניהם, והתחיל לספר מעשה הנחש. כך היו ישראל, הצרות האחרונות משכחות את הראשונות.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא ב}} {{סוף}} &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מאימתי&lt;/strong&gt;
{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|ראשון||שני}}</text>
      <sha1>5u50n2yqnirexvs47vuujr7bhjnupzd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037699</id>
      <parentid>3037698</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T16:33:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3037699</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="131959" sha1="j10kg773vi1ohdjtqwnk72p0dfni5ey" xml:space="preserve">{{ארגז חול}}
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|ראשון||שני}}
==פרק ראשון - מאמתי קורין==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|1:51}} &lt;/span&gt;
&lt;span id=&quot;דף_א_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
{{ב|QR|[[קובץ:איר ברכות פרק חמישיפרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|100px|כולל שיעורי שמע]]}} [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]][[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|א|א| משה לונץ=17|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|משה לונץ=|שדה יהושע=|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{מתני'|ברכות א א}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פתיחת המסכת|מא{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}מתי קורין]] את שמע בערבין? {{שוליים|א_א}}משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן, עד סוף האשמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רת הראשונה, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_ב}}עד חצות. {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|א_ג}}עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ד}}הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כל הנאכלים ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע בבית הכנסת|אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן]] תני {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור| (רבא) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי&quot;}}: משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת. ותני עלה: קרובים דבריהן להיות שוין.
===&lt;span id=&quot;דף_א_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:01}}&lt;/span&gt;===
{{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|א|ב|משה לונץ=18|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=25|פולדא=5|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=11|זהב הארץ=15|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתא חמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא וראה}} משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן {{ירו&quot;מ-הוסר|א}}יממא הוא, ועם כוכביא הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד בצאת הכוכבים}} משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר}} שעה ותרתי ליליא הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים}} ואת אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} קרובים דבריהן להיות שוין? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}פתר בא{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לין כופרניא דקיקי{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}א, {{ירו&quot;מ-ביאור|בכפרים קטנים}} דאורחיהון מסתלקא {{ירו&quot;מ-ביאור|שמסיימים מלאכתם}} עד דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|א}}יממא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שעדין יום}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפללים ערבית מוקדם ונכנסים לאכל מקדם}}, דצדי לון מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}קמי חיותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפחד החיות}} תני: {{שוליים|א_ו}}הקורא ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו, אלא כדי לעמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ד בתפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לה מתוך דבר של{{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתפילות באמצע תקנום}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ששלושת התפילות מוקמו בין שני קריאות שמע: קריאת שמע של שחרית, שמונה עשרה של שחרית, שמונה עשרה של מנחה,שמונה עשרה של ערבית, קריאת שמע של ערבית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועיקר קריאת שמע של ערב זה על המיטה. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ירמיה}}: {{שוליים|א_ז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ספק קרא שמע|ספק ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}רך על מזונו ספק לא ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}רך]] צריך לברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא דבר תורה}}, דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת&quot;. ספק התפלל ספק לא התפלל, אל יתפלל. ודלא כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_ח}}ולואי שיתפלל אדם כל היום כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לו, למה שאין תפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לה מפסדת. ספק קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע}} ספק לא קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהו}}? נשמענה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}}: הקורא ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. וק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לאו ספק הוא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי קודם לכן זה בין השמשות שהוא ספק מן הלילה ספק מן היום}}, ואת אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} צריך לקרות! הדא אמרה {{שוליים|א_ט}}ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: סימן לדבר משיצאו הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ד טו]]) &quot;ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים&quot;. וכתיב ([[נחמיה ד טז]]) &quot;והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה&quot;. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות וצאת הכוכבים|כמה כוכבים יצאו ויהא לילה]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר פפא}}: {{שוליים|א_י}}כוכב אחד וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י יום. שנים ספק לילה. שלשה וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י לילה. שנים ספק? והכתיב &quot;עד צאת הכוכבים&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והלא}} מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}עוט כוכבים שנים. קדמיא {{ירו&quot;מ-ביאור|הראשון}} לא מתחשב. בערב שבת, ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, מביא חטאת. במוצאי שבת, ראה כוכב אחד ועשה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ב|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=25|פולדא=6|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} מלאכה, מביא חטאת. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, פטור. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעי: אין {{ירו&quot;מ-ביאור|אם}} תימר שנים ספק, ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה. ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים. ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת, בשחרית וקצר כחצי גרוגרת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן, ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה, ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים. הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא. {{ירו&quot;מ-ביאור|באלו הכוכבים שאין דרכם להראות ביום}} ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל באלו שדרכם להראות ביום}} לא משערין בהון. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד שיראו שלושה כוכבי חוץ מכוכב נגה שנראה אף ביום}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב דרומנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודא בן פזי}}: כוכב אחד ודאי יום. שנים לילה. ולית ליה ספק? {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי לדעת כולם זמן בין השמשות הוא ספק מן היום ספק מן הלילה}}. אית ליה ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|בזמן ש}}בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כוכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|הראשון}} לכוכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|השני}}. תני: כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום. &lt;span id=&quot;דף_ב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ב|ב|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{שוליים|א_יא}}הכסיפו זהו בין השמשות. השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות תלוי בלבנה|הלבנה בתקופתה]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שזה באמצע החדש. שהלבנה שלמה ומתחילה במזרח ושוקעת במערב}} התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות. אמר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ג|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא:}} סוף גלגל חמה לשק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת, ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: התחיל גלגל חמה לשק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ע, אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו, חזקה ביום טבל. הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא. {{ירו&quot;מ-ביאור|דרך קיצור}} ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרך ראשית}} לא בדה. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בזה מדובר}} איזהו בין השמשות? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחומא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל}} לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי ח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דה של סייף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזמן שלוקח עד ש}}נחלקה הטיפה לכאן ולכאן, זהו בין השמשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל, {{ירו&quot;מ-ביאור|כתשע דקות}} דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} הוו יתבין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}}: לא מסתברא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}סוף חצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|זהו}} כהרף עין ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא?}} אמר ליה: אוף אנא סבר כן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} לא אמר כן, אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשתי לפני}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} כד תנינן תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכות זבים}}. {{שוליים|א_יב}}ראה אחת ביום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה ולקרבן. &lt;span id=&quot;דף_ג_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:30}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ג|ב|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=26|פולדא=7|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=15|זהב הארץ=18|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}מקצתהראיה מהיום ומקצתה למחר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או כולה מן היום או כולה מן הלילה}}. ודאי לטומאה וספק לקרבן. {{ירו&quot;מ-ביאור|הזב נטמא בלובן וכך דינו. אם ראה ראיה אחת, הרי הוא כבעל קרי וטובל וטהור בצאת הכוכבים. אם ראה שתי ראיות אפילו ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשנים, שיכול היה בין תחילת הראיה לסופה לטבול ולהסתפג. או שראה ראיה אחת שהתחלקה לשני ימים. או שני ראיות בשני ימים רצופים הרי הוא זב קטן וצריך לספור שבעה נקיים, וביום השביעי טובל במעיין ובערב הוא נטהר. ואם ראה שלוש ראיות ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשלוש, או אחת ארוכה כשנים ואחת קצרה, או אחת קצרה שהתחלקה לשני ימים ואחת יום קדם או יום אחרי, או שלוש ראיות בשלושה ימים רצופים — הרי הוא זב גדול, וסופר שבעה נקים וטובל, ובערב הוא טהור, ולמחרת מביא קרבן. שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. להתיר לו כניסה למקדש ואכילת קדשים.}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר יוסף}} בעא {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מאן תנא ראיה נחלקת לשנים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא, ד}}אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בין השמשות כהרף עין}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|לה}} : {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}קשתה על דעתך דאת אמר: {{ירו&quot;מ-ביאור|לשיטתך שאתה אומר}} כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כן איך יתכן שיתחייב קרבן על ספק? ואם בשראה ראיה כל בין השמשות של רבי נחמיה, אז לא רק לרבי יוסי בן חלפתא חייב קרבן, אלא לדעת כולם. שהרי ראה ראיה ארוכה כשלוש ראייות, שנמצא מתחילתה ועד סופה כשתי טבילות ושני סיפוגין, והרי זו נחשבת כשלוש ראייות, ומביא קרבן לדעת הכל. ו}}למה {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי יוחנן אמר שהבריתא רק כרבי יוסי}}? אמר ליה, {{ירו&quot;מ-הוסר|קשתיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשתיך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא קשיא. כי באמת בין השמשות לדעת רבי יוסי בן חלפתא הוא רגע אחד, בתוך בין השמשות של רבי נחמיה, אלא שאנו לא יודעים איזה הוא}}. לכשיבא אליהו ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}זהו בין השמשות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז יהיה חייב קרבן. אי כשיבא אליהו}}, מאן פליג? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי יחלוק על אליהו הנביא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני: שלושה כוכבים לילה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא חברהון דרבנן}} בעי: כמה דאת אמר בערבית, נראו שלשה כוכבים, אף על פי שהחמה נתונה באמצע {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובי}} הרקיע, לילה הוא. {{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר}} אף בשחרית כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק בזריחת החמה יהיה יום. ולמה קימא לן שהיום מתחיל בעלות השחר}}? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}: כתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) &quot;השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה&quot; וכתיב ([[ויקרא כב ז|ויקרא אמור כב ז]]) &quot;ובא השמש וטהר&quot; מקיש יציאתו לביאתו. מה ביאתו משיתכסה מן הבריות. אף יציאתו לכשיתודע לבריות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא קיימא לן דמעלות השחר יום הוא}}? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ד|א|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=16|זהב הארץ=26|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: כתיב ([[בראשית מד ג|בראשית מקץ מד ג]]) &quot;הבוקר אור&quot; התורה קראה לאור בוקר. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) &quot;בבקר בבקר&quot; כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שאף עלות השחר מן היום}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית, נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין. ותני: באחד בתקופת ניסן, ובאחד בתקופת תשרי, היום והלילה שוין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}}: נלפינה {{ירו&quot;מ-ביאור|נלמד}} מדרך הארץ. שרי מלכא נפק, {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל המלך לצאת מהעיר}} אף על גב דלא נפק, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יצא}} אמרין דנפק. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך בערב. מיד שהשמש מתחילה לצאת מהעולם, אומרים שכבר לילה, אף שהשמש לא עברה את עובי הרקיעה}}. שרי עליל {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל המלך להיכנס לעיר}} . {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף גב ד}}לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} אמרי{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}ן דעל {{ירו&quot;מ-הוסר|עד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כך בבקר איך שהשמש מתחילה להיכנס לעובי הרקיעה, אומרים שכבר נכנסה ומתחיל היום, אף שעדיין לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שעתה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עברה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייעול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כביכול}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את עובי הרקיע לצאת לארץ}}. זהו שעומד ומתפלל {{שוליים|א_יג}}צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. חד אמר: כמלאכים. וחד אמר: ככהנים. {{ירו&quot;מ-ביאור|עקב בצד גודל}} מאן דאמר ככהנים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כ כג|שמות יתרו כ כג]])  &quot;לא תעלה במעלות על מזבחי&quot; שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב. ומאן דאמר כמלאכים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יחזקאל א ז]])  &quot;ורגליהם רגל ישרה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בר אנדריי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר סוטר}}: המלאכים אין להן קפיצין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפרקים}} ומה טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דניאל ז טז]]) &quot;קרבת על חד מן קמייא קיימיא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|קרב אלי אחד מן העומדים תמיד}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בברכת כהנים הציבור אומר פסוקים|זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת]], בברכה ראשונה צריך לומר: ([[תהילים קג כ]]) &quot;ברכו את ה' מלאכיו&quot; בשנייה ([[תהילים קג כא]]) &quot;ברכו את ה' כל צבאיו&quot; בשלישית ([[תהילים קג כב]]) &quot;ברכו ה' כל מעשיו&quot; במוסף &lt;span id=&quot;דף_ד_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:08}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ד|ב|משה לונץ=21|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=27|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בברכה הראשונה צריך לומר ([[תהילים קלד א]]) &quot;שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות&quot; בשנייה ([[תהילים קלד ב]]) &quot;שאו ידיכם {{ירו&quot;מ-הוסר|קודש&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קדש&quot;}} בשלישית ([[תהילים קלד ג]]) &quot;יברכך ה' מציון&quot; אם היו ארבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו ביום הכיפורים, ובתעניות}} חוזר תליתיאתא {{ירו&quot;מ-הוסר|בקדמיתא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כקדמיתא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|בתפילה מנחה כמו בשחרית}} ורביעתא {{ירו&quot;מ-הוסר|בתיניוותא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיניוותא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|בנעילה כמו במוסף}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין. משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב ([[בראשית יט טו|בראשית וירא יט טו]]) &quot;וכמו השחר עלה&quot; וגומר וכתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) &quot;השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה&quot; ומן סדום לצוער ארבעת מיל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי}} יותר הוון? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. ומניין {{ירו&quot;מ-הוסר|מאיילת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמאילת}} השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו לכתוב}} &quot;כמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|השחר עלה&quot;. ולמה כתב}} &quot;וכמו&quot; מילה מדמיא לחבירתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלמד שיש עוד זמן דומה לזה. דכמו שלמדנו שמשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין, הוא הדין מאילת השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: הדא איילתא דשחרא, מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא}} זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כן מה זה איילת השחר}} כמין תרין דקורנין דנהור, דסלקין מן מדינחא ומנהרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים}} דלמא {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}} הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: בי רבי, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גאולת ישראל קמעה קמעה|כך היא גאולתן של ישראל]]. בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[מיכה ז ח]]) &quot;כי אשב בחושך ה' אור לי&quot; כך בתחילה ([[אסתר ב כא]]) &quot;ומרדכי יושב בשער המלך&quot; ואחר כך ([[אסתר ו יא]]) &quot;ויקח המן את הלבוש ואת הסוס&quot; ואחר כך ([[אסתר ו יב]]) &quot;וישב מרדכי אל שער המלך&quot; ואחר כך ([[אסתר ח טו]]) &quot;ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות&quot;. ואחר כך ([[אסתר ח טז]]) &quot;ליהודים היתה אורה ושמחה&quot;. ואתיא ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר: משיאור המזרח עד הזריחה מהלך אדם ארבע מיל}}, כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}. דתני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה, אדם מהלך ארבעת מיל. נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) &quot;היושב על חוג הארץ&quot; וכתיב ([[איוב כב יד]]) &quot;וחוג שמים יתהלך&quot; וכתיב ([[משלי ח כז]]) &quot;בחוקו חוג על פני תהום&quot; חוג חוג לגזירה שוה. תני: עץ {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה בי רבי אלעאי}}: לא סוף דבר נופו, אלא אפילו כורתו. {{ירו&quot;מ-ביאור|גזעו}} וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים א ג]]) &quot;והיה כעץ שתול על פלגי מים&quot; תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גודלו של גן עדן, עץ חיים|עץ חיים, אחד מששים לגן]], הגן אחד מששים לעדן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית ב י|בראשית בראשית ב י]]) &quot;ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}תמצית כור, {{ירו&quot;מ-ביאור|ל' סאה}} תרקב {{ירו&quot;מ-ביאור|חצי סאה}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ה|א|משה לונץ=22|שדה יהושע=|קנייבסקי=14|סירלאו=28|פולדא=8|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר: מצרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמקובל שארכה}} מהלך ארבעים יום, וכוש מהלך {{ירו&quot;מ-הוסר|שבע}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שש}} שנים ועוד. ורבנן אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובי הרקיע}} כשני אבות הראשונים {{ירו&quot;מ-הדגשה|חמש מאות שנה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה, יצחק - 180 שנה, יעקב – 147 שנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|אשר נשבעתי לאבותכם לתת להם}} כימי השמים על הארץ&quot; וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה, כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית א ו|בראשית בראשית א ו]]) &quot;יהי רקיע בתוך המים&quot; יהי רקיע בתווך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי השמים נבראו ביום הראשון, ולמה נאמר ביום השני יהי רקיעה? אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לחים היו שמים ביום הראשון, ובשני קרשו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;אמר יהי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;יהי}} רקיע&quot; יחזק הרקיע, יקרש הרקיע, יגלד הרקיע, ימתח הרקיע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודה בן פזי}}: יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר ([[שמות לט ג|שמות פקודי לט ג]]) &quot;וירקעו את פחי הזהב&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר }}תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עובי הרקיע|עוביו של רקיע כשתי אצבעיים]]. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} פליגא. דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[איוב לז יח]]) &quot;תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק&quot; תרקיע, מלמד שהן עשויין כטס. {{ירו&quot;מ-ביאור|פח דק}} יכול שאינן בריאין? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} חזקים. יכול שהן נתרפין? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} כראי מוצק. בכל שעה ושעה נראין מוצקים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}, {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל, על ידי שהות {{ירו&quot;מ-ביאור|עם הזמן}} רפה. ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) &quot;וימתחם כאהל לשבת&quot; וכתיב &quot;חזקים&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים, על ידי שהות {{ירו&quot;מ-ביאור|עם הזמן}} הוא מעלה חלודה. ברם הכא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} &quot;כראי מוצק&quot; בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי עזריה}} אמר על הא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[בראשית ב א|בראשית בראשית ב א]]) &quot;ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלהים ביום השביעי&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכ&quot;ו}} &quot;ויברך אלהים את יום השביעי&quot; מה כתיב בתריה? ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) &quot;אלה תולדות השמים&quot; וכי מה ענין זה אצל זה? אלא יום נכנס ויום יוצא. שבת נכנס שבת יוצא. חודש נכנס חודש יוצא. שנה נכנס שנה יוצאה, וכתיב ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) &quot;אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו היום נעשו. תנן: מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כמה אשמורות ביום ובלילה|ארבע אשמורות ביום, וארבע אשמורות בלילה]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אורכם של עונה, עת ורגע|העונה, אחד מעשרים וארבעה לשעה]] העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ברכיה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} אמר: כדי לאומרו. ורבנן אמרין הרגע כהרף עין. תני {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} אומר: {{שוליים|א_יד}}שלש {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמרות הוי הלילה. מאי טעמא? דכתיב}} ([[שופטים ז יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ויבא גדעון וכ&quot;ו}} ראש האשמורת התיכונה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר ארבע משמרות הוי הלילה, דכתיב}} ([[תהילים קיט סב]]) &quot;חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך&quot; וכתיב ([[תהילים קיט קמח]]) &quot;קדמו עיני אשמורות&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}}: {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}. חד אמר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. וחרינה אמר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;חצות לילה&quot; ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot; מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} &quot;חצות לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אקום&quot; ו&quot;קדמו עיני אשמורות}}&quot;? פעמים &quot;חצות לילה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אקום}} ופעמים &quot;קדמו עיני אשמורות&quot; הא באי זה צד? בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים, חצות לילה. ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו. קדמו עיני אשמורות. מכל מקום {{שוליים|א_טו}}לא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה השחר בא ומוצא את דוד ישן}} הוא שדוד אמר: ([[תהילים נז ט]]) &quot;עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר&quot; &lt;span id=&quot;דף_ה_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:30}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ה|ב|משה לונץ=24שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=29|אהלי שם=|פנים מאירות=}} איתעיר יקרי מן קומי איקריה {{ירו&quot;מ-הוסר|דבריי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבוראי}}. איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה {{ירו&quot;מ-הוסר|דבריי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבוראי}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יקום כבודי לפני כבוד בוראי שכבודי אינו חשוב כלום בפני כבוד בוראי}} &quot;אעירה שחר&quot; אנא הוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אני הייתי}} מעורר שחרה, שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצרו מקטרגו ואומר לו: דוד, דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן, ואת אמר אעירה שחר? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דוד ביזה עצמו לכבוד המצוות|דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות]], ואת אמר ([[תהילים קיט סב]]) &quot;חצות לילה אקום&quot;? והוא אומר: ([[תהילים קיט סב]]) &quot;על משפטי צדקך&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שאספיק ללמוד משפטי ה}}’. ומה היה דוד עושה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי מנחם}}: היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו, ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומרים? ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}נור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד, והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו, והיה מנגן מאליו. הדא הוא דכתיב ([[מלכים ב ג טו]]) &quot;והיה כנגן המנגן&quot; כנגן במנגן אין כתב כאן, אלא כנגן המנגן. הכינור היה מנגן מאיליו. מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: סופה של שנייה וראשה של שלישית, הן מתכנות את הלילה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם אפשר להסביר כך}} מי כתיב {{ירו&quot;מ-הדגשה|האשמורות &quot;ה}}תיכונות&quot;? לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב אלא}} &quot;תיכונה&quot;. קדמיתא לא מתחשבא, דעד כדון ברייתא {{ירו&quot;מ-הוסר|עירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ערין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|האשמורת הראשונה לא נחשבת כיוון שעדיין אנשים ערים}} פיסקא וחכמים אומרים: עד חצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_טז}}הלכה כחכמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מפקד לחברייא {{ירו&quot;מ-ביאור|מצווה את התלמידים}}: אין בעיתון מתעסקא באוריתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אתם רוצים לעסוק בתורה בלילה ולהמשיך גם אחרי חצות}} אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין. מילתיה אמרה שהלכה כחכמים. מילתיה אמרה שא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מר דברים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמותר ללמוד תורה}} אחר אמת ויציב. {{ירו&quot;מ-ביאור|גם בלילה נהגו לאמר אמת ויציב}} תני: הקורא את שמע בבית הכנסת, בשחר, יצא ידי חובתו. בערב, לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב יוסף}}: מה טעם {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא תקנו לקרא בבית הכנסת בזמן}}? אמרו: אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ו|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע על המיטה להבריח מזיקין|בשביל להבריח את המזיקין]]. מילתיה אמרה {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך דבריו אפשר להבין}} שאין אמר דברים אחר אמת ויציב {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא מיד ישן}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}} אמר כן. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}, כד הוה נחית לעיבורה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה יורד לבית הוועד לעבר את השנה}} הוה מקבל {{ירו&quot;מ-ביאור|מתארח}} גבי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב גרוסה}}. והוה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מטמר ביני קופייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מסתתר בין השקים}} משמענא היך הוה קרי שמע. והוה {{שוליים|א_יז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לקרוא שמע שוב ושוב|קרי, וחזר וקרי]] עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהיה נרדם}} ומאי טעמא? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תחליפתא חמוי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים ד ה]]) &quot;רגזו ואל תחטאו, אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה&quot; מילתיה ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} פליגא. ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} קרי מזמורים בתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחרי קריאת שמע}}. והא תני?: אין אומר דברים {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}} אמת ויציב? פתר לה באמת ויציב של שחרית. ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר ירמיה}}: שלש תכיפות הן. {{שוליים|א_יח}}תכף לסמיכה שחיטה. {{שוליים|א_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תיכף לנטילת ידיים ברכה - במים ראשונים|תכף לנטילת ידים ברכה]]. תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ד|ויקרא ויקרא א ד-ה]]) &quot;וסמך ושחט&quot; תכף לנטילת ידים ברכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קלד ב]]) &quot;שאו ידיכם קדש וברכו את ה'&quot; {{שוליים|א_כ}}תכף לגאולה תפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים יט טו]]) &quot;יהיו לרצון אמרי פי {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגיון לפניך ה’ צורי וגואלי}}&quot; מה כתיב בתריה ([[תהילים כ ב]]) &quot;יענך ה' ביום צרה&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה, אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה, אין השטן מקטרג באותה סעודה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סמיכת גאולה לתפילה|וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה]], אין השטן מקטרג באותו היום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: אנא תכפית גאולה לתפילה, ואיתצדית באנגריא, מובליא הדס לפלטין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|נתפסתי לעבודת המלך להביא הדסים לארמון}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|אמרו ליה רבי]] רבו היא. {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר גדול הוא}} אית בני אינשי {{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}הבין פריטין מחכים פלטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אנשים שמשלמים כדי לראות את הארמון}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה? לאוהבו של מלך שבא והרתיק {{ירו&quot;מ-ביאור|דפק}} על פתחו של מלך. יצא {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג. {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתלק}} עוד הוא הפליג. פיסקא {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: עד שיעלה עמוד השחר. אתיא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} דתני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{שוליים|א_כא}}פעמים שאדם קורא את שמע, אחת לפני עמוד השחר, ואחת לאחר עמוד השחר, ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלרבי שמעון בן יוחאי עד עלות השחר נחשב לילה, ויוצא ידי חובת קריאת שמע של לילה מ}}הא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} בערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזמנה עד עלות השחר}}, אף בשחרית כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וגם לרבן גמליאל יכול לקרא קריאת שמע של שחרית מעלות השחר, כדעת רבי שמעון בן יוחאי}}? או יהא בה {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} רבי זעירא תנאי אחוי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב חייא בר אשיא}} וד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אבא בר חנה}}: {{שוליים|א_כב}}הקורא עם אנשי משמר לא &lt;span id=&quot;דף_ו_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:22}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ו|ב|משה לונץ=25|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=30|פולדא=10|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=19|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{סוף}} &lt;/div&gt;יצא, כי משכימין היו {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקראים בעלות השחר}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וזמנה משיכיר}} פיסקא: מעשה {{ירו&quot;מ-הוסר|שבאו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאו}} בניו {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות}}. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|חולק על חכמים ולמעשה נוהג כשיטתו}} והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא רבי שמעון בן יוחאי פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה}}. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאנו}} ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? דתני: סכין {{ירו&quot;מ-הוסר|אלוונתית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלונתית}} לחולה בשבת. אימתי? בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}}: מתיר היה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה, ובקשנו לעשות לו כן, ולא הניח לנו. ואמרנו לו רבי דבריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} מבטל בחייך? ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים, מחמיר אני על עצמי, דהא פליגי עלי חברי. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} דתנינן תמן: {{שוליים|א_כג}}השדרה והגולגולת מב' מתים. {{שוליים|א_כד}}רביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים.{{שוליים|א_כה}}אבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} מטמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|באהל}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|דכתיב על כל נפשות מת לא יבא}} וחכמים מטהרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שכתוב נפשת חסר וו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי, והניחוה באויר הכנסת בלוד. ונכנס תודרוס הרופא, ונכנסו כל הרופאים עמו. אמר תודרוס הרופא: אין כאן שדרה ממת אחד, ולא גולגולת ממת אחד. אמרו: הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין, נעמוד על המניין. התחילו מ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} וטיהר. אמרו לו: הואיל והיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מטמא וטיהרת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}, טהור. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} דתנינן תמן: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל הספחין מותרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ספיחי שישית שנכנסו לשביעית}}, חוץ מספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרוב|כרוב]] שאין כיוצא בהן בירקות שדה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שגודל מהר וקשה להבחין בין החדש לישן}} וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כו}}כל הספחין אסורין. {{ירו&quot;מ-ביאור|גזירה משום ספיחי כרוב}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}} עב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ד עובדא}} בשמיטתא חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} חד מלקט ספיחי שביעית. אמר ליה: ולית אסור, ולאו ספיחין אינון? {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} ליה: ולא את הוא שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מתיר? אמר ליה: ואין חבירי חולקין עלי? וקרי עלוי: ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; וכן הות ליה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להחמיר על עצמו ולהקל לאחרים|פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה]]? שנייא הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|בקריאת שמעה}} שהיא לשינון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לרבנן הקורא לאחר הזמן לא הפסיד כקורא בתורה}}. מעתה אף משיעלה עמוד השחר! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה אמר אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרא. משמע שאחר עמוד השחר אינם חייבים}}? ואית {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ז|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דבעי מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שרצו לתרץ}} תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה שראינו שרבי מאיר ורבי עקיבא בן יוסף ורבי שמעון בן יוחאי נהגו כחכמים, זה מפני ש}}היו יכולין לקיים דברי חכמים. ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים. אמר לון: עובדין עובדא {{ירו&quot;מ-הוסר|כוותיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כוותי}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תנהגו כשיטתי}} פיסקא: ולא זו בלבד {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות — מצותן עד שיעלה עמוד השחר}}. הקטר חלבים ואיברים {{שוליים|א_כז}}ואכילת פסחים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אנן תנינן אכילת פסחים, אית דלא תני {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שלא גרסו}} אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים, רבנן. ומאן דלא תנא אכילת פסחים, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? נאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקרבן פסח}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ח]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;כאן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;ואכלו את הבשר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזה}}&quot; ונאמר להלן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במכת בכורות}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ועברתי בארץ מצרים ב}}לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזה והכיתי כל בכור&quot; וגו}}' מה לילה שנאמר להלן חצות, אף כאן חצות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לית}} כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן אכילת פסחים
אפילו כרבנן. דתנינן: הפסח אחר חצות מטמא את הידים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שגזרו עליו חכמים טומאה כנותר, אפילו בדיעבד אסור לאכלו אחר חצות}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואילו כל מה שנשנה במשנתינו, הם דברים שלכתחילה צריך לעשותם קדם חצות, אבל בדיעבד אם עשה אחרי חצות יצא}}. פיסקא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הנאכלים ליום אחד — מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה}}. כל הנאכלין ליום אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} {{שוליים|א_כח}}קדשים קלים. {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון קרבן תודה ושלמי נזיר. ולא קדשי קדשים כגון חטאת ואשם שעליהם לא גזרו כיוון שהכהנים זריזים}} ואם כן למה אמרו חכמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד חצות? כדי להרחיק}}{{ירו&quot;מ-הוסר| וכו אם}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האדם מן העבירה. דאם אתה}} אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} &quot;עד שיעלה עמוד השחר&quot;, הוא סבור שלא עלה עמוד השחר, נמצא אוכל ומתחייב. מתוך שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} אומר לו &quot;עד חצות&quot;, אפילו הוא אוכל אחר חצות, אינו מתחייב.
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:10}} &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ב}} מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|{{ירו&quot;מ-הוסר|לכרתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לכרתי}}]], עד הנץ החמה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. {{שוליים|א_כט}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתין: {{ירו&quot;מ-ביאור| כך כוונת המשנה}} בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|חוליות}} תכלת שבה {{ירו&quot;מ-ביאור|בציצית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחוליות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללבן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבן}} שבה. &lt;span id=&quot;דף_ז_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:07}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ז|ב|משה לונץ=27|שדה יהושע=|קנייבסקי=21|סירלאו=31|פולדא=11|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ומה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה}} טעמון דרבנן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) &quot;וראיתם אותו&quot; מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|החוט}} הסמוך לו. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? &quot;וראיתם אותו&quot; כדי שיהא ניכר בין הצבועים. תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}: &quot;וראיתם אותה&quot; אין כתיב כאן אלא &quot;וראיתם אותו&quot;, מגיד שכל המקיים מצות ציצית, כאלו מקבל פני שכינה. מגיד [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תכלת דומה לים, והאם הוא כחול או ירוק|שהתכלת דומה לים]] והים דומה לעשבים, ועשבים דומין לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, והכסא דומה לספיר. דכתיב ([[יחזקאל י א]]) &quot;ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא&quot; אחרים אומרים: &quot;וראיתם אותו&quot; {{שוליים|א_ל}}כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}} אמר כהדא דאחרים. מה אנן קיימין? אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|מזהה אותו}} ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה. אלא כי אנן קיימין, {{שוליים|א_לא}}ברגיל ושאינו רגיל, כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא לעיתים רחוקות}} אית תניי תני: בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]]. ואית תניי תני: כדי שיהא רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}} בעי מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]], כמן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתן]]. ומן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו, כמן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת ללבן. אבל אמרו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכתחילה}} {{שוליים|א_לב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע אחרי הנץ, ותיקין|מצותה עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה, לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: ואנא אמרית טעמא. {{ירו&quot;מ-ביאור| אני מצאתי מה המקור}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים עב ה]]) &quot;ייראוך עם שמש&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|מר עוקבא}}: הוותיקין היו משכימים וקורין אותה, כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני: אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ואחרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} והיו עסוקים במצו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ת. והגיע עונת קרית שמע, והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכיוון שהיו עסוקים במצווה נפטרו}} וקריתי ושניתי, ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. &quot;עד הנץ החמה&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}}: כדי שתהא החמה מטפטפת {{ירו&quot;מ-ביאור|מנצנצת}} על ראשי ההרים. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד ג' שעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אידי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב המנונא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בשוכח. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}} אמר: תרין אמוראין, חד אמר בשוכח. אגיב ליה חבריה, וכי יש הלכה בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} כך הוא {{שוליים|א_לג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#זמן קריאת שמע עד שלוש שעות בדיעבד|הלכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כרבי יהושוע}}]] ולמה אמרו בשוכח? כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ח|א|משה לונץ=28|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=31|פולדא=12|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}}תמן תנינן: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|או תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{שוליים|א_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע ותפילה|מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: קרית שמע דבר תורה, ותפילה אינה דבר תורה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: קריאת שמע זמנה קבוע, ותפילה אין זמנה קבוע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קריאת שמע אינה צריכה כוונה, ותפילה צריכה כוונה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשתי לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ואפילו תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} קרית שמע אינה צריכה כוונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} שלשה פסוקים הראשונים צריכין כוונה? מן גו דאינון צבחר {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך שהם מעט}} מיכוון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}}: כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה, אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמרה על גרמיה, {{ירו&quot;מ-ביאור|על עצמו}} כגון אנו {{שוליים|א_לה}}שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה, אפילו לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כדעתיה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשיטתו}} דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_לו}}ולואי שיתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחאי}} כדעתיה, ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אילו היתי עומד בהר סיני בשעת מתן תורה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פה מיוחד לדברי תורה|הוינא מתבעי קומי רחמנא, דיתברי לבר נשא תרין פומין]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|הייתי מבקש מהקדוש ברוך הוא שיברא לאדם שני פיות}} חד דהוי לעי באוריתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחד שיעסוק בתורה}} וחד דעבד ליה כל צורכיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואחד לכל צרכיו האחרים}} חזר ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: ומה אין חד הוא, לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומה כשהוא אחד אין העולם מתקיים מפני הרכילות ולשון הרע שלו}} אילו הוו תרין, על אחת כמה וכמה! אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: אתיא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן עקביא}}, דתני: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן עקביא}} אומר: כשם שמפסיקין לקריאת שמע, כך מפסיקין לתפילה, ולתפילין, ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ללמוד על מנת לעשות|הלמד על מנת לעשות]], ולא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא. ואמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלמד שלא לעשות, נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, &lt;span id=&quot;דף_ח_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|4:23}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ח|ב|משה לונץ=29|שדה יהושע=|קנייבסקי=23|סירלאו=32|פולדא=12|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=23|זהב הארץ=31|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה}} זה שינון {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקריאת שמע}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וזה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} שינון, ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן: הקורא מכאן ואילך {{שוליים|א_לז}}לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, חביבה מדברי תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לרבי שמעון בן יוחאי}} היא היא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם חשובים במידה שווה}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, על ידי שהיה תדיר בדברי תורה - לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא מרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: לא תנינן, אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, כמשנה היא. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רשב&quot;י לא הפסיק מלימודו אפילו לקריאת שמע|{{ירו&quot;מ-הדגשה|שעסק במשנה לא צריך להפסיק}}]]. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} כדעתיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: העוסק במקרא מידה ואינה מידה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם שוים וקריאת שמע בזמנה חביבה מהם}} &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ג}}{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים}}: בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמדו, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;בשכבך ובקומך&quot; ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_לח}}כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;בשבתך בביתך ובלכתך בדרך&quot;. אם כן, למה נאמר &quot;בשכבך ובקומך&quot;? אלא בשעה שבני אדם שוכבין, ובשעה שבני אדם עומדים.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; הא {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דבה}} מקיימים {{ירו&quot;מ-ביאור|מסבירים}} תרין קריין. {{ירו&quot;מ-ביאור|את שני הפסוקים גם את שלהם וגם את של בית שמאי}} מה מקיימין {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דבש}} &quot;בשבתך בביתך ובלכתך בדרך&quot;? &quot;בשבתך בביתך&quot;, פרט לעוסקים במצות; &quot;ובלכתך בדרך&quot; {{שוליים|א_לט}}פרט לחתן. ותני: מעשה ב{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}, שהיו שרויין במקום אחד. והוה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} מוטה, ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} זקוף. הגיע זמן קריאת שמע, נזקף {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} והטה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל למה הדבר דומה}}? אומר לאחד מן השוק: מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאה}} לך זקנך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהוא}} מגודל. והוא אומר: יהיה כנגד המשחיתים. {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך ואגלחנו}} אני שהייתי מוטה, נזקפתי. ואתה שהיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} זקוף, הטית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}. אמר לו: אתה נזקפת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}. ואני הטיתי כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. דבר אחר: שלא יראוני התלמידים ויעשו הלכה קבע כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|8:32}} &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ד}} אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו: כד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י היית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לחוב בעצמך, שעברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; חברייא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים כדברי תורה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}: ([[שיר השירים ז י]]) &quot;חכך כיין הטוב&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים יותר מדברי תורה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שיר השירים א ב]]) &quot;כי טובים דודיך מיין&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר כהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בן פזי}}&quot; תדע לך [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חביבים דברי סופרים מדברי תורה|שחביבים דברי סופרים מדברי תורה]], שהרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}, אלו לא קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע}}, לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} נתחייב מיתה, על שם: ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: דברי תורה, יש בהן איסור ויש בהן היתר. יש בהן קולין ויש בהן חומרים. אבל דברי סופרים כולן חמורין הן. תדע לך שהוא כן, דתנינן תמן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי זקן ממרא}} האומר &quot;אין תפילין&quot;, לעבור על דברי תורה, פטור; {{שוליים|א_מ}}&quot;חמש טוטפות&quot; להוסיף על דברי סופרים, חייב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניה בריה דרב אדא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחום בי רבי חייא}}: חמורים דברי זקנים מדברי נביאים, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ט|א|משה לונץ=31|שדה יהושע=|קנייבסקי=25|סירלאו=33|פולדא=13|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=24|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דכתיב: ([[מיכה ב ו]]) &quot;אל תטיפו יטיפון, לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות.&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים לא להטיף לישראל, כי אינם רוצים לשמוע}} וכתיב: ([[מיכה ב יא]]) &quot;אטיף לך ליין ולשכר&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא מצווה לחכמים שיטיפו לישראל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נביא צריך מופת, אך חכם אינו צריך|נביא וזקן למי הן דומין]]? למלך ששולח ב' פלמטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|שרים}} שלו למדינה. על אחד מהן כתב: אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין {{ירו&quot;מ-ביאור|כתב הרשאה}} שלי, אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב: אף על פי
שאינו מראה לכם חותם שלי, האמינוהו בלא חותם ובלא סמנטירין. כך בנביא כתיב: ([[דברים יג ב|דברים ראה יג ב]]) &quot;ונתן אליך אות או מופת&quot;; ברם הכא: ([[דברים יז יא|דברים שופטים יז יא]]) &quot;על פי התורה אשר יורוך&quot;. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתימר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהלכה כבית הלל}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יצאה בת קול שהלכה כבית הלל|משיצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} בת קול]], אבל עד שלא יצאת בת קול, כל הרוצה להחמיר על עצמו, לנהוג כחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} וכחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}, על זה נאמר: ([[קהלת ב יד]]) &quot;הכסיל בחושך הולך&quot; כקולי אילו ואילו, נקרא רשע. אלא אי כקולי דדין וכחומרי דדין, אי כקולי דדין וכחומרי דדין. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתימר}} עד שלא יצאת בת קול, אבל משיצאת בת קול, לעולם הלכה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. וכל העובר על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}, חייב מיתה. תני: יצאת בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים, אבל הלכה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. איכן יצאה בת קול? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ביבי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ביבנה יצאה בת קול.
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ה}} {{שוליים|א_מא}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר; לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום, אינו רשאי לחתום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יהושע א ח]]) &quot;והגית בו יומם ולילה&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מספר הברכות בקריאת שמע|שתהא הגיות היום והלילה שוין]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שבלילה לא אומרים פרשת ציצית הוסיפו ברכה אחרי קריאת שמע}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר אבין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[תהילים קיט קסד]]) &quot;שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכן תיקנו שלוש ברכות בבקר וארבע בערב אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: כל המקיים שבע ביום הללתיך, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשווה הגיות יום ללילה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עשרת הדברות בקריאת שמע|מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום]]? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו&quot; ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) &quot;לא יהיה לך אלהים אחרים על פני&quot; ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;ה' אחד&quot; ([[שמות כ ו|שמות יתרו כ ו]]) &quot;לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא&quot; ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) &quot;ואהבת את ה' אלהיך&quot; מאן דרחים מלכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שאוהב את המלך}} לא משתבע בשמיה ומשקר. ([[שמות כ ז|שמות יתרו כ ז]]) &quot;זכור את יום השבת לקדשו&quot; ([[במדבר טו מ|במדבר שלח טו מ]]) &quot;למען תזכרו&quot; {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: זו מצות שבת, שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה, דכתיב: ([[נחמיה ט יד]]) &quot;ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להם ביד משה עבדיך&quot;}}. להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. ([[שמות כ יא|שמות יתרו כ יא]]) &quot;כבד את אביך ואת אמך&quot; ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) &quot;למען ירבו ימיכם וימי בניכם&quot; ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) &quot;לא תרצח&quot; ([[דברים יא יז|דברים עקב יא יז]]) &quot;ואבדתם מהרה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מאן דקטיל מתקטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצח סופו שירצח}} ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) &quot;לא תנאף&quot; ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) &quot;לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: ליבא ועינא, תרין סרסורין דחטאה, {{ירו&quot;מ-ביאור|לב ועניים שני סרסורים לעבירה}} דכתיב&quot; ([[משלי כג כו]]) &quot;תנה &lt;span id=&quot;דף_ט_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:40}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ט|ב|משה לונץ=32|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=33|פולדא=14|תולדות יצחק=53|שמחת תורה=25|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בני לבך לי, ועיניך דרכי תצרנה&quot;. אמר הקדוש ברוך הוא: אי יהבת לי {{ירו&quot;מ-ביאור|אם תתן לי}} לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) &quot;לא תגנוב&quot; ([[דברים יא יד|דברים עקב יא יד]]) &quot;ואספת דגנך&quot; ולא דגנו של חבירך. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) &quot;לא תענה ברעך עד שקר&quot; ([[במדבר טו מא|במדבר שלח טו מא]]) &quot;אני ה' אלהיכם&quot; וכתיב ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot; מהו אמת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}}: שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: אמר הקדוש ברוך הוא: אם העדת לחבירך עדות שקר, מעלה אני עליך כאלו העדת עלי, שלא בראתי שמים וארץ. ([[שמות כ יד|שמות יתרו כ יד]]) &quot;לא תחמוד בית רעך&quot; ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך&quot; ביתך ולא בית חבירך. תמן ({{ירו&quot;מ-הדגשה|מסכת תמיד פרק ה}}) תנינן: אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת! והן בירכו. מה בירכו? {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנא}} אמר בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}}: {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אהבה רבה}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|זו ברכת תורה }}וקראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מזה שקראו עשרת הדיברות והפסיקו בין הברכה לקריאת שמע}} זאת אומרת, שאין הברכות מעכבות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: אין מן הדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מזה אתה רוצה להוכיח}} לית את שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|מינא}} כלום, {{ירו&quot;מ-ביאור|אין מכאן ראיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין זה נחשב הפסקה}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} תרוויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום, ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענות המינין, שלא יהו אומרים&quot; אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בר זבודא}}: בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? שלא להטריח את הצבור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה היו צריכים לקרא פרשת בלק}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} אמר: מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו בשמע ישראל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אמר: מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יציאת מצרים דכתיב: &quot;אל מוציאם ממצרים&quot; מלכות דכתיב: &quot;וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו}}&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מפני שכתובה בתורה ובנביאים {{ירו&quot;מ-ביאור|במיכה כתוב עמי זכור מה יעץ וכ&quot;ו}} ובכתובים {{ירו&quot;מ-ביאור|בנחמיה כתוב וישכור את בלעם וכ&quot;ו:}} {{שוליים|א_מב}}אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת, והן בירכו. מה בירכו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|א_מג}}  {{ירו&quot;מ-הדגשה|אהבה רבה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| זו ברכת התורה}}. והלא לא בירכו יוצר המאורות? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}}: עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות! ובשבת מוסיפין {{שוליים|א_מד}}ברכה אחת למשמר היוצא. מהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ברכה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}}: זו היא: השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|א_מה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות התורה|השכים לשנות קודם קריאת שמע, צריך לברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכות התורה}}]] לאחר קריאת שמע, אין צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: {{שוליים|א_מו}}והוא ששנה על אתר. {{ירו&quot;מ-ביאור| שלמד תורה מיד}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} אמר: נראים הדברים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעל}} מדרש צריך לברך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם על פסוקי התורה אבל על}} הלכות אין צריך לברך. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הלכות צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אשי}}: {{ב|נהגין הוינן יתבין קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} |רגילים היינו לשבת לפני רב}} {{שוליים|א_מז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|נהגין הוינן יתבין קומי רב }}ובין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הלכות, זקיקינן למיברכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הצריך אותנו לברך}} תני: הקורא עם אנשי מעמד לא יצא, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_י_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|י|א|משה לונץ=33|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=34|פולדא=14|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=27|זהב הארץ=32|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כי מאחרים היו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: ביומי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוינן נפקין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו יוצאים}} לתעניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיו מאריכין בבקשות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וקרוי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקרינן}} שמע בתר תלת שעין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר שלוש שעות}} ולא הוה ממחי בידן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} נפקין לתעניתא. אתו ציבורא {{ירו&quot;מ-הוסר|ומקרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומקרו}} שמע בתר תלת שעין. בעא {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} מחויי בידן {{ירו&quot;מ-ביאור|למחות בהם}}. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: והלא כבר קראו אותה בעונתה! כלום קורין אותה {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו}}, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה? אמר לו: מפני ההדיוטות, שלא יהו אומרים: בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן: ברכות ראש השנה ויום הכיפורים, וברכות תענית ציבור. מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא, אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם: המברך על המצו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ת ועל הפירות, וברכת הזימון, וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}}: מן מה דתני: המאריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקום שאמרו שלא להאריך}} הרי זה מגונה, והמקצר {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקום שקבעו לקצר}} הרי זה משובח. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שיש עוד ברכות כאלה שצריך להאריך בהם, וכאלה שצריך לקצר בהם, מלבד אלו שנאמרו כאן}} הדא אמרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמה שנאמר אלו ברכות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} זה כלל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא יש עוד}}. תני: צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שמוסיפים בה תחינות}} הא בשש שהוא מוסיף, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתעניות}} אינו מאריך? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: שלא תאמר, הואיל והוא {{ירו&quot;מ-ביאור|ברכת גואל ישראל}} מעין י&quot;ח {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממנין הברכות שאומר בכל יום}}, לא יאריך בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא ישנה בה מהנוסח שאומר בכל יום}}. לפום כן {{ירו&quot;מ-ביאור|לפיכך}} צריך מימר: {{שוליים|א_מח}}צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל שאר השש שמוסיף ודאי שמאריך בהם}} {{שוליים|א_מט}}אלו ברכות ששוחין בהן: בראשונה תחילה וסוף, ובמודים תחילה וסוף. השוחה על כל ברכה וברכה, מלמדין אותו שלא ישחה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: כהן גדול, שוחה על סוף כל ברכה וברכה. המלך, ראש כל ברכה וברכה, וסוף כל ברכה וברכה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: המלך, משהוא כורע, אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח נד]]) &quot;ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה', את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת, קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו&quot;. אי זו כריעה ואי זו בריכה? {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}} הראה בריכה לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ונפסח ונתרפא. {{אמורא-ירו&quot;מ|לוי בר סיסי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קד קידה ונעשה צולע|הראה כריעה]] לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ונפסח ולא נתרפא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[מלכים א ח נד]]) &quot;וכפיו פרושות השמים&quot; אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי אייבו}}: כגון הדין נקדים {{ירו&quot;מ-ביאור| כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר. ויש אומרים ציור שלא זז}} היה עומד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בר אבינא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|להראות ש}}ככפים הללו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהן פרושות לשמים ואין בהן כלום כך כפיו ריקות}} שלא חטפו מבנין בית המקדש כלום. תנא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חלפתא בן שאול}}: {{שוליים|א_נ}}הכל שוחין עם שליח ציבור בהודאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}ובלבד ב&quot;מודים&quot; &lt;span id=&quot;דף_י_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:51}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|י|ב|משה לונץ=34|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=35|פולדא=15|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=33|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} סבר {{ירו&quot;מ-ביאור|המתין וי&quot;א נסמך}} לקרובה {{ירו&quot;מ-ביאור|לחזן}} כדי לשוח עמו {{שוליים|א_נא}}תחלה וסוף. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ ישראל}} חמתון גחנין ומלחשין. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה שהם כורעים ולוחשים}} אמר לון מהו דין לחישה? ולא שמיע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה הא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}ם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|בשם ר}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מיישא}} ו{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי סימאי}}, ואית דאמרין ליה חברייא בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי סימאי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, אדון כל הבריות אלוה התושבחות, צור עולמים חי העולם, יוצר בראשית מחיה מתים, שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו, וקרבתנו להודות לשמך. {{שוליים|א_נב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, שאנו חייבין להודות לשמך. תרננה שפתי כי אזמרה לך, ונפשי אשר {{ירו&quot;מ-הוסר|פדית באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פדיתה. ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר מינא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: הודייה ושבח לשמך. לך גדולה לך גבורה לך תפארת. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסמכנו מנפילתינו, ותזקפנו מכפיפתינו, כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים, ומלא רחמים ואין עוד מלבדך. {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}} אמר: לך כריעה, לך כפיפה, לך השתחויה, לך בריכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}:  ([[ישעיה מה כג]]) &quot;כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}}: ([[דברי הימים א כט יא]]) &quot;לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ, לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, והעושר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך, ומהללים לשם תפארתך&quot;. בכל לב ובכל נפש משתחוים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהלים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נג}}נהגין רבנן אמרין כולהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|נהגו חכמים לאמר ככל השיטות}} ואית דאמרי: או הדא או הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|וי&quot;א אחד מהם או זה או זה}} תני: ובלבד {{שוליים|א_נד}}שלא ישוח יותר מדאי. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד שלא יעשה כחרדון שגופו כורע והראש לא זז}} אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהלים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|חנן בר אבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|פליגא דחנן בר בא}} אמר לחברייא: {{ב|נימר לכון מילתא טבא דחמית ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דעביד, |אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב נהג לעשות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|נימר לכון מילתא טבא דחמית לרב עביד }}ואמריתה קמיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וקם ונשק על פומי. {{שוליים|א_נה}}&quot;ברוך אתה&quot; שוחה; בא להזכיר את השם, זוקף. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא אמרית טעמא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהלים קמו ח]]) &quot;ה' זוקף כפופים&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא, אלא ([[מלאכי ב ה]]) &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריך שיהיה כפוף בשם ולמה רב זקף}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבין}}: אלו הוה כתיב &quot;בשמי ניחת הוא&quot; יאות. לית כתיב אלא &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot;. קודם, עד שלא הזכיר את השם, כבר ניחת הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חמא בר חנינא}}: מעשה באחד ששחה יותר מדאי, והעבירו {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מעביר. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}}: לא היה מעבירו, אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} ג{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ער ביה. אלו ברכות שפותחין בהן &quot;בברוך&quot;? {{שוליים|א_נו}}כל הברכות פותחין בהן ב&quot;ברוך&quot;. ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה, כגון קריאת שמע ותפילה, אין פותחין בהן ב&quot;ברוך&quot;. התיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: הרי גאולה! {{ירו&quot;מ-ביאור|ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומרים בהגדה אחרי בצאת ישראל ממצרים, לפני ששותים כוס שניה. הרי היא סמוכה לברכת ההלל, ולמה היא פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלל, אם שמעה בבית הכנסת יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלא בהכרח שיאמרו הלל קדם, נמצא שפעמים שברכת גאלנו אינה סמוכה, לכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיב {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר בי רבי יוסה}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: והא סופה! {{ירו&quot;מ-ביאור|יהללוך יי אלהינו על כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל כלם ברנה יודו ויברכו, וישבחו ויפארו, וישוררו וירוממו ויעריצו, ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד. כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל. ברוך אתה יי מלך מהלל בתשבחות. שאומרים בהגדה בסופו של החלק השני של ההלל. הרי גאלנו היא הברכה החותמת את החלק הראשון של ההלל, ומפסיקים בסעודה, ואחר כך קראים חלק שני של ההלל, וחותמים ביהללוך. נמצא שהיא ברכה עצמאית על השירה, אם כך מדוע אינה פותחת בברוך}}? אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת גאלנו}} שתים הנה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שני חלקים לה}} אחת ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}בא ואחת {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:תוס ברכות יד א ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל.ogg|thumb|תוס_ברכות_יד_א_ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל ביאור שקשור לקטע הנלמד]]
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יא|א|משה לונץ=35|שדה יהושע=|קנייבסקי=32|סירלאו=35|פולדא=16|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=34|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לשעבר. {{ירו&quot;מ-ביאור|את ההלל חלקו לשנים. עד למעיינו מים שמדבר על גאולת מצרים, אומרים לפני הסעודה, ועליה החלק הראשון של הברכה, שאומר: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. את שאר ההלל שמדבר על הגאולה העתידית, אומרים אחרי הסעודה. ועליה תקנו את החלק השני של ברכת גאלנו שאומרים, כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל. ובסוף ההלל כולו, ברכת יהללוך. ולכן אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לחלק השני של ברכת אשר גאלנו.}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לפי תוס דף יד. הכונה שהיו מברכים על כל חלק בנפרד: על החלק הראשון ברכו לקרא, ועל החלק השני ברכו לגמור. והשאלה ששאלה הגמרא, והרי סופה — הכוונה לסוף ברכת גאלנו, והשאלה למה היא חותמת בברוך. והתשובה היא מפני שהיא ארוכה וכוללת שבח על יציאת מצרים שהיתה בעבר, ובקשה על הגאולה העתידית, ולכן תקנו שגם תחתום בברכה. ויהללוך לא פותחת בברוך אף שהיא ארוכה, לפי שהיא ברכת השבח כמו נשמת כל חי}}. התיבון: הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת}} הבדלה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר המבדיל בין קדש לחול. הרי היא פותחת בברוך, אף שהיא סמוכה לבורא מאורי האש}} שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} היה מכנסן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא שלא תמיד מברך בורא מאורי האש לפניה, ולכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיבון: הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשמזמנים אומרים}} &quot;נברך&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחוזרים ואומרים &quot;ברוך אלקינו שאכלנו משלו&quot;, ומיד אחר כך מברכים ברכת הזן. נמצא שברכת הזן סמוכה לברכת הזימון, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, שאם היו שנים יושבים ואוכלים, שאינן אומרים &quot;נברך&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא פעמים שברכת הזן אינה סמוכה}}. הרי &quot;הזן את הכל&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|למאן דאמר ברכת הזימון עד הזן, משמע שמי שהפסיק לזימון, מברך איתם עד הזן, וחזר לאכול. וכשמסים אכילתו, מתחיל בברכת הארץ, מ&quot;נודה לך&quot;. ולמה ברכת נודה לך אינה פותחת בברוך}}? קשיא! הרי &quot;הטוב והמטיב&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא סמוכה, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה, נקבעה &quot;הטוב והמטיב&quot;. הטוב שלא הסריחו, והמטיב שניתנו לקבורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובתחילה הייתה ברכה עצמאית, ומאוחר יותר קבועה בברכת המזון}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים בגלל שהיא ברכה דרבנן עשו לה חיזוק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הא {{ירו&quot;מ-הוסר|קדושה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קידוש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היום! שנאמר אחרי ברכת היין, למה פותח בברוך}}? שנייא היא, שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, {{שוליים|א_נז}}שאינו אומר &quot;בורא פרי הגפן&quot;. והא סופה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של הברכה! שהרי בברכת היום, אומר:  &quot;ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו&quot; ואחר כך אומר: &quot;ברוך אתה ה’ מקדש השבת&quot;. נמצא שהחלק השני סמוך לראשון, ולמה פותח בברוך}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זה שתי ברכות, אלא ברכה אחת, ו}}טופס ברכות כך הוא. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נח}}מטבע קצר, פותח בהן ב&quot;ברוך&quot; ואינו חותם בהן ב&quot;ברוך&quot;. מטבע ארוך, פותח בהן ב&quot;ברוך&quot; וחותם ב&quot;ברוך&quot;. כל הברכות אחר חיתומיהן. {{שוליים|א_נט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין אומרים ברכה פסוק. התיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}} קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מכיון דתימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הברכות}} אחר חיתומיהן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך שאפילו אם טעה ואמר ברכה לא מתאימה, אם חתם נכון יצא. אז למה}} אין אומרין ברכה פסוק? {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה פסוק יותר גרוע מברכה לא נכונה}}. אמרין: {{ירו&quot;מ-הוסר|חכימי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חכים}} הדין טלייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אמרו חכם אותו נער}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא שטעה}}. דהוא סבר, מהו אחר חיתומיהן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון}} שאם היה עומד בשחרית  {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיה צריך לומר &quot;יוצר אור}}&quot;, ושכח והזכיר את של ערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר: &quot;מעריב ערבים}}&quot;, וחזר וחתם בשל שחרית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר: &quot;ברוך אתה ה’ יוצר המאורות}}&quot; יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן שאל, במה גרוע פסוק מברכה לא נכונה? ולא זו הכוונה}}, אלא כדאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך להזכיר ב}}כל הברכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפני  הברכה החותמת}} כעין חותמותיהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם לא יזכיר פסוק, כיוון שקשה למצא פסוק שמדבר בדיוק באותו עניין ויכול לטעות}}. ואילין דאמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ואלו שאומרים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכות ההפטרה: רחם על ציון כי היא בית חיינו, ולעלובת נפש תושיע ותשמח במהרה בימינו, ככתוב}} ([[ישעיהו יב ו]]) &quot;צהלי ורוני יושבת ציון, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גדול בקרבך קדוש ישראל&quot; וחותם &quot;ברוך אתה יהוה משמח ציון בבניה&quot;}} אין בו משום ברכה פסוק. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפני שאומר: &quot;ככתוב: כמו שאנו אומרים בברכת המזון &quot;ככתוב ואכלתה ושבעתה וברכתה&quot;}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וי&quot;א כיוון שכבר נהגו הכל לאמר כך}}. &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|א_ס}}מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר להן {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}}: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}}, שנאמר: ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;. &quot;ימי חייך&quot; הימים, &quot;כל ימי חייך&quot; הלילות. וחכמים אומרים: &quot;ימי חייך&quot; העולם הזה, &quot;כל ימי חייך&quot; העולם הבא, להביא את ימות המשיח.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אמר להן}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}}&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גילו של ראב&quot;ע|{{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אני כבן שבעים שנה}}]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אף על פי שנכנס{{ירו&quot;מ-הדגשה|תי}} לגדולה, האריך ימים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבגיל שש עשרה נתמנה לנשיא והגיעה לגיל שבעים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממה שאמר אף על פי שנכנסתי לגדולה הארכתי ימים}}, הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים. &lt;span id=&quot;דף_יא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יא|ב|משה לונץ=37|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=37|פולדא=16|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=30|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|בבל}} אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלילה}} לא יתחיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|פרשת}} ויאמר, ואם התחיל גומר. ורבנן {{ירו&quot;מ-הוסר|דהתם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דהכא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בארץ ישראל}} אמרין: מתחיל ואינו גומר. מתניתין פליגא על רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא}}: &quot;מזכירין יציאת מצרים בלילות&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולפי רבנן דהכא רק מתחיל, נמצא שלא מזכיר יציאת מצרים בלילות}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא אמרו פרשת ציצית, היו אומרים דברים שיש בהם הזכרת יציאת מצרים, כגון}}: מודים אנחנו לך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה’ אלוקינו}} שהוצאתנו ממצרים, ופדיתנו מבית עבדים, להודות לשמך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומיד מלכים הצלתנו, וקרעתה לנו הים, ועשיתה לנו ניסים וגבורות על הים, ושרנו לך שירה חדשה. כן תגאלינו מיד עריצים ומיד כל הקמים עלינו, ככתוב: &quot;כי פדה ה’ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו&quot; ברוך אתה ה’ גאל ישראל}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ולדעה שלא מזכירים יציאת מצרים בלילה, אין צריך לומר שהוצאתנו ממצרים שהיא הייתה ביום, אבל קריעת הים הייתה בלילה, והצלתנו מיד מלכים, היינו שהציל את אברהם מהמלכים, ואת יצחק ושרה מאבימלך, הכל היה בלילה, ולדעת הכל אומרים}}. מתניתא פליגא על רבנן דתמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_סא}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע ש}}כל פרשת ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר אחא}} נחית לתמן. חמיתון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותם}} מתחילין וגומרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכתחילה}}, ולא שמיע {{ירו&quot;מ-הדגשה|להו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|והם לא שמעו על המחלוקת}} דתמן אמרין: לא יתחיל ויאמר, ואם התחיל גומר, ורבנן דהכא אמרין: מתחיל ואינו גומר. בעון קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחייא ברבי זעירה}}: היך הוה אבוך נהוג עביד, כרבנן דהכא או כרבנן דהתם? {{ירו&quot;מ-ביאור|כיוון שרבי זעירה עלה מבבל לארץ ישראל, רצו לדעת האם המשיך לנהוג כבני בבל, או שינה ונהג כמנהג ארץ ישראל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} אמר: כרבנן דהכא. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: כרבנן דהתם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: מסתברא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מחמיר, ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ינון מחמרין, והוא עבד נהיג דכוותהון. תני: הקורא את שמע בבוקר, צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שהזכיר בפרשת ציצית}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: צריך להזכיר בה מלכות, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: מלכותו ואמונתו לעד קיימת}}. אחרים אומרים: צריך להזכיר בה קריעת ים סוף {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומכת בכורים}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: ואת בכוריהם הרגתה, ובכורך ישראל גאלתה, וים סוף להם בקעתה}}. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר: {{שוליים|א_סב}}צריך להזכיר את כולן, וצריך לומר צור ישראל וגואלו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר:  ⁤לא הזכיר תורה ⁤{{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכת הארץ שבברכת המזון}}, מחזירין אותו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קה מד]]) &quot;ויתן להם ארצות גוים&quot; מפני מה? &quot;בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא ברבי אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}: אם לא הזכיר ברית בארץ, או {{שוליים|א_סד}}שלא הזכיר {{ירו&quot;מ-הוסר|}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בבונה ירושלים}} מלכות בית דוד, מחזירין אותו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: אם {{שוליים|א_סה}}אמר &quot;מנחם ירושלים&quot; יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא אמר}}: {{ירו&quot;מ-הוסר| }}הקורא לאברהם אברם, עובר בעשה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} אמר: בעשה ולא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית יז ה|בראשית לך לך יז ה]]) &quot;ולא יקרא עוד את שמך אברם&quot; הרי בלא תעשה. &quot;והיה שמך אברהם&quot; הרי בעשה. התיבון: הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ט ז]]) &quot;אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם&quot; שנייא היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא, מאי דהוה מעיקרא}}. שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? הוא {{ירו&quot;מ-ביאור|רק אברהם}} נצטווה עליה. ודכוותה, הקורא לישראל יעקב, עובר בעשה? שני ניתוסף לו, הראשון לא נעקר ממנו. ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה? אילו, אבותן קראו אותן בשמן. אבל יצחק, הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר: ([[בראשית יז יט|בראשית לך לך יז יט]]) &quot;וקראת את שמו יצחק&quot;. {{ירו&quot;מ-הוסר|ד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבעה}} נקראו עד שלא נולדו ואלו הן: יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;וקראת את שמו יצחק&quot;. ישמעאל דכתיב: ([[בראשית טז יא|בראשית לך לך טז יא]]) &quot;וקראת את שמו ישמעאל&quot;. יאשיהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יג ב]]) &quot;הנה בן נולד לבית דוד יאשיה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} שמו&quot;. שלמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברי הימים א כב ט]]) &quot;כי שלמה יהיה שמו&quot;. עד כדון בצדיקים, אבל ברשעים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים נח ד]]) &quot;זורו רשעים מרחם&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא נקראו עד שנולדו}}. {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}} אומר: עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו כג ז]]) &quot;לכן הנה ימים באים נאם ה', לא יאמר עוד: חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון&quot;. אמרו לו: לא שיעקר יציאת מצרים, אלא מצרים מוסף על המלכיות. מלכיות עיקר ומצרים טפילה. וכן הוא אומר: ([[בראשית לה י|בראשית וישלח לה י]]) &quot;לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך&quot;. אמרו: לא שיעקר שם יעקב, אלא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפל. וכן הוא אומר: ([[ישעיהו מג יח]]) &quot;אל תזכרו ראשונות&quot; אילו המצרים; &quot;וקדמוניות אל תתבוננו&quot; אילו המלכיות; ([[ישעיהו מג יט]]) &quot;הנני עושה חדשה עתה תצמח&quot; זו של גוג. משלו משל: למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך, ופגע בו זאב, וניצל ממנו. התחיל מספר מעשה הזאב. ואחר כך פגע בו הארי, וניצל מידו. שכח מעשה הזאב, התחיל מספר מעשה הארי. ואחר כך פגע בו נחש וניצל מידו. שכח מעשה שניהם, והתחיל לספר מעשה הנחש. כך היו ישראל, הצרות האחרונות משכחות את הראשונות.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא ב}} {{סוף}} &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מאימתי&lt;/strong&gt;
{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|ראשון||שני}}</text>
      <sha1>j10kg773vi1ohdjtqwnk72p0dfni5ey</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037700</id>
      <parentid>3037699</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T16:34:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3037700</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="131959" sha1="ad9u35shooyr7zg7vhujk2jy4nrcr8o" xml:space="preserve">{{ארגז חול}}
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|ראשון||שני}}
==פרק ראשון - מאמתי קורין==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|1:51}} &lt;/span&gt;
&lt;span id=&quot;דף_א_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
{{ב|QR|[[קובץ:איר ברכות פרק חמישיפרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|100px|כולל שיעורי שמע]]}} [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]][[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|א|א| משה לונץ=17|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|משה לונץ=|שדה יהושע=|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{מתני'|ברכות א א}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פתיחת המסכת|מא{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}מתי קורין]] את שמע בערבין? {{שוליים|א_א}}משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן, עד סוף האשמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רת הראשונה, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_ב}}עד חצות. {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|א_ג}}עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ד}}הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כל הנאכלים ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע בבית הכנסת|אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן]] תני {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור| (רבא) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי&quot;}}: משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת. ותני עלה: קרובים דבריהן להיות שוין.
===&lt;span id=&quot;דף_א_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:01}}&lt;/span&gt;===
{{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|א|ב|משה לונץ=18|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=25|פולדא=5|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=11|זהב הארץ=15|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתא חמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא וראה}} משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן {{ירו&quot;מ-הוסר|א}}יממא הוא, ועם כוכביא הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד בצאת הכוכבים}} משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר}} שעה ותרתי ליליא הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים}} ואת אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} קרובים דבריהן להיות שוין? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}פתר בא{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לין כופרניא דקיקי{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}א, {{ירו&quot;מ-ביאור|בכפרים קטנים}} דאורחיהון מסתלקא {{ירו&quot;מ-ביאור|שמסיימים מלאכתם}} עד דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|א}}יממא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שעדין יום}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפללים ערבית מוקדם ונכנסים לאכל מקדם}}, דצדי לון מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}קמי חיותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפחד החיות}} תני: {{שוליים|א_ו}}הקורא ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו, אלא כדי לעמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ד בתפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לה מתוך דבר של{{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתפילות באמצע תקנום}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ששלושת התפילות מוקמו בין שני קריאות שמע: קריאת שמע של שחרית, שמונה עשרה של שחרית, שמונה עשרה של מנחה,שמונה עשרה של ערבית, קריאת שמע של ערבית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועיקר קריאת שמע של ערב זה על המיטה. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ירמיה}}: {{שוליים|א_ז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ספק קרא שמע|ספק ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}רך על מזונו ספק לא ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}רך]] צריך לברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא דבר תורה}}, דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת&quot;. ספק התפלל ספק לא התפלל, אל יתפלל. ודלא כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_ח}}ולואי שיתפלל אדם כל היום כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לו, למה שאין תפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לה מפסדת. ספק קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע}} ספק לא קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהו}}? נשמענה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}}: הקורא ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. וק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לאו ספק הוא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי קודם לכן זה בין השמשות שהוא ספק מן הלילה ספק מן היום}}, ואת אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} צריך לקרות! הדא אמרה {{שוליים|א_ט}}ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: סימן לדבר משיצאו הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ד טו]]) &quot;ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים&quot;. וכתיב ([[נחמיה ד טז]]) &quot;והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה&quot;. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות וצאת הכוכבים|כמה כוכבים יצאו ויהא לילה]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר פפא}}: {{שוליים|א_י}}כוכב אחד וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י יום. שנים ספק לילה. שלשה וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י לילה. שנים ספק? והכתיב &quot;עד צאת הכוכבים&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והלא}} מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}עוט כוכבים שנים. קדמיא {{ירו&quot;מ-ביאור|הראשון}} לא מתחשב. בערב שבת, ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, מביא חטאת. במוצאי שבת, ראה כוכב אחד ועשה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ב|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=25|פולדא=6|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} מלאכה, מביא חטאת. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, פטור. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעי: אין {{ירו&quot;מ-ביאור|אם}} תימר שנים ספק, ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה. ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים. ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת, בשחרית וקצר כחצי גרוגרת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן, ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה, ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים. הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא. {{ירו&quot;מ-ביאור|באלו הכוכבים שאין דרכם להראות ביום}} ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל באלו שדרכם להראות ביום}} לא משערין בהון. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד שיראו שלושה כוכבי חוץ מכוכב נגה שנראה אף ביום}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב דרומנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודא בן פזי}}: כוכב אחד ודאי יום. שנים לילה. ולית ליה ספק? {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי לדעת כולם זמן בין השמשות הוא ספק מן היום ספק מן הלילה}}. אית ליה ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|בזמן ש}}בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כוכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|הראשון}} לכוכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|השני}}. תני: כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום. &lt;span id=&quot;דף_ב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ב|ב|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{שוליים|א_יא}}הכסיפו זהו בין השמשות. השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות תלוי בלבנה|הלבנה בתקופתה]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שזה באמצע החדש. שהלבנה שלמה ומתחילה במזרח ושוקעת במערב}} התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות. אמר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ג|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא:}} סוף גלגל חמה לשק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת, ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: התחיל גלגל חמה לשק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ע, אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו, חזקה ביום טבל. הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא. {{ירו&quot;מ-ביאור|דרך קיצור}} ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרך ראשית}} לא בדה. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בזה מדובר}} איזהו בין השמשות? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחומא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל}} לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי ח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דה של סייף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזמן שלוקח עד ש}}נחלקה הטיפה לכאן ולכאן, זהו בין השמשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל, {{ירו&quot;מ-ביאור|כתשע דקות}} דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} הוו יתבין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}}: לא מסתברא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}סוף חצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|זהו}} כהרף עין ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא?}} אמר ליה: אוף אנא סבר כן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} לא אמר כן, אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשתי לפני}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} כד תנינן תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכות זבים}}. {{שוליים|א_יב}}ראה אחת ביום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה ולקרבן. &lt;span id=&quot;דף_ג_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:30}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ג|ב|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=26|פולדא=7|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=15|זהב הארץ=18|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}מקצתהראיה מהיום ומקצתה למחר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או כולה מן היום או כולה מן הלילה}}. ודאי לטומאה וספק לקרבן. {{ירו&quot;מ-ביאור|הזב נטמא בלובן וכך דינו. אם ראה ראיה אחת, הרי הוא כבעל קרי וטובל וטהור בצאת הכוכבים. אם ראה שתי ראיות אפילו ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשנים, שיכול היה בין תחילת הראיה לסופה לטבול ולהסתפג. או שראה ראיה אחת שהתחלקה לשני ימים. או שני ראיות בשני ימים רצופים הרי הוא זב קטן וצריך לספור שבעה נקיים, וביום השביעי טובל במעיין ובערב הוא נטהר. ואם ראה שלוש ראיות ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשלוש, או אחת ארוכה כשנים ואחת קצרה, או אחת קצרה שהתחלקה לשני ימים ואחת יום קדם או יום אחרי, או שלוש ראיות בשלושה ימים רצופים — הרי הוא זב גדול, וסופר שבעה נקים וטובל, ובערב הוא טהור, ולמחרת מביא קרבן. שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. להתיר לו כניסה למקדש ואכילת קדשים.}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר יוסף}} בעא {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מאן תנא ראיה נחלקת לשנים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא, ד}}אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בין השמשות כהרף עין}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|לה}} : {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}קשתה על דעתך דאת אמר: {{ירו&quot;מ-ביאור|לשיטתך שאתה אומר}} כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כן איך יתכן שיתחייב קרבן על ספק? ואם בשראה ראיה כל בין השמשות של רבי נחמיה, אז לא רק לרבי יוסי בן חלפתא חייב קרבן, אלא לדעת כולם. שהרי ראה ראיה ארוכה כשלוש ראייות, שנמצא מתחילתה ועד סופה כשתי טבילות ושני סיפוגין, והרי זו נחשבת כשלוש ראייות, ומביא קרבן לדעת הכל. ו}}למה {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי יוחנן אמר שהבריתא רק כרבי יוסי}}? אמר ליה, {{ירו&quot;מ-הוסר|קשתיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשתיך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא קשיא. כי באמת בין השמשות לדעת רבי יוסי בן חלפתא הוא רגע אחד, בתוך בין השמשות של רבי נחמיה, אלא שאנו לא יודעים איזה הוא}}. לכשיבא אליהו ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}זהו בין השמשות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז יהיה חייב קרבן. אי כשיבא אליהו}}, מאן פליג? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי יחלוק על אליהו הנביא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני: שלושה כוכבים לילה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא חברהון דרבנן}} בעי: כמה דאת אמר בערבית, נראו שלשה כוכבים, אף על פי שהחמה נתונה באמצע {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובי}} הרקיע, לילה הוא. {{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר}} אף בשחרית כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק בזריחת החמה יהיה יום. ולמה קימא לן שהיום מתחיל בעלות השחר}}? {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}: כתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) &quot;השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה&quot; וכתיב ([[ויקרא כב ז|ויקרא אמור כב ז]]) &quot;ובא השמש וטהר&quot; מקיש יציאתו לביאתו. מה ביאתו משיתכסה מן הבריות. אף יציאתו לכשיתודע לבריות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא קיימא לן דמעלות השחר יום הוא}}? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ד|א|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=16|זהב הארץ=26|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: כתיב ([[בראשית מד ג|בראשית מקץ מד ג]]) &quot;הבוקר אור&quot; התורה קראה לאור בוקר. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) &quot;בבקר בבקר&quot; כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שאף עלות השחר מן היום}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית, נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין. ותני: באחד בתקופת ניסן, ובאחד בתקופת תשרי, היום והלילה שוין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}}: נלפינה {{ירו&quot;מ-ביאור|נלמד}} מדרך הארץ. שרי מלכא נפק, {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל המלך לצאת מהעיר}} אף על גב דלא נפק, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יצא}} אמרין דנפק. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך בערב. מיד שהשמש מתחילה לצאת מהעולם, אומרים שכבר לילה, אף שהשמש לא עברה את עובי הרקיעה}}. שרי עליל {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל המלך להיכנס לעיר}} . {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף גב ד}}לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} אמרי{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}ן דעל {{ירו&quot;מ-הוסר|עד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כך בבקר איך שהשמש מתחילה להיכנס לעובי הרקיעה, אומרים שכבר נכנסה ומתחיל היום, אף שעדיין לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שעתה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עברה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייעול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כביכול}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את עובי הרקיע לצאת לארץ}}. זהו שעומד ומתפלל {{שוליים|א_יג}}צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. חד אמר: כמלאכים. וחד אמר: ככהנים. {{ירו&quot;מ-ביאור|עקב בצד גודל}} מאן דאמר ככהנים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כ כג|שמות יתרו כ כג]])  &quot;לא תעלה במעלות על מזבחי&quot; שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב. ומאן דאמר כמלאכים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יחזקאל א ז]])  &quot;ורגליהם רגל ישרה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בר אנדריי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר סוטר}}: המלאכים אין להן קפיצין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפרקים}} ומה טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דניאל ז טז]]) &quot;קרבת על חד מן קמייא קיימיא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|קרב אלי אחד מן העומדים תמיד}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בברכת כהנים הציבור אומר פסוקים|זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת]], בברכה ראשונה צריך לומר: ([[תהילים קג כ]]) &quot;ברכו את ה' מלאכיו&quot; בשנייה ([[תהילים קג כא]]) &quot;ברכו את ה' כל צבאיו&quot; בשלישית ([[תהילים קג כב]]) &quot;ברכו ה' כל מעשיו&quot; במוסף &lt;span id=&quot;דף_ד_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:08}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ד|ב|משה לונץ=21|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=27|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בברכה הראשונה צריך לומר ([[תהילים קלד א]]) &quot;שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות&quot; בשנייה ([[תהילים קלד ב]]) &quot;שאו ידיכם {{ירו&quot;מ-הוסר|קודש&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קדש&quot;}} בשלישית ([[תהילים קלד ג]]) &quot;יברכך ה' מציון&quot; אם היו ארבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו ביום הכיפורים, ובתעניות}} חוזר תליתיאתא {{ירו&quot;מ-הוסר|בקדמיתא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כקדמיתא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|בתפילה מנחה כמו בשחרית}} ורביעתא {{ירו&quot;מ-הוסר|בתיניוותא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיניוותא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|בנעילה כמו במוסף}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין. משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב ([[בראשית יט טו|בראשית וירא יט טו]]) &quot;וכמו השחר עלה&quot; וגומר וכתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) &quot;השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה&quot; ומן סדום לצוער ארבעת מיל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי}} יותר הוון? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. ומניין {{ירו&quot;מ-הוסר|מאיילת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמאילת}} השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו לכתוב}} &quot;כמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|השחר עלה&quot;. ולמה כתב}} &quot;וכמו&quot; מילה מדמיא לחבירתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלמד שיש עוד זמן דומה לזה. דכמו שלמדנו שמשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין, הוא הדין מאילת השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: הדא איילתא דשחרא, מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא}} זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כן מה זה איילת השחר}} כמין תרין דקורנין דנהור, דסלקין מן מדינחא ומנהרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים}} דלמא {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}} הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: בי רבי, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גאולת ישראל קמעה קמעה|כך היא גאולתן של ישראל]]. בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[מיכה ז ח]]) &quot;כי אשב בחושך ה' אור לי&quot; כך בתחילה ([[אסתר ב כא]]) &quot;ומרדכי יושב בשער המלך&quot; ואחר כך ([[אסתר ו יא]]) &quot;ויקח המן את הלבוש ואת הסוס&quot; ואחר כך ([[אסתר ו יב]]) &quot;וישב מרדכי אל שער המלך&quot; ואחר כך ([[אסתר ח טו]]) &quot;ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות&quot;. ואחר כך ([[אסתר ח טז]]) &quot;ליהודים היתה אורה ושמחה&quot;. ואתיא ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר: משיאור המזרח עד הזריחה מהלך אדם ארבע מיל}}, כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}. דתני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה, אדם מהלך ארבעת מיל. נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) &quot;היושב על חוג הארץ&quot; וכתיב ([[איוב כב יד]]) &quot;וחוג שמים יתהלך&quot; וכתיב ([[משלי ח כז]]) &quot;בחוקו חוג על פני תהום&quot; חוג חוג לגזירה שוה. תני: עץ {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה בי רבי אלעאי}}: לא סוף דבר נופו, אלא אפילו כורתו. {{ירו&quot;מ-ביאור|גזעו}} וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים א ג]]) &quot;והיה כעץ שתול על פלגי מים&quot; תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גודלו של גן עדן, עץ חיים|עץ חיים, אחד מששים לגן]], הגן אחד מששים לעדן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית ב י|בראשית בראשית ב י]]) &quot;ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}תמצית כור, {{ירו&quot;מ-ביאור|ל' סאה}} תרקב {{ירו&quot;מ-ביאור|חצי סאה}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ה|א|משה לונץ=22|שדה יהושע=|קנייבסקי=14|סירלאו=28|פולדא=8|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר: מצרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמקובל שארכה}} מהלך ארבעים יום, וכוש מהלך {{ירו&quot;מ-הוסר|שבע}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שש}} שנים ועוד. ורבנן אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובי הרקיע}} כשני אבות הראשונים {{ירו&quot;מ-הדגשה|חמש מאות שנה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה, יצחק - 180 שנה, יעקב – 147 שנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|אשר נשבעתי לאבותכם לתת להם}} כימי השמים על הארץ&quot; וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה, כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית א ו|בראשית בראשית א ו]]) &quot;יהי רקיע בתוך המים&quot; יהי רקיע בתווך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי השמים נבראו ביום הראשון, ולמה נאמר ביום השני יהי רקיעה? אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לחים היו שמים ביום הראשון, ובשני קרשו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;אמר יהי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;יהי}} רקיע&quot; יחזק הרקיע, יקרש הרקיע, יגלד הרקיע, ימתח הרקיע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודה בן פזי}}: יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר ([[שמות לט ג|שמות פקודי לט ג]]) &quot;וירקעו את פחי הזהב&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר }}תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עובי הרקיע|עוביו של רקיע כשתי אצבעיים]]. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} פליגא. דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[איוב לז יח]]) &quot;תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק&quot; תרקיע, מלמד שהן עשויין כטס. {{ירו&quot;מ-ביאור|פח דק}} יכול שאינן בריאין? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} חזקים. יכול שהן נתרפין? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} כראי מוצק. בכל שעה ושעה נראין מוצקים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}, {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל, על ידי שהות {{ירו&quot;מ-ביאור|עם הזמן}} רפה. ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) &quot;וימתחם כאהל לשבת&quot; וכתיב &quot;חזקים&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים, על ידי שהות {{ירו&quot;מ-ביאור|עם הזמן}} הוא מעלה חלודה. ברם הכא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} &quot;כראי מוצק&quot; בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי עזריה}} אמר על הא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[בראשית ב א|בראשית בראשית ב א]]) &quot;ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלהים ביום השביעי&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכ&quot;ו}} &quot;ויברך אלהים את יום השביעי&quot; מה כתיב בתריה? ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) &quot;אלה תולדות השמים&quot; וכי מה ענין זה אצל זה? אלא יום נכנס ויום יוצא. שבת נכנס שבת יוצא. חודש נכנס חודש יוצא. שנה נכנס שנה יוצאה, וכתיב ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) &quot;אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו היום נעשו. תנן: מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כמה אשמורות ביום ובלילה|ארבע אשמורות ביום, וארבע אשמורות בלילה]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אורכם של עונה, עת ורגע|העונה, אחד מעשרים וארבעה לשעה]] העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ברכיה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} אמר: כדי לאומרו. ורבנן אמרין הרגע כהרף עין. תני {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} אומר: {{שוליים|א_יד}}שלש {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמרות הוי הלילה. מאי טעמא? דכתיב}} ([[שופטים ז יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ויבא גדעון וכ&quot;ו}} ראש האשמורת התיכונה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר ארבע משמרות הוי הלילה, דכתיב}} ([[תהילים קיט סב]]) &quot;חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך&quot; וכתיב ([[תהילים קיט קמח]]) &quot;קדמו עיני אשמורות&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}}: {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}. חד אמר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. וחרינה אמר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;חצות לילה&quot; ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot; מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} &quot;חצות לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אקום&quot; ו&quot;קדמו עיני אשמורות}}&quot;? פעמים &quot;חצות לילה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אקום}} ופעמים &quot;קדמו עיני אשמורות&quot; הא באי זה צד? בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים, חצות לילה. ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו. קדמו עיני אשמורות. מכל מקום {{שוליים|א_טו}}לא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה השחר בא ומוצא את דוד ישן}} הוא שדוד אמר: ([[תהילים נז ט]]) &quot;עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר&quot; &lt;span id=&quot;דף_ה_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:30}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ה|ב|משה לונץ=24שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=29|אהלי שם=|פנים מאירות=}} איתעיר יקרי מן קומי איקריה {{ירו&quot;מ-הוסר|דבריי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבוראי}}. איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה {{ירו&quot;מ-הוסר|דבריי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבוראי}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יקום כבודי לפני כבוד בוראי שכבודי אינו חשוב כלום בפני כבוד בוראי}} &quot;אעירה שחר&quot; אנא הוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אני הייתי}} מעורר שחרה, שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצרו מקטרגו ואומר לו: דוד, דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן, ואת אמר אעירה שחר? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דוד ביזה עצמו לכבוד המצוות|דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות]], ואת אמר ([[תהילים קיט סב]]) &quot;חצות לילה אקום&quot;? והוא אומר: ([[תהילים קיט סב]]) &quot;על משפטי צדקך&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שאספיק ללמוד משפטי ה}}’. ומה היה דוד עושה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי מנחם}}: היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו, ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומרים? ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}נור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד, והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו, והיה מנגן מאליו. הדא הוא דכתיב ([[מלכים ב ג טו]]) &quot;והיה כנגן המנגן&quot; כנגן במנגן אין כתב כאן, אלא כנגן המנגן. הכינור היה מנגן מאיליו. מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: סופה של שנייה וראשה של שלישית, הן מתכנות את הלילה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם אפשר להסביר כך}} מי כתיב {{ירו&quot;מ-הדגשה|האשמורות &quot;ה}}תיכונות&quot;? לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב אלא}} &quot;תיכונה&quot;. קדמיתא לא מתחשבא, דעד כדון ברייתא {{ירו&quot;מ-הוסר|עירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ערין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|האשמורת הראשונה לא נחשבת כיוון שעדיין אנשים ערים}} פיסקא וחכמים אומרים: עד חצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_טז}}הלכה כחכמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מפקד לחברייא {{ירו&quot;מ-ביאור|מצווה את התלמידים}}: אין בעיתון מתעסקא באוריתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אתם רוצים לעסוק בתורה בלילה ולהמשיך גם אחרי חצות}} אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין. מילתיה אמרה שהלכה כחכמים. מילתיה אמרה שא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מר דברים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמותר ללמוד תורה}} אחר אמת ויציב. {{ירו&quot;מ-ביאור|גם בלילה נהגו לאמר אמת ויציב}} תני: הקורא את שמע בבית הכנסת, בשחר, יצא ידי חובתו. בערב, לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב יוסף}}: מה טעם {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא תקנו לקרא בבית הכנסת בזמן}}? אמרו: אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ו|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע על המיטה להבריח מזיקין|בשביל להבריח את המזיקין]]. מילתיה אמרה {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך דבריו אפשר להבין}} שאין אמר דברים אחר אמת ויציב {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא מיד ישן}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}} אמר כן. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}, כד הוה נחית לעיבורה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה יורד לבית הוועד לעבר את השנה}} הוה מקבל {{ירו&quot;מ-ביאור|מתארח}} גבי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב גרוסה}}. והוה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מטמר ביני קופייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מסתתר בין השקים}} משמענא היך הוה קרי שמע. והוה {{שוליים|א_יז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לקרוא שמע שוב ושוב|קרי, וחזר וקרי]] עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהיה נרדם}} ומאי טעמא? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תחליפתא חמוי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים ד ה]]) &quot;רגזו ואל תחטאו, אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה&quot; מילתיה ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} פליגא. ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} קרי מזמורים בתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחרי קריאת שמע}}. והא תני?: אין אומר דברים {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}} אמת ויציב? פתר לה באמת ויציב של שחרית. ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר ירמיה}}: שלש תכיפות הן. {{שוליים|א_יח}}תכף לסמיכה שחיטה. {{שוליים|א_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תיכף לנטילת ידיים ברכה - במים ראשונים|תכף לנטילת ידים ברכה]]. תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ד|ויקרא ויקרא א ד-ה]]) &quot;וסמך ושחט&quot; תכף לנטילת ידים ברכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קלד ב]]) &quot;שאו ידיכם קדש וברכו את ה'&quot; {{שוליים|א_כ}}תכף לגאולה תפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים יט טו]]) &quot;יהיו לרצון אמרי פי {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגיון לפניך ה’ צורי וגואלי}}&quot; מה כתיב בתריה ([[תהילים כ ב]]) &quot;יענך ה' ביום צרה&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה, אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה, אין השטן מקטרג באותה סעודה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סמיכת גאולה לתפילה|וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה]], אין השטן מקטרג באותו היום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: אנא תכפית גאולה לתפילה, ואיתצדית באנגריא, מובליא הדס לפלטין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|נתפסתי לעבודת המלך להביא הדסים לארמון}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|אמרו ליה רבי]] רבו היא. {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר גדול הוא}} אית בני אינשי {{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}הבין פריטין מחכים פלטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אנשים שמשלמים כדי לראות את הארמון}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה? לאוהבו של מלך שבא והרתיק {{ירו&quot;מ-ביאור|דפק}} על פתחו של מלך. יצא {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג. {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתלק}} עוד הוא הפליג. פיסקא {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: עד שיעלה עמוד השחר. אתיא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} דתני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{שוליים|א_כא}}פעמים שאדם קורא את שמע, אחת לפני עמוד השחר, ואחת לאחר עמוד השחר, ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלרבי שמעון בן יוחאי עד עלות השחר נחשב לילה, ויוצא ידי חובת קריאת שמע של לילה מ}}הא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} בערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזמנה עד עלות השחר}}, אף בשחרית כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וגם לרבן גמליאל יכול לקרא קריאת שמע של שחרית מעלות השחר, כדעת רבי שמעון בן יוחאי}}? או יהא בה {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} רבי זעירא תנאי אחוי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב חייא בר אשיא}} וד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אבא בר חנה}}: {{שוליים|א_כב}}הקורא עם אנשי משמר לא &lt;span id=&quot;דף_ו_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:22}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ו|ב|משה לונץ=25|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=30|פולדא=10|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=19|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{סוף}} &lt;/div&gt;יצא, כי משכימין היו {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקראים בעלות השחר}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וזמנה משיכיר}} פיסקא: מעשה {{ירו&quot;מ-הוסר|שבאו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאו}} בניו {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות}}. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|חולק על חכמים ולמעשה נוהג כשיטתו}} והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא רבי שמעון בן יוחאי פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה}}. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאנו}} ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? דתני: סכין {{ירו&quot;מ-הוסר|אלוונתית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלונתית}} לחולה בשבת. אימתי? בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}}: מתיר היה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה, ובקשנו לעשות לו כן, ולא הניח לנו. ואמרנו לו רבי דבריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} מבטל בחייך? ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים, מחמיר אני על עצמי, דהא פליגי עלי חברי. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} דתנינן תמן: {{שוליים|א_כג}}השדרה והגולגולת מב' מתים. {{שוליים|א_כד}}רביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים.{{שוליים|א_כה}}אבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} מטמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|באהל}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|דכתיב על כל נפשות מת לא יבא}} וחכמים מטהרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שכתוב נפשת חסר וו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי, והניחוה באויר הכנסת בלוד. ונכנס תודרוס הרופא, ונכנסו כל הרופאים עמו. אמר תודרוס הרופא: אין כאן שדרה ממת אחד, ולא גולגולת ממת אחד. אמרו: הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין, נעמוד על המניין. התחילו מ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} וטיהר. אמרו לו: הואיל והיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מטמא וטיהרת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}, טהור. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} דתנינן תמן: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל הספחין מותרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ספיחי שישית שנכנסו לשביעית}}, חוץ מספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרוב|כרוב]] שאין כיוצא בהן בירקות שדה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שגודל מהר וקשה להבחין בין החדש לישן}} וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כו}}כל הספחין אסורין. {{ירו&quot;מ-ביאור|גזירה משום ספיחי כרוב}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}} עב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ד עובדא}} בשמיטתא חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} חד מלקט ספיחי שביעית. אמר ליה: ולית אסור, ולאו ספיחין אינון? {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} ליה: ולא את הוא שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מתיר? אמר ליה: ואין חבירי חולקין עלי? וקרי עלוי: ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; וכן הות ליה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להחמיר על עצמו ולהקל לאחרים|פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה]]? שנייא הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|בקריאת שמעה}} שהיא לשינון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לרבנן הקורא לאחר הזמן לא הפסיד כקורא בתורה}}. מעתה אף משיעלה עמוד השחר! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה אמר אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרא. משמע שאחר עמוד השחר אינם חייבים}}? ואית {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ז|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דבעי מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שרצו לתרץ}} תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה שראינו שרבי מאיר ורבי עקיבא בן יוסף ורבי שמעון בן יוחאי נהגו כחכמים, זה מפני ש}}היו יכולין לקיים דברי חכמים. ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים. אמר לון: עובדין עובדא {{ירו&quot;מ-הוסר|כוותיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כוותי}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תנהגו כשיטתי}} פיסקא: ולא זו בלבד {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות — מצותן עד שיעלה עמוד השחר}}. הקטר חלבים ואיברים {{שוליים|א_כז}}ואכילת פסחים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אנן תנינן אכילת פסחים, אית דלא תני {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שלא גרסו}} אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים, רבנן. ומאן דלא תנא אכילת פסחים, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? נאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקרבן פסח}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ח]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;כאן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;ואכלו את הבשר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזה}}&quot; ונאמר להלן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במכת בכורות}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ועברתי בארץ מצרים ב}}לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזה והכיתי כל בכור&quot; וגו}}' מה לילה שנאמר להלן חצות, אף כאן חצות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לית}} כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן אכילת פסחים
אפילו כרבנן. דתנינן: הפסח אחר חצות מטמא את הידים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שגזרו עליו חכמים טומאה כנותר, אפילו בדיעבד אסור לאכלו אחר חצות}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואילו כל מה שנשנה במשנתינו, הם דברים שלכתחילה צריך לעשותם קדם חצות, אבל בדיעבד אם עשה אחרי חצות יצא}}. פיסקא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הנאכלים ליום אחד — מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה}}. כל הנאכלין ליום אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} {{שוליים|א_כח}}קדשים קלים. {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון קרבן תודה ושלמי נזיר. ולא קדשי קדשים כגון חטאת ואשם שעליהם לא גזרו כיוון שהכהנים זריזים}} ואם כן למה אמרו חכמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד חצות? כדי להרחיק}}{{ירו&quot;מ-הוסר| וכו אם}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האדם מן העבירה. דאם אתה}} אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} &quot;עד שיעלה עמוד השחר&quot;, הוא סבור שלא עלה עמוד השחר, נמצא אוכל ומתחייב. מתוך שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} אומר לו &quot;עד חצות&quot;, אפילו הוא אוכל אחר חצות, אינו מתחייב.
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:10}} &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ב}} מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|{{ירו&quot;מ-הוסר|לכרתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לכרתי}}]], עד הנץ החמה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. {{שוליים|א_כט}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתין: {{ירו&quot;מ-ביאור| כך כוונת המשנה}} בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|חוליות}} תכלת שבה {{ירו&quot;מ-ביאור|בציצית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחוליות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללבן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבן}} שבה. &lt;span id=&quot;דף_ז_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:07}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ז|ב|משה לונץ=27|שדה יהושע=|קנייבסקי=21|סירלאו=31|פולדא=11|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ומה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה}} טעמון דרבנן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) &quot;וראיתם אותו&quot; מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|החוט}} הסמוך לו. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? &quot;וראיתם אותו&quot; כדי שיהא ניכר בין הצבועים. תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}: &quot;וראיתם אותה&quot; אין כתיב כאן אלא &quot;וראיתם אותו&quot;, מגיד שכל המקיים מצות ציצית, כאלו מקבל פני שכינה. מגיד [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תכלת דומה לים, והאם הוא כחול או ירוק|שהתכלת דומה לים]] והים דומה לעשבים, ועשבים דומין לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, והכסא דומה לספיר. דכתיב ([[יחזקאל י א]]) &quot;ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא&quot; אחרים אומרים: &quot;וראיתם אותו&quot; {{שוליים|א_ל}}כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}} אמר כהדא דאחרים. מה אנן קיימין? אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|מזהה אותו}} ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה. אלא כי אנן קיימין, {{שוליים|א_לא}}ברגיל ושאינו רגיל, כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא לעיתים רחוקות}} אית תניי תני: בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]]. ואית תניי תני: כדי שיהא רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}} בעי מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]], כמן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתן]]. ומן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו, כמן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת ללבן. אבל אמרו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכתחילה}} {{שוליים|א_לב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע אחרי הנץ, ותיקין|מצותה עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה, לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: ואנא אמרית טעמא. {{ירו&quot;מ-ביאור| אני מצאתי מה המקור}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים עב ה]]) &quot;ייראוך עם שמש&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|מר עוקבא}}: הוותיקין היו משכימים וקורין אותה, כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני: אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ואחרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} והיו עסוקים במצו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ת. והגיע עונת קרית שמע, והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכיוון שהיו עסוקים במצווה נפטרו}} וקריתי ושניתי, ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. &quot;עד הנץ החמה&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}}: כדי שתהא החמה מטפטפת {{ירו&quot;מ-ביאור|מנצנצת}} על ראשי ההרים. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד ג' שעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אידי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב המנונא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בשוכח. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}} אמר: תרין אמוראין, חד אמר בשוכח. אגיב ליה חבריה, וכי יש הלכה בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} כך הוא {{שוליים|א_לג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#זמן קריאת שמע עד שלוש שעות בדיעבד|הלכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כרבי יהושוע}}]] ולמה אמרו בשוכח? כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ח|א|משה לונץ=28|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=31|פולדא=12|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}}תמן תנינן: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|או תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{שוליים|א_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע ותפילה|מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: קרית שמע דבר תורה, ותפילה אינה דבר תורה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: קריאת שמע זמנה קבוע, ותפילה אין זמנה קבוע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קריאת שמע אינה צריכה כוונה, ותפילה צריכה כוונה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשתי לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ואפילו תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} קרית שמע אינה צריכה כוונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} שלשה פסוקים הראשונים צריכין כוונה? מן גו דאינון צבחר {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך שהם מעט}} מיכוון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}}: כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה, אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמרה על גרמיה, {{ירו&quot;מ-ביאור|על עצמו}} כגון אנו {{שוליים|א_לה}}שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה, אפילו לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כדעתיה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשיטתו}} דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_לו}}ולואי שיתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחאי}} כדעתיה, ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אילו היתי עומד בהר סיני בשעת מתן תורה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פה מיוחד לדברי תורה|הוינא מתבעי קומי רחמנא, דיתברי לבר נשא תרין פומין]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|הייתי מבקש מהקדוש ברוך הוא שיברא לאדם שני פיות}} חד דהוי לעי באוריתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחד שיעסוק בתורה}} וחד דעבד ליה כל צורכיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואחד לכל צרכיו האחרים}} חזר ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: ומה אין חד הוא, לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומה כשהוא אחד אין העולם מתקיים מפני הרכילות ולשון הרע שלו}} אילו הוו תרין, על אחת כמה וכמה! אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: אתיא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן עקביא}}, דתני: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן עקביא}} אומר: כשם שמפסיקין לקריאת שמע, כך מפסיקין לתפילה, ולתפילין, ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ללמוד על מנת לעשות|הלמד על מנת לעשות]], ולא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא. ואמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלמד שלא לעשות, נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, &lt;span id=&quot;דף_ח_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|4:23}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ח|ב|משה לונץ=29|שדה יהושע=|קנייבסקי=23|סירלאו=32|פולדא=12|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=23|זהב הארץ=31|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה}} זה שינון {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקריאת שמע}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וזה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} שינון, ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן: הקורא מכאן ואילך {{שוליים|א_לז}}לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, חביבה מדברי תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לרבי שמעון בן יוחאי}} היא היא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם חשובים במידה שווה}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, על ידי שהיה תדיר בדברי תורה - לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא מרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: לא תנינן, אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, כמשנה היא. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רשב&quot;י לא הפסיק מלימודו אפילו לקריאת שמע|{{ירו&quot;מ-הדגשה|שעסק במשנה לא צריך להפסיק}}]]. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} כדעתיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: העוסק במקרא מידה ואינה מידה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם שוים וקריאת שמע בזמנה חביבה מהם}} &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ג}}{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים}}: בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמדו, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;בשכבך ובקומך&quot; ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_לח}}כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;בשבתך בביתך ובלכתך בדרך&quot;. אם כן, למה נאמר &quot;בשכבך ובקומך&quot;? אלא בשעה שבני אדם שוכבין, ובשעה שבני אדם עומדים.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; הא {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דבה}} מקיימים {{ירו&quot;מ-ביאור|מסבירים}} תרין קריין. {{ירו&quot;מ-ביאור|את שני הפסוקים גם את שלהם וגם את של בית שמאי}} מה מקיימין {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דבש}} &quot;בשבתך בביתך ובלכתך בדרך&quot;? &quot;בשבתך בביתך&quot;, פרט לעוסקים במצות; &quot;ובלכתך בדרך&quot; {{שוליים|א_לט}}פרט לחתן. ותני: מעשה ב{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}, שהיו שרויין במקום אחד. והוה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} מוטה, ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} זקוף. הגיע זמן קריאת שמע, נזקף {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} והטה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל למה הדבר דומה}}? אומר לאחד מן השוק: מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאה}} לך זקנך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהוא}} מגודל. והוא אומר: יהיה כנגד המשחיתים. {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך ואגלחנו}} אני שהייתי מוטה, נזקפתי. ואתה שהיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} זקוף, הטית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}. אמר לו: אתה נזקפת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}. ואני הטיתי כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. דבר אחר: שלא יראוני התלמידים ויעשו הלכה קבע כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|8:32}} &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ד}} אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו: כד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י היית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לחוב בעצמך, שעברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; חברייא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים כדברי תורה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}: ([[שיר השירים ז י]]) &quot;חכך כיין הטוב&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים יותר מדברי תורה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שיר השירים א ב]]) &quot;כי טובים דודיך מיין&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר כהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בן פזי}}&quot; תדע לך [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חביבים דברי סופרים מדברי תורה|שחביבים דברי סופרים מדברי תורה]], שהרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}, אלו לא קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע}}, לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} נתחייב מיתה, על שם: ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: דברי תורה, יש בהן איסור ויש בהן היתר. יש בהן קולין ויש בהן חומרים. אבל דברי סופרים כולן חמורין הן. תדע לך שהוא כן, דתנינן תמן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי זקן ממרא}} האומר &quot;אין תפילין&quot;, לעבור על דברי תורה, פטור; {{שוליים|א_מ}}&quot;חמש טוטפות&quot; להוסיף על דברי סופרים, חייב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניה בריה דרב אדא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחום בי רבי חייא}}: חמורים דברי זקנים מדברי נביאים, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ט|א|משה לונץ=31|שדה יהושע=|קנייבסקי=25|סירלאו=33|פולדא=13|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=24|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דכתיב: ([[מיכה ב ו]]) &quot;אל תטיפו יטיפון, לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות.&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים לא להטיף לישראל, כי אינם רוצים לשמוע}} וכתיב: ([[מיכה ב יא]]) &quot;אטיף לך ליין ולשכר&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא מצווה לחכמים שיטיפו לישראל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נביא צריך מופת, אך חכם אינו צריך|נביא וזקן למי הן דומין]]? למלך ששולח ב' פלמטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|שרים}} שלו למדינה. על אחד מהן כתב: אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין {{ירו&quot;מ-ביאור|כתב הרשאה}} שלי, אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב: אף על פי
שאינו מראה לכם חותם שלי, האמינוהו בלא חותם ובלא סמנטירין. כך בנביא כתיב: ([[דברים יג ב|דברים ראה יג ב]]) &quot;ונתן אליך אות או מופת&quot;; ברם הכא: ([[דברים יז יא|דברים שופטים יז יא]]) &quot;על פי התורה אשר יורוך&quot;. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתימר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהלכה כבית הלל}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יצאה בת קול שהלכה כבית הלל|משיצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} בת קול]], אבל עד שלא יצאת בת קול, כל הרוצה להחמיר על עצמו, לנהוג כחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} וכחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}, על זה נאמר: ([[קהלת ב יד]]) &quot;הכסיל בחושך הולך&quot; כקולי אילו ואילו, נקרא רשע. אלא אי כקולי דדין וכחומרי דדין, אי כקולי דדין וכחומרי דדין. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתימר}} עד שלא יצאת בת קול, אבל משיצאת בת קול, לעולם הלכה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. וכל העובר על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}, חייב מיתה. תני: יצאת בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים, אבל הלכה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. איכן יצאה בת קול? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ביבי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ביבנה יצאה בת קול.
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ה}} {{שוליים|א_מא}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר; לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום, אינו רשאי לחתום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יהושע א ח]]) &quot;והגית בו יומם ולילה&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מספר הברכות בקריאת שמע|שתהא הגיות היום והלילה שוין]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שבלילה לא אומרים פרשת ציצית הוסיפו ברכה אחרי קריאת שמע}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר אבין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[תהילים קיט קסד]]) &quot;שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכן תיקנו שלוש ברכות בבקר וארבע בערב אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: כל המקיים שבע ביום הללתיך, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשווה הגיות יום ללילה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עשרת הדברות בקריאת שמע|מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום]]? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו&quot; ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) &quot;לא יהיה לך אלהים אחרים על פני&quot; ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;ה' אחד&quot; ([[שמות כ ו|שמות יתרו כ ו]]) &quot;לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא&quot; ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) &quot;ואהבת את ה' אלהיך&quot; מאן דרחים מלכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שאוהב את המלך}} לא משתבע בשמיה ומשקר. ([[שמות כ ז|שמות יתרו כ ז]]) &quot;זכור את יום השבת לקדשו&quot; ([[במדבר טו מ|במדבר שלח טו מ]]) &quot;למען תזכרו&quot; {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: זו מצות שבת, שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה, דכתיב: ([[נחמיה ט יד]]) &quot;ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להם ביד משה עבדיך&quot;}}. להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. ([[שמות כ יא|שמות יתרו כ יא]]) &quot;כבד את אביך ואת אמך&quot; ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) &quot;למען ירבו ימיכם וימי בניכם&quot; ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) &quot;לא תרצח&quot; ([[דברים יא יז|דברים עקב יא יז]]) &quot;ואבדתם מהרה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מאן דקטיל מתקטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצח סופו שירצח}} ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) &quot;לא תנאף&quot; ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) &quot;לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: ליבא ועינא, תרין סרסורין דחטאה, {{ירו&quot;מ-ביאור|לב ועניים שני סרסורים לעבירה}} דכתיב&quot; ([[משלי כג כו]]) &quot;תנה &lt;span id=&quot;דף_ט_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:40}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ט|ב|משה לונץ=32|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=33|פולדא=14|תולדות יצחק=53|שמחת תורה=25|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בני לבך לי, ועיניך דרכי תצרנה&quot;. אמר הקדוש ברוך הוא: אי יהבת לי {{ירו&quot;מ-ביאור|אם תתן לי}} לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) &quot;לא תגנוב&quot; ([[דברים יא יד|דברים עקב יא יד]]) &quot;ואספת דגנך&quot; ולא דגנו של חבירך. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) &quot;לא תענה ברעך עד שקר&quot; ([[במדבר טו מא|במדבר שלח טו מא]]) &quot;אני ה' אלהיכם&quot; וכתיב ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot; מהו אמת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}}: שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: אמר הקדוש ברוך הוא: אם העדת לחבירך עדות שקר, מעלה אני עליך כאלו העדת עלי, שלא בראתי שמים וארץ. ([[שמות כ יד|שמות יתרו כ יד]]) &quot;לא תחמוד בית רעך&quot; ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך&quot; ביתך ולא בית חבירך. תמן ({{ירו&quot;מ-הדגשה|מסכת תמיד פרק ה}}) תנינן: אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת! והן בירכו. מה בירכו? {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנא}} אמר בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}}: {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אהבה רבה}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|זו ברכת תורה }}וקראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מזה שקראו עשרת הדיברות והפסיקו בין הברכה לקריאת שמע}} זאת אומרת, שאין הברכות מעכבות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: אין מן הדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מזה אתה רוצה להוכיח}} לית את שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|מינא}} כלום, {{ירו&quot;מ-ביאור|אין מכאן ראיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין זה נחשב הפסקה}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} תרוויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום, ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענות המינין, שלא יהו אומרים&quot; אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בר זבודא}}: בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? שלא להטריח את הצבור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה היו צריכים לקרא פרשת בלק}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} אמר: מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו בשמע ישראל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אמר: מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יציאת מצרים דכתיב: &quot;אל מוציאם ממצרים&quot; מלכות דכתיב: &quot;וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו}}&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מפני שכתובה בתורה ובנביאים {{ירו&quot;מ-ביאור|במיכה כתוב עמי זכור מה יעץ וכ&quot;ו}} ובכתובים {{ירו&quot;מ-ביאור|בנחמיה כתוב וישכור את בלעם וכ&quot;ו:}} {{שוליים|א_מב}}אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת, והן בירכו. מה בירכו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|א_מג}}  {{ירו&quot;מ-הדגשה|אהבה רבה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| זו ברכת התורה}}. והלא לא בירכו יוצר המאורות? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}}: עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות! ובשבת מוסיפין {{שוליים|א_מד}}ברכה אחת למשמר היוצא. מהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ברכה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}}: זו היא: השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|א_מה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות התורה|השכים לשנות קודם קריאת שמע, צריך לברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכות התורה}}]] לאחר קריאת שמע, אין צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: {{שוליים|א_מו}}והוא ששנה על אתר. {{ירו&quot;מ-ביאור| שלמד תורה מיד}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} אמר: נראים הדברים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעל}} מדרש צריך לברך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם על פסוקי התורה אבל על}} הלכות אין צריך לברך. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הלכות צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אשי}}: {{ב|נהגין הוינן יתבין קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} |רגילים היינו לשבת לפני רב}} {{שוליים|א_מז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|נהגין הוינן יתבין קומי רב }}ובין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הלכות, זקיקינן למיברכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הצריך אותנו לברך}} תני: הקורא עם אנשי מעמד לא יצא, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_י_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|י|א|משה לונץ=33|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=34|פולדא=14|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=27|זהב הארץ=32|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כי מאחרים היו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: ביומי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוינן נפקין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו יוצאים}} לתעניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיו מאריכין בבקשות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וקרוי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקרינן}} שמע בתר תלת שעין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר שלוש שעות}} ולא הוה ממחי בידן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} נפקין לתעניתא. אתו ציבורא {{ירו&quot;מ-הוסר|ומקרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומקרו}} שמע בתר תלת שעין. בעא {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} מחויי בידן {{ירו&quot;מ-ביאור|למחות בהם}}. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: והלא כבר קראו אותה בעונתה! כלום קורין אותה {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו}}, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה? אמר לו: מפני ההדיוטות, שלא יהו אומרים: בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן: ברכות ראש השנה ויום הכיפורים, וברכות תענית ציבור. מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא, אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם: המברך על המצו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ת ועל הפירות, וברכת הזימון, וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}}: מן מה דתני: המאריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקום שאמרו שלא להאריך}} הרי זה מגונה, והמקצר {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקום שקבעו לקצר}} הרי זה משובח. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שיש עוד ברכות כאלה שצריך להאריך בהם, וכאלה שצריך לקצר בהם, מלבד אלו שנאמרו כאן}} הדא אמרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמה שנאמר אלו ברכות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} זה כלל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא יש עוד}}. תני: צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שמוסיפים בה תחינות}} הא בשש שהוא מוסיף, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתעניות}} אינו מאריך? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: שלא תאמר, הואיל והוא {{ירו&quot;מ-ביאור|ברכת גואל ישראל}} מעין י&quot;ח {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממנין הברכות שאומר בכל יום}}, לא יאריך בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא ישנה בה מהנוסח שאומר בכל יום}}. לפום כן {{ירו&quot;מ-ביאור|לפיכך}} צריך מימר: {{שוליים|א_מח}}צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל שאר השש שמוסיף ודאי שמאריך בהם}} {{שוליים|א_מט}}אלו ברכות ששוחין בהן: בראשונה תחילה וסוף, ובמודים תחילה וסוף. השוחה על כל ברכה וברכה, מלמדין אותו שלא ישחה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: כהן גדול, שוחה על סוף כל ברכה וברכה. המלך, ראש כל ברכה וברכה, וסוף כל ברכה וברכה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: המלך, משהוא כורע, אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח נד]]) &quot;ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה', את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת, קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו&quot;. אי זו כריעה ואי זו בריכה? {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}} הראה בריכה לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ונפסח ונתרפא. {{אמורא-ירו&quot;מ|לוי בר סיסי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קד קידה ונעשה צולע|הראה כריעה]] לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ונפסח ולא נתרפא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[מלכים א ח נד]]) &quot;וכפיו פרושות השמים&quot; אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי אייבו}}: כגון הדין נקדים {{ירו&quot;מ-ביאור| כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר. ויש אומרים ציור שלא זז}} היה עומד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בר אבינא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|להראות ש}}ככפים הללו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהן פרושות לשמים ואין בהן כלום כך כפיו ריקות}} שלא חטפו מבנין בית המקדש כלום. תנא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חלפתא בן שאול}}: {{שוליים|א_נ}}הכל שוחין עם שליח ציבור בהודאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}ובלבד ב&quot;מודים&quot; &lt;span id=&quot;דף_י_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:51}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|י|ב|משה לונץ=34|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=35|פולדא=15|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=33|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} סבר {{ירו&quot;מ-ביאור|המתין וי&quot;א נסמך}} לקרובה {{ירו&quot;מ-ביאור|לחזן}} כדי לשוח עמו {{שוליים|א_נא}}תחלה וסוף. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ ישראל}} חמתון גחנין ומלחשין. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה שהם כורעים ולוחשים}} אמר לון מהו דין לחישה? ולא שמיע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה הא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}ם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|בשם ר}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מיישא}} ו{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי סימאי}}, ואית דאמרין ליה חברייא בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי סימאי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, אדון כל הבריות אלוה התושבחות, צור עולמים חי העולם, יוצר בראשית מחיה מתים, שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו, וקרבתנו להודות לשמך. {{שוליים|א_נב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, שאנו חייבין להודות לשמך. תרננה שפתי כי אזמרה לך, ונפשי אשר {{ירו&quot;מ-הוסר|פדית באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פדיתה. ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר מינא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: הודייה ושבח לשמך. לך גדולה לך גבורה לך תפארת. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסמכנו מנפילתינו, ותזקפנו מכפיפתינו, כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים, ומלא רחמים ואין עוד מלבדך. {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}} אמר: לך כריעה, לך כפיפה, לך השתחויה, לך בריכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}:  ([[ישעיה מה כג]]) &quot;כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}}: ([[דברי הימים א כט יא]]) &quot;לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ, לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, והעושר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך, ומהללים לשם תפארתך&quot;. בכל לב ובכל נפש משתחוים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהלים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נג}}נהגין רבנן אמרין כולהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|נהגו חכמים לאמר ככל השיטות}} ואית דאמרי: או הדא או הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|וי&quot;א אחד מהם או זה או זה}} תני: ובלבד {{שוליים|א_נד}}שלא ישוח יותר מדאי. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד שלא יעשה כחרדון שגופו כורע והראש לא זז}} אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהלים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|חנן בר אבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|פליגא דחנן בר בא}} אמר לחברייא: {{ב|נימר לכון מילתא טבא דחמית ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דעביד, |אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב נהג לעשות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|נימר לכון מילתא טבא דחמית לרב עביד }}ואמריתה קמיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וקם ונשק על פומי. {{שוליים|א_נה}}&quot;ברוך אתה&quot; שוחה; בא להזכיר את השם, זוקף. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא אמרית טעמא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהלים קמו ח]]) &quot;ה' זוקף כפופים&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא, אלא ([[מלאכי ב ה]]) &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריך שיהיה כפוף בשם ולמה רב זקף}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבין}}: אלו הוה כתיב &quot;בשמי ניחת הוא&quot; יאות. לית כתיב אלא &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot;. קודם, עד שלא הזכיר את השם, כבר ניחת הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חמא בר חנינא}}: מעשה באחד ששחה יותר מדאי, והעבירו {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מעביר. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}}: לא היה מעבירו, אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} ג{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ער ביה. אלו ברכות שפותחין בהן &quot;בברוך&quot;? {{שוליים|א_נו}}כל הברכות פותחין בהן ב&quot;ברוך&quot;. ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה, כגון קריאת שמע ותפילה, אין פותחין בהן ב&quot;ברוך&quot;. התיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: הרי גאולה! {{ירו&quot;מ-ביאור|ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומרים בהגדה אחרי בצאת ישראל ממצרים, לפני ששותים כוס שניה. הרי היא סמוכה לברכת ההלל, ולמה היא פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלל, אם שמעה בבית הכנסת יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלא בהכרח שיאמרו הלל קדם, נמצא שפעמים שברכת גאלנו אינה סמוכה, לכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיב {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר בי רבי יוסה}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: והא סופה! {{ירו&quot;מ-ביאור|יהללוך יי אלהינו על כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל כלם ברנה יודו ויברכו, וישבחו ויפארו, וישוררו וירוממו ויעריצו, ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד. כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל. ברוך אתה יי מלך מהלל בתשבחות. שאומרים בהגדה בסופו של החלק השני של ההלל. הרי גאלנו היא הברכה החותמת את החלק הראשון של ההלל, ומפסיקים בסעודה, ואחר כך קראים חלק שני של ההלל, וחותמים ביהללוך. נמצא שהיא ברכה עצמאית על השירה, אם כך מדוע אינה פותחת בברוך}}? אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת גאלנו}} שתים הנה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שני חלקים לה}} אחת ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}בא ואחת {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:תוס ברכות יד א ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל.ogg|thumb|תוס_ברכות_יד_א_ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל ביאור שקשור לקטע הנלמד]]
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יא|א|משה לונץ=35|שדה יהושע=|קנייבסקי=32|סירלאו=35|פולדא=16|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=34|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לשעבר. {{ירו&quot;מ-ביאור|את ההלל חלקו לשנים. עד למעיינו מים שמדבר על גאולת מצרים, אומרים לפני הסעודה, ועליה החלק הראשון של הברכה, שאומר: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. את שאר ההלל שמדבר על הגאולה העתידית, אומרים אחרי הסעודה. ועליה תקנו את החלק השני של ברכת גאלנו שאומרים, כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל. ובסוף ההלל כולו, ברכת יהללוך. ולכן אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לחלק השני של ברכת אשר גאלנו.}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לפי תוס דף יד. הכונה שהיו מברכים על כל חלק בנפרד: על החלק הראשון ברכו לקרא, ועל החלק השני ברכו לגמור. והשאלה ששאלה הגמרא, והרי סופה — הכוונה לסוף ברכת גאלנו, והשאלה למה היא חותמת בברוך. והתשובה היא מפני שהיא ארוכה וכוללת שבח על יציאת מצרים שהיתה בעבר, ובקשה על הגאולה העתידית, ולכן תקנו שגם תחתום בברכה. ויהללוך לא פותחת בברוך אף שהיא ארוכה, לפי שהיא ברכת השבח כמו נשמת כל חי}}. התיבון: הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת}} הבדלה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר המבדיל בין קדש לחול. הרי היא פותחת בברוך, אף שהיא סמוכה לבורא מאורי האש}} שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} היה מכנסן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא שלא תמיד מברך בורא מאורי האש לפניה, ולכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיבון: הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשמזמנים אומרים}} &quot;נברך&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחוזרים ואומרים &quot;ברוך אלקינו שאכלנו משלו&quot;, ומיד אחר כך מברכים ברכת הזן. נמצא שברכת הזן סמוכה לברכת הזימון, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, שאם היו שנים יושבים ואוכלים, שאינן אומרים &quot;נברך&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא פעמים שברכת הזן אינה סמוכה}}. הרי &quot;הזן את הכל&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|למאן דאמר ברכת הזימון עד הזן, משמע שמי שהפסיק לזימון, מברך איתם עד הזן, וחזר לאכול. וכשמסים אכילתו, מתחיל בברכת הארץ, מ&quot;נודה לך&quot;. ולמה ברכת נודה לך אינה פותחת בברוך}}? קשיא! הרי &quot;הטוב והמטיב&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא סמוכה, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה, נקבעה &quot;הטוב והמטיב&quot;. הטוב שלא הסריחו, והמטיב שניתנו לקבורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובתחילה הייתה ברכה עצמאית, ומאוחר יותר קבועה בברכת המזון}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים בגלל שהיא ברכה דרבנן עשו לה חיזוק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הא {{ירו&quot;מ-הוסר|קדושה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קידוש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היום! שנאמר אחרי ברכת היין, למה פותח בברוך}}? שנייא היא, שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, {{שוליים|א_נז}}שאינו אומר &quot;בורא פרי הגפן&quot;. והא סופה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של הברכה! שהרי בברכת היום, אומר:  &quot;ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו&quot; ואחר כך אומר: &quot;ברוך אתה ה’ מקדש השבת&quot;. נמצא שהחלק השני סמוך לראשון, ולמה פותח בברוך}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זה שתי ברכות, אלא ברכה אחת, ו}}טופס ברכות כך הוא. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נח}}מטבע קצר, פותח בהן ב&quot;ברוך&quot; ואינו חותם בהן ב&quot;ברוך&quot;. מטבע ארוך, פותח בהן ב&quot;ברוך&quot; וחותם ב&quot;ברוך&quot;. כל הברכות אחר חיתומיהן. {{שוליים|א_נט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין אומרים ברכה פסוק. התיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}} קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מכיון דתימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הברכות}} אחר חיתומיהן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך שאפילו אם טעה ואמר ברכה לא מתאימה, אם חתם נכון יצא. אז למה}} אין אומרין ברכה פסוק? {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה פסוק יותר גרוע מברכה לא נכונה}}. אמרין: {{ירו&quot;מ-הוסר|חכימי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חכים}} הדין טלייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אמרו חכם אותו נער}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא שטעה}}. דהוא סבר, מהו אחר חיתומיהן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון}} שאם היה עומד בשחרית  {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיה צריך לומר &quot;יוצר אור}}&quot;, ושכח והזכיר את של ערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר: &quot;מעריב ערבים}}&quot;, וחזר וחתם בשל שחרית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר: &quot;ברוך אתה ה’ יוצר המאורות}}&quot; יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן שאל, במה גרוע פסוק מברכה לא נכונה? ולא זו הכוונה}}, אלא כדאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך להזכיר ב}}כל הברכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפני  הברכה החותמת}} כעין חותמותיהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם לא יזכיר פסוק, כיוון שקשה למצא פסוק שמדבר בדיוק באותו עניין ויכול לטעות}}. ואילין דאמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ואלו שאומרים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכות ההפטרה: רחם על ציון כי היא בית חיינו, ולעלובת נפש תושיע ותשמח במהרה בימינו, ככתוב}} ([[ישעיהו יב ו]]) &quot;צהלי ורוני יושבת ציון, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גדול בקרבך קדוש ישראל&quot; וחותם &quot;ברוך אתה יהוה משמח ציון בבניה&quot;}} אין בו משום ברכה פסוק. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפני שאומר: &quot;ככתוב: כמו שאנו אומרים בברכת המזון &quot;ככתוב ואכלתה ושבעתה וברכתה&quot;}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וי&quot;א כיוון שכבר נהגו הכל לאמר כך}}. &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|א_ס}}מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר להן {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}}: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}}, שנאמר: ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;. &quot;ימי חייך&quot; הימים, &quot;כל ימי חייך&quot; הלילות. וחכמים אומרים: &quot;ימי חייך&quot; העולם הזה, &quot;כל ימי חייך&quot; העולם הבא, להביא את ימות המשיח.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אמר להן}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}}&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גילו של ראב&quot;ע|{{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אני כבן שבעים שנה}}]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אף על פי שנכנס{{ירו&quot;מ-הדגשה|תי}} לגדולה, האריך ימים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבגיל שש עשרה נתמנה לנשיא והגיעה לגיל שבעים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממה שאמר אף על פי שנכנסתי לגדולה הארכתי ימים}}, הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים. &lt;span id=&quot;דף_יא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יא|ב|משה לונץ=37|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=37|פולדא=16|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=30|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|בבל}} אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלילה}} לא יתחיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|פרשת}} ויאמר, ואם התחיל גומר. ורבנן {{ירו&quot;מ-הוסר|דהתם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דהכא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בארץ ישראל}} אמרין: מתחיל ואינו גומר. מתניתין פליגא על רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא}}: &quot;מזכירין יציאת מצרים בלילות&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולפי רבנן דהכא רק מתחיל, נמצא שלא מזכיר יציאת מצרים בלילות}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא אמרו פרשת ציצית, היו אומרים דברים שיש בהם הזכרת יציאת מצרים, כגון}}: מודים אנחנו לך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה’ אלוקינו}} שהוצאתנו ממצרים, ופדיתנו מבית עבדים, להודות לשמך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומיד מלכים הצלתנו, וקרעתה לנו הים, ועשיתה לנו ניסים וגבורות על הים, ושרנו לך שירה חדשה. כן תגאלינו מיד עריצים ומיד כל הקמים עלינו, ככתוב: &quot;כי פדה ה’ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו&quot; ברוך אתה ה’ גאל ישראל}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ולדעה שלא מזכירים יציאת מצרים בלילה, אין צריך לומר שהוצאתנו ממצרים שהיא הייתה ביום, אבל קריעת הים הייתה בלילה, והצלתנו מיד מלכים, היינו שהציל את אברהם מהמלכים, ואת יצחק ושרה מאבימלך, הכל היה בלילה, ולדעת הכל אומרים}}. מתניתא פליגא על רבנן דתמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_סא}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע ש}}כל פרשת ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר אחא}} נחית לתמן. חמיתון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותם}} מתחילין וגומרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכתחילה}}, ולא שמיע {{ירו&quot;מ-הדגשה|להו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|והם לא שמעו על המחלוקת}} דתמן אמרין: לא יתחיל ויאמר, ואם התחיל גומר, ורבנן דהכא אמרין: מתחיל ואינו גומר. בעון קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחייא ברבי זעירה}}: היך הוה אבוך נהוג עביד, כרבנן דהכא או כרבנן דהתם? {{ירו&quot;מ-ביאור|כיוון שרבי זעירה עלה מבבל לארץ ישראל, רצו לדעת האם המשיך לנהוג כבני בבל, או שינה ונהג כמנהג ארץ ישראל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} אמר: כרבנן דהכא. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: כרבנן דהתם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: מסתברא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מחמיר, ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ינון מחמרין, והוא עבד נהיג דכוותהון. תני: הקורא את שמע בבוקר, צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שהזכיר בפרשת ציצית}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: צריך להזכיר בה מלכות, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: מלכותו ואמונתו לעד קיימת}}. אחרים אומרים: צריך להזכיר בה קריעת ים סוף {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומכת בכורים}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: ואת בכוריהם הרגתה, ובכורך ישראל גאלתה, וים סוף להם בקעתה}}. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר: {{שוליים|א_סב}}צריך להזכיר את כולן, וצריך לומר צור ישראל וגואלו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר:  ⁤לא הזכיר תורה ⁤{{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכת הארץ שבברכת המזון}}, מחזירין אותו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קה מד]]) &quot;ויתן להם ארצות גוים&quot; מפני מה? &quot;בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא ברבי אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}: אם לא הזכיר ברית בארץ, או {{שוליים|א_סד}}שלא הזכיר {{ירו&quot;מ-הוסר|}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בבונה ירושלים}} מלכות בית דוד, מחזירין אותו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: אם {{שוליים|א_סה}}אמר &quot;מנחם ירושלים&quot; יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא אמר}}: {{ירו&quot;מ-הוסר| }}הקורא לאברהם אברם, עובר בעשה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} אמר: בעשה ולא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית יז ה|בראשית לך לך יז ה]]) &quot;ולא יקרא עוד את שמך אברם&quot; הרי בלא תעשה. &quot;והיה שמך אברהם&quot; הרי בעשה. התיבון: הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ט ז]]) &quot;אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם&quot; שנייא היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא, מאי דהוה מעיקרא}}. שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? הוא {{ירו&quot;מ-ביאור|רק אברהם}} נצטווה עליה. ודכוותה, הקורא לישראל יעקב, עובר בעשה? שני ניתוסף לו, הראשון לא נעקר ממנו. ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה? אילו, אבותן קראו אותן בשמן. אבל יצחק, הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר: ([[בראשית יז יט|בראשית לך לך יז יט]]) &quot;וקראת את שמו יצחק&quot;. {{ירו&quot;מ-הוסר|ד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבעה}} נקראו עד שלא נולדו ואלו הן: יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;וקראת את שמו יצחק&quot;. ישמעאל דכתיב: ([[בראשית טז יא|בראשית לך לך טז יא]]) &quot;וקראת את שמו ישמעאל&quot;. יאשיהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יג ב]]) &quot;הנה בן נולד לבית דוד יאשיה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} שמו&quot;. שלמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברי הימים א כב ט]]) &quot;כי שלמה יהיה שמו&quot;. עד כדון בצדיקים, אבל ברשעים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים נח ד]]) &quot;זורו רשעים מרחם&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא נקראו עד שנולדו}}. {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}} אומר: עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו כג ז]]) &quot;לכן הנה ימים באים נאם ה', לא יאמר עוד: חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון&quot;. אמרו לו: לא שיעקר יציאת מצרים, אלא מצרים מוסף על המלכיות. מלכיות עיקר ומצרים טפילה. וכן הוא אומר: ([[בראשית לה י|בראשית וישלח לה י]]) &quot;לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך&quot;. אמרו: לא שיעקר שם יעקב, אלא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפל. וכן הוא אומר: ([[ישעיהו מג יח]]) &quot;אל תזכרו ראשונות&quot; אילו המצרים; &quot;וקדמוניות אל תתבוננו&quot; אילו המלכיות; ([[ישעיהו מג יט]]) &quot;הנני עושה חדשה עתה תצמח&quot; זו של גוג. משלו משל: למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך, ופגע בו זאב, וניצל ממנו. התחיל מספר מעשה הזאב. ואחר כך פגע בו הארי, וניצל מידו. שכח מעשה הזאב, התחיל מספר מעשה הארי. ואחר כך פגע בו נחש וניצל מידו. שכח מעשה שניהם, והתחיל לספר מעשה הנחש. כך היו ישראל, הצרות האחרונות משכחות את הראשונות.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא ב}} {{סוף}} &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מאימתי&lt;/strong&gt;
{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|ראשון||שני}}</text>
      <sha1>ad9u35shooyr7zg7vhujk2jy4nrcr8o</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037702</id>
      <parentid>3037700</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T16:50:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3037702</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="131674" sha1="rvo1mikuv1mv2m47lxxtrs2umyezrhj" xml:space="preserve">{{ארגז חול}}
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|ראשון||שני}}
==פרק ראשון - מאמתי קורין==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|1:51}} &lt;/span&gt;
&lt;span id=&quot;דף_א_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
{{ב|QR|[[קובץ:איר ברכות פרק חמישיפרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|100px|כולל שיעורי שמע]]}} [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]][[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|א|א| משה לונץ=17|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|משה לונץ=|שדה יהושע=|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{מתני'|ברכות א א}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פתיחת המסכת|מא{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}מתי קורין]] את שמע בערבין? {{שוליים|א_א}}משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן, עד סוף האשמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רת הראשונה, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_ב}}עד חצות. {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|א_ג}}עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ד}}הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כל הנאכלים ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע בבית הכנסת|אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן]] תני {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור| (רבא) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי&quot;}}: משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת. ותני עלה: קרובים דבריהן להיות שוין.
===&lt;span id=&quot;דף_א_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:01}}&lt;/span&gt;===
{{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|א|ב|משה לונץ=18|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=25|פולדא=5|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=11|זהב הארץ=15|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתא חמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא וראה}} משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן {{ירו&quot;מ-הוסר|א}}יממא הוא, ועם כוכביא הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד בצאת הכוכבים}} משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר}} שעה ותרתי ליליא הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים}} ואת אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} קרובים דבריהן להיות שוין? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}פתר בא{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לין כופרניא דקיקי{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}א, {{ירו&quot;מ-ביאור|בכפרים קטנים}} דאורחיהון מסתלקא {{ירו&quot;מ-ביאור|שמסיימים מלאכתם}} עד דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|א}}יממא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שעדין יום}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפללים ערבית מוקדם ונכנסים לאכל מקדם}}, דצדי לון מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}קמי חיותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפחד החיות}} תני: {{שוליים|א_ו}}הקורא ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו, אלא כדי לעמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ד בתפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לה מתוך דבר של{{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתפילות באמצע תקנום}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ששלושת התפילות מוקמו בין שני קריאות שמע: קריאת שמע של שחרית, שמונה עשרה של שחרית, שמונה עשרה של מנחה,שמונה עשרה של ערבית, קריאת שמע של ערבית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועיקר קריאת שמע של ערב זה על המיטה. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ירמיה}}: {{שוליים|א_ז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ספק קרא שמע|ספק ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}רך על מזונו ספק לא ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}רך]] צריך לברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא דבר תורה}}, דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת&quot;. ספק התפלל ספק לא התפלל, אל יתפלל. ודלא כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_ח}}ולואי שיתפלל אדם כל היום כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לו, למה שאין תפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לה מפסדת. ספק קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע}} ספק לא קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהו}}? נשמענה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}}: הקורא ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. וק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לאו ספק הוא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי קודם לכן זה בין השמשות שהוא ספק מן הלילה ספק מן היום}}, ואת אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} צריך לקרות! הדא אמרה {{שוליים|א_ט}}ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: סימן לדבר משיצאו הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ד טו]]) &quot;ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים&quot;. וכתיב ([[נחמיה ד טז]]) &quot;והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה&quot;. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות וצאת הכוכבים|כמה כוכבים יצאו ויהא לילה]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר פפא}}: {{שוליים|א_י}}כוכב אחד וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י יום. שנים ספק לילה. שלשה וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י לילה. שנים ספק? והכתיב &quot;עד צאת הכוכבים&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והלא}} מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}עוט כוכבים שנים. קדמיא {{ירו&quot;מ-ביאור|הראשון}} לא מתחשב. בערב שבת, ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, מביא חטאת. במוצאי שבת, ראה כוכב אחד ועשה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ב|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=25|פולדא=6|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} מלאכה, מביא חטאת. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, פטור. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעי: אין {{ירו&quot;מ-ביאור|אם}} תימר שנים ספק, ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה. ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים. ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת, בשחרית וקצר כחצי גרוגרת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן, ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה, ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים. הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא. {{ירו&quot;מ-ביאור|באלו הכוכבים שאין דרכם להראות ביום}} ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל באלו שדרכם להראות ביום}} לא משערין בהון. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד שיראו שלושה כוכבי חוץ מכוכב נגה שנראה אף ביום}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב דרומנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודא בן פזי}}: כוכב אחד ודאי יום. שנים לילה. ולית ליה ספק? {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי לדעת כולם זמן בין השמשות הוא ספק מן היום ספק מן הלילה}}. אית ליה ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|בזמן ש}}בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כוכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|הראשון}} לכוכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|השני}}. תני: כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום. &lt;span id=&quot;דף_ב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ב|ב|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{שוליים|א_יא}}הכסיפו זהו בין השמשות. השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות תלוי בלבנה|הלבנה בתקופתה]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שזה באמצע החדש. שהלבנה שלמה ומתחילה במזרח ושוקעת במערב}} התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות. אמר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ג|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא:}} סוף גלגל חמה לשק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת, ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: התחיל גלגל חמה לשק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ע, אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו, חזקה ביום טבל. הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא. {{ירו&quot;מ-ביאור|דרך קיצור}} ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרך ראשית}} לא בדה. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בזה מדובר}} איזהו בין השמשות? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחומא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל}} לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי ח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דה של סייף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזמן שלוקח עד ש}}נחלקה הטיפה לכאן ולכאן, זהו בין השמשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל, {{ירו&quot;מ-ביאור|כתשע דקות}} דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} הוו יתבין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}}: לא מסתברא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}סוף חצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|זהו}} כהרף עין ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא?}} אמר ליה: אוף אנא סבר כן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} לא אמר כן, אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשתי לפני}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} כד תנינן תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכות זבים}}. {{שוליים|א_יב}}ראה אחת ביום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה ולקרבן. &lt;span id=&quot;דף_ג_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:30}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ג|ב|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=26|פולדא=7|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=15|זהב הארץ=18|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}מקצתהראיה מהיום ומקצתה למחר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או כולה מן היום או כולה מן הלילה}}. ודאי לטומאה וספק לקרבן. {{ירו&quot;מ-ביאור|הזב נטמא בלובן וכך דינו. אם ראה ראיה אחת, הרי הוא כבעל קרי וטובל וטהור בצאת הכוכבים. אם ראה שתי ראיות אפילו ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשנים, שיכול היה בין תחילת הראיה לסופה לטבול ולהסתפג. או שראה ראיה אחת שהתחלקה לשני ימים. או שני ראיות בשני ימים רצופים הרי הוא זב קטן וצריך לספור שבעה נקיים, וביום השביעי טובל במעיין ובערב הוא נטהר. ואם ראה שלוש ראיות ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשלוש, או אחת ארוכה כשנים ואחת קצרה, או אחת קצרה שהתחלקה לשני ימים ואחת יום קדם או יום אחרי, או שלוש ראיות בשלושה ימים רצופים — הרי הוא זב גדול, וסופר שבעה נקים וטובל, ובערב הוא טהור, ולמחרת מביא קרבן. שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. להתיר לו כניסה למקדש ואכילת קדשים.}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר יוסף}} בעא {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מאן תנא ראיה נחלקת לשנים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא, ד}}אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בין השמשות כהרף עין}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|לה}} : {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}קשתה על דעתך דאת אמר: {{ירו&quot;מ-ביאור|לשיטתך שאתה אומר}} כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כן איך יתכן שיתחייב קרבן על ספק? ואם בשראה ראיה כל בין השמשות של רבי נחמיה, אז לא רק לרבי יוסי בן חלפתא חייב קרבן, אלא לדעת כולם. שהרי ראה ראיה ארוכה כשלוש ראייות, שנמצא מתחילתה ועד סופה כשתי טבילות ושני סיפוגין, והרי זו נחשבת כשלוש ראייות, ומביא קרבן לדעת הכל. ו}}למה {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי יוחנן אמר שהבריתא רק כרבי יוסי}}? אמר ליה, {{ירו&quot;מ-הוסר|קשתיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשתיך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא קשיא. כי באמת בין השמשות לדעת רבי יוסי בן חלפתא הוא רגע אחד, בתוך בין השמשות של רבי נחמיה, אלא שאנו לא יודעים איזה הוא}}. לכשיבא אליהו ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}זהו בין השמשות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז יהיה חייב קרבן. אי כשיבא אליהו}}, מאן פליג? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי יחלוק על אליהו הנביא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני: שלושה כוכבים לילה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא חברהון דרבנן}} בעי: כמה דאת אמר בערבית, נראו שלשה כוכבים, אף על פי שהחמה נתונה באמצע {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובי}} הרקיע, לילה הוא. {{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר}} אף בשחרית כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק בזריחת החמה יהיה יום. ולמה קימא לן שהיום מתחיל בעלות השחר}}? {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}: כתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) &quot;השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה&quot; וכתיב ([[ויקרא כב ז|ויקרא אמור כב ז]]) &quot;ובא השמש וטהר&quot; מקיש יציאתו לביאתו. מה ביאתו משיתכסה מן הבריות. אף יציאתו לכשיתודע לבריות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא קיימא לן דמעלות השחר יום הוא}}? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ד|א|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=16|זהב הארץ=26|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: כתיב ([[בראשית מד ג|בראשית מקץ מד ג]]) &quot;הבוקר אור&quot; התורה קראה לאור בוקר. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) &quot;בבקר בבקר&quot; כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שאף עלות השחר מן היום}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית, נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין. ותני: באחד בתקופת ניסן, ובאחד בתקופת תשרי, היום והלילה שוין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}}: נלפינה {{ירו&quot;מ-ביאור|נלמד}} מדרך הארץ. שרי מלכא נפק, {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל המלך לצאת מהעיר}} אף על גב דלא נפק, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יצא}} אמרין דנפק. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך בערב. מיד שהשמש מתחילה לצאת מהעולם, אומרים שכבר לילה, אף שהשמש לא עברה את עובי הרקיעה}}. שרי עליל {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל המלך להיכנס לעיר}} . {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף גב ד}}לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} אמרי{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}ן דעל עד שעתה דייעול {{ירו&quot;מ-ביאור |אלא מיד בתחילת כניסתו לעובי הרקיע אומרים שנכנס}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|את עובי הרקיע לצאת לארץ}}. זהו שעומד ומתפלל {{שוליים|א_יג}}צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. חד אמר: כמלאכים. וחד אמר: ככהנים. {{ירו&quot;מ-ביאור|עקב בצד גודל}} מאן דאמר ככהנים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כ כג|שמות יתרו כ כג]])  &quot;לא תעלה במעלות על מזבחי&quot; שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב. ומאן דאמר כמלאכים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יחזקאל א ז]])  &quot;ורגליהם רגל ישרה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בר אנדריי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר סוטר}}: המלאכים אין להן קפיצין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפרקים}} ומה טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דניאל ז טז]]) &quot;קרבת על חד מן קמייא קיימיא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|קרב אלי אחד מן העומדים תמיד}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בברכת כהנים הציבור אומר פסוקים|זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת]], בברכה ראשונה צריך לומר: ([[תהילים קג כ]]) &quot;ברכו את ה' מלאכיו&quot; בשנייה ([[תהילים קג כא]]) &quot;ברכו את ה' כל צבאיו&quot; בשלישית ([[תהילים קג כב]]) &quot;ברכו ה' כל מעשיו&quot; במוסף &lt;span id=&quot;דף_ד_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:08}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ד|ב|משה לונץ=21|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=27|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בברכה הראשונה צריך לומר ([[תהילים קלד א]]) &quot;שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות&quot; בשנייה ([[תהילים קלד ב]]) &quot;שאו ידיכם {{ירו&quot;מ-הוסר|קודש&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קדש&quot;}} בשלישית ([[תהילים קלד ג]]) &quot;יברכך ה' מציון&quot; אם היו ארבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו ביום הכיפורים, ובתעניות}} חוזר תליתיאתא {{ירו&quot;מ-הוסר|בקדמיתא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כקדמיתא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|בתפילה מנחה כמו בשחרית}} ורביעתא {{ירו&quot;מ-הוסר|בתיניוותא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיניוותא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|בנעילה כמו במוסף}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין. משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב ([[בראשית יט טו|בראשית וירא יט טו]]) &quot;וכמו השחר עלה&quot; וגומר וכתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) &quot;השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה&quot; ומן סדום לצוער ארבעת מיל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי}} יותר הוון? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. ומניין {{ירו&quot;מ-הוסר|מאיילת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמאילת}} השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו לכתוב}} &quot;כמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|השחר עלה&quot;. ולמה כתב}} &quot;וכמו&quot; מילה מדמיא לחבירתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלמד שיש עוד זמן דומה לזה. דכמו שלמדנו שמשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין, הוא הדין מאילת השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: הדא איילתא דשחרא, מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא}} זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כן מה זה איילת השחר}} כמין תרין דקורנין דנהור, דסלקין מן מדינחא ומנהרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים}} דלמא {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}} הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: בי רבי, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גאולת ישראל קמעה קמעה|כך היא גאולתן של ישראל]]. בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[מיכה ז ח]]) &quot;כי אשב בחושך ה' אור לי&quot; כך בתחילה ([[אסתר ב כא]]) &quot;ומרדכי יושב בשער המלך&quot; ואחר כך ([[אסתר ו יא]]) &quot;ויקח המן את הלבוש ואת הסוס&quot; ואחר כך ([[אסתר ו יב]]) &quot;וישב מרדכי אל שער המלך&quot; ואחר כך ([[אסתר ח טו]]) &quot;ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות&quot;. ואחר כך ([[אסתר ח טז]]) &quot;ליהודים היתה אורה ושמחה&quot;. ואתיא ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר: משיאור המזרח עד הזריחה מהלך אדם ארבע מיל}}, כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}. דתני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה, אדם מהלך ארבעת מיל. נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) &quot;היושב על חוג הארץ&quot; וכתיב ([[איוב כב יד]]) &quot;וחוג שמים יתהלך&quot; וכתיב ([[משלי ח כז]]) &quot;בחוקו חוג על פני תהום&quot; חוג חוג לגזירה שוה. תני: עץ {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה בי רבי אלעאי}}: לא סוף דבר נופו, אלא אפילו כורתו. {{ירו&quot;מ-ביאור|גזעו}} וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים א ג]]) &quot;והיה כעץ שתול על פלגי מים&quot; תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גודלו של גן עדן, עץ חיים|עץ חיים, אחד מששים לגן]], הגן אחד מששים לעדן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית ב י|בראשית בראשית ב י]]) &quot;ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}תמצית כור, {{ירו&quot;מ-ביאור|ל' סאה}} תרקב {{ירו&quot;מ-ביאור|חצי סאה}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ה|א|משה לונץ=22|שדה יהושע=|קנייבסקי=14|סירלאו=28|פולדא=8|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר: מצרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמקובל שארכה}} מהלך ארבעים יום, וכוש מהלך {{ירו&quot;מ-הוסר|שבע}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שש}} שנים ועוד. ורבנן אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובי הרקיע}} כשני אבות הראשונים {{ירו&quot;מ-הדגשה|חמש מאות שנה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה, יצחק - 180 שנה, יעקב – 147 שנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|אשר נשבעתי לאבותכם לתת להם}} כימי השמים על הארץ&quot; וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה, כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית א ו|בראשית בראשית א ו]]) &quot;יהי רקיע בתוך המים&quot; יהי רקיע בתווך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי השמים נבראו ביום הראשון, ולמה נאמר ביום השני יהי רקיעה? אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לחים היו שמים ביום הראשון, ובשני קרשו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;אמר יהי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;יהי}} רקיע&quot; יחזק הרקיע, יקרש הרקיע, יגלד הרקיע, ימתח הרקיע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודה בן פזי}}: יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר ([[שמות לט ג|שמות פקודי לט ג]]) &quot;וירקעו את פחי הזהב&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר }}תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עובי הרקיע|עוביו של רקיע כשתי אצבעיים]]. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} פליגא. דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[איוב לז יח]]) &quot;תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק&quot; תרקיע, מלמד שהן עשויין כטס. {{ירו&quot;מ-ביאור|פח דק}} יכול שאינן בריאין? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} חזקים. יכול שהן נתרפין? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} כראי מוצק. בכל שעה ושעה נראין מוצקים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}, {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל, על ידי שהות {{ירו&quot;מ-ביאור|עם הזמן}} רפה. ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) &quot;וימתחם כאהל לשבת&quot; וכתיב &quot;חזקים&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים, על ידי שהות {{ירו&quot;מ-ביאור|עם הזמן}} הוא מעלה חלודה. ברם הכא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} &quot;כראי מוצק&quot; בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי עזריה}} אמר על הא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[בראשית ב א|בראשית בראשית ב א]]) &quot;ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלהים ביום השביעי&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכ&quot;ו}} &quot;ויברך אלהים את יום השביעי&quot; מה כתיב בתריה? ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) &quot;אלה תולדות השמים&quot; וכי מה ענין זה אצל זה? אלא יום נכנס ויום יוצא. שבת נכנס שבת יוצא. חודש נכנס חודש יוצא. שנה נכנס שנה יוצאה, וכתיב ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) &quot;אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו היום נעשו. תנן: מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כמה אשמורות ביום ובלילה|ארבע אשמורות ביום, וארבע אשמורות בלילה]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אורכם של עונה, עת ורגע|העונה, אחד מעשרים וארבעה לשעה]] העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ברכיה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} אמר: כדי לאומרו. ורבנן אמרין הרגע כהרף עין. תני {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} אומר: {{שוליים|א_יד}}שלש {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמרות הוי הלילה. מאי טעמא? דכתיב}} ([[שופטים ז יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ויבא גדעון וכ&quot;ו}} ראש האשמורת התיכונה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר ארבע משמרות הוי הלילה, דכתיב}} ([[תהילים קיט סב]]) &quot;חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך&quot; וכתיב ([[תהילים קיט קמח]]) &quot;קדמו עיני אשמורות&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}}: {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}. חד אמר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. וחרינה אמר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;חצות לילה&quot; ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot; מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} &quot;חצות לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אקום&quot; ו&quot;קדמו עיני אשמורות}}&quot;? פעמים &quot;חצות לילה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אקום}} ופעמים &quot;קדמו עיני אשמורות&quot; הא באי זה צד? בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים, חצות לילה. ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו. קדמו עיני אשמורות. מכל מקום {{שוליים|א_טו}}לא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה השחר בא ומוצא את דוד ישן}} הוא שדוד אמר: ([[תהילים נז ט]]) &quot;עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר&quot; &lt;span id=&quot;דף_ה_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:30}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ה|ב|משה לונץ=24שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=29|אהלי שם=|פנים מאירות=}} איתעיר יקרי מן קומי איקריה {{ירו&quot;מ-הוסר|דבריי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבוראי}}. איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה {{ירו&quot;מ-הוסר|דבריי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבוראי}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יקום כבודי לפני כבוד בוראי שכבודי אינו חשוב כלום בפני כבוד בוראי}} &quot;אעירה שחר&quot; אנא הוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אני הייתי}} מעורר שחרה, שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצרו מקטרגו ואומר לו: דוד, דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן, ואת אמר אעירה שחר? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דוד ביזה עצמו לכבוד המצוות|דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות]], ואת אמר ([[תהילים קיט סב]]) &quot;חצות לילה אקום&quot;? והוא אומר: ([[תהילים קיט סב]]) &quot;על משפטי צדקך&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שאספיק ללמוד משפטי ה}}’. ומה היה דוד עושה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי מנחם}}: היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו, ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומרים? ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}נור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד, והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו, והיה מנגן מאליו. הדא הוא דכתיב ([[מלכים ב ג טו]]) &quot;והיה כנגן המנגן&quot; כנגן במנגן אין כתב כאן, אלא כנגן המנגן. הכינור היה מנגן מאיליו. מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: סופה של שנייה וראשה של שלישית, הן מתכנות את הלילה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם אפשר להסביר כך}} מי כתיב {{ירו&quot;מ-הדגשה|האשמורות &quot;ה}}תיכונות&quot;? לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב אלא}} &quot;תיכונה&quot;. קדמיתא לא מתחשבא, דעד כדון ברייתא {{ירו&quot;מ-הוסר|עירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ערין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|האשמורת הראשונה לא נחשבת כיוון שעדיין אנשים ערים}} פיסקא וחכמים אומרים: עד חצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_טז}}הלכה כחכמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מפקד לחברייא {{ירו&quot;מ-ביאור|מצווה את התלמידים}}: אין בעיתון מתעסקא באוריתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אתם רוצים לעסוק בתורה בלילה ולהמשיך גם אחרי חצות}} אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין. מילתיה אמרה שהלכה כחכמים. מילתיה אמרה שא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מר דברים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמותר ללמוד תורה}} אחר אמת ויציב. {{ירו&quot;מ-ביאור|גם בלילה נהגו לאמר אמת ויציב}} תני: הקורא את שמע בבית הכנסת, בשחר, יצא ידי חובתו. בערב, לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב יוסף}}: מה טעם {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא תקנו לקרא בבית הכנסת בזמן}}? אמרו: אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ו|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע על המיטה להבריח מזיקין|בשביל להבריח את המזיקין]]. מילתיה אמרה {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך דבריו אפשר להבין}} שאין אמר דברים אחר אמת ויציב {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא מיד ישן}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}} אמר כן. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}, כד הוה נחית לעיבורה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה יורד לבית הוועד לעבר את השנה}} הוה מקבל {{ירו&quot;מ-ביאור|מתארח}} גבי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב גרוסה}}. והוה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מטמר ביני קופייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מסתתר בין השקים}} משמענא היך הוה קרי שמע. והוה {{שוליים|א_יז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לקרוא שמע שוב ושוב|קרי, וחזר וקרי]] עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהיה נרדם}} ומאי טעמא? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תחליפתא חמוי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים ד ה]]) &quot;רגזו ואל תחטאו, אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה&quot; מילתיה ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} פליגא. ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} קרי מזמורים בתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחרי קריאת שמע}}. והא תני?: אין אומר דברים {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}} אמת ויציב? פתר לה באמת ויציב של שחרית. ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר ירמיה}}: שלש תכיפות הן. {{שוליים|א_יח}}תכף לסמיכה שחיטה. {{שוליים|א_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תיכף לנטילת ידיים ברכה - במים ראשונים|תכף לנטילת ידים ברכה]]. תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ד|ויקרא ויקרא א ד-ה]]) &quot;וסמך ושחט&quot; תכף לנטילת ידים ברכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קלד ב]]) &quot;שאו ידיכם קדש וברכו את ה'&quot; {{שוליים|א_כ}}תכף לגאולה תפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים יט טו]]) &quot;יהיו לרצון אמרי פי {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגיון לפניך ה’ צורי וגואלי}}&quot; מה כתיב בתריה ([[תהילים כ ב]]) &quot;יענך ה' ביום צרה&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה, אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה, אין השטן מקטרג באותה סעודה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סמיכת גאולה לתפילה|וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה]], אין השטן מקטרג באותו היום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: אנא תכפית גאולה לתפילה, ואיתצדית באנגריא, מובליא הדס לפלטין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|נתפסתי לעבודת המלך להביא הדסים לארמון}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|אמרו ליה רבי]] רבו היא. {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר גדול הוא}} אית בני אינשי {{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}הבין פריטין מחכים פלטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אנשים שמשלמים כדי לראות את הארמון}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה? לאוהבו של מלך שבא והרתיק {{ירו&quot;מ-ביאור|דפק}} על פתחו של מלך. יצא {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג. {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתלק}} עוד הוא הפליג. פיסקא {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: עד שיעלה עמוד השחר. אתיא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} דתני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{שוליים|א_כא}}פעמים שאדם קורא את שמע, אחת לפני עמוד השחר, ואחת לאחר עמוד השחר, ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלרבי שמעון בן יוחאי עד עלות השחר נחשב לילה, ויוצא ידי חובת קריאת שמע של לילה מ}}הא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} בערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזמנה עד עלות השחר}}, אף בשחרית כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וגם לרבן גמליאל יכול לקרא קריאת שמע של שחרית מעלות השחר, כדעת רבי שמעון בן יוחאי}}? או יהא בה {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} רבי זעירא תנאי אחוי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב חייא בר אשיא}} וד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אבא בר חנה}}: {{שוליים|א_כב}}הקורא עם אנשי משמר לא &lt;span id=&quot;דף_ו_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:22}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ו|ב|משה לונץ=25|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=30|פולדא=10|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=19|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{סוף}} &lt;/div&gt;יצא, כי משכימין היו {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקראים בעלות השחר}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וזמנה משיכיר}} פיסקא: מעשה {{ירו&quot;מ-הוסר|שבאו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאו}} בניו {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות}}. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|חולק על חכמים ולמעשה נוהג כשיטתו}} והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא רבי שמעון בן יוחאי פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה}}. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאנו}} ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? דתני: סכין {{ירו&quot;מ-הוסר|אלוונתית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלונתית}} לחולה בשבת. אימתי? בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}}: מתיר היה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה, ובקשנו לעשות לו כן, ולא הניח לנו. ואמרנו לו רבי דבריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} מבטל בחייך? ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים, מחמיר אני על עצמי, דהא פליגי עלי חברי. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} דתנינן תמן: {{שוליים|א_כג}}השדרה והגולגולת מב' מתים. {{שוליים|א_כד}}רביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים.{{שוליים|א_כה}}אבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} מטמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|באהל}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|דכתיב על כל נפשות מת לא יבא}} וחכמים מטהרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שכתוב נפשת חסר וו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי, והניחוה באויר הכנסת בלוד. ונכנס תודרוס הרופא, ונכנסו כל הרופאים עמו. אמר תודרוס הרופא: אין כאן שדרה ממת אחד, ולא גולגולת ממת אחד. אמרו: הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין, נעמוד על המניין. התחילו מ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} וטיהר. אמרו לו: הואיל והיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מטמא וטיהרת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}, טהור. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} דתנינן תמן: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל הספחין מותרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ספיחי שישית שנכנסו לשביעית}}, חוץ מספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרוב|כרוב]] שאין כיוצא בהן בירקות שדה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שגודל מהר וקשה להבחין בין החדש לישן}} וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כו}}כל הספחין אסורין. {{ירו&quot;מ-ביאור|גזירה משום ספיחי כרוב}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}} עב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ד עובדא}} בשמיטתא חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} חד מלקט ספיחי שביעית. אמר ליה: ולית אסור, ולאו ספיחין אינון? {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} ליה: ולא את הוא שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מתיר? אמר ליה: ואין חבירי חולקין עלי? וקרי עלוי: ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; וכן הות ליה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להחמיר על עצמו ולהקל לאחרים|פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה]]? שנייא הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|בקריאת שמעה}} שהיא לשינון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לרבנן הקורא לאחר הזמן לא הפסיד כקורא בתורה}}. מעתה אף משיעלה עמוד השחר! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה אמר אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרא. משמע שאחר עמוד השחר אינם חייבים}}? ואית {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ז|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דבעי מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שרצו לתרץ}} תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה שראינו שרבי מאיר ורבי עקיבא בן יוסף ורבי שמעון בן יוחאי נהגו כחכמים, זה מפני ש}}היו יכולין לקיים דברי חכמים. ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים. אמר לון: עובדין עובדא {{ירו&quot;מ-הוסר|כוותיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כוותי}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תנהגו כשיטתי}} פיסקא: ולא זו בלבד {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות — מצותן עד שיעלה עמוד השחר}}. הקטר חלבים ואיברים {{שוליים|א_כז}}ואכילת פסחים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אנן תנינן אכילת פסחים, אית דלא תני {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שלא גרסו}} אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים, רבנן. ומאן דלא תנא אכילת פסחים, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? נאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקרבן פסח}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ח]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;כאן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;ואכלו את הבשר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזה}}&quot; ונאמר להלן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במכת בכורות}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ועברתי בארץ מצרים ב}}לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזה והכיתי כל בכור&quot; וגו}}' מה לילה שנאמר להלן חצות, אף כאן חצות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לית}} כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן אכילת פסחים
אפילו כרבנן. דתנינן: הפסח אחר חצות מטמא את הידים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שגזרו עליו חכמים טומאה כנותר, אפילו בדיעבד אסור לאכלו אחר חצות}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואילו כל מה שנשנה במשנתינו, הם דברים שלכתחילה צריך לעשותם קדם חצות, אבל בדיעבד אם עשה אחרי חצות יצא}}. פיסקא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הנאכלים ליום אחד — מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה}}. כל הנאכלין ליום אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} {{שוליים|א_כח}}קדשים קלים. {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון קרבן תודה ושלמי נזיר. ולא קדשי קדשים כגון חטאת ואשם שעליהם לא גזרו כיוון שהכהנים זריזים}} ואם כן למה אמרו חכמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד חצות? כדי להרחיק}}{{ירו&quot;מ-הוסר| וכו אם}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האדם מן העבירה. דאם אתה}} אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} &quot;עד שיעלה עמוד השחר&quot;, הוא סבור שלא עלה עמוד השחר, נמצא אוכל ומתחייב. מתוך שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} אומר לו &quot;עד חצות&quot;, אפילו הוא אוכל אחר חצות, אינו מתחייב.
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:10}} &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ב}} מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|{{ירו&quot;מ-הוסר|לכרתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לכרתי}}]], עד הנץ החמה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. {{שוליים|א_כט}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתין: {{ירו&quot;מ-ביאור| כך כוונת המשנה}} בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|חוליות}} תכלת שבה {{ירו&quot;מ-ביאור|בציצית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחוליות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללבן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבן}} שבה. &lt;span id=&quot;דף_ז_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:07}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ז|ב|משה לונץ=27|שדה יהושע=|קנייבסקי=21|סירלאו=31|פולדא=11|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ומה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה}} טעמון דרבנן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) &quot;וראיתם אותו&quot; מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|החוט}} הסמוך לו. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? &quot;וראיתם אותו&quot; כדי שיהא ניכר בין הצבועים. תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}: &quot;וראיתם אותה&quot; אין כתיב כאן אלא &quot;וראיתם אותו&quot;, מגיד שכל המקיים מצות ציצית, כאלו מקבל פני שכינה. מגיד [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תכלת דומה לים, והאם הוא כחול או ירוק|שהתכלת דומה לים]] והים דומה לעשבים, ועשבים דומין לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, והכסא דומה לספיר. דכתיב ([[יחזקאל י א]]) &quot;ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא&quot; אחרים אומרים: &quot;וראיתם אותו&quot; {{שוליים|א_ל}}כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}} אמר כהדא דאחרים. מה אנן קיימין? אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|מזהה אותו}} ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה. אלא כי אנן קיימין, {{שוליים|א_לא}}ברגיל ושאינו רגיל, כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא לעיתים רחוקות}} אית תניי תני: בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]]. ואית תניי תני: כדי שיהא רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}} בעי מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]], כמן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתן]]. ומן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו, כמן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת ללבן. אבל אמרו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכתחילה}} {{שוליים|א_לב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע אחרי הנץ, ותיקין|מצותה עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה, לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: ואנא אמרית טעמא. {{ירו&quot;מ-ביאור| אני מצאתי מה המקור}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים עב ה]]) &quot;ייראוך עם שמש&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|מר עוקבא}}: הוותיקין היו משכימים וקורין אותה, כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני: אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ואחרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} והיו עסוקים במצו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ת. והגיע עונת קרית שמע, והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכיוון שהיו עסוקים במצווה נפטרו}} וקריתי ושניתי, ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. &quot;עד הנץ החמה&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}}: כדי שתהא החמה מטפטפת {{ירו&quot;מ-ביאור|מנצנצת}} על ראשי ההרים. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד ג' שעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אידי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב המנונא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בשוכח. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}} אמר: תרין אמוראין, חד אמר בשוכח. אגיב ליה חבריה, וכי יש הלכה בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} כך הוא {{שוליים|א_לג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#זמן קריאת שמע עד שלוש שעות בדיעבד|הלכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כרבי יהושוע}}]] ולמה אמרו בשוכח? כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ח|א|משה לונץ=28|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=31|פולדא=12|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}}תמן תנינן: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|או תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{שוליים|א_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע ותפילה|מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: קרית שמע דבר תורה, ותפילה אינה דבר תורה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: קריאת שמע זמנה קבוע, ותפילה אין זמנה קבוע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קריאת שמע אינה צריכה כוונה, ותפילה צריכה כוונה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשתי לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ואפילו תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} קרית שמע אינה צריכה כוונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} שלשה פסוקים הראשונים צריכין כוונה? מן גו דאינון צבחר {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך שהם מעט}} מיכוון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}}: כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה, אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמרה על גרמיה, {{ירו&quot;מ-ביאור|על עצמו}} כגון אנו {{שוליים|א_לה}}שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה, אפילו לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כדעתיה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשיטתו}} דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_לו}}ולואי שיתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחאי}} כדעתיה, ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אילו היתי עומד בהר סיני בשעת מתן תורה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פה מיוחד לדברי תורה|הוינא מתבעי קומי רחמנא, דיתברי לבר נשא תרין פומין]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|הייתי מבקש מהקדוש ברוך הוא שיברא לאדם שני פיות}} חד דהוי לעי באוריתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחד שיעסוק בתורה}} וחד דעבד ליה כל צורכיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואחד לכל צרכיו האחרים}} חזר ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: ומה אין חד הוא, לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומה כשהוא אחד אין העולם מתקיים מפני הרכילות ולשון הרע שלו}} אילו הוו תרין, על אחת כמה וכמה! אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: אתיא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן עקביא}}, דתני: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן עקביא}} אומר: כשם שמפסיקין לקריאת שמע, כך מפסיקין לתפילה, ולתפילין, ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ללמוד על מנת לעשות|הלמד על מנת לעשות]], ולא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא. ואמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלמד שלא לעשות, נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, &lt;span id=&quot;דף_ח_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|4:23}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ח|ב|משה לונץ=29|שדה יהושע=|קנייבסקי=23|סירלאו=32|פולדא=12|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=23|זהב הארץ=31|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה}} זה שינון {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקריאת שמע}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וזה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} שינון, ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן: הקורא מכאן ואילך {{שוליים|א_לז}}לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, חביבה מדברי תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לרבי שמעון בן יוחאי}} היא היא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם חשובים במידה שווה}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, על ידי שהיה תדיר בדברי תורה - לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא מרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: לא תנינן, אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, כמשנה היא. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רשב&quot;י לא הפסיק מלימודו אפילו לקריאת שמע|{{ירו&quot;מ-הדגשה|שעסק במשנה לא צריך להפסיק}}]]. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} כדעתיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: העוסק במקרא מידה ואינה מידה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם שוים וקריאת שמע בזמנה חביבה מהם}} &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ג}}{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים}}: בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמדו, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;בשכבך ובקומך&quot; ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_לח}}כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;בשבתך בביתך ובלכתך בדרך&quot;. אם כן, למה נאמר &quot;בשכבך ובקומך&quot;? אלא בשעה שבני אדם שוכבין, ובשעה שבני אדם עומדים.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; הא {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דבה}} מקיימים {{ירו&quot;מ-ביאור|מסבירים}} תרין קריין. {{ירו&quot;מ-ביאור|את שני הפסוקים גם את שלהם וגם את של בית שמאי}} מה מקיימין {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דבש}} &quot;בשבתך בביתך ובלכתך בדרך&quot;? &quot;בשבתך בביתך&quot;, פרט לעוסקים במצות; &quot;ובלכתך בדרך&quot; {{שוליים|א_לט}}פרט לחתן. ותני: מעשה ב{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}, שהיו שרויין במקום אחד. והוה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} מוטה, ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} זקוף. הגיע זמן קריאת שמע, נזקף {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} והטה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל למה הדבר דומה}}? אומר לאחד מן השוק: מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאה}} לך זקנך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהוא}} מגודל. והוא אומר: יהיה כנגד המשחיתים. {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך ואגלחנו}} אני שהייתי מוטה, נזקפתי. ואתה שהיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} זקוף, הטית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}. אמר לו: אתה נזקפת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}. ואני הטיתי כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. דבר אחר: שלא יראוני התלמידים ויעשו הלכה קבע כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|8:32}} &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ד}} אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו: כד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י היית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לחוב בעצמך, שעברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; חברייא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים כדברי תורה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}: ([[שיר השירים ז י]]) &quot;חכך כיין הטוב&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים יותר מדברי תורה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שיר השירים א ב]]) &quot;כי טובים דודיך מיין&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר כהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בן פזי}}&quot; תדע לך [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חביבים דברי סופרים מדברי תורה|שחביבים דברי סופרים מדברי תורה]], שהרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}, אלו לא קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע}}, לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} נתחייב מיתה, על שם: ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: דברי תורה, יש בהן איסור ויש בהן היתר. יש בהן קולין ויש בהן חומרים. אבל דברי סופרים כולן חמורין הן. תדע לך שהוא כן, דתנינן תמן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי זקן ממרא}} האומר &quot;אין תפילין&quot;, לעבור על דברי תורה, פטור; {{שוליים|א_מ}}&quot;חמש טוטפות&quot; להוסיף על דברי סופרים, חייב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניה בריה דרב אדא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחום בי רבי חייא}}: חמורים דברי זקנים מדברי נביאים, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ט|א|משה לונץ=31|שדה יהושע=|קנייבסקי=25|סירלאו=33|פולדא=13|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=24|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דכתיב: ([[מיכה ב ו]]) &quot;אל תטיפו יטיפון, לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות.&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים לא להטיף לישראל, כי אינם רוצים לשמוע}} וכתיב: ([[מיכה ב יא]]) &quot;אטיף לך ליין ולשכר&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא מצווה לחכמים שיטיפו לישראל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נביא צריך מופת, אך חכם אינו צריך|נביא וזקן למי הן דומין]]? למלך ששולח ב' פלמטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|שרים}} שלו למדינה. על אחד מהן כתב: אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין {{ירו&quot;מ-ביאור|כתב הרשאה}} שלי, אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב: אף על פי
שאינו מראה לכם חותם שלי, האמינוהו בלא חותם ובלא סמנטירין. כך בנביא כתיב: ([[דברים יג ב|דברים ראה יג ב]]) &quot;ונתן אליך אות או מופת&quot;; ברם הכא: ([[דברים יז יא|דברים שופטים יז יא]]) &quot;על פי התורה אשר יורוך&quot;. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתימר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהלכה כבית הלל}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יצאה בת קול שהלכה כבית הלל|משיצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} בת קול]], אבל עד שלא יצאת בת קול, כל הרוצה להחמיר על עצמו, לנהוג כחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} וכחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}, על זה נאמר: ([[קהלת ב יד]]) &quot;הכסיל בחושך הולך&quot; כקולי אילו ואילו, נקרא רשע. אלא אי כקולי דדין וכחומרי דדין, אי כקולי דדין וכחומרי דדין. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתימר}} עד שלא יצאת בת קול, אבל משיצאת בת קול, לעולם הלכה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. וכל העובר על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}, חייב מיתה. תני: יצאת בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים, אבל הלכה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. איכן יצאה בת קול? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ביבי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ביבנה יצאה בת קול.
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ה}} {{שוליים|א_מא}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר; לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום, אינו רשאי לחתום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יהושע א ח]]) &quot;והגית בו יומם ולילה&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מספר הברכות בקריאת שמע|שתהא הגיות היום והלילה שוין]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שבלילה לא אומרים פרשת ציצית הוסיפו ברכה אחרי קריאת שמע}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר אבין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[תהילים קיט קסד]]) &quot;שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכן תיקנו שלוש ברכות בבקר וארבע בערב אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: כל המקיים שבע ביום הללתיך, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשווה הגיות יום ללילה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עשרת הדברות בקריאת שמע|מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום]]? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו&quot; ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) &quot;לא יהיה לך אלהים אחרים על פני&quot; ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;ה' אחד&quot; ([[שמות כ ו|שמות יתרו כ ו]]) &quot;לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא&quot; ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) &quot;ואהבת את ה' אלהיך&quot; מאן דרחים מלכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שאוהב את המלך}} לא משתבע בשמיה ומשקר. ([[שמות כ ז|שמות יתרו כ ז]]) &quot;זכור את יום השבת לקדשו&quot; ([[במדבר טו מ|במדבר שלח טו מ]]) &quot;למען תזכרו&quot; {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: זו מצות שבת, שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה, דכתיב: ([[נחמיה ט יד]]) &quot;ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להם ביד משה עבדיך&quot;}}. להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. ([[שמות כ יא|שמות יתרו כ יא]]) &quot;כבד את אביך ואת אמך&quot; ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) &quot;למען ירבו ימיכם וימי בניכם&quot; ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) &quot;לא תרצח&quot; ([[דברים יא יז|דברים עקב יא יז]]) &quot;ואבדתם מהרה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מאן דקטיל מתקטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצח סופו שירצח}} ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) &quot;לא תנאף&quot; ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) &quot;לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: ליבא ועינא, תרין סרסורין דחטאה, {{ירו&quot;מ-ביאור|לב ועניים שני סרסורים לעבירה}} דכתיב&quot; ([[משלי כג כו]]) &quot;תנה &lt;span id=&quot;דף_ט_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:40}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ט|ב|משה לונץ=32|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=33|פולדא=14|תולדות יצחק=53|שמחת תורה=25|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בני לבך לי, ועיניך דרכי תצרנה&quot;. אמר הקדוש ברוך הוא: אי יהבת לי {{ירו&quot;מ-ביאור|אם תתן לי}} לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) &quot;לא תגנוב&quot; ([[דברים יא יד|דברים עקב יא יד]]) &quot;ואספת דגנך&quot; ולא דגנו של חבירך. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) &quot;לא תענה ברעך עד שקר&quot; ([[במדבר טו מא|במדבר שלח טו מא]]) &quot;אני ה' אלהיכם&quot; וכתיב ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot; מהו אמת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}}: שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: אמר הקדוש ברוך הוא: אם העדת לחבירך עדות שקר, מעלה אני עליך כאלו העדת עלי, שלא בראתי שמים וארץ. ([[שמות כ יד|שמות יתרו כ יד]]) &quot;לא תחמוד בית רעך&quot; ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך&quot; ביתך ולא בית חבירך. תמן ({{ירו&quot;מ-הדגשה|מסכת תמיד פרק ה}}) תנינן: אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת! והן בירכו. מה בירכו? {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנא}} אמר בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}}: {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אהבה רבה}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|זו ברכת תורה }}וקראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מזה שקראו עשרת הדיברות והפסיקו בין הברכה לקריאת שמע}} זאת אומרת, שאין הברכות מעכבות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: אין מן הדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מזה אתה רוצה להוכיח}} לית את שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|מינא}} כלום, {{ירו&quot;מ-ביאור|אין מכאן ראיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין זה נחשב הפסקה}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} תרוויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום, ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענות המינין, שלא יהו אומרים&quot; אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בר זבודא}}: בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? שלא להטריח את הצבור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה היו צריכים לקרא פרשת בלק}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} אמר: מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו בשמע ישראל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אמר: מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יציאת מצרים דכתיב: &quot;אל מוציאם ממצרים&quot; מלכות דכתיב: &quot;וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו}}&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מפני שכתובה בתורה ובנביאים {{ירו&quot;מ-ביאור|במיכה כתוב עמי זכור מה יעץ וכ&quot;ו}} ובכתובים {{ירו&quot;מ-ביאור|בנחמיה כתוב וישכור את בלעם וכ&quot;ו:}} {{שוליים|א_מב}}אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת, והן בירכו. מה בירכו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|א_מג}}  {{ירו&quot;מ-הדגשה|אהבה רבה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| זו ברכת התורה}}. והלא לא בירכו יוצר המאורות? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}}: עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות! ובשבת מוסיפין {{שוליים|א_מד}}ברכה אחת למשמר היוצא. מהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ברכה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}}: זו היא: השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|א_מה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות התורה|השכים לשנות קודם קריאת שמע, צריך לברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכות התורה}}]] לאחר קריאת שמע, אין צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: {{שוליים|א_מו}}והוא ששנה על אתר. {{ירו&quot;מ-ביאור| שלמד תורה מיד}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} אמר: נראים הדברים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעל}} מדרש צריך לברך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם על פסוקי התורה אבל על}} הלכות אין צריך לברך. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הלכות צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אשי}}: {{ב|נהגין הוינן יתבין קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} |רגילים היינו לשבת לפני רב}} {{שוליים|א_מז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|נהגין הוינן יתבין קומי רב }}ובין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הלכות, זקיקינן למיברכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הצריך אותנו לברך}} תני: הקורא עם אנשי מעמד לא יצא, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_י_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|י|א|משה לונץ=33|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=34|פולדא=14|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=27|זהב הארץ=32|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כי מאחרים היו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: ביומי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוינן נפקין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו יוצאים}} לתעניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיו מאריכין בבקשות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וקרוי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקרינן}} שמע בתר תלת שעין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר שלוש שעות}} ולא הוה ממחי בידן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} נפקין לתעניתא. אתו ציבורא {{ירו&quot;מ-הוסר|ומקרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומקרו}} שמע בתר תלת שעין. בעא {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} מחויי בידן {{ירו&quot;מ-ביאור|למחות בהם}}. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: והלא כבר קראו אותה בעונתה! כלום קורין אותה {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו}}, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה? אמר לו: מפני ההדיוטות, שלא יהו אומרים: בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן: ברכות ראש השנה ויום הכיפורים, וברכות תענית ציבור. מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא, אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם: המברך על המצו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ת ועל הפירות, וברכת הזימון, וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}}: מן מה דתני: המאריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקום שאמרו שלא להאריך}} הרי זה מגונה, והמקצר {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקום שקבעו לקצר}} הרי זה משובח. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שיש עוד ברכות כאלה שצריך להאריך בהם, וכאלה שצריך לקצר בהם, מלבד אלו שנאמרו כאן}} הדא אמרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמה שנאמר אלו ברכות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} זה כלל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא יש עוד}}. תני: צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שמוסיפים בה תחינות}} הא בשש שהוא מוסיף, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתעניות}} אינו מאריך? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: שלא תאמר, הואיל והוא {{ירו&quot;מ-ביאור|ברכת גואל ישראל}} מעין י&quot;ח {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממנין הברכות שאומר בכל יום}}, לא יאריך בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא ישנה בה מהנוסח שאומר בכל יום}}. לפום כן {{ירו&quot;מ-ביאור|לפיכך}} צריך מימר: {{שוליים|א_מח}}צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל שאר השש שמוסיף ודאי שמאריך בהם}} {{שוליים|א_מט}}אלו ברכות ששוחין בהן: בראשונה תחילה וסוף, ובמודים תחילה וסוף. השוחה על כל ברכה וברכה, מלמדין אותו שלא ישחה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: כהן גדול, שוחה על סוף כל ברכה וברכה. המלך, ראש כל ברכה וברכה, וסוף כל ברכה וברכה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: המלך, משהוא כורע, אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח נד]]) &quot;ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה', את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת, קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו&quot;. אי זו כריעה ואי זו בריכה? {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}} הראה בריכה לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ונפסח ונתרפא. {{אמורא-ירו&quot;מ|לוי בר סיסי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קד קידה ונעשה צולע|הראה כריעה]] לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ונפסח ולא נתרפא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[מלכים א ח נד]]) &quot;וכפיו פרושות השמים&quot; אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי אייבו}}: כגון הדין נקדים {{ירו&quot;מ-ביאור| כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר. ויש אומרים ציור שלא זז}} היה עומד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בר אבינא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|להראות ש}}ככפים הללו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהן פרושות לשמים ואין בהן כלום כך כפיו ריקות}} שלא חטפו מבנין בית המקדש כלום. תנא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חלפתא בן שאול}}: {{שוליים|א_נ}}הכל שוחין עם שליח ציבור בהודאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}ובלבד ב&quot;מודים&quot; &lt;span id=&quot;דף_י_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:51}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|י|ב|משה לונץ=34|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=35|פולדא=15|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=33|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} סבר {{ירו&quot;מ-ביאור|המתין וי&quot;א נסמך}} לקרובה {{ירו&quot;מ-ביאור|לחזן}} כדי לשוח עמו {{שוליים|א_נא}}תחלה וסוף. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ ישראל}} חמתון גחנין ומלחשין. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה שהם כורעים ולוחשים}} אמר לון מהו דין לחישה? ולא שמיע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה הא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}ם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|בשם ר}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מיישא}} ו{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי סימאי}}, ואית דאמרין ליה חברייא בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי סימאי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, אדון כל הבריות אלוה התושבחות, צור עולמים חי העולם, יוצר בראשית מחיה מתים, שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו, וקרבתנו להודות לשמך. {{שוליים|א_נב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, שאנו חייבין להודות לשמך. תרננה שפתי כי אזמרה לך, ונפשי אשר {{ירו&quot;מ-הוסר|פדית באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פדיתה. ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר מינא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: הודייה ושבח לשמך. לך גדולה לך גבורה לך תפארת. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסמכנו מנפילתינו, ותזקפנו מכפיפתינו, כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים, ומלא רחמים ואין עוד מלבדך. {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}} אמר: לך כריעה, לך כפיפה, לך השתחויה, לך בריכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}:  ([[ישעיה מה כג]]) &quot;כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}}: ([[דברי הימים א כט יא]]) &quot;לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ, לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, והעושר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך, ומהללים לשם תפארתך&quot;. בכל לב ובכל נפש משתחוים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהלים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נג}}נהגין רבנן אמרין כולהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|נהגו חכמים לאמר ככל השיטות}} ואית דאמרי: או הדא או הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|וי&quot;א אחד מהם או זה או זה}} תני: ובלבד {{שוליים|א_נד}}שלא ישוח יותר מדאי. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד שלא יעשה כחרדון שגופו כורע והראש לא זז}} אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהלים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|חנן בר אבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|פליגא דחנן בר בא}} אמר לחברייא:נימר לכון מילתא טבא דחמית ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דעביד, {{ירו&quot;מ-ביאור|אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב נהג לעשות}}ואמריתה קמיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וקם ונשק על פומי. {{שוליים|א_נה}}&quot;ברוך אתה&quot; שוחה; בא להזכיר את השם, זוקף. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא אמרית טעמא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהלים קמו ח]]) &quot;ה' זוקף כפופים&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא, אלא ([[מלאכי ב ה]]) &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריך שיהיה כפוף בשם ולמה רב זקף}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבין}}: אלו הוה כתיב &quot;בשמי ניחת הוא&quot; יאות. לית כתיב אלא &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot;. קודם, עד שלא הזכיר את השם, כבר ניחת הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חמא בר חנינא}}: מעשה באחד ששחה יותר מדאי, והעבירו {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מעביר. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}}: לא היה מעבירו, אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} ג{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ער ביה. אלו ברכות שפותחין בהן &quot;בברוך&quot;? {{שוליים|א_נו}}כל הברכות פותחין בהן ב&quot;ברוך&quot;. ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה, כגון קריאת שמע ותפילה, אין פותחין בהן ב&quot;ברוך&quot;. התיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: הרי גאולה! {{ירו&quot;מ-ביאור|ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומרים בהגדה אחרי בצאת ישראל ממצרים, לפני ששותים כוס שניה. הרי היא סמוכה לברכת ההלל, ולמה היא פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלל, אם שמעה בבית הכנסת יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלא בהכרח שיאמרו הלל קדם, נמצא שפעמים שברכת גאלנו אינה סמוכה, לכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיב {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר בי רבי יוסה}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: והא סופה! {{ירו&quot;מ-ביאור|יהללוך יי אלהינו על כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל כלם ברנה יודו ויברכו, וישבחו ויפארו, וישוררו וירוממו ויעריצו, ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד. כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל. ברוך אתה יי מלך מהלל בתשבחות. שאומרים בהגדה בסופו של החלק השני של ההלל. הרי גאלנו היא הברכה החותמת את החלק הראשון של ההלל, ומפסיקים בסעודה, ואחר כך קראים חלק שני של ההלל, וחותמים ביהללוך. נמצא שהיא ברכה עצמאית על השירה, אם כך מדוע אינה פותחת בברוך}}? אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת גאלנו}} שתים הנה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שני חלקים לה}} אחת ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}בא ואחת {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:תוס ברכות יד א ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל.ogg|thumb|תוס_ברכות_יד_א_ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל ביאור שקשור לקטע הנלמד]]
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יא|א|משה לונץ=35|שדה יהושע=|קנייבסקי=32|סירלאו=35|פולדא=16|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=34|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לשעבר. {{ירו&quot;מ-ביאור|את ההלל חלקו לשנים. עד למעיינו מים שמדבר על גאולת מצרים, אומרים לפני הסעודה, ועליה החלק הראשון של הברכה, שאומר: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. את שאר ההלל שמדבר על הגאולה העתידית, אומרים אחרי הסעודה. ועליה תקנו את החלק השני של ברכת גאלנו שאומרים, כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל. ובסוף ההלל כולו, ברכת יהללוך. ולכן אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לחלק השני של ברכת אשר גאלנו.}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לפי תוס דף יד. הכונה שהיו מברכים על כל חלק בנפרד: על החלק הראשון ברכו לקרא, ועל החלק השני ברכו לגמור. והשאלה ששאלה הגמרא, והרי סופה — הכוונה לסוף ברכת גאלנו, והשאלה למה היא חותמת בברוך. והתשובה היא מפני שהיא ארוכה וכוללת שבח על יציאת מצרים שהיתה בעבר, ובקשה על הגאולה העתידית, ולכן תקנו שגם תחתום בברכה. ויהללוך לא פותחת בברוך אף שהיא ארוכה, לפי שהיא ברכת השבח כמו נשמת כל חי}}. התיבון: הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת}} הבדלה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר המבדיל בין קדש לחול. הרי היא פותחת בברוך, אף שהיא סמוכה לבורא מאורי האש}} שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} היה מכנסן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא שלא תמיד מברך בורא מאורי האש לפניה, ולכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיבון: הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשמזמנים אומרים}} &quot;נברך&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחוזרים ואומרים &quot;ברוך אלקינו שאכלנו משלו&quot;, ומיד אחר כך מברכים ברכת הזן. נמצא שברכת הזן סמוכה לברכת הזימון, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, שאם היו שנים יושבים ואוכלים, שאינן אומרים &quot;נברך&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא פעמים שברכת הזן אינה סמוכה}}. הרי &quot;הזן את הכל&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|למאן דאמר ברכת הזימון עד הזן, משמע שמי שהפסיק לזימון, מברך איתם עד הזן, וחזר לאכול. וכשמסים אכילתו, מתחיל בברכת הארץ, מ&quot;נודה לך&quot;. ולמה ברכת נודה לך אינה פותחת בברוך}}? קשיא! הרי &quot;הטוב והמטיב&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא סמוכה, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה, נקבעה &quot;הטוב והמטיב&quot;. הטוב שלא הסריחו, והמטיב שניתנו לקבורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובתחילה הייתה ברכה עצמאית, ומאוחר יותר קבועה בברכת המזון}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים בגלל שהיא ברכה דרבנן עשו לה חיזוק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הא {{ירו&quot;מ-הוסר|קדושה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קידוש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היום! שנאמר אחרי ברכת היין, למה פותח בברוך}}? שנייא היא, שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, {{שוליים|א_נז}}שאינו אומר &quot;בורא פרי הגפן&quot;. והא סופה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של הברכה! שהרי בברכת היום, אומר:  &quot;ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו&quot; ואחר כך אומר: &quot;ברוך אתה ה’ מקדש השבת&quot;. נמצא שהחלק השני סמוך לראשון, ולמה פותח בברוך}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זה שתי ברכות, אלא ברכה אחת, ו}}טופס ברכות כך הוא. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נח}}מטבע קצר, פותח בהן ב&quot;ברוך&quot; ואינו חותם בהן ב&quot;ברוך&quot;. מטבע ארוך, פותח בהן ב&quot;ברוך&quot; וחותם ב&quot;ברוך&quot;. כל הברכות אחר חיתומיהן. {{שוליים|א_נט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין אומרים ברכה פסוק. התיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}} קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מכיון דתימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הברכות}} אחר חיתומיהן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך שאפילו אם טעה ואמר ברכה לא מתאימה, אם חתם נכון יצא. אז למה}} אין אומרין ברכה פסוק? {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה פסוק יותר גרוע מברכה לא נכונה}}. אמרין: {{ירו&quot;מ-הוסר|חכימי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חכים}} הדין טלייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אמרו חכם אותו נער}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא שטעה}}. דהוא סבר, מהו אחר חיתומיהן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון}} שאם היה עומד בשחרית  {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיה צריך לומר &quot;יוצר אור}}&quot;, ושכח והזכיר את של ערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר: &quot;מעריב ערבים}}&quot;, וחזר וחתם בשל שחרית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר: &quot;ברוך אתה ה’ יוצר המאורות}}&quot; יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן שאל, במה גרוע פסוק מברכה לא נכונה? ולא זו הכוונה}}, אלא כדאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך להזכיר ב}}כל הברכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפני  הברכה החותמת}} כעין חותמותיהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם לא יזכיר פסוק, כיוון שקשה למצא פסוק שמדבר בדיוק באותו עניין ויכול לטעות}}. ואילין דאמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ואלו שאומרים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכות ההפטרה: רחם על ציון כי היא בית חיינו, ולעלובת נפש תושיע ותשמח במהרה בימינו, ככתוב}} ([[ישעיהו יב ו]]) &quot;צהלי ורוני יושבת ציון, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גדול בקרבך קדוש ישראל&quot; וחותם &quot;ברוך אתה יהוה משמח ציון בבניה&quot;}} אין בו משום ברכה פסוק. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפני שאומר: &quot;ככתוב: כמו שאנו אומרים בברכת המזון &quot;ככתוב ואכלתה ושבעתה וברכתה&quot;}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וי&quot;א כיוון שכבר נהגו הכל לאמר כך}}. &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|א_ס}}מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר להן {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}}: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}}, שנאמר: ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;. &quot;ימי חייך&quot; הימים, &quot;כל ימי חייך&quot; הלילות. וחכמים אומרים: &quot;ימי חייך&quot; העולם הזה, &quot;כל ימי חייך&quot; העולם הבא, להביא את ימות המשיח.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אמר להן}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}}&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גילו של ראב&quot;ע|{{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אני כבן שבעים שנה}}]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אף על פי שנכנס{{ירו&quot;מ-הדגשה|תי}} לגדולה, האריך ימים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבגיל שש עשרה נתמנה לנשיא והגיעה לגיל שבעים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממה שאמר אף על פי שנכנסתי לגדולה הארכתי ימים}}, הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים. &lt;span id=&quot;דף_יא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יא|ב|משה לונץ=37|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=37|פולדא=16|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=30|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|בבל}} אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלילה}} לא יתחיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|פרשת}} ויאמר, ואם התחיל גומר. ורבנן {{ירו&quot;מ-הוסר|דהתם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דהכא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בארץ ישראל}} אמרין: מתחיל ואינו גומר. מתניתין פליגא על רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא}}: &quot;מזכירין יציאת מצרים בלילות&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולפי רבנן דהכא רק מתחיל, נמצא שלא מזכיר יציאת מצרים בלילות}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא אמרו פרשת ציצית, היו אומרים דברים שיש בהם הזכרת יציאת מצרים, כגון}}: מודים אנחנו לך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה’ אלוקינו}} שהוצאתנו ממצרים, ופדיתנו מבית עבדים, להודות לשמך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומיד מלכים הצלתנו, וקרעתה לנו הים, ועשיתה לנו ניסים וגבורות על הים, ושרנו לך שירה חדשה. כן תגאלינו מיד עריצים ומיד כל הקמים עלינו, ככתוב: &quot;כי פדה ה’ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו&quot; ברוך אתה ה’ גאל ישראל}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ולדעה שלא מזכירים יציאת מצרים בלילה, אין צריך לומר שהוצאתנו ממצרים שהיא הייתה ביום, אבל קריעת הים הייתה בלילה, והצלתנו מיד מלכים, היינו שהציל את אברהם מהמלכים, ואת יצחק ושרה מאבימלך, הכל היה בלילה, ולדעת הכל אומרים}}. מתניתא פליגא על רבנן דתמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_סא}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע ש}}כל פרשת ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר אחא}} נחית לתמן. חמיתון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותם}} מתחילין וגומרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכתחילה}}, ולא שמיע {{ירו&quot;מ-הדגשה|להו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|והם לא שמעו על המחלוקת}} דתמן אמרין: לא יתחיל ויאמר, ואם התחיל גומר, ורבנן דהכא אמרין: מתחיל ואינו גומר. בעון קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחייא ברבי זעירה}}: היך הוה אבוך נהוג עביד, כרבנן דהכא או כרבנן דהתם? {{ירו&quot;מ-ביאור|כיוון שרבי זעירה עלה מבבל לארץ ישראל, רצו לדעת האם המשיך לנהוג כבני בבל, או שינה ונהג כמנהג ארץ ישראל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} אמר: כרבנן דהכא. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: כרבנן דהתם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: מסתברא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מחמיר, ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ינון מחמרין, והוא עבד נהיג דכוותהון. תני: הקורא את שמע בבוקר, צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שהזכיר בפרשת ציצית}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: צריך להזכיר בה מלכות, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: מלכותו ואמונתו לעד קיימת}}. אחרים אומרים: צריך להזכיר בה קריעת ים סוף {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומכת בכורים}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: ואת בכוריהם הרגתה, ובכורך ישראל גאלתה, וים סוף להם בקעתה}}. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר: {{שוליים|א_סב}}צריך להזכיר את כולן, וצריך לומר צור ישראל וגואלו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר:  ⁤לא הזכיר תורה ⁤{{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכת הארץ שבברכת המזון}}, מחזירין אותו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קה מד]]) &quot;ויתן להם ארצות גוים&quot; מפני מה? &quot;בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא ברבי אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}: אם לא הזכיר ברית בארץ, או {{שוליים|א_סד}}שלא הזכיר {{ירו&quot;מ-הוסר|}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בבונה ירושלים}} מלכות בית דוד, מחזירין אותו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: אם {{שוליים|א_סה}}אמר &quot;מנחם ירושלים&quot; יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא אמר}}: {{ירו&quot;מ-הוסר| }}הקורא לאברהם אברם, עובר בעשה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} אמר: בעשה ולא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית יז ה|בראשית לך לך יז ה]]) &quot;ולא יקרא עוד את שמך אברם&quot; הרי בלא תעשה. &quot;והיה שמך אברהם&quot; הרי בעשה. התיבון: הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ט ז]]) &quot;אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם&quot; שנייא היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא, מאי דהוה מעיקרא}}. שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? הוא {{ירו&quot;מ-ביאור|רק אברהם}} נצטווה עליה. ודכוותה, הקורא לישראל יעקב, עובר בעשה? שני ניתוסף לו, הראשון לא נעקר ממנו. ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה? אילו, אבותן קראו אותן בשמן. אבל יצחק, הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר: ([[בראשית יז יט|בראשית לך לך יז יט]]) &quot;וקראת את שמו יצחק&quot;. {{ירו&quot;מ-הוסר|ד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבעה}} נקראו עד שלא נולדו ואלו הן: יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;וקראת את שמו יצחק&quot;. ישמעאל דכתיב: ([[בראשית טז יא|בראשית לך לך טז יא]]) &quot;וקראת את שמו ישמעאל&quot;. יאשיהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יג ב]]) &quot;הנה בן נולד לבית דוד יאשיה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} שמו&quot;. שלמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברי הימים א כב ט]]) &quot;כי שלמה יהיה שמו&quot;. עד כדון בצדיקים, אבל ברשעים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים נח ד]]) &quot;זורו רשעים מרחם&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא נקראו עד שנולדו}}. {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}} אומר: עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו כג ז]]) &quot;לכן הנה ימים באים נאם ה', לא יאמר עוד: חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון&quot;. אמרו לו: לא שיעקר יציאת מצרים, אלא מצרים מוסף על המלכיות. מלכיות עיקר ומצרים טפילה. וכן הוא אומר: ([[בראשית לה י|בראשית וישלח לה י]]) &quot;לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך&quot;. אמרו: לא שיעקר שם יעקב, אלא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפל. וכן הוא אומר: ([[ישעיהו מג יח]]) &quot;אל תזכרו ראשונות&quot; אילו המצרים; &quot;וקדמוניות אל תתבוננו&quot; אילו המלכיות; ([[ישעיהו מג יט]]) &quot;הנני עושה חדשה עתה תצמח&quot; זו של גוג. משלו משל: למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך, ופגע בו זאב, וניצל ממנו. התחיל מספר מעשה הזאב. ואחר כך פגע בו הארי, וניצל מידו. שכח מעשה הזאב, התחיל מספר מעשה הארי. ואחר כך פגע בו נחש וניצל מידו. שכח מעשה שניהם, והתחיל לספר מעשה הנחש. כך היו ישראל, הצרות האחרונות משכחות את הראשונות.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא ב}} {{סוף}} &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מאימתי&lt;/strong&gt;
{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|ראשון||שני}}</text>
      <sha1>rvo1mikuv1mv2m47lxxtrs2umyezrhj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037704</id>
      <parentid>3037702</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T16:57:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3037704</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="131620" sha1="i238al75uva9evvgmt538g10yu4gn1c" xml:space="preserve">{{ארגז חול}}
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|ראשון||שני}}
==פרק ראשון - מאמתי קורין==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|1:51}} &lt;/span&gt;
&lt;span id=&quot;דף_א_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
{{ב|QR|[[קובץ:איר ברכות פרק חמישיפרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|100px|כולל שיעורי שמע]]}} [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]][[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|א|א| משה לונץ=17|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|משה לונץ=|שדה יהושע=|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{מתני'|ברכות א א}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פתיחת המסכת|מא{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}מתי קורין]] את שמע בערבין? {{שוליים|א_א}}משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן, עד סוף האשמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רת הראשונה, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_ב}}עד חצות. {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|א_ג}}עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ד}}הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כל הנאכלים ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע בבית הכנסת|אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן]] תני {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור| (רבא) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי&quot;}}: משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת. ותני עלה: קרובים דבריהן להיות שוין.
===&lt;span id=&quot;דף_א_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:01}}&lt;/span&gt;===
{{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|א|ב|משה לונץ=18|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=25|פולדא=5|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=11|זהב הארץ=15|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתא חמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא וראה}} משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן {{ירו&quot;מ-הוסר|א}}יממא הוא, ועם כוכביא הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד בצאת הכוכבים}} משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר}} שעה ותרתי ליליא הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים}} ואת אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} קרובים דבריהן להיות שוין? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}פתר בא{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לין כופרניא דקיקי{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}א, {{ירו&quot;מ-ביאור|בכפרים קטנים}} דאורחיהון מסתלקא {{ירו&quot;מ-ביאור|שמסיימים מלאכתם}} עד דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|א}}יממא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שעדין יום}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפללים ערבית מוקדם ונכנסים לאכל מקדם}}, דצדי לון מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}קמי חיותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפחד החיות}} תני: {{שוליים|א_ו}}הקורא ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו, אלא כדי לעמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ד בתפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לה מתוך דבר של{{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתפילות באמצע תקנום}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ששלושת התפילות מוקמו בין שני קריאות שמע: קריאת שמע של שחרית, שמונה עשרה של שחרית, שמונה עשרה של מנחה,שמונה עשרה של ערבית, קריאת שמע של ערבית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועיקר קריאת שמע של ערב זה על המיטה. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ירמיה}}: {{שוליים|א_ז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ספק קרא שמע|ספק ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}רך על מזונו ספק לא ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}רך]] צריך לברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא דבר תורה}}, דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת&quot;. ספק התפלל ספק לא התפלל, אל יתפלל. ודלא כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_ח}}ולואי שיתפלל אדם כל היום כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לו, למה שאין תפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לה מפסדת. ספק קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע}} ספק לא קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהו}}? נשמענה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}}: הקורא ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. וק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לאו ספק הוא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי קודם לכן זה בין השמשות שהוא ספק מן הלילה ספק מן היום}}, ואת אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} צריך לקרות! הדא אמרה {{שוליים|א_ט}}ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: סימן לדבר משיצאו הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ד טו]]) &quot;ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים&quot;. וכתיב ([[נחמיה ד טז]]) &quot;והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה&quot;. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות וצאת הכוכבים|כמה כוכבים יצאו ויהא לילה]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר פפא}}: {{שוליים|א_י}}כוכב אחד וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י יום. שנים ספק לילה. שלשה וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י לילה. שנים ספק? והכתיב &quot;עד צאת הכוכבים&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והלא}} מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}עוט כוכבים שנים. קדמיא {{ירו&quot;מ-ביאור|הראשון}} לא מתחשב. בערב שבת, ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, מביא חטאת. במוצאי שבת, ראה כוכב אחד ועשה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ב|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=25|פולדא=6|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} מלאכה, מביא חטאת. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, פטור. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעי: אין {{ירו&quot;מ-ביאור|אם}} תימר שנים ספק, ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה. ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים. ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת, בשחרית וקצר כחצי גרוגרת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן, ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה, ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים. הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא. {{ירו&quot;מ-ביאור|באלו הכוכבים שאין דרכם להראות ביום}} ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל באלו שדרכם להראות ביום}} לא משערין בהון. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד שיראו שלושה כוכבי חוץ מכוכב נגה שנראה אף ביום}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב דרומנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודא בן פזי}}: כוכב אחד ודאי יום. שנים לילה. ולית ליה ספק? {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי לדעת כולם זמן בין השמשות הוא ספק מן היום ספק מן הלילה}}. אית ליה ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|בזמן ש}}בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כוכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|הראשון}} לכוכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|השני}}. תני: כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום. &lt;span id=&quot;דף_ב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ב|ב|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{שוליים|א_יא}}הכסיפו זהו בין השמשות. השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות תלוי בלבנה|הלבנה בתקופתה]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שזה באמצע החדש. שהלבנה שלמה ומתחילה במזרח ושוקעת במערב}} התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות. אמר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ג|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא:}} סוף גלגל חמה לשק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת, ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: התחיל גלגל חמה לשק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ע, אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו, חזקה ביום טבל. הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא. {{ירו&quot;מ-ביאור|דרך קיצור}} ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרך ראשית}} לא בדה. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בזה מדובר}} איזהו בין השמשות? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחומא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל}} לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי ח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דה של סייף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזמן שלוקח עד ש}}נחלקה הטיפה לכאן ולכאן, זהו בין השמשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל, {{ירו&quot;מ-ביאור|כתשע דקות}} דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} הוו יתבין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}}: לא מסתברא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}סוף חצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|זהו}} כהרף עין ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא?}} אמר ליה: אוף אנא סבר כן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} לא אמר כן, אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשתי לפני}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} כד תנינן תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכות זבים}}. {{שוליים|א_יב}}ראה אחת ביום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה ולקרבן. &lt;span id=&quot;דף_ג_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:30}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ג|ב|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=26|פולדא=7|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=15|זהב הארץ=18|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}מקצתהראיה מהיום ומקצתה למחר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או כולה מן היום או כולה מן הלילה}}. ודאי לטומאה וספק לקרבן. {{ירו&quot;מ-ביאור|הזב נטמא בלובן וכך דינו. אם ראה ראיה אחת, הרי הוא כבעל קרי וטובל וטהור בצאת הכוכבים. אם ראה שתי ראיות אפילו ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשנים, שיכול היה בין תחילת הראיה לסופה לטבול ולהסתפג. או שראה ראיה אחת שהתחלקה לשני ימים. או שני ראיות בשני ימים רצופים הרי הוא זב קטן וצריך לספור שבעה נקיים, וביום השביעי טובל במעיין ובערב הוא נטהר. ואם ראה שלוש ראיות ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשלוש, או אחת ארוכה כשנים ואחת קצרה, או אחת קצרה שהתחלקה לשני ימים ואחת יום קדם או יום אחרי, או שלוש ראיות בשלושה ימים רצופים — הרי הוא זב גדול, וסופר שבעה נקים וטובל, ובערב הוא טהור, ולמחרת מביא קרבן. שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. להתיר לו כניסה למקדש ואכילת קדשים.}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר יוסף}} בעא {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מאן תנא ראיה נחלקת לשנים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא, ד}}אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בין השמשות כהרף עין}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|לה}} : {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}קשתה על דעתך דאת אמר: {{ירו&quot;מ-ביאור|לשיטתך שאתה אומר}} כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כן איך יתכן שיתחייב קרבן על ספק? ואם בשראה ראיה כל בין השמשות של רבי נחמיה, אז לא רק לרבי יוסי בן חלפתא חייב קרבן, אלא לדעת כולם. שהרי ראה ראיה ארוכה כשלוש ראייות, שנמצא מתחילתה ועד סופה כשתי טבילות ושני סיפוגין, והרי זו נחשבת כשלוש ראייות, ומביא קרבן לדעת הכל. ו}}למה {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי יוחנן אמר שהבריתא רק כרבי יוסי}}? אמר ליה, {{ירו&quot;מ-הוסר|קשתיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשתיך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא קשיא. כי באמת בין השמשות לדעת רבי יוסי בן חלפתא הוא רגע אחד, בתוך בין השמשות של רבי נחמיה, אלא שאנו לא יודעים איזה הוא}}. לכשיבא אליהו ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}זהו בין השמשות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז יהיה חייב קרבן. אי כשיבא אליהו}}, מאן פליג? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי יחלוק על אליהו הנביא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני: שלושה כוכבים לילה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא חברהון דרבנן}} בעי: כמה דאת אמר בערבית, נראו שלשה כוכבים, אף על פי שהחמה נתונה באמצע {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובי}} הרקיע, לילה הוא. {{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר}} אף בשחרית כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק בזריחת החמה יהיה יום. ולמה קימא לן שהיום מתחיל בעלות השחר}}? {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}: כתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) &quot;השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה&quot; וכתיב ([[ויקרא כב ז|ויקרא אמור כב ז]]) &quot;ובא השמש וטהר&quot; מקיש יציאתו לביאתו. מה ביאתו משיתכסה מן הבריות. אף יציאתו לכשיתודע לבריות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא קיימא לן דמעלות השחר יום הוא}}? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ד|א|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=16|זהב הארץ=26|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: כתיב ([[בראשית מד ג|בראשית מקץ מד ג]]) &quot;הבוקר אור&quot; התורה קראה לאור בוקר. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) &quot;בבקר בבקר&quot; כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שאף עלות השחר מן היום}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית, נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין. ותני: באחד בתקופת ניסן, ובאחד בתקופת תשרי, היום והלילה שוין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}}: נלפינה {{ירו&quot;מ-ביאור|נלמד}} מדרך הארץ. שרי מלכא נפק, {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל המלך לצאת מהעיר}} אף על גב דלא נפק, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יצא}} אמרין דנפק. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך בערב. מיד שהשמש מתחילה לצאת מהעולם, אומרים שכבר לילה, אף שהשמש לא עברה את עובי הרקיעה}}. שרי עליל {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל המלך להיכנס לעיר}} . {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף גב ד}}לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} אמרי{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}ן דעל עד שעתה דייעול {{ירו&quot;מ-ביאור |אלא מיד בתחילת כניסתו לעובי הרקיע אומרים שנכנס}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|את עובי הרקיע לצאת לארץ}}. זהו שעומד ומתפלל {{שוליים|א_יג}}צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. חד אמר: כמלאכים. וחד אמר: ככהנים. {{ירו&quot;מ-ביאור|עקב בצד גודל}} מאן דאמר ככהנים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כ כג|שמות יתרו כ כג]])  &quot;לא תעלה במעלות על מזבחי&quot; שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב. ומאן דאמר כמלאכים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יחזקאל א ז]])  &quot;ורגליהם רגל ישרה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בר אנדריי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר סוטר}}: המלאכים אין להן קפיצין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפרקים}} ומה טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דניאל ז טז]]) &quot;קרבת על חד מן קמייא קיימיא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|קרב אלי אחד מן העומדים תמיד}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בברכת כהנים הציבור אומר פסוקים|זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת]], בברכה ראשונה צריך לומר: ([[תהילים קג כ]]) &quot;ברכו את ה' מלאכיו&quot; בשנייה ([[תהילים קג כא]]) &quot;ברכו את ה' כל צבאיו&quot; בשלישית ([[תהילים קג כב]]) &quot;ברכו ה' כל מעשיו&quot; במוסף &lt;span id=&quot;דף_ד_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:08}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ד|ב|משה לונץ=21|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=27|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בברכה הראשונה צריך לומר ([[תהילים קלד א]]) &quot;שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות&quot; בשנייה ([[תהילים קלד ב]]) &quot;שאו ידיכם {קודש&quot; בשלישית ([[תהילים קלד ג]]) &quot;יברכך ה' מציון&quot; אם היו ארבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו ביום הכיפורים, ובתעניות}} חוזר תליתיאתא {{ירו&quot;מ-הוסר|בקדמיתא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כקדמיתא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|בתפילה מנחה כמו בשחרית}} ורביעתא {{ירו&quot;מ-הוסר|בתיניוותא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיניוותא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|בנעילה כמו במוסף}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין. משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב ([[בראשית יט טו|בראשית וירא יט טו]]) &quot;וכמו השחר עלה&quot; וגומר וכתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) &quot;השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה&quot; ומן סדום לצוער ארבעת מיל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי}} יותר הוון? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. ומניין {{ירו&quot;מ-הוסר|מאיילת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמאילת}} השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו לכתוב}} &quot;כמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|השחר עלה&quot;. ולמה כתב}} &quot;וכמו&quot; מילה מדמיא לחבירתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלמד שיש עוד זמן דומה לזה. דכמו שלמדנו שמשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין, הוא הדין מאילת השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: הדא איילתא דשחרא, מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא}} זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כן מה זה איילת השחר}} כמין תרין דקורנין דנהור, דסלקין מן מדינחא ומנהרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים}} דלמא {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}} הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: בי רבי, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גאולת ישראל קמעה קמעה|כך היא גאולתן של ישראל]]. בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[מיכה ז ח]]) &quot;כי אשב בחושך ה' אור לי&quot; כך בתחילה ([[אסתר ב כא]]) &quot;ומרדכי יושב בשער המלך&quot; ואחר כך ([[אסתר ו יא]]) &quot;ויקח המן את הלבוש ואת הסוס&quot; ואחר כך ([[אסתר ו יב]]) &quot;וישב מרדכי אל שער המלך&quot; ואחר כך ([[אסתר ח טו]]) &quot;ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות&quot;. ואחר כך ([[אסתר ח טז]]) &quot;ליהודים היתה אורה ושמחה&quot;. ואתיא ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר: משיאור המזרח עד הזריחה מהלך אדם ארבע מיל}}, כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}. דתני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה, אדם מהלך ארבעת מיל. נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) &quot;היושב על חוג הארץ&quot; וכתיב ([[איוב כב יד]]) &quot;וחוג שמים יתהלך&quot; וכתיב ([[משלי ח כז]]) &quot;בחוקו חוג על פני תהום&quot; חוג חוג לגזירה שוה. תני: עץ {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה בי רבי אלעאי}}: לא סוף דבר נופו, אלא אפילו כורתו. {{ירו&quot;מ-ביאור|גזעו}} וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים א ג]]) &quot;והיה כעץ שתול על פלגי מים&quot; תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גודלו של גן עדן, עץ חיים|עץ חיים, אחד מששים לגן]], הגן אחד מששים לעדן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית ב י|בראשית בראשית ב י]]) &quot;ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}תמצית כור, {{ירו&quot;מ-ביאור|ל' סאה}} תרקב {{ירו&quot;מ-ביאור|חצי סאה}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ה|א|משה לונץ=22|שדה יהושע=|קנייבסקי=14|סירלאו=28|פולדא=8|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר: מצרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמקובל שארכה}} מהלך ארבעים יום, וכוש מהלך {{ירו&quot;מ-הוסר|שבע}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שש}} שנים ועוד. ורבנן אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובי הרקיע}} כשני אבות הראשונים {{ירו&quot;מ-הדגשה|חמש מאות שנה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה, יצחק - 180 שנה, יעקב – 147 שנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|אשר נשבעתי לאבותכם לתת להם}} כימי השמים על הארץ&quot; וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה, כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית א ו|בראשית בראשית א ו]]) &quot;יהי רקיע בתוך המים&quot; יהי רקיע בתווך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי השמים נבראו ביום הראשון, ולמה נאמר ביום השני יהי רקיעה? אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לחים היו שמים ביום הראשון, ובשני קרשו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;אמר יהי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;יהי}} רקיע&quot; יחזק הרקיע, יקרש הרקיע, יגלד הרקיע, ימתח הרקיע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודה בן פזי}}: יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר ([[שמות לט ג|שמות פקודי לט ג]]) &quot;וירקעו את פחי הזהב&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר }}תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עובי הרקיע|עוביו של רקיע כשתי אצבעיים]]. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} פליגא. דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[איוב לז יח]]) &quot;תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק&quot; תרקיע, מלמד שהן עשויין כטס. {{ירו&quot;מ-ביאור|פח דק}} יכול שאינן בריאין? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} חזקים. יכול שהן נתרפין? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} כראי מוצק. בכל שעה ושעה נראין מוצקים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}, {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל, על ידי שהות {{ירו&quot;מ-ביאור|עם הזמן}} רפה. ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) &quot;וימתחם כאהל לשבת&quot; וכתיב &quot;חזקים&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים, על ידי שהות {{ירו&quot;מ-ביאור|עם הזמן}} הוא מעלה חלודה. ברם הכא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} &quot;כראי מוצק&quot; בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי עזריה}} אמר על הא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[בראשית ב א|בראשית בראשית ב א]]) &quot;ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלהים ביום השביעי&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכ&quot;ו}} &quot;ויברך אלהים את יום השביעי&quot; מה כתיב בתריה? ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) &quot;אלה תולדות השמים&quot; וכי מה ענין זה אצל זה? אלא יום נכנס ויום יוצא. שבת נכנס שבת יוצא. חודש נכנס חודש יוצא. שנה נכנס שנה יוצאה, וכתיב ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) &quot;אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו היום נעשו. תנן: מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כמה אשמורות ביום ובלילה|ארבע אשמורות ביום, וארבע אשמורות בלילה]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אורכם של עונה, עת ורגע|העונה, אחד מעשרים וארבעה לשעה]] העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ברכיה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} אמר: כדי לאומרו. ורבנן אמרין הרגע כהרף עין. תני {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} אומר: {{שוליים|א_יד}}שלש {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמרות הוי הלילה. מאי טעמא? דכתיב}} ([[שופטים ז יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ויבא גדעון וכ&quot;ו}} ראש האשמורת התיכונה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר ארבע משמרות הוי הלילה, דכתיב}} ([[תהילים קיט סב]]) &quot;חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך&quot; וכתיב ([[תהילים קיט קמח]]) &quot;קדמו עיני אשמורות&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}}: {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}. חד אמר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. וחרינה אמר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;חצות לילה&quot; ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot; מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} &quot;חצות לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אקום&quot; ו&quot;קדמו עיני אשמורות}}&quot;? פעמים &quot;חצות לילה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אקום}} ופעמים &quot;קדמו עיני אשמורות&quot; הא באי זה צד? בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים, חצות לילה. ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו. קדמו עיני אשמורות. מכל מקום {{שוליים|א_טו}}לא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה השחר בא ומוצא את דוד ישן}} הוא שדוד אמר: ([[תהילים נז ט]]) &quot;עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר&quot; &lt;span id=&quot;דף_ה_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:30}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ה|ב|משה לונץ=24שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=29|אהלי שם=|פנים מאירות=}} איתעיר יקרי מן קומי איקריה {{ירו&quot;מ-הוסר|דבריי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבוראי}}. איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה {{ירו&quot;מ-הוסר|דבריי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבוראי}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יקום כבודי לפני כבוד בוראי שכבודי אינו חשוב כלום בפני כבוד בוראי}} &quot;אעירה שחר&quot; אנא הוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אני הייתי}} מעורר שחרה, שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצרו מקטרגו ואומר לו: דוד, דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן, ואת אמר אעירה שחר? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דוד ביזה עצמו לכבוד המצוות|דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות]], ואת אמר ([[תהילים קיט סב]]) &quot;חצות לילה אקום&quot;? והוא אומר: ([[תהילים קיט סב]]) &quot;על משפטי צדקך&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שאספיק ללמוד משפטי ה}}’. ומה היה דוד עושה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי מנחם}}: היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו, ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומרים? ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}נור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד, והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו, והיה מנגן מאליו. הדא הוא דכתיב ([[מלכים ב ג טו]]) &quot;והיה כנגן המנגן&quot; כנגן במנגן אין כתב כאן, אלא כנגן המנגן. הכינור היה מנגן מאיליו. מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: סופה של שנייה וראשה של שלישית, הן מתכנות את הלילה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם אפשר להסביר כך}} מי כתיב {{ירו&quot;מ-הדגשה|האשמורות &quot;ה}}תיכונות&quot;? לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב אלא}} &quot;תיכונה&quot;. קדמיתא לא מתחשבא, דעד כדון ברייתא {{ירו&quot;מ-הוסר|עירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ערין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|האשמורת הראשונה לא נחשבת כיוון שעדיין אנשים ערים}} פיסקא וחכמים אומרים: עד חצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_טז}}הלכה כחכמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מפקד לחברייא {{ירו&quot;מ-ביאור|מצווה את התלמידים}}: אין בעיתון מתעסקא באוריתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אתם רוצים לעסוק בתורה בלילה ולהמשיך גם אחרי חצות}} אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין. מילתיה אמרה שהלכה כחכמים. מילתיה אמרה שא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מר דברים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמותר ללמוד תורה}} אחר אמת ויציב. {{ירו&quot;מ-ביאור|גם בלילה נהגו לאמר אמת ויציב}} תני: הקורא את שמע בבית הכנסת, בשחר, יצא ידי חובתו. בערב, לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב יוסף}}: מה טעם {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא תקנו לקרא בבית הכנסת בזמן}}? אמרו: אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ו|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע על המיטה להבריח מזיקין|בשביל להבריח את המזיקין]]. מילתיה אמרה {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך דבריו אפשר להבין}} שאין אמר דברים אחר אמת ויציב {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא מיד ישן}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}} אמר כן. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}, כד הוה נחית לעיבורה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה יורד לבית הוועד לעבר את השנה}} הוה מקבל {{ירו&quot;מ-ביאור|מתארח}} גבי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב גרוסה}}. והוה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מטמר ביני קופייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מסתתר בין השקים}} משמענא היך הוה קרי שמע. והוה {{שוליים|א_יז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לקרוא שמע שוב ושוב|קרי, וחזר וקרי]] עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהיה נרדם}} ומאי טעמא? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תחליפתא חמוי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים ד ה]]) &quot;רגזו ואל תחטאו, אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה&quot; מילתיה ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} פליגא. ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} קרי מזמורים בתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחרי קריאת שמע}}. והא תני?: אין אומר דברים {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}} אמת ויציב? פתר לה באמת ויציב של שחרית. ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר ירמיה}}: שלש תכיפות הן. {{שוליים|א_יח}}תכף לסמיכה שחיטה. {{שוליים|א_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תיכף לנטילת ידיים ברכה - במים ראשונים|תכף לנטילת ידים ברכה]]. תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ד|ויקרא ויקרא א ד-ה]]) &quot;וסמך ושחט&quot; תכף לנטילת ידים ברכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קלד ב]]) &quot;שאו ידיכם קדש וברכו את ה'&quot; {{שוליים|א_כ}}תכף לגאולה תפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים יט טו]]) &quot;יהיו לרצון אמרי פי {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגיון לפניך ה’ צורי וגואלי}}&quot; מה כתיב בתריה ([[תהילים כ ב]]) &quot;יענך ה' ביום צרה&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה, אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה, אין השטן מקטרג באותה סעודה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סמיכת גאולה לתפילה|וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה]], אין השטן מקטרג באותו היום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: אנא תכפית גאולה לתפילה, ואיתצדית באנגריא, מובליא הדס לפלטין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|נתפסתי לעבודת המלך להביא הדסים לארמון}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|אמרו ליה רבי]] רבו היא. {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר גדול הוא}} אית בני אינשי {{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}הבין פריטין מחכים פלטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אנשים שמשלמים כדי לראות את הארמון}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה? לאוהבו של מלך שבא והרתיק {{ירו&quot;מ-ביאור|דפק}} על פתחו של מלך. יצא {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג. {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתלק}} עוד הוא הפליג. פיסקא {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: עד שיעלה עמוד השחר. אתיא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} דתני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{שוליים|א_כא}}פעמים שאדם קורא את שמע, אחת לפני עמוד השחר, ואחת לאחר עמוד השחר, ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלרבי שמעון בן יוחאי עד עלות השחר נחשב לילה, ויוצא ידי חובת קריאת שמע של לילה מ}}הא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} בערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזמנה עד עלות השחר}}, אף בשחרית כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וגם לרבן גמליאל יכול לקרא קריאת שמע של שחרית מעלות השחר, כדעת רבי שמעון בן יוחאי}}? או יהא בה {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} רבי זעירא תנאי אחוי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב חייא בר אשיא}} וד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אבא בר חנה}}: {{שוליים|א_כב}}הקורא עם אנשי משמר לא &lt;span id=&quot;דף_ו_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:22}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ו|ב|משה לונץ=25|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=30|פולדא=10|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=19|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{סוף}} &lt;/div&gt;יצא, כי משכימין היו {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקראים בעלות השחר}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וזמנה משיכיר}} פיסקא: מעשה {{ירו&quot;מ-הוסר|שבאו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאו}} בניו {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות}}. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|חולק על חכמים ולמעשה נוהג כשיטתו}} והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא רבי שמעון בן יוחאי פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה}}. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאנו}} ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? דתני: סכין {{ירו&quot;מ-הוסר|אלוונתית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלונתית}} לחולה בשבת. אימתי? בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}}: מתיר היה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה, ובקשנו לעשות לו כן, ולא הניח לנו. ואמרנו לו רבי דבריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} מבטל בחייך? ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים, מחמיר אני על עצמי, דהא פליגי עלי חברי. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} דתנינן תמן: {{שוליים|א_כג}}השדרה והגולגולת מב' מתים. {{שוליים|א_כד}}רביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים.{{שוליים|א_כה}}אבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} מטמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|באהל}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|דכתיב על כל נפשות מת לא יבא}} וחכמים מטהרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שכתוב נפשת חסר וו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי, והניחוה באויר הכנסת בלוד. ונכנס תודרוס הרופא, ונכנסו כל הרופאים עמו. אמר תודרוס הרופא: אין כאן שדרה ממת אחד, ולא גולגולת ממת אחד. אמרו: הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין, נעמוד על המניין. התחילו מ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} וטיהר. אמרו לו: הואיל והיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מטמא וטיהרת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}, טהור. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} דתנינן תמן: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל הספחין מותרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ספיחי שישית שנכנסו לשביעית}}, חוץ מספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרוב|כרוב]] שאין כיוצא בהן בירקות שדה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שגודל מהר וקשה להבחין בין החדש לישן}} וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כו}}כל הספחין אסורין. {{ירו&quot;מ-ביאור|גזירה משום ספיחי כרוב}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}} עב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ד עובדא}} בשמיטתא חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} חד מלקט ספיחי שביעית. אמר ליה: ולית אסור, ולאו ספיחין אינון? {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} ליה: ולא את הוא שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מתיר? אמר ליה: ואין חבירי חולקין עלי? וקרי עלוי: ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; וכן הות ליה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להחמיר על עצמו ולהקל לאחרים|פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה]]? שנייא הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|בקריאת שמעה}} שהיא לשינון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לרבנן הקורא לאחר הזמן לא הפסיד כקורא בתורה}}. מעתה אף משיעלה עמוד השחר! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה אמר אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרא. משמע שאחר עמוד השחר אינם חייבים}}? ואית {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ז|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דבעי מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שרצו לתרץ}} תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה שראינו שרבי מאיר ורבי עקיבא בן יוסף ורבי שמעון בן יוחאי נהגו כחכמים, זה מפני ש}}היו יכולין לקיים דברי חכמים. ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים. אמר לון: עובדין עובדא {{ירו&quot;מ-הוסר|כוותיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כוותי}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תנהגו כשיטתי}} פיסקא: ולא זו בלבד {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות — מצותן עד שיעלה עמוד השחר}}. הקטר חלבים ואיברים {{שוליים|א_כז}}ואכילת פסחים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אנן תנינן אכילת פסחים, אית דלא תני {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שלא גרסו}} אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים, רבנן. ומאן דלא תנא אכילת פסחים, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? נאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקרבן פסח}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ח]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;כאן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;ואכלו את הבשר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזה}}&quot; ונאמר להלן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במכת בכורות}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ועברתי בארץ מצרים ב}}לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזה והכיתי כל בכור&quot; וגו}}' מה לילה שנאמר להלן חצות, אף כאן חצות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לית}} כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן אכילת פסחים
אפילו כרבנן. דתנינן: הפסח אחר חצות מטמא את הידים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שגזרו עליו חכמים טומאה כנותר, אפילו בדיעבד אסור לאכלו אחר חצות}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואילו כל מה שנשנה במשנתינו, הם דברים שלכתחילה צריך לעשותם קדם חצות, אבל בדיעבד אם עשה אחרי חצות יצא}}. פיסקא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הנאכלים ליום אחד — מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה}}. כל הנאכלין ליום אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} {{שוליים|א_כח}}קדשים קלים. {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון קרבן תודה ושלמי נזיר. ולא קדשי קדשים כגון חטאת ואשם שעליהם לא גזרו כיוון שהכהנים זריזים}} ואם כן למה אמרו חכמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד חצות? כדי להרחיק}}{{ירו&quot;מ-הוסר| וכו אם}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האדם מן העבירה. דאם אתה}} אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} &quot;עד שיעלה עמוד השחר&quot;, הוא סבור שלא עלה עמוד השחר, נמצא אוכל ומתחייב. מתוך שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} אומר לו &quot;עד חצות&quot;, אפילו הוא אוכל אחר חצות, אינו מתחייב.
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:10}} &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ב}} מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|{{ירו&quot;מ-הוסר|לכרתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לכרתי}}]], עד הנץ החמה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. {{שוליים|א_כט}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתין: {{ירו&quot;מ-ביאור| כך כוונת המשנה}} בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|חוליות}} תכלת שבה {{ירו&quot;מ-ביאור|בציצית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחוליות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללבן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבן}} שבה. &lt;span id=&quot;דף_ז_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:07}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ז|ב|משה לונץ=27|שדה יהושע=|קנייבסקי=21|סירלאו=31|פולדא=11|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ומה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה}} טעמון דרבנן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) &quot;וראיתם אותו&quot; מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|החוט}} הסמוך לו. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? &quot;וראיתם אותו&quot; כדי שיהא ניכר בין הצבועים. תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}: &quot;וראיתם אותה&quot; אין כתיב כאן אלא &quot;וראיתם אותו&quot;, מגיד שכל המקיים מצות ציצית, כאלו מקבל פני שכינה. מגיד [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תכלת דומה לים, והאם הוא כחול או ירוק|שהתכלת דומה לים]] והים דומה לעשבים, ועשבים דומין לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, והכסא דומה לספיר. דכתיב ([[יחזקאל י א]]) &quot;ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא&quot; אחרים אומרים: &quot;וראיתם אותו&quot; {{שוליים|א_ל}}כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}} אמר כהדא דאחרים. מה אנן קיימין? אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|מזהה אותו}} ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה. אלא כי אנן קיימין, {{שוליים|א_לא}}ברגיל ושאינו רגיל, כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא לעיתים רחוקות}} אית תניי תני: בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]]. ואית תניי תני: כדי שיהא רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}} בעי מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]], כמן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתן]]. ומן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו, כמן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת ללבן. אבל אמרו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכתחילה}} {{שוליים|א_לב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע אחרי הנץ, ותיקין|מצותה עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה, לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: ואנא אמרית טעמא. {{ירו&quot;מ-ביאור| אני מצאתי מה המקור}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים עב ה]]) &quot;ייראוך עם שמש&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|מר עוקבא}}: הוותיקין היו משכימים וקורין אותה, כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני: אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ואחרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} והיו עסוקים במצו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ת. והגיע עונת קרית שמע, והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכיוון שהיו עסוקים במצווה נפטרו}} וקריתי ושניתי, ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. &quot;עד הנץ החמה&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}}: כדי שתהא החמה מטפטפת {{ירו&quot;מ-ביאור|מנצנצת}} על ראשי ההרים. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד ג' שעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אידי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב המנונא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בשוכח. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}} אמר: תרין אמוראין, חד אמר בשוכח. אגיב ליה חבריה, וכי יש הלכה בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} כך הוא {{שוליים|א_לג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#זמן קריאת שמע עד שלוש שעות בדיעבד|הלכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כרבי יהושוע}}]] ולמה אמרו בשוכח? כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ח|א|משה לונץ=28|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=31|פולדא=12|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}}תמן תנינן: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|או תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{שוליים|א_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע ותפילה|מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: קרית שמע דבר תורה, ותפילה אינה דבר תורה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: קריאת שמע זמנה קבוע, ותפילה אין זמנה קבוע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קריאת שמע אינה צריכה כוונה, ותפילה צריכה כוונה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשתי לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ואפילו תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} קרית שמע אינה צריכה כוונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} שלשה פסוקים הראשונים צריכין כוונה? מן גו דאינון צבחר {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך שהם מעט}} מיכוון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}}: כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה, אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמרה על גרמיה, {{ירו&quot;מ-ביאור|על עצמו}} כגון אנו {{שוליים|א_לה}}שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה, אפילו לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כדעתיה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשיטתו}} דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_לו}}ולואי שיתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחאי}} כדעתיה, ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אילו היתי עומד בהר סיני בשעת מתן תורה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פה מיוחד לדברי תורה|הוינא מתבעי קומי רחמנא, דיתברי לבר נשא תרין פומין]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|הייתי מבקש מהקדוש ברוך הוא שיברא לאדם שני פיות}} חד דהוי לעי באוריתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחד שיעסוק בתורה}} וחד דעבד ליה כל צורכיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואחד לכל צרכיו האחרים}} חזר ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: ומה אין חד הוא, לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומה כשהוא אחד אין העולם מתקיים מפני הרכילות ולשון הרע שלו}} אילו הוו תרין, על אחת כמה וכמה! אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: אתיא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן עקביא}}, דתני: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן עקביא}} אומר: כשם שמפסיקין לקריאת שמע, כך מפסיקין לתפילה, ולתפילין, ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ללמוד על מנת לעשות|הלמד על מנת לעשות]], ולא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא. ואמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלמד שלא לעשות, נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, &lt;span id=&quot;דף_ח_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|4:23}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ח|ב|משה לונץ=29|שדה יהושע=|קנייבסקי=23|סירלאו=32|פולדא=12|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=23|זהב הארץ=31|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה}} זה שינון {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקריאת שמע}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וזה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} שינון, ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן: הקורא מכאן ואילך {{שוליים|א_לז}}לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, חביבה מדברי תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לרבי שמעון בן יוחאי}} היא היא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם חשובים במידה שווה}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, על ידי שהיה תדיר בדברי תורה - לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא מרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: לא תנינן, אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, כמשנה היא. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רשב&quot;י לא הפסיק מלימודו אפילו לקריאת שמע|{{ירו&quot;מ-הדגשה|שעסק במשנה לא צריך להפסיק}}]]. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} כדעתיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: העוסק במקרא מידה ואינה מידה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם שוים וקריאת שמע בזמנה חביבה מהם}} &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ג}}{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים}}: בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמדו, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;בשכבך ובקומך&quot; ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_לח}}כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;בשבתך בביתך ובלכתך בדרך&quot;. אם כן, למה נאמר &quot;בשכבך ובקומך&quot;? אלא בשעה שבני אדם שוכבין, ובשעה שבני אדם עומדים.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; הא {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דבה}} מקיימים {{ירו&quot;מ-ביאור|מסבירים}} תרין קריין. {{ירו&quot;מ-ביאור|את שני הפסוקים גם את שלהם וגם את של בית שמאי}} מה מקיימין {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דבש}} &quot;בשבתך בביתך ובלכתך בדרך&quot;? &quot;בשבתך בביתך&quot;, פרט לעוסקים במצות; &quot;ובלכתך בדרך&quot; {{שוליים|א_לט}}פרט לחתן. ותני: מעשה ב{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}, שהיו שרויין במקום אחד. והוה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} מוטה, ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} זקוף. הגיע זמן קריאת שמע, נזקף {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} והטה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל למה הדבר דומה}}? אומר לאחד מן השוק: מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאה}} לך זקנך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהוא}} מגודל. והוא אומר: יהיה כנגד המשחיתים. {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך ואגלחנו}} אני שהייתי מוטה, נזקפתי. ואתה שהיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} זקוף, הטית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}. אמר לו: אתה נזקפת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}. ואני הטיתי כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. דבר אחר: שלא יראוני התלמידים ויעשו הלכה קבע כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|8:32}} &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ד}} אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו: כד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י היית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לחוב בעצמך, שעברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; חברייא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים כדברי תורה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}: ([[שיר השירים ז י]]) &quot;חכך כיין הטוב&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים יותר מדברי תורה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שיר השירים א ב]]) &quot;כי טובים דודיך מיין&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר כהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בן פזי}}&quot; תדע לך [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חביבים דברי סופרים מדברי תורה|שחביבים דברי סופרים מדברי תורה]], שהרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}, אלו לא קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע}}, לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} נתחייב מיתה, על שם: ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: דברי תורה, יש בהן איסור ויש בהן היתר. יש בהן קולין ויש בהן חומרים. אבל דברי סופרים כולן חמורין הן. תדע לך שהוא כן, דתנינן תמן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי זקן ממרא}} האומר &quot;אין תפילין&quot;, לעבור על דברי תורה, פטור; {{שוליים|א_מ}}&quot;חמש טוטפות&quot; להוסיף על דברי סופרים, חייב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניה בריה דרב אדא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחום בי רבי חייא}}: חמורים דברי זקנים מדברי נביאים, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ט|א|משה לונץ=31|שדה יהושע=|קנייבסקי=25|סירלאו=33|פולדא=13|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=24|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דכתיב: ([[מיכה ב ו]]) &quot;אל תטיפו יטיפון, לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות.&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים לא להטיף לישראל, כי אינם רוצים לשמוע}} וכתיב: ([[מיכה ב יא]]) &quot;אטיף לך ליין ולשכר&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא מצווה לחכמים שיטיפו לישראל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נביא צריך מופת, אך חכם אינו צריך|נביא וזקן למי הן דומין]]? למלך ששולח ב' פלמטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|שרים}} שלו למדינה. על אחד מהן כתב: אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין {{ירו&quot;מ-ביאור|כתב הרשאה}} שלי, אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב: אף על פי
שאינו מראה לכם חותם שלי, האמינוהו בלא חותם ובלא סמנטירין. כך בנביא כתיב: ([[דברים יג ב|דברים ראה יג ב]]) &quot;ונתן אליך אות או מופת&quot;; ברם הכא: ([[דברים יז יא|דברים שופטים יז יא]]) &quot;על פי התורה אשר יורוך&quot;. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתימר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהלכה כבית הלל}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יצאה בת קול שהלכה כבית הלל|משיצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} בת קול]], אבל עד שלא יצאת בת קול, כל הרוצה להחמיר על עצמו, לנהוג כחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} וכחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}, על זה נאמר: ([[קהלת ב יד]]) &quot;הכסיל בחושך הולך&quot; כקולי אילו ואילו, נקרא רשע. אלא אי כקולי דדין וכחומרי דדין, אי כקולי דדין וכחומרי דדין. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתימר}} עד שלא יצאת בת קול, אבל משיצאת בת קול, לעולם הלכה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. וכל העובר על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}, חייב מיתה. תני: יצאת בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים, אבל הלכה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. איכן יצאה בת קול? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ביבי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ביבנה יצאה בת קול.
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ה}} {{שוליים|א_מא}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר; לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום, אינו רשאי לחתום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יהושע א ח]]) &quot;והגית בו יומם ולילה&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מספר הברכות בקריאת שמע|שתהא הגיות היום והלילה שוין]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שבלילה לא אומרים פרשת ציצית הוסיפו ברכה אחרי קריאת שמע}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר אבין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[תהילים קיט קסד]]) &quot;שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכן תיקנו שלוש ברכות בבקר וארבע בערב אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: כל המקיים שבע ביום הללתיך, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשווה הגיות יום ללילה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עשרת הדברות בקריאת שמע|מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום]]? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו&quot; ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) &quot;לא יהיה לך אלהים אחרים על פני&quot; ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;ה' אחד&quot; ([[שמות כ ו|שמות יתרו כ ו]]) &quot;לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא&quot; ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) &quot;ואהבת את ה' אלהיך&quot; מאן דרחים מלכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שאוהב את המלך}} לא משתבע בשמיה ומשקר. ([[שמות כ ז|שמות יתרו כ ז]]) &quot;זכור את יום השבת לקדשו&quot; ([[במדבר טו מ|במדבר שלח טו מ]]) &quot;למען תזכרו&quot; {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: זו מצות שבת, שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה, דכתיב: ([[נחמיה ט יד]]) &quot;ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להם ביד משה עבדיך&quot;}}. להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. ([[שמות כ יא|שמות יתרו כ יא]]) &quot;כבד את אביך ואת אמך&quot; ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) &quot;למען ירבו ימיכם וימי בניכם&quot; ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) &quot;לא תרצח&quot; ([[דברים יא יז|דברים עקב יא יז]]) &quot;ואבדתם מהרה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מאן דקטיל מתקטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצח סופו שירצח}} ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) &quot;לא תנאף&quot; ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) &quot;לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: ליבא ועינא, תרין סרסורין דחטאה, {{ירו&quot;מ-ביאור|לב ועניים שני סרסורים לעבירה}} דכתיב&quot; ([[משלי כג כו]]) &quot;תנה &lt;span id=&quot;דף_ט_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:40}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ט|ב|משה לונץ=32|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=33|פולדא=14|תולדות יצחק=53|שמחת תורה=25|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בני לבך לי, ועיניך דרכי תצרנה&quot;. אמר הקדוש ברוך הוא: אי יהבת לי {{ירו&quot;מ-ביאור|אם תתן לי}} לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) &quot;לא תגנוב&quot; ([[דברים יא יד|דברים עקב יא יד]]) &quot;ואספת דגנך&quot; ולא דגנו של חבירך. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) &quot;לא תענה ברעך עד שקר&quot; ([[במדבר טו מא|במדבר שלח טו מא]]) &quot;אני ה' אלהיכם&quot; וכתיב ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot; מהו אמת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}}: שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: אמר הקדוש ברוך הוא: אם העדת לחבירך עדות שקר, מעלה אני עליך כאלו העדת עלי, שלא בראתי שמים וארץ. ([[שמות כ יד|שמות יתרו כ יד]]) &quot;לא תחמוד בית רעך&quot; ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך&quot; ביתך ולא בית חבירך. תמן ({{ירו&quot;מ-הדגשה|מסכת תמיד פרק ה}}) תנינן: אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת! והן בירכו. מה בירכו? {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנא}} אמר בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}}: {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אהבה רבה}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|זו ברכת תורה }}וקראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מזה שקראו עשרת הדיברות והפסיקו בין הברכה לקריאת שמע}} זאת אומרת, שאין הברכות מעכבות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: אין מן הדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מזה אתה רוצה להוכיח}} לית את שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|מינא}} כלום, {{ירו&quot;מ-ביאור|אין מכאן ראיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין זה נחשב הפסקה}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} תרוויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום, ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענות המינין, שלא יהו אומרים&quot; אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בר זבודא}}: בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? שלא להטריח את הצבור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה היו צריכים לקרא פרשת בלק}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} אמר: מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו בשמע ישראל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אמר: מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יציאת מצרים דכתיב: &quot;אל מוציאם ממצרים&quot; מלכות דכתיב: &quot;וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו}}&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מפני שכתובה בתורה ובנביאים {{ירו&quot;מ-ביאור|במיכה כתוב עמי זכור מה יעץ וכ&quot;ו}} ובכתובים {{ירו&quot;מ-ביאור|בנחמיה כתוב וישכור את בלעם וכ&quot;ו:}} {{שוליים|א_מב}}אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת, והן בירכו. מה בירכו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|א_מג}}  {{ירו&quot;מ-הדגשה|אהבה רבה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| זו ברכת התורה}}. והלא לא בירכו יוצר המאורות? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}}: עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות! ובשבת מוסיפין {{שוליים|א_מד}}ברכה אחת למשמר היוצא. מהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ברכה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}}: זו היא: השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|א_מה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות התורה|השכים לשנות קודם קריאת שמע, צריך לברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכות התורה}}]] לאחר קריאת שמע, אין צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: {{שוליים|א_מו}}והוא ששנה על אתר. {{ירו&quot;מ-ביאור| שלמד תורה מיד}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} אמר: נראים הדברים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעל}} מדרש צריך לברך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם על פסוקי התורה אבל על}} הלכות אין צריך לברך. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הלכות צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אשי}}: {{ב|נהגין הוינן יתבין קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} |רגילים היינו לשבת לפני רב}} {{שוליים|א_מז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|נהגין הוינן יתבין קומי רב }}ובין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הלכות, זקיקינן למיברכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הצריך אותנו לברך}} תני: הקורא עם אנשי מעמד לא יצא, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_י_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|י|א|משה לונץ=33|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=34|פולדא=14|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=27|זהב הארץ=32|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כי מאחרים היו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: ביומי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוינן נפקין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו יוצאים}} לתעניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיו מאריכין בבקשות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וקרוי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקרינן}} שמע בתר תלת שעין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר שלוש שעות}} ולא הוה ממחי בידן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} נפקין לתעניתא. אתו ציבורא {{ירו&quot;מ-הוסר|ומקרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומקרו}} שמע בתר תלת שעין. בעא {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} מחויי בידן {{ירו&quot;מ-ביאור|למחות בהם}}. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: והלא כבר קראו אותה בעונתה! כלום קורין אותה {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו}}, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה? אמר לו: מפני ההדיוטות, שלא יהו אומרים: בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן: ברכות ראש השנה ויום הכיפורים, וברכות תענית ציבור. מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא, אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם: המברך על המצו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ת ועל הפירות, וברכת הזימון, וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}}: מן מה דתני: המאריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקום שאמרו שלא להאריך}} הרי זה מגונה, והמקצר {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקום שקבעו לקצר}} הרי זה משובח. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שיש עוד ברכות כאלה שצריך להאריך בהם, וכאלה שצריך לקצר בהם, מלבד אלו שנאמרו כאן}} הדא אמרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמה שנאמר אלו ברכות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} זה כלל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא יש עוד}}. תני: צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שמוסיפים בה תחינות}} הא בשש שהוא מוסיף, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתעניות}} אינו מאריך? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: שלא תאמר, הואיל והוא {{ירו&quot;מ-ביאור|ברכת גואל ישראל}} מעין י&quot;ח {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממנין הברכות שאומר בכל יום}}, לא יאריך בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא ישנה בה מהנוסח שאומר בכל יום}}. לפום כן {{ירו&quot;מ-ביאור|לפיכך}} צריך מימר: {{שוליים|א_מח}}צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל שאר השש שמוסיף ודאי שמאריך בהם}} {{שוליים|א_מט}}אלו ברכות ששוחין בהן: בראשונה תחילה וסוף, ובמודים תחילה וסוף. השוחה על כל ברכה וברכה, מלמדין אותו שלא ישחה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: כהן גדול, שוחה על סוף כל ברכה וברכה. המלך, ראש כל ברכה וברכה, וסוף כל ברכה וברכה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: המלך, משהוא כורע, אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח נד]]) &quot;ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה', את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת, קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו&quot;. אי זו כריעה ואי זו בריכה? {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}} הראה בריכה לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ונפסח ונתרפא. {{אמורא-ירו&quot;מ|לוי בר סיסי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קד קידה ונעשה צולע|הראה כריעה]] לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ונפסח ולא נתרפא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[מלכים א ח נד]]) &quot;וכפיו פרושות השמים&quot; אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי אייבו}}: כגון הדין נקדים {{ירו&quot;מ-ביאור| כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר. ויש אומרים ציור שלא זז}} היה עומד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בר אבינא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|להראות ש}}ככפים הללו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהן פרושות לשמים ואין בהן כלום כך כפיו ריקות}} שלא חטפו מבנין בית המקדש כלום. תנא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חלפתא בן שאול}}: {{שוליים|א_נ}}הכל שוחין עם שליח ציבור בהודאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}ובלבד ב&quot;מודים&quot; &lt;span id=&quot;דף_י_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:51}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|י|ב|משה לונץ=34|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=35|פולדא=15|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=33|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} סבר {{ירו&quot;מ-ביאור|המתין וי&quot;א נסמך}} לקרובה {{ירו&quot;מ-ביאור|לחזן}} כדי לשוח עמו {{שוליים|א_נא}}תחלה וסוף. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ ישראל}} חמתון גחנין ומלחשין. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה שהם כורעים ולוחשים}} אמר לון מהו דין לחישה? ולא שמיע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה הא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}ם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|בשם ר}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מיישא}} ו{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי סימאי}}, ואית דאמרין ליה חברייא בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי סימאי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, אדון כל הבריות אלוה התושבחות, צור עולמים חי העולם, יוצר בראשית מחיה מתים, שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו, וקרבתנו להודות לשמך. {{שוליים|א_נב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, שאנו חייבין להודות לשמך. תרננה שפתי כי אזמרה לך, ונפשי אשר {{ירו&quot;מ-הוסר|פדית באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פדיתה. ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר מינא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: הודייה ושבח לשמך. לך גדולה לך גבורה לך תפארת. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסמכנו מנפילתינו, ותזקפנו מכפיפתינו, כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים, ומלא רחמים ואין עוד מלבדך. {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}} אמר: לך כריעה, לך כפיפה, לך השתחויה, לך בריכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}:  ([[ישעיה מה כג]]) &quot;כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}}: ([[דברי הימים א כט יא]]) &quot;לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ, לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, והעושר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך, ומהללים לשם תפארתך&quot;. בכל לב ובכל נפש משתחוים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהלים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נג}}נהגין רבנן אמרין כולהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|נהגו חכמים לאמר ככל השיטות}} ואית דאמרי: או הדא או הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|וי&quot;א אחד מהם או זה או זה}} תני: ובלבד {{שוליים|א_נד}}שלא ישוח יותר מדאי. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד שלא יעשה כחרדון שגופו כורע והראש לא זז}} אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהלים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|חנן בר אבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|פליגא דחנן בר בא}} אמר לחברייא:נימר לכון מילתא טבא דחמית ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דעביד, {{ירו&quot;מ-ביאור|אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב נהג לעשות}}ואמריתה קמיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וקם ונשק על פומי. {{שוליים|א_נה}}&quot;ברוך אתה&quot; שוחה; בא להזכיר את השם, זוקף. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא אמרית טעמא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהלים קמו ח]]) &quot;ה' זוקף כפופים&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא, אלא ([[מלאכי ב ה]]) &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריך שיהיה כפוף בשם ולמה רב זקף}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבין}}: אלו הוה כתיב &quot;בשמי ניחת הוא&quot; יאות. לית כתיב אלא &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot;. קודם, עד שלא הזכיר את השם, כבר ניחת הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חמא בר חנינא}}: מעשה באחד ששחה יותר מדאי, והעבירו {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מעביר. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}}: לא היה מעבירו, אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} ג{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ער ביה. אלו ברכות שפותחין בהן &quot;בברוך&quot;? {{שוליים|א_נו}}כל הברכות פותחין בהן ב&quot;ברוך&quot;. ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה, כגון קריאת שמע ותפילה, אין פותחין בהן ב&quot;ברוך&quot;. התיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: הרי גאולה! {{ירו&quot;מ-ביאור|ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומרים בהגדה אחרי בצאת ישראל ממצרים, לפני ששותים כוס שניה. הרי היא סמוכה לברכת ההלל, ולמה היא פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלל, אם שמעה בבית הכנסת יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלא בהכרח שיאמרו הלל קדם, נמצא שפעמים שברכת גאלנו אינה סמוכה, לכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיב {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר בי רבי יוסה}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: והא סופה! {{ירו&quot;מ-ביאור|יהללוך יי אלהינו על כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל כלם ברנה יודו ויברכו, וישבחו ויפארו, וישוררו וירוממו ויעריצו, ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד. כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל. ברוך אתה יי מלך מהלל בתשבחות. שאומרים בהגדה בסופו של החלק השני של ההלל. הרי גאלנו היא הברכה החותמת את החלק הראשון של ההלל, ומפסיקים בסעודה, ואחר כך קראים חלק שני של ההלל, וחותמים ביהללוך. נמצא שהיא ברכה עצמאית על השירה, אם כך מדוע אינה פותחת בברוך}}? אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת גאלנו}} שתים הנה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שני חלקים לה}} אחת ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}בא ואחת {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:תוס ברכות יד א ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל.ogg|thumb|תוס_ברכות_יד_א_ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל ביאור שקשור לקטע הנלמד]]
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יא|א|משה לונץ=35|שדה יהושע=|קנייבסקי=32|סירלאו=35|פולדא=16|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=34|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לשעבר. {{ירו&quot;מ-ביאור|את ההלל חלקו לשנים. עד למעיינו מים שמדבר על גאולת מצרים, אומרים לפני הסעודה, ועליה החלק הראשון של הברכה, שאומר: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. את שאר ההלל שמדבר על הגאולה העתידית, אומרים אחרי הסעודה. ועליה תקנו את החלק השני של ברכת גאלנו שאומרים, כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל. ובסוף ההלל כולו, ברכת יהללוך. ולכן אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לחלק השני של ברכת אשר גאלנו.}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לפי תוס דף יד. הכונה שהיו מברכים על כל חלק בנפרד: על החלק הראשון ברכו לקרא, ועל החלק השני ברכו לגמור. והשאלה ששאלה הגמרא, והרי סופה — הכוונה לסוף ברכת גאלנו, והשאלה למה היא חותמת בברוך. והתשובה היא מפני שהיא ארוכה וכוללת שבח על יציאת מצרים שהיתה בעבר, ובקשה על הגאולה העתידית, ולכן תקנו שגם תחתום בברכה. ויהללוך לא פותחת בברוך אף שהיא ארוכה, לפי שהיא ברכת השבח כמו נשמת כל חי}}. התיבון: הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת}} הבדלה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר המבדיל בין קדש לחול. הרי היא פותחת בברוך, אף שהיא סמוכה לבורא מאורי האש}} שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} היה מכנסן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא שלא תמיד מברך בורא מאורי האש לפניה, ולכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיבון: הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשמזמנים אומרים}} &quot;נברך&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחוזרים ואומרים &quot;ברוך אלקינו שאכלנו משלו&quot;, ומיד אחר כך מברכים ברכת הזן. נמצא שברכת הזן סמוכה לברכת הזימון, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, שאם היו שנים יושבים ואוכלים, שאינן אומרים &quot;נברך&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא פעמים שברכת הזן אינה סמוכה}}. הרי &quot;הזן את הכל&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|למאן דאמר ברכת הזימון עד הזן, משמע שמי שהפסיק לזימון, מברך איתם עד הזן, וחזר לאכול. וכשמסים אכילתו, מתחיל בברכת הארץ, מ&quot;נודה לך&quot;. ולמה ברכת נודה לך אינה פותחת בברוך}}? קשיא! הרי &quot;הטוב והמטיב&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא סמוכה, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה, נקבעה &quot;הטוב והמטיב&quot;. הטוב שלא הסריחו, והמטיב שניתנו לקבורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובתחילה הייתה ברכה עצמאית, ומאוחר יותר קבועה בברכת המזון}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים בגלל שהיא ברכה דרבנן עשו לה חיזוק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הא {{ירו&quot;מ-הוסר|קדושה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קידוש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היום! שנאמר אחרי ברכת היין, למה פותח בברוך}}? שנייא היא, שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, {{שוליים|א_נז}}שאינו אומר &quot;בורא פרי הגפן&quot;. והא סופה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של הברכה! שהרי בברכת היום, אומר:  &quot;ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו&quot; ואחר כך אומר: &quot;ברוך אתה ה’ מקדש השבת&quot;. נמצא שהחלק השני סמוך לראשון, ולמה פותח בברוך}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זה שתי ברכות, אלא ברכה אחת, ו}}טופס ברכות כך הוא. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נח}}מטבע קצר, פותח בהן ב&quot;ברוך&quot; ואינו חותם בהן ב&quot;ברוך&quot;. מטבע ארוך, פותח בהן ב&quot;ברוך&quot; וחותם ב&quot;ברוך&quot;. כל הברכות אחר חיתומיהן. {{שוליים|א_נט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין אומרים ברכה פסוק. התיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}} קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מכיון דתימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הברכות}} אחר חיתומיהן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך שאפילו אם טעה ואמר ברכה לא מתאימה, אם חתם נכון יצא. אז למה}} אין אומרין ברכה פסוק? {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה פסוק יותר גרוע מברכה לא נכונה}}. אמרין: {{ירו&quot;מ-הוסר|חכימי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חכים}} הדין טלייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אמרו חכם אותו נער}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא שטעה}}. דהוא סבר, מהו אחר חיתומיהן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון}} שאם היה עומד בשחרית  {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיה צריך לומר &quot;יוצר אור}}&quot;, ושכח והזכיר את של ערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר: &quot;מעריב ערבים}}&quot;, וחזר וחתם בשל שחרית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר: &quot;ברוך אתה ה’ יוצר המאורות}}&quot; יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן שאל, במה גרוע פסוק מברכה לא נכונה? ולא זו הכוונה}}, אלא כדאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך להזכיר ב}}כל הברכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפני  הברכה החותמת}} כעין חותמותיהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם לא יזכיר פסוק, כיוון שקשה למצא פסוק שמדבר בדיוק באותו עניין ויכול לטעות}}. ואילין דאמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ואלו שאומרים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכות ההפטרה: רחם על ציון כי היא בית חיינו, ולעלובת נפש תושיע ותשמח במהרה בימינו, ככתוב}} ([[ישעיהו יב ו]]) &quot;צהלי ורוני יושבת ציון, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גדול בקרבך קדוש ישראל&quot; וחותם &quot;ברוך אתה יהוה משמח ציון בבניה&quot;}} אין בו משום ברכה פסוק. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפני שאומר: &quot;ככתוב: כמו שאנו אומרים בברכת המזון &quot;ככתוב ואכלתה ושבעתה וברכתה&quot;}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וי&quot;א כיוון שכבר נהגו הכל לאמר כך}}. &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|א_ס}}מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר להן {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}}: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}}, שנאמר: ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;. &quot;ימי חייך&quot; הימים, &quot;כל ימי חייך&quot; הלילות. וחכמים אומרים: &quot;ימי חייך&quot; העולם הזה, &quot;כל ימי חייך&quot; העולם הבא, להביא את ימות המשיח.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אמר להן}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}}&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גילו של ראב&quot;ע|{{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אני כבן שבעים שנה}}]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אף על פי שנכנס{{ירו&quot;מ-הדגשה|תי}} לגדולה, האריך ימים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבגיל שש עשרה נתמנה לנשיא והגיעה לגיל שבעים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממה שאמר אף על פי שנכנסתי לגדולה הארכתי ימים}}, הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים. &lt;span id=&quot;דף_יא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יא|ב|משה לונץ=37|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=37|פולדא=16|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=30|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|בבל}} אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלילה}} לא יתחיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|פרשת}} ויאמר, ואם התחיל גומר. ורבנן {{ירו&quot;מ-הוסר|דהתם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דהכא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בארץ ישראל}} אמרין: מתחיל ואינו גומר. מתניתין פליגא על רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא}}: &quot;מזכירין יציאת מצרים בלילות&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולפי רבנן דהכא רק מתחיל, נמצא שלא מזכיר יציאת מצרים בלילות}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא אמרו פרשת ציצית, היו אומרים דברים שיש בהם הזכרת יציאת מצרים, כגון}}: מודים אנחנו לך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה’ אלוקינו}} שהוצאתנו ממצרים, ופדיתנו מבית עבדים, להודות לשמך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומיד מלכים הצלתנו, וקרעתה לנו הים, ועשיתה לנו ניסים וגבורות על הים, ושרנו לך שירה חדשה. כן תגאלינו מיד עריצים ומיד כל הקמים עלינו, ככתוב: &quot;כי פדה ה’ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו&quot; ברוך אתה ה’ גאל ישראל}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ולדעה שלא מזכירים יציאת מצרים בלילה, אין צריך לומר שהוצאתנו ממצרים שהיא הייתה ביום, אבל קריעת הים הייתה בלילה, והצלתנו מיד מלכים, היינו שהציל את אברהם מהמלכים, ואת יצחק ושרה מאבימלך, הכל היה בלילה, ולדעת הכל אומרים}}. מתניתא פליגא על רבנן דתמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_סא}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע ש}}כל פרשת ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר אחא}} נחית לתמן. חמיתון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותם}} מתחילין וגומרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכתחילה}}, ולא שמיע {{ירו&quot;מ-הדגשה|להו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|והם לא שמעו על המחלוקת}} דתמן אמרין: לא יתחיל ויאמר, ואם התחיל גומר, ורבנן דהכא אמרין: מתחיל ואינו גומר. בעון קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחייא ברבי זעירה}}: היך הוה אבוך נהוג עביד, כרבנן דהכא או כרבנן דהתם? {{ירו&quot;מ-ביאור|כיוון שרבי זעירה עלה מבבל לארץ ישראל, רצו לדעת האם המשיך לנהוג כבני בבל, או שינה ונהג כמנהג ארץ ישראל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} אמר: כרבנן דהכא. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: כרבנן דהתם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: מסתברא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מחמיר, ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ינון מחמרין, והוא עבד נהיג דכוותהון. תני: הקורא את שמע בבוקר, צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שהזכיר בפרשת ציצית}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: צריך להזכיר בה מלכות, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: מלכותו ואמונתו לעד קיימת}}. אחרים אומרים: צריך להזכיר בה קריעת ים סוף {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומכת בכורים}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: ואת בכוריהם הרגתה, ובכורך ישראל גאלתה, וים סוף להם בקעתה}}. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר: {{שוליים|א_סב}}צריך להזכיר את כולן, וצריך לומר צור ישראל וגואלו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר:  ⁤לא הזכיר תורה ⁤{{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכת הארץ שבברכת המזון}}, מחזירין אותו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קה מד]]) &quot;ויתן להם ארצות גוים&quot; מפני מה? &quot;בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא ברבי אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}: אם לא הזכיר ברית בארץ, או {{שוליים|א_סד}}שלא הזכיר {{ירו&quot;מ-הוסר|}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בבונה ירושלים}} מלכות בית דוד, מחזירין אותו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: אם {{שוליים|א_סה}}אמר &quot;מנחם ירושלים&quot; יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא אמר}}: {{ירו&quot;מ-הוסר| }}הקורא לאברהם אברם, עובר בעשה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} אמר: בעשה ולא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית יז ה|בראשית לך לך יז ה]]) &quot;ולא יקרא עוד את שמך אברם&quot; הרי בלא תעשה. &quot;והיה שמך אברהם&quot; הרי בעשה. התיבון: הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ט ז]]) &quot;אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם&quot; שנייא היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא, מאי דהוה מעיקרא}}. שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? הוא {{ירו&quot;מ-ביאור|רק אברהם}} נצטווה עליה. ודכוותה, הקורא לישראל יעקב, עובר בעשה? שני ניתוסף לו, הראשון לא נעקר ממנו. ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה? אילו, אבותן קראו אותן בשמן. אבל יצחק, הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר: ([[בראשית יז יט|בראשית לך לך יז יט]]) &quot;וקראת את שמו יצחק&quot;. {{ירו&quot;מ-הוסר|ד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבעה}} נקראו עד שלא נולדו ואלו הן: יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;וקראת את שמו יצחק&quot;. ישמעאל דכתיב: ([[בראשית טז יא|בראשית לך לך טז יא]]) &quot;וקראת את שמו ישמעאל&quot;. יאשיהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יג ב]]) &quot;הנה בן נולד לבית דוד יאשיה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} שמו&quot;. שלמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברי הימים א כב ט]]) &quot;כי שלמה יהיה שמו&quot;. עד כדון בצדיקים, אבל ברשעים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים נח ד]]) &quot;זורו רשעים מרחם&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא נקראו עד שנולדו}}. {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}} אומר: עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו כג ז]]) &quot;לכן הנה ימים באים נאם ה', לא יאמר עוד: חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון&quot;. אמרו לו: לא שיעקר יציאת מצרים, אלא מצרים מוסף על המלכיות. מלכיות עיקר ומצרים טפילה. וכן הוא אומר: ([[בראשית לה י|בראשית וישלח לה י]]) &quot;לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך&quot;. אמרו: לא שיעקר שם יעקב, אלא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפל. וכן הוא אומר: ([[ישעיהו מג יח]]) &quot;אל תזכרו ראשונות&quot; אילו המצרים; &quot;וקדמוניות אל תתבוננו&quot; אילו המלכיות; ([[ישעיהו מג יט]]) &quot;הנני עושה חדשה עתה תצמח&quot; זו של גוג. משלו משל: למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך, ופגע בו זאב, וניצל ממנו. התחיל מספר מעשה הזאב. ואחר כך פגע בו הארי, וניצל מידו. שכח מעשה הזאב, התחיל מספר מעשה הארי. ואחר כך פגע בו נחש וניצל מידו. שכח מעשה שניהם, והתחיל לספר מעשה הנחש. כך היו ישראל, הצרות האחרונות משכחות את הראשונות.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא ב}} {{סוף}} &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מאימתי&lt;/strong&gt;
{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|ראשון||שני}}</text>
      <sha1>i238al75uva9evvgmt538g10yu4gn1c</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037705</id>
      <parentid>3037704</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T17:01:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3037705</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="131620" sha1="68j326xphuz2gyvzk4jd9vqowbb07nv" xml:space="preserve">{{ארגז חול}}
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|ראשון||שני}}
==פרק ראשון - מאמתי קורין==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|1:51}} &lt;/span&gt;
&lt;span id=&quot;דף_א_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
{{ב|QR|[[קובץ:איר ברכות פרק חמישיפרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|100px|כולל שיעורי שמע]]}} [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]][[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|א|א| משה לונץ=17|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|משה לונץ=|שדה יהושע=|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{מתני'|ברכות א א}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פתיחת המסכת|מא{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}מתי קורין]] את שמע בערבין? {{שוליים|א_א}}משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן, עד סוף האשמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רת הראשונה, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_ב}}עד חצות. {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|א_ג}}עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ד}}הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כל הנאכלים ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע בבית הכנסת|אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן]] תני {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור| (רבא) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי&quot;}}: משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת. ותני עלה: קרובים דבריהן להיות שוין.
===&lt;span id=&quot;דף_א_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:01}}&lt;/span&gt;===
{{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|א|ב|משה לונץ=18|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=25|פולדא=5|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=11|זהב הארץ=15|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתא חמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא וראה}} משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן {{ירו&quot;מ-הוסר|א}}יממא הוא, ועם כוכביא הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד בצאת הכוכבים}} משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר}} שעה ותרתי ליליא הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים}} ואת אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} קרובים דבריהן להיות שוין? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}פתר בא{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לין כופרניא דקיקי{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}א, {{ירו&quot;מ-ביאור|בכפרים קטנים}} דאורחיהון מסתלקא {{ירו&quot;מ-ביאור|שמסיימים מלאכתם}} עד דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|א}}יממא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שעדין יום}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפללים ערבית מוקדם ונכנסים לאכל מקדם}}, דצדי לון מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}קמי חיותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפחד החיות}} תני: {{שוליים|א_ו}}הקורא ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו, אלא כדי לעמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ד בתפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לה מתוך דבר של{{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתפילות באמצע תקנום}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ששלושת התפילות מוקמו בין שני קריאות שמע: קריאת שמע של שחרית, שמונה עשרה של שחרית, שמונה עשרה של מנחה,שמונה עשרה של ערבית, קריאת שמע של ערבית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועיקר קריאת שמע של ערב זה על המיטה. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ירמיה}}: {{שוליים|א_ז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ספק קרא שמע|ספק ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}רך על מזונו ספק לא ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}רך]] צריך לברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא דבר תורה}}, דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת&quot;. ספק התפלל ספק לא התפלל, אל יתפלל. ודלא כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_ח}}ולואי שיתפלל אדם כל היום כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לו, למה שאין תפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לה מפסדת. ספק קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע}} ספק לא קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהו}}? נשמענה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}}: הקורא ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. וק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לאו ספק הוא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי קודם לכן זה בין השמשות שהוא ספק מן הלילה ספק מן היום}}, ואת אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} צריך לקרות! הדא אמרה {{שוליים|א_ט}}ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: סימן לדבר משיצאו הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ד טו]]) &quot;ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים&quot;. וכתיב ([[נחמיה ד טז]]) &quot;והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה&quot;. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות וצאת הכוכבים|כמה כוכבים יצאו ויהא לילה]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר פפא}}: {{שוליים|א_י}}כוכב אחד וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י יום. שנים ספק לילה. שלשה וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י לילה. שנים ספק? והכתיב &quot;עד צאת הכוכבים&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והלא}} מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}עוט כוכבים שנים. קדמיא {{ירו&quot;מ-ביאור|הראשון}} לא מתחשב. בערב שבת, ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, מביא חטאת. במוצאי שבת, ראה כוכב אחד ועשה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ב|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=25|פולדא=6|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} מלאכה, מביא חטאת. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, פטור. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעי: אין {{ירו&quot;מ-ביאור|אם}} תימר שנים ספק, ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה. ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים. ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת, בשחרית וקצר כחצי גרוגרת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן, ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה, ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים. הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא. {{ירו&quot;מ-ביאור|באלו הכוכבים שאין דרכם להראות ביום}} ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל באלו שדרכם להראות ביום}} לא משערין בהון. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד שיראו שלושה כוכבי חוץ מכוכב נגה שנראה אף ביום}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב דרומנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודא בן פזי}}: כוכב אחד ודאי יום. שנים לילה. ולית ליה ספק? {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי לדעת כולם זמן בין השמשות הוא ספק מן היום ספק מן הלילה}}. אית ליה ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|בזמן ש}}בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כוכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|הראשון}} לכוכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|השני}}. תני: כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום. &lt;span id=&quot;דף_ב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ב|ב|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{שוליים|א_יא}}הכסיפו זהו בין השמשות. השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות תלוי בלבנה|הלבנה בתקופתה]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שזה באמצע החדש. שהלבנה שלמה ומתחילה במזרח ושוקעת במערב}} התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות. אמר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ג|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא:}} סוף גלגל חמה לשק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת, ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: התחיל גלגל חמה לשק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ע, אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו, חזקה ביום טבל. הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא. {{ירו&quot;מ-ביאור|דרך קיצור}} ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרך ראשית}} לא בדה. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בזה מדובר}} איזהו בין השמשות? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחומא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל}} לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי ח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דה של סייף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזמן שלוקח עד ש}}נחלקה הטיפה לכאן ולכאן, זהו בין השמשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל, {{ירו&quot;מ-ביאור|כתשע דקות}} דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} הוו יתבין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}}: לא מסתברא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}סוף חצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|זהו}} כהרף עין ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא?}} אמר ליה: אוף אנא סבר כן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} לא אמר כן, אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשתי לפני}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} כד תנינן תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכות זבים}}. {{שוליים|א_יב}}ראה אחת ביום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה ולקרבן. &lt;span id=&quot;דף_ג_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:30}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ג|ב|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=26|פולדא=7|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=15|זהב הארץ=18|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}מקצתהראיה מהיום ומקצתה למחר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או כולה מן היום או כולה מן הלילה}}. ודאי לטומאה וספק לקרבן. {{ירו&quot;מ-ביאור|הזב נטמא בלובן וכך דינו. אם ראה ראיה אחת, הרי הוא כבעל קרי וטובל וטהור בצאת הכוכבים. אם ראה שתי ראיות אפילו ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשנים, שיכול היה בין תחילת הראיה לסופה לטבול ולהסתפג. או שראה ראיה אחת שהתחלקה לשני ימים. או שני ראיות בשני ימים רצופים הרי הוא זב קטן וצריך לספור שבעה נקיים, וביום השביעי טובל במעיין ובערב הוא נטהר. ואם ראה שלוש ראיות ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשלוש, או אחת ארוכה כשנים ואחת קצרה, או אחת קצרה שהתחלקה לשני ימים ואחת יום קדם או יום אחרי, או שלוש ראיות בשלושה ימים רצופים — הרי הוא זב גדול, וסופר שבעה נקים וטובל, ובערב הוא טהור, ולמחרת מביא קרבן. שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. להתיר לו כניסה למקדש ואכילת קדשים.}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר יוסף}} בעא {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מאן תנא ראיה נחלקת לשנים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא, ד}}אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בין השמשות כהרף עין}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|לה}} : {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}קשתה על דעתך דאת אמר: {{ירו&quot;מ-ביאור|לשיטתך שאתה אומר}} כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כן איך יתכן שיתחייב קרבן על ספק? ואם בשראה ראיה כל בין השמשות של רבי נחמיה, אז לא רק לרבי יוסי בן חלפתא חייב קרבן, אלא לדעת כולם. שהרי ראה ראיה ארוכה כשלוש ראייות, שנמצא מתחילתה ועד סופה כשתי טבילות ושני סיפוגין, והרי זו נחשבת כשלוש ראייות, ומביא קרבן לדעת הכל. ו}}למה {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי יוחנן אמר שהבריתא רק כרבי יוסי}}? אמר ליה, {{ירו&quot;מ-הוסר|קשתיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשתיך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא קשיא. כי באמת בין השמשות לדעת רבי יוסי בן חלפתא הוא רגע אחד, בתוך בין השמשות של רבי נחמיה, אלא שאנו לא יודעים איזה הוא}}. לכשיבא אליהו ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}זהו בין השמשות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז יהיה חייב קרבן. אי כשיבא אליהו}}, מאן פליג? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי יחלוק על אליהו הנביא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני: שלושה כוכבים לילה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא חברהון דרבנן}} בעי: כמה דאת אמר בערבית, נראו שלשה כוכבים, אף על פי שהחמה נתונה באמצע {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובי}} הרקיע, לילה הוא. {{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר}} אף בשחרית כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק בזריחת החמה יהיה יום. ולמה קימא לן שהיום מתחיל בעלות השחר}}? {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}: כתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) &quot;השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה&quot; וכתיב ([[ויקרא כב ז|ויקרא אמור כב ז]]) &quot;ובא השמש וטהר&quot; מקיש יציאתו לביאתו. מה ביאתו משיתכסה מן הבריות. אף יציאתו לכשיתודע לבריות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא קיימא לן דמעלות השחר יום הוא}}? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ד|א|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=16|זהב הארץ=26|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: כתיב ([[בראשית מד ג|בראשית מקץ מד ג]]) &quot;הבוקר אור&quot; התורה קראה לאור בוקר. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) &quot;בבקר בבקר&quot; כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שאף עלות השחר מן היום}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית, נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין. ותני: באחד בתקופת ניסן, ובאחד בתקופת תשרי, היום והלילה שוין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}}: נלפינה {{ירו&quot;מ-ביאור|נלמד}} מדרך הארץ. שרי מלכא נפק, {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל המלך לצאת מהעיר}} אף על גב דלא נפק, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יצא}} אמרין דנפק. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך בערב. מיד שהשמש מתחילה לצאת מהעולם, אומרים שכבר לילה, אף שהשמש לא עברה את עובי הרקיעה}}. שרי עליל {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל המלך להיכנס לעיר}} . {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף גב ד}}לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} אמרי{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}ן דעל עד שעתה דייעול {{ירו&quot;מ-הדגשה |אלא מיד בתחילת כניסתו לעובי הרקיע אומרים שנכנס}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|את עובי הרקיע לצאת לארץ}}. זהו שעומד ומתפלל {{שוליים|א_יג}}צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. חד אמר: כמלאכים. וחד אמר: ככהנים. {{ירו&quot;מ-ביאור|עקב בצד גודל}} מאן דאמר ככהנים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כ כג|שמות יתרו כ כג]])  &quot;לא תעלה במעלות על מזבחי&quot; שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב. ומאן דאמר כמלאכים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יחזקאל א ז]])  &quot;ורגליהם רגל ישרה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בר אנדריי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר סוטר}}: המלאכים אין להן קפיצין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפרקים}} ומה טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דניאל ז טז]]) &quot;קרבת על חד מן קמייא קיימיא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|קרב אלי אחד מן העומדים תמיד}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בברכת כהנים הציבור אומר פסוקים|זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת]], בברכה ראשונה צריך לומר: ([[תהילים קג כ]]) &quot;ברכו את ה' מלאכיו&quot; בשנייה ([[תהילים קג כא]]) &quot;ברכו את ה' כל צבאיו&quot; בשלישית ([[תהילים קג כב]]) &quot;ברכו ה' כל מעשיו&quot; במוסף &lt;span id=&quot;דף_ד_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:08}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ד|ב|משה לונץ=21|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=27|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בברכה הראשונה צריך לומר ([[תהילים קלד א]]) &quot;שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות&quot; בשנייה ([[תהילים קלד ב]]) &quot;שאו ידיכם {קודש&quot; בשלישית ([[תהילים קלד ג]]) &quot;יברכך ה' מציון&quot; אם היו ארבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו ביום הכיפורים, ובתעניות}} חוזר תליתיאתא {{ירו&quot;מ-הוסר|בקדמיתא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כקדמיתא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|בתפילה מנחה כמו בשחרית}} ורביעתא {{ירו&quot;מ-הוסר|בתיניוותא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיניוותא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|בנעילה כמו במוסף}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין. משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב ([[בראשית יט טו|בראשית וירא יט טו]]) &quot;וכמו השחר עלה&quot; וגומר וכתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) &quot;השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה&quot; ומן סדום לצוער ארבעת מיל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי}} יותר הוון? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. ומניין {{ירו&quot;מ-הוסר|מאיילת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמאילת}} השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו לכתוב}} &quot;כמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|השחר עלה&quot;. ולמה כתב}} &quot;וכמו&quot; מילה מדמיא לחבירתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלמד שיש עוד זמן דומה לזה. דכמו שלמדנו שמשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין, הוא הדין מאילת השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: הדא איילתא דשחרא, מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא}} זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כן מה זה איילת השחר}} כמין תרין דקורנין דנהור, דסלקין מן מדינחא ומנהרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים}} דלמא {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}} הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: בי רבי, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גאולת ישראל קמעה קמעה|כך היא גאולתן של ישראל]]. בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[מיכה ז ח]]) &quot;כי אשב בחושך ה' אור לי&quot; כך בתחילה ([[אסתר ב כא]]) &quot;ומרדכי יושב בשער המלך&quot; ואחר כך ([[אסתר ו יא]]) &quot;ויקח המן את הלבוש ואת הסוס&quot; ואחר כך ([[אסתר ו יב]]) &quot;וישב מרדכי אל שער המלך&quot; ואחר כך ([[אסתר ח טו]]) &quot;ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות&quot;. ואחר כך ([[אסתר ח טז]]) &quot;ליהודים היתה אורה ושמחה&quot;. ואתיא ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר: משיאור המזרח עד הזריחה מהלך אדם ארבע מיל}}, כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}. דתני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה, אדם מהלך ארבעת מיל. נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) &quot;היושב על חוג הארץ&quot; וכתיב ([[איוב כב יד]]) &quot;וחוג שמים יתהלך&quot; וכתיב ([[משלי ח כז]]) &quot;בחוקו חוג על פני תהום&quot; חוג חוג לגזירה שוה. תני: עץ {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה בי רבי אלעאי}}: לא סוף דבר נופו, אלא אפילו כורתו. {{ירו&quot;מ-ביאור|גזעו}} וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים א ג]]) &quot;והיה כעץ שתול על פלגי מים&quot; תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גודלו של גן עדן, עץ חיים|עץ חיים, אחד מששים לגן]], הגן אחד מששים לעדן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית ב י|בראשית בראשית ב י]]) &quot;ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}תמצית כור, {{ירו&quot;מ-ביאור|ל' סאה}} תרקב {{ירו&quot;מ-ביאור|חצי סאה}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ה|א|משה לונץ=22|שדה יהושע=|קנייבסקי=14|סירלאו=28|פולדא=8|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר: מצרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמקובל שארכה}} מהלך ארבעים יום, וכוש מהלך {{ירו&quot;מ-הוסר|שבע}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שש}} שנים ועוד. ורבנן אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובי הרקיע}} כשני אבות הראשונים {{ירו&quot;מ-הדגשה|חמש מאות שנה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה, יצחק - 180 שנה, יעקב – 147 שנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|אשר נשבעתי לאבותכם לתת להם}} כימי השמים על הארץ&quot; וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה, כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית א ו|בראשית בראשית א ו]]) &quot;יהי רקיע בתוך המים&quot; יהי רקיע בתווך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי השמים נבראו ביום הראשון, ולמה נאמר ביום השני יהי רקיעה? אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לחים היו שמים ביום הראשון, ובשני קרשו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;אמר יהי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;יהי}} רקיע&quot; יחזק הרקיע, יקרש הרקיע, יגלד הרקיע, ימתח הרקיע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודה בן פזי}}: יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר ([[שמות לט ג|שמות פקודי לט ג]]) &quot;וירקעו את פחי הזהב&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר }}תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עובי הרקיע|עוביו של רקיע כשתי אצבעיים]]. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} פליגא. דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[איוב לז יח]]) &quot;תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק&quot; תרקיע, מלמד שהן עשויין כטס. {{ירו&quot;מ-ביאור|פח דק}} יכול שאינן בריאין? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} חזקים. יכול שהן נתרפין? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} כראי מוצק. בכל שעה ושעה נראין מוצקים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}, {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל, על ידי שהות {{ירו&quot;מ-ביאור|עם הזמן}} רפה. ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) &quot;וימתחם כאהל לשבת&quot; וכתיב &quot;חזקים&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים, על ידי שהות {{ירו&quot;מ-ביאור|עם הזמן}} הוא מעלה חלודה. ברם הכא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} &quot;כראי מוצק&quot; בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי עזריה}} אמר על הא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[בראשית ב א|בראשית בראשית ב א]]) &quot;ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלהים ביום השביעי&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכ&quot;ו}} &quot;ויברך אלהים את יום השביעי&quot; מה כתיב בתריה? ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) &quot;אלה תולדות השמים&quot; וכי מה ענין זה אצל זה? אלא יום נכנס ויום יוצא. שבת נכנס שבת יוצא. חודש נכנס חודש יוצא. שנה נכנס שנה יוצאה, וכתיב ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) &quot;אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו היום נעשו. תנן: מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כמה אשמורות ביום ובלילה|ארבע אשמורות ביום, וארבע אשמורות בלילה]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אורכם של עונה, עת ורגע|העונה, אחד מעשרים וארבעה לשעה]] העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ברכיה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} אמר: כדי לאומרו. ורבנן אמרין הרגע כהרף עין. תני {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} אומר: {{שוליים|א_יד}}שלש {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמרות הוי הלילה. מאי טעמא? דכתיב}} ([[שופטים ז יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ויבא גדעון וכ&quot;ו}} ראש האשמורת התיכונה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר ארבע משמרות הוי הלילה, דכתיב}} ([[תהילים קיט סב]]) &quot;חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך&quot; וכתיב ([[תהילים קיט קמח]]) &quot;קדמו עיני אשמורות&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}}: {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}. חד אמר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. וחרינה אמר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;חצות לילה&quot; ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot; מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} &quot;חצות לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אקום&quot; ו&quot;קדמו עיני אשמורות}}&quot;? פעמים &quot;חצות לילה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אקום}} ופעמים &quot;קדמו עיני אשמורות&quot; הא באי זה צד? בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים, חצות לילה. ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו. קדמו עיני אשמורות. מכל מקום {{שוליים|א_טו}}לא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה השחר בא ומוצא את דוד ישן}} הוא שדוד אמר: ([[תהילים נז ט]]) &quot;עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר&quot; &lt;span id=&quot;דף_ה_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:30}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ה|ב|משה לונץ=24שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=29|אהלי שם=|פנים מאירות=}} איתעיר יקרי מן קומי איקריה {{ירו&quot;מ-הוסר|דבריי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבוראי}}. איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה {{ירו&quot;מ-הוסר|דבריי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבוראי}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יקום כבודי לפני כבוד בוראי שכבודי אינו חשוב כלום בפני כבוד בוראי}} &quot;אעירה שחר&quot; אנא הוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אני הייתי}} מעורר שחרה, שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצרו מקטרגו ואומר לו: דוד, דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן, ואת אמר אעירה שחר? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דוד ביזה עצמו לכבוד המצוות|דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות]], ואת אמר ([[תהילים קיט סב]]) &quot;חצות לילה אקום&quot;? והוא אומר: ([[תהילים קיט סב]]) &quot;על משפטי צדקך&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שאספיק ללמוד משפטי ה}}’. ומה היה דוד עושה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי מנחם}}: היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו, ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומרים? ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}נור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד, והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו, והיה מנגן מאליו. הדא הוא דכתיב ([[מלכים ב ג טו]]) &quot;והיה כנגן המנגן&quot; כנגן במנגן אין כתב כאן, אלא כנגן המנגן. הכינור היה מנגן מאיליו. מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: סופה של שנייה וראשה של שלישית, הן מתכנות את הלילה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם אפשר להסביר כך}} מי כתיב {{ירו&quot;מ-הדגשה|האשמורות &quot;ה}}תיכונות&quot;? לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב אלא}} &quot;תיכונה&quot;. קדמיתא לא מתחשבא, דעד כדון ברייתא {{ירו&quot;מ-הוסר|עירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ערין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|האשמורת הראשונה לא נחשבת כיוון שעדיין אנשים ערים}} פיסקא וחכמים אומרים: עד חצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_טז}}הלכה כחכמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מפקד לחברייא {{ירו&quot;מ-ביאור|מצווה את התלמידים}}: אין בעיתון מתעסקא באוריתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אתם רוצים לעסוק בתורה בלילה ולהמשיך גם אחרי חצות}} אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין. מילתיה אמרה שהלכה כחכמים. מילתיה אמרה שא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מר דברים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמותר ללמוד תורה}} אחר אמת ויציב. {{ירו&quot;מ-ביאור|גם בלילה נהגו לאמר אמת ויציב}} תני: הקורא את שמע בבית הכנסת, בשחר, יצא ידי חובתו. בערב, לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב יוסף}}: מה טעם {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא תקנו לקרא בבית הכנסת בזמן}}? אמרו: אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ו|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע על המיטה להבריח מזיקין|בשביל להבריח את המזיקין]]. מילתיה אמרה {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך דבריו אפשר להבין}} שאין אמר דברים אחר אמת ויציב {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא מיד ישן}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}} אמר כן. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}, כד הוה נחית לעיבורה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה יורד לבית הוועד לעבר את השנה}} הוה מקבל {{ירו&quot;מ-ביאור|מתארח}} גבי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב גרוסה}}. והוה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מטמר ביני קופייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מסתתר בין השקים}} משמענא היך הוה קרי שמע. והוה {{שוליים|א_יז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לקרוא שמע שוב ושוב|קרי, וחזר וקרי]] עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהיה נרדם}} ומאי טעמא? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תחליפתא חמוי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים ד ה]]) &quot;רגזו ואל תחטאו, אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה&quot; מילתיה ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} פליגא. ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} קרי מזמורים בתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחרי קריאת שמע}}. והא תני?: אין אומר דברים {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}} אמת ויציב? פתר לה באמת ויציב של שחרית. ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר ירמיה}}: שלש תכיפות הן. {{שוליים|א_יח}}תכף לסמיכה שחיטה. {{שוליים|א_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תיכף לנטילת ידיים ברכה - במים ראשונים|תכף לנטילת ידים ברכה]]. תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ד|ויקרא ויקרא א ד-ה]]) &quot;וסמך ושחט&quot; תכף לנטילת ידים ברכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קלד ב]]) &quot;שאו ידיכם קדש וברכו את ה'&quot; {{שוליים|א_כ}}תכף לגאולה תפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים יט טו]]) &quot;יהיו לרצון אמרי פי {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגיון לפניך ה’ צורי וגואלי}}&quot; מה כתיב בתריה ([[תהילים כ ב]]) &quot;יענך ה' ביום צרה&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה, אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה, אין השטן מקטרג באותה סעודה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סמיכת גאולה לתפילה|וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה]], אין השטן מקטרג באותו היום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: אנא תכפית גאולה לתפילה, ואיתצדית באנגריא, מובליא הדס לפלטין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|נתפסתי לעבודת המלך להביא הדסים לארמון}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|אמרו ליה רבי]] רבו היא. {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר גדול הוא}} אית בני אינשי {{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}הבין פריטין מחכים פלטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אנשים שמשלמים כדי לראות את הארמון}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה? לאוהבו של מלך שבא והרתיק {{ירו&quot;מ-ביאור|דפק}} על פתחו של מלך. יצא {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג. {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתלק}} עוד הוא הפליג. פיסקא {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: עד שיעלה עמוד השחר. אתיא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} דתני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{שוליים|א_כא}}פעמים שאדם קורא את שמע, אחת לפני עמוד השחר, ואחת לאחר עמוד השחר, ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלרבי שמעון בן יוחאי עד עלות השחר נחשב לילה, ויוצא ידי חובת קריאת שמע של לילה מ}}הא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} בערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזמנה עד עלות השחר}}, אף בשחרית כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וגם לרבן גמליאל יכול לקרא קריאת שמע של שחרית מעלות השחר, כדעת רבי שמעון בן יוחאי}}? או יהא בה {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} רבי זעירא תנאי אחוי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב חייא בר אשיא}} וד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אבא בר חנה}}: {{שוליים|א_כב}}הקורא עם אנשי משמר לא &lt;span id=&quot;דף_ו_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:22}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ו|ב|משה לונץ=25|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=30|פולדא=10|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=19|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{סוף}} &lt;/div&gt;יצא, כי משכימין היו {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקראים בעלות השחר}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וזמנה משיכיר}} פיסקא: מעשה {{ירו&quot;מ-הוסר|שבאו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאו}} בניו {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות}}. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|חולק על חכמים ולמעשה נוהג כשיטתו}} והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא רבי שמעון בן יוחאי פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה}}. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאנו}} ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? דתני: סכין {{ירו&quot;מ-הוסר|אלוונתית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלונתית}} לחולה בשבת. אימתי? בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}}: מתיר היה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה, ובקשנו לעשות לו כן, ולא הניח לנו. ואמרנו לו רבי דבריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} מבטל בחייך? ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים, מחמיר אני על עצמי, דהא פליגי עלי חברי. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} דתנינן תמן: {{שוליים|א_כג}}השדרה והגולגולת מב' מתים. {{שוליים|א_כד}}רביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים.{{שוליים|א_כה}}אבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} מטמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|באהל}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|דכתיב על כל נפשות מת לא יבא}} וחכמים מטהרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שכתוב נפשת חסר וו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי, והניחוה באויר הכנסת בלוד. ונכנס תודרוס הרופא, ונכנסו כל הרופאים עמו. אמר תודרוס הרופא: אין כאן שדרה ממת אחד, ולא גולגולת ממת אחד. אמרו: הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין, נעמוד על המניין. התחילו מ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} וטיהר. אמרו לו: הואיל והיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מטמא וטיהרת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}, טהור. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} דתנינן תמן: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל הספחין מותרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ספיחי שישית שנכנסו לשביעית}}, חוץ מספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרוב|כרוב]] שאין כיוצא בהן בירקות שדה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שגודל מהר וקשה להבחין בין החדש לישן}} וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כו}}כל הספחין אסורין. {{ירו&quot;מ-ביאור|גזירה משום ספיחי כרוב}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}} עב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ד עובדא}} בשמיטתא חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} חד מלקט ספיחי שביעית. אמר ליה: ולית אסור, ולאו ספיחין אינון? {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} ליה: ולא את הוא שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מתיר? אמר ליה: ואין חבירי חולקין עלי? וקרי עלוי: ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; וכן הות ליה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להחמיר על עצמו ולהקל לאחרים|פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה]]? שנייא הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|בקריאת שמעה}} שהיא לשינון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לרבנן הקורא לאחר הזמן לא הפסיד כקורא בתורה}}. מעתה אף משיעלה עמוד השחר! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה אמר אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרא. משמע שאחר עמוד השחר אינם חייבים}}? ואית {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ז|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דבעי מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שרצו לתרץ}} תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה שראינו שרבי מאיר ורבי עקיבא בן יוסף ורבי שמעון בן יוחאי נהגו כחכמים, זה מפני ש}}היו יכולין לקיים דברי חכמים. ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים. אמר לון: עובדין עובדא {{ירו&quot;מ-הוסר|כוותיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כוותי}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תנהגו כשיטתי}} פיסקא: ולא זו בלבד {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות — מצותן עד שיעלה עמוד השחר}}. הקטר חלבים ואיברים {{שוליים|א_כז}}ואכילת פסחים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אנן תנינן אכילת פסחים, אית דלא תני {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שלא גרסו}} אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים, רבנן. ומאן דלא תנא אכילת פסחים, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? נאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקרבן פסח}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ח]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;כאן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;ואכלו את הבשר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזה}}&quot; ונאמר להלן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במכת בכורות}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ועברתי בארץ מצרים ב}}לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזה והכיתי כל בכור&quot; וגו}}' מה לילה שנאמר להלן חצות, אף כאן חצות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לית}} כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן אכילת פסחים
אפילו כרבנן. דתנינן: הפסח אחר חצות מטמא את הידים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שגזרו עליו חכמים טומאה כנותר, אפילו בדיעבד אסור לאכלו אחר חצות}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואילו כל מה שנשנה במשנתינו, הם דברים שלכתחילה צריך לעשותם קדם חצות, אבל בדיעבד אם עשה אחרי חצות יצא}}. פיסקא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הנאכלים ליום אחד — מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה}}. כל הנאכלין ליום אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} {{שוליים|א_כח}}קדשים קלים. {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון קרבן תודה ושלמי נזיר. ולא קדשי קדשים כגון חטאת ואשם שעליהם לא גזרו כיוון שהכהנים זריזים}} ואם כן למה אמרו חכמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד חצות? כדי להרחיק}}{{ירו&quot;מ-הוסר| וכו אם}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האדם מן העבירה. דאם אתה}} אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} &quot;עד שיעלה עמוד השחר&quot;, הוא סבור שלא עלה עמוד השחר, נמצא אוכל ומתחייב. מתוך שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} אומר לו &quot;עד חצות&quot;, אפילו הוא אוכל אחר חצות, אינו מתחייב.
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:10}} &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ב}} מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|{{ירו&quot;מ-הוסר|לכרתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לכרתי}}]], עד הנץ החמה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. {{שוליים|א_כט}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתין: {{ירו&quot;מ-ביאור| כך כוונת המשנה}} בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|חוליות}} תכלת שבה {{ירו&quot;מ-ביאור|בציצית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחוליות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללבן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבן}} שבה. &lt;span id=&quot;דף_ז_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:07}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ז|ב|משה לונץ=27|שדה יהושע=|קנייבסקי=21|סירלאו=31|פולדא=11|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ומה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה}} טעמון דרבנן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) &quot;וראיתם אותו&quot; מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|החוט}} הסמוך לו. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? &quot;וראיתם אותו&quot; כדי שיהא ניכר בין הצבועים. תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}: &quot;וראיתם אותה&quot; אין כתיב כאן אלא &quot;וראיתם אותו&quot;, מגיד שכל המקיים מצות ציצית, כאלו מקבל פני שכינה. מגיד [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תכלת דומה לים, והאם הוא כחול או ירוק|שהתכלת דומה לים]] והים דומה לעשבים, ועשבים דומין לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, והכסא דומה לספיר. דכתיב ([[יחזקאל י א]]) &quot;ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא&quot; אחרים אומרים: &quot;וראיתם אותו&quot; {{שוליים|א_ל}}כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}} אמר כהדא דאחרים. מה אנן קיימין? אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|מזהה אותו}} ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה. אלא כי אנן קיימין, {{שוליים|א_לא}}ברגיל ושאינו רגיל, כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא לעיתים רחוקות}} אית תניי תני: בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]]. ואית תניי תני: כדי שיהא רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}} בעי מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]], כמן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתן]]. ומן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו, כמן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת ללבן. אבל אמרו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכתחילה}} {{שוליים|א_לב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע אחרי הנץ, ותיקין|מצותה עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה, לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: ואנא אמרית טעמא. {{ירו&quot;מ-ביאור| אני מצאתי מה המקור}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים עב ה]]) &quot;ייראוך עם שמש&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|מר עוקבא}}: הוותיקין היו משכימים וקורין אותה, כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני: אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ואחרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} והיו עסוקים במצו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ת. והגיע עונת קרית שמע, והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכיוון שהיו עסוקים במצווה נפטרו}} וקריתי ושניתי, ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. &quot;עד הנץ החמה&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}}: כדי שתהא החמה מטפטפת {{ירו&quot;מ-ביאור|מנצנצת}} על ראשי ההרים. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד ג' שעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אידי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב המנונא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בשוכח. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}} אמר: תרין אמוראין, חד אמר בשוכח. אגיב ליה חבריה, וכי יש הלכה בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} כך הוא {{שוליים|א_לג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#זמן קריאת שמע עד שלוש שעות בדיעבד|הלכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כרבי יהושוע}}]] ולמה אמרו בשוכח? כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ח|א|משה לונץ=28|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=31|פולדא=12|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}}תמן תנינן: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|או תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{שוליים|א_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע ותפילה|מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: קרית שמע דבר תורה, ותפילה אינה דבר תורה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: קריאת שמע זמנה קבוע, ותפילה אין זמנה קבוע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קריאת שמע אינה צריכה כוונה, ותפילה צריכה כוונה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשתי לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ואפילו תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} קרית שמע אינה צריכה כוונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} שלשה פסוקים הראשונים צריכין כוונה? מן גו דאינון צבחר {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך שהם מעט}} מיכוון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}}: כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה, אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמרה על גרמיה, {{ירו&quot;מ-ביאור|על עצמו}} כגון אנו {{שוליים|א_לה}}שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה, אפילו לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כדעתיה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשיטתו}} דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_לו}}ולואי שיתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחאי}} כדעתיה, ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אילו היתי עומד בהר סיני בשעת מתן תורה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פה מיוחד לדברי תורה|הוינא מתבעי קומי רחמנא, דיתברי לבר נשא תרין פומין]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|הייתי מבקש מהקדוש ברוך הוא שיברא לאדם שני פיות}} חד דהוי לעי באוריתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחד שיעסוק בתורה}} וחד דעבד ליה כל צורכיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואחד לכל צרכיו האחרים}} חזר ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: ומה אין חד הוא, לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומה כשהוא אחד אין העולם מתקיים מפני הרכילות ולשון הרע שלו}} אילו הוו תרין, על אחת כמה וכמה! אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: אתיא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן עקביא}}, דתני: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן עקביא}} אומר: כשם שמפסיקין לקריאת שמע, כך מפסיקין לתפילה, ולתפילין, ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ללמוד על מנת לעשות|הלמד על מנת לעשות]], ולא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא. ואמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלמד שלא לעשות, נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, &lt;span id=&quot;דף_ח_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|4:23}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ח|ב|משה לונץ=29|שדה יהושע=|קנייבסקי=23|סירלאו=32|פולדא=12|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=23|זהב הארץ=31|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה}} זה שינון {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקריאת שמע}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וזה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} שינון, ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן: הקורא מכאן ואילך {{שוליים|א_לז}}לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, חביבה מדברי תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לרבי שמעון בן יוחאי}} היא היא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם חשובים במידה שווה}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, על ידי שהיה תדיר בדברי תורה - לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא מרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: לא תנינן, אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, כמשנה היא. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רשב&quot;י לא הפסיק מלימודו אפילו לקריאת שמע|{{ירו&quot;מ-הדגשה|שעסק במשנה לא צריך להפסיק}}]]. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} כדעתיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: העוסק במקרא מידה ואינה מידה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם שוים וקריאת שמע בזמנה חביבה מהם}} &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ג}}{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים}}: בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמדו, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;בשכבך ובקומך&quot; ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_לח}}כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;בשבתך בביתך ובלכתך בדרך&quot;. אם כן, למה נאמר &quot;בשכבך ובקומך&quot;? אלא בשעה שבני אדם שוכבין, ובשעה שבני אדם עומדים.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; הא {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דבה}} מקיימים {{ירו&quot;מ-ביאור|מסבירים}} תרין קריין. {{ירו&quot;מ-ביאור|את שני הפסוקים גם את שלהם וגם את של בית שמאי}} מה מקיימין {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דבש}} &quot;בשבתך בביתך ובלכתך בדרך&quot;? &quot;בשבתך בביתך&quot;, פרט לעוסקים במצות; &quot;ובלכתך בדרך&quot; {{שוליים|א_לט}}פרט לחתן. ותני: מעשה ב{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}, שהיו שרויין במקום אחד. והוה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} מוטה, ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} זקוף. הגיע זמן קריאת שמע, נזקף {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} והטה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל למה הדבר דומה}}? אומר לאחד מן השוק: מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאה}} לך זקנך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהוא}} מגודל. והוא אומר: יהיה כנגד המשחיתים. {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך ואגלחנו}} אני שהייתי מוטה, נזקפתי. ואתה שהיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} זקוף, הטית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}. אמר לו: אתה נזקפת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}. ואני הטיתי כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. דבר אחר: שלא יראוני התלמידים ויעשו הלכה קבע כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|8:32}} &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ד}} אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו: כד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י היית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לחוב בעצמך, שעברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; חברייא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים כדברי תורה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}: ([[שיר השירים ז י]]) &quot;חכך כיין הטוב&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים יותר מדברי תורה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שיר השירים א ב]]) &quot;כי טובים דודיך מיין&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר כהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בן פזי}}&quot; תדע לך [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חביבים דברי סופרים מדברי תורה|שחביבים דברי סופרים מדברי תורה]], שהרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}, אלו לא קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע}}, לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} נתחייב מיתה, על שם: ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: דברי תורה, יש בהן איסור ויש בהן היתר. יש בהן קולין ויש בהן חומרים. אבל דברי סופרים כולן חמורין הן. תדע לך שהוא כן, דתנינן תמן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי זקן ממרא}} האומר &quot;אין תפילין&quot;, לעבור על דברי תורה, פטור; {{שוליים|א_מ}}&quot;חמש טוטפות&quot; להוסיף על דברי סופרים, חייב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניה בריה דרב אדא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחום בי רבי חייא}}: חמורים דברי זקנים מדברי נביאים, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ט|א|משה לונץ=31|שדה יהושע=|קנייבסקי=25|סירלאו=33|פולדא=13|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=24|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דכתיב: ([[מיכה ב ו]]) &quot;אל תטיפו יטיפון, לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות.&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים לא להטיף לישראל, כי אינם רוצים לשמוע}} וכתיב: ([[מיכה ב יא]]) &quot;אטיף לך ליין ולשכר&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא מצווה לחכמים שיטיפו לישראל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נביא צריך מופת, אך חכם אינו צריך|נביא וזקן למי הן דומין]]? למלך ששולח ב' פלמטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|שרים}} שלו למדינה. על אחד מהן כתב: אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין {{ירו&quot;מ-ביאור|כתב הרשאה}} שלי, אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב: אף על פי
שאינו מראה לכם חותם שלי, האמינוהו בלא חותם ובלא סמנטירין. כך בנביא כתיב: ([[דברים יג ב|דברים ראה יג ב]]) &quot;ונתן אליך אות או מופת&quot;; ברם הכא: ([[דברים יז יא|דברים שופטים יז יא]]) &quot;על פי התורה אשר יורוך&quot;. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתימר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהלכה כבית הלל}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יצאה בת קול שהלכה כבית הלל|משיצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} בת קול]], אבל עד שלא יצאת בת קול, כל הרוצה להחמיר על עצמו, לנהוג כחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} וכחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}, על זה נאמר: ([[קהלת ב יד]]) &quot;הכסיל בחושך הולך&quot; כקולי אילו ואילו, נקרא רשע. אלא אי כקולי דדין וכחומרי דדין, אי כקולי דדין וכחומרי דדין. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתימר}} עד שלא יצאת בת קול, אבל משיצאת בת קול, לעולם הלכה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. וכל העובר על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}, חייב מיתה. תני: יצאת בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים, אבל הלכה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. איכן יצאה בת קול? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ביבי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ביבנה יצאה בת קול.
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ה}} {{שוליים|א_מא}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר; לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום, אינו רשאי לחתום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יהושע א ח]]) &quot;והגית בו יומם ולילה&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מספר הברכות בקריאת שמע|שתהא הגיות היום והלילה שוין]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שבלילה לא אומרים פרשת ציצית הוסיפו ברכה אחרי קריאת שמע}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר אבין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[תהילים קיט קסד]]) &quot;שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכן תיקנו שלוש ברכות בבקר וארבע בערב אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: כל המקיים שבע ביום הללתיך, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשווה הגיות יום ללילה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עשרת הדברות בקריאת שמע|מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום]]? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו&quot; ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) &quot;לא יהיה לך אלהים אחרים על פני&quot; ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;ה' אחד&quot; ([[שמות כ ו|שמות יתרו כ ו]]) &quot;לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא&quot; ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) &quot;ואהבת את ה' אלהיך&quot; מאן דרחים מלכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שאוהב את המלך}} לא משתבע בשמיה ומשקר. ([[שמות כ ז|שמות יתרו כ ז]]) &quot;זכור את יום השבת לקדשו&quot; ([[במדבר טו מ|במדבר שלח טו מ]]) &quot;למען תזכרו&quot; {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: זו מצות שבת, שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה, דכתיב: ([[נחמיה ט יד]]) &quot;ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להם ביד משה עבדיך&quot;}}. להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. ([[שמות כ יא|שמות יתרו כ יא]]) &quot;כבד את אביך ואת אמך&quot; ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) &quot;למען ירבו ימיכם וימי בניכם&quot; ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) &quot;לא תרצח&quot; ([[דברים יא יז|דברים עקב יא יז]]) &quot;ואבדתם מהרה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מאן דקטיל מתקטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצח סופו שירצח}} ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) &quot;לא תנאף&quot; ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) &quot;לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: ליבא ועינא, תרין סרסורין דחטאה, {{ירו&quot;מ-ביאור|לב ועניים שני סרסורים לעבירה}} דכתיב&quot; ([[משלי כג כו]]) &quot;תנה &lt;span id=&quot;דף_ט_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:40}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ט|ב|משה לונץ=32|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=33|פולדא=14|תולדות יצחק=53|שמחת תורה=25|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בני לבך לי, ועיניך דרכי תצרנה&quot;. אמר הקדוש ברוך הוא: אי יהבת לי {{ירו&quot;מ-ביאור|אם תתן לי}} לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) &quot;לא תגנוב&quot; ([[דברים יא יד|דברים עקב יא יד]]) &quot;ואספת דגנך&quot; ולא דגנו של חבירך. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) &quot;לא תענה ברעך עד שקר&quot; ([[במדבר טו מא|במדבר שלח טו מא]]) &quot;אני ה' אלהיכם&quot; וכתיב ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot; מהו אמת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}}: שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: אמר הקדוש ברוך הוא: אם העדת לחבירך עדות שקר, מעלה אני עליך כאלו העדת עלי, שלא בראתי שמים וארץ. ([[שמות כ יד|שמות יתרו כ יד]]) &quot;לא תחמוד בית רעך&quot; ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך&quot; ביתך ולא בית חבירך. תמן ({{ירו&quot;מ-הדגשה|מסכת תמיד פרק ה}}) תנינן: אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת! והן בירכו. מה בירכו? {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנא}} אמר בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}}: {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אהבה רבה}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|זו ברכת תורה }}וקראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מזה שקראו עשרת הדיברות והפסיקו בין הברכה לקריאת שמע}} זאת אומרת, שאין הברכות מעכבות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: אין מן הדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מזה אתה רוצה להוכיח}} לית את שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|מינא}} כלום, {{ירו&quot;מ-ביאור|אין מכאן ראיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין זה נחשב הפסקה}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} תרוויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום, ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענות המינין, שלא יהו אומרים&quot; אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בר זבודא}}: בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? שלא להטריח את הצבור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה היו צריכים לקרא פרשת בלק}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} אמר: מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו בשמע ישראל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אמר: מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יציאת מצרים דכתיב: &quot;אל מוציאם ממצרים&quot; מלכות דכתיב: &quot;וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו}}&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מפני שכתובה בתורה ובנביאים {{ירו&quot;מ-ביאור|במיכה כתוב עמי זכור מה יעץ וכ&quot;ו}} ובכתובים {{ירו&quot;מ-ביאור|בנחמיה כתוב וישכור את בלעם וכ&quot;ו:}} {{שוליים|א_מב}}אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת, והן בירכו. מה בירכו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|א_מג}}  {{ירו&quot;מ-הדגשה|אהבה רבה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| זו ברכת התורה}}. והלא לא בירכו יוצר המאורות? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}}: עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות! ובשבת מוסיפין {{שוליים|א_מד}}ברכה אחת למשמר היוצא. מהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ברכה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}}: זו היא: השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|א_מה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות התורה|השכים לשנות קודם קריאת שמע, צריך לברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכות התורה}}]] לאחר קריאת שמע, אין צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: {{שוליים|א_מו}}והוא ששנה על אתר. {{ירו&quot;מ-ביאור| שלמד תורה מיד}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} אמר: נראים הדברים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעל}} מדרש צריך לברך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם על פסוקי התורה אבל על}} הלכות אין צריך לברך. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הלכות צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אשי}}: {{ב|נהגין הוינן יתבין קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} |רגילים היינו לשבת לפני רב}} {{שוליים|א_מז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|נהגין הוינן יתבין קומי רב }}ובין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הלכות, זקיקינן למיברכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הצריך אותנו לברך}} תני: הקורא עם אנשי מעמד לא יצא, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_י_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|י|א|משה לונץ=33|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=34|פולדא=14|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=27|זהב הארץ=32|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כי מאחרים היו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: ביומי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוינן נפקין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו יוצאים}} לתעניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיו מאריכין בבקשות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וקרוי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקרינן}} שמע בתר תלת שעין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר שלוש שעות}} ולא הוה ממחי בידן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} נפקין לתעניתא. אתו ציבורא {{ירו&quot;מ-הוסר|ומקרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומקרו}} שמע בתר תלת שעין. בעא {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} מחויי בידן {{ירו&quot;מ-ביאור|למחות בהם}}. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: והלא כבר קראו אותה בעונתה! כלום קורין אותה {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו}}, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה? אמר לו: מפני ההדיוטות, שלא יהו אומרים: בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן: ברכות ראש השנה ויום הכיפורים, וברכות תענית ציבור. מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא, אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם: המברך על המצו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ת ועל הפירות, וברכת הזימון, וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}}: מן מה דתני: המאריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקום שאמרו שלא להאריך}} הרי זה מגונה, והמקצר {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקום שקבעו לקצר}} הרי זה משובח. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שיש עוד ברכות כאלה שצריך להאריך בהם, וכאלה שצריך לקצר בהם, מלבד אלו שנאמרו כאן}} הדא אמרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמה שנאמר אלו ברכות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} זה כלל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא יש עוד}}. תני: צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שמוסיפים בה תחינות}} הא בשש שהוא מוסיף, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתעניות}} אינו מאריך? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: שלא תאמר, הואיל והוא {{ירו&quot;מ-ביאור|ברכת גואל ישראל}} מעין י&quot;ח {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממנין הברכות שאומר בכל יום}}, לא יאריך בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא ישנה בה מהנוסח שאומר בכל יום}}. לפום כן {{ירו&quot;מ-ביאור|לפיכך}} צריך מימר: {{שוליים|א_מח}}צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל שאר השש שמוסיף ודאי שמאריך בהם}} {{שוליים|א_מט}}אלו ברכות ששוחין בהן: בראשונה תחילה וסוף, ובמודים תחילה וסוף. השוחה על כל ברכה וברכה, מלמדין אותו שלא ישחה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: כהן גדול, שוחה על סוף כל ברכה וברכה. המלך, ראש כל ברכה וברכה, וסוף כל ברכה וברכה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: המלך, משהוא כורע, אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח נד]]) &quot;ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה', את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת, קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו&quot;. אי זו כריעה ואי זו בריכה? {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}} הראה בריכה לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ונפסח ונתרפא. {{אמורא-ירו&quot;מ|לוי בר סיסי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קד קידה ונעשה צולע|הראה כריעה]] לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ונפסח ולא נתרפא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[מלכים א ח נד]]) &quot;וכפיו פרושות השמים&quot; אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי אייבו}}: כגון הדין נקדים {{ירו&quot;מ-ביאור| כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר. ויש אומרים ציור שלא זז}} היה עומד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בר אבינא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|להראות ש}}ככפים הללו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהן פרושות לשמים ואין בהן כלום כך כפיו ריקות}} שלא חטפו מבנין בית המקדש כלום. תנא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חלפתא בן שאול}}: {{שוליים|א_נ}}הכל שוחין עם שליח ציבור בהודאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}ובלבד ב&quot;מודים&quot; &lt;span id=&quot;דף_י_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:51}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|י|ב|משה לונץ=34|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=35|פולדא=15|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=33|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} סבר {{ירו&quot;מ-ביאור|המתין וי&quot;א נסמך}} לקרובה {{ירו&quot;מ-ביאור|לחזן}} כדי לשוח עמו {{שוליים|א_נא}}תחלה וסוף. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ ישראל}} חמתון גחנין ומלחשין. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה שהם כורעים ולוחשים}} אמר לון מהו דין לחישה? ולא שמיע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה הא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}ם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|בשם ר}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מיישא}} ו{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי סימאי}}, ואית דאמרין ליה חברייא בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי סימאי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, אדון כל הבריות אלוה התושבחות, צור עולמים חי העולם, יוצר בראשית מחיה מתים, שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו, וקרבתנו להודות לשמך. {{שוליים|א_נב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, שאנו חייבין להודות לשמך. תרננה שפתי כי אזמרה לך, ונפשי אשר {{ירו&quot;מ-הוסר|פדית באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פדיתה. ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר מינא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: הודייה ושבח לשמך. לך גדולה לך גבורה לך תפארת. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסמכנו מנפילתינו, ותזקפנו מכפיפתינו, כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים, ומלא רחמים ואין עוד מלבדך. {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}} אמר: לך כריעה, לך כפיפה, לך השתחויה, לך בריכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}:  ([[ישעיה מה כג]]) &quot;כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}}: ([[דברי הימים א כט יא]]) &quot;לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ, לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, והעושר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך, ומהללים לשם תפארתך&quot;. בכל לב ובכל נפש משתחוים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהלים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נג}}נהגין רבנן אמרין כולהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|נהגו חכמים לאמר ככל השיטות}} ואית דאמרי: או הדא או הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|וי&quot;א אחד מהם או זה או זה}} תני: ובלבד {{שוליים|א_נד}}שלא ישוח יותר מדאי. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד שלא יעשה כחרדון שגופו כורע והראש לא זז}} אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהלים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|חנן בר אבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|פליגא דחנן בר בא}} אמר לחברייא:נימר לכון מילתא טבא דחמית ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דעביד, {{ירו&quot;מ-ביאור|אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב נהג לעשות}}ואמריתה קמיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וקם ונשק על פומי. {{שוליים|א_נה}}&quot;ברוך אתה&quot; שוחה; בא להזכיר את השם, זוקף. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא אמרית טעמא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהלים קמו ח]]) &quot;ה' זוקף כפופים&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא, אלא ([[מלאכי ב ה]]) &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריך שיהיה כפוף בשם ולמה רב זקף}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבין}}: אלו הוה כתיב &quot;בשמי ניחת הוא&quot; יאות. לית כתיב אלא &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot;. קודם, עד שלא הזכיר את השם, כבר ניחת הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חמא בר חנינא}}: מעשה באחד ששחה יותר מדאי, והעבירו {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מעביר. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}}: לא היה מעבירו, אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} ג{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ער ביה. אלו ברכות שפותחין בהן &quot;בברוך&quot;? {{שוליים|א_נו}}כל הברכות פותחין בהן ב&quot;ברוך&quot;. ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה, כגון קריאת שמע ותפילה, אין פותחין בהן ב&quot;ברוך&quot;. התיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: הרי גאולה! {{ירו&quot;מ-ביאור|ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומרים בהגדה אחרי בצאת ישראל ממצרים, לפני ששותים כוס שניה. הרי היא סמוכה לברכת ההלל, ולמה היא פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלל, אם שמעה בבית הכנסת יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלא בהכרח שיאמרו הלל קדם, נמצא שפעמים שברכת גאלנו אינה סמוכה, לכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיב {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר בי רבי יוסה}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: והא סופה! {{ירו&quot;מ-ביאור|יהללוך יי אלהינו על כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל כלם ברנה יודו ויברכו, וישבחו ויפארו, וישוררו וירוממו ויעריצו, ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד. כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל. ברוך אתה יי מלך מהלל בתשבחות. שאומרים בהגדה בסופו של החלק השני של ההלל. הרי גאלנו היא הברכה החותמת את החלק הראשון של ההלל, ומפסיקים בסעודה, ואחר כך קראים חלק שני של ההלל, וחותמים ביהללוך. נמצא שהיא ברכה עצמאית על השירה, אם כך מדוע אינה פותחת בברוך}}? אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת גאלנו}} שתים הנה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שני חלקים לה}} אחת ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}בא ואחת {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:תוס ברכות יד א ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל.ogg|thumb|תוס_ברכות_יד_א_ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל ביאור שקשור לקטע הנלמד]]
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יא|א|משה לונץ=35|שדה יהושע=|קנייבסקי=32|סירלאו=35|פולדא=16|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=34|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לשעבר. {{ירו&quot;מ-ביאור|את ההלל חלקו לשנים. עד למעיינו מים שמדבר על גאולת מצרים, אומרים לפני הסעודה, ועליה החלק הראשון של הברכה, שאומר: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. את שאר ההלל שמדבר על הגאולה העתידית, אומרים אחרי הסעודה. ועליה תקנו את החלק השני של ברכת גאלנו שאומרים, כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל. ובסוף ההלל כולו, ברכת יהללוך. ולכן אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לחלק השני של ברכת אשר גאלנו.}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לפי תוס דף יד. הכונה שהיו מברכים על כל חלק בנפרד: על החלק הראשון ברכו לקרא, ועל החלק השני ברכו לגמור. והשאלה ששאלה הגמרא, והרי סופה — הכוונה לסוף ברכת גאלנו, והשאלה למה היא חותמת בברוך. והתשובה היא מפני שהיא ארוכה וכוללת שבח על יציאת מצרים שהיתה בעבר, ובקשה על הגאולה העתידית, ולכן תקנו שגם תחתום בברכה. ויהללוך לא פותחת בברוך אף שהיא ארוכה, לפי שהיא ברכת השבח כמו נשמת כל חי}}. התיבון: הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת}} הבדלה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר המבדיל בין קדש לחול. הרי היא פותחת בברוך, אף שהיא סמוכה לבורא מאורי האש}} שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} היה מכנסן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא שלא תמיד מברך בורא מאורי האש לפניה, ולכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיבון: הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשמזמנים אומרים}} &quot;נברך&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחוזרים ואומרים &quot;ברוך אלקינו שאכלנו משלו&quot;, ומיד אחר כך מברכים ברכת הזן. נמצא שברכת הזן סמוכה לברכת הזימון, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, שאם היו שנים יושבים ואוכלים, שאינן אומרים &quot;נברך&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא פעמים שברכת הזן אינה סמוכה}}. הרי &quot;הזן את הכל&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|למאן דאמר ברכת הזימון עד הזן, משמע שמי שהפסיק לזימון, מברך איתם עד הזן, וחזר לאכול. וכשמסים אכילתו, מתחיל בברכת הארץ, מ&quot;נודה לך&quot;. ולמה ברכת נודה לך אינה פותחת בברוך}}? קשיא! הרי &quot;הטוב והמטיב&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא סמוכה, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה, נקבעה &quot;הטוב והמטיב&quot;. הטוב שלא הסריחו, והמטיב שניתנו לקבורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובתחילה הייתה ברכה עצמאית, ומאוחר יותר קבועה בברכת המזון}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים בגלל שהיא ברכה דרבנן עשו לה חיזוק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הא {{ירו&quot;מ-הוסר|קדושה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קידוש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היום! שנאמר אחרי ברכת היין, למה פותח בברוך}}? שנייא היא, שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, {{שוליים|א_נז}}שאינו אומר &quot;בורא פרי הגפן&quot;. והא סופה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של הברכה! שהרי בברכת היום, אומר:  &quot;ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו&quot; ואחר כך אומר: &quot;ברוך אתה ה’ מקדש השבת&quot;. נמצא שהחלק השני סמוך לראשון, ולמה פותח בברוך}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זה שתי ברכות, אלא ברכה אחת, ו}}טופס ברכות כך הוא. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נח}}מטבע קצר, פותח בהן ב&quot;ברוך&quot; ואינו חותם בהן ב&quot;ברוך&quot;. מטבע ארוך, פותח בהן ב&quot;ברוך&quot; וחותם ב&quot;ברוך&quot;. כל הברכות אחר חיתומיהן. {{שוליים|א_נט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין אומרים ברכה פסוק. התיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}} קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מכיון דתימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הברכות}} אחר חיתומיהן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך שאפילו אם טעה ואמר ברכה לא מתאימה, אם חתם נכון יצא. אז למה}} אין אומרין ברכה פסוק? {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה פסוק יותר גרוע מברכה לא נכונה}}. אמרין: {{ירו&quot;מ-הוסר|חכימי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חכים}} הדין טלייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אמרו חכם אותו נער}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא שטעה}}. דהוא סבר, מהו אחר חיתומיהן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון}} שאם היה עומד בשחרית  {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיה צריך לומר &quot;יוצר אור}}&quot;, ושכח והזכיר את של ערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר: &quot;מעריב ערבים}}&quot;, וחזר וחתם בשל שחרית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר: &quot;ברוך אתה ה’ יוצר המאורות}}&quot; יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן שאל, במה גרוע פסוק מברכה לא נכונה? ולא זו הכוונה}}, אלא כדאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך להזכיר ב}}כל הברכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפני  הברכה החותמת}} כעין חותמותיהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם לא יזכיר פסוק, כיוון שקשה למצא פסוק שמדבר בדיוק באותו עניין ויכול לטעות}}. ואילין דאמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ואלו שאומרים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכות ההפטרה: רחם על ציון כי היא בית חיינו, ולעלובת נפש תושיע ותשמח במהרה בימינו, ככתוב}} ([[ישעיהו יב ו]]) &quot;צהלי ורוני יושבת ציון, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גדול בקרבך קדוש ישראל&quot; וחותם &quot;ברוך אתה יהוה משמח ציון בבניה&quot;}} אין בו משום ברכה פסוק. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפני שאומר: &quot;ככתוב: כמו שאנו אומרים בברכת המזון &quot;ככתוב ואכלתה ושבעתה וברכתה&quot;}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וי&quot;א כיוון שכבר נהגו הכל לאמר כך}}. &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|א_ס}}מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר להן {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}}: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}}, שנאמר: ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;. &quot;ימי חייך&quot; הימים, &quot;כל ימי חייך&quot; הלילות. וחכמים אומרים: &quot;ימי חייך&quot; העולם הזה, &quot;כל ימי חייך&quot; העולם הבא, להביא את ימות המשיח.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אמר להן}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}}&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גילו של ראב&quot;ע|{{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אני כבן שבעים שנה}}]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אף על פי שנכנס{{ירו&quot;מ-הדגשה|תי}} לגדולה, האריך ימים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבגיל שש עשרה נתמנה לנשיא והגיעה לגיל שבעים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממה שאמר אף על פי שנכנסתי לגדולה הארכתי ימים}}, הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים. &lt;span id=&quot;דף_יא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יא|ב|משה לונץ=37|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=37|פולדא=16|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=30|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|בבל}} אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלילה}} לא יתחיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|פרשת}} ויאמר, ואם התחיל גומר. ורבנן {{ירו&quot;מ-הוסר|דהתם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דהכא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בארץ ישראל}} אמרין: מתחיל ואינו גומר. מתניתין פליגא על רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא}}: &quot;מזכירין יציאת מצרים בלילות&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולפי רבנן דהכא רק מתחיל, נמצא שלא מזכיר יציאת מצרים בלילות}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא אמרו פרשת ציצית, היו אומרים דברים שיש בהם הזכרת יציאת מצרים, כגון}}: מודים אנחנו לך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה’ אלוקינו}} שהוצאתנו ממצרים, ופדיתנו מבית עבדים, להודות לשמך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומיד מלכים הצלתנו, וקרעתה לנו הים, ועשיתה לנו ניסים וגבורות על הים, ושרנו לך שירה חדשה. כן תגאלינו מיד עריצים ומיד כל הקמים עלינו, ככתוב: &quot;כי פדה ה’ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו&quot; ברוך אתה ה’ גאל ישראל}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ולדעה שלא מזכירים יציאת מצרים בלילה, אין צריך לומר שהוצאתנו ממצרים שהיא הייתה ביום, אבל קריעת הים הייתה בלילה, והצלתנו מיד מלכים, היינו שהציל את אברהם מהמלכים, ואת יצחק ושרה מאבימלך, הכל היה בלילה, ולדעת הכל אומרים}}. מתניתא פליגא על רבנן דתמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_סא}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע ש}}כל פרשת ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר אחא}} נחית לתמן. חמיתון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותם}} מתחילין וגומרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכתחילה}}, ולא שמיע {{ירו&quot;מ-הדגשה|להו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|והם לא שמעו על המחלוקת}} דתמן אמרין: לא יתחיל ויאמר, ואם התחיל גומר, ורבנן דהכא אמרין: מתחיל ואינו גומר. בעון קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחייא ברבי זעירה}}: היך הוה אבוך נהוג עביד, כרבנן דהכא או כרבנן דהתם? {{ירו&quot;מ-ביאור|כיוון שרבי זעירה עלה מבבל לארץ ישראל, רצו לדעת האם המשיך לנהוג כבני בבל, או שינה ונהג כמנהג ארץ ישראל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} אמר: כרבנן דהכא. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: כרבנן דהתם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: מסתברא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מחמיר, ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ינון מחמרין, והוא עבד נהיג דכוותהון. תני: הקורא את שמע בבוקר, צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שהזכיר בפרשת ציצית}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: צריך להזכיר בה מלכות, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: מלכותו ואמונתו לעד קיימת}}. אחרים אומרים: צריך להזכיר בה קריעת ים סוף {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומכת בכורים}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: ואת בכוריהם הרגתה, ובכורך ישראל גאלתה, וים סוף להם בקעתה}}. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר: {{שוליים|א_סב}}צריך להזכיר את כולן, וצריך לומר צור ישראל וגואלו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר:  ⁤לא הזכיר תורה ⁤{{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכת הארץ שבברכת המזון}}, מחזירין אותו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קה מד]]) &quot;ויתן להם ארצות גוים&quot; מפני מה? &quot;בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא ברבי אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}: אם לא הזכיר ברית בארץ, או {{שוליים|א_סד}}שלא הזכיר {{ירו&quot;מ-הוסר|}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בבונה ירושלים}} מלכות בית דוד, מחזירין אותו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: אם {{שוליים|א_סה}}אמר &quot;מנחם ירושלים&quot; יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא אמר}}: {{ירו&quot;מ-הוסר| }}הקורא לאברהם אברם, עובר בעשה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} אמר: בעשה ולא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית יז ה|בראשית לך לך יז ה]]) &quot;ולא יקרא עוד את שמך אברם&quot; הרי בלא תעשה. &quot;והיה שמך אברהם&quot; הרי בעשה. התיבון: הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ט ז]]) &quot;אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם&quot; שנייא היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא, מאי דהוה מעיקרא}}. שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? הוא {{ירו&quot;מ-ביאור|רק אברהם}} נצטווה עליה. ודכוותה, הקורא לישראל יעקב, עובר בעשה? שני ניתוסף לו, הראשון לא נעקר ממנו. ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה? אילו, אבותן קראו אותן בשמן. אבל יצחק, הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר: ([[בראשית יז יט|בראשית לך לך יז יט]]) &quot;וקראת את שמו יצחק&quot;. {{ירו&quot;מ-הוסר|ד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבעה}} נקראו עד שלא נולדו ואלו הן: יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;וקראת את שמו יצחק&quot;. ישמעאל דכתיב: ([[בראשית טז יא|בראשית לך לך טז יא]]) &quot;וקראת את שמו ישמעאל&quot;. יאשיהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יג ב]]) &quot;הנה בן נולד לבית דוד יאשיה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} שמו&quot;. שלמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברי הימים א כב ט]]) &quot;כי שלמה יהיה שמו&quot;. עד כדון בצדיקים, אבל ברשעים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים נח ד]]) &quot;זורו רשעים מרחם&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא נקראו עד שנולדו}}. {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}} אומר: עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו כג ז]]) &quot;לכן הנה ימים באים נאם ה', לא יאמר עוד: חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון&quot;. אמרו לו: לא שיעקר יציאת מצרים, אלא מצרים מוסף על המלכיות. מלכיות עיקר ומצרים טפילה. וכן הוא אומר: ([[בראשית לה י|בראשית וישלח לה י]]) &quot;לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך&quot;. אמרו: לא שיעקר שם יעקב, אלא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפל. וכן הוא אומר: ([[ישעיהו מג יח]]) &quot;אל תזכרו ראשונות&quot; אילו המצרים; &quot;וקדמוניות אל תתבוננו&quot; אילו המלכיות; ([[ישעיהו מג יט]]) &quot;הנני עושה חדשה עתה תצמח&quot; זו של גוג. משלו משל: למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך, ופגע בו זאב, וניצל ממנו. התחיל מספר מעשה הזאב. ואחר כך פגע בו הארי, וניצל מידו. שכח מעשה הזאב, התחיל מספר מעשה הארי. ואחר כך פגע בו נחש וניצל מידו. שכח מעשה שניהם, והתחיל לספר מעשה הנחש. כך היו ישראל, הצרות האחרונות משכחות את הראשונות.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא ב}} {{סוף}} &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מאימתי&lt;/strong&gt;
{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|ראשון||שני}}</text>
      <sha1>68j326xphuz2gyvzk4jd9vqowbb07nv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037706</id>
      <parentid>3037705</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T17:04:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק ראשון - מאמתי קורין */</comment>
      <origin>3037706</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="131529" sha1="1f6rvwr2j9cgy0q4em75228grngyap3" xml:space="preserve">{{ארגז חול}}
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|ראשון||שני}}
==פרק ראשון - מאמתי קורין==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|1:51}} &lt;/span&gt;
&lt;span id=&quot;דף_א_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
{{ב|QR|[[קובץ:איר ברכות פרק חמישיפרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|100px|כולל שיעורי שמע]]}} [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]][[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|א|א| משה לונץ=17|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|משה לונץ=|שדה יהושע=|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{מתני'|ברכות א א}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פתיחת המסכת|מא{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}מתי קורין]] את שמע בערבין? {{שוליים|א_א}}משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן, עד סוף האשמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רת הראשונה, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_ב}}עד חצות. {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|א_ג}}עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ד}}הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כל הנאכלים ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע בבית הכנסת|אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן]] תני {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור| (רבא) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי&quot;}}: משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת. ותני עלה: קרובים דבריהן להיות שוין.
===&lt;span id=&quot;דף_א_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:01}}&lt;/span&gt;===
{{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|א|ב|משה לונץ=18|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=25|פולדא=5|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=11|זהב הארץ=15|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתא חמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא וראה}} משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן {{ירו&quot;מ-הוסר|א}}יממא הוא, ועם כוכביא הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד בצאת הכוכבים}} משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר}} שעה ותרתי ליליא הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים}} ואת אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} קרובים דבריהן להיות שוין? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}פתר בא{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לין כופרניא דקיקי{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}א, {{ירו&quot;מ-ביאור|בכפרים קטנים}} דאורחיהון מסתלקא {{ירו&quot;מ-ביאור|שמסיימים מלאכתם}} עד דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|א}}יממא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שעדין יום}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפללים ערבית מוקדם ונכנסים לאכל מקדם}}, דצדי לון מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}קמי חיותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפחד החיות}} תני: {{שוליים|א_ו}}הקורא ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו, אלא כדי לעמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ד בתפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לה מתוך דבר של{{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתפילות באמצע תקנום}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ששלושת התפילות מוקמו בין שני קריאות שמע: קריאת שמע של שחרית, שמונה עשרה של שחרית, שמונה עשרה של מנחה,שמונה עשרה של ערבית, קריאת שמע של ערבית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועיקר קריאת שמע של ערב זה על המיטה. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ירמיה}}: {{שוליים|א_ז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ספק קרא שמע|ספק ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}רך על מזונו ספק לא ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}רך]] צריך לברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא דבר תורה}}, דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת&quot;. ספק התפלל ספק לא התפלל, אל יתפלל. ודלא כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_ח}}ולואי שיתפלל אדם כל היום כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לו, למה שאין תפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לה מפסדת. ספק קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע}} ספק לא קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהו}}? נשמענה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}}: הקורא ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. וק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לאו ספק הוא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי קודם לכן זה בין השמשות שהוא ספק מן הלילה ספק מן היום}}, ואת אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} צריך לקרות! הדא אמרה {{שוליים|א_ט}}ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: סימן לדבר משיצאו הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ד טו]]) &quot;ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים&quot;. וכתיב ([[נחמיה ד טז]]) &quot;והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה&quot;. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות וצאת הכוכבים|כמה כוכבים יצאו ויהא לילה]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר פפא}}: {{שוליים|א_י}}כוכב אחד וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י יום. שנים ספק לילה. שלשה וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י לילה. שנים ספק? והכתיב &quot;עד צאת הכוכבים&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והלא}} מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}עוט כוכבים שנים. קדמיא {{ירו&quot;מ-ביאור|הראשון}} לא מתחשב. בערב שבת, ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, מביא חטאת. במוצאי שבת, ראה כוכב אחד ועשה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ב|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=25|פולדא=6|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} מלאכה, מביא חטאת. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, פטור. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעי: אין {{ירו&quot;מ-ביאור|אם}} תימר שנים ספק, ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה. ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים. ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת, בשחרית וקצר כחצי גרוגרת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן, ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה, ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים. הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא. {{ירו&quot;מ-ביאור|באלו הכוכבים שאין דרכם להראות ביום}} ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל באלו שדרכם להראות ביום}} לא משערין בהון. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד שיראו שלושה כוכבי חוץ מכוכב נגה שנראה אף ביום}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב דרומנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודא בן פזי}}: כוכב אחד ודאי יום. שנים לילה. ולית ליה ספק? {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי לדעת כולם זמן בין השמשות הוא ספק מן היום ספק מן הלילה}}. אית ליה ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|בזמן ש}}בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כוכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|הראשון}} לכוכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|השני}}. תני: כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום. &lt;span id=&quot;דף_ב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ב|ב|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{שוליים|א_יא}}הכסיפו זהו בין השמשות. השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות תלוי בלבנה|הלבנה בתקופתה]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שזה באמצע החדש. שהלבנה שלמה ומתחילה במזרח ושוקעת במערב}} התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות. אמר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ג|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא:}} סוף גלגל חמה לשק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת, ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: התחיל גלגל חמה לשק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ע, אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו, חזקה ביום טבל. הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא. {{ירו&quot;מ-ביאור|דרך קיצור}} ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרך ראשית}} לא בדה. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בזה מדובר}} איזהו בין השמשות? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחומא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל}} לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי ח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דה של סייף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזמן שלוקח עד ש}}נחלקה הטיפה לכאן ולכאן, זהו בין השמשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל, {{ירו&quot;מ-ביאור|כתשע דקות}} דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} הוו יתבין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}}: לא מסתברא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}סוף חצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|זהו}} כהרף עין ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא?}} אמר ליה: אוף אנא סבר כן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} לא אמר כן, אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשתי לפני}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} כד תנינן תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכות זבים}}. {{שוליים|א_יב}}ראה אחת ביום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה ולקרבן. &lt;span id=&quot;דף_ג_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:30}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ג|ב|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=26|פולדא=7|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=15|זהב הארץ=18|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}מקצתהראיה מהיום ומקצתה למחר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או כולה מן היום או כולה מן הלילה}}. ודאי לטומאה וספק לקרבן. {{ירו&quot;מ-ביאור|הזב נטמא בלובן וכך דינו. אם ראה ראיה אחת, הרי הוא כבעל קרי וטובל וטהור בצאת הכוכבים. אם ראה שתי ראיות אפילו ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשנים, שיכול היה בין תחילת הראיה לסופה לטבול ולהסתפג. או שראה ראיה אחת שהתחלקה לשני ימים. או שני ראיות בשני ימים רצופים הרי הוא זב קטן וצריך לספור שבעה נקיים, וביום השביעי טובל במעיין ובערב הוא נטהר. ואם ראה שלוש ראיות ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשלוש, או אחת ארוכה כשנים ואחת קצרה, או אחת קצרה שהתחלקה לשני ימים ואחת יום קדם או יום אחרי, או שלוש ראיות בשלושה ימים רצופים — הרי הוא זב גדול, וסופר שבעה נקים וטובל, ובערב הוא טהור, ולמחרת מביא קרבן. שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. להתיר לו כניסה למקדש ואכילת קדשים.}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר יוסף}} בעא {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מאן תנא ראיה נחלקת לשנים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא, ד}}אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בין השמשות כהרף עין}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|לה}} : {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}קשתה על דעתך דאת אמר: {{ירו&quot;מ-ביאור|לשיטתך שאתה אומר}} כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כן איך יתכן שיתחייב קרבן על ספק? ואם בשראה ראיה כל בין השמשות של רבי נחמיה, אז לא רק לרבי יוסי בן חלפתא חייב קרבן, אלא לדעת כולם. שהרי ראה ראיה ארוכה כשלוש ראייות, שנמצא מתחילתה ועד סופה כשתי טבילות ושני סיפוגין, והרי זו נחשבת כשלוש ראייות, ומביא קרבן לדעת הכל. ו}}למה {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי יוחנן אמר שהבריתא רק כרבי יוסי}}? אמר ליה, {{ירו&quot;מ-הוסר|קשתיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשתיך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא קשיא. כי באמת בין השמשות לדעת רבי יוסי בן חלפתא הוא רגע אחד, בתוך בין השמשות של רבי נחמיה, אלא שאנו לא יודעים איזה הוא}}. לכשיבא אליהו ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}זהו בין השמשות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז יהיה חייב קרבן. אי כשיבא אליהו}}, מאן פליג? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי יחלוק על אליהו הנביא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני: שלושה כוכבים לילה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא חברהון דרבנן}} בעי: כמה דאת אמר בערבית, נראו שלשה כוכבים, אף על פי שהחמה נתונה באמצע {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובי}} הרקיע, לילה הוא. {{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר}} אף בשחרית כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק בזריחת החמה יהיה יום. ולמה קימא לן שהיום מתחיל בעלות השחר}}? {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}: כתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) &quot;השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה&quot; וכתיב ([[ויקרא כב ז|ויקרא אמור כב ז]]) &quot;ובא השמש וטהר&quot; מקיש יציאתו לביאתו. מה ביאתו משיתכסה מן הבריות. אף יציאתו לכשיתודע לבריות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא קיימא לן דמעלות השחר יום הוא}}? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ד|א|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=16|זהב הארץ=26|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: כתיב ([[בראשית מד ג|בראשית מקץ מד ג]]) &quot;הבוקר אור&quot; התורה קראה לאור בוקר. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) &quot;בבקר בבקר&quot; כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שאף עלות השחר מן היום}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית, נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין. ותני: באחד בתקופת ניסן, ובאחד בתקופת תשרי, היום והלילה שוין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}}: נלפינה {{ירו&quot;מ-ביאור|נלמד}} מדרך הארץ. שרי מלכא נפק, {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל המלך לצאת מהעיר}} אף על גב דלא נפק, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יצא}} אמרין דנפק. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך בערב. מיד שהשמש מתחילה לצאת מהעולם, אומרים שכבר לילה, אף שהשמש לא עברה את עובי הרקיעה}}. שרי עליל {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל המלך להיכנס לעיר}} . לא  אמרינן דעל עד שעתה דייעול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא מיד בתחילת כניסתו לעובי הרקיע אומרים שנכנס}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|את עובי הרקיע לצאת לארץ}}. זהו שעומד ומתפלל {{שוליים|א_יג}}צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. חד אמר: כמלאכים. וחד אמר: ככהנים. {{ירו&quot;מ-ביאור|עקב בצד גודל}} מאן דאמר ככהנים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כ כג|שמות יתרו כ כג]])  &quot;לא תעלה במעלות על מזבחי&quot; שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב. ומאן דאמר כמלאכים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יחזקאל א ז]])  &quot;ורגליהם רגל ישרה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בר אנדריי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר סוטר}}: המלאכים אין להן קפיצין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפרקים}} ומה טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דניאל ז טז]]) &quot;קרבת על חד מן קמייא קיימיא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|קרב אלי אחד מן העומדים תמיד}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בברכת כהנים הציבור אומר פסוקים|זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת]], בברכה ראשונה צריך לומר: ([[תהילים קג כ]]) &quot;ברכו את ה' מלאכיו&quot; בשנייה ([[תהילים קג כא]]) &quot;ברכו את ה' כל צבאיו&quot; בשלישית ([[תהילים קג כב]]) &quot;ברכו ה' כל מעשיו&quot; במוסף &lt;span id=&quot;דף_ד_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:08}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ד|ב|משה לונץ=21|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=27|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בברכה הראשונה צריך לומר ([[תהילים קלד א]]) &quot;שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות&quot; בשנייה ([[תהילים קלד ב]]) &quot;שאו ידיכם {קודש&quot; בשלישית ([[תהילים קלד ג]]) &quot;יברכך ה' מציון&quot; אם היו ארבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו ביום הכיפורים, ובתעניות}} חוזר תליתיאתא {{ירו&quot;מ-הוסר|בקדמיתא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כקדמיתא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|בתפילה מנחה כמו בשחרית}} ורביעתא {{ירו&quot;מ-הוסר|בתיניוותא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיניוותא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|בנעילה כמו במוסף}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין. משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב ([[בראשית יט טו|בראשית וירא יט טו]]) &quot;וכמו השחר עלה&quot; וגומר וכתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) &quot;השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה&quot; ומן סדום לצוער ארבעת מיל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי}} יותר הוון? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. ומניין {{ירו&quot;מ-הוסר|מאיילת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמאילת}} השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו לכתוב}} &quot;כמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|השחר עלה&quot;. ולמה כתב}} &quot;וכמו&quot; מילה מדמיא לחבירתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלמד שיש עוד זמן דומה לזה. דכמו שלמדנו שמשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין, הוא הדין מאילת השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: הדא איילתא דשחרא, מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא}} זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כן מה זה איילת השחר}} כמין תרין דקורנין דנהור, דסלקין מן מדינחא ומנהרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים}} דלמא {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}} הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: בי רבי, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גאולת ישראל קמעה קמעה|כך היא גאולתן של ישראל]]. בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[מיכה ז ח]]) &quot;כי אשב בחושך ה' אור לי&quot; כך בתחילה ([[אסתר ב כא]]) &quot;ומרדכי יושב בשער המלך&quot; ואחר כך ([[אסתר ו יא]]) &quot;ויקח המן את הלבוש ואת הסוס&quot; ואחר כך ([[אסתר ו יב]]) &quot;וישב מרדכי אל שער המלך&quot; ואחר כך ([[אסתר ח טו]]) &quot;ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות&quot;. ואחר כך ([[אסתר ח טז]]) &quot;ליהודים היתה אורה ושמחה&quot;. ואתיא ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר: משיאור המזרח עד הזריחה מהלך אדם ארבע מיל}}, כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}. דתני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה, אדם מהלך ארבעת מיל. נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) &quot;היושב על חוג הארץ&quot; וכתיב ([[איוב כב יד]]) &quot;וחוג שמים יתהלך&quot; וכתיב ([[משלי ח כז]]) &quot;בחוקו חוג על פני תהום&quot; חוג חוג לגזירה שוה. תני: עץ {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה בי רבי אלעאי}}: לא סוף דבר נופו, אלא אפילו כורתו. {{ירו&quot;מ-ביאור|גזעו}} וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים א ג]]) &quot;והיה כעץ שתול על פלגי מים&quot; תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גודלו של גן עדן, עץ חיים|עץ חיים, אחד מששים לגן]], הגן אחד מששים לעדן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית ב י|בראשית בראשית ב י]]) &quot;ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}תמצית כור, {{ירו&quot;מ-ביאור|ל' סאה}} תרקב {{ירו&quot;מ-ביאור|חצי סאה}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ה|א|משה לונץ=22|שדה יהושע=|קנייבסקי=14|סירלאו=28|פולדא=8|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר: מצרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמקובל שארכה}} מהלך ארבעים יום, וכוש מהלך {{ירו&quot;מ-הוסר|שבע}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שש}} שנים ועוד. ורבנן אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובי הרקיע}} כשני אבות הראשונים {{ירו&quot;מ-הדגשה|חמש מאות שנה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה, יצחק - 180 שנה, יעקב – 147 שנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|אשר נשבעתי לאבותכם לתת להם}} כימי השמים על הארץ&quot; וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה, כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית א ו|בראשית בראשית א ו]]) &quot;יהי רקיע בתוך המים&quot; יהי רקיע בתווך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי השמים נבראו ביום הראשון, ולמה נאמר ביום השני יהי רקיעה? אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לחים היו שמים ביום הראשון, ובשני קרשו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;אמר יהי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;יהי}} רקיע&quot; יחזק הרקיע, יקרש הרקיע, יגלד הרקיע, ימתח הרקיע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודה בן פזי}}: יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר ([[שמות לט ג|שמות פקודי לט ג]]) &quot;וירקעו את פחי הזהב&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר }}תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עובי הרקיע|עוביו של רקיע כשתי אצבעיים]]. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} פליגא. דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[איוב לז יח]]) &quot;תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק&quot; תרקיע, מלמד שהן עשויין כטס. {{ירו&quot;מ-ביאור|פח דק}} יכול שאינן בריאין? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} חזקים. יכול שהן נתרפין? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} כראי מוצק. בכל שעה ושעה נראין מוצקים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}, {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל, על ידי שהות {{ירו&quot;מ-ביאור|עם הזמן}} רפה. ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) &quot;וימתחם כאהל לשבת&quot; וכתיב &quot;חזקים&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים, על ידי שהות {{ירו&quot;מ-ביאור|עם הזמן}} הוא מעלה חלודה. ברם הכא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} &quot;כראי מוצק&quot; בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי עזריה}} אמר על הא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[בראשית ב א|בראשית בראשית ב א]]) &quot;ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלהים ביום השביעי&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכ&quot;ו}} &quot;ויברך אלהים את יום השביעי&quot; מה כתיב בתריה? ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) &quot;אלה תולדות השמים&quot; וכי מה ענין זה אצל זה? אלא יום נכנס ויום יוצא. שבת נכנס שבת יוצא. חודש נכנס חודש יוצא. שנה נכנס שנה יוצאה, וכתיב ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) &quot;אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו היום נעשו. תנן: מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כמה אשמורות ביום ובלילה|ארבע אשמורות ביום, וארבע אשמורות בלילה]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אורכם של עונה, עת ורגע|העונה, אחד מעשרים וארבעה לשעה]] העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ברכיה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} אמר: כדי לאומרו. ורבנן אמרין הרגע כהרף עין. תני {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} אומר: {{שוליים|א_יד}}שלש {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמרות הוי הלילה. מאי טעמא? דכתיב}} ([[שופטים ז יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ויבא גדעון וכ&quot;ו}} ראש האשמורת התיכונה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר ארבע משמרות הוי הלילה, דכתיב}} ([[תהילים קיט סב]]) &quot;חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך&quot; וכתיב ([[תהילים קיט קמח]]) &quot;קדמו עיני אשמורות&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}}: {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}. חד אמר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. וחרינה אמר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;חצות לילה&quot; ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot; מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} &quot;חצות לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אקום&quot; ו&quot;קדמו עיני אשמורות}}&quot;? פעמים &quot;חצות לילה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אקום}} ופעמים &quot;קדמו עיני אשמורות&quot; הא באי זה צד? בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים, חצות לילה. ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו. קדמו עיני אשמורות. מכל מקום {{שוליים|א_טו}}לא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה השחר בא ומוצא את דוד ישן}} הוא שדוד אמר: ([[תהילים נז ט]]) &quot;עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר&quot; &lt;span id=&quot;דף_ה_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:30}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ה|ב|משה לונץ=24שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=29|אהלי שם=|פנים מאירות=}} איתעיר יקרי מן קומי איקריה {{ירו&quot;מ-הוסר|דבריי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבוראי}}. איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה {{ירו&quot;מ-הוסר|דבריי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבוראי}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יקום כבודי לפני כבוד בוראי שכבודי אינו חשוב כלום בפני כבוד בוראי}} &quot;אעירה שחר&quot; אנא הוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אני הייתי}} מעורר שחרה, שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצרו מקטרגו ואומר לו: דוד, דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן, ואת אמר אעירה שחר? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דוד ביזה עצמו לכבוד המצוות|דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות]], ואת אמר ([[תהילים קיט סב]]) &quot;חצות לילה אקום&quot;? והוא אומר: ([[תהילים קיט סב]]) &quot;על משפטי צדקך&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שאספיק ללמוד משפטי ה}}’. ומה היה דוד עושה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי מנחם}}: היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו, ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומרים? ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}נור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד, והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו, והיה מנגן מאליו. הדא הוא דכתיב ([[מלכים ב ג טו]]) &quot;והיה כנגן המנגן&quot; כנגן במנגן אין כתב כאן, אלא כנגן המנגן. הכינור היה מנגן מאיליו. מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: סופה של שנייה וראשה של שלישית, הן מתכנות את הלילה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם אפשר להסביר כך}} מי כתיב {{ירו&quot;מ-הדגשה|האשמורות &quot;ה}}תיכונות&quot;? לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב אלא}} &quot;תיכונה&quot;. קדמיתא לא מתחשבא, דעד כדון ברייתא {{ירו&quot;מ-הוסר|עירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ערין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|האשמורת הראשונה לא נחשבת כיוון שעדיין אנשים ערים}} פיסקא וחכמים אומרים: עד חצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_טז}}הלכה כחכמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מפקד לחברייא {{ירו&quot;מ-ביאור|מצווה את התלמידים}}: אין בעיתון מתעסקא באוריתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אתם רוצים לעסוק בתורה בלילה ולהמשיך גם אחרי חצות}} אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין. מילתיה אמרה שהלכה כחכמים. מילתיה אמרה שא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מר דברים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמותר ללמוד תורה}} אחר אמת ויציב. {{ירו&quot;מ-ביאור|גם בלילה נהגו לאמר אמת ויציב}} תני: הקורא את שמע בבית הכנסת, בשחר, יצא ידי חובתו. בערב, לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב יוסף}}: מה טעם {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא תקנו לקרא בבית הכנסת בזמן}}? אמרו: אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ו|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע על המיטה להבריח מזיקין|בשביל להבריח את המזיקין]]. מילתיה אמרה {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך דבריו אפשר להבין}} שאין אמר דברים אחר אמת ויציב {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא מיד ישן}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}} אמר כן. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}, כד הוה נחית לעיבורה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה יורד לבית הוועד לעבר את השנה}} הוה מקבל {{ירו&quot;מ-ביאור|מתארח}} גבי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב גרוסה}}. והוה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מטמר ביני קופייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מסתתר בין השקים}} משמענא היך הוה קרי שמע. והוה {{שוליים|א_יז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לקרוא שמע שוב ושוב|קרי, וחזר וקרי]] עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהיה נרדם}} ומאי טעמא? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תחליפתא חמוי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים ד ה]]) &quot;רגזו ואל תחטאו, אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה&quot; מילתיה ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} פליגא. ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} קרי מזמורים בתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחרי קריאת שמע}}. והא תני?: אין אומר דברים {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}} אמת ויציב? פתר לה באמת ויציב של שחרית. ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר ירמיה}}: שלש תכיפות הן. {{שוליים|א_יח}}תכף לסמיכה שחיטה. {{שוליים|א_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תיכף לנטילת ידיים ברכה - במים ראשונים|תכף לנטילת ידים ברכה]]. תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ד|ויקרא ויקרא א ד-ה]]) &quot;וסמך ושחט&quot; תכף לנטילת ידים ברכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קלד ב]]) &quot;שאו ידיכם קדש וברכו את ה'&quot; {{שוליים|א_כ}}תכף לגאולה תפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים יט טו]]) &quot;יהיו לרצון אמרי פי {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגיון לפניך ה’ צורי וגואלי}}&quot; מה כתיב בתריה ([[תהילים כ ב]]) &quot;יענך ה' ביום צרה&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה, אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה, אין השטן מקטרג באותה סעודה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סמיכת גאולה לתפילה|וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה]], אין השטן מקטרג באותו היום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: אנא תכפית גאולה לתפילה, ואיתצדית באנגריא, מובליא הדס לפלטין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|נתפסתי לעבודת המלך להביא הדסים לארמון}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|אמרו ליה רבי]] רבו היא. {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר גדול הוא}} אית בני אינשי {{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}הבין פריטין מחכים פלטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אנשים שמשלמים כדי לראות את הארמון}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה? לאוהבו של מלך שבא והרתיק {{ירו&quot;מ-ביאור|דפק}} על פתחו של מלך. יצא {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג. {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתלק}} עוד הוא הפליג. פיסקא {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: עד שיעלה עמוד השחר. אתיא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} דתני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{שוליים|א_כא}}פעמים שאדם קורא את שמע, אחת לפני עמוד השחר, ואחת לאחר עמוד השחר, ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלרבי שמעון בן יוחאי עד עלות השחר נחשב לילה, ויוצא ידי חובת קריאת שמע של לילה מ}}הא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} בערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזמנה עד עלות השחר}}, אף בשחרית כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וגם לרבן גמליאל יכול לקרא קריאת שמע של שחרית מעלות השחר, כדעת רבי שמעון בן יוחאי}}? או יהא בה {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} רבי זעירא תנאי אחוי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב חייא בר אשיא}} וד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אבא בר חנה}}: {{שוליים|א_כב}}הקורא עם אנשי משמר לא &lt;span id=&quot;דף_ו_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:22}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ו|ב|משה לונץ=25|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=30|פולדא=10|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=19|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{סוף}} &lt;/div&gt;יצא, כי משכימין היו {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקראים בעלות השחר}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וזמנה משיכיר}} פיסקא: מעשה {{ירו&quot;מ-הוסר|שבאו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאו}} בניו {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות}}. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|חולק על חכמים ולמעשה נוהג כשיטתו}} והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא רבי שמעון בן יוחאי פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה}}. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאנו}} ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? דתני: סכין {{ירו&quot;מ-הוסר|אלוונתית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלונתית}} לחולה בשבת. אימתי? בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}}: מתיר היה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה, ובקשנו לעשות לו כן, ולא הניח לנו. ואמרנו לו רבי דבריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} מבטל בחייך? ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים, מחמיר אני על עצמי, דהא פליגי עלי חברי. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} דתנינן תמן: {{שוליים|א_כג}}השדרה והגולגולת מב' מתים. {{שוליים|א_כד}}רביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים.{{שוליים|א_כה}}אבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} מטמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|באהל}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|דכתיב על כל נפשות מת לא יבא}} וחכמים מטהרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שכתוב נפשת חסר וו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי, והניחוה באויר הכנסת בלוד. ונכנס תודרוס הרופא, ונכנסו כל הרופאים עמו. אמר תודרוס הרופא: אין כאן שדרה ממת אחד, ולא גולגולת ממת אחד. אמרו: הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין, נעמוד על המניין. התחילו מ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} וטיהר. אמרו לו: הואיל והיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מטמא וטיהרת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}, טהור. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} דתנינן תמן: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל הספחין מותרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ספיחי שישית שנכנסו לשביעית}}, חוץ מספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרוב|כרוב]] שאין כיוצא בהן בירקות שדה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שגודל מהר וקשה להבחין בין החדש לישן}} וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כו}}כל הספחין אסורין. {{ירו&quot;מ-ביאור|גזירה משום ספיחי כרוב}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}} עב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ד עובדא}} בשמיטתא חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} חד מלקט ספיחי שביעית. אמר ליה: ולית אסור, ולאו ספיחין אינון? {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} ליה: ולא את הוא שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מתיר? אמר ליה: ואין חבירי חולקין עלי? וקרי עלוי: ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; וכן הות ליה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להחמיר על עצמו ולהקל לאחרים|פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה]]? שנייא הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|בקריאת שמעה}} שהיא לשינון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לרבנן הקורא לאחר הזמן לא הפסיד כקורא בתורה}}. מעתה אף משיעלה עמוד השחר! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה אמר אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרא. משמע שאחר עמוד השחר אינם חייבים}}? ואית {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ז|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דבעי מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שרצו לתרץ}} תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה שראינו שרבי מאיר ורבי עקיבא בן יוסף ורבי שמעון בן יוחאי נהגו כחכמים, זה מפני ש}}היו יכולין לקיים דברי חכמים. ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים. אמר לון: עובדין עובדא {{ירו&quot;מ-הוסר|כוותיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כוותי}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תנהגו כשיטתי}} פיסקא: ולא זו בלבד {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות — מצותן עד שיעלה עמוד השחר}}. הקטר חלבים ואיברים {{שוליים|א_כז}}ואכילת פסחים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אנן תנינן אכילת פסחים, אית דלא תני {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שלא גרסו}} אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים, רבנן. ומאן דלא תנא אכילת פסחים, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? נאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקרבן פסח}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ח]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;כאן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;ואכלו את הבשר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזה}}&quot; ונאמר להלן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במכת בכורות}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ועברתי בארץ מצרים ב}}לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזה והכיתי כל בכור&quot; וגו}}' מה לילה שנאמר להלן חצות, אף כאן חצות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לית}} כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן אכילת פסחים
אפילו כרבנן. דתנינן: הפסח אחר חצות מטמא את הידים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שגזרו עליו חכמים טומאה כנותר, אפילו בדיעבד אסור לאכלו אחר חצות}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואילו כל מה שנשנה במשנתינו, הם דברים שלכתחילה צריך לעשותם קדם חצות, אבל בדיעבד אם עשה אחרי חצות יצא}}. פיסקא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הנאכלים ליום אחד — מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה}}. כל הנאכלין ליום אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} {{שוליים|א_כח}}קדשים קלים. {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון קרבן תודה ושלמי נזיר. ולא קדשי קדשים כגון חטאת ואשם שעליהם לא גזרו כיוון שהכהנים זריזים}} ואם כן למה אמרו חכמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד חצות? כדי להרחיק}}{{ירו&quot;מ-הוסר| וכו אם}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האדם מן העבירה. דאם אתה}} אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} &quot;עד שיעלה עמוד השחר&quot;, הוא סבור שלא עלה עמוד השחר, נמצא אוכל ומתחייב. מתוך שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} אומר לו &quot;עד חצות&quot;, אפילו הוא אוכל אחר חצות, אינו מתחייב.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:10}} &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ב}} מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|{{ירו&quot;מ-הוסר|לכרתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לכרתי}}]], עד הנץ החמה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. {{שוליים|א_כט}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתין: {{ירו&quot;מ-ביאור| כך כוונת המשנה}} בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|חוליות}} תכלת שבה {{ירו&quot;מ-ביאור|בציצית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחוליות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללבן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבן}} שבה. &lt;span id=&quot;דף_ז_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:07}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ז|ב|משה לונץ=27|שדה יהושע=|קנייבסקי=21|סירלאו=31|פולדא=11|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ומה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה}} טעמון דרבנן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) &quot;וראיתם אותו&quot; מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|החוט}} הסמוך לו. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? &quot;וראיתם אותו&quot; כדי שיהא ניכר בין הצבועים. תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}: &quot;וראיתם אותה&quot; אין כתיב כאן אלא &quot;וראיתם אותו&quot;, מגיד שכל המקיים מצות ציצית, כאלו מקבל פני שכינה. מגיד [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תכלת דומה לים, והאם הוא כחול או ירוק|שהתכלת דומה לים]] והים דומה לעשבים, ועשבים דומין לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, והכסא דומה לספיר. דכתיב ([[יחזקאל י א]]) &quot;ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא&quot; אחרים אומרים: &quot;וראיתם אותו&quot; {{שוליים|א_ל}}כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}} אמר כהדא דאחרים. מה אנן קיימין? אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|מזהה אותו}} ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה. אלא כי אנן קיימין, {{שוליים|א_לא}}ברגיל ושאינו רגיל, כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא לעיתים רחוקות}} אית תניי תני: בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]]. ואית תניי תני: כדי שיהא רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}} בעי מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]], כמן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתן]]. ומן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו, כמן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת ללבן. אבל אמרו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכתחילה}} {{שוליים|א_לב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע אחרי הנץ, ותיקין|מצותה עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה, לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: ואנא אמרית טעמא. {{ירו&quot;מ-ביאור| אני מצאתי מה המקור}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים עב ה]]) &quot;ייראוך עם שמש&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|מר עוקבא}}: הוותיקין היו משכימים וקורין אותה, כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני: אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ואחרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} והיו עסוקים במצו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ת. והגיע עונת קרית שמע, והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכיוון שהיו עסוקים במצווה נפטרו}} וקריתי ושניתי, ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. &quot;עד הנץ החמה&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}}: כדי שתהא החמה מטפטפת {{ירו&quot;מ-ביאור|מנצנצת}} על ראשי ההרים. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד ג' שעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אידי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב המנונא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בשוכח. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}} אמר: תרין אמוראין, חד אמר בשוכח. אגיב ליה חבריה, וכי יש הלכה בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} כך הוא {{שוליים|א_לג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#זמן קריאת שמע עד שלוש שעות בדיעבד|הלכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כרבי יהושוע}}]] ולמה אמרו בשוכח? כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ח|א|משה לונץ=28|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=31|פולדא=12|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}}תמן תנינן: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|או תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{שוליים|א_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע ותפילה|מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: קרית שמע דבר תורה, ותפילה אינה דבר תורה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: קריאת שמע זמנה קבוע, ותפילה אין זמנה קבוע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קריאת שמע אינה צריכה כוונה, ותפילה צריכה כוונה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשתי לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ואפילו תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} קרית שמע אינה צריכה כוונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} שלשה פסוקים הראשונים צריכין כוונה? מן גו דאינון צבחר {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך שהם מעט}} מיכוון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}}: כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה, אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמרה על גרמיה, {{ירו&quot;מ-ביאור|על עצמו}} כגון אנו {{שוליים|א_לה}}שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה, אפילו לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כדעתיה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשיטתו}} דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_לו}}ולואי שיתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחאי}} כדעתיה, ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אילו היתי עומד בהר סיני בשעת מתן תורה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פה מיוחד לדברי תורה|הוינא מתבעי קומי רחמנא, דיתברי לבר נשא תרין פומין]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|הייתי מבקש מהקדוש ברוך הוא שיברא לאדם שני פיות}} חד דהוי לעי באוריתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחד שיעסוק בתורה}} וחד דעבד ליה כל צורכיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואחד לכל צרכיו האחרים}} חזר ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: ומה אין חד הוא, לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומה כשהוא אחד אין העולם מתקיים מפני הרכילות ולשון הרע שלו}} אילו הוו תרין, על אחת כמה וכמה! אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: אתיא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן עקביא}}, דתני: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן עקביא}} אומר: כשם שמפסיקין לקריאת שמע, כך מפסיקין לתפילה, ולתפילין, ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ללמוד על מנת לעשות|הלמד על מנת לעשות]], ולא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא. ואמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלמד שלא לעשות, נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, &lt;span id=&quot;דף_ח_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|4:23}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ח|ב|משה לונץ=29|שדה יהושע=|קנייבסקי=23|סירלאו=32|פולדא=12|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=23|זהב הארץ=31|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה}} זה שינון {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקריאת שמע}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וזה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} שינון, ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן: הקורא מכאן ואילך {{שוליים|א_לז}}לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, חביבה מדברי תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לרבי שמעון בן יוחאי}} היא היא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם חשובים במידה שווה}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, על ידי שהיה תדיר בדברי תורה - לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא מרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: לא תנינן, אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, כמשנה היא. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רשב&quot;י לא הפסיק מלימודו אפילו לקריאת שמע|{{ירו&quot;מ-הדגשה|שעסק במשנה לא צריך להפסיק}}]]. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} כדעתיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: העוסק במקרא מידה ואינה מידה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם שוים וקריאת שמע בזמנה חביבה מהם}} &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ג}}{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים}}: בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמדו, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;בשכבך ובקומך&quot; ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_לח}}כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;בשבתך בביתך ובלכתך בדרך&quot;. אם כן, למה נאמר &quot;בשכבך ובקומך&quot;? אלא בשעה שבני אדם שוכבין, ובשעה שבני אדם עומדים.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; הא {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דבה}} מקיימים {{ירו&quot;מ-ביאור|מסבירים}} תרין קריין. {{ירו&quot;מ-ביאור|את שני הפסוקים גם את שלהם וגם את של בית שמאי}} מה מקיימין {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דבש}} &quot;בשבתך בביתך ובלכתך בדרך&quot;? &quot;בשבתך בביתך&quot;, פרט לעוסקים במצות; &quot;ובלכתך בדרך&quot; {{שוליים|א_לט}}פרט לחתן. ותני: מעשה ב{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}, שהיו שרויין במקום אחד. והוה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} מוטה, ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} זקוף. הגיע זמן קריאת שמע, נזקף {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} והטה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל למה הדבר דומה}}? אומר לאחד מן השוק: מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאה}} לך זקנך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהוא}} מגודל. והוא אומר: יהיה כנגד המשחיתים. {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך ואגלחנו}} אני שהייתי מוטה, נזקפתי. ואתה שהיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} זקוף, הטית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}. אמר לו: אתה נזקפת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}. ואני הטיתי כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. דבר אחר: שלא יראוני התלמידים ויעשו הלכה קבע כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|8:32}} &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ד}} אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו: כד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י היית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לחוב בעצמך, שעברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; חברייא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים כדברי תורה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}: ([[שיר השירים ז י]]) &quot;חכך כיין הטוב&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים יותר מדברי תורה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שיר השירים א ב]]) &quot;כי טובים דודיך מיין&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר כהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בן פזי}}&quot; תדע לך [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חביבים דברי סופרים מדברי תורה|שחביבים דברי סופרים מדברי תורה]], שהרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}, אלו לא קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע}}, לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} נתחייב מיתה, על שם: ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: דברי תורה, יש בהן איסור ויש בהן היתר. יש בהן קולין ויש בהן חומרים. אבל דברי סופרים כולן חמורין הן. תדע לך שהוא כן, דתנינן תמן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי זקן ממרא}} האומר &quot;אין תפילין&quot;, לעבור על דברי תורה, פטור; {{שוליים|א_מ}}&quot;חמש טוטפות&quot; להוסיף על דברי סופרים, חייב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניה בריה דרב אדא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחום בי רבי חייא}}: חמורים דברי זקנים מדברי נביאים, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ט|א|משה לונץ=31|שדה יהושע=|קנייבסקי=25|סירלאו=33|פולדא=13|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=24|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דכתיב: ([[מיכה ב ו]]) &quot;אל תטיפו יטיפון, לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות.&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים לא להטיף לישראל, כי אינם רוצים לשמוע}} וכתיב: ([[מיכה ב יא]]) &quot;אטיף לך ליין ולשכר&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא מצווה לחכמים שיטיפו לישראל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נביא צריך מופת, אך חכם אינו צריך|נביא וזקן למי הן דומין]]? למלך ששולח ב' פלמטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|שרים}} שלו למדינה. על אחד מהן כתב: אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין {{ירו&quot;מ-ביאור|כתב הרשאה}} שלי, אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב: אף על פי
שאינו מראה לכם חותם שלי, האמינוהו בלא חותם ובלא סמנטירין. כך בנביא כתיב: ([[דברים יג ב|דברים ראה יג ב]]) &quot;ונתן אליך אות או מופת&quot;; ברם הכא: ([[דברים יז יא|דברים שופטים יז יא]]) &quot;על פי התורה אשר יורוך&quot;. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתימר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהלכה כבית הלל}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יצאה בת קול שהלכה כבית הלל|משיצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} בת קול]], אבל עד שלא יצאת בת קול, כל הרוצה להחמיר על עצמו, לנהוג כחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} וכחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}, על זה נאמר: ([[קהלת ב יד]]) &quot;הכסיל בחושך הולך&quot; כקולי אילו ואילו, נקרא רשע. אלא אי כקולי דדין וכחומרי דדין, אי כקולי דדין וכחומרי דדין. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתימר}} עד שלא יצאת בת קול, אבל משיצאת בת קול, לעולם הלכה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. וכל העובר על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}, חייב מיתה. תני: יצאת בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים, אבל הלכה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. איכן יצאה בת קול? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ביבי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ביבנה יצאה בת קול.
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ה}} {{שוליים|א_מא}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר; לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום, אינו רשאי לחתום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יהושע א ח]]) &quot;והגית בו יומם ולילה&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מספר הברכות בקריאת שמע|שתהא הגיות היום והלילה שוין]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שבלילה לא אומרים פרשת ציצית הוסיפו ברכה אחרי קריאת שמע}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר אבין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[תהילים קיט קסד]]) &quot;שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכן תיקנו שלוש ברכות בבקר וארבע בערב אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: כל המקיים שבע ביום הללתיך, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשווה הגיות יום ללילה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עשרת הדברות בקריאת שמע|מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום]]? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו&quot; ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) &quot;לא יהיה לך אלהים אחרים על פני&quot; ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;ה' אחד&quot; ([[שמות כ ו|שמות יתרו כ ו]]) &quot;לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא&quot; ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) &quot;ואהבת את ה' אלהיך&quot; מאן דרחים מלכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שאוהב את המלך}} לא משתבע בשמיה ומשקר. ([[שמות כ ז|שמות יתרו כ ז]]) &quot;זכור את יום השבת לקדשו&quot; ([[במדבר טו מ|במדבר שלח טו מ]]) &quot;למען תזכרו&quot; {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: זו מצות שבת, שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה, דכתיב: ([[נחמיה ט יד]]) &quot;ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להם ביד משה עבדיך&quot;}}. להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. ([[שמות כ יא|שמות יתרו כ יא]]) &quot;כבד את אביך ואת אמך&quot; ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) &quot;למען ירבו ימיכם וימי בניכם&quot; ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) &quot;לא תרצח&quot; ([[דברים יא יז|דברים עקב יא יז]]) &quot;ואבדתם מהרה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מאן דקטיל מתקטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצח סופו שירצח}} ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) &quot;לא תנאף&quot; ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) &quot;לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: ליבא ועינא, תרין סרסורין דחטאה, {{ירו&quot;מ-ביאור|לב ועניים שני סרסורים לעבירה}} דכתיב&quot; ([[משלי כג כו]]) &quot;תנה &lt;span id=&quot;דף_ט_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:40}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ט|ב|משה לונץ=32|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=33|פולדא=14|תולדות יצחק=53|שמחת תורה=25|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בני לבך לי, ועיניך דרכי תצרנה&quot;. אמר הקדוש ברוך הוא: אי יהבת לי {{ירו&quot;מ-ביאור|אם תתן לי}} לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) &quot;לא תגנוב&quot; ([[דברים יא יד|דברים עקב יא יד]]) &quot;ואספת דגנך&quot; ולא דגנו של חבירך. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) &quot;לא תענה ברעך עד שקר&quot; ([[במדבר טו מא|במדבר שלח טו מא]]) &quot;אני ה' אלהיכם&quot; וכתיב ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot; מהו אמת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}}: שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: אמר הקדוש ברוך הוא: אם העדת לחבירך עדות שקר, מעלה אני עליך כאלו העדת עלי, שלא בראתי שמים וארץ. ([[שמות כ יד|שמות יתרו כ יד]]) &quot;לא תחמוד בית רעך&quot; ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך&quot; ביתך ולא בית חבירך. תמן ({{ירו&quot;מ-הדגשה|מסכת תמיד פרק ה}}) תנינן: אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת! והן בירכו. מה בירכו? {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנא}} אמר בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}}: {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אהבה רבה}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|זו ברכת תורה }}וקראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מזה שקראו עשרת הדיברות והפסיקו בין הברכה לקריאת שמע}} זאת אומרת, שאין הברכות מעכבות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: אין מן הדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מזה אתה רוצה להוכיח}} לית את שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|מינא}} כלום, {{ירו&quot;מ-ביאור|אין מכאן ראיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין זה נחשב הפסקה}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} תרוויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום, ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענות המינין, שלא יהו אומרים&quot; אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בר זבודא}}: בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? שלא להטריח את הצבור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה היו צריכים לקרא פרשת בלק}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} אמר: מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו בשמע ישראל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אמר: מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יציאת מצרים דכתיב: &quot;אל מוציאם ממצרים&quot; מלכות דכתיב: &quot;וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו}}&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מפני שכתובה בתורה ובנביאים {{ירו&quot;מ-ביאור|במיכה כתוב עמי זכור מה יעץ וכ&quot;ו}} ובכתובים {{ירו&quot;מ-ביאור|בנחמיה כתוב וישכור את בלעם וכ&quot;ו:}} {{שוליים|א_מב}}אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת, והן בירכו. מה בירכו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|א_מג}}  {{ירו&quot;מ-הדגשה|אהבה רבה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| זו ברכת התורה}}. והלא לא בירכו יוצר המאורות? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}}: עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות! ובשבת מוסיפין {{שוליים|א_מד}}ברכה אחת למשמר היוצא. מהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ברכה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}}: זו היא: השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|א_מה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות התורה|השכים לשנות קודם קריאת שמע, צריך לברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכות התורה}}]] לאחר קריאת שמע, אין צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: {{שוליים|א_מו}}והוא ששנה על אתר. {{ירו&quot;מ-ביאור| שלמד תורה מיד}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} אמר: נראים הדברים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעל}} מדרש צריך לברך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם על פסוקי התורה אבל על}} הלכות אין צריך לברך. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הלכות צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אשי}}: {{ב|נהגין הוינן יתבין קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} |רגילים היינו לשבת לפני רב}} {{שוליים|א_מז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|נהגין הוינן יתבין קומי רב }}ובין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הלכות, זקיקינן למיברכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הצריך אותנו לברך}} תני: הקורא עם אנשי מעמד לא יצא, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_י_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|י|א|משה לונץ=33|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=34|פולדא=14|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=27|זהב הארץ=32|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כי מאחרים היו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: ביומי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוינן נפקין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו יוצאים}} לתעניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיו מאריכין בבקשות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וקרוי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקרינן}} שמע בתר תלת שעין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר שלוש שעות}} ולא הוה ממחי בידן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} נפקין לתעניתא. אתו ציבורא {{ירו&quot;מ-הוסר|ומקרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומקרו}} שמע בתר תלת שעין. בעא {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} מחויי בידן {{ירו&quot;מ-ביאור|למחות בהם}}. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: והלא כבר קראו אותה בעונתה! כלום קורין אותה {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו}}, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה? אמר לו: מפני ההדיוטות, שלא יהו אומרים: בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן: ברכות ראש השנה ויום הכיפורים, וברכות תענית ציבור. מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא, אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם: המברך על המצו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ת ועל הפירות, וברכת הזימון, וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}}: מן מה דתני: המאריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקום שאמרו שלא להאריך}} הרי זה מגונה, והמקצר {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקום שקבעו לקצר}} הרי זה משובח. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שיש עוד ברכות כאלה שצריך להאריך בהם, וכאלה שצריך לקצר בהם, מלבד אלו שנאמרו כאן}} הדא אמרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמה שנאמר אלו ברכות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} זה כלל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא יש עוד}}. תני: צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שמוסיפים בה תחינות}} הא בשש שהוא מוסיף, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתעניות}} אינו מאריך? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: שלא תאמר, הואיל והוא {{ירו&quot;מ-ביאור|ברכת גואל ישראל}} מעין י&quot;ח {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממנין הברכות שאומר בכל יום}}, לא יאריך בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא ישנה בה מהנוסח שאומר בכל יום}}. לפום כן {{ירו&quot;מ-ביאור|לפיכך}} צריך מימר: {{שוליים|א_מח}}צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל שאר השש שמוסיף ודאי שמאריך בהם}} {{שוליים|א_מט}}אלו ברכות ששוחין בהן: בראשונה תחילה וסוף, ובמודים תחילה וסוף. השוחה על כל ברכה וברכה, מלמדין אותו שלא ישחה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: כהן גדול, שוחה על סוף כל ברכה וברכה. המלך, ראש כל ברכה וברכה, וסוף כל ברכה וברכה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: המלך, משהוא כורע, אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח נד]]) &quot;ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה', את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת, קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו&quot;. אי זו כריעה ואי זו בריכה? {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}} הראה בריכה לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ונפסח ונתרפא. {{אמורא-ירו&quot;מ|לוי בר סיסי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קד קידה ונעשה צולע|הראה כריעה]] לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ונפסח ולא נתרפא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[מלכים א ח נד]]) &quot;וכפיו פרושות השמים&quot; אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי אייבו}}: כגון הדין נקדים {{ירו&quot;מ-ביאור| כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר. ויש אומרים ציור שלא זז}} היה עומד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בר אבינא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|להראות ש}}ככפים הללו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהן פרושות לשמים ואין בהן כלום כך כפיו ריקות}} שלא חטפו מבנין בית המקדש כלום. תנא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חלפתא בן שאול}}: {{שוליים|א_נ}}הכל שוחין עם שליח ציבור בהודאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}ובלבד ב&quot;מודים&quot; &lt;span id=&quot;דף_י_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:51}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|י|ב|משה לונץ=34|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=35|פולדא=15|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=33|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} סבר {{ירו&quot;מ-ביאור|המתין וי&quot;א נסמך}} לקרובה {{ירו&quot;מ-ביאור|לחזן}} כדי לשוח עמו {{שוליים|א_נא}}תחלה וסוף. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ ישראל}} חמתון גחנין ומלחשין. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה שהם כורעים ולוחשים}} אמר לון מהו דין לחישה? ולא שמיע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה הא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}ם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|בשם ר}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מיישא}} ו{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי סימאי}}, ואית דאמרין ליה חברייא בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי סימאי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, אדון כל הבריות אלוה התושבחות, צור עולמים חי העולם, יוצר בראשית מחיה מתים, שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו, וקרבתנו להודות לשמך. {{שוליים|א_נב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, שאנו חייבין להודות לשמך. תרננה שפתי כי אזמרה לך, ונפשי אשר {{ירו&quot;מ-הוסר|פדית באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פדיתה. ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר מינא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: הודייה ושבח לשמך. לך גדולה לך גבורה לך תפארת. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסמכנו מנפילתינו, ותזקפנו מכפיפתינו, כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים, ומלא רחמים ואין עוד מלבדך. {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}} אמר: לך כריעה, לך כפיפה, לך השתחויה, לך בריכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}:  ([[ישעיה מה כג]]) &quot;כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}}: ([[דברי הימים א כט יא]]) &quot;לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ, לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, והעושר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך, ומהללים לשם תפארתך&quot;. בכל לב ובכל נפש משתחוים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהלים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נג}}נהגין רבנן אמרין כולהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|נהגו חכמים לאמר ככל השיטות}} ואית דאמרי: או הדא או הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|וי&quot;א אחד מהם או זה או זה}} תני: ובלבד {{שוליים|א_נד}}שלא ישוח יותר מדאי. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד שלא יעשה כחרדון שגופו כורע והראש לא זז}} אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהלים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|חנן בר אבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|פליגא דחנן בר בא}} אמר לחברייא:נימר לכון מילתא טבא דחמית ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דעביד, {{ירו&quot;מ-ביאור|אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב נהג לעשות}}ואמריתה קמיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וקם ונשק על פומי. {{שוליים|א_נה}}&quot;ברוך אתה&quot; שוחה; בא להזכיר את השם, זוקף. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא אמרית טעמא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהלים קמו ח]]) &quot;ה' זוקף כפופים&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא, אלא ([[מלאכי ב ה]]) &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריך שיהיה כפוף בשם ולמה רב זקף}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבין}}: אלו הוה כתיב &quot;בשמי ניחת הוא&quot; יאות. לית כתיב אלא &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot;. קודם, עד שלא הזכיר את השם, כבר ניחת הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חמא בר חנינא}}: מעשה באחד ששחה יותר מדאי, והעבירו {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מעביר. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}}: לא היה מעבירו, אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} ג{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ער ביה. אלו ברכות שפותחין בהן &quot;בברוך&quot;? {{שוליים|א_נו}}כל הברכות פותחין בהן ב&quot;ברוך&quot;. ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה, כגון קריאת שמע ותפילה, אין פותחין בהן ב&quot;ברוך&quot;. התיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: הרי גאולה! {{ירו&quot;מ-ביאור|ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומרים בהגדה אחרי בצאת ישראל ממצרים, לפני ששותים כוס שניה. הרי היא סמוכה לברכת ההלל, ולמה היא פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלל, אם שמעה בבית הכנסת יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלא בהכרח שיאמרו הלל קדם, נמצא שפעמים שברכת גאלנו אינה סמוכה, לכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיב {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר בי רבי יוסה}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: והא סופה! {{ירו&quot;מ-ביאור|יהללוך יי אלהינו על כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל כלם ברנה יודו ויברכו, וישבחו ויפארו, וישוררו וירוממו ויעריצו, ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד. כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל. ברוך אתה יי מלך מהלל בתשבחות. שאומרים בהגדה בסופו של החלק השני של ההלל. הרי גאלנו היא הברכה החותמת את החלק הראשון של ההלל, ומפסיקים בסעודה, ואחר כך קראים חלק שני של ההלל, וחותמים ביהללוך. נמצא שהיא ברכה עצמאית על השירה, אם כך מדוע אינה פותחת בברוך}}? אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת גאלנו}} שתים הנה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שני חלקים לה}} אחת ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}בא ואחת {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:תוס ברכות יד א ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל.ogg|thumb|תוס_ברכות_יד_א_ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל ביאור שקשור לקטע הנלמד]]
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יא|א|משה לונץ=35|שדה יהושע=|קנייבסקי=32|סירלאו=35|פולדא=16|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=34|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לשעבר. {{ירו&quot;מ-ביאור|את ההלל חלקו לשנים. עד למעיינו מים שמדבר על גאולת מצרים, אומרים לפני הסעודה, ועליה החלק הראשון של הברכה, שאומר: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. את שאר ההלל שמדבר על הגאולה העתידית, אומרים אחרי הסעודה. ועליה תקנו את החלק השני של ברכת גאלנו שאומרים, כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל. ובסוף ההלל כולו, ברכת יהללוך. ולכן אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לחלק השני של ברכת אשר גאלנו.}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לפי תוס דף יד. הכונה שהיו מברכים על כל חלק בנפרד: על החלק הראשון ברכו לקרא, ועל החלק השני ברכו לגמור. והשאלה ששאלה הגמרא, והרי סופה — הכוונה לסוף ברכת גאלנו, והשאלה למה היא חותמת בברוך. והתשובה היא מפני שהיא ארוכה וכוללת שבח על יציאת מצרים שהיתה בעבר, ובקשה על הגאולה העתידית, ולכן תקנו שגם תחתום בברכה. ויהללוך לא פותחת בברוך אף שהיא ארוכה, לפי שהיא ברכת השבח כמו נשמת כל חי}}. התיבון: הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת}} הבדלה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר המבדיל בין קדש לחול. הרי היא פותחת בברוך, אף שהיא סמוכה לבורא מאורי האש}} שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} היה מכנסן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא שלא תמיד מברך בורא מאורי האש לפניה, ולכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיבון: הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשמזמנים אומרים}} &quot;נברך&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחוזרים ואומרים &quot;ברוך אלקינו שאכלנו משלו&quot;, ומיד אחר כך מברכים ברכת הזן. נמצא שברכת הזן סמוכה לברכת הזימון, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, שאם היו שנים יושבים ואוכלים, שאינן אומרים &quot;נברך&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא פעמים שברכת הזן אינה סמוכה}}. הרי &quot;הזן את הכל&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|למאן דאמר ברכת הזימון עד הזן, משמע שמי שהפסיק לזימון, מברך איתם עד הזן, וחזר לאכול. וכשמסים אכילתו, מתחיל בברכת הארץ, מ&quot;נודה לך&quot;. ולמה ברכת נודה לך אינה פותחת בברוך}}? קשיא! הרי &quot;הטוב והמטיב&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא סמוכה, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה, נקבעה &quot;הטוב והמטיב&quot;. הטוב שלא הסריחו, והמטיב שניתנו לקבורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובתחילה הייתה ברכה עצמאית, ומאוחר יותר קבועה בברכת המזון}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים בגלל שהיא ברכה דרבנן עשו לה חיזוק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הא {{ירו&quot;מ-הוסר|קדושה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קידוש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היום! שנאמר אחרי ברכת היין, למה פותח בברוך}}? שנייא היא, שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, {{שוליים|א_נז}}שאינו אומר &quot;בורא פרי הגפן&quot;. והא סופה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של הברכה! שהרי בברכת היום, אומר:  &quot;ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו&quot; ואחר כך אומר: &quot;ברוך אתה ה’ מקדש השבת&quot;. נמצא שהחלק השני סמוך לראשון, ולמה פותח בברוך}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זה שתי ברכות, אלא ברכה אחת, ו}}טופס ברכות כך הוא. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נח}}מטבע קצר, פותח בהן ב&quot;ברוך&quot; ואינו חותם בהן ב&quot;ברוך&quot;. מטבע ארוך, פותח בהן ב&quot;ברוך&quot; וחותם ב&quot;ברוך&quot;. כל הברכות אחר חיתומיהן. {{שוליים|א_נט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין אומרים ברכה פסוק. התיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}} קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מכיון דתימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הברכות}} אחר חיתומיהן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך שאפילו אם טעה ואמר ברכה לא מתאימה, אם חתם נכון יצא. אז למה}} אין אומרין ברכה פסוק? {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה פסוק יותר גרוע מברכה לא נכונה}}. אמרין: {{ירו&quot;מ-הוסר|חכימי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חכים}} הדין טלייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אמרו חכם אותו נער}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא שטעה}}. דהוא סבר, מהו אחר חיתומיהן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון}} שאם היה עומד בשחרית  {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיה צריך לומר &quot;יוצר אור}}&quot;, ושכח והזכיר את של ערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר: &quot;מעריב ערבים}}&quot;, וחזר וחתם בשל שחרית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר: &quot;ברוך אתה ה’ יוצר המאורות}}&quot; יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן שאל, במה גרוע פסוק מברכה לא נכונה? ולא זו הכוונה}}, אלא כדאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך להזכיר ב}}כל הברכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפני  הברכה החותמת}} כעין חותמותיהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם לא יזכיר פסוק, כיוון שקשה למצא פסוק שמדבר בדיוק באותו עניין ויכול לטעות}}. ואילין דאמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ואלו שאומרים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכות ההפטרה: רחם על ציון כי היא בית חיינו, ולעלובת נפש תושיע ותשמח במהרה בימינו, ככתוב}} ([[ישעיהו יב ו]]) &quot;צהלי ורוני יושבת ציון, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גדול בקרבך קדוש ישראל&quot; וחותם &quot;ברוך אתה יהוה משמח ציון בבניה&quot;}} אין בו משום ברכה פסוק. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפני שאומר: &quot;ככתוב: כמו שאנו אומרים בברכת המזון &quot;ככתוב ואכלתה ושבעתה וברכתה&quot;}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וי&quot;א כיוון שכבר נהגו הכל לאמר כך}}. &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|א_ס}}מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר להן {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}}: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}}, שנאמר: ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;. &quot;ימי חייך&quot; הימים, &quot;כל ימי חייך&quot; הלילות. וחכמים אומרים: &quot;ימי חייך&quot; העולם הזה, &quot;כל ימי חייך&quot; העולם הבא, להביא את ימות המשיח.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אמר להן}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}}&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גילו של ראב&quot;ע|{{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אני כבן שבעים שנה}}]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אף על פי שנכנס{{ירו&quot;מ-הדגשה|תי}} לגדולה, האריך ימים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבגיל שש עשרה נתמנה לנשיא והגיעה לגיל שבעים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממה שאמר אף על פי שנכנסתי לגדולה הארכתי ימים}}, הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים. &lt;span id=&quot;דף_יא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יא|ב|משה לונץ=37|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=37|פולדא=16|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=30|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|בבל}} אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלילה}} לא יתחיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|פרשת}} ויאמר, ואם התחיל גומר. ורבנן {{ירו&quot;מ-הוסר|דהתם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דהכא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בארץ ישראל}} אמרין: מתחיל ואינו גומר. מתניתין פליגא על רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא}}: &quot;מזכירין יציאת מצרים בלילות&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולפי רבנן דהכא רק מתחיל, נמצא שלא מזכיר יציאת מצרים בלילות}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא אמרו פרשת ציצית, היו אומרים דברים שיש בהם הזכרת יציאת מצרים, כגון}}: מודים אנחנו לך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה’ אלוקינו}} שהוצאתנו ממצרים, ופדיתנו מבית עבדים, להודות לשמך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומיד מלכים הצלתנו, וקרעתה לנו הים, ועשיתה לנו ניסים וגבורות על הים, ושרנו לך שירה חדשה. כן תגאלינו מיד עריצים ומיד כל הקמים עלינו, ככתוב: &quot;כי פדה ה’ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו&quot; ברוך אתה ה’ גאל ישראל}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ולדעה שלא מזכירים יציאת מצרים בלילה, אין צריך לומר שהוצאתנו ממצרים שהיא הייתה ביום, אבל קריעת הים הייתה בלילה, והצלתנו מיד מלכים, היינו שהציל את אברהם מהמלכים, ואת יצחק ושרה מאבימלך, הכל היה בלילה, ולדעת הכל אומרים}}. מתניתא פליגא על רבנן דתמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_סא}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע ש}}כל פרשת ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר אחא}} נחית לתמן. חמיתון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותם}} מתחילין וגומרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכתחילה}}, ולא שמיע {{ירו&quot;מ-הדגשה|להו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|והם לא שמעו על המחלוקת}} דתמן אמרין: לא יתחיל ויאמר, ואם התחיל גומר, ורבנן דהכא אמרין: מתחיל ואינו גומר. בעון קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחייא ברבי זעירה}}: היך הוה אבוך נהוג עביד, כרבנן דהכא או כרבנן דהתם? {{ירו&quot;מ-ביאור|כיוון שרבי זעירה עלה מבבל לארץ ישראל, רצו לדעת האם המשיך לנהוג כבני בבל, או שינה ונהג כמנהג ארץ ישראל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} אמר: כרבנן דהכא. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: כרבנן דהתם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: מסתברא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מחמיר, ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ינון מחמרין, והוא עבד נהיג דכוותהון. תני: הקורא את שמע בבוקר, צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שהזכיר בפרשת ציצית}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: צריך להזכיר בה מלכות, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: מלכותו ואמונתו לעד קיימת}}. אחרים אומרים: צריך להזכיר בה קריעת ים סוף {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומכת בכורים}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: ואת בכוריהם הרגתה, ובכורך ישראל גאלתה, וים סוף להם בקעתה}}. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר: {{שוליים|א_סב}}צריך להזכיר את כולן, וצריך לומר צור ישראל וגואלו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר:  ⁤לא הזכיר תורה ⁤{{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכת הארץ שבברכת המזון}}, מחזירין אותו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קה מד]]) &quot;ויתן להם ארצות גוים&quot; מפני מה? &quot;בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא ברבי אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}: אם לא הזכיר ברית בארץ, או {{שוליים|א_סד}}שלא הזכיר {{ירו&quot;מ-הוסר|}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בבונה ירושלים}} מלכות בית דוד, מחזירין אותו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: אם {{שוליים|א_סה}}אמר &quot;מנחם ירושלים&quot; יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא אמר}}: {{ירו&quot;מ-הוסר| }}הקורא לאברהם אברם, עובר בעשה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} אמר: בעשה ולא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית יז ה|בראשית לך לך יז ה]]) &quot;ולא יקרא עוד את שמך אברם&quot; הרי בלא תעשה. &quot;והיה שמך אברהם&quot; הרי בעשה. התיבון: הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ט ז]]) &quot;אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם&quot; שנייא היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא, מאי דהוה מעיקרא}}. שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? הוא {{ירו&quot;מ-ביאור|רק אברהם}} נצטווה עליה. ודכוותה, הקורא לישראל יעקב, עובר בעשה? שני ניתוסף לו, הראשון לא נעקר ממנו. ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה? אילו, אבותן קראו אותן בשמן. אבל יצחק, הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר: ([[בראשית יז יט|בראשית לך לך יז יט]]) &quot;וקראת את שמו יצחק&quot;. {{ירו&quot;מ-הוסר|ד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבעה}} נקראו עד שלא נולדו ואלו הן: יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;וקראת את שמו יצחק&quot;. ישמעאל דכתיב: ([[בראשית טז יא|בראשית לך לך טז יא]]) &quot;וקראת את שמו ישמעאל&quot;. יאשיהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יג ב]]) &quot;הנה בן נולד לבית דוד יאשיה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} שמו&quot;. שלמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברי הימים א כב ט]]) &quot;כי שלמה יהיה שמו&quot;. עד כדון בצדיקים, אבל ברשעים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים נח ד]]) &quot;זורו רשעים מרחם&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא נקראו עד שנולדו}}. {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}} אומר: עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו כג ז]]) &quot;לכן הנה ימים באים נאם ה', לא יאמר עוד: חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון&quot;. אמרו לו: לא שיעקר יציאת מצרים, אלא מצרים מוסף על המלכיות. מלכיות עיקר ומצרים טפילה. וכן הוא אומר: ([[בראשית לה י|בראשית וישלח לה י]]) &quot;לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך&quot;. אמרו: לא שיעקר שם יעקב, אלא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפל. וכן הוא אומר: ([[ישעיהו מג יח]]) &quot;אל תזכרו ראשונות&quot; אילו המצרים; &quot;וקדמוניות אל תתבוננו&quot; אילו המלכיות; ([[ישעיהו מג יט]]) &quot;הנני עושה חדשה עתה תצמח&quot; זו של גוג. משלו משל: למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך, ופגע בו זאב, וניצל ממנו. התחיל מספר מעשה הזאב. ואחר כך פגע בו הארי, וניצל מידו. שכח מעשה הזאב, התחיל מספר מעשה הארי. ואחר כך פגע בו נחש וניצל מידו. שכח מעשה שניהם, והתחיל לספר מעשה הנחש. כך היו ישראל, הצרות האחרונות משכחות את הראשונות.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא ב}} {{סוף}} &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מאימתי&lt;/strong&gt;
{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|ראשון||שני}}</text>
      <sha1>1f6rvwr2j9cgy0q4em75228grngyap3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037707</id>
      <parentid>3037706</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T17:14:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3037707</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="131440" sha1="oarxo4xx1tgfj35k0pfb83ukajvgbh0" xml:space="preserve">{{ארגז חול}}
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|ראשון||שני}}
==פרק ראשון - מאמתי קורין==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|1:51}} &lt;/span&gt;
&lt;span id=&quot;דף_א_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
{{ב|QR|[[קובץ:איר ברכות פרק חמישיפרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|100px|כולל שיעורי שמע]]}} [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]][[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|א|א| משה לונץ=17|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|משה לונץ=|שדה יהושע=|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{מתני'|ברכות א א}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פתיחת המסכת|מא{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}מתי קורין]] את שמע בערבין? {{שוליים|א_א}}משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן, עד סוף האשמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רת הראשונה, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_ב}}עד חצות. {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|א_ג}}עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ד}}הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כל הנאכלים ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע בבית הכנסת|אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן]] תני {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור| (רבא) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי&quot;}}: משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת. ותני עלה: קרובים דבריהן להיות שוין.
===&lt;span id=&quot;דף_א_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:01}}&lt;/span&gt;===
{{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|א|ב|משה לונץ=18|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=25|פולדא=5|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=11|זהב הארץ=15|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתא חמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא וראה}} משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן {{ירו&quot;מ-הוסר|א}}יממא הוא, ועם כוכביא הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד בצאת הכוכבים}} משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר}} שעה ותרתי ליליא הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים}} ואת אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} קרובים דבריהן להיות שוין? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}פתר בא{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לין כופרניא דקיקי{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}א, {{ירו&quot;מ-ביאור|בכפרים קטנים}} דאורחיהון מסתלקא {{ירו&quot;מ-ביאור|שמסיימים מלאכתם}} עד דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|א}}יממא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שעדין יום}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפללים ערבית מוקדם ונכנסים לאכל מקדם}}, דצדי לון מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}קמי חיותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפחד החיות}} תני: {{שוליים|א_ו}}הקורא ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו, אלא כדי לעמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ד בתפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לה מתוך דבר של{{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתפילות באמצע תקנום}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ששלושת התפילות מוקמו בין שני קריאות שמע: קריאת שמע של שחרית, שמונה עשרה של שחרית, שמונה עשרה של מנחה,שמונה עשרה של ערבית, קריאת שמע של ערבית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועיקר קריאת שמע של ערב זה על המיטה. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ירמיה}}: {{שוליים|א_ז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ספק קרא שמע|ספק ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}רך על מזונו ספק לא ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}רך]] צריך לברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא דבר תורה}}, דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת&quot;. ספק התפלל ספק לא התפלל, אל יתפלל. ודלא כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_ח}}ולואי שיתפלל אדם כל היום כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לו, למה שאין תפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לה מפסדת. ספק קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע}} ספק לא קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהו}}? נשמענה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}}: הקורא ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. וק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לאו ספק הוא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי קודם לכן זה בין השמשות שהוא ספק מן הלילה ספק מן היום}}, ואת אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} צריך לקרות! הדא אמרה {{שוליים|א_ט}}ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: סימן לדבר משיצאו הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ד טו]]) &quot;ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים&quot;. וכתיב ([[נחמיה ד טז]]) &quot;והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה&quot;. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות וצאת הכוכבים|כמה כוכבים יצאו ויהא לילה]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר פפא}}: {{שוליים|א_י}}כוכב אחד וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י יום. שנים ספק לילה. שלשה וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י לילה. שנים ספק? והכתיב &quot;עד צאת הכוכבים&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והלא}} מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}עוט כוכבים שנים. קדמיא {{ירו&quot;מ-ביאור|הראשון}} לא מתחשב. בערב שבת, ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, מביא חטאת. במוצאי שבת, ראה כוכב אחד ועשה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ב|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=25|פולדא=6|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} מלאכה, מביא חטאת. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, פטור. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעי: אין {{ירו&quot;מ-ביאור|אם}} תימר שנים ספק, ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה. ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים. ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת, בשחרית וקצר כחצי גרוגרת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן, ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה, ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים. הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא. {{ירו&quot;מ-ביאור|באלו הכוכבים שאין דרכם להראות ביום}} ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל באלו שדרכם להראות ביום}} לא משערין בהון. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד שיראו שלושה כוכבי חוץ מכוכב נגה שנראה אף ביום}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב דרומנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודא בן פזי}}: כוכב אחד ודאי יום. שנים לילה. ולית ליה ספק? {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי לדעת כולם זמן בין השמשות הוא ספק מן היום ספק מן הלילה}}. אית ליה ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|בזמן ש}}בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כוכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|הראשון}} לכוכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|השני}}. תני: כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום. &lt;span id=&quot;דף_ב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ב|ב|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{שוליים|א_יא}}הכסיפו זהו בין השמשות. השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות תלוי בלבנה|הלבנה בתקופתה]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שזה באמצע החדש. שהלבנה שלמה ומתחילה במזרח ושוקעת במערב}} התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות. אמר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ג|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא:}} סוף גלגל חמה לשק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת, ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: התחיל גלגל חמה לשק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ע, אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו, חזקה ביום טבל. הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא. {{ירו&quot;מ-ביאור|דרך קיצור}} ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרך ראשית}} לא בדה. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בזה מדובר}} איזהו בין השמשות? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחומא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל}} לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי ח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דה של סייף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזמן שלוקח עד ש}}נחלקה הטיפה לכאן ולכאן, זהו בין השמשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל, {{ירו&quot;מ-ביאור|כתשע דקות}} דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} הוו יתבין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}}: לא מסתברא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}סוף חצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|זהו}} כהרף עין ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא?}} אמר ליה: אוף אנא סבר כן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} לא אמר כן, אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשתי לפני}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} כד תנינן תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכות זבים}}. {{שוליים|א_יב}}ראה אחת ביום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה ולקרבן. &lt;span id=&quot;דף_ג_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:30}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ג|ב|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=26|פולדא=7|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=15|זהב הארץ=18|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}מקצתהראיה מהיום ומקצתה למחר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או כולה מן היום או כולה מן הלילה}}. ודאי לטומאה וספק לקרבן. {{ירו&quot;מ-ביאור|הזב נטמא בלובן וכך דינו. אם ראה ראיה אחת, הרי הוא כבעל קרי וטובל וטהור בצאת הכוכבים. אם ראה שתי ראיות אפילו ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשנים, שיכול היה בין תחילת הראיה לסופה לטבול ולהסתפג. או שראה ראיה אחת שהתחלקה לשני ימים. או שני ראיות בשני ימים רצופים הרי הוא זב קטן וצריך לספור שבעה נקיים, וביום השביעי טובל במעיין ובערב הוא נטהר. ואם ראה שלוש ראיות ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשלוש, או אחת ארוכה כשנים ואחת קצרה, או אחת קצרה שהתחלקה לשני ימים ואחת יום קדם או יום אחרי, או שלוש ראיות בשלושה ימים רצופים — הרי הוא זב גדול, וסופר שבעה נקים וטובל, ובערב הוא טהור, ולמחרת מביא קרבן. שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. להתיר לו כניסה למקדש ואכילת קדשים.}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר יוסף}} בעא {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מאן תנא ראיה נחלקת לשנים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא, ד}}אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בין השמשות כהרף עין}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|לה}} : {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}קשתה על דעתך דאת אמר: {{ירו&quot;מ-ביאור|לשיטתך שאתה אומר}} כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כן איך יתכן שיתחייב קרבן על ספק? ואם בשראה ראיה כל בין השמשות של רבי נחמיה, אז לא רק לרבי יוסי בן חלפתא חייב קרבן, אלא לדעת כולם. שהרי ראה ראיה ארוכה כשלוש ראייות, שנמצא מתחילתה ועד סופה כשתי טבילות ושני סיפוגין, והרי זו נחשבת כשלוש ראייות, ומביא קרבן לדעת הכל. ו}}למה {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי יוחנן אמר שהבריתא רק כרבי יוסי}}? אמר ליה, {{ירו&quot;מ-הוסר|קשתיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשתיך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא קשיא. כי באמת בין השמשות לדעת רבי יוסי בן חלפתא הוא רגע אחד, בתוך בין השמשות של רבי נחמיה, אלא שאנו לא יודעים איזה הוא}}. לכשיבא אליהו ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}זהו בין השמשות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז יהיה חייב קרבן. אי כשיבא אליהו}}, מאן פליג? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי יחלוק על אליהו הנביא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני: שלושה כוכבים לילה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא חברהון דרבנן}} בעי: כמה דאת אמר בערבית, נראו שלשה כוכבים, אף על פי שהחמה נתונה באמצע {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובי}} הרקיע, לילה הוא. {{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר}} אף בשחרית כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק בזריחת החמה יהיה יום. ולמה קימא לן שהיום מתחיל בעלות השחר}}? {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}: כתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) &quot;השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה&quot; וכתיב ([[ויקרא כב ז|ויקרא אמור כב ז]]) &quot;ובא השמש וטהר&quot; מקיש יציאתו לביאתו. מה ביאתו משיתכסה מן הבריות. אף יציאתו לכשיתודע לבריות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא קיימא לן דמעלות השחר יום הוא}}? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ד|א|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=16|זהב הארץ=26|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: כתיב ([[בראשית מד ג|בראשית מקץ מד ג]]) &quot;הבוקר אור&quot; התורה קראה לאור בוקר. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) &quot;בבקר בבקר&quot; כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שאף עלות השחר מן היום}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית, נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין. ותני: באחד בתקופת ניסן, ובאחד בתקופת תשרי, היום והלילה שוין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}}: נלפינה {{ירו&quot;מ-ביאור|נלמד}} מדרך הארץ. שרי מלכא נפק, {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל המלך לצאת מהעיר}} אף על גב דלא נפק, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יצא}} אמרין דנפק. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך בערב. מיד שהשמש מתחילה לצאת מהעולם, אומרים שכבר לילה, אף שהשמש לא עברה את עובי הרקיעה}}. שרי עליל {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל המלך להיכנס לעיר}} . לא  אמרינן דעל עד שעתה דייעול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא מיד בתחילת כניסתו לעובי הרקיע אומרים שנכנס}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|את עובי הרקיע לצאת לארץ}}. זהו שעומד ומתפלל {{שוליים|א_יג}}צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. חד אמר: כמלאכים. וחד אמר: ככהנים. {{ירו&quot;מ-ביאור|עקב בצד גודל}} מאן דאמר ככהנים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כ כג|שמות יתרו כ כג]])  &quot;לא תעלה במעלות על מזבחי&quot; שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב. ומאן דאמר כמלאכים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יחזקאל א ז]])  &quot;ורגליהם רגל ישרה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בר אנדריי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר סוטר}}: המלאכים אין להן קפיצין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפרקים}} ומה טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דניאל ז טז]]) &quot;קרבת על חד מן קמייא קיימיא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|קרב אלי אחד מן העומדים תמיד}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בברכת כהנים הציבור אומר פסוקים|זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת]], בברכה ראשונה צריך לומר: ([[תהילים קג כ]]) &quot;ברכו את ה' מלאכיו&quot; בשנייה ([[תהילים קג כא]]) &quot;ברכו את ה' כל צבאיו&quot; בשלישית ([[תהילים קג כב]]) &quot;ברכו ה' כל מעשיו&quot; במוסף &lt;span id=&quot;דף_ד_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:08}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ד|ב|משה לונץ=21|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=27|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בברכה הראשונה צריך לומר ([[תהילים קלד א]]) &quot;שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות&quot; בשנייה ([[תהילים קלד ב]]) &quot;שאו ידיכם {קודש&quot; בשלישית ([[תהילים קלד ג]]) &quot;יברכך ה' מציון&quot; אם היו ארבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו ביום הכיפורים, ובתעניות}} חוזר תליתיאתא {{ירו&quot;מ-הוסר|בקדמיתא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כקדמיתא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|בתפילה מנחה כמו בשחרית}} ורביעתא {{ירו&quot;מ-הוסר|בתיניוותא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיניוותא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|בנעילה כמו במוסף}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין. משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב ([[בראשית יט טו|בראשית וירא יט טו]]) &quot;וכמו השחר עלה&quot; וגומר וכתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) &quot;השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה&quot; ומן סדום לצוער ארבעת מיל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי}} יותר הוון? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. ומניין {{ירו&quot;מ-הוסר|מאיילת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמאילת}} השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו לכתוב}} &quot;כמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|השחר עלה&quot;. ולמה כתב}} &quot;וכמו&quot; מילה מדמיא לחבירתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלמד שיש עוד זמן דומה לזה. דכמו שלמדנו שמשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין, הוא הדין מאילת השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: הדא איילתא דשחרא, מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא}} זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כן מה זה איילת השחר}} כמין תרין דקורנין דנהור, דסלקין מן מדינחא ומנהרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים}} דלמא {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}} הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: בי רבי, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גאולת ישראל קמעה קמעה|כך היא גאולתן של ישראל]]. בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[מיכה ז ח]]) &quot;כי אשב בחושך ה' אור לי&quot; כך בתחילה ([[אסתר ב כא]]) &quot;ומרדכי יושב בשער המלך&quot; ואחר כך ([[אסתר ו יא]]) &quot;ויקח המן את הלבוש ואת הסוס&quot; ואחר כך ([[אסתר ו יב]]) &quot;וישב מרדכי אל שער המלך&quot; ואחר כך ([[אסתר ח טו]]) &quot;ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות&quot;. ואחר כך ([[אסתר ח טז]]) &quot;ליהודים היתה אורה ושמחה&quot;. ואתיא ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר: משיאור המזרח עד הזריחה מהלך אדם ארבע מיל}}, כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}. דתני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה, אדם מהלך ארבעת מיל. נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) &quot;היושב על חוג הארץ&quot; וכתיב ([[איוב כב יד]]) &quot;וחוג שמים יתהלך&quot; וכתיב ([[משלי ח כז]]) &quot;בחוקו חוג על פני תהום&quot; חוג חוג לגזירה שוה. תני: עץ {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה בי רבי אלעאי}}: לא סוף דבר נופו, אלא אפילו כורתו. {{ירו&quot;מ-ביאור|גזעו}} וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים א ג]]) &quot;והיה כעץ שתול על פלגי מים&quot; תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גודלו של גן עדן, עץ חיים|עץ חיים, אחד מששים לגן]], הגן אחד מששים לעדן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית ב י|בראשית בראשית ב י]]) &quot;ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}תמצית כור, {{ירו&quot;מ-ביאור|ל' סאה}} תרקב {{ירו&quot;מ-ביאור|חצי סאה}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ה|א|משה לונץ=22|שדה יהושע=|קנייבסקי=14|סירלאו=28|פולדא=8|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר: מצרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמקובל שארכה}} מהלך ארבעים יום, וכוש מהלך {{ירו&quot;מ-הוסר|שבע}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שש}} שנים ועוד. ורבנן אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובי הרקיע}} כשני אבות הראשונים {{ירו&quot;מ-הדגשה|חמש מאות שנה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה, יצחק - 180 שנה, יעקב – 147 שנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|אשר נשבעתי לאבותכם לתת להם}} כימי השמים על הארץ&quot; וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה, כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית א ו|בראשית בראשית א ו]]) &quot;יהי רקיע בתוך המים&quot; יהי רקיע בתווך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי השמים נבראו ביום הראשון, ולמה נאמר ביום השני יהי רקיעה? אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לחים היו שמים ביום הראשון, ובשני קרשו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}:אמר: &quot;יהי רקיע&quot; יחזק הרקיע, יקרש הרקיע, יגלד הרקיע, ימתח הרקיע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודה בן פזי}}: יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר ([[שמות לט ג|שמות פקודי לט ג]]) &quot;וירקעו את פחי הזהב&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר }}תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עובי הרקיע|עוביו של רקיע כשתי אצבעיים]]. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} פליגא. דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[איוב לז יח]]) &quot;תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק&quot; תרקיע, מלמד שהן עשויין כטס. {{ירו&quot;מ-ביאור|פח דק}} יכול שאינן בריאין? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} חזקים. יכול שהן נתרפין? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} כראי מוצק. בכל שעה ושעה נראין מוצקים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}, {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל, על ידי שהות {{ירו&quot;מ-ביאור|עם הזמן}} רפה. ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) &quot;וימתחם כאהל לשבת&quot; וכתיב &quot;חזקים&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים, על ידי שהות {{ירו&quot;מ-ביאור|עם הזמן}} הוא מעלה חלודה. ברם הכא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} &quot;כראי מוצק&quot; בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי עזריה}} אמר על הא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[בראשית ב א|בראשית בראשית ב א]]) &quot;ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלהים ביום השביעי&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכ&quot;ו}} &quot;ויברך אלהים את יום השביעי&quot; מה כתיב בתריה? ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) &quot;אלה תולדות השמים&quot; וכי מה ענין זה אצל זה? אלא יום נכנס ויום יוצא. שבת נכנס שבת יוצא. חודש נכנס חודש יוצא. שנה נכנס שנה יוצאה, וכתיב ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) &quot;אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו היום נעשו. תנן: מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כמה אשמורות ביום ובלילה|ארבע אשמורות ביום, וארבע אשמורות בלילה]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אורכם של עונה, עת ורגע|העונה, אחד מעשרים וארבעה לשעה]] העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ברכיה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} אמר: כדי לאומרו. ורבנן אמרין הרגע כהרף עין. תני {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} אומר: {{שוליים|א_יד}}שלש {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמרות הוי הלילה. מאי טעמא? דכתיב}} ([[שופטים ז יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ויבא גדעון וכ&quot;ו}} ראש האשמורת התיכונה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר ארבע משמרות הוי הלילה, דכתיב}} ([[תהילים קיט סב]]) &quot;חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך&quot; וכתיב ([[תהילים קיט קמח]]) &quot;קדמו עיני אשמורות&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}}: {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}. חד אמר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. וחרינה אמר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;חצות לילה&quot; ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot; מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} &quot;חצות לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אקום&quot; ו&quot;קדמו עיני אשמורות}}&quot;? פעמים &quot;חצות לילה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אקום}} ופעמים &quot;קדמו עיני אשמורות&quot; הא באי זה צד? בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים, חצות לילה. ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו. קדמו עיני אשמורות. מכל מקום {{שוליים|א_טו}}לא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה השחר בא ומוצא את דוד ישן}} הוא שדוד אמר: ([[תהילים נז ט]]) &quot;עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר&quot; &lt;span id=&quot;דף_ה_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:30}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ה|ב|משה לונץ=24שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=29|אהלי שם=|פנים מאירות=}} איתעיר יקרי מן קומי איקריה {{ירו&quot;מ-הוסר|דבריי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבוראי}}. איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה {{ירו&quot;מ-הוסר|דבריי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבוראי}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יקום כבודי לפני כבוד בוראי שכבודי אינו חשוב כלום בפני כבוד בוראי}} &quot;אעירה שחר&quot; אנא הוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אני הייתי}} מעורר שחרה, שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצרו מקטרגו ואומר לו: דוד, דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן, ואת אמר אעירה שחר? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דוד ביזה עצמו לכבוד המצוות|דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות]], ואת אמר ([[תהילים קיט סב]]) &quot;חצות לילה אקום&quot;? והוא אומר: ([[תהילים קיט סב]]) &quot;על משפטי צדקך&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שאספיק ללמוד משפטי ה}}’. ומה היה דוד עושה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי מנחם}}: היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו, ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומרים? ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}נור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד, והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו, והיה מנגן מאליו. הדא הוא דכתיב ([[מלכים ב ג טו]]) &quot;והיה כנגן המנגן&quot; כנגן במנגן אין כתב כאן, אלא כנגן המנגן. הכינור היה מנגן מאיליו. מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: סופה של שנייה וראשה של שלישית, הן מתכנות את הלילה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם אפשר להסביר כך}} מי כתיב {{ירו&quot;מ-הדגשה|האשמורות &quot;ה}}תיכונות&quot;? לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב אלא}} &quot;תיכונה&quot;. קדמיתא לא מתחשבא, דעד כדון ברייתא {{ירו&quot;מ-הוסר|עירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ערין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|האשמורת הראשונה לא נחשבת כיוון שעדיין אנשים ערים}} פיסקא וחכמים אומרים: עד חצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_טז}}הלכה כחכמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מפקד לחברייא {{ירו&quot;מ-ביאור|מצווה את התלמידים}}: אין בעיתון מתעסקא באוריתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אתם רוצים לעסוק בתורה בלילה ולהמשיך גם אחרי חצות}} אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין. מילתיה אמרה שהלכה כחכמים. מילתיה אמרה שא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מר דברים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמותר ללמוד תורה}} אחר אמת ויציב. {{ירו&quot;מ-ביאור|גם בלילה נהגו לאמר אמת ויציב}} תני: הקורא את שמע בבית הכנסת, בשחר, יצא ידי חובתו. בערב, לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב יוסף}}: מה טעם {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא תקנו לקרא בבית הכנסת בזמן}}? אמרו: אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ו|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע על המיטה להבריח מזיקין|בשביל להבריח את המזיקין]]. מילתיה אמרה {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך דבריו אפשר להבין}} שאין אמר דברים אחר אמת ויציב {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא מיד ישן}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}} אמר כן. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}, כד הוה נחית לעיבורה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה יורד לבית הוועד לעבר את השנה}} הוה מקבל {{ירו&quot;מ-ביאור|מתארח}} גבי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב גרוסה}}. והוה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מטמר ביני קופייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מסתתר בין השקים}} משמענא היך הוה קרי שמע. והוה {{שוליים|א_יז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לקרוא שמע שוב ושוב|קרי, וחזר וקרי]] עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהיה נרדם}} ומאי טעמא? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תחליפתא חמוי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים ד ה]]) &quot;רגזו ואל תחטאו, אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה&quot; מילתיה ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} פליגא. ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} קרי מזמורים בתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחרי קריאת שמע}}. והא תני?: אין אומר דברים {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}} אמת ויציב? פתר לה באמת ויציב של שחרית. ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר ירמיה}}: שלש תכיפות הן. {{שוליים|א_יח}}תכף לסמיכה שחיטה. {{שוליים|א_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תיכף לנטילת ידיים ברכה - במים ראשונים|תכף לנטילת ידים ברכה]]. תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ד|ויקרא ויקרא א ד-ה]]) &quot;וסמך ושחט&quot; תכף לנטילת ידים ברכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קלד ב]]) &quot;שאו ידיכם קדש וברכו את ה'&quot; {{שוליים|א_כ}}תכף לגאולה תפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים יט טו]]) &quot;יהיו לרצון אמרי פי {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגיון לפניך ה’ צורי וגואלי}}&quot; מה כתיב בתריה ([[תהילים כ ב]]) &quot;יענך ה' ביום צרה&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה, אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה, אין השטן מקטרג באותה סעודה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סמיכת גאולה לתפילה|וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה]], אין השטן מקטרג באותו היום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: אנא תכפית גאולה לתפילה, ואיתצדית באנגריא, מובליא הדס לפלטין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|נתפסתי לעבודת המלך להביא הדסים לארמון}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|אמרו ליה רבי]] רבו היא. {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר גדול הוא}} אית בני אינשי {{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}הבין פריטין מחכים פלטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אנשים שמשלמים כדי לראות את הארמון}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה? לאוהבו של מלך שבא והרתיק {{ירו&quot;מ-ביאור|דפק}} על פתחו של מלך. יצא {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג. {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתלק}} עוד הוא הפליג. פיסקא {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: עד שיעלה עמוד השחר. אתיא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} דתני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{שוליים|א_כא}}פעמים שאדם קורא את שמע, אחת לפני עמוד השחר, ואחת לאחר עמוד השחר, ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלרבי שמעון בן יוחאי עד עלות השחר נחשב לילה, ויוצא ידי חובת קריאת שמע של לילה מ}}הא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} בערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזמנה עד עלות השחר}}, אף בשחרית כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וגם לרבן גמליאל יכול לקרא קריאת שמע של שחרית מעלות השחר, כדעת רבי שמעון בן יוחאי}}? או יהא בה {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} רבי זעירא תנאי אחוי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב חייא בר אשיא}} וד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אבא בר חנה}}: {{שוליים|א_כב}}הקורא עם אנשי משמר לא &lt;span id=&quot;דף_ו_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:22}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ו|ב|משה לונץ=25|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=30|פולדא=10|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=19|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{סוף}} &lt;/div&gt;יצא, כי משכימין היו {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקראים בעלות השחר}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וזמנה משיכיר}} פיסקא: מעשה {{ירו&quot;מ-הוסר|שבאו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאו}} בניו {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות}}. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|חולק על חכמים ולמעשה נוהג כשיטתו}} והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא רבי שמעון בן יוחאי פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה}}. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאנו}} ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? דתני: סכין {{ירו&quot;מ-הוסר|אלוונתית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלונתית}} לחולה בשבת. אימתי? בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}}: מתיר היה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה, ובקשנו לעשות לו כן, ולא הניח לנו. ואמרנו לו רבי דבריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} מבטל בחייך? ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים, מחמיר אני על עצמי, דהא פליגי עלי חברי. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} דתנינן תמן: {{שוליים|א_כג}}השדרה והגולגולת מב' מתים. {{שוליים|א_כד}}רביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים.{{שוליים|א_כה}}אבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} מטמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|באהל}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|דכתיב על כל נפשות מת לא יבא}} וחכמים מטהרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שכתוב נפשת חסר וו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי, והניחוה באויר הכנסת בלוד. ונכנס תודרוס הרופא, ונכנסו כל הרופאים עמו. אמר תודרוס הרופא: אין כאן שדרה ממת אחד, ולא גולגולת ממת אחד. אמרו: הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין, נעמוד על המניין. התחילו מ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} וטיהר. אמרו לו: הואיל והיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מטמא וטיהרת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}, טהור. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} דתנינן תמן: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל הספחין מותרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ספיחי שישית שנכנסו לשביעית}}, חוץ מספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרוב|כרוב]] שאין כיוצא בהן בירקות שדה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שגודל מהר וקשה להבחין בין החדש לישן}} וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כו}}כל הספחין אסורין. {{ירו&quot;מ-ביאור|גזירה משום ספיחי כרוב}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}} עב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ד עובדא}} בשמיטתא חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} חד מלקט ספיחי שביעית. אמר ליה: ולית אסור, ולאו ספיחין אינון? {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} ליה: ולא את הוא שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מתיר? אמר ליה: ואין חבירי חולקין עלי? וקרי עלוי: ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; וכן הות ליה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להחמיר על עצמו ולהקל לאחרים|פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה]]? שנייא הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|בקריאת שמעה}} שהיא לשינון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לרבנן הקורא לאחר הזמן לא הפסיד כקורא בתורה}}. מעתה אף משיעלה עמוד השחר! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה אמר אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרא. משמע שאחר עמוד השחר אינם חייבים}}? ואית {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ז|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דבעי מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שרצו לתרץ}} תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה שראינו שרבי מאיר ורבי עקיבא בן יוסף ורבי שמעון בן יוחאי נהגו כחכמים, זה מפני ש}}היו יכולין לקיים דברי חכמים. ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים. אמר לון: עובדין עובדא {{ירו&quot;מ-הוסר|כוותיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כוותי}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תנהגו כשיטתי}} פיסקא: ולא זו בלבד {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות — מצותן עד שיעלה עמוד השחר}}. הקטר חלבים ואיברים {{שוליים|א_כז}}ואכילת פסחים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אנן תנינן אכילת פסחים, אית דלא תני {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שלא גרסו}} אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים, רבנן. ומאן דלא תנא אכילת פסחים, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? נאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקרבן פסח}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ח]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;כאן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;ואכלו את הבשר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזה}}&quot; ונאמר להלן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במכת בכורות}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ועברתי בארץ מצרים ב}}לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזה והכיתי כל בכור&quot; וגו}}' מה לילה שנאמר להלן חצות, אף כאן חצות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לית}} כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן אכילת פסחים
אפילו כרבנן. דתנינן: הפסח אחר חצות מטמא את הידים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שגזרו עליו חכמים טומאה כנותר, אפילו בדיעבד אסור לאכלו אחר חצות}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואילו כל מה שנשנה במשנתינו, הם דברים שלכתחילה צריך לעשותם קדם חצות, אבל בדיעבד אם עשה אחרי חצות יצא}}. פיסקא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הנאכלים ליום אחד — מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה}}. כל הנאכלין ליום אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} {{שוליים|א_כח}}קדשים קלים. {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון קרבן תודה ושלמי נזיר. ולא קדשי קדשים כגון חטאת ואשם שעליהם לא גזרו כיוון שהכהנים זריזים}} ואם כן למה אמרו חכמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד חצות? כדי להרחיק}}{{ירו&quot;מ-הוסר| וכו אם}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האדם מן העבירה. דאם אתה}} אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} &quot;עד שיעלה עמוד השחר&quot;, הוא סבור שלא עלה עמוד השחר, נמצא אוכל ומתחייב. מתוך שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} אומר לו &quot;עד חצות&quot;, אפילו הוא אוכל אחר חצות, אינו מתחייב.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:10}} &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ב}} מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|{{ירו&quot;מ-הוסר|לכרתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לכרתי}}]], עד הנץ החמה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. {{שוליים|א_כט}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתין: {{ירו&quot;מ-ביאור| כך כוונת המשנה}} בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|חוליות}} תכלת שבה {{ירו&quot;מ-ביאור|בציצית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחוליות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללבן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבן}} שבה. &lt;span id=&quot;דף_ז_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:07}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ז|ב|משה לונץ=27|שדה יהושע=|קנייבסקי=21|סירלאו=31|פולדא=11|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ומה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה}} טעמון דרבנן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) &quot;וראיתם אותו&quot; מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|החוט}} הסמוך לו. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? &quot;וראיתם אותו&quot; כדי שיהא ניכר בין הצבועים. תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}: &quot;וראיתם אותה&quot; אין כתיב כאן אלא &quot;וראיתם אותו&quot;, מגיד שכל המקיים מצות ציצית, כאלו מקבל פני שכינה. מגיד [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תכלת דומה לים, והאם הוא כחול או ירוק|שהתכלת דומה לים]] והים דומה לעשבים, ועשבים דומין לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, והכסא דומה לספיר. דכתיב ([[יחזקאל י א]]) &quot;ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא&quot; אחרים אומרים: &quot;וראיתם אותו&quot; {{שוליים|א_ל}}כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}} אמר כהדא דאחרים. מה אנן קיימין? אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|מזהה אותו}} ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה. אלא כי אנן קיימין, {{שוליים|א_לא}}ברגיל ושאינו רגיל, כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא לעיתים רחוקות}} אית תניי תני: בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]]. ואית תניי תני: כדי שיהא רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}} בעי מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]], כמן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתן]]. ומן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו, כמן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת ללבן. אבל אמרו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכתחילה}} {{שוליים|א_לב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע אחרי הנץ, ותיקין|מצותה עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה, לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: ואנא אמרית טעמא. {{ירו&quot;מ-ביאור| אני מצאתי מה המקור}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים עב ה]]) &quot;ייראוך עם שמש&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|מר עוקבא}}: הוותיקין היו משכימים וקורין אותה, כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני: אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ואחרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} והיו עסוקים במצו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ת. והגיע עונת קרית שמע, והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכיוון שהיו עסוקים במצווה נפטרו}} וקריתי ושניתי, ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. &quot;עד הנץ החמה&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}}: כדי שתהא החמה מטפטפת {{ירו&quot;מ-ביאור|מנצנצת}} על ראשי ההרים. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד ג' שעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אידי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב המנונא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בשוכח. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}} אמר: תרין אמוראין, חד אמר בשוכח. אגיב ליה חבריה, וכי יש הלכה בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} כך הוא {{שוליים|א_לג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#זמן קריאת שמע עד שלוש שעות בדיעבד|הלכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כרבי יהושוע}}]] ולמה אמרו בשוכח? כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ח|א|משה לונץ=28|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=31|פולדא=12|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}}תמן תנינן: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|או תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{שוליים|א_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע ותפילה|מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: קרית שמע דבר תורה, ותפילה אינה דבר תורה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: קריאת שמע זמנה קבוע, ותפילה אין זמנה קבוע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קריאת שמע אינה צריכה כוונה, ותפילה צריכה כוונה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשתי לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ואפילו תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} קרית שמע אינה צריכה כוונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} שלשה פסוקים הראשונים צריכין כוונה? מן גו דאינון צבחר {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך שהם מעט}} מיכוון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}}: כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה, אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמרה על גרמיה, {{ירו&quot;מ-ביאור|על עצמו}} כגון אנו {{שוליים|א_לה}}שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה, אפילו לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כדעתיה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשיטתו}} דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_לו}}ולואי שיתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחאי}} כדעתיה, ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אילו היתי עומד בהר סיני בשעת מתן תורה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פה מיוחד לדברי תורה|הוינא מתבעי קומי רחמנא, דיתברי לבר נשא תרין פומין]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|הייתי מבקש מהקדוש ברוך הוא שיברא לאדם שני פיות}} חד דהוי לעי באוריתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחד שיעסוק בתורה}} וחד דעבד ליה כל צורכיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואחד לכל צרכיו האחרים}} חזר ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: ומה אין חד הוא, לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומה כשהוא אחד אין העולם מתקיים מפני הרכילות ולשון הרע שלו}} אילו הוו תרין, על אחת כמה וכמה! אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: אתיא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן עקביא}}, דתני: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן עקביא}} אומר: כשם שמפסיקין לקריאת שמע, כך מפסיקין לתפילה, ולתפילין, ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ללמוד על מנת לעשות|הלמד על מנת לעשות]], ולא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא. ואמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלמד שלא לעשות, נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, &lt;span id=&quot;דף_ח_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|4:23}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ח|ב|משה לונץ=29|שדה יהושע=|קנייבסקי=23|סירלאו=32|פולדא=12|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=23|זהב הארץ=31|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה}} זה שינון {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקריאת שמע}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וזה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} שינון, ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן: הקורא מכאן ואילך {{שוליים|א_לז}}לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, חביבה מדברי תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לרבי שמעון בן יוחאי}} היא היא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם חשובים במידה שווה}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, על ידי שהיה תדיר בדברי תורה - לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא מרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: לא תנינן, אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, כמשנה היא. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רשב&quot;י לא הפסיק מלימודו אפילו לקריאת שמע|{{ירו&quot;מ-הדגשה|שעסק במשנה לא צריך להפסיק}}]]. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} כדעתיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: העוסק במקרא מידה ואינה מידה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם שוים וקריאת שמע בזמנה חביבה מהם}} &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ג}}{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים}}: בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמדו, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;בשכבך ובקומך&quot; ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_לח}}כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;בשבתך בביתך ובלכתך בדרך&quot;. אם כן, למה נאמר &quot;בשכבך ובקומך&quot;? אלא בשעה שבני אדם שוכבין, ובשעה שבני אדם עומדים.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; הא {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דבה}} מקיימים {{ירו&quot;מ-ביאור|מסבירים}} תרין קריין. {{ירו&quot;מ-ביאור|את שני הפסוקים גם את שלהם וגם את של בית שמאי}} מה מקיימין {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דבש}} &quot;בשבתך בביתך ובלכתך בדרך&quot;? &quot;בשבתך בביתך&quot;, פרט לעוסקים במצות; &quot;ובלכתך בדרך&quot; {{שוליים|א_לט}}פרט לחתן. ותני: מעשה ב{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}, שהיו שרויין במקום אחד. והוה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} מוטה, ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} זקוף. הגיע זמן קריאת שמע, נזקף {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} והטה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל למה הדבר דומה}}? אומר לאחד מן השוק: מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאה}} לך זקנך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהוא}} מגודל. והוא אומר: יהיה כנגד המשחיתים. {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך ואגלחנו}} אני שהייתי מוטה, נזקפתי. ואתה שהיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} זקוף, הטית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}. אמר לו: אתה נזקפת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}. ואני הטיתי כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. דבר אחר: שלא יראוני התלמידים ויעשו הלכה קבע כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|8:32}} &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ד}} אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו: כד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י היית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לחוב בעצמך, שעברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; חברייא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים כדברי תורה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}: ([[שיר השירים ז י]]) &quot;חכך כיין הטוב&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים יותר מדברי תורה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שיר השירים א ב]]) &quot;כי טובים דודיך מיין&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר כהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בן פזי}}&quot; תדע לך [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חביבים דברי סופרים מדברי תורה|שחביבים דברי סופרים מדברי תורה]], שהרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}, אלו לא קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע}}, לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} נתחייב מיתה, על שם: ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: דברי תורה, יש בהן איסור ויש בהן היתר. יש בהן קולין ויש בהן חומרים. אבל דברי סופרים כולן חמורין הן. תדע לך שהוא כן, דתנינן תמן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי זקן ממרא}} האומר &quot;אין תפילין&quot;, לעבור על דברי תורה, פטור; {{שוליים|א_מ}}&quot;חמש טוטפות&quot; להוסיף על דברי סופרים, חייב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניה בריה דרב אדא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחום בי רבי חייא}}: חמורים דברי זקנים מדברי נביאים, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ט|א|משה לונץ=31|שדה יהושע=|קנייבסקי=25|סירלאו=33|פולדא=13|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=24|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דכתיב: ([[מיכה ב ו]]) &quot;אל תטיפו יטיפון, לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות.&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים לא להטיף לישראל, כי אינם רוצים לשמוע}} וכתיב: ([[מיכה ב יא]]) &quot;אטיף לך ליין ולשכר&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא מצווה לחכמים שיטיפו לישראל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נביא צריך מופת, אך חכם אינו צריך|נביא וזקן למי הן דומין]]? למלך ששולח ב' פלמטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|שרים}} שלו למדינה. על אחד מהן כתב: אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין {{ירו&quot;מ-ביאור|כתב הרשאה}} שלי, אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב: אף על פי
שאינו מראה לכם חותם שלי, האמינוהו בלא חותם ובלא סמנטירין. כך בנביא כתיב: ([[דברים יג ב|דברים ראה יג ב]]) &quot;ונתן אליך אות או מופת&quot;; ברם הכא: ([[דברים יז יא|דברים שופטים יז יא]]) &quot;על פי התורה אשר יורוך&quot;. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתימר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהלכה כבית הלל}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יצאה בת קול שהלכה כבית הלל|משיצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} בת קול]], אבל עד שלא יצאת בת קול, כל הרוצה להחמיר על עצמו, לנהוג כחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} וכחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}, על זה נאמר: ([[קהלת ב יד]]) &quot;הכסיל בחושך הולך&quot; כקולי אילו ואילו, נקרא רשע. אלא אי כקולי דדין וכחומרי דדין, אי כקולי דדין וכחומרי דדין. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתימר}} עד שלא יצאת בת קול, אבל משיצאת בת קול, לעולם הלכה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. וכל העובר על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}, חייב מיתה. תני: יצאת בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים, אבל הלכה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. איכן יצאה בת קול? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ביבי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ביבנה יצאה בת קול.
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ה}} {{שוליים|א_מא}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר; לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום, אינו רשאי לחתום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יהושע א ח]]) &quot;והגית בו יומם ולילה&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מספר הברכות בקריאת שמע|שתהא הגיות היום והלילה שוין]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שבלילה לא אומרים פרשת ציצית הוסיפו ברכה אחרי קריאת שמע}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר אבין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[תהילים קיט קסד]]) &quot;שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכן תיקנו שלוש ברכות בבקר וארבע בערב אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: כל המקיים שבע ביום הללתיך, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשווה הגיות יום ללילה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עשרת הדברות בקריאת שמע|מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום]]? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו&quot; ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) &quot;לא יהיה לך אלהים אחרים על פני&quot; ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;ה' אחד&quot; ([[שמות כ ו|שמות יתרו כ ו]]) &quot;לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא&quot; ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) &quot;ואהבת את ה' אלהיך&quot; מאן דרחים מלכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שאוהב את המלך}} לא משתבע בשמיה ומשקר. ([[שמות כ ז|שמות יתרו כ ז]]) &quot;זכור את יום השבת לקדשו&quot; ([[במדבר טו מ|במדבר שלח טו מ]]) &quot;למען תזכרו&quot; {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: זו מצות שבת, שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה, דכתיב: ([[נחמיה ט יד]]) &quot;ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להם ביד משה עבדיך&quot;}}. להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. ([[שמות כ יא|שמות יתרו כ יא]]) &quot;כבד את אביך ואת אמך&quot; ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) &quot;למען ירבו ימיכם וימי בניכם&quot; ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) &quot;לא תרצח&quot; ([[דברים יא יז|דברים עקב יא יז]]) &quot;ואבדתם מהרה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מאן דקטיל מתקטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצח סופו שירצח}} ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) &quot;לא תנאף&quot; ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) &quot;לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: ליבא ועינא, תרין סרסורין דחטאה, {{ירו&quot;מ-ביאור|לב ועניים שני סרסורים לעבירה}} דכתיב&quot; ([[משלי כג כו]]) &quot;תנה &lt;span id=&quot;דף_ט_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:40}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ט|ב|משה לונץ=32|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=33|פולדא=14|תולדות יצחק=53|שמחת תורה=25|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בני לבך לי, ועיניך דרכי תצרנה&quot;. אמר הקדוש ברוך הוא: אי יהבת לי {{ירו&quot;מ-ביאור|אם תתן לי}} לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) &quot;לא תגנוב&quot; ([[דברים יא יד|דברים עקב יא יד]]) &quot;ואספת דגנך&quot; ולא דגנו של חבירך. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) &quot;לא תענה ברעך עד שקר&quot; ([[במדבר טו מא|במדבר שלח טו מא]]) &quot;אני ה' אלהיכם&quot; וכתיב ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot; מהו אמת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}}: שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: אמר הקדוש ברוך הוא: אם העדת לחבירך עדות שקר, מעלה אני עליך כאלו העדת עלי, שלא בראתי שמים וארץ. ([[שמות כ יד|שמות יתרו כ יד]]) &quot;לא תחמוד בית רעך&quot; ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך&quot; ביתך ולא בית חבירך. תמן ({{ירו&quot;מ-הדגשה|מסכת תמיד פרק ה}}) תנינן: אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת! והן בירכו. מה בירכו? {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנא}} אמר בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}}: {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אהבה רבה}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|זו ברכת תורה }}וקראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מזה שקראו עשרת הדיברות והפסיקו בין הברכה לקריאת שמע}} זאת אומרת, שאין הברכות מעכבות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: אין מן הדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מזה אתה רוצה להוכיח}} לית את שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|מינא}} כלום, {{ירו&quot;מ-ביאור|אין מכאן ראיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין זה נחשב הפסקה}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} תרוויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום, ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענות המינין, שלא יהו אומרים&quot; אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בר זבודא}}: בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? שלא להטריח את הצבור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה היו צריכים לקרא פרשת בלק}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} אמר: מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו בשמע ישראל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אמר: מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יציאת מצרים דכתיב: &quot;אל מוציאם ממצרים&quot; מלכות דכתיב: &quot;וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו}}&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מפני שכתובה בתורה ובנביאים {{ירו&quot;מ-ביאור|במיכה כתוב עמי זכור מה יעץ וכ&quot;ו}} ובכתובים {{ירו&quot;מ-ביאור|בנחמיה כתוב וישכור את בלעם וכ&quot;ו:}} {{שוליים|א_מב}}אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת, והן בירכו. מה בירכו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|א_מג}}  {{ירו&quot;מ-הדגשה|אהבה רבה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| זו ברכת התורה}}. והלא לא בירכו יוצר המאורות? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}}: עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות! ובשבת מוסיפין {{שוליים|א_מד}}ברכה אחת למשמר היוצא. מהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ברכה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}}: זו היא: השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|א_מה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות התורה|השכים לשנות קודם קריאת שמע, צריך לברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכות התורה}}]] לאחר קריאת שמע, אין צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: {{שוליים|א_מו}}והוא ששנה על אתר. {{ירו&quot;מ-ביאור| שלמד תורה מיד}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} אמר: נראים הדברים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעל}} מדרש צריך לברך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם על פסוקי התורה אבל על}} הלכות אין צריך לברך. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הלכות צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אשי}}: {{ב|נהגין הוינן יתבין קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} |רגילים היינו לשבת לפני רב}} {{שוליים|א_מז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|נהגין הוינן יתבין קומי רב }}ובין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הלכות, זקיקינן למיברכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הצריך אותנו לברך}} תני: הקורא עם אנשי מעמד לא יצא, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_י_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|י|א|משה לונץ=33|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=34|פולדא=14|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=27|זהב הארץ=32|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כי מאחרים היו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: ביומי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוינן נפקין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו יוצאים}} לתעניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיו מאריכין בבקשות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וקרוי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקרינן}} שמע בתר תלת שעין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר שלוש שעות}} ולא הוה ממחי בידן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} נפקין לתעניתא. אתו ציבורא {{ירו&quot;מ-הוסר|ומקרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומקרו}} שמע בתר תלת שעין. בעא {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} מחויי בידן {{ירו&quot;מ-ביאור|למחות בהם}}. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: והלא כבר קראו אותה בעונתה! כלום קורין אותה {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו}}, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה? אמר לו: מפני ההדיוטות, שלא יהו אומרים: בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן: ברכות ראש השנה ויום הכיפורים, וברכות תענית ציבור. מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא, אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם: המברך על המצו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ת ועל הפירות, וברכת הזימון, וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}}: מן מה דתני: המאריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקום שאמרו שלא להאריך}} הרי זה מגונה, והמקצר {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקום שקבעו לקצר}} הרי זה משובח. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שיש עוד ברכות כאלה שצריך להאריך בהם, וכאלה שצריך לקצר בהם, מלבד אלו שנאמרו כאן}} הדא אמרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמה שנאמר אלו ברכות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} זה כלל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא יש עוד}}. תני: צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שמוסיפים בה תחינות}} הא בשש שהוא מוסיף, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתעניות}} אינו מאריך? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: שלא תאמר, הואיל והוא {{ירו&quot;מ-ביאור|ברכת גואל ישראל}} מעין י&quot;ח {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממנין הברכות שאומר בכל יום}}, לא יאריך בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא ישנה בה מהנוסח שאומר בכל יום}}. לפום כן {{ירו&quot;מ-ביאור|לפיכך}} צריך מימר: {{שוליים|א_מח}}צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל שאר השש שמוסיף ודאי שמאריך בהם}} {{שוליים|א_מט}}אלו ברכות ששוחין בהן: בראשונה תחילה וסוף, ובמודים תחילה וסוף. השוחה על כל ברכה וברכה, מלמדין אותו שלא ישחה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: כהן גדול, שוחה על סוף כל ברכה וברכה. המלך, ראש כל ברכה וברכה, וסוף כל ברכה וברכה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: המלך, משהוא כורע, אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח נד]]) &quot;ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה', את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת, קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו&quot;. אי זו כריעה ואי זו בריכה? {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}} הראה בריכה לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ונפסח ונתרפא. {{אמורא-ירו&quot;מ|לוי בר סיסי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קד קידה ונעשה צולע|הראה כריעה]] לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ונפסח ולא נתרפא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[מלכים א ח נד]]) &quot;וכפיו פרושות השמים&quot; אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי אייבו}}: כגון הדין נקדים {{ירו&quot;מ-ביאור| כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר. ויש אומרים ציור שלא זז}} היה עומד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בר אבינא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|להראות ש}}ככפים הללו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהן פרושות לשמים ואין בהן כלום כך כפיו ריקות}} שלא חטפו מבנין בית המקדש כלום. תנא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חלפתא בן שאול}}: {{שוליים|א_נ}}הכל שוחין עם שליח ציבור בהודאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}ובלבד ב&quot;מודים&quot; &lt;span id=&quot;דף_י_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:51}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|י|ב|משה לונץ=34|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=35|פולדא=15|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=33|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} סבר {{ירו&quot;מ-ביאור|המתין וי&quot;א נסמך}} לקרובה {{ירו&quot;מ-ביאור|לחזן}} כדי לשוח עמו {{שוליים|א_נא}}תחלה וסוף. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ ישראל}} חמתון גחנין ומלחשין. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה שהם כורעים ולוחשים}} אמר לון מהו דין לחישה? ולא שמיע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה הא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}ם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|בשם ר}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מיישא}} ו{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי סימאי}}, ואית דאמרין ליה חברייא בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי סימאי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, אדון כל הבריות אלוה התושבחות, צור עולמים חי העולם, יוצר בראשית מחיה מתים, שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו, וקרבתנו להודות לשמך. {{שוליים|א_נב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, שאנו חייבין להודות לשמך. תרננה שפתי כי אזמרה לך, ונפשי אשר {{ירו&quot;מ-הוסר|פדית באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פדיתה. ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר מינא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: הודייה ושבח לשמך. לך גדולה לך גבורה לך תפארת. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסמכנו מנפילתינו, ותזקפנו מכפיפתינו, כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים, ומלא רחמים ואין עוד מלבדך. {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}} אמר: לך כריעה, לך כפיפה, לך השתחויה, לך בריכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}:  ([[ישעיה מה כג]]) &quot;כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}}: ([[דברי הימים א כט יא]]) &quot;לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ, לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, והעושר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך, ומהללים לשם תפארתך&quot;. בכל לב ובכל נפש משתחוים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהלים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נג}}נהגין רבנן אמרין כולהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|נהגו חכמים לאמר ככל השיטות}} ואית דאמרי: או הדא או הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|וי&quot;א אחד מהם או זה או זה}} תני: ובלבד {{שוליים|א_נד}}שלא ישוח יותר מדאי. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד שלא יעשה כחרדון שגופו כורע והראש לא זז}} אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהלים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|חנן בר אבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|פליגא דחנן בר בא}} אמר לחברייא:נימר לכון מילתא טבא דחמית ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דעביד, {{ירו&quot;מ-ביאור|אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב נהג לעשות}}ואמריתה קמיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וקם ונשק על פומי. {{שוליים|א_נה}}&quot;ברוך אתה&quot; שוחה; בא להזכיר את השם, זוקף. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא אמרית טעמא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהלים קמו ח]]) &quot;ה' זוקף כפופים&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא, אלא ([[מלאכי ב ה]]) &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריך שיהיה כפוף בשם ולמה רב זקף}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבין}}: אלו הוה כתיב &quot;בשמי ניחת הוא&quot; יאות. לית כתיב אלא &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot;. קודם, עד שלא הזכיר את השם, כבר ניחת הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חמא בר חנינא}}: מעשה באחד ששחה יותר מדאי, והעבירו {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מעביר. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}}: לא היה מעבירו, אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} ג{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ער ביה. אלו ברכות שפותחין בהן &quot;בברוך&quot;? {{שוליים|א_נו}}כל הברכות פותחין בהן ב&quot;ברוך&quot;. ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה, כגון קריאת שמע ותפילה, אין פותחין בהן ב&quot;ברוך&quot;. התיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: הרי גאולה! {{ירו&quot;מ-ביאור|ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומרים בהגדה אחרי בצאת ישראל ממצרים, לפני ששותים כוס שניה. הרי היא סמוכה לברכת ההלל, ולמה היא פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלל, אם שמעה בבית הכנסת יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלא בהכרח שיאמרו הלל קדם, נמצא שפעמים שברכת גאלנו אינה סמוכה, לכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיב {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר בי רבי יוסה}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: והא סופה! {{ירו&quot;מ-ביאור|יהללוך יי אלהינו על כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל כלם ברנה יודו ויברכו, וישבחו ויפארו, וישוררו וירוממו ויעריצו, ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד. כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל. ברוך אתה יי מלך מהלל בתשבחות. שאומרים בהגדה בסופו של החלק השני של ההלל. הרי גאלנו היא הברכה החותמת את החלק הראשון של ההלל, ומפסיקים בסעודה, ואחר כך קראים חלק שני של ההלל, וחותמים ביהללוך. נמצא שהיא ברכה עצמאית על השירה, אם כך מדוע אינה פותחת בברוך}}? אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת גאלנו}} שתים הנה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שני חלקים לה}} אחת ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}בא ואחת {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:תוס ברכות יד א ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל.ogg|thumb|תוס_ברכות_יד_א_ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל ביאור שקשור לקטע הנלמד]]
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יא|א|משה לונץ=35|שדה יהושע=|קנייבסקי=32|סירלאו=35|פולדא=16|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=34|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לשעבר. {{ירו&quot;מ-ביאור|את ההלל חלקו לשנים. עד למעיינו מים שמדבר על גאולת מצרים, אומרים לפני הסעודה, ועליה החלק הראשון של הברכה, שאומר: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. את שאר ההלל שמדבר על הגאולה העתידית, אומרים אחרי הסעודה. ועליה תקנו את החלק השני של ברכת גאלנו שאומרים, כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל. ובסוף ההלל כולו, ברכת יהללוך. ולכן אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לחלק השני של ברכת אשר גאלנו.}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לפי תוס דף יד. הכונה שהיו מברכים על כל חלק בנפרד: על החלק הראשון ברכו לקרא, ועל החלק השני ברכו לגמור. והשאלה ששאלה הגמרא, והרי סופה — הכוונה לסוף ברכת גאלנו, והשאלה למה היא חותמת בברוך. והתשובה היא מפני שהיא ארוכה וכוללת שבח על יציאת מצרים שהיתה בעבר, ובקשה על הגאולה העתידית, ולכן תקנו שגם תחתום בברכה. ויהללוך לא פותחת בברוך אף שהיא ארוכה, לפי שהיא ברכת השבח כמו נשמת כל חי}}. התיבון: הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת}} הבדלה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר המבדיל בין קדש לחול. הרי היא פותחת בברוך, אף שהיא סמוכה לבורא מאורי האש}} שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} היה מכנסן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא שלא תמיד מברך בורא מאורי האש לפניה, ולכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיבון: הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשמזמנים אומרים}} &quot;נברך&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחוזרים ואומרים &quot;ברוך אלקינו שאכלנו משלו&quot;, ומיד אחר כך מברכים ברכת הזן. נמצא שברכת הזן סמוכה לברכת הזימון, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, שאם היו שנים יושבים ואוכלים, שאינן אומרים &quot;נברך&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא פעמים שברכת הזן אינה סמוכה}}. הרי &quot;הזן את הכל&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|למאן דאמר ברכת הזימון עד הזן, משמע שמי שהפסיק לזימון, מברך איתם עד הזן, וחזר לאכול. וכשמסים אכילתו, מתחיל בברכת הארץ, מ&quot;נודה לך&quot;. ולמה ברכת נודה לך אינה פותחת בברוך}}? קשיא! הרי &quot;הטוב והמטיב&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא סמוכה, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה, נקבעה &quot;הטוב והמטיב&quot;. הטוב שלא הסריחו, והמטיב שניתנו לקבורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובתחילה הייתה ברכה עצמאית, ומאוחר יותר קבועה בברכת המזון}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים בגלל שהיא ברכה דרבנן עשו לה חיזוק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הא {{ירו&quot;מ-הוסר|קדושה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קידוש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היום! שנאמר אחרי ברכת היין, למה פותח בברוך}}? שנייא היא, שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, {{שוליים|א_נז}}שאינו אומר &quot;בורא פרי הגפן&quot;. והא סופה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של הברכה! שהרי בברכת היום, אומר:  &quot;ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו&quot; ואחר כך אומר: &quot;ברוך אתה ה’ מקדש השבת&quot;. נמצא שהחלק השני סמוך לראשון, ולמה פותח בברוך}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זה שתי ברכות, אלא ברכה אחת, ו}}טופס ברכות כך הוא. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נח}}מטבע קצר, פותח בהן ב&quot;ברוך&quot; ואינו חותם בהן ב&quot;ברוך&quot;. מטבע ארוך, פותח בהן ב&quot;ברוך&quot; וחותם ב&quot;ברוך&quot;. כל הברכות אחר חיתומיהן. {{שוליים|א_נט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין אומרים ברכה פסוק. התיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}} קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מכיון דתימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הברכות}} אחר חיתומיהן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך שאפילו אם טעה ואמר ברכה לא מתאימה, אם חתם נכון יצא. אז למה}} אין אומרין ברכה פסוק? {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה פסוק יותר גרוע מברכה לא נכונה}}. אמרין: {{ירו&quot;מ-הוסר|חכימי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חכים}} הדין טלייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אמרו חכם אותו נער}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא שטעה}}. דהוא סבר, מהו אחר חיתומיהן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון}} שאם היה עומד בשחרית  {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיה צריך לומר &quot;יוצר אור}}&quot;, ושכח והזכיר את של ערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר: &quot;מעריב ערבים}}&quot;, וחזר וחתם בשל שחרית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר: &quot;ברוך אתה ה’ יוצר המאורות}}&quot; יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן שאל, במה גרוע פסוק מברכה לא נכונה? ולא זו הכוונה}}, אלא כדאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך להזכיר ב}}כל הברכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפני  הברכה החותמת}} כעין חותמותיהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם לא יזכיר פסוק, כיוון שקשה למצא פסוק שמדבר בדיוק באותו עניין ויכול לטעות}}. ואילין דאמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ואלו שאומרים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכות ההפטרה: רחם על ציון כי היא בית חיינו, ולעלובת נפש תושיע ותשמח במהרה בימינו, ככתוב}} ([[ישעיהו יב ו]]) &quot;צהלי ורוני יושבת ציון, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גדול בקרבך קדוש ישראל&quot; וחותם &quot;ברוך אתה יהוה משמח ציון בבניה&quot;}} אין בו משום ברכה פסוק. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפני שאומר: &quot;ככתוב: כמו שאנו אומרים בברכת המזון &quot;ככתוב ואכלתה ושבעתה וברכתה&quot;}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וי&quot;א כיוון שכבר נהגו הכל לאמר כך}}. &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|א_ס}}מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר להן {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}}: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}}, שנאמר: ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;. &quot;ימי חייך&quot; הימים, &quot;כל ימי חייך&quot; הלילות. וחכמים אומרים: &quot;ימי חייך&quot; העולם הזה, &quot;כל ימי חייך&quot; העולם הבא, להביא את ימות המשיח.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אמר להן}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}}&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גילו של ראב&quot;ע|{{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אני כבן שבעים שנה}}]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אף על פי שנכנס{{ירו&quot;מ-הדגשה|תי}} לגדולה, האריך ימים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבגיל שש עשרה נתמנה לנשיא והגיעה לגיל שבעים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממה שאמר אף על פי שנכנסתי לגדולה הארכתי ימים}}, הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים. &lt;span id=&quot;דף_יא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יא|ב|משה לונץ=37|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=37|פולדא=16|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=30|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|בבל}} אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלילה}} לא יתחיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|פרשת}} ויאמר, ואם התחיל גומר. ורבנן {{ירו&quot;מ-הוסר|דהתם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דהכא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בארץ ישראל}} אמרין: מתחיל ואינו גומר. מתניתין פליגא על רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא}}: &quot;מזכירין יציאת מצרים בלילות&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולפי רבנן דהכא רק מתחיל, נמצא שלא מזכיר יציאת מצרים בלילות}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא אמרו פרשת ציצית, היו אומרים דברים שיש בהם הזכרת יציאת מצרים, כגון}}: מודים אנחנו לך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה’ אלוקינו}} שהוצאתנו ממצרים, ופדיתנו מבית עבדים, להודות לשמך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומיד מלכים הצלתנו, וקרעתה לנו הים, ועשיתה לנו ניסים וגבורות על הים, ושרנו לך שירה חדשה. כן תגאלינו מיד עריצים ומיד כל הקמים עלינו, ככתוב: &quot;כי פדה ה’ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו&quot; ברוך אתה ה’ גאל ישראל}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ולדעה שלא מזכירים יציאת מצרים בלילה, אין צריך לומר שהוצאתנו ממצרים שהיא הייתה ביום, אבל קריעת הים הייתה בלילה, והצלתנו מיד מלכים, היינו שהציל את אברהם מהמלכים, ואת יצחק ושרה מאבימלך, הכל היה בלילה, ולדעת הכל אומרים}}. מתניתא פליגא על רבנן דתמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_סא}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע ש}}כל פרשת ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר אחא}} נחית לתמן. חמיתון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותם}} מתחילין וגומרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכתחילה}}, ולא שמיע {{ירו&quot;מ-הדגשה|להו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|והם לא שמעו על המחלוקת}} דתמן אמרין: לא יתחיל ויאמר, ואם התחיל גומר, ורבנן דהכא אמרין: מתחיל ואינו גומר. בעון קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחייא ברבי זעירה}}: היך הוה אבוך נהוג עביד, כרבנן דהכא או כרבנן דהתם? {{ירו&quot;מ-ביאור|כיוון שרבי זעירה עלה מבבל לארץ ישראל, רצו לדעת האם המשיך לנהוג כבני בבל, או שינה ונהג כמנהג ארץ ישראל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} אמר: כרבנן דהכא. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: כרבנן דהתם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: מסתברא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מחמיר, ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ינון מחמרין, והוא עבד נהיג דכוותהון. תני: הקורא את שמע בבוקר, צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שהזכיר בפרשת ציצית}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: צריך להזכיר בה מלכות, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: מלכותו ואמונתו לעד קיימת}}. אחרים אומרים: צריך להזכיר בה קריעת ים סוף {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומכת בכורים}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: ואת בכוריהם הרגתה, ובכורך ישראל גאלתה, וים סוף להם בקעתה}}. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר: {{שוליים|א_סב}}צריך להזכיר את כולן, וצריך לומר צור ישראל וגואלו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר:  ⁤לא הזכיר תורה ⁤{{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכת הארץ שבברכת המזון}}, מחזירין אותו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קה מד]]) &quot;ויתן להם ארצות גוים&quot; מפני מה? &quot;בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא ברבי אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}: אם לא הזכיר ברית בארץ, או {{שוליים|א_סד}}שלא הזכיר {{ירו&quot;מ-הוסר|}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בבונה ירושלים}} מלכות בית דוד, מחזירין אותו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: אם {{שוליים|א_סה}}אמר &quot;מנחם ירושלים&quot; יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא אמר}}: {{ירו&quot;מ-הוסר| }}הקורא לאברהם אברם, עובר בעשה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} אמר: בעשה ולא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית יז ה|בראשית לך לך יז ה]]) &quot;ולא יקרא עוד את שמך אברם&quot; הרי בלא תעשה. &quot;והיה שמך אברהם&quot; הרי בעשה. התיבון: הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ט ז]]) &quot;אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם&quot; שנייא היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא, מאי דהוה מעיקרא}}. שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? הוא {{ירו&quot;מ-ביאור|רק אברהם}} נצטווה עליה. ודכוותה, הקורא לישראל יעקב, עובר בעשה? שני ניתוסף לו, הראשון לא נעקר ממנו. ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה? אילו, אבותן קראו אותן בשמן. אבל יצחק, הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר: ([[בראשית יז יט|בראשית לך לך יז יט]]) &quot;וקראת את שמו יצחק&quot;. {{ירו&quot;מ-הוסר|ד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבעה}} נקראו עד שלא נולדו ואלו הן: יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;וקראת את שמו יצחק&quot;. ישמעאל דכתיב: ([[בראשית טז יא|בראשית לך לך טז יא]]) &quot;וקראת את שמו ישמעאל&quot;. יאשיהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יג ב]]) &quot;הנה בן נולד לבית דוד יאשיה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} שמו&quot;. שלמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברי הימים א כב ט]]) &quot;כי שלמה יהיה שמו&quot;. עד כדון בצדיקים, אבל ברשעים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים נח ד]]) &quot;זורו רשעים מרחם&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא נקראו עד שנולדו}}. {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}} אומר: עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו כג ז]]) &quot;לכן הנה ימים באים נאם ה', לא יאמר עוד: חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון&quot;. אמרו לו: לא שיעקר יציאת מצרים, אלא מצרים מוסף על המלכיות. מלכיות עיקר ומצרים טפילה. וכן הוא אומר: ([[בראשית לה י|בראשית וישלח לה י]]) &quot;לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך&quot;. אמרו: לא שיעקר שם יעקב, אלא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפל. וכן הוא אומר: ([[ישעיהו מג יח]]) &quot;אל תזכרו ראשונות&quot; אילו המצרים; &quot;וקדמוניות אל תתבוננו&quot; אילו המלכיות; ([[ישעיהו מג יט]]) &quot;הנני עושה חדשה עתה תצמח&quot; זו של גוג. משלו משל: למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך, ופגע בו זאב, וניצל ממנו. התחיל מספר מעשה הזאב. ואחר כך פגע בו הארי, וניצל מידו. שכח מעשה הזאב, התחיל מספר מעשה הארי. ואחר כך פגע בו נחש וניצל מידו. שכח מעשה שניהם, והתחיל לספר מעשה הנחש. כך היו ישראל, הצרות האחרונות משכחות את הראשונות.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא ב}} {{סוף}} &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מאימתי&lt;/strong&gt;
{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|ראשון||שני}}</text>
      <sha1>oarxo4xx1tgfj35k0pfb83ukajvgbh0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037709</id>
      <parentid>3037707</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T17:15:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3037709</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="131440" sha1="1aqkqr4g51sozdsrimb8rlsu13urmpj" xml:space="preserve">{{ארגז חול}}
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|ראשון||שני}}
==פרק ראשון - מאמתי קורין==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|1:51}} &lt;/span&gt;
&lt;span id=&quot;דף_א_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
{{ב|QR|[[קובץ:איר ברכות פרק חמישיפרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|100px|כולל שיעורי שמע]]}} [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]][[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|א|א| משה לונץ=17|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|משה לונץ=|שדה יהושע=|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{מתני'|ברכות א א}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פתיחת המסכת|מא{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}מתי קורין]] את שמע בערבין? {{שוליים|א_א}}משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן, עד סוף האשמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רת הראשונה, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_ב}}עד חצות. {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|א_ג}}עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ד}}הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כל הנאכלים ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע בבית הכנסת|אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן]] תני {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור| (רבא) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי&quot;}}: משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת. ותני עלה: קרובים דבריהן להיות שוין.
===&lt;span id=&quot;דף_א_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:01}}&lt;/span&gt;===
{{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|א|ב|משה לונץ=18|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=25|פולדא=5|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=11|זהב הארץ=15|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתא חמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא וראה}} משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן {{ירו&quot;מ-הוסר|א}}יממא הוא, ועם כוכביא הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד בצאת הכוכבים}} משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר}} שעה ותרתי ליליא הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים}} ואת אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} קרובים דבריהן להיות שוין? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}פתר בא{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לין כופרניא דקיקי{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}א, {{ירו&quot;מ-ביאור|בכפרים קטנים}} דאורחיהון מסתלקא {{ירו&quot;מ-ביאור|שמסיימים מלאכתם}} עד דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|א}}יממא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שעדין יום}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפללים ערבית מוקדם ונכנסים לאכל מקדם}}, דצדי לון מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}קמי חיותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפחד החיות}} תני: {{שוליים|א_ו}}הקורא ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו, אלא כדי לעמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ד בתפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לה מתוך דבר של{{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתפילות באמצע תקנום}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ששלושת התפילות מוקמו בין שני קריאות שמע: קריאת שמע של שחרית, שמונה עשרה של שחרית, שמונה עשרה של מנחה,שמונה עשרה של ערבית, קריאת שמע של ערבית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועיקר קריאת שמע של ערב זה על המיטה. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ירמיה}}: {{שוליים|א_ז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ספק קרא שמע|ספק ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}רך על מזונו ספק לא ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}רך]] צריך לברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא דבר תורה}}, דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת&quot;. ספק התפלל ספק לא התפלל, אל יתפלל. ודלא כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_ח}}ולואי שיתפלל אדם כל היום כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לו, למה שאין תפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לה מפסדת. ספק קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע}} ספק לא קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהו}}? נשמענה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}}: הקורא ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. וק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לאו ספק הוא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי קודם לכן זה בין השמשות שהוא ספק מן הלילה ספק מן היום}}, ואת אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} צריך לקרות! הדא אמרה {{שוליים|א_ט}}ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: סימן לדבר משיצאו הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ד טו]]) &quot;ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים&quot;. וכתיב ([[נחמיה ד טז]]) &quot;והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה&quot;. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות וצאת הכוכבים|כמה כוכבים יצאו ויהא לילה]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר פפא}}: {{שוליים|א_י}}כוכב אחד וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י יום. שנים ספק לילה. שלשה וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י לילה. שנים ספק? והכתיב &quot;עד צאת הכוכבים&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והלא}} מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}עוט כוכבים שנים. קדמיא {{ירו&quot;מ-ביאור|הראשון}} לא מתחשב. בערב שבת, ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, מביא חטאת. במוצאי שבת, ראה כוכב אחד ועשה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ב|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=25|פולדא=6|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} מלאכה, מביא חטאת. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, פטור. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעי: אין {{ירו&quot;מ-ביאור|אם}} תימר שנים ספק, ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה. ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים. ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת, בשחרית וקצר כחצי גרוגרת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן, ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה, ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים. הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא. {{ירו&quot;מ-ביאור|באלו הכוכבים שאין דרכם להראות ביום}} ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל באלו שדרכם להראות ביום}} לא משערין בהון. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד שיראו שלושה כוכבי חוץ מכוכב נגה שנראה אף ביום}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב דרומנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודא בן פזי}}: כוכב אחד ודאי יום. שנים לילה. ולית ליה ספק? {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי לדעת כולם זמן בין השמשות הוא ספק מן היום ספק מן הלילה}}. אית ליה ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|בזמן ש}}בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כוכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|הראשון}} לכוכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|השני}}. תני: כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום. &lt;span id=&quot;דף_ב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ב|ב|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{שוליים|א_יא}}הכסיפו זהו בין השמשות. השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות תלוי בלבנה|הלבנה בתקופתה]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שזה באמצע החדש. שהלבנה שלמה ומתחילה במזרח ושוקעת במערב}} התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות. אמר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ג|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא:}} סוף גלגל חמה לשק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת, ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: התחיל גלגל חמה לשק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ע, אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו, חזקה ביום טבל. הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא. {{ירו&quot;מ-ביאור|דרך קיצור}} ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרך ראשית}} לא בדה. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בזה מדובר}} איזהו בין השמשות? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחומא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל}} לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי ח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דה של סייף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזמן שלוקח עד ש}}נחלקה הטיפה לכאן ולכאן, זהו בין השמשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל, {{ירו&quot;מ-ביאור|כתשע דקות}} דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} הוו יתבין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}}: לא מסתברא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}סוף חצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|זהו}} כהרף עין ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא?}} אמר ליה: אוף אנא סבר כן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} לא אמר כן, אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשתי לפני}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} כד תנינן תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכות זבים}}. {{שוליים|א_יב}}ראה אחת ביום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה ולקרבן. &lt;span id=&quot;דף_ג_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:30}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ג|ב|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=26|פולדא=7|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=15|זהב הארץ=18|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}מקצתהראיה מהיום ומקצתה למחר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או כולה מן היום או כולה מן הלילה}}. ודאי לטומאה וספק לקרבן. {{ירו&quot;מ-ביאור|הזב נטמא בלובן וכך דינו. אם ראה ראיה אחת, הרי הוא כבעל קרי וטובל וטהור בצאת הכוכבים. אם ראה שתי ראיות אפילו ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשנים, שיכול היה בין תחילת הראיה לסופה לטבול ולהסתפג. או שראה ראיה אחת שהתחלקה לשני ימים. או שני ראיות בשני ימים רצופים הרי הוא זב קטן וצריך לספור שבעה נקיים, וביום השביעי טובל במעיין ובערב הוא נטהר. ואם ראה שלוש ראיות ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשלוש, או אחת ארוכה כשנים ואחת קצרה, או אחת קצרה שהתחלקה לשני ימים ואחת יום קדם או יום אחרי, או שלוש ראיות בשלושה ימים רצופים — הרי הוא זב גדול, וסופר שבעה נקים וטובל, ובערב הוא טהור, ולמחרת מביא קרבן. שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. להתיר לו כניסה למקדש ואכילת קדשים.}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר יוסף}} בעא {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מאן תנא ראיה נחלקת לשנים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא, ד}}אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בין השמשות כהרף עין}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|לה}} : {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}קשתה על דעתך דאת אמר: {{ירו&quot;מ-ביאור|לשיטתך שאתה אומר}} כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כן איך יתכן שיתחייב קרבן על ספק? ואם בשראה ראיה כל בין השמשות של רבי נחמיה, אז לא רק לרבי יוסי בן חלפתא חייב קרבן, אלא לדעת כולם. שהרי ראה ראיה ארוכה כשלוש ראייות, שנמצא מתחילתה ועד סופה כשתי טבילות ושני סיפוגין, והרי זו נחשבת כשלוש ראייות, ומביא קרבן לדעת הכל. ו}}למה {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי יוחנן אמר שהבריתא רק כרבי יוסי}}? אמר ליה, {{ירו&quot;מ-הוסר|קשתיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשתיך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא קשיא. כי באמת בין השמשות לדעת רבי יוסי בן חלפתא הוא רגע אחד, בתוך בין השמשות של רבי נחמיה, אלא שאנו לא יודעים איזה הוא}}. לכשיבא אליהו ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}זהו בין השמשות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז יהיה חייב קרבן. אי כשיבא אליהו}}, מאן פליג? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי יחלוק על אליהו הנביא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני: שלושה כוכבים לילה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא חברהון דרבנן}} בעי: כמה דאת אמר בערבית, נראו שלשה כוכבים, אף על פי שהחמה נתונה באמצע {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובי}} הרקיע, לילה הוא. {{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר}} אף בשחרית כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק בזריחת החמה יהיה יום. ולמה קימא לן שהיום מתחיל בעלות השחר}}? {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}: כתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) &quot;השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה&quot; וכתיב ([[ויקרא כב ז|ויקרא אמור כב ז]]) &quot;ובא השמש וטהר&quot; מקיש יציאתו לביאתו. מה ביאתו משיתכסה מן הבריות. אף יציאתו לכשיתודע לבריות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא קיימא לן דמעלות השחר יום הוא}}? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ד|א|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=16|זהב הארץ=26|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: כתיב ([[בראשית מד ג|בראשית מקץ מד ג]]) &quot;הבוקר אור&quot; התורה קראה לאור בוקר. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) &quot;בבקר בבקר&quot; כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שאף עלות השחר מן היום}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית, נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין. ותני: באחד בתקופת ניסן, ובאחד בתקופת תשרי, היום והלילה שוין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}}: נלפינה {{ירו&quot;מ-ביאור|נלמד}} מדרך הארץ. שרי מלכא נפק, {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל המלך לצאת מהעיר}} אף על גב דלא נפק, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יצא}} אמרין דנפק. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך בערב. מיד שהשמש מתחילה לצאת מהעולם, אומרים שכבר לילה, אף שהשמש לא עברה את עובי הרקיעה}}. שרי עליל {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל המלך להיכנס לעיר}} . לא  אמרינן דעל עד שעתה דייעול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא מיד בתחילת כניסתו לעובי הרקיע אומרים שנכנס}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|את עובי הרקיע לצאת לארץ}}. זהו שעומד ומתפלל {{שוליים|א_יג}}צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. חד אמר: כמלאכים. וחד אמר: ככהנים. {{ירו&quot;מ-ביאור|עקב בצד גודל}} מאן דאמר ככהנים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כ כג|שמות יתרו כ כג]])  &quot;לא תעלה במעלות על מזבחי&quot; שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב. ומאן דאמר כמלאכים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יחזקאל א ז]])  &quot;ורגליהם רגל ישרה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בר אנדריי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר סוטר}}: המלאכים אין להן קפיצין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפרקים}} ומה טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דניאל ז טז]]) &quot;קרבת על חד מן קמייא קיימיא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|קרב אלי אחד מן העומדים תמיד}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בברכת כהנים הציבור אומר פסוקים|זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת]], בברכה ראשונה צריך לומר: ([[תהילים קג כ]]) &quot;ברכו את ה' מלאכיו&quot; בשנייה ([[תהילים קג כא]]) &quot;ברכו את ה' כל צבאיו&quot; בשלישית ([[תהילים קג כב]]) &quot;ברכו ה' כל מעשיו&quot; במוסף &lt;span id=&quot;דף_ד_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:08}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ד|ב|משה לונץ=21|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=27|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בברכה הראשונה צריך לומר ([[תהילים קלד א]]) &quot;שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות&quot; בשנייה ([[תהילים קלד ב]]) &quot;שאו ידיכם {קודש&quot; בשלישית ([[תהילים קלד ג]]) &quot;יברכך ה' מציון&quot; אם היו ארבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו ביום הכיפורים, ובתעניות}} חוזר תליתיאתא {{ירו&quot;מ-הוסר|בקדמיתא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כקדמיתא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|בתפילה מנחה כמו בשחרית}} ורביעתא {{ירו&quot;מ-הוסר|בתיניוותא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיניוותא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|בנעילה כמו במוסף}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין. משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב ([[בראשית יט טו|בראשית וירא יט טו]]) &quot;וכמו השחר עלה&quot; וגומר וכתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) &quot;השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה&quot; ומן סדום לצוער ארבעת מיל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי}} יותר הוון? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. ומניין {{ירו&quot;מ-הוסר|מאיילת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמאילת}} השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו לכתוב}} &quot;כמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|השחר עלה&quot;. ולמה כתב}} &quot;וכמו&quot; מילה מדמיא לחבירתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלמד שיש עוד זמן דומה לזה. דכמו שלמדנו שמשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין, הוא הדין מאילת השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: הדא איילתא דשחרא, מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא}} זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כן מה זה איילת השחר}} כמין תרין דקורנין דנהור, דסלקין מן מדינחא ומנהרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים}} דלמא {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}} הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: בי רבי, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גאולת ישראל קמעה קמעה|כך היא גאולתן של ישראל]]. בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[מיכה ז ח]]) &quot;כי אשב בחושך ה' אור לי&quot; כך בתחילה ([[אסתר ב כא]]) &quot;ומרדכי יושב בשער המלך&quot; ואחר כך ([[אסתר ו יא]]) &quot;ויקח המן את הלבוש ואת הסוס&quot; ואחר כך ([[אסתר ו יב]]) &quot;וישב מרדכי אל שער המלך&quot; ואחר כך ([[אסתר ח טו]]) &quot;ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות&quot;. ואחר כך ([[אסתר ח טז]]) &quot;ליהודים היתה אורה ושמחה&quot;. ואתיא ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר: משיאור המזרח עד הזריחה מהלך אדם ארבע מיל}}, כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}. דתני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה, אדם מהלך ארבעת מיל. נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) &quot;היושב על חוג הארץ&quot; וכתיב ([[איוב כב יד]]) &quot;וחוג שמים יתהלך&quot; וכתיב ([[משלי ח כז]]) &quot;בחוקו חוג על פני תהום&quot; חוג חוג לגזירה שוה. תני: עץ {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה בי רבי אלעאי}}: לא סוף דבר נופו, אלא אפילו כורתו. {{ירו&quot;מ-ביאור|גזעו}} וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים א ג]]) &quot;והיה כעץ שתול על פלגי מים&quot; תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גודלו של גן עדן, עץ חיים|עץ חיים, אחד מששים לגן]], הגן אחד מששים לעדן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית ב י|בראשית בראשית ב י]]) &quot;ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}תמצית כור, {{ירו&quot;מ-ביאור|ל' סאה}} תרקב {{ירו&quot;מ-ביאור|חצי סאה}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ה|א|משה לונץ=22|שדה יהושע=|קנייבסקי=14|סירלאו=28|פולדא=8|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר: מצרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמקובל שארכה}} מהלך ארבעים יום, וכוש מהלך {{ירו&quot;מ-הוסר|שבע}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שש}} שנים ועוד. ורבנן אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובי הרקיע}} כשני אבות הראשונים {{ירו&quot;מ-הדגשה|חמש מאות שנה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה, יצחק - 180 שנה, יעקב – 147 שנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|אשר נשבעתי לאבותכם לתת להם}} כימי השמים על הארץ&quot; וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה, כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית א ו|בראשית בראשית א ו]]) &quot;יהי רקיע בתוך המים&quot; יהי רקיע בתווך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי השמים נבראו ביום הראשון, ולמה נאמר ביום השני יהי רקיעה? אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לחים היו שמים ביום הראשון, ובשני קרשו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: &quot;יהי רקיע&quot; יחזק הרקיע, יקרש הרקיע, יגלד הרקיע, ימתח הרקיע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודה בן פזי}}: יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר ([[שמות לט ג|שמות פקודי לט ג]]) &quot;וירקעו את פחי הזהב&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר }}תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עובי הרקיע|עוביו של רקיע כשתי אצבעיים]]. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} פליגא. דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[איוב לז יח]]) &quot;תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק&quot; תרקיע, מלמד שהן עשויין כטס. {{ירו&quot;מ-ביאור|פח דק}} יכול שאינן בריאין? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} חזקים. יכול שהן נתרפין? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} כראי מוצק. בכל שעה ושעה נראין מוצקים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}, {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל, על ידי שהות {{ירו&quot;מ-ביאור|עם הזמן}} רפה. ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) &quot;וימתחם כאהל לשבת&quot; וכתיב &quot;חזקים&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים, על ידי שהות {{ירו&quot;מ-ביאור|עם הזמן}} הוא מעלה חלודה. ברם הכא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} &quot;כראי מוצק&quot; בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי עזריה}} אמר על הא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[בראשית ב א|בראשית בראשית ב א]]) &quot;ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלהים ביום השביעי&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכ&quot;ו}} &quot;ויברך אלהים את יום השביעי&quot; מה כתיב בתריה? ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) &quot;אלה תולדות השמים&quot; וכי מה ענין זה אצל זה? אלא יום נכנס ויום יוצא. שבת נכנס שבת יוצא. חודש נכנס חודש יוצא. שנה נכנס שנה יוצאה, וכתיב ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) &quot;אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו היום נעשו. תנן: מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כמה אשמורות ביום ובלילה|ארבע אשמורות ביום, וארבע אשמורות בלילה]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אורכם של עונה, עת ורגע|העונה, אחד מעשרים וארבעה לשעה]] העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ברכיה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} אמר: כדי לאומרו. ורבנן אמרין הרגע כהרף עין. תני {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} אומר: {{שוליים|א_יד}}שלש {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמרות הוי הלילה. מאי טעמא? דכתיב}} ([[שופטים ז יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ויבא גדעון וכ&quot;ו}} ראש האשמורת התיכונה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר ארבע משמרות הוי הלילה, דכתיב}} ([[תהילים קיט סב]]) &quot;חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך&quot; וכתיב ([[תהילים קיט קמח]]) &quot;קדמו עיני אשמורות&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}}: {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}. חד אמר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. וחרינה אמר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;חצות לילה&quot; ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot; מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} &quot;חצות לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אקום&quot; ו&quot;קדמו עיני אשמורות}}&quot;? פעמים &quot;חצות לילה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אקום}} ופעמים &quot;קדמו עיני אשמורות&quot; הא באי זה צד? בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים, חצות לילה. ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו. קדמו עיני אשמורות. מכל מקום {{שוליים|א_טו}}לא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה השחר בא ומוצא את דוד ישן}} הוא שדוד אמר: ([[תהילים נז ט]]) &quot;עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר&quot; &lt;span id=&quot;דף_ה_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:30}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ה|ב|משה לונץ=24שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=29|אהלי שם=|פנים מאירות=}} איתעיר יקרי מן קומי איקריה {{ירו&quot;מ-הוסר|דבריי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבוראי}}. איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה {{ירו&quot;מ-הוסר|דבריי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבוראי}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יקום כבודי לפני כבוד בוראי שכבודי אינו חשוב כלום בפני כבוד בוראי}} &quot;אעירה שחר&quot; אנא הוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אני הייתי}} מעורר שחרה, שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצרו מקטרגו ואומר לו: דוד, דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן, ואת אמר אעירה שחר? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דוד ביזה עצמו לכבוד המצוות|דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות]], ואת אמר ([[תהילים קיט סב]]) &quot;חצות לילה אקום&quot;? והוא אומר: ([[תהילים קיט סב]]) &quot;על משפטי צדקך&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שאספיק ללמוד משפטי ה}}’. ומה היה דוד עושה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי מנחם}}: היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו, ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומרים? ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}נור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד, והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו, והיה מנגן מאליו. הדא הוא דכתיב ([[מלכים ב ג טו]]) &quot;והיה כנגן המנגן&quot; כנגן במנגן אין כתב כאן, אלא כנגן המנגן. הכינור היה מנגן מאיליו. מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: סופה של שנייה וראשה של שלישית, הן מתכנות את הלילה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם אפשר להסביר כך}} מי כתיב {{ירו&quot;מ-הדגשה|האשמורות &quot;ה}}תיכונות&quot;? לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב אלא}} &quot;תיכונה&quot;. קדמיתא לא מתחשבא, דעד כדון ברייתא {{ירו&quot;מ-הוסר|עירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ערין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|האשמורת הראשונה לא נחשבת כיוון שעדיין אנשים ערים}} פיסקא וחכמים אומרים: עד חצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_טז}}הלכה כחכמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מפקד לחברייא {{ירו&quot;מ-ביאור|מצווה את התלמידים}}: אין בעיתון מתעסקא באוריתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אתם רוצים לעסוק בתורה בלילה ולהמשיך גם אחרי חצות}} אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין. מילתיה אמרה שהלכה כחכמים. מילתיה אמרה שא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מר דברים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמותר ללמוד תורה}} אחר אמת ויציב. {{ירו&quot;מ-ביאור|גם בלילה נהגו לאמר אמת ויציב}} תני: הקורא את שמע בבית הכנסת, בשחר, יצא ידי חובתו. בערב, לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב יוסף}}: מה טעם {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא תקנו לקרא בבית הכנסת בזמן}}? אמרו: אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ו|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע על המיטה להבריח מזיקין|בשביל להבריח את המזיקין]]. מילתיה אמרה {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך דבריו אפשר להבין}} שאין אמר דברים אחר אמת ויציב {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא מיד ישן}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}} אמר כן. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}, כד הוה נחית לעיבורה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה יורד לבית הוועד לעבר את השנה}} הוה מקבל {{ירו&quot;מ-ביאור|מתארח}} גבי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב גרוסה}}. והוה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מטמר ביני קופייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מסתתר בין השקים}} משמענא היך הוה קרי שמע. והוה {{שוליים|א_יז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לקרוא שמע שוב ושוב|קרי, וחזר וקרי]] עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהיה נרדם}} ומאי טעמא? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תחליפתא חמוי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים ד ה]]) &quot;רגזו ואל תחטאו, אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה&quot; מילתיה ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} פליגא. ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} קרי מזמורים בתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחרי קריאת שמע}}. והא תני?: אין אומר דברים {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}} אמת ויציב? פתר לה באמת ויציב של שחרית. ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר ירמיה}}: שלש תכיפות הן. {{שוליים|א_יח}}תכף לסמיכה שחיטה. {{שוליים|א_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תיכף לנטילת ידיים ברכה - במים ראשונים|תכף לנטילת ידים ברכה]]. תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ד|ויקרא ויקרא א ד-ה]]) &quot;וסמך ושחט&quot; תכף לנטילת ידים ברכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קלד ב]]) &quot;שאו ידיכם קדש וברכו את ה'&quot; {{שוליים|א_כ}}תכף לגאולה תפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים יט טו]]) &quot;יהיו לרצון אמרי פי {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגיון לפניך ה’ צורי וגואלי}}&quot; מה כתיב בתריה ([[תהילים כ ב]]) &quot;יענך ה' ביום צרה&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה, אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה, אין השטן מקטרג באותה סעודה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סמיכת גאולה לתפילה|וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה]], אין השטן מקטרג באותו היום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: אנא תכפית גאולה לתפילה, ואיתצדית באנגריא, מובליא הדס לפלטין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|נתפסתי לעבודת המלך להביא הדסים לארמון}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|אמרו ליה רבי]] רבו היא. {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר גדול הוא}} אית בני אינשי {{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}הבין פריטין מחכים פלטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אנשים שמשלמים כדי לראות את הארמון}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה? לאוהבו של מלך שבא והרתיק {{ירו&quot;מ-ביאור|דפק}} על פתחו של מלך. יצא {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג. {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתלק}} עוד הוא הפליג. פיסקא {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: עד שיעלה עמוד השחר. אתיא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} דתני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{שוליים|א_כא}}פעמים שאדם קורא את שמע, אחת לפני עמוד השחר, ואחת לאחר עמוד השחר, ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלרבי שמעון בן יוחאי עד עלות השחר נחשב לילה, ויוצא ידי חובת קריאת שמע של לילה מ}}הא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} בערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזמנה עד עלות השחר}}, אף בשחרית כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וגם לרבן גמליאל יכול לקרא קריאת שמע של שחרית מעלות השחר, כדעת רבי שמעון בן יוחאי}}? או יהא בה {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} רבי זעירא תנאי אחוי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב חייא בר אשיא}} וד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אבא בר חנה}}: {{שוליים|א_כב}}הקורא עם אנשי משמר לא &lt;span id=&quot;דף_ו_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:22}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ו|ב|משה לונץ=25|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=30|פולדא=10|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=19|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{סוף}} &lt;/div&gt;יצא, כי משכימין היו {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקראים בעלות השחר}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וזמנה משיכיר}} פיסקא: מעשה {{ירו&quot;מ-הוסר|שבאו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאו}} בניו {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות}}. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|חולק על חכמים ולמעשה נוהג כשיטתו}} והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא רבי שמעון בן יוחאי פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה}}. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאנו}} ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? דתני: סכין {{ירו&quot;מ-הוסר|אלוונתית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלונתית}} לחולה בשבת. אימתי? בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}}: מתיר היה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה, ובקשנו לעשות לו כן, ולא הניח לנו. ואמרנו לו רבי דבריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} מבטל בחייך? ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים, מחמיר אני על עצמי, דהא פליגי עלי חברי. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} דתנינן תמן: {{שוליים|א_כג}}השדרה והגולגולת מב' מתים. {{שוליים|א_כד}}רביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים.{{שוליים|א_כה}}אבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} מטמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|באהל}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|דכתיב על כל נפשות מת לא יבא}} וחכמים מטהרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שכתוב נפשת חסר וו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי, והניחוה באויר הכנסת בלוד. ונכנס תודרוס הרופא, ונכנסו כל הרופאים עמו. אמר תודרוס הרופא: אין כאן שדרה ממת אחד, ולא גולגולת ממת אחד. אמרו: הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין, נעמוד על המניין. התחילו מ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} וטיהר. אמרו לו: הואיל והיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מטמא וטיהרת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}, טהור. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} דתנינן תמן: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל הספחין מותרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ספיחי שישית שנכנסו לשביעית}}, חוץ מספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרוב|כרוב]] שאין כיוצא בהן בירקות שדה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שגודל מהר וקשה להבחין בין החדש לישן}} וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כו}}כל הספחין אסורין. {{ירו&quot;מ-ביאור|גזירה משום ספיחי כרוב}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}} עב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ד עובדא}} בשמיטתא חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} חד מלקט ספיחי שביעית. אמר ליה: ולית אסור, ולאו ספיחין אינון? {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} ליה: ולא את הוא שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מתיר? אמר ליה: ואין חבירי חולקין עלי? וקרי עלוי: ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; וכן הות ליה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להחמיר על עצמו ולהקל לאחרים|פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה]]? שנייא הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|בקריאת שמעה}} שהיא לשינון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לרבנן הקורא לאחר הזמן לא הפסיד כקורא בתורה}}. מעתה אף משיעלה עמוד השחר! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה אמר אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרא. משמע שאחר עמוד השחר אינם חייבים}}? ואית {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ז|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דבעי מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שרצו לתרץ}} תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה שראינו שרבי מאיר ורבי עקיבא בן יוסף ורבי שמעון בן יוחאי נהגו כחכמים, זה מפני ש}}היו יכולין לקיים דברי חכמים. ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים. אמר לון: עובדין עובדא {{ירו&quot;מ-הוסר|כוותיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כוותי}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תנהגו כשיטתי}} פיסקא: ולא זו בלבד {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות — מצותן עד שיעלה עמוד השחר}}. הקטר חלבים ואיברים {{שוליים|א_כז}}ואכילת פסחים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אנן תנינן אכילת פסחים, אית דלא תני {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שלא גרסו}} אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים, רבנן. ומאן דלא תנא אכילת פסחים, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? נאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקרבן פסח}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ח]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;כאן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;ואכלו את הבשר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזה}}&quot; ונאמר להלן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במכת בכורות}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ועברתי בארץ מצרים ב}}לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזה והכיתי כל בכור&quot; וגו}}' מה לילה שנאמר להלן חצות, אף כאן חצות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לית}} כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן אכילת פסחים
אפילו כרבנן. דתנינן: הפסח אחר חצות מטמא את הידים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שגזרו עליו חכמים טומאה כנותר, אפילו בדיעבד אסור לאכלו אחר חצות}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואילו כל מה שנשנה במשנתינו, הם דברים שלכתחילה צריך לעשותם קדם חצות, אבל בדיעבד אם עשה אחרי חצות יצא}}. פיסקא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הנאכלים ליום אחד — מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה}}. כל הנאכלין ליום אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} {{שוליים|א_כח}}קדשים קלים. {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון קרבן תודה ושלמי נזיר. ולא קדשי קדשים כגון חטאת ואשם שעליהם לא גזרו כיוון שהכהנים זריזים}} ואם כן למה אמרו חכמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד חצות? כדי להרחיק}}{{ירו&quot;מ-הוסר| וכו אם}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האדם מן העבירה. דאם אתה}} אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} &quot;עד שיעלה עמוד השחר&quot;, הוא סבור שלא עלה עמוד השחר, נמצא אוכל ומתחייב. מתוך שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} אומר לו &quot;עד חצות&quot;, אפילו הוא אוכל אחר חצות, אינו מתחייב.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:10}} &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ב}} מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|{{ירו&quot;מ-הוסר|לכרתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לכרתי}}]], עד הנץ החמה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. {{שוליים|א_כט}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתין: {{ירו&quot;מ-ביאור| כך כוונת המשנה}} בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|חוליות}} תכלת שבה {{ירו&quot;מ-ביאור|בציצית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחוליות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללבן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבן}} שבה. &lt;span id=&quot;דף_ז_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:07}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ז|ב|משה לונץ=27|שדה יהושע=|קנייבסקי=21|סירלאו=31|פולדא=11|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ומה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה}} טעמון דרבנן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) &quot;וראיתם אותו&quot; מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|החוט}} הסמוך לו. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? &quot;וראיתם אותו&quot; כדי שיהא ניכר בין הצבועים. תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}: &quot;וראיתם אותה&quot; אין כתיב כאן אלא &quot;וראיתם אותו&quot;, מגיד שכל המקיים מצות ציצית, כאלו מקבל פני שכינה. מגיד [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תכלת דומה לים, והאם הוא כחול או ירוק|שהתכלת דומה לים]] והים דומה לעשבים, ועשבים דומין לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, והכסא דומה לספיר. דכתיב ([[יחזקאל י א]]) &quot;ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא&quot; אחרים אומרים: &quot;וראיתם אותו&quot; {{שוליים|א_ל}}כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}} אמר כהדא דאחרים. מה אנן קיימין? אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|מזהה אותו}} ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה. אלא כי אנן קיימין, {{שוליים|א_לא}}ברגיל ושאינו רגיל, כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא לעיתים רחוקות}} אית תניי תני: בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]]. ואית תניי תני: כדי שיהא רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}} בעי מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]], כמן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתן]]. ומן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו, כמן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת ללבן. אבל אמרו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכתחילה}} {{שוליים|א_לב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע אחרי הנץ, ותיקין|מצותה עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה, לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: ואנא אמרית טעמא. {{ירו&quot;מ-ביאור| אני מצאתי מה המקור}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים עב ה]]) &quot;ייראוך עם שמש&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|מר עוקבא}}: הוותיקין היו משכימים וקורין אותה, כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני: אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ואחרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} והיו עסוקים במצו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ת. והגיע עונת קרית שמע, והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכיוון שהיו עסוקים במצווה נפטרו}} וקריתי ושניתי, ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. &quot;עד הנץ החמה&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}}: כדי שתהא החמה מטפטפת {{ירו&quot;מ-ביאור|מנצנצת}} על ראשי ההרים. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד ג' שעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אידי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב המנונא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בשוכח. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}} אמר: תרין אמוראין, חד אמר בשוכח. אגיב ליה חבריה, וכי יש הלכה בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} כך הוא {{שוליים|א_לג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#זמן קריאת שמע עד שלוש שעות בדיעבד|הלכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כרבי יהושוע}}]] ולמה אמרו בשוכח? כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ח|א|משה לונץ=28|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=31|פולדא=12|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}}תמן תנינן: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|או תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{שוליים|א_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע ותפילה|מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: קרית שמע דבר תורה, ותפילה אינה דבר תורה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: קריאת שמע זמנה קבוע, ותפילה אין זמנה קבוע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קריאת שמע אינה צריכה כוונה, ותפילה צריכה כוונה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשתי לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ואפילו תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} קרית שמע אינה צריכה כוונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} שלשה פסוקים הראשונים צריכין כוונה? מן גו דאינון צבחר {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך שהם מעט}} מיכוון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}}: כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה, אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמרה על גרמיה, {{ירו&quot;מ-ביאור|על עצמו}} כגון אנו {{שוליים|א_לה}}שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה, אפילו לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כדעתיה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשיטתו}} דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_לו}}ולואי שיתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחאי}} כדעתיה, ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אילו היתי עומד בהר סיני בשעת מתן תורה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פה מיוחד לדברי תורה|הוינא מתבעי קומי רחמנא, דיתברי לבר נשא תרין פומין]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|הייתי מבקש מהקדוש ברוך הוא שיברא לאדם שני פיות}} חד דהוי לעי באוריתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחד שיעסוק בתורה}} וחד דעבד ליה כל צורכיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואחד לכל צרכיו האחרים}} חזר ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: ומה אין חד הוא, לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומה כשהוא אחד אין העולם מתקיים מפני הרכילות ולשון הרע שלו}} אילו הוו תרין, על אחת כמה וכמה! אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: אתיא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן עקביא}}, דתני: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן עקביא}} אומר: כשם שמפסיקין לקריאת שמע, כך מפסיקין לתפילה, ולתפילין, ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ללמוד על מנת לעשות|הלמד על מנת לעשות]], ולא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא. ואמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלמד שלא לעשות, נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, &lt;span id=&quot;דף_ח_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|4:23}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ח|ב|משה לונץ=29|שדה יהושע=|קנייבסקי=23|סירלאו=32|פולדא=12|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=23|זהב הארץ=31|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה}} זה שינון {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקריאת שמע}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וזה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} שינון, ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן: הקורא מכאן ואילך {{שוליים|א_לז}}לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, חביבה מדברי תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לרבי שמעון בן יוחאי}} היא היא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם חשובים במידה שווה}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, על ידי שהיה תדיר בדברי תורה - לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא מרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: לא תנינן, אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, כמשנה היא. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רשב&quot;י לא הפסיק מלימודו אפילו לקריאת שמע|{{ירו&quot;מ-הדגשה|שעסק במשנה לא צריך להפסיק}}]]. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} כדעתיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: העוסק במקרא מידה ואינה מידה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם שוים וקריאת שמע בזמנה חביבה מהם}} &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ג}}{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים}}: בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמדו, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;בשכבך ובקומך&quot; ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_לח}}כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;בשבתך בביתך ובלכתך בדרך&quot;. אם כן, למה נאמר &quot;בשכבך ובקומך&quot;? אלא בשעה שבני אדם שוכבין, ובשעה שבני אדם עומדים.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; הא {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דבה}} מקיימים {{ירו&quot;מ-ביאור|מסבירים}} תרין קריין. {{ירו&quot;מ-ביאור|את שני הפסוקים גם את שלהם וגם את של בית שמאי}} מה מקיימין {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דבש}} &quot;בשבתך בביתך ובלכתך בדרך&quot;? &quot;בשבתך בביתך&quot;, פרט לעוסקים במצות; &quot;ובלכתך בדרך&quot; {{שוליים|א_לט}}פרט לחתן. ותני: מעשה ב{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}, שהיו שרויין במקום אחד. והוה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} מוטה, ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} זקוף. הגיע זמן קריאת שמע, נזקף {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} והטה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל למה הדבר דומה}}? אומר לאחד מן השוק: מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאה}} לך זקנך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהוא}} מגודל. והוא אומר: יהיה כנגד המשחיתים. {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך ואגלחנו}} אני שהייתי מוטה, נזקפתי. ואתה שהיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} זקוף, הטית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}. אמר לו: אתה נזקפת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}. ואני הטיתי כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. דבר אחר: שלא יראוני התלמידים ויעשו הלכה קבע כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|8:32}} &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ד}} אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו: כד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י היית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לחוב בעצמך, שעברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; חברייא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים כדברי תורה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}: ([[שיר השירים ז י]]) &quot;חכך כיין הטוב&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים יותר מדברי תורה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שיר השירים א ב]]) &quot;כי טובים דודיך מיין&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר כהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בן פזי}}&quot; תדע לך [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חביבים דברי סופרים מדברי תורה|שחביבים דברי סופרים מדברי תורה]], שהרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}, אלו לא קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע}}, לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} נתחייב מיתה, על שם: ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: דברי תורה, יש בהן איסור ויש בהן היתר. יש בהן קולין ויש בהן חומרים. אבל דברי סופרים כולן חמורין הן. תדע לך שהוא כן, דתנינן תמן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי זקן ממרא}} האומר &quot;אין תפילין&quot;, לעבור על דברי תורה, פטור; {{שוליים|א_מ}}&quot;חמש טוטפות&quot; להוסיף על דברי סופרים, חייב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניה בריה דרב אדא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחום בי רבי חייא}}: חמורים דברי זקנים מדברי נביאים, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ט|א|משה לונץ=31|שדה יהושע=|קנייבסקי=25|סירלאו=33|פולדא=13|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=24|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דכתיב: ([[מיכה ב ו]]) &quot;אל תטיפו יטיפון, לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות.&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים לא להטיף לישראל, כי אינם רוצים לשמוע}} וכתיב: ([[מיכה ב יא]]) &quot;אטיף לך ליין ולשכר&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא מצווה לחכמים שיטיפו לישראל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נביא צריך מופת, אך חכם אינו צריך|נביא וזקן למי הן דומין]]? למלך ששולח ב' פלמטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|שרים}} שלו למדינה. על אחד מהן כתב: אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין {{ירו&quot;מ-ביאור|כתב הרשאה}} שלי, אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב: אף על פי
שאינו מראה לכם חותם שלי, האמינוהו בלא חותם ובלא סמנטירין. כך בנביא כתיב: ([[דברים יג ב|דברים ראה יג ב]]) &quot;ונתן אליך אות או מופת&quot;; ברם הכא: ([[דברים יז יא|דברים שופטים יז יא]]) &quot;על פי התורה אשר יורוך&quot;. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתימר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהלכה כבית הלל}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יצאה בת קול שהלכה כבית הלל|משיצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} בת קול]], אבל עד שלא יצאת בת קול, כל הרוצה להחמיר על עצמו, לנהוג כחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} וכחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}, על זה נאמר: ([[קהלת ב יד]]) &quot;הכסיל בחושך הולך&quot; כקולי אילו ואילו, נקרא רשע. אלא אי כקולי דדין וכחומרי דדין, אי כקולי דדין וכחומרי דדין. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתימר}} עד שלא יצאת בת קול, אבל משיצאת בת קול, לעולם הלכה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. וכל העובר על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}, חייב מיתה. תני: יצאת בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים, אבל הלכה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. איכן יצאה בת קול? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ביבי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ביבנה יצאה בת קול.
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ה}} {{שוליים|א_מא}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר; לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום, אינו רשאי לחתום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יהושע א ח]]) &quot;והגית בו יומם ולילה&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מספר הברכות בקריאת שמע|שתהא הגיות היום והלילה שוין]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שבלילה לא אומרים פרשת ציצית הוסיפו ברכה אחרי קריאת שמע}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר אבין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[תהילים קיט קסד]]) &quot;שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכן תיקנו שלוש ברכות בבקר וארבע בערב אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: כל המקיים שבע ביום הללתיך, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשווה הגיות יום ללילה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עשרת הדברות בקריאת שמע|מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום]]? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו&quot; ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) &quot;לא יהיה לך אלהים אחרים על פני&quot; ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;ה' אחד&quot; ([[שמות כ ו|שמות יתרו כ ו]]) &quot;לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא&quot; ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) &quot;ואהבת את ה' אלהיך&quot; מאן דרחים מלכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שאוהב את המלך}} לא משתבע בשמיה ומשקר. ([[שמות כ ז|שמות יתרו כ ז]]) &quot;זכור את יום השבת לקדשו&quot; ([[במדבר טו מ|במדבר שלח טו מ]]) &quot;למען תזכרו&quot; {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: זו מצות שבת, שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה, דכתיב: ([[נחמיה ט יד]]) &quot;ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להם ביד משה עבדיך&quot;}}. להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. ([[שמות כ יא|שמות יתרו כ יא]]) &quot;כבד את אביך ואת אמך&quot; ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) &quot;למען ירבו ימיכם וימי בניכם&quot; ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) &quot;לא תרצח&quot; ([[דברים יא יז|דברים עקב יא יז]]) &quot;ואבדתם מהרה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מאן דקטיל מתקטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצח סופו שירצח}} ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) &quot;לא תנאף&quot; ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) &quot;לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: ליבא ועינא, תרין סרסורין דחטאה, {{ירו&quot;מ-ביאור|לב ועניים שני סרסורים לעבירה}} דכתיב&quot; ([[משלי כג כו]]) &quot;תנה &lt;span id=&quot;דף_ט_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:40}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ט|ב|משה לונץ=32|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=33|פולדא=14|תולדות יצחק=53|שמחת תורה=25|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בני לבך לי, ועיניך דרכי תצרנה&quot;. אמר הקדוש ברוך הוא: אי יהבת לי {{ירו&quot;מ-ביאור|אם תתן לי}} לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) &quot;לא תגנוב&quot; ([[דברים יא יד|דברים עקב יא יד]]) &quot;ואספת דגנך&quot; ולא דגנו של חבירך. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) &quot;לא תענה ברעך עד שקר&quot; ([[במדבר טו מא|במדבר שלח טו מא]]) &quot;אני ה' אלהיכם&quot; וכתיב ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot; מהו אמת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}}: שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: אמר הקדוש ברוך הוא: אם העדת לחבירך עדות שקר, מעלה אני עליך כאלו העדת עלי, שלא בראתי שמים וארץ. ([[שמות כ יד|שמות יתרו כ יד]]) &quot;לא תחמוד בית רעך&quot; ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך&quot; ביתך ולא בית חבירך. תמן ({{ירו&quot;מ-הדגשה|מסכת תמיד פרק ה}}) תנינן: אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת! והן בירכו. מה בירכו? {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנא}} אמר בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}}: {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אהבה רבה}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|זו ברכת תורה }}וקראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מזה שקראו עשרת הדיברות והפסיקו בין הברכה לקריאת שמע}} זאת אומרת, שאין הברכות מעכבות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: אין מן הדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מזה אתה רוצה להוכיח}} לית את שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|מינא}} כלום, {{ירו&quot;מ-ביאור|אין מכאן ראיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין זה נחשב הפסקה}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} תרוויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום, ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענות המינין, שלא יהו אומרים&quot; אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בר זבודא}}: בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? שלא להטריח את הצבור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה היו צריכים לקרא פרשת בלק}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} אמר: מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו בשמע ישראל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אמר: מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יציאת מצרים דכתיב: &quot;אל מוציאם ממצרים&quot; מלכות דכתיב: &quot;וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו}}&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מפני שכתובה בתורה ובנביאים {{ירו&quot;מ-ביאור|במיכה כתוב עמי זכור מה יעץ וכ&quot;ו}} ובכתובים {{ירו&quot;מ-ביאור|בנחמיה כתוב וישכור את בלעם וכ&quot;ו:}} {{שוליים|א_מב}}אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת, והן בירכו. מה בירכו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|א_מג}}  {{ירו&quot;מ-הדגשה|אהבה רבה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| זו ברכת התורה}}. והלא לא בירכו יוצר המאורות? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}}: עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות! ובשבת מוסיפין {{שוליים|א_מד}}ברכה אחת למשמר היוצא. מהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ברכה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}}: זו היא: השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|א_מה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות התורה|השכים לשנות קודם קריאת שמע, צריך לברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכות התורה}}]] לאחר קריאת שמע, אין צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: {{שוליים|א_מו}}והוא ששנה על אתר. {{ירו&quot;מ-ביאור| שלמד תורה מיד}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} אמר: נראים הדברים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעל}} מדרש צריך לברך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם על פסוקי התורה אבל על}} הלכות אין צריך לברך. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הלכות צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אשי}}: {{ב|נהגין הוינן יתבין קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} |רגילים היינו לשבת לפני רב}} {{שוליים|א_מז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|נהגין הוינן יתבין קומי רב }}ובין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הלכות, זקיקינן למיברכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הצריך אותנו לברך}} תני: הקורא עם אנשי מעמד לא יצא, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_י_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|י|א|משה לונץ=33|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=34|פולדא=14|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=27|זהב הארץ=32|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כי מאחרים היו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: ביומי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוינן נפקין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו יוצאים}} לתעניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיו מאריכין בבקשות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וקרוי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקרינן}} שמע בתר תלת שעין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר שלוש שעות}} ולא הוה ממחי בידן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} נפקין לתעניתא. אתו ציבורא {{ירו&quot;מ-הוסר|ומקרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומקרו}} שמע בתר תלת שעין. בעא {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} מחויי בידן {{ירו&quot;מ-ביאור|למחות בהם}}. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: והלא כבר קראו אותה בעונתה! כלום קורין אותה {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו}}, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה? אמר לו: מפני ההדיוטות, שלא יהו אומרים: בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן: ברכות ראש השנה ויום הכיפורים, וברכות תענית ציבור. מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא, אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם: המברך על המצו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ת ועל הפירות, וברכת הזימון, וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}}: מן מה דתני: המאריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקום שאמרו שלא להאריך}} הרי זה מגונה, והמקצר {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקום שקבעו לקצר}} הרי זה משובח. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שיש עוד ברכות כאלה שצריך להאריך בהם, וכאלה שצריך לקצר בהם, מלבד אלו שנאמרו כאן}} הדא אמרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמה שנאמר אלו ברכות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} זה כלל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא יש עוד}}. תני: צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שמוסיפים בה תחינות}} הא בשש שהוא מוסיף, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתעניות}} אינו מאריך? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: שלא תאמר, הואיל והוא {{ירו&quot;מ-ביאור|ברכת גואל ישראל}} מעין י&quot;ח {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממנין הברכות שאומר בכל יום}}, לא יאריך בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא ישנה בה מהנוסח שאומר בכל יום}}. לפום כן {{ירו&quot;מ-ביאור|לפיכך}} צריך מימר: {{שוליים|א_מח}}צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל שאר השש שמוסיף ודאי שמאריך בהם}} {{שוליים|א_מט}}אלו ברכות ששוחין בהן: בראשונה תחילה וסוף, ובמודים תחילה וסוף. השוחה על כל ברכה וברכה, מלמדין אותו שלא ישחה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: כהן גדול, שוחה על סוף כל ברכה וברכה. המלך, ראש כל ברכה וברכה, וסוף כל ברכה וברכה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: המלך, משהוא כורע, אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח נד]]) &quot;ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה', את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת, קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו&quot;. אי זו כריעה ואי זו בריכה? {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}} הראה בריכה לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ונפסח ונתרפא. {{אמורא-ירו&quot;מ|לוי בר סיסי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קד קידה ונעשה צולע|הראה כריעה]] לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ונפסח ולא נתרפא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[מלכים א ח נד]]) &quot;וכפיו פרושות השמים&quot; אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי אייבו}}: כגון הדין נקדים {{ירו&quot;מ-ביאור| כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר. ויש אומרים ציור שלא זז}} היה עומד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בר אבינא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|להראות ש}}ככפים הללו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהן פרושות לשמים ואין בהן כלום כך כפיו ריקות}} שלא חטפו מבנין בית המקדש כלום. תנא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חלפתא בן שאול}}: {{שוליים|א_נ}}הכל שוחין עם שליח ציבור בהודאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}ובלבד ב&quot;מודים&quot; &lt;span id=&quot;דף_י_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:51}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|י|ב|משה לונץ=34|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=35|פולדא=15|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=33|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} סבר {{ירו&quot;מ-ביאור|המתין וי&quot;א נסמך}} לקרובה {{ירו&quot;מ-ביאור|לחזן}} כדי לשוח עמו {{שוליים|א_נא}}תחלה וסוף. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ ישראל}} חמתון גחנין ומלחשין. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה שהם כורעים ולוחשים}} אמר לון מהו דין לחישה? ולא שמיע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה הא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}ם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|בשם ר}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מיישא}} ו{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי סימאי}}, ואית דאמרין ליה חברייא בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי סימאי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, אדון כל הבריות אלוה התושבחות, צור עולמים חי העולם, יוצר בראשית מחיה מתים, שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו, וקרבתנו להודות לשמך. {{שוליים|א_נב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, שאנו חייבין להודות לשמך. תרננה שפתי כי אזמרה לך, ונפשי אשר {{ירו&quot;מ-הוסר|פדית באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פדיתה. ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר מינא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: הודייה ושבח לשמך. לך גדולה לך גבורה לך תפארת. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסמכנו מנפילתינו, ותזקפנו מכפיפתינו, כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים, ומלא רחמים ואין עוד מלבדך. {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}} אמר: לך כריעה, לך כפיפה, לך השתחויה, לך בריכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}:  ([[ישעיה מה כג]]) &quot;כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}}: ([[דברי הימים א כט יא]]) &quot;לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ, לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, והעושר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך, ומהללים לשם תפארתך&quot;. בכל לב ובכל נפש משתחוים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהלים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נג}}נהגין רבנן אמרין כולהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|נהגו חכמים לאמר ככל השיטות}} ואית דאמרי: או הדא או הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|וי&quot;א אחד מהם או זה או זה}} תני: ובלבד {{שוליים|א_נד}}שלא ישוח יותר מדאי. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד שלא יעשה כחרדון שגופו כורע והראש לא זז}} אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהלים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|חנן בר אבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|פליגא דחנן בר בא}} אמר לחברייא:נימר לכון מילתא טבא דחמית ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דעביד, {{ירו&quot;מ-ביאור|אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב נהג לעשות}}ואמריתה קמיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וקם ונשק על פומי. {{שוליים|א_נה}}&quot;ברוך אתה&quot; שוחה; בא להזכיר את השם, זוקף. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא אמרית טעמא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהלים קמו ח]]) &quot;ה' זוקף כפופים&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא, אלא ([[מלאכי ב ה]]) &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריך שיהיה כפוף בשם ולמה רב זקף}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבין}}: אלו הוה כתיב &quot;בשמי ניחת הוא&quot; יאות. לית כתיב אלא &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot;. קודם, עד שלא הזכיר את השם, כבר ניחת הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חמא בר חנינא}}: מעשה באחד ששחה יותר מדאי, והעבירו {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מעביר. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}}: לא היה מעבירו, אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} ג{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ער ביה. אלו ברכות שפותחין בהן &quot;בברוך&quot;? {{שוליים|א_נו}}כל הברכות פותחין בהן ב&quot;ברוך&quot;. ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה, כגון קריאת שמע ותפילה, אין פותחין בהן ב&quot;ברוך&quot;. התיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: הרי גאולה! {{ירו&quot;מ-ביאור|ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומרים בהגדה אחרי בצאת ישראל ממצרים, לפני ששותים כוס שניה. הרי היא סמוכה לברכת ההלל, ולמה היא פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלל, אם שמעה בבית הכנסת יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלא בהכרח שיאמרו הלל קדם, נמצא שפעמים שברכת גאלנו אינה סמוכה, לכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיב {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר בי רבי יוסה}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: והא סופה! {{ירו&quot;מ-ביאור|יהללוך יי אלהינו על כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל כלם ברנה יודו ויברכו, וישבחו ויפארו, וישוררו וירוממו ויעריצו, ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד. כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל. ברוך אתה יי מלך מהלל בתשבחות. שאומרים בהגדה בסופו של החלק השני של ההלל. הרי גאלנו היא הברכה החותמת את החלק הראשון של ההלל, ומפסיקים בסעודה, ואחר כך קראים חלק שני של ההלל, וחותמים ביהללוך. נמצא שהיא ברכה עצמאית על השירה, אם כך מדוע אינה פותחת בברוך}}? אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת גאלנו}} שתים הנה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שני חלקים לה}} אחת ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}בא ואחת {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:תוס ברכות יד א ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל.ogg|thumb|תוס_ברכות_יד_א_ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל ביאור שקשור לקטע הנלמד]]
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יא|א|משה לונץ=35|שדה יהושע=|קנייבסקי=32|סירלאו=35|פולדא=16|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=34|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לשעבר. {{ירו&quot;מ-ביאור|את ההלל חלקו לשנים. עד למעיינו מים שמדבר על גאולת מצרים, אומרים לפני הסעודה, ועליה החלק הראשון של הברכה, שאומר: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. את שאר ההלל שמדבר על הגאולה העתידית, אומרים אחרי הסעודה. ועליה תקנו את החלק השני של ברכת גאלנו שאומרים, כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל. ובסוף ההלל כולו, ברכת יהללוך. ולכן אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לחלק השני של ברכת אשר גאלנו.}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לפי תוס דף יד. הכונה שהיו מברכים על כל חלק בנפרד: על החלק הראשון ברכו לקרא, ועל החלק השני ברכו לגמור. והשאלה ששאלה הגמרא, והרי סופה — הכוונה לסוף ברכת גאלנו, והשאלה למה היא חותמת בברוך. והתשובה היא מפני שהיא ארוכה וכוללת שבח על יציאת מצרים שהיתה בעבר, ובקשה על הגאולה העתידית, ולכן תקנו שגם תחתום בברכה. ויהללוך לא פותחת בברוך אף שהיא ארוכה, לפי שהיא ברכת השבח כמו נשמת כל חי}}. התיבון: הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת}} הבדלה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר המבדיל בין קדש לחול. הרי היא פותחת בברוך, אף שהיא סמוכה לבורא מאורי האש}} שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} היה מכנסן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא שלא תמיד מברך בורא מאורי האש לפניה, ולכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיבון: הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשמזמנים אומרים}} &quot;נברך&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחוזרים ואומרים &quot;ברוך אלקינו שאכלנו משלו&quot;, ומיד אחר כך מברכים ברכת הזן. נמצא שברכת הזן סמוכה לברכת הזימון, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, שאם היו שנים יושבים ואוכלים, שאינן אומרים &quot;נברך&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא פעמים שברכת הזן אינה סמוכה}}. הרי &quot;הזן את הכל&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|למאן דאמר ברכת הזימון עד הזן, משמע שמי שהפסיק לזימון, מברך איתם עד הזן, וחזר לאכול. וכשמסים אכילתו, מתחיל בברכת הארץ, מ&quot;נודה לך&quot;. ולמה ברכת נודה לך אינה פותחת בברוך}}? קשיא! הרי &quot;הטוב והמטיב&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא סמוכה, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה, נקבעה &quot;הטוב והמטיב&quot;. הטוב שלא הסריחו, והמטיב שניתנו לקבורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובתחילה הייתה ברכה עצמאית, ומאוחר יותר קבועה בברכת המזון}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים בגלל שהיא ברכה דרבנן עשו לה חיזוק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הא {{ירו&quot;מ-הוסר|קדושה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קידוש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היום! שנאמר אחרי ברכת היין, למה פותח בברוך}}? שנייא היא, שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, {{שוליים|א_נז}}שאינו אומר &quot;בורא פרי הגפן&quot;. והא סופה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של הברכה! שהרי בברכת היום, אומר:  &quot;ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו&quot; ואחר כך אומר: &quot;ברוך אתה ה’ מקדש השבת&quot;. נמצא שהחלק השני סמוך לראשון, ולמה פותח בברוך}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זה שתי ברכות, אלא ברכה אחת, ו}}טופס ברכות כך הוא. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נח}}מטבע קצר, פותח בהן ב&quot;ברוך&quot; ואינו חותם בהן ב&quot;ברוך&quot;. מטבע ארוך, פותח בהן ב&quot;ברוך&quot; וחותם ב&quot;ברוך&quot;. כל הברכות אחר חיתומיהן. {{שוליים|א_נט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין אומרים ברכה פסוק. התיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}} קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מכיון דתימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הברכות}} אחר חיתומיהן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך שאפילו אם טעה ואמר ברכה לא מתאימה, אם חתם נכון יצא. אז למה}} אין אומרין ברכה פסוק? {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה פסוק יותר גרוע מברכה לא נכונה}}. אמרין: {{ירו&quot;מ-הוסר|חכימי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חכים}} הדין טלייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אמרו חכם אותו נער}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא שטעה}}. דהוא סבר, מהו אחר חיתומיהן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון}} שאם היה עומד בשחרית  {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיה צריך לומר &quot;יוצר אור}}&quot;, ושכח והזכיר את של ערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר: &quot;מעריב ערבים}}&quot;, וחזר וחתם בשל שחרית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר: &quot;ברוך אתה ה’ יוצר המאורות}}&quot; יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן שאל, במה גרוע פסוק מברכה לא נכונה? ולא זו הכוונה}}, אלא כדאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך להזכיר ב}}כל הברכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפני  הברכה החותמת}} כעין חותמותיהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם לא יזכיר פסוק, כיוון שקשה למצא פסוק שמדבר בדיוק באותו עניין ויכול לטעות}}. ואילין דאמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ואלו שאומרים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכות ההפטרה: רחם על ציון כי היא בית חיינו, ולעלובת נפש תושיע ותשמח במהרה בימינו, ככתוב}} ([[ישעיהו יב ו]]) &quot;צהלי ורוני יושבת ציון, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גדול בקרבך קדוש ישראל&quot; וחותם &quot;ברוך אתה יהוה משמח ציון בבניה&quot;}} אין בו משום ברכה פסוק. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפני שאומר: &quot;ככתוב: כמו שאנו אומרים בברכת המזון &quot;ככתוב ואכלתה ושבעתה וברכתה&quot;}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וי&quot;א כיוון שכבר נהגו הכל לאמר כך}}. &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|א_ס}}מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר להן {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}}: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}}, שנאמר: ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;. &quot;ימי חייך&quot; הימים, &quot;כל ימי חייך&quot; הלילות. וחכמים אומרים: &quot;ימי חייך&quot; העולם הזה, &quot;כל ימי חייך&quot; העולם הבא, להביא את ימות המשיח.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אמר להן}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}}&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גילו של ראב&quot;ע|{{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אני כבן שבעים שנה}}]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אף על פי שנכנס{{ירו&quot;מ-הדגשה|תי}} לגדולה, האריך ימים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבגיל שש עשרה נתמנה לנשיא והגיעה לגיל שבעים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממה שאמר אף על פי שנכנסתי לגדולה הארכתי ימים}}, הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים. &lt;span id=&quot;דף_יא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יא|ב|משה לונץ=37|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=37|פולדא=16|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=30|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|בבל}} אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלילה}} לא יתחיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|פרשת}} ויאמר, ואם התחיל גומר. ורבנן {{ירו&quot;מ-הוסר|דהתם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דהכא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בארץ ישראל}} אמרין: מתחיל ואינו גומר. מתניתין פליגא על רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא}}: &quot;מזכירין יציאת מצרים בלילות&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולפי רבנן דהכא רק מתחיל, נמצא שלא מזכיר יציאת מצרים בלילות}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא אמרו פרשת ציצית, היו אומרים דברים שיש בהם הזכרת יציאת מצרים, כגון}}: מודים אנחנו לך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה’ אלוקינו}} שהוצאתנו ממצרים, ופדיתנו מבית עבדים, להודות לשמך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומיד מלכים הצלתנו, וקרעתה לנו הים, ועשיתה לנו ניסים וגבורות על הים, ושרנו לך שירה חדשה. כן תגאלינו מיד עריצים ומיד כל הקמים עלינו, ככתוב: &quot;כי פדה ה’ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו&quot; ברוך אתה ה’ גאל ישראל}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ולדעה שלא מזכירים יציאת מצרים בלילה, אין צריך לומר שהוצאתנו ממצרים שהיא הייתה ביום, אבל קריעת הים הייתה בלילה, והצלתנו מיד מלכים, היינו שהציל את אברהם מהמלכים, ואת יצחק ושרה מאבימלך, הכל היה בלילה, ולדעת הכל אומרים}}. מתניתא פליגא על רבנן דתמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_סא}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע ש}}כל פרשת ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר אחא}} נחית לתמן. חמיתון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותם}} מתחילין וגומרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכתחילה}}, ולא שמיע {{ירו&quot;מ-הדגשה|להו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|והם לא שמעו על המחלוקת}} דתמן אמרין: לא יתחיל ויאמר, ואם התחיל גומר, ורבנן דהכא אמרין: מתחיל ואינו גומר. בעון קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחייא ברבי זעירה}}: היך הוה אבוך נהוג עביד, כרבנן דהכא או כרבנן דהתם? {{ירו&quot;מ-ביאור|כיוון שרבי זעירה עלה מבבל לארץ ישראל, רצו לדעת האם המשיך לנהוג כבני בבל, או שינה ונהג כמנהג ארץ ישראל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} אמר: כרבנן דהכא. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: כרבנן דהתם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: מסתברא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מחמיר, ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ינון מחמרין, והוא עבד נהיג דכוותהון. תני: הקורא את שמע בבוקר, צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שהזכיר בפרשת ציצית}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: צריך להזכיר בה מלכות, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: מלכותו ואמונתו לעד קיימת}}. אחרים אומרים: צריך להזכיר בה קריעת ים סוף {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומכת בכורים}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: ואת בכוריהם הרגתה, ובכורך ישראל גאלתה, וים סוף להם בקעתה}}. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר: {{שוליים|א_סב}}צריך להזכיר את כולן, וצריך לומר צור ישראל וגואלו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר:  ⁤לא הזכיר תורה ⁤{{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכת הארץ שבברכת המזון}}, מחזירין אותו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קה מד]]) &quot;ויתן להם ארצות גוים&quot; מפני מה? &quot;בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא ברבי אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}: אם לא הזכיר ברית בארץ, או {{שוליים|א_סד}}שלא הזכיר {{ירו&quot;מ-הוסר|}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בבונה ירושלים}} מלכות בית דוד, מחזירין אותו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: אם {{שוליים|א_סה}}אמר &quot;מנחם ירושלים&quot; יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא אמר}}: {{ירו&quot;מ-הוסר| }}הקורא לאברהם אברם, עובר בעשה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} אמר: בעשה ולא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית יז ה|בראשית לך לך יז ה]]) &quot;ולא יקרא עוד את שמך אברם&quot; הרי בלא תעשה. &quot;והיה שמך אברהם&quot; הרי בעשה. התיבון: הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ט ז]]) &quot;אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם&quot; שנייא היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא, מאי דהוה מעיקרא}}. שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? הוא {{ירו&quot;מ-ביאור|רק אברהם}} נצטווה עליה. ודכוותה, הקורא לישראל יעקב, עובר בעשה? שני ניתוסף לו, הראשון לא נעקר ממנו. ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה? אילו, אבותן קראו אותן בשמן. אבל יצחק, הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר: ([[בראשית יז יט|בראשית לך לך יז יט]]) &quot;וקראת את שמו יצחק&quot;. {{ירו&quot;מ-הוסר|ד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבעה}} נקראו עד שלא נולדו ואלו הן: יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;וקראת את שמו יצחק&quot;. ישמעאל דכתיב: ([[בראשית טז יא|בראשית לך לך טז יא]]) &quot;וקראת את שמו ישמעאל&quot;. יאשיהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יג ב]]) &quot;הנה בן נולד לבית דוד יאשיה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} שמו&quot;. שלמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברי הימים א כב ט]]) &quot;כי שלמה יהיה שמו&quot;. עד כדון בצדיקים, אבל ברשעים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים נח ד]]) &quot;זורו רשעים מרחם&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא נקראו עד שנולדו}}. {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}} אומר: עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו כג ז]]) &quot;לכן הנה ימים באים נאם ה', לא יאמר עוד: חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון&quot;. אמרו לו: לא שיעקר יציאת מצרים, אלא מצרים מוסף על המלכיות. מלכיות עיקר ומצרים טפילה. וכן הוא אומר: ([[בראשית לה י|בראשית וישלח לה י]]) &quot;לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך&quot;. אמרו: לא שיעקר שם יעקב, אלא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפל. וכן הוא אומר: ([[ישעיהו מג יח]]) &quot;אל תזכרו ראשונות&quot; אילו המצרים; &quot;וקדמוניות אל תתבוננו&quot; אילו המלכיות; ([[ישעיהו מג יט]]) &quot;הנני עושה חדשה עתה תצמח&quot; זו של גוג. משלו משל: למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך, ופגע בו זאב, וניצל ממנו. התחיל מספר מעשה הזאב. ואחר כך פגע בו הארי, וניצל מידו. שכח מעשה הזאב, התחיל מספר מעשה הארי. ואחר כך פגע בו נחש וניצל מידו. שכח מעשה שניהם, והתחיל לספר מעשה הנחש. כך היו ישראל, הצרות האחרונות משכחות את הראשונות.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא ב}} {{סוף}} &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מאימתי&lt;/strong&gt;
{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|ראשון||שני}}</text>
      <sha1>1aqkqr4g51sozdsrimb8rlsu13urmpj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037712</id>
      <parentid>3037709</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T17:24:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3037712</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="131438" sha1="d4ssew0zdvn62vk2eqagtlooyp5hi1i" xml:space="preserve">{{ארגז חול}}
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|ראשון||שני}}
==פרק ראשון - מאמתי קורין==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|1:51}} &lt;/span&gt;
&lt;span id=&quot;דף_א_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
{{ב|QR|[[קובץ:איר ברכות פרק חמישיפרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|100px|כולל שיעורי שמע]]}} [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]][[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|א|א| משה לונץ=17|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|משה לונץ=|שדה יהושע=|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{מתני'|ברכות א א}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פתיחת המסכת|מא{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}מתי קורין]] את שמע בערבין? {{שוליים|א_א}}משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן, עד סוף האשמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רת הראשונה, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_ב}}עד חצות. {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|א_ג}}עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ד}}הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כל הנאכלים ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע בבית הכנסת|אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן]] תני {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור| (רבא) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי&quot;}}: משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת. ותני עלה: קרובים דבריהן להיות שוין.
===&lt;span id=&quot;דף_א_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:01}}&lt;/span&gt;===
{{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|א|ב|משה לונץ=18|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=25|פולדא=5|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=11|זהב הארץ=15|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתא חמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא וראה}} משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן {{ירו&quot;מ-הוסר|א}}יממא הוא, ועם כוכביא הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד בצאת הכוכבים}} משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר}} שעה ותרתי ליליא הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים}} ואת אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} קרובים דבריהן להיות שוין? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}פתר בא{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לין כופרניא דקיקי{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}א, {{ירו&quot;מ-ביאור|בכפרים קטנים}} דאורחיהון מסתלקא {{ירו&quot;מ-ביאור|שמסיימים מלאכתם}} עד דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|א}}יממא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שעדין יום}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפללים ערבית מוקדם ונכנסים לאכל מקדם}}, דצדי לון מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}קמי חיותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפחד החיות}} תני: {{שוליים|א_ו}}הקורא ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו, אלא כדי לעמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ד בתפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לה מתוך דבר של{{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתפילות באמצע תקנום}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ששלושת התפילות מוקמו בין שני קריאות שמע: קריאת שמע של שחרית, שמונה עשרה של שחרית, שמונה עשרה של מנחה,שמונה עשרה של ערבית, קריאת שמע של ערבית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועיקר קריאת שמע של ערב זה על המיטה. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ירמיה}}: {{שוליים|א_ז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ספק קרא שמע|ספק ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}רך על מזונו ספק לא ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}רך]] צריך לברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא דבר תורה}}, דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת&quot;. ספק התפלל ספק לא התפלל, אל יתפלל. ודלא כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_ח}}ולואי שיתפלל אדם כל היום כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לו, למה שאין תפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לה מפסדת. ספק קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע}} ספק לא קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהו}}? נשמענה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}}: הקורא ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. וק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לאו ספק הוא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי קודם לכן זה בין השמשות שהוא ספק מן הלילה ספק מן היום}}, ואת אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} צריך לקרות! הדא אמרה {{שוליים|א_ט}}ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: סימן לדבר משיצאו הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ד טו]]) &quot;ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים&quot;. וכתיב ([[נחמיה ד טז]]) &quot;והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה&quot;. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות וצאת הכוכבים|כמה כוכבים יצאו ויהא לילה]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר פפא}}: {{שוליים|א_י}}כוכב אחד וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י יום. שנים ספק לילה. שלשה וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י לילה. שנים ספק? והכתיב &quot;עד צאת הכוכבים&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והלא}} מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}עוט כוכבים שנים. קדמיא {{ירו&quot;מ-ביאור|הראשון}} לא מתחשב. בערב שבת, ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, מביא חטאת. במוצאי שבת, ראה כוכב אחד ועשה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ב|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=25|פולדא=6|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} מלאכה, מביא חטאת. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, פטור. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעי: אין {{ירו&quot;מ-ביאור|אם}} תימר שנים ספק, ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה. ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים. ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת, בשחרית וקצר כחצי גרוגרת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן, ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה, ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים. הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא. {{ירו&quot;מ-ביאור|באלו הכוכבים שאין דרכם להראות ביום}} ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל באלו שדרכם להראות ביום}} לא משערין בהון. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד שיראו שלושה כוכבי חוץ מכוכב נגה שנראה אף ביום}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב דרומנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודא בן פזי}}: כוכב אחד ודאי יום. שנים לילה. ולית ליה ספק? {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי לדעת כולם זמן בין השמשות הוא ספק מן היום ספק מן הלילה}}. אית ליה ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|בזמן ש}}בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כוכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|הראשון}} לכוכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|השני}}. תני: כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום. &lt;span id=&quot;דף_ב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ב|ב|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{שוליים|א_יא}}הכסיפו זהו בין השמשות. השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות תלוי בלבנה|הלבנה בתקופתה]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שזה באמצע החדש. שהלבנה שלמה ומתחילה במזרח ושוקעת במערב}} התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות. אמר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ג|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא:}} סוף גלגל חמה לשק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת, ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: התחיל גלגל חמה לשק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ע, אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו, חזקה ביום טבל. הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא. {{ירו&quot;מ-ביאור|דרך קיצור}} ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרך ראשית}} לא בדה. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בזה מדובר}} איזהו בין השמשות? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחומא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל}} לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי ח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דה של סייף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזמן שלוקח עד ש}}נחלקה הטיפה לכאן ולכאן, זהו בין השמשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל, {{ירו&quot;מ-ביאור|כתשע דקות}} דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} הוו יתבין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}}: לא מסתברא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}סוף חצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|זהו}} כהרף עין ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא?}} אמר ליה: אוף אנא סבר כן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} לא אמר כן, אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשתי לפני}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} כד תנינן תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכות זבים}}. {{שוליים|א_יב}}ראה אחת ביום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה ולקרבן. &lt;span id=&quot;דף_ג_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:30}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ג|ב|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=26|פולדא=7|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=15|זהב הארץ=18|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}מקצתהראיה מהיום ומקצתה למחר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או כולה מן היום או כולה מן הלילה}}. ודאי לטומאה וספק לקרבן. {{ירו&quot;מ-ביאור|הזב נטמא בלובן וכך דינו. אם ראה ראיה אחת, הרי הוא כבעל קרי וטובל וטהור בצאת הכוכבים. אם ראה שתי ראיות אפילו ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשנים, שיכול היה בין תחילת הראיה לסופה לטבול ולהסתפג. או שראה ראיה אחת שהתחלקה לשני ימים. או שני ראיות בשני ימים רצופים הרי הוא זב קטן וצריך לספור שבעה נקיים, וביום השביעי טובל במעיין ובערב הוא נטהר. ואם ראה שלוש ראיות ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשלוש, או אחת ארוכה כשנים ואחת קצרה, או אחת קצרה שהתחלקה לשני ימים ואחת יום קדם או יום אחרי, או שלוש ראיות בשלושה ימים רצופים — הרי הוא זב גדול, וסופר שבעה נקים וטובל, ובערב הוא טהור, ולמחרת מביא קרבן. שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. להתיר לו כניסה למקדש ואכילת קדשים.}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר יוסף}} בעא {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מאן תנא ראיה נחלקת לשנים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא, ד}}אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בין השמשות כהרף עין}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|לה}} : {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}קשתה על דעתך דאת אמר: {{ירו&quot;מ-ביאור|לשיטתך שאתה אומר}} כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כן איך יתכן שיתחייב קרבן על ספק? ואם בשראה ראיה כל בין השמשות של רבי נחמיה, אז לא רק לרבי יוסי בן חלפתא חייב קרבן, אלא לדעת כולם. שהרי ראה ראיה ארוכה כשלוש ראייות, שנמצא מתחילתה ועד סופה כשתי טבילות ושני סיפוגין, והרי זו נחשבת כשלוש ראייות, ומביא קרבן לדעת הכל. ו}}למה {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי יוחנן אמר שהבריתא רק כרבי יוסי}}? אמר ליה, {{ירו&quot;מ-הוסר|קשתיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשתיך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא קשיא. כי באמת בין השמשות לדעת רבי יוסי בן חלפתא הוא רגע אחד, בתוך בין השמשות של רבי נחמיה, אלא שאנו לא יודעים איזה הוא}}. לכשיבא אליהו ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}זהו בין השמשות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז יהיה חייב קרבן. אי כשיבא אליהו}}, מאן פליג? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי יחלוק על אליהו הנביא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני: שלושה כוכבים לילה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא חברהון דרבנן}} בעי: כמה דאת אמר בערבית, נראו שלשה כוכבים, אף על פי שהחמה נתונה באמצע {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובי}} הרקיע, לילה הוא. {{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר}} אף בשחרית כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק בזריחת החמה יהיה יום. ולמה קימא לן שהיום מתחיל בעלות השחר}}? {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}: כתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) &quot;השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה&quot; וכתיב ([[ויקרא כב ז|ויקרא אמור כב ז]]) &quot;ובא השמש וטהר&quot; מקיש יציאתו לביאתו. מה ביאתו משיתכסה מן הבריות. אף יציאתו לכשיתודע לבריות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא קיימא לן דמעלות השחר יום הוא}}? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ד|א|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=16|זהב הארץ=26|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: כתיב ([[בראשית מד ג|בראשית מקץ מד ג]]) &quot;הבוקר אור&quot; התורה קראה לאור בוקר. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) &quot;בבקר בבקר&quot; כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שאף עלות השחר מן היום}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית, נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין. ותני: באחד בתקופת ניסן, ובאחד בתקופת תשרי, היום והלילה שוין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}}: נלפינה {{ירו&quot;מ-ביאור|נלמד}} מדרך הארץ. שרי מלכא נפק, {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל המלך לצאת מהעיר}} אף על גב דלא נפק, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יצא}} אמרין דנפק. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך בערב. מיד שהשמש מתחילה לצאת מהעולם, אומרים שכבר לילה, אף שהשמש לא עברה את עובי הרקיעה}}. שרי עליל {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל המלך להיכנס לעיר}} . לא  אמרינן דעל עד שעתה דייעול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא מיד בתחילת כניסתו לעובי הרקיע אומרים שנכנס}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|את עובי הרקיע לצאת לארץ}}. זהו שעומד ומתפלל {{שוליים|א_יג}}צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. חד אמר: כמלאכים. וחד אמר: ככהנים. {{ירו&quot;מ-ביאור|עקב בצד גודל}} מאן דאמר ככהנים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כ כג|שמות יתרו כ כג]])  &quot;לא תעלה במעלות על מזבחי&quot; שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב. ומאן דאמר כמלאכים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יחזקאל א ז]])  &quot;ורגליהם רגל ישרה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בר אנדריי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר סוטר}}: המלאכים אין להן קפיצין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפרקים}} ומה טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דניאל ז טז]]) &quot;קרבת על חד מן קמייא קיימיא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|קרב אלי אחד מן העומדים תמיד}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בברכת כהנים הציבור אומר פסוקים|זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת]], בברכה ראשונה צריך לומר: ([[תהילים קג כ]]) &quot;ברכו את ה' מלאכיו&quot; בשנייה ([[תהילים קג כא]]) &quot;ברכו את ה' כל צבאיו&quot; בשלישית ([[תהילים קג כב]]) &quot;ברכו ה' כל מעשיו&quot; במוסף &lt;span id=&quot;דף_ד_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:08}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ד|ב|משה לונץ=21|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=27|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בברכה הראשונה צריך לומר ([[תהילים קלד א]]) &quot;שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות&quot; בשנייה ([[תהילים קלד ב]]) &quot;שאו ידיכם {קודש&quot; בשלישית ([[תהילים קלד ג]]) &quot;יברכך ה' מציון&quot; אם היו ארבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו ביום הכיפורים, ובתעניות}} חוזר תליתיאתא {{ירו&quot;מ-הוסר|בקדמיתא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כקדמיתא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|בתפילה מנחה כמו בשחרית}} ורביעתא {{ירו&quot;מ-הוסר|בתיניוותא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיניוותא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|בנעילה כמו במוסף}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין. משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב ([[בראשית יט טו|בראשית וירא יט טו]]) &quot;וכמו השחר עלה&quot; וגומר וכתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) &quot;השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה&quot; ומן סדום לצוער ארבעת מיל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי}} יותר הוון? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. ומניין {{ירו&quot;מ-הוסר|מאיילת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמאילת}} השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו לכתוב}} &quot;כמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|השחר עלה&quot;. ולמה כתב}} &quot;וכמו&quot; מילה מדמיא לחבירתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלמד שיש עוד זמן דומה לזה. דכמו שלמדנו שמשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין, הוא הדין מאילת השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: הדא איילתא דשחרא, מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא}} זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כן מה זה איילת השחר}} כמין תרין דקורנין דנהור, דסלקין מן מדינחא ומנהרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים}} דלמא {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}} הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: בי רבי, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גאולת ישראל קמעה קמעה|כך היא גאולתן של ישראל]]. בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[מיכה ז ח]]) &quot;כי אשב בחושך ה' אור לי&quot; כך בתחילה ([[אסתר ב כא]]) &quot;ומרדכי יושב בשער המלך&quot; ואחר כך ([[אסתר ו יא]]) &quot;ויקח המן את הלבוש ואת הסוס&quot; ואחר כך ([[אסתר ו יב]]) &quot;וישב מרדכי אל שער המלך&quot; ואחר כך ([[אסתר ח טו]]) &quot;ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות&quot;. ואחר כך ([[אסתר ח טז]]) &quot;ליהודים היתה אורה ושמחה&quot;. ואתיא ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר: משיאור המזרח עד הזריחה מהלך אדם ארבע מיל}}, כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}. דתני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה, אדם מהלך ארבעת מיל. נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) &quot;היושב על חוג הארץ&quot; וכתיב ([[איוב כב יד]]) &quot;וחוג שמים יתהלך&quot; וכתיב ([[משלי ח כז]]) &quot;בחוקו חוג על פני תהום&quot; חוג חוג לגזירה שוה. תני: עץ {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה בי רבי אלעאי}}: לא סוף דבר נופו, אלא אפילו כורתו. {{ירו&quot;מ-ביאור|גזעו}} וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים א ג]]) &quot;והיה כעץ שתול על פלגי מים&quot; תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גודלו של גן עדן, עץ חיים|עץ חיים, אחד מששים לגן]], הגן אחד מששים לעדן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית ב י|בראשית בראשית ב י]]) &quot;ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}תמצית כור, {{ירו&quot;מ-ביאור|ל' סאה}} תרקב {{ירו&quot;מ-ביאור|חצי סאה}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ה|א|משה לונץ=22|שדה יהושע=|קנייבסקי=14|סירלאו=28|פולדא=8|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר: מצרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמקובל שארכה}} מהלך ארבעים יום, וכוש מהלך {{ירו&quot;מ-הוסר|שבע}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שש}} שנים ועוד. ורבנן אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובי הרקיע}} כשני אבות הראשונים {{ירו&quot;מ-הדגשה|חמש מאות שנה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה, יצחק - 180 שנה, יעקב – 147 שנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|אשר נשבעתי לאבותכם לתת להם}} כימי השמים על הארץ&quot; וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה, כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית א ו|בראשית בראשית א ו]]) &quot;יהי רקיע בתוך המים&quot; יהי רקיע בתווך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי השמים נבראו ביום הראשון, ולמה נאמר ביום השני יהי רקיעה? אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לחים היו שמים ביום הראשון, ובשני קרשו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: &quot;יהי רקיע&quot; יחזק הרקיע, יקרש הרקיע, יגלד הרקיע, ימתח הרקיע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודה בן פזי}}: יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר ([[שמות לט ג|שמות פקודי לט ג]]) &quot;וירקעו את פחי הזהב&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר }}תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עובי הרקיע|עוביו של רקיע כשתי אצבעיים]]. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} פליגא. דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[איוב לז יח]]) &quot;תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק&quot; תרקיע, מלמד שהן עשויין כטס. {{ירו&quot;מ-ביאור|פח דק}} יכול שאינן בריאין? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} חזקים. יכול שהן נתרפין? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} כראי מוצק. בכל שעה ושעה נראין מוצקים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}, {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל, על ידי שהות {{ירו&quot;מ-ביאור|עם הזמן}} רפה. ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) &quot;וימתחם כאהל לשבת&quot; וכתיב &quot;חזקים&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים, על ידי שהות {{ירו&quot;מ-ביאור|עם הזמן}} הוא מעלה חלודה. ברם הכא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} &quot;כראי מוצק&quot; בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי עזריה}} אמר על הא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[בראשית ב א|בראשית בראשית ב א]]) &quot;ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלהים ביום השביעי&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכ&quot;ו}} &quot;ויברך אלהים את יום השביעי&quot; מה כתיב בתריה? ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) &quot;אלה תולדות השמים&quot; וכי מה ענין זה אצל זה? אלא יום נכנס ויום יוצא. שבת נכנס שבת יוצא. חודש נכנס חודש יוצא. שנה נכנס שנה יוצאה, וכתיב ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) &quot;אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו היום נעשו. תנן: מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כמה אשמורות ביום ובלילה|ארבע אשמורות ביום, וארבע אשמורות בלילה]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אורכם של עונה, עת ורגע|העונה, אחד מעשרים וארבעה לשעה]] העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ברכיה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} אמר: כדי לאומרו. ורבנן אמרין הרגע כהרף עין. תני {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} אומר: {{שוליים|א_יד}}שלש {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמרות הוי הלילה. מאי טעמא? דכתיב}} ([[שופטים ז יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ויבא גדעון וכ&quot;ו}} ראש האשמרת התיכונה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר ארבע משמרות הוי הלילה, דכתיב}} ([[תהילים קיט סב]]) &quot;חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך&quot; וכתיב ([[תהילים קיט קמח]]) &quot;קדמו עיני אשמורות&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}}: {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}. חד אמר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. וחרינה אמר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;חצות לילה&quot; ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot; מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} &quot;חצות לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אקום&quot; ו&quot;קדמו עיני אשמורות}}&quot;? פעמים &quot;חצות לילה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אקום}} ופעמים &quot;קדמו עיני אשמורות&quot; הא באי זה צד? בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים, חצות לילה. ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו. קדמו עיני אשמורות. מכל מקום {{שוליים|א_טו}}לא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה השחר בא ומוצא את דוד ישן}} הוא שדוד אמר: ([[תהילים נז ט]]) &quot;עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר&quot; &lt;span id=&quot;דף_ה_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:30}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ה|ב|משה לונץ=24שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=29|אהלי שם=|פנים מאירות=}} איתעיר יקרי מן קומי איקריה {{ירו&quot;מ-הוסר|דבריי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבוראי}}. איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה {{ירו&quot;מ-הוסר|דבריי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבוראי}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יקום כבודי לפני כבוד בוראי שכבודי אינו חשוב כלום בפני כבוד בוראי}} &quot;אעירה שחר&quot; אנא הוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אני הייתי}} מעורר שחרה, שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצרו מקטרגו ואומר לו: דוד, דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן, ואת אמר אעירה שחר? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דוד ביזה עצמו לכבוד המצוות|דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות]], ואת אמר ([[תהילים קיט סב]]) &quot;חצות לילה אקום&quot;? והוא אומר: ([[תהילים קיט סב]]) &quot;על משפטי צדקך&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שאספיק ללמוד משפטי ה}}’. ומה היה דוד עושה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי מנחם}}: היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו, ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומרים? ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}נור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד, והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו, והיה מנגן מאליו. הדא הוא דכתיב ([[מלכים ב ג טו]]) &quot;והיה כנגן המנגן&quot; כנגן במנגן אין כתב כאן, אלא כנגן המנגן. הכינור היה מנגן מאיליו. מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: סופה של שנייה וראשה של שלישית, הן מתכנות את הלילה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם אפשר להסביר כך}} מי כתיב {{ירו&quot;מ-הדגשה|האשמורות &quot;ה}}תיכונות&quot;? לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב אלא}} &quot;תיכונה&quot;. קדמיתא לא מתחשבא, דעד כדון ברייתא {{ירו&quot;מ-הוסר|עירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ערין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|האשמורת הראשונה לא נחשבת כיוון שעדיין אנשים ערים}} פיסקא וחכמים אומרים: עד חצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_טז}}הלכה כחכמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מפקד לחברייא {{ירו&quot;מ-ביאור|מצווה את התלמידים}}: אין בעיתון מתעסקא באוריתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אתם רוצים לעסוק בתורה בלילה ולהמשיך גם אחרי חצות}} אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין. מילתיה אמרה שהלכה כחכמים. מילתיה אמרה שא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מר דברים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמותר ללמוד תורה}} אחר אמת ויציב. {{ירו&quot;מ-ביאור|גם בלילה נהגו לאמר אמת ויציב}} תני: הקורא את שמע בבית הכנסת, בשחר, יצא ידי חובתו. בערב, לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב יוסף}}: מה טעם {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא תקנו לקרא בבית הכנסת בזמן}}? אמרו: אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ו|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע על המיטה להבריח מזיקין|בשביל להבריח את המזיקין]]. מילתיה אמרה {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך דבריו אפשר להבין}} שאין אמר דברים אחר אמת ויציב {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא מיד ישן}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}} אמר כן. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}, כד הוה נחית לעיבורה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה יורד לבית הוועד לעבר את השנה}} הוה מקבל {{ירו&quot;מ-ביאור|מתארח}} גבי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב גרוסה}}. והוה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מטמר ביני קופייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מסתתר בין השקים}} משמענא היך הוה קרי שמע. והוה {{שוליים|א_יז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לקרוא שמע שוב ושוב|קרי, וחזר וקרי]] עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהיה נרדם}} ומאי טעמא? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תחליפתא חמוי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים ד ה]]) &quot;רגזו ואל תחטאו, אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה&quot; מילתיה ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} פליגא. ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} קרי מזמורים בתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחרי קריאת שמע}}. והא תני?: אין אומר דברים {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}} אמת ויציב? פתר לה באמת ויציב של שחרית. ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר ירמיה}}: שלש תכיפות הן. {{שוליים|א_יח}}תכף לסמיכה שחיטה. {{שוליים|א_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תיכף לנטילת ידיים ברכה - במים ראשונים|תכף לנטילת ידים ברכה]]. תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ד|ויקרא ויקרא א ד-ה]]) &quot;וסמך ושחט&quot; תכף לנטילת ידים ברכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קלד ב]]) &quot;שאו ידיכם קדש וברכו את ה'&quot; {{שוליים|א_כ}}תכף לגאולה תפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים יט טו]]) &quot;יהיו לרצון אמרי פי {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגיון לפניך ה’ צורי וגואלי}}&quot; מה כתיב בתריה ([[תהילים כ ב]]) &quot;יענך ה' ביום צרה&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה, אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה, אין השטן מקטרג באותה סעודה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סמיכת גאולה לתפילה|וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה]], אין השטן מקטרג באותו היום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: אנא תכפית גאולה לתפילה, ואיתצדית באנגריא, מובליא הדס לפלטין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|נתפסתי לעבודת המלך להביא הדסים לארמון}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|אמרו ליה רבי]] רבו היא. {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר גדול הוא}} אית בני אינשי {{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}הבין פריטין מחכים פלטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אנשים שמשלמים כדי לראות את הארמון}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה? לאוהבו של מלך שבא והרתיק {{ירו&quot;מ-ביאור|דפק}} על פתחו של מלך. יצא {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג. {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתלק}} עוד הוא הפליג. פיסקא {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: עד שיעלה עמוד השחר. אתיא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} דתני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{שוליים|א_כא}}פעמים שאדם קורא את שמע, אחת לפני עמוד השחר, ואחת לאחר עמוד השחר, ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלרבי שמעון בן יוחאי עד עלות השחר נחשב לילה, ויוצא ידי חובת קריאת שמע של לילה מ}}הא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} בערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזמנה עד עלות השחר}}, אף בשחרית כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וגם לרבן גמליאל יכול לקרא קריאת שמע של שחרית מעלות השחר, כדעת רבי שמעון בן יוחאי}}? או יהא בה {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} רבי זעירא תנאי אחוי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב חייא בר אשיא}} וד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אבא בר חנה}}: {{שוליים|א_כב}}הקורא עם אנשי משמר לא &lt;span id=&quot;דף_ו_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:22}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ו|ב|משה לונץ=25|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=30|פולדא=10|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=19|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{סוף}} &lt;/div&gt;יצא, כי משכימין היו {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקראים בעלות השחר}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וזמנה משיכיר}} פיסקא: מעשה {{ירו&quot;מ-הוסר|שבאו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאו}} בניו {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות}}. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|חולק על חכמים ולמעשה נוהג כשיטתו}} והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא רבי שמעון בן יוחאי פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה}}. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאנו}} ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? דתני: סכין {{ירו&quot;מ-הוסר|אלוונתית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלונתית}} לחולה בשבת. אימתי? בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}}: מתיר היה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה, ובקשנו לעשות לו כן, ולא הניח לנו. ואמרנו לו רבי דבריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} מבטל בחייך? ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים, מחמיר אני על עצמי, דהא פליגי עלי חברי. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} דתנינן תמן: {{שוליים|א_כג}}השדרה והגולגולת מב' מתים. {{שוליים|א_כד}}רביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים.{{שוליים|א_כה}}אבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} מטמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|באהל}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|דכתיב על כל נפשות מת לא יבא}} וחכמים מטהרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שכתוב נפשת חסר וו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי, והניחוה באויר הכנסת בלוד. ונכנס תודרוס הרופא, ונכנסו כל הרופאים עמו. אמר תודרוס הרופא: אין כאן שדרה ממת אחד, ולא גולגולת ממת אחד. אמרו: הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין, נעמוד על המניין. התחילו מ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} וטיהר. אמרו לו: הואיל והיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מטמא וטיהרת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}, טהור. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} דתנינן תמן: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל הספחין מותרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ספיחי שישית שנכנסו לשביעית}}, חוץ מספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרוב|כרוב]] שאין כיוצא בהן בירקות שדה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שגודל מהר וקשה להבחין בין החדש לישן}} וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כו}}כל הספחין אסורין. {{ירו&quot;מ-ביאור|גזירה משום ספיחי כרוב}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}} עב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ד עובדא}} בשמיטתא חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} חד מלקט ספיחי שביעית. אמר ליה: ולית אסור, ולאו ספיחין אינון? {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} ליה: ולא את הוא שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מתיר? אמר ליה: ואין חבירי חולקין עלי? וקרי עלוי: ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; וכן הות ליה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להחמיר על עצמו ולהקל לאחרים|פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה]]? שנייא הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|בקריאת שמעה}} שהיא לשינון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לרבנן הקורא לאחר הזמן לא הפסיד כקורא בתורה}}. מעתה אף משיעלה עמוד השחר! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה אמר אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרא. משמע שאחר עמוד השחר אינם חייבים}}? ואית {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ז|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דבעי מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שרצו לתרץ}} תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה שראינו שרבי מאיר ורבי עקיבא בן יוסף ורבי שמעון בן יוחאי נהגו כחכמים, זה מפני ש}}היו יכולין לקיים דברי חכמים. ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים. אמר לון: עובדין עובדא {{ירו&quot;מ-הוסר|כוותיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כוותי}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תנהגו כשיטתי}} פיסקא: ולא זו בלבד {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות — מצותן עד שיעלה עמוד השחר}}. הקטר חלבים ואיברים {{שוליים|א_כז}}ואכילת פסחים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אנן תנינן אכילת פסחים, אית דלא תני {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שלא גרסו}} אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים, רבנן. ומאן דלא תנא אכילת פסחים, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? נאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקרבן פסח}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ח]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;כאן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;ואכלו את הבשר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזה}}&quot; ונאמר להלן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במכת בכורות}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ועברתי בארץ מצרים ב}}לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזה והכיתי כל בכור&quot; וגו}}' מה לילה שנאמר להלן חצות, אף כאן חצות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לית}} כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן אכילת פסחים
אפילו כרבנן. דתנינן: הפסח אחר חצות מטמא את הידים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שגזרו עליו חכמים טומאה כנותר, אפילו בדיעבד אסור לאכלו אחר חצות}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואילו כל מה שנשנה במשנתינו, הם דברים שלכתחילה צריך לעשותם קדם חצות, אבל בדיעבד אם עשה אחרי חצות יצא}}. פיסקא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הנאכלים ליום אחד — מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה}}. כל הנאכלין ליום אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} {{שוליים|א_כח}}קדשים קלים. {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון קרבן תודה ושלמי נזיר. ולא קדשי קדשים כגון חטאת ואשם שעליהם לא גזרו כיוון שהכהנים זריזים}} ואם כן למה אמרו חכמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד חצות? כדי להרחיק}}{{ירו&quot;מ-הוסר| וכו אם}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האדם מן העבירה. דאם אתה}} אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} &quot;עד שיעלה עמוד השחר&quot;, הוא סבור שלא עלה עמוד השחר, נמצא אוכל ומתחייב. מתוך שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} אומר לו &quot;עד חצות&quot;, אפילו הוא אוכל אחר חצות, אינו מתחייב.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:10}} &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ב}} מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|{{ירו&quot;מ-הוסר|לכרתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לכרתי}}]], עד הנץ החמה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. {{שוליים|א_כט}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתין: {{ירו&quot;מ-ביאור| כך כוונת המשנה}} בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|חוליות}} תכלת שבה {{ירו&quot;מ-ביאור|בציצית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחוליות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללבן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבן}} שבה. &lt;span id=&quot;דף_ז_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:07}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ז|ב|משה לונץ=27|שדה יהושע=|קנייבסקי=21|סירלאו=31|פולדא=11|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ומה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה}} טעמון דרבנן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) &quot;וראיתם אותו&quot; מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|החוט}} הסמוך לו. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? &quot;וראיתם אותו&quot; כדי שיהא ניכר בין הצבועים. תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}: &quot;וראיתם אותה&quot; אין כתיב כאן אלא &quot;וראיתם אותו&quot;, מגיד שכל המקיים מצות ציצית, כאלו מקבל פני שכינה. מגיד [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תכלת דומה לים, והאם הוא כחול או ירוק|שהתכלת דומה לים]] והים דומה לעשבים, ועשבים דומין לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, והכסא דומה לספיר. דכתיב ([[יחזקאל י א]]) &quot;ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא&quot; אחרים אומרים: &quot;וראיתם אותו&quot; {{שוליים|א_ל}}כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}} אמר כהדא דאחרים. מה אנן קיימין? אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|מזהה אותו}} ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה. אלא כי אנן קיימין, {{שוליים|א_לא}}ברגיל ושאינו רגיל, כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא לעיתים רחוקות}} אית תניי תני: בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]]. ואית תניי תני: כדי שיהא רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}} בעי מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]], כמן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתן]]. ומן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו, כמן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת ללבן. אבל אמרו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכתחילה}} {{שוליים|א_לב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע אחרי הנץ, ותיקין|מצותה עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה, לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: ואנא אמרית טעמא. {{ירו&quot;מ-ביאור| אני מצאתי מה המקור}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים עב ה]]) &quot;ייראוך עם שמש&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|מר עוקבא}}: הוותיקין היו משכימים וקורין אותה, כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני: אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ואחרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} והיו עסוקים במצו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ת. והגיע עונת קרית שמע, והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכיוון שהיו עסוקים במצווה נפטרו}} וקריתי ושניתי, ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. &quot;עד הנץ החמה&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}}: כדי שתהא החמה מטפטפת {{ירו&quot;מ-ביאור|מנצנצת}} על ראשי ההרים. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד ג' שעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אידי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב המנונא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בשוכח. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}} אמר: תרין אמוראין, חד אמר בשוכח. אגיב ליה חבריה, וכי יש הלכה בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} כך הוא {{שוליים|א_לג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#זמן קריאת שמע עד שלוש שעות בדיעבד|הלכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כרבי יהושוע}}]] ולמה אמרו בשוכח? כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ח|א|משה לונץ=28|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=31|פולדא=12|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}}תמן תנינן: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|או תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{שוליים|א_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע ותפילה|מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: קרית שמע דבר תורה, ותפילה אינה דבר תורה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: קריאת שמע זמנה קבוע, ותפילה אין זמנה קבוע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קריאת שמע אינה צריכה כוונה, ותפילה צריכה כוונה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשתי לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ואפילו תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} קרית שמע אינה צריכה כוונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} שלשה פסוקים הראשונים צריכין כוונה? מן גו דאינון צבחר {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך שהם מעט}} מיכוון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}}: כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה, אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמרה על גרמיה, {{ירו&quot;מ-ביאור|על עצמו}} כגון אנו {{שוליים|א_לה}}שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה, אפילו לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כדעתיה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשיטתו}} דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_לו}}ולואי שיתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחאי}} כדעתיה, ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אילו היתי עומד בהר סיני בשעת מתן תורה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פה מיוחד לדברי תורה|הוינא מתבעי קומי רחמנא, דיתברי לבר נשא תרין פומין]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|הייתי מבקש מהקדוש ברוך הוא שיברא לאדם שני פיות}} חד דהוי לעי באוריתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחד שיעסוק בתורה}} וחד דעבד ליה כל צורכיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואחד לכל צרכיו האחרים}} חזר ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: ומה אין חד הוא, לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומה כשהוא אחד אין העולם מתקיים מפני הרכילות ולשון הרע שלו}} אילו הוו תרין, על אחת כמה וכמה! אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: אתיא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן עקביא}}, דתני: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן עקביא}} אומר: כשם שמפסיקין לקריאת שמע, כך מפסיקין לתפילה, ולתפילין, ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ללמוד על מנת לעשות|הלמד על מנת לעשות]], ולא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא. ואמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלמד שלא לעשות, נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, &lt;span id=&quot;דף_ח_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|4:23}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ח|ב|משה לונץ=29|שדה יהושע=|קנייבסקי=23|סירלאו=32|פולדא=12|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=23|זהב הארץ=31|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה}} זה שינון {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקריאת שמע}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וזה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} שינון, ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן: הקורא מכאן ואילך {{שוליים|א_לז}}לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, חביבה מדברי תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לרבי שמעון בן יוחאי}} היא היא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם חשובים במידה שווה}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, על ידי שהיה תדיר בדברי תורה - לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא מרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: לא תנינן, אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, כמשנה היא. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רשב&quot;י לא הפסיק מלימודו אפילו לקריאת שמע|{{ירו&quot;מ-הדגשה|שעסק במשנה לא צריך להפסיק}}]]. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} כדעתיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: העוסק במקרא מידה ואינה מידה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם שוים וקריאת שמע בזמנה חביבה מהם}} &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ג}}{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים}}: בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמדו, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;בשכבך ובקומך&quot; ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_לח}}כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;בשבתך בביתך ובלכתך בדרך&quot;. אם כן, למה נאמר &quot;בשכבך ובקומך&quot;? אלא בשעה שבני אדם שוכבין, ובשעה שבני אדם עומדים.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; הא {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דבה}} מקיימים {{ירו&quot;מ-ביאור|מסבירים}} תרין קריין. {{ירו&quot;מ-ביאור|את שני הפסוקים גם את שלהם וגם את של בית שמאי}} מה מקיימין {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דבש}} &quot;בשבתך בביתך ובלכתך בדרך&quot;? &quot;בשבתך בביתך&quot;, פרט לעוסקים במצות; &quot;ובלכתך בדרך&quot; {{שוליים|א_לט}}פרט לחתן. ותני: מעשה ב{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}, שהיו שרויין במקום אחד. והוה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} מוטה, ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} זקוף. הגיע זמן קריאת שמע, נזקף {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} והטה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל למה הדבר דומה}}? אומר לאחד מן השוק: מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאה}} לך זקנך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהוא}} מגודל. והוא אומר: יהיה כנגד המשחיתים. {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך ואגלחנו}} אני שהייתי מוטה, נזקפתי. ואתה שהיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} זקוף, הטית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}. אמר לו: אתה נזקפת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}. ואני הטיתי כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. דבר אחר: שלא יראוני התלמידים ויעשו הלכה קבע כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|8:32}} &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ד}} אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו: כד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י היית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לחוב בעצמך, שעברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; חברייא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים כדברי תורה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}: ([[שיר השירים ז י]]) &quot;חכך כיין הטוב&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים יותר מדברי תורה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שיר השירים א ב]]) &quot;כי טובים דודיך מיין&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר כהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בן פזי}}&quot; תדע לך [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חביבים דברי סופרים מדברי תורה|שחביבים דברי סופרים מדברי תורה]], שהרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}, אלו לא קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע}}, לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} נתחייב מיתה, על שם: ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: דברי תורה, יש בהן איסור ויש בהן היתר. יש בהן קולין ויש בהן חומרים. אבל דברי סופרים כולן חמורין הן. תדע לך שהוא כן, דתנינן תמן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי זקן ממרא}} האומר &quot;אין תפילין&quot;, לעבור על דברי תורה, פטור; {{שוליים|א_מ}}&quot;חמש טוטפות&quot; להוסיף על דברי סופרים, חייב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניה בריה דרב אדא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחום בי רבי חייא}}: חמורים דברי זקנים מדברי נביאים, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ט|א|משה לונץ=31|שדה יהושע=|קנייבסקי=25|סירלאו=33|פולדא=13|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=24|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דכתיב: ([[מיכה ב ו]]) &quot;אל תטיפו יטיפון, לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות.&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים לא להטיף לישראל, כי אינם רוצים לשמוע}} וכתיב: ([[מיכה ב יא]]) &quot;אטיף לך ליין ולשכר&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא מצווה לחכמים שיטיפו לישראל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נביא צריך מופת, אך חכם אינו צריך|נביא וזקן למי הן דומין]]? למלך ששולח ב' פלמטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|שרים}} שלו למדינה. על אחד מהן כתב: אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין {{ירו&quot;מ-ביאור|כתב הרשאה}} שלי, אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב: אף על פי
שאינו מראה לכם חותם שלי, האמינוהו בלא חותם ובלא סמנטירין. כך בנביא כתיב: ([[דברים יג ב|דברים ראה יג ב]]) &quot;ונתן אליך אות או מופת&quot;; ברם הכא: ([[דברים יז יא|דברים שופטים יז יא]]) &quot;על פי התורה אשר יורוך&quot;. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתימר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהלכה כבית הלל}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יצאה בת קול שהלכה כבית הלל|משיצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} בת קול]], אבל עד שלא יצאת בת קול, כל הרוצה להחמיר על עצמו, לנהוג כחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} וכחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}, על זה נאמר: ([[קהלת ב יד]]) &quot;הכסיל בחושך הולך&quot; כקולי אילו ואילו, נקרא רשע. אלא אי כקולי דדין וכחומרי דדין, אי כקולי דדין וכחומרי דדין. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתימר}} עד שלא יצאת בת קול, אבל משיצאת בת קול, לעולם הלכה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. וכל העובר על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}, חייב מיתה. תני: יצאת בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים, אבל הלכה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. איכן יצאה בת קול? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ביבי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ביבנה יצאה בת קול.
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ה}} {{שוליים|א_מא}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר; לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום, אינו רשאי לחתום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יהושע א ח]]) &quot;והגית בו יומם ולילה&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מספר הברכות בקריאת שמע|שתהא הגיות היום והלילה שוין]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שבלילה לא אומרים פרשת ציצית הוסיפו ברכה אחרי קריאת שמע}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר אבין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[תהילים קיט קסד]]) &quot;שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכן תיקנו שלוש ברכות בבקר וארבע בערב אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: כל המקיים שבע ביום הללתיך, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשווה הגיות יום ללילה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עשרת הדברות בקריאת שמע|מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום]]? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו&quot; ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) &quot;לא יהיה לך אלהים אחרים על פני&quot; ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;ה' אחד&quot; ([[שמות כ ו|שמות יתרו כ ו]]) &quot;לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא&quot; ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) &quot;ואהבת את ה' אלהיך&quot; מאן דרחים מלכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שאוהב את המלך}} לא משתבע בשמיה ומשקר. ([[שמות כ ז|שמות יתרו כ ז]]) &quot;זכור את יום השבת לקדשו&quot; ([[במדבר טו מ|במדבר שלח טו מ]]) &quot;למען תזכרו&quot; {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: זו מצות שבת, שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה, דכתיב: ([[נחמיה ט יד]]) &quot;ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להם ביד משה עבדיך&quot;}}. להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. ([[שמות כ יא|שמות יתרו כ יא]]) &quot;כבד את אביך ואת אמך&quot; ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) &quot;למען ירבו ימיכם וימי בניכם&quot; ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) &quot;לא תרצח&quot; ([[דברים יא יז|דברים עקב יא יז]]) &quot;ואבדתם מהרה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מאן דקטיל מתקטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצח סופו שירצח}} ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) &quot;לא תנאף&quot; ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) &quot;לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: ליבא ועינא, תרין סרסורין דחטאה, {{ירו&quot;מ-ביאור|לב ועניים שני סרסורים לעבירה}} דכתיב&quot; ([[משלי כג כו]]) &quot;תנה &lt;span id=&quot;דף_ט_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:40}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ט|ב|משה לונץ=32|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=33|פולדא=14|תולדות יצחק=53|שמחת תורה=25|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בני לבך לי, ועיניך דרכי תצרנה&quot;. אמר הקדוש ברוך הוא: אי יהבת לי {{ירו&quot;מ-ביאור|אם תתן לי}} לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) &quot;לא תגנוב&quot; ([[דברים יא יד|דברים עקב יא יד]]) &quot;ואספת דגנך&quot; ולא דגנו של חבירך. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) &quot;לא תענה ברעך עד שקר&quot; ([[במדבר טו מא|במדבר שלח טו מא]]) &quot;אני ה' אלהיכם&quot; וכתיב ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot; מהו אמת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}}: שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: אמר הקדוש ברוך הוא: אם העדת לחבירך עדות שקר, מעלה אני עליך כאלו העדת עלי, שלא בראתי שמים וארץ. ([[שמות כ יד|שמות יתרו כ יד]]) &quot;לא תחמוד בית רעך&quot; ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך&quot; ביתך ולא בית חבירך. תמן ({{ירו&quot;מ-הדגשה|מסכת תמיד פרק ה}}) תנינן: אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת! והן בירכו. מה בירכו? {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנא}} אמר בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}}: {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אהבה רבה}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|זו ברכת תורה }}וקראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מזה שקראו עשרת הדיברות והפסיקו בין הברכה לקריאת שמע}} זאת אומרת, שאין הברכות מעכבות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: אין מן הדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מזה אתה רוצה להוכיח}} לית את שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|מינא}} כלום, {{ירו&quot;מ-ביאור|אין מכאן ראיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין זה נחשב הפסקה}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} תרוויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום, ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענות המינין, שלא יהו אומרים&quot; אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בר זבודא}}: בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? שלא להטריח את הצבור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה היו צריכים לקרא פרשת בלק}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} אמר: מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו בשמע ישראל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אמר: מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יציאת מצרים דכתיב: &quot;אל מוציאם ממצרים&quot; מלכות דכתיב: &quot;וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו}}&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מפני שכתובה בתורה ובנביאים {{ירו&quot;מ-ביאור|במיכה כתוב עמי זכור מה יעץ וכ&quot;ו}} ובכתובים {{ירו&quot;מ-ביאור|בנחמיה כתוב וישכור את בלעם וכ&quot;ו:}} {{שוליים|א_מב}}אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת, והן בירכו. מה בירכו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|א_מג}}  {{ירו&quot;מ-הדגשה|אהבה רבה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| זו ברכת התורה}}. והלא לא בירכו יוצר המאורות? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}}: עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות! ובשבת מוסיפין {{שוליים|א_מד}}ברכה אחת למשמר היוצא. מהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ברכה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}}: זו היא: השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|א_מה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות התורה|השכים לשנות קודם קריאת שמע, צריך לברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכות התורה}}]] לאחר קריאת שמע, אין צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: {{שוליים|א_מו}}והוא ששנה על אתר. {{ירו&quot;מ-ביאור| שלמד תורה מיד}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} אמר: נראים הדברים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעל}} מדרש צריך לברך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם על פסוקי התורה אבל על}} הלכות אין צריך לברך. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הלכות צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אשי}}: {{ב|נהגין הוינן יתבין קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} |רגילים היינו לשבת לפני רב}} {{שוליים|א_מז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|נהגין הוינן יתבין קומי רב }}ובין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הלכות, זקיקינן למיברכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הצריך אותנו לברך}} תני: הקורא עם אנשי מעמד לא יצא, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_י_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|י|א|משה לונץ=33|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=34|פולדא=14|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=27|זהב הארץ=32|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כי מאחרים היו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: ביומי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוינן נפקין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו יוצאים}} לתעניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיו מאריכין בבקשות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וקרוי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקרינן}} שמע בתר תלת שעין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר שלוש שעות}} ולא הוה ממחי בידן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} נפקין לתעניתא. אתו ציבורא {{ירו&quot;מ-הוסר|ומקרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומקרו}} שמע בתר תלת שעין. בעא {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} מחויי בידן {{ירו&quot;מ-ביאור|למחות בהם}}. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: והלא כבר קראו אותה בעונתה! כלום קורין אותה {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו}}, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה? אמר לו: מפני ההדיוטות, שלא יהו אומרים: בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן: ברכות ראש השנה ויום הכיפורים, וברכות תענית ציבור. מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא, אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם: המברך על המצו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ת ועל הפירות, וברכת הזימון, וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}}: מן מה דתני: המאריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקום שאמרו שלא להאריך}} הרי זה מגונה, והמקצר {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקום שקבעו לקצר}} הרי זה משובח. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שיש עוד ברכות כאלה שצריך להאריך בהם, וכאלה שצריך לקצר בהם, מלבד אלו שנאמרו כאן}} הדא אמרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמה שנאמר אלו ברכות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} זה כלל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא יש עוד}}. תני: צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שמוסיפים בה תחינות}} הא בשש שהוא מוסיף, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתעניות}} אינו מאריך? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: שלא תאמר, הואיל והוא {{ירו&quot;מ-ביאור|ברכת גואל ישראל}} מעין י&quot;ח {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממנין הברכות שאומר בכל יום}}, לא יאריך בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא ישנה בה מהנוסח שאומר בכל יום}}. לפום כן {{ירו&quot;מ-ביאור|לפיכך}} צריך מימר: {{שוליים|א_מח}}צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל שאר השש שמוסיף ודאי שמאריך בהם}} {{שוליים|א_מט}}אלו ברכות ששוחין בהן: בראשונה תחילה וסוף, ובמודים תחילה וסוף. השוחה על כל ברכה וברכה, מלמדין אותו שלא ישחה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: כהן גדול, שוחה על סוף כל ברכה וברכה. המלך, ראש כל ברכה וברכה, וסוף כל ברכה וברכה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: המלך, משהוא כורע, אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח נד]]) &quot;ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה', את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת, קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו&quot;. אי זו כריעה ואי זו בריכה? {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}} הראה בריכה לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ונפסח ונתרפא. {{אמורא-ירו&quot;מ|לוי בר סיסי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קד קידה ונעשה צולע|הראה כריעה]] לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ונפסח ולא נתרפא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[מלכים א ח נד]]) &quot;וכפיו פרושות השמים&quot; אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי אייבו}}: כגון הדין נקדים {{ירו&quot;מ-ביאור| כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר. ויש אומרים ציור שלא זז}} היה עומד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בר אבינא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|להראות ש}}ככפים הללו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהן פרושות לשמים ואין בהן כלום כך כפיו ריקות}} שלא חטפו מבנין בית המקדש כלום. תנא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חלפתא בן שאול}}: {{שוליים|א_נ}}הכל שוחין עם שליח ציבור בהודאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}ובלבד ב&quot;מודים&quot; &lt;span id=&quot;דף_י_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:51}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|י|ב|משה לונץ=34|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=35|פולדא=15|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=33|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} סבר {{ירו&quot;מ-ביאור|המתין וי&quot;א נסמך}} לקרובה {{ירו&quot;מ-ביאור|לחזן}} כדי לשוח עמו {{שוליים|א_נא}}תחלה וסוף. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ ישראל}} חמתון גחנין ומלחשין. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה שהם כורעים ולוחשים}} אמר לון מהו דין לחישה? ולא שמיע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה הא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}ם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|בשם ר}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מיישא}} ו{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי סימאי}}, ואית דאמרין ליה חברייא בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי סימאי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, אדון כל הבריות אלוה התושבחות, צור עולמים חי העולם, יוצר בראשית מחיה מתים, שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו, וקרבתנו להודות לשמך. {{שוליים|א_נב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, שאנו חייבין להודות לשמך. תרננה שפתי כי אזמרה לך, ונפשי אשר {{ירו&quot;מ-הוסר|פדית באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פדיתה. ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר מינא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: הודייה ושבח לשמך. לך גדולה לך גבורה לך תפארת. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסמכנו מנפילתינו, ותזקפנו מכפיפתינו, כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים, ומלא רחמים ואין עוד מלבדך. {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}} אמר: לך כריעה, לך כפיפה, לך השתחויה, לך בריכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}:  ([[ישעיה מה כג]]) &quot;כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}}: ([[דברי הימים א כט יא]]) &quot;לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ, לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, והעושר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך, ומהללים לשם תפארתך&quot;. בכל לב ובכל נפש משתחוים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהלים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נג}}נהגין רבנן אמרין כולהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|נהגו חכמים לאמר ככל השיטות}} ואית דאמרי: או הדא או הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|וי&quot;א אחד מהם או זה או זה}} תני: ובלבד {{שוליים|א_נד}}שלא ישוח יותר מדאי. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד שלא יעשה כחרדון שגופו כורע והראש לא זז}} אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהלים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|חנן בר אבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|פליגא דחנן בר בא}} אמר לחברייא:נימר לכון מילתא טבא דחמית ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דעביד, {{ירו&quot;מ-ביאור|אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב נהג לעשות}}ואמריתה קמיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וקם ונשק על פומי. {{שוליים|א_נה}}&quot;ברוך אתה&quot; שוחה; בא להזכיר את השם, זוקף. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא אמרית טעמא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהלים קמו ח]]) &quot;ה' זוקף כפופים&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא, אלא ([[מלאכי ב ה]]) &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריך שיהיה כפוף בשם ולמה רב זקף}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבין}}: אלו הוה כתיב &quot;בשמי ניחת הוא&quot; יאות. לית כתיב אלא &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot;. קודם, עד שלא הזכיר את השם, כבר ניחת הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חמא בר חנינא}}: מעשה באחד ששחה יותר מדאי, והעבירו {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מעביר. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}}: לא היה מעבירו, אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} ג{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ער ביה. אלו ברכות שפותחין בהן &quot;בברוך&quot;? {{שוליים|א_נו}}כל הברכות פותחין בהן ב&quot;ברוך&quot;. ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה, כגון קריאת שמע ותפילה, אין פותחין בהן ב&quot;ברוך&quot;. התיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: הרי גאולה! {{ירו&quot;מ-ביאור|ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומרים בהגדה אחרי בצאת ישראל ממצרים, לפני ששותים כוס שניה. הרי היא סמוכה לברכת ההלל, ולמה היא פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלל, אם שמעה בבית הכנסת יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלא בהכרח שיאמרו הלל קדם, נמצא שפעמים שברכת גאלנו אינה סמוכה, לכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיב {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר בי רבי יוסה}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: והא סופה! {{ירו&quot;מ-ביאור|יהללוך יי אלהינו על כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל כלם ברנה יודו ויברכו, וישבחו ויפארו, וישוררו וירוממו ויעריצו, ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד. כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל. ברוך אתה יי מלך מהלל בתשבחות. שאומרים בהגדה בסופו של החלק השני של ההלל. הרי גאלנו היא הברכה החותמת את החלק הראשון של ההלל, ומפסיקים בסעודה, ואחר כך קראים חלק שני של ההלל, וחותמים ביהללוך. נמצא שהיא ברכה עצמאית על השירה, אם כך מדוע אינה פותחת בברוך}}? אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת גאלנו}} שתים הנה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שני חלקים לה}} אחת ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}בא ואחת {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:תוס ברכות יד א ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל.ogg|thumb|תוס_ברכות_יד_א_ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל ביאור שקשור לקטע הנלמד]]
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יא|א|משה לונץ=35|שדה יהושע=|קנייבסקי=32|סירלאו=35|פולדא=16|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=34|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לשעבר. {{ירו&quot;מ-ביאור|את ההלל חלקו לשנים. עד למעיינו מים שמדבר על גאולת מצרים, אומרים לפני הסעודה, ועליה החלק הראשון של הברכה, שאומר: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. את שאר ההלל שמדבר על הגאולה העתידית, אומרים אחרי הסעודה. ועליה תקנו את החלק השני של ברכת גאלנו שאומרים, כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל. ובסוף ההלל כולו, ברכת יהללוך. ולכן אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לחלק השני של ברכת אשר גאלנו.}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לפי תוס דף יד. הכונה שהיו מברכים על כל חלק בנפרד: על החלק הראשון ברכו לקרא, ועל החלק השני ברכו לגמור. והשאלה ששאלה הגמרא, והרי סופה — הכוונה לסוף ברכת גאלנו, והשאלה למה היא חותמת בברוך. והתשובה היא מפני שהיא ארוכה וכוללת שבח על יציאת מצרים שהיתה בעבר, ובקשה על הגאולה העתידית, ולכן תקנו שגם תחתום בברכה. ויהללוך לא פותחת בברוך אף שהיא ארוכה, לפי שהיא ברכת השבח כמו נשמת כל חי}}. התיבון: הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת}} הבדלה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר המבדיל בין קדש לחול. הרי היא פותחת בברוך, אף שהיא סמוכה לבורא מאורי האש}} שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} היה מכנסן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא שלא תמיד מברך בורא מאורי האש לפניה, ולכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיבון: הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשמזמנים אומרים}} &quot;נברך&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחוזרים ואומרים &quot;ברוך אלקינו שאכלנו משלו&quot;, ומיד אחר כך מברכים ברכת הזן. נמצא שברכת הזן סמוכה לברכת הזימון, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, שאם היו שנים יושבים ואוכלים, שאינן אומרים &quot;נברך&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא פעמים שברכת הזן אינה סמוכה}}. הרי &quot;הזן את הכל&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|למאן דאמר ברכת הזימון עד הזן, משמע שמי שהפסיק לזימון, מברך איתם עד הזן, וחזר לאכול. וכשמסים אכילתו, מתחיל בברכת הארץ, מ&quot;נודה לך&quot;. ולמה ברכת נודה לך אינה פותחת בברוך}}? קשיא! הרי &quot;הטוב והמטיב&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא סמוכה, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה, נקבעה &quot;הטוב והמטיב&quot;. הטוב שלא הסריחו, והמטיב שניתנו לקבורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובתחילה הייתה ברכה עצמאית, ומאוחר יותר קבועה בברכת המזון}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים בגלל שהיא ברכה דרבנן עשו לה חיזוק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הא {{ירו&quot;מ-הוסר|קדושה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קידוש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היום! שנאמר אחרי ברכת היין, למה פותח בברוך}}? שנייא היא, שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, {{שוליים|א_נז}}שאינו אומר &quot;בורא פרי הגפן&quot;. והא סופה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של הברכה! שהרי בברכת היום, אומר:  &quot;ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו&quot; ואחר כך אומר: &quot;ברוך אתה ה’ מקדש השבת&quot;. נמצא שהחלק השני סמוך לראשון, ולמה פותח בברוך}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זה שתי ברכות, אלא ברכה אחת, ו}}טופס ברכות כך הוא. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נח}}מטבע קצר, פותח בהן ב&quot;ברוך&quot; ואינו חותם בהן ב&quot;ברוך&quot;. מטבע ארוך, פותח בהן ב&quot;ברוך&quot; וחותם ב&quot;ברוך&quot;. כל הברכות אחר חיתומיהן. {{שוליים|א_נט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין אומרים ברכה פסוק. התיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}} קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מכיון דתימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הברכות}} אחר חיתומיהן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך שאפילו אם טעה ואמר ברכה לא מתאימה, אם חתם נכון יצא. אז למה}} אין אומרין ברכה פסוק? {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה פסוק יותר גרוע מברכה לא נכונה}}. אמרין: {{ירו&quot;מ-הוסר|חכימי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חכים}} הדין טלייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אמרו חכם אותו נער}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא שטעה}}. דהוא סבר, מהו אחר חיתומיהן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון}} שאם היה עומד בשחרית  {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיה צריך לומר &quot;יוצר אור}}&quot;, ושכח והזכיר את של ערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר: &quot;מעריב ערבים}}&quot;, וחזר וחתם בשל שחרית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר: &quot;ברוך אתה ה’ יוצר המאורות}}&quot; יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן שאל, במה גרוע פסוק מברכה לא נכונה? ולא זו הכוונה}}, אלא כדאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך להזכיר ב}}כל הברכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפני  הברכה החותמת}} כעין חותמותיהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם לא יזכיר פסוק, כיוון שקשה למצא פסוק שמדבר בדיוק באותו עניין ויכול לטעות}}. ואילין דאמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ואלו שאומרים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכות ההפטרה: רחם על ציון כי היא בית חיינו, ולעלובת נפש תושיע ותשמח במהרה בימינו, ככתוב}} ([[ישעיהו יב ו]]) &quot;צהלי ורוני יושבת ציון, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גדול בקרבך קדוש ישראל&quot; וחותם &quot;ברוך אתה יהוה משמח ציון בבניה&quot;}} אין בו משום ברכה פסוק. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפני שאומר: &quot;ככתוב: כמו שאנו אומרים בברכת המזון &quot;ככתוב ואכלתה ושבעתה וברכתה&quot;}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וי&quot;א כיוון שכבר נהגו הכל לאמר כך}}. &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|א_ס}}מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר להן {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}}: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}}, שנאמר: ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;. &quot;ימי חייך&quot; הימים, &quot;כל ימי חייך&quot; הלילות. וחכמים אומרים: &quot;ימי חייך&quot; העולם הזה, &quot;כל ימי חייך&quot; העולם הבא, להביא את ימות המשיח.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אמר להן}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}}&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גילו של ראב&quot;ע|{{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אני כבן שבעים שנה}}]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אף על פי שנכנס{{ירו&quot;מ-הדגשה|תי}} לגדולה, האריך ימים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבגיל שש עשרה נתמנה לנשיא והגיעה לגיל שבעים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממה שאמר אף על פי שנכנסתי לגדולה הארכתי ימים}}, הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים. &lt;span id=&quot;דף_יא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יא|ב|משה לונץ=37|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=37|פולדא=16|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=30|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|בבל}} אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלילה}} לא יתחיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|פרשת}} ויאמר, ואם התחיל גומר. ורבנן {{ירו&quot;מ-הוסר|דהתם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דהכא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בארץ ישראל}} אמרין: מתחיל ואינו גומר. מתניתין פליגא על רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא}}: &quot;מזכירין יציאת מצרים בלילות&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולפי רבנן דהכא רק מתחיל, נמצא שלא מזכיר יציאת מצרים בלילות}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא אמרו פרשת ציצית, היו אומרים דברים שיש בהם הזכרת יציאת מצרים, כגון}}: מודים אנחנו לך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה’ אלוקינו}} שהוצאתנו ממצרים, ופדיתנו מבית עבדים, להודות לשמך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומיד מלכים הצלתנו, וקרעתה לנו הים, ועשיתה לנו ניסים וגבורות על הים, ושרנו לך שירה חדשה. כן תגאלינו מיד עריצים ומיד כל הקמים עלינו, ככתוב: &quot;כי פדה ה’ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו&quot; ברוך אתה ה’ גאל ישראל}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ולדעה שלא מזכירים יציאת מצרים בלילה, אין צריך לומר שהוצאתנו ממצרים שהיא הייתה ביום, אבל קריעת הים הייתה בלילה, והצלתנו מיד מלכים, היינו שהציל את אברהם מהמלכים, ואת יצחק ושרה מאבימלך, הכל היה בלילה, ולדעת הכל אומרים}}. מתניתא פליגא על רבנן דתמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_סא}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע ש}}כל פרשת ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר אחא}} נחית לתמן. חמיתון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותם}} מתחילין וגומרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכתחילה}}, ולא שמיע {{ירו&quot;מ-הדגשה|להו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|והם לא שמעו על המחלוקת}} דתמן אמרין: לא יתחיל ויאמר, ואם התחיל גומר, ורבנן דהכא אמרין: מתחיל ואינו גומר. בעון קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחייא ברבי זעירה}}: היך הוה אבוך נהוג עביד, כרבנן דהכא או כרבנן דהתם? {{ירו&quot;מ-ביאור|כיוון שרבי זעירה עלה מבבל לארץ ישראל, רצו לדעת האם המשיך לנהוג כבני בבל, או שינה ונהג כמנהג ארץ ישראל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} אמר: כרבנן דהכא. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: כרבנן דהתם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: מסתברא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מחמיר, ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ינון מחמרין, והוא עבד נהיג דכוותהון. תני: הקורא את שמע בבוקר, צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שהזכיר בפרשת ציצית}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: צריך להזכיר בה מלכות, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: מלכותו ואמונתו לעד קיימת}}. אחרים אומרים: צריך להזכיר בה קריעת ים סוף {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומכת בכורים}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: ואת בכוריהם הרגתה, ובכורך ישראל גאלתה, וים סוף להם בקעתה}}. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר: {{שוליים|א_סב}}צריך להזכיר את כולן, וצריך לומר צור ישראל וגואלו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר:  ⁤לא הזכיר תורה ⁤{{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכת הארץ שבברכת המזון}}, מחזירין אותו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קה מד]]) &quot;ויתן להם ארצות גוים&quot; מפני מה? &quot;בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא ברבי אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}: אם לא הזכיר ברית בארץ, או {{שוליים|א_סד}}שלא הזכיר {{ירו&quot;מ-הוסר|}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בבונה ירושלים}} מלכות בית דוד, מחזירין אותו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: אם {{שוליים|א_סה}}אמר &quot;מנחם ירושלים&quot; יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא אמר}}: {{ירו&quot;מ-הוסר| }}הקורא לאברהם אברם, עובר בעשה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} אמר: בעשה ולא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית יז ה|בראשית לך לך יז ה]]) &quot;ולא יקרא עוד את שמך אברם&quot; הרי בלא תעשה. &quot;והיה שמך אברהם&quot; הרי בעשה. התיבון: הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ט ז]]) &quot;אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם&quot; שנייא היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא, מאי דהוה מעיקרא}}. שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? הוא {{ירו&quot;מ-ביאור|רק אברהם}} נצטווה עליה. ודכוותה, הקורא לישראל יעקב, עובר בעשה? שני ניתוסף לו, הראשון לא נעקר ממנו. ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה? אילו, אבותן קראו אותן בשמן. אבל יצחק, הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר: ([[בראשית יז יט|בראשית לך לך יז יט]]) &quot;וקראת את שמו יצחק&quot;. {{ירו&quot;מ-הוסר|ד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבעה}} נקראו עד שלא נולדו ואלו הן: יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;וקראת את שמו יצחק&quot;. ישמעאל דכתיב: ([[בראשית טז יא|בראשית לך לך טז יא]]) &quot;וקראת את שמו ישמעאל&quot;. יאשיהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יג ב]]) &quot;הנה בן נולד לבית דוד יאשיה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} שמו&quot;. שלמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברי הימים א כב ט]]) &quot;כי שלמה יהיה שמו&quot;. עד כדון בצדיקים, אבל ברשעים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים נח ד]]) &quot;זורו רשעים מרחם&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא נקראו עד שנולדו}}. {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}} אומר: עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו כג ז]]) &quot;לכן הנה ימים באים נאם ה', לא יאמר עוד: חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון&quot;. אמרו לו: לא שיעקר יציאת מצרים, אלא מצרים מוסף על המלכיות. מלכיות עיקר ומצרים טפילה. וכן הוא אומר: ([[בראשית לה י|בראשית וישלח לה י]]) &quot;לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך&quot;. אמרו: לא שיעקר שם יעקב, אלא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפל. וכן הוא אומר: ([[ישעיהו מג יח]]) &quot;אל תזכרו ראשונות&quot; אילו המצרים; &quot;וקדמוניות אל תתבוננו&quot; אילו המלכיות; ([[ישעיהו מג יט]]) &quot;הנני עושה חדשה עתה תצמח&quot; זו של גוג. משלו משל: למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך, ופגע בו זאב, וניצל ממנו. התחיל מספר מעשה הזאב. ואחר כך פגע בו הארי, וניצל מידו. שכח מעשה הזאב, התחיל מספר מעשה הארי. ואחר כך פגע בו נחש וניצל מידו. שכח מעשה שניהם, והתחיל לספר מעשה הנחש. כך היו ישראל, הצרות האחרונות משכחות את הראשונות.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא ב}} {{סוף}} &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מאימתי&lt;/strong&gt;
{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|ראשון||שני}}</text>
      <sha1>d4ssew0zdvn62vk2eqagtlooyp5hi1i</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037731</id>
      <parentid>3037712</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T20:16:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3037731</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="132161" sha1="tcbevwxsit0kiv9qon3tczygyko2bzm" xml:space="preserve">{{ארגז חול}}
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|ראשון||שני}}
==פרק ראשון - מאמתי קורין==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|1:51}} &lt;/span&gt;
&lt;span id=&quot;דף_א_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
{{ב|QR|[[קובץ:איר ברכות פרק חמישיפרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|100px|כולל שיעורי שמע]]}} [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]][[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|א|א| משה לונץ=17|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|משה לונץ=|שדה יהושע=|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{מתני'|ברכות א א}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פתיחת המסכת|מא{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}מתי קורין]] את שמע בערבין? {{שוליים|א_א}}משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן, עד סוף האשמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רת הראשונה, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_ב}}עד חצות. {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|א_ג}}עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ד}}הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כל הנאכלים ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע בבית הכנסת|אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן]] תני {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור| (רבא) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי&quot;}}: משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת. ותני עלה: קרובים דבריהן להיות שוין.
===&lt;span id=&quot;דף_א_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:01}}&lt;/span&gt;===
{{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|א|ב|משה לונץ=18|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=25|פולדא=5|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=11|זהב הארץ=15|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתא חמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא וראה}} משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן {{ירו&quot;מ-הוסר|איממא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יממא}} הוא, ועם כוכביא הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד בצאת הכוכבים}} משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר}} שעה ותרתי ליליא הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים}} ואת אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} קרובים דבריהן להיות שוין? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}פתר בא{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לין כופרניא דקיקי{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}א, {{ירו&quot;מ-ביאור|בכפרים קטנים}} דאורחיהון מסתלקא {{ירו&quot;מ-ביאור|שמסיימים מלאכתם}} עד דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|איממא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יממא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שעדין יום}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפללים ערבית מוקדם ונכנסים לאכל מקדם}}, דצדי לון מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}קמי חיותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפחד החיות}} תני: {{שוליים|א_ו}}הקורא ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו, אלא כדי לעמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ד בתפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לה מתוך דבר {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שלתורה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתפילות באמצע תקנום}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ששלושת התפילות מוקמו בין שני קריאות שמע: קריאת שמע של שחרית, שמונה עשרה של שחרית, שמונה עשרה של מנחה,שמונה עשרה של ערבית, קריאת שמע של ערבית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועיקר קריאת שמע של ערב זה על המיטה. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ירמיה}}: {{שוליים|א_ז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ספק קרא שמע|ספק ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}רך על מזונו ספק לא ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}רך]] צריך לברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא דבר תורה}}, דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת&quot;. ספק התפלל ספק לא התפלל, אל יתפלל. ודלא כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_ח}}ולואי שיתפלל אדם כל היום כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לו, למה שאין תפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לה מפסדת. ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהו}}? נשמענה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}}: הקורא ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. וק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לאו ספק הוא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי קודם לכן זה בין השמשות שהוא ספק מן הלילה ספק מן היום}}, ואת אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} צריך לקרות! הדא אמרה {{שוליים|א_ט}}ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: סימן לדבר משיצאו הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ד טו]]) &quot;ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים&quot;. וכתיב ([[נחמיה ד טז]]) &quot;והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה&quot;. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות וצאת הכוכבים|כמה כוכבים יצאו ויהא לילה]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר פפא}}: {{שוליים|א_י}}כוכב אחד וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י יום. שנים ספק לילה. שלשה וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י לילה. שנים ספק? והכתיב &quot;עד צאת הכוכבים&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והלא}} מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}עוט כוכבים שנים. קדמיא {{ירו&quot;מ-ביאור|הראשון}} לא מתחשב. בערב שבת, ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, מביא חטאת. במוצאי שבת, ראה כוכב אחד ועשה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ב|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=25|פולדא=6|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} מלאכה, מביא חטאת. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, פטור. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעי: אין {{ירו&quot;מ-ביאור|אם}} תימר שנים ספק, ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה. ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים. ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת, בשחרית וקצר כחצי גרוגרת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן, ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה, ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים. הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא. {{ירו&quot;מ-ביאור|באלו הכוכבים שאין דרכם להראות ביום}} ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל באלו שדרכם להראות ביום}} לא משערין בהון. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד שיראו שלושה כוכבי חוץ מכוכב נגה שנראה אף ביום}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב דרומנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודא בן פזי}}: כוכב אחד ודאי יום. שנים לילה. ולית ליה ספק? {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי לדעת כולם זמן בין השמשות הוא ספק מן היום ספק מן הלילה}}. אית ליה ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|בזמן ש}}בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כוכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|הראשון}} לכוכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|השני}}. תני: כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום. &lt;span id=&quot;דף_ב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ב|ב|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{שוליים|א_יא}}הכסיפו זהו בין השמשות. השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות תלוי בלבנה|הלבנה בתקופתה]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שזה באמצע החדש. שהלבנה שלמה ומתחילה במזרח ושוקעת במערב}} התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות. אמר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ג|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא:}} סוף גלגל חמה לשק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת, ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: התחיל גלגל חמה לשק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ע, אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו, חזקה ביום טבל. הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא. {{ירו&quot;מ-ביאור|דרך קיצור}} ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרך ראשית}} לא בדה. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בזה מדובר}} איזהו בין השמשות? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחומא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל}} לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי ח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דה של סייף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזמן שלוקח עד ש}}נחלקה הטיפה לכאן ולכאן, זהו בין השמשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל, {{ירו&quot;מ-ביאור|כתשע דקות}} דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} הוו יתבין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}}: לא מסתברא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}סוף חצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|זהו}} כהרף עין ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא?}} אמר ליה: אוף אנא סבר כן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} לא אמר כן, אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשתי לפני}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} כד תנינן תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכות זבים}}. {{שוליים|א_יב}}ראה אחת ביום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה ולקרבן. &lt;span id=&quot;דף_ג_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:30}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ג|ב|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=26|פולדא=7|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=15|זהב הארץ=18|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמקצת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מקצת}} הראיה מהיום ומקצתה למחר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או כולה מן היום או כולה מן הלילה}}. ודאי לטומאה וספק לקרבן. {{ירו&quot;מ-ביאור|הזב נטמא בלובן וכך דינו. אם ראה ראיה אחת, הרי הוא כבעל קרי וטובל וטהור בצאת הכוכבים. אם ראה שתי ראיות אפילו ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשנים, שיכול היה בין תחילת הראיה לסופה לטבול ולהסתפג. או שראה ראיה אחת שהתחלקה לשני ימים. או שני ראיות בשני ימים רצופים הרי הוא זב קטן וצריך לספור שבעה נקיים, וביום השביעי טובל במעיין ובערב הוא נטהר. ואם ראה שלוש ראיות ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשלוש, או אחת ארוכה כשנים ואחת קצרה, או אחת קצרה שהתחלקה לשני ימים ואחת יום קדם או יום אחרי, או שלוש ראיות בשלושה ימים רצופים — הרי הוא זב גדול, וסופר שבעה נקים וטובל, ובערב הוא טהור, ולמחרת מביא קרבן. שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. להתיר לו כניסה למקדש ואכילת קדשים.}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר יוסף}} בעא {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מאן תנא ראיה נחלקת לשנים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא, ד}}אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בין השמשות כהרף עין}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|לה}} : {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}קשתה על דעתך דאת אמר: {{ירו&quot;מ-ביאור|לשיטתך שאתה אומר}} כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כן איך יתכן שיתחייב קרבן על ספק? ואם בשראה ראיה כל בין השמשות של רבי נחמיה, אז לא רק לרבי יוסי בן חלפתא חייב קרבן, אלא לדעת כולם. שהרי ראה ראיה ארוכה כשלוש ראייות, שנמצא מתחילתה ועד סופה כשתי טבילות ושני סיפוגין, והרי זו נחשבת כשלוש ראייות, ומביא קרבן לדעת הכל. ו}}למה {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי יוחנן אמר שהבריתא רק כרבי יוסי}}? אמר ליה, {{ירו&quot;מ-הוסר|קשתיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשתיך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא קשיא. כי באמת בין השמשות לדעת רבי יוסי בן חלפתא הוא רגע אחד, בתוך בין השמשות של רבי נחמיה, אלא שאנו לא יודעים איזה הוא}}. לכשיבא אליהו ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}זהו בין השמשות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז יהיה חייב קרבן. אי כשיבא אליהו}}, מאן פליג? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי יחלוק על אליהו הנביא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני: שלושה כוכבים לילה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא חברהון דרבנן}} בעי: כמה דאת אמר בערבית, נראו שלשה כוכבים, אף על פי שהחמה נתונה באמצע {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובי}} הרקיע, לילה הוא. {{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר}} אף בשחרית כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק בזריחת החמה יהיה יום. ולמה קימא לן שהיום מתחיל בעלות השחר}}? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}: כתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) &quot;השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה&quot; וכתיב ([[ויקרא כב ז|ויקרא אמור כב ז]]) &quot;ובא השמש וטהר&quot; מקיש יציאתו לביאתו. מה ביאתו משיתכסה מן הבריות. אף יציאתו לכשיתודע לבריות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא קיימא לן דמעלות השחר יום הוא}}? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ד|א|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=16|זהב הארץ=26|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: כתיב ([[בראשית מד ג|בראשית מקץ מד ג]]) &quot;הבוקר אור&quot; התורה קראה לאור בוקר. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) &quot;בבקר בבקר&quot; כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שאף עלות השחר מן היום}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית, נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין. ותני: באחד בתקופת ניסן, ובאחד בתקופת תשרי, היום והלילה שוין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}}: נלפינה {{ירו&quot;מ-ביאור|נלמד}} מדרך הארץ. שרי מלכא נפק, {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל המלך לצאת מהעיר}} אף על גב דלא נפק, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יצא}} אמרין דנפק. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך בערב. מיד שהשמש מתחילה לצאת מהעולם, אומרים שכבר לילה, אף שהשמש לא עברה את עובי הרקיעה}}. שרי עליל {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל המלך להיכנס לעיר}} . {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף גב ד}}לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} אמרי{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}ן דעל {{ירו&quot;מ-הוסר|עד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כך בבקר איך שהשמש מתחילה להיכנס לעובי הרקיעה, אומרים שכבר נכנסה ומתחיל היום, אף שעדיין לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שעתה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עברה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייעול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כביכול}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את עובי הרקיע לצאת לארץ}}. זהו שעומד ומתפלל {{שוליים|א_יג}}צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. חד אמר: כמלאכים. וחד אמר: ככהנים. {{ירו&quot;מ-ביאור|עקב בצד גודל}} מאן דאמר ככהנים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כ כג|שמות יתרו כ כג]])  &quot;לא תעלה במעלות על מזבחי&quot; שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב. ומאן דאמר כמלאכים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יחזקאל א ז]])  &quot;ורגליהם רגל ישרה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בר אנדריי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר סוטר}}: המלאכים אין להן קפיצין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפרקים}} ומה טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דניאל ז טז]]) &quot;קרבת על חד מן קמייא קיימיא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|קרב אלי אחד מן העומדים תמיד}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בברכת כהנים הציבור אומר פסוקים|זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת]], בברכה ראשונה צריך לומר: ([[תהילים קג כ]]) &quot;ברכו את ה' מלאכיו&quot; בשנייה ([[תהילים קג כא]]) &quot;ברכו את ה' כל צבאיו&quot; בשלישית ([[תהילים קג כב]]) &quot;ברכו ה' כל מעשיו&quot; במוסף &lt;span id=&quot;דף_ד_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:08}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ד|ב|משה לונץ=21|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=27|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בברכה הראשונה צריך לומר ([[תהילים קלד א]]) &quot;שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות&quot; בשנייה ([[תהילים קלד ב]]) &quot;שאו ידיכם {{ירו&quot;מ-הוסר|קודש&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קדש&quot;}} בשלישית ([[תהילים קלד ג]]) &quot;יברכך ה' מציון&quot; אם היו ארבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו ביום הכיפורים, ובתעניות}} חוזר תליתיאתא {{ירו&quot;מ-הוסר|בקדמיתא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כקדמיתא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|בתפילה מנחה כמו בשחרית}} ורביעתא {{ירו&quot;מ-הוסר|בתיניוותא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיניוותא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|בנעילה כמו במוסף}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין. משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב ([[בראשית יט טו|בראשית וירא יט טו]]) &quot;וכמו השחר עלה&quot; וגומר וכתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) &quot;השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה&quot; ומן סדום לצוער ארבעת מיל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי}} יותר הוון? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. ומניין {{ירו&quot;מ-הוסר|מאיילת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמאילת}} השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו לכתוב}} &quot;כמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|השחר עלה&quot;. ולמה כתב}} &quot;וכמו&quot; מילה מדמיא לחבירתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלמד שיש עוד זמן דומה לזה. דכמו שלמדנו שמשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין, הוא הדין מאילת השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: הדא איילתא דשחרא, מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא}} זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כן מה זה איילת השחר}} כמין תרין דקורנין דנהור, דסלקין מן מדינחא ומנהרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים}} דלמא {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}} הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: בי רבי, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גאולת ישראל קמעה קמעה|כך היא גאולתן של ישראל]]. בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[מיכה ז ח]]) &quot;כי אשב בחושך ה' אור לי&quot; כך בתחילה ([[אסתר ב כא]]) &quot;ומרדכי יושב בשער המלך&quot; ואחר כך ([[אסתר ו יא]]) &quot;ויקח המן את הלבוש ואת הסוס&quot; ואחר כך ([[אסתר ו יב]]) &quot;וישב מרדכי אל שער המלך&quot; ואחר כך ([[אסתר ח טו]]) &quot;ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות&quot;. ואחר כך ([[אסתר ח טז]]) &quot;ליהודים היתה אורה ושמחה&quot;. ואתיא ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר: משיאור המזרח עד הזריחה מהלך אדם ארבע מיל}}, כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}. דתני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה, אדם מהלך ארבעת מיל. נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) &quot;היושב על חוג הארץ&quot; וכתיב ([[איוב כב יד]]) &quot;וחוג שמים יתהלך&quot; וכתיב ([[משלי ח כז]]) &quot;בחוקו חוג על פני תהום&quot; חוג חוג לגזירה שוה. תני: עץ {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה בי רבי אלעאי}}: לא סוף דבר נופו, אלא אפילו כורתו. {{ירו&quot;מ-ביאור|גזעו}} וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים א ג]]) &quot;והיה כעץ שתול על פלגי מים&quot; תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גודלו של גן עדן, עץ חיים|עץ חיים, אחד מששים לגן]], הגן אחד מששים לעדן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית ב י|בראשית בראשית ב י]]) &quot;ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}תמצית כור, {{ירו&quot;מ-ביאור|ל' סאה}} תרקב {{ירו&quot;מ-ביאור|חצי סאה}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ה|א|משה לונץ=22|שדה יהושע=|קנייבסקי=14|סירלאו=28|פולדא=8|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר: מצרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמקובל שארכה}} מהלך ארבעים יום, וכוש מהלך {{ירו&quot;מ-הוסר|שבע}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שש}} שנים ועוד. ורבנן אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובי הרקיע}} כשני אבות הראשונים {{ירו&quot;מ-הדגשה|חמש מאות שנה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה, יצחק - 180 שנה, יעקב – 147 שנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|אשר נשבעתי לאבותכם לתת להם}} כימי השמים על הארץ&quot; וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה, כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית א ו|בראשית בראשית א ו]]) &quot;יהי רקיע בתוך המים&quot; יהי רקיע בתווך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי השמים נבראו ביום הראשון, ולמה נאמר ביום השני יהי רקיעה? אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לחים היו שמים ביום הראשון, ובשני קרשו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;אמר יהי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;יהי}} רקיע&quot; יחזק הרקיע, יקרש הרקיע, יגלד הרקיע, ימתח הרקיע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודה בן פזי}}: יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר ([[שמות לט ג|שמות פקודי לט ג]]) &quot;וירקעו את פחי הזהב&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר }}תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עובי הרקיע|עוביו של רקיע כשתי אצבעיים]]. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} פליגא. דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[איוב לז יח]]) &quot;תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק&quot; תרקיע, מלמד שהן עשויין כטס. {{ירו&quot;מ-ביאור|פח דק}} יכול שאינן בריאין? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} חזקים. יכול שהן נתרפין? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} כראי מוצק. בכל שעה ושעה נראין מוצקים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}, {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל, על ידי שהות {{ירו&quot;מ-ביאור|עם הזמן}} רפה. ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) &quot;וימתחם כאהל לשבת&quot; וכתיב &quot;חזקים&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים, על ידי שהות {{ירו&quot;מ-ביאור|עם הזמן}} הוא מעלה חלודה. ברם הכא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} &quot;כראי מוצק&quot; בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי עזריה}} אמר על הא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[בראשית ב א|בראשית בראשית ב א]]) &quot;ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלהים ביום השביעי&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכ&quot;ו}} &quot;ויברך אלהים את יום השביעי&quot; מה כתיב בתריה? ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) &quot;אלה תולדות השמים&quot; וכי מה ענין זה אצל זה? אלא יום נכנס ויום יוצא. שבת נכנס שבת יוצא. חודש נכנס חודש יוצא. שנה נכנס שנה יוצאה, וכתיב ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) &quot;אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו היום נעשו. תנן: מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כמה אשמורות ביום ובלילה|ארבע אשמורות ביום, וארבע אשמורות בלילה]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אורכם של עונה, עת ורגע|העונה, אחד מעשרים וארבעה לשעה]] העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ברכיה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} אמר: כדי לאומרו. ורבנן אמרין הרגע כהרף עין. תני {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} אומר: {{שוליים|א_יד}}שלש {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמרות הוי הלילה. מאי טעמא? דכתיב}} ([[שופטים ז יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ויבא גדעון וכ&quot;ו}} ראש האשמורת התיכונה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר ארבע משמרות הוי הלילה, דכתיב}} ([[תהילים קיט סב]]) &quot;חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך&quot; וכתיב ([[תהילים קיט קמח]]) &quot;קדמו עיני אשמורות&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}}: {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}. חד אמר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. וחרינה אמר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;חצות לילה&quot; ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot; מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} &quot;חצות לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אקום&quot; ו&quot;קדמו עיני אשמורות}}&quot;? פעמים &quot;חצות לילה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אקום}} ופעמים &quot;קדמו עיני אשמורות&quot; הא באי זה צד? בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים, חצות לילה. ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו. קדמו עיני אשמורות. מכל מקום {{שוליים|א_טו}}לא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה השחר בא ומוצא את דוד ישן}} הוא שדוד אמר: ([[תהילים נז ט]]) &quot;עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר&quot; &lt;span id=&quot;דף_ה_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:30}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ה|ב|משה לונץ=24שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=29|אהלי שם=|פנים מאירות=}} איתעיר יקרי מן קומי איקריה {{ירו&quot;מ-הוסר|דבריי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבוראי}}. איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה {{ירו&quot;מ-הוסר|דבריי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבוראי}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יקום כבודי לפני כבוד בוראי שכבודי אינו חשוב כלום בפני כבוד בוראי}} &quot;אעירה שחר&quot; אנא הוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אני הייתי}} מעורר שחרה, שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצרו מקטרגו ואומר לו: דוד, דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן, ואת אמר אעירה שחר? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דוד ביזה עצמו לכבוד המצוות|דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות]], ואת אמר ([[תהילים קיט סב]]) &quot;חצות לילה אקום&quot;? והוא אומר: ([[תהילים קיט סב]]) &quot;על משפטי צדקך&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שאספיק ללמוד משפטי ה}}’. ומה היה דוד עושה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי מנחם}}: היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו, ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומרים? ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}נור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד, והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו, והיה מנגן מאליו. הדא הוא דכתיב ([[מלכים ב ג טו]]) &quot;והיה כנגן המנגן&quot; כנגן במנגן אין כתב כאן, אלא כנגן המנגן. הכינור היה מנגן מאיליו. מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: סופה של שנייה וראשה של שלישית, הן מתכנות את הלילה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם אפשר להסביר כך}} מי כתיב {{ירו&quot;מ-הדגשה|האשמורות &quot;ה}}תיכונות&quot;? לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב אלא}} &quot;תיכונה&quot;. קדמיתא לא מתחשבא, דעד כדון ברייתא {{ירו&quot;מ-הוסר|עירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ערין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|האשמורת הראשונה לא נחשבת כיוון שעדיין אנשים ערים}} פיסקא וחכמים אומרים: עד חצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_טז}}הלכה כחכמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מפקד לחברייא {{ירו&quot;מ-ביאור|מצווה את התלמידים}}: אין בעיתון מתעסקא באוריתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אתם רוצים לעסוק בתורה בלילה ולהמשיך גם אחרי חצות}} אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין. מילתיה אמרה שהלכה כחכמים. מילתיה אמרה שא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מר דברים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמותר ללמוד תורה}} אחר אמת ויציב. {{ירו&quot;מ-ביאור|גם בלילה נהגו לאמר אמת ויציב}} תני: הקורא את שמע בבית הכנסת, בשחר, יצא ידי חובתו. בערב, לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב יוסף}}: מה טעם {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא תקנו לקרא בבית הכנסת בזמן}}? אמרו: אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ו|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע על המיטה להבריח מזיקין|בשביל להבריח את המזיקין]]. מילתיה אמרה {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך דבריו אפשר להבין}} שאין אמר דברים אחר אמת ויציב {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא מיד ישן}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}} אמר כן. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}, כד הוה נחית לעיבורה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה יורד לבית הוועד לעבר את השנה}} הוה מקבל {{ירו&quot;מ-ביאור|מתארח}} גבי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב גרוסה}}. והוה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מטמר ביני קופייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מסתתר בין השקים}} משמענא היך הוה קרי שמע. והוה {{שוליים|א_יז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לקרוא שמע שוב ושוב|קרי, וחזר וקרי]] עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהיה נרדם}} ומאי טעמא? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תחליפתא חמוי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים ד ה]]) &quot;רגזו ואל תחטאו, אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה&quot; מילתיה ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} פליגא. ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} קרי מזמורים בתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחרי קריאת שמע}}. והא תני?: אין אומר דברים {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}} אמת ויציב? פתר לה באמת ויציב של שחרית. ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר ירמיה}}: שלש תכיפות הן. {{שוליים|א_יח}}תכף לסמיכה שחיטה. {{שוליים|א_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תיכף לנטילת ידיים ברכה - במים ראשונים|תכף לנטילת ידים ברכה]]. תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ד|ויקרא ויקרא א ד-ה]]) &quot;וסמך ושחט&quot; תכף לנטילת ידים ברכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קלד ב]]) &quot;שאו ידיכם קדש וברכו את ה'&quot; {{שוליים|א_כ}}תכף לגאולה תפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים יט טו]]) &quot;יהיו לרצון אמרי פי {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגיון לפניך ה’ צורי וגואלי}}&quot; מה כתיב בתריה ([[תהילים כ ב]]) &quot;יענך ה' ביום צרה&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה, אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה, אין השטן מקטרג באותה סעודה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סמיכת גאולה לתפילה|וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה]], אין השטן מקטרג באותו היום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: אנא תכפית גאולה לתפילה, ואיתצדית באנגריא, מובליא הדס לפלטין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|נתפסתי לעבודת המלך להביא הדסים לארמון}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|אמרו ליה רבי]] רבו היא. {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר גדול הוא}} אית בני אינשי {{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}הבין פריטין מחכים פלטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אנשים שמשלמים כדי לראות את הארמון}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה? לאוהבו של מלך שבא והרתיק {{ירו&quot;מ-ביאור|דפק}} על פתחו של מלך. יצא {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג. {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתלק}} עוד הוא הפליג. פיסקא {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: עד שיעלה עמוד השחר. אתיא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} דתני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{שוליים|א_כא}}פעמים שאדם קורא את שמע, אחת לפני עמוד השחר, ואחת לאחר עמוד השחר, ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלרבי שמעון בן יוחאי עד עלות השחר נחשב לילה, ויוצא ידי חובת קריאת שמע של לילה מ}}הא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} בערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזמנה עד עלות השחר}}, אף בשחרית כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וגם לרבן גמליאל יכול לקרא קריאת שמע של שחרית מעלות השחר, כדעת רבי שמעון בן יוחאי}}? או יהא בה {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} רבי זעירא תנאי אחוי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב חייא בר אשיא}} וד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אבא בר חנה}}: {{שוליים|א_כב}}הקורא עם אנשי משמר לא &lt;span id=&quot;דף_ו_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:22}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ו|ב|משה לונץ=25|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=30|פולדא=10|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=19|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{סוף}} &lt;/div&gt;יצא, כי משכימין היו {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקראים בעלות השחר}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וזמנה משיכיר}} פיסקא: מעשה {{ירו&quot;מ-הוסר|שבאו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאו}} בניו {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות}}. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|חולק על חכמים ולמעשה נוהג כשיטתו}} והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא רבי שמעון בן יוחאי פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה}}. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאנו}} ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? דתני: סכין {{ירו&quot;מ-הוסר|אלוונתית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלונתית}} לחולה בשבת. אימתי? בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}}: מתיר היה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה, ובקשנו לעשות לו כן, ולא הניח לנו. ואמרנו לו רבי דבריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} מבטל בחייך? ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים, מחמיר אני על עצמי, דהא פליגי עלי חברי. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} דתנינן תמן: {{שוליים|א_כג}}השדרה והגולגולת מב' מתים. {{שוליים|א_כד}}רביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים.{{שוליים|א_כה}}אבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} מטמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|באהל}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|דכתיב על כל נפשות מת לא יבא}} וחכמים מטהרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שכתוב נפשת חסר וו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי, והניחוה באויר הכנסת בלוד. ונכנס תודרוס הרופא, ונכנסו כל הרופאים עמו. אמר תודרוס הרופא: אין כאן שדרה ממת אחד, ולא גולגולת ממת אחד. אמרו: הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין, נעמוד על המניין. התחילו מ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} וטיהר. אמרו לו: הואיל והיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מטמא וטיהרת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}, טהור. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} דתנינן תמן: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל הספחין מותרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ספיחי שישית שנכנסו לשביעית}}, חוץ מספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרוב|כרוב]] שאין כיוצא בהן בירקות שדה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שגודל מהר וקשה להבחין בין החדש לישן}} וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כו}}כל הספחין אסורין. {{ירו&quot;מ-ביאור|גזירה משום ספיחי כרוב}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}} עב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ד עובדא}} בשמיטתא חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} חד מלקט ספיחי שביעית. אמר ליה: ולית אסור, ולאו ספיחין אינון? {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} ליה: ולא את הוא שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מתיר? אמר ליה: ואין חבירי חולקין עלי? וקרי עלוי: ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; וכן הות ליה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להחמיר על עצמו ולהקל לאחרים|פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה]]? שנייא הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|בקריאת שמעה}} שהיא לשינון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לרבנן הקורא לאחר הזמן לא הפסיד כקורא בתורה}}. מעתה אף משיעלה עמוד השחר! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה אמר אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרא. משמע שאחר עמוד השחר אינם חייבים}}? ואית {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ז|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דבעי מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שרצו לתרץ}} תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה שראינו שרבי מאיר ורבי עקיבא בן יוסף ורבי שמעון בן יוחאי נהגו כחכמים, זה מפני ש}}היו יכולין לקיים דברי חכמים. ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים. אמר לון: עובדין עובדא {{ירו&quot;מ-הוסר|כוותיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כוותי}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תנהגו כשיטתי}} פיסקא: ולא זו בלבד {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות — מצותן עד שיעלה עמוד השחר}}. הקטר חלבים ואיברים {{שוליים|א_כז}}ואכילת פסחים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אנן תנינן אכילת פסחים, אית דלא תני {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שלא גרסו}} אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים, רבנן. ומאן דלא תנא אכילת פסחים, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? נאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקרבן פסח}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ח]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;כאן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;ואכלו את הבשר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזה}}&quot; ונאמר להלן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במכת בכורות}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ועברתי בארץ מצרים ב}}לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזה והכיתי כל בכור&quot; וגו}}' מה לילה שנאמר להלן חצות, אף כאן חצות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לית}} כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן אכילת פסחים
אפילו כרבנן. דתנינן: הפסח אחר חצות מטמא את הידים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שגזרו עליו חכמים טומאה כנותר, אפילו בדיעבד אסור לאכלו אחר חצות}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואילו כל מה שנשנה במשנתינו, הם דברים שלכתחילה צריך לעשותם קדם חצות, אבל בדיעבד אם עשה אחרי חצות יצא}}. פיסקא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הנאכלים ליום אחד — מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה}}. כל הנאכלין ליום אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} {{שוליים|א_כח}}קדשים קלים. {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון קרבן תודה ושלמי נזיר. ולא קדשי קדשים כגון חטאת ואשם שעליהם לא גזרו כיוון שהכהנים זריזים}} ואם כן למה אמרו חכמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד חצות? כדי להרחיק}}{{ירו&quot;מ-הוסר| וכו אם}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האדם מן העבירה. דאם אתה}} אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} &quot;עד שיעלה עמוד השחר&quot;, הוא סבור שלא עלה עמוד השחר, נמצא אוכל ומתחייב. מתוך שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} אומר לו &quot;עד חצות&quot;, אפילו הוא אוכל אחר חצות, אינו מתחייב.
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:10}} &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ב}} מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|{{ירו&quot;מ-הוסר|לכרתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לכרתי}}]], עד הנץ החמה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. {{שוליים|א_כט}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתין: {{ירו&quot;מ-ביאור| כך כוונת המשנה}} בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|חוליות}} תכלת שבה {{ירו&quot;מ-ביאור|בציצית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחוליות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללבן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבן}} שבה. &lt;span id=&quot;דף_ז_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:07}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ז|ב|משה לונץ=27|שדה יהושע=|קנייבסקי=21|סירלאו=31|פולדא=11|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ומה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה}} טעמון דרבנן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) &quot;וראיתם אותו&quot; מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|החוט}} הסמוך לו. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? &quot;וראיתם אותו&quot; כדי שיהא ניכר בין הצבועים. תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}: &quot;וראיתם אותה&quot; אין כתיב כאן אלא &quot;וראיתם אותו&quot;, מגיד שכל המקיים מצות ציצית, כאלו מקבל פני שכינה. מגיד [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תכלת דומה לים, והאם הוא כחול או ירוק|שהתכלת דומה לים]] והים דומה לעשבים, ועשבים דומין לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, והכסא דומה לספיר. דכתיב ([[יחזקאל י א]]) &quot;ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא&quot; אחרים אומרים: &quot;וראיתם אותו&quot; {{שוליים|א_ל}}כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}} אמר כהדא דאחרים. מה אנן קיימין? אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|מזהה אותו}} ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה. אלא כי אנן קיימין, {{שוליים|א_לא}}ברגיל ושאינו רגיל, כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא לעיתים רחוקות}} אית תניי תני: בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]]. ואית תניי תני: כדי שיהא רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}} בעי מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]], כמן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתן]]. ומן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו, כמן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת ללבן. אבל אמרו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכתחילה}} {{שוליים|א_לב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע אחרי הנץ, ותיקין|מצותה עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה, לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: ואנא אמרית טעמא. {{ירו&quot;מ-ביאור| אני מצאתי מה המקור}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים עב ה]]) &quot;ייראוך עם שמש&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|מר עוקבא}}: הוותיקין היו משכימים וקורין אותה, כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני: אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ואחרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} והיו עסוקים במצו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ת. והגיע עונת קרית שמע, והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכיוון שהיו עסוקים במצווה נפטרו}} וקריתי ושניתי, ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. &quot;עד הנץ החמה&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}}: כדי שתהא החמה מטפטפת {{ירו&quot;מ-ביאור|מנצנצת}} על ראשי ההרים. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד ג' שעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אידי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב המנונא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בשוכח. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}} אמר: תרין אמוראין, חד אמר בשוכח. אגיב ליה חבריה, וכי יש הלכה בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} כך הוא {{שוליים|א_לג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#זמן קריאת שמע עד שלוש שעות בדיעבד|הלכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כרבי יהושוע}}]] ולמה אמרו בשוכח? כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ח|א|משה לונץ=28|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=31|פולדא=12|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}}תמן תנינן: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|או תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{שוליים|א_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע ותפילה|מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה]]. מאי טעמא? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: קרית שמע דבר תורה, ותפילה אינה דבר תורה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: קריאת שמע זמנה קבוע, ותפילה אין זמנה קבוע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קריאת שמע אינה צריכה כוונה, ותפילה צריכה כוונה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשתי לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ואפילו תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} קרית שמע אינה צריכה כוונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} שלשה פסוקים הראשונים צריכין כוונה? מן גו דאינון צבחר {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך שהם מעט}} מיכוון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}}: כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה, אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמרה על גרמיה, {{ירו&quot;מ-ביאור|על עצמו}} כגון אנו {{שוליים|א_לה}}שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה, אפילו לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כדעתיה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשיטתו}} דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_לו}}ולואי שיתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחאי}} כדעתיה, ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אילו היתי עומד בהר סיני בשעת מתן תורה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פה מיוחד לדברי תורה|הוינא מתבעי קומי רחמנא, דיתברי לבר נשא תרין פומין]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|הייתי מבקש מהקדוש ברוך הוא שיברא לאדם שני פיות}} חד דהוי לעי באוריתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחד שיעסוק בתורה}} וחד דעבד ליה כל צורכיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואחד לכל צרכיו האחרים}} חזר ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: ומה אין חד הוא, לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומה כשהוא אחד אין העולם מתקיים מפני הרכילות ולשון הרע שלו}} אילו הוו תרין, על אחת כמה וכמה! אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: אתיא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן עקביא}}, דתני: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן עקביא}} אומר: כשם שמפסיקין לקריאת שמע, כך מפסיקין לתפילה, ולתפילין, ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ללמוד על מנת לעשות|הלמד על מנת לעשות]], ולא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא. ואמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלמד שלא לעשות, נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, &lt;span id=&quot;דף_ח_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|4:23}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ח|ב|משה לונץ=29|שדה יהושע=|קנייבסקי=23|סירלאו=32|פולדא=12|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=23|זהב הארץ=31|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה}} זה שינון {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקריאת שמע}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וזה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} שינון, ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן: הקורא מכאן ואילך {{שוליים|א_לז}}לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, חביבה מדברי תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לרבי שמעון בן יוחאי}} היא היא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם חשובים במידה שווה}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, על ידי שהיה תדיר בדברי תורה - לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא מרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: לא תנינן, אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, כמשנה היא. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רשב&quot;י לא הפסיק מלימודו אפילו לקריאת שמע|{{ירו&quot;מ-הדגשה|שעסק במשנה לא צריך להפסיק}}]]. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} כדעתיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: העוסק במקרא מידה ואינה מידה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם שוים וקריאת שמע בזמנה חביבה מהם}} &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ג}}{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים}}: בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמדו, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;בשכבך ובקומך&quot; ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_לח}}כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;בשבתך בביתך ובלכתך בדרך&quot;. אם כן, למה נאמר &quot;בשכבך ובקומך&quot;? אלא בשעה שבני אדם שוכבין, ובשעה שבני אדם עומדים.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; הא {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דבה}} מקיימים {{ירו&quot;מ-ביאור|מסבירים}} תרין קריין. {{ירו&quot;מ-ביאור|את שני הפסוקים גם את שלהם וגם את של בית שמאי}} מה מקיימין {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דבש}} &quot;בשבתך בביתך ובלכתך בדרך&quot;? &quot;בשבתך בביתך&quot;, פרט לעוסקים במצות; &quot;ובלכתך בדרך&quot; {{שוליים|א_לט}}פרט לחתן. ותני: מעשה ב{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}, שהיו שרויין במקום אחד. והוה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} מוטה, ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} זקוף. הגיע זמן קריאת שמע, נזקף {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} והטה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל למה הדבר דומה}}? אומר לאחד מן השוק: מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאה}} לך זקנך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהוא}} מגודל. והוא אומר: יהיה כנגד המשחיתים. {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך ואגלחנו}} אני שהייתי מוטה, נזקפתי. ואתה שהיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} זקוף, הטית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}. אמר לו: אתה נזקפת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}. ואני הטיתי כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. דבר אחר: שלא יראוני התלמידים ויעשו הלכה קבע כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|8:32}} &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ד}} אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו: כד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י היית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לחוב בעצמך, שעברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; חברייא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים כדברי תורה, שנאמר: ([[שיר השירים ז י]]) &quot;חכך כיין הטוב&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים יותר מדברי תורה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שיר השירים א ב]]) &quot;כי טובים דודיך מיין&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר כהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בן פזי}}&quot; תדע לך [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חביבים דברי סופרים מדברי תורה|שחביבים דברי סופרים מדברי תורה]], שהרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}, אלו לא קרא קריאת שמע, לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} נתחייב מיתה, על שם: ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: דברי תורה, יש בהן איסור ויש בהן היתר. יש בהן קולין ויש בהן חומרים. אבל דברי סופרים כולן חמורין הן. תדע לך שהוא כן, דתנינן תמן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי זקן ממרא}} האומר &quot;אין תפילין&quot;, לעבור על דברי תורה, פטור; {{שוליים|א_מ}}&quot;חמש טוטפות&quot; להוסיף על דברי סופרים, חייב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניה בריה דרב אדא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחום בי רבי חייא}}: חמורים דברי זקנים מדברי נביאים, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ט|א|משה לונץ=31|שדה יהושע=|קנייבסקי=25|סירלאו=33|פולדא=13|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=24|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דכתיב: ([[מיכה ב ו]]) &quot;אל תטיפו יטיפון, לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות.&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים לא להטיף לישראל, כי אינם רוצים לשמוע}} וכתיב: ([[מיכה ב יא]]) &quot;אטיף לך ליין ולשכר&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא מצווה לחכמים שיטיפו לישראל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נביא צריך מופת, אך חכם אינו צריך|נביא וזקן למי הן דומין]]? למלך ששולח ב' פלמטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|שרים}} שלו למדינה. על אחד מהן כתב: אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין {{ירו&quot;מ-ביאור|כתב הרשאה}} שלי, אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב: אף על פי
שאינו מראה לכם חותם שלי, האמינוהו בלא חותם ובלא סמנטירין. כך בנביא כתיב: ([[דברים יג ב|דברים ראה יג ב]]) &quot;ונתן אליך אות או מופת&quot;; ברם הכא: ([[דברים יז יא|דברים שופטים יז יא]]) &quot;על פי התורה אשר יורוך&quot;. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתימר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהלכה כבית הלל}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יצאה בת קול שהלכה כבית הלל|משיצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} בת קול]], אבל עד שלא יצאת בת קול, כל הרוצה להחמיר על עצמו, לנהוג כחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} וכחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}, על זה נאמר: ([[קהלת ב יד]]) &quot;הכסיל בחושך הולך&quot; כקולי אילו ואילו, נקרא רשע. אלא אי כקולי דדין וכחומרי דדין, אי כקולי דדין וכחומרי דדין. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתימר}} עד שלא יצאת בת קול, אבל משיצאת בת קול, לעולם הלכה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. וכל העובר על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}, חייב מיתה. תני: יצאת בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים, אבל הלכה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. איכן יצאה בת קול? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ביבי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ביבנה יצאה בת קול.
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ה}} {{שוליים|א_מא}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר; לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום, אינו רשאי לחתום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יהושע א ח]]) &quot;והגית בו יומם ולילה&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מספר הברכות בקריאת שמע|שתהא הגיות היום והלילה שוין]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שבלילה לא אומרים פרשת ציצית הוסיפו ברכה אחרי קריאת שמע}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר אבין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[תהילים קיט קסד]]) &quot;שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכן תיקנו שלוש ברכות בבקר וארבע בערב אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: כל המקיים שבע ביום הללתיך, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשווה הגיות יום ללילה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עשרת הדברות בקריאת שמע|מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום]]? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו&quot; ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) &quot;לא יהיה לך אלהים אחרים על פני&quot; ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;ה' אחד&quot; ([[שמות כ ו|שמות יתרו כ ו]]) &quot;לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא&quot; ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) &quot;ואהבת את ה' אלהיך&quot; מאן דרחים מלכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שאוהב את המלך}} לא משתבע בשמיה ומשקר. ([[שמות כ ז|שמות יתרו כ ז]]) &quot;זכור את יום השבת לקדשו&quot; ([[במדבר טו מ|במדבר שלח טו מ]]) &quot;למען תזכרו&quot; {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: זו מצות שבת, שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה, דכתיב: ([[נחמיה ט יד]]) &quot;ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להם ביד משה עבדיך&quot;}}. להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. ([[שמות כ יא|שמות יתרו כ יא]]) &quot;כבד את אביך ואת אמך&quot; ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) &quot;למען ירבו ימיכם וימי בניכם&quot; ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) &quot;לא תרצח&quot; ([[דברים יא יז|דברים עקב יא יז]]) &quot;ואבדתם מהרה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מאן דקטיל מתקטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצח סופו שירצח}} ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) &quot;לא תנאף&quot; ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) &quot;לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: ליבא ועינא, תרין סרסורין דחטאה, {{ירו&quot;מ-ביאור|לב ועניים שני סרסורים לעבירה}} דכתיב&quot; ([[משלי כג כו]]) &quot;תנה &lt;span id=&quot;דף_ט_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:40}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ט|ב|משה לונץ=32|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=33|פולדא=14|תולדות יצחק=53|שמחת תורה=25|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בני לבך לי, ועיניך דרכי תצרנה&quot;. אמר הקדוש ברוך הוא: אי יהבת לי {{ירו&quot;מ-ביאור|אם תתן לי}} לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) &quot;לא תגנוב&quot; ([[דברים יא יד|דברים עקב יא יד]]) &quot;ואספת דגנך&quot; ולא דגנו של חבירך. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) &quot;לא תענה ברעך עד שקר&quot; ([[במדבר טו מא|במדבר שלח טו מא]]) &quot;אני ה' אלהיכם&quot; וכתיב ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot; מהו אמת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}}: שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: אמר הקדוש ברוך הוא: אם העדת לחבירך עדות שקר, מעלה אני עליך כאלו העדת עלי, שלא בראתי שמים וארץ. ([[שמות כ יד|שמות יתרו כ יד]]) &quot;לא תחמוד בית רעך&quot; ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך&quot; ביתך ולא בית חבירך. תמן ({{ירו&quot;מ-הדגשה|מסכת תמיד פרק ה}}) תנינן: אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת! והן בירכו. מה בירכו? {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנא}} אמר בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}}: {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אהבה רבה}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|זו ברכת תורה }}וקראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מזה שקראו עשרת הדיברות והפסיקו בין הברכה לקריאת שמע}} זאת אומרת, שאין הברכות מעכבות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: אין מן הדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מזה אתה רוצה להוכיח}} לית את שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|מינא}} כלום, {{ירו&quot;מ-ביאור|אין מכאן ראיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין זה נחשב הפסקה}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} תרוויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום, ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענות המינין, שלא יהו אומרים&quot; אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בר זבודא}}: בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? שלא להטריח את הצבור. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה היו צריכים לקרא פרשת בלק}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} אמר: מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו בשמע ישראל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אמר: מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יציאת מצרים דכתיב: &quot;אל מוציאם ממצרים&quot; מלכות דכתיב: &quot;וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו}}&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מפני שכתובה בתורה ובנביאים {{ירו&quot;מ-ביאור|במיכה כתוב עמי זכור מה יעץ וכ&quot;ו}} ובכתובים {{ירו&quot;מ-ביאור|בנחמיה כתוב וישכור את בלעם וכ&quot;ו:}} {{שוליים|א_מב}}אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת, והן בירכו. מה בירכו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|א_מג}}  {{ירו&quot;מ-הדגשה|אהבה רבה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| זו ברכת התורה}}. והלא לא בירכו יוצר המאורות? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}}: עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות! ובשבת מוסיפין {{שוליים|א_מד}}ברכה אחת למשמר היוצא. מהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ברכה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}}: זו היא: השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|א_מה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות התורה|השכים לשנות קודם קריאת שמע, צריך לברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכות התורה}}]] לאחר קריאת שמע, אין צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: {{שוליים|א_מו}}והוא ששנה על אתר. {{ירו&quot;מ-ביאור| שלמד תורה מיד}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} אמר: נראים הדברים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעל}} מדרש צריך לברך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם על פסוקי התורה אבל על}} הלכות אין צריך לברך. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הלכות צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אשי}}: {{ב|נהגין הוינן יתבין קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} |רגילים היינו לשבת לפני רב}} {{שוליים|א_מז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|נהגין הוינן יתבין קומי רב }}ובין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הלכות, זקיקינן למיברכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הצריך אותנו לברך}} תני: הקורא עם אנשי מעמד לא יצא, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_י_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|י|א|משה לונץ=33|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=34|פולדא=14|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=27|זהב הארץ=32|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כי מאחרים היו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: ביומי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוינן נפקין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו יוצאים}} לתעניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיו מאריכין בבקשות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וקרוי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקרינן}} שמע בתר תלת שעין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר שלוש שעות}} ולא הוה ממחי בידן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} נפקין לתעניתא. אתו ציבורא {{ירו&quot;מ-הוסר|ומקרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומקרו}} שמע בתר תלת שעין. בעא {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} מחויי בידן {{ירו&quot;מ-ביאור|למחות בהם}}. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: והלא כבר קראו אותה בעונתה! כלום קורין אותה {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו}}, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה? אמר לו: מפני ההדיוטות, שלא יהו אומרים: בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן: ברכות ראש השנה ויום הכיפורים, וברכות תענית ציבור. מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא, אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם: המברך על המצו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ת ועל הפירות, וברכת הזימון, וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}}: מן מה דתני: המאריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקום שאמרו שלא להאריך}} הרי זה מגונה, והמקצר {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקום שקבעו לקצר}} הרי זה משובח. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שיש עוד ברכות כאלה שצריך להאריך בהם, וכאלה שצריך לקצר בהם, מלבד אלו שנאמרו כאן}} הדא אמרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמה שנאמר אלו ברכות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} זה כלל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא יש עוד}}. תני: צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שמוסיפים בה תחינות}} הא בשש שהוא מוסיף, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתעניות}} אינו מאריך? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: שלא תאמר, הואיל והוא {{ירו&quot;מ-ביאור|ברכת גואל ישראל}} מעין י&quot;ח {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממנין הברכות שאומר בכל יום}}, לא יאריך בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא ישנה בה מהנוסח שאומר בכל יום}}. לפום כן {{ירו&quot;מ-ביאור|לפיכך}} צריך מימר: {{שוליים|א_מח}}צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל שאר השש שמוסיף ודאי שמאריך בהם}} {{שוליים|א_מט}}אלו ברכות ששוחין בהן: בראשונה תחילה וסוף, ובמודים תחילה וסוף. השוחה על כל ברכה וברכה, מלמדין אותו שלא ישחה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: כהן גדול, שוחה על סוף כל ברכה וברכה. המלך, ראש כל ברכה וברכה, וסוף כל ברכה וברכה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: המלך, משהוא כורע, אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח נד]]) &quot;ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה', את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת, קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו&quot;. אי זו כריעה ואי זו בריכה? {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}} הראה בריכה לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ונפסח ונתרפא. {{אמורא-ירו&quot;מ|לוי בר סיסי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קד קידה ונעשה צולע|הראה כריעה]] לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ונפסח ולא נתרפא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[מלכים א ח נד]]) &quot;וכפיו פרושות השמים&quot; אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי אייבו}}: כגון הדין נקדים {{ירו&quot;מ-ביאור| כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר. ויש אומרים ציור שלא זז}} היה עומד. מאי טעמא? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בר אבינא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|להראות ש}}ככפים הללו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהן פרושות לשמים ואין בהן כלום כך כפיו ריקות}} שלא חטפו מבנין בית המקדש כלום. תנא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חלפתא בן שאול}}: {{שוליים|א_נ}}הכל שוחין עם שליח ציבור בהודאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}ובלבד ב&quot;מודים&quot; &lt;span id=&quot;דף_י_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:51}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|י|ב|משה לונץ=34|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=35|פולדא=15|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=33|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} סבר {{ירו&quot;מ-ביאור|המתין וי&quot;א נסמך}} לקרובה {{ירו&quot;מ-ביאור|לחזן}} כדי לשוח עמו {{שוליים|א_נא}}תחלה וסוף. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ ישראל}} חמתון גחנין ומלחשין. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה שהם כורעים ולוחשים}} אמר לון מהו דין לחישה? ולא שמיע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה הא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}ם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|בשם ר}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מיישא}} ו{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי סימאי}}, ואית דאמרין ליה חברייא בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי סימאי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, אדון כל הבריות אלוה התושבחות, צור עולמים חי העולם, יוצר בראשית מחיה מתים, שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו, וקרבתנו להודות לשמך. {{שוליים|א_נב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, שאנו חייבין להודות לשמך. תרננה שפתי כי אזמרה לך, ונפשי אשר {{ירו&quot;מ-הוסר|פדית באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פדיתה. ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר מינא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: הודייה ושבח לשמך. לך גדולה לך גבורה לך תפארת. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסמכנו מנפילתינו, ותזקפנו מכפיפתינו, כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים, ומלא רחמים ואין עוד מלבדך. {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}} אמר: לך כריעה, לך כפיפה, לך השתחויה, לך בריכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}:  ([[ישעיה מה כג]]) &quot;כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}}: ([[דברי הימים א כט יא]]) &quot;לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ, לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, והעושר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך, ומהללים לשם תפארתך&quot;. בכל לב ובכל נפש משתחוים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהלים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נג}}נהגין רבנן אמרין כולהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|נהגו חכמים לאמר ככל השיטות}} ואית דאמרי: או הדא או הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|וי&quot;א אחד מהם או זה או זה}} תני: ובלבד {{שוליים|א_נד}}שלא ישוח יותר מדאי. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד שלא יעשה כחרדון שגופו כורע והראש לא זז}} אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהלים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|חנן בר אבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|פליגא דחנן בר בא}} אמר לחברייא: {{ב|נימר לכון מילתא טבא דחמית ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דעביד, |אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב נהג לעשות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|נימר לכון מילתא טבא דחמית לרב עביד }}ואמריתה קמיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וקם ונשק על פומי. {{שוליים|א_נה}}&quot;ברוך אתה&quot; שוחה; בא להזכיר את השם, זוקף. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא אמרית טעמא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהלים קמו ח]]) &quot;ה' זוקף כפופים&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא, אלא ([[מלאכי ב ה]]) &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריך שיהיה כפוף בשם ולמה רב זקף}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבין}}: אלו הוה כתיב &quot;בשמי ניחת הוא&quot; יאות. לית כתיב אלא &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot;. קודם, עד שלא הזכיר את השם, כבר ניחת הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חמא בר חנינא}}: מעשה באחד ששחה יותר מדאי, והעבירו {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מעביר. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}}: לא היה מעבירו, אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} ג{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ער ביה. אלו ברכות שפותחין בהן &quot;בברוך&quot;? {{שוליים|א_נו}}כל הברכות פותחין בהן ב&quot;ברוך&quot;. ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה, כגון קריאת שמע ותפילה, אין פותחין בהן ב&quot;ברוך&quot;. התיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: הרי גאולה! {{ירו&quot;מ-ביאור|ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומרים בהגדה אחרי בצאת ישראל ממצרים, לפני ששותים כוס שניה. הרי היא סמוכה לברכת ההלל, ולמה היא פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלל, אם שמעה בבית הכנסת יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלא בהכרח שיאמרו הלל קדם, נמצא שפעמים שברכת גאלנו אינה סמוכה, לכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיב {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר בי רבי יוסה}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: והא סופה! {{ירו&quot;מ-ביאור|יהללוך יי אלהינו על כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל כלם ברנה יודו ויברכו, וישבחו ויפארו, וישוררו וירוממו ויעריצו, ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד. כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל. ברוך אתה יי מלך מהלל בתשבחות. שאומרים בהגדה בסופו של החלק השני של ההלל. הרי גאלנו היא הברכה החותמת את החלק הראשון של ההלל, ומפסיקים בסעודה, ואחר כך קראים חלק שני של ההלל, וחותמים ביהללוך. נמצא שהיא ברכה עצמאית על השירה, אם כך מדוע אינה פותחת בברוך}}? אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת גאלנו}} שתים הנה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שני חלקים לה}} אחת ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}בא ואחת {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:תוס ברכות יד א ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל.ogg|thumb|תוס_ברכות_יד_א_ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל ביאור שקשור לקטע הנלמד]]
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יא|א|משה לונץ=35|שדה יהושע=|קנייבסקי=32|סירלאו=35|פולדא=16|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=34|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לשעבר. {{ירו&quot;מ-ביאור|את ההלל חלקו לשנים. עד למעיינו מים שמדבר על גאולת מצרים, אומרים לפני הסעודה, ועליה החלק הראשון של הברכה, שאומר: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. את שאר ההלל שמדבר על הגאולה העתידית, אומרים אחרי הסעודה. ועליה תקנו את החלק השני של ברכת גאלנו שאומרים, כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל. ובסוף ההלל כולו, ברכת יהללוך. ולכן אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לחלק השני של ברכת אשר גאלנו.}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לפי תוס דף יד. הכונה שהיו מברכים על כל חלק בנפרד: על החלק הראשון ברכו לקרא, ועל החלק השני ברכו לגמור. והשאלה ששאלה הגמרא, והרי סופה — הכוונה לסוף ברכת גאלנו, והשאלה למה היא חותמת בברוך. והתשובה היא מפני שהיא ארוכה וכוללת שבח על יציאת מצרים שהיתה בעבר, ובקשה על הגאולה העתידית, ולכן תקנו שגם תחתום בברכה. ויהללוך לא פותחת בברוך אף שהיא ארוכה, לפי שהיא ברכת השבח כמו נשמת כל חי}}. התיבון: הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת}} הבדלה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר המבדיל בין קדש לחול. הרי היא פותחת בברוך, אף שהיא סמוכה לבורא מאורי האש}} שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} היה מכנסן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא שלא תמיד מברך בורא מאורי האש לפניה, ולכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיבון: הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשמזמנים אומרים}} &quot;נברך&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחוזרים ואומרים &quot;ברוך אלקינו שאכלנו משלו&quot;, ומיד אחר כך מברכים ברכת הזן. נמצא שברכת הזן סמוכה לברכת הזימון, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, שאם היו שנים יושבים ואוכלים, שאינן אומרים &quot;נברך&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא פעמים שברכת הזן אינה סמוכה}}. הרי &quot;הזן את הכל&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|למאן דאמר ברכת הזימון עד הזן, משמע שמי שהפסיק לזימון, מברך איתם עד הזן, וחזר לאכול. וכשמסים אכילתו, מתחיל בברכת הארץ, מ&quot;נודה לך&quot;. ולמה ברכת נודה לך אינה פותחת בברוך}}? קשיא! הרי &quot;הטוב והמטיב&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא סמוכה, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה, נקבעה &quot;הטוב והמטיב&quot;. הטוב שלא הסריחו, והמטיב שניתנו לקבורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובתחילה הייתה ברכה עצמאית, ומאוחר יותר קבועה בברכת המזון}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים בגלל שהיא ברכה דרבנן עשו לה חיזוק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הא {{ירו&quot;מ-הוסר|קדושה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קידוש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היום! שנאמר אחרי ברכת היין, למה פותח בברוך}}? שנייא היא, שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, {{שוליים|א_נז}}שאינו אומר &quot;בורא פרי הגפן&quot;. והא סופה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של הברכה! שהרי בברכת היום, אומר:  &quot;ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו&quot; ואחר כך אומר: &quot;ברוך אתה ה’ מקדש השבת&quot;. נמצא שהחלק השני סמוך לראשון, ולמה פותח בברוך}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זה שתי ברכות, אלא ברכה אחת, ו}}טופס ברכות כך הוא. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נח}}מטבע קצר, פותח בהן ב&quot;ברוך&quot; ואינו חותם בהן ב&quot;ברוך&quot;. מטבע ארוך, פותח בהן ב&quot;ברוך&quot; וחותם ב&quot;ברוך&quot;. כל הברכות אחר חיתומיהן. {{שוליים|א_נט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין אומרים ברכה פסוק. התיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}} קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מכיון דתימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הברכות}} אחר חיתומיהן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך שאפילו אם טעה ואמר ברכה לא מתאימה, אם חתם נכון יצא. אז למה}} אין אומרין ברכה פסוק? {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה פסוק יותר גרוע מברכה לא נכונה}}. אמרין: {{ירו&quot;מ-הוסר|חכימי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חכים}} הדין טלייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אמרו חכם אותו נער}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא שטעה}}. דהוא סבר, מהו אחר חיתומיהן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון}} שאם היה עומד בשחרית  {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיה צריך לומר &quot;יוצר אור}}&quot;, ושכח והזכיר את של ערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר: &quot;מעריב ערבים}}&quot;, וחזר וחתם בשל שחרית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר: &quot;ברוך אתה ה’ יוצר המאורות}}&quot; יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן שאל, במה גרוע פסוק מברכה לא נכונה? ולא זו הכוונה}}, אלא כדאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך להזכיר ב}}כל הברכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפני  הברכה החותמת}} כעין חותמותיהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם לא יזכיר פסוק, כיוון שקשה למצא פסוק שמדבר בדיוק באותו עניין ויכול לטעות}}. ואילין דאמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ואלו שאומרים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכות ההפטרה: רחם על ציון כי היא בית חיינו, ולעלובת נפש תושיע ותשמח במהרה בימינו, ככתוב}} ([[ישעיהו יב ו]]) &quot;צהלי ורוני יושבת ציון, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גדול בקרבך קדוש ישראל&quot; וחותם &quot;ברוך אתה יהוה משמח ציון בבניה&quot;}} אין בו משום ברכה פסוק. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפני שאומר: &quot;ככתוב: כמו שאנו אומרים בברכת המזון &quot;ככתוב ואכלתה ושבעתה וברכתה&quot;}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וי&quot;א כיוון שכבר נהגו הכל לאמר כך}}. &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|א_ס}}מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר להן {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}}: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}}, שנאמר: ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;. &quot;ימי חייך&quot; הימים, &quot;כל ימי חייך&quot; הלילות. וחכמים אומרים: &quot;ימי חייך&quot; העולם הזה, &quot;כל ימי חייך&quot; העולם הבא, להביא את ימות המשיח.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אמר להן}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}}&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גילו של ראב&quot;ע|{{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אני כבן שבעים שנה}}]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אף על פי שנכנס{{ירו&quot;מ-הדגשה|תי}} לגדולה, האריך ימים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבגיל שש עשרה נתמנה לנשיא והגיעה לגיל שבעים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממה שאמר אף על פי שנכנסתי לגדולה הארכתי ימים}}, הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים. &lt;span id=&quot;דף_יא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יא|ב|משה לונץ=37|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=37|פולדא=16|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=30|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|בבל}} אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלילה}} לא יתחיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|פרשת}} ויאמר, ואם התחיל גומר. ורבנן {{ירו&quot;מ-הוסר|דהתם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דהכא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בארץ ישראל}} אמרין: מתחיל ואינו גומר. מתניתין פליגא על רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא}}: &quot;מזכירין יציאת מצרים בלילות&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולפי רבנן דהכא רק מתחיל, נמצא שלא מזכיר יציאת מצרים בלילות}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא אמרו פרשת ציצית, היו אומרים דברים שיש בהם הזכרת יציאת מצרים, כגון}}: מודים אנחנו לך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה’ אלוקינו}} שהוצאתנו ממצרים, ופדיתנו מבית עבדים, להודות לשמך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומיד מלכים הצלתנו, וקרעתה לנו הים, ועשיתה לנו ניסים וגבורות על הים, ושרנו לך שירה חדשה. כן תגאלינו מיד עריצים ומיד כל הקמים עלינו, ככתוב: &quot;כי פדה ה’ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו&quot; ברוך אתה ה’ גאל ישראל}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ולדעה שלא מזכירים יציאת מצרים בלילה, אין צריך לומר שהוצאתנו ממצרים שהיא הייתה ביום, אבל קריעת הים הייתה בלילה, והצלתנו מיד מלכים, היינו שהציל את אברהם מהמלכים, ואת יצחק ושרה מאבימלך, הכל היה בלילה, ולדעת הכל אומרים}}. מתניתא פליגא על רבנן דתמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_סא}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע ש}}כל פרשת ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר אחא}} נחית לתמן. חמיתון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותם}} מתחילין וגומרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכתחילה}}, ולא שמיע {{ירו&quot;מ-הדגשה|להו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|והם לא שמעו על המחלוקת}} דתמן אמרין: לא יתחיל ויאמר, ואם התחיל גומר, ורבנן דהכא אמרין: מתחיל ואינו גומר. בעון קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחייא ברבי זעירה}}: היך הוה אבוך נהוג עביד, כרבנן דהכא או כרבנן דהתם? {{ירו&quot;מ-ביאור|כיוון שרבי זעירה עלה מבבל לארץ ישראל, רצו לדעת האם המשיך לנהוג כבני בבל, או שינה ונהג כמנהג ארץ ישראל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} אמר: כרבנן דהכא. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: כרבנן דהתם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: מסתברא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מחמיר, ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ינון מחמרין, והוא עבד נהיג דכוותהון. תני: הקורא את שמע בבוקר, צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שהזכיר בפרשת ציצית}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: צריך להזכיר בה מלכות, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: מלכותו ואמונתו לעד קיימת}}. אחרים אומרים: צריך להזכיר בה קריעת ים סוף {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומכת בכורים}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: ואת בכוריהם הרגתה, ובכורך ישראל גאלתה, וים סוף להם בקעתה}}. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר: {{שוליים|א_סב}}צריך להזכיר את כולן, וצריך לומר צור ישראל וגואלו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: {{שוליים|א_סג}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לא הזכיר תורה {{ירו&quot;מ-הוסר|ב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכת הארץ שבברכת המזון}}, מחזירין אותו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קה מד]]) &quot;ויתן להם ארצות גוים&quot; מפני מה? &quot;בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא ברבי אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}: אם לא הזכיר ברית בארץ, או {{שוליים|א_סד}}שלא הזכיר {{ירו&quot;מ-הוסר|ב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בבונה ירושלים}} מלכות בית דוד, מחזירין אותו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: אם {{שוליים|א_סה}}אמר &quot;מנחם {{ירו&quot;מ-הוסר|ירושלים&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ירושלם&quot;}} יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}הקורא לאברהם אברם, עובר בעשה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} אמר: בעשה ולא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית יז ה|בראשית לך לך יז ה]]) &quot;ולא יקרא עוד את שמך אברם&quot; הרי בלא תעשה. &quot;והיה שמך אברהם&quot; הרי בעשה. התיבון: הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ט ז]]) &quot;אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם&quot; שנייא היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא, מאי דהוה מעיקרא}}. שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? הוא {{ירו&quot;מ-ביאור|רק אברהם}} נצטווה עליה. ודכוותה, הקורא לישראל יעקב, עובר בעשה? שני ניתוסף לו, הראשון לא נעקר ממנו. ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה? {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלו}}, אבותן קראו אותן בשמן. אבל יצחק, הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר: ([[בראשית יז יט|בראשית לך לך יז יט]]) &quot;וקראת את שמו יצחק&quot;. {{ירו&quot;מ-הוסר|ד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבעה}} נקראו עד שלא נולדו ואלו הן: יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;וקראת את שמו יצחק&quot;. ישמעאל דכתיב: ([[בראשית טז יא|בראשית לך לך טז יא]]) &quot;וקראת את שמו ישמעאל&quot;. יאשיהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יג ב]]) &quot;הנה בן נולד לבית דוד יאשיה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} שמו&quot;. שלמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברי הימים א כב ט]]) &quot;כי שלמה יהיה שמו&quot;. עד כדון בצדיקים, אבל ברשעים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים נח ד]]) &quot;זורו רשעים מרחם&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא נקראו עד שנולדו}}. {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}} אומר: עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו כג ז]]) &quot;לכן הנה ימים באים נאם ה', לא יאמר עוד: חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון&quot;. אמרו לו: לא שיעקר יציאת מצרים, אלא מצרים מוסף על המלכיות. מלכיות עיקר ומצרים טפילה. וכן הוא אומר: ([[בראשית לה י|בראשית וישלח לה י]]) &quot;לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך&quot;. אמרו: לא שיעקר שם יעקב, אלא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפל. וכן הוא אומר: ([[ישעיהו מג יח]]) &quot;אל תזכרו ראשונות&quot; אילו המצרים; &quot;וקדמוניות אל תתבוננו&quot; אילו המלכיות; ([[ישעיהו מג יט]]) &quot;הנני עושה חדשה עתה תצמח&quot; זו של גוג. משלו משל: למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך, ופגע בו זאב, וניצל ממנו. התחיל מספר מעשה הזאב. ואחר כך פגע בו הארי, וניצל מידו. שכח מעשה הזאב, התחיל מספר מעשה הארי. ואחר כך פגע בו נחש וניצל מידו. שכח מעשה שניהם, והתחיל לספר מעשה הנחש. כך היו ישראל, הצרות האחרונות משכחות את הראשונות.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא ב}} {{סוף}} &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מאימתי&lt;/strong&gt;
{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|ראשון||שני}}</text>
      <sha1>tcbevwxsit0kiv9qon3tczygyko2bzm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037750</id>
      <parentid>3037731</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T04:28:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3037750</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="132169" sha1="kkzyhdux2gelizacfq08ww3pbilbcni" xml:space="preserve">{{ארגז חול}}
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|ראשון||שני}}
==פרק ראשון - מאמתי קורין==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|1:51}} &lt;/span&gt;
&lt;span id=&quot;דף_א_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
{{ב|QR|[[קובץ:איר ברכות פרק חמישיפרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|100px|כולל שיעורי שמע]]}} [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]][[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|א|א| משה לונץ=17|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|משה לונץ=|שדה יהושע=|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{מתני'|ברכות א א}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פתיחת המסכת|מא{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}מתי קורין]] את שמע בערבין? {{שוליים|א_א}}משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן, עד סוף האשמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רת הראשונה, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_ב}}עד חצות. {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|א_ג}}עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ד}}הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כל הנאכלים ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע בבית הכנסת|אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן]] תני {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור| (רבא) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי&quot;}}: משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת. ותני עלה: קרובים דבריהן להיות שוין.
===&lt;span id=&quot;דף_א_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:01}}&lt;/span&gt;===

{{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|א|ב|משה לונץ=18|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=25|פולדא=5|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=11|זהב הארץ=15|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתא חמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא וראה}} משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן {{ירו&quot;מ-הוסר|איממא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יממא}} הוא, ועם כוכביא הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד בצאת הכוכבים}} משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר}} שעה ותרתי ליליא הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים}} ואת אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} קרובים דבריהן להיות שוין? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}פתר בא{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לין כופרניא דקיקי{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}א, {{ירו&quot;מ-ביאור|בכפרים קטנים}} דאורחיהון מסתלקא {{ירו&quot;מ-ביאור|שמסיימים מלאכתם}} עד דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|איממא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יממא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שעדין יום}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפללים ערבית מוקדם ונכנסים לאכל מקדם}}, דצדי לון מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}קמי חיותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפחד החיות}} תני: {{שוליים|א_ו}}הקורא ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו, אלא כדי לעמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ד בתפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לה מתוך דבר {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שלתורה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתפילות באמצע תקנום}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ששלושת התפילות מוקמו בין שני קריאות שמע: קריאת שמע של שחרית, שמונה עשרה של שחרית, שמונה עשרה של מנחה, שמונה עשרה של ערבית, קריאת שמע של ערבית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועיקר קריאת שמע של ערב זה על המיטה. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ירמיה}}: {{שוליים|א_ז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ספק קרא שמע|ספק ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}רך על מזונו ספק לא ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}רך]] צריך לברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא דבר תורה}}, דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת&quot;. ספק התפלל ספק לא התפלל, אל יתפלל. ודלא כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_ח}}ולואי שיתפלל אדם כל היום כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לו, למה שאין תפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לה מפסדת. ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהו}}? נשמענה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}}: הקורא ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. וק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לאו ספק הוא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי קודם לכן זה בין השמשות שהוא ספק מן הלילה ספק מן היום}}, ואת אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} צריך לקרות! הדא אמרה {{שוליים|א_ט}}ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: סימן לדבר משיצאו הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ד טו]]) &quot;ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים&quot;. וכתיב ([[נחמיה ד טז]]) &quot;והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה&quot;. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות וצאת הכוכבים|כמה כוכבים יצאו ויהא לילה]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר פפא}}: {{שוליים|א_י}}כוכב אחד וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י יום. שנים ספק לילה. שלשה וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י לילה. שנים ספק? והכתיב &quot;עד צאת הכוכבים&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והלא}} מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}עוט כוכבים שנים. קדמיא {{ירו&quot;מ-ביאור|הראשון}} לא מתחשב. בערב שבת, ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, מביא חטאת. במוצאי שבת, ראה כוכב אחד ועשה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ב|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=25|פולדא=6|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} מלאכה, מביא חטאת. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, פטור. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעי: אין {{ירו&quot;מ-ביאור|אם}} תימר שנים ספק, ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה. ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים. ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת, בשחרית וקצר כחצי גרוגרת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן, ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה, ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים. הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא. {{ירו&quot;מ-ביאור|באלו הכוכבים שאין דרכם להראות ביום}} ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל באלו שדרכם להראות ביום}} לא משערין בהון. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד שיראו שלושה כוכבי חוץ מכוכב נגה שנראה אף ביום}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב דרומנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודא בן פזי}}: כוכב אחד ודאי יום. שנים לילה. ולית ליה ספק? {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי לדעת כולם זמן בין השמשות הוא ספק מן היום ספק מן הלילה}}. אית ליה ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|בזמן ש}}בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כוכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|הראשון}} לכוכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|השני}}. תני: כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום. &lt;span id=&quot;דף_ב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ב|ב|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{שוליים|א_יא}}הכסיפו זהו בין השמשות. השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות תלוי בלבנה|הלבנה בתקופתה]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שזה באמצע החדש. שהלבנה שלמה ומתחילה במזרח ושוקעת במערב}} התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות. אמר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ג|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא:}} סוף גלגל חמה לשק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת, ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: התחיל גלגל חמה לשק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ע, אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו, חזקה ביום טבל. הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא. {{ירו&quot;מ-ביאור|דרך קיצור}} ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרך ראשית}} לא בדה. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בזה מדובר}} איזהו בין השמשות? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחומא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל}} לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי ח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דה של סייף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזמן שלוקח עד ש}}נחלקה הטיפה לכאן ולכאן, זהו בין השמשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל, {{ירו&quot;מ-ביאור|כתשע דקות}} דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} הוו יתבין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}}: לא מסתברא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}סוף חצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|זהו}} כהרף עין ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא?}} אמר ליה: אוף אנא סבר כן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} לא אמר כן, אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשתי לפני}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} כד תנינן תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכות זבים}}. {{שוליים|א_יב}}ראה אחת ביום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה ולקרבן. &lt;span id=&quot;דף_ג_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:30}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ג|ב|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=26|פולדא=7|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=15|זהב הארץ=18|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמקצת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מקצת}} הראיה מהיום ומקצתה למחר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או כולה מן היום או כולה מן הלילה}}. ודאי לטומאה וספק לקרבן. {{ירו&quot;מ-ביאור|הזב נטמא בלובן וכך דינו. אם ראה ראיה אחת, הרי הוא כבעל קרי וטובל וטהור בצאת הכוכבים. אם ראה שתי ראיות אפילו ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשנים, שיכול היה בין תחילת הראיה לסופה לטבול ולהסתפג. או שראה ראיה אחת שהתחלקה לשני ימים. או שני ראיות בשני ימים רצופים הרי הוא זב קטן וצריך לספור שבעה נקיים, וביום השביעי טובל במעיין ובערב הוא נטהר. ואם ראה שלוש ראיות ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשלוש, או אחת ארוכה כשנים ואחת קצרה, או אחת קצרה שהתחלקה לשני ימים ואחת יום קדם או יום אחרי, או שלוש ראיות בשלושה ימים רצופים — הרי הוא זב גדול, וסופר שבעה נקים וטובל, ובערב הוא טהור, ולמחרת מביא קרבן. שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. להתיר לו כניסה למקדש ואכילת קדשים.}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר יוסף}} בעא {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מאן תנא ראיה נחלקת לשנים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא, ד}}אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בין השמשות כהרף עין}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|לה}} : {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}קשתה על דעתך דאת אמר: {{ירו&quot;מ-ביאור|לשיטתך שאתה אומר}} כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כן איך יתכן שיתחייב קרבן על ספק? ואם בשראה ראיה כל בין השמשות של רבי נחמיה, אז לא רק לרבי יוסי בן חלפתא חייב קרבן, אלא לדעת כולם. שהרי ראה ראיה ארוכה כשלוש ראייות, שנמצא מתחילתה ועד סופה כשתי טבילות ושני סיפוגין, והרי זו נחשבת כשלוש ראייות, ומביא קרבן לדעת הכל. ו}}למה {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי יוחנן אמר שהבריתא רק כרבי יוסי}}? אמר ליה, {{ירו&quot;מ-הוסר|קשתיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשתיך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא קשיא. כי באמת בין השמשות לדעת רבי יוסי בן חלפתא הוא רגע אחד, בתוך בין השמשות של רבי נחמיה, אלא שאנו לא יודעים איזה הוא}}. לכשיבא אליהו ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}זהו בין השמשות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז יהיה חייב קרבן. אי כשיבא אליהו}}, מאן פליג? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי יחלוק על אליהו הנביא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני: שלושה כוכבים לילה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא חברהון דרבנן}} בעי: כמה דאת אמר בערבית, נראו שלשה כוכבים, אף על פי שהחמה נתונה באמצע {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובי}} הרקיע, לילה הוא. {{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר}} אף בשחרית כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק בזריחת החמה יהיה יום. ולמה קימא לן שהיום מתחיל בעלות השחר}}? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}: כתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) &quot;השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה&quot; וכתיב ([[ויקרא כב ז|ויקרא אמור כב ז]]) &quot;ובא השמש וטהר&quot; מקיש יציאתו לביאתו. מה ביאתו משיתכסה מן הבריות. אף יציאתו לכשיתודע לבריות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא קיימא לן דמעלות השחר יום הוא}}? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ד|א|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=16|זהב הארץ=26|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: כתיב ([[בראשית מד ג|בראשית מקץ מד ג]]) &quot;הבוקר אור&quot; התורה קראה לאור בוקר. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) &quot;בבקר בבקר&quot; כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שאף עלות השחר מן היום}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית, נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין. ותני: באחד בתקופת ניסן, ובאחד בתקופת תשרי, היום והלילה שוין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}}: נלפינה {{ירו&quot;מ-ביאור|נלמד}} מדרך הארץ. שרי מלכא נפק, {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל המלך לצאת מהעיר}} אף על גב דלא נפק, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יצא}} אמרין דנפק. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך בערב. מיד שהשמש מתחילה לצאת מהעולם, אומרים שכבר לילה, אף שהשמש לא עברה את עובי הרקיעה}}. שרי עליל {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל המלך להיכנס לעיר}} . {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף גב ד}}לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} אמרי{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}ן דעל {{ירו&quot;מ-הוסר|עד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כך בבקר איך שהשמש מתחילה להיכנס לעובי הרקיעה, אומרים שכבר נכנסה ומתחיל היום, אף שעדיין לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שעתה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עברה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייעול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כביכול}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את עובי הרקיע לצאת לארץ}}. זהו שעומד ומתפלל {{שוליים|א_יג}}צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. חד אמר: כמלאכים. וחד אמר: ככהנים. {{ירו&quot;מ-ביאור|עקב בצד גודל}} מאן דאמר ככהנים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כ כג|שמות יתרו כ כג]])  &quot;לא תעלה במעלות על מזבחי&quot; שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב. ומאן דאמר כמלאכים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יחזקאל א ז]])  &quot;ורגליהם רגל ישרה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בר אנדריי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר סוטר}}: המלאכים אין להן קפיצין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפרקים}} ומה טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דניאל ז טז]]) &quot;קרבת על חד מן קמייא קיימיא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|קרב אלי אחד מן העומדים תמיד}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בברכת כהנים הציבור אומר פסוקים|זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת]], בברכה ראשונה צריך לומר: ([[תהילים קג כ]]) &quot;ברכו את ה' מלאכיו&quot; בשנייה ([[תהילים קג כא]]) &quot;ברכו את ה' כל צבאיו&quot; בשלישית ([[תהילים קג כב]]) &quot;ברכו ה' כל מעשיו&quot; במוסף &lt;span id=&quot;דף_ד_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:08}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ד|ב|משה לונץ=21|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=27|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בברכה הראשונה צריך לומר ([[תהילים קלד א]]) &quot;שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות&quot; בשנייה ([[תהילים קלד ב]]) &quot;שאו ידיכם {{ירו&quot;מ-הוסר|קודש&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קדש&quot;}} בשלישית ([[תהילים קלד ג]]) &quot;יברכך ה' מציון&quot; אם היו ארבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו ביום הכיפורים, ובתעניות}} חוזר תליתיאתא {{ירו&quot;מ-הוסר|בקדמיתא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כקדמיתא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|בתפילה מנחה כמו בשחרית}} ורביעתא {{ירו&quot;מ-הוסר|בתיניוותא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיניוותא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|בנעילה כמו במוסף}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין. משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב ([[בראשית יט טו|בראשית וירא יט טו]]) &quot;וכמו השחר עלה&quot; וגומר וכתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) &quot;השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה&quot; ומן סדום לצוער ארבעת מיל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי}} יותר הוון? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. ומניין {{ירו&quot;מ-הוסר|מאיילת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמאילת}} השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו לכתוב}} &quot;כמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|השחר עלה&quot;. ולמה כתב}} &quot;וכמו&quot; מילה מדמיא לחבירתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלמד שיש עוד זמן דומה לזה. דכמו שלמדנו שמשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין, הוא הדין מאילת השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: הדא איילתא דשחרא, מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא}} זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כן מה זה איילת השחר}} כמין תרין דקורנין דנהור, דסלקין מן מדינחא ומנהרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים}} דלמא {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}} הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: בי רבי, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גאולת ישראל קמעה קמעה|כך היא גאולתן של ישראל]]. בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[מיכה ז ח]]) &quot;כי אשב בחושך ה' אור לי&quot; כך בתחילה ([[אסתר ב כא]]) &quot;ומרדכי יושב בשער המלך&quot; ואחר כך ([[אסתר ו יא]]) &quot;ויקח המן את הלבוש ואת הסוס&quot; ואחר כך ([[אסתר ו יב]]) &quot;וישב מרדכי אל שער המלך&quot; ואחר כך ([[אסתר ח טו]]) &quot;ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות&quot;. ואחר כך ([[אסתר ח טז]]) &quot;ליהודים היתה אורה ושמחה&quot;. ואתיא ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר: משיאור המזרח עד הזריחה מהלך אדם ארבע מיל}}, כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}. דתני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה, אדם מהלך ארבעת מיל. נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) &quot;היושב על חוג הארץ&quot; וכתיב ([[איוב כב יד]]) &quot;וחוג שמים יתהלך&quot; וכתיב ([[משלי ח כז]]) &quot;בחוקו חוג על פני תהום&quot; חוג חוג לגזירה שוה. תני: עץ {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה בי רבי אלעאי}}: לא סוף דבר נופו, אלא אפילו כורתו. {{ירו&quot;מ-ביאור|גזעו}} וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים א ג]]) &quot;והיה כעץ שתול על פלגי מים&quot; תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גודלו של גן עדן, עץ חיים|עץ חיים, אחד מששים לגן]], הגן אחד מששים לעדן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית ב י|בראשית בראשית ב י]]) &quot;ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}תמצית כור, {{ירו&quot;מ-ביאור|ל' סאה}} תרקב {{ירו&quot;מ-ביאור|חצי סאה}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ה|א|משה לונץ=22|שדה יהושע=|קנייבסקי=14|סירלאו=28|פולדא=8|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר: מצרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמקובל שארכה}} מהלך ארבעים יום, וכוש מהלך {{ירו&quot;מ-הוסר|שבע}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שש}} שנים ועוד. ורבנן אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובי הרקיע}} כשני אבות הראשונים {{ירו&quot;מ-הדגשה|חמש מאות שנה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה, יצחק - 180 שנה, יעקב – 147 שנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|אשר נשבעתי לאבותכם לתת להם}} כימי השמים על הארץ&quot; וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה, כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית א ו|בראשית בראשית א ו]]) &quot;יהי רקיע בתוך המים&quot; יהי רקיע בתווך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי השמים נבראו ביום הראשון, ולמה נאמר ביום השני יהי רקיעה? אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לחים היו שמים ביום הראשון, ובשני קרשו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;אמר יהי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;יהי}} רקיע&quot; יחזק הרקיע, יקרש הרקיע, יגלד הרקיע, ימתח הרקיע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודה בן פזי}}: יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר ([[שמות לט ג|שמות פקודי לט ג]]) &quot;וירקעו את פחי הזהב&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר }}תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עובי הרקיע|עוביו של רקיע כשתי אצבעיים]]. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} פליגא. דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[איוב לז יח]]) &quot;תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק&quot; תרקיע, מלמד שהן עשויין כטס. {{ירו&quot;מ-ביאור|פח דק}} יכול שאינן בריאין? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} חזקים. יכול שהן נתרפין? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} כראי מוצק. בכל שעה ושעה נראין מוצקים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}, {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל, על ידי שהות {{ירו&quot;מ-ביאור|עם הזמן}} רפה. ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) &quot;וימתחם כאהל לשבת&quot; וכתיב &quot;חזקים&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים, על ידי שהות {{ירו&quot;מ-ביאור|עם הזמן}} הוא מעלה חלודה. ברם הכא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} &quot;כראי מוצק&quot; בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי עזריה}} אמר על הא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[בראשית ב א|בראשית בראשית ב א]]) &quot;ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלהים ביום השביעי&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכ&quot;ו}} &quot;ויברך אלהים את יום השביעי&quot; מה כתיב בתריה? ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) &quot;אלה תולדות השמים&quot; וכי מה ענין זה אצל זה? אלא יום נכנס ויום יוצא. שבת נכנס שבת יוצא. חודש נכנס חודש יוצא. שנה נכנס שנה יוצאה, וכתיב ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) &quot;אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו היום נעשו. תנן: מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כמה אשמורות ביום ובלילה|ארבע אשמורות ביום, וארבע אשמורות בלילה]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אורכם של עונה, עת ורגע|העונה, אחד מעשרים וארבעה לשעה]] העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ברכיה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} אמר: כדי לאומרו. ורבנן אמרין הרגע כהרף עין. תני {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} אומר: {{שוליים|א_יד}}שלש {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמרות הוי הלילה. מאי טעמא? דכתיב}} ([[שופטים ז יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ויבא גדעון וכ&quot;ו}} ראש האשמורת התיכונה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר ארבע משמרות הוי הלילה, דכתיב}} ([[תהילים קיט סב]]) &quot;חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך&quot; וכתיב ([[תהילים קיט קמח]]) &quot;קדמו עיני אשמורות&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}}: {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}. חד אמר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. וחרינה אמר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;חצות לילה&quot; ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot; מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} &quot;חצות לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אקום&quot; ו&quot;קדמו עיני אשמורות}}&quot;? פעמים &quot;חצות לילה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אקום}} ופעמים &quot;קדמו עיני אשמורות&quot; הא באי זה צד? בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים, חצות לילה. ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו. קדמו עיני אשמורות. מכל מקום {{שוליים|א_טו}}לא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה השחר בא ומוצא את דוד ישן}} הוא שדוד אמר: ([[תהילים נז ט]]) &quot;עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר&quot; &lt;span id=&quot;דף_ה_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:30}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ה|ב|משה לונץ=24שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=29|אהלי שם=|פנים מאירות=}} איתעיר יקרי מן קומי איקריה {{ירו&quot;מ-הוסר|דבריי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבוראי}}. איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה {{ירו&quot;מ-הוסר|דבריי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבוראי}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יקום כבודי לפני כבוד בוראי שכבודי אינו חשוב כלום בפני כבוד בוראי}} &quot;אעירה שחר&quot; אנא הוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אני הייתי}} מעורר שחרה, שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצרו מקטרגו ואומר לו: דוד, דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן, ואת אמר אעירה שחר? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דוד ביזה עצמו לכבוד המצוות|דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות]], ואת אמר ([[תהילים קיט סב]]) &quot;חצות לילה אקום&quot;? והוא אומר: ([[תהילים קיט סב]]) &quot;על משפטי צדקך&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שאספיק ללמוד משפטי ה}}’. ומה היה דוד עושה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי מנחם}}: היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו, ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומרים? ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}נור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד, והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו, והיה מנגן מאליו. הדא הוא דכתיב ([[מלכים ב ג טו]]) &quot;והיה כנגן המנגן&quot; כנגן במנגן אין כתב כאן, אלא כנגן המנגן. הכינור היה מנגן מאיליו. מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: סופה של שנייה וראשה של שלישית, הן מתכנות את הלילה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם אפשר להסביר כך}} מי כתיב {{ירו&quot;מ-הדגשה|האשמורות &quot;ה}}תיכונות&quot;? לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב אלא}} &quot;תיכונה&quot;. קדמיתא לא מתחשבא, דעד כדון ברייתא {{ירו&quot;מ-הוסר|עירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ערין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|האשמורת הראשונה לא נחשבת כיוון שעדיין אנשים ערים}} פיסקא וחכמים אומרים: עד חצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_טז}}הלכה כחכמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מפקד לחברייא {{ירו&quot;מ-ביאור|מצווה את התלמידים}}: אין בעיתון מתעסקא באוריתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אתם רוצים לעסוק בתורה בלילה ולהמשיך גם אחרי חצות}} אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין. מילתיה אמרה שהלכה כחכמים. מילתיה אמרה שא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מר דברים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמותר ללמוד תורה}} אחר אמת ויציב. {{ירו&quot;מ-ביאור|גם בלילה נהגו לאמר אמת ויציב}} תני: הקורא את שמע בבית הכנסת, בשחר, יצא ידי חובתו. בערב, לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב יוסף}}: מה טעם {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא תקנו לקרא בבית הכנסת בזמן}}? אמרו: אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ו|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע על המיטה להבריח מזיקין|בשביל להבריח את המזיקין]]. מילתיה אמרה {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך דבריו אפשר להבין}} שאין אמר דברים אחר אמת ויציב {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא מיד ישן}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}} אמר כן. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}, כד הוה נחית לעיבורה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה יורד לבית הוועד לעבר את השנה}} הוה מקבל {{ירו&quot;מ-ביאור|מתארח}} גבי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב גרוסה}}. והוה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מטמר ביני קופייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מסתתר בין השקים}} משמענא היך הוה קרי שמע. והוה {{שוליים|א_יז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לקרוא שמע שוב ושוב|קרי, וחזר וקרי]] עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהיה נרדם}} ומאי טעמא? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תחליפתא חמוי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים ד ה]]) &quot;רגזו ואל תחטאו, אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה&quot; מילתיה ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} פליגא. ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} קרי מזמורים בתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחרי קריאת שמע}}. והא תני?: אין אומר דברים {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}} אמת ויציב? פתר לה באמת ויציב של שחרית. ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר ירמיה}}: שלש תכיפות הן. {{שוליים|א_יח}}תכף לסמיכה שחיטה. {{שוליים|א_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תיכף לנטילת ידיים ברכה - במים ראשונים|תכף לנטילת ידים ברכה]]. תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ד|ויקרא ויקרא א ד-ה]]) &quot;וסמך ושחט&quot; תכף לנטילת ידים ברכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קלד ב]]) &quot;שאו ידיכם קדש וברכו את ה'&quot; {{שוליים|א_כ}}תכף לגאולה תפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים יט טו]]) &quot;יהיו לרצון אמרי פי {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגיון לפניך ה’ צורי וגואלי}}&quot; מה כתיב בתריה ([[תהילים כ ב]]) &quot;יענך ה' ביום צרה&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה, אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה, אין השטן מקטרג באותה סעודה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סמיכת גאולה לתפילה|וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה]], אין השטן מקטרג באותו היום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: אנא תכפית גאולה לתפילה, ואיתצדית באנגריא, מובליא הדס לפלטין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|נתפסתי לעבודת המלך להביא הדסים לארמון}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|אמרו ליה רבי]] רבו היא. {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר גדול הוא}} אית בני אינשי {{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}הבין פריטין מחכים פלטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אנשים שמשלמים כדי לראות את הארמון}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה? לאוהבו של מלך שבא והרתיק {{ירו&quot;מ-ביאור|דפק}} על פתחו של מלך. יצא {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג. {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתלק}} עוד הוא הפליג. פיסקא {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: עד שיעלה עמוד השחר. אתיא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} דתני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{שוליים|א_כא}}פעמים שאדם קורא את שמע, אחת לפני עמוד השחר, ואחת לאחר עמוד השחר, ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלרבי שמעון בן יוחאי עד עלות השחר נחשב לילה, ויוצא ידי חובת קריאת שמע של לילה מ}}הא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} בערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזמנה עד עלות השחר}}, אף בשחרית כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וגם לרבן גמליאל יכול לקרא קריאת שמע של שחרית מעלות השחר, כדעת רבי שמעון בן יוחאי}}? או יהא בה {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} רבי זעירא תנאי אחוי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב חייא בר אשיא}} וד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אבא בר חנה}}: {{שוליים|א_כב}}הקורא עם אנשי משמר לא &lt;span id=&quot;דף_ו_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:22}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ו|ב|משה לונץ=25|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=30|פולדא=10|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=19|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{סוף}} &lt;/div&gt;יצא, כי משכימין היו {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקראים בעלות השחר}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וזמנה משיכיר}} פיסקא: מעשה {{ירו&quot;מ-הוסר|שבאו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאו}} בניו {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות}}. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|חולק על חכמים ולמעשה נוהג כשיטתו}} והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא רבי שמעון בן יוחאי פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה}}. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאנו}} ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? דתני: סכין {{ירו&quot;מ-הוסר|אלוונתית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלונתית}} לחולה בשבת. אימתי? בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}}: מתיר היה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה, ובקשנו לעשות לו כן, ולא הניח לנו. ואמרנו לו רבי דבריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} מבטל בחייך? ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים, מחמיר אני על עצמי, דהא פליגי עלי חברי. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} דתנינן תמן: {{שוליים|א_כג}}השדרה והגולגולת מב' מתים. {{שוליים|א_כד}}רביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים.{{שוליים|א_כה}}אבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} מטמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|באהל}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|דכתיב על כל נפשות מת לא יבא}} וחכמים מטהרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שכתוב נפשת חסר וו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי, והניחוה באויר הכנסת בלוד. ונכנס תודרוס הרופא, ונכנסו כל הרופאים עמו. אמר תודרוס הרופא: אין כאן שדרה ממת אחד, ולא גולגולת ממת אחד. אמרו: הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין, נעמוד על המניין. התחילו מ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} וטיהר. אמרו לו: הואיל והיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מטמא וטיהרת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}, טהור. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} דתנינן תמן: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל הספחין מותרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ספיחי שישית שנכנסו לשביעית}}, חוץ מספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרוב|כרוב]] שאין כיוצא בהן בירקות שדה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שגודל מהר וקשה להבחין בין החדש לישן}} וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כו}}כל הספחין אסורין. {{ירו&quot;מ-ביאור|גזירה משום ספיחי כרוב}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}} עב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ד עובדא}} בשמיטתא חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} חד מלקט ספיחי שביעית. אמר ליה: ולית אסור, ולאו ספיחין אינון? {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} ליה: ולא את הוא שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מתיר? אמר ליה: ואין חבירי חולקין עלי? וקרי עלוי: ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; וכן הות ליה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להחמיר על עצמו ולהקל לאחרים|פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה]]? שנייא הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|בקריאת שמעה}} שהיא לשינון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לרבנן הקורא לאחר הזמן לא הפסיד כקורא בתורה}}. מעתה אף משיעלה עמוד השחר! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה אמר אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרא. משמע שאחר עמוד השחר אינם חייבים}}? ואית {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ז|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דבעי מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שרצו לתרץ}} תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה שראינו שרבי מאיר ורבי עקיבא בן יוסף ורבי שמעון בן יוחאי נהגו כחכמים, זה מפני ש}}היו יכולין לקיים דברי חכמים. ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים. אמר לון: עובדין עובדא {{ירו&quot;מ-הוסר|כוותיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כוותי}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תנהגו כשיטתי}} פיסקא: ולא זו בלבד {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות — מצותן עד שיעלה עמוד השחר}}. הקטר חלבים ואיברים {{שוליים|א_כז}}ואכילת פסחים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אנן תנינן אכילת פסחים, אית דלא תני {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שלא גרסו}} אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים, רבנן. ומאן דלא תנא אכילת פסחים, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? נאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקרבן פסח}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ח]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;כאן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;ואכלו את הבשר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזה}}&quot; ונאמר להלן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במכת בכורות}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ועברתי בארץ מצרים ב}}לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזה והכיתי כל בכור&quot; וגו}}' מה לילה שנאמר להלן חצות, אף כאן חצות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לית}} כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן אכילת פסחים
אפילו כרבנן. דתנינן: הפסח אחר חצות מטמא את הידים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שגזרו עליו חכמים טומאה כנותר, אפילו בדיעבד אסור לאכלו אחר חצות}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואילו כל מה שנשנה במשנתינו, הם דברים שלכתחילה צריך לעשותם קדם חצות, אבל בדיעבד אם עשה אחרי חצות יצא}}. פיסקא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הנאכלים ליום אחד — מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה}}. כל הנאכלין ליום אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} {{שוליים|א_כח}}קדשים קלים. {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון קרבן תודה ושלמי נזיר. ולא קדשי קדשים כגון חטאת ואשם שעליהם לא גזרו כיוון שהכהנים זריזים}} ואם כן למה אמרו חכמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד חצות? כדי להרחיק}}{{ירו&quot;מ-הוסר| וכו אם}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האדם מן העבירה. דאם אתה}} אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} &quot;עד שיעלה עמוד השחר&quot;, הוא סבור שלא עלה עמוד השחר, נמצא אוכל ומתחייב. מתוך שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} אומר לו &quot;עד חצות&quot;, אפילו הוא אוכל אחר חצות, אינו מתחייב.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:10}} &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ב}} מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|{{ירו&quot;מ-הוסר|לכרתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לכרתי}}]], עד הנץ החמה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. {{שוליים|א_כט}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתין: {{ירו&quot;מ-ביאור| כך כוונת המשנה}} בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|חוליות}} תכלת שבה {{ירו&quot;מ-ביאור|בציצית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחוליות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללבן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבן}} שבה. &lt;span id=&quot;דף_ז_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:07}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ז|ב|משה לונץ=27|שדה יהושע=|קנייבסקי=21|סירלאו=31|פולדא=11|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ומה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה}} טעמון דרבנן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) &quot;וראיתם אותו&quot; מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|החוט}} הסמוך לו. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? &quot;וראיתם אותו&quot; כדי שיהא ניכר בין הצבועים. תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}: &quot;וראיתם אותה&quot; אין כתיב כאן אלא &quot;וראיתם אותו&quot;, מגיד שכל המקיים מצות ציצית, כאלו מקבל פני שכינה. מגיד [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תכלת דומה לים, והאם הוא כחול או ירוק|שהתכלת דומה לים]] והים דומה לעשבים, ועשבים דומין לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, והכסא דומה לספיר. דכתיב ([[יחזקאל י א]]) &quot;ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא&quot; אחרים אומרים: &quot;וראיתם אותו&quot; {{שוליים|א_ל}}כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}} אמר כהדא דאחרים. מה אנן קיימין? אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|מזהה אותו}} ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה. אלא כי אנן קיימין, {{שוליים|א_לא}}ברגיל ושאינו רגיל, כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא לעיתים רחוקות}} אית תניי תני: בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]]. ואית תניי תני: כדי שיהא רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}} בעי מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]], כמן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתן]]. ומן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו, כמן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת ללבן. אבל אמרו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכתחילה}} {{שוליים|א_לב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע אחרי הנץ, ותיקין|מצותה עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה, לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: ואנא אמרית טעמא. {{ירו&quot;מ-ביאור| אני מצאתי מה המקור}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים עב ה]]) &quot;ייראוך עם שמש&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|מר עוקבא}}: הוותיקין היו משכימים וקורין אותה, כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני: אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ואחרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} והיו עסוקים במצו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ת. והגיע עונת קרית שמע, והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכיוון שהיו עסוקים במצווה נפטרו}} וקריתי ושניתי, ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. &quot;עד הנץ החמה&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}}: כדי שתהא החמה מטפטפת {{ירו&quot;מ-ביאור|מנצנצת}} על ראשי ההרים. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד ג' שעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אידי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב המנונא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בשוכח. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}} אמר: תרין אמוראין, חד אמר בשוכח. אגיב ליה חבריה, וכי יש הלכה בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} כך הוא {{שוליים|א_לג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#זמן קריאת שמע עד שלוש שעות בדיעבד|הלכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כרבי יהושוע}}]] ולמה אמרו בשוכח? כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ח|א|משה לונץ=28|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=31|פולדא=12|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}}תמן תנינן: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|או תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{שוליים|א_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע ותפילה|מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה]]. מאי טעמא? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: קרית שמע דבר תורה, ותפילה אינה דבר תורה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: קריאת שמע זמנה קבוע, ותפילה אין זמנה קבוע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קריאת שמע אינה צריכה כוונה, ותפילה צריכה כוונה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשתי לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ואפילו תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} קרית שמע אינה צריכה כוונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} שלשה פסוקים הראשונים צריכין כוונה? מן גו דאינון צבחר {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך שהם מעט}} מיכוון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}}: כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה, אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמרה על גרמיה, {{ירו&quot;מ-ביאור|על עצמו}} כגון אנו {{שוליים|א_לה}}שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה, אפילו לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כדעתיה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשיטתו}} דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_לו}}ולואי שיתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחאי}} כדעתיה, ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אילו היתי עומד בהר סיני בשעת מתן תורה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פה מיוחד לדברי תורה|הוינא מתבעי קומי רחמנא, דיתברי לבר נשא תרין פומין]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|הייתי מבקש מהקדוש ברוך הוא שיברא לאדם שני פיות}} חד דהוי לעי באוריתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחד שיעסוק בתורה}} וחד דעבד ליה כל צורכיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואחד לכל צרכיו האחרים}} חזר ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: ומה אין חד הוא, לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומה כשהוא אחד אין העולם מתקיים מפני הרכילות ולשון הרע שלו}} אילו הוו תרין, על אחת כמה וכמה! אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: אתיא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן עקביא}}, דתני: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן עקביא}} אומר: כשם שמפסיקין לקריאת שמע, כך מפסיקין לתפילה, ולתפילין, ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ללמוד על מנת לעשות|הלמד על מנת לעשות]], ולא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא. ואמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלמד שלא לעשות, נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, &lt;span id=&quot;דף_ח_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|4:23}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ח|ב|משה לונץ=29|שדה יהושע=|קנייבסקי=23|סירלאו=32|פולדא=12|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=23|זהב הארץ=31|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה}} זה שינון {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקריאת שמע}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וזה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} שינון, ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן: הקורא מכאן ואילך {{שוליים|א_לז}}לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, חביבה מדברי תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לרבי שמעון בן יוחאי}} היא היא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם חשובים במידה שווה}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, על ידי שהיה תדיר בדברי תורה - לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא מרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: לא תנינן, אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, כמשנה היא. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רשב&quot;י לא הפסיק מלימודו אפילו לקריאת שמע|{{ירו&quot;מ-הדגשה|שעסק במשנה לא צריך להפסיק}}]]. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} כדעתיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: העוסק במקרא מידה ואינה מידה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם שוים וקריאת שמע בזמנה חביבה מהם}} &lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ג}}{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים}}: בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמדו, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;בשכבך ובקומך&quot; ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_לח}}כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;בשבתך בביתך ובלכתך בדרך&quot;. אם כן, למה נאמר &quot;בשכבך ובקומך&quot;? אלא בשעה שבני אדם שוכבין, ובשעה שבני אדם עומדים.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; הא {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דבה}} מקיימים {{ירו&quot;מ-ביאור|מסבירים}} תרין קריין. {{ירו&quot;מ-ביאור|את שני הפסוקים גם את שלהם וגם את של בית שמאי}} מה מקיימין {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דבש}} &quot;בשבתך בביתך ובלכתך בדרך&quot;? &quot;בשבתך בביתך&quot;, פרט לעוסקים במצות; &quot;ובלכתך בדרך&quot; {{שוליים|א_לט}}פרט לחתן. ותני: מעשה ב{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}, שהיו שרויין במקום אחד. והוה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} מוטה, ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} זקוף. הגיע זמן קריאת שמע, נזקף {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} והטה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל למה הדבר דומה}}? אומר לאחד מן השוק: מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאה}} לך זקנך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהוא}} מגודל. והוא אומר: יהיה כנגד המשחיתים. {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך ואגלחנו}} אני שהייתי מוטה, נזקפתי. ואתה שהיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} זקוף, הטית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}. אמר לו: אתה נזקפת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}. ואני הטיתי כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. דבר אחר: שלא יראוני התלמידים ויעשו הלכה קבע כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|8:32}} &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ד}} אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו: כד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י היית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לחוב בעצמך, שעברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; חברייא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים כדברי תורה, שנאמר: ([[שיר השירים ז י]]) &quot;חכך כיין הטוב&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים יותר מדברי תורה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שיר השירים א ב]]) &quot;כי טובים דודיך מיין&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר כהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בן פזי}}&quot; תדע לך [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חביבים דברי סופרים מדברי תורה|שחביבים דברי סופרים מדברי תורה]], שהרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}, אלו לא קרא קריאת שמע, לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} נתחייב מיתה, על שם: ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: דברי תורה, יש בהן איסור ויש בהן היתר. יש בהן קולין ויש בהן חומרים. אבל דברי סופרים כולן חמורין הן. תדע לך שהוא כן, דתנינן תמן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי זקן ממרא}} האומר &quot;אין תפילין&quot;, לעבור על דברי תורה, פטור; {{שוליים|א_מ}}&quot;חמש טוטפות&quot; להוסיף על דברי סופרים, חייב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניה בריה דרב אדא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחום בי רבי חייא}}: חמורים דברי זקנים מדברי נביאים, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ט|א|משה לונץ=31|שדה יהושע=|קנייבסקי=25|סירלאו=33|פולדא=13|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=24|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דכתיב: ([[מיכה ב ו]]) &quot;אל תטיפו יטיפון, לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות.&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים לא להטיף לישראל, כי אינם רוצים לשמוע}} וכתיב: ([[מיכה ב יא]]) &quot;אטיף לך ליין ולשכר&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא מצווה לחכמים שיטיפו לישראל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נביא צריך מופת, אך חכם אינו צריך|נביא וזקן למי הן דומין]]? למלך ששולח ב' פלמטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|שרים}} שלו למדינה. על אחד מהן כתב: אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין {{ירו&quot;מ-ביאור|כתב הרשאה}} שלי, אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב: אף על פי
שאינו מראה לכם חותם שלי, האמינוהו בלא חותם ובלא סמנטירין. כך בנביא כתיב: ([[דברים יג ב|דברים ראה יג ב]]) &quot;ונתן אליך אות או מופת&quot;; ברם הכא: ([[דברים יז יא|דברים שופטים יז יא]]) &quot;על פי התורה אשר יורוך&quot;. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתימר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהלכה כבית הלל}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יצאה בת קול שהלכה כבית הלל|משיצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} בת קול]], אבל עד שלא יצאת בת קול, כל הרוצה להחמיר על עצמו, לנהוג כחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} וכחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}, על זה נאמר: ([[קהלת ב יד]]) &quot;הכסיל בחושך הולך&quot; כקולי אילו ואילו, נקרא רשע. אלא אי כקולי דדין וכחומרי דדין, אי כקולי דדין וכחומרי דדין. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתימר}} עד שלא יצאת בת קול, אבל משיצאת בת קול, לעולם הלכה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. וכל העובר על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}, חייב מיתה. תני: יצאת בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים, אבל הלכה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. איכן יצאה בת קול? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ביבי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ביבנה יצאה בת קול.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ה}} {{שוליים|א_מא}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר; לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום, אינו רשאי לחתום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יהושע א ח]]) &quot;והגית בו יומם ולילה&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מספר הברכות בקריאת שמע|שתהא הגיות היום והלילה שוין]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שבלילה לא אומרים פרשת ציצית הוסיפו ברכה אחרי קריאת שמע}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר אבין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[תהילים קיט קסד]]) &quot;שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכן תיקנו שלוש ברכות בבקר וארבע בערב אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: כל המקיים שבע ביום הללתיך, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשווה הגיות יום ללילה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עשרת הדברות בקריאת שמע|מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום]]? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו&quot; ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) &quot;לא יהיה לך אלהים אחרים על פני&quot; ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;ה' אחד&quot; ([[שמות כ ו|שמות יתרו כ ו]]) &quot;לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא&quot; ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) &quot;ואהבת את ה' אלהיך&quot; מאן דרחים מלכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שאוהב את המלך}} לא משתבע בשמיה ומשקר. ([[שמות כ ז|שמות יתרו כ ז]]) &quot;זכור את יום השבת לקדשו&quot; ([[במדבר טו מ|במדבר שלח טו מ]]) &quot;למען תזכרו&quot; {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: זו מצות שבת, שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה, דכתיב: ([[נחמיה ט יד]]) &quot;ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להם ביד משה עבדיך&quot;}}. להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. ([[שמות כ יא|שמות יתרו כ יא]]) &quot;כבד את אביך ואת אמך&quot; ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) &quot;למען ירבו ימיכם וימי בניכם&quot; ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) &quot;לא תרצח&quot; ([[דברים יא יז|דברים עקב יא יז]]) &quot;ואבדתם מהרה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מאן דקטיל מתקטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצח סופו שירצח}} ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) &quot;לא תנאף&quot; ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) &quot;לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: ליבא ועינא, תרין סרסורין דחטאה, {{ירו&quot;מ-ביאור|לב ועניים שני סרסורים לעבירה}} דכתיב&quot; ([[משלי כג כו]]) &quot;תנה &lt;span id=&quot;דף_ט_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:40}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ט|ב|משה לונץ=32|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=33|פולדא=14|תולדות יצחק=53|שמחת תורה=25|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בני לבך לי, ועיניך דרכי תצרנה&quot;. אמר הקדוש ברוך הוא: אי יהבת לי {{ירו&quot;מ-ביאור|אם תתן לי}} לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) &quot;לא תגנוב&quot; ([[דברים יא יד|דברים עקב יא יד]]) &quot;ואספת דגנך&quot; ולא דגנו של חבירך. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) &quot;לא תענה ברעך עד שקר&quot; ([[במדבר טו מא|במדבר שלח טו מא]]) &quot;אני ה' אלהיכם&quot; וכתיב ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot; מהו אמת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}}: שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: אמר הקדוש ברוך הוא: אם העדת לחבירך עדות שקר, מעלה אני עליך כאלו העדת עלי, שלא בראתי שמים וארץ. ([[שמות כ יד|שמות יתרו כ יד]]) &quot;לא תחמוד בית רעך&quot; ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך&quot; ביתך ולא בית חבירך. תמן ({{ירו&quot;מ-הדגשה|מסכת תמיד פרק ה}}) תנינן: אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת! והן בירכו. מה בירכו? {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנא}} אמר בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}}: {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אהבה רבה}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|זו ברכת תורה }}וקראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מזה שקראו עשרת הדיברות והפסיקו בין הברכה לקריאת שמע}} זאת אומרת, שאין הברכות מעכבות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: אין מן הדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מזה אתה רוצה להוכיח}} לית את שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|מינא}} כלום, {{ירו&quot;מ-ביאור|אין מכאן ראיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין זה נחשב הפסקה}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} תרוויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום, ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענות המינין, שלא יהו אומרים&quot; אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בר זבודא}}: בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? שלא להטריח את הצבור. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה היו צריכים לקרא פרשת בלק}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} אמר: מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו בשמע ישראל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אמר: מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יציאת מצרים דכתיב: &quot;אל מוציאם ממצרים&quot; מלכות דכתיב: &quot;וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו}}&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מפני שכתובה בתורה ובנביאים {{ירו&quot;מ-ביאור|במיכה כתוב עמי זכור מה יעץ וכ&quot;ו}} ובכתובים {{ירו&quot;מ-ביאור|בנחמיה כתוב וישכור את בלעם וכ&quot;ו:}} {{שוליים|א_מב}}אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת, והן בירכו. מה בירכו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|א_מג}}  {{ירו&quot;מ-הדגשה|אהבה רבה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| זו ברכת התורה}}. והלא לא בירכו יוצר המאורות? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}}: עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות! ובשבת מוסיפין {{שוליים|א_מד}}ברכה אחת למשמר היוצא. מהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ברכה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}}: זו היא: השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|א_מה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות התורה|השכים לשנות קודם קריאת שמע, צריך לברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכות התורה}}]] לאחר קריאת שמע, אין צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: {{שוליים|א_מו}}והוא ששנה על אתר. {{ירו&quot;מ-ביאור| שלמד תורה מיד}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} אמר: נראים הדברים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעל}} מדרש צריך לברך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם על פסוקי התורה אבל על}} הלכות אין צריך לברך. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הלכות צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אשי}}: {{ב|נהגין הוינן יתבין קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} |רגילים היינו לשבת לפני רב}} {{שוליים|א_מז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|נהגין הוינן יתבין קומי רב }}ובין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הלכות, זקיקינן למיברכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הצריך אותנו לברך}} תני: הקורא עם אנשי מעמד לא יצא, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_י_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|י|א|משה לונץ=33|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=34|פולדא=14|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=27|זהב הארץ=32|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כי מאחרים היו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: ביומי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוינן נפקין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו יוצאים}} לתעניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיו מאריכין בבקשות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וקרוי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקרינן}} שמע בתר תלת שעין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר שלוש שעות}} ולא הוה ממחי בידן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} נפקין לתעניתא. אתו ציבורא {{ירו&quot;מ-הוסר|ומקרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומקרו}} שמע בתר תלת שעין. בעא {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} מחויי בידן {{ירו&quot;מ-ביאור|למחות בהם}}. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: והלא כבר קראו אותה בעונתה! כלום קורין אותה {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו}}, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה? אמר לו: מפני ההדיוטות, שלא יהו אומרים: בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן: ברכות ראש השנה ויום הכיפורים, וברכות תענית ציבור. מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא, אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם: המברך על המצו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ת ועל הפירות, וברכת הזימון, וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}}: מן מה דתני: המאריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקום שאמרו שלא להאריך}} הרי זה מגונה, והמקצר {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקום שקבעו לקצר}} הרי זה משובח. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שיש עוד ברכות כאלה שצריך להאריך בהם, וכאלה שצריך לקצר בהם, מלבד אלו שנאמרו כאן}} הדא אמרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמה שנאמר אלו ברכות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} זה כלל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא יש עוד}}. תני: צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שמוסיפים בה תחינות}} הא בשש שהוא מוסיף, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתעניות}} אינו מאריך? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: שלא תאמר, הואיל והוא {{ירו&quot;מ-ביאור|ברכת גואל ישראל}} מעין י&quot;ח {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממנין הברכות שאומר בכל יום}}, לא יאריך בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא ישנה בה מהנוסח שאומר בכל יום}}. לפום כן {{ירו&quot;מ-ביאור|לפיכך}} צריך מימר: {{שוליים|א_מח}}צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל שאר השש שמוסיף ודאי שמאריך בהם}} {{שוליים|א_מט}}אלו ברכות ששוחין בהן: בראשונה תחילה וסוף, ובמודים תחילה וסוף. השוחה על כל ברכה וברכה, מלמדין אותו שלא ישחה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: כהן גדול, שוחה על סוף כל ברכה וברכה. המלך, ראש כל ברכה וברכה, וסוף כל ברכה וברכה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: המלך, משהוא כורע, אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח נד]]) &quot;ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה', את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת, קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו&quot;. אי זו כריעה ואי זו בריכה? {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}} הראה בריכה לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ונפסח ונתרפא. {{אמורא-ירו&quot;מ|לוי בר סיסי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קד קידה ונעשה צולע|הראה כריעה]] לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ונפסח ולא נתרפא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[מלכים א ח נד]]) &quot;וכפיו פרושות השמים&quot; אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי אייבו}}: כגון הדין נקדים {{ירו&quot;מ-ביאור| כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר. ויש אומרים ציור שלא זז}} היה עומד. מאי טעמא? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בר אבינא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|להראות ש}}ככפים הללו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהן פרושות לשמים ואין בהן כלום כך כפיו ריקות}} שלא חטפו מבנין בית המקדש כלום. תנא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חלפתא בן שאול}}: {{שוליים|א_נ}}הכל שוחין עם שליח ציבור בהודאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}ובלבד ב&quot;מודים&quot; &lt;span id=&quot;דף_י_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:51}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|י|ב|משה לונץ=34|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=35|פולדא=15|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=33|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} סבר {{ירו&quot;מ-ביאור|המתין וי&quot;א נסמך}} לקרובה {{ירו&quot;מ-ביאור|לחזן}} כדי לשוח עמו {{שוליים|א_נא}}תחלה וסוף. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ ישראל}} חמתון גחנין ומלחשין. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה שהם כורעים ולוחשים}} אמר לון מהו דין לחישה? ולא שמיע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה הא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}ם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|בשם ר}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מיישא}} ו{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי סימאי}}, ואית דאמרין ליה חברייא בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי סימאי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, אדון כל הבריות אלוה התושבחות, צור עולמים חי העולם, יוצר בראשית מחיה מתים, שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו, וקרבתנו להודות לשמך. {{שוליים|א_נב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, שאנו חייבין להודות לשמך. תרננה שפתי כי אזמרה לך, ונפשי אשר {{ירו&quot;מ-הוסר|פדית באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פדיתה. ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר מינא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: הודייה ושבח לשמך. לך גדולה לך גבורה לך תפארת. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסמכנו מנפילתינו, ותזקפנו מכפיפתינו, כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים, ומלא רחמים ואין עוד מלבדך. {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}} אמר: לך כריעה, לך כפיפה, לך השתחויה, לך בריכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}:  ([[ישעיה מה כג]]) &quot;כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}}: ([[דברי הימים א כט יא]]) &quot;לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ, לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, והעושר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך, ומהללים לשם תפארתך&quot;. בכל לב ובכל נפש משתחוים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהלים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נג}}נהגין רבנן אמרין כולהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|נהגו חכמים לאמר ככל השיטות}} ואית דאמרי: או הדא או הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|וי&quot;א אחד מהם או זה או זה}} תני: ובלבד {{שוליים|א_נד}}שלא ישוח יותר מדאי. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד שלא יעשה כחרדון שגופו כורע והראש לא זז}} אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהלים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|חנן בר אבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|פליגא דחנן בר בא}} אמר לחברייא: {{ב|נימר לכון מילתא טבא דחמית ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דעביד, |אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב נהג לעשות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|נימר לכון מילתא טבא דחמית לרב עביד }}ואמריתה קמיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וקם ונשק על פומי. {{שוליים|א_נה}}&quot;ברוך אתה&quot; שוחה; בא להזכיר את השם, זוקף. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא אמרית טעמא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהלים קמו ח]]) &quot;ה' זוקף כפופים&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא, אלא ([[מלאכי ב ה]]) &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריך שיהיה כפוף בשם ולמה רב זקף}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבין}}: אלו הוה כתיב &quot;בשמי ניחת הוא&quot; יאות. לית כתיב אלא &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot;. קודם, עד שלא הזכיר את השם, כבר ניחת הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חמא בר חנינא}}: מעשה באחד ששחה יותר מדאי, והעבירו {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מעביר. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}}: לא היה מעבירו, אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} ג{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ער ביה. אלו ברכות שפותחין בהן &quot;בברוך&quot;? {{שוליים|א_נו}}כל הברכות פותחין בהן ב&quot;ברוך&quot;. ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה, כגון קריאת שמע ותפילה, אין פותחין בהן ב&quot;ברוך&quot;. התיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: הרי גאולה! {{ירו&quot;מ-ביאור|ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומרים בהגדה אחרי בצאת ישראל ממצרים, לפני ששותים כוס שניה. הרי היא סמוכה לברכת ההלל, ולמה היא פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלל, אם שמעה בבית הכנסת יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלא בהכרח שיאמרו הלל קדם, נמצא שפעמים שברכת גאלנו אינה סמוכה, לכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיב {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר בי רבי יוסה}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: והא סופה! {{ירו&quot;מ-ביאור|יהללוך יי אלהינו על כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל כלם ברנה יודו ויברכו, וישבחו ויפארו, וישוררו וירוממו ויעריצו, ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד. כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל. ברוך אתה יי מלך מהלל בתשבחות. שאומרים בהגדה בסופו של החלק השני של ההלל. הרי גאלנו היא הברכה החותמת את החלק הראשון של ההלל, ומפסיקים בסעודה, ואחר כך קראים חלק שני של ההלל, וחותמים ביהללוך. נמצא שהיא ברכה עצמאית על השירה, אם כך מדוע אינה פותחת בברוך}}? אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת גאלנו}} שתים הנה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שני חלקים לה}} אחת ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}בא ואחת {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:תוס ברכות יד א ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל.ogg|thumb|תוס_ברכות_יד_א_ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל ביאור שקשור לקטע הנלמד]]
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יא|א|משה לונץ=35|שדה יהושע=|קנייבסקי=32|סירלאו=35|פולדא=16|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=34|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לשעבר. {{ירו&quot;מ-ביאור|את ההלל חלקו לשנים. עד למעיינו מים שמדבר על גאולת מצרים, אומרים לפני הסעודה, ועליה החלק הראשון של הברכה, שאומר: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. את שאר ההלל שמדבר על הגאולה העתידית, אומרים אחרי הסעודה. ועליה תקנו את החלק השני של ברכת גאלנו שאומרים, כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל. ובסוף ההלל כולו, ברכת יהללוך. ולכן אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לחלק השני של ברכת אשר גאלנו.}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לפי תוס דף יד. הכונה שהיו מברכים על כל חלק בנפרד: על החלק הראשון ברכו לקרא, ועל החלק השני ברכו לגמור. והשאלה ששאלה הגמרא, והרי סופה — הכוונה לסוף ברכת גאלנו, והשאלה למה היא חותמת בברוך. והתשובה היא מפני שהיא ארוכה וכוללת שבח על יציאת מצרים שהיתה בעבר, ובקשה על הגאולה העתידית, ולכן תקנו שגם תחתום בברכה. ויהללוך לא פותחת בברוך אף שהיא ארוכה, לפי שהיא ברכת השבח כמו נשמת כל חי}}. התיבון: הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת}} הבדלה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר המבדיל בין קדש לחול. הרי היא פותחת בברוך, אף שהיא סמוכה לבורא מאורי האש}} שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} היה מכנסן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא שלא תמיד מברך בורא מאורי האש לפניה, ולכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיבון: הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשמזמנים אומרים}} &quot;נברך&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחוזרים ואומרים &quot;ברוך אלקינו שאכלנו משלו&quot;, ומיד אחר כך מברכים ברכת הזן. נמצא שברכת הזן סמוכה לברכת הזימון, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, שאם היו שנים יושבים ואוכלים, שאינן אומרים &quot;נברך&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא פעמים שברכת הזן אינה סמוכה}}. הרי &quot;הזן את הכל&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|למאן דאמר ברכת הזימון עד הזן, משמע שמי שהפסיק לזימון, מברך איתם עד הזן, וחזר לאכול. וכשמסים אכילתו, מתחיל בברכת הארץ, מ&quot;נודה לך&quot;. ולמה ברכת נודה לך אינה פותחת בברוך}}? קשיא! הרי &quot;הטוב והמטיב&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא סמוכה, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה, נקבעה &quot;הטוב והמטיב&quot;. הטוב שלא הסריחו, והמטיב שניתנו לקבורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובתחילה הייתה ברכה עצמאית, ומאוחר יותר קבועה בברכת המזון}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים בגלל שהיא ברכה דרבנן עשו לה חיזוק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הא {{ירו&quot;מ-הוסר|קדושה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קידוש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היום! שנאמר אחרי ברכת היין, למה פותח בברוך}}? שנייא היא, שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, {{שוליים|א_נז}}שאינו אומר &quot;בורא פרי הגפן&quot;. והא סופה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של הברכה! שהרי בברכת היום, אומר:  &quot;ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו&quot; ואחר כך אומר: &quot;ברוך אתה ה’ מקדש השבת&quot;. נמצא שהחלק השני סמוך לראשון, ולמה פותח בברוך}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זה שתי ברכות, אלא ברכה אחת, ו}}טופס ברכות כך הוא. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נח}}מטבע קצר, פותח בהן ב&quot;ברוך&quot; ואינו חותם בהן ב&quot;ברוך&quot;. מטבע ארוך, פותח בהן ב&quot;ברוך&quot; וחותם ב&quot;ברוך&quot;. כל הברכות אחר חיתומיהן. {{שוליים|א_נט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין אומרים ברכה פסוק. התיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}} קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מכיון דתימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הברכות}} אחר חיתומיהן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך שאפילו אם טעה ואמר ברכה לא מתאימה, אם חתם נכון יצא. אז למה}} אין אומרין ברכה פסוק? {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה פסוק יותר גרוע מברכה לא נכונה}}. אמרין: {{ירו&quot;מ-הוסר|חכימי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חכים}} הדין טלייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אמרו חכם אותו נער}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא שטעה}}. דהוא סבר, מהו אחר חיתומיהן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון}} שאם היה עומד בשחרית  {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיה צריך לומר &quot;יוצר אור}}&quot;, ושכח והזכיר את של ערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר: &quot;מעריב ערבים}}&quot;, וחזר וחתם בשל שחרית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר: &quot;ברוך אתה ה’ יוצר המאורות}}&quot; יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן שאל, במה גרוע פסוק מברכה לא נכונה? ולא זו הכוונה}}, אלא כדאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך להזכיר ב}}כל הברכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפני  הברכה החותמת}} כעין חותמותיהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם לא יזכיר פסוק, כיוון שקשה למצא פסוק שמדבר בדיוק באותו עניין ויכול לטעות}}. ואילין דאמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ואלו שאומרים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכות ההפטרה: רחם על ציון כי היא בית חיינו, ולעלובת נפש תושיע ותשמח במהרה בימינו, ככתוב}} ([[ישעיהו יב ו]]) &quot;צהלי ורוני יושבת ציון, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גדול בקרבך קדוש ישראל&quot; וחותם &quot;ברוך אתה יהוה משמח ציון בבניה&quot;}} אין בו משום ברכה פסוק. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפני שאומר: &quot;ככתוב: כמו שאנו אומרים בברכת המזון &quot;ככתוב ואכלתה ושבעתה וברכתה&quot;}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וי&quot;א כיוון שכבר נהגו הכל לאמר כך}}. &lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|א_ס}}מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר להן {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}}: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}}, שנאמר: ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;. &quot;ימי חייך&quot; הימים, &quot;כל ימי חייך&quot; הלילות. וחכמים אומרים: &quot;ימי חייך&quot; העולם הזה, &quot;כל ימי חייך&quot; העולם הבא, להביא את ימות המשיח.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אמר להן}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}}&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גילו של ראב&quot;ע|{{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אני כבן שבעים שנה}}]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אף על פי שנכנס{{ירו&quot;מ-הדגשה|תי}} לגדולה, האריך ימים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבגיל שש עשרה נתמנה לנשיא והגיעה לגיל שבעים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממה שאמר אף על פי שנכנסתי לגדולה הארכתי ימים}}, הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים. &lt;span id=&quot;דף_יא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יא|ב|משה לונץ=37|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=37|פולדא=16|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=30|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|בבל}} אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלילה}} לא יתחיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|פרשת}} ויאמר, ואם התחיל גומר. ורבנן {{ירו&quot;מ-הוסר|דהתם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דהכא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בארץ ישראל}} אמרין: מתחיל ואינו גומר. מתניתין פליגא על רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא}}: &quot;מזכירין יציאת מצרים בלילות&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולפי רבנן דהכא רק מתחיל, נמצא שלא מזכיר יציאת מצרים בלילות}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא אמרו פרשת ציצית, היו אומרים דברים שיש בהם הזכרת יציאת מצרים, כגון}}: מודים אנחנו לך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה’ אלוקינו}} שהוצאתנו ממצרים, ופדיתנו מבית עבדים, להודות לשמך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומיד מלכים הצלתנו, וקרעתה לנו הים, ועשיתה לנו ניסים וגבורות על הים, ושרנו לך שירה חדשה. כן תגאלינו מיד עריצים ומיד כל הקמים עלינו, ככתוב: &quot;כי פדה ה’ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו&quot; ברוך אתה ה’ גאל ישראל}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ולדעה שלא מזכירים יציאת מצרים בלילה, אין צריך לומר שהוצאתנו ממצרים שהיא הייתה ביום, אבל קריעת הים הייתה בלילה, והצלתנו מיד מלכים, היינו שהציל את אברהם מהמלכים, ואת יצחק ושרה מאבימלך, הכל היה בלילה, ולדעת הכל אומרים}}. מתניתא פליגא על רבנן דתמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_סא}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע ש}}כל פרשת ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר אחא}} נחית לתמן. חמיתון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותם}} מתחילין וגומרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכתחילה}}, ולא שמיע {{ירו&quot;מ-הדגשה|להו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|והם לא שמעו על המחלוקת}} דתמן אמרין: לא יתחיל ויאמר, ואם התחיל גומר, ורבנן דהכא אמרין: מתחיל ואינו גומר. בעון קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחייא ברבי זעירה}}: היך הוה אבוך נהוג עביד, כרבנן דהכא או כרבנן דהתם? {{ירו&quot;מ-ביאור|כיוון שרבי זעירה עלה מבבל לארץ ישראל, רצו לדעת האם המשיך לנהוג כבני בבל, או שינה ונהג כמנהג ארץ ישראל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} אמר: כרבנן דהכא. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: כרבנן דהתם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: מסתברא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מחמיר, ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ינון מחמרין, והוא עבד נהיג דכוותהון. תני: הקורא את שמע בבוקר, צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שהזכיר בפרשת ציצית}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: צריך להזכיר בה מלכות, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: מלכותו ואמונתו לעד קיימת}}. אחרים אומרים: צריך להזכיר בה קריעת ים סוף {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומכת בכורים}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: ואת בכוריהם הרגתה, ובכורך ישראל גאלתה, וים סוף להם בקעתה}}. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר: {{שוליים|א_סב}}צריך להזכיר את כולן, וצריך לומר צור ישראל וגואלו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: {{שוליים|א_סג}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לא הזכיר תורה {{ירו&quot;מ-הוסר|ב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכת הארץ שבברכת המזון}}, מחזירין אותו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קה מד]]) &quot;ויתן להם ארצות גוים&quot; מפני מה? &quot;בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא ברבי אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}: אם לא הזכיר ברית בארץ, או {{שוליים|א_סד}}שלא הזכיר {{ירו&quot;מ-הוסר|ב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בבונה ירושלים}} מלכות בית דוד, מחזירין אותו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: אם {{שוליים|א_סה}}אמר &quot;מנחם {{ירו&quot;מ-הוסר|ירושלים&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ירושלם&quot;}} יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}הקורא לאברהם אברם, עובר בעשה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} אמר: בעשה ולא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית יז ה|בראשית לך לך יז ה]]) &quot;ולא יקרא עוד את שמך אברם&quot; הרי בלא תעשה. &quot;והיה שמך אברהם&quot; הרי בעשה. התיבון: הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ט ז]]) &quot;אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם&quot; שנייא היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא, מאי דהוה מעיקרא}}. שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? הוא {{ירו&quot;מ-ביאור|רק אברהם}} נצטווה עליה. ודכוותה, הקורא לישראל יעקב, עובר בעשה? שני ניתוסף לו, הראשון לא נעקר ממנו. ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה? {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלו}}, אבותן קראו אותן בשמן. אבל יצחק, הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר: ([[בראשית יז יט|בראשית לך לך יז יט]]) &quot;וקראת את שמו יצחק&quot;. {{ירו&quot;מ-הוסר|ד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבעה}} נקראו עד שלא נולדו ואלו הן: יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;וקראת את שמו יצחק&quot;. ישמעאל דכתיב: ([[בראשית טז יא|בראשית לך לך טז יא]]) &quot;וקראת את שמו ישמעאל&quot;. יאשיהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יג ב]]) &quot;הנה בן נולד לבית דוד יאשיה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} שמו&quot;. שלמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברי הימים א כב ט]]) &quot;כי שלמה יהיה שמו&quot;. עד כדון בצדיקים, אבל ברשעים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים נח ד]]) &quot;זורו רשעים מרחם&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא נקראו עד שנולדו}}. {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}} אומר: עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו כג ז]]) &quot;לכן הנה ימים באים נאם ה', לא יאמר עוד: חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון&quot;. אמרו לו: לא שיעקר יציאת מצרים, אלא מצרים מוסף על המלכיות. מלכיות עיקר ומצרים טפילה. וכן הוא אומר: ([[בראשית לה י|בראשית וישלח לה י]]) &quot;לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך&quot;. אמרו: לא שיעקר שם יעקב, אלא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפל. וכן הוא אומר: ([[ישעיהו מג יח]]) &quot;אל תזכרו ראשונות&quot; אילו המצרים; &quot;וקדמוניות אל תתבוננו&quot; אילו המלכיות; ([[ישעיהו מג יט]]) &quot;הנני עושה חדשה עתה תצמח&quot; זו של גוג. משלו משל: למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך, ופגע בו זאב, וניצל ממנו. התחיל מספר מעשה הזאב. ואחר כך פגע בו הארי, וניצל מידו. שכח מעשה הזאב, התחיל מספר מעשה הארי. ואחר כך פגע בו נחש וניצל מידו. שכח מעשה שניהם, והתחיל לספר מעשה הנחש. כך היו ישראל, הצרות האחרונות משכחות את הראשונות.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא ב}} {{סוף}} &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מאימתי&lt;/strong&gt;

{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|ראשון||שני}}</text>
      <sha1>kkzyhdux2gelizacfq08ww3pbilbcni</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק השיפוט הצבאי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>4223</id>
    <revision>
      <id>3037797</id>
      <parentid>3018273</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T07:30:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3037785] תיקון מס' 87</comment>
      <origin>3037797</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="615447" sha1="pbtlievz76k4828umwn4cz9boqcsyfz" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000595}} {{ח:תיבה|ס״ח תשט״ו, 171|חוק השיפוט הצבאי|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209650.pdf}}, {{ח:תיבה|VIII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517739.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ח, 122|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209649.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 120|תיקון (בתי משפט צבאיים – ערעורים)|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 148|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209647.pdf}}, {{ח:תיבה|XII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_517987.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 193|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209646.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 20|חוק העיטורים בצבא־הגנה לישראל|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209062.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 140|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209645.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 128|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209644.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 198|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209643.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 44|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317372.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 43|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209642.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 68|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209641.pdf}}, {{ח:תיבה|161|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209640.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 108|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209639.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 72|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 22|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209637.pdf}}, {{ח:תיבה|36|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317373.pdf}}, {{ח:תיבה|38|חוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209636.pdf}}, {{ח:תיבה|93|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317374.pdf}}, {{ח:תיבה|170|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317375.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 44|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209635.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 172|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210497.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 84|תיקון מס׳ 21 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210466.pdf}}, {{ח:תיבה|152|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210562.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 10|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317356.pdf}}, {{ח:תיבה|66|תיקון מס׳ 23 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210563.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 116|חוק ממלאי תפקידים שיפוטיים (סייג למינוי) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211709.pdf}}, {{ח:תיבה|178|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210845.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 50|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211111.pdf}}, {{ח:תיבה|86|תיקון מס׳ 31 לפקודת התעבורה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211114.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 266|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211060.pdf}}, {{ח:תיבה|358|תיקון מס׳ 39 (חלק מקדמי וחלק כללי) לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203772.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 109|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211246.pdf}}, {{ח:תיבה|147|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211315.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211308.pdf}}, {{ח:תיבה|302|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211333.pdf}}, {{ח:תיבה|351|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211339.pdf}}, {{ח:תיבה|366|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211340.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 125|תיקון לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211402.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 6|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211445.pdf}}, {{ח:תיבה|144|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211477.pdf}}, {{ח:תיבה|199|תיקון מס׳ 17 לפקודת בתי הסוהר|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211638.pdf}}, {{ח:תיבה|278|תיקון מס׳ 32 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211528.pdf}}; {{ח:תיבה|בג״ץ 6055/95|בג״ץ שגיא צמח נ׳ שר הביטחון|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/95/550/060/I15&amp;amp;fileName{{=}}95060550_I15.pdf&amp;amp;type{{=}}4}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 152|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300193.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 244|תיקון מס׳ 32 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300468.pdf}}, {{ח:תיבה|417|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300492.pdf}}, {{ח:תיבה|486|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300521.pdf}}, {{ח:תיבה|514|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300535.pdf}}, {{ח:תיבה|597|חוק נציב תלונות הציבור על שופטים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300550.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 202|תיקון מס׳ 33 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300608.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 10|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299795.pdf}}, {{ח:תיבה|16|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299738.pdf}}, {{ח:תיבה|290|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299943.pdf}}, {{ח:תיבה|290|תיקון מס׳ 45|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299694.pdf}}, {{ח:תיבה|325|חוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299863.pdf}}, {{ח:תיבה|329|חוק נושאי משרה שיפוטית (שיקול דעת של חברי ועדה לבחירת נושאי משרה שיפוטית) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299772.pdf}}, {{ח:תיבה|450|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299685.pdf}}, {{ח:תיבה|482|תיקון מס׳ 48|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299615.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 285|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299894.pdf}}, {{ח:תיבה|285|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299637.pdf}}, {{ח:תיבה|286|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299628.pdf}}, {{ח:תיבה|498|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299677.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 185|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300014.pdf}}, {{ח:תיבה|243|חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299947.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 294|תיקון מס׳ 56|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300112.pdf}}, {{ח:תיבה|308|תיקון מס׳ 51 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300083.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 512|חוק שירות המילואים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300745.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 288|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300796.pdf}}, {{ח:תיבה|302|תיקון מס׳ 60|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300658.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 420|תיקון מס׳ 61|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300137.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 654|תיקון מס׳ 8 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301254.pdf}}, {{ח:תיבה|730|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301165.pdf}}, {{ח:תיבה|1169|תיקון מס׳ 3 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301156.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 128|תיקון מס׳ 69 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301239.pdf}}, {{ח:תיבה|168|תיקון מס׳ 63 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301422.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 19|תיקון מס׳ 66|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306575.pdf}}, {{ח:תיבה|46|תיקון מס׳ 67|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306596.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 545|תיקון מס׳ 68|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321441.pdf}}, {{ח:תיבה|616|תיקון מס׳ 69|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323303.pdf}}, {{ח:תיבה|950|תיקון מס׳ 70|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_344832.pdf}}, {{ח:תיבה|1138|תיקון מס׳ 71|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348253.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 7|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_362655.pdf}}, {{ח:תיבה|422|תיקון מס׳ 73|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369724.pdf}}, {{ח:תיבה|501|תיקון מס׳ 78 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382381.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 834|תיקון מס׳ 75|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504178.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 242|תיקון מס׳ 87 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528391.pdf}}, {{ח:תיבה|317|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528760.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 790|תקנות שעת חירום (דיוני מעצר בבתי הדין הצבאיים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8395.pdf}}, {{ח:תיבה|926|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (מעצר חשוד בעת מניעה לקדם חקירה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9415.pdf}}, {{ח:תיבה|931|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (קיום דיונים בהליכים פליליים באמצעים טכנולוגיים בבתי הדין הצבאיים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8427.pdf}}, {{ח:תיבה|1084|תיקון לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (מעצר חשוד בעת מניעה לקדם חקירה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8478.pdf}}, {{ח:תיבה|1216|תיקון מס׳ 2 לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (מעצר חשוד בעת מניעה לקדם חקירה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8514.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ף, 30, 31|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מעצר חשוד בעת מניעה לקדם חקירה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_570697.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 1425|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (נוכחות עצורים ואסירים בדיונים בבתי המשפט ובבתי הדין)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8564.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ף, 62|חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_573786.pdf}}, {{ח:תיבה|260|תיקון מס׳ 2 לחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_577598.pdf}}, {{ח:תיבה|362|חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_580220.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 296|תיקון לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_594613.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1056|חוק חסיון ראיות (טיפול נפשי בהליכים פליליים שעניינם עבירות מין או עבירות אלימות חמורה במשפחה) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_648101.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 86|חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2168945.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 950|תיקון מס׳ 17 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4597315.pdf}}, {{ח:תיבה|1192|תיקון מס׳ 26 והוראת שעה לחוק הסיוע המשפטי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4737582.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 529|תיקון מס׳ 152 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6235343.pdf}}, {{ח:תיבה|681|חוק הבעת עמדה של נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור על־תנאי ממאסר (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7350077.pdf}}, {{ח:תיבה|696|תיקון מס׳ 18 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7490322.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 32|תיקון מס׳ 106 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10065761.pdf}}, {{ח:תיבה|42|חוק דיווח לכנסת על הטרדות מיניות בכוחות הביטחון והטיפול בהן (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10234828.pdf}}, {{ח:תיבה|816, 817|תיקון מס׳ 19 – הוראת שעה לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14184830.pdf}}.

''הארכת הוראת שעה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 1804|החלטה בדבר הארכת תוקפו של חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8657.pdf}}. ''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 1720|צו המידע הפלילי ותקנת השבים (דחיית יום התחילה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9922.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א|חלק א׳ – עקרונות כלליים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א פרק 2|פרק שני: תחולת החוק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳ – עבירות וענשים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 1|פרק ראשון: אחריות לעבירה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2|פרק שני: ענשים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 3|פרק שלישי: עבירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג|חלק ג׳ – דין משמעתי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג1|חלק ג׳1 – עבירות של ברירת דיון {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד|חלק ד׳ – המוסדות המשפטיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 1|פרק ראשון: המנגנון המשפטי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2|פרק שני: בתי הדין הצבאיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן א|סימן א׳ – הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ב|סימן ב׳ – שופטים צבאיים־משפטאיים של בתי הדין הצבאיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ג|סימן ג׳ – בית דין צבאי מחוזי ובית דין צבאי מיוחד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ד|סימן ד׳ – בית דין צבאי ימי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ה|סימן ה׳ – בית דין שדה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ה1|סימן ה׳1 – בית דין־צבאי לתעבורה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ו|סימן ו׳ – בית הדין הצבאי לערעורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ז|סימן ז׳ – הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה|חלק ה׳ – הליכי שפיטה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 1|פרק ראשון: הליכים לפני המשפט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 1 סימן א|סימן א׳ – תלונה, מעצר וחיפוש}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 1 סימן ב|סימן ב׳ – בדיקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 1 סימן ג|סימן ג׳ – חקירה מוקדמת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 1 סימן ד|סימן ד׳ – חקירת סיבות מוות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 1 סימן ה|סימן ה׳ – כתב־האישום והגשתו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 2|פרק שני: שופטים, סניגוריה ופומביות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 2 סימן א|סימן א׳ – עילות פסלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 2 סימן ב|סימן ב׳ – סניגוריה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 2 סימן ג|סימן ג׳ – פומביות המשפט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 3|פרק שלישי: הליכים רגילים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 4|פרק רביעי: הליכי דין מיוחדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 4 סימן א|סימן א׳ – הליכים מיוחדים בבית דין צבאי־ימי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 4 סימן ב|סימן ב׳ – דיון מקוצר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 4 סימן ג|סימן ג׳ – הליכים בבית דין צבאי לתעבורה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 5|פרק חמישי: ערעור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן א|סימן א׳ – ערעור על פסקי דין של בתי־דין צבאיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ב|סימן ב׳ – ערעור על פסק דין או על החלטה בענין מעצר של בתי משפט צבאיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ג|סימן ג׳ – ערעור לבית המשפט העליון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 6|פרק ששי: פסק דין חלוט והקלה בעונש}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 7|פרק שביעי: משפט חוזר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 8|פרק שמיני: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ו|חלק ו׳ – בית דין שדה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ז|חלק ז׳ – דיני ראיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ח|חלק ח׳ – ביצוע פסקי דין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ח פרק 1|פרק ראשון: ביצוע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ח פרק 2|פרק שני: עיון בעונש}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ח1|חלק ח׳1 – זכויות נפגעי עבירה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ח1 פרק א|פרק א׳: עקרונות כלליים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ח1 פרק ב|פרק ב׳: זכויותיו של נפגע עבירה בהליך פלילי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ח1 פרק ג|פרק ג׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ט|חלק ט׳ – עבירות מיוחדות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק י|חלק י׳ – הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק יא|חלק י״א – בירור קבילות חיילים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק יב|חלק י״ב – ביצוע ותקנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5א|תוספת חמישית א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 8|תוספת שמינית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע1|חלק א|חלק א׳ – עקרונות כלליים}}
{{ח:קטע2|חלק א פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשכ״ד, תשל״ח, תשל״ט, תשמ״ב, תשמ״ו, תשמ״ז־2, תשס״ב־5, תשס״ד־4, תשס״ד־4, תשס״ח, תשע״ה־2}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צבא“ – צבא־הגנה לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייל“ –
{{ח:תתת|(1)}} אדם הנמנה עם הכוחות הסדירים של הצבא, על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}} (להלן – חייל בשירות חובה), או על פי התנדבות, בין בדרך של התחייבות לשירות קבע ובין בדרך אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} אדם הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא, על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, או על פי התנדבות (להלן – איש מילואים), כשהוא בשירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרמטכ״ל“ – ראש המטה הכללי של הצבא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעשה“, לרבות מחדל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקד“, לגבי כל מי שחוק זה חל עליו – הגבוה ממנו בדרגה, לרבות מי שלפי פקודות הצבא או לפי הנוהג בצבא רשאי לתת לו פקודה אף אם איננו גבוה ממנו בדרגה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכוש צבאי“, לרבות רכוש הנמצא בשימושו או בהחזקתו של הצבא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אויב“, לרבות פורעים מזויינים ומורדים מזויינים וכל מי שמשתתף בפעולה מזויינת נגד הצבא או נגד כוחות מזויינים הפועלים בשיתוף עם הצבא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נשק“, לרבות חלקים ואביזרים של כלי נשק, תחמושת, חמרי נפץ וציוד לחימה אחר, מכשירים המשמשים כלי עזר להפעלה או להכוונה של נשק, בין שהנשק ראוי לשימוש ובין שאינו ראוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודות הצבא“ – הוראות הפיקוד העליון פקודות המטה הכללי, ופקודות כלליות אחרות כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 2א|בסעיף 2א(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שופט חוקר“ – שופט צבאי־משפטאי בבית הדין הצבאי לערעורים, בבית הדין הצבאי המיוחד או בבית דין צבאי מחוזי שנתמנה על ידי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים לערוך חקירה מוקדמת או לחקור בסיבות מוות, הכל לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין שיפוט“ – קצין שיפוט זוטר וקצין שיפוט בכיר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין שיפוט זוטר“ – מפקד יחידה שדרגתו אינה למטה מדרגת סרן ואינו קצין שיפוט בכיר, או קצין אחר שהרמטכ״ל העניק לו סמכות של קצין שיפוט זוטר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין שיפוט בכיר“ – מפקד יחידה שדרגתו אינה למטה מדרגת סגן אלוף, או קצין אחר שהרמטכ״ל העניק לו סמכות של קצין שיפוט בכיר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין מוסמך“ – קצין שיפוט בכיר שהסמיך אותו הפרקליט הצבאי הראשי לדון בדין משמעתי בעבירת תנועה, כפי שהוגדרה בפקודות הצבא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל הכשרה משפטית“ – מי שרשום, או זכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין או מי שהוא בעל השכלה משפטית גבוהה כאמור {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 25|בסעיף 25 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}} (בחוק זה – חוק לשכת עורכי הדין);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל נסיון משפטי“ של תקופה מסויימת – בעל הכשרה משפטית שכיהן או עסק אותה תקופה באחת הכהונות או באחד העיסוקים האמורים {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 2|בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף 2 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}} (להלן – חוק בתי המשפט), או בתקנות שהותקנו לצורך {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 2|אותו סעיף}}, ובלבד שלפחות מחצית תקופת הכהונה או העיסוק היתה בארץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירה צבאית“ – עבירה לפי {{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טענת פסלות“ – טענת בעל דין כי מתקיימת עילת פסלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 310|סעיף 310}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנציב“ – נציב תלונות הציבור על שופטים שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק נציב תלונות הציבור על שופטים#סעיף 3|סעיף 3 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס״ב–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן זוג“ – לרבות ידוע בציבור.

{{ח:סעיף|2|מונחים {{ח:חיצוני|חוק העונשין|מפקודת החוק הפלילי, 1936}}|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} בחוק זה תהא משמעותם של המונחים הבאים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, והם: ”חבלה“, ”ביודעין“, ”טענת שוא“, ”פרסום“, ”פרסם“, ”החזקה“ ו־”להחזיק ברשות“.

{{ח:סעיף|2א|הוראות ופקודות כלליות|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות הפיקוד העליון הן הוראות כלליות שיוציא הרמטכ״ל באישור שר הבטחון, והן יקבעו עקרונות הנוגעים לארגון הצבא, למינהל, למשטר ולמשמעת בו ולהבטחת פעולתו התקינה.
{{ח:תת|(ב)}} פקודות המטה הכללי הן פקודות כלליות שיוציא הרמטכ״ל, והן יקבעו פרטים בנושאים האמורים בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} בהוראות הפיקוד העליון ניתן לקבוע סוגים אחרים של פקודות כלליות המחייבות בצבא (להלן – פקודות כלליות אחרות) והמוסמכים להוציאן.

{{ח:סעיף|2ב|פטור מפרסום ברשומות|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:ת}} הוראות ופקודות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2א|בסעיף 2א}} אינן טעונות פרסום ברשומות ויובאו לידיעת הנוגעים בדבר בדרך שיורה הרמטכ״ל.

{{ח:סעיף|3|דין הוראות ופקודות כלליות|תיקון: תשל״ט, תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} לענין חוק זה רואים את פקודות הצבא כדינים.
{{ח:תת|(ב)}} מקום שבו קיימת סתירה בין הוראת הפיקוד העליון לבין פקודת המטה הכללי או פקודה כללית אחרת – עדיפה הוראת הפיקוד העליון; מקום שבו קיימת סתירה בין פקודת המטה הכללי לבין פקודה כללית אחרת – עדיפה פקודת המטה הכללי.

{{ח:קטע2|חלק א פרק 2|פרק שני: תחולת החוק}}

{{ח:סעיף|4|תחולת החוק עד לשחרור מן הצבא}}
{{ח:ת}} מי שנתקבל כדין, או דימו בתום לב שנתקבל כדין, לכוחות הסדירים של הצבא או לשירות בכוחות המילואים של הצבא, יחול עליו חוק זה כל עוד לא קיבל שחרור מן הכוחות הסדירים או מאותו שירות מילואים.

{{ח:סעיף|5|תחילת שרותו של מתנדב בכוחות המילואים}}
{{ח:ת}} הנמנה עם כוחות המילואים על פי התנדבות שנקרא להתייצב לשירות מילואים מסויים בהתאם להתנדבותו, רואים אותו לענין חוק זה כאילו היה בשירות מן הזמן שנקבע להתייצבותו לאותו שירות.

{{ח:סעיף|6|תחולת החוק על מי שחדל מהיות חייל|תיקון: תשל״ח־2, תשנ״ג, תשנ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שעבר עבירה בהיותו חייל ולאחר ביצוע העבירה חדל, לחלוטין או לשעה, מהיות חייל, יחול עליו חוק זה בכל ענין הנוגע לאותה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} לא הוגש כתב אישום לבית דין צבאי על עבירה כאמור, תוך מאה ושמונים יום מהיום שבו חדל להיות חייל כאמור, והיא אינה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}}, {{ח:פנימי|סעיף 92|92}}, {{ח:פנימי|סעיף 98|98}} {{ח:פנימי|סעיף 99|או 99}}, יחדל חוק זה לחול עליו לגבי אותה עבירה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) תפקע התחולה האמורה בסעיף קטן (א) לגבי עבירה מן העבירות המנויות להלן אם לא הוגש כתב אישום עליה לבית דין צבאי תוך שנה מהיום שאדם שעבר אותה חדל, לחלוטין או לשעה, מהיות חייל:
{{ח:תתת|(1)}} עבירה צבאית שענשה מאסר שנתיים ומעלה;
{{ח:תתת|(2)}} עבירה שאינה צבאית שהיא פשע וכן עבירה על {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 304|סעיף 304 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, או עבירה על {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64|סעיף 64 לפקודת התעבורה}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף ההגבלות האמורות בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), כאשר בוצעה עבירה בידי חיילים שותפים לדבר, שהינם צדדים לעבירה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ה סימן ב|בסימן ב׳ לפרק ה׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, כל זמן שחוק זה חל על אחד מהם הוא יחול על כולם.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מדיני ההתיישנות לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|חוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965}}.

{{ח:סעיף|7|תחולת החוק על מי שנמסר לו נשק מטעם הצבא}}
{{ח:ת}} מי שנמסר לו נשק מטעם הצבא כדי להחזיקו לפי תעודת הרשאה כאמור {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה#סעיף 5ב|בסעיף 5ב(ג) לחוק כלי היריה, תש״ט–1949}}, ועשה בו או לגביו מעשה המהווה עבירה על {{ח:פנימי|סעיף 45|הסעיפים 45(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 76|76(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 78|78}}, {{ח:פנימי|סעיף 79|79}}, {{ח:פנימי|סעיף 80|80}}, {{ח:פנימי|סעיף 85|85}} {{ח:פנימי|סעיף 133|או 133 לחוק זה}}, יחול עליו חוק זה בכל ענין הנוגע לאותו מעשה.

{{ח:סעיף|8|תחולת החוק על בני אדם הנתונים במשמורת הצבא או עובדים בצבא}}
{{ח:ת}} גם על אלה יחול חוק זה, אף אם אינם חיילים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}:
{{ח:תת|(1)}} הנמצא כדין במשמורת הצבא;
{{ח:תת|(2)}} העובד בשירות הצבא, או העובד במפעל המשרת את הצבא וששר הבטחון קבע אותו בצו כשירות צבאי לענין סעיף זה;
{{ח:תת|(3)}} העובד בשליחות הצבא.

{{ח:סעיף|8א|התאמת מונחים לענין עובד במפעל המשרת את הצבא|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} לענין תחולת חוק זה על עובד במפעל המשרת את הצבא וששר הבטחון קבע אותו בצו כשירות צבאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(2)}}, ”צבא“ – גם מפעל כאמור במשמע.

{{ח:סעיף|9|הודעת הצו}}
{{ח:תת|(א)}} צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(2)}} יכול להיות כללי, מסוייג או אישי, ואין חובה לפרסמו ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} תחילת תקפו של צו כאמור יהיה כתום שני חדשים מיום נתינתו, אולם לא יחול על אדם אלא משהודע לו; ולגבי מי שהיה בשירות שעליו חל הצו בזמן נתינתו – לא יחול הצו אלא כתום שני חדשים מיום ההודעה.

{{ח:סעיף|10|תחולת החוק על שבויי מלחמה}}
{{ח:ת}} חוק זה יחול על שבוי מלחמה בהתחשב עם כל הוראה שנקבעה בתקנות שהותקנו על ידי שר הבטחון, בהסכמת שר המשפטים, לשם התאמת הוראות חוק זה עם האמנות הבינלאומיות שישראל התקשרה בהן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השיפוט הצבאי (התאמת החוק עם האמנה בדבר הטיפול בשבויי מלחמה)|תקנות השיפוט הצבאי (התאמת החוק עם האמנה בדבר הטיפול בשבויי מלחמה), תשכ״ו–1966}}.}}

{{ח:סעיף|11|תחולת החוק על איש מילואים שאינו בשירות|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ד־2, תשס״ד־4, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} איש מילואים שאינו בשירות שעבר אחת העבירות המנויות להלן יחול עליו חוק זה בכל הנוגע לאותה עבירה, ואלו הן:
{{ח:תתת|(1)}} מעשה המהווה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|הסעיפים 57}}, {{ח:פנימי|סעיף 94א|94א}}, {{ח:פנימי|סעיף 99|99}}, {{ח:פנימי|סעיף 100|100}}, {{ח:פנימי|סעיף 101|101}}, {{ח:פנימי|סעיף 102|102}}, {{ח:פנימי|סעיף 104|104}}, {{ח:פנימי|סעיף 109|109(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 131|או 131}};
{{ח:תתת|(2)}} מעשה המהווה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} {{ח:פנימי|סעיף 62|או 62}}, ועשה את המעשה כלפי מפקדו באשר הוא מפקדו, או כלפי מי שהיה מפקדו באשר היה מפקדו;
{{ח:תתת|(3)}} מעשה המהווה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}}, ועשה את המעשה לגבי חייל הבא לשים אותו במשמורת לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} מעשה המהווה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}, ועשה את המעשה כלפי פקודו באשר הוא פקודו;
{{ח:תתת|(5)}} מעשה המהווה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}}, לגבי נשק שקיבל מטעם הצבא;
{{ח:תתת|(6)}} מעשה המהווה עבירה לפי תקנות שהותקנו על ידי שר הבטחון לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, והמטילות חובות על אנשי מילואים כשאינם בשירות.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שעבר עבירה כאמור בסעיף קטן (א) בהיותו איש מילואים, יחול עליו חוק זה בכל הנוגע לאותה עבירה אף לאחר שחדל להיות נמנה עם כוחות המילואים; אולם אם לא הוגש כתב אישום לבית דין צבאי תוך שנה מהיום שבו נעברה העבירה והיא איננה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}}, יחדל חוק זה לחול עליו לגבי אותה עבירה.

{{ח:סעיף|12|עבריין ששהה מחוץ למדינה|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} לא הוגש כתב אישום לבית דין צבאי מפני שהותו של הנאשם מחוץ לישראל, לא יבוא הזמן ששהה מחוץ לישראל במנין התקופות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיפים 6}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11}}.

{{ח:סעיף|13|סמכות שפיטה בעבירות צבאיות|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בית דין צבאי מוסמך לדון חייל שעשה מעשה המהווה עבירה צבאית, בין שעבר אותה במדינה ובין מחוצה לה; אין הוראה זו גורעת מסמכותו של כל בית משפט אחר במדינה לשפוט את החייל על אותו מעשה אם הוא מהווה עבירה לפי דין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} מי שחוק זה חל עליו על פי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(2)}} לא יישפט בבית דין צבאי על עבירות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(1) ו־(5)}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45(1), (3) ו־(5)}};
{{ח:תתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיפים 65}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67}}, {{ח:פנימי|סעיף 71|71}}, {{ח:פנימי|סעיף 95|95}}, {{ח:פנימי|סעיף 96|96}}, {{ח:פנימי|סעיף 98|98}}, {{ח:פנימי|סעיף 99|99}}, {{ח:פנימי|סעיף 129|129}} {{ח:פנימי|סעיף 130|ו־130}};
{{ח:תתת|(3)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיפים 126}}, {{ח:פנימי|סעיף 127|127}} {{ח:פנימי|סעיף 128|ו־128}} אלא אם נעברה העבירה במקום שבהחזקת הצבא.
{{ח:תת|(ג)}} מי שחוק זה חל עליו על פי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(2)}} הרי, נוסף לעבירות הצבאיות המנויות בסעיף קטן (ב), לא יישפט בבית דין צבאי בתקופה שאיננה תקופת לחימה גם על עבירות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיפים 61}}, {{ח:פנימי|סעיף 92|92}}, {{ח:פנימי|סעיף 94|94}}, {{ח:פנימי|סעיף 100|100}}, {{ח:פנימי|סעיף 101|101}}, {{ח:פנימי|סעיף 102|102}}, {{ח:פנימי|סעיף 108|108(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 128|128}} {{ח:פנימי|סעיף 132|ו־132}};
{{ח:תתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49}}, אלא אם התכוון במעשה העבירה להפגין חוסר כבוד למפקד;
{{ח:תתת|(3)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיפים 109}}, {{ח:פנימי|סעיף 111|111}}, {{ח:פנימי|סעיף 112|112}} {{ח:פנימי|סעיף 113|ו־113}} אלא אם הוזמן או בא לפני בית דין צבאי לרגל ענין שהגיע לידיעתו בקשר עם עבודתו בצבא.
{{ח:תת|(ד)}} שר הבטחון רשאי לקבוע בתקנות עבירות נוספות שעליהן לא יתן את הדין מי שחוק זה חל עליו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(2)}}, הכל בתנאים ובסייגים שיקבע.

{{ח:סעיף|14|סמכות לשפוט חייל בעבירות שאינן צבאיות}}
{{ח:ת}} בית דין צבאי מוסמך לדון חייל, פרט למי שחוק זה חל עליו על פי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(2) ו־(3)}}, שעבר בין במדינה ובין מחוצה לה עבירה כל שהיא שאיננה עבירה צבאית, אולם אם היה היועץ המשפטי לממשלה סבור שהעבירה לא נעברה במסגרת הצבא או עקב השתייכותו של הנאשם לצבא, רשאי הוא בכל עת, עד להחלטה בדבר הרשעה או זיכוי (להלן – הכרעת הדין), לצוות כי דינו יתברר בבית משפט אחר.

{{ח:סעיף|15|סמכות לשפוט עובדים בצבא בעבירות שאינן צבאיות}}
{{ח:ת}} בית דין צבאי מוסמך לדון אדם שחוק זה חל עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(2) ו־(3)}} ושעבר, בין במדינה ובין מחוצה לה, במסגרת הצבא או עקב השתייכותו לצבא, עבירה כל שהיא שאיננה עבירה צבאית, אולם רשאי היועץ המשפטי לממשלה בכל עת עד להכרעת הדין לצוות, כי דינו של האדם יתברר בבית משפט אחר.

{{ח:סעיף|15א|סמכות העמדה לדין בעבירת חוץ|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:ת}} הגשת כתב אישום בעבירה שנעברה מחוץ למדינה אשר בית דין צבאי מוסמך לדון בה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיפים 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15}}, אינה טעונה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:סעיף|16|דין מי שחוק זה חל עליו ואינו חייל}}
{{ח:ת}} מי שאינו חייל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, וחוק זה חל עליו – יהיה דינו, לענין חוק זה, כדין חייל; וכל מקום שמדובר בחוק זה על חייל, גם אדם כאמור במשמע; והוא, כשאין הוראה אחרת.

{{ח:קטע1|חלק ב|חלק ב׳ – עבירות וענשים}}
{{ח:קטע2|חלק ב פרק 1|פרק ראשון: אחריות לעבירה}}

{{ח:סעיף|17|תחולת {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין}}|תיקון: תשל״ז, תשמ״ז־2, תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} מבלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 541|סעיף 541}}, יחולו לגבי עבירות צבאיות הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק א|פרק א׳}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ב|ופרק ב׳}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#חלק 0|בחלק המקדמי}} והוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#חלק א|חלק א׳: כללי לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, בתיאומים המחויבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|18||תיקון: תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|19|סייג לצידוק מטעמי הכרח או צורך}}
{{ח:ת}} חייל שעבר עבירה כדי להגן על חייו או גופו, או על חייו או גופו של אדם אחר, או על ערך כל שהוא, לא ישמש הדבר, על אף האמור בכל דין אחר, עילה לפטור מאחריות פלילית או למחילת העונש, אם לפי הנסיבות שבהן נעברה העבירה הוא היה חייב להקריב את החיים, הגוף או הערך.

{{ח:סעיף|20|צידוק נוסף}}
{{ח:ת}} צידוק הוא לחייל, אם המעשה שעשה והמהווה עבירה נעשה כדי למנוע מרידה בצבא או המשכתה או כדי למנוע בשעת פעולה קרבית סירוב לקיים פקודה מוסמכת הנוגעת לאותה פעולה או אי קיום פקודה כזאת, ובלבד שאי אפשר היה למנוע אלה בדרך אחרת, ושבעשייתו לא עבר את המידה הדרושה לאותה מטרה.

{{ח:סעיף|20א|טיפול רפואי בחייל על כרחו|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אישרו שני רופאים בכתב כי טיפול רפואי דרוש כדי להציל את חייו של חייל או כדי למנוע החרפה תכופה של מחלתו או נזק אחר לבריאותו שאינו ניתן לתיקון, או כדי לחסנו מפני מחלה, מותר לתת את הטיפול הרפואי לחייל גם על כרחו; אולם לא יבוצע ניתוח בגופו של חייל על כרחו אלא בתנאי קרב או בתנאי חירום דומים.
{{ח:תת|(ב)}} בתקופת לחימה, בתנאי קרב או בתנאי חירום דומים, מותר לתת את הטיפול הרפואי כאמור בסעיף קטן (א) גם אם האישור חתום על־ידי רופא אחד בלבד, וגם אם האישור ניתן בעל־פה, ובלבד שייערך בכתב מיד כשהתנאים יאפשרו זאת.
{{ח:תת|(ג)}} טיפול רפואי שניתן לחייל באישור כאמור בסעיף זה, רואים אותו לענין כל דין כאילו ניתן בהסכמתו של החייל אפילו ניתן על כרחו.

{{ח:קטע2|חלק ב פרק 2|פרק שני: ענשים}}

{{ח:סעיף|21|דירוג הענשים}}
{{ח:ת}} אלה הענשים שבית דין צבאי רשאי להטיל בגבולות סמכותו על עבירה צבאית, וסדרם מן הקל אל החמור:
{{ח:תת|(1)}} כל עונש מן הענשים המשמעתיים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}};
{{ח:תת|(2)}} קנס;
{{ח:תת|(3)}} מחבוש;
{{ח:תת|(4)}} הורדה בדרגה;
{{ח:תת|(5)}} מאסר לתקופה קצובה;
{{ח:תת|(6)}} מאסר עולם;
{{ח:תת|(7)}} עונש מוות.

{{ח:סעיף|22|ענשים משמעתיים|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} אלה הענשים המשמעתיים: אתראה, ריתוק למחנה או לאניה, נזיפה ונזיפה חמורה.

{{ח:סעיף|23|תקופת ריתוק ומחבוש|תיקון: תשל״ח־2}}
{{ח:ת}} עונש ריתוק למחנה או לאניה או עונש מחבוש לא יעלו על שלושים וחמישה ימים.

{{ח:סעיף|24|ברירת ענשים וצירופם|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} מי שנתחייב בבית דין צבאי על עבירה צבאית, רשאי בית הדין להטיל עליו את העונש שנקבע לה בחוק זה או עונש קל יותר, מתוך המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}} וכן הוא רשאי לצרף לכל עונש גם ענשים קלים יותר כאמור.

{{ח:סעיף|25|עונש על עבירה שאיננה עבירה צבאית|תיקון: תשל״ה, תשנ״ד, תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} מי שנתחייב בבית דין צבאי על עבירה שאינה עבירה צבאית, רשאי בית הדין להטיל עליו עונש שבית המשפט היה מוסמך להטילו על אותה עבירה, וכן אחד או יותר מן העונשים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21(1), (3)}} אם קבוע לעבירה עונש מאסר, {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־(4)}}; הטיל בית הדין עונש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21(3)}} לא יעלו תקופות המאסר והמחבוש יחד על תקופת המאסר הקבועה לאותה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מקום שנקבע לעבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, או לעבירה לפי חיקוק אחר הנוגע לתעבורה, עונש מסויים כעונש חובה, יטיל בית דין צבאי עונש כאמור באותו חיקוק. האמור בסעיף קטן זה אינו בא לגרוע מסמכותו של בית דין צבאי להטיל גם אחד או יותר מן העונשים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}.

{{ח:סעיף|26|דירוג ענשים מסויימים}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}} –
{{ח:תת|(1)}} רואים את הענשים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21 פסקאות (1), (2) ו־(4)}} קלים מעונש מאסר לתקופה כל שהיא;
{{ח:תת|(2)}} רואים מחבוש כעונש קל ממאסר כשתקופת המחבוש אינה עולה על תקופת המאסר.

{{ח:סעיף|26א|הורדה בדרגה בעקבות עונש מאסר או עונש מוות|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} הטיל בית דין צבאי על נידון, שהוא בעל דרגה, אחד הענשים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21(5), (6) או (7)}}, יחליט בית הדין גם אם להטיל עונש הורדה בדרגה וינמק את החלטתו.

{{ח:סעיף|27|גירוש מהצבא|תיקון: תשל״ז}}
{{ח:ת}} חייל שדרגתו אינה למטה מסמל והוא נידון על ידי בית דין צבאי על עבירה שדינה מאסר, רשאי בית הדין להטיל עליו עונש גירוש מהצבא נוסף על העונש הקבוע לאותה עבירה או במקומו.

{{ח:סעיף|28|תוצאת גירוש מן הצבא}}
{{ח:ת}} גירוש מן הצבא גורר אחריו גם שלילת הדרגה הצבאית של הנידון.

{{ח:סעיף|29|שיעור קנס|תיקון: תשל״ז, תשמ״א}}
{{ח:ת}} קנס המוטל על עבירה לפי חוק זה לא יעלה על עשרים שיעורים של שכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה, כפי שהוא בשעת הטלת העונש; אולם אם הנדון הוא חייל בשירות חובה לא יעלה הקנס על שני שיעורים של שכר כאמור.

{{ח:סעיף|30|הורדה בדרגה}}
{{ח:תת|(א)}} גזר בית דין צבאי הורדה בדרגה, יקבע בגזר דינו את הדרגה שאליה יורד הנידון. לא קבע בית הדין את הדרגה – יורד הנידון דרגה אחת מן הדרגה שהיתה לו בשעת מתן גזר הדין.
{{ח:תת|(ב)}} שום דבר האמור בחוק זה אינו בא לגרוע מסמכותו של הרמטכ״ל, או של מי שהוסמך לכך על ידיו, להוריד חייל מדרגתו הזמנית.

{{ח:סעיף|31|עונש על תנאי}}
{{ח:ת}} מקום שבית דין צבאי רשאי להטיל מחבוש או מאסר לתקופה קצובה, רשאי הוא להורות שהעונש, כולו או חלקו, יהיה על תנאי.

{{ח:סעיף|32|ביצועו של עונש על־&lt;wbr&gt;תנאי|תיקון: תשכ״ד, תשמ״ז־2, תשמ״ח־2, תשנ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} מי שנידון למחבוש או למאסר על תנאי לא ישא את ענשו אלא אם עבר תוך תקופה שנקבעה בגזר דינו (להלן {{ח:פנימי|חלק ב|בחלק זה}} – תקופת התנאי) אחת העבירות שנקבעו בגזר הדין והורשע בשל עבירה כזאת (להלן {{ח:פנימי|חלק ב|בחלק זה}} – עבירה נוספת) תוך תקופת התנאי או לאחריה.
{{ח:תת|(ב)}} קביעת העבירות לפי סעיף קטן (א) יכול שתהיה בציון סוג של עבירות או בפירוט עבירות מסויימות, אם דרך תיאורן ואם דרך אזכור הוראות חוק; אוזכרה הוראת חוק והיא בוטלה לאחר מכן והוראה אחרת באה במקומה, יראו את גזר הדין כמאזכר גם את ההוראה האחרת.
{{ח:תת|(ג)}} לא יטיל בית דין צבאי בשל עבירה נוספת עונש שכולו על תנאי; אולם אם על הנאשם תלוי ועומד אותה שעה מחבוש על תנאי בלבד, רשאי בית הדין להטיל בשל עבירה נוספת מאסר שכולו או חלקו על תנאי.
{{ח:תת|(ד)}} תקופת התנאי תתחיל מיום מתן גזר הדין ואם הנידון נושא אותו זמן עונש מאסר או מחבוש – מיום שחרורו מן המאסר או המחבוש; אולם תקופה שאסיר נמצא בה מחוץ לבית הסוהר בשל חופשה מיוחדת או מכח {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ב1|סימן ב1 לפרק ו׳ של חוק העונשין, התשל״ז–1977}}, יראו אותה כתקופת תנאי מצטברת לתקופת התנאי שקבע בית הדין הצבאי; והכל כשבית הדין הצבאי לא הורה אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} תקופת התנאי לא תעלה על שנתיים לגבי עבירה צבאית ולא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים לגבי כל עבירה אחרת.

{{ח:סעיף|33|החלטה לביצוע עונש על תנאי|תיקון: תשכ״ד, תשמ״ב, תשמ״ז־2, תשמ״ח־2, תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוטל עונש על תנאי על ידי בית דין צבאי, בית משפט אחר או קצין שיפוט או על פי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיפים 167}}, {{ח:פנימי|סעיף 442|442(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 510|או 510}} והורשע הנידון בעבירה נוספת יצווה בית הדין על הפעלת העונש על תנאי; אולם לא יצווה בית דין על ביצוע עונש על תנאי שהוטל שלא על פי חוק זה אלא אם העבירה הנוספת היא עבירה שאיננה עבירה צבאית או שהיא עבירה על אחד הסעיפים האלה: {{ח:פנימי|סעיף 43|43 עד 47}}, {{ח:פנימי|סעיף 51|51 עד 54}}, {{ח:פנימי|סעיף 57|57}}, {{ח:פנימי|סעיף 59|59 עד 78}}, {{ח:פנימי|סעיף 82|82}}, {{ח:פנימי|סעיף 84|84 עד 91}}, {{ח:פנימי|סעיף 96|96 עד 105}}, {{ח:פנימי|סעיף 107|107 עד 121}}, {{ח:פנימי|סעיף 126|126 עד 129}}, {{ח:פנימי|סעיף 131|131}}, {{ח:פנימי|סעיף 134|134 או 135}}.
{{ח:תת|(אא)}} הוטל בידי בית דין צבאי או בית משפט אחר, או על פי {{ח:פנימי|סעיף 153א|סעיפים 153א}}, {{ח:פנימי|סעיף 165|165(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 167|167}}, {{ח:פנימי|סעיף 442|442}} {{ח:פנימי|סעיף 444א|או 444א(ב)}}, עונש על תנאי של פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה אזרחי או צבאי, והנידון הורשע בעבירה נוספת תוך תקופת התנאי, יצווה בית הדין על הפעלת עונש הפסילה על תנאי; על הצו כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 36|סעיף 36 לפקודת התעבורה}}, בשינויים המחוייבים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירה נוספת“, לענין זה –
{{ח:תתתת|(1)}} עבירה זהה עם זו שבשלה הוטל העונש על תנאי;
{{ח:תתתת|(2)}} עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 153א|בסעיף 153א(א)}};
{{ח:תתתת|(3)}} עבירה מן המפורטות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#תוספת 1|בתוספת הראשונה}} או {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#תוספת 2|בתוספת השניה לפקודת התעבורה}};
{{ח:תתתת|(4)}} עבירה אחרת שהיא עבירת תעבורה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, שנקבעה עם הטלת העונש על תנאי.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהופעל נגדו מחבוש או מאסר על תנאי, יתחיל לשאתו ביום מתן הצו המפעיל את העונש על תנאי, זולת אם ציווה בית הדין שיתחיל ביום אחר.
{{ח:תת|(ג)}} בית הדין שהרשיע נאשם בשל עבירה נוספת ולא הטיל עליו בשל אותה עבירה עונש מחבוש או מאסר רשאי, על אף האמור בסעיף קטן (א) ובמקום לצוות על הפעלת המאסר או המחבוש על תנאי, להורות, מטעמים שיירשמו, על הארכת תקופת התנאי או חידושה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, אם שוכנע בית הדין שבנסיבות הענין לא יהיה זה צודק להפעיל את המחבוש או המאסר על תנאי. לא ישתמש בית הדין בסמכות לפי סעיף קטן זה אלא לגבי ההרשעה הראשונה של הנאשם בשל עבירה נוספת.
{{ח:תת|(ג1)}} האריך בית דין צבאי את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי; חידש בית דין צבאי את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי תחל תקופת התנאי הנוספת מיום מתן פסק הדין; והכל כשבית הדין הצבאי לא הורה אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} מי שהוטל עליו עונש מאסר או מחבוש בשל עבירה נוספת והופעל נגדו עונש מחבוש או מאסר על תנאי, ישא את שתי תקופות הכליאה בזו אחר זו, זולת אם בית הדין שהרשיעו בשל העבירה הנוספת, הורה מטעמים שיירשמו, ששתי התקופות, כולן או מקצתן, יהיו חופפות.
{{ח:תת|(ה)}} ניתנים לערעור –
{{ח:תתת|(1)}} הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}};
{{ח:תתת|(2)}} צו לפי סעיפים קטנים (א), (ב), (ג) ו־(ד);
{{ח:תתת|(3)}} העדר צו על הפעלת עונש על תנאי בניגוד להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ו)}} הוגש ערעור על ההרשעה בשל העבירה הנוספת לא יוגש ערעור כאמור בסעיף קטן (ה) בנפרד.
{{ח:תת|(ז)}} ערער הנידון על הצו בדבר ביצוע עונש על־תנאי – יידחה הביצוע עד להחלטה בערעור; אולם אם הוטל על הנידון עונש מאסר או מחבוש בשל העבירה הנוספת ובית הדין הורה על חפיפת הענשים, ישא הנידון אותו חלק מן העונש על תנאי החופף את העונש בשל העבירה הנוספת, יחד עם אותו עונש.
{{ח:תת|(ח)}} נדחה ביצוע עונש על תנאי או חלקו לפי האמור בסעיף קטן (ז), ישא הנידון תחילה את העונש בשל העבירה הנוספת, ואם בית הדין הצבאי לערעורים דחה את הערעור לפי סעיף קטן (ה), ישא הנידון את העונש שבית הדין הורה על ביצועו או יתרתו, לאחר גמר העונש בשל העבירה הנוספת, זולת אם הורה בית הדין הצבאי לערעורים הוראה אחרת.
{{ח:תת|(ט)}} הורשע נידון בעבירה נוספת שאינה עבירה צבאית, לא יבוצע עונש מחבוש על תנאי אם חדל הנידון להיות חייל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}.

{{ח:סעיף|33א|העמדה במבחן|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מקום שבית דין צבאי דן את הנאשם מפני שחוק זה חל עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 11|או 11}}, רשאי הוא להעמיד את הנאשם במבחן.
{{ח:תת|(ב)}} על העמדה במבחן לפי סעיף זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המבחן|פקודת העמדת עבריינים במבחן, 1944}}, אולם הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המבחן#פרק ב|סעיפים 7 עד}} {{ח:חיצוני|פקודת המבחן#פרק ג|12 לפקודה}} יופעלו כאילו ניתן צו המבחן על ידי בית משפט; לענין זה, ”בית משפט“ –
{{ח:תתת|(1)}} כשהעבירה שעליה הועמד הנאשם במבחן, דינה יותר משלוש שנים מאסר – בית המשפט המחוזי;
{{ח:תתת|(2)}} בכל מקרה אחר – בית משפט השלום.
{{ח:תת|(ג)}} לפני שיעמיד את הנאשם למבחן רשאי בית הדין לדרוש תסקיר בכתב של קצין מבחן על פי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 37|סעיף 19 לחוק לתיקון דיני העונשין (דרכי ענישה), תשי״ד–1954}}.

{{ח:סעיף|34|מאסר ומחבוש מצטברים ומקבילים}}
{{ח:תת|(א)}} מאסר או מחבוש לתקופות שונות שהוטלו בפסק דין אחד ולא הורה בית הדין שהנידון ישא כולם או מקצתם בזה אחר זה – תתחיל תקופת כולם ביום אחד; אולם תקופת מאסר או מחבוש שהוטלה במקום קנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיפים 38}} {{ח:פנימי|סעיף 154|או 39}} יהיו תמיד בנוסף על כל תקופת מאסר או מחבוש שהוטלה על הנידון.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנידון למאסר או למחבוש, ולפני שנשא כל ענשו חזר ונידון למאסר או למחבוש בשל עבירה אחרת, תקופת העונש השניה תתחיל מיד ובמקביל לראשונה, ואם נמצאה עודפת על הראשונה ישא לאחריה ביתרה; והוא, כשבית הדין שהטיל את העונש השני לא הורה הוראה אחרת בענין זה.
{{ח:תת|(ג)}} מאסר ומחבוש שנידון נושא בהם כאחד לפי סעיף קטן (א) או (ב), לא ישא אלא במאסר; אך אם היתה תקופת המחבוש עודפת על תקופת המאסר, ישא בכל תקופת המאסר וביתרת ימי המחבוש; והוא, כשלא הורה בית הדין הוראה אחרת בענין זה.

{{ח:סעיף|35|חיוב בפיצויים|תיקון: תשל״ז, תשמ״א, תשמ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} בית דין צבאי שהרשיע חייל רשאי לחייבו, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, בנוסף על העונש, לשלם למי שניזוק על ידי העבירה סכום כסף שלא יעלה על עשרה שיעורים של שכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה, כפי שהוא בשעת הטלת החיוב, לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו.
{{ח:תת|(ב)}} קביעת הפיצויים לפי ערך הנזק או הסבל שנגרמו, תהא כערכם ביום ביצוע העבירה או ביום מתן החלטת בית הדין, לפי הגדול יותר.
{{ח:תת|(ג)}} לענין גביה, דין פיצויים לפי סעיף זה כדין קנס; סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שיש בצדו חובת פיצויים, ייזקף תחילה על חשבון הפיצויים.

{{ח:סעיף|36|האחריות האזרחית שמורה}}
{{ח:ת}} זיכוי או הרשעה בבית דין צבאי או חיוב בפיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}}, אינם פוטרים מאחריות לנזקים לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|37|אין לצרף צד אזרחי}}
{{ח:ת}} בבית דין צבאי אין מצרפים צד אזרחי לתביעה פלילית.

{{ח:סעיף|38|מאסר במקום קנס|תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בית דין צבאי שהטיל קנס, רשאי בגזר דינו להטיל על הנידון מאסר עד שלושה חדשים למקרה שהקנס כולו או מקצתו לא ישולם במועדו.
{{ח:תת|(ב)}} אין להטיל מאסר על תנאי לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|39||תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(מוספר מחדש {{ח:פנימי|סעיף 154|כסעיף 154}}).}}

{{ח:סעיף|40|קיצור תקופת עונש במקום קנס|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} הוטל מאסר או מחבוש במקום קנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}} או {{ח:פנימי|סעיף 154|סעיף 154}} ולפני שנשא הנידון בכל ענשו שולם חלק מן הקנס, תקוצר תקופת המאסר או המחבוש לפי היחס שבין הסכום ששולם לבין הקנס כולו.

{{ח:סעיף|41|התיישנות עבירות|תיקון: תשכ״ד, תשל״ה, תשמ״ז־2, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} עבירה צבאית תתיישן, אם עבר מיום ביצועה הזמן המפורש בצדה:
{{ח:תתת|(1)}} עבירת בגידה – חמש עשרה שנה;
{{ח:תתת|(2)}} עבירת עריקה – עשר שנים;
{{ח:תתת|(3)}} עבירה אחרת – שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} עבירה שאיננה צבאית תתיישן כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.
{{ח:תת|(ג)}} על עבירה צבאית ועבירה שאינה צבאית יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 9|סעיף 9(ג) עד (ו)}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#תוספת 1ב|תוספת ראשונה ב׳}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#תוספת 1ג|ותוספת ראשונה ג׳ לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסמכויות הנתונות ליועץ המשפטי לממשלה, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 9|סעיף 9(ג)(4) לחוק האמור}}, יהיו נתונות לפרקליט הצבאי הראשי;
{{ח:תתת|(2)}} הסמכויות הנתונות לראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 9|סעיף 9(ג)(2) ו־(4) לחוק האמור}}, יהיו נתונות למפקד משטרה צבאית חוקרת או למפקד היחידה לחקירות פנים של המשטרה הצבאית, לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} נוסף על פרקי הזמן המנויים {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 9|בסעיף 9(ג2) לחוק האמור}}, לא יובאו בחשבון במניין התקופות האמורות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 9|באותו סעיף}} גם פרקי זמן אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרק הזמן שבו שהה החשוד או הנאשם בשבי האויב, ונפילתו בשבי באה עקב עבירה שעבר;
{{ח:תתתת|(ב)}} פרק הזמן שבו נעדר החשוד או הנאשם מן השירות שלא ברשות;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#תוספת 1ג|בתוספת הראשונה ג׳ לחוק האמור}} ייכללו גם עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיפים 72}}, {{ח:פנימי|סעיף 77|77(א)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 105|ו־105}}.

{{ח:סעיף|42|התיישנותם של ענשים|תיקון: תשל״ה, תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} עונש שהטיל בית דין צבאי, בין על עבירה צבאית ובין על עבירה שאינה צבאית, יחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 10|סעיף 10 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}; אולם אם לא הופסק ביצוע העונש, יתחיל מנין תקופת ההתיישנות מיום אישור גזר הדין, אם הוא טעון אישור.

{{ח:קטע2|חלק ב פרק 3|פרק שלישי: עבירות}}

{{ח:סעיף|43|בגידה}}
{{ח:ת}} חייל שעשה אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} באופן מחפיר, מסר לאויב מקום שהגנתו הופקדה בידו או נטשו נוכח האויב;
{{ח:תת|(2)}} ביודעין, סייע לאויב בנשק, בציוד, באספקה או בכיוצא באלה;
{{ח:תת|(3)}} ביודעין, נתן מחסה לאויב שאינו שבוי או חיפה עליו או עשה מעשה אחר כדי למנוע את לקיחתו בשבי;
{{ח:תת|(4)}} בהיותו בשבי האויב, שירת מרצונו בכוחות המזויינים של האויב או מרצונו סייע בידם;
{{ח:תת|(5)}} בבוגדין, נתן אות כניעה לאויב או עזב את המערכה;
{{ח:תת|(6)}} בבוגדין, בא בדברים עם האויב;
{{ח:תת|(7)}} ביודעין, מסר לאויב או בשביל האויב, כתב סתרים, סיסמה, סימן היכר, או ידיעות על מספרם של כוחות הצבא, עמדותיהם, מקום הימצאם, אספקתם או מתקניהם, או על הכנות או על פקודות בנוגע לפעולותיהם או לתנועותיהם, או כל פרט אחר בעל חשיבות ביחס לצבא;
{{ח:תת|(8)}} מתוך כוונה לעזור לאויב או לסכן פעולה צבאית נגד האויב או פעולות כוחות מזויינים הפועלים נגד האויב בשיתוף עם הצבא, עשה מעשה העשוי להביא לתוצאה האמורה בפסקה זו –
{{ח:ת}} דינו – מוות, אולם לא יטיל בית דין צבאי עונש מוות אלא אם נעברה העבירה בתקופת לחימה.

{{ח:סעיף|44|עזרה לאויב}}
{{ח:ת}} חייל שעשה ביודעין מעשה העשוי לעזור לאויב או לסכן פעולה צבאית נגד האויב או פעולות כוחות מזויינים הפועלים נגד האויב בשיתוף עם הצבא, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|45|התנהגות מחפירה בקשר לפעולות צבאיות}}
{{ח:ת}} חייל שעשה אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} נטש באופן מחפיר מקום שהגנתו הופקדה בידו;
{{ח:תת|(2)}} עשה מעשה שתכליתו לאלץ או להניע אדם שיטוש באופן מחפיר מקום שהגנתו הופקדה בידי אותו אדם או שימסור באופן מחפיר את המקום לאויב;
{{ח:תת|(3)}} באופן מחפיר מסר את נשקו לאויב או זנחו נוכח האויב, או שנהג נוכח האויב באופן מחפיר אחר;
{{ח:תת|(4)}} בא בדברים עם האויב או מסר לו ידיעות או נתן לו אות כניעה, ולא היתה לו סמכות לעשות אלה;
{{ח:תת|(5)}} עזב באופן מחפיר את המערכה שלא בפקודת מפקדו;
{{ח:תת|(6)}} מסר עצמו מרצונו לשבי האויב, או עשה מעשה אחר בכוונה ליפול בשבי האויב,
{{ח:ת}} דינו – מאסר חמש עשרה שנה.

{{ח:סעיף|46|מרידה}}
{{ח:תת|(א)}} חייל שהשתתף במרידה או עורר מרידה או קשר קשר עם אדם לעורר מרידה, דינו – מאסר חמש עשרה שנה; ואם נעברה העבירה בזמן לחימה או תוך כדי שימוש בנשק או איום בו, דינו – מאסר עולם.
{{ח:תת|(ב)}} ”מרידה“ לענין חוק זה, היא כאשר שלושה חיילים או יותר עושים אחת מאלה –
{{ח:תתת|(1)}} תוך כדי אי ציות בצוותה לפקודות הם תופסים בנשק או משתמשים בנשק שברשותם, או משתמשים באמצעי כפיה כלפי מפקד;
{{ח:תתת|(2)}} מסרבים בצוותה למלא פקודה בזמן פעולה צבאית או פקודה הנוגעת לפעולה כזאת.

{{ח:סעיף|47|מתן יד למרידה}}
{{ח:תת|(א)}} חייל שעשה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עשה מעשה שתכליתו להניע חייל להצטרף למרידה;
{{ח:תתת|(2)}} בהיותו נוכח בשעת מרידה של פקודיו או כשנודע לו על מרידה כזו או על קשר למרידה כזו, לא עשה כמיטב יכלתו כדי לסכלה,
{{ח:תת}} דינו – מאסר עשר שנים.
{{ח:תת|(ב)}} חייל שעשה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהיותו נוכח בשעת מרידה לא עשה כמיטב יכלתו כדי לסכלה או לסייע בסיכולה;
{{ח:תתת|(2)}} משנודע לו על מרידה או על קשר למרידה לא הודיע על כך מיד למפקד,
{{ח:תת}} דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|48|מרי}}
{{ח:ת}} חייל שעשה מעשה בניגוד למשטר או למשמעת או לסדר הטוב בצבא, והתכוון במעשה זה לעורר או להפגין התנגדות או מחאה נגד הוראה המחייבת בצבא או נגד דין כל שהוא, וכן חייל שנתן יד למעשה כזה, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|49|הפגנה הפוגעת במשמעת}}
{{ח:ת}} חייל שעשה מעשה בניגוד למשטר או למשמעת או לסדר הטוב בצבא, והתכוון במעשה זה להפגין חוסר כבוד למפקד או הזדהות עם דרישה, תרעומת או טענה של חייל אחר, וכן חייל שנתן יד למעשה כזה, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|50|הסתה למרי}}
{{ח:ת}} חייל אשר ביודעין גרם או ניסה לגרום לכך ששלושה חיילים או יותר יעברו על {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}} {{ח:פנימי|סעיף 49|או 49}}, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|51|זריעת בהלה או יאוש בין חיילים|תיקון: תשט״ו}}
{{ח:ת}} חייל אשר בשעת פעולה של הצבא או לפני פעולה כזו עשה מעשה או הפיץ ידיעה – בין נכונה ובין בלתי נכונה – ויש בהם כדי לעורר בקרב חיילים בהלה או יאוש העלולים לפגוע בהצלחת אותה פעולה, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|52|זריעת בהלה או יאוש|תיקון: תשט״ו}}
{{ח:ת}} חייל אשר עשה מעשה או הפיץ ידיעה – בין נכונה ובין בלתי נכונה – בענין הקשור בבטחון המדינה, ויש בהם כדי לעורר ברבים בהלה או יאוש, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|53|תעמולה הפוגעת במשטר הצבאי או במשמעת הצבא}}
{{ח:ת}} חייל אשר הכין, החזיק לשם הפצה, פרסם או הפיץ, בכתב או בצורה אחרת, חומר תעמולה שהבאתו לידיעת חייל עלולה להשפיע בדרך הפוגעת במשטר הצבאי או המערערת את המשמעת בצבא, או אשר עשה בין חיילים תעמולה בעל פה העלולה להשפיע בדרך האמורה, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|54|תעמולה הפוגעת בסדר הטוב בצבא}}
{{ח:ת}} חייל אשר הכין, החזיק לשם הפצה, פרסם או הפיץ, בכתב או בצורה אחרת, חומר תעמולה, שהבאתו לידיעת חייל עלולה להשפיע בדרך הפוגעת בסדר הטוב בצבא, או אשר עשה בין חיילים תעמולה בעל פה העלולה להשפיע בדרך הפוגעת בסדר הטוב בצבא, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|55|חזקת כוונה להפיץ}}
{{ח:ת}} חייל שנמצא ברשותו יותר מטופס אחד של חומר תעמולה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיפים 53}} {{ח:פנימי|סעיף 54|ו־54}}, רואים אותו כאלו החזיקם לשם הפצה כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

{{ח:סעיף|56|עבירות בקשר לשבי}}
{{ח:ת}} חייל שנפל בשבי האויב מחמת חוסר זהירות מתאימה, אי ציות לפקודות או הזנחת תפקידו, או שלא חזר מן השבי לשירות הצבא כשהיה בידו לחזור, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|57|גילוי ידיעות|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} חייל אשר גילה או מסר ללא רשות אחד הדברים האלה:
{{ח:תת|(1)}} כתב סתרים, סיסמה, סימן היכר, או ידיעות על מספרם של כוחות הצבא, עמדותיהם, מקום הימצאם, אספקתם או מתקניהם, או על הכנות, או על פקודות בנוגע לפעולותיהם או לתנועותיהם;
{{ח:תת|(2)}} פרט חשוב בנוגע לתפקידו, שירותו או מקום שירותו בצבא, או לתפקידו, שירותו או מקום שירותו של חייל אחר בצבא, או כל פרט חשוב ביחס לצבא, שלפי פקודות הצבא או הנוהג הצבאי אין למסרו אלא למי שמוסמך לקבלו, בין שהידיעה נכונה ובין שאיננה נכונה,
{{ח:ת}} דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|58|נטישת משמרת}}
{{ח:תת|(א)}} חייל שנטש את משמרתו, דינו – מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה נוכח האויב, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} זקיף שעזב את משמרתו לפני שהוחלף כדין, או שבניגוד לפקודות הצבא או להוראות התנהג על משמרתו באופן שמנע ממנו למלא את התפקיד שלמענו הועמד כזקיף, דינו – מאסר חמש שנים; ואם נעברה העבירה נוכח האויב, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|59|אלימות כלפי מפקד}}
{{ח:ת}} חייל שהיכה מפקד או השתמש כלפיו באלימות, דינו – מאסר שנתיים; עשה את המעשה שעה שהמפקד שימש בתפקידו, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|60|אלימות כלפי ממלאי תפקיד}}
{{ח:ת}} חייל שהיכה זקיף, שוטר צבאי בקשר לתפקידו של השוטר או כשהשוטר בתפקיד, או חייל שהופקד על שמירת אדם, רכוש או מקום, או השתמש כלפיהם באלימות, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|61|אלימות כלפי חייל}}
{{ח:ת}} חייל שהיכה חייל אחר או השתמש כלפיו באלימות, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|62|איום ועלבונות כלפי מפקד}}
{{ח:ת}} חייל שאיים על מפקד או העליבו, או עשה מעשה אחר הפוגע בכבודו או במעמדו כמפקד, דינו – מאסר שנה; עשה את המעשה שעה שהמפקד שימש בתפקידו, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|63|איום על ממלאי תפקיד}}
{{ח:ת}} חייל שאיים באלימות על זקיף, על שוטר צבאי בקשר לתפקידו של השוטר או כשהשוטר בתפקיד, או על חייל שהופקד על שמירת אדם, רכוש או מקום, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|64|התנגדות לפעולה חוקית}}
{{ח:ת}} חייל אשר התנגד בכוח לחייל הבא בתוקף תפקידו לשימו במשמורת, או סירב לציית להוראות חייל כזה, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|65|התעללות|תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} חייל שהיכה חייל הנמוך ממנו בדרגה או שהיכה אדם הנמצא במשמורת שהחייל מופקד עליה, או שהתעלל בהם אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} חייל שהתעלל בחייל אחר, דינו – מאסר שנתיים.
{{ח:תת|(ג)}} נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דין המתעלל – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|66|עיכוב רכוש ללא הצדקה}}
{{ח:ת}} חייל שקיבל בתוקף תפקידו כסף או חפץ שנועד לחייל אחר, וללא הצדקה עיכבו תחת ידו או נמנע לשלמו או למסרו, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|67|שררה כלפי פקודים|תיקון: תשנ״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} חייל שהשתמש לרעה בסמכותו כלפי פקודו, דינו – מאסר שנה אחת; נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה העבירה במהלך אימון או בקשר לאימון, דינו – מאסר שלוש שנים; נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|68|חריגה מסמכות|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:ת}} חייל שחרג במזיד מן הסמכויות שניתנו לו לביצוע תפקידו בצבא ({{ח:פנימי|חלק ב פרק 3|בפרק זה}} – חרג מסמכותו), דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|69||תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|70|גרימת נזק לרכוש על ידי חריגה מסמכות}}
{{ח:ת}} חייל שחרג מסמכותו ובמעשהו זה גרם או עלול היה לגרום נזק לרכוש, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|71|קצין שיפוט שחרג מסמכותו|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:ת}} חייל שחרג מסמכותו על ידי שפעל כקצין שיפוט, בין שהוא קצין שיפוט ובין שהוא מתחזה כקצין שיפוט, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|72|חריגה מסמכות עד כדי סיכון חיים או בריאות}}
{{ח:ת}} חייל שחרג מסמכותו, ובמעשהו זה גרם או עלול היה לגרום חבלה לגופו או נזק לבריאותו של אדם אחר, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|73|חריגה מסמכות עד כדי סיכון בטחון המדינה|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:ת}} חייל שחרג מסמכותו ובמעשהו זה פגע, או עלול היה לפגוע, בבטחון המדינה או בפעולות הצבא, או בפעולותיהם של כוחות מזויינים הפועלים בשיתוף עם הצבא, דינו – מאסר חמש שנים; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה או בפעולות כאמור, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|74|ביזה}}
{{ח:ת}} חייל שבז ביזה, או שפרץ לבית או למקום אחר כדי לבוז ביזה, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|75||תיקון: תשמ״ז־2, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|76|השמדת רכוש}}
{{ח:תת|(א)}} חייל שהשמיד במזיד רכוש של חייל אחר, או גרם במזיד ובמישרין לנזק, לקלקול או לאבדן של רכוש כזה, דינו – מאסר ארבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} חייל שהשמיד במזיד רכוש צבאי, או שגרם במזיד ובמישרין לנזק, לקלקול או לאבדן של רכוש כזה, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ג)}} חייל שהשמיד במזיד נשק, כלי טיס, כלי שיט או כלי תחבורה שהם רכוש צבאי, או גרם במזיד ובמישרין לנזק, לקלקול או לאבדן של רכוש כזה, דינו – מאסר חמש עשרה שנה.

{{ח:סעיף|77|הוצאת רכוש מרשות הצבא|תיקון: תשל״ז, תשמ״ג, תשמ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין רכוש צבאי מרשות הצבא, דינו –
{{ח:תתת|(1)}} מאסר שלוש שנים – אם ערך הרכוש אינו עולה על הסכום הקובע;
{{ח:תתת|(2)}} מאסר שבע שנים – אם ערך הרכוש עולה על הסכום הקובע.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”הסכום הקובע“ – סכום השוה לעשרה שיעורים של שכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה, כפי שהוא בשעת ביצוע העבירה.

{{ח:סעיף|78|הוצאת נשק מרשות הצבא|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין נשק מרשות הצבא, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.

{{ח:סעיף|79|שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} חייל שהשתמש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא, דינו – מאסר שנתיים.
{{ח:תת|(ב)}} חייל שהשתמש בנשק שהוא רכוש צבאי שלא למטרות הצבא, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|80|אי שמירתו של רכוש צבאי|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} חייל שלא נקט במועד הנכון בכל האמצעים הסבירים כדי לשמור מנזק, מקלקול או מאבדן כל רכוש צבאי שהגיע לרשותו או שהוא אחראי לו בדרך אחרת, בין אם ניזוק הרכוש, נתקלקל או אבד ובין אם לאו, דינו – מאסר שנה; היה הרכוש נשק, כלי טיס, כלי שיט או כלי תחבורה אחר, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|81|חזקת רשלנות}}
{{ח:ת}} ניזוק, נתקלקל או אבד רכוש צבאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 80|בסעיף 80}}, רואים אותו חייל כאילו לא נקט במועד הנכון כל האמצעים הסבירים לשמירת אותו רכוש, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

{{ח:סעיף|82|נטילת ציוד ואספקה או עיכובם שלא כדין}}
{{ח:ת}} חייל שנטל שלא כדין ציוד או אספקה של הצבא לצורך יחידה שהציוד או האספקה לא היו מיועדים לה, או שעיכב שלא כדין ציוד או אספקה של הצבא, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|83||תיקון: תשנ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|84|גניבה מחייל}}
{{ח:ת}} חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין, מרשות חייל אחר כסף או רכוש אחר, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|85|שימוש בלתי־&lt;wbr&gt;חוקי בנשק}}
{{ח:ת}} חייל אשר ללא סמכות או ללא נקיטת אמצעי זהירות נאותים נשא נשק, טיפל בו או השתמש בו באופן אחר, דינו – מאסר שנתיים; הפעיל כאמור את הנשק, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|86|גרימת עיקולו, מעצרו וחילוטו של כלי טיס, כלי שיט, או כלי תחבורה אחר}}
{{ח:ת}} חייל שבמזיד או על ידי מעשה שלא כדין, גרם במישרין שכלי טיס, כלי שיט או כלי תחבורה אחר, שהם רכוש צבאי, יעוקל או ייעצר במדינה זרה, דינו – מאסר חמש שנים, ואם גרם כאמור שהכלי יחולט, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|87|נטישת כלי טיס או כלי שיט}}
{{ח:ת}} חייל מן הצוות של כלי טיס או של כלי שיט שנטש את הכלי ללא רשות בשעה שנשקפת לכלי סכנת אבדן, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם היה מפקד הכלי, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|88|טיפול בכלי טיס או בכלי שיט בחוסר זהירות או בניגוד להוראות}}
{{ח:ת}} חייל שטיפל בכלי טיס או בכלי שיט של הצבא, בחוסר זהירות או בהפרת כלל מכללי הטיפול, הטיסה או השיט, או שהטיסו או שהשיטו כאמור, והביא בזה, או עלול היה להביא בזה, למותו של אדם או לחבלתו, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|89|טיסה ללא רשות}}
{{ח:ת}} חייל שהטיס כלי טיס של הצבא כשלא היה רשאי לכך על פי פקודות הצבא, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|90|טיסה אסורה}}
{{ח:ת}} חייל שהטיס כלי טיס של הצבא בגובה נמוך מהקבוע בפקודות הצבא לאותו סוג של כלי טיס או לאותו שלב או סוג של טיסה, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|91|אי מילוי הוראות מפקד כלי טיס או כלי שיט}}
{{ח:ת}} חייל מכל דרגה שהיא, שהיה בכלי טיס או בכלי שיט של הצבא, ולא קיים הוראותיו החוקיות של הממונה על אותו כלי טיס או כלי שיט, בכל ענין הנוגע לנהיגתם, לבטחונם או למשטר הפנימי בהם, בין שהממונה הוא חייל ובין אם לאו, ואף אם אין הממונה גבוה ממנו בדרגה, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|92|עריקה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} חייל שנעדר משירותו בצבא מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא, דינו – מאסר שבע שנים; נעדר החייל משירותו בצבא בעת פעילות מבצעית או פעולה קרבית של יחידתו, מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|93|חזקת כוונה שלא לחזור|תיקון: תשכ״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} חייל שנעדר משירות בצבא שמונה עשר חודשים, שלא ברשות, רואים אותו כמי שנעדר מן השירות מתוך כוונה שלא לחזור, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

{{ח:סעיף|94|העדר מן השירות שלא ברשות|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו – מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך.

{{ח:סעיף|94א|איבוד קשר עם היחידה|תיקון: תשס״ד־4, תשס״ח}}
{{ח:ת}} איש מילואים אשר לא יצר קשר עם יחידתו, בהתאם להוראות שקבע שר הביטחון, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 24|סעיף 24 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, דינו – מאסר שישה חודשים.

{{ח:סעיף|95||תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|96|התגייסות במרמה}}
{{ח:ת}} מי שנתקבל לכוחות הסדירים או לכוחות המילואים, ולפני שנתקבל לכוחות אלה השתמש בטענות שוא, העלים פרטים חשובים או השתמש באמצעי הונאה אחרים, לגבי כשרותו להתקבל כאמור, רואים אותו כחייל משעת העבירה, ודינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|97|קבלת תפקיד במרמה}}
{{ח:ת}} חייל אשר כדי להתמנות לתפקיד בצבא, השתמש בטענות שוא, או העלים פרטים חשובים או השתמש באמצעי הונאה אחרים, בקשר לכשרותו להתמנות לתפקיד, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|98|שחרור במרמה}}
{{ח:ת}} חייל שהשיג את שחרורו מהכוחות הסדירים של הצבא בטענות שוא, בהעלמת פרטים חשובים או באמצעי הונאה אחרים, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|99|פטור משירות בטחון במרמה|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} חייל שהשיג לעצמו פטור משירות בטחון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}, בטענות שוא, בהעלמת פרטים חשובים או באמצעי הונאה אחרים, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|100|הטלת מום}}
{{ח:ת}} חייל שהטיל בגופו מום או מחלה, או הניח לאדם אחר להטיל בו מום או מחלה, או שעשה מעשה על מנת ללקות במום או במחלה או להחמיר מום או מחלה שיש לו, והכל מתוך כוונה לפסול על ידי כך את עצמו משירות צבאי, או לעשות את עצמו בלתי ראוי לתפקיד בצבא שהיה ראוי לו אלמלא המום או המחלה, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|101|התחלות}}
{{ח:ת}} חייל שהעמיד פני חולה או בעל מום בכוונה לפסול את עצמו לשירות או למילוי תפקיד, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|102|השתמטות מפעולה מסויימת|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} חייל שעשה אחד המעשים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 94|בסעיף 94}} או {{ח:פנימי|סעיף 100|בסעיף 100}}, או השתמש בטענות שוא או באמצעי הונאה אחרים כדי להשתמט מפעולה, או מהמראה או מהפלגה, או כדי להשתמט משירות מילואים או מחלק ממנו, דינו – מאסר ארבע שנים; עשה מעשה כאמור על מנת להשתמט מתפקיד קרבי, דינו – מאסר חמש עשרה שנה.

{{ח:סעיף|103||תיקון: תשל״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|104|ענין בעסקה הנעשית על ידי הצבא}}
{{ח:ת}} חייל אשר אגב תפקידו בצבא, היתה לו יד בעסקה הנעשית על ידי הצבא, למען הצבא או בשמו, וקיבל או עלול לקבל במישרין או בעקיפין, טובת הנאה באותה עסקה, ולא הודיע בכתב בעוד מועד, לרמטכ״ל או למי שהוסמך לכך על ידיו, על ענינו באותה עסקה, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|105|עבירה במסמכים צבאיים}}
{{ח:ת}} חייל שעשה אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} ביודעין, מסר, או הניח לזולתו שימסור, ידיעה כוזבת במסמך הנוגע לצבא, והמסמך נערך או נחתם על ידיו;
{{ח:תת|(2)}} מסר, או הניח לזולתו שימסור, ידיעה כוזבת במסמך הנוגע לצבא ושחובה עליו לבדוק את נכונות תכנו, מתוך שלא נקט אמצעים סבירים כדי למלא חובה זו;
{{ח:תת|(3)}} מתוך כוונה להטעות, העלים, או הניח לאחר להעלים, פרט כל שהוא במסמך כאמור בפסקה (1) או (2);
{{ח:תת|(4)}} העלים, השחית, שינה או סילק מסמך שחובה עליו לשמרו או להמציאו,
{{ח:ת}} דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|106|רשלנות לגבי תעודות}}
{{ח:ת}} חייל אשר חתם על מסמך שנקבע בפקודות הצבא כתעודה לצורך סעיף זה, ולא נקט אמצעים סבירים כדי לבדוק את נכונותו ודיוקו של פרט חשוב מן הפרטים שהתעודה מעידה עליהם, דינו – מאסר שתי שנים.

{{ח:סעיף|107|האשמת שוא}}
{{ח:ת}} חייל שטפל אשמה בעבירה על חייל אחר, בידעו שאישום־שוא הוא, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|108|ידיעות כוזבות}}
{{ח:ת}} חייל שביודעין מסר פרט כוזב או העלים פרט חשוב –
{{ח:תת|(1)}} בתלונה שהגיש בצבא;
{{ח:תת|(2)}} בענין שלפי פקודות הצבא חובה עליו למסור בו הודעה;
{{ח:תת|(3)}} על מנת להשיג חופשה או להאריכה;
{{ח:תת|(4)}} בענין אחר שנקבע בפקודות הצבא כענין שסעיף זה חל עליו,
{{ח:ת}} דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|109|עבירות לגבי בתי דין צבאיים|תיקון: תשל״ז}}
{{ח:תת|(א)}} חייל שעבר אחת העבירות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוזמן כדין לבוא לפני בית דין צבאי ולא בא, או בא ועזבו לפני שקיבל רשות לעשות זאת, ולא הראה סיבה מספקת להעדרו;
{{ח:תתת|(2)}} נדרש כדין על ידי בית דין צבאי להישבע או להצהיר בהן צדק ולא עשה זאת;
{{ח:תתת|(3)}} נדרש כדין על ידי בית דין צבאי להמציא מסמך שברשותו ובמזיד לא המציא אותו;
{{ח:תתת|(4)}} בהיותו עד בבית דין צבאי לא השיב על שאלה שנדרש כדין להשיב עליה, או השיב ביודעין תשובה מתחמקת;
{{ח:תתת|(5)}} גרם הפרעה או הפסקה במהלך הדיונים של בית הדין,
{{ח:תת}} דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(אא)}} חייל שאיחר לישיבת בית דין צבאי שאליה הוזמן כדין ולא הראה סיבה מספקת לאיחורו, דינו – מאסר חודש אחד.
{{ח:תת|(ב)}} חייל שביזה בית דין צבאי על ידי נקיטת לשון מעליבה או מאיימת, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|110|עבירות לגבי שופט־&lt;wbr&gt;חוקר ואחרים}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109}}, ”בית דין“ – לרבות שופט־חוקר, ולענין {{ח:פנימי|סעיף 109|פסקאות (1), (3) ו־(4) לסעיף קטן (א) שבו}}, {{ח:פנימי|סעיף 109|וסעיף קטן (ב) שבו}} – גם ועדת חקירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 537|סעיף 537}} וקצין בודק.

{{ח:סעיף|111|עדות שקר בבית דין}}
{{ח:ת}} חייל שהעיד, ביודעין, בשבועה או בהן צדק עדות שקר לפני בית דין צבאי או לפני שופט־חוקר, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|112|עדות שקר שלא בבית דין}}
{{ח:ת}} חייל שהעיד ביודעין עדות שקר לפני קצין שיפוט כשהוא דן בדיון משמעתי, לפני ועדת חקירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 537|סעיף 537}} או לפני אדם אחר המוסמך לפי חוק זה לגבות עדות מפי אותו חייל, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|113|עדויות סותרות}}
{{ח:ת}} חייל שבעדותו בפני בית דין צבאי סתר בפרט חשוב עדות קודמת שהעיד לפני בית דין צבאי אחר או לפני כל בית משפט אחר או לפני שופט־חוקר או קצין בודק, או שבעדותו לפני שופט־חוקר סתר בפרט חשוב עדות קודמת שהעיד לפני קצין בודק, והוכח לבית הדין כי היתה בזה כוונה להונות את מי שלפניו ניתנה עדות מן העדויות כאמור, דינו – מאסר שנתיים, ואין נפקא מינה את מי ממקבלי העדויות התכוון הנאשם להונות.

{{ח:סעיף|114|מעצר שלא כדין}}
{{ח:ת}} חייל שעצר אדם שלא כדין או החזיקו במשמורת שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|115|עבירות בקשר למעצר}}
{{ח:ת}} חייל שלא קיים הוראות חוק זה, או פקודות הצבא, החלות על עצירתו של אדם או על החזקתו במשמורת ועל הבאתו לדין, דינו – מאסר שמונה עשר חודש.

{{ח:סעיף|116|סירוב להחזיק במשמורת}}
{{ח:ת}} חייל שנדרש כדין להחזיק חייל אחר במשמורת, או לשימו במשמורת, ולא עשה זאת, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|117|סירוב לסייע להחזיק במשמורת}}
{{ח:ת}} חייל שנדרש כדין לסייע להחזיק חייל אחר במשמורת או לשימו במשמורת ולא עשה זאת, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|118|הפרעה להחזקה במשמורת}}
{{ח:ת}} חייל שהפריע להחזיק חייל במשמורת או לשימו במשמורת, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|119|שימוש באמצעים בלתי כשרים לצורך חקירה}}
{{ח:ת}} חייל שהשתמש באלימות, או שאיים להשתמש באלימות, כלפי אדם אחר כדי לאלצו להעיד או למסור אמרה בעבירה, דינו – מאסר שלוש שנים; השתמש באמצעים בלתי כשרים אחרים כדי לאלץ אדם להודות באשמה בעבירה, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|120|שחרור ממשמורת}}
{{ח:ת}} חייל ששחרר, שלא ברשות, אדם הנתון למשמורתו או למשמורת של חייל אחר, או שהניח לאותו אדם שיימלט, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|121|בריחה ממשמורת}}
{{ח:ת}} חייל שנמצא כדין במשמורת הצבא ונמלט או ניסה להימלט ממנה לפני ששוחרר מאותה משמורת, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|122|סירוב לקיים פקודה|תיקון: תשל״ז}}
{{ח:ת}} חייל שבמזיד לא קיים פקודה שניתנה לו מאת מפקד תוך מילוי תפקידו או שסירב לקיימה בין בדיבור ובין בהתנהגות, דינו – מאסר שלוש שנים; עבר את העבירה תוך פעולה קרבית של יחידתו, דינו – מאסר חמש עשרה שנה.

{{ח:סעיף|123|אי־&lt;wbr&gt;קיום פקודה|תיקון: תשל״ז}}
{{ח:ת}} חייל שלא קיים פקודה שניתנה לו מאת מפקד, דינו – מאסר שנתיים; עבר את העבירה תוך פעולה קרבית של יחידתו, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|124|התרשלות}}
{{ח:ת}} חייל שקיים ברשלנות פקודה או הוראה שניתנה לו, או שהתרשל במילוי תפקידו בצבא, דינו – מאסר שנה; מפקד יחידה או חייל בדרגת סמל ומעלה שעבר עבירה כאמור, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|125|אין חובה לקיים פקודה בלתי חוקית}}
{{ח:ת}} לא ישא חייל באחריות פלילית לפי {{ח:פנימי|סעיף 122|הסעיפים 122}}, {{ח:פנימי|סעיף 123|123}} {{ח:פנימי|סעיף 124|ו־124}} אם ברור וגלוי שהפקודה שניתנה לו היא לא חוקית.

{{ח:סעיף|126|הפרעה לשוטר צבאי}}
{{ח:ת}} חייל שהפריע לשוטר צבאי במילוי תפקידו, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|127|סירוב לסייע לשוטר צבאי}}
{{ח:ת}} חייל שנדרש לסייע לשוטר צבאי במילוי תפקידו ולא עשה זאת, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|127א|סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:ת}} חייל שנצטווה להיבדק לפי {{ח:פנימי|סעיף 250א|סעיף 250א}} וסירב להיבדק, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|128|התנהגות פרועה}}
{{ח:ת}} חייל שהשתתף בקטטה, או שהתנהג בצורה פרועה במקום ציבורי, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|129|התנהגות מבישה|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} חייל שהתנהג התנהגות מבישה, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|130|התנהגות שאינה הולמת|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} חייל בדרגת סמל או בדרגה גבוהה מזו שהתנהג באופן שאינו הולם את דרגתו או את עמדתו בצבא, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|131|התחזות|תיקון: תש״ל}}
{{ח:ת}} חייל המתחזה כבעל דרגה שאינה שלו, או כבעל תפקיד בצבא, מבלי שהוא רשאי לעשות זאת, או עונד סימן או תג צבאי, אות מערכה או עיטור ואינו מוסמך לענדו, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|132|פגיעה במשמעת}}
{{ח:ת}} חייל אשר עשה מעשה או התנהג באופן שפגע או עשוי היה לפגוע בסדר הטוב של הצבא או במשמעתו, ואין המעשה מהווה עבירה צבאית אחרת, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|133|אי קיום הוראות המחייבות בצבא|תיקון: תשל״ט, תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} חייל שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה:
{{ח:תתת|(1)}} לא קיים הוראה מפקודות הצבא;
{{ח:תתת|(2)}} לא קיים הוראה מפקודות קבע או מפקודות שיגרה, שפורסמו בכתב בהתאם לפקודות הצבא או בהתאם לנוהג הצבאי;
{{ח:תתת|(3)}} קיים ברשלנות הוראה מההוראות האמורות בפסקאות (1) ו־(2).
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק העונשין|סעיף 12 לחוק העונשין, תשל״ז–1977}}, רואים גם פקודות קבע ופקודות שיגרה כאמור בסעיף קטן (א)(2) כדינים.

{{ח:סעיף|133א|איסור עבודה, עיסוק או התמחות|תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:ת}} חייל שבלא היתר על פי פקודות הצבא, או שלא בהתאם לתנאיו, עבד בעבודה או עסק בעיסוק שנהוג לקבל בעבורם שכר, או התמחה התמחות מקצועית, דינו – מאסר שישה חודשים.

{{ח:סעיף|134|אי מניעת עבירה}}
{{ח:תת|(א)}} חייל שידע כי חייל אחר זומם או מנסה לעבור עבירה צבאית שענשה עולה על שלוש שנים מאסר, ולא פעל באופן סביר כדי למנוע את עשייתה או השלמתה, דינו –
{{ח:תתת|(1)}} אם העונש שנקבע על העבירה הוא מוות או מאסר עולם – מאסר עשר שנים;
{{ח:תתת|(2)}} אם העונש שנקבע על העבירה הוא מאסר לזמן קצוב – מאסר שלא יעלה על מחצית תקופת המאסר שעבריין צפוי לה על העבירה אך לא יותר משלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} מבלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א) ומבלי להוציא מקרי קרבה אחרים נקבע בזה, כי בן־זוג, הורה, צאצא, אח או אחות של חייל שזמם או ניסה לעבור עבירה כאמור בסעיף קטן (א), אשר לא הודיעו לרשויות המוסמכות על המזימה או הנסיון – אין רואים אותם כאילו לא פעלו באופן הנדרש לפי אותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף|135|קשר לעבור עבירה}}
{{ח:ת}} חייל שקשר קשר עם אדם אחר לעבור עבירה צבאית יהיה צפוי –
{{ח:תת|(1)}} למאסר עולם, אם העונש הצפוי לחייל העובר את העבירה שלשמה נקשר הקשר (להלן – העונש העיקרי) הוא מוות;
{{ח:תת|(2)}} למאסר עשרים שנה, אם העונש העיקרי הוא מאסר עולם;
{{ח:תת|(3)}} למחצית העונש העיקרי, אם העונש העיקרי הוא מאסר לתקופה קצובה;
{{ח:תת|(4)}} לעונש העיקרי, אם העונש העיקרי הוא אחר.

{{ח:קטע1|חלק ג|חלק ג׳ – דין משמעתי}}

{{ח:סעיף|136|תחולת הדין המשמעתי|תיקון: תשכ״ד, תשל״ה, תשל״ח־2, תשנ״ג־2, תשנ״ו־3, תשס״ב־3, תשס״ח, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} חייל, בדרגה למטה מדרגת רב־אלוף, שהואשם בעבירה צבאית שענשה אינו עולה על מאסר שלוש שנים, בין שעבר אותה במדינה ובין מחוצה לה, תהא לקצין שיפוט הסמכות לדונו דין משמעתי לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ג|חלק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין תחולת הדין המשמעתי, דין עבירה על אחד מאלה כדין עבירה צבאית:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)|חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|(1א)}} {{ח:חיצוני|חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)|חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|(1ב)}} {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תתת|(1ג)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע״ז–2016}};
{{ח:תתת|(2)}} תקנות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 24|סעיף 24 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}};
{{ח:תתת|(3)}} תקנות על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, שקבע שר הבטחון בהתייעצות עם שר המשפטים, למעט תקנות שלעבירה עליהן נקבע עונש חובה.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השיפוט הצבאי (קביעת תקנות לענין תחולת הדין המשמעתי)|תקנות השיפוט הצבאי (קביעת תקנות לענין תחולת הדין המשמעתי), תשל״ו–1976}}.}}

{{ח:סעיף|137|העמדה לדין לפני קצין שיפוט|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} חייל יועמד לדין משמעתי לפני קצין שיפוט, כפי שייקבע בפקודות הצבא או בהוראות על פיהן.

{{ח:סעיף|138||תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף|139|סמכותו של קצין שיפוט}}
{{ח:ת}} קצין שיפוט לא ידון בתלונה על חייל, אלא באחד המקרים האלה:
{{ח:תת|(1)}} החייל נמנה עם יחידה הנתונה לפיקודו;
{{ח:תת|(2)}} הוענקה לו על ידי הרמטכ״ל סמכות של קצין שיפוט לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}} לגבי החייל או לגבי העבירה.

{{ח:סעיף|140|דין משמעתי לפי הוראת הרמטכ״ל}}
{{ח:ת}} מי שחוק זה חל עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(2) ו־(3)}} לא יועמד לדין משמעתי אלא אם הורה על כך הרמטכ״ל, באופן כללי או לסוג מסויים של עבירות או של בני אדם.

{{ח:סעיף|141|סמכותו של קצין שיפוט|תיקון: תשל״ח, תשס״ט}}
{{ח:ת}} קצין שיפוט שהובאה לפניו תלונה על חייל שהוא מוסמך לדון בה, יעשה אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} יבטל את התלונה;
{{ח:תת|(2)}} ידון בה בעצמו;
{{ח:תת|(3)}} יעבירנה, כל עוד לא פסק בה, אם הוא קצין שיפוט זוטר – לדיון לפני קצין שיפוט בכיר המוסמך לדון בה, ואם הוא קצין שיפוט בכיר – לפני קצין שיפוט בכיר אחר המוסמך לדון בה.

{{ח:סעיף|142||תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף|143|תלונה שאין קצין שיפוט מוסמך לדון בה|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:תת|(א)}} קצין שיפוט שהובאה לפניו תלונה על עבירה הנתונה לדין משמעתי והוא אינו מוסמך לדון בה, יעבירנה לקצין שיפוט המוסמך לדון בה.
{{ח:תת|(ב)}} קצין שיפוט שהובאה לפניו תלונה על עבירה שאינה נתונה לדין משמעתי, יעבירנה לקצין שיפוט בכיר או לשוטר צבאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(א)(3)}}, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} קצין שיפוט בכיר שהועברה אליו תלונה כאמור בסעיף קטן (ב) ומצא שהיא אינה נתונה לדין משמעתי, ימנה קצין בודק לבדיקת העבירה ויעביר את תוצאות הבדיקה לפרקליט צבאי, או יעביר את התלונה לשוטר צבאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(א)(3)}}.

{{ח:סעיף|144|סייג לסמכות לבטל תלונה|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} קצין שיפוט לא יבטל תלונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 141|סעיף 141}} אלא אם נוכח שאין מקום להאשמה או אם יש נסיבות אחרות המצדיקות, לדעתו, את ביטולה; ביטל קצין שיפוט תלונה כאמור – יפרט את נימוקיו לכך ויודיעם לממונים עליו, לפי פקודות הצבא.

{{ח:סעיף|145|דיון מחדש בתלונה שבוטלה}}
{{ח:ת}} ביטול תלונה על ידי קצין שיפוט לא תשמש מניעה לחזור ולדון בה, בהתאם לפקודות הצבא.

{{ח:סעיף|146|העברת דין}}
{{ח:ת}} קצין שיפוט בכיר יכול להעביר לעצמו לדין משמעתי כל תלונה שקצין שיפוט אחר הנמנה עם יחידה הנתונה לפיקודו רשאי לדון בה, חוץ מתלונה שאותו קצין השיפוט האחר רשאי לדון בה בתוקף סמכותו על פי {{ח:פנימי|סעיף 139|פסקה (2) לסעיף 139}}.

{{ח:סעיף|147|סמכויות מפקדו של קצין שיפוט זוטר|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} קצין שיפוט בכיר שאליו הועברה תלונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 141|סעיף 141(3)}}, וקצין שיפוט בכיר שהעביר לעצמו תלונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 146|סעיף 146}}, יהיו לו כל הסמכויות הנתונות לקצין שיפוט בכיר, חוץ מן הסמכות להעביר את התלונה לקצין שפוט בכיר אחר אם הגיעה אליו התלונה מקצין שיפוט בכיר.

{{ח:סעיף|148|זכות לבקש העברת הדין למפקד|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} חייל שהועמד לדין משמעתי לפני קצין שיפוט זוטר, ישאלנו קצין השיפוט בתחילת הדיון אם ברצונו לעמוד לדין לפניו או לפני מפקדו של קצין השיפוט, שהוא קצין שיפוט בכיר; ביקש החייל לעמוד לדין לפני מפקדו של קצין השיפוט, יעביר קצין השיפוט את הדין כמבוקש.

{{ח:סעיף|149|זכות לבקש העברת הדין למפקד או לבית דין צבאי|תיקון: תשל״ח, תשס״ט}}
{{ח:ת}} חייל שהועמד לדין משמעתי לפני קצין שיפוט בכיר שלא לפי בקשתו, ישאלנו קצין השיפוט בתחילת הדיון אם ברצונו לעמוד לדין לפניו או לפני מפקדו של קצין השיפוט או להישפט לפני בית דין צבאי; ביקש החייל שדינו יועבר למפקדו של קצין השיפוט, יעביר קצין השיפוט את הדין כמבוקש; ביקש החייל להישפט לפני בית דין צבאי, יעביר קצין השיפוט את התלונה לפרקליט צבאי.

{{ח:סעיף|150||תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף|151|החזרת תלונה לדיון משמעתי|תיקון: תשל״ח, תשס״ד, תשס״ד־7, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הועברה תלונה לפרקליט צבאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}}, וראה הפרקליט הצבאי כי העבירה נתונה וראויה לדין משמעתי, רשאי הוא להורות שהתלונה תידון בדיון משמעתי על ידי מפקדו של קצין השיפוט שאליו הוגשה בקשת הנאשם, או על ידי קצין שיפוט בכיר אחר שקבע הפרקליט ורשאי הוא לפעול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 280|בסעיף 280(1) או (2)}}.
{{ח:תת|(א1)}} פרקליט צבאי לא יורה כי תלונה תידון בדיון משמעתי, כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שניתנה לנאשם הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב, לעניין בקשתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}} להישפט לפני בית דין צבאי.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} תלונה שהוחזרה לדין משמעתי לפי סעיף זה לא תועבר עוד.

{{ח:סעיף|152|סמכויות ענישה של קצין שיפוט זוטר|תיקון: תשכ״ד, תשל״ז}}
{{ח:ת}} קצין שיפוט זוטר יכול להטיל אחד הענשים האלה:
{{ח:תת|(1)}} אתראה;
{{ח:תת|(2)}} ריתוק למחנה או לאניה עד שבעה ימים;
{{ח:תת|(3)}} קנס בסכום השווה לשכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה כפי שהוא בשעת הטלת העונש, ואם הנידון הוא חייל בשירות חובה – בסכום השווה לחלק הששי משכר כאמור;
{{ח:תת|(4)}} נזיפה;
{{ח:תת|(5)}} מחבוש עד שבעה ימים.

{{ח:סעיף|153|סמכויות ענישה של קצין שיפוט בכיר|תיקון: תשכ״ד, תשל״ז, תשל״ח, תשל״ח־2, תשס״ד־7}}
{{ח:תת|(א)}} קצין שיפוט בכיר יכול להטיל אחד הענשים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} אתראה;
{{ח:תתת|(2)}} ריתוק למחנה או לאניה עד שלושים וחמישה יום;
{{ח:תתת|(3)}} קנס בסכום השווה לסך שני שיעורים של שכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה כפי שהוא בשעת הטלת העונש, ואם הנידון הוא חייל בשירות חובה – בסכום השווה לשליש משיעור אחד של שכר כאמור.
{{ח:תתת|(4)}} נזיפה;
{{ח:תתת|(5)}} נזיפה חמורה;
{{ח:תתת|(6)}} מחבוש עד שלושים וחמישה יום;
{{ח:תתת|(7)}} הורדה בדרגה אחת, בתנאי שדרגת הנאשם אינה למעלה מדרגת סמל ראשון.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|153א|פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה צבאי|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ב־3, תשנ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} קצין מוסמך שהרשיע חייל בעבירה של אי קיום הוראות המחייבות בצבא, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 133|בסעיף 133}}, שהוגדרה בפקודות הצבא כעבירת תנועה, או בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 136|סעיף 136(ב)(1) או (3)}}, רשאי, במקום כל עונש אחר או בנוסף עליו, לפסול אותו מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה צבאי לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} הקצין המוסמך רשאי לצוות בפסקו כי הפסילה תהיה כולה או מקצתה על תנאי; תקופת התנאי תיקבע בפסק, והיא לא תעלה על שנתיים מיום הפסק, ולגבי חייל בשירות חובה – על שנה מיום הפסק.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנפסל על תנאי ייפסל בפועל אם תוך תקופת התנאי עבר אותה עבירה שעליה הורשע או אחת העבירות המפורטות בסעיף קטן (א), והורשע בשל העבירה הנוספת תוך התקופה האמורה או לאחריה.
{{ח:תת|(ד)}} מי שהוטל עליו עונש פסילה בשל העבירה הנוספת והופעל נגדו עונש פסילה על תנאי ישא את תקופות הפסילה בזו אחר זו, זולת אם מי שהרשיעו בעבירה הנוספת הורה ששתי התקופות, כולן או מקצתן, יהיו חופפות.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 157|סעיף 157(ב), (ו) ו־(ח)}} יחולו, בשינויים המחוייבים, לגבי עונש פסילה על תנאי לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ו)}} בכפוף לאמור בסעיף קטן (ד), משהוטל עונש פסילה כאמור בסעיף קטן (א), או הופעל עונש פסילה על תנאי כאמור בסעיף קטן (ג), תתחיל תקופת הפסילה ביום מתן הפסק.
{{ח:תת|(ז)}} בחישוב תקופת הפסילה לא יבואו במנין –
{{ח:תתת|(1)}} תקופה שבה הופסק או עוכב ביצוע העונש על פי {{ח:פנימי|סעיף 162|סעיף 162}};
{{ח:תתת|(2)}} התקופה שלפני המצאת רשיון הנהיגה הצבאי של הנידון לרשות שנקבעה לכך בפקודות הצבא;
{{ח:תתת|(3)}} תקופה, תוך תקופת הפסילה, שבה נשא הנידון עונש מחבוש בשל העבירה שבגללה הוטלה הפסילה או הופעלה הפסילה על תנאי.

{{ח:סעיף|153ב|העדר מן השירות שלא ברשות ואיבוד קשר עם היחידה – סמכויות ענישה|תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} קצין שיפוט שהרשיע חייל בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיפים 94}} {{ח:פנימי|סעיף 94א|או 94א}}, והטיל עליו עונש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 152|בסעיפים 152}} {{ח:פנימי|סעיף 153|או 153}} שאינו קנס, רשאי להטיל עליו גם קנס כאמור בסעיפים אלה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיפים 152}} {{ח:פנימי|סעיף 153|ו־153}}, קצין שיפוט שהרשיע איש מילואים בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיפים 94}} {{ח:פנימי|סעיף 94א|או 94א}}, רשאי להטיל עליו קנס בסכום השווה לסך ארבעה שיעורים של שכר יסוד חודשי של טוראי בשירות חובה, כפי שהוא בשעת הטלת הקנס.

{{ח:סעיף|154|מחבוש עקב קנס שלא שולם|תיקון: תשל״ח, תשנ״ג}}
{{ח:ת}} קצין שיפוט שהטיל על חייל קנס שלא ניתן לגבותו בדרך של ניכוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 497|סעיף 497(א)}}, רשאי, במעמד גזירת העונש, להטיל עליו מחבוש למקרה שהקנס, כולו או מקצתו, לא ישולם במועדו, ובלבד שתקופת המחבוש לא תעלה על התקופה שאותו קצין שיפוט היה רשאי להטיל על החייל.

{{ח:סעיף|155|חיוב בפיצויים|תיקון: תשכ״ד, תשל״ז}}
{{ח:תת|(א)}} קצין שיפוט שהרשיע חייל בעבירה לפי {{ח:פנימי|חלק ג|חלק זה}} רשאי לחייבו, בנוסף לכל עונש, בתשלום פיצויים על הנזק שנגרם עקב העבירה, ואולם לא יחייב קצין שיפוט זוטר נאשם לשלם לפי סעיף זה סכום העולה על מחצית שכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה כפי שהוא בשעת הטלת החיוב, וקצין שיפוט בכיר לא יחייב נאשם לשלם לפי סעיף זה סכום העולה על סך כל שלושה שיעורים של שכר כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} חיוב בפיצויים לפי סעיף זה אינו פוטר מאחריות לנזקים לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|156|מחבוש על תנאי|תיקון: תשכ״ד, תשל״ח}}
{{ח:ת}} קצין שיפוט שהטיל על חייל מחבוש, רשאי לצוות בפסקו, כי העונש יהיה כולו או מקצתו על תנאי, ויהיה תלוי ועומד לתקופה שנקבעה בפסק, ובלבד שלא תעלה על שנתיים מיום הפסק; ולגבי חייל בשירות חובה – על שנה אחת מיום הפסק.

{{ח:סעיף|157|ביצוע העונש המותנה|תיקון: תשכ״ד, תשל״ח, תשמ״ב, תשמ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שנידון למחבוש על תנאי, לא ישא את ענשו אלא אם עבר תוך התקופה שנקבעה בפסק (להלן {{ח:פנימי|חלק ג|בחלק זה}} – תקופת התנאי) עבירה מסוג העבירה שעליה נענש ונמצא אשם על־ידי קצין שיפוט בשל עבירה כזאת (להלן {{ח:פנימי|חלק ג|בחלק זה}} – עבירה נוספת) תוך תקופת התנאי או לאחריה.
{{ח:תת|(ב)}} לא נקבעה בפסק תקופת התנאי, יראו כאילו נקבעה בו תקופת תנאי של תשעים יום.
{{ח:תת|(ג)}} הוטל מחבוש על תנאי על־ידי קצין שיפוט והנידון נמצא אשם בעבירה נוספת יצווה קצין השיפוט שדן בעבירה הנוספת על הפעלת המחבוש על תנאי.
{{ח:תת|(ד)}} מי שהופעל נגדו מחבוש על תנאי הרי, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 162|סעיף 162}}, יתחיל הנידון לשאתו ביום מתן הצו המפעיל את המחבוש על תנאי.
{{ח:תת|(ה)}} קצין שיפוט שמצא נאשם אשם בעבירה נוספת ולא הטיל עליו בשל אותה עבירה עונש מחבוש, רשאי על אף האמור בסעיף קטן (ג) ובמקום לצוות על הפעלת המחבוש על תנאי להורות, מטעמים שיירשמו, על הארכת תקופת התנאי לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת, אם שוכנע קצין השיפוט שבנסיבות הענין לא יהיה זה צודק להפעיל את המחבוש על תנאי. לא ישתמש קצין השיפוט בסמכות לפי סעיף קטן זה אלא לגבי ההרשעה הראשונה של הנאשם בשל עבירה נוספת.
{{ח:תת|(ו)}} לא יטיל קצין שיפוט בשל עבירה נוספת עונש מחבוש שכולו על תנאי.
{{ח:תת|(ז)}} מי שהוטל עליו עונש מחבוש בשל העבירה הנוספת והופעל נגדו עונש מחבוש על־תנאי, ישא את תקופות המחבוש בזו אחר זו זולת אם קצין השיפוט שמצא אותו אשם בשל העבירה הנוספת, הורה ששתי התקופות, כולן או מקצתן, יהיו חופפות; אולם תקופת המחבוש הרצופה אשר על הנידון לשאת לא תעלה בסך הכל על שבעים יום.
{{ח:תת|(ח)}} צו לפי סעיף קטן (ג) ניתן לערר בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 163|לסעיף 163}}.

{{ח:סעיף|158|סייגים לסמכות|תיקון: תשס״ד־3}}
{{ח:ת}} הרמטכ״ל רשאי לקבוע בכתב, בדרך כלל או למקרה מסויים, סייגים לסמכויות הנתונות לקצין שיפוט, ומשנקבעו – רואים אותם כאילו נקבעו בחוק זה. קבע הרמטכ״ל סייגים כאמור, לענין סמכויות קציני השיפוט להטיל עונשי מחבוש, יביא את הדבר לידיעת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

{{ח:סעיף|159|סדרי הדין המשמעתי|תיקון: תשס״ד־7}}
{{ח:ת}} קצין שיפוט לא ידון נאשם ולא יגבה עדויות אלא בפניו וכן לא יעיין בעדויות בכתב אלא אם כן ניתנה לנאשם הזדמנות לעיין בהם; בתחילת הדיון יקרא בפניו את דברי התלונה, ולפני מתן הפסק יתן לו הזדמנות להשמיע את דברו.

{{ח:סעיף|159א|חוות דעת מטעם הנאשם בדיון משמעתי שנערך על פי הוראת פרקליט|תיקון: תשס״ד־7}}
{{ח:תת|(א)}} נערך הדיון המשמעתי על פי הוראת פרקליט, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנאשם יהיה רשאי להגיש לקצין השיפוט חוות דעת מטעמו בקשר להוראת הפרקליט, לרבות חוות דעת שהוכנה בידי סניגור ({{ח:פנימי|חלק ג|בחלק זה}} – חוות דעת);
{{ח:תתת|(2)}} הוגשה חוות דעת מטעם הנאשם – רשאי הפרקליט הצבאי, בכפוף לפקודות הצבא, להעביר את התייחסותו לחוות הדעת לקצין השיפוט;
{{ח:תתת|(3)}} הועברה התייחסות הפרקליט הצבאי כאמור בפסקה (2) לקצין השיפוט – רשאי הנאשם להגיש לקצין השיפוט התייחסות נוספת מטעמו, לרבות התייחסות שהוכנה בידי סניגור, בקשר להבהרת ענין שהתעורר בהתייחסותו של הפרקליט הצבאי.
{{ח:תת|(ב)}} בפקודות הצבא ייקבעו כללים לענין הגשת חוות דעת והתייחסויות לקצין השיפוט כאמור בסעיף קטן (א); {{ח:פנימי|חלק ג|בחלק זה}}, ”הוראת פרקליט“ – הוראה של פרקליט צבאי או של הפרקליט הצבאי הראשי, כי תלונה תידון בדיון משמעתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 280|בסעיפים 280(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 281|281(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 282|או 282}}.

{{ח:סעיף|160|פסק בדין משמעתי}}
{{ח:ת}} תם הדיון ולא החליט קצין השיפוט לבטל את התלונה, יפסוק בה, ואם נמצא הנאשם אשם – יקבע את ענשו.

{{ח:סעיף|161|אי תחולת דיני הראיות}}
{{ח:ת}} קצין שיפוט לא יהיה כפוף לדיני הראיות, ויפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר לבירור התלונה; והוא, כשאין בחוק זה או בפקודות הצבא הוראה אחרת בענין זה.

{{ח:סעיף|162|עיכוב או הפסקה של ביצוע עונש בדין משמעתי|תיקון: תשכ״ד, תשל״ח, תשנ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעוכב ולא יופסק ביצועו של עונש שאינו על תנאי שהוטל בדין משמעתי, אלא אם הורה על כך קצין השיפוט שפסק את העונש או שאישר אותו בערר, מחמת פעולה קרבית או הפלגת כלי שיט או מחמת סיבה אחרת שנקבעה בפקודות הצבא, או אם הוגש ערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163}}; ובלבד שתקופת ההפסקה או העיכוב שתיקבע בהוראה כאמור לא תעלה על תשעים יום מיום ההפסקה או העיכוב, או עד להחלטה בערר, ובתום התקופה יבוצע העונש או יחודש ביצועו, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} נבצר מקצין שיפוט כאמור, מכל סיבה שהיא, לדון בענין עיכוב ביצועו של העונש או בענין הפסקתו, רשאי קצין שיפוט, שהוא מפקדו של הנידון, להורות כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} חלפה הסיבה לעיכוב או להפסקה לפני תום התקופה שנקבעה בהוראה, יורה מיד קצין שיפוט שהוא מפקדו של הנידון או קצין השיפוט שנתן את ההוראה או קצין השיפוט שדן בערר, הכל לפי הענין, על הביצוע או על חידוש הביצוע.
{{ח:תת|(ד)}} עוכב או הופסק שלא כדין ביצועו של עונש, תנוכה תקופת העיכוב או ההפסקה שלא כדין מתקופת העונש.

{{ח:סעיף|162א|נשיאת עונש מחבוש|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} מי שנידון בדין משמעתי למחבוש ולפני שנשא כל ענשו חזר ונידון למחבוש, ישא את הענשים יחד, והוא כשקצין השיפוט, אשר הטיל את העונש השני, לא הורה שהנידון ישא כולם או מקצתם בזה אחר זה; אולם תקופת המחבוש הרצופה אשר על הנידון לשאת לא תעלה בסך הכל על שבעים יום.

{{ח:סעיף|162ב|עונש מחבוש שהוטל על אסיר|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} קצין שיפוט שהטיל על חייל מחבוש, והחייל נושא אותו זמן עונש מאסר, רשאי לצוות בפסקו כי הנידון ישא את המחבוש מיום שחרורו מן המאסר, ובלבד שאם נידון למחבוש כאמור יותר מפעם אחת, לא יעלה סך כל תקופת המחבוש אשר על הנידון לשאת על שבעים יום.

{{ח:סעיף|162ג|נידון שהיה במעצר|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} מי שקצין שיפוט דן אותו למחבוש או לריתוק למחנה או לאניה, תיחשב בכלל תקופת המחבוש כל תקופה שבה היה עצור בשל העבירה שעליה עמד לדין לפני קצין השיפוט, ובכלל תקופת הריתוק – כל תקופה שבה היה מוחזק במעצר או במעצר פתוח בשל העבירה האמורה.

{{ח:סעיף|163|ערר על פסק|תיקון: תשמ״ב, תשס״ד־7}}
{{ח:תת|(א)}} חייל שהוטל עליו עונש בדין משמעתי רשאי, תוך שלושה ימים מיום מתן הפסק, להגיש עליו ערר לפני קצין שיפוט בכיר בדרך שנקבעה בפקודות הצבא נערך הדיון המשמעתי על פי הוראת פרקליט, יהיה המועד להגשת הערר חמישה עשר ימים מיום מתן הפסק.
{{ח:תת|(א1)}} קצין שיפוט שהטיל על חייל עונש בדין משמעתי, יודיע לחייל על זכותו להגיש ערר ועל המועד להגשתו, כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ב)}} בערר כאמור בסעיף קטן (א) ניתן לערור גם על חיוב בתשלום פיצויים שהוטל על פי {{ח:פנימי|סעיף 155|סעיף 155}}.
{{ח:תת|(ב1)}} נערך הדיון המשמעתי על פי הוראת פרקליט, וזוכה החייל הנאשם, רשאי הפרקליט הצבאי הראשי, אם סבר כי יש ראיות מספיקות להוכחת אשמתו של החייל הנאשם, להגיש, בתוך חמישה עשר ימים מיום שהובא לידיעתו הפסק, ערר לפני קצין שיפוט בכיר בדרך שנקבעה בפקודות הצבא; הוגש ערר כאמור על ידי הפרקליט הצבאי הראשי, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 159א|סעיף 159א}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} קצין השיפוט רשאי לדון בערר אף אם הוגש לאחר המועד, אם יש לדעתו טעמים המצדיקים זאת.
{{ח:תת|(ד)}} קצין השיפוט הדן בערר לפי סעיף זה לא יגבה עדויות אלא בפני החייל הנאשם ולא יעיין בעדויות בכתב, אלא אם כן ניתנה לחייל הנאשם הזדמנות לעיין בהן.

{{ח:סעיף|164||תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|165|סמכויות קצין שיפוט הדן בערר|תיקון: תשל״ח־2, תשמ״ב, תשס״ד־7}}
{{ח:ת}} קצין שיפוט הדן בערר רשאי לעשות אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} לגבי כל ערר – לדחות את הערר;
{{ח:תת|(2)}} לגבי ערר של הנידון –
{{ח:תתת|(א)}} לקבל את הערר ולזכות את הנידון;
{{ח:תתת|(ב)}} להקל בעונש; היה הערר גם על חיוב בפיצויים – לבטל את החיוב או להקטין את שיעור הפיצויים;
{{ח:תתת|(ג)}} להחמיר בעונש בתחום סמכותו כקצין שיפוט, ובלבד שלא יחמיר בעונש כל עוד לא נתן לנידון הזדמנות להשמיע את דברו;
{{ח:תת|(3)}} לגבי ערר של הפרקליט הצבאי הראשי – לבטל את הזיכוי, להרשיע את החייל הנאשם ולהטיל עליו עונש, ובלבד שלא יעשה כן כל עוד לא נתן לחייל הנאשם הזדמנות להשמיע את דברו.

{{ח:סעיף|166|עונש שהוחל בביצועו לפני הערר}}
{{ח:ת}} עונש שהוחל בביצועו על פי פסק שעוררו עליו והוא אושר בערר, רואים כאילו התחיל ביצועו על פי הפסק שניתן בערר.

{{ח:סעיף|167|סמכות הרמטכ״ל להמתיק עונש|תיקון: תשכ״ד, תשל״ז, תשל״ח}}
{{ח:ת}} עונש שהוטל בדין משמעתי, רשאי הרמטכ״ל לבטלו או להקל בו על ידי הפחתתו או החלפתו בעונש קל ממנו.

{{ח:סעיף|167א|ביטול חיוב בפיצויים|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} חוייב חייל בתשלום פיצויים למדינה, על פי {{ח:פנימי|סעיף 155|סעיף 155}}, רשאי הרמטכ״ל לבטל את החיוב בפיצויים או להקטין את שיעורם.

{{ח:סעיף|167ב|חייל שהועמד לדין משמעתי לפני הרמטכ״ל|תיקון: תשל״ח־2, תשס״ד־7}}
{{ח:תת|(א)}} חייל שהועמד לדין משמעתי לפני הרמטכ״ל, לא יוכל לבקש העברת דינו לקצין שיפוט אחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}} ולא יחולו לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163}}.
{{ח:תת|(ב)}} חייל כאמור בסעיף קטן (א), שהוטל עליו עונש בדין משמעתי רשאי, בתוך שלושה ימים מיום מתן הפסק, להגיש לרמטכ״ל בקשה לעיון חוזר, בדרך שנקבעה בפקודות הצבא; הרמטכ״ל יודיע לחייל על זכותו כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הרמטכ״ל רשאי לקיים עיון חוזר בהחלטתו, אף אם הבקשה לכך הוגשה לאחר המועד, אם יש לדעתו טעמים המצדיקים זאת.
{{ח:תת|(ד)}} סמכויותיו של הרמטכ״ל בעיון החוזר יהיו כסמכויות קצין שיפוט שדן בערר, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165(1) ו־(2)}}.

{{ח:סעיף|168|סמכויות הפרקליט הצבאי הראשי ופרקליט צבאי לבטל, לאשר בדיעבד או לשנות פסק או עונש|תיקון: תשל״ח, תשמ״ב־3, תשס״ד־7, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי יבטל פסק שניתן בדין משמעתי, אם נוכח שהנאשם אינו נושא באחריות לעבירה שבה הורשע.
{{ח:תת|(ב)}} הפרקליט הצבאי הראשי רשאי לבטל פסק שניתן בדין משמעתי אם סבר כי קיים חשש של ממש לעיוות דין אם לא יעשה כן, לרבות בשל כך שהדיון המשמעתי התנהל באופן הפוגע בסדרי הדין שנקבעו בחוק זה או בהוראה על פיו.
{{ח:תת|(ג)}} הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי רשאים לבטל פסק שניתן בדין משמעתי אם לדעתם אירע אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} קצין השיפוט לא היה מוסמך לדון בעבירה;
{{ח:תתת|(2)}} קצין השיפוט לא היה מוסמך לדון את הנאשם.
{{ח:תת|(ג1)}} ניתן פסק בדין משמעתי וקצין השיפוט לא היה מוסמך לדון בעבירה או לדון את הנאשם כאמור בסעיף קטן (ג)(1) או (2), רשאי הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי לאשר את הפסק בדיעבד, ובלבד שהיה רשאי להורות מראש לקצין השיפוט לדון בעבירה או לדון את הנאשם, לפי הענין; אישר הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי את הפסק כאמור, יראו את הפסק כפסק שניתן בסמכות מיום שניתן;
{{ח:תת|(ד)}} הפרקליט הצבאי הראשי רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} להמיר כל עונש שהוטל בדין משמעתי, אשר קצין השיפוט לא היה מוסמך להטיל, בעונש שקצין השיפוט היה מוסמך להטיל;
{{ח:תתת|(2)}} לבטל כל חלק מעונש או מחיוב בפיצויים אם קצין השיפוט חרג מסמכותו בהטילו אותו;
{{ח:תתת|(3)}} לבטל את העונש או חיוב בפיצויים, אם קצין השיפוט חרג מסמכותו בהטילו אותו, ואם מצא זאת לנכון – להחזיר את הדיון לקצין השיפוט כדי שישקול מחדש את העונש;
{{ח:תתת|(4)}} להחזיר את הדיון המשמעתי לקצין השיפוט לשם הטלת עונש, אם קצין השיפוט הרשיע את הנאשם אך לא הטיל עליו עונש;
{{ח:תתת|(5)}} לצוות על הפעלת עונש על תנאי, אם קצין השיפוט לא הפעילו כאשר היה עליו לעשות כן;
{{ח:תתת|(6)}} לתקן תקופת תנאי, בפסק שהוטל בו עונש על תנאי, אם קצין השיפוט חרג מסמכותו בקביעת התקופה;
{{ח:תתת|(7)}} אם נוכח שקצין שיפוט הורה שלא כדין להפעיל עונש על תנאי – לבטל את ההוראה, ואם הנידון נשא את העונש או כל חלק ממנו על פי ההוראה – גם לקבוע שיראו אותו כאילו נשא את העונש כולו;
{{ח:תתת|(8)}} לבטל הוראת קצין שיפוט שהנידון ישא ענשים בזה אחר זה, כאשר העבירות שהנידון הורשע בהן נעברו בענין אחד.
{{ח:תת|(ה)}} הפרקליט הצבאי הראשי יבטל כל הוראה שניתנה כדין משמעתי, אשר אינה עונש, ורשאי הוא להמירה בעונש שקצין השיפוט היה מוסמך להטיל.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על פסק של קצין שיפוט בכיר בערר.
{{ח:תת|(ז)}} הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי רשאי לשמוע את החייל שנידון, את קצין השיפוט וכל אדם אחר, בטרם יחליט לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ז1)}} הפרקליט הצבאי הראשי רשאי לעכב, לתקופה שלא תעלה על 7 ימים מיום מתן הפסק, ופרקליט צבאי רשאי לעכב, לתקופה שלא תעלה על 4 ימים מיום מתן הפסק, ביצועו של עונש שאינו על תנאי שהוטל בדין משמעתי, לשם בירור הנסיבות הדרושות להפעלת סמכות מסמכויותיו לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ח)}} בוטל פסק לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), רשאי מי שביטל אותו להורות על העמדתו של החייל שנית לדין משמעתי; ריצה החייל עונש לפי פסק שבוטל והורשע בדיון חוזר, יובא בחשבון העונש שהחייל ריצה, בהתאם לכללים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} ענשים של ריתוק ושל מחבוש, לרבות מחבוש על תנאי שהופעל, ייחשבו יום כנגד יום;
{{ח:תתת|(2)}} סכום כסף שנגבה מהחייל כקנס או כפיצויים יוחזר לו, אולם אם הוטל עליו אחד מאלה בדיון החוזר, יובא בחשבון הסכום שכבר נגבה.

{{ח:סעיף|169|אין אחריות משמעתית פעמיים|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} חייל שהובא לדין משמעתי על מעשה פלוני וחוייב או זוכה, לא יובא שנית לדין משמעתי על אותו מעשה, אלא אם הורה כך הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 168|סעיף 168(ח)}}.

{{ח:סעיף|170|התיישנות}}
{{ח:ת}} לא יובא חייל לדין משמעתי אם עברו שלוש שנים מיום ביצוע העבירה, ופסק שניתן בדין משמעתי לא יבוצע אם עברו שלוש שנים מיום נתינתו.

{{ח:סעיף|170א|דיון משמעתי בעבירות תעבורה|תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 170|בסעיף 170}}, עברה שנה מיום שבוצעה עבירה לפי תקנות על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 136|בסעיף 136(ב)(3)}}, שלא גרמה לתאונת דרכים שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש, לא יועמד חייל לדין משמעתי, אלא אם כן, בתוך אותה תקופה התקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הוגשה נגד החייל תלונה לגבי אותה עבירה והוא ידע על כך;
{{ח:תת|(2)}} החייל הוזמן לחקירה בקשר עם ביצוע העבירה;
{{ח:תת|(3)}} ניתנה לחייל הודעה על ביצוע העבירה;
{{ח:ת}} ואולם אם הוכיח החייל החשוד בעבירה כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27ב|סעיף 27ב לפקודת התעבורה}}, ניתן להעמיד לדין משמעתי את מי שנהג ברכב, אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.

{{ח:סעיף|171|דין משמעתי ושפיטה|תיקון: תשכ״ד, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מי שנשפט על מעשה פלוני בבית דין צבאי או בכל בית משפט אחר לא יובא עליו לדין משמעתי.
{{ח:תת|(ב)}} אין רואים פסק דין משמעתי כמעשה בית דין לגבי בית דין צבאי או כל בית משפט אחר, אולם לא יובא אדם לדין לפני בית דין צבאי על מעשה שנידון עליו בדין משמעתי, אלא על פי הוראה בכתב של הפרקליט הצבאי הראשי, ולא יובא לדין על מעשה כאמור לפני בית משפט אחר אלא בהסכמת פרקליט המדינה.

{{ח:סעיף|172|שפיטה מבטלת פסק דין משמעתי}}
{{ח:ת}} מעשה שנפסק עליו בדין משמעתי והובא עליו הנאשם לדין לפני בית דין צבאי או לפני כל בית משפט אחר – הפסק בדין המשמעתי בטל.

{{ח:סעיף|173|דין חייל לשעבר|תיקון: תשכ״ד, תשל״ח, תשנ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעבר עבירה בהיותו נמנה עם הכוחות הסדירים של הצבא, ואחר ביצוע העבירה חדל, לחלוטין או לשעה, מהיות נמנה כך, לא יידון בדין משמעתי, אלא אם הובא לדין משמעתי תוך מאה ושמונים יום מהיום שבו חדל, כאמור, מהיות נמנה עם הכוחות הסדירים, ובשעת הדיון היה איש מילואים או נמנה שוב עם הכוחות הסדירים.
{{ח:תת|(ב)}} הבאה לדין משמעתי לפי סעיף קטן (א) לאחר שחלפו תשעים יום מהיום שבו חדל אותו אדם, כאמור, מהיות נמנה עם הכוחות הסדירים, טעונה הסכמת פרקליט צבאי.

{{ח:סעיף|174|דין משמעתי של איש מילואים בשירות|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} לא יידון איש מילואים בדין משמעתי על עבירה שעבר כשהוא בשירות, אלא אם הובא לדין משמעתי לא יאוחר מאשר תוך שלושה חדשים מגמר השירות שבו עבר את העבירה.

{{ח:סעיף|175|דין משמעתי של איש מילואים שלא בשירות|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} לא יידון איש מילואים בדין משמעתי על עבירה שעבר שלא בשירות, אלא אם הובא לדין משמעתי עליה לא יאוחר מאשר תוך שנים עשר חודש מיום ביצוע העבירה.

{{ח:סעיף|176|דין משמעתי רק בשירות}}
{{ח:ת}} לא יידון איש מילואים בדין משמעתי אלא כשהוא בשירות ולפני מפקד שגם הוא בשירות.

{{ח:קטע1|חלק ג1|חלק ג׳1 – עבירות של ברירת דיון {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״א־2, תשס״ד}}

{{ח:סעיף|176א||תיקון: תשנ״א־2, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|176ב||תיקון: תשנ״א־2, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|176ג||תיקון: תשנ״א־2, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|176ד||תיקון: תשנ״א־2, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|176ה||תיקון: תשנ״א־2, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|176ו||תיקון: תשנ״א־2, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע1|חלק ד|חלק ד׳ – המוסדות המשפטיים}}
{{ח:קטע2|חלק ד פרק 1|פרק ראשון: המנגנון המשפטי}}

{{ח:סעיף|177|מינוי פרקליט צבאי ראשי וסגנו, פרקליטים צבאיים וסגניהם|תיקון: תשמ״ו, תשנ״ד, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון, על פי המלצת הרמטכ״ל, ימנה פרקליט צבאי ראשי שהוא פרקליט צבאי ובעל נסיון משפטי של שבע שנים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} הרמטכ״ל, על פי המלצת הפרקליט הצבאי הראשי, ימנה סגן לפרקליט הצבאי הראשי שהוא פרקליט צבאי ובעל נסיון משפטי של שבע שנים לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} הרמטכ״ל, על פי המלצת הפרקליט הצבאי הראשי, ימנה פרקליטים צבאיים שהם קצינים בעלי נסיון משפטי של ארבע שנים לפחות.
{{ח:תת|(ד)}} הרמטכ״ל או מי שהוא הסמיך לכך, ימנה, על פי המלצת הפרקליט הצבאי הראשי, סגנים לפרקליטים צבאיים שהם קצינים בעלי ניסיון משפטי של ארבע שנים לפחות.

{{ח:סעיף|178|סמכויות הפרקליט הצבאי הראשי|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:ת}} הפרקליט הצבאי הראשי –
{{ח:תת|(1)}} הוא יועצו של הרמטכ״ל ושל שאר שלטונות הצבא בכל עניני חוק ומשפט;
{{ח:תת|(2)}} מפקח על השלטת המשפט בצבא, למעט פיקוח על בתי הדין הצבאיים והנהלתם;
{{ח:תת|(3)}} מפקח פיקוח משפטי על הדיון המשמעתי;
{{ח:תת|(4)}} רשאי לצוות על עריכת חקירה מוקדמת בכל מקרה שלדעתו נעברה עבירה שבית דין צבאי מוסמך לדון בה;
{{ח:תת|(5)}} ימלא כל תפקיד אחר המוטל עליו לפי כל דין ולפי פקודות הצבא;
{{ח:ת}} בכל אלה ייעזר בפרקליטים הצבאיים, בתובע הצבאי הראשי, בסניגור הצבאי הראשי ובשאר הקצינים בעלי הכשרה משפטית.

{{ח:סעיף|178א|סמכויות הפרקליט הצבאי הראשי – לסגנו|תיקון: תשנ״ד, תשנ״ח־2, תשס״ד־7}}
{{ח:תת|(א)}} נתפנה מקומו של הפרקליט הצבאי הראשי וכל עוד הפרקליט הצבאי הראשי החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הפרקליט הצבאי הראשי מהארץ או נבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא סגנו את התפקידים המוטלים על הפרקליט הצבאי הראשי, וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.
{{ח:תת|(ב)}} הפרקליט הצבאי הראשי רשאי לאצול לסגנו מסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1 – הגדרת {{ח:הערה|”}}קצין מוסמך{{ח:הערה|“}}}}, {{ח:פנימי|סעיף 163|163(ב1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 168|168}}, {{ח:פנימי|סעיף 169|169}}, {{ח:פנימי|סעיף 215ב|215ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 238|238(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 241|241}}, {{ח:פנימי|סעיף 252|252}}, {{ח:פנימי|סעיף 279|279}}, {{ח:פנימי|סעיף 282|282}}, {{ח:פנימי|סעיף 282א|282א}}, {{ח:פנימי|סעיף 308|308}}, {{ח:פנימי|סעיף 443|443(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 512|ו־512 לחוק זה}}, כולן או מקצתן.

{{ח:סעיף|179|סמכויות פרקליט צבאי}}
{{ח:ת}} פרקליט צבאי ימלא כל תפקיד המוטל עליו לפי כל דין ולפי פקודות הצבא, וכשהוא ממלא את תפקידו במחוז שיפוטי מסויים יהיה גם יועצו של מפקד אותו מחוז בכל עניני חוק ומשפט.

{{ח:סעיף|179א|העברה ואצילה של סמכויות פרקליט צבאי לסגן פרקליט צבאי|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} נתפנה מקום של פרקליט צבאי וכל עוד פרקליט צבאי חדש לא התחיל לכהן, או נעדר פרקליט צבאי מהארץ או נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ימלא סגנו את התפקידים המוטלים על הפרקליט הצבאי, וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.
{{ח:תת|(ב)}} פרקליט צבאי רשאי לאצול לסגן פרקליט צבאי מהסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק, כולן או מקצתן.

{{ח:סעיף|180||תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|181|תובעים צבאיים|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הרמטכ״ל, או מי שהוסמך לכך על ידיו, ימנה, בהמלצתו של הפרקליט הצבאי הראשי, קצינים בעלי הכשרה משפטית לתפקיד תובע צבאי; את אחד מהם, שהוא בעל נסיון משפטי של ארבע שנים לפחות, ימנה תובע צבאי ראשי.
{{ח:תת|(ב)}} תובע צבאי יערוך ויגיש כתבי־אישום וכתבי ערעור לפי חוק זה, ילמד קטיגוריה לפני בתי הדין הצבאיים ולפני שופטים־חוקרים וימלא כל תפקיד אחר שיוטל עליו לפי כל דין ולפי פקודות הצבא.

{{ח:סעיף|182|סניגורים צבאיים|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:ת}} הרמטכ״ל, בהמלצתו של הפרקליט הצבאי הראשי, ימנה קצינים בעלי הכשרה משפטית להיות סניגורים בבתי הדין הצבאיים (להלן – סניגורים צבאיים); את אחד מהם, שהוא בעל נסיון משפטי של שנתיים לפחות ימנה סניגור צבאי ראשי.

{{ח:קטע2|חלק ד פרק 2|פרק שני: בתי הדין הצבאיים}}
{{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן א|סימן א׳ – הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|183|בתי הדין הצבאיים|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} אלה בתי הדין הצבאיים לענין חוק זה:
{{ח:תת|(1)}} בתי הדין של ערכאה ראשונה:
{{ח:תתת|(א)}} בית דין צבאי מחוזי,
{{ח:תתת|(ב)}} בית דין צבאי ימי,
{{ח:תתת|(ג)}} בית דין צבאי מיוחד,
{{ח:תתת|(ד)}} בית דין שדה,
{{ח:תתת|(ה)}} בית דין צבאי לתעבורה.
{{ח:תת|(2)}} בית הדין הצבאי לערעורים.

{{ח:סעיף|184|אי תלות של שופטים}}
{{ח:ת}} בעניני שפיטה – אין על שופט צבאי מרות זולת מרותו של הדין ואין הוא נתון למרות כל שהיא של מפקדיו.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן ב|סימן ב׳ – שופטים צבאיים־משפטאיים של בתי הדין הצבאיים|תיקון: תשמ״ו}}

{{ח:סעיף|185|כשירות|תיקון: תשל״ז, תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} קצין הנמנה עם הכוחות הסדירים של הצבא כשיר להתמנות שופט צבאי־משפטאי כמפורט להלן אם הוא בעל נסיון משפטי של מספר שנים כמצויין לצדו:
{{ח:תתת|(1)}} נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, המשנה לנשיא ושופט צבאי־משפטאי של בית הדין האמור – שבע שנים;
{{ח:תתת|(2)}} נשיא בית דין צבאי מחוזי או מיוחד, סגן נשיא ושופט צבאי־משפטאי של בית דין כאמור – חמש שנים;
{{ח:תתת|(3)}} שופט צבאי־משפטאי של בית דין צבאי לתעבורה (להלן – שופט תעבורה) – שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} חייל הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא ונתמנה שופט על פי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט}}, או על פי {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|חוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}} (להלן – חוק בית הדין לעבודה), כשיר להתמנות שופט צבאי־משפטאי של בית דין צבאי ולשבת בדין שעה שהוא בשירות מילואים, אם הוא בעל נסיון משפטי כאמור בסעיף קטן (א); ואולם חייל כאמור לא יתמנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים, למשנהו, לנשיא בית דין צבאי מחוזי או מיוחד או לסגן נשיא.
{{ח:תת|(ג)}} שופטים צבאיים־משפטאים של בית הדין הצבאי לערעורים יתמנו על פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 186|סעיף 186}}, ובלבד שועדת הבחירה לא תבחר קצין שלא כיהן קודם לכן כשופט צבאי־משפטאי, אלא לאחר ששוכנעה שעסק בצבא בעיסוק משפטי העושה אותו מתאים לתפקיד זה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), רשאית ועדת הבחירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 186|סעיף 186}}, אם ראתה שאין בקרב הכוחות הסדירים של הצבא קצין בעל נסיון משפטי המתאים לתפקיד נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, להציע – ברוב של ששה מבין חבריה – כי יתמנה לתפקיד קצין מתאים שהוא בעל הכשרה משפטית.

{{ח:סעיף|186|דרך המינוי|תיקון: תשכ״ד, תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ושאר השופטים הצבאיים־המשפטאים יתמנו בידי נשיא המדינה לפי בחירה של ועדה לבחירת שופטים צבאיים־משפטאים (להלן – ועדת הבחירה); ועדת הבחירה תציין את ערכאת בית הדין שאליה נבחר המועמד או את בחירתו לשופט תעבורה.
{{ח:תת|(ב)}} שופט צבאי־משפטאי הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 185|בסעיף 185(ב)}}, יתמנה בידי נשיא המדינה, לפי הצעת שר הבטחון ושר המשפטים כאחד, לשופט צבאי־משפטאי לכל ערכאה שהיא, או לשופט תעבורה.

{{ח:סעיף|186א||תיקון: תשל״ז, תשמ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף|187|ועדת הבחירה|תיקון: תשל״ה, תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת הבחירה תהיה של תשעה חברים שהם:
{{ח:תתת|(1)}} שר הבטחון, והוא יהיה יושב ראש הועדה;
{{ח:תתת|(2)}} שר המשפטים;
{{ח:תתת|(3)}} נשיא בית המשפט העליון;
{{ח:תתת|(4)}} שופט בית המשפט העליון שיבחר חבר שופטיו;
{{ח:תתת|(5)}} נציג לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין;
{{ח:תתת|(6)}} הרמטכ״ל;
{{ח:תתת|(7)}} ראש אגף כוח אדם במטה הכללי של הצבא;
{{ח:תתת|(8)}} נשיא בית הדין הצבאי לערעורים;
{{ח:תתת|(9)}} שופט צבאי־משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים שיקבע נשיאו.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת הבחירה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת משבעה.
{{ח:תת|(ג)}} אלה רשאים להציע מועמדים לכהונת שופט צבאי־משפטאי:
{{ח:תתת|(1)}} שר הבטחון;
{{ח:תתת|(2)}} הרמטכ״ל;
{{ח:תתת|(3)}} נשיא בית הדין הצבאי לערעורים;
{{ח:תתת|(4)}} שלושה חברי ועדת הבחירה כאחד.
{{ח:תת|(ד)}} החלטת ועדת הבחירה בדבר מינויו של שופט צבאי־משפטאי תתקבל ברוב קולות חבריה שהשתתפו בהצבעה.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת הבחירה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללים בדבר סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים צבאיים-משפטאים|כללים בדבר סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים צבאיים–משפטאים}}.}}

{{ח:סעיף|187א|סייג למינוי שופט|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} ועדת הבחירה לא תציע מינוי של שופט צבאי־משפטאי, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון.

{{ח:סעיף|187ב|הצבעה בועדת הבחירה|תיקון: תשס״ד־6}}
{{ח:ת}} חבר ועדת הבחירה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בועדה.

{{ח:סעיף|187ג|שופט עמית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הרמטכ״ל רשאי, לפי הצעת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ובהסכמת המועמד, למנות מי שכיהן כשופט צבאי־משפטאי, והפסיק לכהן בשל יציאתו לקצבה או פרישתו מהכוחות הסדירים של הצבא או מכהונתו כשופט לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|חוק בית הדין לעבודה}}, לכהן כשופט צבאי־משפטאי עמית בבית הדין הצבאי לערעורים או בבית הדין הצבאי המיוחד ({{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ב|בסימן זה}} – שופט עמית); ואולם לא יתמנה ולא יכהן כשופט עמית –
{{ח:תתת|(1)}} מי שגילו עולה על שבעים וחמש שנים;
{{ח:תתת|(2)}} מי שעסק בפעולות שנתייחדו לעורך דין לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין}}, לאחר שיצא לקצבה או פרש.
{{ח:תת|(ב)}} שופט עמית לא יתמנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים, למשנהו, לנשיא בית דין צבאי מיוחד או לסגן נשיא.
{{ח:תת|(ג)}} שופט עמית יכהן כשופט צבאי־משפטאי בבית דין שדרגתו אינה גבוהה מדרגת בית הדין שבו כיהן כשופט צבאי־משפטאי לפני שיצא לקצבה או פרש.
{{ח:תת|(ד)}} שופט עמית ישב בדין רק שעה שהוא בשירות מילואים.
{{ח:תת|(ה)}} באין הוראה אחרת בחוק זה, יראו שופט עמית כשופט צבאי־משפטאי הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא, לכל דבר וענין.
{{ח:תת|(ו)}} שופט עמית ישב בדין במקרים שנשיא בית הדין הצבאי לערעורים או נשיא בית הדין הצבאי המיוחד, לפי הענין, החליט על כך.

{{ח:סעיף|188|מינוי נשיאים, משנה וסגנים|תיקון: תשל״ה, תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים יתמנה בידי שר הבטחון, בהמלצת הרמטכ״ל, מקרב השופטים הצבאיים־המשפטאים של בית הדין הצבאי לערעורים; נשיא בית הדין הצבאי המיוחד וסגנו וכן נשיא בית דין צבאי מחוזי וסגנו יתמנו בידי הרמטכ״ל, בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, מקרב השופטים הצבאיים־המשפטאים של בתי הדין של אותה דרגה.
{{ח:תת|(ב)}} יכול ששופט צבאי־משפטאי אחד יתמנה לנשיא של יותר מבית דין צבאי מחוזי אחד וכן לנשיא גם לבתי דין כאמור וגם לבית הדין הצבאי המיוחד.
{{ח:תת|(ג)}} יכול ששופט צבאי־משפטאי אחד יתמנה לסגן של מספר נשיאים של בתי דין צבאיים מחוזיים וכן לסגן נשיא בית הדין הצבאי המיוחד.

{{ח:סעיף|189|סמכויות נשיא בית דין למשנה או לסגן|תיקון: תשי״ח, תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} נתפנה מקומו של נשיא בית דין צבאי וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מהארץ או נבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא משנהו או סגנו, לפי הענין, את התפקידים המוטלים על הנשיא וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.
{{ח:תת|(ב)}} נבצר מנשיא בית דין צבאי וממשנהו או סגנו, לפי הענין, למלא תפקידיהם יכהן כממלא מקום הנשיא הותיק שבשופטים הצבאיים־המשפטאים של בית הדין, ומבין בעלי ותק שווה – המבוגר שבהם.
{{ח:תת|(ג)}} נשיא בית דין צבאי רשאי לאצול מסמכויותיו למשנהו או לסגנו, לפי הענין.

{{ח:סעיף|190|הצהרת אמונים|תיקון: תשמ״ו, תשס״ו}}
{{ח:ת}} מי שנתמנה שופט צבאי־משפטאי, למעט מי שנתמנה שופט לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|חוק בית הדין לעבודה}} ולמעט מי שנתמנה שופט עמית, יצהיר הצהרת אמונים לפני נשיא המדינה; ואלה דברי ההצהרה:
{{ח:תתת}} ”אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים“.

{{ח:סעיף|191||תיקון: תשמ״ו, תשס״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|192|תקופות המינוי|תיקון: תשמ״ו, תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} מינוי לאחת הכהונות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 185|בסעיף 185}} יהיה מינוי של קבע לתקופות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חמש שנים – לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים; על פי המלצה של ועדת הבחירה, ניתן להאריך תקופה זו פעם אחת לתקופה נוספת של עד חמש שנים;
{{ח:תתת|(2)}} עשר שנים – למשנהו של נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ולשופט צבאי־משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים;
{{ח:תתת|(3)}} שבע שנים – לנשיא בית דין צבאי מחוזי או מיוחד;
{{ח:תתת|(4)}} חמש שנים – לכל שופט צבאי־משפטאי אחר.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) תסתיים כהונתו של שופט צבאי־משפטאי, למעט נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, בהגיעו לגיל חמישים וחמש.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת הבחירה רשאית להמליץ על הארכת הכהונה של שופט צבאי־משפטאי לתקופה או לתקופות נוספות כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שבכל מקרה תסתיים הכהונה של שופט כאמור בהגיעו לגיל חמישים וחמש.

{{ח:סעיף|192א|מינוי לכהונה בפועל|תיקון: תשמ״ו, תשנ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרמטכ״ל, בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, רשאי למנות לכהונה בפועל, בהסכמת המועמד –
{{ח:תתת|(1)}} את המשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים או שופט צבאי־משפטאי של בית הדין האמור – לנשיא או לשופט של בית דין צבאי מחוזי או של בית הדין הצבאי המיוחד;
{{ח:תתת|(2)}} נשיא, סגן נשיא או שופט צבאי־משפטאי של בית דין צבאי מחוזי או של בית הדין הצבאי המיוחד – לשופט של בית הדין הצבאי לערעורים.
{{ח:תת|(ב)}} כהונה בפועל לפי סעיף זה, ברציפות או לסירוגין, לא תהיה למשך יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנתמנה לכהונה בפועל לפי סעיף זה, רשאי לדון גם בענין הנתון לסמכות בית הדין הצבאי שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו ענין בשתי הערכאות.

{{ח:סעיף|192ב|סמכות לסיים דיון|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:ת}} שופט צבאי־משפטאי שכהונתו נסתיימה לאחר שהתחיל בדיון, יהיה מוסמך להמשיך בו כדי לסיימו תוך שלושה חדשים מיום סיום כהונתו; הוראה זו לא תחול על מי שכהונתו נסתיימה בעקבות החלטה של בית הדין המשמעתי או של ועדת הבחירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 192ג|בסעיף 192ג}}.

{{ח:סעיף|192ג|הפסקת כהונה|תיקון: תשמ״ו, תשס״ב־5, תשס״ד־4}}
{{ח:ת}} לא תיפסק כהונתו של שופט צבאי־משפטאי שלא בהסכמתו ולא יופסק שירותו בצבא שלא בהסכמתו, לפני תום התקופות הנקובות {{ח:פנימי|סעיף 192|בסעיף 192}}, אלא באחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} על פי החלטה של בית הדין המשמעתי;
{{ח:תת|(2)}} משקבעה ועדת הבחירה, על יסוד חוות דעת רפואית לפי כללים שהיא קבעה, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו;
{{ח:תת|(3)}} על פי החלטת ועדת הבחירה שהציע יושב ראש הועדה או נשיא בית הדין הצבאי לערעורים או הנציב ושנתקבלה ברוב של שבעה חברים לפחות.

{{ח:סעיף|192ד|בית דין משמעתי|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שופט צבאי־משפטאי יהא נתון לשיפוטו של בית דין משמעתי.
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין המשמעתי יהיה של חמישה והם: שלושה שופטים של בית המשפט העליון שמינה נשיאו ושני שופטים צבאיים־משפטאים של בית הדין הצבאי לערעורים שמינה נשיאו; נשיא בית המשפט העליון ימנה את אחד משופטי בית המשפט העליון להיות אב בית הדין המשמעתי.
{{ח:תת|(ג)}} שר הבטחון רשאי להגיש לבית הדין המשמעתי קובלנה על שופט צבאי־משפטאי בשל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} השופט נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו;
{{ח:תתת|(2)}} השופט התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל או של קצין בצבא;
{{ח:תתת|(3)}} השופט הורשע בעבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון;
{{ח:תתת|(4)}} ועדת הבחירה מצאה שהשופט השיג את מינויו שלא כדין.
{{ח:תת|(ד)}} בבירור הקובלנה יהיו לבית הדין המשמעתי כל הסמכויות שיש לבית דין צבאי מחוזי לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} ואלה אמצעי המשמעת שבית הדין המשמעתי מוסמך להטיל:
{{ח:תתת|(1)}} הערה;
{{ח:תתת|(2)}} התראה;
{{ח:תתת|(3)}} נזיפה;
{{ח:תתת|(4)}} העברה מן הכהונה;
{{ח:תתת|(5)}} העברה מן הכהונה תוך הפסקת השירות בצבא, בין בתשלום קיצבה ובין בשלילתה, כולה או מקצתה.
{{ח:תת|(ו)}} בית הדין המשמעתי ימסור את החלטתו לשר הבטחון.

{{ח:סעיף|192ה|דין משמעתי או פלילי|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שופט צבאי־משפטאי לא יהא נתון לדין משמעתי לפי {{ח:פנימי|חלק ג|חלק ג׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא תיפתח חקירה פלילית נגד שופט צבאי־משפטאי על פי חוק זה ולא יוגש נגדו כתב אישום אלא על פי הוראת הפרקליט הצבאי הראשי.
{{ח:תת|(ג)}} כתב אישום כאמור יוגש לבית הדין הצבאי המיוחד, ועל אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 202|בסעיף 202}}, יורכב מותב בית הדין משלושה שופטים צבאיים־משפטאים.
{{ח:תת|(ד)}} נחשד שופט צבאי־משפטאי בעבירה שאיננה עבירה צבאית, והיה היועץ המשפטי לממשלה סבור שהעבירה לא נעברה במסגרת הצבא או עקב השתייכותו של השופט לצבא, יחולו על השופט הצבאי־המשפטאי הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 12|סעיף 12 לחוק־יסוד: השפיטה}}, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|192ה1|שיפוט פלילי|תיקון: תשנ״ח־2, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 192ה|סעיף 192ה}} לא יחולו על סוגי עבירות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#פרק ז|פרק ז׳ לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}} (להלן – חוק סדר הדין הפלילי);
{{ח:תתת|(2)}} עבירה שנקבעה כעבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי לפי {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|חוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}} (להלן – חוק העבירות המינהליות).
{{ח:תת|(ב)}} בעבירות המנויות בסעיף קטן (א), ניתן להגיש כתב אישום, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 192ה|סעיף 192ה}}, אם נסיבות העבירה מחייבות בירור המשפט, ובלבד שטרם נמסרו טופס ברירת דיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 176ג|סעיף 176ג}} או הודעת תשלום קנס לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 228|סעיף 228(ב) לחוק סדר הדין הפלילי}}, או בטרם שולם קנס מינהלי בנסיבות האמורות {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק העבירות המינהליות}}.
{{ח:תת|(ג)}} ביקש שופט צבאי־משפטאי להישפט על פי הוראות החיקוקים האמורים בסעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 192ה|סעיף 192ה(ג) ו־(ד)}}.

{{ח:סעיף|192ו|השעייה|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שופט צבאי־משפטאי, שהוגשה עליו קובלנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 192ד|סעיף 192ד}} או שהועמד לדין פלילי לפי {{ח:פנימי|סעיף 192ה|סעיף 192ה}}, רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, לאחר שקיבל חוות דעת של הפרקליט הצבאי הראשי, להשעותו לתקופה שימצא לנכון.
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין המשמעתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 192ד|בסעיף 192ד}} רשאי, על פי בקשת השופט, לבטל את השעייתו.

{{ח:סעיף|192ז|תחולת הוראות לגבי שופט מכוחות המילואים|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 192ב|סעיפים 192ב עד 192ו}} יחולו לגבי שופט צבאי־משפטאי הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא, אולם לא תוגש נגדו קובלנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 192ד|פסקאות (1) או (2) של סעיף 192ד(ג)}} אלא בשל מעשה שעשה במילוי תפקידו כשופט צבאי־משפטאי בשירות מילואים.

{{ח:סעיף|193|תקופת כהונתו של שופט מכוחות המילואים|תיקון: תשס״ו, תשמ״ו}}
{{ח:ת}} כהונתו של שופט צבאי־משפטאי הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא תיפסק באחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} לפי בקשתו;
{{ח:תת|(2)}} הוא חדל מהיות נמנה עם כוחות המילואים;
{{ח:תת|(3)}} הוא הועבר מכהונתו על פי החלטת בית דין משמעתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 192ד|בסעיף 192ד}};
{{ח:תת|(4)}} אם הוא נתמנה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 186|סעיף 186(ב)}} – נפסקה כהונתו כשופט על פי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט}} או על פי {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|חוק בית הדין לעבודה}}.

{{ח:סעיף|193א||תיקון: תשכ״ד, תשמ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף|193ב|הצהרת הון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 21א|סעיפים 21א עד 21ח לחוק בתי המשפט}} יחולו על שופט צבאי־משפטאי, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} במקום ”שופט“ יקראו ”שופט צבאי־משפטאי“;
{{ח:תת|(2)}} במקום ”נשיא בית המשפט העליון“ יקראו ”נשיא בית הדין הצבאי לערעורים“;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 21ג|בסעיף 21ג(א)}}, במקום האמור בפסקה (1) יקראו ”בתוך 90 ימים מיום שהתמנה לתפקיד“;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 21ז|בסעיף 21ז}}, במקום ”{{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 19|בסעיף 19(1) עד (3)}}“ יקראו ”{{ח:פנימי|סעיף 192ד|בסעיף 192ד(ה)(1) עד (3)}}“ ובמקום ”לבית הדין“ יקראו ”לבית הדין המשמעתי“.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן ג|סימן ג׳ – בית דין צבאי מחוזי ובית דין צבאי מיוחד}}

{{ח:סעיף|194|מחוז שיפוטי}}
{{ח:ת}} הרמטכ״ל רשאי לקבוע מזמן לזמן שחלק מכוחות הצבא, מסוייג על פי חנייתו או השתייכותו או בדרך אחרת, יהיה מחוז שיפוטי לענין חוק זה.

{{ח:סעיף|195|ראש מחוז שיפוטי}}
{{ח:ת}} ראש מחוז שיפוטי יהיה קצין שנתמנה לכך על ידי הרמטכ״ל. לא נתמנה קצין כאמור – יהיה ראש המחוז השיפוטי קצין שנקבע בהתאם לפקודות הצבא.

{{ח:סעיף|196|סמכות בית דין צבאי מחוזי}}
{{ח:ת}} בכל מחוז שיפוטי יהיה בית דין צבאי מחוזי, והוא יהיה מוסמך לשפוט כל חייל שאינו קצין בדרגת סגן אלוף ומעלה, הנאשם בעבירה שבית דין צבאי מוסמך לדון עליה לפי חוק זה, ושאינה עבירה שדינה מוות.

{{ח:סעיף|197|בית דין צבאי מיוחד|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} יהיה בצבא בית דין צבאי מיוחד, והוא יהיה מוסמך לשפוט כל קצין בדרגת סגן אלוף ומעלה על כל עבירה שבית דין צבאי מוסמך לדון עליה לפי חוק זה, וכן כל חייל אחר הנאשם בעבירה שדינה מוות.
{{ח:תת|(ב)}} היו נאשמים, שהואשמו בכתב אישום אחד, בעלי דרגות שונות, חלקם בדרגת סגן־אלוף ומעלה וחלקם בדרגה נמוכה מדרגת סגן־אלוף, יובאו כל הנאשמים לפני בית דין צבאי מיוחד.

{{ח:סעיף|198|מינוי שופטים צבאיים}}
{{ח:ת}} הרמטכ״ל לגבי בית דין צבאי מיוחד, וראש המחוז השיפוטי לגבי בית דין צבאי מחוזי של מחוזו, ימנו כל אחד בהמלצת נשיאו של אותו בית דין, מספר מספיק של חיילים שישבו בדין כשופטים צבאיים באותו בית דין, אך לא ימנה את עצמו לכך.

{{ח:סעיף|199|סדרי המינהל של בית דין צבאי מיוחד ומחוזי}}
{{ח:ת}} נשיאו של בית הדין הצבאי המיוחד ונשיאו של בית דין צבאי מחוזי, יקבעו כל אחד את סדרי המינהל של בית דינו.

{{ח:סעיף|200|מותב של בית הדין הצבאי המיוחד|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:ת}} מותב של בית הדין הצבאי המיוחד יורכב בידי נשיאו מבין השופטים הצבאיים של אותו בית דין ומבין השופטים הצבאיים־המשפטאים שנתמנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 186|סעיף 186}}.

{{ח:סעיף|200א|מותב של בית דין צבאי מחוזי|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מותב של בית דין צבאי מחוזי יורכב בידי נשיאו מבין השופטים הצבאיים של אותו בית דין ומבין השופטים הצבאיים־המשפטאים שנתמנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 186|סעיף 186}}.
{{ח:תת|(ב)}} ראה נשיא בית דין צבאי מחוזי שיש צורך בדבר, רשאי הוא – בהתאם לכללים שנקבעו בתקנות – לכלול בין השופטים הצבאיים של מותב, שופטים צבאיים של בית דין צבאי מחוזי אחר.

{{ח:סעיף|201|מספר חברי בית הדין|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} בית דין צבאי מחוזי ובית דין צבאי מיוחד ידונו בשלושה או בחמישה; רוב חברי בית־הדין יהיו קצינים.

{{ח:סעיף|202|הכללת שופט צבאי ושופט צבאי־&lt;wbr&gt;משפטאי|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} נשיא בית דין צבאי מחוזי או מיוחד המרכיב מותב בית דין יכלול בו שופט צבאי אחד לפחות ושופט צבאי־משפטאי אחד לפחות.

{{ח:סעיף|203|דיון לפני דן יחיד בבית דין צבאי מחוזי|תיקון: תשכ״ד, תשנ״ח־2, תשס״ד־4, תשס״ט־2, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 201|סעיפים 201}} {{ח:פנימי|סעיף 202|ו־202}}, בית דין צבאי מחוזי ידון בעבירות המפורטות להלן, בשופט צבאי־משפטי אחד:
{{ח:תתת|(1)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיפים 94}}, {{ח:פנימי|סעיף 94א|94א}}, {{ח:פנימי|סעיף 121|121}} {{ח:פנימי|סעיף 127א|ו־127א}};
{{ח:תתת|(2)}} עבירה של החזקת סם מסוכן או שימוש בו לצריכה עצמית, בלא היתר, לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#סעיף 7|סעיף 7(ג) סיפה לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}} (בסעיף זה – פקודת הסמים המסוכנים), ועבירה של החזקת כלים המשמשים לצריכה עצמית של סם מסוכן או להכנת סם מסוכן לצריכה עצמית, בלא היתר, לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#סעיף 10|סעיף 10 סיפה לפקודה האמורה}};
{{ח:תתת|(3)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיפים 129}}, {{ח:פנימי|סעיף 130|130}} {{ח:פנימי|סעיף 133|או 133}} בשל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היעדרות של חייל מן השירות או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו, שלא ברשות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 94|בסעיף 94}};
{{ח:תתתת|(ב)}} איבוד קשר עם היחידה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 94א|בסעיף 94א}};
{{ח:תתתת|(ג)}} בריחה ממשמורת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 121|בסעיף 121}};
{{ח:תתתת|(ד)}} סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 127א|בסעיף 127א}};
{{ח:תתתת|(ה)}} החזקת סם מסוגן או שימוש בו לצריכה עצמית, בלא היתר, או החזקת כלים המשמשים לצריכה עצמית של סם מסוכן או להכנת סם מסוכן לצריכה עצמית, בלא היתר, כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#סעיף 7|בסעיפים 7(ג) סיפה}} {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#סעיף 10|ו־10 סיפה, לפקודת הסמים המסוכנים}};
{{ח:תתתת|(ו)}} החזקת חומר משכר, מכירתו, שימוש בו או הכנסתו למחנה צבאי, בניגוד לפקודות הצבא; בפסקת משנה זו, ”חומר משכר“ – כהגדרתו בפקודות הצבא.
{{ח:תת|(ב)}} שופט צבאי־משפטאי שדן בעבירה לפי הוראות סעיף קטן (א) לא יטיל, בשל אותה עבירה, עונש מאסר לריצוי בפועל העולה שנה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), בית דין צבאי מחוזי ידון בעבירה המנויה באותו סעיף קטן, במותב שיורכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 201|סעיפים 201}} {{ח:פנימי|סעיף 202|ו־202}}, באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נשיא בית הדין או סגנו החליט, ביוזמתו או לבקשת הנאשם או תובע צבאי, כי יש לקיים את הדיון במותב כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הפרקליט הצבאי הראשי הודיע לנשיא בית הדין כי הוא סבור שיש צורך לקיים את הדיון לפני מותב כאמור.

{{ח:סעיף|204||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן ד|סימן ד׳ – בית דין צבאי ימי}}

{{ח:סעיף|205|סמכות בית דין צבאי ימי}}
{{ח:ת}} לבית דין צבאי ימי תהיה אותה סמכות שפיטה הנתונה לבית דין צבאי מחוזי.

{{ח:סעיף|206|אימתי מרכיבים בית דין צבאי ימי}}
{{ח:ת}} נמצא כלי שיט של הצבא מחוץ למימי חופין של ישראל, והואשם אחד מפקודיו של מפקד כלי השיט בעבירה שבית דין צבאי ימי מוסמך לדונו עליה, והמפקד משוכנע כי כלי השיט לא ישוב למימי חופין של ישראל לפני תום 21 יום, והוא סבור שדחיית המשפט עלולה לגרום נזק חמור למשמעת בכלי השיט, רשאי הוא להרכיב ולזמן בית דין צבאי ימי.

{{ח:סעיף|207|סמכותו של מפקד שייטת}}
{{ח:ת}} נמצא מספר כלי שיט של הצבא מחוץ למימי חופין של ישראל והם כפופים לפיקודו של מפקד אחד שנמצא באחד מכלי השיט, הסמכות להרכיב ולזמן בית דין צבאי ימי לגבי כל אחד מאותם כלי השיט תהיה בידי אותו מפקד בלבד.

{{ח:סעיף|208|מותב בית דין צבאי ימי}}
{{ח:ת}} בית דין צבאי ימי יהיה של שלושה חיילים, שלפחות אחד מהם קצין.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן ה|סימן ה׳ – בית דין שדה}}

{{ח:סעיף|209|בתי דין שדה}}
{{ח:ת}} בתי דין שדה יוקמו ויפעלו לפי {{ח:פנימי|חלק ו|חלק ו׳}}.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן ה1|סימן ה׳1 – בית דין־צבאי לתעבורה|תיקון: תשל״ה}}

{{ח:סעיף|209א|סמכות בית דין צבאי לתעבורה|תיקון: תשל״ה, תשמ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} בכל מחוז שיפוטי יהיה בית דין צבאי לתעבורה והוא יהיה מוסמך לשפוט כל חייל בעבירות תעבורה; ואלה עבירות תעבורה:
{{ח:תתת|(1)}} עבירה ששופט תעבורה שנתמנה לענין {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} מוסמך לדון בה, למעט פשע ולמעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 304|סעיף 304 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} שנעברה תוך כדי שימוש ברכב;
{{ח:תתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיף 133}}, בשל אי־קיום הוראה מהוראות הפקודות האמורות בו, או בשל התרשלות בקיומה, כשההוראה נוגעת לכלי רכב, להסדרי התחבורה הצבאית או לתעבורה;
{{ח:תתת|(3)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 79|סעיף 79(א)}} בשל שימוש ברכב;
{{ח:תת|(ב)}} הסמכות של בית דין צבאי לתעבורה אינה גורעת מסמכויות שפיטה אחרות בעבירות תעבורה לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר.

{{ח:סעיף|209ב|דן יחידי|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בית דין צבאי לתעבורה ידון בשופט תעבורה אחד.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנתמנה להיות נשיא בית דין צבאי־משפטאי או שופט צבאי־משפטאי בבית הדין הצבאי המיוחד או בבתי הדין הצבאיים המחוזיים, יהיה מוסמך אף הוא לדון כשופט תעבורה.

{{ח:סעיף|209ג|הגבלת סמכות הענישה|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} בית דין צבאי לתעבורה לא יטיל עונש מאסר לתקופה העולה על שנה, עונש של הורדה בדרגה כשדרגת הנאשם רב־סמל ומעלה, או עונש של גירוש מן הצבא.

{{ח:סעיף|209ד|סדרי המנהל|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} נשיא בית הדין הצבאי המחוזי יקבע במחוזו את סדרי המינהל בבית הדין הצבאי לתעבורה.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן ו|סימן ו׳ – בית הדין הצבאי לערעורים}}

{{ח:סעיף|210|בית הדין הצבאי לערעורים}}
{{ח:ת}} בית הדין הצבאי לערעורים ישמע ערעורים מבתי הדין הצבאיים של ערכאה ראשונה.

{{ח:סעיף|211|סדרי המינהל של בית הדין הצבאי לערעורים}}
{{ח:ת}} נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ממונה על סדרי המינהל של בית דין זה, והוא יקבע כללים לקביעת סדרי המינהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 199|בסעיף 199}}.

{{ח:סעיף|212|שופטי בית הדין הצבאי לערעורים}}
{{ח:ת}} הרמטכ״ל, בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, ימנה קצינים לכהן כשופטים צבאיים של בית הדין הצבאי לערעורים, ומספרם לא יפחת מעשרים ואחד; אך לא ימנה לכך את עצמו.

{{ח:סעיף|213|הרכבת מותבי בית הדין הצבאי לערעורים}}
{{ח:ת}} מותב של בית הדין הצבאי לערעורים יורכב על ידי נשיאו מתוך השופטים הצבאיים של אותו בית דין ומתוך השופטים הצבאיים־המשפטאים שנתמנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 187|סעיף 187(1)}}.

{{ח:סעיף|214|מותב של שלושה|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} בית הדין הצבאי לערעורים ידון בשלושה, חוץ מן המקרים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 215|בסעיפים 215}} {{ח:פנימי|סעיף 215א|ו־215א}}.

{{ח:סעיף|215|מותב של חמישה|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} בכל אחד מהמקרים שלהלן ידון בית הדין הצבאי לערעורים בחמישה:
{{ח:תת|(1)}} כשהערעור הוא על פסק דין המטיל עונש מוות;
{{ח:תת|(2)}} כשנשיא בית־הדין הצבאי לערעורים החליט על כך;
{{ח:תת|(3)}} כשהפרקליט הצבאי הראשי סבור שיש צורך בהרכב כזה, מפני שכרוכה בערעור שאלה משפטית שיש בה משום חידוש או שהיא בעלת חשיבות כללית או מפני סיבה אחרת;
{{ח:תת|(4)}} כשבית הדין בהרכב של שלושה החליט על כך, על פי בקשת המערער או על פי בקשת המשיב או ביזמת בית הדין.

{{ח:סעיף|215א|הרכב בית הדין הצבאי לערעורים של שופט אחד|תיקון: תשל״ה, תשל״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בערעור על פסק־דין של בית דין צבאי לתעבורה ידון בית הדין הצבאי לערעורים בשופט משפטאי אחד, זולת במקרים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 215ב|בסעיף 215ב}}.
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין הצבאי לערעורים הדן כאמור בשופט משפטאי אחד בערעור מצד התביעה, לא יטיל עונש מאסר בפועל לתקופה העולה על ששה חדשים.

{{ח:סעיף|215ב|הרכב בית הדין הצבאי לערעורים של שלושה שופטים|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} בערעור על פסק דין של בית דין צבאי לתעבורה ידון בית הדין הצבאי לערעורים בשלושה שופטים, שאחד מהם לפחות הוא משפטאי, בכל אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תת|(1)}} נשיא בית הדין הצבאי לערעורים החליט על כך;
{{ח:תת|(2)}} הפרקליט הצבאי הראשי הודיע לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים כי הוא סבור שיש צורך בכך;
{{ח:תת|(3)}} הערעור הוא מצד הנאשם שביקש כך או מצד התביעה, והכל כשפסק הדין מטיל עונש מאסר בפועל העולה על ששה חדשים;
{{ח:תת|(4)}} השופט הדן בערעור החליט על כך.

{{ח:סעיף|216|הכללת שופטים צבאיים־&lt;wbr&gt;משפטאים}}
{{ח:ת}} כל אימת שבית הדין הוא של שלושה יהיו לפחות שנים מהם שופטים צבאיים־משפטאים; היה בית הדין של חמישה יהיו לפחות שלושה מהם שופטים צבאיים־משפטאים.

{{ח:סעיף|217|זימון מותב בית הדין הצבאי לערעורים}}
{{ח:ת}} מותב של בית הדין הצבאי לערעורים יזומן על ידי נשיאו בצו חתום על ידיו או מטעמו.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן ז|סימן ז׳ – הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|218|דרגות השופטים בבתי הדין}}
{{ח:ת}} בבית דין צבאי לא ישב שופט שדרגתו למטה מדרגת הנאשם; היו נאשמים בעלי דרגות שונות, לא ישב שופט שדרגתו למטה מדרגת הנאשם בעל הדרגה הגבוהה ביותר.

{{ח:סעיף|219|אי תחולת {{ח:פנימי|סעיף 218|סעיף 218}}}}
{{ח:ת}} הוראת {{ח:פנימי|סעיף 218|סעיף 218}} לא תחול כשהנאשם הוא אדם שחוק זה חל עליו על פי {{ח:פנימי|סעיף 7|הסעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}}.

{{ח:סעיף|220|הנשיא בהרכב המותב}}
{{ח:ת}} נשיאו של בית דין צבאי רשאי לכלול את עצמו במותביו.

{{ח:סעיף|221|אב בית הדין}}
{{ח:ת}} השופט בעל הדרגה הגבוהה ביותר במותב בית הדין יהיה אב בית הדין; היו שופטים אחדים שדרגתם שווה וגבוהה משל יתר חברי בית הדין, או שהיו כולם בעלי דרגה שווה – המרכיב את המותב יקבע מי מהם יהיה אב בית הדין; ולעולם, אם נכלל בהרכב המותב נשיא אותו בית דין יהיה הוא אב בית הדין.

{{ח:סעיף|222|מותבים אחרים של בית דין}}
{{ח:ת}} נשיאו של כל בית דין יכול להרכיב מותבים אחדים של בית דינו והם יכולים לשבת בעת ובעונה אחת.

{{ח:סעיף|223|אי כשרות לכהן כשופט צבאי}}
{{ח:ת}} לא יתמנה שופט צבאי חייל שנמצא חייב בדין בבית משפט, בבית דין צבאי או בכל בית דין אחר בעבירה שיש בה משום קלון, או חייל שמתנהלת נגדו חקירה על עבירה כזאת.

{{ח:סעיף|224|חוקיות בית דין צבאי למרות שינויים}}
{{ח:ת}} הורכב מותב של בית דין צבאי כדין, שום שינוי שחל לאחר הרכבתו במעמדו או בדרגתו של שופט או של הנאשם לא יפגע בחוקיות הרכבו.

{{ח:קטע1|חלק ה|חלק ה׳ – הליכי שפיטה}}
{{ח:קטע2|חלק ה פרק 1|פרק ראשון: הליכים לפני המשפט}}
{{ח:קטע3|חלק ה פרק 1 סימן א|סימן א׳ – תלונה, מעצר וחיפוש}}

{{ח:סעיף|225|תלונה|תיקון: תשכ״ד, תשמ״ב־3}}
{{ח:ת}} מפקד היודע, או שיש לו יסוד להניח, כי אחד מפקודיו עבר עבירה שאפשר לשפטו עליה בבית דין צבאי או חייל אחר שנקבע לכך על פי פקודות הצבא, היודע או שיש לו יסוד להניח כי חייל אחר עבר עבירה כאמור, יערוך תלונה או יורה על עריכת תלונה בשל העבירה, יחתום עליה ויביאנה לפני קצין שיפוט, הכל כפי שנקבע בפקודות הצבא.

{{ח:סעיף|226|הודעת הסיבה למעצר|תיקון: תשמ״ב־3}}
{{ח:ת}} העוצר אדם לפי חוק זה יודיע לו בה בשעה את הסיבה למעצר.

{{ח:סעיף|226א|סייג|תיקון: תשמ״ב־3}}
{{ח:ת}} כל מקום {{ח:פנימי|חלק ה פרק 1 סימן א|בסימן זה}} המדבר בחייל שניתנו לו סמכויות מעצר, אין המונח ”חייל“ כולל אדם שחוק זה חל עליו על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|הסעיפים 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11}}.

{{ח:סעיף|227|שוטר צבאי וסמכויותיו}}
{{ח:ת}} חייל שנתמנה לפי פקודות הצבא להיות שוטר צבאי (להלן – שוטר צבאי) רשאי, בהתחשב עם פקודות הצבא –
{{ח:תת|(1)}} להשתמש לגבי כל חייל, ולגבי כל אדם אחר הנמצא במקום שבהחזקת הצבא או המפריע לפעולה של הצבא, בסמכויות הנתונות על פי הדין לשוטר לגבי כל אדם;
{{ח:תת|(2)}} לעצור ללא פקודת מעצר כל חייל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}} שאינו נותן ידיעות המספיקות לזהותו;
{{ח:תת|(3)}} לעצור כל חייל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}} שיש לו עליו פקודת מעצר לפי כל דין, וכל אדם אחר שיש לו עליו פקודת מעצר שניתנה לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|227א|החלת סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|תיקון: תשנ״ו־5, תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} מבלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 227|סעיף 227}}, הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 32|סעיפים 32 עד 36 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}} (להלן – חוק סמכויות אכיפה – מעצרים), יחולו על מעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 231|סעיפים 231}} {{ח:פנימי|סעיף 237א|ו־237א}}, הכל לפי הענין, ובשינויים המחוייבים הבאים;
{{ח:תת|(1)}} הסמכויות הנתונות לקצין הממונה יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית;
{{ח:תת|(2)}} הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית בדרגת סרן, לפחות;
{{ח:תת|(3)}} הסמכויות הנתונות למפקח הכללי של המשטרה יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית ראשי;
{{ח:תת|(4)}} הסמכויות הנתונות ליועץ המשפטי לממשלה יהיו נתונות לפרקליט הצבאי הראשי;
{{ח:תת|(5)}} הסמכויות הנתונות לשופט או לנשיא בית המשפט המחוזי ולשופט בית המשפט העליון יהיו נתונות, לפי הענין, לשופט או לנשיא בית דין צבאי מחוזי או בית דין צבאי מיוחד ולשופט בית דין צבאי לערעורים; בפני בית דין צבאי יתייצב, מטעם צבא הגנה לישראל, תובע צבאי;
{{ח:תת|(6)}} זכות הפגישה עם עורך דין תהיה רק עם סניגור כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 316|בסעיף 316}}.

{{ח:סעיף|227א1|חייל שנחקר|תיקון: תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} מבלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 227|סעיף 227}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 34|סעיפים 34}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 35|ו־35 לחוק סמכויות אכיפה – מעצרים}}, לגבי חייל שנחקר ושלפי הדין קיימת אפשרות קרובה לוודאי שייעצר, הכל לפי הענין ובשינויים המחויבים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 227א|בסעיף 227א}}; לענין סעיף זה, ”לפי הדין“ – לרבות לפי הלכה פסוקה.

{{ח:סעיף|228|מעצר על ידי גבוה בדרגה|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} חייל היודע, או שיש לו יסוד להניח, כי חייל אחר הנמוך ממנו בדרגה עבר עבירה שאפשר לשפטו עליה בבית דין צבאי, רשאי לעצור אותו חייל ללא פקודת מעצר.
{{ח:תת|(ב)}} מי שאינו מפקד יחידה שהחייל הנמוך בדרגה שייך אליה, לא יעצור את החייל אם ידוע לו שמצוי באותו מקום מפקד יחידה של החייל או שוטר צבאי.

{{ח:סעיף|229|מעצר על הפרעת סדר}}
{{ח:ת}} קצין רשאי לעצור ללא פקודת מעצר כל חייל המשתתף במריבה, בקטטה או בהפרעת סדר, אף אם אותו חייל גבוה ממנו בדרגה.

{{ח:סעיף|230|שמירת הוראות אחרות|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} אין האמור {{ח:פנימי|סעיף 228|בסעיפים 228}} {{ח:פנימי|סעיף 229|ו־229}} בא לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}, או מהסמכויות הנתונות בידי שוטר צבאי על פי {{ח:פנימי|סעיף 227|סעיף 227}}.

{{ח:סעיף|231|מעצר על ידי שוטר צבאי ללא פקודת מעצר|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} חייל שנעצר על ידי שוטר צבאי והוא מוחזק במעצר, יש לקבל עליו פקודת מעצר בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום עשרים וארבע שעות מעת מעצרו; לא ניתנה פקודת מעצר עד תום עשרים וארבע שעות מעת מעצרו – ישוחרר.

{{ח:סעיף|232|מסירת אדם שאינו חייל לרשות אזרחית|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} שוטר צבאי העוצר לפי חוק זה אדם שאינו חייל, חייב למסור אותו בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משתים עשרה שעות לאחר המעצר, לידי רשות אזרחית.

{{ח:סעיף|233|מעצר על ידי חייל אחר ללא פקודת מעצר|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} מי שנעצר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 228|בסעיפים 228}} {{ח:פנימי|סעיף 229|ו־229}} יושם במקום מעצר צבאי, ואם הוא מוחזק במעצר יש לקבל עליו פקודת מעצר בהקדם האפשרי; לא ניתנה פקודת מעצר תוך עשרים וארבע שעות מעת מעצרו – ישוחרר.

{{ח:סעיף|234|פקודת מעצר של קצין שיפוט|תיקון: תשכ״ד, תשנ״ג, תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} קצין שיפוט רשאי לתת פקודת מעצר, על חייל הנמוך ממנו בדרגה שנחשד או שנאשם בעבירה, לתקופה שלא תעלה על ארבעים ושמונה שעות; היתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מארבעים ושמונה שעות, רשאי קצין השיפוט להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלה על ארבעים ושמונה שעות.
{{ח:תת|(א1)}} קצין שיפוט שדרגתו סגן אלוף לפחות, רשאי להורות, מטעמים הקשורים בפעילות מבצעית או בפעילות כלי שיט, על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך תקופות המעצר לפי סעיף קטן זה וסעיף קטן (א) לא יעלה על תשעים ושש שעות; הורה קצין שיפוט כאמור להאריך את המעצר, ירשום את נימוקיו להארכת המעצר.
{{ח:תת|(ב)}} פקודת המעצר תיערך בכתב ותיחתם בידי קצין השיפוט, והיא תבוצע בידי שוטר או שוטר צבאי או בידי חייל אחר אשר קצין השיפוט הורהו על כך; לענין ביצועה, דין חייל אחר כאמור המבצע פקודת מעצר, כדין שוטר צבאי.

{{ח:סעיף|234א|ביצוע פקודת מעצר|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} פקודת מעצר שנתן קצין שיפוט בכיר, רשאי שוטר או שוטר צבאי המבצע אותה כשהיא בידיו –
{{ח:תת|(1)}} להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד סביר להניח שהעצור נמצא בו;
{{ח:תת|(2)}} להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש במידה הדרושה לביצוע הפקודה.

{{ח:סעיף|235|אישור פקודת מעצר|תיקון: תשנ״ג, תשנ״ו־6, תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} קצין שיפוט שדרגתו למטה מסגן אלוף, שנתן פקודת מעצר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234(א)}} יגישנה מיד, בהתאם לפקודות הצבא, לאישורו של קצין שיפוט אחר שדרגתו אינה למטה מדרגת סגן אלוף.
{{ח:תת|(ב)}} קצין שיפוט, שדרגתו סגן אלוף לפחות, שנתן פקודת מעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 234|סעיף 234(א)}} או שאישר פקודת מעצר שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 234|הסעיף האמור}}, וקצין שיפוט שהורה על הארכת מעצר, לפי {{ח:פנימי|סעיף 234|סעיף 234(א1)}}, יודיע על כך מיד, בהתאם לפקודות הצבא, לפרקליט צבאי.

{{ח:סעיף|236||תיקון: תשנ״ג, תשנ״ו־6, תש״ס}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|237||תיקון: תשכ״ד, תשמ״ב־3, תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|237א|פקודת מעצר של שוטר צבאי|תיקון: תשמ״ב־3, תשנ״ג, תשנ״ו־6, תשנ״ח־4, בג״ץ 6055/95, תש״ס, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 234|סעיף 234(א)}}, רשאי קצין שיפוט שהוא שוטר צבאי לתת פקודת מעצר על כל חייל, לתקופה שלא תעלה על 48 שעות; קצין שיפוט כאמור, שנתן פקודת מעצר לתקופה של פחות מ־48 שעות, רשאי להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלה על 48 שעות.
{{ח:תת|(ב)}} נעצר חייל על פי פקודת מעצר שניתנה על ידי קצין שיפוט כאמור בסעיף קטן (א) שדרגתו לפי תקן היא למטה מסרן ושאינו מפקד בסיס משטרה צבאית יובא מעצרו לאישור קצין משטרה צבאית שהוא מפקד בסיס משטרה צבאית, או קצין משטרה צבאית שדרגתו לפי תקן היא סרן לפחות, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום עשרים וארבע שעות מעת שנעצר.
{{ח:תת|(ג)}} קצין משטרה צבאית, שאליו מובא מעצרו של חייל לאישור, כאמור בסעיף קטן (ב) רשאי לאשר את תקופת המעצר שנקבעה בפקודת המעצר, לקצרה או להורות על שחרורו של החייל ממעצר.
{{ח:תת|(ד)}} לא נתמלאו הוראות סעיף קטן (ב), ישוחרר החייל ממעצרו.
{{ח:תת|(ד1)}} על אף הוראות סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 237ג|וסעיף 237ג}}, אם מצא קצין משטרה צבאית שדרגתו היא סגן אלוף לפחות, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה ביותר, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של החשוד, ולא ניתן לדחותה עד לאחר הבאת העצור בפני שופט, או שיש צורך בפעולה דחופה ביותר הנדרשת בקשר לחקירה בעבירה כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 35|בסעיף 35(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, רשאי הוא להורות על הארכת המעצר לצורך ביצוע אותה פעולה לתקופה שלא תעלה על שבעים ושתיים שעות מתחילת המעצר.
{{ח:תת|(ד2)}} לא יורה קצין משטרה צבאית על הארכת מעצר כאמור בסעיף קטן (ד1), אלא בעבירה מסוג פשע, ולאחר שיקבל מראש את אישורו של פרקליט צבאי להארכת המעצר; קצין משטרה צבאית שהאריך מעצר כאמור ירשום את הנימוקים לכך.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על פקודת מעצר שנתן שוטר צבאי בתוקף סמכותו כקצין שיפוט ביחידתו על חייל הנתון לפיקודו, אלא אם העבירה שבגינה נעצר החייל נבדקת בידי קצין בודק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(א)(3)}}.

{{ח:סעיף|237א1|שמיעת טענות העצור|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} נעצר חייל על פי פקודת מעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 237א|סעיף 237א}}, תינתן לו הזדמנות להשמיע את דברו, לאחר שיוזהר באזהרה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 267|בסעיף 267}}; הדברים שנאמרו לענין המעצר יובאו בפני מי שמוסמך לאשר מעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 237א|סעיף 237א(ב)}} (להלן בסעיף זה – הקצין המוסמך), בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום עשרים וארבע שעות מעת שנעצר.
{{ח:תתת|(2)}} דרך הבאת הדברים שנאמרו לענין המעצר, בפני הקצין המוסמך, יכול שתיעשה בכתב או בעל פה, והכל כפי שיקבע הקצין המוסמך.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} נעצר חייל שלא על פי פקודת מעצר או שהוא נמצא בבסיס משטרה צבאית ויש כוונה לעצרו, לא ייתן קצין שיפוט פקודת מעצר לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 237א|סעיף 237א}} אלא לאחר שניתנה לחייל הזדמנות להשמיע את דברו בדרך הקבועה בסעיף קטן (א), ולענין זה יהיו לקצין השיפוט סמכויותיו של הקצין המוסמך כמשמעותו באותו סעיף קטן.
{{ח:תתת|(2)}} ניתנה פקודת מעצר בנסיבות כאמור בפסקה (1) ונדרש אישור לפקודת המעצר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 237א|סעיף 237א(ב)}}, יובאו הדברים שנאמרו לענין מעצרו של החייל גם בפני הקצין המאשר; הוראות סעיף קטן (א)(2) יחולו לענין פסקה זו.
{{ח:תת|(ג)}} דברים שנאמרו לענין מעצר של חייל לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יירשמו.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על החלטת קצין שיפוט להאריך מעצרו של חייל ועל אישור פרקליט צבאי שניתן להארכת מעצר.

{{ח:סעיף|237ב|פנייה לבית דין צבאי להארכת מעצר|תיקון: תשמ״ב־3, תשנ״ג, תשנ״ו־6}}
{{ח:ת}} סבר פרקליט צבאי כי יש צורך להאריך את המעצר מעבר לתקופות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיפים 234}} {{ח:פנימי|סעיף 237א|ו־237א}}, רשאי הוא להורות לתובע צבאי או לשוטר צבאי, שימונה לענין זה בדרך שתיקבע בפקודות הצבא, לפנות לבית דין צבאי מחוזי, בבקשה להארכת מעצר; קצין משטרה צבאית, שדרגתו אינה למטה מדרגת סגן אלוף, רשאי להורות כאמור לשוטר צבאי, שימונה לענין זה בדרך שתיקבע בפקודות הצבא.

{{ח:סעיף|237ג|הבאת העצור בפני שופט בשבתות וחגים|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} מי שנעצר על פי פקודת מעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 237א|סעיף 237א}} יחולו עליו ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} חל מועד הפניה להארכת מעצר, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 237ב|בסעיף 237ב}}, בשבת או בחג, יובא העצור בפני שופט, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 240|בסעיף 240}}, לפני כניסת השבת או החג;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} בוצע המעצר פחות מעשרים וארבע שעות לפני כניסת השבת או החג, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר מתום ארבע שעות מצאת השבת או החג, או בתום ארבעים ושמונה שעות מעת מעצרו, לפי המאוחר;
{{ח:תתתת|(ב)}} עלה משך החג או צירוף החג והשבת על ארבעים ושמונה שעות, יובא העצור בפני שופט לפני כניסת השבת או החג; בוצע המעצר פחות משמונה שעות לפני כניסת השבת או החג ואישר קצין משטרה צבאית שדרגתו היא סגן אלוף לפחות, כי לא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת השבת או החג, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר מתום ארבע שעות מצאת השבת או החג; בוצע המעצר פחות מארבע שעות לפני כניסת השבת או החג ולא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת השבת או החג, או בוצע המעצר במהלך השבת או החג, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר מתום ארבע שעות מצאת השבת או החג, או בתום ארבעים ושמונה שעות מעת מעצרו, לפי המאוחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} עלה משך צירוף החג והשבת על שבעים ושתיים שעות, יובא העצור בפני שופט לפני כניסת החג; בוצע המעצר פחות מארבע שעות לפני כניסת החג ולא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת החג, או בוצע המעצר במהלך החג או השבת, יובא העצור בפני שופט בהקדם האפשרי לאחר צאת השבת ולא יאוחר מתום ארבע שעות מצאת השבת, או בתום ארבעים ושמונה שעות מעת מעצרו, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”חג“ – מועד ממועדי ישראל המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}.

{{ח:סעיף|238|עיון חוזר וערר על פקודת מעצר ועל אישורה|תיקון: תשמ״ב־3, תשנ״ג, תשנ״ד, תשנ״ו־6, תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} מי שנעצר על פי פקודת מעצר, ומעצרו לא הובא לאישור פרקליט צבאי, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 237א|בסעיף 237א(ד2)}}, רשאי להגיש לפרקליט צבאי ערר על המעצר, כפי שנקבע בפקודות הצבא.
{{ח:תת|(ב)}} הובא דבר מעצרו של חייל לאישור פרקליט צבאי, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 237א|בסעיף 237א(ד2)}}, או הוגש ערר על המעצר ולא הורה הפרקליט הצבאי על שחרורו של החייל, רשאי החייל העצור להגיש לפרקליט צבאי בקשה לעיון חוזר.
{{ח:תת|(ג)}} סבר הפרקליט הצבאי שאין לקבל את הערר או את הבקשה לעיון חוזר, יעביר את הענין להחלטת הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו.

{{ח:סעיף|239|ביטול פקודת מעצר|תיקון: תשמ״ב־3, תשנ״ג, תשנ״ד, תש״ס}}
{{ח:ת}} פרקליט צבאי רשאי לבטל כל פקודת מעצר של קצין שיפוט, בין לפי ערר ובין ביזמת עצמו, ולצוות על שחרורו של העציר, אולם אם ניתן אישור מראש להארכת פקודת מעצר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 237א|בסעיף 237א(ד2)}} על ידי הפרקליט הצבאי הראשי, תהא סמכות זו נתונה לפרקליט הצבאי הראשי בלבד.

{{ח:סעיף|240|הארכת מעצר בידי בית דין צבאי מחוזי|תיקון: תשמ״ב־3, תשנ״ו־6, ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־2, ק״ת תש״ף־4, ק״ת תש״ף־5, תש״ף, תש״ף־2, ק״ת תש״ף־6, תש״ף־3, ק״ת תש״ף־7, תש״ף־5}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה לבית דין צבאי מחוזי בקשה להארכת מעצר בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 237ב|לסעיף 237ב}}, ידון בה שופט צבאי־משפטאי אחד, והוא רשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות, ובלבד שתקופת המעצר הכוללת לא תעלה על שלושים ימים.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ב)}} הדיון בבקשה ייערך בנוכחות העצור, ואם יש לו סניגור – גם בנוכחות סניגורו; אולם אם שוכנע השופט, על סמך חוות דעת של רופא פסיכיאטרי, שאי אפשר לקיים את הדיון בנוכחות העצור א שנוכחותו תזיק לבריאות נפשו, רשאי הוא לדון בבקשה לא בנוכחות העצור, ובלבד שיהא סניגורו נוכח, ואם אין לו סניגור – יורה השופט למנות לו סניגור צבאי.
{{ח:תת|(ג)}} החליט השופט לא להאריך את המעצר, והתובע הצבאי או השוטר הצבאי הודיע, במעמד מתן ההחלטה, על רצונו לערער עליה לפי סעיף קטן (ד), רשאי השופט לצוות על השהיית שחרורו של העצור לתקופה שלא תעלה על ארבעים ושמונה שעות; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות.
{{ח:תת|(ד)}} העצור והתובע הצבאי או השוטר הצבאי רשאים לערער על החלטה לפי סעיף קטן (א) לפני בית הדין הצבאי לערעורים שידון בערעור בשופט צבאי־משפטאי אחד.

{{ח:סעיף|240א||תיקון: ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־3, ק״ת תש״ף־6, תש״ף־3, ק״ת תש״ף־7, תש״ף־4, תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|241|הארכה נוספת של תקופת המעצר בידי שופט צבאי־&lt;wbr&gt;משפטאי|תיקון: תשמ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} הוחזק חייל במעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 240|סעיף 240}}, רשאי שופט צבאי־משפטאי של בית דין צבאי מחוזי להתיר ולחזור ולהתיר את ההחזקה במעצר לתקופה נוספת שלא תעלה על חמישה עשר ימים ובלבד שהבקשה למעצר הנוסף הוגשה על פי הוראת הפרקליט הצבאי הראשי.
{{ח:תת|(ב)}} על בקשה למעצר נוסף לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 240|סעיף 240}}, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|241א|דיון בערעור על מעצר, בשלושה שופטים צבאיים־&lt;wbr&gt;משפטאים|תיקון: תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 240|סעיפים 240(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 241|241}} {{ח:פנימי|סעיף 243|ו־243(ג)}}, רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים לקבוע כי ערעור על מעצר יידון לפני מותב של שלושה שופטים צבאיים־משפטאים של בית הדין הצבאי לערעורים, אם סבר כי הדבר נחוץ מפני חשיבותו או קשיותו של הענין, או מפאת חידושה של הלכה שנפסקה בענין.

{{ח:סעיף|242|פקודת מעצר של שופט־&lt;wbr&gt;חוקר}}
{{ח:ת}} שופט־חוקר רשאי, בכל עת לאחר התחלת החקירה המוקדמת, ליתן פקודת מעצר על נאשם הנתון לחקירה ותקפה עד סיום החקירה, אולם אם בסיום החקירה החליט השופט החוקר להמליץ על העמדת העציר לדין תעמוד פקודת המעצר בתקפה עד תחילת הדיון, או עד ביטול הקובלנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 299|סעיף 299}}.

{{ח:סעיף|243|סמכות בית דין ליתן פקודת מעצר או לבטלה|תיקון: תשכ״ד, תשל״ה, תשל״ז, תשמ״ב, תשמ״ב־4, תשנ״ג, תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוגש כתב אישום לבית דין צבאי, תהיה הסמכות ליתן ולבטל כל פקודת מעצר של הנאשם –
{{ח:תתת|(1)}} בבית דין צבאי לתעבורה –
{{ח:תתתת|(א)}} לשופט תעבורה או למי שמוסמך לדון כשופט תעבורה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 209ב|בסעיף 209ב(ב)}}, ובלבד שלא יתן פקודת מעצר לתקופה העולה על שלושים ימים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לתקופה העולה על שלושים ימים – לנשיא בית הדין הצבאי המחוזי;
{{ח:תתת|(2)}} בערכאה ראשונה אחרת – לנשיא בית הדין הצבאי ולשופט צבאי – משפטאי של בית הדין;
{{ח:תתת|(3)}} בערכאה שניה – לשופט צבאי־משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים.
{{ח:תת|(ב)}} תקפה של פקודת מעצר לפי פסקאות (1)(ב), (2) או (3) של סעיף קטן (א) – עד לסיום המשפט בערכאה שבה ניתנה, אם לא בוטלה לפני כן ואין בה הוראה אחרת.
{{ח:תת|(ב1)}} החליט השופט שלא ליתן פקודת מעצר לפי סעיף קטן (א), והתובע הצבאי הודיע, במעמד מתן ההחלטה, על רצונו לערער עליה לפי סעיף קטן (ג), רשאי השופט לצוות על השהיית שחרורו של הנאשם או על מעצרו לתקופה שלא תעלה על ארבעים ושמונה שעות; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות.
{{ח:תת|(ג)}} על החלטה בענין פקודת מעצר בערכאה ראשונה, לרבות בבית דין צבאי לתעבורה, רשאים הנאשם או התובע לערער לבית הדין הצבאי לערעורים, אשר ידון בערעור בשופט צבאי־משפטאי אחד.
{{ח:תת|(ד)}} החלטה, בענין פקודת מעצר שנתן שופט צבאי־משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים שלא בערעור כאמור בסעיף קטן (ג), ניתנת לעיון שנית, לפי בקשת הנאשם או תובע צבאי, לפני מותב של שלושה של בית הדין הצבאי לערעורים.

{{ח:סעיף|243א|שחרור בערבות|תיקון: תשכ״ד, תשמ״ז־2, תשנ״ז, תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהוסמך להאריך מעצר בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 240|לסעיף 240}} או ליתן פקודת מעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 243|סעיף 243}} על מי שחוק זה חל עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 11|או 11}} רשאי לצוות על שחרור בערבות.
{{ח:תת|(ב)}} על שחרור בערבות לפי סעיף זה יחולו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 41|סעיפים 41}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 44|ו־44 עד 58 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, אולם הסמכויות המסורות לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 41|הסעיפים האמורים}} לבית המשפט שלערעור ולבית המשפט העליון יהיו, לענין סעיף זה, בידי שופט צבאי־משפטאי של בית דין צבאי מחוזי, של בית דין צבאי מיוחד ושל בית הדין הצבאי לערעורים.

{{ח:סעיף|243ב|תחולת הוראות נוספות לענין מעצר ושחרור|תיקון: תשמ״ב־3, תשמ״ב־5, תשמ״ז־2, תשנ״ז, תשע״א, תש״ף־3, ק״ת תש״ף־7, תש״ף־5}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 59|סעיפים 59 עד 62א לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, יחולו לגבי חייל המוחזק במעצר לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 1 סימן א|סימן זה}}, אולם במקום ”שופט של בית המשפט העליון“ כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 54|בסעיף 54 לאותו חוק}} יבוא ”שופט צבאי־משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים“.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 240|סעיף 240(ב)}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על דיון במתן פקודות מעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 242|סעיפים 242}} {{ח:פנימי|סעיף 243|או 243}}, אולם בית דין צבאי הדן במתן פקודת מעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 243|סעיף 243}} על מי שהואשם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיפים 92}}, {{ח:פנימי|סעיף 94|94}} {{ח:פנימי|סעיף 121|או 121}}, רשאי לקיים את הדיון לא בנוכחות העצור.

{{ח:סעיף|243ג|סייג לתחולת {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי}}|תיקון: תשנ״ו־5}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 1|בסעיף 1(ג) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, יחול {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|החוק האמור}} על הליכי מעצר לפי חוק זה, רק מקום שחוק זה הפנה אליו.

{{ח:סעיף|244|מעצר פתוח}}
{{ח:ת}} מי שמוסמך ליתן פקודת מעצר או לאשרה, רשאי, חלף זאת, לצוות על החזקת העציר במעצר־פתוח.

{{ח:סעיף|245|סמכות להוציא צו חיפוש|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לבית דין צבאי, לשופט־חוקר ולקצין שיפוט בכיר יהיו לגבי מקום צבאי הסמכויות הנתונות לשופט שלום לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23|סעיפים 23}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|ו־24 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}, אלא שפקודת חיפוש לפי סעיף זה תהיה ערוכה אל שוטרים צבאיים.
{{ח:תת|(ב)}} לקצין שיפוט זוטר יהיו הסמכויות האמורות בסעיף קטן (א) לגבי מקום שבפיקודו.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, ”מקום צבאי“ – לרבות –
{{ח:תתת|(1)}} מתקן או מפעל של המדינה ששר הבטחון קבעו, בכל דרך פרסום שמצא למתאים, כמקום צבאי לענין סעיף זה;
{{ח:תתת|(2)}} דירתו של חייל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}} – אם הדירה היא במקום שבהחזקת הצבא, או שהיא בהחזקתו של חייל, או של החייל ובת־זוגו.
{{ח:תת|(ד)}} הסמכות לפי סעיף זה באה להוסיף על סמכותו של מפקד, באשר הוא מפקד, לחפש אצל חייל מפקודיו או במקום שבפיקודו על מנת להבטיח קיום פקודה חוקית.

{{ח:סעיף|245א|סמכות לערוך חיפוש בגוף החייל|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} אין עורכים חיפוש בגופו של חייל, אלא לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996}} (בחוק זה – חוק החיפוש), בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 245א1|סעיף 245א1}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין חיפוש בגופו של חייל יהיו הסמכויות שהוענקו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|חוק החיפוש}}, נתונות לגורמים כאמור להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לבית דין צבאי מחוזי ולבית דין צבאי מיוחד יהיו הסמכויות שהוענקו לבית משפט, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} בחיפוש פנימי יהיו לקצין משטרה צבאית שדרגתו סרן לפחות והנושא תקן רב סרן, הסמכויות שהוענקו לקצין משטרה;
{{ח:תתת|(3)}} בחיפוש חיצוני יהיו לקצין משטרה צבאית שהינו מפקד בסיס משטרה צבאית או לקצין משטרה צבאית שדרגתו לפי תקן היא סרן לפחות, הסמכויות שהוענקו לקצין משטרה; לא יפעיל קצין משטרה צבאית שדרגתו למטה מדרגת רב סרן, את סמכותו לפי סעיף זה, אלא לאחר שנועץ בקצין משטרה צבאית שדרגתו רב סרן לפחות;
{{ח:תתת|(4)}} לשוטר צבאי יהיו הסמכויות שהוענקו לשוטר.
{{ח:תת|(ג)}} אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מן האמור לענין {{ח:פנימי|סעיף 250א|סעיפים 250א}} {{ח:פנימי|סעיף 250ב|ו־250ב}}.

{{ח:סעיף|245א1|סמכות ליטול אמצעי זיהוי מחייל ומכלוא|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} הסמכויות שהוענקו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#פרק ג סימן ב|סימן ב׳ לפרק ג׳ בחוק החיפוש}}, לענין נטילת אמצעי זיהוי מאדם, והסמכויות שהוענקו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#פרק ג סימן ג|סימן ג׳ לפרק האמור}}, לענין נטילת אמצעי זיהוי מעצור, מאסיר או ממוחזק במשמורת, יהיו נתונות לגורמים כאמור בפסקאות (1) עד (4) לענין נטילת אמצעי זיהוי מחייל או מכלוא, לפי הענין:
{{ח:תתת|(1)}} לשוטר צבאי יהיו הסמכויות שהוענקו לשוטר או לסוהר;
{{ח:תתת|(2)}} לקצין משטרה צבאית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 245א|בסעיף 245א(ב)(3)}} יהיו הסמכויות שהוענקו לקצין משטרה לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11ז|סעיף 11ז(ג) בחוק החיפוש}}, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 245א|סעיף 245א(ב)(3), סיפה}}, לענין הפעלת הסמכות האמורה;
{{ח:תתת|(3)}} למשטרה צבאית תהא הסמכות להוענקה למשטרת ישראל ולשירות בתי הסוהר לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11יא|סעיף 11יא(א) בחוק החיפוש}}, ביחס לנתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי שניטלו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#פרק ג סימן ג|סימן ג׳ לפרק ג׳ בחוק החיפוש}} מכלואים, לצורך ניהולם התקין של בתי הסוהר הצבאיים ומחנות המעצר;
{{ח:תתת|(4)}} לקצין בכיר שימונה בדרך שתיקבע בפקודות הצבא, או לעורך דין שהוא הסמיכו לכך, תהא הסמכות שהוענקה לקצין משטרה בכיר לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11ג|סעיף 11ג בחוק החיפוש}}.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#פרק ג סימן א|סימנים א׳ עד ג׳ של פרק ג׳ בחוק החיפוש}} יחולו לענין נטילת אמצעי זיהוי מכוח סמכות כאמור בסעיף קטן (א), לפי הענין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11ב|סעיף 11ב(ה) בחוק החיפוש}} – נטילת אמצעי הזיהוי תיעשה בבסיס משטרה צבאית, בבית סוהר צבאי או במחנה מעצר, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11ו|סעיף 11ו בחוק החיפוש}} – הזימון לשם נטילת אמצעי הזיהוי כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11ו|באותו סעיף}} יהיה לבסיס משטרה צבאית;
{{ח:תתת|(3)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11י|סעיף 11י בחוק החיפוש}} – נטילת אמצעי הזיהוי כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11י|באותו סעיף}} תהא מכלוא המתקבל למשמורת בבית סוהר צבאי או במחנה מעצר; הוראות לענין נטילת אמצעי זיהוי תוך שימוש בכוח סביר כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11י|בסעיף 11י(ג) בחוק החיפוש}}, ייקבעו בפקודות הצבא.
{{ח:תת|(ג)}} הסמכויות שהוענקו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#פרק ג סימן ד|סימן ד׳: סריקת טביעת אצבעות לשם זיהוי מעוכב, לפרק ג׳ בחוק החיפוש}}, לשוטר, יהיו נתונות לשוטר צבאי לענין סריקת טביעת אצבעות של חייל מעוכב, בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הליווי או הזימון לשם ביצוע סקירה כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11יב|בסעיף 11יב(ב) בחוק החיפוש}}, יהיה לבסיס משטרה צבאית;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות לענין ביצוע הסריקה תוך שימוש בכוח סביר, כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11יב|בסעיף 11יב(ד) בחוק החיפוש}}, ייקבעו בפקודות הצבא.
{{ח:תת|(ד)}} הסמכויות שהוענקו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11יז|סעיפים 11יז}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11יח|ו־11יח בחוק החיפוש}} לענין הצגת תצלומים מהמאגר לאדם או ברבים, יהיו נתונות לגורמים אלה, לפי הענין:
{{ח:תתת|(1)}} לשוטר צבאי יהיו הסמכויות שהוענקו לשוטר;
{{ח:תתת|(2)}} למשטרה הצבאית יהיו הסמכויות שהוענקו למשטרת ישראל.
{{ח:תת|(ה)}} בפקודות הצבא ייקבעו הענינים שיש לקובעם בפקודות משטרת ישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11יז|סעיפים 11יז}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11יח|ו־11יח בחוק החיפוש}}; בסעיף זה{{ח:הערה|,}} ”פקודות משטרת ישראל“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.
{{ח:תת|(ו)}} אמצעי זיהוי שניטלו מחייל מכוח סמכות כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#פרק ג סימן ב|בסימן ב׳ לפרק ג׳ בחוק החיפוש}}, שהוענקה לשוטר צבאי לפי הוראות סעיף קטן (א), יועברו מיידית לידי משטרת ישראל וישמשו לצרכים האמורים {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11ד|בסעיף 11ד בחוק החיפוש}}, בלבד.
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי זיהוי“, ”נתוני זיהוי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|בחוק החיפוש}}, לפי הענין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כלוא“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 248א|בסעיף 248א(א)(1)}}.

{{ח:סעיף|245ב|הכשרה לעריכת חיפוש בגוף חייל|תיקון: תשנ״ו־2}}
{{ח:ת}} קצין משטרה צבאית שדרגתו למטה מדרגת רב סרן, לא יפעיל סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 245א|סעיפים 245א(ב)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 248א|ו־248א}}, אלא אם הוסמך לכך על ידי קצין משטרה צבאית ראשי, לאחר שקיבל הכשרה מתאימה, בהתאם לפקודות הצבא.

{{ח:סעיף|246|שוטר צבאי רשאי לבצע פקודת חיפוש של שופט שלום}}
{{ח:ת}} שופט שלום הנותן פקודת חיפוש רשאי לערכה על שמו של שוטר צבאי או של שוטרים צבאיים, אם הוא סבור שהפקודה נחוצה לצורך הליך כל שהוא לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|247|חיפוש על ידי שוטר צבאי ללא פקודה|תיקון: תשמ״ז־2, תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ה־3, תשפ״ו־3, תשפ״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} סמכות של שוטר לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 25|סעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}, תהיה נתונה גם לשוטר צבאי לגבי אדם המתחמק ממאסר או ממשמורת חוקית לפי חוק זה, וכן לגבי מעשה שאפשר להביא עליו לדין לפני בית דין צבאי, וזה נוסף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 227|בסעיף 227}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 20.7.2026 עד יום 30.6.2027):}} סמכות של שוטר לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 25|סעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}} (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש), תהיה נתונה גם לשוטר צבאי לגבי אדם המתחמק ממאסר או ממשמורת חוקית לפי חוק זה, וכן לגבי מעשה שאפשר להביא עליו לדין לפני בית דין צבאי, וזה נוסף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 227|בסעיף 227}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 20.7.2026 עד יום 30.6.2027):}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 25|סעיף 25(ג) לפקודת מעצר וחיפוש}} יחולו לעניין חיפוש לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 25|סעיף 25(א)(5) לפקודה האמורה}} כפי שהוא מוחל בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים ובשינויים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת רב־פקד ומעלה יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית בדרגת סרן לפחות והנושא תקן רב־סרן;
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 249|סעיף 249}}, החיפוש לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 25|סעיף 25(א)(5) לפקודת מעצר וחיפוש}} יתועד באופן שייקבע בנוהלי המשטרה הצבאית;
{{ח:תתת|(3)}} שר הביטחון וקצין משטרה צבאית ראשית ידווחו בכתב לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת ולפרקליט הצבאי הראשי, בהתאמה, אחת לארבעה חודשים, על כל אלה, לגבי התקופה שקדמה למועד הדיווח:
{{ח:תתתת|(א)}} מספר האישורים לחיפוש ללא צו שניתנו לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 25|סעיף 25(א)(5) לפקודת מעצר וחיפוש}} והעבירות שבשלהן ניתנו האישורים;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר החיפושים שבהם נמצאו תיעוד או מצלמה לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 25|סעיף 25(א)(5) לפקודת מעצר וחיפוש}};
{{ח:תתת|(4)}} התובע הצבאי הראשי ידווח בכתב לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשישה חודשים, על מספר כתבי האישום שהוגשו בתיקים שבהם בוצע חיפוש לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 25|סעיף 25(א)(5) לפקודת מעצר וחיפוש}}.

{{ח:סעיף|248|חיפוש אצל עציר|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} שוטר צבאי שעצר אדם או קיבל למשמרתו אדם שנעצר רשאי לערוך חיפוש אצל העציר בהתאם לאמור לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 22|סעיף 22 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפושים) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}.

{{ח:סעיף|248א|סמכות חיפוש בבית סוהר צבאי, במחנה מעצר ובחדר משמר צבאי|תיקון: תשנ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} לשוטר צבאי, לקצין משטרה צבאית בדרגת רב סרן לפחות ובהעדר קצין כאמור – לקצין משטרה צבאית בדרגת סגן לפחות, המשרתים בבית סוהר צבאי, במחנה מעצר או בחדר משמר צבאי שנקבעו בהתאם לחוק זה, יהיו הסמכויות הנתונות לסוהר ולקצין שירות בתי הסוהר, לפי הענין, לפי {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#פרק ג סימן ז1|סימן ז׳1 {{ח:הערה|לפרק ג׳}} לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}} (להלן בסעיף זה – פקודת בתי הסוהר), למעט הסמכויות המיוחדות הנתונות לסוהר הנמנה עם היחידה ללוחמה בסמים, ולסוהר הנמנה עם יחידת האבטחה והמבצעים של שירות בתי הסוהר, בשינויים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} הסמכויות הנתונות {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר}} לגבי ”אסיר“ תהיינה נתונות לגבי ”כלוא“, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים)|בתקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ״ז–1987}};
{{ח:תתת|(2)}} במקום ”עבירת בית סוהר“ לפי {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#סעיף 95ח|סעיף 95ח(ב) לפקודת בתי הסוהר}} יבוא ”עבירת משמעת“ לפי {{ח:חיצוני|תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים)|תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ״ז–1987}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל קצין משטרה צבאית שדרגתו למטה מדרגת רב־סרן, את סמכותו לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שנועץ בקצין משטרה צבאית שדרגתו רב־סרן לפחות.

{{ח:סעיף|249|אין חיפוש אלא בעדים}}
{{ח:ת}} לא ייערך חיפוש לפי חוק זה אלא בפני שני עדים מלבד המחפש, פרט למקרים דחופים ביותר.

{{ח:סעיף|250|תחולת הוראות נוספות|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 19|סעיפים 19}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 27|27}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 29|29}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|45}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 46|46}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 47|ו־47 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}, יחולו על חיפוש לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|250א|בדיקות לשם גילוי החזקה או שימוש בסמים מסוכנים|תיקון: תשמ״ג, תשנ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} סבר קצין שיפוט בכיר המשרת בחיל המשטרה הצבאית כי בדיקות לפי סעיף זה דרושות כדי לגלות החזקה או שימוש על ידי חייל בסם מסוכן כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}, רשאי הוא לצוות על כל חייל – בין בנקיבת שמו ובין בדרך אחרת – להיבדק בדיקות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} שר הבטחון, באישור שר הבריאות, יקבע את אופן עריכת הבדיקות ואת התעודות שיינתנו, על תוצאותיהן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השיפוט הצבאי (בדיקות לגילוי החזקה או שימוש בסמים מסוכנים)|תקנות השיפוט הצבאי (בדיקות לגילוי החזקה או שימוש בסמים מסוכנים), התשמ״ג–1983}}.}}

{{ח:סעיף|250ב|בדיקות לשם מניעה וגילוי של החזקת סמים מסוכנים או שימוש בהם|תיקון: תשנ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} קצין משטרה צבאית, שהינו קצין שיפוט בכיר, רשאי להורות על ביצוע בדיקות לשם גילוי של החזקת סמים מסוכנים או גילוי של שימוש בסם מסוכן, בצבא ההגנה לישראל, אף בהעדר חשד שנעברה עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}.
{{ח:תת|(ב)}} בדיקות לפי סעיף קטן (א) לא ייערכו אלא בהסכמתו, בכתב, של החייל שנתבקש לעבור את הבדיקות.

{{ח:סעיף|250ג|סוגי בדיקות|תיקון: תשנ״ו־2}}
{{ח:ת}} הבדיקות למניעה או לגילוי של החזקת סמים מסוכנים או שימוש בהם, לצורך {{ח:פנימי|סעיף 250א|סעיפים 250א}} {{ח:פנימי|סעיף 250ב|ו־250ב}} הן:
{{ח:תת|(1)}} בדיקת שתן;
{{ח:תת|(2)}} בדיקת נוזל שטיפת ידיים.

{{ח:קטע3|חלק ה פרק 1 סימן ב|סימן ב׳ – בדיקה}}

{{ח:סעיף|251|בדיקה או חקירה לפני העמדה לדין|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} אין להעמיד אדם לדין בפני בית דין צבאי – למעט בית דין צבאי לתעבורה – אלא לאחר בדיקת העבירה על ידי קצין בודק או לאחר חקירתה על ידי שופט חוקר, הכל לפי העבירה; והוא, כשאין בחוק זה הוראה אחרת.

{{ח:סעיף|252|מי מוסמך לשמש קצין בודק}}
{{ח:תת|(א)}} אלה רשאים לשמש קצין בודק:
{{ח:תתת|(1)}} קצין שיפוט בכיר שקיבל תלונה על עבירה;
{{ח:תתת|(2)}} קצין שנתמנה בכתב על ידי קצין שיפוט בכיר כאמור לערוך בדיקה באותה עבירה;
{{ח:תתת|(3)}} שוטר צבאי שהפרקליט הצבאי הראשי הסמיכו בכתב, דרך כלל או למקרה מסויים, לערוך בדיקה.
{{ח:תת|(ב)}} פגם בכתב המינוי או בכתב ההסמכה אין בו כדי לפסול עדות שנגבתה בבדיקה שנערכה על פיהם, או כדי לגרוע מסמכויותיו של מי שנתמנה או שהוסמך בהם לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|253||תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|254|עריכת בדיקה על ידי קצין|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} קצין שיפוט בכיר שקיבל תלונה, ולא הורה פרקליט צבאי שהתלונה תועבר אליו, יבדוק בעצמו את העבירה שבתלונה או יעבירנה לקצין בודק אחר; ואולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין תלונה הנתונה לדיון משמעתי.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|255|בדיקה וחקירה מוקדמת גם כשאין חשוד}}
{{ח:ת}} מותר לבדוק עבירה ולערוך חקירה מוקדמת גם אם עדיין לא נמצא אדם חשוד בביצועה.

{{ח:סעיף|256|סמכויות קצין בודק}}
{{ח:תת|(א)}} קצין בודק רשאי לגבות עדות מכל אדם שעדותו עשויה, לפי דעתו, לסייע לבירור העובדות והנסיבות של המעשה המהווה את העבירה הנבדקת, והוא רשאי לחקור את העד ולרשום את דבריו.
{{ח:תת|(ב)}} קצין בודק רשאי, לשם גילוי האמת, ליטול לידיו או לצלם, כפי שימצא למתאים, ראיות חפציות או כל חומר או חפץ אחר, וכן לקחת מכל עד את טביעת אצבעותיו או לצלמו. אולם רשאי אדם לסרב לדרישת קצין בודק לפי סעיף זה אם יש בדבר כדי להפלילו, או לספק חומר אישום נגד עצמו.

{{ח:סעיף|257|חובה להעיד ולומר אמת}}
{{ח:ת}} עד הנחקר על ידי קצין בודק חייב לומר דברי אמת, וחייב הוא להשיב על כל שאלה שנשאל בתהליך הבדיקה, ובלבד שאין בתשובה כדי להפלילו.

{{ח:סעיף|258|רישום עדויות}}
{{ח:ת}} הקצין הבודק יערוך פרוטוקול על כל פעולה שעשה לצורך הבדיקה, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|סעיף 3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, יחולו על כל אמרה שנרשמה בה, כאילו היה כתוב {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|באותו סעיף}} ”הקצין הבודק“ במקום המלים ”פקיד המשטרה“.

{{ח:סעיף|259|אמרת נאשם}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 258|סעיף 258}} דין אמרת הנאשם כדין עדות.

{{ח:סעיף|260|עדות שלא בפני הקצין הבודק|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} קצין בודק שאינו יכול מכל סיבה שהיא לגבות עדותו של אדם רשאי להסמיך בכתב קצין אחר לגבות עדות זו; פגם בכתב ההסמכה אין בו כדי לפסול את העדות שנגבתה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} דין הקצין שהוסמך כדין קצין בודק לענין אותה עדות, ודין העדות לפניו כדין עדות לפני קצין בודק.

{{ח:סעיף|261|חשוד שנעצר|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} חשוד שנעצר, חייב הקצין הבודק להודיע לו מה החשד נגדו ורשאי הוא לצלמו ולקחת טביעות אצבעותיו ככל שיידרש לצרכי החקירה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השיפוט הצבאי (מתן טביעת אצבעות)|תקנות השיפוט הצבאי (מתן טביעת אצבעות), תשכ״ח–1968}}, לפיהן מי שהוטל עליו מאסר על תנאי, חייב לתת את טביעת אצבעותיו משנדרש לכך על ידי קצין משטרה צבאי.}}

{{ח:סעיף|262||תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|263||תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|264||תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|265||תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|266|הזהרת נאשם|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} לא יגבה קצין בודק עדותו של אדם שהוא סבור, כי יש מקום להאשים אותו בעבירה, ולא יקבל ממנו אמרה אלא לאחר שהזהירו, בשפה שהחשוד שומע ובמלים פשוטות, ולאחר שראה שהאזהרה הובנה על ידיו.

{{ח:סעיף|267|תוכן האזהרה|תיקון: תשמ״ז־2, תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} וזאת האזהרה:
{{ח:תתת}} &quot;אתה חשוד בביצוע עבירה פלונית, האם ברצונך לומר דבר בקשר לעבירה האמורה?
{{ח:תתת}} אין אתה חייב לומר דבר אם אין רצונך בכך, ואולם כל מה שתאמר יירשם ויכול לשמש ראיה במשפטך&quot;.
{{ח:תת|(ב)}} היתה האזהרה לענין {{ח:פנימי|סעיף 237א1|סעיף 237א1}}, תיווסף לאזהרה האמורה בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת}} ”אתה רשאי להשמיע דברים לענין מעצרך“.

{{ח:סעיף|268|הזהרת נאשם המביע רצונו למסור אמרה|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} חשוד המביע רצונו למסור אמרה, יזהירו הקצין הבודק תחילה; נמסרה האמרה בטרם היה סיפק בידי הקצין הבודק להזהירו, או בטרם הגיע הקצין הבודק למסקנה כי יש מקום להאשימו בעבירה, ותוך כדי מסירת האמרה הגיע למסקנה זו, יזהירנו בהזדמנות הראשונה.

{{ח:סעיף|269|אין לחקור מי שמוסר אמרה|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} חשוד המוסר אמרה, לא ייחקר על ידי קצין בודק, ולא יישאל אלא שאלות הדרושות להבהיר את אמרתו.

{{ח:סעיף|270|אמרת נאשם, כשיש נאשמים אחדים|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} היו חשודים אחדים בעבירה אחת ומסר אחד מהם אמרה, מותר להביאה לידיעת החשודים האחרים ובלבד שלא יידרשו להשיב או להגיב; רצה אחד מהם להשיב או להגיב, יזהירו הקצין הבודק תחילה.

{{ח:סעיף|271|אמרה הנמסרת בכתב|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} חשוד המביע רצונו למסור אמרה, ויש בידו להעלותה על הכתב בעצמו, יכתוב אותה בעצמו – לאחר שהוזהר כאמור – ובשפה שיבחר לו.

{{ח:סעיף|272|אמרה הנמסרת בעל פה|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} חשוד המוסר אמרה בעל פה, ירשום בפניו הקצין הבודק בנוכחותו את דבר האזהרה שהזהירו ואת אמרתו כלשונה, בשפה שנמסרה, יקרא את הדברים לפניו, יתן לו הזדמנות לתקנם ויחתימו עליהם; סירב מוסר האמרה לחתום, ירשום הקצין הבודק את דבר הסירוב; נמסרה האמרה בשפה שאין הקצין הבודק שומעה, תירשם כלשונה בידי מי שהקצין הבודק ימנה לשם כך.

{{ח:סעיף|273|אי כפיפות קצין בודק לדיני ראיות}}
{{ח:ת}} קצין בודק אינו כפוף בבדיקתו לדיני הראיות הנהוגים בבתי הדין הצבאיים והרשות בידו לקבל ראיות לפי שיקול דעתו.

{{ח:סעיף|274|פרטי בדיקה אחרים}}
{{ח:ת}} פרטי הבדיקה שלא נקבעו בחוק זה ייקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|275|חומר בדיקה שלא נגבה על ידי הקצין הבודק}}
{{ח:ת}} חומר חקירה או בדיקה שנתקבל על ידי אדם המוסמך לערכם לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, רשאי קצין בודק להשתמש בו כחומר לבדיקתו, ודין אותו חומר כאילו נתקבל על ידיו במישרין.

{{ח:סעיף|276|סיום הבדיקה}}
{{ח:ת}} קצין בודק שנתמנה על פי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252(א)(2)}} יעביר את חומר הבדיקה מיד לאחר סיומה לידי קצין השיפוט הבכיר אשר מינה אותו; ושוטר צבאי שנתמנה על פי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252(א)(3)}} שערך בדיקה, יעביר את חומר הבדיקה מיד לאחר סיומה לקצין שיפוט בכיר, בהתאם לפקודות הצבא.

{{ח:סעיף|277|העברת חומר בדיקה לפרקליט צבאי}}
{{ח:ת}} חומר הבדיקה שסיים קצין שיפוט בכיר בעצמו או שקיבל אותו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 276|בסעיף 276}} – יעבירנו עם התלונה לפרקליט צבאי.

{{ח:סעיף|278|העברת תלונה לפרקליט צבאי}}
{{ח:ת}} פרקליט צבאי רשאי להורות כי תלונה תועבר אליו ללא עריכת בדיקה או תוך כדי בדיקתה.

{{ח:סעיף|279|ענין שבסמכות בית דין צבאי מיוחד}}
{{ח:ת}} הגיעה לפרקליט צבאי, בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 278|לסעיף 278}} או בדרך אחרת, תלונה שהיא בסמכותו של בית דין צבאי מיוחד, או שקיבל תלונה בצירוף חומר בדיקה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 277|בסעיף 277}}, וחומר הבדיקה מראה שהענין הוא בסמכותו של בית דין צבאי מיוחד – יעבירנה לפרקליט הצבאי הראשי.

{{ח:סעיף|280|תלונה אחרת שקיבל פרקליט צבאי|תיקון: תשל״ח, תשס״ד־7}}
{{ח:ת}} קיבל פרקליט צבאי תלונה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 278|לסעיף 278}}, או בדרך אחרת, {{ח:פנימי|סעיף 279|וסעיף 279}} אינו חל עליה, יכול הוא לעשות אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} להורות על עריכת בדיקה או על סיומה, על ידי אותו קצין בודק או על ידי קצין בודק אחר, לפי הענין;
{{ח:תת|(2)}} לבטל את התלונה;
{{ח:תת|(3)}} להורות כי התלונה תידון בדיון משמעתי לפני קצין שיפוט בכיר שקבע;
{{ח:תת|(4)}} להורות לתובע צבאי להגיש כתב אישום על סמך התלונה גם ללא עריכת בדיקה בה.

{{ח:סעיף|281|תלונה אחרת בצירוף חומר בדיקה שקיבל פרקליט צבאי|תיקון: תשל״ח, תשס״ד־7}}
{{ח:ת}} קיבל פרקליט צבאי תלונה בצירוף חומר בדיקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 277|בסעיף 277}}, הרי אם {{ח:פנימי|סעיף 279|סעיף 279}} אינו חל עליה, יכול הוא לעשות אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} להחזיר את חומר הבדיקה לקצין שיפוט בכיר לשם השלמתו או לדאוג בכל דרך אחרת להשלמת חומר הבדיקה, אם לדעתו הוא טעון השלמה;
{{ח:תת|(2)}} לבטל את התלונה, אם לדעתו אין חומר הבדיקה מניח, מכל סיבה שהיא, מקום לעריכת כתב אישום;
{{ח:תת|(3)}} להורות כי התלונה תידון בדיון משמעתי לפני קצין שיפוט בכיר שקבע;
{{ח:תת|(4)}} להורות לתובע צבאי להגיש כתב אישום על סמך חומר הבדיקה.

{{ח:סעיף|282|תלונה שקיבל הפרקליט הצבאי הראשי|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} הגיעה לפרקליט הצבאי הראשי תלונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 278|בסעיף 278}}, {{ח:פנימי|סעיף 279|279}} או בדרך אחרת, יכול הוא לעשות אחד הדברים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 280|בסעיף 280}} {{ח:פנימי|סעיף 281|או 281}} או להורות על עריכת חקירה מוקדמת אף אם כבר נערכה בה בדיקה; אולם אם היתה זו תלונה על עבירה שדינה מוות ולא החליט לבטלה יורה על עריכת חקירה מוקדמת.

{{ח:סעיף|282א|הגשת כתב־&lt;wbr&gt;אישום ללא תלונה|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי יכול להורות לתובע צבאי להגיש כתב אישום על סמך חומר בדיקה אף אם לא צורפה לחומר הבדיקה תלונה נגד הנאשם או אם כלל לא צורפה תלונה לחומר הבדיקה.
{{ח:תת|(ב)}} הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי יכול להורות לתובע צבאי להגיש כתב אישום על יסוד חומר בדיקה אף אם התלונה שצורפה לחומר הבדיקה מתייחסת לאשמה שונה מהאשמה שיש לה, לדעתו, בסיס בחומר הבדיקה.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 300|וסעיף 300}} – חומר בדיקה – לרבות חומר חקירה שנתקבל על־ידי אדם המוסמך לערכה לפי חוק זה או לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|282ב|סמכויות תובע צבאי בעבירות תעבורה|תיקון: תשל״ה, תשנ״ד, תשס״ד־7}}
{{ח:תת|(א)}} תובע צבאי שקיבל לידיו חומר ראיות שמעלה חשד לביצוע עבירת תעבורה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 209א|בסעיף 209א}}, רשאי, ללא הוראת פרקליט צבאי, לעשות אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} להגיש כתב אישום לבית דין צבאי לתעבורה;
{{ח:תתת|(2)}} להורות כי העבירה תידון בדיון משמעתי לפני קצין שיפוט בכיר שקבע;
{{ח:תתת|(3)}} לפעול להשלמתו של חומר הראיות שבידיו;
{{ח:תתת|(4)}} להחליט שלא לנקוט הליך משפטי כלשהו;
{{ח:תתת|(5)}} להעביר את חומר הראיות לידי פרקליט צבאי אם מצא שבנסיבות הענין יש הצדקה להגיש כתב אישום לבית דין צבאי מחוזי או מיוחד.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויותיו של פרקליט צבאי לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|חלק ה פרק 1 סימן ג|סימן ג׳ – חקירה מוקדמת|תיקון: תשכ״ד}}

{{ח:סעיף|283|מינוי שופט חוקר|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} הורה הפרקליט הצבאי הראשי על חקירה מוקדמת, יודיע על כך לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים אשר ימנה שופט חוקר לשם עריכתה.

{{ח:סעיף|284|התביעה בחקירה מוקדמת}}
{{ח:ת}} נתמנה שופט־חוקר, יגיש לו תובע צבאי קובלנה בחתימתו נגד הנאשם, וייצג את התביעה בחקירה המוקדמת.

{{ח:סעיף|285|התחלת חקירה מוקדמת}}
{{ח:ת}} בתחילת החקירה המוקדמת יקרא השופט החוקר לפני הנאשם את הקובלנה, ולאחר קריאתה תצורף לפרוטוקול החקירה המוקדמת ותהווה חלק ממנו.

{{ח:סעיף|286|גביית עדויות התביעה}}
{{ח:ת}} לאחר קריאת הקובלנה יגבה השופט החוקר את עדות עדי התביעה.

{{ח:סעיף|287|אמרת הנאשם}}
{{ח:תת|(א)}} משנסתיימה גביית עדות עדי התביעה, יסביר השופט החוקר לנאשם, בלשון פשוטה כדי הבנת הנאשם, את מהות האשמה נגדו ויודיע לו שהוא זכאי להביא עדים לטובתו וכן למסור בעצמו אמרה, בשבועה או שלא בשבועה.
{{ח:תת|(ב)}} טרם שהודיע הנאשם את החלטתו בדבר מסירת אמרה, יסביר לו השופט החוקר, באופן שיובן לנאשם –
{{ח:תתת|(1)}} שאין עליו חובה לומר דבר אלא זכות היא לו, אך כל מה שיאמר יירשם ויוכל לשמש עדות במשפטו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא יתלה כל תקוה בכל הבטחה שהובטחה לו ולא יירא מכל איום שאיימו עליו על מנת להביאו לידי הודאה באשמה, אולם כל מה שיאמר יכול לשמש עדות במשפטו למרות ההבטחה או האיום.

{{ח:סעיף|288|עדי הסניגוריה ועדות הנאשם}}
{{ח:תת|(א)}} הסביר השופט החוקר לנאשם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 287|בסעיף 287}}, יגבה את עדויותיהם של עדים שהוזמנו על ידי הנאשם שיש בידם להעיד על מסיבות הענין שעליו מבוססת הקובלנה או על צדקת הנאשם, ואת אמרת הנאשם.
{{ח:תת|(ב)}} מסר הנאשם אמרה בשבועה – דינו כדין עד הגנה.

{{ח:סעיף|289|כשרות הודאות ואמרות הנאשם שלא בחקירה מוקדמת}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 287|סעיפים 287}} {{ח:פנימי|סעיף 288|ו־288}} כדי לגרוע מכשרותן של הודאתו או אמרתו של הנאשם שלא בחקירה מוקדמת לשמש ראיה לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|290|קיום כתבי עדות}}
{{ח:ת}} עדות בחקירה מוקדמת תיקרא באזני העד ותיחתם בידו וביד השופט החוקר; סירב עד לחתום על העדות, ירשום השופט החוקר את דבר הסירוב בכתב העדות ויחתום על הרישום. לענין זה – דין אמרת הנאשם שלא בשבועה כדין עדות.

{{ח:סעיף|291|כשרות אמרת נאשם בחקירה מוקדמת}}
{{ח:תת|(א)}} אמרת הנאשם בחקירה מוקדמת כשרה לשמש ראיה במשפט הנאשם, ודי בהגשת פרוטוקול החקירה המוקדמת, אם חתם עליה השופט החוקר כדין, לשם הוכחתה.
{{ח:תת|(ב)}} אמרת הנאשם כאמור בסעיף קטן (א) לא תשמש ראיה נגד נאשם אחר אלא אם כן נמסרה בשבועה.

{{ח:סעיף|292|כתב עדות של עד כראיה כשרה|תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:ת}} עד בחקירה מוקדמת שאי אפשר להביאו למשפט בבית דין צבאי משום שנפטר או מחמת חולשתו, מחלתו או העדרו מישראל, יהיה כתב־עדותו, אם הוא חתום כדין על ידי השופט החוקר, ראיה כשרה על תכנו אם נוכח בית הדין, מתוך כתב־העדות או באופן אחר, כי העדות נגבתה בפני הנאשם, או שנקראה בפניו לפני מסירתו לדין, וכי ניתנה לו הזדמנות לחקור את העד חקירה נגדית.

{{ח:סעיף|293|עדות בפני שופט־&lt;wbr&gt;חוקר שלא בחקירה מוקדמת|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} עדות שיש יסוד להניח כי לא תהיה אפשרות לגבותה בזמן המשפט בבית דין צבאי מחשש למותו של העד או מחמת חולשתו, מחלתו או העדרו מישראל, והעדות אינה נגבית בחקירה מוקדמת, יכול הפרקליט הצבאי הראשי להחליט כי ימונה שופט חוקר לגבות אותה עדות בלבד, ודינה כדין עדות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 292|בסעיף 292}}.

{{ח:סעיף|294|עריכת חקירה מוקדמת שלא בפני הנאשם}}
{{ח:תת|(א)}} רשאי הפרקליט הצבאי הראשי להורות על עריכת חקירה מוקדמת שלא בפני הנאשם באחד המקרים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם אין ביכלתו של הצבא להביא את הנאשם לחקירה המוקדמת, ונראה לפרקליט הצבאי הראשי כי רצוי לגבות את עדותם של העדים על אף העדר הנאשם;
{{ח:תתת|(2)}} כשיש לפרקליט הצבאי הראשי טעם להאמין שנעברה עבירה, ושום אדם לא נאשם בה.
{{ח:תת|(ב)}} עדות בחקירה מוקדמת לפי סעיף זה, תצורף לפרוטוקול החקירה ויכול שופט־חוקר להסתמך עליה לשם החלטתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 297|סעיף 297}} לאחר שהוקראה בפני הנאשם.
{{ח:תת|(ג)}} בחקירה מוקדמת לפי סעיף זה, מותר לגבות עדויות על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 285|בסעיף 285}}, ובלבד שהקובלנה תיקרא בפני הנאשם מיד עם הופעתו בחקירה.
{{ח:תת|(ד)}} בחקירה מוקדמת לפי סעיף זה באין נאשם, תוגש הקובלנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 284|בסעיף 284}} ללא ציון נאשם.
{{ח:תת|(ה)}} פרט לאמור בסעיפים הקטנים לעיל, נוהגים בחקירה מוקדמת לפי סעיף זה ככל האפשר לפי הוראות חוק זה כאילו היה הנאשם נוכח בחקירה.

{{ח:סעיף|295|פומביות חקירה מוקדמת}}
{{ח:ת}} אין חובה לערוך חקירה מוקדמת בדלתיים פתוחות, ורשאי השופט החוקר, לפי שיקול דעתו, לצוות על הוצאתו ממקום עריכת החקירה של כל אדם, שנוכחתו אינה חובה לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|296|הליכי חקירה אחרים}}
{{ח:ת}} הליכי החקירה המוקדמת, וגביית העדויות בה, שלא נקבעו {{ח:פנימי|חלק ה פרק 1 סימן ג|בסימן זה}}, יהיו כהליכי הדיון בבית דין צבאי מחוזי בתיאומים המתאימים, ולענין זה דין השופט החוקר כדין אב בית הדין או בית הדין לפי הענין.

{{ח:סעיף|297|החלטת השופט החוקר}}
{{ח:ת}} בסיומה של החקירה המוקדמת יחליט השופט החוקר אם יש מידה מספקת של הוכחות לכאורה המצדיקות את מסירת הנאשם לדין, או לא.

{{ח:סעיף|298|סיום חקירה מוקדמת}}
{{ח:ת}} שופט־חוקר שסיים חקירה מוקדמת יעביר את הקובלנה בצירוף חומר החקירה ואת החלטתו, לפרקליט הצבאי הראשי.

{{ח:קטע3|חלק ה פרק 1 סימן ד|סימן ד׳ – חקירת סיבות מוות|תיקון: תשכ״ד}}

{{ח:סעיף|298א|מינוי שופט חוקר בסיבות מוות|תיקון: תשכ״ד, תשמ״ז־2, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} מת חייל שלא בקרב, ויש יסוד סביר לחשש שסיבת מותו של החייל אינה טבעית או שמותו נגרם בעבירה, או שמת חייל בהיותו נתון במעצר, במחבוש או במאסר או בהיותו מאושפז בבית חולים לחולי נפש, רשאי הפרקליט הצבאי הראשי או אדם מעוניין, לבקש מנשיא בית הדין הצבאי לערעורים להורות על חקירת סיבת המוות; {{ח:פנימי|חלק ה פרק 1 סימן ד|בסימן זה}}, ”אדם מעוניין“ – היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, קצין משטרה, רופא, בן זוגו של הנפטר, הוריו, הורי הוריו, צאצאיו, אחיו ואחיותיו.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשה לחקירת סיבת מוות, רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים להורות על עריכתה ועל מינוי שופט חוקר לחקור בסיבת המוות.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (א) בידי אדם מעוניין, יקבל נשיא בית הדין הצבאי לערעורים את תגובת הפרקליט הצבאי הראשי לבקשה בטרם יחליט בה.
{{ח:תת|(ד)}} סבר נשיא בית הדין הצבאי לערעורים כי מותו של החייל אירע שלא במסגרת הצבא או עקב השתייכותו של החייל לצבא, לא ימנה שופט חוקר לחקור בסיבת המוות, גם אם יש יסוד סביר לחשש שסיבת מותו של החייל היא כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ה)}} מונה שופט חוקר לחקור בסיבת המוות לפי סעיף זה או שמונה קצין בודק לערוך בדיקה בקשר עם מותו של חייל, לא יחול {{ח:חיצוני|חוק חקירת סיבות מוות|חוק חקירת סיבות מוות, התשי״ח–1958}}, אלא אם כן ציווה היועץ המשפטי לממשלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 298י|בסעיף 298י}}.

{{ח:סעיף|298ב|שמירת הגוויה|תיקון: תשכ״ד, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 298א|סעיף 298א}}, לא יעשה אדם דבר בגוויה בלי הוראה או היתר של הפרקליט הצבאי הראשי, ואם הורה נשיא בית הדין הצבאי לערעורים על מינוי שופט חוקר, לא יעשה אדם דבר בגוויה בלי הוראה או היתר של השופט החוקר.
{{ח:תת|(ב)}} העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שלושה חדשים.

{{ח:סעיף|298ג|סמכויות עזר|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} לענין הזמנת עדים וגביית עדות, דין השופט החוקר וסמכויותיו כדינו וסמכויותיו של בית דין צבאי מחוזי.

{{ח:סעיף|298ד|פומביות|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} השופט החוקר רשאי לערוך חקירתו בפומבי או בדלתיים סגורות, או חלקה בפומבי וחלקה בדלתיים סגורות.
{{ח:תת|(ב)}} החליט השופט החוקר על עריכת החקירה בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם, או לסוגי בני אדם, להיות נוכחים בשעת החקירה, כולה או מקצתה.

{{ח:סעיף|298ה|איסור פרסום|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} רשאי השופט החוקר לאסור כל פרסום של הליך בחקירת סיבת מוות שהתנהלה בפומבי, ורשאי הוא להתיר פרסום בדבר חקירה בסיבת מוות שהתנהלה בדלתיים סגורות; המפרסם דבר על חקירה בסיבת מוות בניגוד לאיסור או בלי היתר לפי סעיף זה, דינו – מאסר ששה חדשים.

{{ח:סעיף|298ו|בדיקת גוויה|תיקון: תשכ״ד, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} שופט חוקר רשאי, אם היה סבור כי הדבר דרוש לבירור סיבת המוות, לצוות על בדיקתה או ניתוחה של הגוויה על־ידי רופא או מומחה אחר, על דחיית הקבורה עד לאחר הבדיקה או הניתוח, או על פתיחת הקבר והוצאת הגוויה לשם ביצוע הבדיקה או הניתוח.
{{ח:תת|(ב)}} כל עוד לא נתמנה שופט חוקר, יהיו הסמכויות המפורטות בסעיף קטן (א) נתונות לקצין משטרה צבאית שהפרקליט הצבאי הראשי הסמיכו לכך בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק האנטומיה והפתולוגיה|חוק האנטומיה והפתולוגיה, תשי״ג–1953}}, יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על בדיקה וניתוח לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} גוף מוכר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות האנטומיה והפתולוגיה|בתקנות האנטומיה והפתולוגיה, תשי״ד–1954}}, התובע הצבאי הראשי בהוראת הפרקליט הצבאי הראשי, וכן אדם מעונין רשאים לערער בפני נשיא בית הדין הצבאי לערעורים על צו לפתיחת קבר לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|298ז|הפסקת החקירה|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} הודיע תובע צבאי או פרקליט מחוז, בכתב, שהוגש לרגל מקרה המוות כתב אישום או הודעת אישום – יפסיק השופט החוקר את חקירתו.

{{ח:סעיף|298ח|תוצאות החקירה|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שופט חוקר רשאי להחליט –
{{ח:תתת|(1)}} כי הראיות שהובאו לפניו יש בהן כדי להוכיח סיבת המוות, ומה הן תוצאות חקירתו;
{{ח:תתת|(2)}} כי הראיות שהובאו לפניו אין בהן כדי להוכיח סיבת המוות.
{{ח:תת|(ב)}} היה שופט חוקר סבור כי סיבת המוות הוכחה, רשאי הוא לסרב לקבל ראיות נוספות, ואם היה סבור כי סיבת המוות לא הוכחה, רשאי הוא לדחות את המשך החקירה עד שיובאו לפניו ראיות נוספות.

{{ח:סעיף|298ט|צו אישום|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נראה לשופט חוקר כי הראיות שהובאו לפניו יש בהן כדי להוכיח לכאורה שנעברה עבירה על ידי אדם, רשאי הוא לצוות שיואשם לפני בית דין צבאי או בית משפט אחר בשל אותה עבירה, ובלבד ששופט חוקר לא יתן צו לפי סעיף זה אלא אם נתן לאדם הזדמנות להשמיע טענותיו ולהביא ראיותיו לפניו.
{{ח:תת|(ב)}} שופט־חוקר שסיים חקירה לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 1 סימן ד|סימן זה}} יעביר את חומר החקירה ואת הצו על תוצאות החקירה לפרקליט הצבאי הראשי.
{{ח:תת|(ג)}} נתן השופט החוקר צו לפי סעיף קטן (א) לגבי אדם שחוק זה חל עליו, יורה הפרקליט הצבאי הראשי לתובע צבאי להגיש כתב אישום לבית דין צבאי נגד מי שעליו ניתן הצו.
{{ח:תת|(ד)}} ציווה שופט־חוקר על אישום אדם שאין חוק זה חל עליו, יעביר העתק הצו ליועץ המשפטי לממשלה.
{{ח:תת|(ה)}} היועץ המשפטי לממשלה או הפרקליט הצבאי הראשי רשאי להחזיר את חומר החקירה לשופט החוקר לשם השלמתו, אם היה סבור שהוא טעון השלמה.

{{ח:סעיף|298י|העברת חקירה על פי צו היועץ המשפטי לממשלה|תיקון: תשכ״ד, תשע״ה־2}}
{{ח:ת}} היה היועץ המשפטי לממשלה סבור שהמוות אירע שלא במסגרת הצבא או עקב השתייכותו של הנפטר לצבא, רשאי הוא בכל עת, עד לגמר החקירה, לצוות כי החקירה תיערך על פי {{ח:חיצוני|חוק חקירת סיבות מוות|חוק חקירת סיבות מוות, התשי״ח–1958}}, ועם מתן הצו תיפסק החקירה לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 1 סימן ד|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|298יא|סייג|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ה פרק 1 סימן ד|בסימן זה}} אין המונח ”חייל“ כולל אדם שחוק זה חל עליו על פי {{ח:פנימי|סעיף 7|הסעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11}}.

{{ח:קטע3|חלק ה פרק 1 סימן ה|סימן ה׳ – כתב־האישום והגשתו|תיקון: תשכ״ד}}

{{ח:סעיף|299|חומר חקירה מוקדמת שקיבל הפרקליט הצבאי הראשי}}
{{ח:ת}} קיבל הפרקליט הצבאי הראשי את חומר החקירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 298|בסעיף 298}}, יוכל לעשות, מבלי שיהיה כפוף להחלטת השופט החוקר, אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} להחזיר את חומר החקירה המוקדמת לשופט־חוקר לשם השלמתו, אם דעתו שהוא טעון השלמה;
{{ח:תת|(2)}} לבטל את הקובלנה, אם דעתו שאין חומר החקירה המוקדמת מניח, מכל סיבה שהיא, מקום לעריכת כתב־אישום;
{{ח:תת|(3)}} להורות לתובע צבאי להגיש כתב־אישום על סמך חומר החקירה המוקדמת.

{{ח:סעיף|300|הוראות לתובע הצבאי|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} הורה הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי לתובע צבאי להגיש כתב־אישום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 280|בסעיפים 280}}, {{ח:פנימי|סעיף 281|281}}, {{ח:פנימי|סעיף 282|282}}, {{ח:פנימי|סעיף 282א|282א}}, {{ח:פנימי|סעיף 298ט|298ט}} {{ח:פנימי|סעיף 299|או 299}}, יעביר לתובע הצבאי את התלונה או הקובלנה, אם הוגשו, ואת חומר הבדיקה, החקירה המוקדמת או חקירת סיבות המוות, אם נערכו, ויורה על איזו עבירה או עבירות, שיש להן לדעתו בסיס בתלונה או בחומר הבדיקה או החקירה, יובא הנאשם לדין, בין שהשופט־החוקר המליץ כך ובין שלא המליץ כך.

{{ח:סעיף|301|שחרור ממעצר עם ביטול תלונה או קובלנה}}
{{ח:ת}} בוטלה תלונה או קובלנה על אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 280|הסעיפים 280}}, {{ח:פנימי|סעיף 281|281}}, {{ח:פנימי|סעיף 282|282}} {{ח:פנימי|סעיף 299|או 299}}, יפקע תקפה של כל פקודת מעצר התלויה בגללן על אותו אדם.

{{ח:סעיף|302|חומר בדיקה וחקירה מוקדמת שנמסר להשלמה}}
{{ח:ת}} הושלמה בדיקה שנמסרה להשלמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 281|פסקה (1) לסעיף 281}} – נוהגים בה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 276|בסעיפים 276}} {{ח:פנימי|סעיף 277|ו־277}}; הושלמה חקירה מוקדמת שנמסרה להשלמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 299|פסקה (1) לסעיף 299}} – נוהגים בה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 298|בסעיף 298}}.

{{ח:סעיף|303|עריכת כתב־&lt;wbr&gt;אישום}}
{{ח:ת}} תובע צבאי יערוך כתב־האישום נגד נאשם ויגישנו לבית דין צבאי מחוזי או לבית דין צבאי מיוחד.

{{ח:סעיף|304|תוכן כתב־&lt;wbr&gt;האישום|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} כתב־האישום יכלול את הפרטים המנויים להלן וינוסח ככל האפשר בהתאם לדוגמאות הקבועות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה לחוק זה}}; ואלה הפרטים:
{{ח:תתת|(1)}} שם בית הדין שאליו הוא מוגש;
{{ח:תתת|(2)}} שם הנאשם ושם משפחתו, מספרו האישי, דרגתו ויחידתו של הנאשם, ואם אין לו כאלה או אינם ידועים – פרטים אחרים שיהיה בהם כדי לזהותו; אין הכרח לציין את שמו המדוייק, ומותר לתאר את הנאשם כאדם בלתי ידוע;
{{ח:תתת|(3)}} פירוט העבירה או העבירות המיוחסות לנאשם וסעיפי הדין הקובעים אותן;
{{ח:תתת|(4)}} פרטים הדרושים כדי להעמיד על טיב האשמה;
{{ח:תתת|(5)}} עובדות המוכיחות שיש לבית הדין שיפוט באותו ענין;
{{ח:תתת|(6)}} שמותיהם של העדים שהעידו בחקירה המוקדמת ושל עדים אחרים שתקרא התביעה להעיד במשפט – אולם אין פוסלים כתב־אישום אם לא נכללו בו שמות העדים כאמור;
{{ח:תתת|(7)}} פרטים אחרים שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} שר הבטחון רשאי, בתקנות, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה לחוק זה}}.

{{ח:סעיף|305|הגשת כתב־&lt;wbr&gt;אישום}}
{{ח:ת}} כתב־האישום הנועד לבית דין צבאי מחוזי או מיוחד יוגש לנשיאו או למי שנתמנה על ידיו למטרה זו, ודבר הגשתו יקויים בחתימתו; תאריך ההגשה כאמור הוא תאריך הגשתו לבית הדין.

{{ח:סעיף|305א|העברת כתב־&lt;wbr&gt;אישום לבית דין אחר|תיקון: תשכ״ד, תשל״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בכל עת אחרי הגשת כתב־אישום ולפני שהנאשם נתבקש להשיב אם הוא מודה באשמה אם לאו, רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, לפי בקשת הנאשם או תובע צבאי, להורות בהחלטה מנומקת על העברת כתב־האישום לבית דין צבאי אשר במחוז שיפוטי אחר.
{{ח:תת|(ב)}} הוחלט על העברת כתב־האישום, רואים את כתב האישום כאילו הוגש לבית הדין הצבאי האחר כאמור ורואים בתאריך הגשתו את התאריך בו הוגש כתב־האישום לבית הדין אליו הוגש לראשונה.

{{ח:סעיף|306|הרכבת מותב בית דין}}
{{ח:ת}} נתקבל כתב־אישום, יורכב מותב בית דין.

{{ח:סעיף|307|מסירת העתק כתב־&lt;wbr&gt;האישום לנאשם|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} עם מסירת העתק כתב־האישום לנאשם, יש להודיע לו כי הוא וסניגורו רשאים לעיין בחומר הבדיקה או החקירה המוקדמת או חקירת סיבות המוות ולהעתיק ממנו פרטים, חוץ מאותם פרטים שפרקליט צבאי אסר, מטעמי בטחון, את העיון בהם כאמור.

{{ח:סעיף|308|ביטול כתב־&lt;wbr&gt;אישום|תיקון: תשכ״ד, תשס״ד, תש״ע, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי רשאים לבטל כתב־אישום שהוגש לבית דין צבאי, בכל עת עד להכרעת הדין; ואולם ביטול כתב אישום במקרים המפורטים להלן ייעשה בידי הפרקליט הצבאי הראשי:
{{ח:תתת|(1)}} כתב האישום הוגש על פי הוראת הפרקליט הצבאי הראשי;
{{ח:תתת|(2)}} כתב האישום הוגש בעניין אירוע שבו נגרם מותו של אדם;
{{ח:תתת|(3)}} כתב האישום כולל עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ז|פרק ז׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בחוק זה – חוק העונשין), עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}}, {{ח:פנימי|סעיף 44|44}}, {{ח:פנימי|סעיף 45|45}}, {{ח:פנימי|סעיף 46|46}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|47}}, {{ח:פנימי|סעיף 51|51}}, {{ח:פנימי|סעיף 52|52}}, {{ח:פנימי|סעיף 56|56}}, {{ח:פנימי|סעיף 57|57}}, {{ח:פנימי|סעיף 58|58}} {{ח:פנימי|סעיף 73|או 73 לחוק זה}}, או כל עבירה אחרת שעניינה פגיעה בביטחון המדינה;
{{ח:תתת|(4)}} כתב האישום הוגש בעניין תאונה שאירעה במהלך אימון או פעילות מבצעית או בקשר אליהם;
{{ח:תתת|(5)}} כתב האישום כולל עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ה|סימן ה׳ בפרק י׳ לחוק העונשין}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}} או כל עבירה אחרת שעניינה פגיעה על רקע מיני;
{{ח:תתת|(6)}} כתב האישום כולל עבירה שעונשה עשר שנות מאסר או יותר;
{{ח:תתת|(7)}} כל עניין אחרי שקבע הפרקליט הצבאי הראשי.
{{ח:תת|(ב)}} היה הנאשם במעצר, ישוחרר ממעצרו עם הביטול, אם אין להחזיקו במעצר מסיבות אחרות.

{{ח:סעיף|309|זימון בית הדין|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} הורכב מותב בית דין צבאי, יזומן בית הדין בצו זימון חתום בידי נשיא בית הדין הצבאי או מי שהוא הסמיכו לכך; צו הזימון יקבע את מקום כינוסו של בית הדין ותאריך הדיון, ויחייב את כל המשתתפים במשפט שיפורטו בצו, להתייצב במקום ובזמן הקבועים בו; כן יכול צו הזימון לכלול כל הוראה אחרת וכל פרט נוסף הנראים למזמן כדרושים לענין.

{{ח:קטע2|חלק ה פרק 2|פרק שני: שופטים, סניגוריה ופומביות}}
{{ח:קטע3|חלק ה פרק 2 סימן א|סימן א׳ – עילות פסלות|תיקון: תשס״ד־5}}

{{ח:סעיף|310|עילות פסלות|תיקון: תשס״ד־5}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} שופט צבאי לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
{{ח:תתת|(2)}} שופט צבאי־משפטאי לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), שופט צבאי או שופט צבאי־משפטאי (בסעיפים קטנים (ב) עד (ה) – שופט) לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} יש לשופט ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו;
{{ח:תתת|(3)}} בטרם התמנה לשופט במותב בית הדין היה השופט מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כקצין שיפוט, כמי שהגיש את התלונה, כעד, כמומחה, כמי שהשתתף בבדיקה או בחקירה שנערכו על פי דין בקשר למעשה העבירה או בדרך דומה אחרת;
{{ח:תת}} לענין סעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה מדרגה ראשונה“ – בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עד מרכזי“ – עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרעה בהליך.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), שופט רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות הענין לא ניתן לקיים את ההליך לפני שופט אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), שופט רשאי לשבת בדין אם העברת הענין לכל שופט אחר לא תשנה את עילת הפסלות.
{{ח:תת|(ה)}} התקיימה עילת פסלות לפי סעיף קטן (ב)(1) או (2), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 53ב|בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין}}, רשאי בית הדין להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת שופט; התיר בית הדין את הייצוג כאמור, לא ישב בדין השופט שלגביו התקיימה עילת הפסלות.

{{ח:סעיף|311||תיקון: תשס״ד־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|312||תיקון: תשס״ד־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|313||תיקון: תשס״ד־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|314||תיקון: תשס״ד־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|315||תיקון: תשס״ד־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|חלק ה פרק 2 סימן ב|סימן ב׳ – סניגוריה}}

{{ח:סעיף|316|סניגור לפי בחירת הנאשם|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} נאשם לפני בית דין צבאי רשאי לנהל את הגנתו בעצמו או –
{{ח:תתת|(1)}} לבקש כי ימונה לו סניגור צבאי; ביקש כאמור, ימנה לו הסניגור הצבאי הראשי סניגור צבאי מבין הסניגורים הצבאיים, אולם החובה למנות סניגור צבאי לא תחול לגבי נאשם בבית דין צבאי לתעבורה, כאשר הדיון מתנהל שלא במעמד תובע צבאי.
{{ח:תתת|(2)}} לבחור לו לסניגור עורך דין שאושר לשמש סניגור לפני בתי הדין הצבאיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 318|סעיף 318}};
{{ח:תתת|(3)}} לבחור לו לסניגור כל חייל שהסכים לשמש סניגורו, אולם אם היה בית הדין סבור כי הדיון לפניו עלול להביא לגילוי סודות צבאיים, לא יוכל חייל כאמור לשמש סניגור אלא באישור בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שמתנהלת לגביו בדיקה או חקירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251}}, לא יהיה זכאי להיות מיוצג – בענין הנוגע למעצרו או לבקשה הקשורה בטיפול בענינו – אלא על ידי סניגור צבאי או על ידי עורך דין שאושר באישור בלתי מסוייג לשמש סניגור לפני בתי הדין הצבאיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 318|סעיף 318}}.

{{ח:סעיף|317|ועדה לאישור סניגורים|תיקון: תשל״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} תוקם ועדה לאישור עורכי דין שיהיו רשאים לשמש סניגורים בבתי הדין הצבאיים.
{{ח:תת|(ב)}} חברי הועדה יהיו:
{{ח:תתת|(1)}} שופט של בית המשפט העליון שייבחר על ידי חבר שופטיו;
{{ח:תתת|(2)}} שני עורכי דין שתבחר לשכת עורכי הדין;
{{ח:תתת|(3)}} המנהל הכללי של משרד המשפטים;
{{ח:תתת|(4)}} הפרקליט הצבאי הראשי.
{{ח:תת|(ג)}} הרכב הועדה יפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} שופט בית המשפט העליון שנבחר כאמור בפסקה (ב)(1) יהיה יושב ראש הועדה.
{{ח:תת|(ה)}} הועדה תקבע סדרי עבודתה במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר הבטחון.

{{ח:סעיף|318|אישור הועדה|תיקון: תשל״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} אדם המוסמך לעסוק בישראל במקצוע עריכת דין רשאית הועדה לפי שיקול דעתה –
{{ח:תתת|(1)}} לתת לו אישור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 317|בסעיף 317}};
{{ח:תתת|(2)}} לתת לו אישור מסוייג ולקבוע שהאישור לא יחול על משפט הנערך בדלתיים סגורות לשם מניעת פגיעה בבטחון המדינה;
{{ח:תתת|(3)}} לסרב לתת לו אישור.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה רשאית, על פי בקשת הרמטכ״ל, לבטל בכל עת אישור שניתן או לסייגו כאמור בסעיף קטן (א)(2).
{{ח:תת|(ג)}} אישור שלא סוייג כאמור בסעיף קטן (א)(2) ייקרא ”אישור בלתי מסוייג“.

{{ח:סעיף|319|סירוב לדחות משפט}}
{{ח:ת}} בחר לו הנאשם סניגור שאינו יכול להתייצב במשפט בזמן שנקבע לתחילתו וביקש לדחות את המשפט בגלל זה, רשאי בית הדין לסרב לבקשה.

{{ח:סעיף|320|פסילת סניגור שנבחר על ידי הנאשם}}
{{ח:תת|(א)}} חייל שנבחר סניגור על ידי נאשם רשאי מפקדו להתנגד לכך מטעמים שיודיע לבית הדין; קיבל בית הדין את ההתנגדות, לא יהיה החייל סניגור.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה לפי סעיף זה ואישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 316|סעיף 316}} אינם יכולים לשמש נימוקים לערעור.

{{ח:סעיף|321|מינוי סניגור צבאי|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:ת}} לא בחר הנאשם סניגור לעצמו, רשאי מי שזימן את בית הדין למנות לו, לפני תחילת הדיון, סניגור צבאי להגן עליו באותו בית דין, ומשהתחיל הדיון רשאי בית הדין עצמו לעשות זאת אם נראה לו הדבר דרוש לעשיית משפט צדק; אולם אין למנות סניגור צבאי כאמור, אם הודיע הנאשם שהוא מסרב למסור לידו את הגנתו, אלא אם נראה לבית הדין כי הנאשם חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי, או אם הדיון מתנהל שלא בפניו לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328}}.

{{ח:סעיף|322|מאימתי מורשה סניגור לייצג}}
{{ח:תת|(א)}} סניגורו של נאשם שנבחר על ידיו רשאי לייצגו לפני בית הדין אם הגיש לבית הדין כתב הרשאה חתום על ידי הנאשם, או אם הצהיר הנאשם לפני בית הדין ובפני הסניגור כי הירשה אותו להיות סניגורו; סניגור שנתמנה רשאי לייצג את הנאשם מיד לאחר מינויו.
{{ח:תת|(ב)}} כתב הרשאה כאמור פטור ממס בולים.

{{ח:סעיף|323|סניגוריה לפני שופט חוקר ובעת דיון על הארכת מעצר|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ב־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ה פרק 2 סימן ב|סימן זה}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם לגבי –
{{ח:תת|(1)}} חקירה מוקדמת וחקירת סיבות מוות לפני שופט חוקר, כאילו בכל מקום שנאמר ”בית דין צבאי“ היה כתוב ”שופט חוקר“;
{{ח:תת|(2)}} דיון בהארכת מעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 240|סעיפים 240}} {{ח:פנימי|סעיף 241|או 241}}, אולם {{ח:פנימי|סעיף 316|פסקה (3) של סעיף 316(א)(3)}} לא תחול לגבי דיון כאמור.

{{ח:קטע3|חלק ה פרק 2 סימן ג|סימן ג׳ – פומביות המשפט}}

{{ח:סעיף|324|פומביות משפט צבאי|תיקון: תשנ״ג, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בית דין צבאי ידון בפומבי; לענין זה, ”בית דין צבאי“ או ”בית דין“ – לרבות נשיא בית הדין הצבאי, משנהו או סגנו.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} בית הדין רשאי לדון בענין מסויים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך בשל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שמירה על בטחון המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} מניעת פגיעה ביחסי החוץ של המדינה;
{{ח:תתת|(3)}} הגנה על המוסר;
{{ח:תתת|(4)}} הגנה על ענינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368א|בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:תתת|(5)}} הגנה על ענינו של מתלונן או של נאשם בעבירת מין או בעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תתת|(6)}} הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל;
{{ח:תתת|(7)}} מניעת פגיעה במשמעת הצבא, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ד)}} דיון לצורך החלטה לפי סעיף קטן (ג), רשאי בית הדין לקיים בדלתיים סגורות.
{{ח:תת|(ה)}} החליט בית הדין על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם, או לסוגי בני אדם, להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו.

{{ח:סעיף|325|איסור פרסום והוצאת פרוטוקולים|תיקון: תשנ״ג, תשס״ג, תשס״ד, תשע״ב, תשע״ו־4, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפרסם אדם דבר על דיון המתנהל בבית דין צבאי בדלתיים סגורות אלא ברשות בית הדין, ולא יוציא מבית הדין פרוטוקול של דיון, הכרעת דין או גזר דין, לרבות עותקים מהם ומכל דיון הנערך בדלתיים סגורות לפי {{ח:פנימי|סעיף 324|סעיף 324}} (להלן – פרוטוקול), אלא ברשות מאת בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} תם הדיון שהוחלט על עריכתו בדלתיים סגורות, לא יפרסם אדם דבר על הדיון ולא יוציא פרוטוקול מבית הדין אלא ברשות נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יצלם אדם ולא יקליט באולם בית הדין, לא יפרסם תצלום ולא ישמיע הקלטה מאולם בית הדין אלא ברשות בית הדין; לא תינתן רשות כאמור בעניינו של חשוד המוחזק במעצר לפני הגשת כתב אישום, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו ואם שוכנע בית הדין שיש בכך עניין ציבורי של ממש העולה על הפגיעה בכבוד החשוד.
{{ח:תת|(ד)}} לא יפרסם אדם, בלי רשות בית הדין, את שמו, תמונתו ומענו של קטין שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים או פרטים אחרים העשויים להביא לזיהויו, אם הקטין הוא נאשם, עד, מתלונן או ניזוק בדיון על עבירת מין.
{{ח:תת|(ה)}} בית הדין רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית הדין, אם ראה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של נאשם, של עד או של אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם.
{{ח:תת|(ה1)|(1)}} לא יפרסם אדם את שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום עד תום 48 שעות מהמועד שבו התייצב החשוד לחקירה או שהיה עליו להתייצב לחקירה או עד סיומו של הדיון הראשון שהתקיים לפני שופט בעניינו, לפי המוקדם מביניהם; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), לא יחול איסור פרסום שמו של חשוד בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} בית הדין הצבאי התיר את פרסום שמו של החשוד בשל העניין הציבורי שבפרסום, ובלבד שניתנה לחשוד הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} המשטרה הצבאית פרסמה או ביקשה לפרסם את שם החשוד, לאחר שקצין משטרה צבאית בדרגת סגן אלוף ומעלה אישר כי בנסיבות העניין, מטעמים מיוחדים שנרשמו, התקיימו שני אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הפרסום נדרש לצורך איתור חשוד או עד, תפיסת עבריין נמלט, אזהרת הציבור מפני אדם העלול לסכנו או לצורך חיוני אחר;
{{ח:תתתתת|(2)}} עיכוב הפרסום שייגרם מהצורך בקבלת אישור בית הדין הצבאי לפי פסקת משנה (א), עלול לסכל את מטרת הפרסום האמורה בפסקת משנה (1);
{{ח:תתתת|(ג)}} החשוד ביקש לפרסם את שמו או הסכים לפרסום שמו, ובלבד שהבקשה או ההסכמה ניתנו בידי החשוד עצמו או על ידי בא כוחו, בכתב.
{{ח:תת|(ו)}} בית הדין רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה על פי הדין; אסר בית הדין כאמור, יפקע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית הדין אחרת.
{{ח:תת|(ו1)|(1)}} בית הדין רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית הדין סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני הענין הציבורי שבפרסום; הורה בית הדין על איסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יפקע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית הדין אחרת.
{{ח:תתת|(2)}} המשטרה הצבאית תיידע חשוד שהוא עצור ואינו מיוצג בדבר זכותו לבקש מבית הדין הצבאי לאסור את פרסום שמו לפי הוראות סעיף זה וכן תאפשר לו להגיש בקשה לאיסור פרסום שמו באמצעותה, לפי הטופס {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#תוספת 4|שבתוספת הרביעית לחוק בתי המשפט}}, בשינויים המחויבים, ותיידע את החשוד בדבר אפשרות זו לא יאוחר מ־24 שעות מעת מעצרו או לפני שהובא לפני שופט – המוקדם מביניהם; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות.
{{ח:תת|(ו2)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חשוד“ – מי שנפתחה נגדו חקירה פלילית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שם של חשוד“, ”שם של נאשם“ – לרבות פרסום כל פרט אחר שיש בו כדי לזהות את החשוד או הנאשם, לפי העניין.
{{ח:תת|(ו3)|(1)}} לא יפרסם אדם שם של חשוד או שם של נאשם באחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא חשוד בביצוע עבירה שנעשתה אגב פעילות מבצעית וכחלק ממנה וטרם הוגש נגדו כתב אישום, או שהיה חשוד בעבירה כאמור והוחלט שלא להגיש נגדו כתב אישום;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא נאשם בביצוע עבירה שנעשתה אגב פעילות מבצעית וכחלק ממנה, כל עוד לא הורשע בפסק דין חלוט;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא הואשם בביצוע עבירה שנעשתה אגב פעילות מבצעית וכחלק ממנה, וכתב האישום שהוגש נגדו בגין אותה עבירה בוטל, או שהוא זוכה.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף קטן (ה1)(2) יחולו לעניין הוראות סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: הוראות סעיף קטן (ה1)(2)(ב) יחולו לעניין חשוד בלבד.
{{ח:תתת|(3)}} איסור פרסום לפי סעיף קטן זה לא יחול על גורם שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך או על אדם מטעם אותו גורם, המעביר שם של חשוד או שם של נאשם לרשות שלטונית זרה או לרשות שיפוטית זרה; העברת שם של חשוד או של נאשם כאמור תהיה בהסכמת הפרקליט הצבאי הראשי.
{{ח:תת|(ז)}} העובר על הוראה מהוראות סעיף זה, דינו – מאסר ששה חדשים.

{{ח:סעיף|325א|בקשה בעניין פרסום שם חשוד|תיקון: תשע״ב, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} בקשה לאסור פרסום שם חשוד או שם נאשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 325|סעיף 325(ו) או (ו1)}} או להתיר פרסום שם חשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 325|סעיף 325(ה1)(2)(א) או (ו3)}} ({{ח:פנימי|חלק ה פרק 2 סימן ג|בסימן זה}} – בקשה בעניין פרסום שם חשוד), תידון לפני דן יחיד.

{{ח:סעיף|325ב|צדדים לבקשה בעניין פרסום שם חשוד|תיקון: תשע״ב, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} משיבים בבקשות בעניין פרסום שם חשוד המפורטות בפסקאות שלהן, יהיו כמפורט לצדן:
{{ח:תתת|(1)}} בבקשה להתיר פרסום שם חשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 325|סעיף 325(ה1)(2)(א) או (ו3)}} – החשוד;
{{ח:תתת|(2)}} בבקשה לביטול איסור פרסום שם חשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 325ג|סעיף 325ג}} – החשוד וכל גורם אחר שהיה צד לדיון בבקשה לאסור את פרסום שמו של החשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 325|סעיף 325(ו) או (ו1)}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע את צירופם של משיבים או מבקשים נוספים בבקשות המפורטות באותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף|325ג|בקשה לביטול איסור פרסום|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ציווה בית הדין הצבאי על איסור פרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 325|סעיף 325(ה), (ו) או (ו1)}}, רשאי מי שמעוניין בביטול האיסור להגיש לבית הדין הצבאי שנתן את הצו בקשה לביטולו; בקשת הביטול תידון לפני דן יחיד.
{{ח:תת|(ב)}} היה מבקש הביטול כאמור בסעיף קטן (א) צד לבקשה לאיסור הפרסום, עליו להראות נסיבות חדשות המצדיקות את בקשת הביטול; לעניין זה, ”נסיבות חדשות“ – לרבות הזמן שחלף ממועד מתן צו איסור הפרסום.

{{ח:סעיף|325ד|ערעור על החלטה בעניין פרסום|תיקון: תשע״ב, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} ההחלטות המפורטות להלן, ניתנו לערעור בתוך שבעה ימים, ובית הדין הצבאי לערעורים ידון בערעור בדן יחיד:
{{ח:תתת|(1)}} איסור פרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 325|סעיף 325(ה), (ו) או (ו1)}};
{{ח:תתת|(2)}} התרת פרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 325|סעיף 325(א), (ג), (ד), (ה1)(2)(א) או (ו3)}} או התרת צילום לפי {{ח:פנימי|סעיף 325|סעיף 325(ג) רישה}};
{{ח:תתת|(3)}} ביטול איסור פרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 325ג|סעיף 325ג}}.
{{ח:תת|(ב)}} בית דין צבאי שנתן החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א) או בית הדין הצבאי לערעורים שדן בערעור על החלטות כאמור באותן פסקאות, רשאי להורות על עיכוב ביצועה של ההחלטה שעליה מערער אדם או מבקש לערער, לפרק זמן שיקבע ובתנאים שייראו לו.

{{ח:סעיף|326|שמירת סודיות|תיקון: תשל״ז, תשנ״ג}}
{{ח:ת}} לשם שמירה על סודיותן של ידיעות הקשורות בבטחון המדינה, רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים להורות, דרך כלל או למקרה מסויים, כי לא יפורסם ולא יוצא מבית דין צבאי פרוטוקול של דיון, הכרעת דין או גזר דין, לרבות עותקים מהם, אף אם הדיון נערך כולו או מקצתו בפומבי. הוראה לפי סעיף זה לא תחול על בעלי הדין ועל סניגורו של נאשם בכל הליך משפטי הנוגע לאותו דיון; העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר ששה חודשים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הוראת השיפוט הצבאי (איסור הוצאת העתק של פרוטוקול)|הוראת השיפוט הצבאי (איסור הוצאת העתק של פרוטוקול), תשל״ז–1977}}.}}

{{ח:סעיף|326א|פסק דין כראיה|תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:ת}} העתק מפסק דין המוגש כראיה בכל הליך משפטי לא ייפסל עקב השמטת חלקים או מלים ממנו בשל הוראות {{ח:פנימי|סעיף 325|סעיפים 325}} {{ח:פנימי|סעיף 326|או 326}}.

{{ח:סעיף|326ב|פרסום בענין התלוי ועומד בבית הדין|תיקון: תשנ״ג, תשס״ב, תשס״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפרסם אדם דבר על ענין התלוי ועומד בבית דין צבאי במטרה להשפיע על מהלך המשפט או על תוצאותיו, וראייה מראש את ההשפעה האמורה כאפשרות קרובה לודאי כמוה כמטרה להשפיע, והכל אם יש בפרסום כדי להשפיע כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} יראו ענין כתלוי ועומד בבית הדין משעה שהוגשה לבית הדין באותו ענין בקשה למתן צו מעצר או להארכת מעצר או משעה שהוגש לו כתב אישום, לפי המוקדם, עד שהחליט פרקליט צבאי שלא להורות על הגשת כתב אישום, ואם הוגש כתב אישום – עד סיום ההליכים.
{{ח:תת|(ג)}} איסור הפרסום אינו חל על פרסום ידיעה בתום לב על דבר שנאמר או שאירע בישיבה פומבית של בית דין.
{{ח:תת|(ד)}} העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה אחת.

{{ח:קטע2|חלק ה פרק 3|פרק שלישי: הליכים רגילים}}

{{ח:סעיף|327|מסירת כתב־&lt;wbr&gt;אישום לנאשם|תיקון: תשכ״ד, תשל״ה, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} העתק כתב־האישום יימסר לנאשם בהקדם האפשרי, ומשניתן צו זימון יימסר לו העתקו מיד.
{{ח:תת|(ב)}} נאשם זכאי לדרוש שמשפטו לא ייערך לפני תום עשרה ימים מיום שנמסר לו העתק כתב־האישום.
{{ח:תת|(ג)}} המוסר לנאשם העתק כתב־האישום יודיע לו על זכותו לפי סעיף קטן (ב) וכי הוא רשאי לבחור לו סניגור ולהזמין עדים להגנתו.
{{ח:תת|(ד)}} על אף דרישתו של נאשם לפי סעיף קטן (ב), רשאי נשיא בית הדין הצבאי או שופט צבאי־משפטאי שהוא הסמיך לענין זה, אם ראה צורך בכך בגלל נסיבות מיוחדות שיפורטו בצו הזימון, להורות על עריכת המשפט במועד מוקדם יותר, ובלבד שלא יקדם מעשרים וארבע שעות מעת מסירת העתק כתב־האישום לנאשם.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית הדין לדחות את המשפט מטעמים הנראים לו, ובכלל זה על מנת לאפשר לנאשם להכין את הגנתו.
{{ח:תת|(ו)}} סעיף זה לא יחול בהליכים בבית הדין הצבאי לתעבורה.

{{ח:סעיף|328|הרחקת נאשם מאולם בית הדין}}
{{ח:ת}} בית דין צבאי רשאי להרחיק, לזמן שימצא למתאים, נאשם המפריע למהלך הדיון, או המתנהג בצורה הפוגעת בכבוד בית הדין.

{{ח:סעיף|329|הליכים בהעדר הנאשם}}
{{ח:ת}} כל הליך שלא בפני הנאשם מחמת שהורחק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 328|בסעיף 328}}, רואים אותו כאילו היה בפניו, ובית הדין יקבע סידורים שלפיהם יובאו ההליכים האמורים לידיעת הנאשם.

{{ח:סעיף|330|ניהול הדיון}}
{{ח:ת}} אב בית הדין ינהל את הדיון בישיבות בית הדין, והוא רשאי להורות כל הוראה הדרישה לקיום הסדר במקום המשפט, לרבות הוראה להרחיק ממקום המשפט או מסביבתו אדם המפריע למהלך הדיון או המתנהג בצורה הפוגעת בכבוד בית הדין.

{{ח:סעיף|330א|הרחקה מבית הדין|תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בית דין רשאי לאסור על קטין להימצא בבית הדין בעת הדיון ולצוות על הרחקתו.
{{ח:תת|(ב)}} בית דין רשאי להרחיק אדם, שאינו בעל דין, מאולם בית הדין בעת דיון, אם מצא, מטעמים שיירשמו, שנוכחות אותו אדם באולם עשויה להרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל.

{{ח:סעיף|331|שפיטה מיידית של נאשם בבזיון בית דין צבאי}}
{{ח:ת}} עבר אדם על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109}} פרט {{ח:פנימי|סעיף 109|לפסקה (1) לסעיף קטן (א) שבו}}, או על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 514|סעיף 514}} פרט {{ח:פנימי|סעיף 514|לפסקה (1) לסעיף קטן (א) שבו}}, יכול בית הדין שלגביו עבר הנאשם את העבירה לשפטו עליה מיד, ובלבד שלא יטיל עליו עונש חמור ממחבוש שלושים יום אם נידון לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109}}, או מאסר שלושים יום אם נידון לפי {{ח:פנימי|סעיף 514|סעיף 514}}; הוראה זו אינה באה לגרוע מהוראות כל דין בדבר הבאת העבריין לדין על עבירה כאמור.

{{ח:סעיף|332|מתרגם לנאשם}}
{{ח:ת}} נאשם שאינו יודע עברית, ימנה לו אב בית הדין מתרגם, לתרגם לו את הנאמר במהלך הדיון ואת החלטות בית הדין; יכול הנאשם לוותר על תרגום כל חלק של הנאמר במהלך הדיון או של החלטות כאמור.

{{ח:סעיף|333|עדות שלא בעברית}}
{{ח:ת}} עדות הנמסרת, ברשות בית הדין, שלא בעברית תתורגם על ידי מתרגם.

{{ח:סעיף|334|דין מתרגם כדין עד}}
{{ח:ת}} דין מתרגם כדין עד, אם אין כוונה אחרת משתמעת מהוראת חוק זה בענין עדים.

{{ח:סעיף|335|רישום פרוטוקול|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} בכל משפט יירשם פרוטוקול בידי אב בית הדין, או בידי רשם שמינה אב בית הדין, וייחתם בידי מי שרשמו; נרשם הפרוטוקול בידי רשם, יחתום עליו גם אב בית הדין לאחר שבדק ומצא שהרישום נכון.

{{ח:סעיף|336|תוכן הפרוטוקול}}
{{ח:ת}} פרוטוקול המשפט יכלול:
{{ח:תת|(1)}} שם בית הדין ושמותיהם של חברי בית הדין, התובע, הרשם והמתרגם שהשתתפו במשפט;
{{ח:תת|(2)}} תאריך כל ישיבה ומקומה;
{{ח:תת|(3)}} שם הנאשם ושם סניגורו, אם היה לו סניגור;
{{ח:תת|(4)}} המלים שבהן נשאל הנאשם אם הוא מודה באשמה ותשובתו, שתירשם ככל האפשר במלים שהשתמש בהן;
{{ח:תת|(5)}} בקשות הצדדים ועיקר טענותיהם;
{{ח:תת|(6)}} שמות העדים, אם העידו בשבועה או בדרך אחרת, ותוכן העדויות;
{{ח:תת|(7)}} החלטות בית הדין, על נימוקיהן, אם ניתנו;
{{ח:תת|(8)}} כל דבר אחר שלדעת אב בית הדין צריך להיות כלול בפרוטוקול.

{{ח:סעיף|337|צירוף מסמכים לפרוטוקול}}
{{ח:ת}} כתב־האישום, מסמכים שהוגשו ונתקבלו על ידי בית הדין וכל מסמך אחר הנוגע לאותו מותב בית דין יצורפו לפרוטוקול ויהוו חלק ממנו.

{{ח:סעיף|338|תיקון פרוטוקול לפני מתן גזר דין}}
{{ח:ת}} כל צד רשאי לבקש מבית הדין, בפני הצד השני, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו.

{{ח:סעיף|339|תיקון פרוטוקול לאחר מתן פסק הדין|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} ניתן פסק־דין של זיכוי או גזר הדין אך טרם עברה התקופה להגשת ערעור עליו, רשאי כל צד לבקש מנשיא בית הדין לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו, ונשיא בית הדין, לאחר שנתן לצד השני הזדמנות להשמיע את דברו, יתקן את הרישום אם קיבל לכך את הסכמתם של רוב השופטים שישבו בדין.

{{ח:סעיף|340|רישום תיקון}}
{{ח:ת}} כל תיקון של פרוטוקול, וכן דעתו החולקת של שופט על תיקון, יירשם בפרוטוקול וייחתם בידי אב בית הדין או בידי נשיא בית הדין, הכל לפי הענין.

{{ח:סעיף|341|זיהוי הנאשם}}
{{ח:ת}} הדיון ייפתח בזיהוי הנאשם על ידי בית הדין; לשם כך ישאל אב בית הדין את הנאשם פרטים שיש בהם כדי לזהותו, כגון: שמו, שם משפחתו, מספרו האישי, דרגתו, יחידתו ושם אביו.

{{ח:סעיף|342|חובת התביעה לזהות}}
{{ח:ת}} סירב הנאשם למסור פרט שנשאל עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 341|סעיף 341}}, רשאי בית הדין להמשיך בדיון, ועל התובע להוכיח – עד תום פרשת התביעה – את אותם פרטי הזיהוי הדרושים להוכחת אשמתו של הנאשם.

{{ח:סעיף|343|הקראת כתב ההרכב וטענת פסלות|תיקון: תשס״ד־5}}
{{ח:ת}} לאחר הזיהוי יקרא אב בית הדין את כתב־ההרכב של מותב בית הדין וישאל את הנאשם, או את סניגורו, ואת התובע אם יש בפיהם טענת פסלות.

{{ח:סעיף|344|טענה שנתקבלה|תיקון: תשס״ד־5}}
{{ח:תת|(א)}} בית הדין שלפניו נטענה טענת פסלות נגד שופט צבאי או נגד מותב בית הדין, ידון בה לאלתר ולפני שייתן כל החלטה אחרת, ואם קיבל את הטענה יתלה את הדיון עד שאותו שופט יוחלף בשופט אחר על ידי מי שהרכיב את מותב בית הדין או עד שיוחלף המותב, לפי הענין; החלטת בית הדין תהיה מנומקת.
{{ח:תת|(ב)}} נטענה טענת פסלות נגד שופט צבאי־משפטאי, יחליט בה אותו שופט לאלתר ולפני שייתן כל החלטה אחרת ויחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|345|ערעור|תיקון: תשס״ד־5}}
{{ח:ת}} על החלטת בית דין של ערכאה ראשונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 310|סעיף 310}} רשאי בעל דין לערער לפני בית הדין הצבאי לערעורים תוך שלושה ימים מיום נתינתה, ועליו להודיע לבית הדין על רצונו לערער מיד עם נתינתה.

{{ח:סעיף|346|דחיית הדיון כשמוגש ערעור}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 345|בסעיף 345}}, רשאי בית הדין לדחות את המשך הדיון עד להחלטה בערעור אם הוא סבור כי מן הראוי לעשות כן.
{{ח:תת|(ב)}} לא דחה בית הדין את המשך הדיון, אין בכך כדי לגרוע מזכותו של הנאשם להגיש את הערעור במועד שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 345|בסעיף 345}}.

{{ח:סעיף|347|המשך הדיון כשאין ערעור|תיקון: תשס״ד־5}}
{{ח:ת}} נדחתה טענת פסלות ולא הודיע הטוען על הגשת ערעור, או שעברה התקופה להגשת הערעור והערעור לא הוגש, רואים את החלטת הדחיה כסופית.

{{ח:סעיף|348|התליית הדיון לאחר החלטה בערעור|תיקון: תשס״ד־5}}
{{ח:ת}} נתקבלה בערעור טענת פסלות לגבי שופט, יתלה בית הדין של ערכאה ראשונה את הדיון עד שהשופט יוחלף בשופט אחר על ידי מי שהרכיב את מותב בית הדין.

{{ח:סעיף|349|טענת פסלות לאחר קריאת כתב־&lt;wbr&gt;האישום|תיקון: תשס״ד־5}}
{{ח:ת}} לא ידון בית דין בטענת פסלות שנטענה לאחר שנקרא כתב־האישום, אלא אם שוכנע כי העובדות המשמשות יסוד לטענת הפסלות לא היו ידועות לטוען בשלב קודם של הדיון, וכי טען את טענתו מיד כשהגיעו העובדות האמורות לידיעתו.

{{ח:סעיף|350|טענת פסלות לאחר מתן פסק הדין בערכאה ראשונה|תיקון: תשס״ד־5}}
{{ח:ת}} נודע דבר פסלותו של שופט לאחר מתן פסק־הדין בערכאה ראשונה, ישמש הדבר עילה לנאשם או לתובע לערער על פסק הדין, ודין ערעור כזה כדין ערעור לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5|הפרק החמישי לחלק זה}}, אלא שמותר להגישו בכל עת על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 418|בסעיף 418}}.

{{ח:סעיף|351|קריאת כתב־&lt;wbr&gt;האישום וטענות טרומיות|תיקון: תשכ״ד, תשל״ה, תשס״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} משנסתיימה פרשת הרכב מותב בית הדין יקרא אב בית הדין את כתב־האישום ויסביר לנאשם את מהות האשמה.
{{ח:תת|(ב)}} לאחר מכן יודיע בית הדין לנאשם על זכותו לטעון טענות טרומיות אלו:
{{ח:תתת|(1)}} חוסר סמכות לבית הדין;
{{ח:תתת|(2)}} זיכוי קודם או הרשעה קודמת;
{{ח:תתת|(3)}} התיישנות העבירה;
{{ח:תתת|(4)}} כתב־האישום אינו מגלה עבירה;
{{ח:תתת|(5)}} פגם או פסול בכתב־האישום;
{{ח:תתת|(6)}} הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
{{ח:תת|(ג)}} לא טען הנאשם, או סניגורו, בשלב זה טענה טרומית, אין בכך כדי למנעו מלטעון אותה בכל שלב אחר של המשפט, אולם אין הוא רשאי לעשות כן לגבי הטענות הטרומיות המפורטות בפסקאות (4) ו־(5) לסעיף קטן (ב) אלא ברשות בית הדין.
{{ח:תת|(ד)}} לא תישמע בפני בית דין צבאי מחוזי או בפני בית דין צבאי לתעבורה טענה כי כתב־האישום צריך היה להיות מוגש במחוז שיפוטי אחר.

{{ח:סעיף|352|דיון בטענה טרומית}}
{{ח:ת}} בית הדין שנטענה בפניו טענה טרומית יחליט בה לאחר שנתן לתובע הזדמנות להשיב עליה, אולם רשאי הוא לדחות את הטענה גם בלעדי זאת. כן רשאי בית הדין להשהות את מתן החלטתו בטענה טרומית עד לשלב אחר של הדיון.

{{ח:סעיף|353|החלטה בטענה טרומית|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} החליט בית הדין לקבל טענה טרומית, רשאי הוא לצוות על תיקון כתב־האישום או לבטלו או להצהיר כי כתב ההרכב בטל, הכל לפי הענין; ביטל את כתב־האישום – ישוחרר הנאשם ממעצר שהוא נמצא בו על אותה אשמה; הצהיר כי כתב ההרכב בטל ולא החליט על ביטול כתב־האישום, ימנה נשיא בית הדין מותב בית דין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} החליט בית־הדין לדחות את הטענה הטרומית – ימשיך בדיון.

{{ח:סעיף|354|תשובת הנאשם לאשמה|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא בוטלה האשמה מכוח טענה טרומית ישאל אב בית הדין את הנאשם מה תשובתו לאשמה; הנאשם רשאי שלא להשיב ואם השיב, רשאי הוא בתשובתו להודות באשמה, לכפור בה או לכפור באשמה אך להודות בעובדות או בחלק מהעובדות, שהובאו בקשר למעשה נושא האשמה, וכן לטעון עובדות נוספות, בין אם הודה כאמור ובין אם לאו; השיב הנאשם באחת הדרכים האמורות, רשאי בית הדין לשאול אותו שאלות ובלבד שהשאלות לא יחרגו מהדרוש להבהרת תשובת הנאשם תגובת הנאשם יכול שתיעשה על ידי סניגורו.
{{ח:תת|(ב)}} הימנעות הנאשם להשיב לאשמה או לשאלות בית הדין כאמור בסעיף קטן (א), עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה; אב בית הדין יסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו.
{{ח:תת|(ג)}} אב בית הדין יסביר לנאשם שאם ברצונו לטעון טענת ”במקום אחר הייתי“ – כטענה יחידה או בנוסף לאחרות – עליו לעשות כן מיד ויסביר לו את תוצאות הימנעותו מעשות כן, כאמור בסעיף קטן (ד), והכל זולת אם ראה אב בית הדין שאין מקום לטענה האמורה.
{{ח:תת|(ד)}} משלא טען הנאשם מיד ”במקום אחר הייתי“ או שטען ולא ציין את המקום האחר, לא יהיה רשאי להביא ראיות – בין עדות עצמו ובין ראיות אחרות – כדי להוכיח טענה כאמור אלא ברשות בית הדין.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של הנאשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 357|סעיף 357}} לחזור בו מהודיה בנוכחותו במקום ביצוע העבירה, או לשנות מחובת הראיה שעל התביעה.

{{ח:סעיף|355|דין מי שצפוי לעונש מוות}}
{{ח:ת}} הואשם אדם בעבירה שהוא צפוי עליה לעונש מוות, אין נוהגים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 354|בסעיף 354}}, אלא רואים אותו כאילו כפר באשמה.

{{ח:סעיף|356||תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|357|שינוי התשובה|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} ברשות בית הדין רשאי הנאשם, בכל שלב של הדיון עד להכרעת הדין, לחזור בו מתשובתו שהשיב לפי {{ח:פנימי|סעיף 354|סעיף 354}}.

{{ח:סעיף|358|החלטת בית הדין בהודאת הנאשם|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} השיב הנאשם שהוא מודה באשמה – רשאי בית הדין, מנימוקים שיירשמו, לא לקבל את ההודאה ולהמשיך בדיון כאילו כפר הנאשם באשמה, או כאילו כפר באשמה והודה בעובדות שצויינו על ידי בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} לא החליט בית־הדין שלא לקבל את ההודאה – רואים את האשמה כמוכחת ובית הדין ירשיע את הנאשם על פי הודאתו.
{{ח:תת|(ג)}} לפני הרשעתו של הנאשם יביא התובע הצבאי בפני בית הדין את העובדות המהוות את העבירה ונסיבותיה; חלק הנאשם על עובדות אלה או מקצתן ובית הדין לא החליט החלטה על פי {{ח:פנימי|סעיף 357|סעיף 357}}, רשאי בית הדין להתיר הבאת ראיות בקשר לעובדות שבמחלוקת.

{{ח:סעיף|358א|הודאה באחת מאשמות חלופות|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} היו בכתב האישום פרט־אישום עיקרי (להלן – העבירה העיקרית) ופרטי אישום חלופים והשיב הנאשם שהוא מודה באשמה המתייחסת לעבירה העיקרית – ירשיע בית־הדין את הנאשם על־פי הודאתו ויראה את פרט האישום החלוף כבטל.
{{ח:תת|(ב)}} השיב הנאשם שהוא מודה באשמה המתייחסת לפרט האישום החלוף, ימשיך בית הדין בדיון כאילו כפר הנאשם באשמה; אולם –
{{ח:תתת|(1)}} אם הודיע התובע הצבאי כי הוא לא יביא ראיות בקשר לעבירה העיקרית – ירשיע בית הדין את הנאשם על פי הודאתו ויראה את פרט האישום המתייחס לעבירה העיקרית כבטל;
{{ח:תתת|(2)}} הביא התובע הצבאי ראיות בקשר לעבירה העיקרית, אולם בית הדין החליט לזכות את הנאשם מן העבירה האמורה, ולא החליט שלא לקבל את הודאתו בעבירה החלופה, ירשיעו עליה על פי הודאתו.

{{ח:סעיף|359|החלטת בית הדין לאחר כפירת הנאשם}}
{{ח:ת}} כפר הנאשם באשמה, או שרואים אותו, לפי חוק זה, כאילו כפר בה, פותחים בפרשת התביעה.

{{ח:סעיף|360|החלטת בית הדין לאחר הודאה בעובדות}}
{{ח:תת|(א)}} כפר הנאשם באשמה והודה בעובדות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 354|בפסקה (3) לסעיף 354(ב)}}, או שהחליט בית הדין, לפי {{ח:פנימי|סעיף 358|סעיף 358}}, לראותו כאילו עשה כן – רואים את העובדות הללו כמוכחות לגבי אותו נאשם.
{{ח:תת|(ב)}} עובדה שהנאשם הודה בה בתשובתו רשאי בית הדין לדרוש את הוכחתה על ידי התובע על אף האמור בסעיף קטן (א), ואם דרש כן – אין רואים אותה כמוכחת עד שיוכיחנה התובע.

{{ח:סעיף|361|סדרי הדין לאחר הודאת חלק מהנאשמים}}
{{ח:ת}} היו במשפט נאשמים אחדים וחלק מהם הודה באשמה, רשאי בית הדין להרשיע את מי שהודאתו נתקבלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 358|בסעיף 358}} ולהטיל עליו ענשו מיד או להשהות את ההרשעה עד להכרעת דינם של כל הנאשמים; אך אם נקרא נאשם כזה להעיד במשפט, ירשיע אותו ויטיל עליו ענשו לפני שייקרא להעיד.

{{ח:סעיף|362|הפרדת המשפט|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} היו במשפט נאשמים אחדים, רשאי בית הדין, בכל שלב של הדיון שלפני הכרעת הדין, להורות על משפט נפרד לאחד או לאחדים מהם, ולהמשיך במשפטם של הנאשמים הנותרים; לא התייצב נאשם למשפט, לאחר שהוזמן כדין או לא ניתן להזמינו למשפט מחמת העדרו מן השירות או מחמת סיבות דומות, רשאי בית הדין להורות כאמור אף בהעדר נאשם זה.

{{ח:סעיף|363|סדרי הדין במשפט שהופרד}}
{{ח:ת}} הורה בית דין להפריד את המשפט, יכול בית הדין שהורכב לצורך המשפט הנפרד לנהלו בין על פי כתב־האישום המקורי ובין על פי כתב־אישום חדש; הוגש כתב־אישום חדש, רואים כתאריך הגשתו את התאריך שבו הוגש כתב־האישום המקורי לבית הדין שהחליט על משפט נפרד.

{{ח:סעיף|364|פרשת התביעה}}
{{ח:ת}} נפתחה פרשת התביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 359|סעיף 359}} – יכול התובע להביא לפני בית הדין את עדי התביעה, בין ששמותיהם נמנו בכתב־האישום ובין אם לאו, ואת יתר ראיותיו, ורשאי הוא, לפני שיביא עדים, לומר דברי פתיחה לפרשת התביעה.

{{ח:סעיף|365|טענת חוסר אשמה}}
{{ח:תת|(א)}} עם סיום פרשת התביעה רשאי הנאשם, או סניגורו, לטעון כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה.
{{ח:תת|(ב)}} נטענה טענה לפי סעיף קטן (א), רשאי התובע להשיב עליה.
{{ח:תת|(ג)}} נטענה טענה לפי סעיף קטן (א) והיה בית הדין סבור כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה – יזכה את הנאשם; ובית הדין רשאי לעשות כן, אף אם לא טען הנאשם או סניגורו כאמור.

{{ח:סעיף|366|דבר הנאשם|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא זוכה הנאשם על פי {{ח:פנימי|סעיף 365|סעיף 365}}, יסביר לו אב בית הדין כי הרשות בידו לנהוג באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} להעיד כעד הגנה, ואז יהיה עשוי להיחקר חקירה שכנגד;
{{ח:תתת|(2)}} להימנע מהעיד.
{{ח:תת|(ב)}} אב בית הדין יסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו מהעיד, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 366א|בסעיף 366א}}.
{{ח:תת|(ג)}} נאשם שבחר להעיד יעיד בתחילת ראיותיה של ההגנה; אולם רשאי בית הדין, לבקשתו, להתיר לו להעיד בשלב אחר של פרשת ההגנה.

{{ח:סעיף|366א|שתיקת הנאשם|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} הימנעות הנאשם מהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה וכן סיוע לראיות התביעה במקום שדרוש להן סיוע, אך לא תשמש סיוע לצורך {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)#סעיף 11|סעיף 11 לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף|367|פרשת ההגנה}}
{{ח:ת}} לאחר דברי אב בית הדין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 366|בסעיף 366}}, יכול הנאשם או סניגורו להביא לפני בית הדין עדי הגנה ושאר ראיות ההגנה; ורשאי הוא, לפני שיביא עדים, לומר דברי פתיחה לפרשת ההגנה.

{{ח:סעיף|368|ראיות מטעם בית הדין}}
{{ח:תת|(א)}} בית הדין רשאי להזמין כל עד בתורת עד בית הדין, אפילו כבר נשמעה עדותו באותה ערכאה, אם ראה בית הדין צורך בכך לבירור המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} עשה בית הדין כאמור לאחר תום פרשת ההגנה, רשאית ההגנה להביא ראיות לסתור ראיות שנתקבלו נגד הנאשם לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|369|ראיות נוספות מטעם התביעה}}
{{ח:תת|(א)}} בית הדין רשאי להרשות לתביעה, בין לאחר תום פרשת ההגנה ובין לאחר שהושמעו עדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 368|סעיף 368(ב)}}, להביא ראיות לסתור נקודות שנתעוררו באותן הראיות ואשר התביעה לא יכלה לצפותן מראש.
{{ח:תת|(ב)}} הורשתה התביעה להביא ראיות לאחר שנתקבלו ראיות מטעם בית הדין, שומעין את ראיותיה תחילה ואחר כך את ראיות ההגנה אם רצתה בכך.

{{ח:סעיף|370|ראיות מטעם ההגנה לאחר ראיות נוספות מטעם התביעה}}
{{ח:ת}} הביאה התביעה ראיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 369|סעיף 369(א)}}, רשאית ההגנה, להביא ראיות לסתור ראיותיה של התביעה שהובאו כאמור, אף אם השתמשה בזכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 368|סעיף 368(ב)}}.

{{ח:סעיף|371|סמכות בית הדין לשמוע ראיות מטעמו}}
{{ח:ת}} בית הדין יכול לחזור ולהשתמש בסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 368|סעיף 368(א)}} בכל עת עד להכרעת הדין.

{{ח:סעיף|372|עדות בשבועה}}
{{ח:תת|(א)}} כל עד יעיד בשבועה, אלא אם כן נוכח בית הדין, כי אמונתו הדתית של העד אוסרת עליו שבועה, או כי אין לו לעד כל אמונה דתית, ובמקרים אלה יעיד העד על פי הן צדקו.
{{ח:תת|(ב)}} קטין שבית הדין סבור שאינו מבין מהותה של שבועה, רשאי בית הדין, אם נוכח שיש צורך לשמוע עדותו, לגבות עדותו שלא בשבועה.
{{ח:תת|(ג)}} עד שבא להעיד יישבע או יצהיר בהן צדק להעיד אמת, את האמת כולה ואת האמת בלבד.

{{ח:סעיף|373|סדר גביית עדות}}
{{ח:ת}} וזה סדר גביית עדות:
{{ח:תת|(1)}} העד נחקר תחילה על ידי בעל הדין שביקש את שמיעת העד; אחריו רשאי בעל הדין היריב, בכפוף {{ח:פנימי|סעיף 374|לסעיף 374}}, לחקור את העד חקירה שכנגד, ואחריו רשאי בעל הדין שביקש את שמיעת העד לחזור ולחקרו חקירה חוזרת; סיימו בעלי הדין את חקירתם, רשאי בית הדין לחקור את העד, אולם להבהרת ענין רשאי הוא לשאול אותו שאלות גם לפני סיום חקירתם; חקר בית הדין עד לאחר שחקרוהו בעלי הדין, רשאי הוא להרשות להם לחקרו נוספות מטעמם, להבהרת ענין שנתעורר בחקירתו של בית הדין.
{{ח:תת|(2)}} עד שהוזמן לפי החלטת בית הדין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 368|בסעיף 368(א)}}, נחקר תחילה על ידי בית הדין, ואחרי כן רשאים בעלי הדין לחקרו, בסדר שיקבע בית הדין, חקירה שכנגד.

{{ח:סעיף|373א|תחולת {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|חוק סדר הדין הפלילי}}|תיקון: תשכ״ד, תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#פרק ה סימן ו|פרק ה׳, סימן ו׳, לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, יחולו על חקירת עדים לפני בית דין צבאי.

{{ח:סעיף|374|עדים במשפט של נאשמים אחדים}}
{{ח:ת}} מקום שיש נאשמים אחדים במשפט אחד, סדר חקירת העדים הוא –
{{ח:תת|(1)}} בחקירה שכנגד – הנאשמים או סניגוריהם לפי הסדר שבו רשומים הנאשמים בכתב־האישום;
{{ח:תת|(2)}} בחקירה ראשית – תחילה הנאשם, או סניגורו, שביקש שמיעת אותו עד, ואחר כך יתר הנאשמים או סניגוריהם לפי הסדר האמור בפסקה (1).

{{ח:סעיף|375|זכות חקירה שכנגד במקרים מסויימים}}
{{ח:ת}} סבור בית הדין כי עדו של אחד הנאשמים עלול להעיד נגד נאשם אחר, יכול הוא לסטות מן הסדר שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 374|בסעיף 374}} ולהרשות לאותו נאשם אחר או לסניגורו לחקרו לא חקירה ראשית אלא חקירה שכנגד לאחר שחקרוהו שאר הנאשמים חקירה ראשית ולפני התובע הצבאי.

{{ח:סעיף|376|הבאת ראיות לפני הדיון לגופו של ענין|תיקון: תשס״ד־5}}
{{ח:ת}} בית הדין רשאי להרשות לבעלי הדין להביא גם ראיות הדרושות לשם דיון בטענת פסלות או בטענה טרומית או באמרת נאשם שנמסרה מחוץ לבית הדין והיא מוגשת כראיה.

{{ח:סעיף|377|סמכות לסרב להזמנת עדים}}
{{ח:ת}} רשאי בית הדין לסרב לבקשה להזמין עד, אם הוא סבור שעדותו אינה שייכת לענין הנדון, או שתוכן עדותו ניתן להוכחה בדרך אחרת.

{{ח:סעיף|378|שינוי כתב־&lt;wbr&gt;האישום}}
{{ח:ת}} רשאי בית הדין, בכל שלב של הדיון עד להכרעת הדין, לשנות את כתב־האישום על ידי תיקון כתב־האישום או החלפתו, כפי שימצא למתאים ובלבד שלא יכלול בדרך זו בכתב־האישום אשמה בעבירה שענשה חמור יותר.

{{ח:סעיף|379|סייג לשינוי בכתב־&lt;wbr&gt;האישום}}
{{ח:ת}} לא יכלול בית דין בכתב־האישום, על ידי תיקון או החלפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 378|בסעיף 378}}, אשמה בעבירה שאין הוא מוסמך לדון בה, אולם בית דין מיוחד רשאי לעשות זאת לגבי עבירה שבית דין צבאי אחר מוסמך לדון בה.

{{ח:סעיף|380|ביטול כתב־&lt;wbr&gt;אישום על ידי בית הדין|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} מצא בית הדין, כי יש מקום להאשים נאשם בעבירה שאין הוא מוסמך לדון בה, או בעבירה שענשה חמור יותר מהעבירה הכלולה בכתב־האישום, יבטל בית הדין את הדיון בפניו, כדי שהנאשם יובא לדין על פי כתב־אישום חדש.

{{ח:סעיף|381|תאריך ההבאה לדין באשמה החדשה|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} כתב־אישום שתוקן או שהוחלף או שהוגש בעקבות החלטה על פי {{ח:פנימי|סעיף 380|סעיף 380}}, רואים את הנאשם כאילו הובא לדין על אותו כתב־אישום בתאריך שהובא לדין לפי כתב־האישום המקורי.

{{ח:סעיף|382|שינוי אשמה ללא שינוי כתב־&lt;wbr&gt;האישום}}
{{ח:ת}} בית דין רשאי, מבלי לשנות את כתב־האישום, להרשיע נאשם בנסיון לבצע את העבירה שבה הואשם, או בשותפות לעבירה לאחר מעשה, או בעבירה אחרת, אף אם לא הואשם כך בכתב־האישום, ובלבד שהאשמה שעליה הרשיע כאמור הוכחה על ידי הראיות שהובאו לפניו במהלך הדיון והעונש שנקבע לפי הדין על העבירה האחרת אינו חמור מהעונש שנקבע בחוק על העבירה הכלולה בכתב־האישום.

{{ח:סעיף|382א|הרשעה לגבי העדרות שנפסקה ונמשכה|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} הואשם חייל בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיפים 92}} {{ח:פנימי|סעיף 94|או 94}}, והוכח לבית הדין כי בין יום התחילה ויום הסיום של העדרו מן השירות כפי שצויינו בכתב האישום היה פרק זמן שבו היה הנאשם במקום שירותו, לא יהא בכך כדי למנוע את בית הדין מלהרשיעו בעבירה שהואשם בה לגבי כל התקופות שבהן נעדר למעשה מן השירות בין יום התחילה ויום הסיום האמורים, כאילו היו תקופה אחת.

{{ח:סעיף|383|תוקף צו מעצר עם שינוי האשמה}}
{{ח:ת}} החליט בית דין לבטל כתב־אישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 380|סעיף 380}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 353|סעיף 353}} ולא ציווה על שחרור הנאשם, יעמוד בתקפו צו המעצר שניתן נגד הנאשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 243|סעיף 243}}, עד שתינתן נגדו פקודת מעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 234|סעיף 234}} {{ח:פנימי|סעיף 242|או 242}}, או עד תום חמישה עשר יום מיום ההחלטה, הכל לפי התאריך המוקדם יותר.

{{ח:סעיף|384|סיכומים}}
{{ח:ת}} נסתיימה פרשת ההגנה, רשאים התובע הצבאי, ואחריו הנאשם או סניגורו, להשמיע סיכומיהם.

{{ח:סעיף|385|הכרעת הדין}}
{{ח:ת}} לאחר הסיכומים, ואם לא היו סיכומים – לאחר תום פרשת ההגנה, יחליט בית הדין בהחלטה מנומקת בכתב בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 396|לסעיף 396}}, אם יש להרשיע את הנאשם או לזכותו.

{{ח:סעיף|386|נאשם שאינו מסוגל לעמוד בדין|תיקון: תשכ״ד, תשמ״ג}}
{{ח:ת}} קבע בית הדין, לפי {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 15|סעיף 6(א) לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט״ו–1955}}, שהנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 170|סעיפים 170}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 171|ו־171 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|387||תיקון: תשכ״ד, תשמ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף|387א||תיקון: תשכ״ד, תשמ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף|388|ביטול המשפט|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בוטל כתב־אישום ולא נקרא הנאשם להשיב על האשמה, וכן אם בוטל כתב־אישום בעבירה שיש עליה עונש מוות ולא הוחל בפרשת התביעה – יבטל בית הדין את המשפט; בוטל כתב־האישום לאחר מכן, רשאי בית הדין לבטל את המשפט או לזכות את הנאשם.
{{ח:תת|(ב)}} היה הנאשם במעצר, ישוחרר ממעצרו אם אין להחזיקו במעצר מסיבות אחרות.

{{ח:סעיף|389|התייעצות בית הדין}}
{{ח:ת}} התייעצות בית הדין היא סודית ולא ישתתפו בה אלא השופטים הצבאיים שישבו בדין.

{{ח:סעיף|390|סדר התייעצות}}
{{ח:ת}} בהתייעצות ישאל אב בית הדין לדעתם של השופטים הצבאיים לפי סדר דרגותיהם, החל בדרגה הנמוכה; אב בית הדין יביע דעתו לאחרונה.

{{ח:סעיף|391|חובה להשתתף בהצבעה}}
{{ח:ת}} כל שופט צבאי חייב להביע דעתו ולהצביע בכל שאלה המתעוררת תוך התייעצות בית הדין וטעונה החלטה.

{{ח:סעיף|392|החלטות בית דין}}
{{ח:ת}} בית דין צבאי יחליט ברוב דעות; לא היה רוב דעות לגבי סוג העונש או מידתו, רואים שופט שהציע את סוג העונש או את מידת העונש החמורים ביותר, כאילו הצטרף לדעתו של שופט שהציע את ההצעה הקרובה ביותר להצעתו; ישב בית הדין בהרכב של חמישה ולא נתקבל רוב דעות בענין כזה אחרי צירוף ראשון – יצורפו הדעות שנית על בסיס התוצאה של הצירוף הראשון.

{{ח:סעיף|393|הנמקת החלטה}}
{{ח:תת|(א)}} החלטה של בית דין צבאי אינה חייבת להיות מנומקת, אלא אם נקבע כך בחוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} החלטת בית הדין חייבת להיות מנומקת – גם דעת המיעוט בה, אם היתה, חייבת להיות מנומקת.

{{ח:סעיף|394|דעת מיעוט}}
{{ח:ת}} החלטה של בית הדין, ופסק הדין בכלל זה, שיש בה דעת מיעוט, יחתמו כל השופטים על החלטת הרוב, אלא שיצויין בה כי ניתנה ברוב דעות מבלי לגלות את שמו של בעל דעת המיעוט.

{{ח:סעיף|395|פרסום דעת מיעוט|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} דעת המיעוט היא חלק מן הפרוטוקול, אך לא יצויין בו שמו של בעל דעת המיעוט, ובית הדין רשאי לקראה יחד עם פסק־הדין, בלי לגלות שמו של בעל אותה דעה.

{{ח:סעיף|396|נימוקי הכרעת הדין}}
{{ח:ת}} בנימוקי הכרעת הדין יצוינו העובדות שהוכחו לבית הדין והשיקולים שהניעו אותו להגיע להחלטתו; הורשע הנאשם, יצויין בהכרעת הדין גם סעיף הדין שלפיו הורשע, בין במפורש ובין באיזכור כתב האישום.

{{ח:סעיף|397|קריאת הכרעת הדין}}
{{ח:ת}} הכרעת הדין תסומן בתאריך ותיקרא בפומבי.

{{ח:סעיף|398|פסק דין מזכה}}
{{ח:ת}} זוכה הנאשם, תהא הכרעה זו פסק הדין, ואם היה הנאשם עצור, ישוחרר מיד אם אין להחזיקו במעצר מסיבות אחרות.

{{ח:סעיף|399|ראיות לקביעת מידת העונש}}
{{ח:ת}} הרשיע בית הדין את הנאשם, יביא התובע לידיעת בית הדין את גליון ההתנהגות של הנאשם, אם ישנו, ואת רשימת הרשעותיו הקודמות, והרשות בידו להביא ראיות שיש בהן כדי להשפיע על קביעת מידת העונש; לאחר מכן הרשות בידי הנאשם למסור הודעה או עדות וכן להביא ראיות על עובדות ונסיבות העשויות להקל את העונש.

{{ח:סעיף|400|סיכומים לענין מידת העונש}}
{{ח:ת}} נסתיימו ההליכים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 399|בסעיף 399}}, רשאים התובע, ואחריו הנאשם או סניגורו, להשמיע את סיכומיהם לענין מידת העונש; סיכם הסניגור, יתן בית הדין לנאשם להגיד את דברו האחרון.

{{ח:סעיף|401|גזר דין}}
{{ח:ת}} ענשו של נאשם שהורשע ייקבע בגזר הדין שיצורף להכרעת הדין ושניהם יהוו את פסק הדין; גזר הדין יסומן בתאריך וייקרא בפומבי.

{{ח:סעיף|402||תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|403|הוראות נוספות בגזר הדין|תיקון: תשט״ו}}
{{ח:ת}} הוראות בדבר התנאת העונש, חיוב בפיצויים, החזרת רכוש, החרמת מכשירי עבירה, עיכוב ביצוע פסק הדין וכל הוראה אחרת, שמותר לכללה בפסק הדין, פרט להכרעת הדין, ייכללו בגזר הדין.

{{ח:סעיף|404|הזמן לערעור}}
{{ח:ת}} פסק דין שיש עליו ערעור – יביא בית הדין לידיעת הנאשם את זכותו לערער ואת המועד הקבוע בחוק להגשת הערעור.

{{ח:סעיף|404א|הגבלה על מסירת מידע מהמרשם הפלילי וקיצור תקופת הרישום|תיקון: תשע״א־2, תשע״ט־2, תשפ״א, ק״ת תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019}} (בסעיף זה – חוק המידע הפלילי), לעניין מסירת מידע מהמרשם הפלילי וקיצור תקופת הרישום יחולו הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} הורשע נאשם בעבירה מסוג עוון, שאינה עבירה מהעבירות המנויות בסעיף קטן (ג) או {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, לא יימסר מידע מהמרשם הפלילי על פרט רישום בשל העבירה כאמור אלא לגופים כאמור {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים#סעיף 17|בסעיף 17(א) לחוק המידע הפלילי}} או לגופים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים#תוספת 1 פרט 3|בפרטים 3(3)}} {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים#תוספת 1 פרט 5|ו־5(10) שבתוספת הראשונה לחוק האמור}}, לצורך מילוי תפקידיהם (בסעיף זה – הגבלה על מסירת מידע מהמרשם הפלילי), אם הוטל על הנאשם עונש כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} עונש שאינו כולל מאסר בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} עונש שאינו עולה על שני חודשי מאסר בפועל;
{{ח:תתת|(3)}} עונש שאינו עולה על שלושה חודשים מאסר בפועל שבית הדין קבע שחלק ממנו, ירוצה בדרך של עבודה צבאית, ובלבד שהחלק שירוצה בכליאה אינו עולה על חודשיים; בסעיף זה, ”עבודה צבאית“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 541|בסעיף 541(3)(א)(1)}};
{{ח:תתת|(4)}} עונש שאינו עולה על ארבעה חודשי מאסר בפועל שבית הדין קבע שירוצה כולו בדרך של עבודה צבאית.
{{ח:תת|(ג)}} הורשע נאשם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיפים 94}} {{ח:פנימי|סעיף 94א|או 94א}} והוטל עליו עונש כמפורט להלן, יחולו לעניין ההגבלה על מסירת מידע מהמרשם הפלילי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עונש שאינו עולה על שלושה חודשי מאסר בפועל – ההגבלה תחול, אלא אם כן הורה בית הדין, מטעמים שיירשמו, כי היא לא תחול;
{{ח:תתת|(2)}} עונש העולה על שלושה חודשים מאסר בפועל ואינו עולה על שישה חודשי מאסר בפועל – ההגבלה לא תחול, אלא אם כן הורה בית הדין, מטעמים שיירשמו, כי היא תחול;
{{ח:תתת|(3)}} עונש העולה על שישה חודשי מאסר בפועל – ההגבלה לא תחול.
{{ח:תת|(ד)}} תקופת המחיקה כאמור {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק המידע הפלילי}}, לעניין פרט רישום שחלה לגביו הגבלה על מסירת מידע מהמרשם הפלילי בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) או (ג), תהיה חמש שנים ממועד מתן פסק הדין.
{{ח:תת|(ה)}} הורשע נאשם בעבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} לא תהווה העבירה פרט רישום.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) לא יחולו לעניין נאשם שהוטל עליו עונש מאסר על־תנאי ובשל הרשעתו בעבירה נוספת כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(א)}}, שהיא עבורה כאמור בסעיף קטן (ב) או (ג), רשאי בית הדין שהרשיעו כאמור לצוות על הפעלת העונש על־תנאי; בית הדין יציין בפסק הדין כי סעיף זה אינו חל במקרה האמור.

{{ח:סעיף|405|תחולת {{ח:פנימי|חלק ה פרק 3|הפרק}}|תיקון: תשכ״ד, תשמ״ג, תשנ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ה פרק 3|פרק זה}} יחולו על הדיון בכל בית דין צבאי בערכאה ראשונה אם לא נקבע אחרת או אם אין כוונה אחרת משתמעת.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות הסעיפים המנויים להלן יחולו על הדיון בבית הדין הצבאי לערעורים בתיאומים המחוייבים לפי הענין –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 328|328 עד 331}}, {{ח:פנימי|סעיף 335|335 עד 344}}, {{ח:פנימי|סעיף 362|362}}, {{ח:פנימי|סעיף 368|368(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 386|386}}, {{ח:פנימי|סעיף 389|ו־389 עד 395}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 332|332 עד 334}}, {{ח:פנימי|סעיף 369|369}}, {{ח:פנימי|סעיף 370|370}}, {{ח:פנימי|סעיף 372|372 עד 376}} – כשבית הדין שומע עדים;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 396|396 עד 401}} {{ח:פנימי|סעיף 403|ו־403}} כשבית הדין משנה את הכרעת הדין.

{{ח:קטע2|חלק ה פרק 4|פרק רביעי: הליכי דין מיוחדים}}
{{ח:קטע3|חלק ה פרק 4 סימן א|סימן א׳ – הליכים מיוחדים בבית דין צבאי־ימי}}

{{ח:סעיף|406|התביעה}}
{{ח:ת}} מפקד שהרכיב בית דין צבאי־ימי ({{ח:פנימי|חלק ה פרק 4 סימן א|בסימן זה}} – המפקד) ימנה, בהתאם לפקודות הצבא, חייל מבין פקודיו לתפקיד תובע במשפט.

{{ח:סעיף|407|סניגור}}
{{ח:ת}} לא בחר הנאשם לעצמו סניגור מתוך המצויים בכלי השיט שבו נמצא הנאשם, או סניגור אחר אשר יכול להתייצב לפני בית הדין ללא דחיית המשפט, ימנה לו המפקד, בהתאם לפקודות הצבא, חייל מבין פקודיו לתפקיד סניגור.

{{ח:סעיף|408|כתב־&lt;wbr&gt;אישום}}
{{ח:ת}} כתב־אישום הנועד לבית דין צבאי ימי יוגש לאב בית הדין, והמפקד רשאי להורות על הגשתו אף אם לא נערכה בדיקה לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 1|הפרק הראשון לחלק זה}}.

{{ח:סעיף|409|מסירת צו הזימון לנאשם}}
{{ח:ת}} צו זימון לבית דין צבאי ימי יכול שיימסר לנאשם לפי הוראת המפקד בכל עת שלפני המשפט, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 327|בסעיף 327}}, ובלבד שלא ייערך המשפט לפני תום עשרים וארבע שעות מעת המסירה אלא אם הסכים הנאשם לעריכתו במועד מוקדם יותר.

{{ח:קטע3|חלק ה פרק 4 סימן ב|סימן ב׳ – דיון מקוצר}}

{{ח:סעיף|410|התרת דיון מקוצר|תיקון: תשכ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מותר לדון דיון מקוצר בבתי הדין הצבאיים של הצבא כולו או של חלק ממנו, כשלגביו עומדת בתקפה הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 461|סעיף 461}} על הנהגת בתי דין־שדה.
{{ח:תת|(ב)}} שר הבטחון רשאי, לרגל מבצעים צבאיים, להורות בהוראה שתפורסם בצבא בכל דרך שימצא למתאימה, כי בכל בתי הדין הצבאיים או בחלק מהם, לרגל אותם מבצעים צבאיים מותר לדון דיון מקוצר.
{{ח:תת|(ג)}} הוראה כאמור בסעיף קטן (ב) יפקע תקפה כתום ארבעה עשר יום מיום נתינתה אלא אם אושרה לפני כן על ידי ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.

{{ח:סעיף|410א|מותב|תיקון: תשכ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נשיא בית דין צבאי מחוזי שבתחום מחוזו מותר לדון דיון מקוצר, רשאי להורות כי מותב אחד או יותר של בית הדין הצבאי המחוזי יהיו של דן יחידי, וההוראה תעמוד בתוקף כל עוד מותר לדון דיון מקוצר באותו מחוז; הוחל במשפט לפני דן יחידי ותם תקפה של ההוראה, מותר להמשיך במשפט בפני הדן יחידי עד לסיומו.
{{ח:תת|(ב)}} נשיא בית הדין הצבאי המחוזי יקבע לתפקיד דן יחידי שופט משפטאי הכשיר להתמנות כנשיא של בית דין צבאי מחוזי.
{{ח:תת|(ג)}} לדן יחידי כל הסמכויות של בית דין צבאי מחוזי ושל אב בית הדין; אולם –
{{ח:תתת|(1)}} דן יחידי לא ידון בעבירות שדינן מאסר של יותר מעשר שנים ולא יטיל עונש מאסר לתקופה העולה על שלוש שנים;
{{ח:תתת|(2)}} נשיא בית הדין הצבאי המחוזי רשאי להגביל את סמכותו של הדן יחידי לשפיטה בסוג מסויים של עבירות שיקבע בהוראה.

{{ח:סעיף|411|דיון מקוצר שהתחיל}}
{{ח:ת}} משפט שהתחיל בדיון מקוצר ובטלה ההוראה שלפיה הותר לדון דיון כזה, מותר להמשיך בדיון המקוצר עד לסיום המשפט.

{{ח:סעיף|412|סדרי הדיון המקוצר|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בדיון מקוצר יחולו ההליכים הרגילים, פרט לאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} בדיון מקוצר מותר לסטות מההליכים הרגילים כמפורט בזה:
{{ח:תתת|(1)}} מותר להגיש כתב אישום אף בלי תלונה, בדיקה או חקירה מוקדמת לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 1|הפרק הראשון לחלק זה}}.
{{ח:תתת|(2)}} כתב האישום יימסר לנאשם לפחות עשרים וארבע שעות לפני הזמן הקבוע לתחילת הדיון.
{{ח:תתת|(3)}} אין חובה למנות מתרגם, ובלבד שבית הדין ידאג בדרך אחרת שבעלי הדין ובית הדין יבינו כל מה שמדובר במהלך הדיון; החליט בית הדין שלא למנות מתרגם לפי פסקה זו, ירשום בפרוטוקול את נימוקיו לכך ויציין את הדרך בה דאג לכך שבעלי הדין ובית הדין יבינו את המדובר במהלך הדיון.
{{ח:תתת|(4)}} בית הדין רשאי להורות כי בפרוטוקול יירשמו רק החלטות בית הדין ובכלל זה פסק הדין ותמצית העדויות.
{{ח:תתת|(5)}} ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}} יש להגיש, מיד עם מסירת ההודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 345|באותו סעיף}}, באמצעות בית הדין בלבד.
{{ח:תתת|(6)}} בית הדין רשאי לסרב לקבל ראיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 399|סעיף 399}}, פרט לדבריו ועדותו של הנאשם; החליט בית הדין כך – ירשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתו.
{{ח:תתת|(7)}} בית הדין רשאי להגביל את הזמן לסיכומיהם של התובע ושל הנאשם או סניגורו.

{{ח:קטע3|חלק ה פרק 4 סימן ג|סימן ג׳ – הליכים בבית דין צבאי לתעבורה|תיקון: תשל״ה}}

{{ח:סעיף|412א|תחולת סדרי הדין של בית דין צבאי מחוזי|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בבית דין צבאי לתעבורה יחולו סדרי הדין החלים בבית דין צבאי מחוזי בתיאומים לפי הענין ובכפוף לאמור {{ח:פנימי|חלק ה פרק 4 סימן ג|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לשופט תעבורה ולשופט בית הדין הצבאי לערעורים הדן בערעור על פסק דין של בית דין צבאי לתעבורה יהיו נתונות, לצורך ניהול הדיון, כל הסמכויות הנתונות לאב בית הדין של בית דין צבאי מחוזי.

{{ח:סעיף|412ב|הזמנה לדין|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הוגש כתב האישום, יוזמן הנאשם בהזמנה חתומה בידי נשיא בית הדין הצבאי המחוזי או מי שהסמיך לכך; בהזמנה ייקבע מקום השיפוט ומועדו, תינתן בה הודעה לנאשם על זכותו להזמין עדים להגנתו באמצעות בית הדין, תפורט בה כל הוראה אחרת הדרושה לקיום המשפט, ויצורף לה העתק של כתב האישום.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית הדין לדחות את המשפט מטעמים הנראים לו, ובכלל זה – כדי לאפשר לנאשם להכין את הגנתו.

{{ח:סעיף|412ב1|מסירת הודעה בעבירות תעבורה|תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:ת}} עברה שנה מיום שבוצעה עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} או לפי התקנות שלפיה, או לפי {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970}}, שלא גרמה לתאונת דרכים שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בענינה הזמנה לדין, אלא אם כן, בתוך אותה תקופה הוזמן החשוד בביצוע העבירה לחקירה, או ניתנה לו הודעה על ביצוע העבירה; ואולם אם הוכיח החשוד בעבירה כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27ב|סעיף 27ב לפקודת התעבורה}}, ניתן להגיש כתב אישום ולהמציא הזמנה לדין, למי שנהג ברכב, אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.

{{ח:סעיף|412ג|קביעת השופטים לדיון והחלפתם|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:תת|(א)}} נשיא בית הדין הצבאי המחוזי יקבע את השופט שידון בכתב אישום שהוגש לבית דין צבאי לתעבורה, בין בדרך כלל או לסוג ענינים ובין לענין מסויים.
{{ח:תת|(ב)}} נקבע שופט לענין מסויים, רשאי נשיא בית הדין הצבאי המחוזי להחליפו בשופט אחר כל עוד לא הוחל בגביית הראיות.
{{ח:תת|(ג)}} הוחל בגביית הראיות ונבצר מן השופט שנקבע להמשיך בדיון, יעביר נשיא בית הדין הצבאי המחוזי את הדיון לשופט אחר ויציין את נימוקיו לכך בכתב; השופט שאליו הועבר הדיון רשאי להמשיך בדיון מן הנקודה שאליה הגיע קודמו ורשאי הוא לחזור ולגבות ראיות מחדש.

{{ח:סעיף|412ד|דיון שלא במעמד תובע צבאי|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} בית הדין רשאי לדון נאשם שלא במעמד תובע צבאי, אולם אין בכך כדי למנוע את בית הדין להורות, בכל שלב של הדיון, על התייצבות תובע צבאי, ואין בכך כדי למנוע מהתובע להתייצב אם ראה לעשות כן; הורה בית הדין לתובע הצבאי להתייצב, יביא לידיעת הנאשם את זכותו להיות מיוצג על ידי סניגור.

{{ח:סעיף|412ה|דיון שלא בפני הנאשם|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בית הדין רשאי לדון נאשם שלא בפניו, אם הנאשם לא התייצב למשפט ובית הדין סבור כי הוזמן כדין וכי אין צידוק לאי־התייצבותו, או אם ביקש הנאשם בכתב לקיים את הדיון שלא בפניו; אולם לא יטיל בית הדין על נאשם כאמור עונש מחבוש בפועל או מאסר בפועל לתקופה של יותר משבועיים או הורדה בדרגה.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן פסק דין מרשיע שלא בפני הנאשם, רשאי בית הדין לבטלו ולדון את הנאשם שנית על פי אותו כתב אישום, אם הגיש הנאשם בקשה מנומקת לכך תוך חמישה עשר יום מיום שנמסרה לו הודעה על פסק הדין; הוראה זו לא תחול אם הדיון התקיים שלא בפני הנאשם על פי בקשתו.

{{ח:סעיף|412ו|הודעה על פסק־&lt;wbr&gt;הדין|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} נשיא בית הדין הצבאי המחוזי יקבע סידורים שלפיהם תימסר הודעה לבעל דין על פסק דין שניתן שלא במעמדו.

{{ח:קטע2|חלק ה פרק 5|פרק חמישי: ערעור}}
{{ח:קטע3|חלק ה פרק 5 סימן א|סימן א׳ – ערעור על פסקי דין של בתי־דין צבאיים|תיקון: תשכ״ג}}

{{ח:סעיף|413|זכות ערעור לנידון}}
{{ח:ת}} מי שהורשע על ידי בית דין צבאי של ערכאה ראשונה רשאי לערער על פסק הדין לפני בית הדין הצבאי לערעורים.

{{ח:סעיף|414|ערעור על עונש בלבד}}
{{ח:ת}} מערער רשאי להגביל את ערעורו למידת העונש בלבד, בין בכתב הערעור ובין בכל שלב של הדיון בערעור.

{{ח:סעיף|415|החלטות הניתנות לערעור|תיקון: תשכ״ד, תשמ״ג}}
{{ח:ת}} אלה ההחלטות הניתנות לערעור כאילו היו פסק־דין:
{{ח:תת|(1)}} החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 380|סעיפים 380}}, {{ח:פנימי|סעיף 386|ו־386}};
{{ח:תת|(2)}} החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 353|סעיף 353}} אם החליט בית־הדין לבטל את כתב האישום או הצהיר שכתב ההרכב בטל;
{{ח:תת|(3)}} כל החלטה אחרת המסיימת את הדיון בערכאה ראשונה;
{{ח:תת|(4)}} כל הוראה על פי {{ח:פנימי|סעיף 403|סעיף 403}}.

{{ח:סעיף|415א|דין החלטה הניתנת לערעור|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} כל החלטה הניתנת לערעור לפי חוק זה דינה לענין {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5|פרק זה}} כדין פסק־דין; והוא כשאין הוראה אחרת.
{{ח:ת}} בסעיף זה ”החלטה“ – לרבות הוראה או צו.

{{ח:סעיף|416|ערעור בקשר לחיוב בפיצויים|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אלה ניתנים לערעור:
{{ח:תתת|(1)}} חיוב בתשלום פיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}};
{{ח:תתת|(2)}} אי־חיוב בתשלום פיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}} כשהוכח בבית דין צבאי שהרשיע חייל כי נגרם נזק על ידי העבירה;
{{ח:תתת|(3)}} החלטה בדבר שיעור הפיצויים.
{{ח:תת|(ב)}} ערעור לפי סעיף זה דינו לענין {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5|פרק זה}} כדין ערעור בקשר לעונש.

{{ח:סעיף|417|ערעור על הרכבת בית דין צבאי־&lt;wbr&gt;ימי}}
{{ח:ת}} החלטה להרכיב בית דין צבאי ימי ניתנת לערעור יחד עם הערעור על פסק הדין של אותו בית דין, אולם בית הדין הצבאי לערעורים לא יבטל פסק דין של בית דין צבאי ימי בגלל הנימוק שלא נתקיימו התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206}} להרכבתו, אם היה סבור שאף אילו נתמלאו התנאים האמורים היה המערער יוצא חייב בדינו באותה עבירה ומקבל עונש שאיננו קל מזה שהוטל עליו.

{{ח:סעיף|418|התקופה להגשת ערעור|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} התקופה להגשת ערעור היא חמישה עשר יום מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד הנאשם או התובע, יחל מנין התקופה להגשת הערעור, לגבי מי שפסק הדין ניתן שלא במעמדו, מן היום שבו נמסרה לו הודעה על פסק הדין.

{{ח:סעיף|419|הגשת ערעור}}
{{ח:ת}} ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים יהיה בכתב ערעור בהתאם {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5|לפרק זה}}, כשהוא חתום ביד המערער או סניגורו. המשיב בערעור יהיה התובע הצבאי הראשי.

{{ח:סעיף|420|ערעור שהוברק}}
{{ח:ת}} כתב ערעור שהוגש במברק, דינו כדין כתב ערעור שהוגש לפי {{ח:פנימי|סעיף 419|סעיף 419}}, ובלבד שהמברק או העתק ממנו יאושר בחתימת המערער או סניגורו, לפני שהתחילו בשמיעת הערעור.

{{ח:סעיף|421|למי מגישים כתב ערעור}}
{{ח:תת|(א)}} כתב ערעור יימסר במועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 418|בסעיף 418}} לבית הדין הצבאי לערעורים, או לנשיא בית הדין שלפניו נידון הנאשם, או למפקד המקום שבו נתון הנאשם במשמורת, או לאדם אחר שנקבע בפקודות הצבא כמוסמך לקבל ערעורים על מנת להעבירם לבית הדין הצבאי לערעורים.
{{ח:תת|(ב)}} ערעור שלא נמסר במישרין לבית הדין הצבאי לערעורים, יעבירנו מי שקיבלו לבית הדין הצבאי לערעורים, בהתאם לפקודות הצבא.

{{ח:סעיף|422|העברת פסק הדין לבית הדין הצבאי לערעורים}}
{{ח:ת}} הוגש ערעור, יועבר פסק הדין וכל שאר החומר של המשפט לבית הדין הצבאי לערעורים בהתאם לכללים שנקבעו בפקודות הצבא.

{{ח:סעיף|423|ערעור אבטומטי}}
{{ח:ת}} פסק דין של בית דין צבאי של ערכאה ראשונה המטיל עונש מוות ולא הוגש עליו ערעור על ידי מי שעונש זה הוטל עליו, רואים כאילו הוגש עליו ערעור מטעמו, והפרקליט הצבאי הראשי יורה לסניגור צבאי להגיש כתב הערעור.

{{ח:סעיף|424|ערעור מצד התביעה|תיקון: תשכ״ד, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} התובע הצבאי הראשי, או תובע צבאי שהוסמך לכך על ידיו, רשאי לערער לפני בית הדין הצבאי לערעורים על כל פסק־דין של בית דין צבאי של ערכאה ראשונה.
{{ח:תת|(ב)}} התובע הצבאי הראשי חייב לערער אם הורה על כך הפרקליט הצבאי הראשי לגבי בית־דין צבאי מיוחד.
{{ח:תת|(ג)}} על ערעור שהוגש על־ידי התובע הצבאי הראשי או על־ידי תובע צבאי יחולו ההוראות הדנות בערעור שהוגש על ידי נידון בתיאומים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|425|הרכבת מותב}}
{{ח:ת}} נתקבל כתב ערעור, יורכב מותב של בית הדין הצבאי לערעורים.

{{ח:סעיף|426|חזרה מערעור|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} מערער רשאי לחזור בו מערעורו, חוץ מערעור על פסק דין המטיל עונש מוות, אולם משנסתיימו טענות בעלי הדין לא יחזור בו אלא ברשות בית הדין.

{{ח:סעיף|427|הארכת המועד לערעור|תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} נשיא בית הדין הצבאי לערעורים רשאי, לבקשת מערער, להרשות הגשת ערעור לאחר שעברה התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 418|בסעיף 418}}. הוארך מועד הערעור – ירכיב הנשיא מותב של בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} לענין ההארכה רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים לשמוע טענות ועדויות, והחלטתו סופית.

{{ח:סעיף|428|הארכה זמנית של מועד הערעור}}
{{ח:ת}} הוגש ערעור ולפני שהורכב בית הדין נתעורר ספק אם הוגש הערעור בזמן, רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים להאריך את המועד הארכה זמנית ולהרכיב מותב בית דין, אך אב בית הדין רשאי להחליט שהערעור הוגש באיחור ולדחותו.

{{ח:סעיף|429|תיקון כתב ערעור ונימוקיו|תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} המערער רשאי בכל שלב של הערעור, ברשות בית הדין, לתקן את כתב הערעור או את נימוקיו; ואולם בערעור על פסק דין המטיל עונש מוות מותר למערער לטעון כל נימוק אף אם לא נכלל בכתב הערעור.
{{ח:תת|(ב)}} היה בית הדין סבור שכתב הערעור נערך שלא בעזרת בעל הכשרה משפטית או שלא בהתייעצות עמו, יתן שהות למערער להתייעץ עם אדם כזה וירשהו לשנות את כתב הערעור או להחליפו.

{{ח:סעיף|430|ערעור יישמע בפני בעלי הדין}}
{{ח:ת}} שמיעת הערעור תהיה בפני בעלי הדין; אם אחד מהם לא התייצב, רשאי בית הדין לשמוע את הערעור שלא בפניו, אך אם המערער הוא שלא התייצב, רשאי בית הדין לדחות את הערעור מטעם זה בלבד.

{{ח:סעיף|431|ביטול דחיית הערעור}}
{{ח:תת|(א)}} נדחה ערעור של נאשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 430|סעיף 430}} בהעדרו ובהעדר סניגורו, והוכח לבית הדין כי העדרם היה בגלל סיבות שלא היתה להם שליטה עליהן, רשאי בית הדין על פי בקשת הנאשם או סניגורו, לבטל את הדחיה ולשוב ולשמוע את הערעור.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לפי סעיף זה תוגש תוך חמישה עשר יום מיום שהודעה למערער החלטת הדחיה, ויחולו עליה {{ח:פנימי|סעיף 421|סעיפים 421}} {{ח:פנימי|סעיף 425|ו־425}} כאילו היתה כתב ערעור.

{{ח:סעיף|432|שמיעת ערעור שלא בפני בעלי הדין}}
{{ח:ת}} על פי בקשת בעל דין רשאי בית הדין בהסכמת יתר הצדדים, לדון בערעור שלא בפני בעלי הדין; החליט בית הדין לדון כך, יקבע למשיב מועד להגשת תשובתו בכתב, ולאחר תום המועד רשאי הוא לדון בערעור ולפסוק בו לפי החומר שהובא לפניו בכתב בלבד ללא שמיעת בעלי הדין.

{{ח:סעיף|433|טענות בעלי הדין|תיקון: תשט״ו}}
{{ח:תת|(א)}} היה הערעור נשמע בפני בעלי הדין, יישמעו תחילה טענות המערער ואחריהן תשובת המשיב ולבסוף התשובה החוזרת של המערער.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשו ערעורים על ידי נידונים אחדים, רשאי בית הדין שהורכב כדי לדון בהם, לאחד את הערעורים ולשמעם כאחד.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש ערעור גם על ידי הנידון וגם על ידי התובע – יאוחדו ערעוריהם, וסדר שמיעת הטענות יהיה לפי הסדר הקבוע בערעורו של נידון.

{{ח:סעיף|434|שמיעת ערעור שלא בפני בעלי הדין כשהוטל מאסר שנה או עונש קל מזה}}
{{ח:ת}} היה הערעור על פסק דין המטיל עונש מאסר של שנה או עונש קל מזה, ישמע בית הדין את הערעור, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 430|בסעיף 430}}, שלא בפני בעלי הדין אלא על סמך החומר שהובא לפניו בכתב בלבד; בית הדין יורה על שמיעת בעלי הדין אם ביקש זאת אחד הצדדים, או אם הוא סבור, לאחר עיון בחומר שבכתב, שהדבר דרוש לעשיית משפט צדק.

{{ח:סעיף|435|קבלת ראיות בערעור}}
{{ח:ת}} בית הדין רשאי בערעור לשמוע עדים או לקבל ראיות אחרות, אף אם כבר נשמע העד או הובאה הראיה בערכאה הראשונה, אם הוא סבור שהדבר דרוש לעשיית משפט צדק.

{{ח:סעיף|435א|ערעור על פסק דין של בית דין צבאי לתעבורה|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:תת|(א)}} על הגשת ערעור על פסק דין של בית דין צבאי לתעבורה ועל הדיון בערעור יחולו הוראות {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן א|סימן זה}} בתיאומים לפי הענין ובכפוף לאמור בסעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, או שופט צבאי־משפטאי בבית הדין הצבאי לערעורים שהוא הסמיך לכך, יקבע את השופט שידון בערעור הבא לפני שופט אחד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 215א|בסעיף 215א}} בין דרך כלל או לסוג ענינים ובין לענין מסויים.
{{ח:תת|(ג)}} בית הדין הדן בערעור רשאי, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 434|בסעיף 434}}, לדון בערעור שלא בפני בעלי הדין, אף אם ביקשו אחד מהם או יותר כי הערעור יישמע בפניהם; הוחלט לדון בערעור שלא בפני בעלי הדין, רשאי בית הדין לקבוע למשיב מועד להגשת תשובתו בכתב, אם הוא סבור שהדבר דרוש לעשיית משפט צדק, והוא רשאי לדון בערעור ולפסוק בו לפי החומר שהובא לפניו בכתב בלבד ללא שמיעת בעלי הדין.
{{ח:תת|(ד)}} נדון הערעור שלא בפני בעלי הדין, לא ירשיע בית הדין נאשם בעבירה שממנה זוכה, לא יגדיל את שיעורי המחבוש בפועל או המאסר בפועל שבפסק הדין שמערערים עליו ולא יטיל עונש מחבוש בפועל או מאסר בפועל או הורדה בדרגה אם לא הוטלו בפסק הדין שמערערים עליו.

{{ח:סעיף|436|פסק של בית הדין הצבאי לערעורים בערעור על פסק דין|תיקון: תשכ״ד, תשל״ה}}
{{ח:ת}} בית הדין הצבאי לערעורים הדן בערעור על פסק דין, מוסמך לפסוק אחד הפסקים האלה:
{{ח:תת|(1)}} לגבי כל ערעור –
{{ח:תתת|(א)}} לדחות את הערעור;
{{ח:תתת|(ב)}} לבטל את ההרשעה ולזכות את הנאשם;
{{ח:תתת|(ג)}} להקל בעונש;
{{ח:תתת|(ד)}} להחמיר בעונש;
{{ח:תתת|(ה)}} לשנות את פסק הדין שמערערים עליו, או לבטלו וליתן אחר במקומו, או לבטלו ולהחזיר את המשפט לדיון מחדש בבית דין מחוזי או מיוחד או בבית דין צבאי לתעבורה, הכל לפי הענין, עם הוראה בדבר החזקת הנאשם במעצר שדינה כפקודת מעצר אם היה הדבר דרוש, ועם כל הוראה אחרת שבית הדין הצבאי לערעורים יראה צורך בה, לרבות הוראה כי בדיון החדש לא ישתתף שופט צבאי שהשתתף במתן פסק הדין שבוטל;
{{ח:תת|(2)}} לגבי ערעורו של נאשם – להרשיע את הנאשם בעבירה שהיא שונה מן העבירה שבה הורשע אגב שינוי העונש שהוטל על הנאשם או ללא שינויו, ובלבד שההרשעה נובעת מתוך העדויות שנגבו במשפט, ואין ענשה של אותה עבירה חמור משל העבירה שבה הורשע בפסק הדין;
{{ח:תת|(3)}} לגבי ערעורו של תובע – לבטל את הזיכוי, להרשיע את הנאשם ולהטיל עליו עונש, או להרשיע את הנאשם בעבירה שהיא שונה מן העבירה שבה הורשע, ובלבד שההרשעה נובעת מתוך העדויות שנגבו במשפט, ואין ענשה של אותה עבירה חמור משל העבירה שבה הואשם בכתב־האישום.

{{ח:סעיף|437|פסק של בית הדין הצבאי לערעורים בערעור על החלטה שאינה פסק דין}}
{{ח:ת}} בית הדין הצבאי לערעורים הדן בערעור על החלטה שאינה פסק דין, רשאי לדחות את הערעור או לקבל את הערעור ולהחליט החלטה אחרת במקום ההחלטה שערערו עליה.

{{ח:סעיף|438|ראיות במשפט שהוחזר לדיון}}
{{ח:ת}} הוחזר משפט לדיון חדש בערכאה ראשונה, יחזור בית הדין וישמע את העדויות ויקבל ראיות, מלבד אם נקבע אחרת על ידי בית הדין הצבאי לערעורים.

{{ח:סעיף|439|קריאת פסק הדין בערעור}}
{{ח:ת}} פסק הדין בערעור ייקרא בפומבי בפני בעלי הדין; נשמע ערעור שלא בפני בעלי הדין, יימסר להם העתק מאושר מפסק הדין בדרך שיורה בית הדין.

{{ח:סעיף|440|דחיית ערעור למרות פגם משפטי בפסק הדין}}
{{ח:ת}} רשאי בית הדין לדחות את הערעור אף אם מצא שיש בפסק הדין פגם משפטי, אם הוא משוכנע שאין בפגם משום עיוות דין למערער.

{{ח:קטע3|חלק ה פרק 5 סימן ב|סימן ב׳ – ערעור על פסק דין או על החלטה בענין מעצר של בתי משפט צבאיים|תיקון: תשכ״ג, תשנ״ח־2}}

{{ח:סעיף|440א|הגדרות|תיקון: תשכ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההגנה“ – {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט צבאי“ – בית משפט צבאי שהוקם לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#חלק ב|החלק השני לתקנות ההגנה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסק דין“ – הכרעת דין או גזר דין, וכל החלטה אחרת של בית משפט צבאי המסיימת את הדיון בפניו.

{{ח:סעיף|440ב|זכות ערעור|תיקון: תשכ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} פסק־דין של בית משפט צבאי ניתן לערעור לפני בית הדין הצבאי לערעורים, וזאת על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|בתקנות ההגנה}}.
{{ח:תת|(ב)}} זכות הערעור נתונה לנאשם, אם לא זוכה; ולתובע הצבאי הראשי או לתובע צבאי שהוסמך לכך על ידיו.

{{ח:סעיף|440ב1|זכות ערעור על החלטה בענין מעצר|תיקון: תשנ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} החליט שופט של בית משפט צבאי שלא להאריך מעצרו של עצור או שלא ליתן פקודת מעצר על נאשם, והתובע הצבאי הודיע, במעמד מתן ההחלטה, על רצונו לערער עליה לפי סעיף קטן (ב), רשאי השופט לצוות על השהיית שחרורו של העצור או של הנאשם, או על מעצרם, לתקופה שלא תעלה על 48 שעות; לענין זה לא יבואו במנין השעות שבתות ומועדים.
{{ח:תת|(ב)}} על החלטה בענין מעצר שנתן שופט של בית משפט צבאי, רשאים העצור, הנאשם או תובע צבאי, לערער לבית הדין הצבאי לערעורים אשר ידון בערעור בשופט צבאי־משפטאי אחד.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה בענין מעצר שנתן שופט צבאי־משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים, שלא בערעור כאמור בסעיף קטן (ב), ניתנת לעיון שנית, לפי בקשת העצור, הנאשם או תובע צבאי, לפני מותב של שלושה של בית הדין הצבאי לערעורים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים לקבוע כי ערעור על מעצר יידון לפני מותב של שלושה שופטים צבאיים־משפטאים של בית הדין הצבאי לערעורים, אם סבר כי הדבר נחוץ מפני חשיבותו או קשיותו של הענין, או מפאת חידושה של הלכה שנפסקה בענין.

{{ח:סעיף|440ב2|תחולת הוראות|תיקון: תשנ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 59|סעיפים 59 עד 62 לחוק סמכויות אכיפה – מעצרים}}, יחולו גם לגבי אדם המוחזק במעצר לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}, אולם במקום ”שופט של בית המשפט העליון“, כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 62|בסעיף 62 לחוק האמור}}, יבוא ”שופט צבאי־משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים“.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 240|סעיף 240(ב)}} יחולו, בשינויים המחויבים, גם על דיון בענין מעצר לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|440ג|כיצד נוהגים בערעור|תיקון: תשכ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בכל ענין שבערעור לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ב|סימן זה}}, לרבות סמכויות בית הדין, הגשת הערעור והזמנת בעלי דין ועדים, נוהגים כבערעור לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן א|סימן א׳}}, בתיאומים המחוייבים לפי הענין, זולת אם יש לאותו ענין הוראה אחרת {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ב|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 316|הסעיפים 316 עד 323}} לא יחולו בערעור לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ב|סימן זה}}; אך הוראה זו לא תתפרש כפוגעת בזכותו של נאשם לבחור לו לסניגור אדם המוסמך לעסוק בישראל בעריכת דין.
{{ח:תת|(ג)}} עבר אדם בהליכים לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ב|סימן זה}} על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 514|סעיף 514}} לגבי בית הדין הצבאי לערעורים, יכול בית דין זה לשפטו עליה מיד; לא עשה כן בית הדין, יישפט עליה לפני בית משפט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 521|בסעיף 521}}.

{{ח:סעיף|440ד|סמכויות נוספות של בית הדין הצבאי לערעורים|תיקון: תשכ״ג}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 27|תקנות 27}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 33א|33א}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 46|ו־46 לתקנות ההגנה}} יחולו בבית הדין הצבאי לערעורים בערעור לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ב|סימן זה}}, בתיאומים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|440ה|שחרור בערבות|תיקון: תשכ״ג, תשמ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} עד להגשת הערעור או עד תום התקופה להגשתו רשאי בית משפט צבאי בכל עת לשחרר בערבות נאשם שהורשע בפניו; משהוגש הערעור נתונה סמכות זו לשופט משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים, ומשהחל הערעור – נתונה הסמכות לבית הדין הצבאי לערעורים.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה בדבר שחרור בערבות לפי סעיף קטן (א) ניתנת לעיון חוזר על ידי מי שנתן את ההחלטה, לפי בקשת הנידון או התובע הצבאי הראשי או תובע צבאי שהוסמך לכך על ידיו, משנתגלו עובדות חדשות או משנשתנו הנסיבות.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה שניתנה לפי סעיף קטן (א) או (ב) ניתנת לעיון שנית לפי בקשת הנידון או התובע הצבאי הראשי או תובע צבאי שהוסמך לכך על ידיו; הבקשה תידון לפני שופט משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים, אם ניתנה על ידי בית משפט צבאי, או לפני נשיא בית הדין אם ניתנה על ידי שופט כאמור שאיננו נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.
{{ח:תת|(ד)}} על ענין שסעיף זה חל עליו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#פרק ב סימן ו|סעיפים 33 עד 49 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, בכפוף להוראות סעיף זה ובתיאומים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|440ו|אישור|תיקון: תשכ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשעה וגזר דין של בית משפט צבאי לא יובאו לאישור לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 47|תקנה 47 לתקנות ההגנה}} אלא אם חלפה תקופת הערעור עליהם ולא הוגש ערעור.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ב|סימן זה}}, יוגשו לאישור לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 47|תקנה 47}} כאמור ההרשעה וגזר הדין שניתנו בערעור, ולענין זה יהיו לרמטכ״ל כל הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 48|הפסקאות (א), (ב) ו־(ג) לתקנה 48 לתקנות ההגנה}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ה פרק 6|הפרק הששי לחלק זה}} לא יחולו על גזר הדין שניתן בערעור לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 46|תקנה 46 לתקנות ההגנה}} תחול על פסק דין חלוט בלבד.

{{ח:סעיף|440ז|ביצוע|תיקון: תשכ״ג, תשמ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} פסק דין שניתן בערעור – דינו, לכל דבר לרבות אופן ביצועו, כדין פסק־דין של בית משפט צבאי, ועל ביצועו לא יחולו הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו|פרק ו׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} יחולו על כל ענין {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ב|שסימן זה}} חל עליו.

{{ח:סעיף|440ח|משפט חוזר על פסק דין של בית משפט צבאי|תיקון: תשכ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ה פרק 7|הפרק השביעי לחלק זה}} יחולו על פסק דין של בית משפט צבאי ועל פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים שניתן לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ב|סימן זה}}, בתיאומים לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} הורה נשיא בית הדין הצבאי לערעורים על עריכת משפט חוזר לפי סעיף קטן (א) יתקיים הדיון במשפט החוזר לפני בית המשפט הצבאי שישב בדין במשפט הראשון, או לפני בית משפט צבאי אחר שיתמנה לצורך זה, הכל כפי שיקבע נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.

{{ח:קטע3|חלק ה פרק 5 סימן ג|סימן ג׳ – ערעור לבית המשפט העליון|תיקון: תשמ״ו}}

{{ח:סעיף|440ט|ערעור לבית המשפט העליון|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים, שניתן בערעור על פסק דין של בית דין צבאי, ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, אם נתקבלה רשות לכך בפסק הדין, או מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת משנהו.
{{ח:תת|(ב)}} לא תינתן רשות לערער אלא בשאלה משפטית שיש בה חשיבות, קשיות או חידוש.
{{ח:תת|(ג)}} התקופה להגשת בקשת רשות לערער היא שלושים ימים מיום מתן פסק הדין בערעור, והתקופה להגשת הערעור היא חמישה עשר ימים מיום מתן הרשות לערער.
{{ח:תת|(ד)}} נשיא בית המשפט העליון או משנהו, רשאים לדון בבקשה לרשות לערער שהוגשה לאחר המועד האמור, אם הראה המבקש טעם מיוחד לכך; ניתנה רשות כאמור יחולו לענין חילוט פסק הדין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 441|סעיף 441(א1)(3)}}.
{{ח:תת|(ה)}} מבקש, מערער או משיב בהליך לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ג|סימן זה}} ייוצג בידי מי שהוא עורך דין ועל ההליך יחולו סדרי הדין החלים על ערעורים פליליים בבית המשפט העליון.
{{ח:תת|(ו)}} מי שנתן רשות לערער רשאי אגב כך להורות על דחיית ביצוע גזר הדין; הוגשה בקשה למתן רשות לערער והרשות טרם ניתנה, רשאי נשיא בית המשפט העליון להורות כאמור.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בכל דין, עורך דין שהוא חייל, המופיע בפני בית המשפט העליון בערעור לפי סעיף זה ילבש מדי צבא וגלימה שחורה.

{{ח:קטע2|חלק ה פרק 6|פרק ששי: פסק דין חלוט והקלה בעונש|תיקון: תשס״ד}}

{{ח:סעיף|441|פסק דין חלוט|תיקון: תשמ״ו, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לענין חוק זה, פסק דין חלוט הוא פסק דין שעברה עליו התקופה להגשת ערעור ולא הוגש ערעור, ואם הוגש הערעור – פסק הדין שניתן בערעור. זכות הערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 350|סעיף 350}} אינה מונעת את חילוטו של פסק דין.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) יהא פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים חלוט –
{{ח:תתת|(1)}} בתום התקופה להגשת בקשת רשות לערער – אם לא הוגשה בקשה כזו;
{{ח:תתת|(2)}} הוגשה בקשת רשות לערער ונדחתה – ביום שבו נדחתה;
{{ח:תתת|(3)}} ניתנה רשות לערער – בתום התקופה להגשת ערעור אם הערעור לא הוגש.
{{ח:תת|(א2)}} כל עוד פסק הדין של בית הדין הצבאי לערעורים אינו חלוט, רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים להורות על דחיית ביצוע גזר הדין.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|442|הקלה בעונש|תיקון: תשכ״ד, תשנ״ו, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון, הרמטכ״ל או ראש מחוז שיפוטי, רשאים, לגבי גזרי דין כמפורט בסעיף קטן (ב), בתוך 30 ימים מהיום שפסק הדין נעשה חלוט –
{{ח:תתת|(1)}} להקל בעונש, אף אם העונש, כולו או מקצתו, הוטל על תנאי;
{{ח:תתת|(2)}} לבטל חיוב בפיצויים או להקטין את שיעורם;
{{ח:תתת|(3)}} להחליף עונש מאסר או מחבוש, כולו או חלקו, בעונש על תנאי;
{{ח:תתת|(4)}} להחליף עונש של פסילה מקבל או מחזיק רישיון נהיגה, כולו או חלק ממנו, בעונש של פסילה על תנאי.
{{ח:תת|(ב)}} הסמכות האמורה בסעיף קטן (א) נתונה –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי גזר דין המטיל עונש מוות – לשר הביטחון;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי גזר דין של בית הדין הצבאי לערעורים ושל בית דין צבאי מיוחד, שאינו מטיל עונש מוות – לרמטכ״ל;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי גזר דין של בית דין שדה, שאינו מטיל עונש מוות, ולגבי גזר דין של בית דין צבאי ימי – לראש המחוז השיפוטי שלפיקודו נתון מי שהרכיב את בית הדין;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי כל גזר דין אחר של בית דין צבאי – לראש המחוז השיפוטי של אותו בית דין.

{{ח:סעיף|443|חוות דעתו של פרקליט צבאי|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון והרמטכ״ל חייבים, לפני החלטתם לפי {{ח:פנימי|סעיף 442|סעיף 442}}, לעיין בחוות דעתו של הפרקליט הצבאי הראשי.
{{ח:תת|(ב)}} ראש המחוז השיפוטי חייב, לפני החלטתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 442|סעיף 442}}, לעיין בחוות דעתו של פרקליט צבאי.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 442|סעיף 442}} שניתנה בניגוד לחוות דעת הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי, לפי הענין, תנומק בכתב.

{{ח:סעיף|444||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|444א||תיקון: תשל״ה, תשל״ו, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|חלק ה פרק 7|פרק שביעי: משפט חוזר}}

{{ח:סעיף|445|משפט חוזר לטובת הנידון|תיקון: תשס״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|חלק ה פרק 7|בפרק זה}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 456א|בסעיף 456א}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נשיא בית הדין הצבאי לערעורים“ – לרבות המשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים או שופט צבאי־משפטאי אחר של בית הדין הצבאי לערעורים שקבע נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.
{{ח:תת|(ב)}} בכל אחד מן המקרים המנויים להלן רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים להורות על עריכת משפט חוזר למי שניתן עליו פסק דין חלוט:
{{ח:תתת|(1)}} אם לאחר המשפט הראשון קבע בית דין צבאי או בית משפט אחר בפסק דין במשפט פלילי, כי ראיה מהראיות שהובאו במשפט הראשון היה יסודה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולי היתה ראיה זאת בפני בית הדין במשפט הראשון היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנאשם;
{{ח:תתת|(2)}} אם הוצגו עובדות או ראיות העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית הדין במשפט הראשון, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנאשם.
{{ח:תתת|(3)}} אם הורשע בינתיים אדם אחר בביצוע אותו מעשה העבירה שעליו דנו במשפט הראשון ומהנסיבות שנתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה, כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא היה מבצע של מעשה העבירה;
{{ח:תתת|(4)}} אם נידון האדם בפסק הדין במשפט הראשון על בגידה צבאית ויש יסוד להניח כי פסק הדין בטעות יסודו;
{{ח:תתת|(5)}} אם נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנאשם עיוות דין.

{{ח:סעיף|446|משפט חוזר בכל עת}}
{{ח:ת}} משפט חוזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 445|סעיף 445}} ייערך אף אם העונש שהוטל במשפט הראשון כבר בוצע, או אף אם הנידון במשפט הראשון נפטר, או חדל מהיות חייל.

{{ח:סעיף|447|בקשת משפט חוזר}}
{{ח:ת}} הרשות לבקש עריכת משפט חוזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 445|סעיף 445}} נתונה לנידון ולתובע הצבאי הראשי; מת הנידון – תהיה הרשות האמורה גם לבן־זוגו, ולכל אחד מצאצאיו, הוריו, אחיו או אחיותיו.

{{ח:סעיף|448|החלטה בבקשה}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לעריכת משפט חוזר תוגש בכתב לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים ויפורטו בה נימוקיה.
{{ח:תת|(ב)}} לשם החלטה בבקשה כאמור רשאי הנשיא לבקש מן הפרקליט הצבאי הראשי את חוות דעתו בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה בקשה כאמור שלא על ידי התובע הצבאי הראשי, יחליט הנשיא בבקשה לאחר שנתן למבקש ולתובע הצבאי הראשי הזדמנות להשמיע את טענותיהם.

{{ח:סעיף|449|בדיקה וחקירה מוקדמת להכנת חוות דעת}}
{{ח:תת|(א)}} לשם חוות דעת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 448|בסעיף 448(ב)}} רשאי הפרקליט הצבאי הראשי להורות על עריכת בדיקה או חקירה מוקדמת.
{{ח:תת|(ב)}} ניתנה חוות דעת הפרקליט הצבאי הראשי כאמור, יימסר למבקש העתק ממנה, והוא יהיה רשאי, תוך הזמן שיקבע הנשיא, להשיב עליה תשובה בכתב.

{{ח:סעיף|450|בית הדין הדן במשפט חוזר}}
{{ח:ת}} הורה נשיא בית הדין הצבאי לערעורים על עריכת משפט חוזר, יורכב מותב של בית דין צבאי מחוזי ולפניו יתברר המשפט; אולם אם היה המשפט הראשון לפני בית דין מיוחד – יורכב לשם כך מותב של בית דין מיוחד.

{{ח:סעיף|451|הרכבת מותב בית הדין}}
{{ח:ת}} לצורך הרכבת מותב בית הדין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 450|בסעיף 450}} יהיה דין הבקשה בצירוף החלטת הנשיא כדין כתב־אישום שהוגש לנשיא אותו בית דין.

{{ח:סעיף|452|הליכי הדין במשפט חוזר}}
{{ח:ת}} במשפט חוזר יחולו הליכי הדין הרגילים, אולם רשאי בית הדין לסטות מהם אם החליט על כך מחמת נסיבות הענין.

{{ח:סעיף|453|פסק דין ללא שמיעת עדויות}}
{{ח:ת}} בית הדין הדן במשפט חוזר רשאי, מבלי לשמוע עדויות נוספות אלא על סמך הבקשה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 448|בסעיף 448}} וכל חומר אחר שנצטרף אליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 448|אותו סעיף}} ועל סמך טענות הצדדים, להוציא פסק דין המקיים את פסק הדין במשפט הראשון או המבטל אותו ומזכה את הנידון.

{{ח:סעיף|454|פסק דין במשפט חוזר שנשמעו בו עדויות}}
{{ח:ת}} החליט בית הדין, כי לשם הכרעת הדין יש לו לשמוע שנית עדויות – יבטל את פסק הדין במשפט הראשון וינהל את המשפט החוזר כאילו דן בו בפעם ראשונה על פי כתב־האישום שהיה לפני בית הדין במשפט הראשון, ויוציא בהתאם לכך את פסק דינו, ובלבד שלא ירשיע את הנידון בעבירה שהיא חמורה מן העבירה שבה הורשע במשפט הראשון והעונש שיטיל עליו לא יהיה חמור מן העונש שהוטל עליו בפסק הדין במשפט הראשון, והעונש שבוצע לפי המשפט הראשון יובא בחשבון העונש החדש.

{{ח:סעיף|455|קבלת עדויות במשפט הראשון כראיה}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 454|בסעיף 454}}, רשאי בית דין במשפט חוזר לקבל כראיה עדות שהעידו ונרשמה בפני בית הדין במשפט הראשון, אם הוכח להנחת דעתו שאי־אפשר להביא את העד שהעיד אותה עדות, או אם הוא סבור שמחמת הזמן שחלף נשתכחו מן העד פרטים שמסר במשפט הראשון.

{{ח:סעיף|456|ערעור}}
{{ח:ת}} ההוראות בדבר ערעור על פסקי דין צבאיים חלות גם על פסק דין שניתן במשפט חוזר.

{{ח:סעיף|456א|זיכוי בלא עריכת משפט חוזר|תיקון: תשס״ב־4}}
{{ח:ת}} נשיא בית הדין הצבאי לערעורים או המשנה לנשיא או שופט צבאי־משפטאי אחר של בית הדין הצבאי לערעורים שקבע הנשיא לענין סעיף זה, או מותב כאמור שקבע הנשיא מקרב השופטים הצבאיים־המשפטאים של בית הדין הצבאי לערעורים, רשאי, בהסכמת הפרקליט הצבאי הראשי, להורות על זיכויו של נידון אם נוכח כי נתקיימה אחת העילות למשפט חוזר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 445|בסעיף 445}}, אך לאור נסיבות הענין אין תועלת בקיומו של משפט חוזר.

{{ח:סעיף|457|פרסום זיכוי במשפט חוזר}}
{{ח:ת}} זוכה הנידון במשפט חוזר, יפורסם ביטול פסק הדין הראשון והזיכוי בדרך שיורה הרמטכ״ל.

{{ח:קטע2|חלק ה פרק 8|פרק שמיני: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|458|החלפת שופט צבאי|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נפטר אחד השופטים של בית דין צבאי לאחר שהורכב מותב בית הדין, או נבצר ממנו לכהן כשופט מסיבה אחרת מי שהרכיב את מותב בית הדין יכלול בו שופט צבאי אחר במקומו, ובית הדין בהרכבו החדש רשאי להמשיך בדיון מן הנקודה שאליה הגיע בהרכבו הקודם.
{{ח:תת|(א1)}} הורכב מותב בית דין וטרם נפתחה פרשת התביעה, רשאי מי שהרכיב את מותב בית הדין להחליף שופט, מנימוקים שיירשמו, ובית הדין בהרכבו החדש רשאי להמשיך בדיון מן הנקודה שאליה הגיע בהרכבו הקודם.
{{ח:תת|(ב)}} נבצר מאב בית הדין לכהן מסיבה אחרת, כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שהוקרא כתב־האישום, רשאי הנאשם או התובע לדרוש כי אב בית הדין לא יוחלף אלא שהמשפט יידחה עד ששוב לא ייבצר ממנו לכהן, והמשפט יידחה כאמור, אם לא החליט בית הדין בהרכבו החסר לדחות את הבקשה ונימק את החלטתו.
{{ח:תת|(ג)}} על החלטה לדחות בקשה כאמור בסעיף קטן (ב) רשאי המבקש לערער לפני בית הדין הצבאי לערעורים.
{{ח:תת|(ד)}} מי שהרכיב את בית הדין לא ימנה שופט צבאי אחר במקום אב בית הדין –
{{ח:תתת|(1)}} אם החליט בית הדין לקבל בקשה כאמור בסעיף קטן (ב); או
{{ח:תתת|(2)}} אם הוגש ערעור על החלטה כזאת – עד להחלטה בערעור.

{{ח:סעיף|459|סמכות למי שבא במקומו של מפקד}}
{{ח:ת}} מפקד שעשה בתוקף סמכותו לפי חוק זה פעולה מסויימת, ועקב פעולה זו הוא מוסמך לעשות פעולות נוספות – יהא מוסמך לעשותן גם מי שבא במקומו.

{{ח:סעיף|460|ענינים בלתי צפויים}}
{{ח:ת}} בכל ענין של סדרי דין שאין עליו הוראה בחוק זה או בתקנות שהותקנו לפיו, ינהג בית דין צבאי בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק, ובלבד שינמק את החלטתו לענין זה.

{{ח:קטע1|חלק ו|חלק ו׳ – בית דין שדה}}

{{ח:סעיף|461|הנהגת בתי דין שדה}}
{{ח:תת|(א)}} אלה רשאים להורות, בתקופת לחימה, על הנהגת בתי דין שדה בצבא –
{{ח:תתת|(1)}} הממשלה, בהוראה שתפורסם ברשומות;
{{ח:תתת|(2)}} שר הבטחון, בהוראה שתפורסם בצבא בכל דרך שימצא למתאימה, אם היה סבור שהנסיבות מחייבות זאת.
{{ח:תת|(ב)}} הוראה לפי סעיף קטן (א) יכולה להינתן לגבי כל הצבא או לגבי חלק ממנו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראה לפי סעיף קטן (א) יפקע תקפה כתום ארבעה עשר יום מיום נתינתה אלא אם אושרה לפני כן על ידי ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} הוראה שאושרה כאמור בסעיף קטן (ג) יפקע תקפה משבוטלה על ידי מי שנתן אותה, או אם עברו שלושה חדשים מיום אישורה, ולא הוארך תקפה על ידי ועדת החוץ והבטחון של הכנסת; הארכה כאמור לא תעלה כל פעם על שלושה חדשים.

{{ח:סעיף|462|הסמכות להרכיב בית דין שדה}}
{{ח:ת}} כל עוד הוראה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 461|בסעיף 461}} עומדת בתקפה, רשאי הרמטכ״ל להסמיך מפקדים, בדרך כלל, או למקרה מסויים, להרכיב בתי דין שדה.

{{ח:סעיף|463|תחום סמכות מפקד שהוסמך להרכיב בית דין שדה}}
{{ח:ת}} הרמטכ״ל כשהוא מסמיך מפקד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 462|בסעיף 462}}, רשאי לסייג את תחום סמכותו של בית הדין שיורכב על ידי מפקד כזה, לפי החיל, לפי המקום, לפי העבירה או בכל דרך אחרת.

{{ח:סעיף|464|סמכות השיפוט של בית דין שדה}}
{{ח:ת}} בית דין שדה מוסמך לשפוט על כל עבירה שבית דין צבאי מוסמך לשפוט עליה לפי חוק זה, ולהטיל כל עונש שבית דין צבאי רשאי להטילו על אותה עבירה, ובלבד שהנאשם יהיה נתון לשיפוטו של אותו בית דין שדה בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 463|בסעיף 463}}.

{{ח:סעיף|465|הרכב בית דין שדה}}
{{ח:ת}} בית דין שדה יהיה של שלושה חיילים מבין פקודיו של המפקד שהוסמך להרכיב את בית הדין; לפחות שנים מהם יהיו קצינים ואם אפשר – לפחות חייל אחד בעל הכשרה משפטית אף אם אין הוא מפקודיו; הוראת {{ח:פנימי|סעיף 218|סעיף 218}} לא תחול בבית דין שדה.

{{ח:סעיף|466|זימון בית דין שדה}}
{{ח:ת}} בית דין שדה יזומן על ידי מפקד שהרמטכ״ל הסמיכו לכך, בדרך כלל או למקרה מסויים, ושאיננו המפקד שהרכיב את בית הדין.

{{ח:סעיף|467|הסמכה להרכיב ולזמן בית דין שדה}}
{{ח:ת}} לא יוסמך מפקד להרכיב או לזמן בית דין שדה אלא אם דרגתו היא רב־סרן ומעלה, אולם רשאי הרמטכ״ל להסמיך מפקד בדרגת סרן להרכיב בית דין כאמור, אם הוא סבור שתנאיה של היחידה שבה הורכב בית דין שדה מחייבים זאת.

{{ח:סעיף|468|תובע וסניגור}}
{{ח:ת}} המרכיב בית דין שדה ימנה קצין להיות תובע וקצין אחר להיות סניגור באותו משפט; לא היתה אפשרות למנות קצינים לכך, ימנה חיילים אחרים, ואם היתה אפשרות למנות קצין אחד בלבד – ימנהו סניגור.

{{ח:סעיף|469|סניגור לפי בחירת הנאשם}}
{{ח:ת}} הנאשם רשאי לבחור לעצמו סניגור אחר במקום הסניגור שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 468|סעיף 468}}, אם אין בדבר כדי לעכב את הדיון.

{{ח:סעיף|470|כתב האישום}}
{{ח:תת|(א)}} כתב־אישום יוגש על ידי התובע לאב בית הדין, ויכלול את הפרטים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} שם בית הדין שאליו הוא מוגש;
{{ח:תתת|(2)}} שם הנאשם ושם משפחתו;
{{ח:תתת|(3)}} מספרו הצבאי ודרגתו של הנאשם, אם ישנם והם ידועים;
{{ח:תתת|(4)}} תיאור העבירה וידיעות מספיקות כדי להעמיד על טיב האשמה;
{{ח:תתת|(5)}} שמות עדי התביעה.
{{ח:תת|(ב)}} בית דין שדה רשאי לשמוע עדי תביעה נוספים על אלה שנזכרו בכתב־האישום אם הוא סבור כי שמיעתם דרושה לעשיית צדק.

{{ח:סעיף|471|סדרי דין}}
{{ח:ת}} בבית דין שדה מותר לנהוג דיון מקוצר.

{{ח:סעיף|472|דיון שטרם הוכרע}}
{{ח:ת}} בוטלה ההוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 461|סעיף 461}} – כל דיון בפני בית דין שדה שטרם הוכרע בו הדין יהיה בטל, אך אין בכך משום מניעה להביא את הנאשם לדין על אותו מעשה בבית דין אחר.

{{ח:סעיף|473|ערעור על פסק דין של בית דין שדה}}
{{ח:תת|(א)}} רשאי שר הבטחון להורות בצו, שיפורסם בצבא בכל דרך שימצא למתאים, כי שמיעת ערעורים על פסקי דין של בתי דין שדה, בכל הצבא או בחלק ממנו, תידחה עד שתבוטל ההוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 461|סעיף 461}}, או עד תאריך מוקדם יותר שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} הורה שר הבטחון כאמור – רשאי הנידון להגיש את ערעורו, עד היום החמישה עשר לאחר תום הדחיה.
{{ח:תת|(ג)}} בית הדין הצבאי לערעורים הדן בערעור על פסק דין של בית דין שדה שאינו פסק דין המטיל עונש מוות, אינו רשאי לשנות את גזר הדין אלא אם החליט לשנות את החיוב בדין.

{{ח:סעיף|474|ביצוע גזר דין של בית דין שדה|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} גזר דין של בית דין שדה, פרט לפסק דין המטיל עונש מוות, יבוצע מיד אף אם אינו פסק דין חלוט.
{{ח:תת|(ב)}} גזר דין של בית דין שדה המטיל עונש מוות לא יבוצע אלא לאחר שאושר בערעור.

{{ח:סעיף|475|עדיפות {{ח:פנימי|חלק ו|חלק זה}} על הוראות אחרות}}
{{ח:ת}} פרט לאמור {{ח:פנימי|חלק ו|בחלק זה}} יחולו לגבי בית דין שדה ופסקי דיניו ההוראות, החלות על כל בית דין צבאי מיוחד או מחוזי ופסקי דיניו.

{{ח:קטע1|חלק ז|חלק ז׳ – דיני ראיות}}

{{ח:סעיף|476|דיני הראיות הכלליים}}
{{ח:ת}} דיני הראיות המחייבים בענינים פליליים בבתי המשפט של המדינה מחייבים גם בבית דין צבאי ולפני שופט חוקר; והוא, כשאין הוראה אחרת בחוק זה.

{{ח:סעיף|477|הודאת נאשם כראיה}}
{{ח:ת}} לא יקבל בית דין צבאי הודאת נאשם כראיה, אלא אם שוכנע כי ניתנה על ידי הנאשם מרצונו הטוב.

{{ח:סעיף|478|הודאת נאשם מרצונו הטוב}}
{{ח:ת}} העובדה שאמרת נאשם שיש בה הודאה נתקבלה שלא בהתאם לכללים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 266|בסעיפים 266 עד 272}} אינה מונעת את בית הדין מקבוע כי ההודאה ניתנה מרצונו הטוב של הנאשם.

{{ח:סעיף|479|אמרת נאשם אחד כנגד נאשמים אחרים}}
{{ח:ת}} אמרת נאשם אחד אינה כשרה כראיה נגד נאשמים אחרים.

{{ח:סעיף|480|טפסים מודפסים של פרסומים צבאיים רשמיים}}
{{ח:ת}} טופס מודפס של פקודות הצבא וכל טופס מודפס של פרסום אחר, שהוצא על ידי הרמטכ״ל או מטעם הצבא ואושר על ידי הרמטכ״ל כפרסום רשמי לענין סעיף זה, המכילים פקודה, צו, הוראה או מינוי, ישמשו ראיה לכאורה למתן הפקודה, הצו, ההוראה או המינוי ולתכנם.

{{ח:סעיף|481|תעודות צבאיות כראיה|תיקון: תשכ״ד, תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} מסמך הנחזה כמסמך שנחתם ביד קצין או נגד בכיר שמינתה רשות צבאית מוסמכת לתפקיד קצונה, במילוי תפקידם, והכולל פרטים בדבר הענינים המנויים להלן, ישמש ראיה לכאורה עליהם; ואלה הענינים:
{{ח:תת|(1)}} שירות בצבא או העדר משירות כזה;
{{ח:תת|(2)}} היחידה שעמה נמנה אדם בצבא;
{{ח:תת|(3)}} עבירות שבהן הורשע אדם בשירותו בצבא;
{{ח:תת|(4)}} תאריך הקבלה לצבא או השחרור ממנו;
{{ח:תת|(5)}} דרגה או תפקיד בצבא, או זמן קבלתם;
{{ח:תת|(6)}} פרטים אישיים אחרים הנוגעים להשתייכותו של אדם לצבא;
{{ח:תת|(7)}} מציאותו של כלי שיט מחוץ למימי חופין של מדינת ישראל;
{{ח:תת|(8)}} ערכו הכספי של רכוש צבאי.

{{ח:סעיף|482|תעודת שוטר כראיה על מאסר}}
{{ח:ת}} מסמך הנחזה כחתום ביד שוטר או שוטר צבאי, והמעיד שאדם נעצר או נאסר ביום פלוני ובמקום פלוני, ישמש ראיה לכאורה על כך; אולם בית הדין לא יקבל מסמך כאמור כראיה, אם הנאשם דרש שהחותם יעיד בבית הדין, ובית הדין סבור כי לשם עשיית משפט צדק רצוי שהחותם יעיד כאמור.

{{ח:סעיף|483|מסמכים צבאיים אחרים|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מסמך הנחזה כפקודת קבע או כפקודת שיגרה של יחידת צבא או כפנקס, כיומן או כרישום אחר המתנהל בצבא על פי דין, על פי פקודה צבאית מוסמכת או על פי הנוהג, יכול בית הדין לקבלו כראיה לכאורה על תכנו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יקבל בית הדין כראיה רישום אחר כאמור בסעיף קטן (א), אם הנאשם דרש שמי שרשמו יעיד בבית הדין ובית הדין סבור כי לשם עשיית משפט צדק רצוי שהרושם יעיד כאמור; העיד הרושם, יהיה הרישום קביל.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה{{ח:הערה|,}} ”פנקס“, ”יומן“ או ”רישום אחר המתנהל בצבא“ – בין שנערכו בכתב יד ובין שנערכו בדרך הדפסה, שכפול, צילום, כרטיס ניקוב, סרט מגנטי, או באמצעות כל מכשיר מכני, חשמלי או אלקטרוני אחר.

{{ח:סעיף|484|חזקת פרסום}}
{{ח:ת}} טופס מודפס שבו נאמר כי הוא פרסום מן הפרסומים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 480|בסעיף 480}} ויש עליו סמל מסמלי הצבא – חזקה עליו שהוא פרסום כאמור.

{{ח:סעיף|485|העתקים}}
{{ח:ת}} מסמך שנעשה או שאושר בידי חייל במילוי תפקידו, דין העתק ממנו, מאושר כהעתק נכון בחתימת ידו או בחתימת יד הממונה על שמירת המסמך, כדין המסמך המקורי, וחזקה עליו שהוא העתק נכון.

{{ח:סעיף|486|פרוטוקול של בית דין צבאי}}
{{ח:תת|(א)}} פרוטוקול של בית דין צבאי החתום ביד אב בית הדין ישמש ראיה חותכת על הדברים שנרשמו בו, אם לא הוכח כי הפרוטוקול זוייף.
{{ח:תת|(ב)}} פרוטוקול של בית דין צבאי הנחזה כחתום על ידי אב בית הדין – חזקה עליו שנחתם בידו.

{{ח:סעיף|487|הגשת מסמכים לבית דין צבאי}}
{{ח:ת}} בעל דין במשפט בבית דין צבאי הרוצה להסתמך במשפט על מסמך הכשר כראיה לפי הוראות כל דין יגישנו לבית הדין.

{{ח:סעיף|488|מסמכים צבאיים כראיה לבתי המשפט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 480|הסעיפים 480 עד 486}} יחולו גם על דיון לפני כל בית משפט או בית דין אחר במדינה.

{{ח:סעיף|488א|הודעה בכתב כראיה בבית דין צבאי לתעבורה|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בית דין צבאי לתעבורה ובית דין צבאי לערעורים הדן בערעור על פסק דין של בית דין צבאי לתעבורה רשאים לקבל כראיה הודעה בכתב של אדם הנחזית כחתומה בידו אם חתימתו אומתה בידי עורך דין, שוטר, שוטר צבאי או חייל אחר בדרגת סמל ומעלה.
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין לא יקבל הודעה כאמור אם הנאשם או התובע ביקשו שבעל ההודעה יתייצב כעד בבית הדין.

{{ח:קטע1|חלק ח|חלק ח׳ – ביצוע פסקי דין}}
{{ח:קטע2|חלק ח פרק 1|פרק ראשון: ביצוע}}

{{ח:סעיף|489|ביצוע פסק דין|תיקון: תשכ״ד, תשל״ה, תשמ״ג, תשנ״ג, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} פסק דין יבוצע עם היותו פסק דין חלוט; אולם פסק דין המטיל עונש מאסר, מחבוש או ריתוק למחנה או לאניה יבוצע עם קריאתו והוא כשבית הדין שהטיל את העונש, לא הורה הוראה אחרת בענין זה.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור, תהיה הסמכות להורות כאמור בסעיף קטן (א) נתונה לשופט צבאי משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים; ואולם אם סירב בית הדין של הערכאה הראשונה למעט בית הדין הצבאי לתעבורה ליתן הוראה כאמור, תהא הסמכות נתונה למותב בית הדין הצבאי לערעורים שבפניו יידון הערעור.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לענין פסק דין שניתן בערעור בבית הדין הצבאי לערעורים; ואולם אין בהוראות אלה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 440ט|סעיפים 440ט(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 441|ו־441(א2)}}.

{{ח:סעיף|489א|תחילת פסילה ותקופתה|תיקון: תשל״ה, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 42|סעיפים 42}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 46א|ו־46א לפקודת התעבורה}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם בבתי הדין הצבאיים; הסמכות להתקין תקנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 42|סעיף 42}} תהיה, לענין בתי הדין הצבאיים, בידי שר הבטחון.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השיפוט הצבאי (הרשות להמצאת רשיון הנהיגה)|תקנות השיפוט הצבאי (הרשות להמצאת רשיון הנהיגה), תשל״ו–1975}}.}}

{{ח:סעיף|490|פיצוי לנאשם שזוכה|תיקון: תשנ״ג, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} זוכה נאשם והערכאה השיפוטית שהחליטה על הזיכוי ראתה שלא היה יסוד לאשמה או שהיו נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאית היא לצוות, במעמד מתן הכרעת הדין, כי הצבא ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה, בסכום שלא יעלה על הסכום המרבי שנקבע מכוח {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 80|סעיף 80 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא דנה הערכאה השיפוטית המזכה במתן צו כאמור בסעיף קטן (א) בעת הכרעת הדין, רשאי הנאשם, תוך ששים ימים מאותו מועד, לבקש מנשיאה של הערכאה השיפוטית המזכה להורות על קיום דיון בבקשה; הדיון יתקיים בפני מותב בית הדין שפסק בענינו, ואם לא ניתן לקיים הדיון בפני מותב זה – בפני אב בית הדין של המותב או בפני –
{{ח:תתת|(1)}} מותב אחר שיורכב לעניין זה בידי נשיא הערכאה השיפוטית המזכה;
{{ח:תתת|(2)}} שופט צבאי משפטאי אחד שימונה בידי נשיא הערכאה השיפוטית המזכה, ובלבד שהנאשם נידון בפני שופט צבאי משפטאי אחד לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב1)}} נשיא הערכאה השיפוטית המזכה רשאי להורות על קיום דיון בבקשת נאשם כאמור בסעיף קטן (ב), אף אם הוגשה לאחר המועד האמור באותו סעיף קטן, מטעמים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} לענין ערעור, דין צו להוצאות או לפיצויים לפי סעיף זה או דחיית בקשה לתתו, כדין פסק הדין; ואולם לא יהיה במתן החלטה לפי סעיף זה לאחר מועד קריאת פסק הדין כדי להאריך את המועד להגשת ערעור או בקשת ערעור לגבי פסק הדין עצמו.

{{ח:סעיף|491|חישוב תקופות מאסר, מחבוש וריתוק|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} הטיל בית דין צבאי עונש מאסר, מחבוש או ריתוק למחנה או לאניה, רשאי הוא לכלול בתקופת העונש גם כל תקופה שבה היה הנידון נתון במעצר בקשר למשפט זה לפני גזר הדין; אולם בית דין צבאי לא יכלול מעצר פתוח בתקופת העונש אלא אם הטיל עונש של ריתוק למחנה או לאניה.

{{ח:סעיף|491א|ניכוי עונש או מעצר|תיקון: תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} נשא חייל עונש בחוץ־לארץ על עבירה, או היה נתון שם במעצר בגללה, ינוכה העונש או תקופת המעצר מעונש מאסר או מחבוש, שהטיל עליו בית דין צבאי בשל אותה עבירה.

{{ח:סעיף|492||תיקון: תשל״ה, תשנ״ג, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|493|ביצוע עונש מוות}}
{{ח:תת|(א)}} עונש מוות שהוטל לפי חוק זה יבוצע ביריה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שיש עליו פסק דין המטיל עונש מוות, בין שפסק הדין הוא חלוט ובין אם לאו – יוחזק במעצר עד לביצוע העונש או עד לשינויו, ואם העונש הוטל על ידי בית דין שדה, יחול לגבי המעצר {{ח:פנימי|סעיף 499|סעיף 499}}, ומותר, כל עוד הוא מוחזק שלא בבית סוהר, לנקוט בכל האמצעים הדרושים, לפי נסיבות הענין, כדי להבטיח את החזקתו במשמורת.

{{ח:סעיף|494|מקום ביצועו של עונש מאסר|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} עונש מאסר שהוטל על ידי בית דין צבאי יבוצע במחנה מעצר צבאי או בבית סוהר צבאי או בבית סוהר כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}} או מקצתו באחד ומקצתו במשנהו.

{{ח:סעיף|495|נידון צבאי בבית סוהר אזרחי|תיקון: תשכ״ד, תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} מי שנידון למאסר על ידי בית דין צבאי והוא נושא את ענשו בבית סוהר כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}} ינהגו בו לכל דבר כאילו היה אסיר הנושא עונש מאסר שהוטל על ידי בית משפט אולם יחולו עליו הכללים להפחתת עונש שנקבעו על פי {{ח:פנימי|סעיף 503|סעיף 503(א)}}, ולגבי עיון בעונש יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|חלק ח פרק 2|הפרק השני לחלק זה}} בלבד.

{{ח:סעיף|496|ביצוע מחבוש}}
{{ח:ת}} מחבוש יבוצע במחנה מעצר או בחדר משמר, או מקצתו במחנה מעצר ומקצתו בחדר משמר.

{{ח:סעיף|497|גביית קנסות ופיצויים ותוספת פיגור|תיקון: תשל״ח, תשמ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} נתחייב אדם בבית דין צבאי או בדין משמעתי לשלם קנס או פיצויים על נזקים לרכוש הצבא או לרכוש המדינה ולא שילמם במועד שנקבע לכך יבוצע החיוב על ידי ניכוי, כפי שנקבע בתקנות, מהכספים המגיעים לנידון מזמן לזמן עקב שירותו בצבא.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 66|סעיפים 66(א)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 67|ו־67 עד 70 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על קנס או פיצויים שלא שולמו במועדם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השיפוט הצבאי (ניכוי קנסות ופיצויים)|תקנות השיפוט הצבאי (ניכוי קנסות ופיצויים), התשמ״ג–1983}}.}}

{{ח:סעיף|498|דין פיצויים שנפסקו לאדם פרטי}}
{{ח:ת}} נתחייב אדם בבית דין צבאי או בדין משמעתי לשלם פיצויים על נזקים שלא לרכוש הצבא או לרכוש המדינה, יהיה דין הפיצויים כדין סכום שנפסק לטובת הניזוק על ידי פסק דין של בית משפט בתביעה אזרחית.

{{ח:סעיף|499|ביצוע מאסר או מחבוש של בית דין שדה או בית דין צבאי ימי}}
{{ח:ת}} הוטל עונש מאסר או מחבוש על ידי בית דין צבאי ימי או בית דין שדה, ואי אפשר, לדעת המפקד שהרכיב את בית הדין, לבצע את העונש־במקום שנקבע לכך על פי {{ח:פנימי|חלק ח פרק 1|פרק זה}}, יבוצע העונש במקום שנקבע לכך על ידי המפקד.

{{ח:סעיף|500|באסיר לקוי בנפשו|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} אסיר המרצה עונש מאסר בבית סוהר צבאי או במחנה מעצר צבאי ומצבו הנפשי מצריך בדיקה, טיפול או אישפוז, רשאי קצין המשטרה הצבאית הראשי או מי שהוא מינה לכך להורות – באישור פסיכיאטר ששר הבריאות הסמיך לכך – על העברתו לבית חולים לחולי נפש שמחוץ לבית הסוהר או למחנה המעצר, וכל זמן שהאסיר מצוי שם ותקופת מאסרו טרם תמה ייחשב כאילו הוא במשמורת כדין.
{{ח:תת|(ב)}} על הוראה כאמור בסעיף קטן (א), ניתן לערור בפני פסיכיאטר מחוזי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש|בחוק לטיפול בחולי נפש, התשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף|501|החזרה למאסר|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:ת}} הועבר אסיר לבית חולים לחולי נפש לפי {{ח:פנימי|סעיף 500|סעיף 500}} ופסיכיאטר מחוזי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש|בחוק לטיפול בחולי נפש, התשט״ו–1955}}, הודיע בכתב לקצין המשטרה הצבאית הראשי או למי שהוא מינה לכך, שאין עוד צורך באישפוזו של האסיר בבית החולים, ותקופת מאסרו טרם תמה – יוחזר האסיר לבית הסוהר או למחנה המעצר.

{{ח:סעיף|502|שחרור מהצבא אינו משחרר מנשיאת עונש}}
{{ח:ת}} מי שנידון למאסר או למחבוש, בין על ידי בית דין צבאי ובין בדין משמעתי, ישא את ענשו במקום שנקבע לכך, אף אם חדל להיות חייל או חדל להיות חייב בשירות.

{{ח:סעיף|503|תקנות בתי סוהר|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון רשאי לקבוע בתקנות את סדרי המינהל, המשמר, והמשטר בבתי הסוהר הצבאיים ואת האמצעים שאפשר לנקוט בהם כלפי אסירים ועצירים לשם קיום המשמעת בבית הסוהר ועידודה, לרבות כללים להפחתת עונש, וכן את הסדרים לקבלת אסירים ועצירים ולשחרורם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים)|תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ״ז–1987}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} תקנות בתי סוהר צבאיים שהותקנו לפי תקנות־שעת־חירום (חוקת השיפוט תש״ח), תש״ח–1948, לפני תחילתו של חוק זה רואים אותן כאילו הותקנו לפי סעיף זה וכאילו עמד סעיף זה בתקפו ביום התקנתן.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#פרק ב סימן ו|סעיף 80 לפקודת בתי הסוהר, 1946}}, יחול על בית סוהר צבאי בשינויים הנובעים מן הענין, וכל מקום שנאמר בו ”תקנות“ יראו כאילו נאמר ”תקנות שהותקנו על ידי שר הבטחון על פי סעיף 503“.

{{ח:סעיף|503א|מכתבי כלואים|תיקון: תשנ״ח־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#סעיף 47א|סעיפים 47א עד 47ד לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}} (בסעיף זה – הפקודה), למעט {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#סעיף 47א|סעיף 47א(ג)}}, יחולו גם בבתי הסוהר הצבאיים, במחנות המעצר ובחדרי המשמר הצבאיים, שנקבעו לפי חוק זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בכל מקום שנאמר בו ”אסיר“ יראו כאילו נאמר בו ”כלוא“; בפסקה זו, ”כלוא“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים)|בתקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ״ז–1987}}, למעט עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום, אלא אם הממונה על החקירה אישר לו לשלוח מכתבים או לקבלם, מהטעם שאין בכך כדי לפגוע בחקירה;
{{ח:תת|(2)}} הסמכויות הנתונות {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודה}} למנהל בית הסוהר תהיינה נתונות למפקד בית סוהר צבאי, מחנה מעצר או חדר משמר צבאי, שהוא קצין משטרה צבאית;
{{ח:תת|(3)}} הסמכויות הנתונות {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודה}} לנציב יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית ראשי;
{{ח:תת|(4)}} לא יוסמך כבודק אלא קצין משטרה צבאית שדרגתו סרן לפחות והנושא תקן של רב סרן.

{{ח:סעיף|504|תקנון חדרי משמר ומחנות מעצר}}
{{ח:ת}} הרמטכ״ל רשאי לקבוע בתקנון את סדרי המינהל, המשמר והמשטר, במחנות מעצר צבאיים ובחדרי משמר צבאיים, ואת האמצעים שמותר לנקוט בהם כלפי אסירים ועצירים לשם קיום המשמעת בהם ועידודה, לרבות כללים להפחתת העונש, וכן את הסדרים לקבלת אסירים ועצירים ולשחרורם.

{{ח:סעיף|505|קביעת בתי סוהר ומחנות מעצר}}
{{ח:ת}} שר הבטחון רשאי, בצו בחתימת ידו, לקבוע שהמקום המתואר בצו יהיה בית סוהר צבאי או מחנה מעצר צבאי.

{{ח:סעיף|506|פרסום תקנון וצווים}}
{{ח:ת}} תקנון שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 504|סעיף 504}} וצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 505|סעיף 505}} יפורסמו בפקודות הצבא, ואין חובה לפרסמם ברשומות.

{{ח:סעיף|507|קביעת חדר משמר צבאי}}
{{ח:ת}} קצין שיפוט רשאי לקבוע בהוראה בחתימת ידו מקום כחדר משמר צבאי.

{{ח:סעיף|508|הוראות הרמטכ״ל}}
{{ח:ת}} הרמטכ״ל יקבע הוראות בדבר –
{{ח:תת|(1)}} המקומות שבהם יבוצע מעצרם של אנשים לפי חוק זה;
{{ח:תת|(2)}} דרכי ביצועו של מעצר פתוח;
{{ח:תת|(3)}} סדרי ביצועם של פסקי דין להורדה בדרגה ולריתוק למחנה או לאניה ולהפקעת משכורת;
{{ח:תת|(4)}} סדרי העברת אסירים ממקום למקום;
{{ח:תת|(5)}} כללים לרישום ענשים שהוטלו על פי חוק זה בגליון ההתנהגות של הנידון ולמחיקתם של רישומים כאלה הנוגעים לעבירות שאפשר לדון עליהן בדין משמעתי;
{{ח:תת|(6)}} כללים למחיקתם של רישומים הנוגעים לעבירות שניתנה עליהן חנינה;
{{ח:תת|(7)}} מסירת ידיעות לרשויות ציבוריות על עבירות שנידונו עליהן לפי חוק זה.

{{ח:קטע2|חלק ח פרק 2|פרק שני: עיון בעונש}}

{{ח:סעיף|509|ועדה לעיון בעונש|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:ת}} תקום ועדה לעיון בעונש ({{ח:פנימי|חלק ח פרק 2|בפרק זה}} – הועדה) שחבריה יהיו:
{{ח:תת|(1)}} שופט צבאי־משפטאי, שימנה נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, והוא יהיה יושב ראש הועדה;
{{ח:תת|(2)}} אדם בעל נסיון בתחום הטיפול באסיר, שימנה שר הבטחון;
{{ח:תת|(3)}} קצין בדרגת סגן אלוף ומעלה, שימנה הרמטכ״ל.

{{ח:סעיף|510|המתקת העונש או החלפתו|תיקון: תשכ״ד, תשמ״ו, תשס״ו־2, תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה רשאית לעיין בכל עונש מאסר שהוטל על ידי בית דין צבאי לאחר שפסק הדין נעשה חלוט, ולהמתיקו או להחליפו, כולו או מקצתו, בעונש על תנאי, ורשאית היא לחזור ולעשות כן לגבי העונש שהומתק או שהוחלף כאמור ובלבד שלא תמתיק ולא תחליף כאמור יותר ממחצית העונש.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית הועדה להמתיק עונש או להחליפו, כולו או מקצתו, בעונש על תנאי, בכל עת, אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוכח לועדה שנתקיימו טעמים מיוחדים, כגון חולניותו המתמדת של האסיר;
{{ח:תתת|(2)}} קיים מצב של מלחמה או מצב חירום מיוחד.
{{ח:תת|(ב)}} מקום שהועדה מעיינת בענשו של מי שנידון מחמת שחוק זה חל עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 11|או 11}}, רשאית היא להחליף את ענשו בהעמדתו במבחן.
{{ח:תת|(ג)}} על העמדה במבחן לפי סעיף זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המבחן|פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}, אולם הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המבחן#סעיף 8|סעיפים 8}}, {{ח:חיצוני|פקודת המבחן#סעיף 9|9}} {{ח:חיצוני|פקודת המבחן#סעיף 13|ו־13 עד 25 לפקודה}} יופעלו כאילו ניתן צו המבחן על ידי בית משפט; לענין זה{{ח:הערה|,}} ”בית משפט“ –
{{ח:תתת|(1)}} כשהעבירה שעליה הועמד במבחן דינה יותר משלוש שנות מאסר – בית המשפט המחוזי;
{{ח:תתת|(2)}} בכל מקרה אחר – בית משפט השלום.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הוועדה תקבע תנאים לשחרורו של עבריין מין אשר הוטלו עליו מגבלות בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין}}, או בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה|חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה}}; המגבלות כאמור יהיו תנאי השחרור.
{{ח:תתת|(2)}} אסיר ששוחרר בתנאים כאמור בסעיף קטן זה, והפר תנאי מהתנאים האמורים, רשאית הוועדה לבטל את השחרור ולחייב את האסיר לשאת מאסר שאורכו כאורך תקופת התנאי או חלק ממנה.
{{ח:תתת|(3)}} על ביטול שחרור כאמור בפסקה (2), יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 21|סעיפים 21 עד 24 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר}}, בשינויים המחויבים, והסמכויות הנתונות לוועדת שחרורים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר|בחוק שחרור על־תנאי ממאסר}}, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 21|אותם סעיפים}}, יהיו נתונות לוועדה.
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה“ – {{ח:חיצוני|חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה|חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס״ה–2004}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חוק שחרור על־תנאי ממאסר“ – {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר|חוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עבריין מין“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין|בחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין}} או כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה|בחוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה}}, לפי הענין;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תקופת התנאי“ – התקופה שמיום שחרורו של האסיר בעקבות המתקת עונשו על ידי הוועדה או החלפתו בעונש על־תנאי, עד לסיום תקופת המאסר שהיה נושא לפי גזר הדין אילולא שוחרר.

{{ח:סעיף|511|הוראות בדבר דיוני הועדה|תיקון: תשס״ו־2, תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא תחליט הועדה בענינו של אסיר אלא אם נתנה לו הזדמנות לבוא לפניה ולהשמיע את דברו.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה תקבל חוות דעתם של קצין־סעד של הצבא או קצין־מבחן ושל רופא, בכתב או בעל פה, כפי שתקבע הועדה, והיא רשאית, לצורך מתן החלטה בענינו של אסיר, לעיין גם בכל חומר אחר שתמצא למתאים.
{{ח:תת|(ג)}} לא תחליט הוועדה על המתקת עונש של עבריין מין כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 510|בסעיף 510(ד)(4)}}, או החלפתו, אלא לאחר קבלת הערכת מסוכנות עדכנית כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין|בחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006}}.

{{ח:סעיף|512|הבאת פסקי דין לעיון הועדה|תיקון: תשכ״ד, תשל״ה, תשמ״ו, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} פסק דין המטיל עונש מאסר בפועל לתקופה של שנה או יותר, והנידון עומד לסיים ריצוי מחצית מעונשו, יביאנו הפרקליט הצבאי הראשי לעיון הועדה אחת לששה חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} פסק דין המטיל עונש מאסר בפועל לתקופה קצרה משנה, והנידון עומד לסיים ריצוי מחצית מעונשו, רשאי הפרקליט הצבאי הראשי להביאו לעיון הועדה בכל עת.
{{ח:תת|(ג)}} פסק דין המטיל עונש מאסר בפועל לתקופה כלשהי וסבר הפרקליט הצבאי הראשי כי קיים טעם מן הטעמים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 510|בסעיף 510(א1)}}, רשאי הוא להביאו בפני הועדה בכל עת.

{{ח:סעיף|513|שמירת דינים אחרים|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:ת}} אין האמור {{ח:פנימי|חלק ח פרק 2|בפרק זה}} בא לגרוע מן הסמכות לחון עבריינים ולהפחית ענשים לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: נשיא המדינה#סעיף 11|סעיף 11(ב) לחוק־יסוד: נשיא המדינה}}.

{{ח:קטע1|חלק ח1|חלק ח׳1 – זכויות נפגעי עבירה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:קטע2|חלק ח1 פרק א|פרק א׳: עקרונות כלליים|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|513א|מטרה – {{ח:פנימי|חלק ח1|חלק ח׳1}}|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מטרתו של {{ח:פנימי|חלק ח1|חלק זה}} לקבוע את זכויותיו של נפגע עבירה ולהגן על כבודו כאדם, בלי לפגוע בזכויותיהם על פי דין של חשודים, נאשמים ונידונים.

{{ח:סעיף|513ב|הגדרות – {{ח:פנימי|חלק ח1|חלק ח׳1}}|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ח1|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן זוג“ – לעניין מי שהעבירה גרמה למותו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, ובלבד שערב מותו גר עמו וניהל עמו משק בית משותף במשך שנתיים לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, בן או בת, אח או אחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגוף החוקר“ – מי שמבצע חקירה פלילית מתוקף הסמכתו כקצין בודק, לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252(א)(3)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשוד“ – מי שחשוד בביצוע העבירה שפגעה בנפגע העבירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נאשם“ – מי שנאשם בעבירה שפגעה בנפגע העבירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נידון“ – מי שנגזר דינו בשל העבירה שפגעה בנפגע העבירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נפגע עבירה“ – מי שנפגע במישרין מעבירה, וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו, למעט החשוד, הנאשם או הנידון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – עבירה, למעט עבירת תעבורה, שמתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מסוג עוון או פשע;
{{ח:תתת|(2)}} חקירתה תיעשה בידי הגוף החוקר והתביעה בה תנוהל בבית דין צבאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירת מין או אלימות“ – עבירה מן העבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירת מין או אלימות חמורה“ – עבירת מין או אלימות המנויה {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלק א׳}} או {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת הרביעית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירת תעבורה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 209א|בסעיף 209א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקצין הממונה“ – מפקד בסיס משטרה צבאית, או קצין משטרה צבאית שדרגתו לפי תקן היא סרן לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשויות“ – הגופים החוקרים, התביעה הצבאית וכל רשות אחרת אשר לפי חוק או לפי פקודות הצבא, הטיפול בנפגעי עבירה בהליך הפלילי הוא בין תפקידיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תובע“ – תובע צבאי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 181|בסעיף 181}}.

{{ח:סעיף|513ג|עקרונות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מתן הזכויות לנפגע עבירה ייעשה תוך התחשבות בו ובצרכיו, שמירה על כבודו והגנה על פרטיותו ובתוך זמן סביר, והכול בכפוף לשיקולים של ביטחון המדינה.

{{ח:סעיף|513ד|דרכי התאמה במימוש זכויות נפגעי עבירה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מתן הזכויות לנפגע עבירה שהוא קטין ייעשה תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות בנסיבות העניין בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו של הקטין, וברוח עקרונות האמנה בדבר זכויות הילד.
{{ח:תת|(ב)}} מתן הזכויות לנפגע עבירה שהוא אדם עם מוגבלות ייעשה לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}.
{{ח:תת|(ג)}} מידע והודעות לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ח1|חלק זה}} יימסרו, ככל האפשר, בשפה מובנת לנפגע העבירה.

{{ח:סעיף|513ה|הבטחת זכויות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} בתי הדין הצבאיים והרשויות, כל אחד בתחומו, ינקטו צעדים הדרושים להבטחת זכויות נפגע עבירה לפי {{ח:פנימי|חלק ח1|חלק זה}}.

{{ח:קטע2|חלק ח1 פרק ב|פרק ב׳: זכויותיו של נפגע עבירה בהליך פלילי|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|513ו|הגנה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} במהלך ההליך הפלילי זכאי נפגע עבירה –
{{ח:תת|(1)}} להגנה, ככל האפשר ועל פי הצורך, מפני החשוד, הנאשם או הנידון ומפני שלוחיו או מקורביו;
{{ח:תת|(2)}} לקבל בבית הדין הצבאי, ככל האפשר, הגנה מפני מגע או קשר בלתי נחוץ בינו לבין החשוד, הנאשם או הנידון, שלוחיו או מקורביו;
{{ח:תת|(3)}} לקבל מהמשטרה הצבאית מידע לגבי אפשרויות קיימות להגנה מפני כל אחד מהמפורטים בפסקה (1);
{{ח:תת|(4)}} למדור שקט בביתו בלא נוכחות החשוד, הנאשם או הנידון, אם הוא מתגורר עמו, לפי החלטת בית המשפט בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}};
{{ח:תת|(5)}} להגנה מפני החשוד, הנאשם או הנידון, במקום שירותו, כפי שייקבע בפקודות הצבא.

{{ח:סעיף|513ז|הגבלה על מסירת פרטים אישיים על נפגע עבירה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חומר חקירה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 74|בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק סדר הדין הפלילי“ – {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשויות“ – הגופים החוקרים, התביעה הצבאית וכל רשות אחרת אשר לפי חוק או לפי פקודות הצבא, הטיפול בנפגעי עבירה בהליך הפלילי הוא בין תפקידיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תובע“ – תובע צבאי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 181|בסעיף 181}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסירה“ – לרבות בדרך של העמדה לעיון או להעתקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרטים אישיים“, לגבי נפגע עבירה – מספרו האישי ברישומי הצבא, כתובת מגוריו, מקום שירותו והיחידה שבה הוא משרת, כתובת מקום עבודתו ומספרי הטלפון שלו ופרטים מזהים נוספים הקשורים בשירותו הצבאי.
{{ח:תת|(ב)}} הרשויות לא ימסרו לאדם, לרבות לנאשם ולסניגורו, כחלק מחומר החקירה או כחלק מכתב האישום, את הפרטים האישיים של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלק א׳ בתוספת הרביעית}} שבשלה נפתחה חקירה או הוגש כתב אישום.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית כל אחת מן הרשויות, בכפוף להוראות כל דין החלות עליה, למסור את הפרטים האישיים של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלק א׳ בתוספת הרביעית}}, כולם או חלקם, אם מצאה כי המסירה נדרשת לצורך ההליכים הפליליים שעניינם העבירה שבשלה נפתחה חקירה או הוגש כתב האישום, לפי העניין, או לצורך הגנה וטיפול בנפגע העבירה, והתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפרטים האישיים של הנפגע הם חלק מתיאור העובדות בכתב האישום המהוות את העבירה;
{{ח:תתת|(2)}} המסירה היא בתוך רשות, בין רשות לרשות או מהרשויות לבית הדין הצבאי.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם נתן נפגע העבירה את הסכמתו למסירה.
{{ח:תת|(ה)}} תובע רשאי שלא למסור לנאשם ולסניגורו, כחלק מחומר החקירה או כחלק מכתב האישום, את הפרטים האישיים של נפגע עבירה שאינה מנויה {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלק א׳ לתוספת הרביעית}}, אם קיים לדעתו חשש לפגיעה בשלומו של נפגע העבירה.
{{ח:תת|(ו)}} בית הדין הצבאי רשאי, לבקשת הנאשם או סניגורו, להורות על גילוי פרטים אישיים של נפגע העבירה, כולם או חלקם, שלא נמסרו להם לפי הוראות סעיף קטן (ב) או (ה), אם מצא כי מסירת הפרטים נדרשת לצורך ניהול הגנת הנאשם.
{{ח:תת|(ז)}} הורה בית הדין הצבאי על גילוי פרטים אישיים של נפגע העבירה כאמור בסעיף קטן (ו), רשאי הוא לקבוע תנאים או סייגים לגילוי הפרטים, שתכליתם להגן על פרטיותו של הנפגע.
{{ח:תת|(ח)}} על בקשה לפני בית הדין הצבאי לפי סעיף קטן (ו) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 74|סעיפים 74(ג) עד (ו) לחוק סדר הדין הפלילי}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ט)}} הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מכל דין אחר הקובע איסור או הגבלות על מסירת מידע, או חיסיון.

{{ח:סעיף|513ח|זכות לקבלת מידע על ההליך הפלילי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על זכויותיו כנפגע עבירה ועל הדרך שבה מתנהל הליך פלילי, כפי שייקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על השלב שבו מצוי ההליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע; ואולם לא ייכלל במידע לפי סעיף קטן זה, מידע שמסירתו אסורה לפי כל דין או שיש במסירתו, לפי שיקול דעתו של האחראי על החקירה או התביעה, כדי לפגוע בחקירה או בפרטיותו או בשלומו של אדם; דרכי קבלת המידע ותוכנו ייקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על הוראות סעיף קטן (ב) –
{{ח:תתת|(1)}} נפגע עבירה שביקש זאת זכאי לכך שהגופים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}} יידעו אותו על שלבים בהליך פלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 6|באותה תוספת}};
{{ח:תתת|(2)}} נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שביקש זאת, זכאי לכך שהגופים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}} יידעו אותו על פרטים נוספים בהליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע, לרבות לעניין זכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 513יז|סעיפים 513יז}} {{ח:פנימי|סעיף 513יח|ו־513יח}} כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 7|באותה תוספת}}.

{{ח:סעיף|513ט|זכות עיון בכתב אישום|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} נפגע עבירה זכאי, לבקשתו או לבקשת בא כוחו, לעיין בכתב האישום נגד הנאשם ולקבל העתק ממנו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} עיון כאמור בכתב האישום אסור על פי דין;
{{ח:תת|(2)}} פרקליט צבאי סבר כי מטעמים מיוחדים שיירשמו אין להרשות את העיון או את קבלת ההעתק כאמור.

{{ח:סעיף|513י|זכות לקבל מידע על מאסר או משמורת אחרת|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} נפגע עבירת מין או אלימות שביקש זאת זכאי לכך שהגופים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 8|בתוספת השמינית}} יידעו אותו על מהלך מאסרו של הנידון או על מהלך שהייתו של הנאשם או הנידון במשמורת חוקית אחרת בעקבות העבירה, לרבות לעניין זכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 513כ|סעיפים 513כ}} {{ח:פנימי|סעיף 513כא|ו־513כא}}, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 8|באותה תוספת}}.

{{ח:סעיף|513יא|זכות לקבל מידע על שירותי סיוע|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על שירותי סיוע הניתנים לנפגעי עבירה בין שהם ניתנים על ידי המדינה ובין שהם ניתנים על ידי גופים לא ממשלתיים, כפי שייקבע בפקודות הצבא.

{{ח:סעיף|513יב|ניהול הליכים בזמן סביר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} ההליכים הנוגעים לעבירת מין או אלימות יקוימו בתוך זמן סביר, כדי למנוע עינוי דין.

{{ח:סעיף|513יג|חקירה של גוף חוקר בדבר עבר מיני|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} במהלך חקירת תלונה בגוף החוקר בדבר עבירת מין או אלימות לא ייחקר נפגע העבירה על עברו המיני, למעט חקירה הנדרשת בנסיבות העניין בדבר קשר מיני קודם עם החשוד, אלא אם כן קבע הקצין הממונה מטעמים שיירשמו, כי חקירה זו חיונית כדי להגיע לחקר האמת.
{{ח:תת|(ב)}} חקירה על עברו המיני של נפגע עבירת מין או אלימות לפי הוראות סעיף קטן (א) תיעשה תוך שמירה קפדנית על כבודו ופרטיותו של הנפגע.

{{ח:סעיף|513יג1|זכויות לגבי חסיון ראיות לעניין עדות בעל מקצוע בהליכים פליליים שעניינם עבירת מין או עבירת אלימות חמורה במשפחה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל מקצוע“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50ב|בסעיף 50ב(א) לפקודת הראיות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – עבירת מין או עבירת אלימות חמורה במשפחה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 5א|בתוספת החמישית א׳}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}}“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|בחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הראיות“ – {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.
{{ח:תת|(ב)}} חוקר לא יבקש מנפגע עבירה לוותר על חסיון ראיה על דבר הנוגע לשירות שקיבל לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 49|סעיף 49 לפקודת הראיות}}, לעניין טיפול נפשי, או לשירות שקיבל לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50|סעיף 50}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50א|או 50א לפקודת הראיות}}, ולא יפנה לבית המשפט או לבית דין צבאי בבקשה להסיר חיסיון כאמור, אלא אם כן קבע הקצין הממונה, מטעמים שיירשמו, כי הראיה נחוצה כדי להגיע לחקר האמת, כי היקף הגילוי המבוקש אינו עולה על הנדרש בנסיבות העניין וכי לא ניתן להשיג את התכלית שלשמה מתבקשת הראיה בדרך אחרת באופן סביר.
{{ח:תת|(ג)}} בטרם יבקש חוקר מנפגע עבירה לוותר על חסיון ראיה כאמור בסעיף קטן (ב), יידע אותו בעניינים המפורטים להלן, וייתן לו זמן סביר בנסיבות העניין, ובכלל זה בהתחשב בהיות החשוד במעצר, להתייעץ עם עורך דין או לקבל סיוע משפטי אם הוא זכאי לו מטעם המדינה ולשקול את עמדתו:
{{ח:תתת|(1)}} זכותו שלא לוותר על חסיון הראיה;
{{ח:תתת|(2)}} זכותו להתייעץ עם עורך דין וזכאותו לסיוע משפטי מטעם המדינה בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת פרט 11|לפרט 11(ב) {{ח:הערה|לתוספת}} לחוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}}, ובכלל זה לעניין שקילת הוויתור על החיסיון ולעניין הבעת העמדה לפני בית המשפט או בית הדין הצבאי באשר להסרת החיסיון, וזכותו כי יינתן לו זמן סביר בנסיבות העניין להתייעץ עם עורך דין או לקבל סיוע משפטי אם הוא זכאי לו מטעם המדינה ולשקול את עמדתו כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} המשמעות של ויתור על החיסיון ושל גילוי הראיה, לרבות האפשרות שראיה שהחיסיון אינו חל לגביה תימסר להגנה בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50ב|סעיף 50ב(ב) לפקודת הראיות}}, יכולתו לוותר על חיסיון רק לגבי חלק מהראיה, ומשמעות אי־הסכמתו לוותר על החיסיון, ובכלל זה היעדר האפשרות להסיר את החיסיון בלא החלטה של בית המשפט או בית הדין הצבאי;
{{ח:תתת|(4)}} זכותו להביע את עמדתו לפני בית המשפט או בית הדין הצבאי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50ב|סעיף 50ב(ג) לפקודת הראיות}} ולפי סעיף קטן (ו), אם הגוף החוקר יבקש מבית המשפט או מבית הדין הצבאי להסיר את החיסיון כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 49|בסעיפים 49(א)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50|50(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50א|או 50א(א) לפקודת הראיות}}, לפי העניין, וזכותו להביע את עמדתו לפני התובע כאמור בסעיף קטן (ה);
{{ח:תתת|(5)}} זכותו כי גם בעל המקצוע יביע עמדה לפני בית המשפט או בית הדין הצבאי בדיון כאמור בפסקה (4) אם הנפגע יבקש זאת, ובעניין נפגע עבירה קטין – זכותו שבעל המקצוע יביע עמדתו לפני בית המשפט או בית הדין הצבאי אם הקטין והורהו או אפוטרופסו הסכימו לכך.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} היה נפגע עבירה קטין שטרם מלאו לו 14 שנים, תתקבל ההחלטה אם לוותר על חסיון הראיה על ידי הורהו או אפוטרופסו, ואם מלאו לקטין 14 שנים – תתקבל ההחלטה על ידי הקטין נוסף על הורהו או אפוטרופסו.
{{ח:תתת|(2)}} הייתה עמדת הקטין באשר לוויתור על החיסיון שונה מעמדת הורהו או אפוטרופסו, לא יבקש החוקר ויתור על החיסיון, והוא יוסר רק באישור בית המשפט או בית הדין הצבאי.
{{ח:תתת|(3)}} נודע לחוקר כי בעניינו של קטין נפגע עבירה מתקיים הליך לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 3|3}} {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 12|או 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}}, לא יבקש החוקר ויתור על החיסיון, והוא יוסר רק באישור בית המשפט או בית הדין הצבאי.
{{ח:תתת|(4)}} במקרה של קטין נפגע עבירה שהורהו או אפוטרופסו, או מי מקרוביהם, חשוד או מעורב בביצוע העבירה כלפי הקטין, או שעובד סוציאלי העביר למשטרה את הדיווח על ביצוע העבירה כלפי הקטין, או שהתעורר חשש כי ההורה או האפוטרופוס נמצא בניגוד עניינים ובשל כך אינו יכול לייצג את טובת הקטין בנוגע להסרת החיסיון, בטרם יבקש החוקר מהקטין או מהורהו או מאפוטרופסו לוותר על החיסיון, יתייעץ עם עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}}, ואם סבר, לאחר ההתייעצות, כי יש חשש שההורה או האפוטרופוס אינו יכול לייצג את טובת הקטין בשאלת הוויתור על החיסיון, לא יבקש החוקר ויתור על החיסיון, והוא יוסר רק באישור בית המשפט או בית הדין הצבאי.
{{ח:תתת|(5)}} חוקר שהגיש לבית המשפט או לבית הדין הצבאי בקשה להסרת חיסיון בנסיבות כאמור בסעיף קטן זה, יידע את הקטין ואת הורהו או אפוטרופסו על הגשת הבקשה ועל הזכויות המפורטות בסעיף קטן (ג)(2), (4) ו־(5).
{{ח:תת|(ה)}} תובע לא ימסור ראיה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50ב|סעיף 50ב(ב) לפקודת הראיות}} על דבר הנוגע לנפגע עבירה אלא לאחר שניתנה לנפגע העבירה או למי מטעמו הזדמנות סבירה בנסיבות העניין להביע את עמדתו בעניין, לפני קבלת ההחלטה על מסירת הראיה, ואם הוחלט על מסירת הראיה – יידע את נפגע העבירה על היקף הגילוי שעליו הוחלט; נפגע עבירה ימסור את עמדתו לתובע בעניין כאמור, בכתב –
{{ח:תתת|(1)}} במהלך החקירה – באמצעות החוקר;
{{ח:תתת|(2)}} לאחר העברת חומר הבדיקה לתובע, אם החשוד אינו במעצר – גם בטרם יחליט התובע על הגשת כתב האישום ועל מסירת הראיה להגנה; עמדה כאמור יכול שתימסר בעל פה אם התובע הסכים לכך.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} בית המשפט או בית הדין הצבאי ייתן לנפגע העבירה זכות להביע את עמדתו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50ב|סעיף 50ב(ג) לפקודת הראיות}}, באופן סביר בנסיבות העניין ובכלל זה בהתחשב בהיות החשוד במעצר, בעל פה, בכתב או בכל דרך אחרת, על פי בחירתו של נפגע העבירה וככל שהוא מעוניין בכך; בית המשפט או בית הדין הצבאי ייתן גם לבעל מקצוע הזדמנות להביע את עמדתו כאמור, אם נפגע העבירה ביקש זאת, ולעניין נפגע עבירה קטין – גם אם לא ביקש זאת, ובלבד שהקטין והורהו או אפוטרופסו הסכימו לכך.
{{ח:תתת|(2)}} הבעת העמדה של נפגע העבירה כאמור בסעיף קטן זה יכול שתיעשה בידי מי מטעמו של נפגע העבירה, אלא אם כן קבע בית המשפט או בית הדין הצבאי אחרת.
{{ח:תתת|(3)}} הוגשה לבית המשפט או לבית הדין הצבאי בקשה להסרת החיסיון בעניין קטין נפגע עבירה לפי סעיף קטן (ד) –
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין פסקאות (3) או (4) של אותו סעיף קטן, תובא לפני בית המשפט או בית הדין הצבאי, לפני הדיון, עמדה של עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}}, לעניין הסרת החיסיון ולעניין קיומו של חשש לניגוד עניינים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין פסקאות (2) עד (4) של אותו סעיף קטן, רשאי בית המשפט או בית הדין הצבאי למנות לקטין אפוטרופוס לדין או עורך דין בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}}, לייצגו בהליך בעניין הסרת החיסיון, אם הקטין אינו מיוצג ובית המשפט או בית הדין הצבאי מצא כי הדבר דרוש לטובת הקטין ולשם שמירה על ענייניו; בית המשפט או בית הדין הצבאי יהיה רשאי לעשות כן לפני הדיון או במהלכו.

{{ח:סעיף|513יד|זכות לנוכחות מלווה בחקירה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} נפגע עבירת מין או אלימות זכאי שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בעת חקירתו בגוף החוקר, אלא אם כן סבר הקצין הממונה, כי יש בכך כדי לפגוע בחקירה.

{{ח:סעיף|513טו|זכות נפגע עבירת מין לבחור את מין החוקר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} נפגע עבירת מין זכאי לבחור את מין החוקר, והוא ייחקר כאמור בהתאם לבקשתו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הקצין הממונה סבר כי מטעמים מיוחדים שיירשמו, לא ניתן להיענות לבקשה;
{{ח:תתת|(2)}} החוקר האחראי על חקירת העבירה סבר, כי מטעמים מיוחדים שיירשמו, יש בכך כדי לפגוע בחקירה, ובשל דחיפות העניין לא ניתן לקבל את עמדתו של הקצין הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} לא נענתה בקשתו של נפגע העבירה מאחד הטעמים המנויים בסעיף קטן (א)(1) או (2), ייחקר הנפגע בנוכחות נציג הגוף החוקר בן המין שביקש הנפגע כי יחקור אותו, אם נכח באותה עת במקום החקירה, ונפגע העבירה מעוניין בכך.
{{ח:תת|(ג)}} בתחילת החקירה יידע החוקר את נפגע העבירה בדבר זכותו כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} לעניין זה, ”עבירת מין“ – עבירה {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין}} המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט א2|בפרט 2}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט א5|או 5 לתוספת השלישית}}, ועבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית#סעיף 5|סעיף 5 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}}.

{{ח:סעיף|513טז|זכות לנוכחות בדיון הנערך בדלתיים סגורות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 373א|סעיף 373א}}, נפגע עבירה זכאי להיות נוכח בדיון בבית הדין הצבאי בעניין העבירה שממנה נפגע, הנערך בדלתיים סגורות לפי {{ח:פנימי|סעיף 324|סעיף 324}}, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית הדין הצבאי, מטעמים של ביטחון המדינה, או מטעמים מיוחדים אחרים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של נפגע העבירה או של האדם המלווה אותו בדיון בבית הדין הצבאי, או לקבוע תנאים או הגבלות לנוכחותו של מלווה בדיון כאמור.

{{ח:סעיף|513יז|זכות להביע עמדה לעניין ביטול כתב אישום|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} נפגע עבירת מין או אלימות חמורה, שקיבל הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 513ח|סעיף 513ח(ג)(2)}} על כוונה לבטל את כתב האישום נגד הנאשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 308|סעיף 308}}, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בעניין בכתב לפני מי שהוסמך לקבל החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 308|סעיף 308}}, לפני קבלת ההחלטה, במועד ובדרך שייקבעו בפקודות הצבא.

{{ח:סעיף|513יח|זכות להביע עמדה לעניין הסדר טיעון|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} נפגע עבירת מין או אלימות חמורה, שקיבל הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 513ח|סעיף 513ח(ג)(2)}} על האפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם או על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם – זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בעניין, בעל־פה או בכתב, לפני פרקליט צבאי, לפני קבלת החלטה בעניין.
{{ח:תת|(ב)}} זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לקבל הודעה על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם ולהביע עמדה בעניין זה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו לגבי העבירות המפורטות להלן, אלא אם כן ביקש נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין פרטיו של הסדר הטיעון:
{{ח:תתת|(1)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 192|סעיף 192 לחוק העונשין}}, אם נפגע העבירה הוא בן משפחתו של הנאשם; בפסקה זו, ”בן משפחתו“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת הרביעית}};
{{ח:תתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 382|סעיף 382(ב) או (ג) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ג)}} נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, שקיבל הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 513ח|סעיף 513ח(ג)(2)}}, על פרטיו של הסדר טיעון שהתגבש עם הנאשם, זכאי להביע את עמדתו לעניין הסדר הטיעון, לפני פרקליט צבאי, בעל־פה או בכתב, על פי בחירתו, טרם קבלת ההחלטה על הסדר הטיעון.
{{ח:תת|(ד)}} בדיון לגבי כתב אישום בעבירת מין או אלימות חמורה, שבו מציג התובע לפני בית הדין הצבאי הסדר טיעון שאליו הגיע עם הנאשם, יברר בית הדין הצבאי אם קוימו הוראות חוק זה לעניין זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לפי סעיף זה, לרבות אם הובאו פרטיו של הסדר הטיעון המוצג לפניו, כאמור בסעיף זה, לפני נפגע עבירה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו, אלא אם כן קבע פרקליט צבאי, כי יש בכך כדי לפגוע באופן ממשי בניהול ההליך.
{{ח:תת|(ו)}} המועדים והדרכים למימוש זכות נפגע העבירה לפי סעיף זה ייקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|513יט|הצהרת נפגע|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} נפגע עבירה זכאי למסור הצהרה בכתב לגוף החוקר או לתובע, על כל פגיעה ונזק שנגרמו לו בשל העבירה, לרבות נזק גוף, נזק נפשי או נזק לרכוש; מסר הנפגע הצהרה כאמור, זכאי הוא שהתובע יביא את הצהרתו לפני בית הדין הצבאי בדיון בעניין גזר דינו של הנאשם, לפי {{ח:פנימי|סעיף 399|סעיף 399}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות לעניין הצהרת נפגע לפי סעיף זה, לרבות לעניין דרכי הגשתה, תוכנה ועדכונה, ייקבעו בפקודות הצבא.

{{ח:סעיף|513כ|זכות להביע עמדה לפני רשות מוסמכת להפחתת עונש|תיקון: תשע״ח, תשפ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} נפגע עבירת מין או אלימות, שקיבל הודעה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 513י|סעיף 513י}} על מועד הבאת עניינו של נידון לפני רשות מוסמכת להפחתת עונש, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בכתב לפני הרשות, במועד ובדרך שייקבעו בפקודות הצבא, לעניין הסיכון הצפוי משחרור הנידון לשלומו וביטחונו של נפגע העבירה; ואולם, לעניין הבאת עניינו של נידון לפני הוועדה לעיון בעונש, זכאי נפגע העבירה להביע את עמדתו בכתב או בעל פה, לפי בחירתו, במועד ובדרך שייקבעו בפקודות הצבא.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נידון“ – מי שבית דין צבאי הטיל עליו בשל העבירה עונש מאסר בפועל העולה על שלושה חודשים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות מוסמכת להפחתת עונש“ – הוועדה לעיון בעונש שהוקמה לפי {{ח:פנימי|חלק ח פרק 2|פרק שני שבחלק ח׳}}, שר הביטחון, הרמטכ״ל, ראש מחוז שיפוטי לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 6|פרק שישי לחלק ה׳}}, או מי שמשמש כרשות להפחתת העונש לפי {{ח:פנימי|סעיף 503|סעיף 503}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} בחר נפגע עבירה שקיבל הודעה על מועד הדיון להביע את עמדתו לפני הוועדה לעיון בעונש בעל פה לפי סעיף קטן (א) סיפה, לא יידחה לשם כך הדיון אם הנידון נשא כבר מחצית מתקופת המאסר שעליו לשאת או אם דחיית מועד הדיון תגרום לכך שהדיון יתקיים לאחר שנשא כבר תקופת מאסר כאמור.

{{ח:סעיף|513כא|זכות להביע עמדה לעניין חנינה והקלה בעונש|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} נפגע עבירת מין או אלימות, שקיבל הודעה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 513ח|סעיף 513ח(ג)(1)}} על בקשת הנידון לחנינה או להקלה בעונשו מנשיא המדינה, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בכתב באמצעות הפרקליטות הצבאית, לפני החלטת נשיא המדינה בבקשה כאמור, כפי שייקבע בפקודות הצבא.

{{ח:סעיף|513כב|הגנה מפני משפט פלילי או אזרחי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} אי–קיום זכות מהזכויות הקבועות {{ח:פנימי|חלק ח1|בחלק זה}} אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי, או כדי להוות עילה למשפט פלילי או אזרחי נגד רשות ציבורית או עובד ציבור; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע נקיטת הליך משמעתי לפי כל דין; בסעיף זה, ”עובד ציבור“ – לרבות חייל.

{{ח:סעיף|513כג|זכאות בני משפחה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} גרמה העבירה למותו של אדם, יוענקו הזכויות לפי {{ח:פנימי|חלק ח1|חלק זה}} לבני משפחתו של נפגע העבירה לפי סדר הקדימויות שלהלן:
{{ח:תת|(1)}} למי שהיה בן זוגו בעת מותו;
{{ח:תת|(2)}} לילדיו;
{{ח:תת|(3)}} להוריו;
{{ח:תת|(4)}} לאחיו;
{{ח:ת}} בהעדרם של כל אלה למי שהיה אפוטרופסו בעת מותו.

{{ח:סעיף|513כד|הקמת יחידות סיוע בתביעה הצבאית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בתביעה הצבאית יוקמו יחידות סיוע, כפי שייקבע בפקודות הצבא, שתפקידן להבטיח את מימוש זכויות נפגע העבירה לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ח1|חלק זה}}, ובין השאר:
{{ח:תתת|(1)}} להבטיח את העברת המידע מהתביעה הצבאית לנפגעי העבירה ומנפגעי העבירה לתביעה הצבאית;
{{ח:תתת|(2)}} להנחות את התביעה הצבאית ולסייע למשרתים בה ביישום ההוראות לפי {{ח:פנימי|חלק ח1|חלק זה}};
{{ח:תתת|(3)}} לאסוף מידע עדכני בדבר שירותי סיוע לנפגעי עבירה, ולהפיצו בתביעה הצבאית.
{{ח:תת|(ב)}} מבנה היחידות, פריסתן, תפקידיהן ודרכי פעולתן ייקבעו בפקודות הצבא.

{{ח:סעיף|513כה|מינוי אחראים במשטרה הצבאית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המשטרה הצבאית תמנה אחראים לעניין חוק זה, כפי שייקבע בפקודות הצבא, שתפקידם להבטיח את מימוש זכויות נפגע העבירה לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ח1|חלק זה}} ובין השאר:
{{ח:תתת|(1)}} להבטיח את העברת המידע מהמשטרה הצבאית לנפגעי העבירה ומנפגעי העבירה למשטרה הצבאית;
{{ח:תתת|(2)}} להנחות את המשטרה הצבאית ולסייע למשרתים בה ביישום ההוראות לפי {{ח:פנימי|חלק ח1|חלק זה}};
{{ח:תתת|(3)}} לאסוף מידע עדכני בדבר שירותי סיוע לנפגעי עבירה ולהפיצו במשטרה הצבאית.
{{ח:תת|(ב)}} דרך מינוי האחראים, מספרם, תפקידיהם ואופן פעולתם ייקבעו בפקודות הצבא.

{{ח:קטע2|חלק ח1 פרק ג|פרק ג׳: הוראות שונות|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|513כו|הודעות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הודעות לפי {{ח:פנימי|חלק ח1|חלק זה}} יישלחו לנפגע העבירה לפי פרטי ההתקשרות שמסר לשם כך, והכול בדרך שתיקבע בפקודות הצבא; הודעות שנשלחו לפי פרטי ההתקשרות שמסר נפגע העבירה כאמור או שנעשה מאמץ סביר לשלוח או למסור אותן בדרך אחרת שתיקבע בפקודות הצבא, יראו אותן כאילו נמסרו לו.

{{ח:סעיף|513כז|שינוי התוספות|תיקון: תשע״ח, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} שר הביטחון, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי לשנות בצו את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספות השלישית עד השמינית}}, למעט את {{ח:פנימי|תוספת 5א|תוספת חמישית א׳}}.

{{ח:סעיף|513כח|תקנות לעניין {{ח:פנימי|חלק ח1|חלק ח׳1}}|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} שר הביטחון, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע {{ח:פנימי|חלק ח1|חלק זה}}.

{{ח:קטע1|חלק ט|חלק ט׳ – עבירות מיוחדות}}

{{ח:סעיף|514|בזיון בית דין צבאי}}
{{ח:תת|(א)}} מי שאינו חייל שעבר אחת העבירות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוזמן כדין לבוא לפני בית דין צבאי ולא בא, או בא ועזבו לפני שקיבל רשות לעשות זאת, ולא הראה סיבה מספקת להעדרו;
{{ח:תתת|(2)}} נדרש כדין על ידי בית דין צבאי להישבע או להצהיר בהן צדק ולא עשה זאת;
{{ח:תתת|(3)}} נדרש כדין על ידי בית דין צבאי להמציא מסמך שברשותו ובמזיד לא המציא אותו;
{{ח:תתת|(4)}} בהיותו עד בבית דין צבאי לא השיב על שאלה שנדרש כדין להשיב עליה, או השיב ביודעין תשובה מתחמקת;
{{ח:תתת|(5)}} גרם הפרעה או הפסקה במהלך הדיונים של בית הדין,
{{ח:תת}} דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שאינו חייל וביזה בית דין צבאי על ידי נקיטת לשון מעליבה או מאיימת, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|515|בזיון בית דין לגבי שופט־&lt;wbr&gt;חוקר ואחרים}}
{{ח:ת}} לצורך {{ח:פנימי|סעיף 514|סעיף 514}}, ”בית דין“ –
{{ח:תת|(1)}} לרבות שופט־חוקר;
{{ח:תת|(2)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 514|פסקאות (1), (3) ו־(4) לסעיף קטן (א) שבו}} – לרבות ועדת חקירה;
{{ח:תת|(3)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 514|פסקאות (3) ו־(4) לסעיף קטן (א) שבו}} – לרבות קצין־בודק.

{{ח:סעיף|516|התחמקות מעדות בפני קצין־&lt;wbr&gt;בודק}}
{{ח:ת}} מי שאינו חייל, והתחמק מלהיחקר על ידי קצין־בודק בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 256|לסעיף 256}}, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|517||תיקון: תשכ״ד, תשל״ז, תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|518|התחזות כחייל|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:ת}} אדם שאינו חייל והתחזה כחייל, על ידי שענד סימן הנראה כסימן דרגה או כסימן צבאי אחר או שלבש מדים הנראים כמדי צבא, או על ידי טענות שוא או בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|518א|ציון דרגה, תפקיד או שם יחידה|תיקון: תשכ״ט, תשמ״א, תשנ״ד, תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} אדם רשאי לציין את דרגתו הצבאית, שהוענקה לו לפי פקודות הצבא; אופן השימוש בציון הדרגה ייעשה בתנאים שיקבע שר הבטחון באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השיפוט הצבאי (אופן השימוש בדרגה צבאית של מי שאינו חייל)|תקנות השיפוט הצבאי (אופן השימוש בדרגה צבאית של מי שאינו חייל), תשכ״ט–1969}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה שימוש בדרגתו הצבאית, בתפקידו הצבאי או בשם יחידתו הצבאית, באופן שיש בו משום פגיעה בשמו הטוב של הצבא או בכבודו, דינו – מאסר שישה חודשים.
{{ח:תת|(ג)}} מי שעבר עבירה לפי סעיף קטן (ב) במטרה להביא לאי־ציות להוראת כל דין או לסכל את ביצועה של הוראת כל דין, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|518ב|לבישת מדי צבא|תיקון: תשל״ד}}
{{ח:ת}} מי שלבש מדים או חלקי מדים שהם רכוש הצבא או לבש ביודעין מדים או חלקי מדים שנועדו לשימוש הצבא, והוא אינו מורשה לכך, דינו – מאסר שנה אחת.

{{ח:סעיף|519|עיכוב תעודות|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:ת}} אדם שאינו חייל וקיבל ביודעין או עיכב תחת ידיו ביודעין בתורת משכון להבטחת חוב, כל חפץ או תעודה שניתנו לחייל מטעם הצבא, דינו – מאסר שנה אחת.

{{ח:סעיף|519א|תקיפת שוטר צבאי|תיקון: תשכ״ד, תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} שוטר צבאי הפועל כחוק על פי סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 227|סעיף 227(1)}}, דינו כדין שוטר לענין {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 273|סעיפים 273 עד 276 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|520|חייל המסרב להישמע לפקודות}}
{{ח:ת}} חייל שעבר אחת העבירות האלה:
{{ח:תת|(1)}} נדרש כדין למסור לשלטון אזרחי חייל אחר הסר למשמעתו ובמזיד לא עשה זאת;
{{ח:תת|(2)}} הפריע לעצירת חייל או נמנע במזיד מסייע לעצירת חייל הסר למשמעתו על ידי אדם שאינו חייל אך הוא מוסמך לכך כדין,
{{ח:ת}} דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|521|שיפוט|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ט, תשל״ז, תשנ״ג, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} העובר אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|חלק ט|חלק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} עבירה לפי אחד {{ח:פנימי|סעיף 325|הסעיפים 325}}, {{ח:פנימי|סעיף 326|326}}, {{ח:פנימי|סעיף 326ב|או 326ב}};
{{ח:תתת|(2א)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 539א|סעיף 539א}};
{{ח:תתת|(3)}} עבירה {{ח:פנימי|סעיף 519|שסעיף 519}} חל עליה –
{{ח:תת}} יישפט עליה לפני בית משפט, אולם אין בהוראה זו לגרוע מסמכותו של בית הדין הצבאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 331|סעיף 331}}.
{{ח:תת|(ב)}} חייל שעבר עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 518א|סעיף 518א}} יובא עליה לדין כאילו היתה זו עבירה צבאית.

{{ח:קטע1|חלק י|חלק י׳ – הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|522|דרגות לענין חוק זה}}
{{ח:ת}} חייל שיש לו דרגות מסוגים שונים או שאין לו דרגה כלל, רואים אותו, לענין חוק זה, כבעל אותה דרגה שנקבעה בהתאם לפקודות הצבא.

{{ח:סעיף|523|החרמת מכשירי עבירה}}
{{ח:ת}} יצא אדם חייב בדין בבית דין צבאי, רשאי בית הדין לצוות, כי מכשיר שבו הסתייע העבריין בביצוע העבירה יוחרם, אף אם לא הוכחה בעלותו של העבריין על המכשיר.

{{ח:סעיף|524|הוראות בית הדין על החזרת רכוש}}
{{ח:ת}} נתחייב אדם בבית דין צבאי על עבירה לגבי רכוש לא לו, ומצאו ברשותו את הרכוש או חלק ממנו או דבר שנרכש תמורתו, רשאי בית הדין להורות בגזר דינו כי מה שנמצא ברשות העבריין כאמור יימסר למי שנראה כבעל הרכוש.

{{ח:סעיף|525|החזרת רכוש שלא בגזר דין}}
{{ח:ת}} רכוש שהגיע לידי חייל בקשר לבדיקה או חקירה בעבירה או לדיון אחר בה לפי חוק זה, ולא ניתנה על הרכוש הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 524|סעיף 524}}, יכול אותו חייל או מי שטוען זכות על הרכוש לבקש מנשיאו של בית דין צבאי מחוזי שיורה כיצד לנהוג ברכוש, והנשיא יחליט על הבקשה לאחר ששמע את דעתו של תובע צבאי.

{{ח:סעיף|526|שמירת זכויות}}
{{ח:ת}} אין האמור {{ח:פנימי|סעיף 523|בסעיפים 523}}, {{ח:פנימי|סעיף 524|524}} {{ח:פנימי|סעיף 525|ו־525}} בא לגרוע מזכותו של אדם שלא נתחייב בדין, לתבוע לעצמו מידי המדינה רכוש שהוחרם לפי {{ח:פנימי|סעיף 523|סעיפים אלה}}, או מידי אדם רכוש שנמסר לו לפיהם.

{{ח:סעיף|527|הזמנת חיילים כעדים}}
{{ח:ת}} עד שהוא חייל, פרט למי שחוק זה חל עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|או 7}}, יוזמן על ידי בית הדין כפי שייקבע בפקודות הצבא, ואפשר יהיה לכפות את היענותו להזמנה בדרך שתיקבע בהן.

{{ח:סעיף|528|הזמנת עדים אחרים}}
{{ח:תת|(א)}} עד שאינו חייל, או עד שחוק זה חל עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|או 7}}, יוזמן בדרך שמזמינים עדים לבית משפט השלום, ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההזמנה תהיה חתומה בידי נשיא בית הדין או בידי מי שהוסמך לכך על ידיו, או בידי אב בית הדין;
{{ח:תתת|(2)}} מוסר ההזמנה יכול להיות גם חייל;
{{ח:תתת|(3)}} ההזמנה תהיה על טופס שדוגמתו נקבעה בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השיפוט הצבאי (טופס הזמנת עד)|תקנות השיפוט הצבאי (טופס הזמנת עד), תשל״א–1971}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} שיעורי התשלומים שישולמו לעדים כאמור בתורת דמי נסיעה, שכר בטלה ודמי לינה יהיו כשיעורים המשתלמים בבתי המשפט.

{{ח:סעיף|529|צו להבאת עד שהוזמן ולא בא}}
{{ח:ת}} עד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 528|בסעיף 528}} שהוזמן לבוא ולא בא, והוכח לבית הדין כי הוזמן כהלכה, רשאי אב בית הדין ליתן לשוטר צו בחתימת ידו לאסור את העד ולהביאו לפני בית הדין.

{{ח:סעיף|530|צו הבאה במקום הזמנה}}
{{ח:ת}} היה אב בית הדין משוכנע, על סמך עדות בשבועה, כי עד שהוא אומר להזמינו לפי {{ח:פנימי|סעיף 528|סעיף 528}} לא ייענה להזמנה, רשאי הוא לתת צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 529|בסעיף 529}} במקום ההזמנה להעיד.

{{ח:סעיף|531|דין צו הבאה}}
{{ח:ת}} צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 529|בסעיף 529}} דינו לגבי שוטר וכל אדם אחר, כדין צו מאסר לשם כפיית התייצבות שניתן על פי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 113|סעיף 21 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (שפיטה על פי כתב־אישום)}}.

{{ח:סעיף|532|הזמנת עדים על ידי שופט־&lt;wbr&gt;חוקר}}
{{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 527|בסעיפים 527 עד 531}} לגבי בית דין או אב בית הדין, יחול על שופט־חוקר בתיאומים לפי הענין.

{{ח:סעיף|533|הורדה מדרגה בשל עבירה שיש עימה קלון|תיקון: תשס״ד־8}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל דין“ – הנידון וכן התובע הצבאי הראשי או תובע צבאי שהוסמך לכך על ידו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נידון“ – מי שהועדה דנה בענין הורדתו מדרגה, כאמור בסעיף קטן (ב) או (ג);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשויות אכיפת החוק“ – משטרת ישראל, רשויות התביעה וכל גוף אחר שקבע שר הביטחון בצו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשויות הביטחון“ – צבא הגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי וכל גוף אחר שקבע שר הביטחון בצו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שופט בדימוס“ – מי שהיה שופט כמפורט להלן ויצא לקצבה או פרש:
{{ח:תתתת|(1)}} שופט צבאי–משפטאי;
{{ח:תתתת|(2)}} שופט כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט}};
{{ח:תתתת|(3)}} שופט כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה}}.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שנתחייב על ידי בית משפט או בית דין אחר, למעט בית דין צבאי, בעבירה שיש עמה קלון, והוא בדרגת רב סמל ראשון לפחות, בין אם הוא משרת בצבא ובין אם לאו, רשאית ועדה, בראשות שופט בדימוס שהוא קצין בדרגת אלוף משנה לפחות, להורידו מדרגתו ולקבוע את הדרגה שאליה יורד; הרכב הועדה, המקרים שבהם תדון וסדרי הדיון בה ייקבעו בפקודות הצבא (בסעיף זה – הועדה), ובלבד שחבר הועדה לא יהיה מי שדרגתו נמוכה מדרגת הנידון ושלפחות אחד מחברי הועדה שאינו היושב ראש יהיה קצין בעל הכשרה משפטית.
{{ח:תת|(ג)}} הודה אדם שהוא קצין, בין אם הוא משרת בצבא ובין אם לאו, בביצוע מעשה המהווה לכאורה עבירה שיש עמה קלון, אך לא נתחייב בדין בעבירה כאמור, לרבות בשל הסדר טיעון או הסדר אחר עם רשויות אכיפת החוק או רשויות הביטחון, יחולו עליו הוראות סעיף קטן (ב), בשינויים המחויבים, אף שלא נתחייב בדין כאמור, ובלבד שלא זוכה בדין בשל אותה עבירה.
{{ח:תת|(ד)}} נידון אשר הועדה החליטה להורידו מדרגתו, וקבעה את הדרגה שאליה יורד, וכן התובע הצבאי הראשי או תובע צבאי שהוסמך לכך על ידו, רשאים לערער על החלטת הועדה לפני בית הדין הצבאי לערעורים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השיפוט הצבאי (סדרי הדין בבית הדין הצבאי לערעורים בערעור לפי סעיף 533(ד) לחוק)|תקנות השיפוט הצבאי (סדרי הדין בבית הדין הצבאי לערעורים בערעור לפי סעיף 533(ד) לחוק), התשס״ו–2005}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} התקופה להגשת ערעור כאמור בסעיף קטן (ד) היא שלושים ימים מיום מתן החלטת הועדה; ניתנה ההחלטה שלא במעמד בעל דין, יחל מנין התקופה להגשת הערעור, לגבי בעל דין שההחלטה ניתנה שלא במעמדו, מן היום שבו נמסרה לו הודעה על החלטת הועדה; נשיא בית הדין הצבאי לערעורים רשאי, לבקשת בעל דין, להרשות הגשת ערעור לאחר שעברו התקופות האמורות.
{{ח:תת|(ו)}} בערעור על החלטת הועדה כאמור בסעיף קטן (ד) ידון בית הדין הצבאי לערעורים בשופט צבאי–משפטאי אחד, ואולם רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים לקבוע כי הערעור יידון לפני מותב של שלושה שופטים, ששניים מהם לפחות יהיו שופטים צבאיים–משפטאים; בערעור כאמור לא ישב מי שדרגתו נמוכה מדרגת הנידון.

{{ח:סעיף|533א|הורדה מדרגה בנסיבות מיוחדות|תיקון: תשס״ד־8}}
{{ח:ת}} הרמטכ״ל רשאי, בנסיבות מיוחדות, שיפרט בהחלטתו, באישור הפרקליט הצבאי הראשי ובהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, להוריד מדרגתו אדם שהוא קצין, בין אם הוא משרת בצבא ובין אם לאו, ולקבוע את הדרגה שאליה יורד.

{{ח:סעיף|534|חיוב בתשלום נזקים שנגרמו למתקנים|תיקון: תשל״ז}}
{{ח:ת}} נגרם נזק למתקן בצבא, לריהוטו או לכל חפץ אחר שבו או ששייך לו, וועדת חקירה קבעה –
{{ח:תת|(1)}} כי הנזק נגרם במזיד על ידי קבוצת חיילים מסויימת שחנתה או שנמצאה במתקן או בקרבתו;
{{ח:תת|(2)}} את מידת הנזק שנגרם כאמור;
{{ח:תת|(3)}} כי אין אפשרות להוכיח מי מאותם חיילים גרם נזק –
{{ח:ת}} רשאי קצין שהוסמך לכך על ידי הרמטכ״ל לחייב את כל החיילים הנמנים עם אותה קבוצה בתשלום דמי הנזק חלק כחלק, אלא שאין לחייב חייל בסכום העולה על החלק השישי משכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה כפי שהוא בעת הטלת החיוב.

{{ח:סעיף|535|גביית סכומים שהוטלו על קבוצה}}
{{ח:ת}} סכום שהוטל על חייל לפי {{ח:פנימי|סעיף 534|סעיף 534}} ייגבה בדרך הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 497|בסעיף 497}}.

{{ח:סעיף|536|החזרת סכומים שנגבו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 534|סעיף 534}} לא יחול על נזק שאדם פלוני הורשע בדין על גרימתו, ואם הורשע בדין כאמור לאחר שנגבו כספים מאדם אחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 534|אותו סעיף}}, יוחזרו הכספים למי ששילמם.

{{ח:סעיף|537|ועדות חקירה|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} שר הבטחון, וכן הרמטכ״ל, רשאי למנות ועדת חקירה לשם חקירת כל ענין הנוגע לצבא, והיא מוסמכת להזמין עדים ולגבות עדויות בשבועה או ללא שבועה. ועדת חקירה יכול שתהיה מורכבת מקצין אחד.

{{ח:סעיף|538|חומר ועדת חקירה לא ישמש ראיה במשפט|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} שום דבר שהושמע במהלך חקירתה של ועדת חקירה, בין מפי עד ובין באופן אחר, ושום דין וחשבון של ועדת חקירה, לא יתקבל כראיה במשפט, אלא אם הועמד הנידון לדין על עדות שקר שמסר לאותה ועדת חקירה.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”משפט“ – הליך המתקיים בפני בית משפט או בפני בית דין.

{{ח:סעיף|539|זכותו של חייל בחקירה הנוגעת לשמו הטוב|תיקון: תשט״ו}}
{{ח:ת}} נתמנתה ועדת חקירה לשם חקירת ענין הנוגע לשמו הטוב של חייל או נתקלה בענין כזה תוך עבודתה, תינתן לאותו חייל הזדמנות להיות נוכח בשעת החקירה לחקור עדים ולהשמיע דברו.

{{ח:סעיף|539א|תחקיר צבאי|תיקון: תשנ״ח, תשס״ה־3, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחקיר“ – בירור שנערך בצבא, בהתאם לפקודות הצבא, בנוגע לאירוע שהתרחש במהלך אימון או פעילות מבצעית, או בקשר אליהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף חוקר“ – קצין בודק, משטרה צבאית חוקרת או שופט חוקר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – משרדי הממשלה, או גוף אחר ששר הבטחון קבעו בצו;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו השיפוט הצבאי (קביעת גוף ציבורי)|צו השיפוט הצבאי (קביעת גוף ציבורי), התשנ״ט–1999}} לעניין גופים ציבוריים לפי סעיף 539א לחוק.}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משפט“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 538|בסעיף 538(ב)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצין בודק“ – קצין בודק כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(א)(2) ו־(3)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, יחולו לענין תחקיר הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הדברים שהושמעו בתחקיר, פרוטוקול התחקיר, כל חומר אחר שהוכן במהלכו, וכן הסיכומים, הממצאים והמסקנות (להלן – חומר התחקיר), לא יתקבלו כראיה במשפט, למעט במשפט בשל מסירת ידיעה כוזבת או העלמת פרט חשוב בתחקיר;
{{ח:תתת|(2)}} חומר התחקיר יהיה חסוי בפני כל אדם ואולם הוא יימסר, כולו או חלקו, רק לאותם גופים בצבא שהתחקיר דרוש להם לצורך מילוי תפקידם; הוראות פסקה זו לא יחולו על חומר ארכיוני שזכות העיון בו הוגבלה {{ח:חיצוני|חוק הארכיונים|בחוק הארכיונים, התשט״ו–1955}}, או לפיו, אך התקיימו כל התנאים לחשיפתו לעיון הקהל אשר נקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק הארכיונים|החוק האמור}} ובלבד שעברה תקופה של עשר שנים מיום הפקדתו;
{{ח:תתת|(3)}} חומר התחקיר לא יימסר לגוף חוקר;
{{ח:תתת|(4)|(א)}} חומר התחקיר יימסר לפרקליט הצבאי הראשי או לנציגו, לפי בקשתו, בנוגע לאירוע מסוים או בנוגע לסוגי אירועים;
{{ח:תתתת|(ב)}} מצא הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו כי חומר התחקיר מגלה חשד לביצוע עבירה, המצדיק בדיקה או חקירה על ידי גוף חוקר, רשאי הוא, לאחר שנועץ בקצין שדרגתו אלוף לפחות, להורות בכתב, לגוף חוקר, לפתוח בבדיקה או בחקירה;
{{ח:תתתת|(ג)}} הורה הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו לפתוח בבדיקה או בחקירה, יתאר בהוראתו את נסיבות האירוע שבעקבותיו נערך התחקיר, ואת הסיבות אשר בשלן עלה החשד לביצוע העבירה; ואולם לא יצורף להוראה דבר מחומר התחקיר, והיא לא תצביע על חשד כלפי אדם שהיה מעורב באירוע;
{{ח:תתת|(5)}} הרמטכ״ל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לאשר העברת סיכום ממצאי התחקיר או חומר התחקיר, כולו או חלקו, לגוף ציבורי שהמידע דרוש לו, לצורך מילוי תפקידו בלבד, וכן רשאי הוא לאשר העברת סיכום ממצאי התחקיר לאדם הנוגע בדבר; ואולם לא יועבר חומר או סיכום כאמור, אם קיים חשש כי העברתו תפגע בבטחון המדינה;
{{ח:תתת|(6)}} על אף האמור בפסקה (5), חומר התחקיר או סיכום ממצאיו, לא יועבר למי שעורך חקירה פלילית על פי דין;
{{ח:תתת|(7)}} ועדת משנה של ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, שישיבותיה חסויות, תקבל לפי בקשתה, את חומר התחקיר.
{{ח:תת|(ג)}} המפרסם שם של חייל המעורב באירוע המתברר במסגרת תחקיר, לרבות פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, דינו – מאסר שישה חודשים; איסור פרסום לפי סעיף קטן זה לא יחול על העברת שם של חייל, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו כחלק מחומר תחקיר שהועבר לפי הוראות סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|539ב|דיווח לכנסת – הטרדות מיניות בצבא והטיפול בהן|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} הרמטכ״ל יגיש לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, עד 31 במרץ בכל שנה, דין וחשבון לגבי השנה הקלנדרית שקדמה למועד הדיווח, ובו פירוט הפעולות השונות שנקט למניעת הטרדה מינית בצבא וכן מספר הדיווחים על הטרדות מיניות שהוגשו לממונה על הטיפול בהטרדות מיניות בצבא ואופן הטיפול בהן; בדין וחשבון האמור לא ייכללו פרטי מידע שיאפשרו את זיהוי המדווח, המתלונן או הנילון ואנשים אחרים המעורבים בדיווח.

{{ח:סעיף|540|אצילת סמכויות|תיקון: תשל״ט, תשס״ד־4}}
{{ח:ת}} הרמטכ״ל רשאי, מזמן לזמן, לאצול למפקד אחר מסמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, פרט לסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2א|סעיף 2א}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 158|הסעיפים 158}}, {{ח:פנימי|סעיף 177|177(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 185|185}}, {{ח:פנימי|סעיף 186|186}}, {{ח:פנימי|סעיף 187|187}}, {{ח:פנימי|סעיף 192|192}}, {{ח:פנימי|סעיף 198|198}}, {{ח:פנימי|סעיף 212|212}}, {{ח:פנימי|סעיף 441|441(ג)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 462|462}} {{ח:פנימי|סעיף 504|ו־504}}.

{{ח:סעיף|541|תחולת {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין}}|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשמ״ז, תשמ״ח, תשנ״ד, תשס״ד, תשס״ד־4, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו|פרק ו׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, לא יחול על ענין שחוק זה חל עליו, אולם –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 63|סעיף 63 לאותו חוק}} יחול הן לגבי עבירות צבאיות והן לגבי עבירות שאינן עבירות צבאיות, אך לא יחול על נידון שהוא חייל בשירות חובה;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 35|סעיפים 35}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 35א|35א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 36|36}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 40|40}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 41|41}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 42|42}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|61}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 62|ו־62 לאותו חוק}} יחולו לגבי עבירות שאינן עבירות צבאיות;
{{ח:תת|(2א)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 87|סעיף 87 לאותו חוק}} יחול הן לגבי עבירות צבאיות והן לגבי עבירות שאינן צבאיות, והסמכויות הנתונות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 87|בסעיף האמור}} לבית משפט יהיו נתונות, לגבי אותן עבירות, גם לאב בית הדין הצבאי ולנשיא בית הדין הצבאי, ואולם לענין חייל כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (1) להגדרה ”חייל“ שבסעיף 1}}, לא יתנו בית הדין, אב בית הדין או נשיא בית הדין, לפי הענין, את דחיית ביצוע עונשו במתן ערובה;
{{ח:תת|(3)|(א)}} האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ב1|בסימן ב׳1 לאותו פרק}} (להלן – סימן ב׳1) יחול הן לגבי עבירות צבאיות והן לגבי עבירות שאינן צבאיות בשינויים הבאים:
{{ח:תתתת|(1)}} עבודת שירות שבית דין צבאי יהא מוסמך לקבוע תהא עבודה ציבורית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ב1|בסימן ב׳1}} במסגרת הצבא (להלן – עבודה צבאית);
{{ח:תתתת|(2)}} הסמכויות הנתונות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ב1|בסימן ב׳1}} לממונה, למפקח, למנהל הכללי של שירות התעסוקה ולנציב בית הסוהר יהיו נתונות, לגבי נידון שבית דין צבאי קבע כי ישא עונשו בעבודה צבאית (להלן – אסיר בעבודה צבאית), למי שהרמטכ״ל מינה לכך באישור שר הביטחון;
{{ח:תתתת|(3)}} הסמכויות הנתונות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ב1|בסימן ב׳1}} לבית המשפט יהיו נתונות לבית דין צבאי, ואולם הסמכות הנתונה לבית המשפט המחוזי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 51ט|בסעיף 51ט(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ב1|בסימן ב׳1}} תהיה נתונה לנשיאו של בית הדין הצבאי המחוזי, והסמכות הנתונה לבית המשפט בערעור על החלטות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 51ט|סעיפים 51ט(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 51י|ו־51י(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ב1|בסימן ב׳1}} תהיה נתונה לשופט משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים;
{{ח:תתתת|(4)}} הסמכויות הנתונות לבית דין צבאי בסעיף זה, תהיינה נתונות לו גם לגבי עונש מחבוש;
{{ח:תתת|(ב)}} על אסיר בעבודה צבאית יוסיפו לחול הדינים החלים על כל חייל, בכפוף לאמור בתקנות לפי סעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(ג)}} סמכויות שר המשטרה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ב1|סימן ב׳1}} יהיו נתונות לשר הבטחון והוא יהיה רשאי להתקין תקנות לביצוע האמור בפסקת משנה (א) לגבי אסיר בעבודה צבאית, לרבות בענין תשלומים לאסיר או תמורתם, ניכויים מהם, הפסקה בעבודה בשל מחלה או סיבה אחרת, סדרי דין בערעור ובעתירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 51ט|סעיף 51ט(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ב1|בסימן ב׳1}} ומועד שמיעתם וכן בענין זכויותיו וחובותיו של אסיר בעבודה צבאית.

{{ח:סעיף|541א|המלצה לנשיא המדינה לעניין עבירות שעבר חייל לפני גיוסו|תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט־2, תשפ״א, ק״ת תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} חייל בשירות חובה שהורשע או שבית משפט קבע לגביו כי עבר עבירה, לפני התייצבותו לשירות סדיר, רשאי לבקש המלצה מאת צבא הגנה לישראל לקיצור או ביטול של תקופת התיישנות או תקופת מחיקה לגבי פרט רישום לעניין הרשעה או קביעה כאמור, והכול בהתאם להוראות שייקבעו בפקודות הצבא; המלצה כאמור תובא לנשיא המדינה בסמוך לתום תקופת השירות שהחייל חייב בה על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}.
{{ח:תת|(ב)}} בפקודות כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו גם הוראות לעניין הגשת בקשה בידי חייל כאמור באותו סעיף קטן לאחר שחרורו משירות חובה.
{{ח:תת|(ג)}} צבא הגנה לישראל יביא לידיעת חייל שיש לו פרט רישום כאמור בסעיף קטן (א) את ההוראות שנקבעו בפקודות הצבא לפי סעיף זה ביום גיוסו או בסמוך לאחריו, וכן יביא את ההוראות לידיעת מיועד לשירות ביטחון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}, שיש לו פרט רישום כאמור, טרם התייצבותו לשירות חובה.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”פרט רישום“, ”תקופת התיישנות“ ו”תקופת מחיקה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019}}.

{{ח:קטע1|חלק יא|חלק י״א – בירור קבילות חיילים|תיקון: תשל״ב}}

{{ח:סעיף|542|סייג ל”חייל“|תיקון: תשל״ב, תשנ״ג}}
{{ח:ת}} כל מקום שמדובר {{ח:פנימי|חלק יא|בחלק זה}} על חייל, אין משמעותו אלא חייל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}} לרבות איש מילואים שאינו בשירות, אם הקבילה נוגעת לשירותו במילואים.

{{ח:סעיף|543|מינוי נציב קבילות חיילים|תיקון: תשל״ב, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, ימנה נציב קבילות חיילים ({{ח:פנימי|חלק יא|בחלק זה}} – נציב הקבילות); נציב הקבילות יכהן תקופת כהונה אחת בלבד של שבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על מינויו של נציב הקבילות ועל מענו תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|543א|מועד הבחירה|תיקון: תשנ״ג, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} שר הבטחון יגיש לאישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת את שם המועמד לתפקיד נציב הקבילות לא יאוחר מתשעים ימים לפני תום תקופת כהונתו של נציב הקבילות המכהן, והוועדה תדון בהצעתו לא יאוחר משישים ימים לפני תום תקופת כהונתו של נציב הקבילות המכהן.

{{ח:סעיף|543ב|ממלא מקום לנציב|תיקון: תשנ״ג, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} נבצר מנציב הקבילות, דרך ארעי, למלא תפקידיו, ימנה שר הביטחון, בתוך 14 ימים, ממלא מקום לנציב הקבילות לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים, או עד שיחזור למלא את תפקידיו, לפי המוקדם; השר רשאי להאריך את המינוי לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופות כהונתו של ממלא מקום הנציב לא יעלה על ששה חדשים; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על ממלא מקום נציב הקבילות שמונה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} נבצר מנציב הקבילות למלא תפקידיו במשך תקופה העולה על ששה חדשים רצופים יראו אותו כאילו התפטר מתפקידו.
{{ח:תת|(ג)}} נתפנה מקומו של נציב הקבילות לפני תום תקופת כהונתו, ימנה שר הביטחון, בתוך 14 ימים, ממלא מקום לנציב הקבילות עד לכניסתו לתפקיד של נציב קבילות חדש.
{{ח:תת|(ד)}} נבצר מנציב הקבילות למלא את תפקידיו לפי סעיף קטן (ב) או התפנה מקומו לפי סעיף קטן (ג) לפני תום תקופת כהונתו, יגיש שר הביטחון לאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת את שם המועמד לתפקיד נציב הקבילות מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר משלושים ימים מהיום שבו נבצר ממנו למלא את תפקידיו או התפנה מקומו, לפי העניין; הוועדה תדון בהצעת שר הביטחון כאמור מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר משלושים ימים מיום שהגיש לה את שם המועמד.
{{ח:תת|(ה)}} החל הליך מינויו של נציב הקבילות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 543א|בסעיף 543א}} וטרם הושלם ביום סיום כהונתו של נציב הקבילות המכהן, רשאי שר הביטחון להאריך את כהונתו של נציב הקבילות לתקופה אחת שלא תעלה על שלושה חודשים או עד לכניסתו לתפקיד של נציב קבילות חדש, לפי המוקדם; לא היה ניתן להאריך את כהונתו של נציב הקבילות כאמור, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 23א|סעיף 23א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}.

{{ח:סעיף|544|קבילה של מי|תיקון: תשל״ב, תשס״ז}}
{{ח:ת}} אלה רשאים להגיש קבילה:
{{ח:תת|(1)}} אדם הרואה עצמו נפגע במעשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 547|בסעיף 547}} שנעשה לגביו בזמן היותו חייל או מיועד לשירות ביטחון (להלן – החייל הנפגע);
{{ח:תת|(2)}} בנו, בתו, אחיו או אחותו של החייל שנפגע אם מלאו להם 16 שנה, או הוריו או בן־זוגו של אותו חייל, ובאין אחד מאלה – מי שנתבקש מאת החייל הנפגע לעשות כך.

{{ח:סעיף|545|דרך הגשת הקבילה|תיקון: תשל״ב, תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} קבילה תוגש בכתב במישרין לנציב הקבילות, תיחתם ביד הקובל ויצויינו בה שמו, מספר הדואר הצבאי של היחידה שבה משרת החייל הנפגע, מספרו האישי ודרגתו; הגיש את הקבילה מי שחדל מלהיות חייל, מיועד לשירות ביטחון או אדם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 544|בסעיף 544(2)}}, יצויינו בה, בנוסף לפרטים כאמור של החייל, גם שמו ומענו של הקובל.
{{ח:תת|(ב)}} קבילה של אסיר או עציר תוגש במעטפה סגורה למפקד מיתקן הכליאה הצבאי שבו הוא מוחזק, והמפקד יעביר את המעטפה, בלי שיפתחנה, לנציב הקבילות.

{{ח:סעיף|546|קבילה על מי|תיקון: תשי״ח, תשל״ב}}
{{ח:ת}} קבילה ניתנת להגשה על מי שבזמן עשיית המעשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 547|בסעיף 547}} היה חייל או עובד בשירות הצבא שחוק זה חל עליו על פי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(2)}} והוא אף אם ביום הגשת הקבילה שוב אינו חייל או עובד כאמור; הקובל יפרש בקבילתו את זהותו של האדם שעליו הוא קובל, ואם אין בידו לתאר זהותו ימסור כל פרט שבידו המסייע לזיהויו.

{{ח:סעיף|547|קבילה על מה|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} נושא לקבילה הוא מעשה שנתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא פוגע במישרין בחייל הנפגע או מונע ממנו במישרין טובת הנאה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא נוגע לסדרי השירות, לתנאי השירות או למשמעת;
{{ח:תתת|(3)}} הוא בניגוד לחיקוק או לפקודות הצבא, או ללא סמכות חוקית, או בניגוד למינהל תקין, או שיש בו משום נוקשות יתירה או אי־צדק בולט.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”מעשה“ – לרבות מחדל ופיגור בעשיה.

{{ח:סעיף|548|קבילות שאין לברר אותן|תיקון: תשל״ב, תשל״ה, תשנ״ג, תשס״ד, תשס״ד־4, תשס״ז}}
{{ח:ת}} בקבילות אלה לא יהיה בירור:
{{ח:תת|(1)}} קבילה על החלטת שר הביטחון, הרמטכ״ל או ראש מחוז שיפוטי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 442|סעיף 442}};
{{ח:תת|(2)}} קבילה על החלטת הרמטכ״ל לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיפים 167}} {{ח:פנימי|סעיף 167א|או 167א}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(4)}} קבילה על פעולה שיפוטית של בית דין צבאי או של שופט בית דין צבאי או של בית משפט צבאי אחר או של שופט חוקר;
{{ח:תת|(5)}} קבילה בענין התלוי ועומד בבית דין צבאי או בבית משפט אחר, בפני שופט חוקר או בפני קצין שיפוט, או קבילה בענין שבית דין צבאי או בית משפט אחר או שופט אחר או קצין שיפוט הכריעו בו לגופו;
{{ח:תת|(6)}} קבילה על פעולה שיפוטית של ועדה שכוננה על פי חיקוק או של חבר מחבריה במילוי תפקידו כחבר הועדה;
{{ח:תת|(7)}} קבילה על מעשה שהוא עבירה שעליה הוגשה תלונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}} או שבקשר עמה מונה קצין בודק או שופט חוקר;
{{ח:תת|(8)}} קבילה על החלטת הועדה לעיון בעונש לפי {{ח:פנימי|חלק ח פרק 2|הפרק השני של חלק ח׳}};
{{ח:תת|(9)}} קבילה על החלטה בנושא הערכתו, דירוגו או מיונו של מיועד לשירות ביטחון, למעט קבילה לגבי פגם שנפל בהליך ההערכה, הדירוג או המיון.

{{ח:סעיף|549|קבילות שבירורן מצריך סיבה מיוחדת|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} ואלה קבילות שלא יהיה בהן בירור אלא אם מצא נציב הקבילות שיש סיבה מיוחדת המצדיקה את בירורן:
{{ח:תת|(1)}} קבילה בענין שניתנה בו החלטה שעליה אפשר, או היה אפשר, להגיש על פי דין השגה, ערר או ערעור, והוא אינו מסוג הענינים {{ח:פנימי|סעיף 548|שסעיף 548(5)}} דן בהם;
{{ח:תת|(2)}} קבילה שהוגשה לאחר שעברה שנה מיום המעשה שעליו נסבה הקבילה, ואם המעשה נודע לקובל מאוחר יותר – מהיום שבו נודע לו המעשה;
{{ח:תת|(3)}} קבילה שהוגשה לאחר שעברו מאה ושמונים יום מהיום שבו חדל החייל הנפגע להיות חייל.

{{ח:סעיף|549א|העברת קבילה לפרקליט הצבאי הראשי|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} מצא נציב הקבילות שקבילה מעוררת על פניה חשד שנעברה עבירה, רשאי הוא להעביר את הקבילה, כולה או מקצתה, לפרקליט הצבאי הראשי.

{{ח:סעיף|550|פתיחת הבירור|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} משהוגשה קבילה, יפתח נציב הקבילות בבירורה, זולת אם ראה שאינה ממלאה אחרי {{ח:פנימי|סעיף 544|סעיף 544}} או שאינה ממלאה בפרט חשוב אחרי {{ח:פנימי|סעיף 545|סעיף 545}} או שאינה בגדר {{ח:פנימי|סעיף 546|סעיף 546}} או בגדר {{ח:פנימי|סעיף 547|סעיף 547}}, או שאין לברר אותה מאחת הסיבות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 548|בסעיפים 548}} {{ח:פנימי|סעיף 549|או 549}} או שהיא קנטרנית או טרדנית.
{{ח:תת|(ב)}} במקרים האמורים בסעיף קטן (א), יודיע נציב הקבילות לקובל בכתב, שלא יטפל בקבילה, ויציין את הנימוקים לכך.

{{ח:סעיף|551|דרכי הבירור|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} נציב הקבילות רשאי לברר את הקבילה בכל דרך שיראה ואינו קשור להוראות שבסדר דין או בדיני ראיות.
{{ח:תת|(ב)}} נציב הקבילות יביא את הקבילה לידיעת האדם שקובלים עליו ולידיעת מפקדו ויתן להם הזדמנות נאותה להשיב עליה, והוא רשאי לדרוש מהם כי ישיבו על הקבילה תוך התקופה שיקבע בדרישתו.
{{ח:תת|(ג)}} על הבירור בפני נציב הקבילות ובפני מי שהוא הסמיך לכך יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1968}}, בשינויים לפי הענין, וכן יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 27|סעיף 27(ב) לחוק האמור}} על אדם שאינו חייל שהוזמן להתייצב בפניהם.
{{ח:תת|(ד)}} ראה נציב הקבילות שאדם אחר עלול להיפגע מעצם הבירור או מתוצאותיו, יודיע לו הנציב על כך ויעמיד לרשותו, בדרך שיראה לנכון, את חומר הראיות הנוגע לאותה פגיעה.
{{ח:תת|(ה)}} האמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד) אינו בא לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#פרק ג|פרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971}}.

{{ח:סעיף|552|הפסקת הבירור|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} נציב הקבילות יפסיק את בירור הקבילה אם נוכח שנתקיימה אחת העילות המצדיקות שלא לפתוח בבירורה, ויהיה רשאי להפסיקו כשענין הקבילה בא על תיקונו, או כשהקובל ביטל את קבילתו; במקרה זה יודיע בכתב לקובל, למי שהקבילה עליו ולמפקדו של אותו אדם, שהפסיק את הבירור, ויציין את הנימוקים לכך.

{{ח:סעיף|553|תוצאות הבירור|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מצא נציב הקבילות שהקבילה היתה מוצדקת, ימסור על כך בהודעה מנומקת לקובל, לאדם שקובלים עליו, למפקדו של אותו אדם ולקצין שהרמטכ״ל הסמיכו לכך; נציב הקבילות רשאי לפרט בהודעתו את תמצית ממצאיו, ורשאי הוא להצביע על הצורך בתיקון ליקוי שהעלה הבירור, ועל הדרך לתיקונו.
{{ח:תת|(ב)}} הקצין כאמור בסעיף קטן (א) יודיע לנציב הקבילות בהקדם האפשרי, אך לא יאוחר מחדשיים מיום קבלת ההודעה, על הצעדים שננקטו.
{{ח:תת|(ג)}} מצא נציב הקבילות שהקבילה לא היתה מוצדקת, ימסור על כך הודעה מנומקת לקובל, לאדם שעליו קובלים ולמפקדו של אותו אדם, ורשאי הוא לפרט בה את תמצית ממצאיו.
{{ח:תת|(ד)}} העלה בירור הקבילה חשד שנעברה עבירה, יודיע נציב הקבילות על כך לפרקליט הצבאי הראשי.

{{ח:סעיף|554|סייגים להודעה|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה של נציב הקבילות לפי {{ח:פנימי|סעיף 553|סעיף 553(א) או (ג)}} לא תכלול ולא תגלה חומר או ידיעה אשר לדעת ראש הממשלה או שר הבטחון הם ענין לבטחון המדינה, או אשר לדעת ראש הממשלה או שר החוץ הם ענין ליחסי החוץ או לקשרי המסחר הבין־לאומיים של המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה נציב הקבילות כי הודעתו עלולה לכלול או לגלות חומר או ידיעה כאמור בסעיף קטן (א) ולא הביעו השרים את דעתם כאמור שם, יבקש נציב הקבילות את דעת ראש הממשלה, שר הבטחון או שר החוץ, לפי הענין, לפני שיתן את הודעתו.
{{ח:תת|(ג)}} בהודעה על תוצאות הבירור יהיה נציב הקבילות פטור מלהודיע את ממצאיו ונימוקיו –
{{ח:תתת|(1)}} כשהקבילה היתה בענין מינוי לתפקיד פלוני או בענין העלאה בדרגה, או בענין פיטורים מהשירות;
{{ח:תתת|(2)}} כשגילוים עלול, לדעתו, לפגוע שלא כדין בזכותו של אדם זולת הקובל;
{{ח:תתת|(3)}} כשיש לדעתו בגילוים משום גילוי סוד מקצועי או ידיעה סודית כמשמעותם לפי כל דין;
{{ח:תתת|(4)}} כשיש לדעתו בגילוים כדי לפגוע בסדר הטוב של הצבא או במשמעתו.

{{ח:סעיף|555|זכויות וסעדים|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} החלטותיו וממצאיו של נציב הקבילות בענין קבילה –
{{ח:תתת|(1)}} אין בהם כדי להעניק לקובל או לאדם אחר זכות או סעד בדיון משמעתי או בבית דין צבאי או בבית משפט אחר שלא היו לו לפני כן;
{{ח:תתת|(2)}} אין בהם כדי למנוע מהקובל או מכל אדם אחר להשתמש בזכות או לבקש סעד שהוא זכאי להם; אולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק או בפקודות הצבא לא יוארך המועד על ידי הגשת הקבילה או בירורה.
{{ח:תת|(ב)}} שום בית משפט לא ייזקק לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב הקבילות בענין קבילה.

{{ח:סעיף|556|חובת סודיות|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} נציב הקבילות וכל אדם אחר שבעזרתו מבצע נציב הקבילות את תפקידיו חייבים לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם לרגל תפקידם, ולא לגלותה אלא בביצוע המוטל עליהם {{ח:פנימי|חלק יא|בחלק זה}}.

{{ח:סעיף|557|דין וחשבון|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} נציב הקבילות יגיש לשר הבטחון ולועדת החוץ והבטחון של הכנסת, מדי שנה, דין וחשבון על פעולותיו, שיכיל סקירה כללית ותיאור הטיפול במבחר של קבילות.
{{ח:תת|(ב)}} נציב הקבילות רשאי להגיש לשר הבטחון ולועדת החוץ והבטחון של הכנסת דין וחשבון מיוחד קודם להגשת הדין וחשבון השנתי.

{{ח:סעיף|558|אי תלותו של הנציב|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} אין על נציב הקבילות מרות בעניני מילוי תפקידו לפי {{ח:פנימי|חלק יא|חלק זה}} זולת מרותו של הדין.

{{ח:קטע1|חלק יב|חלק י״ב – ביצוע ותקנות|תיקון: תשל״ב}}

{{ח:סעיף|559|ביצוע ותקנות|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו ובלבד שלא יתקין תקנות בדבר סדרי הדין בבתי הדין הצבאיים אלא בהסכמת שר המשפטים.

{{ח:סעיף|560|ביטול|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} תקנות־שעת־חירום (חוקת השיפוט תש״ח), תש״ח–1948 (להלן – החוקה);
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה|בחוק כלי היריה, תש״ט–1949}};}}
{{ח:תת|(3)}} פקודת השפיטה האזרחית של חברים לחילות, 1947.

{{ח:סעיף|561|הוראות מעבר|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} על אף ביטול החוקה –
{{ח:תתת|(1)}} הורכב בית דין לשפוט נאשם לפי החוקה, והמשפט עודנו תלוי ועומד ביום תחילתו של חוק זה (להלן – התאריך הקובע) יימשכו כל ההליכים בו לפי אותם ההליכים ולפני אותם המוסדות של המנגנון המשפטי שנקבעו בחוקה, אולם אם הוחזר המשפט על ידי בית הדין הצבאי העליון לבית דין של ערכאה ראשונה – ידונו בו לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} פסק דין של בית דין צבאי או של מפקד מוסמך כשופט שניתן לפי החוקה והטיל עונש שעדיין לא בוצע, כולו או מקצתו, יבוצע העונש או יתרתו כאילו הוטל לפי חוק זה; לענין הוראה זו רואים עונש מעצר או עונש מעצר מחנה מלא כמחבוש שהוטל לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} בדיקה או חקירה מוקדמת שנערכה לפי החוקה לפני התאריך הקובע, רואים אותה כבדיקה או חקירה מוקדמת שנערכה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} פקודת מעצר שעמדה בתוקף ערב התאריך הקובע, רואים אותה כאילו ניתנה לפי חוק זה, ומותר להאריך את תקפה לפיו, אף אם כבר הוארך לפי החוקה;
{{ח:תתת|(5)}} מקום שנקבע לפי החוקה כחדר משמר צבאי, כמחנה מעצר או כבית סוהר צבאי, וערב התאריך הקובע היה משמש לאותה מטרה, רואים אותו כאילו נקבע על פי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מי שערב התאריך הקובע כיהן כנשיא בית הדין הצבאי העליון, רואים אותו כאילו נתמנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים לפי חוק זה.
{{ח:תתת|(2)}} מי שערב התאריך הקובע כיהן כסגן נשיא של בית הדין הצבאי העליון והוא בעל הכשרה משפטית, רואים אותו כאילו נתמנה לפי חוק זה לשופט צבאי־משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים.
{{ח:תתת|(3)}} מי שהיה לו ערב התאריך הקובע מינוי לפי פקודות הצבא לכהן כאב בית דין צבאי מחוזי והוא בעל הכשרה משפטית, רואים אותו כאילו נתמנה לשופט צבאי־משפטאי של בית דין צבאי מיוחד או מחוזי.
{{ח:תתת|(4)}} מי שערב התאריך הקובע כיהן כפרקליט צבאי ראשי, פרקליט צבאי, תובע צבאי ראשי או תובע צבאי, רואים אותו כאילו נתמנה לאותו תפקיד לפי חוק זה.
{{ח:תתת|(5)}} מי שהיה לו ערב התאריך הקובע מינוי לפי פקודות הצבא לכהן כסניגור צבאי ראשי או סניגור צבאי, רואים אותו כאילו נתמנה לאותו תפקיד לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|562|שמירת התקנות לגבי נעדרים ועריקים|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} מי שעבר עבירה על תקנות 80 או 94 לחוקה, והמעשה מהווה עבירה גם לפי חוק זה והוא לא חזר לשירות עד התאריך הקובע, יוסיפו לחול עליו התקנות האמורות, כאילו לא בוטלו לפי {{ח:פנימי|סעיף 560|סעיף 543}}.

{{ח:סעיף|563|תחילת תוקף|תיקון: תשי״ח, תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק המעבר#סעיף 2|בסעיף 2(ד) לחוק המעבר, תש״ט–1949}}, יפורסם חוק זה ברשומות תוך חודש ימים מיום קבלתו בכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתו של חוק זה היא ביום י״ז בטבת תשט״ז (1 בינואר 1956).
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 189|סעיף 189}} היא מיום ד׳ באייר תשי״ט (12 במאי 1959); וכל מינוי לאחד התפקידים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188}} שיעמוד בתקפו ערב אותו תאריך יפקע תקפו באותו יום.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 189|בסעיף 189}} – מי שמינויו פקע כאמור בסעיף קטן (ג) ונתמנה מחדש לאחר מכן, הרי אם –
{{ח:תתת|(1)}} כיהן ערב פקיעת מינויו תקופה של שנתיים או יותר באחד התפקידים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188}} – יהיה מינויו מינוי של קבע;
{{ח:תתת|(2)}} כיהן ערב פקיעת מינויו תקופה פחותה משנתיים – תבוא תקופת כהונתו לפני פקיעת מינויו במנין תקופת שתי השנים האמורה {{ח:פנימי|סעיף 189|בסעיף 189}}.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק א|חלק א׳: צורת כתב־אישום {{ח:הערה|(הושמט)}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳: דוגמאות לניסוח ההאשמות {{ח:הערה|(הושמטו)}}}}

{{ח:סעיף*|1|בגידה|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} בגידה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(1) לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|2|עזרה לאויב|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} עזרה לאויב, לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44, לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|3|התנהגות מחפירה בקשר לפעולות צבאיות|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} התנהגות מחפירה בקשר לפעולות צבאיות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45(3) לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|4|מרידה|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} מרידה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|5|מרי|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} מרי, לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|6|זריעת בהלה בין חיילים|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 6}}
{{ח:ת}} זריעת בהלה בין חיילים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|7|זריעת בהלה|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 7}}
{{ח:ת}} זריעת בהלה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|8|תעמולה המערערת את המשמעת בצבא|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 8}}
{{ח:ת}} תעמולה המערערת את המשמעת בצבא, לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|9|תעמולה הפוגעת בסדר הטוב בצבא|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 9}}
{{ח:ת}} תעמולה הפוגעת בסדר הטוב בצבא, לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|10|עבירות בקשר לשבי|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 10}}
{{ח:ת}} עבירות בקשר לשבי, לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|11|גילוי סודות|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 11}}
{{ח:ת}} גילוי סודות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(1) לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|12|נטישת משמרת|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 12}}
{{ח:ת}} נטישת משמרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58(ב) לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|13|אלימות כלפי מפקד|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 13}}
{{ח:ת}} אלימות כלפי מפקד, לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|14|איום ועלבונות|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 14}}
{{ח:ת}} איום, לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|15|התנגדות לפעולה חוקית|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 15}}
{{ח:ת}} התנגדות לפעולה חוקית, לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|16|התעללות|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 16}}
{{ח:ת}} התעללות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|17|עיכוב רכוש ללא הצדקה|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 17}}
{{ח:ת}} עיכוב רכוש ללא הצדקה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 66|סעיף 66 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|18|שררה כלפי פקודים|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 18}}
{{ח:ת}} שררה כלפי פקודים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|19|חריגה מסמכות|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 19}}
{{ח:ת}} חריגה מסמכות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|20|ביזה|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 20}}
{{ח:ת}} ביזה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|21|השמדת רכוש|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 21}}
{{ח:ת}} השמדת רכוש, לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|22|הוצאת רכוש מרשות הצבא|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 22}}
{{ח:ת}} הוצאת רכוש מרשות הצבא, לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|23|אי שמירתו של רכוש צבאי|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 23}}
{{ח:ת}} אי שמירתו של רכוש צבאי, לפי {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80(ב) לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|24|שימוש בלתי חוקי בנשק|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 24}}
{{ח:ת}} שימוש בלתי חוקי בנשק, לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|25|טיסה אסורה|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 25}}
{{ח:ת}} טיסה אסורה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|26|עריקה|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 26}}
{{ח:ת}} עריקה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|27|העדר מן השירות שלא ברשות|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 27}}
{{ח:ת}} העדר מן השירות שלא ברשות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|28|התחלות|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 28}}
{{ח:ת}} התחלות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|29|עבירה במסמכים צבאיים|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 29}}
{{ח:ת}} עבירה במסמכים צבאיים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105(1) לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|30|מעצר שלא כדין|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 30}}
{{ח:ת}} מעצר שלא כדין, לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|סעיף 114 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|31|שימוש באמצעים בלתי כשרים לצורך חקירה|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 31}}
{{ח:ת}} שימוש באמצעים בלתי כשרים לצורך חקירה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 119|סעיף 119 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|32|סירוב לקיים פקודה|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 32}}
{{ח:ת}} סירוב לקיים פקודה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 122|סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|33|אי קיום פקודה|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 33}}
{{ח:ת}} אי קיום פקודה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 123|סעיף 123 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|34|התרשלות|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 34}}
{{ח:ת}} התרשלות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|35|התנהגות מבישה|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 35}}
{{ח:ת}} התנהגות מבישה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיף 129 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף*|36|התנהגות שאינה הולמת|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 36}}
{{ח:ת}} התנהגות שאינה הולמת, לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 404א|סעיף 404א(ה)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} עבירה לפי הוראות אלה:

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיפים 48}}, {{ח:פנימי|סעיף 49|49}}, {{ח:פנימי|סעיף 53|53}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54}}, {{ח:פנימי|סעיף 58|58(א) רישה}}, {{ח:פנימי|סעיף 62|62}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67(א) רישה}}, {{ח:פנימי|סעיף 68|68}}, {{ח:פנימי|סעיף 70|70}}, {{ח:פנימי|סעיף 71|71}}, {{ח:פנימי|סעיף 80|80 רישה}}, {{ח:פנימי|סעיף 82|82}}, {{ח:פנימי|סעיף 89|89}}, {{ח:פנימי|סעיף 90|90}}, {{ח:פנימי|סעיף 91|91}}, {{ח:פנימי|סעיף 96|96}}, {{ח:פנימי|סעיף 106|106}}, {{ח:פנימי|סעיף 109|109(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 116|116}}, {{ח:פנימי|סעיף 117|117}}, {{ח:פנימי|סעיף 122|122 רישה}}, {{ח:פנימי|סעיף 123|123 רישה}}, {{ח:פנימי|סעיף 124|124}}, {{ח:פנימי|סעיף 127|127}}, {{ח:פנימי|סעיף 128|128}}, {{ח:פנימי|סעיף 129|129}}, {{ח:פנימי|סעיף 130|130}}, {{ח:פנימי|סעיף 131|131}}, {{ח:פנימי|סעיף 132|132}}, {{ח:פנימי|סעיף 133|133}} {{ח:פנימי|סעיף 133א|או 133א}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} ניסיון או קשר לעבור עבירה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפסקה (1)}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות שירות ביטחון (חובות אנשי מילואים)|תקנות שירות ביטחון (חובות אנשי מילואים), התשט״ז–1956}}: {{ח:חיצוני|תקנות שירות ביטחון (חובות אנשי מילואים)#סעיף 6|תקנה 6}} לעניין איבוד קשר; {{ח:חיצוני|תקנות שירות ביטחון (חובות אנשי מילואים)#סעיף 12|תקנה 12}} לעניין שמירת רכוש צבאי, למעט אם הרכוש הוא נשק, כלי טיס, כלי שיט או כלי תחבורה אחר.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 513ב|סעיף 513ב}}, להגדרה ”עבירת מין או אלימות“)}}}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 פרט א}}
{{ח:ת}} '''עבירות {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}'''

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 פרט א1}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 192|סעיף 192}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ח סימן ט|בסימן ט׳ לפרק ח׳}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 פרט א2}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 203|סעיפים 203}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 203ב|203ב}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 203ג|203ג}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 214|ו־214(ב1)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ח סימן י|בסימן י׳ לפרק ח׳}}.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 3 פרט א3}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 300|סעיפים 300 עד 301ג}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 302|302}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 303|303}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 304|304}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|ו־305}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן א|בסימן א׳ לפרק י׳}}.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3 פרט א4}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 327|סעיפים 327}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 329|329}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 330|330}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 332|332}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 333|333}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 334|334}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 335|335}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 336|336}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 337|ו־337}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ד|בסימן ד׳ לפרק י׳}}.

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשפ״ה|עוגן=תוספת 3 פרט א5}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 345|סעיפים 345}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 346|346}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 347א|347א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 348|348}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 349|349}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 351|ו־351}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ה|בסימן ה׳ לפרק י׳}}.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 3 פרט א6}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ב|סעיפים 368ב}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ג|ו־368ג}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ו1|בסימן ו׳1 לפרק י׳}}.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 3 פרט א7}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 369|סעיפים 369}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 370|370}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 371|371}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 372|372}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 373|373}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 374|374}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 374א|374א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 375|375}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 375א|375א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 376|376}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 376ב|376ב}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377|377}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377א|ו־377א}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ז|בסימן ז׳ לפרק י׳}}.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 3 פרט א8}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 379|סעיפים 379}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 380|380}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 381|381}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 382|ו־382}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ח|בסימן ח׳ לפרק י׳}}.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 3 פרט א9}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 402|סעיפים 402}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 404|ו־404}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ג|בסימן ג׳ לפרק י״א}}.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 3 פרט א10}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 427|סעיפים 427}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 428|ו־428}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ו|בסימן ו׳ לפרק י״א}}.

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 פרט ב}}
{{ח:ת}} '''עבירות {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}}'''

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 פרט ב1}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית#סעיף 3|סעיף 3(א)(5א)}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 פרט ב2}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית#סעיף 5|סעיף 5}}.

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 פרט ג}}
{{ח:ת}} '''עבירות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}'''

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 פרט ג1}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64|סעיפים 64}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64א|ו־64א}}.

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 פרט ד}}
{{ח:ת}} '''עבירות בחוק זה'''

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 פרט ד1}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיפים 59 עד 65}}, {{ח:פנימי|סעיף 85|85}}, {{ח:פנימי|סעיף 118|118}} {{ח:פנימי|סעיף 119|ו־119}}.

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 פרט ה}}
{{ח:ת}} '''עבירות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}'''

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 פרט ה1}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 2|סעיף 2}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 2|פסקאות (2) ו־(8) שבו}}, {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 5|וסעיף 5}}, והכול אם העבירות נעשו בהקשר מיני או על רקע מיני.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 513ב|סעיף 513ב}}, להגדרה ”עבירת מין או אלימות חמורה“)}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק א|חלק א׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|(לעניין {{ח:פנימי|סעיף 513ז|סעיפים 513ז(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 513ח|513ח(ג)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 513יז|513יז}} {{ח:פנימי|סעיף 513יח|או 513יח}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''עבירות {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט א|בתוספת השלישית}}'''

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט א1}}
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט א2|בפרט 2}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט א2}}
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט א3|בפרט 3}}, למעט לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 303|סעיפים 303}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 304|ו־304}}.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט א3}}
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט א4|בפרט 4}}, למעט לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 334|סעיפים 334}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 337|ו־337}}.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט א4}}
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט א5|בפרט 5}}, למעט לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 349|סעיף 349}}.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט א5}}
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט א6|בפרט 6}}.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט א6}}
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט א7|בפרט 7}}.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט א7}}
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט א9|בפרט 9}}.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט א8}}
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט א10|בפרט 10}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''עבירות בחוק זה'''

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט ב1}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65(ג)}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''עבירות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט ה|בתוספת השלישית}}'''

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט ג1}}
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט ה1|בפרט 1}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''עבירות {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}}, המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט ד|בתוספת השלישית}}'''

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט ד1}}
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט ב1|בפרט 1}}.

{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ב|חלק ב׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|(לעניין {{ח:פנימי|סעיף 513ח|סעיפים 513ח(ג)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 513יז|513יז}} {{ח:פנימי|סעיף 513יח|או 513יח}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''עבירות {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט א|בתוספת השלישית}}'''

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט א1}}
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט א1|בפרט 1}}, עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 334|סעיף 334}} המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט א4|בפרט 4}}, ועבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט א8|בפרט 8}}, והכול כשנפגע העבירה הוא בן משפחתו של החשוד, הנאשם או הנידון; בפרט זה, ”בן משפחתו“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מי שמקיים או שקיים עם החשוד, הנאשם או הנידון מערכת יחסים זוגית;
{{ח:תת|(2)}} קטין או חסר ישע, שהחשוד, הנאשם או הנידון, לפי העניין, אחראי עליו או היה אחראי עליו; לעניין פסקה זו, ”אחראי על קטין או חסר ישע“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368א|בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט א2}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 303|סעיפים 303}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 304|ו־304}} המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט א3|בפרט 3}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''עבירות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}'''

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט ב1}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64|סעיפים 64}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64א|ו־64א}}.

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 513יח|סעיף 513יח(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''עבירות {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין}}'''

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 300|סעיפים 300 עד 301ג}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|ו־305}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 329|סעיף 329}}.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשפ״ה|עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 345|סעיף 345}}.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 5 פרט 4}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 369|סעיפים 369}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 370|370}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 371|371}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 372|372}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 373|373}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 374|374}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 374א|ו־374א}}.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 5 פרט 5}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 402|סעיף 402}}.

{{ח:קטע2|תוספת 5א|תוספת חמישית א׳|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 513יג1|סעיף 513יג1}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''עבירות {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין}}'''

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5א פרט 1}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 203|סעיפים 203}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 203ב|203ב}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 203ג|203ג}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 214|214(ב1)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 214|ו־214(ב2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ח סימן י|בסימן י׳ לפרק ח׳}};

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5א פרט 2}}
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ה|בסימן ה׳ לפרק י׳}}, למעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 352|סעיף 352}};

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 5א פרט 3}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 374א|סעיפים 374א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 375א|375א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 376ב|376ב}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377א|ו־377א}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ז|בסימן ז׳ לפרק י׳}};

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 5א פרט 4}}
{{ח:ת}} העבירות המנויות להלן, אם החשוד או הנאשם בביצוע העבירה הוא בן משפחה של הנפגע –
{{ח:תת|א.}} לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 300|סעיפים 300 עד 301ג}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 302|302}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|ו־305}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן א|בסימן א׳ לפרק י׳}};
{{ח:תת|ב.}} לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 327|סעיפים 327}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 329|329}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 330|330}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 332|332}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 333|333}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 335|335}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 336|ו־336}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ד|בסימן ד׳ לפרק י׳}};
{{ח:תת|ג.}} לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ב|סעיפים 368ב}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ג|ו־368ג}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ו1|בסימן ו׳1 לפרק י׳}};
{{ח:תת|ד.}} לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 369|סעיפים 369}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 370|370}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 371|371}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 372|372}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 373|373}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 374|374}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 375|375}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 376|376}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377|ו־377}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ז|בסימן ז׳ לפרק י׳}};
{{ח:ת}} לעניין זה, ”בן משפחה“ – לרבות מי שהיה בן משפחה בעבר, והוא אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה ובנם או בתם;
{{ח:תת|(2)}} אב או אם במשפחת אומנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''עבירות {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}}'''

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5א פרט א1}}
{{ח:ת}} לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית#סעיף 5|סעיף 5}}.

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 513ח|סעיף 513ח(ג)(1)}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד־2}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;השלב בהליך הפלילי&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;הגוף מוסר המידע&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 6 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;העברת תלונה לפרקליט צבאי או לתובע צבאי;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגוף החוקר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 6 פרט 1א&quot;&gt;&lt;td&gt;1א.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זכותו של נפגע עבירה לסיוע משפטי כאמור {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת פרט 14|בפרט 14 לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}}, בנוגע לעבירה שממנה נפגע, לפי הוראות פרט זה; {{ש}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־4 שנים מיום 30.4.2025):}} זכותו של נפגע עבירה לסיוע משפטי כאמור {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת פרט 1א|בפרטים 1א}}, {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת פרט 11|11}} {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת פרט 14|ו־14 לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}}, החל משלב החקירה הפלילית, בנוגע לעבירה שממנה נפגע, לפי הוראות פרטים אלה;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגוף החוקר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 6 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלטה שלא לערוך חקירה;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגוף החוקר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 6 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זכות לנוכחות מלווה בחקירה (בעבירות מין או אלימות);&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגוף החוקר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 6 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זכות לבחור את מין החוקר (בעבירות מין);&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגוף החוקר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 6 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלטה שלא לנקוט בהליכים מסוג כלשהו כלפי החשוד;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התובע הצבאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 6 פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלטה על החזקת החשוד או הנאשם במעצר פתוח, ובלבד שמי שהחליט כאמור קבע שהמעצר הפתוח נועד להגן על נפגע העבירה; יידוע על החזקה במעצר פתוח כאמור, יכלול גם אישור בכתב ובו תנאי המעצר;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התובע הצבאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 6 פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחרור של החשוד או הנאשם בתנאים על פי {{ח:פנימי|סעיף 243א|סעיף 243א}}, לרבות פירוט התנאים, ובלבד שבית הדין קבע שתנאי השחרור, כולם או חלקם, נועדו להגן על נפגע העבירה; יידוע על שלב זה יכלול גם הודעה על כך שנפגע העבירה רשאי להעתיק את פירוט תנאי השחרור האמורים;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התובע הצבאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 6 פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלטה להעמיד את החשוד לדין משמעתי; תוצאות ההליך המשמעתי;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התובע הצבאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 6 פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלטה להעמיד את החשוד לדין פלילי;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התובע הצבאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 6 פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;10.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלטה בדבר ביטול כתב האישום מכוח {{ח:פנימי|סעיף 308|סעיף 308}}, או החלטה בדבר העברת בירור ההליך לפני בית משפט אחר או רשות אחרת המוסמכת לחקור או להעמיד לדין לפי חוק אחר;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התובע הצבאי; אם מדובר בהעברת תיק חקירה לידי רשות מוסמכת אחרת, טרם העברתו לידי התביעה הצבאית – הגוף החוקר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 6 פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;11.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מועדי הדיונים בבית הדין הצבאי; חלה מגבלה על פי דין על נוכחותו של נפגע העבירה בדיון מדיוני בית הדין, תימסר לו הודעה גם על כך;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התובע הצבאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 6 פרט 12&quot;&gt;&lt;td&gt;12.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הכרעת הדין וגזר הדין;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התובע הצבאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 6 פרט 13&quot;&gt;&lt;td&gt;13.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגשת ערעור על פסק הדין; מועדי הדיונים בהליך הערעור; פסק הדין בערעור.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התובע הצבאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 513ח|סעיף 513ח(ג)(2)}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;השלב בהליך הפלילי&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;הגוף מוסר המידע&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שם החוקר שמונה כאחראי על חקירת העבירה;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגוף החוקר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 1א&quot;&gt;&lt;td&gt;1א.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשה להסרת חיסיון על ראיה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 49|סעיף 49(א)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50|50(א)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50א|50א(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50ב|או 50ב לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, הודעה על זכויות נפגע עבירה בנוגע לוויתור על החיסיון והבעת עמדה בהליכי גילוי הראיה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 513יג1|סעיף 513יג1}}, ולגבי נפגע עבירת מין כאמור {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת פרט 11|בפרט 11(ב) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}} – גם זכותו לקבלת ייצוג, ייעוץ וסיוע משפטי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת פרט 11|אותו פרט}};&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגוף החוקר או התובע הצבא&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעצרו של החשוד או הנאשם במעצר סגור או פתוח, לפי העניין, או שחרורו ממעצר;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התובע הצבאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כוונה לבטל את כתב האישום, מכוח {{ח:פנימי|סעיף 308|סעיף 308}}; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביא את עמדתו בעניין, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 513יז|סעיף 513יז}};&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התובע הצבאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 4&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א) הודעה על החלטה להעמיד את החשוד לדין כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 9|בפרט 9 בתוספת השישית}}; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הסבר על כך שיש אפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם, והודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו בעניין, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 513יח|סעיף 513יח}};&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התובע הצבאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ב) פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם, והודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין פרטיו של הסדר הטיעון האמור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 513יח|סעיף 513יח}};&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התובע הצבאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ג) בעבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} – פרטיו של הסדר טיעון שהתגבש עם הנאשם, והודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין הסדר הטיעון לפני פרקליט צבאי, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 513יח|סעיף 513יח(ג)}};&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התובע הצבאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשה להעברת ההליך לערכאת שיפוט אזרחית, והחלטה בבקשה זו;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התובע הצבאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מתן צו פיקוח לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין#סעיף 12|סעיף 12 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006}}, על ידי בית דין צבאי, לרבות תנאי הפיקוח והמעקב כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין#סעיף 13|בסעיף 13(4), (5), (7) ו־(9) עד (11) לאותו חוק}}, וכן כל שינוי בתקופת תוקפו של הצו או בתנאי מתנאיו, כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין#סעיף 14|בסעיפים 14}} {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין#סעיף 23|ו־23 לאותו חוק}}.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התובע הצבאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 513י|סעיף 513י}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;השלב&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;הגוף מוסר המידע&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחילת ריצוי מאסרו בפועל, או אשפוזו בבית חולים שבו אושפז על פי צו של בית דין צבאי לפי {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש|חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991}} (להלן – בית חולים), של הנאשם או הנידון לפי העניין;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפקדת קצין משטרה צבאית ראשי (להלן – מקמצ״ר)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יציאת הנידון לחופשה ממאסר או מבית חולים והמועד הצפוי לחזרתו ממנה;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מקמצ״ר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מועד הבאת עניינו של הנידון לפני רשות מוסמכת להפחתת עונש; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביע את עמדתו לפני אותה רשות, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 513כ|סעיף 513כ}};&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נציג הרשות המוסמכת להפחתת עונש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת הנידון להקלה בעונש לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 6|פרק שישי לחלק ה׳}}; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביע את עמדתו לפני אותה רשות, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 513כ|סעיף 513כ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפרקליטות הצבאית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלטת רשות מוסמכת להפחתת עונש אם לשחרר את הנידון שחרור מוקדם, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 513כ|בסעיף 513כ}};&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מקמצ״ר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלטת גורם מוסמך בבקשת הנידון להקלה בעונש לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 6|פרק שישי לחלק ה׳}}, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 513כ|בסעיף 513כ}};&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפרקליטות הצבאית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תנאים לשחרור הנידון ממאסר, שמטרתם להגן על הנפגע;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מקמצ״ר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בריחת הנאשם או הנידון ממאסר או מבית חולים;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מקמצ״ר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מועד שחרור הנאשם או הנידון ממאסר או מבית חולים;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מקמצ״ר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;10.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת הנידון מנשיא המדינה לחנינה או להקלה בעונשו כאמור {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: נשיא המדינה#סעיף 11|בסעיף 11(ב) לחוק–יסוד: נשיא המדינה}} והחלטת הנשיא בבקשה;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפרקליטות הצבאית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;11.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מועד הדיון בוועדה מיוחדת לפי {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 28א|סעיפים 28א עד 28ה לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991}}; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביע את עמדתו בכתב לפני הוועדה המיוחדת לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 28ב|סעיף 28ב(ב) לחוק האמור}}.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפרקליטות הצבאית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום א׳ בתמוז תשט״ו (21 ביוני 1955).}}
* '''דוד בן־גוריון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''משה שרת'''&lt;br&gt;שר הבטחון
* '''יצחק בן־צבי'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי עונשין}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>pbtlievz76k4828umwn4cz9boqcsyfz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>6272</id>
    <revision>
      <id>3037778</id>
      <parentid>2968521</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T07:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3037777] תיקון מס' 50 ותיקון מס' 51</comment>
      <origin>3037778</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="447060" sha1="057igqsx7wzdi0slfk70k9926nvmxiq" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש״ן–1990}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000577}} {{ח:תיבה|ס״ח תש״ן, 59|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210532.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 102|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210869.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 84|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211747.pdf}}, {{ח:תיבה|167|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211748.pdf}}, {{ח:תיבה|248|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210939.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 58|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210963.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 78|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211005.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 173|תיקון מס׳ 8 (ביטול שידורי תעמולת בחירות ברדיו)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211310.pdf}}, {{ח:תיבה|298|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1589.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 79|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}, {{ח:תיבה|339|תיקון מס׳ 16 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211557.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 39|חוק לעידוד השירים בשפה העברית (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211585.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 140|תיקון לחוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300190.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 5|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1755.pdf}}, {{ח:תיבה|131|חוק סיווג וסימון שידורים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300324.pdf}}, {{ח:תיבה|561|תיקון מס׳ 25 לחוק הבזק|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 134|תיקון לחוק סיווג וסימון שידורים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300460.pdf}}, {{ח:תיבה|200|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300471.pdf}}, {{ח:תיבה|201|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300472.pdf}}, {{ח:תיבה|483|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1858.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 84|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300593.pdf}}, {{ח:תיבה|528|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299857.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 71|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}, {{ח:תיבה|499|חוק איסור שידורים שלא כדין (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299710.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 70|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299674.pdf}}, {{ח:תיבה|98|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299682.pdf}}, {{ח:תיבה|385|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}, {{ח:תיבה|964|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_303797.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 16|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300008.pdf}}, {{ח:תיבה|322|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 155|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300102.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 192|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300839.pdf}}, {{ח:תיבה|620|חוק להגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300124.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 232|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301073.pdf}}, {{ח:תיבה|312|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 302, 338|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 3|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301173.pdf}}, {{ח:תיבה|293, 293, 294|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301395.pdf}}, {{ח:תיבה|356|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2353.pdf}}, {{ח:תיבה|507|תיקון מס׳ 19 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301358.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 42, 47|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301514.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 814|חוק השידור הציבורי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303857.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 148|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306622.pdf}}, {{ח:תיבה|183|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2490.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 7|תיקון מס׳ 33 (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_315215.pdf}}, {{ח:תיבה|622|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323693.pdf}}, {{ח:תיבה|655|תיקון מס׳ 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_324296.pdf}}, {{ח:תיבה|1177|תיקון מס׳ 6 לחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348528.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 123|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|1054|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390353.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 196|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf}}, {{ח:תיבה|490|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491979.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 250|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 988|תיקון מס׳ 47|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644563.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 60|תיקון מס׳ 48|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1854275.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1160|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4733490.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 806|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14184749.pdf}}, {{ח:תיבה|10249|חוק התקשורת (שידורים)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14308264.pdf}}.

''שינוי שיעורי קנסות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ג, 488|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5506.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 995|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5760.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 123|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6205.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 947|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6877.pdf}}. ''דחיית מועדים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ו, 850|צו (דחיית מועדים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6492.pdf}}.

''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ה, 559|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שינוי התוספת השנייה לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7470.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הרשות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: הקמת הרשות ותפקידיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: מועצת הרשות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: תפקידי המועצה וסמכויותיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: הנהלת הרשות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: העסקת עובדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: זכיון ורישיון לשידורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: הזכיון לשידורים, הזיכיון להפעלת תחנת שידור והרישיון לשידורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א1|סימן א׳1: הארכת תקופת הזיכיונות הראשונים בערוץ 2}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א2|סימן א׳2: הארכת תקופות הזיכיון בערוץ השלישי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א3|סימן א׳3: שימוש באפיק ובנכסים לא מוחשיים של הרשות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: המכרז לזיכיון לשידורים והגבלות למתן רישיון לשידורי טלוויזיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: חובות כלליות בשידורי מורשה לשידורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: שידורי טלויזיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: רישיונות וזיכיונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: שירותי טלטקסט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: תוכן השידורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג1|סימן ג׳1: מימון הפקה ורכישה של תכניות וסרטים ישראליים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: שידורי חדשות בטלויזיה וחברת החדשות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: הוראות לענין תקופת הזיכיון הראשונה – איחוד בעלי זיכיונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן ו׳: הגבלות בתקופת דחיית מחויבויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ז|סימן ז׳: הוראות מעבר מזיכיונות לשידורי טלוויזיה לרישיונות לשידורי טלוויזיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ח|סימן ח׳: הוראות לעניין בעלי רישיונות זעירים לשידורי טלוויזיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ט|סימן ט׳: הוראת מעבר מרישיון משדר ערוץ ייעודי לרישיון זעיר או לרישיון זעיר ייעודי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: שידורי רדיו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: תחנות, זכיונות ורישיונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: השידורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: ועדות אזוריות לשידורי רדיו {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1: שידורי רדיו אנלוגי בלא הגבלה גאוגרפית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: פרסומת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: עבירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: כספים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳: דמי זכיון, דמי רישיון, תמלוגים, מילוות ותקציב הרשות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: מענק פיצויים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א׳: זכויות, חסינויות וסמכויות מיוחדות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: ועדה לתיאום שידורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: נציב תלונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ד|סימן ד׳: חובות והתקשרויות במישור הבין־לאומי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ה|סימן ה׳: החלת דינים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳: תיקוני חוקים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: שידורים בתקופת הביניים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: ביצוע ותחילה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשס״ב־3, תשס״ג, תשס״ה־3, תשס״ח, תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־3, תשע״ו־4, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ט, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אולפן“ – מקום שבו מופקות התכניות המיועדות לשידור, לרבות ציוד ההפקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – תחום גיאוגרפי שגבולותיו נקבעו בזכיון לשידורי רדיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, בתאגיד – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} זכות הצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי, ובתאגיד שאינו חברה – בעלי תפקידים דומים;
{{ח:תתת|(3)}} הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
{{ח:תתת|(4)}} הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זכיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“ – מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, ובחברה שניירות הערך שלה הוצעו לציבור ונסחרים בבורסה – מי שמחזיק ביותר מעשרה אחוזים, או מי שמכהן בהם כדירקטור או כמנהל כללי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”במישרין או בעקיפין“ – לרבות ביחד עם אחרים הפועלים בשיתוף פעולה ביניהם לפי הסכם בכתב או בעל־פה, ולרבות מכוח החזקה או רכישה בידי שלוח או נאמן, חברת נאמנות או חברת רישומים, או באמצעות תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מכל אלה, או בדרך אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ או ”רכישה“, לענין אמצעי שליטה בתאגיד – בין במישרין ובין בעקיפין; לענין זה –
{{ח:תתת|(1)}} כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי תאגיד, יראו תאגיד, בעל ענין בו ותאגיד שלוב של מי מהם – כאחד;
{{ח:תתת|(2)}} כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד, יראו יחיד, קרובו ותאגיד שלוב של מי מהם – כאחד;
{{ח:תתת|(3)}} החזקה באמצעות תאגיד שלוב תחושב לפי המפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לבעל שליטה בתאגיד השלוב ייוחסו מלוא אמצעי השליטה שמחזיק התאגיד השלוב;
{{ח:תתתת|(ב)}} למי שאינו בעל שליטה בתאגיד השלוב, ייוחסו אמצעי השליטה שמחזיק התאגיד השלוב לפי שיעור החזקותיו של אותו אדם בתאגיד השלוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – מועצת הרשות שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של הרשות שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה וריבית“, ”מדד“ ו”ריבית פיגורים“ – כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – הרשות השניה לטלויזיה ורדיו שהוקמה לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התקשורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיכיון לשידורי טלוויזיה“ – זיכיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי טלוויזיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכיון לשידורי רדיו“ – זכיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי רדיו בשיטה האנלוגית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיכיון לשידורים“ – זיכיון לשידורי רדיו או זיכיון לשידורי טלוויזיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכיון להפעלת תחנת שידור“ – זכיון שניתן לפי חוק זה להקמה, לקיום ולהפעלה של תחנת שידור, לצורך הפצת שידורי רדיו של בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד שלוב“ – תאגיד, אשר אדם מחזיק בו יותר מעשרה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה, וכן תאגיד שאדם השקיע בו סכום העולה על עשרה אחוזים או יותר מהונו של התאגיד, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת החדשות“ – כל אחת מחברות החדשות שהוקמו לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳ לפרק ד׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת רישומים“ – חברה שעיסוקה היחיד הוא החזקת ניירות ערך בעד אחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק רשות השידור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק השידור הציבורי“ – {{ח:חיצוני|חוק השידור הציבורי הישראלי|חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התקשורת“ – {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התחרות הכלכלית“ – {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית, התשמ״א–1988}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת שידור“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 54|בסעיף 54}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד המעבר“ – י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013), או מועד מאוחר יותר שקבע השר, בצו, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33ג|סעיף 33ג}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורשה לשידורים“ – בעל רישיון לשידורים או בעל זיכיון לשידורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}}“ – י״ב בשבט התש״ע (27 בינואר 2010);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סרט ישראלי“ – כמשמעותו בכללים שקבעה המועצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ 2“ ו”הערוץ השלישי“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 54|בסעיף 54}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ הכנסת“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שידורי ערוץ הכנסת#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס״ד–2003}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הטלגרף האלחוטי“ – {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, אח, הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לשידורי טלוויזיה“ – רישיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי טלוויזיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לשידורי רדיו ספרתי“ – רישיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי רדיו בשיטה הספרתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לשידורי רדיו אנלוגי“ – רישיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי רדיו בשיטה האנלוגית, בלא הגבלה גאוגרפית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לשידורים“ – רישיון לשידורי רדיו ספרתי, רישיון לשידורי רדיו אנלוגי או רישיון לשידורי טלוויזיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון להפעלת תחנת הזנה לוויינית“ – רישיון שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 4|סעיף 4 לחוק התקשורת}} להקמה, לקיום ולהפעלה של תחנת הזנה לוויינית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות השידור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורים“ – שידורי רדיו וטלויזיה הניתנים לציבור, לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורי חדשות“ – שידורי מהדורות חדשות ויומני חדשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורי טלויזיה“ – שידורי טלויזיה הניתנים לציבור והמופצים בדרך אלחוטית לרבות באמצעות לוויין, ולמעט שידור מוצפן שקליטתו מותנית בתשלום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורי רדיו“ – שידורי תכניות שמע הניתנים לשידור והמופצים בדרך אלחוטית, לרבות באמצעות לוויין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, ונוסף על האמור בה, חזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד, אם התקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בידו השיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה – מסוג כלשהו, או שלא קיים אדם אחר המחזיק, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה מסוג כלשהו בשיעור העולה על שיעור החזקותיו של האדם האמור באותו סוג של אמצעי שליטה;
{{ח:תתת|(2)}} בידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות לענין מכירה או חיסול של עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד השידור הציבורי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השידור הציבורי הישראלי|בחוק השידור הציבורי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת הזנה לוויינית“ – מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לשם הזנה ללוויין של שידורי בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי, למעט אולפן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת שידור“ – מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לצרכי שידורים, קליטתם או הפצתם, לרבות ציוד לווייני ולמעט תחנת הזנה לוויינית או אולפן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 32“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 32), התש״ע–2010}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 33“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 33), התשע״א–2011}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 37“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301514.pdf|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 37), התשע״ג–2012}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 39“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306622.pdf|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 39), התשע״ה–2015}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית סוגה (ז׳אנר) עילית“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הזיכיון הראשונה“ –
{{ח:תת}} לענין ערוץ 2 – התקופה המסתיימת ביום ה׳ בחשון התשס״ד (31 באוקטובר 2003);
{{ח:תת}} לענין הערוץ השלישי – התקופה המסתיימת בתום שמונה שנים מהיום שבו התחילו שידורים בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשדיר פרסומת“ – שידור פרסומת מסחרית כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק ו׳}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הרשות}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: הקמת הרשות ותפקידיה}}

{{ח:סעיף|2|הקמת הרשות}}
{{ח:ת}} מוקמת בזה הרשות השניה לטלויזיה ורדיו.

{{ח:סעיף|3|הרשות – תאגיד}}
{{ח:ת}} הרשות היא תאגיד.

{{ח:סעיף|3א|מקום המושב של הרשות וחברת החדשות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מקום מושבם של הרשות ומוסדותיה ושל חברת החדשות הוא בירושלים.

{{ח:סעיף|4|הרשות – גוף מבוקר}}
{{ח:ת}} הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}} (להלן – חוק מבקר המדינה).

{{ח:סעיף|5|תפקידי הרשות וסמכויותיה|תיקון: תש״ס, תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ב־4, תשע״א, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} תפקידה של הרשות הוא פיקוח על שידורים לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} במילוי תפקידה האמור תפעל הרשות במגמה –
{{ח:תתת|(1)}} להבטיח השקעה בהפקות מקומיות, בתכניות סוגה עילית ובשידורי חדשות;
{{ח:תתת|(2)}} לשמור על אתיקה בשידורים ובשידורי פרסומת;
{{ח:תתת|(3)}} להנגיש את השידורים לאנשים עם מוגבלות;
{{ח:תתת|(4)}} להגן על קטינים וחסרי ישע;
{{ח:תתת|(5)}} למנוע שידורים אסורים;
{{ח:תתת|(6)}} לעודד את התחרות, בין השאר, באמצעות הסרת והנמכת חסמי כניסה לתחום השידורים;
{{ח:תתת|(7)}} להבטיח שידור מידע מהימן, הוגן ומאוזן.

{{ח:סעיף|6|קיום השידורים ומימונם|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} השידורים יקויימו באמצעות מורשים לשידורים ועל חשבונם בלבד.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: מועצת הרשות}}

{{ח:סעיף|7|מינוי המועצה והרכבה}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה, לפי המלצת השר לאחר שהתייעץ עם ארגונים של סופרים, מורים ואמנים, המוסדות להשכלה גבוהה, האקדמיה ללשון העברית, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועם גופים ציבוריים אחרים מועצה בת חמישה עשר חברים, ומביניהם את יושב ראש המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} חברי המועצה יהיו אנשי ציבור בעלי רקע תרבותי הולם, נסיון וידע בתחומי התמחותם ונסיון והבנה למצב החברתי בישראל.
{{ח:תת|(ג)}} בעת המינוי ישקף הרכב המועצה, במידת האפשר, את מיגוון הדעות הרווחות בציבור.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על מינוי המועצה והרכבה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|8|תקופת הכהונה}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת כהונתה של המועצה תהא ארבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה היוצאת תמשיך לכהן עד למינויה של המועצה הבאה.
{{ח:תת|(ג)}} חבר המועצה יכול שימונה מחדש לתקופת כהונה נוספת אחת בלבד ברציפות.

{{ח:סעיף|9|סייגים למינוי|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימונה חבר המועצה –
{{ח:תתת|(1)}} חבר כנסת או חבר בהנהלה פעילה של מפלגה;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהוא עובד מדינה;
{{ח:תתת|(3)}} מי שהוא עובד הרשות או עובד של מורשה לשידורים, או בעל ענין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים;
{{ח:תתת|(4)}} מי שאינו אזרח ישראלי;
{{ח:תתת|(5)}} מי שהורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
{{ח:תתת|(6)}} מי שהוא פושט רגל;
{{ח:תתת|(7)}} מי שקשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בחוזה או בעיסקה עם הרשות או עם מורשה לשידורים, או מי שהוא בעל ענין בתאגיד, לרבות שותפות, הקשור כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה חבר המועצה מי שלדעת השר עלולים עיסוקיו האחרים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר המועצה.

{{ח:סעיף|10|פקיעת כהונה של חבר המועצה}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתה באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
{{ח:תתת|(2)}} נתקיים בו סייג מן הסייגים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 9|פסקה (7) שבו}};
{{ח:תתת|(3)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו, והשר, לאחר התייעצות ביושב־ראש המועצה, העבירו מכהונתו בהודעה בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} נתקיים בחבר המועצה או עומד להתקיים בו סייג כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(7)}}, יודיע על כך ללא דיחוי לשר, באמצעות יושב ראש המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} נודע לשר כי נתקיים בחבר המועצה סייג כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(7)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9(ב)}}, רשאי השר, לאחר שנתן לחבר המועצה הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו, להעבירו מכהונתו כחבר המועצה בהודעה בכתב.
{{ח:תת|(ד)}} נעדר חבר המועצה ללא סיבה סבירה משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה בשנה אחת, רשאי השר, לאחר התייעצות ביושב ראש המועצה, להעבירו מכהונתו בהודעה בכתב.
{{ח:תת|(ה)}} הוגש כתב אישום נגד חבר המועצה, בעבירה שלכאורה יש עמה קלון, רשאי השר, לפי הצעת היועץ המשפטי לממשלה, להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו.
{{ח:תת|(ו)}} השר יודיע לממשלה על כל מקרה של פקיעת כהונה של חבר המועצה תוך ארבעה עשר ימים מיום פקיעתה.

{{ח:סעיף|11|התפטרות חבר מועצה}}
{{ח:תת|(א)}} התפטר חבר המועצה מתפקידו או חדל מסיבה אחרת להיות חבר המועצה, ימונה חבר אחר במקומו, בדרך הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, ליתרת תקופת כהונתה של המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה שנתמנה כאמור בסעיף קטן (א), לא תבוא תקופת כהונתו האמורה במנין התקופות לענין {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ג)}}.

{{ח:סעיף|12|ממלא מקום ליושב־&lt;wbr&gt;ראש ולחבר מועצה}}
{{ח:תת|(א)}} נבצר זמנית מיושב ראש המועצה למלא תפקידו או אם נתפנתה משרתו וטרם נתמנה אחר במקומו, ימנה לו השר, באישור הממשלה, ממלא מקום מבין חברי המועצה לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} נבצר זמנית, מיושב ראש המועצה להשתתף בישיבה מישיבות המועצה והשר לא מינה לו ממלא מקום, כאמור בסעיף קטן (א), רשאי השר למנות חבר מועצה כממלא מקומו לאותה ישיבה, ובלבד שלא ימנה ממלא מקום כאמור ליותר משתי ישיבות רצופות.
{{ח:תת|(ג)}} חבר מועצה שנבצר ממנו למלא את תפקידו במשך תקופה העולה על שלושה חדשים, וכן מי שהושעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ה)}}, רשאי השר באישור הממשלה, למנות לו ממלא מקום.

{{ח:סעיף|13|חובת נאמנות}}
{{ח:ת}} חבר המועצה ינהג במילוי תפקידו בהגינות, בנאמנות וללא משוא פנים.

{{ח:סעיף|14|חובת גילוי ואיסור התקשרות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בעיסקה או בענין העומדים לדיון במועצה או בוועדה מוועדותיה, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה, מיד לאחר שנודע לו כי העיסקה או הענין האמורים עומדים לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה או הוועדה באותה עיסקה או באותו ענין ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליהם או הקשורה עמם.
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה, קרובו, סוכנו, או שותפו או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל ענין או מנהל בו, לא יתקשר בעסקה עם הרשות או עם מורשה לשידורים.
{{ח:תת|(ג)}} התקיים ביושב ראש המועצה האמור בסעיף זה, יפעל על־פי האמור בו, יודיע על כך לשר והוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} יחולו בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|15|הוצאות וגמול}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו, אך יהיה זכאי לגמול עבור השתתפותו בישיבות המועצה וכן להחזר הוצאות שהוציא במילוי תפקידו בשיעורים שיקבע השר בתקנות בהתייעצות עם שר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) זכאים יושב־ראש המועצה ויושב־ראש ועדת משנה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} לקבל גמול בעד הזמן שיקדישו למילוי תפקידם, בנוסף לגמול הקבוע בסעיף קטן (א) ובשיעור שיקבע השר בתקנות בהתייעצות עם שר האוצר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (גמול)|תקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (גמול), התשנ״ד–1999}}.}}

{{ח:סעיף|16|ישיבות המועצה}}
{{ח:תת|(א)}} ישיבות המועצה יתקיימו לפחות אחת לחדשיים.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש המועצה יזמן את ישיבותיה ויקבע את מועדיהן וסדר היום שלהן, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה תקיים ישיבה מיוחדת על פי דרישת השר או המנהל או שליש לפחות ממספר חברי המועצה; הישיבה תתקיים תוך שמונה ימים מיום הדרישה; בישיבה תדון המועצה בנושאים המפורטים בדרישה.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל, או מי שהוא יקבע לכך במקומו, יוזמן לכל ישיבות המועצה.

{{ח:סעיף|17|סדרי עבודת המועצה}}
{{ח:תת|(א)}} המנין החוקי בישיבת המועצה הוא רוב חבריה ובהם יושב ראש המועצה או ממלא מקומו; משנפתחה הישיבה במנין חוקי, יהיה המשך הישיבה כדין בכל מספר חברים, ובלבד שבעת קבלת ההחלטות נכחו שליש ממספר חבריה לפחות ובהם היושב ראש או ממלא מקומו.
{{ח:תת|(ב)}} לא היה מנין חוקי בעת שנפתחה ישיבת המועצה, רשאי היושב ראש לדחותה לחצי שעה; עברה מחצית השעה האמורה, תהיה הישיבה כדין בכל מספר של נוכחים ואולם על קבלת ההחלטה יחולו הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות – יכריע יושב ראש המועצה, או ממלא מקומו.
{{ח:תת|(ד)}} המועצה תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ונהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק זה או לפיו.

{{ח:סעיף|18|ועדות משנה ועדות מייעצות}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית לצורך ביצוע תפקידיה –
{{ח:תתת|(1)}} למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל ענין שתראה לנכון, לקבוע את תפקידיהן ולאצול להן מסמכויותיה, למעט סמכויות אלה: קביעת כללים, מינוי המנהל ופיטוריו, אישור תקציב הרשות, ואישור דינים וחשבונות כספיים;
{{ח:תתת|(2)}} למנות ועדות מייעצות לתחומי פעולותיה השונים, מבין חבריה ושלא מבין חבריה ובלבד שלא תינתן זכות הצבעה למי שאינם חברי המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תקבע כללים למינוי ועדות מייעצות כאמור בסעיף קטן (א)(2), לדרכי פעולתן ולמידת תחולתם של {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14}} על חברי הוועדות, שאינם חברי המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישמש חבר המועצה יושב ראש של יותר מוועדת משנה אחת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל), התשע״ג–2013}}.}}

{{ח:סעיף|19|ערר של חברי ועדת משנה}}
{{ח:תת|(א)}} שניים מחברי ועדת משנה שמונו לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)(1)}} רשאים לערור לפני מליאת המועצה על כל החלטה של הוועדה שהתקבלה בניגוד לדעתם.
{{ח:תת|(ב)}} הערר יוגש ליושב ראש המועצה, ובהעדרו לממלא מקומו, תוך ארבעים ושמונה שעות מעת קבלת ההחלטה, והוא יעכב את ביצוע ההחלטה עד להכרעתה של מליאת המועצה.

{{ח:סעיף|20|דיון חוזר במליאה}}
{{ח:ת}} שליש מחברי המועצה רשאים לבקש דיון חוזר במליאת המועצה בהחלטה שקיבלה ועדת משנה.

{{ח:סעיף|21|תוקף החלטות}}
{{ח:ת}} קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר המועצה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמספר חברי המועצה לא פחת משני שלישים.

{{ח:סעיף|22|פיזור המועצה}}
{{ח:תת|(א)}} ראה השר כי המועצה אינה ממלאת את תפקידיה על פי חוק זה, ובכלל זה כי –
{{ח:תתת|(1)}} לא קיימה ישיבות בתדירות שנקבעה;
{{ח:תתת|(2)}} לא אישרה את תקציב הרשות במועד;
{{ח:תת}} יתרה במועצה בהודעה בכתב שישלח ליושב ראש המועצה, כי אם תוך זמן שיקבע לא תמלא המועצה את המוטל עליה, יציע לממשלה לפזר את המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} לא מלאה המועצה את שהוטל עליה כאמור בסעיף קטן (א) תוך המועד שקבע השר בהודעתו, רשאי השר, באישור הממשלה, להורות על פיזור המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} תוך שלושים ימים מיום פיזור המועצה, תמונה מועצה חדשה בדרך הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: תפקידי המועצה וסמכויותיה}}

{{ח:סעיף|23|תפקידי המועצה וסמכויותיה|תיקון: תשס״ב, תשס״ה־4, תשע״א, תשע״ח}}
{{ח:ת}} המועצה – מבלי לגרוע משאר תפקידיה וסמכויותיה:
{{ח:תת|(1)}} תתווה את קווי הפעולה של הרשות;
{{ח:תת|(2)|(א)}} תפקח באופן שוטף על ביצוע השידורים בידי מורשים לשידורים, ועל קיום השירותים שהם נותנים ובכלל זה תפקח על חובת סימון ומסירת מידע, ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי מורשים לשידורים בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים|חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס״א–2001}} וכן תפקח על ביצוע חובות לפי {{ח:חיצוני|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס״ה–2005}};
{{ח:תתת|(ב)}} במסגרת הפיקוח השוטף לפי פסקת משנה (א), תקיים המועצה, אחת לשנה, הליך בדיקה, שבו תבחן כיצד מילא בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, בשנה שלגביה התקיימה הבדיקה, אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון, שעניינם תוכן השידורים, ובכלל זה מימון הפקה ורכישה של תכניות; המועצה תפרסם באתר האינטרנט של הרשות דוח המסכם את תוצאות הליך הבדיקה;
{{ח:תת|(3)}} תדון בהצעת תקציב של הרשות לכל שנת כספים שהגיש לה המנהל ותאשרו כפי שהוצע לה או בשינויים שתמצא לנכון;
{{ח:תת|(4)}} תמנה על פי המלצת המנהל את נציגי הרשות במועצת המנהלים של החברה;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(6)}} תקבע, באישור השר, את האזורים לזכיון לשידורי רדיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72}};
{{ח:תת|(7)}} תדון בדינים וחשבונות שמבקר הרשות יגיש לה ותקבע את מסקנותיה;
{{ח:תת|(8)}} תקבל לפי דרישתה דינים וחשבונות מהמנהל ומוועדות המשנה, תדון בהם ותקבע את מסקנותיה;
{{ח:תת|(9)}} תגיש לשר כל דין וחשבון שידרוש;
{{ח:תת|(10)}} תדון ותחליט בכל ענין אחר שייראה לה דרוש לביצוע תפקידיה.

{{ח:סעיף|24|קביעת כללים|תיקון: תשנ״ח־2, תש״ס, תשס״ג־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה, תקבע כללים, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}, בשים לב לתפקידה לפי חוק זה, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} השקעה בהפקות מקומיות ובתכניות סוגה עילית ואופן ההכרה בהן;
{{ח:תתת|(2)}} אתיקה בשידורי טלוויזיה ורדיו ובפרסומות;
{{ח:תתת|(3)}} אופן הנגשת השידורים לאנשים עם מוגבלות, לרבות הנגשה של לוח השידורים;
{{ח:תתת|(4)}} הגנה על קטינים וחסרי ישע;
{{ח:תתת|(5)}} שידורים אסורים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}};
{{ח:תתת|(6)}} נושאיהם, סגנונם, תוכנם, היקפם ועיתוים של שידורי פרסומת המותרים לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(7)}} דינים וחשבונות שייתנו מורשים לשידורים לרשות;
{{ח:תתת|(8)}} כללים לעניין שידורי תעמולה ברדיו אזורי לבחירות לרשויות המקומיות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)#סעיף 16ד|סעיף 16ד לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959}}.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תעביר לידיעת הועדה כללים שקבעה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: הנהלת הרשות}}

{{ח:סעיף|25|מינוי המנהל הכללי}}
{{ח:ת}} המועצה תמנה, על פי המלצת השר ובאישור הממשלה את המנהל הכללי של הרשות; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|26|כהונת המנהל}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים; המועצה רשאית להאריך את מינויו לתקופת כהונה שניה; בתום התקופה השניה רשאית המועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה, להאריך את תקופת כהונתו של המנהל לתקופת כהונה שלישית.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר בהודעה בכתב שהגיש למועצה באמצעות יושב ראש המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} יושב ראש המועצה, לאחר התייעצות עם המועצה ובהסכמת השר, קבע כי נבצר מהמנהל דרך קבע למלא תפקידו;
{{ח:תתת|(3)}} המועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה, החליטה, בהחלטה מנומקת, להעבירו מכהונתו.
{{ח:תת|(ג)}} התפטר המנהל, תפקע כהונתו בתום שלושים ימים מיום שהגיש הודעת התפטרות, זולת אם החליטה המועצה, בהסכמתו של המנהל, על מועד אחר.
{{ח:תת|(ד)}} נבצר מן המנהל זמנית למלא את תפקידו או שנתפנתה משרתו, וטרם נתמנה אחר במקומו, ימנה יושב ראש המועצה, מנהל בפועל לרשות לתקופה שלא תעלה על חודש ימים.
{{ח:תת|(ה)}} מצא היועץ המשפטי לממשלה, כי יש יסוד לחשד שהמנהל עבר עבירה פלילית שלכאורה יש עמה קלון או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור, יציע לשר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו או עד קבלת החלטה שלא להעמידו לדין.

{{ח:סעיף|27|תנאי העסקתו של המנהל}}
{{ח:ת}} המועצה, באישור השר ובהתייעצות עם שר האוצר תקבע את שכרו ותנאי העסקתו של המנהל.

{{ח:סעיף|28|תפקידי המנהל וסמכויותיו|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ח, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל אחראי לניהול השוטף של ענייני הרשות ותפקידיו, בין היתר, יהיו:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} לפקח על כך שהמורשים לשידורים יקיימו את השידורים לפי הוראות חוק זה ובהתאם לתנאי הזכיון לשידורים או לתנאי הרישיון לשידורים;
{{ח:תתת|(4)}} להכין את הצעת התקציב של הרשות לכל שנת כספים ולהגישה למועצה לאישור לא יאוחר מחודשיים לפני תחילתה של כל שנת כספים;
{{ח:תתת|(5)}} להגיש למועצה דין וחשבון שנתי על פעולות הרשות ופעולות המורשים לשידורים וכן כל דין וחשבון אחר שתדרוש המועצה ובמועד שתדרוש;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(7)}} ליטול חלק בעריכת סקרי צפייה והאזנה לשידורים, ובלבד שייצגו את כלל האוכלוסייה בישראל, ולהודיע ברבים את תוצאותיהם.
{{ח:תת|(ב)}} למנהל יהיו כל הסמכויות הדרושות לניהול השוטף של הרשות ובכלל זה הסמכות לייצגה בכל ענין.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יפעל לפי החלטות המועצה והנחיותיה.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לאצול מסמכויותיו לעובד מעובדי הרשות, ואולם אצילת סמכות לייצג את הרשות בעסקאות טעונה אישור המועצה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: העסקת עובדים}}

{{ח:סעיף|29|שיא כוח אדם של עובדי הרשות}}
{{ח:ת}} השר, באישור הממשלה, רשאי לקבוע את שיא כוח האדם של עובדי הרשות.

{{ח:סעיף|30|העסקת עובדים}}
{{ח:תת|(א)}} קבלתו של אדם לעבודה ברשות תיעשה בדרך של מכרז פומבי.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט על משרות וסוגי משרות שלגביהם לא תחול חובת המכרז האמורה בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} האמור בסעיף זה אין בו כדי למנוע העסקת עובד בשירות הרשות בחוזה מיוחד.
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית לקבוע כללים בדבר דרכי המכרז ופרטיו, בין בדרך כלל ובין לסוגים של משרות, וכן בדבר המקרים והתנאים בהם יועסק עובד לפי חוזה מיוחד.

{{ח:סעיף|31|תנאי העסקתם של עובדי הרשות}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל באישור המועצה, יקבע את רשימת המשרות ברשות ותנאי ההעסקה בהן; שכרם ותנאי העסקתם של עובדי הרשות ייקבעו באישור השר לאחר התייעצות עם שר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} התקבל עובד למשרה ברשות, יקבע המנהל את תנאי עבודתו, שכרו ותקופת העסקתו, במסגרת השכר ותנאי ההעסקה שנקבעו לפי סעיף קטן (א).

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: זכיון ורישיון לשידורים|תיקון: תשס״ה־3, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: הזכיון לשידורים, הזיכיון להפעלת תחנת שידור והרישיון לשידורים|תיקון: תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|32|זכיון ורישוי|תיקון: תשס״ב־3, תשס״ה־3, תשע״א, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא יקים אדם, לא יפעיל תחנת שידור, ולא יקיים שידורים אלא אם כן קיבל לכך זכיון או רישיון, בהתאם להוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שידורים הניתנים לציבור כדין.

{{ח:סעיף|33|זכיון לשידורים ורישיון לשידורי רדיו ותנאיהם|תיקון: תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית להעניק זיכיונות לשידורי רדיו, רישיונות לשידורי רדיו ספרתי ורישיונות לשידורי רדיו אנלוגי וכן עד למועד המעבר – גם זיכיונות לשידורי טלוויזיה, לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית לקבוע בזיכיונות לשידורים, ברישיונות לשידורי רדיו ספרתי וברישיונות לשידורי רדיו אנלוגי תנאים, לרבות תנאים שיש לקיימם לפני שיינתנו הזכיונות או הרישיונות כאמור, וכן לקבוע הוראות והגבלות בכל ענין הנובע מהוראות חוק זה, לרבות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקנים, מפרטים ולוח זמנים להקמה, לתפעול ולשידור של תחנות שידור והפיקוח ההנדסי על יישומם;
{{ח:תתת|(2)}} יחידת השידור העומדת לרשות בעל הזכיון או בעל הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} הערבויות שעל בעל הזכיון או בעל הרישיון להמציא לרשות לשם הבטחת מילוי תנאי הזכיון או הרישיון ודרכי מימושם, הכל כפי שתקבע המועצה בכללים; הכללים לפי פסקה זו טעונים אישור השר.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון)|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון), התשנ״ב–1992}} (ק״ת תשנ״ב, 1231).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון לשידורי רדיו)|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון לשידורי רדיו), התשנ״ה–1995}} (ק״ת תשנ״ה, 739).}}
{{ח:תת|(ג)}} בעל זיכיון לשידורים, בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי או בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי ימלא אחר כל תנאי הזיכיון או הרישיון כפי שנקבעו בזכיונו או ברישיונו, לפי הענין.

{{ח:סעיף|33א|רישיון לשידורי טלוויזיה ותנאיו|תיקון: תשע״א, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי טלוויזיה למבקש רישיון כאמור, אף אם אינו מבקש להפיץ את השידורים בדרך אלחוטית, (בסעיף זה – המבקש) בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במבקש מתקיימים התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 41|בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף 41(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} המבקש הפקיד בידי הרשות בטוחות, בין השאר כמפורט להלן, בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33ב|סעיף 33ב(א)(2)}}:
{{ח:תתתת|(א)}} ערבות בנקאית אוטונומית להבטחת מילוי ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
{{ח:תתתת|(ב)}} ערבות בנקאית אוטונומית או פיקדון להבטחת ההוצאות שעל בעל רישיון להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית וסרטים ישראליים, לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(3)}} המבקש מקיים כל תנאי נוסף שהוא נדרש לקיים ושנקבע לפי סעיף קטן (ג), ככל שנקבע תנאי כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), המועצה לא תיתן למבקש, רישיון לשידורי טלוויזיה, בהתקיים אחד מהמפורטים להלן או בהתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיפים 41(ב2)}} {{ח:פנימי|סעיף 56|או 56}}:
{{ח:תתת|(1)}} המבקש היה בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, במהלך שלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה, כולן או חלקן, והמועצה מצאה כי המבקש לא קיים בתקופת הזיכיון או הרישיון את ההוראות לפי חוק זה, את כללי המועצה או את תנאי הזיכיון או הרישיון, לפי העניין; לעניין זה לא תובא בחשבון הפרה שלדעת המועצה היא הפרה זניחה, ואולם היה המבקש בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, במהלך השנה שקדמה למועד הגשת הבקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה, כולה או חלקה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35א|סעיף 35א(ב)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} בין המבקש לבין משדר מפר היו יחסים כמפורט להלן, במועד ההפרה או לאחריה, וטרם חלפו שלוש שנים ממועד סיום היחסים כאמור:
{{ח:תתתת|(א)}} המבקש היה בעל עניין במשדר המפר;
{{ח:תתתת|(ב)}} המשדר המפר היה בעל עניין במבקש;
{{ח:תתתת|(ג)}} בעל עניין במבקש היה בעל עניין במשדר המפר; לעניין פסקה זו, יראו גם במועד פקיעתו או ביטולו של הזיכיון או הרישיון של המשדר המפר את מועד סיום היחסים בינו לבין המבקש;
{{ח:תתת|(3)}} במבקש מתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בפסקה (3) שבסעיף 42(א)}};
{{ח:תתת|(4)}} לדעת המועצה מתן הרישיון למבקש עלול להיות נוגד את טובת הציבור או להוות סיכון לביטחון המדינה;
{{ח:תתת|(5)}} במבקש מתקיימים תנאי או הגבלה שאסור שיתקיימו בו ושנקבעו לפי סעיף קטן (ג), ככל שנקבעו תנאי או הגבלה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לקבוע, בכללים, תנאים והגבלות למתן רישיון לשידורי טלוויזיה, נוסף על אלה המנויים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), במטרה להבטיח כי המבקש יקיים את שידורי הטלוויזיה בהתאם להוראות לפי חוק זה, לכללי המועצה ולרישיון; כמו כן רשאית המועצה לקבוע ברישיון לשידורי טלוויזיה תנאים, הוראות והגבלות בכל עניין הנובע מהוראות חוק זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״ב–2011}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון ימלא אחר כל תנאי הרישיון לשידורי טלוויזיה כפי שנקבעו ברישיונו.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משדר מפר“ – תאגיד שאילו היה מבקש רישיון לשידורי טלוויזיה לפי סעיף זה לא היה מקבל רישיון כאמור מהטעם האמור בסעיף קטן (ב)(1);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד ההפרה“ – המועד שבו המשדר המפר הפר את ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון או הרישיון, לפי העניין, כאמור בסעיף קטן (ב)(1), ואם ביצע כמה הפרות כאמור – המועד המוקדם מביניהם.

{{ח:סעיף|33ב|כללים למתן רישיון לשידורי טלוויזיה|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תקבע בכללים הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המועד שממנו ניתן להגיש בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה, במטרה לאפשר את תחילת השידורים בידי בעל הרישיון החל במועד המעבר; כללים לפי פסקה זו טעונים את אישור השר;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} הוראות לעניין הבטוחות שעל המבקש להפקיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(א)(2)}}, לרבות סכומיהן, מועדי הפקדתן ודרכי מימושן.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית לקבוע בכללים הוראות נוספות לעניין מתן רישיון לשידורי טלוויזיה, בין השאר, בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרכי הגשת בקשה למתן רישיון והטיפול בה;
{{ח:תתת|(2)}} מידע שעל המבקש לגלות למועצה לרבות מידע לגבי בעל עניין במבקש ולגבי כל גורם אחר שיש לו, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה במבקש;
{{ח:תתת|(3)}} מסמכים שעל המבקש להמציא למועצה לצורך קבלת הרישיון.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״ב–2011}}.}}

{{ח:סעיף|33ג|דחיית מועד המעבר|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} ראה השר כי יש בכך צורך, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם המועצה, לדחות, לא יאוחר מיום כ״ה באדר א׳ התשע״א (1 במרס 2011), בצו, את מועד המעבר, למועד שלא יהיה מאוחר מיום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014).

{{ח:סעיף|33ד|סייג למתן רישיון|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} המועצה לא תיתן רישיון לשידורי טלוויזיה שתחילת תוקפו במועד המעבר למי שנמסרה לו הודעה כי הוא נמצא כשיר לכך, אלא אם כן מצאה, ארבעה חודשים לפני מועד המעבר, כי מתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(א)}} ובכללים שקבעה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(ג)}}, ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)}}, או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים.

{{ח:סעיף|34|תקופת תוקפם של זכיון לשידורים ורישיון לשידורים והליך בדיקה|תיקון: תש״ס, תשס״ג־2, תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ו, תשע״ו־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} תקופת תקפו של זכיון לשידורי רדיו תהיה ארבע שנים.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), תקופת תוקפו של זיכיון לשידורי רדיו שיינתן על פי מכרז בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}}, החל מתום התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 35|בסעיף 35(ד)}}, תהיה 18 שנים; בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, המועצה תקיים הליך בדיקה שבו תבחן כיצד מילא בעל זיכיון כאמור אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון, בתקופה שלגביה מתקיימת הבדיקה; הליך הבדיקה ייערך בתום שש שנים מהמועד שבו החל בעל הזיכיון בשידוריו, וכן בתום 12 שנים מאותו מועד; המועצה תפרסם באתר האינטרנט של הרשות דוח המסכם את תוצאות הליך הבדיקה.
{{ח:תת|(א1)}} תקופת תוקפו של רישיון לשידורי רדיו ספרתי תיקבע בכללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 72ב|סעיף 72ב}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת תקפו של זכיון לשידורי טלויזיה שניתן לראשונה לכל אחת מיחידות השידור בערוץ 2, בהיקף שנקבע לראשונה לכל יחידה – תהיה שש שנים (להלן – תקופת זכיון ראשונה).
{{ח:תת|(ב1)}} תקופת תקפו של זכיון לשידורי טלויזיה בערוץ 2 שניתן לזוכה במכרז לאחר תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299857.pdf|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 19), התשס״ג–2003}}, תהיה עשר שנים; הוראות פסקה (2) של סעיף קטן (ג) יחולו לגבי זכיון כאמור בסעיף קטן זה, ואולם הליך הבדיקה לפי אותה פסקה ייערך בתום חמש השנים הראשונות של תקופת הזכיון.
{{ח:תת|(ב2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב3)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב1), ביקש בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, עד יום ז׳ בחשוון התשע״ה (31 באוקטובר 2014), כי זיכיונו האמור יוארך, וניתנה לכך הסכמת בעל הזיכיון השני לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, אם קיים, תאריך המועצה את זיכיונו עד ליום י״א בחשוון התשע״ח (31 באוקטובר 2017) (בסעיף זה – תקופת הארכה נוספת), ובלבד שמצאה כי לא חדלו להתקיים בבעל הזיכיון אחד או יותר מהתנאים המנויים בחוק זה, שהיו מזכים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ 2, וכי לא מתקיים בו סייג שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה; בתקופת ההארכה הנוספת יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההתחייבויות והתנאים שחלו על בעל הזיכיון לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון בשנת הזיכיון העשירית, יחולו עליו גם בתקופת ההארכה הנוספת;
{{ח:תתת|(2)}} בעל הזיכיון ישלם למדינה תמורה בעד הארכת זיכיונו, שתיקבע על ידי שר האוצר, לאחר שניתנה לו המלצת הרשות, בהסכמת השר ובאישור הוועדה; לא שילם בעל הזיכיון את התמורה האמורה, יפקע זיכיונו;
{{ח:תתת|(3)}} הזיכיון שניתן לטלוויזיה הלימודית בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55(א1)}}, יוארך עד לתום תקופת ההארכה הנוספת;
{{ח:תתת|(4)}} היו בערוץ שני בעלי זיכיונות ופקע או בוטל זיכיון שתוקפו הוארך (בפסקה זו – זיכיון לשעבר), תקבע המועצה הוראות בדבר יחידת השידור של בעל הזיכיון לשעבר, לרבות שימוש ביחידת השידור האמורה על ידי בעל הזיכיון שנותר, ובכלל זה תקבע את התשלומים שישלם בעל הזיכיון שקיבל זמן שידור נוסף, את סוגי השידורים ונושאיהם ואת החובות בנוגע להפקות המקומיות הנוספות שיחולו עליו, ורשאית המועצה לקבוע בכללים את ההתאמות והשינויים הנדרשים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} ובכללים לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} תקופת תוקפו של זיכיון לשידורי טלוויזיה שניתן לכל אחת מיחידות השידור בערוץ השלישי תהיה שמונה שנים (בסעיף קטן זה – תקופת הזיכיון).
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, בתום ארבע השנים הראשונות של תקופת הזיכיון תקיים המועצה הליך בדיקה, שבו תבחן כיצד מילא בעל הזיכיון בתקופה האמורה אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון (בסעיף קטן זה – הוראות הדין); מצאה המועצה כי בעל הזיכיון הפר את הוראות הדין, אך חומרת ההפרה אינה מצדיקה, לדעת המועצה, ביטול הזיכיון בהתאם לסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, תורה לו, לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, כיצד לתקן את ההפרות ביתרת תקופת הזיכיון.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1), תקופת תוקפו של זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי שניתן לזוכה במכרז אחרי יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf|תיקון מס׳ 33}} ולפני מועד המעבר, תהיה עד יום י״ח בחשוון התשע״ו (31 באוקטובר 2015); על זיכיון כאמור לא יחולו הוראות סעיף קטן (ג)(2).
{{ח:תת|(ה)}} תקופת תוקפו של רישיון לשידורי טלוויזיה תהיה 15 שנים ממועד תחילת שידוריו של בעל הרישיון, כפי שנקבע ברישיון, ובלבד שהמועד האמור לא יקדם למועד המעבר.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, אחת לארבע שנים החל במועד תחילת שידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, כפי שנקבע ברישיון, תקיים המועצה הליך בדיקה שבו תבחן כיצד מילא בעל הרישיון בתקופה האמורה אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון, שעניינם תוכן השידורים, ובכלל זה מימון הפקה ורכישה של תכניות, בהתבסס, בין השאר, על דוחות שנתיים שפרסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(2)(ב)}} לגבי אותה תקופה; הליך הבדיקה לפי פסקה זו יחל בתום כל ארבע שנים כאמור ויסתיים לא יאוחר משנה מתום ארבע השנים האמורות.
{{ח:תתת|(2)}} מצאה המועצה בהליך הבדיקה לפי פסקה (1) כי בעל הרישיון הפר את ההוראות, הכללים ותנאי הרישיון האמורים באותה פסקה, אך חומרת ההפרה אינה מצדיקה לדעתה, את ביטול הרישיון בהתאם לסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, תורה לו, בתוך 45 ימים ממועד סיום הבדיקה, ולאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, כיצד לתקן את ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} המועצה תפרסם את ממצאי הליך הבדיקה באתר האינטרנט של הרשות; המועצה תעביר לידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת את ממצאי הליך הבדיקה ואת ההוראות שנתנה לבעל הרישיון לפי פסקה (2), ככל שנתנה.

{{ח:סעיף|34א|הוראות לענין מכרז בשנת 2004 לזיכיון לשידורי טלוויזיה ומיזוג בעלי הזיכיון בערוץ 2|תיקון: תשס״ג־2, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תפרסם בין יום כ״ט באלול התשס״ד (15 בספטמבר 2004) ליום ט״ו בתשרי התשס״ה (30 בספטמבר 2004) מכרז, לפי הוראות חוק זה, למתן זכיון לשידורי טלויזיה בערוץ 2 לתקופה שתחל ביום כ״ט בתשרי התשס״ו (1 בנובמבר 2005).
{{ח:תת|(ב)}} הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|בחוק התחרות הכלכלית}} (בסעיף זה – הממונה) יחליט עד יום כ״ו בסיון התשס״ד (15 ביוני 2004), אם מתקיימת תחרות משמעותית בין ערוץ 2 לערוץ השלישי.
{{ח:תת|(ג)}} לאחר קבלת החלטת הממונה, כאמור בסעיף קטן (ב), רשאית המועצה לקבוע, לאחר שהתייעצה עם הממונה, כי על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 54|בסעיף 54(א)}}, המכרז שתפרסם הרשות לפי סעיף זה יהיה למתן שני זכיונות ולשתי יחידות שידור.
{{ח:תת|(ד)}} בעלי הזכיונות בערוץ 2, כולם או חלקם, וכן מי שמחזיק באמצעי שליטה בהם, כולם או חלקם, רשאים, לבד או יחד עם אחרים, לצורך השתתפות במכרז לפי סעיף זה, לעשות אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} להתאחד בשני תאגידים נפרדים, שמתקיימות לגבי כל אחד מהם הוראות חוק זה לענין השתתפות במכרז;
{{ח:תתת|(2)}} החליט הממונה כי מתקיימת תחרות משמעותית, כאמור בסעיף קטן (ב) – להתאחד בתאגיד נפרד שמתקיימות לגביו הוראות חוק זה לענין השתתפות במכרז.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} לאחר תחילת השידורים לפי הזכיונות שניתנו במכרז לפי סעיף קטן (ג) רשאית המועצה לאשר, בתנאים שתקבע, לשני בעלי הזכיונות שזכו במכרז האמור, להתמזג לתאגיד אחד שמתקיימות בו הוראות חוק זה המכשירות אותו להשתתף במכרז ולהיות בעל זכיון.
{{ח:תתת|(2)}} תאגיד כאמור בפסקה (1) יהיה בעל הזכיון ליחידת שידור אחת, שתבוא במקום שתי יחידות השידור של בעלי הזכיונות האמורים באותה פסקה.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 71ב|סעיפים קטנים (א) ו־(ג) של סעיף 71ב}} יחולו לענין מיזוג לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(4)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|בחוק התחרות הכלכלית}}.
{{ח:תת|(ו)}} לענין מכרז לפי סעיף זה, עתירות נגד החלטות המועצה כועדת מכרזים, יידונו בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בלבד.

{{ח:סעיף|35|הארכת זיכיון לשידורי רדיו|תיקון: תשנ״ח, תש״ס, תשס״ב־2, תשס״ז, תשפ״ב, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} המועצה רשאית להאריך את תוקפו של זיכיון לשידורי רדיו בלא מכרז, לארבע תקופות נוספות, בהתחשב, בין השאר, באפשרות להקצות תדרים, בתנאי התפשטות הגלים, בשיקולים כלכליים ובמגוון סוגי השידורים ואופיים, ובלבד שמצאה כי בעל הזיכיון מילא חובות המוטלות עליו לפי חוק, כללי המועצה ותנאי הזיכיון.
{{ח:תתת|(2)}} הארכת תקופת הזיכיון בתקופה השלישית, יכול שתהא לכל התקופה או לחלקה ויכול שתיעשה יותר מפעם אחת, ובלבד שסך ההארכות בתקופה השלישית לא יעלה, במצטבר, על ארבע שנים.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תהיה רשאית להתנות את הארכת תוקפו של זיכיון כאמור בסעיף קטן (א), בתנאים שתקבע.
{{ח:תת|(ג)}} החלטות המועצה בדבר הארכת תוקף זיכיון לשידורי רדיו לפי סעיף זה יהיו מנומקות ובכתב ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, תוקפו של זיכיון לשידורי רדיו יהיה עד יום כ״ט בטבת התשצ״ג (31 בדצמבר 2032); אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות המועצה לבטל זיכיון לשידורי רדיו לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על בעל זיכיון לשידורי רדיו שקיבל זיכיון החל מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ד).

{{ח:סעיף|35א|הארכת רישיון לשידורי טלוויזיה|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית להאריך את תוקפו של רישיון לשידורי טלוויזיה, לפי בקשת בעל הרישיון, לתקופות נוספות של 15 שנים כל אחת, אלא אם כן מצאה כי בעל הרישיון לא קיים בתקופת תוקפו של הרישיון את ההוראות לפי חוק זה, את כללי המועצה או את תנאי הרישיון.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לעניין סעיף קטן (א), לא תובא בחשבון הפרה שלדעת המועצה היא הפרה זניחה, ואולם מצאה המועצה כי הפרה זניחה כאמור ניתנת לתיקון, תורה לבעל הרישיון על תיקון ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} הורתה המועצה על תיקון הפרה כאמור בפסקה (1), ימציא בעל הרישיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה להארכת רישיון לפי סעיף קטן (א) תוגש עד למועד שתקבע המועצה בכללים, ובלבד שהמועד שייקבע כאמור יהיה 18 חודשים לפחות לפני תום תקופת הרישיון; המועצה תקבל החלטה בבקשה כאמור שנה לפחות לפני תום תקופת הרישיון.

{{ח:סעיף|36|הגבלות בהעברת בעלות בזכיון לשידורים וברישיון לשידורים|תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשס״ב־2, תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} זכיון לשידורים ורישיון לשידורים אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול.
{{ח:תת|(ב)}} היה המורשה לשידורים תאגיד בעל הון מניות –
{{ח:תתת|(1)}} לא יעביר בעל ענין בו לאחר, בדרך כלשהי, במישרין או בעקיפין, עשרה אחוזים או יותר של אמצעי שליטה אחד, בין בבת אחת ובין בחלקים, או את הזכות למנות דירקטור אחד או יותר, אלא אם כן קיבל לכך הסכמת המועצה מראש;
{{ח:תתת|(2)}} לא ירכוש בו אדם, בין במישרין ובין בעקיפין, בעצמו או יחד עם קרוביו או עם אחרים הפועלים בתיאום עמו דרך קבע, יותר מעשרה אחוזים של אמצעי שליטה אחד בתאגיד בין בבת אחת ובין בחלקים, או את הזכות למנות דירקטור אחד או יותר או את מנהלו הכללי, אלא אם כן קיבל לכך הסכמת המועצה מראש;
{{ח:תתת|(3)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ו) {{ח:פנימי|סעיף 72א|וסעיפים 72א(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 72ג|או 72ג(ג)}}, לא יעביר ולא ירכוש אדם, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה בשיעור כלשהו בתאגיד שהוא מורשה לשידורים, אם כתוצאה מההעברה או מהרכישה, יחול במורשה לשידורים המפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין זיכיון לשידורים, בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי ובעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי – יחדל להתקיים בו אחד התנאים שהיו מזכים אותו להשתתף במכרז כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(א)}}, או יתקיים בו אחד הסייגים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיפים 41(ב2) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 56|56}}, {{ח:פנימי|סעיף 72א|72א}} {{ח:פנימי|סעיף 72ג|או 72ג}}, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה – יחדל להתקיים בו אחד התנאים לקבלת רישיון כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(א)(1)}} או יתקיים בו אחד הסייגים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיפים 41(ב2)}} {{ח:פנימי|סעיף 56|ו־56}}.
{{ח:תת|(ג)}} היה המורשה לשידורים תאגיד שאינו בעל הון מניות, לא תועבר זכות בעלות או שליטה בו, בדרך כלשהי, במישרין או בעקיפין, אלא אם כן קיבל לכך הסכמת המועצה מראש.
{{ח:תת|(ד)}} מורשה לשידורים שהוא תאגיד ידווח לרשות על כל העברה או רכישה של חמישה אחוזים או יותר מאמצעי השליטה בו, הכל כפי שתקבע המועצה בכללים.
{{ח:תת|(ה)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ו) {{ח:פנימי|סעיף 72א|וסעיפים 72א(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 72ג|או 72ג(ג)}}, המועצה לא תיתן את הסכמתה להעברה או לרכישה של אמצעי שליטה אחד או יותר, בשיעור כלשהו בתאגיד שהוא מורשה לשידורים, אם כתוצאה מההעברה או מהרכישה יחול במורשה לשידורים האמור בפסקת משנה (א) או (ב) שבסעיף קטן (ב)(3), לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)}} נוכח השר כי קיים צורך לעשות כן, רשאי הוא, בהסכמת המועצה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות, בתקנות, את ההגבלות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(ג)}}, ולקבוע הגבלות אחרות או נוספות על אלה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 41|באותו סעיף}}, שיחולו על בעלי הזיכיונות לשידורי רדיו או על בעלי הרישיונות לשידורי רדיו אנלוגי.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (השתתפות במכרז לזיכיון לשידור רדיו בערבית)|תקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (השתתפות במכרז לזיכיון לשידור רדיו בערבית), התשס״ב–2002}} (ק״ת תשס״ב, 788), הקובעות כי על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(ג)(1) לחוק}}, תאגיד שבעל ענין בו הוא גם בעל ענין בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי החוק, רשאי להשתתף במכרז לזכיון לשידורי רדיו בערבית, ובלבד שאותו בעל ענין אינו מחזיק ביותר מעשרים וארבעה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה ואינו בעל שליטה בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, ואינו מחזיק, במישרין או בעקיפין, ביותר מארבעים אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד האמור.}}

{{ח:סעיף|37|ביטול זכיון לשידורים או רישיון לשידורים, פקיעתו או התלייתו|תיקון: תשנ״ב, תשס״ג־2, תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ב־6, תשע״ג, תשע״ה, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית לבטל, להגביל או לצמצם זכיון לשידורים או רישיון לשידורים, אם מצאה כי נתקיים אחד מן המקרים הבאים, ובלבד שנתנה למורשה לשידורים הזדמנות נאותה להשמיע לפניה את טענותיו:
{{ח:תתת|(1)}} המורשה לשידורים לא קיים הוראות חוק זה או תקנות או כללים לפיו, שחומרת הפרתם מצדיקה, לדעת המועצה, ביטול, הגבלה או צמצום של הזכיון או הרישיון, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} המורשה לשידורים הפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36}} {{ח:פנימי|סעיף 46|ו־46}} או לא קיים את חובת המימון {{ח:פנימי|סעיף 70|שבסעיף 70(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} המורשה לשידורים לא גילה לוועדת המכרזים או למועצה, לפי העניין, מידע שנדרש לגלותו לצורך קבלת הזיכיון או הרישיון או לצורך הארכתו של הרישיון או שמסר לה מידע לא נכון;
{{ח:תתת|(4)}} המורשה לשידורים הפר תנאי שבזכיון או שברישיון, לפי הענין, נקבע כי הוא תנאי מהותי;
{{ח:תתת|(5)}} חדלו להתקיים במורשה לשידורים אחד או יותר מן התנאים המנויים בחוק זה, המכשירים אותו להשתתף במכרז או להיות מורשה לשידורים או התקיים בו תנאי אשר היה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות מורשה לשידורים לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(6)}} המורשה לשידורים לא החל בשידורים או הפסיקם לפרק זמן בלתי סביר;
{{ח:תתת|(7)}} המורשה לשידורים ביקש ביטול זכיונו או רישיונו, לפי הענין;
{{ח:תתת|(8)}} טובת הציבור מחייבת זאת, לדעת שני שלישים לפחות מחברי המועצה.
{{ח:תת|(א1)}} מצאה המועצה כי בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לא תיקן הפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיפים 33א(ב)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 34|34(ו)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35א|35א(ב)(1)}}, או, לפי העניין, {{ח:פנימי|סעיף 71ד|בסעיף 71ד(ו)(1א)}} {{ח:פנימי|סעיף 71ד|או 71ד(ז)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 71ה|או 71ה(ד1)(1) או (ה)(1)}} עד תום התקופה שהורתה לו לפי אותם סעיפים או כי לא עמד בהתחייבויות לפי התכניות שאישרה המועצה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 71ד|סעיפים 71ד(ה) או (ו)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 71ה|או 71ה(ד)}}, יפקע רישיונו.
{{ח:תת|(ב)}} תקפו של הזכיון לשידורים או הרישיון לשידורים יפקע באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בתום התקופה הנקובה בזכיון או ברישיון, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטל);}}
{{ח:תתת|(3)}} המורשה לשידורים החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט ציווה על פירוקו כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}} (להלן – פקודת החברות);
{{ח:תתת|(4)}} החשב הכללי במשרד האוצר הודיע למועצה, לאחר מיצוי כל הליכי הגבייה, כי המורשה לשידורים לא עמד בתשלום החזר הלוואה שהוא חב בו בהתאם להסכם שנחתם בינו ובין מדינת ישראל;
{{ח:תתת|(5)}} המורשה לשידורים לא שילם את חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי רישיון או דמי הפצה שהוא חב בהם לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳ לפרק ח׳}};
{{ח:תתת|(6)}} בעל הזיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה לא קיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}, ביום כ״ו באלול התשע״ג (1 בספטמבר 2013) או לאחריו.
{{ח:תת|(ב1)}} המועצה תפרסם הודעה ברשומות על פקיעת זיכיון לשידורים או רישיון לשידורים לפי סעיפים קטנים (א1) או (ב)(4) עד (6).
{{ח:תת|(ג)}} מונה למורשה לשידורים כונס נכסים או מפרק זמני, רשאית המועצה להתלות את תוקף הזכיון או את תוקף הרישיון, לפי הענין, לתקופה ובתנאים שתקבע.
{{ח:תת|(ג1)}} נתן בית המשפט צו הקפאת הליכים, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 350ב|בסעיף 350ב לחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, בענינה של חברה שהיא מורשה לשידורים, והתקיים אחד מן המקרים המנויים בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} תביא המועצה בחשבון, בין שאר שיקוליה לצורך הפעלת סמכויותיה לפי הוראות סעיף קטן (א), גם את התועלת העשויה לצמוח מהבראתו של המורשה לשידורים ומהמשך פעילותו;
{{ח:תתת|(2)}} החליטה המועצה להפעיל סמכות מסמכויותיה בהתאם להוראות סעיף קטן (א), תיכנס ההחלטה לתוקפה 15 ימים לאחר קבלתה, והסמכות לדון בהחלטה האמורה, כל עוד לא בוטל צו הקפאת ההליכים, תהיה נתונה גם לבית המשפט שנתן את הצו.
{{ח:תת|(ד)}} מורשה לשידורים אינו זכאי לפיצוי כלשהו בשל ביטול, הגבלה או צמצום של הזכיון או הרישיון, לפי הענין, לפי סעיף קטן (א).

{{ח:קטע3|פרק ג סימן א1|סימן א׳1: הארכת תקופת הזיכיונות הראשונים בערוץ 2|תיקון: תשס״ג, תשע״א־2, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|37א|הארכת זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2|תיקון: תשס״ג, תשס״ג־2, תשס״ד, תשס״ה, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאי לבקש מהמועצה להאריך את תוקף זיכיונו, לתקופה שמיום ו׳ בחשון התשס״ד (1 בנובמבר 2003) עד ליום כ״ח בתשרי התשס״ו (31 באוקטובר 2005) (בחוק זה – תקופת ההארכה).
{{ח:תתת|(2)|(א)}} האריכה המועצה את הזיכיונות לכל בעלי הזיכיונות, יוארך גם הזיכיון שניתן לטלוויזיה הלימודית בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55(א1)}}, עד ליום כ״ח בתשרי התשס״ו (31 באוקטובר 2005).
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע משאר סמכויות המועצה לפי חוק זה, המועצה תקבע תנאים להארכת הזיכיון, לרבות תנאים שיש לקיימם לפני שיוארך הזיכיון, וכן רשאית היא לקבוע הוראות והגבלות בכל ענין הנובע מהוראות חוק זה, ובלבד שיחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההתחייבויות והתנאים שחלו על בעל הזיכיון לפי חוק, כללי המועצה או תנאי הזיכיון בשנת הזיכיון העשירית, יחולו עליו גם בתקופת ההארכה, אלא אם כן קבעה המועצה, כי תנאים או התחייבויות שתקבע לא יחולו עליו, או שיחולו בשינויים שקבעה;
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100(ב)}}, התמלוגים שישלם בעל זיכיון לרשות, יהיו בתקופת ההארכה, בשיעור של 4%; השר רשאי, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם השר הממונה על {{ח:חיצוני|חוק הקולנוע|חוק הקולנוע, התשנ״ט–1999}}, ובאישור הועדה, לקבוע שיעור גבוה יותר, ובלבד שלא יעלה על 6%;
{{ח:תתת|(3)}} בעל הזיכיון ישלם למדינה תמורה בעד הארכת זיכיונו, שתיקבע על ידי שר האוצר, בהסכמת שר התקשורת ובאישור הוועדה.
{{ח:תת|(ג)}} לא תאשר המועצה הארכת זיכיון אם מצאה כי בבעל הזיכיון חדלו להתקיים אחד או יותר מן התנאים המנויים בחוק זה, שהיו מכשירים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ 2, או כי התקיים בו תנאי אשר היה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} לא הוארכו כל הזיכיונות בערוץ 2, או פקע או בוטל זיכיון שתוקפו הוארך (בסעיף זה – זיכיון לשעבר), תקבע המועצה הוראות בדבר היחידת השידור של בעל הזיכיון לשעבר, בין בדרך של פרסום מכרז להפעלת יחידת השידור, ובין בדרך אחרת, לרבות חלוקת יחידת השידור האמורה בין בעלי הזיכיונות שנותרו, כולם או חלקם, ובכלל זה תקבע את התשלומים שישלם בעל זיכיון שקיבל זמן שידור נוסף, את סוגי השידורים ונושאיהם ואת החובות בנוגע להפקות המקומיות הנוספות שיחולו עליו, ורשאית המועצה לקבוע בכללים את ההתאמות והשינויים הנדרשים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} ובכללים לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיפים 54א}}, {{ח:פנימי|סעיף 71א|71א}} {{ח:פנימי|סעיף 71ב|ו־71ב}} יחולו לענין בעלי הזיכיונות בערוץ 2 גם בתקופת ההארכה.

{{ח:סעיף|37ב|שימוש בתדר הקרקעי ובמשדרים|תיקון: תשס״ג, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} החליטה המועצה להאריך זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א|סעיף 37א}}, וביקש בעל זיכיון אחר לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה להשתמש לשידוריו בתדר הקרקעי ובמשדרים ששימשו את בעלי הזיכיון בערוץ 2 לפני תקופת ההארכה, רשאית היא, על אף ההארכה, לאחר ששקלה את טובת הציבור, לערוך מכרז סגור בין כל בעלי הזיכיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה למתן זכות השימוש בתדר ובמשדרים האמורים בתקופת ההארכה.
{{ח:תת|(ב)}} במכרז כאמור בסעיף קטן (א) תקבע המועצה –
{{ח:תתת|(1)}} הוראות ותנאים לענין זכות השימוש בתדר הקרקעי ובמשדרים, לרבות המועד שהחל בו תינתן זכות השימוש לזוכה במכרז, ושלא יקדם למועד תחילת תקופת ההארכה;
{{ח:תתת|(2)}} ההתחייבויות שעל הזוכה במכרז יהיה לעמוד בהן כדי להבטיח תשלום שוויו של התדר הקרקעי, בהתחשב, בין השאר, בעלויות הכספיות הכרוכות בשימוש בו.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לדרוש מהזוכה במכרז ערובות להבטחת התחייבויותיו כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשאי השר, בהסכמת המועצה ובאישור הועדה, לקבוע הוראות בדבר ביטול השידור הקרקעי, כולו או חלקו, או לקבוע הסדרים אחרים שיחולו לענין שיטות השידור לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן א2|סימן א׳2: הארכת תקופות הזיכיון בערוץ השלישי|תיקון: תשס״ו, תשע״א־2, תשע״ג, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|37ג|הארכת זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי|תיקון: תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ג, תשע״ה, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי רשאי לבקש מהמועצה להאריך את תוקף זיכיונו לתקופה שמיום י״ג בשבט התש״ע (28 בינואר 2010) עד יום ג׳ בשבט התשע״ב (27 בינואר 2012) (בסעיף זה – תקופת ההארכה הראשונה).
{{ח:תת|(א1)}} ביקש בעל זיכיון מהמועצה להאריך את תוקף זיכיונו כאמור בסעיף קטן (א), תאריך המועצה את תוקף זיכיונו לתקופת ההארכה הראשונה, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת, הכוללת שלבי פעולה, להשלמה עד יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011) של ההתחייבויות והתנאים לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון, שלא עמד בהם במהלך תקופת הזיכיון, ועניינם ההוצאה שעליו להוציא לשם מימון הפקה ורכישה של תכניות סוגה עילית כמשמעותן {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} וכן שידורן של תכניות כאמור, והכל בסכומים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|בסעיף 5(ג) עד (ה) לתוספת השניה}} (בסעיף זה – התכנית להשלמת סוגה עילית);
{{ח:תתת|(2)}} בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת, הכוללת שלבי פעולה, להשלמה עד יום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014), של ההתחייבויות והתנאים לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון, שלא עמד בהם במהלך תקופת הזיכיון, ועניינם ההוצאה לשם הפקה של סרטים ישראליים, בסכום של 20 מיליון שקלים חדשים (בסעיף זה – התכנית להשלמת הוצאה לקולנוע); הסכום האמור יעודכן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8|סעיף 8(ד) לתוספת השניה}};
{{ח:תתת|(3)}} בעל הזיכיון הגיש למועצה תכנית הכוללת שלבי פעולה וביצוע, להבטחת מושבה, עד יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011), של חברת החדשות בירושלים, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}, באופן שעד לאותו מועד יקוימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|הסעיף האמור}} (בסעיף זה – התכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים);
{{ח:תתת|(4)}} בבעל הזיכיון לא חדל להתקיים אחד או יותר מהתנאים המנויים בחוק זה, שהיו מכשירים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ השלישי, ולא מתקיים בו תנאי שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(5)}} המועצה אישרה עד יום ג׳ בשבט התש״ע (18 בינואר 2010), את התכנית להשלמת סוגה עילית, את התכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, וכי מתקיימים בבעל הזיכיון התנאים האמורים בפסקה (4), וכן מסרה את המלצתה לגבי התכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים לוועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תתת|(6)}} ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה את התכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים, לאחר שהובאה לפניה המלצת המועצה לעניין תכנית זו;
{{ח:תתת|(7)}} בעל הזיכיון המציא לרשות, לא יאוחר מיום ט״ז באדר התש״ע (2 במרס 2010), פיקדון כספי או ערבות בנקאית, בסכום של 20 מיליון שקלים חדשים, להבטחת ביצוען של התכנית להשלמת סוגה עילית והתכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33(ב)(3)}}; המנהל יורה לבעל הזיכיון על תנאי הפיקדון הכספי או נוסח הערבות הבנקאית, לפי העניין, וכן יהיה רשאי להורות על השבה של הפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית, אם הושלמו כל ההתחייבויות והתנאים שהיה על בעל הזיכיון להשלים עד יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011) לפי התכנית להשלמת סוגה עילית והתכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, ובלבד שהפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית, לפי העניין, הומצאו בהתאם להוראות סעיף קטן (א2); לא המציא בעל הזיכיון פיקדון כספי או ערבות בנקאית כאמור, יפקע זיכיונו לאלתר;
{{ח:תתת|(8)}} בעל הזיכיון שילם את החוב שאינו ניתן לפריסה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 102א1|בסעיף 102א1(א)}}, לא יאוחר מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}}, וכן שילם, בתוך התקופה האמורה, את יתרת החוב הכולל כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 102א1|באותו סעיף}} או שמועד תשלום יתרת החוב הכולל נדחה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 102א1|סעיף 102א1}}.
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א3)}} לא עמד בעל הזיכיון בהוראות התכנית להשלמת סוגה עילית, או בהוראות התכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, יראו בכך הפרה של תנאי מהותי בזיכיון, לעניין {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(א)(4)}}.
{{ח:תת|(א4)}} אין בהתחייבויות ובתנאים החלים על בעל הזיכיון לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}} בתקופת ההארכה הראשונה, כדי לגרוע מההתחייבויות והתנאים שחלו עליו ערב יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}}, לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, אלא אם כן נקבע אחרת לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|התיקון האמור}}; לעניין זה, אושרה התכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים ובעל הזיכיון פעל לפיה, לא יראו אותו כמי שהפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}} עד תום תקופת ההארכה הראשונה.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת הזיכיון של בעל זיכיון שתקופת זיכיונו הוארכה כאמור בסעיף קטן (א), תוארך עד יום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) או עד מועד המעבר שקבע השר בצו, אם דחה את המועד בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33ג|סעיף 33ג}} (בסעיף זה – תקופת ההארכה השנייה), והכל אלא אם כן מצאה המועצה כי חדל להתקיים בבעל הזיכיון אחד התנאים המנויים בחוק זה, שהיו מזכים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ השלישי, או התקיים בו סייג שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב1)}} תקופת הזיכיון של בעל הזיכיון שתקופת זיכיונו הוארכה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), תוארך עד יום י״ג בתמוז התשע״ה (30 ביוני 2015) (בסעיף זה – תקופת ההארכה השלישית), ובלבד שהמועצה מצאה כי מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הזיכיון שילם עד יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) את חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי הפצה ותמלוגים שהיה חייב לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳ לפרק ח׳}} עד המועד האמור;
{{ח:תתת|(2)}} בבעל הזיכיון לא חדל להתקיים אחד או יותר מהתנאים המנויים בחוק זה, שהיו מזכים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ השלישי, וכי לא מתקיים בו סייג שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} בעל הזיכיון העביר לידי המועצה עד יום י״ז בטבת התשע״ג (30 בדצמבר 2012), התחייבות ולפיה מקום מושבה של חברת החדשות של הערוץ השלישי יהיה, לא יאוחר מיום כ״ו באלול התשע״ג (1 בספטמבר 2013), בירושלים, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} בתקופת ההארכה השנייה ובתקופת ההארכה השלישית יחולו על בעל הזיכיון הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההתחייבויות והתנאים שחלו על בעל הזיכיון לפי חוק, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, בשנת הזיכיון העשירית יחולו עליו גם בתקופת ההארכה השניה ובתקופת ההארכה השלישית, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} לענין תקופת ההארכה השניה ותקופת ההארכה השלישית, ישלם בעל הזיכיון למדינה תמורה בעד הארכת זיכיונו לתקופות אלה, שתיקבע על ידי שר האוצר, לאחר שניתנה לו המלצת הרשות השנייה לעניין זה, בהסכמת השר ובאישור הוועדה; לא שילם בעל הזיכיון את התמורה האמורה, יפקע זיכיונו.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן א3|סימן א׳3: שימוש באפיק ובנכסים לא מוחשיים של הרשות|תיקון: תשע״א}}

{{ח:סעיף|37ד|שימוש באפיק חדש|תיקון: תשע״א, תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן א3|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אפיק חדש“ – אפיק שנכלל ברשימה שנקבעה לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כא1|סעיף 6כא1(ו) לחוק התקשורת}}, ואינו אפיק קיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אפיק קיים“ – אפיק שבו שידרו בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין, את שידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, ושמספרו נקבע באופן המפורט בסעיף זה, ובלבד שחלפו פחות משנתיים ממועד פקיעתו או ביטולו של הרישיון לשידורי טלוויזיה האמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כשיר לבקשת אפיק“ – בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, וכן מי שהגיש למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ולדעת המועצה מתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(א)(1) ו־(3)}} ובכללים שקבעה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(ג)}}, ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)}} או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון כללי לשידורי כבלים“ ו”בעל רישיון לשידורי לוויין“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6א|בסעיפים 6א}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6מג|ו־6מג לחוק התקשורת}}, בהתאמה.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשה אחת או יותר לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ומצאה המועצה כי לפחות אחד ממגישי הבקשה כאמור הוא כשיר לבקשת אפיק, תפרסם הרשות הודעה לציבור על כוונתה להתיר שימוש באפיק חדש, אחד או יותר, לשם העברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביקשו לפחות שני כשירים לבקשת אפיק, עד למועד שהורתה הרשות, לעשות שימוש באפיק חדש, תפרסם הרשות מכרז לגבי השימוש באפיקים החדשים שיהיו רצופים ככל האפשר, כמספר המבקשים, ואשר המבקשים יידרשו להגיש את הצעותיהם לגבי כל אחד מהם; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשת ההצעות והטיפול בהן;
{{ח:תתת|(2)}} ביקש כשיר לבקשת אפיק, אחד בלבד, עד למועד שהורתה הרשות, לעשות שימוש באפיק חדש, תורה המועצה על האפיק שבו ייעשה שימוש, שמספרו יהיה עוקב ככל האפשר לאפיקים אחרים שבהם משודרים שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה, ותקבע, באישור השר ושר האוצר, סכום חד־פעמי שישלם בעד השימוש;
{{ח:תתת|(3)}} המועצה תיתן את החלטתה בדבר בחירת הזוכים במכרז לפי פסקה (1), או תקבע את האפיק ואת הסכום החד־פעמי שיש לשלם לפי פסקה (2), לפי העניין, לא יאוחר משלושה חודשים מהמועד שבו מצאה כי מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה הוא כשיר לבקשת אפיק, ואולם מצאה המועצה, עד תשעה חודשים לפני מועד המעבר, כי מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה הוא כשיר לבקשת אפיק, תפרסם הודעה לציבור לפי סעיף קטן זה תשעה חודשים לפני מועד המעבר, ותיתן את החלטתה בדבר בחירת הזוכים במכרז לפי פסקה (1), או תקבע את האפיק ואת הסכום החד־פעמי שיש לשלם לפי פסקה (2), לפי העניין, לא יאוחר משישה חודשים לפני מועד המעבר;
{{ח:תתת|(4)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיפים 34(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 71ד|71ד(ב) ו־(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 71ה|ו־71ה(ב) ו־(ב1)}}, לעניין מועד תחילת תוקפו של רישיון לשידורי טלוויזיה, תהיה תחילת שידוריו באפיק החדש, של בעל הרישיון שזכה במכרז לפי פסקה (1), או ששילם סכום חד־פעמי לפי פסקה (2), במועד שתקבע המועצה ברישיון ושלא יהיה מאוחר מתום עשרה חודשים ממועד קבלת החלטת המועצה או ממועד קביעת המועצה כאמור בפסקה (3), לפי העניין.

{{ח:סעיף|37ה|שימוש באפיק קיים ובנכסים לא מוחשיים של הרשות וקניית מניות חברת החדשות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא הוארך רישיון לשידורי טלוויזיה, פקע או בוטל, או לא הגיש בעל רישיון כאמור בקשה להארכת תוקפו של רישיונו עד למועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 35א|בסעיף 35א(ג)}} (בסעיף זה – הרישיון הקודם), תפרסם הרשות הודעה לציבור על כוונתה להתיר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה שימוש באפיק קיים שבו שודרו שידורי בעל הרישיון הקודם, וכן לעשות שימוש בנכסים לא מוחשיים של הרשות שבעל הרישיון הקודם עשה בהם שימוש (בסעיף זה – שימוש באפיק קיים ובנכסים), ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביקשו לפחות שני כשירים לבקשת אפיק, עד למועד שהורתה הרשות, לעשות שימוש באפיק קיים ובנכסים, תפרסם הרשות מכרז לגבי השימוש באפיק הקיים ובנכסים בין מגישי הבקשה כאמור; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשת ההצעות והטיפול בהן;
{{ח:תתת|(2)}} ביקש כשיר לבקשת אפיק, אחד בלבד, עד למועד שהורתה הרשות, לעשות שימוש באפיק קיים ובנכסים, תקבע המועצה, באישור השר ושר האוצר, סכום חד־פעמי שישלם בעד השימוש;
{{ח:תתת|(3)}} לא הוגשה בקשה לפי פסקאות (1) או (2), עד למועד שהורתה הרשות, ולאחר אותו מועד ביקש כשיר לבקשת אפיק לעשות שימוש באפיק קיים ובנכסים, תפרסם הרשות הודעה לציבור, על כוונתה להתיר למי שביקש זאת לעשות שימוש כאמור, אלא אם כן יפנה לרשות כשיר לבקשת אפיק, נוסף, בתוך תקופה שתורה, בבקשה לעשות שימוש כאמור; פנה כשיר נוסף כאמור, יחולו הוראות פסקה (1); לא פנה כשיר נוסף כאמור – יחולו הוראות פסקה (2).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שזכה במכרז לפי סעיף קטן (א)(1) או ששילם את הסכום האמור בסעיף קטן (א)(2) (בסעיף קטן זה – בעל הרישיון הזוכה), ירכוש את מניותיו של בעל הרישיון הקודם בחברת החדשות; באין הסכמה בין בעלי הרישיונות כאמור בדבר תנאי המכירה יקבע המנהל את התנאים האמורים, בהתבסס על הערכת השווי של המניות לפי שיטת חישוב שתקבע המועצה בכללים.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה להורות, לבקשת בעל הרישיון הזוכה, כי הוא לא יחויב ברכישת המניות בחברת החדשות כאמור באותה פסקה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: המכרז לזיכיון לשידורים והגבלות למתן רישיון לשידורי טלוויזיה|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|38|זכיון על פי מכרז|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} זכיון לשידורי רדיו ועד למועד המעבר – גם זיכיון לשידורי טלוויזיה, יינתן על פי מכרז פומבי שתפרסם הרשות.

{{ח:סעיף|39|כללי המכרזים}}
{{ח:ת}} המועצה, באישור השר, תקבע כללים בדבר ההליכים למתן זכיון, לרבות עריכת מכרזים, דרכי הגשתן של ההצעות והטיפול בהן, וכן הדרכים והמועדים למסירת מידע בדבר תוצאות המכרזים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי טלויזיה)|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי טלויזיה), התשנ״ב–1992}} (ק״ת תשנ״ב, 828).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי רדיו)|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי רדיו), התשנ״ה–1995}} (ק״ת תשנ״ה, 724).}}

{{ח:סעיף|40|ועדת מכרזים|תיקון: תשס״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תהווה ועדת מכרזים לענין מכרזים לשידורים שתפרסם הרשות לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש המועצה יכהן כיושב ראש ועדת המכרזים. ואולם לא תהא לו זכות לדעה מכרעת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל, או עובד הרשות שמינה לכך המנהל, רשאי להשתתף בכל ישיבה של ועדת המכרזים, שלא כחבר ועדה.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת המכרזים רשאית, ככל שתמצא לנכון, להיוועץ במומחים שלא מבין חבריה; מומחה הקשור למבקש הזכיון או שעיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד ענינים, יודיע על כך לוועדה לפני שנתן יעוץ כאמור והודעתו תירשם בפרוטוקול של דיוני הוועדה.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת מכרזים תדון בהצעות ותחליט בדבר הזוכה במכרז, והיא רשאית לפסול כל הצעה ואף את ההצעות כולן.

{{ח:סעיף|41|זכות להשתתף במכרז והגבלות למתן רישיון לשידורי טלוויזיה|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ג, תשנ״ד, תש״ס, תשס״א, תשס״ב־2, תשס״ב־3, תשס״ג, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־5, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ח, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} במכרז רשאי להשתתף תאגיד שמתקיימים בו לפחות תנאים אלה, ולא מתקיים בו האמור בסעיפים קטנים (ב), (ב1) ו־(ג):
{{ח:תתת|(1)}} הוא תאגיד רשום בישראל אשר היכולת לכוון את פעולתו ועשרים ושישה אחוזים לפחות מכל אמצעי השליטה בו, הם בידי אזרחים ישראליים ותושבי ישראל, או בידי תאגידים רשומים בישראל שמתקיימים בהם התנאים האמורים. בפסקה זו, ”אזרח ישראלי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק האזרחות|בחוק האזרחות, התשי״ב–1952}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא לא הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון, ואם הוא תאגיד – מנהלו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד, לא הורשע כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הוא אינו סוכן פרסום או סוכן של מבצע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים|בחוק זכויות מבצעים, התשמ״ד–1984}};
{{ח:תתת|(4)}} הוא אינו תאגיד שאחת ממטרותיו או מפעולותיו העיקריות הנה רכישת אמצעי פרסום, לרבות זמן שידור תשדירי פרסומת, למחזיקים באמצעי שליטה בו.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב2)}} לא יהיה רשאי להשתתף במכרז לזיכיון לשידורי טלוויזיה ולא יקבל רישיון לשידורי טלוויזיה, מי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל זיכיון אחר, או שבעל זיכיון אחר מחזיק בו בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מחזיק גם בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בבעל זיכיון אחר;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ – הוא תאגיד אשר מי שמחזיק בחמישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו, מחזיק גם בחמישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל זיכיון אחד אחר, או בשליטה בו; היו שני מחזיקים או יותר בתאגיד כאמור – הם מחזיקים במצטבר בעשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו; קיימים שני בעלי זיכיון בערוץ – הוא תאגיד אשר מי שמחזיק בעשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו, מחזיק גם בחמישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל זיכיון אחד אחר, או בשליטה בו; היו שני מחזיקים או יותר בתאגיד כאמור – הם מחזיקים במצטבר בשלושים אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו; קיימים שלושה בעלי זיכיון בערוץ – הוא תאגיד אשר מי שמחזיק ביותר משלושים אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו, מחזיק גם בחמישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל זיכיון אחד אחר, או בשליטה בו; היו שני מחזיקים או יותר בתאגיד כאמור – הם מחזיקים במצטבר בשלושים אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו;
{{ח:תתת|(4)}} הוא תאגיד אשר אדם אחד מחזיק בו ביותר משבעים וארבעה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה;
{{ח:תתת|(5)|(א)}} הוא תאגיד שהוא עיתון;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא אדם המחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ – הוא תאגיד שעיתון מחזיק בו ביותר משמונה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו; קיימים שניים או שלושה בעלי זיכיון בערוץ – הוא תאגיד שעיתון מחזיק בו בשישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו;
{{ח:תתתת|(ד)}} לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ – הוא תאגיד שאדם המחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון, או בשליטה בעיתון, מחזיק בו ביותר משמונה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו; קיימים שניים או שלושה בעלי זיכיון בערוץ – הוא תאגיד שאדם המחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון, או בשליטה בעיתון, מחזיק בו בשישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו;
{{ח:תתת|(6)}} הוא תאגיד, אשר עיתון קשור מחזיק בו בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה;
{{ח:תתת|(7)}} הוא תאגיד ששניים או יותר מהמחזיקים באמצעי שליטה בו, בשיעור העולה על השיעור המותר למחזיק אחד לפי פסקה (5)(ג) או (ד), הם עיתונים, או שהם מחזיקים במצטבר בעשרה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה, בעיתון או בעיתונים;
{{ח:תתת|(8)}} נוסף על האמור בפסקאות (3) ו־(7) – לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ – הוא תאגיד ששניים או יותר ממי שהחזקתם בו מוגבלת כאמור בפסקאות (3) ו־(5) מחזיקים אמצעי שליטה בו, מסוג כלשהו, בשיעור מצטבר של עשרים וארבעה אחוזים או יותר, או בשליטה בו; קיימים שניים או שלושה בעלי זיכיון בערוץ – הוא תאגיד ששניים או יותר ממי שהחזקתם בו מוגבלת כאמור בפסקאות (3) ו־(5) מחזיקים אמצעי שליטה בו, מסוג כלשהו, בשיעור מצטבר העולה על שלושים אחוזים, או בשליטה בו;
{{ח:תתת|(9)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון אחר“ – בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, למעט חברת החדשות, וכן בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עיתון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6ח4|בסעיף 6ח4(ג) לחוק התקשורת}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עיתון קשור“ – תאגיד שהוא עיתון, אדם שהוא בעל ענין בתאגיד שהוא עיתון או בעל שליטה בעיתון והוא גם בעל ענין בבעל זיכיון אחר.
{{ח:תת|(ג)}} לא יהיה רשאי להשתתף במכרז לזכיון לשידורי רדיו מי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל זכיון לשידורי טלויזיה או רישיון לשידורי טלוויזיה או שהוא תאגיד שלוב של מי מהם, או שהוא תאגיד שבעל ענין בו, הוא גם בעל ענין במי מהם, והכל במישרין או בעקיפין;
{{ח:תתת|(2)}} הוא תאגיד שהוא עיתון או שהוא תאגיד שאדם המחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה מסוג מסויים בו, בשיעור העולה על עשרים וארבעה אחוזים, או ביכולת לכוון פעולתו בדרך אחרת, מחזיק גם, במישרין או בעקיפין, בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה מסוג מסויים בתאגיד שהוא עיתון או בתאגיד שלוב של עיתון או בתאגיד שלוב של בעל ענין בעיתון (להלן – גופים קשורים); הוראות פסקה זו, לענין הגבלות המוטלות על עיתון ועל הגופים הקשורים בו:
{{ח:תתתת|(א)}} לא יחולו על תאגיד המבקש להשתתף במכרז לשידורי רדיו באזור שבו הוענק כבר זכיון אחד לשידורי רדיו, אם הוא או גוף קשור בו כאמור אינו מחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה כלשהם בתאגיד שזכה כבר בזכיון כאמור או ביכולת לכוון את פעולתו בדרך אחרת;
{{ח:תתתת|(ב)}} על עיתון שאינו עיתון יומי, או על עיתון יומי בשפה שונה מהשפה שבה ישודרו שידורי הרדיו, על מוציא לאור של עיתון כאמור, או על מי שמחזיק באמצעי שליטה מסוג כלשהו בעיתון כאמור, ובלבד שמי מהם איננו מחזיק ביותר מ־49% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד המבקש להשתתף במכרז לשידורי רדיו, או שהוא בעל שליטה בתאגיד המבקש;
{{ח:תתת|(3)}} הוא גוף המשדר, לפי דין, שידורים לציבור או לחלק ממנו או הוא ”בזק“, החברה הישראלית לתקשורת בע״מ, או שהוא תאגיד שגופים אלה הם בעלי ענין בו או שהוא בעל ענין בהם, בין במישרין ובין בעקיפין;
{{ח:תתת|(4)}} הוא רשות מקומית או שהוא תאגיד ששיעור כלשהו של אמצעי השליטה בו מוחזק, במישרין או בעקיפין, בידי רשות מקומית;
{{ח:תתת|(5)}} הוא תאגיד אשר אם יזכה במכרז, יתקיימו בו או בבעל ענין בו או בתאגיד שלוב של מי מהם, במישרין או בעקיפין, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 72א|סעיף 72א}}.

{{ח:סעיף|42|פסילת משתתף במכרז}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת מכרזים תפסול משתתף במכרז, אם לפי דעתה –
{{ח:תתת|(1)}} מתן הזכיון לאותו משתתף עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
{{ח:תתת|(2)}} מתן הזכיון לאותו משתתף עלול להוות סיכון לבטחון המדינה;
{{ח:תתת|(3)}} המשתתף במכרז הוא מפלגה או נציג או שלוח של מפלגה או של גוף אחר, שלדעת הועדה, עלולה להשתמש בשידורים לקידום המטרות המיוחדות של מפלגה או הגוף האמור.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת מכרזים שפסלה משתתף כאמור בסעיף קטן (א) תרשום נימוקיה בכתב.

{{ח:סעיף|43|גילוי מידע במכרז}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת מכרזים רשאית לדרוש ממשתתף במכרז לגלות פרטים מלאים ומדוייקים בדבר זהותו, עסקיו, מבנה ההון ומקורות המימון שלו, וכן כל מידע אחר שלדעת הועדה יש ענין בגילויו.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת מכרזים רשאית לדרוש ממשתתף במכרז שהוא תאגיד, גילוי כל המידע האמור בסעיף קטן (א), גם לגבי בעל ענין בתאגיד, ולגבי כל גורם אחר שיש לו במישרין או בעקיפין לרבות באמצעות אדם או תאגיד אחר, אחד או יותר, אמצעי שליטה בתאגיד.

{{ח:סעיף|44|דיון עם מציעים}}
{{ח:ת}} ועדת מכרזים רשאית לדון עם מציע בפרטי הצעתו, לבקש הבהרות לגביה ולבקש מכלל המציעים לתקן את הצעותיהם, והכל תוך הזדמנות שווה לכל אחד מהם.

{{ח:סעיף|45|אמות מידה בבחירת הזוכה במכרז|תיקון: תש״ס, תשס״ג־2, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} ועדת מכרזים, בבואה לבחור את הזוכה במכרז, תיתן דעתה, בין היתר, לשיקולים הבאים:
{{ח:תת|(1)}} יכולתו הכספית והכלכלית של המציע;
{{ח:תת|(1א)}} לענין מכרז לשידורי טלוויזיה – דמי הזיכיון החד־פעמיים המוצעים;
{{ח:תת|(2)}} הידע והנסיון המקצועי העומדים לרשותו;
{{ח:תת|(3)}} הציוד והאולפנים שיעמדו לרשותו של המציע;
{{ח:תת|(4)}} כושר ההפקה של המציע ומיגוון התכניות והשידורים שהוא מציע;
{{ח:תת|(4א)}} היקף ההשקעות המוצע בהפקות מקומיות, וכן ההיקף השנתי המוצע לתכניות דרמה, לתכניות תעודה ולתכניות מיוחדות כהגדרתן {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:תת|(5)}} מתן ביטוי בשידורים המוצעים למגמות הרשות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ב)}}, ויכולתו לקיימם כאמור.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: חובות כלליות בשידורי מורשה לשידורים|תיקון: תשע״א}}

{{ח:סעיף|46|שידורים אסורים|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח־2, תשס״ג־2, תשע״א, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה לשידורים לא ישדר שידורים שיש בהם –
{{ח:תתת|(1)}} עבירה פלילית או עוולה אזרחית לפי כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} הסתה לגזענות, לאפליה או לפגיעה ממשית באדם או בקבוצת בני־אדם, על רקע השתייכותם לדת, גזע, לאום, מין, עדה, אורח־חיים או מוצא;
{{ח:תתת|(2א)}} חומר תועבה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין}}, ובכלל זה מישדרים שעניינם אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
{{ח:תתתת|(2)}} הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
{{ח:תתתת|(3)}} הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
{{ח:תתת}} והכול כשהמישדרים המנויים בפסקאות משנה (1) עד (3) אינם, באופן מובהק, בעלי ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי, המצדיק, בנסיבות העניין, את שידורם;
{{ח:תתת|(3)}} תעמולה מפלגתית למעט תעמולת בחירות המותרת על פי דין;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} שידור נכון והוגן של מעשה שהינו בניגוד לאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3) לא יהווה הפרה של סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} מורשה לשידורים לא יתן בשידוריו, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בכתב ובין בדרך הבעה אחרת, כל ביטוי לדעותיו האישיות, ואם הוא תאגיד – לדעות מנהליו או לדעות בעלי הענין בו.
{{ח:תת|(ד)}} מורשה לשידורים לא ימנע שידורים, בין במישרין ובין בעקיפין, בשל דעותיו האישיות, ואם הוא תאגיד – בשל דעות מנהליו או דעות בעלי הענין בו.

{{ח:סעיף|47|מתן אפשרות תגובה|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה לשידורים יבטיח כי בשידור בעניני היום שלתכנו יש משמעות ציבורית, יהיה ביטוי נאות לדעות שונות הרווחות בציבור.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תקבע כללים בדבר מתן אפשרות תגובה באופן ההולם את נסיבות הענין, למי שנפגע או עלול להיפגע במישרין מהשידורים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אתיקה בשידורי טלויזיה ורדיו)|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אתיקה בשידורי טלויזיה ורדיו), התשנ״ד–1994}}.}}

{{ח:סעיף|47א|יצירות מוגנות|תיקון: תש״ס, תשע״א}}
{{ח:ת}} שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הסדרים לענין רישום ודיווח על ידי מורשים לשידורים של יצירות המוגנות בזכויות יוצרים ובזכויות מבצעים, המשודרות על ידם, וכן לענין הנשיאה בעלויות הרישום והדיווח; הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין.

{{ח:סעיף|48||תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|49|הגבלת זמני שידור של תשדירי פרסומת|תיקון: תשע״א, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית להגביל מורשה לשידורים שהפר בשידוריו כלל מכללי המועצה או הוראה שניתנה לפיהם או ששידר שידורים אסורים כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}} (להלן – שידור תוך הפרה), בזמני שידור של תשדירי פרסומת ומשכם.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} הרשות תודיע למורשה לשידורים על כוונתה להגבילו כאמור בסעיף קטן (א) לפחות עשרים וארבע שעות לפני ביצוע ההגבלה.
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית לקבוע כללים לביצוע סעיף זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור), התשס״ז–2007}}.}}

{{ח:סעיף|50|שידורים במקרי חירום|תיקון: תשע״א, תשע״ב}}
{{ח:ת}} במקרי חירום או מטעמים של בטחון המדינה רשאית הרשות להורות למורשה לשידורים לשדר הודעות מטעם הממשלה, המשטרה, המטה הכללי של צבא־הגנה לישראל וראש הג״א.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: שידורי טלויזיה}}
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: רישיונות וזיכיונות|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ב־3}}

{{ח:סעיף|51||תיקון: תש״ס, תשס״ח, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51א||תיקון: תשס״ח, תש״ע, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51ב||תיקון: תשס״ח, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51ג||תיקון: תשס״ח, תשע״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51ד||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|52||תיקון: תשס״ח, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|53||תיקון: תשנ״ח, תשס״ה־3, תשס״ח, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|53א|שידור בערוץ נפרד|תיקון: תשע״א, תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישדר בערוץ אחד שבו ישודרו רק שידורי בעל הרישיון ושידורי חברת החדשות.

{{ח:סעיף|54|זכיון ליחידת שידור|תיקון: תש״ס, תשס״ב־3, תשס״ג־2, תשס״ו, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ג, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שידורי טלוויזיה יתקיימו בתקופת תוקפם של הזיכיונות לשידורי טלוויזיה במסגרת שני ערוצי טלוויזיה, שהם ערוץ 2 והערוץ השלישי; זיכיון לשידורי טלוויזיה יינתן, בכל ערוץ, בתקופת הזיכיון הראשונה וכן בתקופות ההארכה שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיפים 34(ב3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 37א|37א(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 37ג|או 37ג(א), (ב) או (ב1)}}, ככל שניתנו, בערוץ 2 – לשלושה זוכים במכרז.
{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), פקע או בוטל זיכיון שניתן לאחת מיחידות השידור בערוץ השלישי, לא החל בעל זיכיון בערוץ השלישי בשידוריו או חדל מלשדר, או לא הוענק זיכיון לאחת מיחידות השידור בערוץ השלישי, רשאית המועצה, אם נוכחה כי הדבר נדרש, בין השאר, כדי להבטיח רצף בשידורים, לקבוע, באישור הועדה, הוראות להפעלת אותה יחידת שידור, ובכלל זה לקבוע את ההתאמות והשינויים הנדרשים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} ובכללים לפי חוק זה.
{{ח:תת|(א2)}} הוראות כאמור בסעיף קטן (א1), יכול שיקבעו כי בעל הזיכיון או הזוכה במכרז שנותר בערוץ השלישי (בסעיף זה – בעל הזיכיון הנותר), יפעיל גם את יחידת השידור האמורה, אם ביקש זאת, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שהתחייבויות שבעל הזיכיון שזיכיונו פקע או בוטל, שלא החל בשידוריו או שחדל מלשדר, או הזוכה במכרז, לפי הענין, קיבל על עצמו במסגרת המכרז שקדם למתן הזיכיון, וכן התנאים וההתחייבויות שחלו עליו, או שהיו אמורים לחול עליו, לפי חוק זה, יחולו על בעל הזיכיון הנותר, בהתאמות הנדרשות לפי נסיבות הענין, כפי שייקבע;
{{ח:תתת|(2)}} בתאגיד בעל הזיכיון הנותר יתקיימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ב1)}} ולא יתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)|(א)}} הוא תאגיד המחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון;
{{ח:תתתתת|(ב)}} עיתון מחזיק בו ביותר משמונה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו;
{{ח:תתתתת|(ג)}} הוא תאגיד שאדם המחזיק, במישרין או בעקיפין, בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון, או בשליטה בעיתן, מחזיק בו, במישרין או בעקיפין, ביותר משמונה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי השליטה, או בשליטה בו;
{{ח:תתתת|(2)}} הוא תאגיד, אשר עיתון קשור מחזיק בו בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה, או שמי שמחזיק בו שיעור כלשהו של אמצעי שליטה הוא עיתון קשור;
{{ח:תת}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עיתון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(ב)(4)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עיתון קשור“ – תאגיד שהוא עיתון, או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד שהוא עיתון או בעל שליטה בעיתון, והוא גם בעל ענין בבעל זיכיון אחר לשידורים, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(ב1)(1)}}.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תקצה את יחידות השידור השונות ותקבע את מסגרת הזמן של כל יחידת שידור.
{{ח:תת|(ג)}} בעלי הזכיון באותו ערוץ רשאים באישור מראש של הרשות להחליף ביניהם יחידת שידור או חלק ממנה.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע הסדרתם של שידורי טלוויזיה, לרבות בערוצים נוספים, לפי חוק זה או לפי כל דין.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת שידור“ – ימים, לרבות ימים מסוימים בשבוע כפי שתקבע המועצה בזיכיון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום“ – תקופה משעה 05.00 עד 05.00 שלאחריו.

{{ח:סעיף|54א|איחוד בעל זיכיון בערוץ 2 ובעל זיכיון בערוץ השלישי|תיקון: תשס״ב־3, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}}, פקע או בוטל זיכיון שניתן לאחת מיחידות השידור בערוץ השלישי, לא החל בעל זיכיון בערוץ השלישי בשידוריו או חדל משידוריו, או לא הוענק זיכיון לאחת מיחידות השידור בערוץ השלישי, רשאית המועצה, באישור השר והועדה, להתיר לבעל זיכיון בערוץ 2 ולבעל הזיכיון הנותר בערוץ השלישי להתאגד לתאגיד אחד, שיהיה בעל זיכיון בערוץ השלישי, ולקבוע הוראות ותנאים שיחולו לענין זה, ובלבד שעל התאגיד האמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54(א2)}}.
{{ח:תת|(ב)}} התירה המועצה פעולה כאמור בסעיף קטן (א), תקבע, באישור השר והועדה, את ההסדרים שיחולו בערוץ 2, כדי להתאימם להפעלת הערוץ על ידי שני בעלי זיכיונות בלבד, ובכלל זה תקבע, בדרך האמורה, את ההתאמות הנדרשות להפעלת הערוץ כאמור, לרבות ההסדרים וההתאמות הנדרשים לענין העברת אמצעי השליטה בחברת החדשות לבעלי הזיכיונות הנותרים בערוץ 2.
{{ח:תת|(ג)}} בתקופת הזיכיון הראשונה בערוץ 2, אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לחייב מי מהמחזיקים באמצעי שליטה, בבעלי הזיכיונות הנותרים בערוץ 2, להפחית מהחזקותיהם באמצעי שליטה, שהיו מותרות להם ושהוחזקו בפועל במי מבעלי הזיכיונות הנותרים באותו ערוץ ערב תחילת {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300472.pdf|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 17), התשס״ב–2002}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו אם שניים מבעלי הזיכיונות בערוץ 2 התאגדו לתאגיד אחד בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 71א|סעיף 71א(א)(1) ו־(2)}}.

{{ח:סעיף|55|זכיון לטלויזיה הלימודית|תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ח, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ד, תשע״ו, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תעניק לטלוויזיה הלימודית ללא מכרז, זכיון לשידורי טלויזיה לתקופת זכיון ראשונה, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(ב)}}; זכיון כאמור יינתן ליחידת שידור בהיקף של שביעית מכלל יחידות השידור, לנושאים לימודיים־חינוכיים בלבד ובשעות צפייה של האוכלוסיה לה מיועדים שידורים אלה.
{{ח:תת|(א1)}} החל ביום תחילת השידורים בערוץ השלישי, יינתן לטלוויזיה הלימודית זיכיון כאמור בסעיף קטן (א) בהיקף של שמונה אחוזים וחצי מכלל יחידות השידור בערוץ 2 וזיכיון כאמור בהיקף של שמונה אחוזים וחצי מכלל יחידות השידור בערוץ השלישי; תוקפם של הזיכיונות האמורים יהא עד ליום ה׳ בחשון התשס״ד (31 באוקטובר 2003), ואולם אין בכך כדי לגרוע מסמכויות המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}.
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א3)|(1)}} המועצה תעניק לטלוויזיה הלימודית בלא מכרז, זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, לתקופת הזיכיון האמורה {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(ב1)}}, שתחילתה ביום כ״ט בתשרי התשס״ו (1 בנובמבר 2005); זיכיון כאמור יינתן ליחידת שידור בהיקף של שמונה אחוזים וחצי מכלל יחידות השידור בערוץ 2 לנושאים ובשעות כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תתת|(2)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכויות המועצה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}.
{{ח:תת|(ב)}} משהיתה הטלויזיה הלימודית לבעלת זכיון כאמור, יהיה דינה כדין כל בעל זכיון לפי חוק זה, למעט לעניין {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיפים 51}}, {{ח:פנימי|סעיף 51א|51א}}, {{ח:פנימי|סעיף 51ב|51ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 52|52}}, {{ח:פנימי|סעיף 53|53}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54(א) ו־(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 59|59}}, {{ח:פנימי|סעיף 66|66}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67}}, {{ח:פנימי|סעיף 70|70}}, {{ח:פנימי|סעיף 71ד|71ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 99|99}} {{ח:פנימי|סעיף 100|ו־100}}.
{{ח:תת|(ג)}} מחצית לפחות מכלל שידורי הטלויזיה הלימודית תהיה מהפקה מקומית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58}}.
{{ח:תת|(ד)}} הטלויזיה הלימודית תשלם לרשות דמי זכיון שנתיים מתוך הכנסותיה מביצוע שידורים וממתן שירותים אחרים, בשיעור ובאופן שיקבע השר מעת לעת בתקנות.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”יחידת שידור“ – שעות שידור, לרבות חלקי שעה, בימים שונים בשבוע, בשעות שונות או בזמנים קבועים, הכל כפי שתקבע המועצה בזכיון או בכללים.

{{ח:סעיף|56|סייג לזכיון או לרישיון|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ב־2, תשנ״ד, תש״ס, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן זיכיון לשידורי טלוויזיה או רישיון לשידורי טלוויזיה –
{{ח:תתת|(1)}} לבעל זכיון לשידורי טלויזיה;
{{ח:תתת|(1א)}} לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
{{ח:תתת|(2)}} לאדם המחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה אחד או יותר בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
{{ח:תתת|(3)}} לתאגיד, שבבעל ענין בו מתקיים האמור בפסקאות (1), (1א) או (2).
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”החזקה“ – לרבות החזקה של בעל ענין כאמור בסעיף זה, למעט החזקה באמצעות חברה שמניותיה הוצעו לציבור על פי תשקיף ונסחרים בבורסה בישראל, ובלבד שמחזיק אחד או בעל ענין אחד שמתקיים בו האמור בסעיף זה, אינו מחזיק בה מחצית או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה, או שהוא אינו בעל היכולת לכוון את פעילותה בדרך אחרת.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: שירותי טלטקסט|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|57|זכיון לשירותי טלקסט|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית לאפשר הפעלת שירותי טלטקסט בין בדרך של מתן זכיון ובין בדרך אחרת; החליטה המועצה לאפשר הפעלת שירותי טלטקסט בדרך אחרת, יחולו על שירותים אלה הוראות חוק זה, בשינויים המחוייבים, הכל כפי שתורה המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} זכיון כאמור בסעיף קטן (א) לא ייחשב זכיון נוסף לענין {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56}}.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: תוכן השידורים}}

{{ח:סעיף|58|הגדרות|תיקון: תשנ״ב, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית“ – תכנית שהופקה כולה או רובה בישראל, למעט תכנית חדשות, תכנית בענייני היום ותכנית ספורט הכל לפי כללים שתקבע המועצה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש״ע–2009}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה עצמית“ – הפקה מקומית שהפיק בעל זכיון לשידורי טלויזיה בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או תאגיד שבעל זכיון או שבעל רישיון כאמור הוא בעל ענין בו, בין במישרין ובין בעקיפין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית קנויה“ – הפקה מקומית שאינה מהפקה עצמית, ואינה הפקה של מוסד ממשלתי, או של מי שרשאי לשדר לציבור על פי דין, או אינה הפקה של תאגיד שהשליטה בו היא בידי תאגיד הרשאי לשדר כאמור או בידי בעלי ענין בו, במישרין או בעקיפין.

{{ח:סעיף|59|הקצאת זמן שידור להפקות מקומיות|תיקון: תש״ס, תשס״ג־2, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ארבעים אחוזים לפחות מכלל שידורי הטלוויזיה יהיו מהפקות מקומיות, שהופקו במיוחד לצורך שידורן על פי חוק זה ובהתאם לכללים שייקבעו בדבר הקצאת תנאים ותקציבים, ובלבד שכללים כאמור יאפשרו ביצוע הפקות ברמה ובאיכות הולמים; ואולם הרשות תפעל להרחבת חלקם של שידורי טלוויזיה מהפקות מקומיות, לרבות בתקופת הזיכיון הראשונה, ובלבד שהרחבה כאמור יכול שתכלול הפקות מקומיות שלא הופקו במיוחד לצורך שידורן על פי חוק זה ובהתאם לכללים כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש״ע–2009}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} מתוך כלל ההפקות המקומיות ונוסף על החובות שתקבע המועצה בזיכיון או בכללים, ישדר בעל זיכיון בכל שנה תכניות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, ובכמות שלא תפחת מן המכסות השנתיות הקבועות בה.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה, באישור הועדה, רשאית לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, רשאית המועצה, בידיעת השר והועדה, להתיר, למשך השנתיים הראשונות מיום תחילת שידורים בידי בעל זיכיון בערוץ השלישי, הפחתה בהיקף השידורים הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} או {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, לפי הענין, שבהם מחויב בעל זיכיון בערוץ השלישי, ובלבד שההפחתה לא תעלה על מחצית היקף השידורים כאמור.

{{ח:סעיף|59א|הוראות לענין קיום התחייבויות בערוץ השלישי|תיקון: תשס״ג, תשס״ג־2, תשס״ו, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זכיון בערוץ השלישי שקיים מיום ו׳ בחשון התשס״ד (1 בנובמבר 2003) עד תום שנת הזכיון השניה ביום ד׳ בשבט התשס״ד (27 בינואר 2004) את כל התנאים והמחויבויות שחלים עליו לגבי התקופה האמורה, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן זה}}, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיפים 99}} {{ח:פנימי|סעיף 100|ו־100}} והוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}, יראו אותו כאילו קיים את התנאים והמחויבויות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן זה}} {{ח:פנימי|תוספת 1|והתוספת הראשונה}} או {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}, לפי הענין, בשתי שנות הזכיון הראשונות.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א) לא תובא בחשבון הפרה זניחה של תנאי או מחויבות.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע משאר סמכויות המועצה לפי חוק זה, רשאית המועצה להתיר לבעל זיכיון בערוץ השלישי לקיים את התנאים וההתחייבויות שעליו לקיים בתקופת הביניים, לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והתוספת השניה}}, ולפי שאר הוראות חוק זה, כללי המועצה והוראות הזיכיון שענינם הפקות מקומיות וההוצאות לגביהן, במועדים מאוחרים יותר שתקבע, ובלבד שהמועדים הנדחים שתקבע יחולו עד תום תקופת הזיכיון הראשונה, ושבעל הזיכיון ימלא, עד תום התקופה האמורה, את מלוא התנאים וההתחייבויות כאמור; לענין זה, ”תקופת הביניים“ – התקופה שמיום ה׳ בשבט התשס״ד (28 בינואר 2004) עד יום כ״ז בטבת התשס״ו (27 בינואר 2006).
{{ח:תת|(ד)}} החליטה המועצה להתיר לבעל זיכיון בערוץ השלישי לקיים את התנאים וההתחייבויות כאמור בסעיף קטן (ג) במועדים מאוחרים יותר, רשאית היא לקבוע כי הליך הבדיקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(ג)(2)}} יידחה בשנה אחת.

{{ח:סעיף|60|זמן שידור להפקות מקומיות קנויות|תיקון: תשנ״ב, תשס״ג־2, תשע״א־2, תשע״ד, תשע״ו, תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} מחצית לפחות מהשידורים שהוקצו להפקות המקומיות בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 55|בסעיפים 55}} {{ח:פנימי|סעיף 59|ו־59}}, תהיה מהפקות מקומיות קנויות ובהתאם לכללי המועצה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש״ע–2009}}.}}

{{ח:סעיף|61|שידורים בערבית ותרגום|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין שידורים בשפה הערבית, לרבות לעניין משכם והקרנת תרגום תוכנם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש״ע–2009}}.}}

{{ח:סעיף|62|מניעת תכניות דומות|תיקון: תש״ס, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, מיזמתו או לפי פנייתו של בעל זכיון לשידורי טלויזיה, להורות לבעל זכיון אחר באותו ערוץ טלוויזיה להימנע מהפקת תכנית כלשהי או לחדול מהפקתה, אם ראה כי תכנית זהה או דומה, הופקה או הוחל בהפקתה בידי בעל זכיון.
{{ח:תת|(ב)}} בעל זכיון הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל רשאי לערור עליה לפני המועצה תוך חמישה עשר ימים מיום קבלתה; המועצה תדון ותחליט בערר.

{{ח:סעיף|62א|איסור התקשרות|תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ו, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לא יתקשר, במישרין או בעקיפין, בהסכם עם בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה אחר או עם בעל רישיון לשידורי טלוויזיה אחר לענין שידור, רכישה, או הפקה של תכניות או שידורים אחרים, לרבות תשדירי פרסומת.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית המועצה לאשר מעת לעת, התקשרות מסוימת בין בעלי זכיונות לשידורי טלוויזיה באותו ערוץ טלוויזיה בענין שידורם, הפקתם או רכישתם, של משדרי ספורט, תעודה, או תכניות אחרות, אם שוכנעה כי יש חשיבות בהבטחת רצף תכני בשידורים בין יחידות השידור של בעלי הזכיון כולם או חלקם, וכן רשאית היא, במקרים מיוחדים, לאשר התקשרות כאמור בשים לב לחשיבותה ויחודיותה של ההפקה או הרכישה המשותפת.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על חברת החדשות ואין בהן כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|בחוק התחרות הכלכלית}}.
{{ח:ת}} בסעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה“ – לרבות בעל ענין בו, ולרבות תאגיד בשליטתו של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, אחד או יותר, או של בעלי הענין בבעל זכיון כאמור, יחד או לחוד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון לשידורי טלוויזיה“ – לרבות בעל עניין בו, ולרבות תאגיד בשליטתו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, אחד או יותר, או של בעלי העניין בבעל רישיון כאמור, יחד או לחוד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכישה“ – לרבות רכישת זכויות שידור או זכויות הבאה לשידור.

{{ח:סעיף|62ב|עורך ראשי|תיקון: תשס״ג־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} המנהל הכללי של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יהיה העורך הראשי של השידורים של בעל הזכיון או של בעל הרישיון, לפי העניין, ונתונה לו הסמכות להכריע בכל ענין הנוגע לתוכנם.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג1|סימן ג׳1: מימון הפקה ורכישה של תכניות וסרטים ישראליים|תיקון: תשס״ג־2, תש״ע־2, תשע״א}}

{{ח:סעיף|62ג|הוצאה שנתית למימון הפקה ורכישה של תכניות וסרטים ישראליים|תיקון: תשס״ג־2, תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} החל ביום ו׳ בחשון התשס״ד (1 בנובמבר 2003) וכל עוד קיימים בעלי זיכיון לשידור טלוויזיה יחולו עליהם הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעלי הזכיונות בכל ערוץ יוציאו, בכל שנה, הוצאה למימון הפקה ורכישה של התכניות המשודרות בערוץ, באותה שנה, הכוללת את ההוצאה באותה שנה לתפעול השוטף של חברת החדשות, או לרכישה של שידורי חדשות אם אושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 63א1|סעיף 63א1}} וכן הוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים; מרכיבי ההוצאה כאמור בסעיף זה יהיו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, וסכומה לא יפחת מהסכום הקבוע בה;
{{ח:תתת|(2)}} על בעלי הזכיונות יחולו ההוראות הקבועות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} ולא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59(ב)}} {{ח:פנימי|תוספת 1|והתוספת הראשונה}}; שאר הוראות החוק, וכן הכללים, יחולו עליהם ככל שאינם סותרים את הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}};
{{ח:תתת|(2א)|(א)}} על אף האמור בפסקה (2), ההוצאה שעל בעלי הזיכיונות בערוץ 2 להוציא למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ בתקופה שמיום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015) עד יום י״ג בתמוז התשע״ה (30 ביוני 2015), לפי הוראות הכללים והוראות הזיכיון החלות לגביהם, תופחת בסכום השווה להפרש שבין מחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון כמשמעותה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|בסעיף 2(א) לתוספת השנייה}} לבין מחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל רישיון כמשמעותה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2א|בסעיף 2א לתוספת האמורה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} אין בהוראות פסקת משנה (א) כדי לגרוע מההוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות, מההוצאה לשם הפקת תכניות סוגה עילית או מההוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים שעל בעלי הזיכיונות בערוץ 2 להוציא לפי הוראות הכללים והוראות הזיכיון החלות לגביהם;
{{ח:תתתת|(ג)}} ההפחתה האמורה בפסקה זו תחולק בין בעלי הזיכיונות בערוץ 2 בהתאם לחלוקת יחידות השידור ביניהם בתקופה האמורה בפסקת משנה (א);
{{ח:תתת|(3)}} בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו־(2) –
{{ח:תתתת|(א)}} בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה רשאי לדחות את הביצוע של מחויבויות במכרז שעניינן מימון, הפקה ורכישה של תכניות סוגה עילית, שהן מעבר למחויבויות האמורות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}, שלא קוימו עד {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301514.pdf|לתיקון מס׳ 37}}, לתקופה של שש שנים שתחילתן ביום כניסתו לתוקף של רישיון לשידורי טלוויזיה שיינתן לו, ויהיה עליו לקיימן כבעל רישיון לשידורי טלוויזיה, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה רשאי לדחות את הביצוע של עד עשרים ושבעה אחוזים ממחויבויותיו במכרז שעניינן מימון, הפקה ורכישה של תכניות סוגה עילית, שהן מעבר למחויבויות האמורות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}, ביחס לכל שנה בשנים 2013 עד 2015, לתקופה של שש שנים שתחילתן ביום כניסתו לתוקף של רישיון לשידורי טלוויזיה שיינתן לו;
{{ח:תתת}} ובלבד שמסר למועצה, עם הגשת תכנית העבודה השנתית לאישורה, הודעה על כוונתו לדחות את הביצוע כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) והפקיד כתבי התחייבויות כפי שתורה עליהן המועצה ובמועד שתורה, להבטחת קיומן של המחויבויות האמורות.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יוציא, בכל שנה, הוצאה למימון הפקה ורכישה של התכניות המשודרות בערוץ שבו הוא משדר, באותה שנה, הכוללת את ההוצאה באותה שנה לתפעול השוטף של חברת החדשות, או לרכישה של שידורי חדשות אם אושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 63א1|סעיף 63א1}} וכן הוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים; מרכיבי ההוצאה כאמור בסעיף זה יהיו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, וסכומה לא יפחת מהסכום הקבוע בה.
{{ח:תתת|(2)}} על בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יחולו ההוראות הקבועות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} המועצה, באישור הועדה, רשאית לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}.

{{ח:סעיף|62ד|תכנית לדחיית הוצאה לקולנוע|תיקון: תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאי להגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת, הכוללת שלבי פעולה, לדחייה עד יום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014) של ההתחייבויות והתנאים לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון, שעניינם ההוצאה לשם הפקה של סרטים ישראליים, בסכום שלא יעלה על 10 מיליון שקלים חדשים (בסעיף זה – התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע); הסכום האמור יעודכן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8|סעיף 8(ד) לתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תחליט בדבר אישור התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע עד יום י״ד באדר התש״ע (28 בפברואר 2010).
{{ח:תת|(ג)}} אישרה המועצה את התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, רשאית היא להורות לבעל הזיכיון להמציא פיקדון כספי או ערבות בנקאית, בסכום שתורה, בתוך 30 ימים ממועד האישור כאמור בסעיף קטן (ב), להבטחת ביצועה של התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33(ב)(3)}}.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), אישרה המועצה את התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, ימציא בעל הזיכיון פיקדון כספי או ערבות בנקאית, עד יום ד׳ בכסלו התשע״ב (30 בנובמבר 2011), בסכום ההוצאה שעליו להשלים לפי התכנית שאושרה כאמור, בהפחתת סכום הפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית שהמציא בהתאם לאותו סעיף קטן, להבטחת ביצועה של התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, נוסף על הפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית שהמציא לפי סעיף קטן (ג) {{ח:פנימי|סעיף 33|וסעיף 33(ב)(3)}}.
{{ח:תת|(ה)}} המנהל יורה לבעל הזיכיון על תנאי הפיקדון הכספי או נוסח הערבות הבנקאית, לפי העניין, לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד).
{{ח:תת|(ו)}} לא עמד בעל הזיכיון בהוראות התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, או שלא המציא פיקדון כספי או ערבות בנקאית שהיה עליו להמציא לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), יראו בכך הפרה של תנאי מהותי בזיכיון לעניין {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(א)(4)}}.

{{ח:סעיף|62ה|שימוש בסכומים שהתקבלו בשל מימוש בטוחות ובשל רכישת חברות החדשות של ערוץ 2 ושל הערוץ השלישי|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית קנויה“ – הפקה מקומית כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} שהיא הפקה מקומית קנויה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58}}, העומדת בכללי המועצה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית ממומנת“ – הפקה מקומית קנויה שמומנה מסכומים שקיבל בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי הוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ב)}} החל במועד המעבר, סכומים שהתקבלו בידי הרשות ממימוש ערבות או פיקדון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(א)(2)(ב)}}, וכן סכומים שהתקבלו מתשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 71ד|סעיפים 71ד(יא) או (יג)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 71ה|או 71ה(ט)}}, ישמשו למימון הפקות מקומיות קנויות שהן תכניות סוגה עילית, באופן האמור בסעיף קטן (ד), אשר ישודרו בשידוריהם של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), המועצה רשאית לקבוע כי סכומים שהתקבלו בידי הרשות כאמור באותו סעיף קטן ישמשו בחלקם למימון הפקות מקומיות קנויות שאינן תכניות סוגה עילית, באופן האמור בסעיף קטן (ד) ובהתאם לכללים שקבעה המועצה, ובלבד שלדעת המועצה קיימים טעמים המצדיקים זאת.
{{ח:תת|(ד)}} סכומים כאמור בסעיף קטן (ב) יופקדו בחשבון נפרד שתנהל הרשות ויועברו על ידה לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה שביקש לקבל מימון להפקות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) והרשות מצאה כי עמד בכללים שקבעה המועצה בדבר התנאים שבהם יצטרך לעמוד לשם קבלת מימון כאמור ובדבר אופן הגשת בקשה למימון הפקות כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישדרו תכניות ממומנות בהתאם לכללים שקבעה המועצה בדבר שיבוץ תכניות כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} המועצה תקבע כללים להכרה חלקית בסכומים ששימשו להפקת תכניות ממומנות ששובצו בשידורי בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, ובהיקף שעות השידור של תכניות כאמור, לצורך עמידתו של בעל הזיכיון או בעל הרישיון האמור, לפי העניין, במחויבויותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62ג|סעיף 62ג}}; ואולם במהלך תקופה של שנתיים שתחילתה במועד שבו מומשו בידי הרשות ערבות או פיקדון שהפקיד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לא יהיה ניתן להכיר בסכומים ששימשו להפקת תכנית ממומנת ששובצה בשידוריו של מי שהפקיד את הערבות או הפיקדון האמורים, ובשעות השידור של התכנית, לצורך עמידה במחויבויותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62ג|סעיף 62ג}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שימוש בכספים שהתקבלו ברשות לפי סעיף 62ה לחוק)|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שימוש בכספים שהתקבלו ברשות לפי סעיף 62ה לחוק), התשפ״ה–2024}}.}}

{{ח:סעיף|62ו|שימוש בסכומים שהתקבלו בשל שימוש באפיק או בנכסים לא מוחשיים|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון כללי לשידורי כבלים“ ו”בעל רישיון לשידורי לוויין“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6א|בסעיפים 6א}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6מג|ו־6מג לחוק התקשורת}}, בהתאמה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית קנויה“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה – הפקה מקומית קנויה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 62ה|בסעיף 62ה(א)}}, שהיא תכנית סוגה עילית כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, למעט תכנית מיוחדת כאמור בפסקה (3) להגדרה האמורה;
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין – הפקה מקומית קנויה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6א|בסעיף 6א לחוק התקשורת}}, שהיא סוגה מורכבת כמשמעותה בכללים שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6ה|סעיף 6ה(5) לחוק התקשורת}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית ממומנת“ – הפקה מקומית קנויה שמומנה מסכומים שקיבל בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין לפי הוראות סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} סכומים שהתקבלו מתשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ד|סעיפים 37ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 37ה|37ה}} {{ח:פנימי|סעיף 71ה|ו־71ה(ח)}} ישמשו למימון הפקות מקומיות קנויות, שישודרו בשידוריהם של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, בעל רישיון לשידורי לוויין, בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה, ויחולקו בין הגופים האמורים, ובלבד שלעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, הוראות פסקה זו יחולו, לגבי סכומים שהתקבלו עד יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 44), התשע״ח–2018}}, רק על מי שהיה בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|החוק האמור}}.
{{ח:תתת|(2)}} חלוקה כאמור בפסקה (1) תיעשה לפי יחס שיורה עליו השר, בהתאם לאמות מידה שיורה עליהן השר מראש, והכל בהסכמת שר האוצר; החלוקה ואמות המידה ייקבעו בשים לב להשלכות {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כא1|סעיף 6כא1 לחוק התקשורת}} על בעלי רישיון כלליים לשידורי כבלים ובעלי רישיונות לשידורי לוויין ולצורך בקידום היצירה הישראלית.
{{ח:תתת|(3)}} אמות המידה לפי סעיף קטן זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/policy/11072021/he/Standards_Bid_Minister_Decision.pdf|אמות המידה לקביעת יחס חלוקת תשלומים למימון הפקות מקומיות קנויות מסוגה עילית/מורכבת}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (תכניות ממומנות בטלוויזיה)|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (תכניות ממומנות בטלוויזיה), התשפ״ב–2021}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} סכומים כאמור בסעיף קטן (ב) יופקדו בחשבון נפרד שינהל החשב הכללי במשרד האוצר ויועברו על ידו לגופים המפורטים בסעיף קטן (ב) שביקשו לקבל מימון להפקות כאמור באותו סעיף קטן {{ח:הערה|&lt;s&gt;האמור&lt;/s&gt;}}, וכן –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין – המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין מצאה כי עמד בכללים שקבעה בדבר התנאים שבהם יצטרך לעמוד לשם קבלת מימון כאמור ובדבר אופן הגשת בקשה למימון הפקות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה – הרשות מצאה כי עמד בכללים שקבעה המועצה בדבר התנאים שבהם יצטרך לעמוד לשם קבלת מימון כאמור ובדבר אופן הגשת בקשה למימון הפקות כאמור.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין ישדרו תכניות ממומנות, בהתאם לכללים שקבעה המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין בדבר שיבוץ תכניות כאמור; הסכומים ששימשו להפקת תכניות ממומנות ושעות השידור של תכניות כאמור לא יובאו בחשבון לצורך בחינת עמידתו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין במחויבויותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}, כללי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין ותנאי הרישיון.
{{ח:תתת|(2)}} בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישדרו תכניות ממומנות בהתאם לכללים שקבעה המועצה בדבר שיבוץ תכניות כאמור; הסכומים ששימשו להפקת תכניות ממומנות ושעות השידור של תכניות כאמור לא יובאו בחשבון לצורך בחינת עמידתו של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה במחויבויותיו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון או הרישיון, לפי העניין.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: שידורי חדשות בטלויזיה וחברת החדשות}}

{{ח:סעיף|63|שידורי חדשות|תיקון: תש״ס, תשס״ח, תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ו, תשע״ח־2, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} שידורי חדשות במסגרת שידורי הטלוויזיה לפי חוק זה יהיו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}} בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(יבוטל ביום 1.1.2027):}} המועצה תקבע את המועדים של שידורי החדשות ואורכם.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לקבוע כי שידורי חדשות יהיו בנוסף לעברית, גם בערבית ובשפות אחרות, הכל כפי שתקבע.
{{ח:תת|(ד)}} דינה של חברת החדשות שמשדרת את שידורי החדשות של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, לעניין חוק זה, כדין כל בעל זכיון אחר לשידורי טלויזיה, למעט לענין {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיפים 34}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}}, {{ח:פנימי|סעיף 37|37}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54}}, {{ח:פנימי|סעיף 60|60}}, {{ח:פנימי|סעיף 71ד|71ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 71ה|71ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 102א1|102א1}} {{ח:פנימי|סעיף 102א2|ו־102א2}}.

{{ח:סעיף|63א|חברות החדשות|תיקון: תש״ס, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ו, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} שידורי החדשות בשידוריהם של בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 ישודרו באמצעות חברת החדשות של ערוץ 2, שתוקם ותפעל לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}}, ובהתאם לזיכיון שהעניקה לה המועצה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} שידורי החדשות בשידוריו של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי ישודרו באמצעות חברת החדשות של הערוץ השלישי, שתוקם ותפעל לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}}, בשינויים המתחייבים לגביה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}}, כפי שקבע השר, ובהתאם לזיכיון שהעניקה לה המועצה.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו תקנות הבזק (חברת החדשות של הערוץ השלישי), התשס״א–2000 (ק״ת תשס״א, 428), הקובעות כי עקב השינויים המתחייבים מהוראותיו של {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}} – יהיה הרוב הדרוש לבחירת מנהל חברת החדשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)}} – שישים ושישה אחוזים מחברי מועצת המנהלים; ולהעברת מנהל חברת החדשות מכהונתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69(א)(3)}} – שישים ושישה אחוזים מחברי מועצת המנהלים.}}
{{ח:תתת|(2)}} לצורך קיום שידורי חדשות בשנה הראשונה של תקופת הזיכיונות הראשונים בערוץ השלישי, רשאית חברת החדשות של הערוץ השלישי לרכוש שידורי חדשות המופקים והמשודרים לפי כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} שידורי החדשות בשידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישודרו באמצעות חברת חדשות, שתוקם ותפעל לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}}, ובהתאם לרישיון שהעניקה לה המועצה; דינה של חברת החדשות כאמור, לעניין חוק זה, כדין כל בעל רישיון אחר לשידורי טלוויזיה, למעט לעניין {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיפים 34}}, {{ח:פנימי|סעיף 35א|35א}}, {{ח:פנימי|סעיף 37|37}}, {{ח:פנימי|סעיף 37ד|37ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 37ה|37ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 60|60}}, {{ח:פנימי|סעיף 62ה|62ה}} {{ח:פנימי|סעיף 62ו|ו־62ו}}.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בשידורי החדשות כאמור בסעיף קטן (ג), לא ייעשה שימוש בסימני מסחר, רשומים או שאינם רשומים, הנוגעים לשמה של חברת החדשות של ערוץ 2 או לשמה של חברת החדשות של הערוץ השלישי, לרבות סימני מסחר הכוללים את המספרים 2, 22 או 10, ששימשו את חברת החדשות של ערוץ 2 או את חברת החדשות של הערוץ השלישי.
{{ח:תתת|(2)}} המנהל רשאי להורות על איסור שימוש בסימן מסחר, רשום או שאינו רשום, בעל מאפיינים דומים לסימני המסחר כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|63א1|רכישת שידורי חדשות|תיקון: תשס״ג־2, תשע״א}}
{{ח:ת}} כל עוד מתקיימים שידורי טלוויזיה במסגרת שני ערוצי טלוויזיה או יותר, רשאית חברת חדשות, באישור המועצה ובתנאים שתקבע, לרכוש, בכל שנה, שידורי חדשות בסכום שלא יפחת מסכום כקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|בסעיף 4 לתוספת השניה}}, מגורם שאישרה המועצה שמקום מושבו בירושלים ושעיסוקו הבלעדי הוא הפקת חדשות, או שהעיסוקים האחרים שלו או של בעל ענין בו אינם פוגמים, לדעת המועצה, בתפקודו העצמאי והבלתי תלוי בהפקת החדשות; לענין החלטה לפי סעיף זה רשאית המועצה לשקול, בין השאר, את הבטחת קיומה של חברת חדשות אחת לפחות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|63ב|הגבלות לענין בעל תפקיד|תיקון: תש״ס, תשע״א}}
{{ח:ת}} לא יכהן אדם כבעל תפקיד בשתי חברות חדשות או יותר, בעת ובעונה אחת.

{{ח:סעיף|64|מהימנות שידורי החדשות}}
{{ח:ת}} חברת החדשות תקיים שידורי חדשות מדוייקים, מהימנים ומאוזנים, ולא ישוקפו בהם עמדותיהם ודעותיהם הפרטיות של מנהלי החברה, עובדיה ובעלי מניותיה.

{{ח:סעיף|65|איסור פרסומת}}
{{ח:ת}} חברת החדשות אינה רשאית לשדר דבר שהוא בגדר שידורי פרסומת, לרבות פרסומת אגב, פרסומת מוסווית או פרסומת בלתי מודעת.

{{ח:סעיף|66|בעלי המניות בחברת החדשות|תיקון: תש״ס, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי המניות של חברת החדשות של ערוץ 2 יהיו הרשות ובעלי הזיכיונות לשידורי הטלוויזיה בערוץ 2 ובעלי המניות של חברת החדשות שבאמצעותה בעל רישיון לשידורי טלוויזיה משדר שידורי חדשות, יהיו הרשות ובעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, הכל כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לרשות יהיו ארבעים אחוזים ממניות חברת החדשות המקנות זכויות הצבעה באסיפה הכללית של החברה (להלן – מניות הצבעה);
{{ח:תתת|(2)}} לבעלי זכיונות לשידורי טלוויזיה או לבעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין, יוקצו ששים אחוזים של מניות הצבעה וכן כל המניות המקנות זכויות לקבלת רווחים ולהשתתפות ביתרת נכסיה של חברת החדשות בזמן פירוקה (להלן – מניות רכוש).
{{ח:תת|(ב)}} חלקו היחסי של כל בעל זכיון במניות הצבעה ובמניות רכוש ייקבע בהתחשב במספר בעלי הזכיונות ועל פי היקף יחידת השידור של כל אחד, הכל כפי שתקבע המועצה בכללים.
{{ח:תת|(ג)}} בעל זכיון הבא במקומו של בעל זכיון שזכיונו לאותה יחידת שידור בוטל או שפג תקפו, חייב ברכישת מניות הרכוש של בעל הזכיון הקודם; דרך חישוב התמורה ואופן תשלומה ייקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|67|מועצת המנהלים של חברת חדשות|תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשס״ג־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת המנהלים של חברת חדשות תמנה לפחות חמישה דירקטורים, מהם שלוש חמישיות ימנו בעלי הזכיונות לשידורי טלוויזיה בהתאם לחלקם היחסי במניות ההצבעה של חברת החדשות או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, ושתי חמישיות תמנה המועצה לפי סעיף זה, ובלבד שבעלי הזכיונות או שבעל הרישיון לא ימנו למועצת המנהלים יותר משני נציגים שהמליצו עליהם מי שמחזיקים באמצעי שליטה הן בבעל הזכיון או בבעל הרישיון, לפי העניין, והן בתאגיד שהוא עתון כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(ב2)(9)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הדירקטורים שתמנה המועצה לפי סעיף זה (בסעיף זה – דירקטורים מטעם הרשות) יהיו נציגי ציבור, שמתקיימים בהם לפחות תנאי הכשירות לכהונת יושב ראש דירקטוריון של חברה ממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17|סעיפים 17}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17א|17א}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 18ג|18ג}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 24|ו־24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, בשינויים המחויבים לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימונה כדירקטור מטעם הרשות:
{{ח:תתת|(1)}} מי שמתקיים בו אחד מהסייגים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} מי שהוא חבר המועצה;
{{ח:תתת|(3)}} מי שיש לו זיקה אישית, כלכלית או אחרת, לרבות כעובד, למורשה לשידורים, למי שהוא בעל ענין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים וכן למי שמחזיק במישרין בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה במורשה לשידורים כאמור; לענין זה, ”מורשה לשידורים“ – לרבות בעל רישיון לשידורים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}};
{{ח:תתת|(4)}} מי שעיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כדירקטור בחברת החדשות.
{{ח:תת|(ד)}} יושב־ראש מועצת המנהלים של חברת החדשות יהיה אחד הדירקטורים מטעם הרשות אשר ייבחר על ידי מועצת המנהלים.
{{ח:תת|(ה)}} דירקטור מטעם הרשות יתמנה לתקופה של שלוש שנים, וניתן למנותו מחדש.
{{ח:תת|(ו)}} דירקטור מטעם הרשות יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר בהודעה בכתב למועצה;
{{ח:תתת|(2)}} הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
{{ח:תתת|(3)}} נתקיים בו סייג מן הסייגים למינוי אדם כדירקטור מטעם הרשות;
{{ח:תתת|(4)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והמועצה העבירה אותו מכהונתו בהודעה בכתב.

{{ח:סעיף|68|מינוי מנהל חברת החדשות ותפקידיו|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת המנהלים של חברת החדשות תמנה את מנהל חברת החדשות על פי המלצת נציגי בעלי הזכיונות או בעל הרישיון בחברה; מנהל חברת החדשות ייבחר ברוב של שבעים וחמישה אחוזים מחברי מועצת המנהלים.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתו של מנהל חברת החדשות תהיה חמש שנים וניתן להאריכה לתקופות נוספות בדרך הקבועה בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} מנהל חברת החדשות, בנוסף לשאר תפקידיו, ישמש עורך ראשי של שידורי החדשות.

{{ח:סעיף|69|פקיעת כהונה של מנהל חברת החדשות}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל חברת החדשות יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר בהודעה בכתב שהגיש למועצת המנהלים באמצעות היושב ראש שלה;
{{ח:תתת|(2)}} היושב־ראש של מועצת המנהלים קבע, לאחר התייעצות עמה כי נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו;
{{ח:תתת|(3)}} מועצת המנהלים החליטה ברוב של שבעים וחמישה אחוזים מחבריה להעבירו מכהונתו.
{{ח:תת|(ב)}} חדל מנהל חברת החדשות לכהן לפני תום תקופת כהונתו, ימלא יושב־ראש מועצת המנהלים את תפקידו עד מינוי מנהל אחר של חברת החדשות.

{{ח:סעיף|70|מימון|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי הזכיונות לשידורי טלויזיה או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה יממנו, בדרך של רכישת מניות רכוש, את רכישת מיתקני חברת החדשות וציודה וכן יממנו את אחזקתם, שיפוצם, חידושם, שינויים והחלפתם של אלה וכל יתר הוצאות חברת החדשות, למעט התפעול השוטף.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תממן את הוצאות התפעול השוטף של חברת החדשות, שאת מרכיביו יקבע השר בתקנות.

{{ח:סעיף|71|מסמכי היסוד}}
{{ח:ת}} אין בכוחם של מסמכי היסוד של חברת החדשות לגרוע מהוראות חוק זה.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: הוראות לענין תקופת הזיכיון הראשונה – איחוד בעלי זיכיונות|תיקון: תשס״ב־3, תשע״א־2, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|71א|איחוד בעלי זיכיונות|תיקון: תשס״ב־3, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיפים 41(ב) ו־(ב1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54}} {{ח:פנימי|סעיף 56|ו־56}}, בתקופת הזיכיון הראשונה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שלושת בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאים להתאגד לשני תאגידים שיהיו בעלי זיכיונות לשתי יחידות שידור שיבואו במקום שלוש יחידות השידור שלהם, בחלוקה שתוסכם ביניהם, ובלבד שחלקו של אחד מהם לא יפחת משליש מכלל זמן השידור של בעלי הזיכיונות בערוץ; בסעיף קטן זה, ”כלל זמן השידור“ – למעט זמן השידור ביום השבת;
{{ח:תתת|(2)}} כל שניים משלושת בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאים להתאגד לתאגיד אחד שיהיה בעל זיכיון ליחידת שידור אחת בהיקף של שני שלישים מכלל זמן השידור של בעלי הזיכיונות בערוץ;
{{ח:תתת|(3)}} שני בעלי הזיכיונות או הזוכים במכרז, לפי הענין, לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי רשאים להתאגד לתאגיד אחד שיהיה בעל זיכיון לשתי יחידות השידור שלהם.
{{ח:תת|(ב)}} התאגדות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שתהא בדרך של הקמת תאגיד משותף חדש או בדרך של העברת הפעילות על פי הזיכיון לאחד מבעלי הזיכיונות או הזוכים במכרז, לפי הענין (להלן – התאגיד החדש), והכל בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(ג), (ד) ו־(ה)}}, לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה, באישור השר והועדה, תקבע בכללים כי אם שלושת בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 יתאגדו לשני תאגידים חדשים, כאמור בסעיף קטן (א)(1), או שניים מבעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 יתאגדו לתאגיד אחד כאמור בסעיף קטן (א)(2), יחויבו התאגידים האמורים בהפקות מקומיות ובהפקות מקומיות קנויות בשיעורים גבוהים מהשיעורים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיפים 59}} {{ח:פנימי|סעיף 60|ו־60}}, הכל כפי שתקבע.
{{ח:תת|(ד)}} התאגדו שני בעלי הזיכיונות או הזוכים במכרז, לפי הענין, בערוץ השלישי, לתאגיד אחד, יחולו על התאגיד החדש הסייגים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(ב1)}} בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בפסקה (4)(א), במקום ”משישה עשר אחוזים“ יקראו ”משמונה אחוזים“;
{{ח:תתת|(2)}} בפסקה (4)(ב), במקום ”בעשרים אחוזים“ יקראו ”בעשרה אחוזים“;
{{ח:תתת|(3)}} בפסקה (4)(ג), במקום ”חמישית“ יקראו ”עשירית“.
{{ח:תת|(ה)}} התאגדו שלושת בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 לשני תאגידים חדשים כאמור בסעיף קטן (א)(1), או התאגדו שניים מבעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 לתאגיד אחד כאמור בסעיף קטן (א)(2), יחולו עליהם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ב)}}, בהתאמה של האחוזים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 41|באותו סעיף}} לשינוי בהיקף יחידות השידור של התאגיד החדש בעל הזיכיון, בכלל זמן השידור בערוץ.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ה), הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ב)(4)}} לא יחולו, בתקופת הזיכיון הראשונה בערוץ 2, על החזקות באמצעי שליטה שהיו מותרות ושהוחזקו בפועל, ערב תחילת {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300472.pdf|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 17), התשס״ב–2002}}, בתאגידים בעלי הזיכיונות בערוץ האמור.

{{ח:סעיף|71ב|בקשה ואישור|תיקון: תשס״ב־3, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי זיכיונות או זוכים במכרז, לפי הענין, המבקשים להתאחד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 71א|בסעיף 71א}} יגישו למועצה בקשה בכתב, שלה יצורפו כל מסמך או מידע הנוגעים למלוא ההסכמות ביניהם, וכן פרטים מלאים על בעלי אמצעי השליטה בתאגיד החדש, הכל כפי שתורה המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תאשר את הבקשה בתוך שלושים ימים ממועד הגשתה לפי החוק, אם ראתה כי התמלאו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 71א|בסעיף 71א}} וכי התאגיד החדש לא היה נפסל מהשתתפות במכרז, אילו נערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, ובלבד שלענין התאגדות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 71א|בסעיף 71א(א)(2)}}, המועצה תסרב לבקשה אם סברה שיש בהתאגדות כאמור כדי לגרום לפגיעה מהותית במי מבעלי הזיכיונות, בתחרות ביניהם, או בטובת הציבור.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית להתנות את אישורה בתנאים, לרבות לענין תנאי הזיכיון שיינתן לתאגיד החדש.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|בחוק התחרות הכלכלית}}, לא יתנגד לבקשה, כאמור בסעיף זה, לאיחוד של מי מבעלי הזיכיונות או הזוכים במכרז בערוץ השלישי, או של מי מבעלי הזיכיונות בערוץ 2, אלא אם כן השתכנע כי קיימים טעמים מיוחדים להתנגד לה, לאחר ששקל גם את מטרותיו של חוק זה; הממונה ייתן את החלטותיו בתוך שלושים ימים מיום שקיבל את הבקשות, והוראות {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 38|סעיף 38 לחוק התחרות הכלכלית}} לא יחולו לענין זה.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ו|סימן ו׳: הגבלות בתקופת דחיית מחויבויות|תיקון: תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|71ג|הגבלות בתקופת דחיית מחויבויות|תיקון: תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} בעל זיכיון שמועד תשלום חוב שהיה חייב לשלם לפי חוק זה לפני יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}}, או מועד ההוצאה שהיה עליו להוציא לפי חוק זה לפני המועד האמור, נדחו בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}}, לא יבצע חלוקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, ולא יחזיר הלוואה שניתנה לו מאת בעל עניין, כל עוד לא שילם את מלוא החוב או הוציא את מלוא ההוצאה.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ז|סימן ז׳: הוראות מעבר מזיכיונות לשידורי טלוויזיה לרישיונות לשידורי טלוויזיה|תיקון: תשע״א}}

{{ח:סעיף|71ד|רישיון לשידורי טלוויזיה לבעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2|תיקון: תשע״א, תשע״ג, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון“ – בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפרש ההכנסה“ – ההפרש שבין סכום ההכנסה החזויה של בעל זיכיון, בשנה מסוימת, שנקבעה בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיפים 24(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 59|59}} {{ח:פנימי|סעיף 60|או 60}}, לבין סכום ההכנסה בפועל של בעל הזיכיון באותה שנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הערכת שווי“ – הערכת שווי של חברת החדשות של ערוץ 2 כפי שבוצעה על ידי הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (יד);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההתחייבויות בתחום התוכן“ – ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, שעניינם היקף שעות השידור של תכניות שהיה על בעל זיכיון לשדר, או ההוצאה שהיה עליו להוציא לשם מימון הפקה ורכישה של תכניות או לשם הפקת סרטים ישראליים, למעט ההוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות או הוצאה לרכישת שידורי חדשות שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 63א1|סעיף 63א1}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כשיר לבקשת רישיון“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שהגיש למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ולדעת המועצה מתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(א)(1) ו־(3)}} ובכללים שקבעה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(ג)}}, ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)}} או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים;
{{ח:תתתת|(3)}} מי שנמסרה לו הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ח).
{{ח:תת|(ב)}} בעל זיכיון רשאי להגיש למועצה, עד למועד שקבעה ושלא יהיה מאוחר משנה לפני מועד המעבר, בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה; תחילת תוקפו של רישיון שניתן על פי בקשה כאמור תהא במועד המעבר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} לא הגיש בעל זיכיון בקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה עד למועד האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להגיש למועצה בקשה כאמור אם ניתנה לכך הסכמת בעל הזיכיון השני לשידורי טלוויזיה – החל ממועד המעבר, ובלבד שבקשה כאמור תוגש לא יאוחר משנה לפני תום תקופת זיכיונו.
{{ח:תת|(ד)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ה) או (ו), המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי טלוויזיה למי שהגיש בקשה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), אם מתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(א)}} ובכללים שקבעה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(ג)}}, ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיפים 33א(ב)}} או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים; ואולם לעניין {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ב2)}} לא יראו את המבקש כבעל זיכיון אחר כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 41|בפסקה (9) של הסעיף האמור}}, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(א)(1)}} לא יראו את המבקש כבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, רק בשל כך שהוא בעל זיכיון.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)(1)}}, מצאה המועצה כי מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) לא קיים בתקופת הזיכיון את ההתחייבויות בתחום התוכן, רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון ועד יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf|תיקון מס׳ 33}} – בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה עד ליום י״ח בחשוון התשע״ו (31 באוקטובר 2015) של ההתחייבויות כאמור, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון והנובעות מהפרש ההכנסה – בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה בתוך 36 חודשים ממועד תחילת תוקפו של הרישיון, של ההתחייבויות כאמור, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} המועצה אישרה את התכניות לפי פסקאות (1) ו־(2);
{{ח:תתת|(4)}} בעל הזיכיון המציא לרשות ערבות בנקאית אוטונומית בסכומים הנדרשים לביצוע התכניות לפי פסקאות (1) ו־(2), להבטחת ביצוען, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(א)(2)}}; המנהל יורה לבעל הזיכיון על נוסח הערבות הבנקאית האוטונומית.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)(1)}}, מצאה המועצה כי בעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ג), לא קיים בתקופת הזיכיון התחייבויות בתחום התוכן או לא שילם את חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי הפצה או תמלוגים, כמפורט בפסקאות (1) עד (3), רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה בהתקיים האמור באותן פסקאות, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בעל הזיכיון בתקופת הזיכיון והוא רשאי לדחות לפי {{ח:פנימי|סעיף 62ג|סעיף 62ג(א)(3)}} – בעל הזיכיון מסר למועצה הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62ג|בסיפה של סעיף 62ג(א)(3)}}, וכן הגיש למועצה לאישורה, במועד הגשת הבקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה, תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה בתוך שש שנים ממועד תחילת תוקפו של הרישיון, של ההתחייבויות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62ג|בסעיף 62ג(א)(3)}}, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(1א)}} לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בעל הזיכיון בתקופה שמיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301514.pdf|תיקון מס׳ 37}} עד יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306622.pdf|תיקון מס׳ 39}} – המועצה שוכנעה, מנימוקים שיירשמו, כי חומרת ההפרה ונסיבותיה אינן מצדיקות את אי־מתן הרישיון; לא תוקנה ההפרה עד למועד הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (ג), תורה המועצה לבעל הזיכיון לתקן את ההפרה בתוך תקופת זמן סבירה; הורתה המועצה על תיקון ההפרה כאמור, ימציא בעל הזיכיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בעל הזיכיון בתקופת הזיכיון והנובעות מהפרש ההכנסה – מתקיימים לגבי בעל הזיכיון התנאים המנויים בסעיף קטן (ה)(2) עד (4), בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין חובות בשל דמי זיכיון, דמי הפצה או תמלוגים שבעל הזיכיון היה חייב לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳ לפרק ח׳}} לפני יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306622.pdf|תיקון מס׳ 39}} – המועצה נוכחה כי בעל הזיכיון שילם את חובותיו כאמור עד יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306622.pdf|התיקון האמור}}.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} מצאה המועצה כי בעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ג) הפר הפרה זניחה של הוראה לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)(1) סיפה}}, וההפרה ניתנת לתיקון, תורה לו על תיקון ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור (בסעיף קטן זה – התקופה לתיקון ההפרה).
{{ח:תתת|(2)}} הורתה המועצה על תיקון הפרה כאמור בפסקה (1), ימציא בעל הזיכיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל.
{{ח:תתת|(3)}} לא תוקנה ההפרה במהלך התקופה לתיקון ההפרה וטרם ניתן לבעל הזיכיון רישיון לשידורי טלוויזיה, לא יינתן לו רישיון כאמור.
{{ח:תת|(ח)}} הגיש בעל זיכיון בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ג), תודיע המועצה בתוך שלושה חודשים ממועד הגשת הבקשה, אם הוא עומד בהוראות הסעיפים המפורטים בסעיף קטן (ד), למעט בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(א)(2)}}; הודיעה המועצה לבעל הזיכיון כי הוא עומד בהוראות כאמור, יראו אותו ככשיר לבקשת אפיק לעניין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37ד|סעיף 37ד}}, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרסום ההודעה לציבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ד|סעיף 37ד(ב)}} יהיה, לעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) – תשעה חודשים לפני מועד המעבר, ולעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ג) – תשעה חודשים לפני תום תקופת הזיכיון;
{{ח:תתת|(2)}} החלטת המועצה או קביעתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ד|סעיף 37ד(ב)(3)}} יינתנו, לעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) – לא יאוחר משישה חודשים לפני מועד המעבר, ולעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ג) – לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תקופת הזיכיון.
{{ח:תת|(ט)}} נמסרה הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ח), לבעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב), יפקע זיכיונו במועד המעבר.
{{ח:תת|(ט1)}} נמסרה הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ח) לבעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ג), יפקע זיכיונו במועד כניסת הרישיון לתוקף.
{{ח:תת|(י)|(1)}} פקע או בוטל זיכיון של אחד מבעלי הזיכיונות, במועד המעבר או לאחר מכן (בסעיף קטן זה – בעל הזיכיון הקודם), רשאי בעל הזיכיון הנותר, לשדר גם ביחידת השידור שבה שידר בעל הזיכיון הקודם, ובלבד שהתחייב לקיים את אחד מהמפורטים להלן, נוסף על התחייבויותיו כבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי הוראות חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון (בסעיף קטן זה – התחייבויותיו הקיימות) –
{{ח:תתתת|(א)}} כל התחייבויותיו של בעל הזיכיון הקודם לפי הוראות חוק זה, כללי המועצה, ותנאי הזיכיון בהתאמות שתורה המועצה;
{{ח:תתתת|(ב)}} התחייבויות שסכומן שווה למכפלת ההתחייבויות הקיימות ביחס שבין יחידת השידור שהוקצתה לבעל הזיכיון הקודם לבין יחידת השידור שהוקצתה לבעל הזיכיון הנותר עד למועד המעבר.
{{ח:תתת|(2)}} בחר בעל הזיכיון הנותר כאמור בפסקה (1) שלא לשדר ביחידת השידור שבה שידר בעל הזיכיון הקודם, תפרסם הרשות, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיפים 33(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38}}, מכרז פומבי למתן זיכיון לשידורי טלוויזיה ביחידת השידור שבה שידר בעל הזיכיון הקודם, ותקופת תוקפו של הזיכיון כאמור תהיה כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(ב2)}}; על מכרז כאמור יחולו ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳ בפרק ג׳}}.
{{ח:תת|(יא)}} לא הודיעו בעלי הזיכיונות למועצה על כוונתם להחזיק במשותף בחברת החדשות של ערוץ 2 בהתאם להוראות סעיף קטן (יג), ולא נותרו עוד בעלי זיכיונות במועד המעבר או לאחר מכן, תבצע הרשות הערכת שווי ותפרסם הודעה לציבור על כוונתה לאפשר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לרכוש את חברת החדשות האמורה, וכן על גובה הערכת השווי, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביקש מי שהיה בעל זיכיון עד למועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות כאמור (בסעיף קטן זה – בעל זיכיון קודם), שהוא כשיר לבקשת רישיון, אחד בלבד, לרכוש את חברת החדשות של ערוץ 2, עד למועד שהורתה הרשות, ישלם לרשות בעד הרכישה כאמור את סכום הערכת השווי, וכן ישלם לבעל הזיכיון הקודם האחר, בעד רכישת מניות הרכוש שלו בחברת החדשות של ערוץ 2, את סכום שווי מניות הרכוש האמורות כפי שחישבה הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (יד);
{{ח:תתת|(2)}} ביקשו שני בעלי זיכיונות קודמים שהם כשירים לבקשת רישיון, לרכוש את חברת החדשות של ערוץ 2, עד למועד שהורתה הרשות, תפרסם הרשות מכרז ביניהם לגבי רכישת חברת החדשות, אשר ההצעה המזערית שיהיה ניתן להציע בו תהיה בגובה הערכת השווי; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשתן של ההצעות והטיפול בהן; הזוכה במכרז ישלם לרשות בעד הרכישה כאמור את סכום הצעתו, ולבעל הזיכיון הקודם שלא זכה במכרז, בעד רכישת מניות הרכוש שלו בחברת החדשות של ערוץ 2 – את סכום שווי מניות הרכוש האמורות כפי שחישבה הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (יד);
{{ח:תתת|(3)}} לא הוגשה בקשה לרכוש את חברת החדשות של ערוץ 2 לפי פסקאות (1) או (2), תפרסם הרשות הודעה לציבור על כוונתה להתיר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה שאינו בעל זיכיון קודם, לרכוש את חברת החדשות של ערוץ 2, ויחולו הוראות הפסקאות האמורות בשינויים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בפסקה (1), במקום ”בעל זיכיון קודם שהוא כשיר לבקשת רישיון“ יקראו ”כשיר לבקשת רישיון שאינו בעל זיכיון קודם“ ובמקום ”לבעל הזיכיון הקודם האחר“ יבוא ”לבעלי הזיכיונות הקודמים“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בפסקה (2), במקום ”שני בעלי זיכיונות קודמים שהם כשירים לבקשת רישיון“ יקראו ”שני כשירים לבקשת רישיון שאינם בעלי זיכיונות קודמים או יותר“ ובמקום ”ולבעל הזיכיון הקודם שלא זכה במכרז בעד רכישת מניות הרכוש שלו“ יבוא ”לבעלי הזיכיונות הקודמים, בעד רכישת מניות הרכוש שלהם“.
{{ח:תת|(יב)}} על אף הוראות סעיף קטן (יא), ראתה הרשות, בין השאר בעקבות הגשת בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ג), כי במועד המעבר או לאחר מכן, לא ייוותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, ולא הודיעו בעלי הזיכיונות למועצה על כוונתם להחזיק במשותף בחברת החדשות של ערוץ 2 בהתאם להוראות סעיף קטן (יג), תפרסם הודעה לציבור לפי הוראות סעיף קטן (יא) ותחל בהליכים לפי אותו סעיף קטן באופן מיידי, כך שהחלטת המועצה בדבר בחירת הזוכה במכרז לפי סעיף קטן (יא)(2) או (3)(ב), ככל שייערך מכרז כאמור, תינתן לא יאוחר משלושה חודשים לפני אותו מועד.
{{ח:תת|(יג)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (יא) ו־(יב), הגישו שני בעלי הזיכיונות בקשות לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), או הגישו שניהם בקשות כאמור לפי סעיף קטן (ג), והמועצה הודיעה לשניהם כי הם עומדים בהוראות כאמור בסעיף קטן (ח), יהיו רשאים בעלי הזיכיונות להודיע למועצה בתוך שבעה ימים ממועד הודעת המועצה, בכתב, על כוונתם לרכוש במשותף את חברת החדשות של ערוץ 2 ולהחזיק בה במשותף (בסעיף זה – חברת החדשות המשותפת), לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים מיום תחילת תוקפם של הרישיונות לשידורי טלוויזיה, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרשות תבצע הערכת שווי של חברת החדשות של ערוץ 2, וכל אחד מבעלי הזיכיונות שהודיע למועצה על רכישה והחזקה משותפת כאמור (בסעיף זה – המחזיקים במשותף) ישלם לרשות בעד רכישה כאמור, בטרם תחילת תוקפם של הרישיונות, מחצית מסכום הערכת השווי;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} חברת החדשות המשותפת תשדר בהיקף השעות ובמתכונת שידורי החדשות כפי שהיו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf|תיקון מס׳ 33}}; סכום ההוצאה לשידורי חדשות כאמור לא יפחת מסכום ההוצאה לשידורי חדשות בחברת החדשות של ערוץ 2 שהוציאו בעלי הזיכיונות ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf|תיקון מס׳ 33}};
{{ח:תתתת|(ב)}} המועצה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית, לבקשת בעל רישיון, לשנות את היקף שעות שידורי החדשות של חברת החדשות המשותפת;
{{ח:תתת|(3)}} המחזיקים במשותף יודיעו לרשות, לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תקופת ההחזקה המשותפת, אם הגיעו להסכמה מי מהם ירכוש את חלקו של האחר בחברת החדשות המשותפת ובדבר סכום התמורה שישלם בעד הרכישה כאמור, לרבות בעד רכישת מניות הרכוש של האחר בחברת החדשות המשותפת;
{{ח:תתת|(4)}} לא נמסרה לרשות הודעת המחזיקים במשותף כאמור בפסקה (3) עד תום התקופה האמורה בה, או נמסרה לרשות הודעה על ידי המחזיקים במשותף ולפיה הם אינם מעוניינים עוד להחזיק במשותף בחברת החדשות המשותפת, תפרסם הרשות, בתוך 30 ימים, מכרז לגבי רכישת חברת החדשות המשותפת שיהיו רשאים להשתתף בו כשירים לבקשת רישיון; הרשות תודיע על החלטתה בדבר הזוכה במכרז בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשתן של ההצעות והטיפול בהן; הזוכה במכרז יעביר לרשות את סכום התמורה שהציע במכרז בעד הרכישה כאמור, לרבות בעד רכישת מניות הרכוש של המחזיקים במשותף בחברת החדשות המשותפת, והרשות תעביר מחצית מהתמורה לכל אחד מהמחזיקים במשותף;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין שידורי החדשות באמצעות חברת החדשות המשותפת, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳}} וכן, בכפוף להוראות פסקה (2), הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} הנוגעות לשידורי חדשות של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 63|בסעיף 63(א)}}, במקום ”בלבד“ יקראו ”ולהוראות סעיף 71ד(יג)“;
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 63א|בסעיף 63א(ג)}}, במקום ”שתוקם ותפעל לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}}“ יקראו ”שתפעל לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}} והוראות סעיף 71ד(יג)“;
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 66|בסעיף 66}}, אחרי סעיף קטן (ב) יקראו: ”(ב1) חלקו היחסי של כל מחזיק במשותף במניות הצבעה ובמניות רכוש שהוקצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 66|סעיף קטן (א)(2)}}, יהיה חמישים אחוזים.“;
{{ח:תתתת|(ד)}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|בסעיפים 3}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|ו־4}}, בכל מקום, במקום ”וכן בעל רישיון לשידורי טלוויזיה“ יקראו ”וכן המחזיקים במשותף כמשמעותם בסעיף 71ד(יג), בחלוקה שווה ביניהם“.
{{ח:תת|(יד)}} הרשות תבצע הערכת שווי של חברת החדשות של ערוץ 2, לפי שיטת חישוב שתחליט עליה, בהתבסס, בין השאר על ערך הנכסים, הזכויות, החובות, ההתקשרויות וטובות ההנאה מכל סוג שהוא של חברת החדשות של ערוץ 2, בניכוי שווי מניות הרכוש בחברת החדשות של ערוץ 2 וערך סימני המסחר הרשומים או שאינם רשומים ששימשו את חברת החדשות של ערוץ 2, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 63א|בסעיף 63א(ד)}}.

{{ח:סעיף|71ה|רישיון לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי|תיקון: תשע״א, תשע״ג, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל הזיכיון“ – בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההתחייבויות בתחום התוכן“ ו”הפרש ההכנסה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 71ד|בסעיף 71ד}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כשיר לבקשת רישיון“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שהגיש למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ולדעת המועצה מתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(א)(1) ו־(3)}} ובכללים שקבעה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(ג)}}, ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)}} או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים;
{{ח:תתתת|(3)}} מי שנמסרה לו הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(ב)}} בעל הזיכיון רשאי להגיש למועצה, עד למועד שקבעה ושלא יהיה מאוחר משנה לפני מועד המעבר, בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה; תחילת תוקפו של רישיון שניתן על פי בקשה כאמור תהיה במועד המעבר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תת|(ב1)}} הוארך זיכיונו של בעל הזיכיון לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37ג|סעיף 37ג(ב1)}}, רשאי הוא להגיש למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה במהלך תקופה שתקבע, ולא יאוחר מתום תקופת זיכיונו; תחילת תוקפו של רישיון שניתן על פי בקשה כאמור תהיה עם תום תקופת הזיכיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ג|סעיף 37ג(ב1)}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד האחרון להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה בידי בעל זיכיון בערוץ השלישי)|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד האחרון להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה בידי בעל זיכיון בערוץ השלישי), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ד) או (ד1), המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי טלוויזיה למי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ב1) אם מתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(א)}} ובכללים שקבעה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(ג)}}, ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)}} או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים; ואולם לעניין {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ב2)}} לא יראו את המבקש כבעל זיכיון אחר כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 41|בפסקה (9) של הסעיף האמור}}, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(א)(1)}} לא יראו את המבקש כבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, רק בשל כך שהוא בעל הזיכיון.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)(1)}}, מצאה המועצה כי מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) לא קיים בתקופת הזיכיון את ההתחייבויות בתחום התוכן, רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון ועד יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf|תיקון מס׳ 33}} – בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה עד ליום כ״ו בשבט התשע״ד (27 בינואר 2014), של ההתחייבויות כאמור, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון והנובעות מהפרש ההכנסה – בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה בתוך 36 חודשים ממועד תחילת תוקפו של הרישיון, של ההתחייבויות כאמור, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} המועצה אישרה את התכניות לפי פסקאות (1) ו־(2);
{{ח:תתת|(4)}} בעל הזיכיון המציא לרשות ערבות בנקאית אוטונומית בסכומים הנדרשים לביצוע התכניות לפי פסקאות (1) ו־(2), להבטחת ביצוען, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(א)(2)}}; המנהל יורה לבעל הזיכיון על נוסח הערבות הבנקאית האוטונומית.
{{ח:תת|(ד1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)(1)}}, מצאה המועצה כי בעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב1), לא קיים בתקופת הזיכיון התחייבויות בתחום התוכן, לא שילם את חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי הפצה או תמלוגים, או הפר את הוראת {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}, כמפורט בפסקאות (1) עד (4), רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה בהתקיים האמור באותן פסקאות, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון ועד יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306622.pdf|תיקון מס׳ 39}} – המועצה שוכנעה, מנימוקים שיירשמו, כי חומרת ההפרה ונסיבותיה אינן מצדיקות את אי־מתן הרישיון; לא תוקנה ההפרה עד למועד הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (ב1), תורה המועצה לבעל הזיכיון לתקן את ההפרה בתוך תקופת זמן סבירה; הורתה המועצה על תיקון ההפרה כאמור, ימציא בעל הזיכיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בעל הזיכיון בתקופת הזיכיון והנובעות מהפרש ההכנסה – מתקיימים לגבי בעל הזיכיון התנאים המנויים בסעיף קטן (ד)(2) עד (4), בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין חובות בשל דמי זיכיון, דמי הפצה או תמלוגים שבעל הזיכיון היה חייב לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳ לפרק ח׳}} לפני יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306622.pdf|תיקון מס׳ 39}} – המועצה נוכחה כי בעל הזיכיון שילם את חובותיו כאמור עד יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306622.pdf|התיקון האמור}};
{{ח:תתת|(4)}} לעניין הפרת הוראת {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}} – המועצה נוכחה כי בעל הזיכיון העביר את מקום מושבה של חברת החדשות של הערוץ השלישי לירושלים לא יאוחר מיום כ״ו באלול התשע״ג (1 בספטמבר 2013), בהתאם להתחייבותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ג|סעיף 37ג(ב1)(3)}}.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} מצאה המועצה כי בעל הזיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ב1) הפר הפרה זניחה של הוראה לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)(1) סיפה}}, וההפרה ניתנת לתיקון, תורה לו על תיקון ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור (בסעיף קטן זה – התקופה לתיקון ההפרה).
{{ח:תתת|(2)}} הורתה המועצה על תיקון הפרה כאמור בפסקה (1), ימציא בעל הזיכיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל.
{{ח:תתת|(3)}} לא תוקנה ההפרה, במהלך התקופה לתיקון ההפרה וטרם ניתן לבעל הזיכיון רישיון לשידורי טלוויזיה, לא יינתן לו רישיון כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} הגיש בעל הזיכיון בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ב1), תודיע המועצה במהלך תקופה שתקבע ולא יאוחר מתום תקופת זיכיונו, אם הוא עומד בהוראות הסעיפים המפורטים בסעיף קטן (ג), למעט בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(א)(2)}}; הודיעה המועצה כאמור לבעל הזיכיון כי הוא עומד בהוראות כאמור, יראו אותו ככשיר לבקשת אפיק לעניין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37ד|סעיף 37ד}}, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרסום ההודעה לציבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ד|סעיף 37ד(ב)}} יהיה, לעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) – תשעה חודשים לפני מועד המעבר ולעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב1) – חודשיים לפני תום תקופת זיכיונו;
{{ח:תתת|(2)}} החלטת המועצה או קביעתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ד|סעיף 37ד(ב)(3)}} יינתנו, לעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) – לא יאוחר משישה חודשים לפני מועד המעבר ולעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב1) – לא יאוחר מחודש לפני תום תקופת הזיכיון.
{{ח:תת|(ז)}} נמסרה לבעל הזיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ו), יפקע זיכיונו במועד המעבר.
{{ח:תת|(ח)}} השר רשאי, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 63א|סעיף 63א(ד)}} והוראות {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כא1|סעיף 6כא1(ו) לחוק התקשורת}}, להתיר למי שהיה בעל הזיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי (בסעיף זה – בעל הזיכיון הקודם), והמועצה מצאה כי הוא כשיר לבקשת רישיון, להמשיך לעשות שימוש, כבעל רישיון, באפיק שבו שידר בתקופת הזיכיון, בנכסים הלא מוחשיים של הרשות ובסימני המסחר הרשומים או שאינם רשומים ששימשו את חברת החדשות של הערוץ השלישי, עד למועד שבו לא ייוותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2; בעל הזיכיון הקודם שהשר התיר לו לעשות שימוש כאמור, ישלם בעד השימוש, טרם תחילת תוקפו של הרישיון לשידורי טלוויזיה, סכום חד־פעמי שתקבע המועצה, באישור השר ושר האוצר.
{{ח:תת|(ט)}} הרשות תבצע הערכת שווי של חברת החדשות של הערוץ השלישי, בהתאם להוראות סעיף קטן (י) (בסעיף זה – הערכת השווי), ותפרסם, לא יאוחר מחודש לפני תום תקופת הזיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי, הודעה לציבור על כוונתה לאפשר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, ועל גובה הערכת השווי, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביקש בעל הזיכיון הקודם שהוא כשיר לבקשת רישיון, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, עד למועד שהורתה הרשות, ישלם לרשות בעד הרכישה כאמור את סכום הערכת השווי;
{{ח:תתת|(2)}} לא הוגשה בקשה לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי לפי פסקה (1), תפרסם הרשות הודעה לציבור על כוונתה להתיר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה שאינו בעל הזיכיון הקודם, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ביקש כשיר לבקשת רישיון שאינו בעל הזיכיון הקודם, אחד בלבד, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, עד למועד שהורתה הרשות, ישלם לרשות בעד הרכישה כאמור את סכום הערכת השווי, וכן ישלם לבעל הזיכיון הקודם, בעד רכישת מניות הרכוש שלו בחברת החדשות של הערוץ השלישי, את סכום שווי מניות הרכוש האמורות כפי שחישבה הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (י);
{{ח:תתתת|(ב)}} ביקשו שני כשירים לבקשת רישיון או יותר, שאינם בעל הזיכיון הקודם, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, עד למועד שהורתה הרשות, תפרסם הרשות מכרז ביניהם לגבי רכישת חברת החדשות, אשר ההצעה המזערית שיהיה ניתן להציע בו תהיה בגובה הערכת השווי; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשתן של ההצעות והטיפול בהן; החלטת המועצה בדבר בחירת הזוכה במכרז תינתן לא יאוחר משלושה חודשים לפני מועד המעבר; הזוכה במכרז ישלם לבעל הזיכיון הקודם, בעד רכישת מניות הרכוש שלו בחברת החדשות של הערוץ השלישי, את סכום שווי מניות הרכוש האמורות כפי שחישבה הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (י).
{{ח:תת|(י)}} הרשות תבצע הערכת שווי של חברת החדשות של הערוץ השלישי, לפי שיטת חישוב שתחליט עליה, בהתבסס, בין השאר על ערך הנכסים, הזכויות, החובות, ההתקשרויות וטובות ההנאה מכל סוג שהוא של חברת החדשות של הערוץ השלישי, בניכוי שווי מניות הרכוש בחברת החדשות של הערוץ השלישי וערך סימני המסחר הרשומים או שאינם רשומים ששימשו את חברת החדשות של הערוץ השלישי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 63א|בסעיף 63א(ד)}}.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ח|סימן ח׳: הוראות לעניין בעלי רישיונות זעירים לשידורי טלוויזיה|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|71ו|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ד סימן ח|סימנים ח׳}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ט|ו־&lt;wbr&gt;ט׳}}|תיקון: תשע״ח, תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ח|בסימן זה}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ט|ובסימן ט׳}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון זעיר“ – בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שהכנסותיו מביצוע שידורים וממתן שירותים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 100|בסעיף 100}} אינן עולות על שמונים מיליון שקלים חדשים בשנה החולפת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון זעיר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שהכנסותיו מביצוע שידורים וממתן שירותים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 100|בסעיף 100}} אינן עולות על שני מיליארד שקלים חדשים בשנה החולפת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון זעיר ייעודי“ – בעל רישיון זעיר שביום התחילה היה בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים למשדר ערוץ ייעודי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6לד1|סעיף 6לד1 לחוק התקשורת}} ומתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ב־51 אחוזים לפחות מכלל שידוריו מתקיים הייעוד המיוחד שנקבע ברישיון המיוחד, ו־20 אחוזים לפחות משידוריו הם הפקות ישראליות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא משקיע 51 אחוזים לפחות מהכנסותיו השנתיות בתכניות שמתקיים בהן הייעוד המיוחד שנקבע ברישיון המיוחד, ו־20 אחוזים לפחות מהכנסותיו מושקעות בהפקות ישראליות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי“ – בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים למשדר ערוץ ייעודי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6לד1|סעיף 6לד1 לחוק התקשורת}} כנוסחו ערב ביטולו {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|בחוק המתקן}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה ישראלית“ – תכנית שאינה שידורי חדשות, ש־75 אחוזים לפחות מיוצריה, ממבצעיה ומהצוות הטכני–הנדסי שנטל חלק בהפקתה, ו־75 אחוזים לפחות מצוות ההפקה שלה, הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בעברית, בערבית, ברוסית, באמהרית או בטיגרינית, או בשפה אחרת שאישרה מראש המועצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החוק המתקן“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 44), התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|החוק המתקן}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת המעבר“ – תקופה של שמונה שנים החל ביום התחילה.

{{ח:סעיף|71ז|רשימת בעלי רישיונות זעירים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 108|סעיף 108}}, בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ימסור למנהל כל מידע הנדרש לבחינת הכנסותיו עד 31 במרס בכל שנה, כפי שקבע המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות, עד 1 ביוני בכל שנה, רשימה של בעלי רישיון זעיר ובעלי רישיון זעיר ייעודי.

{{ח:סעיף|71ח|הוראות מיוחדות לעניין בעל רישיון זעיר|תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין בעל רישיון זעיר, יראו את שידוריו כשידורי טלוויזיה כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיפים 49}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61}}, {{ח:פנימי|סעיף 85|85}} {{ח:פנימי|סעיף 88|ו־88(3)}} לא יחולו עליו, וההוראות שלהלן יחולו לגביו בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א)}} יחולו על איסור התקשרות בינו ובין בעל רישיון אחר לשידורי טלוויזיה לעניין תשדירי פרסומת בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 85א|בסעיף 85א(א)}}, אחרי ”במישרין או בעקיפין“ יקראו ”ואם הוא בעל רישיון זעיר – יותר מעשרים וחמישה אחוזים מזמן שידור תשדירי הפרסומת שלו; לעניין בעל רישיון זעיר שהכנסותיו השנתיות אינן עולות על שבעה מיליון שקלים חדשים – לא ימכור ולא יקצה מורשה לשידורים יותר מחמישים אחוזים מזמן שידורי תשדירי הפרסומת שלו, ובלבד שהאדם שמוכרים לו זמן שידורי פרסומת אינו סוכן פרסום“;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 85א|בסעיף 85א(ב1)}}, בסופו יקראו ”ואם הוא בעל רישיון זעיר – בסכום העולה על 25 אחוזים מהכנסותיו בשנה ממכירה של שידור תוכן פרסומי“.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון זעיר יהיה פטור מהחובות המפורטות להלן, לרבות בשנה שלאחר השנה שבה חדל להיות בעל רישיון זעיר:
{{ח:תתת|(1)}} שידור חדשות, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(2)}} שידור הפקות מקומיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיפים 59}} {{ח:פנימי|סעיף 60|ו־60}};
{{ח:תתת|(3)}} הוצאה לשם הפקת סוגה עילית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62ג|סעיף 62ג(א1)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|וסעיף 5 לתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(4)}} השקעה בסרטים ישראליים לפי {{ח:פנימי|סעיף 62ג|סעיף 62ג(א1)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5א|וסעיף 5א לתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בעל רישיון זעיר לשדר חדשות, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יהיה פטור משידור חדשות באמצעות חברת חדשות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳ לפרק ד׳}} ומהוצאה לתפעול חברת חדשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 62ג|סעיף 62ג(א1)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|וסעיף 3 לתוספת השנייה}}, ובלבד ששידורי החדשות שישדר יהיו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} או בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳ לפרק ד׳}}, לפי בחירתו;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(תימחק ביום 1.1.2027):}} מקום מושבו של מערך החדשות כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} יהיה בירושלים; הוראה זו תחול החל בתום שלוש שנים ממועד קבלת הרישיון או מתחילת שידורי החדשות, לפי המאוחר, ולא תחול אם שידורי החדשות אינם בעברית; החל בעל רישיון לשדר חדשות בעברית, באופן מלא או חלקי, לאחר ששידר חדשות בשפה שאינה עברית, יימנו שלוש השנים החל במועד תחילת השידורים בשפה העברית כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(יבוטל ביום 1.1.2027):}} בעל רישיון זעיר, למעט מי שמתקיימות לגביו הוראות פסקה (1) להגדרה ”בעל רישיון זעיר ייעודי“, ישקיע 20 אחוזים לפחות מהכנסותיו השנתיות בהפקה ישראלית.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ט|סימן ט׳: הוראת מעבר מרישיון משדר ערוץ ייעודי לרישיון זעיר או לרישיון זעיר ייעודי|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|71ט|הוראות מעבר מרישיון משדר ערוץ ייעודי לרישיון זעיר או לרישיון זעיר ייעודי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מי שערב יום התחילה היה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי רשאי להודיע בכתב למועצה כי בכוונתו להגיש בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה כבעל רישיון זעיר או כבעל רישיון זעיר ייעודי לפי פסקה (1) או (2) להגדרה ”בעל רישיון זעיר ייעודי“, והכול כפי שיציין בהודעתו (להלן – הודעת המעבר); נמסרה הודעת המעבר, יקבל המבקש מהמועצה רישיון מותנה לשידורי טלוויזיה לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, ובלבד שהגיש בקשה לקבלת רישיון כאמור בתוך שלושה חודשים ממועד ההודעה (להלן – בקשה לרישיון) ורישיון משדר הערוץ הייעודי שלו יותלה ממועד מתן הרישיון המותנה ועד לביטולו כאמור בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תחליט, בתוך שלושה חודשים ממועד הגשת הבקשה לרישיון, אם לתת למבקש רישיון, ורשאית היא לבקש ממנו מסמכים או מידע נוספים, בתוך תקופה שתקבע, לשם קבלת החלטתה; החליטה המועצה לבקש מסמכים או מידע נוספים, תאריך את תוקף הרישיון המותנה לתקופה שתקבע.
{{ח:תת|(ג)}} רישיון מותנה יפקע באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הרישיון המותנה לא הגיש בקשה לרישיון בתוך שלושת החודשים האמורים בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון המותנה לא מסר למועצה, בתוך התקופה שקבעה, את המסמכים או המידע שדרשה, כאמור בסעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(3)}} המועצה החליטה לסרב לתת לבעל הרישיון המותנה את הרישיון לשידורי טלוויזיה כבעל רישיון זעיר או בעל רישיון זעיר ייעודי.
{{ח:תת|(ד)}} פקע רישיון מותנה, תיפסק התלייתו של רישיון משדר הערוץ הייעודי, ויחולו בעניינו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}} כנוסחו ערב יום התחילה.
{{ח:תת|(ה)}} החליטה המועצה לתת למבקש רישיון כאמור בסעיף קטן (ב), יתבטל רישיון משדר הערוץ הייעודי שלו עם מתן הרישיון על ידי המועצה.

{{ח:סעיף|71י|הוראות מעבר לעניין מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו על מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי, ובכלל זה רישיון מותנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 71ט|בסעיף 71ט}}, בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא ידאג להסב את הערבויות שהמציא לחשב משרד התקשורת בהתאם {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|לחוק התקשורת}}, לפקודת הרשות, בתוך 14 ימים מיום אישור החשב להסבתן, ועל אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(א)(2)(א)}}, ישמשו ערבויות שהוסבו כאמור הן להבטחת מילוי ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון מכוחו והן להבטחת מחויבויותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}};
{{ח:תת|(2)}} בתקופת המעבר –
{{ח:תתת|(א)}} לא יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיפים 33א(א)(2)(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 33ב|ו־33ב(א)}}, וכל עוד לא חל שינוי בהחזקות בבעל הרישיון – לא יחולו עליו גם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(ב)(1) ו־(2)}};
{{ח:תתת|(ב)}} הוא יהיה פטור מתשלום דמי רישיון שנתיים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}};
{{ח:תתת|(ג)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6לד|בסעיפים 6לד}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6נה|ו־6נה לחוק התקשורת}}, שידוריו יועברו על ידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ועל ידי בעל רישיון לשידורי לוויין בלא תשלום בעד העברתם;
{{ח:תתת|(ד)}} אם מתקיים בו ובמחזיק בו אחד התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 41|בפסקאות (1) עד (3) בסעיף 41(ב2)}}, לא יחולו לגביהם הסייגים בפסקאות האמורות, לפי העניין, בנוגע להחזקה שהיתה קיימת ערב יום התחילה, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} ב־75 אחוזים לפחות מכלל שידוריו מתקיים הייעוד המיוחד שנקבע ברישיון משדר הערוץ הייעודי שלו;
{{ח:תתתת|(2)}} הוא אינו משדר שידורי חדשות ותכניות בענייני היום;
{{ח:תתתת|(3)}} לא הועברו לאחר אמצעי שליטה בבעל הרישיון או בתאגיד שמחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה בו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} כתוצאה מכך הופחתו אמצעי השליטה שהחזקתם אסורה או מוגבלת לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ב2)}};
{{ח:תתתתת|(ב)}} אמצעי השליטה בתאגיד כאמור הועברו למי שערב יום התחילה החזיק, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה באותו תאגיד.
{{ח:תתת|(ה)}} בעל רישיון זעיר ייעודי שמתקיים בו האמור בפסקת משנה (ד)(1) עד (3), לא ייחשב בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56}};
{{ח:תת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ב2)(4)}} לא יחולו על בעל רישיון זעיר ייעודי ועל מי שהיה בעל רישיון זעיר ייעודי והיה לבעל רישיון זעיר, בתקופת המעבר – אף אם אמצעי השליטה בו הועברו לאחר, ובתום תקופת המעבר – רק אם לא הועברו לאחר; חדל בעל רישיון כאמור להיות בעל רישיון זעיר, לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|הסעיף האמור}} עד תום שנתיים מיום שחדל להיות בעל רישיון זעיר, ובלבד שאמצעי השליטה בו לא הועברו לאחר;
{{ח:תת|(4)}} מי שבעל שליטה בו, במישרין או בעקיפין, הוא גם בעל שליטה בבעל רישיון זעיר ייעודי או מבקש להיות בעל שליטה בבעל רישיון כאמור, למעט מי שהיה בעל עניין בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה ערב יום התחילה, יהיה פטור מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ג)(1)}} וכן מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(ב)(3) ו־(ה)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 41|אותו סעיף}}, כל עוד הרישיון לשידורי טלוויזיה הוא רישיון זעיר ייעודי או עד תום תקופת המעבר, לפי המוקדם; מימש אדם כאמור את הפטור לפי פסקה זו והתקיים בו סייג מהסייגים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(ג)(1)}}, יחול עליו הפטור האמור עד תום שנתיים מיום שחדל בעל הרישיון שהוא בעל שליטה בו להיות בעל רישיון זעיר;
{{ח:תת|(5)}} ניתן רישיון מותנה למי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי, יחולו הוראות אלה לעניין הפעלת הסמכויות כלפיו בידי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין ובידי המועצה:
{{ח:תתת|(א)}} היו הליכים תלויים ועומדים לפני המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין הנוגעים להפרות של {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}, של הוראות שנקבעו או ניתנו מכוחו או של רישיונו, שביצע בעל הרישיון, או התקיימו בדיקות או שיש לקיים בדיקות בעניין עמידת בעל הרישיון בתנאים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|החוק האמור}}, לפי הוראות שנקבעו או ניתנו מכוחו או לפי רישיונו, לגבי התקופה שקדמה למתן הרישיון המותנה, תשלים המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין את בדיקותיה ותחליט אם היו הפרות ומהן המחויבויות שעל בעל הרישיון להשלים;
{{ח:תתת|(ב)}} עם מתן הרישיון המותנה, פעולות לשם השלמת מחויבויותיו של בעל הרישיון כאמור בפסקת משנה (א), לרבות נקיטת הליכים בשל הפרות שהמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין קבעה שבעל הרישיון ביצע, יינקטו בידי המועצה; המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין תעביר למועצה את כל המידע הדרוש לעניין זה;
{{ח:תת|(6)}} לא קיים בעל הרישיון מחויבויות שחב בהן ערב יום התחילה לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}} או לפי תנאי רישיונו, יוציא בכל שנה, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 71ח|בסעיף 71ח(ב)}}, עשרים אחוזים מהכנסותיו לפחות לשם קיום התחייבויותיו האמורות, בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} בעל הרישיון לא יהיה חייב לקיים את החובה האמורה בשנה שמיום קבלת הרישיון המותנה;
{{ח:תתת|(ב)}} מחויבויות שהמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין קבעה שהיה ניתן לקיימן על ידי הוצאה להפקות מקומיות, ניתן לקיימן על ידי הוצאה להפקת הפקות מקומיות, ולא יחולו לעניין זה הגבלות נוספות לעניין סוג תוכן ההפקות המקומיות, ובלבד שמחויבויות להוצאה כסוגה עילית יקוימו על ידי הוצאה לסוגה עילית;
{{ח:תתת|(ג)}} לעניין מי שמתקיימות לגביו הוראות לעניין השקעה כאמור בהגדרה ”בעל רישיון זעיר ייעודי“, תחול עליו חובת ההוצאה כאמור ברישה נוסף על ההשקעה כאמור.

{{ח:סעיף|71יא|הוראות לעניין מי שהמשיך להיות בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 71י|סעיף 71י}}, לעניין מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי ערב יום התחילה, ולא מסר הודעת מעבר, לא הגיש בקשה לרישיון או שרישיונו המותנה בוטל, והכול לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 71ט|סעיף 71ט}}, ימשיכו לחול הוראות {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}} והוראות {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}}, כנוסחן ערב יום התחילה.

{{ח:סעיף|71יב|הוראות מעבר לעניין בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי בשפה הערבית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מסר בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי בשפה הערבית הודעת מעבר, ימשיכו לחול עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6לד3|סעיף 6לד3 לחוק התקשורת}} כנוסחו ערב יום התחילה, עד למתן רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי, ואם החליטה המועצה לסרב לתת לו רישיון כאמור או פקע רישיונו המותנה, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 71יא|סעיף 71יא}}.

{{ח:סעיף|71יג|שמירת תוקף|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} תקנות, כללים והוראות שהותקנו או שניתנו מכוח חוק זה ערב יום התחילה יחולו על בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, ובכלל זה על בעל רישיון זעיר ובעל רישיון זעיר ייעודי, אם אין {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|בחוק המתקן}} הוראה אחרת שאינה מתיישבת עם התקנות, הכללים או ההוראות האמורים.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תכריע בחילוקי דעות אם תקנה, כלל או הוראה מסוימים אינם מתיישבים עם הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|החוק המתקן}}.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: שידורי רדיו}}
{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: תחנות, זכיונות ורישיונות|תיקון: תשס״ה־3}}

{{ח:סעיף|72|רישוי שידורי רדיו|תיקון: תשנ״ד, תשנ״ט, תשס״ה־3, ק״ת תשס״ו, תשע״ו־2, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תעניק זכיונות להפעלת תחנות אזוריות לשידורי רדיו אזוריים ותקבע בכללים, את חלוקת הארץ לאחד עשר אזורים לפחות, שבהם יינתנו חמישה עשר לפחות, אך לא יותר מעשרים זכיונות לשידורי רדיו, הכל כפי שתקבע המועצה מזמן לזמן; בקביעת האזורים ובמתן הזכיונות תפעל המועצה במגמה לקיים שידורי רדיו אזוריים בכל רחבי הארץ, בהתחשב, בין היתר, באפשרות להקצות תדרים, בתנאי התפשטות הגלים, בשיקולים כלכליים, במיגוון סוגי השידורים ואופיים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} המועצה תעניק זכיונות להפעלת תחנות אזוריות לשידורי רדיו אזוריים ותקבע בכללים, את חלוקת הארץ לאזורים לשם כך; בקביעת האזורים ובמתן הזכיונות תפעל המועצה במגמה לקיים שידורי רדיו אזוריים, בהתחשב, בין היתר, באפשרות להקצות תדרים, בתנאי התפשטות הגלים, בשיקולים כלכליים, במיגוון סוגי השידורים ואופיים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אזורי זכיון לשידורי רדיו)|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אזורי זכיון לשידורי רדיו), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תת|(א1)}} המועצה תעניק רישיונות לשידורי רדיו ספרתי בכיסוי ארצי, בהתאם לכללים שתקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 72ב|סעיף 72ב}}, ובכפוף לאישור השר לענין אפשרות הקצאת התדרים לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי}} וכמות התדרים שניתן להקצות לשידורים כאמור.
{{ח:תת|(א2)}} שידורי בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי יופצו באמצעות תחנת שידור של בעל זכיון להפעלת תחנת שידור או באמצעות תחנת הזנה לוויינית של בעל רישיון להפעלת תחנת הזנה לוויינית.
{{ח:תת|(א3)}} השר יורה, לאחר התייעצות עם המועצה ולא יאוחר מיום ב׳ באייר התשס״ו (30 באפריל 2006), אם רישיונות לשידורי רדיו ספרתי המופצים באמצעות בעל זכיון להפעלת תחנת שידור, יינתנו על ידי המועצה בדרך של מכרז או בלא מכרז; הוראה כאמור תינתן בהתחשב, בין השאר, באמדן בדבר מספר הבקשות שיוגשו למתן רישיונות כאמור, ביחס למספר התדרים שיוקצו לצורך זה, ובשיקולים של קידום התחרות ושל טובת הציבור; רישיונות לשידורי רדיו ספרתי המופצים באמצעות תחנת הזנה לוויינית של בעל רישיון להפעלת תחנת הזנה לוויינית, יינתנו בלא מכרז.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי}}.
{{ח:תת|(ג)}} לאחר תום ארבע שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211005.pdf|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 6), התשנ״ד–1994}}, רשאית המועצה, על אף האמור בסעיף קטן (א), ליתן, מזמן לזמן, זכיונות נוספים לשידורי רדיו, לרבות בדרך של חלוקת הארץ לאזורים נוספים, הכל כפי שתקבע.
{{ח:תת|(ד)}} במתן הזכיונות והרישיונות לפי סעיף זה, תפעל המועצה במגמה לקיים תחנות רדיו אשר מטרתן לקדם את היצירה הישראלית ואת השירים בשפה העברית; בסעיף קטן זה, ”שיר בשפה העברית“ – שיר שמרבית מילותיו הן בשפה העברית.
{{ח:תת|(ה)}} במתן זכיונות ורישיונות וקביעת תנאיהם לפי סעיף זה, וכן בקביעת כללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 72ב|סעיף 72ב}}, תפעל המועצה לשם קידום התחרות, ובהתחשב, בין השאר, בכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אפשרות הקצאת התדרים וכמותם;
{{ח:תתת|(2)}} תנאי התפשטות הגלים;
{{ח:תתת|(3)}} שיקולים כלכליים;
{{ח:תתת|(4)}} מגוון סוגי השידורים ואפיונם, לרבות אפיונים יחודיים כגון תרבות, שפה או מורשת;
{{ח:תתת|(5)}} התאמתו של מבקש הזכיון או הרישיון לשדר שידורי רדיו;
{{ח:תתת|(6)}} שיקולים שבטובת הציבור.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} בעל זיכיון לשידורי רדיו רשאי לשדר, נוסף על השידורים שהותר לו לשדר במסגרת זיכיונו (בסעיף זה – השידורים העיקריים), שידורי רדיו בעלי תוכן שונה מהשידורים העיקריים, בחלק משעות היממה (בסעיף זה – תוכן שידורים נוסף), אם אישרה זאת המועצה כאמור בפסקה (2).
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מסמכותה כאמור בסעיף קטן (א), מצאה המועצה, לאחר מיפוי הצרכים המיוחדים של מגוון אוכלוסיות ברחבי הארץ, כי יש צורך בתוכן שידורים נוסף בעבור אוכלוסייה מסוימת, בשטח מסוים באזור זיכיון, רשאית היא לתת לבעל הזיכיון לשידורי רדיו אישור לשדר תוכן שידורים נוסף אחד בלבד בשטח כאמור, שישודר במקום השידורים העיקריים, בהתאם לכללים שתקבע; במתן אישור ובקביעת כללים כאמור תפעל המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ה).
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת אישור לתוכן שידורים נוסף על ידי בעל זיכיון לשידורי רדיו)|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת אישור לתוכן שידורים נוסף על ידי בעל זיכיון לשידורי רדיו), התשע״ז–2016}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} המועצה לא תיתן אישור לתוכן שידורים נוסף כאמור בפסקה (2), אלא לאחר שניתן אישור השר לעניין האפשרות להקצאת התדרים לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי}}.
{{ח:תתת|(4)}} ניתן לבעל זיכיון לשידורי רדיו אישור לתוכן שידורים נוסף, לא יינתן אישור השר לעניין האפשרות להקצאת תדרים נוספת לאותו בעל זיכיון לשם כיסוי אזור זיכיונו אלא אם כן התגלו הפרעות לקליטת שידוריו.

{{ח:סעיף|72א|הגבלות על זכיונות ועל רישיונות נוספים|תיקון: תשנ״ד, תשס״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן זכיון נוסף לשידורי רדיו –
{{ח:תתת|(1)}} למי שכבר קיבל זכיון לשידורי רדיו באותו אזור או לתאגיד שלוב שלו;
{{ח:תתת|(2)}} לתאגיד שמי שמחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בו, מחזיק גם באמצעי שליטה בשיעור כלשהו בתאגיד בעל זכיון לשידורי רדיו באותו אזור, והכל בין במישרין ובין בעקיפין;
{{ח:תתת|(3)}} אם כתוצאה מנתינתו יחזיק תאגיד, או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו בשיעור כלשהו או תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מהם, ביותר מחמישית ממספר הזכיונות שהוענקו או שהתפרסם מכרז לגביהם באותה עת, או באמצעי שליטה בתאגיד אחד או יותר המחזיק במספר זכיונות כאמור, והכל בין במישרין ובין בעקיפין;
{{ח:תתת|(4)}} אם כתוצאה מנתינתו יחזיק תאגיד, או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו בשיעור העולה על עשרים וארבעה אחוזים, או תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מהם, במישרין או בעקיפין, בזכיון נוסף על זכיון שמי מהם כבר זכה בו, לאזור שתחומו כולל את אחת הערים, ירושלים, תל אביב או חיפה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן רישיון נוסף לשידורי רדיו –
{{ח:תתת|(1)}} אם כתוצאה מנתינתו יחזיק תאגיד, או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו בשיעור כלשהו, או תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מהם, ביותר מחמישית ממספר הרישיונות שניתנו לשידורי רדיו המופצים באמצעות תחנת שידור או שהתפרסם מכרז לגביהם באותה עת, או באמצעי שליטה בתאגיד אחד או יותר המחזיק במספר רישיונות כאמור, והכל בין במישרין ובין בעקיפין;
{{ח:תתת|(2)}} אם כתוצאה מנתינתו יחזיק תאגיד, או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו בשיעור כלשהו, או תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מהם, ביותר מחמישית ממספר הרישיונות לשידורי רדיו ספרתי המופצים באמצעות תחנת הזנה לוויינית, או באמצעי שליטה בתאגיד אחד או יותר המחזיק במספר רישיונות כאמור, והכל בין במישרין ובין בעקיפין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור הוועדה, לשנות את התנאים וההגבלות הקבועים בסעיף הקטן האמור ולקבוע תנאים או הגבלות אחרים או נוספים לענין מתן רישיון נוסף לשידורי רדיו.

{{ח:סעיף|72ב|כללים לענין מתן רישיון לשידורי רדיו ספרתי|תיקון: תשס״ה־3, ק״ת תשס״ו, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תקבע כללים למתן רישיון לשידורי רדיו ספרתי, בין אם הורה השר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(א3)}} על מתן רישיונות לשידורי רדיו ספרתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 72|באותו סעיף}} בדרך של מכרז ובין אם הורה על מתן רישיונות כאמור בלא מכרז, ובין השאר כללים בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התנאים למתן הרישיון, לרבות דרכי הגשת בקשה למתן רישיון והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרישיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא;
{{ח:תתת|(2)}} הידע והניסיון המקצועיים והיכולת הכספית הנדרשים ממבקש הרישיון לצורך קבלת הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} תקופת תוקפו של הרישיון, לרבות אפשרות הארכת תקופת תוקפו בתקופה נוספת, אחת או יותר;
{{ח:תתת|(4)}} השידורים שיינתנו בידי בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} כללים לפי סעיף זה ייקבעו לא יאוחר מיום ד׳ בתמוז התשס״ו (30 ביוני 2006).
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33(ב)}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות רדיו בידי בעל זיכיון)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות רדיו בידי בעל זיכיון), התשנ״ט–1999}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (הליכים למתן רישיון לשידורי רדיו)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (הליכים למתן רישיון לשידורי רדיו), התשס״ו–2006}}.}}

{{ח:סעיף|72ג|תנאים והגבלות לענין מתן רישיון לשידורי רדיו ספרתי|תיקון: תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} התנאים וההגבלות הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 41|בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 41(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 41|ובפסקאות (4) ו־(5) של סעיף 41(ג)}}, יחולו, בשינויים המחויבים, על מבקש רישיון לשידורי רדיו ספרתי, והסמכויות הנתונות למועצה כוועדת מכרזים לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיפים 42 עד 45}} והחובות המוטלות עליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|הסעיפים האמורים}}, יהיו נתונות לה לענין מבקש כאמור, בין אם מתן הרישיון לשידורי רדיו ספרתי יהיה בדרך של מכרז ובין שלא בדרך של מכרז.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא יינתן רישיון לשידורי רדיו ספרתי למי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא גוף המשדר לפי דין שידורים לציבור או לחלק ממנו, או שהוא תאגיד שגוף כאמור הוא בעל ענין בו או שהוא בעל ענין בגוף כאמור, או שהוא עיתון; הוראות פסקה זו לא יחולו על תאגיד שבעל זכיון לשידורי טלוויזיה או שבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה או בעל רישיון לשידורים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}} הם בעלי ענין בו, או שהוא בעל ענין במי מהם; לענין פסקה זו, לא יראו בעל זכיון לשידורי רדיו או בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי לפי חוק זה, או בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}, כגוף המשדר לפי דין שידורים לציבור;
{{ח:תתת|(2)}} הוא תאגיד שהוא בעל שליטה בבעל זכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה או בעל שליטה בבעל רישיון לשידורים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}, למעט רישיון מיוחד לשידורי כבלים, וגם בעל שליטה בבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי;
{{ח:תתת|(3)}} הוא תאגיד שאדם המחזיק בו בשיעור של עשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שולט בו, הוא גם בעל שליטה בבעל זכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה, או בעל שליטה בבעל רישיון לשידורים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}, למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים, וגם בעל שליטה בבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי;
{{ח:תתת|(4)}} הוא תאגיד שמי שמחזיק בו בשיעור של עשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שולט בו, הוא גם בעל זכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה, או בעל רישיון לשידורים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}, למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים, וגם בעל שליטה בבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי;
{{ח:תתת|(5)}} הוא תאגיד שאדם המחזיק בו בשיעור של עשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שולט בו, הוא גם בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי וגם בעל שליטה בבעל זכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה, או בעל שליטה בבעל רישיון לשידורים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}, למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
{{ח:תתת|(6)}} הוא תאגיד שהוא עיתון, או שהוא בעל שליטה בעיתון או תאגיד שאדם המחזיק בו, באמצעי שליטה מסוג מסוים בשיעור העולה על 49% או שולט בו, הוא גם בעל שליטה בעיתון או בתאגיד שלוב של עיתון.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף זה, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור הוועדה, לשנות את התנאים וההגבלות הקבועים בסעיף קטן (ב) {{ח:פנימי|סעיף 41|ובסעיף 41(ג)(4) ו־(5)}}, ולקבוע תנאים או הגבלות אחרים או נוספים שיחולו לגבי מבקש רישיון לשידורי רדיו ספרתי.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”עיתון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6ח4|בסעיף 6ח4(ג) לחוק התקשורת}}.
{{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב)(6), מי שהיה בעל אמצעי שליטה בתאגיד שהוא בעל זכיון לשידורי רדיו ביום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005), ואותו תאגיד מבקש רישיון לשידורי רדיו ספרתי, יהיה רשאי להחזיק באמצעי שליטה באותו תאגיד לשם קבלת רישיון לשידורי רדיו ספרתי על ידי אותו תאגיד, וזאת כל עוד אותו התאגיד שהוא בעל הזכיון ממשיך לקיים את שידוריו מכח זכיון לשידורי רדיו.

{{ח:סעיף|72ד|זכיון להפעלת תחנת שידור|תיקון: תשס״ה־3, ק״ת תשס״ו, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} זכיון להפעלת תחנת שידור יינתן על פי מכרז, שתפרסם ועדת מכרזים שימנה השר (בסעיף זה – ועדת המכרזים), ואלה חבריה:
{{ח:תתתת|(א)}} שלושה עובדי משרד התקשורת, שימנה השר;
{{ח:תתתת|(ב)}} שלושה עובדי משרד האוצר, שימנה שר האוצר.
{{ח:תתת|(2)}} עובד הרשות שמינה המנהל יוזמן לישיבות ועדת המכרזים.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת המכרזים תורה על תנאי המכרז לפי סעיף זה, ובין השאר על תנאים בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אופן בחירת הזוכה במכרז;
{{ח:תתת|(2)}} מספר הזוכים במכרז;
{{ח:תתת|(3)}} הזכות להשתתף במכרז, וכן מגבלות וסייגים לענין הזכות כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} תנאי הכשירות הנדרשים לצורך השתתפות במכרז;
{{ח:תתת|(5)}} תקופת תוקפו של הזכיון, לרבות אפשרות הארכת תקופת תוקפו בתקופה נוספת, אחת או יותר;
{{ח:תתת|(6)}} תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הזכיון;
{{ח:תתת|(7)}} הבעלות בתחנת השידור שלהפעלתה מתבקש הזכיון, במהלך תקופת הזכיון ולאחריה;
{{ח:תתת|(8)}} הידע והניסיון המקצועיים הנדרשים ממבקש הזכיון, לרבות הטכנולוגיה שתשמש לצורך הפעלת תחנת השידור ודרכי הקליטה והגישה לשידורים המופצים באמצעות תחנת השידור;
{{ח:תתת|(9)}} ערבויות שעל בעל הזכיון להפעלת תחנת שידור להמציא לשם קבלת הזכיון ולהבטחת מילוי תנאי הזכיון, והדרכים למימושן.
{{ח:תת|(ג)}} מכרז לפי סעיף זה יפורסם לא יאוחר מיום ט׳ בכסלו התשס״ו (30 בנובמבר 2006).
{{ח:תת|(ד)}} השר יעניק זכיון להפעלת תחנת שידור למי שוועדת המכרזים בחרה בו, ויקבע את תנאי הזכיון בהתאם לתנאי המכרז; השר רשאי, במהלך תקופת הזכיון, לשנות תנאים בזכיון, להוסיף עליהם או לגרוע מהם.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיפים 33(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 37|37}}, {{ח:פנימי|סעיף 41|41(א)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 42|42 עד 44}} {{ח:פנימי|סעיף 109|ו־109}} יחולו לענין זכיון להפעלת תחנת שידור או לענין בעל זכיון כאמור, בשינויים המחויבים לפי הענין, ובשינוי זה: {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}}, בכל מקום, במקום ”המועצה“ יבוא ”השר“.

{{ח:סעיף|72ה|רישיון להפעלת תחנת הזנה לוויינית|תיקון: תשס״ה־3}}
{{ח:ת}} לא יתקין, לא יפעיל ולא יקיים אדם תחנת הזנה לוויינית, אלא אם כן קיבל רישיון לכך מאת השר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 4|סעיף 4 לחוק התקשורת}}, ובהתאם לתנאי הרישיון.

{{ח:סעיף|72ו|הפצת שידורי רדיו של גופים המשדרים לפי דין|תיקון: תשס״ה־3, תשע״ד, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זכיון להפעלת תחנת שידור יפיץ, אם הורה לו השר לעשות כן ובהתאם להוראות השר, שידורי רדיו של גופים המשדרים לפי דין והמפורטים בפסקאות (1) עד (3), שביקשו זאת, באמצעות אפיקים מאפיקי תחנת השידור כמפורט באותן פסקאות, וזאת באופן מלא, בזמן אמיתי ובלא כל קטיעה או עריכה:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד השידור הציבורי – עד 4 אפיקים;
{{ח:תתת|(2)}} גלי צה״ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל – עד 2 אפיקים;
{{ח:תתת|(3)}} מי שהיה בעל זכיון לשידורי רדיו אזוריים ביום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) – אפיק אחד, ובלבד שמתקיימים לגבי בעל הזכיון כאמור שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא עומד בכל תנאי זכיונו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי.
{{ח:תת|(ב)}} בעד הפצת שידורי רדיו כאמור בסעיף קטן (א) רשאי בעל זכיון להפעלת תחנת שידור, לדרוש מכל אחד מהגופים המשדרים האמורים באותו סעיף קטן תשלום סביר, ובאין הסכמה ביניהם לענין גובה התשלום – תשלום בסכום שיורה השר, לאחר התייעצות עם המועצה, לפי התשלום המשולם על ידי בעלי רישיונות אחרים לשידורי רדיו, ובהעדר תשלום כאמור – תשלום בסכום שיורה השר כאמור על פי עלות השימוש לפי שיטת חישוב כפי שיורה, בתוספת רווח סביר.

{{ח:סעיף|72ז|הפצת שידורי רדיו של בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי|תיקון: תשס״ה־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} העניקה המועצה רישיון לשידורי רדיו ספרתי, יפיץ בעל זכיון להפעלת תחנת שידור את שידוריו של בעל הרישיון כאמור, באמצעות תחנת השידור שלו; העניק השר מספר זכיונות להפעלת תחנת שידור, יורה השר בדבר בעל הזכיון להפעלת תחנת שידור אשר יפיץ את שידורי הרדיו של כל בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי.
{{ח:תת|(ב)}} בעד הפצת שידורי רדיו כאמור בסעיף קטן (א), ישלם בעל הרישיון לשידורי רדיו ספרתי לבעל הזכיון להפעלת תחנת שידור, תשלום כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} נקבע בתנאי המכרז לבחירת בעל הזכיון כאמור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 72ד|סעיף 72ד(ב)}}, סכום לתשלום בעד הפצת שידורי הרדיו באמצעותו – תשלום בסכום שנקבע כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} לא נקבע תשלום כאמור בפסקה (1), רשאי בעל הזכיון להפעלת תחנת שידור לדרוש מבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי תשלום סביר, ובאין הסכמה ביניהם לענין גובה התשלום – תשלום בסכום שיורה השר, לאחר התייעצות עם המועצה, על פי עלות השימוש לפי שיטת חישוב כפי שיורה, בתוספת רווח סביר.

{{ח:סעיף|72ח|הקמת תחנת שידור על ידי הרשות|תיקון: תשס״ה־3, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 72ד|סעיף 72ד}}, רשאי השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להורות כי הרשות תתכנן ותקים בעצמה או באמצעות אחר, תחנת שידור להפצת שידורי רדיו של בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי ותפעיל אותה במשך תקופה שיקבע.

{{ח:סעיף|72ט|שידורים משותפים של בעלי זכיונות לשידורי רדיו אזוריים|תיקון: תשס״ה־3, תשע״ט}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית}}, רשאים בעלי זכיון לשידורי רדיו אזוריים להפיק ולשדר שידורים משותפים, בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין זה, לרבות לענין זמן השידורים כאמור.

{{ח:סעיף|72י|איחוד בעלי זכיונות לשידורי רדיו אזוריים או החזקת אמצעי שליטה|תיקון: תשס״ה־3, תשע״ט}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית}} ומהוראות חוק זה למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 72א|סעיף 72א(א)(4)}}, בהסכמת השר ובאישור המועצה –
{{ח:תת|(1)}} רשאי בעל זכיון לשידורי רדיו אזוריים להתאגד עם בעל זכיון אחר לשידורי רדיו אזוריים שאינו בעל זכיון באותו אזור, לתאגיד אחד שיבוא במקומם ויהיה בעל זכיון לשידורי רדיו בכל אזור מאזורי השידור של כל אחד מבעלי הזכיון שהתאחדו;
{{ח:תת|(2)}} רשאי בעל זכיון לשידורי רדיו אזוריים או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו, לרכוש אמצעי שליטה בבעל זכיון אחר, שאינו בעל זכיון באותו אזור.

{{ח:סעיף|72יא|הסמכת השרים לשקול קיום פגיעה ומתן פיצוי לבעל זכיון לשידורי רדיו|תיקון: תשס״ה־3, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} שוכנעו השר ושר האוצר, לאחר התייעצות במועצה, כי מי שהיה בעל זכיון לשידורי רדיו ביום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005), ייפגע, במהלך תקופת הזכיון שניתנה לו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיפים 34}} {{ח:פנימי|סעיף 35|או 35(א)}}, בשל שידורי רדיו בשיטה הספרתית מכוח רישיון לשידורי רדיו ספרתי ובשל מתן זכיון להפעלת תחנת שידור, וכי יש לפצותו בשל כך, רשאים הם לקבוע את הפיצוי המתאים בנסיבות הענין, ובכלל זה הארכת זכיון של בעל הזכיון לשידורי הרדיו האמור; קביעה בדבר הארכת זכיון, לרבות תקופת ההארכה, טעונה אישור המועצה וועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|72יב|דחיית מועדים|תיקון: תשס״ה־3}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיפים 72(א3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 72ב|72ב(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 72ד|ו־72ד(ג)}}, רשאי השר, באישור הוועדה, לדחות, בצו, את המועדים הקבועים בסעיפים האמורים, לתקופה שלא תעלה על שנה, אם נוכח כי דחייה כאמור נדרשת בשל שיקולים של טובת הציבור או הבטחת התחרות בתחום שידורי הרדיו.

{{ח:סעיף|73|מימון התחנות|תיקון: תשס״ה־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זכיון לשידורי רדיו או בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי יקים, יקיים ויפעיל את תחנת השידור ואת האולפן על חשבונו.
{{ח:תת|(ב)}} בעל זכיון להפעלת תחנת שידור יקים, יקיים ויפעיל את תחנת השידור על חשבונו.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי יקים, יקיים ויפעיל את האולפן על חשבונו.

{{ח:סעיף|73א|מימון שידוריו של בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי|תיקון: תשס״ה־3, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי רשאי לממן את שידוריו באמצעות תשלומים שיגבה ממנוייו, באמצעות תשדירי פרסומת שיכלול במסגרת שידוריו תמורת תשלום בשיעור שיקבע, או באמצעות שניהם.

{{ח:סעיף|74|קיום השידורים באזור|תיקון: תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זכיון לשידורי רדיו יפעיל את תחנת השידור ויקיים את שידורי הרדיו וכל פעילות אחרת הכרוכה בכך, באתר שיהיה ממוקם בתוך תחום האזור שנקבע לשידוריו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), נדרשה, בשל גורמים שאינם בשליטתו של בעל הזיכיון, לרבות גורמים טכנולוגיים, הקמתה של תחנת שידור (בסעיף זה – התחנה) מחוץ לתחום האזור שנקבע לשידוריו של בעל זיכיון, רשאי השר, בהתייעצות עם המועצה, ובהתחשב, בין השאר, בתנאי התפשטות הגלים, לאשר הקמתה של תחנה כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניתנה לבעל הזיכיון לשידורי רדיו שבאזור זיכיונו מוצע להקים את התחנה (בסעיף זה – בעל הזיכיון האחר) הזדמנות להשמיע את טענותיו;
{{ח:תתת|(2)}} השר נוכח כי אין בהקמת התחנה כדי לפגוע בקליטת שידוריו של בעל הזיכיון האחר;
{{ח:תתת|(3)}} מטרתה של התחנה היא לשרת את אזור הזיכיון של בעל הזיכיון בלבד;
{{ח:תתת|(4)}} מיקומה של התחנה אינו עולה על 15 קילומטרים מקצה גבול תחום אזור הזיכיון האמור בפסקה (3), או במרחק גדול מזה, אם נוכח השר כי לא ניתן לאתר מיקום לתחנה במרחק האמור.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: השידורים}}

{{ח:סעיף|75|נושאי שידור יחודיים לאזור}}
{{ח:ת}} בעל זכיון לשידורי רדיו יתן בשידוריו ביטוי נאות לנושאים יחודיים לתושבי האזור ולצרכיהם המיוחדים.

{{ח:סעיף|76|שידורי חדשות|תיקון: תשס״ה־3, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בעל זיכיון לשידורי רדיו, בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי ובעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי רשאים להפיק ולשדר חדשות ותכניות בעניני היום, בהתאם לכללים שתקבע המועצה.

{{ח:סעיף|76א|אישור שידורי חדשות משותפים|תיקון: תשנ״ח, תשס״ב־2, תשס״ה־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)|(1)}} ביקשו בעלי זיכיונות לשידורי רדיו, בעלי רישיונות לשידורי רדיו ספרתי או בעלי רישיונות לשידורי רדיו אנלוגי, כולם או חלקם, להתאגד לשם הפקת חדשות ותכניות בעניני היום, יחולו על ההתאגדות לפי סעיף קטן זה הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳ לפרק ד׳}}, בשינויים שתקבע המועצה בכללים, באישור הועדה.
{{ח:תתת|(2)}} המועצה רשאית להעניק להתאגדות כאמור בפסקה (1) זכיון להפקת שידורי חדשות ותכניות בעניני היום כאמור בפסקה (1), ולהעברתם לשידור באמצעות בעלי זיכיון לשידורי רדיו, בעלי רישיון לשידורי רדיו ספרתי או בעלי רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, הכל בהתאם לכללים שתקבע.
{{ח:תתת|(3)}} המועצה תתיר לבעל זיכיון לשידורי רדיו, לבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי או לבעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, שהתאגד בהתאגדות שקיבלה זכיון בהתאם לפסקה (2), לשדר את השידורים המופקים על ידי ההתאגדות.
{{ח:תתת|(4)}} בעל זיכיון לשידורי רדיו, בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי או בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, שאינו מאוגד בהתאגדות שקיבלה זכיון לפי פסקה (2), יהיה רשאי לשדר חדשות ותכניות בעניני היום שהפיקה ההתאגדות אם התקשר לשם כך עם ההתאגדות תמורת תשלום שיוסכם בין הצדדים; המועצה רשאית לקבוע כללים לענין פסקה זו.
{{ח:תתת|(5)}} כללים לענין סעיף קטן זה ייקבעו, בין היתר, בשים לב למספר בעלי הזיכיונות לשידורי רדיו, בעלי הרישיונות לשידורי רדיו ספרתי או בעלי הרישיונות לשידורי רדיו אנלוגי המאוגדים בהתאם להוראות סעיף זה ובהתאם למהותה המיוחדת של התאגדות כאמור.
{{ח:תת|(ב1)}} המועצה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית לקבוע כללים לענין הפקה ושידור משותפים של חדשות על ידי מספר בעלי זיכיון לשידורי רדיו, בעלי רישיון לשידורי רדיו ספרתי או בעלי רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, אף שלא בדרך האמורה בסעיף קטן (ב), וכן רשאית היא לקבוע, באישור הועדה, כללים כאמור בנוגע לתכניות בעניני היום, ובלבד שהפקה ושידור משותפים של תכניות בעניני היום לא יהיו על ידי בעלי זיכיון לשידורי רדיו או בעלי רישיון לשידורי רדיו הפועלים באותו אזור.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית לקבוע כללים לביצוע סעיף זה, לרבות כללים בדבר שידורי תשדירי פרסומת, איסור שידור של תשדירי פרסומת, דרכי מימון השידורים, ולגבי בעל זכיון לשידורי רדיו אזוריים – גם בדבר מתן ביטוי נאות לנושאים הקשורים לאזור ולתושביו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שידור תכניות רדיו בידי בעל זיכיון)|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שידור תכניות רדיו בידי בעל זיכיון), התשנ״ט–1999}} (ק״ת תשנ״ט, 1095).}}

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: ועדות אזוריות לשידורי רדיו {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ב־2}}

{{ח:סעיף|77||תיקון: תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|78||תיקון: תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|79||תיקון: תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|80||תיקון: תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ה1|פרק ה׳1: שידורי רדיו אנלוגי בלא הגבלה גאוגרפית|תיקון: תשפ״ו}}

{{ח:סעיף|80א|רישוי שידורי רדיו אנלוגי|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} המועצה תעניק רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, בדרך של מכרז פומבי, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|80ב|תוקפו של רישיון לשידורי רדיו אנלוגי|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת תוקפו של רישיון לשידורי רדיו אנלוגי תהיה 18 שנים.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, המועצה תקיים הליך בדיקה שבו תבחן כיצד מילא בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון, בתקופה שלגביה מתקיימת הבדיקה; הליך הבדיקה ייערך בתום שש שנים מהמועד שבו החל בעל הרישיון בשידוריו וכן בתום 12 שנים מאותו מועד; המועצה תפרסם באתר האינטרנט של הרשות דוח המסכם את תוצאות הליך הבדיקה.

{{ח:סעיף|80ג|מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיפים 40}}, {{ח:פנימי|סעיף 41|41(א) ו־(ג)(1) עד (4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 42|42 עד 44}} {{ח:פנימי|סעיף 72|ו־72(ה)}} יחולו לעניין מתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72(ה)}}, ברישה, במקום ”כללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 72ב|סעיף 72ב}}“ יקראו ”כללים לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1}}“.

{{ח:סעיף|80ד|קביעת מאפייני מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי והתנאים למתן הרישיון|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} השר, לפי הצעת המועצה או בהתייעצות עימה, בהתייעצות עם הממונה על התחרות ובאישור הוועדה, יקבע בתקנות אם מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי יתבסס על הסכום הגבוה ביותר שיציעו המתמודדים בו (בסעיף זה – מכרז מבוסס מחיר), או יתבסס על אמות מידה אחרות, ובהן כושר הפקה, מגוון השידורים ואפיוניהם ועל הסכום שיציעו המתמודדים במכרז (בסעיף זה – מכרז מבוסס אמות מידה), או כי חלק מהמכרזים יהיו מכרזים מבוססי מחיר וחלק אחר מכרזים מבוססי אמות מידה, בחלוקה כפי שיקבע בדרך האמורה; לעניין זה, ”הממונה על התחרות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|בחוק התחרות הכלכלית}}.
{{ח:תתת|(2)}} תקנות כאמור בפסקה (1) יובאו לאישור הוועדה תשעה חודשים לפחות לפני פרסומו של מכרז ראשון למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי.
{{ח:תתת|(3)}} קבע השר לפי פסקה (1) כי המכרז יהיה מכרז מבוסס מחיר, לא יחולו לעניין אותו מכרז ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(ה)}} הנוגעות לאמות מידה אחרות כמשמעותן בפסקה (1), ויחולו הכללים לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תקבע בכללים את התנאים למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, ולגבי מכרזים מבוססי אמות מידה – גם את אמות המידה שיתייחסו, בין השאר, למגוון השידורים ומאפייניהם, לידע ולניסיון המקצועיים וליכולת הכלכלית הנדרשים ממבקש הרישיון לשם קבלת הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה תקבע כללים לעניין הדרכים להגשת בקשה למתן רישיון לפי סעיף זה והטיפול בה, ובכלל זה מידע שעל מבקש הרישיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} לא הובאו לאישור הוועדה תקנות לפי סעיף קטן (א) במועד האמור באותו סעיף קטן, תקבע המועצה בכללים, באישור הוועדה, אם מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי יהיה מכרז מבוסס מחיר או מכרז מבוסס אמות מידה, או כי חלק מהמכרזים יהיו מכרזים מבוססי מחיר וחלק אחר מכרזים מבוססי אמות מידה, בחלוקה כפי שתקבע בדרך האמורה; כללים כאמור יובאו לאישור הוועדה שישה חודשים לפחות לפני פרסומו של מכרז ראשון למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי.
{{ח:תתת|(2)}} קבעה המועצה לפי פסקה (1) כי המכרז יהיה מכרז מבוסס מחיר, לא יחולו לעניין אותו מכרז ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(ה)}} הנוגעות לאמות מידה אחרות כמשמעותן בסעיף קטן (א)(1), ויחולו הכללים לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תתת|(3)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות השר להתקין תקנות לפי סעיף קטן (א), אם מצא לנכון לעשות כן, לגבי מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי שיפורסם לאחר פרסום המכרז הראשון.
{{ח:תת|(ה)}} כל עוד לא הותקנו תקנות לפי סעיף קטן (א), יוסיפו לחול הכללים שקבעה המועצה לפי סעיף קטן (ד), כתוקפם מזמן לזמן, לגבי מכרזים למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי שיפורסמו לאחר פרסום המכרז הראשון.

{{ח:סעיף|80ה|פרסום מכרז ראשון למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תפרסם מכרז ראשון למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי לכל המוקדם שלוש שנים לפני פקיעת תוקפם של הזיכיונות לשידורי רדיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(ד)}}, ובלבד ששידוריו של בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי לא יחלו לפני יום א׳ בשבט התשצ״ג (1 בינואר 2033).
{{ח:תת|(ב)}} לא יפורסם מכרז ראשון כאמור בסעיף קטן (א), אלא בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ועדת התדרים מצאה כי יש אפשרות להקצות לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי}} תדרים המאפשרים שידורים בלא הגבלה גאוגרפית, לשני בעלי רישיונות לשידורי רדיו אנלוגי לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מסמכויות ועדת התדרים לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי}}, החליטה ועדת התדרים לפי פסקה (1) לגרוע תדר שהיה מוקצה ערב פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14184749.pdf|תיקון מס׳ 50}} לשידוריו של גוף המשדר שידורי רדיו בכיסוי ארצי – לא יהיה בגריעה כדי לפגוע פגיעה ממשית בשידוריו של גוף כאמור, ובכלל זה בהיקף פריסתם או באיכות קליטתם.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ועדת התדרים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|בפקודת הטלגרף האלחוטי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 50“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14184749.pdf|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 50), התשפ״ו–2026}}.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: פרסומת}}

{{ח:סעיף|81|תשדירי פרסומת|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה לשידורים רשאי לכלול במסגרת שידוריו, תשדירי פרסומת תמורת תשלום בשיעור שהוא יקבע.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית לקבוע כללים בדבר חובת מורשה לשידורים לקבוע לוח מחירים לתשדירי פרסומת, פרטים שיכלול הלוח ואופן הבאתו לידיעת הציבור.

{{ח:סעיף|82|הפרדת תשדיר פרסומת}}
{{ח:תת|(א)}} תשדיר פרסומת בשידורי טלויזיה ישודר בתחילתה של תכנית או בסופה, ובנפרד ממנה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), יכול שישודר תשדיר פרסומת גם באתנחתאות שבמהלכה של תכנית, בהתאם לכללים שקבעה המועצה.

{{ח:סעיף|83|איסור פרסומת במישדרים|תיקון: תשע״א, תשע״ח, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה לשידורים לא יכלול במישדריו דבר שהוא בגדר פרסומת, גלויה או מוסווית ובכלל זה תוכן פרסומי ושאינו תשדיר פרסומת ואשר קיבל עבור שידורו תמורה כספית.
{{ח:תת|(ב)}} מורשה לשידורים לא יקבל תמורה אחרת בגין שידור כאמור בסעיף קטן (א), אלא בהתאם לכללים שקבעה המועצה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מורשה לשידורים רשאי לשלב במישדריו תוכן פרסומי במועד, בתנאים ובאופן שתקבע המועצה בכללים; ואולם, מורשה לשידורים לא ישלב תוכן פרסומי בשידורי חדשות, בתכניות בענייני היום, בתכניות תעודה ובכלל זה סרטי תעודה, ובתכניות ילדים; המועצה רשאית לקבוע סוגי תכניות נוספים שבהם מורשה לשידורים לא יהיה רשאי לשלב תוכן פרסומי.
{{ח:תתת|(2)}} בכללים כאמור בפסקה (1) תקבע המועצה בין השאר הוראות לעניין חובת סימון ודרכים ליידוע הצופים על שילוב תוכן פרסומי בתכנית ועל זהות המממן תוכן כאמור בתכנית, וכן רשאית היא לקבוע בכללים איסור או הגבלה לעניין מוצרים מזיקים, כפי שתקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (תוכן פרסומי בטלוויזיה)|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (תוכן פרסומי בטלוויזיה), התשפ״ב–2021}}.}}

{{ח:סעיף|84|איסור העדפת מפרסם|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} בקבלת תשדירי פרסומת לשידור, לא יתן מורשה לשידורים עדיפות לתשדיר הפרסומת רק בשל כך שאותו תשדיר הופק בידי המורשה לשידורים או מי מטעמו.

{{ח:סעיף|85|היקף תשדירי פרסומת|תיקון: תשע״א, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} זמן שידור מרבי לתשדירי פרסומת שרשאי מורשה לשידורים להקצות בכל שעת שידור, לא יעלה על –
{{ח:תתת|(1)}} שש דקות – בשידורי טלויזיה;
{{ח:תתת|(2)}} תשע דקות – בשידורי רדיו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), המועצה רשאית להתיר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה או לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לשנות את ההקצאה של זמן שידור תשדירי פרסומת, ובלבד שזמן השידור ביממה של תשדירי פרסומת לא יעלה על 10% מזמן השידורים העומד לרשות בעל הרישיון או בעל הזיכיון.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), בעל זיכיון לשידורי רדיו רשאי לשנות את ההקצאה של זמן שידור תשדירי פרסומת, ובלבד שזמן השידור המצטבר בחודש של תשדירי פרסומת לא יעלה על זמן השידור המרבי של תשדירי פרסומת שהוא רשאי להקצות באותו חודש לפי אותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, זמן השידורים ביממה בשידורי טלויזיה כולל את זמן שידור החדשות.

{{ח:סעיף|85א|הגבלת מכירת זמן שידור|תיקון: תשנ״ב, תשס״ב־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85}}, מורשה לשידורים לא ימכור ולא יקצה יותר מעשרה אחוזים מזמן שידור תשדירי הפרסומת שלו לאדם אחד, במישרין או בעקיפין; ואולם לא יראו בשיווק משותף של זמן שידור של תשדירי פרסומת, הנעשה על ידי תאגיד, או על ידי גוף אחר, הפועל מטעם בעלי זיכיון לשידורי רדיו לצורך השיווק המשותף בלבד, משום מכירה או הקצאה לאדם אחד, אם השיווק האמור נעשה בהתאם לכללים שקבעה המועצה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, שיבטיחו את קיום התחרות; לעניין זה, ”זמן שידור תשדירי פרסומת“, של מורשה לשידורים – משך הזמן שבו מורשה לשידורים משדר תשדירי פרסומת.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית, לבקשת מורשה לשידורים, להתיר לו למכור לאדם אחד זמן שידור לתשדירי פרסומת בשיעור גבוה יותר מהאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנעה כי המורשה לשידורים לא יכול למכור בדרך אחרת את כל זמן השידור לתשדירי פרסומת המותר לו.
{{ח:תת|(ב1)}} מורשה לשידורים לא יתקשר עם אדם אחד, במישרין או בעקיפין, לשם שידור תוכן פרסומי, בסכום העולה על 10 אחוזים מהכנסותיו בשנה ממכירה של שידור תוכן פרסומי.
{{ח:תת|(ג)}} על הפרת הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49}}.

{{ח:סעיף|86|תשדירי פרסומת אסורים|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} מורשה לשידורים לא ישדר תשדיר פרסומת –
{{ח:תת|(1)}} בנושאים האסורים לשידור לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(א)}};
{{ח:תת|(2)}} מטעם גוף או ארגון שמטרותיו, כולן או מקצתן, קשורות בנושאים כאמור בפסקה (1) או בסכסוכי עבודה.

{{ח:סעיף|86א|עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים|תיקון: תשס״ח־2, תשע״א}}
{{ח:ת}} מורשה לשידורים לא ישדר תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר שקבעה המועצה בכללים, בשידורי הרדיו או בשידורי הטלוויזיה, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובל במישדר שאינו תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר כאמור, כפי שקבעה המועצה בכללים; בסעיף זה, ”קדימון“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} תשדיר המודיע על לוח שידורים או על שידור אחד או יותר שישודרו בעתיד, בין מיד לאחר שידורו ובין מאוחר יותר באותו יום או במועד אחר, בשידורי המורשה לשידורים, ולעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה – גם בשידורי בעל זיכיון אחר באותו ערוץ;
{{ח:תת|(2)}} תשדיר שנועד לקדם את שידורי מורשה לשידורים, ולעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה – גם שידורי בעל זיכיון אחר באותו ערוץ.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (עוצמת הקול בשידורים)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (עוצמת הקול בשידורים), התשס״ט–2009}}.}}

{{ח:סעיף|87|הגבלת תשדירי פרסומת}}
{{ח:ת}} לפי בקשת הממשלה, רשאית המועצה, מטעמים של חשש לפגיעה של ממש בכלכלת המדינה או מטעמים של טובת הציבור, לאסור או להגביל תשדירי פרסומת למוצרים, לשירותים, או לסוגים מסויימים מהם, לתקופה ובתנאים שתקבע בכללים.

{{ח:סעיף|88|כללים לתשדירי פרסומת}}
{{ח:ת}} המועצה תקבע כללים בכל הקשור לשידורם של תשדירי פרסומת, בין היתר, בנושאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מתכונת של תשדירי פרסומת ודרך הצגתם;
{{ח:תת|(2)}} נושאי פרסום האסורים לשידור כתשדירי פרסומת, דרך כלל, בנסיבות מסויימות או בשל היותם פוגעים בטעם הטוב או ברגשות הציבור;
{{ח:תת|(3)}} עיתויים של תשדירי הפרסומת במסגרת השידורים, משך הזמן המרבי לכל תשדיר כאמור, ומרווח הזמן בין תשדירי פרסומת שונים, תוך מגמה לשדר את תשדירי הפרסומת במרוכז;
{{ח:תת|(4)}} סוגי התכניות שניתן להפסיק את מהלך שידורן לצורך תשדיר פרסומת;
{{ח:תת|(5)}} סייגים בדבר שידור פרסומת אגב, פרסומת מוסווית או בלתי מודעת;
{{ח:תת|(6)}} סייגים בדבר השתתפותם של בעלי משרות ברשות בתשדירי פרסומת;
{{ח:תת|(7)}} סייגים בדבר פרסום מוצרים ושירותים, בין לפי נושאים ובין דרך כלל, מחיריהם ואופן ההשוואה ביניהם, תוך מגמה להבטיח שידור מידע מהימן ותחרות הוגנת;
{{ח:תת|(8)}} סייגים בדבר פרסומת המכוונת לילדים, לרבות דרך הצגתה ושעות שידורה;
{{ח:תת|(9)}} סייגים בדבר השתתפות ילדים בתשדירי פרסומת;
{{ח:תת|(10)}} סייגים בדבר תשדיר פרסומת שלא מהפקה מקומית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58}} בשינויים המחוייבים;
{{ח:תת|(11)}} סייגים בדבר שימוש לרעה בגוף האדם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שיבוץ תשדירי פרסומת בשידורי טלויזיה)|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שיבוץ תשדירי פרסומת בשידורי טלויזיה), התשנ״ב–1992}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שיבוץ פרסומות ואזכורים מסחריים בשידורי רדיו)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שיבוץ פרסומות ואזכורים מסחריים בשידורי רדיו), התשנ״ט–1999}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אתיקה בפרסומת בטלויזיה)|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אתיקה בפרסומת בטלויזיה), התשנ״ד–1994}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (אתיקה בפרסומת בשידורי רדיו)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (אתיקה בפרסומת בשידורי רדיו), התשנ״ט–1999}}.}}

{{ח:סעיף|89|אישור מוקדם|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} הרשות רשאית להורות למורשה לשידורים להגיש לאישורה המוקדם העתקי תמלילים וסרטים של תשדירי פרסומת, כולם או מקצתם, ורשאית היא שלא לאשר שידור תשדיר פרסומת או להתנות את אישורה לשידור כאמור בתנאים, הכל בהתאם לכללים שקבעה לפי חוק זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אישור מוקדם של תשדירי פרסומת)|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אישור מוקדם של תשדירי פרסומת), התשנ״ד–1994}} (ק״ת תשנ״ד, 650).}}

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: עבירות}}

{{ח:סעיף|90|קיום שידורים ותחנות שידור ללא זכיון או רישיון|תיקון: תשס״ה־3, [ק״ת שינוי שיעורי קנסות]}}
{{ח:תת|(א)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(א)}}, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 4,782,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} ראה בית המשפט שיש יסוד סביר לחשד שאדם עבר על הוראות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(א)}} בלא שקיבל לכך זכיון או רישיון לפי חוק זה, יצווה על תפיסתם של המכשירים והציוד שבהם, או שבאמצעותם נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 33|סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (ב) באות להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|90א|פרסום בתחנת שידור שלא ניתן בשלה זיכיון או רישיון|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ה־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או מחצית הקנס האמור {{ח:פנימי|סעיף 90|בסעיף 90(א)}}:
{{ח:תתת|(1)}} מספק תשדיר פרסומת, לשידור בתחנת שידור שלא ניתן בשלה זיכיון לשידורי רדיו, רישיון לשידורי רדיו ספרתי או רישיון לשידורי רדיו אנלוגי והיא טעונה זיכיון לשידורי רדיו, רישיון לשידורי רדיו ספרתי או רישיון לשידורי רדיו אנלוגי לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה – תחנה שלא ניתן בשלה זיכיון לשידורי רדיו, רישיון לשידורי רדיו ספרתי או רישיון לשידורי רדיו אנלוגי);
{{ח:תתת|(2)}} נותן תמורה בעד שידור תשדיר פרסומת בתחנה שלא ניתן בשלה זיכיון לשידורי רדיו, רישיון לשידורי רדיו ספרתי או רישיון לשידורי רדיו אנלוגי.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, חזקה היא כי מי שתוכן התשדיר עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, סיפק את התשדיר או נתן תמורה בעד שידורו, אלא אם כן הוכח אחרת.

{{ח:סעיף|91|פגיעה בתחנת שידור ובשידורים|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה במזיד ושלא כדין, דינו – מאסר חמש שנים:
{{ח:תת|(1)}} משחית תחנת שידור של הרשות או של מורשה לשידורים, גורם לה נזק ממשי או מסלק אותה ממקומה;
{{ח:תת|(2)}} מונע, מפריע או מעכב ביצוע שידורים בכל דרך שהיא.

{{ח:סעיף|92|הפרעה לרשות או למורשה לשידורים|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} המפריע לרשות, למורשה לשידורים או לשלוחיהם, בעצמו או על ידי אחרים, בהקמתה, בהפעלתה, בקיומה, בבדיקתה או בתיקונה של תחנת שידור, הנעשית כדין, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}, ובהפרעה נמשכת – קנס נוסף בשיעור הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}}, לכל יום שבו היא נמשכת.

{{ח:סעיף|93|הפרת חובת סודיות}}
{{ח:תת|(א)}} קבעה המועצה או ועדה מוועדותיה, לפי הענין, שישיבה מסויימת תהיה סגורה, לא יגלה מי שנמנה ברשימה המפורטת בסעיף קטן (ב) (להלן – חייב סודיות), כל פרט מדיוניה או מדיוני ועדה מוועדותיה, אלא אם כן קיבל לכך אישור מראש מאת יושב ראש המועצה או יושב ראש הוועדה, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} ואלה חייבי הסודיות:
{{ח:תתת|(1)}} חבר המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} חבר ועדה מייעצת לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)(2)}};
{{ח:תתת|(3)}} המנהל;
{{ח:תתת|(4)}} עובד הרשות;
{{ח:תתת|(5)}} מנהל חברת החדשות;
{{ח:תתת|(6)}} כל אדם אחר המשתתף בישיבה, שנקבע שתהיה סגורה.
{{ח:תת|(ג)}} חייבי סודיות לא יגלו פרט כלשהו אודות מכרזים, וכל חומר שהוגש בהקשר למכרזים ולתכנם, כל עוד לא קבעה הרשות זוכה במכרז.
{{ח:תת|(ד)}} העובר על הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג), דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראת סעיף זה כדי למנוע גילוי לפי דרישתו של בית משפט או של מי שמוסמך לערוך חקירה על ביצוע עבירות.

{{ח:סעיף|94|הפרת חובת גילוי}}
{{ח:ת}} חבר המועצה העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|95|עבירות של מורשה לשידורים|תיקון: תשע״א, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה לשידורים שקיים, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו, שידורים בנושאים האסורים לשידור לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(א)}}, דינו – כפל הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)}} מורשה לשידורים או נציגו שפעל בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 108|סעיף 108(ג)}}, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שפעל בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 71ז|סעיף 71ז(א)}}, דינו – קנס בסך מיליון שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|96|תנאים בזכיון או ברישיון שהפרתם עבירה|תיקון: תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה לשידורים או בעל זכיון להפעלת תחנת שידור שהפר, בין בעצמו ובין על ידי אחר, תנאים בזכיון לשידורים, ברישיון לשידורים או בזכיון להפעלת תחנת שידור שהשר קבע בתקנות כי הפרתם היא עבירה, דינו – קנס בשיעור שנקבע בתקנות כאמור, ובלבד שהקנס לא יעלה על כפל הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)}} קנס שהוטל לפי סעיף קטן (א) על מורשה לשידורים או על בעל זיכיון להפעלת תחנת שידור ישולם לרשות, ורשאית הרשות לקזזו מכל סכום שהיא חבה למורשה לשידורים או לבעל הזכיון או לגבותו מהמורשה לשידורים או מבעל הזכיון בדרך של תובענה אזרחית.

{{ח:סעיף|97|צו הפסקה}}
{{ח:ת}} נעשה מעשה בדרך ובנסיבות שיש בהן משום עבירה לכאורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיפים 90}}, {{ח:פנימי|סעיף 91|91}}, {{ח:פנימי|סעיף 92|או 92}}, בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה ועל שלוחיו או קבלניו, להפסיק את המעשה המהווה עבירה, ותקפו של צו כאמור יהיה עד שבית המשפט יבטל או ישנה אותו.

{{ח:סעיף|98|עבירה בידי תאגיד}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בידי תאגיד, ייאשם בעבירה גם כל נושא משרה בו אלא אם כן הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושהוא נקט בכל האמצעים הסבירים למניעתה; בסעיף זה, ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 1|בפקודת החברות}}.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: כספים}}
{{ח:קטע3|פרק ח סימן א|סימן א׳: דמי זכיון, דמי רישיון, תמלוגים, מילוות ותקציב הרשות|תיקון: תשס״ה־3, תשס״ח, תשע״א, תשע״ב־2}}

{{ח:סעיף|99|דמי זכיון או דמי רישיון|תיקון: תש״ס, תשס״ה־3, תשס״ו־2, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה לשידורים ישלם לרשות דמי זכיון או דמי רישיון שנתיים לפי העניין, בשיעור שיקבע השר בתקנות, ויכול שייקבעו בתקנות שיעורים שונים לפי היקף הזכיונות או הרישיונות וסוגיהם. דמי הזיכיון או דמי הרישיון לפי סעיף זה הם נוסף על דמי הזיכיון או דמי הרישיון החד־פעמיים ששילם המורשה לשידורים, אם הוצעו במכרז.
{{ח:תת|(ב)}} הוצעו במכרז דמי זיכיון או דמי רישיון חד־פעמיים, תעביר הרשות את דמי הרישיון או דמי הזיכיון כאמור ששילם המורשה לשידורים, לאוצר המדינה.

{{ח:סעיף|100|תמלוגים|תיקון: תשנ״ח, תשס״ו־2, תשס״ח, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה לשידורים ישלם לאוצר המדינה תמלוגים על הכנסותיו מביצוע שידורים וממתן שירותים כאמור בחוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע בתקנות, מעת לעת, את שיעור התמלוגים מהכנסות כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} תחילתו של שיעור תמלוגים ששונה יהיה ששה חדשים מיום פרסומו ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות תמסור לשר האוצר את הנתונים הדרושים לצורך חישוב סכומי התמלוגים המועברים לאוצר המדינה לפי סעיף זה וכן לצורך חישוב תשלומים שקוזזו מתוך התמלוגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}}.
{{ח:תת|(ה)}} מי שהגיע אליו מידע לפי סעיף קטן (ד), לא ימסור אותו לאחר ולא יעשה בו שימוש אלא לצורך חישוב סכומי התמלוגים כאמור באותו סעיף קטן או לשם ביצוע הוראות לפי כל דין או לפי צו של בית משפט.

{{ח:סעיף|100א||תיקון: תשס״ח, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|101|השימוש בדמי הזיכיון ובדמי הרישיון|תיקון: תשנ״ח, תשס״ה־3, תשס״ח, תשע״ב־2}}
{{ח:ת}} דמי הזיכיון ודמי הרישיון שישולמו לרשות ישמשו לה לכיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיה, לרבות התפעול השוטף של חברת החדשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70|בסעיף 70(ב)}}.

{{ח:סעיף|102|מועדים|תיקון: תשנ״ח, תשס״ה־3, תשס״ח, תש״ע־2, תשע״ב־2}}
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע בתקנות את המועדים לתשלום דמי הרישיון והתמלוגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיפים 99}} {{ח:פנימי|סעיף 100|ו־100}} ובכלל זה הוראות לעניין תשלום הפרשי הצמדה וריבית וריבית פיגורים בשל תשלום לאחר המועדים שנקבעו כאמור, וכן את המועדים להעברת התמלוגים מהרשות לאוצר המדינה.

{{ח:סעיף|102א|שימוש בסכומים מתוך התמלוגים – הוראות מיוחדות|תיקון: תשנ״ח, תש״ע־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}}, רשאית הרשות לשם כיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיה, להשתמש בסכומים מתוך התמלוגים המועברים לאוצר המדינה, כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} בשנת 1998 – בסכום שלא יעלה על 16 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} בשנת הכספים 1999 – בסכום שלא יעלה על 16 מיליון שקלים חדשים, ובתוספת סכום ההוצאות הכרוכות בהפעלת תחנות שידור ראשיות שייתוספו בשנה זו ובתשלום אגרות תדרים עבורן, כפי שתקבע ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}}, רשאית הרשות לדחות, עד יום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012) (בסעיף קטן זה – מועד הדחייה), העברת תמלוגים לאוצר המדינה בשל שנות הכספים 2008 עד 2011, בסכום כולל שלא יעלה על 20 מיליון שקלים חדשים, לצורך שימוש בסכום האמור לשם כיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיה, ובלבד שלפני הדחייה כאמור אישר שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 22|סעיף 22 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, את הצעת תקציב הרשות לשנת הכספים שבשלה מבוקשת הדחייה; סכומי התמלוגים שהעברתם לאוצר המדינה נדחתה לפי סעיף קטן זה יועברו לאוצר המדינה עד מועד הדחייה, בתוספת הפרשי הצמדה למדד, מהמועד שבו היה על הרשות להעביר את התמלוגים לאוצר המדינה ועד למועד העברתם בפועל.

{{ח:סעיף|102א1|הסדר חובות דמי זיכיון ותמלוגים – הוראות מיוחדות|תיקון: תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון“ – בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההפרש הצפוי“ – ההפרש שבין שני אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} סכום השווה לסך החובות בשל דמי זיכיון שהיו חייבים בעלי הזיכיונות לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן זה}} לפני יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}}, בהפחתת חובותיהם בשל דמי זיכיון שהם חובות שאינם ניתנים לפריסה, חובות כאמור בסעיף קטן (ד) או חובות שקוזזו לפי {{ח:פנימי|סעיף 102א2|סעיף 102א2(ב) ו־(ד)}};
{{ח:תתתת|(2)}} סכום השווה לסך ההוצאות שהרשות צפויה להוציא עד למועד התשלום הדחוי בתוספת סך התמלוגים שהעברתם לאוצר המדינה נדחתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 102א|סעיף 102א(ב)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החוב הכולל“ – חוב בשל דמי זיכיון או בשל תמלוגים, שהיה חייב בעל זיכיון לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן זה}} לפני יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב שאינו ניתן לפריסה“ – סך החובות של בעל הזיכיון כמפורט להלן, לרבות הפרשי הצמדה וריבית:
{{ח:תתתת|(1)}} חוב בשל דמי זיכיון בעד תקציב התפעול השוטף של חברת החדשות כפי שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיפים 70(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 99|ו־99}}, שהיה חייב בעל הזיכיון לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן זה}} עד יום י׳ באב התשס״ט (31 ביולי 2009);
{{ח:תתתת|(2)}} חוב בשל דמי זיכיון שהיה חייב בעל הזיכיון לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן זה}} מיום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009) עד יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}};
{{ח:תתתת|(3)}} חוב בשל תמלוגים שהיה חייב בעל הזיכיון לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן זה}} המחושבים בעבור הכנסותיו מחודש אוגוסט 2009 עד חודש דצמבר 2009;
{{ח:תתתת|(4)}} לגבי בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי – חוב בשל דמי זיכיון ותמלוגים שהיה חייב לשלם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן זה}} לפני יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}}, בסכום של 10 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת החוב הכולל“ – סכום ההפרש שבין החוב הכולל לבין החוב שאינו ניתן לפריסה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד התשלום הדחוי“ – ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רווח“ – רווח שנרשם בדוח כספי שנתי מבוקר של בעל הזיכיון, ולגבי שנת כספים שטרם הוגש לגביה דוח כאמור – רווח שהוצג בדוח אחר בשל אותה שנת כספים, כולה או חלקה, שאושר בידי רואה חשבון והוגש למנהל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ריבית איחורים“ – ריבית בשל איחור בהעברת כספים במערכת הבנקאית, כפי שנקבעה בהודעת החשב הכללי במשרד האוצר, כשיעורה מזמן לזמן.
{{ח:תת|(ב)}} בעל זיכיון שיש לו חוב כולל, ישלמו עד יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), בעל זיכיון ששילם את החוב שאינו ניתן לפריסה ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}}, רשאי לשלם את יתרת החוב הכולל בהתאם להוראות המפורטות להלן, לפי בחירתו, ובלבד שהודיע למנהל על בחירתו כאמור עד יום ט׳ בשבט התש״ע (24 בינואר 2010):
{{ח:תתת|(1)}} חוב בשל דמי זיכיון בסכום שאינו עולה על סכום שקבעו לגביו השר ושר האוצר – רשאי בעל הזיכיון לשלמו עד מועד התשלום הדחוי, ובלבד שהסכום הכולל שיקבעו השרים לפי פסקה זו לכל בעלי הזיכיון לא יעלה על סכום ההפרש הצפוי, והכל בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} החוב האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלומו ועד היום הקודם ליום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}};
{{ח:תתתת|(ב)}} החוב האמור יישא הפרשי הצמדה למדד מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}} עד למועד התשלום בפועל או עד למועד התשלום הדחוי, לפי המוקדם;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא שולם החוב האמור עד למועד התשלום הדחוי, תיווסף עליו ריבית פיגורים מהמועד האמור ועד למועד תשלומו בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} חוב בשל דמי זיכיון ובשל תמלוגים, בסכום שאינו עולה על 39 מיליון שקלים חדשים לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי או על 19.5 מיליון שקלים חדשים לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, למעט בשל שנים שבהן היה לבעל הזיכיון רווח – רשאי בעל הזיכיון לשלמו עד למועד התשלום הדחוי, בתשלומים ובמועדים כפי שיורה המנהל, ובלבד שלא יורה על מועד הקודם ליום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011), והכל בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} החוב האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלומו ועד היום הקודם ליום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}};
{{ח:תתתת|(ב)}} החוב האמור יישא ריבית איחורים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}} עד למועד תשלומו בפועל;
{{ח:תתתת|(ג)}} השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הגבלות ותנאים נוספים על ההגבלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 71ג|סעיף 71ג}}, שיחולו על בעל הזיכיון כל עוד לא שילם את החוב האמור.
{{ח:תת|(ד)}} עלתה יתרת החוב הכולל על סכום החובות לפי סעיף קטן (ג)(1) ו־(2), ישלם בעל הזיכיון את ההפרש ביניהם, בתוך 14 ימים מיום שהמנהל הודיע לו על כך, בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החוב האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלומו ועד למועד התשלום בפועל או עד תום 14 ימים מיום הודעת המנהל, לפי המוקדם;
{{ח:תתת|(2)}} לא שולם החוב האמור עד תום 14 ימים מיום הודעת המנהל, תיווסף עליו ריבית פיגורים מהמועד האמור ועד למועד תשלומו בפועל.
{{ח:תת|(ה)}} בעל זיכיון ימסור למנהל, באופן ובמועד שיורה המנהל, את הנתונים הדרושים לצורך חישוב סכום החוב הכולל של בעל הזיכיון; המנהל ימסור לשר האוצר את הנתונים שנמסרו לו כאמור ואת חישוב סכום החוב הכולל של בעל הזיכיון.
{{ח:תת|(ו)}} הגיש בעל זיכיון למנהל דוח כספי שנתי מבוקר לגבי שנת כספים שבשלה נדחה חוב לפי סעיף קטן (ג)(2), ונרשם בדוח האמור רווח, ישלם בעל הזיכיון את החוב שנדחה כאמור בשל אותה שנה, בתוך 30 ימים מיום הגשת הדוח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, וריבית איחורים, בשל התקופות כאמור בסעיף קטן (ג)(2)(א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ז)}} הפר בעל זיכיון שמועד תשלום חובו נדחה לפי סעיף קטן (ג)(2), תנאי מהתנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 71ג|סעיף 71ג}} או לפי סעיף קטן (ג)(2)(ג), או לא שילם תשלום במועד שהורה המנהל לפי סעיף קטן (ג)(2) (בסעיף קטן זה – המועד לתשלום), או פקע או בוטל זיכיונו, ישלם בתוך 30 ימים מיום שהתגלתה ההפרה, מהמועד לתשלום או מהמועד שבו פקע או בוטל זיכיונו, לפי העניין, את יתרת חובו הנדחה כאמור, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, וריבית איחורים, בשל התקופות כאמור בסעיף קטן (ג)(2)(א) ו־(ב).

{{ח:סעיף|102א2|החזר בעד השנים 2003 עד 2012|תיקון: תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ג, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההפרש בפועל“ – שבין שני אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} סכום השווה לסך דמי הזיכיון ששילמו בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 102א1|סעיף 102א1(ג)(1) ו־(2)}} בתוספת דמי הזיכיון ששילמו כל בעלי הזיכיונות בעבור שנות הכספים 2010 עד 2012, וכן תשלום בעד הפצת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}} ודמי ההפצה ששולמו לרשות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 100א|סעיף 100א}} בעבור שנים אלה, ובתוספת הסכומים שהופחתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 102א3|סעיף 102א3}};
{{ח:תתתת|(2)}} סכום השווה לסך ההוצאות שהוציאה הרשות בעד השנים האמורות בפסקה (1) בתוספת סך התמלוגים שהועברו לאוצר המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 102א|סעיף 102א(ב)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההפרש הצפוי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 102א1|בסעיף 102א1(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החלק היחסי“ – היחס שבין דמי הזיכיון שהיה חייב בעל זיכיון לשלם בשל שנת כספים לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן זה}} לפני יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}} לבין סך דמי הזיכיון שהיו חייבים בעלי הזיכיונות לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן זה}} לפני יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}} בשל אותה שנה, כשהוא מוכפל בהפרש הצפוי בשל אותה שנת כספים.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תעביר למי שהיה בעל זיכיון באחת או יותר משנות הכספים 2006 עד 2009, סכום שיקבעו השר ושר האוצר, במועדים שיקבעו, בעד השנים כאמור שבהן היה בעל זיכיון.
{{ח:תת|(ג)}} נוצר הפרש בפועל, תעביר הרשות למי שהיה בעל זיכיון באחת או יותר משנות הכספים 2003 עד 2006, ו־2010 עד 2012, סכום שעליו תורה, באישור השר ושר האוצר, ובמועדים שעליהם תורה בעד השנים כאמור שבהן היה בעל זיכיון, ובלבד שהסכום הכולל שעליו תורה הרשות לפי סעיף קטן זה לכל בעלי הזיכיון לא יעלה על סכום ההפרש בפועל, ויתקיים האמור בסעיף קטן (ה).
{{ח:תת|(ד)}} העברת הסכומים מהרשות לבעל זיכיון לפי סעיף זה תהיה בדרך של קיזוז חובות של בעל הזיכיון לרשות; לא היה לבעל הזיכיון, במועד העברת הסכום, חוב כאמור, או שסכום החוב נמוך מהסכום שיש להעבירו, יועברו הסכום או יתרתו שלא קוזזה, לפי העניין, באופן שיקבעו השר ושר האוצר.
{{ח:תת|(ה)}} סכומים כאמור בסעיף קטן (ג), בסכום שלא יעלה על החלק היחסי, יועברו תחילה למי שהיה בעל זיכיון בשנת כספים שבשלה מחולק הסכום וביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}} אין לו חוב בשל דמי זיכיון ותמלוגים.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|102א3|הפחתת סכומים|תיקון: תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לאשר לבעל זיכיון ששילם את יתרת החוב הכולל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 102א1|בסעיף 102א1}}, להפחית מהסכומים שעליו לשלם לרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיפים 99}} {{ח:פנימי|סעיף 100א|ו־100א}} עד יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301514.pdf|תיקון מס׳ 37}}, את חלקו היחסי בהפרש בפועל, בסכום ובתנאים שתורה.
{{ח:תת|(ב)}} הופחתו הסכומים שעל בעל זיכיון לשלם לרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיפים 99}} {{ח:פנימי|סעיף 100א|ו־100א}} לפי הוראות סעיף קטן (א), ינוכה סכום ההפחתה כאמור מהסכום שיועבר לבעל זיכיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 102א2|סעיף 102א2(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”ההפרש בפועל“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 102א2|בסעיף 102א2(א)}} בשינוי זה: פסקה (1) להגדרה האמורה תיקרא כך: ”(1) סכום השווה לסך דמי הזיכיון שעל בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה לשלם לפי {{ח:פנימי|סעיף 102א1|סעיף 102א1(ג)(1) ו־(2)}} בתוספת דמי הזיכיון שעל כל בעלי הזיכיונות לשלם בעבור שנות הכספים 2010 עד 2012, וכן תשלום בעד הפצת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}} ודמי ההפצה שיש לשלם לרשות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 100א|סעיף 100א}} בעבור שנים אלה.“.

{{ח:סעיף|102ב|החלת {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}|תיקון: תשס״ה־3, תשס״ח, תשע״ב־2}}
{{ח:ת}} על דמי הזכיון, דמי הרישיון והתמלוגים לפי חוק זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, כאילו היו מס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|באותה פקודה}}; לעניין זה, ”דמי זיכיון“, ”דמי רישיון“ או ”תמלוגים“ – דמי זיכיון, דמי רישיון או תמלוגים לפי חוק זה, שנשלחה לחייב הודעה בכתב על חיובו בהם וניתנה לו אפשרות לטעון את טענותיו כנגד החיוב.

{{ח:סעיף|103|מילוות}}
{{ח:ת}} הרשות רשאית, בכפוף לאמור בכל חוק, לקבל מילוות לשם מימון ביניים של תחילת פעולותיה ומילוות שאינם למטרת מימון ביניים כאמור – באישור שר האוצר.

{{ח:סעיף|103א|פרסום תקציב הרשות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} תקציב הרשות יפורסם באתר האינטרנט של הרשות.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: מענק פיצויים|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|104|זכאות למענק|תיקון: תש״ס, תשס״ב־3, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עתון יומי“ – תאגיד המוציא לאור עתון יומי בישראל והחבר באיגוד העיתונים היומיים בישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית קולנוע“ – עסק של עינוג ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|בחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, המחזיק ברשיון כדין שעיסוקו הצגות קולנוע.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תשלם מענק שנתי (להלן – מענק), לעתון יומי ולבית קולנוע שהכנסותיהם מפרסומת קטנו בשל שידורי פרסומת בטלויזיה בערוץ 2 (להלן – זכאים).
{{ח:תת|(ג)}} שופט או אדם אחר שימנה נשיא בית המשפט העליון, יקבע מיהו העתון היומי ובית הקולנוע הזכאי בכל שנה, את התקופה בה ישולם המענק ואת החלוקה של המענק בין הזכאים ובלבד שתקופת המענק לא תעלה על תקופה שלאחר תום תקפו של {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ד)}} עתון יומי או בעל בית קולנוע שהוא בעל זכיון לשידורי טלויזיה או בעל זכיון לשידורים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#פרק ב1|פרק ב׳1 לחוק התקשורת}} או בעל ענין בתאגיד כאמור, בין במישרין ובין בעקיפין, לא יהא זכאי למענק.

{{ח:סעיף|105|תשלום המענק|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המענק ישולם מתוך יתרת התמלוגים שתיוותר לרשות לאחר כיסוי הוצאותיה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(ספרור שגוי במקור)}} המועצה תקבע אחת לשנה, את סכום המענק.

{{ח:סעיף|106|תחולה|תיקון: תש״ס, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} תחולתו של {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן זה}}, עד תום שלוש שנים מיום תחילת השידורים בידי בעלי הזכיון הראשונים בערוץ 2.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: שונות}}
{{ח:קטע3|פרק ט סימן א|סימן א׳: זכויות, חסינויות וסמכויות מיוחדות}}

{{ח:סעיף|107|חסינויות הרשות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, לא תישא הרשות באחריות על הפרתה של זכות קנין רוחני כלשהי, לרבות זכות יוצרים, בידי מורשה לשידורים או שלוחו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק איסור לשון הרע|בחוק איסור לשון הרע, התשכ״ה–1965}}, לא תישא הרשות באחריות על הפרת הוראותיו של {{ח:חיצוני|חוק איסור לשון הרע|החוק האמור}} בידי מורשה לשידורים או בידי שלוחו, זולת אם אישרה הרשות מראש את התכנית שבה הופרו הוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור לשון הרע|החוק האמור}}.

{{ח:סעיף|108|סמכות כניסה ועיון|תיקון: תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לצורך פיקוח על ביצוען של הוראות חוק זה, התקנות והכללים שלפיו ותנאי הזיכיון לשידורים או תנאי הרישיון לשידורים, רשאי נציג שהרשות הסמיכה אותו לכך (בסעיף זה – הנציג) להיכנס לכל מיתקן, משרד, אולפן או תחנת שידור המשמשים מורשה לשידורים לצרכי הפעלת שידורים או ניהולם, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} הנציג רשאי לעיין ולבדוק כל מסמך, רשימה, ספר חשבונות, פנקס, מאגר מידע ממוחשב או הקלטה ולהעתיקם בכל דרך שתיראה לו, ובלבד שהעתקה כאמור תהא מותרת לצרכי פיקוח ובקרה בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} המורשה לשידורים או נציגו לענין זה, חייב לאפשר לנציג לקיים את הוראותיו של סעיף זה, להמציא לנציג ולהציג לפניו כל מסמך, רשימה, ספר חשבונות, פנקס, מאגר מידע ממוחשב או הקלטה שנדרש להמציאם או להציגם וכן למסור לו מידע שברשותו או שבשליטתו, הדרוש לנציג לשם פיקוח כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|109|התליית סמכויות וזכיונות בשעת חירום|תיקון: תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה רשאית, בשל תנאי חירום המחייבים הפקעת תדרי רדיו לצרכים צבאיים, להחליט על התלייה או הגבלה של סמכויות הרשות ושל זיכיונות לשידורים או רישיונות לשידורים, לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים; הממשלה רשאית, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, להאריך תקפה של החלטה כאמור לתקופה שתקבע.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות או מורשה לשידורים לא יהיו זכאים לפיצוי מהממשלה בעד נזק ישיר או עקיף שנגרם להם עקב הכרזה כאמור בסעיף קטן (א), אולם מורשה לשידורים יהא זכאי להחזרת הוצאות קבועות שהוציא לצורך התפעול השוטף של התחנה בתקופה בה היתה ההחלטה בתוקף; בסעיף זה, ”הוצאות קבועות“ – יציאות והוצאות שמכיר בהן פקיד השומה כהוצאה לשם ייצור הכנסה.

{{ח:סעיף|110|הקצאת תדרי רדיו|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} השר יקצה לפי סמכויותיו {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|בפקודת הטלגרף האלחוטי}} ובהתאם לאמור {{ח:חיצוני|חוק השידור הציבורי הישראלי#סעיף 85|בסעיף 85 לחוק השידור הציבורי}}, תדרי רדיו לשם ביצוע שידורים לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: ועדה לתיאום שידורים}}

{{ח:סעיף|111|הקמת ועדת התיאום והרכבה|תיקון: תשס״א־3, תשס״ב־3, תשע״ד, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} תוקם ועדה לתיאום פעילותם של הרשות, תאגיד השידור הציבורי והמועצה לשידורי כבלים שנתמנתה לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6ב|סעיף 6ב לחוק התקשורת}} ({{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|בסימן זה}} – ועדת התיאום).
{{ח:תת|(ב)}} ועדת התיאום תהיה של ארבעה חברים:
{{ח:תתת|(1)}} היושב ראש שמינתה הממשלה, לפי המלצת שר התקשורת;
{{ח:תתת|(2)}} שני נציגים שמינה השר כלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} נציג מטעם הרשות, לפי המלצת המועצה;
{{ח:תתתת|(ב)}} נציג מטעם המועצה לשידורי כבלים;
{{ח:תתת|(3)}} נציג מטעם תאגיד השידור הציבורי שמינה השר;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} לכל נציג ימונה ממלא מקום בידי השר שמינה את הנציג.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת התיאום תתחיל בביצוע תפקידיה, בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 112|לסעיף 112}}, לא יאוחר מיום י״ד בחשון התשס״ב (31 באוקטובר 2001) ולצורך כך ימונו חבריה עד ליום י״ג בתשרי התשס״ב (30 בספטמבר 2001).

{{ח:סעיף|112|תפקידי ועדת התיאום|תיקון: תשס״ב־3, תשע״א, תשע״ד, תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} תפקידי ועדת התיאום הם:
{{ח:תת|(1)}} הגבלה ברכישת תכניות מספקים מחוץ לישראל, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62}}, בשינויים המחוייבים;
{{ח:תת|(2)}} מניעת שידורן של תכניות דומות או זהות שהופקו או שהוחל בהפקתן בידי הרשות, תאגיד השידור הציבורי או בידי המורשים לשידורים לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}};
{{ח:תת|(3)}} כל פעולת תיאום אחרת שתטיל עליה הממשלה.

{{ח:סעיף|113|ערר על החלטה של ועדת התיאום}}
{{ח:ת}} חבר ועדת התיאום רשאי לערור לפני הממשלה, באמצעות השר שמינהו, על החלטה של הוועדה, תוך שבעים ושתיים שעות ממועד קבלתה; ביצוע ההחלטה יעוכב עד להכרעת הממשלה בערר.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: נציב תלונות}}

{{ח:סעיף|114|מינוי נציב תלונות ותקופת המינוי}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה נציב תלונות שתפקידו לברר תלונות הבאות אליו מקרב הציבור בנוגע לשידורים (להלן – נציב התלונות); מינויו של נציב התלונות יהיה לחמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תשלם לנציב התלונות את משכורתו ואת התשלומים האחרים המגיעים לו לגבי תקופת כהונתו, בשיעור שיקבע השר.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על מינויו של נציב התלונות ועל מען משרדו תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|115|פקיעת כהונה}}
{{ח:ת}} מינויו של נציב התלונות יפקע לפני תום כהונתו באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בהתפטרותו;
{{ח:תת|(2)}} אם החליט השר, לאחר התייעצות עם המועצה, להעבירו מכהונתו.

{{ח:סעיף|116|הגשת תלונה}}
{{ח:ת}} תלונה תוגש בכתב במישרין לנציב התלונות, תיחתם ביד המתלונן ויצויינו בה שם המתלונן ומענו, תיאור מפורט של הענין שעליו נסבה התלונה, לרבות המועד בו ארע וכל פרט אחר הנוגע לענין והמסייע לבירור יעיל של התלונה.

{{ח:סעיף|117|תלונה על מי ועל מה|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} תלונה ניתנת להגשה על הרשות, על מורשה לשידורים, על חברת החדשות וכן על עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד של הרשות, של מורשה לשידורים או של חברת החדשות.
{{ח:תת|(ב)}} נושא התלונה יכול שיהיה –
{{ח:תתת|(1)}} כשהתלונה על בעל זכיון או על חברת החדשות – תכנם של השידורים ששידורם נוגד הוראות חוק זה, או תקנות או כללים שנקבעו לפיו או שיש בהם פסול אחר על פי דין;
{{ח:תתת|(2)}} כשהתלונה על הרשות – מעשה או מחדל הנוגע לפיקוח על שידוריו של בעל זכיון, ולענין שידורי הרשות – כאמור בפסקה (1).

{{ח:סעיף|118|תלונות שאין לברר אותן|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא יהיה בירור בתלונות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תלונה של מורשה לשידורים על הרשות או על חברת החדשות;
{{ח:תתת|(2)}} תלונה של מורשה לשידורים על מורשה לשידורים אחר;
{{ח:תתת|(3)}} תלונה של מי שמועסק בחברת החדשות, ברשות, או אצל מורשה לשידורים, בענין הנוגע להעסקתו;
{{ח:תתת|(4)}} תלונה בענין התלוי ועומד בבית משפט או בבית דין או שבית משפט או בית דין הכריע בו לגופו;
{{ח:תתת|(5)}} תלונה על פעולה שיפוטית של בית משפט או שופט, של בית דין או חבר בית דין ושל ועדה שהוקמה על פי חוק או של חבר מחבריה;
{{ח:תתת|(6)}} תלונה בענין שניתנה בו החלטה שעליה אפשר, או היה אפשר, להגיש השגה, ערר או ערעור והוא אינו מסוג הענינים שפסקאות (1) עד (5) דנות בהם;
{{ח:תתת|(7)}} תלונה שהוגשה לאחר שעברו שלושה חודשים מיום שארע הענין שעליו היא נסבה;
{{ח:תתת|(8)}} תלונה שנציב התלונות סבור כי היא קנטרנית או טרדנית;
{{ח:תתת|(9)}} תלונה על מורשה לשידורים בענין שלגביו הוגשה כבר תלונה לרשות;
{{ח:תתת|(10)}} תלונה בענין שלגביו כבר הוגשה תלונה למבקר המדינה בתפקידו כנציב תלונות הציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#פרק 7|הפרק השביעי של חוק מבקר המדינה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה תלונה שלפי סעיף קטן (א) אין לברר אותה, יודיע נציב התלונות למתלונן בכתב שלא יטפל בתלונה ויציין את הנימוקים לכך.

{{ח:סעיף|119|דרכי הבירור}}
{{ח:תת|(א)}} נציב התלונות רשאי לברר את התלונה בכל דרך שיראה לנכון והוא אינו קשור להוראה שבסדר דין או בדיני ראיות.
{{ח:תת|(ב)}} נציב התלונות יביא את התלונה לידיעת מי שהתלונה עליו, ואם היה עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 117|בסעיף 117(א)}} – גם לידיעת הממונה עליו (להלן – הממונה), ויתן להם הזדמנות נאותה להשיב עליה; נציב התלונות רשאי לדרוש מהם כי ישיבו על התלונה תוך תקופה שיקבע בדרישתו.
{{ח:תת|(ג)}} נציב התלונות רשאי גם לשמוע את המתלונן, את מי שהתלונה עליו וכל אדם אחר, אם ראה בכך תועלת.
{{ח:תת|(ד)}} לצורך הבירור רשאי נציב התלונות לדרוש מכל אדם להתייצב לפניו ולתת לו, תוך תקופה שיקבע בדרישה ובאופן שיקבע, כל ידיעה או מסמך העשויים לדעת נציב התלונות לעזור בבירור התלונה; מי שנדרש להתייצב או למסור ידיעה או מסמך כאמור, חייב למלא אחר הדרישה והוראות {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 11|סעיף 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968}}, יחולו, בשינויים המחוייבים, על סירוב למלא אחר הדרישה.
{{ח:תת|(ה)}} האמור בסעיף קטן (ד) אינו בא לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#פרק ג|פרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש]}} (להלן – פקודת הראיות).

{{ח:סעיף|120|הפסקת הבירור}}
{{ח:ת}} נציב התלונות יפסיק בירור תלונה אם ראה כי מלכתחילה לא היה מקום לבירורה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן זה}}, ורשאי הוא להפסיקו אם ראה שענין התלונה בא על תיקונו או שהמתלונן ביטל את תלונתו; נציב התלונות יודיע בכתב למתלונן ולמי שהתלונה עליו, שהפסיק את הבירור, ויציין את הנימוקים לכך.

{{ח:סעיף|121|תוצאות הבירור|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} מצא נציב התלונות שהתלונה היתה מוצדקת, כולה או מקצתה, ימסור על כך הודעה מנומקת בכתב למתלונן ולמי שהתלונה עליו; העלה בירור התלונה קיומו של ליקוי, רשאי נציב התלונות להצביע לפני מי שהתלונה עליו על הצורך בתיקון הליקוי ועל הדרך והמועד לכך.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה של נציב התלונות כאמור בסעיף קטן (א) תימסר גם לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כשהתלונה על מורשה לשידורים או על חברת החדשות – לרשות;
{{ח:תתת|(2)}} כשהתלונה על הרשות – לשר;
{{ח:תתת|(3)}} כשהתלונה על עובד, נושא משרה, או ממלא תפקיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 117|בסעיף 117(א)}} – לממונה.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות לענין שידורי רשות, חברת החדשות ומורשה לשידורים שהיו נושא לתלונה, ישדרו לפי דרישת נציב התלונות, הודעה בדבר תוצאות בירורה של תלונה כאמור שנמצאה מוצדקת, במועד ובנוסח שקבע נציב התלונות בדרישתו.
{{ח:תת|(ד)}} מי שהתלונה עליו או הממונה יודיע לנציב התלונות, תוך המועד האמור בסעיף קטן (א), על האמצעים שנקטו לתיקון הליקוי; לא הניחה ההודעה את דעתו של נציב התלונות או שלא ניתנה כנדרש, רשאי הוא להביא את הענין לידיעת השר.
{{ח:תת|(ה)}} מצא נציב התלונות שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, למי שהתלונה עליו ולממונה שקיבל הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 119|סעיף 119(ב)}}, ורשאי הוא לפרש בהודעתו את תמצית ממצאיו.
{{ח:תת|(ו)}} העלה בירור התלונה חשד שנעברה עבירה פלילית יודיע על כך נציב התלונות ליועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:סעיף|122|זכויות וסעדים}}
{{ח:תת|(א)}} החלטותיו של נציב התלונות בענין תלונה –
{{ח:תתת|(1)}} אין בהן כדי להעניק למתלונן או לאדם אחר זכות או סעד בבית משפט או בבית דין, שלא היו לו לפני כן;
{{ח:תתת|(2)}} אין בהן כדי למנוע מהמתלונן או מאדם אחר להשתמש בזכות או לבקש סעד שהוא זכאי להם; אולם אם נקבע בחיקוק מועד לשימוש בזכות או לבקשת סעד כאמור לא יוארך המועד בשל הגשת התלונה או בירורה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייזקק בית משפט או בית דין לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב התלונות.

{{ח:סעיף|123|נציב התלונות – עובד ציבור}}
{{ח:ת}} דין נציב התלונות וכל אדם אחר שבעזרתו מבצע נציב התלונות את תפקידיו כדין עובד ציבור לענין {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|124|דין וחשבון}}
{{ח:תת|(א)}} נציב התלונות יגיש לשר, לפחות אחת לשנה, דו״ח על פעולותיו שיכיל סקירה כללית ותיאור הטיפול במבחר של תלונות; משהוגש דו״ח רשאי נציב התלונות לפרסמו.
{{ח:תת|(ב)}} דו״ח או מסמך אחר שפרסם או הכין נציב התלונות במילוי תפקידו וכן הודעה שנמסרה לו אגב מילוי תפקידו לא ישמשו ראיה בהליך משפטי או משמעתי.

{{ח:סעיף|125|אי תלותו של נציב התלונות}}
{{ח:ת}} אין על נציב התלונות מרות בעניני מילוי תפקידו על פי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן זה}}, זולת מרותו של הדין.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ד|סימן ד׳: חובות והתקשרויות במישור הבין־לאומי}}

{{ח:סעיף|126|חובות מכוח המשפט הבין־&lt;wbr&gt;לאומי|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} הרשות, מורשה לשידורים או מי שהשר יקבע לכך יקיים את החובות המוטלות על מדינת ישראל מכוח אמנות בין־לאומיות בענין שידורים לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|127|התקשרויות במישור הבין־&lt;wbr&gt;לאומי}}
{{ח:ת}} הרשות לא תתקשר בהסכם עם ממשלה ולא תצטרף לארגונים בין־לאומיים, אלא באישור הממשלה.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ה|סימן ה׳: החלת דינים}}

{{ח:סעיף|128|צווי מניעה}}
{{ח:ת}} לענין סעד בדרך צו מניעה, דין הרשות כדין המדינה בכל הקשור, במישרין או בעקיפין, בשידורי הרשות או החברה או בהכנתם.

{{ח:סעיף|129|דין חברי מועצה ועובדים}}
{{ח:תת|(א)}} דין חברי המועצה ועובדי הרשות ודין חברי מועצת המנהלים של החברה ועובדיה כדין עובדי המדינה לענין החיקוקים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין}} – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|(ב)}} דין עובדי הרשות ועובדי החברה כדין עובדי המדינה, בשינויים המחוייבים, לענין {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963}}.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ו|סימן ו׳: תיקוני חוקים}}

{{ח:סעיף|130|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)|בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959}}.}}

{{ח:סעיף|131|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק יישוב סכסוכי עבודה|בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי״ז–1957}}.}}

{{ח:סעיף|132|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק רשות השידור|בחוק רשות השידור, התשכ״ה–1965}}.}}

{{ח:סעיף|133|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}}.}}

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: שידורים בתקופת הביניים|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|134|הגדרות|תיקון: תשנ״ב־2, תשנ״ב־3, תשנ״ג, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת ביניים“ – התקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום ט״ז בחשון התשנ״ד (31 באוקטובר 1993) או עד למועד שתקבע הרשות להפעלת השידורים בידי בעלי הזכיונות – לפי המוקדם שביניהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל השידורים“ – מנהל מינהלת ההקמה של הרשות השניה לטלויזיה ורדיו במשרד התקשורת.

{{ח:סעיף|135|קיום שידורים בתקופת הביניים|תיקון: תשנ״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}, רשאי מנהל השידורים לקיים שידורי טלויזיה בתקופת הביניים על פי המגמות {{ח:פנימי|סעיף 5|שבסעיף 5(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בתקופת הביניים לא ישודרו שידורי חדשות, למעט שידורי ספורט, ולא ישודרו שידורי תעמולת בחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)}}, וכן לא ישודרו שידורים בנושאים בעלי אופי פוליטי ישראלי לרבות ראיונות עם אישים פוליטיים ישראליים, ואולם ניתן לשדר שידורים מדיוני מליאת הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישודרו תשדירי פרסומת בתקופת הביניים אך ניתן לשדר תשדירי שירות ושידורי חסות; התמורה שתתקבל מתשדירים כאמור, תשמש למימון השידורים בתקופה זו; ראה השר כי הכנסות השידורים בתקופת הביניים מתשדירים כאמור עולות על ההוצאות, רשאי הוא להורות, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51}}, כי עודפי ההכנסות כאמור ישמשו למימון ההקמה של תחנות שידור ראשיות.
{{ח:תת|(ד)}} השר יקבע כללים בכל הנוגע לשידורים בתקופת הביניים לרבות לענין הזמנת הפקות ולענין תשדירי שירות ושידורי חסות; כללים כאמור יהיו באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שידור תשדירי שירות ותשדירי חסות)|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שידור תשדירי שירות ותשדירי חסות), התש״ן–1990}} (ק״ת תש״ן, 541).}}
{{ח:תת|(ה)}} לענין ביצוע השידורים בתקופת הביניים יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיפים אלה: {{ח:פנימי|סעיף 1|1}}, {{ח:פנימי|סעיף 46|46}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|47}}, {{ח:פנימי|סעיף 51|51(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 90|90}}, {{ח:פנימי|סעיף 91|91}}, {{ח:פנימי|סעיף 92|92}}, {{ח:פנימי|סעיף 107|107}}, {{ח:פנימי|סעיף 109|109}}, {{ח:פנימי|סעיף 110|110}}, {{ח:פנימי|סעיף 111|111}}, {{ח:פנימי|סעיף 112|112}}, {{ח:פנימי|סעיף 113|113}}, {{ח:פנימי|סעיף 114|114(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 115|115}}, {{ח:פנימי|סעיף 116|116}}, {{ח:פנימי|סעיף 117|117}}, {{ח:פנימי|סעיף 118|118}}, {{ח:פנימי|סעיף 131|131}}, {{ח:פנימי|סעיף 132|132}}, {{ח:פנימי|סעיף 133|133}}.
{{ח:תת|(ו)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשדיר שירות“ – תשדיר שעיקרו ומגמתו מתן שירות לציבור, בין בדרך של מתן מידע והדרכה לגבי שירותים ציבוריים או לשם קידומם של ענפים במשק, לרבות תוך ציון סוגי מוצרים, ובין בדרך של הכוונה או מתן ייעוץ בנושאים שבטובת הציבור, והכל ללא ציון שמו של יצרן מסוים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שידור חסות“ – ציון השתתפותו של גורם חוץ במימון מישדר (להלן – המממן), בדרך של הקרנת שיקופית או קריאת האמור בה, ויכול שבשיקופית יצוינו שמות מוצריו של המממן, תיאור מאפייניהם העיקריים וסימנו המסחרי של המממן או מוצריו, אך למעט תיאור איכותי־השוואתי של המוצרים.

{{ח:סעיף|136|העסקת עובדים ורכישת נכסים|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל השידורים, באישור השר, רשאי להעסיק עובדים בתקופת הביניים לצורך ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} ובלבד שהעובדים יועסקו באמצעות חוזה מיוחד, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל השידורים רשאי, בכפוף {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה|לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}} ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – חוק נכסי המדינה) לרכוש נכסים ולבצע עסקות למטרת ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|137|העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}}, ”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא;
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בכל דין או הסכם ובכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה|חוק נכסי המדינה}} מותר, בהסכם, להקנות לרשות את זכויות המדינה בנכסים שיעמדו לרשותו של משרד התקשורת בתקופת הביניים, לצרכי שידורי טלויזיה ואת זכויותיה וסמכויותיה של המדינה לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות שהיו בני תוקף לגבי שידורי טלויזיה בתקופת הביניים ערב תחילתו של ההסכם; להסכם כאמור ייקרא להלן {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} ”הסכם להעברת נכסים“.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי בצו לפטור את הרשות מתשלום אגרות, מס בולים, מסים וכל תשלומי חובה אחרים הכרוכים בביצוע ההסכם להעברת נכסים, כולם או מקצתם.
{{ח:תת|(ג)}} משנחתם הסכם להעברת נכסים רשאי השר, על אף האמור בכל דין או הסכם, לקבוע בצו כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו תבוא הרשות במקום המדינה, הן לגבי הזכויות והסמכויות של המדינה והן לגבי החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות עליה ערב תחילת של ההסכם להעברת נכסים.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע בצו – לגבי סוגים מסויימים של תביעות תלויות ועומדות מטעם המדינה או נגדה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים, בקשר לנכסים, הסכמים, התקשרויות ועסקאות כאמור בסעיף קטן (א)(2), וכן לגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות אותו זמן, למעט תביעות של עובדי המדינה בשל תקופת היותם עובדי המדינה – כי הרשות תבוא במקום המדינה.

{{ח:סעיף|138|העברת עובדים|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30(א)}}, עובדים שביום תחילתו של חוק זה הועסקו לצורך קיום השידורים בתקופת הביניים, וכן חמישה עובדים נוספים, לכל היותר, שתחילת העסקתם לצורך השידורים היתה לאחר תחילתה של תקופת הביניים, יהיו זכאים לעבור משירות המדינה לשירות הרשות, למשרה מקבילה לפי הענין, ובאין משרה כאמור – למשרה ההולמת את כישוריו ונסיונו בקיום השידורים בתקופת הביניים.
{{ח:תת|(ב)}} מועד העברתו של כל עובד שהועסק בתקופת הביניים, יתואם בין מנהל הרשות לבין מנהל השידורים.
{{ח:תת|(ג)}} על עובד שעבר לרשות לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תנאי העסקתו לא יפלו מאלה שהועסק בהם בתקופת הביניים;
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בכל דין, לא יהיה זכאי להטבות כל שהן בשל העברה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} עובד שעבר כאמור בסעיף קטן (א) ימשיך להיות עובד מדינה לענין גימלה, מחלה, חופשה, פיצויים, וכל זכות אחרת שצבר בשל היותו עובד מדינה, הכל לפי הענין, וזאת עד להסכם להעברת זכויות העובד שייחתם בין הרשות לבין המדינה ולבין העובדים באמצעות הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים שעברו כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} עד חתימת הסכם לפי פסקה (3), תעביר הרשות למדינה את כל ההוצאות שהוציאה המדינה לשם שמירת זכויות של עובד כאמור בפסקה (3).

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: ביצוע ותחילה}}

{{ח:סעיף|139|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

{{ח:סעיף|140|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום קבלתו בכנסת.

{{ח:סעיף|141|הוראת מעבר – הועדה המיוחדת|תיקון: תשנ״ג, תשס״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} חוק זה יהיה בתחום ענייניה של הועדה המיוחדת לענין חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו שהקימה הכנסת השלוש עשרה, ולה יהיו נתונות הסמכויות של ועדת החינוך והתרבות של הכנסת לפי חוק זה, עד תום תקופת כהונתה של הכנסת השלוש עשרה.
{{ח:תת|(ב)}} בתקופת כהונתה של הכנסת החמש־עשרה, הסמכויות של ועדת הכספים של הכנסת לפי חוק זה יהיו נתונות לועדה המיוחדת לענין תיקוני חקיקה בתחום התקשורת שהקימה הכנסת החמש־עשרה ביום ט״ו בשבט התשס״ב (28 בינואר 2002).

{{ח:סעיף|142|פרסום}}
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם תוך חמישה עשר ימים מיום קבלתו בכנסת.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תש״ס, תשס״ג־2, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 24|סעיפים 24}} {{ח:פנימי|סעיף 59|ו־59}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: תשס״ג־2|עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית“ – תכנית שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני־הנדסי, שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בעברית, בערבית, ברוסית או בשפה אחרת שאישר המנהל מראש, למעט שידורי חדשות, תכניות ספורט ותכניות בעניני היום; בהגדרה זו{{ח:הערה|,}} ”רוב“ – 75% לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ השידור“ – המסגרת הכוללת של שידורי הטלוויזיה בערוץ 2 או בערוץ השלישי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידור חוזר“ – שידור מחודש בערוץ השידור של תכנית ששודרה בו קודם לכן, או של תכנית ששודרה קודם לכן בערוץ כלל ארצי בישראל, לרבות תכנית שנערכה מחדש, שהיא זהה במהותה, לדעת הרשות, לתכנית ששודרה בעבר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעה“, במכסת תכניות הקבועה בשעות – 48 דקות תכנית לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חצי שעה“, במכסת תכניות הקבועה בחצאי שעות – 24 דקות תכנית לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – יחידות שידורים בסיסית בעלת תוכן והיקף ידועים ומוגדרים, במתכונת הערוכה לשידור בטלוויזיה, הכוללת רצף של תמונות וקול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית סוגה (ז׳נר) עילית“ – הפקות מקומיות מהסוגים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} ”תכנית תעודה“ – תכנית העוסקת בתיעוד של תופעות חברתיות, תרבותיות או פוליטיות, או בתיעוד תופעות או תגליות בטבע או במדע, והיא אינה תכנית בעניני היום;
{{ח:תתת|(2)}} ”תכנית דרמה“ – תכנית המגוללת סיפור עלילה בעל אופי קומי, דרמטי, מלודרמטי, טרגי או כיוצא בזה, בין השאר מסוגים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} דרמה בודדת – דרמה בהיקף של פרק אחד המשודרת במלואה במהלך שידור אחד, או מהווה חלק מסדרה קצרה ומשלבת בתוכה בדרך כלל צילומי אולפן עם צילומים מחוץ לאולפן, ואורכה 50 דקות לפחות;
{{ח:תתתת|(ב)}} דרמה תיעודית (דוקודרמה) – דרמה העוסקת בדמויות או באירועים אמיתיים והחותרת לשחזר דמויות ואירועים אלה, מתוך נאמנות מרבית לעדויות ולמסמכים המתארים אותם;
{{ח:תתתת|(ג)}} סדרת דרמה – דרמה שבה כמה פרקים, שאורך כל אחד מהם 24 דקות לפחות;
{{ח:תתתת|(ד)}} סרט טלוויזיה – תכנית במתכונת הדומה לדרמה בודדת אך מתאפיינת, בדרך כלל, באורך של 80 דקות לפחות ובתסריט המחייב צילומים מחוץ לאולפן;
{{ח:תתת|(3)}} ”תכנית מיוחדת“ – תכנית במתכונת מקורית ובעלת ערך מיוחד, אשר הוכח להנחת דעתה של הרשות כי היא באיכות יוצאת דופן של כתיבה תסריטית, משחק ובימוי, מסוגים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תכנית מערכונים המופקת ברמת הפקה גבוהה באורך של רבע שעה לפחות;
{{ח:תתתת|(ב)}} תכנית במתכונת מקורית וחדשנית, באורך של רבע שעה לפחות;
{{ח:תתתת|(ג)}} דרמה בודדת, דרמה תיעודית וסדרה דרמטית – כל אלה באורך של חצי שעה לפחות.

{{ח:סעיף*|2|תכניות סוגה עילית|תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} מתוך כלל ההפקות המקומיות ישדר בעל זיכיון בכל שנה תכניות סוגה עילית בהיקף שלא יפחת מ־74 שעות בערוץ 2 ומ־111 שעות בערוץ השלישי, ולענין זה לא יבואו במנין שידורים חוזרים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), ההוצאה שיוציא בעל זיכיון בערוץ השלישי למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ בתקופה שמיום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015) עד יום י״ג בתמוז התשע״ה (30 ביוני 2015), לא תפחת ממחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל רישיון.

{{ח:סעיף*|3|שעות שידור|עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} בעל זיכיון ישדר תכניות סוגה עילית בין השעות 19:00 ל־24:00 בימי חול, ואולם רשאי המנהל לאשר שידורים גם בשעות אחרות, בשבתות, בחגים ובמועדים מיוחדים; אישר המנהל שידור בשעות אחרות כאמור, ישדר בעל הזיכיון את התכנית בשידור חוזר ביום חול, במידת האפשר.

{{ח:סעיף*|4|תכניות בערבית וברוסית|עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} בעל זיכיון בערוץ 2 ובערוץ השלישי ישדר תכניות מגוונות בסוגיהן ובנושאיהן, הדוברות בשפה הערבית או הרוסית, או המתורגמות לערבית או לרוסית רהוטה, באמצעות כתוביות תרגום או דיבוב, בהיקף שלא יפחת מחמישה אחוזים בשפה הערבית ומחמישה אחוזים בשפה הרוסית, מכלל זמן השידור השבועי שלו.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשס״ג־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 62ג|סעיפים 62ג}} {{ח:פנימי|סעיף 63א1|ו־63א1}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות ופרשנות|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות“ – הכנסות מביצוע שידורים וממתן שירותים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 100|בסעיף 100}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חצי שעה“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ“ – ערוץ שבו משודרים שידורי בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או שידורי בעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שידור חוזר“ – שידור מחודש בערוץ, של תכנית ששודרה בו קודם לכן או של תכנית ששודרה קודם לכן בערוץ כלל ארצי בישראל, לרבות תכנית שנערכה מחדש, שהיא זהה במהותה, לדעת הרשות, לתכנית ששודרה בעבר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שעה“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית סוגה (ז׳נר) עילית“ – {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ב)}} מונחים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} המוגדרים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} אלא אם כן נקבע אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}}, תהא הגדרתם כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; ליתר המונחים תהא המשמעות הנודעת להם בחוק זה.

{{ח:סעיף*|2|הוצאה שנתית של בעל זיכיון למימון הפקה ורכישה של תכניות|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, ק״ת תשע״ה, תשע״ה, תשע״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} ההוצאה השנתית שיוציאו בעלי הזכיונות, בכל ערוץ, למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ באותה שנה ({{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – הוצאה שנתית של בעל זיכיון), לא תפחת מסכום השווה לששים אחוזים מכלל הכנסותיהם או מ־220 מליון שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם ({{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – ההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון); בהוצאה השנתית תכלל גם הוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות, או הוצאה לרכישת שידורי חדשות שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 63א1|סעיף 63א1}}, בשיעורים הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}}; ההוצאה השנתית המזערית תוצא על ידי בעלי הזכיונות, בכל ערוץ, באופן יחסי ליחידות השידור שהוקצו להם בערוץ.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), ההוצאה שיוציא בעל זיכיון בערוץ השלישי למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ בתקופה שמיום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015) עד יום י״ג בתמוז התשע״ה (30 ביוני 2015), לא תפחת ממחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל רישיון.

{{ח:סעיף*|2א|הוצאה שנתית של בעל רישיון למימון הפקה ורכישה של תכניות|תיקון: ק״ת תשע״ה|עוגן=תוספת 2 פרט 2א}}
{{ח:ת}} ההוצאה השנתית שיוציא בעל רישיון למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ באותה שנה ({{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – הוצאה שנתית של בעל רישיון) לא תפחת מסך כל שיעורי ההוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות או ההוצאה לרכישת שידורי חדשות שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 63א1|סעיף 63א1}}, מההוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים, ומההוצאה לשם הפקת תכניות סוגה עילית, בשיעורים הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} לגבי כל הוצאה כאמור ({{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – הוצאה שנתית מזערית של בעל רישיון).

{{ח:סעיף*|3|הוצאה לתפעול השוטף של חברת חדשות|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, ק״ת תשע״ה, תשע״ו, תשע״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} ההוצאה שיוציאו, בכל שנה, בעלי הזכיונות בכל ערוץ, בחלוקה שווה ביניהם וכן בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לתפעול השוטף של חברת החדשות לא תפחת מ־55 מליון שקלים חדשים, ואולם הוצאה כאמור העולה על עשרים אחוזים מסך ההוצאה השנתית המזערית לא תובא בחשבון כחלק מההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון או של בעל רישיון.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שהכנסותיו השנתיות אינן עולות על 350 מיליון שקלים חדשים, ועל בעלי רישיונות המשדרים שידורי חדשות באמצעות חברת החדשות המשותפת כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 71ד|בסעיף 71ד(יג)}} שסך הכנסותיהם השנתיות אינו עולה על 350 מיליון שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|4|רכישת שידורי חדשות|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, ק״ת תשע״ה, תשע״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} אישרה המועצה לחברת החדשות לרכוש שידורי חדשות בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 63א1|לסעיף 63א1}}, לא תפחת ההוצאה שיוציאו, בכל שנה, בעלי הזכיונות בכל ערוץ, בחלוקה שווה ביניהם וכן בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לרכישת שידורי החדשות כאמור, מ־40 מליון שקלים חדשים בשנה, ואולם הוצאה כאמור העולה על עשרים אחוזים מסך ההוצאה השנתית המזערית לא תובא בחשבון כחלק מההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון או של בעל רישיון.

{{ח:סעיף*|5|תכניות סוגה עילית|תיקון: תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, ק״ת תשע״ה, תשע״ו, תשע״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:תת|(א)}} מתוך סך הכל של ההוצאה השנתית של בעלי הזיכיונות יוציאו בעלי הזכיונות בכל ערוץ, לשם הפקת תכניות סוגה עילית בהיקף האמור בסעיף קטן (ב), סכום שלא יפחת משבעה עשר אחוזים מההוצאה השנתית המזערית או סכום של 50 מליון שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם; סכום ההוצאה כאמור יוצא על ידי בעלי הזכיונות, בכל ערוץ, באופן יחסי ליחידות השידור שהוקצו להם בערוץ.
{{ח:תת|(א1)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 71ח|סעיף 71ח(ב)}}, בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית 15 אחוזים מהכנסותיו, מתוכם 20 אחוזים לפחות להפקת תכניות דרמה ו־20 אחוזים לפחות להפקת תכניות תעודה ובכלל זה סרטי תעודה.
{{ח:תת|(ב)}} מתוך כלל ההפקות המקומיות ישדרו, בכל שנה, בכל ערוץ, בעלי הזיכיונות ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה תכניות סוגה עילית בהיקף של 180 שעות, ולעניין בעלי הזיכיונות, השעות כאמור ישודרו על ידיהם בכל ערוץ באופן יחסי ליחידות השידור שהוקצו להם בערוץ; לענין זה לא יבואו במנין שידורים חוזרים; עלתה ההוצאה השנתית המזערית להפקת תכניות סוגה עילית על 50 מליון שקלים חדשים או ירדה ממנה, ישתנה היקף השעות האמור באופן יחסי לשינוי בהיקף ההוצאה, כפי שתקבע המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), בשנות הזיכיון השמינית והתשיעית של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי יחולו לגביו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסכום שבעל הזיכיון יוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית שישודרו בשנות הזיכיון השמינית והתשיעית, לא יפחת מ־39.4 מיליון שקלים חדשים לשנת הזיכיון השמינית ו־43.3 מיליון שקלים חדשים לשנת הזיכיון התשיעית;
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על הסכומים האמורים בפסקה (1), יוציא בעל הזיכיון לשם הפקת תכניות סוגה עילית לפי התכנית להשלמת סוגה עילית שהוגשה ואושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ג|סעיף 37ג(א1)(1) ו־(5) לחוק}}, סכום של 37.1 מיליון שקלים חדשים בשנת הזיכיון השמינית ו־27 מיליון שקלים חדשים בשנת הזיכיון התשיעית.
{{ח:תת|(ד)}} בשנת הזיכיון העשירית יוציא בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי, נוסף על סכום ההוצאה השנתי לפי סעיף קטן (א), סכום של 16.1 מיליון שקלים חדשים לשם הפקת תכניות סוגה עילית לפי התכנית להשלמת סוגה עילית שהוגשה ואושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ג|סעיף 37ג(א1)(1) ו־(5) לחוק}}.
{{ח:תת|(ה)}} ההוצאות שיוציא בעל הזיכיון, בשנות הזיכיון השמינית, התשיעית והעשירית, בעבור מחקר ופיתוח לצורכי הפקת תכניות סוגה עילית שהן הפקות מקומיות קנויות העומדות בכללי המועצה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60 לחוק}}, עד סכום של 2 מיליון שקלים חדשים לשנה, יוכרו כחלק מההוצאה לפי התכנית להשלמת סוגה עילית בשנים האמורות; לעניין זה, ”מחקר ופיתוח“ – פיתוח תכניות וכתיבת תסריטים, לרבות לתכניות שלא הגיעו לשלב הפקה ושידור.
{{ח:תת|(ו)}} היקף השעות האמור בסעיף קטן (ב) יגדל, בכל שנה משנות הזיכיון השמינית, התשיעית והעשירית, בהתאם ליחס שבין הגידול בהיקף ההוצאה בכל שנה לפי סעיף זה, לבין סכום ההוצאה השנתית לפי סעיף קטן (א), כפי שתקבע המועצה.

{{ח:סעיף*|5א|הוצאה להפקת סרטים ישראליים|תיקון: תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ו, תשע״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 5א}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”חלק יחסי“, לעניין בעל זיכיון בערוץ 2 – היחס שבין מספר יחידות השידור שהוקצו לבעל הזיכיון לבין כלל יחידות השידור שהוקצו לבעלי הזיכיונות באותו ערוץ.
{{ח:תת|(ב)}} בכל שנת זיכיון, החל בשנת הזיכיון השמינית של בעל זיכיון בערוץ השלישי ושנת הזיכיון הרביעית של בעל זיכיון בערוץ 2, ובכל שנת רישיון של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, יוציאו בעלי הזיכיונות או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין, לשם הפקת סרטים ישראליים, סכומים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין כל אחד מבעלי הזיכיונות בערוץ 2, אם קיימים שני בעלי זיכיונות בערוץ האמור – 2 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בעל זיכיון בערוץ השלישי, וכן לעניין בעל זיכיון בערוץ 2, אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ האמור ולעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה – 4 מיליון שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), בעלי הזיכיונות יוציאו את ההוצאה שעליהם להוציא לשם הפקת סרטים ישראליים בשנת הזיכיון השמינית של בעל זיכיון בערוץ השלישי ובשנת הזיכיון הרביעית של בעל זיכיון בערוץ 2, עד יום ט״ז באייר התש״ע (30 באפריל 2010).
{{ח:תת|(ד)}} שבעים וחמישה אחוזים מתוך הסכום שהוציא בעל זיכיון או בעל רישיון לפי סעיף קטן (ב), יוכרו כחלק מן ההוצאה שעליו להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית באותה שנת זיכיון או שנת רישיון, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} קיימים שני בעלי זיכיונות בערוץ 2 ועלה הסכום השווה לשבעה עשר אחוזים מההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון בערוץ האמור על חלקו היחסי בסכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים בשנת זיכיון מסוימת, יוציא בעל הזיכיון, באותה שנת זיכיון, סכום של 2 מיליון שקלים חדשים להפקת סרטים ישראליים, נוסף על הסכום שהוא חייב להוציא לפי סעיף קטן (ב)(1).
{{ח:תת|(ו)}} עלה הסכום השווה לשבעה עשר אחוזים מההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון בערוץ השלישי, או של בעל הזיכיון בערוץ 2 – אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ האמור או של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, על סכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים בשנת זיכיון מסוימת או בשנת רישיון מסוימת, לפי העניין, יוציא בעל הזיכיון באותה שנת זיכיון או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה באותה שנת רישיון, לפי העניין, סכום של 4 מיליון שקלים חדשים להפקת סרטים ישראליים, נוסף על הסכום שהוא חייב להוציא לפי סעיף קטן (ב)(2).
{{ח:תת|(ז)}} הוציא בעל זיכיון או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה סכום לפי הוראות סעיף קטן (ה) או (ו), יוכר הסכום הנמוך מבין הסכומים המפורטים להלן כחלק מן ההוצאה שעל בעל הזיכיון או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית באותה שנת זיכיון או שנת רישיון, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} מחצית הסכום שהוציא לפי הוראות סעיף קטן (ה) או (ו);
{{ח:תתת|(2)}} ההפרש שבין הסכום השווה לשבעה עשר אחוזים מההוצאה השנתית המזערית של בעל הזיכיון או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין, לבין חלקו היחסי בסכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים, באותה שנת זיכיון – לעניין בעל זיכיון בערוץ 2, אם קיימים שני בעלי זיכיונות בערוץ האמור, או לבין סכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים באותה שנת זיכיון – לעניין בעל זיכיון בערוץ השלישי ולעניין בעל זיכיון בערוץ 2, אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ האמור או לבין סכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים באותה שנת רישיון – לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה.
{{ח:תת|(ח)}} סכומי ההוצאה לפי סעיף זה יוצאו על ידי בעלי הזיכיונות בכל ערוץ וכן על ידי בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, בהתאם לכללים שקבעה המועצה.
{{ח:תת|(ט)}} היקף השעות האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|בסעיף 5(ב)}} יקטן באופן יחסי בהתאם לסכום ההשקעה בסרטים ישראליים, המוכר לפי סעיף קטן (ד), כחלק מן ההוצאה שעל בעל הזיכיון או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין, להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית באותה שנת זיכיון או שנת רישיון, לפי העניין, כפי שתקבע המועצה.

{{ח:סעיף*|6||תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7||תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|8|הצמדה|תיקון: תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:תת|(א)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} למעט הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|בסעיפים 5(ג) עד (ה)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5א|ו־5א}} יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית המדד, מן המדד שפורסם לחודש יוני 2003 עד למדד שפורסם לאחרונה לפני מועד העדכון.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|בסעיף 5(ג) ו־(ה)}}, לעניין שנת הזיכיון התשיעית, יעודכנו ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.
{{ח:תת|(ג)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|בסעיף 5(ד) ו־(ה)}}, לעניין שנת הזיכיון העשירית, יעודכנו ביום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.
{{ח:תת|(ד)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5א|בסעיף 5א}}, יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לחודש נובמבר שלפני יום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לחודש ספטמבר 2009.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 71ח|סעיף 71ח(ג)(1)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשע״ח־2|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – בעל רישיון זעיר ובעל רישיון זעיר ייעודי, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 71ו|בסעיף 71ו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירקטור בלתי תלוי“ – דירקטור שאינו בעל עניין בחברה, נושא משרה בה או נושא משרה בבעל עניין בחברה, ואינו בן משפחה של בעל עניין או של נושא משרה כאמור, ובלבד שלא ימונה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא חבר כנסת, עובד המדינה, חבר המועצה, עובד הרשות או עובד של מורשה לשידורים או בעל ענין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים;
{{ח:תתת|(2)}} הוא אינו אזרח ישראלי;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
{{ח:תתת|(4)}} הוא פושט רגל;
{{ח:תתת|(5)}} עיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כדירקטור בלתי תלוי;
{{ח:תתת|(6)}} יש לו זיקה אישית, כלכלית או אחרת, לרבות כעובד, למורשה לשידורים, למי שהוא בעל עניין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים וכן למי שמחזיק במישרין בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה במורשה לשידורים כאמור; לעניין זה, ”מורשה לשידורים“ – לרבות בעל רישיון לשידורים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}};
{{ח:תתת|(7)}} יש לו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה; לעניין סעיף זה, לא יראו בחברות במפלגה כשלעצמה זיקה אישית או פוליטית;
{{ח:תתת|(8)}} הוא חבר בהנהלה פעילה של מפלגה;
{{ח:תתת|(9)}} הוא קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בחוזה או בעסקה עם הרשות או עם מורשה לשידורים, או שהוא בעל עניין בתאגיד, לרבות שותפות, הקשור כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערך חדשות“ – מערך להפקת חדשות הכולל כתבים, שדרים ואמצעי סיקור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עורך חדשות“ – העורך ומנהל מערך החדשות של בעל הרישיון שמונה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 3|סעיף 3}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקים מערך חדשות שיפעל באופן נפרד ועצמאי מהמערכת העסקית והשיווקית של הערוץ.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} הדירקטוריון של בעל הרישיון ימנה עורך חדשות בעל ניסיון בתחום התוכן החדשותי; מינוי עורך החדשות או העברתו מתפקידו ייעשו ברוב של 75 אחוזים לפחות מחברי הדירקטוריון של החברה ובהסכמת אחד לפחות מהדירקטורים שמונו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 7|סעיף 7}}.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} עורך החדשות ינהל את מערך החדשות באופן עצמאי ויפעל על פי שיקול דעתו המקצועי באשר לתוכן החדשות, לרבות קבלת החלטות בנושא תוכן חדשותי, בהתחשב בתקציבו.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} עורך החדשות יהיה מופקד בין השאר על נושאים אתיים בשידורי החדשות, המוסדרים בכללי האתיקה לפי חוק זה ובתקנון האתיקה של בעל הרישיון, אם קיים.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 3 פרט 6}}
{{ח:ת}} עובדי מערך החדשות יהיו כפופים באופן ישיר לעורך החדשות והם לא יעסקו, בין במישרין ובין בעקיפין, בשיווק זמן אוויר המיועד לתשדירי פרסומת או בהפקתם של תשדירי פרסומת או מישדרי חסות המשודרים בכלל שידורי הערוץ או בנושא עסקי כלשהו בעבור בעל הרישיון.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 3 פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} בדירקטוריון של בעל רישיון ובוועדת משנה לענייני חדשות שימנה הדירקטוריון יהיו חברים לפחות שני דירקטורים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין בעל רישיון זעיר ייעודי – שני דירקטורים בלתי תלויים שהאסיפה הכללית של בעל הרישיון תבחר, באישור המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בעל רישיון זעיר שאינו בעל רישיון זעיר ייעודי – דירקטור אחד שתמנה המועצה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיפים 67(ב), (ג), (ה) ו־(ו)}}, ודירקטור בלתי תלוי שתבחר האסיפה הכללית של בעל הרישיון, באישור המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} דירקטור בלתי תלוי יתמנה לתקופה של שלוש שנים, וניתן למנותו מחדש.
{{ח:תת|(ג)}} דירקטור בלתי תלוי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר בהודעה בכתב למועצה;
{{ח:תתת|(2)}} הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
{{ח:תתת|(3)}} התקיים בו סייג מהסייגים המנויים בהגדרה ”דירקטור בלתי תלוי“;
{{ח:תתת|(4)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והאסיפה הכללית העבירה אותו מכהונתו בהודעה בכתב, באישור המועצה;
{{ח:תתת|(5)}} בעל רישיון זעיר ייעודי שבו הוא מכהן היה לבעל רישיון זעיר, והמועצה מינתה דירקטור בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(2), וכן האסיפה הכללית החליטה להעבירו מתפקידו.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 3 פרט 8}}
{{ח:ת}} הדירקטוריון ימנה ועדת משנה לענייני חדשות; ועדת המשנה לענייני חדשות תקיים ישיבה אחת לפחות בכל רבעון, או לעתים תכופות יותר בהתאם לצורכי בעל הרישיון, ותנהל פרוטוקולים של דיוניה.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 3 פרט 9}}
{{ח:ת}} בשידורי בעל הרישיון תתקיים הבחנה ברורה בין שידורי החדשות ובין שאר השידורים.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 3 פרט 10}}
{{ח:ת}} בתקנון החברה של בעל הרישיון ייכללו הוראות אלה:
{{ח:תת|א.}} שידורי חדשות –
{{ח:תת}} דירקטוריון החברה יעמוד על קיום הוראות הדין והרישיון, ובכלל זה בכל הנוגע לעצמאות שידורי החדשות בערוץ, ויפעל לקיים הפרדה מבנית בין בעלי המניות לאנשי התוכן של מערך החדשות;
{{ח:תת}} דירקטוריון החברה ימנה עורך חדשות ומנהל מערך חדשות בעל ניסיון בתחום התוכן החדשותי (להלן – עורך החדשות) בהתאם להוראות סעיף קטן ב׳; עורך החדשות יפעל להבטחת עצמאות מערך החדשות ועובדיו, הכפופים לו באופן ישיר, בהפקה ובעריכה של החדשות, מהימנות שידורי החדשות ורמת ההפקה הנאותה שלהם ולשמירת כללי האתיקה לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990 (להלן – חוק הרשות השנייה);
{{ח:תת}} עורך החדשות יקפיד על כך שבשידורי החדשות לא ישוקפו עמדותיהם של בעל הרישיון, מנהליו, בעלי מניותיו או עובדיו.
{{ח:תת|ב.}} מינוי עורך החדשות או העברתו מתפקידו ייעשו ברוב של 75 אחוזים לפחות מחברי הדירקטוריון של החברה ובהסכמת אחד לפחות מהדירקטורים שמונו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 7|סעיף 7 לתוספת השלישית לחוק הרשות השנייה}};
{{ח:תת|ג.}} תקציב מערך החדשות –
{{ח:תת}} להבטחתן של עצמאותו של מערך החדשות ועובדיו בהפקה ובעריכה של החדשות, מהימנות שידוריו ורמת ההפקה הנאותה שלהם, ישקיע בעל הרישיון תקציב שנתי נפרד וייעודי בכל שנה להפקה ולעריכה של החדשות;
{{ח:תת}} התקציב ישמש את מערך החדשות בלבד;
{{ח:תת}} בעל הרישיון יפעל להעברת תקציב החדשות למערך החדשות במועדים ובסכומים שייקבעו מראש;
{{ח:תת}} מערך החדשות של בעל הרישיון יהיה עצמאי מבחינה כלכלית, באופן שפעילות מערך החדשות תנוהל, חשבונאית, בנפרד מפעילות שידורי הערוץ האחרים;
{{ח:תת|ד.}} הדירקטוריון ימנה ועדת משנה לענייני חדשות; בדירקטוריון החברה ובוועדת משנה לענייני שידורי חדשות שימנה הדירקטוריון יכהנו הדירקטורים שמונו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 7|סעיף 7 לתוספת השלישית לחוק הרשות השנייה}};
{{ח:תת}} ועדת המשנה לענייני שידורי חדשות תקיים ישיבה אחת לפחות בכל רבעון ותנהל פרוטוקולים של דיוניה.

{{ח:חתימות}}
* '''יצחק שמיר'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''גד יעקבי'''&lt;br&gt;שר התקשורת
* '''חיים הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>057igqsx7wzdi0slfk70k9926nvmxiq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037817</id>
      <parentid>3037778</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T08:30:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3037811] צו ארעי המשהה את כניסתו לתוקף של חוק התקשורת (שידורים)</comment>
      <origin>3037817</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="448193" sha1="7y88ynu58u7gn1cp84m4s1n9dyl74kh" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש״ן–1990}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000577}} {{ח:תיבה|ס״ח תש״ן, 59|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210532.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 102|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210869.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 84|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211747.pdf}}, {{ח:תיבה|167|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211748.pdf}}, {{ח:תיבה|248|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210939.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 58|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210963.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 78|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211005.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 173|תיקון מס׳ 8 (ביטול שידורי תעמולת בחירות ברדיו)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211310.pdf}}, {{ח:תיבה|298|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1589.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 79|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}, {{ח:תיבה|339|תיקון מס׳ 16 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211557.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 39|חוק לעידוד השירים בשפה העברית (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211585.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 140|תיקון לחוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300190.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 5|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1755.pdf}}, {{ח:תיבה|131|חוק סיווג וסימון שידורים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300324.pdf}}, {{ח:תיבה|561|תיקון מס׳ 25 לחוק הבזק|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 134|תיקון לחוק סיווג וסימון שידורים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300460.pdf}}, {{ח:תיבה|200|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300471.pdf}}, {{ח:תיבה|201|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300472.pdf}}, {{ח:תיבה|483|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1858.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 84|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300593.pdf}}, {{ח:תיבה|528|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299857.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 71|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}, {{ח:תיבה|499|חוק איסור שידורים שלא כדין (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299710.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 70|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299674.pdf}}, {{ח:תיבה|98|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299682.pdf}}, {{ח:תיבה|385|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}, {{ח:תיבה|964|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_303797.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 16|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300008.pdf}}, {{ח:תיבה|322|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 155|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300102.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 192|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300839.pdf}}, {{ח:תיבה|620|חוק להגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300124.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 232|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301073.pdf}}, {{ח:תיבה|312|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 302, 338|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 3|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301173.pdf}}, {{ח:תיבה|293, 293, 294|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301395.pdf}}, {{ח:תיבה|356|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2353.pdf}}, {{ח:תיבה|507|תיקון מס׳ 19 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301358.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 42, 47|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301514.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 814|חוק השידור הציבורי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303857.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 148|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306622.pdf}}, {{ח:תיבה|183|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2490.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 7|תיקון מס׳ 33 (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_315215.pdf}}, {{ח:תיבה|622|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323693.pdf}}, {{ח:תיבה|655|תיקון מס׳ 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_324296.pdf}}, {{ח:תיבה|1177|תיקון מס׳ 6 לחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348528.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 123|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|1054|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390353.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 196|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf}}, {{ח:תיבה|490|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491979.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 250|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 988|תיקון מס׳ 47|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644563.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 60|תיקון מס׳ 48|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1854275.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1160|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4733490.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 806|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14184749.pdf}}, {{ח:תיבה|10249|חוק התקשורת (שידורים)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14308264.pdf}}, {{ח:תיבה|בג״ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&amp;amp;fileName{{=}}ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&amp;amp;type{{=}}4}}.

''שינוי שיעורי קנסות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ג, 488|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5506.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 995|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5760.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 123|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6205.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 947|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6877.pdf}}. ''דחיית מועדים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ו, 850|צו (דחיית מועדים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6492.pdf}}.

''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ה, 559|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שינוי התוספת השנייה לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7470.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הרשות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: הקמת הרשות ותפקידיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: מועצת הרשות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: תפקידי המועצה וסמכויותיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: הנהלת הרשות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: העסקת עובדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: זכיון ורישיון לשידורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: הזכיון לשידורים, הזיכיון להפעלת תחנת שידור והרישיון לשידורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א1|סימן א׳1: הארכת תקופת הזיכיונות הראשונים בערוץ 2}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א2|סימן א׳2: הארכת תקופות הזיכיון בערוץ השלישי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א3|סימן א׳3: שימוש באפיק ובנכסים לא מוחשיים של הרשות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: המכרז לזיכיון לשידורים והגבלות למתן רישיון לשידורי טלוויזיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: חובות כלליות בשידורי מורשה לשידורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: שידורי טלויזיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: רישיונות וזיכיונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: שירותי טלטקסט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: תוכן השידורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג1|סימן ג׳1: מימון הפקה ורכישה של תכניות וסרטים ישראליים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: שידורי חדשות בטלויזיה וחברת החדשות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: הוראות לענין תקופת הזיכיון הראשונה – איחוד בעלי זיכיונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן ו׳: הגבלות בתקופת דחיית מחויבויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ז|סימן ז׳: הוראות מעבר מזיכיונות לשידורי טלוויזיה לרישיונות לשידורי טלוויזיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ח|סימן ח׳: הוראות לעניין בעלי רישיונות זעירים לשידורי טלוויזיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ט|סימן ט׳: הוראת מעבר מרישיון משדר ערוץ ייעודי לרישיון זעיר או לרישיון זעיר ייעודי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: שידורי רדיו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: תחנות, זכיונות ורישיונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: השידורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: ועדות אזוריות לשידורי רדיו {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1: שידורי רדיו אנלוגי בלא הגבלה גאוגרפית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: פרסומת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: עבירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: כספים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳: דמי זכיון, דמי רישיון, תמלוגים, מילוות ותקציב הרשות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: מענק פיצויים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א׳: זכויות, חסינויות וסמכויות מיוחדות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: ועדה לתיאום שידורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: נציב תלונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ד|סימן ד׳: חובות והתקשרויות במישור הבין־לאומי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ה|סימן ה׳: החלת דינים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳: תיקוני חוקים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: שידורים בתקופת הביניים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: ביצוע ותחילה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשס״ב־3, תשס״ג, תשס״ה־3, תשס״ח, תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־3, תשע״ו־4, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ט, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אולפן“ – מקום שבו מופקות התכניות המיועדות לשידור, לרבות ציוד ההפקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – תחום גיאוגרפי שגבולותיו נקבעו בזכיון לשידורי רדיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, בתאגיד – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} זכות הצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי, ובתאגיד שאינו חברה – בעלי תפקידים דומים;
{{ח:תתת|(3)}} הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
{{ח:תתת|(4)}} הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זכיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“ – מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, ובחברה שניירות הערך שלה הוצעו לציבור ונסחרים בבורסה – מי שמחזיק ביותר מעשרה אחוזים, או מי שמכהן בהם כדירקטור או כמנהל כללי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”במישרין או בעקיפין“ – לרבות ביחד עם אחרים הפועלים בשיתוף פעולה ביניהם לפי הסכם בכתב או בעל־פה, ולרבות מכוח החזקה או רכישה בידי שלוח או נאמן, חברת נאמנות או חברת רישומים, או באמצעות תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מכל אלה, או בדרך אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ או ”רכישה“, לענין אמצעי שליטה בתאגיד – בין במישרין ובין בעקיפין; לענין זה –
{{ח:תתת|(1)}} כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי תאגיד, יראו תאגיד, בעל ענין בו ותאגיד שלוב של מי מהם – כאחד;
{{ח:תתת|(2)}} כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד, יראו יחיד, קרובו ותאגיד שלוב של מי מהם – כאחד;
{{ח:תתת|(3)}} החזקה באמצעות תאגיד שלוב תחושב לפי המפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לבעל שליטה בתאגיד השלוב ייוחסו מלוא אמצעי השליטה שמחזיק התאגיד השלוב;
{{ח:תתתת|(ב)}} למי שאינו בעל שליטה בתאגיד השלוב, ייוחסו אמצעי השליטה שמחזיק התאגיד השלוב לפי שיעור החזקותיו של אותו אדם בתאגיד השלוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – מועצת הרשות שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של הרשות שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה וריבית“, ”מדד“ ו”ריבית פיגורים“ – כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – הרשות השניה לטלויזיה ורדיו שהוקמה לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התקשורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיכיון לשידורי טלוויזיה“ – זיכיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי טלוויזיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכיון לשידורי רדיו“ – זכיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי רדיו בשיטה האנלוגית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיכיון לשידורים“ – זיכיון לשידורי רדיו או זיכיון לשידורי טלוויזיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכיון להפעלת תחנת שידור“ – זכיון שניתן לפי חוק זה להקמה, לקיום ולהפעלה של תחנת שידור, לצורך הפצת שידורי רדיו של בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד שלוב“ – תאגיד, אשר אדם מחזיק בו יותר מעשרה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה, וכן תאגיד שאדם השקיע בו סכום העולה על עשרה אחוזים או יותר מהונו של התאגיד, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת החדשות“ – כל אחת מחברות החדשות שהוקמו לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳ לפרק ד׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת רישומים“ – חברה שעיסוקה היחיד הוא החזקת ניירות ערך בעד אחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק רשות השידור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק השידור הציבורי“ – {{ח:חיצוני|חוק השידור הציבורי הישראלי|חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התקשורת“ – {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התחרות הכלכלית“ – {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית, התשמ״א–1988}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת שידור“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 54|בסעיף 54}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד המעבר“ – י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013), או מועד מאוחר יותר שקבע השר, בצו, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33ג|סעיף 33ג}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורשה לשידורים“ – בעל רישיון לשידורים או בעל זיכיון לשידורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}}“ – י״ב בשבט התש״ע (27 בינואר 2010);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סרט ישראלי“ – כמשמעותו בכללים שקבעה המועצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ 2“ ו”הערוץ השלישי“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 54|בסעיף 54}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ הכנסת“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שידורי ערוץ הכנסת#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס״ד–2003}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הטלגרף האלחוטי“ – {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, אח, הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לשידורי טלוויזיה“ – רישיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי טלוויזיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לשידורי רדיו ספרתי“ – רישיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי רדיו בשיטה הספרתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לשידורי רדיו אנלוגי“ – רישיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי רדיו בשיטה האנלוגית, בלא הגבלה גאוגרפית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לשידורים“ – רישיון לשידורי רדיו ספרתי, רישיון לשידורי רדיו אנלוגי או רישיון לשידורי טלוויזיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון להפעלת תחנת הזנה לוויינית“ – רישיון שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 4|סעיף 4 לחוק התקשורת}} להקמה, לקיום ולהפעלה של תחנת הזנה לוויינית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות השידור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורים“ – שידורי רדיו וטלויזיה הניתנים לציבור, לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורי חדשות“ – שידורי מהדורות חדשות ויומני חדשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורי טלויזיה“ – שידורי טלויזיה הניתנים לציבור והמופצים בדרך אלחוטית לרבות באמצעות לוויין, ולמעט שידור מוצפן שקליטתו מותנית בתשלום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורי רדיו“ – שידורי תכניות שמע הניתנים לשידור והמופצים בדרך אלחוטית, לרבות באמצעות לוויין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, ונוסף על האמור בה, חזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד, אם התקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בידו השיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה – מסוג כלשהו, או שלא קיים אדם אחר המחזיק, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה מסוג כלשהו בשיעור העולה על שיעור החזקותיו של האדם האמור באותו סוג של אמצעי שליטה;
{{ח:תתת|(2)}} בידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות לענין מכירה או חיסול של עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד השידור הציבורי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השידור הציבורי הישראלי|בחוק השידור הציבורי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת הזנה לוויינית“ – מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לשם הזנה ללוויין של שידורי בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי, למעט אולפן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת שידור“ – מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לצרכי שידורים, קליטתם או הפצתם, לרבות ציוד לווייני ולמעט תחנת הזנה לוויינית או אולפן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 32“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 32), התש״ע–2010}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 33“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 33), התשע״א–2011}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 37“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301514.pdf|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 37), התשע״ג–2012}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 39“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306622.pdf|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 39), התשע״ה–2015}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית סוגה (ז׳אנר) עילית“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הזיכיון הראשונה“ –
{{ח:תת}} לענין ערוץ 2 – התקופה המסתיימת ביום ה׳ בחשון התשס״ד (31 באוקטובר 2003);
{{ח:תת}} לענין הערוץ השלישי – התקופה המסתיימת בתום שמונה שנים מהיום שבו התחילו שידורים בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשדיר פרסומת“ – שידור פרסומת מסחרית כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק ו׳}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הרשות}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: הקמת הרשות ותפקידיה}}

{{ח:סעיף|2|הקמת הרשות}}
{{ח:ת}} מוקמת בזה הרשות השניה לטלויזיה ורדיו.

{{ח:סעיף|3|הרשות – תאגיד}}
{{ח:ת}} הרשות היא תאגיד.

{{ח:סעיף|3א|מקום המושב של הרשות וחברת החדשות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מקום מושבם של הרשות ומוסדותיה ושל חברת החדשות הוא בירושלים.

{{ח:סעיף|4|הרשות – גוף מבוקר}}
{{ח:ת}} הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}} (להלן – חוק מבקר המדינה).

{{ח:סעיף|5|תפקידי הרשות וסמכויותיה|תיקון: תש״ס, תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ב־4, תשע״א, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} תפקידה של הרשות הוא פיקוח על שידורים לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} במילוי תפקידה האמור תפעל הרשות במגמה –
{{ח:תתת|(1)}} להבטיח השקעה בהפקות מקומיות, בתכניות סוגה עילית ובשידורי חדשות;
{{ח:תתת|(2)}} לשמור על אתיקה בשידורים ובשידורי פרסומת;
{{ח:תתת|(3)}} להנגיש את השידורים לאנשים עם מוגבלות;
{{ח:תתת|(4)}} להגן על קטינים וחסרי ישע;
{{ח:תתת|(5)}} למנוע שידורים אסורים;
{{ח:תתת|(6)}} לעודד את התחרות, בין השאר, באמצעות הסרת והנמכת חסמי כניסה לתחום השידורים;
{{ח:תתת|(7)}} להבטיח שידור מידע מהימן, הוגן ומאוזן.

{{ח:סעיף|6|קיום השידורים ומימונם|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} השידורים יקויימו באמצעות מורשים לשידורים ועל חשבונם בלבד.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: מועצת הרשות}}

{{ח:סעיף|7|מינוי המועצה והרכבה}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה, לפי המלצת השר לאחר שהתייעץ עם ארגונים של סופרים, מורים ואמנים, המוסדות להשכלה גבוהה, האקדמיה ללשון העברית, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועם גופים ציבוריים אחרים מועצה בת חמישה עשר חברים, ומביניהם את יושב ראש המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} חברי המועצה יהיו אנשי ציבור בעלי רקע תרבותי הולם, נסיון וידע בתחומי התמחותם ונסיון והבנה למצב החברתי בישראל.
{{ח:תת|(ג)}} בעת המינוי ישקף הרכב המועצה, במידת האפשר, את מיגוון הדעות הרווחות בציבור.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על מינוי המועצה והרכבה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|8|תקופת הכהונה}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת כהונתה של המועצה תהא ארבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה היוצאת תמשיך לכהן עד למינויה של המועצה הבאה.
{{ח:תת|(ג)}} חבר המועצה יכול שימונה מחדש לתקופת כהונה נוספת אחת בלבד ברציפות.

{{ח:סעיף|9|סייגים למינוי|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימונה חבר המועצה –
{{ח:תתת|(1)}} חבר כנסת או חבר בהנהלה פעילה של מפלגה;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהוא עובד מדינה;
{{ח:תתת|(3)}} מי שהוא עובד הרשות או עובד של מורשה לשידורים, או בעל ענין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים;
{{ח:תתת|(4)}} מי שאינו אזרח ישראלי;
{{ח:תתת|(5)}} מי שהורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
{{ח:תתת|(6)}} מי שהוא פושט רגל;
{{ח:תתת|(7)}} מי שקשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בחוזה או בעיסקה עם הרשות או עם מורשה לשידורים, או מי שהוא בעל ענין בתאגיד, לרבות שותפות, הקשור כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה חבר המועצה מי שלדעת השר עלולים עיסוקיו האחרים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר המועצה.

{{ח:סעיף|10|פקיעת כהונה של חבר המועצה}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתה באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
{{ח:תתת|(2)}} נתקיים בו סייג מן הסייגים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 9|פסקה (7) שבו}};
{{ח:תתת|(3)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו, והשר, לאחר התייעצות ביושב־ראש המועצה, העבירו מכהונתו בהודעה בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} נתקיים בחבר המועצה או עומד להתקיים בו סייג כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(7)}}, יודיע על כך ללא דיחוי לשר, באמצעות יושב ראש המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} נודע לשר כי נתקיים בחבר המועצה סייג כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(7)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9(ב)}}, רשאי השר, לאחר שנתן לחבר המועצה הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו, להעבירו מכהונתו כחבר המועצה בהודעה בכתב.
{{ח:תת|(ד)}} נעדר חבר המועצה ללא סיבה סבירה משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה בשנה אחת, רשאי השר, לאחר התייעצות ביושב ראש המועצה, להעבירו מכהונתו בהודעה בכתב.
{{ח:תת|(ה)}} הוגש כתב אישום נגד חבר המועצה, בעבירה שלכאורה יש עמה קלון, רשאי השר, לפי הצעת היועץ המשפטי לממשלה, להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו.
{{ח:תת|(ו)}} השר יודיע לממשלה על כל מקרה של פקיעת כהונה של חבר המועצה תוך ארבעה עשר ימים מיום פקיעתה.

{{ח:סעיף|11|התפטרות חבר מועצה}}
{{ח:תת|(א)}} התפטר חבר המועצה מתפקידו או חדל מסיבה אחרת להיות חבר המועצה, ימונה חבר אחר במקומו, בדרך הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, ליתרת תקופת כהונתה של המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה שנתמנה כאמור בסעיף קטן (א), לא תבוא תקופת כהונתו האמורה במנין התקופות לענין {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ג)}}.

{{ח:סעיף|12|ממלא מקום ליושב־&lt;wbr&gt;ראש ולחבר מועצה}}
{{ח:תת|(א)}} נבצר זמנית מיושב ראש המועצה למלא תפקידו או אם נתפנתה משרתו וטרם נתמנה אחר במקומו, ימנה לו השר, באישור הממשלה, ממלא מקום מבין חברי המועצה לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} נבצר זמנית, מיושב ראש המועצה להשתתף בישיבה מישיבות המועצה והשר לא מינה לו ממלא מקום, כאמור בסעיף קטן (א), רשאי השר למנות חבר מועצה כממלא מקומו לאותה ישיבה, ובלבד שלא ימנה ממלא מקום כאמור ליותר משתי ישיבות רצופות.
{{ח:תת|(ג)}} חבר מועצה שנבצר ממנו למלא את תפקידו במשך תקופה העולה על שלושה חדשים, וכן מי שהושעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ה)}}, רשאי השר באישור הממשלה, למנות לו ממלא מקום.

{{ח:סעיף|13|חובת נאמנות}}
{{ח:ת}} חבר המועצה ינהג במילוי תפקידו בהגינות, בנאמנות וללא משוא פנים.

{{ח:סעיף|14|חובת גילוי ואיסור התקשרות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בעיסקה או בענין העומדים לדיון במועצה או בוועדה מוועדותיה, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה, מיד לאחר שנודע לו כי העיסקה או הענין האמורים עומדים לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה או הוועדה באותה עיסקה או באותו ענין ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליהם או הקשורה עמם.
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה, קרובו, סוכנו, או שותפו או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל ענין או מנהל בו, לא יתקשר בעסקה עם הרשות או עם מורשה לשידורים.
{{ח:תת|(ג)}} התקיים ביושב ראש המועצה האמור בסעיף זה, יפעל על־פי האמור בו, יודיע על כך לשר והוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} יחולו בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|15|הוצאות וגמול}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו, אך יהיה זכאי לגמול עבור השתתפותו בישיבות המועצה וכן להחזר הוצאות שהוציא במילוי תפקידו בשיעורים שיקבע השר בתקנות בהתייעצות עם שר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) זכאים יושב־ראש המועצה ויושב־ראש ועדת משנה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} לקבל גמול בעד הזמן שיקדישו למילוי תפקידם, בנוסף לגמול הקבוע בסעיף קטן (א) ובשיעור שיקבע השר בתקנות בהתייעצות עם שר האוצר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (גמול)|תקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (גמול), התשנ״ד–1999}}.}}

{{ח:סעיף|16|ישיבות המועצה}}
{{ח:תת|(א)}} ישיבות המועצה יתקיימו לפחות אחת לחדשיים.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש המועצה יזמן את ישיבותיה ויקבע את מועדיהן וסדר היום שלהן, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה תקיים ישיבה מיוחדת על פי דרישת השר או המנהל או שליש לפחות ממספר חברי המועצה; הישיבה תתקיים תוך שמונה ימים מיום הדרישה; בישיבה תדון המועצה בנושאים המפורטים בדרישה.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל, או מי שהוא יקבע לכך במקומו, יוזמן לכל ישיבות המועצה.

{{ח:סעיף|17|סדרי עבודת המועצה}}
{{ח:תת|(א)}} המנין החוקי בישיבת המועצה הוא רוב חבריה ובהם יושב ראש המועצה או ממלא מקומו; משנפתחה הישיבה במנין חוקי, יהיה המשך הישיבה כדין בכל מספר חברים, ובלבד שבעת קבלת ההחלטות נכחו שליש ממספר חבריה לפחות ובהם היושב ראש או ממלא מקומו.
{{ח:תת|(ב)}} לא היה מנין חוקי בעת שנפתחה ישיבת המועצה, רשאי היושב ראש לדחותה לחצי שעה; עברה מחצית השעה האמורה, תהיה הישיבה כדין בכל מספר של נוכחים ואולם על קבלת ההחלטה יחולו הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות – יכריע יושב ראש המועצה, או ממלא מקומו.
{{ח:תת|(ד)}} המועצה תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ונהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק זה או לפיו.

{{ח:סעיף|18|ועדות משנה ועדות מייעצות}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית לצורך ביצוע תפקידיה –
{{ח:תתת|(1)}} למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל ענין שתראה לנכון, לקבוע את תפקידיהן ולאצול להן מסמכויותיה, למעט סמכויות אלה: קביעת כללים, מינוי המנהל ופיטוריו, אישור תקציב הרשות, ואישור דינים וחשבונות כספיים;
{{ח:תתת|(2)}} למנות ועדות מייעצות לתחומי פעולותיה השונים, מבין חבריה ושלא מבין חבריה ובלבד שלא תינתן זכות הצבעה למי שאינם חברי המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תקבע כללים למינוי ועדות מייעצות כאמור בסעיף קטן (א)(2), לדרכי פעולתן ולמידת תחולתם של {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14}} על חברי הוועדות, שאינם חברי המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישמש חבר המועצה יושב ראש של יותר מוועדת משנה אחת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל), התשע״ג–2013}}.}}

{{ח:סעיף|19|ערר של חברי ועדת משנה}}
{{ח:תת|(א)}} שניים מחברי ועדת משנה שמונו לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)(1)}} רשאים לערור לפני מליאת המועצה על כל החלטה של הוועדה שהתקבלה בניגוד לדעתם.
{{ח:תת|(ב)}} הערר יוגש ליושב ראש המועצה, ובהעדרו לממלא מקומו, תוך ארבעים ושמונה שעות מעת קבלת ההחלטה, והוא יעכב את ביצוע ההחלטה עד להכרעתה של מליאת המועצה.

{{ח:סעיף|20|דיון חוזר במליאה}}
{{ח:ת}} שליש מחברי המועצה רשאים לבקש דיון חוזר במליאת המועצה בהחלטה שקיבלה ועדת משנה.

{{ח:סעיף|21|תוקף החלטות}}
{{ח:ת}} קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר המועצה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמספר חברי המועצה לא פחת משני שלישים.

{{ח:סעיף|22|פיזור המועצה}}
{{ח:תת|(א)}} ראה השר כי המועצה אינה ממלאת את תפקידיה על פי חוק זה, ובכלל זה כי –
{{ח:תתת|(1)}} לא קיימה ישיבות בתדירות שנקבעה;
{{ח:תתת|(2)}} לא אישרה את תקציב הרשות במועד;
{{ח:תת}} יתרה במועצה בהודעה בכתב שישלח ליושב ראש המועצה, כי אם תוך זמן שיקבע לא תמלא המועצה את המוטל עליה, יציע לממשלה לפזר את המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} לא מלאה המועצה את שהוטל עליה כאמור בסעיף קטן (א) תוך המועד שקבע השר בהודעתו, רשאי השר, באישור הממשלה, להורות על פיזור המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} תוך שלושים ימים מיום פיזור המועצה, תמונה מועצה חדשה בדרך הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: תפקידי המועצה וסמכויותיה}}

{{ח:סעיף|23|תפקידי המועצה וסמכויותיה|תיקון: תשס״ב, תשס״ה־4, תשע״א, תשע״ח}}
{{ח:ת}} המועצה – מבלי לגרוע משאר תפקידיה וסמכויותיה:
{{ח:תת|(1)}} תתווה את קווי הפעולה של הרשות;
{{ח:תת|(2)|(א)}} תפקח באופן שוטף על ביצוע השידורים בידי מורשים לשידורים, ועל קיום השירותים שהם נותנים ובכלל זה תפקח על חובת סימון ומסירת מידע, ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי מורשים לשידורים בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים|חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס״א–2001}} וכן תפקח על ביצוע חובות לפי {{ח:חיצוני|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס״ה–2005}};
{{ח:תתת|(ב)}} במסגרת הפיקוח השוטף לפי פסקת משנה (א), תקיים המועצה, אחת לשנה, הליך בדיקה, שבו תבחן כיצד מילא בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, בשנה שלגביה התקיימה הבדיקה, אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון, שעניינם תוכן השידורים, ובכלל זה מימון הפקה ורכישה של תכניות; המועצה תפרסם באתר האינטרנט של הרשות דוח המסכם את תוצאות הליך הבדיקה;
{{ח:תת|(3)}} תדון בהצעת תקציב של הרשות לכל שנת כספים שהגיש לה המנהל ותאשרו כפי שהוצע לה או בשינויים שתמצא לנכון;
{{ח:תת|(4)}} תמנה על פי המלצת המנהל את נציגי הרשות במועצת המנהלים של החברה;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(6)}} תקבע, באישור השר, את האזורים לזכיון לשידורי רדיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72}};
{{ח:תת|(7)}} תדון בדינים וחשבונות שמבקר הרשות יגיש לה ותקבע את מסקנותיה;
{{ח:תת|(8)}} תקבל לפי דרישתה דינים וחשבונות מהמנהל ומוועדות המשנה, תדון בהם ותקבע את מסקנותיה;
{{ח:תת|(9)}} תגיש לשר כל דין וחשבון שידרוש;
{{ח:תת|(10)}} תדון ותחליט בכל ענין אחר שייראה לה דרוש לביצוע תפקידיה.

{{ח:סעיף|24|קביעת כללים|תיקון: תשנ״ח־2, תש״ס, תשס״ג־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה, תקבע כללים, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}, בשים לב לתפקידה לפי חוק זה, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} השקעה בהפקות מקומיות ובתכניות סוגה עילית ואופן ההכרה בהן;
{{ח:תתת|(2)}} אתיקה בשידורי טלוויזיה ורדיו ובפרסומות;
{{ח:תתת|(3)}} אופן הנגשת השידורים לאנשים עם מוגבלות, לרבות הנגשה של לוח השידורים;
{{ח:תתת|(4)}} הגנה על קטינים וחסרי ישע;
{{ח:תתת|(5)}} שידורים אסורים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}};
{{ח:תתת|(6)}} נושאיהם, סגנונם, תוכנם, היקפם ועיתוים של שידורי פרסומת המותרים לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(7)}} דינים וחשבונות שייתנו מורשים לשידורים לרשות;
{{ח:תתת|(8)}} כללים לעניין שידורי תעמולה ברדיו אזורי לבחירות לרשויות המקומיות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)#סעיף 16ד|סעיף 16ד לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959}}.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תעביר לידיעת הועדה כללים שקבעה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: הנהלת הרשות}}

{{ח:סעיף|25|מינוי המנהל הכללי}}
{{ח:ת}} המועצה תמנה, על פי המלצת השר ובאישור הממשלה את המנהל הכללי של הרשות; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|26|כהונת המנהל}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים; המועצה רשאית להאריך את מינויו לתקופת כהונה שניה; בתום התקופה השניה רשאית המועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה, להאריך את תקופת כהונתו של המנהל לתקופת כהונה שלישית.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר בהודעה בכתב שהגיש למועצה באמצעות יושב ראש המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} יושב ראש המועצה, לאחר התייעצות עם המועצה ובהסכמת השר, קבע כי נבצר מהמנהל דרך קבע למלא תפקידו;
{{ח:תתת|(3)}} המועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה, החליטה, בהחלטה מנומקת, להעבירו מכהונתו.
{{ח:תת|(ג)}} התפטר המנהל, תפקע כהונתו בתום שלושים ימים מיום שהגיש הודעת התפטרות, זולת אם החליטה המועצה, בהסכמתו של המנהל, על מועד אחר.
{{ח:תת|(ד)}} נבצר מן המנהל זמנית למלא את תפקידו או שנתפנתה משרתו, וטרם נתמנה אחר במקומו, ימנה יושב ראש המועצה, מנהל בפועל לרשות לתקופה שלא תעלה על חודש ימים.
{{ח:תת|(ה)}} מצא היועץ המשפטי לממשלה, כי יש יסוד לחשד שהמנהל עבר עבירה פלילית שלכאורה יש עמה קלון או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור, יציע לשר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו או עד קבלת החלטה שלא להעמידו לדין.

{{ח:סעיף|27|תנאי העסקתו של המנהל}}
{{ח:ת}} המועצה, באישור השר ובהתייעצות עם שר האוצר תקבע את שכרו ותנאי העסקתו של המנהל.

{{ח:סעיף|28|תפקידי המנהל וסמכויותיו|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ח, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל אחראי לניהול השוטף של ענייני הרשות ותפקידיו, בין היתר, יהיו:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} לפקח על כך שהמורשים לשידורים יקיימו את השידורים לפי הוראות חוק זה ובהתאם לתנאי הזכיון לשידורים או לתנאי הרישיון לשידורים;
{{ח:תתת|(4)}} להכין את הצעת התקציב של הרשות לכל שנת כספים ולהגישה למועצה לאישור לא יאוחר מחודשיים לפני תחילתה של כל שנת כספים;
{{ח:תתת|(5)}} להגיש למועצה דין וחשבון שנתי על פעולות הרשות ופעולות המורשים לשידורים וכן כל דין וחשבון אחר שתדרוש המועצה ובמועד שתדרוש;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(7)}} ליטול חלק בעריכת סקרי צפייה והאזנה לשידורים, ובלבד שייצגו את כלל האוכלוסייה בישראל, ולהודיע ברבים את תוצאותיהם.
{{ח:תת|(ב)}} למנהל יהיו כל הסמכויות הדרושות לניהול השוטף של הרשות ובכלל זה הסמכות לייצגה בכל ענין.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יפעל לפי החלטות המועצה והנחיותיה.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לאצול מסמכויותיו לעובד מעובדי הרשות, ואולם אצילת סמכות לייצג את הרשות בעסקאות טעונה אישור המועצה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: העסקת עובדים}}

{{ח:סעיף|29|שיא כוח אדם של עובדי הרשות}}
{{ח:ת}} השר, באישור הממשלה, רשאי לקבוע את שיא כוח האדם של עובדי הרשות.

{{ח:סעיף|30|העסקת עובדים}}
{{ח:תת|(א)}} קבלתו של אדם לעבודה ברשות תיעשה בדרך של מכרז פומבי.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט על משרות וסוגי משרות שלגביהם לא תחול חובת המכרז האמורה בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} האמור בסעיף זה אין בו כדי למנוע העסקת עובד בשירות הרשות בחוזה מיוחד.
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית לקבוע כללים בדבר דרכי המכרז ופרטיו, בין בדרך כלל ובין לסוגים של משרות, וכן בדבר המקרים והתנאים בהם יועסק עובד לפי חוזה מיוחד.

{{ח:סעיף|31|תנאי העסקתם של עובדי הרשות}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל באישור המועצה, יקבע את רשימת המשרות ברשות ותנאי ההעסקה בהן; שכרם ותנאי העסקתם של עובדי הרשות ייקבעו באישור השר לאחר התייעצות עם שר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} התקבל עובד למשרה ברשות, יקבע המנהל את תנאי עבודתו, שכרו ותקופת העסקתו, במסגרת השכר ותנאי ההעסקה שנקבעו לפי סעיף קטן (א).

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: זכיון ורישיון לשידורים|תיקון: תשס״ה־3, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: הזכיון לשידורים, הזיכיון להפעלת תחנת שידור והרישיון לשידורים|תיקון: תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|32|זכיון ורישוי|תיקון: תשס״ב־3, תשס״ה־3, תשע״א, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא יקים אדם, לא יפעיל תחנת שידור, ולא יקיים שידורים אלא אם כן קיבל לכך זכיון או רישיון, בהתאם להוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שידורים הניתנים לציבור כדין.

{{ח:סעיף|33|זכיון לשידורים ורישיון לשידורי רדיו ותנאיהם|תיקון: תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית להעניק זיכיונות לשידורי רדיו, רישיונות לשידורי רדיו ספרתי ורישיונות לשידורי רדיו אנלוגי וכן עד למועד המעבר – גם זיכיונות לשידורי טלוויזיה, לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית לקבוע בזיכיונות לשידורים, ברישיונות לשידורי רדיו ספרתי וברישיונות לשידורי רדיו אנלוגי תנאים, לרבות תנאים שיש לקיימם לפני שיינתנו הזכיונות או הרישיונות כאמור, וכן לקבוע הוראות והגבלות בכל ענין הנובע מהוראות חוק זה, לרבות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקנים, מפרטים ולוח זמנים להקמה, לתפעול ולשידור של תחנות שידור והפיקוח ההנדסי על יישומם;
{{ח:תתת|(2)}} יחידת השידור העומדת לרשות בעל הזכיון או בעל הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} הערבויות שעל בעל הזכיון או בעל הרישיון להמציא לרשות לשם הבטחת מילוי תנאי הזכיון או הרישיון ודרכי מימושם, הכל כפי שתקבע המועצה בכללים; הכללים לפי פסקה זו טעונים אישור השר.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון)|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון), התשנ״ב–1992}} (ק״ת תשנ״ב, 1231).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון לשידורי רדיו)|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון לשידורי רדיו), התשנ״ה–1995}} (ק״ת תשנ״ה, 739).}}
{{ח:תת|(ג)}} בעל זיכיון לשידורים, בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי או בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי ימלא אחר כל תנאי הזיכיון או הרישיון כפי שנקבעו בזכיונו או ברישיונו, לפי הענין.

{{ח:סעיף|33א|רישיון לשידורי טלוויזיה ותנאיו|תיקון: תשע״א, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי טלוויזיה למבקש רישיון כאמור, אף אם אינו מבקש להפיץ את השידורים בדרך אלחוטית, (בסעיף זה – המבקש) בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במבקש מתקיימים התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 41|בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף 41(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} המבקש הפקיד בידי הרשות בטוחות, בין השאר כמפורט להלן, בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33ב|סעיף 33ב(א)(2)}}:
{{ח:תתתת|(א)}} ערבות בנקאית אוטונומית להבטחת מילוי ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
{{ח:תתתת|(ב)}} ערבות בנקאית אוטונומית או פיקדון להבטחת ההוצאות שעל בעל רישיון להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית וסרטים ישראליים, לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(3)}} המבקש מקיים כל תנאי נוסף שהוא נדרש לקיים ושנקבע לפי סעיף קטן (ג), ככל שנקבע תנאי כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), המועצה לא תיתן למבקש, רישיון לשידורי טלוויזיה, בהתקיים אחד מהמפורטים להלן או בהתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיפים 41(ב2)}} {{ח:פנימי|סעיף 56|או 56}}:
{{ח:תתת|(1)}} המבקש היה בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, במהלך שלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה, כולן או חלקן, והמועצה מצאה כי המבקש לא קיים בתקופת הזיכיון או הרישיון את ההוראות לפי חוק זה, את כללי המועצה או את תנאי הזיכיון או הרישיון, לפי העניין; לעניין זה לא תובא בחשבון הפרה שלדעת המועצה היא הפרה זניחה, ואולם היה המבקש בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, במהלך השנה שקדמה למועד הגשת הבקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה, כולה או חלקה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35א|סעיף 35א(ב)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} בין המבקש לבין משדר מפר היו יחסים כמפורט להלן, במועד ההפרה או לאחריה, וטרם חלפו שלוש שנים ממועד סיום היחסים כאמור:
{{ח:תתתת|(א)}} המבקש היה בעל עניין במשדר המפר;
{{ח:תתתת|(ב)}} המשדר המפר היה בעל עניין במבקש;
{{ח:תתתת|(ג)}} בעל עניין במבקש היה בעל עניין במשדר המפר; לעניין פסקה זו, יראו גם במועד פקיעתו או ביטולו של הזיכיון או הרישיון של המשדר המפר את מועד סיום היחסים בינו לבין המבקש;
{{ח:תתת|(3)}} במבקש מתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בפסקה (3) שבסעיף 42(א)}};
{{ח:תתת|(4)}} לדעת המועצה מתן הרישיון למבקש עלול להיות נוגד את טובת הציבור או להוות סיכון לביטחון המדינה;
{{ח:תתת|(5)}} במבקש מתקיימים תנאי או הגבלה שאסור שיתקיימו בו ושנקבעו לפי סעיף קטן (ג), ככל שנקבעו תנאי או הגבלה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לקבוע, בכללים, תנאים והגבלות למתן רישיון לשידורי טלוויזיה, נוסף על אלה המנויים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), במטרה להבטיח כי המבקש יקיים את שידורי הטלוויזיה בהתאם להוראות לפי חוק זה, לכללי המועצה ולרישיון; כמו כן רשאית המועצה לקבוע ברישיון לשידורי טלוויזיה תנאים, הוראות והגבלות בכל עניין הנובע מהוראות חוק זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״ב–2011}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון ימלא אחר כל תנאי הרישיון לשידורי טלוויזיה כפי שנקבעו ברישיונו.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משדר מפר“ – תאגיד שאילו היה מבקש רישיון לשידורי טלוויזיה לפי סעיף זה לא היה מקבל רישיון כאמור מהטעם האמור בסעיף קטן (ב)(1);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד ההפרה“ – המועד שבו המשדר המפר הפר את ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון או הרישיון, לפי העניין, כאמור בסעיף קטן (ב)(1), ואם ביצע כמה הפרות כאמור – המועד המוקדם מביניהם.

{{ח:סעיף|33ב|כללים למתן רישיון לשידורי טלוויזיה|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תקבע בכללים הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המועד שממנו ניתן להגיש בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה, במטרה לאפשר את תחילת השידורים בידי בעל הרישיון החל במועד המעבר; כללים לפי פסקה זו טעונים את אישור השר;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} הוראות לעניין הבטוחות שעל המבקש להפקיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(א)(2)}}, לרבות סכומיהן, מועדי הפקדתן ודרכי מימושן.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית לקבוע בכללים הוראות נוספות לעניין מתן רישיון לשידורי טלוויזיה, בין השאר, בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרכי הגשת בקשה למתן רישיון והטיפול בה;
{{ח:תתת|(2)}} מידע שעל המבקש לגלות למועצה לרבות מידע לגבי בעל עניין במבקש ולגבי כל גורם אחר שיש לו, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה במבקש;
{{ח:תתת|(3)}} מסמכים שעל המבקש להמציא למועצה לצורך קבלת הרישיון.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״ב–2011}}.}}

{{ח:סעיף|33ג|דחיית מועד המעבר|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} ראה השר כי יש בכך צורך, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם המועצה, לדחות, לא יאוחר מיום כ״ה באדר א׳ התשע״א (1 במרס 2011), בצו, את מועד המעבר, למועד שלא יהיה מאוחר מיום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014).

{{ח:סעיף|33ד|סייג למתן רישיון|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} המועצה לא תיתן רישיון לשידורי טלוויזיה שתחילת תוקפו במועד המעבר למי שנמסרה לו הודעה כי הוא נמצא כשיר לכך, אלא אם כן מצאה, ארבעה חודשים לפני מועד המעבר, כי מתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(א)}} ובכללים שקבעה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(ג)}}, ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)}}, או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים.

{{ח:סעיף|34|תקופת תוקפם של זכיון לשידורים ורישיון לשידורים והליך בדיקה|תיקון: תש״ס, תשס״ג־2, תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ו, תשע״ו־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} תקופת תקפו של זכיון לשידורי רדיו תהיה ארבע שנים.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), תקופת תוקפו של זיכיון לשידורי רדיו שיינתן על פי מכרז בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}}, החל מתום התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 35|בסעיף 35(ד)}}, תהיה 18 שנים; בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, המועצה תקיים הליך בדיקה שבו תבחן כיצד מילא בעל זיכיון כאמור אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון, בתקופה שלגביה מתקיימת הבדיקה; הליך הבדיקה ייערך בתום שש שנים מהמועד שבו החל בעל הזיכיון בשידוריו, וכן בתום 12 שנים מאותו מועד; המועצה תפרסם באתר האינטרנט של הרשות דוח המסכם את תוצאות הליך הבדיקה.
{{ח:תת|(א1)}} תקופת תוקפו של רישיון לשידורי רדיו ספרתי תיקבע בכללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 72ב|סעיף 72ב}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת תקפו של זכיון לשידורי טלויזיה שניתן לראשונה לכל אחת מיחידות השידור בערוץ 2, בהיקף שנקבע לראשונה לכל יחידה – תהיה שש שנים (להלן – תקופת זכיון ראשונה).
{{ח:תת|(ב1)}} תקופת תקפו של זכיון לשידורי טלויזיה בערוץ 2 שניתן לזוכה במכרז לאחר תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299857.pdf|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 19), התשס״ג–2003}}, תהיה עשר שנים; הוראות פסקה (2) של סעיף קטן (ג) יחולו לגבי זכיון כאמור בסעיף קטן זה, ואולם הליך הבדיקה לפי אותה פסקה ייערך בתום חמש השנים הראשונות של תקופת הזכיון.
{{ח:תת|(ב2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב3)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב1), ביקש בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, עד יום ז׳ בחשוון התשע״ה (31 באוקטובר 2014), כי זיכיונו האמור יוארך, וניתנה לכך הסכמת בעל הזיכיון השני לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, אם קיים, תאריך המועצה את זיכיונו עד ליום י״א בחשוון התשע״ח (31 באוקטובר 2017) (בסעיף זה – תקופת הארכה נוספת), ובלבד שמצאה כי לא חדלו להתקיים בבעל הזיכיון אחד או יותר מהתנאים המנויים בחוק זה, שהיו מזכים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ 2, וכי לא מתקיים בו סייג שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה; בתקופת ההארכה הנוספת יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההתחייבויות והתנאים שחלו על בעל הזיכיון לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון בשנת הזיכיון העשירית, יחולו עליו גם בתקופת ההארכה הנוספת;
{{ח:תתת|(2)}} בעל הזיכיון ישלם למדינה תמורה בעד הארכת זיכיונו, שתיקבע על ידי שר האוצר, לאחר שניתנה לו המלצת הרשות, בהסכמת השר ובאישור הוועדה; לא שילם בעל הזיכיון את התמורה האמורה, יפקע זיכיונו;
{{ח:תתת|(3)}} הזיכיון שניתן לטלוויזיה הלימודית בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55(א1)}}, יוארך עד לתום תקופת ההארכה הנוספת;
{{ח:תתת|(4)}} היו בערוץ שני בעלי זיכיונות ופקע או בוטל זיכיון שתוקפו הוארך (בפסקה זו – זיכיון לשעבר), תקבע המועצה הוראות בדבר יחידת השידור של בעל הזיכיון לשעבר, לרבות שימוש ביחידת השידור האמורה על ידי בעל הזיכיון שנותר, ובכלל זה תקבע את התשלומים שישלם בעל הזיכיון שקיבל זמן שידור נוסף, את סוגי השידורים ונושאיהם ואת החובות בנוגע להפקות המקומיות הנוספות שיחולו עליו, ורשאית המועצה לקבוע בכללים את ההתאמות והשינויים הנדרשים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} ובכללים לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} תקופת תוקפו של זיכיון לשידורי טלוויזיה שניתן לכל אחת מיחידות השידור בערוץ השלישי תהיה שמונה שנים (בסעיף קטן זה – תקופת הזיכיון).
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, בתום ארבע השנים הראשונות של תקופת הזיכיון תקיים המועצה הליך בדיקה, שבו תבחן כיצד מילא בעל הזיכיון בתקופה האמורה אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון (בסעיף קטן זה – הוראות הדין); מצאה המועצה כי בעל הזיכיון הפר את הוראות הדין, אך חומרת ההפרה אינה מצדיקה, לדעת המועצה, ביטול הזיכיון בהתאם לסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, תורה לו, לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, כיצד לתקן את ההפרות ביתרת תקופת הזיכיון.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1), תקופת תוקפו של זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי שניתן לזוכה במכרז אחרי יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf|תיקון מס׳ 33}} ולפני מועד המעבר, תהיה עד יום י״ח בחשוון התשע״ו (31 באוקטובר 2015); על זיכיון כאמור לא יחולו הוראות סעיף קטן (ג)(2).
{{ח:תת|(ה)}} תקופת תוקפו של רישיון לשידורי טלוויזיה תהיה 15 שנים ממועד תחילת שידוריו של בעל הרישיון, כפי שנקבע ברישיון, ובלבד שהמועד האמור לא יקדם למועד המעבר.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, אחת לארבע שנים החל במועד תחילת שידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, כפי שנקבע ברישיון, תקיים המועצה הליך בדיקה שבו תבחן כיצד מילא בעל הרישיון בתקופה האמורה אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון, שעניינם תוכן השידורים, ובכלל זה מימון הפקה ורכישה של תכניות, בהתבסס, בין השאר, על דוחות שנתיים שפרסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(2)(ב)}} לגבי אותה תקופה; הליך הבדיקה לפי פסקה זו יחל בתום כל ארבע שנים כאמור ויסתיים לא יאוחר משנה מתום ארבע השנים האמורות.
{{ח:תתת|(2)}} מצאה המועצה בהליך הבדיקה לפי פסקה (1) כי בעל הרישיון הפר את ההוראות, הכללים ותנאי הרישיון האמורים באותה פסקה, אך חומרת ההפרה אינה מצדיקה לדעתה, את ביטול הרישיון בהתאם לסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, תורה לו, בתוך 45 ימים ממועד סיום הבדיקה, ולאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, כיצד לתקן את ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} המועצה תפרסם את ממצאי הליך הבדיקה באתר האינטרנט של הרשות; המועצה תעביר לידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת את ממצאי הליך הבדיקה ואת ההוראות שנתנה לבעל הרישיון לפי פסקה (2), ככל שנתנה.

{{ח:סעיף|34א|הוראות לענין מכרז בשנת 2004 לזיכיון לשידורי טלוויזיה ומיזוג בעלי הזיכיון בערוץ 2|תיקון: תשס״ג־2, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תפרסם בין יום כ״ט באלול התשס״ד (15 בספטמבר 2004) ליום ט״ו בתשרי התשס״ה (30 בספטמבר 2004) מכרז, לפי הוראות חוק זה, למתן זכיון לשידורי טלויזיה בערוץ 2 לתקופה שתחל ביום כ״ט בתשרי התשס״ו (1 בנובמבר 2005).
{{ח:תת|(ב)}} הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|בחוק התחרות הכלכלית}} (בסעיף זה – הממונה) יחליט עד יום כ״ו בסיון התשס״ד (15 ביוני 2004), אם מתקיימת תחרות משמעותית בין ערוץ 2 לערוץ השלישי.
{{ח:תת|(ג)}} לאחר קבלת החלטת הממונה, כאמור בסעיף קטן (ב), רשאית המועצה לקבוע, לאחר שהתייעצה עם הממונה, כי על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 54|בסעיף 54(א)}}, המכרז שתפרסם הרשות לפי סעיף זה יהיה למתן שני זכיונות ולשתי יחידות שידור.
{{ח:תת|(ד)}} בעלי הזכיונות בערוץ 2, כולם או חלקם, וכן מי שמחזיק באמצעי שליטה בהם, כולם או חלקם, רשאים, לבד או יחד עם אחרים, לצורך השתתפות במכרז לפי סעיף זה, לעשות אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} להתאחד בשני תאגידים נפרדים, שמתקיימות לגבי כל אחד מהם הוראות חוק זה לענין השתתפות במכרז;
{{ח:תתת|(2)}} החליט הממונה כי מתקיימת תחרות משמעותית, כאמור בסעיף קטן (ב) – להתאחד בתאגיד נפרד שמתקיימות לגביו הוראות חוק זה לענין השתתפות במכרז.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} לאחר תחילת השידורים לפי הזכיונות שניתנו במכרז לפי סעיף קטן (ג) רשאית המועצה לאשר, בתנאים שתקבע, לשני בעלי הזכיונות שזכו במכרז האמור, להתמזג לתאגיד אחד שמתקיימות בו הוראות חוק זה המכשירות אותו להשתתף במכרז ולהיות בעל זכיון.
{{ח:תתת|(2)}} תאגיד כאמור בפסקה (1) יהיה בעל הזכיון ליחידת שידור אחת, שתבוא במקום שתי יחידות השידור של בעלי הזכיונות האמורים באותה פסקה.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 71ב|סעיפים קטנים (א) ו־(ג) של סעיף 71ב}} יחולו לענין מיזוג לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(4)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|בחוק התחרות הכלכלית}}.
{{ח:תת|(ו)}} לענין מכרז לפי סעיף זה, עתירות נגד החלטות המועצה כועדת מכרזים, יידונו בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בלבד.

{{ח:סעיף|35|הארכת זיכיון לשידורי רדיו|תיקון: תשנ״ח, תש״ס, תשס״ב־2, תשס״ז, תשפ״ב, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} המועצה רשאית להאריך את תוקפו של זיכיון לשידורי רדיו בלא מכרז, לארבע תקופות נוספות, בהתחשב, בין השאר, באפשרות להקצות תדרים, בתנאי התפשטות הגלים, בשיקולים כלכליים ובמגוון סוגי השידורים ואופיים, ובלבד שמצאה כי בעל הזיכיון מילא חובות המוטלות עליו לפי חוק, כללי המועצה ותנאי הזיכיון.
{{ח:תתת|(2)}} הארכת תקופת הזיכיון בתקופה השלישית, יכול שתהא לכל התקופה או לחלקה ויכול שתיעשה יותר מפעם אחת, ובלבד שסך ההארכות בתקופה השלישית לא יעלה, במצטבר, על ארבע שנים.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תהיה רשאית להתנות את הארכת תוקפו של זיכיון כאמור בסעיף קטן (א), בתנאים שתקבע.
{{ח:תת|(ג)}} החלטות המועצה בדבר הארכת תוקף זיכיון לשידורי רדיו לפי סעיף זה יהיו מנומקות ובכתב ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, תוקפו של זיכיון לשידורי רדיו יהיה עד יום כ״ט בטבת התשצ״ג (31 בדצמבר 2032); אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות המועצה לבטל זיכיון לשידורי רדיו לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על בעל זיכיון לשידורי רדיו שקיבל זיכיון החל מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ד).

{{ח:סעיף|35א|הארכת רישיון לשידורי טלוויזיה|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית להאריך את תוקפו של רישיון לשידורי טלוויזיה, לפי בקשת בעל הרישיון, לתקופות נוספות של 15 שנים כל אחת, אלא אם כן מצאה כי בעל הרישיון לא קיים בתקופת תוקפו של הרישיון את ההוראות לפי חוק זה, את כללי המועצה או את תנאי הרישיון.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לעניין סעיף קטן (א), לא תובא בחשבון הפרה שלדעת המועצה היא הפרה זניחה, ואולם מצאה המועצה כי הפרה זניחה כאמור ניתנת לתיקון, תורה לבעל הרישיון על תיקון ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} הורתה המועצה על תיקון הפרה כאמור בפסקה (1), ימציא בעל הרישיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה להארכת רישיון לפי סעיף קטן (א) תוגש עד למועד שתקבע המועצה בכללים, ובלבד שהמועד שייקבע כאמור יהיה 18 חודשים לפחות לפני תום תקופת הרישיון; המועצה תקבל החלטה בבקשה כאמור שנה לפחות לפני תום תקופת הרישיון.

{{ח:סעיף|36|הגבלות בהעברת בעלות בזכיון לשידורים וברישיון לשידורים|תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשס״ב־2, תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} זכיון לשידורים ורישיון לשידורים אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול.
{{ח:תת|(ב)}} היה המורשה לשידורים תאגיד בעל הון מניות –
{{ח:תתת|(1)}} לא יעביר בעל ענין בו לאחר, בדרך כלשהי, במישרין או בעקיפין, עשרה אחוזים או יותר של אמצעי שליטה אחד, בין בבת אחת ובין בחלקים, או את הזכות למנות דירקטור אחד או יותר, אלא אם כן קיבל לכך הסכמת המועצה מראש;
{{ח:תתת|(2)}} לא ירכוש בו אדם, בין במישרין ובין בעקיפין, בעצמו או יחד עם קרוביו או עם אחרים הפועלים בתיאום עמו דרך קבע, יותר מעשרה אחוזים של אמצעי שליטה אחד בתאגיד בין בבת אחת ובין בחלקים, או את הזכות למנות דירקטור אחד או יותר או את מנהלו הכללי, אלא אם כן קיבל לכך הסכמת המועצה מראש;
{{ח:תתת|(3)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ו) {{ח:פנימי|סעיף 72א|וסעיפים 72א(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 72ג|או 72ג(ג)}}, לא יעביר ולא ירכוש אדם, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה בשיעור כלשהו בתאגיד שהוא מורשה לשידורים, אם כתוצאה מההעברה או מהרכישה, יחול במורשה לשידורים המפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין זיכיון לשידורים, בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי ובעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי – יחדל להתקיים בו אחד התנאים שהיו מזכים אותו להשתתף במכרז כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(א)}}, או יתקיים בו אחד הסייגים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיפים 41(ב2) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 56|56}}, {{ח:פנימי|סעיף 72א|72א}} {{ח:פנימי|סעיף 72ג|או 72ג}}, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה – יחדל להתקיים בו אחד התנאים לקבלת רישיון כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(א)(1)}} או יתקיים בו אחד הסייגים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיפים 41(ב2)}} {{ח:פנימי|סעיף 56|ו־56}}.
{{ח:תת|(ג)}} היה המורשה לשידורים תאגיד שאינו בעל הון מניות, לא תועבר זכות בעלות או שליטה בו, בדרך כלשהי, במישרין או בעקיפין, אלא אם כן קיבל לכך הסכמת המועצה מראש.
{{ח:תת|(ד)}} מורשה לשידורים שהוא תאגיד ידווח לרשות על כל העברה או רכישה של חמישה אחוזים או יותר מאמצעי השליטה בו, הכל כפי שתקבע המועצה בכללים.
{{ח:תת|(ה)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ו) {{ח:פנימי|סעיף 72א|וסעיפים 72א(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 72ג|או 72ג(ג)}}, המועצה לא תיתן את הסכמתה להעברה או לרכישה של אמצעי שליטה אחד או יותר, בשיעור כלשהו בתאגיד שהוא מורשה לשידורים, אם כתוצאה מההעברה או מהרכישה יחול במורשה לשידורים האמור בפסקת משנה (א) או (ב) שבסעיף קטן (ב)(3), לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)}} נוכח השר כי קיים צורך לעשות כן, רשאי הוא, בהסכמת המועצה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות, בתקנות, את ההגבלות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(ג)}}, ולקבוע הגבלות אחרות או נוספות על אלה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 41|באותו סעיף}}, שיחולו על בעלי הזיכיונות לשידורי רדיו או על בעלי הרישיונות לשידורי רדיו אנלוגי.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (השתתפות במכרז לזיכיון לשידור רדיו בערבית)|תקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (השתתפות במכרז לזיכיון לשידור רדיו בערבית), התשס״ב–2002}} (ק״ת תשס״ב, 788), הקובעות כי על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(ג)(1) לחוק}}, תאגיד שבעל ענין בו הוא גם בעל ענין בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי החוק, רשאי להשתתף במכרז לזכיון לשידורי רדיו בערבית, ובלבד שאותו בעל ענין אינו מחזיק ביותר מעשרים וארבעה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה ואינו בעל שליטה בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, ואינו מחזיק, במישרין או בעקיפין, ביותר מארבעים אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד האמור.}}

{{ח:סעיף|37|ביטול זכיון לשידורים או רישיון לשידורים, פקיעתו או התלייתו|תיקון: תשנ״ב, תשס״ג־2, תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ב־6, תשע״ג, תשע״ה, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית לבטל, להגביל או לצמצם זכיון לשידורים או רישיון לשידורים, אם מצאה כי נתקיים אחד מן המקרים הבאים, ובלבד שנתנה למורשה לשידורים הזדמנות נאותה להשמיע לפניה את טענותיו:
{{ח:תתת|(1)}} המורשה לשידורים לא קיים הוראות חוק זה או תקנות או כללים לפיו, שחומרת הפרתם מצדיקה, לדעת המועצה, ביטול, הגבלה או צמצום של הזכיון או הרישיון, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} המורשה לשידורים הפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36}} {{ח:פנימי|סעיף 46|ו־46}} או לא קיים את חובת המימון {{ח:פנימי|סעיף 70|שבסעיף 70(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} המורשה לשידורים לא גילה לוועדת המכרזים או למועצה, לפי העניין, מידע שנדרש לגלותו לצורך קבלת הזיכיון או הרישיון או לצורך הארכתו של הרישיון או שמסר לה מידע לא נכון;
{{ח:תתת|(4)}} המורשה לשידורים הפר תנאי שבזכיון או שברישיון, לפי הענין, נקבע כי הוא תנאי מהותי;
{{ח:תתת|(5)}} חדלו להתקיים במורשה לשידורים אחד או יותר מן התנאים המנויים בחוק זה, המכשירים אותו להשתתף במכרז או להיות מורשה לשידורים או התקיים בו תנאי אשר היה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות מורשה לשידורים לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(6)}} המורשה לשידורים לא החל בשידורים או הפסיקם לפרק זמן בלתי סביר;
{{ח:תתת|(7)}} המורשה לשידורים ביקש ביטול זכיונו או רישיונו, לפי הענין;
{{ח:תתת|(8)}} טובת הציבור מחייבת זאת, לדעת שני שלישים לפחות מחברי המועצה.
{{ח:תת|(א1)}} מצאה המועצה כי בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לא תיקן הפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיפים 33א(ב)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 34|34(ו)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35א|35א(ב)(1)}}, או, לפי העניין, {{ח:פנימי|סעיף 71ד|בסעיף 71ד(ו)(1א)}} {{ח:פנימי|סעיף 71ד|או 71ד(ז)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 71ה|או 71ה(ד1)(1) או (ה)(1)}} עד תום התקופה שהורתה לו לפי אותם סעיפים או כי לא עמד בהתחייבויות לפי התכניות שאישרה המועצה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 71ד|סעיפים 71ד(ה) או (ו)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 71ה|או 71ה(ד)}}, יפקע רישיונו.
{{ח:תת|(ב)}} תקפו של הזכיון לשידורים או הרישיון לשידורים יפקע באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בתום התקופה הנקובה בזכיון או ברישיון, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטל);}}
{{ח:תתת|(3)}} המורשה לשידורים החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט ציווה על פירוקו כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}} (להלן – פקודת החברות);
{{ח:תתת|(4)}} החשב הכללי במשרד האוצר הודיע למועצה, לאחר מיצוי כל הליכי הגבייה, כי המורשה לשידורים לא עמד בתשלום החזר הלוואה שהוא חב בו בהתאם להסכם שנחתם בינו ובין מדינת ישראל;
{{ח:תתת|(5)}} המורשה לשידורים לא שילם את חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי רישיון או דמי הפצה שהוא חב בהם לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳ לפרק ח׳}};
{{ח:תתת|(6)}} בעל הזיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה לא קיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}, ביום כ״ו באלול התשע״ג (1 בספטמבר 2013) או לאחריו.
{{ח:תת|(ב1)}} המועצה תפרסם הודעה ברשומות על פקיעת זיכיון לשידורים או רישיון לשידורים לפי סעיפים קטנים (א1) או (ב)(4) עד (6).
{{ח:תת|(ג)}} מונה למורשה לשידורים כונס נכסים או מפרק זמני, רשאית המועצה להתלות את תוקף הזכיון או את תוקף הרישיון, לפי הענין, לתקופה ובתנאים שתקבע.
{{ח:תת|(ג1)}} נתן בית המשפט צו הקפאת הליכים, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 350ב|בסעיף 350ב לחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, בענינה של חברה שהיא מורשה לשידורים, והתקיים אחד מן המקרים המנויים בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} תביא המועצה בחשבון, בין שאר שיקוליה לצורך הפעלת סמכויותיה לפי הוראות סעיף קטן (א), גם את התועלת העשויה לצמוח מהבראתו של המורשה לשידורים ומהמשך פעילותו;
{{ח:תתת|(2)}} החליטה המועצה להפעיל סמכות מסמכויותיה בהתאם להוראות סעיף קטן (א), תיכנס ההחלטה לתוקפה 15 ימים לאחר קבלתה, והסמכות לדון בהחלטה האמורה, כל עוד לא בוטל צו הקפאת ההליכים, תהיה נתונה גם לבית המשפט שנתן את הצו.
{{ח:תת|(ד)}} מורשה לשידורים אינו זכאי לפיצוי כלשהו בשל ביטול, הגבלה או צמצום של הזכיון או הרישיון, לפי הענין, לפי סעיף קטן (א).

{{ח:קטע3|פרק ג סימן א1|סימן א׳1: הארכת תקופת הזיכיונות הראשונים בערוץ 2|תיקון: תשס״ג, תשע״א־2, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|37א|הארכת זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2|תיקון: תשס״ג, תשס״ג־2, תשס״ד, תשס״ה, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאי לבקש מהמועצה להאריך את תוקף זיכיונו, לתקופה שמיום ו׳ בחשון התשס״ד (1 בנובמבר 2003) עד ליום כ״ח בתשרי התשס״ו (31 באוקטובר 2005) (בחוק זה – תקופת ההארכה).
{{ח:תתת|(2)|(א)}} האריכה המועצה את הזיכיונות לכל בעלי הזיכיונות, יוארך גם הזיכיון שניתן לטלוויזיה הלימודית בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55(א1)}}, עד ליום כ״ח בתשרי התשס״ו (31 באוקטובר 2005).
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע משאר סמכויות המועצה לפי חוק זה, המועצה תקבע תנאים להארכת הזיכיון, לרבות תנאים שיש לקיימם לפני שיוארך הזיכיון, וכן רשאית היא לקבוע הוראות והגבלות בכל ענין הנובע מהוראות חוק זה, ובלבד שיחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההתחייבויות והתנאים שחלו על בעל הזיכיון לפי חוק, כללי המועצה או תנאי הזיכיון בשנת הזיכיון העשירית, יחולו עליו גם בתקופת ההארכה, אלא אם כן קבעה המועצה, כי תנאים או התחייבויות שתקבע לא יחולו עליו, או שיחולו בשינויים שקבעה;
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100(ב)}}, התמלוגים שישלם בעל זיכיון לרשות, יהיו בתקופת ההארכה, בשיעור של 4%; השר רשאי, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם השר הממונה על {{ח:חיצוני|חוק הקולנוע|חוק הקולנוע, התשנ״ט–1999}}, ובאישור הועדה, לקבוע שיעור גבוה יותר, ובלבד שלא יעלה על 6%;
{{ח:תתת|(3)}} בעל הזיכיון ישלם למדינה תמורה בעד הארכת זיכיונו, שתיקבע על ידי שר האוצר, בהסכמת שר התקשורת ובאישור הוועדה.
{{ח:תת|(ג)}} לא תאשר המועצה הארכת זיכיון אם מצאה כי בבעל הזיכיון חדלו להתקיים אחד או יותר מן התנאים המנויים בחוק זה, שהיו מכשירים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ 2, או כי התקיים בו תנאי אשר היה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} לא הוארכו כל הזיכיונות בערוץ 2, או פקע או בוטל זיכיון שתוקפו הוארך (בסעיף זה – זיכיון לשעבר), תקבע המועצה הוראות בדבר היחידת השידור של בעל הזיכיון לשעבר, בין בדרך של פרסום מכרז להפעלת יחידת השידור, ובין בדרך אחרת, לרבות חלוקת יחידת השידור האמורה בין בעלי הזיכיונות שנותרו, כולם או חלקם, ובכלל זה תקבע את התשלומים שישלם בעל זיכיון שקיבל זמן שידור נוסף, את סוגי השידורים ונושאיהם ואת החובות בנוגע להפקות המקומיות הנוספות שיחולו עליו, ורשאית המועצה לקבוע בכללים את ההתאמות והשינויים הנדרשים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} ובכללים לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיפים 54א}}, {{ח:פנימי|סעיף 71א|71א}} {{ח:פנימי|סעיף 71ב|ו־71ב}} יחולו לענין בעלי הזיכיונות בערוץ 2 גם בתקופת ההארכה.

{{ח:סעיף|37ב|שימוש בתדר הקרקעי ובמשדרים|תיקון: תשס״ג, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} החליטה המועצה להאריך זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א|סעיף 37א}}, וביקש בעל זיכיון אחר לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה להשתמש לשידוריו בתדר הקרקעי ובמשדרים ששימשו את בעלי הזיכיון בערוץ 2 לפני תקופת ההארכה, רשאית היא, על אף ההארכה, לאחר ששקלה את טובת הציבור, לערוך מכרז סגור בין כל בעלי הזיכיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה למתן זכות השימוש בתדר ובמשדרים האמורים בתקופת ההארכה.
{{ח:תת|(ב)}} במכרז כאמור בסעיף קטן (א) תקבע המועצה –
{{ח:תתת|(1)}} הוראות ותנאים לענין זכות השימוש בתדר הקרקעי ובמשדרים, לרבות המועד שהחל בו תינתן זכות השימוש לזוכה במכרז, ושלא יקדם למועד תחילת תקופת ההארכה;
{{ח:תתת|(2)}} ההתחייבויות שעל הזוכה במכרז יהיה לעמוד בהן כדי להבטיח תשלום שוויו של התדר הקרקעי, בהתחשב, בין השאר, בעלויות הכספיות הכרוכות בשימוש בו.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לדרוש מהזוכה במכרז ערובות להבטחת התחייבויותיו כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשאי השר, בהסכמת המועצה ובאישור הועדה, לקבוע הוראות בדבר ביטול השידור הקרקעי, כולו או חלקו, או לקבוע הסדרים אחרים שיחולו לענין שיטות השידור לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן א2|סימן א׳2: הארכת תקופות הזיכיון בערוץ השלישי|תיקון: תשס״ו, תשע״א־2, תשע״ג, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|37ג|הארכת זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי|תיקון: תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ג, תשע״ה, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי רשאי לבקש מהמועצה להאריך את תוקף זיכיונו לתקופה שמיום י״ג בשבט התש״ע (28 בינואר 2010) עד יום ג׳ בשבט התשע״ב (27 בינואר 2012) (בסעיף זה – תקופת ההארכה הראשונה).
{{ח:תת|(א1)}} ביקש בעל זיכיון מהמועצה להאריך את תוקף זיכיונו כאמור בסעיף קטן (א), תאריך המועצה את תוקף זיכיונו לתקופת ההארכה הראשונה, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת, הכוללת שלבי פעולה, להשלמה עד יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011) של ההתחייבויות והתנאים לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון, שלא עמד בהם במהלך תקופת הזיכיון, ועניינם ההוצאה שעליו להוציא לשם מימון הפקה ורכישה של תכניות סוגה עילית כמשמעותן {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} וכן שידורן של תכניות כאמור, והכל בסכומים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|בסעיף 5(ג) עד (ה) לתוספת השניה}} (בסעיף זה – התכנית להשלמת סוגה עילית);
{{ח:תתת|(2)}} בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת, הכוללת שלבי פעולה, להשלמה עד יום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014), של ההתחייבויות והתנאים לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון, שלא עמד בהם במהלך תקופת הזיכיון, ועניינם ההוצאה לשם הפקה של סרטים ישראליים, בסכום של 20 מיליון שקלים חדשים (בסעיף זה – התכנית להשלמת הוצאה לקולנוע); הסכום האמור יעודכן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8|סעיף 8(ד) לתוספת השניה}};
{{ח:תתת|(3)}} בעל הזיכיון הגיש למועצה תכנית הכוללת שלבי פעולה וביצוע, להבטחת מושבה, עד יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011), של חברת החדשות בירושלים, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}, באופן שעד לאותו מועד יקוימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|הסעיף האמור}} (בסעיף זה – התכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים);
{{ח:תתת|(4)}} בבעל הזיכיון לא חדל להתקיים אחד או יותר מהתנאים המנויים בחוק זה, שהיו מכשירים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ השלישי, ולא מתקיים בו תנאי שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(5)}} המועצה אישרה עד יום ג׳ בשבט התש״ע (18 בינואר 2010), את התכנית להשלמת סוגה עילית, את התכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, וכי מתקיימים בבעל הזיכיון התנאים האמורים בפסקה (4), וכן מסרה את המלצתה לגבי התכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים לוועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תתת|(6)}} ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה את התכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים, לאחר שהובאה לפניה המלצת המועצה לעניין תכנית זו;
{{ח:תתת|(7)}} בעל הזיכיון המציא לרשות, לא יאוחר מיום ט״ז באדר התש״ע (2 במרס 2010), פיקדון כספי או ערבות בנקאית, בסכום של 20 מיליון שקלים חדשים, להבטחת ביצוען של התכנית להשלמת סוגה עילית והתכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33(ב)(3)}}; המנהל יורה לבעל הזיכיון על תנאי הפיקדון הכספי או נוסח הערבות הבנקאית, לפי העניין, וכן יהיה רשאי להורות על השבה של הפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית, אם הושלמו כל ההתחייבויות והתנאים שהיה על בעל הזיכיון להשלים עד יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011) לפי התכנית להשלמת סוגה עילית והתכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, ובלבד שהפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית, לפי העניין, הומצאו בהתאם להוראות סעיף קטן (א2); לא המציא בעל הזיכיון פיקדון כספי או ערבות בנקאית כאמור, יפקע זיכיונו לאלתר;
{{ח:תתת|(8)}} בעל הזיכיון שילם את החוב שאינו ניתן לפריסה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 102א1|בסעיף 102א1(א)}}, לא יאוחר מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}}, וכן שילם, בתוך התקופה האמורה, את יתרת החוב הכולל כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 102א1|באותו סעיף}} או שמועד תשלום יתרת החוב הכולל נדחה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 102א1|סעיף 102א1}}.
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א3)}} לא עמד בעל הזיכיון בהוראות התכנית להשלמת סוגה עילית, או בהוראות התכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, יראו בכך הפרה של תנאי מהותי בזיכיון, לעניין {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(א)(4)}}.
{{ח:תת|(א4)}} אין בהתחייבויות ובתנאים החלים על בעל הזיכיון לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}} בתקופת ההארכה הראשונה, כדי לגרוע מההתחייבויות והתנאים שחלו עליו ערב יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}}, לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, אלא אם כן נקבע אחרת לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|התיקון האמור}}; לעניין זה, אושרה התכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים ובעל הזיכיון פעל לפיה, לא יראו אותו כמי שהפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}} עד תום תקופת ההארכה הראשונה.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת הזיכיון של בעל זיכיון שתקופת זיכיונו הוארכה כאמור בסעיף קטן (א), תוארך עד יום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) או עד מועד המעבר שקבע השר בצו, אם דחה את המועד בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33ג|סעיף 33ג}} (בסעיף זה – תקופת ההארכה השנייה), והכל אלא אם כן מצאה המועצה כי חדל להתקיים בבעל הזיכיון אחד התנאים המנויים בחוק זה, שהיו מזכים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ השלישי, או התקיים בו סייג שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב1)}} תקופת הזיכיון של בעל הזיכיון שתקופת זיכיונו הוארכה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), תוארך עד יום י״ג בתמוז התשע״ה (30 ביוני 2015) (בסעיף זה – תקופת ההארכה השלישית), ובלבד שהמועצה מצאה כי מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הזיכיון שילם עד יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) את חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי הפצה ותמלוגים שהיה חייב לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳ לפרק ח׳}} עד המועד האמור;
{{ח:תתת|(2)}} בבעל הזיכיון לא חדל להתקיים אחד או יותר מהתנאים המנויים בחוק זה, שהיו מזכים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ השלישי, וכי לא מתקיים בו סייג שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} בעל הזיכיון העביר לידי המועצה עד יום י״ז בטבת התשע״ג (30 בדצמבר 2012), התחייבות ולפיה מקום מושבה של חברת החדשות של הערוץ השלישי יהיה, לא יאוחר מיום כ״ו באלול התשע״ג (1 בספטמבר 2013), בירושלים, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} בתקופת ההארכה השנייה ובתקופת ההארכה השלישית יחולו על בעל הזיכיון הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההתחייבויות והתנאים שחלו על בעל הזיכיון לפי חוק, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, בשנת הזיכיון העשירית יחולו עליו גם בתקופת ההארכה השניה ובתקופת ההארכה השלישית, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} לענין תקופת ההארכה השניה ותקופת ההארכה השלישית, ישלם בעל הזיכיון למדינה תמורה בעד הארכת זיכיונו לתקופות אלה, שתיקבע על ידי שר האוצר, לאחר שניתנה לו המלצת הרשות השנייה לעניין זה, בהסכמת השר ובאישור הוועדה; לא שילם בעל הזיכיון את התמורה האמורה, יפקע זיכיונו.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן א3|סימן א׳3: שימוש באפיק ובנכסים לא מוחשיים של הרשות|תיקון: תשע״א}}

{{ח:סעיף|37ד|שימוש באפיק חדש|תיקון: תשע״א, תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן א3|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אפיק חדש“ – אפיק שנכלל ברשימה שנקבעה לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כא1|סעיף 6כא1(ו) לחוק התקשורת}}, ואינו אפיק קיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אפיק קיים“ – אפיק שבו שידרו בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין, את שידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, ושמספרו נקבע באופן המפורט בסעיף זה, ובלבד שחלפו פחות משנתיים ממועד פקיעתו או ביטולו של הרישיון לשידורי טלוויזיה האמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כשיר לבקשת אפיק“ – בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, וכן מי שהגיש למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ולדעת המועצה מתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(א)(1) ו־(3)}} ובכללים שקבעה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(ג)}}, ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)}} או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון כללי לשידורי כבלים“ ו”בעל רישיון לשידורי לוויין“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6א|בסעיפים 6א}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6מג|ו־6מג לחוק התקשורת}}, בהתאמה.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשה אחת או יותר לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ומצאה המועצה כי לפחות אחד ממגישי הבקשה כאמור הוא כשיר לבקשת אפיק, תפרסם הרשות הודעה לציבור על כוונתה להתיר שימוש באפיק חדש, אחד או יותר, לשם העברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביקשו לפחות שני כשירים לבקשת אפיק, עד למועד שהורתה הרשות, לעשות שימוש באפיק חדש, תפרסם הרשות מכרז לגבי השימוש באפיקים החדשים שיהיו רצופים ככל האפשר, כמספר המבקשים, ואשר המבקשים יידרשו להגיש את הצעותיהם לגבי כל אחד מהם; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשת ההצעות והטיפול בהן;
{{ח:תתת|(2)}} ביקש כשיר לבקשת אפיק, אחד בלבד, עד למועד שהורתה הרשות, לעשות שימוש באפיק חדש, תורה המועצה על האפיק שבו ייעשה שימוש, שמספרו יהיה עוקב ככל האפשר לאפיקים אחרים שבהם משודרים שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה, ותקבע, באישור השר ושר האוצר, סכום חד־פעמי שישלם בעד השימוש;
{{ח:תתת|(3)}} המועצה תיתן את החלטתה בדבר בחירת הזוכים במכרז לפי פסקה (1), או תקבע את האפיק ואת הסכום החד־פעמי שיש לשלם לפי פסקה (2), לפי העניין, לא יאוחר משלושה חודשים מהמועד שבו מצאה כי מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה הוא כשיר לבקשת אפיק, ואולם מצאה המועצה, עד תשעה חודשים לפני מועד המעבר, כי מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה הוא כשיר לבקשת אפיק, תפרסם הודעה לציבור לפי סעיף קטן זה תשעה חודשים לפני מועד המעבר, ותיתן את החלטתה בדבר בחירת הזוכים במכרז לפי פסקה (1), או תקבע את האפיק ואת הסכום החד־פעמי שיש לשלם לפי פסקה (2), לפי העניין, לא יאוחר משישה חודשים לפני מועד המעבר;
{{ח:תתת|(4)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיפים 34(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 71ד|71ד(ב) ו־(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 71ה|ו־71ה(ב) ו־(ב1)}}, לעניין מועד תחילת תוקפו של רישיון לשידורי טלוויזיה, תהיה תחילת שידוריו באפיק החדש, של בעל הרישיון שזכה במכרז לפי פסקה (1), או ששילם סכום חד־פעמי לפי פסקה (2), במועד שתקבע המועצה ברישיון ושלא יהיה מאוחר מתום עשרה חודשים ממועד קבלת החלטת המועצה או ממועד קביעת המועצה כאמור בפסקה (3), לפי העניין.

{{ח:סעיף|37ה|שימוש באפיק קיים ובנכסים לא מוחשיים של הרשות וקניית מניות חברת החדשות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא הוארך רישיון לשידורי טלוויזיה, פקע או בוטל, או לא הגיש בעל רישיון כאמור בקשה להארכת תוקפו של רישיונו עד למועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 35א|בסעיף 35א(ג)}} (בסעיף זה – הרישיון הקודם), תפרסם הרשות הודעה לציבור על כוונתה להתיר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה שימוש באפיק קיים שבו שודרו שידורי בעל הרישיון הקודם, וכן לעשות שימוש בנכסים לא מוחשיים של הרשות שבעל הרישיון הקודם עשה בהם שימוש (בסעיף זה – שימוש באפיק קיים ובנכסים), ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביקשו לפחות שני כשירים לבקשת אפיק, עד למועד שהורתה הרשות, לעשות שימוש באפיק קיים ובנכסים, תפרסם הרשות מכרז לגבי השימוש באפיק הקיים ובנכסים בין מגישי הבקשה כאמור; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשת ההצעות והטיפול בהן;
{{ח:תתת|(2)}} ביקש כשיר לבקשת אפיק, אחד בלבד, עד למועד שהורתה הרשות, לעשות שימוש באפיק קיים ובנכסים, תקבע המועצה, באישור השר ושר האוצר, סכום חד־פעמי שישלם בעד השימוש;
{{ח:תתת|(3)}} לא הוגשה בקשה לפי פסקאות (1) או (2), עד למועד שהורתה הרשות, ולאחר אותו מועד ביקש כשיר לבקשת אפיק לעשות שימוש באפיק קיים ובנכסים, תפרסם הרשות הודעה לציבור, על כוונתה להתיר למי שביקש זאת לעשות שימוש כאמור, אלא אם כן יפנה לרשות כשיר לבקשת אפיק, נוסף, בתוך תקופה שתורה, בבקשה לעשות שימוש כאמור; פנה כשיר נוסף כאמור, יחולו הוראות פסקה (1); לא פנה כשיר נוסף כאמור – יחולו הוראות פסקה (2).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שזכה במכרז לפי סעיף קטן (א)(1) או ששילם את הסכום האמור בסעיף קטן (א)(2) (בסעיף קטן זה – בעל הרישיון הזוכה), ירכוש את מניותיו של בעל הרישיון הקודם בחברת החדשות; באין הסכמה בין בעלי הרישיונות כאמור בדבר תנאי המכירה יקבע המנהל את התנאים האמורים, בהתבסס על הערכת השווי של המניות לפי שיטת חישוב שתקבע המועצה בכללים.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה להורות, לבקשת בעל הרישיון הזוכה, כי הוא לא יחויב ברכישת המניות בחברת החדשות כאמור באותה פסקה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: המכרז לזיכיון לשידורים והגבלות למתן רישיון לשידורי טלוויזיה|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|38|זכיון על פי מכרז|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} זכיון לשידורי רדיו ועד למועד המעבר – גם זיכיון לשידורי טלוויזיה, יינתן על פי מכרז פומבי שתפרסם הרשות.

{{ח:סעיף|39|כללי המכרזים}}
{{ח:ת}} המועצה, באישור השר, תקבע כללים בדבר ההליכים למתן זכיון, לרבות עריכת מכרזים, דרכי הגשתן של ההצעות והטיפול בהן, וכן הדרכים והמועדים למסירת מידע בדבר תוצאות המכרזים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי טלויזיה)|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי טלויזיה), התשנ״ב–1992}} (ק״ת תשנ״ב, 828).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי רדיו)|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי רדיו), התשנ״ה–1995}} (ק״ת תשנ״ה, 724).}}

{{ח:סעיף|40|ועדת מכרזים|תיקון: תשס״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תהווה ועדת מכרזים לענין מכרזים לשידורים שתפרסם הרשות לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש המועצה יכהן כיושב ראש ועדת המכרזים. ואולם לא תהא לו זכות לדעה מכרעת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל, או עובד הרשות שמינה לכך המנהל, רשאי להשתתף בכל ישיבה של ועדת המכרזים, שלא כחבר ועדה.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת המכרזים רשאית, ככל שתמצא לנכון, להיוועץ במומחים שלא מבין חבריה; מומחה הקשור למבקש הזכיון או שעיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד ענינים, יודיע על כך לוועדה לפני שנתן יעוץ כאמור והודעתו תירשם בפרוטוקול של דיוני הוועדה.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת מכרזים תדון בהצעות ותחליט בדבר הזוכה במכרז, והיא רשאית לפסול כל הצעה ואף את ההצעות כולן.

{{ח:סעיף|41|זכות להשתתף במכרז והגבלות למתן רישיון לשידורי טלוויזיה|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ג, תשנ״ד, תש״ס, תשס״א, תשס״ב־2, תשס״ב־3, תשס״ג, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־5, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ח, תשפ״ו־2, בג״ץ 49765-07-26}}
{{ח:תת|(א)}} במכרז רשאי להשתתף תאגיד שמתקיימים בו לפחות תנאים אלה, ולא מתקיים בו האמור בסעיפים קטנים (ב), (ב1) ו־(ג):
{{ח:תתת|(1)}} הוא תאגיד רשום בישראל אשר היכולת לכוון את פעולתו ועשרים ושישה אחוזים לפחות מכל אמצעי השליטה בו, הם בידי אזרחים ישראליים ותושבי ישראל, או בידי תאגידים רשומים בישראל שמתקיימים בהם התנאים האמורים. בפסקה זו, ”אזרח ישראלי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק האזרחות|בחוק האזרחות, התשי״ב–1952}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא לא הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון, ואם הוא תאגיד – מנהלו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד, לא הורשע כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הוא אינו סוכן פרסום או סוכן של מבצע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים|בחוק זכויות מבצעים, התשמ״ד–1984}};
{{ח:תתת|(4)}} הוא אינו תאגיד שאחת ממטרותיו או מפעולותיו העיקריות הנה רכישת אמצעי פרסום, לרבות זמן שידור תשדירי פרסומת, למחזיקים באמצעי שליטה בו.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב2)}} לא יהיה רשאי להשתתף במכרז לזיכיון לשידורי טלוויזיה ולא יקבל רישיון לשידורי טלוויזיה, מי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל זיכיון אחר, או שבעל זיכיון אחר מחזיק בו בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מחזיק גם בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בבעל זיכיון אחר;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ – הוא תאגיד אשר מי שמחזיק בחמישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו, מחזיק גם בחמישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל זיכיון אחד אחר, או בשליטה בו; היו שני מחזיקים או יותר בתאגיד כאמור – הם מחזיקים במצטבר בעשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו; קיימים שני בעלי זיכיון בערוץ – הוא תאגיד אשר מי שמחזיק בעשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו, מחזיק גם בחמישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל זיכיון אחד אחר, או בשליטה בו; היו שני מחזיקים או יותר בתאגיד כאמור – הם מחזיקים במצטבר בשלושים אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו; קיימים שלושה בעלי זיכיון בערוץ – הוא תאגיד אשר מי שמחזיק ביותר משלושים אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו, מחזיק גם בחמישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל זיכיון אחד אחר, או בשליטה בו; היו שני מחזיקים או יותר בתאגיד כאמור – הם מחזיקים במצטבר בשלושים אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו;
{{ח:תתת|(4)}} הוא תאגיד אשר אדם אחד מחזיק בו ביותר משבעים וארבעה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה;
{{ח:תתת|(5)|(א)}} הוא תאגיד שהוא עיתון;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא אדם המחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ – הוא תאגיד שעיתון מחזיק בו ביותר משמונה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו; קיימים שניים או שלושה בעלי זיכיון בערוץ – הוא תאגיד שעיתון מחזיק בו בשישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו;
{{ח:תתתת|(ד)}} לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ – הוא תאגיד שאדם המחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון, או בשליטה בעיתון, מחזיק בו ביותר משמונה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו; קיימים שניים או שלושה בעלי זיכיון בערוץ – הוא תאגיד שאדם המחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון, או בשליטה בעיתון, מחזיק בו בשישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו;
{{ח:תתת|(6)}} הוא תאגיד, אשר עיתון קשור מחזיק בו בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה;
{{ח:תתת|(7)}} הוא תאגיד ששניים או יותר מהמחזיקים באמצעי שליטה בו, בשיעור העולה על השיעור המותר למחזיק אחד לפי פסקה (5)(ג) או (ד), הם עיתונים, או שהם מחזיקים במצטבר בעשרה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה, בעיתון או בעיתונים;
{{ח:תתת|(8)}} נוסף על האמור בפסקאות (3) ו־(7) – לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ – הוא תאגיד ששניים או יותר ממי שהחזקתם בו מוגבלת כאמור בפסקאות (3) ו־(5) מחזיקים אמצעי שליטה בו, מסוג כלשהו, בשיעור מצטבר של עשרים וארבעה אחוזים או יותר, או בשליטה בו; קיימים שניים או שלושה בעלי זיכיון בערוץ – הוא תאגיד ששניים או יותר ממי שהחזקתם בו מוגבלת כאמור בפסקאות (3) ו־(5) מחזיקים אמצעי שליטה בו, מסוג כלשהו, בשיעור מצטבר העולה על שלושים אחוזים, או בשליטה בו;
{{ח:תתת|(9)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון אחר“ – בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, למעט חברת החדשות, בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין, לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}, וכן בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון אחר“ – {{ח:הערה|&lt;s&gt;(החל מיום פרסומות של חוק התקשורת (שידורים), התשפ״ו–2026):&lt;/s&gt; (אינו בתוקף):}} &lt;s&gt;בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, למעט חברת החדשות, וכן בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}};&lt;/s&gt;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עיתון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6ח4|בסעיף 6ח4(ג) לחוק התקשורת}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עיתון קשור“ – תאגיד שהוא עיתון, אדם שהוא בעל ענין בתאגיד שהוא עיתון או בעל שליטה בעיתון והוא גם בעל ענין בבעל זיכיון אחר.
{{ח:תת|(ג)}} לא יהיה רשאי להשתתף במכרז לזכיון לשידורי רדיו מי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל זכיון לשידורי טלויזיה או רישיון לשידורי טלוויזיה או שהוא תאגיד שלוב של מי מהם, או שהוא תאגיד שבעל ענין בו, הוא גם בעל ענין במי מהם, והכל במישרין או בעקיפין;
{{ח:תתת|(2)}} הוא תאגיד שהוא עיתון או שהוא תאגיד שאדם המחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה מסוג מסויים בו, בשיעור העולה על עשרים וארבעה אחוזים, או ביכולת לכוון פעולתו בדרך אחרת, מחזיק גם, במישרין או בעקיפין, בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה מסוג מסויים בתאגיד שהוא עיתון או בתאגיד שלוב של עיתון או בתאגיד שלוב של בעל ענין בעיתון (להלן – גופים קשורים); הוראות פסקה זו, לענין הגבלות המוטלות על עיתון ועל הגופים הקשורים בו:
{{ח:תתתת|(א)}} לא יחולו על תאגיד המבקש להשתתף במכרז לשידורי רדיו באזור שבו הוענק כבר זכיון אחד לשידורי רדיו, אם הוא או גוף קשור בו כאמור אינו מחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה כלשהם בתאגיד שזכה כבר בזכיון כאמור או ביכולת לכוון את פעולתו בדרך אחרת;
{{ח:תתתת|(ב)}} על עיתון שאינו עיתון יומי, או על עיתון יומי בשפה שונה מהשפה שבה ישודרו שידורי הרדיו, על מוציא לאור של עיתון כאמור, או על מי שמחזיק באמצעי שליטה מסוג כלשהו בעיתון כאמור, ובלבד שמי מהם איננו מחזיק ביותר מ־49% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד המבקש להשתתף במכרז לשידורי רדיו, או שהוא בעל שליטה בתאגיד המבקש;
{{ח:תתת|(3)}} הוא גוף המשדר, לפי דין, שידורים לציבור או לחלק ממנו או הוא ”בזק“, החברה הישראלית לתקשורת בע״מ, או שהוא תאגיד שגופים אלה הם בעלי ענין בו או שהוא בעל ענין בהם, בין במישרין ובין בעקיפין;
{{ח:תתת|(4)}} הוא רשות מקומית או שהוא תאגיד ששיעור כלשהו של אמצעי השליטה בו מוחזק, במישרין או בעקיפין, בידי רשות מקומית;
{{ח:תתת|(5)}} הוא תאגיד אשר אם יזכה במכרז, יתקיימו בו או בבעל ענין בו או בתאגיד שלוב של מי מהם, במישרין או בעקיפין, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 72א|סעיף 72א}}.

{{ח:סעיף|42|פסילת משתתף במכרז}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת מכרזים תפסול משתתף במכרז, אם לפי דעתה –
{{ח:תתת|(1)}} מתן הזכיון לאותו משתתף עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
{{ח:תתת|(2)}} מתן הזכיון לאותו משתתף עלול להוות סיכון לבטחון המדינה;
{{ח:תתת|(3)}} המשתתף במכרז הוא מפלגה או נציג או שלוח של מפלגה או של גוף אחר, שלדעת הועדה, עלולה להשתמש בשידורים לקידום המטרות המיוחדות של מפלגה או הגוף האמור.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת מכרזים שפסלה משתתף כאמור בסעיף קטן (א) תרשום נימוקיה בכתב.

{{ח:סעיף|43|גילוי מידע במכרז}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת מכרזים רשאית לדרוש ממשתתף במכרז לגלות פרטים מלאים ומדוייקים בדבר זהותו, עסקיו, מבנה ההון ומקורות המימון שלו, וכן כל מידע אחר שלדעת הועדה יש ענין בגילויו.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת מכרזים רשאית לדרוש ממשתתף במכרז שהוא תאגיד, גילוי כל המידע האמור בסעיף קטן (א), גם לגבי בעל ענין בתאגיד, ולגבי כל גורם אחר שיש לו במישרין או בעקיפין לרבות באמצעות אדם או תאגיד אחר, אחד או יותר, אמצעי שליטה בתאגיד.

{{ח:סעיף|44|דיון עם מציעים}}
{{ח:ת}} ועדת מכרזים רשאית לדון עם מציע בפרטי הצעתו, לבקש הבהרות לגביה ולבקש מכלל המציעים לתקן את הצעותיהם, והכל תוך הזדמנות שווה לכל אחד מהם.

{{ח:סעיף|45|אמות מידה בבחירת הזוכה במכרז|תיקון: תש״ס, תשס״ג־2, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} ועדת מכרזים, בבואה לבחור את הזוכה במכרז, תיתן דעתה, בין היתר, לשיקולים הבאים:
{{ח:תת|(1)}} יכולתו הכספית והכלכלית של המציע;
{{ח:תת|(1א)}} לענין מכרז לשידורי טלוויזיה – דמי הזיכיון החד־פעמיים המוצעים;
{{ח:תת|(2)}} הידע והנסיון המקצועי העומדים לרשותו;
{{ח:תת|(3)}} הציוד והאולפנים שיעמדו לרשותו של המציע;
{{ח:תת|(4)}} כושר ההפקה של המציע ומיגוון התכניות והשידורים שהוא מציע;
{{ח:תת|(4א)}} היקף ההשקעות המוצע בהפקות מקומיות, וכן ההיקף השנתי המוצע לתכניות דרמה, לתכניות תעודה ולתכניות מיוחדות כהגדרתן {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:תת|(5)}} מתן ביטוי בשידורים המוצעים למגמות הרשות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ב)}}, ויכולתו לקיימם כאמור.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: חובות כלליות בשידורי מורשה לשידורים|תיקון: תשע״א}}

{{ח:סעיף|46|שידורים אסורים|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח־2, תשס״ג־2, תשע״א, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה לשידורים לא ישדר שידורים שיש בהם –
{{ח:תתת|(1)}} עבירה פלילית או עוולה אזרחית לפי כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} הסתה לגזענות, לאפליה או לפגיעה ממשית באדם או בקבוצת בני־אדם, על רקע השתייכותם לדת, גזע, לאום, מין, עדה, אורח־חיים או מוצא;
{{ח:תתת|(2א)}} חומר תועבה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין}}, ובכלל זה מישדרים שעניינם אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
{{ח:תתתת|(2)}} הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
{{ח:תתתת|(3)}} הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
{{ח:תתת}} והכול כשהמישדרים המנויים בפסקאות משנה (1) עד (3) אינם, באופן מובהק, בעלי ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי, המצדיק, בנסיבות העניין, את שידורם;
{{ח:תתת|(3)}} תעמולה מפלגתית למעט תעמולת בחירות המותרת על פי דין;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} שידור נכון והוגן של מעשה שהינו בניגוד לאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3) לא יהווה הפרה של סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} מורשה לשידורים לא יתן בשידוריו, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בכתב ובין בדרך הבעה אחרת, כל ביטוי לדעותיו האישיות, ואם הוא תאגיד – לדעות מנהליו או לדעות בעלי הענין בו.
{{ח:תת|(ד)}} מורשה לשידורים לא ימנע שידורים, בין במישרין ובין בעקיפין, בשל דעותיו האישיות, ואם הוא תאגיד – בשל דעות מנהליו או דעות בעלי הענין בו.

{{ח:סעיף|47|מתן אפשרות תגובה|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה לשידורים יבטיח כי בשידור בעניני היום שלתכנו יש משמעות ציבורית, יהיה ביטוי נאות לדעות שונות הרווחות בציבור.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תקבע כללים בדבר מתן אפשרות תגובה באופן ההולם את נסיבות הענין, למי שנפגע או עלול להיפגע במישרין מהשידורים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אתיקה בשידורי טלויזיה ורדיו)|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אתיקה בשידורי טלויזיה ורדיו), התשנ״ד–1994}}.}}

{{ח:סעיף|47א|יצירות מוגנות|תיקון: תש״ס, תשע״א}}
{{ח:ת}} שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הסדרים לענין רישום ודיווח על ידי מורשים לשידורים של יצירות המוגנות בזכויות יוצרים ובזכויות מבצעים, המשודרות על ידם, וכן לענין הנשיאה בעלויות הרישום והדיווח; הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין.

{{ח:סעיף|48||תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|49|הגבלת זמני שידור של תשדירי פרסומת|תיקון: תשע״א, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית להגביל מורשה לשידורים שהפר בשידוריו כלל מכללי המועצה או הוראה שניתנה לפיהם או ששידר שידורים אסורים כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}} (להלן – שידור תוך הפרה), בזמני שידור של תשדירי פרסומת ומשכם.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} הרשות תודיע למורשה לשידורים על כוונתה להגבילו כאמור בסעיף קטן (א) לפחות עשרים וארבע שעות לפני ביצוע ההגבלה.
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית לקבוע כללים לביצוע סעיף זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור), התשס״ז–2007}}.}}

{{ח:סעיף|50|שידורים במקרי חירום|תיקון: תשע״א, תשע״ב}}
{{ח:ת}} במקרי חירום או מטעמים של בטחון המדינה רשאית הרשות להורות למורשה לשידורים לשדר הודעות מטעם הממשלה, המשטרה, המטה הכללי של צבא־הגנה לישראל וראש הג״א.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: שידורי טלויזיה}}
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: רישיונות וזיכיונות|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ב־3}}

{{ח:סעיף|51||תיקון: תש״ס, תשס״ח, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51א||תיקון: תשס״ח, תש״ע, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51ב||תיקון: תשס״ח, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51ג||תיקון: תשס״ח, תשע״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51ד||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|52||תיקון: תשס״ח, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|53||תיקון: תשנ״ח, תשס״ה־3, תשס״ח, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|53א|שידור בערוץ נפרד|תיקון: תשע״א, תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישדר בערוץ אחד שבו ישודרו רק שידורי בעל הרישיון ושידורי חברת החדשות.

{{ח:סעיף|54|זכיון ליחידת שידור|תיקון: תש״ס, תשס״ב־3, תשס״ג־2, תשס״ו, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ג, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שידורי טלוויזיה יתקיימו בתקופת תוקפם של הזיכיונות לשידורי טלוויזיה במסגרת שני ערוצי טלוויזיה, שהם ערוץ 2 והערוץ השלישי; זיכיון לשידורי טלוויזיה יינתן, בכל ערוץ, בתקופת הזיכיון הראשונה וכן בתקופות ההארכה שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיפים 34(ב3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 37א|37א(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 37ג|או 37ג(א), (ב) או (ב1)}}, ככל שניתנו, בערוץ 2 – לשלושה זוכים במכרז.
{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), פקע או בוטל זיכיון שניתן לאחת מיחידות השידור בערוץ השלישי, לא החל בעל זיכיון בערוץ השלישי בשידוריו או חדל מלשדר, או לא הוענק זיכיון לאחת מיחידות השידור בערוץ השלישי, רשאית המועצה, אם נוכחה כי הדבר נדרש, בין השאר, כדי להבטיח רצף בשידורים, לקבוע, באישור הועדה, הוראות להפעלת אותה יחידת שידור, ובכלל זה לקבוע את ההתאמות והשינויים הנדרשים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} ובכללים לפי חוק זה.
{{ח:תת|(א2)}} הוראות כאמור בסעיף קטן (א1), יכול שיקבעו כי בעל הזיכיון או הזוכה במכרז שנותר בערוץ השלישי (בסעיף זה – בעל הזיכיון הנותר), יפעיל גם את יחידת השידור האמורה, אם ביקש זאת, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שהתחייבויות שבעל הזיכיון שזיכיונו פקע או בוטל, שלא החל בשידוריו או שחדל מלשדר, או הזוכה במכרז, לפי הענין, קיבל על עצמו במסגרת המכרז שקדם למתן הזיכיון, וכן התנאים וההתחייבויות שחלו עליו, או שהיו אמורים לחול עליו, לפי חוק זה, יחולו על בעל הזיכיון הנותר, בהתאמות הנדרשות לפי נסיבות הענין, כפי שייקבע;
{{ח:תתת|(2)}} בתאגיד בעל הזיכיון הנותר יתקיימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ב1)}} ולא יתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)|(א)}} הוא תאגיד המחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון;
{{ח:תתתתת|(ב)}} עיתון מחזיק בו ביותר משמונה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו;
{{ח:תתתתת|(ג)}} הוא תאגיד שאדם המחזיק, במישרין או בעקיפין, בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון, או בשליטה בעיתן, מחזיק בו, במישרין או בעקיפין, ביותר משמונה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי השליטה, או בשליטה בו;
{{ח:תתתת|(2)}} הוא תאגיד, אשר עיתון קשור מחזיק בו בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה, או שמי שמחזיק בו שיעור כלשהו של אמצעי שליטה הוא עיתון קשור;
{{ח:תת}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עיתון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(ב)(4)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עיתון קשור“ – תאגיד שהוא עיתון, או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד שהוא עיתון או בעל שליטה בעיתון, והוא גם בעל ענין בבעל זיכיון אחר לשידורים, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(ב1)(1)}}.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תקצה את יחידות השידור השונות ותקבע את מסגרת הזמן של כל יחידת שידור.
{{ח:תת|(ג)}} בעלי הזכיון באותו ערוץ רשאים באישור מראש של הרשות להחליף ביניהם יחידת שידור או חלק ממנה.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע הסדרתם של שידורי טלוויזיה, לרבות בערוצים נוספים, לפי חוק זה או לפי כל דין.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת שידור“ – ימים, לרבות ימים מסוימים בשבוע כפי שתקבע המועצה בזיכיון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום“ – תקופה משעה 05.00 עד 05.00 שלאחריו.

{{ח:סעיף|54א|איחוד בעל זיכיון בערוץ 2 ובעל זיכיון בערוץ השלישי|תיקון: תשס״ב־3, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}}, פקע או בוטל זיכיון שניתן לאחת מיחידות השידור בערוץ השלישי, לא החל בעל זיכיון בערוץ השלישי בשידוריו או חדל משידוריו, או לא הוענק זיכיון לאחת מיחידות השידור בערוץ השלישי, רשאית המועצה, באישור השר והועדה, להתיר לבעל זיכיון בערוץ 2 ולבעל הזיכיון הנותר בערוץ השלישי להתאגד לתאגיד אחד, שיהיה בעל זיכיון בערוץ השלישי, ולקבוע הוראות ותנאים שיחולו לענין זה, ובלבד שעל התאגיד האמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54(א2)}}.
{{ח:תת|(ב)}} התירה המועצה פעולה כאמור בסעיף קטן (א), תקבע, באישור השר והועדה, את ההסדרים שיחולו בערוץ 2, כדי להתאימם להפעלת הערוץ על ידי שני בעלי זיכיונות בלבד, ובכלל זה תקבע, בדרך האמורה, את ההתאמות הנדרשות להפעלת הערוץ כאמור, לרבות ההסדרים וההתאמות הנדרשים לענין העברת אמצעי השליטה בחברת החדשות לבעלי הזיכיונות הנותרים בערוץ 2.
{{ח:תת|(ג)}} בתקופת הזיכיון הראשונה בערוץ 2, אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לחייב מי מהמחזיקים באמצעי שליטה, בבעלי הזיכיונות הנותרים בערוץ 2, להפחית מהחזקותיהם באמצעי שליטה, שהיו מותרות להם ושהוחזקו בפועל במי מבעלי הזיכיונות הנותרים באותו ערוץ ערב תחילת {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300472.pdf|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 17), התשס״ב–2002}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו אם שניים מבעלי הזיכיונות בערוץ 2 התאגדו לתאגיד אחד בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 71א|סעיף 71א(א)(1) ו־(2)}}.

{{ח:סעיף|55|זכיון לטלויזיה הלימודית|תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ח, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ד, תשע״ו, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תעניק לטלוויזיה הלימודית ללא מכרז, זכיון לשידורי טלויזיה לתקופת זכיון ראשונה, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(ב)}}; זכיון כאמור יינתן ליחידת שידור בהיקף של שביעית מכלל יחידות השידור, לנושאים לימודיים־חינוכיים בלבד ובשעות צפייה של האוכלוסיה לה מיועדים שידורים אלה.
{{ח:תת|(א1)}} החל ביום תחילת השידורים בערוץ השלישי, יינתן לטלוויזיה הלימודית זיכיון כאמור בסעיף קטן (א) בהיקף של שמונה אחוזים וחצי מכלל יחידות השידור בערוץ 2 וזיכיון כאמור בהיקף של שמונה אחוזים וחצי מכלל יחידות השידור בערוץ השלישי; תוקפם של הזיכיונות האמורים יהא עד ליום ה׳ בחשון התשס״ד (31 באוקטובר 2003), ואולם אין בכך כדי לגרוע מסמכויות המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}.
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א3)|(1)}} המועצה תעניק לטלוויזיה הלימודית בלא מכרז, זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, לתקופת הזיכיון האמורה {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(ב1)}}, שתחילתה ביום כ״ט בתשרי התשס״ו (1 בנובמבר 2005); זיכיון כאמור יינתן ליחידת שידור בהיקף של שמונה אחוזים וחצי מכלל יחידות השידור בערוץ 2 לנושאים ובשעות כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תתת|(2)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכויות המועצה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}.
{{ח:תת|(ב)}} משהיתה הטלויזיה הלימודית לבעלת זכיון כאמור, יהיה דינה כדין כל בעל זכיון לפי חוק זה, למעט לעניין {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיפים 51}}, {{ח:פנימי|סעיף 51א|51א}}, {{ח:פנימי|סעיף 51ב|51ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 52|52}}, {{ח:פנימי|סעיף 53|53}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54(א) ו־(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 59|59}}, {{ח:פנימי|סעיף 66|66}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67}}, {{ח:פנימי|סעיף 70|70}}, {{ח:פנימי|סעיף 71ד|71ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 99|99}} {{ח:פנימי|סעיף 100|ו־100}}.
{{ח:תת|(ג)}} מחצית לפחות מכלל שידורי הטלויזיה הלימודית תהיה מהפקה מקומית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58}}.
{{ח:תת|(ד)}} הטלויזיה הלימודית תשלם לרשות דמי זכיון שנתיים מתוך הכנסותיה מביצוע שידורים וממתן שירותים אחרים, בשיעור ובאופן שיקבע השר מעת לעת בתקנות.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”יחידת שידור“ – שעות שידור, לרבות חלקי שעה, בימים שונים בשבוע, בשעות שונות או בזמנים קבועים, הכל כפי שתקבע המועצה בזכיון או בכללים.

{{ח:סעיף|56|סייג לזכיון או לרישיון|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ב־2, תשנ״ד, תש״ס, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן זיכיון לשידורי טלוויזיה או רישיון לשידורי טלוויזיה –
{{ח:תתת|(1)}} לבעל זכיון לשידורי טלויזיה;
{{ח:תתת|(1א)}} לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
{{ח:תתת|(2)}} לאדם המחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה אחד או יותר בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
{{ח:תתת|(3)}} לתאגיד, שבבעל ענין בו מתקיים האמור בפסקאות (1), (1א) או (2).
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”החזקה“ – לרבות החזקה של בעל ענין כאמור בסעיף זה, למעט החזקה באמצעות חברה שמניותיה הוצעו לציבור על פי תשקיף ונסחרים בבורסה בישראל, ובלבד שמחזיק אחד או בעל ענין אחד שמתקיים בו האמור בסעיף זה, אינו מחזיק בה מחצית או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה, או שהוא אינו בעל היכולת לכוון את פעילותה בדרך אחרת.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: שירותי טלטקסט|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|57|זכיון לשירותי טלקסט|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית לאפשר הפעלת שירותי טלטקסט בין בדרך של מתן זכיון ובין בדרך אחרת; החליטה המועצה לאפשר הפעלת שירותי טלטקסט בדרך אחרת, יחולו על שירותים אלה הוראות חוק זה, בשינויים המחוייבים, הכל כפי שתורה המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} זכיון כאמור בסעיף קטן (א) לא ייחשב זכיון נוסף לענין {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56}}.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: תוכן השידורים}}

{{ח:סעיף|58|הגדרות|תיקון: תשנ״ב, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית“ – תכנית שהופקה כולה או רובה בישראל, למעט תכנית חדשות, תכנית בענייני היום ותכנית ספורט הכל לפי כללים שתקבע המועצה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש״ע–2009}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה עצמית“ – הפקה מקומית שהפיק בעל זכיון לשידורי טלויזיה בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או תאגיד שבעל זכיון או שבעל רישיון כאמור הוא בעל ענין בו, בין במישרין ובין בעקיפין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית קנויה“ – הפקה מקומית שאינה מהפקה עצמית, ואינה הפקה של מוסד ממשלתי, או של מי שרשאי לשדר לציבור על פי דין, או אינה הפקה של תאגיד שהשליטה בו היא בידי תאגיד הרשאי לשדר כאמור או בידי בעלי ענין בו, במישרין או בעקיפין.

{{ח:סעיף|59|הקצאת זמן שידור להפקות מקומיות|תיקון: תש״ס, תשס״ג־2, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ארבעים אחוזים לפחות מכלל שידורי הטלוויזיה יהיו מהפקות מקומיות, שהופקו במיוחד לצורך שידורן על פי חוק זה ובהתאם לכללים שייקבעו בדבר הקצאת תנאים ותקציבים, ובלבד שכללים כאמור יאפשרו ביצוע הפקות ברמה ובאיכות הולמים; ואולם הרשות תפעל להרחבת חלקם של שידורי טלוויזיה מהפקות מקומיות, לרבות בתקופת הזיכיון הראשונה, ובלבד שהרחבה כאמור יכול שתכלול הפקות מקומיות שלא הופקו במיוחד לצורך שידורן על פי חוק זה ובהתאם לכללים כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש״ע–2009}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} מתוך כלל ההפקות המקומיות ונוסף על החובות שתקבע המועצה בזיכיון או בכללים, ישדר בעל זיכיון בכל שנה תכניות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, ובכמות שלא תפחת מן המכסות השנתיות הקבועות בה.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה, באישור הועדה, רשאית לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, רשאית המועצה, בידיעת השר והועדה, להתיר, למשך השנתיים הראשונות מיום תחילת שידורים בידי בעל זיכיון בערוץ השלישי, הפחתה בהיקף השידורים הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} או {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, לפי הענין, שבהם מחויב בעל זיכיון בערוץ השלישי, ובלבד שההפחתה לא תעלה על מחצית היקף השידורים כאמור.

{{ח:סעיף|59א|הוראות לענין קיום התחייבויות בערוץ השלישי|תיקון: תשס״ג, תשס״ג־2, תשס״ו, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זכיון בערוץ השלישי שקיים מיום ו׳ בחשון התשס״ד (1 בנובמבר 2003) עד תום שנת הזכיון השניה ביום ד׳ בשבט התשס״ד (27 בינואר 2004) את כל התנאים והמחויבויות שחלים עליו לגבי התקופה האמורה, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן זה}}, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיפים 99}} {{ח:פנימי|סעיף 100|ו־100}} והוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}, יראו אותו כאילו קיים את התנאים והמחויבויות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן זה}} {{ח:פנימי|תוספת 1|והתוספת הראשונה}} או {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}, לפי הענין, בשתי שנות הזכיון הראשונות.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א) לא תובא בחשבון הפרה זניחה של תנאי או מחויבות.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע משאר סמכויות המועצה לפי חוק זה, רשאית המועצה להתיר לבעל זיכיון בערוץ השלישי לקיים את התנאים וההתחייבויות שעליו לקיים בתקופת הביניים, לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והתוספת השניה}}, ולפי שאר הוראות חוק זה, כללי המועצה והוראות הזיכיון שענינם הפקות מקומיות וההוצאות לגביהן, במועדים מאוחרים יותר שתקבע, ובלבד שהמועדים הנדחים שתקבע יחולו עד תום תקופת הזיכיון הראשונה, ושבעל הזיכיון ימלא, עד תום התקופה האמורה, את מלוא התנאים וההתחייבויות כאמור; לענין זה, ”תקופת הביניים“ – התקופה שמיום ה׳ בשבט התשס״ד (28 בינואר 2004) עד יום כ״ז בטבת התשס״ו (27 בינואר 2006).
{{ח:תת|(ד)}} החליטה המועצה להתיר לבעל זיכיון בערוץ השלישי לקיים את התנאים וההתחייבויות כאמור בסעיף קטן (ג) במועדים מאוחרים יותר, רשאית היא לקבוע כי הליך הבדיקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(ג)(2)}} יידחה בשנה אחת.

{{ח:סעיף|60|זמן שידור להפקות מקומיות קנויות|תיקון: תשנ״ב, תשס״ג־2, תשע״א־2, תשע״ד, תשע״ו, תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} מחצית לפחות מהשידורים שהוקצו להפקות המקומיות בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 55|בסעיפים 55}} {{ח:פנימי|סעיף 59|ו־59}}, תהיה מהפקות מקומיות קנויות ובהתאם לכללי המועצה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש״ע–2009}}.}}

{{ח:סעיף|61|שידורים בערבית ותרגום|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין שידורים בשפה הערבית, לרבות לעניין משכם והקרנת תרגום תוכנם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש״ע–2009}}.}}

{{ח:סעיף|62|מניעת תכניות דומות|תיקון: תש״ס, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, מיזמתו או לפי פנייתו של בעל זכיון לשידורי טלויזיה, להורות לבעל זכיון אחר באותו ערוץ טלוויזיה להימנע מהפקת תכנית כלשהי או לחדול מהפקתה, אם ראה כי תכנית זהה או דומה, הופקה או הוחל בהפקתה בידי בעל זכיון.
{{ח:תת|(ב)}} בעל זכיון הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל רשאי לערור עליה לפני המועצה תוך חמישה עשר ימים מיום קבלתה; המועצה תדון ותחליט בערר.

{{ח:סעיף|62א|איסור התקשרות|תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ו, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לא יתקשר, במישרין או בעקיפין, בהסכם עם בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה אחר או עם בעל רישיון לשידורי טלוויזיה אחר לענין שידור, רכישה, או הפקה של תכניות או שידורים אחרים, לרבות תשדירי פרסומת.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית המועצה לאשר מעת לעת, התקשרות מסוימת בין בעלי זכיונות לשידורי טלוויזיה באותו ערוץ טלוויזיה בענין שידורם, הפקתם או רכישתם, של משדרי ספורט, תעודה, או תכניות אחרות, אם שוכנעה כי יש חשיבות בהבטחת רצף תכני בשידורים בין יחידות השידור של בעלי הזכיון כולם או חלקם, וכן רשאית היא, במקרים מיוחדים, לאשר התקשרות כאמור בשים לב לחשיבותה ויחודיותה של ההפקה או הרכישה המשותפת.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על חברת החדשות ואין בהן כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|בחוק התחרות הכלכלית}}.
{{ח:ת}} בסעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה“ – לרבות בעל ענין בו, ולרבות תאגיד בשליטתו של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, אחד או יותר, או של בעלי הענין בבעל זכיון כאמור, יחד או לחוד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון לשידורי טלוויזיה“ – לרבות בעל עניין בו, ולרבות תאגיד בשליטתו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, אחד או יותר, או של בעלי העניין בבעל רישיון כאמור, יחד או לחוד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכישה“ – לרבות רכישת זכויות שידור או זכויות הבאה לשידור.

{{ח:סעיף|62ב|עורך ראשי|תיקון: תשס״ג־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} המנהל הכללי של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יהיה העורך הראשי של השידורים של בעל הזכיון או של בעל הרישיון, לפי העניין, ונתונה לו הסמכות להכריע בכל ענין הנוגע לתוכנם.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג1|סימן ג׳1: מימון הפקה ורכישה של תכניות וסרטים ישראליים|תיקון: תשס״ג־2, תש״ע־2, תשע״א}}

{{ח:סעיף|62ג|הוצאה שנתית למימון הפקה ורכישה של תכניות וסרטים ישראליים|תיקון: תשס״ג־2, תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} החל ביום ו׳ בחשון התשס״ד (1 בנובמבר 2003) וכל עוד קיימים בעלי זיכיון לשידור טלוויזיה יחולו עליהם הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעלי הזכיונות בכל ערוץ יוציאו, בכל שנה, הוצאה למימון הפקה ורכישה של התכניות המשודרות בערוץ, באותה שנה, הכוללת את ההוצאה באותה שנה לתפעול השוטף של חברת החדשות, או לרכישה של שידורי חדשות אם אושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 63א1|סעיף 63א1}} וכן הוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים; מרכיבי ההוצאה כאמור בסעיף זה יהיו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, וסכומה לא יפחת מהסכום הקבוע בה;
{{ח:תתת|(2)}} על בעלי הזכיונות יחולו ההוראות הקבועות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} ולא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59(ב)}} {{ח:פנימי|תוספת 1|והתוספת הראשונה}}; שאר הוראות החוק, וכן הכללים, יחולו עליהם ככל שאינם סותרים את הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}};
{{ח:תתת|(2א)|(א)}} על אף האמור בפסקה (2), ההוצאה שעל בעלי הזיכיונות בערוץ 2 להוציא למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ בתקופה שמיום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015) עד יום י״ג בתמוז התשע״ה (30 ביוני 2015), לפי הוראות הכללים והוראות הזיכיון החלות לגביהם, תופחת בסכום השווה להפרש שבין מחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון כמשמעותה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|בסעיף 2(א) לתוספת השנייה}} לבין מחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל רישיון כמשמעותה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2א|בסעיף 2א לתוספת האמורה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} אין בהוראות פסקת משנה (א) כדי לגרוע מההוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות, מההוצאה לשם הפקת תכניות סוגה עילית או מההוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים שעל בעלי הזיכיונות בערוץ 2 להוציא לפי הוראות הכללים והוראות הזיכיון החלות לגביהם;
{{ח:תתתת|(ג)}} ההפחתה האמורה בפסקה זו תחולק בין בעלי הזיכיונות בערוץ 2 בהתאם לחלוקת יחידות השידור ביניהם בתקופה האמורה בפסקת משנה (א);
{{ח:תתת|(3)}} בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו־(2) –
{{ח:תתתת|(א)}} בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה רשאי לדחות את הביצוע של מחויבויות במכרז שעניינן מימון, הפקה ורכישה של תכניות סוגה עילית, שהן מעבר למחויבויות האמורות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}, שלא קוימו עד {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301514.pdf|לתיקון מס׳ 37}}, לתקופה של שש שנים שתחילתן ביום כניסתו לתוקף של רישיון לשידורי טלוויזיה שיינתן לו, ויהיה עליו לקיימן כבעל רישיון לשידורי טלוויזיה, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה רשאי לדחות את הביצוע של עד עשרים ושבעה אחוזים ממחויבויותיו במכרז שעניינן מימון, הפקה ורכישה של תכניות סוגה עילית, שהן מעבר למחויבויות האמורות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}, ביחס לכל שנה בשנים 2013 עד 2015, לתקופה של שש שנים שתחילתן ביום כניסתו לתוקף של רישיון לשידורי טלוויזיה שיינתן לו;
{{ח:תתת}} ובלבד שמסר למועצה, עם הגשת תכנית העבודה השנתית לאישורה, הודעה על כוונתו לדחות את הביצוע כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) והפקיד כתבי התחייבויות כפי שתורה עליהן המועצה ובמועד שתורה, להבטחת קיומן של המחויבויות האמורות.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יוציא, בכל שנה, הוצאה למימון הפקה ורכישה של התכניות המשודרות בערוץ שבו הוא משדר, באותה שנה, הכוללת את ההוצאה באותה שנה לתפעול השוטף של חברת החדשות, או לרכישה של שידורי חדשות אם אושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 63א1|סעיף 63א1}} וכן הוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים; מרכיבי ההוצאה כאמור בסעיף זה יהיו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, וסכומה לא יפחת מהסכום הקבוע בה.
{{ח:תתת|(2)}} על בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יחולו ההוראות הקבועות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} המועצה, באישור הועדה, רשאית לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}.

{{ח:סעיף|62ד|תכנית לדחיית הוצאה לקולנוע|תיקון: תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאי להגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת, הכוללת שלבי פעולה, לדחייה עד יום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014) של ההתחייבויות והתנאים לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון, שעניינם ההוצאה לשם הפקה של סרטים ישראליים, בסכום שלא יעלה על 10 מיליון שקלים חדשים (בסעיף זה – התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע); הסכום האמור יעודכן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8|סעיף 8(ד) לתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תחליט בדבר אישור התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע עד יום י״ד באדר התש״ע (28 בפברואר 2010).
{{ח:תת|(ג)}} אישרה המועצה את התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, רשאית היא להורות לבעל הזיכיון להמציא פיקדון כספי או ערבות בנקאית, בסכום שתורה, בתוך 30 ימים ממועד האישור כאמור בסעיף קטן (ב), להבטחת ביצועה של התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33(ב)(3)}}.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), אישרה המועצה את התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, ימציא בעל הזיכיון פיקדון כספי או ערבות בנקאית, עד יום ד׳ בכסלו התשע״ב (30 בנובמבר 2011), בסכום ההוצאה שעליו להשלים לפי התכנית שאושרה כאמור, בהפחתת סכום הפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית שהמציא בהתאם לאותו סעיף קטן, להבטחת ביצועה של התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, נוסף על הפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית שהמציא לפי סעיף קטן (ג) {{ח:פנימי|סעיף 33|וסעיף 33(ב)(3)}}.
{{ח:תת|(ה)}} המנהל יורה לבעל הזיכיון על תנאי הפיקדון הכספי או נוסח הערבות הבנקאית, לפי העניין, לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד).
{{ח:תת|(ו)}} לא עמד בעל הזיכיון בהוראות התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, או שלא המציא פיקדון כספי או ערבות בנקאית שהיה עליו להמציא לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), יראו בכך הפרה של תנאי מהותי בזיכיון לעניין {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(א)(4)}}.

{{ח:סעיף|62ה|שימוש בסכומים שהתקבלו בשל מימוש בטוחות ובשל רכישת חברות החדשות של ערוץ 2 ושל הערוץ השלישי|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית קנויה“ – הפקה מקומית כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} שהיא הפקה מקומית קנויה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58}}, העומדת בכללי המועצה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית ממומנת“ – הפקה מקומית קנויה שמומנה מסכומים שקיבל בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי הוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ב)}} החל במועד המעבר, סכומים שהתקבלו בידי הרשות ממימוש ערבות או פיקדון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(א)(2)(ב)}}, וכן סכומים שהתקבלו מתשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 71ד|סעיפים 71ד(יא) או (יג)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 71ה|או 71ה(ט)}}, ישמשו למימון הפקות מקומיות קנויות שהן תכניות סוגה עילית, באופן האמור בסעיף קטן (ד), אשר ישודרו בשידוריהם של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), המועצה רשאית לקבוע כי סכומים שהתקבלו בידי הרשות כאמור באותו סעיף קטן ישמשו בחלקם למימון הפקות מקומיות קנויות שאינן תכניות סוגה עילית, באופן האמור בסעיף קטן (ד) ובהתאם לכללים שקבעה המועצה, ובלבד שלדעת המועצה קיימים טעמים המצדיקים זאת.
{{ח:תת|(ד)}} סכומים כאמור בסעיף קטן (ב) יופקדו בחשבון נפרד שתנהל הרשות ויועברו על ידה לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה שביקש לקבל מימון להפקות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) והרשות מצאה כי עמד בכללים שקבעה המועצה בדבר התנאים שבהם יצטרך לעמוד לשם קבלת מימון כאמור ובדבר אופן הגשת בקשה למימון הפקות כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישדרו תכניות ממומנות בהתאם לכללים שקבעה המועצה בדבר שיבוץ תכניות כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} המועצה תקבע כללים להכרה חלקית בסכומים ששימשו להפקת תכניות ממומנות ששובצו בשידורי בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, ובהיקף שעות השידור של תכניות כאמור, לצורך עמידתו של בעל הזיכיון או בעל הרישיון האמור, לפי העניין, במחויבויותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62ג|סעיף 62ג}}; ואולם במהלך תקופה של שנתיים שתחילתה במועד שבו מומשו בידי הרשות ערבות או פיקדון שהפקיד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לא יהיה ניתן להכיר בסכומים ששימשו להפקת תכנית ממומנת ששובצה בשידוריו של מי שהפקיד את הערבות או הפיקדון האמורים, ובשעות השידור של התכנית, לצורך עמידה במחויבויותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62ג|סעיף 62ג}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שימוש בכספים שהתקבלו ברשות לפי סעיף 62ה לחוק)|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שימוש בכספים שהתקבלו ברשות לפי סעיף 62ה לחוק), התשפ״ה–2024}}.}}

{{ח:סעיף|62ו|שימוש בסכומים שהתקבלו בשל שימוש באפיק או בנכסים לא מוחשיים|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון כללי לשידורי כבלים“ ו”בעל רישיון לשידורי לוויין“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6א|בסעיפים 6א}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6מג|ו־6מג לחוק התקשורת}}, בהתאמה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית קנויה“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה – הפקה מקומית קנויה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 62ה|בסעיף 62ה(א)}}, שהיא תכנית סוגה עילית כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, למעט תכנית מיוחדת כאמור בפסקה (3) להגדרה האמורה;
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין – הפקה מקומית קנויה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6א|בסעיף 6א לחוק התקשורת}}, שהיא סוגה מורכבת כמשמעותה בכללים שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6ה|סעיף 6ה(5) לחוק התקשורת}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית ממומנת“ – הפקה מקומית קנויה שמומנה מסכומים שקיבל בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין לפי הוראות סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} סכומים שהתקבלו מתשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ד|סעיפים 37ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 37ה|37ה}} {{ח:פנימי|סעיף 71ה|ו־71ה(ח)}} ישמשו למימון הפקות מקומיות קנויות, שישודרו בשידוריהם של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, בעל רישיון לשידורי לוויין, בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה, ויחולקו בין הגופים האמורים, ובלבד שלעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, הוראות פסקה זו יחולו, לגבי סכומים שהתקבלו עד יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 44), התשע״ח–2018}}, רק על מי שהיה בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|החוק האמור}}.
{{ח:תתת|(2)}} חלוקה כאמור בפסקה (1) תיעשה לפי יחס שיורה עליו השר, בהתאם לאמות מידה שיורה עליהן השר מראש, והכל בהסכמת שר האוצר; החלוקה ואמות המידה ייקבעו בשים לב להשלכות {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כא1|סעיף 6כא1 לחוק התקשורת}} על בעלי רישיון כלליים לשידורי כבלים ובעלי רישיונות לשידורי לוויין ולצורך בקידום היצירה הישראלית.
{{ח:תתת|(3)}} אמות המידה לפי סעיף קטן זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/policy/11072021/he/Standards_Bid_Minister_Decision.pdf|אמות המידה לקביעת יחס חלוקת תשלומים למימון הפקות מקומיות קנויות מסוגה עילית/מורכבת}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (תכניות ממומנות בטלוויזיה)|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (תכניות ממומנות בטלוויזיה), התשפ״ב–2021}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} סכומים כאמור בסעיף קטן (ב) יופקדו בחשבון נפרד שינהל החשב הכללי במשרד האוצר ויועברו על ידו לגופים המפורטים בסעיף קטן (ב) שביקשו לקבל מימון להפקות כאמור באותו סעיף קטן {{ח:הערה|&lt;s&gt;האמור&lt;/s&gt;}}, וכן –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין – המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין מצאה כי עמד בכללים שקבעה בדבר התנאים שבהם יצטרך לעמוד לשם קבלת מימון כאמור ובדבר אופן הגשת בקשה למימון הפקות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה – הרשות מצאה כי עמד בכללים שקבעה המועצה בדבר התנאים שבהם יצטרך לעמוד לשם קבלת מימון כאמור ובדבר אופן הגשת בקשה למימון הפקות כאמור.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין ישדרו תכניות ממומנות, בהתאם לכללים שקבעה המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין בדבר שיבוץ תכניות כאמור; הסכומים ששימשו להפקת תכניות ממומנות ושעות השידור של תכניות כאמור לא יובאו בחשבון לצורך בחינת עמידתו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין במחויבויותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}, כללי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין ותנאי הרישיון.
{{ח:תתת|(2)}} בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישדרו תכניות ממומנות בהתאם לכללים שקבעה המועצה בדבר שיבוץ תכניות כאמור; הסכומים ששימשו להפקת תכניות ממומנות ושעות השידור של תכניות כאמור לא יובאו בחשבון לצורך בחינת עמידתו של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה במחויבויותיו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון או הרישיון, לפי העניין.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: שידורי חדשות בטלויזיה וחברת החדשות}}

{{ח:סעיף|63|שידורי חדשות|תיקון: תש״ס, תשס״ח, תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ו, תשע״ח־2, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} שידורי חדשות במסגרת שידורי הטלוויזיה לפי חוק זה יהיו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}} בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(יבוטל ביום 1.1.2027):}} המועצה תקבע את המועדים של שידורי החדשות ואורכם.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לקבוע כי שידורי חדשות יהיו בנוסף לעברית, גם בערבית ובשפות אחרות, הכל כפי שתקבע.
{{ח:תת|(ד)}} דינה של חברת החדשות שמשדרת את שידורי החדשות של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, לעניין חוק זה, כדין כל בעל זכיון אחר לשידורי טלויזיה, למעט לענין {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיפים 34}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}}, {{ח:פנימי|סעיף 37|37}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54}}, {{ח:פנימי|סעיף 60|60}}, {{ח:פנימי|סעיף 71ד|71ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 71ה|71ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 102א1|102א1}} {{ח:פנימי|סעיף 102א2|ו־102א2}}.

{{ח:סעיף|63א|חברות החדשות|תיקון: תש״ס, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ו, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} שידורי החדשות בשידוריהם של בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 ישודרו באמצעות חברת החדשות של ערוץ 2, שתוקם ותפעל לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}}, ובהתאם לזיכיון שהעניקה לה המועצה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} שידורי החדשות בשידוריו של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי ישודרו באמצעות חברת החדשות של הערוץ השלישי, שתוקם ותפעל לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}}, בשינויים המתחייבים לגביה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}}, כפי שקבע השר, ובהתאם לזיכיון שהעניקה לה המועצה.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו תקנות הבזק (חברת החדשות של הערוץ השלישי), התשס״א–2000 (ק״ת תשס״א, 428), הקובעות כי עקב השינויים המתחייבים מהוראותיו של {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}} – יהיה הרוב הדרוש לבחירת מנהל חברת החדשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)}} – שישים ושישה אחוזים מחברי מועצת המנהלים; ולהעברת מנהל חברת החדשות מכהונתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69(א)(3)}} – שישים ושישה אחוזים מחברי מועצת המנהלים.}}
{{ח:תתת|(2)}} לצורך קיום שידורי חדשות בשנה הראשונה של תקופת הזיכיונות הראשונים בערוץ השלישי, רשאית חברת החדשות של הערוץ השלישי לרכוש שידורי חדשות המופקים והמשודרים לפי כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} שידורי החדשות בשידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישודרו באמצעות חברת חדשות, שתוקם ותפעל לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}}, ובהתאם לרישיון שהעניקה לה המועצה; דינה של חברת החדשות כאמור, לעניין חוק זה, כדין כל בעל רישיון אחר לשידורי טלוויזיה, למעט לעניין {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיפים 34}}, {{ח:פנימי|סעיף 35א|35א}}, {{ח:פנימי|סעיף 37|37}}, {{ח:פנימי|סעיף 37ד|37ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 37ה|37ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 60|60}}, {{ח:פנימי|סעיף 62ה|62ה}} {{ח:פנימי|סעיף 62ו|ו־62ו}}.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בשידורי החדשות כאמור בסעיף קטן (ג), לא ייעשה שימוש בסימני מסחר, רשומים או שאינם רשומים, הנוגעים לשמה של חברת החדשות של ערוץ 2 או לשמה של חברת החדשות של הערוץ השלישי, לרבות סימני מסחר הכוללים את המספרים 2, 22 או 10, ששימשו את חברת החדשות של ערוץ 2 או את חברת החדשות של הערוץ השלישי.
{{ח:תתת|(2)}} המנהל רשאי להורות על איסור שימוש בסימן מסחר, רשום או שאינו רשום, בעל מאפיינים דומים לסימני המסחר כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|63א1|רכישת שידורי חדשות|תיקון: תשס״ג־2, תשע״א}}
{{ח:ת}} כל עוד מתקיימים שידורי טלוויזיה במסגרת שני ערוצי טלוויזיה או יותר, רשאית חברת חדשות, באישור המועצה ובתנאים שתקבע, לרכוש, בכל שנה, שידורי חדשות בסכום שלא יפחת מסכום כקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|בסעיף 4 לתוספת השניה}}, מגורם שאישרה המועצה שמקום מושבו בירושלים ושעיסוקו הבלעדי הוא הפקת חדשות, או שהעיסוקים האחרים שלו או של בעל ענין בו אינם פוגמים, לדעת המועצה, בתפקודו העצמאי והבלתי תלוי בהפקת החדשות; לענין החלטה לפי סעיף זה רשאית המועצה לשקול, בין השאר, את הבטחת קיומה של חברת חדשות אחת לפחות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|63ב|הגבלות לענין בעל תפקיד|תיקון: תש״ס, תשע״א}}
{{ח:ת}} לא יכהן אדם כבעל תפקיד בשתי חברות חדשות או יותר, בעת ובעונה אחת.

{{ח:סעיף|64|מהימנות שידורי החדשות}}
{{ח:ת}} חברת החדשות תקיים שידורי חדשות מדוייקים, מהימנים ומאוזנים, ולא ישוקפו בהם עמדותיהם ודעותיהם הפרטיות של מנהלי החברה, עובדיה ובעלי מניותיה.

{{ח:סעיף|65|איסור פרסומת}}
{{ח:ת}} חברת החדשות אינה רשאית לשדר דבר שהוא בגדר שידורי פרסומת, לרבות פרסומת אגב, פרסומת מוסווית או פרסומת בלתי מודעת.

{{ח:סעיף|66|בעלי המניות בחברת החדשות|תיקון: תש״ס, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי המניות של חברת החדשות של ערוץ 2 יהיו הרשות ובעלי הזיכיונות לשידורי הטלוויזיה בערוץ 2 ובעלי המניות של חברת החדשות שבאמצעותה בעל רישיון לשידורי טלוויזיה משדר שידורי חדשות, יהיו הרשות ובעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, הכל כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לרשות יהיו ארבעים אחוזים ממניות חברת החדשות המקנות זכויות הצבעה באסיפה הכללית של החברה (להלן – מניות הצבעה);
{{ח:תתת|(2)}} לבעלי זכיונות לשידורי טלוויזיה או לבעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין, יוקצו ששים אחוזים של מניות הצבעה וכן כל המניות המקנות זכויות לקבלת רווחים ולהשתתפות ביתרת נכסיה של חברת החדשות בזמן פירוקה (להלן – מניות רכוש).
{{ח:תת|(ב)}} חלקו היחסי של כל בעל זכיון במניות הצבעה ובמניות רכוש ייקבע בהתחשב במספר בעלי הזכיונות ועל פי היקף יחידת השידור של כל אחד, הכל כפי שתקבע המועצה בכללים.
{{ח:תת|(ג)}} בעל זכיון הבא במקומו של בעל זכיון שזכיונו לאותה יחידת שידור בוטל או שפג תקפו, חייב ברכישת מניות הרכוש של בעל הזכיון הקודם; דרך חישוב התמורה ואופן תשלומה ייקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|67|מועצת המנהלים של חברת חדשות|תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשס״ג־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת המנהלים של חברת חדשות תמנה לפחות חמישה דירקטורים, מהם שלוש חמישיות ימנו בעלי הזכיונות לשידורי טלוויזיה בהתאם לחלקם היחסי במניות ההצבעה של חברת החדשות או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, ושתי חמישיות תמנה המועצה לפי סעיף זה, ובלבד שבעלי הזכיונות או שבעל הרישיון לא ימנו למועצת המנהלים יותר משני נציגים שהמליצו עליהם מי שמחזיקים באמצעי שליטה הן בבעל הזכיון או בבעל הרישיון, לפי העניין, והן בתאגיד שהוא עתון כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(ב2)(9)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הדירקטורים שתמנה המועצה לפי סעיף זה (בסעיף זה – דירקטורים מטעם הרשות) יהיו נציגי ציבור, שמתקיימים בהם לפחות תנאי הכשירות לכהונת יושב ראש דירקטוריון של חברה ממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17|סעיפים 17}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17א|17א}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 18ג|18ג}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 24|ו־24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, בשינויים המחויבים לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימונה כדירקטור מטעם הרשות:
{{ח:תתת|(1)}} מי שמתקיים בו אחד מהסייגים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} מי שהוא חבר המועצה;
{{ח:תתת|(3)}} מי שיש לו זיקה אישית, כלכלית או אחרת, לרבות כעובד, למורשה לשידורים, למי שהוא בעל ענין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים וכן למי שמחזיק במישרין בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה במורשה לשידורים כאמור; לענין זה, ”מורשה לשידורים“ – לרבות בעל רישיון לשידורים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}};
{{ח:תתת|(4)}} מי שעיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כדירקטור בחברת החדשות.
{{ח:תת|(ד)}} יושב־ראש מועצת המנהלים של חברת החדשות יהיה אחד הדירקטורים מטעם הרשות אשר ייבחר על ידי מועצת המנהלים.
{{ח:תת|(ה)}} דירקטור מטעם הרשות יתמנה לתקופה של שלוש שנים, וניתן למנותו מחדש.
{{ח:תת|(ו)}} דירקטור מטעם הרשות יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר בהודעה בכתב למועצה;
{{ח:תתת|(2)}} הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
{{ח:תתת|(3)}} נתקיים בו סייג מן הסייגים למינוי אדם כדירקטור מטעם הרשות;
{{ח:תתת|(4)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והמועצה העבירה אותו מכהונתו בהודעה בכתב.

{{ח:סעיף|68|מינוי מנהל חברת החדשות ותפקידיו|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת המנהלים של חברת החדשות תמנה את מנהל חברת החדשות על פי המלצת נציגי בעלי הזכיונות או בעל הרישיון בחברה; מנהל חברת החדשות ייבחר ברוב של שבעים וחמישה אחוזים מחברי מועצת המנהלים.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתו של מנהל חברת החדשות תהיה חמש שנים וניתן להאריכה לתקופות נוספות בדרך הקבועה בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} מנהל חברת החדשות, בנוסף לשאר תפקידיו, ישמש עורך ראשי של שידורי החדשות.

{{ח:סעיף|69|פקיעת כהונה של מנהל חברת החדשות}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל חברת החדשות יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר בהודעה בכתב שהגיש למועצת המנהלים באמצעות היושב ראש שלה;
{{ח:תתת|(2)}} היושב־ראש של מועצת המנהלים קבע, לאחר התייעצות עמה כי נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו;
{{ח:תתת|(3)}} מועצת המנהלים החליטה ברוב של שבעים וחמישה אחוזים מחבריה להעבירו מכהונתו.
{{ח:תת|(ב)}} חדל מנהל חברת החדשות לכהן לפני תום תקופת כהונתו, ימלא יושב־ראש מועצת המנהלים את תפקידו עד מינוי מנהל אחר של חברת החדשות.

{{ח:סעיף|70|מימון|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי הזכיונות לשידורי טלויזיה או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה יממנו, בדרך של רכישת מניות רכוש, את רכישת מיתקני חברת החדשות וציודה וכן יממנו את אחזקתם, שיפוצם, חידושם, שינויים והחלפתם של אלה וכל יתר הוצאות חברת החדשות, למעט התפעול השוטף.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תממן את הוצאות התפעול השוטף של חברת החדשות, שאת מרכיביו יקבע השר בתקנות.

{{ח:סעיף|71|מסמכי היסוד}}
{{ח:ת}} אין בכוחם של מסמכי היסוד של חברת החדשות לגרוע מהוראות חוק זה.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: הוראות לענין תקופת הזיכיון הראשונה – איחוד בעלי זיכיונות|תיקון: תשס״ב־3, תשע״א־2, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|71א|איחוד בעלי זיכיונות|תיקון: תשס״ב־3, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיפים 41(ב) ו־(ב1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54}} {{ח:פנימי|סעיף 56|ו־56}}, בתקופת הזיכיון הראשונה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שלושת בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאים להתאגד לשני תאגידים שיהיו בעלי זיכיונות לשתי יחידות שידור שיבואו במקום שלוש יחידות השידור שלהם, בחלוקה שתוסכם ביניהם, ובלבד שחלקו של אחד מהם לא יפחת משליש מכלל זמן השידור של בעלי הזיכיונות בערוץ; בסעיף קטן זה, ”כלל זמן השידור“ – למעט זמן השידור ביום השבת;
{{ח:תתת|(2)}} כל שניים משלושת בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאים להתאגד לתאגיד אחד שיהיה בעל זיכיון ליחידת שידור אחת בהיקף של שני שלישים מכלל זמן השידור של בעלי הזיכיונות בערוץ;
{{ח:תתת|(3)}} שני בעלי הזיכיונות או הזוכים במכרז, לפי הענין, לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי רשאים להתאגד לתאגיד אחד שיהיה בעל זיכיון לשתי יחידות השידור שלהם.
{{ח:תת|(ב)}} התאגדות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שתהא בדרך של הקמת תאגיד משותף חדש או בדרך של העברת הפעילות על פי הזיכיון לאחד מבעלי הזיכיונות או הזוכים במכרז, לפי הענין (להלן – התאגיד החדש), והכל בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(ג), (ד) ו־(ה)}}, לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה, באישור השר והועדה, תקבע בכללים כי אם שלושת בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 יתאגדו לשני תאגידים חדשים, כאמור בסעיף קטן (א)(1), או שניים מבעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 יתאגדו לתאגיד אחד כאמור בסעיף קטן (א)(2), יחויבו התאגידים האמורים בהפקות מקומיות ובהפקות מקומיות קנויות בשיעורים גבוהים מהשיעורים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיפים 59}} {{ח:פנימי|סעיף 60|ו־60}}, הכל כפי שתקבע.
{{ח:תת|(ד)}} התאגדו שני בעלי הזיכיונות או הזוכים במכרז, לפי הענין, בערוץ השלישי, לתאגיד אחד, יחולו על התאגיד החדש הסייגים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(ב1)}} בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בפסקה (4)(א), במקום ”משישה עשר אחוזים“ יקראו ”משמונה אחוזים“;
{{ח:תתת|(2)}} בפסקה (4)(ב), במקום ”בעשרים אחוזים“ יקראו ”בעשרה אחוזים“;
{{ח:תתת|(3)}} בפסקה (4)(ג), במקום ”חמישית“ יקראו ”עשירית“.
{{ח:תת|(ה)}} התאגדו שלושת בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 לשני תאגידים חדשים כאמור בסעיף קטן (א)(1), או התאגדו שניים מבעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 לתאגיד אחד כאמור בסעיף קטן (א)(2), יחולו עליהם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ב)}}, בהתאמה של האחוזים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 41|באותו סעיף}} לשינוי בהיקף יחידות השידור של התאגיד החדש בעל הזיכיון, בכלל זמן השידור בערוץ.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ה), הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ב)(4)}} לא יחולו, בתקופת הזיכיון הראשונה בערוץ 2, על החזקות באמצעי שליטה שהיו מותרות ושהוחזקו בפועל, ערב תחילת {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300472.pdf|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 17), התשס״ב–2002}}, בתאגידים בעלי הזיכיונות בערוץ האמור.

{{ח:סעיף|71ב|בקשה ואישור|תיקון: תשס״ב־3, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי זיכיונות או זוכים במכרז, לפי הענין, המבקשים להתאחד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 71א|בסעיף 71א}} יגישו למועצה בקשה בכתב, שלה יצורפו כל מסמך או מידע הנוגעים למלוא ההסכמות ביניהם, וכן פרטים מלאים על בעלי אמצעי השליטה בתאגיד החדש, הכל כפי שתורה המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תאשר את הבקשה בתוך שלושים ימים ממועד הגשתה לפי החוק, אם ראתה כי התמלאו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 71א|בסעיף 71א}} וכי התאגיד החדש לא היה נפסל מהשתתפות במכרז, אילו נערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, ובלבד שלענין התאגדות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 71א|בסעיף 71א(א)(2)}}, המועצה תסרב לבקשה אם סברה שיש בהתאגדות כאמור כדי לגרום לפגיעה מהותית במי מבעלי הזיכיונות, בתחרות ביניהם, או בטובת הציבור.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית להתנות את אישורה בתנאים, לרבות לענין תנאי הזיכיון שיינתן לתאגיד החדש.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|בחוק התחרות הכלכלית}}, לא יתנגד לבקשה, כאמור בסעיף זה, לאיחוד של מי מבעלי הזיכיונות או הזוכים במכרז בערוץ השלישי, או של מי מבעלי הזיכיונות בערוץ 2, אלא אם כן השתכנע כי קיימים טעמים מיוחדים להתנגד לה, לאחר ששקל גם את מטרותיו של חוק זה; הממונה ייתן את החלטותיו בתוך שלושים ימים מיום שקיבל את הבקשות, והוראות {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 38|סעיף 38 לחוק התחרות הכלכלית}} לא יחולו לענין זה.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ו|סימן ו׳: הגבלות בתקופת דחיית מחויבויות|תיקון: תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|71ג|הגבלות בתקופת דחיית מחויבויות|תיקון: תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} בעל זיכיון שמועד תשלום חוב שהיה חייב לשלם לפי חוק זה לפני יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}}, או מועד ההוצאה שהיה עליו להוציא לפי חוק זה לפני המועד האמור, נדחו בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}}, לא יבצע חלוקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, ולא יחזיר הלוואה שניתנה לו מאת בעל עניין, כל עוד לא שילם את מלוא החוב או הוציא את מלוא ההוצאה.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ז|סימן ז׳: הוראות מעבר מזיכיונות לשידורי טלוויזיה לרישיונות לשידורי טלוויזיה|תיקון: תשע״א}}

{{ח:סעיף|71ד|רישיון לשידורי טלוויזיה לבעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2|תיקון: תשע״א, תשע״ג, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון“ – בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפרש ההכנסה“ – ההפרש שבין סכום ההכנסה החזויה של בעל זיכיון, בשנה מסוימת, שנקבעה בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיפים 24(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 59|59}} {{ח:פנימי|סעיף 60|או 60}}, לבין סכום ההכנסה בפועל של בעל הזיכיון באותה שנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הערכת שווי“ – הערכת שווי של חברת החדשות של ערוץ 2 כפי שבוצעה על ידי הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (יד);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההתחייבויות בתחום התוכן“ – ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, שעניינם היקף שעות השידור של תכניות שהיה על בעל זיכיון לשדר, או ההוצאה שהיה עליו להוציא לשם מימון הפקה ורכישה של תכניות או לשם הפקת סרטים ישראליים, למעט ההוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות או הוצאה לרכישת שידורי חדשות שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 63א1|סעיף 63א1}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כשיר לבקשת רישיון“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שהגיש למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ולדעת המועצה מתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(א)(1) ו־(3)}} ובכללים שקבעה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(ג)}}, ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)}} או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים;
{{ח:תתתת|(3)}} מי שנמסרה לו הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ח).
{{ח:תת|(ב)}} בעל זיכיון רשאי להגיש למועצה, עד למועד שקבעה ושלא יהיה מאוחר משנה לפני מועד המעבר, בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה; תחילת תוקפו של רישיון שניתן על פי בקשה כאמור תהא במועד המעבר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} לא הגיש בעל זיכיון בקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה עד למועד האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להגיש למועצה בקשה כאמור אם ניתנה לכך הסכמת בעל הזיכיון השני לשידורי טלוויזיה – החל ממועד המעבר, ובלבד שבקשה כאמור תוגש לא יאוחר משנה לפני תום תקופת זיכיונו.
{{ח:תת|(ד)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ה) או (ו), המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי טלוויזיה למי שהגיש בקשה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), אם מתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(א)}} ובכללים שקבעה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(ג)}}, ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיפים 33א(ב)}} או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים; ואולם לעניין {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ב2)}} לא יראו את המבקש כבעל זיכיון אחר כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 41|בפסקה (9) של הסעיף האמור}}, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(א)(1)}} לא יראו את המבקש כבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, רק בשל כך שהוא בעל זיכיון.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)(1)}}, מצאה המועצה כי מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) לא קיים בתקופת הזיכיון את ההתחייבויות בתחום התוכן, רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון ועד יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf|תיקון מס׳ 33}} – בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה עד ליום י״ח בחשוון התשע״ו (31 באוקטובר 2015) של ההתחייבויות כאמור, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון והנובעות מהפרש ההכנסה – בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה בתוך 36 חודשים ממועד תחילת תוקפו של הרישיון, של ההתחייבויות כאמור, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} המועצה אישרה את התכניות לפי פסקאות (1) ו־(2);
{{ח:תתת|(4)}} בעל הזיכיון המציא לרשות ערבות בנקאית אוטונומית בסכומים הנדרשים לביצוע התכניות לפי פסקאות (1) ו־(2), להבטחת ביצוען, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(א)(2)}}; המנהל יורה לבעל הזיכיון על נוסח הערבות הבנקאית האוטונומית.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)(1)}}, מצאה המועצה כי בעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ג), לא קיים בתקופת הזיכיון התחייבויות בתחום התוכן או לא שילם את חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי הפצה או תמלוגים, כמפורט בפסקאות (1) עד (3), רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה בהתקיים האמור באותן פסקאות, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בעל הזיכיון בתקופת הזיכיון והוא רשאי לדחות לפי {{ח:פנימי|סעיף 62ג|סעיף 62ג(א)(3)}} – בעל הזיכיון מסר למועצה הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62ג|בסיפה של סעיף 62ג(א)(3)}}, וכן הגיש למועצה לאישורה, במועד הגשת הבקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה, תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה בתוך שש שנים ממועד תחילת תוקפו של הרישיון, של ההתחייבויות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62ג|בסעיף 62ג(א)(3)}}, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(1א)}} לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בעל הזיכיון בתקופה שמיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301514.pdf|תיקון מס׳ 37}} עד יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306622.pdf|תיקון מס׳ 39}} – המועצה שוכנעה, מנימוקים שיירשמו, כי חומרת ההפרה ונסיבותיה אינן מצדיקות את אי־מתן הרישיון; לא תוקנה ההפרה עד למועד הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (ג), תורה המועצה לבעל הזיכיון לתקן את ההפרה בתוך תקופת זמן סבירה; הורתה המועצה על תיקון ההפרה כאמור, ימציא בעל הזיכיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בעל הזיכיון בתקופת הזיכיון והנובעות מהפרש ההכנסה – מתקיימים לגבי בעל הזיכיון התנאים המנויים בסעיף קטן (ה)(2) עד (4), בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין חובות בשל דמי זיכיון, דמי הפצה או תמלוגים שבעל הזיכיון היה חייב לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳ לפרק ח׳}} לפני יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306622.pdf|תיקון מס׳ 39}} – המועצה נוכחה כי בעל הזיכיון שילם את חובותיו כאמור עד יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306622.pdf|התיקון האמור}}.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} מצאה המועצה כי בעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ג) הפר הפרה זניחה של הוראה לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)(1) סיפה}}, וההפרה ניתנת לתיקון, תורה לו על תיקון ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור (בסעיף קטן זה – התקופה לתיקון ההפרה).
{{ח:תתת|(2)}} הורתה המועצה על תיקון הפרה כאמור בפסקה (1), ימציא בעל הזיכיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל.
{{ח:תתת|(3)}} לא תוקנה ההפרה במהלך התקופה לתיקון ההפרה וטרם ניתן לבעל הזיכיון רישיון לשידורי טלוויזיה, לא יינתן לו רישיון כאמור.
{{ח:תת|(ח)}} הגיש בעל זיכיון בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ג), תודיע המועצה בתוך שלושה חודשים ממועד הגשת הבקשה, אם הוא עומד בהוראות הסעיפים המפורטים בסעיף קטן (ד), למעט בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(א)(2)}}; הודיעה המועצה לבעל הזיכיון כי הוא עומד בהוראות כאמור, יראו אותו ככשיר לבקשת אפיק לעניין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37ד|סעיף 37ד}}, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרסום ההודעה לציבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ד|סעיף 37ד(ב)}} יהיה, לעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) – תשעה חודשים לפני מועד המעבר, ולעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ג) – תשעה חודשים לפני תום תקופת הזיכיון;
{{ח:תתת|(2)}} החלטת המועצה או קביעתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ד|סעיף 37ד(ב)(3)}} יינתנו, לעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) – לא יאוחר משישה חודשים לפני מועד המעבר, ולעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ג) – לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תקופת הזיכיון.
{{ח:תת|(ט)}} נמסרה הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ח), לבעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב), יפקע זיכיונו במועד המעבר.
{{ח:תת|(ט1)}} נמסרה הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ח) לבעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ג), יפקע זיכיונו במועד כניסת הרישיון לתוקף.
{{ח:תת|(י)|(1)}} פקע או בוטל זיכיון של אחד מבעלי הזיכיונות, במועד המעבר או לאחר מכן (בסעיף קטן זה – בעל הזיכיון הקודם), רשאי בעל הזיכיון הנותר, לשדר גם ביחידת השידור שבה שידר בעל הזיכיון הקודם, ובלבד שהתחייב לקיים את אחד מהמפורטים להלן, נוסף על התחייבויותיו כבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי הוראות חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון (בסעיף קטן זה – התחייבויותיו הקיימות) –
{{ח:תתתת|(א)}} כל התחייבויותיו של בעל הזיכיון הקודם לפי הוראות חוק זה, כללי המועצה, ותנאי הזיכיון בהתאמות שתורה המועצה;
{{ח:תתתת|(ב)}} התחייבויות שסכומן שווה למכפלת ההתחייבויות הקיימות ביחס שבין יחידת השידור שהוקצתה לבעל הזיכיון הקודם לבין יחידת השידור שהוקצתה לבעל הזיכיון הנותר עד למועד המעבר.
{{ח:תתת|(2)}} בחר בעל הזיכיון הנותר כאמור בפסקה (1) שלא לשדר ביחידת השידור שבה שידר בעל הזיכיון הקודם, תפרסם הרשות, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיפים 33(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38}}, מכרז פומבי למתן זיכיון לשידורי טלוויזיה ביחידת השידור שבה שידר בעל הזיכיון הקודם, ותקופת תוקפו של הזיכיון כאמור תהיה כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(ב2)}}; על מכרז כאמור יחולו ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳ בפרק ג׳}}.
{{ח:תת|(יא)}} לא הודיעו בעלי הזיכיונות למועצה על כוונתם להחזיק במשותף בחברת החדשות של ערוץ 2 בהתאם להוראות סעיף קטן (יג), ולא נותרו עוד בעלי זיכיונות במועד המעבר או לאחר מכן, תבצע הרשות הערכת שווי ותפרסם הודעה לציבור על כוונתה לאפשר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לרכוש את חברת החדשות האמורה, וכן על גובה הערכת השווי, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביקש מי שהיה בעל זיכיון עד למועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות כאמור (בסעיף קטן זה – בעל זיכיון קודם), שהוא כשיר לבקשת רישיון, אחד בלבד, לרכוש את חברת החדשות של ערוץ 2, עד למועד שהורתה הרשות, ישלם לרשות בעד הרכישה כאמור את סכום הערכת השווי, וכן ישלם לבעל הזיכיון הקודם האחר, בעד רכישת מניות הרכוש שלו בחברת החדשות של ערוץ 2, את סכום שווי מניות הרכוש האמורות כפי שחישבה הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (יד);
{{ח:תתת|(2)}} ביקשו שני בעלי זיכיונות קודמים שהם כשירים לבקשת רישיון, לרכוש את חברת החדשות של ערוץ 2, עד למועד שהורתה הרשות, תפרסם הרשות מכרז ביניהם לגבי רכישת חברת החדשות, אשר ההצעה המזערית שיהיה ניתן להציע בו תהיה בגובה הערכת השווי; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשתן של ההצעות והטיפול בהן; הזוכה במכרז ישלם לרשות בעד הרכישה כאמור את סכום הצעתו, ולבעל הזיכיון הקודם שלא זכה במכרז, בעד רכישת מניות הרכוש שלו בחברת החדשות של ערוץ 2 – את סכום שווי מניות הרכוש האמורות כפי שחישבה הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (יד);
{{ח:תתת|(3)}} לא הוגשה בקשה לרכוש את חברת החדשות של ערוץ 2 לפי פסקאות (1) או (2), תפרסם הרשות הודעה לציבור על כוונתה להתיר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה שאינו בעל זיכיון קודם, לרכוש את חברת החדשות של ערוץ 2, ויחולו הוראות הפסקאות האמורות בשינויים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בפסקה (1), במקום ”בעל זיכיון קודם שהוא כשיר לבקשת רישיון“ יקראו ”כשיר לבקשת רישיון שאינו בעל זיכיון קודם“ ובמקום ”לבעל הזיכיון הקודם האחר“ יבוא ”לבעלי הזיכיונות הקודמים“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בפסקה (2), במקום ”שני בעלי זיכיונות קודמים שהם כשירים לבקשת רישיון“ יקראו ”שני כשירים לבקשת רישיון שאינם בעלי זיכיונות קודמים או יותר“ ובמקום ”ולבעל הזיכיון הקודם שלא זכה במכרז בעד רכישת מניות הרכוש שלו“ יבוא ”לבעלי הזיכיונות הקודמים, בעד רכישת מניות הרכוש שלהם“.
{{ח:תת|(יב)}} על אף הוראות סעיף קטן (יא), ראתה הרשות, בין השאר בעקבות הגשת בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ג), כי במועד המעבר או לאחר מכן, לא ייוותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, ולא הודיעו בעלי הזיכיונות למועצה על כוונתם להחזיק במשותף בחברת החדשות של ערוץ 2 בהתאם להוראות סעיף קטן (יג), תפרסם הודעה לציבור לפי הוראות סעיף קטן (יא) ותחל בהליכים לפי אותו סעיף קטן באופן מיידי, כך שהחלטת המועצה בדבר בחירת הזוכה במכרז לפי סעיף קטן (יא)(2) או (3)(ב), ככל שייערך מכרז כאמור, תינתן לא יאוחר משלושה חודשים לפני אותו מועד.
{{ח:תת|(יג)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (יא) ו־(יב), הגישו שני בעלי הזיכיונות בקשות לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), או הגישו שניהם בקשות כאמור לפי סעיף קטן (ג), והמועצה הודיעה לשניהם כי הם עומדים בהוראות כאמור בסעיף קטן (ח), יהיו רשאים בעלי הזיכיונות להודיע למועצה בתוך שבעה ימים ממועד הודעת המועצה, בכתב, על כוונתם לרכוש במשותף את חברת החדשות של ערוץ 2 ולהחזיק בה במשותף (בסעיף זה – חברת החדשות המשותפת), לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים מיום תחילת תוקפם של הרישיונות לשידורי טלוויזיה, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרשות תבצע הערכת שווי של חברת החדשות של ערוץ 2, וכל אחד מבעלי הזיכיונות שהודיע למועצה על רכישה והחזקה משותפת כאמור (בסעיף זה – המחזיקים במשותף) ישלם לרשות בעד רכישה כאמור, בטרם תחילת תוקפם של הרישיונות, מחצית מסכום הערכת השווי;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} חברת החדשות המשותפת תשדר בהיקף השעות ובמתכונת שידורי החדשות כפי שהיו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf|תיקון מס׳ 33}}; סכום ההוצאה לשידורי חדשות כאמור לא יפחת מסכום ההוצאה לשידורי חדשות בחברת החדשות של ערוץ 2 שהוציאו בעלי הזיכיונות ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf|תיקון מס׳ 33}};
{{ח:תתתת|(ב)}} המועצה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית, לבקשת בעל רישיון, לשנות את היקף שעות שידורי החדשות של חברת החדשות המשותפת;
{{ח:תתת|(3)}} המחזיקים במשותף יודיעו לרשות, לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תקופת ההחזקה המשותפת, אם הגיעו להסכמה מי מהם ירכוש את חלקו של האחר בחברת החדשות המשותפת ובדבר סכום התמורה שישלם בעד הרכישה כאמור, לרבות בעד רכישת מניות הרכוש של האחר בחברת החדשות המשותפת;
{{ח:תתת|(4)}} לא נמסרה לרשות הודעת המחזיקים במשותף כאמור בפסקה (3) עד תום התקופה האמורה בה, או נמסרה לרשות הודעה על ידי המחזיקים במשותף ולפיה הם אינם מעוניינים עוד להחזיק במשותף בחברת החדשות המשותפת, תפרסם הרשות, בתוך 30 ימים, מכרז לגבי רכישת חברת החדשות המשותפת שיהיו רשאים להשתתף בו כשירים לבקשת רישיון; הרשות תודיע על החלטתה בדבר הזוכה במכרז בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשתן של ההצעות והטיפול בהן; הזוכה במכרז יעביר לרשות את סכום התמורה שהציע במכרז בעד הרכישה כאמור, לרבות בעד רכישת מניות הרכוש של המחזיקים במשותף בחברת החדשות המשותפת, והרשות תעביר מחצית מהתמורה לכל אחד מהמחזיקים במשותף;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין שידורי החדשות באמצעות חברת החדשות המשותפת, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳}} וכן, בכפוף להוראות פסקה (2), הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} הנוגעות לשידורי חדשות של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 63|בסעיף 63(א)}}, במקום ”בלבד“ יקראו ”ולהוראות סעיף 71ד(יג)“;
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 63א|בסעיף 63א(ג)}}, במקום ”שתוקם ותפעל לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}}“ יקראו ”שתפעל לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}} והוראות סעיף 71ד(יג)“;
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 66|בסעיף 66}}, אחרי סעיף קטן (ב) יקראו: ”(ב1) חלקו היחסי של כל מחזיק במשותף במניות הצבעה ובמניות רכוש שהוקצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 66|סעיף קטן (א)(2)}}, יהיה חמישים אחוזים.“;
{{ח:תתתת|(ד)}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|בסעיפים 3}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|ו־4}}, בכל מקום, במקום ”וכן בעל רישיון לשידורי טלוויזיה“ יקראו ”וכן המחזיקים במשותף כמשמעותם בסעיף 71ד(יג), בחלוקה שווה ביניהם“.
{{ח:תת|(יד)}} הרשות תבצע הערכת שווי של חברת החדשות של ערוץ 2, לפי שיטת חישוב שתחליט עליה, בהתבסס, בין השאר על ערך הנכסים, הזכויות, החובות, ההתקשרויות וטובות ההנאה מכל סוג שהוא של חברת החדשות של ערוץ 2, בניכוי שווי מניות הרכוש בחברת החדשות של ערוץ 2 וערך סימני המסחר הרשומים או שאינם רשומים ששימשו את חברת החדשות של ערוץ 2, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 63א|בסעיף 63א(ד)}}.

{{ח:סעיף|71ה|רישיון לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי|תיקון: תשע״א, תשע״ג, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל הזיכיון“ – בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההתחייבויות בתחום התוכן“ ו”הפרש ההכנסה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 71ד|בסעיף 71ד}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כשיר לבקשת רישיון“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שהגיש למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ולדעת המועצה מתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(א)(1) ו־(3)}} ובכללים שקבעה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(ג)}}, ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)}} או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים;
{{ח:תתתת|(3)}} מי שנמסרה לו הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(ב)}} בעל הזיכיון רשאי להגיש למועצה, עד למועד שקבעה ושלא יהיה מאוחר משנה לפני מועד המעבר, בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה; תחילת תוקפו של רישיון שניתן על פי בקשה כאמור תהיה במועד המעבר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תת|(ב1)}} הוארך זיכיונו של בעל הזיכיון לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37ג|סעיף 37ג(ב1)}}, רשאי הוא להגיש למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה במהלך תקופה שתקבע, ולא יאוחר מתום תקופת זיכיונו; תחילת תוקפו של רישיון שניתן על פי בקשה כאמור תהיה עם תום תקופת הזיכיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ג|סעיף 37ג(ב1)}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד האחרון להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה בידי בעל זיכיון בערוץ השלישי)|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד האחרון להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה בידי בעל זיכיון בערוץ השלישי), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ד) או (ד1), המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי טלוויזיה למי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ב1) אם מתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(א)}} ובכללים שקבעה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(ג)}}, ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)}} או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים; ואולם לעניין {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ב2)}} לא יראו את המבקש כבעל זיכיון אחר כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 41|בפסקה (9) של הסעיף האמור}}, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(א)(1)}} לא יראו את המבקש כבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, רק בשל כך שהוא בעל הזיכיון.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)(1)}}, מצאה המועצה כי מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) לא קיים בתקופת הזיכיון את ההתחייבויות בתחום התוכן, רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון ועד יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf|תיקון מס׳ 33}} – בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה עד ליום כ״ו בשבט התשע״ד (27 בינואר 2014), של ההתחייבויות כאמור, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון והנובעות מהפרש ההכנסה – בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה בתוך 36 חודשים ממועד תחילת תוקפו של הרישיון, של ההתחייבויות כאמור, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} המועצה אישרה את התכניות לפי פסקאות (1) ו־(2);
{{ח:תתת|(4)}} בעל הזיכיון המציא לרשות ערבות בנקאית אוטונומית בסכומים הנדרשים לביצוע התכניות לפי פסקאות (1) ו־(2), להבטחת ביצוען, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(א)(2)}}; המנהל יורה לבעל הזיכיון על נוסח הערבות הבנקאית האוטונומית.
{{ח:תת|(ד1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)(1)}}, מצאה המועצה כי בעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב1), לא קיים בתקופת הזיכיון התחייבויות בתחום התוכן, לא שילם את חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי הפצה או תמלוגים, או הפר את הוראת {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}, כמפורט בפסקאות (1) עד (4), רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה בהתקיים האמור באותן פסקאות, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון ועד יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306622.pdf|תיקון מס׳ 39}} – המועצה שוכנעה, מנימוקים שיירשמו, כי חומרת ההפרה ונסיבותיה אינן מצדיקות את אי־מתן הרישיון; לא תוקנה ההפרה עד למועד הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (ב1), תורה המועצה לבעל הזיכיון לתקן את ההפרה בתוך תקופת זמן סבירה; הורתה המועצה על תיקון ההפרה כאמור, ימציא בעל הזיכיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בעל הזיכיון בתקופת הזיכיון והנובעות מהפרש ההכנסה – מתקיימים לגבי בעל הזיכיון התנאים המנויים בסעיף קטן (ד)(2) עד (4), בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין חובות בשל דמי זיכיון, דמי הפצה או תמלוגים שבעל הזיכיון היה חייב לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳ לפרק ח׳}} לפני יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306622.pdf|תיקון מס׳ 39}} – המועצה נוכחה כי בעל הזיכיון שילם את חובותיו כאמור עד יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306622.pdf|התיקון האמור}};
{{ח:תתת|(4)}} לעניין הפרת הוראת {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}} – המועצה נוכחה כי בעל הזיכיון העביר את מקום מושבה של חברת החדשות של הערוץ השלישי לירושלים לא יאוחר מיום כ״ו באלול התשע״ג (1 בספטמבר 2013), בהתאם להתחייבותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ג|סעיף 37ג(ב1)(3)}}.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} מצאה המועצה כי בעל הזיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ב1) הפר הפרה זניחה של הוראה לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)(1) סיפה}}, וההפרה ניתנת לתיקון, תורה לו על תיקון ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור (בסעיף קטן זה – התקופה לתיקון ההפרה).
{{ח:תתת|(2)}} הורתה המועצה על תיקון הפרה כאמור בפסקה (1), ימציא בעל הזיכיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל.
{{ח:תתת|(3)}} לא תוקנה ההפרה, במהלך התקופה לתיקון ההפרה וטרם ניתן לבעל הזיכיון רישיון לשידורי טלוויזיה, לא יינתן לו רישיון כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} הגיש בעל הזיכיון בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ב1), תודיע המועצה במהלך תקופה שתקבע ולא יאוחר מתום תקופת זיכיונו, אם הוא עומד בהוראות הסעיפים המפורטים בסעיף קטן (ג), למעט בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(א)(2)}}; הודיעה המועצה כאמור לבעל הזיכיון כי הוא עומד בהוראות כאמור, יראו אותו ככשיר לבקשת אפיק לעניין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37ד|סעיף 37ד}}, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרסום ההודעה לציבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ד|סעיף 37ד(ב)}} יהיה, לעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) – תשעה חודשים לפני מועד המעבר ולעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב1) – חודשיים לפני תום תקופת זיכיונו;
{{ח:תתת|(2)}} החלטת המועצה או קביעתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ד|סעיף 37ד(ב)(3)}} יינתנו, לעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) – לא יאוחר משישה חודשים לפני מועד המעבר ולעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב1) – לא יאוחר מחודש לפני תום תקופת הזיכיון.
{{ח:תת|(ז)}} נמסרה לבעל הזיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ו), יפקע זיכיונו במועד המעבר.
{{ח:תת|(ח)}} השר רשאי, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 63א|סעיף 63א(ד)}} והוראות {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כא1|סעיף 6כא1(ו) לחוק התקשורת}}, להתיר למי שהיה בעל הזיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי (בסעיף זה – בעל הזיכיון הקודם), והמועצה מצאה כי הוא כשיר לבקשת רישיון, להמשיך לעשות שימוש, כבעל רישיון, באפיק שבו שידר בתקופת הזיכיון, בנכסים הלא מוחשיים של הרשות ובסימני המסחר הרשומים או שאינם רשומים ששימשו את חברת החדשות של הערוץ השלישי, עד למועד שבו לא ייוותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2; בעל הזיכיון הקודם שהשר התיר לו לעשות שימוש כאמור, ישלם בעד השימוש, טרם תחילת תוקפו של הרישיון לשידורי טלוויזיה, סכום חד־פעמי שתקבע המועצה, באישור השר ושר האוצר.
{{ח:תת|(ט)}} הרשות תבצע הערכת שווי של חברת החדשות של הערוץ השלישי, בהתאם להוראות סעיף קטן (י) (בסעיף זה – הערכת השווי), ותפרסם, לא יאוחר מחודש לפני תום תקופת הזיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי, הודעה לציבור על כוונתה לאפשר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, ועל גובה הערכת השווי, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביקש בעל הזיכיון הקודם שהוא כשיר לבקשת רישיון, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, עד למועד שהורתה הרשות, ישלם לרשות בעד הרכישה כאמור את סכום הערכת השווי;
{{ח:תתת|(2)}} לא הוגשה בקשה לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי לפי פסקה (1), תפרסם הרשות הודעה לציבור על כוונתה להתיר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה שאינו בעל הזיכיון הקודם, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ביקש כשיר לבקשת רישיון שאינו בעל הזיכיון הקודם, אחד בלבד, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, עד למועד שהורתה הרשות, ישלם לרשות בעד הרכישה כאמור את סכום הערכת השווי, וכן ישלם לבעל הזיכיון הקודם, בעד רכישת מניות הרכוש שלו בחברת החדשות של הערוץ השלישי, את סכום שווי מניות הרכוש האמורות כפי שחישבה הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (י);
{{ח:תתתת|(ב)}} ביקשו שני כשירים לבקשת רישיון או יותר, שאינם בעל הזיכיון הקודם, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, עד למועד שהורתה הרשות, תפרסם הרשות מכרז ביניהם לגבי רכישת חברת החדשות, אשר ההצעה המזערית שיהיה ניתן להציע בו תהיה בגובה הערכת השווי; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשתן של ההצעות והטיפול בהן; החלטת המועצה בדבר בחירת הזוכה במכרז תינתן לא יאוחר משלושה חודשים לפני מועד המעבר; הזוכה במכרז ישלם לבעל הזיכיון הקודם, בעד רכישת מניות הרכוש שלו בחברת החדשות של הערוץ השלישי, את סכום שווי מניות הרכוש האמורות כפי שחישבה הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (י).
{{ח:תת|(י)}} הרשות תבצע הערכת שווי של חברת החדשות של הערוץ השלישי, לפי שיטת חישוב שתחליט עליה, בהתבסס, בין השאר על ערך הנכסים, הזכויות, החובות, ההתקשרויות וטובות ההנאה מכל סוג שהוא של חברת החדשות של הערוץ השלישי, בניכוי שווי מניות הרכוש בחברת החדשות של הערוץ השלישי וערך סימני המסחר הרשומים או שאינם רשומים ששימשו את חברת החדשות של הערוץ השלישי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 63א|בסעיף 63א(ד)}}.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ח|סימן ח׳: הוראות לעניין בעלי רישיונות זעירים לשידורי טלוויזיה|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|71ו|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ד סימן ח|סימנים ח׳}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ט|ו־&lt;wbr&gt;ט׳}}|תיקון: תשע״ח, תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ח|בסימן זה}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ט|ובסימן ט׳}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון זעיר“ – בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שהכנסותיו מביצוע שידורים וממתן שירותים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 100|בסעיף 100}} אינן עולות על שמונים מיליון שקלים חדשים בשנה החולפת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון זעיר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שהכנסותיו מביצוע שידורים וממתן שירותים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 100|בסעיף 100}} אינן עולות על שני מיליארד שקלים חדשים בשנה החולפת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון זעיר ייעודי“ – בעל רישיון זעיר שביום התחילה היה בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים למשדר ערוץ ייעודי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6לד1|סעיף 6לד1 לחוק התקשורת}} ומתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ב־51 אחוזים לפחות מכלל שידוריו מתקיים הייעוד המיוחד שנקבע ברישיון המיוחד, ו־20 אחוזים לפחות משידוריו הם הפקות ישראליות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא משקיע 51 אחוזים לפחות מהכנסותיו השנתיות בתכניות שמתקיים בהן הייעוד המיוחד שנקבע ברישיון המיוחד, ו־20 אחוזים לפחות מהכנסותיו מושקעות בהפקות ישראליות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי“ – בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים למשדר ערוץ ייעודי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6לד1|סעיף 6לד1 לחוק התקשורת}} כנוסחו ערב ביטולו {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|בחוק המתקן}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה ישראלית“ – תכנית שאינה שידורי חדשות, ש־75 אחוזים לפחות מיוצריה, ממבצעיה ומהצוות הטכני–הנדסי שנטל חלק בהפקתה, ו־75 אחוזים לפחות מצוות ההפקה שלה, הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בעברית, בערבית, ברוסית, באמהרית או בטיגרינית, או בשפה אחרת שאישרה מראש המועצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החוק המתקן“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 44), התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|החוק המתקן}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת המעבר“ – תקופה של שמונה שנים החל ביום התחילה.

{{ח:סעיף|71ז|רשימת בעלי רישיונות זעירים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 108|סעיף 108}}, בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ימסור למנהל כל מידע הנדרש לבחינת הכנסותיו עד 31 במרס בכל שנה, כפי שקבע המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות, עד 1 ביוני בכל שנה, רשימה של בעלי רישיון זעיר ובעלי רישיון זעיר ייעודי.

{{ח:סעיף|71ח|הוראות מיוחדות לעניין בעל רישיון זעיר|תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין בעל רישיון זעיר, יראו את שידוריו כשידורי טלוויזיה כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיפים 49}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61}}, {{ח:פנימי|סעיף 85|85}} {{ח:פנימי|סעיף 88|ו־88(3)}} לא יחולו עליו, וההוראות שלהלן יחולו לגביו בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א)}} יחולו על איסור התקשרות בינו ובין בעל רישיון אחר לשידורי טלוויזיה לעניין תשדירי פרסומת בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 85א|בסעיף 85א(א)}}, אחרי ”במישרין או בעקיפין“ יקראו ”ואם הוא בעל רישיון זעיר – יותר מעשרים וחמישה אחוזים מזמן שידור תשדירי הפרסומת שלו; לעניין בעל רישיון זעיר שהכנסותיו השנתיות אינן עולות על שבעה מיליון שקלים חדשים – לא ימכור ולא יקצה מורשה לשידורים יותר מחמישים אחוזים מזמן שידורי תשדירי הפרסומת שלו, ובלבד שהאדם שמוכרים לו זמן שידורי פרסומת אינו סוכן פרסום“;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 85א|בסעיף 85א(ב1)}}, בסופו יקראו ”ואם הוא בעל רישיון זעיר – בסכום העולה על 25 אחוזים מהכנסותיו בשנה ממכירה של שידור תוכן פרסומי“.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון זעיר יהיה פטור מהחובות המפורטות להלן, לרבות בשנה שלאחר השנה שבה חדל להיות בעל רישיון זעיר:
{{ח:תתת|(1)}} שידור חדשות, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(2)}} שידור הפקות מקומיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיפים 59}} {{ח:פנימי|סעיף 60|ו־60}};
{{ח:תתת|(3)}} הוצאה לשם הפקת סוגה עילית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62ג|סעיף 62ג(א1)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|וסעיף 5 לתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(4)}} השקעה בסרטים ישראליים לפי {{ח:פנימי|סעיף 62ג|סעיף 62ג(א1)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5א|וסעיף 5א לתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בעל רישיון זעיר לשדר חדשות, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יהיה פטור משידור חדשות באמצעות חברת חדשות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳ לפרק ד׳}} ומהוצאה לתפעול חברת חדשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 62ג|סעיף 62ג(א1)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|וסעיף 3 לתוספת השנייה}}, ובלבד ששידורי החדשות שישדר יהיו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} או בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳ לפרק ד׳}}, לפי בחירתו;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(תימחק ביום 1.1.2027):}} מקום מושבו של מערך החדשות כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} יהיה בירושלים; הוראה זו תחול החל בתום שלוש שנים ממועד קבלת הרישיון או מתחילת שידורי החדשות, לפי המאוחר, ולא תחול אם שידורי החדשות אינם בעברית; החל בעל רישיון לשדר חדשות בעברית, באופן מלא או חלקי, לאחר ששידר חדשות בשפה שאינה עברית, יימנו שלוש השנים החל במועד תחילת השידורים בשפה העברית כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(יבוטל ביום 1.1.2027):}} בעל רישיון זעיר, למעט מי שמתקיימות לגביו הוראות פסקה (1) להגדרה ”בעל רישיון זעיר ייעודי“, ישקיע 20 אחוזים לפחות מהכנסותיו השנתיות בהפקה ישראלית.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ט|סימן ט׳: הוראת מעבר מרישיון משדר ערוץ ייעודי לרישיון זעיר או לרישיון זעיר ייעודי|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|71ט|הוראות מעבר מרישיון משדר ערוץ ייעודי לרישיון זעיר או לרישיון זעיר ייעודי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מי שערב יום התחילה היה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי רשאי להודיע בכתב למועצה כי בכוונתו להגיש בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה כבעל רישיון זעיר או כבעל רישיון זעיר ייעודי לפי פסקה (1) או (2) להגדרה ”בעל רישיון זעיר ייעודי“, והכול כפי שיציין בהודעתו (להלן – הודעת המעבר); נמסרה הודעת המעבר, יקבל המבקש מהמועצה רישיון מותנה לשידורי טלוויזיה לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, ובלבד שהגיש בקשה לקבלת רישיון כאמור בתוך שלושה חודשים ממועד ההודעה (להלן – בקשה לרישיון) ורישיון משדר הערוץ הייעודי שלו יותלה ממועד מתן הרישיון המותנה ועד לביטולו כאמור בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תחליט, בתוך שלושה חודשים ממועד הגשת הבקשה לרישיון, אם לתת למבקש רישיון, ורשאית היא לבקש ממנו מסמכים או מידע נוספים, בתוך תקופה שתקבע, לשם קבלת החלטתה; החליטה המועצה לבקש מסמכים או מידע נוספים, תאריך את תוקף הרישיון המותנה לתקופה שתקבע.
{{ח:תת|(ג)}} רישיון מותנה יפקע באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הרישיון המותנה לא הגיש בקשה לרישיון בתוך שלושת החודשים האמורים בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון המותנה לא מסר למועצה, בתוך התקופה שקבעה, את המסמכים או המידע שדרשה, כאמור בסעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(3)}} המועצה החליטה לסרב לתת לבעל הרישיון המותנה את הרישיון לשידורי טלוויזיה כבעל רישיון זעיר או בעל רישיון זעיר ייעודי.
{{ח:תת|(ד)}} פקע רישיון מותנה, תיפסק התלייתו של רישיון משדר הערוץ הייעודי, ויחולו בעניינו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}} כנוסחו ערב יום התחילה.
{{ח:תת|(ה)}} החליטה המועצה לתת למבקש רישיון כאמור בסעיף קטן (ב), יתבטל רישיון משדר הערוץ הייעודי שלו עם מתן הרישיון על ידי המועצה.

{{ח:סעיף|71י|הוראות מעבר לעניין מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו על מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי, ובכלל זה רישיון מותנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 71ט|בסעיף 71ט}}, בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא ידאג להסב את הערבויות שהמציא לחשב משרד התקשורת בהתאם {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|לחוק התקשורת}}, לפקודת הרשות, בתוך 14 ימים מיום אישור החשב להסבתן, ועל אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(א)(2)(א)}}, ישמשו ערבויות שהוסבו כאמור הן להבטחת מילוי ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון מכוחו והן להבטחת מחויבויותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}};
{{ח:תת|(2)}} בתקופת המעבר –
{{ח:תתת|(א)}} לא יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיפים 33א(א)(2)(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 33ב|ו־33ב(א)}}, וכל עוד לא חל שינוי בהחזקות בבעל הרישיון – לא יחולו עליו גם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(ב)(1) ו־(2)}};
{{ח:תתת|(ב)}} הוא יהיה פטור מתשלום דמי רישיון שנתיים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}};
{{ח:תתת|(ג)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6לד|בסעיפים 6לד}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6נה|ו־6נה לחוק התקשורת}}, שידוריו יועברו על ידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ועל ידי בעל רישיון לשידורי לוויין בלא תשלום בעד העברתם;
{{ח:תתת|(ד)}} אם מתקיים בו ובמחזיק בו אחד התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 41|בפסקאות (1) עד (3) בסעיף 41(ב2)}}, לא יחולו לגביהם הסייגים בפסקאות האמורות, לפי העניין, בנוגע להחזקה שהיתה קיימת ערב יום התחילה, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} ב־75 אחוזים לפחות מכלל שידוריו מתקיים הייעוד המיוחד שנקבע ברישיון משדר הערוץ הייעודי שלו;
{{ח:תתתת|(2)}} הוא אינו משדר שידורי חדשות ותכניות בענייני היום;
{{ח:תתתת|(3)}} לא הועברו לאחר אמצעי שליטה בבעל הרישיון או בתאגיד שמחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה בו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} כתוצאה מכך הופחתו אמצעי השליטה שהחזקתם אסורה או מוגבלת לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ב2)}};
{{ח:תתתתת|(ב)}} אמצעי השליטה בתאגיד כאמור הועברו למי שערב יום התחילה החזיק, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה באותו תאגיד.
{{ח:תתת|(ה)}} בעל רישיון זעיר ייעודי שמתקיים בו האמור בפסקת משנה (ד)(1) עד (3), לא ייחשב בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56}};
{{ח:תת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ב2)(4)}} לא יחולו על בעל רישיון זעיר ייעודי ועל מי שהיה בעל רישיון זעיר ייעודי והיה לבעל רישיון זעיר, בתקופת המעבר – אף אם אמצעי השליטה בו הועברו לאחר, ובתום תקופת המעבר – רק אם לא הועברו לאחר; חדל בעל רישיון כאמור להיות בעל רישיון זעיר, לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|הסעיף האמור}} עד תום שנתיים מיום שחדל להיות בעל רישיון זעיר, ובלבד שאמצעי השליטה בו לא הועברו לאחר;
{{ח:תת|(4)}} מי שבעל שליטה בו, במישרין או בעקיפין, הוא גם בעל שליטה בבעל רישיון זעיר ייעודי או מבקש להיות בעל שליטה בבעל רישיון כאמור, למעט מי שהיה בעל עניין בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה ערב יום התחילה, יהיה פטור מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ג)(1)}} וכן מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(ב)(3) ו־(ה)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 41|אותו סעיף}}, כל עוד הרישיון לשידורי טלוויזיה הוא רישיון זעיר ייעודי או עד תום תקופת המעבר, לפי המוקדם; מימש אדם כאמור את הפטור לפי פסקה זו והתקיים בו סייג מהסייגים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(ג)(1)}}, יחול עליו הפטור האמור עד תום שנתיים מיום שחדל בעל הרישיון שהוא בעל שליטה בו להיות בעל רישיון זעיר;
{{ח:תת|(5)}} ניתן רישיון מותנה למי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי, יחולו הוראות אלה לעניין הפעלת הסמכויות כלפיו בידי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין ובידי המועצה:
{{ח:תתת|(א)}} היו הליכים תלויים ועומדים לפני המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין הנוגעים להפרות של {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}, של הוראות שנקבעו או ניתנו מכוחו או של רישיונו, שביצע בעל הרישיון, או התקיימו בדיקות או שיש לקיים בדיקות בעניין עמידת בעל הרישיון בתנאים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|החוק האמור}}, לפי הוראות שנקבעו או ניתנו מכוחו או לפי רישיונו, לגבי התקופה שקדמה למתן הרישיון המותנה, תשלים המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין את בדיקותיה ותחליט אם היו הפרות ומהן המחויבויות שעל בעל הרישיון להשלים;
{{ח:תתת|(ב)}} עם מתן הרישיון המותנה, פעולות לשם השלמת מחויבויותיו של בעל הרישיון כאמור בפסקת משנה (א), לרבות נקיטת הליכים בשל הפרות שהמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין קבעה שבעל הרישיון ביצע, יינקטו בידי המועצה; המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין תעביר למועצה את כל המידע הדרוש לעניין זה;
{{ח:תת|(6)}} לא קיים בעל הרישיון מחויבויות שחב בהן ערב יום התחילה לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}} או לפי תנאי רישיונו, יוציא בכל שנה, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 71ח|בסעיף 71ח(ב)}}, עשרים אחוזים מהכנסותיו לפחות לשם קיום התחייבויותיו האמורות, בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} בעל הרישיון לא יהיה חייב לקיים את החובה האמורה בשנה שמיום קבלת הרישיון המותנה;
{{ח:תתת|(ב)}} מחויבויות שהמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין קבעה שהיה ניתן לקיימן על ידי הוצאה להפקות מקומיות, ניתן לקיימן על ידי הוצאה להפקת הפקות מקומיות, ולא יחולו לעניין זה הגבלות נוספות לעניין סוג תוכן ההפקות המקומיות, ובלבד שמחויבויות להוצאה כסוגה עילית יקוימו על ידי הוצאה לסוגה עילית;
{{ח:תתת|(ג)}} לעניין מי שמתקיימות לגביו הוראות לעניין השקעה כאמור בהגדרה ”בעל רישיון זעיר ייעודי“, תחול עליו חובת ההוצאה כאמור ברישה נוסף על ההשקעה כאמור.

{{ח:סעיף|71יא|הוראות לעניין מי שהמשיך להיות בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 71י|סעיף 71י}}, לעניין מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי ערב יום התחילה, ולא מסר הודעת מעבר, לא הגיש בקשה לרישיון או שרישיונו המותנה בוטל, והכול לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 71ט|סעיף 71ט}}, ימשיכו לחול הוראות {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}} והוראות {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}}, כנוסחן ערב יום התחילה.

{{ח:סעיף|71יב|הוראות מעבר לעניין בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי בשפה הערבית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מסר בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי בשפה הערבית הודעת מעבר, ימשיכו לחול עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6לד3|סעיף 6לד3 לחוק התקשורת}} כנוסחו ערב יום התחילה, עד למתן רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי, ואם החליטה המועצה לסרב לתת לו רישיון כאמור או פקע רישיונו המותנה, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 71יא|סעיף 71יא}}.

{{ח:סעיף|71יג|שמירת תוקף|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} תקנות, כללים והוראות שהותקנו או שניתנו מכוח חוק זה ערב יום התחילה יחולו על בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, ובכלל זה על בעל רישיון זעיר ובעל רישיון זעיר ייעודי, אם אין {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|בחוק המתקן}} הוראה אחרת שאינה מתיישבת עם התקנות, הכללים או ההוראות האמורים.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תכריע בחילוקי דעות אם תקנה, כלל או הוראה מסוימים אינם מתיישבים עם הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|החוק המתקן}}.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: שידורי רדיו}}
{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: תחנות, זכיונות ורישיונות|תיקון: תשס״ה־3}}

{{ח:סעיף|72|רישוי שידורי רדיו|תיקון: תשנ״ד, תשנ״ט, תשס״ה־3, ק״ת תשס״ו, תשע״ו־2, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תעניק זכיונות להפעלת תחנות אזוריות לשידורי רדיו אזוריים ותקבע בכללים, את חלוקת הארץ לאחד עשר אזורים לפחות, שבהם יינתנו חמישה עשר לפחות, אך לא יותר מעשרים זכיונות לשידורי רדיו, הכל כפי שתקבע המועצה מזמן לזמן; בקביעת האזורים ובמתן הזכיונות תפעל המועצה במגמה לקיים שידורי רדיו אזוריים בכל רחבי הארץ, בהתחשב, בין היתר, באפשרות להקצות תדרים, בתנאי התפשטות הגלים, בשיקולים כלכליים, במיגוון סוגי השידורים ואופיים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} המועצה תעניק זכיונות להפעלת תחנות אזוריות לשידורי רדיו אזוריים ותקבע בכללים, את חלוקת הארץ לאזורים לשם כך; בקביעת האזורים ובמתן הזכיונות תפעל המועצה במגמה לקיים שידורי רדיו אזוריים, בהתחשב, בין היתר, באפשרות להקצות תדרים, בתנאי התפשטות הגלים, בשיקולים כלכליים, במיגוון סוגי השידורים ואופיים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אזורי זכיון לשידורי רדיו)|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אזורי זכיון לשידורי רדיו), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תת|(א1)}} המועצה תעניק רישיונות לשידורי רדיו ספרתי בכיסוי ארצי, בהתאם לכללים שתקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 72ב|סעיף 72ב}}, ובכפוף לאישור השר לענין אפשרות הקצאת התדרים לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי}} וכמות התדרים שניתן להקצות לשידורים כאמור.
{{ח:תת|(א2)}} שידורי בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי יופצו באמצעות תחנת שידור של בעל זכיון להפעלת תחנת שידור או באמצעות תחנת הזנה לוויינית של בעל רישיון להפעלת תחנת הזנה לוויינית.
{{ח:תת|(א3)}} השר יורה, לאחר התייעצות עם המועצה ולא יאוחר מיום ב׳ באייר התשס״ו (30 באפריל 2006), אם רישיונות לשידורי רדיו ספרתי המופצים באמצעות בעל זכיון להפעלת תחנת שידור, יינתנו על ידי המועצה בדרך של מכרז או בלא מכרז; הוראה כאמור תינתן בהתחשב, בין השאר, באמדן בדבר מספר הבקשות שיוגשו למתן רישיונות כאמור, ביחס למספר התדרים שיוקצו לצורך זה, ובשיקולים של קידום התחרות ושל טובת הציבור; רישיונות לשידורי רדיו ספרתי המופצים באמצעות תחנת הזנה לוויינית של בעל רישיון להפעלת תחנת הזנה לוויינית, יינתנו בלא מכרז.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי}}.
{{ח:תת|(ג)}} לאחר תום ארבע שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211005.pdf|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 6), התשנ״ד–1994}}, רשאית המועצה, על אף האמור בסעיף קטן (א), ליתן, מזמן לזמן, זכיונות נוספים לשידורי רדיו, לרבות בדרך של חלוקת הארץ לאזורים נוספים, הכל כפי שתקבע.
{{ח:תת|(ד)}} במתן הזכיונות והרישיונות לפי סעיף זה, תפעל המועצה במגמה לקיים תחנות רדיו אשר מטרתן לקדם את היצירה הישראלית ואת השירים בשפה העברית; בסעיף קטן זה, ”שיר בשפה העברית“ – שיר שמרבית מילותיו הן בשפה העברית.
{{ח:תת|(ה)}} במתן זכיונות ורישיונות וקביעת תנאיהם לפי סעיף זה, וכן בקביעת כללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 72ב|סעיף 72ב}}, תפעל המועצה לשם קידום התחרות, ובהתחשב, בין השאר, בכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אפשרות הקצאת התדרים וכמותם;
{{ח:תתת|(2)}} תנאי התפשטות הגלים;
{{ח:תתת|(3)}} שיקולים כלכליים;
{{ח:תתת|(4)}} מגוון סוגי השידורים ואפיונם, לרבות אפיונים יחודיים כגון תרבות, שפה או מורשת;
{{ח:תתת|(5)}} התאמתו של מבקש הזכיון או הרישיון לשדר שידורי רדיו;
{{ח:תתת|(6)}} שיקולים שבטובת הציבור.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} בעל זיכיון לשידורי רדיו רשאי לשדר, נוסף על השידורים שהותר לו לשדר במסגרת זיכיונו (בסעיף זה – השידורים העיקריים), שידורי רדיו בעלי תוכן שונה מהשידורים העיקריים, בחלק משעות היממה (בסעיף זה – תוכן שידורים נוסף), אם אישרה זאת המועצה כאמור בפסקה (2).
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מסמכותה כאמור בסעיף קטן (א), מצאה המועצה, לאחר מיפוי הצרכים המיוחדים של מגוון אוכלוסיות ברחבי הארץ, כי יש צורך בתוכן שידורים נוסף בעבור אוכלוסייה מסוימת, בשטח מסוים באזור זיכיון, רשאית היא לתת לבעל הזיכיון לשידורי רדיו אישור לשדר תוכן שידורים נוסף אחד בלבד בשטח כאמור, שישודר במקום השידורים העיקריים, בהתאם לכללים שתקבע; במתן אישור ובקביעת כללים כאמור תפעל המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ה).
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת אישור לתוכן שידורים נוסף על ידי בעל זיכיון לשידורי רדיו)|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת אישור לתוכן שידורים נוסף על ידי בעל זיכיון לשידורי רדיו), התשע״ז–2016}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} המועצה לא תיתן אישור לתוכן שידורים נוסף כאמור בפסקה (2), אלא לאחר שניתן אישור השר לעניין האפשרות להקצאת התדרים לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי}}.
{{ח:תתת|(4)}} ניתן לבעל זיכיון לשידורי רדיו אישור לתוכן שידורים נוסף, לא יינתן אישור השר לעניין האפשרות להקצאת תדרים נוספת לאותו בעל זיכיון לשם כיסוי אזור זיכיונו אלא אם כן התגלו הפרעות לקליטת שידוריו.

{{ח:סעיף|72א|הגבלות על זכיונות ועל רישיונות נוספים|תיקון: תשנ״ד, תשס״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן זכיון נוסף לשידורי רדיו –
{{ח:תתת|(1)}} למי שכבר קיבל זכיון לשידורי רדיו באותו אזור או לתאגיד שלוב שלו;
{{ח:תתת|(2)}} לתאגיד שמי שמחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בו, מחזיק גם באמצעי שליטה בשיעור כלשהו בתאגיד בעל זכיון לשידורי רדיו באותו אזור, והכל בין במישרין ובין בעקיפין;
{{ח:תתת|(3)}} אם כתוצאה מנתינתו יחזיק תאגיד, או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו בשיעור כלשהו או תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מהם, ביותר מחמישית ממספר הזכיונות שהוענקו או שהתפרסם מכרז לגביהם באותה עת, או באמצעי שליטה בתאגיד אחד או יותר המחזיק במספר זכיונות כאמור, והכל בין במישרין ובין בעקיפין;
{{ח:תתת|(4)}} אם כתוצאה מנתינתו יחזיק תאגיד, או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו בשיעור העולה על עשרים וארבעה אחוזים, או תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מהם, במישרין או בעקיפין, בזכיון נוסף על זכיון שמי מהם כבר זכה בו, לאזור שתחומו כולל את אחת הערים, ירושלים, תל אביב או חיפה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן רישיון נוסף לשידורי רדיו –
{{ח:תתת|(1)}} אם כתוצאה מנתינתו יחזיק תאגיד, או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו בשיעור כלשהו, או תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מהם, ביותר מחמישית ממספר הרישיונות שניתנו לשידורי רדיו המופצים באמצעות תחנת שידור או שהתפרסם מכרז לגביהם באותה עת, או באמצעי שליטה בתאגיד אחד או יותר המחזיק במספר רישיונות כאמור, והכל בין במישרין ובין בעקיפין;
{{ח:תתת|(2)}} אם כתוצאה מנתינתו יחזיק תאגיד, או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו בשיעור כלשהו, או תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מהם, ביותר מחמישית ממספר הרישיונות לשידורי רדיו ספרתי המופצים באמצעות תחנת הזנה לוויינית, או באמצעי שליטה בתאגיד אחד או יותר המחזיק במספר רישיונות כאמור, והכל בין במישרין ובין בעקיפין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור הוועדה, לשנות את התנאים וההגבלות הקבועים בסעיף הקטן האמור ולקבוע תנאים או הגבלות אחרים או נוספים לענין מתן רישיון נוסף לשידורי רדיו.

{{ח:סעיף|72ב|כללים לענין מתן רישיון לשידורי רדיו ספרתי|תיקון: תשס״ה־3, ק״ת תשס״ו, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תקבע כללים למתן רישיון לשידורי רדיו ספרתי, בין אם הורה השר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(א3)}} על מתן רישיונות לשידורי רדיו ספרתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 72|באותו סעיף}} בדרך של מכרז ובין אם הורה על מתן רישיונות כאמור בלא מכרז, ובין השאר כללים בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התנאים למתן הרישיון, לרבות דרכי הגשת בקשה למתן רישיון והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרישיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא;
{{ח:תתת|(2)}} הידע והניסיון המקצועיים והיכולת הכספית הנדרשים ממבקש הרישיון לצורך קבלת הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} תקופת תוקפו של הרישיון, לרבות אפשרות הארכת תקופת תוקפו בתקופה נוספת, אחת או יותר;
{{ח:תתת|(4)}} השידורים שיינתנו בידי בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} כללים לפי סעיף זה ייקבעו לא יאוחר מיום ד׳ בתמוז התשס״ו (30 ביוני 2006).
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33(ב)}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות רדיו בידי בעל זיכיון)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות רדיו בידי בעל זיכיון), התשנ״ט–1999}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (הליכים למתן רישיון לשידורי רדיו)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (הליכים למתן רישיון לשידורי רדיו), התשס״ו–2006}}.}}

{{ח:סעיף|72ג|תנאים והגבלות לענין מתן רישיון לשידורי רדיו ספרתי|תיקון: תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} התנאים וההגבלות הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 41|בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 41(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 41|ובפסקאות (4) ו־(5) של סעיף 41(ג)}}, יחולו, בשינויים המחויבים, על מבקש רישיון לשידורי רדיו ספרתי, והסמכויות הנתונות למועצה כוועדת מכרזים לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיפים 42 עד 45}} והחובות המוטלות עליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|הסעיפים האמורים}}, יהיו נתונות לה לענין מבקש כאמור, בין אם מתן הרישיון לשידורי רדיו ספרתי יהיה בדרך של מכרז ובין שלא בדרך של מכרז.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא יינתן רישיון לשידורי רדיו ספרתי למי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא גוף המשדר לפי דין שידורים לציבור או לחלק ממנו, או שהוא תאגיד שגוף כאמור הוא בעל ענין בו או שהוא בעל ענין בגוף כאמור, או שהוא עיתון; הוראות פסקה זו לא יחולו על תאגיד שבעל זכיון לשידורי טלוויזיה או שבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה או בעל רישיון לשידורים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}} הם בעלי ענין בו, או שהוא בעל ענין במי מהם; לענין פסקה זו, לא יראו בעל זכיון לשידורי רדיו או בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי לפי חוק זה, או בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}, כגוף המשדר לפי דין שידורים לציבור;
{{ח:תתת|(2)}} הוא תאגיד שהוא בעל שליטה בבעל זכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה או בעל שליטה בבעל רישיון לשידורים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}, למעט רישיון מיוחד לשידורי כבלים, וגם בעל שליטה בבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי;
{{ח:תתת|(3)}} הוא תאגיד שאדם המחזיק בו בשיעור של עשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שולט בו, הוא גם בעל שליטה בבעל זכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה, או בעל שליטה בבעל רישיון לשידורים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}, למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים, וגם בעל שליטה בבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי;
{{ח:תתת|(4)}} הוא תאגיד שמי שמחזיק בו בשיעור של עשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שולט בו, הוא גם בעל זכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה, או בעל רישיון לשידורים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}, למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים, וגם בעל שליטה בבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי;
{{ח:תתת|(5)}} הוא תאגיד שאדם המחזיק בו בשיעור של עשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שולט בו, הוא גם בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי וגם בעל שליטה בבעל זכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה, או בעל שליטה בבעל רישיון לשידורים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}, למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
{{ח:תתת|(6)}} הוא תאגיד שהוא עיתון, או שהוא בעל שליטה בעיתון או תאגיד שאדם המחזיק בו, באמצעי שליטה מסוג מסוים בשיעור העולה על 49% או שולט בו, הוא גם בעל שליטה בעיתון או בתאגיד שלוב של עיתון.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף זה, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור הוועדה, לשנות את התנאים וההגבלות הקבועים בסעיף קטן (ב) {{ח:פנימי|סעיף 41|ובסעיף 41(ג)(4) ו־(5)}}, ולקבוע תנאים או הגבלות אחרים או נוספים שיחולו לגבי מבקש רישיון לשידורי רדיו ספרתי.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”עיתון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6ח4|בסעיף 6ח4(ג) לחוק התקשורת}}.
{{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב)(6), מי שהיה בעל אמצעי שליטה בתאגיד שהוא בעל זכיון לשידורי רדיו ביום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005), ואותו תאגיד מבקש רישיון לשידורי רדיו ספרתי, יהיה רשאי להחזיק באמצעי שליטה באותו תאגיד לשם קבלת רישיון לשידורי רדיו ספרתי על ידי אותו תאגיד, וזאת כל עוד אותו התאגיד שהוא בעל הזכיון ממשיך לקיים את שידוריו מכח זכיון לשידורי רדיו.

{{ח:סעיף|72ד|זכיון להפעלת תחנת שידור|תיקון: תשס״ה־3, ק״ת תשס״ו, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} זכיון להפעלת תחנת שידור יינתן על פי מכרז, שתפרסם ועדת מכרזים שימנה השר (בסעיף זה – ועדת המכרזים), ואלה חבריה:
{{ח:תתתת|(א)}} שלושה עובדי משרד התקשורת, שימנה השר;
{{ח:תתתת|(ב)}} שלושה עובדי משרד האוצר, שימנה שר האוצר.
{{ח:תתת|(2)}} עובד הרשות שמינה המנהל יוזמן לישיבות ועדת המכרזים.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת המכרזים תורה על תנאי המכרז לפי סעיף זה, ובין השאר על תנאים בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אופן בחירת הזוכה במכרז;
{{ח:תתת|(2)}} מספר הזוכים במכרז;
{{ח:תתת|(3)}} הזכות להשתתף במכרז, וכן מגבלות וסייגים לענין הזכות כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} תנאי הכשירות הנדרשים לצורך השתתפות במכרז;
{{ח:תתת|(5)}} תקופת תוקפו של הזכיון, לרבות אפשרות הארכת תקופת תוקפו בתקופה נוספת, אחת או יותר;
{{ח:תתת|(6)}} תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הזכיון;
{{ח:תתת|(7)}} הבעלות בתחנת השידור שלהפעלתה מתבקש הזכיון, במהלך תקופת הזכיון ולאחריה;
{{ח:תתת|(8)}} הידע והניסיון המקצועיים הנדרשים ממבקש הזכיון, לרבות הטכנולוגיה שתשמש לצורך הפעלת תחנת השידור ודרכי הקליטה והגישה לשידורים המופצים באמצעות תחנת השידור;
{{ח:תתת|(9)}} ערבויות שעל בעל הזכיון להפעלת תחנת שידור להמציא לשם קבלת הזכיון ולהבטחת מילוי תנאי הזכיון, והדרכים למימושן.
{{ח:תת|(ג)}} מכרז לפי סעיף זה יפורסם לא יאוחר מיום ט׳ בכסלו התשס״ו (30 בנובמבר 2006).
{{ח:תת|(ד)}} השר יעניק זכיון להפעלת תחנת שידור למי שוועדת המכרזים בחרה בו, ויקבע את תנאי הזכיון בהתאם לתנאי המכרז; השר רשאי, במהלך תקופת הזכיון, לשנות תנאים בזכיון, להוסיף עליהם או לגרוע מהם.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיפים 33(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 37|37}}, {{ח:פנימי|סעיף 41|41(א)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 42|42 עד 44}} {{ח:פנימי|סעיף 109|ו־109}} יחולו לענין זכיון להפעלת תחנת שידור או לענין בעל זכיון כאמור, בשינויים המחויבים לפי הענין, ובשינוי זה: {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}}, בכל מקום, במקום ”המועצה“ יבוא ”השר“.

{{ח:סעיף|72ה|רישיון להפעלת תחנת הזנה לוויינית|תיקון: תשס״ה־3}}
{{ח:ת}} לא יתקין, לא יפעיל ולא יקיים אדם תחנת הזנה לוויינית, אלא אם כן קיבל רישיון לכך מאת השר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 4|סעיף 4 לחוק התקשורת}}, ובהתאם לתנאי הרישיון.

{{ח:סעיף|72ו|הפצת שידורי רדיו של גופים המשדרים לפי דין|תיקון: תשס״ה־3, תשע״ד, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זכיון להפעלת תחנת שידור יפיץ, אם הורה לו השר לעשות כן ובהתאם להוראות השר, שידורי רדיו של גופים המשדרים לפי דין והמפורטים בפסקאות (1) עד (3), שביקשו זאת, באמצעות אפיקים מאפיקי תחנת השידור כמפורט באותן פסקאות, וזאת באופן מלא, בזמן אמיתי ובלא כל קטיעה או עריכה:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד השידור הציבורי – עד 4 אפיקים;
{{ח:תתת|(2)}} גלי צה״ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל – עד 2 אפיקים;
{{ח:תתת|(3)}} מי שהיה בעל זכיון לשידורי רדיו אזוריים ביום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) – אפיק אחד, ובלבד שמתקיימים לגבי בעל הזכיון כאמור שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא עומד בכל תנאי זכיונו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי.
{{ח:תת|(ב)}} בעד הפצת שידורי רדיו כאמור בסעיף קטן (א) רשאי בעל זכיון להפעלת תחנת שידור, לדרוש מכל אחד מהגופים המשדרים האמורים באותו סעיף קטן תשלום סביר, ובאין הסכמה ביניהם לענין גובה התשלום – תשלום בסכום שיורה השר, לאחר התייעצות עם המועצה, לפי התשלום המשולם על ידי בעלי רישיונות אחרים לשידורי רדיו, ובהעדר תשלום כאמור – תשלום בסכום שיורה השר כאמור על פי עלות השימוש לפי שיטת חישוב כפי שיורה, בתוספת רווח סביר.

{{ח:סעיף|72ז|הפצת שידורי רדיו של בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי|תיקון: תשס״ה־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} העניקה המועצה רישיון לשידורי רדיו ספרתי, יפיץ בעל זכיון להפעלת תחנת שידור את שידוריו של בעל הרישיון כאמור, באמצעות תחנת השידור שלו; העניק השר מספר זכיונות להפעלת תחנת שידור, יורה השר בדבר בעל הזכיון להפעלת תחנת שידור אשר יפיץ את שידורי הרדיו של כל בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי.
{{ח:תת|(ב)}} בעד הפצת שידורי רדיו כאמור בסעיף קטן (א), ישלם בעל הרישיון לשידורי רדיו ספרתי לבעל הזכיון להפעלת תחנת שידור, תשלום כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} נקבע בתנאי המכרז לבחירת בעל הזכיון כאמור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 72ד|סעיף 72ד(ב)}}, סכום לתשלום בעד הפצת שידורי הרדיו באמצעותו – תשלום בסכום שנקבע כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} לא נקבע תשלום כאמור בפסקה (1), רשאי בעל הזכיון להפעלת תחנת שידור לדרוש מבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי תשלום סביר, ובאין הסכמה ביניהם לענין גובה התשלום – תשלום בסכום שיורה השר, לאחר התייעצות עם המועצה, על פי עלות השימוש לפי שיטת חישוב כפי שיורה, בתוספת רווח סביר.

{{ח:סעיף|72ח|הקמת תחנת שידור על ידי הרשות|תיקון: תשס״ה־3, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 72ד|סעיף 72ד}}, רשאי השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להורות כי הרשות תתכנן ותקים בעצמה או באמצעות אחר, תחנת שידור להפצת שידורי רדיו של בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי ותפעיל אותה במשך תקופה שיקבע.

{{ח:סעיף|72ט|שידורים משותפים של בעלי זכיונות לשידורי רדיו אזוריים|תיקון: תשס״ה־3, תשע״ט}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית}}, רשאים בעלי זכיון לשידורי רדיו אזוריים להפיק ולשדר שידורים משותפים, בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין זה, לרבות לענין זמן השידורים כאמור.

{{ח:סעיף|72י|איחוד בעלי זכיונות לשידורי רדיו אזוריים או החזקת אמצעי שליטה|תיקון: תשס״ה־3, תשע״ט}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית}} ומהוראות חוק זה למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 72א|סעיף 72א(א)(4)}}, בהסכמת השר ובאישור המועצה –
{{ח:תת|(1)}} רשאי בעל זכיון לשידורי רדיו אזוריים להתאגד עם בעל זכיון אחר לשידורי רדיו אזוריים שאינו בעל זכיון באותו אזור, לתאגיד אחד שיבוא במקומם ויהיה בעל זכיון לשידורי רדיו בכל אזור מאזורי השידור של כל אחד מבעלי הזכיון שהתאחדו;
{{ח:תת|(2)}} רשאי בעל זכיון לשידורי רדיו אזוריים או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו, לרכוש אמצעי שליטה בבעל זכיון אחר, שאינו בעל זכיון באותו אזור.

{{ח:סעיף|72יא|הסמכת השרים לשקול קיום פגיעה ומתן פיצוי לבעל זכיון לשידורי רדיו|תיקון: תשס״ה־3, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} שוכנעו השר ושר האוצר, לאחר התייעצות במועצה, כי מי שהיה בעל זכיון לשידורי רדיו ביום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005), ייפגע, במהלך תקופת הזכיון שניתנה לו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיפים 34}} {{ח:פנימי|סעיף 35|או 35(א)}}, בשל שידורי רדיו בשיטה הספרתית מכוח רישיון לשידורי רדיו ספרתי ובשל מתן זכיון להפעלת תחנת שידור, וכי יש לפצותו בשל כך, רשאים הם לקבוע את הפיצוי המתאים בנסיבות הענין, ובכלל זה הארכת זכיון של בעל הזכיון לשידורי הרדיו האמור; קביעה בדבר הארכת זכיון, לרבות תקופת ההארכה, טעונה אישור המועצה וועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|72יב|דחיית מועדים|תיקון: תשס״ה־3}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיפים 72(א3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 72ב|72ב(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 72ד|ו־72ד(ג)}}, רשאי השר, באישור הוועדה, לדחות, בצו, את המועדים הקבועים בסעיפים האמורים, לתקופה שלא תעלה על שנה, אם נוכח כי דחייה כאמור נדרשת בשל שיקולים של טובת הציבור או הבטחת התחרות בתחום שידורי הרדיו.

{{ח:סעיף|73|מימון התחנות|תיקון: תשס״ה־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זכיון לשידורי רדיו או בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי יקים, יקיים ויפעיל את תחנת השידור ואת האולפן על חשבונו.
{{ח:תת|(ב)}} בעל זכיון להפעלת תחנת שידור יקים, יקיים ויפעיל את תחנת השידור על חשבונו.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי יקים, יקיים ויפעיל את האולפן על חשבונו.

{{ח:סעיף|73א|מימון שידוריו של בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי|תיקון: תשס״ה־3, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי רשאי לממן את שידוריו באמצעות תשלומים שיגבה ממנוייו, באמצעות תשדירי פרסומת שיכלול במסגרת שידוריו תמורת תשלום בשיעור שיקבע, או באמצעות שניהם.

{{ח:סעיף|74|קיום השידורים באזור|תיקון: תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זכיון לשידורי רדיו יפעיל את תחנת השידור ויקיים את שידורי הרדיו וכל פעילות אחרת הכרוכה בכך, באתר שיהיה ממוקם בתוך תחום האזור שנקבע לשידוריו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), נדרשה, בשל גורמים שאינם בשליטתו של בעל הזיכיון, לרבות גורמים טכנולוגיים, הקמתה של תחנת שידור (בסעיף זה – התחנה) מחוץ לתחום האזור שנקבע לשידוריו של בעל זיכיון, רשאי השר, בהתייעצות עם המועצה, ובהתחשב, בין השאר, בתנאי התפשטות הגלים, לאשר הקמתה של תחנה כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניתנה לבעל הזיכיון לשידורי רדיו שבאזור זיכיונו מוצע להקים את התחנה (בסעיף זה – בעל הזיכיון האחר) הזדמנות להשמיע את טענותיו;
{{ח:תתת|(2)}} השר נוכח כי אין בהקמת התחנה כדי לפגוע בקליטת שידוריו של בעל הזיכיון האחר;
{{ח:תתת|(3)}} מטרתה של התחנה היא לשרת את אזור הזיכיון של בעל הזיכיון בלבד;
{{ח:תתת|(4)}} מיקומה של התחנה אינו עולה על 15 קילומטרים מקצה גבול תחום אזור הזיכיון האמור בפסקה (3), או במרחק גדול מזה, אם נוכח השר כי לא ניתן לאתר מיקום לתחנה במרחק האמור.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: השידורים}}

{{ח:סעיף|75|נושאי שידור יחודיים לאזור}}
{{ח:ת}} בעל זכיון לשידורי רדיו יתן בשידוריו ביטוי נאות לנושאים יחודיים לתושבי האזור ולצרכיהם המיוחדים.

{{ח:סעיף|76|שידורי חדשות|תיקון: תשס״ה־3, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בעל זיכיון לשידורי רדיו, בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי ובעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי רשאים להפיק ולשדר חדשות ותכניות בעניני היום, בהתאם לכללים שתקבע המועצה.

{{ח:סעיף|76א|אישור שידורי חדשות משותפים|תיקון: תשנ״ח, תשס״ב־2, תשס״ה־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)|(1)}} ביקשו בעלי זיכיונות לשידורי רדיו, בעלי רישיונות לשידורי רדיו ספרתי או בעלי רישיונות לשידורי רדיו אנלוגי, כולם או חלקם, להתאגד לשם הפקת חדשות ותכניות בעניני היום, יחולו על ההתאגדות לפי סעיף קטן זה הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳ לפרק ד׳}}, בשינויים שתקבע המועצה בכללים, באישור הועדה.
{{ח:תתת|(2)}} המועצה רשאית להעניק להתאגדות כאמור בפסקה (1) זכיון להפקת שידורי חדשות ותכניות בעניני היום כאמור בפסקה (1), ולהעברתם לשידור באמצעות בעלי זיכיון לשידורי רדיו, בעלי רישיון לשידורי רדיו ספרתי או בעלי רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, הכל בהתאם לכללים שתקבע.
{{ח:תתת|(3)}} המועצה תתיר לבעל זיכיון לשידורי רדיו, לבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי או לבעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, שהתאגד בהתאגדות שקיבלה זכיון בהתאם לפסקה (2), לשדר את השידורים המופקים על ידי ההתאגדות.
{{ח:תתת|(4)}} בעל זיכיון לשידורי רדיו, בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי או בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, שאינו מאוגד בהתאגדות שקיבלה זכיון לפי פסקה (2), יהיה רשאי לשדר חדשות ותכניות בעניני היום שהפיקה ההתאגדות אם התקשר לשם כך עם ההתאגדות תמורת תשלום שיוסכם בין הצדדים; המועצה רשאית לקבוע כללים לענין פסקה זו.
{{ח:תתת|(5)}} כללים לענין סעיף קטן זה ייקבעו, בין היתר, בשים לב למספר בעלי הזיכיונות לשידורי רדיו, בעלי הרישיונות לשידורי רדיו ספרתי או בעלי הרישיונות לשידורי רדיו אנלוגי המאוגדים בהתאם להוראות סעיף זה ובהתאם למהותה המיוחדת של התאגדות כאמור.
{{ח:תת|(ב1)}} המועצה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית לקבוע כללים לענין הפקה ושידור משותפים של חדשות על ידי מספר בעלי זיכיון לשידורי רדיו, בעלי רישיון לשידורי רדיו ספרתי או בעלי רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, אף שלא בדרך האמורה בסעיף קטן (ב), וכן רשאית היא לקבוע, באישור הועדה, כללים כאמור בנוגע לתכניות בעניני היום, ובלבד שהפקה ושידור משותפים של תכניות בעניני היום לא יהיו על ידי בעלי זיכיון לשידורי רדיו או בעלי רישיון לשידורי רדיו הפועלים באותו אזור.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית לקבוע כללים לביצוע סעיף זה, לרבות כללים בדבר שידורי תשדירי פרסומת, איסור שידור של תשדירי פרסומת, דרכי מימון השידורים, ולגבי בעל זכיון לשידורי רדיו אזוריים – גם בדבר מתן ביטוי נאות לנושאים הקשורים לאזור ולתושביו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שידור תכניות רדיו בידי בעל זיכיון)|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שידור תכניות רדיו בידי בעל זיכיון), התשנ״ט–1999}} (ק״ת תשנ״ט, 1095).}}

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: ועדות אזוריות לשידורי רדיו {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ב־2}}

{{ח:סעיף|77||תיקון: תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|78||תיקון: תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|79||תיקון: תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|80||תיקון: תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ה1|פרק ה׳1: שידורי רדיו אנלוגי בלא הגבלה גאוגרפית|תיקון: תשפ״ו}}

{{ח:סעיף|80א|רישוי שידורי רדיו אנלוגי|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} המועצה תעניק רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, בדרך של מכרז פומבי, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|80ב|תוקפו של רישיון לשידורי רדיו אנלוגי|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת תוקפו של רישיון לשידורי רדיו אנלוגי תהיה 18 שנים.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, המועצה תקיים הליך בדיקה שבו תבחן כיצד מילא בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון, בתקופה שלגביה מתקיימת הבדיקה; הליך הבדיקה ייערך בתום שש שנים מהמועד שבו החל בעל הרישיון בשידוריו וכן בתום 12 שנים מאותו מועד; המועצה תפרסם באתר האינטרנט של הרשות דוח המסכם את תוצאות הליך הבדיקה.

{{ח:סעיף|80ג|מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיפים 40}}, {{ח:פנימי|סעיף 41|41(א) ו־(ג)(1) עד (4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 42|42 עד 44}} {{ח:פנימי|סעיף 72|ו־72(ה)}} יחולו לעניין מתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72(ה)}}, ברישה, במקום ”כללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 72ב|סעיף 72ב}}“ יקראו ”כללים לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1}}“.

{{ח:סעיף|80ד|קביעת מאפייני מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי והתנאים למתן הרישיון|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} השר, לפי הצעת המועצה או בהתייעצות עימה, בהתייעצות עם הממונה על התחרות ובאישור הוועדה, יקבע בתקנות אם מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי יתבסס על הסכום הגבוה ביותר שיציעו המתמודדים בו (בסעיף זה – מכרז מבוסס מחיר), או יתבסס על אמות מידה אחרות, ובהן כושר הפקה, מגוון השידורים ואפיוניהם ועל הסכום שיציעו המתמודדים במכרז (בסעיף זה – מכרז מבוסס אמות מידה), או כי חלק מהמכרזים יהיו מכרזים מבוססי מחיר וחלק אחר מכרזים מבוססי אמות מידה, בחלוקה כפי שיקבע בדרך האמורה; לעניין זה, ”הממונה על התחרות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|בחוק התחרות הכלכלית}}.
{{ח:תתת|(2)}} תקנות כאמור בפסקה (1) יובאו לאישור הוועדה תשעה חודשים לפחות לפני פרסומו של מכרז ראשון למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי.
{{ח:תתת|(3)}} קבע השר לפי פסקה (1) כי המכרז יהיה מכרז מבוסס מחיר, לא יחולו לעניין אותו מכרז ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(ה)}} הנוגעות לאמות מידה אחרות כמשמעותן בפסקה (1), ויחולו הכללים לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תקבע בכללים את התנאים למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, ולגבי מכרזים מבוססי אמות מידה – גם את אמות המידה שיתייחסו, בין השאר, למגוון השידורים ומאפייניהם, לידע ולניסיון המקצועיים וליכולת הכלכלית הנדרשים ממבקש הרישיון לשם קבלת הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה תקבע כללים לעניין הדרכים להגשת בקשה למתן רישיון לפי סעיף זה והטיפול בה, ובכלל זה מידע שעל מבקש הרישיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} לא הובאו לאישור הוועדה תקנות לפי סעיף קטן (א) במועד האמור באותו סעיף קטן, תקבע המועצה בכללים, באישור הוועדה, אם מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי יהיה מכרז מבוסס מחיר או מכרז מבוסס אמות מידה, או כי חלק מהמכרזים יהיו מכרזים מבוססי מחיר וחלק אחר מכרזים מבוססי אמות מידה, בחלוקה כפי שתקבע בדרך האמורה; כללים כאמור יובאו לאישור הוועדה שישה חודשים לפחות לפני פרסומו של מכרז ראשון למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי.
{{ח:תתת|(2)}} קבעה המועצה לפי פסקה (1) כי המכרז יהיה מכרז מבוסס מחיר, לא יחולו לעניין אותו מכרז ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(ה)}} הנוגעות לאמות מידה אחרות כמשמעותן בסעיף קטן (א)(1), ויחולו הכללים לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תתת|(3)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות השר להתקין תקנות לפי סעיף קטן (א), אם מצא לנכון לעשות כן, לגבי מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי שיפורסם לאחר פרסום המכרז הראשון.
{{ח:תת|(ה)}} כל עוד לא הותקנו תקנות לפי סעיף קטן (א), יוסיפו לחול הכללים שקבעה המועצה לפי סעיף קטן (ד), כתוקפם מזמן לזמן, לגבי מכרזים למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי שיפורסמו לאחר פרסום המכרז הראשון.

{{ח:סעיף|80ה|פרסום מכרז ראשון למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תפרסם מכרז ראשון למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי לכל המוקדם שלוש שנים לפני פקיעת תוקפם של הזיכיונות לשידורי רדיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(ד)}}, ובלבד ששידוריו של בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי לא יחלו לפני יום א׳ בשבט התשצ״ג (1 בינואר 2033).
{{ח:תת|(ב)}} לא יפורסם מכרז ראשון כאמור בסעיף קטן (א), אלא בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ועדת התדרים מצאה כי יש אפשרות להקצות לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי}} תדרים המאפשרים שידורים בלא הגבלה גאוגרפית, לשני בעלי רישיונות לשידורי רדיו אנלוגי לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מסמכויות ועדת התדרים לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי}}, החליטה ועדת התדרים לפי פסקה (1) לגרוע תדר שהיה מוקצה ערב פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14184749.pdf|תיקון מס׳ 50}} לשידוריו של גוף המשדר שידורי רדיו בכיסוי ארצי – לא יהיה בגריעה כדי לפגוע פגיעה ממשית בשידוריו של גוף כאמור, ובכלל זה בהיקף פריסתם או באיכות קליטתם.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ועדת התדרים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|בפקודת הטלגרף האלחוטי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 50“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14184749.pdf|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 50), התשפ״ו–2026}}.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: פרסומת}}

{{ח:סעיף|81|תשדירי פרסומת|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה לשידורים רשאי לכלול במסגרת שידוריו, תשדירי פרסומת תמורת תשלום בשיעור שהוא יקבע.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית לקבוע כללים בדבר חובת מורשה לשידורים לקבוע לוח מחירים לתשדירי פרסומת, פרטים שיכלול הלוח ואופן הבאתו לידיעת הציבור.

{{ח:סעיף|82|הפרדת תשדיר פרסומת}}
{{ח:תת|(א)}} תשדיר פרסומת בשידורי טלויזיה ישודר בתחילתה של תכנית או בסופה, ובנפרד ממנה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), יכול שישודר תשדיר פרסומת גם באתנחתאות שבמהלכה של תכנית, בהתאם לכללים שקבעה המועצה.

{{ח:סעיף|83|איסור פרסומת במישדרים|תיקון: תשע״א, תשע״ח, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה לשידורים לא יכלול במישדריו דבר שהוא בגדר פרסומת, גלויה או מוסווית ובכלל זה תוכן פרסומי ושאינו תשדיר פרסומת ואשר קיבל עבור שידורו תמורה כספית.
{{ח:תת|(ב)}} מורשה לשידורים לא יקבל תמורה אחרת בגין שידור כאמור בסעיף קטן (א), אלא בהתאם לכללים שקבעה המועצה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מורשה לשידורים רשאי לשלב במישדריו תוכן פרסומי במועד, בתנאים ובאופן שתקבע המועצה בכללים; ואולם, מורשה לשידורים לא ישלב תוכן פרסומי בשידורי חדשות, בתכניות בענייני היום, בתכניות תעודה ובכלל זה סרטי תעודה, ובתכניות ילדים; המועצה רשאית לקבוע סוגי תכניות נוספים שבהם מורשה לשידורים לא יהיה רשאי לשלב תוכן פרסומי.
{{ח:תתת|(2)}} בכללים כאמור בפסקה (1) תקבע המועצה בין השאר הוראות לעניין חובת סימון ודרכים ליידוע הצופים על שילוב תוכן פרסומי בתכנית ועל זהות המממן תוכן כאמור בתכנית, וכן רשאית היא לקבוע בכללים איסור או הגבלה לעניין מוצרים מזיקים, כפי שתקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (תוכן פרסומי בטלוויזיה)|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (תוכן פרסומי בטלוויזיה), התשפ״ב–2021}}.}}

{{ח:סעיף|84|איסור העדפת מפרסם|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} בקבלת תשדירי פרסומת לשידור, לא יתן מורשה לשידורים עדיפות לתשדיר הפרסומת רק בשל כך שאותו תשדיר הופק בידי המורשה לשידורים או מי מטעמו.

{{ח:סעיף|85|היקף תשדירי פרסומת|תיקון: תשע״א, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} זמן שידור מרבי לתשדירי פרסומת שרשאי מורשה לשידורים להקצות בכל שעת שידור, לא יעלה על –
{{ח:תתת|(1)}} שש דקות – בשידורי טלויזיה;
{{ח:תתת|(2)}} תשע דקות – בשידורי רדיו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), המועצה רשאית להתיר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה או לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לשנות את ההקצאה של זמן שידור תשדירי פרסומת, ובלבד שזמן השידור ביממה של תשדירי פרסומת לא יעלה על 10% מזמן השידורים העומד לרשות בעל הרישיון או בעל הזיכיון.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), בעל זיכיון לשידורי רדיו רשאי לשנות את ההקצאה של זמן שידור תשדירי פרסומת, ובלבד שזמן השידור המצטבר בחודש של תשדירי פרסומת לא יעלה על זמן השידור המרבי של תשדירי פרסומת שהוא רשאי להקצות באותו חודש לפי אותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, זמן השידורים ביממה בשידורי טלויזיה כולל את זמן שידור החדשות.

{{ח:סעיף|85א|הגבלת מכירת זמן שידור|תיקון: תשנ״ב, תשס״ב־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85}}, מורשה לשידורים לא ימכור ולא יקצה יותר מעשרה אחוזים מזמן שידור תשדירי הפרסומת שלו לאדם אחד, במישרין או בעקיפין; ואולם לא יראו בשיווק משותף של זמן שידור של תשדירי פרסומת, הנעשה על ידי תאגיד, או על ידי גוף אחר, הפועל מטעם בעלי זיכיון לשידורי רדיו לצורך השיווק המשותף בלבד, משום מכירה או הקצאה לאדם אחד, אם השיווק האמור נעשה בהתאם לכללים שקבעה המועצה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, שיבטיחו את קיום התחרות; לעניין זה, ”זמן שידור תשדירי פרסומת“, של מורשה לשידורים – משך הזמן שבו מורשה לשידורים משדר תשדירי פרסומת.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית, לבקשת מורשה לשידורים, להתיר לו למכור לאדם אחד זמן שידור לתשדירי פרסומת בשיעור גבוה יותר מהאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנעה כי המורשה לשידורים לא יכול למכור בדרך אחרת את כל זמן השידור לתשדירי פרסומת המותר לו.
{{ח:תת|(ב1)}} מורשה לשידורים לא יתקשר עם אדם אחד, במישרין או בעקיפין, לשם שידור תוכן פרסומי, בסכום העולה על 10 אחוזים מהכנסותיו בשנה ממכירה של שידור תוכן פרסומי.
{{ח:תת|(ג)}} על הפרת הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49}}.

{{ח:סעיף|86|תשדירי פרסומת אסורים|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} מורשה לשידורים לא ישדר תשדיר פרסומת –
{{ח:תת|(1)}} בנושאים האסורים לשידור לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(א)}};
{{ח:תת|(2)}} מטעם גוף או ארגון שמטרותיו, כולן או מקצתן, קשורות בנושאים כאמור בפסקה (1) או בסכסוכי עבודה.

{{ח:סעיף|86א|עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים|תיקון: תשס״ח־2, תשע״א}}
{{ח:ת}} מורשה לשידורים לא ישדר תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר שקבעה המועצה בכללים, בשידורי הרדיו או בשידורי הטלוויזיה, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובל במישדר שאינו תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר כאמור, כפי שקבעה המועצה בכללים; בסעיף זה, ”קדימון“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} תשדיר המודיע על לוח שידורים או על שידור אחד או יותר שישודרו בעתיד, בין מיד לאחר שידורו ובין מאוחר יותר באותו יום או במועד אחר, בשידורי המורשה לשידורים, ולעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה – גם בשידורי בעל זיכיון אחר באותו ערוץ;
{{ח:תת|(2)}} תשדיר שנועד לקדם את שידורי מורשה לשידורים, ולעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה – גם שידורי בעל זיכיון אחר באותו ערוץ.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (עוצמת הקול בשידורים)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (עוצמת הקול בשידורים), התשס״ט–2009}}.}}

{{ח:סעיף|87|הגבלת תשדירי פרסומת}}
{{ח:ת}} לפי בקשת הממשלה, רשאית המועצה, מטעמים של חשש לפגיעה של ממש בכלכלת המדינה או מטעמים של טובת הציבור, לאסור או להגביל תשדירי פרסומת למוצרים, לשירותים, או לסוגים מסויימים מהם, לתקופה ובתנאים שתקבע בכללים.

{{ח:סעיף|88|כללים לתשדירי פרסומת}}
{{ח:ת}} המועצה תקבע כללים בכל הקשור לשידורם של תשדירי פרסומת, בין היתר, בנושאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מתכונת של תשדירי פרסומת ודרך הצגתם;
{{ח:תת|(2)}} נושאי פרסום האסורים לשידור כתשדירי פרסומת, דרך כלל, בנסיבות מסויימות או בשל היותם פוגעים בטעם הטוב או ברגשות הציבור;
{{ח:תת|(3)}} עיתויים של תשדירי הפרסומת במסגרת השידורים, משך הזמן המרבי לכל תשדיר כאמור, ומרווח הזמן בין תשדירי פרסומת שונים, תוך מגמה לשדר את תשדירי הפרסומת במרוכז;
{{ח:תת|(4)}} סוגי התכניות שניתן להפסיק את מהלך שידורן לצורך תשדיר פרסומת;
{{ח:תת|(5)}} סייגים בדבר שידור פרסומת אגב, פרסומת מוסווית או בלתי מודעת;
{{ח:תת|(6)}} סייגים בדבר השתתפותם של בעלי משרות ברשות בתשדירי פרסומת;
{{ח:תת|(7)}} סייגים בדבר פרסום מוצרים ושירותים, בין לפי נושאים ובין דרך כלל, מחיריהם ואופן ההשוואה ביניהם, תוך מגמה להבטיח שידור מידע מהימן ותחרות הוגנת;
{{ח:תת|(8)}} סייגים בדבר פרסומת המכוונת לילדים, לרבות דרך הצגתה ושעות שידורה;
{{ח:תת|(9)}} סייגים בדבר השתתפות ילדים בתשדירי פרסומת;
{{ח:תת|(10)}} סייגים בדבר תשדיר פרסומת שלא מהפקה מקומית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58}} בשינויים המחוייבים;
{{ח:תת|(11)}} סייגים בדבר שימוש לרעה בגוף האדם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שיבוץ תשדירי פרסומת בשידורי טלויזיה)|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שיבוץ תשדירי פרסומת בשידורי טלויזיה), התשנ״ב–1992}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שיבוץ פרסומות ואזכורים מסחריים בשידורי רדיו)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שיבוץ פרסומות ואזכורים מסחריים בשידורי רדיו), התשנ״ט–1999}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אתיקה בפרסומת בטלויזיה)|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אתיקה בפרסומת בטלויזיה), התשנ״ד–1994}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (אתיקה בפרסומת בשידורי רדיו)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (אתיקה בפרסומת בשידורי רדיו), התשנ״ט–1999}}.}}

{{ח:סעיף|89|אישור מוקדם|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} הרשות רשאית להורות למורשה לשידורים להגיש לאישורה המוקדם העתקי תמלילים וסרטים של תשדירי פרסומת, כולם או מקצתם, ורשאית היא שלא לאשר שידור תשדיר פרסומת או להתנות את אישורה לשידור כאמור בתנאים, הכל בהתאם לכללים שקבעה לפי חוק זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אישור מוקדם של תשדירי פרסומת)|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אישור מוקדם של תשדירי פרסומת), התשנ״ד–1994}} (ק״ת תשנ״ד, 650).}}

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: עבירות}}

{{ח:סעיף|90|קיום שידורים ותחנות שידור ללא זכיון או רישיון|תיקון: תשס״ה־3, [ק״ת שינוי שיעורי קנסות]}}
{{ח:תת|(א)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(א)}}, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 4,782,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} ראה בית המשפט שיש יסוד סביר לחשד שאדם עבר על הוראות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(א)}} בלא שקיבל לכך זכיון או רישיון לפי חוק זה, יצווה על תפיסתם של המכשירים והציוד שבהם, או שבאמצעותם נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 33|סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (ב) באות להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|90א|פרסום בתחנת שידור שלא ניתן בשלה זיכיון או רישיון|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ה־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או מחצית הקנס האמור {{ח:פנימי|סעיף 90|בסעיף 90(א)}}:
{{ח:תתת|(1)}} מספק תשדיר פרסומת, לשידור בתחנת שידור שלא ניתן בשלה זיכיון לשידורי רדיו, רישיון לשידורי רדיו ספרתי או רישיון לשידורי רדיו אנלוגי והיא טעונה זיכיון לשידורי רדיו, רישיון לשידורי רדיו ספרתי או רישיון לשידורי רדיו אנלוגי לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה – תחנה שלא ניתן בשלה זיכיון לשידורי רדיו, רישיון לשידורי רדיו ספרתי או רישיון לשידורי רדיו אנלוגי);
{{ח:תתת|(2)}} נותן תמורה בעד שידור תשדיר פרסומת בתחנה שלא ניתן בשלה זיכיון לשידורי רדיו, רישיון לשידורי רדיו ספרתי או רישיון לשידורי רדיו אנלוגי.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, חזקה היא כי מי שתוכן התשדיר עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, סיפק את התשדיר או נתן תמורה בעד שידורו, אלא אם כן הוכח אחרת.

{{ח:סעיף|91|פגיעה בתחנת שידור ובשידורים|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה במזיד ושלא כדין, דינו – מאסר חמש שנים:
{{ח:תת|(1)}} משחית תחנת שידור של הרשות או של מורשה לשידורים, גורם לה נזק ממשי או מסלק אותה ממקומה;
{{ח:תת|(2)}} מונע, מפריע או מעכב ביצוע שידורים בכל דרך שהיא.

{{ח:סעיף|92|הפרעה לרשות או למורשה לשידורים|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} המפריע לרשות, למורשה לשידורים או לשלוחיהם, בעצמו או על ידי אחרים, בהקמתה, בהפעלתה, בקיומה, בבדיקתה או בתיקונה של תחנת שידור, הנעשית כדין, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}, ובהפרעה נמשכת – קנס נוסף בשיעור הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}}, לכל יום שבו היא נמשכת.

{{ח:סעיף|93|הפרת חובת סודיות}}
{{ח:תת|(א)}} קבעה המועצה או ועדה מוועדותיה, לפי הענין, שישיבה מסויימת תהיה סגורה, לא יגלה מי שנמנה ברשימה המפורטת בסעיף קטן (ב) (להלן – חייב סודיות), כל פרט מדיוניה או מדיוני ועדה מוועדותיה, אלא אם כן קיבל לכך אישור מראש מאת יושב ראש המועצה או יושב ראש הוועדה, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} ואלה חייבי הסודיות:
{{ח:תתת|(1)}} חבר המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} חבר ועדה מייעצת לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)(2)}};
{{ח:תתת|(3)}} המנהל;
{{ח:תתת|(4)}} עובד הרשות;
{{ח:תתת|(5)}} מנהל חברת החדשות;
{{ח:תתת|(6)}} כל אדם אחר המשתתף בישיבה, שנקבע שתהיה סגורה.
{{ח:תת|(ג)}} חייבי סודיות לא יגלו פרט כלשהו אודות מכרזים, וכל חומר שהוגש בהקשר למכרזים ולתכנם, כל עוד לא קבעה הרשות זוכה במכרז.
{{ח:תת|(ד)}} העובר על הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג), דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראת סעיף זה כדי למנוע גילוי לפי דרישתו של בית משפט או של מי שמוסמך לערוך חקירה על ביצוע עבירות.

{{ח:סעיף|94|הפרת חובת גילוי}}
{{ח:ת}} חבר המועצה העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|95|עבירות של מורשה לשידורים|תיקון: תשע״א, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה לשידורים שקיים, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו, שידורים בנושאים האסורים לשידור לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(א)}}, דינו – כפל הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)}} מורשה לשידורים או נציגו שפעל בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 108|סעיף 108(ג)}}, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שפעל בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 71ז|סעיף 71ז(א)}}, דינו – קנס בסך מיליון שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|96|תנאים בזכיון או ברישיון שהפרתם עבירה|תיקון: תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה לשידורים או בעל זכיון להפעלת תחנת שידור שהפר, בין בעצמו ובין על ידי אחר, תנאים בזכיון לשידורים, ברישיון לשידורים או בזכיון להפעלת תחנת שידור שהשר קבע בתקנות כי הפרתם היא עבירה, דינו – קנס בשיעור שנקבע בתקנות כאמור, ובלבד שהקנס לא יעלה על כפל הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)}} קנס שהוטל לפי סעיף קטן (א) על מורשה לשידורים או על בעל זיכיון להפעלת תחנת שידור ישולם לרשות, ורשאית הרשות לקזזו מכל סכום שהיא חבה למורשה לשידורים או לבעל הזכיון או לגבותו מהמורשה לשידורים או מבעל הזכיון בדרך של תובענה אזרחית.

{{ח:סעיף|97|צו הפסקה}}
{{ח:ת}} נעשה מעשה בדרך ובנסיבות שיש בהן משום עבירה לכאורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיפים 90}}, {{ח:פנימי|סעיף 91|91}}, {{ח:פנימי|סעיף 92|או 92}}, בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה ועל שלוחיו או קבלניו, להפסיק את המעשה המהווה עבירה, ותקפו של צו כאמור יהיה עד שבית המשפט יבטל או ישנה אותו.

{{ח:סעיף|98|עבירה בידי תאגיד}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בידי תאגיד, ייאשם בעבירה גם כל נושא משרה בו אלא אם כן הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושהוא נקט בכל האמצעים הסבירים למניעתה; בסעיף זה, ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 1|בפקודת החברות}}.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: כספים}}
{{ח:קטע3|פרק ח סימן א|סימן א׳: דמי זכיון, דמי רישיון, תמלוגים, מילוות ותקציב הרשות|תיקון: תשס״ה־3, תשס״ח, תשע״א, תשע״ב־2}}

{{ח:סעיף|99|דמי זכיון או דמי רישיון|תיקון: תש״ס, תשס״ה־3, תשס״ו־2, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה לשידורים ישלם לרשות דמי זכיון או דמי רישיון שנתיים לפי העניין, בשיעור שיקבע השר בתקנות, ויכול שייקבעו בתקנות שיעורים שונים לפי היקף הזכיונות או הרישיונות וסוגיהם. דמי הזיכיון או דמי הרישיון לפי סעיף זה הם נוסף על דמי הזיכיון או דמי הרישיון החד־פעמיים ששילם המורשה לשידורים, אם הוצעו במכרז.
{{ח:תת|(ב)}} הוצעו במכרז דמי זיכיון או דמי רישיון חד־פעמיים, תעביר הרשות את דמי הרישיון או דמי הזיכיון כאמור ששילם המורשה לשידורים, לאוצר המדינה.

{{ח:סעיף|100|תמלוגים|תיקון: תשנ״ח, תשס״ו־2, תשס״ח, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה לשידורים ישלם לאוצר המדינה תמלוגים על הכנסותיו מביצוע שידורים וממתן שירותים כאמור בחוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע בתקנות, מעת לעת, את שיעור התמלוגים מהכנסות כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} תחילתו של שיעור תמלוגים ששונה יהיה ששה חדשים מיום פרסומו ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות תמסור לשר האוצר את הנתונים הדרושים לצורך חישוב סכומי התמלוגים המועברים לאוצר המדינה לפי סעיף זה וכן לצורך חישוב תשלומים שקוזזו מתוך התמלוגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}}.
{{ח:תת|(ה)}} מי שהגיע אליו מידע לפי סעיף קטן (ד), לא ימסור אותו לאחר ולא יעשה בו שימוש אלא לצורך חישוב סכומי התמלוגים כאמור באותו סעיף קטן או לשם ביצוע הוראות לפי כל דין או לפי צו של בית משפט.

{{ח:סעיף|100א||תיקון: תשס״ח, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|101|השימוש בדמי הזיכיון ובדמי הרישיון|תיקון: תשנ״ח, תשס״ה־3, תשס״ח, תשע״ב־2}}
{{ח:ת}} דמי הזיכיון ודמי הרישיון שישולמו לרשות ישמשו לה לכיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיה, לרבות התפעול השוטף של חברת החדשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70|בסעיף 70(ב)}}.

{{ח:סעיף|102|מועדים|תיקון: תשנ״ח, תשס״ה־3, תשס״ח, תש״ע־2, תשע״ב־2}}
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע בתקנות את המועדים לתשלום דמי הרישיון והתמלוגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיפים 99}} {{ח:פנימי|סעיף 100|ו־100}} ובכלל זה הוראות לעניין תשלום הפרשי הצמדה וריבית וריבית פיגורים בשל תשלום לאחר המועדים שנקבעו כאמור, וכן את המועדים להעברת התמלוגים מהרשות לאוצר המדינה.

{{ח:סעיף|102א|שימוש בסכומים מתוך התמלוגים – הוראות מיוחדות|תיקון: תשנ״ח, תש״ע־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}}, רשאית הרשות לשם כיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיה, להשתמש בסכומים מתוך התמלוגים המועברים לאוצר המדינה, כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} בשנת 1998 – בסכום שלא יעלה על 16 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} בשנת הכספים 1999 – בסכום שלא יעלה על 16 מיליון שקלים חדשים, ובתוספת סכום ההוצאות הכרוכות בהפעלת תחנות שידור ראשיות שייתוספו בשנה זו ובתשלום אגרות תדרים עבורן, כפי שתקבע ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}}, רשאית הרשות לדחות, עד יום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012) (בסעיף קטן זה – מועד הדחייה), העברת תמלוגים לאוצר המדינה בשל שנות הכספים 2008 עד 2011, בסכום כולל שלא יעלה על 20 מיליון שקלים חדשים, לצורך שימוש בסכום האמור לשם כיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיה, ובלבד שלפני הדחייה כאמור אישר שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 22|סעיף 22 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, את הצעת תקציב הרשות לשנת הכספים שבשלה מבוקשת הדחייה; סכומי התמלוגים שהעברתם לאוצר המדינה נדחתה לפי סעיף קטן זה יועברו לאוצר המדינה עד מועד הדחייה, בתוספת הפרשי הצמדה למדד, מהמועד שבו היה על הרשות להעביר את התמלוגים לאוצר המדינה ועד למועד העברתם בפועל.

{{ח:סעיף|102א1|הסדר חובות דמי זיכיון ותמלוגים – הוראות מיוחדות|תיקון: תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון“ – בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההפרש הצפוי“ – ההפרש שבין שני אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} סכום השווה לסך החובות בשל דמי זיכיון שהיו חייבים בעלי הזיכיונות לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן זה}} לפני יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}}, בהפחתת חובותיהם בשל דמי זיכיון שהם חובות שאינם ניתנים לפריסה, חובות כאמור בסעיף קטן (ד) או חובות שקוזזו לפי {{ח:פנימי|סעיף 102א2|סעיף 102א2(ב) ו־(ד)}};
{{ח:תתתת|(2)}} סכום השווה לסך ההוצאות שהרשות צפויה להוציא עד למועד התשלום הדחוי בתוספת סך התמלוגים שהעברתם לאוצר המדינה נדחתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 102א|סעיף 102א(ב)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החוב הכולל“ – חוב בשל דמי זיכיון או בשל תמלוגים, שהיה חייב בעל זיכיון לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן זה}} לפני יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב שאינו ניתן לפריסה“ – סך החובות של בעל הזיכיון כמפורט להלן, לרבות הפרשי הצמדה וריבית:
{{ח:תתתת|(1)}} חוב בשל דמי זיכיון בעד תקציב התפעול השוטף של חברת החדשות כפי שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיפים 70(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 99|ו־99}}, שהיה חייב בעל הזיכיון לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן זה}} עד יום י׳ באב התשס״ט (31 ביולי 2009);
{{ח:תתתת|(2)}} חוב בשל דמי זיכיון שהיה חייב בעל הזיכיון לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן זה}} מיום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009) עד יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}};
{{ח:תתתת|(3)}} חוב בשל תמלוגים שהיה חייב בעל הזיכיון לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן זה}} המחושבים בעבור הכנסותיו מחודש אוגוסט 2009 עד חודש דצמבר 2009;
{{ח:תתתת|(4)}} לגבי בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי – חוב בשל דמי זיכיון ותמלוגים שהיה חייב לשלם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן זה}} לפני יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}}, בסכום של 10 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת החוב הכולל“ – סכום ההפרש שבין החוב הכולל לבין החוב שאינו ניתן לפריסה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד התשלום הדחוי“ – ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רווח“ – רווח שנרשם בדוח כספי שנתי מבוקר של בעל הזיכיון, ולגבי שנת כספים שטרם הוגש לגביה דוח כאמור – רווח שהוצג בדוח אחר בשל אותה שנת כספים, כולה או חלקה, שאושר בידי רואה חשבון והוגש למנהל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ריבית איחורים“ – ריבית בשל איחור בהעברת כספים במערכת הבנקאית, כפי שנקבעה בהודעת החשב הכללי במשרד האוצר, כשיעורה מזמן לזמן.
{{ח:תת|(ב)}} בעל זיכיון שיש לו חוב כולל, ישלמו עד יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), בעל זיכיון ששילם את החוב שאינו ניתן לפריסה ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}}, רשאי לשלם את יתרת החוב הכולל בהתאם להוראות המפורטות להלן, לפי בחירתו, ובלבד שהודיע למנהל על בחירתו כאמור עד יום ט׳ בשבט התש״ע (24 בינואר 2010):
{{ח:תתת|(1)}} חוב בשל דמי זיכיון בסכום שאינו עולה על סכום שקבעו לגביו השר ושר האוצר – רשאי בעל הזיכיון לשלמו עד מועד התשלום הדחוי, ובלבד שהסכום הכולל שיקבעו השרים לפי פסקה זו לכל בעלי הזיכיון לא יעלה על סכום ההפרש הצפוי, והכל בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} החוב האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלומו ועד היום הקודם ליום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}};
{{ח:תתתת|(ב)}} החוב האמור יישא הפרשי הצמדה למדד מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}} עד למועד התשלום בפועל או עד למועד התשלום הדחוי, לפי המוקדם;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא שולם החוב האמור עד למועד התשלום הדחוי, תיווסף עליו ריבית פיגורים מהמועד האמור ועד למועד תשלומו בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} חוב בשל דמי זיכיון ובשל תמלוגים, בסכום שאינו עולה על 39 מיליון שקלים חדשים לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי או על 19.5 מיליון שקלים חדשים לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, למעט בשל שנים שבהן היה לבעל הזיכיון רווח – רשאי בעל הזיכיון לשלמו עד למועד התשלום הדחוי, בתשלומים ובמועדים כפי שיורה המנהל, ובלבד שלא יורה על מועד הקודם ליום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011), והכל בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} החוב האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלומו ועד היום הקודם ליום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}};
{{ח:תתתת|(ב)}} החוב האמור יישא ריבית איחורים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}} עד למועד תשלומו בפועל;
{{ח:תתתת|(ג)}} השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הגבלות ותנאים נוספים על ההגבלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 71ג|סעיף 71ג}}, שיחולו על בעל הזיכיון כל עוד לא שילם את החוב האמור.
{{ח:תת|(ד)}} עלתה יתרת החוב הכולל על סכום החובות לפי סעיף קטן (ג)(1) ו־(2), ישלם בעל הזיכיון את ההפרש ביניהם, בתוך 14 ימים מיום שהמנהל הודיע לו על כך, בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החוב האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלומו ועד למועד התשלום בפועל או עד תום 14 ימים מיום הודעת המנהל, לפי המוקדם;
{{ח:תתת|(2)}} לא שולם החוב האמור עד תום 14 ימים מיום הודעת המנהל, תיווסף עליו ריבית פיגורים מהמועד האמור ועד למועד תשלומו בפועל.
{{ח:תת|(ה)}} בעל זיכיון ימסור למנהל, באופן ובמועד שיורה המנהל, את הנתונים הדרושים לצורך חישוב סכום החוב הכולל של בעל הזיכיון; המנהל ימסור לשר האוצר את הנתונים שנמסרו לו כאמור ואת חישוב סכום החוב הכולל של בעל הזיכיון.
{{ח:תת|(ו)}} הגיש בעל זיכיון למנהל דוח כספי שנתי מבוקר לגבי שנת כספים שבשלה נדחה חוב לפי סעיף קטן (ג)(2), ונרשם בדוח האמור רווח, ישלם בעל הזיכיון את החוב שנדחה כאמור בשל אותה שנה, בתוך 30 ימים מיום הגשת הדוח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, וריבית איחורים, בשל התקופות כאמור בסעיף קטן (ג)(2)(א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ז)}} הפר בעל זיכיון שמועד תשלום חובו נדחה לפי סעיף קטן (ג)(2), תנאי מהתנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 71ג|סעיף 71ג}} או לפי סעיף קטן (ג)(2)(ג), או לא שילם תשלום במועד שהורה המנהל לפי סעיף קטן (ג)(2) (בסעיף קטן זה – המועד לתשלום), או פקע או בוטל זיכיונו, ישלם בתוך 30 ימים מיום שהתגלתה ההפרה, מהמועד לתשלום או מהמועד שבו פקע או בוטל זיכיונו, לפי העניין, את יתרת חובו הנדחה כאמור, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, וריבית איחורים, בשל התקופות כאמור בסעיף קטן (ג)(2)(א) ו־(ב).

{{ח:סעיף|102א2|החזר בעד השנים 2003 עד 2012|תיקון: תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ג, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההפרש בפועל“ – שבין שני אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} סכום השווה לסך דמי הזיכיון ששילמו בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 102א1|סעיף 102א1(ג)(1) ו־(2)}} בתוספת דמי הזיכיון ששילמו כל בעלי הזיכיונות בעבור שנות הכספים 2010 עד 2012, וכן תשלום בעד הפצת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}} ודמי ההפצה ששולמו לרשות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 100א|סעיף 100א}} בעבור שנים אלה, ובתוספת הסכומים שהופחתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 102א3|סעיף 102א3}};
{{ח:תתתת|(2)}} סכום השווה לסך ההוצאות שהוציאה הרשות בעד השנים האמורות בפסקה (1) בתוספת סך התמלוגים שהועברו לאוצר המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 102א|סעיף 102א(ב)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההפרש הצפוי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 102א1|בסעיף 102א1(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החלק היחסי“ – היחס שבין דמי הזיכיון שהיה חייב בעל זיכיון לשלם בשל שנת כספים לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן זה}} לפני יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}} לבין סך דמי הזיכיון שהיו חייבים בעלי הזיכיונות לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן זה}} לפני יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}} בשל אותה שנה, כשהוא מוכפל בהפרש הצפוי בשל אותה שנת כספים.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תעביר למי שהיה בעל זיכיון באחת או יותר משנות הכספים 2006 עד 2009, סכום שיקבעו השר ושר האוצר, במועדים שיקבעו, בעד השנים כאמור שבהן היה בעל זיכיון.
{{ח:תת|(ג)}} נוצר הפרש בפועל, תעביר הרשות למי שהיה בעל זיכיון באחת או יותר משנות הכספים 2003 עד 2006, ו־2010 עד 2012, סכום שעליו תורה, באישור השר ושר האוצר, ובמועדים שעליהם תורה בעד השנים כאמור שבהן היה בעל זיכיון, ובלבד שהסכום הכולל שעליו תורה הרשות לפי סעיף קטן זה לכל בעלי הזיכיון לא יעלה על סכום ההפרש בפועל, ויתקיים האמור בסעיף קטן (ה).
{{ח:תת|(ד)}} העברת הסכומים מהרשות לבעל זיכיון לפי סעיף זה תהיה בדרך של קיזוז חובות של בעל הזיכיון לרשות; לא היה לבעל הזיכיון, במועד העברת הסכום, חוב כאמור, או שסכום החוב נמוך מהסכום שיש להעבירו, יועברו הסכום או יתרתו שלא קוזזה, לפי העניין, באופן שיקבעו השר ושר האוצר.
{{ח:תת|(ה)}} סכומים כאמור בסעיף קטן (ג), בסכום שלא יעלה על החלק היחסי, יועברו תחילה למי שהיה בעל זיכיון בשנת כספים שבשלה מחולק הסכום וביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}} אין לו חוב בשל דמי זיכיון ותמלוגים.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|102א3|הפחתת סכומים|תיקון: תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לאשר לבעל זיכיון ששילם את יתרת החוב הכולל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 102א1|בסעיף 102א1}}, להפחית מהסכומים שעליו לשלם לרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיפים 99}} {{ח:פנימי|סעיף 100א|ו־100א}} עד יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301514.pdf|תיקון מס׳ 37}}, את חלקו היחסי בהפרש בפועל, בסכום ובתנאים שתורה.
{{ח:תת|(ב)}} הופחתו הסכומים שעל בעל זיכיון לשלם לרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיפים 99}} {{ח:פנימי|סעיף 100א|ו־100א}} לפי הוראות סעיף קטן (א), ינוכה סכום ההפחתה כאמור מהסכום שיועבר לבעל זיכיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 102א2|סעיף 102א2(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”ההפרש בפועל“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 102א2|בסעיף 102א2(א)}} בשינוי זה: פסקה (1) להגדרה האמורה תיקרא כך: ”(1) סכום השווה לסך דמי הזיכיון שעל בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה לשלם לפי {{ח:פנימי|סעיף 102א1|סעיף 102א1(ג)(1) ו־(2)}} בתוספת דמי הזיכיון שעל כל בעלי הזיכיונות לשלם בעבור שנות הכספים 2010 עד 2012, וכן תשלום בעד הפצת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}} ודמי ההפצה שיש לשלם לרשות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 100א|סעיף 100א}} בעבור שנים אלה.“.

{{ח:סעיף|102ב|החלת {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}|תיקון: תשס״ה־3, תשס״ח, תשע״ב־2}}
{{ח:ת}} על דמי הזכיון, דמי הרישיון והתמלוגים לפי חוק זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, כאילו היו מס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|באותה פקודה}}; לעניין זה, ”דמי זיכיון“, ”דמי רישיון“ או ”תמלוגים“ – דמי זיכיון, דמי רישיון או תמלוגים לפי חוק זה, שנשלחה לחייב הודעה בכתב על חיובו בהם וניתנה לו אפשרות לטעון את טענותיו כנגד החיוב.

{{ח:סעיף|103|מילוות}}
{{ח:ת}} הרשות רשאית, בכפוף לאמור בכל חוק, לקבל מילוות לשם מימון ביניים של תחילת פעולותיה ומילוות שאינם למטרת מימון ביניים כאמור – באישור שר האוצר.

{{ח:סעיף|103א|פרסום תקציב הרשות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} תקציב הרשות יפורסם באתר האינטרנט של הרשות.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: מענק פיצויים|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|104|זכאות למענק|תיקון: תש״ס, תשס״ב־3, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עתון יומי“ – תאגיד המוציא לאור עתון יומי בישראל והחבר באיגוד העיתונים היומיים בישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית קולנוע“ – עסק של עינוג ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|בחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, המחזיק ברשיון כדין שעיסוקו הצגות קולנוע.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תשלם מענק שנתי (להלן – מענק), לעתון יומי ולבית קולנוע שהכנסותיהם מפרסומת קטנו בשל שידורי פרסומת בטלויזיה בערוץ 2 (להלן – זכאים).
{{ח:תת|(ג)}} שופט או אדם אחר שימנה נשיא בית המשפט העליון, יקבע מיהו העתון היומי ובית הקולנוע הזכאי בכל שנה, את התקופה בה ישולם המענק ואת החלוקה של המענק בין הזכאים ובלבד שתקופת המענק לא תעלה על תקופה שלאחר תום תקפו של {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ד)}} עתון יומי או בעל בית קולנוע שהוא בעל זכיון לשידורי טלויזיה או בעל זכיון לשידורים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#פרק ב1|פרק ב׳1 לחוק התקשורת}} או בעל ענין בתאגיד כאמור, בין במישרין ובין בעקיפין, לא יהא זכאי למענק.

{{ח:סעיף|105|תשלום המענק|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המענק ישולם מתוך יתרת התמלוגים שתיוותר לרשות לאחר כיסוי הוצאותיה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(ספרור שגוי במקור)}} המועצה תקבע אחת לשנה, את סכום המענק.

{{ח:סעיף|106|תחולה|תיקון: תש״ס, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} תחולתו של {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן זה}}, עד תום שלוש שנים מיום תחילת השידורים בידי בעלי הזכיון הראשונים בערוץ 2.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: שונות}}
{{ח:קטע3|פרק ט סימן א|סימן א׳: זכויות, חסינויות וסמכויות מיוחדות}}

{{ח:סעיף|107|חסינויות הרשות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, לא תישא הרשות באחריות על הפרתה של זכות קנין רוחני כלשהי, לרבות זכות יוצרים, בידי מורשה לשידורים או שלוחו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק איסור לשון הרע|בחוק איסור לשון הרע, התשכ״ה–1965}}, לא תישא הרשות באחריות על הפרת הוראותיו של {{ח:חיצוני|חוק איסור לשון הרע|החוק האמור}} בידי מורשה לשידורים או בידי שלוחו, זולת אם אישרה הרשות מראש את התכנית שבה הופרו הוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור לשון הרע|החוק האמור}}.

{{ח:סעיף|108|סמכות כניסה ועיון|תיקון: תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לצורך פיקוח על ביצוען של הוראות חוק זה, התקנות והכללים שלפיו ותנאי הזיכיון לשידורים או תנאי הרישיון לשידורים, רשאי נציג שהרשות הסמיכה אותו לכך (בסעיף זה – הנציג) להיכנס לכל מיתקן, משרד, אולפן או תחנת שידור המשמשים מורשה לשידורים לצרכי הפעלת שידורים או ניהולם, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} הנציג רשאי לעיין ולבדוק כל מסמך, רשימה, ספר חשבונות, פנקס, מאגר מידע ממוחשב או הקלטה ולהעתיקם בכל דרך שתיראה לו, ובלבד שהעתקה כאמור תהא מותרת לצרכי פיקוח ובקרה בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} המורשה לשידורים או נציגו לענין זה, חייב לאפשר לנציג לקיים את הוראותיו של סעיף זה, להמציא לנציג ולהציג לפניו כל מסמך, רשימה, ספר חשבונות, פנקס, מאגר מידע ממוחשב או הקלטה שנדרש להמציאם או להציגם וכן למסור לו מידע שברשותו או שבשליטתו, הדרוש לנציג לשם פיקוח כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|109|התליית סמכויות וזכיונות בשעת חירום|תיקון: תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה רשאית, בשל תנאי חירום המחייבים הפקעת תדרי רדיו לצרכים צבאיים, להחליט על התלייה או הגבלה של סמכויות הרשות ושל זיכיונות לשידורים או רישיונות לשידורים, לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים; הממשלה רשאית, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, להאריך תקפה של החלטה כאמור לתקופה שתקבע.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות או מורשה לשידורים לא יהיו זכאים לפיצוי מהממשלה בעד נזק ישיר או עקיף שנגרם להם עקב הכרזה כאמור בסעיף קטן (א), אולם מורשה לשידורים יהא זכאי להחזרת הוצאות קבועות שהוציא לצורך התפעול השוטף של התחנה בתקופה בה היתה ההחלטה בתוקף; בסעיף זה, ”הוצאות קבועות“ – יציאות והוצאות שמכיר בהן פקיד השומה כהוצאה לשם ייצור הכנסה.

{{ח:סעיף|110|הקצאת תדרי רדיו|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} השר יקצה לפי סמכויותיו {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|בפקודת הטלגרף האלחוטי}} ובהתאם לאמור {{ח:חיצוני|חוק השידור הציבורי הישראלי#סעיף 85|בסעיף 85 לחוק השידור הציבורי}}, תדרי רדיו לשם ביצוע שידורים לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: ועדה לתיאום שידורים}}

{{ח:סעיף|111|הקמת ועדת התיאום והרכבה|תיקון: תשס״א־3, תשס״ב־3, תשע״ד, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} תוקם ועדה לתיאום פעילותם של הרשות, תאגיד השידור הציבורי והמועצה לשידורי כבלים שנתמנתה לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6ב|סעיף 6ב לחוק התקשורת}} ({{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|בסימן זה}} – ועדת התיאום).
{{ח:תת|(ב)}} ועדת התיאום תהיה של ארבעה חברים:
{{ח:תתת|(1)}} היושב ראש שמינתה הממשלה, לפי המלצת שר התקשורת;
{{ח:תתת|(2)}} שני נציגים שמינה השר כלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} נציג מטעם הרשות, לפי המלצת המועצה;
{{ח:תתתת|(ב)}} נציג מטעם המועצה לשידורי כבלים;
{{ח:תתת|(3)}} נציג מטעם תאגיד השידור הציבורי שמינה השר;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} לכל נציג ימונה ממלא מקום בידי השר שמינה את הנציג.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת התיאום תתחיל בביצוע תפקידיה, בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 112|לסעיף 112}}, לא יאוחר מיום י״ד בחשון התשס״ב (31 באוקטובר 2001) ולצורך כך ימונו חבריה עד ליום י״ג בתשרי התשס״ב (30 בספטמבר 2001).

{{ח:סעיף|112|תפקידי ועדת התיאום|תיקון: תשס״ב־3, תשע״א, תשע״ד, תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} תפקידי ועדת התיאום הם:
{{ח:תת|(1)}} הגבלה ברכישת תכניות מספקים מחוץ לישראל, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62}}, בשינויים המחוייבים;
{{ח:תת|(2)}} מניעת שידורן של תכניות דומות או זהות שהופקו או שהוחל בהפקתן בידי הרשות, תאגיד השידור הציבורי או בידי המורשים לשידורים לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}};
{{ח:תת|(3)}} כל פעולת תיאום אחרת שתטיל עליה הממשלה.

{{ח:סעיף|113|ערר על החלטה של ועדת התיאום}}
{{ח:ת}} חבר ועדת התיאום רשאי לערור לפני הממשלה, באמצעות השר שמינהו, על החלטה של הוועדה, תוך שבעים ושתיים שעות ממועד קבלתה; ביצוע ההחלטה יעוכב עד להכרעת הממשלה בערר.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: נציב תלונות}}

{{ח:סעיף|114|מינוי נציב תלונות ותקופת המינוי}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה נציב תלונות שתפקידו לברר תלונות הבאות אליו מקרב הציבור בנוגע לשידורים (להלן – נציב התלונות); מינויו של נציב התלונות יהיה לחמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תשלם לנציב התלונות את משכורתו ואת התשלומים האחרים המגיעים לו לגבי תקופת כהונתו, בשיעור שיקבע השר.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על מינויו של נציב התלונות ועל מען משרדו תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|115|פקיעת כהונה}}
{{ח:ת}} מינויו של נציב התלונות יפקע לפני תום כהונתו באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בהתפטרותו;
{{ח:תת|(2)}} אם החליט השר, לאחר התייעצות עם המועצה, להעבירו מכהונתו.

{{ח:סעיף|116|הגשת תלונה}}
{{ח:ת}} תלונה תוגש בכתב במישרין לנציב התלונות, תיחתם ביד המתלונן ויצויינו בה שם המתלונן ומענו, תיאור מפורט של הענין שעליו נסבה התלונה, לרבות המועד בו ארע וכל פרט אחר הנוגע לענין והמסייע לבירור יעיל של התלונה.

{{ח:סעיף|117|תלונה על מי ועל מה|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} תלונה ניתנת להגשה על הרשות, על מורשה לשידורים, על חברת החדשות וכן על עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד של הרשות, של מורשה לשידורים או של חברת החדשות.
{{ח:תת|(ב)}} נושא התלונה יכול שיהיה –
{{ח:תתת|(1)}} כשהתלונה על בעל זכיון או על חברת החדשות – תכנם של השידורים ששידורם נוגד הוראות חוק זה, או תקנות או כללים שנקבעו לפיו או שיש בהם פסול אחר על פי דין;
{{ח:תתת|(2)}} כשהתלונה על הרשות – מעשה או מחדל הנוגע לפיקוח על שידוריו של בעל זכיון, ולענין שידורי הרשות – כאמור בפסקה (1).

{{ח:סעיף|118|תלונות שאין לברר אותן|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא יהיה בירור בתלונות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תלונה של מורשה לשידורים על הרשות או על חברת החדשות;
{{ח:תתת|(2)}} תלונה של מורשה לשידורים על מורשה לשידורים אחר;
{{ח:תתת|(3)}} תלונה של מי שמועסק בחברת החדשות, ברשות, או אצל מורשה לשידורים, בענין הנוגע להעסקתו;
{{ח:תתת|(4)}} תלונה בענין התלוי ועומד בבית משפט או בבית דין או שבית משפט או בית דין הכריע בו לגופו;
{{ח:תתת|(5)}} תלונה על פעולה שיפוטית של בית משפט או שופט, של בית דין או חבר בית דין ושל ועדה שהוקמה על פי חוק או של חבר מחבריה;
{{ח:תתת|(6)}} תלונה בענין שניתנה בו החלטה שעליה אפשר, או היה אפשר, להגיש השגה, ערר או ערעור והוא אינו מסוג הענינים שפסקאות (1) עד (5) דנות בהם;
{{ח:תתת|(7)}} תלונה שהוגשה לאחר שעברו שלושה חודשים מיום שארע הענין שעליו היא נסבה;
{{ח:תתת|(8)}} תלונה שנציב התלונות סבור כי היא קנטרנית או טרדנית;
{{ח:תתת|(9)}} תלונה על מורשה לשידורים בענין שלגביו הוגשה כבר תלונה לרשות;
{{ח:תתת|(10)}} תלונה בענין שלגביו כבר הוגשה תלונה למבקר המדינה בתפקידו כנציב תלונות הציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#פרק 7|הפרק השביעי של חוק מבקר המדינה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה תלונה שלפי סעיף קטן (א) אין לברר אותה, יודיע נציב התלונות למתלונן בכתב שלא יטפל בתלונה ויציין את הנימוקים לכך.

{{ח:סעיף|119|דרכי הבירור}}
{{ח:תת|(א)}} נציב התלונות רשאי לברר את התלונה בכל דרך שיראה לנכון והוא אינו קשור להוראה שבסדר דין או בדיני ראיות.
{{ח:תת|(ב)}} נציב התלונות יביא את התלונה לידיעת מי שהתלונה עליו, ואם היה עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 117|בסעיף 117(א)}} – גם לידיעת הממונה עליו (להלן – הממונה), ויתן להם הזדמנות נאותה להשיב עליה; נציב התלונות רשאי לדרוש מהם כי ישיבו על התלונה תוך תקופה שיקבע בדרישתו.
{{ח:תת|(ג)}} נציב התלונות רשאי גם לשמוע את המתלונן, את מי שהתלונה עליו וכל אדם אחר, אם ראה בכך תועלת.
{{ח:תת|(ד)}} לצורך הבירור רשאי נציב התלונות לדרוש מכל אדם להתייצב לפניו ולתת לו, תוך תקופה שיקבע בדרישה ובאופן שיקבע, כל ידיעה או מסמך העשויים לדעת נציב התלונות לעזור בבירור התלונה; מי שנדרש להתייצב או למסור ידיעה או מסמך כאמור, חייב למלא אחר הדרישה והוראות {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 11|סעיף 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968}}, יחולו, בשינויים המחוייבים, על סירוב למלא אחר הדרישה.
{{ח:תת|(ה)}} האמור בסעיף קטן (ד) אינו בא לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#פרק ג|פרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש]}} (להלן – פקודת הראיות).

{{ח:סעיף|120|הפסקת הבירור}}
{{ח:ת}} נציב התלונות יפסיק בירור תלונה אם ראה כי מלכתחילה לא היה מקום לבירורה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן זה}}, ורשאי הוא להפסיקו אם ראה שענין התלונה בא על תיקונו או שהמתלונן ביטל את תלונתו; נציב התלונות יודיע בכתב למתלונן ולמי שהתלונה עליו, שהפסיק את הבירור, ויציין את הנימוקים לכך.

{{ח:סעיף|121|תוצאות הבירור|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} מצא נציב התלונות שהתלונה היתה מוצדקת, כולה או מקצתה, ימסור על כך הודעה מנומקת בכתב למתלונן ולמי שהתלונה עליו; העלה בירור התלונה קיומו של ליקוי, רשאי נציב התלונות להצביע לפני מי שהתלונה עליו על הצורך בתיקון הליקוי ועל הדרך והמועד לכך.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה של נציב התלונות כאמור בסעיף קטן (א) תימסר גם לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כשהתלונה על מורשה לשידורים או על חברת החדשות – לרשות;
{{ח:תתת|(2)}} כשהתלונה על הרשות – לשר;
{{ח:תתת|(3)}} כשהתלונה על עובד, נושא משרה, או ממלא תפקיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 117|בסעיף 117(א)}} – לממונה.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות לענין שידורי רשות, חברת החדשות ומורשה לשידורים שהיו נושא לתלונה, ישדרו לפי דרישת נציב התלונות, הודעה בדבר תוצאות בירורה של תלונה כאמור שנמצאה מוצדקת, במועד ובנוסח שקבע נציב התלונות בדרישתו.
{{ח:תת|(ד)}} מי שהתלונה עליו או הממונה יודיע לנציב התלונות, תוך המועד האמור בסעיף קטן (א), על האמצעים שנקטו לתיקון הליקוי; לא הניחה ההודעה את דעתו של נציב התלונות או שלא ניתנה כנדרש, רשאי הוא להביא את הענין לידיעת השר.
{{ח:תת|(ה)}} מצא נציב התלונות שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, למי שהתלונה עליו ולממונה שקיבל הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 119|סעיף 119(ב)}}, ורשאי הוא לפרש בהודעתו את תמצית ממצאיו.
{{ח:תת|(ו)}} העלה בירור התלונה חשד שנעברה עבירה פלילית יודיע על כך נציב התלונות ליועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:סעיף|122|זכויות וסעדים}}
{{ח:תת|(א)}} החלטותיו של נציב התלונות בענין תלונה –
{{ח:תתת|(1)}} אין בהן כדי להעניק למתלונן או לאדם אחר זכות או סעד בבית משפט או בבית דין, שלא היו לו לפני כן;
{{ח:תתת|(2)}} אין בהן כדי למנוע מהמתלונן או מאדם אחר להשתמש בזכות או לבקש סעד שהוא זכאי להם; אולם אם נקבע בחיקוק מועד לשימוש בזכות או לבקשת סעד כאמור לא יוארך המועד בשל הגשת התלונה או בירורה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייזקק בית משפט או בית דין לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב התלונות.

{{ח:סעיף|123|נציב התלונות – עובד ציבור}}
{{ח:ת}} דין נציב התלונות וכל אדם אחר שבעזרתו מבצע נציב התלונות את תפקידיו כדין עובד ציבור לענין {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|124|דין וחשבון}}
{{ח:תת|(א)}} נציב התלונות יגיש לשר, לפחות אחת לשנה, דו״ח על פעולותיו שיכיל סקירה כללית ותיאור הטיפול במבחר של תלונות; משהוגש דו״ח רשאי נציב התלונות לפרסמו.
{{ח:תת|(ב)}} דו״ח או מסמך אחר שפרסם או הכין נציב התלונות במילוי תפקידו וכן הודעה שנמסרה לו אגב מילוי תפקידו לא ישמשו ראיה בהליך משפטי או משמעתי.

{{ח:סעיף|125|אי תלותו של נציב התלונות}}
{{ח:ת}} אין על נציב התלונות מרות בעניני מילוי תפקידו על פי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן זה}}, זולת מרותו של הדין.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ד|סימן ד׳: חובות והתקשרויות במישור הבין־לאומי}}

{{ח:סעיף|126|חובות מכוח המשפט הבין־&lt;wbr&gt;לאומי|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} הרשות, מורשה לשידורים או מי שהשר יקבע לכך יקיים את החובות המוטלות על מדינת ישראל מכוח אמנות בין־לאומיות בענין שידורים לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|127|התקשרויות במישור הבין־&lt;wbr&gt;לאומי}}
{{ח:ת}} הרשות לא תתקשר בהסכם עם ממשלה ולא תצטרף לארגונים בין־לאומיים, אלא באישור הממשלה.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ה|סימן ה׳: החלת דינים}}

{{ח:סעיף|128|צווי מניעה}}
{{ח:ת}} לענין סעד בדרך צו מניעה, דין הרשות כדין המדינה בכל הקשור, במישרין או בעקיפין, בשידורי הרשות או החברה או בהכנתם.

{{ח:סעיף|129|דין חברי מועצה ועובדים}}
{{ח:תת|(א)}} דין חברי המועצה ועובדי הרשות ודין חברי מועצת המנהלים של החברה ועובדיה כדין עובדי המדינה לענין החיקוקים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין}} – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|(ב)}} דין עובדי הרשות ועובדי החברה כדין עובדי המדינה, בשינויים המחוייבים, לענין {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963}}.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ו|סימן ו׳: תיקוני חוקים}}

{{ח:סעיף|130|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)|בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959}}.}}

{{ח:סעיף|131|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק יישוב סכסוכי עבודה|בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי״ז–1957}}.}}

{{ח:סעיף|132|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק רשות השידור|בחוק רשות השידור, התשכ״ה–1965}}.}}

{{ח:סעיף|133|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}}.}}

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: שידורים בתקופת הביניים|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|134|הגדרות|תיקון: תשנ״ב־2, תשנ״ב־3, תשנ״ג, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת ביניים“ – התקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום ט״ז בחשון התשנ״ד (31 באוקטובר 1993) או עד למועד שתקבע הרשות להפעלת השידורים בידי בעלי הזכיונות – לפי המוקדם שביניהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל השידורים“ – מנהל מינהלת ההקמה של הרשות השניה לטלויזיה ורדיו במשרד התקשורת.

{{ח:סעיף|135|קיום שידורים בתקופת הביניים|תיקון: תשנ״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}, רשאי מנהל השידורים לקיים שידורי טלויזיה בתקופת הביניים על פי המגמות {{ח:פנימי|סעיף 5|שבסעיף 5(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בתקופת הביניים לא ישודרו שידורי חדשות, למעט שידורי ספורט, ולא ישודרו שידורי תעמולת בחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)}}, וכן לא ישודרו שידורים בנושאים בעלי אופי פוליטי ישראלי לרבות ראיונות עם אישים פוליטיים ישראליים, ואולם ניתן לשדר שידורים מדיוני מליאת הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישודרו תשדירי פרסומת בתקופת הביניים אך ניתן לשדר תשדירי שירות ושידורי חסות; התמורה שתתקבל מתשדירים כאמור, תשמש למימון השידורים בתקופה זו; ראה השר כי הכנסות השידורים בתקופת הביניים מתשדירים כאמור עולות על ההוצאות, רשאי הוא להורות, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51}}, כי עודפי ההכנסות כאמור ישמשו למימון ההקמה של תחנות שידור ראשיות.
{{ח:תת|(ד)}} השר יקבע כללים בכל הנוגע לשידורים בתקופת הביניים לרבות לענין הזמנת הפקות ולענין תשדירי שירות ושידורי חסות; כללים כאמור יהיו באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שידור תשדירי שירות ותשדירי חסות)|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שידור תשדירי שירות ותשדירי חסות), התש״ן–1990}} (ק״ת תש״ן, 541).}}
{{ח:תת|(ה)}} לענין ביצוע השידורים בתקופת הביניים יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיפים אלה: {{ח:פנימי|סעיף 1|1}}, {{ח:פנימי|סעיף 46|46}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|47}}, {{ח:פנימי|סעיף 51|51(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 90|90}}, {{ח:פנימי|סעיף 91|91}}, {{ח:פנימי|סעיף 92|92}}, {{ח:פנימי|סעיף 107|107}}, {{ח:פנימי|סעיף 109|109}}, {{ח:פנימי|סעיף 110|110}}, {{ח:פנימי|סעיף 111|111}}, {{ח:פנימי|סעיף 112|112}}, {{ח:פנימי|סעיף 113|113}}, {{ח:פנימי|סעיף 114|114(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 115|115}}, {{ח:פנימי|סעיף 116|116}}, {{ח:פנימי|סעיף 117|117}}, {{ח:פנימי|סעיף 118|118}}, {{ח:פנימי|סעיף 131|131}}, {{ח:פנימי|סעיף 132|132}}, {{ח:פנימי|סעיף 133|133}}.
{{ח:תת|(ו)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשדיר שירות“ – תשדיר שעיקרו ומגמתו מתן שירות לציבור, בין בדרך של מתן מידע והדרכה לגבי שירותים ציבוריים או לשם קידומם של ענפים במשק, לרבות תוך ציון סוגי מוצרים, ובין בדרך של הכוונה או מתן ייעוץ בנושאים שבטובת הציבור, והכל ללא ציון שמו של יצרן מסוים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שידור חסות“ – ציון השתתפותו של גורם חוץ במימון מישדר (להלן – המממן), בדרך של הקרנת שיקופית או קריאת האמור בה, ויכול שבשיקופית יצוינו שמות מוצריו של המממן, תיאור מאפייניהם העיקריים וסימנו המסחרי של המממן או מוצריו, אך למעט תיאור איכותי־השוואתי של המוצרים.

{{ח:סעיף|136|העסקת עובדים ורכישת נכסים|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל השידורים, באישור השר, רשאי להעסיק עובדים בתקופת הביניים לצורך ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} ובלבד שהעובדים יועסקו באמצעות חוזה מיוחד, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל השידורים רשאי, בכפוף {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה|לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}} ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – חוק נכסי המדינה) לרכוש נכסים ולבצע עסקות למטרת ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|137|העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}}, ”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא;
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בכל דין או הסכם ובכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה|חוק נכסי המדינה}} מותר, בהסכם, להקנות לרשות את זכויות המדינה בנכסים שיעמדו לרשותו של משרד התקשורת בתקופת הביניים, לצרכי שידורי טלויזיה ואת זכויותיה וסמכויותיה של המדינה לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות שהיו בני תוקף לגבי שידורי טלויזיה בתקופת הביניים ערב תחילתו של ההסכם; להסכם כאמור ייקרא להלן {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} ”הסכם להעברת נכסים“.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי בצו לפטור את הרשות מתשלום אגרות, מס בולים, מסים וכל תשלומי חובה אחרים הכרוכים בביצוע ההסכם להעברת נכסים, כולם או מקצתם.
{{ח:תת|(ג)}} משנחתם הסכם להעברת נכסים רשאי השר, על אף האמור בכל דין או הסכם, לקבוע בצו כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו תבוא הרשות במקום המדינה, הן לגבי הזכויות והסמכויות של המדינה והן לגבי החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות עליה ערב תחילת של ההסכם להעברת נכסים.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע בצו – לגבי סוגים מסויימים של תביעות תלויות ועומדות מטעם המדינה או נגדה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים, בקשר לנכסים, הסכמים, התקשרויות ועסקאות כאמור בסעיף קטן (א)(2), וכן לגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות אותו זמן, למעט תביעות של עובדי המדינה בשל תקופת היותם עובדי המדינה – כי הרשות תבוא במקום המדינה.

{{ח:סעיף|138|העברת עובדים|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30(א)}}, עובדים שביום תחילתו של חוק זה הועסקו לצורך קיום השידורים בתקופת הביניים, וכן חמישה עובדים נוספים, לכל היותר, שתחילת העסקתם לצורך השידורים היתה לאחר תחילתה של תקופת הביניים, יהיו זכאים לעבור משירות המדינה לשירות הרשות, למשרה מקבילה לפי הענין, ובאין משרה כאמור – למשרה ההולמת את כישוריו ונסיונו בקיום השידורים בתקופת הביניים.
{{ח:תת|(ב)}} מועד העברתו של כל עובד שהועסק בתקופת הביניים, יתואם בין מנהל הרשות לבין מנהל השידורים.
{{ח:תת|(ג)}} על עובד שעבר לרשות לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תנאי העסקתו לא יפלו מאלה שהועסק בהם בתקופת הביניים;
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בכל דין, לא יהיה זכאי להטבות כל שהן בשל העברה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} עובד שעבר כאמור בסעיף קטן (א) ימשיך להיות עובד מדינה לענין גימלה, מחלה, חופשה, פיצויים, וכל זכות אחרת שצבר בשל היותו עובד מדינה, הכל לפי הענין, וזאת עד להסכם להעברת זכויות העובד שייחתם בין הרשות לבין המדינה ולבין העובדים באמצעות הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים שעברו כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} עד חתימת הסכם לפי פסקה (3), תעביר הרשות למדינה את כל ההוצאות שהוציאה המדינה לשם שמירת זכויות של עובד כאמור בפסקה (3).

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: ביצוע ותחילה}}

{{ח:סעיף|139|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

{{ח:סעיף|140|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום קבלתו בכנסת.

{{ח:סעיף|141|הוראת מעבר – הועדה המיוחדת|תיקון: תשנ״ג, תשס״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} חוק זה יהיה בתחום ענייניה של הועדה המיוחדת לענין חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו שהקימה הכנסת השלוש עשרה, ולה יהיו נתונות הסמכויות של ועדת החינוך והתרבות של הכנסת לפי חוק זה, עד תום תקופת כהונתה של הכנסת השלוש עשרה.
{{ח:תת|(ב)}} בתקופת כהונתה של הכנסת החמש־עשרה, הסמכויות של ועדת הכספים של הכנסת לפי חוק זה יהיו נתונות לועדה המיוחדת לענין תיקוני חקיקה בתחום התקשורת שהקימה הכנסת החמש־עשרה ביום ט״ו בשבט התשס״ב (28 בינואר 2002).

{{ח:סעיף|142|פרסום}}
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם תוך חמישה עשר ימים מיום קבלתו בכנסת.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תש״ס, תשס״ג־2, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 24|סעיפים 24}} {{ח:פנימי|סעיף 59|ו־59}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: תשס״ג־2|עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית“ – תכנית שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני־הנדסי, שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בעברית, בערבית, ברוסית או בשפה אחרת שאישר המנהל מראש, למעט שידורי חדשות, תכניות ספורט ותכניות בעניני היום; בהגדרה זו{{ח:הערה|,}} ”רוב“ – 75% לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ השידור“ – המסגרת הכוללת של שידורי הטלוויזיה בערוץ 2 או בערוץ השלישי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידור חוזר“ – שידור מחודש בערוץ השידור של תכנית ששודרה בו קודם לכן, או של תכנית ששודרה קודם לכן בערוץ כלל ארצי בישראל, לרבות תכנית שנערכה מחדש, שהיא זהה במהותה, לדעת הרשות, לתכנית ששודרה בעבר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעה“, במכסת תכניות הקבועה בשעות – 48 דקות תכנית לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חצי שעה“, במכסת תכניות הקבועה בחצאי שעות – 24 דקות תכנית לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – יחידות שידורים בסיסית בעלת תוכן והיקף ידועים ומוגדרים, במתכונת הערוכה לשידור בטלוויזיה, הכוללת רצף של תמונות וקול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית סוגה (ז׳נר) עילית“ – הפקות מקומיות מהסוגים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} ”תכנית תעודה“ – תכנית העוסקת בתיעוד של תופעות חברתיות, תרבותיות או פוליטיות, או בתיעוד תופעות או תגליות בטבע או במדע, והיא אינה תכנית בעניני היום;
{{ח:תתת|(2)}} ”תכנית דרמה“ – תכנית המגוללת סיפור עלילה בעל אופי קומי, דרמטי, מלודרמטי, טרגי או כיוצא בזה, בין השאר מסוגים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} דרמה בודדת – דרמה בהיקף של פרק אחד המשודרת במלואה במהלך שידור אחד, או מהווה חלק מסדרה קצרה ומשלבת בתוכה בדרך כלל צילומי אולפן עם צילומים מחוץ לאולפן, ואורכה 50 דקות לפחות;
{{ח:תתתת|(ב)}} דרמה תיעודית (דוקודרמה) – דרמה העוסקת בדמויות או באירועים אמיתיים והחותרת לשחזר דמויות ואירועים אלה, מתוך נאמנות מרבית לעדויות ולמסמכים המתארים אותם;
{{ח:תתתת|(ג)}} סדרת דרמה – דרמה שבה כמה פרקים, שאורך כל אחד מהם 24 דקות לפחות;
{{ח:תתתת|(ד)}} סרט טלוויזיה – תכנית במתכונת הדומה לדרמה בודדת אך מתאפיינת, בדרך כלל, באורך של 80 דקות לפחות ובתסריט המחייב צילומים מחוץ לאולפן;
{{ח:תתת|(3)}} ”תכנית מיוחדת“ – תכנית במתכונת מקורית ובעלת ערך מיוחד, אשר הוכח להנחת דעתה של הרשות כי היא באיכות יוצאת דופן של כתיבה תסריטית, משחק ובימוי, מסוגים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תכנית מערכונים המופקת ברמת הפקה גבוהה באורך של רבע שעה לפחות;
{{ח:תתתת|(ב)}} תכנית במתכונת מקורית וחדשנית, באורך של רבע שעה לפחות;
{{ח:תתתת|(ג)}} דרמה בודדת, דרמה תיעודית וסדרה דרמטית – כל אלה באורך של חצי שעה לפחות.

{{ח:סעיף*|2|תכניות סוגה עילית|תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} מתוך כלל ההפקות המקומיות ישדר בעל זיכיון בכל שנה תכניות סוגה עילית בהיקף שלא יפחת מ־74 שעות בערוץ 2 ומ־111 שעות בערוץ השלישי, ולענין זה לא יבואו במנין שידורים חוזרים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), ההוצאה שיוציא בעל זיכיון בערוץ השלישי למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ בתקופה שמיום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015) עד יום י״ג בתמוז התשע״ה (30 ביוני 2015), לא תפחת ממחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל רישיון.

{{ח:סעיף*|3|שעות שידור|עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} בעל זיכיון ישדר תכניות סוגה עילית בין השעות 19:00 ל־24:00 בימי חול, ואולם רשאי המנהל לאשר שידורים גם בשעות אחרות, בשבתות, בחגים ובמועדים מיוחדים; אישר המנהל שידור בשעות אחרות כאמור, ישדר בעל הזיכיון את התכנית בשידור חוזר ביום חול, במידת האפשר.

{{ח:סעיף*|4|תכניות בערבית וברוסית|עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} בעל זיכיון בערוץ 2 ובערוץ השלישי ישדר תכניות מגוונות בסוגיהן ובנושאיהן, הדוברות בשפה הערבית או הרוסית, או המתורגמות לערבית או לרוסית רהוטה, באמצעות כתוביות תרגום או דיבוב, בהיקף שלא יפחת מחמישה אחוזים בשפה הערבית ומחמישה אחוזים בשפה הרוסית, מכלל זמן השידור השבועי שלו.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשס״ג־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 62ג|סעיפים 62ג}} {{ח:פנימי|סעיף 63א1|ו־63א1}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות ופרשנות|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות“ – הכנסות מביצוע שידורים וממתן שירותים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 100|בסעיף 100}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חצי שעה“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ“ – ערוץ שבו משודרים שידורי בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או שידורי בעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שידור חוזר“ – שידור מחודש בערוץ, של תכנית ששודרה בו קודם לכן או של תכנית ששודרה קודם לכן בערוץ כלל ארצי בישראל, לרבות תכנית שנערכה מחדש, שהיא זהה במהותה, לדעת הרשות, לתכנית ששודרה בעבר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שעה“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית סוגה (ז׳נר) עילית“ – {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ב)}} מונחים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} המוגדרים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} אלא אם כן נקבע אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}}, תהא הגדרתם כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; ליתר המונחים תהא המשמעות הנודעת להם בחוק זה.

{{ח:סעיף*|2|הוצאה שנתית של בעל זיכיון למימון הפקה ורכישה של תכניות|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, ק״ת תשע״ה, תשע״ה, תשע״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} ההוצאה השנתית שיוציאו בעלי הזכיונות, בכל ערוץ, למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ באותה שנה ({{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – הוצאה שנתית של בעל זיכיון), לא תפחת מסכום השווה לששים אחוזים מכלל הכנסותיהם או מ־220 מליון שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם ({{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – ההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון); בהוצאה השנתית תכלל גם הוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות, או הוצאה לרכישת שידורי חדשות שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 63א1|סעיף 63א1}}, בשיעורים הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}}; ההוצאה השנתית המזערית תוצא על ידי בעלי הזכיונות, בכל ערוץ, באופן יחסי ליחידות השידור שהוקצו להם בערוץ.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), ההוצאה שיוציא בעל זיכיון בערוץ השלישי למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ בתקופה שמיום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015) עד יום י״ג בתמוז התשע״ה (30 ביוני 2015), לא תפחת ממחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל רישיון.

{{ח:סעיף*|2א|הוצאה שנתית של בעל רישיון למימון הפקה ורכישה של תכניות|תיקון: ק״ת תשע״ה|עוגן=תוספת 2 פרט 2א}}
{{ח:ת}} ההוצאה השנתית שיוציא בעל רישיון למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ באותה שנה ({{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – הוצאה שנתית של בעל רישיון) לא תפחת מסך כל שיעורי ההוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות או ההוצאה לרכישת שידורי חדשות שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 63א1|סעיף 63א1}}, מההוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים, ומההוצאה לשם הפקת תכניות סוגה עילית, בשיעורים הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} לגבי כל הוצאה כאמור ({{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – הוצאה שנתית מזערית של בעל רישיון).

{{ח:סעיף*|3|הוצאה לתפעול השוטף של חברת חדשות|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, ק״ת תשע״ה, תשע״ו, תשע״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} ההוצאה שיוציאו, בכל שנה, בעלי הזכיונות בכל ערוץ, בחלוקה שווה ביניהם וכן בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לתפעול השוטף של חברת החדשות לא תפחת מ־55 מליון שקלים חדשים, ואולם הוצאה כאמור העולה על עשרים אחוזים מסך ההוצאה השנתית המזערית לא תובא בחשבון כחלק מההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון או של בעל רישיון.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שהכנסותיו השנתיות אינן עולות על 350 מיליון שקלים חדשים, ועל בעלי רישיונות המשדרים שידורי חדשות באמצעות חברת החדשות המשותפת כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 71ד|בסעיף 71ד(יג)}} שסך הכנסותיהם השנתיות אינו עולה על 350 מיליון שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|4|רכישת שידורי חדשות|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, ק״ת תשע״ה, תשע״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} אישרה המועצה לחברת החדשות לרכוש שידורי חדשות בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 63א1|לסעיף 63א1}}, לא תפחת ההוצאה שיוציאו, בכל שנה, בעלי הזכיונות בכל ערוץ, בחלוקה שווה ביניהם וכן בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לרכישת שידורי החדשות כאמור, מ־40 מליון שקלים חדשים בשנה, ואולם הוצאה כאמור העולה על עשרים אחוזים מסך ההוצאה השנתית המזערית לא תובא בחשבון כחלק מההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון או של בעל רישיון.

{{ח:סעיף*|5|תכניות סוגה עילית|תיקון: תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, ק״ת תשע״ה, תשע״ו, תשע״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:תת|(א)}} מתוך סך הכל של ההוצאה השנתית של בעלי הזיכיונות יוציאו בעלי הזכיונות בכל ערוץ, לשם הפקת תכניות סוגה עילית בהיקף האמור בסעיף קטן (ב), סכום שלא יפחת משבעה עשר אחוזים מההוצאה השנתית המזערית או סכום של 50 מליון שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם; סכום ההוצאה כאמור יוצא על ידי בעלי הזכיונות, בכל ערוץ, באופן יחסי ליחידות השידור שהוקצו להם בערוץ.
{{ח:תת|(א1)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 71ח|סעיף 71ח(ב)}}, בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית 15 אחוזים מהכנסותיו, מתוכם 20 אחוזים לפחות להפקת תכניות דרמה ו־20 אחוזים לפחות להפקת תכניות תעודה ובכלל זה סרטי תעודה.
{{ח:תת|(ב)}} מתוך כלל ההפקות המקומיות ישדרו, בכל שנה, בכל ערוץ, בעלי הזיכיונות ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה תכניות סוגה עילית בהיקף של 180 שעות, ולעניין בעלי הזיכיונות, השעות כאמור ישודרו על ידיהם בכל ערוץ באופן יחסי ליחידות השידור שהוקצו להם בערוץ; לענין זה לא יבואו במנין שידורים חוזרים; עלתה ההוצאה השנתית המזערית להפקת תכניות סוגה עילית על 50 מליון שקלים חדשים או ירדה ממנה, ישתנה היקף השעות האמור באופן יחסי לשינוי בהיקף ההוצאה, כפי שתקבע המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), בשנות הזיכיון השמינית והתשיעית של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי יחולו לגביו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסכום שבעל הזיכיון יוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית שישודרו בשנות הזיכיון השמינית והתשיעית, לא יפחת מ־39.4 מיליון שקלים חדשים לשנת הזיכיון השמינית ו־43.3 מיליון שקלים חדשים לשנת הזיכיון התשיעית;
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על הסכומים האמורים בפסקה (1), יוציא בעל הזיכיון לשם הפקת תכניות סוגה עילית לפי התכנית להשלמת סוגה עילית שהוגשה ואושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ג|סעיף 37ג(א1)(1) ו־(5) לחוק}}, סכום של 37.1 מיליון שקלים חדשים בשנת הזיכיון השמינית ו־27 מיליון שקלים חדשים בשנת הזיכיון התשיעית.
{{ח:תת|(ד)}} בשנת הזיכיון העשירית יוציא בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי, נוסף על סכום ההוצאה השנתי לפי סעיף קטן (א), סכום של 16.1 מיליון שקלים חדשים לשם הפקת תכניות סוגה עילית לפי התכנית להשלמת סוגה עילית שהוגשה ואושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ג|סעיף 37ג(א1)(1) ו־(5) לחוק}}.
{{ח:תת|(ה)}} ההוצאות שיוציא בעל הזיכיון, בשנות הזיכיון השמינית, התשיעית והעשירית, בעבור מחקר ופיתוח לצורכי הפקת תכניות סוגה עילית שהן הפקות מקומיות קנויות העומדות בכללי המועצה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60 לחוק}}, עד סכום של 2 מיליון שקלים חדשים לשנה, יוכרו כחלק מההוצאה לפי התכנית להשלמת סוגה עילית בשנים האמורות; לעניין זה, ”מחקר ופיתוח“ – פיתוח תכניות וכתיבת תסריטים, לרבות לתכניות שלא הגיעו לשלב הפקה ושידור.
{{ח:תת|(ו)}} היקף השעות האמור בסעיף קטן (ב) יגדל, בכל שנה משנות הזיכיון השמינית, התשיעית והעשירית, בהתאם ליחס שבין הגידול בהיקף ההוצאה בכל שנה לפי סעיף זה, לבין סכום ההוצאה השנתית לפי סעיף קטן (א), כפי שתקבע המועצה.

{{ח:סעיף*|5א|הוצאה להפקת סרטים ישראליים|תיקון: תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ו, תשע״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 5א}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”חלק יחסי“, לעניין בעל זיכיון בערוץ 2 – היחס שבין מספר יחידות השידור שהוקצו לבעל הזיכיון לבין כלל יחידות השידור שהוקצו לבעלי הזיכיונות באותו ערוץ.
{{ח:תת|(ב)}} בכל שנת זיכיון, החל בשנת הזיכיון השמינית של בעל זיכיון בערוץ השלישי ושנת הזיכיון הרביעית של בעל זיכיון בערוץ 2, ובכל שנת רישיון של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, יוציאו בעלי הזיכיונות או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין, לשם הפקת סרטים ישראליים, סכומים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין כל אחד מבעלי הזיכיונות בערוץ 2, אם קיימים שני בעלי זיכיונות בערוץ האמור – 2 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בעל זיכיון בערוץ השלישי, וכן לעניין בעל זיכיון בערוץ 2, אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ האמור ולעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה – 4 מיליון שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), בעלי הזיכיונות יוציאו את ההוצאה שעליהם להוציא לשם הפקת סרטים ישראליים בשנת הזיכיון השמינית של בעל זיכיון בערוץ השלישי ובשנת הזיכיון הרביעית של בעל זיכיון בערוץ 2, עד יום ט״ז באייר התש״ע (30 באפריל 2010).
{{ח:תת|(ד)}} שבעים וחמישה אחוזים מתוך הסכום שהוציא בעל זיכיון או בעל רישיון לפי סעיף קטן (ב), יוכרו כחלק מן ההוצאה שעליו להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית באותה שנת זיכיון או שנת רישיון, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} קיימים שני בעלי זיכיונות בערוץ 2 ועלה הסכום השווה לשבעה עשר אחוזים מההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון בערוץ האמור על חלקו היחסי בסכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים בשנת זיכיון מסוימת, יוציא בעל הזיכיון, באותה שנת זיכיון, סכום של 2 מיליון שקלים חדשים להפקת סרטים ישראליים, נוסף על הסכום שהוא חייב להוציא לפי סעיף קטן (ב)(1).
{{ח:תת|(ו)}} עלה הסכום השווה לשבעה עשר אחוזים מההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון בערוץ השלישי, או של בעל הזיכיון בערוץ 2 – אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ האמור או של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, על סכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים בשנת זיכיון מסוימת או בשנת רישיון מסוימת, לפי העניין, יוציא בעל הזיכיון באותה שנת זיכיון או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה באותה שנת רישיון, לפי העניין, סכום של 4 מיליון שקלים חדשים להפקת סרטים ישראליים, נוסף על הסכום שהוא חייב להוציא לפי סעיף קטן (ב)(2).
{{ח:תת|(ז)}} הוציא בעל זיכיון או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה סכום לפי הוראות סעיף קטן (ה) או (ו), יוכר הסכום הנמוך מבין הסכומים המפורטים להלן כחלק מן ההוצאה שעל בעל הזיכיון או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית באותה שנת זיכיון או שנת רישיון, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} מחצית הסכום שהוציא לפי הוראות סעיף קטן (ה) או (ו);
{{ח:תתת|(2)}} ההפרש שבין הסכום השווה לשבעה עשר אחוזים מההוצאה השנתית המזערית של בעל הזיכיון או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין, לבין חלקו היחסי בסכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים, באותה שנת זיכיון – לעניין בעל זיכיון בערוץ 2, אם קיימים שני בעלי זיכיונות בערוץ האמור, או לבין סכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים באותה שנת זיכיון – לעניין בעל זיכיון בערוץ השלישי ולעניין בעל זיכיון בערוץ 2, אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ האמור או לבין סכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים באותה שנת רישיון – לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה.
{{ח:תת|(ח)}} סכומי ההוצאה לפי סעיף זה יוצאו על ידי בעלי הזיכיונות בכל ערוץ וכן על ידי בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, בהתאם לכללים שקבעה המועצה.
{{ח:תת|(ט)}} היקף השעות האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|בסעיף 5(ב)}} יקטן באופן יחסי בהתאם לסכום ההשקעה בסרטים ישראליים, המוכר לפי סעיף קטן (ד), כחלק מן ההוצאה שעל בעל הזיכיון או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין, להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית באותה שנת זיכיון או שנת רישיון, לפי העניין, כפי שתקבע המועצה.

{{ח:סעיף*|6||תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7||תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|8|הצמדה|תיקון: תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:תת|(א)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} למעט הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|בסעיפים 5(ג) עד (ה)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5א|ו־5א}} יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית המדד, מן המדד שפורסם לחודש יוני 2003 עד למדד שפורסם לאחרונה לפני מועד העדכון.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|בסעיף 5(ג) ו־(ה)}}, לעניין שנת הזיכיון התשיעית, יעודכנו ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.
{{ח:תת|(ג)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|בסעיף 5(ד) ו־(ה)}}, לעניין שנת הזיכיון העשירית, יעודכנו ביום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.
{{ח:תת|(ד)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5א|בסעיף 5א}}, יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לחודש נובמבר שלפני יום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לחודש ספטמבר 2009.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 71ח|סעיף 71ח(ג)(1)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשע״ח־2|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – בעל רישיון זעיר ובעל רישיון זעיר ייעודי, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 71ו|בסעיף 71ו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירקטור בלתי תלוי“ – דירקטור שאינו בעל עניין בחברה, נושא משרה בה או נושא משרה בבעל עניין בחברה, ואינו בן משפחה של בעל עניין או של נושא משרה כאמור, ובלבד שלא ימונה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא חבר כנסת, עובד המדינה, חבר המועצה, עובד הרשות או עובד של מורשה לשידורים או בעל ענין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים;
{{ח:תתת|(2)}} הוא אינו אזרח ישראלי;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
{{ח:תתת|(4)}} הוא פושט רגל;
{{ח:תתת|(5)}} עיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כדירקטור בלתי תלוי;
{{ח:תתת|(6)}} יש לו זיקה אישית, כלכלית או אחרת, לרבות כעובד, למורשה לשידורים, למי שהוא בעל עניין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים וכן למי שמחזיק במישרין בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה במורשה לשידורים כאמור; לעניין זה, ”מורשה לשידורים“ – לרבות בעל רישיון לשידורים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}};
{{ח:תתת|(7)}} יש לו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה; לעניין סעיף זה, לא יראו בחברות במפלגה כשלעצמה זיקה אישית או פוליטית;
{{ח:תתת|(8)}} הוא חבר בהנהלה פעילה של מפלגה;
{{ח:תתת|(9)}} הוא קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בחוזה או בעסקה עם הרשות או עם מורשה לשידורים, או שהוא בעל עניין בתאגיד, לרבות שותפות, הקשור כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערך חדשות“ – מערך להפקת חדשות הכולל כתבים, שדרים ואמצעי סיקור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עורך חדשות“ – העורך ומנהל מערך החדשות של בעל הרישיון שמונה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 3|סעיף 3}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקים מערך חדשות שיפעל באופן נפרד ועצמאי מהמערכת העסקית והשיווקית של הערוץ.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} הדירקטוריון של בעל הרישיון ימנה עורך חדשות בעל ניסיון בתחום התוכן החדשותי; מינוי עורך החדשות או העברתו מתפקידו ייעשו ברוב של 75 אחוזים לפחות מחברי הדירקטוריון של החברה ובהסכמת אחד לפחות מהדירקטורים שמונו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 7|סעיף 7}}.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} עורך החדשות ינהל את מערך החדשות באופן עצמאי ויפעל על פי שיקול דעתו המקצועי באשר לתוכן החדשות, לרבות קבלת החלטות בנושא תוכן חדשותי, בהתחשב בתקציבו.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} עורך החדשות יהיה מופקד בין השאר על נושאים אתיים בשידורי החדשות, המוסדרים בכללי האתיקה לפי חוק זה ובתקנון האתיקה של בעל הרישיון, אם קיים.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 3 פרט 6}}
{{ח:ת}} עובדי מערך החדשות יהיו כפופים באופן ישיר לעורך החדשות והם לא יעסקו, בין במישרין ובין בעקיפין, בשיווק זמן אוויר המיועד לתשדירי פרסומת או בהפקתם של תשדירי פרסומת או מישדרי חסות המשודרים בכלל שידורי הערוץ או בנושא עסקי כלשהו בעבור בעל הרישיון.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 3 פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} בדירקטוריון של בעל רישיון ובוועדת משנה לענייני חדשות שימנה הדירקטוריון יהיו חברים לפחות שני דירקטורים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין בעל רישיון זעיר ייעודי – שני דירקטורים בלתי תלויים שהאסיפה הכללית של בעל הרישיון תבחר, באישור המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בעל רישיון זעיר שאינו בעל רישיון זעיר ייעודי – דירקטור אחד שתמנה המועצה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיפים 67(ב), (ג), (ה) ו־(ו)}}, ודירקטור בלתי תלוי שתבחר האסיפה הכללית של בעל הרישיון, באישור המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} דירקטור בלתי תלוי יתמנה לתקופה של שלוש שנים, וניתן למנותו מחדש.
{{ח:תת|(ג)}} דירקטור בלתי תלוי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר בהודעה בכתב למועצה;
{{ח:תתת|(2)}} הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
{{ח:תתת|(3)}} התקיים בו סייג מהסייגים המנויים בהגדרה ”דירקטור בלתי תלוי“;
{{ח:תתת|(4)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והאסיפה הכללית העבירה אותו מכהונתו בהודעה בכתב, באישור המועצה;
{{ח:תתת|(5)}} בעל רישיון זעיר ייעודי שבו הוא מכהן היה לבעל רישיון זעיר, והמועצה מינתה דירקטור בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(2), וכן האסיפה הכללית החליטה להעבירו מתפקידו.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 3 פרט 8}}
{{ח:ת}} הדירקטוריון ימנה ועדת משנה לענייני חדשות; ועדת המשנה לענייני חדשות תקיים ישיבה אחת לפחות בכל רבעון, או לעתים תכופות יותר בהתאם לצורכי בעל הרישיון, ותנהל פרוטוקולים של דיוניה.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 3 פרט 9}}
{{ח:ת}} בשידורי בעל הרישיון תתקיים הבחנה ברורה בין שידורי החדשות ובין שאר השידורים.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 3 פרט 10}}
{{ח:ת}} בתקנון החברה של בעל הרישיון ייכללו הוראות אלה:
{{ח:תת|א.}} שידורי חדשות –
{{ח:תת}} דירקטוריון החברה יעמוד על קיום הוראות הדין והרישיון, ובכלל זה בכל הנוגע לעצמאות שידורי החדשות בערוץ, ויפעל לקיים הפרדה מבנית בין בעלי המניות לאנשי התוכן של מערך החדשות;
{{ח:תת}} דירקטוריון החברה ימנה עורך חדשות ומנהל מערך חדשות בעל ניסיון בתחום התוכן החדשותי (להלן – עורך החדשות) בהתאם להוראות סעיף קטן ב׳; עורך החדשות יפעל להבטחת עצמאות מערך החדשות ועובדיו, הכפופים לו באופן ישיר, בהפקה ובעריכה של החדשות, מהימנות שידורי החדשות ורמת ההפקה הנאותה שלהם ולשמירת כללי האתיקה לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990 (להלן – חוק הרשות השנייה);
{{ח:תת}} עורך החדשות יקפיד על כך שבשידורי החדשות לא ישוקפו עמדותיהם של בעל הרישיון, מנהליו, בעלי מניותיו או עובדיו.
{{ח:תת|ב.}} מינוי עורך החדשות או העברתו מתפקידו ייעשו ברוב של 75 אחוזים לפחות מחברי הדירקטוריון של החברה ובהסכמת אחד לפחות מהדירקטורים שמונו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 7|סעיף 7 לתוספת השלישית לחוק הרשות השנייה}};
{{ח:תת|ג.}} תקציב מערך החדשות –
{{ח:תת}} להבטחתן של עצמאותו של מערך החדשות ועובדיו בהפקה ובעריכה של החדשות, מהימנות שידוריו ורמת ההפקה הנאותה שלהם, ישקיע בעל הרישיון תקציב שנתי נפרד וייעודי בכל שנה להפקה ולעריכה של החדשות;
{{ח:תת}} התקציב ישמש את מערך החדשות בלבד;
{{ח:תת}} בעל הרישיון יפעל להעברת תקציב החדשות למערך החדשות במועדים ובסכומים שייקבעו מראש;
{{ח:תת}} מערך החדשות של בעל הרישיון יהיה עצמאי מבחינה כלכלית, באופן שפעילות מערך החדשות תנוהל, חשבונאית, בנפרד מפעילות שידורי הערוץ האחרים;
{{ח:תת|ד.}} הדירקטוריון ימנה ועדת משנה לענייני חדשות; בדירקטוריון החברה ובוועדת משנה לענייני שידורי חדשות שימנה הדירקטוריון יכהנו הדירקטורים שמונו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 7|סעיף 7 לתוספת השלישית לחוק הרשות השנייה}};
{{ח:תת}} ועדת המשנה לענייני שידורי חדשות תקיים ישיבה אחת לפחות בכל רבעון ותנהל פרוטוקולים של דיוניה.

{{ח:חתימות}}
* '''יצחק שמיר'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''גד יעקבי'''&lt;br&gt;שר התקשורת
* '''חיים הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>7y88ynu58u7gn1cp84m4s1n9dyl74kh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037832</id>
      <parentid>3037817</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T10:00:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3037820]</comment>
      <origin>3037832</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="448162" sha1="ck0kdcqzwza2mo14k1dqubyhr950ab5" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש״ן–1990}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000577}} {{ח:תיבה|ס״ח תש״ן, 59|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210532.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 102|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210869.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 84|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211747.pdf}}, {{ח:תיבה|167|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211748.pdf}}, {{ח:תיבה|248|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210939.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 58|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210963.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 78|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211005.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 173|תיקון מס׳ 8 (ביטול שידורי תעמולת בחירות ברדיו)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211310.pdf}}, {{ח:תיבה|298|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1589.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 79|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}, {{ח:תיבה|339|תיקון מס׳ 16 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211557.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 39|חוק לעידוד השירים בשפה העברית (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211585.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 140|תיקון לחוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300190.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 5|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1755.pdf}}, {{ח:תיבה|131|חוק סיווג וסימון שידורים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300324.pdf}}, {{ח:תיבה|561|תיקון מס׳ 25 לחוק הבזק|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 134|תיקון לחוק סיווג וסימון שידורים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300460.pdf}}, {{ח:תיבה|200|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300471.pdf}}, {{ח:תיבה|201|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300472.pdf}}, {{ח:תיבה|483|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1858.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 84|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300593.pdf}}, {{ח:תיבה|528|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299857.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 71|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}, {{ח:תיבה|499|חוק איסור שידורים שלא כדין (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299710.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 70|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299674.pdf}}, {{ח:תיבה|98|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299682.pdf}}, {{ח:תיבה|385|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}, {{ח:תיבה|964|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_303797.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 16|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300008.pdf}}, {{ח:תיבה|322|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 155|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300102.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 192|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300839.pdf}}, {{ח:תיבה|620|חוק להגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300124.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 232|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301073.pdf}}, {{ח:תיבה|312|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 302, 338|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 3|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301173.pdf}}, {{ח:תיבה|293, 293, 294|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301395.pdf}}, {{ח:תיבה|356|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2353.pdf}}, {{ח:תיבה|507|תיקון מס׳ 19 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301358.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 42, 47|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301514.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 814|חוק השידור הציבורי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303857.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 148|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306622.pdf}}, {{ח:תיבה|183|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2490.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 7|תיקון מס׳ 33 (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_315215.pdf}}, {{ח:תיבה|622|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323693.pdf}}, {{ח:תיבה|655|תיקון מס׳ 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_324296.pdf}}, {{ח:תיבה|1177|תיקון מס׳ 6 לחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348528.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 123|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|1054|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390353.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 196|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf}}, {{ח:תיבה|490|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491979.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 250|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 988|תיקון מס׳ 47|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644563.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 60|תיקון מס׳ 48|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1854275.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1160|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4733490.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 806|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14184749.pdf}}, {{ח:תיבה|1024|חוק התקשורת (שידורים)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14308264.pdf}}, {{ח:תיבה|בג״ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&amp;amp;fileName{{=}}ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&amp;amp;type{{=}}4}}.

''שינוי שיעורי קנסות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ג, 488|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5506.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 995|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5760.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 123|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6205.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 947|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6877.pdf}}. ''דחיית מועדים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ו, 850|צו (דחיית מועדים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6492.pdf}}.

''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ה, 559|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שינוי התוספת השנייה לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7470.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הרשות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: הקמת הרשות ותפקידיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: מועצת הרשות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: תפקידי המועצה וסמכויותיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: הנהלת הרשות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: העסקת עובדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: זכיון ורישיון לשידורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: הזכיון לשידורים, הזיכיון להפעלת תחנת שידור והרישיון לשידורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א1|סימן א׳1: הארכת תקופת הזיכיונות הראשונים בערוץ 2}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א2|סימן א׳2: הארכת תקופות הזיכיון בערוץ השלישי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א3|סימן א׳3: שימוש באפיק ובנכסים לא מוחשיים של הרשות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: המכרז לזיכיון לשידורים והגבלות למתן רישיון לשידורי טלוויזיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: חובות כלליות בשידורי מורשה לשידורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: שידורי טלויזיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: רישיונות וזיכיונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: שירותי טלטקסט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: תוכן השידורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג1|סימן ג׳1: מימון הפקה ורכישה של תכניות וסרטים ישראליים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: שידורי חדשות בטלויזיה וחברת החדשות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: הוראות לענין תקופת הזיכיון הראשונה – איחוד בעלי זיכיונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן ו׳: הגבלות בתקופת דחיית מחויבויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ז|סימן ז׳: הוראות מעבר מזיכיונות לשידורי טלוויזיה לרישיונות לשידורי טלוויזיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ח|סימן ח׳: הוראות לעניין בעלי רישיונות זעירים לשידורי טלוויזיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ט|סימן ט׳: הוראת מעבר מרישיון משדר ערוץ ייעודי לרישיון זעיר או לרישיון זעיר ייעודי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: שידורי רדיו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: תחנות, זכיונות ורישיונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: השידורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: ועדות אזוריות לשידורי רדיו {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1: שידורי רדיו אנלוגי בלא הגבלה גאוגרפית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: פרסומת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: עבירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: כספים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳: דמי זכיון, דמי רישיון, תמלוגים, מילוות ותקציב הרשות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: מענק פיצויים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א׳: זכויות, חסינויות וסמכויות מיוחדות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: ועדה לתיאום שידורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: נציב תלונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ד|סימן ד׳: חובות והתקשרויות במישור הבין־לאומי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ה|סימן ה׳: החלת דינים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳: תיקוני חוקים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: שידורים בתקופת הביניים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: ביצוע ותחילה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשס״ב־3, תשס״ג, תשס״ה־3, תשס״ח, תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־3, תשע״ו־4, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ט, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אולפן“ – מקום שבו מופקות התכניות המיועדות לשידור, לרבות ציוד ההפקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – תחום גיאוגרפי שגבולותיו נקבעו בזכיון לשידורי רדיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, בתאגיד – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} זכות הצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי, ובתאגיד שאינו חברה – בעלי תפקידים דומים;
{{ח:תתת|(3)}} הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
{{ח:תתת|(4)}} הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זכיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“ – מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, ובחברה שניירות הערך שלה הוצעו לציבור ונסחרים בבורסה – מי שמחזיק ביותר מעשרה אחוזים, או מי שמכהן בהם כדירקטור או כמנהל כללי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”במישרין או בעקיפין“ – לרבות ביחד עם אחרים הפועלים בשיתוף פעולה ביניהם לפי הסכם בכתב או בעל־פה, ולרבות מכוח החזקה או רכישה בידי שלוח או נאמן, חברת נאמנות או חברת רישומים, או באמצעות תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מכל אלה, או בדרך אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ או ”רכישה“, לענין אמצעי שליטה בתאגיד – בין במישרין ובין בעקיפין; לענין זה –
{{ח:תתת|(1)}} כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי תאגיד, יראו תאגיד, בעל ענין בו ותאגיד שלוב של מי מהם – כאחד;
{{ח:תתת|(2)}} כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד, יראו יחיד, קרובו ותאגיד שלוב של מי מהם – כאחד;
{{ח:תתת|(3)}} החזקה באמצעות תאגיד שלוב תחושב לפי המפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לבעל שליטה בתאגיד השלוב ייוחסו מלוא אמצעי השליטה שמחזיק התאגיד השלוב;
{{ח:תתתת|(ב)}} למי שאינו בעל שליטה בתאגיד השלוב, ייוחסו אמצעי השליטה שמחזיק התאגיד השלוב לפי שיעור החזקותיו של אותו אדם בתאגיד השלוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – מועצת הרשות שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של הרשות שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה וריבית“, ”מדד“ ו”ריבית פיגורים“ – כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – הרשות השניה לטלויזיה ורדיו שהוקמה לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התקשורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיכיון לשידורי טלוויזיה“ – זיכיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי טלוויזיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכיון לשידורי רדיו“ – זכיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי רדיו בשיטה האנלוגית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיכיון לשידורים“ – זיכיון לשידורי רדיו או זיכיון לשידורי טלוויזיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכיון להפעלת תחנת שידור“ – זכיון שניתן לפי חוק זה להקמה, לקיום ולהפעלה של תחנת שידור, לצורך הפצת שידורי רדיו של בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד שלוב“ – תאגיד, אשר אדם מחזיק בו יותר מעשרה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה, וכן תאגיד שאדם השקיע בו סכום העולה על עשרה אחוזים או יותר מהונו של התאגיד, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת החדשות“ – כל אחת מחברות החדשות שהוקמו לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳ לפרק ד׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת רישומים“ – חברה שעיסוקה היחיד הוא החזקת ניירות ערך בעד אחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק רשות השידור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק השידור הציבורי“ – {{ח:חיצוני|חוק השידור הציבורי הישראלי|חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התקשורת“ – {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התחרות הכלכלית“ – {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית, התשמ״א–1988}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת שידור“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 54|בסעיף 54}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד המעבר“ – י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013), או מועד מאוחר יותר שקבע השר, בצו, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33ג|סעיף 33ג}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורשה לשידורים“ – בעל רישיון לשידורים או בעל זיכיון לשידורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}}“ – י״ב בשבט התש״ע (27 בינואר 2010);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סרט ישראלי“ – כמשמעותו בכללים שקבעה המועצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ 2“ ו”הערוץ השלישי“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 54|בסעיף 54}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ הכנסת“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שידורי ערוץ הכנסת#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס״ד–2003}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הטלגרף האלחוטי“ – {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, אח, הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לשידורי טלוויזיה“ – רישיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי טלוויזיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לשידורי רדיו ספרתי“ – רישיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי רדיו בשיטה הספרתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לשידורי רדיו אנלוגי“ – רישיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי רדיו בשיטה האנלוגית, בלא הגבלה גאוגרפית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לשידורים“ – רישיון לשידורי רדיו ספרתי, רישיון לשידורי רדיו אנלוגי או רישיון לשידורי טלוויזיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון להפעלת תחנת הזנה לוויינית“ – רישיון שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 4|סעיף 4 לחוק התקשורת}} להקמה, לקיום ולהפעלה של תחנת הזנה לוויינית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות השידור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורים“ – שידורי רדיו וטלויזיה הניתנים לציבור, לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורי חדשות“ – שידורי מהדורות חדשות ויומני חדשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורי טלויזיה“ – שידורי טלויזיה הניתנים לציבור והמופצים בדרך אלחוטית לרבות באמצעות לוויין, ולמעט שידור מוצפן שקליטתו מותנית בתשלום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורי רדיו“ – שידורי תכניות שמע הניתנים לשידור והמופצים בדרך אלחוטית, לרבות באמצעות לוויין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, ונוסף על האמור בה, חזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד, אם התקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בידו השיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה – מסוג כלשהו, או שלא קיים אדם אחר המחזיק, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה מסוג כלשהו בשיעור העולה על שיעור החזקותיו של האדם האמור באותו סוג של אמצעי שליטה;
{{ח:תתת|(2)}} בידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות לענין מכירה או חיסול של עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד השידור הציבורי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השידור הציבורי הישראלי|בחוק השידור הציבורי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת הזנה לוויינית“ – מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לשם הזנה ללוויין של שידורי בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי, למעט אולפן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת שידור“ – מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לצרכי שידורים, קליטתם או הפצתם, לרבות ציוד לווייני ולמעט תחנת הזנה לוויינית או אולפן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 32“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 32), התש״ע–2010}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 33“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 33), התשע״א–2011}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 37“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301514.pdf|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 37), התשע״ג–2012}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 39“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306622.pdf|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 39), התשע״ה–2015}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית סוגה (ז׳אנר) עילית“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הזיכיון הראשונה“ –
{{ח:תת}} לענין ערוץ 2 – התקופה המסתיימת ביום ה׳ בחשון התשס״ד (31 באוקטובר 2003);
{{ח:תת}} לענין הערוץ השלישי – התקופה המסתיימת בתום שמונה שנים מהיום שבו התחילו שידורים בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשדיר פרסומת“ – שידור פרסומת מסחרית כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק ו׳}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הרשות}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: הקמת הרשות ותפקידיה}}

{{ח:סעיף|2|הקמת הרשות}}
{{ח:ת}} מוקמת בזה הרשות השניה לטלויזיה ורדיו.

{{ח:סעיף|3|הרשות – תאגיד}}
{{ח:ת}} הרשות היא תאגיד.

{{ח:סעיף|3א|מקום המושב של הרשות וחברת החדשות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מקום מושבם של הרשות ומוסדותיה ושל חברת החדשות הוא בירושלים.

{{ח:סעיף|4|הרשות – גוף מבוקר}}
{{ח:ת}} הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}} (להלן – חוק מבקר המדינה).

{{ח:סעיף|5|תפקידי הרשות וסמכויותיה|תיקון: תש״ס, תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ב־4, תשע״א, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} תפקידה של הרשות הוא פיקוח על שידורים לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} במילוי תפקידה האמור תפעל הרשות במגמה –
{{ח:תתת|(1)}} להבטיח השקעה בהפקות מקומיות, בתכניות סוגה עילית ובשידורי חדשות;
{{ח:תתת|(2)}} לשמור על אתיקה בשידורים ובשידורי פרסומת;
{{ח:תתת|(3)}} להנגיש את השידורים לאנשים עם מוגבלות;
{{ח:תתת|(4)}} להגן על קטינים וחסרי ישע;
{{ח:תתת|(5)}} למנוע שידורים אסורים;
{{ח:תתת|(6)}} לעודד את התחרות, בין השאר, באמצעות הסרת והנמכת חסמי כניסה לתחום השידורים;
{{ח:תתת|(7)}} להבטיח שידור מידע מהימן, הוגן ומאוזן.

{{ח:סעיף|6|קיום השידורים ומימונם|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} השידורים יקויימו באמצעות מורשים לשידורים ועל חשבונם בלבד.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: מועצת הרשות}}

{{ח:סעיף|7|מינוי המועצה והרכבה}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה, לפי המלצת השר לאחר שהתייעץ עם ארגונים של סופרים, מורים ואמנים, המוסדות להשכלה גבוהה, האקדמיה ללשון העברית, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועם גופים ציבוריים אחרים מועצה בת חמישה עשר חברים, ומביניהם את יושב ראש המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} חברי המועצה יהיו אנשי ציבור בעלי רקע תרבותי הולם, נסיון וידע בתחומי התמחותם ונסיון והבנה למצב החברתי בישראל.
{{ח:תת|(ג)}} בעת המינוי ישקף הרכב המועצה, במידת האפשר, את מיגוון הדעות הרווחות בציבור.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על מינוי המועצה והרכבה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|8|תקופת הכהונה}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת כהונתה של המועצה תהא ארבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה היוצאת תמשיך לכהן עד למינויה של המועצה הבאה.
{{ח:תת|(ג)}} חבר המועצה יכול שימונה מחדש לתקופת כהונה נוספת אחת בלבד ברציפות.

{{ח:סעיף|9|סייגים למינוי|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימונה חבר המועצה –
{{ח:תתת|(1)}} חבר כנסת או חבר בהנהלה פעילה של מפלגה;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהוא עובד מדינה;
{{ח:תתת|(3)}} מי שהוא עובד הרשות או עובד של מורשה לשידורים, או בעל ענין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים;
{{ח:תתת|(4)}} מי שאינו אזרח ישראלי;
{{ח:תתת|(5)}} מי שהורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
{{ח:תתת|(6)}} מי שהוא פושט רגל;
{{ח:תתת|(7)}} מי שקשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בחוזה או בעיסקה עם הרשות או עם מורשה לשידורים, או מי שהוא בעל ענין בתאגיד, לרבות שותפות, הקשור כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה חבר המועצה מי שלדעת השר עלולים עיסוקיו האחרים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר המועצה.

{{ח:סעיף|10|פקיעת כהונה של חבר המועצה}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתה באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
{{ח:תתת|(2)}} נתקיים בו סייג מן הסייגים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 9|פסקה (7) שבו}};
{{ח:תתת|(3)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו, והשר, לאחר התייעצות ביושב־ראש המועצה, העבירו מכהונתו בהודעה בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} נתקיים בחבר המועצה או עומד להתקיים בו סייג כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(7)}}, יודיע על כך ללא דיחוי לשר, באמצעות יושב ראש המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} נודע לשר כי נתקיים בחבר המועצה סייג כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(7)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9(ב)}}, רשאי השר, לאחר שנתן לחבר המועצה הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו, להעבירו מכהונתו כחבר המועצה בהודעה בכתב.
{{ח:תת|(ד)}} נעדר חבר המועצה ללא סיבה סבירה משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה בשנה אחת, רשאי השר, לאחר התייעצות ביושב ראש המועצה, להעבירו מכהונתו בהודעה בכתב.
{{ח:תת|(ה)}} הוגש כתב אישום נגד חבר המועצה, בעבירה שלכאורה יש עמה קלון, רשאי השר, לפי הצעת היועץ המשפטי לממשלה, להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו.
{{ח:תת|(ו)}} השר יודיע לממשלה על כל מקרה של פקיעת כהונה של חבר המועצה תוך ארבעה עשר ימים מיום פקיעתה.

{{ח:סעיף|11|התפטרות חבר מועצה}}
{{ח:תת|(א)}} התפטר חבר המועצה מתפקידו או חדל מסיבה אחרת להיות חבר המועצה, ימונה חבר אחר במקומו, בדרך הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, ליתרת תקופת כהונתה של המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה שנתמנה כאמור בסעיף קטן (א), לא תבוא תקופת כהונתו האמורה במנין התקופות לענין {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ג)}}.

{{ח:סעיף|12|ממלא מקום ליושב־&lt;wbr&gt;ראש ולחבר מועצה}}
{{ח:תת|(א)}} נבצר זמנית מיושב ראש המועצה למלא תפקידו או אם נתפנתה משרתו וטרם נתמנה אחר במקומו, ימנה לו השר, באישור הממשלה, ממלא מקום מבין חברי המועצה לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} נבצר זמנית, מיושב ראש המועצה להשתתף בישיבה מישיבות המועצה והשר לא מינה לו ממלא מקום, כאמור בסעיף קטן (א), רשאי השר למנות חבר מועצה כממלא מקומו לאותה ישיבה, ובלבד שלא ימנה ממלא מקום כאמור ליותר משתי ישיבות רצופות.
{{ח:תת|(ג)}} חבר מועצה שנבצר ממנו למלא את תפקידו במשך תקופה העולה על שלושה חדשים, וכן מי שהושעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ה)}}, רשאי השר באישור הממשלה, למנות לו ממלא מקום.

{{ח:סעיף|13|חובת נאמנות}}
{{ח:ת}} חבר המועצה ינהג במילוי תפקידו בהגינות, בנאמנות וללא משוא פנים.

{{ח:סעיף|14|חובת גילוי ואיסור התקשרות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בעיסקה או בענין העומדים לדיון במועצה או בוועדה מוועדותיה, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה, מיד לאחר שנודע לו כי העיסקה או הענין האמורים עומדים לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה או הוועדה באותה עיסקה או באותו ענין ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליהם או הקשורה עמם.
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה, קרובו, סוכנו, או שותפו או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל ענין או מנהל בו, לא יתקשר בעסקה עם הרשות או עם מורשה לשידורים.
{{ח:תת|(ג)}} התקיים ביושב ראש המועצה האמור בסעיף זה, יפעל על־פי האמור בו, יודיע על כך לשר והוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} יחולו בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|15|הוצאות וגמול}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו, אך יהיה זכאי לגמול עבור השתתפותו בישיבות המועצה וכן להחזר הוצאות שהוציא במילוי תפקידו בשיעורים שיקבע השר בתקנות בהתייעצות עם שר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) זכאים יושב־ראש המועצה ויושב־ראש ועדת משנה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} לקבל גמול בעד הזמן שיקדישו למילוי תפקידם, בנוסף לגמול הקבוע בסעיף קטן (א) ובשיעור שיקבע השר בתקנות בהתייעצות עם שר האוצר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (גמול)|תקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (גמול), התשנ״ד–1999}}.}}

{{ח:סעיף|16|ישיבות המועצה}}
{{ח:תת|(א)}} ישיבות המועצה יתקיימו לפחות אחת לחדשיים.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש המועצה יזמן את ישיבותיה ויקבע את מועדיהן וסדר היום שלהן, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה תקיים ישיבה מיוחדת על פי דרישת השר או המנהל או שליש לפחות ממספר חברי המועצה; הישיבה תתקיים תוך שמונה ימים מיום הדרישה; בישיבה תדון המועצה בנושאים המפורטים בדרישה.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל, או מי שהוא יקבע לכך במקומו, יוזמן לכל ישיבות המועצה.

{{ח:סעיף|17|סדרי עבודת המועצה}}
{{ח:תת|(א)}} המנין החוקי בישיבת המועצה הוא רוב חבריה ובהם יושב ראש המועצה או ממלא מקומו; משנפתחה הישיבה במנין חוקי, יהיה המשך הישיבה כדין בכל מספר חברים, ובלבד שבעת קבלת ההחלטות נכחו שליש ממספר חבריה לפחות ובהם היושב ראש או ממלא מקומו.
{{ח:תת|(ב)}} לא היה מנין חוקי בעת שנפתחה ישיבת המועצה, רשאי היושב ראש לדחותה לחצי שעה; עברה מחצית השעה האמורה, תהיה הישיבה כדין בכל מספר של נוכחים ואולם על קבלת ההחלטה יחולו הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות – יכריע יושב ראש המועצה, או ממלא מקומו.
{{ח:תת|(ד)}} המועצה תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ונהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק זה או לפיו.

{{ח:סעיף|18|ועדות משנה ועדות מייעצות}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית לצורך ביצוע תפקידיה –
{{ח:תתת|(1)}} למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל ענין שתראה לנכון, לקבוע את תפקידיהן ולאצול להן מסמכויותיה, למעט סמכויות אלה: קביעת כללים, מינוי המנהל ופיטוריו, אישור תקציב הרשות, ואישור דינים וחשבונות כספיים;
{{ח:תתת|(2)}} למנות ועדות מייעצות לתחומי פעולותיה השונים, מבין חבריה ושלא מבין חבריה ובלבד שלא תינתן זכות הצבעה למי שאינם חברי המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תקבע כללים למינוי ועדות מייעצות כאמור בסעיף קטן (א)(2), לדרכי פעולתן ולמידת תחולתם של {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14}} על חברי הוועדות, שאינם חברי המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישמש חבר המועצה יושב ראש של יותר מוועדת משנה אחת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל), התשע״ג–2013}}.}}

{{ח:סעיף|19|ערר של חברי ועדת משנה}}
{{ח:תת|(א)}} שניים מחברי ועדת משנה שמונו לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)(1)}} רשאים לערור לפני מליאת המועצה על כל החלטה של הוועדה שהתקבלה בניגוד לדעתם.
{{ח:תת|(ב)}} הערר יוגש ליושב ראש המועצה, ובהעדרו לממלא מקומו, תוך ארבעים ושמונה שעות מעת קבלת ההחלטה, והוא יעכב את ביצוע ההחלטה עד להכרעתה של מליאת המועצה.

{{ח:סעיף|20|דיון חוזר במליאה}}
{{ח:ת}} שליש מחברי המועצה רשאים לבקש דיון חוזר במליאת המועצה בהחלטה שקיבלה ועדת משנה.

{{ח:סעיף|21|תוקף החלטות}}
{{ח:ת}} קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר המועצה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמספר חברי המועצה לא פחת משני שלישים.

{{ח:סעיף|22|פיזור המועצה}}
{{ח:תת|(א)}} ראה השר כי המועצה אינה ממלאת את תפקידיה על פי חוק זה, ובכלל זה כי –
{{ח:תתת|(1)}} לא קיימה ישיבות בתדירות שנקבעה;
{{ח:תתת|(2)}} לא אישרה את תקציב הרשות במועד;
{{ח:תת}} יתרה במועצה בהודעה בכתב שישלח ליושב ראש המועצה, כי אם תוך זמן שיקבע לא תמלא המועצה את המוטל עליה, יציע לממשלה לפזר את המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} לא מלאה המועצה את שהוטל עליה כאמור בסעיף קטן (א) תוך המועד שקבע השר בהודעתו, רשאי השר, באישור הממשלה, להורות על פיזור המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} תוך שלושים ימים מיום פיזור המועצה, תמונה מועצה חדשה בדרך הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: תפקידי המועצה וסמכויותיה}}

{{ח:סעיף|23|תפקידי המועצה וסמכויותיה|תיקון: תשס״ב, תשס״ה־4, תשע״א, תשע״ח}}
{{ח:ת}} המועצה – מבלי לגרוע משאר תפקידיה וסמכויותיה:
{{ח:תת|(1)}} תתווה את קווי הפעולה של הרשות;
{{ח:תת|(2)|(א)}} תפקח באופן שוטף על ביצוע השידורים בידי מורשים לשידורים, ועל קיום השירותים שהם נותנים ובכלל זה תפקח על חובת סימון ומסירת מידע, ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי מורשים לשידורים בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים|חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס״א–2001}} וכן תפקח על ביצוע חובות לפי {{ח:חיצוני|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס״ה–2005}};
{{ח:תתת|(ב)}} במסגרת הפיקוח השוטף לפי פסקת משנה (א), תקיים המועצה, אחת לשנה, הליך בדיקה, שבו תבחן כיצד מילא בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, בשנה שלגביה התקיימה הבדיקה, אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון, שעניינם תוכן השידורים, ובכלל זה מימון הפקה ורכישה של תכניות; המועצה תפרסם באתר האינטרנט של הרשות דוח המסכם את תוצאות הליך הבדיקה;
{{ח:תת|(3)}} תדון בהצעת תקציב של הרשות לכל שנת כספים שהגיש לה המנהל ותאשרו כפי שהוצע לה או בשינויים שתמצא לנכון;
{{ח:תת|(4)}} תמנה על פי המלצת המנהל את נציגי הרשות במועצת המנהלים של החברה;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(6)}} תקבע, באישור השר, את האזורים לזכיון לשידורי רדיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72}};
{{ח:תת|(7)}} תדון בדינים וחשבונות שמבקר הרשות יגיש לה ותקבע את מסקנותיה;
{{ח:תת|(8)}} תקבל לפי דרישתה דינים וחשבונות מהמנהל ומוועדות המשנה, תדון בהם ותקבע את מסקנותיה;
{{ח:תת|(9)}} תגיש לשר כל דין וחשבון שידרוש;
{{ח:תת|(10)}} תדון ותחליט בכל ענין אחר שייראה לה דרוש לביצוע תפקידיה.

{{ח:סעיף|24|קביעת כללים|תיקון: תשנ״ח־2, תש״ס, תשס״ג־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה, תקבע כללים, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}, בשים לב לתפקידה לפי חוק זה, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} השקעה בהפקות מקומיות ובתכניות סוגה עילית ואופן ההכרה בהן;
{{ח:תתת|(2)}} אתיקה בשידורי טלוויזיה ורדיו ובפרסומות;
{{ח:תתת|(3)}} אופן הנגשת השידורים לאנשים עם מוגבלות, לרבות הנגשה של לוח השידורים;
{{ח:תתת|(4)}} הגנה על קטינים וחסרי ישע;
{{ח:תתת|(5)}} שידורים אסורים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}};
{{ח:תתת|(6)}} נושאיהם, סגנונם, תוכנם, היקפם ועיתוים של שידורי פרסומת המותרים לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(7)}} דינים וחשבונות שייתנו מורשים לשידורים לרשות;
{{ח:תתת|(8)}} כללים לעניין שידורי תעמולה ברדיו אזורי לבחירות לרשויות המקומיות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)#סעיף 16ד|סעיף 16ד לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959}}.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תעביר לידיעת הועדה כללים שקבעה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: הנהלת הרשות}}

{{ח:סעיף|25|מינוי המנהל הכללי}}
{{ח:ת}} המועצה תמנה, על פי המלצת השר ובאישור הממשלה את המנהל הכללי של הרשות; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|26|כהונת המנהל}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים; המועצה רשאית להאריך את מינויו לתקופת כהונה שניה; בתום התקופה השניה רשאית המועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה, להאריך את תקופת כהונתו של המנהל לתקופת כהונה שלישית.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר בהודעה בכתב שהגיש למועצה באמצעות יושב ראש המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} יושב ראש המועצה, לאחר התייעצות עם המועצה ובהסכמת השר, קבע כי נבצר מהמנהל דרך קבע למלא תפקידו;
{{ח:תתת|(3)}} המועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה, החליטה, בהחלטה מנומקת, להעבירו מכהונתו.
{{ח:תת|(ג)}} התפטר המנהל, תפקע כהונתו בתום שלושים ימים מיום שהגיש הודעת התפטרות, זולת אם החליטה המועצה, בהסכמתו של המנהל, על מועד אחר.
{{ח:תת|(ד)}} נבצר מן המנהל זמנית למלא את תפקידו או שנתפנתה משרתו, וטרם נתמנה אחר במקומו, ימנה יושב ראש המועצה, מנהל בפועל לרשות לתקופה שלא תעלה על חודש ימים.
{{ח:תת|(ה)}} מצא היועץ המשפטי לממשלה, כי יש יסוד לחשד שהמנהל עבר עבירה פלילית שלכאורה יש עמה קלון או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור, יציע לשר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו או עד קבלת החלטה שלא להעמידו לדין.

{{ח:סעיף|27|תנאי העסקתו של המנהל}}
{{ח:ת}} המועצה, באישור השר ובהתייעצות עם שר האוצר תקבע את שכרו ותנאי העסקתו של המנהל.

{{ח:סעיף|28|תפקידי המנהל וסמכויותיו|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ח, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל אחראי לניהול השוטף של ענייני הרשות ותפקידיו, בין היתר, יהיו:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} לפקח על כך שהמורשים לשידורים יקיימו את השידורים לפי הוראות חוק זה ובהתאם לתנאי הזכיון לשידורים או לתנאי הרישיון לשידורים;
{{ח:תתת|(4)}} להכין את הצעת התקציב של הרשות לכל שנת כספים ולהגישה למועצה לאישור לא יאוחר מחודשיים לפני תחילתה של כל שנת כספים;
{{ח:תתת|(5)}} להגיש למועצה דין וחשבון שנתי על פעולות הרשות ופעולות המורשים לשידורים וכן כל דין וחשבון אחר שתדרוש המועצה ובמועד שתדרוש;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(7)}} ליטול חלק בעריכת סקרי צפייה והאזנה לשידורים, ובלבד שייצגו את כלל האוכלוסייה בישראל, ולהודיע ברבים את תוצאותיהם.
{{ח:תת|(ב)}} למנהל יהיו כל הסמכויות הדרושות לניהול השוטף של הרשות ובכלל זה הסמכות לייצגה בכל ענין.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יפעל לפי החלטות המועצה והנחיותיה.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לאצול מסמכויותיו לעובד מעובדי הרשות, ואולם אצילת סמכות לייצג את הרשות בעסקאות טעונה אישור המועצה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: העסקת עובדים}}

{{ח:סעיף|29|שיא כוח אדם של עובדי הרשות}}
{{ח:ת}} השר, באישור הממשלה, רשאי לקבוע את שיא כוח האדם של עובדי הרשות.

{{ח:סעיף|30|העסקת עובדים}}
{{ח:תת|(א)}} קבלתו של אדם לעבודה ברשות תיעשה בדרך של מכרז פומבי.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט על משרות וסוגי משרות שלגביהם לא תחול חובת המכרז האמורה בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} האמור בסעיף זה אין בו כדי למנוע העסקת עובד בשירות הרשות בחוזה מיוחד.
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית לקבוע כללים בדבר דרכי המכרז ופרטיו, בין בדרך כלל ובין לסוגים של משרות, וכן בדבר המקרים והתנאים בהם יועסק עובד לפי חוזה מיוחד.

{{ח:סעיף|31|תנאי העסקתם של עובדי הרשות}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל באישור המועצה, יקבע את רשימת המשרות ברשות ותנאי ההעסקה בהן; שכרם ותנאי העסקתם של עובדי הרשות ייקבעו באישור השר לאחר התייעצות עם שר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} התקבל עובד למשרה ברשות, יקבע המנהל את תנאי עבודתו, שכרו ותקופת העסקתו, במסגרת השכר ותנאי ההעסקה שנקבעו לפי סעיף קטן (א).

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: זכיון ורישיון לשידורים|תיקון: תשס״ה־3, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: הזכיון לשידורים, הזיכיון להפעלת תחנת שידור והרישיון לשידורים|תיקון: תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|32|זכיון ורישוי|תיקון: תשס״ב־3, תשס״ה־3, תשע״א, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא יקים אדם, לא יפעיל תחנת שידור, ולא יקיים שידורים אלא אם כן קיבל לכך זכיון או רישיון, בהתאם להוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שידורים הניתנים לציבור כדין.

{{ח:סעיף|33|זכיון לשידורים ורישיון לשידורי רדיו ותנאיהם|תיקון: תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית להעניק זיכיונות לשידורי רדיו, רישיונות לשידורי רדיו ספרתי ורישיונות לשידורי רדיו אנלוגי וכן עד למועד המעבר – גם זיכיונות לשידורי טלוויזיה, לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית לקבוע בזיכיונות לשידורים, ברישיונות לשידורי רדיו ספרתי וברישיונות לשידורי רדיו אנלוגי תנאים, לרבות תנאים שיש לקיימם לפני שיינתנו הזכיונות או הרישיונות כאמור, וכן לקבוע הוראות והגבלות בכל ענין הנובע מהוראות חוק זה, לרבות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקנים, מפרטים ולוח זמנים להקמה, לתפעול ולשידור של תחנות שידור והפיקוח ההנדסי על יישומם;
{{ח:תתת|(2)}} יחידת השידור העומדת לרשות בעל הזכיון או בעל הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} הערבויות שעל בעל הזכיון או בעל הרישיון להמציא לרשות לשם הבטחת מילוי תנאי הזכיון או הרישיון ודרכי מימושם, הכל כפי שתקבע המועצה בכללים; הכללים לפי פסקה זו טעונים אישור השר.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון)|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון), התשנ״ב–1992}} (ק״ת תשנ״ב, 1231).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון לשידורי רדיו)|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון לשידורי רדיו), התשנ״ה–1995}} (ק״ת תשנ״ה, 739).}}
{{ח:תת|(ג)}} בעל זיכיון לשידורים, בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי או בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי ימלא אחר כל תנאי הזיכיון או הרישיון כפי שנקבעו בזכיונו או ברישיונו, לפי הענין.

{{ח:סעיף|33א|רישיון לשידורי טלוויזיה ותנאיו|תיקון: תשע״א, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי טלוויזיה למבקש רישיון כאמור, אף אם אינו מבקש להפיץ את השידורים בדרך אלחוטית, (בסעיף זה – המבקש) בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במבקש מתקיימים התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 41|בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף 41(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} המבקש הפקיד בידי הרשות בטוחות, בין השאר כמפורט להלן, בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33ב|סעיף 33ב(א)(2)}}:
{{ח:תתתת|(א)}} ערבות בנקאית אוטונומית להבטחת מילוי ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
{{ח:תתתת|(ב)}} ערבות בנקאית אוטונומית או פיקדון להבטחת ההוצאות שעל בעל רישיון להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית וסרטים ישראליים, לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(3)}} המבקש מקיים כל תנאי נוסף שהוא נדרש לקיים ושנקבע לפי סעיף קטן (ג), ככל שנקבע תנאי כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), המועצה לא תיתן למבקש, רישיון לשידורי טלוויזיה, בהתקיים אחד מהמפורטים להלן או בהתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיפים 41(ב2)}} {{ח:פנימי|סעיף 56|או 56}}:
{{ח:תתת|(1)}} המבקש היה בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, במהלך שלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה, כולן או חלקן, והמועצה מצאה כי המבקש לא קיים בתקופת הזיכיון או הרישיון את ההוראות לפי חוק זה, את כללי המועצה או את תנאי הזיכיון או הרישיון, לפי העניין; לעניין זה לא תובא בחשבון הפרה שלדעת המועצה היא הפרה זניחה, ואולם היה המבקש בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, במהלך השנה שקדמה למועד הגשת הבקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה, כולה או חלקה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35א|סעיף 35א(ב)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} בין המבקש לבין משדר מפר היו יחסים כמפורט להלן, במועד ההפרה או לאחריה, וטרם חלפו שלוש שנים ממועד סיום היחסים כאמור:
{{ח:תתתת|(א)}} המבקש היה בעל עניין במשדר המפר;
{{ח:תתתת|(ב)}} המשדר המפר היה בעל עניין במבקש;
{{ח:תתתת|(ג)}} בעל עניין במבקש היה בעל עניין במשדר המפר; לעניין פסקה זו, יראו גם במועד פקיעתו או ביטולו של הזיכיון או הרישיון של המשדר המפר את מועד סיום היחסים בינו לבין המבקש;
{{ח:תתת|(3)}} במבקש מתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בפסקה (3) שבסעיף 42(א)}};
{{ח:תתת|(4)}} לדעת המועצה מתן הרישיון למבקש עלול להיות נוגד את טובת הציבור או להוות סיכון לביטחון המדינה;
{{ח:תתת|(5)}} במבקש מתקיימים תנאי או הגבלה שאסור שיתקיימו בו ושנקבעו לפי סעיף קטן (ג), ככל שנקבעו תנאי או הגבלה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לקבוע, בכללים, תנאים והגבלות למתן רישיון לשידורי טלוויזיה, נוסף על אלה המנויים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), במטרה להבטיח כי המבקש יקיים את שידורי הטלוויזיה בהתאם להוראות לפי חוק זה, לכללי המועצה ולרישיון; כמו כן רשאית המועצה לקבוע ברישיון לשידורי טלוויזיה תנאים, הוראות והגבלות בכל עניין הנובע מהוראות חוק זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״ב–2011}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון ימלא אחר כל תנאי הרישיון לשידורי טלוויזיה כפי שנקבעו ברישיונו.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משדר מפר“ – תאגיד שאילו היה מבקש רישיון לשידורי טלוויזיה לפי סעיף זה לא היה מקבל רישיון כאמור מהטעם האמור בסעיף קטן (ב)(1);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד ההפרה“ – המועד שבו המשדר המפר הפר את ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון או הרישיון, לפי העניין, כאמור בסעיף קטן (ב)(1), ואם ביצע כמה הפרות כאמור – המועד המוקדם מביניהם.

{{ח:סעיף|33ב|כללים למתן רישיון לשידורי טלוויזיה|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תקבע בכללים הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המועד שממנו ניתן להגיש בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה, במטרה לאפשר את תחילת השידורים בידי בעל הרישיון החל במועד המעבר; כללים לפי פסקה זו טעונים את אישור השר;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} הוראות לעניין הבטוחות שעל המבקש להפקיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(א)(2)}}, לרבות סכומיהן, מועדי הפקדתן ודרכי מימושן.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית לקבוע בכללים הוראות נוספות לעניין מתן רישיון לשידורי טלוויזיה, בין השאר, בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרכי הגשת בקשה למתן רישיון והטיפול בה;
{{ח:תתת|(2)}} מידע שעל המבקש לגלות למועצה לרבות מידע לגבי בעל עניין במבקש ולגבי כל גורם אחר שיש לו, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה במבקש;
{{ח:תתת|(3)}} מסמכים שעל המבקש להמציא למועצה לצורך קבלת הרישיון.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״ב–2011}}.}}

{{ח:סעיף|33ג|דחיית מועד המעבר|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} ראה השר כי יש בכך צורך, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם המועצה, לדחות, לא יאוחר מיום כ״ה באדר א׳ התשע״א (1 במרס 2011), בצו, את מועד המעבר, למועד שלא יהיה מאוחר מיום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014).

{{ח:סעיף|33ד|סייג למתן רישיון|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} המועצה לא תיתן רישיון לשידורי טלוויזיה שתחילת תוקפו במועד המעבר למי שנמסרה לו הודעה כי הוא נמצא כשיר לכך, אלא אם כן מצאה, ארבעה חודשים לפני מועד המעבר, כי מתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(א)}} ובכללים שקבעה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(ג)}}, ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)}}, או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים.

{{ח:סעיף|34|תקופת תוקפם של זכיון לשידורים ורישיון לשידורים והליך בדיקה|תיקון: תש״ס, תשס״ג־2, תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ו, תשע״ו־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} תקופת תקפו של זכיון לשידורי רדיו תהיה ארבע שנים.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), תקופת תוקפו של זיכיון לשידורי רדיו שיינתן על פי מכרז בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}}, החל מתום התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 35|בסעיף 35(ד)}}, תהיה 18 שנים; בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, המועצה תקיים הליך בדיקה שבו תבחן כיצד מילא בעל זיכיון כאמור אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון, בתקופה שלגביה מתקיימת הבדיקה; הליך הבדיקה ייערך בתום שש שנים מהמועד שבו החל בעל הזיכיון בשידוריו, וכן בתום 12 שנים מאותו מועד; המועצה תפרסם באתר האינטרנט של הרשות דוח המסכם את תוצאות הליך הבדיקה.
{{ח:תת|(א1)}} תקופת תוקפו של רישיון לשידורי רדיו ספרתי תיקבע בכללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 72ב|סעיף 72ב}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת תקפו של זכיון לשידורי טלויזיה שניתן לראשונה לכל אחת מיחידות השידור בערוץ 2, בהיקף שנקבע לראשונה לכל יחידה – תהיה שש שנים (להלן – תקופת זכיון ראשונה).
{{ח:תת|(ב1)}} תקופת תקפו של זכיון לשידורי טלויזיה בערוץ 2 שניתן לזוכה במכרז לאחר תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299857.pdf|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 19), התשס״ג–2003}}, תהיה עשר שנים; הוראות פסקה (2) של סעיף קטן (ג) יחולו לגבי זכיון כאמור בסעיף קטן זה, ואולם הליך הבדיקה לפי אותה פסקה ייערך בתום חמש השנים הראשונות של תקופת הזכיון.
{{ח:תת|(ב2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב3)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב1), ביקש בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, עד יום ז׳ בחשוון התשע״ה (31 באוקטובר 2014), כי זיכיונו האמור יוארך, וניתנה לכך הסכמת בעל הזיכיון השני לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, אם קיים, תאריך המועצה את זיכיונו עד ליום י״א בחשוון התשע״ח (31 באוקטובר 2017) (בסעיף זה – תקופת הארכה נוספת), ובלבד שמצאה כי לא חדלו להתקיים בבעל הזיכיון אחד או יותר מהתנאים המנויים בחוק זה, שהיו מזכים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ 2, וכי לא מתקיים בו סייג שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה; בתקופת ההארכה הנוספת יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההתחייבויות והתנאים שחלו על בעל הזיכיון לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון בשנת הזיכיון העשירית, יחולו עליו גם בתקופת ההארכה הנוספת;
{{ח:תתת|(2)}} בעל הזיכיון ישלם למדינה תמורה בעד הארכת זיכיונו, שתיקבע על ידי שר האוצר, לאחר שניתנה לו המלצת הרשות, בהסכמת השר ובאישור הוועדה; לא שילם בעל הזיכיון את התמורה האמורה, יפקע זיכיונו;
{{ח:תתת|(3)}} הזיכיון שניתן לטלוויזיה הלימודית בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55(א1)}}, יוארך עד לתום תקופת ההארכה הנוספת;
{{ח:תתת|(4)}} היו בערוץ שני בעלי זיכיונות ופקע או בוטל זיכיון שתוקפו הוארך (בפסקה זו – זיכיון לשעבר), תקבע המועצה הוראות בדבר יחידת השידור של בעל הזיכיון לשעבר, לרבות שימוש ביחידת השידור האמורה על ידי בעל הזיכיון שנותר, ובכלל זה תקבע את התשלומים שישלם בעל הזיכיון שקיבל זמן שידור נוסף, את סוגי השידורים ונושאיהם ואת החובות בנוגע להפקות המקומיות הנוספות שיחולו עליו, ורשאית המועצה לקבוע בכללים את ההתאמות והשינויים הנדרשים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} ובכללים לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} תקופת תוקפו של זיכיון לשידורי טלוויזיה שניתן לכל אחת מיחידות השידור בערוץ השלישי תהיה שמונה שנים (בסעיף קטן זה – תקופת הזיכיון).
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, בתום ארבע השנים הראשונות של תקופת הזיכיון תקיים המועצה הליך בדיקה, שבו תבחן כיצד מילא בעל הזיכיון בתקופה האמורה אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון (בסעיף קטן זה – הוראות הדין); מצאה המועצה כי בעל הזיכיון הפר את הוראות הדין, אך חומרת ההפרה אינה מצדיקה, לדעת המועצה, ביטול הזיכיון בהתאם לסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, תורה לו, לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, כיצד לתקן את ההפרות ביתרת תקופת הזיכיון.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1), תקופת תוקפו של זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי שניתן לזוכה במכרז אחרי יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf|תיקון מס׳ 33}} ולפני מועד המעבר, תהיה עד יום י״ח בחשוון התשע״ו (31 באוקטובר 2015); על זיכיון כאמור לא יחולו הוראות סעיף קטן (ג)(2).
{{ח:תת|(ה)}} תקופת תוקפו של רישיון לשידורי טלוויזיה תהיה 15 שנים ממועד תחילת שידוריו של בעל הרישיון, כפי שנקבע ברישיון, ובלבד שהמועד האמור לא יקדם למועד המעבר.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, אחת לארבע שנים החל במועד תחילת שידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, כפי שנקבע ברישיון, תקיים המועצה הליך בדיקה שבו תבחן כיצד מילא בעל הרישיון בתקופה האמורה אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון, שעניינם תוכן השידורים, ובכלל זה מימון הפקה ורכישה של תכניות, בהתבסס, בין השאר, על דוחות שנתיים שפרסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(2)(ב)}} לגבי אותה תקופה; הליך הבדיקה לפי פסקה זו יחל בתום כל ארבע שנים כאמור ויסתיים לא יאוחר משנה מתום ארבע השנים האמורות.
{{ח:תתת|(2)}} מצאה המועצה בהליך הבדיקה לפי פסקה (1) כי בעל הרישיון הפר את ההוראות, הכללים ותנאי הרישיון האמורים באותה פסקה, אך חומרת ההפרה אינה מצדיקה לדעתה, את ביטול הרישיון בהתאם לסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, תורה לו, בתוך 45 ימים ממועד סיום הבדיקה, ולאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, כיצד לתקן את ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} המועצה תפרסם את ממצאי הליך הבדיקה באתר האינטרנט של הרשות; המועצה תעביר לידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת את ממצאי הליך הבדיקה ואת ההוראות שנתנה לבעל הרישיון לפי פסקה (2), ככל שנתנה.

{{ח:סעיף|34א|הוראות לענין מכרז בשנת 2004 לזיכיון לשידורי טלוויזיה ומיזוג בעלי הזיכיון בערוץ 2|תיקון: תשס״ג־2, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תפרסם בין יום כ״ט באלול התשס״ד (15 בספטמבר 2004) ליום ט״ו בתשרי התשס״ה (30 בספטמבר 2004) מכרז, לפי הוראות חוק זה, למתן זכיון לשידורי טלויזיה בערוץ 2 לתקופה שתחל ביום כ״ט בתשרי התשס״ו (1 בנובמבר 2005).
{{ח:תת|(ב)}} הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|בחוק התחרות הכלכלית}} (בסעיף זה – הממונה) יחליט עד יום כ״ו בסיון התשס״ד (15 ביוני 2004), אם מתקיימת תחרות משמעותית בין ערוץ 2 לערוץ השלישי.
{{ח:תת|(ג)}} לאחר קבלת החלטת הממונה, כאמור בסעיף קטן (ב), רשאית המועצה לקבוע, לאחר שהתייעצה עם הממונה, כי על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 54|בסעיף 54(א)}}, המכרז שתפרסם הרשות לפי סעיף זה יהיה למתן שני זכיונות ולשתי יחידות שידור.
{{ח:תת|(ד)}} בעלי הזכיונות בערוץ 2, כולם או חלקם, וכן מי שמחזיק באמצעי שליטה בהם, כולם או חלקם, רשאים, לבד או יחד עם אחרים, לצורך השתתפות במכרז לפי סעיף זה, לעשות אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} להתאחד בשני תאגידים נפרדים, שמתקיימות לגבי כל אחד מהם הוראות חוק זה לענין השתתפות במכרז;
{{ח:תתת|(2)}} החליט הממונה כי מתקיימת תחרות משמעותית, כאמור בסעיף קטן (ב) – להתאחד בתאגיד נפרד שמתקיימות לגביו הוראות חוק זה לענין השתתפות במכרז.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} לאחר תחילת השידורים לפי הזכיונות שניתנו במכרז לפי סעיף קטן (ג) רשאית המועצה לאשר, בתנאים שתקבע, לשני בעלי הזכיונות שזכו במכרז האמור, להתמזג לתאגיד אחד שמתקיימות בו הוראות חוק זה המכשירות אותו להשתתף במכרז ולהיות בעל זכיון.
{{ח:תתת|(2)}} תאגיד כאמור בפסקה (1) יהיה בעל הזכיון ליחידת שידור אחת, שתבוא במקום שתי יחידות השידור של בעלי הזכיונות האמורים באותה פסקה.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 71ב|סעיפים קטנים (א) ו־(ג) של סעיף 71ב}} יחולו לענין מיזוג לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(4)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|בחוק התחרות הכלכלית}}.
{{ח:תת|(ו)}} לענין מכרז לפי סעיף זה, עתירות נגד החלטות המועצה כועדת מכרזים, יידונו בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בלבד.

{{ח:סעיף|35|הארכת זיכיון לשידורי רדיו|תיקון: תשנ״ח, תש״ס, תשס״ב־2, תשס״ז, תשפ״ב, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} המועצה רשאית להאריך את תוקפו של זיכיון לשידורי רדיו בלא מכרז, לארבע תקופות נוספות, בהתחשב, בין השאר, באפשרות להקצות תדרים, בתנאי התפשטות הגלים, בשיקולים כלכליים ובמגוון סוגי השידורים ואופיים, ובלבד שמצאה כי בעל הזיכיון מילא חובות המוטלות עליו לפי חוק, כללי המועצה ותנאי הזיכיון.
{{ח:תתת|(2)}} הארכת תקופת הזיכיון בתקופה השלישית, יכול שתהא לכל התקופה או לחלקה ויכול שתיעשה יותר מפעם אחת, ובלבד שסך ההארכות בתקופה השלישית לא יעלה, במצטבר, על ארבע שנים.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תהיה רשאית להתנות את הארכת תוקפו של זיכיון כאמור בסעיף קטן (א), בתנאים שתקבע.
{{ח:תת|(ג)}} החלטות המועצה בדבר הארכת תוקף זיכיון לשידורי רדיו לפי סעיף זה יהיו מנומקות ובכתב ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, תוקפו של זיכיון לשידורי רדיו יהיה עד יום כ״ט בטבת התשצ״ג (31 בדצמבר 2032); אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות המועצה לבטל זיכיון לשידורי רדיו לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על בעל זיכיון לשידורי רדיו שקיבל זיכיון החל מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ד).

{{ח:סעיף|35א|הארכת רישיון לשידורי טלוויזיה|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית להאריך את תוקפו של רישיון לשידורי טלוויזיה, לפי בקשת בעל הרישיון, לתקופות נוספות של 15 שנים כל אחת, אלא אם כן מצאה כי בעל הרישיון לא קיים בתקופת תוקפו של הרישיון את ההוראות לפי חוק זה, את כללי המועצה או את תנאי הרישיון.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לעניין סעיף קטן (א), לא תובא בחשבון הפרה שלדעת המועצה היא הפרה זניחה, ואולם מצאה המועצה כי הפרה זניחה כאמור ניתנת לתיקון, תורה לבעל הרישיון על תיקון ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} הורתה המועצה על תיקון הפרה כאמור בפסקה (1), ימציא בעל הרישיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה להארכת רישיון לפי סעיף קטן (א) תוגש עד למועד שתקבע המועצה בכללים, ובלבד שהמועד שייקבע כאמור יהיה 18 חודשים לפחות לפני תום תקופת הרישיון; המועצה תקבל החלטה בבקשה כאמור שנה לפחות לפני תום תקופת הרישיון.

{{ח:סעיף|36|הגבלות בהעברת בעלות בזכיון לשידורים וברישיון לשידורים|תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשס״ב־2, תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} זכיון לשידורים ורישיון לשידורים אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול.
{{ח:תת|(ב)}} היה המורשה לשידורים תאגיד בעל הון מניות –
{{ח:תתת|(1)}} לא יעביר בעל ענין בו לאחר, בדרך כלשהי, במישרין או בעקיפין, עשרה אחוזים או יותר של אמצעי שליטה אחד, בין בבת אחת ובין בחלקים, או את הזכות למנות דירקטור אחד או יותר, אלא אם כן קיבל לכך הסכמת המועצה מראש;
{{ח:תתת|(2)}} לא ירכוש בו אדם, בין במישרין ובין בעקיפין, בעצמו או יחד עם קרוביו או עם אחרים הפועלים בתיאום עמו דרך קבע, יותר מעשרה אחוזים של אמצעי שליטה אחד בתאגיד בין בבת אחת ובין בחלקים, או את הזכות למנות דירקטור אחד או יותר או את מנהלו הכללי, אלא אם כן קיבל לכך הסכמת המועצה מראש;
{{ח:תתת|(3)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ו) {{ח:פנימי|סעיף 72א|וסעיפים 72א(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 72ג|או 72ג(ג)}}, לא יעביר ולא ירכוש אדם, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה בשיעור כלשהו בתאגיד שהוא מורשה לשידורים, אם כתוצאה מההעברה או מהרכישה, יחול במורשה לשידורים המפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין זיכיון לשידורים, בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי ובעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי – יחדל להתקיים בו אחד התנאים שהיו מזכים אותו להשתתף במכרז כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(א)}}, או יתקיים בו אחד הסייגים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיפים 41(ב2) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 56|56}}, {{ח:פנימי|סעיף 72א|72א}} {{ח:פנימי|סעיף 72ג|או 72ג}}, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה – יחדל להתקיים בו אחד התנאים לקבלת רישיון כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(א)(1)}} או יתקיים בו אחד הסייגים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיפים 41(ב2)}} {{ח:פנימי|סעיף 56|ו־56}}.
{{ח:תת|(ג)}} היה המורשה לשידורים תאגיד שאינו בעל הון מניות, לא תועבר זכות בעלות או שליטה בו, בדרך כלשהי, במישרין או בעקיפין, אלא אם כן קיבל לכך הסכמת המועצה מראש.
{{ח:תת|(ד)}} מורשה לשידורים שהוא תאגיד ידווח לרשות על כל העברה או רכישה של חמישה אחוזים או יותר מאמצעי השליטה בו, הכל כפי שתקבע המועצה בכללים.
{{ח:תת|(ה)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ו) {{ח:פנימי|סעיף 72א|וסעיפים 72א(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 72ג|או 72ג(ג)}}, המועצה לא תיתן את הסכמתה להעברה או לרכישה של אמצעי שליטה אחד או יותר, בשיעור כלשהו בתאגיד שהוא מורשה לשידורים, אם כתוצאה מההעברה או מהרכישה יחול במורשה לשידורים האמור בפסקת משנה (א) או (ב) שבסעיף קטן (ב)(3), לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)}} נוכח השר כי קיים צורך לעשות כן, רשאי הוא, בהסכמת המועצה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות, בתקנות, את ההגבלות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(ג)}}, ולקבוע הגבלות אחרות או נוספות על אלה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 41|באותו סעיף}}, שיחולו על בעלי הזיכיונות לשידורי רדיו או על בעלי הרישיונות לשידורי רדיו אנלוגי.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (השתתפות במכרז לזיכיון לשידור רדיו בערבית)|תקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (השתתפות במכרז לזיכיון לשידור רדיו בערבית), התשס״ב–2002}} (ק״ת תשס״ב, 788), הקובעות כי על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(ג)(1) לחוק}}, תאגיד שבעל ענין בו הוא גם בעל ענין בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי החוק, רשאי להשתתף במכרז לזכיון לשידורי רדיו בערבית, ובלבד שאותו בעל ענין אינו מחזיק ביותר מעשרים וארבעה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה ואינו בעל שליטה בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, ואינו מחזיק, במישרין או בעקיפין, ביותר מארבעים אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד האמור.}}

{{ח:סעיף|37|ביטול זכיון לשידורים או רישיון לשידורים, פקיעתו או התלייתו|תיקון: תשנ״ב, תשס״ג־2, תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ב־6, תשע״ג, תשע״ה, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית לבטל, להגביל או לצמצם זכיון לשידורים או רישיון לשידורים, אם מצאה כי נתקיים אחד מן המקרים הבאים, ובלבד שנתנה למורשה לשידורים הזדמנות נאותה להשמיע לפניה את טענותיו:
{{ח:תתת|(1)}} המורשה לשידורים לא קיים הוראות חוק זה או תקנות או כללים לפיו, שחומרת הפרתם מצדיקה, לדעת המועצה, ביטול, הגבלה או צמצום של הזכיון או הרישיון, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} המורשה לשידורים הפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36}} {{ח:פנימי|סעיף 46|ו־46}} או לא קיים את חובת המימון {{ח:פנימי|סעיף 70|שבסעיף 70(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} המורשה לשידורים לא גילה לוועדת המכרזים או למועצה, לפי העניין, מידע שנדרש לגלותו לצורך קבלת הזיכיון או הרישיון או לצורך הארכתו של הרישיון או שמסר לה מידע לא נכון;
{{ח:תתת|(4)}} המורשה לשידורים הפר תנאי שבזכיון או שברישיון, לפי הענין, נקבע כי הוא תנאי מהותי;
{{ח:תתת|(5)}} חדלו להתקיים במורשה לשידורים אחד או יותר מן התנאים המנויים בחוק זה, המכשירים אותו להשתתף במכרז או להיות מורשה לשידורים או התקיים בו תנאי אשר היה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות מורשה לשידורים לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(6)}} המורשה לשידורים לא החל בשידורים או הפסיקם לפרק זמן בלתי סביר;
{{ח:תתת|(7)}} המורשה לשידורים ביקש ביטול זכיונו או רישיונו, לפי הענין;
{{ח:תתת|(8)}} טובת הציבור מחייבת זאת, לדעת שני שלישים לפחות מחברי המועצה.
{{ח:תת|(א1)}} מצאה המועצה כי בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לא תיקן הפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיפים 33א(ב)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 34|34(ו)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35א|35א(ב)(1)}}, או, לפי העניין, {{ח:פנימי|סעיף 71ד|בסעיף 71ד(ו)(1א)}} {{ח:פנימי|סעיף 71ד|או 71ד(ז)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 71ה|או 71ה(ד1)(1) או (ה)(1)}} עד תום התקופה שהורתה לו לפי אותם סעיפים או כי לא עמד בהתחייבויות לפי התכניות שאישרה המועצה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 71ד|סעיפים 71ד(ה) או (ו)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 71ה|או 71ה(ד)}}, יפקע רישיונו.
{{ח:תת|(ב)}} תקפו של הזכיון לשידורים או הרישיון לשידורים יפקע באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בתום התקופה הנקובה בזכיון או ברישיון, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטל);}}
{{ח:תתת|(3)}} המורשה לשידורים החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט ציווה על פירוקו כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}} (להלן – פקודת החברות);
{{ח:תתת|(4)}} החשב הכללי במשרד האוצר הודיע למועצה, לאחר מיצוי כל הליכי הגבייה, כי המורשה לשידורים לא עמד בתשלום החזר הלוואה שהוא חב בו בהתאם להסכם שנחתם בינו ובין מדינת ישראל;
{{ח:תתת|(5)}} המורשה לשידורים לא שילם את חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי רישיון או דמי הפצה שהוא חב בהם לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳ לפרק ח׳}};
{{ח:תתת|(6)}} בעל הזיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה לא קיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}, ביום כ״ו באלול התשע״ג (1 בספטמבר 2013) או לאחריו.
{{ח:תת|(ב1)}} המועצה תפרסם הודעה ברשומות על פקיעת זיכיון לשידורים או רישיון לשידורים לפי סעיפים קטנים (א1) או (ב)(4) עד (6).
{{ח:תת|(ג)}} מונה למורשה לשידורים כונס נכסים או מפרק זמני, רשאית המועצה להתלות את תוקף הזכיון או את תוקף הרישיון, לפי הענין, לתקופה ובתנאים שתקבע.
{{ח:תת|(ג1)}} נתן בית המשפט צו הקפאת הליכים, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 350ב|בסעיף 350ב לחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, בענינה של חברה שהיא מורשה לשידורים, והתקיים אחד מן המקרים המנויים בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} תביא המועצה בחשבון, בין שאר שיקוליה לצורך הפעלת סמכויותיה לפי הוראות סעיף קטן (א), גם את התועלת העשויה לצמוח מהבראתו של המורשה לשידורים ומהמשך פעילותו;
{{ח:תתת|(2)}} החליטה המועצה להפעיל סמכות מסמכויותיה בהתאם להוראות סעיף קטן (א), תיכנס ההחלטה לתוקפה 15 ימים לאחר קבלתה, והסמכות לדון בהחלטה האמורה, כל עוד לא בוטל צו הקפאת ההליכים, תהיה נתונה גם לבית המשפט שנתן את הצו.
{{ח:תת|(ד)}} מורשה לשידורים אינו זכאי לפיצוי כלשהו בשל ביטול, הגבלה או צמצום של הזכיון או הרישיון, לפי הענין, לפי סעיף קטן (א).

{{ח:קטע3|פרק ג סימן א1|סימן א׳1: הארכת תקופת הזיכיונות הראשונים בערוץ 2|תיקון: תשס״ג, תשע״א־2, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|37א|הארכת זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2|תיקון: תשס״ג, תשס״ג־2, תשס״ד, תשס״ה, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאי לבקש מהמועצה להאריך את תוקף זיכיונו, לתקופה שמיום ו׳ בחשון התשס״ד (1 בנובמבר 2003) עד ליום כ״ח בתשרי התשס״ו (31 באוקטובר 2005) (בחוק זה – תקופת ההארכה).
{{ח:תתת|(2)|(א)}} האריכה המועצה את הזיכיונות לכל בעלי הזיכיונות, יוארך גם הזיכיון שניתן לטלוויזיה הלימודית בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55(א1)}}, עד ליום כ״ח בתשרי התשס״ו (31 באוקטובר 2005).
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע משאר סמכויות המועצה לפי חוק זה, המועצה תקבע תנאים להארכת הזיכיון, לרבות תנאים שיש לקיימם לפני שיוארך הזיכיון, וכן רשאית היא לקבוע הוראות והגבלות בכל ענין הנובע מהוראות חוק זה, ובלבד שיחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההתחייבויות והתנאים שחלו על בעל הזיכיון לפי חוק, כללי המועצה או תנאי הזיכיון בשנת הזיכיון העשירית, יחולו עליו גם בתקופת ההארכה, אלא אם כן קבעה המועצה, כי תנאים או התחייבויות שתקבע לא יחולו עליו, או שיחולו בשינויים שקבעה;
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100(ב)}}, התמלוגים שישלם בעל זיכיון לרשות, יהיו בתקופת ההארכה, בשיעור של 4%; השר רשאי, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם השר הממונה על {{ח:חיצוני|חוק הקולנוע|חוק הקולנוע, התשנ״ט–1999}}, ובאישור הועדה, לקבוע שיעור גבוה יותר, ובלבד שלא יעלה על 6%;
{{ח:תתת|(3)}} בעל הזיכיון ישלם למדינה תמורה בעד הארכת זיכיונו, שתיקבע על ידי שר האוצר, בהסכמת שר התקשורת ובאישור הוועדה.
{{ח:תת|(ג)}} לא תאשר המועצה הארכת זיכיון אם מצאה כי בבעל הזיכיון חדלו להתקיים אחד או יותר מן התנאים המנויים בחוק זה, שהיו מכשירים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ 2, או כי התקיים בו תנאי אשר היה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} לא הוארכו כל הזיכיונות בערוץ 2, או פקע או בוטל זיכיון שתוקפו הוארך (בסעיף זה – זיכיון לשעבר), תקבע המועצה הוראות בדבר היחידת השידור של בעל הזיכיון לשעבר, בין בדרך של פרסום מכרז להפעלת יחידת השידור, ובין בדרך אחרת, לרבות חלוקת יחידת השידור האמורה בין בעלי הזיכיונות שנותרו, כולם או חלקם, ובכלל זה תקבע את התשלומים שישלם בעל זיכיון שקיבל זמן שידור נוסף, את סוגי השידורים ונושאיהם ואת החובות בנוגע להפקות המקומיות הנוספות שיחולו עליו, ורשאית המועצה לקבוע בכללים את ההתאמות והשינויים הנדרשים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} ובכללים לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיפים 54א}}, {{ח:פנימי|סעיף 71א|71א}} {{ח:פנימי|סעיף 71ב|ו־71ב}} יחולו לענין בעלי הזיכיונות בערוץ 2 גם בתקופת ההארכה.

{{ח:סעיף|37ב|שימוש בתדר הקרקעי ובמשדרים|תיקון: תשס״ג, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} החליטה המועצה להאריך זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א|סעיף 37א}}, וביקש בעל זיכיון אחר לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה להשתמש לשידוריו בתדר הקרקעי ובמשדרים ששימשו את בעלי הזיכיון בערוץ 2 לפני תקופת ההארכה, רשאית היא, על אף ההארכה, לאחר ששקלה את טובת הציבור, לערוך מכרז סגור בין כל בעלי הזיכיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה למתן זכות השימוש בתדר ובמשדרים האמורים בתקופת ההארכה.
{{ח:תת|(ב)}} במכרז כאמור בסעיף קטן (א) תקבע המועצה –
{{ח:תתת|(1)}} הוראות ותנאים לענין זכות השימוש בתדר הקרקעי ובמשדרים, לרבות המועד שהחל בו תינתן זכות השימוש לזוכה במכרז, ושלא יקדם למועד תחילת תקופת ההארכה;
{{ח:תתת|(2)}} ההתחייבויות שעל הזוכה במכרז יהיה לעמוד בהן כדי להבטיח תשלום שוויו של התדר הקרקעי, בהתחשב, בין השאר, בעלויות הכספיות הכרוכות בשימוש בו.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לדרוש מהזוכה במכרז ערובות להבטחת התחייבויותיו כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשאי השר, בהסכמת המועצה ובאישור הועדה, לקבוע הוראות בדבר ביטול השידור הקרקעי, כולו או חלקו, או לקבוע הסדרים אחרים שיחולו לענין שיטות השידור לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן א2|סימן א׳2: הארכת תקופות הזיכיון בערוץ השלישי|תיקון: תשס״ו, תשע״א־2, תשע״ג, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|37ג|הארכת זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי|תיקון: תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ג, תשע״ה, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי רשאי לבקש מהמועצה להאריך את תוקף זיכיונו לתקופה שמיום י״ג בשבט התש״ע (28 בינואר 2010) עד יום ג׳ בשבט התשע״ב (27 בינואר 2012) (בסעיף זה – תקופת ההארכה הראשונה).
{{ח:תת|(א1)}} ביקש בעל זיכיון מהמועצה להאריך את תוקף זיכיונו כאמור בסעיף קטן (א), תאריך המועצה את תוקף זיכיונו לתקופת ההארכה הראשונה, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת, הכוללת שלבי פעולה, להשלמה עד יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011) של ההתחייבויות והתנאים לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון, שלא עמד בהם במהלך תקופת הזיכיון, ועניינם ההוצאה שעליו להוציא לשם מימון הפקה ורכישה של תכניות סוגה עילית כמשמעותן {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} וכן שידורן של תכניות כאמור, והכל בסכומים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|בסעיף 5(ג) עד (ה) לתוספת השניה}} (בסעיף זה – התכנית להשלמת סוגה עילית);
{{ח:תתת|(2)}} בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת, הכוללת שלבי פעולה, להשלמה עד יום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014), של ההתחייבויות והתנאים לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון, שלא עמד בהם במהלך תקופת הזיכיון, ועניינם ההוצאה לשם הפקה של סרטים ישראליים, בסכום של 20 מיליון שקלים חדשים (בסעיף זה – התכנית להשלמת הוצאה לקולנוע); הסכום האמור יעודכן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8|סעיף 8(ד) לתוספת השניה}};
{{ח:תתת|(3)}} בעל הזיכיון הגיש למועצה תכנית הכוללת שלבי פעולה וביצוע, להבטחת מושבה, עד יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011), של חברת החדשות בירושלים, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}, באופן שעד לאותו מועד יקוימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|הסעיף האמור}} (בסעיף זה – התכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים);
{{ח:תתת|(4)}} בבעל הזיכיון לא חדל להתקיים אחד או יותר מהתנאים המנויים בחוק זה, שהיו מכשירים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ השלישי, ולא מתקיים בו תנאי שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(5)}} המועצה אישרה עד יום ג׳ בשבט התש״ע (18 בינואר 2010), את התכנית להשלמת סוגה עילית, את התכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, וכי מתקיימים בבעל הזיכיון התנאים האמורים בפסקה (4), וכן מסרה את המלצתה לגבי התכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים לוועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תתת|(6)}} ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה את התכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים, לאחר שהובאה לפניה המלצת המועצה לעניין תכנית זו;
{{ח:תתת|(7)}} בעל הזיכיון המציא לרשות, לא יאוחר מיום ט״ז באדר התש״ע (2 במרס 2010), פיקדון כספי או ערבות בנקאית, בסכום של 20 מיליון שקלים חדשים, להבטחת ביצוען של התכנית להשלמת סוגה עילית והתכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33(ב)(3)}}; המנהל יורה לבעל הזיכיון על תנאי הפיקדון הכספי או נוסח הערבות הבנקאית, לפי העניין, וכן יהיה רשאי להורות על השבה של הפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית, אם הושלמו כל ההתחייבויות והתנאים שהיה על בעל הזיכיון להשלים עד יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011) לפי התכנית להשלמת סוגה עילית והתכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, ובלבד שהפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית, לפי העניין, הומצאו בהתאם להוראות סעיף קטן (א2); לא המציא בעל הזיכיון פיקדון כספי או ערבות בנקאית כאמור, יפקע זיכיונו לאלתר;
{{ח:תתת|(8)}} בעל הזיכיון שילם את החוב שאינו ניתן לפריסה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 102א1|בסעיף 102א1(א)}}, לא יאוחר מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}}, וכן שילם, בתוך התקופה האמורה, את יתרת החוב הכולל כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 102א1|באותו סעיף}} או שמועד תשלום יתרת החוב הכולל נדחה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 102א1|סעיף 102א1}}.
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א3)}} לא עמד בעל הזיכיון בהוראות התכנית להשלמת סוגה עילית, או בהוראות התכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, יראו בכך הפרה של תנאי מהותי בזיכיון, לעניין {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(א)(4)}}.
{{ח:תת|(א4)}} אין בהתחייבויות ובתנאים החלים על בעל הזיכיון לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}} בתקופת ההארכה הראשונה, כדי לגרוע מההתחייבויות והתנאים שחלו עליו ערב יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}}, לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, אלא אם כן נקבע אחרת לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|התיקון האמור}}; לעניין זה, אושרה התכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים ובעל הזיכיון פעל לפיה, לא יראו אותו כמי שהפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}} עד תום תקופת ההארכה הראשונה.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת הזיכיון של בעל זיכיון שתקופת זיכיונו הוארכה כאמור בסעיף קטן (א), תוארך עד יום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) או עד מועד המעבר שקבע השר בצו, אם דחה את המועד בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33ג|סעיף 33ג}} (בסעיף זה – תקופת ההארכה השנייה), והכל אלא אם כן מצאה המועצה כי חדל להתקיים בבעל הזיכיון אחד התנאים המנויים בחוק זה, שהיו מזכים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ השלישי, או התקיים בו סייג שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב1)}} תקופת הזיכיון של בעל הזיכיון שתקופת זיכיונו הוארכה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), תוארך עד יום י״ג בתמוז התשע״ה (30 ביוני 2015) (בסעיף זה – תקופת ההארכה השלישית), ובלבד שהמועצה מצאה כי מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הזיכיון שילם עד יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) את חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי הפצה ותמלוגים שהיה חייב לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳ לפרק ח׳}} עד המועד האמור;
{{ח:תתת|(2)}} בבעל הזיכיון לא חדל להתקיים אחד או יותר מהתנאים המנויים בחוק זה, שהיו מזכים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ השלישי, וכי לא מתקיים בו סייג שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} בעל הזיכיון העביר לידי המועצה עד יום י״ז בטבת התשע״ג (30 בדצמבר 2012), התחייבות ולפיה מקום מושבה של חברת החדשות של הערוץ השלישי יהיה, לא יאוחר מיום כ״ו באלול התשע״ג (1 בספטמבר 2013), בירושלים, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} בתקופת ההארכה השנייה ובתקופת ההארכה השלישית יחולו על בעל הזיכיון הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההתחייבויות והתנאים שחלו על בעל הזיכיון לפי חוק, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, בשנת הזיכיון העשירית יחולו עליו גם בתקופת ההארכה השניה ובתקופת ההארכה השלישית, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} לענין תקופת ההארכה השניה ותקופת ההארכה השלישית, ישלם בעל הזיכיון למדינה תמורה בעד הארכת זיכיונו לתקופות אלה, שתיקבע על ידי שר האוצר, לאחר שניתנה לו המלצת הרשות השנייה לעניין זה, בהסכמת השר ובאישור הוועדה; לא שילם בעל הזיכיון את התמורה האמורה, יפקע זיכיונו.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן א3|סימן א׳3: שימוש באפיק ובנכסים לא מוחשיים של הרשות|תיקון: תשע״א}}

{{ח:סעיף|37ד|שימוש באפיק חדש|תיקון: תשע״א, תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן א3|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אפיק חדש“ – אפיק שנכלל ברשימה שנקבעה לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כא1|סעיף 6כא1(ו) לחוק התקשורת}}, ואינו אפיק קיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אפיק קיים“ – אפיק שבו שידרו בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין, את שידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, ושמספרו נקבע באופן המפורט בסעיף זה, ובלבד שחלפו פחות משנתיים ממועד פקיעתו או ביטולו של הרישיון לשידורי טלוויזיה האמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כשיר לבקשת אפיק“ – בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, וכן מי שהגיש למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ולדעת המועצה מתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(א)(1) ו־(3)}} ובכללים שקבעה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(ג)}}, ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)}} או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון כללי לשידורי כבלים“ ו”בעל רישיון לשידורי לוויין“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6א|בסעיפים 6א}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6מג|ו־6מג לחוק התקשורת}}, בהתאמה.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשה אחת או יותר לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ומצאה המועצה כי לפחות אחד ממגישי הבקשה כאמור הוא כשיר לבקשת אפיק, תפרסם הרשות הודעה לציבור על כוונתה להתיר שימוש באפיק חדש, אחד או יותר, לשם העברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביקשו לפחות שני כשירים לבקשת אפיק, עד למועד שהורתה הרשות, לעשות שימוש באפיק חדש, תפרסם הרשות מכרז לגבי השימוש באפיקים החדשים שיהיו רצופים ככל האפשר, כמספר המבקשים, ואשר המבקשים יידרשו להגיש את הצעותיהם לגבי כל אחד מהם; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשת ההצעות והטיפול בהן;
{{ח:תתת|(2)}} ביקש כשיר לבקשת אפיק, אחד בלבד, עד למועד שהורתה הרשות, לעשות שימוש באפיק חדש, תורה המועצה על האפיק שבו ייעשה שימוש, שמספרו יהיה עוקב ככל האפשר לאפיקים אחרים שבהם משודרים שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה, ותקבע, באישור השר ושר האוצר, סכום חד־פעמי שישלם בעד השימוש;
{{ח:תתת|(3)}} המועצה תיתן את החלטתה בדבר בחירת הזוכים במכרז לפי פסקה (1), או תקבע את האפיק ואת הסכום החד־פעמי שיש לשלם לפי פסקה (2), לפי העניין, לא יאוחר משלושה חודשים מהמועד שבו מצאה כי מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה הוא כשיר לבקשת אפיק, ואולם מצאה המועצה, עד תשעה חודשים לפני מועד המעבר, כי מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה הוא כשיר לבקשת אפיק, תפרסם הודעה לציבור לפי סעיף קטן זה תשעה חודשים לפני מועד המעבר, ותיתן את החלטתה בדבר בחירת הזוכים במכרז לפי פסקה (1), או תקבע את האפיק ואת הסכום החד־פעמי שיש לשלם לפי פסקה (2), לפי העניין, לא יאוחר משישה חודשים לפני מועד המעבר;
{{ח:תתת|(4)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיפים 34(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 71ד|71ד(ב) ו־(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 71ה|ו־71ה(ב) ו־(ב1)}}, לעניין מועד תחילת תוקפו של רישיון לשידורי טלוויזיה, תהיה תחילת שידוריו באפיק החדש, של בעל הרישיון שזכה במכרז לפי פסקה (1), או ששילם סכום חד־פעמי לפי פסקה (2), במועד שתקבע המועצה ברישיון ושלא יהיה מאוחר מתום עשרה חודשים ממועד קבלת החלטת המועצה או ממועד קביעת המועצה כאמור בפסקה (3), לפי העניין.

{{ח:סעיף|37ה|שימוש באפיק קיים ובנכסים לא מוחשיים של הרשות וקניית מניות חברת החדשות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא הוארך רישיון לשידורי טלוויזיה, פקע או בוטל, או לא הגיש בעל רישיון כאמור בקשה להארכת תוקפו של רישיונו עד למועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 35א|בסעיף 35א(ג)}} (בסעיף זה – הרישיון הקודם), תפרסם הרשות הודעה לציבור על כוונתה להתיר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה שימוש באפיק קיים שבו שודרו שידורי בעל הרישיון הקודם, וכן לעשות שימוש בנכסים לא מוחשיים של הרשות שבעל הרישיון הקודם עשה בהם שימוש (בסעיף זה – שימוש באפיק קיים ובנכסים), ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביקשו לפחות שני כשירים לבקשת אפיק, עד למועד שהורתה הרשות, לעשות שימוש באפיק קיים ובנכסים, תפרסם הרשות מכרז לגבי השימוש באפיק הקיים ובנכסים בין מגישי הבקשה כאמור; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשת ההצעות והטיפול בהן;
{{ח:תתת|(2)}} ביקש כשיר לבקשת אפיק, אחד בלבד, עד למועד שהורתה הרשות, לעשות שימוש באפיק קיים ובנכסים, תקבע המועצה, באישור השר ושר האוצר, סכום חד־פעמי שישלם בעד השימוש;
{{ח:תתת|(3)}} לא הוגשה בקשה לפי פסקאות (1) או (2), עד למועד שהורתה הרשות, ולאחר אותו מועד ביקש כשיר לבקשת אפיק לעשות שימוש באפיק קיים ובנכסים, תפרסם הרשות הודעה לציבור, על כוונתה להתיר למי שביקש זאת לעשות שימוש כאמור, אלא אם כן יפנה לרשות כשיר לבקשת אפיק, נוסף, בתוך תקופה שתורה, בבקשה לעשות שימוש כאמור; פנה כשיר נוסף כאמור, יחולו הוראות פסקה (1); לא פנה כשיר נוסף כאמור – יחולו הוראות פסקה (2).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שזכה במכרז לפי סעיף קטן (א)(1) או ששילם את הסכום האמור בסעיף קטן (א)(2) (בסעיף קטן זה – בעל הרישיון הזוכה), ירכוש את מניותיו של בעל הרישיון הקודם בחברת החדשות; באין הסכמה בין בעלי הרישיונות כאמור בדבר תנאי המכירה יקבע המנהל את התנאים האמורים, בהתבסס על הערכת השווי של המניות לפי שיטת חישוב שתקבע המועצה בכללים.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה להורות, לבקשת בעל הרישיון הזוכה, כי הוא לא יחויב ברכישת המניות בחברת החדשות כאמור באותה פסקה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: המכרז לזיכיון לשידורים והגבלות למתן רישיון לשידורי טלוויזיה|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|38|זכיון על פי מכרז|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} זכיון לשידורי רדיו ועד למועד המעבר – גם זיכיון לשידורי טלוויזיה, יינתן על פי מכרז פומבי שתפרסם הרשות.

{{ח:סעיף|39|כללי המכרזים}}
{{ח:ת}} המועצה, באישור השר, תקבע כללים בדבר ההליכים למתן זכיון, לרבות עריכת מכרזים, דרכי הגשתן של ההצעות והטיפול בהן, וכן הדרכים והמועדים למסירת מידע בדבר תוצאות המכרזים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי טלויזיה)|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי טלויזיה), התשנ״ב–1992}} (ק״ת תשנ״ב, 828).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי רדיו)|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי רדיו), התשנ״ה–1995}} (ק״ת תשנ״ה, 724).}}

{{ח:סעיף|40|ועדת מכרזים|תיקון: תשס״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תהווה ועדת מכרזים לענין מכרזים לשידורים שתפרסם הרשות לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש המועצה יכהן כיושב ראש ועדת המכרזים. ואולם לא תהא לו זכות לדעה מכרעת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל, או עובד הרשות שמינה לכך המנהל, רשאי להשתתף בכל ישיבה של ועדת המכרזים, שלא כחבר ועדה.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת המכרזים רשאית, ככל שתמצא לנכון, להיוועץ במומחים שלא מבין חבריה; מומחה הקשור למבקש הזכיון או שעיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד ענינים, יודיע על כך לוועדה לפני שנתן יעוץ כאמור והודעתו תירשם בפרוטוקול של דיוני הוועדה.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת מכרזים תדון בהצעות ותחליט בדבר הזוכה במכרז, והיא רשאית לפסול כל הצעה ואף את ההצעות כולן.

{{ח:סעיף|41|זכות להשתתף במכרז והגבלות למתן רישיון לשידורי טלוויזיה|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ג, תשנ״ד, תש״ס, תשס״א, תשס״ב־2, תשס״ב־3, תשס״ג, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־5, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ח, תשפ״ו־2, בג״ץ 49765-07-26}}
{{ח:תת|(א)}} במכרז רשאי להשתתף תאגיד שמתקיימים בו לפחות תנאים אלה, ולא מתקיים בו האמור בסעיפים קטנים (ב), (ב1) ו־(ג):
{{ח:תתת|(1)}} הוא תאגיד רשום בישראל אשר היכולת לכוון את פעולתו ועשרים ושישה אחוזים לפחות מכל אמצעי השליטה בו, הם בידי אזרחים ישראליים ותושבי ישראל, או בידי תאגידים רשומים בישראל שמתקיימים בהם התנאים האמורים. בפסקה זו, ”אזרח ישראלי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק האזרחות|בחוק האזרחות, התשי״ב–1952}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא לא הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון, ואם הוא תאגיד – מנהלו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד, לא הורשע כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הוא אינו סוכן פרסום או סוכן של מבצע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים|בחוק זכויות מבצעים, התשמ״ד–1984}};
{{ח:תתת|(4)}} הוא אינו תאגיד שאחת ממטרותיו או מפעולותיו העיקריות הנה רכישת אמצעי פרסום, לרבות זמן שידור תשדירי פרסומת, למחזיקים באמצעי שליטה בו.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב2)}} לא יהיה רשאי להשתתף במכרז לזיכיון לשידורי טלוויזיה ולא יקבל רישיון לשידורי טלוויזיה, מי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל זיכיון אחר, או שבעל זיכיון אחר מחזיק בו בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מחזיק גם בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בבעל זיכיון אחר;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ – הוא תאגיד אשר מי שמחזיק בחמישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו, מחזיק גם בחמישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל זיכיון אחד אחר, או בשליטה בו; היו שני מחזיקים או יותר בתאגיד כאמור – הם מחזיקים במצטבר בעשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו; קיימים שני בעלי זיכיון בערוץ – הוא תאגיד אשר מי שמחזיק בעשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו, מחזיק גם בחמישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל זיכיון אחד אחר, או בשליטה בו; היו שני מחזיקים או יותר בתאגיד כאמור – הם מחזיקים במצטבר בשלושים אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו; קיימים שלושה בעלי זיכיון בערוץ – הוא תאגיד אשר מי שמחזיק ביותר משלושים אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו, מחזיק גם בחמישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל זיכיון אחד אחר, או בשליטה בו; היו שני מחזיקים או יותר בתאגיד כאמור – הם מחזיקים במצטבר בשלושים אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו;
{{ח:תתת|(4)}} הוא תאגיד אשר אדם אחד מחזיק בו ביותר משבעים וארבעה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה;
{{ח:תתת|(5)|(א)}} הוא תאגיד שהוא עיתון;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא אדם המחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ – הוא תאגיד שעיתון מחזיק בו ביותר משמונה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו; קיימים שניים או שלושה בעלי זיכיון בערוץ – הוא תאגיד שעיתון מחזיק בו בשישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו;
{{ח:תתתת|(ד)}} לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ – הוא תאגיד שאדם המחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון, או בשליטה בעיתון, מחזיק בו ביותר משמונה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו; קיימים שניים או שלושה בעלי זיכיון בערוץ – הוא תאגיד שאדם המחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון, או בשליטה בעיתון, מחזיק בו בשישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו;
{{ח:תתת|(6)}} הוא תאגיד, אשר עיתון קשור מחזיק בו בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה;
{{ח:תתת|(7)}} הוא תאגיד ששניים או יותר מהמחזיקים באמצעי שליטה בו, בשיעור העולה על השיעור המותר למחזיק אחד לפי פסקה (5)(ג) או (ד), הם עיתונים, או שהם מחזיקים במצטבר בעשרה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה, בעיתון או בעיתונים;
{{ח:תתת|(8)}} נוסף על האמור בפסקאות (3) ו־(7) – לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ – הוא תאגיד ששניים או יותר ממי שהחזקתם בו מוגבלת כאמור בפסקאות (3) ו־(5) מחזיקים אמצעי שליטה בו, מסוג כלשהו, בשיעור מצטבר של עשרים וארבעה אחוזים או יותר, או בשליטה בו; קיימים שניים או שלושה בעלי זיכיון בערוץ – הוא תאגיד ששניים או יותר ממי שהחזקתם בו מוגבלת כאמור בפסקאות (3) ו־(5) מחזיקים אמצעי שליטה בו, מסוג כלשהו, בשיעור מצטבר העולה על שלושים אחוזים, או בשליטה בו;
{{ח:תתת|(9)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון אחר“ – בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, למעט חברת החדשות, בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין, לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}, וכן בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון אחר“ – &lt;s&gt;{{ח:הערה|(החל מיום פרסומות של חוק התקשורת (שידורים), התשפ״ו–2026):}} בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, למעט חברת החדשות, וכן בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}};&lt;/s&gt;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עיתון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6ח4|בסעיף 6ח4(ג) לחוק התקשורת}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עיתון קשור“ – תאגיד שהוא עיתון, אדם שהוא בעל ענין בתאגיד שהוא עיתון או בעל שליטה בעיתון והוא גם בעל ענין בבעל זיכיון אחר.
{{ח:תת|(ג)}} לא יהיה רשאי להשתתף במכרז לזכיון לשידורי רדיו מי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל זכיון לשידורי טלויזיה או רישיון לשידורי טלוויזיה או שהוא תאגיד שלוב של מי מהם, או שהוא תאגיד שבעל ענין בו, הוא גם בעל ענין במי מהם, והכל במישרין או בעקיפין;
{{ח:תתת|(2)}} הוא תאגיד שהוא עיתון או שהוא תאגיד שאדם המחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה מסוג מסויים בו, בשיעור העולה על עשרים וארבעה אחוזים, או ביכולת לכוון פעולתו בדרך אחרת, מחזיק גם, במישרין או בעקיפין, בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה מסוג מסויים בתאגיד שהוא עיתון או בתאגיד שלוב של עיתון או בתאגיד שלוב של בעל ענין בעיתון (להלן – גופים קשורים); הוראות פסקה זו, לענין הגבלות המוטלות על עיתון ועל הגופים הקשורים בו:
{{ח:תתתת|(א)}} לא יחולו על תאגיד המבקש להשתתף במכרז לשידורי רדיו באזור שבו הוענק כבר זכיון אחד לשידורי רדיו, אם הוא או גוף קשור בו כאמור אינו מחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה כלשהם בתאגיד שזכה כבר בזכיון כאמור או ביכולת לכוון את פעולתו בדרך אחרת;
{{ח:תתתת|(ב)}} על עיתון שאינו עיתון יומי, או על עיתון יומי בשפה שונה מהשפה שבה ישודרו שידורי הרדיו, על מוציא לאור של עיתון כאמור, או על מי שמחזיק באמצעי שליטה מסוג כלשהו בעיתון כאמור, ובלבד שמי מהם איננו מחזיק ביותר מ־49% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד המבקש להשתתף במכרז לשידורי רדיו, או שהוא בעל שליטה בתאגיד המבקש;
{{ח:תתת|(3)}} הוא גוף המשדר, לפי דין, שידורים לציבור או לחלק ממנו או הוא ”בזק“, החברה הישראלית לתקשורת בע״מ, או שהוא תאגיד שגופים אלה הם בעלי ענין בו או שהוא בעל ענין בהם, בין במישרין ובין בעקיפין;
{{ח:תתת|(4)}} הוא רשות מקומית או שהוא תאגיד ששיעור כלשהו של אמצעי השליטה בו מוחזק, במישרין או בעקיפין, בידי רשות מקומית;
{{ח:תתת|(5)}} הוא תאגיד אשר אם יזכה במכרז, יתקיימו בו או בבעל ענין בו או בתאגיד שלוב של מי מהם, במישרין או בעקיפין, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 72א|סעיף 72א}}.

{{ח:סעיף|42|פסילת משתתף במכרז}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת מכרזים תפסול משתתף במכרז, אם לפי דעתה –
{{ח:תתת|(1)}} מתן הזכיון לאותו משתתף עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
{{ח:תתת|(2)}} מתן הזכיון לאותו משתתף עלול להוות סיכון לבטחון המדינה;
{{ח:תתת|(3)}} המשתתף במכרז הוא מפלגה או נציג או שלוח של מפלגה או של גוף אחר, שלדעת הועדה, עלולה להשתמש בשידורים לקידום המטרות המיוחדות של מפלגה או הגוף האמור.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת מכרזים שפסלה משתתף כאמור בסעיף קטן (א) תרשום נימוקיה בכתב.

{{ח:סעיף|43|גילוי מידע במכרז}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת מכרזים רשאית לדרוש ממשתתף במכרז לגלות פרטים מלאים ומדוייקים בדבר זהותו, עסקיו, מבנה ההון ומקורות המימון שלו, וכן כל מידע אחר שלדעת הועדה יש ענין בגילויו.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת מכרזים רשאית לדרוש ממשתתף במכרז שהוא תאגיד, גילוי כל המידע האמור בסעיף קטן (א), גם לגבי בעל ענין בתאגיד, ולגבי כל גורם אחר שיש לו במישרין או בעקיפין לרבות באמצעות אדם או תאגיד אחר, אחד או יותר, אמצעי שליטה בתאגיד.

{{ח:סעיף|44|דיון עם מציעים}}
{{ח:ת}} ועדת מכרזים רשאית לדון עם מציע בפרטי הצעתו, לבקש הבהרות לגביה ולבקש מכלל המציעים לתקן את הצעותיהם, והכל תוך הזדמנות שווה לכל אחד מהם.

{{ח:סעיף|45|אמות מידה בבחירת הזוכה במכרז|תיקון: תש״ס, תשס״ג־2, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} ועדת מכרזים, בבואה לבחור את הזוכה במכרז, תיתן דעתה, בין היתר, לשיקולים הבאים:
{{ח:תת|(1)}} יכולתו הכספית והכלכלית של המציע;
{{ח:תת|(1א)}} לענין מכרז לשידורי טלוויזיה – דמי הזיכיון החד־פעמיים המוצעים;
{{ח:תת|(2)}} הידע והנסיון המקצועי העומדים לרשותו;
{{ח:תת|(3)}} הציוד והאולפנים שיעמדו לרשותו של המציע;
{{ח:תת|(4)}} כושר ההפקה של המציע ומיגוון התכניות והשידורים שהוא מציע;
{{ח:תת|(4א)}} היקף ההשקעות המוצע בהפקות מקומיות, וכן ההיקף השנתי המוצע לתכניות דרמה, לתכניות תעודה ולתכניות מיוחדות כהגדרתן {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:תת|(5)}} מתן ביטוי בשידורים המוצעים למגמות הרשות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ב)}}, ויכולתו לקיימם כאמור.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: חובות כלליות בשידורי מורשה לשידורים|תיקון: תשע״א}}

{{ח:סעיף|46|שידורים אסורים|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח־2, תשס״ג־2, תשע״א, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה לשידורים לא ישדר שידורים שיש בהם –
{{ח:תתת|(1)}} עבירה פלילית או עוולה אזרחית לפי כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} הסתה לגזענות, לאפליה או לפגיעה ממשית באדם או בקבוצת בני־אדם, על רקע השתייכותם לדת, גזע, לאום, מין, עדה, אורח־חיים או מוצא;
{{ח:תתת|(2א)}} חומר תועבה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין}}, ובכלל זה מישדרים שעניינם אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
{{ח:תתתת|(2)}} הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
{{ח:תתתת|(3)}} הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
{{ח:תתת}} והכול כשהמישדרים המנויים בפסקאות משנה (1) עד (3) אינם, באופן מובהק, בעלי ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי, המצדיק, בנסיבות העניין, את שידורם;
{{ח:תתת|(3)}} תעמולה מפלגתית למעט תעמולת בחירות המותרת על פי דין;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} שידור נכון והוגן של מעשה שהינו בניגוד לאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3) לא יהווה הפרה של סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} מורשה לשידורים לא יתן בשידוריו, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בכתב ובין בדרך הבעה אחרת, כל ביטוי לדעותיו האישיות, ואם הוא תאגיד – לדעות מנהליו או לדעות בעלי הענין בו.
{{ח:תת|(ד)}} מורשה לשידורים לא ימנע שידורים, בין במישרין ובין בעקיפין, בשל דעותיו האישיות, ואם הוא תאגיד – בשל דעות מנהליו או דעות בעלי הענין בו.

{{ח:סעיף|47|מתן אפשרות תגובה|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה לשידורים יבטיח כי בשידור בעניני היום שלתכנו יש משמעות ציבורית, יהיה ביטוי נאות לדעות שונות הרווחות בציבור.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תקבע כללים בדבר מתן אפשרות תגובה באופן ההולם את נסיבות הענין, למי שנפגע או עלול להיפגע במישרין מהשידורים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אתיקה בשידורי טלויזיה ורדיו)|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אתיקה בשידורי טלויזיה ורדיו), התשנ״ד–1994}}.}}

{{ח:סעיף|47א|יצירות מוגנות|תיקון: תש״ס, תשע״א}}
{{ח:ת}} שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הסדרים לענין רישום ודיווח על ידי מורשים לשידורים של יצירות המוגנות בזכויות יוצרים ובזכויות מבצעים, המשודרות על ידם, וכן לענין הנשיאה בעלויות הרישום והדיווח; הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין.

{{ח:סעיף|48||תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|49|הגבלת זמני שידור של תשדירי פרסומת|תיקון: תשע״א, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית להגביל מורשה לשידורים שהפר בשידוריו כלל מכללי המועצה או הוראה שניתנה לפיהם או ששידר שידורים אסורים כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}} (להלן – שידור תוך הפרה), בזמני שידור של תשדירי פרסומת ומשכם.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} הרשות תודיע למורשה לשידורים על כוונתה להגבילו כאמור בסעיף קטן (א) לפחות עשרים וארבע שעות לפני ביצוע ההגבלה.
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית לקבוע כללים לביצוע סעיף זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור), התשס״ז–2007}}.}}

{{ח:סעיף|50|שידורים במקרי חירום|תיקון: תשע״א, תשע״ב}}
{{ח:ת}} במקרי חירום או מטעמים של בטחון המדינה רשאית הרשות להורות למורשה לשידורים לשדר הודעות מטעם הממשלה, המשטרה, המטה הכללי של צבא־הגנה לישראל וראש הג״א.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: שידורי טלויזיה}}
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: רישיונות וזיכיונות|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ב־3}}

{{ח:סעיף|51||תיקון: תש״ס, תשס״ח, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51א||תיקון: תשס״ח, תש״ע, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51ב||תיקון: תשס״ח, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51ג||תיקון: תשס״ח, תשע״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51ד||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|52||תיקון: תשס״ח, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|53||תיקון: תשנ״ח, תשס״ה־3, תשס״ח, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|53א|שידור בערוץ נפרד|תיקון: תשע״א, תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישדר בערוץ אחד שבו ישודרו רק שידורי בעל הרישיון ושידורי חברת החדשות.

{{ח:סעיף|54|זכיון ליחידת שידור|תיקון: תש״ס, תשס״ב־3, תשס״ג־2, תשס״ו, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ג, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שידורי טלוויזיה יתקיימו בתקופת תוקפם של הזיכיונות לשידורי טלוויזיה במסגרת שני ערוצי טלוויזיה, שהם ערוץ 2 והערוץ השלישי; זיכיון לשידורי טלוויזיה יינתן, בכל ערוץ, בתקופת הזיכיון הראשונה וכן בתקופות ההארכה שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיפים 34(ב3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 37א|37א(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 37ג|או 37ג(א), (ב) או (ב1)}}, ככל שניתנו, בערוץ 2 – לשלושה זוכים במכרז.
{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), פקע או בוטל זיכיון שניתן לאחת מיחידות השידור בערוץ השלישי, לא החל בעל זיכיון בערוץ השלישי בשידוריו או חדל מלשדר, או לא הוענק זיכיון לאחת מיחידות השידור בערוץ השלישי, רשאית המועצה, אם נוכחה כי הדבר נדרש, בין השאר, כדי להבטיח רצף בשידורים, לקבוע, באישור הועדה, הוראות להפעלת אותה יחידת שידור, ובכלל זה לקבוע את ההתאמות והשינויים הנדרשים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} ובכללים לפי חוק זה.
{{ח:תת|(א2)}} הוראות כאמור בסעיף קטן (א1), יכול שיקבעו כי בעל הזיכיון או הזוכה במכרז שנותר בערוץ השלישי (בסעיף זה – בעל הזיכיון הנותר), יפעיל גם את יחידת השידור האמורה, אם ביקש זאת, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שהתחייבויות שבעל הזיכיון שזיכיונו פקע או בוטל, שלא החל בשידוריו או שחדל מלשדר, או הזוכה במכרז, לפי הענין, קיבל על עצמו במסגרת המכרז שקדם למתן הזיכיון, וכן התנאים וההתחייבויות שחלו עליו, או שהיו אמורים לחול עליו, לפי חוק זה, יחולו על בעל הזיכיון הנותר, בהתאמות הנדרשות לפי נסיבות הענין, כפי שייקבע;
{{ח:תתת|(2)}} בתאגיד בעל הזיכיון הנותר יתקיימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ב1)}} ולא יתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)|(א)}} הוא תאגיד המחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון;
{{ח:תתתתת|(ב)}} עיתון מחזיק בו ביותר משמונה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו;
{{ח:תתתתת|(ג)}} הוא תאגיד שאדם המחזיק, במישרין או בעקיפין, בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון, או בשליטה בעיתן, מחזיק בו, במישרין או בעקיפין, ביותר משמונה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי השליטה, או בשליטה בו;
{{ח:תתתת|(2)}} הוא תאגיד, אשר עיתון קשור מחזיק בו בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה, או שמי שמחזיק בו שיעור כלשהו של אמצעי שליטה הוא עיתון קשור;
{{ח:תת}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עיתון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(ב)(4)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עיתון קשור“ – תאגיד שהוא עיתון, או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד שהוא עיתון או בעל שליטה בעיתון, והוא גם בעל ענין בבעל זיכיון אחר לשידורים, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(ב1)(1)}}.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תקצה את יחידות השידור השונות ותקבע את מסגרת הזמן של כל יחידת שידור.
{{ח:תת|(ג)}} בעלי הזכיון באותו ערוץ רשאים באישור מראש של הרשות להחליף ביניהם יחידת שידור או חלק ממנה.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע הסדרתם של שידורי טלוויזיה, לרבות בערוצים נוספים, לפי חוק זה או לפי כל דין.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת שידור“ – ימים, לרבות ימים מסוימים בשבוע כפי שתקבע המועצה בזיכיון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום“ – תקופה משעה 05.00 עד 05.00 שלאחריו.

{{ח:סעיף|54א|איחוד בעל זיכיון בערוץ 2 ובעל זיכיון בערוץ השלישי|תיקון: תשס״ב־3, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}}, פקע או בוטל זיכיון שניתן לאחת מיחידות השידור בערוץ השלישי, לא החל בעל זיכיון בערוץ השלישי בשידוריו או חדל משידוריו, או לא הוענק זיכיון לאחת מיחידות השידור בערוץ השלישי, רשאית המועצה, באישור השר והועדה, להתיר לבעל זיכיון בערוץ 2 ולבעל הזיכיון הנותר בערוץ השלישי להתאגד לתאגיד אחד, שיהיה בעל זיכיון בערוץ השלישי, ולקבוע הוראות ותנאים שיחולו לענין זה, ובלבד שעל התאגיד האמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54(א2)}}.
{{ח:תת|(ב)}} התירה המועצה פעולה כאמור בסעיף קטן (א), תקבע, באישור השר והועדה, את ההסדרים שיחולו בערוץ 2, כדי להתאימם להפעלת הערוץ על ידי שני בעלי זיכיונות בלבד, ובכלל זה תקבע, בדרך האמורה, את ההתאמות הנדרשות להפעלת הערוץ כאמור, לרבות ההסדרים וההתאמות הנדרשים לענין העברת אמצעי השליטה בחברת החדשות לבעלי הזיכיונות הנותרים בערוץ 2.
{{ח:תת|(ג)}} בתקופת הזיכיון הראשונה בערוץ 2, אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לחייב מי מהמחזיקים באמצעי שליטה, בבעלי הזיכיונות הנותרים בערוץ 2, להפחית מהחזקותיהם באמצעי שליטה, שהיו מותרות להם ושהוחזקו בפועל במי מבעלי הזיכיונות הנותרים באותו ערוץ ערב תחילת {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300472.pdf|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 17), התשס״ב–2002}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו אם שניים מבעלי הזיכיונות בערוץ 2 התאגדו לתאגיד אחד בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 71א|סעיף 71א(א)(1) ו־(2)}}.

{{ח:סעיף|55|זכיון לטלויזיה הלימודית|תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ח, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ד, תשע״ו, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תעניק לטלוויזיה הלימודית ללא מכרז, זכיון לשידורי טלויזיה לתקופת זכיון ראשונה, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(ב)}}; זכיון כאמור יינתן ליחידת שידור בהיקף של שביעית מכלל יחידות השידור, לנושאים לימודיים־חינוכיים בלבד ובשעות צפייה של האוכלוסיה לה מיועדים שידורים אלה.
{{ח:תת|(א1)}} החל ביום תחילת השידורים בערוץ השלישי, יינתן לטלוויזיה הלימודית זיכיון כאמור בסעיף קטן (א) בהיקף של שמונה אחוזים וחצי מכלל יחידות השידור בערוץ 2 וזיכיון כאמור בהיקף של שמונה אחוזים וחצי מכלל יחידות השידור בערוץ השלישי; תוקפם של הזיכיונות האמורים יהא עד ליום ה׳ בחשון התשס״ד (31 באוקטובר 2003), ואולם אין בכך כדי לגרוע מסמכויות המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}.
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א3)|(1)}} המועצה תעניק לטלוויזיה הלימודית בלא מכרז, זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, לתקופת הזיכיון האמורה {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(ב1)}}, שתחילתה ביום כ״ט בתשרי התשס״ו (1 בנובמבר 2005); זיכיון כאמור יינתן ליחידת שידור בהיקף של שמונה אחוזים וחצי מכלל יחידות השידור בערוץ 2 לנושאים ובשעות כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תתת|(2)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכויות המועצה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}.
{{ח:תת|(ב)}} משהיתה הטלויזיה הלימודית לבעלת זכיון כאמור, יהיה דינה כדין כל בעל זכיון לפי חוק זה, למעט לעניין {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיפים 51}}, {{ח:פנימי|סעיף 51א|51א}}, {{ח:פנימי|סעיף 51ב|51ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 52|52}}, {{ח:פנימי|סעיף 53|53}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54(א) ו־(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 59|59}}, {{ח:פנימי|סעיף 66|66}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67}}, {{ח:פנימי|סעיף 70|70}}, {{ח:פנימי|סעיף 71ד|71ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 99|99}} {{ח:פנימי|סעיף 100|ו־100}}.
{{ח:תת|(ג)}} מחצית לפחות מכלל שידורי הטלויזיה הלימודית תהיה מהפקה מקומית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58}}.
{{ח:תת|(ד)}} הטלויזיה הלימודית תשלם לרשות דמי זכיון שנתיים מתוך הכנסותיה מביצוע שידורים וממתן שירותים אחרים, בשיעור ובאופן שיקבע השר מעת לעת בתקנות.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”יחידת שידור“ – שעות שידור, לרבות חלקי שעה, בימים שונים בשבוע, בשעות שונות או בזמנים קבועים, הכל כפי שתקבע המועצה בזכיון או בכללים.

{{ח:סעיף|56|סייג לזכיון או לרישיון|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ב־2, תשנ״ד, תש״ס, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן זיכיון לשידורי טלוויזיה או רישיון לשידורי טלוויזיה –
{{ח:תתת|(1)}} לבעל זכיון לשידורי טלויזיה;
{{ח:תתת|(1א)}} לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
{{ח:תתת|(2)}} לאדם המחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה אחד או יותר בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
{{ח:תתת|(3)}} לתאגיד, שבבעל ענין בו מתקיים האמור בפסקאות (1), (1א) או (2).
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”החזקה“ – לרבות החזקה של בעל ענין כאמור בסעיף זה, למעט החזקה באמצעות חברה שמניותיה הוצעו לציבור על פי תשקיף ונסחרים בבורסה בישראל, ובלבד שמחזיק אחד או בעל ענין אחד שמתקיים בו האמור בסעיף זה, אינו מחזיק בה מחצית או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה, או שהוא אינו בעל היכולת לכוון את פעילותה בדרך אחרת.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: שירותי טלטקסט|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|57|זכיון לשירותי טלקסט|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית לאפשר הפעלת שירותי טלטקסט בין בדרך של מתן זכיון ובין בדרך אחרת; החליטה המועצה לאפשר הפעלת שירותי טלטקסט בדרך אחרת, יחולו על שירותים אלה הוראות חוק זה, בשינויים המחוייבים, הכל כפי שתורה המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} זכיון כאמור בסעיף קטן (א) לא ייחשב זכיון נוסף לענין {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56}}.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: תוכן השידורים}}

{{ח:סעיף|58|הגדרות|תיקון: תשנ״ב, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית“ – תכנית שהופקה כולה או רובה בישראל, למעט תכנית חדשות, תכנית בענייני היום ותכנית ספורט הכל לפי כללים שתקבע המועצה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש״ע–2009}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה עצמית“ – הפקה מקומית שהפיק בעל זכיון לשידורי טלויזיה בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או תאגיד שבעל זכיון או שבעל רישיון כאמור הוא בעל ענין בו, בין במישרין ובין בעקיפין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית קנויה“ – הפקה מקומית שאינה מהפקה עצמית, ואינה הפקה של מוסד ממשלתי, או של מי שרשאי לשדר לציבור על פי דין, או אינה הפקה של תאגיד שהשליטה בו היא בידי תאגיד הרשאי לשדר כאמור או בידי בעלי ענין בו, במישרין או בעקיפין.

{{ח:סעיף|59|הקצאת זמן שידור להפקות מקומיות|תיקון: תש״ס, תשס״ג־2, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ארבעים אחוזים לפחות מכלל שידורי הטלוויזיה יהיו מהפקות מקומיות, שהופקו במיוחד לצורך שידורן על פי חוק זה ובהתאם לכללים שייקבעו בדבר הקצאת תנאים ותקציבים, ובלבד שכללים כאמור יאפשרו ביצוע הפקות ברמה ובאיכות הולמים; ואולם הרשות תפעל להרחבת חלקם של שידורי טלוויזיה מהפקות מקומיות, לרבות בתקופת הזיכיון הראשונה, ובלבד שהרחבה כאמור יכול שתכלול הפקות מקומיות שלא הופקו במיוחד לצורך שידורן על פי חוק זה ובהתאם לכללים כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש״ע–2009}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} מתוך כלל ההפקות המקומיות ונוסף על החובות שתקבע המועצה בזיכיון או בכללים, ישדר בעל זיכיון בכל שנה תכניות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, ובכמות שלא תפחת מן המכסות השנתיות הקבועות בה.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה, באישור הועדה, רשאית לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, רשאית המועצה, בידיעת השר והועדה, להתיר, למשך השנתיים הראשונות מיום תחילת שידורים בידי בעל זיכיון בערוץ השלישי, הפחתה בהיקף השידורים הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} או {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, לפי הענין, שבהם מחויב בעל זיכיון בערוץ השלישי, ובלבד שההפחתה לא תעלה על מחצית היקף השידורים כאמור.

{{ח:סעיף|59א|הוראות לענין קיום התחייבויות בערוץ השלישי|תיקון: תשס״ג, תשס״ג־2, תשס״ו, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זכיון בערוץ השלישי שקיים מיום ו׳ בחשון התשס״ד (1 בנובמבר 2003) עד תום שנת הזכיון השניה ביום ד׳ בשבט התשס״ד (27 בינואר 2004) את כל התנאים והמחויבויות שחלים עליו לגבי התקופה האמורה, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן זה}}, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיפים 99}} {{ח:פנימי|סעיף 100|ו־100}} והוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}, יראו אותו כאילו קיים את התנאים והמחויבויות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן זה}} {{ח:פנימי|תוספת 1|והתוספת הראשונה}} או {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}, לפי הענין, בשתי שנות הזכיון הראשונות.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א) לא תובא בחשבון הפרה זניחה של תנאי או מחויבות.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע משאר סמכויות המועצה לפי חוק זה, רשאית המועצה להתיר לבעל זיכיון בערוץ השלישי לקיים את התנאים וההתחייבויות שעליו לקיים בתקופת הביניים, לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והתוספת השניה}}, ולפי שאר הוראות חוק זה, כללי המועצה והוראות הזיכיון שענינם הפקות מקומיות וההוצאות לגביהן, במועדים מאוחרים יותר שתקבע, ובלבד שהמועדים הנדחים שתקבע יחולו עד תום תקופת הזיכיון הראשונה, ושבעל הזיכיון ימלא, עד תום התקופה האמורה, את מלוא התנאים וההתחייבויות כאמור; לענין זה, ”תקופת הביניים“ – התקופה שמיום ה׳ בשבט התשס״ד (28 בינואר 2004) עד יום כ״ז בטבת התשס״ו (27 בינואר 2006).
{{ח:תת|(ד)}} החליטה המועצה להתיר לבעל זיכיון בערוץ השלישי לקיים את התנאים וההתחייבויות כאמור בסעיף קטן (ג) במועדים מאוחרים יותר, רשאית היא לקבוע כי הליך הבדיקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(ג)(2)}} יידחה בשנה אחת.

{{ח:סעיף|60|זמן שידור להפקות מקומיות קנויות|תיקון: תשנ״ב, תשס״ג־2, תשע״א־2, תשע״ד, תשע״ו, תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} מחצית לפחות מהשידורים שהוקצו להפקות המקומיות בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 55|בסעיפים 55}} {{ח:פנימי|סעיף 59|ו־59}}, תהיה מהפקות מקומיות קנויות ובהתאם לכללי המועצה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש״ע–2009}}.}}

{{ח:סעיף|61|שידורים בערבית ותרגום|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין שידורים בשפה הערבית, לרבות לעניין משכם והקרנת תרגום תוכנם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש״ע–2009}}.}}

{{ח:סעיף|62|מניעת תכניות דומות|תיקון: תש״ס, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, מיזמתו או לפי פנייתו של בעל זכיון לשידורי טלויזיה, להורות לבעל זכיון אחר באותו ערוץ טלוויזיה להימנע מהפקת תכנית כלשהי או לחדול מהפקתה, אם ראה כי תכנית זהה או דומה, הופקה או הוחל בהפקתה בידי בעל זכיון.
{{ח:תת|(ב)}} בעל זכיון הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל רשאי לערור עליה לפני המועצה תוך חמישה עשר ימים מיום קבלתה; המועצה תדון ותחליט בערר.

{{ח:סעיף|62א|איסור התקשרות|תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ו, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לא יתקשר, במישרין או בעקיפין, בהסכם עם בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה אחר או עם בעל רישיון לשידורי טלוויזיה אחר לענין שידור, רכישה, או הפקה של תכניות או שידורים אחרים, לרבות תשדירי פרסומת.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית המועצה לאשר מעת לעת, התקשרות מסוימת בין בעלי זכיונות לשידורי טלוויזיה באותו ערוץ טלוויזיה בענין שידורם, הפקתם או רכישתם, של משדרי ספורט, תעודה, או תכניות אחרות, אם שוכנעה כי יש חשיבות בהבטחת רצף תכני בשידורים בין יחידות השידור של בעלי הזכיון כולם או חלקם, וכן רשאית היא, במקרים מיוחדים, לאשר התקשרות כאמור בשים לב לחשיבותה ויחודיותה של ההפקה או הרכישה המשותפת.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על חברת החדשות ואין בהן כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|בחוק התחרות הכלכלית}}.
{{ח:ת}} בסעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה“ – לרבות בעל ענין בו, ולרבות תאגיד בשליטתו של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, אחד או יותר, או של בעלי הענין בבעל זכיון כאמור, יחד או לחוד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון לשידורי טלוויזיה“ – לרבות בעל עניין בו, ולרבות תאגיד בשליטתו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, אחד או יותר, או של בעלי העניין בבעל רישיון כאמור, יחד או לחוד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכישה“ – לרבות רכישת זכויות שידור או זכויות הבאה לשידור.

{{ח:סעיף|62ב|עורך ראשי|תיקון: תשס״ג־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} המנהל הכללי של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יהיה העורך הראשי של השידורים של בעל הזכיון או של בעל הרישיון, לפי העניין, ונתונה לו הסמכות להכריע בכל ענין הנוגע לתוכנם.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג1|סימן ג׳1: מימון הפקה ורכישה של תכניות וסרטים ישראליים|תיקון: תשס״ג־2, תש״ע־2, תשע״א}}

{{ח:סעיף|62ג|הוצאה שנתית למימון הפקה ורכישה של תכניות וסרטים ישראליים|תיקון: תשס״ג־2, תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} החל ביום ו׳ בחשון התשס״ד (1 בנובמבר 2003) וכל עוד קיימים בעלי זיכיון לשידור טלוויזיה יחולו עליהם הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעלי הזכיונות בכל ערוץ יוציאו, בכל שנה, הוצאה למימון הפקה ורכישה של התכניות המשודרות בערוץ, באותה שנה, הכוללת את ההוצאה באותה שנה לתפעול השוטף של חברת החדשות, או לרכישה של שידורי חדשות אם אושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 63א1|סעיף 63א1}} וכן הוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים; מרכיבי ההוצאה כאמור בסעיף זה יהיו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, וסכומה לא יפחת מהסכום הקבוע בה;
{{ח:תתת|(2)}} על בעלי הזכיונות יחולו ההוראות הקבועות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} ולא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59(ב)}} {{ח:פנימי|תוספת 1|והתוספת הראשונה}}; שאר הוראות החוק, וכן הכללים, יחולו עליהם ככל שאינם סותרים את הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}};
{{ח:תתת|(2א)|(א)}} על אף האמור בפסקה (2), ההוצאה שעל בעלי הזיכיונות בערוץ 2 להוציא למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ בתקופה שמיום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015) עד יום י״ג בתמוז התשע״ה (30 ביוני 2015), לפי הוראות הכללים והוראות הזיכיון החלות לגביהם, תופחת בסכום השווה להפרש שבין מחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון כמשמעותה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|בסעיף 2(א) לתוספת השנייה}} לבין מחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל רישיון כמשמעותה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2א|בסעיף 2א לתוספת האמורה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} אין בהוראות פסקת משנה (א) כדי לגרוע מההוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות, מההוצאה לשם הפקת תכניות סוגה עילית או מההוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים שעל בעלי הזיכיונות בערוץ 2 להוציא לפי הוראות הכללים והוראות הזיכיון החלות לגביהם;
{{ח:תתתת|(ג)}} ההפחתה האמורה בפסקה זו תחולק בין בעלי הזיכיונות בערוץ 2 בהתאם לחלוקת יחידות השידור ביניהם בתקופה האמורה בפסקת משנה (א);
{{ח:תתת|(3)}} בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו־(2) –
{{ח:תתתת|(א)}} בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה רשאי לדחות את הביצוע של מחויבויות במכרז שעניינן מימון, הפקה ורכישה של תכניות סוגה עילית, שהן מעבר למחויבויות האמורות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}, שלא קוימו עד {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301514.pdf|לתיקון מס׳ 37}}, לתקופה של שש שנים שתחילתן ביום כניסתו לתוקף של רישיון לשידורי טלוויזיה שיינתן לו, ויהיה עליו לקיימן כבעל רישיון לשידורי טלוויזיה, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה רשאי לדחות את הביצוע של עד עשרים ושבעה אחוזים ממחויבויותיו במכרז שעניינן מימון, הפקה ורכישה של תכניות סוגה עילית, שהן מעבר למחויבויות האמורות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}, ביחס לכל שנה בשנים 2013 עד 2015, לתקופה של שש שנים שתחילתן ביום כניסתו לתוקף של רישיון לשידורי טלוויזיה שיינתן לו;
{{ח:תתת}} ובלבד שמסר למועצה, עם הגשת תכנית העבודה השנתית לאישורה, הודעה על כוונתו לדחות את הביצוע כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) והפקיד כתבי התחייבויות כפי שתורה עליהן המועצה ובמועד שתורה, להבטחת קיומן של המחויבויות האמורות.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יוציא, בכל שנה, הוצאה למימון הפקה ורכישה של התכניות המשודרות בערוץ שבו הוא משדר, באותה שנה, הכוללת את ההוצאה באותה שנה לתפעול השוטף של חברת החדשות, או לרכישה של שידורי חדשות אם אושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 63א1|סעיף 63א1}} וכן הוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים; מרכיבי ההוצאה כאמור בסעיף זה יהיו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, וסכומה לא יפחת מהסכום הקבוע בה.
{{ח:תתת|(2)}} על בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יחולו ההוראות הקבועות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} המועצה, באישור הועדה, רשאית לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}.

{{ח:סעיף|62ד|תכנית לדחיית הוצאה לקולנוע|תיקון: תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאי להגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת, הכוללת שלבי פעולה, לדחייה עד יום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014) של ההתחייבויות והתנאים לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון, שעניינם ההוצאה לשם הפקה של סרטים ישראליים, בסכום שלא יעלה על 10 מיליון שקלים חדשים (בסעיף זה – התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע); הסכום האמור יעודכן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8|סעיף 8(ד) לתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תחליט בדבר אישור התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע עד יום י״ד באדר התש״ע (28 בפברואר 2010).
{{ח:תת|(ג)}} אישרה המועצה את התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, רשאית היא להורות לבעל הזיכיון להמציא פיקדון כספי או ערבות בנקאית, בסכום שתורה, בתוך 30 ימים ממועד האישור כאמור בסעיף קטן (ב), להבטחת ביצועה של התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33(ב)(3)}}.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), אישרה המועצה את התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, ימציא בעל הזיכיון פיקדון כספי או ערבות בנקאית, עד יום ד׳ בכסלו התשע״ב (30 בנובמבר 2011), בסכום ההוצאה שעליו להשלים לפי התכנית שאושרה כאמור, בהפחתת סכום הפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית שהמציא בהתאם לאותו סעיף קטן, להבטחת ביצועה של התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, נוסף על הפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית שהמציא לפי סעיף קטן (ג) {{ח:פנימי|סעיף 33|וסעיף 33(ב)(3)}}.
{{ח:תת|(ה)}} המנהל יורה לבעל הזיכיון על תנאי הפיקדון הכספי או נוסח הערבות הבנקאית, לפי העניין, לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד).
{{ח:תת|(ו)}} לא עמד בעל הזיכיון בהוראות התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, או שלא המציא פיקדון כספי או ערבות בנקאית שהיה עליו להמציא לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), יראו בכך הפרה של תנאי מהותי בזיכיון לעניין {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(א)(4)}}.

{{ח:סעיף|62ה|שימוש בסכומים שהתקבלו בשל מימוש בטוחות ובשל רכישת חברות החדשות של ערוץ 2 ושל הערוץ השלישי|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית קנויה“ – הפקה מקומית כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} שהיא הפקה מקומית קנויה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58}}, העומדת בכללי המועצה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית ממומנת“ – הפקה מקומית קנויה שמומנה מסכומים שקיבל בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי הוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ב)}} החל במועד המעבר, סכומים שהתקבלו בידי הרשות ממימוש ערבות או פיקדון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(א)(2)(ב)}}, וכן סכומים שהתקבלו מתשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 71ד|סעיפים 71ד(יא) או (יג)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 71ה|או 71ה(ט)}}, ישמשו למימון הפקות מקומיות קנויות שהן תכניות סוגה עילית, באופן האמור בסעיף קטן (ד), אשר ישודרו בשידוריהם של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), המועצה רשאית לקבוע כי סכומים שהתקבלו בידי הרשות כאמור באותו סעיף קטן ישמשו בחלקם למימון הפקות מקומיות קנויות שאינן תכניות סוגה עילית, באופן האמור בסעיף קטן (ד) ובהתאם לכללים שקבעה המועצה, ובלבד שלדעת המועצה קיימים טעמים המצדיקים זאת.
{{ח:תת|(ד)}} סכומים כאמור בסעיף קטן (ב) יופקדו בחשבון נפרד שתנהל הרשות ויועברו על ידה לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה שביקש לקבל מימון להפקות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) והרשות מצאה כי עמד בכללים שקבעה המועצה בדבר התנאים שבהם יצטרך לעמוד לשם קבלת מימון כאמור ובדבר אופן הגשת בקשה למימון הפקות כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישדרו תכניות ממומנות בהתאם לכללים שקבעה המועצה בדבר שיבוץ תכניות כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} המועצה תקבע כללים להכרה חלקית בסכומים ששימשו להפקת תכניות ממומנות ששובצו בשידורי בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, ובהיקף שעות השידור של תכניות כאמור, לצורך עמידתו של בעל הזיכיון או בעל הרישיון האמור, לפי העניין, במחויבויותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62ג|סעיף 62ג}}; ואולם במהלך תקופה של שנתיים שתחילתה במועד שבו מומשו בידי הרשות ערבות או פיקדון שהפקיד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לא יהיה ניתן להכיר בסכומים ששימשו להפקת תכנית ממומנת ששובצה בשידוריו של מי שהפקיד את הערבות או הפיקדון האמורים, ובשעות השידור של התכנית, לצורך עמידה במחויבויותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62ג|סעיף 62ג}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שימוש בכספים שהתקבלו ברשות לפי סעיף 62ה לחוק)|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שימוש בכספים שהתקבלו ברשות לפי סעיף 62ה לחוק), התשפ״ה–2024}}.}}

{{ח:סעיף|62ו|שימוש בסכומים שהתקבלו בשל שימוש באפיק או בנכסים לא מוחשיים|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון כללי לשידורי כבלים“ ו”בעל רישיון לשידורי לוויין“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6א|בסעיפים 6א}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6מג|ו־6מג לחוק התקשורת}}, בהתאמה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית קנויה“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה – הפקה מקומית קנויה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 62ה|בסעיף 62ה(א)}}, שהיא תכנית סוגה עילית כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, למעט תכנית מיוחדת כאמור בפסקה (3) להגדרה האמורה;
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין – הפקה מקומית קנויה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6א|בסעיף 6א לחוק התקשורת}}, שהיא סוגה מורכבת כמשמעותה בכללים שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6ה|סעיף 6ה(5) לחוק התקשורת}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית ממומנת“ – הפקה מקומית קנויה שמומנה מסכומים שקיבל בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין לפי הוראות סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} סכומים שהתקבלו מתשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ד|סעיפים 37ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 37ה|37ה}} {{ח:פנימי|סעיף 71ה|ו־71ה(ח)}} ישמשו למימון הפקות מקומיות קנויות, שישודרו בשידוריהם של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, בעל רישיון לשידורי לוויין, בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה, ויחולקו בין הגופים האמורים, ובלבד שלעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, הוראות פסקה זו יחולו, לגבי סכומים שהתקבלו עד יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 44), התשע״ח–2018}}, רק על מי שהיה בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|החוק האמור}}.
{{ח:תתת|(2)}} חלוקה כאמור בפסקה (1) תיעשה לפי יחס שיורה עליו השר, בהתאם לאמות מידה שיורה עליהן השר מראש, והכל בהסכמת שר האוצר; החלוקה ואמות המידה ייקבעו בשים לב להשלכות {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כא1|סעיף 6כא1 לחוק התקשורת}} על בעלי רישיון כלליים לשידורי כבלים ובעלי רישיונות לשידורי לוויין ולצורך בקידום היצירה הישראלית.
{{ח:תתת|(3)}} אמות המידה לפי סעיף קטן זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/policy/11072021/he/Standards_Bid_Minister_Decision.pdf|אמות המידה לקביעת יחס חלוקת תשלומים למימון הפקות מקומיות קנויות מסוגה עילית/מורכבת}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (תכניות ממומנות בטלוויזיה)|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (תכניות ממומנות בטלוויזיה), התשפ״ב–2021}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} סכומים כאמור בסעיף קטן (ב) יופקדו בחשבון נפרד שינהל החשב הכללי במשרד האוצר ויועברו על ידו לגופים המפורטים בסעיף קטן (ב) שביקשו לקבל מימון להפקות כאמור באותו סעיף קטן {{ח:הערה|&lt;s&gt;האמור&lt;/s&gt;}}, וכן –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין – המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין מצאה כי עמד בכללים שקבעה בדבר התנאים שבהם יצטרך לעמוד לשם קבלת מימון כאמור ובדבר אופן הגשת בקשה למימון הפקות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה – הרשות מצאה כי עמד בכללים שקבעה המועצה בדבר התנאים שבהם יצטרך לעמוד לשם קבלת מימון כאמור ובדבר אופן הגשת בקשה למימון הפקות כאמור.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין ישדרו תכניות ממומנות, בהתאם לכללים שקבעה המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין בדבר שיבוץ תכניות כאמור; הסכומים ששימשו להפקת תכניות ממומנות ושעות השידור של תכניות כאמור לא יובאו בחשבון לצורך בחינת עמידתו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין במחויבויותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}, כללי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין ותנאי הרישיון.
{{ח:תתת|(2)}} בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישדרו תכניות ממומנות בהתאם לכללים שקבעה המועצה בדבר שיבוץ תכניות כאמור; הסכומים ששימשו להפקת תכניות ממומנות ושעות השידור של תכניות כאמור לא יובאו בחשבון לצורך בחינת עמידתו של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה במחויבויותיו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון או הרישיון, לפי העניין.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: שידורי חדשות בטלויזיה וחברת החדשות}}

{{ח:סעיף|63|שידורי חדשות|תיקון: תש״ס, תשס״ח, תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ו, תשע״ח־2, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} שידורי חדשות במסגרת שידורי הטלוויזיה לפי חוק זה יהיו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}} בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(יבוטל ביום 1.1.2027):}} המועצה תקבע את המועדים של שידורי החדשות ואורכם.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לקבוע כי שידורי חדשות יהיו בנוסף לעברית, גם בערבית ובשפות אחרות, הכל כפי שתקבע.
{{ח:תת|(ד)}} דינה של חברת החדשות שמשדרת את שידורי החדשות של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, לעניין חוק זה, כדין כל בעל זכיון אחר לשידורי טלויזיה, למעט לענין {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיפים 34}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}}, {{ח:פנימי|סעיף 37|37}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54}}, {{ח:פנימי|סעיף 60|60}}, {{ח:פנימי|סעיף 71ד|71ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 71ה|71ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 102א1|102א1}} {{ח:פנימי|סעיף 102א2|ו־102א2}}.

{{ח:סעיף|63א|חברות החדשות|תיקון: תש״ס, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ו, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} שידורי החדשות בשידוריהם של בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 ישודרו באמצעות חברת החדשות של ערוץ 2, שתוקם ותפעל לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}}, ובהתאם לזיכיון שהעניקה לה המועצה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} שידורי החדשות בשידוריו של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי ישודרו באמצעות חברת החדשות של הערוץ השלישי, שתוקם ותפעל לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}}, בשינויים המתחייבים לגביה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}}, כפי שקבע השר, ובהתאם לזיכיון שהעניקה לה המועצה.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו תקנות הבזק (חברת החדשות של הערוץ השלישי), התשס״א–2000 (ק״ת תשס״א, 428), הקובעות כי עקב השינויים המתחייבים מהוראותיו של {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}} – יהיה הרוב הדרוש לבחירת מנהל חברת החדשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)}} – שישים ושישה אחוזים מחברי מועצת המנהלים; ולהעברת מנהל חברת החדשות מכהונתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69(א)(3)}} – שישים ושישה אחוזים מחברי מועצת המנהלים.}}
{{ח:תתת|(2)}} לצורך קיום שידורי חדשות בשנה הראשונה של תקופת הזיכיונות הראשונים בערוץ השלישי, רשאית חברת החדשות של הערוץ השלישי לרכוש שידורי חדשות המופקים והמשודרים לפי כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} שידורי החדשות בשידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישודרו באמצעות חברת חדשות, שתוקם ותפעל לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}}, ובהתאם לרישיון שהעניקה לה המועצה; דינה של חברת החדשות כאמור, לעניין חוק זה, כדין כל בעל רישיון אחר לשידורי טלוויזיה, למעט לעניין {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיפים 34}}, {{ח:פנימי|סעיף 35א|35א}}, {{ח:פנימי|סעיף 37|37}}, {{ח:פנימי|סעיף 37ד|37ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 37ה|37ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 60|60}}, {{ח:פנימי|סעיף 62ה|62ה}} {{ח:פנימי|סעיף 62ו|ו־62ו}}.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בשידורי החדשות כאמור בסעיף קטן (ג), לא ייעשה שימוש בסימני מסחר, רשומים או שאינם רשומים, הנוגעים לשמה של חברת החדשות של ערוץ 2 או לשמה של חברת החדשות של הערוץ השלישי, לרבות סימני מסחר הכוללים את המספרים 2, 22 או 10, ששימשו את חברת החדשות של ערוץ 2 או את חברת החדשות של הערוץ השלישי.
{{ח:תתת|(2)}} המנהל רשאי להורות על איסור שימוש בסימן מסחר, רשום או שאינו רשום, בעל מאפיינים דומים לסימני המסחר כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|63א1|רכישת שידורי חדשות|תיקון: תשס״ג־2, תשע״א}}
{{ח:ת}} כל עוד מתקיימים שידורי טלוויזיה במסגרת שני ערוצי טלוויזיה או יותר, רשאית חברת חדשות, באישור המועצה ובתנאים שתקבע, לרכוש, בכל שנה, שידורי חדשות בסכום שלא יפחת מסכום כקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|בסעיף 4 לתוספת השניה}}, מגורם שאישרה המועצה שמקום מושבו בירושלים ושעיסוקו הבלעדי הוא הפקת חדשות, או שהעיסוקים האחרים שלו או של בעל ענין בו אינם פוגמים, לדעת המועצה, בתפקודו העצמאי והבלתי תלוי בהפקת החדשות; לענין החלטה לפי סעיף זה רשאית המועצה לשקול, בין השאר, את הבטחת קיומה של חברת חדשות אחת לפחות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|63ב|הגבלות לענין בעל תפקיד|תיקון: תש״ס, תשע״א}}
{{ח:ת}} לא יכהן אדם כבעל תפקיד בשתי חברות חדשות או יותר, בעת ובעונה אחת.

{{ח:סעיף|64|מהימנות שידורי החדשות}}
{{ח:ת}} חברת החדשות תקיים שידורי חדשות מדוייקים, מהימנים ומאוזנים, ולא ישוקפו בהם עמדותיהם ודעותיהם הפרטיות של מנהלי החברה, עובדיה ובעלי מניותיה.

{{ח:סעיף|65|איסור פרסומת}}
{{ח:ת}} חברת החדשות אינה רשאית לשדר דבר שהוא בגדר שידורי פרסומת, לרבות פרסומת אגב, פרסומת מוסווית או פרסומת בלתי מודעת.

{{ח:סעיף|66|בעלי המניות בחברת החדשות|תיקון: תש״ס, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי המניות של חברת החדשות של ערוץ 2 יהיו הרשות ובעלי הזיכיונות לשידורי הטלוויזיה בערוץ 2 ובעלי המניות של חברת החדשות שבאמצעותה בעל רישיון לשידורי טלוויזיה משדר שידורי חדשות, יהיו הרשות ובעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, הכל כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לרשות יהיו ארבעים אחוזים ממניות חברת החדשות המקנות זכויות הצבעה באסיפה הכללית של החברה (להלן – מניות הצבעה);
{{ח:תתת|(2)}} לבעלי זכיונות לשידורי טלוויזיה או לבעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין, יוקצו ששים אחוזים של מניות הצבעה וכן כל המניות המקנות זכויות לקבלת רווחים ולהשתתפות ביתרת נכסיה של חברת החדשות בזמן פירוקה (להלן – מניות רכוש).
{{ח:תת|(ב)}} חלקו היחסי של כל בעל זכיון במניות הצבעה ובמניות רכוש ייקבע בהתחשב במספר בעלי הזכיונות ועל פי היקף יחידת השידור של כל אחד, הכל כפי שתקבע המועצה בכללים.
{{ח:תת|(ג)}} בעל זכיון הבא במקומו של בעל זכיון שזכיונו לאותה יחידת שידור בוטל או שפג תקפו, חייב ברכישת מניות הרכוש של בעל הזכיון הקודם; דרך חישוב התמורה ואופן תשלומה ייקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|67|מועצת המנהלים של חברת חדשות|תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשס״ג־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת המנהלים של חברת חדשות תמנה לפחות חמישה דירקטורים, מהם שלוש חמישיות ימנו בעלי הזכיונות לשידורי טלוויזיה בהתאם לחלקם היחסי במניות ההצבעה של חברת החדשות או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, ושתי חמישיות תמנה המועצה לפי סעיף זה, ובלבד שבעלי הזכיונות או שבעל הרישיון לא ימנו למועצת המנהלים יותר משני נציגים שהמליצו עליהם מי שמחזיקים באמצעי שליטה הן בבעל הזכיון או בבעל הרישיון, לפי העניין, והן בתאגיד שהוא עתון כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(ב2)(9)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הדירקטורים שתמנה המועצה לפי סעיף זה (בסעיף זה – דירקטורים מטעם הרשות) יהיו נציגי ציבור, שמתקיימים בהם לפחות תנאי הכשירות לכהונת יושב ראש דירקטוריון של חברה ממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17|סעיפים 17}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17א|17א}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 18ג|18ג}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 24|ו־24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, בשינויים המחויבים לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימונה כדירקטור מטעם הרשות:
{{ח:תתת|(1)}} מי שמתקיים בו אחד מהסייגים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} מי שהוא חבר המועצה;
{{ח:תתת|(3)}} מי שיש לו זיקה אישית, כלכלית או אחרת, לרבות כעובד, למורשה לשידורים, למי שהוא בעל ענין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים וכן למי שמחזיק במישרין בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה במורשה לשידורים כאמור; לענין זה, ”מורשה לשידורים“ – לרבות בעל רישיון לשידורים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}};
{{ח:תתת|(4)}} מי שעיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כדירקטור בחברת החדשות.
{{ח:תת|(ד)}} יושב־ראש מועצת המנהלים של חברת החדשות יהיה אחד הדירקטורים מטעם הרשות אשר ייבחר על ידי מועצת המנהלים.
{{ח:תת|(ה)}} דירקטור מטעם הרשות יתמנה לתקופה של שלוש שנים, וניתן למנותו מחדש.
{{ח:תת|(ו)}} דירקטור מטעם הרשות יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר בהודעה בכתב למועצה;
{{ח:תתת|(2)}} הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
{{ח:תתת|(3)}} נתקיים בו סייג מן הסייגים למינוי אדם כדירקטור מטעם הרשות;
{{ח:תתת|(4)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והמועצה העבירה אותו מכהונתו בהודעה בכתב.

{{ח:סעיף|68|מינוי מנהל חברת החדשות ותפקידיו|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת המנהלים של חברת החדשות תמנה את מנהל חברת החדשות על פי המלצת נציגי בעלי הזכיונות או בעל הרישיון בחברה; מנהל חברת החדשות ייבחר ברוב של שבעים וחמישה אחוזים מחברי מועצת המנהלים.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתו של מנהל חברת החדשות תהיה חמש שנים וניתן להאריכה לתקופות נוספות בדרך הקבועה בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} מנהל חברת החדשות, בנוסף לשאר תפקידיו, ישמש עורך ראשי של שידורי החדשות.

{{ח:סעיף|69|פקיעת כהונה של מנהל חברת החדשות}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל חברת החדשות יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר בהודעה בכתב שהגיש למועצת המנהלים באמצעות היושב ראש שלה;
{{ח:תתת|(2)}} היושב־ראש של מועצת המנהלים קבע, לאחר התייעצות עמה כי נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו;
{{ח:תתת|(3)}} מועצת המנהלים החליטה ברוב של שבעים וחמישה אחוזים מחבריה להעבירו מכהונתו.
{{ח:תת|(ב)}} חדל מנהל חברת החדשות לכהן לפני תום תקופת כהונתו, ימלא יושב־ראש מועצת המנהלים את תפקידו עד מינוי מנהל אחר של חברת החדשות.

{{ח:סעיף|70|מימון|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי הזכיונות לשידורי טלויזיה או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה יממנו, בדרך של רכישת מניות רכוש, את רכישת מיתקני חברת החדשות וציודה וכן יממנו את אחזקתם, שיפוצם, חידושם, שינויים והחלפתם של אלה וכל יתר הוצאות חברת החדשות, למעט התפעול השוטף.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תממן את הוצאות התפעול השוטף של חברת החדשות, שאת מרכיביו יקבע השר בתקנות.

{{ח:סעיף|71|מסמכי היסוד}}
{{ח:ת}} אין בכוחם של מסמכי היסוד של חברת החדשות לגרוע מהוראות חוק זה.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: הוראות לענין תקופת הזיכיון הראשונה – איחוד בעלי זיכיונות|תיקון: תשס״ב־3, תשע״א־2, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|71א|איחוד בעלי זיכיונות|תיקון: תשס״ב־3, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיפים 41(ב) ו־(ב1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54}} {{ח:פנימי|סעיף 56|ו־56}}, בתקופת הזיכיון הראשונה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שלושת בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאים להתאגד לשני תאגידים שיהיו בעלי זיכיונות לשתי יחידות שידור שיבואו במקום שלוש יחידות השידור שלהם, בחלוקה שתוסכם ביניהם, ובלבד שחלקו של אחד מהם לא יפחת משליש מכלל זמן השידור של בעלי הזיכיונות בערוץ; בסעיף קטן זה, ”כלל זמן השידור“ – למעט זמן השידור ביום השבת;
{{ח:תתת|(2)}} כל שניים משלושת בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאים להתאגד לתאגיד אחד שיהיה בעל זיכיון ליחידת שידור אחת בהיקף של שני שלישים מכלל זמן השידור של בעלי הזיכיונות בערוץ;
{{ח:תתת|(3)}} שני בעלי הזיכיונות או הזוכים במכרז, לפי הענין, לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי רשאים להתאגד לתאגיד אחד שיהיה בעל זיכיון לשתי יחידות השידור שלהם.
{{ח:תת|(ב)}} התאגדות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שתהא בדרך של הקמת תאגיד משותף חדש או בדרך של העברת הפעילות על פי הזיכיון לאחד מבעלי הזיכיונות או הזוכים במכרז, לפי הענין (להלן – התאגיד החדש), והכל בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(ג), (ד) ו־(ה)}}, לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה, באישור השר והועדה, תקבע בכללים כי אם שלושת בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 יתאגדו לשני תאגידים חדשים, כאמור בסעיף קטן (א)(1), או שניים מבעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 יתאגדו לתאגיד אחד כאמור בסעיף קטן (א)(2), יחויבו התאגידים האמורים בהפקות מקומיות ובהפקות מקומיות קנויות בשיעורים גבוהים מהשיעורים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיפים 59}} {{ח:פנימי|סעיף 60|ו־60}}, הכל כפי שתקבע.
{{ח:תת|(ד)}} התאגדו שני בעלי הזיכיונות או הזוכים במכרז, לפי הענין, בערוץ השלישי, לתאגיד אחד, יחולו על התאגיד החדש הסייגים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(ב1)}} בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בפסקה (4)(א), במקום ”משישה עשר אחוזים“ יקראו ”משמונה אחוזים“;
{{ח:תתת|(2)}} בפסקה (4)(ב), במקום ”בעשרים אחוזים“ יקראו ”בעשרה אחוזים“;
{{ח:תתת|(3)}} בפסקה (4)(ג), במקום ”חמישית“ יקראו ”עשירית“.
{{ח:תת|(ה)}} התאגדו שלושת בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 לשני תאגידים חדשים כאמור בסעיף קטן (א)(1), או התאגדו שניים מבעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 לתאגיד אחד כאמור בסעיף קטן (א)(2), יחולו עליהם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ב)}}, בהתאמה של האחוזים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 41|באותו סעיף}} לשינוי בהיקף יחידות השידור של התאגיד החדש בעל הזיכיון, בכלל זמן השידור בערוץ.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ה), הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ב)(4)}} לא יחולו, בתקופת הזיכיון הראשונה בערוץ 2, על החזקות באמצעי שליטה שהיו מותרות ושהוחזקו בפועל, ערב תחילת {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300472.pdf|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 17), התשס״ב–2002}}, בתאגידים בעלי הזיכיונות בערוץ האמור.

{{ח:סעיף|71ב|בקשה ואישור|תיקון: תשס״ב־3, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי זיכיונות או זוכים במכרז, לפי הענין, המבקשים להתאחד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 71א|בסעיף 71א}} יגישו למועצה בקשה בכתב, שלה יצורפו כל מסמך או מידע הנוגעים למלוא ההסכמות ביניהם, וכן פרטים מלאים על בעלי אמצעי השליטה בתאגיד החדש, הכל כפי שתורה המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תאשר את הבקשה בתוך שלושים ימים ממועד הגשתה לפי החוק, אם ראתה כי התמלאו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 71א|בסעיף 71א}} וכי התאגיד החדש לא היה נפסל מהשתתפות במכרז, אילו נערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, ובלבד שלענין התאגדות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 71א|בסעיף 71א(א)(2)}}, המועצה תסרב לבקשה אם סברה שיש בהתאגדות כאמור כדי לגרום לפגיעה מהותית במי מבעלי הזיכיונות, בתחרות ביניהם, או בטובת הציבור.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית להתנות את אישורה בתנאים, לרבות לענין תנאי הזיכיון שיינתן לתאגיד החדש.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|בחוק התחרות הכלכלית}}, לא יתנגד לבקשה, כאמור בסעיף זה, לאיחוד של מי מבעלי הזיכיונות או הזוכים במכרז בערוץ השלישי, או של מי מבעלי הזיכיונות בערוץ 2, אלא אם כן השתכנע כי קיימים טעמים מיוחדים להתנגד לה, לאחר ששקל גם את מטרותיו של חוק זה; הממונה ייתן את החלטותיו בתוך שלושים ימים מיום שקיבל את הבקשות, והוראות {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 38|סעיף 38 לחוק התחרות הכלכלית}} לא יחולו לענין זה.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ו|סימן ו׳: הגבלות בתקופת דחיית מחויבויות|תיקון: תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|71ג|הגבלות בתקופת דחיית מחויבויות|תיקון: תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} בעל זיכיון שמועד תשלום חוב שהיה חייב לשלם לפי חוק זה לפני יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}}, או מועד ההוצאה שהיה עליו להוציא לפי חוק זה לפני המועד האמור, נדחו בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}}, לא יבצע חלוקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, ולא יחזיר הלוואה שניתנה לו מאת בעל עניין, כל עוד לא שילם את מלוא החוב או הוציא את מלוא ההוצאה.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ז|סימן ז׳: הוראות מעבר מזיכיונות לשידורי טלוויזיה לרישיונות לשידורי טלוויזיה|תיקון: תשע״א}}

{{ח:סעיף|71ד|רישיון לשידורי טלוויזיה לבעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2|תיקון: תשע״א, תשע״ג, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון“ – בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפרש ההכנסה“ – ההפרש שבין סכום ההכנסה החזויה של בעל זיכיון, בשנה מסוימת, שנקבעה בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיפים 24(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 59|59}} {{ח:פנימי|סעיף 60|או 60}}, לבין סכום ההכנסה בפועל של בעל הזיכיון באותה שנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הערכת שווי“ – הערכת שווי של חברת החדשות של ערוץ 2 כפי שבוצעה על ידי הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (יד);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההתחייבויות בתחום התוכן“ – ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, שעניינם היקף שעות השידור של תכניות שהיה על בעל זיכיון לשדר, או ההוצאה שהיה עליו להוציא לשם מימון הפקה ורכישה של תכניות או לשם הפקת סרטים ישראליים, למעט ההוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות או הוצאה לרכישת שידורי חדשות שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 63א1|סעיף 63א1}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כשיר לבקשת רישיון“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שהגיש למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ולדעת המועצה מתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(א)(1) ו־(3)}} ובכללים שקבעה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(ג)}}, ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)}} או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים;
{{ח:תתתת|(3)}} מי שנמסרה לו הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ח).
{{ח:תת|(ב)}} בעל זיכיון רשאי להגיש למועצה, עד למועד שקבעה ושלא יהיה מאוחר משנה לפני מועד המעבר, בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה; תחילת תוקפו של רישיון שניתן על פי בקשה כאמור תהא במועד המעבר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} לא הגיש בעל זיכיון בקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה עד למועד האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להגיש למועצה בקשה כאמור אם ניתנה לכך הסכמת בעל הזיכיון השני לשידורי טלוויזיה – החל ממועד המעבר, ובלבד שבקשה כאמור תוגש לא יאוחר משנה לפני תום תקופת זיכיונו.
{{ח:תת|(ד)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ה) או (ו), המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי טלוויזיה למי שהגיש בקשה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), אם מתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(א)}} ובכללים שקבעה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(ג)}}, ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיפים 33א(ב)}} או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים; ואולם לעניין {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ב2)}} לא יראו את המבקש כבעל זיכיון אחר כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 41|בפסקה (9) של הסעיף האמור}}, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(א)(1)}} לא יראו את המבקש כבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, רק בשל כך שהוא בעל זיכיון.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)(1)}}, מצאה המועצה כי מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) לא קיים בתקופת הזיכיון את ההתחייבויות בתחום התוכן, רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון ועד יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf|תיקון מס׳ 33}} – בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה עד ליום י״ח בחשוון התשע״ו (31 באוקטובר 2015) של ההתחייבויות כאמור, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון והנובעות מהפרש ההכנסה – בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה בתוך 36 חודשים ממועד תחילת תוקפו של הרישיון, של ההתחייבויות כאמור, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} המועצה אישרה את התכניות לפי פסקאות (1) ו־(2);
{{ח:תתת|(4)}} בעל הזיכיון המציא לרשות ערבות בנקאית אוטונומית בסכומים הנדרשים לביצוע התכניות לפי פסקאות (1) ו־(2), להבטחת ביצוען, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(א)(2)}}; המנהל יורה לבעל הזיכיון על נוסח הערבות הבנקאית האוטונומית.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)(1)}}, מצאה המועצה כי בעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ג), לא קיים בתקופת הזיכיון התחייבויות בתחום התוכן או לא שילם את חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי הפצה או תמלוגים, כמפורט בפסקאות (1) עד (3), רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה בהתקיים האמור באותן פסקאות, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בעל הזיכיון בתקופת הזיכיון והוא רשאי לדחות לפי {{ח:פנימי|סעיף 62ג|סעיף 62ג(א)(3)}} – בעל הזיכיון מסר למועצה הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62ג|בסיפה של סעיף 62ג(א)(3)}}, וכן הגיש למועצה לאישורה, במועד הגשת הבקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה, תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה בתוך שש שנים ממועד תחילת תוקפו של הרישיון, של ההתחייבויות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62ג|בסעיף 62ג(א)(3)}}, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(1א)}} לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בעל הזיכיון בתקופה שמיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301514.pdf|תיקון מס׳ 37}} עד יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306622.pdf|תיקון מס׳ 39}} – המועצה שוכנעה, מנימוקים שיירשמו, כי חומרת ההפרה ונסיבותיה אינן מצדיקות את אי־מתן הרישיון; לא תוקנה ההפרה עד למועד הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (ג), תורה המועצה לבעל הזיכיון לתקן את ההפרה בתוך תקופת זמן סבירה; הורתה המועצה על תיקון ההפרה כאמור, ימציא בעל הזיכיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בעל הזיכיון בתקופת הזיכיון והנובעות מהפרש ההכנסה – מתקיימים לגבי בעל הזיכיון התנאים המנויים בסעיף קטן (ה)(2) עד (4), בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין חובות בשל דמי זיכיון, דמי הפצה או תמלוגים שבעל הזיכיון היה חייב לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳ לפרק ח׳}} לפני יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306622.pdf|תיקון מס׳ 39}} – המועצה נוכחה כי בעל הזיכיון שילם את חובותיו כאמור עד יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306622.pdf|התיקון האמור}}.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} מצאה המועצה כי בעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ג) הפר הפרה זניחה של הוראה לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)(1) סיפה}}, וההפרה ניתנת לתיקון, תורה לו על תיקון ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור (בסעיף קטן זה – התקופה לתיקון ההפרה).
{{ח:תתת|(2)}} הורתה המועצה על תיקון הפרה כאמור בפסקה (1), ימציא בעל הזיכיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל.
{{ח:תתת|(3)}} לא תוקנה ההפרה במהלך התקופה לתיקון ההפרה וטרם ניתן לבעל הזיכיון רישיון לשידורי טלוויזיה, לא יינתן לו רישיון כאמור.
{{ח:תת|(ח)}} הגיש בעל זיכיון בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ג), תודיע המועצה בתוך שלושה חודשים ממועד הגשת הבקשה, אם הוא עומד בהוראות הסעיפים המפורטים בסעיף קטן (ד), למעט בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(א)(2)}}; הודיעה המועצה לבעל הזיכיון כי הוא עומד בהוראות כאמור, יראו אותו ככשיר לבקשת אפיק לעניין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37ד|סעיף 37ד}}, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרסום ההודעה לציבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ד|סעיף 37ד(ב)}} יהיה, לעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) – תשעה חודשים לפני מועד המעבר, ולעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ג) – תשעה חודשים לפני תום תקופת הזיכיון;
{{ח:תתת|(2)}} החלטת המועצה או קביעתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ד|סעיף 37ד(ב)(3)}} יינתנו, לעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) – לא יאוחר משישה חודשים לפני מועד המעבר, ולעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ג) – לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תקופת הזיכיון.
{{ח:תת|(ט)}} נמסרה הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ח), לבעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב), יפקע זיכיונו במועד המעבר.
{{ח:תת|(ט1)}} נמסרה הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ח) לבעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ג), יפקע זיכיונו במועד כניסת הרישיון לתוקף.
{{ח:תת|(י)|(1)}} פקע או בוטל זיכיון של אחד מבעלי הזיכיונות, במועד המעבר או לאחר מכן (בסעיף קטן זה – בעל הזיכיון הקודם), רשאי בעל הזיכיון הנותר, לשדר גם ביחידת השידור שבה שידר בעל הזיכיון הקודם, ובלבד שהתחייב לקיים את אחד מהמפורטים להלן, נוסף על התחייבויותיו כבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי הוראות חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון (בסעיף קטן זה – התחייבויותיו הקיימות) –
{{ח:תתתת|(א)}} כל התחייבויותיו של בעל הזיכיון הקודם לפי הוראות חוק זה, כללי המועצה, ותנאי הזיכיון בהתאמות שתורה המועצה;
{{ח:תתתת|(ב)}} התחייבויות שסכומן שווה למכפלת ההתחייבויות הקיימות ביחס שבין יחידת השידור שהוקצתה לבעל הזיכיון הקודם לבין יחידת השידור שהוקצתה לבעל הזיכיון הנותר עד למועד המעבר.
{{ח:תתת|(2)}} בחר בעל הזיכיון הנותר כאמור בפסקה (1) שלא לשדר ביחידת השידור שבה שידר בעל הזיכיון הקודם, תפרסם הרשות, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיפים 33(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38}}, מכרז פומבי למתן זיכיון לשידורי טלוויזיה ביחידת השידור שבה שידר בעל הזיכיון הקודם, ותקופת תוקפו של הזיכיון כאמור תהיה כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(ב2)}}; על מכרז כאמור יחולו ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳ בפרק ג׳}}.
{{ח:תת|(יא)}} לא הודיעו בעלי הזיכיונות למועצה על כוונתם להחזיק במשותף בחברת החדשות של ערוץ 2 בהתאם להוראות סעיף קטן (יג), ולא נותרו עוד בעלי זיכיונות במועד המעבר או לאחר מכן, תבצע הרשות הערכת שווי ותפרסם הודעה לציבור על כוונתה לאפשר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לרכוש את חברת החדשות האמורה, וכן על גובה הערכת השווי, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביקש מי שהיה בעל זיכיון עד למועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות כאמור (בסעיף קטן זה – בעל זיכיון קודם), שהוא כשיר לבקשת רישיון, אחד בלבד, לרכוש את חברת החדשות של ערוץ 2, עד למועד שהורתה הרשות, ישלם לרשות בעד הרכישה כאמור את סכום הערכת השווי, וכן ישלם לבעל הזיכיון הקודם האחר, בעד רכישת מניות הרכוש שלו בחברת החדשות של ערוץ 2, את סכום שווי מניות הרכוש האמורות כפי שחישבה הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (יד);
{{ח:תתת|(2)}} ביקשו שני בעלי זיכיונות קודמים שהם כשירים לבקשת רישיון, לרכוש את חברת החדשות של ערוץ 2, עד למועד שהורתה הרשות, תפרסם הרשות מכרז ביניהם לגבי רכישת חברת החדשות, אשר ההצעה המזערית שיהיה ניתן להציע בו תהיה בגובה הערכת השווי; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשתן של ההצעות והטיפול בהן; הזוכה במכרז ישלם לרשות בעד הרכישה כאמור את סכום הצעתו, ולבעל הזיכיון הקודם שלא זכה במכרז, בעד רכישת מניות הרכוש שלו בחברת החדשות של ערוץ 2 – את סכום שווי מניות הרכוש האמורות כפי שחישבה הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (יד);
{{ח:תתת|(3)}} לא הוגשה בקשה לרכוש את חברת החדשות של ערוץ 2 לפי פסקאות (1) או (2), תפרסם הרשות הודעה לציבור על כוונתה להתיר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה שאינו בעל זיכיון קודם, לרכוש את חברת החדשות של ערוץ 2, ויחולו הוראות הפסקאות האמורות בשינויים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בפסקה (1), במקום ”בעל זיכיון קודם שהוא כשיר לבקשת רישיון“ יקראו ”כשיר לבקשת רישיון שאינו בעל זיכיון קודם“ ובמקום ”לבעל הזיכיון הקודם האחר“ יבוא ”לבעלי הזיכיונות הקודמים“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בפסקה (2), במקום ”שני בעלי זיכיונות קודמים שהם כשירים לבקשת רישיון“ יקראו ”שני כשירים לבקשת רישיון שאינם בעלי זיכיונות קודמים או יותר“ ובמקום ”ולבעל הזיכיון הקודם שלא זכה במכרז בעד רכישת מניות הרכוש שלו“ יבוא ”לבעלי הזיכיונות הקודמים, בעד רכישת מניות הרכוש שלהם“.
{{ח:תת|(יב)}} על אף הוראות סעיף קטן (יא), ראתה הרשות, בין השאר בעקבות הגשת בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ג), כי במועד המעבר או לאחר מכן, לא ייוותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, ולא הודיעו בעלי הזיכיונות למועצה על כוונתם להחזיק במשותף בחברת החדשות של ערוץ 2 בהתאם להוראות סעיף קטן (יג), תפרסם הודעה לציבור לפי הוראות סעיף קטן (יא) ותחל בהליכים לפי אותו סעיף קטן באופן מיידי, כך שהחלטת המועצה בדבר בחירת הזוכה במכרז לפי סעיף קטן (יא)(2) או (3)(ב), ככל שייערך מכרז כאמור, תינתן לא יאוחר משלושה חודשים לפני אותו מועד.
{{ח:תת|(יג)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (יא) ו־(יב), הגישו שני בעלי הזיכיונות בקשות לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), או הגישו שניהם בקשות כאמור לפי סעיף קטן (ג), והמועצה הודיעה לשניהם כי הם עומדים בהוראות כאמור בסעיף קטן (ח), יהיו רשאים בעלי הזיכיונות להודיע למועצה בתוך שבעה ימים ממועד הודעת המועצה, בכתב, על כוונתם לרכוש במשותף את חברת החדשות של ערוץ 2 ולהחזיק בה במשותף (בסעיף זה – חברת החדשות המשותפת), לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים מיום תחילת תוקפם של הרישיונות לשידורי טלוויזיה, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרשות תבצע הערכת שווי של חברת החדשות של ערוץ 2, וכל אחד מבעלי הזיכיונות שהודיע למועצה על רכישה והחזקה משותפת כאמור (בסעיף זה – המחזיקים במשותף) ישלם לרשות בעד רכישה כאמור, בטרם תחילת תוקפם של הרישיונות, מחצית מסכום הערכת השווי;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} חברת החדשות המשותפת תשדר בהיקף השעות ובמתכונת שידורי החדשות כפי שהיו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf|תיקון מס׳ 33}}; סכום ההוצאה לשידורי חדשות כאמור לא יפחת מסכום ההוצאה לשידורי חדשות בחברת החדשות של ערוץ 2 שהוציאו בעלי הזיכיונות ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf|תיקון מס׳ 33}};
{{ח:תתתת|(ב)}} המועצה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית, לבקשת בעל רישיון, לשנות את היקף שעות שידורי החדשות של חברת החדשות המשותפת;
{{ח:תתת|(3)}} המחזיקים במשותף יודיעו לרשות, לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תקופת ההחזקה המשותפת, אם הגיעו להסכמה מי מהם ירכוש את חלקו של האחר בחברת החדשות המשותפת ובדבר סכום התמורה שישלם בעד הרכישה כאמור, לרבות בעד רכישת מניות הרכוש של האחר בחברת החדשות המשותפת;
{{ח:תתת|(4)}} לא נמסרה לרשות הודעת המחזיקים במשותף כאמור בפסקה (3) עד תום התקופה האמורה בה, או נמסרה לרשות הודעה על ידי המחזיקים במשותף ולפיה הם אינם מעוניינים עוד להחזיק במשותף בחברת החדשות המשותפת, תפרסם הרשות, בתוך 30 ימים, מכרז לגבי רכישת חברת החדשות המשותפת שיהיו רשאים להשתתף בו כשירים לבקשת רישיון; הרשות תודיע על החלטתה בדבר הזוכה במכרז בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשתן של ההצעות והטיפול בהן; הזוכה במכרז יעביר לרשות את סכום התמורה שהציע במכרז בעד הרכישה כאמור, לרבות בעד רכישת מניות הרכוש של המחזיקים במשותף בחברת החדשות המשותפת, והרשות תעביר מחצית מהתמורה לכל אחד מהמחזיקים במשותף;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין שידורי החדשות באמצעות חברת החדשות המשותפת, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳}} וכן, בכפוף להוראות פסקה (2), הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} הנוגעות לשידורי חדשות של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 63|בסעיף 63(א)}}, במקום ”בלבד“ יקראו ”ולהוראות סעיף 71ד(יג)“;
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 63א|בסעיף 63א(ג)}}, במקום ”שתוקם ותפעל לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}}“ יקראו ”שתפעל לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}} והוראות סעיף 71ד(יג)“;
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 66|בסעיף 66}}, אחרי סעיף קטן (ב) יקראו: ”(ב1) חלקו היחסי של כל מחזיק במשותף במניות הצבעה ובמניות רכוש שהוקצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 66|סעיף קטן (א)(2)}}, יהיה חמישים אחוזים.“;
{{ח:תתתת|(ד)}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|בסעיפים 3}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|ו־4}}, בכל מקום, במקום ”וכן בעל רישיון לשידורי טלוויזיה“ יקראו ”וכן המחזיקים במשותף כמשמעותם בסעיף 71ד(יג), בחלוקה שווה ביניהם“.
{{ח:תת|(יד)}} הרשות תבצע הערכת שווי של חברת החדשות של ערוץ 2, לפי שיטת חישוב שתחליט עליה, בהתבסס, בין השאר על ערך הנכסים, הזכויות, החובות, ההתקשרויות וטובות ההנאה מכל סוג שהוא של חברת החדשות של ערוץ 2, בניכוי שווי מניות הרכוש בחברת החדשות של ערוץ 2 וערך סימני המסחר הרשומים או שאינם רשומים ששימשו את חברת החדשות של ערוץ 2, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 63א|בסעיף 63א(ד)}}.

{{ח:סעיף|71ה|רישיון לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי|תיקון: תשע״א, תשע״ג, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל הזיכיון“ – בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההתחייבויות בתחום התוכן“ ו”הפרש ההכנסה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 71ד|בסעיף 71ד}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כשיר לבקשת רישיון“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שהגיש למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ולדעת המועצה מתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(א)(1) ו־(3)}} ובכללים שקבעה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(ג)}}, ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)}} או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים;
{{ח:תתתת|(3)}} מי שנמסרה לו הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(ב)}} בעל הזיכיון רשאי להגיש למועצה, עד למועד שקבעה ושלא יהיה מאוחר משנה לפני מועד המעבר, בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה; תחילת תוקפו של רישיון שניתן על פי בקשה כאמור תהיה במועד המעבר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תת|(ב1)}} הוארך זיכיונו של בעל הזיכיון לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37ג|סעיף 37ג(ב1)}}, רשאי הוא להגיש למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה במהלך תקופה שתקבע, ולא יאוחר מתום תקופת זיכיונו; תחילת תוקפו של רישיון שניתן על פי בקשה כאמור תהיה עם תום תקופת הזיכיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ג|סעיף 37ג(ב1)}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד האחרון להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה בידי בעל זיכיון בערוץ השלישי)|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד האחרון להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה בידי בעל זיכיון בערוץ השלישי), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ד) או (ד1), המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי טלוויזיה למי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ב1) אם מתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(א)}} ובכללים שקבעה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(ג)}}, ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)}} או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים; ואולם לעניין {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ב2)}} לא יראו את המבקש כבעל זיכיון אחר כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 41|בפסקה (9) של הסעיף האמור}}, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(א)(1)}} לא יראו את המבקש כבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, רק בשל כך שהוא בעל הזיכיון.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)(1)}}, מצאה המועצה כי מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) לא קיים בתקופת הזיכיון את ההתחייבויות בתחום התוכן, רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון ועד יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf|תיקון מס׳ 33}} – בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה עד ליום כ״ו בשבט התשע״ד (27 בינואר 2014), של ההתחייבויות כאמור, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון והנובעות מהפרש ההכנסה – בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה בתוך 36 חודשים ממועד תחילת תוקפו של הרישיון, של ההתחייבויות כאמור, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} המועצה אישרה את התכניות לפי פסקאות (1) ו־(2);
{{ח:תתת|(4)}} בעל הזיכיון המציא לרשות ערבות בנקאית אוטונומית בסכומים הנדרשים לביצוע התכניות לפי פסקאות (1) ו־(2), להבטחת ביצוען, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(א)(2)}}; המנהל יורה לבעל הזיכיון על נוסח הערבות הבנקאית האוטונומית.
{{ח:תת|(ד1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)(1)}}, מצאה המועצה כי בעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב1), לא קיים בתקופת הזיכיון התחייבויות בתחום התוכן, לא שילם את חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי הפצה או תמלוגים, או הפר את הוראת {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}, כמפורט בפסקאות (1) עד (4), רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה בהתקיים האמור באותן פסקאות, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון ועד יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306622.pdf|תיקון מס׳ 39}} – המועצה שוכנעה, מנימוקים שיירשמו, כי חומרת ההפרה ונסיבותיה אינן מצדיקות את אי־מתן הרישיון; לא תוקנה ההפרה עד למועד הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (ב1), תורה המועצה לבעל הזיכיון לתקן את ההפרה בתוך תקופת זמן סבירה; הורתה המועצה על תיקון ההפרה כאמור, ימציא בעל הזיכיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בעל הזיכיון בתקופת הזיכיון והנובעות מהפרש ההכנסה – מתקיימים לגבי בעל הזיכיון התנאים המנויים בסעיף קטן (ד)(2) עד (4), בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין חובות בשל דמי זיכיון, דמי הפצה או תמלוגים שבעל הזיכיון היה חייב לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳ לפרק ח׳}} לפני יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306622.pdf|תיקון מס׳ 39}} – המועצה נוכחה כי בעל הזיכיון שילם את חובותיו כאמור עד יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306622.pdf|התיקון האמור}};
{{ח:תתת|(4)}} לעניין הפרת הוראת {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}} – המועצה נוכחה כי בעל הזיכיון העביר את מקום מושבה של חברת החדשות של הערוץ השלישי לירושלים לא יאוחר מיום כ״ו באלול התשע״ג (1 בספטמבר 2013), בהתאם להתחייבותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ג|סעיף 37ג(ב1)(3)}}.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} מצאה המועצה כי בעל הזיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ב1) הפר הפרה זניחה של הוראה לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)(1) סיפה}}, וההפרה ניתנת לתיקון, תורה לו על תיקון ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור (בסעיף קטן זה – התקופה לתיקון ההפרה).
{{ח:תתת|(2)}} הורתה המועצה על תיקון הפרה כאמור בפסקה (1), ימציא בעל הזיכיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל.
{{ח:תתת|(3)}} לא תוקנה ההפרה, במהלך התקופה לתיקון ההפרה וטרם ניתן לבעל הזיכיון רישיון לשידורי טלוויזיה, לא יינתן לו רישיון כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} הגיש בעל הזיכיון בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ב1), תודיע המועצה במהלך תקופה שתקבע ולא יאוחר מתום תקופת זיכיונו, אם הוא עומד בהוראות הסעיפים המפורטים בסעיף קטן (ג), למעט בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(א)(2)}}; הודיעה המועצה כאמור לבעל הזיכיון כי הוא עומד בהוראות כאמור, יראו אותו ככשיר לבקשת אפיק לעניין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37ד|סעיף 37ד}}, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרסום ההודעה לציבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ד|סעיף 37ד(ב)}} יהיה, לעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) – תשעה חודשים לפני מועד המעבר ולעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב1) – חודשיים לפני תום תקופת זיכיונו;
{{ח:תתת|(2)}} החלטת המועצה או קביעתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ד|סעיף 37ד(ב)(3)}} יינתנו, לעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) – לא יאוחר משישה חודשים לפני מועד המעבר ולעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב1) – לא יאוחר מחודש לפני תום תקופת הזיכיון.
{{ח:תת|(ז)}} נמסרה לבעל הזיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ו), יפקע זיכיונו במועד המעבר.
{{ח:תת|(ח)}} השר רשאי, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 63א|סעיף 63א(ד)}} והוראות {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כא1|סעיף 6כא1(ו) לחוק התקשורת}}, להתיר למי שהיה בעל הזיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי (בסעיף זה – בעל הזיכיון הקודם), והמועצה מצאה כי הוא כשיר לבקשת רישיון, להמשיך לעשות שימוש, כבעל רישיון, באפיק שבו שידר בתקופת הזיכיון, בנכסים הלא מוחשיים של הרשות ובסימני המסחר הרשומים או שאינם רשומים ששימשו את חברת החדשות של הערוץ השלישי, עד למועד שבו לא ייוותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2; בעל הזיכיון הקודם שהשר התיר לו לעשות שימוש כאמור, ישלם בעד השימוש, טרם תחילת תוקפו של הרישיון לשידורי טלוויזיה, סכום חד־פעמי שתקבע המועצה, באישור השר ושר האוצר.
{{ח:תת|(ט)}} הרשות תבצע הערכת שווי של חברת החדשות של הערוץ השלישי, בהתאם להוראות סעיף קטן (י) (בסעיף זה – הערכת השווי), ותפרסם, לא יאוחר מחודש לפני תום תקופת הזיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי, הודעה לציבור על כוונתה לאפשר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, ועל גובה הערכת השווי, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביקש בעל הזיכיון הקודם שהוא כשיר לבקשת רישיון, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, עד למועד שהורתה הרשות, ישלם לרשות בעד הרכישה כאמור את סכום הערכת השווי;
{{ח:תתת|(2)}} לא הוגשה בקשה לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי לפי פסקה (1), תפרסם הרשות הודעה לציבור על כוונתה להתיר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה שאינו בעל הזיכיון הקודם, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ביקש כשיר לבקשת רישיון שאינו בעל הזיכיון הקודם, אחד בלבד, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, עד למועד שהורתה הרשות, ישלם לרשות בעד הרכישה כאמור את סכום הערכת השווי, וכן ישלם לבעל הזיכיון הקודם, בעד רכישת מניות הרכוש שלו בחברת החדשות של הערוץ השלישי, את סכום שווי מניות הרכוש האמורות כפי שחישבה הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (י);
{{ח:תתתת|(ב)}} ביקשו שני כשירים לבקשת רישיון או יותר, שאינם בעל הזיכיון הקודם, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, עד למועד שהורתה הרשות, תפרסם הרשות מכרז ביניהם לגבי רכישת חברת החדשות, אשר ההצעה המזערית שיהיה ניתן להציע בו תהיה בגובה הערכת השווי; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשתן של ההצעות והטיפול בהן; החלטת המועצה בדבר בחירת הזוכה במכרז תינתן לא יאוחר משלושה חודשים לפני מועד המעבר; הזוכה במכרז ישלם לבעל הזיכיון הקודם, בעד רכישת מניות הרכוש שלו בחברת החדשות של הערוץ השלישי, את סכום שווי מניות הרכוש האמורות כפי שחישבה הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (י).
{{ח:תת|(י)}} הרשות תבצע הערכת שווי של חברת החדשות של הערוץ השלישי, לפי שיטת חישוב שתחליט עליה, בהתבסס, בין השאר על ערך הנכסים, הזכויות, החובות, ההתקשרויות וטובות ההנאה מכל סוג שהוא של חברת החדשות של הערוץ השלישי, בניכוי שווי מניות הרכוש בחברת החדשות של הערוץ השלישי וערך סימני המסחר הרשומים או שאינם רשומים ששימשו את חברת החדשות של הערוץ השלישי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 63א|בסעיף 63א(ד)}}.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ח|סימן ח׳: הוראות לעניין בעלי רישיונות זעירים לשידורי טלוויזיה|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|71ו|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ד סימן ח|סימנים ח׳}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ט|ו־&lt;wbr&gt;ט׳}}|תיקון: תשע״ח, תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ח|בסימן זה}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ט|ובסימן ט׳}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון זעיר“ – בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שהכנסותיו מביצוע שידורים וממתן שירותים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 100|בסעיף 100}} אינן עולות על שמונים מיליון שקלים חדשים בשנה החולפת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון זעיר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שהכנסותיו מביצוע שידורים וממתן שירותים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 100|בסעיף 100}} אינן עולות על שני מיליארד שקלים חדשים בשנה החולפת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון זעיר ייעודי“ – בעל רישיון זעיר שביום התחילה היה בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים למשדר ערוץ ייעודי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6לד1|סעיף 6לד1 לחוק התקשורת}} ומתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ב־51 אחוזים לפחות מכלל שידוריו מתקיים הייעוד המיוחד שנקבע ברישיון המיוחד, ו־20 אחוזים לפחות משידוריו הם הפקות ישראליות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא משקיע 51 אחוזים לפחות מהכנסותיו השנתיות בתכניות שמתקיים בהן הייעוד המיוחד שנקבע ברישיון המיוחד, ו־20 אחוזים לפחות מהכנסותיו מושקעות בהפקות ישראליות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי“ – בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים למשדר ערוץ ייעודי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6לד1|סעיף 6לד1 לחוק התקשורת}} כנוסחו ערב ביטולו {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|בחוק המתקן}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה ישראלית“ – תכנית שאינה שידורי חדשות, ש־75 אחוזים לפחות מיוצריה, ממבצעיה ומהצוות הטכני–הנדסי שנטל חלק בהפקתה, ו־75 אחוזים לפחות מצוות ההפקה שלה, הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בעברית, בערבית, ברוסית, באמהרית או בטיגרינית, או בשפה אחרת שאישרה מראש המועצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החוק המתקן“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 44), התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|החוק המתקן}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת המעבר“ – תקופה של שמונה שנים החל ביום התחילה.

{{ח:סעיף|71ז|רשימת בעלי רישיונות זעירים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 108|סעיף 108}}, בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ימסור למנהל כל מידע הנדרש לבחינת הכנסותיו עד 31 במרס בכל שנה, כפי שקבע המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות, עד 1 ביוני בכל שנה, רשימה של בעלי רישיון זעיר ובעלי רישיון זעיר ייעודי.

{{ח:סעיף|71ח|הוראות מיוחדות לעניין בעל רישיון זעיר|תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין בעל רישיון זעיר, יראו את שידוריו כשידורי טלוויזיה כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיפים 49}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61}}, {{ח:פנימי|סעיף 85|85}} {{ח:פנימי|סעיף 88|ו־88(3)}} לא יחולו עליו, וההוראות שלהלן יחולו לגביו בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א)}} יחולו על איסור התקשרות בינו ובין בעל רישיון אחר לשידורי טלוויזיה לעניין תשדירי פרסומת בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 85א|בסעיף 85א(א)}}, אחרי ”במישרין או בעקיפין“ יקראו ”ואם הוא בעל רישיון זעיר – יותר מעשרים וחמישה אחוזים מזמן שידור תשדירי הפרסומת שלו; לעניין בעל רישיון זעיר שהכנסותיו השנתיות אינן עולות על שבעה מיליון שקלים חדשים – לא ימכור ולא יקצה מורשה לשידורים יותר מחמישים אחוזים מזמן שידורי תשדירי הפרסומת שלו, ובלבד שהאדם שמוכרים לו זמן שידורי פרסומת אינו סוכן פרסום“;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 85א|בסעיף 85א(ב1)}}, בסופו יקראו ”ואם הוא בעל רישיון זעיר – בסכום העולה על 25 אחוזים מהכנסותיו בשנה ממכירה של שידור תוכן פרסומי“.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון זעיר יהיה פטור מהחובות המפורטות להלן, לרבות בשנה שלאחר השנה שבה חדל להיות בעל רישיון זעיר:
{{ח:תתת|(1)}} שידור חדשות, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(2)}} שידור הפקות מקומיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיפים 59}} {{ח:פנימי|סעיף 60|ו־60}};
{{ח:תתת|(3)}} הוצאה לשם הפקת סוגה עילית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62ג|סעיף 62ג(א1)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|וסעיף 5 לתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(4)}} השקעה בסרטים ישראליים לפי {{ח:פנימי|סעיף 62ג|סעיף 62ג(א1)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5א|וסעיף 5א לתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בעל רישיון זעיר לשדר חדשות, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יהיה פטור משידור חדשות באמצעות חברת חדשות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳ לפרק ד׳}} ומהוצאה לתפעול חברת חדשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 62ג|סעיף 62ג(א1)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|וסעיף 3 לתוספת השנייה}}, ובלבד ששידורי החדשות שישדר יהיו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} או בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳ לפרק ד׳}}, לפי בחירתו;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(תימחק ביום 1.1.2027):}} מקום מושבו של מערך החדשות כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} יהיה בירושלים; הוראה זו תחול החל בתום שלוש שנים ממועד קבלת הרישיון או מתחילת שידורי החדשות, לפי המאוחר, ולא תחול אם שידורי החדשות אינם בעברית; החל בעל רישיון לשדר חדשות בעברית, באופן מלא או חלקי, לאחר ששידר חדשות בשפה שאינה עברית, יימנו שלוש השנים החל במועד תחילת השידורים בשפה העברית כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(יבוטל ביום 1.1.2027):}} בעל רישיון זעיר, למעט מי שמתקיימות לגביו הוראות פסקה (1) להגדרה ”בעל רישיון זעיר ייעודי“, ישקיע 20 אחוזים לפחות מהכנסותיו השנתיות בהפקה ישראלית.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ט|סימן ט׳: הוראת מעבר מרישיון משדר ערוץ ייעודי לרישיון זעיר או לרישיון זעיר ייעודי|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|71ט|הוראות מעבר מרישיון משדר ערוץ ייעודי לרישיון זעיר או לרישיון זעיר ייעודי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מי שערב יום התחילה היה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי רשאי להודיע בכתב למועצה כי בכוונתו להגיש בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה כבעל רישיון זעיר או כבעל רישיון זעיר ייעודי לפי פסקה (1) או (2) להגדרה ”בעל רישיון זעיר ייעודי“, והכול כפי שיציין בהודעתו (להלן – הודעת המעבר); נמסרה הודעת המעבר, יקבל המבקש מהמועצה רישיון מותנה לשידורי טלוויזיה לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, ובלבד שהגיש בקשה לקבלת רישיון כאמור בתוך שלושה חודשים ממועד ההודעה (להלן – בקשה לרישיון) ורישיון משדר הערוץ הייעודי שלו יותלה ממועד מתן הרישיון המותנה ועד לביטולו כאמור בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תחליט, בתוך שלושה חודשים ממועד הגשת הבקשה לרישיון, אם לתת למבקש רישיון, ורשאית היא לבקש ממנו מסמכים או מידע נוספים, בתוך תקופה שתקבע, לשם קבלת החלטתה; החליטה המועצה לבקש מסמכים או מידע נוספים, תאריך את תוקף הרישיון המותנה לתקופה שתקבע.
{{ח:תת|(ג)}} רישיון מותנה יפקע באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הרישיון המותנה לא הגיש בקשה לרישיון בתוך שלושת החודשים האמורים בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון המותנה לא מסר למועצה, בתוך התקופה שקבעה, את המסמכים או המידע שדרשה, כאמור בסעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(3)}} המועצה החליטה לסרב לתת לבעל הרישיון המותנה את הרישיון לשידורי טלוויזיה כבעל רישיון זעיר או בעל רישיון זעיר ייעודי.
{{ח:תת|(ד)}} פקע רישיון מותנה, תיפסק התלייתו של רישיון משדר הערוץ הייעודי, ויחולו בעניינו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}} כנוסחו ערב יום התחילה.
{{ח:תת|(ה)}} החליטה המועצה לתת למבקש רישיון כאמור בסעיף קטן (ב), יתבטל רישיון משדר הערוץ הייעודי שלו עם מתן הרישיון על ידי המועצה.

{{ח:סעיף|71י|הוראות מעבר לעניין מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו על מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי, ובכלל זה רישיון מותנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 71ט|בסעיף 71ט}}, בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא ידאג להסב את הערבויות שהמציא לחשב משרד התקשורת בהתאם {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|לחוק התקשורת}}, לפקודת הרשות, בתוך 14 ימים מיום אישור החשב להסבתן, ועל אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(א)(2)(א)}}, ישמשו ערבויות שהוסבו כאמור הן להבטחת מילוי ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון מכוחו והן להבטחת מחויבויותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}};
{{ח:תת|(2)}} בתקופת המעבר –
{{ח:תתת|(א)}} לא יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיפים 33א(א)(2)(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 33ב|ו־33ב(א)}}, וכל עוד לא חל שינוי בהחזקות בבעל הרישיון – לא יחולו עליו גם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(ב)(1) ו־(2)}};
{{ח:תתת|(ב)}} הוא יהיה פטור מתשלום דמי רישיון שנתיים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}};
{{ח:תתת|(ג)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6לד|בסעיפים 6לד}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6נה|ו־6נה לחוק התקשורת}}, שידוריו יועברו על ידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ועל ידי בעל רישיון לשידורי לוויין בלא תשלום בעד העברתם;
{{ח:תתת|(ד)}} אם מתקיים בו ובמחזיק בו אחד התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 41|בפסקאות (1) עד (3) בסעיף 41(ב2)}}, לא יחולו לגביהם הסייגים בפסקאות האמורות, לפי העניין, בנוגע להחזקה שהיתה קיימת ערב יום התחילה, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} ב־75 אחוזים לפחות מכלל שידוריו מתקיים הייעוד המיוחד שנקבע ברישיון משדר הערוץ הייעודי שלו;
{{ח:תתתת|(2)}} הוא אינו משדר שידורי חדשות ותכניות בענייני היום;
{{ח:תתתת|(3)}} לא הועברו לאחר אמצעי שליטה בבעל הרישיון או בתאגיד שמחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה בו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} כתוצאה מכך הופחתו אמצעי השליטה שהחזקתם אסורה או מוגבלת לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ב2)}};
{{ח:תתתתת|(ב)}} אמצעי השליטה בתאגיד כאמור הועברו למי שערב יום התחילה החזיק, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה באותו תאגיד.
{{ח:תתת|(ה)}} בעל רישיון זעיר ייעודי שמתקיים בו האמור בפסקת משנה (ד)(1) עד (3), לא ייחשב בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56}};
{{ח:תת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ב2)(4)}} לא יחולו על בעל רישיון זעיר ייעודי ועל מי שהיה בעל רישיון זעיר ייעודי והיה לבעל רישיון זעיר, בתקופת המעבר – אף אם אמצעי השליטה בו הועברו לאחר, ובתום תקופת המעבר – רק אם לא הועברו לאחר; חדל בעל רישיון כאמור להיות בעל רישיון זעיר, לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|הסעיף האמור}} עד תום שנתיים מיום שחדל להיות בעל רישיון זעיר, ובלבד שאמצעי השליטה בו לא הועברו לאחר;
{{ח:תת|(4)}} מי שבעל שליטה בו, במישרין או בעקיפין, הוא גם בעל שליטה בבעל רישיון זעיר ייעודי או מבקש להיות בעל שליטה בבעל רישיון כאמור, למעט מי שהיה בעל עניין בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה ערב יום התחילה, יהיה פטור מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ג)(1)}} וכן מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(ב)(3) ו־(ה)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 41|אותו סעיף}}, כל עוד הרישיון לשידורי טלוויזיה הוא רישיון זעיר ייעודי או עד תום תקופת המעבר, לפי המוקדם; מימש אדם כאמור את הפטור לפי פסקה זו והתקיים בו סייג מהסייגים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(ג)(1)}}, יחול עליו הפטור האמור עד תום שנתיים מיום שחדל בעל הרישיון שהוא בעל שליטה בו להיות בעל רישיון זעיר;
{{ח:תת|(5)}} ניתן רישיון מותנה למי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי, יחולו הוראות אלה לעניין הפעלת הסמכויות כלפיו בידי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין ובידי המועצה:
{{ח:תתת|(א)}} היו הליכים תלויים ועומדים לפני המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין הנוגעים להפרות של {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}, של הוראות שנקבעו או ניתנו מכוחו או של רישיונו, שביצע בעל הרישיון, או התקיימו בדיקות או שיש לקיים בדיקות בעניין עמידת בעל הרישיון בתנאים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|החוק האמור}}, לפי הוראות שנקבעו או ניתנו מכוחו או לפי רישיונו, לגבי התקופה שקדמה למתן הרישיון המותנה, תשלים המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין את בדיקותיה ותחליט אם היו הפרות ומהן המחויבויות שעל בעל הרישיון להשלים;
{{ח:תתת|(ב)}} עם מתן הרישיון המותנה, פעולות לשם השלמת מחויבויותיו של בעל הרישיון כאמור בפסקת משנה (א), לרבות נקיטת הליכים בשל הפרות שהמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין קבעה שבעל הרישיון ביצע, יינקטו בידי המועצה; המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין תעביר למועצה את כל המידע הדרוש לעניין זה;
{{ח:תת|(6)}} לא קיים בעל הרישיון מחויבויות שחב בהן ערב יום התחילה לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}} או לפי תנאי רישיונו, יוציא בכל שנה, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 71ח|בסעיף 71ח(ב)}}, עשרים אחוזים מהכנסותיו לפחות לשם קיום התחייבויותיו האמורות, בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} בעל הרישיון לא יהיה חייב לקיים את החובה האמורה בשנה שמיום קבלת הרישיון המותנה;
{{ח:תתת|(ב)}} מחויבויות שהמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין קבעה שהיה ניתן לקיימן על ידי הוצאה להפקות מקומיות, ניתן לקיימן על ידי הוצאה להפקת הפקות מקומיות, ולא יחולו לעניין זה הגבלות נוספות לעניין סוג תוכן ההפקות המקומיות, ובלבד שמחויבויות להוצאה כסוגה עילית יקוימו על ידי הוצאה לסוגה עילית;
{{ח:תתת|(ג)}} לעניין מי שמתקיימות לגביו הוראות לעניין השקעה כאמור בהגדרה ”בעל רישיון זעיר ייעודי“, תחול עליו חובת ההוצאה כאמור ברישה נוסף על ההשקעה כאמור.

{{ח:סעיף|71יא|הוראות לעניין מי שהמשיך להיות בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 71י|סעיף 71י}}, לעניין מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי ערב יום התחילה, ולא מסר הודעת מעבר, לא הגיש בקשה לרישיון או שרישיונו המותנה בוטל, והכול לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 71ט|סעיף 71ט}}, ימשיכו לחול הוראות {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}} והוראות {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}}, כנוסחן ערב יום התחילה.

{{ח:סעיף|71יב|הוראות מעבר לעניין בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי בשפה הערבית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מסר בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי בשפה הערבית הודעת מעבר, ימשיכו לחול עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6לד3|סעיף 6לד3 לחוק התקשורת}} כנוסחו ערב יום התחילה, עד למתן רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי, ואם החליטה המועצה לסרב לתת לו רישיון כאמור או פקע רישיונו המותנה, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 71יא|סעיף 71יא}}.

{{ח:סעיף|71יג|שמירת תוקף|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} תקנות, כללים והוראות שהותקנו או שניתנו מכוח חוק זה ערב יום התחילה יחולו על בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, ובכלל זה על בעל רישיון זעיר ובעל רישיון זעיר ייעודי, אם אין {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|בחוק המתקן}} הוראה אחרת שאינה מתיישבת עם התקנות, הכללים או ההוראות האמורים.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תכריע בחילוקי דעות אם תקנה, כלל או הוראה מסוימים אינם מתיישבים עם הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|החוק המתקן}}.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: שידורי רדיו}}
{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: תחנות, זכיונות ורישיונות|תיקון: תשס״ה־3}}

{{ח:סעיף|72|רישוי שידורי רדיו|תיקון: תשנ״ד, תשנ״ט, תשס״ה־3, ק״ת תשס״ו, תשע״ו־2, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תעניק זכיונות להפעלת תחנות אזוריות לשידורי רדיו אזוריים ותקבע בכללים, את חלוקת הארץ לאחד עשר אזורים לפחות, שבהם יינתנו חמישה עשר לפחות, אך לא יותר מעשרים זכיונות לשידורי רדיו, הכל כפי שתקבע המועצה מזמן לזמן; בקביעת האזורים ובמתן הזכיונות תפעל המועצה במגמה לקיים שידורי רדיו אזוריים בכל רחבי הארץ, בהתחשב, בין היתר, באפשרות להקצות תדרים, בתנאי התפשטות הגלים, בשיקולים כלכליים, במיגוון סוגי השידורים ואופיים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} המועצה תעניק זכיונות להפעלת תחנות אזוריות לשידורי רדיו אזוריים ותקבע בכללים, את חלוקת הארץ לאזורים לשם כך; בקביעת האזורים ובמתן הזכיונות תפעל המועצה במגמה לקיים שידורי רדיו אזוריים, בהתחשב, בין היתר, באפשרות להקצות תדרים, בתנאי התפשטות הגלים, בשיקולים כלכליים, במיגוון סוגי השידורים ואופיים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אזורי זכיון לשידורי רדיו)|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אזורי זכיון לשידורי רדיו), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תת|(א1)}} המועצה תעניק רישיונות לשידורי רדיו ספרתי בכיסוי ארצי, בהתאם לכללים שתקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 72ב|סעיף 72ב}}, ובכפוף לאישור השר לענין אפשרות הקצאת התדרים לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי}} וכמות התדרים שניתן להקצות לשידורים כאמור.
{{ח:תת|(א2)}} שידורי בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי יופצו באמצעות תחנת שידור של בעל זכיון להפעלת תחנת שידור או באמצעות תחנת הזנה לוויינית של בעל רישיון להפעלת תחנת הזנה לוויינית.
{{ח:תת|(א3)}} השר יורה, לאחר התייעצות עם המועצה ולא יאוחר מיום ב׳ באייר התשס״ו (30 באפריל 2006), אם רישיונות לשידורי רדיו ספרתי המופצים באמצעות בעל זכיון להפעלת תחנת שידור, יינתנו על ידי המועצה בדרך של מכרז או בלא מכרז; הוראה כאמור תינתן בהתחשב, בין השאר, באמדן בדבר מספר הבקשות שיוגשו למתן רישיונות כאמור, ביחס למספר התדרים שיוקצו לצורך זה, ובשיקולים של קידום התחרות ושל טובת הציבור; רישיונות לשידורי רדיו ספרתי המופצים באמצעות תחנת הזנה לוויינית של בעל רישיון להפעלת תחנת הזנה לוויינית, יינתנו בלא מכרז.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי}}.
{{ח:תת|(ג)}} לאחר תום ארבע שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211005.pdf|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 6), התשנ״ד–1994}}, רשאית המועצה, על אף האמור בסעיף קטן (א), ליתן, מזמן לזמן, זכיונות נוספים לשידורי רדיו, לרבות בדרך של חלוקת הארץ לאזורים נוספים, הכל כפי שתקבע.
{{ח:תת|(ד)}} במתן הזכיונות והרישיונות לפי סעיף זה, תפעל המועצה במגמה לקיים תחנות רדיו אשר מטרתן לקדם את היצירה הישראלית ואת השירים בשפה העברית; בסעיף קטן זה, ”שיר בשפה העברית“ – שיר שמרבית מילותיו הן בשפה העברית.
{{ח:תת|(ה)}} במתן זכיונות ורישיונות וקביעת תנאיהם לפי סעיף זה, וכן בקביעת כללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 72ב|סעיף 72ב}}, תפעל המועצה לשם קידום התחרות, ובהתחשב, בין השאר, בכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אפשרות הקצאת התדרים וכמותם;
{{ח:תתת|(2)}} תנאי התפשטות הגלים;
{{ח:תתת|(3)}} שיקולים כלכליים;
{{ח:תתת|(4)}} מגוון סוגי השידורים ואפיונם, לרבות אפיונים יחודיים כגון תרבות, שפה או מורשת;
{{ח:תתת|(5)}} התאמתו של מבקש הזכיון או הרישיון לשדר שידורי רדיו;
{{ח:תתת|(6)}} שיקולים שבטובת הציבור.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} בעל זיכיון לשידורי רדיו רשאי לשדר, נוסף על השידורים שהותר לו לשדר במסגרת זיכיונו (בסעיף זה – השידורים העיקריים), שידורי רדיו בעלי תוכן שונה מהשידורים העיקריים, בחלק משעות היממה (בסעיף זה – תוכן שידורים נוסף), אם אישרה זאת המועצה כאמור בפסקה (2).
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מסמכותה כאמור בסעיף קטן (א), מצאה המועצה, לאחר מיפוי הצרכים המיוחדים של מגוון אוכלוסיות ברחבי הארץ, כי יש צורך בתוכן שידורים נוסף בעבור אוכלוסייה מסוימת, בשטח מסוים באזור זיכיון, רשאית היא לתת לבעל הזיכיון לשידורי רדיו אישור לשדר תוכן שידורים נוסף אחד בלבד בשטח כאמור, שישודר במקום השידורים העיקריים, בהתאם לכללים שתקבע; במתן אישור ובקביעת כללים כאמור תפעל המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ה).
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת אישור לתוכן שידורים נוסף על ידי בעל זיכיון לשידורי רדיו)|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת אישור לתוכן שידורים נוסף על ידי בעל זיכיון לשידורי רדיו), התשע״ז–2016}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} המועצה לא תיתן אישור לתוכן שידורים נוסף כאמור בפסקה (2), אלא לאחר שניתן אישור השר לעניין האפשרות להקצאת התדרים לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי}}.
{{ח:תתת|(4)}} ניתן לבעל זיכיון לשידורי רדיו אישור לתוכן שידורים נוסף, לא יינתן אישור השר לעניין האפשרות להקצאת תדרים נוספת לאותו בעל זיכיון לשם כיסוי אזור זיכיונו אלא אם כן התגלו הפרעות לקליטת שידוריו.

{{ח:סעיף|72א|הגבלות על זכיונות ועל רישיונות נוספים|תיקון: תשנ״ד, תשס״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן זכיון נוסף לשידורי רדיו –
{{ח:תתת|(1)}} למי שכבר קיבל זכיון לשידורי רדיו באותו אזור או לתאגיד שלוב שלו;
{{ח:תתת|(2)}} לתאגיד שמי שמחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בו, מחזיק גם באמצעי שליטה בשיעור כלשהו בתאגיד בעל זכיון לשידורי רדיו באותו אזור, והכל בין במישרין ובין בעקיפין;
{{ח:תתת|(3)}} אם כתוצאה מנתינתו יחזיק תאגיד, או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו בשיעור כלשהו או תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מהם, ביותר מחמישית ממספר הזכיונות שהוענקו או שהתפרסם מכרז לגביהם באותה עת, או באמצעי שליטה בתאגיד אחד או יותר המחזיק במספר זכיונות כאמור, והכל בין במישרין ובין בעקיפין;
{{ח:תתת|(4)}} אם כתוצאה מנתינתו יחזיק תאגיד, או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו בשיעור העולה על עשרים וארבעה אחוזים, או תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מהם, במישרין או בעקיפין, בזכיון נוסף על זכיון שמי מהם כבר זכה בו, לאזור שתחומו כולל את אחת הערים, ירושלים, תל אביב או חיפה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן רישיון נוסף לשידורי רדיו –
{{ח:תתת|(1)}} אם כתוצאה מנתינתו יחזיק תאגיד, או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו בשיעור כלשהו, או תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מהם, ביותר מחמישית ממספר הרישיונות שניתנו לשידורי רדיו המופצים באמצעות תחנת שידור או שהתפרסם מכרז לגביהם באותה עת, או באמצעי שליטה בתאגיד אחד או יותר המחזיק במספר רישיונות כאמור, והכל בין במישרין ובין בעקיפין;
{{ח:תתת|(2)}} אם כתוצאה מנתינתו יחזיק תאגיד, או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו בשיעור כלשהו, או תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מהם, ביותר מחמישית ממספר הרישיונות לשידורי רדיו ספרתי המופצים באמצעות תחנת הזנה לוויינית, או באמצעי שליטה בתאגיד אחד או יותר המחזיק במספר רישיונות כאמור, והכל בין במישרין ובין בעקיפין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור הוועדה, לשנות את התנאים וההגבלות הקבועים בסעיף הקטן האמור ולקבוע תנאים או הגבלות אחרים או נוספים לענין מתן רישיון נוסף לשידורי רדיו.

{{ח:סעיף|72ב|כללים לענין מתן רישיון לשידורי רדיו ספרתי|תיקון: תשס״ה־3, ק״ת תשס״ו, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תקבע כללים למתן רישיון לשידורי רדיו ספרתי, בין אם הורה השר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(א3)}} על מתן רישיונות לשידורי רדיו ספרתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 72|באותו סעיף}} בדרך של מכרז ובין אם הורה על מתן רישיונות כאמור בלא מכרז, ובין השאר כללים בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התנאים למתן הרישיון, לרבות דרכי הגשת בקשה למתן רישיון והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרישיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא;
{{ח:תתת|(2)}} הידע והניסיון המקצועיים והיכולת הכספית הנדרשים ממבקש הרישיון לצורך קבלת הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} תקופת תוקפו של הרישיון, לרבות אפשרות הארכת תקופת תוקפו בתקופה נוספת, אחת או יותר;
{{ח:תתת|(4)}} השידורים שיינתנו בידי בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} כללים לפי סעיף זה ייקבעו לא יאוחר מיום ד׳ בתמוז התשס״ו (30 ביוני 2006).
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33(ב)}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות רדיו בידי בעל זיכיון)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות רדיו בידי בעל זיכיון), התשנ״ט–1999}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (הליכים למתן רישיון לשידורי רדיו)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (הליכים למתן רישיון לשידורי רדיו), התשס״ו–2006}}.}}

{{ח:סעיף|72ג|תנאים והגבלות לענין מתן רישיון לשידורי רדיו ספרתי|תיקון: תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} התנאים וההגבלות הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 41|בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 41(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 41|ובפסקאות (4) ו־(5) של סעיף 41(ג)}}, יחולו, בשינויים המחויבים, על מבקש רישיון לשידורי רדיו ספרתי, והסמכויות הנתונות למועצה כוועדת מכרזים לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיפים 42 עד 45}} והחובות המוטלות עליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|הסעיפים האמורים}}, יהיו נתונות לה לענין מבקש כאמור, בין אם מתן הרישיון לשידורי רדיו ספרתי יהיה בדרך של מכרז ובין שלא בדרך של מכרז.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא יינתן רישיון לשידורי רדיו ספרתי למי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא גוף המשדר לפי דין שידורים לציבור או לחלק ממנו, או שהוא תאגיד שגוף כאמור הוא בעל ענין בו או שהוא בעל ענין בגוף כאמור, או שהוא עיתון; הוראות פסקה זו לא יחולו על תאגיד שבעל זכיון לשידורי טלוויזיה או שבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה או בעל רישיון לשידורים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}} הם בעלי ענין בו, או שהוא בעל ענין במי מהם; לענין פסקה זו, לא יראו בעל זכיון לשידורי רדיו או בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי לפי חוק זה, או בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}, כגוף המשדר לפי דין שידורים לציבור;
{{ח:תתת|(2)}} הוא תאגיד שהוא בעל שליטה בבעל זכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה או בעל שליטה בבעל רישיון לשידורים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}, למעט רישיון מיוחד לשידורי כבלים, וגם בעל שליטה בבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי;
{{ח:תתת|(3)}} הוא תאגיד שאדם המחזיק בו בשיעור של עשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שולט בו, הוא גם בעל שליטה בבעל זכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה, או בעל שליטה בבעל רישיון לשידורים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}, למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים, וגם בעל שליטה בבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי;
{{ח:תתת|(4)}} הוא תאגיד שמי שמחזיק בו בשיעור של עשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שולט בו, הוא גם בעל זכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה, או בעל רישיון לשידורים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}, למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים, וגם בעל שליטה בבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי;
{{ח:תתת|(5)}} הוא תאגיד שאדם המחזיק בו בשיעור של עשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שולט בו, הוא גם בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי וגם בעל שליטה בבעל זכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה, או בעל שליטה בבעל רישיון לשידורים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}, למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
{{ח:תתת|(6)}} הוא תאגיד שהוא עיתון, או שהוא בעל שליטה בעיתון או תאגיד שאדם המחזיק בו, באמצעי שליטה מסוג מסוים בשיעור העולה על 49% או שולט בו, הוא גם בעל שליטה בעיתון או בתאגיד שלוב של עיתון.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף זה, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור הוועדה, לשנות את התנאים וההגבלות הקבועים בסעיף קטן (ב) {{ח:פנימי|סעיף 41|ובסעיף 41(ג)(4) ו־(5)}}, ולקבוע תנאים או הגבלות אחרים או נוספים שיחולו לגבי מבקש רישיון לשידורי רדיו ספרתי.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”עיתון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6ח4|בסעיף 6ח4(ג) לחוק התקשורת}}.
{{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב)(6), מי שהיה בעל אמצעי שליטה בתאגיד שהוא בעל זכיון לשידורי רדיו ביום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005), ואותו תאגיד מבקש רישיון לשידורי רדיו ספרתי, יהיה רשאי להחזיק באמצעי שליטה באותו תאגיד לשם קבלת רישיון לשידורי רדיו ספרתי על ידי אותו תאגיד, וזאת כל עוד אותו התאגיד שהוא בעל הזכיון ממשיך לקיים את שידוריו מכח זכיון לשידורי רדיו.

{{ח:סעיף|72ד|זכיון להפעלת תחנת שידור|תיקון: תשס״ה־3, ק״ת תשס״ו, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} זכיון להפעלת תחנת שידור יינתן על פי מכרז, שתפרסם ועדת מכרזים שימנה השר (בסעיף זה – ועדת המכרזים), ואלה חבריה:
{{ח:תתתת|(א)}} שלושה עובדי משרד התקשורת, שימנה השר;
{{ח:תתתת|(ב)}} שלושה עובדי משרד האוצר, שימנה שר האוצר.
{{ח:תתת|(2)}} עובד הרשות שמינה המנהל יוזמן לישיבות ועדת המכרזים.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת המכרזים תורה על תנאי המכרז לפי סעיף זה, ובין השאר על תנאים בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אופן בחירת הזוכה במכרז;
{{ח:תתת|(2)}} מספר הזוכים במכרז;
{{ח:תתת|(3)}} הזכות להשתתף במכרז, וכן מגבלות וסייגים לענין הזכות כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} תנאי הכשירות הנדרשים לצורך השתתפות במכרז;
{{ח:תתת|(5)}} תקופת תוקפו של הזכיון, לרבות אפשרות הארכת תקופת תוקפו בתקופה נוספת, אחת או יותר;
{{ח:תתת|(6)}} תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הזכיון;
{{ח:תתת|(7)}} הבעלות בתחנת השידור שלהפעלתה מתבקש הזכיון, במהלך תקופת הזכיון ולאחריה;
{{ח:תתת|(8)}} הידע והניסיון המקצועיים הנדרשים ממבקש הזכיון, לרבות הטכנולוגיה שתשמש לצורך הפעלת תחנת השידור ודרכי הקליטה והגישה לשידורים המופצים באמצעות תחנת השידור;
{{ח:תתת|(9)}} ערבויות שעל בעל הזכיון להפעלת תחנת שידור להמציא לשם קבלת הזכיון ולהבטחת מילוי תנאי הזכיון, והדרכים למימושן.
{{ח:תת|(ג)}} מכרז לפי סעיף זה יפורסם לא יאוחר מיום ט׳ בכסלו התשס״ו (30 בנובמבר 2006).
{{ח:תת|(ד)}} השר יעניק זכיון להפעלת תחנת שידור למי שוועדת המכרזים בחרה בו, ויקבע את תנאי הזכיון בהתאם לתנאי המכרז; השר רשאי, במהלך תקופת הזכיון, לשנות תנאים בזכיון, להוסיף עליהם או לגרוע מהם.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיפים 33(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 37|37}}, {{ח:פנימי|סעיף 41|41(א)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 42|42 עד 44}} {{ח:פנימי|סעיף 109|ו־109}} יחולו לענין זכיון להפעלת תחנת שידור או לענין בעל זכיון כאמור, בשינויים המחויבים לפי הענין, ובשינוי זה: {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}}, בכל מקום, במקום ”המועצה“ יבוא ”השר“.

{{ח:סעיף|72ה|רישיון להפעלת תחנת הזנה לוויינית|תיקון: תשס״ה־3}}
{{ח:ת}} לא יתקין, לא יפעיל ולא יקיים אדם תחנת הזנה לוויינית, אלא אם כן קיבל רישיון לכך מאת השר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 4|סעיף 4 לחוק התקשורת}}, ובהתאם לתנאי הרישיון.

{{ח:סעיף|72ו|הפצת שידורי רדיו של גופים המשדרים לפי דין|תיקון: תשס״ה־3, תשע״ד, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זכיון להפעלת תחנת שידור יפיץ, אם הורה לו השר לעשות כן ובהתאם להוראות השר, שידורי רדיו של גופים המשדרים לפי דין והמפורטים בפסקאות (1) עד (3), שביקשו זאת, באמצעות אפיקים מאפיקי תחנת השידור כמפורט באותן פסקאות, וזאת באופן מלא, בזמן אמיתי ובלא כל קטיעה או עריכה:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד השידור הציבורי – עד 4 אפיקים;
{{ח:תתת|(2)}} גלי צה״ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל – עד 2 אפיקים;
{{ח:תתת|(3)}} מי שהיה בעל זכיון לשידורי רדיו אזוריים ביום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) – אפיק אחד, ובלבד שמתקיימים לגבי בעל הזכיון כאמור שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא עומד בכל תנאי זכיונו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי.
{{ח:תת|(ב)}} בעד הפצת שידורי רדיו כאמור בסעיף קטן (א) רשאי בעל זכיון להפעלת תחנת שידור, לדרוש מכל אחד מהגופים המשדרים האמורים באותו סעיף קטן תשלום סביר, ובאין הסכמה ביניהם לענין גובה התשלום – תשלום בסכום שיורה השר, לאחר התייעצות עם המועצה, לפי התשלום המשולם על ידי בעלי רישיונות אחרים לשידורי רדיו, ובהעדר תשלום כאמור – תשלום בסכום שיורה השר כאמור על פי עלות השימוש לפי שיטת חישוב כפי שיורה, בתוספת רווח סביר.

{{ח:סעיף|72ז|הפצת שידורי רדיו של בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי|תיקון: תשס״ה־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} העניקה המועצה רישיון לשידורי רדיו ספרתי, יפיץ בעל זכיון להפעלת תחנת שידור את שידוריו של בעל הרישיון כאמור, באמצעות תחנת השידור שלו; העניק השר מספר זכיונות להפעלת תחנת שידור, יורה השר בדבר בעל הזכיון להפעלת תחנת שידור אשר יפיץ את שידורי הרדיו של כל בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי.
{{ח:תת|(ב)}} בעד הפצת שידורי רדיו כאמור בסעיף קטן (א), ישלם בעל הרישיון לשידורי רדיו ספרתי לבעל הזכיון להפעלת תחנת שידור, תשלום כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} נקבע בתנאי המכרז לבחירת בעל הזכיון כאמור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 72ד|סעיף 72ד(ב)}}, סכום לתשלום בעד הפצת שידורי הרדיו באמצעותו – תשלום בסכום שנקבע כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} לא נקבע תשלום כאמור בפסקה (1), רשאי בעל הזכיון להפעלת תחנת שידור לדרוש מבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי תשלום סביר, ובאין הסכמה ביניהם לענין גובה התשלום – תשלום בסכום שיורה השר, לאחר התייעצות עם המועצה, על פי עלות השימוש לפי שיטת חישוב כפי שיורה, בתוספת רווח סביר.

{{ח:סעיף|72ח|הקמת תחנת שידור על ידי הרשות|תיקון: תשס״ה־3, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 72ד|סעיף 72ד}}, רשאי השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להורות כי הרשות תתכנן ותקים בעצמה או באמצעות אחר, תחנת שידור להפצת שידורי רדיו של בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי ותפעיל אותה במשך תקופה שיקבע.

{{ח:סעיף|72ט|שידורים משותפים של בעלי זכיונות לשידורי רדיו אזוריים|תיקון: תשס״ה־3, תשע״ט}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית}}, רשאים בעלי זכיון לשידורי רדיו אזוריים להפיק ולשדר שידורים משותפים, בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין זה, לרבות לענין זמן השידורים כאמור.

{{ח:סעיף|72י|איחוד בעלי זכיונות לשידורי רדיו אזוריים או החזקת אמצעי שליטה|תיקון: תשס״ה־3, תשע״ט}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית}} ומהוראות חוק זה למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 72א|סעיף 72א(א)(4)}}, בהסכמת השר ובאישור המועצה –
{{ח:תת|(1)}} רשאי בעל זכיון לשידורי רדיו אזוריים להתאגד עם בעל זכיון אחר לשידורי רדיו אזוריים שאינו בעל זכיון באותו אזור, לתאגיד אחד שיבוא במקומם ויהיה בעל זכיון לשידורי רדיו בכל אזור מאזורי השידור של כל אחד מבעלי הזכיון שהתאחדו;
{{ח:תת|(2)}} רשאי בעל זכיון לשידורי רדיו אזוריים או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו, לרכוש אמצעי שליטה בבעל זכיון אחר, שאינו בעל זכיון באותו אזור.

{{ח:סעיף|72יא|הסמכת השרים לשקול קיום פגיעה ומתן פיצוי לבעל זכיון לשידורי רדיו|תיקון: תשס״ה־3, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} שוכנעו השר ושר האוצר, לאחר התייעצות במועצה, כי מי שהיה בעל זכיון לשידורי רדיו ביום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005), ייפגע, במהלך תקופת הזכיון שניתנה לו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיפים 34}} {{ח:פנימי|סעיף 35|או 35(א)}}, בשל שידורי רדיו בשיטה הספרתית מכוח רישיון לשידורי רדיו ספרתי ובשל מתן זכיון להפעלת תחנת שידור, וכי יש לפצותו בשל כך, רשאים הם לקבוע את הפיצוי המתאים בנסיבות הענין, ובכלל זה הארכת זכיון של בעל הזכיון לשידורי הרדיו האמור; קביעה בדבר הארכת זכיון, לרבות תקופת ההארכה, טעונה אישור המועצה וועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|72יב|דחיית מועדים|תיקון: תשס״ה־3}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיפים 72(א3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 72ב|72ב(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 72ד|ו־72ד(ג)}}, רשאי השר, באישור הוועדה, לדחות, בצו, את המועדים הקבועים בסעיפים האמורים, לתקופה שלא תעלה על שנה, אם נוכח כי דחייה כאמור נדרשת בשל שיקולים של טובת הציבור או הבטחת התחרות בתחום שידורי הרדיו.

{{ח:סעיף|73|מימון התחנות|תיקון: תשס״ה־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זכיון לשידורי רדיו או בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי יקים, יקיים ויפעיל את תחנת השידור ואת האולפן על חשבונו.
{{ח:תת|(ב)}} בעל זכיון להפעלת תחנת שידור יקים, יקיים ויפעיל את תחנת השידור על חשבונו.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי יקים, יקיים ויפעיל את האולפן על חשבונו.

{{ח:סעיף|73א|מימון שידוריו של בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי|תיקון: תשס״ה־3, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי רשאי לממן את שידוריו באמצעות תשלומים שיגבה ממנוייו, באמצעות תשדירי פרסומת שיכלול במסגרת שידוריו תמורת תשלום בשיעור שיקבע, או באמצעות שניהם.

{{ח:סעיף|74|קיום השידורים באזור|תיקון: תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זכיון לשידורי רדיו יפעיל את תחנת השידור ויקיים את שידורי הרדיו וכל פעילות אחרת הכרוכה בכך, באתר שיהיה ממוקם בתוך תחום האזור שנקבע לשידוריו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), נדרשה, בשל גורמים שאינם בשליטתו של בעל הזיכיון, לרבות גורמים טכנולוגיים, הקמתה של תחנת שידור (בסעיף זה – התחנה) מחוץ לתחום האזור שנקבע לשידוריו של בעל זיכיון, רשאי השר, בהתייעצות עם המועצה, ובהתחשב, בין השאר, בתנאי התפשטות הגלים, לאשר הקמתה של תחנה כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניתנה לבעל הזיכיון לשידורי רדיו שבאזור זיכיונו מוצע להקים את התחנה (בסעיף זה – בעל הזיכיון האחר) הזדמנות להשמיע את טענותיו;
{{ח:תתת|(2)}} השר נוכח כי אין בהקמת התחנה כדי לפגוע בקליטת שידוריו של בעל הזיכיון האחר;
{{ח:תתת|(3)}} מטרתה של התחנה היא לשרת את אזור הזיכיון של בעל הזיכיון בלבד;
{{ח:תתת|(4)}} מיקומה של התחנה אינו עולה על 15 קילומטרים מקצה גבול תחום אזור הזיכיון האמור בפסקה (3), או במרחק גדול מזה, אם נוכח השר כי לא ניתן לאתר מיקום לתחנה במרחק האמור.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: השידורים}}

{{ח:סעיף|75|נושאי שידור יחודיים לאזור}}
{{ח:ת}} בעל זכיון לשידורי רדיו יתן בשידוריו ביטוי נאות לנושאים יחודיים לתושבי האזור ולצרכיהם המיוחדים.

{{ח:סעיף|76|שידורי חדשות|תיקון: תשס״ה־3, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בעל זיכיון לשידורי רדיו, בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי ובעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי רשאים להפיק ולשדר חדשות ותכניות בעניני היום, בהתאם לכללים שתקבע המועצה.

{{ח:סעיף|76א|אישור שידורי חדשות משותפים|תיקון: תשנ״ח, תשס״ב־2, תשס״ה־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)|(1)}} ביקשו בעלי זיכיונות לשידורי רדיו, בעלי רישיונות לשידורי רדיו ספרתי או בעלי רישיונות לשידורי רדיו אנלוגי, כולם או חלקם, להתאגד לשם הפקת חדשות ותכניות בעניני היום, יחולו על ההתאגדות לפי סעיף קטן זה הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳ לפרק ד׳}}, בשינויים שתקבע המועצה בכללים, באישור הועדה.
{{ח:תתת|(2)}} המועצה רשאית להעניק להתאגדות כאמור בפסקה (1) זכיון להפקת שידורי חדשות ותכניות בעניני היום כאמור בפסקה (1), ולהעברתם לשידור באמצעות בעלי זיכיון לשידורי רדיו, בעלי רישיון לשידורי רדיו ספרתי או בעלי רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, הכל בהתאם לכללים שתקבע.
{{ח:תתת|(3)}} המועצה תתיר לבעל זיכיון לשידורי רדיו, לבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי או לבעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, שהתאגד בהתאגדות שקיבלה זכיון בהתאם לפסקה (2), לשדר את השידורים המופקים על ידי ההתאגדות.
{{ח:תתת|(4)}} בעל זיכיון לשידורי רדיו, בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי או בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, שאינו מאוגד בהתאגדות שקיבלה זכיון לפי פסקה (2), יהיה רשאי לשדר חדשות ותכניות בעניני היום שהפיקה ההתאגדות אם התקשר לשם כך עם ההתאגדות תמורת תשלום שיוסכם בין הצדדים; המועצה רשאית לקבוע כללים לענין פסקה זו.
{{ח:תתת|(5)}} כללים לענין סעיף קטן זה ייקבעו, בין היתר, בשים לב למספר בעלי הזיכיונות לשידורי רדיו, בעלי הרישיונות לשידורי רדיו ספרתי או בעלי הרישיונות לשידורי רדיו אנלוגי המאוגדים בהתאם להוראות סעיף זה ובהתאם למהותה המיוחדת של התאגדות כאמור.
{{ח:תת|(ב1)}} המועצה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית לקבוע כללים לענין הפקה ושידור משותפים של חדשות על ידי מספר בעלי זיכיון לשידורי רדיו, בעלי רישיון לשידורי רדיו ספרתי או בעלי רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, אף שלא בדרך האמורה בסעיף קטן (ב), וכן רשאית היא לקבוע, באישור הועדה, כללים כאמור בנוגע לתכניות בעניני היום, ובלבד שהפקה ושידור משותפים של תכניות בעניני היום לא יהיו על ידי בעלי זיכיון לשידורי רדיו או בעלי רישיון לשידורי רדיו הפועלים באותו אזור.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית לקבוע כללים לביצוע סעיף זה, לרבות כללים בדבר שידורי תשדירי פרסומת, איסור שידור של תשדירי פרסומת, דרכי מימון השידורים, ולגבי בעל זכיון לשידורי רדיו אזוריים – גם בדבר מתן ביטוי נאות לנושאים הקשורים לאזור ולתושביו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שידור תכניות רדיו בידי בעל זיכיון)|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שידור תכניות רדיו בידי בעל זיכיון), התשנ״ט–1999}} (ק״ת תשנ״ט, 1095).}}

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: ועדות אזוריות לשידורי רדיו {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ב־2}}

{{ח:סעיף|77||תיקון: תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|78||תיקון: תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|79||תיקון: תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|80||תיקון: תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ה1|פרק ה׳1: שידורי רדיו אנלוגי בלא הגבלה גאוגרפית|תיקון: תשפ״ו}}

{{ח:סעיף|80א|רישוי שידורי רדיו אנלוגי|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} המועצה תעניק רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, בדרך של מכרז פומבי, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|80ב|תוקפו של רישיון לשידורי רדיו אנלוגי|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת תוקפו של רישיון לשידורי רדיו אנלוגי תהיה 18 שנים.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, המועצה תקיים הליך בדיקה שבו תבחן כיצד מילא בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון, בתקופה שלגביה מתקיימת הבדיקה; הליך הבדיקה ייערך בתום שש שנים מהמועד שבו החל בעל הרישיון בשידוריו וכן בתום 12 שנים מאותו מועד; המועצה תפרסם באתר האינטרנט של הרשות דוח המסכם את תוצאות הליך הבדיקה.

{{ח:סעיף|80ג|מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיפים 40}}, {{ח:פנימי|סעיף 41|41(א) ו־(ג)(1) עד (4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 42|42 עד 44}} {{ח:פנימי|סעיף 72|ו־72(ה)}} יחולו לעניין מתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72(ה)}}, ברישה, במקום ”כללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 72ב|סעיף 72ב}}“ יקראו ”כללים לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1}}“.

{{ח:סעיף|80ד|קביעת מאפייני מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי והתנאים למתן הרישיון|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} השר, לפי הצעת המועצה או בהתייעצות עימה, בהתייעצות עם הממונה על התחרות ובאישור הוועדה, יקבע בתקנות אם מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי יתבסס על הסכום הגבוה ביותר שיציעו המתמודדים בו (בסעיף זה – מכרז מבוסס מחיר), או יתבסס על אמות מידה אחרות, ובהן כושר הפקה, מגוון השידורים ואפיוניהם ועל הסכום שיציעו המתמודדים במכרז (בסעיף זה – מכרז מבוסס אמות מידה), או כי חלק מהמכרזים יהיו מכרזים מבוססי מחיר וחלק אחר מכרזים מבוססי אמות מידה, בחלוקה כפי שיקבע בדרך האמורה; לעניין זה, ”הממונה על התחרות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|בחוק התחרות הכלכלית}}.
{{ח:תתת|(2)}} תקנות כאמור בפסקה (1) יובאו לאישור הוועדה תשעה חודשים לפחות לפני פרסומו של מכרז ראשון למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי.
{{ח:תתת|(3)}} קבע השר לפי פסקה (1) כי המכרז יהיה מכרז מבוסס מחיר, לא יחולו לעניין אותו מכרז ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(ה)}} הנוגעות לאמות מידה אחרות כמשמעותן בפסקה (1), ויחולו הכללים לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תקבע בכללים את התנאים למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, ולגבי מכרזים מבוססי אמות מידה – גם את אמות המידה שיתייחסו, בין השאר, למגוון השידורים ומאפייניהם, לידע ולניסיון המקצועיים וליכולת הכלכלית הנדרשים ממבקש הרישיון לשם קבלת הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה תקבע כללים לעניין הדרכים להגשת בקשה למתן רישיון לפי סעיף זה והטיפול בה, ובכלל זה מידע שעל מבקש הרישיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} לא הובאו לאישור הוועדה תקנות לפי סעיף קטן (א) במועד האמור באותו סעיף קטן, תקבע המועצה בכללים, באישור הוועדה, אם מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי יהיה מכרז מבוסס מחיר או מכרז מבוסס אמות מידה, או כי חלק מהמכרזים יהיו מכרזים מבוססי מחיר וחלק אחר מכרזים מבוססי אמות מידה, בחלוקה כפי שתקבע בדרך האמורה; כללים כאמור יובאו לאישור הוועדה שישה חודשים לפחות לפני פרסומו של מכרז ראשון למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי.
{{ח:תתת|(2)}} קבעה המועצה לפי פסקה (1) כי המכרז יהיה מכרז מבוסס מחיר, לא יחולו לעניין אותו מכרז ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(ה)}} הנוגעות לאמות מידה אחרות כמשמעותן בסעיף קטן (א)(1), ויחולו הכללים לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תתת|(3)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות השר להתקין תקנות לפי סעיף קטן (א), אם מצא לנכון לעשות כן, לגבי מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי שיפורסם לאחר פרסום המכרז הראשון.
{{ח:תת|(ה)}} כל עוד לא הותקנו תקנות לפי סעיף קטן (א), יוסיפו לחול הכללים שקבעה המועצה לפי סעיף קטן (ד), כתוקפם מזמן לזמן, לגבי מכרזים למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי שיפורסמו לאחר פרסום המכרז הראשון.

{{ח:סעיף|80ה|פרסום מכרז ראשון למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תפרסם מכרז ראשון למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי לכל המוקדם שלוש שנים לפני פקיעת תוקפם של הזיכיונות לשידורי רדיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(ד)}}, ובלבד ששידוריו של בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי לא יחלו לפני יום א׳ בשבט התשצ״ג (1 בינואר 2033).
{{ח:תת|(ב)}} לא יפורסם מכרז ראשון כאמור בסעיף קטן (א), אלא בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ועדת התדרים מצאה כי יש אפשרות להקצות לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי}} תדרים המאפשרים שידורים בלא הגבלה גאוגרפית, לשני בעלי רישיונות לשידורי רדיו אנלוגי לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מסמכויות ועדת התדרים לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי}}, החליטה ועדת התדרים לפי פסקה (1) לגרוע תדר שהיה מוקצה ערב פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14184749.pdf|תיקון מס׳ 50}} לשידוריו של גוף המשדר שידורי רדיו בכיסוי ארצי – לא יהיה בגריעה כדי לפגוע פגיעה ממשית בשידוריו של גוף כאמור, ובכלל זה בהיקף פריסתם או באיכות קליטתם.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ועדת התדרים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|בפקודת הטלגרף האלחוטי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 50“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14184749.pdf|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 50), התשפ״ו–2026}}.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: פרסומת}}

{{ח:סעיף|81|תשדירי פרסומת|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה לשידורים רשאי לכלול במסגרת שידוריו, תשדירי פרסומת תמורת תשלום בשיעור שהוא יקבע.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית לקבוע כללים בדבר חובת מורשה לשידורים לקבוע לוח מחירים לתשדירי פרסומת, פרטים שיכלול הלוח ואופן הבאתו לידיעת הציבור.

{{ח:סעיף|82|הפרדת תשדיר פרסומת}}
{{ח:תת|(א)}} תשדיר פרסומת בשידורי טלויזיה ישודר בתחילתה של תכנית או בסופה, ובנפרד ממנה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), יכול שישודר תשדיר פרסומת גם באתנחתאות שבמהלכה של תכנית, בהתאם לכללים שקבעה המועצה.

{{ח:סעיף|83|איסור פרסומת במישדרים|תיקון: תשע״א, תשע״ח, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה לשידורים לא יכלול במישדריו דבר שהוא בגדר פרסומת, גלויה או מוסווית ובכלל זה תוכן פרסומי ושאינו תשדיר פרסומת ואשר קיבל עבור שידורו תמורה כספית.
{{ח:תת|(ב)}} מורשה לשידורים לא יקבל תמורה אחרת בגין שידור כאמור בסעיף קטן (א), אלא בהתאם לכללים שקבעה המועצה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מורשה לשידורים רשאי לשלב במישדריו תוכן פרסומי במועד, בתנאים ובאופן שתקבע המועצה בכללים; ואולם, מורשה לשידורים לא ישלב תוכן פרסומי בשידורי חדשות, בתכניות בענייני היום, בתכניות תעודה ובכלל זה סרטי תעודה, ובתכניות ילדים; המועצה רשאית לקבוע סוגי תכניות נוספים שבהם מורשה לשידורים לא יהיה רשאי לשלב תוכן פרסומי.
{{ח:תתת|(2)}} בכללים כאמור בפסקה (1) תקבע המועצה בין השאר הוראות לעניין חובת סימון ודרכים ליידוע הצופים על שילוב תוכן פרסומי בתכנית ועל זהות המממן תוכן כאמור בתכנית, וכן רשאית היא לקבוע בכללים איסור או הגבלה לעניין מוצרים מזיקים, כפי שתקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (תוכן פרסומי בטלוויזיה)|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (תוכן פרסומי בטלוויזיה), התשפ״ב–2021}}.}}

{{ח:סעיף|84|איסור העדפת מפרסם|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} בקבלת תשדירי פרסומת לשידור, לא יתן מורשה לשידורים עדיפות לתשדיר הפרסומת רק בשל כך שאותו תשדיר הופק בידי המורשה לשידורים או מי מטעמו.

{{ח:סעיף|85|היקף תשדירי פרסומת|תיקון: תשע״א, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} זמן שידור מרבי לתשדירי פרסומת שרשאי מורשה לשידורים להקצות בכל שעת שידור, לא יעלה על –
{{ח:תתת|(1)}} שש דקות – בשידורי טלויזיה;
{{ח:תתת|(2)}} תשע דקות – בשידורי רדיו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), המועצה רשאית להתיר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה או לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לשנות את ההקצאה של זמן שידור תשדירי פרסומת, ובלבד שזמן השידור ביממה של תשדירי פרסומת לא יעלה על 10% מזמן השידורים העומד לרשות בעל הרישיון או בעל הזיכיון.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), בעל זיכיון לשידורי רדיו רשאי לשנות את ההקצאה של זמן שידור תשדירי פרסומת, ובלבד שזמן השידור המצטבר בחודש של תשדירי פרסומת לא יעלה על זמן השידור המרבי של תשדירי פרסומת שהוא רשאי להקצות באותו חודש לפי אותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, זמן השידורים ביממה בשידורי טלויזיה כולל את זמן שידור החדשות.

{{ח:סעיף|85א|הגבלת מכירת זמן שידור|תיקון: תשנ״ב, תשס״ב־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85}}, מורשה לשידורים לא ימכור ולא יקצה יותר מעשרה אחוזים מזמן שידור תשדירי הפרסומת שלו לאדם אחד, במישרין או בעקיפין; ואולם לא יראו בשיווק משותף של זמן שידור של תשדירי פרסומת, הנעשה על ידי תאגיד, או על ידי גוף אחר, הפועל מטעם בעלי זיכיון לשידורי רדיו לצורך השיווק המשותף בלבד, משום מכירה או הקצאה לאדם אחד, אם השיווק האמור נעשה בהתאם לכללים שקבעה המועצה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, שיבטיחו את קיום התחרות; לעניין זה, ”זמן שידור תשדירי פרסומת“, של מורשה לשידורים – משך הזמן שבו מורשה לשידורים משדר תשדירי פרסומת.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית, לבקשת מורשה לשידורים, להתיר לו למכור לאדם אחד זמן שידור לתשדירי פרסומת בשיעור גבוה יותר מהאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנעה כי המורשה לשידורים לא יכול למכור בדרך אחרת את כל זמן השידור לתשדירי פרסומת המותר לו.
{{ח:תת|(ב1)}} מורשה לשידורים לא יתקשר עם אדם אחד, במישרין או בעקיפין, לשם שידור תוכן פרסומי, בסכום העולה על 10 אחוזים מהכנסותיו בשנה ממכירה של שידור תוכן פרסומי.
{{ח:תת|(ג)}} על הפרת הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49}}.

{{ח:סעיף|86|תשדירי פרסומת אסורים|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} מורשה לשידורים לא ישדר תשדיר פרסומת –
{{ח:תת|(1)}} בנושאים האסורים לשידור לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(א)}};
{{ח:תת|(2)}} מטעם גוף או ארגון שמטרותיו, כולן או מקצתן, קשורות בנושאים כאמור בפסקה (1) או בסכסוכי עבודה.

{{ח:סעיף|86א|עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים|תיקון: תשס״ח־2, תשע״א}}
{{ח:ת}} מורשה לשידורים לא ישדר תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר שקבעה המועצה בכללים, בשידורי הרדיו או בשידורי הטלוויזיה, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובל במישדר שאינו תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר כאמור, כפי שקבעה המועצה בכללים; בסעיף זה, ”קדימון“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} תשדיר המודיע על לוח שידורים או על שידור אחד או יותר שישודרו בעתיד, בין מיד לאחר שידורו ובין מאוחר יותר באותו יום או במועד אחר, בשידורי המורשה לשידורים, ולעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה – גם בשידורי בעל זיכיון אחר באותו ערוץ;
{{ח:תת|(2)}} תשדיר שנועד לקדם את שידורי מורשה לשידורים, ולעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה – גם שידורי בעל זיכיון אחר באותו ערוץ.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (עוצמת הקול בשידורים)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (עוצמת הקול בשידורים), התשס״ט–2009}}.}}

{{ח:סעיף|87|הגבלת תשדירי פרסומת}}
{{ח:ת}} לפי בקשת הממשלה, רשאית המועצה, מטעמים של חשש לפגיעה של ממש בכלכלת המדינה או מטעמים של טובת הציבור, לאסור או להגביל תשדירי פרסומת למוצרים, לשירותים, או לסוגים מסויימים מהם, לתקופה ובתנאים שתקבע בכללים.

{{ח:סעיף|88|כללים לתשדירי פרסומת}}
{{ח:ת}} המועצה תקבע כללים בכל הקשור לשידורם של תשדירי פרסומת, בין היתר, בנושאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מתכונת של תשדירי פרסומת ודרך הצגתם;
{{ח:תת|(2)}} נושאי פרסום האסורים לשידור כתשדירי פרסומת, דרך כלל, בנסיבות מסויימות או בשל היותם פוגעים בטעם הטוב או ברגשות הציבור;
{{ח:תת|(3)}} עיתויים של תשדירי הפרסומת במסגרת השידורים, משך הזמן המרבי לכל תשדיר כאמור, ומרווח הזמן בין תשדירי פרסומת שונים, תוך מגמה לשדר את תשדירי הפרסומת במרוכז;
{{ח:תת|(4)}} סוגי התכניות שניתן להפסיק את מהלך שידורן לצורך תשדיר פרסומת;
{{ח:תת|(5)}} סייגים בדבר שידור פרסומת אגב, פרסומת מוסווית או בלתי מודעת;
{{ח:תת|(6)}} סייגים בדבר השתתפותם של בעלי משרות ברשות בתשדירי פרסומת;
{{ח:תת|(7)}} סייגים בדבר פרסום מוצרים ושירותים, בין לפי נושאים ובין דרך כלל, מחיריהם ואופן ההשוואה ביניהם, תוך מגמה להבטיח שידור מידע מהימן ותחרות הוגנת;
{{ח:תת|(8)}} סייגים בדבר פרסומת המכוונת לילדים, לרבות דרך הצגתה ושעות שידורה;
{{ח:תת|(9)}} סייגים בדבר השתתפות ילדים בתשדירי פרסומת;
{{ח:תת|(10)}} סייגים בדבר תשדיר פרסומת שלא מהפקה מקומית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58}} בשינויים המחוייבים;
{{ח:תת|(11)}} סייגים בדבר שימוש לרעה בגוף האדם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שיבוץ תשדירי פרסומת בשידורי טלויזיה)|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שיבוץ תשדירי פרסומת בשידורי טלויזיה), התשנ״ב–1992}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שיבוץ פרסומות ואזכורים מסחריים בשידורי רדיו)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שיבוץ פרסומות ואזכורים מסחריים בשידורי רדיו), התשנ״ט–1999}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אתיקה בפרסומת בטלויזיה)|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אתיקה בפרסומת בטלויזיה), התשנ״ד–1994}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (אתיקה בפרסומת בשידורי רדיו)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (אתיקה בפרסומת בשידורי רדיו), התשנ״ט–1999}}.}}

{{ח:סעיף|89|אישור מוקדם|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} הרשות רשאית להורות למורשה לשידורים להגיש לאישורה המוקדם העתקי תמלילים וסרטים של תשדירי פרסומת, כולם או מקצתם, ורשאית היא שלא לאשר שידור תשדיר פרסומת או להתנות את אישורה לשידור כאמור בתנאים, הכל בהתאם לכללים שקבעה לפי חוק זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אישור מוקדם של תשדירי פרסומת)|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אישור מוקדם של תשדירי פרסומת), התשנ״ד–1994}} (ק״ת תשנ״ד, 650).}}

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: עבירות}}

{{ח:סעיף|90|קיום שידורים ותחנות שידור ללא זכיון או רישיון|תיקון: תשס״ה־3, [ק״ת שינוי שיעורי קנסות]}}
{{ח:תת|(א)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(א)}}, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 4,782,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} ראה בית המשפט שיש יסוד סביר לחשד שאדם עבר על הוראות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(א)}} בלא שקיבל לכך זכיון או רישיון לפי חוק זה, יצווה על תפיסתם של המכשירים והציוד שבהם, או שבאמצעותם נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 33|סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (ב) באות להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|90א|פרסום בתחנת שידור שלא ניתן בשלה זיכיון או רישיון|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ה־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או מחצית הקנס האמור {{ח:פנימי|סעיף 90|בסעיף 90(א)}}:
{{ח:תתת|(1)}} מספק תשדיר פרסומת, לשידור בתחנת שידור שלא ניתן בשלה זיכיון לשידורי רדיו, רישיון לשידורי רדיו ספרתי או רישיון לשידורי רדיו אנלוגי והיא טעונה זיכיון לשידורי רדיו, רישיון לשידורי רדיו ספרתי או רישיון לשידורי רדיו אנלוגי לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה – תחנה שלא ניתן בשלה זיכיון לשידורי רדיו, רישיון לשידורי רדיו ספרתי או רישיון לשידורי רדיו אנלוגי);
{{ח:תתת|(2)}} נותן תמורה בעד שידור תשדיר פרסומת בתחנה שלא ניתן בשלה זיכיון לשידורי רדיו, רישיון לשידורי רדיו ספרתי או רישיון לשידורי רדיו אנלוגי.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, חזקה היא כי מי שתוכן התשדיר עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, סיפק את התשדיר או נתן תמורה בעד שידורו, אלא אם כן הוכח אחרת.

{{ח:סעיף|91|פגיעה בתחנת שידור ובשידורים|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה במזיד ושלא כדין, דינו – מאסר חמש שנים:
{{ח:תת|(1)}} משחית תחנת שידור של הרשות או של מורשה לשידורים, גורם לה נזק ממשי או מסלק אותה ממקומה;
{{ח:תת|(2)}} מונע, מפריע או מעכב ביצוע שידורים בכל דרך שהיא.

{{ח:סעיף|92|הפרעה לרשות או למורשה לשידורים|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} המפריע לרשות, למורשה לשידורים או לשלוחיהם, בעצמו או על ידי אחרים, בהקמתה, בהפעלתה, בקיומה, בבדיקתה או בתיקונה של תחנת שידור, הנעשית כדין, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}, ובהפרעה נמשכת – קנס נוסף בשיעור הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}}, לכל יום שבו היא נמשכת.

{{ח:סעיף|93|הפרת חובת סודיות}}
{{ח:תת|(א)}} קבעה המועצה או ועדה מוועדותיה, לפי הענין, שישיבה מסויימת תהיה סגורה, לא יגלה מי שנמנה ברשימה המפורטת בסעיף קטן (ב) (להלן – חייב סודיות), כל פרט מדיוניה או מדיוני ועדה מוועדותיה, אלא אם כן קיבל לכך אישור מראש מאת יושב ראש המועצה או יושב ראש הוועדה, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} ואלה חייבי הסודיות:
{{ח:תתת|(1)}} חבר המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} חבר ועדה מייעצת לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)(2)}};
{{ח:תתת|(3)}} המנהל;
{{ח:תתת|(4)}} עובד הרשות;
{{ח:תתת|(5)}} מנהל חברת החדשות;
{{ח:תתת|(6)}} כל אדם אחר המשתתף בישיבה, שנקבע שתהיה סגורה.
{{ח:תת|(ג)}} חייבי סודיות לא יגלו פרט כלשהו אודות מכרזים, וכל חומר שהוגש בהקשר למכרזים ולתכנם, כל עוד לא קבעה הרשות זוכה במכרז.
{{ח:תת|(ד)}} העובר על הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג), דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראת סעיף זה כדי למנוע גילוי לפי דרישתו של בית משפט או של מי שמוסמך לערוך חקירה על ביצוע עבירות.

{{ח:סעיף|94|הפרת חובת גילוי}}
{{ח:ת}} חבר המועצה העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|95|עבירות של מורשה לשידורים|תיקון: תשע״א, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה לשידורים שקיים, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו, שידורים בנושאים האסורים לשידור לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(א)}}, דינו – כפל הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)}} מורשה לשידורים או נציגו שפעל בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 108|סעיף 108(ג)}}, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שפעל בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 71ז|סעיף 71ז(א)}}, דינו – קנס בסך מיליון שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|96|תנאים בזכיון או ברישיון שהפרתם עבירה|תיקון: תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה לשידורים או בעל זכיון להפעלת תחנת שידור שהפר, בין בעצמו ובין על ידי אחר, תנאים בזכיון לשידורים, ברישיון לשידורים או בזכיון להפעלת תחנת שידור שהשר קבע בתקנות כי הפרתם היא עבירה, דינו – קנס בשיעור שנקבע בתקנות כאמור, ובלבד שהקנס לא יעלה על כפל הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)}} קנס שהוטל לפי סעיף קטן (א) על מורשה לשידורים או על בעל זיכיון להפעלת תחנת שידור ישולם לרשות, ורשאית הרשות לקזזו מכל סכום שהיא חבה למורשה לשידורים או לבעל הזכיון או לגבותו מהמורשה לשידורים או מבעל הזכיון בדרך של תובענה אזרחית.

{{ח:סעיף|97|צו הפסקה}}
{{ח:ת}} נעשה מעשה בדרך ובנסיבות שיש בהן משום עבירה לכאורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיפים 90}}, {{ח:פנימי|סעיף 91|91}}, {{ח:פנימי|סעיף 92|או 92}}, בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה ועל שלוחיו או קבלניו, להפסיק את המעשה המהווה עבירה, ותקפו של צו כאמור יהיה עד שבית המשפט יבטל או ישנה אותו.

{{ח:סעיף|98|עבירה בידי תאגיד}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בידי תאגיד, ייאשם בעבירה גם כל נושא משרה בו אלא אם כן הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושהוא נקט בכל האמצעים הסבירים למניעתה; בסעיף זה, ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 1|בפקודת החברות}}.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: כספים}}
{{ח:קטע3|פרק ח סימן א|סימן א׳: דמי זכיון, דמי רישיון, תמלוגים, מילוות ותקציב הרשות|תיקון: תשס״ה־3, תשס״ח, תשע״א, תשע״ב־2}}

{{ח:סעיף|99|דמי זכיון או דמי רישיון|תיקון: תש״ס, תשס״ה־3, תשס״ו־2, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה לשידורים ישלם לרשות דמי זכיון או דמי רישיון שנתיים לפי העניין, בשיעור שיקבע השר בתקנות, ויכול שייקבעו בתקנות שיעורים שונים לפי היקף הזכיונות או הרישיונות וסוגיהם. דמי הזיכיון או דמי הרישיון לפי סעיף זה הם נוסף על דמי הזיכיון או דמי הרישיון החד־פעמיים ששילם המורשה לשידורים, אם הוצעו במכרז.
{{ח:תת|(ב)}} הוצעו במכרז דמי זיכיון או דמי רישיון חד־פעמיים, תעביר הרשות את דמי הרישיון או דמי הזיכיון כאמור ששילם המורשה לשידורים, לאוצר המדינה.

{{ח:סעיף|100|תמלוגים|תיקון: תשנ״ח, תשס״ו־2, תשס״ח, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה לשידורים ישלם לאוצר המדינה תמלוגים על הכנסותיו מביצוע שידורים וממתן שירותים כאמור בחוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע בתקנות, מעת לעת, את שיעור התמלוגים מהכנסות כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} תחילתו של שיעור תמלוגים ששונה יהיה ששה חדשים מיום פרסומו ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות תמסור לשר האוצר את הנתונים הדרושים לצורך חישוב סכומי התמלוגים המועברים לאוצר המדינה לפי סעיף זה וכן לצורך חישוב תשלומים שקוזזו מתוך התמלוגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}}.
{{ח:תת|(ה)}} מי שהגיע אליו מידע לפי סעיף קטן (ד), לא ימסור אותו לאחר ולא יעשה בו שימוש אלא לצורך חישוב סכומי התמלוגים כאמור באותו סעיף קטן או לשם ביצוע הוראות לפי כל דין או לפי צו של בית משפט.

{{ח:סעיף|100א||תיקון: תשס״ח, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|101|השימוש בדמי הזיכיון ובדמי הרישיון|תיקון: תשנ״ח, תשס״ה־3, תשס״ח, תשע״ב־2}}
{{ח:ת}} דמי הזיכיון ודמי הרישיון שישולמו לרשות ישמשו לה לכיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיה, לרבות התפעול השוטף של חברת החדשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70|בסעיף 70(ב)}}.

{{ח:סעיף|102|מועדים|תיקון: תשנ״ח, תשס״ה־3, תשס״ח, תש״ע־2, תשע״ב־2}}
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע בתקנות את המועדים לתשלום דמי הרישיון והתמלוגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיפים 99}} {{ח:פנימי|סעיף 100|ו־100}} ובכלל זה הוראות לעניין תשלום הפרשי הצמדה וריבית וריבית פיגורים בשל תשלום לאחר המועדים שנקבעו כאמור, וכן את המועדים להעברת התמלוגים מהרשות לאוצר המדינה.

{{ח:סעיף|102א|שימוש בסכומים מתוך התמלוגים – הוראות מיוחדות|תיקון: תשנ״ח, תש״ע־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}}, רשאית הרשות לשם כיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיה, להשתמש בסכומים מתוך התמלוגים המועברים לאוצר המדינה, כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} בשנת 1998 – בסכום שלא יעלה על 16 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} בשנת הכספים 1999 – בסכום שלא יעלה על 16 מיליון שקלים חדשים, ובתוספת סכום ההוצאות הכרוכות בהפעלת תחנות שידור ראשיות שייתוספו בשנה זו ובתשלום אגרות תדרים עבורן, כפי שתקבע ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}}, רשאית הרשות לדחות, עד יום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012) (בסעיף קטן זה – מועד הדחייה), העברת תמלוגים לאוצר המדינה בשל שנות הכספים 2008 עד 2011, בסכום כולל שלא יעלה על 20 מיליון שקלים חדשים, לצורך שימוש בסכום האמור לשם כיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיה, ובלבד שלפני הדחייה כאמור אישר שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 22|סעיף 22 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, את הצעת תקציב הרשות לשנת הכספים שבשלה מבוקשת הדחייה; סכומי התמלוגים שהעברתם לאוצר המדינה נדחתה לפי סעיף קטן זה יועברו לאוצר המדינה עד מועד הדחייה, בתוספת הפרשי הצמדה למדד, מהמועד שבו היה על הרשות להעביר את התמלוגים לאוצר המדינה ועד למועד העברתם בפועל.

{{ח:סעיף|102א1|הסדר חובות דמי זיכיון ותמלוגים – הוראות מיוחדות|תיקון: תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון“ – בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההפרש הצפוי“ – ההפרש שבין שני אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} סכום השווה לסך החובות בשל דמי זיכיון שהיו חייבים בעלי הזיכיונות לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן זה}} לפני יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}}, בהפחתת חובותיהם בשל דמי זיכיון שהם חובות שאינם ניתנים לפריסה, חובות כאמור בסעיף קטן (ד) או חובות שקוזזו לפי {{ח:פנימי|סעיף 102א2|סעיף 102א2(ב) ו־(ד)}};
{{ח:תתתת|(2)}} סכום השווה לסך ההוצאות שהרשות צפויה להוציא עד למועד התשלום הדחוי בתוספת סך התמלוגים שהעברתם לאוצר המדינה נדחתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 102א|סעיף 102א(ב)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החוב הכולל“ – חוב בשל דמי זיכיון או בשל תמלוגים, שהיה חייב בעל זיכיון לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן זה}} לפני יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב שאינו ניתן לפריסה“ – סך החובות של בעל הזיכיון כמפורט להלן, לרבות הפרשי הצמדה וריבית:
{{ח:תתתת|(1)}} חוב בשל דמי זיכיון בעד תקציב התפעול השוטף של חברת החדשות כפי שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיפים 70(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 99|ו־99}}, שהיה חייב בעל הזיכיון לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן זה}} עד יום י׳ באב התשס״ט (31 ביולי 2009);
{{ח:תתתת|(2)}} חוב בשל דמי זיכיון שהיה חייב בעל הזיכיון לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן זה}} מיום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009) עד יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}};
{{ח:תתתת|(3)}} חוב בשל תמלוגים שהיה חייב בעל הזיכיון לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן זה}} המחושבים בעבור הכנסותיו מחודש אוגוסט 2009 עד חודש דצמבר 2009;
{{ח:תתתת|(4)}} לגבי בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי – חוב בשל דמי זיכיון ותמלוגים שהיה חייב לשלם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן זה}} לפני יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}}, בסכום של 10 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת החוב הכולל“ – סכום ההפרש שבין החוב הכולל לבין החוב שאינו ניתן לפריסה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד התשלום הדחוי“ – ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רווח“ – רווח שנרשם בדוח כספי שנתי מבוקר של בעל הזיכיון, ולגבי שנת כספים שטרם הוגש לגביה דוח כאמור – רווח שהוצג בדוח אחר בשל אותה שנת כספים, כולה או חלקה, שאושר בידי רואה חשבון והוגש למנהל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ריבית איחורים“ – ריבית בשל איחור בהעברת כספים במערכת הבנקאית, כפי שנקבעה בהודעת החשב הכללי במשרד האוצר, כשיעורה מזמן לזמן.
{{ח:תת|(ב)}} בעל זיכיון שיש לו חוב כולל, ישלמו עד יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), בעל זיכיון ששילם את החוב שאינו ניתן לפריסה ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}}, רשאי לשלם את יתרת החוב הכולל בהתאם להוראות המפורטות להלן, לפי בחירתו, ובלבד שהודיע למנהל על בחירתו כאמור עד יום ט׳ בשבט התש״ע (24 בינואר 2010):
{{ח:תתת|(1)}} חוב בשל דמי זיכיון בסכום שאינו עולה על סכום שקבעו לגביו השר ושר האוצר – רשאי בעל הזיכיון לשלמו עד מועד התשלום הדחוי, ובלבד שהסכום הכולל שיקבעו השרים לפי פסקה זו לכל בעלי הזיכיון לא יעלה על סכום ההפרש הצפוי, והכל בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} החוב האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלומו ועד היום הקודם ליום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}};
{{ח:תתתת|(ב)}} החוב האמור יישא הפרשי הצמדה למדד מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}} עד למועד התשלום בפועל או עד למועד התשלום הדחוי, לפי המוקדם;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא שולם החוב האמור עד למועד התשלום הדחוי, תיווסף עליו ריבית פיגורים מהמועד האמור ועד למועד תשלומו בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} חוב בשל דמי זיכיון ובשל תמלוגים, בסכום שאינו עולה על 39 מיליון שקלים חדשים לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי או על 19.5 מיליון שקלים חדשים לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, למעט בשל שנים שבהן היה לבעל הזיכיון רווח – רשאי בעל הזיכיון לשלמו עד למועד התשלום הדחוי, בתשלומים ובמועדים כפי שיורה המנהל, ובלבד שלא יורה על מועד הקודם ליום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011), והכל בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} החוב האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלומו ועד היום הקודם ליום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}};
{{ח:תתתת|(ב)}} החוב האמור יישא ריבית איחורים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}} עד למועד תשלומו בפועל;
{{ח:תתתת|(ג)}} השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הגבלות ותנאים נוספים על ההגבלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 71ג|סעיף 71ג}}, שיחולו על בעל הזיכיון כל עוד לא שילם את החוב האמור.
{{ח:תת|(ד)}} עלתה יתרת החוב הכולל על סכום החובות לפי סעיף קטן (ג)(1) ו־(2), ישלם בעל הזיכיון את ההפרש ביניהם, בתוך 14 ימים מיום שהמנהל הודיע לו על כך, בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החוב האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלומו ועד למועד התשלום בפועל או עד תום 14 ימים מיום הודעת המנהל, לפי המוקדם;
{{ח:תתת|(2)}} לא שולם החוב האמור עד תום 14 ימים מיום הודעת המנהל, תיווסף עליו ריבית פיגורים מהמועד האמור ועד למועד תשלומו בפועל.
{{ח:תת|(ה)}} בעל זיכיון ימסור למנהל, באופן ובמועד שיורה המנהל, את הנתונים הדרושים לצורך חישוב סכום החוב הכולל של בעל הזיכיון; המנהל ימסור לשר האוצר את הנתונים שנמסרו לו כאמור ואת חישוב סכום החוב הכולל של בעל הזיכיון.
{{ח:תת|(ו)}} הגיש בעל זיכיון למנהל דוח כספי שנתי מבוקר לגבי שנת כספים שבשלה נדחה חוב לפי סעיף קטן (ג)(2), ונרשם בדוח האמור רווח, ישלם בעל הזיכיון את החוב שנדחה כאמור בשל אותה שנה, בתוך 30 ימים מיום הגשת הדוח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, וריבית איחורים, בשל התקופות כאמור בסעיף קטן (ג)(2)(א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ז)}} הפר בעל זיכיון שמועד תשלום חובו נדחה לפי סעיף קטן (ג)(2), תנאי מהתנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 71ג|סעיף 71ג}} או לפי סעיף קטן (ג)(2)(ג), או לא שילם תשלום במועד שהורה המנהל לפי סעיף קטן (ג)(2) (בסעיף קטן זה – המועד לתשלום), או פקע או בוטל זיכיונו, ישלם בתוך 30 ימים מיום שהתגלתה ההפרה, מהמועד לתשלום או מהמועד שבו פקע או בוטל זיכיונו, לפי העניין, את יתרת חובו הנדחה כאמור, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, וריבית איחורים, בשל התקופות כאמור בסעיף קטן (ג)(2)(א) ו־(ב).

{{ח:סעיף|102א2|החזר בעד השנים 2003 עד 2012|תיקון: תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ג, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההפרש בפועל“ – שבין שני אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} סכום השווה לסך דמי הזיכיון ששילמו בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 102א1|סעיף 102א1(ג)(1) ו־(2)}} בתוספת דמי הזיכיון ששילמו כל בעלי הזיכיונות בעבור שנות הכספים 2010 עד 2012, וכן תשלום בעד הפצת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}} ודמי ההפצה ששולמו לרשות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 100א|סעיף 100א}} בעבור שנים אלה, ובתוספת הסכומים שהופחתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 102א3|סעיף 102א3}};
{{ח:תתתת|(2)}} סכום השווה לסך ההוצאות שהוציאה הרשות בעד השנים האמורות בפסקה (1) בתוספת סך התמלוגים שהועברו לאוצר המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 102א|סעיף 102א(ב)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההפרש הצפוי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 102א1|בסעיף 102א1(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החלק היחסי“ – היחס שבין דמי הזיכיון שהיה חייב בעל זיכיון לשלם בשל שנת כספים לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן זה}} לפני יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}} לבין סך דמי הזיכיון שהיו חייבים בעלי הזיכיונות לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן זה}} לפני יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}} בשל אותה שנה, כשהוא מוכפל בהפרש הצפוי בשל אותה שנת כספים.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תעביר למי שהיה בעל זיכיון באחת או יותר משנות הכספים 2006 עד 2009, סכום שיקבעו השר ושר האוצר, במועדים שיקבעו, בעד השנים כאמור שבהן היה בעל זיכיון.
{{ח:תת|(ג)}} נוצר הפרש בפועל, תעביר הרשות למי שהיה בעל זיכיון באחת או יותר משנות הכספים 2003 עד 2006, ו־2010 עד 2012, סכום שעליו תורה, באישור השר ושר האוצר, ובמועדים שעליהם תורה בעד השנים כאמור שבהן היה בעל זיכיון, ובלבד שהסכום הכולל שעליו תורה הרשות לפי סעיף קטן זה לכל בעלי הזיכיון לא יעלה על סכום ההפרש בפועל, ויתקיים האמור בסעיף קטן (ה).
{{ח:תת|(ד)}} העברת הסכומים מהרשות לבעל זיכיון לפי סעיף זה תהיה בדרך של קיזוז חובות של בעל הזיכיון לרשות; לא היה לבעל הזיכיון, במועד העברת הסכום, חוב כאמור, או שסכום החוב נמוך מהסכום שיש להעבירו, יועברו הסכום או יתרתו שלא קוזזה, לפי העניין, באופן שיקבעו השר ושר האוצר.
{{ח:תת|(ה)}} סכומים כאמור בסעיף קטן (ג), בסכום שלא יעלה על החלק היחסי, יועברו תחילה למי שהיה בעל זיכיון בשנת כספים שבשלה מחולק הסכום וביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301126.pdf|תיקון מס׳ 32}} אין לו חוב בשל דמי זיכיון ותמלוגים.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|102א3|הפחתת סכומים|תיקון: תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לאשר לבעל זיכיון ששילם את יתרת החוב הכולל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 102א1|בסעיף 102א1}}, להפחית מהסכומים שעליו לשלם לרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיפים 99}} {{ח:פנימי|סעיף 100א|ו־100א}} עד יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301514.pdf|תיקון מס׳ 37}}, את חלקו היחסי בהפרש בפועל, בסכום ובתנאים שתורה.
{{ח:תת|(ב)}} הופחתו הסכומים שעל בעל זיכיון לשלם לרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיפים 99}} {{ח:פנימי|סעיף 100א|ו־100א}} לפי הוראות סעיף קטן (א), ינוכה סכום ההפחתה כאמור מהסכום שיועבר לבעל זיכיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 102א2|סעיף 102א2(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”ההפרש בפועל“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 102א2|בסעיף 102א2(א)}} בשינוי זה: פסקה (1) להגדרה האמורה תיקרא כך: ”(1) סכום השווה לסך דמי הזיכיון שעל בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה לשלם לפי {{ח:פנימי|סעיף 102א1|סעיף 102א1(ג)(1) ו־(2)}} בתוספת דמי הזיכיון שעל כל בעלי הזיכיונות לשלם בעבור שנות הכספים 2010 עד 2012, וכן תשלום בעד הפצת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}} ודמי ההפצה שיש לשלם לרשות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 100א|סעיף 100א}} בעבור שנים אלה.“.

{{ח:סעיף|102ב|החלת {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}|תיקון: תשס״ה־3, תשס״ח, תשע״ב־2}}
{{ח:ת}} על דמי הזכיון, דמי הרישיון והתמלוגים לפי חוק זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, כאילו היו מס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|באותה פקודה}}; לעניין זה, ”דמי זיכיון“, ”דמי רישיון“ או ”תמלוגים“ – דמי זיכיון, דמי רישיון או תמלוגים לפי חוק זה, שנשלחה לחייב הודעה בכתב על חיובו בהם וניתנה לו אפשרות לטעון את טענותיו כנגד החיוב.

{{ח:סעיף|103|מילוות}}
{{ח:ת}} הרשות רשאית, בכפוף לאמור בכל חוק, לקבל מילוות לשם מימון ביניים של תחילת פעולותיה ומילוות שאינם למטרת מימון ביניים כאמור – באישור שר האוצר.

{{ח:סעיף|103א|פרסום תקציב הרשות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} תקציב הרשות יפורסם באתר האינטרנט של הרשות.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: מענק פיצויים|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|104|זכאות למענק|תיקון: תש״ס, תשס״ב־3, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עתון יומי“ – תאגיד המוציא לאור עתון יומי בישראל והחבר באיגוד העיתונים היומיים בישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית קולנוע“ – עסק של עינוג ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|בחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, המחזיק ברשיון כדין שעיסוקו הצגות קולנוע.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תשלם מענק שנתי (להלן – מענק), לעתון יומי ולבית קולנוע שהכנסותיהם מפרסומת קטנו בשל שידורי פרסומת בטלויזיה בערוץ 2 (להלן – זכאים).
{{ח:תת|(ג)}} שופט או אדם אחר שימנה נשיא בית המשפט העליון, יקבע מיהו העתון היומי ובית הקולנוע הזכאי בכל שנה, את התקופה בה ישולם המענק ואת החלוקה של המענק בין הזכאים ובלבד שתקופת המענק לא תעלה על תקופה שלאחר תום תקפו של {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ד)}} עתון יומי או בעל בית קולנוע שהוא בעל זכיון לשידורי טלויזיה או בעל זכיון לשידורים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#פרק ב1|פרק ב׳1 לחוק התקשורת}} או בעל ענין בתאגיד כאמור, בין במישרין ובין בעקיפין, לא יהא זכאי למענק.

{{ח:סעיף|105|תשלום המענק|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המענק ישולם מתוך יתרת התמלוגים שתיוותר לרשות לאחר כיסוי הוצאותיה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(ספרור שגוי במקור)}} המועצה תקבע אחת לשנה, את סכום המענק.

{{ח:סעיף|106|תחולה|תיקון: תש״ס, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} תחולתו של {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן זה}}, עד תום שלוש שנים מיום תחילת השידורים בידי בעלי הזכיון הראשונים בערוץ 2.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: שונות}}
{{ח:קטע3|פרק ט סימן א|סימן א׳: זכויות, חסינויות וסמכויות מיוחדות}}

{{ח:סעיף|107|חסינויות הרשות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, לא תישא הרשות באחריות על הפרתה של זכות קנין רוחני כלשהי, לרבות זכות יוצרים, בידי מורשה לשידורים או שלוחו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק איסור לשון הרע|בחוק איסור לשון הרע, התשכ״ה–1965}}, לא תישא הרשות באחריות על הפרת הוראותיו של {{ח:חיצוני|חוק איסור לשון הרע|החוק האמור}} בידי מורשה לשידורים או בידי שלוחו, זולת אם אישרה הרשות מראש את התכנית שבה הופרו הוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור לשון הרע|החוק האמור}}.

{{ח:סעיף|108|סמכות כניסה ועיון|תיקון: תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לצורך פיקוח על ביצוען של הוראות חוק זה, התקנות והכללים שלפיו ותנאי הזיכיון לשידורים או תנאי הרישיון לשידורים, רשאי נציג שהרשות הסמיכה אותו לכך (בסעיף זה – הנציג) להיכנס לכל מיתקן, משרד, אולפן או תחנת שידור המשמשים מורשה לשידורים לצרכי הפעלת שידורים או ניהולם, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} הנציג רשאי לעיין ולבדוק כל מסמך, רשימה, ספר חשבונות, פנקס, מאגר מידע ממוחשב או הקלטה ולהעתיקם בכל דרך שתיראה לו, ובלבד שהעתקה כאמור תהא מותרת לצרכי פיקוח ובקרה בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} המורשה לשידורים או נציגו לענין זה, חייב לאפשר לנציג לקיים את הוראותיו של סעיף זה, להמציא לנציג ולהציג לפניו כל מסמך, רשימה, ספר חשבונות, פנקס, מאגר מידע ממוחשב או הקלטה שנדרש להמציאם או להציגם וכן למסור לו מידע שברשותו או שבשליטתו, הדרוש לנציג לשם פיקוח כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|109|התליית סמכויות וזכיונות בשעת חירום|תיקון: תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה רשאית, בשל תנאי חירום המחייבים הפקעת תדרי רדיו לצרכים צבאיים, להחליט על התלייה או הגבלה של סמכויות הרשות ושל זיכיונות לשידורים או רישיונות לשידורים, לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים; הממשלה רשאית, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, להאריך תקפה של החלטה כאמור לתקופה שתקבע.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות או מורשה לשידורים לא יהיו זכאים לפיצוי מהממשלה בעד נזק ישיר או עקיף שנגרם להם עקב הכרזה כאמור בסעיף קטן (א), אולם מורשה לשידורים יהא זכאי להחזרת הוצאות קבועות שהוציא לצורך התפעול השוטף של התחנה בתקופה בה היתה ההחלטה בתוקף; בסעיף זה, ”הוצאות קבועות“ – יציאות והוצאות שמכיר בהן פקיד השומה כהוצאה לשם ייצור הכנסה.

{{ח:סעיף|110|הקצאת תדרי רדיו|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} השר יקצה לפי סמכויותיו {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|בפקודת הטלגרף האלחוטי}} ובהתאם לאמור {{ח:חיצוני|חוק השידור הציבורי הישראלי#סעיף 85|בסעיף 85 לחוק השידור הציבורי}}, תדרי רדיו לשם ביצוע שידורים לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: ועדה לתיאום שידורים}}

{{ח:סעיף|111|הקמת ועדת התיאום והרכבה|תיקון: תשס״א־3, תשס״ב־3, תשע״ד, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} תוקם ועדה לתיאום פעילותם של הרשות, תאגיד השידור הציבורי והמועצה לשידורי כבלים שנתמנתה לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6ב|סעיף 6ב לחוק התקשורת}} ({{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|בסימן זה}} – ועדת התיאום).
{{ח:תת|(ב)}} ועדת התיאום תהיה של ארבעה חברים:
{{ח:תתת|(1)}} היושב ראש שמינתה הממשלה, לפי המלצת שר התקשורת;
{{ח:תתת|(2)}} שני נציגים שמינה השר כלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} נציג מטעם הרשות, לפי המלצת המועצה;
{{ח:תתתת|(ב)}} נציג מטעם המועצה לשידורי כבלים;
{{ח:תתת|(3)}} נציג מטעם תאגיד השידור הציבורי שמינה השר;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} לכל נציג ימונה ממלא מקום בידי השר שמינה את הנציג.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת התיאום תתחיל בביצוע תפקידיה, בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 112|לסעיף 112}}, לא יאוחר מיום י״ד בחשון התשס״ב (31 באוקטובר 2001) ולצורך כך ימונו חבריה עד ליום י״ג בתשרי התשס״ב (30 בספטמבר 2001).

{{ח:סעיף|112|תפקידי ועדת התיאום|תיקון: תשס״ב־3, תשע״א, תשע״ד, תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} תפקידי ועדת התיאום הם:
{{ח:תת|(1)}} הגבלה ברכישת תכניות מספקים מחוץ לישראל, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62}}, בשינויים המחוייבים;
{{ח:תת|(2)}} מניעת שידורן של תכניות דומות או זהות שהופקו או שהוחל בהפקתן בידי הרשות, תאגיד השידור הציבורי או בידי המורשים לשידורים לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}};
{{ח:תת|(3)}} כל פעולת תיאום אחרת שתטיל עליה הממשלה.

{{ח:סעיף|113|ערר על החלטה של ועדת התיאום}}
{{ח:ת}} חבר ועדת התיאום רשאי לערור לפני הממשלה, באמצעות השר שמינהו, על החלטה של הוועדה, תוך שבעים ושתיים שעות ממועד קבלתה; ביצוע ההחלטה יעוכב עד להכרעת הממשלה בערר.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: נציב תלונות}}

{{ח:סעיף|114|מינוי נציב תלונות ותקופת המינוי}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה נציב תלונות שתפקידו לברר תלונות הבאות אליו מקרב הציבור בנוגע לשידורים (להלן – נציב התלונות); מינויו של נציב התלונות יהיה לחמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תשלם לנציב התלונות את משכורתו ואת התשלומים האחרים המגיעים לו לגבי תקופת כהונתו, בשיעור שיקבע השר.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על מינויו של נציב התלונות ועל מען משרדו תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|115|פקיעת כהונה}}
{{ח:ת}} מינויו של נציב התלונות יפקע לפני תום כהונתו באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בהתפטרותו;
{{ח:תת|(2)}} אם החליט השר, לאחר התייעצות עם המועצה, להעבירו מכהונתו.

{{ח:סעיף|116|הגשת תלונה}}
{{ח:ת}} תלונה תוגש בכתב במישרין לנציב התלונות, תיחתם ביד המתלונן ויצויינו בה שם המתלונן ומענו, תיאור מפורט של הענין שעליו נסבה התלונה, לרבות המועד בו ארע וכל פרט אחר הנוגע לענין והמסייע לבירור יעיל של התלונה.

{{ח:סעיף|117|תלונה על מי ועל מה|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} תלונה ניתנת להגשה על הרשות, על מורשה לשידורים, על חברת החדשות וכן על עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד של הרשות, של מורשה לשידורים או של חברת החדשות.
{{ח:תת|(ב)}} נושא התלונה יכול שיהיה –
{{ח:תתת|(1)}} כשהתלונה על בעל זכיון או על חברת החדשות – תכנם של השידורים ששידורם נוגד הוראות חוק זה, או תקנות או כללים שנקבעו לפיו או שיש בהם פסול אחר על פי דין;
{{ח:תתת|(2)}} כשהתלונה על הרשות – מעשה או מחדל הנוגע לפיקוח על שידוריו של בעל זכיון, ולענין שידורי הרשות – כאמור בפסקה (1).

{{ח:סעיף|118|תלונות שאין לברר אותן|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא יהיה בירור בתלונות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תלונה של מורשה לשידורים על הרשות או על חברת החדשות;
{{ח:תתת|(2)}} תלונה של מורשה לשידורים על מורשה לשידורים אחר;
{{ח:תתת|(3)}} תלונה של מי שמועסק בחברת החדשות, ברשות, או אצל מורשה לשידורים, בענין הנוגע להעסקתו;
{{ח:תתת|(4)}} תלונה בענין התלוי ועומד בבית משפט או בבית דין או שבית משפט או בית דין הכריע בו לגופו;
{{ח:תתת|(5)}} תלונה על פעולה שיפוטית של בית משפט או שופט, של בית דין או חבר בית דין ושל ועדה שהוקמה על פי חוק או של חבר מחבריה;
{{ח:תתת|(6)}} תלונה בענין שניתנה בו החלטה שעליה אפשר, או היה אפשר, להגיש השגה, ערר או ערעור והוא אינו מסוג הענינים שפסקאות (1) עד (5) דנות בהם;
{{ח:תתת|(7)}} תלונה שהוגשה לאחר שעברו שלושה חודשים מיום שארע הענין שעליו היא נסבה;
{{ח:תתת|(8)}} תלונה שנציב התלונות סבור כי היא קנטרנית או טרדנית;
{{ח:תתת|(9)}} תלונה על מורשה לשידורים בענין שלגביו הוגשה כבר תלונה לרשות;
{{ח:תתת|(10)}} תלונה בענין שלגביו כבר הוגשה תלונה למבקר המדינה בתפקידו כנציב תלונות הציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#פרק 7|הפרק השביעי של חוק מבקר המדינה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה תלונה שלפי סעיף קטן (א) אין לברר אותה, יודיע נציב התלונות למתלונן בכתב שלא יטפל בתלונה ויציין את הנימוקים לכך.

{{ח:סעיף|119|דרכי הבירור}}
{{ח:תת|(א)}} נציב התלונות רשאי לברר את התלונה בכל דרך שיראה לנכון והוא אינו קשור להוראה שבסדר דין או בדיני ראיות.
{{ח:תת|(ב)}} נציב התלונות יביא את התלונה לידיעת מי שהתלונה עליו, ואם היה עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 117|בסעיף 117(א)}} – גם לידיעת הממונה עליו (להלן – הממונה), ויתן להם הזדמנות נאותה להשיב עליה; נציב התלונות רשאי לדרוש מהם כי ישיבו על התלונה תוך תקופה שיקבע בדרישתו.
{{ח:תת|(ג)}} נציב התלונות רשאי גם לשמוע את המתלונן, את מי שהתלונה עליו וכל אדם אחר, אם ראה בכך תועלת.
{{ח:תת|(ד)}} לצורך הבירור רשאי נציב התלונות לדרוש מכל אדם להתייצב לפניו ולתת לו, תוך תקופה שיקבע בדרישה ובאופן שיקבע, כל ידיעה או מסמך העשויים לדעת נציב התלונות לעזור בבירור התלונה; מי שנדרש להתייצב או למסור ידיעה או מסמך כאמור, חייב למלא אחר הדרישה והוראות {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 11|סעיף 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968}}, יחולו, בשינויים המחוייבים, על סירוב למלא אחר הדרישה.
{{ח:תת|(ה)}} האמור בסעיף קטן (ד) אינו בא לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#פרק ג|פרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש]}} (להלן – פקודת הראיות).

{{ח:סעיף|120|הפסקת הבירור}}
{{ח:ת}} נציב התלונות יפסיק בירור תלונה אם ראה כי מלכתחילה לא היה מקום לבירורה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן זה}}, ורשאי הוא להפסיקו אם ראה שענין התלונה בא על תיקונו או שהמתלונן ביטל את תלונתו; נציב התלונות יודיע בכתב למתלונן ולמי שהתלונה עליו, שהפסיק את הבירור, ויציין את הנימוקים לכך.

{{ח:סעיף|121|תוצאות הבירור|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} מצא נציב התלונות שהתלונה היתה מוצדקת, כולה או מקצתה, ימסור על כך הודעה מנומקת בכתב למתלונן ולמי שהתלונה עליו; העלה בירור התלונה קיומו של ליקוי, רשאי נציב התלונות להצביע לפני מי שהתלונה עליו על הצורך בתיקון הליקוי ועל הדרך והמועד לכך.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה של נציב התלונות כאמור בסעיף קטן (א) תימסר גם לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כשהתלונה על מורשה לשידורים או על חברת החדשות – לרשות;
{{ח:תתת|(2)}} כשהתלונה על הרשות – לשר;
{{ח:תתת|(3)}} כשהתלונה על עובד, נושא משרה, או ממלא תפקיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 117|בסעיף 117(א)}} – לממונה.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות לענין שידורי רשות, חברת החדשות ומורשה לשידורים שהיו נושא לתלונה, ישדרו לפי דרישת נציב התלונות, הודעה בדבר תוצאות בירורה של תלונה כאמור שנמצאה מוצדקת, במועד ובנוסח שקבע נציב התלונות בדרישתו.
{{ח:תת|(ד)}} מי שהתלונה עליו או הממונה יודיע לנציב התלונות, תוך המועד האמור בסעיף קטן (א), על האמצעים שנקטו לתיקון הליקוי; לא הניחה ההודעה את דעתו של נציב התלונות או שלא ניתנה כנדרש, רשאי הוא להביא את הענין לידיעת השר.
{{ח:תת|(ה)}} מצא נציב התלונות שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, למי שהתלונה עליו ולממונה שקיבל הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 119|סעיף 119(ב)}}, ורשאי הוא לפרש בהודעתו את תמצית ממצאיו.
{{ח:תת|(ו)}} העלה בירור התלונה חשד שנעברה עבירה פלילית יודיע על כך נציב התלונות ליועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:סעיף|122|זכויות וסעדים}}
{{ח:תת|(א)}} החלטותיו של נציב התלונות בענין תלונה –
{{ח:תתת|(1)}} אין בהן כדי להעניק למתלונן או לאדם אחר זכות או סעד בבית משפט או בבית דין, שלא היו לו לפני כן;
{{ח:תתת|(2)}} אין בהן כדי למנוע מהמתלונן או מאדם אחר להשתמש בזכות או לבקש סעד שהוא זכאי להם; אולם אם נקבע בחיקוק מועד לשימוש בזכות או לבקשת סעד כאמור לא יוארך המועד בשל הגשת התלונה או בירורה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייזקק בית משפט או בית דין לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב התלונות.

{{ח:סעיף|123|נציב התלונות – עובד ציבור}}
{{ח:ת}} דין נציב התלונות וכל אדם אחר שבעזרתו מבצע נציב התלונות את תפקידיו כדין עובד ציבור לענין {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|124|דין וחשבון}}
{{ח:תת|(א)}} נציב התלונות יגיש לשר, לפחות אחת לשנה, דו״ח על פעולותיו שיכיל סקירה כללית ותיאור הטיפול במבחר של תלונות; משהוגש דו״ח רשאי נציב התלונות לפרסמו.
{{ח:תת|(ב)}} דו״ח או מסמך אחר שפרסם או הכין נציב התלונות במילוי תפקידו וכן הודעה שנמסרה לו אגב מילוי תפקידו לא ישמשו ראיה בהליך משפטי או משמעתי.

{{ח:סעיף|125|אי תלותו של נציב התלונות}}
{{ח:ת}} אין על נציב התלונות מרות בעניני מילוי תפקידו על פי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן זה}}, זולת מרותו של הדין.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ד|סימן ד׳: חובות והתקשרויות במישור הבין־לאומי}}

{{ח:סעיף|126|חובות מכוח המשפט הבין־&lt;wbr&gt;לאומי|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} הרשות, מורשה לשידורים או מי שהשר יקבע לכך יקיים את החובות המוטלות על מדינת ישראל מכוח אמנות בין־לאומיות בענין שידורים לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|127|התקשרויות במישור הבין־&lt;wbr&gt;לאומי}}
{{ח:ת}} הרשות לא תתקשר בהסכם עם ממשלה ולא תצטרף לארגונים בין־לאומיים, אלא באישור הממשלה.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ה|סימן ה׳: החלת דינים}}

{{ח:סעיף|128|צווי מניעה}}
{{ח:ת}} לענין סעד בדרך צו מניעה, דין הרשות כדין המדינה בכל הקשור, במישרין או בעקיפין, בשידורי הרשות או החברה או בהכנתם.

{{ח:סעיף|129|דין חברי מועצה ועובדים}}
{{ח:תת|(א)}} דין חברי המועצה ועובדי הרשות ודין חברי מועצת המנהלים של החברה ועובדיה כדין עובדי המדינה לענין החיקוקים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין}} – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|(ב)}} דין עובדי הרשות ועובדי החברה כדין עובדי המדינה, בשינויים המחוייבים, לענין {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963}}.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ו|סימן ו׳: תיקוני חוקים}}

{{ח:סעיף|130|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)|בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959}}.}}

{{ח:סעיף|131|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק יישוב סכסוכי עבודה|בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי״ז–1957}}.}}

{{ח:סעיף|132|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק רשות השידור|בחוק רשות השידור, התשכ״ה–1965}}.}}

{{ח:סעיף|133|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}}.}}

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: שידורים בתקופת הביניים|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|134|הגדרות|תיקון: תשנ״ב־2, תשנ״ב־3, תשנ״ג, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת ביניים“ – התקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום ט״ז בחשון התשנ״ד (31 באוקטובר 1993) או עד למועד שתקבע הרשות להפעלת השידורים בידי בעלי הזכיונות – לפי המוקדם שביניהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל השידורים“ – מנהל מינהלת ההקמה של הרשות השניה לטלויזיה ורדיו במשרד התקשורת.

{{ח:סעיף|135|קיום שידורים בתקופת הביניים|תיקון: תשנ״א, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}, רשאי מנהל השידורים לקיים שידורי טלויזיה בתקופת הביניים על פי המגמות {{ח:פנימי|סעיף 5|שבסעיף 5(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בתקופת הביניים לא ישודרו שידורי חדשות, למעט שידורי ספורט, ולא ישודרו שידורי תעמולת בחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)}}, וכן לא ישודרו שידורים בנושאים בעלי אופי פוליטי ישראלי לרבות ראיונות עם אישים פוליטיים ישראליים, ואולם ניתן לשדר שידורים מדיוני מליאת הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישודרו תשדירי פרסומת בתקופת הביניים אך ניתן לשדר תשדירי שירות ושידורי חסות; התמורה שתתקבל מתשדירים כאמור, תשמש למימון השידורים בתקופה זו; ראה השר כי הכנסות השידורים בתקופת הביניים מתשדירים כאמור עולות על ההוצאות, רשאי הוא להורות, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51}}, כי עודפי ההכנסות כאמור ישמשו למימון ההקמה של תחנות שידור ראשיות.
{{ח:תת|(ד)}} השר יקבע כללים בכל הנוגע לשידורים בתקופת הביניים לרבות לענין הזמנת הפקות ולענין תשדירי שירות ושידורי חסות; כללים כאמור יהיו באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שידור תשדירי שירות ותשדירי חסות)|כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שידור תשדירי שירות ותשדירי חסות), התש״ן–1990}} (ק״ת תש״ן, 541).}}
{{ח:תת|(ה)}} לענין ביצוע השידורים בתקופת הביניים יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיפים אלה: {{ח:פנימי|סעיף 1|1}}, {{ח:פנימי|סעיף 46|46}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|47}}, {{ח:פנימי|סעיף 51|51(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 90|90}}, {{ח:פנימי|סעיף 91|91}}, {{ח:פנימי|סעיף 92|92}}, {{ח:פנימי|סעיף 107|107}}, {{ח:פנימי|סעיף 109|109}}, {{ח:פנימי|סעיף 110|110}}, {{ח:פנימי|סעיף 111|111}}, {{ח:פנימי|סעיף 112|112}}, {{ח:פנימי|סעיף 113|113}}, {{ח:פנימי|סעיף 114|114(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 115|115}}, {{ח:פנימי|סעיף 116|116}}, {{ח:פנימי|סעיף 117|117}}, {{ח:פנימי|סעיף 118|118}}, {{ח:פנימי|סעיף 131|131}}, {{ח:פנימי|סעיף 132|132}}, {{ח:פנימי|סעיף 133|133}}.
{{ח:תת|(ו)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשדיר שירות“ – תשדיר שעיקרו ומגמתו מתן שירות לציבור, בין בדרך של מתן מידע והדרכה לגבי שירותים ציבוריים או לשם קידומם של ענפים במשק, לרבות תוך ציון סוגי מוצרים, ובין בדרך של הכוונה או מתן ייעוץ בנושאים שבטובת הציבור, והכל ללא ציון שמו של יצרן מסוים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שידור חסות“ – ציון השתתפותו של גורם חוץ במימון מישדר (להלן – המממן), בדרך של הקרנת שיקופית או קריאת האמור בה, ויכול שבשיקופית יצוינו שמות מוצריו של המממן, תיאור מאפייניהם העיקריים וסימנו המסחרי של המממן או מוצריו, אך למעט תיאור איכותי־השוואתי של המוצרים.

{{ח:סעיף|136|העסקת עובדים ורכישת נכסים|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל השידורים, באישור השר, רשאי להעסיק עובדים בתקופת הביניים לצורך ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} ובלבד שהעובדים יועסקו באמצעות חוזה מיוחד, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל השידורים רשאי, בכפוף {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה|לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}} ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – חוק נכסי המדינה) לרכוש נכסים ולבצע עסקות למטרת ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|137|העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}}, ”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא;
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בכל דין או הסכם ובכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה|חוק נכסי המדינה}} מותר, בהסכם, להקנות לרשות את זכויות המדינה בנכסים שיעמדו לרשותו של משרד התקשורת בתקופת הביניים, לצרכי שידורי טלויזיה ואת זכויותיה וסמכויותיה של המדינה לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות שהיו בני תוקף לגבי שידורי טלויזיה בתקופת הביניים ערב תחילתו של ההסכם; להסכם כאמור ייקרא להלן {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} ”הסכם להעברת נכסים“.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי בצו לפטור את הרשות מתשלום אגרות, מס בולים, מסים וכל תשלומי חובה אחרים הכרוכים בביצוע ההסכם להעברת נכסים, כולם או מקצתם.
{{ח:תת|(ג)}} משנחתם הסכם להעברת נכסים רשאי השר, על אף האמור בכל דין או הסכם, לקבוע בצו כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו תבוא הרשות במקום המדינה, הן לגבי הזכויות והסמכויות של המדינה והן לגבי החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות עליה ערב תחילת של ההסכם להעברת נכסים.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע בצו – לגבי סוגים מסויימים של תביעות תלויות ועומדות מטעם המדינה או נגדה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים, בקשר לנכסים, הסכמים, התקשרויות ועסקאות כאמור בסעיף קטן (א)(2), וכן לגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות אותו זמן, למעט תביעות של עובדי המדינה בשל תקופת היותם עובדי המדינה – כי הרשות תבוא במקום המדינה.

{{ח:סעיף|138|העברת עובדים|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30(א)}}, עובדים שביום תחילתו של חוק זה הועסקו לצורך קיום השידורים בתקופת הביניים, וכן חמישה עובדים נוספים, לכל היותר, שתחילת העסקתם לצורך השידורים היתה לאחר תחילתה של תקופת הביניים, יהיו זכאים לעבור משירות המדינה לשירות הרשות, למשרה מקבילה לפי הענין, ובאין משרה כאמור – למשרה ההולמת את כישוריו ונסיונו בקיום השידורים בתקופת הביניים.
{{ח:תת|(ב)}} מועד העברתו של כל עובד שהועסק בתקופת הביניים, יתואם בין מנהל הרשות לבין מנהל השידורים.
{{ח:תת|(ג)}} על עובד שעבר לרשות לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תנאי העסקתו לא יפלו מאלה שהועסק בהם בתקופת הביניים;
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בכל דין, לא יהיה זכאי להטבות כל שהן בשל העברה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} עובד שעבר כאמור בסעיף קטן (א) ימשיך להיות עובד מדינה לענין גימלה, מחלה, חופשה, פיצויים, וכל זכות אחרת שצבר בשל היותו עובד מדינה, הכל לפי הענין, וזאת עד להסכם להעברת זכויות העובד שייחתם בין הרשות לבין המדינה ולבין העובדים באמצעות הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים שעברו כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} עד חתימת הסכם לפי פסקה (3), תעביר הרשות למדינה את כל ההוצאות שהוציאה המדינה לשם שמירת זכויות של עובד כאמור בפסקה (3).

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: ביצוע ותחילה}}

{{ח:סעיף|139|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

{{ח:סעיף|140|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום קבלתו בכנסת.

{{ח:סעיף|141|הוראת מעבר – הועדה המיוחדת|תיקון: תשנ״ג, תשס״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} חוק זה יהיה בתחום ענייניה של הועדה המיוחדת לענין חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו שהקימה הכנסת השלוש עשרה, ולה יהיו נתונות הסמכויות של ועדת החינוך והתרבות של הכנסת לפי חוק זה, עד תום תקופת כהונתה של הכנסת השלוש עשרה.
{{ח:תת|(ב)}} בתקופת כהונתה של הכנסת החמש־עשרה, הסמכויות של ועדת הכספים של הכנסת לפי חוק זה יהיו נתונות לועדה המיוחדת לענין תיקוני חקיקה בתחום התקשורת שהקימה הכנסת החמש־עשרה ביום ט״ו בשבט התשס״ב (28 בינואר 2002).

{{ח:סעיף|142|פרסום}}
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם תוך חמישה עשר ימים מיום קבלתו בכנסת.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תש״ס, תשס״ג־2, תשע״א־2, תשע״ו}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 24|סעיפים 24}} {{ח:פנימי|סעיף 59|ו־59}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: תשס״ג־2|עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית“ – תכנית שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני־הנדסי, שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בעברית, בערבית, ברוסית או בשפה אחרת שאישר המנהל מראש, למעט שידורי חדשות, תכניות ספורט ותכניות בעניני היום; בהגדרה זו{{ח:הערה|,}} ”רוב“ – 75% לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ השידור“ – המסגרת הכוללת של שידורי הטלוויזיה בערוץ 2 או בערוץ השלישי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידור חוזר“ – שידור מחודש בערוץ השידור של תכנית ששודרה בו קודם לכן, או של תכנית ששודרה קודם לכן בערוץ כלל ארצי בישראל, לרבות תכנית שנערכה מחדש, שהיא זהה במהותה, לדעת הרשות, לתכנית ששודרה בעבר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעה“, במכסת תכניות הקבועה בשעות – 48 דקות תכנית לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חצי שעה“, במכסת תכניות הקבועה בחצאי שעות – 24 דקות תכנית לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – יחידות שידורים בסיסית בעלת תוכן והיקף ידועים ומוגדרים, במתכונת הערוכה לשידור בטלוויזיה, הכוללת רצף של תמונות וקול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית סוגה (ז׳נר) עילית“ – הפקות מקומיות מהסוגים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} ”תכנית תעודה“ – תכנית העוסקת בתיעוד של תופעות חברתיות, תרבותיות או פוליטיות, או בתיעוד תופעות או תגליות בטבע או במדע, והיא אינה תכנית בעניני היום;
{{ח:תתת|(2)}} ”תכנית דרמה“ – תכנית המגוללת סיפור עלילה בעל אופי קומי, דרמטי, מלודרמטי, טרגי או כיוצא בזה, בין השאר מסוגים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} דרמה בודדת – דרמה בהיקף של פרק אחד המשודרת במלואה במהלך שידור אחד, או מהווה חלק מסדרה קצרה ומשלבת בתוכה בדרך כלל צילומי אולפן עם צילומים מחוץ לאולפן, ואורכה 50 דקות לפחות;
{{ח:תתתת|(ב)}} דרמה תיעודית (דוקודרמה) – דרמה העוסקת בדמויות או באירועים אמיתיים והחותרת לשחזר דמויות ואירועים אלה, מתוך נאמנות מרבית לעדויות ולמסמכים המתארים אותם;
{{ח:תתתת|(ג)}} סדרת דרמה – דרמה שבה כמה פרקים, שאורך כל אחד מהם 24 דקות לפחות;
{{ח:תתתת|(ד)}} סרט טלוויזיה – תכנית במתכונת הדומה לדרמה בודדת אך מתאפיינת, בדרך כלל, באורך של 80 דקות לפחות ובתסריט המחייב צילומים מחוץ לאולפן;
{{ח:תתת|(3)}} ”תכנית מיוחדת“ – תכנית במתכונת מקורית ובעלת ערך מיוחד, אשר הוכח להנחת דעתה של הרשות כי היא באיכות יוצאת דופן של כתיבה תסריטית, משחק ובימוי, מסוגים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תכנית מערכונים המופקת ברמת הפקה גבוהה באורך של רבע שעה לפחות;
{{ח:תתתת|(ב)}} תכנית במתכונת מקורית וחדשנית, באורך של רבע שעה לפחות;
{{ח:תתתת|(ג)}} דרמה בודדת, דרמה תיעודית וסדרה דרמטית – כל אלה באורך של חצי שעה לפחות.

{{ח:סעיף*|2|תכניות סוגה עילית|תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} מתוך כלל ההפקות המקומיות ישדר בעל זיכיון בכל שנה תכניות סוגה עילית בהיקף שלא יפחת מ־74 שעות בערוץ 2 ומ־111 שעות בערוץ השלישי, ולענין זה לא יבואו במנין שידורים חוזרים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), ההוצאה שיוציא בעל זיכיון בערוץ השלישי למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ בתקופה שמיום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015) עד יום י״ג בתמוז התשע״ה (30 ביוני 2015), לא תפחת ממחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל רישיון.

{{ח:סעיף*|3|שעות שידור|עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} בעל זיכיון ישדר תכניות סוגה עילית בין השעות 19:00 ל־24:00 בימי חול, ואולם רשאי המנהל לאשר שידורים גם בשעות אחרות, בשבתות, בחגים ובמועדים מיוחדים; אישר המנהל שידור בשעות אחרות כאמור, ישדר בעל הזיכיון את התכנית בשידור חוזר ביום חול, במידת האפשר.

{{ח:סעיף*|4|תכניות בערבית וברוסית|עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} בעל זיכיון בערוץ 2 ובערוץ השלישי ישדר תכניות מגוונות בסוגיהן ובנושאיהן, הדוברות בשפה הערבית או הרוסית, או המתורגמות לערבית או לרוסית רהוטה, באמצעות כתוביות תרגום או דיבוב, בהיקף שלא יפחת מחמישה אחוזים בשפה הערבית ומחמישה אחוזים בשפה הרוסית, מכלל זמן השידור השבועי שלו.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשס״ג־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 62ג|סעיפים 62ג}} {{ח:פנימי|סעיף 63א1|ו־63א1}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות ופרשנות|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות“ – הכנסות מביצוע שידורים וממתן שירותים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 100|בסעיף 100}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חצי שעה“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ“ – ערוץ שבו משודרים שידורי בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או שידורי בעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שידור חוזר“ – שידור מחודש בערוץ, של תכנית ששודרה בו קודם לכן או של תכנית ששודרה קודם לכן בערוץ כלל ארצי בישראל, לרבות תכנית שנערכה מחדש, שהיא זהה במהותה, לדעת הרשות, לתכנית ששודרה בעבר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שעה“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית סוגה (ז׳נר) עילית“ – {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ב)}} מונחים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} המוגדרים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} אלא אם כן נקבע אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}}, תהא הגדרתם כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; ליתר המונחים תהא המשמעות הנודעת להם בחוק זה.

{{ח:סעיף*|2|הוצאה שנתית של בעל זיכיון למימון הפקה ורכישה של תכניות|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, ק״ת תשע״ה, תשע״ה, תשע״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} ההוצאה השנתית שיוציאו בעלי הזכיונות, בכל ערוץ, למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ באותה שנה ({{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – הוצאה שנתית של בעל זיכיון), לא תפחת מסכום השווה לששים אחוזים מכלל הכנסותיהם או מ־220 מליון שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם ({{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – ההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון); בהוצאה השנתית תכלל גם הוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות, או הוצאה לרכישת שידורי חדשות שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 63א1|סעיף 63א1}}, בשיעורים הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}}; ההוצאה השנתית המזערית תוצא על ידי בעלי הזכיונות, בכל ערוץ, באופן יחסי ליחידות השידור שהוקצו להם בערוץ.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), ההוצאה שיוציא בעל זיכיון בערוץ השלישי למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ בתקופה שמיום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015) עד יום י״ג בתמוז התשע״ה (30 ביוני 2015), לא תפחת ממחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל רישיון.

{{ח:סעיף*|2א|הוצאה שנתית של בעל רישיון למימון הפקה ורכישה של תכניות|תיקון: ק״ת תשע״ה|עוגן=תוספת 2 פרט 2א}}
{{ח:ת}} ההוצאה השנתית שיוציא בעל רישיון למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ באותה שנה ({{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – הוצאה שנתית של בעל רישיון) לא תפחת מסך כל שיעורי ההוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות או ההוצאה לרכישת שידורי חדשות שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 63א1|סעיף 63א1}}, מההוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים, ומההוצאה לשם הפקת תכניות סוגה עילית, בשיעורים הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} לגבי כל הוצאה כאמור ({{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – הוצאה שנתית מזערית של בעל רישיון).

{{ח:סעיף*|3|הוצאה לתפעול השוטף של חברת חדשות|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, ק״ת תשע״ה, תשע״ו, תשע״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} ההוצאה שיוציאו, בכל שנה, בעלי הזכיונות בכל ערוץ, בחלוקה שווה ביניהם וכן בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לתפעול השוטף של חברת החדשות לא תפחת מ־55 מליון שקלים חדשים, ואולם הוצאה כאמור העולה על עשרים אחוזים מסך ההוצאה השנתית המזערית לא תובא בחשבון כחלק מההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון או של בעל רישיון.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שהכנסותיו השנתיות אינן עולות על 350 מיליון שקלים חדשים, ועל בעלי רישיונות המשדרים שידורי חדשות באמצעות חברת החדשות המשותפת כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 71ד|בסעיף 71ד(יג)}} שסך הכנסותיהם השנתיות אינו עולה על 350 מיליון שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|4|רכישת שידורי חדשות|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, ק״ת תשע״ה, תשע״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} אישרה המועצה לחברת החדשות לרכוש שידורי חדשות בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 63א1|לסעיף 63א1}}, לא תפחת ההוצאה שיוציאו, בכל שנה, בעלי הזכיונות בכל ערוץ, בחלוקה שווה ביניהם וכן בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לרכישת שידורי החדשות כאמור, מ־40 מליון שקלים חדשים בשנה, ואולם הוצאה כאמור העולה על עשרים אחוזים מסך ההוצאה השנתית המזערית לא תובא בחשבון כחלק מההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון או של בעל רישיון.

{{ח:סעיף*|5|תכניות סוגה עילית|תיקון: תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, ק״ת תשע״ה, תשע״ו, תשע״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:תת|(א)}} מתוך סך הכל של ההוצאה השנתית של בעלי הזיכיונות יוציאו בעלי הזכיונות בכל ערוץ, לשם הפקת תכניות סוגה עילית בהיקף האמור בסעיף קטן (ב), סכום שלא יפחת משבעה עשר אחוזים מההוצאה השנתית המזערית או סכום של 50 מליון שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם; סכום ההוצאה כאמור יוצא על ידי בעלי הזכיונות, בכל ערוץ, באופן יחסי ליחידות השידור שהוקצו להם בערוץ.
{{ח:תת|(א1)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 71ח|סעיף 71ח(ב)}}, בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית 15 אחוזים מהכנסותיו, מתוכם 20 אחוזים לפחות להפקת תכניות דרמה ו־20 אחוזים לפחות להפקת תכניות תעודה ובכלל זה סרטי תעודה.
{{ח:תת|(ב)}} מתוך כלל ההפקות המקומיות ישדרו, בכל שנה, בכל ערוץ, בעלי הזיכיונות ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה תכניות סוגה עילית בהיקף של 180 שעות, ולעניין בעלי הזיכיונות, השעות כאמור ישודרו על ידיהם בכל ערוץ באופן יחסי ליחידות השידור שהוקצו להם בערוץ; לענין זה לא יבואו במנין שידורים חוזרים; עלתה ההוצאה השנתית המזערית להפקת תכניות סוגה עילית על 50 מליון שקלים חדשים או ירדה ממנה, ישתנה היקף השעות האמור באופן יחסי לשינוי בהיקף ההוצאה, כפי שתקבע המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), בשנות הזיכיון השמינית והתשיעית של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי יחולו לגביו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסכום שבעל הזיכיון יוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית שישודרו בשנות הזיכיון השמינית והתשיעית, לא יפחת מ־39.4 מיליון שקלים חדשים לשנת הזיכיון השמינית ו־43.3 מיליון שקלים חדשים לשנת הזיכיון התשיעית;
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על הסכומים האמורים בפסקה (1), יוציא בעל הזיכיון לשם הפקת תכניות סוגה עילית לפי התכנית להשלמת סוגה עילית שהוגשה ואושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ג|סעיף 37ג(א1)(1) ו־(5) לחוק}}, סכום של 37.1 מיליון שקלים חדשים בשנת הזיכיון השמינית ו־27 מיליון שקלים חדשים בשנת הזיכיון התשיעית.
{{ח:תת|(ד)}} בשנת הזיכיון העשירית יוציא בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי, נוסף על סכום ההוצאה השנתי לפי סעיף קטן (א), סכום של 16.1 מיליון שקלים חדשים לשם הפקת תכניות סוגה עילית לפי התכנית להשלמת סוגה עילית שהוגשה ואושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ג|סעיף 37ג(א1)(1) ו־(5) לחוק}}.
{{ח:תת|(ה)}} ההוצאות שיוציא בעל הזיכיון, בשנות הזיכיון השמינית, התשיעית והעשירית, בעבור מחקר ופיתוח לצורכי הפקת תכניות סוגה עילית שהן הפקות מקומיות קנויות העומדות בכללי המועצה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60 לחוק}}, עד סכום של 2 מיליון שקלים חדשים לשנה, יוכרו כחלק מההוצאה לפי התכנית להשלמת סוגה עילית בשנים האמורות; לעניין זה, ”מחקר ופיתוח“ – פיתוח תכניות וכתיבת תסריטים, לרבות לתכניות שלא הגיעו לשלב הפקה ושידור.
{{ח:תת|(ו)}} היקף השעות האמור בסעיף קטן (ב) יגדל, בכל שנה משנות הזיכיון השמינית, התשיעית והעשירית, בהתאם ליחס שבין הגידול בהיקף ההוצאה בכל שנה לפי סעיף זה, לבין סכום ההוצאה השנתית לפי סעיף קטן (א), כפי שתקבע המועצה.

{{ח:סעיף*|5א|הוצאה להפקת סרטים ישראליים|תיקון: תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ו, תשע״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 5א}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”חלק יחסי“, לעניין בעל זיכיון בערוץ 2 – היחס שבין מספר יחידות השידור שהוקצו לבעל הזיכיון לבין כלל יחידות השידור שהוקצו לבעלי הזיכיונות באותו ערוץ.
{{ח:תת|(ב)}} בכל שנת זיכיון, החל בשנת הזיכיון השמינית של בעל זיכיון בערוץ השלישי ושנת הזיכיון הרביעית של בעל זיכיון בערוץ 2, ובכל שנת רישיון של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, יוציאו בעלי הזיכיונות או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין, לשם הפקת סרטים ישראליים, סכומים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין כל אחד מבעלי הזיכיונות בערוץ 2, אם קיימים שני בעלי זיכיונות בערוץ האמור – 2 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בעל זיכיון בערוץ השלישי, וכן לעניין בעל זיכיון בערוץ 2, אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ האמור ולעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה – 4 מיליון שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), בעלי הזיכיונות יוציאו את ההוצאה שעליהם להוציא לשם הפקת סרטים ישראליים בשנת הזיכיון השמינית של בעל זיכיון בערוץ השלישי ובשנת הזיכיון הרביעית של בעל זיכיון בערוץ 2, עד יום ט״ז באייר התש״ע (30 באפריל 2010).
{{ח:תת|(ד)}} שבעים וחמישה אחוזים מתוך הסכום שהוציא בעל זיכיון או בעל רישיון לפי סעיף קטן (ב), יוכרו כחלק מן ההוצאה שעליו להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית באותה שנת זיכיון או שנת רישיון, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} קיימים שני בעלי זיכיונות בערוץ 2 ועלה הסכום השווה לשבעה עשר אחוזים מההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון בערוץ האמור על חלקו היחסי בסכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים בשנת זיכיון מסוימת, יוציא בעל הזיכיון, באותה שנת זיכיון, סכום של 2 מיליון שקלים חדשים להפקת סרטים ישראליים, נוסף על הסכום שהוא חייב להוציא לפי סעיף קטן (ב)(1).
{{ח:תת|(ו)}} עלה הסכום השווה לשבעה עשר אחוזים מההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון בערוץ השלישי, או של בעל הזיכיון בערוץ 2 – אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ האמור או של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, על סכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים בשנת זיכיון מסוימת או בשנת רישיון מסוימת, לפי העניין, יוציא בעל הזיכיון באותה שנת זיכיון או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה באותה שנת רישיון, לפי העניין, סכום של 4 מיליון שקלים חדשים להפקת סרטים ישראליים, נוסף על הסכום שהוא חייב להוציא לפי סעיף קטן (ב)(2).
{{ח:תת|(ז)}} הוציא בעל זיכיון או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה סכום לפי הוראות סעיף קטן (ה) או (ו), יוכר הסכום הנמוך מבין הסכומים המפורטים להלן כחלק מן ההוצאה שעל בעל הזיכיון או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית באותה שנת זיכיון או שנת רישיון, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} מחצית הסכום שהוציא לפי הוראות סעיף קטן (ה) או (ו);
{{ח:תתת|(2)}} ההפרש שבין הסכום השווה לשבעה עשר אחוזים מההוצאה השנתית המזערית של בעל הזיכיון או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין, לבין חלקו היחסי בסכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים, באותה שנת זיכיון – לעניין בעל זיכיון בערוץ 2, אם קיימים שני בעלי זיכיונות בערוץ האמור, או לבין סכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים באותה שנת זיכיון – לעניין בעל זיכיון בערוץ השלישי ולעניין בעל זיכיון בערוץ 2, אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ האמור או לבין סכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים באותה שנת רישיון – לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה.
{{ח:תת|(ח)}} סכומי ההוצאה לפי סעיף זה יוצאו על ידי בעלי הזיכיונות בכל ערוץ וכן על ידי בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, בהתאם לכללים שקבעה המועצה.
{{ח:תת|(ט)}} היקף השעות האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|בסעיף 5(ב)}} יקטן באופן יחסי בהתאם לסכום ההשקעה בסרטים ישראליים, המוכר לפי סעיף קטן (ד), כחלק מן ההוצאה שעל בעל הזיכיון או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין, להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית באותה שנת זיכיון או שנת רישיון, לפי העניין, כפי שתקבע המועצה.

{{ח:סעיף*|6||תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7||תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|8|הצמדה|תיקון: תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:תת|(א)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} למעט הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|בסעיפים 5(ג) עד (ה)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5א|ו־5א}} יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית המדד, מן המדד שפורסם לחודש יוני 2003 עד למדד שפורסם לאחרונה לפני מועד העדכון.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|בסעיף 5(ג) ו־(ה)}}, לעניין שנת הזיכיון התשיעית, יעודכנו ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.
{{ח:תת|(ג)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|בסעיף 5(ד) ו־(ה)}}, לעניין שנת הזיכיון העשירית, יעודכנו ביום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.
{{ח:תת|(ד)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5א|בסעיף 5א}}, יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לחודש נובמבר שלפני יום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לחודש ספטמבר 2009.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 71ח|סעיף 71ח(ג)(1)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשע״ח־2|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – בעל רישיון זעיר ובעל רישיון זעיר ייעודי, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 71ו|בסעיף 71ו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירקטור בלתי תלוי“ – דירקטור שאינו בעל עניין בחברה, נושא משרה בה או נושא משרה בבעל עניין בחברה, ואינו בן משפחה של בעל עניין או של נושא משרה כאמור, ובלבד שלא ימונה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא חבר כנסת, עובד המדינה, חבר המועצה, עובד הרשות או עובד של מורשה לשידורים או בעל ענין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים;
{{ח:תתת|(2)}} הוא אינו אזרח ישראלי;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
{{ח:תתת|(4)}} הוא פושט רגל;
{{ח:תתת|(5)}} עיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כדירקטור בלתי תלוי;
{{ח:תתת|(6)}} יש לו זיקה אישית, כלכלית או אחרת, לרבות כעובד, למורשה לשידורים, למי שהוא בעל עניין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים וכן למי שמחזיק במישרין בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה במורשה לשידורים כאמור; לעניין זה, ”מורשה לשידורים“ – לרבות בעל רישיון לשידורים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}};
{{ח:תתת|(7)}} יש לו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה; לעניין סעיף זה, לא יראו בחברות במפלגה כשלעצמה זיקה אישית או פוליטית;
{{ח:תתת|(8)}} הוא חבר בהנהלה פעילה של מפלגה;
{{ח:תתת|(9)}} הוא קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בחוזה או בעסקה עם הרשות או עם מורשה לשידורים, או שהוא בעל עניין בתאגיד, לרבות שותפות, הקשור כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערך חדשות“ – מערך להפקת חדשות הכולל כתבים, שדרים ואמצעי סיקור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עורך חדשות“ – העורך ומנהל מערך החדשות של בעל הרישיון שמונה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 3|סעיף 3}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקים מערך חדשות שיפעל באופן נפרד ועצמאי מהמערכת העסקית והשיווקית של הערוץ.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} הדירקטוריון של בעל הרישיון ימנה עורך חדשות בעל ניסיון בתחום התוכן החדשותי; מינוי עורך החדשות או העברתו מתפקידו ייעשו ברוב של 75 אחוזים לפחות מחברי הדירקטוריון של החברה ובהסכמת אחד לפחות מהדירקטורים שמונו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 7|סעיף 7}}.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} עורך החדשות ינהל את מערך החדשות באופן עצמאי ויפעל על פי שיקול דעתו המקצועי באשר לתוכן החדשות, לרבות קבלת החלטות בנושא תוכן חדשותי, בהתחשב בתקציבו.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} עורך החדשות יהיה מופקד בין השאר על נושאים אתיים בשידורי החדשות, המוסדרים בכללי האתיקה לפי חוק זה ובתקנון האתיקה של בעל הרישיון, אם קיים.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 3 פרט 6}}
{{ח:ת}} עובדי מערך החדשות יהיו כפופים באופן ישיר לעורך החדשות והם לא יעסקו, בין במישרין ובין בעקיפין, בשיווק זמן אוויר המיועד לתשדירי פרסומת או בהפקתם של תשדירי פרסומת או מישדרי חסות המשודרים בכלל שידורי הערוץ או בנושא עסקי כלשהו בעבור בעל הרישיון.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 3 פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} בדירקטוריון של בעל רישיון ובוועדת משנה לענייני חדשות שימנה הדירקטוריון יהיו חברים לפחות שני דירקטורים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין בעל רישיון זעיר ייעודי – שני דירקטורים בלתי תלויים שהאסיפה הכללית של בעל הרישיון תבחר, באישור המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בעל רישיון זעיר שאינו בעל רישיון זעיר ייעודי – דירקטור אחד שתמנה המועצה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיפים 67(ב), (ג), (ה) ו־(ו)}}, ודירקטור בלתי תלוי שתבחר האסיפה הכללית של בעל הרישיון, באישור המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} דירקטור בלתי תלוי יתמנה לתקופה של שלוש שנים, וניתן למנותו מחדש.
{{ח:תת|(ג)}} דירקטור בלתי תלוי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר בהודעה בכתב למועצה;
{{ח:תתת|(2)}} הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
{{ח:תתת|(3)}} התקיים בו סייג מהסייגים המנויים בהגדרה ”דירקטור בלתי תלוי“;
{{ח:תתת|(4)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והאסיפה הכללית העבירה אותו מכהונתו בהודעה בכתב, באישור המועצה;
{{ח:תתת|(5)}} בעל רישיון זעיר ייעודי שבו הוא מכהן היה לבעל רישיון זעיר, והמועצה מינתה דירקטור בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(2), וכן האסיפה הכללית החליטה להעבירו מתפקידו.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 3 פרט 8}}
{{ח:ת}} הדירקטוריון ימנה ועדת משנה לענייני חדשות; ועדת המשנה לענייני חדשות תקיים ישיבה אחת לפחות בכל רבעון, או לעתים תכופות יותר בהתאם לצורכי בעל הרישיון, ותנהל פרוטוקולים של דיוניה.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 3 פרט 9}}
{{ח:ת}} בשידורי בעל הרישיון תתקיים הבחנה ברורה בין שידורי החדשות ובין שאר השידורים.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 3 פרט 10}}
{{ח:ת}} בתקנון החברה של בעל הרישיון ייכללו הוראות אלה:
{{ח:תת|א.}} שידורי חדשות –
{{ח:תת}} דירקטוריון החברה יעמוד על קיום הוראות הדין והרישיון, ובכלל זה בכל הנוגע לעצמאות שידורי החדשות בערוץ, ויפעל לקיים הפרדה מבנית בין בעלי המניות לאנשי התוכן של מערך החדשות;
{{ח:תת}} דירקטוריון החברה ימנה עורך חדשות ומנהל מערך חדשות בעל ניסיון בתחום התוכן החדשותי (להלן – עורך החדשות) בהתאם להוראות סעיף קטן ב׳; עורך החדשות יפעל להבטחת עצמאות מערך החדשות ועובדיו, הכפופים לו באופן ישיר, בהפקה ובעריכה של החדשות, מהימנות שידורי החדשות ורמת ההפקה הנאותה שלהם ולשמירת כללי האתיקה לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990 (להלן – חוק הרשות השנייה);
{{ח:תת}} עורך החדשות יקפיד על כך שבשידורי החדשות לא ישוקפו עמדותיהם של בעל הרישיון, מנהליו, בעלי מניותיו או עובדיו.
{{ח:תת|ב.}} מינוי עורך החדשות או העברתו מתפקידו ייעשו ברוב של 75 אחוזים לפחות מחברי הדירקטוריון של החברה ובהסכמת אחד לפחות מהדירקטורים שמונו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 7|סעיף 7 לתוספת השלישית לחוק הרשות השנייה}};
{{ח:תת|ג.}} תקציב מערך החדשות –
{{ח:תת}} להבטחתן של עצמאותו של מערך החדשות ועובדיו בהפקה ובעריכה של החדשות, מהימנות שידוריו ורמת ההפקה הנאותה שלהם, ישקיע בעל הרישיון תקציב שנתי נפרד וייעודי בכל שנה להפקה ולעריכה של החדשות;
{{ח:תת}} התקציב ישמש את מערך החדשות בלבד;
{{ח:תת}} בעל הרישיון יפעל להעברת תקציב החדשות למערך החדשות במועדים ובסכומים שייקבעו מראש;
{{ח:תת}} מערך החדשות של בעל הרישיון יהיה עצמאי מבחינה כלכלית, באופן שפעילות מערך החדשות תנוהל, חשבונאית, בנפרד מפעילות שידורי הערוץ האחרים;
{{ח:תת|ד.}} הדירקטוריון ימנה ועדת משנה לענייני חדשות; בדירקטוריון החברה ובוועדת משנה לענייני שידורי חדשות שימנה הדירקטוריון יכהנו הדירקטורים שמונו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 7|סעיף 7 לתוספת השלישית לחוק הרשות השנייה}};
{{ח:תת}} ועדת המשנה לענייני שידורי חדשות תקיים ישיבה אחת לפחות בכל רבעון ותנהל פרוטוקולים של דיוניה.

{{ח:חתימות}}
* '''יצחק שמיר'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''גד יעקבי'''&lt;br&gt;שר התקשורת
* '''חיים הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>ck0kdcqzwza2mo14k1dqubyhr950ab5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ישנה בחיק ילדות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>9472</id>
    <revision>
      <id>3037656</id>
      <parentid>2971435</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T12:56:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3037656</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1405" sha1="hasrnkr4qxtnm32rr2ei3kb4hp42z5l" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''יהודה'''}}

{{סי|יְ}}שֵׁנָה בְחֵיק יַלְדוּת, לְמָתַי תִּשְׁכְּבִי? / דְּעִי כִּי נְעוּרִים כַּנְּעֹרֶת נִנְעֲרוּ!{{ש}}
{{סי|הֲ}}לָעַד יְמֵי הַשַּׁחֲרוּת? קוּמִי צְאִי, / רְאִי מַלְאֲכֵי שֵׂיבָה בְּמוּסָר שִׁחֲרוּ,{{ש}}
{{סי|וְ}}הִתְנַעֲרִי מִן הַזְּמָן כַּצִּפֳּרִים / אֲשֶׁר מֵֽרְסִיסֵי לַֽיְלָה יִתְנַעֲרוּ.{{ש}}
{{סי|דְּ}}אִי כַדְּרוֹר לִמְצֹא דְרוֹר מִמַּעֲלֵךְ / וּמִתּֽוֹלְדוֹת יָמִים כְּיַמִּים יִסְעֲרוּ.{{ש}}
{{סי|הֲ}}יִי אַחֲרֵי מַלְכֵּך מְרַדֶּפֶת, בְּסוֹד / נְשָׁמוֹת אֲשֶׁר אֶל טוּב יְיָ נָהֲרוּ!
{{סוף}}

==קישורים==
{{ויקיפדיה|ישנה בחיק ילדות}}
*[https://www.youtube.com/watch?v=leNgmk2dZ68 השיר ביוטיוב] בלחנה ובביצועה של הזמרת [[w:מורין נהדר|מורין נהדר]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות לנשמת]]
[[קטגוריה:שירים שקולים במשקל הכמותי]]</text>
      <sha1>hasrnkr4qxtnm32rr2ei3kb4hp42z5l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית כה כג</title>
    <ns>106</ns>
    <id>72396</id>
    <revision>
      <id>3037845</id>
      <parentid>2957978</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T11:30:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* ב. ורב יעבוד צעיר */</comment>
      <origin>3037845</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19670" sha1="cev3y1fwm9t82v8erw4z2uz3owh2fu1" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|כה|כה כב|כג|כה כד|הבהרה=כן|
ציטוט=וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ שְׁנֵי גיים [גוֹיִם] בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר.}}
= יֹּאמֶר יְהוָה לָהּ שְׁנֵי גיים [גוֹיִם] בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים =
רבקה שמעה את דבר אלוהים. זאת היתה הבטחה ושבועה.&lt;br /&gt;
* לעתיד הרחוק: שני בניך יהיו לעמים גדולים נפרדים שימצאו במאבק ותחרות.
* לעתיד הקרוב: יהיו לך שני בנים, שניהם יחיו ויצליחו, 'הגדול יעבד צעיר'.
דברי אדוני אינם ברורים, ולא בטוח שיצחק הבין מה רבקה אמרה שהיא שמעה: &quot;וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר&quot;. מטרת אלוהים היתה להכשיל את יצחק, ולתת הזדמנות ללבן לגמור את חינוכם של יעקב ובניו בחרן. כדי לכוון את עתיד עם ישראל רבקה התקיפה נבחרה על ידי אלוהים להיות אשתו של יצחק, והיא זאת שעיצבה את עמנו ותרבותנו. 

גורלם של העם הישראלי והעם האדומי נחזה עוד לפני שנולדו, בנבואה שקיבלה רבקה אמנו כשהיתה בהריון. היא הרגישה שהתינוק מתרוצץ בקרבה באופן מוגזם,  הבינה שיש בכך מסר, והלכה לשאול את ה' מהו המסר:

==א. שְׁנֵי גיים [גוֹיִם] בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ ==
המסר הראשון הוא, שיש בבטנך '''שני''' תינוקות ולא אחד.

מעבר לכך, כל אחד מהתינוקות מייצג '''גוי''', עם בעל אופי ייחודי. המילה גוים כתובה '''גיים''', מלשון גאוה, כדי לרמוז שלכל אחד משני הגויים תהיה גאוה לאומית {{קטן|קטן= (ראו גם רש&quot;י)|}} .

מעבר לכך, יש בבטנך '''שני לאומים''', וממעייך ייפרדו - מרגע שייצאו ממעייך הם ייפרדו וילכו בדרכים שונות {{קטן|קטן= (רש&quot;י)|}} , ולכן כבר עכשיו כל אחד &quot;מושך&quot; לכיוון שלו, ולכן את מרגישה התרוצצות מיוחדת. {{קטן|קטן= על משמעות המילה &quot;לאום&quot; ראו גם בספר משלי: [[ביאור:תפקידו העיקרי של השלטון - לדאוג שלציבור יהיה אוכל|מונע בר יקבוהו לאום]] |}} .

רבקה סבלה בזמן ההריון ודאגה, כאשר היא הרגישה התרוצצות בבטנה. רבקה לא ידעה שיהיו לה תאומים ופחדה שהתינוק ימות או שהיא תמות בלידתו. אלוהים הרגיע אותה &quot;שְׁנֵי גיים [גוֹיִם] בְּבִטְנֵךְ&quot;.&lt;br /&gt;
ניתן לחשוב שאלוהים אמר:
# יש לך תאומים, שניהם יצאו בשלום ויהפכו לעמים גדולים. לא נאמר דבר על כאבים ומוות של רבקה, בכל אופן זה הרגיע את רבקה שילדיה יחיו ויצליחו.
# מבטנך יצאו שני ילדים. הילד הראשון יהיה לגוי גדול, ואחריו תכנסי להריון נוסף ויולד לך בן נוסף, וגם הוא יהיה לגוי גדול. מכאן רבקה הבינה שהיא תלד בשלום בהריון הראשון, ותלד בשלום פעם נוספת. האפשרות הזאת היא הגיונית כי בזמן הלידה נאמר: &quot;'''וְהִנֵּה''' תוֹמִם בְּבִטְנָהּ&quot; ([[ביאור:בראשית כה כד]]), כאשר המילה &quot;וְהִנֵּה&quot; מראה שזאת היתה הפתעה. 

אלוהים לא הזכיר את עתידה של רבקה, ואם היא היתה יודעת שיש לה תאומים מתרוצצים, ואפשרי שהיא תמות בלידה, רבקה לא היתה נרגעת לאחר דברי אלוהים כי תאומים זאת סכנה גדולה, ואכן יעקב יצא בלידת יד מסוכנת לו ולאימו ([[ביאור:בראשית כה כו]]).

אולם אחרי לידתה התאומים רבקה הבינה שאלוהים הדגיש את המספר '2' פעמים בדבריו, וכך אלוהים הגביל את רבקה לשני לאומים בלבד. מבטנה וממעייה יצאו '''רק''' שני גויים. כך אלוהים רמז לרבקה לא להכנס להריון נוסף ולא לסבך את העניינים ולגרום לתחרות ומאבקים במשפחה,{{הערה|&lt;small&gt;גם יעקב ברך את שני בניו של יוסף, מנשה ואפרים, והגביל את הברכה לשנים האלה ולא לבנים נוספים, ככתוב: &quot;וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם, לְךָ יִהְיוּ, עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם&quot; ([[ביאור:בראשית מח ו]]).&lt;/small&gt; }} מוות של התינוק הנוסף, מוות של רבקה (שאלוהים היה זקוק לה כדי לעזור ליעקב), או מה לעשות אם תוולד בת.

החלק הזה של ההבטחה לרבקה התקיים ושני עמים חייו אחד בצד השני, עד שיוחנן הורקנס הכריח אותם להצטרף לבני ישראל והם נעלמו.

&lt;div class=&quot;advanced&quot;&gt;
חז&quot;ל הסבירו את האופי השונה של שני התינוקות: &quot; {{צפ|תוכן=כשהיתה עוברת על פתחי תורה... יעקב רץ ומפרכס לצאת, עוברת על פתחי עבודת אלילים - עשו מפרכס לצאת}} &quot; {{קטן|קטן= (רש&quot;י על פסוק כב)|}} . לפני שקיבלה את הנבואה, חשבה רבקה שיש לה תינוק אחד שהוא &quot;פוסח על שתי הסעיפים&quot;, גם לומד תורה וגם עובד אלילים, וזה ממש זיעזע אותה ולכן הלכה לדרוש את ה'; אבל כששמעה {{צ|שני גויים בבטנך}} נרגעה - שני גויים עדיפים על יהודי אחד צבוע...

המילה &quot;גויים&quot; כתובה &quot;גיים&quot;, ועל-פי המדרש יש לקרוא &quot;שני גאים&quot;. ויש קשר בין '''גוי''' לבין '''גאוה''', שהרי לכל עם תודעה פרטית, גאוה לאומית, פטריוטיזם, וזהו '''האגו''' שלהם. כל המילים האלה מקורן אחד, והצליל הבולט שהם הוא ה- '''ג''' ', שמבטא '''גובה''' בכלל ( [[ביאור:גוי - גאוה - אגו - גובה|חגי הופר]] ).

&lt;/div&gt;

==ב. ורב יעבוד צעיר==
&lt;small&gt;(אילן סנדובסקי)&lt;/small&gt;&lt;br /&gt;
שני העמים הללו לא יחיו בשלום, אלא בכל פעם עם אחד יהיה אמיץ וחזק יותר מהעם האחר, וישעבד אותו. ההתרוצצות שאת מרגישה בקרבך נובעת גם מהמאבק שבין שני התינוקות, שמסמל את המאבק בין שני העמים {{קטן|קטן= (ע&quot;פ רמב&quot;ן)|}}.

'''&quot;וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר&quot; - באכדית:'''
* RABU רב - פרושו: גדול; חשוב; רב; עצום; כביר. (סבתא רבה)
* SIHHIRU צעיר - פרושו: קטן, צעיר, זעיר.
כלומר הגדול בגודל יעבד לקטן. זה לא היה משנה מי יהיה הבכור, הגודל היה גודל פיזי, ואלוהים ידע שהאם תאהב את הקטן שיהיה קשור לסינורה באוהל.

'''יַעֲבֹד''' - אלוהים דיבר עם רבקה ולא כתב לה את המילה, לכן אנו למעשה לא יודעים מה אלוהים אמר, והאיות אינו מחייב:
* יַעֲבֹד - בעין, שורש 'עבד'. הגדול יעבוד למען הצעיר כאדון או כעבד, או הגדול ישעבד את הצעיר.
* יאבד - באלף, שורש 'אבד' - להרוג, להשמיד, נעלם.
כך גם אמר המן &quot;אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִכָּתֵב לְאַבְּדָם&quot; ([[ביאור:אסתר ג ט]]), ואנו לא יודעים מה המלך הבין: לשעבדם או להשמידם.&lt;br&gt;
גם כאן רבקה ויצחק פרשו את נבואת אלוהים בצורה שונה, ונוצרה בעיה.

=== למה אלוהים אמר את זה לרבקה ולא ליצחק? ===
בזמנו רבקה לא הסכימה להנשא ליצחק עד שהיצחק נתן לה את אוהל שרה. המשמעות היתה שיצחק ירש את כל מה שהיה לאברהם כולל ברכת אלוהים, ורבקה ירשה את כל מה שהיה לשרה כולל הפקודה שאברהם ישמע לכל מה ששרה תגיד לו ([[ביאור:בראשית כא יב]]). '''אלוהים הודיע את זה לרבקה כי זאת היתה פקודה''': 'זאת חובתך לשמור על הקטן, ולהבטיח שהוא ינצח את הגדול ויזכה לברכת אלוהים.' הפקודות האלה העניקו לרבקה את הבטחון לרמות את יצחק ולהעביר את הברכה ליעקב. זאת היתה חובתה לפי פקודת אלוהים.

אלוהים ידע שהקטן יהיה חלש ויצטרך עזרה מאימו. היה ברור שיווצרו קשרי אהבה בין האם לתינוק הקטן שיהיה באוהלה הרבה שנים. אלוהים רצה שרבקה תשפיע על חינוכו של יעקב, ושהיא תפקוד על יצחק לשלוח את יעקב ללבן אחיה כדי להשלים את חינוכו של יעקב וליצור את משפחת בני ישראל.

* רבקה הבינה את המשפט '''&quot;וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר&quot;''': הגדול יעבוד, ישתעבד, לקטן.
* יצחק חשב שרבקה לא דייקה והוא חשב שנאמר: הגדול '''יעבּד''', ישעבּד, את הצעיר
ואלוהים רצה שיווצר וויכוח בין ההורים שיגרום שיעקב ישלח ללבן לקבל את ארבעת נשותיו ורוב בניו.

&lt;div class=&quot;advanced&quot;&gt;
מכיוון שהמילה ''''את'''' לא מופיעה, ניתן לפרש בשתי דרכים (ראו [[ביאור:מושא לפני נושא|מושא לפני נושא או להיפך]] ): &lt;br /&gt;
1. הנושא מופיע לפני המושא, והנבואה היא ש&quot;הרב (הבכור) יעבוד את הצעיר&quot;; &lt;br /&gt;
2. המושא מופיע לפני הנושא, והנבואה היא ש&quot;את הרב יעבוד הצעיר&quot;. 

אם כך, הנבואה לא מגלה מי ישלוט במי, אלא רק שבתקופות מסוימות אחד משני העמים יעבוד את העם השני; אך אף פעם לא יהיה ביניהם שיוויון: &quot; {{צפ|תוכן=לא ישוו בגדולה; כשזה קם זה נופל. וכך הוא אומר '''אמלאה החרבה''' (יחזקאל כו ב) לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים.}} &quot; {{קטן|קטן= (רש&quot;י)|}} .

המאבק הנצחי בין יעקב לעשו הוא גם משל למאבק הנצחי שבכל אדם ואדם - בין חומר לרוח, בין יצר טוב ליצר רע, בין נפש אלהית לנפש בהמית: &quot; {{צפ|תוכן=אך הנה כתיב '''ולאום מלאום יאמץ''', כי... כמו ששני מלכים נלחמים על עיר אחת, שכל אחד רוצה לכבשה ולמלוך עליה, דהיינו להנהיג יושביה כרצונו ושיהיו סרים למשמעתו בכל אשר יגזור עליהם, כך שתי הנפשות, האלהית והחיונית הבהמית שמהקליפה, נלחמות זו עם זו על הגוף וכל איבריו}} &quot; {{קטן|קטן= ( [[תניא חלק א ט]] )|}} ,   &quot; {{צפ|תוכן=נפש האלוהית מתאמצת ומתגברת על נפש הבהמית במקור הגבורות, שהיא בינה להתבונן בגדולת ה' אין סוף ברוך הוא, ולהוליד אהבה עזה לה' כרשפי אש... ואז אתכפיא סטרא אחרא... אבל לא נתבטל לגמרי בבינוני...}} &quot; {{קטן|קטן= ( [[תניא חלק א יג]] )|}} .ראו גם: [[ביאור:עיר קטנה, מלך גדול, מסכן חכם, מושל בכסילים|עיר קטנה כמשל]] . 
&lt;/div&gt;

==ג. רבקה זכתה שאלוהים ידבר איתה ==
אלוהים גילה לרבקה את העתיד &quot;וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ&quot;, ולא רק את העתיד הקרוב - לידה - אלא לדורות.&lt;br /&gt;
רבקה סיפרה את זה ליצחק: (1) &quot;וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ&quot;, (2) &quot;וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ&quot; - הם ילחמו, (3) &quot;וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר&quot;.&lt;br /&gt;
אלוהים בכוונה לא היה מדויק כדי להכשיל את יצחק, ולגרום שיעקב ישלח לחרן.&lt;br /&gt; 
אלוהים היה יכול להגיד:
* 'ורב (גדול) יעבּד (ישעבד) את הצעיר' - ואז היה ברור שהגדול זכה בברכת אלוהים.
* 'ורב (הגדול) יעבוד לצעיר' - ואז היה ברור שהקטן זכה בברכת אלוהים, ואחיו הגדול יהיה עבדו.

אלוהים היה יכול להסביר את משמעות המילים: &quot;וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ&quot;.
* האם תהיה תחרות כלכלית, תרבותית, מספרית בין העמים?
* האם הם ילחמו אחד בשני, או ישתפו פעולה ויתחזקו ביחד?
* האם תהינה תקופות בהם האדומים ינצחו את בני ישראל?
נראה שאלוהים הודיע לרבקה שהמאבקים בין העמים ימשכו לעד, וכך גם בני עשו ימשיכו לעד ביחד עם בני ישראל. כאשר יצחק ברך את עשו הוא רצה לצמצם את הנבואה הזאת והעניק לעשו רשות למרוד באחיו, והבטיח לו הצלחה מושלמת ([[ביאור:בראשית כז מ]]).

אנחנו יודעים מה קרה, ושאלוהים ברך את יעקב בבית אל, אבל אסור לנו לחשוב שלרבקה וליצחק הבחירה היתה ברורה.&lt;br /&gt;
ובאמת, בסוף הפרוש שיצחק ורבקה הבינו - שתהיה מלחמה תמידית בין העמים ובני יעקב ישעבדו את בני עשו, הפך לאמונה השלטת בעם ישראל, ומלכי ישראל היכו באדומים ביד קשה, עד שיוחנן הורקנוס כבש את האדומים וגייר אותם בכוח, וכך הם הפכו לחלק מעם ישראל המאוחד לצמיתות.

ברכתו של יצחק ליעקב ולעשו נוגעת בדיוק בנושא הזה, ובו בלבד, ויצחק החליט שהוא יקבע מה אדוני אמר:
* ברכה לעשו (שבמרמה ניתנה ליעקב): &quot;יַעַבְדוּךָ עַמִּים, וישתחו (וְיִשְׁתַּחֲווּ) לְךָ לְאֻמִּים הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ&quot; ([[בראשית כז כט]]) - (רק את זה יעקב היה צריך לשמוע כדי להבין מה אביו הכין לו).
* ברכה לעשו: &quot;וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה, וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד; וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ&quot; ([[בראשית כז מ]]) - לא בדיוק קרה, במיוחד שעמלק היה נכדו של עשו ([[בראשית לו יב]]).
* ברכה ליעקב: &quot;וְהָיִיתָ, לִקְהַל עַמִּים. וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ&quot; ([[בראשית כח ד]]).
יצחק נתן גיבוב של מילים, חלק התקיימו כחלק מברכת אלוהים שנתנה לאברהם וחלק לא התקיימו. לסיכום, היה עדיף שיצחק לא היה אומר דבר.

==ד. יצחק לא שמח לשמוע שבניו ילחמו ==
יצחק שהיה איש שלום, לבטח נדהם שכל אחד מהתאומים יהיה ללאום והם ילחמו אחד עם השני: &quot;וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ&quot;. ההכרזה הזו גרמה לו לבחור את עשו &quot;וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו&quot; ([[בראשית כה כח]]), אולם לדאבנו &quot;וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב&quot;. נסיון אחרון הוא עשה בברכתו, בה הוא נתן הכל לבן אחד ועבדות לשני, וכך הוא רצה לחסל לאום אחד ולמנוע מלחמות.

קיימת אפשרות שיצחק הבין את הנבואה '''&quot;וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר&quot;''' כהצהרה שהגדול (עשו) יעבוד ויפרנס את הקטן (יעקב). עשו היה איש שדה יודע צייד שהיה יכול להיות מושל לשבט. יעקב היה קטן בגופו. הוא יצא כאשר ידו מושטת קדימה (לידת יד) אבל עבר בצואר הרחם בגלל שהיה קטן. בהמשך בגיל 40 הוא לובש את בגדי הילדות של עשו. ובהתאם לדברי אלוהים לרבקה, וכיוון שיצחק חשש שיעקב לא יוכל להגן ולפרנס את עצמו, הוא התכוון לצוות על עשו &quot;הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ&quot; ([[ביאור:בראשית כז כט]]) ועבוד בשבילו.

== ה. הגבלה - רק שְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ ==
אלוהים בדבריו הודיע שמרחמה, וממעיה יצאו רק שני גויים ושני לאומים, ולא יותר.&lt;br&gt;
אלוהים אסר על רבקה להביא עוד ילדים, ושגם הם יפרדו אחד מהשני, וגם הם ילחמו אחד בשני.

לפי המשך הסיפור אנו רואים שלמעשה עשו אהב את אחיו הזעיר, והביא לו כלה לבחירה (ראו: [[ביאור:בראשית כו לד]), וויתר על כנען ויצא להר שעיר עוד לפני שיעקב חזר ([[ביאור:בראשית לב ד]]), בא לשמור עליו עם ארבע מאות חיילים ([[ביאור:בראשית לב ז]]), וחיבק אותו באהבה בפגישתם ([[ביאור:בראשית לג ד]]).&lt;br&gt;
תוספת של אחים היתה יוצרת שנאה ומלחמה, שהיו מפריעים לאלוהים בתוכניתו.


&lt;noinclude&gt;
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:שני גויים בבטנך|ביאור:שני גויים בבטנך}}}}

{{מידה טובה|מידת האמת|בלי קטגוריה}}
&lt;/noinclude&gt;
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של מחברים שונים שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/br-25-23.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2008-12-01.
}}

&lt;noinclude&gt;
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/br-25-23.html}}

{{קיצור דרך|tnk1/tora/brejit/br-25-23}}

&lt;/noinclude&gt;

{{סיכום על פסוק|בראשית|כה|כה כב|כג|כה כד|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>cev3y1fwm9t82v8erw4z2uz3owh2fu1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:משלי טז ג</title>
    <ns>106</ns>
    <id>92963</id>
    <revision>
      <id>3037763</id>
      <parentid>704329</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T05:43:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף אומץ</username>
        <id>30741</id>
      </contributor>
      <comment>/* גַלֵּה לה' */</comment>
      <origin>3037763</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5184" sha1="mxw9v4ax6fwwsv19qf245vjpwh87k5c" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|משלי|טז|טז ב|ג|טז ד|הבהרה=כן
|ציטוט=גֹּל אֶל ה' מַעֲשֶׂיךָ - וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ.
|מצודות='''גול''' (גלגל וסבב) '''מעשיך אל ה'''', להיות מביא לעבודתו, ואז '''יכונו''' ויתבססו '''מחשבותיך'''.
|תרגום='''גַּלֵה''' '''לה'''' בתפילה את כל '''המעשים''' שעשית, שעשו לך, ושאתה מתכנן לעשות;   סַפֵּר לו הכל, וכך '''מחשבותיך''' '''ייכונו''', יתייצבו ויסתדרו בראשך. 
}}


== דקויות ==
=== גלגל אל ה' ===
לפי רוב המפרשים, '''גֹל''' = גַּלְגֵּל, כלומר:

1. העבר הלאה - &quot;גלגל&quot; את האחריות למעשיך אל ה' - הכר בכך שה' שולט ביכולתך לבצע את מעשיך, כמו בהמשך הפרק, {{צמ|לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ, וה' יָכִין צַעֲדוֹ|משלי טז ט}}*.

2. כוון את כל מעשיך לשם ה' - גם המעשים הפשוטים והיומיומיים: {{צפ|תוכן=שכל מעשיו של אדם יהיו לשם שמיים, שהרי כשהוא עושה כן, אפילו דבר הרשות נחשב לו כדבר מצוה... שבכך יכונן מחשבותיו ויצליח בכל מעשיו}} {{קטן|(רמ&quot;ד ואלי)}}.

מספרים על החפץ חיים, שפעם אחת נסע בעגלה עם חתנו. כשהגיעו ליעד, התארגן החפץ-חיים לרדת מהעגלה, ובינתיים הלך חתנו ושילם לעגלון. כשירד החפץ חיים, שאל את חתנו: &quot;האם כבר שילמת?&quot;, אמר לו &quot;כן&quot;. אמר לו &quot;אוי, חבל, רציתי לשלם בעצמי&quot;. אמר לו &quot;למה? מה זה חשוב?&quot;. אמר לו &quot;על מה חשבת כששילמת לעגלון?&quot;, אמר לו &quot;מה יש לחשוב? נסענו בעגלה אז צריך לשלם!&quot;. אמר לו החפץ חיים: &quot;על זה אני מצטער: כשאני משלם לעגלון, אני חושב על כל המצוות שיש בזה: &quot;ביומו תתן שכרו&quot;, &quot;לא תלין פעולת שכיר&quot;, גמילות חסדים...&quot; {{קטן|(שמעתי מהרב ראובן הילר)}}. אמנם צריך להיזהר לא להגזים - שלא לשכוח את המצווה עצמה מרוב מחשבות על הכוונות...

3. בדוק תמיד את המחשבות והמעשים שלך, לעומת הדרישות והרצונות של ה', כדי לוודא שהם מתאימים: {{צפ|תוכן='''כל דרכי איש זך בעיניו, ותוכן רוחות ה'''' - זה השוטה, שמחכים עצמו בעיניו, והוא אינו יודע שתוכן רוחות ה'. אבל מי שמשליך מחשבות ליבו על הקב&quot;ה, הוא מכין מחשבותיו, שנאמר:  '''גול אל ה' מעשיך, ויכונו מחשבותיך'''}} {{קטן|([[%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99_%D7%98%D7%96|מדרש משלי]])}}.

=== גַלֵּה לה' ===
4. ולענ&quot;ד אפשר לפרש: '''גֹל''' = גַל = גַלֵּה = סַפֵּר.  לפעמים יש כל כך הרבה דברים לעשות וכל כל הרבה עניינים לסדר, שהמוח מוצף במחשבות וקשה להחליט מה לעשות קודם. ספר משלי מציע לשתף את ה':   '''גל אל ה' מעשיך''' = ספר לה', בשיחה אישית, על כל מעשיך, שכבר עשית ושאתה מתכוון לעשות.

'''יכונו''' [[ביאור:כן = בסיס, וגם משל ליציבות|= יהיו מבוססות ויציבות]];   '''וייכונו מחשבותיך''' = ה' כמובן יודע הכל ולא צריך שהאדם יספר לו על מעשיו, אבל כשהאדם מתפלל אל ה' ומספר לו על כל מעשיו, הוא עושה סדר בשטף המחשבות, ומציב את המחשבות על בסיס יציב, וכך קל לו יותר לתכנן את מעשיו.

וכן משמע מפירושו השני של רש״י.

== הקבלות ==
1. גם בספר תהלים נאמר שצריך &quot;לגלגל&quot; אל ה' את הדאגות,  {{צמ|'''גֹּל אֶל ה'''' יְפַלְּטֵהוּ, יַצִּילֵהוּ כִּי חָפֵץ בּוֹ|תהלים כב ט}},  {{צמ|'''הַשְׁלֵךְ עַל ה'''' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ, לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק|תהלים נה כג}}.

2. דרך נוספת לייצב את המחשבות היא לקבל עצה - העוזרת למקד את המחשבות:  עצה מה', {{צמ|רַבּוֹת '''מַחֲשָׁבוֹת''' בְּלֶב אִישׁ, וַעֲצַת ה' הִיא '''תָקוּם'''|משלי יט כא}}*;  או אפילו עצה מאדם, {{צמ|'''מַחֲשָׁבוֹת''' בְּעֵצָה '''תִכּוֹן'''|משלי כ יח}}*.
&lt;noinclude&gt;
{{סיכום על פסוק|משלי|טז|טז ב|ג|טז ד|הבהרה=לא}}
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/16-03.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/16-03}}
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>mxw9v4ax6fwwsv19qf245vjpwh87k5c</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037822</id>
      <parentid>3037763</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T09:44:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* גַלֵּה לה' */</comment>
      <origin>3037822</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5230" sha1="gcd9fialkrwviwu7mjtc1arl54zshzm" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|משלי|טז|טז ב|ג|טז ד|הבהרה=כן
|ציטוט=גֹּל אֶל ה' מַעֲשֶׂיךָ - וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ.
|מצודות='''גול''' (גלגל וסבב) '''מעשיך אל ה'''', להיות מביא לעבודתו, ואז '''יכונו''' ויתבססו '''מחשבותיך'''.
|תרגום='''גַּלֵה''' '''לה'''' בתפילה את כל '''המעשים''' שעשית, שעשו לך, ושאתה מתכנן לעשות;   סַפֵּר לו הכל, וכך '''מחשבותיך''' '''ייכונו''', יתייצבו ויסתדרו בראשך. 
}}


== דקויות ==
=== גלגל אל ה' ===
לפי רוב המפרשים, '''גֹל''' = גַּלְגֵּל, כלומר:

1. העבר הלאה - &quot;גלגל&quot; את האחריות למעשיך אל ה' - הכר בכך שה' שולט ביכולתך לבצע את מעשיך, כמו בהמשך הפרק, {{צמ|לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ, וה' יָכִין צַעֲדוֹ|משלי טז ט}}*.

2. כוון את כל מעשיך לשם ה' - גם המעשים הפשוטים והיומיומיים: {{צפ|תוכן=שכל מעשיו של אדם יהיו לשם שמיים, שהרי כשהוא עושה כן, אפילו דבר הרשות נחשב לו כדבר מצוה... שבכך יכונן מחשבותיו ויצליח בכל מעשיו}} {{קטן|(רמ&quot;ד ואלי)}}.

מספרים על החפץ חיים, שפעם אחת נסע בעגלה עם חתנו. כשהגיעו ליעד, התארגן החפץ-חיים לרדת מהעגלה, ובינתיים הלך חתנו ושילם לעגלון. כשירד החפץ חיים, שאל את חתנו: &quot;האם כבר שילמת?&quot;, אמר לו &quot;כן&quot;. אמר לו &quot;אוי, חבל, רציתי לשלם בעצמי&quot;. אמר לו &quot;למה? מה זה חשוב?&quot;. אמר לו &quot;על מה חשבת כששילמת לעגלון?&quot;, אמר לו &quot;מה יש לחשוב? נסענו בעגלה אז צריך לשלם!&quot;. אמר לו החפץ חיים: &quot;על זה אני מצטער: כשאני משלם לעגלון, אני חושב על כל המצוות שיש בזה: &quot;ביומו תתן שכרו&quot;, &quot;לא תלין פעולת שכיר&quot;, גמילות חסדים...&quot; {{קטן|(שמעתי מהרב ראובן הילר)}}. אמנם צריך להיזהר לא להגזים - שלא לשכוח את המצווה עצמה מרוב מחשבות על הכוונות...

3. בדוק תמיד את המחשבות והמעשים שלך, לעומת הדרישות והרצונות של ה', כדי לוודא שהם מתאימים: {{צפ|תוכן='''כל דרכי איש זך בעיניו, ותוכן רוחות ה'''' - זה השוטה, שמחכים עצמו בעיניו, והוא אינו יודע שתוכן רוחות ה'. אבל מי שמשליך מחשבות ליבו על הקב&quot;ה, הוא מכין מחשבותיו, שנאמר:  '''גול אל ה' מעשיך, ויכונו מחשבותיך'''}} {{קטן|([[%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99_%D7%98%D7%96|מדרש משלי]])}}.

=== גַלֵּה לה' ===
4. ולענ&quot;ד אפשר לפרש: '''גֹל''' = גַל = גַלֵּה = סַפֵּר.  לפעמים יש כל כך הרבה דברים לעשות וכל כל הרבה עניינים לסדר, שהמוח מוצף במחשבות וקשה להחליט מה לעשות קודם. ספר משלי מציע לשתף את ה':   '''גל אל ה' מעשיך''' = ספר לה', בשיחה אישית, על כל מעשיך, שכבר עשית ושאתה מתכוון לעשות.

'''יכונו''' [[ביאור:כן = בסיס, וגם משל ליציבות|= יהיו מבוססות ויציבות]];   '''וייכונו מחשבותיך''' = ה' כמובן יודע הכל ולא צריך שהאדם יספר לו על מעשיו, אבל כשהאדם מתפלל אל ה' ומספר לו על כל מעשיו, הוא עושה סדר בשטף המחשבות, ומציב את המחשבות על בסיס יציב, וכך קל לו יותר לתכנן את מעשיו.

וכן משמע מפירושו השני של רש״י: &quot;התפלל לפניו על כל צרכיך&quot;.

== הקבלות ==
1. גם בספר תהלים נאמר שצריך &quot;לגלגל&quot; אל ה' את הדאגות,  {{צמ|'''גֹּל אֶל ה'''' יְפַלְּטֵהוּ, יַצִּילֵהוּ כִּי חָפֵץ בּוֹ|תהלים כב ט}},  {{צמ|'''הַשְׁלֵךְ עַל ה'''' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ, לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק|תהלים נה כג}}.

2. דרך נוספת לייצב את המחשבות היא לקבל עצה - העוזרת למקד את המחשבות:  עצה מה', {{צמ|רַבּוֹת '''מַחֲשָׁבוֹת''' בְּלֶב אִישׁ, וַעֲצַת ה' הִיא '''תָקוּם'''|משלי יט כא}}*;  או אפילו עצה מאדם, {{צמ|'''מַחֲשָׁבוֹת''' בְּעֵצָה '''תִכּוֹן'''|משלי כ יח}}*.
&lt;noinclude&gt;
{{סיכום על פסוק|משלי|טז|טז ב|ג|טז ד|הבהרה=לא}}
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/16-03.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/16-03}}
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>gcd9fialkrwviwu7mjtc1arl54zshzm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אתאנו לחלות פניך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>163576</id>
    <revision>
      <id>3037636</id>
      <parentid>2993473</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T11:59:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3037636</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1116" sha1="flngus96h83faa6g6nh15si9uz8jj5o" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;אָתָאנוּ לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ{{ש}}
כִּי חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ{{ש}}
נָא אַל תְּבִישֵׁנוּ, נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ
{{רפרן|סְלַח לָנוּ, וּשְׁלַח לָנוּ יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ}}

אָתָאנוּ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כַּפָּרָה{{ש}}
אָיֹם וְנוֹרָא, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה{{ש}}
תְּחַיֵּינוּ, תְּחָנֵּנוּ, וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא
{{רפרן|סְלַח לָנוּ, וּשְׁלַח לָנוּ יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==קישורים חיצוניים==
{{ויקיפדיה}}

[[קטגוריה:שירים מהסליחות]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]]
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:תחינות לנפילת אפים]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>flngus96h83faa6g6nh15si9uz8jj5o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל מלך יושב על כיסא רחמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>164631</id>
    <revision>
      <id>3037657</id>
      <parentid>3019528</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T12:59:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת הטעמות, קמצים קטנים וחולמים מתאימים לווי״ו.</comment>
      <origin>3037657</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7430" sha1="ifolw5k4t8z1ig3x67p0vfz5yi44bcz" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==נוסח אשכנז==
&lt;/noinclude&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|
|אשכנזים=אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֺנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כׇּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמֹל. אֵל הוֹרֵֽיתָ לָּֽנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=וּזְכׇר|מערבי=זְכׇר}} לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ&lt;noinclude&gt; {{נוא|&quot;כְּהוֹדַֽעְתָּ&quot;, או &quot;שֶׁהוֹדַֽעְתָּ&quot;}}&lt;/noinclude&gt; לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם, {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:|מערבי=וְכֵן כָּתוּב:}} {{צת לעיצוב|שמות|לד|ה|ימין=לא}}

וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ 

{{מודגש|יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙}}{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}}
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ, מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ.{{ש}}
{{צת לעיצוב|תהלים|פו|ה|ימין=לא}}}}&lt;noinclude&gt;

==נוסח עדות המזרח==
&lt;/noinclude&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|
|מזרח=אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.{{ש}}
מוֹחֵל עֲוֺנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. {{ש}}
מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. {{ש}}
עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כׇּל בָּשָׂר וְרֽוּחַ, לֹא כְרָעָתָם לָהֶם גּוֹמֵל.{{ש}}
אֵל, הוֹרֵיתָֽנוּ לוֹמַר מִדּוֹת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, זְכֹר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה.{{ש}}
כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ:{{ש}}
{{צת לעיצוב|שמות|לד|ה|ימין=לא}}
וְשָׁם נֶאֱמַר:

{{מודגש|וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ – יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃{{ש}}וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}}}}}&lt;noinclude&gt;

==נוסח תימן==
&lt;/noinclude&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|
|תימן=אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, 
מוֹחֵל עֲוֺן עַמּוֹ, מֵסִיר חַטַּאת יְרֵאָיו,
מַרְבֶּה מְחִילָה לַחוֹטְאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים,
עֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כׇּל בָּשָׂר וְרֽוּחַ, וְלֹא כְרָעָתָם לָהֶם גּוֹמֵל.
אֵל הוֹרֵתָֽנוּ לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה,
בַּעֲבוּר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה,
זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁלְּרַחֲמִים 
שֶׁחִלָּה בָם עָנָו לְפָנֶֽיךָ מִקֶּֽדֶם, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: 
{{צת לעיצוב|שמות|לד|ה|ימין=לא}}{{ש}}
וְשָׁם נֶאֱמָר:

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא.{{ש}}
{{הור|קהל וחזן:}} {{מודגש|יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֺן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז ט}}}}&lt;noinclude&gt;

==נוסח איטליה==
&lt;/noinclude&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|
|איטליה=אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֺנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לַחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כׇּל בָּשָׂר וְרֽוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמֹל. אֵל הוֹרֵֽיתָ לָּֽנוּ לוֹמַר {{ק|[מִדּוֹת]}} שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וּזְכֹר לָֽנוּ {{ק|[הַיּוֹם]}} בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה {{ק|[כְּמוֹ]}} שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם, וְכֵן כָּתוּב {{ק|[בְּתוֹרָתָךְ]}}: {{צת לעיצוב|שמות|לד|ה|ימין=לא}} וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא. יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֺן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}}
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ, מְחֹל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשַֽׁעְנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תפילת עמידה - בקשות|תפילת שמונה עשרה}}{{ש}}
{{צת לעיצוב|תהלים|פו|ה|ימין=לא}}
{{צת לעיצוב|תהלים|קל|ד|ימין=לא}}
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים כה יא}}}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:פתיחות לי&quot;ג מידות]]
{{סוף}}

==הערות==</text>
      <sha1>ifolw5k4t8z1ig3x67p0vfz5yi44bcz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037671</id>
      <parentid>3037657</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T14:53:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>בבקשה לא להשתמש בתבנית הזו בדפים האלו. כבר דיברנו על זה</comment>
      <origin>3037671</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8039" sha1="l7m1cya1k2q8zqe2i71tt1vxp1zph5w" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==נוסח אשכנז==
&lt;/noinclude&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|
|אשכנזים=אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֺנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כׇּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמֹל. אֵל הוֹרֵֽיתָ לָּֽנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=וּזְכׇר|מערבי=זְכׇר}} לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ&lt;noinclude&gt; {{נוא|&quot;כְּהוֹדַֽעְתָּ&quot;, או &quot;שֶׁהוֹדַֽעְתָּ&quot;}}&lt;/noinclude&gt; לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם, {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:|מערבי=וְכֵן כָּתוּב:}} וַיֵּֽרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃

וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ 

{{מודגש|יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙}}{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}}
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ, מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ.{{ש}}
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}}}&lt;noinclude&gt;

==נוסח עדות המזרח==
&lt;/noinclude&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|
|מזרח=אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.{{ש}}
מוֹחֵל עֲוֺנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. {{ש}}
מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. {{ש}}
עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כׇּל בָּשָׂר וְרֽוּחַ, לֹא כְרָעָתָם לָהֶם גּוֹמֵל.{{ש}}
אֵל, הוֹרֵיתָֽנוּ לוֹמַר מִדּוֹת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, זְכֹר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה.{{ש}}
כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ:{{ש}}
וַיֵּֽרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם, וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ.{{ש}}
וְשָׁם נֶאֱמַר:

{{מודגש|וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ – יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃{{ש}}וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}}}}}&lt;noinclude&gt;

==נוסח תימן==
&lt;/noinclude&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|
|תימן=אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, 
מוֹחֵל עֲוֺן עַמּוֹ, מֵסִיר חַטַּאת יְרֵאָיו,
מַרְבֶּה מְחִילָה לַחוֹטְאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים,
עֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כׇּל בָּשָׂר וְרֽוּחַ, וְלֹא כְרָעָתָם לָהֶם גּוֹמֵל.
אֵל הוֹרֵתָֽנוּ לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה,
בַּעֲבוּר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה,
זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁלְּרַחֲמִים 
שֶׁחִלָּה בָם עָנָו לְפָנֶֽיךָ מִקֶּֽדֶם, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: 
וַיֵּֽרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם, וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ. {{ש}}
וְשָׁם נֶאֱמָר:

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא.{{ש}}
{{הור|קהל וחזן:}} {{מודגש|יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֺן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז ט}}}}&lt;noinclude&gt;

==נוסח איטליה==
&lt;/noinclude&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|
|איטליה=אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֺנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לַחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כׇּל בָּשָׂר וְרֽוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמֹל. אֵל הוֹרֵֽיתָ לָּֽנוּ לוֹמַר {{ק|[מִדּוֹת]}} שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וּזְכֹר לָֽנוּ {{ק|[הַיּוֹם]}} בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה {{ק|[כְּמוֹ]}} שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם, וְכֵן כָּתוּב {{ק|[בְּתוֹרָתָךְ]}}: וַיֵּֽרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃ וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא. יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֺן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}}
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ, מְחֹל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשַֽׁעְנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תפילת עמידה - בקשות|תפילת שמונה עשרה}}{{ש}}
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}{{ש}}	
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל ד}}{{ש}}
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים כה יא}}}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:פתיחות לי&quot;ג מידות]]
{{סוף}}

==הערות==</text>
      <sha1>l7m1cya1k2q8zqe2i71tt1vxp1zph5w</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037672</id>
      <parentid>3037671</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T14:53:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* נוסח איטליה */</comment>
      <origin>3037672</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8041" sha1="009kbyutw1mcfspu5yw70pw6et1fi1p" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==נוסח אשכנז==
&lt;/noinclude&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|
|אשכנזים=אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֺנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כׇּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמֹל. אֵל הוֹרֵֽיתָ לָּֽנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=וּזְכׇר|מערבי=זְכׇר}} לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ&lt;noinclude&gt; {{נוא|&quot;כְּהוֹדַֽעְתָּ&quot;, או &quot;שֶׁהוֹדַֽעְתָּ&quot;}}&lt;/noinclude&gt; לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם, {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:|מערבי=וְכֵן כָּתוּב:}} וַיֵּֽרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃

וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ 

{{מודגש|יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙}}{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}}
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ, מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ.{{ש}}
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}}}&lt;noinclude&gt;

==נוסח עדות המזרח==
&lt;/noinclude&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|
|מזרח=אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.{{ש}}
מוֹחֵל עֲוֺנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. {{ש}}
מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. {{ש}}
עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כׇּל בָּשָׂר וְרֽוּחַ, לֹא כְרָעָתָם לָהֶם גּוֹמֵל.{{ש}}
אֵל, הוֹרֵיתָֽנוּ לוֹמַר מִדּוֹת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, זְכֹר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה.{{ש}}
כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ:{{ש}}
וַיֵּֽרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם, וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ.{{ש}}
וְשָׁם נֶאֱמַר:

{{מודגש|וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ – יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃{{ש}}וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}}}}}&lt;noinclude&gt;

==נוסח תימן==
&lt;/noinclude&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|
|תימן=אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, 
מוֹחֵל עֲוֺן עַמּוֹ, מֵסִיר חַטַּאת יְרֵאָיו,
מַרְבֶּה מְחִילָה לַחוֹטְאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים,
עֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כׇּל בָּשָׂר וְרֽוּחַ, וְלֹא כְרָעָתָם לָהֶם גּוֹמֵל.
אֵל הוֹרֵתָֽנוּ לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה,
בַּעֲבוּר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה,
זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁלְּרַחֲמִים 
שֶׁחִלָּה בָם עָנָו לְפָנֶֽיךָ מִקֶּֽדֶם, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: 
וַיֵּֽרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם, וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ. {{ש}}
וְשָׁם נֶאֱמָר:

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא.{{ש}}
{{הור|קהל וחזן:}} {{מודגש|יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֺן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז ט}}}}&lt;noinclude&gt;

==נוסח איטליה==
&lt;/noinclude&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|
|איטליה=אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֺנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לַחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כׇּל בָּשָׂר וְרֽוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמֹל. אֵל הוֹרֵֽיתָ לָּֽנוּ לוֹמַר {{ק|[מִדּוֹת]}} שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וּזְכֹר לָֽנוּ {{ק|[הַיּוֹם]}} בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה {{ק|[כְּמוֹ]}} שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם, וְכֵן כָּתוּב {{ק|[בְּתוֹרָתָךְ]}}: וַיֵּֽרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃ וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא. יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֺן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}}
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ, מְחֹל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשַֽׁעְנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תפילת עמידה - בקשות|תפילת שמונה עשרה}}{{ש}}
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}{{ש}}	
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל ד}}{{ש}}
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵֽנוּ כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים כה יא}}}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:פתיחות לי&quot;ג מידות]]
{{סוף}}

==הערות==</text>
      <sha1>009kbyutw1mcfspu5yw70pw6et1fi1p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שבט יהודה בדוחק ובצער</title>
    <ns>0</ns>
    <id>171286</id>
    <revision>
      <id>3037653</id>
      <parentid>3028474</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T12:28:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת הטעמות</comment>
      <origin>3037653</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1994" sha1="edx7tnm0l5q0f5758m40vhklr7ng9s3" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: {{מודגש|שמעיה חזק}}}}
{|
|-
|{{סי|שֵֽׁ}}בֶט יְהוּדָה בְּדֹֽחַק וּבְצַֽעַר{{רווח|3}}||הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּֽעַר.{{ממס|עמוס ג ד}}
|-
|{{סי|מְ}}קַוִּים יְשׁוּעָתְךָ אָבוֹת וּבָנִים{{רווח|3}}||הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים.{{ממס|ישעיהו מא יז}}
|-
|{{סי|עֲ}}מֹד בַּפֶּֽרֶץ בַּל נִהְיֶה לִשְׂחֹק{{רווח|3}}||לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק.{{ממס|תהלים י א}}
|-
|{{סי|י}}וֹנָתְךָ עַד שַׁעֲרֵי מָֽוֶת הִגִּֽיעָה{{רווח|3}}||יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִֽיעָה.{{ממס|תהלים פ ב}}
|-
|{{סי|הָֽ}}בָה לָֽנוּ עֶזְרָת מִצָּר{{רווח|3}}||הֲיַד יְיָ תִּקְצָר.{{ממס|במדבר יא כג}}
|-
|{{סי|חַ}}דֵּשׁ יָמֵֽינוּ בְּגָלוּת יָשָׁן{{רווח|3}}||עֽוּרָה לָֽמָּה תִישַׁן.{{ממס|תהלים מד כד}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר בָּנֶֽיךָ בְּאֶֽרֶץ לֹא לָהֶם{{רווח|3}}||וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיהֶם.{{ממס|לפני=ע״פ|ויקרא יח ד}}
|-
|{{סי|קֵ}}ץ הַנֶּחְתָּם גַּלֵּה לְגַלְמוּדָה{{רווח|3}}||יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן, תָּגֵֽלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה.{{ממס|תהלים מח יב}}&lt;includeonly&gt;
|-
|שַׁוְעָתֵֽנוּ תַעֲלֶה לִשְׁמֵי מְרוֹמִים{{רווח|3}}||אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.&lt;/includeonly&gt;
|}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:שירים מהסליחות]]
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>edx7tnm0l5q0f5758m40vhklr7ng9s3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תיקוני זהר ג א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>209548</id>
    <revision>
      <id>3037736</id>
      <parentid>1098529</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T21:06:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nissimnanach</username>
        <id>1503</id>
      </contributor>
      <origin>3037736</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8765" sha1="hzsvtzvlqdmrverl0lbd4fmqo74yfmh" xml:space="preserve">{{דף של זהר|תיקוני זהר|ב ב|ג א|ג ב|}}

וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר {{ממ|קהלת י|כ|ק=תיקוני זהר ג א}}, דָּא צְלוֹתָא, דְמָטֵי לָהּ עַד צַדִּיק חַי עָלְמִין, כְּלִיל חַ&quot;י בִּרְכָאָן, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן {{ממ|משלי י|ו|ק=תיקוני זהר ג א}} וּבְרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק, חַי הָעוֹלָמִים, וּצְלוֹתָא אִיהוּ דִבּוּר דִּרְכִיבַת עֲלֵיהּ, וְאִיהוּ מֶרְכָּבָה לְגַבָּהּ בְּיוֹמִין דְּחוֹל, וְדָא שְׁכִינְתָּא וְדָא אדנ&quot;י, קוֹל רָכִיב בְּפוּמוֹי דָא יהו&quot;ה, וְרָזָא דְּדִבּוּר {{ממ|תהלים נא|יז|ק=תיקוני זהר ג א}} אדנ&quot;י שְׂפָתַי תִּפְתָּח וְגוֹמֵר, וְאִיהוּ מֶרְכָּבָה לְתַרְוַיְיהוּ כְּגַוְונָא דָא יאהדונה&quot;י, וְהָכִי סְלִיק מַלְאָ&quot;ךְ כְּחוּשְׁבַּן תְּרֵין שְׁמָהָן כַּחֲדָא, וּבְגִין דָּא אִתְקְרֵי מַלְאָךְ שַׂר הַפָּנִים, דְּעַל יַד שְׁלִיחָא דָא מִתְיַחֲדִין בְּשִׁית יוֹמֵי דְחוֹל, אֲבָל בְּיוֹמָא דְשַׁבַּתָּא לָא סָלְקִין תְּרֵין שְׁמָהָן אִלֵּין, דְּאִינוּן עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, וְלָא מִתְיַחֲדִין עַל יְדֵי שְׁלִיחַ, אֶלָּא בְּצַדִּיק חַי עָלְמִין, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל, קוֹל {{רגיל|קטן|(דף ג ע&quot;א)}} דִּקְרִיאַת שְׁמַע, וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגִּיד דָּבָר דִּבּוּר דִּצְלוֹתָא, וְלָא עַל יְדֵי שְׁלִיחַ, וּבְגִין דָּא {{ממ|משלי י|כה|ק=תיקוני זהר ג א}} וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם הוּא כְלִיל כֹּלָּא, וּבֵיהּ מִתְיַיחֲדִין תְּרֵין שְׁמָהָן אִלֵּין, וְעַל תְּרֵין שְׁמָהָן אִלֵּין אִתְּמַר {{ממ|דה&quot;א|טז|לג|ק=תיקוני זהר ג א}} אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר, וְנֶעֱנָה מַלְאָךְ מִגּוֹ אֶשָּׁא מִשְּׁמַיָּא וְאָמַר, הֵן הֵן מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, וַהֲווֹ מִתְקַבְּצִין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת כִּבְמַזְמוּטֵי חָתָן וְכַלָּה. אָמַר רַעִִיָא מְהֵימְנָא בְּרִיךְ יְהֵא בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא דְאָמַר מִלִּין אִלֵּין, לְיַחֲדָא בְּהוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. 

קוּם אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה לִיקָרָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, וְיִתְעֲרוּן עִמָּךְ שְׁאָר נְבִיאֵי, וַעֲבֵיד לֵיהּ קִנָּא בְּהַאי חִבּוּרָא, וּלְכָל מַשִּׁרְיָין דְּאָזְלִין מִתְתַּרְכֵי בָּתַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, לְחַבָּרָא לוֹן בְּהַאי חִבּוּרָא, לְאִשְׁתַּכָּחָא בֵּיהּ נְיָיחָא לְאִלֵּין מַשִּׁרְיָין דְּנִשְׁמָתִין דְּאָזְלִין מִתְתַּרְכִין מִשְּׁכִינְתָּא, דְאִיהִי יְחִידָאָה אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד {{ממ|איכה א|א|ק=תיקוני זהר ג א}}, וּלְאִשְׁתַּכָּחָא בֵּיהּ נְיָיחָא לְמַשִּׁרְיָין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְאִתְּמַר בְּהוֹן {{ממ|ישעיהו לג|ז|ק=תיקוני זהר ג א}} הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן, וְלֵית שָׁלוֹם אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. 

קוּם לְחַבָּרָא לוֹן בְּהַאי חִבּוּרָא, דְהָא כַּד אִית בְּיִשְׂרָאֵל מַשְׂכִּילִים, מֵאִלֵּין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן {{ממ|דניאל יב|ג|ק=תיקוני זהר ג א}} וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, דָּא דְּאִתְקְרֵי סֵפֶר הַזֹּהַר, דְּיָדְעִין לְמִפְלַח לְמָארֵיהוֹן, וּלְאַפָּקָא אַזְכָּרוֹת דִּשְׁמָהָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּכַוָּנָה, וּלְחַבָּרָא לוֹן בְּקוֹל דִּקְרִיאַת שְׁמַע, וּבְדִבּוּר דִּצְלוֹתָא, דְּאִינוּן תְּרֵין שְׁמָהָן יאהדונה&quot;י, דִבְהוֹן כְּלִילָן כָּל הֲוַויָּי&quot;ן וְכִנּוּיָי&quot;ן וַעֲשַׂר סְפִירָן. 

כַּמָּה מַלְאָכִין דְּאִינוּן חֵיוָון דְּמֶרְכַּבְתָּא וּשְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים, וְכָל עִִשֶׂר כִּתּוֹת דִּכְלִילָן בְּהוֹן דִּמְשַׁמְּשִׁין לְעִִשֶׂר סְפִירוֹת, כֻּלְּהוּ וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרוּדוֹת {{ממ|יחזקאל א|יא|ק=תיקוני זהר ג א}} לְפוּמוֹי, לָקֳבֵל אִלֵּין אַזְכָּרוֹת, דְּאִינוּן יאהדונה&quot;י, בֵּין בִּקְרִיאַת שְׁמַע בֵּין בִּצְלוֹתָא בֵּין בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וְהוֹדָאוֹת, דִּבְכָל אַזְכָּרָה דְיִפּוֹק מִפּוּמוֹי בְּכָל אֲתַר וּבְכָל מַמְלָל, צָרִיךְ לְכַוָּונָא דִיבּוּר בְּאדנ&quot;י קוֹל בְּיהו&quot;ה, וּלְיַחֲדָא לוֹן כַּחֲדָא, בְּיִחוּדָא דְאִיהוּ יָחִיד נֶעֱלָם, דִּמְחַבֵּר לוֹן וּמְיַחֵד לוֹן כַּחֲדָא, וּבֵיהּ צָרִיךְ הַכַּוָּנָה, דְלָא תַלְיָא לְמֵימַר בֵּיהּ קוֹל וְדִבּוּר אֶלָּא מַחֲשַׁבְתָּא. 

כַּד נָחִית קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּקְרִיאַת שְׁמַע, אִתְּמַר בְּחֵיוָן וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל כַּנְפֵיהֶם {{ממ|יחזקאל א|כד|ק=תיקוני זהר ג א}}, בְּעִִשֶׂר מִינֵי הִלּוּלִים, בְּשִׁיר פָּשׁוּט דְּאִיהוּ י' כֶּתֶ&quot;ר, כָּפוּל דְּאִיהוּ י&quot;ה חָכְמָ&quot;ה וּבִינָ&quot;ה, מְשׁוּלָשׁ בְּיה&quot;ו דְאִיהוּ חֶסֶ&quot;ד גְּבוּרָ&quot;ה תִּפְאֶרֶ&quot;ת, מְרוּבָּע בְּיהו&quot;ה דְּאִיהוּ נֶצַ&quot;ח הוֹ&quot;ד יְסוֹ&quot;ד מַלְכוּ&quot;ת, דְּנָטְרִין צִפָּרָא קַדִּישָׁא יִשְׂרָאֵל בֵּינַיְהוּ, וְקָרָאן בָּהּ לְיִשְׂרָאֵל דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְהַיְינוּ שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, הָא נָחִית לְגַבָּהּ, צָרִיךְ לְקַשְׁרָא לֵיהּ בַּהֲדָהּ, וּלְיַחֲדָא לוֹן בְּיִחוּדָא חֲדָא בְּלָא פִּירוּדָא כְּלָל, וּבְגִין דָּא מָאן דְּשָׂח בֵּנְתַּיִים עֲבֵירָה הִיא בְּיָדוֹ הַהִיא שִׂיחָה. 

וְאַמַּאי קָשְׁרִין לֵיהּ בַּהֲדָהּ לְא&quot;ח עִם ד', כְּלִילָא מֵאַרְבַּע פָּרָשִׁיָּין, בְּגִין דְּלָא יְהֵא פָרַח מִינָהּ, וְאִשְׁתְּאָרַת יְחִידָה, אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, וּבְגִין דָּא קָשְׁרִין לֵיהּ בַּהֲדָהּ בְּכַמָּה קִשּׁוּרֵי דִתְּפִלֵּי, בְּכַמָּה קִשּׁוּרֵי דְצִיצִית, דְּלָא יָזוּז מִינָהּ. 

&lt;/div&gt;
[[קטגוריה:תיקוני זהר]]</text>
      <sha1>hzsvtzvlqdmrverl0lbd4fmqo74yfmh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ונתנה תוקף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>211415</id>
    <revision>
      <id>3037677</id>
      <parentid>3028442</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T15:02:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* מעשה מרבי אמנון */</comment>
      <origin>3037677</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12412" sha1="lt11wqj35ebhrta7euwt1ylr6k0jpfp" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הור2|סילוק למוסף של ימים נוראים. יוחס לרבי אמנון ממגנצא, אבל הוא כנראה קדום יותר ומיוחס ל[[מחבר:יניי|יניי]].}}
==מעשה מרבי אמנון==
{{רקע אפור}}
{{הור2|האגדה על רבי אמנון ממגנצא, כפי שמופיעה בספר [[אור זרוע/רעו|אור זרוע סימן רעו]]. במחזורים רבים הדפיסוה בצמוד לפיוט.}}

מצאתי מכתב ידו של הרב רבי אפרים מבונא בר יעקב, שרבי אמנון ממגנצא יסד ונתנה תוקף על מקרה הרע שאירע לו, וזה לשונו:
 
מעשה ברבי אמנון ממגנצא שהיה גדול הדור ועשיר ומיוחס ויפה תואר ויפה מראה, והחלו השרים וההגמון לבקש ממנו שיהפך לדתם, וימאן לשמוע להם. ויהי כדברם אליו יום יום ולא שמע להם, ויפצר בו ההגמון, ויהי כהיום בהחזיקם עליו, ויאמר חפץ אני להִוָעץ ולחשוב על הדבר עד שלשה ימים, וכדי לדחותם מעליו אמר כן. ויהי אך יצוא יצא מאת פני ההגמון, שם הדבר ללבו על אשר ככה יצא מפיו לשון ספק, שהיה צריך שום עצה ומחשבה לכפור באלהים חיים, ויבוא אל ביתו ולא אבה לאכול ולשתות ונחלה, ויבואו כל קרוביו ואוהביו לנחמו, וימאן להתנחם כי אמר ארד אל ניבי אבל שאולה, ויבך ויתעצב אל לבו. ויהי ביום השלישי בהיותו כואב ודואג, וישלח ההגמון אחריו, ויאמר לא אלך. ויוסף עוד הצר שלוח שרים רבים ונכבדים מאלה, וימאן ללכת אליו. ויאמר ההגמון מהרו את אמנון להביאו בעל כרחו, וימהרו ויביאו אותו. ויאמר לו מה זאת אמנון, למה לא באת אלי למועד אשר יעדת לי להועץ ולהשיב לי דבר ולעשות את בקשתי. ויען ויאמר אמנון אני את משפטי אחרוץ, כי הלשון אשר דבר ותכזב לך דינה לחתכה, כי חפץ היה רבי אמנון לקדש את השם על אשר דבר ככה. ויען ההגמון ויאמר לא כי הלשון לא אחתוך כי היטב דברה, אלא הרגלים אשר לא באו למועד אשר דברת אלי אקצץ, ואת יתר הגוף איסר. ויצו הצורר ויקצצו את פרקי אצבעות ידיו ורגליו, ועל כל פרק ופרק היו שואלין לו התחפוץ עוד אמנון להפך לאמונתנו ויאמר לא. ויהי ככלותם לקצץ צוה הרשע להשכיב את רבי אמנון במגן אחד וכל פרקי אצבעותיו בצידו, וישלחהו לביתו. הכי נקרא שמו רבי אמנון, כי האמין באל חי וסבל על אמונתו יסורין קשין מאהבה רק על הדבר שיצא מפיו. אחר הדברים האלו קרב מועד והגיע ראש השנה, בקש מקרוביו לשאת אותו לבית הכנסת עם כל פרקי אצבעותיו המלוחים, ולהשכיבו אצל שליח ציבור, ויעשו כן. ויהי כאשר הגיע שליח ציבור לומר הקדושה [[סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/מוסף יום א#קדושה|וחיות אשר הנה]], אמר לו רבי אמנון אמתן מעט ואקדש את השם הגדול. ויען בקול רם ובכן לך תעלה קדושה, כלומר שקדשתי את שמך על מלכותך ויחודך, ואחר כך אמר ונתנה תוקף קדושת היום, ואמר אמת כי אתה דיין ומוכיח, כדי להצדיק עליו את הדין שיעלו לפניו אותן פרקי ידיו ורגליו וכן כל הענין, והזכיר וחותם יד כל אדם בו ותפקוד נפש כל חי, שכך נגזר עליו בראש השנה. וכשגמר כל הסילוק נסתלק ונעלם מן העולם לעין כל ואיננו כי לקח אותו אלהים, ועליו נאמר מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. אחר הדברים והאמת אשר הועלה רבי אמנון ונתבקש בישיבה של מעלה, ביום השלישי לטהרתו, נראה במראות הלילה לרבנא קלונימוס בן רבנא משולם בן רבנא קלונימוס בן רבנא משה בן רבנא קלונימוס, ולימד לו את הפיוט ההוא ונתנה תוקף קדושת היום, ויצו עליו לשלוח אותו בכל התפוצות הגולה להיות לו עד וזכרון, ויעש הגאון כן.
{{סוף}}

==הפיוט==
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;וּנְתַנֶּה תֹּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם / כִּי הוּא נוֹרָא וְאָיוֹם{{ש}}
וּבוֹ תִנַּשֵּׂא מַלְכוּתֶךָ / וְיִכּוֹן בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ{{ש}}
וְתֵשֵׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת

אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא דַיָּן וּמוֹכִיחַ וְיוֹדֵעַ וָעֵד{{ש}}
וְכוֹתֵב וְחוֹתֵם וְסוֹפֵר וּמוֹנֶה{{ש}}
וְתִזְכֹּר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת / וְתִפְתַּח אֶת סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת{{ש}}
וּמֵאֵלָיו יִקָּרֵא / וְחוֹתַם יַד כָּל אָדָם בּוֹ{{ש}}
וּבְשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתָּקַע / וְקוֹל דְּמָמָה דַקָּה יִשָּׁמַע{{ש}}
וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן / וְחִיל וּרְעָדָה יֹאחֵזוּן{{ש}}
וְיֹאמְרוּ הִנֵּה יוֹם הַדִּין / לִפְקֹד עַל צְבָא מָרוֹם בַּדִּין{{ש}}
כִּי לֹא יִזְכּוּ בְעֵינֶיךָ בַדִּין{{ש}}
וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן{{ש}}
כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ / מַעֲבִיר צֹאנוֹ תַּחַת שִׁבְטוֹ{{ש}}
כֵּן תַּעֲבִיר וְתִסְפֹּר וְתִמְנֶה / וְתִפְקֹד נֶפֶשׁ כָּל חָי{{ש}}
וְתַחְתֹּךְ קִצְבָּה לְכָל בְּרִיּוֹתֶיךָ / וְתִכְתֹּב אֶת גְּזַר דִּינָם

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן / וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן{{ש}}
כַּמָּה יַעַבְרוּן וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן{{ש}}
מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת / מִי בְקִצּוֹ וּמִי לֹא בְקִצּוֹ{{ש}}
מִי בַמַּיִם וּמִי בָאֵשׁ / מִי בַחֶרֶב וּמִי בַחַיָּה{{ש}}
מִי בָרָעָב וּמִי בַצָּמָא / מִי בָרַעַשׁ וּמִי בַמַּגֵּפָה{{ש}}
מִי בַחֲנִיקָה וּמִי בַסְּקִילָה{{ש}}
מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ / מִי יִשָּׁקֵט וּמִי יִטָּרֵף{{ש}}
מִי יִשָּׁלֵו וּמִי יִתְיַסָּר / מִי יֵעָנִי וּמִי יֵעָשֵׁר{{ש}}
מִי יִשָּׁפֵל וּמִי יָרוּם

{|
|-
|{{מר|&lt;small&gt;צום&lt;/small&gt;}}|| ||{{מר|&lt;small&gt;קול&lt;/small&gt;}}|| ||{{מר|&lt;small&gt;ממון&lt;/small&gt;}}
|-
|{{ג|'''וּתְשׁוּבָה'''}}||{{ש-רווח|1em}}||{{ג|'''וּתְפִלָּה'''}}||{{ש-רווח|1em}}||{{ג|'''וּצְדָקָה'''}}
|-
|colspan=5 align=center|'''מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה'''
|}
כִּי כְשִׁמְךָ כֵּן תְּהִלָּתֶךָ / קָשֶׁה לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת{{ש}}
כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת / כִּי אִם בְּשׁוּבוֹ מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה{{ש}}
וְעַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לּוֹ / אִם יָשׁוּב מִיַּד תְּקַבְּלוֹ{{ש}}
אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא יוֹצְרָם / וְאַתָּה יוֹדֵעַ יִצְרָם{{ש}}
כִּי הֵם בָּשָׂר וָדָם{{ש}}
אָדָם יְסוֹדוֹ מֵעָפָר וְסוֹפוֹ לֶעָפָר / בְּנַפְשׁוֹ יָבִיא לַחְמוֹ{{ש}}
מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר{{ש}}
כְּחָצִיר יָבֵשׁ וּכְצִיץ נוֹבֵל / כְּצֵל עוֹבֵר וּכְעָנָן כָּלָה{{ש}}
וּכְרוּחַ נוֹשֶׁבֶת וּכְאָבָק פּוֹרֵחַ וְכַחֲלוֹם יָעוּף

{{ג|'''וְאַתָּה הוּא מֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם'''}}

אֵין קִצְבָּה לִשְׁנוֹתֶיךָ / וְאֵין קֵץ לְאֹרֶךְ יָמֶיךָ{{ש}}
וְאֵין לְשַׁעֵר מַרְכְּבוֹת כְּבוֹדֶךָ / וְאֵין לְפָרֵשׁ עֵילוֹם שְׁמֶךָ{{ש}}
שִׁמְךָ נָאֶה לְךָ / וְאַתָּה נָאֶה לִשְׁמֶךָ{{ש}}
וּשְׁמֵנוּ קָרָאתָ בִשְׁמֶךָ{{ש}}
עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ{{ש}}
וְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ / עַל מַקְדִּישֵׁי שְׁמֶךָ{{ש}}
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ / הַנַּעַרָץ וְהַנִּקְדָּשׁ{{ש}}
כְּסוֹד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ / הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקֹּדֶשׁ{{ש}}
דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה{{ש}}
קוֹרְאִים וּמְשַׁלְּשִׁים בְּשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה בַּקֹּדֶשׁ.&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==קישורים חיצוניים==
* {{מיזמים|ויקיפדיה=ונתנה תוקף}}
* '''[[ונתנה תוקף - מהדורה מעוצבת]]'''
{{קישור לשיר|קישור=http://www.youtube.com/watch?v=M6LyD4gHraQ|כותרת=ונתנה תוקף|לחן=יאיר רוזנבלום|ביצוע=אברהם פריד}}
{{קישור לשיר|קישור=http://www.youtube.com/watch?v=yspXvbBPrXc|כותרת=ונתנה תוקף|לחן=יאיר רוזנבלום|ביצוע=הגבעתרון, חנוך אלבלק}}
{{קישור לשיר|קישור=http://www.youtube.com/watch?v=wajx7za8JSg|כותרת=ונתנה תוקף|לחן=יאיר רוזנבלום|ביצוע=החזן הראשי לצה&quot;ל סא&quot;ל שי אברמסון}}
{{קישור לשיר|קישור=http://www.youtube.com/watch?v=kmsWmvILKHM|כותרת=ונתנה תוקף|לחן=יאיר רוזנבלום|ביצוע=דודו פישר}}
{{קישור לשיר|קישור=http://www.youtube.com/watch?v=SdNCXizEDH8|כותרת=ונתנה תוקף|לחן=חיים בנט|ביצוע=אברימי רוט ואודי אולמן}}
{{קישור לשיר|קישור=http://www.youtube.com/watch?v=asvPw0on5vQ|כותרת=ונתנה תוקף|לחן=?|ביצוע=החזן ישראל רנד, הילד יונתן שיינפלד, ומקהלת קולות מן השמים}}
{{קישור לשיר|קישור=http://www.youtube.com/watch?v=RG3EMYsEWPw|כותרת=ונתנה תוקף|לחן=מסורת מבית משפחת וייס|ביצוע=משפחת וייס}}
{{קישור לשיר|קישור=http://www.youtube.com/watch?v=VqNXAkGlIdc|כותרת=ונתנה תוקף|לחן=?|ביצוע=דב יובל (הקלטה ביתית)}}
{{קישור לשיר|קישור=http://www.youtube.com/watch?v=SD7nM8877xQ|כותרת= ונתנה תוקף|לחן=יאיר רוזנבלום|ביצוע=טובה גדות}}
{{קישור לשיר|קישור=http://www.youtube.com/watch?v=LMs67tgqQPs|כותרת=ונתנה תוקף|לחן=יאיר רוזנבלום|ביצוע=אדם}}
{{קישור לשיר|קישור=http://www.youtube.com/watch?v=g-mKRnqAYd0|כותרת=ונתנה תוקף|לחן=מאיר פינקלשטיין|ביצוע=ורדה ואודי שפילמן}}

[[קטגוריה:פיוטי ראש השנה]]
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]
[[קטגוריה:הפייטנות הארצישראלית]]
[[קטגוריה:יניי]]
[[קטגוריה:מילות הקבע]]
[[קטגוריה:סילוקים]]
[[קטגוריה:טקסטים מנוקדים]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>lt11wqj35ebhrta7euwt1ylr6k0jpfp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תמהנו מרעות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>211748</id>
    <revision>
      <id>3037837</id>
      <parentid>2972578</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T10:23:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת הטעמות וקמצים קטנים</comment>
      <origin>3037837</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2159" sha1="0ee6vwnbvg0bxj2z7mm8ao7vbpu5wpm" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: {{מודגש|תשר״ק}}}}

{{סי|תָּ}}מַֽהְנוּ מֵרָעוֹת / {{סי|תָּ}}שַׁשׁ כֹּחֵֽנוּ מִצָּרוֹת{{ש}}
{{סי|שַֽׁ}}חְנוּ עַד לִמְאֹד / {{סי|שָׁ}}פַֽלְנוּ עַד עָפָר{{ש}}
{{סי|רַ}}חוּם כָּךְ הִיא מִדָּתֵֽנוּ / {{סי|קְ}}שֵׁי עֹֽרֶף וּמַמְרִים אֲנָֽחְנוּ{{ש}}
{{סי|צָ}}עַֽקְנוּ בְּפִֽינוּ חָטָֽאנוּ / {{סי|פְּ}}תַלְתֹּל וְעִקֵּשׁ לִבֵּֽנוּ{{ש}}
{{סי|עֶ}}לְיוֹן רַחֲמֶֽיךָ מֵעוֹלָם / {{סי|סְ}}לִיחָה עִמְּךָ הִיא{{ש}}
{{סי|נִ}}חָם עַל הָרָעָה / {{סי|מַ}}טֵּה כְלַפֵּי חֶֽסֶד{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תִתְעַלֵּם בְּעִתּוֹת כָּאֵל / {{סי|כִּ}}י בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָֽחְנוּ{{ש}}
{{סי|יִ}}וָּדַע לְעֵינֵי הַכֹּל / {{סי|ט}}וּבְךָ וְחַסְדְּךָ עִמָּֽנוּ{{ש}}
{{סי|חֲ}}תֹם פֶּה שָׂטָן וְאַל יַשְׂטִין עָלֵֽינוּ / {{סי|זְ}}עֹם בּוֹ וְיִדֹּם{{ש}}
{{סי|וְ}}יַעֲמֹד מֵלִיץ טוֹב לְצַדְּקֵֽנוּ / {{סי|ה}}וּא יַגִּיד יׇשְׁרֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רָכֶֽיךָ רַחוּם וְחַנּוּן / {{סי|גִּ}}לִּֽיתָ לְנֶאֱמַן בַּֽיִת{{ש}}
{{סי|בְּ}}בַקְשׁוֹ אָז מִלְּפָנֶֽיךָ / {{סי|אֱ}}מוּנָתְךָ הוֹדַֽעְתָּ לּוֹ.&lt;noinclude&gt;
==קישורים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=תמהנו מרעות}}
{{קישור לשיר|קישור=http://www.youtube.com/watch?v=WFB-vNFyag0|כותרת=תמהנו מרעות|לחן=יהודי עירק|ביצוע=חיים סלמן|אלבום=|דף בקטגוריה=תמהנו מרעות}}
[[קטגוריה:שירים מהסליחות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>0ee6vwnbvg0bxj2z7mm8ao7vbpu5wpm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שם אל קמתי לברך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>228069</id>
    <revision>
      <id>3037659</id>
      <parentid>2954124</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T13:07:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת הטעמות וקמצים קטנים</comment>
      <origin>3037659</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2511" sha1="2ajgp1bectwo1ig6tqqyxy5bqwtxf8b" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: {{מודגש|שלמה}}}}

{{סי|שֵׁ}}ם אֵל קַֽמְתִּי לְבָרֵךְ / עֲלֵי פְשָׁעַי אֶשְׁתּוֹמְמָה{{ש}}
וְאֶסְפֹּק כַּף עַל יָרֵךְ / עַל יוֹם חֲרוֹן אַף וְחֵמָה{{ש}}
יוֹם בּוֹ לֹא אוּכַל בֶּֽרֶךְ / לְחַזֵּק, וְלָשֵׂאת קוֹמָה{{ש}}
יָהּ אֲשֶׁר אֵין לוֹ עֵֽרֶךְ / זְכֹר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית קְדוּמָה
{{רפרן|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא}}

{{סי|לְ}}נַפְשִׁי אוֹמְרָה שֽׁוּבִי / אֶל אֱלֹהַי, וּבוֹ תֶחֱסִי{{ש}}
כִּי בוֹ בָטַח לִבִּי / וְכִי הוּא אוֹמְצִי וְעוֹלְצִי{{ש}}
וְהוּא יָרִיב אֶת רִיבִי / מִלּוֹחֲמִי וּמִשּׁוֹסִי{{ש}}
כִּי הוּא סַלְעִי וְצוּר מְשׂוֹשִׂי / יוֹצֵר הַכֹּל בְּחׇכְמָה
{{רפרן|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא}}

{{סי|מָ}}ה אֹמַר מָה אֲדַבֵּר / יוֹם תָּבוֹא עֵת קְפָדָה{{ש}}
יוֹם אֶהְיֶה כְּצֵל עוֹבֵר / יוֹם פַּֽחַד וּרְעָדָה{{ש}}
וּכְנֵֽבֶל אֶשָּׁבֵר / בְּלִי תַאֲוָה וּבְלִי חֶמְדָּה{{ש}}
יוֹם אֶהְיֶה מְחֻסַּר צֵידָה / בְּדֶֽרֶךְ אֲרֻכָּה וַעֲקֻמָּה
{{רפרן|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא}}

{{סי|הָ}}אֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ / וְאֵין שֵׁנִי לְצִדּוֹ{{ש}}
בְּסֵֽתֶר עָבִים סֻכּוֹ / וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ{{ש}}
יְרַחֵם נִכְאֶה בְחֶלְכּוֹ / הַמָּלֵא מִפַּחְדוֹ{{ש}}
יוֹם תַּעֲמֹד לְנֶגְדּוֹ / הַגְּוִיָּה וְהַנְּשָׁמָה
{{רפרן|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:שירים מהסליחות]]
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>2ajgp1bectwo1ig6tqqyxy5bqwtxf8b</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037673</id>
      <parentid>3037659</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T14:56:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3037673</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2569" sha1="e49t842vyv4xxssq4ip82i3ky69ai2l" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: {{מודגש|שלמה}}}}

{{סי|שֵׁ}}ם אֵל קַֽמְתִּי לְבָרֵךְ / עֲלֵי פְשָׁעַי אֶשְׁתּוֹמְמָה{{ש}}
וְאֶסְפֹּק כַּף עַל יָרֵךְ / עַל יוֹם חֲרוֹן אַף וְחֵמָה{{ש}}
יוֹם בּוֹ לֹא אוּכַל בֶּֽרֶךְ / לְחַזֵּק, וְלָשֵׂאת קוֹמָה{{ר1}}
יָהּ אֲשֶׁר אֵין לוֹ עֵֽרֶךְ / זְכֹר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית קְדוּמָה
{{רפרן|הזחה=2|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא}}

{{סי|לְ}}נַפְשִׁי אוֹמְרָה שֽׁוּבִי / אֶל אֱלֹהַי, וּבוֹ תֶחֱסִי{{ש}}
כִּי בוֹ בָטַח לִבִּי / וְכִי הוּא אוֹמְצִי וְעוֹלְצִי{{ש}}
וְהוּא יָרִיב אֶת רִיבִי / מִלּוֹחֲמִי וּמִשּׁוֹסִי{{ר1}}
כִּי הוּא סַלְעִי וְצוּר מְשׂוֹשִׂי / יוֹצֵר הַכֹּל בְּחׇכְמָה
{{רפרן|הזחה=2|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא}}

{{סי|מָ}}ה אֹמַר מָה אֲדַבֵּר / יוֹם תָּבוֹא עֵת קְפָדָה{{ש}}
יוֹם אֶהְיֶה כְּצֵל עוֹבֵר / יוֹם פַּֽחַד וּרְעָדָה{{ש}}
וּכְנֵֽבֶל אֶשָּׁבֵר / בְּלִי תַאֲוָה וּבְלִי חֶמְדָּה{{ר1}}
יוֹם אֶהְיֶה מְחֻסַּר צֵידָה / בְּדֶֽרֶךְ אֲרֻכָּה וַעֲקֻמָּה
{{רפרן|הזחה=2|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא}}

{{סי|הָ}}אֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ / וְאֵין שֵׁנִי לְצִדּוֹ{{ש}}
בְּסֵֽתֶר עָבִים סֻכּוֹ / וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ{{ש}}
יְרַחֵם נִכְאֶה בְחֶלְכּוֹ / הַמָּלֵא מִפַּחְדוֹ{{ר1}}
יוֹם תַּעֲמֹד לְנֶגְדּוֹ / הַגְּוִיָּה וְהַנְּשָׁמָה
{{רפרן|הזחה=2|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}
[[קטגוריה:שירים מהסליחות]]
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>e49t842vyv4xxssq4ip82i3ky69ai2l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נוסח קבלת עול מלכות שמים - מורחב (עדות מזרח)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>246642</id>
    <revision>
      <id>3037844</id>
      <parentid>2998641</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T11:27:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת הטעמות ומראי מקום</comment>
      <origin>3037844</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1367" sha1="0aucntadgk0sorq85cz7ioi820ij2ks" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;
לַאדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת. כִּי חָטָֽאנוּ לוֹ.{{ממס|דניאל ט ט}}

לַאדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת. כִּי מָרַֽדְנוּ בּוֹ.

אַל נָא תָשֵׁת עָלֵֽינוּ חַטָּאת. אֲשֶׁר נוֹאַֽלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָֽאנוּ.{{ממס|במדבר יב יא}}

{{מודגש|חָטָֽאנוּ צוּרֵֽנוּ, סְלַח לָֽנוּ יוֹצְרֵֽנוּ.}}

{{מודגש|שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, יְיָ אֶחָד.}}{{ממס|דברים ו ד}}

{{מודגש|יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים.}}{{ממס|מלכים א יח לט}}

{{מודגש|יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים.}}{{ממס|מלכים א יח לט}}
{{:אראלי מעלה}}

{{מודגש|יְיָ מֶֽלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.}}

{{מודגש|יְיָ מֶֽלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.}}
{{:בטרם שחקים וארקים נמתחו}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:סליחות]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>0aucntadgk0sorq85cz7ioi820ij2ks</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנשי אמונה אבדו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>246797</id>
    <revision>
      <id>3037836</id>
      <parentid>3017744</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T10:17:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת הטעמות, קמצים קטנים וחולמים מתאימים לווי״ו</comment>
      <origin>3037836</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4715" sha1="3m8nsf08hfl3jdg16bd63nd245s0uyq" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==נוסח אשכנז==
&lt;/noinclude&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|
|אשכנזים={{הור|סימן: {{מודגש|א״ב}}}}

&lt;includeonly&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

&lt;/includeonly&gt;{{סי|אַ}}נְשֵׁי אֱמוּנָה {{נוא|אֲמָנָה}} אָבָֽדוּ / {{סי|בָּ}}אִים בְּכֹֽחַ מַעֲשֵׂיהֶם{{ש}}
{{סי|גִּ}}בּוֹרִים לַעֲמֹד בַּפֶּֽרֶץ / {{סי|דּ}}וֹחִים אֶת הַגְּזֵרוֹת{{ש}}
{{סי|הָ}}יוּ לָֽנוּ לְחוֹמָה / {{סי|וּ}}לְמַחֲסֶה בְּיוֹם זָעַם{{ש}}
{{סי|ז}}וֹעֲכִים אַף בְּלַחֲשָׁם / {{סי|חֵ}}מָה עוֹצְרִים בְּשַׁוְּעָם{{ש}}
{{סי|טֶֽ}}רֶם קְרָאֽוּךָ עֲנִיתָם / {{סי|י}}וֹדְעִים {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=לְעַתֵּר|מערבי=לַעֲתֹר}} וּלְרַצּוֹתֶֽךָ{{ש}}
{{סי|כְּ}}אָב רִחַֽמְתָּ לְמַעֲנָם / {{סי|לֹ}}א הֱשִׁיבֽוֹתָ פְּנֵיהֶם רֵיקָם{{ש}}
{{סי|מֵ}}רֹב עֲוֺנֵֽינוּ אֲבַדְנוּם / {{סי|נֶ}}אֶסְפוּ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=מֶֽנּוּ|מערבי=מִמֶּֽנּוּ}} בַּחֲטָאֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|סָ}}עוּ הֵֽמָּה לִמְנוּחוֹת / {{סי|עָ}}זְבוּ אוֹתָֽנוּ לַאֲנָחוֹת{{ש}}
{{סי|פַּֽ}}סּוּ גּוֹדְרֵי גָדֵר / {{סי|צֻ}}מְּתוּ מְשִׁיבֵי חֵמָה{{ש}}
{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{סי|קָ}}מֵי בַפֶּֽרֶץ|מערבי={{סי|קָ}}מִים בַּפֶּֽרֶץ}} אָֽיִן / {{סי|רְ}}אוּיִם לְרַצּוֹתְךָ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=בְּעֶֽתֶר|מערבי=אָפָֽסוּ}}{{ש}}
{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{סי|שֻׁ}}טַּֽטְנוּ|מערבי={{סי|שׁ}}וֹטַֽטְנוּ}} בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת / {{סי|תְּ}}רוּפָה לֹא מָצָֽאנוּ{{ש}}
שַֽׁבְנוּ אֵלֶֽיךָ בְּבֹֽשֶׁת {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=פָּנִים|מערבי=פָּנֵֽינוּ}} / לְשַׁחֶרְךָ אֵל בְּעֵת צָרוֹתֵֽינוּ.}}&lt;noinclude&gt;
==נוסח עדות המזרח==
&lt;/noinclude&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|
|מזרח={{הור|סימן: {{מודגש|א״ב}}}}

{{סי|אַ}}נְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָֽדוּ / {{סי|בָּ}}אִים בְּכֹֽחַ מַעֲשֵֹיהֶם{{ש}}
{{סי|גִּ}}בֹּורִים לַעֲמֹד בַּפֶּֽרֶץ / {{סי|דּ}}וֹחִים אֶת הַגְּזֵרוֹת{{ש}}
{{סי|הָ}}יוּ לָֽנוּ לְחוֹמָה / {{סי|וּ}}לְמַחֲסֶה בְּיוֹם זָעַם{{ש}}
{{סי|ז}}וֹעֲכִים אַף בְּלַחֲשָׁם / {{סי|חֵ}}מָה עָצְרוּ בְּשַׁוְּעָם{{ש}}
{{סי|טֶֽ}}רֶם קְרָאֽוּךָ עֲנִיתָם / {{סי|י}}וֹדְעִים לַעֲתֹר וּלְרַצּוֹת{{ש}}
{{סי|כְּ}}אָב רִחַֽמְתָּ לְמַעֲנָם / {{סי|לֹ}}א הֱשִׁיבֽוֹתָ פְּנֵיהֶם רֵיקָם{{ש}}
{{סי|מְ}}רֹב עֲוֺנֵֽינוּ אֲבַדְנוּם / {{סי|נֶ}}אֶסְפוּ מֶֽנּוּ בַּחֲטָאֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|סָ}}עוּ הֵֽמָּה לִמְנוּחוֹת / {{סי|עָ}}זְבוּ אוֹתָֽנוּ לַאֲנָחוֹת{{ש}}
{{סי|פַּֽ}}סּוּ גּוֹדְרֵי גָדֵר / {{סי|צֻ}}מְּתוּ מְשִׁיבֵי חֵמָה{{ש}}
{{סי|קָ}}מִים בַּפֶּֽרֶץ אָֽיִן / {{סי|רְ}}אוּיִם לְרַצּוֹתְך אָפֵֽסוּ{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹטַֽטְנוּ בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת / {{סי|תְּ}}רוּפָה לֹא מָצָֽאנוּ{{ש}}
שַֽׁבְנוּ אֵלֶֽיךָ בְּבֹֽשֶׁת פָּנֵֽינוּ / לְשַׁחֲרָךְ אֵל בְּעֵת צָרוֹתֵֽינוּ.}}&lt;noinclude&gt; [{{הור|בסליחות אומרים:}} סְלִיחָתֵֽנוּ.]
==ראו גם==
*[[אנשי אמונה עברו]]
*[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]]
==קישורים חיצוניים==
{{ויקיפדיה}}
[[קטגוריה:שירים מהסליחות]]
[[קטגוריה:הפיוט הקדום]]
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>3m8nsf08hfl3jdg16bd63nd245s0uyq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנא כעב זדוני תמחהו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>246865</id>
    <revision>
      <id>3037833</id>
      <parentid>2999976</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T10:01:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת הטעמות, קמצים קטנים וחולמים מתאימים לווי״וים.</comment>
      <origin>3037833</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3299" sha1="dvx61381ptl6462z1632upcqds4t8sa" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: {{מודגש|אני משה}}}}

אָנָּא כָּעָב זְדוֹנִי תִמְחֵֽהוּ{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב {{מילת קבע|הוּא}}.{{ממס|תהלים כה יא}}

{{סי|אֵ}}יךְ יִמָּחֶה, וְנִכְתָּב / לְמוּל אָבִי{{ש}}
כִּי אֵין בְּלִבּוֹ מַחְשָׁב / כְּמַחְשָׁבִי{{ש}}
לִמְחוֹת מֵאֲשֶׁר כָּתַב / לְיוֹם רִיבִי{{ש}}
כִּי הַמִּכְתָּב מִכְתַּב / אֱלֹהִים {{מילת קבע|הוּא}}.{{ממס|שמות לב טז}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|נָ}}א אִם תַּחְקֹר וְתִפְרֹשׁ / צוּר, עֲלוּמָיו{{ש}}
אָֽוֶן בְּלֵילוֹ יַחֲרֹשׁ / וּבְיָמָיו{{ש}}
וְאִם לַחֲטָאָיו תִּדְרֹשׁ / וְלַאֲשָׁמָיו{{ש}}
מִכַּף רֶֽגֶל וְעַד רֹאשׁ / אָשָׁם {{מילת קבע|הוּא}}.{{ממס|ויקרא ה יט}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|יֶ}}הֶרְסוּן וְיִבְנוּן / בִּי רַעֲיוֹנַי{{ש}}
יוֹם בִּי חֲטָאַי יַעֲנוּן / וּבְפָנַי{{ש}}
אָכֵן סְעִפַּי יְבִינוּן / כִּי אֲדֹנָי{{ש}}
נֹשֵׁא עָוֺן, חַנּוּן / וְרַחוּם {{מילת קבע|הוּא}}.{{ממס|יואל ב יג}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|מַ}}ה לִּידִידִי וּמַלְכִּי / יִסָּתֵר{{ש}}
וְאֶשְׁפֹּךְ עֲתֶֽרֶת חִכִּי / וְאֵין עוֹתֵר{{ש}}
וְאֶשְׁאַל בְּעַד חֲלוֹם חׇשְׁכִּי / וְאֵין פּוֹתֵר{{ש}}
וְאָמַר לֹא אוּכַל, כִּי / חָתוּם {{מילת קבע|הוּא}}.{{ממס|ישעיהו כט יא}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|שׁ}}וּבָה שִׁיבַת שְׁאֵרִית / עַם הוּעַם{{ש}}
וּשְׁלַח מְבַשֵּׂר בַּבְּרִית / לְהוֹדִיעָם{{ש}}
אֶת אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּאַחֲרִית / הַזַּֽעַם{{ש}}
וְנֻחַם, וְאִם לֹא עַם / בִּינוֹת {{מילת קבע|הוּא}}.{{ממס|ישעיהו כז יא}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|ה}}וֹסֵף יָד וְצִיר מִשְׁנֶה / תַּשְׁלִֽיחַ{{ש}}
וְקֶֽרֶן לְנִגָּשׂ וְנַעֲנֶה / תַּצְמִֽיחַ{{ש}}
יִגְבַּר, וְכׇל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה / יַצְלִֽיחַ{{ש}}
וְיִוָּדַע כִּי מְשִֽׁיחַ / אֱלֹהִים {{מילת קבע|הוּא}}.{{ממס|לפני=ע״פ|ש&quot;א כד ו}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:שירים מהסליחות]]
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:משה אבן עזרא]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>dvx61381ptl6462z1632upcqds4t8sa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אגרת הקודש לרמב&quot;ן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>248723</id>
    <revision>
      <id>3037694</id>
      <parentid>1395095</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T15:59:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אדמונדו</username>
        <id>46147</id>
      </contributor>
      <origin>3037694</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="57242" sha1="kpfqk2rg3l75tvx9isxsatyj9hesev8" xml:space="preserve">אגרת הקודש [ששלח הרמב&quot;ן ז&quot;ל{{הערה|ייחוס זה מוטל בספק, עיין בערך  [[w:אגרת הקודש|אגרת הקודש]]  ובערך [[w:רמב&quot;ן|רמב&quot;ן]] בוויקיפדיה.}} לאחד החברים בענין חבור האדם אל אשתו]

==הקדמה==
[יברכך ה' וישמרך. אחי בהיותך זריז ומהיר לחקור על הדרכים אשר מהם תדע ידיעת יראת ה' יתברך, ותוכל ללכת בדרכי האמת ובדרך האורה המאירה, אל מול פני המנורה יאירו, כדי שתנצל מדרך האפלה המכשלת את העורים אשר לא ראו פני המאורות המזהירות, הנה בקשת ממני אחי להורות לך הדרך שבה יוכל האדם לעשות צרכיו ויהיו כולם לשם שמים בענין חבור האדם אל אשתו, כדי לזכות לבנים בעלי הוראה ראויים לקבל את עול מלכות שמים. ובראותי מחשבותיך שהלכת על דרך האמת, אני אראה לך שערי צדק בענין שתשיג הכוונה בתורת השם יתעלה הנאמנה. וכדי שתשיג בקשתך מהם, אסדר לך דברים פרקים מסודרים. ואקדים לך הקדמות בזה הפרק]. 

דע כי בהיות אומת ישראל מיוחדת להקב&quot;ה והבדילה בתורתו הקדושה מכל האומות כאשר הוא יתברך נבדל מכל מה שזולתו, כאומרו יתברך {{מקור|ישעיה מג כא}} עם זו יצרתי לי ואמר במקום אחר {{מקור|ישעיהו מב כד}} ה' (אחד) [זו חטאנו לו] לגזרה שוה. וזה שאנו אומרים אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד. ואחר כך אמר יצרתי לי כלומר הבדלתי לי להיות מיוחד לכבודי כאמרו {{מקור|ויקרא כ כו}} ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי. וכבר ידעת כי העבדים הנהגתם כפי מה שהם רואים בהנהגת אדוניהם, והוא יתברך שהוא אדוננו ואנחנו עבדיו הנה הוא קדוש שאין קדוש כמותו, וצוה לנו להיותנו קדושים כאשר הוא קדוש. ופי' רבותינו ז&quot;ל (ספרי שם, סוטה יד א) בפסוק (דברים כח) והלכת בדרכיו מה הוא קדוש אף אתה היה קדוש מה הוא חנון אף אתה היה חנון. וא&quot;כ נמצאו כל ישראל הנהגותיהם מיוחסת על יחוד השם הגדול יתברך, לפיכך מתדמין אליו בכל מעשיהן והוא יתברך אמר (ויקרא יא, מד) והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני ה'. ומאחר שכל מעשינו כדמיון מעשה השם יתברך, נמצא שכל זמן שאנו עושין הטוב והישר, שאנו מקדשין שמו הגדול כאמרו (דברים ד) ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים, לפי שאנו מתדמים לבוראנו יתברך. וכל זמן שלא נתנהג כשורה (וכל מעשינו) [ונעשה מעשים] מקולקלים, אנו מחללין בהם שם שמים, אחר שאנו מתדמים לו והנה מעשינו מכוערים. ועל זה אמרו במסכת יומא (פו א) בזמן שאדם קורא ושונה ומשאו ומתנו באמונה עליו הכתוב אומר (ישעיה מט) ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר, אבל בזמן שאדם קורא ושונה ואין משאו ומתנו באמונה מה בני אדם אומרים עליו ראיתם פלוני כמה מקולקלין דרכיו ומעשיו ועליו הכתוב אומר (יחזקאל לו) עם ה' אלה ומארצו יצאו ונמצא שם שמים מתחלל. והטעם על כל זה שאמרנו כי מאחר שאנו מתדמין לו במעשינו הנה קדושת השם וחלולו תלוי במעשינו. ואחר שהודענוך כל זה, דע כי בהיות החומר של אדם וטבעו סבת היותו רע או טוב מצד תכונת המזג כפי הטפה שנתהווה ממנה, ונמצא חיבורו סבת קדושת השם או חלולו כפי הבנים שיוליד, צוה אותנו על זה והזהירנו ואמר כי נצטרך לקדש עצמנו בשעת תשמיש כאשר באה הקבלה בפסוק (ויקרא טו) והזרתם את בני ישראל מטומאתם, ומפני שזו היא סבה להוליד אדם בנים צדיקים מקדשים שם שמים [או רשעים מחללים שם שמים]. ואחר שהדבר כן, תצטרך לדעת מה שאמרנו כי צריך האדם לקדש עצמו בשעת תשמיש. וקדושה זו נחלקת לחמשה חלקים. הדרך הראשון, במהות החבור. הדרך השני, בזמן החבור. הדרך השלישי, במזון הראוי לחבור. הדרך הרביעי, בכונת החבור. הדרך החמישי, באיכות החיבור. והנני נכנס לבאר הדברים בענין שיספיק לפי (הכוונה) [כונתך]. [ואביא] כל אחד [בפרק] המיוחד לו.

==הדרך הראשון – במהות החבור==
דע כי חבור זה הוא ענין קדוש ונקי כשיהיה הדבר כפי מה שראוי ובזמן הראוי ובכוונה הנכונה. ואל יחשוב אדם כי בחבור הראוי יש גנאי וכיעור ח&quot;ו. שהחבור הראוי נקרא ידיעה, ולא לחנם נקרא כך כאמור (ש&quot;א א) וידע אלקנה את חנה אשתו. וזהו סוד טפת הזרע כשהיא נמשכת ממקום הקדושה ובטהרה נמשכת הדעה [והחכמה] והבינה והוא המוח. ודע שאלו לא היה בדבר קדושה גדולה לא היו קוראין אל החבור ידיעה. [ואין הדבר כאשר חשב הרב המורה ז&quot;ל במורה הנבוכים בהיותו משבח לארסט&quot;ו על מה שאמר כי חוש המשוש הוא חרפה לנו. חלילה, אין הדבר כמו שאמר היוני, לפי שדעתו היוני יש שמץ מינות שאינו מורגש, שאלו היה מאמין שהעולם מחודש בכוונה לא היה אומר כך זה היוני הבליעל. אבל כל בעלי התורה מאמינים שהשם] (והשי&quot;ת) ברא את הכל כפי מה שגזרה חכמתו, ולא ברא דבר שיהיה גנאי או כיעור, שאם יאמר שהחבור הוא דבר של גנאי, הנה כלי המשגל הם כלי הגנות, והרי השי&quot;ת בראם במאמרו דכתיב (דברים לב) הוא עשך ויכוננך ואז&quot;ל במסכת חולין (נו ב) שברא הקב&quot;ה כונניות באדם. ובמדרש קהלת (ב, יב) אמרו אשר כבר עשוהו מלמד שהוא ובית דינו נמנו על כל אבר ואבר והושיבוהו על כנו. ואם כלי המשגל גנאי, היאך ברא הש&quot;י דבר שיש בו משום חסרון או גנות חלילה, אלא פעולותיו של הקב&quot;ה תמימות שנאמר (שם לב) הצור תמים פעלו. [ואומר וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד]. אבל הענין הוא כמו שהש&quot;י הוא טהור עינים מראות ברע (חבקוק א, יג) אין לפניו קלקול או גנאי והוא ברא איש ואשה וברא כל אבר ואבר שבהם והכינם על מתכונתם ולא ברא בהם דבר גנאי.

והעדות הברורה מה שאמר במעשה בראשית (בראשית ב) ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו, כל זה קודם שחטאו לפי שהיו עסוקין במושכלות וכל כונתם לשמים, ולא היו בעיניהם אלא כעינים ושאר אברי הגוף. אמנם כשנטו אחר ההנאות הגופניות ולא נתכוונו לשם שמים, אמר וידעו כי ערומים הם, ופי' כאשר הידים בעת שכותבין ס&quot;ת בטהרה הם מכובדות ומשובחות וכשגונבות או עושות דבר מגונה הם מגונות, כך הם כלי המשגל לאדם ולאשתו קודם שחטאו. וכמו שיש בכל אבר ואבר מהאברים מהלל ושבח בעשות הטוב וגנאי בעשות הרע, כך היה לאדם הראשון בכלי המשגל. נמצא כי הקב&quot;ה הוא כל דרכיו משפט וטהרה ונקיות, ונמצא הכעור כלו מצד פעולת האדם. על זה אמר שלמה המע&quot;ה (קהלת ז) לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלקים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות, כלומר אין בכל אברי האדם מצד הבריאה דבר קלקול או כיעור כי הכל בחכמה עליונית דבר מתוקן וטוב ונאה, אבל האדם בהיות סכל מביא כיעור בדברים שאין בהם כיעור מתחלה. והבן זה מאוד.

והנה סוד הידיעה שאני רומז לך הוא סוד היות האדם כלול בסוד חכמה ותבונה ודעת, כי האדם הוא סוד החכמה והאשה סוד התבונה והחבור הטהור הוא סוד הדעת. וזהו סוד איש ואשה בסוד דרכי הקבלה הפנימית. וא&quot;כ ענין החבור הזה ענין עילוי גדול כשיהיה כפי הראוי. [והסוד הגדול הזה סוד גדול בכרובים שהיו מעורים זה בזה דמיון זכר ונקבה. ואילו היה הדבר גנאי לא היה מצוה רבונו של עולם לעשות ככה ולשום אותם במקום היותר קדוש וטהור שבכל הישוב, אלא שהוא על סוד עמוק מאד. ושמור הסוד הזה ואל תגלהו לשום אדם אלא אם כן הוא הגון וראוי לו, כי מכאן נראה סוד עלוי החבור הראוי. וזהו סוד בנין שלמה שכתוב (מלכים א, ז, לו) כמער איש ולויות, איש המעורה בלויות שלו, ועל זה אמר דוד המלך ע&quot;ה (תהלים סט, כא) חרפה שברה לבי ואנושה, אמרו רז&quot;ל (מדרש איכא פתיחתא ט) כשהרגישו עמונים ואמרו ראו אלהיהם של אלו עושה כזו וחירפו וגידפו בענין הכרובים. ואם תבין סוד הכרובים ממה שנאמר והקול נשמע מביניהם, תדע מה ש]אמרו חז&quot;ל בשעה שאדם מתחבר עם אשתו בקדושה ובטהרה שכינה שרויה ביניהם. נתחממו שכינה מסתלקת מביניהם וישאר אש ואש. כדגרסינן בסוטה (יז א) היה דורש ר&quot;ע איש ואשה זכו שכינה ביניהם, לא זכו אש אוכלתם. פי' כשהאדם מתחבר לאשתו בקדושה שכינה ביניהם, תמצא בשם האיש יו&quot;ד ובשם האשה ה' הרי זה שמו של הקב&quot;ה מצוי ביניהם. אבל אם לא נתכוונו לחבור קדושה אלא למלאות תאותם ומתוך התאוה והחמוד נתחממו כאש, יו&quot;ד של שם האיש וה' של שם האשה שהוא י&quot;ה מסתלק מביניהם ונשאר אש ואש. [והבן זה כי בכאן יש כל הסוד].

ואל זה הסוד נתכוונו ז&quot;ל באמרם (נדה לא א) ג' שותפין יש בו באדם, ואלו הן איש ואשה והקב&quot;ה [ואמרו בגמ' קידושין (ל ב) בזמן שאדם מכבד את אביו ואמו הקב&quot;ה אומר מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכבדוני]. ואם היה הדבר גנאי היאך היו כוללים את השי&quot;ת בדבר שהוא כך. והנה השי&quot;ת אמר לאברהם בענין מולד יצחק (בראשית יז) וברכתי אותה וגם נתתי ממנה לך בן, ובענין רבקה (שם כה) ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו, ובענין רחל ולאה (שם כט) ויפתח את רחמה, ובענין אלקנה (ש&quot;א א' יט) וידע אלקנה את חנה אשתו ויזכרה ה'. והנה בכלל הברכות (שמות כג) לא תהיה משכלה ועקרה. ועוד גרסינן בתענית (ב א, ב ב) שלש מפתחות לא נמסרו ביד שליח ואחד מהן ההריון שנאמר ויפתח את רחמה וגו'. ואלו היה בדבר גנאי, מה לו להקב&quot;ה לעשותו בלי שליח. ובב&quot;ר (פ&quot;ה ח) בענין (בראשית לח) ויט אליה אל הדרך, בקש יהודה לעבור, רמז הקב&quot;ה למלאך הממונה על התאוה. ובא להודיע כי כוונת הש&quot;י וחפצו היתה בחבור זה. ולפיכך נולדו שניהם תאומים שניהם צדיקים שניהם טהורים, כדוגמת שמש וירח, פרץ וזרח. והבן כי כצורת סדרי עולם נולדו, ואין בחבור שלהם גנאי כאשר אין גנאי בתיקון סדרי עולם כללם ופרטם. ובענין רות נאמר (רות ד) ויתן ה' לה הריון וגו', ואלו היה בדבר גנות הרי כבר נאמר (חבקוק א') והבט אל עמל לא אוכל, וכתיב שם: טהור עינים מראות ברע.

[וא&quot;כ נמצאו דברי היוני הבליעל הבלים בטלים מצד אחד. והוא] כשיהיה החבור לשם שמים אין דבר קדוש ונקי למעלה הימנו. ולפיכך נאמר בחבור הצדיקים (ירמיה א) בטרם אצרך בבטן ידעתיך, הנה ייחס צורת הצדיק אל הבורא ית' כאילו הוא מצייר טפת הזרע הנמשכת מן הצדיק, ואמר בטרם אצרך בבטן. אבל ברשע הפריץ אותה הטפה כולה טמאה אין לשם ית' חלק בה, ועליה נאמר (תהלים נח) זורו רשעים מרחם. [הבן זה, שהם זרים ונכרים ואינם חלק הש&quot;י]. [והנה כל הדברים שאמרנו הם בסוד מערכת סדרי עולם ובנינו ודוגמת זכרים ונקבות בסוד משפיע ומקבל השפע]. והנה חבור האדם אל אשתו כראוי פי' ז&quot;ל שהיא כדמיון שמים וארץ שנאמר (זכריה יב) נאם ה' נוטה שמים ויוסד ארץ ויוצר רוח אדם בקרבו, ואומר (עמוס ט) ואגודתו על ארץ יסדה, והם אגודה אחת לברוא אדם וזה [סוד] נעשה אדם בצלמנו, כלומר גם אני שותף בבריאת האדם, והשותפות הזו, כי מן האב והאם נמשכין כל סדרי הגוף והש&quot;י זורק בו נשמה, כאמרו (בראשית ב) ויפח באפיו נשמת חיים, ואומרו (קהלת יב) וישוב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל אלקים אשר נתנה [לכן אתם בעלי עיניים, ראו אם יש גנות בדבר שהש&quot;י שותף בו. אם כן נמצא חבור האדם לאשתו כשהוא כראוי שהוא סוד בנין העולם וישובו, כי האדם נעשה שותף להקב&quot;ה במעשה בראשית]. [והנה סוד זה שאמרנו בזמן שהאדם מתחבר לאשתו בקדושה ובטהרה שכינה ביניהם בסוד איש ואשה, וזה הוא סוד בטרם אצרך בבטן ידעתיך וסוד קדש לי כל בכור פטר כל רחם, ומה שאמרו נתחממו שכינה מסתלקת מביניהם בסוד אש ואש והוא סוד זורו רשעים מרחם, והבן זה מאד].

ואחר שהודענוך על סוד הדרך האחד מן החבור, נודיעך הדרך השני והוא הפך הראשון, כי בזמן שאין אדם מתכוין לשם שמים הנה אותו הזרע הנמשך היא טפה סרוחה, אין לשם ית' חלק בה, ונקרא משחית דרכו על הארץ, והנה גופו כלה לבהלה, וכאילו נוטע אשרה ומפטם עגלים לע&quot;א, בהיותו זרע מקולקל וטפה שלא נזרקה בה נשמה רק כסלון ממאיר ועליו נאמר (תהלים נח) זורו רשעים מרחם. והנה צוה הקב&quot;ה בתורה ואמר והייתם לי קדושים כי קדוש אני. [ועוד אבאר זה בפרקים הבאים].

==הדרך השני – בזמן החבור== 

הנה הש&quot;י אמר בתורה (שמות כא) שארה כסותה ועונתה לא יגרע. ועונה האמורה בתורה מפורשת בגמרא (כתובות סא ב) כי העונות משתנות כפי סדר כל בני אדם. ועכשיו נניח לדבר בעונת שאר בני אדם ונדבר בעונת ת&quot;ח הראוי, שהוא מלילי שבת ללילי שבת. ועל זה אמרו (כתובות סב ב) אשר פריו יתן בעתו גו', זו היא עונת ת&quot;ח. ודע כי זרע האדם הוא חיי גופו ומאור זהרו כי הוא הדם המובחר והזך אשר בגוף, שאילו לא היה כן לא היתה צורת אדם בו. הנה הזרע הוא מחלקי הגוף ויש לו חלק מכל אבר ואבר, כי בידוע שלא יולד אזן מעין ולא עין מאזן, רק כל אבר נמשך מטבע אבר דומה לו, כמו שלא יצמח מזרע החטה פולין ועדשים לא מזרע אדם חמור או שור או שה. וכל אבר ואבר וכל צורה וצורה יש לו טבע מיוחד וכח ידוע שממנו נולד, ואין לחוש לסומא שמוליד פקח כי כח האבר מצוי בטבע הכללי שבגוף וא&quot;כ הזרע הוא חלק מכל אבר ואבר מאברי הגוף. ולכן אין ראוי לאדם להיות מצוי אצל אשתו כתרנגול כי אז היה כחו תשש ומאור עיניו מתמעט וכל חלקי איבריו הולכים ודלים. אבל בהיות החבור בעונה הידועה שהיא מליל שבת לליל שבת, שהוא סוד החזרת הגלגלים פנים ואחור בשבעת ימי השבוע, אז יוכל להשפיע כח בזולתו והוא לא יחסר דבר שיהיה נחלש (עליו) [ממנו] חולשת נראית, לפי שכבר קבל כח שיוכל להשפיע ממנו. ולפיכך אמר (תהלים א, ג) אשר פריו יתן בעתו, והיינו מליל שבת לליל שבת. וסמיך ליה ועלהו לא יבול, כלומר והיה החבור לשם שמים ויבא לידי גמר מעשה. וטעם היותו מליל שבת לליל שבת, לפי שהשבת הוא יסוד עולם והוא דוגמת עולם הנפשות מטעם שבת לה'. וכוונו חכמים בעונת ת&quot;ח מליל שבת לליל שבת [כונתם לנפש השכלית] להוליד צורה הראויה לעבודת הבורא יתברך בעלת נשמה שכלית עליונה וטהורה כאמרו (שמות לא) וביום השביעי שבת וינפש. והנה זאת הכונה בעונת ת&quot;ח. והבן מאד, כי לא שמו עונתן בימי הגופנים דהיינו ששת ימי המעשה כי אם ביום שכולו שבת ועולם הנפשות. [והבן וייטב לך. כדאיתא בספר ר' נחוניא בן הקנה (ע' ב&quot;ר פ' יא) שבת קרא תגר לפני הש&quot;י רבונו של עולם לכל נתת זוג ולי לא נתת זוג. אמר ליה בתי כנסת ישראל תהיה זוגך].

ואחר אשר עוררנוך על זה, נחזור למה שהיתה כוונתנו [לבארו] (לסדרו), ונאמר כי זמן החבור נחלק לג' חלקים, החלק הא' זמן עונה בימים. החלק השני, זמן עונה מצד המזון. החלק הג', זמן עונה מצד השעות. אמנם החלק הא' כבר בארנוהו בפרק זה. והחלק השני מן הג' חלקים שהוא זמן העונה מצד המזון תצטרך לדעת בעז&quot;ה. ודע כי המזון שאדם נזון בו צריך שלשה מיני שנויים ולמדרגה הד' נהפך לזרע או לדם לבן מפרנס את הגוף. ואילו ישמש האדם מטתו סמוך לאכילה, הנה באותו זמן טבע הגוף רותח והדם עכור מעורב ואינו זך וצלול, והנה אותה הטפה הנמשכת מעליו עכורה ומלוכלכת, סרוחה ומטונפת, אינה נקיה ולא טהורה. ונמצא הולד מאותה טפה מיסוד עכור ומטונף, עליו נאמר (תהלים ז) הרה עמל וילד שקר, ואומר (שם נח) זורו רשעים מרחם, לפי שמטבע מזג הטפה שאינה זכה מחייב להיות הנוצר ממנה משוקץ ומטונף. לפיכך צריך האדם לכוין שעת החבור בשעה שנפשו מיושבת עליו ושקט טבע הגוף מרתיחת המזון שאכל ונזדקק הדם וירדו השמרים למקומם הטבעי, ואז יסודות גוף האדם יהיו מסודרות בסדר נכון שהוא סמוך לחצי הלילה האחרון. ועל זה אז&quot;ל במסכת ברכות (ה ב) אבא בנימין אומר כל ימי הייתי מצטער על שני דברים על מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום וכו', ואמרי ר' יצחק הנותן מטתו בין צפון לדרום הויין לו בנים זכרים שנאמר (שם יז) וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם. רב נחמן בר יצחק אמר אף אשתו אינה מפלת נפלים, כתיב הכא תמצא בטנם וכתיב התם (בראשית כה) וימלאו ימיה ללדת וגו'.

וצריך אני לעוררך על המדה הזו, ידוע שאין פתי או סכל בעולם סובר כי מפני נתינת המטה בין צפון לדרום זוכה אדם להיות לו בנים זכרים ושלא תהא אשתו מפלת נפלים, כ&quot;ש שיאמרו עמודי עולם אנשים חכמים ונבונים כאלו הדברים. אמנם כי הם דברו הדברים נרמזים כמנהגם הטוב בכל מקום. והנני מבאר. ידוע כי הקור החזק הוא לפאת צפון והחום החזק לפאת דרום. וחכמי האמת יודעים כי הרחקת האדם אל הקצוות אינו מדין הטוב והישר, אבל המדות הבינוניות הם המובחרות. ועל זה אמר שלמה ע&quot;ה (קהלת ז) אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר אל תרשע הרבה ואל תהי סכל. לפי שצפון ודרום הם שני הפכים לחום ולקור, הסתירו רבותנו ז&quot;ל דבריהם ורמזום, ואמרו כי המשמש מטתו בהיות מזג גופו ממוצע בין החום ובין הקור אז יוכלו טבעיו לנוח ולא יזריע מהרה, אבל יוכל לבעול במתון, ואז האשה מקדמת להזריע תחלה, ונמצא זרע האשה כדמיון החומר, וכי יבא אחר כך זרע האיש נמצא כדמיון היוצר שמצייר צורה בחומר, וזהו סוד אשה כי תזריע שילדה זכר וזהו סוד שארז&quot;ל (נדה לא) בשכר שמשהין הצדיקים על בטן האשה הויין להו בנים זכרים שנאמר (תהלים קכז) הנה נחלת ה' בנים שכר פרי הבטן. ובהיותך מבין כל זה, תבין סוד הנותן מטתו בין צפון לדרום הויין לו בנים זכרים. נמצא זה בחצי הלילה שכבר שקט הגוף מרתיחת טבע המזון שאכל ומזג הגוף צח ונקי. ומה שאמרו חז&quot;ל בין צפון לדרום, רצה לומר בין הקור לחום. ידוע כי כל איש שנולד מטפה קרה יהיה לעולם פתי וסכל [ומשולח] ומי שנולד מטפה חמה יהיה בעל חמה וכעס [ונקלה], אבל הנולד מטפה ממוצעת בין החום והקור יהיה לעולם חכם יקר רוח איש תבונה ויהיה בדעותיו מעורב עם הבריות, ועל זה נאמר (שמואל א' א') ונתתה לאמתך זרע אנשים, ומה שדרשו ז&quot;ל בגמרא ברכות (לא ב) לא אוכם ולא חוור לא טפש ולא ארוך ולא גוץ, כי כל אלו המדות הוות באדם בהיות מזגו בין קור לחום, שזהו סוד בין צפון לדרום וזהו סוד בנים זכרים שאמרנו.

אבל מה שאמרו אין אשתו מפלת נפלים, יש בענין זה עיקר גמור. והנני פותח לך שערי אורה. בזה כבר ידעת מה שאז&quot;ל (יומא פב ב) בענין ההיא עוברה שהריחה ביוה&quot;כ לחישו לה ולחיש, שזהו בין צפון לדרום, קרא עליה (ירמיה א) בטרם אצרך בבטן ידעתיך וההיא עוברה דלחישו לה ולא לחיש, שזה נוטה לפאת דרום, קרא עליה (תהלים נח) זורו רשעים מרחם. וידוע כי סבת המפלת נפלים היא בהתעורר הרחם לאחד הקצוות, אם לרעב אם לתאוה מפלת, אם לחום אם לקור. כי בהיות הרחם ממוצע לעולם לא תפיל, כאשר הפלס בעין משפט שלא יטו המאזנים לאחת הצדדין, ואם כן הלחישו לה ולא לחיש נוטה מן הקצה האמצעי והוא קרוב להיות נפל אם לא יאכילהו מדבר שהריח. ואם תאמר הנה גם אם הצדיק הריחה. אף על פי שהריחה הנה חזרה לפלס האמצעי, [אבל אם הוא רשע שהריחה לא חזרה לפלס האמצעי, אמנם נטתה לקצה הבהמיות שבה ולא יכלה להתאפק בקצה האמצעי]. א&quot;כ בין והתבונן בזמן שראוי לו לאדם לשמש ותזכה לבנים ראוים להוראה. והנה כללנו (בדרך) [בפרק] הזה ג' זמנים לעונה, מצד הימים ומצד המזון ומצד השעות: 

==הדרך השלישי – המזון הראוי לחבור== 

דע כי כפי מזון כל דבר, כן יהיה הגוף הניזון. ובדרך המחקר ידוע כי החיה שהמור נמשך ממנה מאכלה אלסנבל. והנה הש&quot;י שכל דרכיו משפט צוה לשחוט בהמות למאכלנו, ומה לו לזה והלא טוב להיותנו נזונים במיני פירות ומגדים, ומה לו להפקיר דם בהמות וחיות ולצערם צער גדול. דע כי אלו הם מוסדות עולם שהש&quot;י מטיב לכל בריה והוא מרחם על בריותיו. ועל זה נאמר (תהלים קמה) טוב י&quot;י לכל ורחמיו על כל מעשיו. הודיע בפסוק זה כי שחיטת בעלי חיים ואכילתן על ידי בני אדם לטובת בעלי חיים היא, וחמלה ורחמים עליהם. והנני מבאר.

ידוע כי כל מזון שאדם אוכל הוא הולך באסטומכא, ומשם יורד למעים העליונים, ומשם הכבד מוצץ הטוב והמובחר והשמן והזך והנקי שבאותו מזון, והשאר דוחה אותו למעים האחרונים ויוצא דרך הרעי. ואותו הדבר שהכבד מוצץ, חוזר ומבשלו ומחזירו דם, ומנקה אותו ומשלחו ללב, והלב משלחו לכל האברים, וחוזר בכל אבר ואבר ממין האבר בבישול שלישי, וחוזר בבשר בשר, ובשומן שומן, ובגידים גידים, ובעצמות עצמות, כי ממנו הגוף נזון. ואם כן נמצאת בהמה זו שנשחטה, לטובתה נשחטה, שעלתה ממדרגת גוף בהמה למדרגת גוף אדם. וזהו דרך ד' הרכבות עולם התחתון, שהן מקורות וצמחים ובעלי חיים שאינם מדברים ובעלי חיים המדברים, כי המקורות שואבין וניזונין מד' יסודות, והצמחים ניזונים מד' יסודות ומן המקורות, ובעלי חיים שאינן מדברים נזונים מן הצמחים והמקורות ומד' יסודות, והחי המדבר משתמש מן החיים שאינן מדברים ומן הצמחים ומן המקורות ומד' יסודות. וכן כל דבר הולך מעלוי לעלוי עד שהגלגל חוזר פנים ואחור, ועל זה נאמר טוב י&quot;י לכל, מן היסודות עולה למדרגה למעלה מהן והן המקורות, והמקורות עולות למדרגה למעלה מהן והם הצמחים הצומחים, ומן הצמחים עולין למעלה מהן והם בעלי חיים שאינם מדברים שמתנועעים וצומחים והם מורכבים מד' יסודות, ומבעלי חיים שאין מדברים עולים למעלה גדולה מהם והם החיים המדברים שיש בהם כח דיבור וכח תנועה וכח צמיחה וכח הרכבה מד' יסודות.

אם כן נמצאו כל הדברים נעשין מזון לזולתם כדי לעלותם לעילוי גדול על מדרגתם. ואחר הקדמה זו, דע שבהיות הדם מזון הגוף ונהפך לגוף, והדם הוא כפי טבע המזון שנעשה ממנו, ראוי לך לדעת כי בהיות המזון עב ועכור יהיה הדם הנעשה ממנו עב ועכור, ואם המזון הוא נקי זך וטהור יהיה הדם כמותו. ולפיכך הבדילנו יתברך בתורתו הקדושה מכמה מאכלות אסורות שאסר אותם עלינו, קצתם מטמטמין את הלב כחלב ודם, וקצתם שמעזין את הפנים כחיות ועופות ובהמות הדורסין, וקצתם שסוגרין דלתי התבונה והחכמה כארנבת ושפן וחזיר ודומיהן, וקצתן שמולידין כמה מיני חלאים קשים ורעים כשרצי הארץ והמים. סוף דבר על כלם אמר (ויקרא יא) אל תשקצו את נפשותיכם, הרי הודיע כי כל אלו הדברים נתעבים ונמאסים ועושין דם רע מוכן לכמה פורעניות.

והנה אם כן כשאמרו (נדה עא א) שצריך אדם לקדש עצמו בשעת תשמיש, הנה גם המזון כלול בקדוש הזה כי ראוי לאדם לאכול מזונות ראוים והגונים ממוצעים בין הקור והחום, ויהיו מן הדברים המולידים דם נקי וזך וטהור מאחר שאותו הדם עתיד להיות נהפך לטפת הזרע והוא עתיד להיות יסוד ובנין לולד הנולד מאותו חבור, כי אלו היה המזון רע ועכור ועב תהיה גם הטפה עבה מטונפת ועכורה. ואם כן נמצא המזון [הנלקח טרם החבור הוא סבה] (להויית האדם הכנה) להיות [הולד] חכם או פתי או צדיק או רשע. והנני מוסר בידך מפתח גדול. דע כי בהיות הדבר כמו שאנו אומרים, סמך השם יתברך בתורתו הקדושה פרשת אשה כי תזריע למאכלות אסורות ואמר (ויקרא יא) ולהבדיל בין הטמא ובין הטהור ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל, וסמיך ליה אשה כי תזריע, וסמך מצד אחר פרשת נגעים. ואלו הג' פרשיות לסודות נפלאים. ופרשה כי תזריע באמצע להודיע שאם יבדל אדם מן המאכלות הרעים הויין לו בנים הגונים קדושים וטהורים, ואם לאו הרי נגעים מתחדשים עליהם מצד טפת הזרע שהיתה מאותן מאכלות האסורות והמשוקצות. ועל ידי כן בא להודיעך כי צריך האדם לקדש עצמו גם במאכלות הגונות סמוך לתשמיש כדי שיהיה מזרע נקי וטהור ובינוני בין צפון לדרום כמו שאמרנו. והנה הודענוך כי כפי המזון יהיה הדם הנולד, וכפי הדם יהיה הזרע, וכפי הזרע יהיה הולד הנולד ממנו. וכבר ידעת מה שאמרנו שלא יולד מן הסוס נשר ולא מן החטה עדשים, וכן נאמר כי לא יולד מן הזרע העכור והרע כי אם דם משוקץ ונתעב כאמרו (תהלים נח) זורו רשעים מרחם. והנה הודענוך בדרך הזה דרך המזון הראוי.

וראוי לנו לומר לך כי מן המזון הראוי אין צריך לקחת כדי מלוי הגוף רק דבר בינוני שיוכל הטבע לטחון אותו וימהר להתהפך לדם נקי וטהור, כי בהיות המאכל מתרבה באסטומכא אף על פי שיהיה מן הדברים ההגונים הנה רבויו יהיה גורם שלא יהיה נטחן ויפסד באצטומכא, ויהיה חוזר רע ומטונף יותר ממה שהיה מן [המעט אם יהיה מן] הדברים הגסים והרעים. לפיכך ראוי להזהר גם בשיעור המזון כאשר יזהר בגוף המזון ממש. הנה שמור זה העיקר הגדול שהוא ערוך מצד המזון לצד החבור. 

==הדרך הרביעי – בכוונת החבור== 

צריך אתה לדעת מה שאז&quot;ל סוד גדול (יומא כט א) קשה הרהור עבירה מעבירה. והנני מאיר עיניך בדברים שהם כבשונו של עולם והם נסתרים בכמה חדרים פנימים. דע שהשם יתברך אל דעות התקין פעולותיו בחכמה תמימה ונתן כל טבע מטבעי העולם [כח] מיוחד פועל הדבר שניתן לו במשמרת מבלי שינוי רק בדרך נס. והנה נתן כח בדמיון האדם להוליד כיוצא בדבר שהוא מדמה. ודבר זה נדעהו גם מצד הטבע. והנה בהתחבר האדם אל אשתו, אם דמיונו ומחשבותיו עסוקים בחכמה ובינה ומדות טובות והגונות הנה אותו הדמיון אשר במחשבותיו, יש לו כח לצייר הצורה בטיפת הזרע כמו שהיה מדמה בשעת החבור, בלי ספק. וזהו סוד (בראשית ל) ויקח לו יעקב מקל לבנה וגו' ואומר ויחמו הצאן אל המקלות וגו'. ורבותינו ז&quot;ל אמרו בברכות (כ א) רבי יוחנן הוה אזיל ויתיב אשערי טבילה אמר כי סלקן ואתיין בנות ישראל מנהרא לסתכלן בי כי היכי דלהוו להו זרעא שפירי כוותי. התבונן במראה הזה, כי זה החסיד הודיע כי בהיות האשה מחשבת ביפיו בעלותה מן הטבילה ומתחברת לבעלה, תחבר צורת הולד כפי הדמיון שהיא תדמה. ואם כן נמצא הדמיון סבה גדול, וההרהור והמחשבה גורמין להיות הולד ומדותיו כאשר ביארנו, הנה שההרהור והמחשבה גורמין להיות הולד צדיק או רשע כאשר יגרום המזון כל זה. וצריך כל אדם לנקות מחשבותיו והרהוריו ולזכותם בשעת תשמיש, ולא יהיה מחשב בדבר עבירה וזמה רק בדברים הקדושים, ויהא מחשב בצדיקים הטהורים אנשי מדע והשכל וחכמה. כי אותן המחשבות יחולו על הזרע ויציירהו בצורתן בשעת תשמיש.

וכן מחשבת אשתו. ושיהיה משמחה בדברים המשמחים את הלב כדי שתהיה גם היא מסכמת למחשבות זכות וטהורות, ויהיו שניהם אחדים בדבר המצוה, כי אז תתקשר מחשבתם לאחד ותהיה השכינה שרויה ביניהם, ויולידו בן כפי הצורה הטהורה שציירו. ואל תתמה על דבר זה, כי טבע פשוט הוא בעיני חכמי המחקר, כי כפי המחשבה וההרהור שיעבור על לב האדם ואשתו בשעת חיבורם יהיה הולד מוכן ומצוייר אם טוב ואם רע. וכבר הביאו (מדרש תנחומא פ' נשא) מההיא מטרוניתא שילדה בן שחור והיתה היא והמלך לבנים יפים עד מאד וחשב המלך להרגה עד שבא חכם אחד וא&quot;ל שמא הרהרה בשעת תשמיש באדם שחור ובדקו ומצאו צורות שחורות במשכיות אותו החדר ששמשה בו ואמרה כי היתה מסתכלת באותן הצורות ומהרהרת בהן בשעת החבור. וזהו כענין המקלות. ואל תתמה, כי גדול מזה נודע בטבע, כי אדם שנשכו כלב שוטה וחלה חולי הידוע לאותה הנשיכה, הנה מאותה הדמיון שהוא מדמה ברעיוניו לא יוכלו להקריב לפניו מים, כי מיד ידמה לו שיש בהם כלבים שוטים, וגם בשתן שלו יראה דמיון כלבים [דקים] (רעים) עד מאד [ואם יסננו אותו השתן במסננת לא ימצאו בו שום דבר, אבל אם יתנו המים בכלי זכוכית ושהה שם שעה אחת יראו שם גורי הכלבים]. מפני רוב ההרהור והתמהון מצייר בשתן הרהוריו ותמהוניו. והבן זה עד מאוד. וראה עד היכן כח המצייר וההרהור בשעת תשמיש. סוף דבר אדם מהרהר בדברים טובים וטהורים, הנה אותו ההרהור הטוב חל על טפת הזרע ויהיה הולד מצוייר כצורת אותו הרהור ועתיד להיות צדיק גמור, ועליו נאמר (ירמיה א) בטרם אצרך בבטן ידעתיך. ובאמת כי קודם הצורה שלו יהיה ההרהור הטוב מוכן לציירו, ואז השכינה משתתפת עם המחשבה הטהורה, כאמרם ז&quot;ל (קידושין מ א) מחשבה טובה הקב&quot;ה מצרפה למעשה. ואם אדם מחשב בדבר עבירה וכיעור, הנה הולד מיוסד על יסוד רשע וכעור ועתיד להיות רשע מטונף, ועליו נאמר (תהלים נח) זורו רשעים מרחם.

ואני צריך לעוררך על יסוד גדול שבתורה ובדברי רבותינו ז&quot;ל (תהלים סח, ז) אלהים מושיב יחידים ביתה, ואז&quot;ל (קידושין ע א) כל הנושא אשה לשם יופי, חודש נכנס וחודש יוצא וחרב אוכלתו שנאמר (הושע ה) בה' בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם. והסוד הגדול בזה, כי בהיותו נושא אשה לשם יופי, הרי חבורו אינו לשם שמים, כי אמנם הוא מהרהר בצורתה בדרך הגופניות ואינו מחשב במחשבה טהורה עליונה. והנה הבן הנולד מאותו הרהור הוא בן נכרי וזר, ועליו נאמר (הושע ה) כי בנים זרים ילדו, ואין לשם חלק בו. נמצאו בוגדים [לה', כלומר שגורמים לשכינה שתסתלק] (ושכינה מסתלקת) מביניהם. [נמצאו אש ואש ואין י – ה שרויה ביניהם. וזהו סוד בה' בגדו כי בנים זרים ילדו]. ובאתי לעוררך עיקר גדול. דע כי לכך נסמכה פ' בן סורר ומורה ופרשת תלוי לפרשת יפת תואר, להודיע כי מאשה לקוחה בשביה לא יצא אדם צדיק. מאחר שאין הכוונה רק ליופי וזמה יצאו ממנה בנים סוררים ומורדים ראויים לארבע מיתות ב&quot;ד. ודע כי לא לחנם אירע לדוד ענין תמר ואמנון ואבשלום, כי שניהם בני יפת תואר היו. כי כל זה גורם ההרהור כיוצא באותה הצורה. ואם כן בין במה שעוררנוך בפרק זה בענין כוונת החבור והמחשבה וההרהור.

ואני רוצה לעוררך על עיקר גדול, ואמסור לך מתנה גדולה בסוד המחשבה היאך היא פועלת הצורה בדבר שהיא נתקבלה ממנו. הנה רבותינו ז&quot;ל אמרו (יומא כט א) הרהורי עבירה קשים מעבירה, ובמקום אחר אמרו (קידושין מ א) מחשבה רעה אין הקדוש ב&quot;ה מצרפה למעשה חוץ מע&quot;א שנאמר (יחזקאל יד) למען תפוש את בית ישראל בלבם. והנני מאיר עיניך בדברים סתומים באו בגמרא. הנה אז&quot;ל (ויקרא רבה טז, ד) בן עזאי היה יושב ושונה והיתה האש מלהטת סביבותיו ורבי אלעזר יושב ודורש וקרנותיו יוצאות כקרנותיו של משה רבינו ע&quot;ה. ותצטרך לדעת כי כל אלו הדברים כוונה אחת להם, והנני מבאר. כי מעין המים בהיותו נמשך ממקום גבוה למקום נמוך, יש כח להעלות אותם המים אל מקום אחר גבוה כנגד גובה המים שיוצאין ממנו. וכן ידוע לבעלי הקבלה כי מחשבת האדם היא ממקור הנפש השכלית שנמשכה מן העליונים, ויש כח במחשבה להתפשט ולעלות ולהגיע עד מקום מוצאה, ובהגיע אל המקור אז היא נדבקה בסוד העליון, שמשם נמשכת ונעשית היא והוא דבר אחד. וכשהמחשבה חוזרת להמשך ממעלה למטה, נעשה הכל כדמיון קו אחד ואותו האור העליון נמשך למטה בכח המחשבה שמושכת אותה למטה [ונמצאת שכינה למטה] ואז האור הבהיר נמשך ומתפשט באותו המקום שבעל המחשבה יושב שם. וכן היו חסידים הראשונים מדבקין מחשבתן בעליונים ומושכין האור העליון למטה ומתוך כך היו הדברים מתוספין ומתרבין כפי כח המחשבה. וזהו סוד השמן של אלישע עליו השלום וכד הקמח וצפחת השמן של אליהו. ואחר שהדבר כן, הוצרכו רבותינו ז&quot;ל לומר כי בהתחבר האדם לאשתו ומחשבתו נדבקת בעליונים, הרי אותה המחשבה מושכת אור עליון למטה והוא שורה על אותה טפה שהוא מתכוין עליה ומהרהר בה, כענין הצפחת, ונמצאת אותה טפה נקשרת לעולם באור הבהיר. וזהו סוד בטרם אצרך בבטן ידעתיך, מפני שכבר נקשר האור הבהיר בטפת אותו צדיק בעת החבור לפי שהמחשבה נקשרת בעליונים, ומשכה האור הבהיר. והבן זה עד מאד.

ותבין ממנו סוד גדול בענין אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב. [כי זהו הסוד, שלא היה מחשבתם נפרדת אפילו שעה אחת ורגע אחד מן האור העליון. ונמצאו האבות כעבדים הקנויים לאדון קנין עולם, ולפיכך אמר אלהי אברהם אלוהי יצחק ואלוהי יעקב]. ושם נאמר כי בעת שהיו עוסקים במאכל ובמשתה ובמשגל ובשאר עסקי הגוף, דברי תורה מה תהא עליהם, והיתה התשובה כי גם בכל עסקי הגוף כל כוונתם היתה לשם שמים. ולא היתה מחשבתם נפרדת מן האור העליון אפילו רגע אחד. ומתוך כך זכה יעקב להוליד י&quot;ב שבטים כלם צדיקים גמורים ותמימים היו, וראויין להיות כדמיון סדרי עולם נושאי כלי ה', לפי שלא היתה מחשבתם נפרדת מהאור העליון אפילו בשעת החבור. ולכן אמר שלמה ע&quot;ה (משלי ג) בכל דרכיך דעהו, [אמרו חז&quot;ל (ברכות סג ב) בכל דרכיך דעהו אפ' לכל צרכי הגוף קטן וגדול. ומה שאמר דעהו כבר ידעת] ידיעה זו היא חבור הנפש השכלית ודבוקה באור העליון [כאשר חבור האדם באשה נקרא ידיעה, כן דבוק הנפש בעולם השכל נקרא ידיעה, וכבר ידעת שלא] (ולא) נקרא האדם יודע דבר פלוני עד שנדבק המשכיל במושכל. [והבן זה מאד. א&quot;כ התבונן סוד אומרו בכל דרכיך דעהו, וסמיך ליה והוא יישר ארחותיך, כי האור העליון יהיה נדבק במעשיו ויהיו כולם בסדר נכון וקיים. וזהו מאמר חז&quot;ל (אבות פ&quot;ב מי&quot;ב) וכל מעשיך יהיו לש&quot;ש]. ואחר שהודענוך זה, התבונן בהיות הרהורי עבירה קשים מעבירה, כי בהיות אדם מחשב בדברי רשע וטנוף מחשבתו נדבקת בטנופה בעליונים, והרי נפשו מחוייבת לשמים שהרי היא מטמאה במגע, אבל אלו עשה עבירה למטה ולא נגע משפטה לשמים, יקל מעליו יותר מהרהור הרע [שהוא נדבק בעליונים] והוא קרוב לקצץ בנטיעות. ומכאן תבין סוד מהרהר עבירה בשעת תשמיש כי אותה המחשבה המטונפת חלה על הטפה ומיסדה ממנה יסוד רשע ועול וטנוף, ונקראת זרה. [והבן זה אם בעל נפש אתה]. ומכאן תבין מעשה של אותו חסיד שהיה יושב בשערי טבילה כדי שתהיין מחשבתן והרהורם נדבקת בצורתו, וצורתו נקשרת בעליונים.

ועוד נודיע לך ענין אחר בענין המחשבה, אף על פי שאינו מכוונת החבור, עם כל זה הוא מועיל לו ולזולתו. והוא, כי בהיות החסידים הקדושים מדביקים מחשבתם בעליונים, כל דבר שמחשבין עליו באותה שעה היה מתקיים אם טוב ואם רע. והוא שאמרו (ב&quot;ב עה א) נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות. וכתוב בתענית (כד א) בההיא ברתא תובי לעפרך, וכן היה. ומה שאמרו (חגיגה ה ב) כל מקום שנתנו חכמים עיניהם בו או מיתה או עוני. ומהענין הזה סוד התפלה והקרבנות, שהוא סוד דבוק בעליונים. ומהענין הזה היה כח אותו ארור בלעם הרשע, שהיו אומרים עליו את אשר תברך מבורך ואשר תאור יואר. ולפיכך היה רוצה לעיין בישראל עיון שלם כדי שיוכל להדביק מחשבתו בעליונים וימשיך עליהם מחשבה רעה. ולפיכך אמר (במדבר כד) וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו. ולפיכך הוצרך לדקדק (שם כב) לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם וגו', כי הרשע היה צריך לעיין במה שכוונתו עליו, לטוב או לרע, והיה מדביק מחשבתו למעלה, והיה מושך כח עליון למי שהיה מתכוין ומעיין בו. וזהו ענין (שם כד) מחזה שדי יחזה נופל וגלוי עינים. ולפיכך נתכוין הרשע לבנות המזבחות שבעה ופר ואיל בכל אחד, כדי להכניס אליו כל הכחות ולקרבם אל מחשבתו, כדי לקיים חפצו ורצונו הרע בכל אשר יאוה. ולזה אמר (במדבר כג) ויקחהו שדה צופים, שהיה הרשע צופה בהם כדי להמשיך עליהם מחשבתו הרעה. אבל הקדוש ב&quot;ה שיודע כל המחשבות ידע מחשבתו הרעה, ולא הניחה לרצונו של בלעם הרשע. 

והבן זה מאד ותדע עד היכן מגיע כח המחשבה. [ואע&quot;פ שאין זה מכוונת הספר, תועיל לך בו תועלת שלמה בהיותך יודע שעור ההרהור עד היכן נוגע, ותדע סוד המחשבה מה היא פועלת בשעת החבור]. ואחר שהודענוך סודות אלו הסתומים יש לנו להודיעך סוד הדרך הסמוך לזה, כפי הראוי, בעז&quot;ה: 

==הדרך חמישי – באיכות החבור==

כבר הודענוך בפרקים אלו דברים רבים שיש לך לכלול אותם עם מה שנאמר בפרק זה. ושימם כחותם על לבך. והנני מתחיל ואומר] ידוע כי כל איש חסיד וצנוע, כשהוא מדבר, אינו מדבר כי אם בלשון רכה ושפה רפה ובנחת רוח, ואינו מדבר גדולות, וכשהוא מהלך ילך בקומה כפופה וראשו נמוך, וכן בכל מנהגיו. והרשע בכל דרכיו בהפך מזה. ואתה יש לך לעיין [אם יש לך עיניים לראות], כי מאחר שהדברים שאין להם גנות אבר אצל בני אדם, יש להם גנות מעשה וענין רע, כל שכן בדברים שיש בהם גנות אבר אצל בני אדם כל שכן גנות אבר וגנות מעשה. ועל כן, כל זמן שהאדם מתחבר לאשה, אל יהא בקלות ראש ודברי שוא ותעתועים, ואל תקל ראשך כנגד האשה, ואל תרבה בשיחה בטלה עמה. 

ולפיכך יש לך להכניסה תחלה בדברים שמושכין את לבה ומיישבין דעתה ומשמחין אותה, כדי שתקשר דעתה בדעתך וכוונתה בכוונתך. תאמר לה דברים קצתם מכניסין אותה בדברי חשק ואהבה ורצון, וקצתם מושכין אותה ליראת שמים וחסידות וצניעות. ומספר עמה בדברי נשים חסידות וצנועות, היאך יצאו מהם בנים הגונים וכשרים, ראויים לכתר עליון, בעלי תורה ויראה והוראה, כמעשה קמחית שזכתה לז' בנים שכולם שמשו בכהונה גדולה, ושאלוה חכמינו ז&quot;ל במה זכתה, ואמרה להם אפילו קורות ביתי לא ראו שער ראשי מימי, וכל זה הפליגה לשאר צניעותה וחסידותה ויושר מעשיה. 

[ויכניס אותה בדברים אלו, מהם אהבים ומהם עגבים, ומהם יראת שמים וצניעות וטוהר מחשבה]. ויספר עמה באמצע הלילה או סמוך לשליש האחרון, דתניא בברכות (ג א) משמרה שלישית תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה. [וכשהוא בועל אותה, לא יבעלנה בעל כרחה ולא יאנוס אותה, מפני שאותו החבור אין השכינה שורה בו מפני שכוונתו בהפך מכוונתה ואין דעת אשתו מוסכמת לדעתו. ולא יריבנה ולא יכה אותה על עסקי תשמיש. 

והנה אמרו רז&quot;ל במסכת יומא (פסחים מט ב) מה ארי דורס ואוכל ואין לו בושת פנים אף עם הארץ מכה ובועל ואין לו בושת פנים. אבל הוי מושך לבה בדברי חן ופתוי ושאר דברים הגונים ומחושבים. ואל תהי בועל אותה והיא ישנה, מפני שאין כוונת שניכם אחדות ואין מחשבתה מוסכמת אל מחשבתך, אבל הוי מעורר אותה ומכניסה בדברים]. סוף דבר, כשתהיה בודק בעצמך ותראה שאתה ראוי לשמש, עשה שתהיה דעת אשתך מוסכמת לדעתך. וכשאתה מתחבר עמה אל תמהר לעורר בה התאוה, כדי שתתישב דעתה, [ותכנס עמה בדרך אהבה ורצון, בענין שתזריע היא תחלה, כדי שיהיה הזרע שלה כחומר והזרע שלך כצורה, כענין שנאמר אשה כי תזריע וילדה זכר. 

וכבר ידעת מה שאמרו (נדרים כ ב) בענין אותו חסיד שאמרה אשתו עליו שהיה מגלה טפח ומכסה טפחיים ודומה כמי שכפאו שד, כלומר שלא היה מתכוון להנאת תשמיש לבד, אלא שהיה בעיניו כמי שמתעסק בדבר אחר שאינו ממלאכתו אלא שהוא חוב מוטל עליו לגמרו משום מצות עונה האמורה בתורה. והתבונן ותראה האיך היה זה החסיד מתכוין כונה עליונה, שכל מעשהו היה לשם שמים ולמצוה גמורה]. 

ומכל הדברים שהודענוך בפרקים הקודמים ובזה הפרק, יש לך להקיש כמה דברים שלא זכרנו מן הדברים שזכרנו, והוי כולל כל הדברים כלם. ומדעתך תבין דרך ההנהגה שהאדם ראוי להתנהג בה בשעת תשמיש יותר מכל צניעות שאתה צנוע על כל מדותיך, במאכל ובמשתה ובדרך ארץ. כי כפי הצניעות ומחשבה שאתה נוהג בשעת החבור כך תחול הצורה על טפת הזרע. 

וזהו סוד (בראשית כה) ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק, כלומר אחר שאמר ליה הקב&quot;ה שרה אשתך יולדת לך בן, נתכוין אברהם בשעת החבור כוונה יתרה על כל מדותיו הטובות, בהיותו מדבק מחשבתו בעליונים ומתכוין להוליד בן שיהיה ראוי למה שאמר לו הקדוש ב&quot;ה. וזהו סוד אברהם הוליד את יצחק, נתכוין להוליד בן שיהיה צדיק גמור כמותו. וזהו אלה תולדות יצחק בן אברהם, אז&quot;ל (בראשית רבה סג א) צדיק בן צדיק. והגיע כח צדקו עד שהעיד הקדוש ב&quot;ה שאין בו מום, לא בפנים ולא בחוץ. וזהו סוד ויעלהו שם לעולה, וכבר ידעת שלא היה ראוי שיהיה מום בדבר הקרב על גבי המזבח. הבן המראה הגדול הזה. 

וכבר ידעת כי העולה היא קודש קדשים, והיא באה על הרהור הלב וחטאות המורגשות, ולפיכך צריכה הפשט ונתוח [וכליל לשמים], ונקרא יצחק עולה תמימה. וכל זה גרם אותו אברהם בשעת החבור שנתכוון לשם שמים ממש. וכן הדבר נוהג בשאר החסידים אנשי לבב, כי בהתכוונם לשם מצוה להדביק מחשבתם בעליונים בשעת החבור, אז יולידו בנים ראויים לקדושה ולטהרה ולחסידות. ולפיכך הוצרכה מגילת רות לכתוב (רות ד) ואלה תולדות פרץ פרץ הוליד את חצרון, כאשר פרץ צדיק גמור נתכוין גם הוא להוליד בן צדיק כמותו, וזהו סוד פרץ הוליד את חצרון. 

וכן חצרון נתכוין גם הוא להוליד בן צדיק כמותו, וזהו סוד חצרון הוליד את רם. וכן עד ישי הוליד את דוד, צדיק בן צדיק. להודיע כי לא על חנם בחר הקדוש ב&quot;ה בדוד עבדו, כי שלשלת עשרה צדיקים גמורים זה למעלה מזה, כדמיון עשרה סדרי עולם [בסוד שעור קומה] בסוד יו&quot;ד [שהכל כלול בה. ולפיכך נקרא דוד ביו&quot;ד על עשר מעלות כלולות בו], כי מפרץ ועד דוד עשר מעלות, צדיק בן צדיק. ועתה התבונן סוד מה שכללנו בדברים אלו. 

וכשתהיה נוהג בהם כמה שהודעתיך, אני ערב לך להוליד בן צדיק וחסיד מקדש שם שמים. [והש&quot;י ברחמיו יפקח עינינו במאור תורתו, יזכנו להשיג השגתו מסודות תורתו, ולהוליד בנים מוכנים ליראתו ולעבודתו, אמן ואמן].

==הערות==
&lt;references /&gt;
[[קטגוריה:רמב&quot;ן]]

[[קטגוריה:ספרי מוסר ומידות]]
[[קטגוריה:קדושה בשעת הזיווג]]</text>
      <sha1>kpfqk2rg3l75tvx9isxsatyj9hesev8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Revi C.</title>
    <ns>3</ns>
    <id>270517</id>
    <revision>
      <id>3037670</id>
      <parentid>3037491</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T14:30:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pathoschild</username>
        <id>620</id>
      </contributor>
      <comment>global user pages ([[m:Synchbot|requested by Revi C.]])</comment>
      <origin>3037670</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1122" sha1="5b8qtz4dnjnrhc9ts3mku14m3gujbq8" xml:space="preserve">__NOINDEX__&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[File:Revi logo (pink).png|thumb|center|&lt;span style=&quot;color:red&quot;&gt;PLEASE DO NOT LEAVE MESSAGE HERE!&lt;/span&gt;]]

'''&lt;span style=&quot;color:red&quot;&gt; BEFORE YOU BLOCK MY ACCOUNT: IF MY EDIT SUMMARY INCLUDE PREFIX &lt;/span&gt;''(Script)''&lt;span style=&quot;color:red&quot;&gt;, DON'T BLOCK ME, JUST TELL ME TO SLOW DOWN AT COMMONS' TALK PAGE. IT IS AN AUTOMATED SCRIPT BEING USED ON COMMONS TO MOVE FILES.&lt;/span&gt;'''

Instead, please leave your message following site:
&lt;br /&gt;
[[File:Wikidata-logo-en.svg|45px|link=d:User talk:Revi C.]] [[d:User talk:Revi C.]] for Wikidata (Interwiki links) stuff &lt;!--(I am {{int:Group-sysop}} there)--&gt;
&lt;br /&gt;
[[File:Commons-logo.svg|45px|link=commons:User talk:Revi C.]] [[commons:User talk:Revi C.]] for renaming stuff or [[User:CommonsDelinker|CommonsDelinker]] action (I am {{int:Group-sysop}} there)
&lt;br /&gt;
[[File:Wikimedia Community Logo optimized.svg|45px|link=m:User talk:Revi C.]] [[meta:User talk:Revi C.]] for other stuff (User right notification, revert message, etc...)

Messages left on this page may be reverted or moved without any response.&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>5b8qtz4dnjnrhc9ts3mku14m3gujbq8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מסעות בנימין מטודלה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>273234</id>
    <revision>
      <id>3037655</id>
      <parentid>2892308</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T12:51:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Itzharhatzartzar</username>
        <id>46146</id>
      </contributor>
      <comment>/* צפון איטליה */  תיאור ג'נובה על ידי בנימין מטודלה, הרחבה</comment>
      <origin>3037655</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="48136" sha1="677yx3t14sb0904jvlpdf1aurevfncr" xml:space="preserve">{{דרוש דף מפתח}}
{{דף שער|מסעות בנימין מטודלה|זה הספר מחובר מדברים שספר איש אחד מארץ נבארה, שמו [[מחבר:בנימין מטודלה|רבי בנימן בר יונה מטודילה]] זצ&quot;ל{{ש}}
וילך הלוך ויבא בארצות רבות ורחוקות, כאשר יתפרש בדבריו אלו, ובכל מקום שבא כתב כל הדברים שראה או ששמע מפי אנשי אמת, אשר נשמעו בארץ ספרד. וכך הוא זוכר מקצת הגדולים והנשיאים שבמקצת מקומות, וכשבא הביא דבריו אלה עמו לארץ קאשתיליאה בשנת תתקל&quot;ג{{ש}}
והיה רבי בנימין הנזכר איש מבין ומשכיל, בעל תורה, ובכל דבר ודבר שבדקוהו כדי למשמש אחריו, נמצאו מתוקנים ויציבים בפיו, כי היה איש אמת|מקור=נוסח השער בריסגוייא שמ&quot;ג|תמונה=מסעות בנימין.jpg}}


שיצא בשנת 1165 בקירוב למסע ארוך באירופה, המזרח התיכון וצפון אפריקה. התחיל את מסעו בעיר סרגוסה, משם פנה לדרום צרפת והמשיך באוניה ממארסיי. לאחר שביקר ברומא ובקונסטנטינופול, יצא למזרח התיכון ועבר דרך סוריה וארץ ישראל עד הגיעו לבגדד. משם הלך לפרס ולחצי האי ערב וחזר דרך מצרים וצפון אפריקה לספרד בשנת 1173.

בספרו מסופר על הארצות שעבר בהן, הוא מונה את אוכלוסיית היהודים בקהילות השונות ומזכיר את שמותיהם של יהודים חשובים שפגש בדרך. הוא מספר גם על מנהגיהם של יושבי הארצות למיניהן ותיאר את אורח החיים בערים בהן ישבו. כמו כן הרבה לתאר את המקומות שניקרו בדרכו וסיפר על המבנים שראה ועל השווקים שביקר בהם. ספר המסעות של בנימין מטודלה חשוב לא רק לחקר דברי ימי ישראל, אלא גם כמקור ידיעות לגאוגרפיה ולאתנוגרפיה של ימי הביניים. מן המאה ה-16 ואילך תורגם ספרו של בנימין מטודלה למרבית לשונות אירופה ושמו של הנוסע היהודי היה למפורסם.
[[תמונה:Benjamin of Tudela route - he.svg|ממוזער|250px|שרטוט על מפה של מסעותיו]]

{{מיזמים|ויקיפדיה=בנימין מטודלה}}


==אֵירוֹפָּה (יְצִיאָה)==

===ספרד: סָרָגוֹסָה, טורטוסה, טַרָגוֹנָה, בַּרְצֶלוֹנָה, ז'ירונה===
[[תמונה:Ebro Tudela.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכאן יצא בנימין מטודלה. נהר ה[[W:אברו|אברו]] ליד העיירה טודלה, נווארה, ספרד]]
אמר רבי בנימין ברבי יונה ז&quot;ל יצאתי תחילה מעיר {{ב|שרקושטה|סרגוסה של ימינו}} וירדתי דרך נהר {{ב|איברש|נהר האברו של ימינו}} ל{{ב|טורטושה|טורטוסה}}. ומשם הלכתי דרך שני ימים לעיר {{ב|טרבונה|טרגונה}} הקדמונה והיא מבנין ענקים ויונים ולא נמצא כבנין ההוא בכל ארצות ספרד והיא יושבת על הים.

ומשם שני ימים לעיר ברצלונה ויש שם קהל קדוש ואנשים חכמים ונבונים ונשיאים גדולים כגון רבי ששת ורבי שאלתיאל ורבי שלמה בן רבי אברהם בן חסדאי ז&quot;ל והיא עיר קטנה ויושבת על שפת הים באים אליה בסחורה תגרים מכל מקום מארץ יוון ופישה וגינואה וסיסילייא וארץ אלכסדריא של מצרים ומארץ ישראל וכל וכולי. ומשם מהלך יום וחצי ל{{ב|נירונדה|ז'ירונדה. עד כאן מסעו בתוך ספרד}} ובה קהל קטן מיהודים.

===פרובאנס וצרפת===

ומשם מהלך שלושה ימים ל{{ב|נרבונה|עיר בדרום פרובאנס}} והיא עיר קדומה לתורה וממנה תצא תורה לכל הארצות ובה חכמים גדולים ונשיאים ובראשם רבי קלונימוס בן הנשיא הגדול רבי טודרוס ז&quot;ל מזרע בית דוד מכונה ביחסו ויש לו נחלות וקרקעות מאת מושלי הארץ ואין אדם יכול ליקח ממנו בחוזקה. ובראשם רבי אברהם ראש הישיבה ורבי מכיר ורבי יהודה ואחרים כנגדם הרבה תלמידי חכמים ויש בה היום כמו שלוש מאות יהודים.

ומשם שני ימים להר געש הנקרא {{ב|מונפישלייר|מונפלייה, עיר בדרום צרפת}} והוא מקום יפה לסחורה, קרוב מן הים ב' פרסאות ובאים אליה מכל מקום לסחורה אדום וישמעאל מארץ אל עדות ולונכרדייא ומלכות רומא רבתא ומכל ארץ מצרים וארץ ישראל וארץ יוון וארץ צרפת וארץ ספרד ואיטלטירה ומכל לשונות הגויים נמצאים שם לסחורה על ידי בני יינובין ופיסנין ושם תלמידי חכמים חשובי הדור ובראשם רבי ראובן בר טודרוס ורבי נתן ברבי זכריה ורבי שמואל הרב שלהם ורבי שלמיא ורבי מרדכי. ויש בניהם עשירים גדולים ובעלי צדקה ועומדים במרץ לכל הבאים לידם.

ומשם ארבע פרסאות ל{{ב|לוניל|עיר בדרום צרפת, מרכז יהודי ידוע}} ושם קהל קדוש מישראל מתעסקים בתורה יומם ולילה. ושם רבינו משולם הרב הגדול ז&quot;ל וחמישה בניו חכמים גדולים ועשירים רבי יוסף ורבי יצחק ורבי יעקב ורבי אהרון ורבי אשר הפרוש שנפרש מענייני העולם ועומד על הספר יומם ולילה ומתענה ואינו אוכל בשר וחכם גדול בתלמוד. והרב רבי משה גיסו ורבי שמואל החזן ורבי שלמה הכהן ורבי יהודה הרופא בן תבון הספרדי וכל הבאים מארץ מרחק ללמוד תורה מפרנסים אותם ומלמדים אותם ומוצאים שם פרנסה ומלבוש מאצל הקהל כל ימי היותם בבית המדרש והם אנשים חכמים וקדושים בעלי מצוות עומדים בפרץ לכל אחיהם הקרובים והרחוקים ובה קהל יהודים כמו שלוש מאות יצו' והיא רחוקה מן הים שתי פרסאות.

ומשם שתי פרסאות ל{{ב|פותייקיירש|כנראה וואוברט של ימינו}} והיא כרך גדול ויש בו יהודים כמו ארבעים ושם ישיבה גדולה על יד הרב הגדול רבי אברהם בר רבי דוד זצ&quot;ל רב פעלים, חכם גדול בתלמוד ופסוק ובאים מארץ מרחק אליו ללמוד תורה ומוצאים מנוחה בביתו והוא מלמדם ומי שאין לו להוציא הוא מוציא להם משלו ומממונו לכל צרכיהם והוא עשיר גדול. ושם חכמים רבי יוסף בר בי מנחם ורבי ששת ורבי בנימין ורבי אברהם ורבי יצחק בר רבי משה ז&quot;ל.

ומשם ג פרסאות לנונר&quot;ש הנקרא בורני דשניל ושם קהל מיהודים כמו מאה חכמים ובראש רבי יצחק בר בי יעקב ורבי אברהם בר רבי יהודה ורבי אלעזר ורבי יצחק ורבי משה ורבי יעקב בן הרב רבי לוי ז&quot;ל והוא מקום קיבוץ לבאים ולאיים מאפסי הארץ והיא קרובה מן הים שלוש מילין ויושבת על שפת הנהר הגדול הנקרא רודנו והוא הסובב כל ארץ פרובינציה ושם הנשיא רבי אבא מרי בר רבי יצחק ז&quot;ל והוא פקיד השלטון רימונד. 
ומשם שלוש פרסאות לעיר {{ב|ארליט|כנראה ארל, עיר בדרום צרפת}} ושם כמו מאתיים מישראל ובראש רבי משה ורבי טוביה ורבי ישעיה ורבי שלמה ורבי נתן הרב ורבי אבא מרי ז&quot;ל.

ומשם שלושה ימים ל{{ב|מרשילייה|מרסיי של ימינו}} והיא עיר גאונים וחכמים והם ב' קהילות ובם כמו שלוש מאות יהודים. הקהל האחד יושב על שפת הים למטה, והקהל האחר יושב על שפת הים יושבים במגדל למעלה והם ישיב גדולה ותלמידי חכמים רבי שמעון בר רבי אנטוליו ורבי יעקב אחיו ורבי לבארו והם ראשי [ישיבה] של מעלה. ובראש הקהל של מטה רבי יעקב פירפיינו העשיר ורבי אברהם ורבי מאיר חתנו ורבי יצחק ורבי מאיר זצ&quot;ל. והיא עיר סחורה מאוד על שפת הים.

===צפון איטליה===
במרשיליא יכנס אדם בספינה לעיר ג'ינואה היושבת על שפת הים, והוא מהלך ארבעה ימים בים. ושם שני יהודים אחים רבי שמואל בן סלים ואחיו שהיו מעיר סבתא והם אנשים טובים. והעיר מוקפת חומה ואין מלך שולט עליהם כי אם השופטים שהם מקימים עליהם כרצונם. ולכל אחד ואחד מהם מגדל בביתו ובשעת מחלוקתם נלחמים אלו עם אלו על ראשי המגדלים, והם מושלי הים ועושים דוגיות הנקראות גליראש והולכים בכל המקומות לשלול שלל ולבוז בזה ומביאים אל גנואה. והם נלחמים עם אנשי פיסה.

ובניהם ובין פיסה מהלך שני ימים. והיא עיר גדולה ובה כמו עשרת אלפים מגדלים בבתים שלהם ללחום בעת המחלוקת, וכל אנשיה גיבורים. ואין מלך ואין שר שולט עליהם כי אם השופטים אשר הם מקימים עליהם. ובה כמו עשרים יהודים, והראש שלהם רבי משה ורבי חיים ורבי יוסף ז&quot;ל. ואינה מוקפת חומה, והיא רחוקה מן הים ארבעה [נ&quot;א: שישה] מילין. ויוצאין ונכנסין אליה בספינות על יד הנהר היורד בתוך המדינה.

ומשם ארבע פרסאות לעיר {{ב|לוקא|עיר בחבל טוסקנה שבאיטליה}} [נ&quot;א: לובה]. ושם יש כמו ארבעים יהודים. והיא גדולה, והראש של היהודים רבי דוד ורבי שמואל ורבי יעקב.

ומשם מהלך שישה ימים לעיר {{ב|רומא רבתא|בירת איטליה}} והיא ראש מלכות אדום. ושם כמו מאתיים יהודים נכבדים, ואין פורעים מס לשום אדם. ומהם משרתי הפפא [נ&quot;א: האפיפיור] {{ב|אלכסנדרוס|האפיפיור אלכסנדר השלישי}} הוא ההגמון הגדול הממונה על כל [דת] אדום. ושם חכמים גדולים ובראשם רבי דניאל הרב ורבי {{ב|יחיאל|הרב יחיאל מרומי, נכד &quot;הערוך&quot;}} משרת של הפפא והוא בחור יפה נבון וחכם והוא יוצא ובא בבית הפפא והוא פקיד ביתו ועל כל אשר לו והוא נכדו של רבי נתן שעשה ספר הערוך ופירושיו. ורבי יואב בן הרב רבי שלמה ורבי מנחם ראש הישיבה ורבי יחיאל הרר בטרששיברי ורבי כניסן בר רבי שבתי ז&quot;ל. והיא רומא העיר שני חלקים, והנהר {{ב|טיכרוס|נהר הטיבר}} [נ&quot;א: טברוס] חולק באמצע המדינה, חלק אחד מצד אחד וחלק אחד מצד שני. וכחלק הראשון הבמה הגדולה שקוראין לה ש' פיטרה של רומא, ושם היה ארמון של יוליוס קיסר הגדול. ויש שם בניינים הרבה ומעשים משונים מכל בניין שבעולם. ובית המיושב והחרב מן רומא יש כד' מילין. ושם שמונים היכלות משמונים מלכים שהיו בתוכה הנקראים כולם אינפראטורי. ממלכות טרקיינוס ועד מלכות פפוס, אביו של {{ב|קרלו מגנוס|[[w:קרל הגדול|קרל הגדול]]}} אשר כבש ארץ ספרד מיד הישמעאלים בתחילה. ושם היכל טיטוס לחוץ לרומא שלא קיבלוהו שלוש מאות יועציו בשביל שלא עשה מצוותם שלא לקח ירושלים אלא לשלוש שנים וגזרו הם שתי שנים. ושם ארמון המלך אספסיינוס בנין גדול וחזק מאוד. ושם ארמון המלך טרמל גלסין ויש בתוך ארמון שלו שלוש מאות ושישים ארמונים כמניין ימות השנה והקפת הארמונים ג' מילין. והיתה מלחמה בניהם בימי קדם ונפלו בתוך הארמון יותר ממאה אלף בני אדם הרוגים והנה העצמות עד היום הזה תלויים, וצייר המלך עניין המלחמה מצד ומצד מערכה לקראת מערכה בני אדם וסוסיהם וכלי מלחמתם הכל אבן שיש להראות לבני העולם המלחמה שהיתה בימי קדם. ושם ימצא מערה שהולכת תחת הארץ ונמצאים המלך והמלכה אשתו על כסאותם ועמם כמו מאה בני אדם שרי המלוכה, וכולם חקוקים במלאכת הרומאים [נ&quot;א: חנוטים במלאכת הרפואה] עד היום הזה. ושם בשלת ייאני אל תיאני הבמה שני עמודים מנחושת ממעשה שלמה המלך עליו השלום, ובכל עמוד ועמוד חקוק שלמה בן דוד, ואמרו לי היהודים אשר ברומא כי בכל שנה ושנה בימי ט' באב נמצאו זיעה עליהם ניגרת כמים. ושם מערה שגנז טיטוס בן אספסיינוס כלי בית המקדש שהביא מירושלים. וגם מערה אחת בהר על שפת הנהר טיברוס, ושם קבורים הצדיקים ז&quot;ל עשרה הרוגי מלכות. ולפני שלתיאני אלתיאני מצוייר שמשון וכידון בידו של אבן. וגם אבשלום בן דוד. וגם המלך {{ב|קושטרינוס|קוסטנטינוס}} [נ&quot;א: קאנטינוס], שבנה קושטנדינה ועל שמו נקראת קושטנטינופולי [נ&quot;א: קוסטנטינה], והוא מצויר בנחושת וסוסו מצוייר בזהב. ויש בניינים אחרים ועניינים ברומא שלא יוכל אדם לספרם.

===דרום - מרכז איטליה===

ומשם ד' ימים ל{{ב|קפואה|עיר בדרום - מרכז איטליה, מהחשובות בערי איטליה הקדומה. [[w:קפואה|הערך בויקיפדיה]]}} היא המדינה הגדולה שבנאה קפיס המלך, והיא טובה אבל המים רעים והארץ משכלת. ויש בה כמו שלוש מאות יהודים ובם חכמים גדולים נכבדי ארץ ובראשם רבי קונסו ורבי שמואל אחיו ורבי זקן והרב רבי דוד ז&quot;ל וקוראין לזה המלכות פרינציפיאנו [נ&quot;א: פרנציפי].

ומשם ל{{ב|פוציולי|Pozzouli (פוצולי), עיר מרפא בדרום - מרכז איטליה}} הנקראת סוריינטו, העיר הגדולה שבנה ציר בן הדדעזר שברח מפני פחד דוד המלך ע&quot;ה, ויצא הים וכיסה אותם בשני חלקים מן העיר, ועד היום הזה רואים בני אדם השווקים והמגדלים שהיו בתוך המדינה. ושם מעיין נובע מתוך התהום, ויימצא שם השמן הנקרא {{ב|פיטרוליו|כנראה פיטרולום, סוג של נפט}} ומלקטין אותו על פני המים ומשימין אותו רפואות. ויש מרחצאות של מים חמין נובעין מתחת הקרקע, והם על שפת הים והם כמו עשרים מרחצאות שכל אדם שיש בו שום חולי ילך וירחוץ בהם וימצא מרפא ומרגוע. וכל החיילים מבני לונגרדיאה [נ&quot;א: לונברדיאה] באים שם בקיץ.

ומשם ילך אדם דרך חמשה עשר מילין תחת ההרים הוא הבניין אשר בנה {{ב|רומידוס|[[W:רומולוס|רומולוס (הערך בויקיפדיה)]]}} המלך שבנה עיר רום הכל עשה מפני פחד דוד מלך ישראל ויואב שר צבאו. ועשה בניין על ההרים ותחת ההרים עד {{ב|נפולי|[[w:נפולי|נאפולי]], עיר בדרום - מרכז איטליה על חוף הים}} המדינה. והיא עיר בצורה מאוד יושבת על שפת הים מבניין היוונים. ושם כמו חמש מאות יהודים ושם רבי חזקיה ורבי שלום ורבי אליה הכוהן ורבי יצחק מהר ההר [נ&quot;א: מהר נפוס] ז&quot;ל. 

ומשם דרך יום עד עיר {{ב|סלירנה|[[w:סלרנו|סלרנו (הערך בויקיפדיה)]], עיר במחוז קמפניה שבאיטליה}} ושם ישיבת הרופאים לבני אדום. ושם כמו שש מאות יהודים. ושם חכמים רבי יהודה בר רבי יצחק ורבי מלכיצדק הרב הגדול שהיה מעיר ציפונה ורבי שלמה הכהן ורבי אליה היווני ורבי אברהם נרבוני ורבי המון [נ&quot;א: תמון]. והיא עיר מוקפת חומה מצד היבשה ומצד האחר על שפת הים, והמגדל בראש ההר חזק מאוד.

ומשם חצי יום ל{{ב|אמלפי|[[w:אמאלפי|אמאלפי (הערך בויקיפדיה)]], עיר בנפת קמפניה מדרום מזרח לנאפולי}}, ושם כמו עשרים יהודים. ושם חננאל הרופא ורבי אלישע ואבו אל ניר הנדיב [ז&quot;ל]. והגויים אנשי הארץ תגרים הולכים בסחורה, ואינם זורעים אלא קונים הכל בכסף, מפני שהם שוכנים על ההרים הגבוהים ובראשי הסלעים. אבל יש להם פירות הרבה, ארץ כרמים וזיתים וגנות ופרדסים ואין אדם יכול להילחם עימם.

ומשם דרך יום ל{{ב|בנאבינטו|[[w:בנוונטו|בנוונטו (הערך בויקיפדיה)]], עיר במחוז קמפניה}} היא עיר גדולה יושבת על שפת הים והר אחד. ושם קהל מיהודים ובראשם ר׳ קלונימוס ורבי זרח ורבי אברהם.

ומשם שני ימים יד ל{{ב|מלפי|melfi, עיר על גבול מחוזות קמפניה ופולייה}} שבארץ {{ב|פוליאה|מחוז puglia (פולייה) שבדרום איטליה}}, היא {{ב|ארץ פול|ארץ תנכי&quot;ת, עיין לדוגמא [[ישעיה סו יט]]}}. ושם כמו מאתים יהודים ובראשם  רבי אחימעץ ורבי נתן ורבי יצחק:

ומשם מהלך כמו יום ל{{ב|אשקולי|ascoli satriano (אסקולי סטראנו), עיר במחוז פולייה}} ושם כמו ארבעים יהודים ובראשם רבי קונסולי ורבי צמח חתנו ורבי יוסף.

ומשם שני ימים ל{{ב|טראני|Trani, עיר נמל בדרום מזרח איטליה, ליד בארי}}  [נ&quot;א:טארני] אשר על שפת הים ושם מתקבצים כל הרוצים [נ&quot;א:התועים] לעבוד לירושלים כי שם הנמל נכון. ושם קהל מישראל כמו מאתיים, ובראשם רבי אליה ורבי נתן הדרשן ורבי יעקב. והיא עיר גדולה וטובה. 

ומשם מהלך יום לקול שרברי, היא המדינה הגדולה אשר החריב המלך נואלמו של {{ב|צקיליה|[[W:סציליה|סציליה (הערך בויקיפדיה)]]}}. ואין שם ישאל היום מפני שהיא חרבה [ו]מן הגויים כמו כן.

ומשם יום וחצי ל{{ב|טירטנו|[[W:טאראנטו|טאראנטו (הערך בויקיפדיה)]], עיר בדרום איטליה (בעקב המגף)}} [נ&quot;א:טרנטו], היא תחת מלכות ארץ קלבריה ויושביה יוונים. והיא עיר גדולה ובה כמו ש' יהודים ובהם חכמים ובראשם ר' מאיר ור' נתן ור' ישראל.

ומשם מהלך יום ל{{ב|ברנדיש|[[W:ברינדיזי|ברינדיזי (הערך בויקיפדיה)]], עיר נמל איטלקית בדרום איטליה (עקב המגף)}} [נ&quot;א:ברינדה] אשר על שפת הים, ושם כמו עשרה צבעים.

ומשם שני ימים ל{{ב|אוטורינטו|Ótranto, עיר בדרום עקב המגף האיטלקי, סמוכה למצר שמפריד בין איטליה לבין אלבניה}} [נ&quot;א:אורדינדו], אשר על שפת הים ארץ יוון. ושם כמו ת&quot;ק יהודים, והראש שלהם רבי מנחם ור' כלב ור' מאיר ור' מאלי.

[[תמונה:Gulf of Taranto map.png|שמאל|ממוזער|250px|מפת מצר אוטרנטו והחיבור ליוון. ניתן לראות את האי קורפו (corfù) באמצע.]]

===יוון===
ומשם עובר אדם דרך שני ימים בים ל{{ב|אקורפוס|[[W:קורפו|קורפו]], אי בים היווני}}. ושם יהודי אחד ושמו רבי יוסף, עד מלכות מלך {{ב|צקיליה|[[W:סציליה]]}}.

ומשם דרך שני ימים בים לארץ {{ב|לרטה|ארטה, עיר קטנה על חוף יוון.}}, היא תחילת מלכות מנואלי מלך היוונים. והיא כפר ובה כמו ק' יהודים ובראשם רבי שלחיה ור' אורק.

ומשם שני ימים לאכילון ושם כמו עשרה יהודים ורבי שבתי בראשם. ומשם חצי יום לנטוליון היושבת על זרוע הים.

ומשם לפטרה יום א' דרך ים היא המדינה של אנטפיטרוש המלך של יון. הוא היה אחד מארבעה מלכים שקמו אחרי אלכסנדרוס המלך ושם בניינים גדולים קדמונים ושם כמו חמשים יהודים ובראשם רבי יצחק ורבי יעקב ורבי שמואל.

ומשם חצי יום דרך ים ללפנטו ושם כמו מאה יהודים על שפת הים ובראשם  ר' גורי ורבי שלום ורבי אברהם ז&quot;ל.

ומשם מהלך יום וחצי וקורש ושם חונים כמו מאתים יהודי' לבדם בהר פורש והם זורעים וקוצרים בנחלתם וקרקעותיהם. ובראשם רבי שלמה ורבי חיים ור' ידעיה.

ומשם שלשה ימים עד עיר קורינטו המדינה ושם כמו שלש מאות יהודים ובראשם רבי ליאון ורבי יעקב ורבי חזקיה.

ומשם שלשה ימים לטיבש עיר גדולה ובה כמו אלפים יהודים והם האומנים הטובים לעשות בגדי משי וארגמן בארץ היונים. ובהם חכמים גדולים במשנה ובתלמוד והם גדולי הדור ובראשם הרב הגדול רבי אהרן קוטי ור' משה אחיו ורבי חייא ורבי אליה תירתינו ורבי יקטן ואין כמותם כבל ארץ יון חוץ ממדינת קושט[נ]טינופולי.

ומשם מהלך יום לארגירפו והיא עיר גדולה על שפת הים ובאים אליה תגרים מכל צד ופנה ושם כמו מאתים יהודים ובראשם רבי אליה פשלטירי ורבי עמנואל ורבי כלב.

ומשם דרך יום עד יבושטריסה והוא מדינה על שפת הים ושם כמו מאה יהודי' ובראשם רבי יוסף ורבי שמואל ורבי נתניה.

ומשם לרובינקה מהלך יום אחד ושם כמו מאה יהודי' ובראשם ר' יוסף ורבי אלעזר ורבי יצחק ומשם מהלך יום לשינון פוטמו ובה כמו חמשים יהודים ובראשם רבי שלמה ורבי יעקב והוא תחלת בלכיא שיושבים בהרים והיא האומה הנקראת קלכיין והם קלים כצבאים יורדים מן ההרים לשלול ולבוז אל ארץ יון ואין אדם יכול לעלו[ת] אליהם למלחמה ואין מלך יכול לשלוט עליהם ואינם חזקים בדת הנוצרים וקוראים שמם ביניהם כשמות היהודים ויש אומרים שהם יהודים היו והיו קוראים ליהודים אחינו וכשימצאו אותם בוזזים אותם ואינם הורגי' אותם כמו שהורגי' ליוני' ואין להם שום דת.

ומשם שני ימים לגרדיגי והוא חרבה ואנשי' בה מעט מיונים ומיהודי'.

ומשם שני ימים לארמילו והיא עיר גדולה על שפת הים והיא עיר סחורה לבינצייאניש ולפישניש ולגינוביש ולכל הסחורי' הבאים שם והיא ארץ רחבת יד' ובה כמו ארבע מאות יהודים ובראשם הרב ר' שילה ורבי יוסף הפרנס ורבי שלמה הראש.

ומשם מהלך לבישינה ושם כמו מאה יהוד' ובראשם רבי שבתא הרב ורבי שלמה ורבי יעקב.

ומשם דרך שני ימים בים לעיר סלוסקי שבנה סליקוס המלך אחד מארבעה שריני יון שקמו אחרי אלכסנדרוס והי' עיר גדולה מאד ובה כמו חמש מאות יהודים ושם הרב רבי שמואל ובניו תלמידי חכמים והוא שם ממונה על היהודים תחת יד המלך ורבי שבתאי חתנו ורבי אליה ורבי מיכאל ושם גלות גדול ליהודים והם מתעסקים במלאכות.

ומשם שני ימים למיטריסי ושם כמו עשרים יהודים ושם רבי ישעיה ורבי מכיר ורבי אליאב.

ומשם שני ימי' לדרמה ובה כמו ק&quot;מ יהודים ובראש[ם] רבי מיכאל ורבי יוסף.

ומשם מהלך יום לקנישתולי ושם כמו עשרים יהודים.

ומשם דרך שלשה ימים דרך לאביר&quot;ו היושב על שפת הים

===קונסטנטינופול===
מהלך חמשה ימי' בין ההרים עד מדינת קושטנדינה הגדולה והיא ראש מלכות בכל ארץ יון הנקראים גירזאינוש ושם כסא המלך מנואל אינפרדור ושנים עשר מלכים תחת ידו וכל אחד ואחד יש לו ארמון בקושטנטינה ולהם מגדלים ומדינות ושולטים בכל הארץ ובראשם המלך אפריפוס בגדול והשני מיגה דמשטוקוץ והשלישי רומינות והרביעי מקרוקוס החמישי אל קסום מגלי ושאר השמות שלהם כענין הזה ועיר קושטאנטינה בהקפת העיר יש בה יח מיל וחציה על הים וחציה על היבשה והיא יושבת על שתי זרועות ים אחד שיבא מים רוסיה ואחד מים ספרד.

וכל הסוחרים הבאי' מארץ בבל ובכל ארץ שנער וארץ מדי ופרס וכל מלכות ארץ מצרים וארץ כנען ומלכו' רושיא ואונגריאה ופסייצקי ובוריא וארץ לונברדייא וספרד והיא עיר הומיה באים אליה בסחורה מכל הארצות בין בים בין ביבשה. אין כמותה בארצות חוץ מבגדיר העיר הגדולה אשר לישמעאלים. ושם במה של תוספיה ושם הפפא של יונים מפני שאינם עונים לדת הפפא של רומא. ושם במות כמנין ימות השנה. ויש שם ממון גדול לאין מספר שמביאין אליה בכל שנה משני איי' ומגלי' וכרכים שיש שם. וכעושר הזה לא נמצא בכל הבמות שבעולם. ובתוך הבמה עמודים של זהב וכסף ועששיות של כסף וזהב יותר ממה שיוכל אדם לספר. ושם יש מקום אחד מקום שחוק המלך סמוך לכותל הארמון הנקרא איפדרומי ובכל שנה ושנה עושה המלך שם ביום תולדת ישו הנוצרי שחוק גדול. ובאותו מקום מצויירי' כל מיני בני אדם שבעולם לפני המלך והמלכה בכל מיני כשוף ומביאים אריות ודובים ונמרים  וחמור הבר ומשלחים אותם להקוטט זה עם זה והעופות כמו כן ולא נראה כשחוק ההוא בכל הארצות.

והוא המלך עמנואל בנה ארמון גדול לכסא מלכותו על שפת הים חוץ מן הארמון שבנו אבותיו וקרא אותו בילכירנש וצפה העמודים והכותרות זהב וכסף צרוף וצייר בם כל מלחמות הקדמונים אשר היו לפניו וגם המלחמות אשר עשה הוא בעצמו ועשה שם כסאו של זהב ואבן יקרה ועטרת זהב תלויה בשלשלת של זהב על הכסא במדת ישיבתו תחתיה ובה מרגליות שאין שום אדם יכול לשער דמיהם כי בלילה אין צריכין שם נרות כי הכל רואין מאור המרגליות אשר מאירים להם עד מאד ושם עניינים שאין אדם יכול לספר אותם ומביאים מכל ארץ יון המכס בכל שנה ושנה וממלא ממנו מגדלים מבגדי משי וארגמן וזהב ולא נראה הבני' ההוא והעושר ההוא בכל הארץ ואומרי' כי המס של המדינה עצמה עולה בכל יום עשרים אלף זהובים בין שכירות החנויות והשווקים ומכס הסוחרים הבאים וביבשה. 

והיונים אנשי הארץ עשירים גדולי' בזהב ומרגליות והם הולכי' מלובשי' בגדי משי ומשבצות זהב באריגה וברקמה על לבושיהם ורוכבים על סוסים ודומים לבני מלכים. והארץ רחבת ידים מאוד בכל מיני בגדים וגם לחם ובשר ויין והרבה מאוד.

ולא נראה בכל הארץ כעשרם והם בעלי חכמה בכל ספרי היונים ואוכלים ושותים איש תחת גפנו ותחת תאנתו.

ושוכרים מכל לשונות הגוים הנקראים להם [ל]עזים ללחום עם השלטון מלך תוגרמים והם הנקראים טורקו&quot;ש מפני שאין להם להב לב למלחמה והם נחשבים כנשים אשר אין בם [צ&quot;ל בהן] כח לעצור.

ואין היהודים בתוך המדינה בינם כי העבירום אחר זרוע המים וזרוע ים שופי&quot;א מקיף עליהם מצד אחד ואינם יכולים לצאת אלא דרך ים לסחורה עם בעלי המדינה. ושם כמו אלפים יהודים רבנים ומהם כמו חמש מאות קראין בצד אחד וביניהם ובין הרבנים שהם תלמידי חכמים מחיצה. ובראשם רבי אבטליון הרב ור' עובדיה ור' אהרן כושפו ורבי יוסף שרגינו ורבי אליקים הפרנס. וביניהם אומנים של בגדי משי וסוחרים הרבה ועשירים גדולים אבל אין מניחין שם יהודי לרכוב על סוס חוץ מרבי שלמה מצרי שהוא רופא למלך ועל ידו מוצאים היהודים ריוח גדול בגלותם כי בגלות כבד הם יושבים והשנאה רבה עליהם על ידי הברסקנין עובדי העורות שמשליכין המים המטונפים שלהם בחוצות לפני פתחי ביתם ומלכלכין היהודים ועל זה שונאים היונים כל היהודים בין טוב ובין רע כי מכבידים לעולם עליהם ומכים בחוצות ומעבידים אותם בפרך אבל היהודים הם עשירים ואנשים טובים בעלי חסד ומצות וסובלים הגלות בעין יפה. ושם המקום שדרים בו היהודים פירא.

===שאר טורקיה===
ומשם שני ימים דרך ים לרודוסטו. ושם קהל מישראל כארבע מאות ובראשם רב משה ורבי אביה ורבי יעקב.

ומשם שני ימים לגאליפולי. ושם כמו מאתי' יהודים ובראשם רבי אליה קפיד ורבי שבתי זוטרא ורבי יצחק מיגש ובלשון יון קורין למגדל [צ&quot;ל לגדול] מיגש.

ומשם ב' ימים לקלש ושם כמו חמשים יהודים ובראשם רבי יהודה ורבי יעקב ורבי שמעיה. 

ומשם שני ימים למיטילי מאיי הים ושם באי' קהלות מישראל בעשרה מקומות.

ומשם שלשה ימים דרך לחיכ&quot;א ובה כמו ארבע מאות יהודי' ורבי אליה ורבי תימן ורבי שבתי בראשם. ושם ימצאו האילנות שלוקטין ממנו המצטיקי.

ומשם שני ימים לאי סמו ובה כמו שלש מאות יהודים ובראשם רבי שמריא ורבי עובדיה ורבי יואל ושם באיים קהלות רבות מישראל.

ומשם שלשה ימים דרך ים לרורוש ובה כמו ארבע מאות יהודים ובראשם רבי אבא ורבי חננאל ור' אליה.

==אַסְיָה==
===קפריסין===
ומשם ארבעה ימים לרופרוס ושם יהודים רבנים וקבוץ [נ&quot;א קראים]. ועוד יש שם יהודים מיני' קפרוסין והן האפיקורוסין וישראל מנדין אותן בכל מקום והם מחללי' ליל שבת ושומרי' ליל ראשון.

ומשם ב' ימי' לקורקו&quot;ס היא תחלת ארץ אדו' הנקראת ארמני' והוא תחלת ממשלת טורו&quot;ש בעל ההרי' מלך ארמניא המולך עד מדינת הרוכי' ועד ארץ התוגרמי' הם הנקראי' טורקוש.

ומשם שני ימים למלמישנורש היא תרשיש היושבת על הים. עד הנה מלכות היונים הנקראים גריגיש.

ומשם שני ימים לאנטוכי' הגדולה היושבת על נהר פיר נחל יבוק היורד מהר לבנון מארץ חמת. והיא העיר הגדולה שבנה אנטוכיוס המלך ויש על המדינה הר גבוה מאר והחומ' מקפת ההר ובראש ההר מעין. 

ושם אדם ממונה על המעין ומשלח את המים בגשרים תחת הקרקע אל בתי הגדולים אשר בעיר ומצד העיר האחר מקיף אותה הנהר והיא עיר בצורה מאד ממשלת פריצין אמונט הפיטיבין הפפא ויש בה כמו מנין מישראל והם אומני הזכוכית ובראשם רבי מרדכי ורבי חיים ורבי ישמעאל.

ומשם שני ימים לליגא היא לודקיא ובה כמו יהודים ויש רבי חייא ורבי יוסף ומשם שני ימים לגיבל היא בעלגר [נ&quot;א בעל גד] תחת הר הלבנון הסמוכה לאומה שקורין לה אלחשישין ואינם מאמינים בדת הישמעאלים אלא לאחד שחושבין אותו כמו נביא כנבט וכל מה שיאמר להם יעשו אם למות אם לחיים קורין לו חיך אלחשישין והוא הזקן שלהם ועל פיו יצאו ועל פיו יבואו כל אנשי ההרים ומקום ישיבתו בעיר קדמו&quot;ס היא קדמות בארץ סיחון והם בעלי אמונה ביניהם על מאמא הזקן שלהם ומפחדים בכל המקומות מהם מפני שהורגין את המלכים במסירה ומהלך ארצם שמנה ימים. והם נלחמים עם בני אדום הנקראים פרנקוש עם השלטון טריפול היא טראבלו&quot;ס של שאם ובימים ההם הרעיש' הארץ של טריפול וכסה הרבה מן הגוים ומן היהודים כי נפלו הבתים והחומות עליהם והיתה מפולת באותו זמן ובכל ארץ ישראל מתו יותר מעשרים אלפים בני אדם בימי' ההם.

ומשם מהלך יום לגיב&quot;ל האחרת שהוא גבול בני עמו ושם כמו קנ [=מאה וחמישים] יהודי' והי' ממשלת ז' הגינוטי&quot;ן והשלטון שלהם גיליאנו&quot;ם אינבירינ&quot;ו ושם מצאו מקום הבמה שהיא לבני עמון בימים ההם ושם שקוץ בני עמון יושב על קטרג&quot;ה הנקרא כסא והיא עשוי מאבן ומצופה זהב ושתי נשי' יושבו' מימינו ומשמאלו מזה אחת ומזה אחת ומזבח לפניו שהיו מזבחי' ומקטרין לפני בזמן בני עמון ובה כמו מאתי' יהודי' ובראשם ברי מאיר ורבי יעקב ורבי שמחה והיא על שפת הים של ארץ ישראל.

===לבנון===
ומשם שני ימי' לבירו&quot;ט היא בארות ושם כמו חמשי' יהודי' ובראשם רבי שלמה ורבי עובדיה ורבי יוסף.

ומשם מהלך יום אחד לצייד&quot;א היא צידון והיא עיר גדולה ובה כמו עשרי' יהודי' וקרוב מהם כמו עשרה מילין אומה אחת נלחמי' עם אנשי צידון והאומה נקראת רוגזיאין והם הנקראי' פגאנוש כופרים ואין להם דת ויושבים בהרי' הגדולי' ובנקיק הסלעי' ואי מלך ושר שולט עליה' כי מעצמם הם יושבי' בין ההרי' והסלעי' ועד הר חרמון גבולם מהלך שלשה ימי' והם שטופי זמה והוא לוקח את בתו ויש להם חג אחד בשנה ובאי' כלם אנשי' ונשי' לאכול ולשתות ביחד וחולפי' נשותיהן כל אחד ואחד עם חבירו ואומרי' שהנפש כעת יציאתה מגוף אדם טוב תכנס בגוף ילד קטן הנולד באותה שעה שתצא הנפש מגופו. ואם אדם רע הוא תכנס בגוף הכלב או בגוף הבהמה זה דרכם כסל למו. ואין ביניהם יהודי' כי אם באי' ביניהם בעלי אומנו' וצבעי' ויושבי' ביניהם באומנו' ובסחורת וחוזרי' לבתיהם הום אוהבים ליהודי' והם קלי' על ההרי' ועל הגבעות ואין אדם יכול להלחם עמם.

{{בעבודה}}

===ארץ ישראל===
{{בעבודה}}

===סוריה===
{{בעבודה}}

===עיראק===
{{בעבודה}}

==אַפְרִיקָה==
{{בעבודה}}

===מצרים===
{{בעבודה}}

והיא ארץ סחורה רוכלת לכל העמים ומכל מלכות אדום באים שם אל אלכסנדריאה מארץ בליסיי&quot;א וטוסכנ&quot;ה ולומברדיא&quot;ה ופולי&quot;ה ומלכ&quot;י וסקיליי&quot;ה ורקופי&quot;ה וקרטוי&quot;ה ואספניי&quot;א ורוסיי&quot;א ואלמאניי&quot;ה ושושנא&quot;ה ודנ&quot;א מרק&quot;א וגלאץ ופלנדר&quot;ש והיטר ולרמנדי&quot;ה ופראניי&quot;ה ופייט&quot;ו ואנג&quot;ו וברגונייא ומדיאנ&quot;ה ופרובינצ&quot;א וגינואה ופיש&quot;א וגשקונ&quot;ט וארגו&quot;ן ונבארה. ומצד המערב לישמעאלי' אל אנדלוס ואל ערוה ואפריקי&quot;ה וארץ אלערב. ומצד הודו ומחוילה ואל חבש ולובי&quot;ה ואל ירמ&quot;ן ושנע&quot;ר ואל שא&quot;ם ויון הנקראים גריגי&quot;ש ואל תורך. 

ושם מביאים סחורה מהודו כל מיני בשמים סוחרי אדום קונים מהם והעיר הומיה לסחורה ולכל אומה ואומה פונדק בפני עצמה. ויש שם על שפת הים קבר אחד של שיש ובו מצוייר כל מיני עופות וחיות והכל בכתיבת הקדמונים ואין אדם מכיר הכתיבה ואומרי' מסברא שהיה מלך בימי קדם קודם המבול ובאורך הקבר חמש עשרה זרתות וששה רחבו ושם באלכסנדריאה כמו שלשת אלפים מישראל.

ומשם שני ימים לרמיא&quot;ט היא כפתור ושם כמו מאה מישראל.

ומשם לסונבאטחצי יום והם זורעין פשתן ואורגים חור ומוליכין לכל העולם.

ומשם ד' ימים לאילאם היא אילים והיא לבני ערב החונים במדבר.

ומשם שני ימים לרפידים ויושבים שם בני ערב ואין בה מישראל.

ומשם יום להר סיני ובראש ההר בנה לכומרים הנקראים סורייאנים ובתחתית ההר כרך גדול וקוראים אותו טור סיני ויושביו מדברים בלשון תרגום והוא הר קטן רחוק ממצרים חמשה ימי' והם תחת עול מצרים. וים סוף רחוק מהר סיני דרך יום והוא זרוע מים הודו ויחזור לדמיא&quot;ש.

ומשם דרך ים יום לטוני&quot;ס היא חנס ושם כמו ארבעים מישראל והוא אי בתוך הים ועד הנה מלכות מצרים.

==אֵירוֹפָּה (חֲזָרָה)==
===איטליה, גרמניה===
ומשם דרך עשרי' יום למיסני האי תחלת אי סקלי&quot;ה היושבת על הזרוע הנקרא לוני&quot;ר [נ&quot;א לופאר] הוא חולק בין קלבריל&quot;ה ובין סקליי&quot;ה ושם כמו מאתים יהודים והיא ארץ מלאה כל טוב וגנות ופרדסים ושם מתקבצים רוב הנוצרי[ם] לעבור לירושלים כי שם מעבר הטוב.

ומשם להלך שני ימי' למדינת פלירמ&quot;ו היא עיר גדולה כמהלך שני מילין באורך ושנים ברוחב ושם ארמון גדול ממלך גוליימו ובה כמו אלף וחמש מאות יהודים ואדום וישמעאל הרבה וארץ מעיינות ונחלי מים וחטה ושעורה וגנות ופרדסים ואין כמותה כבל ארץ סקליי&quot;ה כי היא מדינת סגן המלך הנקר' אל חיציינ&quot;ה. ושם כל מיני אילני פירו' ובתוכו מעיין גדול וסבבו אותה חומה ועשו לשם ביב [נ&quot;א בית] הנקרא אל בחיר&quot;ה. ושם מיני דגי' הרבה ושם ספינות למלך מצופות כסף וזהב ויבא בהם המלך לטייל נפשו הוא ונשיו וגם שם בגן ארמון גדול ובנין הכותלים מצויירים ומצופים בזהב ובכסף ורצפת הקרקע אבני שיש מצוייר מכל מיני ציורין שבעולם ובנין הארץ ההיא לא נראה כבנין ההוא. והאי תחלתו ממסיני [נ&quot;א מסינא] ובה כל כל מעברי עולם והולכות עד סרקוס&quot;ה וקטני&quot;ה ומזר&quot;א ופטלריא&quot;ה וטראפנ&quot;ה מהלך ששת ימים באי ושם בטראפנ&quot;ה ימצא אבן הקורל הנקרא אל מורגא&quot;ן.

ומשם עוברים לארץ רומה שלשה ימים. ומן רומה דרך יבשה ללוקה חמשה ימי'. ועוברי' משם הר ומוראיינה ומעברות איטניא [נ&quot;א איטליא] שני עשר יום לעיר ברדין היא תחלת אלמניי&quot;א היא ארץ הרים וגבעות. וכל קהלות אלמני&quot;א יושבים על נהר רינוס הגדול מעיר קולונייא שהיא ראש המלכות ועד עיר קשנבורק [נ&quot;א רנשבורק] קצה אלמניי&quot;א מהלך ט&quot;ו יום הנקראת ארץ אשכנז. ואלו הן מדינות בארץ אלמניי&quot;א שיש בהם קהלות מישראל וכלם נדיבים על נהר משלה וקונפילנש ואודרנכה וקלנה וקוטניא ובינגה וגרמיסה. [ומשתראן וכל ישראל מפוזרים כולם בכל ארץ וארץ, וכל מי שיבטל שלא יתקבץ ישראל אינו רואה סימן טוב ולא יחיה עם ישראל ובעת שהשם יפקוד על גלותינו וירים קרן משיחו אז כל אחד ואחד אומר אני אוליך את היהודים ואני אקבצם. והמדינות האלו יש בהם תלמידי חכמים וקהלות אוהבים את אחיהם ודוברים שלום לכל הקרובים והרחוקים ואם יבא אלהם אכסנאי שמחים בו ועושים לו משתה ויאמרו שמחו אחינו כי ישועת השם כהרף עין ולולא שאנחנו מפחדי' שלא בא הקץ ולא הגיע אנחנו היינו מתקבצי' אבל לא נוכל עד שיגיע עת הזמיר וקול התור ויבאו המבשרי' ויאמרו תמיד יגדל השם. והם שולחים כתבים אחד לאחד ואמרים להם התחזקו בדת משה ואבילי ציון ואבילי ירושלים יבקשו רחמים מלפני השם ויתחננו לובשי בגדים שחורי' בזכותם וכל אלו המדינות בארץ אלימנייא שזכרנו. ועוד יש] אשתראן בורך ודוי רסבורך ומנדטרך ופסינגש ובנבורק. וצ&quot;ר ורשבגודק קצה המלכות ובאלו המדינות גם הרבה מישראל תלמידי חכמים ועשירים.

===בוהמיה, פראג, רוסיה===
ומשם והלאה ארץ בה&quot;ם והיא הנקראת פראג&quot;ה היא תחלת ארץ אשקלבונייה וקוראי' אתה היהודים הדרי' שם ארץ כנען בשביל אנשי
הארץ ההיא מוכרי' בניהם ובנותיהם לכל אומות הם ואנשי רוסי&quot;א והיא מלכות גדולה משער פראג ועד שער פיו [נ&quot;א כיו] העיר הגדולה היא בסוף המלכות והיא ארץ הרים ויערי' ושם ימצאו החיות שקורי' וא&quot;י דגרי&quot;ש והם נבלי נחץ ואין אדם יוצא מפתח ביתו בימי החורף מרוב הקור ועד הנה מלכות רוסי&quot;א.

===צרפת===
ומלכות פראנציי&quot;ה שהיא ארץ צרפת מעיר אל סורו עד פאריש המדינ' הגדוליה מהלך ששה ימים והיא למלך לואי&quot;ש והיא יושבת על נהר סינ&quot;א ושם תלמידי חכמים אין כמותם היום בכל הארץ עוסקים בתורה יומם ולילה והם בעלי אכסניא לכל עובר ושב אחים ורעים עם כל אחיהם היהודים. השם ברחמיו ירחם עלינו ועליהם ויקיים בנו ובהם מקרא שכתוב ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך י&quot;י אלהיך שמה אמן אמן אמן. תם ונשלם.
[[קטגוריה:בנימין מטודלה]]
[[קטגוריה:ספרי מסעות]]</text>
      <sha1>677yx3t14sb0904jvlpdf1aurevfncr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>275111</id>
    <revision>
      <id>3037783</id>
      <parentid>2946666</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T07:08:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון מס' 19</comment>
      <origin>3037783</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27665" sha1="gf795obej5fufg49lva4lt23x7b32pg" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ&quot;ט-1969

&lt;מאגר 2000952 תיקון 2201009 תקן 2001931 קוד a163Y00000DuNUAQA3&gt;

&lt;מקור&gt;
'''נוסח ישן:''' &lt;!-- 2000915 --&gt; ((חא&quot;י כרך א' פרק ל&quot;ג, עמ' 431|פקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחפושים)|0:563275)); ((ע&quot;ר 1942, תוס' 1, 41|תקון|0:561815)); ((ע&quot;ר 1946, תוס' 1, 194|תיקון לפקודת שחרור בערבות|0:562373)); ((ס&quot;ח תשכ&quot;ה, 8|תיקון|5:209288)), ((182|חוק סדר הדין הפלילי|5:211740)).
'''נוסח חדש:''' &lt;!-- 2000952 --&gt; ((דמ&quot;י תשכ&quot;ט, 284|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש]|vn:6:525711)); ((ס&quot;ח תש&quot;ל, 16|חוק לתיקון דיני העונשין (שכר עבירה)|7:209197)); ((תשל&quot;ג, 146|תיקון מס' 35 לפקודת החוק הפלילי|7:209281)); ((תשל&quot;ד, 70|תיקון מס' 2|8:209297)); ((תש&quot;ם, 116|תיקון מס' 12 לחוק העונשין|9:209181)); ((תש&quot;ן, 16|תיקון מס' 5|12:210709)); ((תשנ&quot;ה, 369|חוק המחשבים|13:211757)); ((תשנ&quot;ו, 141|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד)|13:211315)), ((351|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)|13:211339)); ((תשנ&quot;ז, 125|תיקון לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)|14:211402)), ((210|תיקון מס' 10|14:211423)); ((תשס&quot;ה, 501|תיקון לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד)|16:299677)), ((526|תיקון מס' 12 (חיפוש ותפיסת מחשב)|16:299879)); ((תש&quot;ע, 310|תיקון מס' 60 לחוק סדר הדין הפלילי|18:301109)); ((תשע&quot;ו, 891|תיקון מס' 83 לחוק בתי המשפט|20:343173)); ((תשפ&quot;ג, 84|חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)|25:2168945)); ((תשפ&quot;ד, 890|תיקון מס' 16|25:4401705)), ((950|תיקון מס' 17|25:4597315)); ((תשפ&quot;ה, 696|תיקון מס' 18|25:7490322)); ((תשפ&quot;ו, 816|תיקון מס' 19 - הוראת שעה|25:14184830)).

__TOC__

== פרק ראשון: פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ה)
: בפקודה זו -
:- &quot;שופט&quot; - שופט בית משפט שלום או שופט בית משפט מחוזי;
:- &quot;חפץ&quot; - לרבות תעודה, מסמך, חומר מחשב או בעל חיים;
:- &quot;מחשב&quot;, &quot;חומר מחשב&quot; ו&quot;פלט&quot; - כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]].

== פרק שני: מעצר ==

=== סימן א': מעצר בלא צו ===

@ 2. (תיקון: תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 3. (תיקון: תשנ&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 4. (תיקון: תשנ&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 5. (תיקון: תשנ&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 6. (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 7. (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))

=== סימן ב': הנוהל בתחנת המשטרה ===

@ 8. תחנת משטרה - מהי (תיקון: תשנ&quot;ז)
: המפקח הכללי של המשטרה, באישור שר המשטרה, יקבע בצו שיפורסם ברשומות את המקומות שיהיו תחנות משטרה לענין הוראות [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]].

@ 9. (תיקון: תשנ&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 10. (תיקון: תשנ&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 11. (תיקון: תשל&quot;ד, תש&quot;ן, תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 12. (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 13. (תיקון: תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 14. (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 15. (תיקון: תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))

=== סימן ג': הבאת החשוד בפני שופט (תיקון: תש&quot;ן) ===

@ 16. (תיקון: תשנ&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 17. (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 18. (תיקון: תשנ&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 18א. (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))

=== סימן ד': פעולות אגב מעצר ===

@ 19. שימוש בכוח
: מי שמוסמך לעצור אדם חב מעצר רשאי להשתמש בכל אמצעי סביר הדרוש לביצוע המעצר, אם האדם מתנגד למעצר או מנסה להתחמק ממנו.

@ 20. עזרת הציבור
: כל אדם חייב לעזור לשוטר או לאדם אחר הדורש באופן סביר את עזרתו לעצור אדם שהוא מוסמך לעצרו או למנוע בריחתו.

@ 21. כלי התקפה
: העוצר רשאי לקחת מן הנעצר כל כלי התקפה שעמו וימסור את הכלי שלקח לשופט או לשוטר שלפניו יש לפי החוק להביא את הנעצר.

@ 22. חיפוש בעצור (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ה)
: (א) שוטר העוצר אדם, או המקבל עצור או אסיר למשמורתו, רשאי לערוך חיפוש על גופו; בסעיף זה, &quot;חיפוש על גוף האדם&quot; - חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו, שאינו חיפוש חיצוני או פנימי כהגדרתם [[בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ&quot;ו-1996]].
: (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכות חיפוש על פי חוק בגופו של עצור או אסיר.
: (ג) דברים שנתפסו בחיפוש לפי סעיף קטן (א) יוחזקו במשמורת, תיערך רשימה של הדברים שנתפסו שתיחתם בידי המחפש ומי שחיפשו על גופו; עותק של הרשימה יימסר למי שחיפשו על גופו.

== פרק שלישי: חיפוש ==

@ 23. צווי חיפוש (תיקון: תש&quot;ם)
: רשאי שופט ליתן צו לערוך חיפוש בכל בית או מקום (להלן - צו חיפוש) אם -
: (1) החיפוש בו נחוץ כדי להבטיח הצגת חפץ לצורך כל חקירה, משפט או הליך אחר;
: (2) יש לשופט יסוד להניח שהוא משמש להחסנתו או למכירתו של חפץ גנוב, או שנשמר בו או מוחסן בו חפץ שנעברה בו או לגביו עבירה, או ששימש, או מתכוונים להשתמש בו, למטרה לא-חוקית;
: (3) יש לשופט יסוד להניח שנעברה עבירה או שמתכוונים לעבור עבירה נגד אדם הנמצא בו.

@ 23א. חדירה לחומר מחשב (תיקון: תשנ&quot;ה, תשס&quot;ה-2)
: (א) חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, יראו אותן כחיפוש וייעשו על-ידי בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור; לענין זה, &quot;חדירה לחומר מחשב&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 4 לחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]].
: (ב) על אף הוראות [[פרק זה]], לא ייערך חיפוש כאמור בסעיף קטן (א), אלא על-פי צו של שופט לפי [[סעיף 23]], המציין במפורש את ההיתר לחדור לחומר מחשב או להפיק פלט, לפי הענין, והמפרט את מטרות החיפוש ותנאיו שייקבעו באופן שלא יפגעו בפרטיותו של אדם מעבר לנדרש.
: (ג) קבלת מידע מתקשורת בין מחשבים אגב חיפוש לפי סעיף זה לא תיחשב כהאזנת סתר לפי [[חוק האזנת סתר, התשל&quot;ט-1979]].

@ 24. סמכות לפי צו חיפוש
: (א) צו חיפוש ישמש אסמכתה לכל שוטר, או לאדם אחר שנקב השופט בצו, אם ראה שהנסיבות מחייבות לייפות לכך כוחו של אותו אדם -
:: (1) לערוך חיפוש בבית או במקום לפי האמור בצו החיפוש ולתפוס כל חפץ הנחזה כמתואר בצו ולעשות בו כאמור בצו;
:: (2) לעצור כל אדם הנמצא בבית או במקום ונחזה כמי שיש לו, או שהיתה לו, יד בעבירה שנעברה, או שמתכוונים לעבור, באותו חפץ או לגביו.
: (ב) מי שעורך חיפוש לפי צו חיפוש ומוצא חפץ שלא הוזכר בצו, אבל יש יסוד סביר להניח שנעברה, או שמתכוונים לעבור, עבירה בו או לגביו, רשאי לתפוס את החפץ ולהביאו לפני השופט שנתן את הצו, והשופט רשאי לצוות מה ייעשה בו, כפי שיראה לנכון.

@ 25. חיפוש שלא על פי צו חיפוש (תיקון: תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו)
: (א) שוטר רשאי, בלא צו חיפוש, להיכנס ולחפש בכל בית או מקום אם -
:: (1) יש לשוטר יסוד להניח שמבצעים שם פשע, או שפשע בוצע שם זה מקרוב;
:: (2) תופש הבית או המקום פונה לעזרת המשטרה;
:: (3) אדם המצוי שם פונה לעזרת המשטרה ויש יסוד להניח שמבוצעת שם עבירה;
:: (4) השוטר רודף אחרי אדם המתחמק ממעצר או נמלט ממשמורת חוקית;
:: (5) התעורר חשד סביר זה מקרוב שיש בבית או במקום תיעוד או מצלמה העשויים לשמש ראיה לביצוע פשע חמור או עבירה לפי [[+|סעיפים 144(א) או (ב)]] [[או 340א(ב) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בפקודה זו - חוק העונשין), אם אי-ביצוע החיפוש באופן מיידי יסכל את מטרת החיפוש, ולא ניתן לקבל צו חיפוש לנוכח הצורך לבצע את החיפוש באופן מיידי כדי למנוע את העלמת הראיה או הפגיעה בה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) על חיפוש לפי סעיף קטן (א)(5) יחולו הוראות אלה:
:: (1) החיפוש יבוצע לאחר קבלת אישור קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה; האישור יתועד בכתב ויכלול את הנסיבות והנימוקים לכך שהחיפוש נדרש באופן מיידי וללא צו;
:: (2) החיפוש יתועד באופן שייקבע בנוהלי המשטרה; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 26]].
: (ד)(1) השר לביטחון לאומי והמפקח הכללי של משטרת ישראל ידווחו בכתב לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת וליועץ המשפטי לממשלה, בהתאמה, אחת לארבעה חודשים, על כל אלה, לגבי התקופה שקדמה למועד הדיווח:
::: (א) מספר האישורים לחיפוש ללא צו שניתנו לפי סעיף קטן (א)(5) והעבירות שבשלהן ניתנו האישורים;
::: (ב) מספר החיפושים שבהם נמצאו תיעוד או מצלמה לפי סעיף קטן (א)(5).
:: (2) פרקליט המדינה ידווח בכתב לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשישה חודשים, על מספר כתבי האישום שהוגשו בתיקים שבהם בוצע חיפוש לפי הוראות סעיף קטן (א)(5).
: (ה) בסעיף זה, &quot;פשע חמור&quot; - עבירה שדינה מאסר עשר שנים או יותר, עבירה של סחיטה באיומים לפי [[סעיף 428 לחוק העונשין]] או עבירה של גביית דמי חסות לפי [[סעיף 428א לחוק האמור]].

@ 25א. (תיקון: תשל&quot;ג, תשנ&quot;ו, תשע&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 26. הנוהל בעריכת חיפוש (תיקון: תשס&quot;ה-2)
: (א) חיפוש, בין על פי צו ובין שלא על פי צו, ייערך בפני שני עדים שאינם שוטרים, זולת אם -
:: (1) לא ניתן בנסיבות הענין ובגלל דחיפותו לערכו כאמור; נסיבות הענין וטעמי דחיפותו יפורטו בפרוטוקול שייערך;
:: (2) שופט הרשה לערכו שלא בפני עדים;
:: (3) תופש הבית או המקום שבו נערך החיפוש, או אחד מבני ביתו הנוכחים שם, ביקש לערכו שלא בפני עדים; הבקשה תפורש בפרוטוקול שייערך.
: (ב) בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), המפקח הכללי של המשטרה יקבע הוראות נוספות לענין חדירה לחומר מחשב לצורך שמירה על הפרטיות ועל שלמותו של חומר המחשב; קביעה לפי סעיף קטן זה יכול שתיעשה בפקודות משטרת ישראל כהגדרתן [[בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], ויכול שתיעשה בנהלים בידי המפקח הכללי של המשטרה או בידי קצין משטרה שהוא הסמיכו לכך.

@ 27. רשימת החפצים שנמצאו
: רשימת כל החפצים שנתפסו אגב חיפוש, בין שנערך על פי צו ובין שלא על פי צו, והמקומות שבהם נמצאו, תיערך על-ידי מי שביצע את החיפוש ותיחתם בידי העדים או בחותמתם.

@ 28. נוכחות התופש מותרת
: תופש הבית או המקום שמחפשים בו, או אדם מטעמו, יינתן לו להיות נוכח בחיפוש, ולפי דרישתו יימסר לו העתק של רשימת החפצים שנתפסו, חתום בידי העדים או בחותמתם.

@ 29. חיפוש באדם (תיקון: תשנ&quot;ו)
: נמצא אדם בבית או במקום שמחפשים בו או בקרבתו, ויש יסוד סביר לחשוד שהוא מסתיר אצלו חפץ שמחפשים, או שרשאים לחפש אחריו - מותר לחפש על גופו, כאמור [[בסעיף 22]], מיד; רשימת החפצים שנמצאו ונתפסו תיערך ותיחתם בידי עדים, כאמור [[בסעיף 27]], והעתק הרשימה חתומה כאמור יימסר לאדם לפי דרישתו.

@ 30. הוראת שופט לערוך חיפוש
: רשאי שופט להורות שייערך בפניו חיפוש בכל בית או מקום שהוא מוסמך ליתן צו חיפוש לגביו.

@ 31. סמכויות שופט לגבי חפצים שנמצאו
: הובא לפני שופט, מכוח צו חיפוש, חפץ שאסור להשתמש בו או להחזיקו, ולא הוכיח המחזיק הצדק חוקי, רשאי השופט להורות על החרמתו, השחתתו או השמדתו, אף אם לא יובא אדם לדין בקשר אליו.

== פרק רביעי: תפיסת חפצים ==

@ 32. סמכות לתפוס חפצים (תיקון: תש&quot;ל, תשנ&quot;ה, תשס&quot;ה-2)
: (א) רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה.
: (ב) על אף הוראות [[פרק זה]], לא ייתפס מחשב או דבר המגלם חומר מחשב, אם הוא נמצא בשימושו של מוסד כהגדרתו [[בסעיף 35 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], אלא על-פי צו של בית משפט; צו שניתן שלא במעמד המחזיק במחשב או בדבר המגלם חומר מחשב, יינתן לתקופה שאינה עולה על 48 שעות; לענין זה לא יובאו שבתות ומועדים במנין השעות; בית משפט רשאי להאריך את הצו לאחר שניתנה למחזיק הזדמנות להשמיע טענותיו.
: (ב1) נתפס מחשב שאינו בשימושו של מוסד כהגדרתו בסעיף קטן (ב) וניתן להפרידו מדבר המגלם חומר מחשב, והמחשב אינו דרוש לצורך חילוטו או הגשתו כראיה לבית המשפט, תחזיר המשטרה את המחשב לאדם שממנו נלקח בתוך 30 ימים מיום תפיסתו, ואולם רשאי בית משפט שלום לצוות על הארכת התקופה האמורה לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, ולחזור ולצוות על כך מעת לעת.
: (ג) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לענין סעיף זה.

@ 32א. העתקת חומר מחשב (תיקון: תשס&quot;ה-2)
: (א) לבקשת אדם המשתמש במחשב שנתפס לפי הוראות חוק זה או שיש לו חומר מחשב במחשב כאמור, תאפשר לו המשטרה לקבל העתק מחומר המחשב הדרוש לו, בתוך ארבעה ימים מיום התפיסה; קצין בדרגת סגן ניצב או בדרגה גבוהה מזאת רשאי להורות שמסירת ההעתק תידחה, ולחזור ולהורות על כך מעת לעת, ובלבד שכל תקופת דחיה לא תעלה על ארבעה ימים ושסך כל תקופות הדחיה לא יעלה על 16 ימים; בית משפט שלום רשאי בנסיבות מיוחדות לצוות שמסירת ההעתק תידחה לתקופה נוספת, ולחזור ולצוות כך מעת לעת, ובלבד שכל תקופת דחיה לא תעלה על 15 ימים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), קצין משטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו רשאי שלא לאפשר מסירת העתק כאמור אם סבר כי קיים חשש סביר שמסירת ההעתק תביא לשיבוש החקירה או לביצוע עבירה.
: (ג) העתקת חומר המחשב תהיה במקום שהמשטרה הועידה לכך, ותתבצע בידי בעל תפקיד מיומן כאמור [[בסעיף 23א]].
: (ד) על דחיית בקשה לקבל העתק מחומר מחשב לפי סעיף זה רשאי מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (א) לערור לפני בית משפט שלום.

@ 33. שמירת התפוס
: נתפס חפץ כאמור [[בסעיף 32]], או הגיע לידי המשטרה חפץ שאחד התנאים האמורים [[בסעיף 32]] חל עליו, רשאית המשטרה, בכפוף לאמור [[בסעיף 34]], לשמרו עד אשר יוגש לבית המשפט.

@ 34. מסירת התפוס לפי צו
: על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין משטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו דרך כלל או לענין מסויים (להלן - שוטר מוסמך), או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, רשאי בית משפט שלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט - הכל בתנאים שייקבעו בצו.

@ 35. החזרת התפוס על ידי המשטרה
: אם תוך ששה חדשים מיום תפיסת החפץ על ידי המשטרה, או מיום שהגיע לידיה, לא הוגש המשפט אשר בו צריך החפץ לשמש ראיה ולא ניתן צו על אותו חפץ לפי [[סעיף 34]], תחזיר המשטרה את החפץ לאדם אשר מידיו נלקח; אך רשאי בית משפט שלום, על-פי בקשת שוטר מוסמך או אדם מעוניין, להאריך את התקופה בתנאים שיקבע.

@ 36. הכרעת בית-המשפט בתפוס
: הוגש החפץ כראיה לבית המשפט, רשאי בית המשפט, בין בפסק דינו בענין הנדון ובין בצו מיוחד, לצוות מה ייעשה בו; הוראות סעיף זה באות להוסיף על סמכויות בית המשפט לפי כל דין אחר, ולא לגרוע מהן.

@ 37. חפץ שלא הוגש כראיה
: הוגש משפט ולא הוגש החפץ כראיה לבית המשפט, הרי אם היה המשפט נגד אדם על עבירה שעבר באותו חפץ או לגביו, רשאי בית המשפט לצוות כאמור [[בסעיף 34]]; לא ניתן צו לפי [[סעיף 34]] או שלא היה משפט נגד אדם על עבירה כאמור, תחזיר המשטרה את החפץ לאדם שמידיו נלקח.

@ 38. צו מכירה
: היה החפץ בעל חיים או מצרך שעלול להתקלקל, בין בגלל טיבו המיוחד ובין מסיבה אחרת, ולא ניתן עליו צו לפי [[סעיף 34]], רשאי בית משפט השלום, על-פי בקשת שוטר מוסמך או אדם התובע זכות בחפץ, לצוות שהחפץ יימכר במכרז פומבי או במחיר המקובל באותו יום; דמי המכר יוחזרו לאדם שמידיו נלקח החפץ, אולם אם תוך המועדים שנקבעו על פי [[סעיף 35]] הוגש משפט נגד אדם על עבירה שעבר בחפץ שנתפס או לגביו, ינהגו בדמי המכר כפי שיורה בית המשפט.

@ 38א. ערר (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ה-2, תש&quot;ע)
: (א) שוטר מוסמך, אדם שהחפץ נלקח ממנו או תובע זכות בחפץ רשאים לערור על החלטת בית המשפט לפי [[פרק זה]], לפני בית המשפט המחוזי אשר ידון בערר בשופט אחד.
: (ב) על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני בית המשפט העליון שידון בערר בשופט אחד, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.
: (ג) ערר או בקשת רשות לערור כאמור בסעיף זה, לפי העניין, יוגשו בתוך 30 ימים מיום שניתנה החלטת בית המשפט; ניתנה רשות לערור כאמור בסעיף קטן (ב), תוגש הודעת הערר בתוך 30 ימים מיום מתן הרשות לערור; ואולם בית המשפט רשאי להאריך את המועדים האמורים מטעמים שיירשמו.

@ 39. צו חילוט (תיקון: תש&quot;ל)
: (א) על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט, בנוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על חילוט החפץ שנתפס לפי [[סעיף 32]], או שהגיע לידי המשטרה כאמור [[בסעיף 33]], אם האדם שהורשע במעשה העבירה שנעשה בחפץ או לגביו הוא בעל החפץ; דין צו זה כדין עונש שהוטל על הנאשם.
: (ב) ניתן חפץ כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה ולא חל עליו אחד התנאים האחרים האמורים [[בסעיף 32]], לא יחולט אלא אם החפץ ניתן מאת בעליו, או מאת המחזיק בו כדין, או על דעתו, כשכר בעד ביצוע העבירה שעליה הורשע הנידון, או כאמצעי לביצועה, או בעד ביצוע עבירה אחרת הקשורה בעבירה שבה הורשע הנידון, או כאמצעי לביצוע העבירה האחרת; ואין נפקא מינה אם ביצע הנידון את העבירה האחרת ואם לאו, ואף אם לא נתכוון לבצעה.
: (ג) צו חילוט לפי סעיף זה יכול שיינתן בין בגזר הדין ובין על פי עתירה מטעם תובע.

@ 40. טענת בעלות או זכות מצד אדם
: היה אדם שאיננו שותף לעבירה טוען לבעלות על החפץ שחולט או לזכות בו, רשאי הוא, תוך שנה מיום מתן צו החילוט או תוך מועד נוסף שנקבע באותו צו, לבקש מאת בית המשפט שציווה על החילוט לבטל את הצו, ורשאי בית המשפט לעשות כן ולצוות על מסירת החפץ למבקש, לבעלותו או לשם מימוש זכותו בלבד, הכל לפי הענין.

@ 41. תפוס שנמכר או אבד
: נמכר החפץ שהוחלט למסרו כאמור [[בסעיף 40]], יבואו דמי מכרו במקומו; אבד החפץ - רשאי בית המשפט, אם שוכנע שהיתה פשיעה או רשלנות בשמירתו, לחייב את אוצר המדינה בנזיקין בסכום שיקבע.

@ 42. חפץ ללא בעל
: (א) חפץ או דמי מכרו, שעל המשטרה להחזירו לאדם לפי חוק זה, והאדם נדרש בכתב לבוא למקום שנקבע ולקבלו, ולא יעשה כן תוך ששה חדשים מיום שנמסרה לו הדרישה, או שתוך ששה חדשים מן היום שבו חייבת המשטרה להחזירו לא נודע לה מקום הימצאו על אף שפעלה בשקידה סבירה לגילויו - רואים אותו כנכס ללא בעלים והוא יחולט לאוצר המדינה.
: (ב) לענין סעיף זה משלוח דרישה בדואר רשום, לפי המען שמסר האדם במשטרה, ישמש ראיה לכאורה שהדרישה נמסרה לו תוך 48 שעות מעת משלוחה.

== פרק חמישי: הוראות כלליות ==

@ 43. הזמנה להציג חפץ
: ראה שופט שהצגת חפץ נחוצה או רצויה לצרכי חקירה או משפט, רשאי הוא להזמין כל אדם, שלפי ההנחה החפץ נמצא בהחזקתו או ברשותו, להתייצב ולהציג את החפץ, או להמציאו, בשעה ובמקום הנקובים בהזמנה.

@ 44. פטור שוטר מאחריות (תיקון: תשנ&quot;ז)
: שוטר לא ישא באחריות אזרחית או פלילית בשל מעצר או עיכוב שלדעת בית המשפט ביצע אותו בתום לב ולמען שלום הציבור, אולם האמור בסעיף זה לא יגרע מכוחם של הממונים עליו לנקוט אמצעים משמעתיים כפי שיראו לנחוץ.

@ 45. כניסה למקום
: אדם הגר בבית או במקום שמותר להיכנס אליו מכוח רשות לעצור או לחפש, או הממונה על בית או מקום כאמור, ירשה, לפי הדרישה, כניסה חפשית ויתן כל הקלה סבירה; נדרש וסירב להרשות כניסה כאמור, מי שזכאי להיכנס רשאי לבצע את הכניסה בכוח.

@ 46. חיפוש אצל אשה
: חיפוש אצל אשה לפי פקודה זו לא ייעשה אלא על ידי אשה.

@ 47. עבירות (תיקון: תש&quot;ם)
: (א) המשתמש בכוח או באיומים כדי למנוע או להכשיל מעצר חוקי, שלו או של אדם אחר, או כדי להכשיל חיפוש חוקי, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 750 לירות.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראותיה של [[חוק העונשין|פקודת החוק הפלילי, 1936]], ולא לגרוע מהן.

@ 48. תחילה
: תחילתו של נוסח חדש זה ביום י&quot;ג באייר תשכ&quot;ט (1 במאי 1969).

&lt;פרסום&gt; נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום ח' בשבט תשכ&quot;ט (27 בינואר 1969).
&lt;חתימות&gt; יעקב ש' שפירא, שר המשפטים

&lt;ויקי&gt;{{חוקי עונשין|בכנסת=2000952}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>gf795obej5fufg49lva4lt23x7b32pg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037784</id>
      <parentid>3037783</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T07:11:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון מס' 19</comment>
      <origin>3037784</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27933" sha1="6lvo71ejd2md33kznn0czelu4ewysdz" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ&quot;ט-1969

&lt;מאגר 2000952 תיקון 2201009 תקן 2001931 קוד a163Y00000DuNUAQA3&gt;

&lt;מקור&gt;
'''נוסח ישן:''' &lt;!-- 2000915 --&gt; ((חא&quot;י כרך א' פרק ל&quot;ג, עמ' 431|פקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחפושים)|0:563275)); ((ע&quot;ר 1942, תוס' 1, 41|תקון|0:561815)); ((ע&quot;ר 1946, תוס' 1, 194|תיקון לפקודת שחרור בערבות|0:562373)); ((ס&quot;ח תשכ&quot;ה, 8|תיקון|5:209288)), ((182|חוק סדר הדין הפלילי|5:211740)).
'''נוסח חדש:''' &lt;!-- 2000952 --&gt; ((דמ&quot;י תשכ&quot;ט, 284|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש]|vn:6:525711)); ((ס&quot;ח תש&quot;ל, 16|חוק לתיקון דיני העונשין (שכר עבירה)|7:209197)); ((תשל&quot;ג, 146|תיקון מס' 35 לפקודת החוק הפלילי|7:209281)); ((תשל&quot;ד, 70|תיקון מס' 2|8:209297)); ((תש&quot;ם, 116|תיקון מס' 12 לחוק העונשין|9:209181)); ((תש&quot;ן, 16|תיקון מס' 5|12:210709)); ((תשנ&quot;ה, 369|חוק המחשבים|13:211757)); ((תשנ&quot;ו, 141|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד)|13:211315)), ((351|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)|13:211339)); ((תשנ&quot;ז, 125|תיקון לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)|14:211402)), ((210|תיקון מס' 10|14:211423)); ((תשס&quot;ה, 501|תיקון לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד)|16:299677)), ((526|תיקון מס' 12 (חיפוש ותפיסת מחשב)|16:299879)); ((תש&quot;ע, 310|תיקון מס' 60 לחוק סדר הדין הפלילי|18:301109)); ((תשע&quot;ו, 891|תיקון מס' 83 לחוק בתי המשפט|20:343173)); ((תשפ&quot;ג, 84|חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)|25:2168945)); ((תשפ&quot;ד, 890|תיקון מס' 16|25:4401705)), ((950|תיקון מס' 17|25:4597315)); ((תשפ&quot;ה, 696|תיקון מס' 18|25:7490322)); ((תשפ&quot;ו, 816|תיקון מס' 19 - הוראת שעה|25:14184830)).

__TOC__

== פרק ראשון: פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ה)
: בפקודה זו -
:- &quot;שופט&quot; - שופט בית משפט שלום או שופט בית משפט מחוזי;
:- &quot;חפץ&quot; - לרבות תעודה, מסמך, חומר מחשב או בעל חיים;
:- &quot;מחשב&quot;, &quot;חומר מחשב&quot; ו&quot;פלט&quot; - כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]].

== פרק שני: מעצר ==

=== סימן א': מעצר בלא צו ===

@ 2. (תיקון: תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 3. (תיקון: תשנ&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 4. (תיקון: תשנ&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 5. (תיקון: תשנ&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 6. (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 7. (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))

=== סימן ב': הנוהל בתחנת המשטרה ===

@ 8. תחנת משטרה - מהי (תיקון: תשנ&quot;ז)
: המפקח הכללי של המשטרה, באישור שר המשטרה, יקבע בצו שיפורסם ברשומות את המקומות שיהיו תחנות משטרה לענין הוראות [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]].

@ 9. (תיקון: תשנ&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 10. (תיקון: תשנ&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 11. (תיקון: תשל&quot;ד, תש&quot;ן, תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 12. (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 13. (תיקון: תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 14. (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 15. (תיקון: תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))

=== סימן ג': הבאת החשוד בפני שופט (תיקון: תש&quot;ן) ===

@ 16. (תיקון: תשנ&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 17. (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 18. (תיקון: תשנ&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 18א. (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))

=== סימן ד': פעולות אגב מעצר ===

@ 19. שימוש בכוח
: מי שמוסמך לעצור אדם חב מעצר רשאי להשתמש בכל אמצעי סביר הדרוש לביצוע המעצר, אם האדם מתנגד למעצר או מנסה להתחמק ממנו.

@ 20. עזרת הציבור
: כל אדם חייב לעזור לשוטר או לאדם אחר הדורש באופן סביר את עזרתו לעצור אדם שהוא מוסמך לעצרו או למנוע בריחתו.

@ 21. כלי התקפה
: העוצר רשאי לקחת מן הנעצר כל כלי התקפה שעמו וימסור את הכלי שלקח לשופט או לשוטר שלפניו יש לפי החוק להביא את הנעצר.

@ 22. חיפוש בעצור (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ה)
: (א) שוטר העוצר אדם, או המקבל עצור או אסיר למשמורתו, רשאי לערוך חיפוש על גופו; בסעיף זה, &quot;חיפוש על גוף האדם&quot; - חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו, שאינו חיפוש חיצוני או פנימי כהגדרתם [[בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ&quot;ו-1996]].
: (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכות חיפוש על פי חוק בגופו של עצור או אסיר.
: (ג) דברים שנתפסו בחיפוש לפי סעיף קטן (א) יוחזקו במשמורת, תיערך רשימה של הדברים שנתפסו שתיחתם בידי המחפש ומי שחיפשו על גופו; עותק של הרשימה יימסר למי שחיפשו על גופו.

== פרק שלישי: חיפוש ==

@ 23. צווי חיפוש (תיקון: תש&quot;ם)
: רשאי שופט ליתן צו לערוך חיפוש בכל בית או מקום (להלן - צו חיפוש) אם -
: (1) החיפוש בו נחוץ כדי להבטיח הצגת חפץ לצורך כל חקירה, משפט או הליך אחר;
: (2) יש לשופט יסוד להניח שהוא משמש להחסנתו או למכירתו של חפץ גנוב, או שנשמר בו או מוחסן בו חפץ שנעברה בו או לגביו עבירה, או ששימש, או מתכוונים להשתמש בו, למטרה לא-חוקית;
: (3) יש לשופט יסוד להניח שנעברה עבירה או שמתכוונים לעבור עבירה נגד אדם הנמצא בו.

@ 23א. חדירה לחומר מחשב (תיקון: תשנ&quot;ה, תשס&quot;ה-2)
: (א) חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, יראו אותן כחיפוש וייעשו על-ידי בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור; לענין זה, &quot;חדירה לחומר מחשב&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 4 לחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]].
: (ב) על אף הוראות [[פרק זה]], לא ייערך חיפוש כאמור בסעיף קטן (א), אלא על-פי צו של שופט לפי [[סעיף 23]], המציין במפורש את ההיתר לחדור לחומר מחשב או להפיק פלט, לפי הענין, והמפרט את מטרות החיפוש ותנאיו שייקבעו באופן שלא יפגעו בפרטיותו של אדם מעבר לנדרש.
: (ג) קבלת מידע מתקשורת בין מחשבים אגב חיפוש לפי סעיף זה לא תיחשב כהאזנת סתר לפי [[חוק האזנת סתר, התשל&quot;ט-1979]].

@ 24. סמכות לפי צו חיפוש
: (א) צו חיפוש ישמש אסמכתה לכל שוטר, או לאדם אחר שנקב השופט בצו, אם ראה שהנסיבות מחייבות לייפות לכך כוחו של אותו אדם -
:: (1) לערוך חיפוש בבית או במקום לפי האמור בצו החיפוש ולתפוס כל חפץ הנחזה כמתואר בצו ולעשות בו כאמור בצו;
:: (2) לעצור כל אדם הנמצא בבית או במקום ונחזה כמי שיש לו, או שהיתה לו, יד בעבירה שנעברה, או שמתכוונים לעבור, באותו חפץ או לגביו.
: (ב) מי שעורך חיפוש לפי צו חיפוש ומוצא חפץ שלא הוזכר בצו, אבל יש יסוד סביר להניח שנעברה, או שמתכוונים לעבור, עבירה בו או לגביו, רשאי לתפוס את החפץ ולהביאו לפני השופט שנתן את הצו, והשופט רשאי לצוות מה ייעשה בו, כפי שיראה לנכון.

@ 25. חיפוש שלא על פי צו חיפוש (תיקון: תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו)
: (א) שוטר רשאי, בלא צו חיפוש, להיכנס ולחפש בכל בית או מקום אם -
:: (1) יש לשוטר יסוד להניח שמבצעים שם פשע, או שפשע בוצע שם זה מקרוב;
:: (2) תופש הבית או המקום פונה לעזרת המשטרה;
:: (3) אדם המצוי שם פונה לעזרת המשטרה ויש יסוד להניח שמבוצעת שם עבירה;
:: (4) השוטר רודף אחרי אדם המתחמק ממעצר או נמלט ממשמורת חוקית;
:: (5) (((הוראת שעה מיום 20.7.2026 עד יום 30.6.2027):)) התעורר חשד סביר זה מקרוב שיש בבית או במקום תיעוד או מצלמה העשויים לשמש ראיה לביצוע פשע חמור או עבירה לפי [[+|סעיפים 144(א) או (ב)]] [[או 340א(ב) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בפקודה זו - חוק העונשין), אם אי-ביצוע החיפוש באופן מיידי יסכל את מטרת החיפוש, ולא ניתן לקבל צו חיפוש לנוכח הצורך לבצע את החיפוש באופן מיידי כדי למנוע את העלמת הראיה או הפגיעה בה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((הוראת שעה מיום 20.7.2026 עד יום 30.6.2027):)) על חיפוש לפי סעיף קטן (א)(5) יחולו הוראות אלה:
:: (1) החיפוש יבוצע לאחר קבלת אישור קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה; האישור יתועד בכתב ויכלול את הנסיבות והנימוקים לכך שהחיפוש נדרש באופן מיידי וללא צו;
:: (2) החיפוש יתועד באופן שייקבע בנוהלי המשטרה; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 26]].
: (ד) (((הוראת שעה מיום 20.7.2026 עד יום 30.6.2027):))
:: (1) השר לביטחון לאומי והמפקח הכללי של משטרת ישראל ידווחו בכתב לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת וליועץ המשפטי לממשלה, בהתאמה, אחת לארבעה חודשים, על כל אלה, לגבי התקופה שקדמה למועד הדיווח:
::: (א) מספר האישורים לחיפוש ללא צו שניתנו לפי סעיף קטן (א)(5) והעבירות שבשלהן ניתנו האישורים;
::: (ב) מספר החיפושים שבהם נמצאו תיעוד או מצלמה לפי סעיף קטן (א)(5).
:: (2) פרקליט המדינה ידווח בכתב לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשישה חודשים, על מספר כתבי האישום שהוגשו בתיקים שבהם בוצע חיפוש לפי הוראות סעיף קטן (א)(5).
: (ה) (((הוראת שעה מיום 20.7.2026 עד יום 30.6.2027):)) בסעיף זה, &quot;פשע חמור&quot; - עבירה שדינה מאסר עשר שנים או יותר, עבירה של סחיטה באיומים לפי [[סעיף 428 לחוק העונשין]] או עבירה של גביית דמי חסות לפי [[סעיף 428א לחוק האמור]].

@ 25א. (תיקון: תשל&quot;ג, תשנ&quot;ו, תשע&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 26. הנוהל בעריכת חיפוש (תיקון: תשס&quot;ה-2)
: (א) חיפוש, בין על פי צו ובין שלא על פי צו, ייערך בפני שני עדים שאינם שוטרים, זולת אם -
:: (1) לא ניתן בנסיבות הענין ובגלל דחיפותו לערכו כאמור; נסיבות הענין וטעמי דחיפותו יפורטו בפרוטוקול שייערך;
:: (2) שופט הרשה לערכו שלא בפני עדים;
:: (3) תופש הבית או המקום שבו נערך החיפוש, או אחד מבני ביתו הנוכחים שם, ביקש לערכו שלא בפני עדים; הבקשה תפורש בפרוטוקול שייערך.
: (ב) בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), המפקח הכללי של המשטרה יקבע הוראות נוספות לענין חדירה לחומר מחשב לצורך שמירה על הפרטיות ועל שלמותו של חומר המחשב; קביעה לפי סעיף קטן זה יכול שתיעשה בפקודות משטרת ישראל כהגדרתן [[בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], ויכול שתיעשה בנהלים בידי המפקח הכללי של המשטרה או בידי קצין משטרה שהוא הסמיכו לכך.

@ 27. רשימת החפצים שנמצאו
: רשימת כל החפצים שנתפסו אגב חיפוש, בין שנערך על פי צו ובין שלא על פי צו, והמקומות שבהם נמצאו, תיערך על-ידי מי שביצע את החיפוש ותיחתם בידי העדים או בחותמתם.

@ 28. נוכחות התופש מותרת
: תופש הבית או המקום שמחפשים בו, או אדם מטעמו, יינתן לו להיות נוכח בחיפוש, ולפי דרישתו יימסר לו העתק של רשימת החפצים שנתפסו, חתום בידי העדים או בחותמתם.

@ 29. חיפוש באדם (תיקון: תשנ&quot;ו)
: נמצא אדם בבית או במקום שמחפשים בו או בקרבתו, ויש יסוד סביר לחשוד שהוא מסתיר אצלו חפץ שמחפשים, או שרשאים לחפש אחריו - מותר לחפש על גופו, כאמור [[בסעיף 22]], מיד; רשימת החפצים שנמצאו ונתפסו תיערך ותיחתם בידי עדים, כאמור [[בסעיף 27]], והעתק הרשימה חתומה כאמור יימסר לאדם לפי דרישתו.

@ 30. הוראת שופט לערוך חיפוש
: רשאי שופט להורות שייערך בפניו חיפוש בכל בית או מקום שהוא מוסמך ליתן צו חיפוש לגביו.

@ 31. סמכויות שופט לגבי חפצים שנמצאו
: הובא לפני שופט, מכוח צו חיפוש, חפץ שאסור להשתמש בו או להחזיקו, ולא הוכיח המחזיק הצדק חוקי, רשאי השופט להורות על החרמתו, השחתתו או השמדתו, אף אם לא יובא אדם לדין בקשר אליו.

== פרק רביעי: תפיסת חפצים ==

@ 32. סמכות לתפוס חפצים (תיקון: תש&quot;ל, תשנ&quot;ה, תשס&quot;ה-2)
: (א) רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה.
: (ב) על אף הוראות [[פרק זה]], לא ייתפס מחשב או דבר המגלם חומר מחשב, אם הוא נמצא בשימושו של מוסד כהגדרתו [[בסעיף 35 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], אלא על-פי צו של בית משפט; צו שניתן שלא במעמד המחזיק במחשב או בדבר המגלם חומר מחשב, יינתן לתקופה שאינה עולה על 48 שעות; לענין זה לא יובאו שבתות ומועדים במנין השעות; בית משפט רשאי להאריך את הצו לאחר שניתנה למחזיק הזדמנות להשמיע טענותיו.
: (ב1) נתפס מחשב שאינו בשימושו של מוסד כהגדרתו בסעיף קטן (ב) וניתן להפרידו מדבר המגלם חומר מחשב, והמחשב אינו דרוש לצורך חילוטו או הגשתו כראיה לבית המשפט, תחזיר המשטרה את המחשב לאדם שממנו נלקח בתוך 30 ימים מיום תפיסתו, ואולם רשאי בית משפט שלום לצוות על הארכת התקופה האמורה לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, ולחזור ולצוות על כך מעת לעת.
: (ג) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לענין סעיף זה.

@ 32א. העתקת חומר מחשב (תיקון: תשס&quot;ה-2)
: (א) לבקשת אדם המשתמש במחשב שנתפס לפי הוראות חוק זה או שיש לו חומר מחשב במחשב כאמור, תאפשר לו המשטרה לקבל העתק מחומר המחשב הדרוש לו, בתוך ארבעה ימים מיום התפיסה; קצין בדרגת סגן ניצב או בדרגה גבוהה מזאת רשאי להורות שמסירת ההעתק תידחה, ולחזור ולהורות על כך מעת לעת, ובלבד שכל תקופת דחיה לא תעלה על ארבעה ימים ושסך כל תקופות הדחיה לא יעלה על 16 ימים; בית משפט שלום רשאי בנסיבות מיוחדות לצוות שמסירת ההעתק תידחה לתקופה נוספת, ולחזור ולצוות כך מעת לעת, ובלבד שכל תקופת דחיה לא תעלה על 15 ימים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), קצין משטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו רשאי שלא לאפשר מסירת העתק כאמור אם סבר כי קיים חשש סביר שמסירת ההעתק תביא לשיבוש החקירה או לביצוע עבירה.
: (ג) העתקת חומר המחשב תהיה במקום שהמשטרה הועידה לכך, ותתבצע בידי בעל תפקיד מיומן כאמור [[בסעיף 23א]].
: (ד) על דחיית בקשה לקבל העתק מחומר מחשב לפי סעיף זה רשאי מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (א) לערור לפני בית משפט שלום.

@ 33. שמירת התפוס
: נתפס חפץ כאמור [[בסעיף 32]], או הגיע לידי המשטרה חפץ שאחד התנאים האמורים [[בסעיף 32]] חל עליו, רשאית המשטרה, בכפוף לאמור [[בסעיף 34]], לשמרו עד אשר יוגש לבית המשפט.

@ 34. מסירת התפוס לפי צו
: על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין משטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו דרך כלל או לענין מסויים (להלן - שוטר מוסמך), או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, רשאי בית משפט שלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט - הכל בתנאים שייקבעו בצו.

@ 35. החזרת התפוס על ידי המשטרה
: אם תוך ששה חדשים מיום תפיסת החפץ על ידי המשטרה, או מיום שהגיע לידיה, לא הוגש המשפט אשר בו צריך החפץ לשמש ראיה ולא ניתן צו על אותו חפץ לפי [[סעיף 34]], תחזיר המשטרה את החפץ לאדם אשר מידיו נלקח; אך רשאי בית משפט שלום, על-פי בקשת שוטר מוסמך או אדם מעוניין, להאריך את התקופה בתנאים שיקבע.

@ 36. הכרעת בית-המשפט בתפוס
: הוגש החפץ כראיה לבית המשפט, רשאי בית המשפט, בין בפסק דינו בענין הנדון ובין בצו מיוחד, לצוות מה ייעשה בו; הוראות סעיף זה באות להוסיף על סמכויות בית המשפט לפי כל דין אחר, ולא לגרוע מהן.

@ 37. חפץ שלא הוגש כראיה
: הוגש משפט ולא הוגש החפץ כראיה לבית המשפט, הרי אם היה המשפט נגד אדם על עבירה שעבר באותו חפץ או לגביו, רשאי בית המשפט לצוות כאמור [[בסעיף 34]]; לא ניתן צו לפי [[סעיף 34]] או שלא היה משפט נגד אדם על עבירה כאמור, תחזיר המשטרה את החפץ לאדם שמידיו נלקח.

@ 38. צו מכירה
: היה החפץ בעל חיים או מצרך שעלול להתקלקל, בין בגלל טיבו המיוחד ובין מסיבה אחרת, ולא ניתן עליו צו לפי [[סעיף 34]], רשאי בית משפט השלום, על-פי בקשת שוטר מוסמך או אדם התובע זכות בחפץ, לצוות שהחפץ יימכר במכרז פומבי או במחיר המקובל באותו יום; דמי המכר יוחזרו לאדם שמידיו נלקח החפץ, אולם אם תוך המועדים שנקבעו על פי [[סעיף 35]] הוגש משפט נגד אדם על עבירה שעבר בחפץ שנתפס או לגביו, ינהגו בדמי המכר כפי שיורה בית המשפט.

@ 38א. ערר (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ה-2, תש&quot;ע)
: (א) שוטר מוסמך, אדם שהחפץ נלקח ממנו או תובע זכות בחפץ רשאים לערור על החלטת בית המשפט לפי [[פרק זה]], לפני בית המשפט המחוזי אשר ידון בערר בשופט אחד.
: (ב) על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני בית המשפט העליון שידון בערר בשופט אחד, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.
: (ג) ערר או בקשת רשות לערור כאמור בסעיף זה, לפי העניין, יוגשו בתוך 30 ימים מיום שניתנה החלטת בית המשפט; ניתנה רשות לערור כאמור בסעיף קטן (ב), תוגש הודעת הערר בתוך 30 ימים מיום מתן הרשות לערור; ואולם בית המשפט רשאי להאריך את המועדים האמורים מטעמים שיירשמו.

@ 39. צו חילוט (תיקון: תש&quot;ל)
: (א) על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט, בנוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על חילוט החפץ שנתפס לפי [[סעיף 32]], או שהגיע לידי המשטרה כאמור [[בסעיף 33]], אם האדם שהורשע במעשה העבירה שנעשה בחפץ או לגביו הוא בעל החפץ; דין צו זה כדין עונש שהוטל על הנאשם.
: (ב) ניתן חפץ כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה ולא חל עליו אחד התנאים האחרים האמורים [[בסעיף 32]], לא יחולט אלא אם החפץ ניתן מאת בעליו, או מאת המחזיק בו כדין, או על דעתו, כשכר בעד ביצוע העבירה שעליה הורשע הנידון, או כאמצעי לביצועה, או בעד ביצוע עבירה אחרת הקשורה בעבירה שבה הורשע הנידון, או כאמצעי לביצוע העבירה האחרת; ואין נפקא מינה אם ביצע הנידון את העבירה האחרת ואם לאו, ואף אם לא נתכוון לבצעה.
: (ג) צו חילוט לפי סעיף זה יכול שיינתן בין בגזר הדין ובין על פי עתירה מטעם תובע.

@ 40. טענת בעלות או זכות מצד אדם
: היה אדם שאיננו שותף לעבירה טוען לבעלות על החפץ שחולט או לזכות בו, רשאי הוא, תוך שנה מיום מתן צו החילוט או תוך מועד נוסף שנקבע באותו צו, לבקש מאת בית המשפט שציווה על החילוט לבטל את הצו, ורשאי בית המשפט לעשות כן ולצוות על מסירת החפץ למבקש, לבעלותו או לשם מימוש זכותו בלבד, הכל לפי הענין.

@ 41. תפוס שנמכר או אבד
: נמכר החפץ שהוחלט למסרו כאמור [[בסעיף 40]], יבואו דמי מכרו במקומו; אבד החפץ - רשאי בית המשפט, אם שוכנע שהיתה פשיעה או רשלנות בשמירתו, לחייב את אוצר המדינה בנזיקין בסכום שיקבע.

@ 42. חפץ ללא בעל
: (א) חפץ או דמי מכרו, שעל המשטרה להחזירו לאדם לפי חוק זה, והאדם נדרש בכתב לבוא למקום שנקבע ולקבלו, ולא יעשה כן תוך ששה חדשים מיום שנמסרה לו הדרישה, או שתוך ששה חדשים מן היום שבו חייבת המשטרה להחזירו לא נודע לה מקום הימצאו על אף שפעלה בשקידה סבירה לגילויו - רואים אותו כנכס ללא בעלים והוא יחולט לאוצר המדינה.
: (ב) לענין סעיף זה משלוח דרישה בדואר רשום, לפי המען שמסר האדם במשטרה, ישמש ראיה לכאורה שהדרישה נמסרה לו תוך 48 שעות מעת משלוחה.

== פרק חמישי: הוראות כלליות ==

@ 43. הזמנה להציג חפץ
: ראה שופט שהצגת חפץ נחוצה או רצויה לצרכי חקירה או משפט, רשאי הוא להזמין כל אדם, שלפי ההנחה החפץ נמצא בהחזקתו או ברשותו, להתייצב ולהציג את החפץ, או להמציאו, בשעה ובמקום הנקובים בהזמנה.

@ 44. פטור שוטר מאחריות (תיקון: תשנ&quot;ז)
: שוטר לא ישא באחריות אזרחית או פלילית בשל מעצר או עיכוב שלדעת בית המשפט ביצע אותו בתום לב ולמען שלום הציבור, אולם האמור בסעיף זה לא יגרע מכוחם של הממונים עליו לנקוט אמצעים משמעתיים כפי שיראו לנחוץ.

@ 45. כניסה למקום
: אדם הגר בבית או במקום שמותר להיכנס אליו מכוח רשות לעצור או לחפש, או הממונה על בית או מקום כאמור, ירשה, לפי הדרישה, כניסה חפשית ויתן כל הקלה סבירה; נדרש וסירב להרשות כניסה כאמור, מי שזכאי להיכנס רשאי לבצע את הכניסה בכוח.

@ 46. חיפוש אצל אשה
: חיפוש אצל אשה לפי פקודה זו לא ייעשה אלא על ידי אשה.

@ 47. עבירות (תיקון: תש&quot;ם)
: (א) המשתמש בכוח או באיומים כדי למנוע או להכשיל מעצר חוקי, שלו או של אדם אחר, או כדי להכשיל חיפוש חוקי, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 750 לירות.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראותיה של [[חוק העונשין|פקודת החוק הפלילי, 1936]], ולא לגרוע מהן.

@ 48. תחילה
: תחילתו של נוסח חדש זה ביום י&quot;ג באייר תשכ&quot;ט (1 במאי 1969).

&lt;פרסום&gt; נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום ח' בשבט תשכ&quot;ט (27 בינואר 1969).
&lt;חתימות&gt; יעקב ש' שפירא, שר המשפטים

&lt;ויקי&gt;{{חוקי עונשין|בכנסת=2000952}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>6lvo71ejd2md33kznn0czelu4ewysdz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>275113</id>
    <revision>
      <id>3037798</id>
      <parentid>2946697</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T07:30:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3037784] תיקון מס' 19</comment>
      <origin>3037798</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33797" sha1="fssn4679bs6xxuwwij3mjcs4hp1zoj6" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ״ט–1969}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000952}} '''נוסח ישן:''' {{ח:תיבה|חא״י כרך א׳ פרק ל״ג, עמ׳ 431|פקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחפושים)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563275.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1942, תוס׳ 1, 41|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561815.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1946, תוס׳ 1, 194|תיקון לפקודת שחרור בערבות|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562373.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ה, 8|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209288.pdf}}, {{ח:תיבה|182|חוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_211740.pdf}}.

'''נוסח חדש:''' {{ח:תיבה|דמ״י תשכ״ט, 284|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש]|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_vn_525711.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ל, 16|חוק לתיקון דיני העונשין (שכר עבירה)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 146|תיקון מס׳ 35 לפקודת החוק הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209281.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 70|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209297.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 116|תיקון מס׳ 12 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209181.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 16|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210709.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 369|חוק המחשבים|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211757.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 141|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211315.pdf}}, {{ח:תיבה|351|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211339.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 125|תיקון לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211402.pdf}}, {{ח:תיבה|210|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211423.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 501|תיקון לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299677.pdf}}, {{ח:תיבה|526|תיקון מס׳ 12 (חיפוש ותפיסת מחשב)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299879.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 310|תיקון מס׳ 60 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301109.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 891|תיקון מס׳ 83 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_343173.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 84|חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2168945.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 890|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4401705.pdf}}, {{ח:תיבה|950|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4597315.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 696|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7490322.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 816|תיקון מס׳ 19 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14184830.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: מעצר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן א|סימן א׳: מעצר בלא צו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: הנוהל בתחנת המשטרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: הבאת החשוד בפני שופט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: פעולות אגב מעצר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: חיפוש}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: תפיסת חפצים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:ת}} בפקודה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שופט“ – שופט בית משפט שלום או שופט בית משפט מחוזי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חפץ“ – לרבות תעודה, מסמך, חומר מחשב או בעל חיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחשב“, ”חומר מחשב“ ו”פלט“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: מעצר}}
{{ח:קטע3|פרק 2 סימן א|סימן א׳: מעצר בלא צו}}

{{ח:סעיף|2||תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|3||תיקון: תשנ״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|4||תיקון: תשנ״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|5||תיקון: תשנ״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6||תיקון: תשנ״ו־2, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|7||תיקון: תשנ״ו־2, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: הנוהל בתחנת המשטרה}}

{{ח:סעיף|8|תחנת משטרה – מהי|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:ת}} המפקח הכללי של המשטרה, באישור שר המשטרה, יקבע בצו שיפורסם ברשומות את המקומות שיהיו תחנות משטרה לענין הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}.

{{ח:סעיף|9||תיקון: תשנ״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|10||תיקון: תשנ״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|11||תיקון: תשל״ד, תש״ן, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|12||תיקון: תש״ן, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|13||תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|14||תיקון: תש״ן, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|15||תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: הבאת החשוד בפני שופט|תיקון: תש״ן}}

{{ח:סעיף|16||תיקון: תשנ״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|17||תיקון: תש״ן, תשנ״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|18||תיקון: תשנ״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|18א||תיקון: תש״ן, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: פעולות אגב מעצר}}

{{ח:סעיף|19|שימוש בכוח}}
{{ח:ת}} מי שמוסמך לעצור אדם חב מעצר רשאי להשתמש בכל אמצעי סביר הדרוש לביצוע המעצר, אם האדם מתנגד למעצר או מנסה להתחמק ממנו.

{{ח:סעיף|20|עזרת הציבור}}
{{ח:ת}} כל אדם חייב לעזור לשוטר או לאדם אחר הדורש באופן סביר את עזרתו לעצור אדם שהוא מוסמך לעצרו או למנוע בריחתו.

{{ח:סעיף|21|כלי התקפה}}
{{ח:ת}} העוצר רשאי לקחת מן הנעצר כל כלי התקפה שעמו וימסור את הכלי שלקח לשופט או לשוטר שלפניו יש לפי החוק להביא את הנעצר.

{{ח:סעיף|22|חיפוש בעצור|תיקון: תשנ״ו, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} שוטר העוצר אדם, או המקבל עצור או אסיר למשמורתו, רשאי לערוך חיפוש על גופו; בסעיף זה, ”חיפוש על גוף האדם“ – חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו, שאינו חיפוש חיצוני או פנימי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכות חיפוש על פי חוק בגופו של עצור או אסיר.
{{ח:תת|(ג)}} דברים שנתפסו בחיפוש לפי סעיף קטן (א) יוחזקו במשמורת, תיערך רשימה של הדברים שנתפסו שתיחתם בידי המחפש ומי שחיפשו על גופו; עותק של הרשימה יימסר למי שחיפשו על גופו.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: חיפוש}}

{{ח:סעיף|23|צווי חיפוש|תיקון: תש״ם}}
{{ח:ת}} רשאי שופט ליתן צו לערוך חיפוש בכל בית או מקום (להלן – צו חיפוש) אם –
{{ח:תת|(1)}} החיפוש בו נחוץ כדי להבטיח הצגת חפץ לצורך כל חקירה, משפט או הליך אחר;
{{ח:תת|(2)}} יש לשופט יסוד להניח שהוא משמש להחסנתו או למכירתו של חפץ גנוב, או שנשמר בו או מוחסן בו חפץ שנעברה בו או לגביו עבירה, או ששימש, או מתכוונים להשתמש בו, למטרה לא־חוקית;
{{ח:תת|(3)}} יש לשופט יסוד להניח שנעברה עבירה או שמתכוונים לעבור עבירה נגד אדם הנמצא בו.

{{ח:סעיף|23א|חדירה לחומר מחשב|תיקון: תשנ״ה, תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, יראו אותן כחיפוש וייעשו על־ידי בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור; לענין זה, ”חדירה לחומר מחשב“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המחשבים#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}, לא ייערך חיפוש כאמור בסעיף קטן (א), אלא על־פי צו של שופט לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}, המציין במפורש את ההיתר לחדור לחומר מחשב או להפיק פלט, לפי הענין, והמפרט את מטרות החיפוש ותנאיו שייקבעו באופן שלא יפגעו בפרטיותו של אדם מעבר לנדרש.
{{ח:תת|(ג)}} קבלת מידע מתקשורת בין מחשבים אגב חיפוש לפי סעיף זה לא תיחשב כהאזנת סתר לפי {{ח:חיצוני|חוק האזנת סתר|חוק האזנת סתר, התשל״ט–1979}}.

{{ח:סעיף|24|סמכות לפי צו חיפוש}}
{{ח:תת|(א)}} צו חיפוש ישמש אסמכתה לכל שוטר, או לאדם אחר שנקב השופט בצו, אם ראה שהנסיבות מחייבות לייפות לכך כוחו של אותו אדם –
{{ח:תתת|(1)}} לערוך חיפוש בבית או במקום לפי האמור בצו החיפוש ולתפוס כל חפץ הנחזה כמתואר בצו ולעשות בו כאמור בצו;
{{ח:תתת|(2)}} לעצור כל אדם הנמצא בבית או במקום ונחזה כמי שיש לו, או שהיתה לו, יד בעבירה שנעברה, או שמתכוונים לעבור, באותו חפץ או לגביו.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעורך חיפוש לפי צו חיפוש ומוצא חפץ שלא הוזכר בצו, אבל יש יסוד סביר להניח שנעברה, או שמתכוונים לעבור, עבירה בו או לגביו, רשאי לתפוס את החפץ ולהביאו לפני השופט שנתן את הצו, והשופט רשאי לצוות מה ייעשה בו, כפי שיראה לנכון.

{{ח:סעיף|25|חיפוש שלא על פי צו חיפוש|תיקון: תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ה, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שוטר רשאי, בלא צו חיפוש, להיכנס ולחפש בכל בית או מקום אם –
{{ח:תתת|(1)}} יש לשוטר יסוד להניח שמבצעים שם פשע, או שפשע בוצע שם זה מקרוב;
{{ח:תתת|(2)}} תופש הבית או המקום פונה לעזרת המשטרה;
{{ח:תתת|(3)}} אדם המצוי שם פונה לעזרת המשטרה ויש יסוד להניח שמבוצעת שם עבירה;
{{ח:תתת|(4)}} השוטר רודף אחרי אדם המתחמק ממעצר או נמלט ממשמורת חוקית;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 20.7.2026 עד יום 30.6.2027):}} התעורר חשד סביר זה מקרוב שיש בבית או במקום תיעוד או מצלמה העשויים לשמש ראיה לביצוע פשע חמור או עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 144|סעיפים 144(א) או (ב)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 340א|או 340א(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בפקודה זו – חוק העונשין), אם אי־ביצוע החיפוש באופן מיידי יסכל את מטרת החיפוש, ולא ניתן לקבל צו חיפוש לנוכח הצורך לבצע את החיפוש באופן מיידי כדי למנוע את העלמת הראיה או הפגיעה בה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 20.7.2026 עד יום 30.6.2027):}} על חיפוש לפי סעיף קטן (א)(5) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החיפוש יבוצע לאחר קבלת אישור קצין משטרה בדרגת רב־פקד ומעלה; האישור יתועד בכתב ויכלול את הנסיבות והנימוקים לכך שהחיפוש נדרש באופן מיידי וללא צו;
{{ח:תתת|(2)}} החיפוש יתועד באופן שייקבע בנוהלי המשטרה; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 20.7.2026 עד יום 30.6.2027):}}
{{ח:תתת|(1)}} השר לביטחון לאומי והמפקח הכללי של משטרת ישראל ידווחו בכתב לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת וליועץ המשפטי לממשלה, בהתאמה, אחת לארבעה חודשים, על כל אלה, לגבי התקופה שקדמה למועד הדיווח:
{{ח:תתתת|(א)}} מספר האישורים לחיפוש ללא צו שניתנו לפי סעיף קטן (א)(5) והעבירות שבשלהן ניתנו האישורים;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר החיפושים שבהם נמצאו תיעוד או מצלמה לפי סעיף קטן (א)(5).
{{ח:תתת|(2)}} פרקליט המדינה ידווח בכתב לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשישה חודשים, על מספר כתבי האישום שהוגשו בתיקים שבהם בוצע חיפוש לפי הוראות סעיף קטן (א)(5).
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 20.7.2026 עד יום 30.6.2027):}} בסעיף זה, ”פשע חמור“ – עבירה שדינה מאסר עשר שנים או יותר, עבירה של סחיטה באיומים לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 428|סעיף 428 לחוק העונשין}} או עבירה של גביית דמי חסות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 428א|סעיף 428א לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|25א||תיקון: תשל״ג, תשנ״ו, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|26|הנוהל בעריכת חיפוש|תיקון: תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} חיפוש, בין על פי צו ובין שלא על פי צו, ייערך בפני שני עדים שאינם שוטרים, זולת אם –
{{ח:תתת|(1)}} לא ניתן בנסיבות הענין ובגלל דחיפותו לערכו כאמור; נסיבות הענין וטעמי דחיפותו יפורטו בפרוטוקול שייערך;
{{ח:תתת|(2)}} שופט הרשה לערכו שלא בפני עדים;
{{ח:תתת|(3)}} תופש הבית או המקום שבו נערך החיפוש, או אחד מבני ביתו הנוכחים שם, ביקש לערכו שלא בפני עדים; הבקשה תפורש בפרוטוקול שייערך.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), המפקח הכללי של המשטרה יקבע הוראות נוספות לענין חדירה לחומר מחשב לצורך שמירה על הפרטיות ועל שלמותו של חומר המחשב; קביעה לפי סעיף קטן זה יכול שתיעשה בפקודות משטרת ישראל כהגדרתן {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, ויכול שתיעשה בנהלים בידי המפקח הכללי של המשטרה או בידי קצין משטרה שהוא הסמיכו לכך.

{{ח:סעיף|27|רשימת החפצים שנמצאו}}
{{ח:ת}} רשימת כל החפצים שנתפסו אגב חיפוש, בין שנערך על פי צו ובין שלא על פי צו, והמקומות שבהם נמצאו, תיערך על־ידי מי שביצע את החיפוש ותיחתם בידי העדים או בחותמתם.

{{ח:סעיף|28|נוכחות התופש מותרת}}
{{ח:ת}} תופש הבית או המקום שמחפשים בו, או אדם מטעמו, יינתן לו להיות נוכח בחיפוש, ולפי דרישתו יימסר לו העתק של רשימת החפצים שנתפסו, חתום בידי העדים או בחותמתם.

{{ח:סעיף|29|חיפוש באדם|תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:ת}} נמצא אדם בבית או במקום שמחפשים בו או בקרבתו, ויש יסוד סביר לחשוד שהוא מסתיר אצלו חפץ שמחפשים, או שרשאים לחפש אחריו – מותר לחפש על גופו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}}, מיד; רשימת החפצים שנמצאו ונתפסו תיערך ותיחתם בידי עדים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27}}, והעתק הרשימה חתומה כאמור יימסר לאדם לפי דרישתו.

{{ח:סעיף|30|הוראת שופט לערוך חיפוש}}
{{ח:ת}} רשאי שופט להורות שייערך בפניו חיפוש בכל בית או מקום שהוא מוסמך ליתן צו חיפוש לגביו.

{{ח:סעיף|31|סמכויות שופט לגבי חפצים שנמצאו}}
{{ח:ת}} הובא לפני שופט, מכוח צו חיפוש, חפץ שאסור להשתמש בו או להחזיקו, ולא הוכיח המחזיק הצדק חוקי, רשאי השופט להורות על החרמתו, השחתתו או השמדתו, אף אם לא יובא אדם לדין בקשר אליו.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: תפיסת חפצים}}

{{ח:סעיף|32|סמכות לתפוס חפצים|תיקון: תש״ל, תשנ״ה, תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק 4|פרק זה}}, לא ייתפס מחשב או דבר המגלם חומר מחשב, אם הוא נמצא בשימושו של מוסד כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 35|בסעיף 35 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, אלא על־פי צו של בית משפט; צו שניתן שלא במעמד המחזיק במחשב או בדבר המגלם חומר מחשב, יינתן לתקופה שאינה עולה על 48 שעות; לענין זה לא יובאו שבתות ומועדים במנין השעות; בית משפט רשאי להאריך את הצו לאחר שניתנה למחזיק הזדמנות להשמיע טענותיו.
{{ח:תת|(ב1)}} נתפס מחשב שאינו בשימושו של מוסד כהגדרתו בסעיף קטן (ב) וניתן להפרידו מדבר המגלם חומר מחשב, והמחשב אינו דרוש לצורך חילוטו או הגשתו כראיה לבית המשפט, תחזיר המשטרה את המחשב לאדם שממנו נלקח בתוך 30 ימים מיום תפיסתו, ואולם רשאי בית משפט שלום לצוות על הארכת התקופה האמורה לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, ולחזור ולצוות על כך מעת לעת.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לענין סעיף זה.

{{ח:סעיף|32א|העתקת חומר מחשב|תיקון: תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} לבקשת אדם המשתמש במחשב שנתפס לפי הוראות חוק זה או שיש לו חומר מחשב במחשב כאמור, תאפשר לו המשטרה לקבל העתק מחומר המחשב הדרוש לו, בתוך ארבעה ימים מיום התפיסה; קצין בדרגת סגן ניצב או בדרגה גבוהה מזאת רשאי להורות שמסירת ההעתק תידחה, ולחזור ולהורות על כך מעת לעת, ובלבד שכל תקופת דחיה לא תעלה על ארבעה ימים ושסך כל תקופות הדחיה לא יעלה על 16 ימים; בית משפט שלום רשאי בנסיבות מיוחדות לצוות שמסירת ההעתק תידחה לתקופה נוספת, ולחזור ולצוות כך מעת לעת, ובלבד שכל תקופת דחיה לא תעלה על 15 ימים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), קצין משטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו רשאי שלא לאפשר מסירת העתק כאמור אם סבר כי קיים חשש סביר שמסירת ההעתק תביא לשיבוש החקירה או לביצוע עבירה.
{{ח:תת|(ג)}} העתקת חומר המחשב תהיה במקום שהמשטרה הועידה לכך, ותתבצע בידי בעל תפקיד מיומן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23א|בסעיף 23א}}.
{{ח:תת|(ד)}} על דחיית בקשה לקבל העתק מחומר מחשב לפי סעיף זה רשאי מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (א) לערור לפני בית משפט שלום.

{{ח:סעיף|33|שמירת התפוס}}
{{ח:ת}} נתפס חפץ כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, או הגיע לידי המשטרה חפץ שאחד התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}} חל עליו, רשאית המשטרה, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34}}, לשמרו עד אשר יוגש לבית המשפט.

{{ח:סעיף|34|מסירת התפוס לפי צו}}
{{ח:ת}} על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין משטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו דרך כלל או לענין מסויים (להלן – שוטר מוסמך), או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, רשאי בית משפט שלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט – הכל בתנאים שייקבעו בצו.

{{ח:סעיף|35|החזרת התפוס על ידי המשטרה}}
{{ח:ת}} אם תוך ששה חדשים מיום תפיסת החפץ על ידי המשטרה, או מיום שהגיע לידיה, לא הוגש המשפט אשר בו צריך החפץ לשמש ראיה ולא ניתן צו על אותו חפץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}}, תחזיר המשטרה את החפץ לאדם אשר מידיו נלקח; אך רשאי בית משפט שלום, על־פי בקשת שוטר מוסמך או אדם מעוניין, להאריך את התקופה בתנאים שיקבע.

{{ח:סעיף|36|הכרעת בית־&lt;wbr&gt;המשפט בתפוס}}
{{ח:ת}} הוגש החפץ כראיה לבית המשפט, רשאי בית המשפט, בין בפסק דינו בענין הנדון ובין בצו מיוחד, לצוות מה ייעשה בו; הוראות סעיף זה באות להוסיף על סמכויות בית המשפט לפי כל דין אחר, ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|37|חפץ שלא הוגש כראיה}}
{{ח:ת}} הוגש משפט ולא הוגש החפץ כראיה לבית המשפט, הרי אם היה המשפט נגד אדם על עבירה שעבר באותו חפץ או לגביו, רשאי בית המשפט לצוות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34}}; לא ניתן צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}} או שלא היה משפט נגד אדם על עבירה כאמור, תחזיר המשטרה את החפץ לאדם שמידיו נלקח.

{{ח:סעיף|38|צו מכירה}}
{{ח:ת}} היה החפץ בעל חיים או מצרך שעלול להתקלקל, בין בגלל טיבו המיוחד ובין מסיבה אחרת, ולא ניתן עליו צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}}, רשאי בית משפט השלום, על־פי בקשת שוטר מוסמך או אדם התובע זכות בחפץ, לצוות שהחפץ יימכר במכרז פומבי או במחיר המקובל באותו יום; דמי המכר יוחזרו לאדם שמידיו נלקח החפץ, אולם אם תוך המועדים שנקבעו על פי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}} הוגש משפט נגד אדם על עבירה שעבר בחפץ שנתפס או לגביו, ינהגו בדמי המכר כפי שיורה בית המשפט.

{{ח:סעיף|38א|ערר|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ה־2, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} שוטר מוסמך, אדם שהחפץ נלקח ממנו או תובע זכות בחפץ רשאים לערור על החלטת בית המשפט לפי {{ח:פנימי|פרק 4|פרק זה}}, לפני בית המשפט המחוזי אשר ידון בערר בשופט אחד.
{{ח:תת|(ב)}} על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני בית המשפט העליון שידון בערר בשופט אחד, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.
{{ח:תת|(ג)}} ערר או בקשת רשות לערור כאמור בסעיף זה, לפי העניין, יוגשו בתוך 30 ימים מיום שניתנה החלטת בית המשפט; ניתנה רשות לערור כאמור בסעיף קטן (ב), תוגש הודעת הערר בתוך 30 ימים מיום מתן הרשות לערור; ואולם בית המשפט רשאי להאריך את המועדים האמורים מטעמים שיירשמו.

{{ח:סעיף|39|צו חילוט|תיקון: תש״ל}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט, בנוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על חילוט החפץ שנתפס לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}}, או שהגיע לידי המשטרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33}}, אם האדם שהורשע במעשה העבירה שנעשה בחפץ או לגביו הוא בעל החפץ; דין צו זה כדין עונש שהוטל על הנאשם.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן חפץ כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה ולא חל עליו אחד התנאים האחרים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, לא יחולט אלא אם החפץ ניתן מאת בעליו, או מאת המחזיק בו כדין, או על דעתו, כשכר בעד ביצוע העבירה שעליה הורשע הנידון, או כאמצעי לביצועה, או בעד ביצוע עבירה אחרת הקשורה בעבירה שבה הורשע הנידון, או כאמצעי לביצוע העבירה האחרת; ואין נפקא מינה אם ביצע הנידון את העבירה האחרת ואם לאו, ואף אם לא נתכוון לבצעה.
{{ח:תת|(ג)}} צו חילוט לפי סעיף זה יכול שיינתן בין בגזר הדין ובין על פי עתירה מטעם תובע.

{{ח:סעיף|40|טענת בעלות או זכות מצד אדם}}
{{ח:ת}} היה אדם שאיננו שותף לעבירה טוען לבעלות על החפץ שחולט או לזכות בו, רשאי הוא, תוך שנה מיום מתן צו החילוט או תוך מועד נוסף שנקבע באותו צו, לבקש מאת בית המשפט שציווה על החילוט לבטל את הצו, ורשאי בית המשפט לעשות כן ולצוות על מסירת החפץ למבקש, לבעלותו או לשם מימוש זכותו בלבד, הכל לפי הענין.

{{ח:סעיף|41|תפוס שנמכר או אבד}}
{{ח:ת}} נמכר החפץ שהוחלט למסרו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40}}, יבואו דמי מכרו במקומו; אבד החפץ – רשאי בית המשפט, אם שוכנע שהיתה פשיעה או רשלנות בשמירתו, לחייב את אוצר המדינה בנזיקין בסכום שיקבע.

{{ח:סעיף|42|חפץ ללא בעל}}
{{ח:תת|(א)}} חפץ או דמי מכרו, שעל המשטרה להחזירו לאדם לפי חוק זה, והאדם נדרש בכתב לבוא למקום שנקבע ולקבלו, ולא יעשה כן תוך ששה חדשים מיום שנמסרה לו הדרישה, או שתוך ששה חדשים מן היום שבו חייבת המשטרה להחזירו לא נודע לה מקום הימצאו על אף שפעלה בשקידה סבירה לגילויו – רואים אותו כנכס ללא בעלים והוא יחולט לאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה משלוח דרישה בדואר רשום, לפי המען שמסר האדם במשטרה, ישמש ראיה לכאורה שהדרישה נמסרה לו תוך 48 שעות מעת משלוחה.

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|43|הזמנה להציג חפץ}}
{{ח:ת}} ראה שופט שהצגת חפץ נחוצה או רצויה לצרכי חקירה או משפט, רשאי הוא להזמין כל אדם, שלפי ההנחה החפץ נמצא בהחזקתו או ברשותו, להתייצב ולהציג את החפץ, או להמציאו, בשעה ובמקום הנקובים בהזמנה.

{{ח:סעיף|44|פטור שוטר מאחריות|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:ת}} שוטר לא ישא באחריות אזרחית או פלילית בשל מעצר או עיכוב שלדעת בית המשפט ביצע אותו בתום לב ולמען שלום הציבור, אולם האמור בסעיף זה לא יגרע מכוחם של הממונים עליו לנקוט אמצעים משמעתיים כפי שיראו לנחוץ.

{{ח:סעיף|45|כניסה למקום}}
{{ח:ת}} אדם הגר בבית או במקום שמותר להיכנס אליו מכוח רשות לעצור או לחפש, או הממונה על בית או מקום כאמור, ירשה, לפי הדרישה, כניסה חפשית ויתן כל הקלה סבירה; נדרש וסירב להרשות כניסה כאמור, מי שזכאי להיכנס רשאי לבצע את הכניסה בכוח.

{{ח:סעיף|46|חיפוש אצל אשה}}
{{ח:ת}} חיפוש אצל אשה לפי פקודה זו לא ייעשה אלא על ידי אשה.

{{ח:סעיף|47|עבירות|תיקון: תש״ם}}
{{ח:תת|(א)}} המשתמש בכוח או באיומים כדי למנוע או להכשיל מעצר חוקי, שלו או של אדם אחר, או כדי להכשיל חיפוש חוקי, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 750 לירות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראותיה של {{ח:חיצוני|חוק העונשין|פקודת החוק הפלילי, 1936}}, ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|48|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של נוסח חדש זה ביום י״ג באייר תשכ״ט (1 במאי 1969).

{{ח:חתימות|נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום ח׳ בשבט תשכ״ט (27 בינואר 1969).}}
* '''יעקב ש׳ שפירא'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי עונשין|בכנסת=2000952}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>fssn4679bs6xxuwwij3mjcs4hp1zoj6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק ההתיישנות</title>
    <ns>116</ns>
    <id>276185</id>
    <revision>
      <id>3037791</id>
      <parentid>2967293</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T07:21:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון מס' 10</comment>
      <origin>3037791</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19784" sha1="cceg33dbuoc7e389g416gqt8b3xz80c" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק ההתיישנות, תשי&quot;ח-1958

&lt;מאגר 2000281 תיקון 2213408 תקן 147307 קוד a163Y00000DuCpSQAV&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשי&quot;ח, 112|חוק ההתיישנות|3:208303)), ((145|ת&quot;ט|ec:3:317747)); ((תשכ&quot;ה, 103|תיקון|5:208304)); ((תשל&quot;ח, 65|חוק האפוטרופוס הכללי|9:207909)); ((תשס&quot;ד, 430|תיקון מס' 3|16:299776)); ((תשס&quot;ז, 385|תיקון מס' 4|17:300126)); ((תשע&quot;ה, 216|תיקון מס' 5|20:313586)); ((תשע&quot;ו, 610|חוק אומנה לילדים|20:323013)); ((תשפ&quot;ב, 1048|תיקון מס' 7|24:646056)); ((תשפ&quot;ד, 492|תיקון מס' 8 - חרבות ברזל|25:4019628)); ((תשפ&quot;ה, 529|תיקון מס' 152 לחוק העונשין|25:6235343)); ((תשפ&quot;ו, 822|תיקון מס' 10|25:14184819)).

__TOC__

== פרק ראשון: עיקרי ההתיישנות ==

@ 1. הגדרות
: בחוק זה -
:- &quot;בית משפט&quot; - כל רשות שיפוטית או בורר, ולמעט בית דין דתי;
:- &quot;תובענה&quot; - הליך אזרחי לפני בית משפט;
:- &quot;מקרקעין&quot; - קרקע מכל סוג וכל זכות או טובת הנאה בקרקע וכל דבר המחובר לקרקע חיבור קבע וכל זכות או טובת הנאה הטעונים רישום בספרי האחוזה.

@ 2. טענת התיישנות
: תביעה לקיים זכות כל שהיא נתונה להתיישנות, ואם הוגשה תובענה על תביעה שהתיישנה וטען הנתבע טענת התיישנות, לא יזדקק בית המשפט לתובענה, אך אין בהתיישנות בלבד כדי לבטל את הזכות גופה.

@ 3. הזמן לטענת התיישנות
: אין נזקקים לטענת התיישנות אם לא טען הנתבע טענה זו בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה.

@ 4. תביעה שכנגד וקיזוז
: בתובענה על תביעה שלא התיישנה או שהתיישנה אך לא נטענה נגדה טענת התיישנות, לא תישמע טענת התיישנות נגד קיזוז באותה תובענה ולא נגד תביעה שכנגד, כשהיא והתביעה שבאותה תובענה נושאן אחד או כשהן נובעות מאותן נסיבות.

== פרק שני: תקופת ההתיישנות ==

@ 5. הזמן להתיישנות
: התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן - תקופת ההתיישנות) היא -
: (1) בשאינו מקרקעין - שבע שנים;
: (2) במקרקעין - חמש עשרה שנה; ואם נרשמו בספרי האחוזה לאחר סידור זכות קנין לפי [[פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין)]] - עשרים וחמש שנה.

@ 6. תחילת ההתיישנות
: תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה.

@ 7. השעיית מרוץ תקופת ההתיישנות עקב התנהגות פסולה של הנתבע (תיקון: תשע&quot;ה)
: מרוץ תקופת ההתיישנות של תביעה יושעה כל עוד נמנע התובע מלהגיש תובענה בשל כך שהנתבע, או מי מטעמו, מטעה ביודעין את התובע, מפעיל נגדו כוח, מאיים עליו או מנצל את מצוקתו; לעניין זה, &quot;הטעיה&quot; - לרבות בדרך של אי־גילוי ביודעין של עובדה מהעובדות המהוות את עילת התובענה.

@ 8. התיישנות שלא מדעת
: נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה.

@ 9. הודאה בקיום זכות
: הודה הנתבע, בכתב או בפני בית משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לענין סעיף זה.
: בסעיף זה, &quot;הודאה&quot; - למעט הודאה שהיה עמה טיעון התיישנות.

== פרק שלישי: חישוב תקופת ההתיישנות ==

@ 10. קטינות
: בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו עדיין לא מלאו לתובע שמונה עשרה שנה.

@ 11. ליקוי נפשי או שכלי (תיקון: תשס&quot;ד)
: בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו התובע לא היה מסוגל לדאוג לעניניו מחמת ליקוי נפשי או שכלי, זמני או קבוע, ולא היה עליו אפוטרופוס; היה עליו אפוטרופוס, לא יבוא במנין הזמן שבו טרם נודעו לאפוטרופוס העובדות המהוות את עילת התובענה.

@ 12. יחסי אפוטרופסות
: בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו היה התובע אפוטרופוס של הנתבע או נתון לאפוטרופסותו.

@ 13. נישואין
: בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו היו בעלי הדין נשואים זה לזה; בנישואין שהוכרזו כדין בטלים מעיקרא או שהופקעו כדין, יראו את בעלי הדין לענין סעיף זה, כאילו היו נשואים זה לזה עד יום ההכרזה או עד יום ההפקעה.

@ 14. שהות מחוץ לישראל (תיקון: תשל&quot;ח)
: בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו נמצא אחד מבעלי הדין בשטח מדינה, שמחמת התנאים שהיה נתון בהם שם או מחמת היחסים שהיו שוררים בין אותה מדינה לבין מדינת ישראל לא יכול היה, הוא או בעל דינו, לקיים את הבירור המשפטי.
: בסעיף זה -
:- &quot;שטח מדינה&quot; - לרבות כל ארץ חסות וכל שטח התפוס למעשה בידי מדינה;
:- &quot;בעל דין&quot; - לגבי נכס המוקנה לאפוטרופוס על נכסי נפקדים, לאפוטרופוס על נכסי גרמנים או לממונה על רכוש האויב - מי שהיה בעל הנכס האמור ערב ההקנייה, ולגבי נכס שבניהולו של האפוטרופוס הכללי - בעל הנכס.

@ 15. תובענה שנדחתה
: הוגשה תובענה לפני בית משפט, לרבות בית דין דתי, והתובענה נדחתה באופן שלא נבצר מן התובע להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה, לא יבוא במנין תקופת ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה.

@ 15א. עיכוב של תקופת ההתיישנות - חרבות ברזל (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) בחישוב תקופת ההתיישנות של תביעה בשאינו מקרקעין, שערב תחילתו של [[25:4019628|חוק ההתיישנות (תיקון מס' 8 - חרבות ברזל), התשפ&quot;ד-2024]] (((ביום 25.1.2024))) (בסעיף זה - תיקון מס' 8) לא הסתיימה - לא תבוא במניין התקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ&quot;ז באדר ב' התשפ&quot;ד (6 באפריל 2024).
: (ב) בחישוב תקופת ההתיישנות של תביעה במקרקעין, שתקופת ההתיישנות שלה הייתה מסתיימת, על פי הדין החל ערב [[25:4019628|תיקון מס' 8]], בתקופה שמיום תחילתו של [[25:4019628|תיקון מס' 8]] ועד יום כ&quot;ז באדר ב' התשפ&quot;ד (6 באפריל 2024) - לא תבוא במניין התקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ&quot;ז באדר ב' התשפ&quot;ד (6 באפריל 2024).
: (ג) הסתיימה תקופת ההתיישנות של תביעה, בין במקרקעין ובין בשאינו מקרקעין, בתקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד ערב תחילתו של [[25:4019628|תיקון מס' 8]] - יראו את תקופת ההתיישנות כאילו טרם הסתיימה, ולא תבוא במניין התקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ&quot;ז באדר ב' התשפ&quot;ד (6 באפריל 2024).
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), בית המשפט רשאי לקבוע כי הוראות אותו סעיף קטן לא יחולו על תביעה שהתיישנה ערב תחילתו של תיקון מס' 8, מטעמים מיוחדים שיירשמו; בהחלטתו ישקול בית המשפט, בין השאר, אם חל שינוי לרעה במצבו של הנתבע בשל חלוף תקופת ההתיישנות בהתאם לדין ערב תחילתו של [[25:4019628|תיקון מס' 8]].
: (ה) הוראות סעיף זה יחולו גם לעניין תקופת התיישנות בתביעה שנקבעה בחיקוק אחר, למעט בהוראה מהוראות אלה:
:: (1) [[סעיף 15 לחוק התובלה האווירית, התש&quot;ם-1980]];
:: (2) [[+#תוספת פרט 3|תקנות 6 ו-6א לתקנות האג בעניין שטרי מטען]] המובאות [[#תוספת פרט 3|בסעיף III לתוספת לפקודת הובלת טובין בים]];
:: (3) [[סעיף 23 לחוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן, התשס&quot;ד-2004]];
:: (4) [[סעיף 5א(3) לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי&quot;ב-1952]];
:: (5) [[סעיף 75 לחוק הספנות (ימאים), התשל&quot;ג-1973]];
:: (6) [[#תוספת חלק ג סימן 2 פרט 39|סעיף 39(ב) בתוספת לחוק המכר (מכר טובין בין-לאומי), התש&quot;ס-1999]];
:: (7) [[סעיף 154(ב) לפקודת המכס]].

@ 16. תקופת התיישנות לאחר עיכוב
: נתעכב מנין תקופת ההתיישנות כאמור [[בסעיפים 10]] [[ו-12 עד 15]], לא תסתיים התקופה לפני שעברה לפחות שנה אחת מן היום שבו חדל העיכוב; נתעכב מנין התקופה כאמור [[בסעיף 11]] - לא תסתיים לפני שעברו לפחות שנתיים מן היום שבו חדל העיכוב.

@ 17. סגירת בית משפט
: נבצר מן התובע בשנה האחרונה של תקופת ההתיישנות להגיש את התובענה מפני שנסגר בית המשפט המוסמך לדון בה, לא תסתיים תקופת ההתיישנות לפני שעברה שנה מן היום שבו חזר ונפתח בית המשפט.

@ 18. תביעת הזכות אינה משפיעה
: לענין חישוב תקופת ההתיישנות אין נפקא מינה אם הזכות נתבעת על ידי הזכאי המקורי או על ידי חליפו או אם הזכות נתבעת נגד החייב המקורי או נגד חליפו, ובלבד שאם נסבה הזכות בדרך ירושה, לא תסתיים תקופת ההתיישנות לפני שעברה לפחות שנה אחת מן היום שבו נסבה הזכות.

@ 18א. תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות (תיקון: תשס&quot;ז, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ו)
: (א) בחישוב תקופת ההתיישנות של תביעה בתובענה שהגיש נפגע בשל מעשה כמפורט להלן, לא יבוא במניין הזמן שבו טרם מלאו לנפגע 28 שנים:
:: (1) תקיפה מינית שבוצעה בנפגע בהיותו קטין;
:: (2) התעללות שבוצעה בנפגע בהיותו קטין בידי פוגע שהוא בן משפחתו או אדם שהיה אחראי עליו;
:: (3) תקיפה מינית שבוצעה בנפגע בהיותו בגיר אך בטרם מלאו לו 21 שנים, תוך ניצול יחסי אמון, תלות, טיפול או מרות או בידי פוגע שהוא בן משפחתו.
: (א1) הוראות [[סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]]] לא יחולו בתובענה כאמור בסעיף קטן (א) שהוגשה לאחר שמלאו לנפגע 28 שנים והנתבע אינו הפוגע בנפגע, בן משפחתו או אדם שהיה אחראי עליו.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;בן משפחה&quot; -
::: (1) הורה, בן זוגו של הורה אף אם אינו נשוי לו, סב או סבתא;
::: (2) מי שמלאו לו 15 שנים והוא אחד מאלה: אח או אחות, אח או אחות חורגים, דוד או דודה ובנם או בתם, גיס או גיסה;
::: (3) אומן, בן זוגו של אומן אף אם אינו נשוי לו, אביו או אמו של אומן;
::: (4) מי שמלאו לו 15 שנים והוא אחד מאלה: בנו או בתו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;
::- &quot;אומן&quot; - אב או אם במשפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]], או במשפחת אומנה אחרת שאישר משרד הרווחה והשירותים החברתיים;
::- &quot;אחראי על קטין&quot; -
::: (1) מי שעליו האחריות לצורכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין - מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין מחמת מעשה כשר או אסור שלו;
::: (2) מי שהקטין מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו 18 שנים, ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות.
: (ג) (((בוטל).))

@ 18ב. תביעה נגד מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירת התעללות בקטין או בעבירת מין (תיקון: תשס&quot;ז, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ה)
: תקופת ההתיישנות של תביעה בתובענה שהגיש נפגע, בשל עובדות המהוות עבירה כמפורט להלן שבוצעה בו, נגד הפוגע בו שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור, לא תסתיים לפני שעברה שנה מהיום שבו פסק הדין בהליך הפלילי הפך לחלוט:
: (1) עבירת התעללות לפי [[סעיף 368ג לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בסעיף זה - חוק העונשין), שבוצעה בקטין בידי האחראי עליו; בסעיף זה, &quot;אחראי על קטין&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 18א(ב)]];
: (2) עבירה לפי [[+|סעיפים 345]], [[+|346(א)]], [[+|348(א), (ב), (ג1) או (ד)]], [[ו-351 לחוק העונשין]], או לפי [[סעיף 75 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]].

== פרק רביעי: הוראות שונות ==

@ 19. תקופת התיישנות מוסכמת
: רשאים בעלי הדין להסכים, בחוזה נפרד בכתב, על תקופת התיישנות ארוכה מן הקבועה בחוק זה, ובתביעה שענינה אינו מקרקעין - גם על תקופת התיישנות קצרה יותר מן הקבועה בחוק זה, ובלבד שלא תקצר מששה חדשים.

@ 20. הזכות ליפרע משעבוד
: נושה שיש לו על חובו ערבון, משכנתה, משכון או שעבוד כיוצא באלה, אין בהתיישנות כדי לפגוע בזכותו ליפרע מן השעבוד.

@ 21. התיישנות פסק דין
: פסק דין בתובענה שעברו עליו עשרים וחמש שנה בלי שהזכאי לפיו עשה פעולה כל שהיא כדי לבצעו, רשאי החייב לטעון טענת התיישנות; ואולם פסק דין בתובענה שלפי תכנו אינו טעון ביצוע אינו נתון להתיישנות.

@ 22. (תיקון: תשכ&quot;ה) : ((הנוסח שולב [[בחוק הקרקעות העותמני]].))
@ 23. : ((הנוסח שולב [[בפקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין)]].))
@ 24. : ((הנוסח שולב [[בפקודת הנזיקין האזרחיים, 1944]].))
@ 25. : ((הנוסח שולב [[בפקודת השטרות]].))

@ 26. ביטולים (תיקון: תשי&quot;ח)
: בטלים -
: (1) ((הנוסח שולב במג'לה;))
: (2) ((הנוסח שולב [[בחוק הסחר הימי העותמני|בחוק הסחר הימי העותמני מיום 20 באוגוסט 1863]];))
: (3) ((הנוסח שולב [[החוק המסחרי העותומאני|בחוק המסחרי העותמני משנת 1850]];))
: (4) ((הנוסח שולב [[חוק ההוצאה לפועל|בחוק הזמני על ההוצאה לפועל העותמני מיום 11 במאי 1914]];))
: (5) ((הנוסח שולב [[חוק זכות יוצרים 1911|בחוק זכות יוצרים, 1911]];))
: (6) פקודת ההתיישנות (אויבים ושבויי מלחמה), 1946;
: (7) ((הנוסח שולב [[פקודת מסילות הברזל|בפקודת מסילות הברזל הממשלתיות, 1936]];))
: (8) ((הנוסח שולב [[חוק הדואר|בחוק בנק הדואר, תשי&quot;א-1951]].))

@ 27. דינים שמורים
: אין חוק זה בא לפגוע בתקופת התיישנות הקבועה לענין פלוני בדין אחר, אלא אם נאמר כך במפורש בחוק זה; ואין חוק זה בא לפגוע בכל סמכות, לפי כל דין, לדחות תובענה או לסרב למתן סעד מחמת שיהוי.

@ 28. דין המדינה
: הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה.

@ 29. הוראות מעבר
: (א) תביעה שנתיישנה לפני תחילתו של חוק זה וענינה אינו מקרקעין, לא יחולו עליה ההוראות של חוק זה הקובעות תקופות ההתיישנות; אך תובענה על תביעה שנתיישנה כאמור שהיתה תלויה ערב תחילתו של חוק זה - רשאי בית המשפט להחיל עליה כל הוראות חוק זה אף שענינה אינו מקרקעין.
: (ב) תביעה שענינה מקרקעין יחולו עליה כל הוראות חוק זה אף אם לפני תחילת חוק זה נתיישנה התביעה או נסתיימה התקופה שהיתה קבועה [[#חוק המקרקעין|בסעיפים 20 ו-78 לחוק הקרקעות העותמני]].
: (ג) תביעה שלא נתיישנה לפני תחילתו של חוק זה יחולו עליה כל הוראות חוק זה.
: (ד) בכל המקרים האמורים בסעיף זה לא תקצר תקופת ההתיישנות מכפי שהיתה נתונה לפני תחילת חוק זה.

@ 30. ביצוע ותקנות
: שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות לשם הקניית תוקף להוראות בדבר חישובן וארכן של תקופות ההתיישנות שנקבעו בהסכם בין ישראל ומדינה זרה, או באמנה בינלאומית שישראל צד לה, אף אם ההוראות באותו הסכם או באותה אמנה סוטות מהוראות חוק זה.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ו' בניסן תשי&quot;ח (27 במרס 1958).

&lt;חתימות&gt;
* יצחק בן-צבי נשיא המדינה
* דוד בן-גוריון ראש הממשלה
* פנחס רוזן שר המשפטים</text>
      <sha1>cceg33dbuoc7e389g416gqt8b3xz80c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>3037641</id>
      <parentid>3027151</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T12:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3037641</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1871" sha1="dmxd5fq8iax6fsazffme7efv2r2uifd" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]] {{*}}
[[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ&quot;ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]] {{*}}
[[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[כללי הבחירות (דרכי תעמולה) (עמידה בחובת הגילוי לגבי תעמולת בחירות שהיא נחזות עמוקה)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש&quot;י מנוקד על יהושע]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>dmxd5fq8iax6fsazffme7efv2r2uifd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037718</id>
      <parentid>3037641</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T18:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3037718</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1783" sha1="ilv1066hjbn37l8tbuj1h8vhk0s5c50" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]] {{*}}
[[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ&quot;ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]] {{*}}
[[תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[כללי הבחירות (דרכי תעמולה) (עמידה בחובת הגילוי לגבי תעמולת בחירות שהיא נחזות עמוקה)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש&quot;י מנוקד על יהושע]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ilv1066hjbn37l8tbuj1h8vhk0s5c50</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק השיפוט הצבאי</title>
    <ns>116</ns>
    <id>279245</id>
    <revision>
      <id>3037785</id>
      <parentid>3018267</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T07:14:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון מס' 87</comment>
      <origin>3037785</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="510228" sha1="sx9mtw2j6zyachc0jvptm9f991ayozd" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955

&lt;מאגר 2000595 תיקון 2201009 תקן 148698 קוד a163Y00000DuDAvQAN&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשט&quot;ו, 171|חוק השיפוט הצבאי|2:209650)), ((VIII|ת&quot;ט|ec:3:517739)); ((תשי&quot;ח, 122|תיקון|3:209649)); ((תשכ&quot;ג, 120|תיקון (בתי משפט צבאיים - ערעורים)|5:209648)); ((תשכ&quot;ד, 148|תיקון מס' 3|5:209647)), ((XII|ת&quot;ט|ec:5:517987)); ((תשכ&quot;ט, 193|תיקון מס' 4|6:209646)); ((תש&quot;ל, 20|חוק העיטורים בצבא-הגנה לישראל|7:209062)); ((תשל&quot;ב, 140|תיקון מס' 6|7:209645)); ((תשל&quot;ד, 128|תיקון מס' 7|8:209644)); ((תשל&quot;ה, 198|תיקון מס' 8|8:209643)); ((תשל&quot;ו, 44|ת&quot;ט|ec:8:317372)); ((תשל&quot;ז, 43|תיקון מס' 9|8:209642)); ((תשל&quot;ח, 68|תיקון מס' 10|9:209641)), ((161|תיקון מס' 11|9:209640)); ((תשל&quot;ט, 108|תיקון מס' 12|9:209639)); ((תשמ&quot;א, 72|תיקון מס' 13|9:209638)); ((תשמ&quot;ב, 22|תיקון מס' 14|10:209637)), ((36|ת&quot;ט|ec:10:317373)), ((38|חוק סדר הדין הפלילי|10:209636)), ((93|ת&quot;ט|ec:10:317374)), ((170|ת&quot;ט|ec:10:317375)); ((תשמ&quot;ג, 44|תיקון מס' 16|10:209635)); ((תשמ&quot;ו, 172|תיקון מס' 17|11:210497)); ((תשמ&quot;ז, 84|תיקון מס' 21 לחוק העונשין|11:210466)), ((152|תיקון מס' 19|11:210562)); ((תשמ&quot;ח, 10|ת&quot;ט|ec:11:317356)), ((66|תיקון מס' 23 לחוק העונשין|11:210563)); ((תשנ&quot;א, 116|חוק ממלאי תפקידים שיפוטיים (סייג למינוי) (תיקוני חקיקה)|12:211709)), ((178|תיקון מס' 22|12:210845)); ((תשנ&quot;ג, 50|תיקון מס' 23|13:211111)), ((86|תיקון מס' 31 לפקודת התעבורה|13:211114)); ((תשנ&quot;ד, 266|תיקון מס' 25|13:211060)), ((358|תיקון מס' 39 (חלק מקדמי וחלק כללי) לחוק העונשין|13:203772)); ((תשנ&quot;ו, 109|תיקון מס' 27|13:211246)), ((147|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד)|13:211315)), ((172|תיקון מס' 28|13:211308)), ((302|תיקון מס' 30|13:211333)), ((351|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)|13:211339)), ((366|תיקון מס' 32|13:211340)); ((תשנ&quot;ז, 125|תיקון לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)|14:211402)); ((תשנ&quot;ח, 6|תיקון מס' 33|14:211445)), ((144|תיקון מס' 34|14:211477)), ((199|תיקון מס' 17 לפקודת בתי הסוהר|14:211638)), ((278|תיקון מס' 32 (תיקון)|14:211528)); ((בג&quot;ץ 6055/95|בג&quot;ץ שגיא צמח נ' שר הביטחון|95060550.I15)); ((תש&quot;ס, 152|תיקון מס' 36|15:300193)); ((תשס&quot;ב, 244|תיקון מס' 32 לחוק בתי המשפט|15:300468)), ((417|ת&quot;ט|15:300492)), ((486|תיקון מס' 38|15:300521)), ((514|תיקון מס' 39|15:300535)), ((597|חוק נציב תלונות הציבור על שופטים|15:300550)); ((תשס&quot;ג, 202|תיקון מס' 33 לחוק בתי המשפט|15:300608)); ((תשס&quot;ד, 10|תיקון מס' 42|16:299795)), ((16|תיקון מס' 43|16:299738)), ((290|תיקון מס' 44|16:299943)), ((290|תיקון מס' 45|16:299694)), ((325|חוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין) (תיקוני חקיקה)|16:299863)), ((329|חוק נושאי משרה שיפוטית (שיקול דעת של חברי ועדה לבחירת נושאי משרה שיפוטית) (תיקוני חקיקה)|16:299772)), ((450|תיקון מס' 49|16:299685)), ((482|תיקון מס' 48|16:299615)); ((תשס&quot;ה, 285|תיקון מס' 50|16:299894)), ((285|תיקון מס' 51|16:299637)), ((286|תיקון מס' 52|16:299628)), ((498|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד) (תיקון)|16:299677)); ((תשס&quot;ו, 185|תיקון מס' 54|16:300014)), ((243|חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין|16:299947)); ((תשס&quot;ז, 294|תיקון מס' 56|17:300112)), ((308|תיקון מס' 51 לחוק סדר הדין הפלילי|17:300083)); ((תשס&quot;ח, 512|חוק שירות המילואים|17:300745)); ((תשס&quot;ט, 288|תיקון מס' 59|18:300796)), ((302|תיקון מס' 60|18:300658)); ((תש&quot;ע, 420|תיקון מס' 61|18:300137)); ((תשע&quot;א, 654|תיקון מס' 8 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)|18:301254)), ((730|תיקון מס' 63|18:301165)), ((1169|תיקון מס' 3 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין|18:301156)); ((תשע&quot;ב, 128|תיקון מס' 69 לחוק בתי המשפט|18:301239)), ((168|תיקון מס' 63 (תיקון)|18:301422)); ((תשע&quot;ה, 19|תיקון מס' 66|19:306575)), ((46|תיקון מס' 67|19:306596)); ((תשע&quot;ו, 545|תיקון מס' 68|20:321441)), ((616|תיקון מס' 69|20:323303)), ((950|תיקון מס' 70|20:344832)), ((1138|תיקון מס׳ 71|20:348253)); ((תשע&quot;ז, 7|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|20:362655)), ((422|תיקון מס' 73|20:369724)), ((501|תיקון מס' 78 לחוק סדר הדין הפלילי|20:382381)); ((תשע&quot;ח, 834|תיקון מס' 75|20:504178)); ((תשע&quot;ט, 242|תיקון מס' 87 לחוק סדר הדין הפלילי|20:528391)), ((317|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|20:528760)); ((ק&quot;ת תש&quot;ף, 790|תקנות שעת חירום (דיוני מעצר בבתי הדין הצבאיים)|8395)), ((926|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (מעצר חשוד בעת מניעה לקדם חקירה)|9415)), ((931|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (קיום דיונים בהליכים פליליים באמצעים טכנולוגיים בבתי הדין הצבאיים)|8427)), ((1084|תיקון לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (מעצר חשוד בעת מניעה לקדם חקירה)|8478)), ((1216|תיקון מס' 2 לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (מעצר חשוד בעת מניעה לקדם חקירה)|8514)); ((ס&quot;ח תש&quot;ף, 30, 31|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מעצר חשוד בעת מניעה לקדם חקירה)|23:570697)); ((ק&quot;ת תש&quot;ף, 1425|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (נוכחות עצורים ואסירים בדיונים בבתי המשפט ובבתי הדין)|8564)); ((ס&quot;ח תש&quot;ף, 62|חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש - דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים)|23:573786)), ((260|תיקון מס' 2 לחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש - דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים)|23:577598)), ((362|חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|23:580220)); ((תשפ&quot;א, 296|תיקון לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים|23:594613)); ((תשפ&quot;ב, 1056|חוק חסיון ראיות (טיפול נפשי בהליכים פליליים שעניינם עבירות מין או עבירות אלימות חמורה במשפחה) (תיקוני חקיקה)|24:648101)); ((תשפ&quot;ג, 86|חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)|25:2168945)); ((תשפ&quot;ד, 950|תיקון מס' 17 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|25:4597315)), ((1192|תיקון מס' 26 והוראת שעה לחוק הסיוע המשפטי|25:4737582)); ((תשפ&quot;ה, 529|תיקון מס' 152 לחוק העונשין|25:6235343)), ((681|חוק הבעת עמדה של נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור על־תנאי ממאסר (תיקוני חקיקה)|25:7350077)), ((696|תיקון מס' 18 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|25:7490322)); ((תשפ&quot;ו, 32|תיקון מס' 106 לחוק בתי המשפט|25:10065761)), ((42|חוק דיווח לכנסת על הטרדות מיניות בכוחות הביטחון והטיפול בהן (תיקוני חקיקה)|25:10234828)), ((816, 817|תיקון מס' 19 - הוראת שעה לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|25:14184830)). &lt;!-- עדכון אחרון: תשפ&quot;ו-4  --&gt;

''הארכת הוראת שעה:'' ((ק&quot;ת תש&quot;ף, 1804|החלטה בדבר הארכת תוקפו של חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש - דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים)|8657)). ''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 1720|צו המידע הפלילי ותקנת השבים (דחיית יום התחילה)|9922)).

__TOC__

= חלק א' - עקרונות כלליים =

== פרק ראשון: פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ז-2, תשס&quot;ב-5, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ח, תשע&quot;ה-2)
: בחוק זה -
:- &quot;צבא&quot; - צבא-הגנה לישראל;
:- &quot;חייל&quot; -
:: (1) אדם הנמנה עם הכוחות הסדירים של הצבא, על פי [[חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]] (להלן - חייל בשירות חובה), או על פי התנדבות, בין בדרך של התחייבות לשירות קבע ובין בדרך אחרת;
:: (2) אדם הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא, על פי [[חוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]], או על פי התנדבות (להלן - איש מילואים), כשהוא בשירות;
:- &quot;הרמטכ&quot;ל&quot; - ראש המטה הכללי של הצבא;
:- &quot;מעשה&quot;, לרבות מחדל;
:- &quot;מפקד&quot;, לגבי כל מי שחוק זה חל עליו - הגבוה ממנו בדרגה, לרבות מי שלפי פקודות הצבא או לפי הנוהג בצבא רשאי לתת לו פקודה אף אם איננו גבוה ממנו בדרגה;
:- &quot;רכוש צבאי&quot;, לרבות רכוש הנמצא בשימושו או בהחזקתו של הצבא;
:- &quot;אויב&quot;, לרבות פורעים מזויינים ומורדים מזויינים וכל מי שמשתתף בפעולה מזויינת נגד הצבא או נגד כוחות מזויינים הפועלים בשיתוף עם הצבא;
:- &quot;נשק&quot;, לרבות חלקים ואביזרים של כלי נשק, תחמושת, חמרי נפץ וציוד לחימה אחר, מכשירים המשמשים כלי עזר להפעלה או להכוונה של נשק, בין שהנשק ראוי לשימוש ובין שאינו ראוי;
:- &quot;פקודות הצבא&quot; - הוראות הפיקוד העליון פקודות המטה הכללי, ופקודות כלליות אחרות כמשמעותן [[בסעיף 2א(ג)]];
:- &quot;שופט חוקר&quot; - שופט צבאי-משפטאי בבית הדין הצבאי לערעורים, בבית הדין הצבאי המיוחד או בבית דין צבאי מחוזי שנתמנה על ידי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים לערוך חקירה מוקדמת או לחקור בסיבות מוות, הכל לפי הענין;
:- &quot;קצין שיפוט&quot; - קצין שיפוט זוטר וקצין שיפוט בכיר;
:- &quot;קצין שיפוט זוטר&quot; - מפקד יחידה שדרגתו אינה למטה מדרגת סרן ואינו קצין שיפוט בכיר, או קצין אחר שהרמטכ&quot;ל העניק לו סמכות של קצין שיפוט זוטר;
:- &quot;קצין שיפוט בכיר&quot; - מפקד יחידה שדרגתו אינה למטה מדרגת סגן אלוף, או קצין אחר שהרמטכ&quot;ל העניק לו סמכות של קצין שיפוט בכיר;
:- &quot;קצין מוסמך&quot; - קצין שיפוט בכיר שהסמיך אותו הפרקליט הצבאי הראשי לדון בדין משמעתי בעבירת תנועה, כפי שהוגדרה בפקודות הצבא;
:- &quot;בעל הכשרה משפטית&quot; - מי שרשום, או זכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין או מי שהוא בעל השכלה משפטית גבוהה כאמור [[בסעיף 25 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ&quot;א-1961]] (בחוק זה - חוק לשכת עורכי הדין);
:- &quot;בעל נסיון משפטי&quot; של תקופה מסויימת - בעל הכשרה משפטית שכיהן או עסק אותה תקופה באחת הכהונות או באחד העיסוקים האמורים [[בפסקאות (1) ו-(2) של סעיף 2 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]] (להלן - חוק בתי המשפט), או בתקנות שהותקנו לצורך [[אותו סעיף]], ובלבד שלפחות מחצית תקופת הכהונה או העיסוק היתה בארץ;
:- &quot;עבירה צבאית&quot; - עבירה לפי [[חלק ב']];
:- &quot;טענת פסלות&quot; - טענת בעל דין כי מתקיימת עילת פסלות לפי [[סעיף 310]];
:- &quot;הנציב&quot; - נציב תלונות הציבור על שופטים שמונה לפי [[סעיף 3 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס&quot;ב-2002]];
:- &quot;בן זוג&quot; – לרבות ידוע בציבור.

@ 2. מונחים [[חוק העונשין|מפקודת החוק הפלילי, 1936]] (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: בחוק זה תהא משמעותם של המונחים הבאים כמשמעותם [[בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], והם: &quot;חבלה&quot;, &quot;ביודעין&quot;, &quot;טענת שוא&quot;, &quot;פרסום&quot;, &quot;פרסם&quot;, &quot;החזקה&quot; ו-&quot;להחזיק ברשות&quot;.

@ 2א. הוראות ופקודות כלליות (תיקון: תשל&quot;ט)
: (א) הוראות הפיקוד העליון הן הוראות כלליות שיוציא הרמטכ&quot;ל באישור שר הבטחון, והן יקבעו עקרונות הנוגעים לארגון הצבא, למינהל, למשטר ולמשמעת בו ולהבטחת פעולתו התקינה.
: (ב) פקודות המטה הכללי הן פקודות כלליות שיוציא הרמטכ&quot;ל, והן יקבעו פרטים בנושאים האמורים בסעיף קטן (א).
: (ג) בהוראות הפיקוד העליון ניתן לקבוע סוגים אחרים של פקודות כלליות המחייבות בצבא (להלן - פקודות כלליות אחרות) והמוסמכים להוציאן.

@ 2ב. פטור מפרסום ברשומות (תיקון: תשל&quot;ט)
: הוראות ופקודות כאמור [[בסעיף 2א]] אינן טעונות פרסום ברשומות ויובאו לידיעת הנוגעים בדבר בדרך שיורה הרמטכ&quot;ל.

@ 3. דין הוראות ופקודות כלליות (תיקון: תשל&quot;ט, תשס&quot;ד-4)
: (א) לענין חוק זה רואים את פקודות הצבא כדינים.
: (ב) מקום שבו קיימת סתירה בין הוראת הפיקוד העליון לבין פקודת המטה הכללי או פקודה כללית אחרת - עדיפה הוראת הפיקוד העליון; מקום שבו קיימת סתירה בין פקודת המטה הכללי לבין פקודה כללית אחרת - עדיפה פקודת המטה הכללי.

== פרק שני: תחולת החוק ==

@ 4. תחולת החוק עד לשחרור מן הצבא
: מי שנתקבל כדין, או דימו בתום לב שנתקבל כדין, לכוחות הסדירים של הצבא או לשירות בכוחות המילואים של הצבא, יחול עליו חוק זה כל עוד לא קיבל שחרור מן הכוחות הסדירים או מאותו שירות מילואים.

@ 5. תחילת שרותו של מתנדב בכוחות המילואים
: הנמנה עם כוחות המילואים על פי התנדבות שנקרא להתייצב לשירות מילואים מסויים בהתאם להתנדבותו, רואים אותו לענין חוק זה כאילו היה בשירות מן הזמן שנקבע להתייצבותו לאותו שירות.

@ 6. תחולת החוק על מי שחדל מהיות חייל (תיקון: תשל&quot;ח-2, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ח-2)
: (א) אדם שעבר עבירה בהיותו חייל ולאחר ביצוע העבירה חדל, לחלוטין או לשעה, מהיות חייל, יחול עליו חוק זה בכל ענין הנוגע לאותה עבירה.
: (ב) לא הוגש כתב אישום לבית דין צבאי על עבירה כאמור, תוך מאה ושמונים יום מהיום שבו חדל להיות חייל כאמור, והיא אינה עבירה לפי [[סעיף 43]], [[92]], [[98]] [[או 99]], יחדל חוק זה לחול עליו לגבי אותה עבירה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) תפקע התחולה האמורה בסעיף קטן (א) לגבי עבירה מן העבירות המנויות להלן אם לא הוגש כתב אישום עליה לבית דין צבאי תוך שנה מהיום שאדם שעבר אותה חדל, לחלוטין או לשעה, מהיות חייל:
:: (1) עבירה צבאית שענשה מאסר שנתיים ומעלה;
:: (2) עבירה שאינה צבאית שהיא פשע וכן עבירה על [[סעיף 304 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], או עבירה על [[סעיף 64 לפקודת התעבורה]].
: (ד) על אף ההגבלות האמורות בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), כאשר בוצעה עבירה בידי חיילים שותפים לדבר, שהינם צדדים לעבירה, כאמור [[בסימן ב' לפרק ה' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], כל זמן שחוק זה חל על אחד מהם הוא יחול על כולם.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מדיני ההתיישנות לפי חוק זה או לפי [[חוק סדר הדין הפלילי, תשכ&quot;ה-1965]].

@ 7. תחולת החוק על מי שנמסר לו נשק מטעם הצבא
: מי שנמסר לו נשק מטעם הצבא כדי להחזיקו לפי תעודת הרשאה כאמור [[בסעיף 5ב(ג) לחוק כלי היריה, תש&quot;ט-1949]], ועשה בו או לגביו מעשה המהווה עבירה על [[הסעיפים 45(3)]], [[76(ג)]], [[78]], [[79]], [[80]], [[85]] [[או 133 לחוק זה]], יחול עליו חוק זה בכל ענין הנוגע לאותו מעשה.

@ 8. תחולת החוק על בני אדם הנתונים במשמורת הצבא או עובדים בצבא
: גם על אלה יחול חוק זה, אף אם אינם חיילים כהגדרתם [[בסעיף 1]]:
: (1) הנמצא כדין במשמורת הצבא;
: (2) העובד בשירות הצבא, או העובד במפעל המשרת את הצבא וששר הבטחון קבע אותו בצו כשירות צבאי לענין סעיף זה;
: (3) העובד בשליחות הצבא.

@ 8א. התאמת מונחים לענין עובד במפעל המשרת את הצבא (תיקון: תשכ&quot;ד)
: לענין תחולת חוק זה על עובד במפעל המשרת את הצבא וששר הבטחון קבע אותו בצו כשירות צבאי לפי [[סעיף 8(2)]], &quot;צבא&quot; - גם מפעל כאמור במשמע.

@ 9. הודעת הצו
: (א) צו כאמור [[בסעיף 8(2)]] יכול להיות כללי, מסוייג או אישי, ואין חובה לפרסמו ברשומות.
: (ב) תחילת תקפו של צו כאמור יהיה כתום שני חדשים מיום נתינתו, אולם לא יחול על אדם אלא משהודע לו; ולגבי מי שהיה בשירות שעליו חל הצו בזמן נתינתו - לא יחול הצו אלא כתום שני חדשים מיום ההודעה.

@ 10. תחולת החוק על שבויי מלחמה
: חוק זה יחול על שבוי מלחמה בהתחשב עם כל הוראה שנקבעה בתקנות שהותקנו על ידי שר הבטחון, בהסכמת שר המשפטים, לשם התאמת הוראות חוק זה עם האמנות הבינלאומיות שישראל התקשרה בהן.
: ((פורסמו [[תקנות השיפוט הצבאי (התאמת החוק עם האמנה בדבר הטיפול בשבויי מלחמה), תשכ״ו–1966]].))

@ 11. תחולת החוק על איש מילואים שאינו בשירות (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ד-2, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ח)
: (א) איש מילואים שאינו בשירות שעבר אחת העבירות המנויות להלן יחול עליו חוק זה בכל הנוגע לאותה עבירה, ואלו הן:
:: (1) מעשה המהווה עבירה לפי [[הסעיפים 57]], [[94א]], [[99]], [[100]], [[101]], [[102]], [[104]], [[109(א)(1)]] [[או 131]];
:: (2) מעשה המהווה עבירה לפי [[סעיף 59]] [[או 62]], ועשה את המעשה כלפי מפקדו באשר הוא מפקדו, או כלפי מי שהיה מפקדו באשר היה מפקדו;
:: (3) מעשה המהווה עבירה לפי [[סעיף 64]], ועשה את המעשה לגבי חייל הבא לשים אותו במשמורת לפי חוק זה;
:: (4) מעשה המהווה עבירה לפי [[סעיף 65]], ועשה את המעשה כלפי פקודו באשר הוא פקודו;
:: (5) מעשה המהווה עבירה לפי [[סעיף 85]], לגבי נשק שקיבל מטעם הצבא;
:: (6) מעשה המהווה עבירה לפי תקנות שהותקנו על ידי שר הבטחון לפי [[חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]], או לפי [[חוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]], והמטילות חובות על אנשי מילואים כשאינם בשירות.
: (ב) אדם שעבר עבירה כאמור בסעיף קטן (א) בהיותו איש מילואים, יחול עליו חוק זה בכל הנוגע לאותה עבירה אף לאחר שחדל להיות נמנה עם כוחות המילואים; אולם אם לא הוגש כתב אישום לבית דין צבאי תוך שנה מהיום שבו נעברה העבירה והיא איננה עבירה לפי [[סעיף 99]], יחדל חוק זה לחול עליו לגבי אותה עבירה.

@ 12. עבריין ששהה מחוץ למדינה (תיקון: תשמ&quot;ב)
: לא הוגש כתב אישום לבית דין צבאי מפני שהותו של הנאשם מחוץ לישראל, לא יבוא הזמן ששהה מחוץ לישראל במנין התקופות האמורות [[בסעיפים 6]] [[ו-11]].

@ 13. סמכות שפיטה בעבירות צבאיות (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) בית דין צבאי מוסמך לדון חייל שעשה מעשה המהווה עבירה צבאית, בין שעבר אותה במדינה ובין מחוצה לה; אין הוראה זו גורעת מסמכותו של כל בית משפט אחר במדינה לשפוט את החייל על אותו מעשה אם הוא מהווה עבירה לפי דין אחר.
: (ב) מי שחוק זה חל עליו על פי [[סעיף 8(2)]] לא יישפט בבית דין צבאי על עבירות אלה:
:: (1) עבירה לפי [[סעיף 43(1) ו-(5)]] ולפי [[סעיף 45(1), (3) ו-(5)]];
:: (2) עבירה לפי [[סעיפים 65]], [[67]], [[71]], [[95]], [[96]], [[98]], [[99]], [[129]] [[ו-130]];
:: (3) עבירה לפי [[סעיפים 126]], [[127]] [[ו-128]] אלא אם נעברה העבירה במקום שבהחזקת הצבא.
: (ג) מי שחוק זה חל עליו על פי [[סעיף 8(2)]] הרי, נוסף לעבירות הצבאיות המנויות בסעיף קטן (ב), לא יישפט בבית דין צבאי בתקופה שאיננה תקופת לחימה גם על עבירות אלה:
:: (1) עבירה לפי [[סעיפים 61]], [[92]], [[94]], [[100]], [[101]], [[102]], [[108(3)]], [[128]] [[ו-132]];
:: (2) עבירה לפי [[סעיף 49]], אלא אם התכוון במעשה העבירה להפגין חוסר כבוד למפקד;
:: (3) עבירה לפי [[סעיפים 109]], [[111]], [[112]] [[ו-113]] אלא אם הוזמן או בא לפני בית דין צבאי לרגל ענין שהגיע לידיעתו בקשר עם עבודתו בצבא.
: (ד) שר הבטחון רשאי לקבוע בתקנות עבירות נוספות שעליהן לא יתן את הדין מי שחוק זה חל עליו, לפי [[סעיף 8(2)]], הכל בתנאים ובסייגים שיקבע.

@ 14. סמכות לשפוט חייל בעבירות שאינן צבאיות
: בית דין צבאי מוסמך לדון חייל, פרט למי שחוק זה חל עליו על פי [[סעיף 8(2) ו-(3)]], שעבר בין במדינה ובין מחוצה לה עבירה כל שהיא שאיננה עבירה צבאית, אולם אם היה היועץ המשפטי לממשלה סבור שהעבירה לא נעברה במסגרת הצבא או עקב השתייכותו של הנאשם לצבא, רשאי הוא בכל עת, עד להחלטה בדבר הרשעה או זיכוי (להלן - הכרעת הדין), לצוות כי דינו יתברר בבית משפט אחר.

@ 15. סמכות לשפוט עובדים בצבא בעבירות שאינן צבאיות
: בית דין צבאי מוסמך לדון אדם שחוק זה חל עליו לפי [[סעיף 8(2) ו-(3)]] ושעבר, בין במדינה ובין מחוצה לה, במסגרת הצבא או עקב השתייכותו לצבא, עבירה כל שהיא שאיננה עבירה צבאית, אולם רשאי היועץ המשפטי לממשלה בכל עת עד להכרעת הדין לצוות, כי דינו של האדם יתברר בבית משפט אחר.

@ 15א. סמכות העמדה לדין בעבירת חוץ (תיקון: תשנ&quot;ד-2)
: הגשת כתב אישום בעבירה שנעברה מחוץ למדינה אשר בית דין צבאי מוסמך לדון בה כאמור [[בסעיפים 13]], [[14]] [[ו-15]], אינה טעונה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

@ 16. דין מי שחוק זה חל עליו ואינו חייל
: מי שאינו חייל כהגדרתו [[בסעיף 1]], וחוק זה חל עליו - יהיה דינו, לענין חוק זה, כדין חייל; וכל מקום שמדובר בחוק זה על חייל, גם אדם כאמור במשמע; והוא, כשאין הוראה אחרת.

= חלק ב' - עבירות וענשים =

== פרק ראשון: אחריות לעבירה ==

@ 17. תחולת [[חוק העונשין]] (תיקון: תשל&quot;ז, תשמ&quot;ז-2, תשנ&quot;ח-2)
: מבלי לגרוע מהוראות [[סעיף 541]], יחולו לגבי עבירות צבאיות הוראות [[+|פרק א']] [[+|ופרק ב']] [[+|בחלק המקדמי]] והוראות [[חלק א לחוק העונשין|חלק א': כללי לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], בתיאומים המחויבים לפי הענין.

@ 18. (תיקון: תשנ&quot;ח-2) : (((בוטל).))

@ 19. סייג לצידוק מטעמי הכרח או צורך
: חייל שעבר עבירה כדי להגן על חייו או גופו, או על חייו או גופו של אדם אחר, או על ערך כל שהוא, לא ישמש הדבר, על אף האמור בכל דין אחר, עילה לפטור מאחריות פלילית או למחילת העונש, אם לפי הנסיבות שבהן נעברה העבירה הוא היה חייב להקריב את החיים, הגוף או הערך.

@ 20. צידוק נוסף
: צידוק הוא לחייל, אם המעשה שעשה והמהווה עבירה נעשה כדי למנוע מרידה בצבא או המשכתה או כדי למנוע בשעת פעולה קרבית סירוב לקיים פקודה מוסמכת הנוגעת לאותה פעולה או אי קיום פקודה כזאת, ובלבד שאי אפשר היה למנוע אלה בדרך אחרת, ושבעשייתו לא עבר את המידה הדרושה לאותה מטרה.

@ 20א. טיפול רפואי בחייל על כרחו (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) אישרו שני רופאים בכתב כי טיפול רפואי דרוש כדי להציל את חייו של חייל או כדי למנוע החרפה תכופה של מחלתו או נזק אחר לבריאותו שאינו ניתן לתיקון, או כדי לחסנו מפני מחלה, מותר לתת את הטיפול הרפואי לחייל גם על כרחו; אולם לא יבוצע ניתוח בגופו של חייל על כרחו אלא בתנאי קרב או בתנאי חירום דומים.
: (ב) בתקופת לחימה, בתנאי קרב או בתנאי חירום דומים, מותר לתת את הטיפול הרפואי כאמור בסעיף קטן (א) גם אם האישור חתום על-ידי רופא אחד בלבד, וגם אם האישור ניתן בעל-פה, ובלבד שייערך בכתב מיד כשהתנאים יאפשרו זאת.
: (ג) טיפול רפואי שניתן לחייל באישור כאמור בסעיף זה, רואים אותו לענין כל דין כאילו ניתן בהסכמתו של החייל אפילו ניתן על כרחו.

== פרק שני: ענשים ==

@ 21. דירוג הענשים
: אלה הענשים שבית דין צבאי רשאי להטיל בגבולות סמכותו על עבירה צבאית, וסדרם מן הקל אל החמור:
: (1) כל עונש מן הענשים המשמעתיים המנויים [[בסעיף 22]];
: (2) קנס;
: (3) מחבוש;
: (4) הורדה בדרגה;
: (5) מאסר לתקופה קצובה;
: (6) מאסר עולם;
: (7) עונש מוות.

@ 22. ענשים משמעתיים (תיקון: תשל&quot;ח)
: אלה הענשים המשמעתיים: אתראה, ריתוק למחנה או לאניה, נזיפה ונזיפה חמורה.

@ 23. תקופת ריתוק ומחבוש (תיקון: תשל&quot;ח-2)
: עונש ריתוק למחנה או לאניה או עונש מחבוש לא יעלו על שלושים וחמישה ימים.

@ 24. ברירת ענשים וצירופם (תיקון: תשכ&quot;ד)
: מי שנתחייב בבית דין צבאי על עבירה צבאית, רשאי בית הדין להטיל עליו את העונש שנקבע לה בחוק זה או עונש קל יותר, מתוך המפורטים [[בסעיף 21]] וכן הוא רשאי לצרף לכל עונש גם ענשים קלים יותר כאמור.

@ 25. עונש על עבירה שאיננה עבירה צבאית (תיקון: תשל&quot;ה, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד-4)
: (א) מי שנתחייב בבית דין צבאי על עבירה שאינה עבירה צבאית, רשאי בית הדין להטיל עליו עונש שבית המשפט היה מוסמך להטילו על אותה עבירה, וכן אחד או יותר מן העונשים המפורטים [[בסעיף 21(1), (3)]] אם קבוע לעבירה עונש מאסר, [[21(4)|ו-(4)]]; הטיל בית הדין עונש כאמור [[בסעיף 21(3)]] לא יעלו תקופות המאסר והמחבוש יחד על תקופת המאסר הקבועה לאותה עבירה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), מקום שנקבע לעבירה לפי [[פקודת התעבורה]], או לעבירה לפי חיקוק אחר הנוגע לתעבורה, עונש מסויים כעונש חובה, יטיל בית דין צבאי עונש כאמור באותו חיקוק. האמור בסעיף קטן זה אינו בא לגרוע מסמכותו של בית דין צבאי להטיל גם אחד או יותר מן העונשים המפורטים [[בסעיף 21]].

@ 26. דירוג ענשים מסויימים
: לענין [[סעיף 25]] -
: (1) רואים את הענשים המנויים [[בסעיף 21 פסקאות (1), (2) ו-(4)]] קלים מעונש מאסר לתקופה כל שהיא;
: (2) רואים מחבוש כעונש קל ממאסר כשתקופת המחבוש אינה עולה על תקופת המאסר.

@ 26א. הורדה בדרגה בעקבות עונש מאסר או עונש מוות (תיקון: תשכ&quot;ד)
: הטיל בית דין צבאי על נידון, שהוא בעל דרגה, אחד הענשים המנויים [[בסעיף 21(5), (6) או (7)]], יחליט בית הדין גם אם להטיל עונש הורדה בדרגה וינמק את החלטתו.

@ 27. גירוש מהצבא (תיקון: תשל&quot;ז)
: חייל שדרגתו אינה למטה מסמל והוא נידון על ידי בית דין צבאי על עבירה שדינה מאסר, רשאי בית הדין להטיל עליו עונש גירוש מהצבא נוסף על העונש הקבוע לאותה עבירה או במקומו.

@ 28. תוצאת גירוש מן הצבא
: גירוש מן הצבא גורר אחריו גם שלילת הדרגה הצבאית של הנידון.

@ 29. שיעור קנס (תיקון: תשל&quot;ז, תשמ&quot;א)
: קנס המוטל על עבירה לפי חוק זה לא יעלה על עשרים שיעורים של שכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה, כפי שהוא בשעת הטלת העונש; אולם אם הנדון הוא חייל בשירות חובה לא יעלה הקנס על שני שיעורים של שכר כאמור.

@ 30. הורדה בדרגה
: (א) גזר בית דין צבאי הורדה בדרגה, יקבע בגזר דינו את הדרגה שאליה יורד הנידון. לא קבע בית הדין את הדרגה - יורד הנידון דרגה אחת מן הדרגה שהיתה לו בשעת מתן גזר הדין.
: (ב) שום דבר האמור בחוק זה אינו בא לגרוע מסמכותו של הרמטכ&quot;ל, או של מי שהוסמך לכך על ידיו, להוריד חייל מדרגתו הזמנית.

@ 31. עונש על תנאי
: מקום שבית דין צבאי רשאי להטיל מחבוש או מאסר לתקופה קצובה, רשאי הוא להורות שהעונש, כולו או חלקו, יהיה על תנאי.

@ 32. ביצועו של עונש על-תנאי (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ז-2, תשמ&quot;ח-2, תשנ&quot;ג)
: (א) מי שנידון למחבוש או למאסר על תנאי לא ישא את ענשו אלא אם עבר תוך תקופה שנקבעה בגזר דינו (להלן [[בחלק זה]] - תקופת התנאי) אחת העבירות שנקבעו בגזר הדין והורשע בשל עבירה כזאת (להלן [[בחלק זה]] - עבירה נוספת) תוך תקופת התנאי או לאחריה.
: (ב) קביעת העבירות לפי סעיף קטן (א) יכול שתהיה בציון סוג של עבירות או בפירוט עבירות מסויימות, אם דרך תיאורן ואם דרך אזכור הוראות חוק; אוזכרה הוראת חוק והיא בוטלה לאחר מכן והוראה אחרת באה במקומה, יראו את גזר הדין כמאזכר גם את ההוראה האחרת.
: (ג) לא יטיל בית דין צבאי בשל עבירה נוספת עונש שכולו על תנאי; אולם אם על הנאשם תלוי ועומד אותה שעה מחבוש על תנאי בלבד, רשאי בית הדין להטיל בשל עבירה נוספת מאסר שכולו או חלקו על תנאי.
: (ד) תקופת התנאי תתחיל מיום מתן גזר הדין ואם הנידון נושא אותו זמן עונש מאסר או מחבוש - מיום שחרורו מן המאסר או המחבוש; אולם תקופה שאסיר נמצא בה מחוץ לבית הסוהר בשל חופשה מיוחדת או מכח [[סימן ב1 לפרק ו' של חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], יראו אותה כתקופת תנאי מצטברת לתקופת התנאי שקבע בית הדין הצבאי; והכל כשבית הדין הצבאי לא הורה אחרת.
: (ה) תקופת התנאי לא תעלה על שנתיים לגבי עבירה צבאית ולא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים לגבי כל עבירה אחרת.

@ 33. החלטה לביצוע עונש על תנאי (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ז-2, תשמ&quot;ח-2, תשס&quot;ד-4)
: (א) הוטל עונש על תנאי על ידי בית דין צבאי, בית משפט אחר או קצין שיפוט או על פי [[סעיפים 167]], [[442(ב)]] [[או 510]] והורשע הנידון בעבירה נוספת יצווה בית הדין על הפעלת העונש על תנאי; אולם לא יצווה בית דין על ביצוע עונש על תנאי שהוטל שלא על פי חוק זה אלא אם העבירה הנוספת היא עבירה שאיננה עבירה צבאית או שהיא עבירה על אחד הסעיפים האלה: [[43 עד 47]], [[51 עד 54]], [[57]], [[59 עד 78]], [[82]], [[84 עד 91]], [[96 עד 105]], [[107 עד 121]], [[126 עד 129]], [[131]], [[134 או 135]].
: (אא) הוטל בידי בית דין צבאי או בית משפט אחר, או על פי [[סעיפים 153א]], [[165(א)]], [[167]], [[442]] [[או 444א(ב)]], עונש על תנאי של פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה אזרחי או צבאי, והנידון הורשע בעבירה נוספת תוך תקופת התנאי, יצווה בית הדין על הפעלת עונש הפסילה על תנאי; על הצו כאמור יחולו הוראות [[סעיף 36 לפקודת התעבורה]], בשינויים המחוייבים;
::- &quot;עבירה נוספת&quot;, לענין זה -
::: (1) עבירה זהה עם זו שבשלה הוטל העונש על תנאי;
::: (2) עבירה כאמור [[בסעיף 153א(א)]];
::: (3) עבירה מן המפורטות [[+|בתוספת הראשונה]] או [[בתוספת השניה לפקודת התעבורה]];
::: (4) עבירה אחרת שהיא עבירת תעבורה כמשמעותה [[בפקודת התעבורה]], שנקבעה עם הטלת העונש על תנאי.
: (ב) מי שהופעל נגדו מחבוש או מאסר על תנאי, יתחיל לשאתו ביום מתן הצו המפעיל את העונש על תנאי, זולת אם ציווה בית הדין שיתחיל ביום אחר.
: (ג) בית הדין שהרשיע נאשם בשל עבירה נוספת ולא הטיל עליו בשל אותה עבירה עונש מחבוש או מאסר רשאי, על אף האמור בסעיף קטן (א) ובמקום לצוות על הפעלת המאסר או המחבוש על תנאי, להורות, מטעמים שיירשמו, על הארכת תקופת התנאי או חידושה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, אם שוכנע בית הדין שבנסיבות הענין לא יהיה זה צודק להפעיל את המחבוש או המאסר על תנאי. לא ישתמש בית הדין בסמכות לפי סעיף קטן זה אלא לגבי ההרשעה הראשונה של הנאשם בשל עבירה נוספת.
: (ג1) האריך בית דין צבאי את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי; חידש בית דין צבאי את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי תחל תקופת התנאי הנוספת מיום מתן פסק הדין; והכל כשבית הדין הצבאי לא הורה אחרת.
: (ד) מי שהוטל עליו עונש מאסר או מחבוש בשל עבירה נוספת והופעל נגדו עונש מחבוש או מאסר על תנאי, ישא את שתי תקופות הכליאה בזו אחר זו, זולת אם בית הדין שהרשיעו בשל העבירה הנוספת, הורה מטעמים שיירשמו, ששתי התקופות, כולן או מקצתן, יהיו חופפות.
: (ה) ניתנים לערעור -
:: (1) הוראה לפי [[סעיף 31]];
:: (2) צו לפי סעיפים קטנים (א), (ב), (ג) ו-(ד);
:: (3) העדר צו על הפעלת עונש על תנאי בניגוד להוראות סעיף זה.
: (ו) הוגש ערעור על ההרשעה בשל העבירה הנוספת לא יוגש ערעור כאמור בסעיף קטן (ה) בנפרד.
: (ז) ערער הנידון על הצו בדבר ביצוע עונש על-תנאי - יידחה הביצוע עד להחלטה בערעור; אולם אם הוטל על הנידון עונש מאסר או מחבוש בשל העבירה הנוספת ובית הדין הורה על חפיפת הענשים, ישא הנידון אותו חלק מן העונש על תנאי החופף את העונש בשל העבירה הנוספת, יחד עם אותו עונש.
: (ח) נדחה ביצוע עונש על תנאי או חלקו לפי האמור בסעיף קטן (ז), ישא הנידון תחילה את העונש בשל העבירה הנוספת, ואם בית הדין הצבאי לערעורים דחה את הערעור לפי סעיף קטן (ה), ישא הנידון את העונש שבית הדין הורה על ביצועו או יתרתו, לאחר גמר העונש בשל העבירה הנוספת, זולת אם הורה בית הדין הצבאי לערעורים הוראה אחרת.
: (ט) הורשע נידון בעבירה נוספת שאינה עבירה צבאית, לא יבוצע עונש מחבוש על תנאי אם חדל הנידון להיות חייל כהגדרתו [[בסעיף 1]].

@ 33א. העמדה במבחן (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) מקום שבית דין צבאי דן את הנאשם מפני שחוק זה חל עליו לפי [[סעיפים 7]], [[8(2)]], [[8(3)]] [[או 11]], רשאי הוא להעמיד את הנאשם במבחן.
: (ב) על העמדה במבחן לפי סעיף זה תחול [[פקודת המבחן|פקודת העמדת עבריינים במבחן, 1944]], אולם הסמכויות לפי [[-#פרק ב|סעיפים 7 עד]] [[-#פרק ג|12 לפקודה]] יופעלו כאילו ניתן צו המבחן על ידי בית משפט; לענין זה, &quot;בית משפט&quot; -
:: (1) כשהעבירה שעליה הועמד הנאשם במבחן, דינה יותר משלוש שנים מאסר - בית המשפט המחוזי;
:: (2) בכל מקרה אחר - בית משפט השלום.
: (ג) לפני שיעמיד את הנאשם למבחן רשאי בית הדין לדרוש תסקיר בכתב של קצין מבחן על פי [[סעיף 37 לחוק העונשין|סעיף 19 לחוק לתיקון דיני העונשין (דרכי ענישה), תשי&quot;ד-1954]].

@ 34. מאסר ומחבוש מצטברים ומקבילים
: (א) מאסר או מחבוש לתקופות שונות שהוטלו בפסק דין אחד ולא הורה בית הדין שהנידון ישא כולם או מקצתם בזה אחר זה - תתחיל תקופת כולם ביום אחד; אולם תקופת מאסר או מחבוש שהוטלה במקום קנס לפי [[סעיפים 38]] [[154|או 39]] יהיו תמיד בנוסף על כל תקופת מאסר או מחבוש שהוטלה על הנידון.
: (ב) מי שנידון למאסר או למחבוש, ולפני שנשא כל ענשו חזר ונידון למאסר או למחבוש בשל עבירה אחרת, תקופת העונש השניה תתחיל מיד ובמקביל לראשונה, ואם נמצאה עודפת על הראשונה ישא לאחריה ביתרה; והוא, כשבית הדין שהטיל את העונש השני לא הורה הוראה אחרת בענין זה.
: (ג) מאסר ומחבוש שנידון נושא בהם כאחד לפי סעיף קטן (א) או (ב), לא ישא אלא במאסר; אך אם היתה תקופת המחבוש עודפת על תקופת המאסר, ישא בכל תקופת המאסר וביתרת ימי המחבוש; והוא, כשלא הורה בית הדין הוראה אחרת בענין זה.

@ 35. חיוב בפיצויים (תיקון: תשל&quot;ז, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ח-2)
: (א) בית דין צבאי שהרשיע חייל רשאי לחייבו, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, בנוסף על העונש, לשלם למי שניזוק על ידי העבירה סכום כסף שלא יעלה על עשרה שיעורים של שכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה, כפי שהוא בשעת הטלת החיוב, לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו.
: (ב) קביעת הפיצויים לפי ערך הנזק או הסבל שנגרמו, תהא כערכם ביום ביצוע העבירה או ביום מתן החלטת בית הדין, לפי הגדול יותר.
: (ג) לענין גביה, דין פיצויים לפי סעיף זה כדין קנס; סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שיש בצדו חובת פיצויים, ייזקף תחילה על חשבון הפיצויים.

@ 36. האחריות האזרחית שמורה
: זיכוי או הרשעה בבית דין צבאי או חיוב בפיצויים לפי [[סעיף 35]], אינם פוטרים מאחריות לנזקים לפי כל דין אחר.

@ 37. אין לצרף צד אזרחי
: בבית דין צבאי אין מצרפים צד אזרחי לתביעה פלילית.

@ 38. מאסר במקום קנס (תיקון: תשנ&quot;ג)
: (א) בית דין צבאי שהטיל קנס, רשאי בגזר דינו להטיל על הנידון מאסר עד שלושה חדשים למקרה שהקנס כולו או מקצתו לא ישולם במועדו.
: (ב) אין להטיל מאסר על תנאי לפי סעיף זה.

@ 39. (תיקון: תשל&quot;ח) : (((מוספר מחדש [[כסעיף 154]]).))

@ 40. קיצור תקופת עונש במקום קנס (תיקון: תשל&quot;ח)
: הוטל מאסר או מחבוש במקום קנס לפי [[סעיף 38]] או [[סעיף 154]] ולפני שנשא הנידון בכל ענשו שולם חלק מן הקנס, תקוצר תקופת המאסר או המחבוש לפי היחס שבין הסכום ששולם לבין הקנס כולו.

@ 41. התיישנות עבירות (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ה, תשמ&quot;ז-2, תשע&quot;ט)
: (א) עבירה צבאית תתיישן, אם עבר מיום ביצועה הזמן המפורש בצדה:
:: (1) עבירת בגידה - חמש עשרה שנה;
:: (2) עבירת עריקה - עשר שנים;
:: (3) עבירה אחרת - שלוש שנים.
: (ב) עבירה שאיננה צבאית תתיישן כאמור [[בסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]].
: (ג) על עבירה צבאית ועבירה שאינה צבאית יחולו ההוראות לפי [[+|סעיף 9(ג) עד (ו)]], [[+|תוספת ראשונה ב']] [[ותוספת ראשונה ג' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) הסמכויות הנתונות ליועץ המשפטי לממשלה, לפי הוראות [[סעיף 9(ג)(4) לחוק האמור]], יהיו נתונות לפרקליט הצבאי הראשי;
:: (2) הסמכויות הנתונות לראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל לפי הוראות [[סעיף 9(ג)(2) ו-(4) לחוק האמור]], יהיו נתונות למפקד משטרה צבאית חוקרת או למפקד היחידה לחקירות פנים של המשטרה הצבאית, לפי העניין;
:: (3) נוסף על פרקי הזמן המנויים [[בסעיף 9(ג2) לחוק האמור]], לא יובאו בחשבון במניין התקופות האמורות [[באותו סעיף]] גם פרקי זמן אלה:
::: (א) פרק הזמן שבו שהה החשוד או הנאשם בשבי האויב, ונפילתו בשבי באה עקב עבירה שעבר;
::: (ב) פרק הזמן שבו נעדר החשוד או הנאשם מן השירות שלא ברשות;
:: (4) [[בתוספת הראשונה ג' לחוק האמור]] ייכללו גם עבירות לפי [[סעיפים 72]], [[77(א)(1)]], [[ו-105]].

@ 42. התיישנותם של ענשים (תיקון: תשל&quot;ה, תשמ&quot;ז-2)
: עונש שהטיל בית דין צבאי, בין על עבירה צבאית ובין על עבירה שאינה צבאית, יחולו עליו הוראות [[סעיף 10 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]]; אולם אם לא הופסק ביצוע העונש, יתחיל מנין תקופת ההתיישנות מיום אישור גזר הדין, אם הוא טעון אישור.

== פרק שלישי: עבירות ==

@ 43. בגידה
: חייל שעשה אחת מאלה:
: (1) באופן מחפיר, מסר לאויב מקום שהגנתו הופקדה בידו או נטשו נוכח האויב;
: (2) ביודעין, סייע לאויב בנשק, בציוד, באספקה או בכיוצא באלה;
: (3) ביודעין, נתן מחסה לאויב שאינו שבוי או חיפה עליו או עשה מעשה אחר כדי למנוע את לקיחתו בשבי;
: (4) בהיותו בשבי האויב, שירת מרצונו בכוחות המזויינים של האויב או מרצונו סייע בידם;
: (5) בבוגדין, נתן אות כניעה לאויב או עזב את המערכה;
: (6) בבוגדין, בא בדברים עם האויב;
: (7) ביודעין, מסר לאויב או בשביל האויב, כתב סתרים, סיסמה, סימן היכר, או ידיעות על מספרם של כוחות הצבא, עמדותיהם, מקום הימצאם, אספקתם או מתקניהם, או על הכנות או על פקודות בנוגע לפעולותיהם או לתנועותיהם, או כל פרט אחר בעל חשיבות ביחס לצבא;
: (8) מתוך כוונה לעזור לאויב או לסכן פעולה צבאית נגד האויב או פעולות כוחות מזויינים הפועלים נגד האויב בשיתוף עם הצבא, עשה מעשה העשוי להביא לתוצאה האמורה בפסקה זו -
: דינו - מוות, אולם לא יטיל בית דין צבאי עונש מוות אלא אם נעברה העבירה בתקופת לחימה.

@ 44. עזרה לאויב
: חייל שעשה ביודעין מעשה העשוי לעזור לאויב או לסכן פעולה צבאית נגד האויב או פעולות כוחות מזויינים הפועלים נגד האויב בשיתוף עם הצבא, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 45. התנהגות מחפירה בקשר לפעולות צבאיות
: חייל שעשה אחת מאלה:
: (1) נטש באופן מחפיר מקום שהגנתו הופקדה בידו;
: (2) עשה מעשה שתכליתו לאלץ או להניע אדם שיטוש באופן מחפיר מקום שהגנתו הופקדה בידי אותו אדם או שימסור באופן מחפיר את המקום לאויב;
: (3) באופן מחפיר מסר את נשקו לאויב או זנחו נוכח האויב, או שנהג נוכח האויב באופן מחפיר אחר;
: (4) בא בדברים עם האויב או מסר לו ידיעות או נתן לו אות כניעה, ולא היתה לו סמכות לעשות אלה;
: (5) עזב באופן מחפיר את המערכה שלא בפקודת מפקדו;
: (6) מסר עצמו מרצונו לשבי האויב, או עשה מעשה אחר בכוונה ליפול בשבי האויב,
: דינו - מאסר חמש עשרה שנה.

@ 46. מרידה
: (א) חייל שהשתתף במרידה או עורר מרידה או קשר קשר עם אדם לעורר מרידה, דינו - מאסר חמש עשרה שנה; ואם נעברה העבירה בזמן לחימה או תוך כדי שימוש בנשק או איום בו, דינו - מאסר עולם.
: (ב) &quot;מרידה&quot; לענין חוק זה, היא כאשר שלושה חיילים או יותר עושים אחת מאלה -
:: (1) תוך כדי אי ציות בצוותה לפקודות הם תופסים בנשק או משתמשים בנשק שברשותם, או משתמשים באמצעי כפיה כלפי מפקד;
:: (2) מסרבים בצוותה למלא פקודה בזמן פעולה צבאית או פקודה הנוגעת לפעולה כזאת.

@ 47. מתן יד למרידה
: (א) חייל שעשה אחת מאלה:
:: (1) עשה מעשה שתכליתו להניע חייל להצטרף למרידה;
:: (2) בהיותו נוכח בשעת מרידה של פקודיו או כשנודע לו על מרידה כזו או על קשר למרידה כזו, לא עשה כמיטב יכלתו כדי לסכלה,
:: דינו - מאסר עשר שנים.
: (ב) חייל שעשה אחת מאלה:
:: (1) בהיותו נוכח בשעת מרידה לא עשה כמיטב יכלתו כדי לסכלה או לסייע בסיכולה;
:: (2) משנודע לו על מרידה או על קשר למרידה לא הודיע על כך מיד למפקד,
:: דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 48. מרי
: חייל שעשה מעשה בניגוד למשטר או למשמעת או לסדר הטוב בצבא, והתכוון במעשה זה לעורר או להפגין התנגדות או מחאה נגד הוראה המחייבת בצבא או נגד דין כל שהוא, וכן חייל שנתן יד למעשה כזה, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 49. הפגנה הפוגעת במשמעת
: חייל שעשה מעשה בניגוד למשטר או למשמעת או לסדר הטוב בצבא, והתכוון במעשה זה להפגין חוסר כבוד למפקד או הזדהות עם דרישה, תרעומת או טענה של חייל אחר, וכן חייל שנתן יד למעשה כזה, דינו - מאסר שנתיים.

@ 50. הסתה למרי
: חייל אשר ביודעין גרם או ניסה לגרום לכך ששלושה חיילים או יותר יעברו על [[סעיף 48]] [[או 49]], דינו - מאסר שבע שנים.

@ 51. זריעת בהלה או יאוש בין חיילים (תיקון: תשט&quot;ו)
: חייל אשר בשעת פעולה של הצבא או לפני פעולה כזו עשה מעשה או הפיץ ידיעה - בין נכונה ובין בלתי נכונה - ויש בהם כדי לעורר בקרב חיילים בהלה או יאוש העלולים לפגוע בהצלחת אותה פעולה, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 52. זריעת בהלה או יאוש (תיקון: תשט&quot;ו)
: חייל אשר עשה מעשה או הפיץ ידיעה - בין נכונה ובין בלתי נכונה - בענין הקשור בבטחון המדינה, ויש בהם כדי לעורר ברבים בהלה או יאוש, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 53. תעמולה הפוגעת במשטר הצבאי או במשמעת הצבא
: חייל אשר הכין, החזיק לשם הפצה, פרסם או הפיץ, בכתב או בצורה אחרת, חומר תעמולה שהבאתו לידיעת חייל עלולה להשפיע בדרך הפוגעת במשטר הצבאי או המערערת את המשמעת בצבא, או אשר עשה בין חיילים תעמולה בעל פה העלולה להשפיע בדרך האמורה, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 54. תעמולה הפוגעת בסדר הטוב בצבא
: חייל אשר הכין, החזיק לשם הפצה, פרסם או הפיץ, בכתב או בצורה אחרת, חומר תעמולה, שהבאתו לידיעת חייל עלולה להשפיע בדרך הפוגעת בסדר הטוב בצבא, או אשר עשה בין חיילים תעמולה בעל פה העלולה להשפיע בדרך הפוגעת בסדר הטוב בצבא, דינו - מאסר שנה.

@ 55. חזקת כוונה להפיץ
: חייל שנמצא ברשותו יותר מטופס אחד של חומר תעמולה כאמור [[בסעיפים 53]] [[ו-54]], רואים אותו כאלו החזיקם לשם הפצה כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

@ 56. עבירות בקשר לשבי
: חייל שנפל בשבי האויב מחמת חוסר זהירות מתאימה, אי ציות לפקודות או הזנחת תפקידו, או שלא חזר מן השבי לשירות הצבא כשהיה בידו לחזור, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 57. גילוי ידיעות (תיקון: תשכ&quot;ד)
: חייל אשר גילה או מסר ללא רשות אחד הדברים האלה:
: (1) כתב סתרים, סיסמה, סימן היכר, או ידיעות על מספרם של כוחות הצבא, עמדותיהם, מקום הימצאם, אספקתם או מתקניהם, או על הכנות, או על פקודות בנוגע לפעולותיהם או לתנועותיהם;
: (2) פרט חשוב בנוגע לתפקידו, שירותו או מקום שירותו בצבא, או לתפקידו, שירותו או מקום שירותו של חייל אחר בצבא, או כל פרט חשוב ביחס לצבא, שלפי פקודות הצבא או הנוהג הצבאי אין למסרו אלא למי שמוסמך לקבלו, בין שהידיעה נכונה ובין שאיננה נכונה,
: דינו - מאסר חמש שנים.

@ 58. נטישת משמרת
: (א) חייל שנטש את משמרתו, דינו - מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה נוכח האויב, דינו - מאסר שבע שנים.
: (ב) זקיף שעזב את משמרתו לפני שהוחלף כדין, או שבניגוד לפקודות הצבא או להוראות התנהג על משמרתו באופן שמנע ממנו למלא את התפקיד שלמענו הועמד כזקיף, דינו - מאסר חמש שנים; ואם נעברה העבירה נוכח האויב, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 59. אלימות כלפי מפקד
: חייל שהיכה מפקד או השתמש כלפיו באלימות, דינו - מאסר שנתיים; עשה את המעשה שעה שהמפקד שימש בתפקידו, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 60. אלימות כלפי ממלאי תפקיד
: חייל שהיכה זקיף, שוטר צבאי בקשר לתפקידו של השוטר או כשהשוטר בתפקיד, או חייל שהופקד על שמירת אדם, רכוש או מקום, או השתמש כלפיהם באלימות, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 61. אלימות כלפי חייל
: חייל שהיכה חייל אחר או השתמש כלפיו באלימות, דינו - מאסר שנה.

@ 62. איום ועלבונות כלפי מפקד
: חייל שאיים על מפקד או העליבו, או עשה מעשה אחר הפוגע בכבודו או במעמדו כמפקד, דינו - מאסר שנה; עשה את המעשה שעה שהמפקד שימש בתפקידו, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 63. איום על ממלאי תפקיד
: חייל שאיים באלימות על זקיף, על שוטר צבאי בקשר לתפקידו של השוטר או כשהשוטר בתפקיד, או על חייל שהופקד על שמירת אדם, רכוש או מקום, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 64. התנגדות לפעולה חוקית
: חייל אשר התנגד בכוח לחייל הבא בתוקף תפקידו לשימו במשמורת, או סירב לציית להוראות חייל כזה, דינו - מאסר שנתיים.

@ 65. התעללות (תיקון: תשנ&quot;ג)
: (א) חייל שהיכה חייל הנמוך ממנו בדרגה או שהיכה אדם הנמצא במשמורת שהחייל מופקד עליה, או שהתעלל בהם אחרת, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) חייל שהתעלל בחייל אחר, דינו - מאסר שנתיים.
: (ג) נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דין המתעלל - מאסר שבע שנים.

@ 66. עיכוב רכוש ללא הצדקה
: חייל שקיבל בתוקף תפקידו כסף או חפץ שנועד לחייל אחר, וללא הצדקה עיכבו תחת ידו או נמנע לשלמו או למסרו, דינו - מאסר שנתיים.

@ 67. שררה כלפי פקודים (תיקון: תשנ&quot;ו-4)
: (א) חייל שהשתמש לרעה בסמכותו כלפי פקודו, דינו - מאסר שנה אחת; נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) נעברה העבירה במהלך אימון או בקשר לאימון, דינו - מאסר שלוש שנים; נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 68. חריגה מסמכות (תיקון: תשנ&quot;ד)
: חייל שחרג במזיד מן הסמכויות שניתנו לו לביצוע תפקידו בצבא ([[בפרק זה]] - חרג מסמכותו), דינו - מאסר שנה.

@ 69. (תיקון: תשנ&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 70. גרימת נזק לרכוש על ידי חריגה מסמכות
: חייל שחרג מסמכותו ובמעשהו זה גרם או עלול היה לגרום נזק לרכוש, דינו - מאסר שנתיים.

@ 71. קצין שיפוט שחרג מסמכותו (תיקון: תשנ&quot;ד)
: חייל שחרג מסמכותו על ידי שפעל כקצין שיפוט, בין שהוא קצין שיפוט ובין שהוא מתחזה כקצין שיפוט, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 72. חריגה מסמכות עד כדי סיכון חיים או בריאות
: חייל שחרג מסמכותו, ובמעשהו זה גרם או עלול היה לגרום חבלה לגופו או נזק לבריאותו של אדם אחר, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 73. חריגה מסמכות עד כדי סיכון בטחון המדינה (תיקון: תשנ&quot;ד)
: חייל שחרג מסמכותו ובמעשהו זה פגע, או עלול היה לפגוע, בבטחון המדינה או בפעולות הצבא, או בפעולותיהם של כוחות מזויינים הפועלים בשיתוף עם הצבא, דינו - מאסר חמש שנים; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה או בפעולות כאמור, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 74. ביזה
: חייל שבז ביזה, או שפרץ לבית או למקום אחר כדי לבוז ביזה, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 75. (תיקון: תשמ&quot;ז-2, תשע&quot;ח) : (((בוטל).))

@ 76. השמדת רכוש
: (א) חייל שהשמיד במזיד רכוש של חייל אחר, או גרם במזיד ובמישרין לנזק, לקלקול או לאבדן של רכוש כזה, דינו - מאסר ארבע שנים.
: (ב) חייל שהשמיד במזיד רכוש צבאי, או שגרם במזיד ובמישרין לנזק, לקלקול או לאבדן של רכוש כזה, דינו - מאסר שבע שנים.
: (ג) חייל שהשמיד במזיד נשק, כלי טיס, כלי שיט או כלי תחבורה שהם רכוש צבאי, או גרם במזיד ובמישרין לנזק, לקלקול או לאבדן של רכוש כזה, דינו - מאסר חמש עשרה שנה.

@ 77. הוצאת רכוש מרשות הצבא (תיקון: תשל&quot;ז, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ז-2)
: (א) חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין רכוש צבאי מרשות הצבא, דינו -
:: (1) מאסר שלוש שנים - אם ערך הרכוש אינו עולה על הסכום הקובע;
:: (2) מאסר שבע שנים - אם ערך הרכוש עולה על הסכום הקובע.
: (ב) בסעיף זה, &quot;הסכום הקובע&quot; - סכום השוה לעשרה שיעורים של שכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה, כפי שהוא בשעת ביצוע העבירה.

@ 78. הוצאת נשק מרשות הצבא (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין נשק מרשות הצבא, דינו - מאסר חמש עשרה שנים.

@ 79. שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: (א) חייל שהשתמש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא, דינו - מאסר שנתיים.
: (ב) חייל שהשתמש בנשק שהוא רכוש צבאי שלא למטרות הצבא, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 80. אי שמירתו של רכוש צבאי (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: חייל שלא נקט במועד הנכון בכל האמצעים הסבירים כדי לשמור מנזק, מקלקול או מאבדן כל רכוש צבאי שהגיע לרשותו או שהוא אחראי לו בדרך אחרת, בין אם ניזוק הרכוש, נתקלקל או אבד ובין אם לאו, דינו - מאסר שנה; היה הרכוש נשק, כלי טיס, כלי שיט או כלי תחבורה אחר, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 81. חזקת רשלנות
: ניזוק, נתקלקל או אבד רכוש צבאי כאמור [[בסעיף 80]], רואים אותו חייל כאילו לא נקט במועד הנכון כל האמצעים הסבירים לשמירת אותו רכוש, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

@ 82. נטילת ציוד ואספקה או עיכובם שלא כדין
: חייל שנטל שלא כדין ציוד או אספקה של הצבא לצורך יחידה שהציוד או האספקה לא היו מיועדים לה, או שעיכב שלא כדין ציוד או אספקה של הצבא, דינו - מאסר שנתיים.

@ 83. (תיקון: תשנ&quot;ו-3) : (((בוטל).))

@ 84. גניבה מחייל
: חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין, מרשות חייל אחר כסף או רכוש אחר, דינו - מאסר שנתיים.

@ 85. שימוש בלתי-חוקי בנשק
: חייל אשר ללא סמכות או ללא נקיטת אמצעי זהירות נאותים נשא נשק, טיפל בו או השתמש בו באופן אחר, דינו - מאסר שנתיים; הפעיל כאמור את הנשק, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 86. גרימת עיקולו, מעצרו וחילוטו של כלי טיס, כלי שיט, או כלי תחבורה אחר
: חייל שבמזיד או על ידי מעשה שלא כדין, גרם במישרין שכלי טיס, כלי שיט או כלי תחבורה אחר, שהם רכוש צבאי, יעוקל או ייעצר במדינה זרה, דינו - מאסר חמש שנים, ואם גרם כאמור שהכלי יחולט, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 87. נטישת כלי טיס או כלי שיט
: חייל מן הצוות של כלי טיס או של כלי שיט שנטש את הכלי ללא רשות בשעה שנשקפת לכלי סכנת אבדן, דינו - מאסר שלוש שנים, ואם היה מפקד הכלי, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 88. טיפול בכלי טיס או בכלי שיט בחוסר זהירות או בניגוד להוראות
: חייל שטיפל בכלי טיס או בכלי שיט של הצבא, בחוסר זהירות או בהפרת כלל מכללי הטיפול, הטיסה או השיט, או שהטיסו או שהשיטו כאמור, והביא בזה, או עלול היה להביא בזה, למותו של אדם או לחבלתו, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 89. טיסה ללא רשות
: חייל שהטיס כלי טיס של הצבא כשלא היה רשאי לכך על פי פקודות הצבא, דינו - מאסר שנתיים.

@ 90. טיסה אסורה
: חייל שהטיס כלי טיס של הצבא בגובה נמוך מהקבוע בפקודות הצבא לאותו סוג של כלי טיס או לאותו שלב או סוג של טיסה, דינו - מאסר שנתיים.

@ 91. אי מילוי הוראות מפקד כלי טיס או כלי שיט
: חייל מכל דרגה שהיא, שהיה בכלי טיס או בכלי שיט של הצבא, ולא קיים הוראותיו החוקיות של הממונה על אותו כלי טיס או כלי שיט, בכל ענין הנוגע לנהיגתם, לבטחונם או למשטר הפנימי בהם, בין שהממונה הוא חייל ובין אם לאו, ואף אם אין הממונה גבוה ממנו בדרגה, דינו - מאסר שנתיים.

@ 92. עריקה (תיקון: תשע&quot;ו)
: חייל שנעדר משירותו בצבא מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא, דינו - מאסר שבע שנים; נעדר החייל משירותו בצבא בעת פעילות מבצעית או פעולה קרבית של יחידתו, מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 93. חזקת כוונה שלא לחזור (תיקון: תשכ&quot;ד, תשע&quot;ו)
: חייל שנעדר משירות בצבא שמונה עשר חודשים, שלא ברשות, רואים אותו כמי שנעדר מן השירות מתוך כוונה שלא לחזור, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

@ 94. העדר מן השירות שלא ברשות (תיקון: תשכ&quot;ד)
: חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו - מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך.

@ 94א. איבוד קשר עם היחידה (תיקון: תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ח)
: איש מילואים אשר לא יצר קשר עם יחידתו, בהתאם להוראות שקבע שר הביטחון, לפי [[סעיף 24 לחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]], דינו - מאסר שישה חודשים.

@ 95. (תיקון: תשס&quot;ד-4) : (((בוטל).))

@ 96. התגייסות במרמה
: מי שנתקבל לכוחות הסדירים או לכוחות המילואים, ולפני שנתקבל לכוחות אלה השתמש בטענות שוא, העלים פרטים חשובים או השתמש באמצעי הונאה אחרים, לגבי כשרותו להתקבל כאמור, רואים אותו כחייל משעת העבירה, ודינו - מאסר שנה.

@ 97. קבלת תפקיד במרמה
: חייל אשר כדי להתמנות לתפקיד בצבא, השתמש בטענות שוא, או העלים פרטים חשובים או השתמש באמצעי הונאה אחרים, בקשר לכשרותו להתמנות לתפקיד, דינו - מאסר שנתיים.

@ 98. שחרור במרמה
: חייל שהשיג את שחרורו מהכוחות הסדירים של הצבא בטענות שוא, בהעלמת פרטים חשובים או באמצעי הונאה אחרים, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 99. פטור משירות בטחון במרמה (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: חייל שהשיג לעצמו פטור משירות בטחון כמשמעותו [[בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]], בטענות שוא, בהעלמת פרטים חשובים או באמצעי הונאה אחרים, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 100. הטלת מום
: חייל שהטיל בגופו מום או מחלה, או הניח לאדם אחר להטיל בו מום או מחלה, או שעשה מעשה על מנת ללקות במום או במחלה או להחמיר מום או מחלה שיש לו, והכל מתוך כוונה לפסול על ידי כך את עצמו משירות צבאי, או לעשות את עצמו בלתי ראוי לתפקיד בצבא שהיה ראוי לו אלמלא המום או המחלה, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 101. התחלות
: חייל שהעמיד פני חולה או בעל מום בכוונה לפסול את עצמו לשירות או למילוי תפקיד, דינו - מאסר שנתיים.

@ 102. השתמטות מפעולה מסויימת (תיקון: תשכ&quot;ד)
: חייל שעשה אחד המעשים המפורטים [[בסעיף 94]] או [[בסעיף 100]], או השתמש בטענות שוא או באמצעי הונאה אחרים כדי להשתמט מפעולה, או מהמראה או מהפלגה, או כדי להשתמט משירות מילואים או מחלק ממנו, דינו - מאסר ארבע שנים; עשה מעשה כאמור על מנת להשתמט מתפקיד קרבי, דינו - מאסר חמש עשרה שנה.

@ 103. (תיקון: תשל&quot;ז) : (((בוטל).))

@ 104. ענין בעסקה הנעשית על ידי הצבא
: חייל אשר אגב תפקידו בצבא, היתה לו יד בעסקה הנעשית על ידי הצבא, למען הצבא או בשמו, וקיבל או עלול לקבל במישרין או בעקיפין, טובת הנאה באותה עסקה, ולא הודיע בכתב בעוד מועד, לרמטכ&quot;ל או למי שהוסמך לכך על ידיו, על ענינו באותה עסקה, דינו - מאסר שנתיים.

@ 105. עבירה במסמכים צבאיים
: חייל שעשה אחת מאלה:
: (1) ביודעין, מסר, או הניח לזולתו שימסור, ידיעה כוזבת במסמך הנוגע לצבא, והמסמך נערך או נחתם על ידיו;
: (2) מסר, או הניח לזולתו שימסור, ידיעה כוזבת במסמך הנוגע לצבא ושחובה עליו לבדוק את נכונות תכנו, מתוך שלא נקט אמצעים סבירים כדי למלא חובה זו;
: (3) מתוך כוונה להטעות, העלים, או הניח לאחר להעלים, פרט כל שהוא במסמך כאמור בפסקה (1) או (2);
: (4) העלים, השחית, שינה או סילק מסמך שחובה עליו לשמרו או להמציאו,
: דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 106. רשלנות לגבי תעודות
: חייל אשר חתם על מסמך שנקבע בפקודות הצבא כתעודה לצורך סעיף זה, ולא נקט אמצעים סבירים כדי לבדוק את נכונותו ודיוקו של פרט חשוב מן הפרטים שהתעודה מעידה עליהם, דינו - מאסר שתי שנים.

@ 107. האשמת שוא
: חייל שטפל אשמה בעבירה על חייל אחר, בידעו שאישום-שוא הוא, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 108. ידיעות כוזבות
: חייל שביודעין מסר פרט כוזב או העלים פרט חשוב -
: (1) בתלונה שהגיש בצבא;
: (2) בענין שלפי פקודות הצבא חובה עליו למסור בו הודעה;
: (3) על מנת להשיג חופשה או להאריכה;
: (4) בענין אחר שנקבע בפקודות הצבא כענין שסעיף זה חל עליו,
: דינו - מאסר שנה.

@ 109. עבירות לגבי בתי דין צבאיים (תיקון: תשל&quot;ז)
: (א) חייל שעבר אחת העבירות האלה:
:: (1) הוזמן כדין לבוא לפני בית דין צבאי ולא בא, או בא ועזבו לפני שקיבל רשות לעשות זאת, ולא הראה סיבה מספקת להעדרו;
:: (2) נדרש כדין על ידי בית דין צבאי להישבע או להצהיר בהן צדק ולא עשה זאת;
:: (3) נדרש כדין על ידי בית דין צבאי להמציא מסמך שברשותו ובמזיד לא המציא אותו;
:: (4) בהיותו עד בבית דין צבאי לא השיב על שאלה שנדרש כדין להשיב עליה, או השיב ביודעין תשובה מתחמקת;
:: (5) גרם הפרעה או הפסקה במהלך הדיונים של בית הדין,
:: דינו - מאסר שנה.
: (אא) חייל שאיחר לישיבת בית דין צבאי שאליה הוזמן כדין ולא הראה סיבה מספקת לאיחורו, דינו - מאסר חודש אחד.
: (ב) חייל שביזה בית דין צבאי על ידי נקיטת לשון מעליבה או מאיימת, דינו - מאסר שנתיים.

@ 110. עבירות לגבי שופט-חוקר ואחרים
: לענין [[סעיף 109]], &quot;בית דין&quot; - לרבות שופט-חוקר, ולענין [[109|פסקאות (1), (3) ו-(4) לסעיף קטן (א) שבו]], [[109|וסעיף קטן (ב) שבו]] - גם ועדת חקירה לפי [[סעיף 537]] וקצין בודק.

@ 111. עדות שקר בבית דין
: חייל שהעיד, ביודעין, בשבועה או בהן צדק עדות שקר לפני בית דין צבאי או לפני שופט-חוקר, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 112. עדות שקר שלא בבית דין
: חייל שהעיד ביודעין עדות שקר לפני קצין שיפוט כשהוא דן בדיון משמעתי, לפני ועדת חקירה לפי [[סעיף 537]] או לפני אדם אחר המוסמך לפי חוק זה לגבות עדות מפי אותו חייל, דינו - מאסר שנתיים.

@ 113. עדויות סותרות
: חייל שבעדותו בפני בית דין צבאי סתר בפרט חשוב עדות קודמת שהעיד לפני בית דין צבאי אחר או לפני כל בית משפט אחר או לפני שופט-חוקר או קצין בודק, או שבעדותו לפני שופט-חוקר סתר בפרט חשוב עדות קודמת שהעיד לפני קצין בודק, והוכח לבית הדין כי היתה בזה כוונה להונות את מי שלפניו ניתנה עדות מן העדויות כאמור, דינו - מאסר שנתיים, ואין נפקא מינה את מי ממקבלי העדויות התכוון הנאשם להונות.

@ 114. מעצר שלא כדין
: חייל שעצר אדם שלא כדין או החזיקו במשמורת שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 115. עבירות בקשר למעצר
: חייל שלא קיים הוראות חוק זה, או פקודות הצבא, החלות על עצירתו של אדם או על החזקתו במשמורת ועל הבאתו לדין, דינו - מאסר שמונה עשר חודש.

@ 116. סירוב להחזיק במשמורת
: חייל שנדרש כדין להחזיק חייל אחר במשמורת, או לשימו במשמורת, ולא עשה זאת, דינו - מאסר שנתיים.

@ 117. סירוב לסייע להחזיק במשמורת
: חייל שנדרש כדין לסייע להחזיק חייל אחר במשמורת או לשימו במשמורת ולא עשה זאת, דינו - מאסר שנה.

@ 118. הפרעה להחזקה במשמורת
: חייל שהפריע להחזיק חייל במשמורת או לשימו במשמורת, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 119. שימוש באמצעים בלתי כשרים לצורך חקירה
: חייל שהשתמש באלימות, או שאיים להשתמש באלימות, כלפי אדם אחר כדי לאלצו להעיד או למסור אמרה בעבירה, דינו - מאסר שלוש שנים; השתמש באמצעים בלתי כשרים אחרים כדי לאלץ אדם להודות באשמה בעבירה, דינו - מאסר שנה.

@ 120. שחרור ממשמורת
: חייל ששחרר, שלא ברשות, אדם הנתון למשמורתו או למשמורת של חייל אחר, או שהניח לאותו אדם שיימלט, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 121. בריחה ממשמורת
: חייל שנמצא כדין במשמורת הצבא ונמלט או ניסה להימלט ממנה לפני ששוחרר מאותה משמורת, דינו - מאסר שנתיים.

@ 122. סירוב לקיים פקודה (תיקון: תשל&quot;ז)
: חייל שבמזיד לא קיים פקודה שניתנה לו מאת מפקד תוך מילוי תפקידו או שסירב לקיימה בין בדיבור ובין בהתנהגות, דינו - מאסר שלוש שנים; עבר את העבירה תוך פעולה קרבית של יחידתו, דינו - מאסר חמש עשרה שנה.

@ 123. אי-קיום פקודה (תיקון: תשל&quot;ז)
: חייל שלא קיים פקודה שניתנה לו מאת מפקד, דינו - מאסר שנתיים; עבר את העבירה תוך פעולה קרבית של יחידתו, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 124. התרשלות
: חייל שקיים ברשלנות פקודה או הוראה שניתנה לו, או שהתרשל במילוי תפקידו בצבא, דינו - מאסר שנה; מפקד יחידה או חייל בדרגת סמל ומעלה שעבר עבירה כאמור, דינו - מאסר שנתיים.

@ 125. אין חובה לקיים פקודה בלתי חוקית
: לא ישא חייל באחריות פלילית לפי [[הסעיפים 122]], [[123]] [[ו-124]] אם ברור וגלוי שהפקודה שניתנה לו היא לא חוקית.

@ 126. הפרעה לשוטר צבאי
: חייל שהפריע לשוטר צבאי במילוי תפקידו, דינו - מאסר שנתיים.

@ 127. סירוב לסייע לשוטר צבאי
: חייל שנדרש לסייע לשוטר צבאי במילוי תפקידו ולא עשה זאת, דינו - מאסר שנה.

@ 127א. סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים (תיקון: תשמ&quot;ג)
: חייל שנצטווה להיבדק לפי [[סעיף 250א]] וסירב להיבדק, דינו - מאסר שנתיים.

@ 128. התנהגות פרועה
: חייל שהשתתף בקטטה, או שהתנהג בצורה פרועה במקום ציבורי, דינו - מאסר שנה.

@ 129. התנהגות מבישה (תיקון: תשכ&quot;ד)
: חייל שהתנהג התנהגות מבישה, דינו - מאסר שנה.

@ 130. התנהגות שאינה הולמת (תיקון: תשכ&quot;ד)
: חייל בדרגת סמל או בדרגה גבוהה מזו שהתנהג באופן שאינו הולם את דרגתו או את עמדתו בצבא, דינו - מאסר שנה.

@ 131. התחזות (תיקון: תש&quot;ל)
: חייל המתחזה כבעל דרגה שאינה שלו, או כבעל תפקיד בצבא, מבלי שהוא רשאי לעשות זאת, או עונד סימן או תג צבאי, אות מערכה או עיטור ואינו מוסמך לענדו, דינו - מאסר שנה.

@ 132. פגיעה במשמעת
: חייל אשר עשה מעשה או התנהג באופן שפגע או עשוי היה לפגוע בסדר הטוב של הצבא או במשמעתו, ואין המעשה מהווה עבירה צבאית אחרת, דינו - מאסר שנה.

@ 133. אי קיום הוראות המחייבות בצבא (תיקון: תשל&quot;ט, תשס&quot;ד-4)
: (א) חייל שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה:
:: (1) לא קיים הוראה מפקודות הצבא;
:: (2) לא קיים הוראה מפקודות קבע או מפקודות שיגרה, שפורסמו בכתב בהתאם לפקודות הצבא או בהתאם לנוהג הצבאי;
:: (3) קיים ברשלנות הוראה מההוראות האמורות בפסקאות (1) ו-(2).
: (ב) לענין [[#|סעיף 12 לחוק העונשין, תשל&quot;ז-1977]], רואים גם פקודות קבע ופקודות שיגרה כאמור בסעיף קטן (א)(2) כדינים.

@ 133א. איסור עבודה, עיסוק או התמחות (תיקון: תשס&quot;ד-4)
: חייל שבלא היתר על פי פקודות הצבא, או שלא בהתאם לתנאיו, עבד בעבודה או עסק בעיסוק שנהוג לקבל בעבורם שכר, או התמחה התמחות מקצועית, דינו - מאסר שישה חודשים.

@ 134. אי מניעת עבירה
: (א) חייל שידע כי חייל אחר זומם או מנסה לעבור עבירה צבאית שענשה עולה על שלוש שנים מאסר, ולא פעל באופן סביר כדי למנוע את עשייתה או השלמתה, דינו -
:: (1) אם העונש שנקבע על העבירה הוא מוות או מאסר עולם - מאסר עשר שנים;
:: (2) אם העונש שנקבע על העבירה הוא מאסר לזמן קצוב - מאסר שלא יעלה על מחצית תקופת המאסר שעבריין צפוי לה על העבירה אך לא יותר משלוש שנים.
: (ב) מבלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א) ומבלי להוציא מקרי קרבה אחרים נקבע בזה, כי בן-זוג, הורה, צאצא, אח או אחות של חייל שזמם או ניסה לעבור עבירה כאמור בסעיף קטן (א), אשר לא הודיעו לרשויות המוסמכות על המזימה או הנסיון - אין רואים אותם כאילו לא פעלו באופן הנדרש לפי אותו סעיף קטן.

@ 135. קשר לעבור עבירה
: חייל שקשר קשר עם אדם אחר לעבור עבירה צבאית יהיה צפוי -
: (1) למאסר עולם, אם העונש הצפוי לחייל העובר את העבירה שלשמה נקשר הקשר (להלן - העונש העיקרי) הוא מוות;
: (2) למאסר עשרים שנה, אם העונש העיקרי הוא מאסר עולם;
: (3) למחצית העונש העיקרי, אם העונש העיקרי הוא מאסר לתקופה קצובה;
: (4) לעונש העיקרי, אם העונש העיקרי הוא אחר.

= חלק ג' - דין משמעתי =

@ 136. תחולת הדין המשמעתי (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ה, תשל&quot;ח-2, תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ו-3, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ח, תשע&quot;ז)
: (א) חייל, בדרגה למטה מדרגת רב-אלוף, שהואשם בעבירה צבאית שענשה אינו עולה על מאסר שלוש שנים, בין שעבר אותה במדינה ובין מחוצה לה, תהא לקצין שיפוט הסמכות לדונו דין משמעתי לפי הוראות [[חלק זה]].
: (ב) לענין תחולת הדין המשמעתי, דין עבירה על אחד מאלה כדין עבירה צבאית:
:: (1) [[חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ&quot;ד-1994]];
:: (1א) [[חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ&quot;ד-1994]];
:: (1ב) [[חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ&quot;ח-1998]];
:: (1ג) [[חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע&quot;ז-2016]];
:: (2) תקנות שהותקנו לפי [[סעיף 24 לחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]];
:: (3) תקנות על פי [[פקודת התעבורה]], שקבע שר הבטחון בהתייעצות עם שר המשפטים, למעט תקנות שלעבירה עליהן נקבע עונש חובה.
::: ((פורסמו [[תקנות השיפוט הצבאי (קביעת תקנות לענין תחולת הדין המשמעתי), תשל״ו–1976]].))

@ 137. העמדה לדין לפני קצין שיפוט (תיקון: תשל&quot;ח)
: חייל יועמד לדין משמעתי לפני קצין שיפוט, כפי שייקבע בפקודות הצבא או בהוראות על פיהן.

@ 138. (תיקון: תשל&quot;ח) : (((נמחק).))

@ 139. סמכותו של קצין שיפוט
: קצין שיפוט לא ידון בתלונה על חייל, אלא באחד המקרים האלה:
: (1) החייל נמנה עם יחידה הנתונה לפיקודו;
: (2) הוענקה לו על ידי הרמטכ&quot;ל סמכות של קצין שיפוט לפי [[סעיף 1]] לגבי החייל או לגבי העבירה.

@ 140. דין משמעתי לפי הוראת הרמטכ&quot;ל
: מי שחוק זה חל עליו לפי [[סעיף 8(2) ו-(3)]] לא יועמד לדין משמעתי אלא אם הורה על כך הרמטכ&quot;ל, באופן כללי או לסוג מסויים של עבירות או של בני אדם.

@ 141. סמכותו של קצין שיפוט (תיקון: תשל&quot;ח, תשס&quot;ט)
: קצין שיפוט שהובאה לפניו תלונה על חייל שהוא מוסמך לדון בה, יעשה אחת מאלה:
: (1) יבטל את התלונה;
: (2) ידון בה בעצמו;
: (3) יעבירנה, כל עוד לא פסק בה, אם הוא קצין שיפוט זוטר - לדיון לפני קצין שיפוט בכיר המוסמך לדון בה, ואם הוא קצין שיפוט בכיר - לפני קצין שיפוט בכיר אחר המוסמך לדון בה.

@ 142. (תיקון: תשל&quot;ח) : (((נמחק).))

@ 143. תלונה שאין קצין שיפוט מוסמך לדון בה (תיקון: תשל&quot;ח)
: (א) קצין שיפוט שהובאה לפניו תלונה על עבירה הנתונה לדין משמעתי והוא אינו מוסמך לדון בה, יעבירנה לקצין שיפוט המוסמך לדון בה.
: (ב) קצין שיפוט שהובאה לפניו תלונה על עבירה שאינה נתונה לדין משמעתי, יעבירנה לקצין שיפוט בכיר או לשוטר צבאי כאמור [[בסעיף 252(א)(3)]], הכל לפי הענין.
: (ג) קצין שיפוט בכיר שהועברה אליו תלונה כאמור בסעיף קטן (ב) ומצא שהיא אינה נתונה לדין משמעתי, ימנה קצין בודק לבדיקת העבירה ויעביר את תוצאות הבדיקה לפרקליט צבאי, או יעביר את התלונה לשוטר צבאי כאמור [[בסעיף 252(א)(3)]].

@ 144. סייג לסמכות לבטל תלונה (תיקון: תשל&quot;ח)
: קצין שיפוט לא יבטל תלונה לפי [[סעיף 141]] אלא אם נוכח שאין מקום להאשמה או אם יש נסיבות אחרות המצדיקות, לדעתו, את ביטולה; ביטל קצין שיפוט תלונה כאמור - יפרט את נימוקיו לכך ויודיעם לממונים עליו, לפי פקודות הצבא.

@ 145. דיון מחדש בתלונה שבוטלה
: ביטול תלונה על ידי קצין שיפוט לא תשמש מניעה לחזור ולדון בה, בהתאם לפקודות הצבא.

@ 146. העברת דין
: קצין שיפוט בכיר יכול להעביר לעצמו לדין משמעתי כל תלונה שקצין שיפוט אחר הנמנה עם יחידה הנתונה לפיקודו רשאי לדון בה, חוץ מתלונה שאותו קצין השיפוט האחר רשאי לדון בה בתוקף סמכותו על פי [[פסקה (2) לסעיף 139]].

@ 147. סמכויות מפקדו של קצין שיפוט זוטר (תיקון: תשל&quot;ח)
: קצין שיפוט בכיר שאליו הועברה תלונה לפי [[סעיף 141(3)]], וקצין שיפוט בכיר שהעביר לעצמו תלונה לפי [[סעיף 146]], יהיו לו כל הסמכויות הנתונות לקצין שיפוט בכיר, חוץ מן הסמכות להעביר את התלונה לקצין שפוט בכיר אחר אם הגיעה אליו התלונה מקצין שיפוט בכיר.

@ 148. זכות לבקש העברת הדין למפקד (תיקון: תשל&quot;ח)
: חייל שהועמד לדין משמעתי לפני קצין שיפוט זוטר, ישאלנו קצין השיפוט בתחילת הדיון אם ברצונו לעמוד לדין לפניו או לפני מפקדו של קצין השיפוט, שהוא קצין שיפוט בכיר; ביקש החייל לעמוד לדין לפני מפקדו של קצין השיפוט, יעביר קצין השיפוט את הדין כמבוקש.

@ 149. זכות לבקש העברת הדין למפקד או לבית דין צבאי (תיקון: תשל&quot;ח, תשס&quot;ט)
: חייל שהועמד לדין משמעתי לפני קצין שיפוט בכיר שלא לפי בקשתו, ישאלנו קצין השיפוט בתחילת הדיון אם ברצונו לעמוד לדין לפניו או לפני מפקדו של קצין השיפוט או להישפט לפני בית דין צבאי; ביקש החייל שדינו יועבר למפקדו של קצין השיפוט, יעביר קצין השיפוט את הדין כמבוקש; ביקש החייל להישפט לפני בית דין צבאי, יעביר קצין השיפוט את התלונה לפרקליט צבאי.

@ 150. (תיקון: תשל&quot;ח) : (((נמחק).))

@ 151. החזרת תלונה לדיון משמעתי (תיקון: תשל&quot;ח, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-7, תשס&quot;ט)
: (א) הועברה תלונה לפרקליט צבאי לפי [[סעיף 149]], וראה הפרקליט הצבאי כי העבירה נתונה וראויה לדין משמעתי, רשאי הוא להורות שהתלונה תידון בדיון משמעתי על ידי מפקדו של קצין השיפוט שאליו הוגשה בקשת הנאשם, או על ידי קצין שיפוט בכיר אחר שקבע הפרקליט ורשאי הוא לפעול כאמור [[בסעיף 280(1) או (2)]].
: (א1) פרקליט צבאי לא יורה כי תלונה תידון בדיון משמעתי, כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שניתנה לנאשם הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב, לעניין בקשתו לפי [[סעיף 149]] להישפט לפני בית דין צבאי.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) תלונה שהוחזרה לדין משמעתי לפי סעיף זה לא תועבר עוד.

@ 152. סמכויות ענישה של קצין שיפוט זוטר (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ז)
: קצין שיפוט זוטר יכול להטיל אחד הענשים האלה:
: (1) אתראה;
: (2) ריתוק למחנה או לאניה עד שבעה ימים;
: (3) קנס בסכום השווה לשכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה כפי שהוא בשעת הטלת העונש, ואם הנידון הוא חייל בשירות חובה - בסכום השווה לחלק הששי משכר כאמור;
: (4) נזיפה;
: (5) מחבוש עד שבעה ימים.

@ 153. סמכויות ענישה של קצין שיפוט בכיר (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ז, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-2, תשס&quot;ד-7)
: (א) קצין שיפוט בכיר יכול להטיל אחד הענשים האלה:
:: (1) אתראה;
:: (2) ריתוק למחנה או לאניה עד שלושים וחמישה יום;
:: (3) קנס בסכום השווה לסך שני שיעורים של שכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה כפי שהוא בשעת הטלת העונש, ואם הנידון הוא חייל בשירות חובה - בסכום השווה לשליש משיעור אחד של שכר כאמור.
:: (4) נזיפה;
:: (5) נזיפה חמורה;
:: (6) מחבוש עד שלושים וחמישה יום;
:: (7) הורדה בדרגה אחת, בתנאי שדרגת הנאשם אינה למעלה מדרגת סמל ראשון.
: (ב) (((בוטל).))

@ 153א. פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה צבאי (תיקון: תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ב-3, תשנ&quot;ג)
: (א) קצין מוסמך שהרשיע חייל בעבירה של אי קיום הוראות המחייבות בצבא, כאמור [[בסעיף 133]], שהוגדרה בפקודות הצבא כעבירת תנועה, או בעבירה לפי [[סעיף 136(ב)(1) או (3)]], רשאי, במקום כל עונש אחר או בנוסף עליו, לפסול אותו מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה צבאי לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.
: (ב) הקצין המוסמך רשאי לצוות בפסקו כי הפסילה תהיה כולה או מקצתה על תנאי; תקופת התנאי תיקבע בפסק, והיא לא תעלה על שנתיים מיום הפסק, ולגבי חייל בשירות חובה - על שנה מיום הפסק.
: (ג) מי שנפסל על תנאי ייפסל בפועל אם תוך תקופת התנאי עבר אותה עבירה שעליה הורשע או אחת העבירות המפורטות בסעיף קטן (א), והורשע בשל העבירה הנוספת תוך התקופה האמורה או לאחריה.
: (ד) מי שהוטל עליו עונש פסילה בשל העבירה הנוספת והופעל נגדו עונש פסילה על תנאי ישא את תקופות הפסילה בזו אחר זו, זולת אם מי שהרשיעו בעבירה הנוספת הורה ששתי התקופות, כולן או מקצתן, יהיו חופפות.
: (ה) הוראות [[סעיף 157(ב), (ו) ו-(ח)]] יחולו, בשינויים המחוייבים, לגבי עונש פסילה על תנאי לפי סעיף זה.
: (ו) בכפוף לאמור בסעיף קטן (ד), משהוטל עונש פסילה כאמור בסעיף קטן (א), או הופעל עונש פסילה על תנאי כאמור בסעיף קטן (ג), תתחיל תקופת הפסילה ביום מתן הפסק.
: (ז) בחישוב תקופת הפסילה לא יבואו במנין -
:: (1) תקופה שבה הופסק או עוכב ביצוע העונש על פי [[סעיף 162]];
:: (2) התקופה שלפני המצאת רשיון הנהיגה הצבאי של הנידון לרשות שנקבעה לכך בפקודות הצבא;
:: (3) תקופה, תוך תקופת הפסילה, שבה נשא הנידון עונש מחבוש בשל העבירה שבגללה הוטלה הפסילה או הופעלה הפסילה על תנאי.

@ 153ב. העדר מן השירות שלא ברשות ואיבוד קשר עם היחידה - סמכויות ענישה (תיקון: תשס&quot;ד-4)
: (א) קצין שיפוט שהרשיע חייל בעבירה לפי [[סעיפים 94]] [[או 94א]], והטיל עליו עונש כאמור [[בסעיפים 152]] [[או 153]] שאינו קנס, רשאי להטיל עליו גם קנס כאמור בסעיפים אלה.
: (ב) על אף הוראות [[סעיפים 152]] [[ו-153]], קצין שיפוט שהרשיע איש מילואים בעבירה לפי [[סעיפים 94]] [[או 94א]], רשאי להטיל עליו קנס בסכום השווה לסך ארבעה שיעורים של שכר יסוד חודשי של טוראי בשירות חובה, כפי שהוא בשעת הטלת הקנס.

@ 154. מחבוש עקב קנס שלא שולם (תיקון: תשל&quot;ח, תשנ&quot;ג)
: קצין שיפוט שהטיל על חייל קנס שלא ניתן לגבותו בדרך של ניכוי לפי [[סעיף 497(א)]], רשאי, במעמד גזירת העונש, להטיל עליו מחבוש למקרה שהקנס, כולו או מקצתו, לא ישולם במועדו, ובלבד שתקופת המחבוש לא תעלה על התקופה שאותו קצין שיפוט היה רשאי להטיל על החייל.

@ 155. חיוב בפיצויים (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ז)
: (א) קצין שיפוט שהרשיע חייל בעבירה לפי [[חלק זה]] רשאי לחייבו, בנוסף לכל עונש, בתשלום פיצויים על הנזק שנגרם עקב העבירה, ואולם לא יחייב קצין שיפוט זוטר נאשם לשלם לפי סעיף זה סכום העולה על מחצית שכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה כפי שהוא בשעת הטלת החיוב, וקצין שיפוט בכיר לא יחייב נאשם לשלם לפי סעיף זה סכום העולה על סך כל שלושה שיעורים של שכר כאמור.
: (ב) חיוב בפיצויים לפי סעיף זה אינו פוטר מאחריות לנזקים לפי כל דין אחר.

@ 156. מחבוש על תנאי (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ח)
: קצין שיפוט שהטיל על חייל מחבוש, רשאי לצוות בפסקו, כי העונש יהיה כולו או מקצתו על תנאי, ויהיה תלוי ועומד לתקופה שנקבעה בפסק, ובלבד שלא תעלה על שנתיים מיום הפסק; ולגבי חייל בשירות חובה - על שנה אחת מיום הפסק.

@ 157. ביצוע העונש המותנה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ז-2)
: (א) מי שנידון למחבוש על תנאי, לא ישא את ענשו אלא אם עבר תוך התקופה שנקבעה בפסק (להלן [[בחלק זה]] - תקופת התנאי) עבירה מסוג העבירה שעליה נענש ונמצא אשם על-ידי קצין שיפוט בשל עבירה כזאת (להלן [[בחלק זה]] - עבירה נוספת) תוך תקופת התנאי או לאחריה.
: (ב) לא נקבעה בפסק תקופת התנאי, יראו כאילו נקבעה בו תקופת תנאי של תשעים יום.
: (ג) הוטל מחבוש על תנאי על-ידי קצין שיפוט והנידון נמצא אשם בעבירה נוספת יצווה קצין השיפוט שדן בעבירה הנוספת על הפעלת המחבוש על תנאי.
: (ד) מי שהופעל נגדו מחבוש על תנאי הרי, בכפוף להוראות [[סעיף 162]], יתחיל הנידון לשאתו ביום מתן הצו המפעיל את המחבוש על תנאי.
: (ה) קצין שיפוט שמצא נאשם אשם בעבירה נוספת ולא הטיל עליו בשל אותה עבירה עונש מחבוש, רשאי על אף האמור בסעיף קטן (ג) ובמקום לצוות על הפעלת המחבוש על תנאי להורות, מטעמים שיירשמו, על הארכת תקופת התנאי לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת, אם שוכנע קצין השיפוט שבנסיבות הענין לא יהיה זה צודק להפעיל את המחבוש על תנאי. לא ישתמש קצין השיפוט בסמכות לפי סעיף קטן זה אלא לגבי ההרשעה הראשונה של הנאשם בשל עבירה נוספת.
: (ו) לא יטיל קצין שיפוט בשל עבירה נוספת עונש מחבוש שכולו על תנאי.
: (ז) מי שהוטל עליו עונש מחבוש בשל העבירה הנוספת והופעל נגדו עונש מחבוש על-תנאי, ישא את תקופות המחבוש בזו אחר זו זולת אם קצין השיפוט שמצא אותו אשם בשל העבירה הנוספת, הורה ששתי התקופות, כולן או מקצתן, יהיו חופפות; אולם תקופת המחבוש הרצופה אשר על הנידון לשאת לא תעלה בסך הכל על שבעים יום.
: (ח) צו לפי סעיף קטן (ג) ניתן לערר בהתאם [[לסעיף 163]].

@ 158. סייגים לסמכות (תיקון: תשס&quot;ד-3)
: הרמטכ&quot;ל רשאי לקבוע בכתב, בדרך כלל או למקרה מסויים, סייגים לסמכויות הנתונות לקצין שיפוט, ומשנקבעו - רואים אותם כאילו נקבעו בחוק זה. קבע הרמטכ&quot;ל סייגים כאמור, לענין סמכויות קציני השיפוט להטיל עונשי מחבוש, יביא את הדבר לידיעת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

@ 159. סדרי הדין המשמעתי (תיקון: תשס&quot;ד-7)
: קצין שיפוט לא ידון נאשם ולא יגבה עדויות אלא בפניו וכן לא יעיין בעדויות בכתב אלא אם כן ניתנה לנאשם הזדמנות לעיין בהם; בתחילת הדיון יקרא בפניו את דברי התלונה, ולפני מתן הפסק יתן לו הזדמנות להשמיע את דברו.

@ 159א. חוות דעת מטעם הנאשם בדיון משמעתי שנערך על פי הוראת פרקליט (תיקון: תשס&quot;ד-7)
: (א) נערך הדיון המשמעתי על פי הוראת פרקליט, יחולו הוראות אלה:
:: (1) הנאשם יהיה רשאי להגיש לקצין השיפוט חוות דעת מטעמו בקשר להוראת הפרקליט, לרבות חוות דעת שהוכנה בידי סניגור ([[בחלק זה]] - חוות דעת);
:: (2) הוגשה חוות דעת מטעם הנאשם - רשאי הפרקליט הצבאי, בכפוף לפקודות הצבא, להעביר את התייחסותו לחוות הדעת לקצין השיפוט;
:: (3) הועברה התייחסות הפרקליט הצבאי כאמור בפסקה (2) לקצין השיפוט - רשאי הנאשם להגיש לקצין השיפוט התייחסות נוספת מטעמו, לרבות התייחסות שהוכנה בידי סניגור, בקשר להבהרת ענין שהתעורר בהתייחסותו של הפרקליט הצבאי.
: (ב) בפקודות הצבא ייקבעו כללים לענין הגשת חוות דעת והתייחסויות לקצין השיפוט כאמור בסעיף קטן (א); [[בחלק זה]], &quot;הוראת פרקליט&quot; - הוראה של פרקליט צבאי או של הפרקליט הצבאי הראשי, כי תלונה תידון בדיון משמעתי כאמור [[בסעיפים 280(3)]], [[281(3)]] [[או 282]].

@ 160. פסק בדין משמעתי
: תם הדיון ולא החליט קצין השיפוט לבטל את התלונה, יפסוק בה, ואם נמצא הנאשם אשם - יקבע את ענשו.

@ 161. אי תחולת דיני הראיות
: קצין שיפוט לא יהיה כפוף לדיני הראיות, ויפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר לבירור התלונה; והוא, כשאין בחוק זה או בפקודות הצבא הוראה אחרת בענין זה.

@ 162. עיכוב או הפסקה של ביצוע עונש בדין משמעתי (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ח, תשנ&quot;ד)
: (א) לא יעוכב ולא יופסק ביצועו של עונש שאינו על תנאי שהוטל בדין משמעתי, אלא אם הורה על כך קצין השיפוט שפסק את העונש או שאישר אותו בערר, מחמת פעולה קרבית או הפלגת כלי שיט או מחמת סיבה אחרת שנקבעה בפקודות הצבא, או אם הוגש ערר לפי [[סעיף 163]]; ובלבד שתקופת ההפסקה או העיכוב שתיקבע בהוראה כאמור לא תעלה על תשעים יום מיום ההפסקה או העיכוב, או עד להחלטה בערר, ובתום התקופה יבוצע העונש או יחודש ביצועו, לפי הענין.
: (ב) נבצר מקצין שיפוט כאמור, מכל סיבה שהיא, לדון בענין עיכוב ביצועו של העונש או בענין הפסקתו, רשאי קצין שיפוט, שהוא מפקדו של הנידון, להורות כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) חלפה הסיבה לעיכוב או להפסקה לפני תום התקופה שנקבעה בהוראה, יורה מיד קצין שיפוט שהוא מפקדו של הנידון או קצין השיפוט שנתן את ההוראה או קצין השיפוט שדן בערר, הכל לפי הענין, על הביצוע או על חידוש הביצוע.
: (ד) עוכב או הופסק שלא כדין ביצועו של עונש, תנוכה תקופת העיכוב או ההפסקה שלא כדין מתקופת העונש.

@ 162א. נשיאת עונש מחבוש (תיקון: תשכ&quot;ד)
: מי שנידון בדין משמעתי למחבוש ולפני שנשא כל ענשו חזר ונידון למחבוש, ישא את הענשים יחד, והוא כשקצין השיפוט, אשר הטיל את העונש השני, לא הורה שהנידון ישא כולם או מקצתם בזה אחר זה; אולם תקופת המחבוש הרצופה אשר על הנידון לשאת לא תעלה בסך הכל על שבעים יום.

@ 162ב. עונש מחבוש שהוטל על אסיר (תיקון: תשל&quot;ח)
: קצין שיפוט שהטיל על חייל מחבוש, והחייל נושא אותו זמן עונש מאסר, רשאי לצוות בפסקו כי הנידון ישא את המחבוש מיום שחרורו מן המאסר, ובלבד שאם נידון למחבוש כאמור יותר מפעם אחת, לא יעלה סך כל תקופת המחבוש אשר על הנידון לשאת על שבעים יום.

@ 162ג. נידון שהיה במעצר (תיקון: תשל&quot;ח)
: מי שקצין שיפוט דן אותו למחבוש או לריתוק למחנה או לאניה, תיחשב בכלל תקופת המחבוש כל תקופה שבה היה עצור בשל העבירה שעליה עמד לדין לפני קצין השיפוט, ובכלל תקופת הריתוק - כל תקופה שבה היה מוחזק במעצר או במעצר פתוח בשל העבירה האמורה.

@ 163. ערר על פסק (תיקון: תשמ&quot;ב, תשס&quot;ד-7)
: (א) חייל שהוטל עליו עונש בדין משמעתי רשאי, תוך שלושה ימים מיום מתן הפסק, להגיש עליו ערר לפני קצין שיפוט בכיר בדרך שנקבעה בפקודות הצבא נערך הדיון המשמעתי על פי הוראת פרקליט, יהיה המועד להגשת הערר חמישה עשר ימים מיום מתן הפסק.
: (א1) קצין שיפוט שהטיל על חייל עונש בדין משמעתי, יודיע לחייל על זכותו להגיש ערר ועל המועד להגשתו, כאמור בסעיף קטן (א).
: (ב) בערר כאמור בסעיף קטן (א) ניתן לערור גם על חיוב בתשלום פיצויים שהוטל על פי [[סעיף 155]].
: (ב1) נערך הדיון המשמעתי על פי הוראת פרקליט, וזוכה החייל הנאשם, רשאי הפרקליט הצבאי הראשי, אם סבר כי יש ראיות מספיקות להוכחת אשמתו של החייל הנאשם, להגיש, בתוך חמישה עשר ימים מיום שהובא לידיעתו הפסק, ערר לפני קצין שיפוט בכיר בדרך שנקבעה בפקודות הצבא; הוגש ערר כאמור על ידי הפרקליט הצבאי הראשי, יחולו הוראות [[סעיף 159א]], בשינויים המחויבים.
: (ג) קצין השיפוט רשאי לדון בערר אף אם הוגש לאחר המועד, אם יש לדעתו טעמים המצדיקים זאת.
: (ד) קצין השיפוט הדן בערר לפי סעיף זה לא יגבה עדויות אלא בפני החייל הנאשם ולא יעיין בעדויות בכתב, אלא אם כן ניתנה לחייל הנאשם הזדמנות לעיין בהן.

@ 164. (תיקון: תשל&quot;ח) : (((בוטל).))

@ 165. סמכויות קצין שיפוט הדן בערר (תיקון: תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;ב, תשס&quot;ד-7)
: קצין שיפוט הדן בערר רשאי לעשות אחד מאלה:
: (1) לגבי כל ערר - לדחות את הערר;
: (2) לגבי ערר של הנידון -
:: (א) לקבל את הערר ולזכות את הנידון;
:: (ב) להקל בעונש; היה הערר גם על חיוב בפיצויים - לבטל את החיוב או להקטין את שיעור הפיצויים;
:: (ג) להחמיר בעונש בתחום סמכותו כקצין שיפוט, ובלבד שלא יחמיר בעונש כל עוד לא נתן לנידון הזדמנות להשמיע את דברו;
: (3) לגבי ערר של הפרקליט הצבאי הראשי - לבטל את הזיכוי, להרשיע את החייל הנאשם ולהטיל עליו עונש, ובלבד שלא יעשה כן כל עוד לא נתן לחייל הנאשם הזדמנות להשמיע את דברו.

@ 166. עונש שהוחל בביצועו לפני הערר
: עונש שהוחל בביצועו על פי פסק שעוררו עליו והוא אושר בערר, רואים כאילו התחיל ביצועו על פי הפסק שניתן בערר.

@ 167. סמכות הרמטכ&quot;ל להמתיק עונש (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ז, תשל&quot;ח)
: עונש שהוטל בדין משמעתי, רשאי הרמטכ&quot;ל לבטלו או להקל בו על ידי הפחתתו או החלפתו בעונש קל ממנו.

@ 167א. ביטול חיוב בפיצויים (תיקון: תשכ&quot;ד)
: חוייב חייל בתשלום פיצויים למדינה, על פי [[סעיף 155]], רשאי הרמטכ&quot;ל לבטל את החיוב בפיצויים או להקטין את שיעורם.

@ 167ב. חייל שהועמד לדין משמעתי לפני הרמטכ&quot;ל (תיקון: תשל&quot;ח-2, תשס&quot;ד-7)
: (א) חייל שהועמד לדין משמעתי לפני הרמטכ&quot;ל, לא יוכל לבקש העברת דינו לקצין שיפוט אחר לפי [[סעיף 149]] ולא יחולו לגביו הוראות [[סעיף 163]].
: (ב) חייל כאמור בסעיף קטן (א), שהוטל עליו עונש בדין משמעתי רשאי, בתוך שלושה ימים מיום מתן הפסק, להגיש לרמטכ&quot;ל בקשה לעיון חוזר, בדרך שנקבעה בפקודות הצבא; הרמטכ&quot;ל יודיע לחייל על זכותו כאמור.
: (ג) הרמטכ&quot;ל רשאי לקיים עיון חוזר בהחלטתו, אף אם הבקשה לכך הוגשה לאחר המועד, אם יש לדעתו טעמים המצדיקים זאת.
: (ד) סמכויותיו של הרמטכ&quot;ל בעיון החוזר יהיו כסמכויות קצין שיפוט שדן בערר, כאמור [[בסעיף 165(1) ו-(2)]].

@ 168. סמכויות הפרקליט הצבאי הראשי ופרקליט צבאי לבטל, לאשר בדיעבד או לשנות פסק או עונש (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-3, תשס&quot;ד-7, תשס&quot;ו)
: (א) הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי יבטל פסק שניתן בדין משמעתי, אם נוכח שהנאשם אינו נושא באחריות לעבירה שבה הורשע.
: (ב) הפרקליט הצבאי הראשי רשאי לבטל פסק שניתן בדין משמעתי אם סבר כי קיים חשש של ממש לעיוות דין אם לא יעשה כן, לרבות בשל כך שהדיון המשמעתי התנהל באופן הפוגע בסדרי הדין שנקבעו בחוק זה או בהוראה על פיו.
: (ג) הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי רשאים לבטל פסק שניתן בדין משמעתי אם לדעתם אירע אחד מאלה:
:: (1) קצין השיפוט לא היה מוסמך לדון בעבירה;
:: (2) קצין השיפוט לא היה מוסמך לדון את הנאשם.
: (ג1) ניתן פסק בדין משמעתי וקצין השיפוט לא היה מוסמך לדון בעבירה או לדון את הנאשם כאמור בסעיף קטן (ג)(1) או (2), רשאי הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי לאשר את הפסק בדיעבד, ובלבד שהיה רשאי להורות מראש לקצין השיפוט לדון בעבירה או לדון את הנאשם, לפי הענין; אישר הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי את הפסק כאמור, יראו את הפסק כפסק שניתן בסמכות מיום שניתן;
: (ד) הפרקליט הצבאי הראשי רשאי -
:: (1) להמיר כל עונש שהוטל בדין משמעתי, אשר קצין השיפוט לא היה מוסמך להטיל, בעונש שקצין השיפוט היה מוסמך להטיל;
:: (2) לבטל כל חלק מעונש או מחיוב בפיצויים אם קצין השיפוט חרג מסמכותו בהטילו אותו;
:: (3) לבטל את העונש או חיוב בפיצויים, אם קצין השיפוט חרג מסמכותו בהטילו אותו, ואם מצא זאת לנכון - להחזיר את הדיון לקצין השיפוט כדי שישקול מחדש את העונש;
:: (4) להחזיר את הדיון המשמעתי לקצין השיפוט לשם הטלת עונש, אם קצין השיפוט הרשיע את הנאשם אך לא הטיל עליו עונש;
:: (5) לצוות על הפעלת עונש על תנאי, אם קצין השיפוט לא הפעילו כאשר היה עליו לעשות כן;
:: (6) לתקן תקופת תנאי, בפסק שהוטל בו עונש על תנאי, אם קצין השיפוט חרג מסמכותו בקביעת התקופה;
:: (7) אם נוכח שקצין שיפוט הורה שלא כדין להפעיל עונש על תנאי - לבטל את ההוראה, ואם הנידון נשא את העונש או כל חלק ממנו על פי ההוראה - גם לקבוע שיראו אותו כאילו נשא את העונש כולו;
:: (8) לבטל הוראת קצין שיפוט שהנידון ישא ענשים בזה אחר זה, כאשר העבירות שהנידון הורשע בהן נעברו בענין אחד.
: (ה) הפרקליט הצבאי הראשי יבטל כל הוראה שניתנה כדין משמעתי, אשר אינה עונש, ורשאי הוא להמירה בעונש שקצין השיפוט היה מוסמך להטיל.
: (ו) הוראות סעיף זה יחולו גם על פסק של קצין שיפוט בכיר בערר.
: (ז) הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי רשאי לשמוע את החייל שנידון, את קצין השיפוט וכל אדם אחר, בטרם יחליט לפי סעיף זה.
: (ז1) הפרקליט הצבאי הראשי רשאי לעכב, לתקופה שלא תעלה על 7 ימים מיום מתן הפסק, ופרקליט צבאי רשאי לעכב, לתקופה שלא תעלה על 4 ימים מיום מתן הפסק, ביצועו של עונש שאינו על תנאי שהוטל בדין משמעתי, לשם בירור הנסיבות הדרושות להפעלת סמכות מסמכויותיו לפי סעיף זה.
: (ח) בוטל פסק לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), רשאי מי שביטל אותו להורות על העמדתו של החייל שנית לדין משמעתי; ריצה החייל עונש לפי פסק שבוטל והורשע בדיון חוזר, יובא בחשבון העונש שהחייל ריצה, בהתאם לכללים הבאים:
:: (1) ענשים של ריתוק ושל מחבוש, לרבות מחבוש על תנאי שהופעל, ייחשבו יום כנגד יום;
:: (2) סכום כסף שנגבה מהחייל כקנס או כפיצויים יוחזר לו, אולם אם הוטל עליו אחד מאלה בדיון החוזר, יובא בחשבון הסכום שכבר נגבה.

@ 169. אין אחריות משמעתית פעמיים (תיקון: תשל&quot;ח)
: חייל שהובא לדין משמעתי על מעשה פלוני וחוייב או זוכה, לא יובא שנית לדין משמעתי על אותו מעשה, אלא אם הורה כך הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי לפי [[סעיף 168(ח)]].

@ 170. התיישנות
: לא יובא חייל לדין משמעתי אם עברו שלוש שנים מיום ביצוע העבירה, ופסק שניתן בדין משמעתי לא יבוצע אם עברו שלוש שנים מיום נתינתו.

@ 170א. דיון משמעתי בעבירות תעבורה (תיקון: תשס&quot;ד-4)
: על אף האמור [[בסעיף 170]], עברה שנה מיום שבוצעה עבירה לפי תקנות על פי [[פקודת התעבורה]], כאמור [[בסעיף 136(ב)(3)]], שלא גרמה לתאונת דרכים שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש, לא יועמד חייל לדין משמעתי, אלא אם כן, בתוך אותה תקופה התקיים אחד מאלה:
: (1) הוגשה נגד החייל תלונה לגבי אותה עבירה והוא ידע על כך;
: (2) החייל הוזמן לחקירה בקשר עם ביצוע העבירה;
: (3) ניתנה לחייל הודעה על ביצוע העבירה;
: ואולם אם הוכיח החייל החשוד בעבירה כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי [[סעיף 27ב לפקודת התעבורה]], ניתן להעמיד לדין משמעתי את מי שנהג ברכב, אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.

@ 171. דין משמעתי ושפיטה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשס&quot;ד)
: (א) מי שנשפט על מעשה פלוני בבית דין צבאי או בכל בית משפט אחר לא יובא עליו לדין משמעתי.
: (ב) אין רואים פסק דין משמעתי כמעשה בית דין לגבי בית דין צבאי או כל בית משפט אחר, אולם לא יובא אדם לדין לפני בית דין צבאי על מעשה שנידון עליו בדין משמעתי, אלא על פי הוראה בכתב של הפרקליט הצבאי הראשי, ולא יובא לדין על מעשה כאמור לפני בית משפט אחר אלא בהסכמת פרקליט המדינה.

@ 172. שפיטה מבטלת פסק דין משמעתי
: מעשה שנפסק עליו בדין משמעתי והובא עליו הנאשם לדין לפני בית דין צבאי או לפני כל בית משפט אחר - הפסק בדין המשמעתי בטל.

@ 173. דין חייל לשעבר (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ח, תשנ&quot;ג)
: (א) מי שעבר עבירה בהיותו נמנה עם הכוחות הסדירים של הצבא, ואחר ביצוע העבירה חדל, לחלוטין או לשעה, מהיות נמנה כך, לא יידון בדין משמעתי, אלא אם הובא לדין משמעתי תוך מאה ושמונים יום מהיום שבו חדל, כאמור, מהיות נמנה עם הכוחות הסדירים, ובשעת הדיון היה איש מילואים או נמנה שוב עם הכוחות הסדירים.
: (ב) הבאה לדין משמעתי לפי סעיף קטן (א) לאחר שחלפו תשעים יום מהיום שבו חדל אותו אדם, כאמור, מהיות נמנה עם הכוחות הסדירים, טעונה הסכמת פרקליט צבאי.

@ 174. דין משמעתי של איש מילואים בשירות (תיקון: תשכ&quot;ד)
: לא יידון איש מילואים בדין משמעתי על עבירה שעבר כשהוא בשירות, אלא אם הובא לדין משמעתי לא יאוחר מאשר תוך שלושה חדשים מגמר השירות שבו עבר את העבירה.

@ 175. דין משמעתי של איש מילואים שלא בשירות (תיקון: תשכ&quot;ד)
: לא יידון איש מילואים בדין משמעתי על עבירה שעבר שלא בשירות, אלא אם הובא לדין משמעתי עליה לא יאוחר מאשר תוך שנים עשר חודש מיום ביצוע העבירה.

@ 176. דין משמעתי רק בשירות
: לא יידון איש מילואים בדין משמעתי אלא כשהוא בשירות ולפני מפקד שגם הוא בשירות.

= חלק ג'1 - עבירות של ברירת דיון (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשס&quot;ד) =

@ 176א. (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 176ב. (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 176ג. (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 176ד. (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 176ה. (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 176ו. (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

= חלק ד' - המוסדות המשפטיים =

== פרק ראשון: המנגנון המשפטי ==

@ 177. מינוי פרקליט צבאי ראשי וסגנו, פרקליטים צבאיים וסגניהם (תיקון: תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: (א) שר הבטחון, על פי המלצת הרמטכ&quot;ל, ימנה פרקליט צבאי ראשי שהוא פרקליט צבאי ובעל נסיון משפטי של שבע שנים לפחות.
: (ב) הרמטכ&quot;ל, על פי המלצת הפרקליט הצבאי הראשי, ימנה סגן לפרקליט הצבאי הראשי שהוא פרקליט צבאי ובעל נסיון משפטי של שבע שנים לפחות.
: (ג) הרמטכ&quot;ל, על פי המלצת הפרקליט הצבאי הראשי, ימנה פרקליטים צבאיים שהם קצינים בעלי נסיון משפטי של ארבע שנים לפחות.
: (ד) הרמטכ&quot;ל או מי שהוא הסמיך לכך, ימנה, על פי המלצת הפרקליט הצבאי הראשי, סגנים לפרקליטים צבאיים שהם קצינים בעלי ניסיון משפטי של ארבע שנים לפחות.

@ 178. סמכויות הפרקליט הצבאי הראשי (תיקון: תשמ&quot;ו)
: הפרקליט הצבאי הראשי -
: (1) הוא יועצו של הרמטכ&quot;ל ושל שאר שלטונות הצבא בכל עניני חוק ומשפט;
: (2) מפקח על השלטת המשפט בצבא, למעט פיקוח על בתי הדין הצבאיים והנהלתם;
: (3) מפקח פיקוח משפטי על הדיון המשמעתי;
: (4) רשאי לצוות על עריכת חקירה מוקדמת בכל מקרה שלדעתו נעברה עבירה שבית דין צבאי מוסמך לדון בה;
: (5) ימלא כל תפקיד אחר המוטל עליו לפי כל דין ולפי פקודות הצבא;
: בכל אלה ייעזר בפרקליטים הצבאיים, בתובע הצבאי הראשי, בסניגור הצבאי הראשי ובשאר הקצינים בעלי הכשרה משפטית.

@ 178א. סמכויות הפרקליט הצבאי הראשי - לסגנו (תיקון: תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ד-7)
: (א) נתפנה מקומו של הפרקליט הצבאי הראשי וכל עוד הפרקליט הצבאי הראשי החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הפרקליט הצבאי הראשי מהארץ או נבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא סגנו את התפקידים המוטלים על הפרקליט הצבאי הראשי, וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.
: (ב) הפרקליט הצבאי הראשי רשאי לאצול לסגנו מסמכויותיו לפי [[1|סעיפים 1 - הגדרת ((&quot;))קצין מוסמך((&quot;))]], [[163(ב1)]], [[168]], [[169]], [[215ב]], [[238(ב)]], [[241]], [[252]], [[279]], [[282]], [[282א]], [[308]], [[443(א)]] [[ו-512 לחוק זה]], כולן או מקצתן.

@ 179. סמכויות פרקליט צבאי
: פרקליט צבאי ימלא כל תפקיד המוטל עליו לפי כל דין ולפי פקודות הצבא, וכשהוא ממלא את תפקידו במחוז שיפוטי מסויים יהיה גם יועצו של מפקד אותו מחוז בכל עניני חוק ומשפט.

@ 179א. העברה ואצילה של סמכויות פרקליט צבאי לסגן פרקליט צבאי (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה)
: (א) נתפנה מקום של פרקליט צבאי וכל עוד פרקליט צבאי חדש לא התחיל לכהן, או נעדר פרקליט צבאי מהארץ או נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ימלא סגנו את התפקידים המוטלים על הפרקליט הצבאי, וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.
: (ב) פרקליט צבאי רשאי לאצול לסגן פרקליט צבאי מהסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק, כולן או מקצתן.

@ 180. (תיקון: תשמ&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 181. תובעים צבאיים (תיקון: תשמ&quot;ו)
: (א) הרמטכ&quot;ל, או מי שהוסמך לכך על ידיו, ימנה, בהמלצתו של הפרקליט הצבאי הראשי, קצינים בעלי הכשרה משפטית לתפקיד תובע צבאי; את אחד מהם, שהוא בעל נסיון משפטי של ארבע שנים לפחות, ימנה תובע צבאי ראשי.
: (ב) תובע צבאי יערוך ויגיש כתבי-אישום וכתבי ערעור לפי חוק זה, ילמד קטיגוריה לפני בתי הדין הצבאיים ולפני שופטים-חוקרים וימלא כל תפקיד אחר שיוטל עליו לפי כל דין ולפי פקודות הצבא.

@ 182. סניגורים צבאיים (תיקון: תשמ&quot;ו)
: הרמטכ&quot;ל, בהמלצתו של הפרקליט הצבאי הראשי, ימנה קצינים בעלי הכשרה משפטית להיות סניגורים בבתי הדין הצבאיים (להלן - סניגורים צבאיים); את אחד מהם, שהוא בעל נסיון משפטי של שנתיים לפחות ימנה סניגור צבאי ראשי.

== פרק שני: בתי הדין הצבאיים ==
=== סימן א' - הוראות כלליות ===

@ 183. בתי הדין הצבאיים (תיקון: תשל&quot;ה)
: אלה בתי הדין הצבאיים לענין חוק זה:
: (1) בתי הדין של ערכאה ראשונה:
:: (א) בית דין צבאי מחוזי,
:: (ב) בית דין צבאי ימי,
:: (ג) בית דין צבאי מיוחד,
:: (ד) בית דין שדה,
:: (ה) בית דין צבאי לתעבורה.
: (2) בית הדין הצבאי לערעורים.

@ 184. אי תלות של שופטים
: בעניני שפיטה - אין על שופט צבאי מרות זולת מרותו של הדין ואין הוא נתון למרות כל שהיא של מפקדיו.

=== סימן ב' - שופטים צבאיים-משפטאיים של בתי הדין הצבאיים (תיקון: תשמ&quot;ו) ===

@ 185. כשירות (תיקון: תשל&quot;ז, תשמ&quot;ו)
: (א) קצין הנמנה עם הכוחות הסדירים של הצבא כשיר להתמנות שופט צבאי-משפטאי כמפורט להלן אם הוא בעל נסיון משפטי של מספר שנים כמצויין לצדו:
:: (1) נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, המשנה לנשיא ושופט צבאי-משפטאי של בית הדין האמור - שבע שנים;
:: (2) נשיא בית דין צבאי מחוזי או מיוחד, סגן נשיא ושופט צבאי-משפטאי של בית דין כאמור - חמש שנים;
:: (3) שופט צבאי-משפטאי של בית דין צבאי לתעבורה (להלן - שופט תעבורה) - שלוש שנים.
: (ב) חייל הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא ונתמנה שופט על פי [[חוק בתי המשפט]], או על פי [[חוק בית הדין לעבודה, התשכ&quot;ט-1969]] (להלן - חוק בית הדין לעבודה), כשיר להתמנות שופט צבאי-משפטאי של בית דין צבאי ולשבת בדין שעה שהוא בשירות מילואים, אם הוא בעל נסיון משפטי כאמור בסעיף קטן (א); ואולם חייל כאמור לא יתמנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים, למשנהו, לנשיא בית דין צבאי מחוזי או מיוחד או לסגן נשיא.
: (ג) שופטים צבאיים-משפטאים של בית הדין הצבאי לערעורים יתמנו על פי הוראות [[סעיף 186]], ובלבד שועדת הבחירה לא תבחר קצין שלא כיהן קודם לכן כשופט צבאי-משפטאי, אלא לאחר ששוכנעה שעסק בצבא בעיסוק משפטי העושה אותו מתאים לתפקיד זה.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), רשאית ועדת הבחירה לפי [[סעיף 186]], אם ראתה שאין בקרב הכוחות הסדירים של הצבא קצין בעל נסיון משפטי המתאים לתפקיד נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, להציע - ברוב של ששה מבין חבריה - כי יתמנה לתפקיד קצין מתאים שהוא בעל הכשרה משפטית.

@ 186. דרך המינוי (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ו)
: (א) נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ושאר השופטים הצבאיים-המשפטאים יתמנו בידי נשיא המדינה לפי בחירה של ועדה לבחירת שופטים צבאיים-משפטאים (להלן - ועדת הבחירה); ועדת הבחירה תציין את ערכאת בית הדין שאליה נבחר המועמד או את בחירתו לשופט תעבורה.
: (ב) שופט צבאי-משפטאי הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא, כאמור [[בסעיף 185(ב)]], יתמנה בידי נשיא המדינה, לפי הצעת שר הבטחון ושר המשפטים כאחד, לשופט צבאי-משפטאי לכל ערכאה שהיא, או לשופט תעבורה.

@ 186א. (תיקון: תשל&quot;ז, תשמ&quot;ו) : (((נמחק).))

@ 187. ועדת הבחירה (תיקון: תשל&quot;ה, תשמ&quot;ו)
: (א) ועדת הבחירה תהיה של תשעה חברים שהם:
:: (1) שר הבטחון, והוא יהיה יושב ראש הועדה;
:: (2) שר המשפטים;
:: (3) נשיא בית המשפט העליון;
:: (4) שופט בית המשפט העליון שיבחר חבר שופטיו;
:: (5) נציג לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין;
:: (6) הרמטכ&quot;ל;
:: (7) ראש אגף כוח אדם במטה הכללי של הצבא;
:: (8) נשיא בית הדין הצבאי לערעורים;
:: (9) שופט צבאי-משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים שיקבע נשיאו.
: (ב) ועדת הבחירה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת משבעה.
: (ג) אלה רשאים להציע מועמדים לכהונת שופט צבאי-משפטאי:
:: (1) שר הבטחון;
:: (2) הרמטכ&quot;ל;
:: (3) נשיא בית הדין הצבאי לערעורים;
:: (4) שלושה חברי ועדת הבחירה כאחד.
: (ד) החלטת ועדת הבחירה בדבר מינויו של שופט צבאי-משפטאי תתקבל ברוב קולות חבריה שהשתתפו בהצבעה.
: (ה) ועדת הבחירה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה.
:: ((פורסמו [[כללים בדבר סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים צבאיים–משפטאים]].))

@ 187א. סייג למינוי שופט (תיקון: תשנ&quot;א)
: ועדת הבחירה לא תציע מינוי של שופט צבאי-משפטאי, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון.

@ 187ב. הצבעה בועדת הבחירה (תיקון: תשס&quot;ד-6)
: חבר ועדת הבחירה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בועדה.

@ 187ג. שופט עמית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) הרמטכ&quot;ל רשאי, לפי הצעת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ובהסכמת המועמד, למנות מי שכיהן כשופט צבאי-משפטאי, והפסיק לכהן בשל יציאתו לקצבה או פרישתו מהכוחות הסדירים של הצבא או מכהונתו כשופט לפי [[חוק בתי המשפט]] או לפי [[חוק בית הדין לעבודה]], לכהן כשופט צבאי-משפטאי עמית בבית הדין הצבאי לערעורים או בבית הדין הצבאי המיוחד ([[בסימן זה]] - שופט עמית); ואולם לא יתמנה ולא יכהן כשופט עמית -
:: (1) מי שגילו עולה על שבעים וחמש שנים;
:: (2) מי שעסק בפעולות שנתייחדו לעורך דין לפי [[חוק לשכת עורכי הדין]], לאחר שיצא לקצבה או פרש.
: (ב) שופט עמית לא יתמנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים, למשנהו, לנשיא בית דין צבאי מיוחד או לסגן נשיא.
: (ג) שופט עמית יכהן כשופט צבאי-משפטאי בבית דין שדרגתו אינה גבוהה מדרגת בית הדין שבו כיהן כשופט צבאי-משפטאי לפני שיצא לקצבה או פרש.
: (ד) שופט עמית ישב בדין רק שעה שהוא בשירות מילואים.
: (ה) באין הוראה אחרת בחוק זה, יראו שופט עמית כשופט צבאי-משפטאי הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא, לכל דבר וענין.
: (ו) שופט עמית ישב בדין במקרים שנשיא בית הדין הצבאי לערעורים או נשיא בית הדין הצבאי המיוחד, לפי הענין, החליט על כך.

@ 188. מינוי נשיאים, משנה וסגנים (תיקון: תשל&quot;ה, תשמ&quot;ו)
: (א) המשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים יתמנה בידי שר הבטחון, בהמלצת הרמטכ&quot;ל, מקרב השופטים הצבאיים-המשפטאים של בית הדין הצבאי לערעורים; נשיא בית הדין הצבאי המיוחד וסגנו וכן נשיא בית דין צבאי מחוזי וסגנו יתמנו בידי הרמטכ&quot;ל, בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, מקרב השופטים הצבאיים-המשפטאים של בתי הדין של אותה דרגה.
: (ב) יכול ששופט צבאי-משפטאי אחד יתמנה לנשיא של יותר מבית דין צבאי מחוזי אחד וכן לנשיא גם לבתי דין כאמור וגם לבית הדין הצבאי המיוחד.
: (ג) יכול ששופט צבאי-משפטאי אחד יתמנה לסגן של מספר נשיאים של בתי דין צבאיים מחוזיים וכן לסגן נשיא בית הדין הצבאי המיוחד.

@ 189. סמכויות נשיא בית דין למשנה או לסגן (תיקון: תשי&quot;ח, תשמ&quot;ו)
: (א) נתפנה מקומו של נשיא בית דין צבאי וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מהארץ או נבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא משנהו או סגנו, לפי הענין, את התפקידים המוטלים על הנשיא וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.
: (ב) נבצר מנשיא בית דין צבאי וממשנהו או סגנו, לפי הענין, למלא תפקידיהם יכהן כממלא מקום הנשיא הותיק שבשופטים הצבאיים-המשפטאים של בית הדין, ומבין בעלי ותק שווה - המבוגר שבהם.
: (ג) נשיא בית דין צבאי רשאי לאצול מסמכויותיו למשנהו או לסגנו, לפי הענין.

@ 190. הצהרת אמונים (תיקון: תשמ&quot;ו, תשס&quot;ו)
: מי שנתמנה שופט צבאי-משפטאי, למעט מי שנתמנה שופט לפי [[חוק בתי המשפט]] או לפי [[חוק בית הדין לעבודה]] ולמעט מי שנתמנה שופט עמית, יצהיר הצהרת אמונים לפני נשיא המדינה; ואלה דברי ההצהרה:
::: &quot;אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים&quot;.

@ 191. (תיקון: תשמ&quot;ו, תשס&quot;ד-4) : (((בוטל).))

@ 192. תקופות המינוי (תיקון: תשמ&quot;ו, תשס&quot;ד-4)
: (א) מינוי לאחת הכהונות המנויות [[בסעיף 185]] יהיה מינוי של קבע לתקופות אלה:
:: (1) חמש שנים - לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים; על פי המלצה של ועדת הבחירה, ניתן להאריך תקופה זו פעם אחת לתקופה נוספת של עד חמש שנים;
:: (2) עשר שנים - למשנהו של נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ולשופט צבאי-משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים;
:: (3) שבע שנים - לנשיא בית דין צבאי מחוזי או מיוחד;
:: (4) חמש שנים - לכל שופט צבאי-משפטאי אחר.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) תסתיים כהונתו של שופט צבאי-משפטאי, למעט נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, בהגיעו לגיל חמישים וחמש.
: (ד) ועדת הבחירה רשאית להמליץ על הארכת הכהונה של שופט צבאי-משפטאי לתקופה או לתקופות נוספות כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שבכל מקרה תסתיים הכהונה של שופט כאמור בהגיעו לגיל חמישים וחמש.

@ 192א. מינוי לכהונה בפועל (תיקון: תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ח-2)
: (א) הרמטכ&quot;ל, בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, רשאי למנות לכהונה בפועל, בהסכמת המועמד -
:: (1) את המשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים או שופט צבאי-משפטאי של בית הדין האמור - לנשיא או לשופט של בית דין צבאי מחוזי או של בית הדין הצבאי המיוחד;
:: (2) נשיא, סגן נשיא או שופט צבאי-משפטאי של בית דין צבאי מחוזי או של בית הדין הצבאי המיוחד - לשופט של בית הדין הצבאי לערעורים.
: (ב) כהונה בפועל לפי סעיף זה, ברציפות או לסירוגין, לא תהיה למשך יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.
: (ג) מי שנתמנה לכהונה בפועל לפי סעיף זה, רשאי לדון גם בענין הנתון לסמכות בית הדין הצבאי שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו ענין בשתי הערכאות.

@ 192ב. סמכות לסיים דיון (תיקון: תשמ&quot;ו)
: שופט צבאי-משפטאי שכהונתו נסתיימה לאחר שהתחיל בדיון, יהיה מוסמך להמשיך בו כדי לסיימו תוך שלושה חדשים מיום סיום כהונתו; הוראה זו לא תחול על מי שכהונתו נסתיימה בעקבות החלטה של בית הדין המשמעתי או של ועדת הבחירה כאמור [[בסעיף 192ג]].

@ 192ג. הפסקת כהונה (תיקון: תשמ&quot;ו, תשס&quot;ב-5, תשס&quot;ד-4)
: לא תיפסק כהונתו של שופט צבאי-משפטאי שלא בהסכמתו ולא יופסק שירותו בצבא שלא בהסכמתו, לפני תום התקופות הנקובות [[בסעיף 192]], אלא באחד מאלה:
: (1) על פי החלטה של בית הדין המשמעתי;
: (2) משקבעה ועדת הבחירה, על יסוד חוות דעת רפואית לפי כללים שהיא קבעה, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו;
: (3) על פי החלטת ועדת הבחירה שהציע יושב ראש הועדה או נשיא בית הדין הצבאי לערעורים או הנציב ושנתקבלה ברוב של שבעה חברים לפחות.

@ 192ד. בית דין משמעתי (תיקון: תשמ&quot;ו)
: (א) שופט צבאי-משפטאי יהא נתון לשיפוטו של בית דין משמעתי.
: (ב) בית הדין המשמעתי יהיה של חמישה והם: שלושה שופטים של בית המשפט העליון שמינה נשיאו ושני שופטים צבאיים-משפטאים של בית הדין הצבאי לערעורים שמינה נשיאו; נשיא בית המשפט העליון ימנה את אחד משופטי בית המשפט העליון להיות אב בית הדין המשמעתי.
: (ג) שר הבטחון רשאי להגיש לבית הדין המשמעתי קובלנה על שופט צבאי-משפטאי בשל אחת מאלה:
:: (1) השופט נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו;
:: (2) השופט התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל או של קצין בצבא;
:: (3) השופט הורשע בעבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון;
:: (4) ועדת הבחירה מצאה שהשופט השיג את מינויו שלא כדין.
: (ד) בבירור הקובלנה יהיו לבית הדין המשמעתי כל הסמכויות שיש לבית דין צבאי מחוזי לפי חוק זה.
: (ה) ואלה אמצעי המשמעת שבית הדין המשמעתי מוסמך להטיל:
:: (1) הערה;
:: (2) התראה;
:: (3) נזיפה;
:: (4) העברה מן הכהונה;
:: (5) העברה מן הכהונה תוך הפסקת השירות בצבא, בין בתשלום קיצבה ובין בשלילתה, כולה או מקצתה.
: (ו) בית הדין המשמעתי ימסור את החלטתו לשר הבטחון.

@ 192ה. דין משמעתי או פלילי (תיקון: תשמ&quot;ו)
: (א) שופט צבאי-משפטאי לא יהא נתון לדין משמעתי לפי [[חלק ג']].
: (ב) לא תיפתח חקירה פלילית נגד שופט צבאי-משפטאי על פי חוק זה ולא יוגש נגדו כתב אישום אלא על פי הוראת הפרקליט הצבאי הראשי.
: (ג) כתב אישום כאמור יוגש לבית הדין הצבאי המיוחד, ועל אף האמור [[בסעיף 202]], יורכב מותב בית הדין משלושה שופטים צבאיים-משפטאים.
: (ד) נחשד שופט צבאי-משפטאי בעבירה שאיננה עבירה צבאית, והיה היועץ המשפטי לממשלה סבור שהעבירה לא נעברה במסגרת הצבא או עקב השתייכותו של השופט לצבא, יחולו על השופט הצבאי-המשפטאי הוראות [[סעיף 12 לחוק-יסוד: השפיטה]], בשינויים המחוייבים.

@ 192ה1. שיפוט פלילי (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשע&quot;ז-3)
: (א) הוראות [[סעיף 192ה]] לא יחולו על סוגי עבירות אלה:
:: (1) עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי [[פרק ז' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - חוק סדר הדין הפלילי);
:: (2) עבירה שנקבעה כעבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי לפי [[חוק העבירות המינהליות, התשמ&quot;ו-1985]] (להלן - חוק העבירות המינהליות).
: (ב) בעבירות המנויות בסעיף קטן (א), ניתן להגיש כתב אישום, ויחולו הוראות [[סעיף 192ה]], אם נסיבות העבירה מחייבות בירור המשפט, ובלבד שטרם נמסרו טופס ברירת דיון לפי [[סעיף 176ג]] או הודעת תשלום קנס לפי [[סעיף 228(ב) לחוק סדר הדין הפלילי]], או בטרם שולם קנס מינהלי בנסיבות האמורות [[בסעיף 15 לחוק העבירות המינהליות]].
: (ג) ביקש שופט צבאי-משפטאי להישפט על פי הוראות החיקוקים האמורים בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[סעיף 192ה(ג) ו-(ד)]].

@ 192ו. השעייה (תיקון: תשמ&quot;ו)
: (א) שופט צבאי-משפטאי, שהוגשה עליו קובלנה לפי [[סעיף 192ד]] או שהועמד לדין פלילי לפי [[סעיף 192ה]], רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, לאחר שקיבל חוות דעת של הפרקליט הצבאי הראשי, להשעותו לתקופה שימצא לנכון.
: (ב) בית הדין המשמעתי כאמור [[בסעיף 192ד]] רשאי, על פי בקשת השופט, לבטל את השעייתו.

@ 192ז. תחולת הוראות לגבי שופט מכוחות המילואים (תיקון: תשמ&quot;ו)
: הוראות [[סעיפים 192ב עד 192ו]] יחולו לגבי שופט צבאי-משפטאי הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא, אולם לא תוגש נגדו קובלנה לפי [[פסקאות (1) או (2) של סעיף 192ד(ג)]] אלא בשל מעשה שעשה במילוי תפקידו כשופט צבאי-משפטאי בשירות מילואים.

@ 193. תקופת כהונתו של שופט מכוחות המילואים (תיקון: תשס&quot;ו, תשמ&quot;ו)
: כהונתו של שופט צבאי-משפטאי הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא תיפסק באחד מאלה:
: (1) לפי בקשתו;
: (2) הוא חדל מהיות נמנה עם כוחות המילואים;
: (3) הוא הועבר מכהונתו על פי החלטת בית דין משמעתי כאמור [[בסעיף 192ד]];
: (4) אם הוא נתמנה לפי הוראות [[סעיף 186(ב)]] - נפסקה כהונתו כשופט על פי [[חוק בתי המשפט]] או על פי [[חוק בית הדין לעבודה]].

@ 193א. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ו) : (((נמחק).))

@ 193ב. הצהרת הון (תיקון: תשע&quot;ז)
: [[סעיפים 21א עד 21ח לחוק בתי המשפט]] יחולו על שופט צבאי-משפטאי, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
: (1) במקום &quot;שופט&quot; יקראו &quot;שופט צבאי-משפטאי&quot;;
: (2) במקום &quot;נשיא בית המשפט העליון&quot; יקראו &quot;נשיא בית הדין הצבאי לערעורים&quot;;
: (3) [[-|בסעיף 21ג(א)]], במקום האמור בפסקה (1) יקראו &quot;בתוך 90 ימים מיום שהתמנה לתפקיד&quot;;
: (4) [[-|בסעיף 21ז]], במקום &quot;[[-|בסעיף 19(1) עד (3)]]&quot; יקראו &quot;[[בסעיף 192ד(ה)(1) עד (3)]]&quot; ובמקום &quot;לבית הדין&quot; יקראו &quot;לבית הדין המשמעתי&quot;.

=== סימן ג' - בית דין צבאי מחוזי ובית דין צבאי מיוחד ===

@ 194. מחוז שיפוטי
: הרמטכ&quot;ל רשאי לקבוע מזמן לזמן שחלק מכוחות הצבא, מסוייג על פי חנייתו או השתייכותו או בדרך אחרת, יהיה מחוז שיפוטי לענין חוק זה.

@ 195. ראש מחוז שיפוטי
: ראש מחוז שיפוטי יהיה קצין שנתמנה לכך על ידי הרמטכ&quot;ל. לא נתמנה קצין כאמור - יהיה ראש המחוז השיפוטי קצין שנקבע בהתאם לפקודות הצבא.

@ 196. סמכות בית דין צבאי מחוזי
: בכל מחוז שיפוטי יהיה בית דין צבאי מחוזי, והוא יהיה מוסמך לשפוט כל חייל שאינו קצין בדרגת סגן אלוף ומעלה, הנאשם בעבירה שבית דין צבאי מוסמך לדון עליה לפי חוק זה, ושאינה עבירה שדינה מוות.

@ 197. בית דין צבאי מיוחד (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) יהיה בצבא בית דין צבאי מיוחד, והוא יהיה מוסמך לשפוט כל קצין בדרגת סגן אלוף ומעלה על כל עבירה שבית דין צבאי מוסמך לדון עליה לפי חוק זה, וכן כל חייל אחר הנאשם בעבירה שדינה מוות.
: (ב) היו נאשמים, שהואשמו בכתב אישום אחד, בעלי דרגות שונות, חלקם בדרגת סגן-אלוף ומעלה וחלקם בדרגה נמוכה מדרגת סגן-אלוף, יובאו כל הנאשמים לפני בית דין צבאי מיוחד.

@ 198. מינוי שופטים צבאיים
: הרמטכ&quot;ל לגבי בית דין צבאי מיוחד, וראש המחוז השיפוטי לגבי בית דין צבאי מחוזי של מחוזו, ימנו כל אחד בהמלצת נשיאו של אותו בית דין, מספר מספיק של חיילים שישבו בדין כשופטים צבאיים באותו בית דין, אך לא ימנה את עצמו לכך.

@ 199. סדרי המינהל של בית דין צבאי מיוחד ומחוזי
: נשיאו של בית הדין הצבאי המיוחד ונשיאו של בית דין צבאי מחוזי, יקבעו כל אחד את סדרי המינהל של בית דינו.

@ 200. מותב של בית הדין הצבאי המיוחד (תיקון: תשמ&quot;ו)
: מותב של בית הדין הצבאי המיוחד יורכב בידי נשיאו מבין השופטים הצבאיים של אותו בית דין ומבין השופטים הצבאיים-המשפטאים שנתמנו לפי [[סעיף 186]].

@ 200א. מותב של בית דין צבאי מחוזי (תיקון: תשמ&quot;ו)
: (א) מותב של בית דין צבאי מחוזי יורכב בידי נשיאו מבין השופטים הצבאיים של אותו בית דין ומבין השופטים הצבאיים-המשפטאים שנתמנו לפי [[סעיף 186]].
: (ב) ראה נשיא בית דין צבאי מחוזי שיש צורך בדבר, רשאי הוא - בהתאם לכללים שנקבעו בתקנות - לכלול בין השופטים הצבאיים של מותב, שופטים צבאיים של בית דין צבאי מחוזי אחר.

@ 201. מספר חברי בית הדין (תיקון: תשכ&quot;ד)
: בית דין צבאי מחוזי ובית דין צבאי מיוחד ידונו בשלושה או בחמישה; רוב חברי בית-הדין יהיו קצינים.

@ 202. הכללת שופט צבאי ושופט צבאי-משפטאי (תיקון: תשמ&quot;ב)
: נשיא בית דין צבאי מחוזי או מיוחד המרכיב מותב בית דין יכלול בו שופט צבאי אחד לפחות ושופט צבאי-משפטאי אחד לפחות.

@ 203. דיון לפני דן יחיד בבית דין צבאי מחוזי (תיקון: תשכ&quot;ד, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ו-3)
: (א) על אף הוראות [[סעיפים 201]] [[ו-202]], בית דין צבאי מחוזי ידון בעבירות המפורטות להלן, בשופט צבאי-משפטי אחד:
:: (1) עבירה לפי [[סעיפים 94]], [[94א]], [[121]] [[ו-127א]];
:: (2) עבירה של החזקת סם מסוכן או שימוש בו לצריכה עצמית, בלא היתר, לפי [[סעיף 7(ג) סיפה לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל&quot;ג-1973]] (בסעיף זה - פקודת הסמים המסוכנים), ועבירה של החזקת כלים המשמשים לצריכה עצמית של סם מסוכן או להכנת סם מסוכן לצריכה עצמית, בלא היתר, לפי [[סעיף 10 סיפה לפקודה האמורה]];
:: (3) עבירה לפי [[סעיפים 129]], [[130]] [[או 133]] בשל אחד מאלה:
::: (א) היעדרות של חייל מן השירות או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו, שלא ברשות, כאמור [[בסעיף 94]];
::: (ב) איבוד קשר עם היחידה, כאמור [[בסעיף 94א]];
::: (ג) בריחה ממשמורת, כאמור [[בסעיף 121]];
::: (ד) סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים, כאמור [[בסעיף 127א]];
::: (ה) החזקת סם מסוגן או שימוש בו לצריכה עצמית, בלא היתר, או החזקת כלים המשמשים לצריכה עצמית של סם מסוכן או להכנת סם מסוכן לצריכה עצמית, בלא היתר, כאמור [[+|בסעיפים 7(ג) סיפה]] [[#סעיף 10|ו-10 סיפה, לפקודת הסמים המסוכנים]];
::: (ו) החזקת חומר משכר, מכירתו, שימוש בו או הכנסתו למחנה צבאי, בניגוד לפקודות הצבא; בפסקת משנה זו, &quot;חומר משכר&quot; - כהגדרתו בפקודות הצבא.
: (ב) שופט צבאי-משפטאי שדן בעבירה לפי הוראות סעיף קטן (א) לא יטיל, בשל אותה עבירה, עונש מאסר לריצוי בפועל העולה שנה.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), בית דין צבאי מחוזי ידון בעבירה המנויה באותו סעיף קטן, במותב שיורכב לפי [[סעיפים 201]] [[ו-202]], באחד מאלה:
:: (1) נשיא בית הדין או סגנו החליט, ביוזמתו או לבקשת הנאשם או תובע צבאי, כי יש לקיים את הדיון במותב כאמור;
:: (2) הפרקליט הצבאי הראשי הודיע לנשיא בית הדין כי הוא סבור שיש צורך לקיים את הדיון לפני מותב כאמור.

@ 204. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

=== סימן ד' - בית דין צבאי ימי ===

@ 205. סמכות בית דין צבאי ימי
: לבית דין צבאי ימי תהיה אותה סמכות שפיטה הנתונה לבית דין צבאי מחוזי.

@ 206. אימתי מרכיבים בית דין צבאי ימי
: נמצא כלי שיט של הצבא מחוץ למימי חופין של ישראל, והואשם אחד מפקודיו של מפקד כלי השיט בעבירה שבית דין צבאי ימי מוסמך לדונו עליה, והמפקד משוכנע כי כלי השיט לא ישוב למימי חופין של ישראל לפני תום 21 יום, והוא סבור שדחיית המשפט עלולה לגרום נזק חמור למשמעת בכלי השיט, רשאי הוא להרכיב ולזמן בית דין צבאי ימי.

@ 207. סמכותו של מפקד שייטת
: נמצא מספר כלי שיט של הצבא מחוץ למימי חופין של ישראל והם כפופים לפיקודו של מפקד אחד שנמצא באחד מכלי השיט, הסמכות להרכיב ולזמן בית דין צבאי ימי לגבי כל אחד מאותם כלי השיט תהיה בידי אותו מפקד בלבד.

@ 208. מותב בית דין צבאי ימי
: בית דין צבאי ימי יהיה של שלושה חיילים, שלפחות אחד מהם קצין.

=== סימן ה' - בית דין שדה ===

@ 209. בתי דין שדה
: בתי דין שדה יוקמו ויפעלו לפי [[חלק ו']].

=== סימן ה'1 - בית דין-צבאי לתעבורה (תיקון: תשל&quot;ה) ===

@ 209א. סמכות בית דין צבאי לתעבורה (תיקון: תשל&quot;ה, תשמ&quot;ז-2)
: (א) בכל מחוז שיפוטי יהיה בית דין צבאי לתעבורה והוא יהיה מוסמך לשפוט כל חייל בעבירות תעבורה; ואלה עבירות תעבורה:
:: (1) עבירה ששופט תעבורה שנתמנה לענין [[פקודת התעבורה]] מוסמך לדון בה, למעט פשע ולמעט עבירה לפי [[סעיף 304 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] שנעברה תוך כדי שימוש ברכב;
:: (2) עבירה לפי [[סעיף 133]], בשל אי-קיום הוראה מהוראות הפקודות האמורות בו, או בשל התרשלות בקיומה, כשההוראה נוגעת לכלי רכב, להסדרי התחבורה הצבאית או לתעבורה;
:: (3) עבירה לפי [[סעיף 79(א)]] בשל שימוש ברכב;
: (ב) הסמכות של בית דין צבאי לתעבורה אינה גורעת מסמכויות שפיטה אחרות בעבירות תעבורה לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר.

@ 209ב. דן יחידי (תיקון: תשל&quot;ה)
: (א) בית דין צבאי לתעבורה ידון בשופט תעבורה אחד.
: (ב) מי שנתמנה להיות נשיא בית דין צבאי-משפטאי או שופט צבאי-משפטאי בבית הדין הצבאי המיוחד או בבתי הדין הצבאיים המחוזיים, יהיה מוסמך אף הוא לדון כשופט תעבורה.

@ 209ג. הגבלת סמכות הענישה (תיקון: תשל&quot;ה)
: בית דין צבאי לתעבורה לא יטיל עונש מאסר לתקופה העולה על שנה, עונש של הורדה בדרגה כשדרגת הנאשם רב-סמל ומעלה, או עונש של גירוש מן הצבא.

@ 209ד. סדרי המנהל (תיקון: תשל&quot;ה)
: נשיא בית הדין הצבאי המחוזי יקבע במחוזו את סדרי המינהל בבית הדין הצבאי לתעבורה.

=== סימן ו' - בית הדין הצבאי לערעורים ===

@ 210. בית הדין הצבאי לערעורים
: בית הדין הצבאי לערעורים ישמע ערעורים מבתי הדין הצבאיים של ערכאה ראשונה.

@ 211. סדרי המינהל של בית הדין הצבאי לערעורים
: נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ממונה על סדרי המינהל של בית דין זה, והוא יקבע כללים לקביעת סדרי המינהל כאמור [[בסעיף 199]].

@ 212. שופטי בית הדין הצבאי לערעורים
: הרמטכ&quot;ל, בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, ימנה קצינים לכהן כשופטים צבאיים של בית הדין הצבאי לערעורים, ומספרם לא יפחת מעשרים ואחד; אך לא ימנה לכך את עצמו.

@ 213. הרכבת מותבי בית הדין הצבאי לערעורים
: מותב של בית הדין הצבאי לערעורים יורכב על ידי נשיאו מתוך השופטים הצבאיים של אותו בית דין ומתוך השופטים הצבאיים-המשפטאים שנתמנו לפי [[סעיף 187(1)]].

@ 214. מותב של שלושה (תיקון: תשל&quot;ה)
: בית הדין הצבאי לערעורים ידון בשלושה, חוץ מן המקרים המנויים [[בסעיפים 215]] [[ו-215א]].

@ 215. מותב של חמישה (תיקון: תשכ&quot;ד)
: בכל אחד מהמקרים שלהלן ידון בית הדין הצבאי לערעורים בחמישה:
: (1) כשהערעור הוא על פסק דין המטיל עונש מוות;
: (2) כשנשיא בית-הדין הצבאי לערעורים החליט על כך;
: (3) כשהפרקליט הצבאי הראשי סבור שיש צורך בהרכב כזה, מפני שכרוכה בערעור שאלה משפטית שיש בה משום חידוש או שהיא בעלת חשיבות כללית או מפני סיבה אחרת;
: (4) כשבית הדין בהרכב של שלושה החליט על כך, על פי בקשת המערער או על פי בקשת המשיב או ביזמת בית הדין.

@ 215א. הרכב בית הדין הצבאי לערעורים של שופט אחד (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ו)
: (א) בערעור על פסק-דין של בית דין צבאי לתעבורה ידון בית הדין הצבאי לערעורים בשופט משפטאי אחד, זולת במקרים המנויים [[בסעיף 215ב]].
: (ב) בית הדין הצבאי לערעורים הדן כאמור בשופט משפטאי אחד בערעור מצד התביעה, לא יטיל עונש מאסר בפועל לתקופה העולה על ששה חדשים.

@ 215ב. הרכב בית הדין הצבאי לערעורים של שלושה שופטים (תיקון: תשל&quot;ה)
: בערעור על פסק דין של בית דין צבאי לתעבורה ידון בית הדין הצבאי לערעורים בשלושה שופטים, שאחד מהם לפחות הוא משפטאי, בכל אחד מהמקרים האלה:
: (1) נשיא בית הדין הצבאי לערעורים החליט על כך;
: (2) הפרקליט הצבאי הראשי הודיע לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים כי הוא סבור שיש צורך בכך;
: (3) הערעור הוא מצד הנאשם שביקש כך או מצד התביעה, והכל כשפסק הדין מטיל עונש מאסר בפועל העולה על ששה חדשים;
: (4) השופט הדן בערעור החליט על כך.

@ 216. הכללת שופטים צבאיים-משפטאים
: כל אימת שבית הדין הוא של שלושה יהיו לפחות שנים מהם שופטים צבאיים-משפטאים; היה בית הדין של חמישה יהיו לפחות שלושה מהם שופטים צבאיים-משפטאים.

@ 217. זימון מותב בית הדין הצבאי לערעורים
: מותב של בית הדין הצבאי לערעורים יזומן על ידי נשיאו בצו חתום על ידיו או מטעמו.

=== סימן ז' - הוראות שונות ===

@ 218. דרגות השופטים בבתי הדין
: בבית דין צבאי לא ישב שופט שדרגתו למטה מדרגת הנאשם; היו נאשמים בעלי דרגות שונות, לא ישב שופט שדרגתו למטה מדרגת הנאשם בעל הדרגה הגבוהה ביותר.

@ 219. אי תחולת [[סעיף 218]]
: הוראת [[סעיף 218]] לא תחול כשהנאשם הוא אדם שחוק זה חל עליו על פי [[הסעיפים 7]] [[ו-8]].

@ 220. הנשיא בהרכב המותב
: נשיאו של בית דין צבאי רשאי לכלול את עצמו במותביו.

@ 221. אב בית הדין
: השופט בעל הדרגה הגבוהה ביותר במותב בית הדין יהיה אב בית הדין; היו שופטים אחדים שדרגתם שווה וגבוהה משל יתר חברי בית הדין, או שהיו כולם בעלי דרגה שווה - המרכיב את המותב יקבע מי מהם יהיה אב בית הדין; ולעולם, אם נכלל בהרכב המותב נשיא אותו בית דין יהיה הוא אב בית הדין.

@ 222. מותבים אחרים של בית דין
: נשיאו של כל בית דין יכול להרכיב מותבים אחדים של בית דינו והם יכולים לשבת בעת ובעונה אחת.

@ 223. אי כשרות לכהן כשופט צבאי
: לא יתמנה שופט צבאי חייל שנמצא חייב בדין בבית משפט, בבית דין צבאי או בכל בית דין אחר בעבירה שיש בה משום קלון, או חייל שמתנהלת נגדו חקירה על עבירה כזאת.

@ 224. חוקיות בית דין צבאי למרות שינויים
: הורכב מותב של בית דין צבאי כדין, שום שינוי שחל לאחר הרכבתו במעמדו או בדרגתו של שופט או של הנאשם לא יפגע בחוקיות הרכבו.

= חלק ה' - הליכי שפיטה =

== פרק ראשון: הליכים לפני המשפט ==

=== סימן א' - תלונה, מעצר וחיפוש ===

@ 225. תלונה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ב-3)
: מפקד היודע, או שיש לו יסוד להניח, כי אחד מפקודיו עבר עבירה שאפשר לשפטו עליה בבית דין צבאי או חייל אחר שנקבע לכך על פי פקודות הצבא, היודע או שיש לו יסוד להניח כי חייל אחר עבר עבירה כאמור, יערוך תלונה או יורה על עריכת תלונה בשל העבירה, יחתום עליה ויביאנה לפני קצין שיפוט, הכל כפי שנקבע בפקודות הצבא.

@ 226. הודעת הסיבה למעצר (תיקון: תשמ&quot;ב-3)
: העוצר אדם לפי חוק זה יודיע לו בה בשעה את הסיבה למעצר.

@ 226א. סייג (תיקון: תשמ&quot;ב-3)
: כל מקום [[בסימן זה]] המדבר בחייל שניתנו לו סמכויות מעצר, אין המונח &quot;חייל&quot; כולל אדם שחוק זה חל עליו על פי [[הסעיפים 6]], [[7]], [[8]], [[10]] [[ו-11]].

@ 227. שוטר צבאי וסמכויותיו
: חייל שנתמנה לפי פקודות הצבא להיות שוטר צבאי (להלן - שוטר צבאי) רשאי, בהתחשב עם פקודות הצבא -
: (1) להשתמש לגבי כל חייל, ולגבי כל אדם אחר הנמצא במקום שבהחזקת הצבא או המפריע לפעולה של הצבא, בסמכויות הנתונות על פי הדין לשוטר לגבי כל אדם;
: (2) לעצור ללא פקודת מעצר כל חייל כהגדרתו [[בסעיף 1]] שאינו נותן ידיעות המספיקות לזהותו;
: (3) לעצור כל חייל כהגדרתו [[בסעיף 1]] שיש לו עליו פקודת מעצר לפי כל דין, וכל אדם אחר שיש לו עליו פקודת מעצר שניתנה לפי חוק זה.

@ 227א. החלת סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (תיקון: תשנ&quot;ו-5, תשנ&quot;ח-2)
: מבלי לגרוע מהוראות [[סעיף 227]], הוראות [[=חוק סמכויות אכיפה - מעצרים|סעיפים 32 עד 36 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]] (להלן - חוק סמכויות אכיפה - מעצרים), יחולו על מעצר לפי [[סעיפים 231]] [[ו-237א]], הכל לפי הענין, ובשינויים המחוייבים הבאים;
: (1) הסמכויות הנתונות לקצין הממונה יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית;
: (2) הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית בדרגת סרן, לפחות;
: (3) הסמכויות הנתונות למפקח הכללי של המשטרה יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית ראשי;
: (4) הסמכויות הנתונות ליועץ המשפטי לממשלה יהיו נתונות לפרקליט הצבאי הראשי;
: (5) הסמכויות הנתונות לשופט או לנשיא בית המשפט המחוזי ולשופט בית המשפט העליון יהיו נתונות, לפי הענין, לשופט או לנשיא בית דין צבאי מחוזי או בית דין צבאי מיוחד ולשופט בית דין צבאי לערעורים; בפני בית דין צבאי יתייצב, מטעם צבא הגנה לישראל, תובע צבאי;
: (6) זכות הפגישה עם עורך דין תהיה רק עם סניגור כמשמעותו [[בסעיף 316]].

@ 227א1. חייל שנחקר (תיקון: תשנ&quot;ח-2)
: מבלי לגרוע מהוראות [[סעיף 227]], יחולו הוראות [[+|סעיפים 34]] [[ו-35 לחוק סמכויות אכיפה - מעצרים]], לגבי חייל שנחקר ושלפי הדין קיימת אפשרות קרובה לוודאי שייעצר, הכל לפי הענין ובשינויים המחויבים כאמור [[בסעיף 227א]]; לענין סעיף זה, &quot;לפי הדין&quot; - לרבות לפי הלכה פסוקה.

@ 228. מעצר על ידי גבוה בדרגה (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) חייל היודע, או שיש לו יסוד להניח, כי חייל אחר הנמוך ממנו בדרגה עבר עבירה שאפשר לשפטו עליה בבית דין צבאי, רשאי לעצור אותו חייל ללא פקודת מעצר.
: (ב) מי שאינו מפקד יחידה שהחייל הנמוך בדרגה שייך אליה, לא יעצור את החייל אם ידוע לו שמצוי באותו מקום מפקד יחידה של החייל או שוטר צבאי.

@ 229. מעצר על הפרעת סדר
: קצין רשאי לעצור ללא פקודת מעצר כל חייל המשתתף במריבה, בקטטה או בהפרעת סדר, אף אם אותו חייל גבוה ממנו בדרגה.

@ 230. שמירת הוראות אחרות (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: אין האמור [[בסעיפים 228]] [[ו-229]] בא לגרוע מהוראות [[חוק סמכויות אכיפה - מעצרים|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח משולב], התשכ&quot;ט-1969]], או מהסמכויות הנתונות בידי שוטר צבאי על פי [[סעיף 227]].

@ 231. מעצר על ידי שוטר צבאי ללא פקודת מעצר (תיקון: תש&quot;ס)
: חייל שנעצר על ידי שוטר צבאי והוא מוחזק במעצר, יש לקבל עליו פקודת מעצר בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום עשרים וארבע שעות מעת מעצרו; לא ניתנה פקודת מעצר עד תום עשרים וארבע שעות מעת מעצרו - ישוחרר.

@ 232. מסירת אדם שאינו חייל לרשות אזרחית (תיקון: תש&quot;ס)
: שוטר צבאי העוצר לפי חוק זה אדם שאינו חייל, חייב למסור אותו בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משתים עשרה שעות לאחר המעצר, לידי רשות אזרחית.

@ 233. מעצר על ידי חייל אחר ללא פקודת מעצר (תיקון: תש&quot;ס)
: מי שנעצר כאמור [[בסעיפים 228]] [[ו-229]] יושם במקום מעצר צבאי, ואם הוא מוחזק במעצר יש לקבל עליו פקודת מעצר בהקדם האפשרי; לא ניתנה פקודת מעצר תוך עשרים וארבע שעות מעת מעצרו - ישוחרר.

@ 234. פקודת מעצר של קצין שיפוט (תיקון: תשכ&quot;ד, תשנ&quot;ג, תש&quot;ס)
: (א) קצין שיפוט רשאי לתת פקודת מעצר, על חייל הנמוך ממנו בדרגה שנחשד או שנאשם בעבירה, לתקופה שלא תעלה על ארבעים ושמונה שעות; היתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מארבעים ושמונה שעות, רשאי קצין השיפוט להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלה על ארבעים ושמונה שעות.
: (א1) קצין שיפוט שדרגתו סגן אלוף לפחות, רשאי להורות, מטעמים הקשורים בפעילות מבצעית או בפעילות כלי שיט, על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך תקופות המעצר לפי סעיף קטן זה וסעיף קטן (א) לא יעלה על תשעים ושש שעות; הורה קצין שיפוט כאמור להאריך את המעצר, ירשום את נימוקיו להארכת המעצר.
: (ב) פקודת המעצר תיערך בכתב ותיחתם בידי קצין השיפוט, והיא תבוצע בידי שוטר או שוטר צבאי או בידי חייל אחר אשר קצין השיפוט הורהו על כך; לענין ביצועה, דין חייל אחר כאמור המבצע פקודת מעצר, כדין שוטר צבאי.

@ 234א. ביצוע פקודת מעצר (תיקון: תשל&quot;ח)
: פקודת מעצר שנתן קצין שיפוט בכיר, רשאי שוטר או שוטר צבאי המבצע אותה כשהיא בידיו -
: (1) להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד סביר להניח שהעצור נמצא בו;
: (2) להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש במידה הדרושה לביצוע הפקודה.

@ 235. אישור פקודת מעצר (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ו-6, תש&quot;ס)
: (א) קצין שיפוט שדרגתו למטה מסגן אלוף, שנתן פקודת מעצר כאמור [[בסעיף 234(א)]] יגישנה מיד, בהתאם לפקודות הצבא, לאישורו של קצין שיפוט אחר שדרגתו אינה למטה מדרגת סגן אלוף.
: (ב) קצין שיפוט, שדרגתו סגן אלוף לפחות, שנתן פקודת מעצר לפי [[סעיף 234(א)]] או שאישר פקודת מעצר שניתנה לפי [[הסעיף האמור]], וקצין שיפוט שהורה על הארכת מעצר, לפי [[סעיף 234(א1)]], יודיע על כך מיד, בהתאם לפקודות הצבא, לפרקליט צבאי.

@ 236. (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ו-6, תש&quot;ס) : (((בוטל).))
@ 237. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ב-3, תשנ&quot;ג) : (((בוטל).))

@ 237א. פקודת מעצר של שוטר צבאי (תיקון: תשמ&quot;ב-3, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ו-6, תשנ&quot;ח-4, בג&quot;ץ 6055/95, תש&quot;ס, תשס&quot;ו)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 234(א)]], רשאי קצין שיפוט שהוא שוטר צבאי לתת פקודת מעצר על כל חייל, לתקופה שלא תעלה על 48 שעות; קצין שיפוט כאמור, שנתן פקודת מעצר לתקופה של פחות מ-48 שעות, רשאי להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלה על 48 שעות.
: (ב) נעצר חייל על פי פקודת מעצר שניתנה על ידי קצין שיפוט כאמור בסעיף קטן (א) שדרגתו לפי תקן היא למטה מסרן ושאינו מפקד בסיס משטרה צבאית יובא מעצרו לאישור קצין משטרה צבאית שהוא מפקד בסיס משטרה צבאית, או קצין משטרה צבאית שדרגתו לפי תקן היא סרן לפחות, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום עשרים וארבע שעות מעת שנעצר.
: (ג) קצין משטרה צבאית, שאליו מובא מעצרו של חייל לאישור, כאמור בסעיף קטן (ב) רשאי לאשר את תקופת המעצר שנקבעה בפקודת המעצר, לקצרה או להורות על שחרורו של החייל ממעצר.
: (ד) לא נתמלאו הוראות סעיף קטן (ב), ישוחרר החייל ממעצרו.
: (ד1) על אף הוראות סעיף זה [[וסעיף 237ג]], אם מצא קצין משטרה צבאית שדרגתו היא סגן אלוף לפחות, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה ביותר, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של החשוד, ולא ניתן לדחותה עד לאחר הבאת העצור בפני שופט, או שיש צורך בפעולה דחופה ביותר הנדרשת בקשר לחקירה בעבירה כאמור [[בסעיף 35(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]], רשאי הוא להורות על הארכת המעצר לצורך ביצוע אותה פעולה לתקופה שלא תעלה על שבעים ושתיים שעות מתחילת המעצר.
: (ד2) לא יורה קצין משטרה צבאית על הארכת מעצר כאמור בסעיף קטן (ד1), אלא בעבירה מסוג פשע, ולאחר שיקבל מראש את אישורו של פרקליט צבאי להארכת המעצר; קצין משטרה צבאית שהאריך מעצר כאמור ירשום את הנימוקים לכך.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על פקודת מעצר שנתן שוטר צבאי בתוקף סמכותו כקצין שיפוט ביחידתו על חייל הנתון לפיקודו, אלא אם העבירה שבגינה נעצר החייל נבדקת בידי קצין בודק כאמור [[בסעיף 252(א)(3)]].

@ 237א1. שמיעת טענות העצור (תיקון: תש&quot;ס)
: (א)(1) נעצר חייל על פי פקודת מעצר לפי [[סעיף 237א]], תינתן לו הזדמנות להשמיע את דברו, לאחר שיוזהר באזהרה הקבועה [[בסעיף 267]]; הדברים שנאמרו לענין המעצר יובאו בפני מי שמוסמך לאשר מעצר לפי [[סעיף 237א(ב)]] (להלן בסעיף זה - הקצין המוסמך), בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום עשרים וארבע שעות מעת שנעצר.
:: (2) דרך הבאת הדברים שנאמרו לענין המעצר, בפני הקצין המוסמך, יכול שתיעשה בכתב או בעל פה, והכל כפי שיקבע הקצין המוסמך.
: (ב)(1) נעצר חייל שלא על פי פקודת מעצר או שהוא נמצא בבסיס משטרה צבאית ויש כוונה לעצרו, לא ייתן קצין שיפוט פקודת מעצר לגביו לפי [[סעיף 237א]] אלא לאחר שניתנה לחייל הזדמנות להשמיע את דברו בדרך הקבועה בסעיף קטן (א), ולענין זה יהיו לקצין השיפוט סמכויותיו של הקצין המוסמך כמשמעותו באותו סעיף קטן.
:: (2) ניתנה פקודת מעצר בנסיבות כאמור בפסקה (1) ונדרש אישור לפקודת המעצר לפי הוראות [[סעיף 237א(ב)]], יובאו הדברים שנאמרו לענין מעצרו של החייל גם בפני הקצין המאשר; הוראות סעיף קטן (א)(2) יחולו לענין פסקה זו.
: (ג) דברים שנאמרו לענין מעצר של חייל לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יירשמו.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על החלטת קצין שיפוט להאריך מעצרו של חייל ועל אישור פרקליט צבאי שניתן להארכת מעצר.

@ 237ב. פנייה לבית דין צבאי להארכת מעצר (תיקון: תשמ&quot;ב-3, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ו-6)
: סבר פרקליט צבאי כי יש צורך להאריך את המעצר מעבר לתקופות הקבועות [[בסעיפים 234]] [[ו-237א]], רשאי הוא להורות לתובע צבאי או לשוטר צבאי, שימונה לענין זה בדרך שתיקבע בפקודות הצבא, לפנות לבית דין צבאי מחוזי, בבקשה להארכת מעצר; קצין משטרה צבאית, שדרגתו אינה למטה מדרגת סגן אלוף, רשאי להורות כאמור לשוטר צבאי, שימונה לענין זה בדרך שתיקבע בפקודות הצבא.

@ 237ג. הבאת העצור בפני שופט בשבתות וחגים (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) מי שנעצר על פי פקודת מעצר לפי [[סעיף 237א]] יחולו עליו ההוראות האלה:
:: (1) חל מועד הפניה להארכת מעצר, כאמור [[בסעיף 237ב]], בשבת או בחג, יובא העצור בפני שופט, כאמור [[בסעיף 240]], לפני כניסת השבת או החג;
:: (2)(א) בוצע המעצר פחות מעשרים וארבע שעות לפני כניסת השבת או החג, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר מתום ארבע שעות מצאת השבת או החג, או בתום ארבעים ושמונה שעות מעת מעצרו, לפי המאוחר;
::: (ב) עלה משך החג או צירוף החג והשבת על ארבעים ושמונה שעות, יובא העצור בפני שופט לפני כניסת השבת או החג; בוצע המעצר פחות משמונה שעות לפני כניסת השבת או החג ואישר קצין משטרה צבאית שדרגתו היא סגן אלוף לפחות, כי לא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת השבת או החג, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר מתום ארבע שעות מצאת השבת או החג; בוצע המעצר פחות מארבע שעות לפני כניסת השבת או החג ולא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת השבת או החג, או בוצע המעצר במהלך השבת או החג, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר מתום ארבע שעות מצאת השבת או החג, או בתום ארבעים ושמונה שעות מעת מעצרו, לפי המאוחר;
::: (ג) עלה משך צירוף החג והשבת על שבעים ושתיים שעות, יובא העצור בפני שופט לפני כניסת החג; בוצע המעצר פחות מארבע שעות לפני כניסת החג ולא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת החג, או בוצע המעצר במהלך החג או השבת, יובא העצור בפני שופט בהקדם האפשרי לאחר צאת השבת ולא יאוחר מתום ארבע שעות מצאת השבת, או בתום ארבעים ושמונה שעות מעת מעצרו, לפי המאוחר.
: (ב) בסעיף זה, &quot;חג&quot; - מועד ממועדי ישראל המפורטים [[בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]].

@ 238. עיון חוזר וערר על פקודת מעצר ועל אישורה (תיקון: תשמ&quot;ב-3, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ו-6, תש&quot;ס)
: (א) מי שנעצר על פי פקודת מעצר, ומעצרו לא הובא לאישור פרקליט צבאי, כאמור [[בסעיף 237א(ד2)]], רשאי להגיש לפרקליט צבאי ערר על המעצר, כפי שנקבע בפקודות הצבא.
: (ב) הובא דבר מעצרו של חייל לאישור פרקליט צבאי, כאמור [[בסעיף 237א(ד2)]], או הוגש ערר על המעצר ולא הורה הפרקליט הצבאי על שחרורו של החייל, רשאי החייל העצור להגיש לפרקליט צבאי בקשה לעיון חוזר.
: (ג) סבר הפרקליט הצבאי שאין לקבל את הערר או את הבקשה לעיון חוזר, יעביר את הענין להחלטת הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו.

@ 239. ביטול פקודת מעצר (תיקון: תשמ&quot;ב-3, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ד, תש&quot;ס)
: פרקליט צבאי רשאי לבטל כל פקודת מעצר של קצין שיפוט, בין לפי ערר ובין ביזמת עצמו, ולצוות על שחרורו של העציר, אולם אם ניתן אישור מראש להארכת פקודת מעצר כאמור [[בסעיף 237א(ד2)]] על ידי הפרקליט הצבאי הראשי, תהא סמכות זו נתונה לפרקליט הצבאי הראשי בלבד.

@ 240. הארכת מעצר בידי בית דין צבאי מחוזי (תיקון: תשמ&quot;ב-3, תשנ&quot;ו-6, ק&quot;ת תש&quot;ף, ק&quot;ת תש&quot;ף-2, ק&quot;ת תש&quot;ף-4, ק&quot;ת תש&quot;ף-5, תש&quot;ף, תש&quot;ף-2, ק&quot;ת תש&quot;ף-6, תש&quot;ף-3, ק&quot;ת תש&quot;ף-7, תש&quot;ף-5)
: (א) הוגשה לבית דין צבאי מחוזי בקשה להארכת מעצר בהתאם [[לסעיף 237ב]], ידון בה שופט צבאי-משפטאי אחד, והוא רשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות, ובלבד שתקופת המעצר הכוללת לא תעלה על שלושים ימים.
: (א1) (((פקע).))
: (א2) (((פקע).))
: (ב) הדיון בבקשה ייערך בנוכחות העצור, ואם יש לו סניגור - גם בנוכחות סניגורו; אולם אם שוכנע השופט, על סמך חוות דעת של רופא פסיכיאטרי, שאי אפשר לקיים את הדיון בנוכחות העצור א שנוכחותו תזיק לבריאות נפשו, רשאי הוא לדון בבקשה לא בנוכחות העצור, ובלבד שיהא סניגורו נוכח, ואם אין לו סניגור - יורה השופט למנות לו סניגור צבאי.
: (ג) החליט השופט לא להאריך את המעצר, והתובע הצבאי או השוטר הצבאי הודיע, במעמד מתן ההחלטה, על רצונו לערער עליה לפי סעיף קטן (ד), רשאי השופט לצוות על השהיית שחרורו של העצור לתקופה שלא תעלה על ארבעים ושמונה שעות; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות.
: (ד) העצור והתובע הצבאי או השוטר הצבאי רשאים לערער על החלטה לפי סעיף קטן (א) לפני בית הדין הצבאי לערעורים שידון בערעור בשופט צבאי-משפטאי אחד.

@ 240א. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, ק״ת תש״ף–3, ק&quot;ת תש&quot;ף-6, תש&quot;ף-3, ק&quot;ת תש&quot;ף-7, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) : (((פקע).))

@ 241. הארכה נוספת של תקופת המעצר בידי שופט צבאי-משפטאי (תיקון: תשמ&quot;ב-3)
: (א) הוחזק חייל במעצר לפי [[סעיף 240]], רשאי שופט צבאי-משפטאי של בית דין צבאי מחוזי להתיר ולחזור ולהתיר את ההחזקה במעצר לתקופה נוספת שלא תעלה על חמישה עשר ימים ובלבד שהבקשה למעצר הנוסף הוגשה על פי הוראת הפרקליט הצבאי הראשי.
: (ב) על בקשה למעצר נוסף לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 240]], בשינויים המחוייבים.

@ 241א. דיון בערעור על מעצר, בשלושה שופטים צבאיים-משפטאים (תיקון: תשנ&quot;ח-2)
: על אף הוראות [[סעיפים 240(ד)]], [[241]] [[ו-243(ג)]], רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים לקבוע כי ערעור על מעצר יידון לפני מותב של שלושה שופטים צבאיים-משפטאים של בית הדין הצבאי לערעורים, אם סבר כי הדבר נחוץ מפני חשיבותו או קשיותו של הענין, או מפאת חידושה של הלכה שנפסקה בענין.

@ 242. פקודת מעצר של שופט-חוקר
: שופט-חוקר רשאי, בכל עת לאחר התחלת החקירה המוקדמת, ליתן פקודת מעצר על נאשם הנתון לחקירה ותקפה עד סיום החקירה, אולם אם בסיום החקירה החליט השופט החוקר להמליץ על העמדת העציר לדין תעמוד פקודת המעצר בתקפה עד תחילת הדיון, או עד ביטול הקובלנה לפי [[סעיף 299]].

@ 243. סמכות בית דין ליתן פקודת מעצר או לבטלה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ב-4, תשנ&quot;ג, תשס&quot;ד-4)
: (א) הוגש כתב אישום לבית דין צבאי, תהיה הסמכות ליתן ולבטל כל פקודת מעצר של הנאשם -
:: (1) בבית דין צבאי לתעבורה -
::: (א) לשופט תעבורה או למי שמוסמך לדון כשופט תעבורה כאמור [[בסעיף 209ב(ב)]], ובלבד שלא יתן פקודת מעצר לתקופה העולה על שלושים ימים;
::: (ב) לתקופה העולה על שלושים ימים - לנשיא בית הדין הצבאי המחוזי;
:: (2) בערכאה ראשונה אחרת - לנשיא בית הדין הצבאי ולשופט צבאי - משפטאי של בית הדין;
:: (3) בערכאה שניה - לשופט צבאי-משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים.
: (ב) תקפה של פקודת מעצר לפי פסקאות (1)(ב), (2) או (3) של סעיף קטן (א) - עד לסיום המשפט בערכאה שבה ניתנה, אם לא בוטלה לפני כן ואין בה הוראה אחרת.
: (ב1) החליט השופט שלא ליתן פקודת מעצר לפי סעיף קטן (א), והתובע הצבאי הודיע, במעמד מתן ההחלטה, על רצונו לערער עליה לפי סעיף קטן (ג), רשאי השופט לצוות על השהיית שחרורו של הנאשם או על מעצרו לתקופה שלא תעלה על ארבעים ושמונה שעות; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות.
: (ג) על החלטה בענין פקודת מעצר בערכאה ראשונה, לרבות בבית דין צבאי לתעבורה, רשאים הנאשם או התובע לערער לבית הדין הצבאי לערעורים, אשר ידון בערעור בשופט צבאי-משפטאי אחד.
: (ד) החלטה, בענין פקודת מעצר שנתן שופט צבאי-משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים שלא בערעור כאמור בסעיף קטן (ג), ניתנת לעיון שנית, לפי בקשת הנאשם או תובע צבאי, לפני מותב של שלושה של בית הדין הצבאי לערעורים.

@ 243א. שחרור בערבות (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ז-2, תשנ&quot;ז, תשס&quot;ד-4)
: (א) מי שהוסמך להאריך מעצר בהתאם [[לסעיף 240]] או ליתן פקודת מעצר לפי [[סעיף 243]] על מי שחוק זה חל עליו לפי [[סעיפים 6]], [[7]], [[8(2)]], [[8(3)]] [[או 11]] רשאי לצוות על שחרור בערבות.
: (ב) על שחרור בערבות לפי סעיף זה יחולו [[+|סעיפים 41]] [[ו-44 עד 58 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]], אולם הסמכויות המסורות לפי [[-#41|הסעיפים האמורים]] לבית המשפט שלערעור ולבית המשפט העליון יהיו, לענין סעיף זה, בידי שופט צבאי-משפטאי של בית דין צבאי מחוזי, של בית דין צבאי מיוחד ושל בית הדין הצבאי לערעורים.

@ 243ב. תחולת הוראות נוספות לענין מעצר ושחרור (תיקון: תשמ&quot;ב-3, תשמ&quot;ב-5, תשמ&quot;ז-2, תשנ&quot;ז, תשע&quot;א, תש&quot;ף-3, ק&quot;ת תש&quot;ף-7, תש&quot;ף-5)
: (א) הוראות [[סעיפים 59 עד 62א לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]], יחולו לגבי חייל המוחזק במעצר לפי [[סימן זה]], אולם במקום &quot;שופט של בית המשפט העליון&quot; כאמור [[בסעיף 54 לאותו חוק]] יבוא &quot;שופט צבאי-משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים&quot;.
: (ב) הוראות [[סעיף 240(ב)]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על דיון במתן פקודות מעצר לפי [[סעיפים 242]] [[או 243]], אולם בית דין צבאי הדן במתן פקודת מעצר לפי [[סעיף 243]] על מי שהואשם בעבירה לפי [[סעיפים 92]], [[94]] [[או 121]], רשאי לקיים את הדיון לא בנוכחות העצור.

@ 243ג. סייג לתחולת [[+|חוק סדר הדין הפלילי]] (תיקון: תשנ&quot;ו-5)
: על אף האמור [[בסעיף 1(ג) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]], יחול [[החוק האמור]] על הליכי מעצר לפי חוק זה, רק מקום שחוק זה הפנה אליו.

@ 244. מעצר פתוח
: מי שמוסמך ליתן פקודת מעצר או לאשרה, רשאי, חלף זאת, לצוות על החזקת העציר במעצר-פתוח.

@ 245. סמכות להוציא צו חיפוש (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: (א) לבית דין צבאי, לשופט-חוקר ולקצין שיפוט בכיר יהיו לגבי מקום צבאי הסמכויות הנתונות לשופט שלום לפי [[+|סעיפים 23]] [[ו-24 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]], אלא שפקודת חיפוש לפי סעיף זה תהיה ערוכה אל שוטרים צבאיים.
: (ב) לקצין שיפוט זוטר יהיו הסמכויות האמורות בסעיף קטן (א) לגבי מקום שבפיקודו.
: (ג) לענין סעיף זה, &quot;מקום צבאי&quot; - לרבות -
:: (1) מתקן או מפעל של המדינה ששר הבטחון קבעו, בכל דרך פרסום שמצא למתאים, כמקום צבאי לענין סעיף זה;
:: (2) דירתו של חייל כהגדרתו [[בסעיף 1]] - אם הדירה היא במקום שבהחזקת הצבא, או שהיא בהחזקתו של חייל, או של החייל ובת-זוגו.
: (ד) הסמכות לפי סעיף זה באה להוסיף על סמכותו של מפקד, באשר הוא מפקד, לחפש אצל חייל מפקודיו או במקום שבפיקודו על מנת להבטיח קיום פקודה חוקית.

@ 245א. סמכות לערוך חיפוש בגוף החייל (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ה-4)
: (א) אין עורכים חיפוש בגופו של חייל, אלא לפי [[=חוק החיפוש|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ&quot;ו-1996]] (בחוק זה - חוק החיפוש), בכפוף להוראות [[סעיף 245א1]].
: (ב) לענין חיפוש בגופו של חייל יהיו הסמכויות שהוענקו [[חוק החיפוש]], נתונות לגורמים כאמור להלן:
:: (1) לבית דין צבאי מחוזי ולבית דין צבאי מיוחד יהיו הסמכויות שהוענקו לבית משפט, לפי הענין;
:: (2) בחיפוש פנימי יהיו לקצין משטרה צבאית שדרגתו סרן לפחות והנושא תקן רב סרן, הסמכויות שהוענקו לקצין משטרה;
:: (3) בחיפוש חיצוני יהיו לקצין משטרה צבאית שהינו מפקד בסיס משטרה צבאית או לקצין משטרה צבאית שדרגתו לפי תקן היא סרן לפחות, הסמכויות שהוענקו לקצין משטרה; לא יפעיל קצין משטרה צבאית שדרגתו למטה מדרגת רב סרן, את סמכותו לפי סעיף זה, אלא לאחר שנועץ בקצין משטרה צבאית שדרגתו רב סרן לפחות;
:: (4) לשוטר צבאי יהיו הסמכויות שהוענקו לשוטר.
: (ג) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מן האמור לענין [[סעיפים 250א]] [[ו-250ב]].

@ 245א1. סמכות ליטול אמצעי זיהוי מחייל ומכלוא (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) הסמכויות שהוענקו לפי הוראות [[סימן ב' לפרק ג' בחוק החיפוש]], לענין נטילת אמצעי זיהוי מאדם, והסמכויות שהוענקו לפי הוראות [[סימן ג' לפרק האמור]], לענין נטילת אמצעי זיהוי מעצור, מאסיר או ממוחזק במשמורת, יהיו נתונות לגורמים כאמור בפסקאות (1) עד (4) לענין נטילת אמצעי זיהוי מחייל או מכלוא, לפי הענין:
:: (1) לשוטר צבאי יהיו הסמכויות שהוענקו לשוטר או לסוהר;
:: (2) לקצין משטרה צבאית כאמור [[בסעיף 245א(ב)(3)]] יהיו הסמכויות שהוענקו לקצין משטרה לפי [[סעיף 11ז(ג) בחוק החיפוש]], ויחולו הוראות [[סעיף 245א(ב)(3), סיפה]], לענין הפעלת הסמכות האמורה;
:: (3) למשטרה צבאית תהא הסמכות להוענקה למשטרת ישראל ולשירות בתי הסוהר לפי [[סעיף 11יא(א) בחוק החיפוש]], ביחס לנתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי שניטלו לפי הוראות [[סימן ג' לפרק ג' בחוק החיפוש]] מכלואים, לצורך ניהולם התקין של בתי הסוהר הצבאיים ומחנות המעצר;
:: (4) לקצין בכיר שימונה בדרך שתיקבע בפקודות הצבא, או לעורך דין שהוא הסמיכו לכך, תהא הסמכות שהוענקה לקצין משטרה בכיר לפי [[סעיף 11ג בחוק החיפוש]].
: (ב) ההוראות לפי [[סימנים א' עד ג' של פרק ג' בחוק החיפוש]] יחולו לענין נטילת אמצעי זיהוי מכוח סמכות כאמור בסעיף קטן (א), לפי הענין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) לענין [[סעיף 11ב(ה) בחוק החיפוש]] - נטילת אמצעי הזיהוי תיעשה בבסיס משטרה צבאית, בבית סוהר צבאי או במחנה מעצר, לפי הענין;
:: (2) לענין [[סעיף 11ו בחוק החיפוש]] - הזימון לשם נטילת אמצעי הזיהוי כאמור [[באותו סעיף]] יהיה לבסיס משטרה צבאית;
:: (3) לענין [[סעיף 11י בחוק החיפוש]] - נטילת אמצעי הזיהוי כאמור [[באותו סעיף]] תהא מכלוא המתקבל למשמורת בבית סוהר צבאי או במחנה מעצר; הוראות לענין נטילת אמצעי זיהוי תוך שימוש בכוח סביר כאמור [[בסעיף 11י(ג) בחוק החיפוש]], ייקבעו בפקודות הצבא.
: (ג) הסמכויות שהוענקו לפי הוראות [[-#פרק ג סימן ד|סימן ד': סריקת טביעת אצבעות לשם זיהוי מעוכב, לפרק ג' בחוק החיפוש]], לשוטר, יהיו נתונות לשוטר צבאי לענין סריקת טביעת אצבעות של חייל מעוכב, בשינויים אלה:
:: (1) הליווי או הזימון לשם ביצוע סקירה כאמור [[בסעיף 11יב(ב) בחוק החיפוש]], יהיה לבסיס משטרה צבאית;
:: (2) הוראות לענין ביצוע הסריקה תוך שימוש בכוח סביר, כאמור [[בסעיף 11יב(ד) בחוק החיפוש]], ייקבעו בפקודות הצבא.
: (ד) הסמכויות שהוענקו לפי הוראות [[+|סעיפים 11יז]] [[ו-11יח בחוק החיפוש]] לענין הצגת תצלומים מהמאגר לאדם או ברבים, יהיו נתונות לגורמים אלה, לפי הענין:
:: (1) לשוטר צבאי יהיו הסמכויות שהוענקו לשוטר;
:: (2) למשטרה הצבאית יהיו הסמכויות שהוענקו למשטרת ישראל.
: (ה) בפקודות הצבא ייקבעו הענינים שיש לקובעם בפקודות משטרת ישראל לפי [[+|סעיפים 11יז]] [[ו-11יח בחוק החיפוש]]; בסעיף זה((,)) &quot;פקודות משטרת ישראל&quot; - כהגדרתם [[בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].
: (ו) אמצעי זיהוי שניטלו מחייל מכוח סמכות כאמור [[בסימן ב' לפרק ג' בחוק החיפוש]], שהוענקה לשוטר צבאי לפי הוראות סעיף קטן (א), יועברו מיידית לידי משטרת ישראל וישמשו לצרכים האמורים [[בסעיף 11ד בחוק החיפוש]], בלבד.
: (ז) בסעיף זה -
::- &quot;אמצעי זיהוי&quot;, &quot;נתוני זיהוי&quot; - כהגדרתם [[בחוק החיפוש]], לפי הענין;
::- &quot;כלוא&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 248א(א)(1)]].

@ 245ב. הכשרה לעריכת חיפוש בגוף חייל (תיקון: תשנ&quot;ו-2)
: קצין משטרה צבאית שדרגתו למטה מדרגת רב סרן, לא יפעיל סמכותו לפי [[סעיפים 245א(ב)(3)]] [[ו-248א]], אלא אם הוסמך לכך על ידי קצין משטרה צבאית ראשי, לאחר שקיבל הכשרה מתאימה, בהתאם לפקודות הצבא.

@ 246. שוטר צבאי רשאי לבצע פקודת חיפוש של שופט שלום
: שופט שלום הנותן פקודת חיפוש רשאי לערכה על שמו של שוטר צבאי או של שוטרים צבאיים, אם הוא סבור שהפקודה נחוצה לצורך הליך כל שהוא לפי חוק זה.

@ 247. חיפוש על ידי שוטר צבאי ללא פקודה (תיקון: תשמ&quot;ז-2, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה-3, תשפ&quot;ו-3, תשפ&quot;ו-4)
: (א) סמכות של שוטר לפי [[סעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]], תהיה נתונה גם לשוטר צבאי לגבי אדם המתחמק ממאסר או ממשמורת חוקית לפי חוק זה, וכן לגבי מעשה שאפשר להביא עליו לדין לפני בית דין צבאי, וזה נוסף לאמור [[בסעיף 227]].
:: (((הוראת שעה מיום 20.7.2026 עד יום 30.6.2027):)) סמכות של שוטר לפי [[=פקודת מעצר וחיפוש|סעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]] (בסעיף זה - פקודת מעצר וחיפוש), תהיה נתונה גם לשוטר צבאי לגבי אדם המתחמק ממאסר או ממשמורת חוקית לפי חוק זה, וכן לגבי מעשה שאפשר להביא עליו לדין לפני בית דין צבאי, וזה נוסף לאמור [[בסעיף 227]].
: (ב) (((הוראת שעה מיום 20.7.2026 עד יום 30.6.2027):)) הוראות [[סעיף 25(ג) לפקודת מעצר וחיפוש]] יחולו לעניין חיפוש לפי [[סעיף 25(א)(5) לפקודה האמורה]] כפי שהוא מוחל בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים ובשינויים האלה:
:: (1) הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית בדרגת סרן לפחות והנושא תקן רב-סרן;
:: (2) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 249]], החיפוש לפי [[סעיף 25(א)(5) לפקודת מעצר וחיפוש]] יתועד באופן שייקבע בנוהלי המשטרה הצבאית;
:: (3) שר הביטחון וקצין משטרה צבאית ראשית ידווחו בכתב לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת ולפרקליט הצבאי הראשי, בהתאמה, אחת לארבעה חודשים, על כל אלה, לגבי התקופה שקדמה למועד הדיווח:
::: (א) מספר האישורים לחיפוש ללא צו שניתנו לפי [[סעיף 25(א)(5) לפקודת מעצר וחיפוש]] והעבירות שבשלהן ניתנו האישורים;
::: (ב) מספר החיפושים שבהם נמצאו תיעוד או מצלמה לפי [[סעיף 25(א)(5) לפקודת מעצר וחיפוש]];
:: (4) התובע הצבאי הראשי ידווח בכתב לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשישה חודשים, על מספר כתבי האישום שהוגשו בתיקים שבהם בוצע חיפוש לפי [[סעיף 25(א)(5) לפקודת מעצר וחיפוש]].

@ 248. חיפוש אצל עציר (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: שוטר צבאי שעצר אדם או קיבל למשמרתו אדם שנעצר רשאי לערוך חיפוש אצל העציר בהתאם לאמור לפי [[פקודת מעצר וחיפוש|סעיף 22 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפושים) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].

@ 248א. סמכות חיפוש בבית סוהר צבאי, במחנה מעצר ובחדר משמר צבאי (תיקון: תשנ&quot;ו-2)
: (א) לשוטר צבאי, לקצין משטרה צבאית בדרגת רב סרן לפחות ובהעדר קצין כאמור - לקצין משטרה צבאית בדרגת סגן לפחות, המשרתים בבית סוהר צבאי, במחנה מעצר או בחדר משמר צבאי שנקבעו בהתאם לחוק זה, יהיו הסמכויות הנתונות לסוהר ולקצין שירות בתי הסוהר, לפי הענין, לפי [[סימן ז'1 ((לפרק ג')) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971]] (להלן בסעיף זה - פקודת בתי הסוהר), למעט הסמכויות המיוחדות הנתונות לסוהר הנמנה עם היחידה ללוחמה בסמים, ולסוהר הנמנה עם יחידת האבטחה והמבצעים של שירות בתי הסוהר, בשינויים הבאים:
:: (1) הסמכויות הנתונות [[בפקודת בתי הסוהר]] לגבי &quot;אסיר&quot; תהיינה נתונות לגבי &quot;כלוא&quot;, כהגדרתו [[בתקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ&quot;ז-1987]];
:: (2) במקום &quot;עבירת בית סוהר&quot; לפי [[סעיף 95ח(ב) לפקודת בתי הסוהר]] יבוא &quot;עבירת משמעת&quot; לפי [[תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ&quot;ז-1987]].
: (ב) לא יפעיל קצין משטרה צבאית שדרגתו למטה מדרגת רב-סרן, את סמכותו לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שנועץ בקצין משטרה צבאית שדרגתו רב-סרן לפחות.

@ 249. אין חיפוש אלא בעדים
: לא ייערך חיפוש לפי חוק זה אלא בפני שני עדים מלבד המחפש, פרט למקרים דחופים ביותר.

@ 250. תחולת הוראות נוספות (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: [[+|סעיפים 19]], [[+|27]], [[+|29]], [[+|45]], [[+|46]] [[ו-47 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]], יחולו על חיפוש לפי חוק זה.

@ 250א. בדיקות לשם גילוי החזקה או שימוש בסמים מסוכנים (תיקון: תשמ&quot;ג, תשנ&quot;ו-2)
: (א) סבר קצין שיפוט בכיר המשרת בחיל המשטרה הצבאית כי בדיקות לפי סעיף זה דרושות כדי לגלות החזקה או שימוש על ידי חייל בסם מסוכן כמשמעותו [[בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל&quot;ג-1973]], רשאי הוא לצוות על כל חייל - בין בנקיבת שמו ובין בדרך אחרת - להיבדק בדיקות אלה.
: (ב) שר הבטחון, באישור שר הבריאות, יקבע את אופן עריכת הבדיקות ואת התעודות שיינתנו, על תוצאותיהן.
: ((פורסמו [[תקנות השיפוט הצבאי (בדיקות לגילוי החזקה או שימוש בסמים מסוכנים), התשמ״ג–1983]].))

@ 250ב. בדיקות לשם מניעה וגילוי של החזקת סמים מסוכנים או שימוש בהם (תיקון: תשנ&quot;ו-2)
: (א) קצין משטרה צבאית, שהינו קצין שיפוט בכיר, רשאי להורות על ביצוע בדיקות לשם גילוי של החזקת סמים מסוכנים או גילוי של שימוש בסם מסוכן, בצבא ההגנה לישראל, אף בהעדר חשד שנעברה עבירה לפי [[פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל&quot;ג-1973]].
: (ב) בדיקות לפי סעיף קטן (א) לא ייערכו אלא בהסכמתו, בכתב, של החייל שנתבקש לעבור את הבדיקות.

@ 250ג. סוגי בדיקות (תיקון: תשנ&quot;ו-2)
: הבדיקות למניעה או לגילוי של החזקת סמים מסוכנים או שימוש בהם, לצורך [[סעיפים 250א]] [[ו-250ב]] הן:
: (1) בדיקת שתן;
: (2) בדיקת נוזל שטיפת ידיים.

=== סימן ב' - בדיקה ===

@ 251. בדיקה או חקירה לפני העמדה לדין (תיקון: תשל&quot;ה)
: אין להעמיד אדם לדין בפני בית דין צבאי - למעט בית דין צבאי לתעבורה - אלא לאחר בדיקת העבירה על ידי קצין בודק או לאחר חקירתה על ידי שופט חוקר, הכל לפי העבירה; והוא, כשאין בחוק זה הוראה אחרת.

@ 252. מי מוסמך לשמש קצין בודק
: (א) אלה רשאים לשמש קצין בודק:
:: (1) קצין שיפוט בכיר שקיבל תלונה על עבירה;
:: (2) קצין שנתמנה בכתב על ידי קצין שיפוט בכיר כאמור לערוך בדיקה באותה עבירה;
:: (3) שוטר צבאי שהפרקליט הצבאי הראשי הסמיכו בכתב, דרך כלל או למקרה מסויים, לערוך בדיקה.
: (ב) פגם בכתב המינוי או בכתב ההסמכה אין בו כדי לפסול עדות שנגבתה בבדיקה שנערכה על פיהם, או כדי לגרוע מסמכויותיו של מי שנתמנה או שהוסמך בהם לפי חוק זה.

@ 253. (תיקון: תשס&quot;ט) : (((בוטל).))

@ 254. עריכת בדיקה על ידי קצין (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) קצין שיפוט בכיר שקיבל תלונה, ולא הורה פרקליט צבאי שהתלונה תועבר אליו, יבדוק בעצמו את העבירה שבתלונה או יעבירנה לקצין בודק אחר; ואולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין תלונה הנתונה לדיון משמעתי.
: (ב) (((בוטל).))

@ 255. בדיקה וחקירה מוקדמת גם כשאין חשוד
: מותר לבדוק עבירה ולערוך חקירה מוקדמת גם אם עדיין לא נמצא אדם חשוד בביצועה.

@ 256. סמכויות קצין בודק
: (א) קצין בודק רשאי לגבות עדות מכל אדם שעדותו עשויה, לפי דעתו, לסייע לבירור העובדות והנסיבות של המעשה המהווה את העבירה הנבדקת, והוא רשאי לחקור את העד ולרשום את דבריו.
: (ב) קצין בודק רשאי, לשם גילוי האמת, ליטול לידיו או לצלם, כפי שימצא למתאים, ראיות חפציות או כל חומר או חפץ אחר, וכן לקחת מכל עד את טביעת אצבעותיו או לצלמו. אולם רשאי אדם לסרב לדרישת קצין בודק לפי סעיף זה אם יש בדבר כדי להפלילו, או לספק חומר אישום נגד עצמו.

@ 257. חובה להעיד ולומר אמת
: עד הנחקר על ידי קצין בודק חייב לומר דברי אמת, וחייב הוא להשיב על כל שאלה שנשאל בתהליך הבדיקה, ובלבד שאין בתשובה כדי להפלילו.

@ 258. רישום עדויות
: הקצין הבודק יערוך פרוטוקול על כל פעולה שעשה לצורך הבדיקה, והוראות [[סעיף 3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], יחולו על כל אמרה שנרשמה בה, כאילו היה כתוב [[באותו סעיף]] &quot;הקצין הבודק&quot; במקום המלים &quot;פקיד המשטרה&quot;.

@ 259. אמרת נאשם
: לענין [[סעיף 258]] דין אמרת הנאשם כדין עדות.

@ 260. עדות שלא בפני הקצין הבודק (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: (א) קצין בודק שאינו יכול מכל סיבה שהיא לגבות עדותו של אדם רשאי להסמיך בכתב קצין אחר לגבות עדות זו; פגם בכתב ההסמכה אין בו כדי לפסול את העדות שנגבתה כאמור.
: (ב) דין הקצין שהוסמך כדין קצין בודק לענין אותה עדות, ודין העדות לפניו כדין עדות לפני קצין בודק.

@ 261. חשוד שנעצר (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: חשוד שנעצר, חייב הקצין הבודק להודיע לו מה החשד נגדו ורשאי הוא לצלמו ולקחת טביעות אצבעותיו ככל שיידרש לצרכי החקירה.
: ((פורסמו [[תקנות השיפוט הצבאי (מתן טביעת אצבעות), תשכ״ח–1968]], לפיהן מי שהוטל עליו מאסר על תנאי, חייב לתת את טביעת אצבעותיו משנדרש לכך על ידי קצין משטרה צבאי.))

@ 262. (תיקון: תשמ&quot;ז-2) : (((בוטל).))
@ 263. (תיקון: תשמ&quot;ז-2) : (((בוטל).))
@ 264. (תיקון: תשמ&quot;ז-2) : (((בוטל).))
@ 265. (תיקון: תשמ&quot;ז-2) : (((בוטל).))

@ 266. הזהרת נאשם (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: לא יגבה קצין בודק עדותו של אדם שהוא סבור, כי יש מקום להאשים אותו בעבירה, ולא יקבל ממנו אמרה אלא לאחר שהזהירו, בשפה שהחשוד שומע ובמלים פשוטות, ולאחר שראה שהאזהרה הובנה על ידיו.

@ 267. תוכן האזהרה (תיקון: תשמ&quot;ז-2, תש&quot;ס)
: (א) וזאת האזהרה:
::: &quot;אתה חשוד בביצוע עבירה פלונית, האם ברצונך לומר דבר בקשר לעבירה האמורה?
::: אין אתה חייב לומר דבר אם אין רצונך בכך, ואולם כל מה שתאמר יירשם ויכול לשמש ראיה במשפטך&quot;.
: (ב) היתה האזהרה לענין [[סעיף 237א1]], תיווסף לאזהרה האמורה בסעיף קטן (א) -
::: &quot;אתה רשאי להשמיע דברים לענין מעצרך&quot;.

@ 268. הזהרת נאשם המביע רצונו למסור אמרה (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: חשוד המביע רצונו למסור אמרה, יזהירו הקצין הבודק תחילה; נמסרה האמרה בטרם היה סיפק בידי הקצין הבודק להזהירו, או בטרם הגיע הקצין הבודק למסקנה כי יש מקום להאשימו בעבירה, ותוך כדי מסירת האמרה הגיע למסקנה זו, יזהירנו בהזדמנות הראשונה.

@ 269. אין לחקור מי שמוסר אמרה (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: חשוד המוסר אמרה, לא ייחקר על ידי קצין בודק, ולא יישאל אלא שאלות הדרושות להבהיר את אמרתו.

@ 270. אמרת נאשם, כשיש נאשמים אחדים (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: היו חשודים אחדים בעבירה אחת ומסר אחד מהם אמרה, מותר להביאה לידיעת החשודים האחרים ובלבד שלא יידרשו להשיב או להגיב; רצה אחד מהם להשיב או להגיב, יזהירו הקצין הבודק תחילה.

@ 271. אמרה הנמסרת בכתב (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: חשוד המביע רצונו למסור אמרה, ויש בידו להעלותה על הכתב בעצמו, יכתוב אותה בעצמו - לאחר שהוזהר כאמור - ובשפה שיבחר לו.

@ 272. אמרה הנמסרת בעל פה (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: חשוד המוסר אמרה בעל פה, ירשום בפניו הקצין הבודק בנוכחותו את דבר האזהרה שהזהירו ואת אמרתו כלשונה, בשפה שנמסרה, יקרא את הדברים לפניו, יתן לו הזדמנות לתקנם ויחתימו עליהם; סירב מוסר האמרה לחתום, ירשום הקצין הבודק את דבר הסירוב; נמסרה האמרה בשפה שאין הקצין הבודק שומעה, תירשם כלשונה בידי מי שהקצין הבודק ימנה לשם כך.

@ 273. אי כפיפות קצין בודק לדיני ראיות
: קצין בודק אינו כפוף בבדיקתו לדיני הראיות הנהוגים בבתי הדין הצבאיים והרשות בידו לקבל ראיות לפי שיקול דעתו.

@ 274. פרטי בדיקה אחרים
: פרטי הבדיקה שלא נקבעו בחוק זה ייקבעו בתקנות.

@ 275. חומר בדיקה שלא נגבה על ידי הקצין הבודק
: חומר חקירה או בדיקה שנתקבל על ידי אדם המוסמך לערכם לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, רשאי קצין בודק להשתמש בו כחומר לבדיקתו, ודין אותו חומר כאילו נתקבל על ידיו במישרין.

@ 276. סיום הבדיקה
: קצין בודק שנתמנה על פי [[סעיף 252(א)(2)]] יעביר את חומר הבדיקה מיד לאחר סיומה לידי קצין השיפוט הבכיר אשר מינה אותו; ושוטר צבאי שנתמנה על פי [[סעיף 252(א)(3)]] שערך בדיקה, יעביר את חומר הבדיקה מיד לאחר סיומה לקצין שיפוט בכיר, בהתאם לפקודות הצבא.

@ 277. העברת חומר בדיקה לפרקליט צבאי
: חומר הבדיקה שסיים קצין שיפוט בכיר בעצמו או שקיבל אותו כאמור [[בסעיף 276]] - יעבירנו עם התלונה לפרקליט צבאי.

@ 278. העברת תלונה לפרקליט צבאי
: פרקליט צבאי רשאי להורות כי תלונה תועבר אליו ללא עריכת בדיקה או תוך כדי בדיקתה.

@ 279. ענין שבסמכות בית דין צבאי מיוחד
: הגיעה לפרקליט צבאי, בהתאם [[לסעיף 278]] או בדרך אחרת, תלונה שהיא בסמכותו של בית דין צבאי מיוחד, או שקיבל תלונה בצירוף חומר בדיקה, כאמור [[בסעיף 277]], וחומר הבדיקה מראה שהענין הוא בסמכותו של בית דין צבאי מיוחד - יעבירנה לפרקליט הצבאי הראשי.

@ 280. תלונה אחרת שקיבל פרקליט צבאי (תיקון: תשל&quot;ח, תשס&quot;ד-7)
: קיבל פרקליט צבאי תלונה בהתאם [[לסעיף 278]], או בדרך אחרת, [[וסעיף 279]] אינו חל עליה, יכול הוא לעשות אחת מאלה:
: (1) להורות על עריכת בדיקה או על סיומה, על ידי אותו קצין בודק או על ידי קצין בודק אחר, לפי הענין;
: (2) לבטל את התלונה;
: (3) להורות כי התלונה תידון בדיון משמעתי לפני קצין שיפוט בכיר שקבע;
: (4) להורות לתובע צבאי להגיש כתב אישום על סמך התלונה גם ללא עריכת בדיקה בה.

@ 281. תלונה אחרת בצירוף חומר בדיקה שקיבל פרקליט צבאי (תיקון: תשל&quot;ח, תשס&quot;ד-7)
: קיבל פרקליט צבאי תלונה בצירוף חומר בדיקה כאמור [[בסעיף 277]], הרי אם [[סעיף 279]] אינו חל עליה, יכול הוא לעשות אחת מאלה:
: (1) להחזיר את חומר הבדיקה לקצין שיפוט בכיר לשם השלמתו או לדאוג בכל דרך אחרת להשלמת חומר הבדיקה, אם לדעתו הוא טעון השלמה;
: (2) לבטל את התלונה, אם לדעתו אין חומר הבדיקה מניח, מכל סיבה שהיא, מקום לעריכת כתב אישום;
: (3) להורות כי התלונה תידון בדיון משמעתי לפני קצין שיפוט בכיר שקבע;
: (4) להורות לתובע צבאי להגיש כתב אישום על סמך חומר הבדיקה.

@ 282. תלונה שקיבל הפרקליט הצבאי הראשי (תיקון: תשכ&quot;ד)
: הגיעה לפרקליט הצבאי הראשי תלונה כאמור [[בסעיף 278]], [[279]] או בדרך אחרת, יכול הוא לעשות אחד הדברים האמורים [[בסעיף 280]] [[או 281]] או להורות על עריכת חקירה מוקדמת אף אם כבר נערכה בה בדיקה; אולם אם היתה זו תלונה על עבירה שדינה מוות ולא החליט לבטלה יורה על עריכת חקירה מוקדמת.

@ 282א. הגשת כתב-אישום ללא תלונה (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי יכול להורות לתובע צבאי להגיש כתב אישום על סמך חומר בדיקה אף אם לא צורפה לחומר הבדיקה תלונה נגד הנאשם או אם כלל לא צורפה תלונה לחומר הבדיקה.
: (ב) הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי יכול להורות לתובע צבאי להגיש כתב אישום על יסוד חומר בדיקה אף אם התלונה שצורפה לחומר הבדיקה מתייחסת לאשמה שונה מהאשמה שיש לה, לדעתו, בסיס בחומר הבדיקה.
: (ג) לענין סעיף זה [[וסעיף 300]] - חומר בדיקה - לרבות חומר חקירה שנתקבל על-ידי אדם המוסמך לערכה לפי חוק זה או לפי כל דין אחר.

@ 282ב. סמכויות תובע צבאי בעבירות תעבורה (תיקון: תשל&quot;ה, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד-7)
: (א) תובע צבאי שקיבל לידיו חומר ראיות שמעלה חשד לביצוע עבירת תעבורה כמשמעותה [[בסעיף 209א]], רשאי, ללא הוראת פרקליט צבאי, לעשות אחד מאלה:
:: (1) להגיש כתב אישום לבית דין צבאי לתעבורה;
:: (2) להורות כי העבירה תידון בדיון משמעתי לפני קצין שיפוט בכיר שקבע;
:: (3) לפעול להשלמתו של חומר הראיות שבידיו;
:: (4) להחליט שלא לנקוט הליך משפטי כלשהו;
:: (5) להעביר את חומר הראיות לידי פרקליט צבאי אם מצא שבנסיבות הענין יש הצדקה להגיש כתב אישום לבית דין צבאי מחוזי או מיוחד.
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויותיו של פרקליט צבאי לפי חוק זה.

=== סימן ג' - חקירה מוקדמת (תיקון: תשכ&quot;ד) ===

@ 283. מינוי שופט חוקר (תיקון: תשכ&quot;ד)
: הורה הפרקליט הצבאי הראשי על חקירה מוקדמת, יודיע על כך לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים אשר ימנה שופט חוקר לשם עריכתה.

@ 284. התביעה בחקירה מוקדמת
: נתמנה שופט-חוקר, יגיש לו תובע צבאי קובלנה בחתימתו נגד הנאשם, וייצג את התביעה בחקירה המוקדמת.

@ 285. התחלת חקירה מוקדמת
: בתחילת החקירה המוקדמת יקרא השופט החוקר לפני הנאשם את הקובלנה, ולאחר קריאתה תצורף לפרוטוקול החקירה המוקדמת ותהווה חלק ממנו.

@ 286. גביית עדויות התביעה
: לאחר קריאת הקובלנה יגבה השופט החוקר את עדות עדי התביעה.

@ 287. אמרת הנאשם
: (א) משנסתיימה גביית עדות עדי התביעה, יסביר השופט החוקר לנאשם, בלשון פשוטה כדי הבנת הנאשם, את מהות האשמה נגדו ויודיע לו שהוא זכאי להביא עדים לטובתו וכן למסור בעצמו אמרה, בשבועה או שלא בשבועה.
: (ב) טרם שהודיע הנאשם את החלטתו בדבר מסירת אמרה, יסביר לו השופט החוקר, באופן שיובן לנאשם -
:: (1) שאין עליו חובה לומר דבר אלא זכות היא לו, אך כל מה שיאמר יירשם ויוכל לשמש עדות במשפטו;
:: (2) שלא יתלה כל תקוה בכל הבטחה שהובטחה לו ולא יירא מכל איום שאיימו עליו על מנת להביאו לידי הודאה באשמה, אולם כל מה שיאמר יכול לשמש עדות במשפטו למרות ההבטחה או האיום.

@ 288. עדי הסניגוריה ועדות הנאשם
: (א) הסביר השופט החוקר לנאשם כאמור [[בסעיף 287]], יגבה את עדויותיהם של עדים שהוזמנו על ידי הנאשם שיש בידם להעיד על מסיבות הענין שעליו מבוססת הקובלנה או על צדקת הנאשם, ואת אמרת הנאשם.
: (ב) מסר הנאשם אמרה בשבועה - דינו כדין עד הגנה.

@ 289. כשרות הודאות ואמרות הנאשם שלא בחקירה מוקדמת
: אין בהוראות [[סעיפים 287]] [[ו-288]] כדי לגרוע מכשרותן של הודאתו או אמרתו של הנאשם שלא בחקירה מוקדמת לשמש ראיה לפי כל דין אחר.

@ 290. קיום כתבי עדות
: עדות בחקירה מוקדמת תיקרא באזני העד ותיחתם בידו וביד השופט החוקר; סירב עד לחתום על העדות, ירשום השופט החוקר את דבר הסירוב בכתב העדות ויחתום על הרישום. לענין זה - דין אמרת הנאשם שלא בשבועה כדין עדות.

@ 291. כשרות אמרת נאשם בחקירה מוקדמת
: (א) אמרת הנאשם בחקירה מוקדמת כשרה לשמש ראיה במשפט הנאשם, ודי בהגשת פרוטוקול החקירה המוקדמת, אם חתם עליה השופט החוקר כדין, לשם הוכחתה.
: (ב) אמרת הנאשם כאמור בסעיף קטן (א) לא תשמש ראיה נגד נאשם אחר אלא אם כן נמסרה בשבועה.

@ 292. כתב עדות של עד כראיה כשרה (תיקון: תשנ&quot;ג)
: עד בחקירה מוקדמת שאי אפשר להביאו למשפט בבית דין צבאי משום שנפטר או מחמת חולשתו, מחלתו או העדרו מישראל, יהיה כתב-עדותו, אם הוא חתום כדין על ידי השופט החוקר, ראיה כשרה על תכנו אם נוכח בית הדין, מתוך כתב-העדות או באופן אחר, כי העדות נגבתה בפני הנאשם, או שנקראה בפניו לפני מסירתו לדין, וכי ניתנה לו הזדמנות לחקור את העד חקירה נגדית.

@ 293. עדות בפני שופט-חוקר שלא בחקירה מוקדמת (תיקון: תשכ&quot;ד)
: עדות שיש יסוד להניח כי לא תהיה אפשרות לגבותה בזמן המשפט בבית דין צבאי מחשש למותו של העד או מחמת חולשתו, מחלתו או העדרו מישראל, והעדות אינה נגבית בחקירה מוקדמת, יכול הפרקליט הצבאי הראשי להחליט כי ימונה שופט חוקר לגבות אותה עדות בלבד, ודינה כדין עדות כאמור [[בסעיף 292]].

@ 294. עריכת חקירה מוקדמת שלא בפני הנאשם
: (א) רשאי הפרקליט הצבאי הראשי להורות על עריכת חקירה מוקדמת שלא בפני הנאשם באחד המקרים האלה:
:: (1) אם אין ביכלתו של הצבא להביא את הנאשם לחקירה המוקדמת, ונראה לפרקליט הצבאי הראשי כי רצוי לגבות את עדותם של העדים על אף העדר הנאשם;
:: (2) כשיש לפרקליט הצבאי הראשי טעם להאמין שנעברה עבירה, ושום אדם לא נאשם בה.
: (ב) עדות בחקירה מוקדמת לפי סעיף זה, תצורף לפרוטוקול החקירה ויכול שופט-חוקר להסתמך עליה לשם החלטתו לפי [[סעיף 297]] לאחר שהוקראה בפני הנאשם.
: (ג) בחקירה מוקדמת לפי סעיף זה, מותר לגבות עדויות על אף האמור [[בסעיף 285]], ובלבד שהקובלנה תיקרא בפני הנאשם מיד עם הופעתו בחקירה.
: (ד) בחקירה מוקדמת לפי סעיף זה באין נאשם, תוגש הקובלנה כאמור [[בסעיף 284]] ללא ציון נאשם.
: (ה) פרט לאמור בסעיפים הקטנים לעיל, נוהגים בחקירה מוקדמת לפי סעיף זה ככל האפשר לפי הוראות חוק זה כאילו היה הנאשם נוכח בחקירה.

@ 295. פומביות חקירה מוקדמת
: אין חובה לערוך חקירה מוקדמת בדלתיים פתוחות, ורשאי השופט החוקר, לפי שיקול דעתו, לצוות על הוצאתו ממקום עריכת החקירה של כל אדם, שנוכחתו אינה חובה לפי חוק זה.

@ 296. הליכי חקירה אחרים
: הליכי החקירה המוקדמת, וגביית העדויות בה, שלא נקבעו [[בסימן זה]], יהיו כהליכי הדיון בבית דין צבאי מחוזי בתיאומים המתאימים, ולענין זה דין השופט החוקר כדין אב בית הדין או בית הדין לפי הענין.

@ 297. החלטת השופט החוקר
: בסיומה של החקירה המוקדמת יחליט השופט החוקר אם יש מידה מספקת של הוכחות לכאורה המצדיקות את מסירת הנאשם לדין, או לא.

@ 298. סיום חקירה מוקדמת
: שופט-חוקר שסיים חקירה מוקדמת יעביר את הקובלנה בצירוף חומר החקירה ואת החלטתו, לפרקליט הצבאי הראשי.

=== סימן ד' - חקירת סיבות מוות (תיקון: תשכ&quot;ד) ===

@ 298א. מינוי שופט חוקר בסיבות מוות (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ז-2, תשע&quot;ה-2)
: (א) מת חייל שלא בקרב, ויש יסוד סביר לחשש שסיבת מותו של החייל אינה טבעית או שמותו נגרם בעבירה, או שמת חייל בהיותו נתון במעצר, במחבוש או במאסר או בהיותו מאושפז בבית חולים לחולי נפש, רשאי הפרקליט הצבאי הראשי או אדם מעוניין, לבקש מנשיא בית הדין הצבאי לערעורים להורות על חקירת סיבת המוות; [[בסימן זה]], &quot;אדם מעוניין&quot; - היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, קצין משטרה, רופא, בן זוגו של הנפטר, הוריו, הורי הוריו, צאצאיו, אחיו ואחיותיו.
: (ב) הוגשה בקשה לחקירת סיבת מוות, רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים להורות על עריכתה ועל מינוי שופט חוקר לחקור בסיבת המוות.
: (ג) הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (א) בידי אדם מעוניין, יקבל נשיא בית הדין הצבאי לערעורים את תגובת הפרקליט הצבאי הראשי לבקשה בטרם יחליט בה.
: (ד) סבר נשיא בית הדין הצבאי לערעורים כי מותו של החייל אירע שלא במסגרת הצבא או עקב השתייכותו של החייל לצבא, לא ימנה שופט חוקר לחקור בסיבת המוות, גם אם יש יסוד סביר לחשש שסיבת מותו של החייל היא כאמור בסעיף קטן (א).
: (ה) מונה שופט חוקר לחקור בסיבת המוות לפי סעיף זה או שמונה קצין בודק לערוך בדיקה בקשר עם מותו של חייל, לא יחול [[חוק חקירת סיבות מוות, התשי&quot;ח-1958]], אלא אם כן ציווה היועץ המשפטי לממשלה כאמור [[בסעיף 298י]].

@ 298ב. שמירת הגוויה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשע&quot;ה-2)
: (א) הוגשה בקשה לפי [[סעיף 298א]], לא יעשה אדם דבר בגוויה בלי הוראה או היתר של הפרקליט הצבאי הראשי, ואם הורה נשיא בית הדין הצבאי לערעורים על מינוי שופט חוקר, לא יעשה אדם דבר בגוויה בלי הוראה או היתר של השופט החוקר.
: (ב) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שלושה חדשים.

@ 298ג. סמכויות עזר (תיקון: תשכ&quot;ד)
: לענין הזמנת עדים וגביית עדות, דין השופט החוקר וסמכויותיו כדינו וסמכויותיו של בית דין צבאי מחוזי.

@ 298ד. פומביות (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) השופט החוקר רשאי לערוך חקירתו בפומבי או בדלתיים סגורות, או חלקה בפומבי וחלקה בדלתיים סגורות.
: (ב) החליט השופט החוקר על עריכת החקירה בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם, או לסוגי בני אדם, להיות נוכחים בשעת החקירה, כולה או מקצתה.

@ 298ה. איסור פרסום (תיקון: תשכ&quot;ד)
: רשאי השופט החוקר לאסור כל פרסום של הליך בחקירת סיבת מוות שהתנהלה בפומבי, ורשאי הוא להתיר פרסום בדבר חקירה בסיבת מוות שהתנהלה בדלתיים סגורות; המפרסם דבר על חקירה בסיבת מוות בניגוד לאיסור או בלי היתר לפי סעיף זה, דינו - מאסר ששה חדשים.

@ 298ו. בדיקת גוויה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשע&quot;ה-2)
: (א) שופט חוקר רשאי, אם היה סבור כי הדבר דרוש לבירור סיבת המוות, לצוות על בדיקתה או ניתוחה של הגוויה על-ידי רופא או מומחה אחר, על דחיית הקבורה עד לאחר הבדיקה או הניתוח, או על פתיחת הקבר והוצאת הגוויה לשם ביצוע הבדיקה או הניתוח.
: (ב) כל עוד לא נתמנה שופט חוקר, יהיו הסמכויות המפורטות בסעיף קטן (א) נתונות לקצין משטרה צבאית שהפרקליט הצבאי הראשי הסמיכו לכך בכתב.
: (ג) הוראות [[חוק האנטומיה והפתולוגיה, תשי&quot;ג-1953]], יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על בדיקה וניתוח לפי סעיף זה.
: (ד) גוף מוכר, כמשמעותו [[בתקנות האנטומיה והפתולוגיה, תשי&quot;ד-1954]], התובע הצבאי הראשי בהוראת הפרקליט הצבאי הראשי, וכן אדם מעונין רשאים לערער בפני נשיא בית הדין הצבאי לערעורים על צו לפתיחת קבר לפי סעיף זה.

@ 298ז. הפסקת החקירה (תיקון: תשכ&quot;ד)
: הודיע תובע צבאי או פרקליט מחוז, בכתב, שהוגש לרגל מקרה המוות כתב אישום או הודעת אישום - יפסיק השופט החוקר את חקירתו.

@ 298ח. תוצאות החקירה (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) שופט חוקר רשאי להחליט -
:: (1) כי הראיות שהובאו לפניו יש בהן כדי להוכיח סיבת המוות, ומה הן תוצאות חקירתו;
:: (2) כי הראיות שהובאו לפניו אין בהן כדי להוכיח סיבת המוות.
: (ב) היה שופט חוקר סבור כי סיבת המוות הוכחה, רשאי הוא לסרב לקבל ראיות נוספות, ואם היה סבור כי סיבת המוות לא הוכחה, רשאי הוא לדחות את המשך החקירה עד שיובאו לפניו ראיות נוספות.

@ 298ט. צו אישום (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) נראה לשופט חוקר כי הראיות שהובאו לפניו יש בהן כדי להוכיח לכאורה שנעברה עבירה על ידי אדם, רשאי הוא לצוות שיואשם לפני בית דין צבאי או בית משפט אחר בשל אותה עבירה, ובלבד ששופט חוקר לא יתן צו לפי סעיף זה אלא אם נתן לאדם הזדמנות להשמיע טענותיו ולהביא ראיותיו לפניו.
: (ב) שופט-חוקר שסיים חקירה לפי [[סימן זה]] יעביר את חומר החקירה ואת הצו על תוצאות החקירה לפרקליט הצבאי הראשי.
: (ג) נתן השופט החוקר צו לפי סעיף קטן (א) לגבי אדם שחוק זה חל עליו, יורה הפרקליט הצבאי הראשי לתובע צבאי להגיש כתב אישום לבית דין צבאי נגד מי שעליו ניתן הצו.
: (ד) ציווה שופט-חוקר על אישום אדם שאין חוק זה חל עליו, יעביר העתק הצו ליועץ המשפטי לממשלה.
: (ה) היועץ המשפטי לממשלה או הפרקליט הצבאי הראשי רשאי להחזיר את חומר החקירה לשופט החוקר לשם השלמתו, אם היה סבור שהוא טעון השלמה.

@ 298י. העברת חקירה על פי צו היועץ המשפטי לממשלה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשע&quot;ה-2)
: היה היועץ המשפטי לממשלה סבור שהמוות אירע שלא במסגרת הצבא או עקב השתייכותו של הנפטר לצבא, רשאי הוא בכל עת, עד לגמר החקירה, לצוות כי החקירה תיערך על פי [[חוק חקירת סיבות מוות, התשי&quot;ח-1958]], ועם מתן הצו תיפסק החקירה לפי [[סימן זה]].

@ 298יא. סייג (תיקון: תשכ&quot;ד)
: [[בסימן זה]] אין המונח &quot;חייל&quot; כולל אדם שחוק זה חל עליו על פי [[הסעיפים 7]] [[ו-11]].

=== סימן ה' - כתב-האישום והגשתו (תיקון: תשכ&quot;ד) ===

@ 299. חומר חקירה מוקדמת שקיבל הפרקליט הצבאי הראשי
: קיבל הפרקליט הצבאי הראשי את חומר החקירה כאמור [[בסעיף 298]], יוכל לעשות, מבלי שיהיה כפוף להחלטת השופט החוקר, אחת מאלה:
: (1) להחזיר את חומר החקירה המוקדמת לשופט-חוקר לשם השלמתו, אם דעתו שהוא טעון השלמה;
: (2) לבטל את הקובלנה, אם דעתו שאין חומר החקירה המוקדמת מניח, מכל סיבה שהיא, מקום לעריכת כתב-אישום;
: (3) להורות לתובע צבאי להגיש כתב-אישום על סמך חומר החקירה המוקדמת.

@ 300. הוראות לתובע הצבאי (תיקון: תשכ&quot;ד)
: הורה הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי לתובע צבאי להגיש כתב-אישום כאמור [[בסעיפים 280]], [[281]], [[282]], [[282א]], [[298ט]] [[או 299]], יעביר לתובע הצבאי את התלונה או הקובלנה, אם הוגשו, ואת חומר הבדיקה, החקירה המוקדמת או חקירת סיבות המוות, אם נערכו, ויורה על איזו עבירה או עבירות, שיש להן לדעתו בסיס בתלונה או בחומר הבדיקה או החקירה, יובא הנאשם לדין, בין שהשופט-החוקר המליץ כך ובין שלא המליץ כך.

@ 301. שחרור ממעצר עם ביטול תלונה או קובלנה
: בוטלה תלונה או קובלנה על אדם לפי [[הסעיפים 280]], [[281]], [[282]] [[או 299]], יפקע תקפה של כל פקודת מעצר התלויה בגללן על אותו אדם.

@ 302. חומר בדיקה וחקירה מוקדמת שנמסר להשלמה
: הושלמה בדיקה שנמסרה להשלמה לפי [[פסקה (1) לסעיף 281]] - נוהגים בה כאמור [[בסעיפים 276]] [[ו-277]]; הושלמה חקירה מוקדמת שנמסרה להשלמה לפי [[פסקה (1) לסעיף 299]] - נוהגים בה כאמור [[בסעיף 298]].

@ 303. עריכת כתב-אישום
: תובע צבאי יערוך כתב-האישום נגד נאשם ויגישנו לבית דין צבאי מחוזי או לבית דין צבאי מיוחד.

@ 304. תוכן כתב-האישום (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) כתב-האישום יכלול את הפרטים המנויים להלן וינוסח ככל האפשר בהתאם לדוגמאות הקבועות [[בתוספת הראשונה לחוק זה]]; ואלה הפרטים:
:: (1) שם בית הדין שאליו הוא מוגש;
:: (2) שם הנאשם ושם משפחתו, מספרו האישי, דרגתו ויחידתו של הנאשם, ואם אין לו כאלה או אינם ידועים - פרטים אחרים שיהיה בהם כדי לזהותו; אין הכרח לציין את שמו המדוייק, ומותר לתאר את הנאשם כאדם בלתי ידוע;
:: (3) פירוט העבירה או העבירות המיוחסות לנאשם וסעיפי הדין הקובעים אותן;
:: (4) פרטים הדרושים כדי להעמיד על טיב האשמה;
:: (5) עובדות המוכיחות שיש לבית הדין שיפוט באותו ענין;
:: (6) שמותיהם של העדים שהעידו בחקירה המוקדמת ושל עדים אחרים שתקרא התביעה להעיד במשפט - אולם אין פוסלים כתב-אישום אם לא נכללו בו שמות העדים כאמור;
:: (7) פרטים אחרים שנקבעו בתקנות.
: (ב) שר הבטחון רשאי, בתקנות, לשנות את [[התוספת הראשונה לחוק זה]].

@ 305. הגשת כתב-אישום
: כתב-האישום הנועד לבית דין צבאי מחוזי או מיוחד יוגש לנשיאו או למי שנתמנה על ידיו למטרה זו, ודבר הגשתו יקויים בחתימתו; תאריך ההגשה כאמור הוא תאריך הגשתו לבית הדין.

@ 305א. העברת כתב-אישום לבית דין אחר (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ה)
: (א) בכל עת אחרי הגשת כתב-אישום ולפני שהנאשם נתבקש להשיב אם הוא מודה באשמה אם לאו, רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, לפי בקשת הנאשם או תובע צבאי, להורות בהחלטה מנומקת על העברת כתב-האישום לבית דין צבאי אשר במחוז שיפוטי אחר.
: (ב) הוחלט על העברת כתב-האישום, רואים את כתב האישום כאילו הוגש לבית הדין הצבאי האחר כאמור ורואים בתאריך הגשתו את התאריך בו הוגש כתב-האישום לבית הדין אליו הוגש לראשונה.

@ 306. הרכבת מותב בית דין
: נתקבל כתב-אישום, יורכב מותב בית דין.

@ 307. מסירת העתק כתב-האישום לנאשם (תיקון: תשכ&quot;ד)
: עם מסירת העתק כתב-האישום לנאשם, יש להודיע לו כי הוא וסניגורו רשאים לעיין בחומר הבדיקה או החקירה המוקדמת או חקירת סיבות המוות ולהעתיק ממנו פרטים, חוץ מאותם פרטים שפרקליט צבאי אסר, מטעמי בטחון, את העיון בהם כאמור.

@ 308. ביטול כתב-אישום (תיקון: תשכ&quot;ד, תשס&quot;ד, תש&quot;ע, תשע&quot;ח)
: (א) הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי רשאים לבטל כתב-אישום שהוגש לבית דין צבאי, בכל עת עד להכרעת הדין; ואולם ביטול כתב אישום במקרים המפורטים להלן ייעשה בידי הפרקליט הצבאי הראשי:
:: (1) כתב האישום הוגש על פי הוראת הפרקליט הצבאי הראשי;
:: (2) כתב האישום הוגש בעניין אירוע שבו נגרם מותו של אדם;
:: (3) כתב האישום כולל עבירה לפי [[פרק ז' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין), עבירה לפי [[סעיף 43]], [[44]], [[45]], [[46]], [[47]], [[51]], [[52]], [[56]], [[57]], [[58]] [[או 73 לחוק זה]], או כל עבירה אחרת שעניינה פגיעה בביטחון המדינה;
:: (4) כתב האישום הוגש בעניין תאונה שאירעה במהלך אימון או פעילות מבצעית או בקשר אליהם;
:: (5) כתב האישום כולל עבירה לפי [[סימן ה' בפרק י' לחוק העונשין]], לפי [[חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ&quot;ח-1998]] או כל עבירה אחרת שעניינה פגיעה על רקע מיני;
:: (6) כתב האישום כולל עבירה שעונשה עשר שנות מאסר או יותר;
:: (7) כל עניין אחרי שקבע הפרקליט הצבאי הראשי.
: (ב) היה הנאשם במעצר, ישוחרר ממעצרו עם הביטול, אם אין להחזיקו במעצר מסיבות אחרות.

@ 309. זימון בית הדין (תיקון: תשס&quot;ד)
: הורכב מותב בית דין צבאי, יזומן בית הדין בצו זימון חתום בידי נשיא בית הדין הצבאי או מי שהוא הסמיכו לכך; צו הזימון יקבע את מקום כינוסו של בית הדין ותאריך הדיון, ויחייב את כל המשתתפים במשפט שיפורטו בצו, להתייצב במקום ובזמן הקבועים בו; כן יכול צו הזימון לכלול כל הוראה אחרת וכל פרט נוסף הנראים למזמן כדרושים לענין.

== פרק שני: שופטים, סניגוריה ופומביות ==
=== סימן א' - עילות פסלות (תיקון: תשס&quot;ד-5) ===

@ 310. עילות פסלות (תיקון: תשס&quot;ד-5)
: (א)(1) שופט צבאי לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
:: (2) שופט צבאי-משפטאי לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), שופט צבאי או שופט צבאי-משפטאי (בסעיפים קטנים (ב) עד (ה) - שופט) לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:
:: (1) צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;
:: (2) יש לשופט ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו;
:: (3) בטרם התמנה לשופט במותב בית הדין היה השופט מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כקצין שיפוט, כמי שהגיש את התלונה, כעד, כמומחה, כמי שהשתתף בבדיקה או בחקירה שנערכו על פי דין בקשר למעשה העבירה או בדרך דומה אחרת;
:: לענין סעיף קטן זה -
::- &quot;בן משפחה&quot; - בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
::- &quot;בן משפחה מדרגה ראשונה&quot; - בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
::- &quot;עד מרכזי&quot; - עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרעה בהליך.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), שופט רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות הענין לא ניתן לקיים את ההליך לפני שופט אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), שופט רשאי לשבת בדין אם העברת הענין לכל שופט אחר לא תשנה את עילת הפסלות.
: (ה) התקיימה עילת פסלות לפי סעיף קטן (ב)(1) או (2), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור [[בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין]], רשאי בית הדין להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת שופט; התיר בית הדין את הייצוג כאמור, לא ישב בדין השופט שלגביו התקיימה עילת הפסלות.

@ 311. (תיקון: תשס&quot;ד-5) : (((בוטל).))
@ 312. (תיקון: תשס&quot;ד-5) : (((בוטל).))
@ 313. (תיקון: תשס&quot;ד-5) : (((בוטל).))
@ 314. (תיקון: תשס&quot;ד-5) : (((בוטל).))
@ 315. (תיקון: תשס&quot;ד-5) : (((בוטל).))

=== סימן ב' - סניגוריה ===

@ 316. סניגור לפי בחירת הנאשם (תיקון: תשמ&quot;ב)
: (א) נאשם לפני בית דין צבאי רשאי לנהל את הגנתו בעצמו או -
:: (1) לבקש כי ימונה לו סניגור צבאי; ביקש כאמור, ימנה לו הסניגור הצבאי הראשי סניגור צבאי מבין הסניגורים הצבאיים, אולם החובה למנות סניגור צבאי לא תחול לגבי נאשם בבית דין צבאי לתעבורה, כאשר הדיון מתנהל שלא במעמד תובע צבאי.
:: (2) לבחור לו לסניגור עורך דין שאושר לשמש סניגור לפני בתי הדין הצבאיים לפי [[סעיף 318]];
:: (3) לבחור לו לסניגור כל חייל שהסכים לשמש סניגורו, אולם אם היה בית הדין סבור כי הדיון לפניו עלול להביא לגילוי סודות צבאיים, לא יוכל חייל כאמור לשמש סניגור אלא באישור בית הדין.
: (ב) אדם שמתנהלת לגביו בדיקה או חקירה לפי [[סעיף 251]], לא יהיה זכאי להיות מיוצג - בענין הנוגע למעצרו או לבקשה הקשורה בטיפול בענינו - אלא על ידי סניגור צבאי או על ידי עורך דין שאושר באישור בלתי מסוייג לשמש סניגור לפני בתי הדין הצבאיים לפי [[סעיף 318]].

@ 317. ועדה לאישור סניגורים (תיקון: תשל&quot;ח-2)
: (א) תוקם ועדה לאישור עורכי דין שיהיו רשאים לשמש סניגורים בבתי הדין הצבאיים.
: (ב) חברי הועדה יהיו:
:: (1) שופט של בית המשפט העליון שייבחר על ידי חבר שופטיו;
:: (2) שני עורכי דין שתבחר לשכת עורכי הדין;
:: (3) המנהל הכללי של משרד המשפטים;
:: (4) הפרקליט הצבאי הראשי.
: (ג) הרכב הועדה יפורסם ברשומות.
: (ד) שופט בית המשפט העליון שנבחר כאמור בפסקה (ב)(1) יהיה יושב ראש הועדה.
: (ה) הועדה תקבע סדרי עבודתה במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר הבטחון.

@ 318. אישור הועדה (תיקון: תשל&quot;ח-2)
: (א) אדם המוסמך לעסוק בישראל במקצוע עריכת דין רשאית הועדה לפי שיקול דעתה -
:: (1) לתת לו אישור כאמור [[בסעיף 317]];
:: (2) לתת לו אישור מסוייג ולקבוע שהאישור לא יחול על משפט הנערך בדלתיים סגורות לשם מניעת פגיעה בבטחון המדינה;
:: (3) לסרב לתת לו אישור.
: (ב) הועדה רשאית, על פי בקשת הרמטכ&quot;ל, לבטל בכל עת אישור שניתן או לסייגו כאמור בסעיף קטן (א)(2).
: (ג) אישור שלא סוייג כאמור בסעיף קטן (א)(2) ייקרא &quot;אישור בלתי מסוייג&quot;.

@ 319. סירוב לדחות משפט
: בחר לו הנאשם סניגור שאינו יכול להתייצב במשפט בזמן שנקבע לתחילתו וביקש לדחות את המשפט בגלל זה, רשאי בית הדין לסרב לבקשה.

@ 320. פסילת סניגור שנבחר על ידי הנאשם
: (א) חייל שנבחר סניגור על ידי נאשם רשאי מפקדו להתנגד לכך מטעמים שיודיע לבית הדין; קיבל בית הדין את ההתנגדות, לא יהיה החייל סניגור.
: (ב) החלטה לפי סעיף זה ואישור לפי [[סעיף 316]] אינם יכולים לשמש נימוקים לערעור.

@ 321. מינוי סניגור צבאי (תיקון: תשמ&quot;ג)
: לא בחר הנאשם סניגור לעצמו, רשאי מי שזימן את בית הדין למנות לו, לפני תחילת הדיון, סניגור צבאי להגן עליו באותו בית דין, ומשהתחיל הדיון רשאי בית הדין עצמו לעשות זאת אם נראה לו הדבר דרוש לעשיית משפט צדק; אולם אין למנות סניגור צבאי כאמור, אם הודיע הנאשם שהוא מסרב למסור לידו את הגנתו, אלא אם נראה לבית הדין כי הנאשם חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי, או אם הדיון מתנהל שלא בפניו לפי [[סעיף 328]].

@ 322. מאימתי מורשה סניגור לייצג
: (א) סניגורו של נאשם שנבחר על ידיו רשאי לייצגו לפני בית הדין אם הגיש לבית הדין כתב הרשאה חתום על ידי הנאשם, או אם הצהיר הנאשם לפני בית הדין ובפני הסניגור כי הירשה אותו להיות סניגורו; סניגור שנתמנה רשאי לייצג את הנאשם מיד לאחר מינויו.
: (ב) כתב הרשאה כאמור פטור ממס בולים.

@ 323. סניגוריה לפני שופט חוקר ובעת דיון על הארכת מעצר (תיקון: תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ב-3)
: הוראות [[סימן זה]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם לגבי -
: (1) חקירה מוקדמת וחקירת סיבות מוות לפני שופט חוקר, כאילו בכל מקום שנאמר &quot;בית דין צבאי&quot; היה כתוב &quot;שופט חוקר&quot;;
: (2) דיון בהארכת מעצר לפי [[סעיפים 240]] [[או 241]], אולם [[פסקה (3) של סעיף 316(א)(3)]] לא תחול לגבי דיון כאמור.

=== סימן ג' - פומביות המשפט ===

@ 324. פומביות משפט צבאי (תיקון: תשנ״ג, תשס״ד)
: (א) בית דין צבאי ידון בפומבי; לענין זה, ”בית דין צבאי” או ”בית דין” – לרבות נשיא בית הדין הצבאי, משנהו או סגנו.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) בית הדין רשאי לדון בענין מסויים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך בשל אחת מאלה:
:: (1) שמירה על בטחון המדינה;
:: (2) מניעת פגיעה ביחסי החוץ של המדינה;
:: (3) הגנה על המוסר;
:: (4) הגנה על ענינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו [[בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל״ז–1977]];
:: (5) הגנה על ענינו של מתלונן או של נאשם בעבירת מין או בעבירה לפי [[החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998]];
:: (6) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל;
:: (7) מניעת פגיעה במשמעת הצבא, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ד) דיון לצורך החלטה לפי סעיף קטן (ג), רשאי בית הדין לקיים בדלתיים סגורות.
: (ה) החליט בית הדין על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם, או לסוגי בני אדם, להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו.

@ 325. איסור פרסום והוצאת פרוטוקולים (תיקון: תשנ״ג, תשס״ג, תשס״ד, תשע״ב, תשע״ו–4, תשפ&quot;ו)
: (א) לא יפרסם אדם דבר על דיון המתנהל בבית דין צבאי בדלתיים סגורות אלא ברשות בית הדין, ולא יוציא מבית הדין פרוטוקול של דיון, הכרעת דין או גזר דין, לרבות עותקים מהם ומכל דיון הנערך בדלתיים סגורות לפי [[סעיף 324]] (להלן – פרוטוקול), אלא ברשות מאת בית הדין.
: (ב) תם הדיון שהוחלט על עריכתו בדלתיים סגורות, לא יפרסם אדם דבר על הדיון ולא יוציא פרוטוקול מבית הדין אלא ברשות נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.
: (ג) לא יצלם אדם ולא יקליט באולם בית הדין, לא יפרסם תצלום ולא ישמיע הקלטה מאולם בית הדין אלא ברשות בית הדין; לא תינתן רשות כאמור בעניינו של חשוד המוחזק במעצר לפני הגשת כתב אישום, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו ואם שוכנע בית הדין שיש בכך עניין ציבורי של ממש העולה על הפגיעה בכבוד החשוד.
: (ד) לא יפרסם אדם, בלי רשות בית הדין, את שמו, תמונתו ומענו של קטין שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים או פרטים אחרים העשויים להביא לזיהויו, אם הקטין הוא נאשם, עד, מתלונן או ניזוק בדיון על עבירת מין.
: (ה) בית הדין רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית הדין, אם ראה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של נאשם, של עד או של אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם.
: (ה1)(1) לא יפרסם אדם את שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום עד תום 48 שעות מהמועד שבו התייצב החשוד לחקירה או שהיה עליו להתייצב לחקירה או עד סיומו של הדיון הראשון שהתקיים לפני שופט בעניינו, לפי המוקדם מביניהם; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), לא יחול איסור פרסום שמו של חשוד בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן:
::: (א) בית הדין הצבאי התיר את פרסום שמו של החשוד בשל העניין הציבורי שבפרסום, ובלבד שניתנה לחשוד הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין;
::: (ב) המשטרה הצבאית פרסמה או ביקשה לפרסם את שם החשוד, לאחר שקצין משטרה צבאית בדרגת סגן אלוף ומעלה אישר כי בנסיבות העניין, מטעמים מיוחדים שנרשמו, התקיימו שני אלה:
:::: (1) הפרסום נדרש לצורך איתור חשוד או עד, תפיסת עבריין נמלט, אזהרת הציבור מפני אדם העלול לסכנו או לצורך חיוני אחר;
:::: (2) עיכוב הפרסום שייגרם מהצורך בקבלת אישור בית הדין הצבאי לפי פסקת משנה (א), עלול לסכל את מטרת הפרסום האמורה בפסקת משנה (1);
::: (ג) החשוד ביקש לפרסם את שמו או הסכים לפרסום שמו, ובלבד שהבקשה או ההסכמה ניתנו בידי החשוד עצמו או על ידי בא כוחו, בכתב.
: (ו) בית הדין רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה על פי הדין; אסר בית הדין כאמור, יפקע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית הדין אחרת.
: (ו1)(1) בית הדין רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית הדין סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני הענין הציבורי שבפרסום; הורה בית הדין על איסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יפקע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית הדין אחרת.
:: (2) המשטרה הצבאית תיידע חשוד שהוא עצור ואינו מיוצג בדבר זכותו לבקש מבית הדין הצבאי לאסור את פרסום שמו לפי הוראות סעיף זה וכן תאפשר לו להגיש בקשה לאיסור פרסום שמו באמצעותה, לפי הטופס [[שבתוספת הרביעית לחוק בתי המשפט]], בשינויים המחויבים, ותיידע את החשוד בדבר אפשרות זו לא יאוחר מ־24 שעות מעת מעצרו או לפני שהובא לפני שופט – המוקדם מביניהם; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות.
: (ו2) לענין סעיף זה –
::- ”חשוד” – מי שנפתחה נגדו חקירה פלילית;
::- ”שם של חשוד”, ”שם של נאשם” - לרבות פרסום כל פרט אחר שיש בו כדי לזהות את החשוד או הנאשם, לפי העניין.
: (ו3)(1) לא יפרסם אדם שם של חשוד או שם של נאשם באחד מאלה:
::: (א) הוא חשוד בביצוע עבירה שנעשתה אגב פעילות מבצעית וכחלק ממנה וטרם הוגש נגדו כתב אישום, או שהיה חשוד בעבירה כאמור והוחלט שלא להגיש נגדו כתב אישום;
::: (ב) הוא נאשם בביצוע עבירה שנעשתה אגב פעילות מבצעית וכחלק ממנה, כל עוד לא הורשע בפסק דין חלוט;
::: (ג) הוא הואשם בביצוע עבירה שנעשתה אגב פעילות מבצעית וכחלק ממנה, וכתב האישום שהוגש נגדו בגין אותה עבירה בוטל, או שהוא זוכה.
:: (2) הוראות סעיף קטן (ה1)(2) יחולו לעניין הוראות סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: הוראות סעיף קטן (ה1)(2)(ב) יחולו לעניין חשוד בלבד.
:: (3) איסור פרסום לפי סעיף קטן זה לא יחול על גורם שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך או על אדם מטעם אותו גורם, המעביר שם של חשוד או שם של נאשם לרשות שלטונית זרה או לרשות שיפוטית זרה; העברת שם של חשוד או של נאשם כאמור תהיה בהסכמת הפרקליט הצבאי הראשי.
: (ז) העובר על הוראה מהוראות סעיף זה, דינו – מאסר ששה חדשים.

@ 325א. בקשה בעניין פרסום שם חשוד (תיקון: תשע״ב, תשע״ו–4)
: בקשה לאסור פרסום שם חשוד או שם נאשם לפי [[סעיף 325(ו) או (ו1)]] או להתיר פרסום שם חשוד לפי [[סעיף 325(ה1)(2)(א) או (ו3)]] ([[בסימן זה]] – בקשה בעניין פרסום שם חשוד), תידון לפני דן יחיד.

@ 325ב. צדדים לבקשה בעניין פרסום שם חשוד (תיקון: תשע״ב, תשע״ו–4)
: (א) משיבים בבקשות בעניין פרסום שם חשוד המפורטות בפסקאות שלהן, יהיו כמפורט לצדן:
:: (1) בבקשה להתיר פרסום שם חשוד לפי [[סעיף 325(ה1)(2)(א) או (ו3)]] – החשוד;
:: (2) בבקשה לביטול איסור פרסום שם חשוד לפי [[סעיף 325ג]] – החשוד וכל גורם אחר שהיה צד לדיון בבקשה לאסור את פרסום שמו של החשוד לפי [[סעיף 325(ו) או (ו1)]].
: (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע את צירופם של משיבים או מבקשים נוספים בבקשות המפורטות באותו סעיף קטן.

@ 325ג. בקשה לביטול איסור פרסום (תיקון: תשע״ב)
: (א) ציווה בית הדין הצבאי על איסור פרסום לפי [[סעיף 325(ה), (ו) או (ו1)]], רשאי מי שמעוניין בביטול האיסור להגיש לבית הדין הצבאי שנתן את הצו בקשה לביטולו; בקשת הביטול תידון לפני דן יחיד.
: (ב) היה מבקש הביטול כאמור בסעיף קטן (א) צד לבקשה לאיסור הפרסום, עליו להראות נסיבות חדשות המצדיקות את בקשת הביטול; לעניין זה, ”נסיבות חדשות” – לרבות הזמן שחלף ממועד מתן צו איסור הפרסום.

@ 325ד. ערעור על החלטה בעניין פרסום (תיקון: תשע״ב, תשע״ו–4)
: (א) ההחלטות המפורטות להלן, ניתנו לערעור בתוך שבעה ימים, ובית הדין הצבאי לערעורים ידון בערעור בדן יחיד:
:: (1) איסור פרסום לפי [[סעיף 325(ה), (ו) או (ו1)]];
:: (2) התרת פרסום לפי [[סעיף 325(א), (ג), (ד), (ה1)(2)(א) או (ו3)]] או התרת צילום לפי [[סעיף 325(ג) רישה]];
:: (3) ביטול איסור פרסום לפי [[סעיף 325ג]].
: (ב) בית דין צבאי שנתן החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א) או בית הדין הצבאי לערעורים שדן בערעור על החלטות כאמור באותן פסקאות, רשאי להורות על עיכוב ביצועה של ההחלטה שעליה מערער אדם או מבקש לערער, לפרק זמן שיקבע ובתנאים שייראו לו.

@ 326. שמירת סודיות (תיקון: תשל&quot;ז, תשנ״ג)
: לשם שמירה על סודיותן של ידיעות הקשורות בבטחון המדינה, רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים להורות, דרך כלל או למקרה מסויים, כי לא יפורסם ולא יוצא מבית דין צבאי פרוטוקול של דיון, הכרעת דין או גזר דין, לרבות עותקים מהם, אף אם הדיון נערך כולו או מקצתו בפומבי. הוראה לפי סעיף זה לא תחול על בעלי הדין ועל סניגורו של נאשם בכל הליך משפטי הנוגע לאותו דיון; העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר ששה חודשים.
: ((פורסמה [[הוראת השיפוט הצבאי (איסור הוצאת העתק של פרוטוקול), תשל״ז–1977]].))

@ 326א. פסק דין כראיה (תיקון: תשנ״ג)
: העתק מפסק דין המוגש כראיה בכל הליך משפטי לא ייפסל עקב השמטת חלקים או מלים ממנו בשל הוראות [[סעיפים 325]] [[או 326]].

@ 326ב. פרסום בענין התלוי ועומד בבית הדין (תיקון: תשנ״ג, תשס&quot;ב, תשס&quot;ב-2)
: (א) לא יפרסם אדם דבר על ענין התלוי ועומד בבית דין צבאי במטרה להשפיע על מהלך המשפט או על תוצאותיו, וראייה מראש את ההשפעה האמורה כאפשרות קרובה לודאי כמוה כמטרה להשפיע, והכל אם יש בפרסום כדי להשפיע כאמור.
: (ב) יראו ענין כתלוי ועומד בבית הדין משעה שהוגשה לבית הדין באותו ענין בקשה למתן צו מעצר או להארכת מעצר או משעה שהוגש לו כתב אישום, לפי המוקדם, עד שהחליט פרקליט צבאי שלא להורות על הגשת כתב אישום, ואם הוגש כתב אישום – עד סיום ההליכים.
: (ג) איסור הפרסום אינו חל על פרסום ידיעה בתום לב על דבר שנאמר או שאירע בישיבה פומבית של בית דין.
: (ד) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה אחת.

== פרק שלישי: הליכים רגילים ==

@ 327. מסירת כתב-אישום לנאשם (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ה, תשס&quot;ד)
: (א) העתק כתב-האישום יימסר לנאשם בהקדם האפשרי, ומשניתן צו זימון יימסר לו העתקו מיד.
: (ב) נאשם זכאי לדרוש שמשפטו לא ייערך לפני תום עשרה ימים מיום שנמסר לו העתק כתב-האישום.
: (ג) המוסר לנאשם העתק כתב-האישום יודיע לו על זכותו לפי סעיף קטן (ב) וכי הוא רשאי לבחור לו סניגור ולהזמין עדים להגנתו.
: (ד) על אף דרישתו של נאשם לפי סעיף קטן (ב), רשאי נשיא בית הדין הצבאי או שופט צבאי-משפטאי שהוא הסמיך לענין זה, אם ראה צורך בכך בגלל נסיבות מיוחדות שיפורטו בצו הזימון, להורות על עריכת המשפט במועד מוקדם יותר, ובלבד שלא יקדם מעשרים וארבע שעות מעת מסירת העתק כתב-האישום לנאשם.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית הדין לדחות את המשפט מטעמים הנראים לו, ובכלל זה על מנת לאפשר לנאשם להכין את הגנתו.
: (ו) סעיף זה לא יחול בהליכים בבית הדין הצבאי לתעבורה.

@ 328. הרחקת נאשם מאולם בית הדין
: בית דין צבאי רשאי להרחיק, לזמן שימצא למתאים, נאשם המפריע למהלך הדיון, או המתנהג בצורה הפוגעת בכבוד בית הדין.

@ 329. הליכים בהעדר הנאשם
: כל הליך שלא בפני הנאשם מחמת שהורחק כאמור [[בסעיף 328]], רואים אותו כאילו היה בפניו, ובית הדין יקבע סידורים שלפיהם יובאו ההליכים האמורים לידיעת הנאשם.

@ 330. ניהול הדיון
: אב בית הדין ינהל את הדיון בישיבות בית הדין, והוא רשאי להורות כל הוראה הדרישה לקיום הסדר במקום המשפט, לרבות הוראה להרחיק ממקום המשפט או מסביבתו אדם המפריע למהלך הדיון או המתנהג בצורה הפוגעת בכבוד בית הדין.

@ 330א. הרחקה מבית הדין (תיקון: תשנ&quot;ג)
: (א) בית דין רשאי לאסור על קטין להימצא בבית הדין בעת הדיון ולצוות על הרחקתו.
: (ב) בית דין רשאי להרחיק אדם, שאינו בעל דין, מאולם בית הדין בעת דיון, אם מצא, מטעמים שיירשמו, שנוכחות אותו אדם באולם עשויה להרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל.

@ 331. שפיטה מיידית של נאשם בבזיון בית דין צבאי
: עבר אדם על הוראות [[סעיף 109]] פרט [[109|לפסקה (1) לסעיף קטן (א) שבו]], או על הוראות [[סעיף 514]] פרט [[514|לפסקה (1) לסעיף קטן (א) שבו]], יכול בית הדין שלגביו עבר הנאשם את העבירה לשפטו עליה מיד, ובלבד שלא יטיל עליו עונש חמור ממחבוש שלושים יום אם נידון לפי [[סעיף 109]], או מאסר שלושים יום אם נידון לפי [[סעיף 514]]; הוראה זו אינה באה לגרוע מהוראות כל דין בדבר הבאת העבריין לדין על עבירה כאמור.

@ 332. מתרגם לנאשם
: נאשם שאינו יודע עברית, ימנה לו אב בית הדין מתרגם, לתרגם לו את הנאמר במהלך הדיון ואת החלטות בית הדין; יכול הנאשם לוותר על תרגום כל חלק של הנאמר במהלך הדיון או של החלטות כאמור.

@ 333. עדות שלא בעברית
: עדות הנמסרת, ברשות בית הדין, שלא בעברית תתורגם על ידי מתרגם.

@ 334. דין מתרגם כדין עד
: דין מתרגם כדין עד, אם אין כוונה אחרת משתמעת מהוראת חוק זה בענין עדים.

@ 335. רישום פרוטוקול (תיקון: תשכ&quot;ד)
: בכל משפט יירשם פרוטוקול בידי אב בית הדין, או בידי רשם שמינה אב בית הדין, וייחתם בידי מי שרשמו; נרשם הפרוטוקול בידי רשם, יחתום עליו גם אב בית הדין לאחר שבדק ומצא שהרישום נכון.

@ 336. תוכן הפרוטוקול
: פרוטוקול המשפט יכלול:
: (1) שם בית הדין ושמותיהם של חברי בית הדין, התובע, הרשם והמתרגם שהשתתפו במשפט;
: (2) תאריך כל ישיבה ומקומה;
: (3) שם הנאשם ושם סניגורו, אם היה לו סניגור;
: (4) המלים שבהן נשאל הנאשם אם הוא מודה באשמה ותשובתו, שתירשם ככל האפשר במלים שהשתמש בהן;
: (5) בקשות הצדדים ועיקר טענותיהם;
: (6) שמות העדים, אם העידו בשבועה או בדרך אחרת, ותוכן העדויות;
: (7) החלטות בית הדין, על נימוקיהן, אם ניתנו;
: (8) כל דבר אחר שלדעת אב בית הדין צריך להיות כלול בפרוטוקול.

@ 337. צירוף מסמכים לפרוטוקול
: כתב-האישום, מסמכים שהוגשו ונתקבלו על ידי בית הדין וכל מסמך אחר הנוגע לאותו מותב בית דין יצורפו לפרוטוקול ויהוו חלק ממנו.

@ 338. תיקון פרוטוקול לפני מתן גזר דין
: כל צד רשאי לבקש מבית הדין, בפני הצד השני, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו.

@ 339. תיקון פרוטוקול לאחר מתן פסק הדין (תיקון: תשכ&quot;ד)
: ניתן פסק-דין של זיכוי או גזר הדין אך טרם עברה התקופה להגשת ערעור עליו, רשאי כל צד לבקש מנשיא בית הדין לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו, ונשיא בית הדין, לאחר שנתן לצד השני הזדמנות להשמיע את דברו, יתקן את הרישום אם קיבל לכך את הסכמתם של רוב השופטים שישבו בדין.

@ 340. רישום תיקון
: כל תיקון של פרוטוקול, וכן דעתו החולקת של שופט על תיקון, יירשם בפרוטוקול וייחתם בידי אב בית הדין או בידי נשיא בית הדין, הכל לפי הענין.

@ 341. זיהוי הנאשם
: הדיון ייפתח בזיהוי הנאשם על ידי בית הדין; לשם כך ישאל אב בית הדין את הנאשם פרטים שיש בהם כדי לזהותו, כגון: שמו, שם משפחתו, מספרו האישי, דרגתו, יחידתו ושם אביו.

@ 342. חובת התביעה לזהות
: סירב הנאשם למסור פרט שנשאל עליו לפי [[סעיף 341]], רשאי בית הדין להמשיך בדיון, ועל התובע להוכיח - עד תום פרשת התביעה - את אותם פרטי הזיהוי הדרושים להוכחת אשמתו של הנאשם.

@ 343. הקראת כתב ההרכב וטענת פסלות (תיקון: תשס&quot;ד-5)
: לאחר הזיהוי יקרא אב בית הדין את כתב-ההרכב של מותב בית הדין וישאל את הנאשם, או את סניגורו, ואת התובע אם יש בפיהם טענת פסלות.

@ 344. טענה שנתקבלה (תיקון: תשס&quot;ד-5)
: (א) בית הדין שלפניו נטענה טענת פסלות נגד שופט צבאי או נגד מותב בית הדין, ידון בה לאלתר ולפני שייתן כל החלטה אחרת, ואם קיבל את הטענה יתלה את הדיון עד שאותו שופט יוחלף בשופט אחר על ידי מי שהרכיב את מותב בית הדין או עד שיוחלף המותב, לפי הענין; החלטת בית הדין תהיה מנומקת.
: (ב) נטענה טענת פסלות נגד שופט צבאי-משפטאי, יחליט בה אותו שופט לאלתר ולפני שייתן כל החלטה אחרת ויחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינויים המחויבים.

@ 345. ערעור (תיקון: תשס&quot;ד-5)
: על החלטת בית דין של ערכאה ראשונה לפי [[סעיף 310]] רשאי בעל דין לערער לפני בית הדין הצבאי לערעורים תוך שלושה ימים מיום נתינתה, ועליו להודיע לבית הדין על רצונו לערער מיד עם נתינתה.

@ 346. דחיית הדיון כשמוגש ערעור
: (א) נמסרה הודעה כאמור [[בסעיף 345]], רשאי בית הדין לדחות את המשך הדיון עד להחלטה בערעור אם הוא סבור כי מן הראוי לעשות כן.
: (ב) לא דחה בית הדין את המשך הדיון, אין בכך כדי לגרוע מזכותו של הנאשם להגיש את הערעור במועד שנקבע [[בסעיף 345]].

@ 347. המשך הדיון כשאין ערעור (תיקון: תשס&quot;ד-5)
: נדחתה טענת פסלות ולא הודיע הטוען על הגשת ערעור, או שעברה התקופה להגשת הערעור והערעור לא הוגש, רואים את החלטת הדחיה כסופית.

@ 348. התליית הדיון לאחר החלטה בערעור (תיקון: תשס&quot;ד-5)
: נתקבלה בערעור טענת פסלות לגבי שופט, יתלה בית הדין של ערכאה ראשונה את הדיון עד שהשופט יוחלף בשופט אחר על ידי מי שהרכיב את מותב בית הדין.

@ 349. טענת פסלות לאחר קריאת כתב-האישום (תיקון: תשס&quot;ד-5)
: לא ידון בית דין בטענת פסלות שנטענה לאחר שנקרא כתב-האישום, אלא אם שוכנע כי העובדות המשמשות יסוד לטענת הפסלות לא היו ידועות לטוען בשלב קודם של הדיון, וכי טען את טענתו מיד כשהגיעו העובדות האמורות לידיעתו.

@ 350. טענת פסלות לאחר מתן פסק הדין בערכאה ראשונה (תיקון: תשס&quot;ד-5)
: נודע דבר פסלותו של שופט לאחר מתן פסק-הדין בערכאה ראשונה, ישמש הדבר עילה לנאשם או לתובע לערער על פסק הדין, ודין ערעור כזה כדין ערעור לפי [[הפרק החמישי לחלק זה]], אלא שמותר להגישו בכל עת על אף האמור [[בסעיף 418]].

@ 351. קריאת כתב-האישום וטענות טרומיות (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ה, תשס&quot;ז-2)
: (א) משנסתיימה פרשת הרכב מותב בית הדין יקרא אב בית הדין את כתב-האישום ויסביר לנאשם את מהות האשמה.
: (ב) לאחר מכן יודיע בית הדין לנאשם על זכותו לטעון טענות טרומיות אלו:
:: (1) חוסר סמכות לבית הדין;
:: (2) זיכוי קודם או הרשעה קודמת;
:: (3) התיישנות העבירה;
:: (4) כתב-האישום אינו מגלה עבירה;
:: (5) פגם או פסול בכתב-האישום;
:: (6) הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
: (ג) לא טען הנאשם, או סניגורו, בשלב זה טענה טרומית, אין בכך כדי למנעו מלטעון אותה בכל שלב אחר של המשפט, אולם אין הוא רשאי לעשות כן לגבי הטענות הטרומיות המפורטות בפסקאות (4) ו-(5) לסעיף קטן (ב) אלא ברשות בית הדין.
: (ד) לא תישמע בפני בית דין צבאי מחוזי או בפני בית דין צבאי לתעבורה טענה כי כתב-האישום צריך היה להיות מוגש במחוז שיפוטי אחר.

@ 352. דיון בטענה טרומית
: בית הדין שנטענה בפניו טענה טרומית יחליט בה לאחר שנתן לתובע הזדמנות להשיב עליה, אולם רשאי הוא לדחות את הטענה גם בלעדי זאת. כן רשאי בית הדין להשהות את מתן החלטתו בטענה טרומית עד לשלב אחר של הדיון.

@ 353. החלטה בטענה טרומית (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) החליט בית הדין לקבל טענה טרומית, רשאי הוא לצוות על תיקון כתב-האישום או לבטלו או להצהיר כי כתב ההרכב בטל, הכל לפי הענין; ביטל את כתב-האישום - ישוחרר הנאשם ממעצר שהוא נמצא בו על אותה אשמה; הצהיר כי כתב ההרכב בטל ולא החליט על ביטול כתב-האישום, ימנה נשיא בית הדין מותב בית דין אחר.
: (ב) החליט בית-הדין לדחות את הטענה הטרומית - ימשיך בדיון.

@ 354. תשובת הנאשם לאשמה (תיקון: תשמ&quot;ב)
: (א) לא בוטלה האשמה מכוח טענה טרומית ישאל אב בית הדין את הנאשם מה תשובתו לאשמה; הנאשם רשאי שלא להשיב ואם השיב, רשאי הוא בתשובתו להודות באשמה, לכפור בה או לכפור באשמה אך להודות בעובדות או בחלק מהעובדות, שהובאו בקשר למעשה נושא האשמה, וכן לטעון עובדות נוספות, בין אם הודה כאמור ובין אם לאו; השיב הנאשם באחת הדרכים האמורות, רשאי בית הדין לשאול אותו שאלות ובלבד שהשאלות לא יחרגו מהדרוש להבהרת תשובת הנאשם תגובת הנאשם יכול שתיעשה על ידי סניגורו.
: (ב) הימנעות הנאשם להשיב לאשמה או לשאלות בית הדין כאמור בסעיף קטן (א), עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה; אב בית הדין יסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו.
: (ג) אב בית הדין יסביר לנאשם שאם ברצונו לטעון טענת &quot;במקום אחר הייתי&quot; - כטענה יחידה או בנוסף לאחרות - עליו לעשות כן מיד ויסביר לו את תוצאות הימנעותו מעשות כן, כאמור בסעיף קטן (ד), והכל זולת אם ראה אב בית הדין שאין מקום לטענה האמורה.
: (ד) משלא טען הנאשם מיד &quot;במקום אחר הייתי&quot; או שטען ולא ציין את המקום האחר, לא יהיה רשאי להביא ראיות - בין עדות עצמו ובין ראיות אחרות - כדי להוכיח טענה כאמור אלא ברשות בית הדין.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של הנאשם לפי [[סעיף 357]] לחזור בו מהודיה בנוכחותו במקום ביצוע העבירה, או לשנות מחובת הראיה שעל התביעה.

@ 355. דין מי שצפוי לעונש מוות
: הואשם אדם בעבירה שהוא צפוי עליה לעונש מוות, אין נוהגים כאמור [[בסעיף 354]], אלא רואים אותו כאילו כפר באשמה.

@ 356. (תיקון: תשמ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 357. שינוי התשובה (תיקון: תשמ&quot;ב)
: ברשות בית הדין רשאי הנאשם, בכל שלב של הדיון עד להכרעת הדין, לחזור בו מתשובתו שהשיב לפי [[סעיף 354]].

@ 358. החלטת בית הדין בהודאת הנאשם (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) השיב הנאשם שהוא מודה באשמה - רשאי בית הדין, מנימוקים שיירשמו, לא לקבל את ההודאה ולהמשיך בדיון כאילו כפר הנאשם באשמה, או כאילו כפר באשמה והודה בעובדות שצויינו על ידי בית הדין.
: (ב) לא החליט בית-הדין שלא לקבל את ההודאה - רואים את האשמה כמוכחת ובית הדין ירשיע את הנאשם על פי הודאתו.
: (ג) לפני הרשעתו של הנאשם יביא התובע הצבאי בפני בית הדין את העובדות המהוות את העבירה ונסיבותיה; חלק הנאשם על עובדות אלה או מקצתן ובית הדין לא החליט החלטה על פי [[סעיף 357]], רשאי בית הדין להתיר הבאת ראיות בקשר לעובדות שבמחלוקת.

@ 358א. הודאה באחת מאשמות חלופות (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) היו בכתב האישום פרט-אישום עיקרי (להלן - העבירה העיקרית) ופרטי אישום חלופים והשיב הנאשם שהוא מודה באשמה המתייחסת לעבירה העיקרית - ירשיע בית-הדין את הנאשם על-פי הודאתו ויראה את פרט האישום החלוף כבטל.
: (ב) השיב הנאשם שהוא מודה באשמה המתייחסת לפרט האישום החלוף, ימשיך בית הדין בדיון כאילו כפר הנאשם באשמה; אולם -
:: (1) אם הודיע התובע הצבאי כי הוא לא יביא ראיות בקשר לעבירה העיקרית - ירשיע בית הדין את הנאשם על פי הודאתו ויראה את פרט האישום המתייחס לעבירה העיקרית כבטל;
:: (2) הביא התובע הצבאי ראיות בקשר לעבירה העיקרית, אולם בית הדין החליט לזכות את הנאשם מן העבירה האמורה, ולא החליט שלא לקבל את הודאתו בעבירה החלופה, ירשיעו עליה על פי הודאתו.

@ 359. החלטת בית הדין לאחר כפירת הנאשם
: כפר הנאשם באשמה, או שרואים אותו, לפי חוק זה, כאילו כפר בה, פותחים בפרשת התביעה.

@ 360. החלטת בית הדין לאחר הודאה בעובדות
: (א) כפר הנאשם באשמה והודה בעובדות, כאמור [[בפסקה (3) לסעיף 354(ב)]], או שהחליט בית הדין, לפי [[סעיף 358]], לראותו כאילו עשה כן - רואים את העובדות הללו כמוכחות לגבי אותו נאשם.
: (ב) עובדה שהנאשם הודה בה בתשובתו רשאי בית הדין לדרוש את הוכחתה על ידי התובע על אף האמור בסעיף קטן (א), ואם דרש כן - אין רואים אותה כמוכחת עד שיוכיחנה התובע.

@ 361. סדרי הדין לאחר הודאת חלק מהנאשמים
: היו במשפט נאשמים אחדים וחלק מהם הודה באשמה, רשאי בית הדין להרשיע את מי שהודאתו נתקבלה כאמור [[בסעיף 358]] ולהטיל עליו ענשו מיד או להשהות את ההרשעה עד להכרעת דינם של כל הנאשמים; אך אם נקרא נאשם כזה להעיד במשפט, ירשיע אותו ויטיל עליו ענשו לפני שייקרא להעיד.

@ 362. הפרדת המשפט (תיקון: תשכ&quot;ד)
: היו במשפט נאשמים אחדים, רשאי בית הדין, בכל שלב של הדיון שלפני הכרעת הדין, להורות על משפט נפרד לאחד או לאחדים מהם, ולהמשיך במשפטם של הנאשמים הנותרים; לא התייצב נאשם למשפט, לאחר שהוזמן כדין או לא ניתן להזמינו למשפט מחמת העדרו מן השירות או מחמת סיבות דומות, רשאי בית הדין להורות כאמור אף בהעדר נאשם זה.

@ 363. סדרי הדין במשפט שהופרד
: הורה בית דין להפריד את המשפט, יכול בית הדין שהורכב לצורך המשפט הנפרד לנהלו בין על פי כתב-האישום המקורי ובין על פי כתב-אישום חדש; הוגש כתב-אישום חדש, רואים כתאריך הגשתו את התאריך שבו הוגש כתב-האישום המקורי לבית הדין שהחליט על משפט נפרד.

@ 364. פרשת התביעה
: נפתחה פרשת התביעה לפי [[סעיף 359]] - יכול התובע להביא לפני בית הדין את עדי התביעה, בין ששמותיהם נמנו בכתב-האישום ובין אם לאו, ואת יתר ראיותיו, ורשאי הוא, לפני שיביא עדים, לומר דברי פתיחה לפרשת התביעה.

@ 365. טענת חוסר אשמה
: (א) עם סיום פרשת התביעה רשאי הנאשם, או סניגורו, לטעון כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה.
: (ב) נטענה טענה לפי סעיף קטן (א), רשאי התובע להשיב עליה.
: (ג) נטענה טענה לפי סעיף קטן (א) והיה בית הדין סבור כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה - יזכה את הנאשם; ובית הדין רשאי לעשות כן, אף אם לא טען הנאשם או סניגורו כאמור.

@ 366. דבר הנאשם (תיקון: תשמ&quot;ב)
: (א) לא זוכה הנאשם על פי [[סעיף 365]], יסביר לו אב בית הדין כי הרשות בידו לנהוג באחת מאלה:
:: (1) להעיד כעד הגנה, ואז יהיה עשוי להיחקר חקירה שכנגד;
:: (2) להימנע מהעיד.
: (ב) אב בית הדין יסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו מהעיד, כאמור [[בסעיף 366א]].
: (ג) נאשם שבחר להעיד יעיד בתחילת ראיותיה של ההגנה; אולם רשאי בית הדין, לבקשתו, להתיר לו להעיד בשלב אחר של פרשת ההגנה.

@ 366א. שתיקת הנאשם (תיקון: תשמ&quot;ב)
: הימנעות הנאשם מהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה וכן סיוע לראיות התביעה במקום שדרוש להן סיוע, אך לא תשמש סיוע לצורך [[סעיף 11 לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט&quot;ו-1955]].

@ 367. פרשת ההגנה
: לאחר דברי אב בית הדין כאמור [[בסעיף 366]], יכול הנאשם או סניגורו להביא לפני בית הדין עדי הגנה ושאר ראיות ההגנה; ורשאי הוא, לפני שיביא עדים, לומר דברי פתיחה לפרשת ההגנה.

@ 368. ראיות מטעם בית הדין
: (א) בית הדין רשאי להזמין כל עד בתורת עד בית הדין, אפילו כבר נשמעה עדותו באותה ערכאה, אם ראה בית הדין צורך בכך לבירור המשפט.
: (ב) עשה בית הדין כאמור לאחר תום פרשת ההגנה, רשאית ההגנה להביא ראיות לסתור ראיות שנתקבלו נגד הנאשם לפי סעיף קטן (א).

@ 369. ראיות נוספות מטעם התביעה
: (א) בית הדין רשאי להרשות לתביעה, בין לאחר תום פרשת ההגנה ובין לאחר שהושמעו עדים לפי [[סעיף 368(ב)]], להביא ראיות לסתור נקודות שנתעוררו באותן הראיות ואשר התביעה לא יכלה לצפותן מראש.
: (ב) הורשתה התביעה להביא ראיות לאחר שנתקבלו ראיות מטעם בית הדין, שומעין את ראיותיה תחילה ואחר כך את ראיות ההגנה אם רצתה בכך.

@ 370. ראיות מטעם ההגנה לאחר ראיות נוספות מטעם התביעה
: הביאה התביעה ראיות לפי [[סעיף 369(א)]], רשאית ההגנה, להביא ראיות לסתור ראיותיה של התביעה שהובאו כאמור, אף אם השתמשה בזכותה לפי [[סעיף 368(ב)]].

@ 371. סמכות בית הדין לשמוע ראיות מטעמו
: בית הדין יכול לחזור ולהשתמש בסמכותו לפי [[סעיף 368(א)]] בכל עת עד להכרעת הדין.

@ 372. עדות בשבועה
: (א) כל עד יעיד בשבועה, אלא אם כן נוכח בית הדין, כי אמונתו הדתית של העד אוסרת עליו שבועה, או כי אין לו לעד כל אמונה דתית, ובמקרים אלה יעיד העד על פי הן צדקו.
: (ב) קטין שבית הדין סבור שאינו מבין מהותה של שבועה, רשאי בית הדין, אם נוכח שיש צורך לשמוע עדותו, לגבות עדותו שלא בשבועה.
: (ג) עד שבא להעיד יישבע או יצהיר בהן צדק להעיד אמת, את האמת כולה ואת האמת בלבד.

@ 373. סדר גביית עדות
: וזה סדר גביית עדות:
: (1) העד נחקר תחילה על ידי בעל הדין שביקש את שמיעת העד; אחריו רשאי בעל הדין היריב, בכפוף [[לסעיף 374]], לחקור את העד חקירה שכנגד, ואחריו רשאי בעל הדין שביקש את שמיעת העד לחזור ולחקרו חקירה חוזרת; סיימו בעלי הדין את חקירתם, רשאי בית הדין לחקור את העד, אולם להבהרת ענין רשאי הוא לשאול אותו שאלות גם לפני סיום חקירתם; חקר בית הדין עד לאחר שחקרוהו בעלי הדין, רשאי הוא להרשות להם לחקרו נוספות מטעמם, להבהרת ענין שנתעורר בחקירתו של בית הדין.
: (2) עד שהוזמן לפי החלטת בית הדין, כאמור [[בסעיף 368(א)]], נחקר תחילה על ידי בית הדין, ואחרי כן רשאים בעלי הדין לחקרו, בסדר שיקבע בית הדין, חקירה שכנגד.

@ 373א. תחולת [[חוק סדר הדין הפלילי]] (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ז-2)
: הוראות [[פרק ה', סימן ו', לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], יחולו על חקירת עדים לפני בית דין צבאי.

@ 374. עדים במשפט של נאשמים אחדים
: מקום שיש נאשמים אחדים במשפט אחד, סדר חקירת העדים הוא -
: (1) בחקירה שכנגד - הנאשמים או סניגוריהם לפי הסדר שבו רשומים הנאשמים בכתב-האישום;
: (2) בחקירה ראשית - תחילה הנאשם, או סניגורו, שביקש שמיעת אותו עד, ואחר כך יתר הנאשמים או סניגוריהם לפי הסדר האמור בפסקה (1).

@ 375. זכות חקירה שכנגד במקרים מסויימים
: סבור בית הדין כי עדו של אחד הנאשמים עלול להעיד נגד נאשם אחר, יכול הוא לסטות מן הסדר שנקבע [[בסעיף 374]] ולהרשות לאותו נאשם אחר או לסניגורו לחקרו לא חקירה ראשית אלא חקירה שכנגד לאחר שחקרוהו שאר הנאשמים חקירה ראשית ולפני התובע הצבאי.

@ 376. הבאת ראיות לפני הדיון לגופו של ענין (תיקון: תשס&quot;ד-5)
: בית הדין רשאי להרשות לבעלי הדין להביא גם ראיות הדרושות לשם דיון בטענת פסלות או בטענה טרומית או באמרת נאשם שנמסרה מחוץ לבית הדין והיא מוגשת כראיה.

@ 377. סמכות לסרב להזמנת עדים
: רשאי בית הדין לסרב לבקשה להזמין עד, אם הוא סבור שעדותו אינה שייכת לענין הנדון, או שתוכן עדותו ניתן להוכחה בדרך אחרת.

@ 378. שינוי כתב-האישום
: רשאי בית הדין, בכל שלב של הדיון עד להכרעת הדין, לשנות את כתב-האישום על ידי תיקון כתב-האישום או החלפתו, כפי שימצא למתאים ובלבד שלא יכלול בדרך זו בכתב-האישום אשמה בעבירה שענשה חמור יותר.

@ 379. סייג לשינוי בכתב-האישום
: לא יכלול בית דין בכתב-האישום, על ידי תיקון או החלפה כאמור [[בסעיף 378]], אשמה בעבירה שאין הוא מוסמך לדון בה, אולם בית דין מיוחד רשאי לעשות זאת לגבי עבירה שבית דין צבאי אחר מוסמך לדון בה.

@ 380. ביטול כתב-אישום על ידי בית הדין (תיקון: תשכ&quot;ד)
: מצא בית הדין, כי יש מקום להאשים נאשם בעבירה שאין הוא מוסמך לדון בה, או בעבירה שענשה חמור יותר מהעבירה הכלולה בכתב-האישום, יבטל בית הדין את הדיון בפניו, כדי שהנאשם יובא לדין על פי כתב-אישום חדש.

@ 381. תאריך ההבאה לדין באשמה החדשה (תיקון: תשכ&quot;ד)
: כתב-אישום שתוקן או שהוחלף או שהוגש בעקבות החלטה על פי [[סעיף 380]], רואים את הנאשם כאילו הובא לדין על אותו כתב-אישום בתאריך שהובא לדין לפי כתב-האישום המקורי.

@ 382. שינוי אשמה ללא שינוי כתב-האישום
: בית דין רשאי, מבלי לשנות את כתב-האישום, להרשיע נאשם בנסיון לבצע את העבירה שבה הואשם, או בשותפות לעבירה לאחר מעשה, או בעבירה אחרת, אף אם לא הואשם כך בכתב-האישום, ובלבד שהאשמה שעליה הרשיע כאמור הוכחה על ידי הראיות שהובאו לפניו במהלך הדיון והעונש שנקבע לפי הדין על העבירה האחרת אינו חמור מהעונש שנקבע בחוק על העבירה הכלולה בכתב-האישום.

@ 382א. הרשעה לגבי העדרות שנפסקה ונמשכה (תיקון: תשל&quot;ח)
: הואשם חייל בעבירה לפי [[סעיפים 92]] [[או 94]], והוכח לבית הדין כי בין יום התחילה ויום הסיום של העדרו מן השירות כפי שצויינו בכתב האישום היה פרק זמן שבו היה הנאשם במקום שירותו, לא יהא בכך כדי למנוע את בית הדין מלהרשיעו בעבירה שהואשם בה לגבי כל התקופות שבהן נעדר למעשה מן השירות בין יום התחילה ויום הסיום האמורים, כאילו היו תקופה אחת.

@ 383. תוקף צו מעצר עם שינוי האשמה
: החליט בית דין לבטל כתב-אישום לפי [[סעיף 380]] או לפי [[סעיף 353]] ולא ציווה על שחרור הנאשם, יעמוד בתקפו צו המעצר שניתן נגד הנאשם לפי [[סעיף 243]], עד שתינתן נגדו פקודת מעצר לפי [[סעיף 234]] [[או 242]], או עד תום חמישה עשר יום מיום ההחלטה, הכל לפי התאריך המוקדם יותר.

@ 384. סיכומים
: נסתיימה פרשת ההגנה, רשאים התובע הצבאי, ואחריו הנאשם או סניגורו, להשמיע סיכומיהם.

@ 385. הכרעת הדין
: לאחר הסיכומים, ואם לא היו סיכומים - לאחר תום פרשת ההגנה, יחליט בית הדין בהחלטה מנומקת בכתב בהתאם [[לסעיף 396]], אם יש להרשיע את הנאשם או לזכותו.

@ 386. נאשם שאינו מסוגל לעמוד בדין (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ג)
: קבע בית הדין, לפי [[סעיף 15(א) לחוק טיפול בחולי נפש|סעיף 6(א) לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט&quot;ו-1955]], שהנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין, יחולו הוראות [[+|סעיפים 170]] [[ו-171 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], בשינויים המחוייבים.

@ 387. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ג) : (((נמחק).))
@ 387א. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ג) : (((נמחק).))

@ 388. ביטול המשפט (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) בוטל כתב-אישום ולא נקרא הנאשם להשיב על האשמה, וכן אם בוטל כתב-אישום בעבירה שיש עליה עונש מוות ולא הוחל בפרשת התביעה - יבטל בית הדין את המשפט; בוטל כתב-האישום לאחר מכן, רשאי בית הדין לבטל את המשפט או לזכות את הנאשם.
: (ב) היה הנאשם במעצר, ישוחרר ממעצרו אם אין להחזיקו במעצר מסיבות אחרות.

@ 389. התייעצות בית הדין
: התייעצות בית הדין היא סודית ולא ישתתפו בה אלא השופטים הצבאיים שישבו בדין.

@ 390. סדר התייעצות
: בהתייעצות ישאל אב בית הדין לדעתם של השופטים הצבאיים לפי סדר דרגותיהם, החל בדרגה הנמוכה; אב בית הדין יביע דעתו לאחרונה.

@ 391. חובה להשתתף בהצבעה
: כל שופט צבאי חייב להביע דעתו ולהצביע בכל שאלה המתעוררת תוך התייעצות בית הדין וטעונה החלטה.

@ 392. החלטות בית דין
: בית דין צבאי יחליט ברוב דעות; לא היה רוב דעות לגבי סוג העונש או מידתו, רואים שופט שהציע את סוג העונש או את מידת העונש החמורים ביותר, כאילו הצטרף לדעתו של שופט שהציע את ההצעה הקרובה ביותר להצעתו; ישב בית הדין בהרכב של חמישה ולא נתקבל רוב דעות בענין כזה אחרי צירוף ראשון - יצורפו הדעות שנית על בסיס התוצאה של הצירוף הראשון.

@ 393. הנמקת החלטה
: (א) החלטה של בית דין צבאי אינה חייבת להיות מנומקת, אלא אם נקבע כך בחוק זה.
: (ב) החלטת בית הדין חייבת להיות מנומקת - גם דעת המיעוט בה, אם היתה, חייבת להיות מנומקת.

@ 394. דעת מיעוט
: החלטה של בית הדין, ופסק הדין בכלל זה, שיש בה דעת מיעוט, יחתמו כל השופטים על החלטת הרוב, אלא שיצויין בה כי ניתנה ברוב דעות מבלי לגלות את שמו של בעל דעת המיעוט.

@ 395. פרסום דעת מיעוט (תיקון: תשכ&quot;ד)
: דעת המיעוט היא חלק מן הפרוטוקול, אך לא יצויין בו שמו של בעל דעת המיעוט, ובית הדין רשאי לקראה יחד עם פסק-הדין, בלי לגלות שמו של בעל אותה דעה.

@ 396. נימוקי הכרעת הדין
: בנימוקי הכרעת הדין יצוינו העובדות שהוכחו לבית הדין והשיקולים שהניעו אותו להגיע להחלטתו; הורשע הנאשם, יצויין בהכרעת הדין גם סעיף הדין שלפיו הורשע, בין במפורש ובין באיזכור כתב האישום.

@ 397. קריאת הכרעת הדין
: הכרעת הדין תסומן בתאריך ותיקרא בפומבי.

@ 398. פסק דין מזכה
: זוכה הנאשם, תהא הכרעה זו פסק הדין, ואם היה הנאשם עצור, ישוחרר מיד אם אין להחזיקו במעצר מסיבות אחרות.

@ 399. ראיות לקביעת מידת העונש
: הרשיע בית הדין את הנאשם, יביא התובע לידיעת בית הדין את גליון ההתנהגות של הנאשם, אם ישנו, ואת רשימת הרשעותיו הקודמות, והרשות בידו להביא ראיות שיש בהן כדי להשפיע על קביעת מידת העונש; לאחר מכן הרשות בידי הנאשם למסור הודעה או עדות וכן להביא ראיות על עובדות ונסיבות העשויות להקל את העונש.

@ 400. סיכומים לענין מידת העונש
: נסתיימו ההליכים האמורים [[בסעיף 399]], רשאים התובע, ואחריו הנאשם או סניגורו, להשמיע את סיכומיהם לענין מידת העונש; סיכם הסניגור, יתן בית הדין לנאשם להגיד את דברו האחרון.

@ 401. גזר דין
: ענשו של נאשם שהורשע ייקבע בגזר הדין שיצורף להכרעת הדין ושניהם יהוו את פסק הדין; גזר הדין יסומן בתאריך וייקרא בפומבי.

@ 402. (תיקון: תשנ&quot;ג) : (((בוטל).))

@ 403. הוראות נוספות בגזר הדין (תיקון: תשט&quot;ו)
: הוראות בדבר התנאת העונש, חיוב בפיצויים, החזרת רכוש, החרמת מכשירי עבירה, עיכוב ביצוע פסק הדין וכל הוראה אחרת, שמותר לכללה בפסק הדין, פרט להכרעת הדין, ייכללו בגזר הדין.

@ 404. הזמן לערעור
: פסק דין שיש עליו ערעור - יביא בית הדין לידיעת הנאשם את זכותו לערער ואת המועד הקבוע בחוק להגשת הערעור.

@ 404א. הגבלה על מסירת מידע מהמרשם הפלילי וקיצור תקופת הרישום (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;ב)
: (א) על אף הוראות [[=חוק המידע הפלילי|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע&quot;ט-2019]] (בסעיף זה - חוק המידע הפלילי), לעניין מסירת מידע מהמרשם הפלילי וקיצור תקופת הרישום יחולו הוראות סעיף זה.
: (ב) הורשע נאשם בעבירה מסוג עוון, שאינה עבירה מהעבירות המנויות בסעיף קטן (ג) או [[בתוספת השנייה]], לא יימסר מידע מהמרשם הפלילי על פרט רישום בשל העבירה כאמור אלא לגופים כאמור [[בסעיף 17(א) לחוק המידע הפלילי]] או לגופים המפורטים [[+#פרט 3 תוספת ראשונה|בפרטים 3(3)]] [[ו-5(10) שבתוספת הראשונה לחוק האמור]], לצורך מילוי תפקידיהם (בסעיף זה - הגבלה על מסירת מידע מהמרשם הפלילי), אם הוטל על הנאשם עונש כמפורט להלן:
:: (1) עונש שאינו כולל מאסר בפועל;
:: (2) עונש שאינו עולה על שני חודשי מאסר בפועל;
:: (3) עונש שאינו עולה על שלושה חודשים מאסר בפועל שבית הדין קבע שחלק ממנו, ירוצה בדרך של עבודה צבאית, ובלבד שהחלק שירוצה בכליאה אינו עולה על חודשיים; בסעיף זה, &quot;עבודה צבאית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 541(3)(א)(1)]];
:: (4) עונש שאינו עולה על ארבעה חודשי מאסר בפועל שבית הדין קבע שירוצה כולו בדרך של עבודה צבאית.
: (ג) הורשע נאשם בעבירה לפי [[סעיפים 94]] [[או 94א]] והוטל עליו עונש כמפורט להלן, יחולו לעניין ההגבלה על מסירת מידע מהמרשם הפלילי הוראות אלה:
:: (1) עונש שאינו עולה על שלושה חודשי מאסר בפועל - ההגבלה תחול, אלא אם כן הורה בית הדין, מטעמים שיירשמו, כי היא לא תחול;
:: (2) עונש העולה על שלושה חודשים מאסר בפועל ואינו עולה על שישה חודשי מאסר בפועל - ההגבלה לא תחול, אלא אם כן הורה בית הדין, מטעמים שיירשמו, כי היא תחול;
:: (3) עונש העולה על שישה חודשי מאסר בפועל - ההגבלה לא תחול.
: (ד) תקופת המחיקה כאמור [[בסעיף 21 לחוק המידע הפלילי]], לעניין פרט רישום שחלה לגביו הגבלה על מסירת מידע מהמרשם הפלילי בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) או (ג), תהיה חמש שנים ממועד מתן פסק הדין.
: (ה) הורשע נאשם בעבירה המנויה [[בתוספת השנייה]] לא תהווה העבירה פרט רישום.
: (ו) הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) לא יחולו לעניין נאשם שהוטל עליו עונש מאסר על-תנאי ובשל הרשעתו בעבירה נוספת כמשמעותה [[בסעיף 32(א)]], שהיא עבורה כאמור בסעיף קטן (ב) או (ג), רשאי בית הדין שהרשיעו כאמור לצוות על הפעלת העונש על-תנאי; בית הדין יציין בפסק הדין כי סעיף זה אינו חל במקרה האמור.

@ 405. תחולת [[הפרק]] (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ג, תשנ&quot;ג)
: (א) הוראות [[פרק זה]] יחולו על הדיון בכל בית דין צבאי בערכאה ראשונה אם לא נקבע אחרת או אם אין כוונה אחרת משתמעת.
: (ב) הוראות הסעיפים המנויים להלן יחולו על הדיון בבית הדין הצבאי לערעורים בתיאומים המחוייבים לפי הענין -
:: (1) [[328 עד 331]], [[335 עד 344]], [[362]], [[368(א)]], [[386]], [[ו-389 עד 395]];
:: (2) [[332 עד 334]], [[369]], [[370]], [[372 עד 376]] - כשבית הדין שומע עדים;
:: (3) [[396 עד 401]] [[ו-403]] כשבית הדין משנה את הכרעת הדין.

== פרק רביעי: הליכי דין מיוחדים ==
=== סימן א' - הליכים מיוחדים בבית דין צבאי-ימי ===

@ 406. התביעה
: מפקד שהרכיב בית דין צבאי-ימי ([[בסימן זה]] - המפקד) ימנה, בהתאם לפקודות הצבא, חייל מבין פקודיו לתפקיד תובע במשפט.

@ 407. סניגור
: לא בחר הנאשם לעצמו סניגור מתוך המצויים בכלי השיט שבו נמצא הנאשם, או סניגור אחר אשר יכול להתייצב לפני בית הדין ללא דחיית המשפט, ימנה לו המפקד, בהתאם לפקודות הצבא, חייל מבין פקודיו לתפקיד סניגור.

@ 408. כתב-אישום
: כתב-אישום הנועד לבית דין צבאי ימי יוגש לאב בית הדין, והמפקד רשאי להורות על הגשתו אף אם לא נערכה בדיקה לפי [[הפרק הראשון לחלק זה]].

@ 409. מסירת צו הזימון לנאשם
: צו זימון לבית דין צבאי ימי יכול שיימסר לנאשם לפי הוראת המפקד בכל עת שלפני המשפט, על אף האמור [[בסעיף 327]], ובלבד שלא ייערך המשפט לפני תום עשרים וארבע שעות מעת המסירה אלא אם הסכים הנאשם לעריכתו במועד מוקדם יותר.

=== סימן ב' - דיון מקוצר ===

@ 410. התרת דיון מקוצר (תיקון: תשכ&quot;ט)
: (א) מותר לדון דיון מקוצר בבתי הדין הצבאיים של הצבא כולו או של חלק ממנו, כשלגביו עומדת בתקפה הוראה לפי [[סעיף 461]] על הנהגת בתי דין-שדה.
: (ב) שר הבטחון רשאי, לרגל מבצעים צבאיים, להורות בהוראה שתפורסם בצבא בכל דרך שימצא למתאימה, כי בכל בתי הדין הצבאיים או בחלק מהם, לרגל אותם מבצעים צבאיים מותר לדון דיון מקוצר.
: (ג) הוראה כאמור בסעיף קטן (ב) יפקע תקפה כתום ארבעה עשר יום מיום נתינתה אלא אם אושרה לפני כן על ידי ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.

@ 410א. מותב (תיקון: תשכ&quot;ט)
: (א) נשיא בית דין צבאי מחוזי שבתחום מחוזו מותר לדון דיון מקוצר, רשאי להורות כי מותב אחד או יותר של בית הדין הצבאי המחוזי יהיו של דן יחידי, וההוראה תעמוד בתוקף כל עוד מותר לדון דיון מקוצר באותו מחוז; הוחל במשפט לפני דן יחידי ותם תקפה של ההוראה, מותר להמשיך במשפט בפני הדן יחידי עד לסיומו.
: (ב) נשיא בית הדין הצבאי המחוזי יקבע לתפקיד דן יחידי שופט משפטאי הכשיר להתמנות כנשיא של בית דין צבאי מחוזי.
: (ג) לדן יחידי כל הסמכויות של בית דין צבאי מחוזי ושל אב בית הדין; אולם -
:: (1) דן יחידי לא ידון בעבירות שדינן מאסר של יותר מעשר שנים ולא יטיל עונש מאסר לתקופה העולה על שלוש שנים;
:: (2) נשיא בית הדין הצבאי המחוזי רשאי להגביל את סמכותו של הדן יחידי לשפיטה בסוג מסויים של עבירות שיקבע בהוראה.

@ 411. דיון מקוצר שהתחיל
: משפט שהתחיל בדיון מקוצר ובטלה ההוראה שלפיה הותר לדון דיון כזה, מותר להמשיך בדיון המקוצר עד לסיום המשפט.

@ 412. סדרי הדיון המקוצר (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) בדיון מקוצר יחולו ההליכים הרגילים, פרט לאמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) בדיון מקוצר מותר לסטות מההליכים הרגילים כמפורט בזה:
:: (1) מותר להגיש כתב אישום אף בלי תלונה, בדיקה או חקירה מוקדמת לפי [[הפרק הראשון לחלק זה]].
:: (2) כתב האישום יימסר לנאשם לפחות עשרים וארבע שעות לפני הזמן הקבוע לתחילת הדיון.
:: (3) אין חובה למנות מתרגם, ובלבד שבית הדין ידאג בדרך אחרת שבעלי הדין ובית הדין יבינו כל מה שמדובר במהלך הדיון; החליט בית הדין שלא למנות מתרגם לפי פסקה זו, ירשום בפרוטוקול את נימוקיו לכך ויציין את הדרך בה דאג לכך שבעלי הדין ובית הדין יבינו את המדובר במהלך הדיון.
:: (4) בית הדין רשאי להורות כי בפרוטוקול יירשמו רק החלטות בית הדין ובכלל זה פסק הדין ותמצית העדויות.
:: (5) ערעור לפי [[סעיף 345]] יש להגיש, מיד עם מסירת ההודעה כאמור [[באותו סעיף]], באמצעות בית הדין בלבד.
:: (6) בית הדין רשאי לסרב לקבל ראיות לפי [[סעיף 399]], פרט לדבריו ועדותו של הנאשם; החליט בית הדין כך - ירשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתו.
:: (7) בית הדין רשאי להגביל את הזמן לסיכומיהם של התובע ושל הנאשם או סניגורו.

=== סימן ג' - הליכים בבית דין צבאי לתעבורה (תיקון: תשל&quot;ה) ===

@ 412א. תחולת סדרי הדין של בית דין צבאי מחוזי (תיקון: תשל&quot;ה)
: (א) בבית דין צבאי לתעבורה יחולו סדרי הדין החלים בבית דין צבאי מחוזי בתיאומים לפי הענין ובכפוף לאמור [[בסימן זה]].
: (ב) לשופט תעבורה ולשופט בית הדין הצבאי לערעורים הדן בערעור על פסק דין של בית דין צבאי לתעבורה יהיו נתונות, לצורך ניהול הדיון, כל הסמכויות הנתונות לאב בית הדין של בית דין צבאי מחוזי.

@ 412ב. הזמנה לדין (תיקון: תשל&quot;ה)
: (א) הוגש כתב האישום, יוזמן הנאשם בהזמנה חתומה בידי נשיא בית הדין הצבאי המחוזי או מי שהסמיך לכך; בהזמנה ייקבע מקום השיפוט ומועדו, תינתן בה הודעה לנאשם על זכותו להזמין עדים להגנתו באמצעות בית הדין, תפורט בה כל הוראה אחרת הדרושה לקיום המשפט, ויצורף לה העתק של כתב האישום.
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית הדין לדחות את המשפט מטעמים הנראים לו, ובכלל זה - כדי לאפשר לנאשם להכין את הגנתו.

@ 412ב1. מסירת הודעה בעבירות תעבורה (תיקון: תשס&quot;ד-4)
: עברה שנה מיום שבוצעה עבירה לפי [[פקודת התעבורה]] או לפי התקנות שלפיה, או לפי [[פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]], שלא גרמה לתאונת דרכים שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בענינה הזמנה לדין, אלא אם כן, בתוך אותה תקופה הוזמן החשוד בביצוע העבירה לחקירה, או ניתנה לו הודעה על ביצוע העבירה; ואולם אם הוכיח החשוד בעבירה כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי [[סעיף 27ב לפקודת התעבורה]], ניתן להגיש כתב אישום ולהמציא הזמנה לדין, למי שנהג ברכב, אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.

@ 412ג. קביעת השופטים לדיון והחלפתם (תיקון: תשל&quot;ה)
: (א) נשיא בית הדין הצבאי המחוזי יקבע את השופט שידון בכתב אישום שהוגש לבית דין צבאי לתעבורה, בין בדרך כלל או לסוג ענינים ובין לענין מסויים.
: (ב) נקבע שופט לענין מסויים, רשאי נשיא בית הדין הצבאי המחוזי להחליפו בשופט אחר כל עוד לא הוחל בגביית הראיות.
: (ג) הוחל בגביית הראיות ונבצר מן השופט שנקבע להמשיך בדיון, יעביר נשיא בית הדין הצבאי המחוזי את הדיון לשופט אחר ויציין את נימוקיו לכך בכתב; השופט שאליו הועבר הדיון רשאי להמשיך בדיון מן הנקודה שאליה הגיע קודמו ורשאי הוא לחזור ולגבות ראיות מחדש.

@ 412ד. דיון שלא במעמד תובע צבאי (תיקון: תשל&quot;ה)
: בית הדין רשאי לדון נאשם שלא במעמד תובע צבאי, אולם אין בכך כדי למנוע את בית הדין להורות, בכל שלב של הדיון, על התייצבות תובע צבאי, ואין בכך כדי למנוע מהתובע להתייצב אם ראה לעשות כן; הורה בית הדין לתובע הצבאי להתייצב, יביא לידיעת הנאשם את זכותו להיות מיוצג על ידי סניגור.

@ 412ה. דיון שלא בפני הנאשם (תיקון: תשל&quot;ה)
: (א) בית הדין רשאי לדון נאשם שלא בפניו, אם הנאשם לא התייצב למשפט ובית הדין סבור כי הוזמן כדין וכי אין צידוק לאי-התייצבותו, או אם ביקש הנאשם בכתב לקיים את הדיון שלא בפניו; אולם לא יטיל בית הדין על נאשם כאמור עונש מחבוש בפועל או מאסר בפועל לתקופה של יותר משבועיים או הורדה בדרגה.
: (ב) ניתן פסק דין מרשיע שלא בפני הנאשם, רשאי בית הדין לבטלו ולדון את הנאשם שנית על פי אותו כתב אישום, אם הגיש הנאשם בקשה מנומקת לכך תוך חמישה עשר יום מיום שנמסרה לו הודעה על פסק הדין; הוראה זו לא תחול אם הדיון התקיים שלא בפני הנאשם על פי בקשתו.

@ 412ו. הודעה על פסק-הדין (תיקון: תשל&quot;ה)
: נשיא בית הדין הצבאי המחוזי יקבע סידורים שלפיהם תימסר הודעה לבעל דין על פסק דין שניתן שלא במעמדו.

== פרק חמישי: ערעור ==
=== סימן א' - ערעור על פסקי דין של בתי-דין צבאיים (תיקון: תשכ&quot;ג) ===

@ 413. זכות ערעור לנידון
: מי שהורשע על ידי בית דין צבאי של ערכאה ראשונה רשאי לערער על פסק הדין לפני בית הדין הצבאי לערעורים.

@ 414. ערעור על עונש בלבד
: מערער רשאי להגביל את ערעורו למידת העונש בלבד, בין בכתב הערעור ובין בכל שלב של הדיון בערעור.

@ 415. החלטות הניתנות לערעור (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ג)
: אלה ההחלטות הניתנות לערעור כאילו היו פסק-דין:
: (1) החלטה לפי [[סעיפים 380]], [[ו-386]];
: (2) החלטה לפי [[סעיף 353]] אם החליט בית-הדין לבטל את כתב האישום או הצהיר שכתב ההרכב בטל;
: (3) כל החלטה אחרת המסיימת את הדיון בערכאה ראשונה;
: (4) כל הוראה על פי [[סעיף 403]].

@ 415א. דין החלטה הניתנת לערעור (תיקון: תשכ&quot;ד)
: כל החלטה הניתנת לערעור לפי חוק זה דינה לענין [[פרק זה]] כדין פסק-דין; והוא כשאין הוראה אחרת.
: בסעיף זה &quot;החלטה&quot; - לרבות הוראה או צו.

@ 416. ערעור בקשר לחיוב בפיצויים (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) אלה ניתנים לערעור:
:: (1) חיוב בתשלום פיצויים לפי [[סעיף 35]];
:: (2) אי-חיוב בתשלום פיצויים לפי [[סעיף 35]] כשהוכח בבית דין צבאי שהרשיע חייל כי נגרם נזק על ידי העבירה;
:: (3) החלטה בדבר שיעור הפיצויים.
: (ב) ערעור לפי סעיף זה דינו לענין [[פרק זה]] כדין ערעור בקשר לעונש.

@ 417. ערעור על הרכבת בית דין צבאי-ימי
: החלטה להרכיב בית דין צבאי ימי ניתנת לערעור יחד עם הערעור על פסק הדין של אותו בית דין, אולם בית הדין הצבאי לערעורים לא יבטל פסק דין של בית דין צבאי ימי בגלל הנימוק שלא נתקיימו התנאים הקבועים [[בסעיף 206]] להרכבתו, אם היה סבור שאף אילו נתמלאו התנאים האמורים היה המערער יוצא חייב בדינו באותה עבירה ומקבל עונש שאיננו קל מזה שהוטל עליו.

@ 418. התקופה להגשת ערעור (תיקון: תשל&quot;ה)
: התקופה להגשת ערעור היא חמישה עשר יום מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד הנאשם או התובע, יחל מנין התקופה להגשת הערעור, לגבי מי שפסק הדין ניתן שלא במעמדו, מן היום שבו נמסרה לו הודעה על פסק הדין.

@ 419. הגשת ערעור
: ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים יהיה בכתב ערעור בהתאם [[לפרק זה]], כשהוא חתום ביד המערער או סניגורו. המשיב בערעור יהיה התובע הצבאי הראשי.

@ 420. ערעור שהוברק
: כתב ערעור שהוגש במברק, דינו כדין כתב ערעור שהוגש לפי [[סעיף 419]], ובלבד שהמברק או העתק ממנו יאושר בחתימת המערער או סניגורו, לפני שהתחילו בשמיעת הערעור.

@ 421. למי מגישים כתב ערעור
: (א) כתב ערעור יימסר במועד הקבוע [[בסעיף 418]] לבית הדין הצבאי לערעורים, או לנשיא בית הדין שלפניו נידון הנאשם, או למפקד המקום שבו נתון הנאשם במשמורת, או לאדם אחר שנקבע בפקודות הצבא כמוסמך לקבל ערעורים על מנת להעבירם לבית הדין הצבאי לערעורים.
: (ב) ערעור שלא נמסר במישרין לבית הדין הצבאי לערעורים, יעבירנו מי שקיבלו לבית הדין הצבאי לערעורים, בהתאם לפקודות הצבא.

@ 422. העברת פסק הדין לבית הדין הצבאי לערעורים
: הוגש ערעור, יועבר פסק הדין וכל שאר החומר של המשפט לבית הדין הצבאי לערעורים בהתאם לכללים שנקבעו בפקודות הצבא.

@ 423. ערעור אבטומטי
: פסק דין של בית דין צבאי של ערכאה ראשונה המטיל עונש מוות ולא הוגש עליו ערעור על ידי מי שעונש זה הוטל עליו, רואים כאילו הוגש עליו ערעור מטעמו, והפרקליט הצבאי הראשי יורה לסניגור צבאי להגיש כתב הערעור.

@ 424. ערעור מצד התביעה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשס&quot;ד)
: (א) התובע הצבאי הראשי, או תובע צבאי שהוסמך לכך על ידיו, רשאי לערער לפני בית הדין הצבאי לערעורים על כל פסק-דין של בית דין צבאי של ערכאה ראשונה.
: (ב) התובע הצבאי הראשי חייב לערער אם הורה על כך הפרקליט הצבאי הראשי לגבי בית-דין צבאי מיוחד.
: (ג) על ערעור שהוגש על-ידי התובע הצבאי הראשי או על-ידי תובע צבאי יחולו ההוראות הדנות בערעור שהוגש על ידי נידון בתיאומים המחוייבים לפי הענין.

@ 425. הרכבת מותב
: נתקבל כתב ערעור, יורכב מותב של בית הדין הצבאי לערעורים.

@ 426. חזרה מערעור (תיקון: תשמ&quot;ב)
: מערער רשאי לחזור בו מערעורו, חוץ מערעור על פסק דין המטיל עונש מוות, אולם משנסתיימו טענות בעלי הדין לא יחזור בו אלא ברשות בית הדין.

@ 427. הארכת המועד לערעור (תיקון: תשס&quot;ד-4)
: (א) נשיא בית הדין הצבאי לערעורים רשאי, לבקשת מערער, להרשות הגשת ערעור לאחר שעברה התקופה האמורה [[בסעיף 418]]. הוארך מועד הערעור - ירכיב הנשיא מותב של בית הדין.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) לענין ההארכה רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים לשמוע טענות ועדויות, והחלטתו סופית.

@ 428. הארכה זמנית של מועד הערעור
: הוגש ערעור ולפני שהורכב בית הדין נתעורר ספק אם הוגש הערעור בזמן, רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים להאריך את המועד הארכה זמנית ולהרכיב מותב בית דין, אך אב בית הדין רשאי להחליט שהערעור הוגש באיחור ולדחותו.

@ 429. תיקון כתב ערעור ונימוקיו (תיקון: תשס&quot;ד-4)
: (א) המערער רשאי בכל שלב של הערעור, ברשות בית הדין, לתקן את כתב הערעור או את נימוקיו; ואולם בערעור על פסק דין המטיל עונש מוות מותר למערער לטעון כל נימוק אף אם לא נכלל בכתב הערעור.
: (ב) היה בית הדין סבור שכתב הערעור נערך שלא בעזרת בעל הכשרה משפטית או שלא בהתייעצות עמו, יתן שהות למערער להתייעץ עם אדם כזה וירשהו לשנות את כתב הערעור או להחליפו.

@ 430. ערעור יישמע בפני בעלי הדין
: שמיעת הערעור תהיה בפני בעלי הדין; אם אחד מהם לא התייצב, רשאי בית הדין לשמוע את הערעור שלא בפניו, אך אם המערער הוא שלא התייצב, רשאי בית הדין לדחות את הערעור מטעם זה בלבד.

@ 431. ביטול דחיית הערעור
: (א) נדחה ערעור של נאשם לפי [[סעיף 430]] בהעדרו ובהעדר סניגורו, והוכח לבית הדין כי העדרם היה בגלל סיבות שלא היתה להם שליטה עליהן, רשאי בית הדין על פי בקשת הנאשם או סניגורו, לבטל את הדחיה ולשוב ולשמוע את הערעור.
: (ב) בקשה לפי סעיף זה תוגש תוך חמישה עשר יום מיום שהודעה למערער החלטת הדחיה, ויחולו עליה [[סעיפים 421]] [[ו-425]] כאילו היתה כתב ערעור.

@ 432. שמיעת ערעור שלא בפני בעלי הדין
: על פי בקשת בעל דין רשאי בית הדין בהסכמת יתר הצדדים, לדון בערעור שלא בפני בעלי הדין; החליט בית הדין לדון כך, יקבע למשיב מועד להגשת תשובתו בכתב, ולאחר תום המועד רשאי הוא לדון בערעור ולפסוק בו לפי החומר שהובא לפניו בכתב בלבד ללא שמיעת בעלי הדין.

@ 433. טענות בעלי הדין (תיקון: תשט&quot;ו)
: (א) היה הערעור נשמע בפני בעלי הדין, יישמעו תחילה טענות המערער ואחריהן תשובת המשיב ולבסוף התשובה החוזרת של המערער.
: (ב) הוגשו ערעורים על ידי נידונים אחדים, רשאי בית הדין שהורכב כדי לדון בהם, לאחד את הערעורים ולשמעם כאחד.
: (ג) הוגש ערעור גם על ידי הנידון וגם על ידי התובע - יאוחדו ערעוריהם, וסדר שמיעת הטענות יהיה לפי הסדר הקבוע בערעורו של נידון.

@ 434. שמיעת ערעור שלא בפני בעלי הדין כשהוטל מאסר שנה או עונש קל מזה
: היה הערעור על פסק דין המטיל עונש מאסר של שנה או עונש קל מזה, ישמע בית הדין את הערעור, על אף האמור [[בסעיף 430]], שלא בפני בעלי הדין אלא על סמך החומר שהובא לפניו בכתב בלבד; בית הדין יורה על שמיעת בעלי הדין אם ביקש זאת אחד הצדדים, או אם הוא סבור, לאחר עיון בחומר שבכתב, שהדבר דרוש לעשיית משפט צדק.

@ 435. קבלת ראיות בערעור
: בית הדין רשאי בערעור לשמוע עדים או לקבל ראיות אחרות, אף אם כבר נשמע העד או הובאה הראיה בערכאה הראשונה, אם הוא סבור שהדבר דרוש לעשיית משפט צדק.

@ 435א. ערעור על פסק דין של בית דין צבאי לתעבורה (תיקון: תשל&quot;ה)
: (א) על הגשת ערעור על פסק דין של בית דין צבאי לתעבורה ועל הדיון בערעור יחולו הוראות [[סימן זה]] בתיאומים לפי הענין ובכפוף לאמור בסעיף זה.
: (ב) נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, או שופט צבאי-משפטאי בבית הדין הצבאי לערעורים שהוא הסמיך לכך, יקבע את השופט שידון בערעור הבא לפני שופט אחד כאמור [[בסעיף 215א]] בין דרך כלל או לסוג ענינים ובין לענין מסויים.
: (ג) בית הדין הדן בערעור רשאי, על אף האמור [[בסעיף 434]], לדון בערעור שלא בפני בעלי הדין, אף אם ביקשו אחד מהם או יותר כי הערעור יישמע בפניהם; הוחלט לדון בערעור שלא בפני בעלי הדין, רשאי בית הדין לקבוע למשיב מועד להגשת תשובתו בכתב, אם הוא סבור שהדבר דרוש לעשיית משפט צדק, והוא רשאי לדון בערעור ולפסוק בו לפי החומר שהובא לפניו בכתב בלבד ללא שמיעת בעלי הדין.
: (ד) נדון הערעור שלא בפני בעלי הדין, לא ירשיע בית הדין נאשם בעבירה שממנה זוכה, לא יגדיל את שיעורי המחבוש בפועל או המאסר בפועל שבפסק הדין שמערערים עליו ולא יטיל עונש מחבוש בפועל או מאסר בפועל או הורדה בדרגה אם לא הוטלו בפסק הדין שמערערים עליו.

@ 436. פסק של בית הדין הצבאי לערעורים בערעור על פסק דין (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ה)
: בית הדין הצבאי לערעורים הדן בערעור על פסק דין, מוסמך לפסוק אחד הפסקים האלה:
: (1) לגבי כל ערעור -
:: (א) לדחות את הערעור;
:: (ב) לבטל את ההרשעה ולזכות את הנאשם;
:: (ג) להקל בעונש;
:: (ד) להחמיר בעונש;
:: (ה) לשנות את פסק הדין שמערערים עליו, או לבטלו וליתן אחר במקומו, או לבטלו ולהחזיר את המשפט לדיון מחדש בבית דין מחוזי או מיוחד או בבית דין צבאי לתעבורה, הכל לפי הענין, עם הוראה בדבר החזקת הנאשם במעצר שדינה כפקודת מעצר אם היה הדבר דרוש, ועם כל הוראה אחרת שבית הדין הצבאי לערעורים יראה צורך בה, לרבות הוראה כי בדיון החדש לא ישתתף שופט צבאי שהשתתף במתן פסק הדין שבוטל;
: (2) לגבי ערעורו של נאשם - להרשיע את הנאשם בעבירה שהיא שונה מן העבירה שבה הורשע אגב שינוי העונש שהוטל על הנאשם או ללא שינויו, ובלבד שההרשעה נובעת מתוך העדויות שנגבו במשפט, ואין ענשה של אותה עבירה חמור משל העבירה שבה הורשע בפסק הדין;
: (3) לגבי ערעורו של תובע - לבטל את הזיכוי, להרשיע את הנאשם ולהטיל עליו עונש, או להרשיע את הנאשם בעבירה שהיא שונה מן העבירה שבה הורשע, ובלבד שההרשעה נובעת מתוך העדויות שנגבו במשפט, ואין ענשה של אותה עבירה חמור משל העבירה שבה הואשם בכתב-האישום.

@ 437. פסק של בית הדין הצבאי לערעורים בערעור על החלטה שאינה פסק דין
: בית הדין הצבאי לערעורים הדן בערעור על החלטה שאינה פסק דין, רשאי לדחות את הערעור או לקבל את הערעור ולהחליט החלטה אחרת במקום ההחלטה שערערו עליה.

@ 438. ראיות במשפט שהוחזר לדיון
: הוחזר משפט לדיון חדש בערכאה ראשונה, יחזור בית הדין וישמע את העדויות ויקבל ראיות, מלבד אם נקבע אחרת על ידי בית הדין הצבאי לערעורים.

@ 439. קריאת פסק הדין בערעור
: פסק הדין בערעור ייקרא בפומבי בפני בעלי הדין; נשמע ערעור שלא בפני בעלי הדין, יימסר להם העתק מאושר מפסק הדין בדרך שיורה בית הדין.

@ 440. דחיית ערעור למרות פגם משפטי בפסק הדין
: רשאי בית הדין לדחות את הערעור אף אם מצא שיש בפסק הדין פגם משפטי, אם הוא משוכנע שאין בפגם משום עיוות דין למערער.

=== סימן ב' - ערעור על פסק דין או על החלטה בענין מעצר של בתי משפט צבאיים (תיקון: תשכ&quot;ג, תשנ&quot;ח-2) ===

@ 440א. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;ג)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;תקנות ההגנה&quot; - [[=תקנות ההגנה|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]];
:- &quot;בית משפט צבאי&quot; - בית משפט צבאי שהוקם לפי [[#חלק ב|החלק השני לתקנות ההגנה]];
:- &quot;פסק דין&quot; - הכרעת דין או גזר דין, וכל החלטה אחרת של בית משפט צבאי המסיימת את הדיון בפניו.

@ 440ב. זכות ערעור (תיקון: תשכ&quot;ג)
: (א) פסק-דין של בית משפט צבאי ניתן לערעור לפני בית הדין הצבאי לערעורים, וזאת על אף האמור [[בתקנות ההגנה]].
: (ב) זכות הערעור נתונה לנאשם, אם לא זוכה; ולתובע הצבאי הראשי או לתובע צבאי שהוסמך לכך על ידיו.

@ 440ב1. זכות ערעור על החלטה בענין מעצר (תיקון: תשנ&quot;ח-2)
: (א) החליט שופט של בית משפט צבאי שלא להאריך מעצרו של עצור או שלא ליתן פקודת מעצר על נאשם, והתובע הצבאי הודיע, במעמד מתן ההחלטה, על רצונו לערער עליה לפי סעיף קטן (ב), רשאי השופט לצוות על השהיית שחרורו של העצור או של הנאשם, או על מעצרם, לתקופה שלא תעלה על 48 שעות; לענין זה לא יבואו במנין השעות שבתות ומועדים.
: (ב) על החלטה בענין מעצר שנתן שופט של בית משפט צבאי, רשאים העצור, הנאשם או תובע צבאי, לערער לבית הדין הצבאי לערעורים אשר ידון בערעור בשופט צבאי-משפטאי אחד.
: (ג) החלטה בענין מעצר שנתן שופט צבאי-משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים, שלא בערעור כאמור בסעיף קטן (ב), ניתנת לעיון שנית, לפי בקשת העצור, הנאשם או תובע צבאי, לפני מותב של שלושה של בית הדין הצבאי לערעורים.
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים לקבוע כי ערעור על מעצר יידון לפני מותב של שלושה שופטים צבאיים-משפטאים של בית הדין הצבאי לערעורים, אם סבר כי הדבר נחוץ מפני חשיבותו או קשיותו של הענין, או מפאת חידושה של הלכה שנפסקה בענין.

@ 440ב2. תחולת הוראות (תיקון: תשנ&quot;ח-2)
: (א) הוראות [[סעיפים 59 עד 62 לחוק סמכויות אכיפה - מעצרים]], יחולו גם לגבי אדם המוחזק במעצר לפי [[תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]], אולם במקום &quot;שופט של בית המשפט העליון&quot;, כאמור [[סעיף 62 חוק סמכויות אכיפה - מעצרים|בסעיף 62 לחוק האמור]], יבוא &quot;שופט צבאי-משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים&quot;.
: (ב) הוראות [[סעיף 240(ב)]] יחולו, בשינויים המחויבים, גם על דיון בענין מעצר לפי [[סימן זה]].

@ 440ג. כיצד נוהגים בערעור (תיקון: תשכ&quot;ג)
: (א) בכל ענין שבערעור לפי [[סימן זה]], לרבות סמכויות בית הדין, הגשת הערעור והזמנת בעלי דין ועדים, נוהגים כבערעור לפי [[סימן א']], בתיאומים המחוייבים לפי הענין, זולת אם יש לאותו ענין הוראה אחרת [[בסימן זה]].
: (ב) [[הסעיפים 316 עד 323]] לא יחולו בערעור לפי [[סימן זה]]; אך הוראה זו לא תתפרש כפוגעת בזכותו של נאשם לבחור לו לסניגור אדם המוסמך לעסוק בישראל בעריכת דין.
: (ג) עבר אדם בהליכים לפי [[סימן זה]] על הוראות [[סעיף 514]] לגבי בית הדין הצבאי לערעורים, יכול בית דין זה לשפטו עליה מיד; לא עשה כן בית הדין, יישפט עליה לפני בית משפט כאמור [[בסעיף 521]].

@ 440ד. סמכויות נוספות של בית הדין הצבאי לערעורים (תיקון: תשכ&quot;ג)
: הוראות [[+|תקנות 27]], [[+|33א]] [[ו-46 לתקנות ההגנה]] יחולו בבית הדין הצבאי לערעורים בערעור לפי [[סימן זה]], בתיאומים המחוייבים לפי הענין.

@ 440ה. שחרור בערבות (תיקון: תשכ&quot;ג, תשמ&quot;ז-2)
: (א) עד להגשת הערעור או עד תום התקופה להגשתו רשאי בית משפט צבאי בכל עת לשחרר בערבות נאשם שהורשע בפניו; משהוגש הערעור נתונה סמכות זו לשופט משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים, ומשהחל הערעור - נתונה הסמכות לבית הדין הצבאי לערעורים.
: (ב) החלטה בדבר שחרור בערבות לפי סעיף קטן (א) ניתנת לעיון חוזר על ידי מי שנתן את ההחלטה, לפי בקשת הנידון או התובע הצבאי הראשי או תובע צבאי שהוסמך לכך על ידיו, משנתגלו עובדות חדשות או משנשתנו הנסיבות.
: (ג) החלטה שניתנה לפי סעיף קטן (א) או (ב) ניתנת לעיון שנית לפי בקשת הנידון או התובע הצבאי הראשי או תובע צבאי שהוסמך לכך על ידיו; הבקשה תידון לפני שופט משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים, אם ניתנה על ידי בית משפט צבאי, או לפני נשיא בית הדין אם ניתנה על ידי שופט כאמור שאיננו נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.
: (ד) על ענין שסעיף זה חל עליו יחולו הוראות [[סימן ו לפרק ב לחוק סמכויות אכיפה - מעצרים|סעיפים 33 עד 49 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], בכפוף להוראות סעיף זה ובתיאומים המחוייבים לפי הענין.

@ 440ו. אישור (תיקון: תשכ&quot;ג-2)
: (א) הרשעה וגזר דין של בית משפט צבאי לא יובאו לאישור לפי [[תקנה 47 לתקנות ההגנה]] אלא אם חלפה תקופת הערעור עליהם ולא הוגש ערעור.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סימן זה]], יוגשו לאישור לפי [[+|תקנה 47]] כאמור ההרשעה וגזר הדין שניתנו בערעור, ולענין זה יהיו לרמטכ&quot;ל כל הסמכויות לפי [[הפסקאות (א), (ב) ו-(ג) לתקנה 48 לתקנות ההגנה]].
: (ג) הוראות [[הפרק הששי לחלק זה]] לא יחולו על גזר הדין שניתן בערעור לפי [[סימן זה]].
: (ד) [[תקנה 46 לתקנות ההגנה]] תחול על פסק דין חלוט בלבד.

@ 440ז. ביצוע (תיקון: תשכ&quot;ג, תשמ&quot;ז-2)
: (א) פסק דין שניתן בערעור - דינו, לכל דבר לרבות אופן ביצועו, כדין פסק-דין של בית משפט צבאי, ועל ביצועו לא יחולו הוראות חוק זה.
: (ב) הוראות [[פרק ו' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] יחולו על כל ענין [[שסימן זה]] חל עליו.

@ 440ח. משפט חוזר על פסק דין של בית משפט צבאי (תיקון: תשכ&quot;ג)
: (א) הוראות [[הפרק השביעי לחלק זה]] יחולו על פסק דין של בית משפט צבאי ועל פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים שניתן לפי [[סימן זה]], בתיאומים לפי הענין.
: (ב) הורה נשיא בית הדין הצבאי לערעורים על עריכת משפט חוזר לפי סעיף קטן (א) יתקיים הדיון במשפט החוזר לפני בית המשפט הצבאי שישב בדין במשפט הראשון, או לפני בית משפט צבאי אחר שיתמנה לצורך זה, הכל כפי שיקבע נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.

=== סימן ג' - ערעור לבית המשפט העליון (תיקון: תשמ&quot;ו) ===

@ 440ט. ערעור לבית המשפט העליון (תיקון: תשמ&quot;ו)
: (א) פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים, שניתן בערעור על פסק דין של בית דין צבאי, ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, אם נתקבלה רשות לכך בפסק הדין, או מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת משנהו.
: (ב) לא תינתן רשות לערער אלא בשאלה משפטית שיש בה חשיבות, קשיות או חידוש.
: (ג) התקופה להגשת בקשת רשות לערער היא שלושים ימים מיום מתן פסק הדין בערעור, והתקופה להגשת הערעור היא חמישה עשר ימים מיום מתן הרשות לערער.
: (ד) נשיא בית המשפט העליון או משנהו, רשאים לדון בבקשה לרשות לערער שהוגשה לאחר המועד האמור, אם הראה המבקש טעם מיוחד לכך; ניתנה רשות כאמור יחולו לענין חילוט פסק הדין הוראות [[סעיף 441(א1)(3)]].
: (ה) מבקש, מערער או משיב בהליך לפי [[סימן זה]] ייוצג בידי מי שהוא עורך דין ועל ההליך יחולו סדרי הדין החלים על ערעורים פליליים בבית המשפט העליון.
: (ו) מי שנתן רשות לערער רשאי אגב כך להורות על דחיית ביצוע גזר הדין; הוגשה בקשה למתן רשות לערער והרשות טרם ניתנה, רשאי נשיא בית המשפט העליון להורות כאמור.
: (ז) על אף האמור בכל דין, עורך דין שהוא חייל, המופיע בפני בית המשפט העליון בערעור לפי סעיף זה ילבש מדי צבא וגלימה שחורה.

== פרק ששי: פסק דין חלוט והקלה בעונש (תיקון: תשס&quot;ד) ==

@ 441. פסק דין חלוט (תיקון: תשמ&quot;ו, תשס&quot;ד)
: (א) לענין חוק זה, פסק דין חלוט הוא פסק דין שעברה עליו התקופה להגשת ערעור ולא הוגש ערעור, ואם הוגש הערעור - פסק הדין שניתן בערעור. זכות הערעור לפי [[סעיף 350]] אינה מונעת את חילוטו של פסק דין.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א) יהא פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים חלוט -
:: (1) בתום התקופה להגשת בקשת רשות לערער - אם לא הוגשה בקשה כזו;
:: (2) הוגשה בקשת רשות לערער ונדחתה - ביום שבו נדחתה;
:: (3) ניתנה רשות לערער - בתום התקופה להגשת ערעור אם הערעור לא הוגש.
: (א2) כל עוד פסק הדין של בית הדין הצבאי לערעורים אינו חלוט, רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים להורות על דחיית ביצוע גזר הדין.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))

@ 442. הקלה בעונש (תיקון: תשכ&quot;ד, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ד)
: (א) שר הביטחון, הרמטכ&quot;ל או ראש מחוז שיפוטי, רשאים, לגבי גזרי דין כמפורט בסעיף קטן (ב), בתוך 30 ימים מהיום שפסק הדין נעשה חלוט -
:: (1) להקל בעונש, אף אם העונש, כולו או מקצתו, הוטל על תנאי;
:: (2) לבטל חיוב בפיצויים או להקטין את שיעורם;
:: (3) להחליף עונש מאסר או מחבוש, כולו או חלקו, בעונש על תנאי;
:: (4) להחליף עונש של פסילה מקבל או מחזיק רישיון נהיגה, כולו או חלק ממנו, בעונש של פסילה על תנאי.
: (ב) הסמכות האמורה בסעיף קטן (א) נתונה -
:: (1) לגבי גזר דין המטיל עונש מוות - לשר הביטחון;
:: (2) לגבי גזר דין של בית הדין הצבאי לערעורים ושל בית דין צבאי מיוחד, שאינו מטיל עונש מוות - לרמטכ&quot;ל;
:: (3) לגבי גזר דין של בית דין שדה, שאינו מטיל עונש מוות, ולגבי גזר דין של בית דין צבאי ימי - לראש המחוז השיפוטי שלפיקודו נתון מי שהרכיב את בית הדין;
:: (4) לגבי כל גזר דין אחר של בית דין צבאי - לראש המחוז השיפוטי של אותו בית דין.

@ 443. חוות דעתו של פרקליט צבאי (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) שר הבטחון והרמטכ&quot;ל חייבים, לפני החלטתם לפי [[סעיף 442]], לעיין בחוות דעתו של הפרקליט הצבאי הראשי.
: (ב) ראש המחוז השיפוטי חייב, לפני החלטתו לפי [[סעיף 442]], לעיין בחוות דעתו של פרקליט צבאי.
: (ג) החלטה לפי [[סעיף 442]] שניתנה בניגוד לחוות דעת הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי, לפי הענין, תנומק בכתב.

@ 444. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 444א. (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ו, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

== פרק שביעי: משפט חוזר ==

@ 445. משפט חוזר לטובת הנידון (תיקון: תשס&quot;ב-4)
: (א) [[בפרק זה]], למעט [[בסעיף 456א]] -
::- &quot;נשיא בית הדין הצבאי לערעורים&quot; - לרבות המשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים או שופט צבאי-משפטאי אחר של בית הדין הצבאי לערעורים שקבע נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.
: (ב) בכל אחד מן המקרים המנויים להלן רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים להורות על עריכת משפט חוזר למי שניתן עליו פסק דין חלוט:
:: (1) אם לאחר המשפט הראשון קבע בית דין צבאי או בית משפט אחר בפסק דין במשפט פלילי, כי ראיה מהראיות שהובאו במשפט הראשון היה יסודה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולי היתה ראיה זאת בפני בית הדין במשפט הראשון היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנאשם;
:: (2) אם הוצגו עובדות או ראיות העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית הדין במשפט הראשון, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנאשם.
:: (3) אם הורשע בינתיים אדם אחר בביצוע אותו מעשה העבירה שעליו דנו במשפט הראשון ומהנסיבות שנתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה, כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא היה מבצע של מעשה העבירה;
:: (4) אם נידון האדם בפסק הדין במשפט הראשון על בגידה צבאית ויש יסוד להניח כי פסק הדין בטעות יסודו;
:: (5) אם נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנאשם עיוות דין.

@ 446. משפט חוזר בכל עת
: משפט חוזר לפי [[סעיף 445]] ייערך אף אם העונש שהוטל במשפט הראשון כבר בוצע, או אף אם הנידון במשפט הראשון נפטר, או חדל מהיות חייל.

@ 447. בקשת משפט חוזר
: הרשות לבקש עריכת משפט חוזר לפי [[סעיף 445]] נתונה לנידון ולתובע הצבאי הראשי; מת הנידון - תהיה הרשות האמורה גם לבן-זוגו, ולכל אחד מצאצאיו, הוריו, אחיו או אחיותיו.

@ 448. החלטה בבקשה
: (א) בקשה לעריכת משפט חוזר תוגש בכתב לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים ויפורטו בה נימוקיה.
: (ב) לשם החלטה בבקשה כאמור רשאי הנשיא לבקש מן הפרקליט הצבאי הראשי את חוות דעתו בכתב.
: (ג) הוגשה בקשה כאמור שלא על ידי התובע הצבאי הראשי, יחליט הנשיא בבקשה לאחר שנתן למבקש ולתובע הצבאי הראשי הזדמנות להשמיע את טענותיהם.

@ 449. בדיקה וחקירה מוקדמת להכנת חוות דעת
: (א) לשם חוות דעת כאמור [[בסעיף 448(ב)]] רשאי הפרקליט הצבאי הראשי להורות על עריכת בדיקה או חקירה מוקדמת.
: (ב) ניתנה חוות דעת הפרקליט הצבאי הראשי כאמור, יימסר למבקש העתק ממנה, והוא יהיה רשאי, תוך הזמן שיקבע הנשיא, להשיב עליה תשובה בכתב.

@ 450. בית הדין הדן במשפט חוזר
: הורה נשיא בית הדין הצבאי לערעורים על עריכת משפט חוזר, יורכב מותב של בית דין צבאי מחוזי ולפניו יתברר המשפט; אולם אם היה המשפט הראשון לפני בית דין מיוחד - יורכב לשם כך מותב של בית דין מיוחד.

@ 451. הרכבת מותב בית הדין
: לצורך הרכבת מותב בית הדין כאמור [[בסעיף 450]] יהיה דין הבקשה בצירוף החלטת הנשיא כדין כתב-אישום שהוגש לנשיא אותו בית דין.

@ 452. הליכי הדין במשפט חוזר
: במשפט חוזר יחולו הליכי הדין הרגילים, אולם רשאי בית הדין לסטות מהם אם החליט על כך מחמת נסיבות הענין.

@ 453. פסק דין ללא שמיעת עדויות
: בית הדין הדן במשפט חוזר רשאי, מבלי לשמוע עדויות נוספות אלא על סמך הבקשה האמורה [[בסעיף 448]] וכל חומר אחר שנצטרף אליה לפי [[אותו סעיף]] ועל סמך טענות הצדדים, להוציא פסק דין המקיים את פסק הדין במשפט הראשון או המבטל אותו ומזכה את הנידון.

@ 454. פסק דין במשפט חוזר שנשמעו בו עדויות
: החליט בית הדין, כי לשם הכרעת הדין יש לו לשמוע שנית עדויות - יבטל את פסק הדין במשפט הראשון וינהל את המשפט החוזר כאילו דן בו בפעם ראשונה על פי כתב-האישום שהיה לפני בית הדין במשפט הראשון, ויוציא בהתאם לכך את פסק דינו, ובלבד שלא ירשיע את הנידון בעבירה שהיא חמורה מן העבירה שבה הורשע במשפט הראשון והעונש שיטיל עליו לא יהיה חמור מן העונש שהוטל עליו בפסק הדין במשפט הראשון, והעונש שבוצע לפי המשפט הראשון יובא בחשבון העונש החדש.

@ 455. קבלת עדויות במשפט הראשון כראיה
: על אף האמור [[בסעיף 454]], רשאי בית דין במשפט חוזר לקבל כראיה עדות שהעידו ונרשמה בפני בית הדין במשפט הראשון, אם הוכח להנחת דעתו שאי-אפשר להביא את העד שהעיד אותה עדות, או אם הוא סבור שמחמת הזמן שחלף נשתכחו מן העד פרטים שמסר במשפט הראשון.

@ 456. ערעור
: ההוראות בדבר ערעור על פסקי דין צבאיים חלות גם על פסק דין שניתן במשפט חוזר.

@ 456א. זיכוי בלא עריכת משפט חוזר (תיקון: תשס&quot;ב-4)
: נשיא בית הדין הצבאי לערעורים או המשנה לנשיא או שופט צבאי-משפטאי אחר של בית הדין הצבאי לערעורים שקבע הנשיא לענין סעיף זה, או מותב כאמור שקבע הנשיא מקרב השופטים הצבאיים-המשפטאים של בית הדין הצבאי לערעורים, רשאי, בהסכמת הפרקליט הצבאי הראשי, להורות על זיכויו של נידון אם נוכח כי נתקיימה אחת העילות למשפט חוזר כאמור [[בסעיף 445]], אך לאור נסיבות הענין אין תועלת בקיומו של משפט חוזר.

@ 457. פרסום זיכוי במשפט חוזר
: זוכה הנידון במשפט חוזר, יפורסם ביטול פסק הדין הראשון והזיכוי בדרך שיורה הרמטכ&quot;ל.

== פרק שמיני: הוראות כלליות ==

@ 458. החלפת שופט צבאי (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) נפטר אחד השופטים של בית דין צבאי לאחר שהורכב מותב בית הדין, או נבצר ממנו לכהן כשופט מסיבה אחרת מי שהרכיב את מותב בית הדין יכלול בו שופט צבאי אחר במקומו, ובית הדין בהרכבו החדש רשאי להמשיך בדיון מן הנקודה שאליה הגיע בהרכבו הקודם.
: (א1) הורכב מותב בית דין וטרם נפתחה פרשת התביעה, רשאי מי שהרכיב את מותב בית הדין להחליף שופט, מנימוקים שיירשמו, ובית הדין בהרכבו החדש רשאי להמשיך בדיון מן הנקודה שאליה הגיע בהרכבו הקודם.
: (ב) נבצר מאב בית הדין לכהן מסיבה אחרת, כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שהוקרא כתב-האישום, רשאי הנאשם או התובע לדרוש כי אב בית הדין לא יוחלף אלא שהמשפט יידחה עד ששוב לא ייבצר ממנו לכהן, והמשפט יידחה כאמור, אם לא החליט בית הדין בהרכבו החסר לדחות את הבקשה ונימק את החלטתו.
: (ג) על החלטה לדחות בקשה כאמור בסעיף קטן (ב) רשאי המבקש לערער לפני בית הדין הצבאי לערעורים.
: (ד) מי שהרכיב את בית הדין לא ימנה שופט צבאי אחר במקום אב בית הדין -
:: (1) אם החליט בית הדין לקבל בקשה כאמור בסעיף קטן (ב); או
:: (2) אם הוגש ערעור על החלטה כזאת - עד להחלטה בערעור.

@ 459. סמכות למי שבא במקומו של מפקד
: מפקד שעשה בתוקף סמכותו לפי חוק זה פעולה מסויימת, ועקב פעולה זו הוא מוסמך לעשות פעולות נוספות - יהא מוסמך לעשותן גם מי שבא במקומו.

@ 460. ענינים בלתי צפויים
: בכל ענין של סדרי דין שאין עליו הוראה בחוק זה או בתקנות שהותקנו לפיו, ינהג בית דין צבאי בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק, ובלבד שינמק את החלטתו לענין זה.

= חלק ו' - בית דין שדה =

@ 461. הנהגת בתי דין שדה
: (א) אלה רשאים להורות, בתקופת לחימה, על הנהגת בתי דין שדה בצבא -
:: (1) הממשלה, בהוראה שתפורסם ברשומות;
:: (2) שר הבטחון, בהוראה שתפורסם בצבא בכל דרך שימצא למתאימה, אם היה סבור שהנסיבות מחייבות זאת.
: (ב) הוראה לפי סעיף קטן (א) יכולה להינתן לגבי כל הצבא או לגבי חלק ממנו.
: (ג) הוראה לפי סעיף קטן (א) יפקע תקפה כתום ארבעה עשר יום מיום נתינתה אלא אם אושרה לפני כן על ידי ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.
: (ד) הוראה שאושרה כאמור בסעיף קטן (ג) יפקע תקפה משבוטלה על ידי מי שנתן אותה, או אם עברו שלושה חדשים מיום אישורה, ולא הוארך תקפה על ידי ועדת החוץ והבטחון של הכנסת; הארכה כאמור לא תעלה כל פעם על שלושה חדשים.

@ 462. הסמכות להרכיב בית דין שדה
: כל עוד הוראה כאמור [[בסעיף 461]] עומדת בתקפה, רשאי הרמטכ&quot;ל להסמיך מפקדים, בדרך כלל, או למקרה מסויים, להרכיב בתי דין שדה.

@ 463. תחום סמכות מפקד שהוסמך להרכיב בית דין שדה
: הרמטכ&quot;ל כשהוא מסמיך מפקד כאמור [[בסעיף 462]], רשאי לסייג את תחום סמכותו של בית הדין שיורכב על ידי מפקד כזה, לפי החיל, לפי המקום, לפי העבירה או בכל דרך אחרת.

@ 464. סמכות השיפוט של בית דין שדה
: בית דין שדה מוסמך לשפוט על כל עבירה שבית דין צבאי מוסמך לשפוט עליה לפי חוק זה, ולהטיל כל עונש שבית דין צבאי רשאי להטילו על אותה עבירה, ובלבד שהנאשם יהיה נתון לשיפוטו של אותו בית דין שדה בהתאם לאמור [[בסעיף 463]].

@ 465. הרכב בית דין שדה
: בית דין שדה יהיה של שלושה חיילים מבין פקודיו של המפקד שהוסמך להרכיב את בית הדין; לפחות שנים מהם יהיו קצינים ואם אפשר - לפחות חייל אחד בעל הכשרה משפטית אף אם אין הוא מפקודיו; הוראת [[סעיף 218]] לא תחול בבית דין שדה.

@ 466. זימון בית דין שדה
: בית דין שדה יזומן על ידי מפקד שהרמטכ&quot;ל הסמיכו לכך, בדרך כלל או למקרה מסויים, ושאיננו המפקד שהרכיב את בית הדין.

@ 467. הסמכה להרכיב ולזמן בית דין שדה
: לא יוסמך מפקד להרכיב או לזמן בית דין שדה אלא אם דרגתו היא רב-סרן ומעלה, אולם רשאי הרמטכ&quot;ל להסמיך מפקד בדרגת סרן להרכיב בית דין כאמור, אם הוא סבור שתנאיה של היחידה שבה הורכב בית דין שדה מחייבים זאת.

@ 468. תובע וסניגור
: המרכיב בית דין שדה ימנה קצין להיות תובע וקצין אחר להיות סניגור באותו משפט; לא היתה אפשרות למנות קצינים לכך, ימנה חיילים אחרים, ואם היתה אפשרות למנות קצין אחד בלבד - ימנהו סניגור.

@ 469. סניגור לפי בחירת הנאשם
: הנאשם רשאי לבחור לעצמו סניגור אחר במקום הסניגור שנתמנה לפי [[סעיף 468]], אם אין בדבר כדי לעכב את הדיון.

@ 470. כתב האישום
: (א) כתב-אישום יוגש על ידי התובע לאב בית הדין, ויכלול את הפרטים הבאים:
:: (1) שם בית הדין שאליו הוא מוגש;
:: (2) שם הנאשם ושם משפחתו;
:: (3) מספרו הצבאי ודרגתו של הנאשם, אם ישנם והם ידועים;
:: (4) תיאור העבירה וידיעות מספיקות כדי להעמיד על טיב האשמה;
:: (5) שמות עדי התביעה.
: (ב) בית דין שדה רשאי לשמוע עדי תביעה נוספים על אלה שנזכרו בכתב-האישום אם הוא סבור כי שמיעתם דרושה לעשיית צדק.

@ 471. סדרי דין
: בבית דין שדה מותר לנהוג דיון מקוצר.

@ 472. דיון שטרם הוכרע
: בוטלה ההוראה לפי [[סעיף 461]] - כל דיון בפני בית דין שדה שטרם הוכרע בו הדין יהיה בטל, אך אין בכך משום מניעה להביא את הנאשם לדין על אותו מעשה בבית דין אחר.

@ 473. ערעור על פסק דין של בית דין שדה
: (א) רשאי שר הבטחון להורות בצו, שיפורסם בצבא בכל דרך שימצא למתאים, כי שמיעת ערעורים על פסקי דין של בתי דין שדה, בכל הצבא או בחלק ממנו, תידחה עד שתבוטל ההוראה שניתנה לפי [[סעיף 461]], או עד תאריך מוקדם יותר שיקבע.
: (ב) הורה שר הבטחון כאמור - רשאי הנידון להגיש את ערעורו, עד היום החמישה עשר לאחר תום הדחיה.
: (ג) בית הדין הצבאי לערעורים הדן בערעור על פסק דין של בית דין שדה שאינו פסק דין המטיל עונש מוות, אינו רשאי לשנות את גזר הדין אלא אם החליט לשנות את החיוב בדין.

@ 474. ביצוע גזר דין של בית דין שדה (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) גזר דין של בית דין שדה, פרט לפסק דין המטיל עונש מוות, יבוצע מיד אף אם אינו פסק דין חלוט.
: (ב) גזר דין של בית דין שדה המטיל עונש מוות לא יבוצע אלא לאחר שאושר בערעור.

@ 475. עדיפות [[חלק זה]] על הוראות אחרות
: פרט לאמור [[בחלק זה]] יחולו לגבי בית דין שדה ופסקי דיניו ההוראות, החלות על כל בית דין צבאי מיוחד או מחוזי ופסקי דיניו.

= חלק ז' - דיני ראיות =

@ 476. דיני הראיות הכלליים
: דיני הראיות המחייבים בענינים פליליים בבתי המשפט של המדינה מחייבים גם בבית דין צבאי ולפני שופט חוקר; והוא, כשאין הוראה אחרת בחוק זה.

@ 477. הודאת נאשם כראיה
: לא יקבל בית דין צבאי הודאת נאשם כראיה, אלא אם שוכנע כי ניתנה על ידי הנאשם מרצונו הטוב.

@ 478. הודאת נאשם מרצונו הטוב
: העובדה שאמרת נאשם שיש בה הודאה נתקבלה שלא בהתאם לכללים הנקובים [[בסעיפים 266 עד 272]] אינה מונעת את בית הדין מקבוע כי ההודאה ניתנה מרצונו הטוב של הנאשם.

@ 479. אמרת נאשם אחד כנגד נאשמים אחרים
: אמרת נאשם אחד אינה כשרה כראיה נגד נאשמים אחרים.

@ 480. טפסים מודפסים של פרסומים צבאיים רשמיים
: טופס מודפס של פקודות הצבא וכל טופס מודפס של פרסום אחר, שהוצא על ידי הרמטכ&quot;ל או מטעם הצבא ואושר על ידי הרמטכ&quot;ל כפרסום רשמי לענין סעיף זה, המכילים פקודה, צו, הוראה או מינוי, ישמשו ראיה לכאורה למתן הפקודה, הצו, ההוראה או המינוי ולתכנם.

@ 481. תעודות צבאיות כראיה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ז-2)
: מסמך הנחזה כמסמך שנחתם ביד קצין או נגד בכיר שמינתה רשות צבאית מוסמכת לתפקיד קצונה, במילוי תפקידם, והכולל פרטים בדבר הענינים המנויים להלן, ישמש ראיה לכאורה עליהם; ואלה הענינים:
: (1) שירות בצבא או העדר משירות כזה;
: (2) היחידה שעמה נמנה אדם בצבא;
: (3) עבירות שבהן הורשע אדם בשירותו בצבא;
: (4) תאריך הקבלה לצבא או השחרור ממנו;
: (5) דרגה או תפקיד בצבא, או זמן קבלתם;
: (6) פרטים אישיים אחרים הנוגעים להשתייכותו של אדם לצבא;
: (7) מציאותו של כלי שיט מחוץ למימי חופין של מדינת ישראל;
: (8) ערכו הכספי של רכוש צבאי.

@ 482. תעודת שוטר כראיה על מאסר
: מסמך הנחזה כחתום ביד שוטר או שוטר צבאי, והמעיד שאדם נעצר או נאסר ביום פלוני ובמקום פלוני, ישמש ראיה לכאורה על כך; אולם בית הדין לא יקבל מסמך כאמור כראיה, אם הנאשם דרש שהחותם יעיד בבית הדין, ובית הדין סבור כי לשם עשיית משפט צדק רצוי שהחותם יעיד כאמור.

@ 483. מסמכים צבאיים אחרים (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) מסמך הנחזה כפקודת קבע או כפקודת שיגרה של יחידת צבא או כפנקס, כיומן או כרישום אחר המתנהל בצבא על פי דין, על פי פקודה צבאית מוסמכת או על פי הנוהג, יכול בית הדין לקבלו כראיה לכאורה על תכנו.
: (ב) לא יקבל בית הדין כראיה רישום אחר כאמור בסעיף קטן (א), אם הנאשם דרש שמי שרשמו יעיד בבית הדין ובית הדין סבור כי לשם עשיית משפט צדק רצוי שהרושם יעיד כאמור; העיד הרושם, יהיה הרישום קביל.
: (ג) בסעיף זה((,)) &quot;פנקס&quot;, &quot;יומן&quot; או &quot;רישום אחר המתנהל בצבא&quot; - בין שנערכו בכתב יד ובין שנערכו בדרך הדפסה, שכפול, צילום, כרטיס ניקוב, סרט מגנטי, או באמצעות כל מכשיר מכני, חשמלי או אלקטרוני אחר.

@ 484. חזקת פרסום
: טופס מודפס שבו נאמר כי הוא פרסום מן הפרסומים האמורים [[בסעיף 480]] ויש עליו סמל מסמלי הצבא - חזקה עליו שהוא פרסום כאמור.

@ 485. העתקים
: מסמך שנעשה או שאושר בידי חייל במילוי תפקידו, דין העתק ממנו, מאושר כהעתק נכון בחתימת ידו או בחתימת יד הממונה על שמירת המסמך, כדין המסמך המקורי, וחזקה עליו שהוא העתק נכון.

@ 486. פרוטוקול של בית דין צבאי
: (א) פרוטוקול של בית דין צבאי החתום ביד אב בית הדין ישמש ראיה חותכת על הדברים שנרשמו בו, אם לא הוכח כי הפרוטוקול זוייף.
: (ב) פרוטוקול של בית דין צבאי הנחזה כחתום על ידי אב בית הדין - חזקה עליו שנחתם בידו.

@ 487. הגשת מסמכים לבית דין צבאי
: בעל דין במשפט בבית דין צבאי הרוצה להסתמך במשפט על מסמך הכשר כראיה לפי הוראות כל דין יגישנו לבית הדין.

@ 488. מסמכים צבאיים כראיה לבתי המשפט
: [[הסעיפים 480 עד 486]] יחולו גם על דיון לפני כל בית משפט או בית דין אחר במדינה.

@ 488א. הודעה בכתב כראיה בבית דין צבאי לתעבורה (תיקון: תשל&quot;ה)
: (א) בית דין צבאי לתעבורה ובית דין צבאי לערעורים הדן בערעור על פסק דין של בית דין צבאי לתעבורה רשאים לקבל כראיה הודעה בכתב של אדם הנחזית כחתומה בידו אם חתימתו אומתה בידי עורך דין, שוטר, שוטר צבאי או חייל אחר בדרגת סמל ומעלה.
: (ב) בית הדין לא יקבל הודעה כאמור אם הנאשם או התובע ביקשו שבעל ההודעה יתייצב כעד בבית הדין.

= חלק ח' - ביצוע פסקי דין =

== פרק ראשון: ביצוע ==

@ 489. ביצוע פסק דין (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ה, תשמ&quot;ג, תשנ&quot;ג, תשס&quot;ד)
: (א) פסק דין יבוצע עם היותו פסק דין חלוט; אולם פסק דין המטיל עונש מאסר, מחבוש או ריתוק למחנה או לאניה יבוצע עם קריאתו והוא כשבית הדין שהטיל את העונש, לא הורה הוראה אחרת בענין זה.
: (ב) הוגש ערעור, תהיה הסמכות להורות כאמור בסעיף קטן (א) נתונה לשופט צבאי משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים; ואולם אם סירב בית הדין של הערכאה הראשונה למעט בית הדין הצבאי לתעבורה ליתן הוראה כאמור, תהא הסמכות נתונה למותב בית הדין הצבאי לערעורים שבפניו יידון הערעור.
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לענין פסק דין שניתן בערעור בבית הדין הצבאי לערעורים; ואולם אין בהוראות אלה כדי לגרוע מהוראות [[סעיפים 440ט(ו)]] [[ו-441(א2)]].

@ 489א. תחילת פסילה ותקופתה (תיקון: תשל&quot;ה, תשס&quot;ד)
: [[+|סעיפים 42]] [[ו-46א לפקודת התעבורה]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם בבתי הדין הצבאיים; הסמכות להתקין תקנות לפי [[-|סעיף 42]] תהיה, לענין בתי הדין הצבאיים, בידי שר הבטחון.
: ((פורסמו [[תקנות השיפוט הצבאי (הרשות להמצאת רשיון הנהיגה), תשל״ו–1975]].))

@ 490. פיצוי לנאשם שזוכה (תיקון: תשנ&quot;ג, תשע&quot;ה)
: (א) זוכה נאשם והערכאה השיפוטית שהחליטה על הזיכוי ראתה שלא היה יסוד לאשמה או שהיו נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאית היא לצוות, במעמד מתן הכרעת הדין, כי הצבא ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה, בסכום שלא יעלה על הסכום המרבי שנקבע מכוח [[סעיף 80 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].
: (ב) לא דנה הערכאה השיפוטית המזכה במתן צו כאמור בסעיף קטן (א) בעת הכרעת הדין, רשאי הנאשם, תוך ששים ימים מאותו מועד, לבקש מנשיאה של הערכאה השיפוטית המזכה להורות על קיום דיון בבקשה; הדיון יתקיים בפני מותב בית הדין שפסק בענינו, ואם לא ניתן לקיים הדיון בפני מותב זה - בפני אב בית הדין של המותב או בפני -
:: (1) מותב אחר שיורכב לעניין זה בידי נשיא הערכאה השיפוטית המזכה;
:: (2) שופט צבאי משפטאי אחד שימונה בידי נשיא הערכאה השיפוטית המזכה, ובלבד שהנאשם נידון בפני שופט צבאי משפטאי אחד לפי הוראות חוק זה.
: (ב1) נשיא הערכאה השיפוטית המזכה רשאי להורות על קיום דיון בבקשת נאשם כאמור בסעיף קטן (ב), אף אם הוגשה לאחר המועד האמור באותו סעיף קטן, מטעמים שיירשמו.
: (ג) לענין ערעור, דין צו להוצאות או לפיצויים לפי סעיף זה או דחיית בקשה לתתו, כדין פסק הדין; ואולם לא יהיה במתן החלטה לפי סעיף זה לאחר מועד קריאת פסק הדין כדי להאריך את המועד להגשת ערעור או בקשת ערעור לגבי פסק הדין עצמו.

@ 491. חישוב תקופות מאסר, מחבוש וריתוק (תיקון: תשכ&quot;ד)
: הטיל בית דין צבאי עונש מאסר, מחבוש או ריתוק למחנה או לאניה, רשאי הוא לכלול בתקופת העונש גם כל תקופה שבה היה הנידון נתון במעצר בקשר למשפט זה לפני גזר הדין; אולם בית דין צבאי לא יכלול מעצר פתוח בתקופת העונש אלא אם הטיל עונש של ריתוק למחנה או לאניה.

@ 491א. ניכוי עונש או מעצר (תיקון: תשנ&quot;ח-2)
: נשא חייל עונש בחוץ-לארץ על עבירה, או היה נתון שם במעצר בגללה, ינוכה העונש או תקופת המעצר מעונש מאסר או מחבוש, שהטיל עליו בית דין צבאי בשל אותה עבירה.

@ 492. (תיקון: תשל&quot;ה, תשנ&quot;ג, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 493. ביצוע עונש מוות
: (א) עונש מוות שהוטל לפי חוק זה יבוצע ביריה.
: (ב) מי שיש עליו פסק דין המטיל עונש מוות, בין שפסק הדין הוא חלוט ובין אם לאו - יוחזק במעצר עד לביצוע העונש או עד לשינויו, ואם העונש הוטל על ידי בית דין שדה, יחול לגבי המעצר [[סעיף 499]], ומותר, כל עוד הוא מוחזק שלא בבית סוהר, לנקוט בכל האמצעים הדרושים, לפי נסיבות הענין, כדי להבטיח את החזקתו במשמורת.

@ 494. מקום ביצועו של עונש מאסר (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: עונש מאסר שהוטל על ידי בית דין צבאי יבוצע במחנה מעצר צבאי או בבית סוהר צבאי או בבית סוהר כמשמעותו [[בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971]] או מקצתו באחד ומקצתו במשנהו.

@ 495. נידון צבאי בבית סוהר אזרחי (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ז-2)
: מי שנידון למאסר על ידי בית דין צבאי והוא נושא את ענשו בבית סוהר כמשמעותו [[בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971]] ינהגו בו לכל דבר כאילו היה אסיר הנושא עונש מאסר שהוטל על ידי בית משפט אולם יחולו עליו הכללים להפחתת עונש שנקבעו על פי [[סעיף 503(א)]], ולגבי עיון בעונש יחולו עליו הוראות [[הפרק השני לחלק זה]] בלבד.

@ 496. ביצוע מחבוש
: מחבוש יבוצע במחנה מעצר או בחדר משמר, או מקצתו במחנה מעצר ומקצתו בחדר משמר.

@ 497. גביית קנסות ופיצויים ותוספת פיגור (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ז-2)
: (א) נתחייב אדם בבית דין צבאי או בדין משמעתי לשלם קנס או פיצויים על נזקים לרכוש הצבא או לרכוש המדינה ולא שילמם במועד שנקבע לכך יבוצע החיוב על ידי ניכוי, כפי שנקבע בתקנות, מהכספים המגיעים לנידון מזמן לזמן עקב שירותו בצבא.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 66(א)]] [[ו-67 עד 70 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על קנס או פיצויים שלא שולמו במועדם.
: ((פורסמו [[תקנות השיפוט הצבאי (ניכוי קנסות ופיצויים), התשמ״ג–1983]].))

@ 498. דין פיצויים שנפסקו לאדם פרטי
: נתחייב אדם בבית דין צבאי או בדין משמעתי לשלם פיצויים על נזקים שלא לרכוש הצבא או לרכוש המדינה, יהיה דין הפיצויים כדין סכום שנפסק לטובת הניזוק על ידי פסק דין של בית משפט בתביעה אזרחית.

@ 499. ביצוע מאסר או מחבוש של בית דין שדה או בית דין צבאי ימי
: הוטל עונש מאסר או מחבוש על ידי בית דין צבאי ימי או בית דין שדה, ואי אפשר, לדעת המפקד שהרכיב את בית הדין, לבצע את העונש-במקום שנקבע לכך על פי [[פרק זה]], יבוצע העונש במקום שנקבע לכך על ידי המפקד.

@ 500. באסיר לקוי בנפשו (תיקון: תשמ&quot;ג)
: (א) אסיר המרצה עונש מאסר בבית סוהר צבאי או במחנה מעצר צבאי ומצבו הנפשי מצריך בדיקה, טיפול או אישפוז, רשאי קצין המשטרה הצבאית הראשי או מי שהוא מינה לכך להורות - באישור פסיכיאטר ששר הבריאות הסמיך לכך - על העברתו לבית חולים לחולי נפש שמחוץ לבית הסוהר או למחנה המעצר, וכל זמן שהאסיר מצוי שם ותקופת מאסרו טרם תמה ייחשב כאילו הוא במשמורת כדין.
: (ב) על הוראה כאמור בסעיף קטן (א), ניתן לערור בפני פסיכיאטר מחוזי כמשמעותו [[חוק טיפול בחולי נפש=|בחוק לטיפול בחולי נפש, התשט&quot;ו-1955]].

@ 501. החזרה למאסר (תיקון: תשמ&quot;ג)
: הועבר אסיר לבית חולים לחולי נפש לפי [[סעיף 500]] ופסיכיאטר מחוזי כמשמעותו [[בחוק לטיפול בחולי נפש, התשט&quot;ו-1955]], הודיע בכתב לקצין המשטרה הצבאית הראשי או למי שהוא מינה לכך, שאין עוד צורך באישפוזו של האסיר בבית החולים, ותקופת מאסרו טרם תמה - יוחזר האסיר לבית הסוהר או למחנה המעצר.

@ 502. שחרור מהצבא אינו משחרר מנשיאת עונש
: מי שנידון למאסר או למחבוש, בין על ידי בית דין צבאי ובין בדין משמעתי, ישא את ענשו במקום שנקבע לכך, אף אם חדל להיות חייל או חדל להיות חייב בשירות.

@ 503. תקנות בתי סוהר (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) שר הבטחון רשאי לקבוע בתקנות את סדרי המינהל, המשמר, והמשטר בבתי הסוהר הצבאיים ואת האמצעים שאפשר לנקוט בהם כלפי אסירים ועצירים לשם קיום המשמעת בבית הסוהר ועידודה, לרבות כללים להפחתת עונש, וכן את הסדרים לקבלת אסירים ועצירים ולשחרורם.
:: ((פורסמו [[תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ״ז–1987]].))
: (ב) תקנות בתי סוהר צבאיים שהותקנו לפי תקנות-שעת-חירום (חוקת השיפוט תש&quot;ח), תש&quot;ח-1948, לפני תחילתו של חוק זה רואים אותן כאילו הותקנו לפי סעיף זה וכאילו עמד סעיף זה בתקפו ביום התקנתן.
: (ג) [[#פרק ב סימן ו|סעיף 80 לפקודת בתי הסוהר, 1946]], יחול על בית סוהר צבאי בשינויים הנובעים מן הענין, וכל מקום שנאמר בו &quot;תקנות&quot; יראו כאילו נאמר &quot;תקנות שהותקנו על ידי שר הבטחון על פי סעיף 503&quot;.

@ 503א. מכתבי כלואים (תיקון: תשנ&quot;ח-3)
: הוראות [[=הפקודה|סעיפים 47א עד 47ד לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971]] (בסעיף זה - הפקודה), למעט [[-|סעיף 47א(ג)]], יחולו גם בבתי הסוהר הצבאיים, במחנות המעצר ובחדרי המשמר הצבאיים, שנקבעו לפי חוק זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
: (1) בכל מקום שנאמר בו &quot;אסיר&quot; יראו כאילו נאמר בו &quot;כלוא&quot;; בפסקה זו, &quot;כלוא&quot; - כהגדרתו [[בתקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ&quot;ז-1987]], למעט עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום, אלא אם הממונה על החקירה אישר לו לשלוח מכתבים או לקבלם, מהטעם שאין בכך כדי לפגוע בחקירה;
: (2) הסמכויות הנתונות [[בפקודה]] למנהל בית הסוהר תהיינה נתונות למפקד בית סוהר צבאי, מחנה מעצר או חדר משמר צבאי, שהוא קצין משטרה צבאית;
: (3) הסמכויות הנתונות [[בפקודה]] לנציב יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית ראשי;
: (4) לא יוסמך כבודק אלא קצין משטרה צבאית שדרגתו סרן לפחות והנושא תקן של רב סרן.

@ 504. תקנון חדרי משמר ומחנות מעצר
: הרמטכ&quot;ל רשאי לקבוע בתקנון את סדרי המינהל, המשמר והמשטר, במחנות מעצר צבאיים ובחדרי משמר צבאיים, ואת האמצעים שמותר לנקוט בהם כלפי אסירים ועצירים לשם קיום המשמעת בהם ועידודה, לרבות כללים להפחתת העונש, וכן את הסדרים לקבלת אסירים ועצירים ולשחרורם.

@ 505. קביעת בתי סוהר ומחנות מעצר
: שר הבטחון רשאי, בצו בחתימת ידו, לקבוע שהמקום המתואר בצו יהיה בית סוהר צבאי או מחנה מעצר צבאי.

@ 506. פרסום תקנון וצווים
: תקנון שנקבע לפי [[סעיף 504]] וצו לפי [[סעיף 505]] יפורסמו בפקודות הצבא, ואין חובה לפרסמם ברשומות.

@ 507. קביעת חדר משמר צבאי
: קצין שיפוט רשאי לקבוע בהוראה בחתימת ידו מקום כחדר משמר צבאי.

@ 508. הוראות הרמטכ&quot;ל
: הרמטכ&quot;ל יקבע הוראות בדבר -
: (1) המקומות שבהם יבוצע מעצרם של אנשים לפי חוק זה;
: (2) דרכי ביצועו של מעצר פתוח;
: (3) סדרי ביצועם של פסקי דין להורדה בדרגה ולריתוק למחנה או לאניה ולהפקעת משכורת;
: (4) סדרי העברת אסירים ממקום למקום;
: (5) כללים לרישום ענשים שהוטלו על פי חוק זה בגליון ההתנהגות של הנידון ולמחיקתם של רישומים כאלה הנוגעים לעבירות שאפשר לדון עליהן בדין משמעתי;
: (6) כללים למחיקתם של רישומים הנוגעים לעבירות שניתנה עליהן חנינה;
: (7) מסירת ידיעות לרשויות ציבוריות על עבירות שנידונו עליהן לפי חוק זה.

== פרק שני: עיון בעונש ==

@ 509. ועדה לעיון בעונש (תיקון: תשמ&quot;ו)
: תקום ועדה לעיון בעונש ([[בפרק זה]] - הועדה) שחבריה יהיו:
: (1) שופט צבאי-משפטאי, שימנה נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, והוא יהיה יושב ראש הועדה;
: (2) אדם בעל נסיון בתחום הטיפול באסיר, שימנה שר הבטחון;
: (3) קצין בדרגת סגן אלוף ומעלה, שימנה הרמטכ&quot;ל.

@ 510. המתקת העונש או החלפתו (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ו, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;א-3)
: (א) הועדה רשאית לעיין בכל עונש מאסר שהוטל על ידי בית דין צבאי לאחר שפסק הדין נעשה חלוט, ולהמתיקו או להחליפו, כולו או מקצתו, בעונש על תנאי, ורשאית היא לחזור ולעשות כן לגבי העונש שהומתק או שהוחלף כאמור ובלבד שלא תמתיק ולא תחליף כאמור יותר ממחצית העונש.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית הועדה להמתיק עונש או להחליפו, כולו או מקצתו, בעונש על תנאי, בכל עת, אם נתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוכח לועדה שנתקיימו טעמים מיוחדים, כגון חולניותו המתמדת של האסיר;
:: (2) קיים מצב של מלחמה או מצב חירום מיוחד.
: (ב) מקום שהועדה מעיינת בענשו של מי שנידון מחמת שחוק זה חל עליו לפי [[סעיפים 7]], [[8(2)]], [[8(3)]] [[או 11]], רשאית היא להחליף את ענשו בהעמדתו במבחן.
: (ג) על העמדה במבחן לפי סעיף זה תחול [[פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]], אולם הסמכויות לפי [[-|סעיפים 8]], [[-|9]] [[-|ו-13 עד 25 לפקודה]] יופעלו כאילו ניתן צו המבחן על ידי בית משפט; לענין זה((,)) &quot;בית משפט&quot; -
:: (1) כשהעבירה שעליה הועמד במבחן דינה יותר משלוש שנות מאסר - בית המשפט המחוזי;
:: (2) בכל מקרה אחר - בית משפט השלום.
: (ד)(1) הוועדה תקבע תנאים לשחרורו של עבריין מין אשר הוטלו עליו מגבלות בצו לפי [[חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין]], או בצו לפי [[חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה]]; המגבלות כאמור יהיו תנאי השחרור.
:: (2) אסיר ששוחרר בתנאים כאמור בסעיף קטן זה, והפר תנאי מהתנאים האמורים, רשאית הוועדה לבטל את השחרור ולחייב את האסיר לשאת מאסר שאורכו כאורך תקופת התנאי או חלק ממנה.
:: (3) על ביטול שחרור כאמור בפסקה (2), יחולו הוראות [[סעיפים 21 עד 24 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר]], בשינויים המחויבים, והסמכויות הנתונות לוועדת שחרורים כהגדרתה [[בחוק שחרור על-תנאי ממאסר]], לפי הוראות [[-#21|אותם סעיפים]], יהיו נתונות לוועדה.
:: (4) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה&quot; - [[חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס&quot;ה-2004]];
:::- &quot;חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין&quot; - [[חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס&quot;ו-2006]];
:::- &quot;חוק שחרור על-תנאי ממאסר&quot; - [[חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס&quot;א-2001]];
:::- &quot;עבריין מין&quot; - כהגדרתו [[בחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין]] או כהגדרתו [[בחוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה]], לפי הענין;
:::- &quot;תקופת התנאי&quot; - התקופה שמיום שחרורו של האסיר בעקבות המתקת עונשו על ידי הוועדה או החלפתו בעונש על-תנאי, עד לסיום תקופת המאסר שהיה נושא לפי גזר הדין אילולא שוחרר.

@ 511. הוראות בדבר דיוני הועדה (תיקון: תשס&quot;ו-2, תשע&quot;א-3)
: (א) לא תחליט הועדה בענינו של אסיר אלא אם נתנה לו הזדמנות לבוא לפניה ולהשמיע את דברו.
: (ב) הועדה תקבל חוות דעתם של קצין-סעד של הצבא או קצין-מבחן ושל רופא, בכתב או בעל פה, כפי שתקבע הועדה, והיא רשאית, לצורך מתן החלטה בענינו של אסיר, לעיין גם בכל חומר אחר שתמצא למתאים.
: (ג) לא תחליט הוועדה על המתקת עונש של עבריין מין כהגדרתו [[בסעיף 510(ד)(4)]], או החלפתו, אלא לאחר קבלת הערכת מסוכנות עדכנית כאמור [[בחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס&quot;ו-2006]].

@ 512. הבאת פסקי דין לעיון הועדה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ה, תשמ&quot;ו, תשס&quot;ד)
: (א) פסק דין המטיל עונש מאסר בפועל לתקופה של שנה או יותר, והנידון עומד לסיים ריצוי מחצית מעונשו, יביאנו הפרקליט הצבאי הראשי לעיון הועדה אחת לששה חדשים.
: (ב) פסק דין המטיל עונש מאסר בפועל לתקופה קצרה משנה, והנידון עומד לסיים ריצוי מחצית מעונשו, רשאי הפרקליט הצבאי הראשי להביאו לעיון הועדה בכל עת.
: (ג) פסק דין המטיל עונש מאסר בפועל לתקופה כלשהי וסבר הפרקליט הצבאי הראשי כי קיים טעם מן הטעמים האמורים [[בסעיף 510(א1)]], רשאי הוא להביאו בפני הועדה בכל עת.

@ 513. שמירת דינים אחרים (תיקון: תשמ&quot;ו)
: אין האמור [[בפרק זה]] בא לגרוע מן הסמכות לחון עבריינים ולהפחית ענשים לפי [[סעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה]].

= חלק ח'1 - זכויות נפגעי עבירה (תיקון: תשע&quot;ח) =

== פרק א': עקרונות כלליים (תיקון: תשע&quot;ח) ==

@ 513א. מטרה - [[חלק ח'1]] (תיקון: תשע&quot;ח)
: מטרתו של [[חלק זה]] לקבוע את זכויותיו של נפגע עבירה ולהגן על כבודו כאדם, בלי לפגוע בזכויותיהם על פי דין של חשודים, נאשמים ונידונים.

@ 513ב. הגדרות - [[חלק ח'1]] (תיקון: תשע&quot;ח)
: [[בחלק זה]] -
:- &quot;בן זוג&quot; - לעניין מי שהעבירה גרמה למותו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, ובלבד שערב מותו גר עמו וניהל עמו משק בית משותף במשך שנתיים לפחות;
:- &quot;בן משפחה&quot; - בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, בן או בת, אח או אחות;
:- &quot;הגוף החוקר&quot; - מי שמבצע חקירה פלילית מתוקף הסמכתו כקצין בודק, לפי [[סעיף 252(א)(3)]];
:- &quot;חשוד&quot; - מי שחשוד בביצוע העבירה שפגעה בנפגע העבירה;
:- &quot;נאשם&quot; - מי שנאשם בעבירה שפגעה בנפגע העבירה;
:- &quot;נידון&quot; - מי שנגזר דינו בשל העבירה שפגעה בנפגע העבירה;
:- &quot;נפגע עבירה&quot; - מי שנפגע במישרין מעבירה, וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו, למעט החשוד, הנאשם או הנידון;
:- &quot;עבירה&quot; - עבירה, למעט עבירת תעבורה, שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) היא מסוג עוון או פשע;
:: (2) חקירתה תיעשה בידי הגוף החוקר והתביעה בה תנוהל בבית דין צבאי;
:- &quot;עבירת מין או אלימות&quot; - עבירה מן העבירות המנויות [[בתוספת השלישית]];
:- &quot;עבירת מין או אלימות חמורה&quot; - עבירת מין או אלימות המנויה [[$ תוספת רביעית|בחלק א']] או [[בחלק ב' בתוספת הרביעית]];
:- &quot;עבירת תעבורה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 209א]];
:- &quot;הקצין הממונה&quot; - מפקד בסיס משטרה צבאית, או קצין משטרה צבאית שדרגתו לפי תקן היא סרן לפחות;
:- &quot;הרשויות&quot; - הגופים החוקרים, התביעה הצבאית וכל רשות אחרת אשר לפי חוק או לפי פקודות הצבא, הטיפול בנפגעי עבירה בהליך הפלילי הוא בין תפקידיה;
:- &quot;תובע&quot; - תובע צבאי כמשמעותו [[בסעיף 181]].

@ 513ג. עקרונות (תיקון: תשע&quot;ח)
: מתן הזכויות לנפגע עבירה ייעשה תוך התחשבות בו ובצרכיו, שמירה על כבודו והגנה על פרטיותו ובתוך זמן סביר, והכול בכפוף לשיקולים של ביטחון המדינה.

@ 513ד. דרכי התאמה במימוש זכויות נפגעי עבירה (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) מתן הזכויות לנפגע עבירה שהוא קטין ייעשה תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות בנסיבות העניין בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו של הקטין, וברוח עקרונות האמנה בדבר זכויות הילד.
: (ב) מתן הזכויות לנפגע עבירה שהוא אדם עם מוגבלות ייעשה לפי [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]].
: (ג) מידע והודעות לפי הוראות [[חלק זה]] יימסרו, ככל האפשר, בשפה מובנת לנפגע העבירה.

@ 513ה. הבטחת זכויות (תיקון: תשע&quot;ח)
: בתי הדין הצבאיים והרשויות, כל אחד בתחומו, ינקטו צעדים הדרושים להבטחת זכויות נפגע עבירה לפי [[חלק זה]].

== פרק ב': זכויותיו של נפגע עבירה בהליך פלילי (תיקון: תשע&quot;ח) ==

@ 513ו. הגנה (תיקון: תשע&quot;ח)
: במהלך ההליך הפלילי זכאי נפגע עבירה -
: (1) להגנה, ככל האפשר ועל פי הצורך, מפני החשוד, הנאשם או הנידון ומפני שלוחיו או מקורביו;
: (2) לקבל בבית הדין הצבאי, ככל האפשר, הגנה מפני מגע או קשר בלתי נחוץ בינו לבין החשוד, הנאשם או הנידון, שלוחיו או מקורביו;
: (3) לקבל מהמשטרה הצבאית מידע לגבי אפשרויות קיימות להגנה מפני כל אחד מהמפורטים בפסקה (1);
: (4) למדור שקט בביתו בלא נוכחות החשוד, הנאשם או הנידון, אם הוא מתגורר עמו, לפי החלטת בית המשפט בהתאם להוראות [[החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ&quot;א-1991]];
: (5) להגנה מפני החשוד, הנאשם או הנידון, במקום שירותו, כפי שייקבע בפקודות הצבא.

@ 513ז. הגבלה על מסירת פרטים אישיים על נפגע עבירה (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חומר חקירה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי]];
::- &quot;חוק סדר הדין הפלילי&quot; - [[חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]];
::- &quot;הרשויות&quot; - הגופים החוקרים, התביעה הצבאית וכל רשות אחרת אשר לפי חוק או לפי פקודות הצבא, הטיפול בנפגעי עבירה בהליך הפלילי הוא בין תפקידיה;
::- &quot;תובע&quot; - תובע צבאי כמשמעותו [[בסעיף 181]];
::- &quot;מסירה&quot; - לרבות בדרך של העמדה לעיון או להעתקה;
::- &quot;פרטים אישיים&quot;, לגבי נפגע עבירה - מספרו האישי ברישומי הצבא, כתובת מגוריו, מקום שירותו והיחידה שבה הוא משרת, כתובת מקום עבודתו ומספרי הטלפון שלו ופרטים מזהים נוספים הקשורים בשירותו הצבאי.
: (ב) הרשויות לא ימסרו לאדם, לרבות לנאשם ולסניגורו, כחלק מחומר החקירה או כחלק מכתב האישום, את הפרטים האישיים של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המנויה [[בחלק א' בתוספת הרביעית]] שבשלה נפתחה חקירה או הוגש כתב אישום.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית כל אחת מן הרשויות, בכפוף להוראות כל דין החלות עליה, למסור את הפרטים האישיים של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המנויה [[בחלק א' בתוספת הרביעית]], כולם או חלקם, אם מצאה כי המסירה נדרשת לצורך ההליכים הפליליים שעניינם העבירה שבשלה נפתחה חקירה או הוגש כתב האישום, לפי העניין, או לצורך הגנה וטיפול בנפגע העבירה, והתקיים אחד מאלה:
:: (1) הפרטים האישיים של הנפגע הם חלק מתיאור העובדות בכתב האישום המהוות את העבירה;
:: (2) המסירה היא בתוך רשות, בין רשות לרשות או מהרשויות לבית הדין הצבאי.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם נתן נפגע העבירה את הסכמתו למסירה.
: (ה) תובע רשאי שלא למסור לנאשם ולסניגורו, כחלק מחומר החקירה או כחלק מכתב האישום, את הפרטים האישיים של נפגע עבירה שאינה מנויה [[בחלק א' לתוספת הרביעית]], אם קיים לדעתו חשש לפגיעה בשלומו של נפגע העבירה.
: (ו) בית הדין הצבאי רשאי, לבקשת הנאשם או סניגורו, להורות על גילוי פרטים אישיים של נפגע העבירה, כולם או חלקם, שלא נמסרו להם לפי הוראות סעיף קטן (ב) או (ה), אם מצא כי מסירת הפרטים נדרשת לצורך ניהול הגנת הנאשם.
: (ז) הורה בית הדין הצבאי על גילוי פרטים אישיים של נפגע העבירה כאמור בסעיף קטן (ו), רשאי הוא לקבוע תנאים או סייגים לגילוי הפרטים, שתכליתם להגן על פרטיותו של הנפגע.
: (ח) על בקשה לפני בית הדין הצבאי לפי סעיף קטן (ו) יחולו הוראות [[סעיפים 74(ג) עד (ו) לחוק סדר הדין הפלילי]], בשינויים המחויבים.
: (ט) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מכל דין אחר הקובע איסור או הגבלות על מסירת מידע, או חיסיון.

@ 513ח. זכות לקבלת מידע על ההליך הפלילי (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על זכויותיו כנפגע עבירה ועל הדרך שבה מתנהל הליך פלילי, כפי שייקבע בתקנות.
: (ב) נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על השלב שבו מצוי ההליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע; ואולם לא ייכלל במידע לפי סעיף קטן זה, מידע שמסירתו אסורה לפי כל דין או שיש במסירתו, לפי שיקול דעתו של האחראי על החקירה או התביעה, כדי לפגוע בחקירה או בפרטיותו או בשלומו של אדם; דרכי קבלת המידע ותוכנו ייקבעו בתקנות.
: (ג) נוסף על הוראות סעיף קטן (ב) -
:: (1) נפגע עבירה שביקש זאת זכאי לכך שהגופים המפורטים [[בתוספת השישית]] יידעו אותו על שלבים בהליך פלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע, כמפורט [[באותה תוספת]];
:: (2) נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שביקש זאת, זכאי לכך שהגופים המפורטים [[בתוספת השביעית]] יידעו אותו על פרטים נוספים בהליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע, לרבות לעניין זכותו לפי [[סעיפים 513יז]] [[ו-513יח]] כמפורט [[באותה תוספת]].

@ 513ט. זכות עיון בכתב אישום (תיקון: תשע&quot;ח)
: נפגע עבירה זכאי, לבקשתו או לבקשת בא כוחו, לעיין בכתב האישום נגד הנאשם ולקבל העתק ממנו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
: (1) עיון כאמור בכתב האישום אסור על פי דין;
: (2) פרקליט צבאי סבר כי מטעמים מיוחדים שיירשמו אין להרשות את העיון או את קבלת ההעתק כאמור.

@ 513י. זכות לקבל מידע על מאסר או משמורת אחרת (תיקון: תשע&quot;ח)
: נפגע עבירת מין או אלימות שביקש זאת זכאי לכך שהגופים המפורטים [[בתוספת השמינית]] יידעו אותו על מהלך מאסרו של הנידון או על מהלך שהייתו של הנאשם או הנידון במשמורת חוקית אחרת בעקבות העבירה, לרבות לעניין זכותו לפי [[סעיפים 513כ]] [[ו-513כא]], כמפורט [[באותה תוספת]].

@ 513יא. זכות לקבל מידע על שירותי סיוע (תיקון: תשע&quot;ח)
: נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על שירותי סיוע הניתנים לנפגעי עבירה בין שהם ניתנים על ידי המדינה ובין שהם ניתנים על ידי גופים לא ממשלתיים, כפי שייקבע בפקודות הצבא.

@ 513יב. ניהול הליכים בזמן סביר (תיקון: תשע&quot;ח)
: ההליכים הנוגעים לעבירת מין או אלימות יקוימו בתוך זמן סביר, כדי למנוע עינוי דין.

@ 513יג. חקירה של גוף חוקר בדבר עבר מיני (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) במהלך חקירת תלונה בגוף החוקר בדבר עבירת מין או אלימות לא ייחקר נפגע העבירה על עברו המיני, למעט חקירה הנדרשת בנסיבות העניין בדבר קשר מיני קודם עם החשוד, אלא אם כן קבע הקצין הממונה מטעמים שיירשמו, כי חקירה זו חיונית כדי להגיע לחקר האמת.
: (ב) חקירה על עברו המיני של נפגע עבירת מין או אלימות לפי הוראות סעיף קטן (א) תיעשה תוך שמירה קפדנית על כבודו ופרטיותו של הנפגע.

@ 513יג1. זכויות לגבי חסיון ראיות לעניין עדות בעל מקצוע בהליכים פליליים שעניינם עבירת מין או עבירת אלימות חמורה במשפחה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל מקצוע&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 50ב(א) לפקודת הראיות]];
::- &quot;עבירה&quot; - עבירת מין או עבירת אלימות חמורה במשפחה המנויה [[בתוספת החמישית א']];
::- &quot;עובד סוציאלי לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה)]]&quot; - כהגדרתו [[בחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש&quot;ך-1960]];
::- &quot;פקודת הראיות&quot; - [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].
: (ב) חוקר לא יבקש מנפגע עבירה לוותר על חסיון ראיה על דבר הנוגע לשירות שקיבל לפי [[סעיף 49 לפקודת הראיות]], לעניין טיפול נפשי, או לשירות שקיבל לפי [[+|סעיף 50]] [[או 50א לפקודת הראיות]], ולא יפנה לבית המשפט או לבית דין צבאי בבקשה להסיר חיסיון כאמור, אלא אם כן קבע הקצין הממונה, מטעמים שיירשמו, כי הראיה נחוצה כדי להגיע לחקר האמת, כי היקף הגילוי המבוקש אינו עולה על הנדרש בנסיבות העניין וכי לא ניתן להשיג את התכלית שלשמה מתבקשת הראיה בדרך אחרת באופן סביר.
: (ג) בטרם יבקש חוקר מנפגע עבירה לוותר על חסיון ראיה כאמור בסעיף קטן (ב), יידע אותו בעניינים המפורטים להלן, וייתן לו זמן סביר בנסיבות העניין, ובכלל זה בהתחשב בהיות החשוד במעצר, להתייעץ עם עורך דין או לקבל סיוע משפטי אם הוא זכאי לו מטעם המדינה ולשקול את עמדתו:
:: (1) זכותו שלא לוותר על חסיון הראיה;
:: (2) זכותו להתייעץ עם עורך דין וזכאותו לסיוע משפטי מטעם המדינה בהתאם [[לפרט 11(ב) ((לתוספת)) לחוק הסיוע המשפטי, התשל&quot;ב-1972]], ובכלל זה לעניין שקילת הוויתור על החיסיון ולעניין הבעת העמדה לפני בית המשפט או בית הדין הצבאי באשר להסרת החיסיון, וזכותו כי יינתן לו זמן סביר בנסיבות העניין להתייעץ עם עורך דין או לקבל סיוע משפטי אם הוא זכאי לו מטעם המדינה ולשקול את עמדתו כאמור;
:: (3) המשמעות של ויתור על החיסיון ושל גילוי הראיה, לרבות האפשרות שראיה שהחיסיון אינו חל לגביה תימסר להגנה בכפוף להוראות [[סעיף 50ב(ב) לפקודת הראיות]], יכולתו לוותר על חיסיון רק לגבי חלק מהראיה, ומשמעות אי-הסכמתו לוותר על החיסיון, ובכלל זה היעדר האפשרות להסיר את החיסיון בלא החלטה של בית המשפט או בית הדין הצבאי;
:: (4) זכותו להביע את עמדתו לפני בית המשפט או בית הדין הצבאי לפי [[סעיף 50ב(ג) לפקודת הראיות]] ולפי סעיף קטן (ו), אם הגוף החוקר יבקש מבית המשפט או מבית הדין הצבאי להסיר את החיסיון כאמור [[+|בסעיפים 49(א)]], [[+|50(א)]] [[או 50א(א) לפקודת הראיות]], לפי העניין, וזכותו להביע את עמדתו לפני התובע כאמור בסעיף קטן (ה);
:: (5) זכותו כי גם בעל המקצוע יביע עמדה לפני בית המשפט או בית הדין הצבאי בדיון כאמור בפסקה (4) אם הנפגע יבקש זאת, ובעניין נפגע עבירה קטין - זכותו שבעל המקצוע יביע עמדתו לפני בית המשפט או בית הדין הצבאי אם הקטין והורהו או אפוטרופסו הסכימו לכך.
: (ד)(1) היה נפגע עבירה קטין שטרם מלאו לו 14 שנים, תתקבל ההחלטה אם לוותר על חסיון הראיה על ידי הורהו או אפוטרופסו, ואם מלאו לקטין 14 שנים - תתקבל ההחלטה על ידי הקטין נוסף על הורהו או אפוטרופסו.
:: (2) הייתה עמדת הקטין באשר לוויתור על החיסיון שונה מעמדת הורהו או אפוטרופסו, לא יבקש החוקר ויתור על החיסיון, והוא יוסר רק באישור בית המשפט או בית הדין הצבאי.
:: (3) נודע לחוקר כי בעניינו של קטין נפגע עבירה מתקיים הליך לפי [[+|סעיפים 2]], [[+|3]] [[או 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש&quot;ך-1960]], לא יבקש החוקר ויתור על החיסיון, והוא יוסר רק באישור בית המשפט או בית הדין הצבאי.
:: (4) במקרה של קטין נפגע עבירה שהורהו או אפוטרופסו, או מי מקרוביהם, חשוד או מעורב בביצוע העבירה כלפי הקטין, או שעובד סוציאלי העביר למשטרה את הדיווח על ביצוע העבירה כלפי הקטין, או שהתעורר חשש כי ההורה או האפוטרופוס נמצא בניגוד עניינים ובשל כך אינו יכול לייצג את טובת הקטין בנוגע להסרת החיסיון, בטרם יבקש החוקר מהקטין או מהורהו או מאפוטרופסו לוותר על החיסיון, יתייעץ עם עובד סוציאלי לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה)]], ואם סבר, לאחר ההתייעצות, כי יש חשש שההורה או האפוטרופוס אינו יכול לייצג את טובת הקטין בשאלת הוויתור על החיסיון, לא יבקש החוקר ויתור על החיסיון, והוא יוסר רק באישור בית המשפט או בית הדין הצבאי.
:: (5) חוקר שהגיש לבית המשפט או לבית הדין הצבאי בקשה להסרת חיסיון בנסיבות כאמור בסעיף קטן זה, יידע את הקטין ואת הורהו או אפוטרופסו על הגשת הבקשה ועל הזכויות המפורטות בסעיף קטן (ג)(2), (4) ו-(5).
: (ה) תובע לא ימסור ראיה לפי [[סעיף 50ב(ב) לפקודת הראיות]] על דבר הנוגע לנפגע עבירה אלא לאחר שניתנה לנפגע העבירה או למי מטעמו הזדמנות סבירה בנסיבות העניין להביע את עמדתו בעניין, לפני קבלת ההחלטה על מסירת הראיה, ואם הוחלט על מסירת הראיה - יידע את נפגע העבירה על היקף הגילוי שעליו הוחלט; נפגע עבירה ימסור את עמדתו לתובע בעניין כאמור, בכתב -
:: (1) במהלך החקירה - באמצעות החוקר;
:: (2) לאחר העברת חומר הבדיקה לתובע, אם החשוד אינו במעצר - גם בטרם יחליט התובע על הגשת כתב האישום ועל מסירת הראיה להגנה; עמדה כאמור יכול שתימסר בעל פה אם התובע הסכים לכך.
: (ו)(1) בית המשפט או בית הדין הצבאי ייתן לנפגע העבירה זכות להביע את עמדתו לפי [[סעיף 50ב(ג) לפקודת הראיות]], באופן סביר בנסיבות העניין ובכלל זה בהתחשב בהיות החשוד במעצר, בעל פה, בכתב או בכל דרך אחרת, על פי בחירתו של נפגע העבירה וככל שהוא מעוניין בכך; בית המשפט או בית הדין הצבאי ייתן גם לבעל מקצוע הזדמנות להביע את עמדתו כאמור, אם נפגע העבירה ביקש זאת, ולעניין נפגע עבירה קטין - גם אם לא ביקש זאת, ובלבד שהקטין והורהו או אפוטרופסו הסכימו לכך.
:: (2) הבעת העמדה של נפגע העבירה כאמור בסעיף קטן זה יכול שתיעשה בידי מי מטעמו של נפגע העבירה, אלא אם כן קבע בית המשפט או בית הדין הצבאי אחרת.
:: (3) הוגשה לבית המשפט או לבית הדין הצבאי בקשה להסרת החיסיון בעניין קטין נפגע עבירה לפי סעיף קטן (ד) -
::: (א) לעניין פסקאות (3) או (4) של אותו סעיף קטן, תובא לפני בית המשפט או בית הדין הצבאי, לפני הדיון, עמדה של עובד סוציאלי לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה)]], לעניין הסרת החיסיון ולעניין קיומו של חשש לניגוד עניינים;
::: (ב) לעניין פסקאות (2) עד (4) של אותו סעיף קטן, רשאי בית המשפט או בית הדין הצבאי למנות לקטין אפוטרופוס לדין או עורך דין בהתאם להוראות [[חוק הסיוע המשפטי, התשל&quot;ב-1972]], לייצגו בהליך בעניין הסרת החיסיון, אם הקטין אינו מיוצג ובית המשפט או בית הדין הצבאי מצא כי הדבר דרוש לטובת הקטין ולשם שמירה על ענייניו; בית המשפט או בית הדין הצבאי יהיה רשאי לעשות כן לפני הדיון או במהלכו.

@ 513יד. זכות לנוכחות מלווה בחקירה (תיקון: תשע&quot;ח)
: נפגע עבירת מין או אלימות זכאי שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בעת חקירתו בגוף החוקר, אלא אם כן סבר הקצין הממונה, כי יש בכך כדי לפגוע בחקירה.

@ 513טו. זכות נפגע עבירת מין לבחור את מין החוקר (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) נפגע עבירת מין זכאי לבחור את מין החוקר, והוא ייחקר כאמור בהתאם לבקשתו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) הקצין הממונה סבר כי מטעמים מיוחדים שיירשמו, לא ניתן להיענות לבקשה;
:: (2) החוקר האחראי על חקירת העבירה סבר, כי מטעמים מיוחדים שיירשמו, יש בכך כדי לפגוע בחקירה, ובשל דחיפות העניין לא ניתן לקבל את עמדתו של הקצין הממונה.
: (ב) לא נענתה בקשתו של נפגע העבירה מאחד הטעמים המנויים בסעיף קטן (א)(1) או (2), ייחקר הנפגע בנוכחות נציג הגוף החוקר בן המין שביקש הנפגע כי יחקור אותו, אם נכח באותה עת במקום החקירה, ונפגע העבירה מעוניין בכך.
: (ג) בתחילת החקירה יידע החוקר את נפגע העבירה בדבר זכותו כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) לעניין זה, &quot;עבירת מין&quot; - עבירה [[בחוק העונשין]] המנויה [[פרט א2 תוספת שלישית|בפרט 2]] [[פרט א5 תוספת שלישית|או 5 לתוספת השלישית]], ועבירה לפי [[סעיף 5 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ&quot;ח-1998]].

@ 513טז. זכות לנוכחות בדיון הנערך בדלתיים סגורות (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בכפוף להוראות [[סעיף 373א]], נפגע עבירה זכאי להיות נוכח בדיון בבית הדין הצבאי בעניין העבירה שממנה נפגע, הנערך בדלתיים סגורות לפי [[סעיף 324]], וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית הדין הצבאי, מטעמים של ביטחון המדינה, או מטעמים מיוחדים אחרים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של נפגע העבירה או של האדם המלווה אותו בדיון בבית הדין הצבאי, או לקבוע תנאים או הגבלות לנוכחותו של מלווה בדיון כאמור.

@ 513יז. זכות להביע עמדה לעניין ביטול כתב אישום (תיקון: תשע&quot;ח)
: נפגע עבירת מין או אלימות חמורה, שקיבל הודעה לפי [[סעיף 513ח(ג)(2)]] על כוונה לבטל את כתב האישום נגד הנאשם לפי [[סעיף 308]], זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בעניין בכתב לפני מי שהוסמך לקבל החלטה לפי [[סעיף 308]], לפני קבלת ההחלטה, במועד ובדרך שייקבעו בפקודות הצבא.

@ 513יח. זכות להביע עמדה לעניין הסדר טיעון (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) נפגע עבירת מין או אלימות חמורה, שקיבל הודעה לפי [[סעיף 513ח(ג)(2)]] על האפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם או על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם - זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בעניין, בעל-פה או בכתב, לפני פרקליט צבאי, לפני קבלת החלטה בעניין.
: (ב) זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לקבל הודעה על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם ולהביע עמדה בעניין זה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו לגבי העבירות המפורטות להלן, אלא אם כן ביקש נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין פרטיו של הסדר הטיעון:
:: (1) עבירה לפי [[סעיף 192 לחוק העונשין]], אם נפגע העבירה הוא בן משפחתו של הנאשם; בפסקה זו, &quot;בן משפחתו&quot; - כהגדרתו [[בחלק ב' לתוספת הרביעית]];
:: (2) עבירה לפי [[סעיף 382(ב) או (ג) לחוק העונשין]].
: (ג) נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המפורטת [[בתוספת החמישית]], שקיבל הודעה לפי [[סעיף 513ח(ג)(2)]], על פרטיו של הסדר טיעון שהתגבש עם הנאשם, זכאי להביע את עמדתו לעניין הסדר הטיעון, לפני פרקליט צבאי, בעל-פה או בכתב, על פי בחירתו, טרם קבלת ההחלטה על הסדר הטיעון.
: (ד) בדיון לגבי כתב אישום בעבירת מין או אלימות חמורה, שבו מציג התובע לפני בית הדין הצבאי הסדר טיעון שאליו הגיע עם הנאשם, יברר בית הדין הצבאי אם קוימו הוראות חוק זה לעניין זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לפי סעיף זה, לרבות אם הובאו פרטיו של הסדר הטיעון המוצג לפניו, כאמור בסעיף זה, לפני נפגע עבירה כאמור.
: (ה) הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו, אלא אם כן קבע פרקליט צבאי, כי יש בכך כדי לפגוע באופן ממשי בניהול ההליך.
: (ו) המועדים והדרכים למימוש זכות נפגע העבירה לפי סעיף זה ייקבעו בתקנות.

@ 513יט. הצהרת נפגע (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) נפגע עבירה זכאי למסור הצהרה בכתב לגוף החוקר או לתובע, על כל פגיעה ונזק שנגרמו לו בשל העבירה, לרבות נזק גוף, נזק נפשי או נזק לרכוש; מסר הנפגע הצהרה כאמור, זכאי הוא שהתובע יביא את הצהרתו לפני בית הדין הצבאי בדיון בעניין גזר דינו של הנאשם, לפי [[סעיף 399]].
: (ב) הוראות לעניין הצהרת נפגע לפי סעיף זה, לרבות לעניין דרכי הגשתה, תוכנה ועדכונה, ייקבעו בפקודות הצבא.

@ 513כ. זכות להביע עמדה לפני רשות מוסמכת להפחתת עונש (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ה-2)
: (א) נפגע עבירת מין או אלימות, שקיבל הודעה לפי הוראות [[סעיף 513י]] על מועד הבאת עניינו של נידון לפני רשות מוסמכת להפחתת עונש, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בכתב לפני הרשות, במועד ובדרך שייקבעו בפקודות הצבא, לעניין הסיכון הצפוי משחרור הנידון לשלומו וביטחונו של נפגע העבירה; ואולם, לעניין הבאת עניינו של נידון לפני הוועדה לעיון בעונש, זכאי נפגע העבירה להביע את עמדתו בכתב או בעל פה, לפי בחירתו, במועד ובדרך שייקבעו בפקודות הצבא.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;נידון&quot; - מי שבית דין צבאי הטיל עליו בשל העבירה עונש מאסר בפועל העולה על שלושה חודשים;
::- &quot;רשות מוסמכת להפחתת עונש&quot; - הוועדה לעיון בעונש שהוקמה לפי [[פרק שני שבחלק ח']], שר הביטחון, הרמטכ&quot;ל, ראש מחוז שיפוטי לפי [[פרק שישי לחלק ה']], או מי שמשמש כרשות להפחתת העונש לפי [[סעיף 503]], לפי העניין.
: (ג) בחר נפגע עבירה שקיבל הודעה על מועד הדיון להביע את עמדתו לפני הוועדה לעיון בעונש בעל פה לפי סעיף קטן (א) סיפה, לא יידחה לשם כך הדיון אם הנידון נשא כבר מחצית מתקופת המאסר שעליו לשאת או אם דחיית מועד הדיון תגרום לכך שהדיון יתקיים לאחר שנשא כבר תקופת מאסר כאמור.

@ 513כא. זכות להביע עמדה לעניין חנינה והקלה בעונש (תיקון: תשע&quot;ח)
: נפגע עבירת מין או אלימות, שקיבל הודעה לפי הוראות [[סעיף 513ח(ג)(1)]] על בקשת הנידון לחנינה או להקלה בעונשו מנשיא המדינה, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בכתב באמצעות הפרקליטות הצבאית, לפני החלטת נשיא המדינה בבקשה כאמור, כפי שייקבע בפקודות הצבא.

@ 513כב. הגנה מפני משפט פלילי או אזרחי (תיקון: תשע&quot;ח)
: אי–קיום זכות מהזכויות הקבועות [[בחלק זה]] אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי, או כדי להוות עילה למשפט פלילי או אזרחי נגד רשות ציבורית או עובד ציבור; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע נקיטת הליך משמעתי לפי כל דין; בסעיף זה, &quot;עובד ציבור&quot; - לרבות חייל.

@ 513כג. זכאות בני משפחה (תיקון: תשע&quot;ח)
: גרמה העבירה למותו של אדם, יוענקו הזכויות לפי [[חלק זה]] לבני משפחתו של נפגע העבירה לפי סדר הקדימויות שלהלן:
: (1) למי שהיה בן זוגו בעת מותו;
: (2) לילדיו;
: (3) להוריו;
: (4) לאחיו;
: בהעדרם של כל אלה למי שהיה אפוטרופסו בעת מותו.

@ 513כד. הקמת יחידות סיוע בתביעה הצבאית (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בתביעה הצבאית יוקמו יחידות סיוע, כפי שייקבע בפקודות הצבא, שתפקידן להבטיח את מימוש זכויות נפגע העבירה לפי הוראות [[חלק זה]], ובין השאר:
:: (1) להבטיח את העברת המידע מהתביעה הצבאית לנפגעי העבירה ומנפגעי העבירה לתביעה הצבאית;
:: (2) להנחות את התביעה הצבאית ולסייע למשרתים בה ביישום ההוראות לפי [[חלק זה]];
:: (3) לאסוף מידע עדכני בדבר שירותי סיוע לנפגעי עבירה, ולהפיצו בתביעה הצבאית.
: (ב) מבנה היחידות, פריסתן, תפקידיהן ודרכי פעולתן ייקבעו בפקודות הצבא.

@ 513כה. מינוי אחראים במשטרה הצבאית (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) המשטרה הצבאית תמנה אחראים לעניין חוק זה, כפי שייקבע בפקודות הצבא, שתפקידם להבטיח את מימוש זכויות נפגע העבירה לפי הוראות [[חלק זה]] ובין השאר:
:: (1) להבטיח את העברת המידע מהמשטרה הצבאית לנפגעי העבירה ומנפגעי העבירה למשטרה הצבאית;
:: (2) להנחות את המשטרה הצבאית ולסייע למשרתים בה ביישום ההוראות לפי [[חלק זה]];
:: (3) לאסוף מידע עדכני בדבר שירותי סיוע לנפגעי עבירה ולהפיצו במשטרה הצבאית.
: (ב) דרך מינוי האחראים, מספרם, תפקידיהם ואופן פעולתם ייקבעו בפקודות הצבא.

== פרק ג': הוראות שונות (תיקון: תשע&quot;ח) ==

@ 513כו. הודעות (תיקון: תשע&quot;ח)
: הודעות לפי [[חלק זה]] יישלחו לנפגע העבירה לפי פרטי ההתקשרות שמסר לשם כך, והכול בדרך שתיקבע בפקודות הצבא; הודעות שנשלחו לפי פרטי ההתקשרות שמסר נפגע העבירה כאמור או שנעשה מאמץ סביר לשלוח או למסור אותן בדרך אחרת שתיקבע בפקודות הצבא, יראו אותן כאילו נמסרו לו.

@ 513כז. שינוי התוספות (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ב)
: שר הביטחון, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי לשנות בצו את [[התוספות השלישית עד השמינית]], למעט את [[תוספת חמישית א']].

@ 513כח. תקנות לעניין [[חלק ח'1]] (תיקון: תשע&quot;ח)
: שר הביטחון, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע [[חלק זה]].

= חלק ט' - עבירות מיוחדות =

@ 514. בזיון בית דין צבאי
: (א) מי שאינו חייל שעבר אחת העבירות האלה:
:: (1) הוזמן כדין לבוא לפני בית דין צבאי ולא בא, או בא ועזבו לפני שקיבל רשות לעשות זאת, ולא הראה סיבה מספקת להעדרו;
:: (2) נדרש כדין על ידי בית דין צבאי להישבע או להצהיר בהן צדק ולא עשה זאת;
:: (3) נדרש כדין על ידי בית דין צבאי להמציא מסמך שברשותו ובמזיד לא המציא אותו;
:: (4) בהיותו עד בבית דין צבאי לא השיב על שאלה שנדרש כדין להשיב עליה, או השיב ביודעין תשובה מתחמקת;
:: (5) גרם הפרעה או הפסקה במהלך הדיונים של בית הדין,
:: דינו - מאסר שנה.
: (ב) מי שאינו חייל וביזה בית דין צבאי על ידי נקיטת לשון מעליבה או מאיימת, דינו - מאסר שנתיים.

@ 515. בזיון בית דין לגבי שופט-חוקר ואחרים
: לצורך [[סעיף 514]], &quot;בית דין&quot; -
: (1) לרבות שופט-חוקר;
: (2) לענין [[514(א)|פסקאות (1), (3) ו-(4) לסעיף קטן (א) שבו]] - לרבות ועדת חקירה;
: (3) לענין [[514(א)|פסקאות (3) ו-(4) לסעיף קטן (א) שבו]] - לרבות קצין-בודק.

@ 516. התחמקות מעדות בפני קצין-בודק
: מי שאינו חייל, והתחמק מלהיחקר על ידי קצין-בודק בהתאם [[לסעיף 256]], דינו - מאסר שנה.

@ 517. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ז, תשנ&quot;ג) : (((בוטל).))

@ 518. התחזות כחייל (תיקון: תשמ&quot;א)
: אדם שאינו חייל והתחזה כחייל, על ידי שענד סימן הנראה כסימן דרגה או כסימן צבאי אחר או שלבש מדים הנראים כמדי צבא, או על ידי טענות שוא או בדרך אחרת, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 518א. ציון דרגה, תפקיד או שם יחידה (תיקון: תשכ&quot;ט, תשמ&quot;א, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ה-2)
: (א) אדם רשאי לציין את דרגתו הצבאית, שהוענקה לו לפי פקודות הצבא; אופן השימוש בציון הדרגה ייעשה בתנאים שיקבע שר הבטחון באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.
:: ((פורסמו [[תקנות השיפוט הצבאי (אופן השימוש בדרגה צבאית של מי שאינו חייל), תשכ״ט–1969]].))
: (ב) מי שעשה שימוש בדרגתו הצבאית, בתפקידו הצבאי או בשם יחידתו הצבאית, באופן שיש בו משום פגיעה בשמו הטוב של הצבא או בכבודו, דינו - מאסר שישה חודשים.
: (ג) מי שעבר עבירה לפי סעיף קטן (ב) במטרה להביא לאי-ציות להוראת כל דין או לסכל את ביצועה של הוראת כל דין, דינו - מאסר שנה.

@ 518ב. לבישת מדי צבא (תיקון: תשל&quot;ד)
: מי שלבש מדים או חלקי מדים שהם רכוש הצבא או לבש ביודעין מדים או חלקי מדים שנועדו לשימוש הצבא, והוא אינו מורשה לכך, דינו - מאסר שנה אחת.

@ 519. עיכוב תעודות (תיקון: תשמ&quot;א)
: אדם שאינו חייל וקיבל ביודעין או עיכב תחת ידיו ביודעין בתורת משכון להבטחת חוב, כל חפץ או תעודה שניתנו לחייל מטעם הצבא, דינו - מאסר שנה אחת.

@ 519א. תקיפת שוטר צבאי (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;ז-2)
: שוטר צבאי הפועל כחוק על פי סמכויותיו לפי [[סעיף 227(1)]], דינו כדין שוטר לענין [[סעיפים 273 עד 276 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].

@ 520. חייל המסרב להישמע לפקודות
: חייל שעבר אחת העבירות האלה:
: (1) נדרש כדין למסור לשלטון אזרחי חייל אחר הסר למשמעתו ובמזיד לא עשה זאת;
: (2) הפריע לעצירת חייל או נמנע במזיד מסייע לעצירת חייל הסר למשמעתו על ידי אדם שאינו חייל אך הוא מוסמך לכך כדין,
: דינו - מאסר שנתיים.

@ 521. שיפוט (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ט, תשל&quot;ז, תשנ&quot;ג, תשע״ו–4)
: (א) העובר אחת מאלה:
:: (1) עבירה לפי [[חלק זה]];
:: (2) עבירה לפי אחד [[הסעיפים 325]], [[326]], [[או 326ב]];
:: (2א) עבירה לפי [[סעיף 539א]];
:: (3) עבירה [[שסעיף 519]] חל עליה –
:: יישפט עליה לפני בית משפט, אולם אין בהוראה זו לגרוע מסמכותו של בית הדין הצבאי לפי [[סעיף 331]].
: (ב) חייל שעבר עבירה לפי [[סעיף 518א]] יובא עליה לדין כאילו היתה זו עבירה צבאית.

= חלק י' - הוראות שונות =

@ 522. דרגות לענין חוק זה
: חייל שיש לו דרגות מסוגים שונים או שאין לו דרגה כלל, רואים אותו, לענין חוק זה, כבעל אותה דרגה שנקבעה בהתאם לפקודות הצבא.

@ 523. החרמת מכשירי עבירה
: יצא אדם חייב בדין בבית דין צבאי, רשאי בית הדין לצוות, כי מכשיר שבו הסתייע העבריין בביצוע העבירה יוחרם, אף אם לא הוכחה בעלותו של העבריין על המכשיר.

@ 524. הוראות בית הדין על החזרת רכוש
: נתחייב אדם בבית דין צבאי על עבירה לגבי רכוש לא לו, ומצאו ברשותו את הרכוש או חלק ממנו או דבר שנרכש תמורתו, רשאי בית הדין להורות בגזר דינו כי מה שנמצא ברשות העבריין כאמור יימסר למי שנראה כבעל הרכוש.

@ 525. החזרת רכוש שלא בגזר דין
: רכוש שהגיע לידי חייל בקשר לבדיקה או חקירה בעבירה או לדיון אחר בה לפי חוק זה, ולא ניתנה על הרכוש הוראה לפי [[סעיף 524]], יכול אותו חייל או מי שטוען זכות על הרכוש לבקש מנשיאו של בית דין צבאי מחוזי שיורה כיצד לנהוג ברכוש, והנשיא יחליט על הבקשה לאחר ששמע את דעתו של תובע צבאי.

@ 526. שמירת זכויות
: אין האמור [[בסעיפים 523]], [[524]] [[ו-525]] בא לגרוע מזכותו של אדם שלא נתחייב בדין, לתבוע לעצמו מידי המדינה רכוש שהוחרם לפי [[523|סעיפים אלה]], או מידי אדם רכוש שנמסר לו לפיהם.

@ 527. הזמנת חיילים כעדים
: עד שהוא חייל, פרט למי שחוק זה חל עליו לפי [[סעיף 6]] [[או 7]], יוזמן על ידי בית הדין כפי שייקבע בפקודות הצבא, ואפשר יהיה לכפות את היענותו להזמנה בדרך שתיקבע בהן.

@ 528. הזמנת עדים אחרים
: (א) עד שאינו חייל, או עד שחוק זה חל עליו לפי [[סעיף 6]] [[או 7]], יוזמן בדרך שמזמינים עדים לבית משפט השלום, ובשינויים אלה:
:: (1) ההזמנה תהיה חתומה בידי נשיא בית הדין או בידי מי שהוסמך לכך על ידיו, או בידי אב בית הדין;
:: (2) מוסר ההזמנה יכול להיות גם חייל;
:: (3) ההזמנה תהיה על טופס שדוגמתו נקבעה בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות השיפוט הצבאי (טופס הזמנת עד), תשל״א–1971]].))
: (ב) שיעורי התשלומים שישולמו לעדים כאמור בתורת דמי נסיעה, שכר בטלה ודמי לינה יהיו כשיעורים המשתלמים בבתי המשפט.

@ 529. צו להבאת עד שהוזמן ולא בא
: עד כאמור [[בסעיף 528]] שהוזמן לבוא ולא בא, והוכח לבית הדין כי הוזמן כהלכה, רשאי אב בית הדין ליתן לשוטר צו בחתימת ידו לאסור את העד ולהביאו לפני בית הדין.

@ 530. צו הבאה במקום הזמנה
: היה אב בית הדין משוכנע, על סמך עדות בשבועה, כי עד שהוא אומר להזמינו לפי [[סעיף 528]] לא ייענה להזמנה, רשאי הוא לתת צו כאמור [[בסעיף 529]] במקום ההזמנה להעיד.

@ 531. דין צו הבאה
: צו כאמור [[בסעיף 529]] דינו לגבי שוטר וכל אדם אחר, כדין צו מאסר לשם כפיית התייצבות שניתן על פי [[סעיף 113 לחוק סדר הדין הפלילי|סעיף 21 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (שפיטה על פי כתב-אישום)]].

@ 532. הזמנת עדים על ידי שופט-חוקר
: האמור [[בסעיפים 527 עד 531]] לגבי בית דין או אב בית הדין, יחול על שופט-חוקר בתיאומים לפי הענין.

@ 533. הורדה מדרגה בשל עבירה שיש עימה קלון (תיקון: תשס&quot;ד-8)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל דין&quot; - הנידון וכן התובע הצבאי הראשי או תובע צבאי שהוסמך לכך על ידו;
::- &quot;נידון&quot; - מי שהועדה דנה בענין הורדתו מדרגה, כאמור בסעיף קטן (ב) או (ג);
::- &quot;רשויות אכיפת החוק&quot; - משטרת ישראל, רשויות התביעה וכל גוף אחר שקבע שר הביטחון בצו;
::- &quot;רשויות הביטחון&quot; - צבא הגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי וכל גוף אחר שקבע שר הביטחון בצו;
::- &quot;שופט בדימוס&quot; - מי שהיה שופט כמפורט להלן ויצא לקצבה או פרש:
::: (1) שופט צבאי–משפטאי;
::: (2) שופט כמשמעותו [[בחוק בתי המשפט]];
::: (3) שופט כמשמעותו [[בחוק בית הדין לעבודה]].
: (ב) אדם שנתחייב על ידי בית משפט או בית דין אחר, למעט בית דין צבאי, בעבירה שיש עמה קלון, והוא בדרגת רב סמל ראשון לפחות, בין אם הוא משרת בצבא ובין אם לאו, רשאית ועדה, בראשות שופט בדימוס שהוא קצין בדרגת אלוף משנה לפחות, להורידו מדרגתו ולקבוע את הדרגה שאליה יורד; הרכב הועדה, המקרים שבהם תדון וסדרי הדיון בה ייקבעו בפקודות הצבא (בסעיף זה - הועדה), ובלבד שחבר הועדה לא יהיה מי שדרגתו נמוכה מדרגת הנידון ושלפחות אחד מחברי הועדה שאינו היושב ראש יהיה קצין בעל הכשרה משפטית.
: (ג) הודה אדם שהוא קצין, בין אם הוא משרת בצבא ובין אם לאו, בביצוע מעשה המהווה לכאורה עבירה שיש עמה קלון, אך לא נתחייב בדין בעבירה כאמור, לרבות בשל הסדר טיעון או הסדר אחר עם רשויות אכיפת החוק או רשויות הביטחון, יחולו עליו הוראות סעיף קטן (ב), בשינויים המחויבים, אף שלא נתחייב בדין כאמור, ובלבד שלא זוכה בדין בשל אותה עבירה.
: (ד) נידון אשר הועדה החליטה להורידו מדרגתו, וקבעה את הדרגה שאליה יורד, וכן התובע הצבאי הראשי או תובע צבאי שהוסמך לכך על ידו, רשאים לערער על החלטת הועדה לפני בית הדין הצבאי לערעורים.
:: ((פורסמו [[תקנות השיפוט הצבאי (סדרי הדין בבית הדין הצבאי לערעורים בערעור לפי סעיף 533(ד) לחוק), התשס״ו–2005]].))
: (ה) התקופה להגשת ערעור כאמור בסעיף קטן (ד) היא שלושים ימים מיום מתן החלטת הועדה; ניתנה ההחלטה שלא במעמד בעל דין, יחל מנין התקופה להגשת הערעור, לגבי בעל דין שההחלטה ניתנה שלא במעמדו, מן היום שבו נמסרה לו הודעה על החלטת הועדה; נשיא בית הדין הצבאי לערעורים רשאי, לבקשת בעל דין, להרשות הגשת ערעור לאחר שעברו התקופות האמורות.
: (ו) בערעור על החלטת הועדה כאמור בסעיף קטן (ד) ידון בית הדין הצבאי לערעורים בשופט צבאי–משפטאי אחד, ואולם רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים לקבוע כי הערעור יידון לפני מותב של שלושה שופטים, ששניים מהם לפחות יהיו שופטים צבאיים–משפטאים; בערעור כאמור לא ישב מי שדרגתו נמוכה מדרגת הנידון.

@ 533א. הורדה מדרגה בנסיבות מיוחדות (תיקון: תשס&quot;ד-8)
: הרמטכ&quot;ל רשאי, בנסיבות מיוחדות, שיפרט בהחלטתו, באישור הפרקליט הצבאי הראשי ובהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, להוריד מדרגתו אדם שהוא קצין, בין אם הוא משרת בצבא ובין אם לאו, ולקבוע את הדרגה שאליה יורד.

@ 534. חיוב בתשלום נזקים שנגרמו למתקנים (תיקון: תשל&quot;ז)
: נגרם נזק למתקן בצבא, לריהוטו או לכל חפץ אחר שבו או ששייך לו, וועדת חקירה קבעה -
: (1) כי הנזק נגרם במזיד על ידי קבוצת חיילים מסויימת שחנתה או שנמצאה במתקן או בקרבתו;
: (2) את מידת הנזק שנגרם כאמור;
: (3) כי אין אפשרות להוכיח מי מאותם חיילים גרם נזק -
: רשאי קצין שהוסמך לכך על ידי הרמטכ&quot;ל לחייב את כל החיילים הנמנים עם אותה קבוצה בתשלום דמי הנזק חלק כחלק, אלא שאין לחייב חייל בסכום העולה על החלק השישי משכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה כפי שהוא בעת הטלת החיוב.

@ 535. גביית סכומים שהוטלו על קבוצה
: סכום שהוטל על חייל לפי [[סעיף 534]] ייגבה בדרך הקבועה [[בסעיף 497]].

@ 536. החזרת סכומים שנגבו
: [[סעיף 534]] לא יחול על נזק שאדם פלוני הורשע בדין על גרימתו, ואם הורשע בדין כאמור לאחר שנגבו כספים מאדם אחר לפי [[אותו סעיף]], יוחזרו הכספים למי ששילמם.

@ 537. ועדות חקירה (תיקון: תשכ&quot;ד)
: שר הבטחון, וכן הרמטכ&quot;ל, רשאי למנות ועדת חקירה לשם חקירת כל ענין הנוגע לצבא, והיא מוסמכת להזמין עדים ולגבות עדויות בשבועה או ללא שבועה. ועדת חקירה יכול שתהיה מורכבת מקצין אחד.

@ 538. חומר ועדת חקירה לא ישמש ראיה במשפט (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) שום דבר שהושמע במהלך חקירתה של ועדת חקירה, בין מפי עד ובין באופן אחר, ושום דין וחשבון של ועדת חקירה, לא יתקבל כראיה במשפט, אלא אם הועמד הנידון לדין על עדות שקר שמסר לאותה ועדת חקירה.
: (ב) בסעיף זה, &quot;משפט&quot; - הליך המתקיים בפני בית משפט או בפני בית דין.

@ 539. זכותו של חייל בחקירה הנוגעת לשמו הטוב (תיקון: תשט&quot;ו)
: נתמנתה ועדת חקירה לשם חקירת ענין הנוגע לשמו הטוב של חייל או נתקלה בענין כזה תוך עבודתה, תינתן לאותו חייל הזדמנות להיות נוכח בשעת החקירה לחקור עדים ולהשמיע דברו.

@ 539א. תחקיר צבאי (תיקון: תשנ״ח, תשס״ה–3, תשע״ו־4)
: (א) בסעיף זה –
::- ”תחקיר” - בירור שנערך בצבא, בהתאם לפקודות הצבא, בנוגע לאירוע שהתרחש במהלך אימון או פעילות מבצעית, או בקשר אליהם;
::- ”גוף חוקר” – קצין בודק, משטרה צבאית חוקרת או שופט חוקר;
::- ”גוף ציבורי” – משרדי הממשלה, או גוף אחר ששר הבטחון קבעו בצו;
::: ((פורסם [[צו השיפוט הצבאי (קביעת גוף ציבורי), התשנ&quot;ט-1999]] לעניין גופים ציבוריים לפי סעיף 539א לחוק.))
::- ”משפט” – כהגדרתו [[בסעיף 538(ב)]];
::- ”קצין בודק” – קצין בודק כמשמעותו [[בסעיף 252(א)(2) ו־(3)]].
: (ב) על אף האמור בכל דין, יחולו לענין תחקיר הוראות אלה:
:: (1) הדברים שהושמעו בתחקיר, פרוטוקול התחקיר, כל חומר אחר שהוכן במהלכו, וכן הסיכומים, הממצאים והמסקנות (להלן – חומר התחקיר), לא יתקבלו כראיה במשפט, למעט במשפט בשל מסירת ידיעה כוזבת או העלמת פרט חשוב בתחקיר;
:: (2) חומר התחקיר יהיה חסוי בפני כל אדם ואולם הוא יימסר, כולו או חלקו, רק לאותם גופים בצבא שהתחקיר דרוש להם לצורך מילוי תפקידם; הוראות פסקה זו לא יחולו על חומר ארכיוני שזכות העיון בו הוגבלה [[בחוק הארכיונים, התשט״ו–1955]], או לפיו, אך התקיימו כל התנאים לחשיפתו לעיון הקהל אשר נקבע לפי [[החוק האמור]] ובלבד שעברה תקופה של עשר שנים מיום הפקדתו;
:: (3) חומר התחקיר לא יימסר לגוף חוקר;
:: (4)(א) חומר התחקיר יימסר לפרקליט הצבאי הראשי או לנציגו, לפי בקשתו, בנוגע לאירוע מסוים או בנוגע לסוגי אירועים;
::: (ב) מצא הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו כי חומר התחקיר מגלה חשד לביצוע עבירה, המצדיק בדיקה או חקירה על ידי גוף חוקר, רשאי הוא, לאחר שנועץ בקצין שדרגתו אלוף לפחות, להורות בכתב, לגוף חוקר, לפתוח בבדיקה או בחקירה;
::: (ג) הורה הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו לפתוח בבדיקה או בחקירה, יתאר בהוראתו את נסיבות האירוע שבעקבותיו נערך התחקיר, ואת הסיבות אשר בשלן עלה החשד לביצוע העבירה; ואולם לא יצורף להוראה דבר מחומר התחקיר, והיא לא תצביע על חשד כלפי אדם שהיה מעורב באירוע;
:: (5) הרמטכ&quot;ל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לאשר העברת סיכום ממצאי התחקיר או חומר התחקיר, כולו או חלקו, לגוף ציבורי שהמידע דרוש לו, לצורך מילוי תפקידו בלבד, וכן רשאי הוא לאשר העברת סיכום ממצאי התחקיר לאדם הנוגע בדבר; ואולם לא יועבר חומר או סיכום כאמור, אם קיים חשש כי העברתו תפגע בבטחון המדינה;
:: (6) על אף האמור בפסקה (5), חומר התחקיר או סיכום ממצאיו, לא יועבר למי שעורך חקירה פלילית על פי דין;
:: (7) ועדת משנה של ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, שישיבותיה חסויות, תקבל לפי בקשתה, את חומר התחקיר.
: (ג) המפרסם שם של חייל המעורב באירוע המתברר במסגרת תחקיר, לרבות פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, דינו – מאסר שישה חודשים; איסור פרסום לפי סעיף קטן זה לא יחול על העברת שם של חייל, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו כחלק מחומר תחקיר שהועבר לפי הוראות סעיף קטן (ב).

@ 539ב. דיווח לכנסת - הטרדות מיניות בצבא והטיפול בהן (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: הרמטכ&quot;ל יגיש לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, עד 31 במרץ בכל שנה, דין וחשבון לגבי השנה הקלנדרית שקדמה למועד הדיווח, ובו פירוט הפעולות השונות שנקט למניעת הטרדה מינית בצבא וכן מספר הדיווחים על הטרדות מיניות שהוגשו לממונה על הטיפול בהטרדות מיניות בצבא ואופן הטיפול בהן; בדין וחשבון האמור לא ייכללו פרטי מידע שיאפשרו את זיהוי המדווח, המתלונן או הנילון ואנשים אחרים המעורבים בדיווח.

@ 540. אצילת סמכויות (תיקון: תשל&quot;ט, תשס&quot;ד-4)
: הרמטכ&quot;ל רשאי, מזמן לזמן, לאצול למפקד אחר מסמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, פרט לסמכויותיו לפי [[סעיף 2א]] ולפי [[הסעיפים 158]], [[177(ג)]], [[185]], [[186]], [[187]], [[192]], [[198]], [[212]], [[441(ג)(2)]], [[462]] [[ו-504]].

@ 541. תחולת [[חוק העונשין]] (תיקון: תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ו)
: [[פרק ו' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], לא יחול על ענין שחוק זה חל עליו, אולם -
: (1) [[סעיף 63 לאותו חוק]] יחול הן לגבי עבירות צבאיות והן לגבי עבירות שאינן עבירות צבאיות, אך לא יחול על נידון שהוא חייל בשירות חובה;
: (2) [[+|סעיפים 35]], [[+|35א]], [[+|36]], [[+|40]], [[+|41]], [[+|42]], [[+|61]] [[ו-62 לאותו חוק]] יחולו לגבי עבירות שאינן עבירות צבאיות;
: (2א) [[סעיף 87 לאותו חוק]] יחול הן לגבי עבירות צבאיות והן לגבי עבירות שאינן צבאיות, והסמכויות הנתונות [[בסעיף האמור]] לבית משפט יהיו נתונות, לגבי אותן עבירות, גם לאב בית הדין הצבאי ולנשיא בית הדין הצבאי, ואולם לענין חייל כמשמעותו [[בפסקה (1) להגדרה &quot;חייל&quot; שבסעיף 1]], לא יתנו בית הדין, אב בית הדין או נשיא בית הדין, לפי הענין, את דחיית ביצוע עונשו במתן ערובה;
: (3)(א) האמור [[סימן ב1 פרק ו לחוק העונשין|בסימן ב'1 לאותו פרק]] (להלן - סימן ב'1) יחול הן לגבי עבירות צבאיות והן לגבי עבירות שאינן צבאיות בשינויים הבאים:
::: (1) עבודת שירות שבית דין צבאי יהא מוסמך לקבוע תהא עבודה ציבורית כמשמעותה [[סימן ב1 פרק ו לחוק העונשין|בסימן ב'1]] במסגרת הצבא (להלן - עבודה צבאית);
::: (2) הסמכויות הנתונות [[סימן ב1 פרק ו לחוק העונשין|בסימן ב'1]] לממונה, למפקח, למנהל הכללי של שירות התעסוקה ולנציב בית הסוהר יהיו נתונות, לגבי נידון שבית דין צבאי קבע כי ישא עונשו בעבודה צבאית (להלן - אסיר בעבודה צבאית), למי שהרמטכ&quot;ל מינה לכך באישור שר הביטחון;
::: (3) הסמכויות הנתונות [[סימן ב1 פרק ו לחוק העונשין|בסימן ב'1]] לבית המשפט יהיו נתונות לבית דין צבאי, ואולם הסמכות הנתונה לבית המשפט המחוזי [[סעיף 51ט לחוק העונשין|בסעיף 51ט(ג)]] [[-#פרק ו סימן ב1|בסימן ב'1]] תהיה נתונה לנשיאו של בית הדין הצבאי המחוזי, והסמכות הנתונה לבית המשפט בערעור על החלטות לפי [[+|סעיפים 51ט(ג)]] [[סעיף 51י לחוק העונשין|ו-51י(ב)]] [[-#פרק ו סימן ב1|בסימן ב'1]] תהיה נתונה לשופט משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים;
::: (4) הסמכויות הנתונות לבית דין צבאי בסעיף זה, תהיינה נתונות לו גם לגבי עונש מחבוש;
:: (ב) על אסיר בעבודה צבאית יוסיפו לחול הדינים החלים על כל חייל, בכפוף לאמור בתקנות לפי סעיף קטן (ג);
:: (ג) סמכויות שר המשטרה לפי [[סימן ב1 פרק ו לחוק העונשין|סימן ב'1]] יהיו נתונות לשר הבטחון והוא יהיה רשאי להתקין תקנות לביצוע האמור בפסקת משנה (א) לגבי אסיר בעבודה צבאית, לרבות בענין תשלומים לאסיר או תמורתם, ניכויים מהם, הפסקה בעבודה בשל מחלה או סיבה אחרת, סדרי דין בערעור ובעתירה לפי [[סעיף 51ט לחוק העונשין|סעיף 51ט(ג)]] [[-#פרק ו סימן ב1|בסימן ב'1]] ומועד שמיעתם וכן בענין זכויותיו וחובותיו של אסיר בעבודה צבאית.

@ 541א. המלצה לנשיא המדינה לעניין עבירות שעבר חייל לפני גיוסו (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;ב)
: (א) חייל בשירות חובה שהורשע או שבית משפט קבע לגביו כי עבר עבירה, לפני התייצבותו לשירות סדיר, רשאי לבקש המלצה מאת צבא הגנה לישראל לקיצור או ביטול של תקופת התיישנות או תקופת מחיקה לגבי פרט רישום לעניין הרשעה או קביעה כאמור, והכול בהתאם להוראות שייקבעו בפקודות הצבא; המלצה כאמור תובא לנשיא המדינה בסמוך לתום תקופת השירות שהחייל חייב בה על פי [[חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]].
: (ב) בפקודות כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו גם הוראות לעניין הגשת בקשה בידי חייל כאמור באותו סעיף קטן לאחר שחרורו משירות חובה.
: (ג) צבא הגנה לישראל יביא לידיעת חייל שיש לו פרט רישום כאמור בסעיף קטן (א) את ההוראות שנקבעו בפקודות הצבא לפי סעיף זה ביום גיוסו או בסמוך לאחריו, וכן יביא את ההוראות לידיעת מיועד לשירות ביטחון כהגדרתו [[בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]], שיש לו פרט רישום כאמור, טרם התייצבותו לשירות חובה.
: (ד) בסעיף זה, &quot;פרט רישום&quot;, &quot;תקופת התיישנות&quot; ו&quot;תקופת מחיקה&quot; - כמשמעותם [[בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע&quot;ט-2019]].

= חלק י&quot;א - בירור קבילות חיילים (תיקון: תשל&quot;ב) =

@ 542. סייג ל&quot;חייל&quot; (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;ג)
: כל מקום שמדובר [[בחלק זה]] על חייל, אין משמעותו אלא חייל כהגדרתו [[בסעיף 1]] לרבות איש מילואים שאינו בשירות, אם הקבילה נוגעת לשירותו במילואים.

@ 543. מינוי נציב קבילות חיילים (תיקון: תשל&quot;ב, תשע&quot;ו-2)
: (א) שר הבטחון, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, ימנה נציב קבילות חיילים ([[בחלק זה]] - נציב הקבילות); נציב הקבילות יכהן תקופת כהונה אחת בלבד של שבע שנים.
: (ב) הודעה על מינויו של נציב הקבילות ועל מענו תפורסם ברשומות.

@ 543א. מועד הבחירה (תיקון: תשנ&quot;ג, תשע&quot;ו-2)
: שר הבטחון יגיש לאישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת את שם המועמד לתפקיד נציב הקבילות לא יאוחר מתשעים ימים לפני תום תקופת כהונתו של נציב הקבילות המכהן, והוועדה תדון בהצעתו לא יאוחר משישים ימים לפני תום תקופת כהונתו של נציב הקבילות המכהן.

@ 543ב. ממלא מקום לנציב (תיקון: תשנ&quot;ג, תשע&quot;ו-2)
: (א) נבצר מנציב הקבילות, דרך ארעי, למלא תפקידיו, ימנה שר הביטחון, בתוך 14 ימים, ממלא מקום לנציב הקבילות לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים, או עד שיחזור למלא את תפקידיו, לפי המוקדם; השר רשאי להאריך את המינוי לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופות כהונתו של ממלא מקום הנציב לא יעלה על ששה חדשים; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על ממלא מקום נציב הקבילות שמונה לפי סעיף זה.
: (ב) נבצר מנציב הקבילות למלא תפקידיו במשך תקופה העולה על ששה חדשים רצופים יראו אותו כאילו התפטר מתפקידו.
: (ג) נתפנה מקומו של נציב הקבילות לפני תום תקופת כהונתו, ימנה שר הביטחון, בתוך 14 ימים, ממלא מקום לנציב הקבילות עד לכניסתו לתפקיד של נציב קבילות חדש.
: (ד) נבצר מנציב הקבילות למלא את תפקידיו לפי סעיף קטן (ב) או התפנה מקומו לפי סעיף קטן (ג) לפני תום תקופת כהונתו, יגיש שר הביטחון לאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת את שם המועמד לתפקיד נציב הקבילות מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר משלושים ימים מהיום שבו נבצר ממנו למלא את תפקידיו או התפנה מקומו, לפי העניין; הוועדה תדון בהצעת שר הביטחון כאמור מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר משלושים ימים מיום שהגיש לה את שם המועמד.
: (ה) החל הליך מינויו של נציב הקבילות כאמור [[בסעיף 543א]] וטרם הושלם ביום סיום כהונתו של נציב הקבילות המכהן, רשאי שר הביטחון להאריך את כהונתו של נציב הקבילות לתקופה אחת שלא תעלה על שלושה חודשים או עד לכניסתו לתפקיד של נציב קבילות חדש, לפי המוקדם; לא היה ניתן להאריך את כהונתו של נציב הקבילות כאמור, יחולו הוראות [[סעיף 23א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]].

@ 544. קבילה של מי (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ז)
: אלה רשאים להגיש קבילה:
: (1) אדם הרואה עצמו נפגע במעשה כאמור [[בסעיף 547]] שנעשה לגביו בזמן היותו חייל או מיועד לשירות ביטחון (להלן - החייל הנפגע);
: (2) בנו, בתו, אחיו או אחותו של החייל שנפגע אם מלאו להם 16 שנה, או הוריו או בן-זוגו של אותו חייל, ובאין אחד מאלה - מי שנתבקש מאת החייל הנפגע לעשות כך.

@ 545. דרך הגשת הקבילה (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ז)
: (א) קבילה תוגש בכתב במישרין לנציב הקבילות, תיחתם ביד הקובל ויצויינו בה שמו, מספר הדואר הצבאי של היחידה שבה משרת החייל הנפגע, מספרו האישי ודרגתו; הגיש את הקבילה מי שחדל מלהיות חייל, מיועד לשירות ביטחון או אדם כאמור [[בסעיף 544(2)]], יצויינו בה, בנוסף לפרטים כאמור של החייל, גם שמו ומענו של הקובל.
: (ב) קבילה של אסיר או עציר תוגש במעטפה סגורה למפקד מיתקן הכליאה הצבאי שבו הוא מוחזק, והמפקד יעביר את המעטפה, בלי שיפתחנה, לנציב הקבילות.

@ 546. קבילה על מי (תיקון: תשי&quot;ח, תשל&quot;ב)
: קבילה ניתנת להגשה על מי שבזמן עשיית המעשה כאמור [[בסעיף 547]] היה חייל או עובד בשירות הצבא שחוק זה חל עליו על פי [[סעיף 8(2)]] והוא אף אם ביום הגשת הקבילה שוב אינו חייל או עובד כאמור; הקובל יפרש בקבילתו את זהותו של האדם שעליו הוא קובל, ואם אין בידו לתאר זהותו ימסור כל פרט שבידו המסייע לזיהויו.

@ 547. קבילה על מה (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) נושא לקבילה הוא מעשה שנתקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא פוגע במישרין בחייל הנפגע או מונע ממנו במישרין טובת הנאה;
:: (2) הוא נוגע לסדרי השירות, לתנאי השירות או למשמעת;
:: (3) הוא בניגוד לחיקוק או לפקודות הצבא, או ללא סמכות חוקית, או בניגוד למינהל תקין, או שיש בו משום נוקשות יתירה או אי-צדק בולט.
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;מעשה&quot; - לרבות מחדל ופיגור בעשיה.

@ 548. קבילות שאין לברר אותן (תיקון: תשל&quot;ב, תשל&quot;ה, תשנ&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ז)
: בקבילות אלה לא יהיה בירור:
: (1) קבילה על החלטת שר הביטחון, הרמטכ&quot;ל או ראש מחוז שיפוטי לפי הוראות [[סעיף 442]];
: (2) קבילה על החלטת הרמטכ&quot;ל לפי [[סעיפים 167]] [[או 167א]];
: (3) (((נמחקה);))
: (4) קבילה על פעולה שיפוטית של בית דין צבאי או של שופט בית דין צבאי או של בית משפט צבאי אחר או של שופט חוקר;
: (5) קבילה בענין התלוי ועומד בבית דין צבאי או בבית משפט אחר, בפני שופט חוקר או בפני קצין שיפוט, או קבילה בענין שבית דין צבאי או בית משפט אחר או שופט אחר או קצין שיפוט הכריעו בו לגופו;
: (6) קבילה על פעולה שיפוטית של ועדה שכוננה על פי חיקוק או של חבר מחבריה במילוי תפקידו כחבר הועדה;
: (7) קבילה על מעשה שהוא עבירה שעליה הוגשה תלונה לפי [[סעיף 225]] או שבקשר עמה מונה קצין בודק או שופט חוקר;
: (8) קבילה על החלטת הועדה לעיון בעונש לפי [[הפרק השני של חלק ח']];
: (9) קבילה על החלטה בנושא הערכתו, דירוגו או מיונו של מיועד לשירות ביטחון, למעט קבילה לגבי פגם שנפל בהליך ההערכה, הדירוג או המיון.

@ 549. קבילות שבירורן מצריך סיבה מיוחדת (תיקון: תשל&quot;ב)
: ואלה קבילות שלא יהיה בהן בירור אלא אם מצא נציב הקבילות שיש סיבה מיוחדת המצדיקה את בירורן:
: (1) קבילה בענין שניתנה בו החלטה שעליה אפשר, או היה אפשר, להגיש על פי דין השגה, ערר או ערעור, והוא אינו מסוג הענינים [[שסעיף 548(5)]] דן בהם;
: (2) קבילה שהוגשה לאחר שעברה שנה מיום המעשה שעליו נסבה הקבילה, ואם המעשה נודע לקובל מאוחר יותר - מהיום שבו נודע לו המעשה;
: (3) קבילה שהוגשה לאחר שעברו מאה ושמונים יום מהיום שבו חדל החייל הנפגע להיות חייל.

@ 549א. העברת קבילה לפרקליט הצבאי הראשי (תיקון: תשמ&quot;ב)
: מצא נציב הקבילות שקבילה מעוררת על פניה חשד שנעברה עבירה, רשאי הוא להעביר את הקבילה, כולה או מקצתה, לפרקליט הצבאי הראשי.

@ 550. פתיחת הבירור (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) משהוגשה קבילה, יפתח נציב הקבילות בבירורה, זולת אם ראה שאינה ממלאה אחרי [[סעיף 544]] או שאינה ממלאה בפרט חשוב אחרי [[סעיף 545]] או שאינה בגדר [[סעיף 546]] או בגדר [[סעיף 547]], או שאין לברר אותה מאחת הסיבות המנויות [[בסעיפים 548]] [[או 549]] או שהיא קנטרנית או טרדנית.
: (ב) במקרים האמורים בסעיף קטן (א), יודיע נציב הקבילות לקובל בכתב, שלא יטפל בקבילה, ויציין את הנימוקים לכך.

@ 551. דרכי הבירור (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) נציב הקבילות רשאי לברר את הקבילה בכל דרך שיראה ואינו קשור להוראות שבסדר דין או בדיני ראיות.
: (ב) נציב הקבילות יביא את הקבילה לידיעת האדם שקובלים עליו ולידיעת מפקדו ויתן להם הזדמנות נאותה להשיב עליה, והוא רשאי לדרוש מהם כי ישיבו על הקבילה תוך התקופה שיקבע בדרישתו.
: (ג) על הבירור בפני נציב הקבילות ובפני מי שהוא הסמיך לכך יחולו הוראות [[סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ&quot;ט-1968]], בשינויים לפי הענין, וכן יחולו הוראות [[סעיף 27(ב) לחוק האמור]] על אדם שאינו חייל שהוזמן להתייצב בפניהם.
: (ד) ראה נציב הקבילות שאדם אחר עלול להיפגע מעצם הבירור או מתוצאותיו, יודיע לו הנציב על כך ויעמיד לרשותו, בדרך שיראה לנכון, את חומר הראיות הנוגע לאותה פגיעה.
: (ה) האמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד) אינו בא לגרוע מהוראות [[פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל&quot;א-1971]].

@ 552. הפסקת הבירור (תיקון: תשל&quot;ב)
: נציב הקבילות יפסיק את בירור הקבילה אם נוכח שנתקיימה אחת העילות המצדיקות שלא לפתוח בבירורה, ויהיה רשאי להפסיקו כשענין הקבילה בא על תיקונו, או כשהקובל ביטל את קבילתו; במקרה זה יודיע בכתב לקובל, למי שהקבילה עליו ולמפקדו של אותו אדם, שהפסיק את הבירור, ויציין את הנימוקים לכך.

@ 553. תוצאות הבירור (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) מצא נציב הקבילות שהקבילה היתה מוצדקת, ימסור על כך בהודעה מנומקת לקובל, לאדם שקובלים עליו, למפקדו של אותו אדם ולקצין שהרמטכ&quot;ל הסמיכו לכך; נציב הקבילות רשאי לפרט בהודעתו את תמצית ממצאיו, ורשאי הוא להצביע על הצורך בתיקון ליקוי שהעלה הבירור, ועל הדרך לתיקונו.
: (ב) הקצין כאמור בסעיף קטן (א) יודיע לנציב הקבילות בהקדם האפשרי, אך לא יאוחר מחדשיים מיום קבלת ההודעה, על הצעדים שננקטו.
: (ג) מצא נציב הקבילות שהקבילה לא היתה מוצדקת, ימסור על כך הודעה מנומקת לקובל, לאדם שעליו קובלים ולמפקדו של אותו אדם, ורשאי הוא לפרט בה את תמצית ממצאיו.
: (ד) העלה בירור הקבילה חשד שנעברה עבירה, יודיע נציב הקבילות על כך לפרקליט הצבאי הראשי.

@ 554. סייגים להודעה (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) הודעה של נציב הקבילות לפי [[סעיף 553(א) או (ג)]] לא תכלול ולא תגלה חומר או ידיעה אשר לדעת ראש הממשלה או שר הבטחון הם ענין לבטחון המדינה, או אשר לדעת ראש הממשלה או שר החוץ הם ענין ליחסי החוץ או לקשרי המסחר הבין-לאומיים של המדינה.
: (ב) ראה נציב הקבילות כי הודעתו עלולה לכלול או לגלות חומר או ידיעה כאמור בסעיף קטן (א) ולא הביעו השרים את דעתם כאמור שם, יבקש נציב הקבילות את דעת ראש הממשלה, שר הבטחון או שר החוץ, לפי הענין, לפני שיתן את הודעתו.
: (ג) בהודעה על תוצאות הבירור יהיה נציב הקבילות פטור מלהודיע את ממצאיו ונימוקיו -
:: (1) כשהקבילה היתה בענין מינוי לתפקיד פלוני או בענין העלאה בדרגה, או בענין פיטורים מהשירות;
:: (2) כשגילוים עלול, לדעתו, לפגוע שלא כדין בזכותו של אדם זולת הקובל;
:: (3) כשיש לדעתו בגילוים משום גילוי סוד מקצועי או ידיעה סודית כמשמעותם לפי כל דין;
:: (4) כשיש לדעתו בגילוים כדי לפגוע בסדר הטוב של הצבא או במשמעתו.

@ 555. זכויות וסעדים (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) החלטותיו וממצאיו של נציב הקבילות בענין קבילה -
:: (1) אין בהם כדי להעניק לקובל או לאדם אחר זכות או סעד בדיון משמעתי או בבית דין צבאי או בבית משפט אחר שלא היו לו לפני כן;
:: (2) אין בהם כדי למנוע מהקובל או מכל אדם אחר להשתמש בזכות או לבקש סעד שהוא זכאי להם; אולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק או בפקודות הצבא לא יוארך המועד על ידי הגשת הקבילה או בירורה.
: (ב) שום בית משפט לא ייזקק לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב הקבילות בענין קבילה.

@ 556. חובת סודיות (תיקון: תשל&quot;ב)
: נציב הקבילות וכל אדם אחר שבעזרתו מבצע נציב הקבילות את תפקידיו חייבים לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם לרגל תפקידם, ולא לגלותה אלא בביצוע המוטל עליהם [[בחלק זה]].

@ 557. דין וחשבון (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) נציב הקבילות יגיש לשר הבטחון ולועדת החוץ והבטחון של הכנסת, מדי שנה, דין וחשבון על פעולותיו, שיכיל סקירה כללית ותיאור הטיפול במבחר של קבילות.
: (ב) נציב הקבילות רשאי להגיש לשר הבטחון ולועדת החוץ והבטחון של הכנסת דין וחשבון מיוחד קודם להגשת הדין וחשבון השנתי.

@ 558. אי תלותו של הנציב (תיקון: תשל&quot;ב)
: אין על נציב הקבילות מרות בעניני מילוי תפקידו לפי [[חלק זה]] זולת מרותו של הדין.

= חלק י&quot;ב - ביצוע ותקנות (תיקון: תשל&quot;ב) =

@ 559. ביצוע ותקנות (תיקון: תשל&quot;ב)
: שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו ובלבד שלא יתקין תקנות בדבר סדרי הדין בבתי הדין הצבאיים אלא בהסכמת שר המשפטים.

@ 560. ביטול (תיקון: תשל&quot;ב)
: בטלים -
: (1) תקנות-שעת-חירום (חוקת השיפוט תש&quot;ח), תש&quot;ח-1948 (להלן - החוקה);
: (2) ((הנוסח שולב [[בחוק כלי היריה, תש״ט–1949]];))
: (3) פקודת השפיטה האזרחית של חברים לחילות, 1947.

@ 561. הוראות מעבר (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) על אף ביטול החוקה -
:: (1) הורכב בית דין לשפוט נאשם לפי החוקה, והמשפט עודנו תלוי ועומד ביום תחילתו של חוק זה (להלן - התאריך הקובע) יימשכו כל ההליכים בו לפי אותם ההליכים ולפני אותם המוסדות של המנגנון המשפטי שנקבעו בחוקה, אולם אם הוחזר המשפט על ידי בית הדין הצבאי העליון לבית דין של ערכאה ראשונה - ידונו בו לפי חוק זה;
:: (2) פסק דין של בית דין צבאי או של מפקד מוסמך כשופט שניתן לפי החוקה והטיל עונש שעדיין לא בוצע, כולו או מקצתו, יבוצע העונש או יתרתו כאילו הוטל לפי חוק זה; לענין הוראה זו רואים עונש מעצר או עונש מעצר מחנה מלא כמחבוש שהוטל לפי חוק זה;
:: (3) בדיקה או חקירה מוקדמת שנערכה לפי החוקה לפני התאריך הקובע, רואים אותה כבדיקה או חקירה מוקדמת שנערכה לפי חוק זה;
:: (4) פקודת מעצר שעמדה בתוקף ערב התאריך הקובע, רואים אותה כאילו ניתנה לפי חוק זה, ומותר להאריך את תקפה לפיו, אף אם כבר הוארך לפי החוקה;
:: (5) מקום שנקבע לפי החוקה כחדר משמר צבאי, כמחנה מעצר או כבית סוהר צבאי, וערב התאריך הקובע היה משמש לאותה מטרה, רואים אותו כאילו נקבע על פי חוק זה.
: (ב)(1) מי שערב התאריך הקובע כיהן כנשיא בית הדין הצבאי העליון, רואים אותו כאילו נתמנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים לפי חוק זה.
:: (2) מי שערב התאריך הקובע כיהן כסגן נשיא של בית הדין הצבאי העליון והוא בעל הכשרה משפטית, רואים אותו כאילו נתמנה לפי חוק זה לשופט צבאי-משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים.
:: (3) מי שהיה לו ערב התאריך הקובע מינוי לפי פקודות הצבא לכהן כאב בית דין צבאי מחוזי והוא בעל הכשרה משפטית, רואים אותו כאילו נתמנה לשופט צבאי-משפטאי של בית דין צבאי מיוחד או מחוזי.
:: (4) מי שערב התאריך הקובע כיהן כפרקליט צבאי ראשי, פרקליט צבאי, תובע צבאי ראשי או תובע צבאי, רואים אותו כאילו נתמנה לאותו תפקיד לפי חוק זה.
:: (5) מי שהיה לו ערב התאריך הקובע מינוי לפי פקודות הצבא לכהן כסניגור צבאי ראשי או סניגור צבאי, רואים אותו כאילו נתמנה לאותו תפקיד לפי חוק זה.

@ 562. שמירת התקנות לגבי נעדרים ועריקים (תיקון: תשל&quot;ב)
: מי שעבר עבירה על תקנות 80 או 94 לחוקה, והמעשה מהווה עבירה גם לפי חוק זה והוא לא חזר לשירות עד התאריך הקובע, יוסיפו לחול עליו התקנות האמורות, כאילו לא בוטלו לפי [[560|סעיף 543]].

@ 563. תחילת תוקף (תיקון: תשי&quot;ח, תשל&quot;ב)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 2(ד) לחוק המעבר, תש&quot;ט-1949]], יפורסם חוק זה ברשומות תוך חודש ימים מיום קבלתו בכנסת.
: (ב) תחילתו של חוק זה היא ביום י&quot;ז בטבת תשט&quot;ז (1 בינואר 1956).
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), תחילתו של [[סעיף 189]] היא מיום ד' באייר תשי&quot;ט (12 במאי 1959); וכל מינוי לאחד התפקידים המנויים [[בסעיף 188]] שיעמוד בתקפו ערב אותו תאריך יפקע תקפו באותו יום.
: (ד) על אף האמור [[בסעיף 189]] - מי שמינויו פקע כאמור בסעיף קטן (ג) ונתמנה מחדש לאחר מכן, הרי אם -
:: (1) כיהן ערב פקיעת מינויו תקופה של שנתיים או יותר באחד התפקידים המנויים [[בסעיף 188]] - יהיה מינויו מינוי של קבע;
:: (2) כיהן ערב פקיעת מינויו תקופה פחותה משנתיים - תבוא תקופת כהונתו לפני פקיעת מינויו במנין תקופת שתי השנים האמורה [[בסעיף 189]].

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;א-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 304]]))) ====

=== חלק א': צורת כתב-אישום (((הושמט))) ===

=== חלק ב': דוגמאות לניסוח ההאשמות (((הושמטו))) ===
@ 1. בגידה : בגידה, לפי [[43|סעיף 43(1) לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 2. עזרה לאויב : עזרה לאויב, לפי [[44|סעיף 44, לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 3. התנהגות מחפירה בקשר לפעולות צבאיות : התנהגות מחפירה בקשר לפעולות צבאיות, לפי [[45(3)|סעיף 45(3) לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 4. מרידה : מרידה, לפי [[46|סעיף 46 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 5. מרי : מרי, לפי [[48|סעיף 48 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 6. זריעת בהלה בין חיילים : זריעת בהלה בין חיילים, לפי [[51|סעיף 51 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 7. זריעת בהלה : זריעת בהלה, לפי [[52|סעיף 52 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 8. תעמולה המערערת את המשמעת בצבא : תעמולה המערערת את המשמעת בצבא, לפי [[53|סעיף 53 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 9. תעמולה הפוגעת בסדר הטוב בצבא : תעמולה הפוגעת בסדר הטוב בצבא, לפי [[54|סעיף 54 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 10. עבירות בקשר לשבי : עבירות בקשר לשבי, לפי [[56|סעיף 56 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 11. גילוי סודות : גילוי סודות, לפי [[57(1)|סעיף 57(1) לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 12. נטישת משמרת : נטישת משמרת לפי [[58(ב)|סעיף 58(ב) לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 13. אלימות כלפי מפקד : אלימות כלפי מפקד, לפי [[59|סעיף 59 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 14. איום ועלבונות : איום, לפי [[62|סעיף 62 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 15. התנגדות לפעולה חוקית : התנגדות לפעולה חוקית, לפי [[64|סעיף 64 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 16. התעללות : התעללות, לפי [[65|סעיף 65 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 17. עיכוב רכוש ללא הצדקה : עיכוב רכוש ללא הצדקה, לפי [[66|סעיף 66 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 18. שררה כלפי פקודים : שררה כלפי פקודים, לפי [[67|סעיף 67 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 19. חריגה מסמכות : חריגה מסמכות, לפי [[68|סעיף 68 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 20. ביזה : ביזה, לפי [[74|סעיף 74 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 21. השמדת רכוש : השמדת רכוש, לפי [[76|סעיף 76 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 22. הוצאת רכוש מרשות הצבא : הוצאת רכוש מרשות הצבא, לפי [[77|סעיף 77 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 23. אי שמירתו של רכוש צבאי : אי שמירתו של רכוש צבאי, לפי [[80|סעיף 80(ב) לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 24. שימוש בלתי חוקי בנשק : שימוש בלתי חוקי בנשק, לפי [[85|סעיף 85 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 25. טיסה אסורה : טיסה אסורה, לפי [[90|סעיף 90 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 26. עריקה : עריקה, לפי [[92|סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 27. העדר מן השירות שלא ברשות : העדר מן השירות שלא ברשות, לפי [[94|סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 28. התחלות : התחלות, לפי [[101|סעיף 101 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 29. עבירה במסמכים צבאיים : עבירה במסמכים צבאיים, לפי [[105(1)|סעיף 105(1) לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 30. מעצר שלא כדין : מעצר שלא כדין, לפי [[114|סעיף 114 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 31. שימוש באמצעים בלתי כשרים לצורך חקירה : שימוש באמצעים בלתי כשרים לצורך חקירה, לפי [[119|סעיף 119 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 32. סירוב לקיים פקודה : סירוב לקיים פקודה, לפי [[122|סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 33. אי קיום פקודה : אי קיום פקודה, לפי [[123|סעיף 123 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 34. התרשלות : התרשלות, לפי [[124|סעיף 124 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 35. התנהגות מבישה : התנהגות מבישה, לפי [[129|סעיף 129 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].
@ 36. התנהגות שאינה הולמת : התנהגות שאינה הולמת, לפי [[130|סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].

== תוספת שנייה (תיקון: תשע&quot;א-2) ==
==== ((([[סעיף 404א(ה)]]))) ====
@ : עבירה לפי הוראות אלה:
@ (1) : [[סעיפים 48]], [[49]], [[53]], [[54]], [[58(א) רישה]], [[62]], [[64]], [[67(א) רישה]], [[68]], [[70]], [[71]], [[80 רישה]], [[82]], [[89]], [[90]], [[91]], [[96]], [[106]], [[109(א)]], [[116]], [[117]], [[122 רישה]], [[123 רישה]], [[124]], [[127]], [[128]], [[129]], [[130]], [[131]], [[132]], [[133]] [[או 133א]];
@ (2) : ניסיון או קשר לעבור עבירה כאמור [[פרט 1 לתוספת זו|בפסקה (1)]];
@ (3) : [[תקנות שירות ביטחון (חובות אנשי מילואים), התשט&quot;ז-1956]]: [[-|תקנה 6]] לעניין איבוד קשר; [[-|תקנה 12]] לעניין שמירת רכוש צבאי, למעט אם הרכוש הוא נשק, כלי טיס, כלי שיט או כלי תחבורה אחר.

== תוספת שלישית (תיקון: תשע&quot;ח) ==
==== ((([[סעיף 513ב]], להגדרה &quot;עבירת מין או אלימות&quot;))) ====

@ &lt;עוגן פרט א&gt; : '''עבירות [[בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]]'''
@ 1. &lt;עוגן פרט א1&gt; : עבירה לפי [[-|סעיף 192]], [[-|בסימן ט' לפרק ח']].
@ 2. &lt;עוגן פרט א2&gt; : עבירות לפי [[-|סעיפים 203]], [[-|203ב]], [[-|203ג]] [[-|ו-214(ב1)]] [[-|בסימן י' לפרק ח']].
@ 3. (תיקון: תשפ&quot;ב) &lt;עוגן פרט א3&gt; : עבירות לפי [[-|סעיפים 300 עד 301ג]], [[-|302]], [[-|303]], [[-|304]] [[-|ו-305]] [[-|בסימן א' לפרק י']].
@ 4. &lt;עוגן פרט א4&gt; : עבירות לפי [[-|סעיפים 327]], [[-|329]], [[-|330]], [[-|332]], [[-|333]], [[-|334]], [[-|335]], [[-|336]] [[-|ו-337]], [[-|בסימן ד' לפרק י']].
@ 5. (תיקון: תשפ&quot;ה) &lt;עוגן פרט א5&gt; : עבירות לפי [[-|סעיפים 345]], [[-|346]], [[-|347א]], [[-|348]], [[-|349]] [[-|ו-351]] [[-|בסימן ה' לפרק י']].
@ 6. &lt;עוגן פרט א6&gt; : עבירות לפי [[-|סעיפים 368ב]] [[-|ו-368ג]], [[-|בסימן ו'1 לפרק י']].
@ 7. &lt;עוגן פרט א7&gt; : עבירות לפי [[-|סעיפים 369]], [[-|370]], [[-|371]], [[-|372]], [[-|373]], [[-|374]], [[-|374א]], [[-|375]], [[-|375א]], [[-|376]], [[-|376ב]], [[-|377]] [[-|ו-377א]] [[-|בסימן ז' לפרק י']].
@ 8. &lt;עוגן פרט א8&gt; : עבירות לפי [[-|סעיפים 379]], [[-|380]], [[-|381]] [[-|ו-382]] [[-|בסימן ח' לפרק י']].
@ 9. &lt;עוגן פרט א9&gt; : עבירות לפי [[-|סעיפים 402]] [[-|ו-404]], [[-|בסימן ג' לפרק י&quot;א]].
@ 10. &lt;עוגן פרט א10&gt; : עבירות לפי [[-|סעיפים 427]] [[-|ו-428]], [[-|בסימן ו' לפרק י&quot;א]].

@ &lt;עוגן פרט ב&gt; : '''עבירות [[בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ&quot;ח-1998]]'''
@ 1. &lt;עוגן פרט ב1&gt; : עבירה לפי [[-|סעיף 3(א)(5א)]].
@ 2. &lt;עוגן פרט ב2&gt; : עבירה לפי [[-|סעיף 5]].

@ &lt;עוגן פרט ג&gt; : '''עבירות [[בפקודת התעבורה]]'''
@ 1. &lt;עוגן פרט ג1&gt; : עבירה לפי [[-|סעיפים 64]] [[-|ו-64א]].

@ &lt;עוגן פרט ד&gt; : '''עבירות בחוק זה'''
@ 1. &lt;עוגן פרט ד1&gt; : עבירה לפי [[סעיפים 59 עד 65]], [[85]], [[118]] [[ו-119]].

@ &lt;עוגן פרט ה&gt; : '''עבירות [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]]'''
@ 1. &lt;עוגן פרט ה1&gt; : עבירות לפי [[-|סעיף 2]], למעט [[-#2|פסקאות (2) ו-(8) שבו]], [[-|וסעיף 5]], והכול אם העבירות נעשו בהקשר מיני או על רקע מיני.

== תוספת רביעית (תיקון: תשע&quot;ח) ==
==== ((([[סעיף 513ב]], להגדרה &quot;עבירת מין או אלימות חמורה&quot;))) ====

=== חלק א' __NOTOC__ ===
==== (((לעניין [[סעיפים 513ז(ב)]], [[513ח(ג)(2)]], [[513יז]] [[או 513יח]]))) ====

@ : '''עבירות [[בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], המנויות [[פרט א $|בתוספת השלישית]]'''
@ 1. &lt;עוגן פרט א1&gt; : עבירות המנויות [[פרט א2 תוספת שלישית|בפרט 2]].
@ 2. &lt;עוגן פרט א2&gt; : עבירות המנויות [[פרט א3 תוספת שלישית|בפרט 3]], למעט לפי [[-|סעיפים 303]] [[-|ו-304]].
@ 3. &lt;עוגן פרט א3&gt; : עבירות המנויות [[פרט א4 תוספת שלישית|בפרט 4]], למעט לפי [[-|סעיפים 334]] [[-|ו-337]].
@ 4. &lt;עוגן פרט א4&gt; : עבירות המנויות [[פרט א5 תוספת שלישית|בפרט 5]], למעט לפי [[-|סעיף 349]].
@ 5. &lt;עוגן פרט א5&gt; : עבירות המנויות [[פרט א6 תוספת שלישית|בפרט 6]].
@ 6. &lt;עוגן פרט א6&gt; : עבירות המנויות [[פרט א7 תוספת שלישית|בפרט 7]].
@ 7. &lt;עוגן פרט א7&gt; : עבירות המנויות [[פרט א9 תוספת שלישית|בפרט 9]].
@ 8. &lt;עוגן פרט א8&gt; : עבירות המנויות [[פרט א10 תוספת שלישית|בפרט 10]].

@ : '''עבירות בחוק זה'''
@ 1. &lt;עוגן פרט ב1&gt; : עבירה לפי [[סעיף 65(ג)]].

@ : '''עבירות [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], המנויות [[פרט ה $|בתוספת השלישית]]'''
@ 1. &lt;עוגן פרט ג1&gt; : עבירות המנויות [[פרט ה1 תוספת שלישית|בפרט 1]].

@ : '''עבירות [[בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ&quot;ח-1998]], המנויות [[פרט ד $|בתוספת השלישית]]'''
@ 1. &lt;עוגן פרט ד1&gt; : עבירות המנויות [[פרט ב1 תוספת שלישית|בפרט 1]].

=== חלק ב' __NOTOC__ ===
==== (((לעניין [[סעיפים 513ח(ג)(2)]], [[513יז]] [[או 513יח]]))) ====

@ : '''עבירות [[בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], המנויות [[פרט א $|בתוספת השלישית]]'''
@ 1. &lt;עוגן פרט א1&gt; : עבירות המנויות [[פרט א1 תוספת שלישית|בפרט 1]], עבירה לפי [[-|סעיף 334]] המנויה [[פרט א4 תוספת שלישית|בפרט 4]], ועבירות המנויות [[פרט א8 תוספת שלישית|בפרט 8]], והכול כשנפגע העבירה הוא בן משפחתו של החשוד, הנאשם או הנידון; בפרט זה, &quot;בן משפחתו&quot; - כל אחד מאלה:
: (1) מי שמקיים או שקיים עם החשוד, הנאשם או הנידון מערכת יחסים זוגית;
: (2) קטין או חסר ישע, שהחשוד, הנאשם או הנידון, לפי העניין, אחראי עליו או היה אחראי עליו; לעניין פסקה זו, &quot;אחראי על קטין או חסר ישע&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].
@ 2. &lt;עוגן פרט א2&gt; : עבירות לפי [[-|סעיפים 303]] [[-|ו-304]] המנויות [[פרט א3 תוספת שלישית|בפרט 3]].

@ : '''עבירות [[בפקודת התעבורה]]'''
@ 1. &lt;עוגן פרט ב1&gt; : עבירות לפי [[-|סעיפים 64]] [[-|ו-64א]].

== תוספת חמישית (תיקון: תשע&quot;ח) ==
==== ((([[סעיף 513יח(ב)]]))) ====

@ : '''עבירות [[בחוק העונשין]]'''
@ 1. (תיקון: תשפ&quot;ב) : עבירות לפי [[-|סעיפים 300 עד 301ג]] [[-|ו-305]].
@ 2. : עבירה לפי [[-|סעיף 329]].
@ 3. (תיקון: תשפ&quot;ה) : עבירות לפי [[-|סעיף 345]].
@ 4. : עבירות לפי [[-|סעיפים 369]], [[-|370]], [[-|371]], [[-|372]], [[-|373]], [[-|374]] [[-|ו-374א]].
@ 5. : עבירה לפי [[-|סעיף 402]].

== תוספת חמישית א' (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 513יג1]]))) ====

@ : '''עבירות [[בחוק העונשין]]'''

@ 1.
: עבירות לפי [[-|סעיפים 203]], [[-|203ב]], [[-|203ג]], [[-|214(ב1)]] [[-|ו-214(ב2)]] [[-|בסימן י' לפרק ח']];

@ 2.
: עבירות המנויות [[-|בסימן ה' לפרק י']], למעט עבירה לפי [[-|סעיף 352]];

@ 3.
: עבירות לפי [[-|סעיפים 374א]], [[-|375א]], [[-|376ב]] [[-|ו-377א]] [[-|בסימן ז' לפרק י']];

@ 4.
: העבירות המנויות להלן, אם החשוד או הנאשם בביצוע העבירה הוא בן משפחה של הנפגע -
: א. לפי [[-|סעיפים 300 עד 301ג]], [[-|302]] [[-|ו-305]] [[-|בסימן א' לפרק י']];
: ב. לפי [[-|סעיפים 327]], [[-|329]], [[-|330]], [[-|332]], [[-|333]], [[-|335]] [[-|ו-336]] [[-|בסימן ד' לפרק י']];
: ג. לפי [[-|סעיפים 368ב]] [[-|ו-368ג]] [[-|בסימן ו'1 לפרק י']];
: ד. לפי [[-|סעיפים 369]], [[-|370]], [[-|371]], [[-|372]], [[-|373]], [[-|374]], [[-|375]], [[-|376]] [[-|ו-377]] [[-|בסימן ז' לפרק י']];
: לעניין זה, &quot;בן משפחה&quot; - לרבות מי שהיה בן משפחה בעבר, והוא אחד מאלה:
: (1) בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה ובנם או בתם;
: (2) אב או אם במשפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]], בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;

@ : '''עבירות [[בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ&quot;ח-1998]]'''
@ 1. &lt;עוגן פרט א1&gt; : לפי [[-|סעיף 5]].

== תוספת שישית (תיקון: תשע&quot;ח) ==
==== ((([[סעיף 513ח(ג)(1)]]))) ====

@ (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
{|
! !! השלב בהליך הפלילי !! width=&quot;150px&quot; | הגוף מוסר המידע
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || העברת תלונה לפרקליט צבאי או לתובע צבאי; || הגוף החוקר
|- &lt;עוגן פרט 1א&gt;
| 1א. || זכותו של נפגע עבירה לסיוע משפטי כאמור [[בפרט 14 לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל&quot;ב-1972]], בנוגע לעבירה שממנה נפגע, לפי הוראות פרט זה; {{ש}} (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 30.4.2025):)) זכותו של נפגע עבירה לסיוע משפטי כאמור [[+#תוספת פרט 1א|בפרטים 1א]], [[+#תוספת פרט 11|11]] [[ו-14 לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל&quot;ב-1972]], החל משלב החקירה הפלילית, בנוגע לעבירה שממנה נפגע, לפי הוראות פרטים אלה; || הגוף החוקר
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || החלטה שלא לערוך חקירה; || הגוף החוקר
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3. || זכות לנוכחות מלווה בחקירה (בעבירות מין או אלימות); || הגוף החוקר
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| 4. || זכות לבחור את מין החוקר (בעבירות מין); || הגוף החוקר
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| 5. || החלטה שלא לנקוט בהליכים מסוג כלשהו כלפי החשוד; || התובע הצבאי
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| 6. || החלטה על החזקת החשוד או הנאשם במעצר פתוח, ובלבד שמי שהחליט כאמור קבע שהמעצר הפתוח נועד להגן על נפגע העבירה; יידוע על החזקה במעצר פתוח כאמור, יכלול גם אישור בכתב ובו תנאי המעצר; || התובע הצבאי
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| 7. || שחרור של החשוד או הנאשם בתנאים על פי [[סעיף 243א]], לרבות פירוט התנאים, ובלבד שבית הדין קבע שתנאי השחרור, כולם או חלקם, נועדו להגן על נפגע העבירה; יידוע על שלב זה יכלול גם הודעה על כך שנפגע העבירה רשאי להעתיק את פירוט תנאי השחרור האמורים; || התובע הצבאי
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| 8. || החלטה להעמיד את החשוד לדין משמעתי; תוצאות ההליך המשמעתי; || התובע הצבאי
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| 9. || החלטה להעמיד את החשוד לדין פלילי; || התובע הצבאי
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| 10. || החלטה בדבר ביטול כתב האישום מכוח [[סעיף 308]], או החלטה בדבר העברת בירור ההליך לפני בית משפט אחר או רשות אחרת המוסמכת לחקור או להעמיד לדין לפי חוק אחר; || התובע הצבאי; אם מדובר בהעברת תיק חקירה לידי רשות מוסמכת אחרת, טרם העברתו לידי התביעה הצבאית - הגוף החוקר
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| 11. || מועדי הדיונים בבית הדין הצבאי; חלה מגבלה על פי דין על נוכחותו של נפגע העבירה בדיון מדיוני בית הדין, תימסר לו הודעה גם על כך; || התובע הצבאי
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| 12. || הכרעת הדין וגזר הדין; || התובע הצבאי
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| 13. || הגשת ערעור על פסק הדין; מועדי הדיונים בהליך הערעור; פסק הדין בערעור. || התובע הצבאי
|}

== תוספת שביעית (תיקון: תשע&quot;ח) ==
==== ((([[סעיף 513ח(ג)(2)]]))) ====

@ (תיקון: תשפ&quot;ב)
{|
! !! השלב בהליך הפלילי !! width=&quot;150px&quot; | הגוף מוסר המידע
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || שם החוקר שמונה כאחראי על חקירת העבירה; || הגוף החוקר
|- &lt;עוגן פרט 1א&gt;
| 1א. || בקשה להסרת חיסיון על ראיה לפי [[+|סעיף 49(א)]], [[+|50(א)]], [[+|50א(א)]] [[או 50ב לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], הודעה על זכויות נפגע עבירה בנוגע לוויתור על החיסיון והבעת עמדה בהליכי גילוי הראיה לפי הוראות [[סעיף 513יג1]], ולגבי נפגע עבירת מין כאמור [[בפרט 11(ב) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל&quot;ב-1972]] - גם זכותו לקבלת ייצוג, ייעוץ וסיוע משפטי לפי [[-#תוספת פרט 11|אותו פרט]]; || הגוף החוקר או התובע הצבא
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || מעצרו של החשוד או הנאשם במעצר סגור או פתוח, לפי העניין, או שחרורו ממעצר; || התובע הצבאי
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3. || כוונה לבטל את כתב האישום, מכוח [[סעיף 308]]; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביא את עמדתו בעניין, לפי הוראות [[סעיף 513יז]]; || התובע הצבאי
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | 4. || (א) הודעה על החלטה להעמיד את החשוד לדין כאמור [[בפרט 9 בתוספת השישית]]; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הסבר על כך שיש אפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם, והודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו בעניין, לפי הוראות [[סעיף 513יח]]; || התובע הצבאי
|-
| (ב) פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם, והודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין פרטיו של הסדר הטיעון האמור לפי הוראות [[סעיף 513יח]]; || התובע הצבאי
|-
| (ג) בעבירות המנויות [[בתוספת החמישית]] - פרטיו של הסדר טיעון שהתגבש עם הנאשם, והודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין הסדר הטיעון לפני פרקליט צבאי, לפי הוראות [[סעיף 513יח(ג)]]; || התובע הצבאי
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| 5. || בקשה להעברת ההליך לערכאת שיפוט אזרחית, והחלטה בבקשה זו; || התובע הצבאי
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| 6. || מתן צו פיקוח לפי [[סעיף 12 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס&quot;ו-2006]], על ידי בית דין צבאי, לרבות תנאי הפיקוח והמעקב כאמור [[בסעיף 13(4), (5), (7) ו-(9) עד (11) לאותו חוק]], וכן כל שינוי בתקופת תוקפו של הצו או בתנאי מתנאיו, כאמור [[+|בסעיפים 14]] [[ו-23 לאותו חוק]]. || התובע הצבאי
|}

== תוספת שמינית (תיקון: תשע&quot;ח) ==
==== ((([[סעיף 513י]]))) ====

@
{|
! !! השלב !! width=&quot;150px&quot; | הגוף מוסר המידע
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || תחילת ריצוי מאסרו בפועל, או אשפוזו בבית חולים שבו אושפז על פי צו של בית דין צבאי לפי [[חוק טיפול בחולי נפש, התשנ&quot;א-1991]] (להלן - בית חולים), של הנאשם או הנידון לפי העניין; || מפקדת קצין משטרה צבאית ראשי (להלן - מקמצ&quot;ר)
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || יציאת הנידון לחופשה ממאסר או מבית חולים והמועד הצפוי לחזרתו ממנה; || מקמצ&quot;ר
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3. || מועד הבאת עניינו של הנידון לפני רשות מוסמכת להפחתת עונש; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביע את עמדתו לפני אותה רשות, לפי הוראות [[סעיף 513כ]]; || נציג הרשות המוסמכת להפחתת עונש
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| 4. || בקשת הנידון להקלה בעונש לפי [[פרק שישי לחלק ה']]; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביע את עמדתו לפני אותה רשות, לפי הוראות [[סעיף 513כ]] || הפרקליטות הצבאית
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| 5. || החלטת רשות מוסמכת להפחתת עונש אם לשחרר את הנידון שחרור מוקדם, כאמור [[בסעיף 513כ]]; || מקמצ&quot;ר
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| 6. || החלטת גורם מוסמך בבקשת הנידון להקלה בעונש לפי [[פרק שישי לחלק ה']], כאמור [[בסעיף 513כ]]; || הפרקליטות הצבאית
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| 7. || תנאים לשחרור הנידון ממאסר, שמטרתם להגן על הנפגע; || מקמצ&quot;ר
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| 8. || בריחת הנאשם או הנידון ממאסר או מבית חולים; || מקמצ&quot;ר
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| 9. || מועד שחרור הנאשם או הנידון ממאסר או מבית חולים; || מקמצ&quot;ר
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| 10. || בקשת הנידון מנשיא המדינה לחנינה או להקלה בעונשו כאמור [[בסעיף 11(ב) לחוק–יסוד: נשיא המדינה]] והחלטת הנשיא בבקשה; || הפרקליטות הצבאית
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| 11. || מועד הדיון בוועדה מיוחדת לפי [[סעיפים 28א עד 28ה לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ&quot;א-1991]]; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביע את עמדתו בכתב לפני הוועדה המיוחדת לפי הוראות [[סעיף 28ב(ב) לחוק האמור]]. || הפרקליטות הצבאית
|}

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום א' בתמוז תשט&quot;ו (21 ביוני 1955).
&lt;חתימות&gt;
* דוד בן-גוריון, ראש הממשלה
* משה שרת, שר הבטחון
* יצחק בן-צבי, נשיא המדינה

&lt;ויקי&gt;{{חוקי עונשין}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>sx9mtw2j6zyachc0jvptm9f991ayozd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק ההתיישנות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>280514</id>
    <revision>
      <id>3037794</id>
      <parentid>2967310</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T07:30:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3037791] תיקון מס' 10</comment>
      <origin>3037794</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24527" sha1="61egoum44ckqywtsojndbojopc1eg1q" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק ההתיישנות, תשי״ח–1958}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000281}} {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ח, 112|חוק ההתיישנות|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208303.pdf}}, {{ח:תיבה|145|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_317747.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 103|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208304.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 65|חוק האפוטרופוס הכללי|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207909.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 430|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299776.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 385|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300126.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 216|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313586.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 610|חוק אומנה לילדים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323013.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1048|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_646056.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 492|תיקון מס׳ 8 – חרבות ברזל|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4019628.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 529|תיקון מס׳ 152 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6235343.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 822|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14184819.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: עיקרי ההתיישנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: תקופת ההתיישנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: חישוב תקופת ההתיישנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: עיקרי ההתיישנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – כל רשות שיפוטית או בורר, ולמעט בית דין דתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תובענה“ – הליך אזרחי לפני בית משפט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין“ – קרקע מכל סוג וכל זכות או טובת הנאה בקרקע וכל דבר המחובר לקרקע חיבור קבע וכל זכות או טובת הנאה הטעונים רישום בספרי האחוזה.

{{ח:סעיף|2|טענת התיישנות}}
{{ח:ת}} תביעה לקיים זכות כל שהיא נתונה להתיישנות, ואם הוגשה תובענה על תביעה שהתיישנה וטען הנתבע טענת התיישנות, לא יזדקק בית המשפט לתובענה, אך אין בהתיישנות בלבד כדי לבטל את הזכות גופה.

{{ח:סעיף|3|הזמן לטענת התיישנות}}
{{ח:ת}} אין נזקקים לטענת התיישנות אם לא טען הנתבע טענה זו בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה.

{{ח:סעיף|4|תביעה שכנגד וקיזוז}}
{{ח:ת}} בתובענה על תביעה שלא התיישנה או שהתיישנה אך לא נטענה נגדה טענת התיישנות, לא תישמע טענת התיישנות נגד קיזוז באותה תובענה ולא נגד תביעה שכנגד, כשהיא והתביעה שבאותה תובענה נושאן אחד או כשהן נובעות מאותן נסיבות.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: תקופת ההתיישנות}}

{{ח:סעיף|5|הזמן להתיישנות}}
{{ח:ת}} התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן – תקופת ההתיישנות) היא –
{{ח:תת|(1)}} בשאינו מקרקעין – שבע שנים;
{{ח:תת|(2)}} במקרקעין – חמש עשרה שנה; ואם נרשמו בספרי האחוזה לאחר סידור זכות קנין לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין)|פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין)}} – עשרים וחמש שנה.

{{ח:סעיף|6|תחילת ההתיישנות}}
{{ח:ת}} תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה.

{{ח:סעיף|7|השעיית מרוץ תקופת ההתיישנות עקב התנהגות פסולה של הנתבע|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} מרוץ תקופת ההתיישנות של תביעה יושעה כל עוד נמנע התובע מלהגיש תובענה בשל כך שהנתבע, או מי מטעמו, מטעה ביודעין את התובע, מפעיל נגדו כוח, מאיים עליו או מנצל את מצוקתו; לעניין זה, ”הטעיה“ – לרבות בדרך של אי־גילוי ביודעין של עובדה מהעובדות המהוות את עילת התובענה.

{{ח:סעיף|8|התיישנות שלא מדעת}}
{{ח:ת}} נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה.

{{ח:סעיף|9|הודאה בקיום זכות}}
{{ח:ת}} הודה הנתבע, בכתב או בפני בית משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לענין סעיף זה.
{{ח:ת}} בסעיף זה, ”הודאה“ – למעט הודאה שהיה עמה טיעון התיישנות.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: חישוב תקופת ההתיישנות}}

{{ח:סעיף|10|קטינות}}
{{ח:ת}} בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו עדיין לא מלאו לתובע שמונה עשרה שנה.

{{ח:סעיף|11|ליקוי נפשי או שכלי|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו התובע לא היה מסוגל לדאוג לעניניו מחמת ליקוי נפשי או שכלי, זמני או קבוע, ולא היה עליו אפוטרופוס; היה עליו אפוטרופוס, לא יבוא במנין הזמן שבו טרם נודעו לאפוטרופוס העובדות המהוות את עילת התובענה.

{{ח:סעיף|12|יחסי אפוטרופסות}}
{{ח:ת}} בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו היה התובע אפוטרופוס של הנתבע או נתון לאפוטרופסותו.

{{ח:סעיף|13|נישואין}}
{{ח:ת}} בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו היו בעלי הדין נשואים זה לזה; בנישואין שהוכרזו כדין בטלים מעיקרא או שהופקעו כדין, יראו את בעלי הדין לענין סעיף זה, כאילו היו נשואים זה לזה עד יום ההכרזה או עד יום ההפקעה.

{{ח:סעיף|14|שהות מחוץ לישראל|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו נמצא אחד מבעלי הדין בשטח מדינה, שמחמת התנאים שהיה נתון בהם שם או מחמת היחסים שהיו שוררים בין אותה מדינה לבין מדינת ישראל לא יכול היה, הוא או בעל דינו, לקיים את הבירור המשפטי.
{{ח:ת}} בסעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח מדינה“ – לרבות כל ארץ חסות וכל שטח התפוס למעשה בידי מדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל דין“ – לגבי נכס המוקנה לאפוטרופוס על נכסי נפקדים, לאפוטרופוס על נכסי גרמנים או לממונה על רכוש האויב – מי שהיה בעל הנכס האמור ערב ההקנייה, ולגבי נכס שבניהולו של האפוטרופוס הכללי – בעל הנכס.

{{ח:סעיף|15|תובענה שנדחתה}}
{{ח:ת}} הוגשה תובענה לפני בית משפט, לרבות בית דין דתי, והתובענה נדחתה באופן שלא נבצר מן התובע להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה, לא יבוא במנין תקופת ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה.

{{ח:סעיף|15א|עיכוב של תקופת ההתיישנות – חרבות ברזל|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בחישוב תקופת ההתיישנות של תביעה בשאינו מקרקעין, שערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4019628.pdf|חוק ההתיישנות (תיקון מס׳ 8 – חרבות ברזל), התשפ״ד–2024}} {{ח:הערה|(ביום 25.1.2024)}} (בסעיף זה – תיקון מס׳ 8) לא הסתיימה – לא תבוא במניין התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ״ז באדר ב׳ התשפ״ד (6 באפריל 2024).
{{ח:תת|(ב)}} בחישוב תקופת ההתיישנות של תביעה במקרקעין, שתקופת ההתיישנות שלה הייתה מסתיימת, על פי הדין החל ערב {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4019628.pdf|תיקון מס׳ 8}}, בתקופה שמיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4019628.pdf|תיקון מס׳ 8}} ועד יום כ״ז באדר ב׳ התשפ״ד (6 באפריל 2024) – לא תבוא במניין התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ״ז באדר ב׳ התשפ״ד (6 באפריל 2024).
{{ח:תת|(ג)}} הסתיימה תקופת ההתיישנות של תביעה, בין במקרקעין ובין בשאינו מקרקעין, בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4019628.pdf|תיקון מס׳ 8}} – יראו את תקופת ההתיישנות כאילו טרם הסתיימה, ולא תבוא במניין התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ״ז באדר ב׳ התשפ״ד (6 באפריל 2024).
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), בית המשפט רשאי לקבוע כי הוראות אותו סעיף קטן לא יחולו על תביעה שהתיישנה ערב תחילתו של תיקון מס׳ 8, מטעמים מיוחדים שיירשמו; בהחלטתו ישקול בית המשפט, בין השאר, אם חל שינוי לרעה במצבו של הנתבע בשל חלוף תקופת ההתיישנות בהתאם לדין ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4019628.pdf|תיקון מס׳ 8}}.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו גם לעניין תקופת התיישנות בתביעה שנקבעה בחיקוק אחר, למעט בהוראה מהוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק התובלה האווירית#סעיף 15|סעיף 15 לחוק התובלה האווירית, התש״ם–1980}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת הובלת טובין בים#תוספת פרט 3|תקנות 6 ו־6א לתקנות האג בעניין שטרי מטען}} המובאות {{ח:חיצוני|פקודת הובלת טובין בים#תוספת פרט 3|בסעיף III לתוספת לפקודת הובלת טובין בים}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן#סעיף 23|סעיף 23 לחוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן, התשס״ד–2004}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה)#סעיף 5א|סעיף 5א(3) לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי״ב–1952}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)#סעיף 75|סעיף 75 לחוק הספנות (ימאים), התשל״ג–1973}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק המכר (מכר טובין בין-לאומי)#תוספת חלק ג סימן 2 פרט 39|סעיף 39(ב) בתוספת לחוק המכר (מכר טובין בין־לאומי), התש״ס–1999}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 154|סעיף 154(ב) לפקודת המכס}}.

{{ח:סעיף|16|תקופת התיישנות לאחר עיכוב}}
{{ח:ת}} נתעכב מנין תקופת ההתיישנות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיפים 10}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12 עד 15}}, לא תסתיים התקופה לפני שעברה לפחות שנה אחת מן היום שבו חדל העיכוב; נתעכב מנין התקופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}} – לא תסתיים לפני שעברו לפחות שנתיים מן היום שבו חדל העיכוב.

{{ח:סעיף|17|סגירת בית משפט}}
{{ח:ת}} נבצר מן התובע בשנה האחרונה של תקופת ההתיישנות להגיש את התובענה מפני שנסגר בית המשפט המוסמך לדון בה, לא תסתיים תקופת ההתיישנות לפני שעברה שנה מן היום שבו חזר ונפתח בית המשפט.

{{ח:סעיף|18|תביעת הזכות אינה משפיעה}}
{{ח:ת}} לענין חישוב תקופת ההתיישנות אין נפקא מינה אם הזכות נתבעת על ידי הזכאי המקורי או על ידי חליפו או אם הזכות נתבעת נגד החייב המקורי או נגד חליפו, ובלבד שאם נסבה הזכות בדרך ירושה, לא תסתיים תקופת ההתיישנות לפני שעברה לפחות שנה אחת מן היום שבו נסבה הזכות.

{{ח:סעיף|18א|תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות|תיקון: תשס״ז, תשע״ו, תשפ״ב, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בחישוב תקופת ההתיישנות של תביעה בתובענה שהגיש נפגע בשל מעשה כמפורט להלן, לא יבוא במניין הזמן שבו טרם מלאו לנפגע 28 שנים:
{{ח:תתת|(1)}} תקיפה מינית שבוצעה בנפגע בהיותו קטין;
{{ח:תתת|(2)}} התעללות שבוצעה בנפגע בהיותו קטין בידי פוגע שהוא בן משפחתו או אדם שהיה אחראי עליו;
{{ח:תתת|(3)}} תקיפה מינית שבוצעה בנפגע בהיותו בגיר אך בטרם מלאו לו 21 שנים, תוך ניצול יחסי אמון, תלות, טיפול או מרות או בידי פוגע שהוא בן משפחתו.
{{ח:תת|(א1)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 41|סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}} לא יחולו בתובענה כאמור בסעיף קטן (א) שהוגשה לאחר שמלאו לנפגע 28 שנים והנתבע אינו הפוגע בנפגע, בן משפחתו או אדם שהיה אחראי עליו.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ –
{{ח:תתתת|(1)}} הורה, בן זוגו של הורה אף אם אינו נשוי לו, סב או סבתא;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שמלאו לו 15 שנים והוא אחד מאלה: אח או אחות, אח או אחות חורגים, דוד או דודה ובנם או בתם, גיס או גיסה;
{{ח:תתתת|(3)}} אומן, בן זוגו של אומן אף אם אינו נשוי לו, אביו או אמו של אומן;
{{ח:תתתת|(4)}} מי שמלאו לו 15 שנים והוא אחד מאלה: בנו או בתו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אומן“ – אב או אם במשפחת אומנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}, או במשפחת אומנה אחרת שאישר משרד הרווחה והשירותים החברתיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אחראי על קטין“ –
{{ח:תתתת|(1)}} מי שעליו האחריות לצורכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין מחמת מעשה כשר או אסור שלו;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שהקטין מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו 18 שנים, ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|18ב|תביעה נגד מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירת התעללות בקטין או בעבירת מין|תיקון: תשס״ז, תשפ״ב, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} תקופת ההתיישנות של תביעה בתובענה שהגיש נפגע, בשל עובדות המהוות עבירה כמפורט להלן שבוצעה בו, נגד הפוגע בו שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור, לא תסתיים לפני שעברה שנה מהיום שבו פסק הדין בהליך הפלילי הפך לחלוט:
{{ח:תת|(1)}} עבירת התעללות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ג|סעיף 368ג לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בסעיף זה – חוק העונשין), שבוצעה בקטין בידי האחראי עליו; בסעיף זה, ”אחראי על קטין“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 18א|בסעיף 18א(ב)}};
{{ח:תת|(2)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 345|סעיפים 345}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 346|346(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 348|348(א), (ב), (ג1) או (ד)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 351|ו־351 לחוק העונשין}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 75|סעיף 75 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|19|תקופת התיישנות מוסכמת}}
{{ח:ת}} רשאים בעלי הדין להסכים, בחוזה נפרד בכתב, על תקופת התיישנות ארוכה מן הקבועה בחוק זה, ובתביעה שענינה אינו מקרקעין – גם על תקופת התיישנות קצרה יותר מן הקבועה בחוק זה, ובלבד שלא תקצר מששה חדשים.

{{ח:סעיף|20|הזכות ליפרע משעבוד}}
{{ח:ת}} נושה שיש לו על חובו ערבון, משכנתה, משכון או שעבוד כיוצא באלה, אין בהתיישנות כדי לפגוע בזכותו ליפרע מן השעבוד.

{{ח:סעיף|21|התיישנות פסק דין}}
{{ח:ת}} פסק דין בתובענה שעברו עליו עשרים וחמש שנה בלי שהזכאי לפיו עשה פעולה כל שהיא כדי לבצעו, רשאי החייב לטעון טענת התיישנות; ואולם פסק דין בתובענה שלפי תכנו אינו טעון ביצוע אינו נתון להתיישנות.

{{ח:סעיף|22||תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הקרקעות העותמני|בחוק הקרקעות העותמני}}.}}

{{ח:סעיף|23|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין)|בפקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין)}}.}}

{{ח:סעיף|24|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין האזרחיים|בפקודת הנזיקין האזרחיים, 1944}}.}}

{{ח:סעיף|25|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת השטרות|בפקודת השטרות}}.}}

{{ח:סעיף|26|ביטולים|תיקון: תשי״ח}}
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב במג׳לה;}}
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הסחר הימי העותמני|בחוק הסחר הימי העותמני מיום 20 באוגוסט 1863}};}}
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המסחרי העותומאני|בחוק המסחרי העותמני משנת 1850}};}}
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק הזמני על ההוצאה לפועל העותמני מיום 11 במאי 1914}};}}
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים 1911|בחוק זכות יוצרים, 1911}};}}
{{ח:תת|(6)}} פקודת ההתיישנות (אויבים ושבויי מלחמה), 1946;
{{ח:תת|(7)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל|בפקודת מסילות הברזל הממשלתיות, 1936}};}}
{{ח:תת|(8)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק בנק הדואר, תשי״א–1951}}.}}

{{ח:סעיף|27|דינים שמורים}}
{{ח:ת}} אין חוק זה בא לפגוע בתקופת התיישנות הקבועה לענין פלוני בדין אחר, אלא אם נאמר כך במפורש בחוק זה; ואין חוק זה בא לפגוע בכל סמכות, לפי כל דין, לדחות תובענה או לסרב למתן סעד מחמת שיהוי.

{{ח:סעיף|28|דין המדינה}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה.

{{ח:סעיף|29|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} תביעה שנתיישנה לפני תחילתו של חוק זה וענינה אינו מקרקעין, לא יחולו עליה ההוראות של חוק זה הקובעות תקופות ההתיישנות; אך תובענה על תביעה שנתיישנה כאמור שהיתה תלויה ערב תחילתו של חוק זה – רשאי בית המשפט להחיל עליה כל הוראות חוק זה אף שענינה אינו מקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} תביעה שענינה מקרקעין יחולו עליה כל הוראות חוק זה אף אם לפני תחילת חוק זה נתיישנה התביעה או נסתיימה התקופה שהיתה קבועה {{ח:חיצוני|חוק הקרקעות העותמני|בסעיפים 20 ו־78 לחוק הקרקעות העותמני}}.
{{ח:תת|(ג)}} תביעה שלא נתיישנה לפני תחילתו של חוק זה יחולו עליה כל הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} בכל המקרים האמורים בסעיף זה לא תקצר תקופת ההתיישנות מכפי שהיתה נתונה לפני תחילת חוק זה.

{{ח:סעיף|30|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות לשם הקניית תוקף להוראות בדבר חישובן וארכן של תקופות ההתיישנות שנקבעו בהסכם בין ישראל ומדינה זרה, או באמנה בינלאומית שישראל צד לה, אף אם ההוראות באותו הסכם או באותה אמנה סוטות מהוראות חוק זה.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ו׳ בניסן תשי״ח (27 במרס 1958).}}
* '''יצחק בן־צבי'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''דוד בן־גוריון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''פנחס רוזן'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>61egoum44ckqywtsojndbojopc1eg1q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו</title>
    <ns>116</ns>
    <id>282948</id>
    <revision>
      <id>3037777</id>
      <parentid>2968501</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T06:53:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון מס' 50 ותיקון מס' 51</comment>
      <origin>3037777</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="383842" sha1="0488mydf3fsifltqh014qe7coxjx5ap" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש&quot;ן-1990

&lt;מאגר 2000577 תיקון 2201068 תקן 151426 קוד a163Y00000DuDnaQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תש&quot;ן, 59|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|12:210532)); ((תשנ&quot;א, 102|תיקון|12:210869)); ((תשנ&quot;ב, 84|תיקון מס' 2|12:211747)), ((167|תיקון מס' 3|12:211748)), ((248|תיקון מס' 4|13:210939)); ((תשנ&quot;ג, 58|תיקון מס' 5|13:210963)); ((תשנ&quot;ד, 78|תיקון מס' 6|13:211005)); ((תשנ&quot;ו, 173|תיקון מס' 8 (ביטול שידורי תעמולת בחירות ברדיו)|13:211310)), ((298|ת&quot;ט|1589)); ((תשנ&quot;ח, 79|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)), ((339|תיקון מס' 16 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה)|14:211557)); ((תשנ&quot;ט, 39|חוק לעידוד השירים בשפה העברית (תיקוני חקיקה)|14:211585)); ((תש&quot;ס, 140|תיקון לחוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300190)); ((תשס&quot;א, 5|ת&quot;ט|1755)), ((131|חוק סיווג וסימון שידורים|15:300324)), ((561|תיקון מס' 25 לחוק הבזק|15:300411)); ((תשס&quot;ב, 134|תיקון לחוק סיווג וסימון שידורים|15:300460)), ((200|תיקון מס' 16|15:300471)), ((201|תיקון מס' 17|15:300472)), ((483|ת&quot;ט|1858)); ((תשס&quot;ג, 84|תיקון מס' 18|15:300593)), ((528|תיקון מס' 19|16:299857)); ((תשס&quot;ד, 71|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((499|חוק איסור שידורים שלא כדין (תיקוני חקיקה)|16:299710)); ((תשס&quot;ה, 70|תיקון מס' 22|16:299674)), ((98|תיקון מס' 23|16:299682)), ((385|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)), ((964|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|16:303797)); ((תשס&quot;ו, 16|תיקון מס' 26|16:300008)), ((322|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ז, 155|תיקון מס' 28|17:300102)); ((תשס&quot;ח, 192|תיקון מס' 29|17:300839)), ((620|חוק להגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקוני חקיקה)|17:300124)); ((תש&quot;ע, 232|תיקון מס' 31|18:301073)), ((312|תיקון מס' 32|18:301126)); ((תשע&quot;א, 302, 338|תיקון מס' 33|18:301253)); ((תשע&quot;ב, 3|ת&quot;ט|18:301173)), ((293, 293, 294|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|18:301395)), ((356|ת&quot;ט|2353)), ((507|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)); ((תשע&quot;ג, 42, 47|תיקון מס' 37|18:301514)); ((תשע&quot;ד, 814|חוק השידור הציבורי|19:303857)); ((תשע&quot;ה, 148|תיקון מס' 39|19:306622)), ((183|ת&quot;ט|2490)); ((תשע&quot;ו, 7|תיקון מס' 33 (תיקון מס' 3)|20:315215)), ((622|תיקון מס' 40|20:323693)), ((655|תיקון מס' 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:324296)), ((1177|תיקון מס׳ 6 לחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת|20:348528)); ((תשע&quot;ז, 123|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|20:366409)), ((1054|תיקון מס׳ 43|20:390353)); ((תשע&quot;ח, 196|תיקון מס' 44|20:491148)), ((490|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|20:491979)); ((תשע&quot;ט, 250|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תשפ&quot;ב, 988|תיקון מס' 47|24:644563)); ((תשפ&quot;ג, 60|תיקון מס' 48|25:1854275)); ((תשפ&quot;ד, 1160|תיקון מס' 49|25:4733490)); ((תשפ&quot;ו, 806|תיקון מס' 50|25:14184749)), ((10249|חוק התקשורת (שידורים)|25:14308264)).
''שינוי שיעורי קנסות:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 488|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|5506)); ((תשנ&quot;ו, 995|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|5760)); ((תשס&quot;ג, 123|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|6205)); ((תש&quot;ע, 947|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|6877)). ''דחיית מועדים:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ו, 850|צו (דחיית מועדים)|6492)).
''שינוי התוספות:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ה, 559|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שינוי התוספת השנייה לחוק)|7470)).
__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ב, תש&quot;ס, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ג, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3, תשע״ו–4, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ו)
: בחוק זה -
:- &quot;אולפן&quot; - מקום שבו מופקות התכניות המיועדות לשידור, לרבות ציוד ההפקה;
:- &quot;אזור&quot; - תחום גיאוגרפי שגבולותיו נקבעו בזכיון לשידורי רדיו;
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, בתאגיד - כל אחד מאלה:
:: (1) זכות הצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
:: (2) הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי, ובתאגיד שאינו חברה - בעלי תפקידים דומים;
:: (3) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
:: (4) הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו;
:- &quot;בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;בעל זכיון&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בעל ענין&quot; - מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, ובחברה שניירות הערך שלה הוצעו לציבור ונסחרים בבורסה - מי שמחזיק ביותר מעשרה אחוזים, או מי שמכהן בהם כדירקטור או כמנהל כללי;
:- &quot;במישרין או בעקיפין&quot; - לרבות ביחד עם אחרים הפועלים בשיתוף פעולה ביניהם לפי הסכם בכתב או בעל-פה, ולרבות מכוח החזקה או רכישה בידי שלוח או נאמן, חברת נאמנות או חברת רישומים, או באמצעות תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מכל אלה, או בדרך אחרת;
:- &quot;החזקה&quot; או &quot;רכישה&quot;, לענין אמצעי שליטה בתאגיד - בין במישרין ובין בעקיפין; לענין זה -
:: (1) כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי תאגיד, יראו תאגיד, בעל ענין בו ותאגיד שלוב של מי מהם - כאחד;
:: (2) כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד, יראו יחיד, קרובו ותאגיד שלוב של מי מהם - כאחד;
:: (3) החזקה באמצעות תאגיד שלוב תחושב לפי המפורט להלן:
::: (א) לבעל שליטה בתאגיד השלוב ייוחסו מלוא אמצעי השליטה שמחזיק התאגיד השלוב;
::: (ב) למי שאינו בעל שליטה בתאגיד השלוב, ייוחסו אמצעי השליטה שמחזיק התאגיד השלוב לפי שיעור החזקותיו של אותו אדם בתאגיד השלוב;
:- &quot;הוועדה&quot; - ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- &quot;המועצה&quot; - מועצת הרשות שמונתה לפי [[סעיף 7]];
:- &quot;המנהל&quot; - המנהל הכללי של הרשות שמונה לפי [[סעיף 25]];
:- &quot;הפרשי הצמדה וריבית&quot;, &quot;מדד&quot; ו&quot;ריבית פיגורים&quot; - כמשמעותם לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;הרשות&quot; - הרשות השניה לטלויזיה ורדיו שהוקמה לפי חוק זה;
:- &quot;השר&quot; - שר התקשורת;
:- &quot;זיכיון לשידורי טלוויזיה&quot; - זיכיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי טלוויזיה;
:- &quot;זכיון לשידורי רדיו&quot; - זכיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי רדיו בשיטה האנלוגית;
:- &quot;זיכיון לשידורים&quot; - זיכיון לשידורי רדיו או זיכיון לשידורי טלוויזיה;
:- &quot;זכיון להפעלת תחנת שידור&quot; - זכיון שניתן לפי חוק זה להקמה, לקיום ולהפעלה של תחנת שידור, לצורך הפצת שידורי רדיו של בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי;
:- &quot;תאגיד שלוב&quot; - תאגיד, אשר אדם מחזיק בו יותר מעשרה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה, וכן תאגיד שאדם השקיע בו סכום העולה על עשרה אחוזים או יותר מהונו של התאגיד, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה;
:- &quot;חברת החדשות&quot; - כל אחת מחברות החדשות שהוקמו לפי [[סימן ד' לפרק ד']];
:- &quot;חברת רישומים&quot; - חברה שעיסוקה היחיד הוא החזקת ניירות ערך בעד אחרים;
:- &quot;חוק רשות השידור&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;חוק השידור הציבורי&quot; - [[=חוק השידור הציבורי|חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע&quot;ד-2014]];
:- &quot;חוק התקשורת&quot; - [[=חוק התקשורת|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק התחרות הכלכלית&quot; - [[חוק התחרות הכלכלית, התשמ&quot;א-1988]];
:- &quot;יחידת שידור&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 54]];
:- &quot;מועד המעבר&quot; - י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013), או מועד מאוחר יותר שקבע השר, בצו, בהתאם להוראות [[סעיף 33ג]];
:- &quot;מורשה לשידורים&quot; - בעל רישיון לשידורים או בעל זיכיון לשידורים;
:- &quot;יום תחילתו של [[18:301126|תיקון מס' 32]]&quot; - י&quot;ב בשבט התש&quot;ע (27 בינואר 2010);
:- &quot;סרט ישראלי&quot; - כמשמעותו בכללים שקבעה המועצה;
:- &quot;ערוץ 2&quot; ו&quot;הערוץ השלישי&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 54]];
:- ”ערוץ הכנסת” – כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס״ד–2003]];
:- &quot;פקודת הטלגרף האלחוטי&quot; - [[פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]];
:- &quot;קרוב&quot; - בן זוג, אח, הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
:- &quot;רישיון לשידורי טלוויזיה&quot; - רישיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי טלוויזיה;
:- &quot;רישיון לשידורי רדיו ספרתי&quot; - רישיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי רדיו בשיטה הספרתית;
:- &quot;רישיון לשידורי רדיו אנלוגי&quot; - רישיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי רדיו בשיטה האנלוגית, בלא הגבלה גאוגרפית;
:- &quot;רישיון לשידורים&quot; - רישיון לשידורי רדיו ספרתי, רישיון לשידורי רדיו אנלוגי או רישיון לשידורי טלוויזיה;
:- &quot;רישיון להפעלת תחנת הזנה לוויינית&quot; - רישיון שניתן לפי [[סעיף 4 לחוק התקשורת]] להקמה, לקיום ולהפעלה של תחנת הזנה לוויינית;
:- &quot;רשות השידור&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שידורים&quot; - שידורי רדיו וטלויזיה הניתנים לציבור, לפי חוק זה;
:- &quot;שידורי חדשות&quot; - שידורי מהדורות חדשות ויומני חדשות;
:- &quot;שידורי טלויזיה&quot; - שידורי טלויזיה הניתנים לציבור והמופצים בדרך אלחוטית לרבות באמצעות לוויין, ולמעט שידור מוצפן שקליטתו מותנית בתשלום;
:- &quot;שידורי רדיו&quot; - שידורי תכניות שמע הניתנים לשידור והמופצים בדרך אלחוטית, לרבות באמצעות לוויין;
:- &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]], ונוסף על האמור בה, חזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד, אם התקיים בו אחד מאלה:
:: (1) בידו השיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה - מסוג כלשהו, או שלא קיים אדם אחר המחזיק, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה מסוג כלשהו בשיעור העולה על שיעור החזקותיו של האדם האמור באותו סוג של אמצעי שליטה;
:: (2) בידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות לענין מכירה או חיסול של עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;
:- &quot;תאגיד השידור הציבורי&quot; - כהגדרתו [[בחוק השידור הציבורי]];
:- &quot;תחנת הזנה לוויינית&quot; - מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לשם הזנה ללוויין של שידורי בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי, למעט אולפן;
:- &quot;תחנת שידור&quot; - מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לצרכי שידורים, קליטתם או הפצתם, לרבות ציוד לווייני ולמעט תחנת הזנה לוויינית או אולפן;
:- &quot;תיקון מס' 32&quot; - [[18:301126=תיקון מס' 32|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 32), התש&quot;ע-2010]];
:- &quot;תיקון מס' 33&quot; - [[18:301253=תיקון מס' 33|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 33), התשע&quot;א-2011]];
:- &quot;תיקון מס' 37&quot; - [[18:301514=תיקון מס' 37|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 37), התשע&quot;ג-2012]];
:- &quot;תיקון מס' 39&quot; - [[19:306622=תיקון מס' 39|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 39), התשע&quot;ה-2015]];
:- &quot;תכנית סוגה (ז'אנר) עילית&quot; - כהגדרתה [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;תקופת הזיכיון הראשונה&quot; -
:: לענין ערוץ 2 - התקופה המסתיימת ביום ה' בחשון התשס&quot;ד (31 באוקטובר 2003);
:: לענין הערוץ השלישי - התקופה המסתיימת בתום שמונה שנים מהיום שבו התחילו שידורים בו;
:- &quot;תשדיר פרסומת&quot; - שידור פרסומת מסחרית כמשמעותו [[בפרק ו']].

== פרק ב': הרשות ==

=== סימן א': הקמת הרשות ותפקידיה ===

@ 2. הקמת הרשות
: מוקמת בזה הרשות השניה לטלויזיה ורדיו.

@ 3. הרשות - תאגיד
: הרשות היא תאגיד.

@ 3א. מקום המושב של הרשות וחברת החדשות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מקום מושבם של הרשות ומוסדותיה ושל חברת החדשות הוא בירושלים.

@ 4. הרשות - גוף מבוקר
: הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו [[בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]] (להלן - חוק מבקר המדינה).

@ 5. תפקידי הרשות וסמכויותיה (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ב-4, תשע&quot;א, תשע&quot;ח)
: (א) תפקידה של הרשות הוא פיקוח על שידורים לפי חוק זה.
: (ב) במילוי תפקידה האמור תפעל הרשות במגמה -
:: (1) להבטיח השקעה בהפקות מקומיות, בתכניות סוגה עילית ובשידורי חדשות;
:: (2) לשמור על אתיקה בשידורים ובשידורי פרסומת;
:: (3) להנגיש את השידורים לאנשים עם מוגבלות;
:: (4) להגן על קטינים וחסרי ישע;
:: (5) למנוע שידורים אסורים;
:: (6) לעודד את התחרות, בין השאר, באמצעות הסרת והנמכת חסמי כניסה לתחום השידורים;
:: (7) להבטיח שידור מידע מהימן, הוגן ומאוזן.

@ 6. קיום השידורים ומימונם (תיקון: תשע&quot;א)
: השידורים יקויימו באמצעות מורשים לשידורים ועל חשבונם בלבד.

=== סימן ב': מועצת הרשות ===

@ 7. מינוי המועצה והרכבה
: (א) הממשלה תמנה, לפי המלצת השר לאחר שהתייעץ עם ארגונים של סופרים, מורים ואמנים, המוסדות להשכלה גבוהה, האקדמיה ללשון העברית, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועם גופים ציבוריים אחרים מועצה בת חמישה עשר חברים, ומביניהם את יושב ראש המועצה.
: (ב) חברי המועצה יהיו אנשי ציבור בעלי רקע תרבותי הולם, נסיון וידע בתחומי התמחותם ונסיון והבנה למצב החברתי בישראל.
: (ג) בעת המינוי ישקף הרכב המועצה, במידת האפשר, את מיגוון הדעות הרווחות בציבור.
: (ד) הודעה על מינוי המועצה והרכבה תפורסם ברשומות.

@ 8. תקופת הכהונה
: (א) תקופת כהונתה של המועצה תהא ארבע שנים.
: (ב) המועצה היוצאת תמשיך לכהן עד למינויה של המועצה הבאה.
: (ג) חבר המועצה יכול שימונה מחדש לתקופת כהונה נוספת אחת בלבד ברציפות.

@ 9. סייגים למינוי (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) לא ימונה חבר המועצה -
:: (1) חבר כנסת או חבר בהנהלה פעילה של מפלגה;
:: (2) מי שהוא עובד מדינה;
:: (3) מי שהוא עובד הרשות או עובד של מורשה לשידורים, או בעל ענין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים;
:: (4) מי שאינו אזרח ישראלי;
:: (5) מי שהורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
:: (6) מי שהוא פושט רגל;
:: (7) מי שקשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בחוזה או בעיסקה עם הרשות או עם מורשה לשידורים, או מי שהוא בעל ענין בתאגיד, לרבות שותפות, הקשור כאמור.
: (ב) לא ימונה חבר המועצה מי שלדעת השר עלולים עיסוקיו האחרים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר המועצה.

@ 10. פקיעת כהונה של חבר המועצה
: (א) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתה באחד מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
:: (2) נתקיים בו סייג מן הסייגים המפורטים [[בסעיף 9(א)]] למעט [[סעיף 9(א)(7)|פסקה (7) שבו]];
:: (3) נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו, והשר, לאחר התייעצות ביושב-ראש המועצה, העבירו מכהונתו בהודעה בכתב.
: (ב) נתקיים בחבר המועצה או עומד להתקיים בו סייג כאמור [[בסעיף 9(א)(7)]], יודיע על כך ללא דיחוי לשר, באמצעות יושב ראש המועצה.
: (ג) נודע לשר כי נתקיים בחבר המועצה סייג כאמור [[בסעיף 9(א)(7)]] [[או 9(ב)]], רשאי השר, לאחר שנתן לחבר המועצה הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו, להעבירו מכהונתו כחבר המועצה בהודעה בכתב.
: (ד) נעדר חבר המועצה ללא סיבה סבירה משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה בשנה אחת, רשאי השר, לאחר התייעצות ביושב ראש המועצה, להעבירו מכהונתו בהודעה בכתב.
: (ה) הוגש כתב אישום נגד חבר המועצה, בעבירה שלכאורה יש עמה קלון, רשאי השר, לפי הצעת היועץ המשפטי לממשלה, להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו.
: (ו) השר יודיע לממשלה על כל מקרה של פקיעת כהונה של חבר המועצה תוך ארבעה עשר ימים מיום פקיעתה.

@ 11. התפטרות חבר מועצה
: (א) התפטר חבר המועצה מתפקידו או חדל מסיבה אחרת להיות חבר המועצה, ימונה חבר אחר במקומו, בדרך הקבועה [[בסעיף 7]], ליתרת תקופת כהונתה של המועצה.
: (ב) חבר המועצה שנתמנה כאמור בסעיף קטן (א), לא תבוא תקופת כהונתו האמורה במנין התקופות לענין [[סעיף 8(ג)]].

@ 12. ממלא מקום ליושב-ראש ולחבר מועצה
: (א) נבצר זמנית מיושב ראש המועצה למלא תפקידו או אם נתפנתה משרתו וטרם נתמנה אחר במקומו, ימנה לו השר, באישור הממשלה, ממלא מקום מבין חברי המועצה לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.
: (ב) נבצר זמנית, מיושב ראש המועצה להשתתף בישיבה מישיבות המועצה והשר לא מינה לו ממלא מקום, כאמור בסעיף קטן (א), רשאי השר למנות חבר מועצה כממלא מקומו לאותה ישיבה, ובלבד שלא ימנה ממלא מקום כאמור ליותר משתי ישיבות רצופות.
: (ג) חבר מועצה שנבצר ממנו למלא את תפקידו במשך תקופה העולה על שלושה חדשים, וכן מי שהושעה לפי [[סעיף 10(ה)]], רשאי השר באישור הממשלה, למנות לו ממלא מקום.

@ 13. חובת נאמנות
: חבר המועצה ינהג במילוי תפקידו בהגינות, בנאמנות וללא משוא פנים.

@ 14. חובת גילוי ואיסור התקשרות (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) חבר המועצה שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בעיסקה או בענין העומדים לדיון במועצה או בוועדה מוועדותיה, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה, מיד לאחר שנודע לו כי העיסקה או הענין האמורים עומדים לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה או הוועדה באותה עיסקה או באותו ענין ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליהם או הקשורה עמם.
: (ב) חבר המועצה, קרובו, סוכנו, או שותפו או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל ענין או מנהל בו, לא יתקשר בעסקה עם הרשות או עם מורשה לשידורים.
: (ג) התקיים ביושב ראש המועצה האמור בסעיף זה, יפעל על-פי האמור בו, יודיע על כך לשר והוראות [[סעיף 12]] יחולו בשינויים המחוייבים.

@ 15. הוצאות וגמול
: (א) חבר המועצה לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו, אך יהיה זכאי לגמול עבור השתתפותו בישיבות המועצה וכן להחזר הוצאות שהוציא במילוי תפקידו בשיעורים שיקבע השר בתקנות בהתייעצות עם שר האוצר.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) זכאים יושב-ראש המועצה ויושב-ראש ועדת משנה שהוקמה לפי [[סעיף 18]] לקבל גמול בעד הזמן שיקדישו למילוי תפקידם, בנוסף לגמול הקבוע בסעיף קטן (א) ובשיעור שיקבע השר בתקנות בהתייעצות עם שר האוצר.
:: ((פורסמו [[תקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (גמול), התשנ&quot;ד-1999]].))

@ 16. ישיבות המועצה
: (א) ישיבות המועצה יתקיימו לפחות אחת לחדשיים.
: (ב) יושב ראש המועצה יזמן את ישיבותיה ויקבע את מועדיהן וסדר היום שלהן, בכפוף להוראות [[סימן זה]].
: (ג) המועצה תקיים ישיבה מיוחדת על פי דרישת השר או המנהל או שליש לפחות ממספר חברי המועצה; הישיבה תתקיים תוך שמונה ימים מיום הדרישה; בישיבה תדון המועצה בנושאים המפורטים בדרישה.
: (ד) המנהל, או מי שהוא יקבע לכך במקומו, יוזמן לכל ישיבות המועצה.

@ 17. סדרי עבודת המועצה
: (א) המנין החוקי בישיבת המועצה הוא רוב חבריה ובהם יושב ראש המועצה או ממלא מקומו; משנפתחה הישיבה במנין חוקי, יהיה המשך הישיבה כדין בכל מספר חברים, ובלבד שבעת קבלת ההחלטות נכחו שליש ממספר חבריה לפחות ובהם היושב ראש או ממלא מקומו.
: (ב) לא היה מנין חוקי בעת שנפתחה ישיבת המועצה, רשאי היושב ראש לדחותה לחצי שעה; עברה מחצית השעה האמורה, תהיה הישיבה כדין בכל מספר של נוכחים ואולם על קבלת ההחלטה יחולו הוראות סעיף קטן (א).
: (ג) החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות - יכריע יושב ראש המועצה, או ממלא מקומו.
: (ד) המועצה תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ונהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק זה או לפיו.

@ 18. ועדות משנה ועדות מייעצות
: (א) המועצה רשאית לצורך ביצוע תפקידיה -
:: (1) למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל ענין שתראה לנכון, לקבוע את תפקידיהן ולאצול להן מסמכויותיה, למעט סמכויות אלה: קביעת כללים, מינוי המנהל ופיטוריו, אישור תקציב הרשות, ואישור דינים וחשבונות כספיים;
:: (2) למנות ועדות מייעצות לתחומי פעולותיה השונים, מבין חבריה ושלא מבין חבריה ובלבד שלא תינתן זכות הצבעה למי שאינם חברי המועצה.
: (ב) המועצה תקבע כללים למינוי ועדות מייעצות כאמור בסעיף קטן (א)(2), לדרכי פעולתן ולמידת תחולתם של [[סעיפים 9]], [[10]] [[ו-14]] על חברי הוועדות, שאינם חברי המועצה.
: (ג) לא ישמש חבר המועצה יושב ראש של יותר מוועדת משנה אחת.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל), התשע״ג–2013]].))

@ 19. ערר של חברי ועדת משנה
: (א) שניים מחברי ועדת משנה שמונו לפי [[סעיף 18(א)(1)]] רשאים לערור לפני מליאת המועצה על כל החלטה של הוועדה שהתקבלה בניגוד לדעתם.
: (ב) הערר יוגש ליושב ראש המועצה, ובהעדרו לממלא מקומו, תוך ארבעים ושמונה שעות מעת קבלת ההחלטה, והוא יעכב את ביצוע ההחלטה עד להכרעתה של מליאת המועצה.

@ 20. דיון חוזר במליאה
: שליש מחברי המועצה רשאים לבקש דיון חוזר במליאת המועצה בהחלטה שקיבלה ועדת משנה.

@ 21. תוקף החלטות
: קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר המועצה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמספר חברי המועצה לא פחת משני שלישים.

@ 22. פיזור המועצה
: (א) ראה השר כי המועצה אינה ממלאת את תפקידיה על פי חוק זה, ובכלל זה כי -
:: (1) לא קיימה ישיבות בתדירות שנקבעה;
:: (2) לא אישרה את תקציב הרשות במועד;
:: יתרה במועצה בהודעה בכתב שישלח ליושב ראש המועצה, כי אם תוך זמן שיקבע לא תמלא המועצה את המוטל עליה, יציע לממשלה לפזר את המועצה.
: (ב) לא מלאה המועצה את שהוטל עליה כאמור בסעיף קטן (א) תוך המועד שקבע השר בהודעתו, רשאי השר, באישור הממשלה, להורות על פיזור המועצה.
: (ג) תוך שלושים ימים מיום פיזור המועצה, תמונה מועצה חדשה בדרך הקבועה [[בסעיף 7]].

=== סימן ג': תפקידי המועצה וסמכויותיה ===

@ 23. תפקידי המועצה וסמכויותיה (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א, תשע&quot;ח)
: המועצה - מבלי לגרוע משאר תפקידיה וסמכויותיה:
: (1) תתווה את קווי הפעולה של הרשות;
: (2)(א) תפקח באופן שוטף על ביצוע השידורים בידי מורשים לשידורים, ועל קיום השירותים שהם נותנים ובכלל זה תפקח על חובת סימון ומסירת מידע, ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי מורשים לשידורים בהתאם להוראות [[חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס&quot;א-2001]] וכן תפקח על ביצוע חובות לפי [[חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס&quot;ה-2005]];
:: (ב) במסגרת הפיקוח השוטף לפי פסקת משנה (א), תקיים המועצה, אחת לשנה, הליך בדיקה, שבו תבחן כיצד מילא בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, בשנה שלגביה התקיימה הבדיקה, אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון, שעניינם תוכן השידורים, ובכלל זה מימון הפקה ורכישה של תכניות; המועצה תפרסם באתר האינטרנט של הרשות דוח המסכם את תוצאות הליך הבדיקה;
: (3) תדון בהצעת תקציב של הרשות לכל שנת כספים שהגיש לה המנהל ותאשרו כפי שהוצע לה או בשינויים שתמצא לנכון;
: (4) תמנה על פי המלצת המנהל את נציגי הרשות במועצת המנהלים של החברה;
: (5) (((נמחקה);))
: (6) תקבע, באישור השר, את האזורים לזכיון לשידורי רדיו כאמור [[בסעיף 72]];
: (7) תדון בדינים וחשבונות שמבקר הרשות יגיש לה ותקבע את מסקנותיה;
: (8) תקבל לפי דרישתה דינים וחשבונות מהמנהל ומוועדות המשנה, תדון בהם ותקבע את מסקנותיה;
: (9) תגיש לשר כל דין וחשבון שידרוש;
: (10) תדון ותחליט בכל ענין אחר שייראה לה דרוש לביצוע תפקידיה.

@ 24. קביעת כללים (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תש&quot;ס, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח)
: (א) המועצה, תקבע כללים, בכפוף להוראות [[התוספת השנייה]], בשים לב לתפקידה לפי חוק זה, כמפורט להלן:
:: (1) השקעה בהפקות מקומיות ובתכניות סוגה עילית ואופן ההכרה בהן;
:: (2) אתיקה בשידורי טלוויזיה ורדיו ובפרסומות;
:: (3) אופן הנגשת השידורים לאנשים עם מוגבלות, לרבות הנגשה של לוח השידורים;
:: (4) הגנה על קטינים וחסרי ישע;
:: (5) שידורים אסורים כאמור [[בסעיף 46]];
:: (6) נושאיהם, סגנונם, תוכנם, היקפם ועיתוים של שידורי פרסומת המותרים לפי חוק זה;
:: (7) דינים וחשבונות שייתנו מורשים לשידורים לרשות;
:: (8) כללים לעניין שידורי תעמולה ברדיו אזורי לבחירות לרשויות המקומיות לפי הוראות [[סעיף 16ד לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי&quot;ט-1959]].
: (ב) המועצה תעביר לידיעת הועדה כללים שקבעה.

=== סימן ד': הנהלת הרשות ===

@ 25. מינוי המנהל הכללי
: המועצה תמנה, על פי המלצת השר ובאישור הממשלה את המנהל הכללי של הרשות; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

@ 26. כהונת המנהל
: (א) תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים; המועצה רשאית להאריך את מינויו לתקופת כהונה שניה; בתום התקופה השניה רשאית המועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה, להאריך את תקופת כהונתו של המנהל לתקופת כהונה שלישית.
: (ב) המנהל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחד מאלה:
:: (1) התפטר בהודעה בכתב שהגיש למועצה באמצעות יושב ראש המועצה;
:: (2) יושב ראש המועצה, לאחר התייעצות עם המועצה ובהסכמת השר, קבע כי נבצר מהמנהל דרך קבע למלא תפקידו;
:: (3) המועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה, החליטה, בהחלטה מנומקת, להעבירו מכהונתו.
: (ג) התפטר המנהל, תפקע כהונתו בתום שלושים ימים מיום שהגיש הודעת התפטרות, זולת אם החליטה המועצה, בהסכמתו של המנהל, על מועד אחר.
: (ד) נבצר מן המנהל זמנית למלא את תפקידו או שנתפנתה משרתו, וטרם נתמנה אחר במקומו, ימנה יושב ראש המועצה, מנהל בפועל לרשות לתקופה שלא תעלה על חודש ימים.
: (ה) מצא היועץ המשפטי לממשלה, כי יש יסוד לחשד שהמנהל עבר עבירה פלילית שלכאורה יש עמה קלון או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור, יציע לשר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו או עד קבלת החלטה שלא להעמידו לדין.

@ 27. תנאי העסקתו של המנהל
: המועצה, באישור השר ובהתייעצות עם שר האוצר תקבע את שכרו ותנאי העסקתו של המנהל.

@ 28. תפקידי המנהל וסמכויותיו (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2)
: (א) המנהל אחראי לניהול השוטף של ענייני הרשות ותפקידיו, בין היתר, יהיו:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) לפקח על כך שהמורשים לשידורים יקיימו את השידורים לפי הוראות חוק זה ובהתאם לתנאי הזכיון לשידורים או לתנאי הרישיון לשידורים;
:: (4) להכין את הצעת התקציב של הרשות לכל שנת כספים ולהגישה למועצה לאישור לא יאוחר מחודשיים לפני תחילתה של כל שנת כספים;
:: (5) להגיש למועצה דין וחשבון שנתי על פעולות הרשות ופעולות המורשים לשידורים וכן כל דין וחשבון אחר שתדרוש המועצה ובמועד שתדרוש;
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) ליטול חלק בעריכת סקרי צפייה והאזנה לשידורים, ובלבד שייצגו את כלל האוכלוסייה בישראל, ולהודיע ברבים את תוצאותיהם.
: (ב) למנהל יהיו כל הסמכויות הדרושות לניהול השוטף של הרשות ובכלל זה הסמכות לייצגה בכל ענין.
: (ג) המנהל יפעל לפי החלטות המועצה והנחיותיה.
: (ד) המנהל רשאי לאצול מסמכויותיו לעובד מעובדי הרשות, ואולם אצילת סמכות לייצג את הרשות בעסקאות טעונה אישור המועצה.

=== סימן ה': העסקת עובדים ===

@ 29. שיא כוח אדם של עובדי הרשות
: השר, באישור הממשלה, רשאי לקבוע את שיא כוח האדם של עובדי הרשות.

@ 30. העסקת עובדים
: (א) קבלתו של אדם לעבודה ברשות תיעשה בדרך של מכרז פומבי.
: (ב) המועצה רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט על משרות וסוגי משרות שלגביהם לא תחול חובת המכרז האמורה בסעיף קטן (א).
: (ג) האמור בסעיף זה אין בו כדי למנוע העסקת עובד בשירות הרשות בחוזה מיוחד.
: (ד) המועצה רשאית לקבוע כללים בדבר דרכי המכרז ופרטיו, בין בדרך כלל ובין לסוגים של משרות, וכן בדבר המקרים והתנאים בהם יועסק עובד לפי חוזה מיוחד.

@ 31. תנאי העסקתם של עובדי הרשות
: (א) המנהל באישור המועצה, יקבע את רשימת המשרות ברשות ותנאי ההעסקה בהן; שכרם ותנאי העסקתם של עובדי הרשות ייקבעו באישור השר לאחר התייעצות עם שר האוצר.
: (ב) התקבל עובד למשרה ברשות, יקבע המנהל את תנאי עבודתו, שכרו ותקופת העסקתו, במסגרת השכר ותנאי ההעסקה שנקבעו לפי סעיף קטן (א).

== פרק ג': זכיון ורישיון לשידורים (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ==

=== סימן א': הזכיון לשידורים, הזיכיון להפעלת תחנת שידור והרישיון לשידורים (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ===

@ 32. זכיון ורישוי (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;ח)
: (א) לא יקים אדם, לא יפעיל תחנת שידור, ולא יקיים שידורים אלא אם כן קיבל לכך זכיון או רישיון, בהתאם להוראות חוק זה.
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[פקודת הטלגרף האלחוטי]].
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שידורים הניתנים לציבור כדין.

@ 33. זכיון לשידורים ורישיון לשידורי רדיו ותנאיהם (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ו)
: (א) המועצה רשאית להעניק זיכיונות לשידורי רדיו, רישיונות לשידורי רדיו ספרתי ורישיונות לשידורי רדיו אנלוגי וכן עד למועד המעבר - גם זיכיונות לשידורי טלוויזיה, לפי הוראות חוק זה.
: (ב) המועצה רשאית לקבוע בזיכיונות לשידורים, ברישיונות לשידורי רדיו ספרתי וברישיונות לשידורי רדיו אנלוגי תנאים, לרבות תנאים שיש לקיימם לפני שיינתנו הזכיונות או הרישיונות כאמור, וכן לקבוע הוראות והגבלות בכל ענין הנובע מהוראות חוק זה, לרבות בענינים אלה:
:: (1) תקנים, מפרטים ולוח זמנים להקמה, לתפעול ולשידור של תחנות שידור והפיקוח ההנדסי על יישומם;
:: (2) יחידת השידור העומדת לרשות בעל הזכיון או בעל הרישיון;
:: (3) הערבויות שעל בעל הזכיון או בעל הרישיון להמציא לרשות לשם הבטחת מילוי תנאי הזכיון או הרישיון ודרכי מימושם, הכל כפי שתקבע המועצה בכללים; הכללים לפי פסקה זו טעונים אישור השר.
::: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון), התשנ&quot;ב-1992]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 1231).))
::: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון לשידורי רדיו), התשנ&quot;ה-1995]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ה, 739).))
: (ג) בעל זיכיון לשידורים, בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי או בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי ימלא אחר כל תנאי הזיכיון או הרישיון כפי שנקבעו בזכיונו או ברישיונו, לפי הענין.

@ 33א. רישיון לשידורי טלוויזיה ותנאיו (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ח)
: (א) המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי טלוויזיה למבקש רישיון כאמור, אף אם אינו מבקש להפיץ את השידורים בדרך אלחוטית, (בסעיף זה - המבקש) בהתקיים כל אלה:
:: (1) במבקש מתקיימים התנאים המפורטים [[בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף 41(א)]];
:: (2) המבקש הפקיד בידי הרשות בטוחות, בין השאר כמפורט להלן, בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי [[סעיף 33ב(א)(2)]]:
::: (א) ערבות בנקאית אוטונומית להבטחת מילוי ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
::: (ב) ערבות בנקאית אוטונומית או פיקדון להבטחת ההוצאות שעל בעל רישיון להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית וסרטים ישראליים, לפי הוראות [[התוספת השנייה]];
:: (3) המבקש מקיים כל תנאי נוסף שהוא נדרש לקיים ושנקבע לפי סעיף קטן (ג), ככל שנקבע תנאי כאמור.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), המועצה לא תיתן למבקש, רישיון לשידורי טלוויזיה, בהתקיים אחד מהמפורטים להלן או בהתקיים האמור [[בסעיפים 41(ב2)]] [[או 56]]:
:: (1) המבקש היה בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, במהלך שלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה, כולן או חלקן, והמועצה מצאה כי המבקש לא קיים בתקופת הזיכיון או הרישיון את ההוראות לפי חוק זה, את כללי המועצה או את תנאי הזיכיון או הרישיון, לפי העניין; לעניין זה לא תובא בחשבון הפרה שלדעת המועצה היא הפרה זניחה, ואולם היה המבקש בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, במהלך השנה שקדמה למועד הגשת הבקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה, כולה או חלקה, יחולו הוראות [[סעיף 35א(ב)]], בשינויים המחויבים;
:: (2) בין המבקש לבין משדר מפר היו יחסים כמפורט להלן, במועד ההפרה או לאחריה, וטרם חלפו שלוש שנים ממועד סיום היחסים כאמור:
::: (א) המבקש היה בעל עניין במשדר המפר;
::: (ב) המשדר המפר היה בעל עניין במבקש;
::: (ג) בעל עניין במבקש היה בעל עניין במשדר המפר; לעניין פסקה זו, יראו גם במועד פקיעתו או ביטולו של הזיכיון או הרישיון של המשדר המפר את מועד סיום היחסים בינו לבין המבקש;
:: (3) במבקש מתקיים האמור [[בפסקה (3) שבסעיף 42(א)]];
:: (4) לדעת המועצה מתן הרישיון למבקש עלול להיות נוגד את טובת הציבור או להוות סיכון לביטחון המדינה;
:: (5) במבקש מתקיימים תנאי או הגבלה שאסור שיתקיימו בו ושנקבעו לפי סעיף קטן (ג), ככל שנקבעו תנאי או הגבלה כאמור.
: (ג) המועצה רשאית לקבוע, בכללים, תנאים והגבלות למתן רישיון לשידורי טלוויזיה, נוסף על אלה המנויים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), במטרה להבטיח כי המבקש יקיים את שידורי הטלוויזיה בהתאם להוראות לפי חוק זה, לכללי המועצה ולרישיון; כמו כן רשאית המועצה לקבוע ברישיון לשידורי טלוויזיה תנאים, הוראות והגבלות בכל עניין הנובע מהוראות חוק זה.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״ב–2011]].))
: (ד) בעל רישיון ימלא אחר כל תנאי הרישיון לשידורי טלוויזיה כפי שנקבעו ברישיונו.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;משדר מפר&quot; - תאגיד שאילו היה מבקש רישיון לשידורי טלוויזיה לפי סעיף זה לא היה מקבל רישיון כאמור מהטעם האמור בסעיף קטן (ב)(1);
::- &quot;מועד ההפרה&quot; - המועד שבו המשדר המפר הפר את ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון או הרישיון, לפי העניין, כאמור בסעיף קטן (ב)(1), ואם ביצע כמה הפרות כאמור - המועד המוקדם מביניהם.

@ 33ב. כללים למתן רישיון לשידורי טלוויזיה (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) המועצה תקבע בכללים הוראות בעניינים אלה:
:: (1) המועד שממנו ניתן להגיש בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה, במטרה לאפשר את תחילת השידורים בידי בעל הרישיון החל במועד המעבר; כללים לפי פסקה זו טעונים את אישור השר;
::: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״א–2011]].))
:: (2) הוראות לעניין הבטוחות שעל המבקש להפקיד לפי [[סעיף 33א(א)(2)]], לרבות סכומיהן, מועדי הפקדתן ודרכי מימושן.
: (ב) המועצה רשאית לקבוע בכללים הוראות נוספות לעניין מתן רישיון לשידורי טלוויזיה, בין השאר, בעניינים אלה:
:: (1) דרכי הגשת בקשה למתן רישיון והטיפול בה;
:: (2) מידע שעל המבקש לגלות למועצה לרבות מידע לגבי בעל עניין במבקש ולגבי כל גורם אחר שיש לו, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה במבקש;
:: (3) מסמכים שעל המבקש להמציא למועצה לצורך קבלת הרישיון.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״ב–2011]].))

@ 33ג. דחיית מועד המעבר (תיקון: תשע&quot;א)
: ראה השר כי יש בכך צורך, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם המועצה, לדחות, לא יאוחר מיום כ&quot;ה באדר א' התשע&quot;א (1 במרס 2011), בצו, את מועד המעבר, למועד שלא יהיה מאוחר מיום כ&quot;ט בטבת התשע&quot;ד (1 בינואר 2014).

@ 33ד. סייג למתן רישיון (תיקון: תשע&quot;א)
: המועצה לא תיתן רישיון לשידורי טלוויזיה שתחילת תוקפו במועד המעבר למי שנמסרה לו הודעה כי הוא נמצא כשיר לכך, אלא אם כן מצאה, ארבעה חודשים לפני מועד המעבר, כי מתקיים בו האמור [[בסעיף 33א(א)]] ובכללים שקבעה המועצה לפי [[סעיף 33א(ג)]], ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 33א(ב)]], או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים.

@ 34. תקופת תוקפם של זכיון לשידורים ורישיון לשידורים והליך בדיקה (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3, תשפ&quot;ו)
: (א)(1) תקופת תקפו של זכיון לשידורי רדיו תהיה ארבע שנים.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), תקופת תוקפו של זיכיון לשידורי רדיו שיינתן על פי מכרז בהתאם להוראות [[סעיף 38]], החל מתום התקופה האמורה [[בסעיף 35(ד)]], תהיה 18 שנים; בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, המועצה תקיים הליך בדיקה שבו תבחן כיצד מילא בעל זיכיון כאמור אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון, בתקופה שלגביה מתקיימת הבדיקה; הליך הבדיקה ייערך בתום שש שנים מהמועד שבו החל בעל הזיכיון בשידוריו, וכן בתום 12 שנים מאותו מועד; המועצה תפרסם באתר האינטרנט של הרשות דוח המסכם את תוצאות הליך הבדיקה.
: (א1) תקופת תוקפו של רישיון לשידורי רדיו ספרתי תיקבע בכללים לפי [[סעיף 72ב]].
: (ב) תקופת תקפו של זכיון לשידורי טלויזיה שניתן לראשונה לכל אחת מיחידות השידור בערוץ 2, בהיקף שנקבע לראשונה לכל יחידה - תהיה שש שנים (להלן - תקופת זכיון ראשונה).
: (ב1) תקופת תקפו של זכיון לשידורי טלויזיה בערוץ 2 שניתן לזוכה במכרז לאחר תחילתו של [[16:299857|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (תיקון מס' 19), התשס&quot;ג-2003]], תהיה עשר שנים; הוראות פסקה (2) של סעיף קטן (ג) יחולו לגבי זכיון כאמור בסעיף קטן זה, ואולם הליך הבדיקה לפי אותה פסקה ייערך בתום חמש השנים הראשונות של תקופת הזכיון.
: (ב2) (((בוטל).))
: (ב3) על אף הוראות סעיף קטן (ב1), ביקש בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, עד יום ז' בחשוון התשע&quot;ה (31 באוקטובר 2014), כי זיכיונו האמור יוארך, וניתנה לכך הסכמת בעל הזיכיון השני לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, אם קיים, תאריך המועצה את זיכיונו עד ליום י&quot;א בחשוון התשע&quot;ח (31 באוקטובר 2017) (בסעיף זה - תקופת הארכה נוספת), ובלבד שמצאה כי לא חדלו להתקיים בבעל הזיכיון אחד או יותר מהתנאים המנויים בחוק זה, שהיו מזכים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ 2, וכי לא מתקיים בו סייג שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה; בתקופת ההארכה הנוספת יחולו הוראות אלה:
:: (1) ההתחייבויות והתנאים שחלו על בעל הזיכיון לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון בשנת הזיכיון העשירית, יחולו עליו גם בתקופת ההארכה הנוספת;
:: (2) בעל הזיכיון ישלם למדינה תמורה בעד הארכת זיכיונו, שתיקבע על ידי שר האוצר, לאחר שניתנה לו המלצת הרשות, בהסכמת השר ובאישור הוועדה; לא שילם בעל הזיכיון את התמורה האמורה, יפקע זיכיונו;
:: (3) הזיכיון שניתן לטלוויזיה הלימודית בהתאם להוראות [[סעיף 55(א1)]], יוארך עד לתום תקופת ההארכה הנוספת;
:: (4) היו בערוץ שני בעלי זיכיונות ופקע או בוטל זיכיון שתוקפו הוארך (בפסקה זו - זיכיון לשעבר), תקבע המועצה הוראות בדבר יחידת השידור של בעל הזיכיון לשעבר, לרבות שימוש ביחידת השידור האמורה על ידי בעל הזיכיון שנותר, ובכלל זה תקבע את התשלומים שישלם בעל הזיכיון שקיבל זמן שידור נוסף, את סוגי השידורים ונושאיהם ואת החובות בנוגע להפקות המקומיות הנוספות שיחולו עליו, ורשאית המועצה לקבוע בכללים את ההתאמות והשינויים הנדרשים [[בתוספת הראשונה]] ובכללים לפי חוק זה.
: (ג)(1) תקופת תוקפו של זיכיון לשידורי טלוויזיה שניתן לכל אחת מיחידות השידור בערוץ השלישי תהיה שמונה שנים (בסעיף קטן זה - תקופת הזיכיון).
:: (2) בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, בתום ארבע השנים הראשונות של תקופת הזיכיון תקיים המועצה הליך בדיקה, שבו תבחן כיצד מילא בעל הזיכיון בתקופה האמורה אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון (בסעיף קטן זה - הוראות הדין); מצאה המועצה כי בעל הזיכיון הפר את הוראות הדין, אך חומרת ההפרה אינה מצדיקה, לדעת המועצה, ביטול הזיכיון בהתאם לסמכותה לפי [[סעיף 37]], תורה לו, לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, כיצד לתקן את ההפרות ביתרת תקופת הזיכיון.
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1), תקופת תוקפו של זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי שניתן לזוכה במכרז אחרי יום תחילתו של [[תיקון מס' 33]] ולפני מועד המעבר, תהיה עד יום י&quot;ח בחשוון התשע&quot;ו (31 באוקטובר 2015); על זיכיון כאמור לא יחולו הוראות סעיף קטן (ג)(2).
: (ה) תקופת תוקפו של רישיון לשידורי טלוויזיה תהיה 15 שנים ממועד תחילת שידוריו של בעל הרישיון, כפי שנקבע ברישיון, ובלבד שהמועד האמור לא יקדם למועד המעבר.
: (ו)(1) בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, אחת לארבע שנים החל במועד תחילת שידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, כפי שנקבע ברישיון, תקיים המועצה הליך בדיקה שבו תבחן כיצד מילא בעל הרישיון בתקופה האמורה אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון, שעניינם תוכן השידורים, ובכלל זה מימון הפקה ורכישה של תכניות, בהתבסס, בין השאר, על דוחות שנתיים שפרסמה לפי [[סעיף 23(2)(ב)]] לגבי אותה תקופה; הליך הבדיקה לפי פסקה זו יחל בתום כל ארבע שנים כאמור ויסתיים לא יאוחר משנה מתום ארבע השנים האמורות.
:: (2) מצאה המועצה בהליך הבדיקה לפי פסקה (1) כי בעל הרישיון הפר את ההוראות, הכללים ותנאי הרישיון האמורים באותה פסקה, אך חומרת ההפרה אינה מצדיקה לדעתה, את ביטול הרישיון בהתאם לסמכותה לפי [[סעיף 37]], תורה לו, בתוך 45 ימים ממועד סיום הבדיקה, ולאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, כיצד לתקן את ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור.
:: (3) המועצה תפרסם את ממצאי הליך הבדיקה באתר האינטרנט של הרשות; המועצה תעביר לידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת את ממצאי הליך הבדיקה ואת ההוראות שנתנה לבעל הרישיון לפי פסקה (2), ככל שנתנה.

@ 34א. הוראות לענין מכרז בשנת 2004 לזיכיון לשידורי טלוויזיה ומיזוג בעלי הזיכיון בערוץ 2 (תיקון: תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ט)
: (א) הרשות תפרסם בין יום כ&quot;ט באלול התשס&quot;ד (15 בספטמבר 2004) ליום ט&quot;ו בתשרי התשס&quot;ה (30 בספטמבר 2004) מכרז, לפי הוראות חוק זה, למתן זכיון לשידורי טלויזיה בערוץ 2 לתקופה שתחל ביום כ&quot;ט בתשרי התשס&quot;ו (1 בנובמבר 2005).
: (ב) הממונה כהגדרתו [[בחוק התחרות הכלכלית]] (בסעיף זה - הממונה) יחליט עד יום כ&quot;ו בסיון התשס&quot;ד (15 ביוני 2004), אם מתקיימת תחרות משמעותית בין ערוץ 2 לערוץ השלישי.
: (ג) לאחר קבלת החלטת הממונה, כאמור בסעיף קטן (ב), רשאית המועצה לקבוע, לאחר שהתייעצה עם הממונה, כי על אף האמור [[בסעיף 54(א)]], המכרז שתפרסם הרשות לפי סעיף זה יהיה למתן שני זכיונות ולשתי יחידות שידור.
: (ד) בעלי הזכיונות בערוץ 2, כולם או חלקם, וכן מי שמחזיק באמצעי שליטה בהם, כולם או חלקם, רשאים, לבד או יחד עם אחרים, לצורך השתתפות במכרז לפי סעיף זה, לעשות אחד מאלה:
:: (1) להתאחד בשני תאגידים נפרדים, שמתקיימות לגבי כל אחד מהם הוראות חוק זה לענין השתתפות במכרז;
:: (2) החליט הממונה כי מתקיימת תחרות משמעותית, כאמור בסעיף קטן (ב) - להתאחד בתאגיד נפרד שמתקיימות לגביו הוראות חוק זה לענין השתתפות במכרז.
: (ה)(1) לאחר תחילת השידורים לפי הזכיונות שניתנו במכרז לפי סעיף קטן (ג) רשאית המועצה לאשר, בתנאים שתקבע, לשני בעלי הזכיונות שזכו במכרז האמור, להתמזג לתאגיד אחד שמתקיימות בו הוראות חוק זה המכשירות אותו להשתתף במכרז ולהיות בעל זכיון.
:: (2) תאגיד כאמור בפסקה (1) יהיה בעל הזכיון ליחידת שידור אחת, שתבוא במקום שתי יחידות השידור של בעלי הזכיונות האמורים באותה פסקה.
:: (3) הוראות [[סעיפים קטנים (א) ו-(ג) של סעיף 71ב]] יחולו לענין מיזוג לפי סעיף קטן זה.
:: (4) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[בחוק התחרות הכלכלית]].
: (ו) לענין מכרז לפי סעיף זה, עתירות נגד החלטות המועצה כועדת מכרזים, יידונו בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בלבד.

@ 35. הארכת זיכיון לשידורי רדיו (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ו)
: (א)(1) המועצה רשאית להאריך את תוקפו של זיכיון לשידורי רדיו בלא מכרז, לארבע תקופות נוספות, בהתחשב, בין השאר, באפשרות להקצות תדרים, בתנאי התפשטות הגלים, בשיקולים כלכליים ובמגוון סוגי השידורים ואופיים, ובלבד שמצאה כי בעל הזיכיון מילא חובות המוטלות עליו לפי חוק, כללי המועצה ותנאי הזיכיון.
:: (2) הארכת תקופת הזיכיון בתקופה השלישית, יכול שתהא לכל התקופה או לחלקה ויכול שתיעשה יותר מפעם אחת, ובלבד שסך ההארכות בתקופה השלישית לא יעלה, במצטבר, על ארבע שנים.
:: (3) (((נמחקה).))
: (ב) המועצה תהיה רשאית להתנות את הארכת תוקפו של זיכיון כאמור בסעיף קטן (א), בתנאים שתקבע.
: (ג) החלטות המועצה בדבר הארכת תוקף זיכיון לשידורי רדיו לפי סעיף זה יהיו מנומקות ובכתב ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, תוקפו של זיכיון לשידורי רדיו יהיה עד יום כ&quot;ט בטבת התשצ&quot;ג (31 בדצמבר 2032); אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות המועצה לבטל זיכיון לשידורי רדיו לפי הוראות חוק זה.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על בעל זיכיון לשידורי רדיו שקיבל זיכיון החל מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ד).

@ 35א. הארכת רישיון לשידורי טלוויזיה (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) המועצה רשאית להאריך את תוקפו של רישיון לשידורי טלוויזיה, לפי בקשת בעל הרישיון, לתקופות נוספות של 15 שנים כל אחת, אלא אם כן מצאה כי בעל הרישיון לא קיים בתקופת תוקפו של הרישיון את ההוראות לפי חוק זה, את כללי המועצה או את תנאי הרישיון.
: (ב)(1) לעניין סעיף קטן (א), לא תובא בחשבון הפרה שלדעת המועצה היא הפרה זניחה, ואולם מצאה המועצה כי הפרה זניחה כאמור ניתנת לתיקון, תורה לבעל הרישיון על תיקון ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור.
:: (2) הורתה המועצה על תיקון הפרה כאמור בפסקה (1), ימציא בעל הרישיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל.
: (ג) בקשה להארכת רישיון לפי סעיף קטן (א) תוגש עד למועד שתקבע המועצה בכללים, ובלבד שהמועד שייקבע כאמור יהיה 18 חודשים לפחות לפני תום תקופת הרישיון; המועצה תקבל החלטה בבקשה כאמור שנה לפחות לפני תום תקופת הרישיון.

@ 36. הגבלות בהעברת בעלות בזכיון לשידורים וברישיון לשידורים (תיקון: תשנ&quot;ב, תש&quot;ס, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) זכיון לשידורים ורישיון לשידורים אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול.
: (ב) היה המורשה לשידורים תאגיד בעל הון מניות -
:: (1) לא יעביר בעל ענין בו לאחר, בדרך כלשהי, במישרין או בעקיפין, עשרה אחוזים או יותר של אמצעי שליטה אחד, בין בבת אחת ובין בחלקים, או את הזכות למנות דירקטור אחד או יותר, אלא אם כן קיבל לכך הסכמת המועצה מראש;
:: (2) לא ירכוש בו אדם, בין במישרין ובין בעקיפין, בעצמו או יחד עם קרוביו או עם אחרים הפועלים בתיאום עמו דרך קבע, יותר מעשרה אחוזים של אמצעי שליטה אחד בתאגיד בין בבת אחת ובין בחלקים, או את הזכות למנות דירקטור אחד או יותר או את מנהלו הכללי, אלא אם כן קיבל לכך הסכמת המועצה מראש;
:: (3) בכפוף להוראות סעיף קטן (ו) [[וסעיפים 72א(ג)]] [[או 72ג(ג)]], לא יעביר ולא ירכוש אדם, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה בשיעור כלשהו בתאגיד שהוא מורשה לשידורים, אם כתוצאה מההעברה או מהרכישה, יחול במורשה לשידורים המפורט להלן, לפי העניין:
::: (א) לעניין זיכיון לשידורים, בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי ובעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי - יחדל להתקיים בו אחד התנאים שהיו מזכים אותו להשתתף במכרז כקבוע [[בסעיף 41(א)]], או יתקיים בו אחד הסייגים הקבועים [[בסעיפים 41(ב2) ו-(ג)]], [[56]], [[72א]] [[או 72ג]], לפי העניין;
::: (ב) לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה - יחדל להתקיים בו אחד התנאים לקבלת רישיון כקבוע [[בסעיף 33א(א)(1)]] או יתקיים בו אחד הסייגים הקבועים [[בסעיפים 41(ב2)]] [[ו-56]].
: (ג) היה המורשה לשידורים תאגיד שאינו בעל הון מניות, לא תועבר זכות בעלות או שליטה בו, בדרך כלשהי, במישרין או בעקיפין, אלא אם כן קיבל לכך הסכמת המועצה מראש.
: (ד) מורשה לשידורים שהוא תאגיד ידווח לרשות על כל העברה או רכישה של חמישה אחוזים או יותר מאמצעי השליטה בו, הכל כפי שתקבע המועצה בכללים.
: (ה) בכפוף להוראות סעיף קטן (ו) [[וסעיפים 72א(ג)]] [[או 72ג(ג)]], המועצה לא תיתן את הסכמתה להעברה או לרכישה של אמצעי שליטה אחד או יותר, בשיעור כלשהו בתאגיד שהוא מורשה לשידורים, אם כתוצאה מההעברה או מהרכישה יחול במורשה לשידורים האמור בפסקת משנה (א) או (ב) שבסעיף קטן (ב)(3), לפי העניין.
: (ו) נוכח השר כי קיים צורך לעשות כן, רשאי הוא, בהסכמת המועצה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות, בתקנות, את ההגבלות הקבועות [[בסעיף 41(ג)]], ולקבוע הגבלות אחרות או נוספות על אלה המנויות [[באותו סעיף]], שיחולו על בעלי הזיכיונות לשידורי רדיו או על בעלי הרישיונות לשידורי רדיו אנלוגי.
:: ((פורסמו [[תקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (השתתפות במכרז לזיכיון לשידור רדיו בערבית), התשס&quot;ב-2002]] (ק&quot;ת תשס&quot;ב, 788), הקובעות כי על אף האמור [[בסעיף 41(ג)(1) לחוק]], תאגיד שבעל ענין בו הוא גם בעל ענין בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי החוק, רשאי להשתתף במכרז לזכיון לשידורי רדיו בערבית, ובלבד שאותו בעל ענין אינו מחזיק ביותר מעשרים וארבעה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה ואינו בעל שליטה בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, ואינו מחזיק, במישרין או בעקיפין, ביותר מארבעים אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד האמור.))

@ 37. ביטול זכיון לשידורים או רישיון לשידורים, פקיעתו או התלייתו (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ג, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו)
: (א) המועצה רשאית לבטל, להגביל או לצמצם זכיון לשידורים או רישיון לשידורים, אם מצאה כי נתקיים אחד מן המקרים הבאים, ובלבד שנתנה למורשה לשידורים הזדמנות נאותה להשמיע לפניה את טענותיו:
:: (1) המורשה לשידורים לא קיים הוראות חוק זה או תקנות או כללים לפיו, שחומרת הפרתם מצדיקה, לדעת המועצה, ביטול, הגבלה או צמצום של הזכיון או הרישיון, לפי הענין;
:: (2) המורשה לשידורים הפר הוראה מהוראות [[סעיפים 36]] [[ו-46]] או לא קיים את חובת המימון [[שבסעיף 70(א)]];
:: (3) המורשה לשידורים לא גילה לוועדת המכרזים או למועצה, לפי העניין, מידע שנדרש לגלותו לצורך קבלת הזיכיון או הרישיון או לצורך הארכתו של הרישיון או שמסר לה מידע לא נכון;
:: (4) המורשה לשידורים הפר תנאי שבזכיון או שברישיון, לפי הענין, נקבע כי הוא תנאי מהותי;
:: (5) חדלו להתקיים במורשה לשידורים אחד או יותר מן התנאים המנויים בחוק זה, המכשירים אותו להשתתף במכרז או להיות מורשה לשידורים או התקיים בו תנאי אשר היה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות מורשה לשידורים לפי הוראות חוק זה;
:: (6) המורשה לשידורים לא החל בשידורים או הפסיקם לפרק זמן בלתי סביר;
:: (7) המורשה לשידורים ביקש ביטול זכיונו או רישיונו, לפי הענין;
:: (8) טובת הציבור מחייבת זאת, לדעת שני שלישים לפחות מחברי המועצה.
: (א1) מצאה המועצה כי בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לא תיקן הפרה כאמור [[בסעיפים 33א(ב)(1)]], [[34(ו)(2)]], [[35א(ב)(1)]], או, לפי העניין, [[בסעיף 71ד(ו)(1א)]] [[או 71ד(ז)(1)]] [[או 71ה(ד1)(1) או (ה)(1)]] עד תום התקופה שהורתה לו לפי אותם סעיפים או כי לא עמד בהתחייבויות לפי התכניות שאישרה המועצה בהתאם להוראות [[סעיפים 71ד(ה) או (ו)(1)]] [[או 71ה(ד)]], יפקע רישיונו.
: (ב) תקפו של הזכיון לשידורים או הרישיון לשידורים יפקע באחד מאלה:
:: (1) בתום התקופה הנקובה בזכיון או ברישיון, לפי הענין;
:: (2) (((בוטל);))
:: (3) המורשה לשידורים החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט ציווה על פירוקו כאמור [[חלק 8א לחוק החברות|בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]] (להלן - פקודת החברות);
:: (4) החשב הכללי במשרד האוצר הודיע למועצה, לאחר מיצוי כל הליכי הגבייה, כי המורשה לשידורים לא עמד בתשלום החזר הלוואה שהוא חב בו בהתאם להסכם שנחתם בינו ובין מדינת ישראל;
:: (5) המורשה לשידורים לא שילם את חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי רישיון או דמי הפצה שהוא חב בהם לפי [[סימן א' לפרק ח']];
:: (6) בעל הזיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה לא קיים את הוראות [[סעיף 3א]], ביום כ&quot;ו באלול התשע&quot;ג (1 בספטמבר 2013) או לאחריו.
: (ב1) המועצה תפרסם הודעה ברשומות על פקיעת זיכיון לשידורים או רישיון לשידורים לפי סעיפים קטנים (א1) או (ב)(4) עד (6).
: (ג) מונה למורשה לשידורים כונס נכסים או מפרק זמני, רשאית המועצה להתלות את תוקף הזכיון או את תוקף הרישיון, לפי הענין, לתקופה ובתנאים שתקבע.
: (ג1) נתן בית המשפט צו הקפאת הליכים, כמשמעותו [[בסעיף 350ב לחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], בענינה של חברה שהיא מורשה לשידורים, והתקיים אחד מן המקרים המנויים בסעיף קטן (א) -
:: (1) תביא המועצה בחשבון, בין שאר שיקוליה לצורך הפעלת סמכויותיה לפי הוראות סעיף קטן (א), גם את התועלת העשויה לצמוח מהבראתו של המורשה לשידורים ומהמשך פעילותו;
:: (2) החליטה המועצה להפעיל סמכות מסמכויותיה בהתאם להוראות סעיף קטן (א), תיכנס ההחלטה לתוקפה 15 ימים לאחר קבלתה, והסמכות לדון בהחלטה האמורה, כל עוד לא בוטל צו הקפאת ההליכים, תהיה נתונה גם לבית המשפט שנתן את הצו.
: (ד) מורשה לשידורים אינו זכאי לפיצוי כלשהו בשל ביטול, הגבלה או צמצום של הזכיון או הרישיון, לפי הענין, לפי סעיף קטן (א).

=== סימן א'1: הארכת תקופת הזיכיונות הראשונים בערוץ 2 (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ===

@ 37א. הארכת זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א)(1) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאי לבקש מהמועצה להאריך את תוקף זיכיונו, לתקופה שמיום ו' בחשון התשס&quot;ד (1 בנובמבר 2003) עד ליום כ&quot;ח בתשרי התשס&quot;ו (31 באוקטובר 2005) (בחוק זה - תקופת ההארכה).
:: (2)(א) האריכה המועצה את הזיכיונות לכל בעלי הזיכיונות, יוארך גם הזיכיון שניתן לטלוויזיה הלימודית בהתאם להוראות [[סעיף 55(א1)]], עד ליום כ&quot;ח בתשרי התשס&quot;ו (31 באוקטובר 2005).
::: (ב) (((נמחקה).))
: (ב) בלי לגרוע משאר סמכויות המועצה לפי חוק זה, המועצה תקבע תנאים להארכת הזיכיון, לרבות תנאים שיש לקיימם לפני שיוארך הזיכיון, וכן רשאית היא לקבוע הוראות והגבלות בכל ענין הנובע מהוראות חוק זה, ובלבד שיחולו הוראות אלה:
:: (1) ההתחייבויות והתנאים שחלו על בעל הזיכיון לפי חוק, כללי המועצה או תנאי הזיכיון בשנת הזיכיון העשירית, יחולו עליו גם בתקופת ההארכה, אלא אם כן קבעה המועצה, כי תנאים או התחייבויות שתקבע לא יחולו עליו, או שיחולו בשינויים שקבעה;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 100(ב)]], התמלוגים שישלם בעל זיכיון לרשות, יהיו בתקופת ההארכה, בשיעור של 4%; השר רשאי, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם השר הממונה על [[חוק הקולנוע, התשנ&quot;ט-1999]], ובאישור הועדה, לקבוע שיעור גבוה יותר, ובלבד שלא יעלה על 6%;
:: (3) בעל הזיכיון ישלם למדינה תמורה בעד הארכת זיכיונו, שתיקבע על ידי שר האוצר, בהסכמת שר התקשורת ובאישור הוועדה.
: (ג) לא תאשר המועצה הארכת זיכיון אם מצאה כי בבעל הזיכיון חדלו להתקיים אחד או יותר מן התנאים המנויים בחוק זה, שהיו מכשירים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ 2, או כי התקיים בו תנאי אשר היה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה.
: (ד) לא הוארכו כל הזיכיונות בערוץ 2, או פקע או בוטל זיכיון שתוקפו הוארך (בסעיף זה - זיכיון לשעבר), תקבע המועצה הוראות בדבר היחידת השידור של בעל הזיכיון לשעבר, בין בדרך של פרסום מכרז להפעלת יחידת השידור, ובין בדרך אחרת, לרבות חלוקת יחידת השידור האמורה בין בעלי הזיכיונות שנותרו, כולם או חלקם, ובכלל זה תקבע את התשלומים שישלם בעל זיכיון שקיבל זמן שידור נוסף, את סוגי השידורים ונושאיהם ואת החובות בנוגע להפקות המקומיות הנוספות שיחולו עליו, ורשאית המועצה לקבוע בכללים את ההתאמות והשינויים הנדרשים [[בתוספת הראשונה]] ובכללים לפי חוק זה.
: (ה) הוראות [[סעיפים 54א]], [[71א]] [[ו-71ב]] יחולו לענין בעלי הזיכיונות בערוץ 2 גם בתקופת ההארכה.

@ 37ב. שימוש בתדר הקרקעי ובמשדרים (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) החליטה המועצה להאריך זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 בהתאם להוראות [[סעיף 37א]], וביקש בעל זיכיון אחר לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה להשתמש לשידוריו בתדר הקרקעי ובמשדרים ששימשו את בעלי הזיכיון בערוץ 2 לפני תקופת ההארכה, רשאית היא, על אף ההארכה, לאחר ששקלה את טובת הציבור, לערוך מכרז סגור בין כל בעלי הזיכיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה למתן זכות השימוש בתדר ובמשדרים האמורים בתקופת ההארכה.
: (ב) במכרז כאמור בסעיף קטן (א) תקבע המועצה -
:: (1) הוראות ותנאים לענין זכות השימוש בתדר הקרקעי ובמשדרים, לרבות המועד שהחל בו תינתן זכות השימוש לזוכה במכרז, ושלא יקדם למועד תחילת תקופת ההארכה;
:: (2) ההתחייבויות שעל הזוכה במכרז יהיה לעמוד בהן כדי להבטיח תשלום שוויו של התדר הקרקעי, בהתחשב, בין השאר, בעלויות הכספיות הכרוכות בשימוש בו.
: (ג) המועצה רשאית לדרוש מהזוכה במכרז ערובות להבטחת התחייבויותיו כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאי השר, בהסכמת המועצה ובאישור הועדה, לקבוע הוראות בדבר ביטול השידור הקרקעי, כולו או חלקו, או לקבוע הסדרים אחרים שיחולו לענין שיטות השידור לפי חוק זה.

=== סימן א'2: הארכת תקופות הזיכיון בערוץ השלישי (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ו) ===

@ 37ג. הארכת זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו)
: (א) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי רשאי לבקש מהמועצה להאריך את תוקף זיכיונו לתקופה שמיום י&quot;ג בשבט התש&quot;ע (28 בינואר 2010) עד יום ג' בשבט התשע&quot;ב (27 בינואר 2012) (בסעיף זה - תקופת ההארכה הראשונה).
: (א1) ביקש בעל זיכיון מהמועצה להאריך את תוקף זיכיונו כאמור בסעיף קטן (א), תאריך המועצה את תוקף זיכיונו לתקופת ההארכה הראשונה, בהתקיים כל אלה:
:: (1) בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת, הכוללת שלבי פעולה, להשלמה עד יום ה' בטבת התשע&quot;ב (31 בדצמבר 2011) של ההתחייבויות והתנאים לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון, שלא עמד בהם במהלך תקופת הזיכיון, ועניינם ההוצאה שעליו להוציא לשם מימון הפקה ורכישה של תכניות סוגה עילית כמשמעותן [[בתוספת השניה]] וכן שידורן של תכניות כאמור, והכל בסכומים המפורטים [[בסעיף 5(ג) עד (ה) לתוספת השניה]] (בסעיף זה - התכנית להשלמת סוגה עילית);
:: (2) בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת, הכוללת שלבי פעולה, להשלמה עד יום ט' בטבת התשע&quot;ה (31 בדצמבר 2014), של ההתחייבויות והתנאים לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון, שלא עמד בהם במהלך תקופת הזיכיון, ועניינם ההוצאה לשם הפקה של סרטים ישראליים, בסכום של 20 מיליון שקלים חדשים (בסעיף זה - התכנית להשלמת הוצאה לקולנוע); הסכום האמור יעודכן בהתאם להוראות [[סעיף 8(ד) לתוספת השניה]];
:: (3) בעל הזיכיון הגיש למועצה תכנית הכוללת שלבי פעולה וביצוע, להבטחת מושבה, עד יום ה' בטבת התשע&quot;ב (31 בדצמבר 2011), של חברת החדשות בירושלים, בהתאם להוראות [[סעיף 3א]], באופן שעד לאותו מועד יקוימו הוראות [[הסעיף האמור]] (בסעיף זה - התכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים);
:: (4) בבעל הזיכיון לא חדל להתקיים אחד או יותר מהתנאים המנויים בחוק זה, שהיו מכשירים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ השלישי, ולא מתקיים בו תנאי שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה;
:: (5) המועצה אישרה עד יום ג' בשבט התש&quot;ע (18 בינואר 2010), את התכנית להשלמת סוגה עילית, את התכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, וכי מתקיימים בבעל הזיכיון התנאים האמורים בפסקה (4), וכן מסרה את המלצתה לגבי התכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים לוועדת הכלכלה של הכנסת;
:: (6) ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה את התכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים, לאחר שהובאה לפניה המלצת המועצה לעניין תכנית זו;
:: (7) בעל הזיכיון המציא לרשות, לא יאוחר מיום ט&quot;ז באדר התש&quot;ע (2 במרס 2010), פיקדון כספי או ערבות בנקאית, בסכום של 20 מיליון שקלים חדשים, להבטחת ביצוען של התכנית להשלמת סוגה עילית והתכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי [[סעיף 33(ב)(3)]]; המנהל יורה לבעל הזיכיון על תנאי הפיקדון הכספי או נוסח הערבות הבנקאית, לפי העניין, וכן יהיה רשאי להורות על השבה של הפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית, אם הושלמו כל ההתחייבויות והתנאים שהיה על בעל הזיכיון להשלים עד יום ה' בטבת התשע&quot;ב (31 בדצמבר 2011) לפי התכנית להשלמת סוגה עילית והתכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, ובלבד שהפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית, לפי העניין, הומצאו בהתאם להוראות סעיף קטן (א2); לא המציא בעל הזיכיון פיקדון כספי או ערבות בנקאית כאמור, יפקע זיכיונו לאלתר;
:: (8) בעל הזיכיון שילם את החוב שאינו ניתן לפריסה כהגדרתו [[בסעיף 102א1(א)]], לא יאוחר מיום תחילתו של [[תיקון מס' 32]], וכן שילם, בתוך התקופה האמורה, את יתרת החוב הכולל כהגדרתה [[102א1|באותו סעיף]] או שמועד תשלום יתרת החוב הכולל נדחה בהתאם להוראות [[סעיף 102א1]].
: (א2) (((בוטל).))
: (א3) לא עמד בעל הזיכיון בהוראות התכנית להשלמת סוגה עילית, או בהוראות התכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, יראו בכך הפרה של תנאי מהותי בזיכיון, לעניין [[סעיף 37(א)(4)]].
: (א4) אין בהתחייבויות ובתנאים החלים על בעל הזיכיון לפי [[תיקון מס' 32]] בתקופת ההארכה הראשונה, כדי לגרוע מההתחייבויות והתנאים שחלו עליו ערב יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]], לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, אלא אם כן נקבע אחרת לפי [[18:301126|התיקון האמור]]; לעניין זה, אושרה התכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים ובעל הזיכיון פעל לפיה, לא יראו אותו כמי שהפר את הוראות [[סעיף 3א]] עד תום תקופת ההארכה הראשונה.
: (ב) תקופת הזיכיון של בעל זיכיון שתקופת זיכיונו הוארכה כאמור בסעיף קטן (א), תוארך עד יום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) או עד מועד המעבר שקבע השר בצו, אם דחה את המועד בהתאם להוראות [[סעיף 33ג]] (בסעיף זה - תקופת ההארכה השנייה), והכל אלא אם כן מצאה המועצה כי חדל להתקיים בבעל הזיכיון אחד התנאים המנויים בחוק זה, שהיו מזכים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ השלישי, או התקיים בו סייג שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה.
: (ב1) תקופת הזיכיון של בעל הזיכיון שתקופת זיכיונו הוארכה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), תוארך עד יום י&quot;ג בתמוז התשע&quot;ה (30 ביוני 2015) (בסעיף זה - תקופת ההארכה השלישית), ובלבד שהמועצה מצאה כי מתקיימים כל אלה:
:: (1) בעל הזיכיון שילם עד יום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012) את חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי הפצה ותמלוגים שהיה חייב לשלם לפי [[סימן א' לפרק ח']] עד המועד האמור;
:: (2) בבעל הזיכיון לא חדל להתקיים אחד או יותר מהתנאים המנויים בחוק זה, שהיו מזכים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ השלישי, וכי לא מתקיים בו סייג שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה;
:: (3) בעל הזיכיון העביר לידי המועצה עד יום י&quot;ז בטבת התשע&quot;ג (30 בדצמבר 2012), התחייבות ולפיה מקום מושבה של חברת החדשות של הערוץ השלישי יהיה, לא יאוחר מיום כ&quot;ו באלול התשע&quot;ג (1 בספטמבר 2013), בירושלים, בהתאם להוראות [[סעיף 3א]].
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) בתקופת ההארכה השנייה ובתקופת ההארכה השלישית יחולו על בעל הזיכיון הוראות אלה:
:: (1) ההתחייבויות והתנאים שחלו על בעל הזיכיון לפי חוק, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, בשנת הזיכיון העשירית יחולו עליו גם בתקופת ההארכה השניה ובתקופת ההארכה השלישית, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה;
:: (2) לענין תקופת ההארכה השניה ותקופת ההארכה השלישית, ישלם בעל הזיכיון למדינה תמורה בעד הארכת זיכיונו לתקופות אלה, שתיקבע על ידי שר האוצר, לאחר שניתנה לו המלצת הרשות השנייה לעניין זה, בהסכמת השר ובאישור הוועדה; לא שילם בעל הזיכיון את התמורה האמורה, יפקע זיכיונו.
: (ה) (((בוטל).))

=== סימן א'3: שימוש באפיק ובנכסים לא מוחשיים של הרשות (תיקון: תשע&quot;א) ===

@ 37ד. שימוש באפיק חדש (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ג)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;אפיק חדש&quot; - אפיק שנכלל ברשימה שנקבעה לפי [[סעיף 6כא1(ו) לחוק התקשורת]], ואינו אפיק קיים;
::- &quot;אפיק קיים&quot; - אפיק שבו שידרו בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין, את שידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, ושמספרו נקבע באופן המפורט בסעיף זה, ובלבד שחלפו פחות משנתיים ממועד פקיעתו או ביטולו של הרישיון לשידורי טלוויזיה האמור;
::- &quot;כשיר לבקשת אפיק&quot; - בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, וכן מי שהגיש למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ולדעת המועצה מתקיים בו האמור [[בסעיף 33א(א)(1) ו-(3)]] ובכללים שקבעה המועצה לפי [[סעיף 33א(ג)]], ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 33א(ב)]] או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים;
::- &quot;רישיון כללי לשידורי כבלים&quot; ו&quot;בעל רישיון לשידורי לוויין&quot; - כהגדרתם [[+|בסעיפים 6א]] [[ו-6מג לחוק התקשורת]], בהתאמה.
: (ב) הוגשה בקשה אחת או יותר לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ומצאה המועצה כי לפחות אחד ממגישי הבקשה כאמור הוא כשיר לבקשת אפיק, תפרסם הרשות הודעה לציבור על כוונתה להתיר שימוש באפיק חדש, אחד או יותר, לשם העברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) ביקשו לפחות שני כשירים לבקשת אפיק, עד למועד שהורתה הרשות, לעשות שימוש באפיק חדש, תפרסם הרשות מכרז לגבי השימוש באפיקים החדשים שיהיו רצופים ככל האפשר, כמספר המבקשים, ואשר המבקשים יידרשו להגיש את הצעותיהם לגבי כל אחד מהם; הוראות [[סעיף 40]] יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשת ההצעות והטיפול בהן;
:: (2) ביקש כשיר לבקשת אפיק, אחד בלבד, עד למועד שהורתה הרשות, לעשות שימוש באפיק חדש, תורה המועצה על האפיק שבו ייעשה שימוש, שמספרו יהיה עוקב ככל האפשר לאפיקים אחרים שבהם משודרים שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה, ותקבע, באישור השר ושר האוצר, סכום חד-פעמי שישלם בעד השימוש;
:: (3) המועצה תיתן את החלטתה בדבר בחירת הזוכים במכרז לפי פסקה (1), או תקבע את האפיק ואת הסכום החד-פעמי שיש לשלם לפי פסקה (2), לפי העניין, לא יאוחר משלושה חודשים מהמועד שבו מצאה כי מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה הוא כשיר לבקשת אפיק, ואולם מצאה המועצה, עד תשעה חודשים לפני מועד המעבר, כי מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה הוא כשיר לבקשת אפיק, תפרסם הודעה לציבור לפי סעיף קטן זה תשעה חודשים לפני מועד המעבר, ותיתן את החלטתה בדבר בחירת הזוכים במכרז לפי פסקה (1), או תקבע את האפיק ואת הסכום החד-פעמי שיש לשלם לפי פסקה (2), לפי העניין, לא יאוחר משישה חודשים לפני מועד המעבר;
:: (4) בלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 34(ה)]], [[71ד(ב) ו-(ג)]] [[ו-71ה(ב) ו-(ב1)]], לעניין מועד תחילת תוקפו של רישיון לשידורי טלוויזיה, תהיה תחילת שידוריו באפיק החדש, של בעל הרישיון שזכה במכרז לפי פסקה (1), או ששילם סכום חד-פעמי לפי פסקה (2), במועד שתקבע המועצה ברישיון ושלא יהיה מאוחר מתום עשרה חודשים ממועד קבלת החלטת המועצה או ממועד קביעת המועצה כאמור בפסקה (3), לפי העניין.

@ 37ה. שימוש באפיק קיים ובנכסים לא מוחשיים של הרשות וקניית מניות חברת החדשות (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) לא הוארך רישיון לשידורי טלוויזיה, פקע או בוטל, או לא הגיש בעל רישיון כאמור בקשה להארכת תוקפו של רישיונו עד למועד האמור [[בסעיף 35א(ג)]] (בסעיף זה - הרישיון הקודם), תפרסם הרשות הודעה לציבור על כוונתה להתיר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה שימוש באפיק קיים שבו שודרו שידורי בעל הרישיון הקודם, וכן לעשות שימוש בנכסים לא מוחשיים של הרשות שבעל הרישיון הקודם עשה בהם שימוש (בסעיף זה - שימוש באפיק קיים ובנכסים), ויחולו הוראות אלה:
:: (1) ביקשו לפחות שני כשירים לבקשת אפיק, עד למועד שהורתה הרשות, לעשות שימוש באפיק קיים ובנכסים, תפרסם הרשות מכרז לגבי השימוש באפיק הקיים ובנכסים בין מגישי הבקשה כאמור; הוראות [[סעיף 40]] יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשת ההצעות והטיפול בהן;
:: (2) ביקש כשיר לבקשת אפיק, אחד בלבד, עד למועד שהורתה הרשות, לעשות שימוש באפיק קיים ובנכסים, תקבע המועצה, באישור השר ושר האוצר, סכום חד-פעמי שישלם בעד השימוש;
:: (3) לא הוגשה בקשה לפי פסקאות (1) או (2), עד למועד שהורתה הרשות, ולאחר אותו מועד ביקש כשיר לבקשת אפיק לעשות שימוש באפיק קיים ובנכסים, תפרסם הרשות הודעה לציבור, על כוונתה להתיר למי שביקש זאת לעשות שימוש כאמור, אלא אם כן יפנה לרשות כשיר לבקשת אפיק, נוסף, בתוך תקופה שתורה, בבקשה לעשות שימוש כאמור; פנה כשיר נוסף כאמור, יחולו הוראות פסקה (1); לא פנה כשיר נוסף כאמור - יחולו הוראות פסקה (2).
: (ב)(1) בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שזכה במכרז לפי סעיף קטן (א)(1) או ששילם את הסכום האמור בסעיף קטן (א)(2) (בסעיף קטן זה - בעל הרישיון הזוכה), ירכוש את מניותיו של בעל הרישיון הקודם בחברת החדשות; באין הסכמה בין בעלי הרישיונות כאמור בדבר תנאי המכירה יקבע המנהל את התנאים האמורים, בהתבסס על הערכת השווי של המניות לפי שיטת חישוב שתקבע המועצה בכללים.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה להורות, לבקשת בעל הרישיון הזוכה, כי הוא לא יחויב ברכישת המניות בחברת החדשות כאמור באותה פסקה.

=== סימן ב': המכרז לזיכיון לשידורים והגבלות למתן רישיון לשידורי טלוויזיה (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ===

@ 38. זכיון על פי מכרז (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: זכיון לשידורי רדיו ועד למועד המעבר - גם זיכיון לשידורי טלוויזיה, יינתן על פי מכרז פומבי שתפרסם הרשות.

@ 39. כללי המכרזים
: המועצה, באישור השר, תקבע כללים בדבר ההליכים למתן זכיון, לרבות עריכת מכרזים, דרכי הגשתן של ההצעות והטיפול בהן, וכן הדרכים והמועדים למסירת מידע בדבר תוצאות המכרזים.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי טלויזיה), התשנ&quot;ב-1992]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 828).))
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי רדיו), התשנ&quot;ה-1995]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ה, 724).))

@ 40. ועדת מכרזים (תיקון: תשס&quot;ה-3)
: (א) המועצה תהווה ועדת מכרזים לענין מכרזים לשידורים שתפרסם הרשות לפי הוראות חוק זה.
: (ב) יושב ראש המועצה יכהן כיושב ראש ועדת המכרזים. ואולם לא תהא לו זכות לדעה מכרעת כאמור [[בסעיף 17(ג)]].
: (ג) המנהל, או עובד הרשות שמינה לכך המנהל, רשאי להשתתף בכל ישיבה של ועדת המכרזים, שלא כחבר ועדה.
: (ד) ועדת המכרזים רשאית, ככל שתמצא לנכון, להיוועץ במומחים שלא מבין חבריה; מומחה הקשור למבקש הזכיון או שעיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד ענינים, יודיע על כך לוועדה לפני שנתן יעוץ כאמור והודעתו תירשם בפרוטוקול של דיוני הוועדה.
: (ה) ועדת מכרזים תדון בהצעות ותחליט בדבר הזוכה במכרז, והיא רשאית לפסול כל הצעה ואף את ההצעות כולן.

@ 41. זכות להשתתף במכרז והגבלות למתן רישיון לשידורי טלוויזיה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ד, תש&quot;ס, תשס&quot;א, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ג, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-5, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשע&quot;ח, תשפ&quot;ו-2)
: (א) במכרז רשאי להשתתף תאגיד שמתקיימים בו לפחות תנאים אלה, ולא מתקיים בו האמור בסעיפים קטנים (ב), (ב1) ו-(ג):
:: (1) הוא תאגיד רשום בישראל אשר היכולת לכוון את פעולתו ועשרים ושישה אחוזים לפחות מכל אמצעי השליטה בו, הם בידי אזרחים ישראליים ותושבי ישראל, או בידי תאגידים רשומים בישראל שמתקיימים בהם התנאים האמורים. בפסקה זו, &quot;אזרח ישראלי&quot; - כמשמעותו [[בחוק האזרחות, התשי&quot;ב-1952]];
:: (2) הוא לא הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון, ואם הוא תאגיד - מנהלו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד, לא הורשע כאמור;
:: (3) הוא אינו סוכן פרסום או סוכן של מבצע כהגדרתו [[בחוק זכויות מבצעים, התשמ&quot;ד-1984]];
:: (4) הוא אינו תאגיד שאחת ממטרותיו או מפעולותיו העיקריות הנה רכישת אמצעי פרסום, לרבות זמן שידור תשדירי פרסומת, למחזיקים באמצעי שליטה בו.
: (ב) (((בוטל).))
: (ב1) (((בוטל).))
: (ב2) לא יהיה רשאי להשתתף במכרז לזיכיון לשידורי טלוויזיה ולא יקבל רישיון לשידורי טלוויזיה, מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא בעל זיכיון אחר, או שבעל זיכיון אחר מחזיק בו בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה;
:: (2) הוא מחזיק גם בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בבעל זיכיון אחר;
:: (3) לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ - הוא תאגיד אשר מי שמחזיק בחמישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו, מחזיק גם בחמישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל זיכיון אחד אחר, או בשליטה בו; היו שני מחזיקים או יותר בתאגיד כאמור - הם מחזיקים במצטבר בעשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו; קיימים שני בעלי זיכיון בערוץ - הוא תאגיד אשר מי שמחזיק בעשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו, מחזיק גם בחמישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל זיכיון אחד אחר, או בשליטה בו; היו שני מחזיקים או יותר בתאגיד כאמור - הם מחזיקים במצטבר בשלושים אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו; קיימים שלושה בעלי זיכיון בערוץ - הוא תאגיד אשר מי שמחזיק ביותר משלושים אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו, מחזיק גם בחמישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל זיכיון אחד אחר, או בשליטה בו; היו שני מחזיקים או יותר בתאגיד כאמור - הם מחזיקים במצטבר בשלושים אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו;
:: (4) הוא תאגיד אשר אדם אחד מחזיק בו ביותר משבעים וארבעה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה;
:: (5)(א) הוא תאגיד שהוא עיתון;
::: (ב) הוא אדם המחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון;
::: (ג) לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ - הוא תאגיד שעיתון מחזיק בו ביותר משמונה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו; קיימים שניים או שלושה בעלי זיכיון בערוץ - הוא תאגיד שעיתון מחזיק בו בשישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו;
::: (ד) לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ - הוא תאגיד שאדם המחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון, או בשליטה בעיתון, מחזיק בו ביותר משמונה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו; קיימים שניים או שלושה בעלי זיכיון בערוץ - הוא תאגיד שאדם המחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון, או בשליטה בעיתון, מחזיק בו בשישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו;
:: (6) הוא תאגיד, אשר עיתון קשור מחזיק בו בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה;
:: (7) הוא תאגיד ששניים או יותר מהמחזיקים באמצעי שליטה בו, בשיעור העולה על השיעור המותר למחזיק אחד לפי פסקה (5)(ג) או (ד), הם עיתונים, או שהם מחזיקים במצטבר בעשרה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה, בעיתון או בעיתונים;
:: (8) נוסף על האמור בפסקאות (3) ו-(7) - לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ - הוא תאגיד ששניים או יותר ממי שהחזקתם בו מוגבלת כאמור בפסקאות (3) ו-(5) מחזיקים אמצעי שליטה בו, מסוג כלשהו, בשיעור מצטבר של עשרים וארבעה אחוזים או יותר, או בשליטה בו; קיימים שניים או שלושה בעלי זיכיון בערוץ - הוא תאגיד ששניים או יותר ממי שהחזקתם בו מוגבלת כאמור בפסקאות (3) ו-(5) מחזיקים אמצעי שליטה בו, מסוג כלשהו, בשיעור מצטבר העולה על שלושים אחוזים, או בשליטה בו;
:: (9) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;בעל זיכיון אחר&quot; - בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, למעט חברת החדשות, וכן בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי [[חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]];
:::- &quot;עיתון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 6ח4(ג) לחוק התקשורת]];
:::- &quot;עיתון קשור&quot; - תאגיד שהוא עיתון, אדם שהוא בעל ענין בתאגיד שהוא עיתון או בעל שליטה בעיתון והוא גם בעל ענין בבעל זיכיון אחר.
: (ג) לא יהיה רשאי להשתתף במכרז לזכיון לשידורי רדיו מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא בעל זכיון לשידורי טלויזיה או רישיון לשידורי טלוויזיה או שהוא תאגיד שלוב של מי מהם, או שהוא תאגיד שבעל ענין בו, הוא גם בעל ענין במי מהם, והכל במישרין או בעקיפין;
:: (2) הוא תאגיד שהוא עיתון או שהוא תאגיד שאדם המחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה מסוג מסויים בו, בשיעור העולה על עשרים וארבעה אחוזים, או ביכולת לכוון פעולתו בדרך אחרת, מחזיק גם, במישרין או בעקיפין, בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה מסוג מסויים בתאגיד שהוא עיתון או בתאגיד שלוב של עיתון או בתאגיד שלוב של בעל ענין בעיתון (להלן - גופים קשורים); הוראות פסקה זו, לענין הגבלות המוטלות על עיתון ועל הגופים הקשורים בו:
::: (א) לא יחולו על תאגיד המבקש להשתתף במכרז לשידורי רדיו באזור שבו הוענק כבר זכיון אחד לשידורי רדיו, אם הוא או גוף קשור בו כאמור אינו מחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה כלשהם בתאגיד שזכה כבר בזכיון כאמור או ביכולת לכוון את פעולתו בדרך אחרת;
::: (ב) על עיתון שאינו עיתון יומי, או על עיתון יומי בשפה שונה מהשפה שבה ישודרו שידורי הרדיו, על מוציא לאור של עיתון כאמור, או על מי שמחזיק באמצעי שליטה מסוג כלשהו בעיתון כאמור, ובלבד שמי מהם איננו מחזיק ביותר מ-49% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד המבקש להשתתף במכרז לשידורי רדיו, או שהוא בעל שליטה בתאגיד המבקש;
:: (3) הוא גוף המשדר, לפי דין, שידורים לציבור או לחלק ממנו או הוא &quot;בזק&quot;, החברה הישראלית לתקשורת בע&quot;מ, או שהוא תאגיד שגופים אלה הם בעלי ענין בו או שהוא בעל ענין בהם, בין במישרין ובין בעקיפין;
:: (4) הוא רשות מקומית או שהוא תאגיד ששיעור כלשהו של אמצעי השליטה בו מוחזק, במישרין או בעקיפין, בידי רשות מקומית;
:: (5) הוא תאגיד אשר אם יזכה במכרז, יתקיימו בו או בבעל ענין בו או בתאגיד שלוב של מי מהם, במישרין או בעקיפין, הוראות [[סעיף 72א]].

@ 42. פסילת משתתף במכרז
: (א) ועדת מכרזים תפסול משתתף במכרז, אם לפי דעתה -
:: (1) מתן הזכיון לאותו משתתף עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
:: (2) מתן הזכיון לאותו משתתף עלול להוות סיכון לבטחון המדינה;
:: (3) המשתתף במכרז הוא מפלגה או נציג או שלוח של מפלגה או של גוף אחר, שלדעת הועדה, עלולה להשתמש בשידורים לקידום המטרות המיוחדות של מפלגה או הגוף האמור.
: (ב) ועדת מכרזים שפסלה משתתף כאמור בסעיף קטן (א) תרשום נימוקיה בכתב.

@ 43. גילוי מידע במכרז
: (א) ועדת מכרזים רשאית לדרוש ממשתתף במכרז לגלות פרטים מלאים ומדוייקים בדבר זהותו, עסקיו, מבנה ההון ומקורות המימון שלו, וכן כל מידע אחר שלדעת הועדה יש ענין בגילויו.
: (ב) ועדת מכרזים רשאית לדרוש ממשתתף במכרז שהוא תאגיד, גילוי כל המידע האמור בסעיף קטן (א), גם לגבי בעל ענין בתאגיד, ולגבי כל גורם אחר שיש לו במישרין או בעקיפין לרבות באמצעות אדם או תאגיד אחר, אחד או יותר, אמצעי שליטה בתאגיד.

@ 44. דיון עם מציעים
: ועדת מכרזים רשאית לדון עם מציע בפרטי הצעתו, לבקש הבהרות לגביה ולבקש מכלל המציעים לתקן את הצעותיהם, והכל תוך הזדמנות שווה לכל אחד מהם.

@ 45. אמות מידה בבחירת הזוכה במכרז (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: ועדת מכרזים, בבואה לבחור את הזוכה במכרז, תיתן דעתה, בין היתר, לשיקולים הבאים:
: (1) יכולתו הכספית והכלכלית של המציע;
: (1א) לענין מכרז לשידורי טלוויזיה - דמי הזיכיון החד-פעמיים המוצעים;
: (2) הידע והנסיון המקצועי העומדים לרשותו;
: (3) הציוד והאולפנים שיעמדו לרשותו של המציע;
: (4) כושר ההפקה של המציע ומיגוון התכניות והשידורים שהוא מציע;
: (4א) היקף ההשקעות המוצע בהפקות מקומיות, וכן ההיקף השנתי המוצע לתכניות דרמה, לתכניות תעודה ולתכניות מיוחדות כהגדרתן [[בתוספת הראשונה]];
: (5) מתן ביטוי בשידורים המוצעים למגמות הרשות כמפורט [[בסעיף 5(ב)]], ויכולתו לקיימם כאמור.

=== סימן ג': חובות כלליות בשידורי מורשה לשידורים (תיקון: תשע&quot;א) ===

@ 46. שידורים אסורים (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א, תשע&quot;ח-2)
: (א) מורשה לשידורים לא ישדר שידורים שיש בהם -
:: (1) עבירה פלילית או עוולה אזרחית לפי כל דין;
:: (2) הסתה לגזענות, לאפליה או לפגיעה ממשית באדם או בקבוצת בני-אדם, על רקע השתייכותם לדת, גזע, לאום, מין, עדה, אורח-חיים או מוצא;
:: (2א) חומר תועבה, כמשמעותו [[בחוק העונשין]], ובכלל זה מישדרים שעניינם אחד מאלה:
::: (1) הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
::: (2) הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
::: (3) הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
::: והכול כשהמישדרים המנויים בפסקאות משנה (1) עד (3) אינם, באופן מובהק, בעלי ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי, המצדיק, בנסיבות העניין, את שידורם;
:: (3) תעמולה מפלגתית למעט תעמולת בחירות המותרת על פי דין;
:: (4) (((נמחקה).))
: (ב) שידור נכון והוגן של מעשה שהינו בניגוד לאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3) לא יהווה הפרה של סעיף זה.
: (ג) מורשה לשידורים לא יתן בשידוריו, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בכתב ובין בדרך הבעה אחרת, כל ביטוי לדעותיו האישיות, ואם הוא תאגיד - לדעות מנהליו או לדעות בעלי הענין בו.
: (ד) מורשה לשידורים לא ימנע שידורים, בין במישרין ובין בעקיפין, בשל דעותיו האישיות, ואם הוא תאגיד - בשל דעות מנהליו או דעות בעלי הענין בו.

@ 47. מתן אפשרות תגובה (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) מורשה לשידורים יבטיח כי בשידור בעניני היום שלתכנו יש משמעות ציבורית, יהיה ביטוי נאות לדעות שונות הרווחות בציבור.
: (ב) המועצה תקבע כללים בדבר מתן אפשרות תגובה באופן ההולם את נסיבות הענין, למי שנפגע או עלול להיפגע במישרין מהשידורים.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אתיקה בשידורי טלויזיה ורדיו), התשנ&quot;ד-1994]].))

@ 47א. יצירות מוגנות (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;א)
: שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הסדרים לענין רישום ודיווח על ידי מורשים לשידורים של יצירות המוגנות בזכויות יוצרים ובזכויות מבצעים, המשודרות על ידם, וכן לענין הנשיאה בעלויות הרישום והדיווח; הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין.

@ 48. (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-2) : (((בוטל).))

@ 49. הגבלת זמני שידור של תשדירי פרסומת (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ח-2)
: (א) הרשות רשאית להגביל מורשה לשידורים שהפר בשידוריו כלל מכללי המועצה או הוראה שניתנה לפיהם או ששידר שידורים אסורים כמשמעותם [[בסעיף 46]] (להלן - שידור תוך הפרה), בזמני שידור של תשדירי פרסומת ומשכם.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) הרשות תודיע למורשה לשידורים על כוונתה להגבילו כאמור בסעיף קטן (א) לפחות עשרים וארבע שעות לפני ביצוע ההגבלה.
: (ד) המועצה רשאית לקבוע כללים לביצוע סעיף זה.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור), התשס״ז–2007]].))

@ 50. שידורים במקרי חירום (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ב)
: במקרי חירום או מטעמים של בטחון המדינה רשאית הרשות להורות למורשה לשידורים לשדר הודעות מטעם הממשלה, המשטרה, המטה הכללי של צבא-הגנה לישראל וראש הג&quot;א.

== פרק ד': שידורי טלויזיה ==

=== סימן א': רישיונות וזיכיונות (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3) ===

@ 51. (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ח, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3) : (((בוטל).))
@ 51א. (תיקון: תשס&quot;ח, תש&quot;ע, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ב-4) : (((בוטל).))
@ 51ב. (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ב-4) : (((בוטל).))
@ 51ג. (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ב-2) : (((בוטל).))
@ 51ד. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))
@ 52. (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ב-4) : (((בוטל).))
@ 53. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ב-4) : (((בוטל).))

@ 53א. שידור בערוץ נפרד (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ח-2)
: בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישדר בערוץ אחד שבו ישודרו רק שידורי בעל הרישיון ושידורי חברת החדשות.

@ 54. זכיון ליחידת שידור (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ו, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ו)
: (א) שידורי טלוויזיה יתקיימו בתקופת תוקפם של הזיכיונות לשידורי טלוויזיה במסגרת שני ערוצי טלוויזיה, שהם ערוץ 2 והערוץ השלישי; זיכיון לשידורי טלוויזיה יינתן, בכל ערוץ, בתקופת הזיכיון הראשונה וכן בתקופות ההארכה שניתנו לפי [[סעיפים 34(ב3)]], [[37א(א)(1)]] [[או 37ג(א), (ב) או (ב1)]], ככל שניתנו, בערוץ 2 - לשלושה זוכים במכרז.
: (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), פקע או בוטל זיכיון שניתן לאחת מיחידות השידור בערוץ השלישי, לא החל בעל זיכיון בערוץ השלישי בשידוריו או חדל מלשדר, או לא הוענק זיכיון לאחת מיחידות השידור בערוץ השלישי, רשאית המועצה, אם נוכחה כי הדבר נדרש, בין השאר, כדי להבטיח רצף בשידורים, לקבוע, באישור הועדה, הוראות להפעלת אותה יחידת שידור, ובכלל זה לקבוע את ההתאמות והשינויים הנדרשים [[בתוספת הראשונה]], [[בתוספת השניה]] ובכללים לפי חוק זה.
: (א2) הוראות כאמור בסעיף קטן (א1), יכול שיקבעו כי בעל הזיכיון או הזוכה במכרז שנותר בערוץ השלישי (בסעיף זה - בעל הזיכיון הנותר), יפעיל גם את יחידת השידור האמורה, אם ביקש זאת, ובלבד -
:: (1) שהתחייבויות שבעל הזיכיון שזיכיונו פקע או בוטל, שלא החל בשידוריו או שחדל מלשדר, או הזוכה במכרז, לפי הענין, קיבל על עצמו במסגרת המכרז שקדם למתן הזיכיון, וכן התנאים וההתחייבויות שחלו עליו, או שהיו אמורים לחול עליו, לפי חוק זה, יחולו על בעל הזיכיון הנותר, בהתאמות הנדרשות לפי נסיבות הענין, כפי שייקבע;
:: (2) בתאגיד בעל הזיכיון הנותר יתקיימו הוראות [[סעיף 41(ב1)]] ולא יתקיים בו אחד מאלה:
::: (1)(א) הוא תאגיד המחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון;
:::: (ב) עיתון מחזיק בו ביותר משמונה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו;
:::: (ג) הוא תאגיד שאדם המחזיק, במישרין או בעקיפין, בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון, או בשליטה בעיתן, מחזיק בו, במישרין או בעקיפין, ביותר משמונה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי השליטה, או בשליטה בו;
::: (2) הוא תאגיד, אשר עיתון קשור מחזיק בו בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה, או שמי שמחזיק בו שיעור כלשהו של אמצעי שליטה הוא עיתון קשור;
:: בסעיף זה -
::- &quot;עיתון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 41(ב)(4)]];
::- &quot;עיתון קשור&quot; - תאגיד שהוא עיתון, או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד שהוא עיתון או בעל שליטה בעיתון, והוא גם בעל ענין בבעל זיכיון אחר לשידורים, כהגדרתו [[בסעיף 41(ב1)(1)]].
: (ב) המועצה תקצה את יחידות השידור השונות ותקבע את מסגרת הזמן של כל יחידת שידור.
: (ג) בעלי הזכיון באותו ערוץ רשאים באישור מראש של הרשות להחליף ביניהם יחידת שידור או חלק ממנה.
: (ד) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע הסדרתם של שידורי טלוויזיה, לרבות בערוצים נוספים, לפי חוק זה או לפי כל דין.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;יחידת שידור&quot; - ימים, לרבות ימים מסוימים בשבוע כפי שתקבע המועצה בזיכיון;
::- &quot;יום&quot; - תקופה משעה 05.00 עד 05.00 שלאחריו.

@ 54א. איחוד בעל זיכיון בערוץ 2 ובעל זיכיון בערוץ השלישי (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 54]], פקע או בוטל זיכיון שניתן לאחת מיחידות השידור בערוץ השלישי, לא החל בעל זיכיון בערוץ השלישי בשידוריו או חדל משידוריו, או לא הוענק זיכיון לאחת מיחידות השידור בערוץ השלישי, רשאית המועצה, באישור השר והועדה, להתיר לבעל זיכיון בערוץ 2 ולבעל הזיכיון הנותר בערוץ השלישי להתאגד לתאגיד אחד, שיהיה בעל זיכיון בערוץ השלישי, ולקבוע הוראות ותנאים שיחולו לענין זה, ובלבד שעל התאגיד האמור יחולו הוראות [[סעיף 54(א2)]].
: (ב) התירה המועצה פעולה כאמור בסעיף קטן (א), תקבע, באישור השר והועדה, את ההסדרים שיחולו בערוץ 2, כדי להתאימם להפעלת הערוץ על ידי שני בעלי זיכיונות בלבד, ובכלל זה תקבע, בדרך האמורה, את ההתאמות הנדרשות להפעלת הערוץ כאמור, לרבות ההסדרים וההתאמות הנדרשים לענין העברת אמצעי השליטה בחברת החדשות לבעלי הזיכיונות הנותרים בערוץ 2.
: (ג) בתקופת הזיכיון הראשונה בערוץ 2, אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לחייב מי מהמחזיקים באמצעי שליטה, בבעלי הזיכיונות הנותרים בערוץ 2, להפחית מהחזקותיהם באמצעי שליטה, שהיו מותרות להם ושהוחזקו בפועל במי מבעלי הזיכיונות הנותרים באותו ערוץ ערב תחילת [[15:300472|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 17), התשס&quot;ב-2002]].
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו אם שניים מבעלי הזיכיונות בערוץ 2 התאגדו לתאגיד אחד בהתאם להוראות [[סעיף 71א(א)(1) ו-(2)]].

@ 55. זכיון לטלויזיה הלימודית (תיקון: תשנ&quot;ב, תש&quot;ס, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה, תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3)
: (א) המועצה תעניק לטלוויזיה הלימודית ללא מכרז, זכיון לשידורי טלויזיה לתקופת זכיון ראשונה, כמשמעותה [[בסעיף 34(ב)]]; זכיון כאמור יינתן ליחידת שידור בהיקף של שביעית מכלל יחידות השידור, לנושאים לימודיים-חינוכיים בלבד ובשעות צפייה של האוכלוסיה לה מיועדים שידורים אלה.
: (א1) החל ביום תחילת השידורים בערוץ השלישי, יינתן לטלוויזיה הלימודית זיכיון כאמור בסעיף קטן (א) בהיקף של שמונה אחוזים וחצי מכלל יחידות השידור בערוץ 2 וזיכיון כאמור בהיקף של שמונה אחוזים וחצי מכלל יחידות השידור בערוץ השלישי; תוקפם של הזיכיונות האמורים יהא עד ליום ה' בחשון התשס&quot;ד (31 באוקטובר 2003), ואולם אין בכך כדי לגרוע מסמכויות המועצה לפי [[סעיף 37]].
: (א2) (((בוטל).))
: (א3)(1) המועצה תעניק לטלוויזיה הלימודית בלא מכרז, זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, לתקופת הזיכיון האמורה [[בסעיף 34(ב1)]], שתחילתה ביום כ&quot;ט בתשרי התשס&quot;ו (1 בנובמבר 2005); זיכיון כאמור יינתן ליחידת שידור בהיקף של שמונה אחוזים וחצי מכלל יחידות השידור בערוץ 2 לנושאים ובשעות כאמור בסעיף קטן (א).
:: (2) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכויות המועצה לפי הוראות [[סעיף 37]].
: (ב) משהיתה הטלויזיה הלימודית לבעלת זכיון כאמור, יהיה דינה כדין כל בעל זכיון לפי חוק זה, למעט לעניין [[סעיפים 51]], [[51א]], [[51ב]], [[52]], [[53]], [[54(א) ו-(ב)]], [[59]], [[66]], [[67]], [[70]], [[71ד]], [[99]] [[ו-100]].
: (ג) מחצית לפחות מכלל שידורי הטלויזיה הלימודית תהיה מהפקה מקומית כהגדרתה [[בסעיף 58]].
: (ד) הטלויזיה הלימודית תשלם לרשות דמי זכיון שנתיים מתוך הכנסותיה מביצוע שידורים וממתן שירותים אחרים, בשיעור ובאופן שיקבע השר מעת לעת בתקנות.
: (ה) בסעיף זה, &quot;יחידת שידור&quot; - שעות שידור, לרבות חלקי שעה, בימים שונים בשבוע, בשעות שונות או בזמנים קבועים, הכל כפי שתקבע המועצה בזכיון או בכללים.

@ 56. סייג לזכיון או לרישיון (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ב-2, תשנ&quot;ד, תש&quot;ס, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) לא יינתן זיכיון לשידורי טלוויזיה או רישיון לשידורי טלוויזיה -
:: (1) לבעל זכיון לשידורי טלויזיה;
:: (1א) לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
:: (2) לאדם המחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה אחד או יותר בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
:: (3) לתאגיד, שבבעל ענין בו מתקיים האמור בפסקאות (1), (1א) או (2).
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;החזקה&quot; - לרבות החזקה של בעל ענין כאמור בסעיף זה, למעט החזקה באמצעות חברה שמניותיה הוצעו לציבור על פי תשקיף ונסחרים בבורסה בישראל, ובלבד שמחזיק אחד או בעל ענין אחד שמתקיים בו האמור בסעיף זה, אינו מחזיק בה מחצית או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה, או שהוא אינו בעל היכולת לכוון את פעילותה בדרך אחרת.

=== סימן ב': שירותי טלטקסט (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ===

@ 57. זכיון לשירותי טלקסט (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) המועצה רשאית לאפשר הפעלת שירותי טלטקסט בין בדרך של מתן זכיון ובין בדרך אחרת; החליטה המועצה לאפשר הפעלת שירותי טלטקסט בדרך אחרת, יחולו על שירותים אלה הוראות חוק זה, בשינויים המחוייבים, הכל כפי שתורה המועצה.
: (ב) זכיון כאמור בסעיף קטן (א) לא ייחשב זכיון נוסף לענין [[סעיף 56]].

=== סימן ג': תוכן השידורים ===

@ 58. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הפקה מקומית&quot; - תכנית שהופקה כולה או רובה בישראל, למעט תכנית חדשות, תכנית בענייני היום ותכנית ספורט הכל לפי כללים שתקבע המועצה;
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש״ע–2009]].))
:- &quot;הפקה עצמית&quot; - הפקה מקומית שהפיק בעל זכיון לשידורי טלויזיה בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או תאגיד שבעל זכיון או שבעל רישיון כאמור הוא בעל ענין בו, בין במישרין ובין בעקיפין;
:- &quot;הפקה מקומית קנויה&quot; - הפקה מקומית שאינה מהפקה עצמית, ואינה הפקה של מוסד ממשלתי, או של מי שרשאי לשדר לציבור על פי דין, או אינה הפקה של תאגיד שהשליטה בו היא בידי תאגיד הרשאי לשדר כאמור או בידי בעלי ענין בו, במישרין או בעקיפין.

@ 59. הקצאת זמן שידור להפקות מקומיות (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) ארבעים אחוזים לפחות מכלל שידורי הטלוויזיה יהיו מהפקות מקומיות, שהופקו במיוחד לצורך שידורן על פי חוק זה ובהתאם לכללים שייקבעו בדבר הקצאת תנאים ותקציבים, ובלבד שכללים כאמור יאפשרו ביצוע הפקות ברמה ובאיכות הולמים; ואולם הרשות תפעל להרחבת חלקם של שידורי טלוויזיה מהפקות מקומיות, לרבות בתקופת הזיכיון הראשונה, ובלבד שהרחבה כאמור יכול שתכלול הפקות מקומיות שלא הופקו במיוחד לצורך שידורן על פי חוק זה ובהתאם לכללים כאמור.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש״ע–2009]].))
: (ב) מתוך כלל ההפקות המקומיות ונוסף על החובות שתקבע המועצה בזיכיון או בכללים, ישדר בעל זיכיון בכל שנה תכניות כמפורט [[בתוספת הראשונה]], ובכמות שלא תפחת מן המכסות השנתיות הקבועות בה.
: (ג) המועצה, באישור הועדה, רשאית לשנות את [[התוספת הראשונה]].
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, רשאית המועצה, בידיעת השר והועדה, להתיר, למשך השנתיים הראשונות מיום תחילת שידורים בידי בעל זיכיון בערוץ השלישי, הפחתה בהיקף השידורים הקבוע [[בתוספת הראשונה]] או [[בתוספת השניה]], לפי הענין, שבהם מחויב בעל זיכיון בערוץ השלישי, ובלבד שההפחתה לא תעלה על מחצית היקף השידורים כאמור.

@ 59א. הוראות לענין קיום התחייבויות בערוץ השלישי (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ו, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) בעל זכיון בערוץ השלישי שקיים מיום ו' בחשון התשס&quot;ד (1 בנובמבר 2003) עד תום שנת הזכיון השניה ביום ד' בשבט התשס&quot;ד (27 בינואר 2004) את כל התנאים והמחויבויות שחלים עליו לגבי התקופה האמורה, לפי הוראות [[סימן זה]], הוראות [[סעיפים 99]] [[ו-100]] והוראות [[התוספת השניה]], יראו אותו כאילו קיים את התנאים והמחויבויות לפי [[סימן זה]] [[והתוספת הראשונה]] או [[התוספת השניה]], לפי הענין, בשתי שנות הזכיון הראשונות.
: (ב) לענין סעיף קטן (א) לא תובא בחשבון הפרה זניחה של תנאי או מחויבות.
: (ג) בלי לגרוע משאר סמכויות המועצה לפי חוק זה, רשאית המועצה להתיר לבעל זיכיון בערוץ השלישי לקיים את התנאים וההתחייבויות שעליו לקיים בתקופת הביניים, לפי [[התוספת הראשונה]] [[והתוספת השניה]], ולפי שאר הוראות חוק זה, כללי המועצה והוראות הזיכיון שענינם הפקות מקומיות וההוצאות לגביהן, במועדים מאוחרים יותר שתקבע, ובלבד שהמועדים הנדחים שתקבע יחולו עד תום תקופת הזיכיון הראשונה, ושבעל הזיכיון ימלא, עד תום התקופה האמורה, את מלוא התנאים וההתחייבויות כאמור; לענין זה, &quot;תקופת הביניים&quot; - התקופה שמיום ה' בשבט התשס&quot;ד (28 בינואר 2004) עד יום כ&quot;ז בטבת התשס&quot;ו (27 בינואר 2006).
: (ד) החליטה המועצה להתיר לבעל זיכיון בערוץ השלישי לקיים את התנאים וההתחייבויות כאמור בסעיף קטן (ג) במועדים מאוחרים יותר, רשאית היא לקבוע כי הליך הבדיקה לפי [[סעיף 34(ג)(2)]] יידחה בשנה אחת.

@ 60. זמן שידור להפקות מקומיות קנויות (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3)
: מחצית לפחות מהשידורים שהוקצו להפקות המקומיות בהתאם לקבוע [[בסעיפים 55]] [[ו-59]], תהיה מהפקות מקומיות קנויות ובהתאם לכללי המועצה.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש״ע–2009]].))

@ 61. שידורים בערבית ותרגום (תיקון: תשע&quot;ח)
: המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין שידורים בשפה הערבית, לרבות לעניין משכם והקרנת תרגום תוכנם.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש״ע–2009]].))

@ 62. מניעת תכניות דומות (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) המנהל רשאי, מיזמתו או לפי פנייתו של בעל זכיון לשידורי טלויזיה, להורות לבעל זכיון אחר באותו ערוץ טלוויזיה להימנע מהפקת תכנית כלשהי או לחדול מהפקתה, אם ראה כי תכנית זהה או דומה, הופקה או הוחל בהפקתה בידי בעל זכיון.
: (ב) בעל זכיון הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל רשאי לערור עליה לפני המועצה תוך חמישה עשר ימים מיום קבלתה; המועצה תדון ותחליט בערר.

@ 62א. איסור התקשרות (תיקון: תשנ&quot;ב, תש&quot;ס, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ו, תשע&quot;ט)
: (א) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לא יתקשר, במישרין או בעקיפין, בהסכם עם בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה אחר או עם בעל רישיון לשידורי טלוויזיה אחר לענין שידור, רכישה, או הפקה של תכניות או שידורים אחרים, לרבות תשדירי פרסומת.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית המועצה לאשר מעת לעת, התקשרות מסוימת בין בעלי זכיונות לשידורי טלוויזיה באותו ערוץ טלוויזיה בענין שידורם, הפקתם או רכישתם, של משדרי ספורט, תעודה, או תכניות אחרות, אם שוכנעה כי יש חשיבות בהבטחת רצף תכני בשידורים בין יחידות השידור של בעלי הזכיון כולם או חלקם, וכן רשאית היא, במקרים מיוחדים, לאשר התקשרות כאמור בשים לב לחשיבותה ויחודיותה של ההפקה או הרכישה המשותפת.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על חברת החדשות ואין בהן כדי לגרוע מהוראות [[בחוק התחרות הכלכלית]].
: בסעיף זה -
:- &quot;בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה&quot; - לרבות בעל ענין בו, ולרבות תאגיד בשליטתו של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, אחד או יותר, או של בעלי הענין בבעל זכיון כאמור, יחד או לחוד;
:- &quot;בעל רישיון לשידורי טלוויזיה&quot; - לרבות בעל עניין בו, ולרבות תאגיד בשליטתו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, אחד או יותר, או של בעלי העניין בבעל רישיון כאמור, יחד או לחוד;
:- &quot;רכישה&quot; - לרבות רכישת זכויות שידור או זכויות הבאה לשידור.

@ 62ב. עורך ראשי (תיקון: תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: המנהל הכללי של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יהיה העורך הראשי של השידורים של בעל הזכיון או של בעל הרישיון, לפי העניין, ונתונה לו הסמכות להכריע בכל ענין הנוגע לתוכנם.

=== סימן ג'1: מימון הפקה ורכישה של תכניות וסרטים ישראליים (תיקון: תשס&quot;ג-2, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א) ===

@ 62ג. הוצאה שנתית למימון הפקה ורכישה של תכניות וסרטים ישראליים (תיקון: תשס&quot;ג-2, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ח)
: (א) החל ביום ו' בחשון התשס&quot;ד (1 בנובמבר 2003) וכל עוד קיימים בעלי זיכיון לשידור טלוויזיה יחולו עליהם הוראות אלה:
:: (1) בעלי הזכיונות בכל ערוץ יוציאו, בכל שנה, הוצאה למימון הפקה ורכישה של התכניות המשודרות בערוץ, באותה שנה, הכוללת את ההוצאה באותה שנה לתפעול השוטף של חברת החדשות, או לרכישה של שידורי חדשות אם אושרה לפי [[סעיף 63א1]] וכן הוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים; מרכיבי ההוצאה כאמור בסעיף זה יהיו כמפורט [[בתוספת השניה]], וסכומה לא יפחת מהסכום הקבוע בה;
:: (2) על בעלי הזכיונות יחולו ההוראות הקבועות [[בתוספת השניה]] ולא יחולו הוראות [[סעיף 59(ב)]] [[והתוספת הראשונה]]; שאר הוראות החוק, וכן הכללים, יחולו עליהם ככל שאינם סותרים את הוראות [[התוספת השניה]];
:: (2א)(א) על אף האמור בפסקה (2), ההוצאה שעל בעלי הזיכיונות בערוץ 2 להוציא למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ בתקופה שמיום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015) עד יום י״ג בתמוז התשע״ה (30 ביוני 2015), לפי הוראות הכללים והוראות הזיכיון החלות לגביהם, תופחת בסכום השווה להפרש שבין מחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון כמשמעותה [[בסעיף 2(א) לתוספת השנייה]] לבין מחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל רישיון כמשמעותה [[בסעיף 2א לתוספת האמורה]];
::: (ב) אין בהוראות פסקת משנה (א) כדי לגרוע מההוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות, מההוצאה לשם הפקת תכניות סוגה עילית או מההוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים שעל בעלי הזיכיונות בערוץ 2 להוציא לפי הוראות הכללים והוראות הזיכיון החלות לגביהם;
::: (ג) ההפחתה האמורה בפסקה זו תחולק בין בעלי הזיכיונות בערוץ 2 בהתאם לחלוקת יחידות השידור ביניהם בתקופה האמורה בפסקת משנה (א);
:: (3) בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו-(2) -
::: (א) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה רשאי לדחות את הביצוע של מחויבויות במכרז שעניינן מימון, הפקה ורכישה של תכניות סוגה עילית, שהן מעבר למחויבויות האמורות לפי [[התוספת השנייה]], שלא קוימו עד [[לתיקון מס' 37]], לתקופה של שש שנים שתחילתן ביום כניסתו לתוקף של רישיון לשידורי טלוויזיה שיינתן לו, ויהיה עליו לקיימן כבעל רישיון לשידורי טלוויזיה, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
::: (ב) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה רשאי לדחות את הביצוע של עד עשרים ושבעה אחוזים ממחויבויותיו במכרז שעניינן מימון, הפקה ורכישה של תכניות סוגה עילית, שהן מעבר למחויבויות האמורות לפי [[התוספת השנייה]], ביחס לכל שנה בשנים 2013 עד 2015, לתקופה של שש שנים שתחילתן ביום כניסתו לתוקף של רישיון לשידורי טלוויזיה שיינתן לו;
::: ובלבד שמסר למועצה, עם הגשת תכנית העבודה השנתית לאישורה, הודעה על כוונתו לדחות את הביצוע כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) והפקיד כתבי התחייבויות כפי שתורה עליהן המועצה ובמועד שתורה, להבטחת קיומן של המחויבויות האמורות.
: (א1)(1) בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יוציא, בכל שנה, הוצאה למימון הפקה ורכישה של התכניות המשודרות בערוץ שבו הוא משדר, באותה שנה, הכוללת את ההוצאה באותה שנה לתפעול השוטף של חברת החדשות, או לרכישה של שידורי חדשות אם אושרה לפי [[סעיף 63א1]] וכן הוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים; מרכיבי ההוצאה כאמור בסעיף זה יהיו כמפורט [[בתוספת השנייה]], וסכומה לא יפחת מהסכום הקבוע בה.
:: (2) על בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יחולו ההוראות הקבועות [[בתוספת השנייה]].
: (א2) (((בוטל).))
: (ב) המועצה, באישור הועדה, רשאית לשנות את [[התוספת השניה]].

@ 62ד. תכנית לדחיית הוצאה לקולנוע (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאי להגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת, הכוללת שלבי פעולה, לדחייה עד יום ט' בטבת התשע&quot;ה (31 בדצמבר 2014) של ההתחייבויות והתנאים לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון, שעניינם ההוצאה לשם הפקה של סרטים ישראליים, בסכום שלא יעלה על 10 מיליון שקלים חדשים (בסעיף זה - התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע); הסכום האמור יעודכן בהתאם להוראות [[סעיף 8(ד) לתוספת השניה]].
: (ב) המועצה תחליט בדבר אישור התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע עד יום י&quot;ד באדר התש&quot;ע (28 בפברואר 2010).
: (ג) אישרה המועצה את התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, רשאית היא להורות לבעל הזיכיון להמציא פיקדון כספי או ערבות בנקאית, בסכום שתורה, בתוך 30 ימים ממועד האישור כאמור בסעיף קטן (ב), להבטחת ביצועה של התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי [[סעיף 33(ב)(3)]].
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), אישרה המועצה את התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, ימציא בעל הזיכיון פיקדון כספי או ערבות בנקאית, עד יום ד' בכסלו התשע&quot;ב (30 בנובמבר 2011), בסכום ההוצאה שעליו להשלים לפי התכנית שאושרה כאמור, בהפחתת סכום הפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית שהמציא בהתאם לאותו סעיף קטן, להבטחת ביצועה של התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, נוסף על הפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית שהמציא לפי סעיף קטן (ג) [[וסעיף 33(ב)(3)]].
: (ה) המנהל יורה לבעל הזיכיון על תנאי הפיקדון הכספי או נוסח הערבות הבנקאית, לפי העניין, לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד).
: (ו) לא עמד בעל הזיכיון בהוראות התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, או שלא המציא פיקדון כספי או ערבות בנקאית שהיה עליו להמציא לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), יראו בכך הפרה של תנאי מהותי בזיכיון לעניין [[סעיף 37(א)(4)]].

@ 62ה. שימוש בסכומים שהתקבלו בשל מימוש בטוחות ובשל רכישת חברות החדשות של ערוץ 2 ושל הערוץ השלישי (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הפקה מקומית קנויה&quot; - הפקה מקומית כהגדרתה [[בתוספת הראשונה]] שהיא הפקה מקומית קנויה כהגדרתה [[בסעיף 58]], העומדת בכללי המועצה שנקבעו לפי [[סעיף 60]];
::- &quot;תכנית ממומנת&quot; - הפקה מקומית קנויה שמומנה מסכומים שקיבל בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי הוראות סעיף קטן (ד).
: (ב) החל במועד המעבר, סכומים שהתקבלו בידי הרשות ממימוש ערבות או פיקדון כאמור [[בסעיף 33א(א)(2)(ב)]], וכן סכומים שהתקבלו מתשלומים לפי [[סעיפים 71ד(יא) או (יג)(1)]] [[או 71ה(ט)]], ישמשו למימון הפקות מקומיות קנויות שהן תכניות סוגה עילית, באופן האמור בסעיף קטן (ד), אשר ישודרו בשידוריהם של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), המועצה רשאית לקבוע כי סכומים שהתקבלו בידי הרשות כאמור באותו סעיף קטן ישמשו בחלקם למימון הפקות מקומיות קנויות שאינן תכניות סוגה עילית, באופן האמור בסעיף קטן (ד) ובהתאם לכללים שקבעה המועצה, ובלבד שלדעת המועצה קיימים טעמים המצדיקים זאת.
: (ד) סכומים כאמור בסעיף קטן (ב) יופקדו בחשבון נפרד שתנהל הרשות ויועברו על ידה לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה שביקש לקבל מימון להפקות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) והרשות מצאה כי עמד בכללים שקבעה המועצה בדבר התנאים שבהם יצטרך לעמוד לשם קבלת מימון כאמור ובדבר אופן הגשת בקשה למימון הפקות כאמור.
: (ה) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישדרו תכניות ממומנות בהתאם לכללים שקבעה המועצה בדבר שיבוץ תכניות כאמור.
: (ו) המועצה תקבע כללים להכרה חלקית בסכומים ששימשו להפקת תכניות ממומנות ששובצו בשידורי בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, ובהיקף שעות השידור של תכניות כאמור, לצורך עמידתו של בעל הזיכיון או בעל הרישיון האמור, לפי העניין, במחויבויותיו לפי הוראות [[סעיף 62ג]]; ואולם במהלך תקופה של שנתיים שתחילתה במועד שבו מומשו בידי הרשות ערבות או פיקדון שהפקיד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לא יהיה ניתן להכיר בסכומים ששימשו להפקת תכנית ממומנת ששובצה בשידוריו של מי שהפקיד את הערבות או הפיקדון האמורים, ובשעות השידור של התכנית, לצורך עמידה במחויבויותיו לפי הוראות [[סעיף 62ג]].
: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שימוש בכספים שהתקבלו ברשות לפי סעיף 62ה לחוק), התשפ״ה–2024]].))

@ 62ו. שימוש בסכומים שהתקבלו בשל שימוש באפיק או בנכסים לא מוחשיים (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;רישיון כללי לשידורי כבלים&quot; ו&quot;בעל רישיון לשידורי לוויין&quot; - כהגדרתם [[+|בסעיפים 6א]] [[ו-6מג לחוק התקשורת]], בהתאמה;
::- &quot;הפקה מקומית קנויה&quot; - כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (1) לעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה - הפקה מקומית קנויה כהגדרתה [[בסעיף 62ה(א)]], שהיא תכנית סוגה עילית כהגדרתה [[בתוספת הראשונה]], למעט תכנית מיוחדת כאמור בפסקה (3) להגדרה האמורה;
::: (2) לעניין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין - הפקה מקומית קנויה כהגדרתה [[בסעיף 6א לחוק התקשורת]], שהיא סוגה מורכבת כמשמעותה בכללים שנקבעו לפי [[סעיף 6ה(5) לחוק התקשורת]];
::- &quot;המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין&quot; - כמשמעותה [[בחוק התקשורת]];
::- &quot;תכנית ממומנת&quot; - הפקה מקומית קנויה שמומנה מסכומים שקיבל בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין לפי הוראות סעיף קטן (ג).
: (ב)(1) סכומים שהתקבלו מתשלומים לפי [[סעיפים 37ד]], [[37ה]] [[ו-71ה(ח)]] ישמשו למימון הפקות מקומיות קנויות, שישודרו בשידוריהם של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, בעל רישיון לשידורי לוויין, בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה, ויחולקו בין הגופים האמורים, ובלבד שלעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, הוראות פסקה זו יחולו, לגבי סכומים שהתקבלו עד יום תחילתו של [[20:491148|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 44), התשע״ח–2018]], רק על מי שהיה בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ערב תחילתו של [[החוק האמור]].
:: (2) חלוקה כאמור בפסקה (1) תיעשה לפי יחס שיורה עליו השר, בהתאם לאמות מידה שיורה עליהן השר מראש, והכל בהסכמת שר האוצר; החלוקה ואמות המידה ייקבעו בשים לב להשלכות [[סעיף 6כא1 לחוק התקשורת]] על בעלי רישיון כלליים לשידורי כבלים ובעלי רישיונות לשידורי לוויין ולצורך בקידום היצירה הישראלית.
:: (3) אמות המידה לפי סעיף קטן זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
:: ((פורסמו [[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/11072021/he/Standards_Bid_Minister_Decision.pdf | אמות המידה לקביעת יחס חלוקת תשלומים למימון הפקות מקומיות קנויות מסוגה עילית/מורכבת]].))
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (תכניות ממומנות בטלוויזיה), התשפ&quot;ב-2021]].))
: (ג) סכומים כאמור בסעיף קטן (ב) יופקדו בחשבון נפרד שינהל החשב הכללי במשרד האוצר ויועברו על ידו לגופים המפורטים בסעיף קטן (ב) שביקשו לקבל מימון להפקות כאמור באותו סעיף קטן ((&lt;s&gt;האמור&lt;/s&gt;)), וכן -
:: (1) לעניין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין - המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין מצאה כי עמד בכללים שקבעה בדבר התנאים שבהם יצטרך לעמוד לשם קבלת מימון כאמור ובדבר אופן הגשת בקשה למימון הפקות כאמור;
:: (2) לעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה - הרשות מצאה כי עמד בכללים שקבעה המועצה בדבר התנאים שבהם יצטרך לעמוד לשם קבלת מימון כאמור ובדבר אופן הגשת בקשה למימון הפקות כאמור.
: (ד)(1) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין ישדרו תכניות ממומנות, בהתאם לכללים שקבעה המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין בדבר שיבוץ תכניות כאמור; הסכומים ששימשו להפקת תכניות ממומנות ושעות השידור של תכניות כאמור לא יובאו בחשבון לצורך בחינת עמידתו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין במחויבויותיו לפי [[חוק התקשורת]], כללי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין ותנאי הרישיון.
:: (2) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישדרו תכניות ממומנות בהתאם לכללים שקבעה המועצה בדבר שיבוץ תכניות כאמור; הסכומים ששימשו להפקת תכניות ממומנות ושעות השידור של תכניות כאמור לא יובאו בחשבון לצורך בחינת עמידתו של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה במחויבויותיו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון או הרישיון, לפי העניין.

=== סימן ד': שידורי חדשות בטלויזיה וחברת החדשות ===

@ 63. שידורי חדשות (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ח, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ו-2)
: (א) שידורי חדשות במסגרת שידורי הטלוויזיה לפי חוק זה יהיו בהתאם להוראות [[סימן זה]] בלבד.
: (ב) (((יבוטל ביום 1.1.2027):)) המועצה תקבע את המועדים של שידורי החדשות ואורכם.
: (ג) המועצה רשאית לקבוע כי שידורי חדשות יהיו בנוסף לעברית, גם בערבית ובשפות אחרות, הכל כפי שתקבע.
: (ד) דינה של חברת החדשות שמשדרת את שידורי החדשות של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, לעניין חוק זה, כדין כל בעל זכיון אחר לשידורי טלויזיה, למעט לענין [[סעיפים 34]], [[35]], [[37]], [[54]], [[60]], [[71ד]], [[71ה]], [[102א1]] [[ו-102א2]].

@ 63א. חברות החדשות (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח)
: (א) שידורי החדשות בשידוריהם של בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 ישודרו באמצעות חברת החדשות של ערוץ 2, שתוקם ותפעל לפי [[סימן זה]], ובהתאם לזיכיון שהעניקה לה המועצה.
: (ב)(1) שידורי החדשות בשידוריו של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי ישודרו באמצעות חברת החדשות של הערוץ השלישי, שתוקם ותפעל לפי הוראות [[סימן זה]], בשינויים המתחייבים לגביה מהוראות [[סעיף 54]], כפי שקבע השר, ובהתאם לזיכיון שהעניקה לה המועצה.
::: ((פורסמו תקנות הבזק (חברת החדשות של הערוץ השלישי), התשס&quot;א-2000 (ק&quot;ת תשס&quot;א, 428), הקובעות כי עקב השינויים המתחייבים מהוראותיו של [[סעיף 54]] - יהיה הרוב הדרוש לבחירת מנהל חברת החדשות לפי [[סעיף 68(א)]] - שישים ושישה אחוזים מחברי מועצת המנהלים; ולהעברת מנהל חברת החדשות מכהונתו לפי [[סעיף 69(א)(3)]] - שישים ושישה אחוזים מחברי מועצת המנהלים.))
:: (2) לצורך קיום שידורי חדשות בשנה הראשונה של תקופת הזיכיונות הראשונים בערוץ השלישי, רשאית חברת החדשות של הערוץ השלישי לרכוש שידורי חדשות המופקים והמשודרים לפי כל דין.
: (ג) שידורי החדשות בשידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישודרו באמצעות חברת חדשות, שתוקם ותפעל לפי הוראות [[סימן זה]], ובהתאם לרישיון שהעניקה לה המועצה; דינה של חברת החדשות כאמור, לעניין חוק זה, כדין כל בעל רישיון אחר לשידורי טלוויזיה, למעט לעניין [[סעיפים 34]], [[35א]], [[37]], [[37ד]], [[37ה]], [[60]], [[62ה]] [[ו-62ו]].
: (ד)(1) בשידורי החדשות כאמור בסעיף קטן (ג), לא ייעשה שימוש בסימני מסחר, רשומים או שאינם רשומים, הנוגעים לשמה של חברת החדשות של ערוץ 2 או לשמה של חברת החדשות של הערוץ השלישי, לרבות סימני מסחר הכוללים את המספרים 2, 22 או 10, ששימשו את חברת החדשות של ערוץ 2 או את חברת החדשות של הערוץ השלישי.
:: (2) המנהל רשאי להורות על איסור שימוש בסימן מסחר, רשום או שאינו רשום, בעל מאפיינים דומים לסימני המסחר כאמור בפסקה (1).
: (ה) (((בוטל).))

@ 63א1. רכישת שידורי חדשות (תיקון: תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א)
: כל עוד מתקיימים שידורי טלוויזיה במסגרת שני ערוצי טלוויזיה או יותר, רשאית חברת חדשות, באישור המועצה ובתנאים שתקבע, לרכוש, בכל שנה, שידורי חדשות בסכום שלא יפחת מסכום כקבוע [[בסעיף 4 לתוספת השניה]], מגורם שאישרה המועצה שמקום מושבו בירושלים ושעיסוקו הבלעדי הוא הפקת חדשות, או שהעיסוקים האחרים שלו או של בעל ענין בו אינם פוגמים, לדעת המועצה, בתפקודו העצמאי והבלתי תלוי בהפקת החדשות; לענין החלטה לפי סעיף זה רשאית המועצה לשקול, בין השאר, את הבטחת קיומה של חברת חדשות אחת לפחות לפי [[סימן זה]].

@ 63ב. הגבלות לענין בעל תפקיד (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;א)
: לא יכהן אדם כבעל תפקיד בשתי חברות חדשות או יותר, בעת ובעונה אחת.

@ 64. מהימנות שידורי החדשות
: חברת החדשות תקיים שידורי חדשות מדוייקים, מהימנים ומאוזנים, ולא ישוקפו בהם עמדותיהם ודעותיהם הפרטיות של מנהלי החברה, עובדיה ובעלי מניותיה.

@ 65. איסור פרסומת
: חברת החדשות אינה רשאית לשדר דבר שהוא בגדר שידורי פרסומת, לרבות פרסומת אגב, פרסומת מוסווית או פרסומת בלתי מודעת.

@ 66. בעלי המניות בחברת החדשות (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) בעלי המניות של חברת החדשות של ערוץ 2 יהיו הרשות ובעלי הזיכיונות לשידורי הטלוויזיה בערוץ 2 ובעלי המניות של חברת החדשות שבאמצעותה בעל רישיון לשידורי טלוויזיה משדר שידורי חדשות, יהיו הרשות ובעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, הכל כמפורט להלן:
:: (1) לרשות יהיו ארבעים אחוזים ממניות חברת החדשות המקנות זכויות הצבעה באסיפה הכללית של החברה (להלן - מניות הצבעה);
:: (2) לבעלי זכיונות לשידורי טלוויזיה או לבעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין, יוקצו ששים אחוזים של מניות הצבעה וכן כל המניות המקנות זכויות לקבלת רווחים ולהשתתפות ביתרת נכסיה של חברת החדשות בזמן פירוקה (להלן - מניות רכוש).
: (ב) חלקו היחסי של כל בעל זכיון במניות הצבעה ובמניות רכוש ייקבע בהתחשב במספר בעלי הזכיונות ועל פי היקף יחידת השידור של כל אחד, הכל כפי שתקבע המועצה בכללים.
: (ג) בעל זכיון הבא במקומו של בעל זכיון שזכיונו לאותה יחידת שידור בוטל או שפג תקפו, חייב ברכישת מניות הרכוש של בעל הזכיון הקודם; דרך חישוב התמורה ואופן תשלומה ייקבעו בתקנות.

@ 67. מועצת המנהלים של חברת חדשות (תיקון: תשנ&quot;ב, תש&quot;ס, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) מועצת המנהלים של חברת חדשות תמנה לפחות חמישה דירקטורים, מהם שלוש חמישיות ימנו בעלי הזכיונות לשידורי טלוויזיה בהתאם לחלקם היחסי במניות ההצבעה של חברת החדשות או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, ושתי חמישיות תמנה המועצה לפי סעיף זה, ובלבד שבעלי הזכיונות או שבעל הרישיון לא ימנו למועצת המנהלים יותר משני נציגים שהמליצו עליהם מי שמחזיקים באמצעי שליטה הן בבעל הזכיון או בבעל הרישיון, לפי העניין, והן בתאגיד שהוא עתון כהגדרתו [[בסעיף 41(ב2)(9)]].
: (ב) הדירקטורים שתמנה המועצה לפי סעיף זה (בסעיף זה - דירקטורים מטעם הרשות) יהיו נציגי ציבור, שמתקיימים בהם לפחות תנאי הכשירות לכהונת יושב ראש דירקטוריון של חברה ממשלתית לפי [[+|סעיפים 17]], [[+|17א]], [[+|18ג]] [[ו-24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]], בשינויים המחויבים לפי הענין.
: (ג) לא ימונה כדירקטור מטעם הרשות:
:: (1) מי שמתקיים בו אחד מהסייגים המנויים [[בסעיף 9(א)]];
:: (2) מי שהוא חבר המועצה;
:: (3) מי שיש לו זיקה אישית, כלכלית או אחרת, לרבות כעובד, למורשה לשידורים, למי שהוא בעל ענין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים וכן למי שמחזיק במישרין בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה במורשה לשידורים כאמור; לענין זה, &quot;מורשה לשידורים&quot; - לרבות בעל רישיון לשידורים לפי [[חוק התקשורת]];
:: (4) מי שעיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כדירקטור בחברת החדשות.
: (ד) יושב-ראש מועצת המנהלים של חברת החדשות יהיה אחד הדירקטורים מטעם הרשות אשר ייבחר על ידי מועצת המנהלים.
: (ה) דירקטור מטעם הרשות יתמנה לתקופה של שלוש שנים, וניתן למנותו מחדש.
: (ו) דירקטור מטעם הרשות יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התפטר בהודעה בכתב למועצה;
:: (2) הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
:: (3) נתקיים בו סייג מן הסייגים למינוי אדם כדירקטור מטעם הרשות;
:: (4) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והמועצה העבירה אותו מכהונתו בהודעה בכתב.

@ 68. מינוי מנהל חברת החדשות ותפקידיו (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) מועצת המנהלים של חברת החדשות תמנה את מנהל חברת החדשות על פי המלצת נציגי בעלי הזכיונות או בעל הרישיון בחברה; מנהל חברת החדשות ייבחר ברוב של שבעים וחמישה אחוזים מחברי מועצת המנהלים.
: (ב) תקופת כהונתו של מנהל חברת החדשות תהיה חמש שנים וניתן להאריכה לתקופות נוספות בדרך הקבועה בסעיף קטן (א).
: (ג) מנהל חברת החדשות, בנוסף לשאר תפקידיו, ישמש עורך ראשי של שידורי החדשות.

@ 69. פקיעת כהונה של מנהל חברת החדשות
: (א) מנהל חברת החדשות יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחד מאלה:
:: (1) התפטר בהודעה בכתב שהגיש למועצת המנהלים באמצעות היושב ראש שלה;
:: (2) היושב-ראש של מועצת המנהלים קבע, לאחר התייעצות עמה כי נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו;
:: (3) מועצת המנהלים החליטה ברוב של שבעים וחמישה אחוזים מחבריה להעבירו מכהונתו.
: (ב) חדל מנהל חברת החדשות לכהן לפני תום תקופת כהונתו, ימלא יושב-ראש מועצת המנהלים את תפקידו עד מינוי מנהל אחר של חברת החדשות.

@ 70. מימון (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) בעלי הזכיונות לשידורי טלויזיה או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה יממנו, בדרך של רכישת מניות רכוש, את רכישת מיתקני חברת החדשות וציודה וכן יממנו את אחזקתם, שיפוצם, חידושם, שינויים והחלפתם של אלה וכל יתר הוצאות חברת החדשות, למעט התפעול השוטף.
: (ב) הרשות תממן את הוצאות התפעול השוטף של חברת החדשות, שאת מרכיביו יקבע השר בתקנות.

@ 71. מסמכי היסוד
: אין בכוחם של מסמכי היסוד של חברת החדשות לגרוע מהוראות חוק זה.

=== סימן ה': הוראות לענין תקופת הזיכיון הראשונה - איחוד בעלי זיכיונות (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ===

@ 71א. איחוד בעלי זיכיונות (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 41(ב) ו-(ב1)]], [[54]] [[ו-56]], בתקופת הזיכיון הראשונה יחולו הוראות אלה:
:: (1) שלושת בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאים להתאגד לשני תאגידים שיהיו בעלי זיכיונות לשתי יחידות שידור שיבואו במקום שלוש יחידות השידור שלהם, בחלוקה שתוסכם ביניהם, ובלבד שחלקו של אחד מהם לא יפחת משליש מכלל זמן השידור של בעלי הזיכיונות בערוץ; בסעיף קטן זה, &quot;כלל זמן השידור&quot; - למעט זמן השידור ביום השבת;
:: (2) כל שניים משלושת בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאים להתאגד לתאגיד אחד שיהיה בעל זיכיון ליחידת שידור אחת בהיקף של שני שלישים מכלל זמן השידור של בעלי הזיכיונות בערוץ;
:: (3) שני בעלי הזיכיונות או הזוכים במכרז, לפי הענין, לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי רשאים להתאגד לתאגיד אחד שיהיה בעל זיכיון לשתי יחידות השידור שלהם.
: (ב) התאגדות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שתהא בדרך של הקמת תאגיד משותף חדש או בדרך של העברת הפעילות על פי הזיכיון לאחד מבעלי הזיכיונות או הזוכים במכרז, לפי הענין (להלן - התאגיד החדש), והכל בכפוף להוראות [[סעיף 36(ג), (ד) ו-(ה)]], לפי הענין.
: (ג) המועצה, באישור השר והועדה, תקבע בכללים כי אם שלושת בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 יתאגדו לשני תאגידים חדשים, כאמור בסעיף קטן (א)(1), או שניים מבעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 יתאגדו לתאגיד אחד כאמור בסעיף קטן (א)(2), יחויבו התאגידים האמורים בהפקות מקומיות ובהפקות מקומיות קנויות בשיעורים גבוהים מהשיעורים הנקובים [[בסעיפים 59]] [[ו-60]], הכל כפי שתקבע.
: (ד) התאגדו שני בעלי הזיכיונות או הזוכים במכרז, לפי הענין, בערוץ השלישי, לתאגיד אחד, יחולו על התאגיד החדש הסייגים האמורים [[בסעיף 41(ב1)]] בשינויים אלה:
:: (1) בפסקה (4)(א), במקום &quot;משישה עשר אחוזים&quot; יקראו &quot;משמונה אחוזים&quot;;
:: (2) בפסקה (4)(ב), במקום &quot;בעשרים אחוזים&quot; יקראו &quot;בעשרה אחוזים&quot;;
:: (3) בפסקה (4)(ג), במקום &quot;חמישית&quot; יקראו &quot;עשירית&quot;.
: (ה) התאגדו שלושת בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 לשני תאגידים חדשים כאמור בסעיף קטן (א)(1), או התאגדו שניים מבעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 לתאגיד אחד כאמור בסעיף קטן (א)(2), יחולו עליהם הוראות [[סעיף 41(ב)]], בהתאמה של האחוזים הנקובים [[באותו סעיף]] לשינוי בהיקף יחידות השידור של התאגיד החדש בעל הזיכיון, בכלל זמן השידור בערוץ.
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה), הוראות [[סעיף 41(ב)(4)]] לא יחולו, בתקופת הזיכיון הראשונה בערוץ 2, על החזקות באמצעי שליטה שהיו מותרות ושהוחזקו בפועל, ערב תחילת [[15:300472|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 17), התשס&quot;ב-2002]], בתאגידים בעלי הזיכיונות בערוץ האמור.

@ 71ב. בקשה ואישור (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ט)
: (א) בעלי זיכיונות או זוכים במכרז, לפי הענין, המבקשים להתאחד כאמור [[בסעיף 71א]] יגישו למועצה בקשה בכתב, שלה יצורפו כל מסמך או מידע הנוגעים למלוא ההסכמות ביניהם, וכן פרטים מלאים על בעלי אמצעי השליטה בתאגיד החדש, הכל כפי שתורה המועצה.
: (ב) המועצה תאשר את הבקשה בתוך שלושים ימים ממועד הגשתה לפי החוק, אם ראתה כי התמלאו התנאים האמורים [[בסעיף 71א]] וכי התאגיד החדש לא היה נפסל מהשתתפות במכרז, אילו נערך לפי [[סעיף 42]], ובלבד שלענין התאגדות כאמור [[בסעיף 71א(א)(2)]], המועצה תסרב לבקשה אם סברה שיש בהתאגדות כאמור כדי לגרום לפגיעה מהותית במי מבעלי הזיכיונות, בתחרות ביניהם, או בטובת הציבור.
: (ג) המועצה רשאית להתנות את אישורה בתנאים, לרבות לענין תנאי הזיכיון שיינתן לתאגיד החדש.
: (ד) הממונה, כהגדרתו [[בחוק התחרות הכלכלית]], לא יתנגד לבקשה, כאמור בסעיף זה, לאיחוד של מי מבעלי הזיכיונות או הזוכים במכרז בערוץ השלישי, או של מי מבעלי הזיכיונות בערוץ 2, אלא אם כן השתכנע כי קיימים טעמים מיוחדים להתנגד לה, לאחר ששקל גם את מטרותיו של חוק זה; הממונה ייתן את החלטותיו בתוך שלושים ימים מיום שקיבל את הבקשות, והוראות [[סעיף 38 לחוק התחרות הכלכלית]] לא יחולו לענין זה.

=== סימן ו': הגבלות בתקופת דחיית מחויבויות (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ===

@ 71ג. הגבלות בתקופת דחיית מחויבויות (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: בעל זיכיון שמועד תשלום חוב שהיה חייב לשלם לפי חוק זה לפני יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]], או מועד ההוצאה שהיה עליו להוציא לפי חוק זה לפני המועד האמור, נדחו בהתאם להוראות [[תיקון מס' 32]], לא יבצע חלוקה כהגדרתה [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], ולא יחזיר הלוואה שניתנה לו מאת בעל עניין, כל עוד לא שילם את מלוא החוב או הוציא את מלוא ההוצאה.

=== סימן ז': הוראות מעבר מזיכיונות לשידורי טלוויזיה לרישיונות לשידורי טלוויזיה (תיקון: תשע&quot;א) ===

@ 71ד. רישיון לשידורי טלוויזיה לבעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ג, תשע&quot;ה)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל זיכיון&quot; - בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2;
::- &quot;הפרש ההכנסה&quot; - ההפרש שבין סכום ההכנסה החזויה של בעל זיכיון, בשנה מסוימת, שנקבעה בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי [[סעיפים 24(א)]], [[59]] [[או 60]], לבין סכום ההכנסה בפועל של בעל הזיכיון באותה שנה;
::- &quot;הערכת שווי&quot; - הערכת שווי של חברת החדשות של ערוץ 2 כפי שבוצעה על ידי הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (יד);
::- &quot;ההתחייבויות בתחום התוכן&quot; - ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, שעניינם היקף שעות השידור של תכניות שהיה על בעל זיכיון לשדר, או ההוצאה שהיה עליו להוציא לשם מימון הפקה ורכישה של תכניות או לשם הפקת סרטים ישראליים, למעט ההוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות או הוצאה לרכישת שידורי חדשות שאושרה לפי [[סעיף 63א1]];
::- &quot;כשיר לבקשת רישיון&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) בעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
::: (2) מי שהגיש למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ולדעת המועצה מתקיים בו האמור [[בסעיף 33א(א)(1) ו-(3)]] ובכללים שקבעה המועצה לפי [[סעיף 33א(ג)]], ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 33א(ב)]] או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים;
::: (3) מי שנמסרה לו הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ח).
: (ב) בעל זיכיון רשאי להגיש למועצה, עד למועד שקבעה ושלא יהיה מאוחר משנה לפני מועד המעבר, בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה; תחילת תוקפו של רישיון שניתן על פי בקשה כאמור תהא במועד המעבר.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״א–2011]].))
: (ג) לא הגיש בעל זיכיון בקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה עד למועד האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להגיש למועצה בקשה כאמור אם ניתנה לכך הסכמת בעל הזיכיון השני לשידורי טלוויזיה - החל ממועד המעבר, ובלבד שבקשה כאמור תוגש לא יאוחר משנה לפני תום תקופת זיכיונו.
: (ד) בכפוף להוראות סעיף קטן (ה) או (ו), המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי טלוויזיה למי שהגיש בקשה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), אם מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 33א(א)]] ובכללים שקבעה המועצה לפי [[סעיף 33א(ג)]], ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיפים 33א(ב)]] או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים; ואולם לעניין [[סעיף 41(ב2)]] לא יראו את המבקש כבעל זיכיון אחר כהגדרתו [[בפסקה (9) של הסעיף האמור]], ולעניין [[סעיף 56(א)(1)]] לא יראו את המבקש כבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, רק בשל כך שהוא בעל זיכיון.
: (ה) על אף האמור [[בסעיף 33א(ב)(1)]], מצאה המועצה כי מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) לא קיים בתקופת הזיכיון את ההתחייבויות בתחום התוכן, רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון ועד יום תחילתו של [[תיקון מס' 33]] - בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה עד ליום י&quot;ח בחשוון התשע&quot;ו (31 באוקטובר 2015) של ההתחייבויות כאמור, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
:: (2) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון והנובעות מהפרש ההכנסה - בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה בתוך 36 חודשים ממועד תחילת תוקפו של הרישיון, של ההתחייבויות כאמור, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
:: (3) המועצה אישרה את התכניות לפי פסקאות (1) ו-(2);
:: (4) בעל הזיכיון המציא לרשות ערבות בנקאית אוטונומית בסכומים הנדרשים לביצוע התכניות לפי פסקאות (1) ו-(2), להבטחת ביצוען, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי [[סעיף 33א(א)(2)]]; המנהל יורה לבעל הזיכיון על נוסח הערבות הבנקאית האוטונומית.
: (ו) על אף האמור [[בסעיף 33א(ב)(1)]], מצאה המועצה כי בעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ג), לא קיים בתקופת הזיכיון התחייבויות בתחום התוכן או לא שילם את חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי הפצה או תמלוגים, כמפורט בפסקאות (1) עד (3), רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה בהתקיים האמור באותן פסקאות, לפי העניין:
:: (1) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בעל הזיכיון בתקופת הזיכיון והוא רשאי לדחות לפי [[סעיף 62ג(א)(3)]] - בעל הזיכיון מסר למועצה הודעה כאמור [[בסיפה של סעיף 62ג(א)(3)]], וכן הגיש למועצה לאישורה, במועד הגשת הבקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה, תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה בתוך שש שנים ממועד תחילת תוקפו של הרישיון, של ההתחייבויות כאמור [[בסעיף 62ג(א)(3)]], שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
:: (1א) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בעל הזיכיון בתקופה שמיום תחילתו של [[תיקון מס' 37]] עד יום תחילתו של [[תיקון מס' 39]] - המועצה שוכנעה, מנימוקים שיירשמו, כי חומרת ההפרה ונסיבותיה אינן מצדיקות את אי-מתן הרישיון; לא תוקנה ההפרה עד למועד הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (ג), תורה המועצה לבעל הזיכיון לתקן את ההפרה בתוך תקופת זמן סבירה; הורתה המועצה על תיקון ההפרה כאמור, ימציא בעל הזיכיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל;
:: (2) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בעל הזיכיון בתקופת הזיכיון והנובעות מהפרש ההכנסה - מתקיימים לגבי בעל הזיכיון התנאים המנויים בסעיף קטן (ה)(2) עד (4), בשינויים המחויבים;
:: (3) לעניין חובות בשל דמי זיכיון, דמי הפצה או תמלוגים שבעל הזיכיון היה חייב לשלם לפי [[סימן א' לפרק ח']] לפני יום תחילתו של [[תיקון מס' 39]] - המועצה נוכחה כי בעל הזיכיון שילם את חובותיו כאמור עד יום תחילתו של [[19:306622|התיקון האמור]].
: (ז)(1) מצאה המועצה כי בעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ג) הפר הפרה זניחה של הוראה לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, כאמור [[בסעיף 33א(ב)(1) סיפה]], וההפרה ניתנת לתיקון, תורה לו על תיקון ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור (בסעיף קטן זה - התקופה לתיקון ההפרה).
:: (2) הורתה המועצה על תיקון הפרה כאמור בפסקה (1), ימציא בעל הזיכיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל.
:: (3) לא תוקנה ההפרה במהלך התקופה לתיקון ההפרה וטרם ניתן לבעל הזיכיון רישיון לשידורי טלוויזיה, לא יינתן לו רישיון כאמור.
: (ח) הגיש בעל זיכיון בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ג), תודיע המועצה בתוך שלושה חודשים ממועד הגשת הבקשה, אם הוא עומד בהוראות הסעיפים המפורטים בסעיף קטן (ד), למעט בהוראות [[סעיף 33א(א)(2)]]; הודיעה המועצה לבעל הזיכיון כי הוא עומד בהוראות כאמור, יראו אותו ככשיר לבקשת אפיק לעניין הוראות [[סעיף 37ד]], ויחולו הוראות אלה:
:: (1) פרסום ההודעה לציבור לפי [[סעיף 37ד(ב)]] יהיה, לעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) - תשעה חודשים לפני מועד המעבר, ולעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ג) - תשעה חודשים לפני תום תקופת הזיכיון;
:: (2) החלטת המועצה או קביעתה לפי [[סעיף 37ד(ב)(3)]] יינתנו, לעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) - לא יאוחר משישה חודשים לפני מועד המעבר, ולעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ג) - לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תקופת הזיכיון.
: (ט) נמסרה הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ח), לבעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב), יפקע זיכיונו במועד המעבר.
: (ט1) נמסרה הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ח) לבעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ג), יפקע זיכיונו במועד כניסת הרישיון לתוקף.
: (י)(1) פקע או בוטל זיכיון של אחד מבעלי הזיכיונות, במועד המעבר או לאחר מכן (בסעיף קטן זה - בעל הזיכיון הקודם), רשאי בעל הזיכיון הנותר, לשדר גם ביחידת השידור שבה שידר בעל הזיכיון הקודם, ובלבד שהתחייב לקיים את אחד מהמפורטים להלן, נוסף על התחייבויותיו כבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי הוראות חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון (בסעיף קטן זה - התחייבויותיו הקיימות) -
::: (א) כל התחייבויותיו של בעל הזיכיון הקודם לפי הוראות חוק זה, כללי המועצה, ותנאי הזיכיון בהתאמות שתורה המועצה;
::: (ב) התחייבויות שסכומן שווה למכפלת ההתחייבויות הקיימות ביחס שבין יחידת השידור שהוקצתה לבעל הזיכיון הקודם לבין יחידת השידור שהוקצתה לבעל הזיכיון הנותר עד למועד המעבר.
:: (2) בחר בעל הזיכיון הנותר כאמור בפסקה (1) שלא לשדר ביחידת השידור שבה שידר בעל הזיכיון הקודם, תפרסם הרשות, על אף הוראות [[סעיפים 33(א)]] [[ו-38]], מכרז פומבי למתן זיכיון לשידורי טלוויזיה ביחידת השידור שבה שידר בעל הזיכיון הקודם, ותקופת תוקפו של הזיכיון כאמור תהיה כקבוע [[בסעיף 34(ב2)]]; על מכרז כאמור יחולו ההוראות לפי [[סימן ב' בפרק ג']].
: (יא) לא הודיעו בעלי הזיכיונות למועצה על כוונתם להחזיק במשותף בחברת החדשות של ערוץ 2 בהתאם להוראות סעיף קטן (יג), ולא נותרו עוד בעלי זיכיונות במועד המעבר או לאחר מכן, תבצע הרשות הערכת שווי ותפרסם הודעה לציבור על כוונתה לאפשר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לרכוש את חברת החדשות האמורה, וכן על גובה הערכת השווי, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) ביקש מי שהיה בעל זיכיון עד למועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות כאמור (בסעיף קטן זה - בעל זיכיון קודם), שהוא כשיר לבקשת רישיון, אחד בלבד, לרכוש את חברת החדשות של ערוץ 2, עד למועד שהורתה הרשות, ישלם לרשות בעד הרכישה כאמור את סכום הערכת השווי, וכן ישלם לבעל הזיכיון הקודם האחר, בעד רכישת מניות הרכוש שלו בחברת החדשות של ערוץ 2, את סכום שווי מניות הרכוש האמורות כפי שחישבה הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (יד);
:: (2) ביקשו שני בעלי זיכיונות קודמים שהם כשירים לבקשת רישיון, לרכוש את חברת החדשות של ערוץ 2, עד למועד שהורתה הרשות, תפרסם הרשות מכרז ביניהם לגבי רכישת חברת החדשות, אשר ההצעה המזערית שיהיה ניתן להציע בו תהיה בגובה הערכת השווי; הוראות [[סעיף 40]] יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשתן של ההצעות והטיפול בהן; הזוכה במכרז ישלם לרשות בעד הרכישה כאמור את סכום הצעתו, ולבעל הזיכיון הקודם שלא זכה במכרז, בעד רכישת מניות הרכוש שלו בחברת החדשות של ערוץ 2 - את סכום שווי מניות הרכוש האמורות כפי שחישבה הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (יד);
:: (3) לא הוגשה בקשה לרכוש את חברת החדשות של ערוץ 2 לפי פסקאות (1) או (2), תפרסם הרשות הודעה לציבור על כוונתה להתיר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה שאינו בעל זיכיון קודם, לרכוש את חברת החדשות של ערוץ 2, ויחולו הוראות הפסקאות האמורות בשינויים אלה:
::: (א) בפסקה (1), במקום &quot;בעל זיכיון קודם שהוא כשיר לבקשת רישיון&quot; יקראו &quot;כשיר לבקשת רישיון שאינו בעל זיכיון קודם&quot; ובמקום &quot;לבעל הזיכיון הקודם האחר&quot; יבוא &quot;לבעלי הזיכיונות הקודמים&quot;;
::: (ב) בפסקה (2), במקום &quot;שני בעלי זיכיונות קודמים שהם כשירים לבקשת רישיון&quot; יקראו &quot;שני כשירים לבקשת רישיון שאינם בעלי זיכיונות קודמים או יותר&quot; ובמקום &quot;ולבעל הזיכיון הקודם שלא זכה במכרז בעד רכישת מניות הרכוש שלו&quot; יבוא &quot;לבעלי הזיכיונות הקודמים, בעד רכישת מניות הרכוש שלהם&quot;.
: (יב) על אף הוראות סעיף קטן (יא), ראתה הרשות, בין השאר בעקבות הגשת בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ג), כי במועד המעבר או לאחר מכן, לא ייוותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, ולא הודיעו בעלי הזיכיונות למועצה על כוונתם להחזיק במשותף בחברת החדשות של ערוץ 2 בהתאם להוראות סעיף קטן (יג), תפרסם הודעה לציבור לפי הוראות סעיף קטן (יא) ותחל בהליכים לפי אותו סעיף קטן באופן מיידי, כך שהחלטת המועצה בדבר בחירת הזוכה במכרז לפי סעיף קטן (יא)(2) או (3)(ב), ככל שייערך מכרז כאמור, תינתן לא יאוחר משלושה חודשים לפני אותו מועד.
: (יג) על אף הוראות סעיפים קטנים (יא) ו-(יב), הגישו שני בעלי הזיכיונות בקשות לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), או הגישו שניהם בקשות כאמור לפי סעיף קטן (ג), והמועצה הודיעה לשניהם כי הם עומדים בהוראות כאמור בסעיף קטן (ח), יהיו רשאים בעלי הזיכיונות להודיע למועצה בתוך שבעה ימים ממועד הודעת המועצה, בכתב, על כוונתם לרכוש במשותף את חברת החדשות של ערוץ 2 ולהחזיק בה במשותף (בסעיף זה - חברת החדשות המשותפת), לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים מיום תחילת תוקפם של הרישיונות לשידורי טלוויזיה, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) הרשות תבצע הערכת שווי של חברת החדשות של ערוץ 2, וכל אחד מבעלי הזיכיונות שהודיע למועצה על רכישה והחזקה משותפת כאמור (בסעיף זה - המחזיקים במשותף) ישלם לרשות בעד רכישה כאמור, בטרם תחילת תוקפם של הרישיונות, מחצית מסכום הערכת השווי;
:: (2)(א) חברת החדשות המשותפת תשדר בהיקף השעות ובמתכונת שידורי החדשות כפי שהיו ערב תחילתו של [[תיקון מס' 33]]; סכום ההוצאה לשידורי חדשות כאמור לא יפחת מסכום ההוצאה לשידורי חדשות בחברת החדשות של ערוץ 2 שהוציאו בעלי הזיכיונות ערב תחילתו של [[תיקון מס' 33]];
::: (ב) המועצה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית, לבקשת בעל רישיון, לשנות את היקף שעות שידורי החדשות של חברת החדשות המשותפת;
:: (3) המחזיקים במשותף יודיעו לרשות, לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תקופת ההחזקה המשותפת, אם הגיעו להסכמה מי מהם ירכוש את חלקו של האחר בחברת החדשות המשותפת ובדבר סכום התמורה שישלם בעד הרכישה כאמור, לרבות בעד רכישת מניות הרכוש של האחר בחברת החדשות המשותפת;
:: (4) לא נמסרה לרשות הודעת המחזיקים במשותף כאמור בפסקה (3) עד תום התקופה האמורה בה, או נמסרה לרשות הודעה על ידי המחזיקים במשותף ולפיה הם אינם מעוניינים עוד להחזיק במשותף בחברת החדשות המשותפת, תפרסם הרשות, בתוך 30 ימים, מכרז לגבי רכישת חברת החדשות המשותפת שיהיו רשאים להשתתף בו כשירים לבקשת רישיון; הרשות תודיע על החלטתה בדבר הזוכה במכרז בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו; הוראות [[סעיף 40]] יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשתן של ההצעות והטיפול בהן; הזוכה במכרז יעביר לרשות את סכום התמורה שהציע במכרז בעד הרכישה כאמור, לרבות בעד רכישת מניות הרכוש של המחזיקים במשותף בחברת החדשות המשותפת, והרשות תעביר מחצית מהתמורה לכל אחד מהמחזיקים במשותף;
:: (5) לעניין שידורי החדשות באמצעות חברת החדשות המשותפת, יחולו הוראות [[סימן ד']] וכן, בכפוף להוראות פסקה (2), הוראות [[התוספת השנייה]] הנוגעות לשידורי חדשות של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
::: (א) [[בסעיף 63(א)]], במקום &quot;בלבד&quot; יקראו &quot;ולהוראות סעיף 71ד(יג)&quot;;
::: (ב) [[בסעיף 63א(ג)]], במקום &quot;שתוקם ותפעל לפי הוראות [[סימן ד|סימן זה]]&quot; יקראו &quot;שתפעל לפי הוראות [[סימן ד|סימן זה]] והוראות סעיף 71ד(יג)&quot;;
::: (ג) [[בסעיף 66]], אחרי סעיף קטן (ב) יקראו: &quot;(ב1) חלקו היחסי של כל מחזיק במשותף במניות הצבעה ובמניות רכוש שהוקצו לפי [[66|סעיף קטן (א)(2)]], יהיה חמישים אחוזים.&quot;;
::: (ד) [[בתוספת השנייה]], [[תוספת שנייה פרט 3|בסעיפים 3]] [[תוספת שנייה פרט 4|ו-4]], בכל מקום, במקום &quot;וכן בעל רישיון לשידורי טלוויזיה&quot; יקראו &quot;וכן המחזיקים במשותף כמשמעותם בסעיף 71ד(יג), בחלוקה שווה ביניהם&quot;.
: (יד) הרשות תבצע הערכת שווי של חברת החדשות של ערוץ 2, לפי שיטת חישוב שתחליט עליה, בהתבסס, בין השאר על ערך הנכסים, הזכויות, החובות, ההתקשרויות וטובות ההנאה מכל סוג שהוא של חברת החדשות של ערוץ 2, בניכוי שווי מניות הרכוש בחברת החדשות של ערוץ 2 וערך סימני המסחר הרשומים או שאינם רשומים ששימשו את חברת החדשות של ערוץ 2, כאמור [[בסעיף 63א(ד)]].

@ 71ה. רישיון לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ג, תשע&quot;ה)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל הזיכיון&quot; - בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי;
::- &quot;ההתחייבויות בתחום התוכן&quot; ו&quot;הפרש ההכנסה&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 71ד]];
::- &quot;כשיר לבקשת רישיון&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) בעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
::: (2) מי שהגיש למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ולדעת המועצה מתקיים בו האמור [[בסעיף 33א(א)(1) ו-(3)]] ובכללים שקבעה המועצה לפי [[סעיף 33א(ג)]], ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 33א(ב)]] או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים;
::: (3) מי שנמסרה לו הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ו).
: (ב) בעל הזיכיון רשאי להגיש למועצה, עד למועד שקבעה ושלא יהיה מאוחר משנה לפני מועד המעבר, בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה; תחילת תוקפו של רישיון שניתן על פי בקשה כאמור תהיה במועד המעבר.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״א–2011]].))
: (ב1) הוארך זיכיונו של בעל הזיכיון לפי הוראות [[סעיף 37ג(ב1)]], רשאי הוא להגיש למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה במהלך תקופה שתקבע, ולא יאוחר מתום תקופת זיכיונו; תחילת תוקפו של רישיון שניתן על פי בקשה כאמור תהיה עם תום תקופת הזיכיון לפי [[סעיף 37ג(ב1)]].
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד האחרון להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה בידי בעל זיכיון בערוץ השלישי), התשע״ה–2015]].))
: (ג) בכפוף להוראות סעיף קטן (ד) או (ד1), המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי טלוויזיה למי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ב1) אם מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 33א(א)]] ובכללים שקבעה המועצה לפי [[סעיף 33א(ג)]], ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 33א(ב)]] או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים; ואולם לעניין [[סעיף 41(ב2)]] לא יראו את המבקש כבעל זיכיון אחר כהגדרתו [[בפסקה (9) של הסעיף האמור]], ולעניין [[סעיף 56(א)(1)]] לא יראו את המבקש כבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, רק בשל כך שהוא בעל הזיכיון.
: (ד) על אף האמור [[בסעיף 33א(ב)(1)]], מצאה המועצה כי מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) לא קיים בתקופת הזיכיון את ההתחייבויות בתחום התוכן, רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון ועד יום תחילתו של [[תיקון מס' 33]] - בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה עד ליום כ&quot;ו בשבט התשע&quot;ד (27 בינואר 2014), של ההתחייבויות כאמור, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
:: (2) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון והנובעות מהפרש ההכנסה - בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה בתוך 36 חודשים ממועד תחילת תוקפו של הרישיון, של ההתחייבויות כאמור, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
:: (3) המועצה אישרה את התכניות לפי פסקאות (1) ו-(2);
:: (4) בעל הזיכיון המציא לרשות ערבות בנקאית אוטונומית בסכומים הנדרשים לביצוע התכניות לפי פסקאות (1) ו-(2), להבטחת ביצוען, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי [[סעיף 33א(א)(2)]]; המנהל יורה לבעל הזיכיון על נוסח הערבות הבנקאית האוטונומית.
: (ד1) על אף האמור [[בסעיף 33א(ב)(1)]], מצאה המועצה כי בעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב1), לא קיים בתקופת הזיכיון התחייבויות בתחום התוכן, לא שילם את חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי הפצה או תמלוגים, או הפר את הוראת [[סעיף 3א]], כמפורט בפסקאות (1) עד (4), רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה בהתקיים האמור באותן פסקאות, לפי העניין:
:: (1) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון ועד יום תחילתו של [[תיקון מס' 39]] - המועצה שוכנעה, מנימוקים שיירשמו, כי חומרת ההפרה ונסיבותיה אינן מצדיקות את אי-מתן הרישיון; לא תוקנה ההפרה עד למועד הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (ב1), תורה המועצה לבעל הזיכיון לתקן את ההפרה בתוך תקופת זמן סבירה; הורתה המועצה על תיקון ההפרה כאמור, ימציא בעל הזיכיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל;
:: (2) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בעל הזיכיון בתקופת הזיכיון והנובעות מהפרש ההכנסה - מתקיימים לגבי בעל הזיכיון התנאים המנויים בסעיף קטן (ד)(2) עד (4), בשינויים המחויבים;
:: (3) לעניין חובות בשל דמי זיכיון, דמי הפצה או תמלוגים שבעל הזיכיון היה חייב לשלם לפי [[סימן א' לפרק ח']] לפני יום תחילתו של [[תיקון מס' 39]] - המועצה נוכחה כי בעל הזיכיון שילם את חובותיו כאמור עד יום תחילתו של [[19:306622|התיקון האמור]];
:: (4) לעניין הפרת הוראת [[סעיף 3א]] - המועצה נוכחה כי בעל הזיכיון העביר את מקום מושבה של חברת החדשות של הערוץ השלישי לירושלים לא יאוחר מיום כ&quot;ו באלול התשע&quot;ג (1 בספטמבר 2013), בהתאם להתחייבותו לפי [[סעיף 37ג(ב1)(3)]].
: (ה)(1) מצאה המועצה כי בעל הזיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ב1) הפר הפרה זניחה של הוראה לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, כאמור [[בסעיף 33א(ב)(1) סיפה]], וההפרה ניתנת לתיקון, תורה לו על תיקון ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור (בסעיף קטן זה - התקופה לתיקון ההפרה).
:: (2) הורתה המועצה על תיקון הפרה כאמור בפסקה (1), ימציא בעל הזיכיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל.
:: (3) לא תוקנה ההפרה, במהלך התקופה לתיקון ההפרה וטרם ניתן לבעל הזיכיון רישיון לשידורי טלוויזיה, לא יינתן לו רישיון כאמור.
: (ו) הגיש בעל הזיכיון בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ב1), תודיע המועצה במהלך תקופה שתקבע ולא יאוחר מתום תקופת זיכיונו, אם הוא עומד בהוראות הסעיפים המפורטים בסעיף קטן (ג), למעט בהוראות [[סעיף 33א(א)(2)]]; הודיעה המועצה כאמור לבעל הזיכיון כי הוא עומד בהוראות כאמור, יראו אותו ככשיר לבקשת אפיק לעניין הוראות [[סעיף 37ד]], ויחולו הוראות אלה:
:: (1) פרסום ההודעה לציבור לפי [[סעיף 37ד(ב)]] יהיה, לעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) - תשעה חודשים לפני מועד המעבר ולעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב1) - חודשיים לפני תום תקופת זיכיונו;
:: (2) החלטת המועצה או קביעתה לפי [[סעיף 37ד(ב)(3)]] יינתנו, לעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) - לא יאוחר משישה חודשים לפני מועד המעבר ולעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב1) - לא יאוחר מחודש לפני תום תקופת הזיכיון.
: (ז) נמסרה לבעל הזיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ו), יפקע זיכיונו במועד המעבר.
: (ח) השר רשאי, על אף הוראות [[סעיף 63א(ד)]] והוראות [[סעיף 6כא1(ו) לחוק התקשורת]], להתיר למי שהיה בעל הזיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי (בסעיף זה - בעל הזיכיון הקודם), והמועצה מצאה כי הוא כשיר לבקשת רישיון, להמשיך לעשות שימוש, כבעל רישיון, באפיק שבו שידר בתקופת הזיכיון, בנכסים הלא מוחשיים של הרשות ובסימני המסחר הרשומים או שאינם רשומים ששימשו את חברת החדשות של הערוץ השלישי, עד למועד שבו לא ייוותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2; בעל הזיכיון הקודם שהשר התיר לו לעשות שימוש כאמור, ישלם בעד השימוש, טרם תחילת תוקפו של הרישיון לשידורי טלוויזיה, סכום חד-פעמי שתקבע המועצה, באישור השר ושר האוצר.
: (ט) הרשות תבצע הערכת שווי של חברת החדשות של הערוץ השלישי, בהתאם להוראות סעיף קטן (י) (בסעיף זה - הערכת השווי), ותפרסם, לא יאוחר מחודש לפני תום תקופת הזיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי, הודעה לציבור על כוונתה לאפשר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, ועל גובה הערכת השווי, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) ביקש בעל הזיכיון הקודם שהוא כשיר לבקשת רישיון, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, עד למועד שהורתה הרשות, ישלם לרשות בעד הרכישה כאמור את סכום הערכת השווי;
:: (2) לא הוגשה בקשה לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי לפי פסקה (1), תפרסם הרשות הודעה לציבור על כוונתה להתיר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה שאינו בעל הזיכיון הקודם, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, ויחולו הוראות אלה:
::: (א) ביקש כשיר לבקשת רישיון שאינו בעל הזיכיון הקודם, אחד בלבד, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, עד למועד שהורתה הרשות, ישלם לרשות בעד הרכישה כאמור את סכום הערכת השווי, וכן ישלם לבעל הזיכיון הקודם, בעד רכישת מניות הרכוש שלו בחברת החדשות של הערוץ השלישי, את סכום שווי מניות הרכוש האמורות כפי שחישבה הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (י);
::: (ב) ביקשו שני כשירים לבקשת רישיון או יותר, שאינם בעל הזיכיון הקודם, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, עד למועד שהורתה הרשות, תפרסם הרשות מכרז ביניהם לגבי רכישת חברת החדשות, אשר ההצעה המזערית שיהיה ניתן להציע בו תהיה בגובה הערכת השווי; הוראות [[סעיף 40]] יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשתן של ההצעות והטיפול בהן; החלטת המועצה בדבר בחירת הזוכה במכרז תינתן לא יאוחר משלושה חודשים לפני מועד המעבר; הזוכה במכרז ישלם לבעל הזיכיון הקודם, בעד רכישת מניות הרכוש שלו בחברת החדשות של הערוץ השלישי, את סכום שווי מניות הרכוש האמורות כפי שחישבה הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (י).
: (י) הרשות תבצע הערכת שווי של חברת החדשות של הערוץ השלישי, לפי שיטת חישוב שתחליט עליה, בהתבסס, בין השאר על ערך הנכסים, הזכויות, החובות, ההתקשרויות וטובות ההנאה מכל סוג שהוא של חברת החדשות של הערוץ השלישי, בניכוי שווי מניות הרכוש בחברת החדשות של הערוץ השלישי וערך סימני המסחר הרשומים או שאינם רשומים ששימשו את חברת החדשות של הערוץ השלישי כאמור [[בסעיף 63א(ד)]].

=== סימן ח׳: הוראות לעניין בעלי רישיונות זעירים לשידורי טלוויזיה (תיקון: תשע״ח) ===

@ 71ו. הגדרות – [[סימנים ח׳]] [[ו-ט׳]] (תיקון: תשע״ח, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו-2)
: [[בסימן זה]] [[ובסימן ט׳]] –
:- ”בעל רישיון זעיר” – בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שהכנסותיו מביצוע שידורים וממתן שירותים כאמור [[בסעיף 100]] אינן עולות על שמונים מיליון שקלים חדשים בשנה החולפת;
:- ”בעל רישיון זעיר” – (((החל מיום 1.1.2027):)) בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שהכנסותיו מביצוע שידורים וממתן שירותים כאמור [[בסעיף 100]] אינן עולות על שני מיליארד שקלים חדשים בשנה החולפת;
:- ”בעל רישיון זעיר ייעודי” – בעל רישיון זעיר שביום התחילה היה בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים למשדר ערוץ ייעודי לפי הוראות [[סעיף 6לד1 לחוק התקשורת]] ומתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) ב־51 אחוזים לפחות מכלל שידוריו מתקיים הייעוד המיוחד שנקבע ברישיון המיוחד, ו־20 אחוזים לפחות משידוריו הם הפקות ישראליות;
:: (2) הוא משקיע 51 אחוזים לפחות מהכנסותיו השנתיות בתכניות שמתקיים בהן הייעוד המיוחד שנקבע ברישיון המיוחד, ו־20 אחוזים לפחות מהכנסותיו מושקעות בהפקות ישראליות;
:- ”בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי” – בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים למשדר ערוץ ייעודי לפי הוראות [[סעיף 6לד1 לחוק התקשורת]] כנוסחו ערב ביטולו [[20:491148|בחוק המתקן]];
:- ”הפקה ישראלית” – תכנית שאינה שידורי חדשות, ש־75 אחוזים לפחות מיוצריה, ממבצעיה ומהצוות הטכני–הנדסי שנטל חלק בהפקתה, ו־75 אחוזים לפחות מצוות ההפקה שלה, הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בעברית, בערבית, ברוסית, באמהרית או בטיגרינית, או בשפה אחרת שאישרה מראש המועצה;
:- ”החוק המתקן” – [[20:491148|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 44), התשע״ח–2018]];
:- ”יום התחילה” – יום תחילתו של [[20:491148|החוק המתקן]];
:- ”תקופת המעבר” – תקופה של שמונה שנים החל ביום התחילה.

@ 71ז. רשימת בעלי רישיונות זעירים (תיקון: תשע״ח)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 108]], בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ימסור למנהל כל מידע הנדרש לבחינת הכנסותיו עד 31 במרס בכל שנה, כפי שקבע המנהל.
: (ב) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות, עד 1 ביוני בכל שנה, רשימה של בעלי רישיון זעיר ובעלי רישיון זעיר ייעודי.

@ 71ח. הוראות מיוחדות לעניין בעל רישיון זעיר (תיקון: תשע״ח, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ו-2)
: (א) לעניין בעל רישיון זעיר, יראו את שידוריו כשידורי טלוויזיה כהגדרתם [[בסעיף 1]], הוראות [[סעיפים 49]], [[61]], [[85]] [[ו־88(3)]] לא יחולו עליו, וההוראות שלהלן יחולו לגביו בשינויים אלה:
:: (1) הוראות [[סעיף 62א(א)]] יחולו על איסור התקשרות בינו ובין בעל רישיון אחר לשידורי טלוויזיה לעניין תשדירי פרסומת בלבד;
:: (2) [[בסעיף 85א(א)]], אחרי ”במישרין או בעקיפין” יקראו ”ואם הוא בעל רישיון זעיר – יותר מעשרים וחמישה אחוזים מזמן שידור תשדירי הפרסומת שלו; לעניין בעל רישיון זעיר שהכנסותיו השנתיות אינן עולות על שבעה מיליון שקלים חדשים – לא ימכור ולא יקצה מורשה לשידורים יותר מחמישים אחוזים מזמן שידורי תשדירי הפרסומת שלו, ובלבד שהאדם שמוכרים לו זמן שידורי פרסומת אינו סוכן פרסום”;
:: (3) [[בסעיף 85א(ב1)]], בסופו יקראו &quot;ואם הוא בעל רישיון זעיר - בסכום העולה על 25 אחוזים מהכנסותיו בשנה ממכירה של שידור תוכן פרסומי&quot;.
: (ב) בעל רישיון זעיר יהיה פטור מהחובות המפורטות להלן, לרבות בשנה שלאחר השנה שבה חדל להיות בעל רישיון זעיר:
:: (1) שידור חדשות, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג);
:: (2) שידור הפקות מקומיות לפי [[סעיפים 59]] [[ו־60]];
:: (3) הוצאה לשם הפקת סוגה עילית לפי [[סעיף 62ג(א1)]] [[וסעיף 5 לתוספת השנייה]];
:: (4) השקעה בסרטים ישראליים לפי [[סעיף 62ג(א1)]] [[וסעיף 5א לתוספת השנייה]].
: (ג) החליט בעל רישיון זעיר לשדר חדשות, יחולו הוראות אלה:
:: (1) הוא יהיה פטור משידור חדשות באמצעות חברת חדשות לפי [[סימן ד׳ לפרק ד׳]] ומהוצאה לתפעול חברת חדשות לפי [[סעיף 62ג(א1)]] [[וסעיף 3 לתוספת השנייה]], ובלבד ששידורי החדשות שישדר יהיו בהתאם להוראות [[התוספת השלישית]] או בהתאם להוראות [[סימן ד׳ לפרק ד׳]], לפי בחירתו;
:: (2) (((תימחק ביום 1.1.2027):)) מקום מושבו של מערך החדשות כהגדרתו [[בתוספת השלישית]] יהיה בירושלים; הוראה זו תחול החל בתום שלוש שנים ממועד קבלת הרישיון או מתחילת שידורי החדשות, לפי המאוחר, ולא תחול אם שידורי החדשות אינם בעברית; החל בעל רישיון לשדר חדשות בעברית, באופן מלא או חלקי, לאחר ששידר חדשות בשפה שאינה עברית, יימנו שלוש השנים החל במועד תחילת השידורים בשפה העברית כאמור.
: (ד) (((יבוטל ביום 1.1.2027):)) בעל רישיון זעיר, למעט מי שמתקיימות לגביו הוראות פסקה (1) להגדרה ”בעל רישיון זעיר ייעודי”, ישקיע 20 אחוזים לפחות מהכנסותיו השנתיות בהפקה ישראלית.

=== סימן ט׳: הוראת מעבר מרישיון משדר ערוץ ייעודי לרישיון זעיר או לרישיון זעיר ייעודי (תיקון: תשע״ח) ===

@ 71ט. הוראות מעבר מרישיון משדר ערוץ ייעודי לרישיון זעיר או לרישיון זעיר ייעודי (תיקון: תשע״ח)
: (א) מי שערב יום התחילה היה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי רשאי להודיע בכתב למועצה כי בכוונתו להגיש בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה כבעל רישיון זעיר או כבעל רישיון זעיר ייעודי לפי פסקה (1) או (2) להגדרה ”בעל רישיון זעיר ייעודי”, והכול כפי שיציין בהודעתו (להלן – הודעת המעבר); נמסרה הודעת המעבר, יקבל המבקש מהמועצה רישיון מותנה לשידורי טלוויזיה לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, ובלבד שהגיש בקשה לקבלת רישיון כאמור בתוך שלושה חודשים ממועד ההודעה (להלן – בקשה לרישיון) ורישיון משדר הערוץ הייעודי שלו יותלה ממועד מתן הרישיון המותנה ועד לביטולו כאמור בסעיף קטן (ג).
: (ב) המועצה תחליט, בתוך שלושה חודשים ממועד הגשת הבקשה לרישיון, אם לתת למבקש רישיון, ורשאית היא לבקש ממנו מסמכים או מידע נוספים, בתוך תקופה שתקבע, לשם קבלת החלטתה; החליטה המועצה לבקש מסמכים או מידע נוספים, תאריך את תוקף הרישיון המותנה לתקופה שתקבע.
: (ג) רישיון מותנה יפקע באחת מאלה:
:: (1) בעל הרישיון המותנה לא הגיש בקשה לרישיון בתוך שלושת החודשים האמורים בסעיף קטן (א);
:: (2) בעל הרישיון המותנה לא מסר למועצה, בתוך התקופה שקבעה, את המסמכים או המידע שדרשה, כאמור בסעיף קטן (ב);
:: (3) המועצה החליטה לסרב לתת לבעל הרישיון המותנה את הרישיון לשידורי טלוויזיה כבעל רישיון זעיר או בעל רישיון זעיר ייעודי.
: (ד) פקע רישיון מותנה, תיפסק התלייתו של רישיון משדר הערוץ הייעודי, ויחולו בעניינו ההוראות לפי [[חוק התקשורת]] כנוסחו ערב יום התחילה.
: (ה) החליטה המועצה לתת למבקש רישיון כאמור בסעיף קטן (ב), יתבטל רישיון משדר הערוץ הייעודי שלו עם מתן הרישיון על ידי המועצה.

@ 71י. הוראות מעבר לעניין מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי (תיקון: תשע״ח)
: הוראות חוק זה יחולו על מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי, ובכלל זה רישיון מותנה כאמור [[בסעיף 71ט]], בכפוף להוראות אלה:
: (1) הוא ידאג להסב את הערבויות שהמציא לחשב משרד התקשורת בהתאם [[לחוק התקשורת]], לפקודת הרשות, בתוך 14 ימים מיום אישור החשב להסבתן, ועל אף האמור [[בסעיף 33א(א)(2)(א)]], ישמשו ערבויות שהוסבו כאמור הן להבטחת מילוי ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון מכוחו והן להבטחת מחויבויותיו לפי [[חוק התקשורת]];
: (2) בתקופת המעבר –
:: (א) לא יחולו עליו הוראות [[סעיפים 33א(א)(2)(ב)]] [[ו־33ב(א)]], וכל עוד לא חל שינוי בהחזקות בבעל הרישיון – לא יחולו עליו גם הוראות [[סעיף 33א(ב)(1) ו־(2)]];
:: (ב) הוא יהיה פטור מתשלום דמי רישיון שנתיים לפי הוראות [[סעיף 99]];
:: (ג) על אף האמור [[+|בסעיפים 6לד]] [[ו־6נה לחוק התקשורת]], שידוריו יועברו על ידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ועל ידי בעל רישיון לשידורי לוויין בלא תשלום בעד העברתם;
:: (ד) אם מתקיים בו ובמחזיק בו אחד התנאים המנויים [[בפסקאות (1) עד (3) בסעיף 41(ב2)]], לא יחולו לגביהם הסייגים בפסקאות האמורות, לפי העניין, בנוגע להחזקה שהיתה קיימת ערב יום התחילה, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה:
::: (1) ב־75 אחוזים לפחות מכלל שידוריו מתקיים הייעוד המיוחד שנקבע ברישיון משדר הערוץ הייעודי שלו;
::: (2) הוא אינו משדר שידורי חדשות ותכניות בענייני היום;
::: (3) לא הועברו לאחר אמצעי שליטה בבעל הרישיון או בתאגיד שמחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה בו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:::: (א) כתוצאה מכך הופחתו אמצעי השליטה שהחזקתם אסורה או מוגבלת לפי [[סעיף 41(ב2)]];
:::: (ב) אמצעי השליטה בתאגיד כאמור הועברו למי שערב יום התחילה החזיק, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה באותו תאגיד.
:: (ה) בעל רישיון זעיר ייעודי שמתקיים בו האמור בפסקת משנה (ד)(1) עד (3), לא ייחשב בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעניין [[סעיף 56]];
: (3) הוראות [[סעיף 41(ב2)(4)]] לא יחולו על בעל רישיון זעיר ייעודי ועל מי שהיה בעל רישיון זעיר ייעודי והיה לבעל רישיון זעיר, בתקופת המעבר – אף אם אמצעי השליטה בו הועברו לאחר, ובתום תקופת המעבר – רק אם לא הועברו לאחר; חדל בעל רישיון כאמור להיות בעל רישיון זעיר, לא יחולו הוראות [[הסעיף האמור]] עד תום שנתיים מיום שחדל להיות בעל רישיון זעיר, ובלבד שאמצעי השליטה בו לא הועברו לאחר;
: (4) מי שבעל שליטה בו, במישרין או בעקיפין, הוא גם בעל שליטה בבעל רישיון זעיר ייעודי או מבקש להיות בעל שליטה בבעל רישיון כאמור, למעט מי שהיה בעל עניין בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה ערב יום התחילה, יהיה פטור מהוראות [[סעיף 41(ג)(1)]] וכן מהוראות [[סעיף 36(ב)(3) ו־(ה)]] לעניין [[סעיף 41|אותו סעיף]], כל עוד הרישיון לשידורי טלוויזיה הוא רישיון זעיר ייעודי או עד תום תקופת המעבר, לפי המוקדם; מימש אדם כאמור את הפטור לפי פסקה זו והתקיים בו סייג מהסייגים המנויים [[בסעיף 41(ג)(1)]], יחול עליו הפטור האמור עד תום שנתיים מיום שחדל בעל הרישיון שהוא בעל שליטה בו להיות בעל רישיון זעיר;
: (5) ניתן רישיון מותנה למי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי, יחולו הוראות אלה לעניין הפעלת הסמכויות כלפיו בידי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין ובידי המועצה:
:: (א) היו הליכים תלויים ועומדים לפני המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין הנוגעים להפרות של [[חוק התקשורת]], של הוראות שנקבעו או ניתנו מכוחו או של רישיונו, שביצע בעל הרישיון, או התקיימו בדיקות או שיש לקיים בדיקות בעניין עמידת בעל הרישיון בתנאים לפי [[החוק האמור]], לפי הוראות שנקבעו או ניתנו מכוחו או לפי רישיונו, לגבי התקופה שקדמה למתן הרישיון המותנה, תשלים המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין את בדיקותיה ותחליט אם היו הפרות ומהן המחויבויות שעל בעל הרישיון להשלים;
:: (ב) עם מתן הרישיון המותנה, פעולות לשם השלמת מחויבויותיו של בעל הרישיון כאמור בפסקת משנה (א), לרבות נקיטת הליכים בשל הפרות שהמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין קבעה שבעל הרישיון ביצע, יינקטו בידי המועצה; המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין תעביר למועצה את כל המידע הדרוש לעניין זה;
: (6) לא קיים בעל הרישיון מחויבויות שחב בהן ערב יום התחילה לפי [[חוק התקשורת]] או לפי תנאי רישיונו, יוציא בכל שנה, על אף האמור [[בסעיף 71ח(ב)]], עשרים אחוזים מהכנסותיו לפחות לשם קיום התחייבויותיו האמורות, בכפוף להוראות אלה:
:: (א) בעל הרישיון לא יהיה חייב לקיים את החובה האמורה בשנה שמיום קבלת הרישיון המותנה;
:: (ב) מחויבויות שהמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין קבעה שהיה ניתן לקיימן על ידי הוצאה להפקות מקומיות, ניתן לקיימן על ידי הוצאה להפקת הפקות מקומיות, ולא יחולו לעניין זה הגבלות נוספות לעניין סוג תוכן ההפקות המקומיות, ובלבד שמחויבויות להוצאה כסוגה עילית יקוימו על ידי הוצאה לסוגה עילית;
:: (ג) לעניין מי שמתקיימות לגביו הוראות לעניין השקעה כאמור בהגדרה ”בעל רישיון זעיר ייעודי”, תחול עליו חובת ההוצאה כאמור ברישה נוסף על ההשקעה כאמור.

@ 71יא. הוראות לעניין מי שהמשיך להיות בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי (תיקון: תשע״ח)
: על אף הוראות [[סעיף 71י]], לעניין מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי ערב יום התחילה, ולא מסר הודעת מעבר, לא הגיש בקשה לרישיון או שרישיונו המותנה בוטל, והכול לפי הוראות [[סעיף 71ט]], ימשיכו לחול הוראות [[חוק התקשורת]] והוראות [[חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012]], כנוסחן ערב יום התחילה.

@ 71יב. הוראות מעבר לעניין בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי בשפה הערבית (תיקון: תשע״ח)
: מסר בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי בשפה הערבית הודעת מעבר, ימשיכו לחול עליו הוראות [[סעיף 6לד3 לחוק התקשורת]] כנוסחו ערב יום התחילה, עד למתן רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי, ואם החליטה המועצה לסרב לתת לו רישיון כאמור או פקע רישיונו המותנה, יחולו עליו הוראות [[סעיף 71יא]].

@ 71יג. שמירת תוקף (תיקון: תשע״ח)
: (א) תקנות, כללים והוראות שהותקנו או שניתנו מכוח חוק זה ערב יום התחילה יחולו על בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, ובכלל זה על בעל רישיון זעיר ובעל רישיון זעיר ייעודי, אם אין [[20:491148|בחוק המתקן]] הוראה אחרת שאינה מתיישבת עם התקנות, הכללים או ההוראות האמורים.
: (ב) הרשות תכריע בחילוקי דעות אם תקנה, כלל או הוראה מסוימים אינם מתיישבים עם הוראות [[20:491148|החוק המתקן]].

== פרק ה': שידורי רדיו ==

=== סימן א': תחנות, זכיונות ורישיונות (תיקון: תשס&quot;ה-3) ===

@ 72. רישוי שידורי רדיו (תיקון: תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ה-3, ק&quot;ת תשס&quot;ו, תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ו)
: (א) המועצה תעניק זכיונות להפעלת תחנות אזוריות לשידורי רדיו אזוריים ותקבע בכללים, את חלוקת הארץ לאחד עשר אזורים לפחות, שבהם יינתנו חמישה עשר לפחות, אך לא יותר מעשרים זכיונות לשידורי רדיו, הכל כפי שתקבע המועצה מזמן לזמן; בקביעת האזורים ובמתן הזכיונות תפעל המועצה במגמה לקיים שידורי רדיו אזוריים בכל רחבי הארץ, בהתחשב, בין היתר, באפשרות להקצות תדרים, בתנאי התפשטות הגלים, בשיקולים כלכליים, במיגוון סוגי השידורים ואופיים.
:: (((החל מיום 1.1.2030):)) המועצה תעניק זכיונות להפעלת תחנות אזוריות לשידורי רדיו אזוריים ותקבע בכללים, את חלוקת הארץ לאזורים לשם כך; בקביעת האזורים ובמתן הזכיונות תפעל המועצה במגמה לקיים שידורי רדיו אזוריים, בהתחשב, בין היתר, באפשרות להקצות תדרים, בתנאי התפשטות הגלים, בשיקולים כלכליים, במיגוון סוגי השידורים ואופיים.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אזורי זכיון לשידורי רדיו), התשנ&quot;ה-1995]].))
: (א1) המועצה תעניק רישיונות לשידורי רדיו ספרתי בכיסוי ארצי, בהתאם לכללים שתקבע לפי [[סעיף 72ב]], ובכפוף לאישור השר לענין אפשרות הקצאת התדרים לפי הוראות [[פקודת הטלגרף האלחוטי]] וכמות התדרים שניתן להקצות לשידורים כאמור.
: (א2) שידורי בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי יופצו באמצעות תחנת שידור של בעל זכיון להפעלת תחנת שידור או באמצעות תחנת הזנה לוויינית של בעל רישיון להפעלת תחנת הזנה לוויינית.
: (א3) השר יורה, לאחר התייעצות עם המועצה ולא יאוחר מיום ב' באייר התשס&quot;ו (30 באפריל 2006), אם רישיונות לשידורי רדיו ספרתי המופצים באמצעות בעל זכיון להפעלת תחנת שידור, יינתנו על ידי המועצה בדרך של מכרז או בלא מכרז; הוראה כאמור תינתן בהתחשב, בין השאר, באמדן בדבר מספר הבקשות שיוגשו למתן רישיונות כאמור, ביחס למספר התדרים שיוקצו לצורך זה, ובשיקולים של קידום התחרות ושל טובת הציבור; רישיונות לשידורי רדיו ספרתי המופצים באמצעות תחנת הזנה לוויינית של בעל רישיון להפעלת תחנת הזנה לוויינית, יינתנו בלא מכרז.
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[פקודת הטלגרף האלחוטי]].
: (ג) לאחר תום ארבע שנים מיום תחילתו של [[13:211005|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (תיקון מס' 6), התשנ&quot;ד-1994]], רשאית המועצה, על אף האמור בסעיף קטן (א), ליתן, מזמן לזמן, זכיונות נוספים לשידורי רדיו, לרבות בדרך של חלוקת הארץ לאזורים נוספים, הכל כפי שתקבע.
: (ד) במתן הזכיונות והרישיונות לפי סעיף זה, תפעל המועצה במגמה לקיים תחנות רדיו אשר מטרתן לקדם את היצירה הישראלית ואת השירים בשפה העברית; בסעיף קטן זה, &quot;שיר בשפה העברית&quot; - שיר שמרבית מילותיו הן בשפה העברית.
: (ה) במתן זכיונות ורישיונות וקביעת תנאיהם לפי סעיף זה, וכן בקביעת כללים לפי [[סעיף 72ב]], תפעל המועצה לשם קידום התחרות, ובהתחשב, בין השאר, בכל אלה:
:: (1) אפשרות הקצאת התדרים וכמותם;
:: (2) תנאי התפשטות הגלים;
:: (3) שיקולים כלכליים;
:: (4) מגוון סוגי השידורים ואפיונם, לרבות אפיונים יחודיים כגון תרבות, שפה או מורשת;
:: (5) התאמתו של מבקש הזכיון או הרישיון לשדר שידורי רדיו;
:: (6) שיקולים שבטובת הציבור.
: (ו)(1) בעל זיכיון לשידורי רדיו רשאי לשדר, נוסף על השידורים שהותר לו לשדר במסגרת זיכיונו (בסעיף זה - השידורים העיקריים), שידורי רדיו בעלי תוכן שונה מהשידורים העיקריים, בחלק משעות היממה (בסעיף זה - תוכן שידורים נוסף), אם אישרה זאת המועצה כאמור בפסקה (2).
:: (2) בלי לגרוע מסמכותה כאמור בסעיף קטן (א), מצאה המועצה, לאחר מיפוי הצרכים המיוחדים של מגוון אוכלוסיות ברחבי הארץ, כי יש צורך בתוכן שידורים נוסף בעבור אוכלוסייה מסוימת, בשטח מסוים באזור זיכיון, רשאית היא לתת לבעל הזיכיון לשידורי רדיו אישור לשדר תוכן שידורים נוסף אחד בלבד בשטח כאמור, שישודר במקום השידורים העיקריים, בהתאם לכללים שתקבע; במתן אישור ובקביעת כללים כאמור תפעל המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ה).
::: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת אישור לתוכן שידורים נוסף על ידי בעל זיכיון לשידורי רדיו), התשע״ז–2016]].))
:: (3) המועצה לא תיתן אישור לתוכן שידורים נוסף כאמור בפסקה (2), אלא לאחר שניתן אישור השר לעניין האפשרות להקצאת התדרים לפי הוראות [[פקודת הטלגרף האלחוטי]].
:: (4) ניתן לבעל זיכיון לשידורי רדיו אישור לתוכן שידורים נוסף, לא יינתן אישור השר לעניין האפשרות להקצאת תדרים נוספת לאותו בעל זיכיון לשם כיסוי אזור זיכיונו אלא אם כן התגלו הפרעות לקליטת שידוריו.

@ 72א. הגבלות על זכיונות ועל רישיונות נוספים (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ה-3)
: (א) לא יינתן זכיון נוסף לשידורי רדיו -
:: (1) למי שכבר קיבל זכיון לשידורי רדיו באותו אזור או לתאגיד שלוב שלו;
:: (2) לתאגיד שמי שמחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בו, מחזיק גם באמצעי שליטה בשיעור כלשהו בתאגיד בעל זכיון לשידורי רדיו באותו אזור, והכל בין במישרין ובין בעקיפין;
:: (3) אם כתוצאה מנתינתו יחזיק תאגיד, או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו בשיעור כלשהו או תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מהם, ביותר מחמישית ממספר הזכיונות שהוענקו או שהתפרסם מכרז לגביהם באותה עת, או באמצעי שליטה בתאגיד אחד או יותר המחזיק במספר זכיונות כאמור, והכל בין במישרין ובין בעקיפין;
:: (4) אם כתוצאה מנתינתו יחזיק תאגיד, או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו בשיעור העולה על עשרים וארבעה אחוזים, או תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מהם, במישרין או בעקיפין, בזכיון נוסף על זכיון שמי מהם כבר זכה בו, לאזור שתחומו כולל את אחת הערים, ירושלים, תל אביב או חיפה.
: (ב) לא יינתן רישיון נוסף לשידורי רדיו -
:: (1) אם כתוצאה מנתינתו יחזיק תאגיד, או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו בשיעור כלשהו, או תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מהם, ביותר מחמישית ממספר הרישיונות שניתנו לשידורי רדיו המופצים באמצעות תחנת שידור או שהתפרסם מכרז לגביהם באותה עת, או באמצעי שליטה בתאגיד אחד או יותר המחזיק במספר רישיונות כאמור, והכל בין במישרין ובין בעקיפין;
:: (2) אם כתוצאה מנתינתו יחזיק תאגיד, או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו בשיעור כלשהו, או תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מהם, ביותר מחמישית ממספר הרישיונות לשידורי רדיו  ספרתי המופצים באמצעות תחנת הזנה לוויינית, או באמצעי שליטה בתאגיד אחד או יותר המחזיק במספר רישיונות כאמור, והכל בין במישרין ובין בעקיפין.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור הוועדה, לשנות את התנאים וההגבלות הקבועים בסעיף הקטן האמור ולקבוע תנאים או הגבלות אחרים או נוספים לענין מתן רישיון נוסף לשידורי רדיו.

@ 72ב. כללים לענין מתן רישיון לשידורי רדיו ספרתי (תיקון: תשס&quot;ה-3, ק&quot;ת תשס&quot;ו, תשפ&quot;ו)
: (א) המועצה תקבע כללים למתן רישיון לשידורי רדיו ספרתי, בין אם הורה השר לפי הוראות [[סעיף 72(א3)]] על מתן רישיונות לשידורי רדיו ספרתי כאמור [[באותו סעיף]] בדרך של מכרז ובין אם הורה על מתן רישיונות כאמור בלא מכרז, ובין השאר כללים בענינים אלה:
:: (1) התנאים למתן הרישיון, לרבות דרכי הגשת בקשה למתן רישיון והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרישיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא;
:: (2) הידע והניסיון המקצועיים והיכולת הכספית הנדרשים ממבקש הרישיון לצורך קבלת הרישיון;
:: (3) תקופת תוקפו של הרישיון, לרבות אפשרות הארכת תקופת תוקפו בתקופה נוספת, אחת או יותר;
:: (4) השידורים שיינתנו בידי בעל הרישיון.
: (ב) כללים לפי סעיף זה ייקבעו לא יאוחר מיום ד' בתמוז התשס&quot;ו (30 ביוני 2006).
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות המועצה לפי [[סעיף 33(ב)]].
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות רדיו בידי בעל זיכיון), התשנ&quot;ט-1999]].))
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (הליכים למתן רישיון לשידורי רדיו), התשס״ו–2006]].))

@ 72ג. תנאים והגבלות לענין מתן רישיון לשידורי רדיו ספרתי (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ו)
: (א) התנאים וההגבלות הקבועים [[בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 41(א)]] [[ובפסקאות (4) ו-(5) של סעיף 41(ג)]], יחולו, בשינויים המחויבים, על מבקש רישיון לשידורי רדיו ספרתי, והסמכויות הנתונות למועצה כוועדת מכרזים לפי [[סעיפים 42 עד 45]] והחובות המוטלות עליה לפי [[42|הסעיפים האמורים]], יהיו נתונות לה לענין מבקש כאמור, בין אם מתן הרישיון לשידורי רדיו ספרתי יהיה בדרך של מכרז ובין שלא בדרך של מכרז.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא יינתן רישיון לשידורי רדיו ספרתי למי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא גוף המשדר לפי דין שידורים לציבור או לחלק ממנו, או שהוא תאגיד שגוף כאמור הוא בעל ענין בו או שהוא בעל ענין בגוף כאמור, או שהוא עיתון; הוראות פסקה זו לא יחולו על תאגיד שבעל זכיון לשידורי טלוויזיה או שבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה או בעל רישיון לשידורים לפי [[חוק התקשורת]] הם בעלי ענין בו, או שהוא בעל ענין במי מהם; לענין פסקה זו, לא יראו בעל זכיון לשידורי רדיו או בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי לפי חוק זה, או בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים לפי [[חוק התקשורת]], כגוף המשדר לפי דין שידורים לציבור;
:: (2) הוא תאגיד שהוא בעל שליטה בבעל זכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה או בעל שליטה בבעל רישיון לשידורים לפי [[חוק התקשורת]], למעט רישיון מיוחד לשידורי כבלים, וגם בעל שליטה בבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי;
:: (3) הוא תאגיד שאדם המחזיק בו בשיעור של עשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שולט בו, הוא גם בעל שליטה בבעל זכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה, או בעל שליטה בבעל רישיון לשידורים לפי [[חוק התקשורת]], למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים, וגם בעל שליטה בבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי;
:: (4) הוא תאגיד שמי שמחזיק בו בשיעור של עשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שולט בו, הוא גם בעל זכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה, או בעל רישיון לשידורים לפי [[חוק התקשורת]], למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים, וגם בעל שליטה בבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי;
:: (5) הוא תאגיד שאדם המחזיק בו בשיעור של עשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שולט בו, הוא גם בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי וגם בעל שליטה בבעל זכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה, או בעל שליטה בבעל רישיון לשידורים לפי [[חוק התקשורת]], למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
:: (6) הוא תאגיד שהוא עיתון, או שהוא בעל שליטה בעיתון או תאגיד שאדם המחזיק בו, באמצעי שליטה מסוג מסוים בשיעור העולה על 49% או שולט בו, הוא גם בעל שליטה בעיתון או בתאגיד שלוב של עיתון.
: (ג) על אף הוראות סעיף זה, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור הוועדה, לשנות את התנאים וההגבלות הקבועים בסעיף קטן (ב) [[ובסעיף 41(ג)(4) ו-(5)]], ולקבוע תנאים או הגבלות אחרים או נוספים שיחולו לגבי מבקש רישיון לשידורי רדיו ספרתי.
: (ד) בסעיף זה, &quot;עיתון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 6ח4(ג) לחוק התקשורת]].
: (ה) על אף הוראות סעיף קטן (ב)(6), מי שהיה בעל אמצעי שליטה בתאגיד שהוא בעל זכיון לשידורי רדיו ביום כ' בטבת התשס&quot;ה (1 בינואר 2005), ואותו תאגיד מבקש רישיון לשידורי רדיו ספרתי, יהיה רשאי להחזיק באמצעי שליטה באותו תאגיד לשם קבלת רישיון לשידורי רדיו ספרתי על ידי אותו תאגיד, וזאת כל עוד אותו התאגיד שהוא בעל הזכיון ממשיך לקיים את שידוריו מכח זכיון לשידורי רדיו.

@ 72ד. זכיון להפעלת תחנת שידור (תיקון: תשס&quot;ה-3, ק&quot;ת תשס&quot;ו, תשפ&quot;ו)
: (א)(1) זכיון להפעלת תחנת שידור יינתן על פי מכרז, שתפרסם ועדת מכרזים שימנה השר (בסעיף זה - ועדת המכרזים), ואלה חבריה:
::: (א) שלושה עובדי משרד התקשורת, שימנה השר;
::: (ב) שלושה עובדי משרד האוצר, שימנה שר האוצר.
:: (2) עובד הרשות שמינה המנהל יוזמן לישיבות ועדת המכרזים.
: (ב) ועדת המכרזים תורה על תנאי המכרז לפי סעיף זה, ובין השאר על תנאים בענינים אלה:
:: (1) אופן בחירת הזוכה במכרז;
:: (2) מספר הזוכים במכרז;
:: (3) הזכות להשתתף במכרז, וכן מגבלות וסייגים לענין הזכות כאמור;
:: (4) תנאי הכשירות הנדרשים לצורך השתתפות במכרז;
:: (5) תקופת תוקפו של הזכיון, לרבות אפשרות הארכת תקופת תוקפו בתקופה נוספת, אחת או יותר;
:: (6) תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הזכיון;
:: (7) הבעלות בתחנת השידור שלהפעלתה מתבקש הזכיון, במהלך תקופת הזכיון ולאחריה;
:: (8) הידע והניסיון המקצועיים הנדרשים ממבקש הזכיון, לרבות הטכנולוגיה שתשמש לצורך הפעלת תחנת השידור ודרכי הקליטה והגישה לשידורים המופצים באמצעות תחנת השידור;
:: (9) ערבויות שעל בעל הזכיון להפעלת תחנת שידור להמציא לשם קבלת הזכיון ולהבטחת מילוי תנאי הזכיון, והדרכים למימושן.
: (ג) מכרז לפי סעיף זה יפורסם לא יאוחר מיום ט' בכסלו התשס&quot;ו (30 בנובמבר 2006).
: (ד) השר יעניק זכיון להפעלת תחנת שידור למי שוועדת המכרזים בחרה בו, ויקבע את תנאי הזכיון בהתאם לתנאי המכרז; השר רשאי, במהלך תקופת הזכיון, לשנות תנאים בזכיון, להוסיף עליהם או לגרוע מהם.
: (ה) הוראות [[סעיפים 33(ג)]], [[36(א)]], [[37]], [[41(א)(2)]], [[42 עד 44]] [[ו-109]] יחולו לענין זכיון להפעלת תחנת שידור או לענין בעל זכיון כאמור, בשינויים המחויבים לפי הענין, ובשינוי זה: [[בסעיף 37]], בכל מקום, במקום &quot;המועצה&quot; יבוא &quot;השר&quot;.

@ 72ה. רישיון להפעלת תחנת הזנה לוויינית (תיקון: תשס&quot;ה-3)
: לא יתקין, לא יפעיל ולא יקיים אדם תחנת הזנה לוויינית, אלא אם כן קיבל רישיון לכך מאת השר לפי הוראות [[סעיף 4 לחוק התקשורת]], ובהתאם לתנאי הרישיון.

@ 72ו. הפצת שידורי רדיו של גופים המשדרים לפי דין (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: (א) בעל זכיון להפעלת תחנת שידור יפיץ, אם הורה לו השר לעשות כן ובהתאם להוראות השר, שידורי רדיו של גופים המשדרים לפי דין והמפורטים בפסקאות (1) עד (3), שביקשו זאת, באמצעות אפיקים מאפיקי תחנת השידור כמפורט באותן פסקאות, וזאת באופן מלא, בזמן אמיתי ובלא כל קטיעה או עריכה:
:: (1) תאגיד השידור הציבורי - עד 4 אפיקים;
:: (2) גלי צה&quot;ל - שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל - עד 2 אפיקים;
:: (3) מי שהיה בעל זכיון לשידורי רדיו אזוריים ביום כ' בטבת התשס&quot;ה (1 בינואר 2005) - אפיק אחד, ובלבד שמתקיימים לגבי בעל הזכיון כאמור שניים אלה:
::: (א) הוא עומד בכל תנאי זכיונו;
::: (ב) הוא בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי.
: (ב) בעד הפצת שידורי רדיו כאמור בסעיף קטן (א) רשאי בעל זכיון להפעלת תחנת שידור, לדרוש מכל אחד מהגופים המשדרים האמורים באותו סעיף קטן תשלום סביר, ובאין הסכמה ביניהם לענין גובה התשלום - תשלום בסכום שיורה השר, לאחר התייעצות עם המועצה, לפי התשלום המשולם על ידי בעלי רישיונות אחרים לשידורי רדיו, ובהעדר תשלום כאמור - תשלום בסכום שיורה השר כאמור על פי עלות השימוש לפי שיטת חישוב כפי שיורה, בתוספת רווח סביר.

@ 72ז. הפצת שידורי רדיו של בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ו)
: (א) העניקה המועצה רישיון לשידורי רדיו ספרתי, יפיץ בעל זכיון להפעלת תחנת שידור את שידוריו של בעל הרישיון כאמור, באמצעות תחנת השידור שלו; העניק השר מספר זכיונות להפעלת תחנת שידור, יורה השר בדבר בעל הזכיון להפעלת תחנת שידור אשר יפיץ את שידורי הרדיו של כל בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי.
: (ב) בעד הפצת שידורי רדיו כאמור בסעיף קטן (א), ישלם בעל הרישיון לשידורי רדיו ספרתי לבעל הזכיון להפעלת תחנת שידור, תשלום כמפורט להלן:
:: (1) נקבע בתנאי המכרז לבחירת בעל הזכיון כאמור לפי הוראות [[סעיף 72ד(ב)]], סכום לתשלום בעד הפצת שידורי הרדיו באמצעותו - תשלום בסכום שנקבע כאמור;
:: (2) לא נקבע תשלום כאמור בפסקה (1), רשאי בעל הזכיון להפעלת תחנת שידור לדרוש מבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי תשלום סביר, ובאין הסכמה ביניהם לענין גובה התשלום - תשלום בסכום שיורה השר, לאחר התייעצות עם המועצה, על פי עלות השימוש לפי שיטת חישוב כפי שיורה, בתוספת רווח סביר.

@ 72ח. הקמת תחנת שידור על ידי הרשות (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ו)
: על אף הוראות [[סעיף 72ד]], רשאי השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להורות כי הרשות תתכנן ותקים בעצמה או באמצעות אחר, תחנת שידור להפצת שידורי רדיו של בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי ותפעיל אותה במשך תקופה שיקבע.

@ 72ט. שידורים משותפים של בעלי זכיונות לשידורי רדיו אזוריים (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;ט)
: בלי לגרוע מהוראות [[חוק התחרות הכלכלית]], רשאים בעלי זכיון לשידורי רדיו אזוריים להפיק ולשדר שידורים משותפים, בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין זה, לרבות לענין זמן השידורים כאמור.

@ 72י. איחוד בעלי זכיונות לשידורי רדיו אזוריים או החזקת אמצעי שליטה (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;ט)
: בלי לגרוע מהוראות [[חוק התחרות הכלכלית]] ומהוראות חוק זה למעט הוראות [[סעיף 72א(א)(4)]], בהסכמת השר ובאישור המועצה -
: (1) רשאי בעל זכיון לשידורי רדיו אזוריים להתאגד עם בעל זכיון אחר לשידורי רדיו אזוריים שאינו בעל זכיון באותו אזור, לתאגיד אחד שיבוא במקומם ויהיה בעל זכיון לשידורי רדיו בכל אזור מאזורי השידור של כל אחד מבעלי הזכיון שהתאחדו;
: (2) רשאי בעל זכיון לשידורי רדיו אזוריים או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו, לרכוש אמצעי שליטה בבעל זכיון אחר, שאינו בעל זכיון באותו אזור.

@ 72יא. הסמכת השרים לשקול קיום פגיעה ומתן פיצוי לבעל זכיון לשידורי רדיו (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ו)
: שוכנעו השר ושר האוצר, לאחר התייעצות במועצה, כי מי שהיה בעל זכיון לשידורי רדיו ביום כ' בטבת התשס&quot;ה (1 בינואר 2005), ייפגע, במהלך תקופת הזכיון שניתנה לו בהתאם להוראות [[סעיפים 34]] [[או 35(א)]], בשל שידורי רדיו בשיטה הספרתית מכוח רישיון לשידורי רדיו ספרתי ובשל מתן זכיון להפעלת תחנת שידור, וכי יש לפצותו בשל כך, רשאים הם לקבוע את הפיצוי המתאים בנסיבות הענין, ובכלל זה הארכת זכיון של בעל הזכיון לשידורי הרדיו האמור; קביעה בדבר הארכת זכיון, לרבות תקופת ההארכה, טעונה אישור המועצה וועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 72יב. דחיית מועדים (תיקון: תשס&quot;ה-3)
: על אף הוראות [[סעיפים 72(א3)]], [[72ב(ב)]] [[ו-72ד(ג)]], רשאי השר, באישור הוועדה, לדחות, בצו, את המועדים הקבועים בסעיפים האמורים, לתקופה שלא תעלה על שנה, אם נוכח כי דחייה כאמור נדרשת בשל שיקולים של טובת הציבור או הבטחת התחרות בתחום שידורי הרדיו.

@ 73. מימון התחנות (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ו)
: (א) בעל זכיון לשידורי רדיו או בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי יקים, יקיים ויפעיל את תחנת השידור ואת האולפן על חשבונו.
: (ב) בעל זכיון להפעלת תחנת שידור יקים, יקיים ויפעיל את תחנת השידור על חשבונו.
: (ג) בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי יקים, יקיים ויפעיל את האולפן על חשבונו.

@ 73א. מימון שידוריו של בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ו)
: בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי רשאי לממן את שידוריו באמצעות תשלומים שיגבה ממנוייו, באמצעות תשדירי פרסומת שיכלול במסגרת שידוריו תמורת תשלום בשיעור שיקבע, או באמצעות שניהם.

@ 74. קיום השידורים באזור (תיקון: תשס&quot;ה-2)
: (א) בעל זכיון לשידורי רדיו יפעיל את תחנת השידור ויקיים את שידורי הרדיו וכל פעילות אחרת הכרוכה בכך, באתר שיהיה ממוקם בתוך תחום האזור שנקבע לשידוריו.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), נדרשה, בשל גורמים שאינם בשליטתו של בעל הזיכיון, לרבות גורמים טכנולוגיים, הקמתה של תחנת שידור (בסעיף זה - התחנה) מחוץ לתחום האזור שנקבע לשידוריו של בעל זיכיון, רשאי השר, בהתייעצות עם המועצה, ובהתחשב, בין השאר, בתנאי התפשטות הגלים, לאשר הקמתה של תחנה כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) ניתנה לבעל הזיכיון לשידורי רדיו שבאזור זיכיונו מוצע להקים את התחנה (בסעיף זה - בעל הזיכיון האחר) הזדמנות להשמיע את טענותיו;
:: (2) השר נוכח כי אין בהקמת התחנה כדי לפגוע בקליטת שידוריו של בעל הזיכיון האחר;
:: (3) מטרתה של התחנה היא לשרת את אזור הזיכיון של בעל הזיכיון בלבד;
:: (4) מיקומה של התחנה אינו עולה על 15 קילומטרים מקצה גבול תחום אזור הזיכיון האמור בפסקה (3), או במרחק גדול מזה, אם נוכח השר כי לא ניתן לאתר מיקום לתחנה במרחק האמור.

=== סימן ב': השידורים ===

@ 75. נושאי שידור יחודיים לאזור
: בעל זכיון לשידורי רדיו יתן בשידוריו ביטוי נאות לנושאים יחודיים לתושבי האזור ולצרכיהם המיוחדים.

@ 76. שידורי חדשות (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ו)
: בעל זיכיון לשידורי רדיו, בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי ובעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי רשאים להפיק ולשדר חדשות ותכניות בעניני היום, בהתאם לכללים שתקבע המועצה.

@ 76א. אישור שידורי חדשות משותפים (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ו)
: (א) (((בוטל).))
: (ב)(1) ביקשו בעלי זיכיונות לשידורי רדיו, בעלי רישיונות לשידורי רדיו ספרתי או בעלי רישיונות לשידורי רדיו אנלוגי, כולם או חלקם, להתאגד לשם הפקת חדשות ותכניות בעניני היום, יחולו על ההתאגדות לפי סעיף קטן זה הוראות [[סימן ד' לפרק ד']], בשינויים שתקבע המועצה בכללים, באישור הועדה.
:: (2) המועצה רשאית להעניק להתאגדות כאמור בפסקה (1) זכיון להפקת שידורי חדשות ותכניות בעניני היום כאמור בפסקה (1), ולהעברתם לשידור באמצעות בעלי זיכיון לשידורי רדיו, בעלי רישיון לשידורי רדיו ספרתי או בעלי רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, הכל בהתאם לכללים שתקבע.
:: (3) המועצה תתיר לבעל זיכיון לשידורי רדיו, לבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי או לבעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, שהתאגד בהתאגדות שקיבלה זכיון בהתאם לפסקה (2), לשדר את השידורים המופקים על ידי ההתאגדות.
:: (4) בעל זיכיון לשידורי רדיו, בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי או בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, שאינו מאוגד בהתאגדות שקיבלה זכיון לפי פסקה (2), יהיה רשאי לשדר חדשות ותכניות בעניני היום שהפיקה ההתאגדות אם התקשר לשם כך עם ההתאגדות תמורת תשלום שיוסכם בין הצדדים; המועצה רשאית לקבוע כללים לענין פסקה זו.
:: (5) כללים לענין סעיף קטן זה ייקבעו, בין היתר, בשים לב למספר בעלי הזיכיונות לשידורי רדיו, בעלי הרישיונות לשידורי רדיו ספרתי או בעלי הרישיונות לשידורי רדיו אנלוגי המאוגדים בהתאם להוראות סעיף זה ובהתאם למהותה המיוחדת של התאגדות כאמור.
: (ב1) המועצה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית לקבוע כללים לענין הפקה ושידור משותפים של חדשות על ידי מספר בעלי זיכיון לשידורי רדיו, בעלי רישיון לשידורי רדיו ספרתי או בעלי רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, אף שלא בדרך האמורה בסעיף קטן (ב), וכן רשאית היא לקבוע, באישור הועדה, כללים כאמור בנוגע לתכניות בעניני היום, ובלבד שהפקה ושידור משותפים של תכניות בעניני היום לא יהיו על ידי בעלי זיכיון לשידורי רדיו או בעלי רישיון לשידורי רדיו הפועלים באותו אזור.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) המועצה רשאית לקבוע כללים לביצוע סעיף זה, לרבות כללים בדבר שידורי תשדירי פרסומת, איסור שידור של תשדירי פרסומת, דרכי מימון השידורים, ולגבי בעל זכיון לשידורי רדיו אזוריים - גם בדבר מתן ביטוי נאות לנושאים הקשורים לאזור ולתושביו.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שידור תכניות רדיו בידי בעל זיכיון), התשנ&quot;ט-1999]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 1095).))

=== סימן ג': ועדות אזוריות לשידורי רדיו (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ב-2) ===

@ 77. (תיקון: תשס&quot;ב-2) : (((בוטל).))
@ 78. (תיקון: תשס&quot;ב-2) : (((בוטל).))
@ 79. (תיקון: תשס&quot;ב-2) : (((בוטל).))
@ 80. (תיקון: תשס&quot;ב-2) : (((בוטל).))

== פרק ה'1: שידורי רדיו אנלוגי בלא הגבלה גאוגרפית (תיקון: תשפ&quot;ו) ==

@ 80א. רישוי שידורי רדיו אנלוגי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: המועצה תעניק רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, בדרך של מכרז פומבי, בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]].

@ 80ב. תוקפו של רישיון לשידורי רדיו אנלוגי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) תקופת תוקפו של רישיון לשידורי רדיו אנלוגי תהיה 18 שנים.
: (ב) בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, המועצה תקיים הליך בדיקה שבו תבחן כיצד מילא בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון, בתקופה שלגביה מתקיימת הבדיקה; הליך הבדיקה ייערך בתום שש שנים מהמועד שבו החל בעל הרישיון בשידוריו וכן בתום 12 שנים מאותו מועד; המועצה תפרסם באתר האינטרנט של הרשות דוח המסכם את תוצאות הליך הבדיקה.

@ 80ג. מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: הוראות [[סעיפים 40]], [[41(א) ו-(ג)(1) עד (4)]], [[42 עד 44]] [[ו-72(ה)]] יחולו לעניין מתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: [[בסעיף 72(ה)]], ברישה, במקום &quot;כללים לפי [[סעיף 72ב]]&quot; יקראו &quot;כללים לפי [[פרק ה'1]]&quot;.

@ 80ד. קביעת מאפייני מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי והתנאים למתן הרישיון (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א)(1) השר, לפי הצעת המועצה או בהתייעצות עימה, בהתייעצות עם הממונה על התחרות ובאישור הוועדה, יקבע בתקנות אם מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי יתבסס על הסכום הגבוה ביותר שיציעו המתמודדים בו (בסעיף זה - מכרז מבוסס מחיר), או יתבסס על אמות מידה אחרות, ובהן כושר הפקה, מגוון השידורים ואפיוניהם ועל הסכום שיציעו המתמודדים במכרז (בסעיף זה - מכרז מבוסס אמות מידה), או כי חלק מהמכרזים יהיו מכרזים מבוססי מחיר וחלק אחר מכרזים מבוססי אמות מידה, בחלוקה כפי שיקבע בדרך האמורה; לעניין זה, &quot;הממונה על התחרות&quot; - כהגדרתו [[בחוק התחרות הכלכלית]].
:: (2) תקנות כאמור בפסקה (1) יובאו לאישור הוועדה תשעה חודשים לפחות לפני פרסומו של מכרז ראשון למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי.
:: (3) קבע השר לפי פסקה (1) כי המכרז יהיה מכרז מבוסס מחיר, לא יחולו לעניין אותו מכרז ההוראות לפי [[סעיף 72(ה)]] הנוגעות לאמות מידה אחרות כמשמעותן בפסקה (1), ויחולו הכללים לפי סעיף קטן (ב).
: (ב) המועצה תקבע בכללים את התנאים למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, ולגבי מכרזים מבוססי אמות מידה - גם את אמות המידה שיתייחסו, בין השאר, למגוון השידורים ומאפייניהם, לידע ולניסיון המקצועיים וליכולת הכלכלית הנדרשים ממבקש הרישיון לשם קבלת הרישיון.
: (ג) המועצה תקבע כללים לעניין הדרכים להגשת בקשה למתן רישיון לפי סעיף זה והטיפול בה, ובכלל זה מידע שעל מבקש הרישיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא.
: (ד)(1) לא הובאו לאישור הוועדה תקנות לפי סעיף קטן (א) במועד האמור באותו סעיף קטן, תקבע המועצה בכללים, באישור הוועדה, אם מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי יהיה מכרז מבוסס מחיר או מכרז מבוסס אמות מידה, או כי חלק מהמכרזים יהיו מכרזים מבוססי מחיר וחלק אחר מכרזים מבוססי אמות מידה, בחלוקה כפי שתקבע בדרך האמורה; כללים כאמור יובאו לאישור הוועדה שישה חודשים לפחות לפני פרסומו של מכרז ראשון למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי.
:: (2) קבעה המועצה לפי פסקה (1) כי המכרז יהיה מכרז מבוסס מחיר, לא יחולו לעניין אותו מכרז ההוראות לפי [[סעיף 72(ה)]] הנוגעות לאמות מידה אחרות כמשמעותן בסעיף קטן (א)(1), ויחולו הכללים לפי סעיף קטן (ב).
:: (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות השר להתקין תקנות לפי סעיף קטן (א), אם מצא לנכון לעשות כן, לגבי מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי שיפורסם לאחר פרסום המכרז הראשון.
: (ה) כל עוד לא הותקנו תקנות לפי סעיף קטן (א), יוסיפו לחול הכללים שקבעה המועצה לפי סעיף קטן (ד), כתוקפם מזמן לזמן, לגבי מכרזים למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי שיפורסמו לאחר פרסום המכרז הראשון.

@ 80ה. פרסום מכרז ראשון למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) המועצה תפרסם מכרז ראשון למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי לכל המוקדם שלוש שנים לפני פקיעת תוקפם של הזיכיונות לשידורי רדיו לפי [[סעיף 35(ד)]], ובלבד ששידוריו של בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי לא יחלו לפני יום א' בשבט התשצ&quot;ג (1 בינואר 2033).
: (ב) לא יפורסם מכרז ראשון כאמור בסעיף קטן (א), אלא בהתקיים כל אלה:
:: (1) ועדת התדרים מצאה כי יש אפשרות להקצות לפי הוראות [[פקודת הטלגרף האלחוטי]] תדרים המאפשרים שידורים בלא הגבלה גאוגרפית, לשני בעלי רישיונות לשידורי רדיו אנלוגי לפחות;
:: (2) בלי לגרוע מסמכויות ועדת התדרים לפי [[פקודת הטלגרף האלחוטי]], החליטה ועדת התדרים לפי פסקה (1) לגרוע תדר שהיה מוקצה ערב פרסומו של [[25:14184749|תיקון מס' 50]] לשידוריו של גוף המשדר שידורי רדיו בכיסוי ארצי - לא יהיה בגריעה כדי לפגוע פגיעה ממשית בשידוריו של גוף כאמור, ובכלל זה בהיקף פריסתם או באיכות קליטתם.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;ועדת התדרים&quot; - כהגדרתה [[בפקודת הטלגרף האלחוטי]];
::- &quot;תיקון מס' 50&quot; - [[25:14184749|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 50), התשפ&quot;ו-2026]].

== פרק ו': פרסומת ==

@ 81. תשדירי פרסומת (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) מורשה לשידורים רשאי לכלול במסגרת שידוריו, תשדירי פרסומת תמורת תשלום בשיעור שהוא יקבע.
: (ב) המועצה רשאית לקבוע כללים בדבר חובת מורשה לשידורים לקבוע לוח מחירים לתשדירי פרסומת, פרטים שיכלול הלוח ואופן הבאתו לידיעת הציבור.

@ 82. הפרדת תשדיר פרסומת
: (א) תשדיר פרסומת בשידורי טלויזיה ישודר בתחילתה של תכנית או בסופה, ובנפרד ממנה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יכול שישודר תשדיר פרסומת גם באתנחתאות שבמהלכה של תכנית, בהתאם לכללים שקבעה המועצה.

@ 83. איסור פרסומת במישדרים (תיקון: תשע״א, תשע״ח, תשע&quot;ח-2)
: (א) מורשה לשידורים לא יכלול במישדריו דבר שהוא בגדר פרסומת, גלויה או מוסווית ובכלל זה תוכן פרסומי ושאינו תשדיר פרסומת ואשר קיבל עבור שידורו תמורה כספית.
: (ב) מורשה לשידורים לא יקבל תמורה אחרת בגין שידור כאמור בסעיף קטן (א), אלא בהתאם לכללים שקבעה המועצה.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), מורשה לשידורים רשאי לשלב במישדריו תוכן פרסומי במועד, בתנאים ובאופן שתקבע המועצה בכללים; ואולם, מורשה לשידורים לא ישלב תוכן פרסומי בשידורי חדשות, בתכניות בענייני היום, בתכניות תעודה ובכלל זה סרטי תעודה, ובתכניות ילדים; המועצה רשאית לקבוע סוגי תכניות נוספים שבהם מורשה לשידורים לא יהיה רשאי לשלב תוכן פרסומי.
:: (2) בכללים כאמור בפסקה (1) תקבע המועצה בין השאר הוראות לעניין חובת סימון ודרכים ליידוע הצופים על שילוב תוכן פרסומי בתכנית ועל זהות המממן תוכן כאמור בתכנית, וכן רשאית היא לקבוע בכללים איסור או הגבלה לעניין מוצרים מזיקים, כפי שתקבע.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (תוכן פרסומי בטלוויזיה), התשפ״ב–2021]].))

@ 84. איסור העדפת מפרסם (תיקון: תשע&quot;א)
: בקבלת תשדירי פרסומת לשידור, לא יתן מורשה לשידורים עדיפות לתשדיר הפרסומת רק בשל כך שאותו תשדיר הופק בידי המורשה לשידורים או מי מטעמו.

@ 85. היקף תשדירי פרסומת (תיקון: תשע״א, תשע״ז–2)
: (א) זמן שידור מרבי לתשדירי פרסומת שרשאי מורשה לשידורים להקצות בכל שעת שידור, לא יעלה על –
:: (1) שש דקות – בשידורי טלויזיה;
:: (2) תשע דקות – בשידורי רדיו.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), המועצה רשאית להתיר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה או לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לשנות את ההקצאה של זמן שידור תשדירי פרסומת, ובלבד שזמן השידור ביממה של תשדירי פרסומת לא יעלה על 10% מזמן השידורים העומד לרשות בעל הרישיון או בעל הזיכיון.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), בעל זיכיון לשידורי רדיו רשאי לשנות את ההקצאה של זמן שידור תשדירי פרסומת, ובלבד שזמן השידור המצטבר בחודש של תשדירי פרסומת לא יעלה על זמן השידור המרבי של תשדירי פרסומת שהוא רשאי להקצות באותו חודש לפי אותו סעיף קטן.
: (ג) לענין סעיף זה, זמן השידורים ביממה בשידורי טלויזיה כולל את זמן שידור החדשות.

@ 85א. הגבלת מכירת זמן שידור (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ב-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-2)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 85]], מורשה לשידורים לא ימכור ולא יקצה יותר מעשרה אחוזים מזמן שידור תשדירי הפרסומת שלו לאדם אחד, במישרין או בעקיפין; ואולם לא יראו בשיווק משותף של זמן שידור של תשדירי פרסומת, הנעשה על ידי תאגיד, או על ידי גוף אחר, הפועל מטעם בעלי זיכיון לשידורי רדיו לצורך השיווק המשותף בלבד, משום מכירה או הקצאה לאדם אחד, אם השיווק האמור נעשה בהתאם לכללים שקבעה המועצה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, שיבטיחו את קיום התחרות; לעניין זה, &quot;זמן שידור תשדירי פרסומת&quot;, של מורשה לשידורים - משך הזמן שבו מורשה לשידורים משדר תשדירי פרסומת.
: (ב) המועצה רשאית, לבקשת מורשה לשידורים, להתיר לו למכור לאדם אחד זמן שידור לתשדירי פרסומת בשיעור גבוה יותר מהאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנעה כי המורשה לשידורים לא יכול למכור בדרך אחרת את כל זמן השידור לתשדירי פרסומת המותר לו.
: (ב1) מורשה לשידורים לא יתקשר עם אדם אחד, במישרין או בעקיפין, לשם שידור תוכן פרסומי, בסכום העולה על 10 אחוזים מהכנסותיו בשנה ממכירה של שידור תוכן פרסומי.
: (ג) על הפרת הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיף 49]].

@ 86. תשדירי פרסומת אסורים (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: מורשה לשידורים לא ישדר תשדיר פרסומת -
: (1) בנושאים האסורים לשידור לפי [[סעיף 46(א)]];
: (2) מטעם גוף או ארגון שמטרותיו, כולן או מקצתן, קשורות בנושאים כאמור בפסקה (1) או בסכסוכי עבודה.

@ 86א. עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א)
: מורשה לשידורים לא ישדר תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר שקבעה המועצה בכללים, בשידורי הרדיו או בשידורי הטלוויזיה, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובל במישדר שאינו תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר כאמור, כפי שקבעה המועצה בכללים; בסעיף זה, &quot;קדימון&quot; - כל אחד מאלה:
: (1) תשדיר המודיע על לוח שידורים או על שידור אחד או יותר שישודרו בעתיד, בין מיד לאחר שידורו ובין מאוחר יותר באותו יום או במועד אחר, בשידורי המורשה לשידורים, ולעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה - גם בשידורי בעל זיכיון אחר באותו ערוץ;
: (2) תשדיר שנועד לקדם את שידורי מורשה לשידורים, ולעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה - גם שידורי בעל זיכיון אחר באותו ערוץ.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (עוצמת הקול בשידורים), התשס״ט–2009]].))

@ 87. הגבלת תשדירי פרסומת
: לפי בקשת הממשלה, רשאית המועצה, מטעמים של חשש לפגיעה של ממש בכלכלת המדינה או מטעמים של טובת הציבור, לאסור או להגביל תשדירי פרסומת למוצרים, לשירותים, או לסוגים מסויימים מהם, לתקופה ובתנאים שתקבע בכללים.

@ 88. כללים לתשדירי פרסומת
: המועצה תקבע כללים בכל הקשור לשידורם של תשדירי פרסומת, בין היתר, בנושאים אלה:
: (1) מתכונת של תשדירי פרסומת ודרך הצגתם;
: (2) נושאי פרסום האסורים לשידור כתשדירי פרסומת, דרך כלל, בנסיבות מסויימות או בשל היותם פוגעים בטעם הטוב או ברגשות הציבור;
: (3) עיתויים של תשדירי הפרסומת במסגרת השידורים, משך הזמן המרבי לכל תשדיר כאמור, ומרווח הזמן בין תשדירי פרסומת שונים, תוך מגמה לשדר את תשדירי הפרסומת במרוכז;
: (4) סוגי התכניות שניתן להפסיק את מהלך שידורן לצורך תשדיר פרסומת;
: (5) סייגים בדבר שידור פרסומת אגב, פרסומת מוסווית או בלתי מודעת;
: (6) סייגים בדבר השתתפותם של בעלי משרות ברשות בתשדירי פרסומת;
: (7) סייגים בדבר פרסום מוצרים ושירותים, בין לפי נושאים ובין דרך כלל, מחיריהם ואופן ההשוואה ביניהם, תוך מגמה להבטיח שידור מידע מהימן ותחרות הוגנת;
: (8) סייגים בדבר פרסומת המכוונת לילדים, לרבות דרך הצגתה ושעות שידורה;
: (9) סייגים בדבר השתתפות ילדים בתשדירי פרסומת;
: (10) סייגים בדבר תשדיר פרסומת שלא מהפקה מקומית כמשמעותה [[בסעיף 58]] בשינויים המחוייבים;
: (11) סייגים בדבר שימוש לרעה בגוף האדם.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שיבוץ תשדירי פרסומת בשידורי טלויזיה), התשנ&quot;ב-1992]].))
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שיבוץ פרסומות ואזכורים מסחריים בשידורי רדיו), התשנ&quot;ט-1999]].))
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אתיקה בפרסומת בטלויזיה), התשנ&quot;ד-1994]].))
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (אתיקה בפרסומת בשידורי רדיו), התשנ&quot;ט-1999]].))

@ 89. אישור מוקדם (תיקון: תשע&quot;א)
: הרשות רשאית להורות למורשה לשידורים להגיש לאישורה המוקדם העתקי תמלילים וסרטים של תשדירי פרסומת, כולם או מקצתם, ורשאית היא שלא לאשר שידור תשדיר פרסומת או להתנות את אישורה לשידור כאמור בתנאים, הכל בהתאם לכללים שקבעה לפי חוק זה.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אישור מוקדם של תשדירי פרסומת), התשנ&quot;ד-1994]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ד, 650).))

== פרק ז': עבירות ==

@ 90. קיום שידורים ותחנות שידור ללא זכיון או רישיון (תיקון: תשס&quot;ה-3, [ק&quot;ת שינוי שיעורי קנסות])
: (א) העובר על הוראות [[סעיף 32(א)]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס 4,782,000 שקלים חדשים.
: (ב) ראה בית המשפט שיש יסוד סביר לחשד שאדם עבר על הוראות המנויות [[בסעיף 32(א)]] בלא שקיבל לכך זכיון או רישיון לפי חוק זה, יצווה על תפיסתם של המכשירים והציוד שבהם, או שבאמצעותם נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) באות להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

@ 90א. פרסום בתחנת שידור שלא ניתן בשלה זיכיון או רישיון (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ו)
: (א) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או מחצית הקנס האמור [[בסעיף 90(א)]]:
:: (1) מספק תשדיר פרסומת, לשידור בתחנת שידור שלא ניתן בשלה זיכיון לשידורי רדיו, רישיון לשידורי רדיו ספרתי או רישיון לשידורי רדיו אנלוגי והיא טעונה זיכיון לשידורי רדיו, רישיון לשידורי רדיו ספרתי או רישיון לשידורי רדיו אנלוגי לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה - תחנה שלא ניתן בשלה זיכיון לשידורי רדיו, רישיון לשידורי רדיו ספרתי או רישיון לשידורי רדיו אנלוגי);
:: (2) נותן תמורה בעד שידור תשדיר פרסומת בתחנה שלא ניתן בשלה זיכיון לשידורי רדיו, רישיון לשידורי רדיו ספרתי או רישיון לשידורי רדיו אנלוגי.
: (ב) לענין סעיף זה, חזקה היא כי מי שתוכן התשדיר עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, סיפק את התשדיר או נתן תמורה בעד שידורו, אלא אם כן הוכח אחרת.

@ 91. פגיעה בתחנת שידור ובשידורים (תיקון: תשע&quot;א)
: העושה אחת מאלה במזיד ושלא כדין, דינו - מאסר חמש שנים:
: (1) משחית תחנת שידור של הרשות או של מורשה לשידורים, גורם לה נזק ממשי או מסלק אותה ממקומה;
: (2) מונע, מפריע או מעכב ביצוע שידורים בכל דרך שהיא.

@ 92. הפרעה לרשות או למורשה לשידורים (תיקון: תשע&quot;א)
: המפריע לרשות, למורשה לשידורים או לשלוחיהם, בעצמו או על ידי אחרים, בהקמתה, בהפעלתה, בקיומה, בבדיקתה או בתיקונה של תחנת שידור, הנעשית כדין, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]], ובהפרעה נמשכת - קנס נוסף בשיעור הקבוע [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]], לכל יום שבו היא נמשכת.

@ 93. הפרת חובת סודיות
: (א) קבעה המועצה או ועדה מוועדותיה, לפי הענין, שישיבה מסויימת תהיה סגורה, לא יגלה מי שנמנה ברשימה המפורטת בסעיף קטן (ב) (להלן - חייב סודיות), כל פרט מדיוניה או מדיוני ועדה מוועדותיה, אלא אם כן קיבל לכך אישור מראש מאת יושב ראש המועצה או יושב ראש הוועדה, לפי הענין.
: (ב) ואלה חייבי הסודיות:
:: (1) חבר המועצה;
:: (2) חבר ועדה מייעצת לפי [[סעיף 18(א)(2)]];
:: (3) המנהל;
:: (4) עובד הרשות;
:: (5) מנהל חברת החדשות;
:: (6) כל אדם אחר המשתתף בישיבה, שנקבע שתהיה סגורה.
: (ג) חייבי סודיות לא יגלו פרט כלשהו אודות מכרזים, וכל חומר שהוגש בהקשר למכרזים ולתכנם, כל עוד לא קבעה הרשות זוכה במכרז.
: (ד) העובר על הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג), דינו - מאסר שנה.
: (ה) אין בהוראת סעיף זה כדי למנוע גילוי לפי דרישתו של בית משפט או של מי שמוסמך לערוך חקירה על ביצוע עבירות.

@ 94. הפרת חובת גילוי
: חבר המועצה העובר על הוראות [[סעיף 14]], דינו - מאסר שנה.

@ 95. עבירות של מורשה לשידורים (תיקון: תשע״א, תשע״ח)
: (א) מורשה לשידורים שקיים, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו, שידורים בנושאים האסורים לשידור לפי [[סעיף 46(א)]], דינו – כפל הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (ב) מורשה לשידורים או נציגו שפעל בניגוד להוראות [[סעיף 108(ג)]], דינו – מאסר שנה.
: (ג) בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שפעל בניגוד להוראות [[סעיף 71ז(א)]], דינו – קנס בסך מיליון שקלים חדשים.

@ 96. תנאים בזכיון או ברישיון שהפרתם עבירה (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) מורשה לשידורים או בעל זכיון להפעלת תחנת שידור שהפר, בין בעצמו ובין על ידי אחר, תנאים בזכיון לשידורים, ברישיון לשידורים או בזכיון להפעלת תחנת שידור שהשר קבע בתקנות כי הפרתם היא עבירה, דינו - קנס בשיעור שנקבע בתקנות כאמור, ובלבד שהקנס לא יעלה על כפל הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (ב) קנס שהוטל לפי סעיף קטן (א) על מורשה לשידורים או על בעל זיכיון להפעלת תחנת שידור ישולם לרשות, ורשאית הרשות לקזזו מכל סכום שהיא חבה למורשה לשידורים או לבעל הזכיון או לגבותו מהמורשה לשידורים או מבעל הזכיון בדרך של תובענה אזרחית.

@ 97. צו הפסקה
: נעשה מעשה בדרך ובנסיבות שיש בהן משום עבירה לכאורה לפי [[סעיפים 90]], [[91]], [[או 92]], בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה ועל שלוחיו או קבלניו, להפסיק את המעשה המהווה עבירה, ותקפו של צו כאמור יהיה עד שבית המשפט יבטל או ישנה אותו.

@ 98. עבירה בידי תאגיד
: נעברה עבירה לפי [[פרק זה]] בידי תאגיד, ייאשם בעבירה גם כל נושא משרה בו אלא אם כן הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושהוא נקט בכל האמצעים הסבירים למניעתה; בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[סעיף 1 לחוק החברות|בפקודת החברות]].

== פרק ח': כספים ==

=== סימן א': דמי זכיון, דמי רישיון, תמלוגים, מילוות ותקציב הרשות (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;ב-2) ===

@ 99. דמי זכיון או דמי רישיון (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;א)
: (א) מורשה לשידורים ישלם לרשות דמי זכיון או דמי רישיון שנתיים לפי העניין, בשיעור שיקבע השר בתקנות, ויכול שייקבעו בתקנות שיעורים שונים לפי היקף הזכיונות או הרישיונות וסוגיהם. דמי הזיכיון או דמי הרישיון לפי סעיף זה הם נוסף על דמי הזיכיון או דמי הרישיון החד-פעמיים ששילם המורשה לשידורים, אם הוצעו במכרז.
: (ב) הוצעו במכרז דמי זיכיון או דמי רישיון חד-פעמיים, תעביר הרשות את דמי הרישיון או דמי הזיכיון כאמור ששילם המורשה לשידורים, לאוצר המדינה.

@ 100. תמלוגים (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ח, תשע&quot;א)
: (א) מורשה לשידורים ישלם לאוצר המדינה תמלוגים על הכנסותיו מביצוע שידורים וממתן שירותים כאמור בחוק זה.
: (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע בתקנות, מעת לעת, את שיעור התמלוגים מהכנסות כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) תחילתו של שיעור תמלוגים ששונה יהיה ששה חדשים מיום פרסומו ברשומות.
: (ד) הרשות תמסור לשר האוצר את הנתונים הדרושים לצורך חישוב סכומי התמלוגים המועברים לאוצר המדינה לפי סעיף זה וכן לצורך חישוב תשלומים שקוזזו מתוך התמלוגים לפי [[סעיף 53]].
: (ה) מי שהגיע אליו מידע לפי סעיף קטן (ד), לא ימסור אותו לאחר ולא יעשה בו שימוש אלא לצורך חישוב סכומי התמלוגים כאמור באותו סעיף קטן או לשם ביצוע הוראות לפי כל דין או לפי צו של בית משפט.

@ 100א. (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ב-4) : (((בוטל).))

@ 101. השימוש בדמי הזיכיון ובדמי הרישיון (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח, תשע&quot;ב-2)
: דמי הזיכיון ודמי הרישיון שישולמו לרשות ישמשו לה לכיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיה, לרבות התפעול השוטף של חברת החדשות כאמור [[בסעיף 70(ב)]].

@ 102. מועדים (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ב-2)
: השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע בתקנות את המועדים לתשלום דמי הרישיון והתמלוגים לפי [[סעיפים 99]] [[ו-100]] ובכלל זה הוראות לעניין תשלום הפרשי הצמדה וריבית וריבית פיגורים בשל תשלום לאחר המועדים שנקבעו כאמור, וכן את המועדים להעברת התמלוגים מהרשות לאוצר המדינה.

@ 102א. שימוש בסכומים מתוך התמלוגים - הוראות מיוחדות (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ע-2)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 101]], רשאית הרשות לשם כיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיה, להשתמש בסכומים מתוך התמלוגים המועברים לאוצר המדינה, כלהלן:
:: (1) בשנת 1998 - בסכום שלא יעלה על 16 מיליון שקלים חדשים;
:: (2) בשנת הכספים 1999 - בסכום שלא יעלה על 16 מיליון שקלים חדשים, ובתוספת סכום ההוצאות הכרוכות בהפעלת תחנות שידור ראשיות שייתוספו בשנה זו ובתשלום אגרות תדרים עבורן, כפי שתקבע ועדת הכספים של הכנסת.
: (ב) על אף הוראות [[סעיף 101]], רשאית הרשות לדחות, עד יום ו' בטבת התשע&quot;ב (1 בינואר 2012) (בסעיף קטן זה - מועד הדחייה), העברת תמלוגים לאוצר המדינה בשל שנות הכספים 2008 עד 2011, בסכום כולל שלא יעלה על 20 מיליון שקלים חדשים, לצורך שימוש בסכום האמור לשם כיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיה, ובלבד שלפני הדחייה כאמור אישר שר האוצר לפי [[סעיף 22 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], את הצעת תקציב הרשות לשנת הכספים שבשלה מבוקשת הדחייה; סכומי התמלוגים שהעברתם לאוצר המדינה נדחתה לפי סעיף קטן זה יועברו לאוצר המדינה עד מועד הדחייה, בתוספת הפרשי הצמדה למדד, מהמועד שבו היה על הרשות להעביר את התמלוגים לאוצר המדינה ועד למועד העברתם בפועל.

@ 102א1. הסדר חובות דמי זיכיון ותמלוגים - הוראות מיוחדות (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל זיכיון&quot; - בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה;
::- &quot;ההפרש הצפוי&quot; - ההפרש שבין שני אלה:
::: (1) סכום השווה לסך החובות בשל דמי זיכיון שהיו חייבים בעלי הזיכיונות לשלם לפי [[סימן זה]] לפני יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]], בהפחתת חובותיהם בשל דמי זיכיון שהם חובות שאינם ניתנים לפריסה, חובות כאמור בסעיף קטן (ד) או חובות שקוזזו לפי [[סעיף 102א2(ב) ו-(ד)]];
::: (2) סכום השווה לסך ההוצאות שהרשות צפויה להוציא עד למועד התשלום הדחוי בתוספת סך התמלוגים שהעברתם לאוצר המדינה נדחתה לפי [[סעיף 102א(ב)]];
::- &quot;החוב הכולל&quot; - חוב בשל דמי זיכיון או בשל תמלוגים, שהיה חייב בעל זיכיון לשלם לפי [[סימן זה]] לפני יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]];
::- &quot;חוב שאינו ניתן לפריסה&quot; - סך החובות של בעל הזיכיון כמפורט להלן, לרבות הפרשי הצמדה וריבית:
::: (1) חוב בשל דמי זיכיון בעד תקציב התפעול השוטף של חברת החדשות כפי שנקבע לפי [[סעיפים 70(ב)]] [[ו-99]], שהיה חייב בעל הזיכיון לשלם לפי [[סימן זה]] עד יום י' באב התשס&quot;ט (31 ביולי 2009);
::: (2) חוב בשל דמי זיכיון שהיה חייב בעל הזיכיון לשלם לפי [[סימן זה]] מיום י&quot;א באב התשס&quot;ט (1 באוגוסט 2009) עד יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]];
::: (3) חוב בשל תמלוגים שהיה חייב בעל הזיכיון לשלם לפי [[סימן זה]] המחושבים בעבור הכנסותיו מחודש אוגוסט 2009 עד חודש דצמבר 2009;
::: (4) לגבי בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי - חוב בשל דמי זיכיון ותמלוגים שהיה חייב לשלם לפי הוראות [[סימן זה]] לפני יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]], בסכום של 10 מיליון שקלים חדשים;
::- &quot;יתרת החוב הכולל&quot; - סכום ההפרש שבין החוב הכולל לבין החוב שאינו ניתן לפריסה;
::- &quot;מועד התשלום הדחוי&quot; - ה' בטבת התשע&quot;ב (31 בדצמבר 2011);
::- &quot;רווח&quot; - רווח שנרשם בדוח כספי שנתי מבוקר של בעל הזיכיון, ולגבי שנת כספים שטרם הוגש לגביה דוח כאמור - רווח שהוצג בדוח אחר בשל אותה שנת כספים, כולה או חלקה, שאושר בידי רואה חשבון והוגש למנהל;
::- &quot;ריבית איחורים&quot; - ריבית בשל איחור בהעברת כספים במערכת הבנקאית, כפי שנקבעה בהודעת החשב הכללי במשרד האוצר, כשיעורה מזמן לזמן.
: (ב) בעל זיכיון שיש לו חוב כולל, ישלמו עד יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]].
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), בעל זיכיון ששילם את החוב שאינו ניתן לפריסה ביום תחילתו של [[תיקון מס' 32]], רשאי לשלם את יתרת החוב הכולל בהתאם להוראות המפורטות להלן, לפי בחירתו, ובלבד שהודיע למנהל על בחירתו כאמור עד יום ט' בשבט התש&quot;ע (24 בינואר 2010):
:: (1) חוב בשל דמי זיכיון בסכום שאינו עולה על סכום שקבעו לגביו השר ושר האוצר - רשאי בעל הזיכיון לשלמו עד מועד התשלום הדחוי, ובלבד שהסכום הכולל שיקבעו השרים לפי פסקה זו לכל בעלי הזיכיון לא יעלה על סכום ההפרש הצפוי, והכל בכפוף להוראות אלה:
::: (א) החוב האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלומו ועד היום הקודם ליום תחילתו של [[תיקון מס' 32]];
::: (ב) החוב האמור יישא הפרשי הצמדה למדד מיום תחילתו של [[תיקון מס' 32]] עד למועד התשלום בפועל או עד למועד התשלום הדחוי, לפי המוקדם;
::: (ג) לא שולם החוב האמור עד למועד התשלום הדחוי, תיווסף עליו ריבית פיגורים מהמועד האמור ועד למועד תשלומו בפועל;
:: (2) חוב בשל דמי זיכיון ובשל תמלוגים, בסכום שאינו עולה על 39 מיליון שקלים חדשים לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי או על 19.5 מיליון שקלים חדשים לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, למעט בשל שנים שבהן היה לבעל הזיכיון רווח - רשאי בעל הזיכיון לשלמו עד למועד התשלום הדחוי, בתשלומים ובמועדים כפי שיורה המנהל, ובלבד שלא יורה על מועד הקודם ליום כ&quot;ה בטבת התשע&quot;א (1 בינואר 2011), והכל בכפוף להוראות אלה:
::: (א) החוב האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלומו ועד היום הקודם ליום תחילתו של [[תיקון מס' 32]];
::: (ב) החוב האמור יישא ריבית איחורים מיום תחילתו של [[תיקון מס' 32]] עד למועד תשלומו בפועל;
::: (ג) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הגבלות ותנאים נוספים על ההגבלות לפי [[סעיף 71ג]], שיחולו על בעל הזיכיון כל עוד לא שילם את החוב האמור.
: (ד) עלתה יתרת החוב הכולל על סכום החובות לפי סעיף קטן (ג)(1) ו-(2), ישלם בעל הזיכיון את ההפרש ביניהם, בתוך 14 ימים מיום שהמנהל הודיע לו על כך, בכפוף להוראות אלה:
:: (1) החוב האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלומו ועד למועד התשלום בפועל או עד תום 14 ימים מיום הודעת המנהל, לפי המוקדם;
:: (2) לא שולם החוב האמור עד תום 14 ימים מיום הודעת המנהל, תיווסף עליו ריבית פיגורים מהמועד האמור ועד למועד תשלומו בפועל.
: (ה) בעל זיכיון ימסור למנהל, באופן ובמועד שיורה המנהל, את הנתונים הדרושים לצורך חישוב סכום החוב הכולל של בעל הזיכיון; המנהל ימסור לשר האוצר את הנתונים שנמסרו לו כאמור ואת חישוב סכום החוב הכולל של בעל הזיכיון.
: (ו) הגיש בעל זיכיון למנהל דוח כספי שנתי מבוקר לגבי שנת כספים שבשלה נדחה חוב לפי סעיף קטן (ג)(2), ונרשם בדוח האמור רווח, ישלם בעל הזיכיון את החוב שנדחה כאמור בשל אותה שנה, בתוך 30 ימים מיום הגשת הדוח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, וריבית איחורים, בשל התקופות כאמור בסעיף קטן (ג)(2)(א) ו-(ב).
: (ז) הפר בעל זיכיון שמועד תשלום חובו נדחה לפי סעיף קטן (ג)(2), תנאי מהתנאים לפי [[סעיף 71ג]] או לפי סעיף קטן (ג)(2)(ג), או לא שילם תשלום במועד שהורה המנהל לפי סעיף קטן (ג)(2) (בסעיף קטן זה - המועד לתשלום), או פקע או בוטל זיכיונו, ישלם בתוך 30 ימים מיום שהתגלתה ההפרה, מהמועד לתשלום או מהמועד שבו פקע או בוטל זיכיונו, לפי העניין, את יתרת חובו הנדחה כאמור, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, וריבית איחורים, בשל התקופות כאמור בסעיף קטן (ג)(2)(א) ו-(ב).

@ 102א2. החזר בעד השנים 2003 עד 2012 (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;ההפרש בפועל&quot; - שבין שני אלה:
::: (1) סכום השווה לסך דמי הזיכיון ששילמו בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה לפי [[סעיף 102א1(ג)(1) ו-(2)]] בתוספת דמי הזיכיון ששילמו כל בעלי הזיכיונות בעבור שנות הכספים 2010 עד 2012, וכן תשלום בעד הפצת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין לפי [[סעיף 99]] ודמי ההפצה ששולמו לרשות לפי הוראות [[סעיף 100א]] בעבור שנים אלה, ובתוספת הסכומים שהופחתו לפי [[סעיף 102א3]];
::: (2) סכום השווה לסך ההוצאות שהוציאה הרשות בעד השנים האמורות בפסקה (1) בתוספת סך התמלוגים שהועברו לאוצר המדינה לפי [[סעיף 102א(ב)]];
::- &quot;ההפרש הצפוי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 102א1(א)]];
::- &quot;החלק היחסי&quot; - היחס שבין דמי הזיכיון שהיה חייב בעל זיכיון לשלם בשל שנת כספים לפי [[סימן זה]] לפני יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]] לבין סך דמי הזיכיון שהיו חייבים בעלי הזיכיונות לשלם לפי [[סימן זה]] לפני יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]] בשל אותה שנה, כשהוא מוכפל בהפרש הצפוי בשל אותה שנת כספים.
: (ב) הרשות תעביר למי שהיה בעל זיכיון באחת או יותר משנות הכספים 2006 עד 2009, סכום שיקבעו השר ושר האוצר, במועדים שיקבעו, בעד השנים כאמור שבהן היה בעל זיכיון.
: (ג) נוצר הפרש בפועל, תעביר הרשות למי שהיה בעל זיכיון באחת או יותר משנות הכספים 2003 עד 2006, ו-2010 עד 2012, סכום שעליו תורה, באישור השר ושר האוצר, ובמועדים שעליהם תורה בעד השנים כאמור שבהן היה בעל זיכיון, ובלבד שהסכום הכולל שעליו תורה הרשות לפי סעיף קטן זה לכל בעלי הזיכיון לא יעלה על סכום ההפרש בפועל, ויתקיים האמור בסעיף קטן (ה).
: (ד) העברת הסכומים מהרשות לבעל זיכיון לפי סעיף זה תהיה בדרך של קיזוז חובות של בעל הזיכיון לרשות; לא היה לבעל הזיכיון, במועד העברת הסכום, חוב כאמור, או שסכום החוב נמוך מהסכום שיש להעבירו, יועברו הסכום או יתרתו שלא קוזזה, לפי העניין, באופן שיקבעו השר ושר האוצר.
: (ה) סכומים כאמור בסעיף קטן (ג), בסכום שלא יעלה על החלק היחסי, יועברו תחילה למי שהיה בעל זיכיון בשנת כספים שבשלה מחולק הסכום וביום תחילתו של [[תיקון מס' 32]] אין לו חוב בשל דמי זיכיון ותמלוגים.
: (ו) (((בוטל).))

@ 102א3. הפחתת סכומים (תיקון: תשע&quot;ג)
: (א) הרשות רשאית לאשר לבעל זיכיון ששילם את יתרת החוב הכולל כהגדרתו [[בסעיף 102א1]], להפחית מהסכומים שעליו לשלם לרשות לפי [[סעיפים 99]] [[ו-100א]] עד יום תחילתו של [[תיקון מס' 37]], את חלקו היחסי בהפרש בפועל, בסכום ובתנאים שתורה.
: (ב) הופחתו הסכומים שעל בעל זיכיון לשלם לרשות לפי [[סעיפים 99]] [[ו-100א]] לפי הוראות סעיף קטן (א), ינוכה סכום ההפחתה כאמור מהסכום שיועבר לבעל זיכיון לפי [[סעיף 102א2(ג)]].
: (ג) בסעיף זה, &quot;ההפרש בפועל&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 102א2(א)]] בשינוי זה: פסקה (1) להגדרה האמורה תיקרא כך: &quot;(1) סכום השווה לסך דמי הזיכיון שעל בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה לשלם לפי [[סעיף 102א1(ג)(1) ו-(2)]] בתוספת דמי הזיכיון שעל כל בעלי הזיכיונות לשלם בעבור שנות הכספים 2010 עד 2012, וכן תשלום בעד הפצת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין לפי [[סעיף 99]] ודמי ההפצה שיש לשלם לרשות לפי הוראות [[סעיף 100א]] בעבור שנים אלה.&quot;.

@ 102ב. החלת [[פקודת המסים (גביה)]] (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח, תשע&quot;ב-2)
: על דמי הזכיון, דמי הרישיון והתמלוגים לפי חוק זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], כאילו היו מס כמשמעותו [[באותה פקודה]]; לעניין זה, &quot;דמי זיכיון&quot;, &quot;דמי רישיון&quot; או &quot;תמלוגים&quot; - דמי זיכיון, דמי רישיון או תמלוגים לפי חוק זה, שנשלחה לחייב הודעה בכתב על חיובו בהם וניתנה לו אפשרות לטעון את טענותיו כנגד החיוב.

@ 103. מילוות
: הרשות רשאית, בכפוף לאמור בכל חוק, לקבל מילוות לשם מימון ביניים של תחילת פעולותיה ומילוות שאינם למטרת מימון ביניים כאמור - באישור שר האוצר.

@ 103א. פרסום תקציב הרשות (תיקון: תשע&quot;א)
: תקציב הרשות יפורסם באתר האינטרנט של הרשות.

=== סימן ב': מענק פיצויים (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ===

@ 104. זכאות למענק (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ב-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;עתון יומי&quot; - תאגיד המוציא לאור עתון יומי בישראל והחבר באיגוד העיתונים היומיים בישראל;
::- &quot;בית קולנוע&quot; - עסק של עינוג ציבורי כמשמעותו [[בחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]], המחזיק ברשיון כדין שעיסוקו הצגות קולנוע.
: (ב) הרשות תשלם מענק שנתי (להלן - מענק), לעתון יומי ולבית קולנוע שהכנסותיהם מפרסומת קטנו בשל שידורי פרסומת בטלויזיה בערוץ 2 (להלן - זכאים).
: (ג) שופט או אדם אחר שימנה נשיא בית המשפט העליון, יקבע מיהו העתון היומי ובית הקולנוע הזכאי בכל שנה, את התקופה בה ישולם המענק ואת החלוקה של המענק בין הזכאים ובלבד שתקופת המענק לא תעלה על תקופה שלאחר תום תקפו של [[סימן זה]].
: (ד) עתון יומי או בעל בית קולנוע שהוא בעל זכיון לשידורי טלויזיה או בעל זכיון לשידורים לפי [[פרק ב'1 לחוק התקשורת]] או בעל ענין בתאגיד כאמור, בין במישרין ובין בעקיפין, לא יהא זכאי למענק.

@ 105. תשלום המענק (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) המענק ישולם מתוך יתרת התמלוגים שתיוותר לרשות לאחר כיסוי הוצאותיה.
: (ג) (((ספרור שגוי במקור))) המועצה תקבע אחת לשנה, את סכום המענק.

@ 106. תחולה (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: תחולתו של [[סימן זה]], עד תום שלוש שנים מיום תחילת השידורים בידי בעלי הזכיון הראשונים בערוץ 2.

== פרק ט': שונות ==

=== סימן א': זכויות, חסינויות וסמכויות מיוחדות ===

@ 107. חסינויות הרשות (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) על אף האמור בכל דין, לא תישא הרשות באחריות על הפרתה של זכות קנין רוחני כלשהי, לרבות זכות יוצרים, בידי מורשה לשידורים או שלוחו.
: (ב) על אף האמור [[בחוק איסור לשון הרע, התשכ&quot;ה-1965]], לא תישא הרשות באחריות על הפרת הוראותיו של [[החוק האמור]] בידי מורשה לשידורים או בידי שלוחו, זולת אם אישרה הרשות מראש את התכנית שבה הופרו הוראות [[החוק האמור]].

@ 108. סמכות כניסה ועיון (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) לצורך פיקוח על ביצוען של הוראות חוק זה, התקנות והכללים שלפיו ותנאי הזיכיון לשידורים או תנאי הרישיון לשידורים, רשאי נציג שהרשות הסמיכה אותו לכך (בסעיף זה - הנציג) להיכנס לכל מיתקן, משרד, אולפן או תחנת שידור המשמשים מורשה לשידורים לצרכי הפעלת שידורים או ניהולם, לפי הענין.
: (ב) הנציג רשאי לעיין ולבדוק כל מסמך, רשימה, ספר חשבונות, פנקס, מאגר מידע ממוחשב או הקלטה ולהעתיקם בכל דרך שתיראה לו, ובלבד שהעתקה כאמור תהא מותרת לצרכי פיקוח ובקרה בלבד.
: (ג) המורשה לשידורים או נציגו לענין זה, חייב לאפשר לנציג לקיים את הוראותיו של סעיף זה, להמציא לנציג ולהציג לפניו כל מסמך, רשימה, ספר חשבונות, פנקס, מאגר מידע ממוחשב או הקלטה שנדרש להמציאם או להציגם וכן למסור לו מידע שברשותו או שבשליטתו, הדרוש לנציג לשם פיקוח כאמור בסעיף קטן (א).

@ 109. התליית סמכויות וזכיונות בשעת חירום (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) הממשלה רשאית, בשל תנאי חירום המחייבים הפקעת תדרי רדיו לצרכים צבאיים, להחליט על התלייה או הגבלה של סמכויות הרשות ושל זיכיונות לשידורים או רישיונות לשידורים, לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים; הממשלה רשאית, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, להאריך תקפה של החלטה כאמור לתקופה שתקבע.
: (ב) הרשות או מורשה לשידורים לא יהיו זכאים לפיצוי מהממשלה בעד נזק ישיר או עקיף שנגרם להם עקב הכרזה כאמור בסעיף קטן (א), אולם מורשה לשידורים יהא זכאי להחזרת הוצאות קבועות שהוציא לצורך התפעול השוטף של התחנה בתקופה בה היתה ההחלטה בתוקף; בסעיף זה, &quot;הוצאות קבועות&quot; - יציאות והוצאות שמכיר בהן פקיד השומה כהוצאה לשם ייצור הכנסה.

@ 110. הקצאת תדרי רדיו (תיקון: תשע&quot;ד)
: השר יקצה לפי סמכויותיו [[בפקודת הטלגרף האלחוטי]] ובהתאם לאמור [[בסעיף 85 לחוק השידור הציבורי]], תדרי רדיו לשם ביצוע שידורים לפי חוק זה.

=== סימן ב': ועדה לתיאום שידורים ===

@ 111. הקמת ועדת התיאום והרכבה (תיקון: תשס&quot;א-3, תשס&quot;ב-3, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-3)
: (א) תוקם ועדה לתיאום פעילותם של הרשות, תאגיד השידור הציבורי והמועצה לשידורי כבלים שנתמנתה לפי [[סעיף 6ב לחוק התקשורת]] ([[בסימן זה]] - ועדת התיאום).
: (ב) ועדת התיאום תהיה של ארבעה חברים:
:: (1) היושב ראש שמינתה הממשלה, לפי המלצת שר התקשורת;
:: (2) שני נציגים שמינה השר כלהלן:
::: (א) נציג מטעם הרשות, לפי המלצת המועצה;
::: (ב) נציג מטעם המועצה לשידורי כבלים;
:: (3) נציג מטעם תאגיד השידור הציבורי שמינה השר;
:: (4) (((נמחקה).))
: (ג) לכל נציג ימונה ממלא מקום בידי השר שמינה את הנציג.
: (ד) ועדת התיאום תתחיל בביצוע תפקידיה, בהתאם [[לסעיף 112]], לא יאוחר מיום י&quot;ד בחשון התשס&quot;ב (31 באוקטובר 2001) ולצורך כך ימונו חבריה עד ליום י&quot;ג בתשרי התשס&quot;ב (30 בספטמבר 2001).

@ 112. תפקידי ועדת התיאום (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשע&quot;א, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-3)
: תפקידי ועדת התיאום הם:
: (1) הגבלה ברכישת תכניות מספקים מחוץ לישראל, כאמור [[בסעיף 62]], בשינויים המחוייבים;
: (2) מניעת שידורן של תכניות דומות או זהות שהופקו או שהוחל בהפקתן בידי הרשות, תאגיד השידור הציבורי או בידי המורשים לשידורים לפי חוק זה או לפי [[חוק התקשורת]];
: (3) כל פעולת תיאום אחרת שתטיל עליה הממשלה.

@ 113. ערר על החלטה של ועדת התיאום
: חבר ועדת התיאום רשאי לערור לפני הממשלה, באמצעות השר שמינהו, על החלטה של הוועדה, תוך שבעים ושתיים שעות ממועד קבלתה; ביצוע ההחלטה יעוכב עד להכרעת הממשלה בערר.

=== סימן ג': נציב תלונות ===

@ 114. מינוי נציב תלונות ותקופת המינוי
: (א) השר ימנה נציב תלונות שתפקידו לברר תלונות הבאות אליו מקרב הציבור בנוגע לשידורים (להלן - נציב התלונות); מינויו של נציב התלונות יהיה לחמש שנים.
: (ב) הרשות תשלם לנציב התלונות את משכורתו ואת התשלומים האחרים המגיעים לו לגבי תקופת כהונתו, בשיעור שיקבע השר.
: (ג) הודעה על מינויו של נציב התלונות ועל מען משרדו תפורסם ברשומות.

@ 115. פקיעת כהונה
: מינויו של נציב התלונות יפקע לפני תום כהונתו באחת מאלה:
: (1) בהתפטרותו;
: (2) אם החליט השר, לאחר התייעצות עם המועצה, להעבירו מכהונתו.

@ 116. הגשת תלונה
: תלונה תוגש בכתב במישרין לנציב התלונות, תיחתם ביד המתלונן ויצויינו בה שם המתלונן ומענו, תיאור מפורט של הענין שעליו נסבה התלונה, לרבות המועד בו ארע וכל פרט אחר הנוגע לענין והמסייע לבירור יעיל של התלונה.

@ 117. תלונה על מי ועל מה (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) תלונה ניתנת להגשה על הרשות, על מורשה לשידורים, על חברת החדשות וכן על עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד של הרשות, של מורשה לשידורים או של חברת החדשות.
: (ב) נושא התלונה יכול שיהיה -
:: (1) כשהתלונה על בעל זכיון או על חברת החדשות - תכנם של השידורים ששידורם נוגד הוראות חוק זה, או תקנות או כללים שנקבעו לפיו או שיש בהם פסול אחר על פי דין;
:: (2) כשהתלונה על הרשות - מעשה או מחדל הנוגע לפיקוח על שידוריו של בעל זכיון, ולענין שידורי הרשות - כאמור בפסקה (1).

@ 118. תלונות שאין לברר אותן (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) לא יהיה בירור בתלונות אלה:
:: (1) תלונה של מורשה לשידורים על הרשות או על חברת החדשות;
:: (2) תלונה של מורשה לשידורים על מורשה לשידורים אחר;
:: (3) תלונה של מי שמועסק בחברת החדשות, ברשות, או אצל מורשה לשידורים, בענין הנוגע להעסקתו;
:: (4) תלונה בענין התלוי ועומד בבית משפט או בבית דין או שבית משפט או בית דין הכריע בו לגופו;
:: (5) תלונה על פעולה שיפוטית של בית משפט או שופט, של בית דין או חבר בית דין ושל ועדה שהוקמה על פי חוק או של חבר מחבריה;
:: (6) תלונה בענין שניתנה בו החלטה שעליה אפשר, או היה אפשר, להגיש השגה, ערר או ערעור והוא אינו מסוג הענינים שפסקאות (1) עד (5) דנות בהם;
:: (7) תלונה שהוגשה לאחר שעברו שלושה חודשים מיום שארע הענין שעליו היא נסבה;
:: (8) תלונה שנציב התלונות סבור כי היא קנטרנית או טרדנית;
:: (9) תלונה על מורשה לשידורים בענין שלגביו הוגשה כבר תלונה לרשות;
:: (10) תלונה בענין שלגביו כבר הוגשה תלונה למבקר המדינה בתפקידו כנציב תלונות הציבור לפי [[הפרק השביעי של חוק מבקר המדינה]].
: (ב) הוגשה תלונה שלפי סעיף קטן (א) אין לברר אותה, יודיע נציב התלונות למתלונן בכתב שלא יטפל בתלונה ויציין את הנימוקים לכך.

@ 119. דרכי הבירור
: (א) נציב התלונות רשאי לברר את התלונה בכל דרך שיראה לנכון והוא אינו קשור להוראה שבסדר דין או בדיני ראיות.
: (ב) נציב התלונות יביא את התלונה לידיעת מי שהתלונה עליו, ואם היה עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד כאמור [[בסעיף 117(א)]] - גם לידיעת הממונה עליו (להלן - הממונה), ויתן להם הזדמנות נאותה להשיב עליה; נציב התלונות רשאי לדרוש מהם כי ישיבו על התלונה תוך תקופה שיקבע בדרישתו.
: (ג) נציב התלונות רשאי גם לשמוע את המתלונן, את מי שהתלונה עליו וכל אדם אחר, אם ראה בכך תועלת.
: (ד) לצורך הבירור רשאי נציב התלונות לדרוש מכל אדם להתייצב לפניו ולתת לו, תוך תקופה שיקבע בדרישה ובאופן שיקבע, כל ידיעה או מסמך העשויים לדעת נציב התלונות לעזור בבירור התלונה; מי שנדרש להתייצב או למסור ידיעה או מסמך כאמור, חייב למלא אחר הדרישה והוראות [[סעיף 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ&quot;ט-1968]], יחולו, בשינויים המחוייבים, על סירוב למלא אחר הדרישה.
: (ה) האמור בסעיף קטן (ד) אינו בא לגרוע מהוראות [[פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש]]] (להלן - פקודת הראיות).

@ 120. הפסקת הבירור
: נציב התלונות יפסיק בירור תלונה אם ראה כי מלכתחילה לא היה מקום לבירורה לפי הוראות [[סימן זה]], ורשאי הוא להפסיקו אם ראה שענין התלונה בא על תיקונו או שהמתלונן ביטל את תלונתו; נציב התלונות יודיע בכתב למתלונן ולמי שהתלונה עליו, שהפסיק את הבירור, ויציין את הנימוקים לכך.

@ 121. תוצאות הבירור (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) מצא נציב התלונות שהתלונה היתה מוצדקת, כולה או מקצתה, ימסור על כך הודעה מנומקת בכתב למתלונן ולמי שהתלונה עליו; העלה בירור התלונה קיומו של ליקוי, רשאי נציב התלונות להצביע לפני מי שהתלונה עליו על הצורך בתיקון הליקוי ועל הדרך והמועד לכך.
: (ב) הודעה של נציב התלונות כאמור בסעיף קטן (א) תימסר גם לאלה:
:: (1) כשהתלונה על מורשה לשידורים או על חברת החדשות - לרשות;
:: (2) כשהתלונה על הרשות - לשר;
:: (3) כשהתלונה על עובד, נושא משרה, או ממלא תפקיד כאמור [[בסעיף 117(א)]] - לממונה.
: (ג) הרשות לענין שידורי רשות, חברת החדשות ומורשה לשידורים שהיו נושא לתלונה, ישדרו לפי דרישת נציב התלונות, הודעה בדבר תוצאות בירורה של תלונה כאמור שנמצאה מוצדקת, במועד ובנוסח שקבע נציב התלונות בדרישתו.
: (ד) מי שהתלונה עליו או הממונה יודיע לנציב התלונות, תוך המועד האמור בסעיף קטן (א), על האמצעים שנקטו לתיקון הליקוי; לא הניחה ההודעה את דעתו של נציב התלונות או שלא ניתנה כנדרש, רשאי הוא להביא את הענין לידיעת השר.
: (ה) מצא נציב התלונות שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, למי שהתלונה עליו ולממונה שקיבל הודעה לפי [[סעיף 119(ב)]], ורשאי הוא לפרש בהודעתו את תמצית ממצאיו.
: (ו) העלה בירור התלונה חשד שנעברה עבירה פלילית יודיע על כך נציב התלונות ליועץ המשפטי לממשלה.

@ 122. זכויות וסעדים
: (א) החלטותיו של נציב התלונות בענין תלונה -
:: (1) אין בהן כדי להעניק למתלונן או לאדם אחר זכות או סעד בבית משפט או בבית דין, שלא היו לו לפני כן;
:: (2) אין בהן כדי למנוע מהמתלונן או מאדם אחר להשתמש בזכות או לבקש סעד שהוא זכאי להם; אולם אם נקבע בחיקוק מועד לשימוש בזכות או לבקשת סעד כאמור לא יוארך המועד בשל הגשת התלונה או בירורה.
: (ב) לא ייזקק בית משפט או בית דין לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב התלונות.

@ 123. נציב התלונות - עובד ציבור
: דין נציב התלונות וכל אדם אחר שבעזרתו מבצע נציב התלונות את תפקידיו כדין עובד ציבור לענין [[חוק העונשין]].

@ 124. דין וחשבון
: (א) נציב התלונות יגיש לשר, לפחות אחת לשנה, דו&quot;ח על פעולותיו שיכיל סקירה כללית ותיאור הטיפול במבחר של תלונות; משהוגש דו&quot;ח רשאי נציב התלונות לפרסמו.
: (ב) דו&quot;ח או מסמך אחר שפרסם או הכין נציב התלונות במילוי תפקידו וכן הודעה שנמסרה לו אגב מילוי תפקידו לא ישמשו ראיה בהליך משפטי או משמעתי.

@ 125. אי תלותו של נציב התלונות
: אין על נציב התלונות מרות בעניני מילוי תפקידו על פי [[סימן זה]], זולת מרותו של הדין.

=== סימן ד': חובות והתקשרויות במישור הבין-לאומי ===

@ 126. חובות מכוח המשפט הבין-לאומי (תיקון: תשע&quot;א)
: הרשות, מורשה לשידורים או מי שהשר יקבע לכך יקיים את החובות המוטלות על מדינת ישראל מכוח אמנות בין-לאומיות בענין שידורים לפי חוק זה.

@ 127. התקשרויות במישור הבין-לאומי
: הרשות לא תתקשר בהסכם עם ממשלה ולא תצטרף לארגונים בין-לאומיים, אלא באישור הממשלה.

=== סימן ה': החלת דינים ===

@ 128. צווי מניעה
: לענין סעד בדרך צו מניעה, דין הרשות כדין המדינה בכל הקשור, במישרין או בעקיפין, בשידורי הרשות או החברה או בהכנתם.

@ 129. דין חברי מועצה ועובדים
: (א) דין חברי המועצה ועובדי הרשות ודין חברי מועצת המנהלים של החברה ועובדיה כדין עובדי המדינה לענין החיקוקים המפורטים להלן:
:: (1) [[חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ&quot;ט-1969]];
:: (2) [[חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי&quot;ט-1959]];
:: (3) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]];
:: (4) [[חוק העונשין]] - ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
:: (5) [[פקודת הראיות]];
:: (6) [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]];
:: (7) [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969]];
: (ב) דין עובדי הרשות ועובדי החברה כדין עובדי המדינה, בשינויים המחוייבים, לענין [[חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ&quot;ג-1963]].

=== סימן ו': תיקוני חוקים ===

@ 130. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי&quot;ט-1959]].))
@ 131. : ((הנוסח שולב [[בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי&quot;ז-1957]].))
@ 132. : ((הנוסח שולב [[בחוק רשות השידור, התשכ&quot;ה-1965]].))
@ 133. : ((הנוסח שולב [[בחוק העבירות המינהליות, התשמ&quot;ו-1985]].))

== פרק י': שידורים בתקופת הביניים (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ==

@ 134. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ב-2, תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ג, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;תקופת ביניים&quot; - התקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום ט&quot;ז בחשון התשנ&quot;ד (31 באוקטובר 1993) או עד למועד שתקבע הרשות להפעלת השידורים בידי בעלי הזכיונות - לפי המוקדם שביניהם;
:- &quot;מנהל השידורים&quot; - מנהל מינהלת ההקמה של הרשות השניה לטלויזיה ורדיו במשרד התקשורת.

@ 135. קיום שידורים בתקופת הביניים (תיקון: תשנ&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 6]], רשאי מנהל השידורים לקיים שידורי טלויזיה בתקופת הביניים על פי המגמות [[שבסעיף 5(ב)]].
: (ב) בתקופת הביניים לא ישודרו שידורי חדשות, למעט שידורי ספורט, ולא ישודרו שידורי תעמולת בחירות לפי [[חוק הבחירות (דרכי תעמולה)]], וכן לא ישודרו שידורים בנושאים בעלי אופי פוליטי ישראלי לרבות ראיונות עם אישים פוליטיים ישראליים, ואולם ניתן לשדר שידורים מדיוני מליאת הכנסת.
: (ג) לא ישודרו תשדירי פרסומת בתקופת הביניים אך ניתן לשדר תשדירי שירות ושידורי חסות; התמורה שתתקבל מתשדירים כאמור, תשמש למימון השידורים בתקופה זו; ראה השר כי הכנסות השידורים בתקופת הביניים מתשדירים כאמור עולות על ההוצאות, רשאי הוא להורות, על אף האמור [[בסעיף 51]], כי עודפי ההכנסות כאמור ישמשו למימון ההקמה של תחנות שידור ראשיות.
: (ד) השר יקבע כללים בכל הנוגע לשידורים בתקופת הביניים לרבות לענין הזמנת הפקות ולענין תשדירי שירות ושידורי חסות; כללים כאמור יהיו באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שידור תשדירי שירות ותשדירי חסות), התש&quot;ן-1990]] (ק&quot;ת תש&quot;ן, 541).))
: (ה) לענין ביצוע השידורים בתקופת הביניים יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיפים אלה: [[1]], [[46]], [[47]], [[51(א) ו-(ג)]], [[90]], [[91]], [[92]], [[107]], [[109]], [[110]], [[111]], [[112]], [[113]], [[114(א)]], [[115]], [[116]], [[117]], [[118]], [[131]], [[132]], [[133]].
: (ו) לענין סעיף זה -
::- &quot;תשדיר שירות&quot; - תשדיר שעיקרו ומגמתו מתן שירות לציבור, בין בדרך של מתן מידע והדרכה לגבי שירותים ציבוריים או לשם קידומם של ענפים במשק, לרבות תוך ציון סוגי מוצרים, ובין בדרך של הכוונה או מתן ייעוץ בנושאים שבטובת הציבור, והכל ללא ציון שמו של יצרן מסוים;
::- &quot;שידור חסות&quot; - ציון השתתפותו של גורם חוץ במימון מישדר (להלן - המממן), בדרך של הקרנת שיקופית או קריאת האמור בה, ויכול שבשיקופית יצוינו שמות מוצריו של המממן, תיאור מאפייניהם העיקריים וסימנו המסחרי של המממן או מוצריו, אך למעט תיאור איכותי-השוואתי של המוצרים.

@ 136. העסקת עובדים ורכישת נכסים (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) מנהל השידורים, באישור השר, רשאי להעסיק עובדים בתקופת הביניים לצורך ביצוע הוראות [[פרק זה]] ובלבד שהעובדים יועסקו באמצעות חוזה מיוחד, לפי הוראות [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]].
: (ב) מנהל השידורים רשאי, בכפוף [[לחוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]] ([[בפרק זה]] - חוק נכסי המדינה) לרכוש נכסים ולבצע עסקות למטרת ביצוע הוראות [[פרק זה]].

@ 137. העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א)(1) [[בפרק זה]], &quot;נכס&quot; - מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא;
:: (2) על אף האמור בכל דין או הסכם ובכפוף להוראות [[חוק נכסי המדינה]] מותר, בהסכם, להקנות לרשות את זכויות המדינה בנכסים שיעמדו לרשותו של משרד התקשורת בתקופת הביניים, לצרכי שידורי טלויזיה ואת זכויותיה וסמכויותיה של המדינה לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות שהיו בני תוקף לגבי שידורי טלויזיה בתקופת הביניים ערב תחילתו של ההסכם; להסכם כאמור ייקרא להלן [[בפרק זה]] &quot;הסכם להעברת נכסים&quot;.
: (ב) שר האוצר רשאי בצו לפטור את הרשות מתשלום אגרות, מס בולים, מסים וכל תשלומי חובה אחרים הכרוכים בביצוע ההסכם להעברת נכסים, כולם או מקצתם.
: (ג) משנחתם הסכם להעברת נכסים רשאי השר, על אף האמור בכל דין או הסכם, לקבוע בצו כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו תבוא הרשות במקום המדינה, הן לגבי הזכויות והסמכויות של המדינה והן לגבי החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות עליה ערב תחילת של ההסכם להעברת נכסים.
: (ד) השר רשאי לקבוע בצו - לגבי סוגים מסויימים של תביעות תלויות ועומדות מטעם המדינה או נגדה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים, בקשר לנכסים, הסכמים, התקשרויות ועסקאות כאמור בסעיף קטן (א)(2), וכן לגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות אותו זמן, למעט תביעות של עובדי המדינה בשל תקופת היותם עובדי המדינה - כי הרשות תבוא במקום המדינה.

@ 138. העברת עובדים (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 30(א)]], עובדים שביום תחילתו של חוק זה הועסקו לצורך קיום השידורים בתקופת הביניים, וכן חמישה עובדים נוספים, לכל היותר, שתחילת העסקתם לצורך השידורים היתה לאחר תחילתה של תקופת הביניים, יהיו זכאים לעבור משירות המדינה לשירות הרשות, למשרה מקבילה לפי הענין, ובאין משרה כאמור - למשרה ההולמת את כישוריו ונסיונו בקיום השידורים בתקופת הביניים.
: (ב) מועד העברתו של כל עובד שהועסק בתקופת הביניים, יתואם בין מנהל הרשות לבין מנהל השידורים.
: (ג) על עובד שעבר לרשות לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות אלה:
:: (1) תנאי העסקתו לא יפלו מאלה שהועסק בהם בתקופת הביניים;
:: (2) על אף האמור בכל דין, לא יהיה זכאי להטבות כל שהן בשל העברה כאמור;
:: (3) עובד שעבר כאמור בסעיף קטן (א) ימשיך להיות עובד מדינה לענין גימלה, מחלה, חופשה, פיצויים, וכל זכות אחרת שצבר בשל היותו עובד מדינה, הכל לפי הענין, וזאת עד להסכם להעברת זכויות העובד שייחתם בין הרשות לבין המדינה ולבין העובדים באמצעות הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים שעברו כאמור;
:: (4) עד חתימת הסכם לפי פסקה (3), תעביר הרשות למדינה את כל ההוצאות שהוציאה המדינה לשם שמירת זכויות של עובד כאמור בפסקה (3).

== פרק י&quot;א: ביצוע ותחילה ==

@ 139. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

@ 140. תחילה
: תחילתו של חוק זה ביום קבלתו בכנסת.

@ 141. הוראת מעבר - הועדה המיוחדת (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ב-3)
: (א) חוק זה יהיה בתחום ענייניה של הועדה המיוחדת לענין חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו שהקימה הכנסת השלוש עשרה, ולה יהיו נתונות הסמכויות של ועדת החינוך והתרבות של הכנסת לפי חוק זה, עד תום תקופת כהונתה של הכנסת השלוש עשרה.
: (ב) בתקופת כהונתה של הכנסת החמש-עשרה, הסמכויות של ועדת הכספים של הכנסת לפי חוק זה יהיו נתונות לועדה המיוחדת לענין תיקוני חקיקה בתחום התקשורת שהקימה הכנסת החמש-עשרה ביום ט&quot;ו בשבט התשס&quot;ב (28 בינואר 2002).

@ 142. פרסום
: חוק זה יפורסם תוך חמישה עשר ימים מיום קבלתו בכנסת.

== תוספת ראשונה (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ==
==== ((([[סעיפים 24]] [[ו-59]]))) ====

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ג-2)
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;הפקה מקומית&quot; - תכנית שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני-הנדסי, שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בעברית, בערבית, ברוסית או בשפה אחרת שאישר המנהל מראש, למעט שידורי חדשות, תכניות ספורט ותכניות בעניני היום; בהגדרה זו((,)) &quot;רוב&quot; - 75% לפחות;
:- &quot;ערוץ השידור&quot; - המסגרת הכוללת של שידורי הטלוויזיה בערוץ 2 או בערוץ השלישי;
:- &quot;שידור חוזר&quot; - שידור מחודש בערוץ השידור של תכנית ששודרה בו קודם לכן, או של תכנית ששודרה קודם לכן בערוץ כלל ארצי בישראל, לרבות תכנית שנערכה מחדש, שהיא זהה במהותה, לדעת הרשות, לתכנית ששודרה בעבר;
:- &quot;שעה&quot;, במכסת תכניות הקבועה בשעות - 48 דקות תכנית לפחות;
:- &quot;חצי שעה&quot;, במכסת תכניות הקבועה בחצאי שעות - 24 דקות תכנית לפחות;
:- &quot;תכנית&quot; - יחידות שידורים בסיסית בעלת תוכן והיקף ידועים ומוגדרים, במתכונת הערוכה לשידור בטלוויזיה, הכוללת רצף של תמונות וקול;
:- &quot;תכנית סוגה (ז'נר) עילית&quot; - הפקות מקומיות מהסוגים האלה:
:: (1) &quot;תכנית תעודה&quot; - תכנית העוסקת בתיעוד של תופעות חברתיות, תרבותיות או פוליטיות, או בתיעוד תופעות או תגליות בטבע או במדע, והיא אינה תכנית בעניני היום;
:: (2) &quot;תכנית דרמה&quot; - תכנית המגוללת סיפור עלילה בעל אופי קומי, דרמטי, מלודרמטי, טרגי או כיוצא בזה, בין השאר מסוגים אלה:
::: (א) דרמה בודדת - דרמה בהיקף של פרק אחד המשודרת במלואה במהלך שידור אחד, או מהווה חלק מסדרה קצרה ומשלבת בתוכה בדרך כלל צילומי אולפן עם צילומים מחוץ לאולפן, ואורכה 50 דקות לפחות;
::: (ב) דרמה תיעודית (דוקודרמה) - דרמה העוסקת בדמויות או באירועים אמיתיים והחותרת לשחזר דמויות ואירועים אלה, מתוך נאמנות מרבית לעדויות ולמסמכים המתארים אותם;
::: (ג) סדרת דרמה - דרמה שבה כמה פרקים, שאורך כל אחד מהם 24 דקות לפחות;
::: (ד) סרט טלוויזיה - תכנית במתכונת הדומה לדרמה בודדת אך מתאפיינת, בדרך כלל, באורך של 80 דקות לפחות ובתסריט המחייב צילומים מחוץ לאולפן;
:: (3) &quot;תכנית מיוחדת&quot; - תכנית במתכונת מקורית ובעלת ערך מיוחד, אשר הוכח להנחת דעתה של הרשות כי היא באיכות יוצאת דופן של כתיבה תסריטית, משחק ובימוי, מסוגים אלה:
::: (א) תכנית מערכונים המופקת ברמת הפקה גבוהה באורך של רבע שעה לפחות;
::: (ב) תכנית במתכונת מקורית וחדשנית, באורך של רבע שעה לפחות;
::: (ג) דרמה בודדת, דרמה תיעודית וסדרה דרמטית - כל אלה באורך של חצי שעה לפחות.

@ 2. תכניות סוגה עילית (תיקון: תשע&quot;ה)
: (א) מתוך כלל ההפקות המקומיות ישדר בעל זיכיון בכל שנה תכניות סוגה עילית בהיקף שלא יפחת מ-74 שעות בערוץ 2 ומ-111 שעות בערוץ השלישי, ולענין זה לא יבואו במנין שידורים חוזרים.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), ההוצאה שיוציא בעל זיכיון בערוץ השלישי למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ בתקופה שמיום י' בטבת התשע&quot;ה (1 בינואר 2015) עד יום י&quot;ג בתמוז התשע&quot;ה (30 ביוני 2015), לא תפחת ממחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל רישיון.

@ 3. שעות שידור
: בעל זיכיון ישדר תכניות סוגה עילית בין השעות 19:00 ל-24:00 בימי חול, ואולם רשאי המנהל לאשר שידורים גם בשעות אחרות, בשבתות, בחגים ובמועדים מיוחדים; אישר המנהל שידור בשעות אחרות כאמור, ישדר בעל הזיכיון את התכנית בשידור חוזר ביום חול, במידת האפשר.

@ 4. תכניות בערבית וברוסית
: בעל זיכיון בערוץ 2 ובערוץ השלישי ישדר תכניות מגוונות בסוגיהן ובנושאיהן, הדוברות בשפה הערבית או הרוסית, או המתורגמות לערבית או לרוסית רהוטה, באמצעות כתוביות תרגום או דיבוב, בהיקף שלא יפחת מחמישה אחוזים בשפה הערבית ומחמישה אחוזים בשפה הרוסית, מכלל זמן השידור השבועי שלו.

== תוספת שניה (תיקון: תשס&quot;ג-2) ==
==== ((([[סעיפים 62ג]] [[ו-63א1]]))) ====

@ 1. הגדרות ופרשנות (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) [[בתוספת זו]] -
::- &quot;הכנסות&quot; - הכנסות מביצוע שידורים וממתן שירותים כאמור [[בסעיף 100]];
::- &quot;הפקה מקומית&quot; - (((בוטלה);))
::- &quot;חצי שעה&quot; - (((בוטלה);))
::- &quot;ערוץ&quot; - ערוץ שבו משודרים שידורי בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או שידורי בעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
::- &quot;שידור חוזר&quot; - שידור מחודש בערוץ, של תכנית ששודרה בו קודם לכן או של תכנית ששודרה קודם לכן בערוץ כלל ארצי בישראל, לרבות תכנית שנערכה מחדש, שהיא זהה במהותה, לדעת הרשות, לתכנית ששודרה בעבר;
::- &quot;שעה&quot; - (((בוטלה);))
::- &quot;תכנית&quot; - (((בוטלה);))
::- &quot;תכנית סוגה (ז'נר) עילית&quot; - (((בוטלה).))
: (ב) מונחים [[בתוספת זו]] המוגדרים [[בתוספת הראשונה]] אלא אם כן נקבע אחרת [[בתוספת זו]], תהא הגדרתם כאמור [[בתוספת הראשונה]]; ליתר המונחים תהא המשמעות הנודעת להם בחוק זה.

@ 2. הוצאה שנתית של בעל זיכיון למימון הפקה ורכישה של תכניות (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;ה, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו)
: (א) ההוצאה השנתית שיוציאו בעלי הזכיונות, בכל ערוץ, למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ באותה שנה ([[בתוספת זו]] - הוצאה שנתית של בעל זיכיון), לא תפחת מסכום השווה לששים אחוזים מכלל הכנסותיהם או מ-220 מליון שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם ([[בתוספת זו]] - ההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון); בהוצאה השנתית תכלל גם הוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות, או הוצאה לרכישת שידורי חדשות שאושרה לפי [[סעיף 63א1]], בשיעורים הקבועים [[בתוספת זו]]; ההוצאה השנתית המזערית תוצא על ידי בעלי הזכיונות, בכל ערוץ, באופן יחסי ליחידות השידור שהוקצו להם בערוץ.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), ההוצאה שיוציא בעל זיכיון בערוץ השלישי למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ בתקופה שמיום י' בטבת התשע&quot;ה (1 בינואר 2015) עד יום י&quot;ג בתמוז התשע&quot;ה (30 ביוני 2015), לא תפחת ממחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל רישיון.

@ 2א. הוצאה שנתית של בעל רישיון למימון הפקה ורכישה של תכניות (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ה)
: ההוצאה השנתית שיוציא בעל רישיון למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ באותה שנה ([[בתוספת זו]] - הוצאה שנתית של בעל רישיון) לא תפחת מסך כל שיעורי ההוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות או ההוצאה לרכישת שידורי חדשות שאושרה לפי [[סעיף 63א1]], מההוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים, ומההוצאה לשם הפקת תכניות סוגה עילית, בשיעורים הקבועים [[בתוספת זו]] לגבי כל הוצאה כאמור ([[בתוספת זו]] - הוצאה שנתית מזערית של בעל רישיון).

@ 3. הוצאה לתפעול השוטף של חברת חדשות (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע״ח)
: (א) ההוצאה שיוציאו, בכל שנה, בעלי הזכיונות בכל ערוץ, בחלוקה שווה ביניהם וכן בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לתפעול השוטף של חברת החדשות לא תפחת מ־55 מליון שקלים חדשים, ואולם הוצאה כאמור העולה על עשרים אחוזים מסך ההוצאה השנתית המזערית לא תובא בחשבון כחלק מההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון או של בעל רישיון.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שהכנסותיו השנתיות אינן עולות על 350 מיליון שקלים חדשים, ועל בעלי רישיונות המשדרים שידורי חדשות באמצעות חברת החדשות המשותפת כמשמעותה [[בסעיף 71ד(יג)]] שסך הכנסותיהם השנתיות אינו עולה על 350 מיליון שקלים חדשים.

@ 4. רכישת שידורי חדשות (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;ה, תשע&quot;ו)
: אישרה המועצה לחברת החדשות לרכוש שידורי חדשות בהתאם [[לסעיף 63א1]], לא תפחת ההוצאה שיוציאו, בכל שנה, בעלי הזכיונות בכל ערוץ, בחלוקה שווה ביניהם וכן בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לרכישת שידורי החדשות כאמור, מ-40 מליון שקלים חדשים בשנה, ואולם הוצאה כאמור העולה על עשרים אחוזים מסך ההוצאה השנתית המזערית לא תובא בחשבון כחלק מההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון או של בעל רישיון.

@ 5. תכניות סוגה עילית (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע״ח)
: (א) מתוך סך הכל של ההוצאה השנתית של בעלי הזיכיונות יוציאו בעלי הזכיונות בכל ערוץ, לשם הפקת תכניות סוגה עילית בהיקף האמור בסעיף קטן (ב), סכום שלא יפחת משבעה עשר אחוזים מההוצאה השנתית המזערית או סכום של 50 מליון שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם; סכום ההוצאה כאמור יוצא על ידי בעלי הזכיונות, בכל ערוץ, באופן יחסי ליחידות השידור שהוקצו להם בערוץ.
: (א1) בכפוף להוראות [[סעיף 71ח(ב)]], בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית 15 אחוזים מהכנסותיו, מתוכם 20 אחוזים לפחות להפקת תכניות דרמה ו־20 אחוזים לפחות להפקת תכניות תעודה ובכלל זה סרטי תעודה.
: (ב) מתוך כלל ההפקות המקומיות ישדרו, בכל שנה, בכל ערוץ, בעלי הזיכיונות ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה תכניות סוגה עילית בהיקף של 180 שעות, ולעניין בעלי הזיכיונות, השעות כאמור ישודרו על ידיהם בכל ערוץ באופן יחסי ליחידות השידור שהוקצו להם בערוץ; לענין זה לא יבואו במנין שידורים חוזרים; עלתה ההוצאה השנתית המזערית להפקת תכניות סוגה עילית על 50 מליון שקלים חדשים או ירדה ממנה, ישתנה היקף השעות האמור באופן יחסי לשינוי בהיקף ההוצאה, כפי שתקבע המועצה.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), בשנות הזיכיון השמינית והתשיעית של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי יחולו לגביו הוראות אלה:
:: (1) הסכום שבעל הזיכיון יוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית שישודרו בשנות הזיכיון השמינית והתשיעית, לא יפחת מ-39.4 מיליון שקלים חדשים לשנת הזיכיון השמינית ו-43.3 מיליון שקלים חדשים לשנת הזיכיון התשיעית;
:: (2) נוסף על הסכומים האמורים בפסקה (1), יוציא בעל הזיכיון לשם הפקת תכניות סוגה עילית לפי התכנית להשלמת סוגה עילית שהוגשה ואושרה לפי [[סעיף 37ג(א1)(1) ו-(5) לחוק]], סכום של 37.1 מיליון שקלים חדשים בשנת הזיכיון השמינית ו-27 מיליון שקלים חדשים בשנת הזיכיון התשיעית.
: (ד) בשנת הזיכיון העשירית יוציא בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי, נוסף על סכום ההוצאה השנתי לפי סעיף קטן (א), סכום של 16.1 מיליון שקלים חדשים לשם הפקת תכניות סוגה עילית לפי התכנית להשלמת סוגה עילית שהוגשה ואושרה לפי [[סעיף 37ג(א1)(1) ו-(5) לחוק]].
: (ה) ההוצאות שיוציא בעל הזיכיון, בשנות הזיכיון השמינית, התשיעית והעשירית, בעבור מחקר ופיתוח לצורכי הפקת תכניות סוגה עילית שהן הפקות מקומיות קנויות העומדות בכללי המועצה שנקבעו לפי [[סעיף 60 לחוק]], עד סכום של 2 מיליון שקלים חדשים לשנה, יוכרו כחלק מההוצאה לפי התכנית להשלמת סוגה עילית בשנים האמורות; לעניין זה, &quot;מחקר ופיתוח&quot; - פיתוח תכניות וכתיבת תסריטים, לרבות לתכניות שלא הגיעו לשלב הפקה ושידור.
: (ו) היקף השעות האמור בסעיף קטן (ב) יגדל, בכל שנה משנות הזיכיון השמינית, התשיעית והעשירית, בהתאם ליחס שבין הגידול בהיקף ההוצאה בכל שנה לפי סעיף זה, לבין סכום ההוצאה השנתית לפי סעיף קטן (א), כפי שתקבע המועצה.

@ 5א. הוצאה להפקת סרטים ישראליים (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ו, תשע״ח)
: (א) בסעיף זה, &quot;חלק יחסי&quot;, לעניין בעל זיכיון בערוץ 2 - היחס שבין מספר יחידות השידור שהוקצו לבעל הזיכיון לבין כלל יחידות השידור שהוקצו לבעלי הזיכיונות באותו ערוץ.
: (ב) בכל שנת זיכיון, החל בשנת הזיכיון השמינית של בעל זיכיון בערוץ השלישי ושנת הזיכיון הרביעית של בעל זיכיון בערוץ 2, ובכל שנת רישיון של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, יוציאו בעלי הזיכיונות או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין, לשם הפקת סרטים ישראליים, סכומים כמפורט להלן:
:: (1) לעניין כל אחד מבעלי הזיכיונות בערוץ 2, אם קיימים שני בעלי זיכיונות בערוץ האמור - 2 מיליון שקלים חדשים;
:: (2) לעניין בעל זיכיון בערוץ השלישי, וכן לעניין בעל זיכיון בערוץ 2, אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ האמור ולעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה - 4 מיליון שקלים חדשים.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), בעלי הזיכיונות יוציאו את ההוצאה שעליהם להוציא לשם הפקת סרטים ישראליים בשנת הזיכיון השמינית של בעל זיכיון בערוץ השלישי ובשנת הזיכיון הרביעית של בעל זיכיון בערוץ 2, עד יום ט&quot;ז באייר התש&quot;ע (30 באפריל 2010).
: (ד) שבעים וחמישה אחוזים מתוך הסכום שהוציא בעל זיכיון או בעל רישיון לפי סעיף קטן (ב), יוכרו כחלק מן ההוצאה שעליו להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית באותה שנת זיכיון או שנת רישיון, לפי העניין.
: (ה) קיימים שני בעלי זיכיונות בערוץ 2 ועלה הסכום השווה לשבעה עשר אחוזים מההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון בערוץ האמור על חלקו היחסי בסכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים בשנת זיכיון מסוימת, יוציא בעל הזיכיון, באותה שנת זיכיון, סכום של 2 מיליון שקלים חדשים להפקת סרטים ישראליים, נוסף על הסכום שהוא חייב להוציא לפי סעיף קטן (ב)(1).
: (ו) עלה הסכום השווה לשבעה עשר אחוזים מההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון בערוץ השלישי, או של בעל הזיכיון בערוץ 2 - אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ האמור או של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, על סכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים בשנת זיכיון מסוימת או בשנת רישיון מסוימת, לפי העניין, יוציא בעל הזיכיון באותה שנת זיכיון או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה באותה שנת רישיון, לפי העניין, סכום של 4 מיליון שקלים חדשים להפקת סרטים ישראליים, נוסף על הסכום שהוא חייב להוציא לפי סעיף קטן (ב)(2).
: (ז) הוציא בעל זיכיון או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה סכום לפי הוראות סעיף קטן (ה) או (ו), יוכר הסכום הנמוך מבין הסכומים המפורטים להלן כחלק מן ההוצאה שעל בעל הזיכיון או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית באותה שנת זיכיון או שנת רישיון, לפי העניין:
:: (1) מחצית הסכום שהוציא לפי הוראות סעיף קטן (ה) או (ו);
:: (2) ההפרש שבין הסכום השווה לשבעה עשר אחוזים מההוצאה השנתית המזערית של בעל הזיכיון או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין, לבין חלקו היחסי בסכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים, באותה שנת זיכיון - לעניין בעל זיכיון בערוץ 2, אם קיימים שני בעלי זיכיונות בערוץ האמור, או לבין סכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים באותה שנת זיכיון - לעניין בעל זיכיון בערוץ השלישי ולעניין בעל זיכיון בערוץ 2, אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ האמור או לבין סכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים באותה שנת רישיון - לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה.
: (ח) סכומי ההוצאה לפי סעיף זה יוצאו על ידי בעלי הזיכיונות בכל ערוץ וכן על ידי בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, בהתאם לכללים שקבעה המועצה.
: (ט) היקף השעות האמור [[פרט 5|בסעיף 5(ב)]] יקטן באופן יחסי בהתאם לסכום ההשקעה בסרטים ישראליים, המוכר לפי סעיף קטן (ד), כחלק מן ההוצאה שעל בעל הזיכיון או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין, להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית באותה שנת זיכיון או שנת רישיון, לפי העניין, כפי שתקבע המועצה.

@ 6. (תיקון: תשע״א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע״ח) : (((בוטל).))
@ 7. (תיקון: תשע״א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע״ח) : (((בוטל).))

@ 8. הצמדה (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע״ח)
: (א) הסכומים הנקובים [[בתוספת זו]] למעט הסכומים הנקובים [[פרט 5|בסעיפים 5(ג) עד (ה)]] [[פרט 5א|ו־5א]] יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית המדד, מן המדד שפורסם לחודש יוני 2003 עד למדד שפורסם לאחרונה לפני מועד העדכון.
: (א1) (((בוטל).))
: (ב) הסכומים הנקובים [[פרט 5|בסעיף 5(ג) ו-(ה)]], לעניין שנת הזיכיון התשיעית, יעודכנו ביום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.
: (ג) הסכומים הנקובים [[פרט 5|בסעיף 5(ד) ו-(ה)]], לעניין שנת הזיכיון העשירית, יעודכנו ביום כ&quot;ה בטבת התשע&quot;א (1 בינואר 2011), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.
: (ד) הסכומים הנקובים [[פרט 5א|בסעיף 5א]], יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לחודש נובמבר שלפני יום העדכון;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם לחודש ספטמבר 2009.

== תוספת שלישית (תיקון: תשע״ח) ==
==== ((([[סעיף 71ח(ג)(1)]]))) ====

@ 1. (תיקון: תשע&quot;ח-2)
: [[בתוספת זו]] –
:- ”בעל רישיון” – בעל רישיון זעיר ובעל רישיון זעיר ייעודי, כהגדרתם [[בסעיף 71ו]];
:- ”דירקטור בלתי תלוי” – דירקטור שאינו בעל עניין בחברה, נושא משרה בה או נושא משרה בבעל עניין בחברה, ואינו בן משפחה של בעל עניין או של נושא משרה כאמור, ובלבד שלא ימונה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא חבר כנסת, עובד המדינה, חבר המועצה, עובד הרשות או עובד של מורשה לשידורים או בעל ענין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים;
:: (2) הוא אינו אזרח ישראלי;
:: (3) הוא הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
:: (4) הוא פושט רגל;
:: (5) עיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כדירקטור בלתי תלוי;
:: (6) יש לו זיקה אישית, כלכלית או אחרת, לרבות כעובד, למורשה לשידורים, למי שהוא בעל עניין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים וכן למי שמחזיק במישרין בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה במורשה לשידורים כאמור; לעניין זה, &quot;מורשה לשידורים&quot; - לרבות בעל רישיון לשידורים לפי [[חוק התקשורת]];
:: (7) יש לו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה; לעניין סעיף זה, לא יראו בחברות במפלגה כשלעצמה זיקה אישית או פוליטית;
:: (8) הוא חבר בהנהלה פעילה של מפלגה;
:: (9) הוא קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בחוזה או בעסקה עם הרשות או עם מורשה לשידורים, או שהוא בעל עניין בתאגיד, לרבות שותפות, הקשור כאמור;
:- ”מערך חדשות” – מערך להפקת חדשות הכולל כתבים, שדרים ואמצעי סיקור;
:- ”נושא משרה” – כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ״ט–1999]];
:- ”עורך חדשות” – העורך ומנהל מערך החדשות של בעל הרישיון שמונה לפי [[פרט 3|סעיף 3]].

@ 2.
: בעל רישיון יקים מערך חדשות שיפעל באופן נפרד ועצמאי מהמערכת העסקית והשיווקית של הערוץ.

@ 3.
: הדירקטוריון של בעל הרישיון ימנה עורך חדשות בעל ניסיון בתחום התוכן החדשותי; מינוי עורך החדשות או העברתו מתפקידו ייעשו ברוב של 75 אחוזים לפחות מחברי הדירקטוריון של החברה ובהסכמת אחד לפחות מהדירקטורים שמונו בהתאם להוראות [[פרט 7|סעיף 7]].

@ 4.
: עורך החדשות ינהל את מערך החדשות באופן עצמאי ויפעל על פי שיקול דעתו המקצועי באשר לתוכן החדשות, לרבות קבלת החלטות בנושא תוכן חדשותי, בהתחשב בתקציבו.

@ 5.
: עורך החדשות יהיה מופקד בין השאר על נושאים אתיים בשידורי החדשות, המוסדרים בכללי האתיקה לפי חוק זה ובתקנון האתיקה של בעל הרישיון, אם קיים.

@ 6.
: עובדי מערך החדשות יהיו כפופים באופן ישיר לעורך החדשות והם לא יעסקו, בין במישרין ובין בעקיפין, בשיווק זמן אוויר המיועד לתשדירי פרסומת או בהפקתם של תשדירי פרסומת או מישדרי חסות המשודרים בכלל שידורי הערוץ או בנושא עסקי כלשהו בעבור בעל הרישיון.

@ 7.
: (א) בדירקטוריון של בעל רישיון ובוועדת משנה לענייני חדשות שימנה הדירקטוריון יהיו חברים לפחות שני דירקטורים כמפורט להלן:
:: (1) לעניין בעל רישיון זעיר ייעודי – שני דירקטורים בלתי תלויים שהאסיפה הכללית של בעל הרישיון תבחר, באישור המועצה;
:: (2) לעניין בעל רישיון זעיר שאינו בעל רישיון זעיר ייעודי – דירקטור אחד שתמנה המועצה בהתאם להוראות [[סעיפים 67(ב), (ג), (ה) ו־(ו)]], ודירקטור בלתי תלוי שתבחר האסיפה הכללית של בעל הרישיון, באישור המועצה.
: (ב) דירקטור בלתי תלוי יתמנה לתקופה של שלוש שנים, וניתן למנותו מחדש.
: (ג) דירקטור בלתי תלוי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התפטר בהודעה בכתב למועצה;
:: (2) הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
:: (3) התקיים בו סייג מהסייגים המנויים בהגדרה ”דירקטור בלתי תלוי”;
:: (4) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והאסיפה הכללית העבירה אותו מכהונתו בהודעה בכתב, באישור המועצה;
:: (5) בעל רישיון זעיר ייעודי שבו הוא מכהן היה לבעל רישיון זעיר, והמועצה מינתה דירקטור בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(2), וכן האסיפה הכללית החליטה להעבירו מתפקידו.

@ 8.
: הדירקטוריון ימנה ועדת משנה לענייני חדשות; ועדת המשנה לענייני חדשות תקיים ישיבה אחת לפחות בכל רבעון, או לעתים תכופות יותר בהתאם לצורכי בעל הרישיון, ותנהל פרוטוקולים של דיוניה.

@ 9.
: בשידורי בעל הרישיון תתקיים הבחנה ברורה בין שידורי החדשות ובין שאר השידורים.

@ 10.
: בתקנון החברה של בעל הרישיון ייכללו הוראות אלה:
: א. שידורי חדשות –
:: דירקטוריון החברה יעמוד על קיום הוראות הדין והרישיון, ובכלל זה בכל הנוגע לעצמאות שידורי החדשות בערוץ, ויפעל לקיים הפרדה מבנית בין בעלי המניות לאנשי התוכן של מערך החדשות;
:: דירקטוריון החברה ימנה עורך חדשות ומנהל מערך חדשות בעל ניסיון בתחום התוכן החדשותי (להלן – עורך החדשות) בהתאם להוראות סעיף קטן ב׳; עורך החדשות יפעל להבטחת עצמאות מערך החדשות ועובדיו, הכפופים לו באופן ישיר, בהפקה ובעריכה של החדשות, מהימנות שידורי החדשות ורמת ההפקה הנאותה שלהם ולשמירת כללי האתיקה לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990 (להלן – חוק הרשות השנייה);
:: עורך החדשות יקפיד על כך שבשידורי החדשות לא ישוקפו עמדותיהם של בעל הרישיון, מנהליו, בעלי מניותיו או עובדיו.
: ב. מינוי עורך החדשות או העברתו מתפקידו ייעשו ברוב של 75 אחוזים לפחות מחברי הדירקטוריון של החברה ובהסכמת אחד לפחות מהדירקטורים שמונו בהתאם להוראות [[חוק זה|סעיף 7 לתוספת השלישית לחוק הרשות השנייה]];
: ג. תקציב מערך החדשות –
:: להבטחתן של עצמאותו של מערך החדשות ועובדיו בהפקה ובעריכה של החדשות, מהימנות שידוריו ורמת ההפקה הנאותה שלהם, ישקיע בעל הרישיון תקציב שנתי נפרד וייעודי בכל שנה להפקה ולעריכה של החדשות;
:: התקציב ישמש את מערך החדשות בלבד;
:: בעל הרישיון יפעל להעברת תקציב החדשות למערך החדשות במועדים ובסכומים שייקבעו מראש;
:: מערך החדשות של בעל הרישיון יהיה עצמאי מבחינה כלכלית, באופן שפעילות מערך החדשות תנוהל, חשבונאית, בנפרד מפעילות שידורי הערוץ האחרים;
: ד. הדירקטוריון ימנה ועדת משנה לענייני חדשות; בדירקטוריון החברה ובוועדת משנה לענייני שידורי חדשות שימנה הדירקטוריון יכהנו הדירקטורים שמונו בהתאם להוראות [[חוק זה|סעיף 7 לתוספת השלישית לחוק הרשות השנייה]];
:: ועדת המשנה לענייני שידורי חדשות תקיים ישיבה אחת לפחות בכל רבעון ותנהל פרוטוקולים של דיוניה.

&lt;חתימות&gt;
* יצחק שמיר, ראש הממשלה
* גד יעקבי, שר התקשורת
* חיים הרצוג, נשיא המדינה</text>
      <sha1>0488mydf3fsifltqh014qe7coxjx5ap</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037811</id>
      <parentid>3037777</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T08:04:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>צו ארעי המשהה את כניסתו לתוקף של חוק התקשורת (שידורים)</comment>
      <origin>3037811</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="384728" sha1="24nwq7jtrpjgfn4hhozxcq0akt57iak" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש&quot;ן-1990

&lt;מאגר 2000577 תיקון 2201068 תקן 151426 קוד a163Y00000DuDnaQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תש&quot;ן, 59|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|12:210532)); ((תשנ&quot;א, 102|תיקון|12:210869)); ((תשנ&quot;ב, 84|תיקון מס' 2|12:211747)), ((167|תיקון מס' 3|12:211748)), ((248|תיקון מס' 4|13:210939)); ((תשנ&quot;ג, 58|תיקון מס' 5|13:210963)); ((תשנ&quot;ד, 78|תיקון מס' 6|13:211005)); ((תשנ&quot;ו, 173|תיקון מס' 8 (ביטול שידורי תעמולת בחירות ברדיו)|13:211310)), ((298|ת&quot;ט|1589)); ((תשנ&quot;ח, 79|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)), ((339|תיקון מס' 16 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה)|14:211557)); ((תשנ&quot;ט, 39|חוק לעידוד השירים בשפה העברית (תיקוני חקיקה)|14:211585)); ((תש&quot;ס, 140|תיקון לחוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300190)); ((תשס&quot;א, 5|ת&quot;ט|1755)), ((131|חוק סיווג וסימון שידורים|15:300324)), ((561|תיקון מס' 25 לחוק הבזק|15:300411)); ((תשס&quot;ב, 134|תיקון לחוק סיווג וסימון שידורים|15:300460)), ((200|תיקון מס' 16|15:300471)), ((201|תיקון מס' 17|15:300472)), ((483|ת&quot;ט|1858)); ((תשס&quot;ג, 84|תיקון מס' 18|15:300593)), ((528|תיקון מס' 19|16:299857)); ((תשס&quot;ד, 71|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((499|חוק איסור שידורים שלא כדין (תיקוני חקיקה)|16:299710)); ((תשס&quot;ה, 70|תיקון מס' 22|16:299674)), ((98|תיקון מס' 23|16:299682)), ((385|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)), ((964|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|16:303797)); ((תשס&quot;ו, 16|תיקון מס' 26|16:300008)), ((322|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ז, 155|תיקון מס' 28|17:300102)); ((תשס&quot;ח, 192|תיקון מס' 29|17:300839)), ((620|חוק להגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקוני חקיקה)|17:300124)); ((תש&quot;ע, 232|תיקון מס' 31|18:301073)), ((312|תיקון מס' 32|18:301126)); ((תשע&quot;א, 302, 338|תיקון מס' 33|18:301253)); ((תשע&quot;ב, 3|ת&quot;ט|18:301173)), ((293, 293, 294|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|18:301395)), ((356|ת&quot;ט|2353)), ((507|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)); ((תשע&quot;ג, 42, 47|תיקון מס' 37|18:301514)); ((תשע&quot;ד, 814|חוק השידור הציבורי|19:303857)); ((תשע&quot;ה, 148|תיקון מס' 39|19:306622)), ((183|ת&quot;ט|2490)); ((תשע&quot;ו, 7|תיקון מס' 33 (תיקון מס' 3)|20:315215)), ((622|תיקון מס' 40|20:323693)), ((655|תיקון מס' 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:324296)), ((1177|תיקון מס׳ 6 לחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת|20:348528)); ((תשע&quot;ז, 123|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|20:366409)), ((1054|תיקון מס׳ 43|20:390353)); ((תשע&quot;ח, 196|תיקון מס' 44|20:491148)), ((490|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|20:491979)); ((תשע&quot;ט, 250|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תשפ&quot;ב, 988|תיקון מס' 47|24:644563)); ((תשפ&quot;ג, 60|תיקון מס' 48|25:1854275)); ((תשפ&quot;ד, 1160|תיקון מס' 49|25:4733490)); ((תשפ&quot;ו, 806|תיקון מס' 50|25:14184749)), ((10249|חוק התקשורת (שידורים)|25:14308264)), ((בג&quot;ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&amp;fileName=ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&amp;type=4)).

''שינוי שיעורי קנסות:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 488|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|5506)); ((תשנ&quot;ו, 995|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|5760)); ((תשס&quot;ג, 123|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|6205)); ((תש&quot;ע, 947|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|6877)). ''דחיית מועדים:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ו, 850|צו (דחיית מועדים)|6492)).
''שינוי התוספות:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ה, 559|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שינוי התוספת השנייה לחוק)|7470)).
__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ב, תש&quot;ס, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ג, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3, תשע״ו–4, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ו)
: בחוק זה -
:- &quot;אולפן&quot; - מקום שבו מופקות התכניות המיועדות לשידור, לרבות ציוד ההפקה;
:- &quot;אזור&quot; - תחום גיאוגרפי שגבולותיו נקבעו בזכיון לשידורי רדיו;
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, בתאגיד - כל אחד מאלה:
:: (1) זכות הצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
:: (2) הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי, ובתאגיד שאינו חברה - בעלי תפקידים דומים;
:: (3) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
:: (4) הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו;
:- &quot;בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;בעל זכיון&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בעל ענין&quot; - מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, ובחברה שניירות הערך שלה הוצעו לציבור ונסחרים בבורסה - מי שמחזיק ביותר מעשרה אחוזים, או מי שמכהן בהם כדירקטור או כמנהל כללי;
:- &quot;במישרין או בעקיפין&quot; - לרבות ביחד עם אחרים הפועלים בשיתוף פעולה ביניהם לפי הסכם בכתב או בעל-פה, ולרבות מכוח החזקה או רכישה בידי שלוח או נאמן, חברת נאמנות או חברת רישומים, או באמצעות תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מכל אלה, או בדרך אחרת;
:- &quot;החזקה&quot; או &quot;רכישה&quot;, לענין אמצעי שליטה בתאגיד - בין במישרין ובין בעקיפין; לענין זה -
:: (1) כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי תאגיד, יראו תאגיד, בעל ענין בו ותאגיד שלוב של מי מהם - כאחד;
:: (2) כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד, יראו יחיד, קרובו ותאגיד שלוב של מי מהם - כאחד;
:: (3) החזקה באמצעות תאגיד שלוב תחושב לפי המפורט להלן:
::: (א) לבעל שליטה בתאגיד השלוב ייוחסו מלוא אמצעי השליטה שמחזיק התאגיד השלוב;
::: (ב) למי שאינו בעל שליטה בתאגיד השלוב, ייוחסו אמצעי השליטה שמחזיק התאגיד השלוב לפי שיעור החזקותיו של אותו אדם בתאגיד השלוב;
:- &quot;הוועדה&quot; - ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- &quot;המועצה&quot; - מועצת הרשות שמונתה לפי [[סעיף 7]];
:- &quot;המנהל&quot; - המנהל הכללי של הרשות שמונה לפי [[סעיף 25]];
:- &quot;הפרשי הצמדה וריבית&quot;, &quot;מדד&quot; ו&quot;ריבית פיגורים&quot; - כמשמעותם לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;הרשות&quot; - הרשות השניה לטלויזיה ורדיו שהוקמה לפי חוק זה;
:- &quot;השר&quot; - שר התקשורת;
:- &quot;זיכיון לשידורי טלוויזיה&quot; - זיכיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי טלוויזיה;
:- &quot;זכיון לשידורי רדיו&quot; - זכיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי רדיו בשיטה האנלוגית;
:- &quot;זיכיון לשידורים&quot; - זיכיון לשידורי רדיו או זיכיון לשידורי טלוויזיה;
:- &quot;זכיון להפעלת תחנת שידור&quot; - זכיון שניתן לפי חוק זה להקמה, לקיום ולהפעלה של תחנת שידור, לצורך הפצת שידורי רדיו של בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי;
:- &quot;תאגיד שלוב&quot; - תאגיד, אשר אדם מחזיק בו יותר מעשרה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה, וכן תאגיד שאדם השקיע בו סכום העולה על עשרה אחוזים או יותר מהונו של התאגיד, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה;
:- &quot;חברת החדשות&quot; - כל אחת מחברות החדשות שהוקמו לפי [[סימן ד' לפרק ד']];
:- &quot;חברת רישומים&quot; - חברה שעיסוקה היחיד הוא החזקת ניירות ערך בעד אחרים;
:- &quot;חוק רשות השידור&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;חוק השידור הציבורי&quot; - [[=חוק השידור הציבורי|חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע&quot;ד-2014]];
:- &quot;חוק התקשורת&quot; - [[=חוק התקשורת|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק התחרות הכלכלית&quot; - [[חוק התחרות הכלכלית, התשמ&quot;א-1988]];
:- &quot;יחידת שידור&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 54]];
:- &quot;מועד המעבר&quot; - י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013), או מועד מאוחר יותר שקבע השר, בצו, בהתאם להוראות [[סעיף 33ג]];
:- &quot;מורשה לשידורים&quot; - בעל רישיון לשידורים או בעל זיכיון לשידורים;
:- &quot;יום תחילתו של [[18:301126|תיקון מס' 32]]&quot; - י&quot;ב בשבט התש&quot;ע (27 בינואר 2010);
:- &quot;סרט ישראלי&quot; - כמשמעותו בכללים שקבעה המועצה;
:- &quot;ערוץ 2&quot; ו&quot;הערוץ השלישי&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 54]];
:- ”ערוץ הכנסת” – כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס״ד–2003]];
:- &quot;פקודת הטלגרף האלחוטי&quot; - [[פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]];
:- &quot;קרוב&quot; - בן זוג, אח, הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
:- &quot;רישיון לשידורי טלוויזיה&quot; - רישיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי טלוויזיה;
:- &quot;רישיון לשידורי רדיו ספרתי&quot; - רישיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי רדיו בשיטה הספרתית;
:- &quot;רישיון לשידורי רדיו אנלוגי&quot; - רישיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי רדיו בשיטה האנלוגית, בלא הגבלה גאוגרפית;
:- &quot;רישיון לשידורים&quot; - רישיון לשידורי רדיו ספרתי, רישיון לשידורי רדיו אנלוגי או רישיון לשידורי טלוויזיה;
:- &quot;רישיון להפעלת תחנת הזנה לוויינית&quot; - רישיון שניתן לפי [[סעיף 4 לחוק התקשורת]] להקמה, לקיום ולהפעלה של תחנת הזנה לוויינית;
:- &quot;רשות השידור&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שידורים&quot; - שידורי רדיו וטלויזיה הניתנים לציבור, לפי חוק זה;
:- &quot;שידורי חדשות&quot; - שידורי מהדורות חדשות ויומני חדשות;
:- &quot;שידורי טלויזיה&quot; - שידורי טלויזיה הניתנים לציבור והמופצים בדרך אלחוטית לרבות באמצעות לוויין, ולמעט שידור מוצפן שקליטתו מותנית בתשלום;
:- &quot;שידורי רדיו&quot; - שידורי תכניות שמע הניתנים לשידור והמופצים בדרך אלחוטית, לרבות באמצעות לוויין;
:- &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]], ונוסף על האמור בה, חזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד, אם התקיים בו אחד מאלה:
:: (1) בידו השיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה - מסוג כלשהו, או שלא קיים אדם אחר המחזיק, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה מסוג כלשהו בשיעור העולה על שיעור החזקותיו של האדם האמור באותו סוג של אמצעי שליטה;
:: (2) בידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות לענין מכירה או חיסול של עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;
:- &quot;תאגיד השידור הציבורי&quot; - כהגדרתו [[בחוק השידור הציבורי]];
:- &quot;תחנת הזנה לוויינית&quot; - מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לשם הזנה ללוויין של שידורי בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי, למעט אולפן;
:- &quot;תחנת שידור&quot; - מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לצרכי שידורים, קליטתם או הפצתם, לרבות ציוד לווייני ולמעט תחנת הזנה לוויינית או אולפן;
:- &quot;תיקון מס' 32&quot; - [[18:301126=תיקון מס' 32|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 32), התש&quot;ע-2010]];
:- &quot;תיקון מס' 33&quot; - [[18:301253=תיקון מס' 33|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 33), התשע&quot;א-2011]];
:- &quot;תיקון מס' 37&quot; - [[18:301514=תיקון מס' 37|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 37), התשע&quot;ג-2012]];
:- &quot;תיקון מס' 39&quot; - [[19:306622=תיקון מס' 39|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 39), התשע&quot;ה-2015]];
:- &quot;תכנית סוגה (ז'אנר) עילית&quot; - כהגדרתה [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;תקופת הזיכיון הראשונה&quot; -
:: לענין ערוץ 2 - התקופה המסתיימת ביום ה' בחשון התשס&quot;ד (31 באוקטובר 2003);
:: לענין הערוץ השלישי - התקופה המסתיימת בתום שמונה שנים מהיום שבו התחילו שידורים בו;
:- &quot;תשדיר פרסומת&quot; - שידור פרסומת מסחרית כמשמעותו [[בפרק ו']].

== פרק ב': הרשות ==

=== סימן א': הקמת הרשות ותפקידיה ===

@ 2. הקמת הרשות
: מוקמת בזה הרשות השניה לטלויזיה ורדיו.

@ 3. הרשות - תאגיד
: הרשות היא תאגיד.

@ 3א. מקום המושב של הרשות וחברת החדשות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מקום מושבם של הרשות ומוסדותיה ושל חברת החדשות הוא בירושלים.

@ 4. הרשות - גוף מבוקר
: הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו [[בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]] (להלן - חוק מבקר המדינה).

@ 5. תפקידי הרשות וסמכויותיה (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ב-4, תשע&quot;א, תשע&quot;ח)
: (א) תפקידה של הרשות הוא פיקוח על שידורים לפי חוק זה.
: (ב) במילוי תפקידה האמור תפעל הרשות במגמה -
:: (1) להבטיח השקעה בהפקות מקומיות, בתכניות סוגה עילית ובשידורי חדשות;
:: (2) לשמור על אתיקה בשידורים ובשידורי פרסומת;
:: (3) להנגיש את השידורים לאנשים עם מוגבלות;
:: (4) להגן על קטינים וחסרי ישע;
:: (5) למנוע שידורים אסורים;
:: (6) לעודד את התחרות, בין השאר, באמצעות הסרת והנמכת חסמי כניסה לתחום השידורים;
:: (7) להבטיח שידור מידע מהימן, הוגן ומאוזן.

@ 6. קיום השידורים ומימונם (תיקון: תשע&quot;א)
: השידורים יקויימו באמצעות מורשים לשידורים ועל חשבונם בלבד.

=== סימן ב': מועצת הרשות ===

@ 7. מינוי המועצה והרכבה
: (א) הממשלה תמנה, לפי המלצת השר לאחר שהתייעץ עם ארגונים של סופרים, מורים ואמנים, המוסדות להשכלה גבוהה, האקדמיה ללשון העברית, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועם גופים ציבוריים אחרים מועצה בת חמישה עשר חברים, ומביניהם את יושב ראש המועצה.
: (ב) חברי המועצה יהיו אנשי ציבור בעלי רקע תרבותי הולם, נסיון וידע בתחומי התמחותם ונסיון והבנה למצב החברתי בישראל.
: (ג) בעת המינוי ישקף הרכב המועצה, במידת האפשר, את מיגוון הדעות הרווחות בציבור.
: (ד) הודעה על מינוי המועצה והרכבה תפורסם ברשומות.

@ 8. תקופת הכהונה
: (א) תקופת כהונתה של המועצה תהא ארבע שנים.
: (ב) המועצה היוצאת תמשיך לכהן עד למינויה של המועצה הבאה.
: (ג) חבר המועצה יכול שימונה מחדש לתקופת כהונה נוספת אחת בלבד ברציפות.

@ 9. סייגים למינוי (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) לא ימונה חבר המועצה -
:: (1) חבר כנסת או חבר בהנהלה פעילה של מפלגה;
:: (2) מי שהוא עובד מדינה;
:: (3) מי שהוא עובד הרשות או עובד של מורשה לשידורים, או בעל ענין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים;
:: (4) מי שאינו אזרח ישראלי;
:: (5) מי שהורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
:: (6) מי שהוא פושט רגל;
:: (7) מי שקשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בחוזה או בעיסקה עם הרשות או עם מורשה לשידורים, או מי שהוא בעל ענין בתאגיד, לרבות שותפות, הקשור כאמור.
: (ב) לא ימונה חבר המועצה מי שלדעת השר עלולים עיסוקיו האחרים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר המועצה.

@ 10. פקיעת כהונה של חבר המועצה
: (א) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתה באחד מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
:: (2) נתקיים בו סייג מן הסייגים המפורטים [[בסעיף 9(א)]] למעט [[סעיף 9(א)(7)|פסקה (7) שבו]];
:: (3) נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו, והשר, לאחר התייעצות ביושב-ראש המועצה, העבירו מכהונתו בהודעה בכתב.
: (ב) נתקיים בחבר המועצה או עומד להתקיים בו סייג כאמור [[בסעיף 9(א)(7)]], יודיע על כך ללא דיחוי לשר, באמצעות יושב ראש המועצה.
: (ג) נודע לשר כי נתקיים בחבר המועצה סייג כאמור [[בסעיף 9(א)(7)]] [[או 9(ב)]], רשאי השר, לאחר שנתן לחבר המועצה הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו, להעבירו מכהונתו כחבר המועצה בהודעה בכתב.
: (ד) נעדר חבר המועצה ללא סיבה סבירה משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה בשנה אחת, רשאי השר, לאחר התייעצות ביושב ראש המועצה, להעבירו מכהונתו בהודעה בכתב.
: (ה) הוגש כתב אישום נגד חבר המועצה, בעבירה שלכאורה יש עמה קלון, רשאי השר, לפי הצעת היועץ המשפטי לממשלה, להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו.
: (ו) השר יודיע לממשלה על כל מקרה של פקיעת כהונה של חבר המועצה תוך ארבעה עשר ימים מיום פקיעתה.

@ 11. התפטרות חבר מועצה
: (א) התפטר חבר המועצה מתפקידו או חדל מסיבה אחרת להיות חבר המועצה, ימונה חבר אחר במקומו, בדרך הקבועה [[בסעיף 7]], ליתרת תקופת כהונתה של המועצה.
: (ב) חבר המועצה שנתמנה כאמור בסעיף קטן (א), לא תבוא תקופת כהונתו האמורה במנין התקופות לענין [[סעיף 8(ג)]].

@ 12. ממלא מקום ליושב-ראש ולחבר מועצה
: (א) נבצר זמנית מיושב ראש המועצה למלא תפקידו או אם נתפנתה משרתו וטרם נתמנה אחר במקומו, ימנה לו השר, באישור הממשלה, ממלא מקום מבין חברי המועצה לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.
: (ב) נבצר זמנית, מיושב ראש המועצה להשתתף בישיבה מישיבות המועצה והשר לא מינה לו ממלא מקום, כאמור בסעיף קטן (א), רשאי השר למנות חבר מועצה כממלא מקומו לאותה ישיבה, ובלבד שלא ימנה ממלא מקום כאמור ליותר משתי ישיבות רצופות.
: (ג) חבר מועצה שנבצר ממנו למלא את תפקידו במשך תקופה העולה על שלושה חדשים, וכן מי שהושעה לפי [[סעיף 10(ה)]], רשאי השר באישור הממשלה, למנות לו ממלא מקום.

@ 13. חובת נאמנות
: חבר המועצה ינהג במילוי תפקידו בהגינות, בנאמנות וללא משוא פנים.

@ 14. חובת גילוי ואיסור התקשרות (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) חבר המועצה שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בעיסקה או בענין העומדים לדיון במועצה או בוועדה מוועדותיה, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה, מיד לאחר שנודע לו כי העיסקה או הענין האמורים עומדים לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה או הוועדה באותה עיסקה או באותו ענין ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליהם או הקשורה עמם.
: (ב) חבר המועצה, קרובו, סוכנו, או שותפו או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל ענין או מנהל בו, לא יתקשר בעסקה עם הרשות או עם מורשה לשידורים.
: (ג) התקיים ביושב ראש המועצה האמור בסעיף זה, יפעל על-פי האמור בו, יודיע על כך לשר והוראות [[סעיף 12]] יחולו בשינויים המחוייבים.

@ 15. הוצאות וגמול
: (א) חבר המועצה לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו, אך יהיה זכאי לגמול עבור השתתפותו בישיבות המועצה וכן להחזר הוצאות שהוציא במילוי תפקידו בשיעורים שיקבע השר בתקנות בהתייעצות עם שר האוצר.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) זכאים יושב-ראש המועצה ויושב-ראש ועדת משנה שהוקמה לפי [[סעיף 18]] לקבל גמול בעד הזמן שיקדישו למילוי תפקידם, בנוסף לגמול הקבוע בסעיף קטן (א) ובשיעור שיקבע השר בתקנות בהתייעצות עם שר האוצר.
:: ((פורסמו [[תקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (גמול), התשנ&quot;ד-1999]].))

@ 16. ישיבות המועצה
: (א) ישיבות המועצה יתקיימו לפחות אחת לחדשיים.
: (ב) יושב ראש המועצה יזמן את ישיבותיה ויקבע את מועדיהן וסדר היום שלהן, בכפוף להוראות [[סימן זה]].
: (ג) המועצה תקיים ישיבה מיוחדת על פי דרישת השר או המנהל או שליש לפחות ממספר חברי המועצה; הישיבה תתקיים תוך שמונה ימים מיום הדרישה; בישיבה תדון המועצה בנושאים המפורטים בדרישה.
: (ד) המנהל, או מי שהוא יקבע לכך במקומו, יוזמן לכל ישיבות המועצה.

@ 17. סדרי עבודת המועצה
: (א) המנין החוקי בישיבת המועצה הוא רוב חבריה ובהם יושב ראש המועצה או ממלא מקומו; משנפתחה הישיבה במנין חוקי, יהיה המשך הישיבה כדין בכל מספר חברים, ובלבד שבעת קבלת ההחלטות נכחו שליש ממספר חבריה לפחות ובהם היושב ראש או ממלא מקומו.
: (ב) לא היה מנין חוקי בעת שנפתחה ישיבת המועצה, רשאי היושב ראש לדחותה לחצי שעה; עברה מחצית השעה האמורה, תהיה הישיבה כדין בכל מספר של נוכחים ואולם על קבלת ההחלטה יחולו הוראות סעיף קטן (א).
: (ג) החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות - יכריע יושב ראש המועצה, או ממלא מקומו.
: (ד) המועצה תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ונהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק זה או לפיו.

@ 18. ועדות משנה ועדות מייעצות
: (א) המועצה רשאית לצורך ביצוע תפקידיה -
:: (1) למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל ענין שתראה לנכון, לקבוע את תפקידיהן ולאצול להן מסמכויותיה, למעט סמכויות אלה: קביעת כללים, מינוי המנהל ופיטוריו, אישור תקציב הרשות, ואישור דינים וחשבונות כספיים;
:: (2) למנות ועדות מייעצות לתחומי פעולותיה השונים, מבין חבריה ושלא מבין חבריה ובלבד שלא תינתן זכות הצבעה למי שאינם חברי המועצה.
: (ב) המועצה תקבע כללים למינוי ועדות מייעצות כאמור בסעיף קטן (א)(2), לדרכי פעולתן ולמידת תחולתם של [[סעיפים 9]], [[10]] [[ו-14]] על חברי הוועדות, שאינם חברי המועצה.
: (ג) לא ישמש חבר המועצה יושב ראש של יותר מוועדת משנה אחת.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל), התשע״ג–2013]].))

@ 19. ערר של חברי ועדת משנה
: (א) שניים מחברי ועדת משנה שמונו לפי [[סעיף 18(א)(1)]] רשאים לערור לפני מליאת המועצה על כל החלטה של הוועדה שהתקבלה בניגוד לדעתם.
: (ב) הערר יוגש ליושב ראש המועצה, ובהעדרו לממלא מקומו, תוך ארבעים ושמונה שעות מעת קבלת ההחלטה, והוא יעכב את ביצוע ההחלטה עד להכרעתה של מליאת המועצה.

@ 20. דיון חוזר במליאה
: שליש מחברי המועצה רשאים לבקש דיון חוזר במליאת המועצה בהחלטה שקיבלה ועדת משנה.

@ 21. תוקף החלטות
: קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר המועצה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמספר חברי המועצה לא פחת משני שלישים.

@ 22. פיזור המועצה
: (א) ראה השר כי המועצה אינה ממלאת את תפקידיה על פי חוק זה, ובכלל זה כי -
:: (1) לא קיימה ישיבות בתדירות שנקבעה;
:: (2) לא אישרה את תקציב הרשות במועד;
:: יתרה במועצה בהודעה בכתב שישלח ליושב ראש המועצה, כי אם תוך זמן שיקבע לא תמלא המועצה את המוטל עליה, יציע לממשלה לפזר את המועצה.
: (ב) לא מלאה המועצה את שהוטל עליה כאמור בסעיף קטן (א) תוך המועד שקבע השר בהודעתו, רשאי השר, באישור הממשלה, להורות על פיזור המועצה.
: (ג) תוך שלושים ימים מיום פיזור המועצה, תמונה מועצה חדשה בדרך הקבועה [[בסעיף 7]].

=== סימן ג': תפקידי המועצה וסמכויותיה ===

@ 23. תפקידי המועצה וסמכויותיה (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א, תשע&quot;ח)
: המועצה - מבלי לגרוע משאר תפקידיה וסמכויותיה:
: (1) תתווה את קווי הפעולה של הרשות;
: (2)(א) תפקח באופן שוטף על ביצוע השידורים בידי מורשים לשידורים, ועל קיום השירותים שהם נותנים ובכלל זה תפקח על חובת סימון ומסירת מידע, ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי מורשים לשידורים בהתאם להוראות [[חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס&quot;א-2001]] וכן תפקח על ביצוע חובות לפי [[חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס&quot;ה-2005]];
:: (ב) במסגרת הפיקוח השוטף לפי פסקת משנה (א), תקיים המועצה, אחת לשנה, הליך בדיקה, שבו תבחן כיצד מילא בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, בשנה שלגביה התקיימה הבדיקה, אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון, שעניינם תוכן השידורים, ובכלל זה מימון הפקה ורכישה של תכניות; המועצה תפרסם באתר האינטרנט של הרשות דוח המסכם את תוצאות הליך הבדיקה;
: (3) תדון בהצעת תקציב של הרשות לכל שנת כספים שהגיש לה המנהל ותאשרו כפי שהוצע לה או בשינויים שתמצא לנכון;
: (4) תמנה על פי המלצת המנהל את נציגי הרשות במועצת המנהלים של החברה;
: (5) (((נמחקה);))
: (6) תקבע, באישור השר, את האזורים לזכיון לשידורי רדיו כאמור [[בסעיף 72]];
: (7) תדון בדינים וחשבונות שמבקר הרשות יגיש לה ותקבע את מסקנותיה;
: (8) תקבל לפי דרישתה דינים וחשבונות מהמנהל ומוועדות המשנה, תדון בהם ותקבע את מסקנותיה;
: (9) תגיש לשר כל דין וחשבון שידרוש;
: (10) תדון ותחליט בכל ענין אחר שייראה לה דרוש לביצוע תפקידיה.

@ 24. קביעת כללים (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תש&quot;ס, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח)
: (א) המועצה, תקבע כללים, בכפוף להוראות [[התוספת השנייה]], בשים לב לתפקידה לפי חוק זה, כמפורט להלן:
:: (1) השקעה בהפקות מקומיות ובתכניות סוגה עילית ואופן ההכרה בהן;
:: (2) אתיקה בשידורי טלוויזיה ורדיו ובפרסומות;
:: (3) אופן הנגשת השידורים לאנשים עם מוגבלות, לרבות הנגשה של לוח השידורים;
:: (4) הגנה על קטינים וחסרי ישע;
:: (5) שידורים אסורים כאמור [[בסעיף 46]];
:: (6) נושאיהם, סגנונם, תוכנם, היקפם ועיתוים של שידורי פרסומת המותרים לפי חוק זה;
:: (7) דינים וחשבונות שייתנו מורשים לשידורים לרשות;
:: (8) כללים לעניין שידורי תעמולה ברדיו אזורי לבחירות לרשויות המקומיות לפי הוראות [[סעיף 16ד לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי&quot;ט-1959]].
: (ב) המועצה תעביר לידיעת הועדה כללים שקבעה.

=== סימן ד': הנהלת הרשות ===

@ 25. מינוי המנהל הכללי
: המועצה תמנה, על פי המלצת השר ובאישור הממשלה את המנהל הכללי של הרשות; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

@ 26. כהונת המנהל
: (א) תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים; המועצה רשאית להאריך את מינויו לתקופת כהונה שניה; בתום התקופה השניה רשאית המועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה, להאריך את תקופת כהונתו של המנהל לתקופת כהונה שלישית.
: (ב) המנהל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחד מאלה:
:: (1) התפטר בהודעה בכתב שהגיש למועצה באמצעות יושב ראש המועצה;
:: (2) יושב ראש המועצה, לאחר התייעצות עם המועצה ובהסכמת השר, קבע כי נבצר מהמנהל דרך קבע למלא תפקידו;
:: (3) המועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה, החליטה, בהחלטה מנומקת, להעבירו מכהונתו.
: (ג) התפטר המנהל, תפקע כהונתו בתום שלושים ימים מיום שהגיש הודעת התפטרות, זולת אם החליטה המועצה, בהסכמתו של המנהל, על מועד אחר.
: (ד) נבצר מן המנהל זמנית למלא את תפקידו או שנתפנתה משרתו, וטרם נתמנה אחר במקומו, ימנה יושב ראש המועצה, מנהל בפועל לרשות לתקופה שלא תעלה על חודש ימים.
: (ה) מצא היועץ המשפטי לממשלה, כי יש יסוד לחשד שהמנהל עבר עבירה פלילית שלכאורה יש עמה קלון או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור, יציע לשר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו או עד קבלת החלטה שלא להעמידו לדין.

@ 27. תנאי העסקתו של המנהל
: המועצה, באישור השר ובהתייעצות עם שר האוצר תקבע את שכרו ותנאי העסקתו של המנהל.

@ 28. תפקידי המנהל וסמכויותיו (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2)
: (א) המנהל אחראי לניהול השוטף של ענייני הרשות ותפקידיו, בין היתר, יהיו:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) לפקח על כך שהמורשים לשידורים יקיימו את השידורים לפי הוראות חוק זה ובהתאם לתנאי הזכיון לשידורים או לתנאי הרישיון לשידורים;
:: (4) להכין את הצעת התקציב של הרשות לכל שנת כספים ולהגישה למועצה לאישור לא יאוחר מחודשיים לפני תחילתה של כל שנת כספים;
:: (5) להגיש למועצה דין וחשבון שנתי על פעולות הרשות ופעולות המורשים לשידורים וכן כל דין וחשבון אחר שתדרוש המועצה ובמועד שתדרוש;
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) ליטול חלק בעריכת סקרי צפייה והאזנה לשידורים, ובלבד שייצגו את כלל האוכלוסייה בישראל, ולהודיע ברבים את תוצאותיהם.
: (ב) למנהל יהיו כל הסמכויות הדרושות לניהול השוטף של הרשות ובכלל זה הסמכות לייצגה בכל ענין.
: (ג) המנהל יפעל לפי החלטות המועצה והנחיותיה.
: (ד) המנהל רשאי לאצול מסמכויותיו לעובד מעובדי הרשות, ואולם אצילת סמכות לייצג את הרשות בעסקאות טעונה אישור המועצה.

=== סימן ה': העסקת עובדים ===

@ 29. שיא כוח אדם של עובדי הרשות
: השר, באישור הממשלה, רשאי לקבוע את שיא כוח האדם של עובדי הרשות.

@ 30. העסקת עובדים
: (א) קבלתו של אדם לעבודה ברשות תיעשה בדרך של מכרז פומבי.
: (ב) המועצה רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט על משרות וסוגי משרות שלגביהם לא תחול חובת המכרז האמורה בסעיף קטן (א).
: (ג) האמור בסעיף זה אין בו כדי למנוע העסקת עובד בשירות הרשות בחוזה מיוחד.
: (ד) המועצה רשאית לקבוע כללים בדבר דרכי המכרז ופרטיו, בין בדרך כלל ובין לסוגים של משרות, וכן בדבר המקרים והתנאים בהם יועסק עובד לפי חוזה מיוחד.

@ 31. תנאי העסקתם של עובדי הרשות
: (א) המנהל באישור המועצה, יקבע את רשימת המשרות ברשות ותנאי ההעסקה בהן; שכרם ותנאי העסקתם של עובדי הרשות ייקבעו באישור השר לאחר התייעצות עם שר האוצר.
: (ב) התקבל עובד למשרה ברשות, יקבע המנהל את תנאי עבודתו, שכרו ותקופת העסקתו, במסגרת השכר ותנאי ההעסקה שנקבעו לפי סעיף קטן (א).

== פרק ג': זכיון ורישיון לשידורים (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ==

=== סימן א': הזכיון לשידורים, הזיכיון להפעלת תחנת שידור והרישיון לשידורים (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ===

@ 32. זכיון ורישוי (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;ח)
: (א) לא יקים אדם, לא יפעיל תחנת שידור, ולא יקיים שידורים אלא אם כן קיבל לכך זכיון או רישיון, בהתאם להוראות חוק זה.
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[פקודת הטלגרף האלחוטי]].
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שידורים הניתנים לציבור כדין.

@ 33. זכיון לשידורים ורישיון לשידורי רדיו ותנאיהם (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ו)
: (א) המועצה רשאית להעניק זיכיונות לשידורי רדיו, רישיונות לשידורי רדיו ספרתי ורישיונות לשידורי רדיו אנלוגי וכן עד למועד המעבר - גם זיכיונות לשידורי טלוויזיה, לפי הוראות חוק זה.
: (ב) המועצה רשאית לקבוע בזיכיונות לשידורים, ברישיונות לשידורי רדיו ספרתי וברישיונות לשידורי רדיו אנלוגי תנאים, לרבות תנאים שיש לקיימם לפני שיינתנו הזכיונות או הרישיונות כאמור, וכן לקבוע הוראות והגבלות בכל ענין הנובע מהוראות חוק זה, לרבות בענינים אלה:
:: (1) תקנים, מפרטים ולוח זמנים להקמה, לתפעול ולשידור של תחנות שידור והפיקוח ההנדסי על יישומם;
:: (2) יחידת השידור העומדת לרשות בעל הזכיון או בעל הרישיון;
:: (3) הערבויות שעל בעל הזכיון או בעל הרישיון להמציא לרשות לשם הבטחת מילוי תנאי הזכיון או הרישיון ודרכי מימושם, הכל כפי שתקבע המועצה בכללים; הכללים לפי פסקה זו טעונים אישור השר.
::: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון), התשנ&quot;ב-1992]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 1231).))
::: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון לשידורי רדיו), התשנ&quot;ה-1995]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ה, 739).))
: (ג) בעל זיכיון לשידורים, בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי או בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי ימלא אחר כל תנאי הזיכיון או הרישיון כפי שנקבעו בזכיונו או ברישיונו, לפי הענין.

@ 33א. רישיון לשידורי טלוויזיה ותנאיו (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ח)
: (א) המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי טלוויזיה למבקש רישיון כאמור, אף אם אינו מבקש להפיץ את השידורים בדרך אלחוטית, (בסעיף זה - המבקש) בהתקיים כל אלה:
:: (1) במבקש מתקיימים התנאים המפורטים [[בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף 41(א)]];
:: (2) המבקש הפקיד בידי הרשות בטוחות, בין השאר כמפורט להלן, בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי [[סעיף 33ב(א)(2)]]:
::: (א) ערבות בנקאית אוטונומית להבטחת מילוי ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
::: (ב) ערבות בנקאית אוטונומית או פיקדון להבטחת ההוצאות שעל בעל רישיון להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית וסרטים ישראליים, לפי הוראות [[התוספת השנייה]];
:: (3) המבקש מקיים כל תנאי נוסף שהוא נדרש לקיים ושנקבע לפי סעיף קטן (ג), ככל שנקבע תנאי כאמור.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), המועצה לא תיתן למבקש, רישיון לשידורי טלוויזיה, בהתקיים אחד מהמפורטים להלן או בהתקיים האמור [[בסעיפים 41(ב2)]] [[או 56]]:
:: (1) המבקש היה בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, במהלך שלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה, כולן או חלקן, והמועצה מצאה כי המבקש לא קיים בתקופת הזיכיון או הרישיון את ההוראות לפי חוק זה, את כללי המועצה או את תנאי הזיכיון או הרישיון, לפי העניין; לעניין זה לא תובא בחשבון הפרה שלדעת המועצה היא הפרה זניחה, ואולם היה המבקש בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, במהלך השנה שקדמה למועד הגשת הבקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה, כולה או חלקה, יחולו הוראות [[סעיף 35א(ב)]], בשינויים המחויבים;
:: (2) בין המבקש לבין משדר מפר היו יחסים כמפורט להלן, במועד ההפרה או לאחריה, וטרם חלפו שלוש שנים ממועד סיום היחסים כאמור:
::: (א) המבקש היה בעל עניין במשדר המפר;
::: (ב) המשדר המפר היה בעל עניין במבקש;
::: (ג) בעל עניין במבקש היה בעל עניין במשדר המפר; לעניין פסקה זו, יראו גם במועד פקיעתו או ביטולו של הזיכיון או הרישיון של המשדר המפר את מועד סיום היחסים בינו לבין המבקש;
:: (3) במבקש מתקיים האמור [[בפסקה (3) שבסעיף 42(א)]];
:: (4) לדעת המועצה מתן הרישיון למבקש עלול להיות נוגד את טובת הציבור או להוות סיכון לביטחון המדינה;
:: (5) במבקש מתקיימים תנאי או הגבלה שאסור שיתקיימו בו ושנקבעו לפי סעיף קטן (ג), ככל שנקבעו תנאי או הגבלה כאמור.
: (ג) המועצה רשאית לקבוע, בכללים, תנאים והגבלות למתן רישיון לשידורי טלוויזיה, נוסף על אלה המנויים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), במטרה להבטיח כי המבקש יקיים את שידורי הטלוויזיה בהתאם להוראות לפי חוק זה, לכללי המועצה ולרישיון; כמו כן רשאית המועצה לקבוע ברישיון לשידורי טלוויזיה תנאים, הוראות והגבלות בכל עניין הנובע מהוראות חוק זה.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״ב–2011]].))
: (ד) בעל רישיון ימלא אחר כל תנאי הרישיון לשידורי טלוויזיה כפי שנקבעו ברישיונו.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;משדר מפר&quot; - תאגיד שאילו היה מבקש רישיון לשידורי טלוויזיה לפי סעיף זה לא היה מקבל רישיון כאמור מהטעם האמור בסעיף קטן (ב)(1);
::- &quot;מועד ההפרה&quot; - המועד שבו המשדר המפר הפר את ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון או הרישיון, לפי העניין, כאמור בסעיף קטן (ב)(1), ואם ביצע כמה הפרות כאמור - המועד המוקדם מביניהם.

@ 33ב. כללים למתן רישיון לשידורי טלוויזיה (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) המועצה תקבע בכללים הוראות בעניינים אלה:
:: (1) המועד שממנו ניתן להגיש בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה, במטרה לאפשר את תחילת השידורים בידי בעל הרישיון החל במועד המעבר; כללים לפי פסקה זו טעונים את אישור השר;
::: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״א–2011]].))
:: (2) הוראות לעניין הבטוחות שעל המבקש להפקיד לפי [[סעיף 33א(א)(2)]], לרבות סכומיהן, מועדי הפקדתן ודרכי מימושן.
: (ב) המועצה רשאית לקבוע בכללים הוראות נוספות לעניין מתן רישיון לשידורי טלוויזיה, בין השאר, בעניינים אלה:
:: (1) דרכי הגשת בקשה למתן רישיון והטיפול בה;
:: (2) מידע שעל המבקש לגלות למועצה לרבות מידע לגבי בעל עניין במבקש ולגבי כל גורם אחר שיש לו, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה במבקש;
:: (3) מסמכים שעל המבקש להמציא למועצה לצורך קבלת הרישיון.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״ב–2011]].))

@ 33ג. דחיית מועד המעבר (תיקון: תשע&quot;א)
: ראה השר כי יש בכך צורך, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם המועצה, לדחות, לא יאוחר מיום כ&quot;ה באדר א' התשע&quot;א (1 במרס 2011), בצו, את מועד המעבר, למועד שלא יהיה מאוחר מיום כ&quot;ט בטבת התשע&quot;ד (1 בינואר 2014).

@ 33ד. סייג למתן רישיון (תיקון: תשע&quot;א)
: המועצה לא תיתן רישיון לשידורי טלוויזיה שתחילת תוקפו במועד המעבר למי שנמסרה לו הודעה כי הוא נמצא כשיר לכך, אלא אם כן מצאה, ארבעה חודשים לפני מועד המעבר, כי מתקיים בו האמור [[בסעיף 33א(א)]] ובכללים שקבעה המועצה לפי [[סעיף 33א(ג)]], ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 33א(ב)]], או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים.

@ 34. תקופת תוקפם של זכיון לשידורים ורישיון לשידורים והליך בדיקה (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3, תשפ&quot;ו)
: (א)(1) תקופת תקפו של זכיון לשידורי רדיו תהיה ארבע שנים.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), תקופת תוקפו של זיכיון לשידורי רדיו שיינתן על פי מכרז בהתאם להוראות [[סעיף 38]], החל מתום התקופה האמורה [[בסעיף 35(ד)]], תהיה 18 שנים; בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, המועצה תקיים הליך בדיקה שבו תבחן כיצד מילא בעל זיכיון כאמור אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון, בתקופה שלגביה מתקיימת הבדיקה; הליך הבדיקה ייערך בתום שש שנים מהמועד שבו החל בעל הזיכיון בשידוריו, וכן בתום 12 שנים מאותו מועד; המועצה תפרסם באתר האינטרנט של הרשות דוח המסכם את תוצאות הליך הבדיקה.
: (א1) תקופת תוקפו של רישיון לשידורי רדיו ספרתי תיקבע בכללים לפי [[סעיף 72ב]].
: (ב) תקופת תקפו של זכיון לשידורי טלויזיה שניתן לראשונה לכל אחת מיחידות השידור בערוץ 2, בהיקף שנקבע לראשונה לכל יחידה - תהיה שש שנים (להלן - תקופת זכיון ראשונה).
: (ב1) תקופת תקפו של זכיון לשידורי טלויזיה בערוץ 2 שניתן לזוכה במכרז לאחר תחילתו של [[16:299857|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (תיקון מס' 19), התשס&quot;ג-2003]], תהיה עשר שנים; הוראות פסקה (2) של סעיף קטן (ג) יחולו לגבי זכיון כאמור בסעיף קטן זה, ואולם הליך הבדיקה לפי אותה פסקה ייערך בתום חמש השנים הראשונות של תקופת הזכיון.
: (ב2) (((בוטל).))
: (ב3) על אף הוראות סעיף קטן (ב1), ביקש בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, עד יום ז' בחשוון התשע&quot;ה (31 באוקטובר 2014), כי זיכיונו האמור יוארך, וניתנה לכך הסכמת בעל הזיכיון השני לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, אם קיים, תאריך המועצה את זיכיונו עד ליום י&quot;א בחשוון התשע&quot;ח (31 באוקטובר 2017) (בסעיף זה - תקופת הארכה נוספת), ובלבד שמצאה כי לא חדלו להתקיים בבעל הזיכיון אחד או יותר מהתנאים המנויים בחוק זה, שהיו מזכים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ 2, וכי לא מתקיים בו סייג שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה; בתקופת ההארכה הנוספת יחולו הוראות אלה:
:: (1) ההתחייבויות והתנאים שחלו על בעל הזיכיון לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון בשנת הזיכיון העשירית, יחולו עליו גם בתקופת ההארכה הנוספת;
:: (2) בעל הזיכיון ישלם למדינה תמורה בעד הארכת זיכיונו, שתיקבע על ידי שר האוצר, לאחר שניתנה לו המלצת הרשות, בהסכמת השר ובאישור הוועדה; לא שילם בעל הזיכיון את התמורה האמורה, יפקע זיכיונו;
:: (3) הזיכיון שניתן לטלוויזיה הלימודית בהתאם להוראות [[סעיף 55(א1)]], יוארך עד לתום תקופת ההארכה הנוספת;
:: (4) היו בערוץ שני בעלי זיכיונות ופקע או בוטל זיכיון שתוקפו הוארך (בפסקה זו - זיכיון לשעבר), תקבע המועצה הוראות בדבר יחידת השידור של בעל הזיכיון לשעבר, לרבות שימוש ביחידת השידור האמורה על ידי בעל הזיכיון שנותר, ובכלל זה תקבע את התשלומים שישלם בעל הזיכיון שקיבל זמן שידור נוסף, את סוגי השידורים ונושאיהם ואת החובות בנוגע להפקות המקומיות הנוספות שיחולו עליו, ורשאית המועצה לקבוע בכללים את ההתאמות והשינויים הנדרשים [[בתוספת הראשונה]] ובכללים לפי חוק זה.
: (ג)(1) תקופת תוקפו של זיכיון לשידורי טלוויזיה שניתן לכל אחת מיחידות השידור בערוץ השלישי תהיה שמונה שנים (בסעיף קטן זה - תקופת הזיכיון).
:: (2) בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, בתום ארבע השנים הראשונות של תקופת הזיכיון תקיים המועצה הליך בדיקה, שבו תבחן כיצד מילא בעל הזיכיון בתקופה האמורה אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון (בסעיף קטן זה - הוראות הדין); מצאה המועצה כי בעל הזיכיון הפר את הוראות הדין, אך חומרת ההפרה אינה מצדיקה, לדעת המועצה, ביטול הזיכיון בהתאם לסמכותה לפי [[סעיף 37]], תורה לו, לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, כיצד לתקן את ההפרות ביתרת תקופת הזיכיון.
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1), תקופת תוקפו של זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי שניתן לזוכה במכרז אחרי יום תחילתו של [[תיקון מס' 33]] ולפני מועד המעבר, תהיה עד יום י&quot;ח בחשוון התשע&quot;ו (31 באוקטובר 2015); על זיכיון כאמור לא יחולו הוראות סעיף קטן (ג)(2).
: (ה) תקופת תוקפו של רישיון לשידורי טלוויזיה תהיה 15 שנים ממועד תחילת שידוריו של בעל הרישיון, כפי שנקבע ברישיון, ובלבד שהמועד האמור לא יקדם למועד המעבר.
: (ו)(1) בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, אחת לארבע שנים החל במועד תחילת שידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, כפי שנקבע ברישיון, תקיים המועצה הליך בדיקה שבו תבחן כיצד מילא בעל הרישיון בתקופה האמורה אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון, שעניינם תוכן השידורים, ובכלל זה מימון הפקה ורכישה של תכניות, בהתבסס, בין השאר, על דוחות שנתיים שפרסמה לפי [[סעיף 23(2)(ב)]] לגבי אותה תקופה; הליך הבדיקה לפי פסקה זו יחל בתום כל ארבע שנים כאמור ויסתיים לא יאוחר משנה מתום ארבע השנים האמורות.
:: (2) מצאה המועצה בהליך הבדיקה לפי פסקה (1) כי בעל הרישיון הפר את ההוראות, הכללים ותנאי הרישיון האמורים באותה פסקה, אך חומרת ההפרה אינה מצדיקה לדעתה, את ביטול הרישיון בהתאם לסמכותה לפי [[סעיף 37]], תורה לו, בתוך 45 ימים ממועד סיום הבדיקה, ולאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, כיצד לתקן את ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור.
:: (3) המועצה תפרסם את ממצאי הליך הבדיקה באתר האינטרנט של הרשות; המועצה תעביר לידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת את ממצאי הליך הבדיקה ואת ההוראות שנתנה לבעל הרישיון לפי פסקה (2), ככל שנתנה.

@ 34א. הוראות לענין מכרז בשנת 2004 לזיכיון לשידורי טלוויזיה ומיזוג בעלי הזיכיון בערוץ 2 (תיקון: תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ט)
: (א) הרשות תפרסם בין יום כ&quot;ט באלול התשס&quot;ד (15 בספטמבר 2004) ליום ט&quot;ו בתשרי התשס&quot;ה (30 בספטמבר 2004) מכרז, לפי הוראות חוק זה, למתן זכיון לשידורי טלויזיה בערוץ 2 לתקופה שתחל ביום כ&quot;ט בתשרי התשס&quot;ו (1 בנובמבר 2005).
: (ב) הממונה כהגדרתו [[בחוק התחרות הכלכלית]] (בסעיף זה - הממונה) יחליט עד יום כ&quot;ו בסיון התשס&quot;ד (15 ביוני 2004), אם מתקיימת תחרות משמעותית בין ערוץ 2 לערוץ השלישי.
: (ג) לאחר קבלת החלטת הממונה, כאמור בסעיף קטן (ב), רשאית המועצה לקבוע, לאחר שהתייעצה עם הממונה, כי על אף האמור [[בסעיף 54(א)]], המכרז שתפרסם הרשות לפי סעיף זה יהיה למתן שני זכיונות ולשתי יחידות שידור.
: (ד) בעלי הזכיונות בערוץ 2, כולם או חלקם, וכן מי שמחזיק באמצעי שליטה בהם, כולם או חלקם, רשאים, לבד או יחד עם אחרים, לצורך השתתפות במכרז לפי סעיף זה, לעשות אחד מאלה:
:: (1) להתאחד בשני תאגידים נפרדים, שמתקיימות לגבי כל אחד מהם הוראות חוק זה לענין השתתפות במכרז;
:: (2) החליט הממונה כי מתקיימת תחרות משמעותית, כאמור בסעיף קטן (ב) - להתאחד בתאגיד נפרד שמתקיימות לגביו הוראות חוק זה לענין השתתפות במכרז.
: (ה)(1) לאחר תחילת השידורים לפי הזכיונות שניתנו במכרז לפי סעיף קטן (ג) רשאית המועצה לאשר, בתנאים שתקבע, לשני בעלי הזכיונות שזכו במכרז האמור, להתמזג לתאגיד אחד שמתקיימות בו הוראות חוק זה המכשירות אותו להשתתף במכרז ולהיות בעל זכיון.
:: (2) תאגיד כאמור בפסקה (1) יהיה בעל הזכיון ליחידת שידור אחת, שתבוא במקום שתי יחידות השידור של בעלי הזכיונות האמורים באותה פסקה.
:: (3) הוראות [[סעיפים קטנים (א) ו-(ג) של סעיף 71ב]] יחולו לענין מיזוג לפי סעיף קטן זה.
:: (4) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[בחוק התחרות הכלכלית]].
: (ו) לענין מכרז לפי סעיף זה, עתירות נגד החלטות המועצה כועדת מכרזים, יידונו בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בלבד.

@ 35. הארכת זיכיון לשידורי רדיו (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ו)
: (א)(1) המועצה רשאית להאריך את תוקפו של זיכיון לשידורי רדיו בלא מכרז, לארבע תקופות נוספות, בהתחשב, בין השאר, באפשרות להקצות תדרים, בתנאי התפשטות הגלים, בשיקולים כלכליים ובמגוון סוגי השידורים ואופיים, ובלבד שמצאה כי בעל הזיכיון מילא חובות המוטלות עליו לפי חוק, כללי המועצה ותנאי הזיכיון.
:: (2) הארכת תקופת הזיכיון בתקופה השלישית, יכול שתהא לכל התקופה או לחלקה ויכול שתיעשה יותר מפעם אחת, ובלבד שסך ההארכות בתקופה השלישית לא יעלה, במצטבר, על ארבע שנים.
:: (3) (((נמחקה).))
: (ב) המועצה תהיה רשאית להתנות את הארכת תוקפו של זיכיון כאמור בסעיף קטן (א), בתנאים שתקבע.
: (ג) החלטות המועצה בדבר הארכת תוקף זיכיון לשידורי רדיו לפי סעיף זה יהיו מנומקות ובכתב ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, תוקפו של זיכיון לשידורי רדיו יהיה עד יום כ&quot;ט בטבת התשצ&quot;ג (31 בדצמבר 2032); אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות המועצה לבטל זיכיון לשידורי רדיו לפי הוראות חוק זה.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על בעל זיכיון לשידורי רדיו שקיבל זיכיון החל מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ד).

@ 35א. הארכת רישיון לשידורי טלוויזיה (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) המועצה רשאית להאריך את תוקפו של רישיון לשידורי טלוויזיה, לפי בקשת בעל הרישיון, לתקופות נוספות של 15 שנים כל אחת, אלא אם כן מצאה כי בעל הרישיון לא קיים בתקופת תוקפו של הרישיון את ההוראות לפי חוק זה, את כללי המועצה או את תנאי הרישיון.
: (ב)(1) לעניין סעיף קטן (א), לא תובא בחשבון הפרה שלדעת המועצה היא הפרה זניחה, ואולם מצאה המועצה כי הפרה זניחה כאמור ניתנת לתיקון, תורה לבעל הרישיון על תיקון ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור.
:: (2) הורתה המועצה על תיקון הפרה כאמור בפסקה (1), ימציא בעל הרישיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל.
: (ג) בקשה להארכת רישיון לפי סעיף קטן (א) תוגש עד למועד שתקבע המועצה בכללים, ובלבד שהמועד שייקבע כאמור יהיה 18 חודשים לפחות לפני תום תקופת הרישיון; המועצה תקבל החלטה בבקשה כאמור שנה לפחות לפני תום תקופת הרישיון.

@ 36. הגבלות בהעברת בעלות בזכיון לשידורים וברישיון לשידורים (תיקון: תשנ&quot;ב, תש&quot;ס, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) זכיון לשידורים ורישיון לשידורים אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול.
: (ב) היה המורשה לשידורים תאגיד בעל הון מניות -
:: (1) לא יעביר בעל ענין בו לאחר, בדרך כלשהי, במישרין או בעקיפין, עשרה אחוזים או יותר של אמצעי שליטה אחד, בין בבת אחת ובין בחלקים, או את הזכות למנות דירקטור אחד או יותר, אלא אם כן קיבל לכך הסכמת המועצה מראש;
:: (2) לא ירכוש בו אדם, בין במישרין ובין בעקיפין, בעצמו או יחד עם קרוביו או עם אחרים הפועלים בתיאום עמו דרך קבע, יותר מעשרה אחוזים של אמצעי שליטה אחד בתאגיד בין בבת אחת ובין בחלקים, או את הזכות למנות דירקטור אחד או יותר או את מנהלו הכללי, אלא אם כן קיבל לכך הסכמת המועצה מראש;
:: (3) בכפוף להוראות סעיף קטן (ו) [[וסעיפים 72א(ג)]] [[או 72ג(ג)]], לא יעביר ולא ירכוש אדם, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה בשיעור כלשהו בתאגיד שהוא מורשה לשידורים, אם כתוצאה מההעברה או מהרכישה, יחול במורשה לשידורים המפורט להלן, לפי העניין:
::: (א) לעניין זיכיון לשידורים, בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי ובעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי - יחדל להתקיים בו אחד התנאים שהיו מזכים אותו להשתתף במכרז כקבוע [[בסעיף 41(א)]], או יתקיים בו אחד הסייגים הקבועים [[בסעיפים 41(ב2) ו-(ג)]], [[56]], [[72א]] [[או 72ג]], לפי העניין;
::: (ב) לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה - יחדל להתקיים בו אחד התנאים לקבלת רישיון כקבוע [[בסעיף 33א(א)(1)]] או יתקיים בו אחד הסייגים הקבועים [[בסעיפים 41(ב2)]] [[ו-56]].
: (ג) היה המורשה לשידורים תאגיד שאינו בעל הון מניות, לא תועבר זכות בעלות או שליטה בו, בדרך כלשהי, במישרין או בעקיפין, אלא אם כן קיבל לכך הסכמת המועצה מראש.
: (ד) מורשה לשידורים שהוא תאגיד ידווח לרשות על כל העברה או רכישה של חמישה אחוזים או יותר מאמצעי השליטה בו, הכל כפי שתקבע המועצה בכללים.
: (ה) בכפוף להוראות סעיף קטן (ו) [[וסעיפים 72א(ג)]] [[או 72ג(ג)]], המועצה לא תיתן את הסכמתה להעברה או לרכישה של אמצעי שליטה אחד או יותר, בשיעור כלשהו בתאגיד שהוא מורשה לשידורים, אם כתוצאה מההעברה או מהרכישה יחול במורשה לשידורים האמור בפסקת משנה (א) או (ב) שבסעיף קטן (ב)(3), לפי העניין.
: (ו) נוכח השר כי קיים צורך לעשות כן, רשאי הוא, בהסכמת המועצה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות, בתקנות, את ההגבלות הקבועות [[בסעיף 41(ג)]], ולקבוע הגבלות אחרות או נוספות על אלה המנויות [[באותו סעיף]], שיחולו על בעלי הזיכיונות לשידורי רדיו או על בעלי הרישיונות לשידורי רדיו אנלוגי.
:: ((פורסמו [[תקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (השתתפות במכרז לזיכיון לשידור רדיו בערבית), התשס&quot;ב-2002]] (ק&quot;ת תשס&quot;ב, 788), הקובעות כי על אף האמור [[בסעיף 41(ג)(1) לחוק]], תאגיד שבעל ענין בו הוא גם בעל ענין בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי החוק, רשאי להשתתף במכרז לזכיון לשידורי רדיו בערבית, ובלבד שאותו בעל ענין אינו מחזיק ביותר מעשרים וארבעה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה ואינו בעל שליטה בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, ואינו מחזיק, במישרין או בעקיפין, ביותר מארבעים אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד האמור.))

@ 37. ביטול זכיון לשידורים או רישיון לשידורים, פקיעתו או התלייתו (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ג, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו)
: (א) המועצה רשאית לבטל, להגביל או לצמצם זכיון לשידורים או רישיון לשידורים, אם מצאה כי נתקיים אחד מן המקרים הבאים, ובלבד שנתנה למורשה לשידורים הזדמנות נאותה להשמיע לפניה את טענותיו:
:: (1) המורשה לשידורים לא קיים הוראות חוק זה או תקנות או כללים לפיו, שחומרת הפרתם מצדיקה, לדעת המועצה, ביטול, הגבלה או צמצום של הזכיון או הרישיון, לפי הענין;
:: (2) המורשה לשידורים הפר הוראה מהוראות [[סעיפים 36]] [[ו-46]] או לא קיים את חובת המימון [[שבסעיף 70(א)]];
:: (3) המורשה לשידורים לא גילה לוועדת המכרזים או למועצה, לפי העניין, מידע שנדרש לגלותו לצורך קבלת הזיכיון או הרישיון או לצורך הארכתו של הרישיון או שמסר לה מידע לא נכון;
:: (4) המורשה לשידורים הפר תנאי שבזכיון או שברישיון, לפי הענין, נקבע כי הוא תנאי מהותי;
:: (5) חדלו להתקיים במורשה לשידורים אחד או יותר מן התנאים המנויים בחוק זה, המכשירים אותו להשתתף במכרז או להיות מורשה לשידורים או התקיים בו תנאי אשר היה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות מורשה לשידורים לפי הוראות חוק זה;
:: (6) המורשה לשידורים לא החל בשידורים או הפסיקם לפרק זמן בלתי סביר;
:: (7) המורשה לשידורים ביקש ביטול זכיונו או רישיונו, לפי הענין;
:: (8) טובת הציבור מחייבת זאת, לדעת שני שלישים לפחות מחברי המועצה.
: (א1) מצאה המועצה כי בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לא תיקן הפרה כאמור [[בסעיפים 33א(ב)(1)]], [[34(ו)(2)]], [[35א(ב)(1)]], או, לפי העניין, [[בסעיף 71ד(ו)(1א)]] [[או 71ד(ז)(1)]] [[או 71ה(ד1)(1) או (ה)(1)]] עד תום התקופה שהורתה לו לפי אותם סעיפים או כי לא עמד בהתחייבויות לפי התכניות שאישרה המועצה בהתאם להוראות [[סעיפים 71ד(ה) או (ו)(1)]] [[או 71ה(ד)]], יפקע רישיונו.
: (ב) תקפו של הזכיון לשידורים או הרישיון לשידורים יפקע באחד מאלה:
:: (1) בתום התקופה הנקובה בזכיון או ברישיון, לפי הענין;
:: (2) (((בוטל);))
:: (3) המורשה לשידורים החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט ציווה על פירוקו כאמור [[חלק 8א לחוק החברות|בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]] (להלן - פקודת החברות);
:: (4) החשב הכללי במשרד האוצר הודיע למועצה, לאחר מיצוי כל הליכי הגבייה, כי המורשה לשידורים לא עמד בתשלום החזר הלוואה שהוא חב בו בהתאם להסכם שנחתם בינו ובין מדינת ישראל;
:: (5) המורשה לשידורים לא שילם את חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי רישיון או דמי הפצה שהוא חב בהם לפי [[סימן א' לפרק ח']];
:: (6) בעל הזיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה לא קיים את הוראות [[סעיף 3א]], ביום כ&quot;ו באלול התשע&quot;ג (1 בספטמבר 2013) או לאחריו.
: (ב1) המועצה תפרסם הודעה ברשומות על פקיעת זיכיון לשידורים או רישיון לשידורים לפי סעיפים קטנים (א1) או (ב)(4) עד (6).
: (ג) מונה למורשה לשידורים כונס נכסים או מפרק זמני, רשאית המועצה להתלות את תוקף הזכיון או את תוקף הרישיון, לפי הענין, לתקופה ובתנאים שתקבע.
: (ג1) נתן בית המשפט צו הקפאת הליכים, כמשמעותו [[בסעיף 350ב לחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], בענינה של חברה שהיא מורשה לשידורים, והתקיים אחד מן המקרים המנויים בסעיף קטן (א) -
:: (1) תביא המועצה בחשבון, בין שאר שיקוליה לצורך הפעלת סמכויותיה לפי הוראות סעיף קטן (א), גם את התועלת העשויה לצמוח מהבראתו של המורשה לשידורים ומהמשך פעילותו;
:: (2) החליטה המועצה להפעיל סמכות מסמכויותיה בהתאם להוראות סעיף קטן (א), תיכנס ההחלטה לתוקפה 15 ימים לאחר קבלתה, והסמכות לדון בהחלטה האמורה, כל עוד לא בוטל צו הקפאת ההליכים, תהיה נתונה גם לבית המשפט שנתן את הצו.
: (ד) מורשה לשידורים אינו זכאי לפיצוי כלשהו בשל ביטול, הגבלה או צמצום של הזכיון או הרישיון, לפי הענין, לפי סעיף קטן (א).

=== סימן א'1: הארכת תקופת הזיכיונות הראשונים בערוץ 2 (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ===

@ 37א. הארכת זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א)(1) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאי לבקש מהמועצה להאריך את תוקף זיכיונו, לתקופה שמיום ו' בחשון התשס&quot;ד (1 בנובמבר 2003) עד ליום כ&quot;ח בתשרי התשס&quot;ו (31 באוקטובר 2005) (בחוק זה - תקופת ההארכה).
:: (2)(א) האריכה המועצה את הזיכיונות לכל בעלי הזיכיונות, יוארך גם הזיכיון שניתן לטלוויזיה הלימודית בהתאם להוראות [[סעיף 55(א1)]], עד ליום כ&quot;ח בתשרי התשס&quot;ו (31 באוקטובר 2005).
::: (ב) (((נמחקה).))
: (ב) בלי לגרוע משאר סמכויות המועצה לפי חוק זה, המועצה תקבע תנאים להארכת הזיכיון, לרבות תנאים שיש לקיימם לפני שיוארך הזיכיון, וכן רשאית היא לקבוע הוראות והגבלות בכל ענין הנובע מהוראות חוק זה, ובלבד שיחולו הוראות אלה:
:: (1) ההתחייבויות והתנאים שחלו על בעל הזיכיון לפי חוק, כללי המועצה או תנאי הזיכיון בשנת הזיכיון העשירית, יחולו עליו גם בתקופת ההארכה, אלא אם כן קבעה המועצה, כי תנאים או התחייבויות שתקבע לא יחולו עליו, או שיחולו בשינויים שקבעה;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 100(ב)]], התמלוגים שישלם בעל זיכיון לרשות, יהיו בתקופת ההארכה, בשיעור של 4%; השר רשאי, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם השר הממונה על [[חוק הקולנוע, התשנ&quot;ט-1999]], ובאישור הועדה, לקבוע שיעור גבוה יותר, ובלבד שלא יעלה על 6%;
:: (3) בעל הזיכיון ישלם למדינה תמורה בעד הארכת זיכיונו, שתיקבע על ידי שר האוצר, בהסכמת שר התקשורת ובאישור הוועדה.
: (ג) לא תאשר המועצה הארכת זיכיון אם מצאה כי בבעל הזיכיון חדלו להתקיים אחד או יותר מן התנאים המנויים בחוק זה, שהיו מכשירים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ 2, או כי התקיים בו תנאי אשר היה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה.
: (ד) לא הוארכו כל הזיכיונות בערוץ 2, או פקע או בוטל זיכיון שתוקפו הוארך (בסעיף זה - זיכיון לשעבר), תקבע המועצה הוראות בדבר היחידת השידור של בעל הזיכיון לשעבר, בין בדרך של פרסום מכרז להפעלת יחידת השידור, ובין בדרך אחרת, לרבות חלוקת יחידת השידור האמורה בין בעלי הזיכיונות שנותרו, כולם או חלקם, ובכלל זה תקבע את התשלומים שישלם בעל זיכיון שקיבל זמן שידור נוסף, את סוגי השידורים ונושאיהם ואת החובות בנוגע להפקות המקומיות הנוספות שיחולו עליו, ורשאית המועצה לקבוע בכללים את ההתאמות והשינויים הנדרשים [[בתוספת הראשונה]] ובכללים לפי חוק זה.
: (ה) הוראות [[סעיפים 54א]], [[71א]] [[ו-71ב]] יחולו לענין בעלי הזיכיונות בערוץ 2 גם בתקופת ההארכה.

@ 37ב. שימוש בתדר הקרקעי ובמשדרים (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) החליטה המועצה להאריך זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 בהתאם להוראות [[סעיף 37א]], וביקש בעל זיכיון אחר לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה להשתמש לשידוריו בתדר הקרקעי ובמשדרים ששימשו את בעלי הזיכיון בערוץ 2 לפני תקופת ההארכה, רשאית היא, על אף ההארכה, לאחר ששקלה את טובת הציבור, לערוך מכרז סגור בין כל בעלי הזיכיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה למתן זכות השימוש בתדר ובמשדרים האמורים בתקופת ההארכה.
: (ב) במכרז כאמור בסעיף קטן (א) תקבע המועצה -
:: (1) הוראות ותנאים לענין זכות השימוש בתדר הקרקעי ובמשדרים, לרבות המועד שהחל בו תינתן זכות השימוש לזוכה במכרז, ושלא יקדם למועד תחילת תקופת ההארכה;
:: (2) ההתחייבויות שעל הזוכה במכרז יהיה לעמוד בהן כדי להבטיח תשלום שוויו של התדר הקרקעי, בהתחשב, בין השאר, בעלויות הכספיות הכרוכות בשימוש בו.
: (ג) המועצה רשאית לדרוש מהזוכה במכרז ערובות להבטחת התחייבויותיו כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאי השר, בהסכמת המועצה ובאישור הועדה, לקבוע הוראות בדבר ביטול השידור הקרקעי, כולו או חלקו, או לקבוע הסדרים אחרים שיחולו לענין שיטות השידור לפי חוק זה.

=== סימן א'2: הארכת תקופות הזיכיון בערוץ השלישי (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ו) ===

@ 37ג. הארכת זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו)
: (א) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי רשאי לבקש מהמועצה להאריך את תוקף זיכיונו לתקופה שמיום י&quot;ג בשבט התש&quot;ע (28 בינואר 2010) עד יום ג' בשבט התשע&quot;ב (27 בינואר 2012) (בסעיף זה - תקופת ההארכה הראשונה).
: (א1) ביקש בעל זיכיון מהמועצה להאריך את תוקף זיכיונו כאמור בסעיף קטן (א), תאריך המועצה את תוקף זיכיונו לתקופת ההארכה הראשונה, בהתקיים כל אלה:
:: (1) בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת, הכוללת שלבי פעולה, להשלמה עד יום ה' בטבת התשע&quot;ב (31 בדצמבר 2011) של ההתחייבויות והתנאים לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון, שלא עמד בהם במהלך תקופת הזיכיון, ועניינם ההוצאה שעליו להוציא לשם מימון הפקה ורכישה של תכניות סוגה עילית כמשמעותן [[בתוספת השניה]] וכן שידורן של תכניות כאמור, והכל בסכומים המפורטים [[בסעיף 5(ג) עד (ה) לתוספת השניה]] (בסעיף זה - התכנית להשלמת סוגה עילית);
:: (2) בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת, הכוללת שלבי פעולה, להשלמה עד יום ט' בטבת התשע&quot;ה (31 בדצמבר 2014), של ההתחייבויות והתנאים לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון, שלא עמד בהם במהלך תקופת הזיכיון, ועניינם ההוצאה לשם הפקה של סרטים ישראליים, בסכום של 20 מיליון שקלים חדשים (בסעיף זה - התכנית להשלמת הוצאה לקולנוע); הסכום האמור יעודכן בהתאם להוראות [[סעיף 8(ד) לתוספת השניה]];
:: (3) בעל הזיכיון הגיש למועצה תכנית הכוללת שלבי פעולה וביצוע, להבטחת מושבה, עד יום ה' בטבת התשע&quot;ב (31 בדצמבר 2011), של חברת החדשות בירושלים, בהתאם להוראות [[סעיף 3א]], באופן שעד לאותו מועד יקוימו הוראות [[הסעיף האמור]] (בסעיף זה - התכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים);
:: (4) בבעל הזיכיון לא חדל להתקיים אחד או יותר מהתנאים המנויים בחוק זה, שהיו מכשירים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ השלישי, ולא מתקיים בו תנאי שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה;
:: (5) המועצה אישרה עד יום ג' בשבט התש&quot;ע (18 בינואר 2010), את התכנית להשלמת סוגה עילית, את התכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, וכי מתקיימים בבעל הזיכיון התנאים האמורים בפסקה (4), וכן מסרה את המלצתה לגבי התכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים לוועדת הכלכלה של הכנסת;
:: (6) ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה את התכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים, לאחר שהובאה לפניה המלצת המועצה לעניין תכנית זו;
:: (7) בעל הזיכיון המציא לרשות, לא יאוחר מיום ט&quot;ז באדר התש&quot;ע (2 במרס 2010), פיקדון כספי או ערבות בנקאית, בסכום של 20 מיליון שקלים חדשים, להבטחת ביצוען של התכנית להשלמת סוגה עילית והתכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי [[סעיף 33(ב)(3)]]; המנהל יורה לבעל הזיכיון על תנאי הפיקדון הכספי או נוסח הערבות הבנקאית, לפי העניין, וכן יהיה רשאי להורות על השבה של הפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית, אם הושלמו כל ההתחייבויות והתנאים שהיה על בעל הזיכיון להשלים עד יום ה' בטבת התשע&quot;ב (31 בדצמבר 2011) לפי התכנית להשלמת סוגה עילית והתכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, ובלבד שהפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית, לפי העניין, הומצאו בהתאם להוראות סעיף קטן (א2); לא המציא בעל הזיכיון פיקדון כספי או ערבות בנקאית כאמור, יפקע זיכיונו לאלתר;
:: (8) בעל הזיכיון שילם את החוב שאינו ניתן לפריסה כהגדרתו [[בסעיף 102א1(א)]], לא יאוחר מיום תחילתו של [[תיקון מס' 32]], וכן שילם, בתוך התקופה האמורה, את יתרת החוב הכולל כהגדרתה [[102א1|באותו סעיף]] או שמועד תשלום יתרת החוב הכולל נדחה בהתאם להוראות [[סעיף 102א1]].
: (א2) (((בוטל).))
: (א3) לא עמד בעל הזיכיון בהוראות התכנית להשלמת סוגה עילית, או בהוראות התכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, יראו בכך הפרה של תנאי מהותי בזיכיון, לעניין [[סעיף 37(א)(4)]].
: (א4) אין בהתחייבויות ובתנאים החלים על בעל הזיכיון לפי [[תיקון מס' 32]] בתקופת ההארכה הראשונה, כדי לגרוע מההתחייבויות והתנאים שחלו עליו ערב יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]], לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, אלא אם כן נקבע אחרת לפי [[18:301126|התיקון האמור]]; לעניין זה, אושרה התכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים ובעל הזיכיון פעל לפיה, לא יראו אותו כמי שהפר את הוראות [[סעיף 3א]] עד תום תקופת ההארכה הראשונה.
: (ב) תקופת הזיכיון של בעל זיכיון שתקופת זיכיונו הוארכה כאמור בסעיף קטן (א), תוארך עד יום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) או עד מועד המעבר שקבע השר בצו, אם דחה את המועד בהתאם להוראות [[סעיף 33ג]] (בסעיף זה - תקופת ההארכה השנייה), והכל אלא אם כן מצאה המועצה כי חדל להתקיים בבעל הזיכיון אחד התנאים המנויים בחוק זה, שהיו מזכים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ השלישי, או התקיים בו סייג שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה.
: (ב1) תקופת הזיכיון של בעל הזיכיון שתקופת זיכיונו הוארכה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), תוארך עד יום י&quot;ג בתמוז התשע&quot;ה (30 ביוני 2015) (בסעיף זה - תקופת ההארכה השלישית), ובלבד שהמועצה מצאה כי מתקיימים כל אלה:
:: (1) בעל הזיכיון שילם עד יום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012) את חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי הפצה ותמלוגים שהיה חייב לשלם לפי [[סימן א' לפרק ח']] עד המועד האמור;
:: (2) בבעל הזיכיון לא חדל להתקיים אחד או יותר מהתנאים המנויים בחוק זה, שהיו מזכים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ השלישי, וכי לא מתקיים בו סייג שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה;
:: (3) בעל הזיכיון העביר לידי המועצה עד יום י&quot;ז בטבת התשע&quot;ג (30 בדצמבר 2012), התחייבות ולפיה מקום מושבה של חברת החדשות של הערוץ השלישי יהיה, לא יאוחר מיום כ&quot;ו באלול התשע&quot;ג (1 בספטמבר 2013), בירושלים, בהתאם להוראות [[סעיף 3א]].
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) בתקופת ההארכה השנייה ובתקופת ההארכה השלישית יחולו על בעל הזיכיון הוראות אלה:
:: (1) ההתחייבויות והתנאים שחלו על בעל הזיכיון לפי חוק, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, בשנת הזיכיון העשירית יחולו עליו גם בתקופת ההארכה השניה ובתקופת ההארכה השלישית, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה;
:: (2) לענין תקופת ההארכה השניה ותקופת ההארכה השלישית, ישלם בעל הזיכיון למדינה תמורה בעד הארכת זיכיונו לתקופות אלה, שתיקבע על ידי שר האוצר, לאחר שניתנה לו המלצת הרשות השנייה לעניין זה, בהסכמת השר ובאישור הוועדה; לא שילם בעל הזיכיון את התמורה האמורה, יפקע זיכיונו.
: (ה) (((בוטל).))

=== סימן א'3: שימוש באפיק ובנכסים לא מוחשיים של הרשות (תיקון: תשע&quot;א) ===

@ 37ד. שימוש באפיק חדש (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ג)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;אפיק חדש&quot; - אפיק שנכלל ברשימה שנקבעה לפי [[סעיף 6כא1(ו) לחוק התקשורת]], ואינו אפיק קיים;
::- &quot;אפיק קיים&quot; - אפיק שבו שידרו בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין, את שידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, ושמספרו נקבע באופן המפורט בסעיף זה, ובלבד שחלפו פחות משנתיים ממועד פקיעתו או ביטולו של הרישיון לשידורי טלוויזיה האמור;
::- &quot;כשיר לבקשת אפיק&quot; - בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, וכן מי שהגיש למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ולדעת המועצה מתקיים בו האמור [[בסעיף 33א(א)(1) ו-(3)]] ובכללים שקבעה המועצה לפי [[סעיף 33א(ג)]], ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 33א(ב)]] או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים;
::- &quot;רישיון כללי לשידורי כבלים&quot; ו&quot;בעל רישיון לשידורי לוויין&quot; - כהגדרתם [[+|בסעיפים 6א]] [[ו-6מג לחוק התקשורת]], בהתאמה.
: (ב) הוגשה בקשה אחת או יותר לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ומצאה המועצה כי לפחות אחד ממגישי הבקשה כאמור הוא כשיר לבקשת אפיק, תפרסם הרשות הודעה לציבור על כוונתה להתיר שימוש באפיק חדש, אחד או יותר, לשם העברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) ביקשו לפחות שני כשירים לבקשת אפיק, עד למועד שהורתה הרשות, לעשות שימוש באפיק חדש, תפרסם הרשות מכרז לגבי השימוש באפיקים החדשים שיהיו רצופים ככל האפשר, כמספר המבקשים, ואשר המבקשים יידרשו להגיש את הצעותיהם לגבי כל אחד מהם; הוראות [[סעיף 40]] יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשת ההצעות והטיפול בהן;
:: (2) ביקש כשיר לבקשת אפיק, אחד בלבד, עד למועד שהורתה הרשות, לעשות שימוש באפיק חדש, תורה המועצה על האפיק שבו ייעשה שימוש, שמספרו יהיה עוקב ככל האפשר לאפיקים אחרים שבהם משודרים שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה, ותקבע, באישור השר ושר האוצר, סכום חד-פעמי שישלם בעד השימוש;
:: (3) המועצה תיתן את החלטתה בדבר בחירת הזוכים במכרז לפי פסקה (1), או תקבע את האפיק ואת הסכום החד-פעמי שיש לשלם לפי פסקה (2), לפי העניין, לא יאוחר משלושה חודשים מהמועד שבו מצאה כי מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה הוא כשיר לבקשת אפיק, ואולם מצאה המועצה, עד תשעה חודשים לפני מועד המעבר, כי מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה הוא כשיר לבקשת אפיק, תפרסם הודעה לציבור לפי סעיף קטן זה תשעה חודשים לפני מועד המעבר, ותיתן את החלטתה בדבר בחירת הזוכים במכרז לפי פסקה (1), או תקבע את האפיק ואת הסכום החד-פעמי שיש לשלם לפי פסקה (2), לפי העניין, לא יאוחר משישה חודשים לפני מועד המעבר;
:: (4) בלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 34(ה)]], [[71ד(ב) ו-(ג)]] [[ו-71ה(ב) ו-(ב1)]], לעניין מועד תחילת תוקפו של רישיון לשידורי טלוויזיה, תהיה תחילת שידוריו באפיק החדש, של בעל הרישיון שזכה במכרז לפי פסקה (1), או ששילם סכום חד-פעמי לפי פסקה (2), במועד שתקבע המועצה ברישיון ושלא יהיה מאוחר מתום עשרה חודשים ממועד קבלת החלטת המועצה או ממועד קביעת המועצה כאמור בפסקה (3), לפי העניין.

@ 37ה. שימוש באפיק קיים ובנכסים לא מוחשיים של הרשות וקניית מניות חברת החדשות (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) לא הוארך רישיון לשידורי טלוויזיה, פקע או בוטל, או לא הגיש בעל רישיון כאמור בקשה להארכת תוקפו של רישיונו עד למועד האמור [[בסעיף 35א(ג)]] (בסעיף זה - הרישיון הקודם), תפרסם הרשות הודעה לציבור על כוונתה להתיר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה שימוש באפיק קיים שבו שודרו שידורי בעל הרישיון הקודם, וכן לעשות שימוש בנכסים לא מוחשיים של הרשות שבעל הרישיון הקודם עשה בהם שימוש (בסעיף זה - שימוש באפיק קיים ובנכסים), ויחולו הוראות אלה:
:: (1) ביקשו לפחות שני כשירים לבקשת אפיק, עד למועד שהורתה הרשות, לעשות שימוש באפיק קיים ובנכסים, תפרסם הרשות מכרז לגבי השימוש באפיק הקיים ובנכסים בין מגישי הבקשה כאמור; הוראות [[סעיף 40]] יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשת ההצעות והטיפול בהן;
:: (2) ביקש כשיר לבקשת אפיק, אחד בלבד, עד למועד שהורתה הרשות, לעשות שימוש באפיק קיים ובנכסים, תקבע המועצה, באישור השר ושר האוצר, סכום חד-פעמי שישלם בעד השימוש;
:: (3) לא הוגשה בקשה לפי פסקאות (1) או (2), עד למועד שהורתה הרשות, ולאחר אותו מועד ביקש כשיר לבקשת אפיק לעשות שימוש באפיק קיים ובנכסים, תפרסם הרשות הודעה לציבור, על כוונתה להתיר למי שביקש זאת לעשות שימוש כאמור, אלא אם כן יפנה לרשות כשיר לבקשת אפיק, נוסף, בתוך תקופה שתורה, בבקשה לעשות שימוש כאמור; פנה כשיר נוסף כאמור, יחולו הוראות פסקה (1); לא פנה כשיר נוסף כאמור - יחולו הוראות פסקה (2).
: (ב)(1) בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שזכה במכרז לפי סעיף קטן (א)(1) או ששילם את הסכום האמור בסעיף קטן (א)(2) (בסעיף קטן זה - בעל הרישיון הזוכה), ירכוש את מניותיו של בעל הרישיון הקודם בחברת החדשות; באין הסכמה בין בעלי הרישיונות כאמור בדבר תנאי המכירה יקבע המנהל את התנאים האמורים, בהתבסס על הערכת השווי של המניות לפי שיטת חישוב שתקבע המועצה בכללים.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה להורות, לבקשת בעל הרישיון הזוכה, כי הוא לא יחויב ברכישת המניות בחברת החדשות כאמור באותה פסקה.

=== סימן ב': המכרז לזיכיון לשידורים והגבלות למתן רישיון לשידורי טלוויזיה (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ===

@ 38. זכיון על פי מכרז (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: זכיון לשידורי רדיו ועד למועד המעבר - גם זיכיון לשידורי טלוויזיה, יינתן על פי מכרז פומבי שתפרסם הרשות.

@ 39. כללי המכרזים
: המועצה, באישור השר, תקבע כללים בדבר ההליכים למתן זכיון, לרבות עריכת מכרזים, דרכי הגשתן של ההצעות והטיפול בהן, וכן הדרכים והמועדים למסירת מידע בדבר תוצאות המכרזים.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי טלויזיה), התשנ&quot;ב-1992]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 828).))
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי רדיו), התשנ&quot;ה-1995]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ה, 724).))

@ 40. ועדת מכרזים (תיקון: תשס&quot;ה-3)
: (א) המועצה תהווה ועדת מכרזים לענין מכרזים לשידורים שתפרסם הרשות לפי הוראות חוק זה.
: (ב) יושב ראש המועצה יכהן כיושב ראש ועדת המכרזים. ואולם לא תהא לו זכות לדעה מכרעת כאמור [[בסעיף 17(ג)]].
: (ג) המנהל, או עובד הרשות שמינה לכך המנהל, רשאי להשתתף בכל ישיבה של ועדת המכרזים, שלא כחבר ועדה.
: (ד) ועדת המכרזים רשאית, ככל שתמצא לנכון, להיוועץ במומחים שלא מבין חבריה; מומחה הקשור למבקש הזכיון או שעיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד ענינים, יודיע על כך לוועדה לפני שנתן יעוץ כאמור והודעתו תירשם בפרוטוקול של דיוני הוועדה.
: (ה) ועדת מכרזים תדון בהצעות ותחליט בדבר הזוכה במכרז, והיא רשאית לפסול כל הצעה ואף את ההצעות כולן.

@ 41. זכות להשתתף במכרז והגבלות למתן רישיון לשידורי טלוויזיה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ד, תש&quot;ס, תשס&quot;א, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ג, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-5, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשע&quot;ח, תשפ&quot;ו-2, בג&quot;ץ 49765-07-26)
: (א) במכרז רשאי להשתתף תאגיד שמתקיימים בו לפחות תנאים אלה, ולא מתקיים בו האמור בסעיפים קטנים (ב), (ב1) ו-(ג):
:: (1) הוא תאגיד רשום בישראל אשר היכולת לכוון את פעולתו ועשרים ושישה אחוזים לפחות מכל אמצעי השליטה בו, הם בידי אזרחים ישראליים ותושבי ישראל, או בידי תאגידים רשומים בישראל שמתקיימים בהם התנאים האמורים. בפסקה זו, &quot;אזרח ישראלי&quot; - כמשמעותו [[בחוק האזרחות, התשי&quot;ב-1952]];
:: (2) הוא לא הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון, ואם הוא תאגיד - מנהלו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד, לא הורשע כאמור;
:: (3) הוא אינו סוכן פרסום או סוכן של מבצע כהגדרתו [[בחוק זכויות מבצעים, התשמ&quot;ד-1984]];
:: (4) הוא אינו תאגיד שאחת ממטרותיו או מפעולותיו העיקריות הנה רכישת אמצעי פרסום, לרבות זמן שידור תשדירי פרסומת, למחזיקים באמצעי שליטה בו.
: (ב) (((בוטל).))
: (ב1) (((בוטל).))
: (ב2) לא יהיה רשאי להשתתף במכרז לזיכיון לשידורי טלוויזיה ולא יקבל רישיון לשידורי טלוויזיה, מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא בעל זיכיון אחר, או שבעל זיכיון אחר מחזיק בו בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה;
:: (2) הוא מחזיק גם בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בבעל זיכיון אחר;
:: (3) לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ - הוא תאגיד אשר מי שמחזיק בחמישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו, מחזיק גם בחמישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל זיכיון אחד אחר, או בשליטה בו; היו שני מחזיקים או יותר בתאגיד כאמור - הם מחזיקים במצטבר בעשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו; קיימים שני בעלי זיכיון בערוץ - הוא תאגיד אשר מי שמחזיק בעשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו, מחזיק גם בחמישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל זיכיון אחד אחר, או בשליטה בו; היו שני מחזיקים או יותר בתאגיד כאמור - הם מחזיקים במצטבר בשלושים אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו; קיימים שלושה בעלי זיכיון בערוץ - הוא תאגיד אשר מי שמחזיק ביותר משלושים אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו, מחזיק גם בחמישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל זיכיון אחד אחר, או בשליטה בו; היו שני מחזיקים או יותר בתאגיד כאמור - הם מחזיקים במצטבר בשלושים אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו;
:: (4) הוא תאגיד אשר אדם אחד מחזיק בו ביותר משבעים וארבעה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה;
:: (5)(א) הוא תאגיד שהוא עיתון;
::: (ב) הוא אדם המחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון;
::: (ג) לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ - הוא תאגיד שעיתון מחזיק בו ביותר משמונה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו; קיימים שניים או שלושה בעלי זיכיון בערוץ - הוא תאגיד שעיתון מחזיק בו בשישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו;
::: (ד) לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ - הוא תאגיד שאדם המחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון, או בשליטה בעיתון, מחזיק בו ביותר משמונה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו; קיימים שניים או שלושה בעלי זיכיון בערוץ - הוא תאגיד שאדם המחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון, או בשליטה בעיתון, מחזיק בו בשישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו;
:: (6) הוא תאגיד, אשר עיתון קשור מחזיק בו בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה;
:: (7) הוא תאגיד ששניים או יותר מהמחזיקים באמצעי שליטה בו, בשיעור העולה על השיעור המותר למחזיק אחד לפי פסקה (5)(ג) או (ד), הם עיתונים, או שהם מחזיקים במצטבר בעשרה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה, בעיתון או בעיתונים;
:: (8) נוסף על האמור בפסקאות (3) ו-(7) - לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ - הוא תאגיד ששניים או יותר ממי שהחזקתם בו מוגבלת כאמור בפסקאות (3) ו-(5) מחזיקים אמצעי שליטה בו, מסוג כלשהו, בשיעור מצטבר של עשרים וארבעה אחוזים או יותר, או בשליטה בו; קיימים שניים או שלושה בעלי זיכיון בערוץ - הוא תאגיד ששניים או יותר ממי שהחזקתם בו מוגבלת כאמור בפסקאות (3) ו-(5) מחזיקים אמצעי שליטה בו, מסוג כלשהו, בשיעור מצטבר העולה על שלושים אחוזים, או בשליטה בו;
:: (9) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;בעל זיכיון אחר&quot; - בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, למעט חברת החדשות, בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין, לפי [[חוק התקשורת]], וכן בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי [[חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]];
:::- &quot;בעל זיכיון אחר&quot; - ((&lt;s&gt;(החל מיום פרסומות של חוק התקשורת (שידורים), התשפ&quot;ו-2026):&lt;/s&gt; (אינו בתוקף):)) &lt;s&gt;בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, למעט חברת החדשות, וכן בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי [[חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]];&lt;/s&gt;
:::- &quot;עיתון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 6ח4(ג) לחוק התקשורת]];
:::- &quot;עיתון קשור&quot; - תאגיד שהוא עיתון, אדם שהוא בעל ענין בתאגיד שהוא עיתון או בעל שליטה בעיתון והוא גם בעל ענין בבעל זיכיון אחר.
: (ג) לא יהיה רשאי להשתתף במכרז לזכיון לשידורי רדיו מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא בעל זכיון לשידורי טלויזיה או רישיון לשידורי טלוויזיה או שהוא תאגיד שלוב של מי מהם, או שהוא תאגיד שבעל ענין בו, הוא גם בעל ענין במי מהם, והכל במישרין או בעקיפין;
:: (2) הוא תאגיד שהוא עיתון או שהוא תאגיד שאדם המחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה מסוג מסויים בו, בשיעור העולה על עשרים וארבעה אחוזים, או ביכולת לכוון פעולתו בדרך אחרת, מחזיק גם, במישרין או בעקיפין, בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה מסוג מסויים בתאגיד שהוא עיתון או בתאגיד שלוב של עיתון או בתאגיד שלוב של בעל ענין בעיתון (להלן - גופים קשורים); הוראות פסקה זו, לענין הגבלות המוטלות על עיתון ועל הגופים הקשורים בו:
::: (א) לא יחולו על תאגיד המבקש להשתתף במכרז לשידורי רדיו באזור שבו הוענק כבר זכיון אחד לשידורי רדיו, אם הוא או גוף קשור בו כאמור אינו מחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה כלשהם בתאגיד שזכה כבר בזכיון כאמור או ביכולת לכוון את פעולתו בדרך אחרת;
::: (ב) על עיתון שאינו עיתון יומי, או על עיתון יומי בשפה שונה מהשפה שבה ישודרו שידורי הרדיו, על מוציא לאור של עיתון כאמור, או על מי שמחזיק באמצעי שליטה מסוג כלשהו בעיתון כאמור, ובלבד שמי מהם איננו מחזיק ביותר מ-49% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד המבקש להשתתף במכרז לשידורי רדיו, או שהוא בעל שליטה בתאגיד המבקש;
:: (3) הוא גוף המשדר, לפי דין, שידורים לציבור או לחלק ממנו או הוא &quot;בזק&quot;, החברה הישראלית לתקשורת בע&quot;מ, או שהוא תאגיד שגופים אלה הם בעלי ענין בו או שהוא בעל ענין בהם, בין במישרין ובין בעקיפין;
:: (4) הוא רשות מקומית או שהוא תאגיד ששיעור כלשהו של אמצעי השליטה בו מוחזק, במישרין או בעקיפין, בידי רשות מקומית;
:: (5) הוא תאגיד אשר אם יזכה במכרז, יתקיימו בו או בבעל ענין בו או בתאגיד שלוב של מי מהם, במישרין או בעקיפין, הוראות [[סעיף 72א]].

@ 42. פסילת משתתף במכרז
: (א) ועדת מכרזים תפסול משתתף במכרז, אם לפי דעתה -
:: (1) מתן הזכיון לאותו משתתף עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
:: (2) מתן הזכיון לאותו משתתף עלול להוות סיכון לבטחון המדינה;
:: (3) המשתתף במכרז הוא מפלגה או נציג או שלוח של מפלגה או של גוף אחר, שלדעת הועדה, עלולה להשתמש בשידורים לקידום המטרות המיוחדות של מפלגה או הגוף האמור.
: (ב) ועדת מכרזים שפסלה משתתף כאמור בסעיף קטן (א) תרשום נימוקיה בכתב.

@ 43. גילוי מידע במכרז
: (א) ועדת מכרזים רשאית לדרוש ממשתתף במכרז לגלות פרטים מלאים ומדוייקים בדבר זהותו, עסקיו, מבנה ההון ומקורות המימון שלו, וכן כל מידע אחר שלדעת הועדה יש ענין בגילויו.
: (ב) ועדת מכרזים רשאית לדרוש ממשתתף במכרז שהוא תאגיד, גילוי כל המידע האמור בסעיף קטן (א), גם לגבי בעל ענין בתאגיד, ולגבי כל גורם אחר שיש לו במישרין או בעקיפין לרבות באמצעות אדם או תאגיד אחר, אחד או יותר, אמצעי שליטה בתאגיד.

@ 44. דיון עם מציעים
: ועדת מכרזים רשאית לדון עם מציע בפרטי הצעתו, לבקש הבהרות לגביה ולבקש מכלל המציעים לתקן את הצעותיהם, והכל תוך הזדמנות שווה לכל אחד מהם.

@ 45. אמות מידה בבחירת הזוכה במכרז (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: ועדת מכרזים, בבואה לבחור את הזוכה במכרז, תיתן דעתה, בין היתר, לשיקולים הבאים:
: (1) יכולתו הכספית והכלכלית של המציע;
: (1א) לענין מכרז לשידורי טלוויזיה - דמי הזיכיון החד-פעמיים המוצעים;
: (2) הידע והנסיון המקצועי העומדים לרשותו;
: (3) הציוד והאולפנים שיעמדו לרשותו של המציע;
: (4) כושר ההפקה של המציע ומיגוון התכניות והשידורים שהוא מציע;
: (4א) היקף ההשקעות המוצע בהפקות מקומיות, וכן ההיקף השנתי המוצע לתכניות דרמה, לתכניות תעודה ולתכניות מיוחדות כהגדרתן [[בתוספת הראשונה]];
: (5) מתן ביטוי בשידורים המוצעים למגמות הרשות כמפורט [[בסעיף 5(ב)]], ויכולתו לקיימם כאמור.

=== סימן ג': חובות כלליות בשידורי מורשה לשידורים (תיקון: תשע&quot;א) ===

@ 46. שידורים אסורים (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א, תשע&quot;ח-2)
: (א) מורשה לשידורים לא ישדר שידורים שיש בהם -
:: (1) עבירה פלילית או עוולה אזרחית לפי כל דין;
:: (2) הסתה לגזענות, לאפליה או לפגיעה ממשית באדם או בקבוצת בני-אדם, על רקע השתייכותם לדת, גזע, לאום, מין, עדה, אורח-חיים או מוצא;
:: (2א) חומר תועבה, כמשמעותו [[בחוק העונשין]], ובכלל זה מישדרים שעניינם אחד מאלה:
::: (1) הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
::: (2) הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
::: (3) הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
::: והכול כשהמישדרים המנויים בפסקאות משנה (1) עד (3) אינם, באופן מובהק, בעלי ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי, המצדיק, בנסיבות העניין, את שידורם;
:: (3) תעמולה מפלגתית למעט תעמולת בחירות המותרת על פי דין;
:: (4) (((נמחקה).))
: (ב) שידור נכון והוגן של מעשה שהינו בניגוד לאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3) לא יהווה הפרה של סעיף זה.
: (ג) מורשה לשידורים לא יתן בשידוריו, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בכתב ובין בדרך הבעה אחרת, כל ביטוי לדעותיו האישיות, ואם הוא תאגיד - לדעות מנהליו או לדעות בעלי הענין בו.
: (ד) מורשה לשידורים לא ימנע שידורים, בין במישרין ובין בעקיפין, בשל דעותיו האישיות, ואם הוא תאגיד - בשל דעות מנהליו או דעות בעלי הענין בו.

@ 47. מתן אפשרות תגובה (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) מורשה לשידורים יבטיח כי בשידור בעניני היום שלתכנו יש משמעות ציבורית, יהיה ביטוי נאות לדעות שונות הרווחות בציבור.
: (ב) המועצה תקבע כללים בדבר מתן אפשרות תגובה באופן ההולם את נסיבות הענין, למי שנפגע או עלול להיפגע במישרין מהשידורים.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אתיקה בשידורי טלויזיה ורדיו), התשנ&quot;ד-1994]].))

@ 47א. יצירות מוגנות (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;א)
: שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הסדרים לענין רישום ודיווח על ידי מורשים לשידורים של יצירות המוגנות בזכויות יוצרים ובזכויות מבצעים, המשודרות על ידם, וכן לענין הנשיאה בעלויות הרישום והדיווח; הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין.

@ 48. (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-2) : (((בוטל).))

@ 49. הגבלת זמני שידור של תשדירי פרסומת (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ח-2)
: (א) הרשות רשאית להגביל מורשה לשידורים שהפר בשידוריו כלל מכללי המועצה או הוראה שניתנה לפיהם או ששידר שידורים אסורים כמשמעותם [[בסעיף 46]] (להלן - שידור תוך הפרה), בזמני שידור של תשדירי פרסומת ומשכם.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) הרשות תודיע למורשה לשידורים על כוונתה להגבילו כאמור בסעיף קטן (א) לפחות עשרים וארבע שעות לפני ביצוע ההגבלה.
: (ד) המועצה רשאית לקבוע כללים לביצוע סעיף זה.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור), התשס״ז–2007]].))

@ 50. שידורים במקרי חירום (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ב)
: במקרי חירום או מטעמים של בטחון המדינה רשאית הרשות להורות למורשה לשידורים לשדר הודעות מטעם הממשלה, המשטרה, המטה הכללי של צבא-הגנה לישראל וראש הג&quot;א.

== פרק ד': שידורי טלויזיה ==

=== סימן א': רישיונות וזיכיונות (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3) ===

@ 51. (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ח, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3) : (((בוטל).))
@ 51א. (תיקון: תשס&quot;ח, תש&quot;ע, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ב-4) : (((בוטל).))
@ 51ב. (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ב-4) : (((בוטל).))
@ 51ג. (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ב-2) : (((בוטל).))
@ 51ד. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))
@ 52. (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ב-4) : (((בוטל).))
@ 53. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ב-4) : (((בוטל).))

@ 53א. שידור בערוץ נפרד (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ח-2)
: בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישדר בערוץ אחד שבו ישודרו רק שידורי בעל הרישיון ושידורי חברת החדשות.

@ 54. זכיון ליחידת שידור (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ו, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ו)
: (א) שידורי טלוויזיה יתקיימו בתקופת תוקפם של הזיכיונות לשידורי טלוויזיה במסגרת שני ערוצי טלוויזיה, שהם ערוץ 2 והערוץ השלישי; זיכיון לשידורי טלוויזיה יינתן, בכל ערוץ, בתקופת הזיכיון הראשונה וכן בתקופות ההארכה שניתנו לפי [[סעיפים 34(ב3)]], [[37א(א)(1)]] [[או 37ג(א), (ב) או (ב1)]], ככל שניתנו, בערוץ 2 - לשלושה זוכים במכרז.
: (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), פקע או בוטל זיכיון שניתן לאחת מיחידות השידור בערוץ השלישי, לא החל בעל זיכיון בערוץ השלישי בשידוריו או חדל מלשדר, או לא הוענק זיכיון לאחת מיחידות השידור בערוץ השלישי, רשאית המועצה, אם נוכחה כי הדבר נדרש, בין השאר, כדי להבטיח רצף בשידורים, לקבוע, באישור הועדה, הוראות להפעלת אותה יחידת שידור, ובכלל זה לקבוע את ההתאמות והשינויים הנדרשים [[בתוספת הראשונה]], [[בתוספת השניה]] ובכללים לפי חוק זה.
: (א2) הוראות כאמור בסעיף קטן (א1), יכול שיקבעו כי בעל הזיכיון או הזוכה במכרז שנותר בערוץ השלישי (בסעיף זה - בעל הזיכיון הנותר), יפעיל גם את יחידת השידור האמורה, אם ביקש זאת, ובלבד -
:: (1) שהתחייבויות שבעל הזיכיון שזיכיונו פקע או בוטל, שלא החל בשידוריו או שחדל מלשדר, או הזוכה במכרז, לפי הענין, קיבל על עצמו במסגרת המכרז שקדם למתן הזיכיון, וכן התנאים וההתחייבויות שחלו עליו, או שהיו אמורים לחול עליו, לפי חוק זה, יחולו על בעל הזיכיון הנותר, בהתאמות הנדרשות לפי נסיבות הענין, כפי שייקבע;
:: (2) בתאגיד בעל הזיכיון הנותר יתקיימו הוראות [[סעיף 41(ב1)]] ולא יתקיים בו אחד מאלה:
::: (1)(א) הוא תאגיד המחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון;
:::: (ב) עיתון מחזיק בו ביותר משמונה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו;
:::: (ג) הוא תאגיד שאדם המחזיק, במישרין או בעקיפין, בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון, או בשליטה בעיתן, מחזיק בו, במישרין או בעקיפין, ביותר משמונה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי השליטה, או בשליטה בו;
::: (2) הוא תאגיד, אשר עיתון קשור מחזיק בו בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה, או שמי שמחזיק בו שיעור כלשהו של אמצעי שליטה הוא עיתון קשור;
:: בסעיף זה -
::- &quot;עיתון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 41(ב)(4)]];
::- &quot;עיתון קשור&quot; - תאגיד שהוא עיתון, או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד שהוא עיתון או בעל שליטה בעיתון, והוא גם בעל ענין בבעל זיכיון אחר לשידורים, כהגדרתו [[בסעיף 41(ב1)(1)]].
: (ב) המועצה תקצה את יחידות השידור השונות ותקבע את מסגרת הזמן של כל יחידת שידור.
: (ג) בעלי הזכיון באותו ערוץ רשאים באישור מראש של הרשות להחליף ביניהם יחידת שידור או חלק ממנה.
: (ד) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע הסדרתם של שידורי טלוויזיה, לרבות בערוצים נוספים, לפי חוק זה או לפי כל דין.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;יחידת שידור&quot; - ימים, לרבות ימים מסוימים בשבוע כפי שתקבע המועצה בזיכיון;
::- &quot;יום&quot; - תקופה משעה 05.00 עד 05.00 שלאחריו.

@ 54א. איחוד בעל זיכיון בערוץ 2 ובעל זיכיון בערוץ השלישי (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 54]], פקע או בוטל זיכיון שניתן לאחת מיחידות השידור בערוץ השלישי, לא החל בעל זיכיון בערוץ השלישי בשידוריו או חדל משידוריו, או לא הוענק זיכיון לאחת מיחידות השידור בערוץ השלישי, רשאית המועצה, באישור השר והועדה, להתיר לבעל זיכיון בערוץ 2 ולבעל הזיכיון הנותר בערוץ השלישי להתאגד לתאגיד אחד, שיהיה בעל זיכיון בערוץ השלישי, ולקבוע הוראות ותנאים שיחולו לענין זה, ובלבד שעל התאגיד האמור יחולו הוראות [[סעיף 54(א2)]].
: (ב) התירה המועצה פעולה כאמור בסעיף קטן (א), תקבע, באישור השר והועדה, את ההסדרים שיחולו בערוץ 2, כדי להתאימם להפעלת הערוץ על ידי שני בעלי זיכיונות בלבד, ובכלל זה תקבע, בדרך האמורה, את ההתאמות הנדרשות להפעלת הערוץ כאמור, לרבות ההסדרים וההתאמות הנדרשים לענין העברת אמצעי השליטה בחברת החדשות לבעלי הזיכיונות הנותרים בערוץ 2.
: (ג) בתקופת הזיכיון הראשונה בערוץ 2, אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לחייב מי מהמחזיקים באמצעי שליטה, בבעלי הזיכיונות הנותרים בערוץ 2, להפחית מהחזקותיהם באמצעי שליטה, שהיו מותרות להם ושהוחזקו בפועל במי מבעלי הזיכיונות הנותרים באותו ערוץ ערב תחילת [[15:300472|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 17), התשס&quot;ב-2002]].
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו אם שניים מבעלי הזיכיונות בערוץ 2 התאגדו לתאגיד אחד בהתאם להוראות [[סעיף 71א(א)(1) ו-(2)]].

@ 55. זכיון לטלויזיה הלימודית (תיקון: תשנ&quot;ב, תש&quot;ס, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה, תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3)
: (א) המועצה תעניק לטלוויזיה הלימודית ללא מכרז, זכיון לשידורי טלויזיה לתקופת זכיון ראשונה, כמשמעותה [[בסעיף 34(ב)]]; זכיון כאמור יינתן ליחידת שידור בהיקף של שביעית מכלל יחידות השידור, לנושאים לימודיים-חינוכיים בלבד ובשעות צפייה של האוכלוסיה לה מיועדים שידורים אלה.
: (א1) החל ביום תחילת השידורים בערוץ השלישי, יינתן לטלוויזיה הלימודית זיכיון כאמור בסעיף קטן (א) בהיקף של שמונה אחוזים וחצי מכלל יחידות השידור בערוץ 2 וזיכיון כאמור בהיקף של שמונה אחוזים וחצי מכלל יחידות השידור בערוץ השלישי; תוקפם של הזיכיונות האמורים יהא עד ליום ה' בחשון התשס&quot;ד (31 באוקטובר 2003), ואולם אין בכך כדי לגרוע מסמכויות המועצה לפי [[סעיף 37]].
: (א2) (((בוטל).))
: (א3)(1) המועצה תעניק לטלוויזיה הלימודית בלא מכרז, זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, לתקופת הזיכיון האמורה [[בסעיף 34(ב1)]], שתחילתה ביום כ&quot;ט בתשרי התשס&quot;ו (1 בנובמבר 2005); זיכיון כאמור יינתן ליחידת שידור בהיקף של שמונה אחוזים וחצי מכלל יחידות השידור בערוץ 2 לנושאים ובשעות כאמור בסעיף קטן (א).
:: (2) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכויות המועצה לפי הוראות [[סעיף 37]].
: (ב) משהיתה הטלויזיה הלימודית לבעלת זכיון כאמור, יהיה דינה כדין כל בעל זכיון לפי חוק זה, למעט לעניין [[סעיפים 51]], [[51א]], [[51ב]], [[52]], [[53]], [[54(א) ו-(ב)]], [[59]], [[66]], [[67]], [[70]], [[71ד]], [[99]] [[ו-100]].
: (ג) מחצית לפחות מכלל שידורי הטלויזיה הלימודית תהיה מהפקה מקומית כהגדרתה [[בסעיף 58]].
: (ד) הטלויזיה הלימודית תשלם לרשות דמי זכיון שנתיים מתוך הכנסותיה מביצוע שידורים וממתן שירותים אחרים, בשיעור ובאופן שיקבע השר מעת לעת בתקנות.
: (ה) בסעיף זה, &quot;יחידת שידור&quot; - שעות שידור, לרבות חלקי שעה, בימים שונים בשבוע, בשעות שונות או בזמנים קבועים, הכל כפי שתקבע המועצה בזכיון או בכללים.

@ 56. סייג לזכיון או לרישיון (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ב-2, תשנ&quot;ד, תש&quot;ס, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) לא יינתן זיכיון לשידורי טלוויזיה או רישיון לשידורי טלוויזיה -
:: (1) לבעל זכיון לשידורי טלויזיה;
:: (1א) לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
:: (2) לאדם המחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה אחד או יותר בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
:: (3) לתאגיד, שבבעל ענין בו מתקיים האמור בפסקאות (1), (1א) או (2).
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;החזקה&quot; - לרבות החזקה של בעל ענין כאמור בסעיף זה, למעט החזקה באמצעות חברה שמניותיה הוצעו לציבור על פי תשקיף ונסחרים בבורסה בישראל, ובלבד שמחזיק אחד או בעל ענין אחד שמתקיים בו האמור בסעיף זה, אינו מחזיק בה מחצית או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה, או שהוא אינו בעל היכולת לכוון את פעילותה בדרך אחרת.

=== סימן ב': שירותי טלטקסט (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ===

@ 57. זכיון לשירותי טלקסט (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) המועצה רשאית לאפשר הפעלת שירותי טלטקסט בין בדרך של מתן זכיון ובין בדרך אחרת; החליטה המועצה לאפשר הפעלת שירותי טלטקסט בדרך אחרת, יחולו על שירותים אלה הוראות חוק זה, בשינויים המחוייבים, הכל כפי שתורה המועצה.
: (ב) זכיון כאמור בסעיף קטן (א) לא ייחשב זכיון נוסף לענין [[סעיף 56]].

=== סימן ג': תוכן השידורים ===

@ 58. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הפקה מקומית&quot; - תכנית שהופקה כולה או רובה בישראל, למעט תכנית חדשות, תכנית בענייני היום ותכנית ספורט הכל לפי כללים שתקבע המועצה;
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש״ע–2009]].))
:- &quot;הפקה עצמית&quot; - הפקה מקומית שהפיק בעל זכיון לשידורי טלויזיה בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או תאגיד שבעל זכיון או שבעל רישיון כאמור הוא בעל ענין בו, בין במישרין ובין בעקיפין;
:- &quot;הפקה מקומית קנויה&quot; - הפקה מקומית שאינה מהפקה עצמית, ואינה הפקה של מוסד ממשלתי, או של מי שרשאי לשדר לציבור על פי דין, או אינה הפקה של תאגיד שהשליטה בו היא בידי תאגיד הרשאי לשדר כאמור או בידי בעלי ענין בו, במישרין או בעקיפין.

@ 59. הקצאת זמן שידור להפקות מקומיות (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) ארבעים אחוזים לפחות מכלל שידורי הטלוויזיה יהיו מהפקות מקומיות, שהופקו במיוחד לצורך שידורן על פי חוק זה ובהתאם לכללים שייקבעו בדבר הקצאת תנאים ותקציבים, ובלבד שכללים כאמור יאפשרו ביצוע הפקות ברמה ובאיכות הולמים; ואולם הרשות תפעל להרחבת חלקם של שידורי טלוויזיה מהפקות מקומיות, לרבות בתקופת הזיכיון הראשונה, ובלבד שהרחבה כאמור יכול שתכלול הפקות מקומיות שלא הופקו במיוחד לצורך שידורן על פי חוק זה ובהתאם לכללים כאמור.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש״ע–2009]].))
: (ב) מתוך כלל ההפקות המקומיות ונוסף על החובות שתקבע המועצה בזיכיון או בכללים, ישדר בעל זיכיון בכל שנה תכניות כמפורט [[בתוספת הראשונה]], ובכמות שלא תפחת מן המכסות השנתיות הקבועות בה.
: (ג) המועצה, באישור הועדה, רשאית לשנות את [[התוספת הראשונה]].
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, רשאית המועצה, בידיעת השר והועדה, להתיר, למשך השנתיים הראשונות מיום תחילת שידורים בידי בעל זיכיון בערוץ השלישי, הפחתה בהיקף השידורים הקבוע [[בתוספת הראשונה]] או [[בתוספת השניה]], לפי הענין, שבהם מחויב בעל זיכיון בערוץ השלישי, ובלבד שההפחתה לא תעלה על מחצית היקף השידורים כאמור.

@ 59א. הוראות לענין קיום התחייבויות בערוץ השלישי (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ו, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) בעל זכיון בערוץ השלישי שקיים מיום ו' בחשון התשס&quot;ד (1 בנובמבר 2003) עד תום שנת הזכיון השניה ביום ד' בשבט התשס&quot;ד (27 בינואר 2004) את כל התנאים והמחויבויות שחלים עליו לגבי התקופה האמורה, לפי הוראות [[סימן זה]], הוראות [[סעיפים 99]] [[ו-100]] והוראות [[התוספת השניה]], יראו אותו כאילו קיים את התנאים והמחויבויות לפי [[סימן זה]] [[והתוספת הראשונה]] או [[התוספת השניה]], לפי הענין, בשתי שנות הזכיון הראשונות.
: (ב) לענין סעיף קטן (א) לא תובא בחשבון הפרה זניחה של תנאי או מחויבות.
: (ג) בלי לגרוע משאר סמכויות המועצה לפי חוק זה, רשאית המועצה להתיר לבעל זיכיון בערוץ השלישי לקיים את התנאים וההתחייבויות שעליו לקיים בתקופת הביניים, לפי [[התוספת הראשונה]] [[והתוספת השניה]], ולפי שאר הוראות חוק זה, כללי המועצה והוראות הזיכיון שענינם הפקות מקומיות וההוצאות לגביהן, במועדים מאוחרים יותר שתקבע, ובלבד שהמועדים הנדחים שתקבע יחולו עד תום תקופת הזיכיון הראשונה, ושבעל הזיכיון ימלא, עד תום התקופה האמורה, את מלוא התנאים וההתחייבויות כאמור; לענין זה, &quot;תקופת הביניים&quot; - התקופה שמיום ה' בשבט התשס&quot;ד (28 בינואר 2004) עד יום כ&quot;ז בטבת התשס&quot;ו (27 בינואר 2006).
: (ד) החליטה המועצה להתיר לבעל זיכיון בערוץ השלישי לקיים את התנאים וההתחייבויות כאמור בסעיף קטן (ג) במועדים מאוחרים יותר, רשאית היא לקבוע כי הליך הבדיקה לפי [[סעיף 34(ג)(2)]] יידחה בשנה אחת.

@ 60. זמן שידור להפקות מקומיות קנויות (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3)
: מחצית לפחות מהשידורים שהוקצו להפקות המקומיות בהתאם לקבוע [[בסעיפים 55]] [[ו-59]], תהיה מהפקות מקומיות קנויות ובהתאם לכללי המועצה.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש״ע–2009]].))

@ 61. שידורים בערבית ותרגום (תיקון: תשע&quot;ח)
: המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין שידורים בשפה הערבית, לרבות לעניין משכם והקרנת תרגום תוכנם.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש״ע–2009]].))

@ 62. מניעת תכניות דומות (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) המנהל רשאי, מיזמתו או לפי פנייתו של בעל זכיון לשידורי טלויזיה, להורות לבעל זכיון אחר באותו ערוץ טלוויזיה להימנע מהפקת תכנית כלשהי או לחדול מהפקתה, אם ראה כי תכנית זהה או דומה, הופקה או הוחל בהפקתה בידי בעל זכיון.
: (ב) בעל זכיון הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל רשאי לערור עליה לפני המועצה תוך חמישה עשר ימים מיום קבלתה; המועצה תדון ותחליט בערר.

@ 62א. איסור התקשרות (תיקון: תשנ&quot;ב, תש&quot;ס, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ו, תשע&quot;ט)
: (א) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לא יתקשר, במישרין או בעקיפין, בהסכם עם בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה אחר או עם בעל רישיון לשידורי טלוויזיה אחר לענין שידור, רכישה, או הפקה של תכניות או שידורים אחרים, לרבות תשדירי פרסומת.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית המועצה לאשר מעת לעת, התקשרות מסוימת בין בעלי זכיונות לשידורי טלוויזיה באותו ערוץ טלוויזיה בענין שידורם, הפקתם או רכישתם, של משדרי ספורט, תעודה, או תכניות אחרות, אם שוכנעה כי יש חשיבות בהבטחת רצף תכני בשידורים בין יחידות השידור של בעלי הזכיון כולם או חלקם, וכן רשאית היא, במקרים מיוחדים, לאשר התקשרות כאמור בשים לב לחשיבותה ויחודיותה של ההפקה או הרכישה המשותפת.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על חברת החדשות ואין בהן כדי לגרוע מהוראות [[בחוק התחרות הכלכלית]].
: בסעיף זה -
:- &quot;בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה&quot; - לרבות בעל ענין בו, ולרבות תאגיד בשליטתו של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, אחד או יותר, או של בעלי הענין בבעל זכיון כאמור, יחד או לחוד;
:- &quot;בעל רישיון לשידורי טלוויזיה&quot; - לרבות בעל עניין בו, ולרבות תאגיד בשליטתו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, אחד או יותר, או של בעלי העניין בבעל רישיון כאמור, יחד או לחוד;
:- &quot;רכישה&quot; - לרבות רכישת זכויות שידור או זכויות הבאה לשידור.

@ 62ב. עורך ראשי (תיקון: תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: המנהל הכללי של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יהיה העורך הראשי של השידורים של בעל הזכיון או של בעל הרישיון, לפי העניין, ונתונה לו הסמכות להכריע בכל ענין הנוגע לתוכנם.

=== סימן ג'1: מימון הפקה ורכישה של תכניות וסרטים ישראליים (תיקון: תשס&quot;ג-2, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א) ===

@ 62ג. הוצאה שנתית למימון הפקה ורכישה של תכניות וסרטים ישראליים (תיקון: תשס&quot;ג-2, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ח)
: (א) החל ביום ו' בחשון התשס&quot;ד (1 בנובמבר 2003) וכל עוד קיימים בעלי זיכיון לשידור טלוויזיה יחולו עליהם הוראות אלה:
:: (1) בעלי הזכיונות בכל ערוץ יוציאו, בכל שנה, הוצאה למימון הפקה ורכישה של התכניות המשודרות בערוץ, באותה שנה, הכוללת את ההוצאה באותה שנה לתפעול השוטף של חברת החדשות, או לרכישה של שידורי חדשות אם אושרה לפי [[סעיף 63א1]] וכן הוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים; מרכיבי ההוצאה כאמור בסעיף זה יהיו כמפורט [[בתוספת השניה]], וסכומה לא יפחת מהסכום הקבוע בה;
:: (2) על בעלי הזכיונות יחולו ההוראות הקבועות [[בתוספת השניה]] ולא יחולו הוראות [[סעיף 59(ב)]] [[והתוספת הראשונה]]; שאר הוראות החוק, וכן הכללים, יחולו עליהם ככל שאינם סותרים את הוראות [[התוספת השניה]];
:: (2א)(א) על אף האמור בפסקה (2), ההוצאה שעל בעלי הזיכיונות בערוץ 2 להוציא למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ בתקופה שמיום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015) עד יום י״ג בתמוז התשע״ה (30 ביוני 2015), לפי הוראות הכללים והוראות הזיכיון החלות לגביהם, תופחת בסכום השווה להפרש שבין מחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון כמשמעותה [[בסעיף 2(א) לתוספת השנייה]] לבין מחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל רישיון כמשמעותה [[בסעיף 2א לתוספת האמורה]];
::: (ב) אין בהוראות פסקת משנה (א) כדי לגרוע מההוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות, מההוצאה לשם הפקת תכניות סוגה עילית או מההוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים שעל בעלי הזיכיונות בערוץ 2 להוציא לפי הוראות הכללים והוראות הזיכיון החלות לגביהם;
::: (ג) ההפחתה האמורה בפסקה זו תחולק בין בעלי הזיכיונות בערוץ 2 בהתאם לחלוקת יחידות השידור ביניהם בתקופה האמורה בפסקת משנה (א);
:: (3) בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו-(2) -
::: (א) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה רשאי לדחות את הביצוע של מחויבויות במכרז שעניינן מימון, הפקה ורכישה של תכניות סוגה עילית, שהן מעבר למחויבויות האמורות לפי [[התוספת השנייה]], שלא קוימו עד [[לתיקון מס' 37]], לתקופה של שש שנים שתחילתן ביום כניסתו לתוקף של רישיון לשידורי טלוויזיה שיינתן לו, ויהיה עליו לקיימן כבעל רישיון לשידורי טלוויזיה, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
::: (ב) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה רשאי לדחות את הביצוע של עד עשרים ושבעה אחוזים ממחויבויותיו במכרז שעניינן מימון, הפקה ורכישה של תכניות סוגה עילית, שהן מעבר למחויבויות האמורות לפי [[התוספת השנייה]], ביחס לכל שנה בשנים 2013 עד 2015, לתקופה של שש שנים שתחילתן ביום כניסתו לתוקף של רישיון לשידורי טלוויזיה שיינתן לו;
::: ובלבד שמסר למועצה, עם הגשת תכנית העבודה השנתית לאישורה, הודעה על כוונתו לדחות את הביצוע כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) והפקיד כתבי התחייבויות כפי שתורה עליהן המועצה ובמועד שתורה, להבטחת קיומן של המחויבויות האמורות.
: (א1)(1) בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יוציא, בכל שנה, הוצאה למימון הפקה ורכישה של התכניות המשודרות בערוץ שבו הוא משדר, באותה שנה, הכוללת את ההוצאה באותה שנה לתפעול השוטף של חברת החדשות, או לרכישה של שידורי חדשות אם אושרה לפי [[סעיף 63א1]] וכן הוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים; מרכיבי ההוצאה כאמור בסעיף זה יהיו כמפורט [[בתוספת השנייה]], וסכומה לא יפחת מהסכום הקבוע בה.
:: (2) על בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יחולו ההוראות הקבועות [[בתוספת השנייה]].
: (א2) (((בוטל).))
: (ב) המועצה, באישור הועדה, רשאית לשנות את [[התוספת השניה]].

@ 62ד. תכנית לדחיית הוצאה לקולנוע (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאי להגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת, הכוללת שלבי פעולה, לדחייה עד יום ט' בטבת התשע&quot;ה (31 בדצמבר 2014) של ההתחייבויות והתנאים לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון, שעניינם ההוצאה לשם הפקה של סרטים ישראליים, בסכום שלא יעלה על 10 מיליון שקלים חדשים (בסעיף זה - התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע); הסכום האמור יעודכן בהתאם להוראות [[סעיף 8(ד) לתוספת השניה]].
: (ב) המועצה תחליט בדבר אישור התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע עד יום י&quot;ד באדר התש&quot;ע (28 בפברואר 2010).
: (ג) אישרה המועצה את התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, רשאית היא להורות לבעל הזיכיון להמציא פיקדון כספי או ערבות בנקאית, בסכום שתורה, בתוך 30 ימים ממועד האישור כאמור בסעיף קטן (ב), להבטחת ביצועה של התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי [[סעיף 33(ב)(3)]].
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), אישרה המועצה את התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, ימציא בעל הזיכיון פיקדון כספי או ערבות בנקאית, עד יום ד' בכסלו התשע&quot;ב (30 בנובמבר 2011), בסכום ההוצאה שעליו להשלים לפי התכנית שאושרה כאמור, בהפחתת סכום הפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית שהמציא בהתאם לאותו סעיף קטן, להבטחת ביצועה של התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, נוסף על הפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית שהמציא לפי סעיף קטן (ג) [[וסעיף 33(ב)(3)]].
: (ה) המנהל יורה לבעל הזיכיון על תנאי הפיקדון הכספי או נוסח הערבות הבנקאית, לפי העניין, לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד).
: (ו) לא עמד בעל הזיכיון בהוראות התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, או שלא המציא פיקדון כספי או ערבות בנקאית שהיה עליו להמציא לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), יראו בכך הפרה של תנאי מהותי בזיכיון לעניין [[סעיף 37(א)(4)]].

@ 62ה. שימוש בסכומים שהתקבלו בשל מימוש בטוחות ובשל רכישת חברות החדשות של ערוץ 2 ושל הערוץ השלישי (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הפקה מקומית קנויה&quot; - הפקה מקומית כהגדרתה [[בתוספת הראשונה]] שהיא הפקה מקומית קנויה כהגדרתה [[בסעיף 58]], העומדת בכללי המועצה שנקבעו לפי [[סעיף 60]];
::- &quot;תכנית ממומנת&quot; - הפקה מקומית קנויה שמומנה מסכומים שקיבל בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי הוראות סעיף קטן (ד).
: (ב) החל במועד המעבר, סכומים שהתקבלו בידי הרשות ממימוש ערבות או פיקדון כאמור [[בסעיף 33א(א)(2)(ב)]], וכן סכומים שהתקבלו מתשלומים לפי [[סעיפים 71ד(יא) או (יג)(1)]] [[או 71ה(ט)]], ישמשו למימון הפקות מקומיות קנויות שהן תכניות סוגה עילית, באופן האמור בסעיף קטן (ד), אשר ישודרו בשידוריהם של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), המועצה רשאית לקבוע כי סכומים שהתקבלו בידי הרשות כאמור באותו סעיף קטן ישמשו בחלקם למימון הפקות מקומיות קנויות שאינן תכניות סוגה עילית, באופן האמור בסעיף קטן (ד) ובהתאם לכללים שקבעה המועצה, ובלבד שלדעת המועצה קיימים טעמים המצדיקים זאת.
: (ד) סכומים כאמור בסעיף קטן (ב) יופקדו בחשבון נפרד שתנהל הרשות ויועברו על ידה לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה שביקש לקבל מימון להפקות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) והרשות מצאה כי עמד בכללים שקבעה המועצה בדבר התנאים שבהם יצטרך לעמוד לשם קבלת מימון כאמור ובדבר אופן הגשת בקשה למימון הפקות כאמור.
: (ה) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישדרו תכניות ממומנות בהתאם לכללים שקבעה המועצה בדבר שיבוץ תכניות כאמור.
: (ו) המועצה תקבע כללים להכרה חלקית בסכומים ששימשו להפקת תכניות ממומנות ששובצו בשידורי בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, ובהיקף שעות השידור של תכניות כאמור, לצורך עמידתו של בעל הזיכיון או בעל הרישיון האמור, לפי העניין, במחויבויותיו לפי הוראות [[סעיף 62ג]]; ואולם במהלך תקופה של שנתיים שתחילתה במועד שבו מומשו בידי הרשות ערבות או פיקדון שהפקיד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לא יהיה ניתן להכיר בסכומים ששימשו להפקת תכנית ממומנת ששובצה בשידוריו של מי שהפקיד את הערבות או הפיקדון האמורים, ובשעות השידור של התכנית, לצורך עמידה במחויבויותיו לפי הוראות [[סעיף 62ג]].
: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שימוש בכספים שהתקבלו ברשות לפי סעיף 62ה לחוק), התשפ״ה–2024]].))

@ 62ו. שימוש בסכומים שהתקבלו בשל שימוש באפיק או בנכסים לא מוחשיים (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;רישיון כללי לשידורי כבלים&quot; ו&quot;בעל רישיון לשידורי לוויין&quot; - כהגדרתם [[+|בסעיפים 6א]] [[ו-6מג לחוק התקשורת]], בהתאמה;
::- &quot;הפקה מקומית קנויה&quot; - כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (1) לעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה - הפקה מקומית קנויה כהגדרתה [[בסעיף 62ה(א)]], שהיא תכנית סוגה עילית כהגדרתה [[בתוספת הראשונה]], למעט תכנית מיוחדת כאמור בפסקה (3) להגדרה האמורה;
::: (2) לעניין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין - הפקה מקומית קנויה כהגדרתה [[בסעיף 6א לחוק התקשורת]], שהיא סוגה מורכבת כמשמעותה בכללים שנקבעו לפי [[סעיף 6ה(5) לחוק התקשורת]];
::- &quot;המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין&quot; - כמשמעותה [[בחוק התקשורת]];
::- &quot;תכנית ממומנת&quot; - הפקה מקומית קנויה שמומנה מסכומים שקיבל בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין לפי הוראות סעיף קטן (ג).
: (ב)(1) סכומים שהתקבלו מתשלומים לפי [[סעיפים 37ד]], [[37ה]] [[ו-71ה(ח)]] ישמשו למימון הפקות מקומיות קנויות, שישודרו בשידוריהם של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, בעל רישיון לשידורי לוויין, בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה, ויחולקו בין הגופים האמורים, ובלבד שלעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, הוראות פסקה זו יחולו, לגבי סכומים שהתקבלו עד יום תחילתו של [[20:491148|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 44), התשע״ח–2018]], רק על מי שהיה בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ערב תחילתו של [[החוק האמור]].
:: (2) חלוקה כאמור בפסקה (1) תיעשה לפי יחס שיורה עליו השר, בהתאם לאמות מידה שיורה עליהן השר מראש, והכל בהסכמת שר האוצר; החלוקה ואמות המידה ייקבעו בשים לב להשלכות [[סעיף 6כא1 לחוק התקשורת]] על בעלי רישיון כלליים לשידורי כבלים ובעלי רישיונות לשידורי לוויין ולצורך בקידום היצירה הישראלית.
:: (3) אמות המידה לפי סעיף קטן זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
:: ((פורסמו [[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/11072021/he/Standards_Bid_Minister_Decision.pdf | אמות המידה לקביעת יחס חלוקת תשלומים למימון הפקות מקומיות קנויות מסוגה עילית/מורכבת]].))
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (תכניות ממומנות בטלוויזיה), התשפ&quot;ב-2021]].))
: (ג) סכומים כאמור בסעיף קטן (ב) יופקדו בחשבון נפרד שינהל החשב הכללי במשרד האוצר ויועברו על ידו לגופים המפורטים בסעיף קטן (ב) שביקשו לקבל מימון להפקות כאמור באותו סעיף קטן ((&lt;s&gt;האמור&lt;/s&gt;)), וכן -
:: (1) לעניין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין - המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין מצאה כי עמד בכללים שקבעה בדבר התנאים שבהם יצטרך לעמוד לשם קבלת מימון כאמור ובדבר אופן הגשת בקשה למימון הפקות כאמור;
:: (2) לעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה - הרשות מצאה כי עמד בכללים שקבעה המועצה בדבר התנאים שבהם יצטרך לעמוד לשם קבלת מימון כאמור ובדבר אופן הגשת בקשה למימון הפקות כאמור.
: (ד)(1) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין ישדרו תכניות ממומנות, בהתאם לכללים שקבעה המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין בדבר שיבוץ תכניות כאמור; הסכומים ששימשו להפקת תכניות ממומנות ושעות השידור של תכניות כאמור לא יובאו בחשבון לצורך בחינת עמידתו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין במחויבויותיו לפי [[חוק התקשורת]], כללי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין ותנאי הרישיון.
:: (2) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישדרו תכניות ממומנות בהתאם לכללים שקבעה המועצה בדבר שיבוץ תכניות כאמור; הסכומים ששימשו להפקת תכניות ממומנות ושעות השידור של תכניות כאמור לא יובאו בחשבון לצורך בחינת עמידתו של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה במחויבויותיו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון או הרישיון, לפי העניין.

=== סימן ד': שידורי חדשות בטלויזיה וחברת החדשות ===

@ 63. שידורי חדשות (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ח, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ו-2)
: (א) שידורי חדשות במסגרת שידורי הטלוויזיה לפי חוק זה יהיו בהתאם להוראות [[סימן זה]] בלבד.
: (ב) (((יבוטל ביום 1.1.2027):)) המועצה תקבע את המועדים של שידורי החדשות ואורכם.
: (ג) המועצה רשאית לקבוע כי שידורי חדשות יהיו בנוסף לעברית, גם בערבית ובשפות אחרות, הכל כפי שתקבע.
: (ד) דינה של חברת החדשות שמשדרת את שידורי החדשות של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, לעניין חוק זה, כדין כל בעל זכיון אחר לשידורי טלויזיה, למעט לענין [[סעיפים 34]], [[35]], [[37]], [[54]], [[60]], [[71ד]], [[71ה]], [[102א1]] [[ו-102א2]].

@ 63א. חברות החדשות (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח)
: (א) שידורי החדשות בשידוריהם של בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 ישודרו באמצעות חברת החדשות של ערוץ 2, שתוקם ותפעל לפי [[סימן זה]], ובהתאם לזיכיון שהעניקה לה המועצה.
: (ב)(1) שידורי החדשות בשידוריו של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי ישודרו באמצעות חברת החדשות של הערוץ השלישי, שתוקם ותפעל לפי הוראות [[סימן זה]], בשינויים המתחייבים לגביה מהוראות [[סעיף 54]], כפי שקבע השר, ובהתאם לזיכיון שהעניקה לה המועצה.
::: ((פורסמו תקנות הבזק (חברת החדשות של הערוץ השלישי), התשס&quot;א-2000 (ק&quot;ת תשס&quot;א, 428), הקובעות כי עקב השינויים המתחייבים מהוראותיו של [[סעיף 54]] - יהיה הרוב הדרוש לבחירת מנהל חברת החדשות לפי [[סעיף 68(א)]] - שישים ושישה אחוזים מחברי מועצת המנהלים; ולהעברת מנהל חברת החדשות מכהונתו לפי [[סעיף 69(א)(3)]] - שישים ושישה אחוזים מחברי מועצת המנהלים.))
:: (2) לצורך קיום שידורי חדשות בשנה הראשונה של תקופת הזיכיונות הראשונים בערוץ השלישי, רשאית חברת החדשות של הערוץ השלישי לרכוש שידורי חדשות המופקים והמשודרים לפי כל דין.
: (ג) שידורי החדשות בשידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישודרו באמצעות חברת חדשות, שתוקם ותפעל לפי הוראות [[סימן זה]], ובהתאם לרישיון שהעניקה לה המועצה; דינה של חברת החדשות כאמור, לעניין חוק זה, כדין כל בעל רישיון אחר לשידורי טלוויזיה, למעט לעניין [[סעיפים 34]], [[35א]], [[37]], [[37ד]], [[37ה]], [[60]], [[62ה]] [[ו-62ו]].
: (ד)(1) בשידורי החדשות כאמור בסעיף קטן (ג), לא ייעשה שימוש בסימני מסחר, רשומים או שאינם רשומים, הנוגעים לשמה של חברת החדשות של ערוץ 2 או לשמה של חברת החדשות של הערוץ השלישי, לרבות סימני מסחר הכוללים את המספרים 2, 22 או 10, ששימשו את חברת החדשות של ערוץ 2 או את חברת החדשות של הערוץ השלישי.
:: (2) המנהל רשאי להורות על איסור שימוש בסימן מסחר, רשום או שאינו רשום, בעל מאפיינים דומים לסימני המסחר כאמור בפסקה (1).
: (ה) (((בוטל).))

@ 63א1. רכישת שידורי חדשות (תיקון: תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א)
: כל עוד מתקיימים שידורי טלוויזיה במסגרת שני ערוצי טלוויזיה או יותר, רשאית חברת חדשות, באישור המועצה ובתנאים שתקבע, לרכוש, בכל שנה, שידורי חדשות בסכום שלא יפחת מסכום כקבוע [[בסעיף 4 לתוספת השניה]], מגורם שאישרה המועצה שמקום מושבו בירושלים ושעיסוקו הבלעדי הוא הפקת חדשות, או שהעיסוקים האחרים שלו או של בעל ענין בו אינם פוגמים, לדעת המועצה, בתפקודו העצמאי והבלתי תלוי בהפקת החדשות; לענין החלטה לפי סעיף זה רשאית המועצה לשקול, בין השאר, את הבטחת קיומה של חברת חדשות אחת לפחות לפי [[סימן זה]].

@ 63ב. הגבלות לענין בעל תפקיד (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;א)
: לא יכהן אדם כבעל תפקיד בשתי חברות חדשות או יותר, בעת ובעונה אחת.

@ 64. מהימנות שידורי החדשות
: חברת החדשות תקיים שידורי חדשות מדוייקים, מהימנים ומאוזנים, ולא ישוקפו בהם עמדותיהם ודעותיהם הפרטיות של מנהלי החברה, עובדיה ובעלי מניותיה.

@ 65. איסור פרסומת
: חברת החדשות אינה רשאית לשדר דבר שהוא בגדר שידורי פרסומת, לרבות פרסומת אגב, פרסומת מוסווית או פרסומת בלתי מודעת.

@ 66. בעלי המניות בחברת החדשות (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) בעלי המניות של חברת החדשות של ערוץ 2 יהיו הרשות ובעלי הזיכיונות לשידורי הטלוויזיה בערוץ 2 ובעלי המניות של חברת החדשות שבאמצעותה בעל רישיון לשידורי טלוויזיה משדר שידורי חדשות, יהיו הרשות ובעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, הכל כמפורט להלן:
:: (1) לרשות יהיו ארבעים אחוזים ממניות חברת החדשות המקנות זכויות הצבעה באסיפה הכללית של החברה (להלן - מניות הצבעה);
:: (2) לבעלי זכיונות לשידורי טלוויזיה או לבעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין, יוקצו ששים אחוזים של מניות הצבעה וכן כל המניות המקנות זכויות לקבלת רווחים ולהשתתפות ביתרת נכסיה של חברת החדשות בזמן פירוקה (להלן - מניות רכוש).
: (ב) חלקו היחסי של כל בעל זכיון במניות הצבעה ובמניות רכוש ייקבע בהתחשב במספר בעלי הזכיונות ועל פי היקף יחידת השידור של כל אחד, הכל כפי שתקבע המועצה בכללים.
: (ג) בעל זכיון הבא במקומו של בעל זכיון שזכיונו לאותה יחידת שידור בוטל או שפג תקפו, חייב ברכישת מניות הרכוש של בעל הזכיון הקודם; דרך חישוב התמורה ואופן תשלומה ייקבעו בתקנות.

@ 67. מועצת המנהלים של חברת חדשות (תיקון: תשנ&quot;ב, תש&quot;ס, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) מועצת המנהלים של חברת חדשות תמנה לפחות חמישה דירקטורים, מהם שלוש חמישיות ימנו בעלי הזכיונות לשידורי טלוויזיה בהתאם לחלקם היחסי במניות ההצבעה של חברת החדשות או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, ושתי חמישיות תמנה המועצה לפי סעיף זה, ובלבד שבעלי הזכיונות או שבעל הרישיון לא ימנו למועצת המנהלים יותר משני נציגים שהמליצו עליהם מי שמחזיקים באמצעי שליטה הן בבעל הזכיון או בבעל הרישיון, לפי העניין, והן בתאגיד שהוא עתון כהגדרתו [[בסעיף 41(ב2)(9)]].
: (ב) הדירקטורים שתמנה המועצה לפי סעיף זה (בסעיף זה - דירקטורים מטעם הרשות) יהיו נציגי ציבור, שמתקיימים בהם לפחות תנאי הכשירות לכהונת יושב ראש דירקטוריון של חברה ממשלתית לפי [[+|סעיפים 17]], [[+|17א]], [[+|18ג]] [[ו-24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]], בשינויים המחויבים לפי הענין.
: (ג) לא ימונה כדירקטור מטעם הרשות:
:: (1) מי שמתקיים בו אחד מהסייגים המנויים [[בסעיף 9(א)]];
:: (2) מי שהוא חבר המועצה;
:: (3) מי שיש לו זיקה אישית, כלכלית או אחרת, לרבות כעובד, למורשה לשידורים, למי שהוא בעל ענין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים וכן למי שמחזיק במישרין בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה במורשה לשידורים כאמור; לענין זה, &quot;מורשה לשידורים&quot; - לרבות בעל רישיון לשידורים לפי [[חוק התקשורת]];
:: (4) מי שעיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כדירקטור בחברת החדשות.
: (ד) יושב-ראש מועצת המנהלים של חברת החדשות יהיה אחד הדירקטורים מטעם הרשות אשר ייבחר על ידי מועצת המנהלים.
: (ה) דירקטור מטעם הרשות יתמנה לתקופה של שלוש שנים, וניתן למנותו מחדש.
: (ו) דירקטור מטעם הרשות יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התפטר בהודעה בכתב למועצה;
:: (2) הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
:: (3) נתקיים בו סייג מן הסייגים למינוי אדם כדירקטור מטעם הרשות;
:: (4) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והמועצה העבירה אותו מכהונתו בהודעה בכתב.

@ 68. מינוי מנהל חברת החדשות ותפקידיו (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) מועצת המנהלים של חברת החדשות תמנה את מנהל חברת החדשות על פי המלצת נציגי בעלי הזכיונות או בעל הרישיון בחברה; מנהל חברת החדשות ייבחר ברוב של שבעים וחמישה אחוזים מחברי מועצת המנהלים.
: (ב) תקופת כהונתו של מנהל חברת החדשות תהיה חמש שנים וניתן להאריכה לתקופות נוספות בדרך הקבועה בסעיף קטן (א).
: (ג) מנהל חברת החדשות, בנוסף לשאר תפקידיו, ישמש עורך ראשי של שידורי החדשות.

@ 69. פקיעת כהונה של מנהל חברת החדשות
: (א) מנהל חברת החדשות יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחד מאלה:
:: (1) התפטר בהודעה בכתב שהגיש למועצת המנהלים באמצעות היושב ראש שלה;
:: (2) היושב-ראש של מועצת המנהלים קבע, לאחר התייעצות עמה כי נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו;
:: (3) מועצת המנהלים החליטה ברוב של שבעים וחמישה אחוזים מחבריה להעבירו מכהונתו.
: (ב) חדל מנהל חברת החדשות לכהן לפני תום תקופת כהונתו, ימלא יושב-ראש מועצת המנהלים את תפקידו עד מינוי מנהל אחר של חברת החדשות.

@ 70. מימון (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) בעלי הזכיונות לשידורי טלויזיה או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה יממנו, בדרך של רכישת מניות רכוש, את רכישת מיתקני חברת החדשות וציודה וכן יממנו את אחזקתם, שיפוצם, חידושם, שינויים והחלפתם של אלה וכל יתר הוצאות חברת החדשות, למעט התפעול השוטף.
: (ב) הרשות תממן את הוצאות התפעול השוטף של חברת החדשות, שאת מרכיביו יקבע השר בתקנות.

@ 71. מסמכי היסוד
: אין בכוחם של מסמכי היסוד של חברת החדשות לגרוע מהוראות חוק זה.

=== סימן ה': הוראות לענין תקופת הזיכיון הראשונה - איחוד בעלי זיכיונות (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ===

@ 71א. איחוד בעלי זיכיונות (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 41(ב) ו-(ב1)]], [[54]] [[ו-56]], בתקופת הזיכיון הראשונה יחולו הוראות אלה:
:: (1) שלושת בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאים להתאגד לשני תאגידים שיהיו בעלי זיכיונות לשתי יחידות שידור שיבואו במקום שלוש יחידות השידור שלהם, בחלוקה שתוסכם ביניהם, ובלבד שחלקו של אחד מהם לא יפחת משליש מכלל זמן השידור של בעלי הזיכיונות בערוץ; בסעיף קטן זה, &quot;כלל זמן השידור&quot; - למעט זמן השידור ביום השבת;
:: (2) כל שניים משלושת בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאים להתאגד לתאגיד אחד שיהיה בעל זיכיון ליחידת שידור אחת בהיקף של שני שלישים מכלל זמן השידור של בעלי הזיכיונות בערוץ;
:: (3) שני בעלי הזיכיונות או הזוכים במכרז, לפי הענין, לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי רשאים להתאגד לתאגיד אחד שיהיה בעל זיכיון לשתי יחידות השידור שלהם.
: (ב) התאגדות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שתהא בדרך של הקמת תאגיד משותף חדש או בדרך של העברת הפעילות על פי הזיכיון לאחד מבעלי הזיכיונות או הזוכים במכרז, לפי הענין (להלן - התאגיד החדש), והכל בכפוף להוראות [[סעיף 36(ג), (ד) ו-(ה)]], לפי הענין.
: (ג) המועצה, באישור השר והועדה, תקבע בכללים כי אם שלושת בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 יתאגדו לשני תאגידים חדשים, כאמור בסעיף קטן (א)(1), או שניים מבעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 יתאגדו לתאגיד אחד כאמור בסעיף קטן (א)(2), יחויבו התאגידים האמורים בהפקות מקומיות ובהפקות מקומיות קנויות בשיעורים גבוהים מהשיעורים הנקובים [[בסעיפים 59]] [[ו-60]], הכל כפי שתקבע.
: (ד) התאגדו שני בעלי הזיכיונות או הזוכים במכרז, לפי הענין, בערוץ השלישי, לתאגיד אחד, יחולו על התאגיד החדש הסייגים האמורים [[בסעיף 41(ב1)]] בשינויים אלה:
:: (1) בפסקה (4)(א), במקום &quot;משישה עשר אחוזים&quot; יקראו &quot;משמונה אחוזים&quot;;
:: (2) בפסקה (4)(ב), במקום &quot;בעשרים אחוזים&quot; יקראו &quot;בעשרה אחוזים&quot;;
:: (3) בפסקה (4)(ג), במקום &quot;חמישית&quot; יקראו &quot;עשירית&quot;.
: (ה) התאגדו שלושת בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 לשני תאגידים חדשים כאמור בסעיף קטן (א)(1), או התאגדו שניים מבעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 לתאגיד אחד כאמור בסעיף קטן (א)(2), יחולו עליהם הוראות [[סעיף 41(ב)]], בהתאמה של האחוזים הנקובים [[באותו סעיף]] לשינוי בהיקף יחידות השידור של התאגיד החדש בעל הזיכיון, בכלל זמן השידור בערוץ.
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה), הוראות [[סעיף 41(ב)(4)]] לא יחולו, בתקופת הזיכיון הראשונה בערוץ 2, על החזקות באמצעי שליטה שהיו מותרות ושהוחזקו בפועל, ערב תחילת [[15:300472|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 17), התשס&quot;ב-2002]], בתאגידים בעלי הזיכיונות בערוץ האמור.

@ 71ב. בקשה ואישור (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ט)
: (א) בעלי זיכיונות או זוכים במכרז, לפי הענין, המבקשים להתאחד כאמור [[בסעיף 71א]] יגישו למועצה בקשה בכתב, שלה יצורפו כל מסמך או מידע הנוגעים למלוא ההסכמות ביניהם, וכן פרטים מלאים על בעלי אמצעי השליטה בתאגיד החדש, הכל כפי שתורה המועצה.
: (ב) המועצה תאשר את הבקשה בתוך שלושים ימים ממועד הגשתה לפי החוק, אם ראתה כי התמלאו התנאים האמורים [[בסעיף 71א]] וכי התאגיד החדש לא היה נפסל מהשתתפות במכרז, אילו נערך לפי [[סעיף 42]], ובלבד שלענין התאגדות כאמור [[בסעיף 71א(א)(2)]], המועצה תסרב לבקשה אם סברה שיש בהתאגדות כאמור כדי לגרום לפגיעה מהותית במי מבעלי הזיכיונות, בתחרות ביניהם, או בטובת הציבור.
: (ג) המועצה רשאית להתנות את אישורה בתנאים, לרבות לענין תנאי הזיכיון שיינתן לתאגיד החדש.
: (ד) הממונה, כהגדרתו [[בחוק התחרות הכלכלית]], לא יתנגד לבקשה, כאמור בסעיף זה, לאיחוד של מי מבעלי הזיכיונות או הזוכים במכרז בערוץ השלישי, או של מי מבעלי הזיכיונות בערוץ 2, אלא אם כן השתכנע כי קיימים טעמים מיוחדים להתנגד לה, לאחר ששקל גם את מטרותיו של חוק זה; הממונה ייתן את החלטותיו בתוך שלושים ימים מיום שקיבל את הבקשות, והוראות [[סעיף 38 לחוק התחרות הכלכלית]] לא יחולו לענין זה.

=== סימן ו': הגבלות בתקופת דחיית מחויבויות (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ===

@ 71ג. הגבלות בתקופת דחיית מחויבויות (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: בעל זיכיון שמועד תשלום חוב שהיה חייב לשלם לפי חוק זה לפני יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]], או מועד ההוצאה שהיה עליו להוציא לפי חוק זה לפני המועד האמור, נדחו בהתאם להוראות [[תיקון מס' 32]], לא יבצע חלוקה כהגדרתה [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], ולא יחזיר הלוואה שניתנה לו מאת בעל עניין, כל עוד לא שילם את מלוא החוב או הוציא את מלוא ההוצאה.

=== סימן ז': הוראות מעבר מזיכיונות לשידורי טלוויזיה לרישיונות לשידורי טלוויזיה (תיקון: תשע&quot;א) ===

@ 71ד. רישיון לשידורי טלוויזיה לבעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ג, תשע&quot;ה)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל זיכיון&quot; - בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2;
::- &quot;הפרש ההכנסה&quot; - ההפרש שבין סכום ההכנסה החזויה של בעל זיכיון, בשנה מסוימת, שנקבעה בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי [[סעיפים 24(א)]], [[59]] [[או 60]], לבין סכום ההכנסה בפועל של בעל הזיכיון באותה שנה;
::- &quot;הערכת שווי&quot; - הערכת שווי של חברת החדשות של ערוץ 2 כפי שבוצעה על ידי הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (יד);
::- &quot;ההתחייבויות בתחום התוכן&quot; - ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, שעניינם היקף שעות השידור של תכניות שהיה על בעל זיכיון לשדר, או ההוצאה שהיה עליו להוציא לשם מימון הפקה ורכישה של תכניות או לשם הפקת סרטים ישראליים, למעט ההוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות או הוצאה לרכישת שידורי חדשות שאושרה לפי [[סעיף 63א1]];
::- &quot;כשיר לבקשת רישיון&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) בעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
::: (2) מי שהגיש למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ולדעת המועצה מתקיים בו האמור [[בסעיף 33א(א)(1) ו-(3)]] ובכללים שקבעה המועצה לפי [[סעיף 33א(ג)]], ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 33א(ב)]] או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים;
::: (3) מי שנמסרה לו הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ח).
: (ב) בעל זיכיון רשאי להגיש למועצה, עד למועד שקבעה ושלא יהיה מאוחר משנה לפני מועד המעבר, בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה; תחילת תוקפו של רישיון שניתן על פי בקשה כאמור תהא במועד המעבר.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״א–2011]].))
: (ג) לא הגיש בעל זיכיון בקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה עד למועד האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להגיש למועצה בקשה כאמור אם ניתנה לכך הסכמת בעל הזיכיון השני לשידורי טלוויזיה - החל ממועד המעבר, ובלבד שבקשה כאמור תוגש לא יאוחר משנה לפני תום תקופת זיכיונו.
: (ד) בכפוף להוראות סעיף קטן (ה) או (ו), המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי טלוויזיה למי שהגיש בקשה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), אם מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 33א(א)]] ובכללים שקבעה המועצה לפי [[סעיף 33א(ג)]], ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיפים 33א(ב)]] או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים; ואולם לעניין [[סעיף 41(ב2)]] לא יראו את המבקש כבעל זיכיון אחר כהגדרתו [[בפסקה (9) של הסעיף האמור]], ולעניין [[סעיף 56(א)(1)]] לא יראו את המבקש כבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, רק בשל כך שהוא בעל זיכיון.
: (ה) על אף האמור [[בסעיף 33א(ב)(1)]], מצאה המועצה כי מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) לא קיים בתקופת הזיכיון את ההתחייבויות בתחום התוכן, רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון ועד יום תחילתו של [[תיקון מס' 33]] - בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה עד ליום י&quot;ח בחשוון התשע&quot;ו (31 באוקטובר 2015) של ההתחייבויות כאמור, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
:: (2) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון והנובעות מהפרש ההכנסה - בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה בתוך 36 חודשים ממועד תחילת תוקפו של הרישיון, של ההתחייבויות כאמור, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
:: (3) המועצה אישרה את התכניות לפי פסקאות (1) ו-(2);
:: (4) בעל הזיכיון המציא לרשות ערבות בנקאית אוטונומית בסכומים הנדרשים לביצוע התכניות לפי פסקאות (1) ו-(2), להבטחת ביצוען, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי [[סעיף 33א(א)(2)]]; המנהל יורה לבעל הזיכיון על נוסח הערבות הבנקאית האוטונומית.
: (ו) על אף האמור [[בסעיף 33א(ב)(1)]], מצאה המועצה כי בעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ג), לא קיים בתקופת הזיכיון התחייבויות בתחום התוכן או לא שילם את חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי הפצה או תמלוגים, כמפורט בפסקאות (1) עד (3), רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה בהתקיים האמור באותן פסקאות, לפי העניין:
:: (1) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בעל הזיכיון בתקופת הזיכיון והוא רשאי לדחות לפי [[סעיף 62ג(א)(3)]] - בעל הזיכיון מסר למועצה הודעה כאמור [[בסיפה של סעיף 62ג(א)(3)]], וכן הגיש למועצה לאישורה, במועד הגשת הבקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה, תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה בתוך שש שנים ממועד תחילת תוקפו של הרישיון, של ההתחייבויות כאמור [[בסעיף 62ג(א)(3)]], שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
:: (1א) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בעל הזיכיון בתקופה שמיום תחילתו של [[תיקון מס' 37]] עד יום תחילתו של [[תיקון מס' 39]] - המועצה שוכנעה, מנימוקים שיירשמו, כי חומרת ההפרה ונסיבותיה אינן מצדיקות את אי-מתן הרישיון; לא תוקנה ההפרה עד למועד הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (ג), תורה המועצה לבעל הזיכיון לתקן את ההפרה בתוך תקופת זמן סבירה; הורתה המועצה על תיקון ההפרה כאמור, ימציא בעל הזיכיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל;
:: (2) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בעל הזיכיון בתקופת הזיכיון והנובעות מהפרש ההכנסה - מתקיימים לגבי בעל הזיכיון התנאים המנויים בסעיף קטן (ה)(2) עד (4), בשינויים המחויבים;
:: (3) לעניין חובות בשל דמי זיכיון, דמי הפצה או תמלוגים שבעל הזיכיון היה חייב לשלם לפי [[סימן א' לפרק ח']] לפני יום תחילתו של [[תיקון מס' 39]] - המועצה נוכחה כי בעל הזיכיון שילם את חובותיו כאמור עד יום תחילתו של [[19:306622|התיקון האמור]].
: (ז)(1) מצאה המועצה כי בעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ג) הפר הפרה זניחה של הוראה לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, כאמור [[בסעיף 33א(ב)(1) סיפה]], וההפרה ניתנת לתיקון, תורה לו על תיקון ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור (בסעיף קטן זה - התקופה לתיקון ההפרה).
:: (2) הורתה המועצה על תיקון הפרה כאמור בפסקה (1), ימציא בעל הזיכיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל.
:: (3) לא תוקנה ההפרה במהלך התקופה לתיקון ההפרה וטרם ניתן לבעל הזיכיון רישיון לשידורי טלוויזיה, לא יינתן לו רישיון כאמור.
: (ח) הגיש בעל זיכיון בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ג), תודיע המועצה בתוך שלושה חודשים ממועד הגשת הבקשה, אם הוא עומד בהוראות הסעיפים המפורטים בסעיף קטן (ד), למעט בהוראות [[סעיף 33א(א)(2)]]; הודיעה המועצה לבעל הזיכיון כי הוא עומד בהוראות כאמור, יראו אותו ככשיר לבקשת אפיק לעניין הוראות [[סעיף 37ד]], ויחולו הוראות אלה:
:: (1) פרסום ההודעה לציבור לפי [[סעיף 37ד(ב)]] יהיה, לעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) - תשעה חודשים לפני מועד המעבר, ולעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ג) - תשעה חודשים לפני תום תקופת הזיכיון;
:: (2) החלטת המועצה או קביעתה לפי [[סעיף 37ד(ב)(3)]] יינתנו, לעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) - לא יאוחר משישה חודשים לפני מועד המעבר, ולעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ג) - לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תקופת הזיכיון.
: (ט) נמסרה הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ח), לבעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב), יפקע זיכיונו במועד המעבר.
: (ט1) נמסרה הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ח) לבעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ג), יפקע זיכיונו במועד כניסת הרישיון לתוקף.
: (י)(1) פקע או בוטל זיכיון של אחד מבעלי הזיכיונות, במועד המעבר או לאחר מכן (בסעיף קטן זה - בעל הזיכיון הקודם), רשאי בעל הזיכיון הנותר, לשדר גם ביחידת השידור שבה שידר בעל הזיכיון הקודם, ובלבד שהתחייב לקיים את אחד מהמפורטים להלן, נוסף על התחייבויותיו כבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי הוראות חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון (בסעיף קטן זה - התחייבויותיו הקיימות) -
::: (א) כל התחייבויותיו של בעל הזיכיון הקודם לפי הוראות חוק זה, כללי המועצה, ותנאי הזיכיון בהתאמות שתורה המועצה;
::: (ב) התחייבויות שסכומן שווה למכפלת ההתחייבויות הקיימות ביחס שבין יחידת השידור שהוקצתה לבעל הזיכיון הקודם לבין יחידת השידור שהוקצתה לבעל הזיכיון הנותר עד למועד המעבר.
:: (2) בחר בעל הזיכיון הנותר כאמור בפסקה (1) שלא לשדר ביחידת השידור שבה שידר בעל הזיכיון הקודם, תפרסם הרשות, על אף הוראות [[סעיפים 33(א)]] [[ו-38]], מכרז פומבי למתן זיכיון לשידורי טלוויזיה ביחידת השידור שבה שידר בעל הזיכיון הקודם, ותקופת תוקפו של הזיכיון כאמור תהיה כקבוע [[בסעיף 34(ב2)]]; על מכרז כאמור יחולו ההוראות לפי [[סימן ב' בפרק ג']].
: (יא) לא הודיעו בעלי הזיכיונות למועצה על כוונתם להחזיק במשותף בחברת החדשות של ערוץ 2 בהתאם להוראות סעיף קטן (יג), ולא נותרו עוד בעלי זיכיונות במועד המעבר או לאחר מכן, תבצע הרשות הערכת שווי ותפרסם הודעה לציבור על כוונתה לאפשר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לרכוש את חברת החדשות האמורה, וכן על גובה הערכת השווי, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) ביקש מי שהיה בעל זיכיון עד למועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות כאמור (בסעיף קטן זה - בעל זיכיון קודם), שהוא כשיר לבקשת רישיון, אחד בלבד, לרכוש את חברת החדשות של ערוץ 2, עד למועד שהורתה הרשות, ישלם לרשות בעד הרכישה כאמור את סכום הערכת השווי, וכן ישלם לבעל הזיכיון הקודם האחר, בעד רכישת מניות הרכוש שלו בחברת החדשות של ערוץ 2, את סכום שווי מניות הרכוש האמורות כפי שחישבה הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (יד);
:: (2) ביקשו שני בעלי זיכיונות קודמים שהם כשירים לבקשת רישיון, לרכוש את חברת החדשות של ערוץ 2, עד למועד שהורתה הרשות, תפרסם הרשות מכרז ביניהם לגבי רכישת חברת החדשות, אשר ההצעה המזערית שיהיה ניתן להציע בו תהיה בגובה הערכת השווי; הוראות [[סעיף 40]] יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשתן של ההצעות והטיפול בהן; הזוכה במכרז ישלם לרשות בעד הרכישה כאמור את סכום הצעתו, ולבעל הזיכיון הקודם שלא זכה במכרז, בעד רכישת מניות הרכוש שלו בחברת החדשות של ערוץ 2 - את סכום שווי מניות הרכוש האמורות כפי שחישבה הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (יד);
:: (3) לא הוגשה בקשה לרכוש את חברת החדשות של ערוץ 2 לפי פסקאות (1) או (2), תפרסם הרשות הודעה לציבור על כוונתה להתיר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה שאינו בעל זיכיון קודם, לרכוש את חברת החדשות של ערוץ 2, ויחולו הוראות הפסקאות האמורות בשינויים אלה:
::: (א) בפסקה (1), במקום &quot;בעל זיכיון קודם שהוא כשיר לבקשת רישיון&quot; יקראו &quot;כשיר לבקשת רישיון שאינו בעל זיכיון קודם&quot; ובמקום &quot;לבעל הזיכיון הקודם האחר&quot; יבוא &quot;לבעלי הזיכיונות הקודמים&quot;;
::: (ב) בפסקה (2), במקום &quot;שני בעלי זיכיונות קודמים שהם כשירים לבקשת רישיון&quot; יקראו &quot;שני כשירים לבקשת רישיון שאינם בעלי זיכיונות קודמים או יותר&quot; ובמקום &quot;ולבעל הזיכיון הקודם שלא זכה במכרז בעד רכישת מניות הרכוש שלו&quot; יבוא &quot;לבעלי הזיכיונות הקודמים, בעד רכישת מניות הרכוש שלהם&quot;.
: (יב) על אף הוראות סעיף קטן (יא), ראתה הרשות, בין השאר בעקבות הגשת בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ג), כי במועד המעבר או לאחר מכן, לא ייוותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, ולא הודיעו בעלי הזיכיונות למועצה על כוונתם להחזיק במשותף בחברת החדשות של ערוץ 2 בהתאם להוראות סעיף קטן (יג), תפרסם הודעה לציבור לפי הוראות סעיף קטן (יא) ותחל בהליכים לפי אותו סעיף קטן באופן מיידי, כך שהחלטת המועצה בדבר בחירת הזוכה במכרז לפי סעיף קטן (יא)(2) או (3)(ב), ככל שייערך מכרז כאמור, תינתן לא יאוחר משלושה חודשים לפני אותו מועד.
: (יג) על אף הוראות סעיפים קטנים (יא) ו-(יב), הגישו שני בעלי הזיכיונות בקשות לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), או הגישו שניהם בקשות כאמור לפי סעיף קטן (ג), והמועצה הודיעה לשניהם כי הם עומדים בהוראות כאמור בסעיף קטן (ח), יהיו רשאים בעלי הזיכיונות להודיע למועצה בתוך שבעה ימים ממועד הודעת המועצה, בכתב, על כוונתם לרכוש במשותף את חברת החדשות של ערוץ 2 ולהחזיק בה במשותף (בסעיף זה - חברת החדשות המשותפת), לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים מיום תחילת תוקפם של הרישיונות לשידורי טלוויזיה, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) הרשות תבצע הערכת שווי של חברת החדשות של ערוץ 2, וכל אחד מבעלי הזיכיונות שהודיע למועצה על רכישה והחזקה משותפת כאמור (בסעיף זה - המחזיקים במשותף) ישלם לרשות בעד רכישה כאמור, בטרם תחילת תוקפם של הרישיונות, מחצית מסכום הערכת השווי;
:: (2)(א) חברת החדשות המשותפת תשדר בהיקף השעות ובמתכונת שידורי החדשות כפי שהיו ערב תחילתו של [[תיקון מס' 33]]; סכום ההוצאה לשידורי חדשות כאמור לא יפחת מסכום ההוצאה לשידורי חדשות בחברת החדשות של ערוץ 2 שהוציאו בעלי הזיכיונות ערב תחילתו של [[תיקון מס' 33]];
::: (ב) המועצה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית, לבקשת בעל רישיון, לשנות את היקף שעות שידורי החדשות של חברת החדשות המשותפת;
:: (3) המחזיקים במשותף יודיעו לרשות, לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תקופת ההחזקה המשותפת, אם הגיעו להסכמה מי מהם ירכוש את חלקו של האחר בחברת החדשות המשותפת ובדבר סכום התמורה שישלם בעד הרכישה כאמור, לרבות בעד רכישת מניות הרכוש של האחר בחברת החדשות המשותפת;
:: (4) לא נמסרה לרשות הודעת המחזיקים במשותף כאמור בפסקה (3) עד תום התקופה האמורה בה, או נמסרה לרשות הודעה על ידי המחזיקים במשותף ולפיה הם אינם מעוניינים עוד להחזיק במשותף בחברת החדשות המשותפת, תפרסם הרשות, בתוך 30 ימים, מכרז לגבי רכישת חברת החדשות המשותפת שיהיו רשאים להשתתף בו כשירים לבקשת רישיון; הרשות תודיע על החלטתה בדבר הזוכה במכרז בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו; הוראות [[סעיף 40]] יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשתן של ההצעות והטיפול בהן; הזוכה במכרז יעביר לרשות את סכום התמורה שהציע במכרז בעד הרכישה כאמור, לרבות בעד רכישת מניות הרכוש של המחזיקים במשותף בחברת החדשות המשותפת, והרשות תעביר מחצית מהתמורה לכל אחד מהמחזיקים במשותף;
:: (5) לעניין שידורי החדשות באמצעות חברת החדשות המשותפת, יחולו הוראות [[סימן ד']] וכן, בכפוף להוראות פסקה (2), הוראות [[התוספת השנייה]] הנוגעות לשידורי חדשות של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
::: (א) [[בסעיף 63(א)]], במקום &quot;בלבד&quot; יקראו &quot;ולהוראות סעיף 71ד(יג)&quot;;
::: (ב) [[בסעיף 63א(ג)]], במקום &quot;שתוקם ותפעל לפי הוראות [[סימן ד|סימן זה]]&quot; יקראו &quot;שתפעל לפי הוראות [[סימן ד|סימן זה]] והוראות סעיף 71ד(יג)&quot;;
::: (ג) [[בסעיף 66]], אחרי סעיף קטן (ב) יקראו: &quot;(ב1) חלקו היחסי של כל מחזיק במשותף במניות הצבעה ובמניות רכוש שהוקצו לפי [[66|סעיף קטן (א)(2)]], יהיה חמישים אחוזים.&quot;;
::: (ד) [[בתוספת השנייה]], [[תוספת שנייה פרט 3|בסעיפים 3]] [[תוספת שנייה פרט 4|ו-4]], בכל מקום, במקום &quot;וכן בעל רישיון לשידורי טלוויזיה&quot; יקראו &quot;וכן המחזיקים במשותף כמשמעותם בסעיף 71ד(יג), בחלוקה שווה ביניהם&quot;.
: (יד) הרשות תבצע הערכת שווי של חברת החדשות של ערוץ 2, לפי שיטת חישוב שתחליט עליה, בהתבסס, בין השאר על ערך הנכסים, הזכויות, החובות, ההתקשרויות וטובות ההנאה מכל סוג שהוא של חברת החדשות של ערוץ 2, בניכוי שווי מניות הרכוש בחברת החדשות של ערוץ 2 וערך סימני המסחר הרשומים או שאינם רשומים ששימשו את חברת החדשות של ערוץ 2, כאמור [[בסעיף 63א(ד)]].

@ 71ה. רישיון לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ג, תשע&quot;ה)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל הזיכיון&quot; - בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי;
::- &quot;ההתחייבויות בתחום התוכן&quot; ו&quot;הפרש ההכנסה&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 71ד]];
::- &quot;כשיר לבקשת רישיון&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) בעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
::: (2) מי שהגיש למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ולדעת המועצה מתקיים בו האמור [[בסעיף 33א(א)(1) ו-(3)]] ובכללים שקבעה המועצה לפי [[סעיף 33א(ג)]], ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 33א(ב)]] או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים;
::: (3) מי שנמסרה לו הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ו).
: (ב) בעל הזיכיון רשאי להגיש למועצה, עד למועד שקבעה ושלא יהיה מאוחר משנה לפני מועד המעבר, בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה; תחילת תוקפו של רישיון שניתן על פי בקשה כאמור תהיה במועד המעבר.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״א–2011]].))
: (ב1) הוארך זיכיונו של בעל הזיכיון לפי הוראות [[סעיף 37ג(ב1)]], רשאי הוא להגיש למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה במהלך תקופה שתקבע, ולא יאוחר מתום תקופת זיכיונו; תחילת תוקפו של רישיון שניתן על פי בקשה כאמור תהיה עם תום תקופת הזיכיון לפי [[סעיף 37ג(ב1)]].
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד האחרון להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה בידי בעל זיכיון בערוץ השלישי), התשע״ה–2015]].))
: (ג) בכפוף להוראות סעיף קטן (ד) או (ד1), המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי טלוויזיה למי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ב1) אם מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 33א(א)]] ובכללים שקבעה המועצה לפי [[סעיף 33א(ג)]], ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 33א(ב)]] או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים; ואולם לעניין [[סעיף 41(ב2)]] לא יראו את המבקש כבעל זיכיון אחר כהגדרתו [[בפסקה (9) של הסעיף האמור]], ולעניין [[סעיף 56(א)(1)]] לא יראו את המבקש כבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, רק בשל כך שהוא בעל הזיכיון.
: (ד) על אף האמור [[בסעיף 33א(ב)(1)]], מצאה המועצה כי מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) לא קיים בתקופת הזיכיון את ההתחייבויות בתחום התוכן, רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון ועד יום תחילתו של [[תיקון מס' 33]] - בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה עד ליום כ&quot;ו בשבט התשע&quot;ד (27 בינואר 2014), של ההתחייבויות כאמור, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
:: (2) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון והנובעות מהפרש ההכנסה - בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה בתוך 36 חודשים ממועד תחילת תוקפו של הרישיון, של ההתחייבויות כאמור, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
:: (3) המועצה אישרה את התכניות לפי פסקאות (1) ו-(2);
:: (4) בעל הזיכיון המציא לרשות ערבות בנקאית אוטונומית בסכומים הנדרשים לביצוע התכניות לפי פסקאות (1) ו-(2), להבטחת ביצוען, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי [[סעיף 33א(א)(2)]]; המנהל יורה לבעל הזיכיון על נוסח הערבות הבנקאית האוטונומית.
: (ד1) על אף האמור [[בסעיף 33א(ב)(1)]], מצאה המועצה כי בעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב1), לא קיים בתקופת הזיכיון התחייבויות בתחום התוכן, לא שילם את חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי הפצה או תמלוגים, או הפר את הוראת [[סעיף 3א]], כמפורט בפסקאות (1) עד (4), רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה בהתקיים האמור באותן פסקאות, לפי העניין:
:: (1) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון ועד יום תחילתו של [[תיקון מס' 39]] - המועצה שוכנעה, מנימוקים שיירשמו, כי חומרת ההפרה ונסיבותיה אינן מצדיקות את אי-מתן הרישיון; לא תוקנה ההפרה עד למועד הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (ב1), תורה המועצה לבעל הזיכיון לתקן את ההפרה בתוך תקופת זמן סבירה; הורתה המועצה על תיקון ההפרה כאמור, ימציא בעל הזיכיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל;
:: (2) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בעל הזיכיון בתקופת הזיכיון והנובעות מהפרש ההכנסה - מתקיימים לגבי בעל הזיכיון התנאים המנויים בסעיף קטן (ד)(2) עד (4), בשינויים המחויבים;
:: (3) לעניין חובות בשל דמי זיכיון, דמי הפצה או תמלוגים שבעל הזיכיון היה חייב לשלם לפי [[סימן א' לפרק ח']] לפני יום תחילתו של [[תיקון מס' 39]] - המועצה נוכחה כי בעל הזיכיון שילם את חובותיו כאמור עד יום תחילתו של [[19:306622|התיקון האמור]];
:: (4) לעניין הפרת הוראת [[סעיף 3א]] - המועצה נוכחה כי בעל הזיכיון העביר את מקום מושבה של חברת החדשות של הערוץ השלישי לירושלים לא יאוחר מיום כ&quot;ו באלול התשע&quot;ג (1 בספטמבר 2013), בהתאם להתחייבותו לפי [[סעיף 37ג(ב1)(3)]].
: (ה)(1) מצאה המועצה כי בעל הזיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ב1) הפר הפרה זניחה של הוראה לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, כאמור [[בסעיף 33א(ב)(1) סיפה]], וההפרה ניתנת לתיקון, תורה לו על תיקון ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור (בסעיף קטן זה - התקופה לתיקון ההפרה).
:: (2) הורתה המועצה על תיקון הפרה כאמור בפסקה (1), ימציא בעל הזיכיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל.
:: (3) לא תוקנה ההפרה, במהלך התקופה לתיקון ההפרה וטרם ניתן לבעל הזיכיון רישיון לשידורי טלוויזיה, לא יינתן לו רישיון כאמור.
: (ו) הגיש בעל הזיכיון בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ב1), תודיע המועצה במהלך תקופה שתקבע ולא יאוחר מתום תקופת זיכיונו, אם הוא עומד בהוראות הסעיפים המפורטים בסעיף קטן (ג), למעט בהוראות [[סעיף 33א(א)(2)]]; הודיעה המועצה כאמור לבעל הזיכיון כי הוא עומד בהוראות כאמור, יראו אותו ככשיר לבקשת אפיק לעניין הוראות [[סעיף 37ד]], ויחולו הוראות אלה:
:: (1) פרסום ההודעה לציבור לפי [[סעיף 37ד(ב)]] יהיה, לעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) - תשעה חודשים לפני מועד המעבר ולעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב1) - חודשיים לפני תום תקופת זיכיונו;
:: (2) החלטת המועצה או קביעתה לפי [[סעיף 37ד(ב)(3)]] יינתנו, לעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) - לא יאוחר משישה חודשים לפני מועד המעבר ולעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב1) - לא יאוחר מחודש לפני תום תקופת הזיכיון.
: (ז) נמסרה לבעל הזיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ו), יפקע זיכיונו במועד המעבר.
: (ח) השר רשאי, על אף הוראות [[סעיף 63א(ד)]] והוראות [[סעיף 6כא1(ו) לחוק התקשורת]], להתיר למי שהיה בעל הזיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי (בסעיף זה - בעל הזיכיון הקודם), והמועצה מצאה כי הוא כשיר לבקשת רישיון, להמשיך לעשות שימוש, כבעל רישיון, באפיק שבו שידר בתקופת הזיכיון, בנכסים הלא מוחשיים של הרשות ובסימני המסחר הרשומים או שאינם רשומים ששימשו את חברת החדשות של הערוץ השלישי, עד למועד שבו לא ייוותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2; בעל הזיכיון הקודם שהשר התיר לו לעשות שימוש כאמור, ישלם בעד השימוש, טרם תחילת תוקפו של הרישיון לשידורי טלוויזיה, סכום חד-פעמי שתקבע המועצה, באישור השר ושר האוצר.
: (ט) הרשות תבצע הערכת שווי של חברת החדשות של הערוץ השלישי, בהתאם להוראות סעיף קטן (י) (בסעיף זה - הערכת השווי), ותפרסם, לא יאוחר מחודש לפני תום תקופת הזיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי, הודעה לציבור על כוונתה לאפשר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, ועל גובה הערכת השווי, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) ביקש בעל הזיכיון הקודם שהוא כשיר לבקשת רישיון, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, עד למועד שהורתה הרשות, ישלם לרשות בעד הרכישה כאמור את סכום הערכת השווי;
:: (2) לא הוגשה בקשה לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי לפי פסקה (1), תפרסם הרשות הודעה לציבור על כוונתה להתיר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה שאינו בעל הזיכיון הקודם, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, ויחולו הוראות אלה:
::: (א) ביקש כשיר לבקשת רישיון שאינו בעל הזיכיון הקודם, אחד בלבד, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, עד למועד שהורתה הרשות, ישלם לרשות בעד הרכישה כאמור את סכום הערכת השווי, וכן ישלם לבעל הזיכיון הקודם, בעד רכישת מניות הרכוש שלו בחברת החדשות של הערוץ השלישי, את סכום שווי מניות הרכוש האמורות כפי שחישבה הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (י);
::: (ב) ביקשו שני כשירים לבקשת רישיון או יותר, שאינם בעל הזיכיון הקודם, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, עד למועד שהורתה הרשות, תפרסם הרשות מכרז ביניהם לגבי רכישת חברת החדשות, אשר ההצעה המזערית שיהיה ניתן להציע בו תהיה בגובה הערכת השווי; הוראות [[סעיף 40]] יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשתן של ההצעות והטיפול בהן; החלטת המועצה בדבר בחירת הזוכה במכרז תינתן לא יאוחר משלושה חודשים לפני מועד המעבר; הזוכה במכרז ישלם לבעל הזיכיון הקודם, בעד רכישת מניות הרכוש שלו בחברת החדשות של הערוץ השלישי, את סכום שווי מניות הרכוש האמורות כפי שחישבה הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (י).
: (י) הרשות תבצע הערכת שווי של חברת החדשות של הערוץ השלישי, לפי שיטת חישוב שתחליט עליה, בהתבסס, בין השאר על ערך הנכסים, הזכויות, החובות, ההתקשרויות וטובות ההנאה מכל סוג שהוא של חברת החדשות של הערוץ השלישי, בניכוי שווי מניות הרכוש בחברת החדשות של הערוץ השלישי וערך סימני המסחר הרשומים או שאינם רשומים ששימשו את חברת החדשות של הערוץ השלישי כאמור [[בסעיף 63א(ד)]].

=== סימן ח׳: הוראות לעניין בעלי רישיונות זעירים לשידורי טלוויזיה (תיקון: תשע״ח) ===

@ 71ו. הגדרות – [[סימנים ח׳]] [[ו-ט׳]] (תיקון: תשע״ח, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו-2)
: [[בסימן זה]] [[ובסימן ט׳]] –
:- ”בעל רישיון זעיר” – בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שהכנסותיו מביצוע שידורים וממתן שירותים כאמור [[בסעיף 100]] אינן עולות על שמונים מיליון שקלים חדשים בשנה החולפת;
:- ”בעל רישיון זעיר” – (((החל מיום 1.1.2027):)) בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שהכנסותיו מביצוע שידורים וממתן שירותים כאמור [[בסעיף 100]] אינן עולות על שני מיליארד שקלים חדשים בשנה החולפת;
:- ”בעל רישיון זעיר ייעודי” – בעל רישיון זעיר שביום התחילה היה בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים למשדר ערוץ ייעודי לפי הוראות [[סעיף 6לד1 לחוק התקשורת]] ומתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) ב־51 אחוזים לפחות מכלל שידוריו מתקיים הייעוד המיוחד שנקבע ברישיון המיוחד, ו־20 אחוזים לפחות משידוריו הם הפקות ישראליות;
:: (2) הוא משקיע 51 אחוזים לפחות מהכנסותיו השנתיות בתכניות שמתקיים בהן הייעוד המיוחד שנקבע ברישיון המיוחד, ו־20 אחוזים לפחות מהכנסותיו מושקעות בהפקות ישראליות;
:- ”בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי” – בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים למשדר ערוץ ייעודי לפי הוראות [[סעיף 6לד1 לחוק התקשורת]] כנוסחו ערב ביטולו [[20:491148|בחוק המתקן]];
:- ”הפקה ישראלית” – תכנית שאינה שידורי חדשות, ש־75 אחוזים לפחות מיוצריה, ממבצעיה ומהצוות הטכני–הנדסי שנטל חלק בהפקתה, ו־75 אחוזים לפחות מצוות ההפקה שלה, הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בעברית, בערבית, ברוסית, באמהרית או בטיגרינית, או בשפה אחרת שאישרה מראש המועצה;
:- ”החוק המתקן” – [[20:491148|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 44), התשע״ח–2018]];
:- ”יום התחילה” – יום תחילתו של [[20:491148|החוק המתקן]];
:- ”תקופת המעבר” – תקופה של שמונה שנים החל ביום התחילה.

@ 71ז. רשימת בעלי רישיונות זעירים (תיקון: תשע״ח)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 108]], בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ימסור למנהל כל מידע הנדרש לבחינת הכנסותיו עד 31 במרס בכל שנה, כפי שקבע המנהל.
: (ב) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות, עד 1 ביוני בכל שנה, רשימה של בעלי רישיון זעיר ובעלי רישיון זעיר ייעודי.

@ 71ח. הוראות מיוחדות לעניין בעל רישיון זעיר (תיקון: תשע״ח, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ו-2)
: (א) לעניין בעל רישיון זעיר, יראו את שידוריו כשידורי טלוויזיה כהגדרתם [[בסעיף 1]], הוראות [[סעיפים 49]], [[61]], [[85]] [[ו־88(3)]] לא יחולו עליו, וההוראות שלהלן יחולו לגביו בשינויים אלה:
:: (1) הוראות [[סעיף 62א(א)]] יחולו על איסור התקשרות בינו ובין בעל רישיון אחר לשידורי טלוויזיה לעניין תשדירי פרסומת בלבד;
:: (2) [[בסעיף 85א(א)]], אחרי ”במישרין או בעקיפין” יקראו ”ואם הוא בעל רישיון זעיר – יותר מעשרים וחמישה אחוזים מזמן שידור תשדירי הפרסומת שלו; לעניין בעל רישיון זעיר שהכנסותיו השנתיות אינן עולות על שבעה מיליון שקלים חדשים – לא ימכור ולא יקצה מורשה לשידורים יותר מחמישים אחוזים מזמן שידורי תשדירי הפרסומת שלו, ובלבד שהאדם שמוכרים לו זמן שידורי פרסומת אינו סוכן פרסום”;
:: (3) [[בסעיף 85א(ב1)]], בסופו יקראו &quot;ואם הוא בעל רישיון זעיר - בסכום העולה על 25 אחוזים מהכנסותיו בשנה ממכירה של שידור תוכן פרסומי&quot;.
: (ב) בעל רישיון זעיר יהיה פטור מהחובות המפורטות להלן, לרבות בשנה שלאחר השנה שבה חדל להיות בעל רישיון זעיר:
:: (1) שידור חדשות, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג);
:: (2) שידור הפקות מקומיות לפי [[סעיפים 59]] [[ו־60]];
:: (3) הוצאה לשם הפקת סוגה עילית לפי [[סעיף 62ג(א1)]] [[וסעיף 5 לתוספת השנייה]];
:: (4) השקעה בסרטים ישראליים לפי [[סעיף 62ג(א1)]] [[וסעיף 5א לתוספת השנייה]].
: (ג) החליט בעל רישיון זעיר לשדר חדשות, יחולו הוראות אלה:
:: (1) הוא יהיה פטור משידור חדשות באמצעות חברת חדשות לפי [[סימן ד׳ לפרק ד׳]] ומהוצאה לתפעול חברת חדשות לפי [[סעיף 62ג(א1)]] [[וסעיף 3 לתוספת השנייה]], ובלבד ששידורי החדשות שישדר יהיו בהתאם להוראות [[התוספת השלישית]] או בהתאם להוראות [[סימן ד׳ לפרק ד׳]], לפי בחירתו;
:: (2) (((תימחק ביום 1.1.2027):)) מקום מושבו של מערך החדשות כהגדרתו [[בתוספת השלישית]] יהיה בירושלים; הוראה זו תחול החל בתום שלוש שנים ממועד קבלת הרישיון או מתחילת שידורי החדשות, לפי המאוחר, ולא תחול אם שידורי החדשות אינם בעברית; החל בעל רישיון לשדר חדשות בעברית, באופן מלא או חלקי, לאחר ששידר חדשות בשפה שאינה עברית, יימנו שלוש השנים החל במועד תחילת השידורים בשפה העברית כאמור.
: (ד) (((יבוטל ביום 1.1.2027):)) בעל רישיון זעיר, למעט מי שמתקיימות לגביו הוראות פסקה (1) להגדרה ”בעל רישיון זעיר ייעודי”, ישקיע 20 אחוזים לפחות מהכנסותיו השנתיות בהפקה ישראלית.

=== סימן ט׳: הוראת מעבר מרישיון משדר ערוץ ייעודי לרישיון זעיר או לרישיון זעיר ייעודי (תיקון: תשע״ח) ===

@ 71ט. הוראות מעבר מרישיון משדר ערוץ ייעודי לרישיון זעיר או לרישיון זעיר ייעודי (תיקון: תשע״ח)
: (א) מי שערב יום התחילה היה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי רשאי להודיע בכתב למועצה כי בכוונתו להגיש בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה כבעל רישיון זעיר או כבעל רישיון זעיר ייעודי לפי פסקה (1) או (2) להגדרה ”בעל רישיון זעיר ייעודי”, והכול כפי שיציין בהודעתו (להלן – הודעת המעבר); נמסרה הודעת המעבר, יקבל המבקש מהמועצה רישיון מותנה לשידורי טלוויזיה לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, ובלבד שהגיש בקשה לקבלת רישיון כאמור בתוך שלושה חודשים ממועד ההודעה (להלן – בקשה לרישיון) ורישיון משדר הערוץ הייעודי שלו יותלה ממועד מתן הרישיון המותנה ועד לביטולו כאמור בסעיף קטן (ג).
: (ב) המועצה תחליט, בתוך שלושה חודשים ממועד הגשת הבקשה לרישיון, אם לתת למבקש רישיון, ורשאית היא לבקש ממנו מסמכים או מידע נוספים, בתוך תקופה שתקבע, לשם קבלת החלטתה; החליטה המועצה לבקש מסמכים או מידע נוספים, תאריך את תוקף הרישיון המותנה לתקופה שתקבע.
: (ג) רישיון מותנה יפקע באחת מאלה:
:: (1) בעל הרישיון המותנה לא הגיש בקשה לרישיון בתוך שלושת החודשים האמורים בסעיף קטן (א);
:: (2) בעל הרישיון המותנה לא מסר למועצה, בתוך התקופה שקבעה, את המסמכים או המידע שדרשה, כאמור בסעיף קטן (ב);
:: (3) המועצה החליטה לסרב לתת לבעל הרישיון המותנה את הרישיון לשידורי טלוויזיה כבעל רישיון זעיר או בעל רישיון זעיר ייעודי.
: (ד) פקע רישיון מותנה, תיפסק התלייתו של רישיון משדר הערוץ הייעודי, ויחולו בעניינו ההוראות לפי [[חוק התקשורת]] כנוסחו ערב יום התחילה.
: (ה) החליטה המועצה לתת למבקש רישיון כאמור בסעיף קטן (ב), יתבטל רישיון משדר הערוץ הייעודי שלו עם מתן הרישיון על ידי המועצה.

@ 71י. הוראות מעבר לעניין מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי (תיקון: תשע״ח)
: הוראות חוק זה יחולו על מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי, ובכלל זה רישיון מותנה כאמור [[בסעיף 71ט]], בכפוף להוראות אלה:
: (1) הוא ידאג להסב את הערבויות שהמציא לחשב משרד התקשורת בהתאם [[לחוק התקשורת]], לפקודת הרשות, בתוך 14 ימים מיום אישור החשב להסבתן, ועל אף האמור [[בסעיף 33א(א)(2)(א)]], ישמשו ערבויות שהוסבו כאמור הן להבטחת מילוי ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון מכוחו והן להבטחת מחויבויותיו לפי [[חוק התקשורת]];
: (2) בתקופת המעבר –
:: (א) לא יחולו עליו הוראות [[סעיפים 33א(א)(2)(ב)]] [[ו־33ב(א)]], וכל עוד לא חל שינוי בהחזקות בבעל הרישיון – לא יחולו עליו גם הוראות [[סעיף 33א(ב)(1) ו־(2)]];
:: (ב) הוא יהיה פטור מתשלום דמי רישיון שנתיים לפי הוראות [[סעיף 99]];
:: (ג) על אף האמור [[+|בסעיפים 6לד]] [[ו־6נה לחוק התקשורת]], שידוריו יועברו על ידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ועל ידי בעל רישיון לשידורי לוויין בלא תשלום בעד העברתם;
:: (ד) אם מתקיים בו ובמחזיק בו אחד התנאים המנויים [[בפסקאות (1) עד (3) בסעיף 41(ב2)]], לא יחולו לגביהם הסייגים בפסקאות האמורות, לפי העניין, בנוגע להחזקה שהיתה קיימת ערב יום התחילה, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה:
::: (1) ב־75 אחוזים לפחות מכלל שידוריו מתקיים הייעוד המיוחד שנקבע ברישיון משדר הערוץ הייעודי שלו;
::: (2) הוא אינו משדר שידורי חדשות ותכניות בענייני היום;
::: (3) לא הועברו לאחר אמצעי שליטה בבעל הרישיון או בתאגיד שמחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה בו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:::: (א) כתוצאה מכך הופחתו אמצעי השליטה שהחזקתם אסורה או מוגבלת לפי [[סעיף 41(ב2)]];
:::: (ב) אמצעי השליטה בתאגיד כאמור הועברו למי שערב יום התחילה החזיק, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה באותו תאגיד.
:: (ה) בעל רישיון זעיר ייעודי שמתקיים בו האמור בפסקת משנה (ד)(1) עד (3), לא ייחשב בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעניין [[סעיף 56]];
: (3) הוראות [[סעיף 41(ב2)(4)]] לא יחולו על בעל רישיון זעיר ייעודי ועל מי שהיה בעל רישיון זעיר ייעודי והיה לבעל רישיון זעיר, בתקופת המעבר – אף אם אמצעי השליטה בו הועברו לאחר, ובתום תקופת המעבר – רק אם לא הועברו לאחר; חדל בעל רישיון כאמור להיות בעל רישיון זעיר, לא יחולו הוראות [[הסעיף האמור]] עד תום שנתיים מיום שחדל להיות בעל רישיון זעיר, ובלבד שאמצעי השליטה בו לא הועברו לאחר;
: (4) מי שבעל שליטה בו, במישרין או בעקיפין, הוא גם בעל שליטה בבעל רישיון זעיר ייעודי או מבקש להיות בעל שליטה בבעל רישיון כאמור, למעט מי שהיה בעל עניין בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה ערב יום התחילה, יהיה פטור מהוראות [[סעיף 41(ג)(1)]] וכן מהוראות [[סעיף 36(ב)(3) ו־(ה)]] לעניין [[סעיף 41|אותו סעיף]], כל עוד הרישיון לשידורי טלוויזיה הוא רישיון זעיר ייעודי או עד תום תקופת המעבר, לפי המוקדם; מימש אדם כאמור את הפטור לפי פסקה זו והתקיים בו סייג מהסייגים המנויים [[בסעיף 41(ג)(1)]], יחול עליו הפטור האמור עד תום שנתיים מיום שחדל בעל הרישיון שהוא בעל שליטה בו להיות בעל רישיון זעיר;
: (5) ניתן רישיון מותנה למי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי, יחולו הוראות אלה לעניין הפעלת הסמכויות כלפיו בידי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין ובידי המועצה:
:: (א) היו הליכים תלויים ועומדים לפני המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין הנוגעים להפרות של [[חוק התקשורת]], של הוראות שנקבעו או ניתנו מכוחו או של רישיונו, שביצע בעל הרישיון, או התקיימו בדיקות או שיש לקיים בדיקות בעניין עמידת בעל הרישיון בתנאים לפי [[החוק האמור]], לפי הוראות שנקבעו או ניתנו מכוחו או לפי רישיונו, לגבי התקופה שקדמה למתן הרישיון המותנה, תשלים המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין את בדיקותיה ותחליט אם היו הפרות ומהן המחויבויות שעל בעל הרישיון להשלים;
:: (ב) עם מתן הרישיון המותנה, פעולות לשם השלמת מחויבויותיו של בעל הרישיון כאמור בפסקת משנה (א), לרבות נקיטת הליכים בשל הפרות שהמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין קבעה שבעל הרישיון ביצע, יינקטו בידי המועצה; המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין תעביר למועצה את כל המידע הדרוש לעניין זה;
: (6) לא קיים בעל הרישיון מחויבויות שחב בהן ערב יום התחילה לפי [[חוק התקשורת]] או לפי תנאי רישיונו, יוציא בכל שנה, על אף האמור [[בסעיף 71ח(ב)]], עשרים אחוזים מהכנסותיו לפחות לשם קיום התחייבויותיו האמורות, בכפוף להוראות אלה:
:: (א) בעל הרישיון לא יהיה חייב לקיים את החובה האמורה בשנה שמיום קבלת הרישיון המותנה;
:: (ב) מחויבויות שהמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין קבעה שהיה ניתן לקיימן על ידי הוצאה להפקות מקומיות, ניתן לקיימן על ידי הוצאה להפקת הפקות מקומיות, ולא יחולו לעניין זה הגבלות נוספות לעניין סוג תוכן ההפקות המקומיות, ובלבד שמחויבויות להוצאה כסוגה עילית יקוימו על ידי הוצאה לסוגה עילית;
:: (ג) לעניין מי שמתקיימות לגביו הוראות לעניין השקעה כאמור בהגדרה ”בעל רישיון זעיר ייעודי”, תחול עליו חובת ההוצאה כאמור ברישה נוסף על ההשקעה כאמור.

@ 71יא. הוראות לעניין מי שהמשיך להיות בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי (תיקון: תשע״ח)
: על אף הוראות [[סעיף 71י]], לעניין מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי ערב יום התחילה, ולא מסר הודעת מעבר, לא הגיש בקשה לרישיון או שרישיונו המותנה בוטל, והכול לפי הוראות [[סעיף 71ט]], ימשיכו לחול הוראות [[חוק התקשורת]] והוראות [[חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012]], כנוסחן ערב יום התחילה.

@ 71יב. הוראות מעבר לעניין בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי בשפה הערבית (תיקון: תשע״ח)
: מסר בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי בשפה הערבית הודעת מעבר, ימשיכו לחול עליו הוראות [[סעיף 6לד3 לחוק התקשורת]] כנוסחו ערב יום התחילה, עד למתן רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי, ואם החליטה המועצה לסרב לתת לו רישיון כאמור או פקע רישיונו המותנה, יחולו עליו הוראות [[סעיף 71יא]].

@ 71יג. שמירת תוקף (תיקון: תשע״ח)
: (א) תקנות, כללים והוראות שהותקנו או שניתנו מכוח חוק זה ערב יום התחילה יחולו על בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, ובכלל זה על בעל רישיון זעיר ובעל רישיון זעיר ייעודי, אם אין [[20:491148|בחוק המתקן]] הוראה אחרת שאינה מתיישבת עם התקנות, הכללים או ההוראות האמורים.
: (ב) הרשות תכריע בחילוקי דעות אם תקנה, כלל או הוראה מסוימים אינם מתיישבים עם הוראות [[20:491148|החוק המתקן]].

== פרק ה': שידורי רדיו ==

=== סימן א': תחנות, זכיונות ורישיונות (תיקון: תשס&quot;ה-3) ===

@ 72. רישוי שידורי רדיו (תיקון: תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ה-3, ק&quot;ת תשס&quot;ו, תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ו)
: (א) המועצה תעניק זכיונות להפעלת תחנות אזוריות לשידורי רדיו אזוריים ותקבע בכללים, את חלוקת הארץ לאחד עשר אזורים לפחות, שבהם יינתנו חמישה עשר לפחות, אך לא יותר מעשרים זכיונות לשידורי רדיו, הכל כפי שתקבע המועצה מזמן לזמן; בקביעת האזורים ובמתן הזכיונות תפעל המועצה במגמה לקיים שידורי רדיו אזוריים בכל רחבי הארץ, בהתחשב, בין היתר, באפשרות להקצות תדרים, בתנאי התפשטות הגלים, בשיקולים כלכליים, במיגוון סוגי השידורים ואופיים.
:: (((החל מיום 1.1.2030):)) המועצה תעניק זכיונות להפעלת תחנות אזוריות לשידורי רדיו אזוריים ותקבע בכללים, את חלוקת הארץ לאזורים לשם כך; בקביעת האזורים ובמתן הזכיונות תפעל המועצה במגמה לקיים שידורי רדיו אזוריים, בהתחשב, בין היתר, באפשרות להקצות תדרים, בתנאי התפשטות הגלים, בשיקולים כלכליים, במיגוון סוגי השידורים ואופיים.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אזורי זכיון לשידורי רדיו), התשנ&quot;ה-1995]].))
: (א1) המועצה תעניק רישיונות לשידורי רדיו ספרתי בכיסוי ארצי, בהתאם לכללים שתקבע לפי [[סעיף 72ב]], ובכפוף לאישור השר לענין אפשרות הקצאת התדרים לפי הוראות [[פקודת הטלגרף האלחוטי]] וכמות התדרים שניתן להקצות לשידורים כאמור.
: (א2) שידורי בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי יופצו באמצעות תחנת שידור של בעל זכיון להפעלת תחנת שידור או באמצעות תחנת הזנה לוויינית של בעל רישיון להפעלת תחנת הזנה לוויינית.
: (א3) השר יורה, לאחר התייעצות עם המועצה ולא יאוחר מיום ב' באייר התשס&quot;ו (30 באפריל 2006), אם רישיונות לשידורי רדיו ספרתי המופצים באמצעות בעל זכיון להפעלת תחנת שידור, יינתנו על ידי המועצה בדרך של מכרז או בלא מכרז; הוראה כאמור תינתן בהתחשב, בין השאר, באמדן בדבר מספר הבקשות שיוגשו למתן רישיונות כאמור, ביחס למספר התדרים שיוקצו לצורך זה, ובשיקולים של קידום התחרות ושל טובת הציבור; רישיונות לשידורי רדיו ספרתי המופצים באמצעות תחנת הזנה לוויינית של בעל רישיון להפעלת תחנת הזנה לוויינית, יינתנו בלא מכרז.
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[פקודת הטלגרף האלחוטי]].
: (ג) לאחר תום ארבע שנים מיום תחילתו של [[13:211005|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (תיקון מס' 6), התשנ&quot;ד-1994]], רשאית המועצה, על אף האמור בסעיף קטן (א), ליתן, מזמן לזמן, זכיונות נוספים לשידורי רדיו, לרבות בדרך של חלוקת הארץ לאזורים נוספים, הכל כפי שתקבע.
: (ד) במתן הזכיונות והרישיונות לפי סעיף זה, תפעל המועצה במגמה לקיים תחנות רדיו אשר מטרתן לקדם את היצירה הישראלית ואת השירים בשפה העברית; בסעיף קטן זה, &quot;שיר בשפה העברית&quot; - שיר שמרבית מילותיו הן בשפה העברית.
: (ה) במתן זכיונות ורישיונות וקביעת תנאיהם לפי סעיף זה, וכן בקביעת כללים לפי [[סעיף 72ב]], תפעל המועצה לשם קידום התחרות, ובהתחשב, בין השאר, בכל אלה:
:: (1) אפשרות הקצאת התדרים וכמותם;
:: (2) תנאי התפשטות הגלים;
:: (3) שיקולים כלכליים;
:: (4) מגוון סוגי השידורים ואפיונם, לרבות אפיונים יחודיים כגון תרבות, שפה או מורשת;
:: (5) התאמתו של מבקש הזכיון או הרישיון לשדר שידורי רדיו;
:: (6) שיקולים שבטובת הציבור.
: (ו)(1) בעל זיכיון לשידורי רדיו רשאי לשדר, נוסף על השידורים שהותר לו לשדר במסגרת זיכיונו (בסעיף זה - השידורים העיקריים), שידורי רדיו בעלי תוכן שונה מהשידורים העיקריים, בחלק משעות היממה (בסעיף זה - תוכן שידורים נוסף), אם אישרה זאת המועצה כאמור בפסקה (2).
:: (2) בלי לגרוע מסמכותה כאמור בסעיף קטן (א), מצאה המועצה, לאחר מיפוי הצרכים המיוחדים של מגוון אוכלוסיות ברחבי הארץ, כי יש צורך בתוכן שידורים נוסף בעבור אוכלוסייה מסוימת, בשטח מסוים באזור זיכיון, רשאית היא לתת לבעל הזיכיון לשידורי רדיו אישור לשדר תוכן שידורים נוסף אחד בלבד בשטח כאמור, שישודר במקום השידורים העיקריים, בהתאם לכללים שתקבע; במתן אישור ובקביעת כללים כאמור תפעל המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ה).
::: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת אישור לתוכן שידורים נוסף על ידי בעל זיכיון לשידורי רדיו), התשע״ז–2016]].))
:: (3) המועצה לא תיתן אישור לתוכן שידורים נוסף כאמור בפסקה (2), אלא לאחר שניתן אישור השר לעניין האפשרות להקצאת התדרים לפי הוראות [[פקודת הטלגרף האלחוטי]].
:: (4) ניתן לבעל זיכיון לשידורי רדיו אישור לתוכן שידורים נוסף, לא יינתן אישור השר לעניין האפשרות להקצאת תדרים נוספת לאותו בעל זיכיון לשם כיסוי אזור זיכיונו אלא אם כן התגלו הפרעות לקליטת שידוריו.

@ 72א. הגבלות על זכיונות ועל רישיונות נוספים (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ה-3)
: (א) לא יינתן זכיון נוסף לשידורי רדיו -
:: (1) למי שכבר קיבל זכיון לשידורי רדיו באותו אזור או לתאגיד שלוב שלו;
:: (2) לתאגיד שמי שמחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בו, מחזיק גם באמצעי שליטה בשיעור כלשהו בתאגיד בעל זכיון לשידורי רדיו באותו אזור, והכל בין במישרין ובין בעקיפין;
:: (3) אם כתוצאה מנתינתו יחזיק תאגיד, או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו בשיעור כלשהו או תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מהם, ביותר מחמישית ממספר הזכיונות שהוענקו או שהתפרסם מכרז לגביהם באותה עת, או באמצעי שליטה בתאגיד אחד או יותר המחזיק במספר זכיונות כאמור, והכל בין במישרין ובין בעקיפין;
:: (4) אם כתוצאה מנתינתו יחזיק תאגיד, או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו בשיעור העולה על עשרים וארבעה אחוזים, או תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מהם, במישרין או בעקיפין, בזכיון נוסף על זכיון שמי מהם כבר זכה בו, לאזור שתחומו כולל את אחת הערים, ירושלים, תל אביב או חיפה.
: (ב) לא יינתן רישיון נוסף לשידורי רדיו -
:: (1) אם כתוצאה מנתינתו יחזיק תאגיד, או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו בשיעור כלשהו, או תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מהם, ביותר מחמישית ממספר הרישיונות שניתנו לשידורי רדיו המופצים באמצעות תחנת שידור או שהתפרסם מכרז לגביהם באותה עת, או באמצעי שליטה בתאגיד אחד או יותר המחזיק במספר רישיונות כאמור, והכל בין במישרין ובין בעקיפין;
:: (2) אם כתוצאה מנתינתו יחזיק תאגיד, או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו בשיעור כלשהו, או תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מהם, ביותר מחמישית ממספר הרישיונות לשידורי רדיו  ספרתי המופצים באמצעות תחנת הזנה לוויינית, או באמצעי שליטה בתאגיד אחד או יותר המחזיק במספר רישיונות כאמור, והכל בין במישרין ובין בעקיפין.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור הוועדה, לשנות את התנאים וההגבלות הקבועים בסעיף הקטן האמור ולקבוע תנאים או הגבלות אחרים או נוספים לענין מתן רישיון נוסף לשידורי רדיו.

@ 72ב. כללים לענין מתן רישיון לשידורי רדיו ספרתי (תיקון: תשס&quot;ה-3, ק&quot;ת תשס&quot;ו, תשפ&quot;ו)
: (א) המועצה תקבע כללים למתן רישיון לשידורי רדיו ספרתי, בין אם הורה השר לפי הוראות [[סעיף 72(א3)]] על מתן רישיונות לשידורי רדיו ספרתי כאמור [[באותו סעיף]] בדרך של מכרז ובין אם הורה על מתן רישיונות כאמור בלא מכרז, ובין השאר כללים בענינים אלה:
:: (1) התנאים למתן הרישיון, לרבות דרכי הגשת בקשה למתן רישיון והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרישיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא;
:: (2) הידע והניסיון המקצועיים והיכולת הכספית הנדרשים ממבקש הרישיון לצורך קבלת הרישיון;
:: (3) תקופת תוקפו של הרישיון, לרבות אפשרות הארכת תקופת תוקפו בתקופה נוספת, אחת או יותר;
:: (4) השידורים שיינתנו בידי בעל הרישיון.
: (ב) כללים לפי סעיף זה ייקבעו לא יאוחר מיום ד' בתמוז התשס&quot;ו (30 ביוני 2006).
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות המועצה לפי [[סעיף 33(ב)]].
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות רדיו בידי בעל זיכיון), התשנ&quot;ט-1999]].))
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (הליכים למתן רישיון לשידורי רדיו), התשס״ו–2006]].))

@ 72ג. תנאים והגבלות לענין מתן רישיון לשידורי רדיו ספרתי (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ו)
: (א) התנאים וההגבלות הקבועים [[בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 41(א)]] [[ובפסקאות (4) ו-(5) של סעיף 41(ג)]], יחולו, בשינויים המחויבים, על מבקש רישיון לשידורי רדיו ספרתי, והסמכויות הנתונות למועצה כוועדת מכרזים לפי [[סעיפים 42 עד 45]] והחובות המוטלות עליה לפי [[42|הסעיפים האמורים]], יהיו נתונות לה לענין מבקש כאמור, בין אם מתן הרישיון לשידורי רדיו ספרתי יהיה בדרך של מכרז ובין שלא בדרך של מכרז.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא יינתן רישיון לשידורי רדיו ספרתי למי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא גוף המשדר לפי דין שידורים לציבור או לחלק ממנו, או שהוא תאגיד שגוף כאמור הוא בעל ענין בו או שהוא בעל ענין בגוף כאמור, או שהוא עיתון; הוראות פסקה זו לא יחולו על תאגיד שבעל זכיון לשידורי טלוויזיה או שבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה או בעל רישיון לשידורים לפי [[חוק התקשורת]] הם בעלי ענין בו, או שהוא בעל ענין במי מהם; לענין פסקה זו, לא יראו בעל זכיון לשידורי רדיו או בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי לפי חוק זה, או בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים לפי [[חוק התקשורת]], כגוף המשדר לפי דין שידורים לציבור;
:: (2) הוא תאגיד שהוא בעל שליטה בבעל זכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה או בעל שליטה בבעל רישיון לשידורים לפי [[חוק התקשורת]], למעט רישיון מיוחד לשידורי כבלים, וגם בעל שליטה בבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי;
:: (3) הוא תאגיד שאדם המחזיק בו בשיעור של עשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שולט בו, הוא גם בעל שליטה בבעל זכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה, או בעל שליטה בבעל רישיון לשידורים לפי [[חוק התקשורת]], למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים, וגם בעל שליטה בבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי;
:: (4) הוא תאגיד שמי שמחזיק בו בשיעור של עשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שולט בו, הוא גם בעל זכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה, או בעל רישיון לשידורים לפי [[חוק התקשורת]], למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים, וגם בעל שליטה בבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי;
:: (5) הוא תאגיד שאדם המחזיק בו בשיעור של עשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שולט בו, הוא גם בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי וגם בעל שליטה בבעל זכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה, או בעל שליטה בבעל רישיון לשידורים לפי [[חוק התקשורת]], למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
:: (6) הוא תאגיד שהוא עיתון, או שהוא בעל שליטה בעיתון או תאגיד שאדם המחזיק בו, באמצעי שליטה מסוג מסוים בשיעור העולה על 49% או שולט בו, הוא גם בעל שליטה בעיתון או בתאגיד שלוב של עיתון.
: (ג) על אף הוראות סעיף זה, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור הוועדה, לשנות את התנאים וההגבלות הקבועים בסעיף קטן (ב) [[ובסעיף 41(ג)(4) ו-(5)]], ולקבוע תנאים או הגבלות אחרים או נוספים שיחולו לגבי מבקש רישיון לשידורי רדיו ספרתי.
: (ד) בסעיף זה, &quot;עיתון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 6ח4(ג) לחוק התקשורת]].
: (ה) על אף הוראות סעיף קטן (ב)(6), מי שהיה בעל אמצעי שליטה בתאגיד שהוא בעל זכיון לשידורי רדיו ביום כ' בטבת התשס&quot;ה (1 בינואר 2005), ואותו תאגיד מבקש רישיון לשידורי רדיו ספרתי, יהיה רשאי להחזיק באמצעי שליטה באותו תאגיד לשם קבלת רישיון לשידורי רדיו ספרתי על ידי אותו תאגיד, וזאת כל עוד אותו התאגיד שהוא בעל הזכיון ממשיך לקיים את שידוריו מכח זכיון לשידורי רדיו.

@ 72ד. זכיון להפעלת תחנת שידור (תיקון: תשס&quot;ה-3, ק&quot;ת תשס&quot;ו, תשפ&quot;ו)
: (א)(1) זכיון להפעלת תחנת שידור יינתן על פי מכרז, שתפרסם ועדת מכרזים שימנה השר (בסעיף זה - ועדת המכרזים), ואלה חבריה:
::: (א) שלושה עובדי משרד התקשורת, שימנה השר;
::: (ב) שלושה עובדי משרד האוצר, שימנה שר האוצר.
:: (2) עובד הרשות שמינה המנהל יוזמן לישיבות ועדת המכרזים.
: (ב) ועדת המכרזים תורה על תנאי המכרז לפי סעיף זה, ובין השאר על תנאים בענינים אלה:
:: (1) אופן בחירת הזוכה במכרז;
:: (2) מספר הזוכים במכרז;
:: (3) הזכות להשתתף במכרז, וכן מגבלות וסייגים לענין הזכות כאמור;
:: (4) תנאי הכשירות הנדרשים לצורך השתתפות במכרז;
:: (5) תקופת תוקפו של הזכיון, לרבות אפשרות הארכת תקופת תוקפו בתקופה נוספת, אחת או יותר;
:: (6) תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הזכיון;
:: (7) הבעלות בתחנת השידור שלהפעלתה מתבקש הזכיון, במהלך תקופת הזכיון ולאחריה;
:: (8) הידע והניסיון המקצועיים הנדרשים ממבקש הזכיון, לרבות הטכנולוגיה שתשמש לצורך הפעלת תחנת השידור ודרכי הקליטה והגישה לשידורים המופצים באמצעות תחנת השידור;
:: (9) ערבויות שעל בעל הזכיון להפעלת תחנת שידור להמציא לשם קבלת הזכיון ולהבטחת מילוי תנאי הזכיון, והדרכים למימושן.
: (ג) מכרז לפי סעיף זה יפורסם לא יאוחר מיום ט' בכסלו התשס&quot;ו (30 בנובמבר 2006).
: (ד) השר יעניק זכיון להפעלת תחנת שידור למי שוועדת המכרזים בחרה בו, ויקבע את תנאי הזכיון בהתאם לתנאי המכרז; השר רשאי, במהלך תקופת הזכיון, לשנות תנאים בזכיון, להוסיף עליהם או לגרוע מהם.
: (ה) הוראות [[סעיפים 33(ג)]], [[36(א)]], [[37]], [[41(א)(2)]], [[42 עד 44]] [[ו-109]] יחולו לענין זכיון להפעלת תחנת שידור או לענין בעל זכיון כאמור, בשינויים המחויבים לפי הענין, ובשינוי זה: [[בסעיף 37]], בכל מקום, במקום &quot;המועצה&quot; יבוא &quot;השר&quot;.

@ 72ה. רישיון להפעלת תחנת הזנה לוויינית (תיקון: תשס&quot;ה-3)
: לא יתקין, לא יפעיל ולא יקיים אדם תחנת הזנה לוויינית, אלא אם כן קיבל רישיון לכך מאת השר לפי הוראות [[סעיף 4 לחוק התקשורת]], ובהתאם לתנאי הרישיון.

@ 72ו. הפצת שידורי רדיו של גופים המשדרים לפי דין (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: (א) בעל זכיון להפעלת תחנת שידור יפיץ, אם הורה לו השר לעשות כן ובהתאם להוראות השר, שידורי רדיו של גופים המשדרים לפי דין והמפורטים בפסקאות (1) עד (3), שביקשו זאת, באמצעות אפיקים מאפיקי תחנת השידור כמפורט באותן פסקאות, וזאת באופן מלא, בזמן אמיתי ובלא כל קטיעה או עריכה:
:: (1) תאגיד השידור הציבורי - עד 4 אפיקים;
:: (2) גלי צה&quot;ל - שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל - עד 2 אפיקים;
:: (3) מי שהיה בעל זכיון לשידורי רדיו אזוריים ביום כ' בטבת התשס&quot;ה (1 בינואר 2005) - אפיק אחד, ובלבד שמתקיימים לגבי בעל הזכיון כאמור שניים אלה:
::: (א) הוא עומד בכל תנאי זכיונו;
::: (ב) הוא בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי.
: (ב) בעד הפצת שידורי רדיו כאמור בסעיף קטן (א) רשאי בעל זכיון להפעלת תחנת שידור, לדרוש מכל אחד מהגופים המשדרים האמורים באותו סעיף קטן תשלום סביר, ובאין הסכמה ביניהם לענין גובה התשלום - תשלום בסכום שיורה השר, לאחר התייעצות עם המועצה, לפי התשלום המשולם על ידי בעלי רישיונות אחרים לשידורי רדיו, ובהעדר תשלום כאמור - תשלום בסכום שיורה השר כאמור על פי עלות השימוש לפי שיטת חישוב כפי שיורה, בתוספת רווח סביר.

@ 72ז. הפצת שידורי רדיו של בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ו)
: (א) העניקה המועצה רישיון לשידורי רדיו ספרתי, יפיץ בעל זכיון להפעלת תחנת שידור את שידוריו של בעל הרישיון כאמור, באמצעות תחנת השידור שלו; העניק השר מספר זכיונות להפעלת תחנת שידור, יורה השר בדבר בעל הזכיון להפעלת תחנת שידור אשר יפיץ את שידורי הרדיו של כל בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי.
: (ב) בעד הפצת שידורי רדיו כאמור בסעיף קטן (א), ישלם בעל הרישיון לשידורי רדיו ספרתי לבעל הזכיון להפעלת תחנת שידור, תשלום כמפורט להלן:
:: (1) נקבע בתנאי המכרז לבחירת בעל הזכיון כאמור לפי הוראות [[סעיף 72ד(ב)]], סכום לתשלום בעד הפצת שידורי הרדיו באמצעותו - תשלום בסכום שנקבע כאמור;
:: (2) לא נקבע תשלום כאמור בפסקה (1), רשאי בעל הזכיון להפעלת תחנת שידור לדרוש מבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי תשלום סביר, ובאין הסכמה ביניהם לענין גובה התשלום - תשלום בסכום שיורה השר, לאחר התייעצות עם המועצה, על פי עלות השימוש לפי שיטת חישוב כפי שיורה, בתוספת רווח סביר.

@ 72ח. הקמת תחנת שידור על ידי הרשות (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ו)
: על אף הוראות [[סעיף 72ד]], רשאי השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להורות כי הרשות תתכנן ותקים בעצמה או באמצעות אחר, תחנת שידור להפצת שידורי רדיו של בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי ותפעיל אותה במשך תקופה שיקבע.

@ 72ט. שידורים משותפים של בעלי זכיונות לשידורי רדיו אזוריים (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;ט)
: בלי לגרוע מהוראות [[חוק התחרות הכלכלית]], רשאים בעלי זכיון לשידורי רדיו אזוריים להפיק ולשדר שידורים משותפים, בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין זה, לרבות לענין זמן השידורים כאמור.

@ 72י. איחוד בעלי זכיונות לשידורי רדיו אזוריים או החזקת אמצעי שליטה (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;ט)
: בלי לגרוע מהוראות [[חוק התחרות הכלכלית]] ומהוראות חוק זה למעט הוראות [[סעיף 72א(א)(4)]], בהסכמת השר ובאישור המועצה -
: (1) רשאי בעל זכיון לשידורי רדיו אזוריים להתאגד עם בעל זכיון אחר לשידורי רדיו אזוריים שאינו בעל זכיון באותו אזור, לתאגיד אחד שיבוא במקומם ויהיה בעל זכיון לשידורי רדיו בכל אזור מאזורי השידור של כל אחד מבעלי הזכיון שהתאחדו;
: (2) רשאי בעל זכיון לשידורי רדיו אזוריים או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו, לרכוש אמצעי שליטה בבעל זכיון אחר, שאינו בעל זכיון באותו אזור.

@ 72יא. הסמכת השרים לשקול קיום פגיעה ומתן פיצוי לבעל זכיון לשידורי רדיו (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ו)
: שוכנעו השר ושר האוצר, לאחר התייעצות במועצה, כי מי שהיה בעל זכיון לשידורי רדיו ביום כ' בטבת התשס&quot;ה (1 בינואר 2005), ייפגע, במהלך תקופת הזכיון שניתנה לו בהתאם להוראות [[סעיפים 34]] [[או 35(א)]], בשל שידורי רדיו בשיטה הספרתית מכוח רישיון לשידורי רדיו ספרתי ובשל מתן זכיון להפעלת תחנת שידור, וכי יש לפצותו בשל כך, רשאים הם לקבוע את הפיצוי המתאים בנסיבות הענין, ובכלל זה הארכת זכיון של בעל הזכיון לשידורי הרדיו האמור; קביעה בדבר הארכת זכיון, לרבות תקופת ההארכה, טעונה אישור המועצה וועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 72יב. דחיית מועדים (תיקון: תשס&quot;ה-3)
: על אף הוראות [[סעיפים 72(א3)]], [[72ב(ב)]] [[ו-72ד(ג)]], רשאי השר, באישור הוועדה, לדחות, בצו, את המועדים הקבועים בסעיפים האמורים, לתקופה שלא תעלה על שנה, אם נוכח כי דחייה כאמור נדרשת בשל שיקולים של טובת הציבור או הבטחת התחרות בתחום שידורי הרדיו.

@ 73. מימון התחנות (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ו)
: (א) בעל זכיון לשידורי רדיו או בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי יקים, יקיים ויפעיל את תחנת השידור ואת האולפן על חשבונו.
: (ב) בעל זכיון להפעלת תחנת שידור יקים, יקיים ויפעיל את תחנת השידור על חשבונו.
: (ג) בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי יקים, יקיים ויפעיל את האולפן על חשבונו.

@ 73א. מימון שידוריו של בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ו)
: בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי רשאי לממן את שידוריו באמצעות תשלומים שיגבה ממנוייו, באמצעות תשדירי פרסומת שיכלול במסגרת שידוריו תמורת תשלום בשיעור שיקבע, או באמצעות שניהם.

@ 74. קיום השידורים באזור (תיקון: תשס&quot;ה-2)
: (א) בעל זכיון לשידורי רדיו יפעיל את תחנת השידור ויקיים את שידורי הרדיו וכל פעילות אחרת הכרוכה בכך, באתר שיהיה ממוקם בתוך תחום האזור שנקבע לשידוריו.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), נדרשה, בשל גורמים שאינם בשליטתו של בעל הזיכיון, לרבות גורמים טכנולוגיים, הקמתה של תחנת שידור (בסעיף זה - התחנה) מחוץ לתחום האזור שנקבע לשידוריו של בעל זיכיון, רשאי השר, בהתייעצות עם המועצה, ובהתחשב, בין השאר, בתנאי התפשטות הגלים, לאשר הקמתה של תחנה כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) ניתנה לבעל הזיכיון לשידורי רדיו שבאזור זיכיונו מוצע להקים את התחנה (בסעיף זה - בעל הזיכיון האחר) הזדמנות להשמיע את טענותיו;
:: (2) השר נוכח כי אין בהקמת התחנה כדי לפגוע בקליטת שידוריו של בעל הזיכיון האחר;
:: (3) מטרתה של התחנה היא לשרת את אזור הזיכיון של בעל הזיכיון בלבד;
:: (4) מיקומה של התחנה אינו עולה על 15 קילומטרים מקצה גבול תחום אזור הזיכיון האמור בפסקה (3), או במרחק גדול מזה, אם נוכח השר כי לא ניתן לאתר מיקום לתחנה במרחק האמור.

=== סימן ב': השידורים ===

@ 75. נושאי שידור יחודיים לאזור
: בעל זכיון לשידורי רדיו יתן בשידוריו ביטוי נאות לנושאים יחודיים לתושבי האזור ולצרכיהם המיוחדים.

@ 76. שידורי חדשות (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ו)
: בעל זיכיון לשידורי רדיו, בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי ובעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי רשאים להפיק ולשדר חדשות ותכניות בעניני היום, בהתאם לכללים שתקבע המועצה.

@ 76א. אישור שידורי חדשות משותפים (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ו)
: (א) (((בוטל).))
: (ב)(1) ביקשו בעלי זיכיונות לשידורי רדיו, בעלי רישיונות לשידורי רדיו ספרתי או בעלי רישיונות לשידורי רדיו אנלוגי, כולם או חלקם, להתאגד לשם הפקת חדשות ותכניות בעניני היום, יחולו על ההתאגדות לפי סעיף קטן זה הוראות [[סימן ד' לפרק ד']], בשינויים שתקבע המועצה בכללים, באישור הועדה.
:: (2) המועצה רשאית להעניק להתאגדות כאמור בפסקה (1) זכיון להפקת שידורי חדשות ותכניות בעניני היום כאמור בפסקה (1), ולהעברתם לשידור באמצעות בעלי זיכיון לשידורי רדיו, בעלי רישיון לשידורי רדיו ספרתי או בעלי רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, הכל בהתאם לכללים שתקבע.
:: (3) המועצה תתיר לבעל זיכיון לשידורי רדיו, לבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי או לבעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, שהתאגד בהתאגדות שקיבלה זכיון בהתאם לפסקה (2), לשדר את השידורים המופקים על ידי ההתאגדות.
:: (4) בעל זיכיון לשידורי רדיו, בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי או בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, שאינו מאוגד בהתאגדות שקיבלה זכיון לפי פסקה (2), יהיה רשאי לשדר חדשות ותכניות בעניני היום שהפיקה ההתאגדות אם התקשר לשם כך עם ההתאגדות תמורת תשלום שיוסכם בין הצדדים; המועצה רשאית לקבוע כללים לענין פסקה זו.
:: (5) כללים לענין סעיף קטן זה ייקבעו, בין היתר, בשים לב למספר בעלי הזיכיונות לשידורי רדיו, בעלי הרישיונות לשידורי רדיו ספרתי או בעלי הרישיונות לשידורי רדיו אנלוגי המאוגדים בהתאם להוראות סעיף זה ובהתאם למהותה המיוחדת של התאגדות כאמור.
: (ב1) המועצה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית לקבוע כללים לענין הפקה ושידור משותפים של חדשות על ידי מספר בעלי זיכיון לשידורי רדיו, בעלי רישיון לשידורי רדיו ספרתי או בעלי רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, אף שלא בדרך האמורה בסעיף קטן (ב), וכן רשאית היא לקבוע, באישור הועדה, כללים כאמור בנוגע לתכניות בעניני היום, ובלבד שהפקה ושידור משותפים של תכניות בעניני היום לא יהיו על ידי בעלי זיכיון לשידורי רדיו או בעלי רישיון לשידורי רדיו הפועלים באותו אזור.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) המועצה רשאית לקבוע כללים לביצוע סעיף זה, לרבות כללים בדבר שידורי תשדירי פרסומת, איסור שידור של תשדירי פרסומת, דרכי מימון השידורים, ולגבי בעל זכיון לשידורי רדיו אזוריים - גם בדבר מתן ביטוי נאות לנושאים הקשורים לאזור ולתושביו.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שידור תכניות רדיו בידי בעל זיכיון), התשנ&quot;ט-1999]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 1095).))

=== סימן ג': ועדות אזוריות לשידורי רדיו (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ב-2) ===

@ 77. (תיקון: תשס&quot;ב-2) : (((בוטל).))
@ 78. (תיקון: תשס&quot;ב-2) : (((בוטל).))
@ 79. (תיקון: תשס&quot;ב-2) : (((בוטל).))
@ 80. (תיקון: תשס&quot;ב-2) : (((בוטל).))

== פרק ה'1: שידורי רדיו אנלוגי בלא הגבלה גאוגרפית (תיקון: תשפ&quot;ו) ==

@ 80א. רישוי שידורי רדיו אנלוגי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: המועצה תעניק רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, בדרך של מכרז פומבי, בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]].

@ 80ב. תוקפו של רישיון לשידורי רדיו אנלוגי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) תקופת תוקפו של רישיון לשידורי רדיו אנלוגי תהיה 18 שנים.
: (ב) בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, המועצה תקיים הליך בדיקה שבו תבחן כיצד מילא בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון, בתקופה שלגביה מתקיימת הבדיקה; הליך הבדיקה ייערך בתום שש שנים מהמועד שבו החל בעל הרישיון בשידוריו וכן בתום 12 שנים מאותו מועד; המועצה תפרסם באתר האינטרנט של הרשות דוח המסכם את תוצאות הליך הבדיקה.

@ 80ג. מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: הוראות [[סעיפים 40]], [[41(א) ו-(ג)(1) עד (4)]], [[42 עד 44]] [[ו-72(ה)]] יחולו לעניין מתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: [[בסעיף 72(ה)]], ברישה, במקום &quot;כללים לפי [[סעיף 72ב]]&quot; יקראו &quot;כללים לפי [[פרק ה'1]]&quot;.

@ 80ד. קביעת מאפייני מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי והתנאים למתן הרישיון (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א)(1) השר, לפי הצעת המועצה או בהתייעצות עימה, בהתייעצות עם הממונה על התחרות ובאישור הוועדה, יקבע בתקנות אם מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי יתבסס על הסכום הגבוה ביותר שיציעו המתמודדים בו (בסעיף זה - מכרז מבוסס מחיר), או יתבסס על אמות מידה אחרות, ובהן כושר הפקה, מגוון השידורים ואפיוניהם ועל הסכום שיציעו המתמודדים במכרז (בסעיף זה - מכרז מבוסס אמות מידה), או כי חלק מהמכרזים יהיו מכרזים מבוססי מחיר וחלק אחר מכרזים מבוססי אמות מידה, בחלוקה כפי שיקבע בדרך האמורה; לעניין זה, &quot;הממונה על התחרות&quot; - כהגדרתו [[בחוק התחרות הכלכלית]].
:: (2) תקנות כאמור בפסקה (1) יובאו לאישור הוועדה תשעה חודשים לפחות לפני פרסומו של מכרז ראשון למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי.
:: (3) קבע השר לפי פסקה (1) כי המכרז יהיה מכרז מבוסס מחיר, לא יחולו לעניין אותו מכרז ההוראות לפי [[סעיף 72(ה)]] הנוגעות לאמות מידה אחרות כמשמעותן בפסקה (1), ויחולו הכללים לפי סעיף קטן (ב).
: (ב) המועצה תקבע בכללים את התנאים למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, ולגבי מכרזים מבוססי אמות מידה - גם את אמות המידה שיתייחסו, בין השאר, למגוון השידורים ומאפייניהם, לידע ולניסיון המקצועיים וליכולת הכלכלית הנדרשים ממבקש הרישיון לשם קבלת הרישיון.
: (ג) המועצה תקבע כללים לעניין הדרכים להגשת בקשה למתן רישיון לפי סעיף זה והטיפול בה, ובכלל זה מידע שעל מבקש הרישיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא.
: (ד)(1) לא הובאו לאישור הוועדה תקנות לפי סעיף קטן (א) במועד האמור באותו סעיף קטן, תקבע המועצה בכללים, באישור הוועדה, אם מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי יהיה מכרז מבוסס מחיר או מכרז מבוסס אמות מידה, או כי חלק מהמכרזים יהיו מכרזים מבוססי מחיר וחלק אחר מכרזים מבוססי אמות מידה, בחלוקה כפי שתקבע בדרך האמורה; כללים כאמור יובאו לאישור הוועדה שישה חודשים לפחות לפני פרסומו של מכרז ראשון למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי.
:: (2) קבעה המועצה לפי פסקה (1) כי המכרז יהיה מכרז מבוסס מחיר, לא יחולו לעניין אותו מכרז ההוראות לפי [[סעיף 72(ה)]] הנוגעות לאמות מידה אחרות כמשמעותן בסעיף קטן (א)(1), ויחולו הכללים לפי סעיף קטן (ב).
:: (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות השר להתקין תקנות לפי סעיף קטן (א), אם מצא לנכון לעשות כן, לגבי מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי שיפורסם לאחר פרסום המכרז הראשון.
: (ה) כל עוד לא הותקנו תקנות לפי סעיף קטן (א), יוסיפו לחול הכללים שקבעה המועצה לפי סעיף קטן (ד), כתוקפם מזמן לזמן, לגבי מכרזים למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי שיפורסמו לאחר פרסום המכרז הראשון.

@ 80ה. פרסום מכרז ראשון למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) המועצה תפרסם מכרז ראשון למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי לכל המוקדם שלוש שנים לפני פקיעת תוקפם של הזיכיונות לשידורי רדיו לפי [[סעיף 35(ד)]], ובלבד ששידוריו של בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי לא יחלו לפני יום א' בשבט התשצ&quot;ג (1 בינואר 2033).
: (ב) לא יפורסם מכרז ראשון כאמור בסעיף קטן (א), אלא בהתקיים כל אלה:
:: (1) ועדת התדרים מצאה כי יש אפשרות להקצות לפי הוראות [[פקודת הטלגרף האלחוטי]] תדרים המאפשרים שידורים בלא הגבלה גאוגרפית, לשני בעלי רישיונות לשידורי רדיו אנלוגי לפחות;
:: (2) בלי לגרוע מסמכויות ועדת התדרים לפי [[פקודת הטלגרף האלחוטי]], החליטה ועדת התדרים לפי פסקה (1) לגרוע תדר שהיה מוקצה ערב פרסומו של [[25:14184749|תיקון מס' 50]] לשידוריו של גוף המשדר שידורי רדיו בכיסוי ארצי - לא יהיה בגריעה כדי לפגוע פגיעה ממשית בשידוריו של גוף כאמור, ובכלל זה בהיקף פריסתם או באיכות קליטתם.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;ועדת התדרים&quot; - כהגדרתה [[בפקודת הטלגרף האלחוטי]];
::- &quot;תיקון מס' 50&quot; - [[25:14184749|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 50), התשפ&quot;ו-2026]].

== פרק ו': פרסומת ==

@ 81. תשדירי פרסומת (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) מורשה לשידורים רשאי לכלול במסגרת שידוריו, תשדירי פרסומת תמורת תשלום בשיעור שהוא יקבע.
: (ב) המועצה רשאית לקבוע כללים בדבר חובת מורשה לשידורים לקבוע לוח מחירים לתשדירי פרסומת, פרטים שיכלול הלוח ואופן הבאתו לידיעת הציבור.

@ 82. הפרדת תשדיר פרסומת
: (א) תשדיר פרסומת בשידורי טלויזיה ישודר בתחילתה של תכנית או בסופה, ובנפרד ממנה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יכול שישודר תשדיר פרסומת גם באתנחתאות שבמהלכה של תכנית, בהתאם לכללים שקבעה המועצה.

@ 83. איסור פרסומת במישדרים (תיקון: תשע״א, תשע״ח, תשע&quot;ח-2)
: (א) מורשה לשידורים לא יכלול במישדריו דבר שהוא בגדר פרסומת, גלויה או מוסווית ובכלל זה תוכן פרסומי ושאינו תשדיר פרסומת ואשר קיבל עבור שידורו תמורה כספית.
: (ב) מורשה לשידורים לא יקבל תמורה אחרת בגין שידור כאמור בסעיף קטן (א), אלא בהתאם לכללים שקבעה המועצה.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), מורשה לשידורים רשאי לשלב במישדריו תוכן פרסומי במועד, בתנאים ובאופן שתקבע המועצה בכללים; ואולם, מורשה לשידורים לא ישלב תוכן פרסומי בשידורי חדשות, בתכניות בענייני היום, בתכניות תעודה ובכלל זה סרטי תעודה, ובתכניות ילדים; המועצה רשאית לקבוע סוגי תכניות נוספים שבהם מורשה לשידורים לא יהיה רשאי לשלב תוכן פרסומי.
:: (2) בכללים כאמור בפסקה (1) תקבע המועצה בין השאר הוראות לעניין חובת סימון ודרכים ליידוע הצופים על שילוב תוכן פרסומי בתכנית ועל זהות המממן תוכן כאמור בתכנית, וכן רשאית היא לקבוע בכללים איסור או הגבלה לעניין מוצרים מזיקים, כפי שתקבע.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (תוכן פרסומי בטלוויזיה), התשפ״ב–2021]].))

@ 84. איסור העדפת מפרסם (תיקון: תשע&quot;א)
: בקבלת תשדירי פרסומת לשידור, לא יתן מורשה לשידורים עדיפות לתשדיר הפרסומת רק בשל כך שאותו תשדיר הופק בידי המורשה לשידורים או מי מטעמו.

@ 85. היקף תשדירי פרסומת (תיקון: תשע״א, תשע״ז–2)
: (א) זמן שידור מרבי לתשדירי פרסומת שרשאי מורשה לשידורים להקצות בכל שעת שידור, לא יעלה על –
:: (1) שש דקות – בשידורי טלויזיה;
:: (2) תשע דקות – בשידורי רדיו.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), המועצה רשאית להתיר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה או לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לשנות את ההקצאה של זמן שידור תשדירי פרסומת, ובלבד שזמן השידור ביממה של תשדירי פרסומת לא יעלה על 10% מזמן השידורים העומד לרשות בעל הרישיון או בעל הזיכיון.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), בעל זיכיון לשידורי רדיו רשאי לשנות את ההקצאה של זמן שידור תשדירי פרסומת, ובלבד שזמן השידור המצטבר בחודש של תשדירי פרסומת לא יעלה על זמן השידור המרבי של תשדירי פרסומת שהוא רשאי להקצות באותו חודש לפי אותו סעיף קטן.
: (ג) לענין סעיף זה, זמן השידורים ביממה בשידורי טלויזיה כולל את זמן שידור החדשות.

@ 85א. הגבלת מכירת זמן שידור (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ב-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-2)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 85]], מורשה לשידורים לא ימכור ולא יקצה יותר מעשרה אחוזים מזמן שידור תשדירי הפרסומת שלו לאדם אחד, במישרין או בעקיפין; ואולם לא יראו בשיווק משותף של זמן שידור של תשדירי פרסומת, הנעשה על ידי תאגיד, או על ידי גוף אחר, הפועל מטעם בעלי זיכיון לשידורי רדיו לצורך השיווק המשותף בלבד, משום מכירה או הקצאה לאדם אחד, אם השיווק האמור נעשה בהתאם לכללים שקבעה המועצה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, שיבטיחו את קיום התחרות; לעניין זה, &quot;זמן שידור תשדירי פרסומת&quot;, של מורשה לשידורים - משך הזמן שבו מורשה לשידורים משדר תשדירי פרסומת.
: (ב) המועצה רשאית, לבקשת מורשה לשידורים, להתיר לו למכור לאדם אחד זמן שידור לתשדירי פרסומת בשיעור גבוה יותר מהאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנעה כי המורשה לשידורים לא יכול למכור בדרך אחרת את כל זמן השידור לתשדירי פרסומת המותר לו.
: (ב1) מורשה לשידורים לא יתקשר עם אדם אחד, במישרין או בעקיפין, לשם שידור תוכן פרסומי, בסכום העולה על 10 אחוזים מהכנסותיו בשנה ממכירה של שידור תוכן פרסומי.
: (ג) על הפרת הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיף 49]].

@ 86. תשדירי פרסומת אסורים (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: מורשה לשידורים לא ישדר תשדיר פרסומת -
: (1) בנושאים האסורים לשידור לפי [[סעיף 46(א)]];
: (2) מטעם גוף או ארגון שמטרותיו, כולן או מקצתן, קשורות בנושאים כאמור בפסקה (1) או בסכסוכי עבודה.

@ 86א. עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א)
: מורשה לשידורים לא ישדר תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר שקבעה המועצה בכללים, בשידורי הרדיו או בשידורי הטלוויזיה, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובל במישדר שאינו תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר כאמור, כפי שקבעה המועצה בכללים; בסעיף זה, &quot;קדימון&quot; - כל אחד מאלה:
: (1) תשדיר המודיע על לוח שידורים או על שידור אחד או יותר שישודרו בעתיד, בין מיד לאחר שידורו ובין מאוחר יותר באותו יום או במועד אחר, בשידורי המורשה לשידורים, ולעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה - גם בשידורי בעל זיכיון אחר באותו ערוץ;
: (2) תשדיר שנועד לקדם את שידורי מורשה לשידורים, ולעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה - גם שידורי בעל זיכיון אחר באותו ערוץ.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (עוצמת הקול בשידורים), התשס״ט–2009]].))

@ 87. הגבלת תשדירי פרסומת
: לפי בקשת הממשלה, רשאית המועצה, מטעמים של חשש לפגיעה של ממש בכלכלת המדינה או מטעמים של טובת הציבור, לאסור או להגביל תשדירי פרסומת למוצרים, לשירותים, או לסוגים מסויימים מהם, לתקופה ובתנאים שתקבע בכללים.

@ 88. כללים לתשדירי פרסומת
: המועצה תקבע כללים בכל הקשור לשידורם של תשדירי פרסומת, בין היתר, בנושאים אלה:
: (1) מתכונת של תשדירי פרסומת ודרך הצגתם;
: (2) נושאי פרסום האסורים לשידור כתשדירי פרסומת, דרך כלל, בנסיבות מסויימות או בשל היותם פוגעים בטעם הטוב או ברגשות הציבור;
: (3) עיתויים של תשדירי הפרסומת במסגרת השידורים, משך הזמן המרבי לכל תשדיר כאמור, ומרווח הזמן בין תשדירי פרסומת שונים, תוך מגמה לשדר את תשדירי הפרסומת במרוכז;
: (4) סוגי התכניות שניתן להפסיק את מהלך שידורן לצורך תשדיר פרסומת;
: (5) סייגים בדבר שידור פרסומת אגב, פרסומת מוסווית או בלתי מודעת;
: (6) סייגים בדבר השתתפותם של בעלי משרות ברשות בתשדירי פרסומת;
: (7) סייגים בדבר פרסום מוצרים ושירותים, בין לפי נושאים ובין דרך כלל, מחיריהם ואופן ההשוואה ביניהם, תוך מגמה להבטיח שידור מידע מהימן ותחרות הוגנת;
: (8) סייגים בדבר פרסומת המכוונת לילדים, לרבות דרך הצגתה ושעות שידורה;
: (9) סייגים בדבר השתתפות ילדים בתשדירי פרסומת;
: (10) סייגים בדבר תשדיר פרסומת שלא מהפקה מקומית כמשמעותה [[בסעיף 58]] בשינויים המחוייבים;
: (11) סייגים בדבר שימוש לרעה בגוף האדם.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שיבוץ תשדירי פרסומת בשידורי טלויזיה), התשנ&quot;ב-1992]].))
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שיבוץ פרסומות ואזכורים מסחריים בשידורי רדיו), התשנ&quot;ט-1999]].))
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אתיקה בפרסומת בטלויזיה), התשנ&quot;ד-1994]].))
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (אתיקה בפרסומת בשידורי רדיו), התשנ&quot;ט-1999]].))

@ 89. אישור מוקדם (תיקון: תשע&quot;א)
: הרשות רשאית להורות למורשה לשידורים להגיש לאישורה המוקדם העתקי תמלילים וסרטים של תשדירי פרסומת, כולם או מקצתם, ורשאית היא שלא לאשר שידור תשדיר פרסומת או להתנות את אישורה לשידור כאמור בתנאים, הכל בהתאם לכללים שקבעה לפי חוק זה.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אישור מוקדם של תשדירי פרסומת), התשנ&quot;ד-1994]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ד, 650).))

== פרק ז': עבירות ==

@ 90. קיום שידורים ותחנות שידור ללא זכיון או רישיון (תיקון: תשס&quot;ה-3, [ק&quot;ת שינוי שיעורי קנסות])
: (א) העובר על הוראות [[סעיף 32(א)]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס 4,782,000 שקלים חדשים.
: (ב) ראה בית המשפט שיש יסוד סביר לחשד שאדם עבר על הוראות המנויות [[בסעיף 32(א)]] בלא שקיבל לכך זכיון או רישיון לפי חוק זה, יצווה על תפיסתם של המכשירים והציוד שבהם, או שבאמצעותם נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) באות להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

@ 90א. פרסום בתחנת שידור שלא ניתן בשלה זיכיון או רישיון (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ו)
: (א) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או מחצית הקנס האמור [[בסעיף 90(א)]]:
:: (1) מספק תשדיר פרסומת, לשידור בתחנת שידור שלא ניתן בשלה זיכיון לשידורי רדיו, רישיון לשידורי רדיו ספרתי או רישיון לשידורי רדיו אנלוגי והיא טעונה זיכיון לשידורי רדיו, רישיון לשידורי רדיו ספרתי או רישיון לשידורי רדיו אנלוגי לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה - תחנה שלא ניתן בשלה זיכיון לשידורי רדיו, רישיון לשידורי רדיו ספרתי או רישיון לשידורי רדיו אנלוגי);
:: (2) נותן תמורה בעד שידור תשדיר פרסומת בתחנה שלא ניתן בשלה זיכיון לשידורי רדיו, רישיון לשידורי רדיו ספרתי או רישיון לשידורי רדיו אנלוגי.
: (ב) לענין סעיף זה, חזקה היא כי מי שתוכן התשדיר עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, סיפק את התשדיר או נתן תמורה בעד שידורו, אלא אם כן הוכח אחרת.

@ 91. פגיעה בתחנת שידור ובשידורים (תיקון: תשע&quot;א)
: העושה אחת מאלה במזיד ושלא כדין, דינו - מאסר חמש שנים:
: (1) משחית תחנת שידור של הרשות או של מורשה לשידורים, גורם לה נזק ממשי או מסלק אותה ממקומה;
: (2) מונע, מפריע או מעכב ביצוע שידורים בכל דרך שהיא.

@ 92. הפרעה לרשות או למורשה לשידורים (תיקון: תשע&quot;א)
: המפריע לרשות, למורשה לשידורים או לשלוחיהם, בעצמו או על ידי אחרים, בהקמתה, בהפעלתה, בקיומה, בבדיקתה או בתיקונה של תחנת שידור, הנעשית כדין, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]], ובהפרעה נמשכת - קנס נוסף בשיעור הקבוע [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]], לכל יום שבו היא נמשכת.

@ 93. הפרת חובת סודיות
: (א) קבעה המועצה או ועדה מוועדותיה, לפי הענין, שישיבה מסויימת תהיה סגורה, לא יגלה מי שנמנה ברשימה המפורטת בסעיף קטן (ב) (להלן - חייב סודיות), כל פרט מדיוניה או מדיוני ועדה מוועדותיה, אלא אם כן קיבל לכך אישור מראש מאת יושב ראש המועצה או יושב ראש הוועדה, לפי הענין.
: (ב) ואלה חייבי הסודיות:
:: (1) חבר המועצה;
:: (2) חבר ועדה מייעצת לפי [[סעיף 18(א)(2)]];
:: (3) המנהל;
:: (4) עובד הרשות;
:: (5) מנהל חברת החדשות;
:: (6) כל אדם אחר המשתתף בישיבה, שנקבע שתהיה סגורה.
: (ג) חייבי סודיות לא יגלו פרט כלשהו אודות מכרזים, וכל חומר שהוגש בהקשר למכרזים ולתכנם, כל עוד לא קבעה הרשות זוכה במכרז.
: (ד) העובר על הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג), דינו - מאסר שנה.
: (ה) אין בהוראת סעיף זה כדי למנוע גילוי לפי דרישתו של בית משפט או של מי שמוסמך לערוך חקירה על ביצוע עבירות.

@ 94. הפרת חובת גילוי
: חבר המועצה העובר על הוראות [[סעיף 14]], דינו - מאסר שנה.

@ 95. עבירות של מורשה לשידורים (תיקון: תשע״א, תשע״ח)
: (א) מורשה לשידורים שקיים, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו, שידורים בנושאים האסורים לשידור לפי [[סעיף 46(א)]], דינו – כפל הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (ב) מורשה לשידורים או נציגו שפעל בניגוד להוראות [[סעיף 108(ג)]], דינו – מאסר שנה.
: (ג) בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שפעל בניגוד להוראות [[סעיף 71ז(א)]], דינו – קנס בסך מיליון שקלים חדשים.

@ 96. תנאים בזכיון או ברישיון שהפרתם עבירה (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) מורשה לשידורים או בעל זכיון להפעלת תחנת שידור שהפר, בין בעצמו ובין על ידי אחר, תנאים בזכיון לשידורים, ברישיון לשידורים או בזכיון להפעלת תחנת שידור שהשר קבע בתקנות כי הפרתם היא עבירה, דינו - קנס בשיעור שנקבע בתקנות כאמור, ובלבד שהקנס לא יעלה על כפל הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (ב) קנס שהוטל לפי סעיף קטן (א) על מורשה לשידורים או על בעל זיכיון להפעלת תחנת שידור ישולם לרשות, ורשאית הרשות לקזזו מכל סכום שהיא חבה למורשה לשידורים או לבעל הזכיון או לגבותו מהמורשה לשידורים או מבעל הזכיון בדרך של תובענה אזרחית.

@ 97. צו הפסקה
: נעשה מעשה בדרך ובנסיבות שיש בהן משום עבירה לכאורה לפי [[סעיפים 90]], [[91]], [[או 92]], בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה ועל שלוחיו או קבלניו, להפסיק את המעשה המהווה עבירה, ותקפו של צו כאמור יהיה עד שבית המשפט יבטל או ישנה אותו.

@ 98. עבירה בידי תאגיד
: נעברה עבירה לפי [[פרק זה]] בידי תאגיד, ייאשם בעבירה גם כל נושא משרה בו אלא אם כן הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושהוא נקט בכל האמצעים הסבירים למניעתה; בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[סעיף 1 לחוק החברות|בפקודת החברות]].

== פרק ח': כספים ==

=== סימן א': דמי זכיון, דמי רישיון, תמלוגים, מילוות ותקציב הרשות (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;ב-2) ===

@ 99. דמי זכיון או דמי רישיון (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;א)
: (א) מורשה לשידורים ישלם לרשות דמי זכיון או דמי רישיון שנתיים לפי העניין, בשיעור שיקבע השר בתקנות, ויכול שייקבעו בתקנות שיעורים שונים לפי היקף הזכיונות או הרישיונות וסוגיהם. דמי הזיכיון או דמי הרישיון לפי סעיף זה הם נוסף על דמי הזיכיון או דמי הרישיון החד-פעמיים ששילם המורשה לשידורים, אם הוצעו במכרז.
: (ב) הוצעו במכרז דמי זיכיון או דמי רישיון חד-פעמיים, תעביר הרשות את דמי הרישיון או דמי הזיכיון כאמור ששילם המורשה לשידורים, לאוצר המדינה.

@ 100. תמלוגים (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ח, תשע&quot;א)
: (א) מורשה לשידורים ישלם לאוצר המדינה תמלוגים על הכנסותיו מביצוע שידורים וממתן שירותים כאמור בחוק זה.
: (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע בתקנות, מעת לעת, את שיעור התמלוגים מהכנסות כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) תחילתו של שיעור תמלוגים ששונה יהיה ששה חדשים מיום פרסומו ברשומות.
: (ד) הרשות תמסור לשר האוצר את הנתונים הדרושים לצורך חישוב סכומי התמלוגים המועברים לאוצר המדינה לפי סעיף זה וכן לצורך חישוב תשלומים שקוזזו מתוך התמלוגים לפי [[סעיף 53]].
: (ה) מי שהגיע אליו מידע לפי סעיף קטן (ד), לא ימסור אותו לאחר ולא יעשה בו שימוש אלא לצורך חישוב סכומי התמלוגים כאמור באותו סעיף קטן או לשם ביצוע הוראות לפי כל דין או לפי צו של בית משפט.

@ 100א. (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ב-4) : (((בוטל).))

@ 101. השימוש בדמי הזיכיון ובדמי הרישיון (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח, תשע&quot;ב-2)
: דמי הזיכיון ודמי הרישיון שישולמו לרשות ישמשו לה לכיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיה, לרבות התפעול השוטף של חברת החדשות כאמור [[בסעיף 70(ב)]].

@ 102. מועדים (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ב-2)
: השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע בתקנות את המועדים לתשלום דמי הרישיון והתמלוגים לפי [[סעיפים 99]] [[ו-100]] ובכלל זה הוראות לעניין תשלום הפרשי הצמדה וריבית וריבית פיגורים בשל תשלום לאחר המועדים שנקבעו כאמור, וכן את המועדים להעברת התמלוגים מהרשות לאוצר המדינה.

@ 102א. שימוש בסכומים מתוך התמלוגים - הוראות מיוחדות (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ע-2)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 101]], רשאית הרשות לשם כיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיה, להשתמש בסכומים מתוך התמלוגים המועברים לאוצר המדינה, כלהלן:
:: (1) בשנת 1998 - בסכום שלא יעלה על 16 מיליון שקלים חדשים;
:: (2) בשנת הכספים 1999 - בסכום שלא יעלה על 16 מיליון שקלים חדשים, ובתוספת סכום ההוצאות הכרוכות בהפעלת תחנות שידור ראשיות שייתוספו בשנה זו ובתשלום אגרות תדרים עבורן, כפי שתקבע ועדת הכספים של הכנסת.
: (ב) על אף הוראות [[סעיף 101]], רשאית הרשות לדחות, עד יום ו' בטבת התשע&quot;ב (1 בינואר 2012) (בסעיף קטן זה - מועד הדחייה), העברת תמלוגים לאוצר המדינה בשל שנות הכספים 2008 עד 2011, בסכום כולל שלא יעלה על 20 מיליון שקלים חדשים, לצורך שימוש בסכום האמור לשם כיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיה, ובלבד שלפני הדחייה כאמור אישר שר האוצר לפי [[סעיף 22 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], את הצעת תקציב הרשות לשנת הכספים שבשלה מבוקשת הדחייה; סכומי התמלוגים שהעברתם לאוצר המדינה נדחתה לפי סעיף קטן זה יועברו לאוצר המדינה עד מועד הדחייה, בתוספת הפרשי הצמדה למדד, מהמועד שבו היה על הרשות להעביר את התמלוגים לאוצר המדינה ועד למועד העברתם בפועל.

@ 102א1. הסדר חובות דמי זיכיון ותמלוגים - הוראות מיוחדות (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל זיכיון&quot; - בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה;
::- &quot;ההפרש הצפוי&quot; - ההפרש שבין שני אלה:
::: (1) סכום השווה לסך החובות בשל דמי זיכיון שהיו חייבים בעלי הזיכיונות לשלם לפי [[סימן זה]] לפני יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]], בהפחתת חובותיהם בשל דמי זיכיון שהם חובות שאינם ניתנים לפריסה, חובות כאמור בסעיף קטן (ד) או חובות שקוזזו לפי [[סעיף 102א2(ב) ו-(ד)]];
::: (2) סכום השווה לסך ההוצאות שהרשות צפויה להוציא עד למועד התשלום הדחוי בתוספת סך התמלוגים שהעברתם לאוצר המדינה נדחתה לפי [[סעיף 102א(ב)]];
::- &quot;החוב הכולל&quot; - חוב בשל דמי זיכיון או בשל תמלוגים, שהיה חייב בעל זיכיון לשלם לפי [[סימן זה]] לפני יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]];
::- &quot;חוב שאינו ניתן לפריסה&quot; - סך החובות של בעל הזיכיון כמפורט להלן, לרבות הפרשי הצמדה וריבית:
::: (1) חוב בשל דמי זיכיון בעד תקציב התפעול השוטף של חברת החדשות כפי שנקבע לפי [[סעיפים 70(ב)]] [[ו-99]], שהיה חייב בעל הזיכיון לשלם לפי [[סימן זה]] עד יום י' באב התשס&quot;ט (31 ביולי 2009);
::: (2) חוב בשל דמי זיכיון שהיה חייב בעל הזיכיון לשלם לפי [[סימן זה]] מיום י&quot;א באב התשס&quot;ט (1 באוגוסט 2009) עד יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]];
::: (3) חוב בשל תמלוגים שהיה חייב בעל הזיכיון לשלם לפי [[סימן זה]] המחושבים בעבור הכנסותיו מחודש אוגוסט 2009 עד חודש דצמבר 2009;
::: (4) לגבי בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי - חוב בשל דמי זיכיון ותמלוגים שהיה חייב לשלם לפי הוראות [[סימן זה]] לפני יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]], בסכום של 10 מיליון שקלים חדשים;
::- &quot;יתרת החוב הכולל&quot; - סכום ההפרש שבין החוב הכולל לבין החוב שאינו ניתן לפריסה;
::- &quot;מועד התשלום הדחוי&quot; - ה' בטבת התשע&quot;ב (31 בדצמבר 2011);
::- &quot;רווח&quot; - רווח שנרשם בדוח כספי שנתי מבוקר של בעל הזיכיון, ולגבי שנת כספים שטרם הוגש לגביה דוח כאמור - רווח שהוצג בדוח אחר בשל אותה שנת כספים, כולה או חלקה, שאושר בידי רואה חשבון והוגש למנהל;
::- &quot;ריבית איחורים&quot; - ריבית בשל איחור בהעברת כספים במערכת הבנקאית, כפי שנקבעה בהודעת החשב הכללי במשרד האוצר, כשיעורה מזמן לזמן.
: (ב) בעל זיכיון שיש לו חוב כולל, ישלמו עד יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]].
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), בעל זיכיון ששילם את החוב שאינו ניתן לפריסה ביום תחילתו של [[תיקון מס' 32]], רשאי לשלם את יתרת החוב הכולל בהתאם להוראות המפורטות להלן, לפי בחירתו, ובלבד שהודיע למנהל על בחירתו כאמור עד יום ט' בשבט התש&quot;ע (24 בינואר 2010):
:: (1) חוב בשל דמי זיכיון בסכום שאינו עולה על סכום שקבעו לגביו השר ושר האוצר - רשאי בעל הזיכיון לשלמו עד מועד התשלום הדחוי, ובלבד שהסכום הכולל שיקבעו השרים לפי פסקה זו לכל בעלי הזיכיון לא יעלה על סכום ההפרש הצפוי, והכל בכפוף להוראות אלה:
::: (א) החוב האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלומו ועד היום הקודם ליום תחילתו של [[תיקון מס' 32]];
::: (ב) החוב האמור יישא הפרשי הצמדה למדד מיום תחילתו של [[תיקון מס' 32]] עד למועד התשלום בפועל או עד למועד התשלום הדחוי, לפי המוקדם;
::: (ג) לא שולם החוב האמור עד למועד התשלום הדחוי, תיווסף עליו ריבית פיגורים מהמועד האמור ועד למועד תשלומו בפועל;
:: (2) חוב בשל דמי זיכיון ובשל תמלוגים, בסכום שאינו עולה על 39 מיליון שקלים חדשים לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי או על 19.5 מיליון שקלים חדשים לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, למעט בשל שנים שבהן היה לבעל הזיכיון רווח - רשאי בעל הזיכיון לשלמו עד למועד התשלום הדחוי, בתשלומים ובמועדים כפי שיורה המנהל, ובלבד שלא יורה על מועד הקודם ליום כ&quot;ה בטבת התשע&quot;א (1 בינואר 2011), והכל בכפוף להוראות אלה:
::: (א) החוב האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלומו ועד היום הקודם ליום תחילתו של [[תיקון מס' 32]];
::: (ב) החוב האמור יישא ריבית איחורים מיום תחילתו של [[תיקון מס' 32]] עד למועד תשלומו בפועל;
::: (ג) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הגבלות ותנאים נוספים על ההגבלות לפי [[סעיף 71ג]], שיחולו על בעל הזיכיון כל עוד לא שילם את החוב האמור.
: (ד) עלתה יתרת החוב הכולל על סכום החובות לפי סעיף קטן (ג)(1) ו-(2), ישלם בעל הזיכיון את ההפרש ביניהם, בתוך 14 ימים מיום שהמנהל הודיע לו על כך, בכפוף להוראות אלה:
:: (1) החוב האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלומו ועד למועד התשלום בפועל או עד תום 14 ימים מיום הודעת המנהל, לפי המוקדם;
:: (2) לא שולם החוב האמור עד תום 14 ימים מיום הודעת המנהל, תיווסף עליו ריבית פיגורים מהמועד האמור ועד למועד תשלומו בפועל.
: (ה) בעל זיכיון ימסור למנהל, באופן ובמועד שיורה המנהל, את הנתונים הדרושים לצורך חישוב סכום החוב הכולל של בעל הזיכיון; המנהל ימסור לשר האוצר את הנתונים שנמסרו לו כאמור ואת חישוב סכום החוב הכולל של בעל הזיכיון.
: (ו) הגיש בעל זיכיון למנהל דוח כספי שנתי מבוקר לגבי שנת כספים שבשלה נדחה חוב לפי סעיף קטן (ג)(2), ונרשם בדוח האמור רווח, ישלם בעל הזיכיון את החוב שנדחה כאמור בשל אותה שנה, בתוך 30 ימים מיום הגשת הדוח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, וריבית איחורים, בשל התקופות כאמור בסעיף קטן (ג)(2)(א) ו-(ב).
: (ז) הפר בעל זיכיון שמועד תשלום חובו נדחה לפי סעיף קטן (ג)(2), תנאי מהתנאים לפי [[סעיף 71ג]] או לפי סעיף קטן (ג)(2)(ג), או לא שילם תשלום במועד שהורה המנהל לפי סעיף קטן (ג)(2) (בסעיף קטן זה - המועד לתשלום), או פקע או בוטל זיכיונו, ישלם בתוך 30 ימים מיום שהתגלתה ההפרה, מהמועד לתשלום או מהמועד שבו פקע או בוטל זיכיונו, לפי העניין, את יתרת חובו הנדחה כאמור, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, וריבית איחורים, בשל התקופות כאמור בסעיף קטן (ג)(2)(א) ו-(ב).

@ 102א2. החזר בעד השנים 2003 עד 2012 (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;ההפרש בפועל&quot; - שבין שני אלה:
::: (1) סכום השווה לסך דמי הזיכיון ששילמו בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה לפי [[סעיף 102א1(ג)(1) ו-(2)]] בתוספת דמי הזיכיון ששילמו כל בעלי הזיכיונות בעבור שנות הכספים 2010 עד 2012, וכן תשלום בעד הפצת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין לפי [[סעיף 99]] ודמי ההפצה ששולמו לרשות לפי הוראות [[סעיף 100א]] בעבור שנים אלה, ובתוספת הסכומים שהופחתו לפי [[סעיף 102א3]];
::: (2) סכום השווה לסך ההוצאות שהוציאה הרשות בעד השנים האמורות בפסקה (1) בתוספת סך התמלוגים שהועברו לאוצר המדינה לפי [[סעיף 102א(ב)]];
::- &quot;ההפרש הצפוי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 102א1(א)]];
::- &quot;החלק היחסי&quot; - היחס שבין דמי הזיכיון שהיה חייב בעל זיכיון לשלם בשל שנת כספים לפי [[סימן זה]] לפני יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]] לבין סך דמי הזיכיון שהיו חייבים בעלי הזיכיונות לשלם לפי [[סימן זה]] לפני יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]] בשל אותה שנה, כשהוא מוכפל בהפרש הצפוי בשל אותה שנת כספים.
: (ב) הרשות תעביר למי שהיה בעל זיכיון באחת או יותר משנות הכספים 2006 עד 2009, סכום שיקבעו השר ושר האוצר, במועדים שיקבעו, בעד השנים כאמור שבהן היה בעל זיכיון.
: (ג) נוצר הפרש בפועל, תעביר הרשות למי שהיה בעל זיכיון באחת או יותר משנות הכספים 2003 עד 2006, ו-2010 עד 2012, סכום שעליו תורה, באישור השר ושר האוצר, ובמועדים שעליהם תורה בעד השנים כאמור שבהן היה בעל זיכיון, ובלבד שהסכום הכולל שעליו תורה הרשות לפי סעיף קטן זה לכל בעלי הזיכיון לא יעלה על סכום ההפרש בפועל, ויתקיים האמור בסעיף קטן (ה).
: (ד) העברת הסכומים מהרשות לבעל זיכיון לפי סעיף זה תהיה בדרך של קיזוז חובות של בעל הזיכיון לרשות; לא היה לבעל הזיכיון, במועד העברת הסכום, חוב כאמור, או שסכום החוב נמוך מהסכום שיש להעבירו, יועברו הסכום או יתרתו שלא קוזזה, לפי העניין, באופן שיקבעו השר ושר האוצר.
: (ה) סכומים כאמור בסעיף קטן (ג), בסכום שלא יעלה על החלק היחסי, יועברו תחילה למי שהיה בעל זיכיון בשנת כספים שבשלה מחולק הסכום וביום תחילתו של [[תיקון מס' 32]] אין לו חוב בשל דמי זיכיון ותמלוגים.
: (ו) (((בוטל).))

@ 102א3. הפחתת סכומים (תיקון: תשע&quot;ג)
: (א) הרשות רשאית לאשר לבעל זיכיון ששילם את יתרת החוב הכולל כהגדרתו [[בסעיף 102א1]], להפחית מהסכומים שעליו לשלם לרשות לפי [[סעיפים 99]] [[ו-100א]] עד יום תחילתו של [[תיקון מס' 37]], את חלקו היחסי בהפרש בפועל, בסכום ובתנאים שתורה.
: (ב) הופחתו הסכומים שעל בעל זיכיון לשלם לרשות לפי [[סעיפים 99]] [[ו-100א]] לפי הוראות סעיף קטן (א), ינוכה סכום ההפחתה כאמור מהסכום שיועבר לבעל זיכיון לפי [[סעיף 102א2(ג)]].
: (ג) בסעיף זה, &quot;ההפרש בפועל&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 102א2(א)]] בשינוי זה: פסקה (1) להגדרה האמורה תיקרא כך: &quot;(1) סכום השווה לסך דמי הזיכיון שעל בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה לשלם לפי [[סעיף 102א1(ג)(1) ו-(2)]] בתוספת דמי הזיכיון שעל כל בעלי הזיכיונות לשלם בעבור שנות הכספים 2010 עד 2012, וכן תשלום בעד הפצת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין לפי [[סעיף 99]] ודמי ההפצה שיש לשלם לרשות לפי הוראות [[סעיף 100א]] בעבור שנים אלה.&quot;.

@ 102ב. החלת [[פקודת המסים (גביה)]] (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח, תשע&quot;ב-2)
: על דמי הזכיון, דמי הרישיון והתמלוגים לפי חוק זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], כאילו היו מס כמשמעותו [[באותה פקודה]]; לעניין זה, &quot;דמי זיכיון&quot;, &quot;דמי רישיון&quot; או &quot;תמלוגים&quot; - דמי זיכיון, דמי רישיון או תמלוגים לפי חוק זה, שנשלחה לחייב הודעה בכתב על חיובו בהם וניתנה לו אפשרות לטעון את טענותיו כנגד החיוב.

@ 103. מילוות
: הרשות רשאית, בכפוף לאמור בכל חוק, לקבל מילוות לשם מימון ביניים של תחילת פעולותיה ומילוות שאינם למטרת מימון ביניים כאמור - באישור שר האוצר.

@ 103א. פרסום תקציב הרשות (תיקון: תשע&quot;א)
: תקציב הרשות יפורסם באתר האינטרנט של הרשות.

=== סימן ב': מענק פיצויים (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ===

@ 104. זכאות למענק (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ב-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;עתון יומי&quot; - תאגיד המוציא לאור עתון יומי בישראל והחבר באיגוד העיתונים היומיים בישראל;
::- &quot;בית קולנוע&quot; - עסק של עינוג ציבורי כמשמעותו [[בחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]], המחזיק ברשיון כדין שעיסוקו הצגות קולנוע.
: (ב) הרשות תשלם מענק שנתי (להלן - מענק), לעתון יומי ולבית קולנוע שהכנסותיהם מפרסומת קטנו בשל שידורי פרסומת בטלויזיה בערוץ 2 (להלן - זכאים).
: (ג) שופט או אדם אחר שימנה נשיא בית המשפט העליון, יקבע מיהו העתון היומי ובית הקולנוע הזכאי בכל שנה, את התקופה בה ישולם המענק ואת החלוקה של המענק בין הזכאים ובלבד שתקופת המענק לא תעלה על תקופה שלאחר תום תקפו של [[סימן זה]].
: (ד) עתון יומי או בעל בית קולנוע שהוא בעל זכיון לשידורי טלויזיה או בעל זכיון לשידורים לפי [[פרק ב'1 לחוק התקשורת]] או בעל ענין בתאגיד כאמור, בין במישרין ובין בעקיפין, לא יהא זכאי למענק.

@ 105. תשלום המענק (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) המענק ישולם מתוך יתרת התמלוגים שתיוותר לרשות לאחר כיסוי הוצאותיה.
: (ג) (((ספרור שגוי במקור))) המועצה תקבע אחת לשנה, את סכום המענק.

@ 106. תחולה (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: תחולתו של [[סימן זה]], עד תום שלוש שנים מיום תחילת השידורים בידי בעלי הזכיון הראשונים בערוץ 2.

== פרק ט': שונות ==

=== סימן א': זכויות, חסינויות וסמכויות מיוחדות ===

@ 107. חסינויות הרשות (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) על אף האמור בכל דין, לא תישא הרשות באחריות על הפרתה של זכות קנין רוחני כלשהי, לרבות זכות יוצרים, בידי מורשה לשידורים או שלוחו.
: (ב) על אף האמור [[בחוק איסור לשון הרע, התשכ&quot;ה-1965]], לא תישא הרשות באחריות על הפרת הוראותיו של [[החוק האמור]] בידי מורשה לשידורים או בידי שלוחו, זולת אם אישרה הרשות מראש את התכנית שבה הופרו הוראות [[החוק האמור]].

@ 108. סמכות כניסה ועיון (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) לצורך פיקוח על ביצוען של הוראות חוק זה, התקנות והכללים שלפיו ותנאי הזיכיון לשידורים או תנאי הרישיון לשידורים, רשאי נציג שהרשות הסמיכה אותו לכך (בסעיף זה - הנציג) להיכנס לכל מיתקן, משרד, אולפן או תחנת שידור המשמשים מורשה לשידורים לצרכי הפעלת שידורים או ניהולם, לפי הענין.
: (ב) הנציג רשאי לעיין ולבדוק כל מסמך, רשימה, ספר חשבונות, פנקס, מאגר מידע ממוחשב או הקלטה ולהעתיקם בכל דרך שתיראה לו, ובלבד שהעתקה כאמור תהא מותרת לצרכי פיקוח ובקרה בלבד.
: (ג) המורשה לשידורים או נציגו לענין זה, חייב לאפשר לנציג לקיים את הוראותיו של סעיף זה, להמציא לנציג ולהציג לפניו כל מסמך, רשימה, ספר חשבונות, פנקס, מאגר מידע ממוחשב או הקלטה שנדרש להמציאם או להציגם וכן למסור לו מידע שברשותו או שבשליטתו, הדרוש לנציג לשם פיקוח כאמור בסעיף קטן (א).

@ 109. התליית סמכויות וזכיונות בשעת חירום (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) הממשלה רשאית, בשל תנאי חירום המחייבים הפקעת תדרי רדיו לצרכים צבאיים, להחליט על התלייה או הגבלה של סמכויות הרשות ושל זיכיונות לשידורים או רישיונות לשידורים, לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים; הממשלה רשאית, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, להאריך תקפה של החלטה כאמור לתקופה שתקבע.
: (ב) הרשות או מורשה לשידורים לא יהיו זכאים לפיצוי מהממשלה בעד נזק ישיר או עקיף שנגרם להם עקב הכרזה כאמור בסעיף קטן (א), אולם מורשה לשידורים יהא זכאי להחזרת הוצאות קבועות שהוציא לצורך התפעול השוטף של התחנה בתקופה בה היתה ההחלטה בתוקף; בסעיף זה, &quot;הוצאות קבועות&quot; - יציאות והוצאות שמכיר בהן פקיד השומה כהוצאה לשם ייצור הכנסה.

@ 110. הקצאת תדרי רדיו (תיקון: תשע&quot;ד)
: השר יקצה לפי סמכויותיו [[בפקודת הטלגרף האלחוטי]] ובהתאם לאמור [[בסעיף 85 לחוק השידור הציבורי]], תדרי רדיו לשם ביצוע שידורים לפי חוק זה.

=== סימן ב': ועדה לתיאום שידורים ===

@ 111. הקמת ועדת התיאום והרכבה (תיקון: תשס&quot;א-3, תשס&quot;ב-3, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-3)
: (א) תוקם ועדה לתיאום פעילותם של הרשות, תאגיד השידור הציבורי והמועצה לשידורי כבלים שנתמנתה לפי [[סעיף 6ב לחוק התקשורת]] ([[בסימן זה]] - ועדת התיאום).
: (ב) ועדת התיאום תהיה של ארבעה חברים:
:: (1) היושב ראש שמינתה הממשלה, לפי המלצת שר התקשורת;
:: (2) שני נציגים שמינה השר כלהלן:
::: (א) נציג מטעם הרשות, לפי המלצת המועצה;
::: (ב) נציג מטעם המועצה לשידורי כבלים;
:: (3) נציג מטעם תאגיד השידור הציבורי שמינה השר;
:: (4) (((נמחקה).))
: (ג) לכל נציג ימונה ממלא מקום בידי השר שמינה את הנציג.
: (ד) ועדת התיאום תתחיל בביצוע תפקידיה, בהתאם [[לסעיף 112]], לא יאוחר מיום י&quot;ד בחשון התשס&quot;ב (31 באוקטובר 2001) ולצורך כך ימונו חבריה עד ליום י&quot;ג בתשרי התשס&quot;ב (30 בספטמבר 2001).

@ 112. תפקידי ועדת התיאום (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשע&quot;א, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-3)
: תפקידי ועדת התיאום הם:
: (1) הגבלה ברכישת תכניות מספקים מחוץ לישראל, כאמור [[בסעיף 62]], בשינויים המחוייבים;
: (2) מניעת שידורן של תכניות דומות או זהות שהופקו או שהוחל בהפקתן בידי הרשות, תאגיד השידור הציבורי או בידי המורשים לשידורים לפי חוק זה או לפי [[חוק התקשורת]];
: (3) כל פעולת תיאום אחרת שתטיל עליה הממשלה.

@ 113. ערר על החלטה של ועדת התיאום
: חבר ועדת התיאום רשאי לערור לפני הממשלה, באמצעות השר שמינהו, על החלטה של הוועדה, תוך שבעים ושתיים שעות ממועד קבלתה; ביצוע ההחלטה יעוכב עד להכרעת הממשלה בערר.

=== סימן ג': נציב תלונות ===

@ 114. מינוי נציב תלונות ותקופת המינוי
: (א) השר ימנה נציב תלונות שתפקידו לברר תלונות הבאות אליו מקרב הציבור בנוגע לשידורים (להלן - נציב התלונות); מינויו של נציב התלונות יהיה לחמש שנים.
: (ב) הרשות תשלם לנציב התלונות את משכורתו ואת התשלומים האחרים המגיעים לו לגבי תקופת כהונתו, בשיעור שיקבע השר.
: (ג) הודעה על מינויו של נציב התלונות ועל מען משרדו תפורסם ברשומות.

@ 115. פקיעת כהונה
: מינויו של נציב התלונות יפקע לפני תום כהונתו באחת מאלה:
: (1) בהתפטרותו;
: (2) אם החליט השר, לאחר התייעצות עם המועצה, להעבירו מכהונתו.

@ 116. הגשת תלונה
: תלונה תוגש בכתב במישרין לנציב התלונות, תיחתם ביד המתלונן ויצויינו בה שם המתלונן ומענו, תיאור מפורט של הענין שעליו נסבה התלונה, לרבות המועד בו ארע וכל פרט אחר הנוגע לענין והמסייע לבירור יעיל של התלונה.

@ 117. תלונה על מי ועל מה (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) תלונה ניתנת להגשה על הרשות, על מורשה לשידורים, על חברת החדשות וכן על עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד של הרשות, של מורשה לשידורים או של חברת החדשות.
: (ב) נושא התלונה יכול שיהיה -
:: (1) כשהתלונה על בעל זכיון או על חברת החדשות - תכנם של השידורים ששידורם נוגד הוראות חוק זה, או תקנות או כללים שנקבעו לפיו או שיש בהם פסול אחר על פי דין;
:: (2) כשהתלונה על הרשות - מעשה או מחדל הנוגע לפיקוח על שידוריו של בעל זכיון, ולענין שידורי הרשות - כאמור בפסקה (1).

@ 118. תלונות שאין לברר אותן (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) לא יהיה בירור בתלונות אלה:
:: (1) תלונה של מורשה לשידורים על הרשות או על חברת החדשות;
:: (2) תלונה של מורשה לשידורים על מורשה לשידורים אחר;
:: (3) תלונה של מי שמועסק בחברת החדשות, ברשות, או אצל מורשה לשידורים, בענין הנוגע להעסקתו;
:: (4) תלונה בענין התלוי ועומד בבית משפט או בבית דין או שבית משפט או בית דין הכריע בו לגופו;
:: (5) תלונה על פעולה שיפוטית של בית משפט או שופט, של בית דין או חבר בית דין ושל ועדה שהוקמה על פי חוק או של חבר מחבריה;
:: (6) תלונה בענין שניתנה בו החלטה שעליה אפשר, או היה אפשר, להגיש השגה, ערר או ערעור והוא אינו מסוג הענינים שפסקאות (1) עד (5) דנות בהם;
:: (7) תלונה שהוגשה לאחר שעברו שלושה חודשים מיום שארע הענין שעליו היא נסבה;
:: (8) תלונה שנציב התלונות סבור כי היא קנטרנית או טרדנית;
:: (9) תלונה על מורשה לשידורים בענין שלגביו הוגשה כבר תלונה לרשות;
:: (10) תלונה בענין שלגביו כבר הוגשה תלונה למבקר המדינה בתפקידו כנציב תלונות הציבור לפי [[הפרק השביעי של חוק מבקר המדינה]].
: (ב) הוגשה תלונה שלפי סעיף קטן (א) אין לברר אותה, יודיע נציב התלונות למתלונן בכתב שלא יטפל בתלונה ויציין את הנימוקים לכך.

@ 119. דרכי הבירור
: (א) נציב התלונות רשאי לברר את התלונה בכל דרך שיראה לנכון והוא אינו קשור להוראה שבסדר דין או בדיני ראיות.
: (ב) נציב התלונות יביא את התלונה לידיעת מי שהתלונה עליו, ואם היה עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד כאמור [[בסעיף 117(א)]] - גם לידיעת הממונה עליו (להלן - הממונה), ויתן להם הזדמנות נאותה להשיב עליה; נציב התלונות רשאי לדרוש מהם כי ישיבו על התלונה תוך תקופה שיקבע בדרישתו.
: (ג) נציב התלונות רשאי גם לשמוע את המתלונן, את מי שהתלונה עליו וכל אדם אחר, אם ראה בכך תועלת.
: (ד) לצורך הבירור רשאי נציב התלונות לדרוש מכל אדם להתייצב לפניו ולתת לו, תוך תקופה שיקבע בדרישה ובאופן שיקבע, כל ידיעה או מסמך העשויים לדעת נציב התלונות לעזור בבירור התלונה; מי שנדרש להתייצב או למסור ידיעה או מסמך כאמור, חייב למלא אחר הדרישה והוראות [[סעיף 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ&quot;ט-1968]], יחולו, בשינויים המחוייבים, על סירוב למלא אחר הדרישה.
: (ה) האמור בסעיף קטן (ד) אינו בא לגרוע מהוראות [[פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש]]] (להלן - פקודת הראיות).

@ 120. הפסקת הבירור
: נציב התלונות יפסיק בירור תלונה אם ראה כי מלכתחילה לא היה מקום לבירורה לפי הוראות [[סימן זה]], ורשאי הוא להפסיקו אם ראה שענין התלונה בא על תיקונו או שהמתלונן ביטל את תלונתו; נציב התלונות יודיע בכתב למתלונן ולמי שהתלונה עליו, שהפסיק את הבירור, ויציין את הנימוקים לכך.

@ 121. תוצאות הבירור (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) מצא נציב התלונות שהתלונה היתה מוצדקת, כולה או מקצתה, ימסור על כך הודעה מנומקת בכתב למתלונן ולמי שהתלונה עליו; העלה בירור התלונה קיומו של ליקוי, רשאי נציב התלונות להצביע לפני מי שהתלונה עליו על הצורך בתיקון הליקוי ועל הדרך והמועד לכך.
: (ב) הודעה של נציב התלונות כאמור בסעיף קטן (א) תימסר גם לאלה:
:: (1) כשהתלונה על מורשה לשידורים או על חברת החדשות - לרשות;
:: (2) כשהתלונה על הרשות - לשר;
:: (3) כשהתלונה על עובד, נושא משרה, או ממלא תפקיד כאמור [[בסעיף 117(א)]] - לממונה.
: (ג) הרשות לענין שידורי רשות, חברת החדשות ומורשה לשידורים שהיו נושא לתלונה, ישדרו לפי דרישת נציב התלונות, הודעה בדבר תוצאות בירורה של תלונה כאמור שנמצאה מוצדקת, במועד ובנוסח שקבע נציב התלונות בדרישתו.
: (ד) מי שהתלונה עליו או הממונה יודיע לנציב התלונות, תוך המועד האמור בסעיף קטן (א), על האמצעים שנקטו לתיקון הליקוי; לא הניחה ההודעה את דעתו של נציב התלונות או שלא ניתנה כנדרש, רשאי הוא להביא את הענין לידיעת השר.
: (ה) מצא נציב התלונות שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, למי שהתלונה עליו ולממונה שקיבל הודעה לפי [[סעיף 119(ב)]], ורשאי הוא לפרש בהודעתו את תמצית ממצאיו.
: (ו) העלה בירור התלונה חשד שנעברה עבירה פלילית יודיע על כך נציב התלונות ליועץ המשפטי לממשלה.

@ 122. זכויות וסעדים
: (א) החלטותיו של נציב התלונות בענין תלונה -
:: (1) אין בהן כדי להעניק למתלונן או לאדם אחר זכות או סעד בבית משפט או בבית דין, שלא היו לו לפני כן;
:: (2) אין בהן כדי למנוע מהמתלונן או מאדם אחר להשתמש בזכות או לבקש סעד שהוא זכאי להם; אולם אם נקבע בחיקוק מועד לשימוש בזכות או לבקשת סעד כאמור לא יוארך המועד בשל הגשת התלונה או בירורה.
: (ב) לא ייזקק בית משפט או בית דין לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב התלונות.

@ 123. נציב התלונות - עובד ציבור
: דין נציב התלונות וכל אדם אחר שבעזרתו מבצע נציב התלונות את תפקידיו כדין עובד ציבור לענין [[חוק העונשין]].

@ 124. דין וחשבון
: (א) נציב התלונות יגיש לשר, לפחות אחת לשנה, דו&quot;ח על פעולותיו שיכיל סקירה כללית ותיאור הטיפול במבחר של תלונות; משהוגש דו&quot;ח רשאי נציב התלונות לפרסמו.
: (ב) דו&quot;ח או מסמך אחר שפרסם או הכין נציב התלונות במילוי תפקידו וכן הודעה שנמסרה לו אגב מילוי תפקידו לא ישמשו ראיה בהליך משפטי או משמעתי.

@ 125. אי תלותו של נציב התלונות
: אין על נציב התלונות מרות בעניני מילוי תפקידו על פי [[סימן זה]], זולת מרותו של הדין.

=== סימן ד': חובות והתקשרויות במישור הבין-לאומי ===

@ 126. חובות מכוח המשפט הבין-לאומי (תיקון: תשע&quot;א)
: הרשות, מורשה לשידורים או מי שהשר יקבע לכך יקיים את החובות המוטלות על מדינת ישראל מכוח אמנות בין-לאומיות בענין שידורים לפי חוק זה.

@ 127. התקשרויות במישור הבין-לאומי
: הרשות לא תתקשר בהסכם עם ממשלה ולא תצטרף לארגונים בין-לאומיים, אלא באישור הממשלה.

=== סימן ה': החלת דינים ===

@ 128. צווי מניעה
: לענין סעד בדרך צו מניעה, דין הרשות כדין המדינה בכל הקשור, במישרין או בעקיפין, בשידורי הרשות או החברה או בהכנתם.

@ 129. דין חברי מועצה ועובדים
: (א) דין חברי המועצה ועובדי הרשות ודין חברי מועצת המנהלים של החברה ועובדיה כדין עובדי המדינה לענין החיקוקים המפורטים להלן:
:: (1) [[חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ&quot;ט-1969]];
:: (2) [[חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי&quot;ט-1959]];
:: (3) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]];
:: (4) [[חוק העונשין]] - ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
:: (5) [[פקודת הראיות]];
:: (6) [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]];
:: (7) [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969]];
: (ב) דין עובדי הרשות ועובדי החברה כדין עובדי המדינה, בשינויים המחוייבים, לענין [[חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ&quot;ג-1963]].

=== סימן ו': תיקוני חוקים ===

@ 130. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי&quot;ט-1959]].))
@ 131. : ((הנוסח שולב [[בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי&quot;ז-1957]].))
@ 132. : ((הנוסח שולב [[בחוק רשות השידור, התשכ&quot;ה-1965]].))
@ 133. : ((הנוסח שולב [[בחוק העבירות המינהליות, התשמ&quot;ו-1985]].))

== פרק י': שידורים בתקופת הביניים (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ==

@ 134. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ב-2, תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ג, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;תקופת ביניים&quot; - התקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום ט&quot;ז בחשון התשנ&quot;ד (31 באוקטובר 1993) או עד למועד שתקבע הרשות להפעלת השידורים בידי בעלי הזכיונות - לפי המוקדם שביניהם;
:- &quot;מנהל השידורים&quot; - מנהל מינהלת ההקמה של הרשות השניה לטלויזיה ורדיו במשרד התקשורת.

@ 135. קיום שידורים בתקופת הביניים (תיקון: תשנ&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 6]], רשאי מנהל השידורים לקיים שידורי טלויזיה בתקופת הביניים על פי המגמות [[שבסעיף 5(ב)]].
: (ב) בתקופת הביניים לא ישודרו שידורי חדשות, למעט שידורי ספורט, ולא ישודרו שידורי תעמולת בחירות לפי [[חוק הבחירות (דרכי תעמולה)]], וכן לא ישודרו שידורים בנושאים בעלי אופי פוליטי ישראלי לרבות ראיונות עם אישים פוליטיים ישראליים, ואולם ניתן לשדר שידורים מדיוני מליאת הכנסת.
: (ג) לא ישודרו תשדירי פרסומת בתקופת הביניים אך ניתן לשדר תשדירי שירות ושידורי חסות; התמורה שתתקבל מתשדירים כאמור, תשמש למימון השידורים בתקופה זו; ראה השר כי הכנסות השידורים בתקופת הביניים מתשדירים כאמור עולות על ההוצאות, רשאי הוא להורות, על אף האמור [[בסעיף 51]], כי עודפי ההכנסות כאמור ישמשו למימון ההקמה של תחנות שידור ראשיות.
: (ד) השר יקבע כללים בכל הנוגע לשידורים בתקופת הביניים לרבות לענין הזמנת הפקות ולענין תשדירי שירות ושידורי חסות; כללים כאמור יהיו באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שידור תשדירי שירות ותשדירי חסות), התש&quot;ן-1990]] (ק&quot;ת תש&quot;ן, 541).))
: (ה) לענין ביצוע השידורים בתקופת הביניים יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיפים אלה: [[1]], [[46]], [[47]], [[51(א) ו-(ג)]], [[90]], [[91]], [[92]], [[107]], [[109]], [[110]], [[111]], [[112]], [[113]], [[114(א)]], [[115]], [[116]], [[117]], [[118]], [[131]], [[132]], [[133]].
: (ו) לענין סעיף זה -
::- &quot;תשדיר שירות&quot; - תשדיר שעיקרו ומגמתו מתן שירות לציבור, בין בדרך של מתן מידע והדרכה לגבי שירותים ציבוריים או לשם קידומם של ענפים במשק, לרבות תוך ציון סוגי מוצרים, ובין בדרך של הכוונה או מתן ייעוץ בנושאים שבטובת הציבור, והכל ללא ציון שמו של יצרן מסוים;
::- &quot;שידור חסות&quot; - ציון השתתפותו של גורם חוץ במימון מישדר (להלן - המממן), בדרך של הקרנת שיקופית או קריאת האמור בה, ויכול שבשיקופית יצוינו שמות מוצריו של המממן, תיאור מאפייניהם העיקריים וסימנו המסחרי של המממן או מוצריו, אך למעט תיאור איכותי-השוואתי של המוצרים.

@ 136. העסקת עובדים ורכישת נכסים (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) מנהל השידורים, באישור השר, רשאי להעסיק עובדים בתקופת הביניים לצורך ביצוע הוראות [[פרק זה]] ובלבד שהעובדים יועסקו באמצעות חוזה מיוחד, לפי הוראות [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]].
: (ב) מנהל השידורים רשאי, בכפוף [[לחוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]] ([[בפרק זה]] - חוק נכסי המדינה) לרכוש נכסים ולבצע עסקות למטרת ביצוע הוראות [[פרק זה]].

@ 137. העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א)(1) [[בפרק זה]], &quot;נכס&quot; - מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא;
:: (2) על אף האמור בכל דין או הסכם ובכפוף להוראות [[חוק נכסי המדינה]] מותר, בהסכם, להקנות לרשות את זכויות המדינה בנכסים שיעמדו לרשותו של משרד התקשורת בתקופת הביניים, לצרכי שידורי טלויזיה ואת זכויותיה וסמכויותיה של המדינה לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות שהיו בני תוקף לגבי שידורי טלויזיה בתקופת הביניים ערב תחילתו של ההסכם; להסכם כאמור ייקרא להלן [[בפרק זה]] &quot;הסכם להעברת נכסים&quot;.
: (ב) שר האוצר רשאי בצו לפטור את הרשות מתשלום אגרות, מס בולים, מסים וכל תשלומי חובה אחרים הכרוכים בביצוע ההסכם להעברת נכסים, כולם או מקצתם.
: (ג) משנחתם הסכם להעברת נכסים רשאי השר, על אף האמור בכל דין או הסכם, לקבוע בצו כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו תבוא הרשות במקום המדינה, הן לגבי הזכויות והסמכויות של המדינה והן לגבי החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות עליה ערב תחילת של ההסכם להעברת נכסים.
: (ד) השר רשאי לקבוע בצו - לגבי סוגים מסויימים של תביעות תלויות ועומדות מטעם המדינה או נגדה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים, בקשר לנכסים, הסכמים, התקשרויות ועסקאות כאמור בסעיף קטן (א)(2), וכן לגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות אותו זמן, למעט תביעות של עובדי המדינה בשל תקופת היותם עובדי המדינה - כי הרשות תבוא במקום המדינה.

@ 138. העברת עובדים (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 30(א)]], עובדים שביום תחילתו של חוק זה הועסקו לצורך קיום השידורים בתקופת הביניים, וכן חמישה עובדים נוספים, לכל היותר, שתחילת העסקתם לצורך השידורים היתה לאחר תחילתה של תקופת הביניים, יהיו זכאים לעבור משירות המדינה לשירות הרשות, למשרה מקבילה לפי הענין, ובאין משרה כאמור - למשרה ההולמת את כישוריו ונסיונו בקיום השידורים בתקופת הביניים.
: (ב) מועד העברתו של כל עובד שהועסק בתקופת הביניים, יתואם בין מנהל הרשות לבין מנהל השידורים.
: (ג) על עובד שעבר לרשות לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות אלה:
:: (1) תנאי העסקתו לא יפלו מאלה שהועסק בהם בתקופת הביניים;
:: (2) על אף האמור בכל דין, לא יהיה זכאי להטבות כל שהן בשל העברה כאמור;
:: (3) עובד שעבר כאמור בסעיף קטן (א) ימשיך להיות עובד מדינה לענין גימלה, מחלה, חופשה, פיצויים, וכל זכות אחרת שצבר בשל היותו עובד מדינה, הכל לפי הענין, וזאת עד להסכם להעברת זכויות העובד שייחתם בין הרשות לבין המדינה ולבין העובדים באמצעות הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים שעברו כאמור;
:: (4) עד חתימת הסכם לפי פסקה (3), תעביר הרשות למדינה את כל ההוצאות שהוציאה המדינה לשם שמירת זכויות של עובד כאמור בפסקה (3).

== פרק י&quot;א: ביצוע ותחילה ==

@ 139. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

@ 140. תחילה
: תחילתו של חוק זה ביום קבלתו בכנסת.

@ 141. הוראת מעבר - הועדה המיוחדת (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ב-3)
: (א) חוק זה יהיה בתחום ענייניה של הועדה המיוחדת לענין חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו שהקימה הכנסת השלוש עשרה, ולה יהיו נתונות הסמכויות של ועדת החינוך והתרבות של הכנסת לפי חוק זה, עד תום תקופת כהונתה של הכנסת השלוש עשרה.
: (ב) בתקופת כהונתה של הכנסת החמש-עשרה, הסמכויות של ועדת הכספים של הכנסת לפי חוק זה יהיו נתונות לועדה המיוחדת לענין תיקוני חקיקה בתחום התקשורת שהקימה הכנסת החמש-עשרה ביום ט&quot;ו בשבט התשס&quot;ב (28 בינואר 2002).

@ 142. פרסום
: חוק זה יפורסם תוך חמישה עשר ימים מיום קבלתו בכנסת.

== תוספת ראשונה (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ==
==== ((([[סעיפים 24]] [[ו-59]]))) ====

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ג-2)
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;הפקה מקומית&quot; - תכנית שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני-הנדסי, שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בעברית, בערבית, ברוסית או בשפה אחרת שאישר המנהל מראש, למעט שידורי חדשות, תכניות ספורט ותכניות בעניני היום; בהגדרה זו((,)) &quot;רוב&quot; - 75% לפחות;
:- &quot;ערוץ השידור&quot; - המסגרת הכוללת של שידורי הטלוויזיה בערוץ 2 או בערוץ השלישי;
:- &quot;שידור חוזר&quot; - שידור מחודש בערוץ השידור של תכנית ששודרה בו קודם לכן, או של תכנית ששודרה קודם לכן בערוץ כלל ארצי בישראל, לרבות תכנית שנערכה מחדש, שהיא זהה במהותה, לדעת הרשות, לתכנית ששודרה בעבר;
:- &quot;שעה&quot;, במכסת תכניות הקבועה בשעות - 48 דקות תכנית לפחות;
:- &quot;חצי שעה&quot;, במכסת תכניות הקבועה בחצאי שעות - 24 דקות תכנית לפחות;
:- &quot;תכנית&quot; - יחידות שידורים בסיסית בעלת תוכן והיקף ידועים ומוגדרים, במתכונת הערוכה לשידור בטלוויזיה, הכוללת רצף של תמונות וקול;
:- &quot;תכנית סוגה (ז'נר) עילית&quot; - הפקות מקומיות מהסוגים האלה:
:: (1) &quot;תכנית תעודה&quot; - תכנית העוסקת בתיעוד של תופעות חברתיות, תרבותיות או פוליטיות, או בתיעוד תופעות או תגליות בטבע או במדע, והיא אינה תכנית בעניני היום;
:: (2) &quot;תכנית דרמה&quot; - תכנית המגוללת סיפור עלילה בעל אופי קומי, דרמטי, מלודרמטי, טרגי או כיוצא בזה, בין השאר מסוגים אלה:
::: (א) דרמה בודדת - דרמה בהיקף של פרק אחד המשודרת במלואה במהלך שידור אחד, או מהווה חלק מסדרה קצרה ומשלבת בתוכה בדרך כלל צילומי אולפן עם צילומים מחוץ לאולפן, ואורכה 50 דקות לפחות;
::: (ב) דרמה תיעודית (דוקודרמה) - דרמה העוסקת בדמויות או באירועים אמיתיים והחותרת לשחזר דמויות ואירועים אלה, מתוך נאמנות מרבית לעדויות ולמסמכים המתארים אותם;
::: (ג) סדרת דרמה - דרמה שבה כמה פרקים, שאורך כל אחד מהם 24 דקות לפחות;
::: (ד) סרט טלוויזיה - תכנית במתכונת הדומה לדרמה בודדת אך מתאפיינת, בדרך כלל, באורך של 80 דקות לפחות ובתסריט המחייב צילומים מחוץ לאולפן;
:: (3) &quot;תכנית מיוחדת&quot; - תכנית במתכונת מקורית ובעלת ערך מיוחד, אשר הוכח להנחת דעתה של הרשות כי היא באיכות יוצאת דופן של כתיבה תסריטית, משחק ובימוי, מסוגים אלה:
::: (א) תכנית מערכונים המופקת ברמת הפקה גבוהה באורך של רבע שעה לפחות;
::: (ב) תכנית במתכונת מקורית וחדשנית, באורך של רבע שעה לפחות;
::: (ג) דרמה בודדת, דרמה תיעודית וסדרה דרמטית - כל אלה באורך של חצי שעה לפחות.

@ 2. תכניות סוגה עילית (תיקון: תשע&quot;ה)
: (א) מתוך כלל ההפקות המקומיות ישדר בעל זיכיון בכל שנה תכניות סוגה עילית בהיקף שלא יפחת מ-74 שעות בערוץ 2 ומ-111 שעות בערוץ השלישי, ולענין זה לא יבואו במנין שידורים חוזרים.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), ההוצאה שיוציא בעל זיכיון בערוץ השלישי למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ בתקופה שמיום י' בטבת התשע&quot;ה (1 בינואר 2015) עד יום י&quot;ג בתמוז התשע&quot;ה (30 ביוני 2015), לא תפחת ממחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל רישיון.

@ 3. שעות שידור
: בעל זיכיון ישדר תכניות סוגה עילית בין השעות 19:00 ל-24:00 בימי חול, ואולם רשאי המנהל לאשר שידורים גם בשעות אחרות, בשבתות, בחגים ובמועדים מיוחדים; אישר המנהל שידור בשעות אחרות כאמור, ישדר בעל הזיכיון את התכנית בשידור חוזר ביום חול, במידת האפשר.

@ 4. תכניות בערבית וברוסית
: בעל זיכיון בערוץ 2 ובערוץ השלישי ישדר תכניות מגוונות בסוגיהן ובנושאיהן, הדוברות בשפה הערבית או הרוסית, או המתורגמות לערבית או לרוסית רהוטה, באמצעות כתוביות תרגום או דיבוב, בהיקף שלא יפחת מחמישה אחוזים בשפה הערבית ומחמישה אחוזים בשפה הרוסית, מכלל זמן השידור השבועי שלו.

== תוספת שניה (תיקון: תשס&quot;ג-2) ==
==== ((([[סעיפים 62ג]] [[ו-63א1]]))) ====

@ 1. הגדרות ופרשנות (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) [[בתוספת זו]] -
::- &quot;הכנסות&quot; - הכנסות מביצוע שידורים וממתן שירותים כאמור [[בסעיף 100]];
::- &quot;הפקה מקומית&quot; - (((בוטלה);))
::- &quot;חצי שעה&quot; - (((בוטלה);))
::- &quot;ערוץ&quot; - ערוץ שבו משודרים שידורי בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או שידורי בעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
::- &quot;שידור חוזר&quot; - שידור מחודש בערוץ, של תכנית ששודרה בו קודם לכן או של תכנית ששודרה קודם לכן בערוץ כלל ארצי בישראל, לרבות תכנית שנערכה מחדש, שהיא זהה במהותה, לדעת הרשות, לתכנית ששודרה בעבר;
::- &quot;שעה&quot; - (((בוטלה);))
::- &quot;תכנית&quot; - (((בוטלה);))
::- &quot;תכנית סוגה (ז'נר) עילית&quot; - (((בוטלה).))
: (ב) מונחים [[בתוספת זו]] המוגדרים [[בתוספת הראשונה]] אלא אם כן נקבע אחרת [[בתוספת זו]], תהא הגדרתם כאמור [[בתוספת הראשונה]]; ליתר המונחים תהא המשמעות הנודעת להם בחוק זה.

@ 2. הוצאה שנתית של בעל זיכיון למימון הפקה ורכישה של תכניות (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;ה, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו)
: (א) ההוצאה השנתית שיוציאו בעלי הזכיונות, בכל ערוץ, למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ באותה שנה ([[בתוספת זו]] - הוצאה שנתית של בעל זיכיון), לא תפחת מסכום השווה לששים אחוזים מכלל הכנסותיהם או מ-220 מליון שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם ([[בתוספת זו]] - ההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון); בהוצאה השנתית תכלל גם הוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות, או הוצאה לרכישת שידורי חדשות שאושרה לפי [[סעיף 63א1]], בשיעורים הקבועים [[בתוספת זו]]; ההוצאה השנתית המזערית תוצא על ידי בעלי הזכיונות, בכל ערוץ, באופן יחסי ליחידות השידור שהוקצו להם בערוץ.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), ההוצאה שיוציא בעל זיכיון בערוץ השלישי למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ בתקופה שמיום י' בטבת התשע&quot;ה (1 בינואר 2015) עד יום י&quot;ג בתמוז התשע&quot;ה (30 ביוני 2015), לא תפחת ממחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל רישיון.

@ 2א. הוצאה שנתית של בעל רישיון למימון הפקה ורכישה של תכניות (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ה)
: ההוצאה השנתית שיוציא בעל רישיון למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ באותה שנה ([[בתוספת זו]] - הוצאה שנתית של בעל רישיון) לא תפחת מסך כל שיעורי ההוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות או ההוצאה לרכישת שידורי חדשות שאושרה לפי [[סעיף 63א1]], מההוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים, ומההוצאה לשם הפקת תכניות סוגה עילית, בשיעורים הקבועים [[בתוספת זו]] לגבי כל הוצאה כאמור ([[בתוספת זו]] - הוצאה שנתית מזערית של בעל רישיון).

@ 3. הוצאה לתפעול השוטף של חברת חדשות (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע״ח)
: (א) ההוצאה שיוציאו, בכל שנה, בעלי הזכיונות בכל ערוץ, בחלוקה שווה ביניהם וכן בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לתפעול השוטף של חברת החדשות לא תפחת מ־55 מליון שקלים חדשים, ואולם הוצאה כאמור העולה על עשרים אחוזים מסך ההוצאה השנתית המזערית לא תובא בחשבון כחלק מההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון או של בעל רישיון.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שהכנסותיו השנתיות אינן עולות על 350 מיליון שקלים חדשים, ועל בעלי רישיונות המשדרים שידורי חדשות באמצעות חברת החדשות המשותפת כמשמעותה [[בסעיף 71ד(יג)]] שסך הכנסותיהם השנתיות אינו עולה על 350 מיליון שקלים חדשים.

@ 4. רכישת שידורי חדשות (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;ה, תשע&quot;ו)
: אישרה המועצה לחברת החדשות לרכוש שידורי חדשות בהתאם [[לסעיף 63א1]], לא תפחת ההוצאה שיוציאו, בכל שנה, בעלי הזכיונות בכל ערוץ, בחלוקה שווה ביניהם וכן בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לרכישת שידורי החדשות כאמור, מ-40 מליון שקלים חדשים בשנה, ואולם הוצאה כאמור העולה על עשרים אחוזים מסך ההוצאה השנתית המזערית לא תובא בחשבון כחלק מההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון או של בעל רישיון.

@ 5. תכניות סוגה עילית (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע״ח)
: (א) מתוך סך הכל של ההוצאה השנתית של בעלי הזיכיונות יוציאו בעלי הזכיונות בכל ערוץ, לשם הפקת תכניות סוגה עילית בהיקף האמור בסעיף קטן (ב), סכום שלא יפחת משבעה עשר אחוזים מההוצאה השנתית המזערית או סכום של 50 מליון שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם; סכום ההוצאה כאמור יוצא על ידי בעלי הזכיונות, בכל ערוץ, באופן יחסי ליחידות השידור שהוקצו להם בערוץ.
: (א1) בכפוף להוראות [[סעיף 71ח(ב)]], בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית 15 אחוזים מהכנסותיו, מתוכם 20 אחוזים לפחות להפקת תכניות דרמה ו־20 אחוזים לפחות להפקת תכניות תעודה ובכלל זה סרטי תעודה.
: (ב) מתוך כלל ההפקות המקומיות ישדרו, בכל שנה, בכל ערוץ, בעלי הזיכיונות ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה תכניות סוגה עילית בהיקף של 180 שעות, ולעניין בעלי הזיכיונות, השעות כאמור ישודרו על ידיהם בכל ערוץ באופן יחסי ליחידות השידור שהוקצו להם בערוץ; לענין זה לא יבואו במנין שידורים חוזרים; עלתה ההוצאה השנתית המזערית להפקת תכניות סוגה עילית על 50 מליון שקלים חדשים או ירדה ממנה, ישתנה היקף השעות האמור באופן יחסי לשינוי בהיקף ההוצאה, כפי שתקבע המועצה.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), בשנות הזיכיון השמינית והתשיעית של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי יחולו לגביו הוראות אלה:
:: (1) הסכום שבעל הזיכיון יוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית שישודרו בשנות הזיכיון השמינית והתשיעית, לא יפחת מ-39.4 מיליון שקלים חדשים לשנת הזיכיון השמינית ו-43.3 מיליון שקלים חדשים לשנת הזיכיון התשיעית;
:: (2) נוסף על הסכומים האמורים בפסקה (1), יוציא בעל הזיכיון לשם הפקת תכניות סוגה עילית לפי התכנית להשלמת סוגה עילית שהוגשה ואושרה לפי [[סעיף 37ג(א1)(1) ו-(5) לחוק]], סכום של 37.1 מיליון שקלים חדשים בשנת הזיכיון השמינית ו-27 מיליון שקלים חדשים בשנת הזיכיון התשיעית.
: (ד) בשנת הזיכיון העשירית יוציא בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי, נוסף על סכום ההוצאה השנתי לפי סעיף קטן (א), סכום של 16.1 מיליון שקלים חדשים לשם הפקת תכניות סוגה עילית לפי התכנית להשלמת סוגה עילית שהוגשה ואושרה לפי [[סעיף 37ג(א1)(1) ו-(5) לחוק]].
: (ה) ההוצאות שיוציא בעל הזיכיון, בשנות הזיכיון השמינית, התשיעית והעשירית, בעבור מחקר ופיתוח לצורכי הפקת תכניות סוגה עילית שהן הפקות מקומיות קנויות העומדות בכללי המועצה שנקבעו לפי [[סעיף 60 לחוק]], עד סכום של 2 מיליון שקלים חדשים לשנה, יוכרו כחלק מההוצאה לפי התכנית להשלמת סוגה עילית בשנים האמורות; לעניין זה, &quot;מחקר ופיתוח&quot; - פיתוח תכניות וכתיבת תסריטים, לרבות לתכניות שלא הגיעו לשלב הפקה ושידור.
: (ו) היקף השעות האמור בסעיף קטן (ב) יגדל, בכל שנה משנות הזיכיון השמינית, התשיעית והעשירית, בהתאם ליחס שבין הגידול בהיקף ההוצאה בכל שנה לפי סעיף זה, לבין סכום ההוצאה השנתית לפי סעיף קטן (א), כפי שתקבע המועצה.

@ 5א. הוצאה להפקת סרטים ישראליים (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ו, תשע״ח)
: (א) בסעיף זה, &quot;חלק יחסי&quot;, לעניין בעל זיכיון בערוץ 2 - היחס שבין מספר יחידות השידור שהוקצו לבעל הזיכיון לבין כלל יחידות השידור שהוקצו לבעלי הזיכיונות באותו ערוץ.
: (ב) בכל שנת זיכיון, החל בשנת הזיכיון השמינית של בעל זיכיון בערוץ השלישי ושנת הזיכיון הרביעית של בעל זיכיון בערוץ 2, ובכל שנת רישיון של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, יוציאו בעלי הזיכיונות או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין, לשם הפקת סרטים ישראליים, סכומים כמפורט להלן:
:: (1) לעניין כל אחד מבעלי הזיכיונות בערוץ 2, אם קיימים שני בעלי זיכיונות בערוץ האמור - 2 מיליון שקלים חדשים;
:: (2) לעניין בעל זיכיון בערוץ השלישי, וכן לעניין בעל זיכיון בערוץ 2, אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ האמור ולעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה - 4 מיליון שקלים חדשים.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), בעלי הזיכיונות יוציאו את ההוצאה שעליהם להוציא לשם הפקת סרטים ישראליים בשנת הזיכיון השמינית של בעל זיכיון בערוץ השלישי ובשנת הזיכיון הרביעית של בעל זיכיון בערוץ 2, עד יום ט&quot;ז באייר התש&quot;ע (30 באפריל 2010).
: (ד) שבעים וחמישה אחוזים מתוך הסכום שהוציא בעל זיכיון או בעל רישיון לפי סעיף קטן (ב), יוכרו כחלק מן ההוצאה שעליו להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית באותה שנת זיכיון או שנת רישיון, לפי העניין.
: (ה) קיימים שני בעלי זיכיונות בערוץ 2 ועלה הסכום השווה לשבעה עשר אחוזים מההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון בערוץ האמור על חלקו היחסי בסכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים בשנת זיכיון מסוימת, יוציא בעל הזיכיון, באותה שנת זיכיון, סכום של 2 מיליון שקלים חדשים להפקת סרטים ישראליים, נוסף על הסכום שהוא חייב להוציא לפי סעיף קטן (ב)(1).
: (ו) עלה הסכום השווה לשבעה עשר אחוזים מההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון בערוץ השלישי, או של בעל הזיכיון בערוץ 2 - אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ האמור או של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, על סכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים בשנת זיכיון מסוימת או בשנת רישיון מסוימת, לפי העניין, יוציא בעל הזיכיון באותה שנת זיכיון או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה באותה שנת רישיון, לפי העניין, סכום של 4 מיליון שקלים חדשים להפקת סרטים ישראליים, נוסף על הסכום שהוא חייב להוציא לפי סעיף קטן (ב)(2).
: (ז) הוציא בעל זיכיון או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה סכום לפי הוראות סעיף קטן (ה) או (ו), יוכר הסכום הנמוך מבין הסכומים המפורטים להלן כחלק מן ההוצאה שעל בעל הזיכיון או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית באותה שנת זיכיון או שנת רישיון, לפי העניין:
:: (1) מחצית הסכום שהוציא לפי הוראות סעיף קטן (ה) או (ו);
:: (2) ההפרש שבין הסכום השווה לשבעה עשר אחוזים מההוצאה השנתית המזערית של בעל הזיכיון או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין, לבין חלקו היחסי בסכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים, באותה שנת זיכיון - לעניין בעל זיכיון בערוץ 2, אם קיימים שני בעלי זיכיונות בערוץ האמור, או לבין סכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים באותה שנת זיכיון - לעניין בעל זיכיון בערוץ השלישי ולעניין בעל זיכיון בערוץ 2, אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ האמור או לבין סכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים באותה שנת רישיון - לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה.
: (ח) סכומי ההוצאה לפי סעיף זה יוצאו על ידי בעלי הזיכיונות בכל ערוץ וכן על ידי בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, בהתאם לכללים שקבעה המועצה.
: (ט) היקף השעות האמור [[פרט 5|בסעיף 5(ב)]] יקטן באופן יחסי בהתאם לסכום ההשקעה בסרטים ישראליים, המוכר לפי סעיף קטן (ד), כחלק מן ההוצאה שעל בעל הזיכיון או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין, להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית באותה שנת זיכיון או שנת רישיון, לפי העניין, כפי שתקבע המועצה.

@ 6. (תיקון: תשע״א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע״ח) : (((בוטל).))
@ 7. (תיקון: תשע״א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע״ח) : (((בוטל).))

@ 8. הצמדה (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע״ח)
: (א) הסכומים הנקובים [[בתוספת זו]] למעט הסכומים הנקובים [[פרט 5|בסעיפים 5(ג) עד (ה)]] [[פרט 5א|ו־5א]] יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית המדד, מן המדד שפורסם לחודש יוני 2003 עד למדד שפורסם לאחרונה לפני מועד העדכון.
: (א1) (((בוטל).))
: (ב) הסכומים הנקובים [[פרט 5|בסעיף 5(ג) ו-(ה)]], לעניין שנת הזיכיון התשיעית, יעודכנו ביום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.
: (ג) הסכומים הנקובים [[פרט 5|בסעיף 5(ד) ו-(ה)]], לעניין שנת הזיכיון העשירית, יעודכנו ביום כ&quot;ה בטבת התשע&quot;א (1 בינואר 2011), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.
: (ד) הסכומים הנקובים [[פרט 5א|בסעיף 5א]], יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לחודש נובמבר שלפני יום העדכון;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם לחודש ספטמבר 2009.

== תוספת שלישית (תיקון: תשע״ח) ==
==== ((([[סעיף 71ח(ג)(1)]]))) ====

@ 1. (תיקון: תשע&quot;ח-2)
: [[בתוספת זו]] –
:- ”בעל רישיון” – בעל רישיון זעיר ובעל רישיון זעיר ייעודי, כהגדרתם [[בסעיף 71ו]];
:- ”דירקטור בלתי תלוי” – דירקטור שאינו בעל עניין בחברה, נושא משרה בה או נושא משרה בבעל עניין בחברה, ואינו בן משפחה של בעל עניין או של נושא משרה כאמור, ובלבד שלא ימונה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא חבר כנסת, עובד המדינה, חבר המועצה, עובד הרשות או עובד של מורשה לשידורים או בעל ענין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים;
:: (2) הוא אינו אזרח ישראלי;
:: (3) הוא הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
:: (4) הוא פושט רגל;
:: (5) עיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כדירקטור בלתי תלוי;
:: (6) יש לו זיקה אישית, כלכלית או אחרת, לרבות כעובד, למורשה לשידורים, למי שהוא בעל עניין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים וכן למי שמחזיק במישרין בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה במורשה לשידורים כאמור; לעניין זה, &quot;מורשה לשידורים&quot; - לרבות בעל רישיון לשידורים לפי [[חוק התקשורת]];
:: (7) יש לו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה; לעניין סעיף זה, לא יראו בחברות במפלגה כשלעצמה זיקה אישית או פוליטית;
:: (8) הוא חבר בהנהלה פעילה של מפלגה;
:: (9) הוא קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בחוזה או בעסקה עם הרשות או עם מורשה לשידורים, או שהוא בעל עניין בתאגיד, לרבות שותפות, הקשור כאמור;
:- ”מערך חדשות” – מערך להפקת חדשות הכולל כתבים, שדרים ואמצעי סיקור;
:- ”נושא משרה” – כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ״ט–1999]];
:- ”עורך חדשות” – העורך ומנהל מערך החדשות של בעל הרישיון שמונה לפי [[פרט 3|סעיף 3]].

@ 2.
: בעל רישיון יקים מערך חדשות שיפעל באופן נפרד ועצמאי מהמערכת העסקית והשיווקית של הערוץ.

@ 3.
: הדירקטוריון של בעל הרישיון ימנה עורך חדשות בעל ניסיון בתחום התוכן החדשותי; מינוי עורך החדשות או העברתו מתפקידו ייעשו ברוב של 75 אחוזים לפחות מחברי הדירקטוריון של החברה ובהסכמת אחד לפחות מהדירקטורים שמונו בהתאם להוראות [[פרט 7|סעיף 7]].

@ 4.
: עורך החדשות ינהל את מערך החדשות באופן עצמאי ויפעל על פי שיקול דעתו המקצועי באשר לתוכן החדשות, לרבות קבלת החלטות בנושא תוכן חדשותי, בהתחשב בתקציבו.

@ 5.
: עורך החדשות יהיה מופקד בין השאר על נושאים אתיים בשידורי החדשות, המוסדרים בכללי האתיקה לפי חוק זה ובתקנון האתיקה של בעל הרישיון, אם קיים.

@ 6.
: עובדי מערך החדשות יהיו כפופים באופן ישיר לעורך החדשות והם לא יעסקו, בין במישרין ובין בעקיפין, בשיווק זמן אוויר המיועד לתשדירי פרסומת או בהפקתם של תשדירי פרסומת או מישדרי חסות המשודרים בכלל שידורי הערוץ או בנושא עסקי כלשהו בעבור בעל הרישיון.

@ 7.
: (א) בדירקטוריון של בעל רישיון ובוועדת משנה לענייני חדשות שימנה הדירקטוריון יהיו חברים לפחות שני דירקטורים כמפורט להלן:
:: (1) לעניין בעל רישיון זעיר ייעודי – שני דירקטורים בלתי תלויים שהאסיפה הכללית של בעל הרישיון תבחר, באישור המועצה;
:: (2) לעניין בעל רישיון זעיר שאינו בעל רישיון זעיר ייעודי – דירקטור אחד שתמנה המועצה בהתאם להוראות [[סעיפים 67(ב), (ג), (ה) ו־(ו)]], ודירקטור בלתי תלוי שתבחר האסיפה הכללית של בעל הרישיון, באישור המועצה.
: (ב) דירקטור בלתי תלוי יתמנה לתקופה של שלוש שנים, וניתן למנותו מחדש.
: (ג) דירקטור בלתי תלוי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התפטר בהודעה בכתב למועצה;
:: (2) הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
:: (3) התקיים בו סייג מהסייגים המנויים בהגדרה ”דירקטור בלתי תלוי”;
:: (4) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והאסיפה הכללית העבירה אותו מכהונתו בהודעה בכתב, באישור המועצה;
:: (5) בעל רישיון זעיר ייעודי שבו הוא מכהן היה לבעל רישיון זעיר, והמועצה מינתה דירקטור בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(2), וכן האסיפה הכללית החליטה להעבירו מתפקידו.

@ 8.
: הדירקטוריון ימנה ועדת משנה לענייני חדשות; ועדת המשנה לענייני חדשות תקיים ישיבה אחת לפחות בכל רבעון, או לעתים תכופות יותר בהתאם לצורכי בעל הרישיון, ותנהל פרוטוקולים של דיוניה.

@ 9.
: בשידורי בעל הרישיון תתקיים הבחנה ברורה בין שידורי החדשות ובין שאר השידורים.

@ 10.
: בתקנון החברה של בעל הרישיון ייכללו הוראות אלה:
: א. שידורי חדשות –
:: דירקטוריון החברה יעמוד על קיום הוראות הדין והרישיון, ובכלל זה בכל הנוגע לעצמאות שידורי החדשות בערוץ, ויפעל לקיים הפרדה מבנית בין בעלי המניות לאנשי התוכן של מערך החדשות;
:: דירקטוריון החברה ימנה עורך חדשות ומנהל מערך חדשות בעל ניסיון בתחום התוכן החדשותי (להלן – עורך החדשות) בהתאם להוראות סעיף קטן ב׳; עורך החדשות יפעל להבטחת עצמאות מערך החדשות ועובדיו, הכפופים לו באופן ישיר, בהפקה ובעריכה של החדשות, מהימנות שידורי החדשות ורמת ההפקה הנאותה שלהם ולשמירת כללי האתיקה לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990 (להלן – חוק הרשות השנייה);
:: עורך החדשות יקפיד על כך שבשידורי החדשות לא ישוקפו עמדותיהם של בעל הרישיון, מנהליו, בעלי מניותיו או עובדיו.
: ב. מינוי עורך החדשות או העברתו מתפקידו ייעשו ברוב של 75 אחוזים לפחות מחברי הדירקטוריון של החברה ובהסכמת אחד לפחות מהדירקטורים שמונו בהתאם להוראות [[חוק זה|סעיף 7 לתוספת השלישית לחוק הרשות השנייה]];
: ג. תקציב מערך החדשות –
:: להבטחתן של עצמאותו של מערך החדשות ועובדיו בהפקה ובעריכה של החדשות, מהימנות שידוריו ורמת ההפקה הנאותה שלהם, ישקיע בעל הרישיון תקציב שנתי נפרד וייעודי בכל שנה להפקה ולעריכה של החדשות;
:: התקציב ישמש את מערך החדשות בלבד;
:: בעל הרישיון יפעל להעברת תקציב החדשות למערך החדשות במועדים ובסכומים שייקבעו מראש;
:: מערך החדשות של בעל הרישיון יהיה עצמאי מבחינה כלכלית, באופן שפעילות מערך החדשות תנוהל, חשבונאית, בנפרד מפעילות שידורי הערוץ האחרים;
: ד. הדירקטוריון ימנה ועדת משנה לענייני חדשות; בדירקטוריון החברה ובוועדת משנה לענייני שידורי חדשות שימנה הדירקטוריון יכהנו הדירקטורים שמונו בהתאם להוראות [[חוק זה|סעיף 7 לתוספת השלישית לחוק הרשות השנייה]];
:: ועדת המשנה לענייני שידורי חדשות תקיים ישיבה אחת לפחות בכל רבעון ותנהל פרוטוקולים של דיוניה.

&lt;חתימות&gt;
* יצחק שמיר, ראש הממשלה
* גד יעקבי, שר התקשורת
* חיים הרצוג, נשיא המדינה</text>
      <sha1>24nwq7jtrpjgfn4hhozxcq0akt57iak</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037818</id>
      <parentid>3037811</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T09:35:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3037818</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="384698" sha1="6hl1980ecsxej1eddcwq408dstb3u7r" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש&quot;ן-1990

&lt;מאגר 2000577 תיקון 2201068 תקן 151426 קוד a163Y00000DuDnaQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תש&quot;ן, 59|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|12:210532)); ((תשנ&quot;א, 102|תיקון|12:210869)); ((תשנ&quot;ב, 84|תיקון מס' 2|12:211747)), ((167|תיקון מס' 3|12:211748)), ((248|תיקון מס' 4|13:210939)); ((תשנ&quot;ג, 58|תיקון מס' 5|13:210963)); ((תשנ&quot;ד, 78|תיקון מס' 6|13:211005)); ((תשנ&quot;ו, 173|תיקון מס' 8 (ביטול שידורי תעמולת בחירות ברדיו)|13:211310)), ((298|ת&quot;ט|1589)); ((תשנ&quot;ח, 79|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)), ((339|תיקון מס' 16 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה)|14:211557)); ((תשנ&quot;ט, 39|חוק לעידוד השירים בשפה העברית (תיקוני חקיקה)|14:211585)); ((תש&quot;ס, 140|תיקון לחוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300190)); ((תשס&quot;א, 5|ת&quot;ט|1755)), ((131|חוק סיווג וסימון שידורים|15:300324)), ((561|תיקון מס' 25 לחוק הבזק|15:300411)); ((תשס&quot;ב, 134|תיקון לחוק סיווג וסימון שידורים|15:300460)), ((200|תיקון מס' 16|15:300471)), ((201|תיקון מס' 17|15:300472)), ((483|ת&quot;ט|1858)); ((תשס&quot;ג, 84|תיקון מס' 18|15:300593)), ((528|תיקון מס' 19|16:299857)); ((תשס&quot;ד, 71|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((499|חוק איסור שידורים שלא כדין (תיקוני חקיקה)|16:299710)); ((תשס&quot;ה, 70|תיקון מס' 22|16:299674)), ((98|תיקון מס' 23|16:299682)), ((385|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)), ((964|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|16:303797)); ((תשס&quot;ו, 16|תיקון מס' 26|16:300008)), ((322|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ז, 155|תיקון מס' 28|17:300102)); ((תשס&quot;ח, 192|תיקון מס' 29|17:300839)), ((620|חוק להגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקוני חקיקה)|17:300124)); ((תש&quot;ע, 232|תיקון מס' 31|18:301073)), ((312|תיקון מס' 32|18:301126)); ((תשע&quot;א, 302, 338|תיקון מס' 33|18:301253)); ((תשע&quot;ב, 3|ת&quot;ט|18:301173)), ((293, 293, 294|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|18:301395)), ((356|ת&quot;ט|2353)), ((507|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)); ((תשע&quot;ג, 42, 47|תיקון מס' 37|18:301514)); ((תשע&quot;ד, 814|חוק השידור הציבורי|19:303857)); ((תשע&quot;ה, 148|תיקון מס' 39|19:306622)), ((183|ת&quot;ט|2490)); ((תשע&quot;ו, 7|תיקון מס' 33 (תיקון מס' 3)|20:315215)), ((622|תיקון מס' 40|20:323693)), ((655|תיקון מס' 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:324296)), ((1177|תיקון מס׳ 6 לחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת|20:348528)); ((תשע&quot;ז, 123|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|20:366409)), ((1054|תיקון מס׳ 43|20:390353)); ((תשע&quot;ח, 196|תיקון מס' 44|20:491148)), ((490|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|20:491979)); ((תשע&quot;ט, 250|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תשפ&quot;ב, 988|תיקון מס' 47|24:644563)); ((תשפ&quot;ג, 60|תיקון מס' 48|25:1854275)); ((תשפ&quot;ד, 1160|תיקון מס' 49|25:4733490)); ((תשפ&quot;ו, 806|תיקון מס' 50|25:14184749)), ((10249|חוק התקשורת (שידורים)|25:14308264)), ((בג&quot;ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&amp;fileName=ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&amp;type=4)).

''שינוי שיעורי קנסות:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 488|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|5506)); ((תשנ&quot;ו, 995|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|5760)); ((תשס&quot;ג, 123|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|6205)); ((תש&quot;ע, 947|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|6877)). ''דחיית מועדים:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ו, 850|צו (דחיית מועדים)|6492)).
''שינוי התוספות:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ה, 559|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שינוי התוספת השנייה לחוק)|7470)).
__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ב, תש&quot;ס, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ג, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3, תשע״ו–4, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ו)
: בחוק זה -
:- &quot;אולפן&quot; - מקום שבו מופקות התכניות המיועדות לשידור, לרבות ציוד ההפקה;
:- &quot;אזור&quot; - תחום גיאוגרפי שגבולותיו נקבעו בזכיון לשידורי רדיו;
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, בתאגיד - כל אחד מאלה:
:: (1) זכות הצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
:: (2) הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי, ובתאגיד שאינו חברה - בעלי תפקידים דומים;
:: (3) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
:: (4) הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו;
:- &quot;בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;בעל זכיון&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בעל ענין&quot; - מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, ובחברה שניירות הערך שלה הוצעו לציבור ונסחרים בבורסה - מי שמחזיק ביותר מעשרה אחוזים, או מי שמכהן בהם כדירקטור או כמנהל כללי;
:- &quot;במישרין או בעקיפין&quot; - לרבות ביחד עם אחרים הפועלים בשיתוף פעולה ביניהם לפי הסכם בכתב או בעל-פה, ולרבות מכוח החזקה או רכישה בידי שלוח או נאמן, חברת נאמנות או חברת רישומים, או באמצעות תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מכל אלה, או בדרך אחרת;
:- &quot;החזקה&quot; או &quot;רכישה&quot;, לענין אמצעי שליטה בתאגיד - בין במישרין ובין בעקיפין; לענין זה -
:: (1) כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי תאגיד, יראו תאגיד, בעל ענין בו ותאגיד שלוב של מי מהם - כאחד;
:: (2) כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד, יראו יחיד, קרובו ותאגיד שלוב של מי מהם - כאחד;
:: (3) החזקה באמצעות תאגיד שלוב תחושב לפי המפורט להלן:
::: (א) לבעל שליטה בתאגיד השלוב ייוחסו מלוא אמצעי השליטה שמחזיק התאגיד השלוב;
::: (ב) למי שאינו בעל שליטה בתאגיד השלוב, ייוחסו אמצעי השליטה שמחזיק התאגיד השלוב לפי שיעור החזקותיו של אותו אדם בתאגיד השלוב;
:- &quot;הוועדה&quot; - ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- &quot;המועצה&quot; - מועצת הרשות שמונתה לפי [[סעיף 7]];
:- &quot;המנהל&quot; - המנהל הכללי של הרשות שמונה לפי [[סעיף 25]];
:- &quot;הפרשי הצמדה וריבית&quot;, &quot;מדד&quot; ו&quot;ריבית פיגורים&quot; - כמשמעותם לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;הרשות&quot; - הרשות השניה לטלויזיה ורדיו שהוקמה לפי חוק זה;
:- &quot;השר&quot; - שר התקשורת;
:- &quot;זיכיון לשידורי טלוויזיה&quot; - זיכיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי טלוויזיה;
:- &quot;זכיון לשידורי רדיו&quot; - זכיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי רדיו בשיטה האנלוגית;
:- &quot;זיכיון לשידורים&quot; - זיכיון לשידורי רדיו או זיכיון לשידורי טלוויזיה;
:- &quot;זכיון להפעלת תחנת שידור&quot; - זכיון שניתן לפי חוק זה להקמה, לקיום ולהפעלה של תחנת שידור, לצורך הפצת שידורי רדיו של בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי;
:- &quot;תאגיד שלוב&quot; - תאגיד, אשר אדם מחזיק בו יותר מעשרה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה, וכן תאגיד שאדם השקיע בו סכום העולה על עשרה אחוזים או יותר מהונו של התאגיד, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה;
:- &quot;חברת החדשות&quot; - כל אחת מחברות החדשות שהוקמו לפי [[סימן ד' לפרק ד']];
:- &quot;חברת רישומים&quot; - חברה שעיסוקה היחיד הוא החזקת ניירות ערך בעד אחרים;
:- &quot;חוק רשות השידור&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;חוק השידור הציבורי&quot; - [[=חוק השידור הציבורי|חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע&quot;ד-2014]];
:- &quot;חוק התקשורת&quot; - [[=חוק התקשורת|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק התחרות הכלכלית&quot; - [[חוק התחרות הכלכלית, התשמ&quot;א-1988]];
:- &quot;יחידת שידור&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 54]];
:- &quot;מועד המעבר&quot; - י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013), או מועד מאוחר יותר שקבע השר, בצו, בהתאם להוראות [[סעיף 33ג]];
:- &quot;מורשה לשידורים&quot; - בעל רישיון לשידורים או בעל זיכיון לשידורים;
:- &quot;יום תחילתו של [[18:301126|תיקון מס' 32]]&quot; - י&quot;ב בשבט התש&quot;ע (27 בינואר 2010);
:- &quot;סרט ישראלי&quot; - כמשמעותו בכללים שקבעה המועצה;
:- &quot;ערוץ 2&quot; ו&quot;הערוץ השלישי&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 54]];
:- ”ערוץ הכנסת” – כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס״ד–2003]];
:- &quot;פקודת הטלגרף האלחוטי&quot; - [[פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]];
:- &quot;קרוב&quot; - בן זוג, אח, הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
:- &quot;רישיון לשידורי טלוויזיה&quot; - רישיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי טלוויזיה;
:- &quot;רישיון לשידורי רדיו ספרתי&quot; - רישיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי רדיו בשיטה הספרתית;
:- &quot;רישיון לשידורי רדיו אנלוגי&quot; - רישיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי רדיו בשיטה האנלוגית, בלא הגבלה גאוגרפית;
:- &quot;רישיון לשידורים&quot; - רישיון לשידורי רדיו ספרתי, רישיון לשידורי רדיו אנלוגי או רישיון לשידורי טלוויזיה;
:- &quot;רישיון להפעלת תחנת הזנה לוויינית&quot; - רישיון שניתן לפי [[סעיף 4 לחוק התקשורת]] להקמה, לקיום ולהפעלה של תחנת הזנה לוויינית;
:- &quot;רשות השידור&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שידורים&quot; - שידורי רדיו וטלויזיה הניתנים לציבור, לפי חוק זה;
:- &quot;שידורי חדשות&quot; - שידורי מהדורות חדשות ויומני חדשות;
:- &quot;שידורי טלויזיה&quot; - שידורי טלויזיה הניתנים לציבור והמופצים בדרך אלחוטית לרבות באמצעות לוויין, ולמעט שידור מוצפן שקליטתו מותנית בתשלום;
:- &quot;שידורי רדיו&quot; - שידורי תכניות שמע הניתנים לשידור והמופצים בדרך אלחוטית, לרבות באמצעות לוויין;
:- &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]], ונוסף על האמור בה, חזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד, אם התקיים בו אחד מאלה:
:: (1) בידו השיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה - מסוג כלשהו, או שלא קיים אדם אחר המחזיק, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה מסוג כלשהו בשיעור העולה על שיעור החזקותיו של האדם האמור באותו סוג של אמצעי שליטה;
:: (2) בידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות לענין מכירה או חיסול של עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;
:- &quot;תאגיד השידור הציבורי&quot; - כהגדרתו [[בחוק השידור הציבורי]];
:- &quot;תחנת הזנה לוויינית&quot; - מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לשם הזנה ללוויין של שידורי בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי, למעט אולפן;
:- &quot;תחנת שידור&quot; - מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לצרכי שידורים, קליטתם או הפצתם, לרבות ציוד לווייני ולמעט תחנת הזנה לוויינית או אולפן;
:- &quot;תיקון מס' 32&quot; - [[18:301126=תיקון מס' 32|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 32), התש&quot;ע-2010]];
:- &quot;תיקון מס' 33&quot; - [[18:301253=תיקון מס' 33|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 33), התשע&quot;א-2011]];
:- &quot;תיקון מס' 37&quot; - [[18:301514=תיקון מס' 37|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 37), התשע&quot;ג-2012]];
:- &quot;תיקון מס' 39&quot; - [[19:306622=תיקון מס' 39|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 39), התשע&quot;ה-2015]];
:- &quot;תכנית סוגה (ז'אנר) עילית&quot; - כהגדרתה [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;תקופת הזיכיון הראשונה&quot; -
:: לענין ערוץ 2 - התקופה המסתיימת ביום ה' בחשון התשס&quot;ד (31 באוקטובר 2003);
:: לענין הערוץ השלישי - התקופה המסתיימת בתום שמונה שנים מהיום שבו התחילו שידורים בו;
:- &quot;תשדיר פרסומת&quot; - שידור פרסומת מסחרית כמשמעותו [[בפרק ו']].

== פרק ב': הרשות ==

=== סימן א': הקמת הרשות ותפקידיה ===

@ 2. הקמת הרשות
: מוקמת בזה הרשות השניה לטלויזיה ורדיו.

@ 3. הרשות - תאגיד
: הרשות היא תאגיד.

@ 3א. מקום המושב של הרשות וחברת החדשות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מקום מושבם של הרשות ומוסדותיה ושל חברת החדשות הוא בירושלים.

@ 4. הרשות - גוף מבוקר
: הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו [[בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]] (להלן - חוק מבקר המדינה).

@ 5. תפקידי הרשות וסמכויותיה (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ב-4, תשע&quot;א, תשע&quot;ח)
: (א) תפקידה של הרשות הוא פיקוח על שידורים לפי חוק זה.
: (ב) במילוי תפקידה האמור תפעל הרשות במגמה -
:: (1) להבטיח השקעה בהפקות מקומיות, בתכניות סוגה עילית ובשידורי חדשות;
:: (2) לשמור על אתיקה בשידורים ובשידורי פרסומת;
:: (3) להנגיש את השידורים לאנשים עם מוגבלות;
:: (4) להגן על קטינים וחסרי ישע;
:: (5) למנוע שידורים אסורים;
:: (6) לעודד את התחרות, בין השאר, באמצעות הסרת והנמכת חסמי כניסה לתחום השידורים;
:: (7) להבטיח שידור מידע מהימן, הוגן ומאוזן.

@ 6. קיום השידורים ומימונם (תיקון: תשע&quot;א)
: השידורים יקויימו באמצעות מורשים לשידורים ועל חשבונם בלבד.

=== סימן ב': מועצת הרשות ===

@ 7. מינוי המועצה והרכבה
: (א) הממשלה תמנה, לפי המלצת השר לאחר שהתייעץ עם ארגונים של סופרים, מורים ואמנים, המוסדות להשכלה גבוהה, האקדמיה ללשון העברית, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועם גופים ציבוריים אחרים מועצה בת חמישה עשר חברים, ומביניהם את יושב ראש המועצה.
: (ב) חברי המועצה יהיו אנשי ציבור בעלי רקע תרבותי הולם, נסיון וידע בתחומי התמחותם ונסיון והבנה למצב החברתי בישראל.
: (ג) בעת המינוי ישקף הרכב המועצה, במידת האפשר, את מיגוון הדעות הרווחות בציבור.
: (ד) הודעה על מינוי המועצה והרכבה תפורסם ברשומות.

@ 8. תקופת הכהונה
: (א) תקופת כהונתה של המועצה תהא ארבע שנים.
: (ב) המועצה היוצאת תמשיך לכהן עד למינויה של המועצה הבאה.
: (ג) חבר המועצה יכול שימונה מחדש לתקופת כהונה נוספת אחת בלבד ברציפות.

@ 9. סייגים למינוי (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) לא ימונה חבר המועצה -
:: (1) חבר כנסת או חבר בהנהלה פעילה של מפלגה;
:: (2) מי שהוא עובד מדינה;
:: (3) מי שהוא עובד הרשות או עובד של מורשה לשידורים, או בעל ענין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים;
:: (4) מי שאינו אזרח ישראלי;
:: (5) מי שהורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
:: (6) מי שהוא פושט רגל;
:: (7) מי שקשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בחוזה או בעיסקה עם הרשות או עם מורשה לשידורים, או מי שהוא בעל ענין בתאגיד, לרבות שותפות, הקשור כאמור.
: (ב) לא ימונה חבר המועצה מי שלדעת השר עלולים עיסוקיו האחרים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר המועצה.

@ 10. פקיעת כהונה של חבר המועצה
: (א) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתה באחד מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
:: (2) נתקיים בו סייג מן הסייגים המפורטים [[בסעיף 9(א)]] למעט [[סעיף 9(א)(7)|פסקה (7) שבו]];
:: (3) נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו, והשר, לאחר התייעצות ביושב-ראש המועצה, העבירו מכהונתו בהודעה בכתב.
: (ב) נתקיים בחבר המועצה או עומד להתקיים בו סייג כאמור [[בסעיף 9(א)(7)]], יודיע על כך ללא דיחוי לשר, באמצעות יושב ראש המועצה.
: (ג) נודע לשר כי נתקיים בחבר המועצה סייג כאמור [[בסעיף 9(א)(7)]] [[או 9(ב)]], רשאי השר, לאחר שנתן לחבר המועצה הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו, להעבירו מכהונתו כחבר המועצה בהודעה בכתב.
: (ד) נעדר חבר המועצה ללא סיבה סבירה משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה בשנה אחת, רשאי השר, לאחר התייעצות ביושב ראש המועצה, להעבירו מכהונתו בהודעה בכתב.
: (ה) הוגש כתב אישום נגד חבר המועצה, בעבירה שלכאורה יש עמה קלון, רשאי השר, לפי הצעת היועץ המשפטי לממשלה, להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו.
: (ו) השר יודיע לממשלה על כל מקרה של פקיעת כהונה של חבר המועצה תוך ארבעה עשר ימים מיום פקיעתה.

@ 11. התפטרות חבר מועצה
: (א) התפטר חבר המועצה מתפקידו או חדל מסיבה אחרת להיות חבר המועצה, ימונה חבר אחר במקומו, בדרך הקבועה [[בסעיף 7]], ליתרת תקופת כהונתה של המועצה.
: (ב) חבר המועצה שנתמנה כאמור בסעיף קטן (א), לא תבוא תקופת כהונתו האמורה במנין התקופות לענין [[סעיף 8(ג)]].

@ 12. ממלא מקום ליושב-ראש ולחבר מועצה
: (א) נבצר זמנית מיושב ראש המועצה למלא תפקידו או אם נתפנתה משרתו וטרם נתמנה אחר במקומו, ימנה לו השר, באישור הממשלה, ממלא מקום מבין חברי המועצה לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.
: (ב) נבצר זמנית, מיושב ראש המועצה להשתתף בישיבה מישיבות המועצה והשר לא מינה לו ממלא מקום, כאמור בסעיף קטן (א), רשאי השר למנות חבר מועצה כממלא מקומו לאותה ישיבה, ובלבד שלא ימנה ממלא מקום כאמור ליותר משתי ישיבות רצופות.
: (ג) חבר מועצה שנבצר ממנו למלא את תפקידו במשך תקופה העולה על שלושה חדשים, וכן מי שהושעה לפי [[סעיף 10(ה)]], רשאי השר באישור הממשלה, למנות לו ממלא מקום.

@ 13. חובת נאמנות
: חבר המועצה ינהג במילוי תפקידו בהגינות, בנאמנות וללא משוא פנים.

@ 14. חובת גילוי ואיסור התקשרות (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) חבר המועצה שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בעיסקה או בענין העומדים לדיון במועצה או בוועדה מוועדותיה, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה, מיד לאחר שנודע לו כי העיסקה או הענין האמורים עומדים לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה או הוועדה באותה עיסקה או באותו ענין ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליהם או הקשורה עמם.
: (ב) חבר המועצה, קרובו, סוכנו, או שותפו או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל ענין או מנהל בו, לא יתקשר בעסקה עם הרשות או עם מורשה לשידורים.
: (ג) התקיים ביושב ראש המועצה האמור בסעיף זה, יפעל על-פי האמור בו, יודיע על כך לשר והוראות [[סעיף 12]] יחולו בשינויים המחוייבים.

@ 15. הוצאות וגמול
: (א) חבר המועצה לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו, אך יהיה זכאי לגמול עבור השתתפותו בישיבות המועצה וכן להחזר הוצאות שהוציא במילוי תפקידו בשיעורים שיקבע השר בתקנות בהתייעצות עם שר האוצר.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) זכאים יושב-ראש המועצה ויושב-ראש ועדת משנה שהוקמה לפי [[סעיף 18]] לקבל גמול בעד הזמן שיקדישו למילוי תפקידם, בנוסף לגמול הקבוע בסעיף קטן (א) ובשיעור שיקבע השר בתקנות בהתייעצות עם שר האוצר.
:: ((פורסמו [[תקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (גמול), התשנ&quot;ד-1999]].))

@ 16. ישיבות המועצה
: (א) ישיבות המועצה יתקיימו לפחות אחת לחדשיים.
: (ב) יושב ראש המועצה יזמן את ישיבותיה ויקבע את מועדיהן וסדר היום שלהן, בכפוף להוראות [[סימן זה]].
: (ג) המועצה תקיים ישיבה מיוחדת על פי דרישת השר או המנהל או שליש לפחות ממספר חברי המועצה; הישיבה תתקיים תוך שמונה ימים מיום הדרישה; בישיבה תדון המועצה בנושאים המפורטים בדרישה.
: (ד) המנהל, או מי שהוא יקבע לכך במקומו, יוזמן לכל ישיבות המועצה.

@ 17. סדרי עבודת המועצה
: (א) המנין החוקי בישיבת המועצה הוא רוב חבריה ובהם יושב ראש המועצה או ממלא מקומו; משנפתחה הישיבה במנין חוקי, יהיה המשך הישיבה כדין בכל מספר חברים, ובלבד שבעת קבלת ההחלטות נכחו שליש ממספר חבריה לפחות ובהם היושב ראש או ממלא מקומו.
: (ב) לא היה מנין חוקי בעת שנפתחה ישיבת המועצה, רשאי היושב ראש לדחותה לחצי שעה; עברה מחצית השעה האמורה, תהיה הישיבה כדין בכל מספר של נוכחים ואולם על קבלת ההחלטה יחולו הוראות סעיף קטן (א).
: (ג) החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות - יכריע יושב ראש המועצה, או ממלא מקומו.
: (ד) המועצה תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ונהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק זה או לפיו.

@ 18. ועדות משנה ועדות מייעצות
: (א) המועצה רשאית לצורך ביצוע תפקידיה -
:: (1) למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל ענין שתראה לנכון, לקבוע את תפקידיהן ולאצול להן מסמכויותיה, למעט סמכויות אלה: קביעת כללים, מינוי המנהל ופיטוריו, אישור תקציב הרשות, ואישור דינים וחשבונות כספיים;
:: (2) למנות ועדות מייעצות לתחומי פעולותיה השונים, מבין חבריה ושלא מבין חבריה ובלבד שלא תינתן זכות הצבעה למי שאינם חברי המועצה.
: (ב) המועצה תקבע כללים למינוי ועדות מייעצות כאמור בסעיף קטן (א)(2), לדרכי פעולתן ולמידת תחולתם של [[סעיפים 9]], [[10]] [[ו-14]] על חברי הוועדות, שאינם חברי המועצה.
: (ג) לא ישמש חבר המועצה יושב ראש של יותר מוועדת משנה אחת.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל), התשע״ג–2013]].))

@ 19. ערר של חברי ועדת משנה
: (א) שניים מחברי ועדת משנה שמונו לפי [[סעיף 18(א)(1)]] רשאים לערור לפני מליאת המועצה על כל החלטה של הוועדה שהתקבלה בניגוד לדעתם.
: (ב) הערר יוגש ליושב ראש המועצה, ובהעדרו לממלא מקומו, תוך ארבעים ושמונה שעות מעת קבלת ההחלטה, והוא יעכב את ביצוע ההחלטה עד להכרעתה של מליאת המועצה.

@ 20. דיון חוזר במליאה
: שליש מחברי המועצה רשאים לבקש דיון חוזר במליאת המועצה בהחלטה שקיבלה ועדת משנה.

@ 21. תוקף החלטות
: קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר המועצה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמספר חברי המועצה לא פחת משני שלישים.

@ 22. פיזור המועצה
: (א) ראה השר כי המועצה אינה ממלאת את תפקידיה על פי חוק זה, ובכלל זה כי -
:: (1) לא קיימה ישיבות בתדירות שנקבעה;
:: (2) לא אישרה את תקציב הרשות במועד;
:: יתרה במועצה בהודעה בכתב שישלח ליושב ראש המועצה, כי אם תוך זמן שיקבע לא תמלא המועצה את המוטל עליה, יציע לממשלה לפזר את המועצה.
: (ב) לא מלאה המועצה את שהוטל עליה כאמור בסעיף קטן (א) תוך המועד שקבע השר בהודעתו, רשאי השר, באישור הממשלה, להורות על פיזור המועצה.
: (ג) תוך שלושים ימים מיום פיזור המועצה, תמונה מועצה חדשה בדרך הקבועה [[בסעיף 7]].

=== סימן ג': תפקידי המועצה וסמכויותיה ===

@ 23. תפקידי המועצה וסמכויותיה (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א, תשע&quot;ח)
: המועצה - מבלי לגרוע משאר תפקידיה וסמכויותיה:
: (1) תתווה את קווי הפעולה של הרשות;
: (2)(א) תפקח באופן שוטף על ביצוע השידורים בידי מורשים לשידורים, ועל קיום השירותים שהם נותנים ובכלל זה תפקח על חובת סימון ומסירת מידע, ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי מורשים לשידורים בהתאם להוראות [[חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס&quot;א-2001]] וכן תפקח על ביצוע חובות לפי [[חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס&quot;ה-2005]];
:: (ב) במסגרת הפיקוח השוטף לפי פסקת משנה (א), תקיים המועצה, אחת לשנה, הליך בדיקה, שבו תבחן כיצד מילא בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, בשנה שלגביה התקיימה הבדיקה, אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון, שעניינם תוכן השידורים, ובכלל זה מימון הפקה ורכישה של תכניות; המועצה תפרסם באתר האינטרנט של הרשות דוח המסכם את תוצאות הליך הבדיקה;
: (3) תדון בהצעת תקציב של הרשות לכל שנת כספים שהגיש לה המנהל ותאשרו כפי שהוצע לה או בשינויים שתמצא לנכון;
: (4) תמנה על פי המלצת המנהל את נציגי הרשות במועצת המנהלים של החברה;
: (5) (((נמחקה);))
: (6) תקבע, באישור השר, את האזורים לזכיון לשידורי רדיו כאמור [[בסעיף 72]];
: (7) תדון בדינים וחשבונות שמבקר הרשות יגיש לה ותקבע את מסקנותיה;
: (8) תקבל לפי דרישתה דינים וחשבונות מהמנהל ומוועדות המשנה, תדון בהם ותקבע את מסקנותיה;
: (9) תגיש לשר כל דין וחשבון שידרוש;
: (10) תדון ותחליט בכל ענין אחר שייראה לה דרוש לביצוע תפקידיה.

@ 24. קביעת כללים (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תש&quot;ס, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח)
: (א) המועצה, תקבע כללים, בכפוף להוראות [[התוספת השנייה]], בשים לב לתפקידה לפי חוק זה, כמפורט להלן:
:: (1) השקעה בהפקות מקומיות ובתכניות סוגה עילית ואופן ההכרה בהן;
:: (2) אתיקה בשידורי טלוויזיה ורדיו ובפרסומות;
:: (3) אופן הנגשת השידורים לאנשים עם מוגבלות, לרבות הנגשה של לוח השידורים;
:: (4) הגנה על קטינים וחסרי ישע;
:: (5) שידורים אסורים כאמור [[בסעיף 46]];
:: (6) נושאיהם, סגנונם, תוכנם, היקפם ועיתוים של שידורי פרסומת המותרים לפי חוק זה;
:: (7) דינים וחשבונות שייתנו מורשים לשידורים לרשות;
:: (8) כללים לעניין שידורי תעמולה ברדיו אזורי לבחירות לרשויות המקומיות לפי הוראות [[סעיף 16ד לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי&quot;ט-1959]].
: (ב) המועצה תעביר לידיעת הועדה כללים שקבעה.

=== סימן ד': הנהלת הרשות ===

@ 25. מינוי המנהל הכללי
: המועצה תמנה, על פי המלצת השר ובאישור הממשלה את המנהל הכללי של הרשות; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

@ 26. כהונת המנהל
: (א) תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים; המועצה רשאית להאריך את מינויו לתקופת כהונה שניה; בתום התקופה השניה רשאית המועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה, להאריך את תקופת כהונתו של המנהל לתקופת כהונה שלישית.
: (ב) המנהל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחד מאלה:
:: (1) התפטר בהודעה בכתב שהגיש למועצה באמצעות יושב ראש המועצה;
:: (2) יושב ראש המועצה, לאחר התייעצות עם המועצה ובהסכמת השר, קבע כי נבצר מהמנהל דרך קבע למלא תפקידו;
:: (3) המועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה, החליטה, בהחלטה מנומקת, להעבירו מכהונתו.
: (ג) התפטר המנהל, תפקע כהונתו בתום שלושים ימים מיום שהגיש הודעת התפטרות, זולת אם החליטה המועצה, בהסכמתו של המנהל, על מועד אחר.
: (ד) נבצר מן המנהל זמנית למלא את תפקידו או שנתפנתה משרתו, וטרם נתמנה אחר במקומו, ימנה יושב ראש המועצה, מנהל בפועל לרשות לתקופה שלא תעלה על חודש ימים.
: (ה) מצא היועץ המשפטי לממשלה, כי יש יסוד לחשד שהמנהל עבר עבירה פלילית שלכאורה יש עמה קלון או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור, יציע לשר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו או עד קבלת החלטה שלא להעמידו לדין.

@ 27. תנאי העסקתו של המנהל
: המועצה, באישור השר ובהתייעצות עם שר האוצר תקבע את שכרו ותנאי העסקתו של המנהל.

@ 28. תפקידי המנהל וסמכויותיו (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2)
: (א) המנהל אחראי לניהול השוטף של ענייני הרשות ותפקידיו, בין היתר, יהיו:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) לפקח על כך שהמורשים לשידורים יקיימו את השידורים לפי הוראות חוק זה ובהתאם לתנאי הזכיון לשידורים או לתנאי הרישיון לשידורים;
:: (4) להכין את הצעת התקציב של הרשות לכל שנת כספים ולהגישה למועצה לאישור לא יאוחר מחודשיים לפני תחילתה של כל שנת כספים;
:: (5) להגיש למועצה דין וחשבון שנתי על פעולות הרשות ופעולות המורשים לשידורים וכן כל דין וחשבון אחר שתדרוש המועצה ובמועד שתדרוש;
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) ליטול חלק בעריכת סקרי צפייה והאזנה לשידורים, ובלבד שייצגו את כלל האוכלוסייה בישראל, ולהודיע ברבים את תוצאותיהם.
: (ב) למנהל יהיו כל הסמכויות הדרושות לניהול השוטף של הרשות ובכלל זה הסמכות לייצגה בכל ענין.
: (ג) המנהל יפעל לפי החלטות המועצה והנחיותיה.
: (ד) המנהל רשאי לאצול מסמכויותיו לעובד מעובדי הרשות, ואולם אצילת סמכות לייצג את הרשות בעסקאות טעונה אישור המועצה.

=== סימן ה': העסקת עובדים ===

@ 29. שיא כוח אדם של עובדי הרשות
: השר, באישור הממשלה, רשאי לקבוע את שיא כוח האדם של עובדי הרשות.

@ 30. העסקת עובדים
: (א) קבלתו של אדם לעבודה ברשות תיעשה בדרך של מכרז פומבי.
: (ב) המועצה רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט על משרות וסוגי משרות שלגביהם לא תחול חובת המכרז האמורה בסעיף קטן (א).
: (ג) האמור בסעיף זה אין בו כדי למנוע העסקת עובד בשירות הרשות בחוזה מיוחד.
: (ד) המועצה רשאית לקבוע כללים בדבר דרכי המכרז ופרטיו, בין בדרך כלל ובין לסוגים של משרות, וכן בדבר המקרים והתנאים בהם יועסק עובד לפי חוזה מיוחד.

@ 31. תנאי העסקתם של עובדי הרשות
: (א) המנהל באישור המועצה, יקבע את רשימת המשרות ברשות ותנאי ההעסקה בהן; שכרם ותנאי העסקתם של עובדי הרשות ייקבעו באישור השר לאחר התייעצות עם שר האוצר.
: (ב) התקבל עובד למשרה ברשות, יקבע המנהל את תנאי עבודתו, שכרו ותקופת העסקתו, במסגרת השכר ותנאי ההעסקה שנקבעו לפי סעיף קטן (א).

== פרק ג': זכיון ורישיון לשידורים (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ==

=== סימן א': הזכיון לשידורים, הזיכיון להפעלת תחנת שידור והרישיון לשידורים (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ===

@ 32. זכיון ורישוי (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;ח)
: (א) לא יקים אדם, לא יפעיל תחנת שידור, ולא יקיים שידורים אלא אם כן קיבל לכך זכיון או רישיון, בהתאם להוראות חוק זה.
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[פקודת הטלגרף האלחוטי]].
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שידורים הניתנים לציבור כדין.

@ 33. זכיון לשידורים ורישיון לשידורי רדיו ותנאיהם (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ו)
: (א) המועצה רשאית להעניק זיכיונות לשידורי רדיו, רישיונות לשידורי רדיו ספרתי ורישיונות לשידורי רדיו אנלוגי וכן עד למועד המעבר - גם זיכיונות לשידורי טלוויזיה, לפי הוראות חוק זה.
: (ב) המועצה רשאית לקבוע בזיכיונות לשידורים, ברישיונות לשידורי רדיו ספרתי וברישיונות לשידורי רדיו אנלוגי תנאים, לרבות תנאים שיש לקיימם לפני שיינתנו הזכיונות או הרישיונות כאמור, וכן לקבוע הוראות והגבלות בכל ענין הנובע מהוראות חוק זה, לרבות בענינים אלה:
:: (1) תקנים, מפרטים ולוח זמנים להקמה, לתפעול ולשידור של תחנות שידור והפיקוח ההנדסי על יישומם;
:: (2) יחידת השידור העומדת לרשות בעל הזכיון או בעל הרישיון;
:: (3) הערבויות שעל בעל הזכיון או בעל הרישיון להמציא לרשות לשם הבטחת מילוי תנאי הזכיון או הרישיון ודרכי מימושם, הכל כפי שתקבע המועצה בכללים; הכללים לפי פסקה זו טעונים אישור השר.
::: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון), התשנ&quot;ב-1992]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 1231).))
::: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון לשידורי רדיו), התשנ&quot;ה-1995]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ה, 739).))
: (ג) בעל זיכיון לשידורים, בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי או בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי ימלא אחר כל תנאי הזיכיון או הרישיון כפי שנקבעו בזכיונו או ברישיונו, לפי הענין.

@ 33א. רישיון לשידורי טלוויזיה ותנאיו (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ח)
: (א) המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי טלוויזיה למבקש רישיון כאמור, אף אם אינו מבקש להפיץ את השידורים בדרך אלחוטית, (בסעיף זה - המבקש) בהתקיים כל אלה:
:: (1) במבקש מתקיימים התנאים המפורטים [[בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף 41(א)]];
:: (2) המבקש הפקיד בידי הרשות בטוחות, בין השאר כמפורט להלן, בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי [[סעיף 33ב(א)(2)]]:
::: (א) ערבות בנקאית אוטונומית להבטחת מילוי ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
::: (ב) ערבות בנקאית אוטונומית או פיקדון להבטחת ההוצאות שעל בעל רישיון להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית וסרטים ישראליים, לפי הוראות [[התוספת השנייה]];
:: (3) המבקש מקיים כל תנאי נוסף שהוא נדרש לקיים ושנקבע לפי סעיף קטן (ג), ככל שנקבע תנאי כאמור.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), המועצה לא תיתן למבקש, רישיון לשידורי טלוויזיה, בהתקיים אחד מהמפורטים להלן או בהתקיים האמור [[בסעיפים 41(ב2)]] [[או 56]]:
:: (1) המבקש היה בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, במהלך שלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה, כולן או חלקן, והמועצה מצאה כי המבקש לא קיים בתקופת הזיכיון או הרישיון את ההוראות לפי חוק זה, את כללי המועצה או את תנאי הזיכיון או הרישיון, לפי העניין; לעניין זה לא תובא בחשבון הפרה שלדעת המועצה היא הפרה זניחה, ואולם היה המבקש בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, במהלך השנה שקדמה למועד הגשת הבקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה, כולה או חלקה, יחולו הוראות [[סעיף 35א(ב)]], בשינויים המחויבים;
:: (2) בין המבקש לבין משדר מפר היו יחסים כמפורט להלן, במועד ההפרה או לאחריה, וטרם חלפו שלוש שנים ממועד סיום היחסים כאמור:
::: (א) המבקש היה בעל עניין במשדר המפר;
::: (ב) המשדר המפר היה בעל עניין במבקש;
::: (ג) בעל עניין במבקש היה בעל עניין במשדר המפר; לעניין פסקה זו, יראו גם במועד פקיעתו או ביטולו של הזיכיון או הרישיון של המשדר המפר את מועד סיום היחסים בינו לבין המבקש;
:: (3) במבקש מתקיים האמור [[בפסקה (3) שבסעיף 42(א)]];
:: (4) לדעת המועצה מתן הרישיון למבקש עלול להיות נוגד את טובת הציבור או להוות סיכון לביטחון המדינה;
:: (5) במבקש מתקיימים תנאי או הגבלה שאסור שיתקיימו בו ושנקבעו לפי סעיף קטן (ג), ככל שנקבעו תנאי או הגבלה כאמור.
: (ג) המועצה רשאית לקבוע, בכללים, תנאים והגבלות למתן רישיון לשידורי טלוויזיה, נוסף על אלה המנויים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), במטרה להבטיח כי המבקש יקיים את שידורי הטלוויזיה בהתאם להוראות לפי חוק זה, לכללי המועצה ולרישיון; כמו כן רשאית המועצה לקבוע ברישיון לשידורי טלוויזיה תנאים, הוראות והגבלות בכל עניין הנובע מהוראות חוק זה.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״ב–2011]].))
: (ד) בעל רישיון ימלא אחר כל תנאי הרישיון לשידורי טלוויזיה כפי שנקבעו ברישיונו.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;משדר מפר&quot; - תאגיד שאילו היה מבקש רישיון לשידורי טלוויזיה לפי סעיף זה לא היה מקבל רישיון כאמור מהטעם האמור בסעיף קטן (ב)(1);
::- &quot;מועד ההפרה&quot; - המועד שבו המשדר המפר הפר את ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון או הרישיון, לפי העניין, כאמור בסעיף קטן (ב)(1), ואם ביצע כמה הפרות כאמור - המועד המוקדם מביניהם.

@ 33ב. כללים למתן רישיון לשידורי טלוויזיה (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) המועצה תקבע בכללים הוראות בעניינים אלה:
:: (1) המועד שממנו ניתן להגיש בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה, במטרה לאפשר את תחילת השידורים בידי בעל הרישיון החל במועד המעבר; כללים לפי פסקה זו טעונים את אישור השר;
::: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״א–2011]].))
:: (2) הוראות לעניין הבטוחות שעל המבקש להפקיד לפי [[סעיף 33א(א)(2)]], לרבות סכומיהן, מועדי הפקדתן ודרכי מימושן.
: (ב) המועצה רשאית לקבוע בכללים הוראות נוספות לעניין מתן רישיון לשידורי טלוויזיה, בין השאר, בעניינים אלה:
:: (1) דרכי הגשת בקשה למתן רישיון והטיפול בה;
:: (2) מידע שעל המבקש לגלות למועצה לרבות מידע לגבי בעל עניין במבקש ולגבי כל גורם אחר שיש לו, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה במבקש;
:: (3) מסמכים שעל המבקש להמציא למועצה לצורך קבלת הרישיון.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״ב–2011]].))

@ 33ג. דחיית מועד המעבר (תיקון: תשע&quot;א)
: ראה השר כי יש בכך צורך, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם המועצה, לדחות, לא יאוחר מיום כ&quot;ה באדר א' התשע&quot;א (1 במרס 2011), בצו, את מועד המעבר, למועד שלא יהיה מאוחר מיום כ&quot;ט בטבת התשע&quot;ד (1 בינואר 2014).

@ 33ד. סייג למתן רישיון (תיקון: תשע&quot;א)
: המועצה לא תיתן רישיון לשידורי טלוויזיה שתחילת תוקפו במועד המעבר למי שנמסרה לו הודעה כי הוא נמצא כשיר לכך, אלא אם כן מצאה, ארבעה חודשים לפני מועד המעבר, כי מתקיים בו האמור [[בסעיף 33א(א)]] ובכללים שקבעה המועצה לפי [[סעיף 33א(ג)]], ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 33א(ב)]], או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים.

@ 34. תקופת תוקפם של זכיון לשידורים ורישיון לשידורים והליך בדיקה (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3, תשפ&quot;ו)
: (א)(1) תקופת תקפו של זכיון לשידורי רדיו תהיה ארבע שנים.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), תקופת תוקפו של זיכיון לשידורי רדיו שיינתן על פי מכרז בהתאם להוראות [[סעיף 38]], החל מתום התקופה האמורה [[בסעיף 35(ד)]], תהיה 18 שנים; בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, המועצה תקיים הליך בדיקה שבו תבחן כיצד מילא בעל זיכיון כאמור אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון, בתקופה שלגביה מתקיימת הבדיקה; הליך הבדיקה ייערך בתום שש שנים מהמועד שבו החל בעל הזיכיון בשידוריו, וכן בתום 12 שנים מאותו מועד; המועצה תפרסם באתר האינטרנט של הרשות דוח המסכם את תוצאות הליך הבדיקה.
: (א1) תקופת תוקפו של רישיון לשידורי רדיו ספרתי תיקבע בכללים לפי [[סעיף 72ב]].
: (ב) תקופת תקפו של זכיון לשידורי טלויזיה שניתן לראשונה לכל אחת מיחידות השידור בערוץ 2, בהיקף שנקבע לראשונה לכל יחידה - תהיה שש שנים (להלן - תקופת זכיון ראשונה).
: (ב1) תקופת תקפו של זכיון לשידורי טלויזיה בערוץ 2 שניתן לזוכה במכרז לאחר תחילתו של [[16:299857|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (תיקון מס' 19), התשס&quot;ג-2003]], תהיה עשר שנים; הוראות פסקה (2) של סעיף קטן (ג) יחולו לגבי זכיון כאמור בסעיף קטן זה, ואולם הליך הבדיקה לפי אותה פסקה ייערך בתום חמש השנים הראשונות של תקופת הזכיון.
: (ב2) (((בוטל).))
: (ב3) על אף הוראות סעיף קטן (ב1), ביקש בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, עד יום ז' בחשוון התשע&quot;ה (31 באוקטובר 2014), כי זיכיונו האמור יוארך, וניתנה לכך הסכמת בעל הזיכיון השני לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, אם קיים, תאריך המועצה את זיכיונו עד ליום י&quot;א בחשוון התשע&quot;ח (31 באוקטובר 2017) (בסעיף זה - תקופת הארכה נוספת), ובלבד שמצאה כי לא חדלו להתקיים בבעל הזיכיון אחד או יותר מהתנאים המנויים בחוק זה, שהיו מזכים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ 2, וכי לא מתקיים בו סייג שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה; בתקופת ההארכה הנוספת יחולו הוראות אלה:
:: (1) ההתחייבויות והתנאים שחלו על בעל הזיכיון לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון בשנת הזיכיון העשירית, יחולו עליו גם בתקופת ההארכה הנוספת;
:: (2) בעל הזיכיון ישלם למדינה תמורה בעד הארכת זיכיונו, שתיקבע על ידי שר האוצר, לאחר שניתנה לו המלצת הרשות, בהסכמת השר ובאישור הוועדה; לא שילם בעל הזיכיון את התמורה האמורה, יפקע זיכיונו;
:: (3) הזיכיון שניתן לטלוויזיה הלימודית בהתאם להוראות [[סעיף 55(א1)]], יוארך עד לתום תקופת ההארכה הנוספת;
:: (4) היו בערוץ שני בעלי זיכיונות ופקע או בוטל זיכיון שתוקפו הוארך (בפסקה זו - זיכיון לשעבר), תקבע המועצה הוראות בדבר יחידת השידור של בעל הזיכיון לשעבר, לרבות שימוש ביחידת השידור האמורה על ידי בעל הזיכיון שנותר, ובכלל זה תקבע את התשלומים שישלם בעל הזיכיון שקיבל זמן שידור נוסף, את סוגי השידורים ונושאיהם ואת החובות בנוגע להפקות המקומיות הנוספות שיחולו עליו, ורשאית המועצה לקבוע בכללים את ההתאמות והשינויים הנדרשים [[בתוספת הראשונה]] ובכללים לפי חוק זה.
: (ג)(1) תקופת תוקפו של זיכיון לשידורי טלוויזיה שניתן לכל אחת מיחידות השידור בערוץ השלישי תהיה שמונה שנים (בסעיף קטן זה - תקופת הזיכיון).
:: (2) בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, בתום ארבע השנים הראשונות של תקופת הזיכיון תקיים המועצה הליך בדיקה, שבו תבחן כיצד מילא בעל הזיכיון בתקופה האמורה אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון (בסעיף קטן זה - הוראות הדין); מצאה המועצה כי בעל הזיכיון הפר את הוראות הדין, אך חומרת ההפרה אינה מצדיקה, לדעת המועצה, ביטול הזיכיון בהתאם לסמכותה לפי [[סעיף 37]], תורה לו, לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, כיצד לתקן את ההפרות ביתרת תקופת הזיכיון.
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1), תקופת תוקפו של זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי שניתן לזוכה במכרז אחרי יום תחילתו של [[תיקון מס' 33]] ולפני מועד המעבר, תהיה עד יום י&quot;ח בחשוון התשע&quot;ו (31 באוקטובר 2015); על זיכיון כאמור לא יחולו הוראות סעיף קטן (ג)(2).
: (ה) תקופת תוקפו של רישיון לשידורי טלוויזיה תהיה 15 שנים ממועד תחילת שידוריו של בעל הרישיון, כפי שנקבע ברישיון, ובלבד שהמועד האמור לא יקדם למועד המעבר.
: (ו)(1) בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, אחת לארבע שנים החל במועד תחילת שידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, כפי שנקבע ברישיון, תקיים המועצה הליך בדיקה שבו תבחן כיצד מילא בעל הרישיון בתקופה האמורה אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון, שעניינם תוכן השידורים, ובכלל זה מימון הפקה ורכישה של תכניות, בהתבסס, בין השאר, על דוחות שנתיים שפרסמה לפי [[סעיף 23(2)(ב)]] לגבי אותה תקופה; הליך הבדיקה לפי פסקה זו יחל בתום כל ארבע שנים כאמור ויסתיים לא יאוחר משנה מתום ארבע השנים האמורות.
:: (2) מצאה המועצה בהליך הבדיקה לפי פסקה (1) כי בעל הרישיון הפר את ההוראות, הכללים ותנאי הרישיון האמורים באותה פסקה, אך חומרת ההפרה אינה מצדיקה לדעתה, את ביטול הרישיון בהתאם לסמכותה לפי [[סעיף 37]], תורה לו, בתוך 45 ימים ממועד סיום הבדיקה, ולאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, כיצד לתקן את ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור.
:: (3) המועצה תפרסם את ממצאי הליך הבדיקה באתר האינטרנט של הרשות; המועצה תעביר לידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת את ממצאי הליך הבדיקה ואת ההוראות שנתנה לבעל הרישיון לפי פסקה (2), ככל שנתנה.

@ 34א. הוראות לענין מכרז בשנת 2004 לזיכיון לשידורי טלוויזיה ומיזוג בעלי הזיכיון בערוץ 2 (תיקון: תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ט)
: (א) הרשות תפרסם בין יום כ&quot;ט באלול התשס&quot;ד (15 בספטמבר 2004) ליום ט&quot;ו בתשרי התשס&quot;ה (30 בספטמבר 2004) מכרז, לפי הוראות חוק זה, למתן זכיון לשידורי טלויזיה בערוץ 2 לתקופה שתחל ביום כ&quot;ט בתשרי התשס&quot;ו (1 בנובמבר 2005).
: (ב) הממונה כהגדרתו [[בחוק התחרות הכלכלית]] (בסעיף זה - הממונה) יחליט עד יום כ&quot;ו בסיון התשס&quot;ד (15 ביוני 2004), אם מתקיימת תחרות משמעותית בין ערוץ 2 לערוץ השלישי.
: (ג) לאחר קבלת החלטת הממונה, כאמור בסעיף קטן (ב), רשאית המועצה לקבוע, לאחר שהתייעצה עם הממונה, כי על אף האמור [[בסעיף 54(א)]], המכרז שתפרסם הרשות לפי סעיף זה יהיה למתן שני זכיונות ולשתי יחידות שידור.
: (ד) בעלי הזכיונות בערוץ 2, כולם או חלקם, וכן מי שמחזיק באמצעי שליטה בהם, כולם או חלקם, רשאים, לבד או יחד עם אחרים, לצורך השתתפות במכרז לפי סעיף זה, לעשות אחד מאלה:
:: (1) להתאחד בשני תאגידים נפרדים, שמתקיימות לגבי כל אחד מהם הוראות חוק זה לענין השתתפות במכרז;
:: (2) החליט הממונה כי מתקיימת תחרות משמעותית, כאמור בסעיף קטן (ב) - להתאחד בתאגיד נפרד שמתקיימות לגביו הוראות חוק זה לענין השתתפות במכרז.
: (ה)(1) לאחר תחילת השידורים לפי הזכיונות שניתנו במכרז לפי סעיף קטן (ג) רשאית המועצה לאשר, בתנאים שתקבע, לשני בעלי הזכיונות שזכו במכרז האמור, להתמזג לתאגיד אחד שמתקיימות בו הוראות חוק זה המכשירות אותו להשתתף במכרז ולהיות בעל זכיון.
:: (2) תאגיד כאמור בפסקה (1) יהיה בעל הזכיון ליחידת שידור אחת, שתבוא במקום שתי יחידות השידור של בעלי הזכיונות האמורים באותה פסקה.
:: (3) הוראות [[סעיפים קטנים (א) ו-(ג) של סעיף 71ב]] יחולו לענין מיזוג לפי סעיף קטן זה.
:: (4) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[בחוק התחרות הכלכלית]].
: (ו) לענין מכרז לפי סעיף זה, עתירות נגד החלטות המועצה כועדת מכרזים, יידונו בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בלבד.

@ 35. הארכת זיכיון לשידורי רדיו (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ו)
: (א)(1) המועצה רשאית להאריך את תוקפו של זיכיון לשידורי רדיו בלא מכרז, לארבע תקופות נוספות, בהתחשב, בין השאר, באפשרות להקצות תדרים, בתנאי התפשטות הגלים, בשיקולים כלכליים ובמגוון סוגי השידורים ואופיים, ובלבד שמצאה כי בעל הזיכיון מילא חובות המוטלות עליו לפי חוק, כללי המועצה ותנאי הזיכיון.
:: (2) הארכת תקופת הזיכיון בתקופה השלישית, יכול שתהא לכל התקופה או לחלקה ויכול שתיעשה יותר מפעם אחת, ובלבד שסך ההארכות בתקופה השלישית לא יעלה, במצטבר, על ארבע שנים.
:: (3) (((נמחקה).))
: (ב) המועצה תהיה רשאית להתנות את הארכת תוקפו של זיכיון כאמור בסעיף קטן (א), בתנאים שתקבע.
: (ג) החלטות המועצה בדבר הארכת תוקף זיכיון לשידורי רדיו לפי סעיף זה יהיו מנומקות ובכתב ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, תוקפו של זיכיון לשידורי רדיו יהיה עד יום כ&quot;ט בטבת התשצ&quot;ג (31 בדצמבר 2032); אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות המועצה לבטל זיכיון לשידורי רדיו לפי הוראות חוק זה.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על בעל זיכיון לשידורי רדיו שקיבל זיכיון החל מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ד).

@ 35א. הארכת רישיון לשידורי טלוויזיה (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) המועצה רשאית להאריך את תוקפו של רישיון לשידורי טלוויזיה, לפי בקשת בעל הרישיון, לתקופות נוספות של 15 שנים כל אחת, אלא אם כן מצאה כי בעל הרישיון לא קיים בתקופת תוקפו של הרישיון את ההוראות לפי חוק זה, את כללי המועצה או את תנאי הרישיון.
: (ב)(1) לעניין סעיף קטן (א), לא תובא בחשבון הפרה שלדעת המועצה היא הפרה זניחה, ואולם מצאה המועצה כי הפרה זניחה כאמור ניתנת לתיקון, תורה לבעל הרישיון על תיקון ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור.
:: (2) הורתה המועצה על תיקון הפרה כאמור בפסקה (1), ימציא בעל הרישיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל.
: (ג) בקשה להארכת רישיון לפי סעיף קטן (א) תוגש עד למועד שתקבע המועצה בכללים, ובלבד שהמועד שייקבע כאמור יהיה 18 חודשים לפחות לפני תום תקופת הרישיון; המועצה תקבל החלטה בבקשה כאמור שנה לפחות לפני תום תקופת הרישיון.

@ 36. הגבלות בהעברת בעלות בזכיון לשידורים וברישיון לשידורים (תיקון: תשנ&quot;ב, תש&quot;ס, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) זכיון לשידורים ורישיון לשידורים אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול.
: (ב) היה המורשה לשידורים תאגיד בעל הון מניות -
:: (1) לא יעביר בעל ענין בו לאחר, בדרך כלשהי, במישרין או בעקיפין, עשרה אחוזים או יותר של אמצעי שליטה אחד, בין בבת אחת ובין בחלקים, או את הזכות למנות דירקטור אחד או יותר, אלא אם כן קיבל לכך הסכמת המועצה מראש;
:: (2) לא ירכוש בו אדם, בין במישרין ובין בעקיפין, בעצמו או יחד עם קרוביו או עם אחרים הפועלים בתיאום עמו דרך קבע, יותר מעשרה אחוזים של אמצעי שליטה אחד בתאגיד בין בבת אחת ובין בחלקים, או את הזכות למנות דירקטור אחד או יותר או את מנהלו הכללי, אלא אם כן קיבל לכך הסכמת המועצה מראש;
:: (3) בכפוף להוראות סעיף קטן (ו) [[וסעיפים 72א(ג)]] [[או 72ג(ג)]], לא יעביר ולא ירכוש אדם, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה בשיעור כלשהו בתאגיד שהוא מורשה לשידורים, אם כתוצאה מההעברה או מהרכישה, יחול במורשה לשידורים המפורט להלן, לפי העניין:
::: (א) לעניין זיכיון לשידורים, בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי ובעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי - יחדל להתקיים בו אחד התנאים שהיו מזכים אותו להשתתף במכרז כקבוע [[בסעיף 41(א)]], או יתקיים בו אחד הסייגים הקבועים [[בסעיפים 41(ב2) ו-(ג)]], [[56]], [[72א]] [[או 72ג]], לפי העניין;
::: (ב) לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה - יחדל להתקיים בו אחד התנאים לקבלת רישיון כקבוע [[בסעיף 33א(א)(1)]] או יתקיים בו אחד הסייגים הקבועים [[בסעיפים 41(ב2)]] [[ו-56]].
: (ג) היה המורשה לשידורים תאגיד שאינו בעל הון מניות, לא תועבר זכות בעלות או שליטה בו, בדרך כלשהי, במישרין או בעקיפין, אלא אם כן קיבל לכך הסכמת המועצה מראש.
: (ד) מורשה לשידורים שהוא תאגיד ידווח לרשות על כל העברה או רכישה של חמישה אחוזים או יותר מאמצעי השליטה בו, הכל כפי שתקבע המועצה בכללים.
: (ה) בכפוף להוראות סעיף קטן (ו) [[וסעיפים 72א(ג)]] [[או 72ג(ג)]], המועצה לא תיתן את הסכמתה להעברה או לרכישה של אמצעי שליטה אחד או יותר, בשיעור כלשהו בתאגיד שהוא מורשה לשידורים, אם כתוצאה מההעברה או מהרכישה יחול במורשה לשידורים האמור בפסקת משנה (א) או (ב) שבסעיף קטן (ב)(3), לפי העניין.
: (ו) נוכח השר כי קיים צורך לעשות כן, רשאי הוא, בהסכמת המועצה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות, בתקנות, את ההגבלות הקבועות [[בסעיף 41(ג)]], ולקבוע הגבלות אחרות או נוספות על אלה המנויות [[באותו סעיף]], שיחולו על בעלי הזיכיונות לשידורי רדיו או על בעלי הרישיונות לשידורי רדיו אנלוגי.
:: ((פורסמו [[תקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (השתתפות במכרז לזיכיון לשידור רדיו בערבית), התשס&quot;ב-2002]] (ק&quot;ת תשס&quot;ב, 788), הקובעות כי על אף האמור [[בסעיף 41(ג)(1) לחוק]], תאגיד שבעל ענין בו הוא גם בעל ענין בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי החוק, רשאי להשתתף במכרז לזכיון לשידורי רדיו בערבית, ובלבד שאותו בעל ענין אינו מחזיק ביותר מעשרים וארבעה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה ואינו בעל שליטה בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, ואינו מחזיק, במישרין או בעקיפין, ביותר מארבעים אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד האמור.))

@ 37. ביטול זכיון לשידורים או רישיון לשידורים, פקיעתו או התלייתו (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ג, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו)
: (א) המועצה רשאית לבטל, להגביל או לצמצם זכיון לשידורים או רישיון לשידורים, אם מצאה כי נתקיים אחד מן המקרים הבאים, ובלבד שנתנה למורשה לשידורים הזדמנות נאותה להשמיע לפניה את טענותיו:
:: (1) המורשה לשידורים לא קיים הוראות חוק זה או תקנות או כללים לפיו, שחומרת הפרתם מצדיקה, לדעת המועצה, ביטול, הגבלה או צמצום של הזכיון או הרישיון, לפי הענין;
:: (2) המורשה לשידורים הפר הוראה מהוראות [[סעיפים 36]] [[ו-46]] או לא קיים את חובת המימון [[שבסעיף 70(א)]];
:: (3) המורשה לשידורים לא גילה לוועדת המכרזים או למועצה, לפי העניין, מידע שנדרש לגלותו לצורך קבלת הזיכיון או הרישיון או לצורך הארכתו של הרישיון או שמסר לה מידע לא נכון;
:: (4) המורשה לשידורים הפר תנאי שבזכיון או שברישיון, לפי הענין, נקבע כי הוא תנאי מהותי;
:: (5) חדלו להתקיים במורשה לשידורים אחד או יותר מן התנאים המנויים בחוק זה, המכשירים אותו להשתתף במכרז או להיות מורשה לשידורים או התקיים בו תנאי אשר היה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות מורשה לשידורים לפי הוראות חוק זה;
:: (6) המורשה לשידורים לא החל בשידורים או הפסיקם לפרק זמן בלתי סביר;
:: (7) המורשה לשידורים ביקש ביטול זכיונו או רישיונו, לפי הענין;
:: (8) טובת הציבור מחייבת זאת, לדעת שני שלישים לפחות מחברי המועצה.
: (א1) מצאה המועצה כי בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לא תיקן הפרה כאמור [[בסעיפים 33א(ב)(1)]], [[34(ו)(2)]], [[35א(ב)(1)]], או, לפי העניין, [[בסעיף 71ד(ו)(1א)]] [[או 71ד(ז)(1)]] [[או 71ה(ד1)(1) או (ה)(1)]] עד תום התקופה שהורתה לו לפי אותם סעיפים או כי לא עמד בהתחייבויות לפי התכניות שאישרה המועצה בהתאם להוראות [[סעיפים 71ד(ה) או (ו)(1)]] [[או 71ה(ד)]], יפקע רישיונו.
: (ב) תקפו של הזכיון לשידורים או הרישיון לשידורים יפקע באחד מאלה:
:: (1) בתום התקופה הנקובה בזכיון או ברישיון, לפי הענין;
:: (2) (((בוטל);))
:: (3) המורשה לשידורים החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט ציווה על פירוקו כאמור [[חלק 8א לחוק החברות|בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]] (להלן - פקודת החברות);
:: (4) החשב הכללי במשרד האוצר הודיע למועצה, לאחר מיצוי כל הליכי הגבייה, כי המורשה לשידורים לא עמד בתשלום החזר הלוואה שהוא חב בו בהתאם להסכם שנחתם בינו ובין מדינת ישראל;
:: (5) המורשה לשידורים לא שילם את חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי רישיון או דמי הפצה שהוא חב בהם לפי [[סימן א' לפרק ח']];
:: (6) בעל הזיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה לא קיים את הוראות [[סעיף 3א]], ביום כ&quot;ו באלול התשע&quot;ג (1 בספטמבר 2013) או לאחריו.
: (ב1) המועצה תפרסם הודעה ברשומות על פקיעת זיכיון לשידורים או רישיון לשידורים לפי סעיפים קטנים (א1) או (ב)(4) עד (6).
: (ג) מונה למורשה לשידורים כונס נכסים או מפרק זמני, רשאית המועצה להתלות את תוקף הזכיון או את תוקף הרישיון, לפי הענין, לתקופה ובתנאים שתקבע.
: (ג1) נתן בית המשפט צו הקפאת הליכים, כמשמעותו [[בסעיף 350ב לחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], בענינה של חברה שהיא מורשה לשידורים, והתקיים אחד מן המקרים המנויים בסעיף קטן (א) -
:: (1) תביא המועצה בחשבון, בין שאר שיקוליה לצורך הפעלת סמכויותיה לפי הוראות סעיף קטן (א), גם את התועלת העשויה לצמוח מהבראתו של המורשה לשידורים ומהמשך פעילותו;
:: (2) החליטה המועצה להפעיל סמכות מסמכויותיה בהתאם להוראות סעיף קטן (א), תיכנס ההחלטה לתוקפה 15 ימים לאחר קבלתה, והסמכות לדון בהחלטה האמורה, כל עוד לא בוטל צו הקפאת ההליכים, תהיה נתונה גם לבית המשפט שנתן את הצו.
: (ד) מורשה לשידורים אינו זכאי לפיצוי כלשהו בשל ביטול, הגבלה או צמצום של הזכיון או הרישיון, לפי הענין, לפי סעיף קטן (א).

=== סימן א'1: הארכת תקופת הזיכיונות הראשונים בערוץ 2 (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ===

@ 37א. הארכת זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א)(1) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאי לבקש מהמועצה להאריך את תוקף זיכיונו, לתקופה שמיום ו' בחשון התשס&quot;ד (1 בנובמבר 2003) עד ליום כ&quot;ח בתשרי התשס&quot;ו (31 באוקטובר 2005) (בחוק זה - תקופת ההארכה).
:: (2)(א) האריכה המועצה את הזיכיונות לכל בעלי הזיכיונות, יוארך גם הזיכיון שניתן לטלוויזיה הלימודית בהתאם להוראות [[סעיף 55(א1)]], עד ליום כ&quot;ח בתשרי התשס&quot;ו (31 באוקטובר 2005).
::: (ב) (((נמחקה).))
: (ב) בלי לגרוע משאר סמכויות המועצה לפי חוק זה, המועצה תקבע תנאים להארכת הזיכיון, לרבות תנאים שיש לקיימם לפני שיוארך הזיכיון, וכן רשאית היא לקבוע הוראות והגבלות בכל ענין הנובע מהוראות חוק זה, ובלבד שיחולו הוראות אלה:
:: (1) ההתחייבויות והתנאים שחלו על בעל הזיכיון לפי חוק, כללי המועצה או תנאי הזיכיון בשנת הזיכיון העשירית, יחולו עליו גם בתקופת ההארכה, אלא אם כן קבעה המועצה, כי תנאים או התחייבויות שתקבע לא יחולו עליו, או שיחולו בשינויים שקבעה;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 100(ב)]], התמלוגים שישלם בעל זיכיון לרשות, יהיו בתקופת ההארכה, בשיעור של 4%; השר רשאי, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם השר הממונה על [[חוק הקולנוע, התשנ&quot;ט-1999]], ובאישור הועדה, לקבוע שיעור גבוה יותר, ובלבד שלא יעלה על 6%;
:: (3) בעל הזיכיון ישלם למדינה תמורה בעד הארכת זיכיונו, שתיקבע על ידי שר האוצר, בהסכמת שר התקשורת ובאישור הוועדה.
: (ג) לא תאשר המועצה הארכת זיכיון אם מצאה כי בבעל הזיכיון חדלו להתקיים אחד או יותר מן התנאים המנויים בחוק זה, שהיו מכשירים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ 2, או כי התקיים בו תנאי אשר היה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה.
: (ד) לא הוארכו כל הזיכיונות בערוץ 2, או פקע או בוטל זיכיון שתוקפו הוארך (בסעיף זה - זיכיון לשעבר), תקבע המועצה הוראות בדבר היחידת השידור של בעל הזיכיון לשעבר, בין בדרך של פרסום מכרז להפעלת יחידת השידור, ובין בדרך אחרת, לרבות חלוקת יחידת השידור האמורה בין בעלי הזיכיונות שנותרו, כולם או חלקם, ובכלל זה תקבע את התשלומים שישלם בעל זיכיון שקיבל זמן שידור נוסף, את סוגי השידורים ונושאיהם ואת החובות בנוגע להפקות המקומיות הנוספות שיחולו עליו, ורשאית המועצה לקבוע בכללים את ההתאמות והשינויים הנדרשים [[בתוספת הראשונה]] ובכללים לפי חוק זה.
: (ה) הוראות [[סעיפים 54א]], [[71א]] [[ו-71ב]] יחולו לענין בעלי הזיכיונות בערוץ 2 גם בתקופת ההארכה.

@ 37ב. שימוש בתדר הקרקעי ובמשדרים (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) החליטה המועצה להאריך זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 בהתאם להוראות [[סעיף 37א]], וביקש בעל זיכיון אחר לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה להשתמש לשידוריו בתדר הקרקעי ובמשדרים ששימשו את בעלי הזיכיון בערוץ 2 לפני תקופת ההארכה, רשאית היא, על אף ההארכה, לאחר ששקלה את טובת הציבור, לערוך מכרז סגור בין כל בעלי הזיכיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה למתן זכות השימוש בתדר ובמשדרים האמורים בתקופת ההארכה.
: (ב) במכרז כאמור בסעיף קטן (א) תקבע המועצה -
:: (1) הוראות ותנאים לענין זכות השימוש בתדר הקרקעי ובמשדרים, לרבות המועד שהחל בו תינתן זכות השימוש לזוכה במכרז, ושלא יקדם למועד תחילת תקופת ההארכה;
:: (2) ההתחייבויות שעל הזוכה במכרז יהיה לעמוד בהן כדי להבטיח תשלום שוויו של התדר הקרקעי, בהתחשב, בין השאר, בעלויות הכספיות הכרוכות בשימוש בו.
: (ג) המועצה רשאית לדרוש מהזוכה במכרז ערובות להבטחת התחייבויותיו כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאי השר, בהסכמת המועצה ובאישור הועדה, לקבוע הוראות בדבר ביטול השידור הקרקעי, כולו או חלקו, או לקבוע הסדרים אחרים שיחולו לענין שיטות השידור לפי חוק זה.

=== סימן א'2: הארכת תקופות הזיכיון בערוץ השלישי (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ו) ===

@ 37ג. הארכת זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו)
: (א) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי רשאי לבקש מהמועצה להאריך את תוקף זיכיונו לתקופה שמיום י&quot;ג בשבט התש&quot;ע (28 בינואר 2010) עד יום ג' בשבט התשע&quot;ב (27 בינואר 2012) (בסעיף זה - תקופת ההארכה הראשונה).
: (א1) ביקש בעל זיכיון מהמועצה להאריך את תוקף זיכיונו כאמור בסעיף קטן (א), תאריך המועצה את תוקף זיכיונו לתקופת ההארכה הראשונה, בהתקיים כל אלה:
:: (1) בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת, הכוללת שלבי פעולה, להשלמה עד יום ה' בטבת התשע&quot;ב (31 בדצמבר 2011) של ההתחייבויות והתנאים לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון, שלא עמד בהם במהלך תקופת הזיכיון, ועניינם ההוצאה שעליו להוציא לשם מימון הפקה ורכישה של תכניות סוגה עילית כמשמעותן [[בתוספת השניה]] וכן שידורן של תכניות כאמור, והכל בסכומים המפורטים [[בסעיף 5(ג) עד (ה) לתוספת השניה]] (בסעיף זה - התכנית להשלמת סוגה עילית);
:: (2) בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת, הכוללת שלבי פעולה, להשלמה עד יום ט' בטבת התשע&quot;ה (31 בדצמבר 2014), של ההתחייבויות והתנאים לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון, שלא עמד בהם במהלך תקופת הזיכיון, ועניינם ההוצאה לשם הפקה של סרטים ישראליים, בסכום של 20 מיליון שקלים חדשים (בסעיף זה - התכנית להשלמת הוצאה לקולנוע); הסכום האמור יעודכן בהתאם להוראות [[סעיף 8(ד) לתוספת השניה]];
:: (3) בעל הזיכיון הגיש למועצה תכנית הכוללת שלבי פעולה וביצוע, להבטחת מושבה, עד יום ה' בטבת התשע&quot;ב (31 בדצמבר 2011), של חברת החדשות בירושלים, בהתאם להוראות [[סעיף 3א]], באופן שעד לאותו מועד יקוימו הוראות [[הסעיף האמור]] (בסעיף זה - התכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים);
:: (4) בבעל הזיכיון לא חדל להתקיים אחד או יותר מהתנאים המנויים בחוק זה, שהיו מכשירים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ השלישי, ולא מתקיים בו תנאי שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה;
:: (5) המועצה אישרה עד יום ג' בשבט התש&quot;ע (18 בינואר 2010), את התכנית להשלמת סוגה עילית, את התכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, וכי מתקיימים בבעל הזיכיון התנאים האמורים בפסקה (4), וכן מסרה את המלצתה לגבי התכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים לוועדת הכלכלה של הכנסת;
:: (6) ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה את התכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים, לאחר שהובאה לפניה המלצת המועצה לעניין תכנית זו;
:: (7) בעל הזיכיון המציא לרשות, לא יאוחר מיום ט&quot;ז באדר התש&quot;ע (2 במרס 2010), פיקדון כספי או ערבות בנקאית, בסכום של 20 מיליון שקלים חדשים, להבטחת ביצוען של התכנית להשלמת סוגה עילית והתכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי [[סעיף 33(ב)(3)]]; המנהל יורה לבעל הזיכיון על תנאי הפיקדון הכספי או נוסח הערבות הבנקאית, לפי העניין, וכן יהיה רשאי להורות על השבה של הפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית, אם הושלמו כל ההתחייבויות והתנאים שהיה על בעל הזיכיון להשלים עד יום ה' בטבת התשע&quot;ב (31 בדצמבר 2011) לפי התכנית להשלמת סוגה עילית והתכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, ובלבד שהפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית, לפי העניין, הומצאו בהתאם להוראות סעיף קטן (א2); לא המציא בעל הזיכיון פיקדון כספי או ערבות בנקאית כאמור, יפקע זיכיונו לאלתר;
:: (8) בעל הזיכיון שילם את החוב שאינו ניתן לפריסה כהגדרתו [[בסעיף 102א1(א)]], לא יאוחר מיום תחילתו של [[תיקון מס' 32]], וכן שילם, בתוך התקופה האמורה, את יתרת החוב הכולל כהגדרתה [[102א1|באותו סעיף]] או שמועד תשלום יתרת החוב הכולל נדחה בהתאם להוראות [[סעיף 102א1]].
: (א2) (((בוטל).))
: (א3) לא עמד בעל הזיכיון בהוראות התכנית להשלמת סוגה עילית, או בהוראות התכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, יראו בכך הפרה של תנאי מהותי בזיכיון, לעניין [[סעיף 37(א)(4)]].
: (א4) אין בהתחייבויות ובתנאים החלים על בעל הזיכיון לפי [[תיקון מס' 32]] בתקופת ההארכה הראשונה, כדי לגרוע מההתחייבויות והתנאים שחלו עליו ערב יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]], לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, אלא אם כן נקבע אחרת לפי [[18:301126|התיקון האמור]]; לעניין זה, אושרה התכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים ובעל הזיכיון פעל לפיה, לא יראו אותו כמי שהפר את הוראות [[סעיף 3א]] עד תום תקופת ההארכה הראשונה.
: (ב) תקופת הזיכיון של בעל זיכיון שתקופת זיכיונו הוארכה כאמור בסעיף קטן (א), תוארך עד יום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) או עד מועד המעבר שקבע השר בצו, אם דחה את המועד בהתאם להוראות [[סעיף 33ג]] (בסעיף זה - תקופת ההארכה השנייה), והכל אלא אם כן מצאה המועצה כי חדל להתקיים בבעל הזיכיון אחד התנאים המנויים בחוק זה, שהיו מזכים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ השלישי, או התקיים בו סייג שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה.
: (ב1) תקופת הזיכיון של בעל הזיכיון שתקופת זיכיונו הוארכה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), תוארך עד יום י&quot;ג בתמוז התשע&quot;ה (30 ביוני 2015) (בסעיף זה - תקופת ההארכה השלישית), ובלבד שהמועצה מצאה כי מתקיימים כל אלה:
:: (1) בעל הזיכיון שילם עד יום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012) את חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי הפצה ותמלוגים שהיה חייב לשלם לפי [[סימן א' לפרק ח']] עד המועד האמור;
:: (2) בבעל הזיכיון לא חדל להתקיים אחד או יותר מהתנאים המנויים בחוק זה, שהיו מזכים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ השלישי, וכי לא מתקיים בו סייג שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה;
:: (3) בעל הזיכיון העביר לידי המועצה עד יום י&quot;ז בטבת התשע&quot;ג (30 בדצמבר 2012), התחייבות ולפיה מקום מושבה של חברת החדשות של הערוץ השלישי יהיה, לא יאוחר מיום כ&quot;ו באלול התשע&quot;ג (1 בספטמבר 2013), בירושלים, בהתאם להוראות [[סעיף 3א]].
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) בתקופת ההארכה השנייה ובתקופת ההארכה השלישית יחולו על בעל הזיכיון הוראות אלה:
:: (1) ההתחייבויות והתנאים שחלו על בעל הזיכיון לפי חוק, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, בשנת הזיכיון העשירית יחולו עליו גם בתקופת ההארכה השניה ובתקופת ההארכה השלישית, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה;
:: (2) לענין תקופת ההארכה השניה ותקופת ההארכה השלישית, ישלם בעל הזיכיון למדינה תמורה בעד הארכת זיכיונו לתקופות אלה, שתיקבע על ידי שר האוצר, לאחר שניתנה לו המלצת הרשות השנייה לעניין זה, בהסכמת השר ובאישור הוועדה; לא שילם בעל הזיכיון את התמורה האמורה, יפקע זיכיונו.
: (ה) (((בוטל).))

=== סימן א'3: שימוש באפיק ובנכסים לא מוחשיים של הרשות (תיקון: תשע&quot;א) ===

@ 37ד. שימוש באפיק חדש (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ג)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;אפיק חדש&quot; - אפיק שנכלל ברשימה שנקבעה לפי [[סעיף 6כא1(ו) לחוק התקשורת]], ואינו אפיק קיים;
::- &quot;אפיק קיים&quot; - אפיק שבו שידרו בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין, את שידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, ושמספרו נקבע באופן המפורט בסעיף זה, ובלבד שחלפו פחות משנתיים ממועד פקיעתו או ביטולו של הרישיון לשידורי טלוויזיה האמור;
::- &quot;כשיר לבקשת אפיק&quot; - בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, וכן מי שהגיש למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ולדעת המועצה מתקיים בו האמור [[בסעיף 33א(א)(1) ו-(3)]] ובכללים שקבעה המועצה לפי [[סעיף 33א(ג)]], ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 33א(ב)]] או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים;
::- &quot;רישיון כללי לשידורי כבלים&quot; ו&quot;בעל רישיון לשידורי לוויין&quot; - כהגדרתם [[+|בסעיפים 6א]] [[ו-6מג לחוק התקשורת]], בהתאמה.
: (ב) הוגשה בקשה אחת או יותר לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ומצאה המועצה כי לפחות אחד ממגישי הבקשה כאמור הוא כשיר לבקשת אפיק, תפרסם הרשות הודעה לציבור על כוונתה להתיר שימוש באפיק חדש, אחד או יותר, לשם העברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) ביקשו לפחות שני כשירים לבקשת אפיק, עד למועד שהורתה הרשות, לעשות שימוש באפיק חדש, תפרסם הרשות מכרז לגבי השימוש באפיקים החדשים שיהיו רצופים ככל האפשר, כמספר המבקשים, ואשר המבקשים יידרשו להגיש את הצעותיהם לגבי כל אחד מהם; הוראות [[סעיף 40]] יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשת ההצעות והטיפול בהן;
:: (2) ביקש כשיר לבקשת אפיק, אחד בלבד, עד למועד שהורתה הרשות, לעשות שימוש באפיק חדש, תורה המועצה על האפיק שבו ייעשה שימוש, שמספרו יהיה עוקב ככל האפשר לאפיקים אחרים שבהם משודרים שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה, ותקבע, באישור השר ושר האוצר, סכום חד-פעמי שישלם בעד השימוש;
:: (3) המועצה תיתן את החלטתה בדבר בחירת הזוכים במכרז לפי פסקה (1), או תקבע את האפיק ואת הסכום החד-פעמי שיש לשלם לפי פסקה (2), לפי העניין, לא יאוחר משלושה חודשים מהמועד שבו מצאה כי מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה הוא כשיר לבקשת אפיק, ואולם מצאה המועצה, עד תשעה חודשים לפני מועד המעבר, כי מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה הוא כשיר לבקשת אפיק, תפרסם הודעה לציבור לפי סעיף קטן זה תשעה חודשים לפני מועד המעבר, ותיתן את החלטתה בדבר בחירת הזוכים במכרז לפי פסקה (1), או תקבע את האפיק ואת הסכום החד-פעמי שיש לשלם לפי פסקה (2), לפי העניין, לא יאוחר משישה חודשים לפני מועד המעבר;
:: (4) בלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 34(ה)]], [[71ד(ב) ו-(ג)]] [[ו-71ה(ב) ו-(ב1)]], לעניין מועד תחילת תוקפו של רישיון לשידורי טלוויזיה, תהיה תחילת שידוריו באפיק החדש, של בעל הרישיון שזכה במכרז לפי פסקה (1), או ששילם סכום חד-פעמי לפי פסקה (2), במועד שתקבע המועצה ברישיון ושלא יהיה מאוחר מתום עשרה חודשים ממועד קבלת החלטת המועצה או ממועד קביעת המועצה כאמור בפסקה (3), לפי העניין.

@ 37ה. שימוש באפיק קיים ובנכסים לא מוחשיים של הרשות וקניית מניות חברת החדשות (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) לא הוארך רישיון לשידורי טלוויזיה, פקע או בוטל, או לא הגיש בעל רישיון כאמור בקשה להארכת תוקפו של רישיונו עד למועד האמור [[בסעיף 35א(ג)]] (בסעיף זה - הרישיון הקודם), תפרסם הרשות הודעה לציבור על כוונתה להתיר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה שימוש באפיק קיים שבו שודרו שידורי בעל הרישיון הקודם, וכן לעשות שימוש בנכסים לא מוחשיים של הרשות שבעל הרישיון הקודם עשה בהם שימוש (בסעיף זה - שימוש באפיק קיים ובנכסים), ויחולו הוראות אלה:
:: (1) ביקשו לפחות שני כשירים לבקשת אפיק, עד למועד שהורתה הרשות, לעשות שימוש באפיק קיים ובנכסים, תפרסם הרשות מכרז לגבי השימוש באפיק הקיים ובנכסים בין מגישי הבקשה כאמור; הוראות [[סעיף 40]] יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשת ההצעות והטיפול בהן;
:: (2) ביקש כשיר לבקשת אפיק, אחד בלבד, עד למועד שהורתה הרשות, לעשות שימוש באפיק קיים ובנכסים, תקבע המועצה, באישור השר ושר האוצר, סכום חד-פעמי שישלם בעד השימוש;
:: (3) לא הוגשה בקשה לפי פסקאות (1) או (2), עד למועד שהורתה הרשות, ולאחר אותו מועד ביקש כשיר לבקשת אפיק לעשות שימוש באפיק קיים ובנכסים, תפרסם הרשות הודעה לציבור, על כוונתה להתיר למי שביקש זאת לעשות שימוש כאמור, אלא אם כן יפנה לרשות כשיר לבקשת אפיק, נוסף, בתוך תקופה שתורה, בבקשה לעשות שימוש כאמור; פנה כשיר נוסף כאמור, יחולו הוראות פסקה (1); לא פנה כשיר נוסף כאמור - יחולו הוראות פסקה (2).
: (ב)(1) בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שזכה במכרז לפי סעיף קטן (א)(1) או ששילם את הסכום האמור בסעיף קטן (א)(2) (בסעיף קטן זה - בעל הרישיון הזוכה), ירכוש את מניותיו של בעל הרישיון הקודם בחברת החדשות; באין הסכמה בין בעלי הרישיונות כאמור בדבר תנאי המכירה יקבע המנהל את התנאים האמורים, בהתבסס על הערכת השווי של המניות לפי שיטת חישוב שתקבע המועצה בכללים.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה להורות, לבקשת בעל הרישיון הזוכה, כי הוא לא יחויב ברכישת המניות בחברת החדשות כאמור באותה פסקה.

=== סימן ב': המכרז לזיכיון לשידורים והגבלות למתן רישיון לשידורי טלוויזיה (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ===

@ 38. זכיון על פי מכרז (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: זכיון לשידורי רדיו ועד למועד המעבר - גם זיכיון לשידורי טלוויזיה, יינתן על פי מכרז פומבי שתפרסם הרשות.

@ 39. כללי המכרזים
: המועצה, באישור השר, תקבע כללים בדבר ההליכים למתן זכיון, לרבות עריכת מכרזים, דרכי הגשתן של ההצעות והטיפול בהן, וכן הדרכים והמועדים למסירת מידע בדבר תוצאות המכרזים.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי טלויזיה), התשנ&quot;ב-1992]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 828).))
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי רדיו), התשנ&quot;ה-1995]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ה, 724).))

@ 40. ועדת מכרזים (תיקון: תשס&quot;ה-3)
: (א) המועצה תהווה ועדת מכרזים לענין מכרזים לשידורים שתפרסם הרשות לפי הוראות חוק זה.
: (ב) יושב ראש המועצה יכהן כיושב ראש ועדת המכרזים. ואולם לא תהא לו זכות לדעה מכרעת כאמור [[בסעיף 17(ג)]].
: (ג) המנהל, או עובד הרשות שמינה לכך המנהל, רשאי להשתתף בכל ישיבה של ועדת המכרזים, שלא כחבר ועדה.
: (ד) ועדת המכרזים רשאית, ככל שתמצא לנכון, להיוועץ במומחים שלא מבין חבריה; מומחה הקשור למבקש הזכיון או שעיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד ענינים, יודיע על כך לוועדה לפני שנתן יעוץ כאמור והודעתו תירשם בפרוטוקול של דיוני הוועדה.
: (ה) ועדת מכרזים תדון בהצעות ותחליט בדבר הזוכה במכרז, והיא רשאית לפסול כל הצעה ואף את ההצעות כולן.

@ 41. זכות להשתתף במכרז והגבלות למתן רישיון לשידורי טלוויזיה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ד, תש&quot;ס, תשס&quot;א, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ג, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-5, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשע&quot;ח, תשפ&quot;ו-2, בג&quot;ץ 49765-07-26)
: (א) במכרז רשאי להשתתף תאגיד שמתקיימים בו לפחות תנאים אלה, ולא מתקיים בו האמור בסעיפים קטנים (ב), (ב1) ו-(ג):
:: (1) הוא תאגיד רשום בישראל אשר היכולת לכוון את פעולתו ועשרים ושישה אחוזים לפחות מכל אמצעי השליטה בו, הם בידי אזרחים ישראליים ותושבי ישראל, או בידי תאגידים רשומים בישראל שמתקיימים בהם התנאים האמורים. בפסקה זו, &quot;אזרח ישראלי&quot; - כמשמעותו [[בחוק האזרחות, התשי&quot;ב-1952]];
:: (2) הוא לא הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון, ואם הוא תאגיד - מנהלו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד, לא הורשע כאמור;
:: (3) הוא אינו סוכן פרסום או סוכן של מבצע כהגדרתו [[בחוק זכויות מבצעים, התשמ&quot;ד-1984]];
:: (4) הוא אינו תאגיד שאחת ממטרותיו או מפעולותיו העיקריות הנה רכישת אמצעי פרסום, לרבות זמן שידור תשדירי פרסומת, למחזיקים באמצעי שליטה בו.
: (ב) (((בוטל).))
: (ב1) (((בוטל).))
: (ב2) לא יהיה רשאי להשתתף במכרז לזיכיון לשידורי טלוויזיה ולא יקבל רישיון לשידורי טלוויזיה, מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא בעל זיכיון אחר, או שבעל זיכיון אחר מחזיק בו בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה;
:: (2) הוא מחזיק גם בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בבעל זיכיון אחר;
:: (3) לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ - הוא תאגיד אשר מי שמחזיק בחמישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו, מחזיק גם בחמישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל זיכיון אחד אחר, או בשליטה בו; היו שני מחזיקים או יותר בתאגיד כאמור - הם מחזיקים במצטבר בעשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו; קיימים שני בעלי זיכיון בערוץ - הוא תאגיד אשר מי שמחזיק בעשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו, מחזיק גם בחמישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל זיכיון אחד אחר, או בשליטה בו; היו שני מחזיקים או יותר בתאגיד כאמור - הם מחזיקים במצטבר בשלושים אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו; קיימים שלושה בעלי זיכיון בערוץ - הוא תאגיד אשר מי שמחזיק ביותר משלושים אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו, מחזיק גם בחמישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל זיכיון אחד אחר, או בשליטה בו; היו שני מחזיקים או יותר בתאגיד כאמור - הם מחזיקים במצטבר בשלושים אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו;
:: (4) הוא תאגיד אשר אדם אחד מחזיק בו ביותר משבעים וארבעה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה;
:: (5)(א) הוא תאגיד שהוא עיתון;
::: (ב) הוא אדם המחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון;
::: (ג) לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ - הוא תאגיד שעיתון מחזיק בו ביותר משמונה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו; קיימים שניים או שלושה בעלי זיכיון בערוץ - הוא תאגיד שעיתון מחזיק בו בשישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו;
::: (ד) לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ - הוא תאגיד שאדם המחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון, או בשליטה בעיתון, מחזיק בו ביותר משמונה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו; קיימים שניים או שלושה בעלי זיכיון בערוץ - הוא תאגיד שאדם המחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון, או בשליטה בעיתון, מחזיק בו בשישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו;
:: (6) הוא תאגיד, אשר עיתון קשור מחזיק בו בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה;
:: (7) הוא תאגיד ששניים או יותר מהמחזיקים באמצעי שליטה בו, בשיעור העולה על השיעור המותר למחזיק אחד לפי פסקה (5)(ג) או (ד), הם עיתונים, או שהם מחזיקים במצטבר בעשרה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה, בעיתון או בעיתונים;
:: (8) נוסף על האמור בפסקאות (3) ו-(7) - לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ - הוא תאגיד ששניים או יותר ממי שהחזקתם בו מוגבלת כאמור בפסקאות (3) ו-(5) מחזיקים אמצעי שליטה בו, מסוג כלשהו, בשיעור מצטבר של עשרים וארבעה אחוזים או יותר, או בשליטה בו; קיימים שניים או שלושה בעלי זיכיון בערוץ - הוא תאגיד ששניים או יותר ממי שהחזקתם בו מוגבלת כאמור בפסקאות (3) ו-(5) מחזיקים אמצעי שליטה בו, מסוג כלשהו, בשיעור מצטבר העולה על שלושים אחוזים, או בשליטה בו;
:: (9) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;בעל זיכיון אחר&quot; - בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, למעט חברת החדשות, בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין, לפי [[חוק התקשורת]], וכן בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי [[חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]];
:::- &quot;בעל זיכיון אחר&quot; - &lt;s&gt;(((החל מיום פרסומות של חוק התקשורת (שידורים), התשפ&quot;ו-2026):)) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, למעט חברת החדשות, וכן בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי [[חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]];&lt;/s&gt;
:::- &quot;עיתון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 6ח4(ג) לחוק התקשורת]];
:::- &quot;עיתון קשור&quot; - תאגיד שהוא עיתון, אדם שהוא בעל ענין בתאגיד שהוא עיתון או בעל שליטה בעיתון והוא גם בעל ענין בבעל זיכיון אחר.
: (ג) לא יהיה רשאי להשתתף במכרז לזכיון לשידורי רדיו מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא בעל זכיון לשידורי טלויזיה או רישיון לשידורי טלוויזיה או שהוא תאגיד שלוב של מי מהם, או שהוא תאגיד שבעל ענין בו, הוא גם בעל ענין במי מהם, והכל במישרין או בעקיפין;
:: (2) הוא תאגיד שהוא עיתון או שהוא תאגיד שאדם המחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה מסוג מסויים בו, בשיעור העולה על עשרים וארבעה אחוזים, או ביכולת לכוון פעולתו בדרך אחרת, מחזיק גם, במישרין או בעקיפין, בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה מסוג מסויים בתאגיד שהוא עיתון או בתאגיד שלוב של עיתון או בתאגיד שלוב של בעל ענין בעיתון (להלן - גופים קשורים); הוראות פסקה זו, לענין הגבלות המוטלות על עיתון ועל הגופים הקשורים בו:
::: (א) לא יחולו על תאגיד המבקש להשתתף במכרז לשידורי רדיו באזור שבו הוענק כבר זכיון אחד לשידורי רדיו, אם הוא או גוף קשור בו כאמור אינו מחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה כלשהם בתאגיד שזכה כבר בזכיון כאמור או ביכולת לכוון את פעולתו בדרך אחרת;
::: (ב) על עיתון שאינו עיתון יומי, או על עיתון יומי בשפה שונה מהשפה שבה ישודרו שידורי הרדיו, על מוציא לאור של עיתון כאמור, או על מי שמחזיק באמצעי שליטה מסוג כלשהו בעיתון כאמור, ובלבד שמי מהם איננו מחזיק ביותר מ-49% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד המבקש להשתתף במכרז לשידורי רדיו, או שהוא בעל שליטה בתאגיד המבקש;
:: (3) הוא גוף המשדר, לפי דין, שידורים לציבור או לחלק ממנו או הוא &quot;בזק&quot;, החברה הישראלית לתקשורת בע&quot;מ, או שהוא תאגיד שגופים אלה הם בעלי ענין בו או שהוא בעל ענין בהם, בין במישרין ובין בעקיפין;
:: (4) הוא רשות מקומית או שהוא תאגיד ששיעור כלשהו של אמצעי השליטה בו מוחזק, במישרין או בעקיפין, בידי רשות מקומית;
:: (5) הוא תאגיד אשר אם יזכה במכרז, יתקיימו בו או בבעל ענין בו או בתאגיד שלוב של מי מהם, במישרין או בעקיפין, הוראות [[סעיף 72א]].

@ 42. פסילת משתתף במכרז
: (א) ועדת מכרזים תפסול משתתף במכרז, אם לפי דעתה -
:: (1) מתן הזכיון לאותו משתתף עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
:: (2) מתן הזכיון לאותו משתתף עלול להוות סיכון לבטחון המדינה;
:: (3) המשתתף במכרז הוא מפלגה או נציג או שלוח של מפלגה או של גוף אחר, שלדעת הועדה, עלולה להשתמש בשידורים לקידום המטרות המיוחדות של מפלגה או הגוף האמור.
: (ב) ועדת מכרזים שפסלה משתתף כאמור בסעיף קטן (א) תרשום נימוקיה בכתב.

@ 43. גילוי מידע במכרז
: (א) ועדת מכרזים רשאית לדרוש ממשתתף במכרז לגלות פרטים מלאים ומדוייקים בדבר זהותו, עסקיו, מבנה ההון ומקורות המימון שלו, וכן כל מידע אחר שלדעת הועדה יש ענין בגילויו.
: (ב) ועדת מכרזים רשאית לדרוש ממשתתף במכרז שהוא תאגיד, גילוי כל המידע האמור בסעיף קטן (א), גם לגבי בעל ענין בתאגיד, ולגבי כל גורם אחר שיש לו במישרין או בעקיפין לרבות באמצעות אדם או תאגיד אחר, אחד או יותר, אמצעי שליטה בתאגיד.

@ 44. דיון עם מציעים
: ועדת מכרזים רשאית לדון עם מציע בפרטי הצעתו, לבקש הבהרות לגביה ולבקש מכלל המציעים לתקן את הצעותיהם, והכל תוך הזדמנות שווה לכל אחד מהם.

@ 45. אמות מידה בבחירת הזוכה במכרז (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: ועדת מכרזים, בבואה לבחור את הזוכה במכרז, תיתן דעתה, בין היתר, לשיקולים הבאים:
: (1) יכולתו הכספית והכלכלית של המציע;
: (1א) לענין מכרז לשידורי טלוויזיה - דמי הזיכיון החד-פעמיים המוצעים;
: (2) הידע והנסיון המקצועי העומדים לרשותו;
: (3) הציוד והאולפנים שיעמדו לרשותו של המציע;
: (4) כושר ההפקה של המציע ומיגוון התכניות והשידורים שהוא מציע;
: (4א) היקף ההשקעות המוצע בהפקות מקומיות, וכן ההיקף השנתי המוצע לתכניות דרמה, לתכניות תעודה ולתכניות מיוחדות כהגדרתן [[בתוספת הראשונה]];
: (5) מתן ביטוי בשידורים המוצעים למגמות הרשות כמפורט [[בסעיף 5(ב)]], ויכולתו לקיימם כאמור.

=== סימן ג': חובות כלליות בשידורי מורשה לשידורים (תיקון: תשע&quot;א) ===

@ 46. שידורים אסורים (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א, תשע&quot;ח-2)
: (א) מורשה לשידורים לא ישדר שידורים שיש בהם -
:: (1) עבירה פלילית או עוולה אזרחית לפי כל דין;
:: (2) הסתה לגזענות, לאפליה או לפגיעה ממשית באדם או בקבוצת בני-אדם, על רקע השתייכותם לדת, גזע, לאום, מין, עדה, אורח-חיים או מוצא;
:: (2א) חומר תועבה, כמשמעותו [[בחוק העונשין]], ובכלל זה מישדרים שעניינם אחד מאלה:
::: (1) הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
::: (2) הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
::: (3) הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
::: והכול כשהמישדרים המנויים בפסקאות משנה (1) עד (3) אינם, באופן מובהק, בעלי ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי, המצדיק, בנסיבות העניין, את שידורם;
:: (3) תעמולה מפלגתית למעט תעמולת בחירות המותרת על פי דין;
:: (4) (((נמחקה).))
: (ב) שידור נכון והוגן של מעשה שהינו בניגוד לאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3) לא יהווה הפרה של סעיף זה.
: (ג) מורשה לשידורים לא יתן בשידוריו, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בכתב ובין בדרך הבעה אחרת, כל ביטוי לדעותיו האישיות, ואם הוא תאגיד - לדעות מנהליו או לדעות בעלי הענין בו.
: (ד) מורשה לשידורים לא ימנע שידורים, בין במישרין ובין בעקיפין, בשל דעותיו האישיות, ואם הוא תאגיד - בשל דעות מנהליו או דעות בעלי הענין בו.

@ 47. מתן אפשרות תגובה (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) מורשה לשידורים יבטיח כי בשידור בעניני היום שלתכנו יש משמעות ציבורית, יהיה ביטוי נאות לדעות שונות הרווחות בציבור.
: (ב) המועצה תקבע כללים בדבר מתן אפשרות תגובה באופן ההולם את נסיבות הענין, למי שנפגע או עלול להיפגע במישרין מהשידורים.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אתיקה בשידורי טלויזיה ורדיו), התשנ&quot;ד-1994]].))

@ 47א. יצירות מוגנות (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;א)
: שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הסדרים לענין רישום ודיווח על ידי מורשים לשידורים של יצירות המוגנות בזכויות יוצרים ובזכויות מבצעים, המשודרות על ידם, וכן לענין הנשיאה בעלויות הרישום והדיווח; הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין.

@ 48. (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-2) : (((בוטל).))

@ 49. הגבלת זמני שידור של תשדירי פרסומת (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ח-2)
: (א) הרשות רשאית להגביל מורשה לשידורים שהפר בשידוריו כלל מכללי המועצה או הוראה שניתנה לפיהם או ששידר שידורים אסורים כמשמעותם [[בסעיף 46]] (להלן - שידור תוך הפרה), בזמני שידור של תשדירי פרסומת ומשכם.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) הרשות תודיע למורשה לשידורים על כוונתה להגבילו כאמור בסעיף קטן (א) לפחות עשרים וארבע שעות לפני ביצוע ההגבלה.
: (ד) המועצה רשאית לקבוע כללים לביצוע סעיף זה.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור), התשס״ז–2007]].))

@ 50. שידורים במקרי חירום (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ב)
: במקרי חירום או מטעמים של בטחון המדינה רשאית הרשות להורות למורשה לשידורים לשדר הודעות מטעם הממשלה, המשטרה, המטה הכללי של צבא-הגנה לישראל וראש הג&quot;א.

== פרק ד': שידורי טלויזיה ==

=== סימן א': רישיונות וזיכיונות (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3) ===

@ 51. (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ח, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3) : (((בוטל).))
@ 51א. (תיקון: תשס&quot;ח, תש&quot;ע, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ב-4) : (((בוטל).))
@ 51ב. (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ב-4) : (((בוטל).))
@ 51ג. (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ב-2) : (((בוטל).))
@ 51ד. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))
@ 52. (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ב-4) : (((בוטל).))
@ 53. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ב-4) : (((בוטל).))

@ 53א. שידור בערוץ נפרד (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ח-2)
: בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישדר בערוץ אחד שבו ישודרו רק שידורי בעל הרישיון ושידורי חברת החדשות.

@ 54. זכיון ליחידת שידור (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ו, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ו)
: (א) שידורי טלוויזיה יתקיימו בתקופת תוקפם של הזיכיונות לשידורי טלוויזיה במסגרת שני ערוצי טלוויזיה, שהם ערוץ 2 והערוץ השלישי; זיכיון לשידורי טלוויזיה יינתן, בכל ערוץ, בתקופת הזיכיון הראשונה וכן בתקופות ההארכה שניתנו לפי [[סעיפים 34(ב3)]], [[37א(א)(1)]] [[או 37ג(א), (ב) או (ב1)]], ככל שניתנו, בערוץ 2 - לשלושה זוכים במכרז.
: (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), פקע או בוטל זיכיון שניתן לאחת מיחידות השידור בערוץ השלישי, לא החל בעל זיכיון בערוץ השלישי בשידוריו או חדל מלשדר, או לא הוענק זיכיון לאחת מיחידות השידור בערוץ השלישי, רשאית המועצה, אם נוכחה כי הדבר נדרש, בין השאר, כדי להבטיח רצף בשידורים, לקבוע, באישור הועדה, הוראות להפעלת אותה יחידת שידור, ובכלל זה לקבוע את ההתאמות והשינויים הנדרשים [[בתוספת הראשונה]], [[בתוספת השניה]] ובכללים לפי חוק זה.
: (א2) הוראות כאמור בסעיף קטן (א1), יכול שיקבעו כי בעל הזיכיון או הזוכה במכרז שנותר בערוץ השלישי (בסעיף זה - בעל הזיכיון הנותר), יפעיל גם את יחידת השידור האמורה, אם ביקש זאת, ובלבד -
:: (1) שהתחייבויות שבעל הזיכיון שזיכיונו פקע או בוטל, שלא החל בשידוריו או שחדל מלשדר, או הזוכה במכרז, לפי הענין, קיבל על עצמו במסגרת המכרז שקדם למתן הזיכיון, וכן התנאים וההתחייבויות שחלו עליו, או שהיו אמורים לחול עליו, לפי חוק זה, יחולו על בעל הזיכיון הנותר, בהתאמות הנדרשות לפי נסיבות הענין, כפי שייקבע;
:: (2) בתאגיד בעל הזיכיון הנותר יתקיימו הוראות [[סעיף 41(ב1)]] ולא יתקיים בו אחד מאלה:
::: (1)(א) הוא תאגיד המחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון;
:::: (ב) עיתון מחזיק בו ביותר משמונה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו;
:::: (ג) הוא תאגיד שאדם המחזיק, במישרין או בעקיפין, בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון, או בשליטה בעיתן, מחזיק בו, במישרין או בעקיפין, ביותר משמונה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי השליטה, או בשליטה בו;
::: (2) הוא תאגיד, אשר עיתון קשור מחזיק בו בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה, או שמי שמחזיק בו שיעור כלשהו של אמצעי שליטה הוא עיתון קשור;
:: בסעיף זה -
::- &quot;עיתון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 41(ב)(4)]];
::- &quot;עיתון קשור&quot; - תאגיד שהוא עיתון, או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד שהוא עיתון או בעל שליטה בעיתון, והוא גם בעל ענין בבעל זיכיון אחר לשידורים, כהגדרתו [[בסעיף 41(ב1)(1)]].
: (ב) המועצה תקצה את יחידות השידור השונות ותקבע את מסגרת הזמן של כל יחידת שידור.
: (ג) בעלי הזכיון באותו ערוץ רשאים באישור מראש של הרשות להחליף ביניהם יחידת שידור או חלק ממנה.
: (ד) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע הסדרתם של שידורי טלוויזיה, לרבות בערוצים נוספים, לפי חוק זה או לפי כל דין.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;יחידת שידור&quot; - ימים, לרבות ימים מסוימים בשבוע כפי שתקבע המועצה בזיכיון;
::- &quot;יום&quot; - תקופה משעה 05.00 עד 05.00 שלאחריו.

@ 54א. איחוד בעל זיכיון בערוץ 2 ובעל זיכיון בערוץ השלישי (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 54]], פקע או בוטל זיכיון שניתן לאחת מיחידות השידור בערוץ השלישי, לא החל בעל זיכיון בערוץ השלישי בשידוריו או חדל משידוריו, או לא הוענק זיכיון לאחת מיחידות השידור בערוץ השלישי, רשאית המועצה, באישור השר והועדה, להתיר לבעל זיכיון בערוץ 2 ולבעל הזיכיון הנותר בערוץ השלישי להתאגד לתאגיד אחד, שיהיה בעל זיכיון בערוץ השלישי, ולקבוע הוראות ותנאים שיחולו לענין זה, ובלבד שעל התאגיד האמור יחולו הוראות [[סעיף 54(א2)]].
: (ב) התירה המועצה פעולה כאמור בסעיף קטן (א), תקבע, באישור השר והועדה, את ההסדרים שיחולו בערוץ 2, כדי להתאימם להפעלת הערוץ על ידי שני בעלי זיכיונות בלבד, ובכלל זה תקבע, בדרך האמורה, את ההתאמות הנדרשות להפעלת הערוץ כאמור, לרבות ההסדרים וההתאמות הנדרשים לענין העברת אמצעי השליטה בחברת החדשות לבעלי הזיכיונות הנותרים בערוץ 2.
: (ג) בתקופת הזיכיון הראשונה בערוץ 2, אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לחייב מי מהמחזיקים באמצעי שליטה, בבעלי הזיכיונות הנותרים בערוץ 2, להפחית מהחזקותיהם באמצעי שליטה, שהיו מותרות להם ושהוחזקו בפועל במי מבעלי הזיכיונות הנותרים באותו ערוץ ערב תחילת [[15:300472|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 17), התשס&quot;ב-2002]].
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו אם שניים מבעלי הזיכיונות בערוץ 2 התאגדו לתאגיד אחד בהתאם להוראות [[סעיף 71א(א)(1) ו-(2)]].

@ 55. זכיון לטלויזיה הלימודית (תיקון: תשנ&quot;ב, תש&quot;ס, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה, תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3)
: (א) המועצה תעניק לטלוויזיה הלימודית ללא מכרז, זכיון לשידורי טלויזיה לתקופת זכיון ראשונה, כמשמעותה [[בסעיף 34(ב)]]; זכיון כאמור יינתן ליחידת שידור בהיקף של שביעית מכלל יחידות השידור, לנושאים לימודיים-חינוכיים בלבד ובשעות צפייה של האוכלוסיה לה מיועדים שידורים אלה.
: (א1) החל ביום תחילת השידורים בערוץ השלישי, יינתן לטלוויזיה הלימודית זיכיון כאמור בסעיף קטן (א) בהיקף של שמונה אחוזים וחצי מכלל יחידות השידור בערוץ 2 וזיכיון כאמור בהיקף של שמונה אחוזים וחצי מכלל יחידות השידור בערוץ השלישי; תוקפם של הזיכיונות האמורים יהא עד ליום ה' בחשון התשס&quot;ד (31 באוקטובר 2003), ואולם אין בכך כדי לגרוע מסמכויות המועצה לפי [[סעיף 37]].
: (א2) (((בוטל).))
: (א3)(1) המועצה תעניק לטלוויזיה הלימודית בלא מכרז, זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, לתקופת הזיכיון האמורה [[בסעיף 34(ב1)]], שתחילתה ביום כ&quot;ט בתשרי התשס&quot;ו (1 בנובמבר 2005); זיכיון כאמור יינתן ליחידת שידור בהיקף של שמונה אחוזים וחצי מכלל יחידות השידור בערוץ 2 לנושאים ובשעות כאמור בסעיף קטן (א).
:: (2) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכויות המועצה לפי הוראות [[סעיף 37]].
: (ב) משהיתה הטלויזיה הלימודית לבעלת זכיון כאמור, יהיה דינה כדין כל בעל זכיון לפי חוק זה, למעט לעניין [[סעיפים 51]], [[51א]], [[51ב]], [[52]], [[53]], [[54(א) ו-(ב)]], [[59]], [[66]], [[67]], [[70]], [[71ד]], [[99]] [[ו-100]].
: (ג) מחצית לפחות מכלל שידורי הטלויזיה הלימודית תהיה מהפקה מקומית כהגדרתה [[בסעיף 58]].
: (ד) הטלויזיה הלימודית תשלם לרשות דמי זכיון שנתיים מתוך הכנסותיה מביצוע שידורים וממתן שירותים אחרים, בשיעור ובאופן שיקבע השר מעת לעת בתקנות.
: (ה) בסעיף זה, &quot;יחידת שידור&quot; - שעות שידור, לרבות חלקי שעה, בימים שונים בשבוע, בשעות שונות או בזמנים קבועים, הכל כפי שתקבע המועצה בזכיון או בכללים.

@ 56. סייג לזכיון או לרישיון (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ב-2, תשנ&quot;ד, תש&quot;ס, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) לא יינתן זיכיון לשידורי טלוויזיה או רישיון לשידורי טלוויזיה -
:: (1) לבעל זכיון לשידורי טלויזיה;
:: (1א) לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
:: (2) לאדם המחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה אחד או יותר בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
:: (3) לתאגיד, שבבעל ענין בו מתקיים האמור בפסקאות (1), (1א) או (2).
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;החזקה&quot; - לרבות החזקה של בעל ענין כאמור בסעיף זה, למעט החזקה באמצעות חברה שמניותיה הוצעו לציבור על פי תשקיף ונסחרים בבורסה בישראל, ובלבד שמחזיק אחד או בעל ענין אחד שמתקיים בו האמור בסעיף זה, אינו מחזיק בה מחצית או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה, או שהוא אינו בעל היכולת לכוון את פעילותה בדרך אחרת.

=== סימן ב': שירותי טלטקסט (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ===

@ 57. זכיון לשירותי טלקסט (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) המועצה רשאית לאפשר הפעלת שירותי טלטקסט בין בדרך של מתן זכיון ובין בדרך אחרת; החליטה המועצה לאפשר הפעלת שירותי טלטקסט בדרך אחרת, יחולו על שירותים אלה הוראות חוק זה, בשינויים המחוייבים, הכל כפי שתורה המועצה.
: (ב) זכיון כאמור בסעיף קטן (א) לא ייחשב זכיון נוסף לענין [[סעיף 56]].

=== סימן ג': תוכן השידורים ===

@ 58. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הפקה מקומית&quot; - תכנית שהופקה כולה או רובה בישראל, למעט תכנית חדשות, תכנית בענייני היום ותכנית ספורט הכל לפי כללים שתקבע המועצה;
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש״ע–2009]].))
:- &quot;הפקה עצמית&quot; - הפקה מקומית שהפיק בעל זכיון לשידורי טלויזיה בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או תאגיד שבעל זכיון או שבעל רישיון כאמור הוא בעל ענין בו, בין במישרין ובין בעקיפין;
:- &quot;הפקה מקומית קנויה&quot; - הפקה מקומית שאינה מהפקה עצמית, ואינה הפקה של מוסד ממשלתי, או של מי שרשאי לשדר לציבור על פי דין, או אינה הפקה של תאגיד שהשליטה בו היא בידי תאגיד הרשאי לשדר כאמור או בידי בעלי ענין בו, במישרין או בעקיפין.

@ 59. הקצאת זמן שידור להפקות מקומיות (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) ארבעים אחוזים לפחות מכלל שידורי הטלוויזיה יהיו מהפקות מקומיות, שהופקו במיוחד לצורך שידורן על פי חוק זה ובהתאם לכללים שייקבעו בדבר הקצאת תנאים ותקציבים, ובלבד שכללים כאמור יאפשרו ביצוע הפקות ברמה ובאיכות הולמים; ואולם הרשות תפעל להרחבת חלקם של שידורי טלוויזיה מהפקות מקומיות, לרבות בתקופת הזיכיון הראשונה, ובלבד שהרחבה כאמור יכול שתכלול הפקות מקומיות שלא הופקו במיוחד לצורך שידורן על פי חוק זה ובהתאם לכללים כאמור.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש״ע–2009]].))
: (ב) מתוך כלל ההפקות המקומיות ונוסף על החובות שתקבע המועצה בזיכיון או בכללים, ישדר בעל זיכיון בכל שנה תכניות כמפורט [[בתוספת הראשונה]], ובכמות שלא תפחת מן המכסות השנתיות הקבועות בה.
: (ג) המועצה, באישור הועדה, רשאית לשנות את [[התוספת הראשונה]].
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, רשאית המועצה, בידיעת השר והועדה, להתיר, למשך השנתיים הראשונות מיום תחילת שידורים בידי בעל זיכיון בערוץ השלישי, הפחתה בהיקף השידורים הקבוע [[בתוספת הראשונה]] או [[בתוספת השניה]], לפי הענין, שבהם מחויב בעל זיכיון בערוץ השלישי, ובלבד שההפחתה לא תעלה על מחצית היקף השידורים כאמור.

@ 59א. הוראות לענין קיום התחייבויות בערוץ השלישי (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ו, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) בעל זכיון בערוץ השלישי שקיים מיום ו' בחשון התשס&quot;ד (1 בנובמבר 2003) עד תום שנת הזכיון השניה ביום ד' בשבט התשס&quot;ד (27 בינואר 2004) את כל התנאים והמחויבויות שחלים עליו לגבי התקופה האמורה, לפי הוראות [[סימן זה]], הוראות [[סעיפים 99]] [[ו-100]] והוראות [[התוספת השניה]], יראו אותו כאילו קיים את התנאים והמחויבויות לפי [[סימן זה]] [[והתוספת הראשונה]] או [[התוספת השניה]], לפי הענין, בשתי שנות הזכיון הראשונות.
: (ב) לענין סעיף קטן (א) לא תובא בחשבון הפרה זניחה של תנאי או מחויבות.
: (ג) בלי לגרוע משאר סמכויות המועצה לפי חוק זה, רשאית המועצה להתיר לבעל זיכיון בערוץ השלישי לקיים את התנאים וההתחייבויות שעליו לקיים בתקופת הביניים, לפי [[התוספת הראשונה]] [[והתוספת השניה]], ולפי שאר הוראות חוק זה, כללי המועצה והוראות הזיכיון שענינם הפקות מקומיות וההוצאות לגביהן, במועדים מאוחרים יותר שתקבע, ובלבד שהמועדים הנדחים שתקבע יחולו עד תום תקופת הזיכיון הראשונה, ושבעל הזיכיון ימלא, עד תום התקופה האמורה, את מלוא התנאים וההתחייבויות כאמור; לענין זה, &quot;תקופת הביניים&quot; - התקופה שמיום ה' בשבט התשס&quot;ד (28 בינואר 2004) עד יום כ&quot;ז בטבת התשס&quot;ו (27 בינואר 2006).
: (ד) החליטה המועצה להתיר לבעל זיכיון בערוץ השלישי לקיים את התנאים וההתחייבויות כאמור בסעיף קטן (ג) במועדים מאוחרים יותר, רשאית היא לקבוע כי הליך הבדיקה לפי [[סעיף 34(ג)(2)]] יידחה בשנה אחת.

@ 60. זמן שידור להפקות מקומיות קנויות (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3)
: מחצית לפחות מהשידורים שהוקצו להפקות המקומיות בהתאם לקבוע [[בסעיפים 55]] [[ו-59]], תהיה מהפקות מקומיות קנויות ובהתאם לכללי המועצה.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש״ע–2009]].))

@ 61. שידורים בערבית ותרגום (תיקון: תשע&quot;ח)
: המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין שידורים בשפה הערבית, לרבות לעניין משכם והקרנת תרגום תוכנם.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש״ע–2009]].))

@ 62. מניעת תכניות דומות (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) המנהל רשאי, מיזמתו או לפי פנייתו של בעל זכיון לשידורי טלויזיה, להורות לבעל זכיון אחר באותו ערוץ טלוויזיה להימנע מהפקת תכנית כלשהי או לחדול מהפקתה, אם ראה כי תכנית זהה או דומה, הופקה או הוחל בהפקתה בידי בעל זכיון.
: (ב) בעל זכיון הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל רשאי לערור עליה לפני המועצה תוך חמישה עשר ימים מיום קבלתה; המועצה תדון ותחליט בערר.

@ 62א. איסור התקשרות (תיקון: תשנ&quot;ב, תש&quot;ס, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ו, תשע&quot;ט)
: (א) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לא יתקשר, במישרין או בעקיפין, בהסכם עם בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה אחר או עם בעל רישיון לשידורי טלוויזיה אחר לענין שידור, רכישה, או הפקה של תכניות או שידורים אחרים, לרבות תשדירי פרסומת.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית המועצה לאשר מעת לעת, התקשרות מסוימת בין בעלי זכיונות לשידורי טלוויזיה באותו ערוץ טלוויזיה בענין שידורם, הפקתם או רכישתם, של משדרי ספורט, תעודה, או תכניות אחרות, אם שוכנעה כי יש חשיבות בהבטחת רצף תכני בשידורים בין יחידות השידור של בעלי הזכיון כולם או חלקם, וכן רשאית היא, במקרים מיוחדים, לאשר התקשרות כאמור בשים לב לחשיבותה ויחודיותה של ההפקה או הרכישה המשותפת.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על חברת החדשות ואין בהן כדי לגרוע מהוראות [[בחוק התחרות הכלכלית]].
: בסעיף זה -
:- &quot;בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה&quot; - לרבות בעל ענין בו, ולרבות תאגיד בשליטתו של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, אחד או יותר, או של בעלי הענין בבעל זכיון כאמור, יחד או לחוד;
:- &quot;בעל רישיון לשידורי טלוויזיה&quot; - לרבות בעל עניין בו, ולרבות תאגיד בשליטתו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, אחד או יותר, או של בעלי העניין בבעל רישיון כאמור, יחד או לחוד;
:- &quot;רכישה&quot; - לרבות רכישת זכויות שידור או זכויות הבאה לשידור.

@ 62ב. עורך ראשי (תיקון: תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: המנהל הכללי של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יהיה העורך הראשי של השידורים של בעל הזכיון או של בעל הרישיון, לפי העניין, ונתונה לו הסמכות להכריע בכל ענין הנוגע לתוכנם.

=== סימן ג'1: מימון הפקה ורכישה של תכניות וסרטים ישראליים (תיקון: תשס&quot;ג-2, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א) ===

@ 62ג. הוצאה שנתית למימון הפקה ורכישה של תכניות וסרטים ישראליים (תיקון: תשס&quot;ג-2, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ח)
: (א) החל ביום ו' בחשון התשס&quot;ד (1 בנובמבר 2003) וכל עוד קיימים בעלי זיכיון לשידור טלוויזיה יחולו עליהם הוראות אלה:
:: (1) בעלי הזכיונות בכל ערוץ יוציאו, בכל שנה, הוצאה למימון הפקה ורכישה של התכניות המשודרות בערוץ, באותה שנה, הכוללת את ההוצאה באותה שנה לתפעול השוטף של חברת החדשות, או לרכישה של שידורי חדשות אם אושרה לפי [[סעיף 63א1]] וכן הוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים; מרכיבי ההוצאה כאמור בסעיף זה יהיו כמפורט [[בתוספת השניה]], וסכומה לא יפחת מהסכום הקבוע בה;
:: (2) על בעלי הזכיונות יחולו ההוראות הקבועות [[בתוספת השניה]] ולא יחולו הוראות [[סעיף 59(ב)]] [[והתוספת הראשונה]]; שאר הוראות החוק, וכן הכללים, יחולו עליהם ככל שאינם סותרים את הוראות [[התוספת השניה]];
:: (2א)(א) על אף האמור בפסקה (2), ההוצאה שעל בעלי הזיכיונות בערוץ 2 להוציא למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ בתקופה שמיום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015) עד יום י״ג בתמוז התשע״ה (30 ביוני 2015), לפי הוראות הכללים והוראות הזיכיון החלות לגביהם, תופחת בסכום השווה להפרש שבין מחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון כמשמעותה [[בסעיף 2(א) לתוספת השנייה]] לבין מחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל רישיון כמשמעותה [[בסעיף 2א לתוספת האמורה]];
::: (ב) אין בהוראות פסקת משנה (א) כדי לגרוע מההוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות, מההוצאה לשם הפקת תכניות סוגה עילית או מההוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים שעל בעלי הזיכיונות בערוץ 2 להוציא לפי הוראות הכללים והוראות הזיכיון החלות לגביהם;
::: (ג) ההפחתה האמורה בפסקה זו תחולק בין בעלי הזיכיונות בערוץ 2 בהתאם לחלוקת יחידות השידור ביניהם בתקופה האמורה בפסקת משנה (א);
:: (3) בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו-(2) -
::: (א) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה רשאי לדחות את הביצוע של מחויבויות במכרז שעניינן מימון, הפקה ורכישה של תכניות סוגה עילית, שהן מעבר למחויבויות האמורות לפי [[התוספת השנייה]], שלא קוימו עד [[לתיקון מס' 37]], לתקופה של שש שנים שתחילתן ביום כניסתו לתוקף של רישיון לשידורי טלוויזיה שיינתן לו, ויהיה עליו לקיימן כבעל רישיון לשידורי טלוויזיה, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
::: (ב) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה רשאי לדחות את הביצוע של עד עשרים ושבעה אחוזים ממחויבויותיו במכרז שעניינן מימון, הפקה ורכישה של תכניות סוגה עילית, שהן מעבר למחויבויות האמורות לפי [[התוספת השנייה]], ביחס לכל שנה בשנים 2013 עד 2015, לתקופה של שש שנים שתחילתן ביום כניסתו לתוקף של רישיון לשידורי טלוויזיה שיינתן לו;
::: ובלבד שמסר למועצה, עם הגשת תכנית העבודה השנתית לאישורה, הודעה על כוונתו לדחות את הביצוע כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) והפקיד כתבי התחייבויות כפי שתורה עליהן המועצה ובמועד שתורה, להבטחת קיומן של המחויבויות האמורות.
: (א1)(1) בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יוציא, בכל שנה, הוצאה למימון הפקה ורכישה של התכניות המשודרות בערוץ שבו הוא משדר, באותה שנה, הכוללת את ההוצאה באותה שנה לתפעול השוטף של חברת החדשות, או לרכישה של שידורי חדשות אם אושרה לפי [[סעיף 63א1]] וכן הוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים; מרכיבי ההוצאה כאמור בסעיף זה יהיו כמפורט [[בתוספת השנייה]], וסכומה לא יפחת מהסכום הקבוע בה.
:: (2) על בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יחולו ההוראות הקבועות [[בתוספת השנייה]].
: (א2) (((בוטל).))
: (ב) המועצה, באישור הועדה, רשאית לשנות את [[התוספת השניה]].

@ 62ד. תכנית לדחיית הוצאה לקולנוע (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאי להגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת, הכוללת שלבי פעולה, לדחייה עד יום ט' בטבת התשע&quot;ה (31 בדצמבר 2014) של ההתחייבויות והתנאים לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון, שעניינם ההוצאה לשם הפקה של סרטים ישראליים, בסכום שלא יעלה על 10 מיליון שקלים חדשים (בסעיף זה - התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע); הסכום האמור יעודכן בהתאם להוראות [[סעיף 8(ד) לתוספת השניה]].
: (ב) המועצה תחליט בדבר אישור התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע עד יום י&quot;ד באדר התש&quot;ע (28 בפברואר 2010).
: (ג) אישרה המועצה את התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, רשאית היא להורות לבעל הזיכיון להמציא פיקדון כספי או ערבות בנקאית, בסכום שתורה, בתוך 30 ימים ממועד האישור כאמור בסעיף קטן (ב), להבטחת ביצועה של התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי [[סעיף 33(ב)(3)]].
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), אישרה המועצה את התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, ימציא בעל הזיכיון פיקדון כספי או ערבות בנקאית, עד יום ד' בכסלו התשע&quot;ב (30 בנובמבר 2011), בסכום ההוצאה שעליו להשלים לפי התכנית שאושרה כאמור, בהפחתת סכום הפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית שהמציא בהתאם לאותו סעיף קטן, להבטחת ביצועה של התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, נוסף על הפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית שהמציא לפי סעיף קטן (ג) [[וסעיף 33(ב)(3)]].
: (ה) המנהל יורה לבעל הזיכיון על תנאי הפיקדון הכספי או נוסח הערבות הבנקאית, לפי העניין, לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד).
: (ו) לא עמד בעל הזיכיון בהוראות התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, או שלא המציא פיקדון כספי או ערבות בנקאית שהיה עליו להמציא לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), יראו בכך הפרה של תנאי מהותי בזיכיון לעניין [[סעיף 37(א)(4)]].

@ 62ה. שימוש בסכומים שהתקבלו בשל מימוש בטוחות ובשל רכישת חברות החדשות של ערוץ 2 ושל הערוץ השלישי (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הפקה מקומית קנויה&quot; - הפקה מקומית כהגדרתה [[בתוספת הראשונה]] שהיא הפקה מקומית קנויה כהגדרתה [[בסעיף 58]], העומדת בכללי המועצה שנקבעו לפי [[סעיף 60]];
::- &quot;תכנית ממומנת&quot; - הפקה מקומית קנויה שמומנה מסכומים שקיבל בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי הוראות סעיף קטן (ד).
: (ב) החל במועד המעבר, סכומים שהתקבלו בידי הרשות ממימוש ערבות או פיקדון כאמור [[בסעיף 33א(א)(2)(ב)]], וכן סכומים שהתקבלו מתשלומים לפי [[סעיפים 71ד(יא) או (יג)(1)]] [[או 71ה(ט)]], ישמשו למימון הפקות מקומיות קנויות שהן תכניות סוגה עילית, באופן האמור בסעיף קטן (ד), אשר ישודרו בשידוריהם של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), המועצה רשאית לקבוע כי סכומים שהתקבלו בידי הרשות כאמור באותו סעיף קטן ישמשו בחלקם למימון הפקות מקומיות קנויות שאינן תכניות סוגה עילית, באופן האמור בסעיף קטן (ד) ובהתאם לכללים שקבעה המועצה, ובלבד שלדעת המועצה קיימים טעמים המצדיקים זאת.
: (ד) סכומים כאמור בסעיף קטן (ב) יופקדו בחשבון נפרד שתנהל הרשות ויועברו על ידה לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה שביקש לקבל מימון להפקות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) והרשות מצאה כי עמד בכללים שקבעה המועצה בדבר התנאים שבהם יצטרך לעמוד לשם קבלת מימון כאמור ובדבר אופן הגשת בקשה למימון הפקות כאמור.
: (ה) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישדרו תכניות ממומנות בהתאם לכללים שקבעה המועצה בדבר שיבוץ תכניות כאמור.
: (ו) המועצה תקבע כללים להכרה חלקית בסכומים ששימשו להפקת תכניות ממומנות ששובצו בשידורי בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, ובהיקף שעות השידור של תכניות כאמור, לצורך עמידתו של בעל הזיכיון או בעל הרישיון האמור, לפי העניין, במחויבויותיו לפי הוראות [[סעיף 62ג]]; ואולם במהלך תקופה של שנתיים שתחילתה במועד שבו מומשו בידי הרשות ערבות או פיקדון שהפקיד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לא יהיה ניתן להכיר בסכומים ששימשו להפקת תכנית ממומנת ששובצה בשידוריו של מי שהפקיד את הערבות או הפיקדון האמורים, ובשעות השידור של התכנית, לצורך עמידה במחויבויותיו לפי הוראות [[סעיף 62ג]].
: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שימוש בכספים שהתקבלו ברשות לפי סעיף 62ה לחוק), התשפ״ה–2024]].))

@ 62ו. שימוש בסכומים שהתקבלו בשל שימוש באפיק או בנכסים לא מוחשיים (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;רישיון כללי לשידורי כבלים&quot; ו&quot;בעל רישיון לשידורי לוויין&quot; - כהגדרתם [[+|בסעיפים 6א]] [[ו-6מג לחוק התקשורת]], בהתאמה;
::- &quot;הפקה מקומית קנויה&quot; - כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (1) לעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה - הפקה מקומית קנויה כהגדרתה [[בסעיף 62ה(א)]], שהיא תכנית סוגה עילית כהגדרתה [[בתוספת הראשונה]], למעט תכנית מיוחדת כאמור בפסקה (3) להגדרה האמורה;
::: (2) לעניין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין - הפקה מקומית קנויה כהגדרתה [[בסעיף 6א לחוק התקשורת]], שהיא סוגה מורכבת כמשמעותה בכללים שנקבעו לפי [[סעיף 6ה(5) לחוק התקשורת]];
::- &quot;המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין&quot; - כמשמעותה [[בחוק התקשורת]];
::- &quot;תכנית ממומנת&quot; - הפקה מקומית קנויה שמומנה מסכומים שקיבל בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין לפי הוראות סעיף קטן (ג).
: (ב)(1) סכומים שהתקבלו מתשלומים לפי [[סעיפים 37ד]], [[37ה]] [[ו-71ה(ח)]] ישמשו למימון הפקות מקומיות קנויות, שישודרו בשידוריהם של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, בעל רישיון לשידורי לוויין, בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה, ויחולקו בין הגופים האמורים, ובלבד שלעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, הוראות פסקה זו יחולו, לגבי סכומים שהתקבלו עד יום תחילתו של [[20:491148|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 44), התשע״ח–2018]], רק על מי שהיה בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ערב תחילתו של [[החוק האמור]].
:: (2) חלוקה כאמור בפסקה (1) תיעשה לפי יחס שיורה עליו השר, בהתאם לאמות מידה שיורה עליהן השר מראש, והכל בהסכמת שר האוצר; החלוקה ואמות המידה ייקבעו בשים לב להשלכות [[סעיף 6כא1 לחוק התקשורת]] על בעלי רישיון כלליים לשידורי כבלים ובעלי רישיונות לשידורי לוויין ולצורך בקידום היצירה הישראלית.
:: (3) אמות המידה לפי סעיף קטן זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
:: ((פורסמו [[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/11072021/he/Standards_Bid_Minister_Decision.pdf | אמות המידה לקביעת יחס חלוקת תשלומים למימון הפקות מקומיות קנויות מסוגה עילית/מורכבת]].))
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (תכניות ממומנות בטלוויזיה), התשפ&quot;ב-2021]].))
: (ג) סכומים כאמור בסעיף קטן (ב) יופקדו בחשבון נפרד שינהל החשב הכללי במשרד האוצר ויועברו על ידו לגופים המפורטים בסעיף קטן (ב) שביקשו לקבל מימון להפקות כאמור באותו סעיף קטן ((&lt;s&gt;האמור&lt;/s&gt;)), וכן -
:: (1) לעניין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין - המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין מצאה כי עמד בכללים שקבעה בדבר התנאים שבהם יצטרך לעמוד לשם קבלת מימון כאמור ובדבר אופן הגשת בקשה למימון הפקות כאמור;
:: (2) לעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה - הרשות מצאה כי עמד בכללים שקבעה המועצה בדבר התנאים שבהם יצטרך לעמוד לשם קבלת מימון כאמור ובדבר אופן הגשת בקשה למימון הפקות כאמור.
: (ד)(1) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין ישדרו תכניות ממומנות, בהתאם לכללים שקבעה המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין בדבר שיבוץ תכניות כאמור; הסכומים ששימשו להפקת תכניות ממומנות ושעות השידור של תכניות כאמור לא יובאו בחשבון לצורך בחינת עמידתו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין במחויבויותיו לפי [[חוק התקשורת]], כללי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין ותנאי הרישיון.
:: (2) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישדרו תכניות ממומנות בהתאם לכללים שקבעה המועצה בדבר שיבוץ תכניות כאמור; הסכומים ששימשו להפקת תכניות ממומנות ושעות השידור של תכניות כאמור לא יובאו בחשבון לצורך בחינת עמידתו של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה במחויבויותיו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון או הרישיון, לפי העניין.

=== סימן ד': שידורי חדשות בטלויזיה וחברת החדשות ===

@ 63. שידורי חדשות (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ח, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ו-2)
: (א) שידורי חדשות במסגרת שידורי הטלוויזיה לפי חוק זה יהיו בהתאם להוראות [[סימן זה]] בלבד.
: (ב) (((יבוטל ביום 1.1.2027):)) המועצה תקבע את המועדים של שידורי החדשות ואורכם.
: (ג) המועצה רשאית לקבוע כי שידורי חדשות יהיו בנוסף לעברית, גם בערבית ובשפות אחרות, הכל כפי שתקבע.
: (ד) דינה של חברת החדשות שמשדרת את שידורי החדשות של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, לעניין חוק זה, כדין כל בעל זכיון אחר לשידורי טלויזיה, למעט לענין [[סעיפים 34]], [[35]], [[37]], [[54]], [[60]], [[71ד]], [[71ה]], [[102א1]] [[ו-102א2]].

@ 63א. חברות החדשות (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח)
: (א) שידורי החדשות בשידוריהם של בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 ישודרו באמצעות חברת החדשות של ערוץ 2, שתוקם ותפעל לפי [[סימן זה]], ובהתאם לזיכיון שהעניקה לה המועצה.
: (ב)(1) שידורי החדשות בשידוריו של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי ישודרו באמצעות חברת החדשות של הערוץ השלישי, שתוקם ותפעל לפי הוראות [[סימן זה]], בשינויים המתחייבים לגביה מהוראות [[סעיף 54]], כפי שקבע השר, ובהתאם לזיכיון שהעניקה לה המועצה.
::: ((פורסמו תקנות הבזק (חברת החדשות של הערוץ השלישי), התשס&quot;א-2000 (ק&quot;ת תשס&quot;א, 428), הקובעות כי עקב השינויים המתחייבים מהוראותיו של [[סעיף 54]] - יהיה הרוב הדרוש לבחירת מנהל חברת החדשות לפי [[סעיף 68(א)]] - שישים ושישה אחוזים מחברי מועצת המנהלים; ולהעברת מנהל חברת החדשות מכהונתו לפי [[סעיף 69(א)(3)]] - שישים ושישה אחוזים מחברי מועצת המנהלים.))
:: (2) לצורך קיום שידורי חדשות בשנה הראשונה של תקופת הזיכיונות הראשונים בערוץ השלישי, רשאית חברת החדשות של הערוץ השלישי לרכוש שידורי חדשות המופקים והמשודרים לפי כל דין.
: (ג) שידורי החדשות בשידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישודרו באמצעות חברת חדשות, שתוקם ותפעל לפי הוראות [[סימן זה]], ובהתאם לרישיון שהעניקה לה המועצה; דינה של חברת החדשות כאמור, לעניין חוק זה, כדין כל בעל רישיון אחר לשידורי טלוויזיה, למעט לעניין [[סעיפים 34]], [[35א]], [[37]], [[37ד]], [[37ה]], [[60]], [[62ה]] [[ו-62ו]].
: (ד)(1) בשידורי החדשות כאמור בסעיף קטן (ג), לא ייעשה שימוש בסימני מסחר, רשומים או שאינם רשומים, הנוגעים לשמה של חברת החדשות של ערוץ 2 או לשמה של חברת החדשות של הערוץ השלישי, לרבות סימני מסחר הכוללים את המספרים 2, 22 או 10, ששימשו את חברת החדשות של ערוץ 2 או את חברת החדשות של הערוץ השלישי.
:: (2) המנהל רשאי להורות על איסור שימוש בסימן מסחר, רשום או שאינו רשום, בעל מאפיינים דומים לסימני המסחר כאמור בפסקה (1).
: (ה) (((בוטל).))

@ 63א1. רכישת שידורי חדשות (תיקון: תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א)
: כל עוד מתקיימים שידורי טלוויזיה במסגרת שני ערוצי טלוויזיה או יותר, רשאית חברת חדשות, באישור המועצה ובתנאים שתקבע, לרכוש, בכל שנה, שידורי חדשות בסכום שלא יפחת מסכום כקבוע [[בסעיף 4 לתוספת השניה]], מגורם שאישרה המועצה שמקום מושבו בירושלים ושעיסוקו הבלעדי הוא הפקת חדשות, או שהעיסוקים האחרים שלו או של בעל ענין בו אינם פוגמים, לדעת המועצה, בתפקודו העצמאי והבלתי תלוי בהפקת החדשות; לענין החלטה לפי סעיף זה רשאית המועצה לשקול, בין השאר, את הבטחת קיומה של חברת חדשות אחת לפחות לפי [[סימן זה]].

@ 63ב. הגבלות לענין בעל תפקיד (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;א)
: לא יכהן אדם כבעל תפקיד בשתי חברות חדשות או יותר, בעת ובעונה אחת.

@ 64. מהימנות שידורי החדשות
: חברת החדשות תקיים שידורי חדשות מדוייקים, מהימנים ומאוזנים, ולא ישוקפו בהם עמדותיהם ודעותיהם הפרטיות של מנהלי החברה, עובדיה ובעלי מניותיה.

@ 65. איסור פרסומת
: חברת החדשות אינה רשאית לשדר דבר שהוא בגדר שידורי פרסומת, לרבות פרסומת אגב, פרסומת מוסווית או פרסומת בלתי מודעת.

@ 66. בעלי המניות בחברת החדשות (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) בעלי המניות של חברת החדשות של ערוץ 2 יהיו הרשות ובעלי הזיכיונות לשידורי הטלוויזיה בערוץ 2 ובעלי המניות של חברת החדשות שבאמצעותה בעל רישיון לשידורי טלוויזיה משדר שידורי חדשות, יהיו הרשות ובעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, הכל כמפורט להלן:
:: (1) לרשות יהיו ארבעים אחוזים ממניות חברת החדשות המקנות זכויות הצבעה באסיפה הכללית של החברה (להלן - מניות הצבעה);
:: (2) לבעלי זכיונות לשידורי טלוויזיה או לבעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין, יוקצו ששים אחוזים של מניות הצבעה וכן כל המניות המקנות זכויות לקבלת רווחים ולהשתתפות ביתרת נכסיה של חברת החדשות בזמן פירוקה (להלן - מניות רכוש).
: (ב) חלקו היחסי של כל בעל זכיון במניות הצבעה ובמניות רכוש ייקבע בהתחשב במספר בעלי הזכיונות ועל פי היקף יחידת השידור של כל אחד, הכל כפי שתקבע המועצה בכללים.
: (ג) בעל זכיון הבא במקומו של בעל זכיון שזכיונו לאותה יחידת שידור בוטל או שפג תקפו, חייב ברכישת מניות הרכוש של בעל הזכיון הקודם; דרך חישוב התמורה ואופן תשלומה ייקבעו בתקנות.

@ 67. מועצת המנהלים של חברת חדשות (תיקון: תשנ&quot;ב, תש&quot;ס, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) מועצת המנהלים של חברת חדשות תמנה לפחות חמישה דירקטורים, מהם שלוש חמישיות ימנו בעלי הזכיונות לשידורי טלוויזיה בהתאם לחלקם היחסי במניות ההצבעה של חברת החדשות או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, ושתי חמישיות תמנה המועצה לפי סעיף זה, ובלבד שבעלי הזכיונות או שבעל הרישיון לא ימנו למועצת המנהלים יותר משני נציגים שהמליצו עליהם מי שמחזיקים באמצעי שליטה הן בבעל הזכיון או בבעל הרישיון, לפי העניין, והן בתאגיד שהוא עתון כהגדרתו [[בסעיף 41(ב2)(9)]].
: (ב) הדירקטורים שתמנה המועצה לפי סעיף זה (בסעיף זה - דירקטורים מטעם הרשות) יהיו נציגי ציבור, שמתקיימים בהם לפחות תנאי הכשירות לכהונת יושב ראש דירקטוריון של חברה ממשלתית לפי [[+|סעיפים 17]], [[+|17א]], [[+|18ג]] [[ו-24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]], בשינויים המחויבים לפי הענין.
: (ג) לא ימונה כדירקטור מטעם הרשות:
:: (1) מי שמתקיים בו אחד מהסייגים המנויים [[בסעיף 9(א)]];
:: (2) מי שהוא חבר המועצה;
:: (3) מי שיש לו זיקה אישית, כלכלית או אחרת, לרבות כעובד, למורשה לשידורים, למי שהוא בעל ענין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים וכן למי שמחזיק במישרין בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה במורשה לשידורים כאמור; לענין זה, &quot;מורשה לשידורים&quot; - לרבות בעל רישיון לשידורים לפי [[חוק התקשורת]];
:: (4) מי שעיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כדירקטור בחברת החדשות.
: (ד) יושב-ראש מועצת המנהלים של חברת החדשות יהיה אחד הדירקטורים מטעם הרשות אשר ייבחר על ידי מועצת המנהלים.
: (ה) דירקטור מטעם הרשות יתמנה לתקופה של שלוש שנים, וניתן למנותו מחדש.
: (ו) דירקטור מטעם הרשות יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התפטר בהודעה בכתב למועצה;
:: (2) הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
:: (3) נתקיים בו סייג מן הסייגים למינוי אדם כדירקטור מטעם הרשות;
:: (4) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והמועצה העבירה אותו מכהונתו בהודעה בכתב.

@ 68. מינוי מנהל חברת החדשות ותפקידיו (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) מועצת המנהלים של חברת החדשות תמנה את מנהל חברת החדשות על פי המלצת נציגי בעלי הזכיונות או בעל הרישיון בחברה; מנהל חברת החדשות ייבחר ברוב של שבעים וחמישה אחוזים מחברי מועצת המנהלים.
: (ב) תקופת כהונתו של מנהל חברת החדשות תהיה חמש שנים וניתן להאריכה לתקופות נוספות בדרך הקבועה בסעיף קטן (א).
: (ג) מנהל חברת החדשות, בנוסף לשאר תפקידיו, ישמש עורך ראשי של שידורי החדשות.

@ 69. פקיעת כהונה של מנהל חברת החדשות
: (א) מנהל חברת החדשות יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחד מאלה:
:: (1) התפטר בהודעה בכתב שהגיש למועצת המנהלים באמצעות היושב ראש שלה;
:: (2) היושב-ראש של מועצת המנהלים קבע, לאחר התייעצות עמה כי נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו;
:: (3) מועצת המנהלים החליטה ברוב של שבעים וחמישה אחוזים מחבריה להעבירו מכהונתו.
: (ב) חדל מנהל חברת החדשות לכהן לפני תום תקופת כהונתו, ימלא יושב-ראש מועצת המנהלים את תפקידו עד מינוי מנהל אחר של חברת החדשות.

@ 70. מימון (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) בעלי הזכיונות לשידורי טלויזיה או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה יממנו, בדרך של רכישת מניות רכוש, את רכישת מיתקני חברת החדשות וציודה וכן יממנו את אחזקתם, שיפוצם, חידושם, שינויים והחלפתם של אלה וכל יתר הוצאות חברת החדשות, למעט התפעול השוטף.
: (ב) הרשות תממן את הוצאות התפעול השוטף של חברת החדשות, שאת מרכיביו יקבע השר בתקנות.

@ 71. מסמכי היסוד
: אין בכוחם של מסמכי היסוד של חברת החדשות לגרוע מהוראות חוק זה.

=== סימן ה': הוראות לענין תקופת הזיכיון הראשונה - איחוד בעלי זיכיונות (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ===

@ 71א. איחוד בעלי זיכיונות (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 41(ב) ו-(ב1)]], [[54]] [[ו-56]], בתקופת הזיכיון הראשונה יחולו הוראות אלה:
:: (1) שלושת בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאים להתאגד לשני תאגידים שיהיו בעלי זיכיונות לשתי יחידות שידור שיבואו במקום שלוש יחידות השידור שלהם, בחלוקה שתוסכם ביניהם, ובלבד שחלקו של אחד מהם לא יפחת משליש מכלל זמן השידור של בעלי הזיכיונות בערוץ; בסעיף קטן זה, &quot;כלל זמן השידור&quot; - למעט זמן השידור ביום השבת;
:: (2) כל שניים משלושת בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאים להתאגד לתאגיד אחד שיהיה בעל זיכיון ליחידת שידור אחת בהיקף של שני שלישים מכלל זמן השידור של בעלי הזיכיונות בערוץ;
:: (3) שני בעלי הזיכיונות או הזוכים במכרז, לפי הענין, לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי רשאים להתאגד לתאגיד אחד שיהיה בעל זיכיון לשתי יחידות השידור שלהם.
: (ב) התאגדות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שתהא בדרך של הקמת תאגיד משותף חדש או בדרך של העברת הפעילות על פי הזיכיון לאחד מבעלי הזיכיונות או הזוכים במכרז, לפי הענין (להלן - התאגיד החדש), והכל בכפוף להוראות [[סעיף 36(ג), (ד) ו-(ה)]], לפי הענין.
: (ג) המועצה, באישור השר והועדה, תקבע בכללים כי אם שלושת בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 יתאגדו לשני תאגידים חדשים, כאמור בסעיף קטן (א)(1), או שניים מבעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 יתאגדו לתאגיד אחד כאמור בסעיף קטן (א)(2), יחויבו התאגידים האמורים בהפקות מקומיות ובהפקות מקומיות קנויות בשיעורים גבוהים מהשיעורים הנקובים [[בסעיפים 59]] [[ו-60]], הכל כפי שתקבע.
: (ד) התאגדו שני בעלי הזיכיונות או הזוכים במכרז, לפי הענין, בערוץ השלישי, לתאגיד אחד, יחולו על התאגיד החדש הסייגים האמורים [[בסעיף 41(ב1)]] בשינויים אלה:
:: (1) בפסקה (4)(א), במקום &quot;משישה עשר אחוזים&quot; יקראו &quot;משמונה אחוזים&quot;;
:: (2) בפסקה (4)(ב), במקום &quot;בעשרים אחוזים&quot; יקראו &quot;בעשרה אחוזים&quot;;
:: (3) בפסקה (4)(ג), במקום &quot;חמישית&quot; יקראו &quot;עשירית&quot;.
: (ה) התאגדו שלושת בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 לשני תאגידים חדשים כאמור בסעיף קטן (א)(1), או התאגדו שניים מבעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 לתאגיד אחד כאמור בסעיף קטן (א)(2), יחולו עליהם הוראות [[סעיף 41(ב)]], בהתאמה של האחוזים הנקובים [[באותו סעיף]] לשינוי בהיקף יחידות השידור של התאגיד החדש בעל הזיכיון, בכלל זמן השידור בערוץ.
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה), הוראות [[סעיף 41(ב)(4)]] לא יחולו, בתקופת הזיכיון הראשונה בערוץ 2, על החזקות באמצעי שליטה שהיו מותרות ושהוחזקו בפועל, ערב תחילת [[15:300472|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 17), התשס&quot;ב-2002]], בתאגידים בעלי הזיכיונות בערוץ האמור.

@ 71ב. בקשה ואישור (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ט)
: (א) בעלי זיכיונות או זוכים במכרז, לפי הענין, המבקשים להתאחד כאמור [[בסעיף 71א]] יגישו למועצה בקשה בכתב, שלה יצורפו כל מסמך או מידע הנוגעים למלוא ההסכמות ביניהם, וכן פרטים מלאים על בעלי אמצעי השליטה בתאגיד החדש, הכל כפי שתורה המועצה.
: (ב) המועצה תאשר את הבקשה בתוך שלושים ימים ממועד הגשתה לפי החוק, אם ראתה כי התמלאו התנאים האמורים [[בסעיף 71א]] וכי התאגיד החדש לא היה נפסל מהשתתפות במכרז, אילו נערך לפי [[סעיף 42]], ובלבד שלענין התאגדות כאמור [[בסעיף 71א(א)(2)]], המועצה תסרב לבקשה אם סברה שיש בהתאגדות כאמור כדי לגרום לפגיעה מהותית במי מבעלי הזיכיונות, בתחרות ביניהם, או בטובת הציבור.
: (ג) המועצה רשאית להתנות את אישורה בתנאים, לרבות לענין תנאי הזיכיון שיינתן לתאגיד החדש.
: (ד) הממונה, כהגדרתו [[בחוק התחרות הכלכלית]], לא יתנגד לבקשה, כאמור בסעיף זה, לאיחוד של מי מבעלי הזיכיונות או הזוכים במכרז בערוץ השלישי, או של מי מבעלי הזיכיונות בערוץ 2, אלא אם כן השתכנע כי קיימים טעמים מיוחדים להתנגד לה, לאחר ששקל גם את מטרותיו של חוק זה; הממונה ייתן את החלטותיו בתוך שלושים ימים מיום שקיבל את הבקשות, והוראות [[סעיף 38 לחוק התחרות הכלכלית]] לא יחולו לענין זה.

=== סימן ו': הגבלות בתקופת דחיית מחויבויות (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ===

@ 71ג. הגבלות בתקופת דחיית מחויבויות (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: בעל זיכיון שמועד תשלום חוב שהיה חייב לשלם לפי חוק זה לפני יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]], או מועד ההוצאה שהיה עליו להוציא לפי חוק זה לפני המועד האמור, נדחו בהתאם להוראות [[תיקון מס' 32]], לא יבצע חלוקה כהגדרתה [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], ולא יחזיר הלוואה שניתנה לו מאת בעל עניין, כל עוד לא שילם את מלוא החוב או הוציא את מלוא ההוצאה.

=== סימן ז': הוראות מעבר מזיכיונות לשידורי טלוויזיה לרישיונות לשידורי טלוויזיה (תיקון: תשע&quot;א) ===

@ 71ד. רישיון לשידורי טלוויזיה לבעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ג, תשע&quot;ה)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל זיכיון&quot; - בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2;
::- &quot;הפרש ההכנסה&quot; - ההפרש שבין סכום ההכנסה החזויה של בעל זיכיון, בשנה מסוימת, שנקבעה בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי [[סעיפים 24(א)]], [[59]] [[או 60]], לבין סכום ההכנסה בפועל של בעל הזיכיון באותה שנה;
::- &quot;הערכת שווי&quot; - הערכת שווי של חברת החדשות של ערוץ 2 כפי שבוצעה על ידי הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (יד);
::- &quot;ההתחייבויות בתחום התוכן&quot; - ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, שעניינם היקף שעות השידור של תכניות שהיה על בעל זיכיון לשדר, או ההוצאה שהיה עליו להוציא לשם מימון הפקה ורכישה של תכניות או לשם הפקת סרטים ישראליים, למעט ההוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות או הוצאה לרכישת שידורי חדשות שאושרה לפי [[סעיף 63א1]];
::- &quot;כשיר לבקשת רישיון&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) בעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
::: (2) מי שהגיש למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ולדעת המועצה מתקיים בו האמור [[בסעיף 33א(א)(1) ו-(3)]] ובכללים שקבעה המועצה לפי [[סעיף 33א(ג)]], ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 33א(ב)]] או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים;
::: (3) מי שנמסרה לו הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ח).
: (ב) בעל זיכיון רשאי להגיש למועצה, עד למועד שקבעה ושלא יהיה מאוחר משנה לפני מועד המעבר, בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה; תחילת תוקפו של רישיון שניתן על פי בקשה כאמור תהא במועד המעבר.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״א–2011]].))
: (ג) לא הגיש בעל זיכיון בקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה עד למועד האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להגיש למועצה בקשה כאמור אם ניתנה לכך הסכמת בעל הזיכיון השני לשידורי טלוויזיה - החל ממועד המעבר, ובלבד שבקשה כאמור תוגש לא יאוחר משנה לפני תום תקופת זיכיונו.
: (ד) בכפוף להוראות סעיף קטן (ה) או (ו), המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי טלוויזיה למי שהגיש בקשה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), אם מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 33א(א)]] ובכללים שקבעה המועצה לפי [[סעיף 33א(ג)]], ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיפים 33א(ב)]] או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים; ואולם לעניין [[סעיף 41(ב2)]] לא יראו את המבקש כבעל זיכיון אחר כהגדרתו [[בפסקה (9) של הסעיף האמור]], ולעניין [[סעיף 56(א)(1)]] לא יראו את המבקש כבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, רק בשל כך שהוא בעל זיכיון.
: (ה) על אף האמור [[בסעיף 33א(ב)(1)]], מצאה המועצה כי מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) לא קיים בתקופת הזיכיון את ההתחייבויות בתחום התוכן, רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון ועד יום תחילתו של [[תיקון מס' 33]] - בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה עד ליום י&quot;ח בחשוון התשע&quot;ו (31 באוקטובר 2015) של ההתחייבויות כאמור, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
:: (2) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון והנובעות מהפרש ההכנסה - בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה בתוך 36 חודשים ממועד תחילת תוקפו של הרישיון, של ההתחייבויות כאמור, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
:: (3) המועצה אישרה את התכניות לפי פסקאות (1) ו-(2);
:: (4) בעל הזיכיון המציא לרשות ערבות בנקאית אוטונומית בסכומים הנדרשים לביצוע התכניות לפי פסקאות (1) ו-(2), להבטחת ביצוען, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי [[סעיף 33א(א)(2)]]; המנהל יורה לבעל הזיכיון על נוסח הערבות הבנקאית האוטונומית.
: (ו) על אף האמור [[בסעיף 33א(ב)(1)]], מצאה המועצה כי בעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ג), לא קיים בתקופת הזיכיון התחייבויות בתחום התוכן או לא שילם את חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי הפצה או תמלוגים, כמפורט בפסקאות (1) עד (3), רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה בהתקיים האמור באותן פסקאות, לפי העניין:
:: (1) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בעל הזיכיון בתקופת הזיכיון והוא רשאי לדחות לפי [[סעיף 62ג(א)(3)]] - בעל הזיכיון מסר למועצה הודעה כאמור [[בסיפה של סעיף 62ג(א)(3)]], וכן הגיש למועצה לאישורה, במועד הגשת הבקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה, תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה בתוך שש שנים ממועד תחילת תוקפו של הרישיון, של ההתחייבויות כאמור [[בסעיף 62ג(א)(3)]], שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
:: (1א) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בעל הזיכיון בתקופה שמיום תחילתו של [[תיקון מס' 37]] עד יום תחילתו של [[תיקון מס' 39]] - המועצה שוכנעה, מנימוקים שיירשמו, כי חומרת ההפרה ונסיבותיה אינן מצדיקות את אי-מתן הרישיון; לא תוקנה ההפרה עד למועד הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (ג), תורה המועצה לבעל הזיכיון לתקן את ההפרה בתוך תקופת זמן סבירה; הורתה המועצה על תיקון ההפרה כאמור, ימציא בעל הזיכיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל;
:: (2) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בעל הזיכיון בתקופת הזיכיון והנובעות מהפרש ההכנסה - מתקיימים לגבי בעל הזיכיון התנאים המנויים בסעיף קטן (ה)(2) עד (4), בשינויים המחויבים;
:: (3) לעניין חובות בשל דמי זיכיון, דמי הפצה או תמלוגים שבעל הזיכיון היה חייב לשלם לפי [[סימן א' לפרק ח']] לפני יום תחילתו של [[תיקון מס' 39]] - המועצה נוכחה כי בעל הזיכיון שילם את חובותיו כאמור עד יום תחילתו של [[19:306622|התיקון האמור]].
: (ז)(1) מצאה המועצה כי בעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ג) הפר הפרה זניחה של הוראה לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, כאמור [[בסעיף 33א(ב)(1) סיפה]], וההפרה ניתנת לתיקון, תורה לו על תיקון ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור (בסעיף קטן זה - התקופה לתיקון ההפרה).
:: (2) הורתה המועצה על תיקון הפרה כאמור בפסקה (1), ימציא בעל הזיכיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל.
:: (3) לא תוקנה ההפרה במהלך התקופה לתיקון ההפרה וטרם ניתן לבעל הזיכיון רישיון לשידורי טלוויזיה, לא יינתן לו רישיון כאמור.
: (ח) הגיש בעל זיכיון בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ג), תודיע המועצה בתוך שלושה חודשים ממועד הגשת הבקשה, אם הוא עומד בהוראות הסעיפים המפורטים בסעיף קטן (ד), למעט בהוראות [[סעיף 33א(א)(2)]]; הודיעה המועצה לבעל הזיכיון כי הוא עומד בהוראות כאמור, יראו אותו ככשיר לבקשת אפיק לעניין הוראות [[סעיף 37ד]], ויחולו הוראות אלה:
:: (1) פרסום ההודעה לציבור לפי [[סעיף 37ד(ב)]] יהיה, לעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) - תשעה חודשים לפני מועד המעבר, ולעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ג) - תשעה חודשים לפני תום תקופת הזיכיון;
:: (2) החלטת המועצה או קביעתה לפי [[סעיף 37ד(ב)(3)]] יינתנו, לעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) - לא יאוחר משישה חודשים לפני מועד המעבר, ולעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ג) - לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תקופת הזיכיון.
: (ט) נמסרה הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ח), לבעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב), יפקע זיכיונו במועד המעבר.
: (ט1) נמסרה הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ח) לבעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ג), יפקע זיכיונו במועד כניסת הרישיון לתוקף.
: (י)(1) פקע או בוטל זיכיון של אחד מבעלי הזיכיונות, במועד המעבר או לאחר מכן (בסעיף קטן זה - בעל הזיכיון הקודם), רשאי בעל הזיכיון הנותר, לשדר גם ביחידת השידור שבה שידר בעל הזיכיון הקודם, ובלבד שהתחייב לקיים את אחד מהמפורטים להלן, נוסף על התחייבויותיו כבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי הוראות חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון (בסעיף קטן זה - התחייבויותיו הקיימות) -
::: (א) כל התחייבויותיו של בעל הזיכיון הקודם לפי הוראות חוק זה, כללי המועצה, ותנאי הזיכיון בהתאמות שתורה המועצה;
::: (ב) התחייבויות שסכומן שווה למכפלת ההתחייבויות הקיימות ביחס שבין יחידת השידור שהוקצתה לבעל הזיכיון הקודם לבין יחידת השידור שהוקצתה לבעל הזיכיון הנותר עד למועד המעבר.
:: (2) בחר בעל הזיכיון הנותר כאמור בפסקה (1) שלא לשדר ביחידת השידור שבה שידר בעל הזיכיון הקודם, תפרסם הרשות, על אף הוראות [[סעיפים 33(א)]] [[ו-38]], מכרז פומבי למתן זיכיון לשידורי טלוויזיה ביחידת השידור שבה שידר בעל הזיכיון הקודם, ותקופת תוקפו של הזיכיון כאמור תהיה כקבוע [[בסעיף 34(ב2)]]; על מכרז כאמור יחולו ההוראות לפי [[סימן ב' בפרק ג']].
: (יא) לא הודיעו בעלי הזיכיונות למועצה על כוונתם להחזיק במשותף בחברת החדשות של ערוץ 2 בהתאם להוראות סעיף קטן (יג), ולא נותרו עוד בעלי זיכיונות במועד המעבר או לאחר מכן, תבצע הרשות הערכת שווי ותפרסם הודעה לציבור על כוונתה לאפשר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לרכוש את חברת החדשות האמורה, וכן על גובה הערכת השווי, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) ביקש מי שהיה בעל זיכיון עד למועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות כאמור (בסעיף קטן זה - בעל זיכיון קודם), שהוא כשיר לבקשת רישיון, אחד בלבד, לרכוש את חברת החדשות של ערוץ 2, עד למועד שהורתה הרשות, ישלם לרשות בעד הרכישה כאמור את סכום הערכת השווי, וכן ישלם לבעל הזיכיון הקודם האחר, בעד רכישת מניות הרכוש שלו בחברת החדשות של ערוץ 2, את סכום שווי מניות הרכוש האמורות כפי שחישבה הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (יד);
:: (2) ביקשו שני בעלי זיכיונות קודמים שהם כשירים לבקשת רישיון, לרכוש את חברת החדשות של ערוץ 2, עד למועד שהורתה הרשות, תפרסם הרשות מכרז ביניהם לגבי רכישת חברת החדשות, אשר ההצעה המזערית שיהיה ניתן להציע בו תהיה בגובה הערכת השווי; הוראות [[סעיף 40]] יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשתן של ההצעות והטיפול בהן; הזוכה במכרז ישלם לרשות בעד הרכישה כאמור את סכום הצעתו, ולבעל הזיכיון הקודם שלא זכה במכרז, בעד רכישת מניות הרכוש שלו בחברת החדשות של ערוץ 2 - את סכום שווי מניות הרכוש האמורות כפי שחישבה הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (יד);
:: (3) לא הוגשה בקשה לרכוש את חברת החדשות של ערוץ 2 לפי פסקאות (1) או (2), תפרסם הרשות הודעה לציבור על כוונתה להתיר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה שאינו בעל זיכיון קודם, לרכוש את חברת החדשות של ערוץ 2, ויחולו הוראות הפסקאות האמורות בשינויים אלה:
::: (א) בפסקה (1), במקום &quot;בעל זיכיון קודם שהוא כשיר לבקשת רישיון&quot; יקראו &quot;כשיר לבקשת רישיון שאינו בעל זיכיון קודם&quot; ובמקום &quot;לבעל הזיכיון הקודם האחר&quot; יבוא &quot;לבעלי הזיכיונות הקודמים&quot;;
::: (ב) בפסקה (2), במקום &quot;שני בעלי זיכיונות קודמים שהם כשירים לבקשת רישיון&quot; יקראו &quot;שני כשירים לבקשת רישיון שאינם בעלי זיכיונות קודמים או יותר&quot; ובמקום &quot;ולבעל הזיכיון הקודם שלא זכה במכרז בעד רכישת מניות הרכוש שלו&quot; יבוא &quot;לבעלי הזיכיונות הקודמים, בעד רכישת מניות הרכוש שלהם&quot;.
: (יב) על אף הוראות סעיף קטן (יא), ראתה הרשות, בין השאר בעקבות הגשת בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ג), כי במועד המעבר או לאחר מכן, לא ייוותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, ולא הודיעו בעלי הזיכיונות למועצה על כוונתם להחזיק במשותף בחברת החדשות של ערוץ 2 בהתאם להוראות סעיף קטן (יג), תפרסם הודעה לציבור לפי הוראות סעיף קטן (יא) ותחל בהליכים לפי אותו סעיף קטן באופן מיידי, כך שהחלטת המועצה בדבר בחירת הזוכה במכרז לפי סעיף קטן (יא)(2) או (3)(ב), ככל שייערך מכרז כאמור, תינתן לא יאוחר משלושה חודשים לפני אותו מועד.
: (יג) על אף הוראות סעיפים קטנים (יא) ו-(יב), הגישו שני בעלי הזיכיונות בקשות לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), או הגישו שניהם בקשות כאמור לפי סעיף קטן (ג), והמועצה הודיעה לשניהם כי הם עומדים בהוראות כאמור בסעיף קטן (ח), יהיו רשאים בעלי הזיכיונות להודיע למועצה בתוך שבעה ימים ממועד הודעת המועצה, בכתב, על כוונתם לרכוש במשותף את חברת החדשות של ערוץ 2 ולהחזיק בה במשותף (בסעיף זה - חברת החדשות המשותפת), לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים מיום תחילת תוקפם של הרישיונות לשידורי טלוויזיה, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) הרשות תבצע הערכת שווי של חברת החדשות של ערוץ 2, וכל אחד מבעלי הזיכיונות שהודיע למועצה על רכישה והחזקה משותפת כאמור (בסעיף זה - המחזיקים במשותף) ישלם לרשות בעד רכישה כאמור, בטרם תחילת תוקפם של הרישיונות, מחצית מסכום הערכת השווי;
:: (2)(א) חברת החדשות המשותפת תשדר בהיקף השעות ובמתכונת שידורי החדשות כפי שהיו ערב תחילתו של [[תיקון מס' 33]]; סכום ההוצאה לשידורי חדשות כאמור לא יפחת מסכום ההוצאה לשידורי חדשות בחברת החדשות של ערוץ 2 שהוציאו בעלי הזיכיונות ערב תחילתו של [[תיקון מס' 33]];
::: (ב) המועצה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית, לבקשת בעל רישיון, לשנות את היקף שעות שידורי החדשות של חברת החדשות המשותפת;
:: (3) המחזיקים במשותף יודיעו לרשות, לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תקופת ההחזקה המשותפת, אם הגיעו להסכמה מי מהם ירכוש את חלקו של האחר בחברת החדשות המשותפת ובדבר סכום התמורה שישלם בעד הרכישה כאמור, לרבות בעד רכישת מניות הרכוש של האחר בחברת החדשות המשותפת;
:: (4) לא נמסרה לרשות הודעת המחזיקים במשותף כאמור בפסקה (3) עד תום התקופה האמורה בה, או נמסרה לרשות הודעה על ידי המחזיקים במשותף ולפיה הם אינם מעוניינים עוד להחזיק במשותף בחברת החדשות המשותפת, תפרסם הרשות, בתוך 30 ימים, מכרז לגבי רכישת חברת החדשות המשותפת שיהיו רשאים להשתתף בו כשירים לבקשת רישיון; הרשות תודיע על החלטתה בדבר הזוכה במכרז בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו; הוראות [[סעיף 40]] יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשתן של ההצעות והטיפול בהן; הזוכה במכרז יעביר לרשות את סכום התמורה שהציע במכרז בעד הרכישה כאמור, לרבות בעד רכישת מניות הרכוש של המחזיקים במשותף בחברת החדשות המשותפת, והרשות תעביר מחצית מהתמורה לכל אחד מהמחזיקים במשותף;
:: (5) לעניין שידורי החדשות באמצעות חברת החדשות המשותפת, יחולו הוראות [[סימן ד']] וכן, בכפוף להוראות פסקה (2), הוראות [[התוספת השנייה]] הנוגעות לשידורי חדשות של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
::: (א) [[בסעיף 63(א)]], במקום &quot;בלבד&quot; יקראו &quot;ולהוראות סעיף 71ד(יג)&quot;;
::: (ב) [[בסעיף 63א(ג)]], במקום &quot;שתוקם ותפעל לפי הוראות [[סימן ד|סימן זה]]&quot; יקראו &quot;שתפעל לפי הוראות [[סימן ד|סימן זה]] והוראות סעיף 71ד(יג)&quot;;
::: (ג) [[בסעיף 66]], אחרי סעיף קטן (ב) יקראו: &quot;(ב1) חלקו היחסי של כל מחזיק במשותף במניות הצבעה ובמניות רכוש שהוקצו לפי [[66|סעיף קטן (א)(2)]], יהיה חמישים אחוזים.&quot;;
::: (ד) [[בתוספת השנייה]], [[תוספת שנייה פרט 3|בסעיפים 3]] [[תוספת שנייה פרט 4|ו-4]], בכל מקום, במקום &quot;וכן בעל רישיון לשידורי טלוויזיה&quot; יקראו &quot;וכן המחזיקים במשותף כמשמעותם בסעיף 71ד(יג), בחלוקה שווה ביניהם&quot;.
: (יד) הרשות תבצע הערכת שווי של חברת החדשות של ערוץ 2, לפי שיטת חישוב שתחליט עליה, בהתבסס, בין השאר על ערך הנכסים, הזכויות, החובות, ההתקשרויות וטובות ההנאה מכל סוג שהוא של חברת החדשות של ערוץ 2, בניכוי שווי מניות הרכוש בחברת החדשות של ערוץ 2 וערך סימני המסחר הרשומים או שאינם רשומים ששימשו את חברת החדשות של ערוץ 2, כאמור [[בסעיף 63א(ד)]].

@ 71ה. רישיון לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ג, תשע&quot;ה)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל הזיכיון&quot; - בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי;
::- &quot;ההתחייבויות בתחום התוכן&quot; ו&quot;הפרש ההכנסה&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 71ד]];
::- &quot;כשיר לבקשת רישיון&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) בעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
::: (2) מי שהגיש למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ולדעת המועצה מתקיים בו האמור [[בסעיף 33א(א)(1) ו-(3)]] ובכללים שקבעה המועצה לפי [[סעיף 33א(ג)]], ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 33א(ב)]] או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים;
::: (3) מי שנמסרה לו הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ו).
: (ב) בעל הזיכיון רשאי להגיש למועצה, עד למועד שקבעה ושלא יהיה מאוחר משנה לפני מועד המעבר, בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה; תחילת תוקפו של רישיון שניתן על פי בקשה כאמור תהיה במועד המעבר.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״א–2011]].))
: (ב1) הוארך זיכיונו של בעל הזיכיון לפי הוראות [[סעיף 37ג(ב1)]], רשאי הוא להגיש למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה במהלך תקופה שתקבע, ולא יאוחר מתום תקופת זיכיונו; תחילת תוקפו של רישיון שניתן על פי בקשה כאמור תהיה עם תום תקופת הזיכיון לפי [[סעיף 37ג(ב1)]].
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד האחרון להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה בידי בעל זיכיון בערוץ השלישי), התשע״ה–2015]].))
: (ג) בכפוף להוראות סעיף קטן (ד) או (ד1), המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי טלוויזיה למי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ב1) אם מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 33א(א)]] ובכללים שקבעה המועצה לפי [[סעיף 33א(ג)]], ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 33א(ב)]] או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים; ואולם לעניין [[סעיף 41(ב2)]] לא יראו את המבקש כבעל זיכיון אחר כהגדרתו [[בפסקה (9) של הסעיף האמור]], ולעניין [[סעיף 56(א)(1)]] לא יראו את המבקש כבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, רק בשל כך שהוא בעל הזיכיון.
: (ד) על אף האמור [[בסעיף 33א(ב)(1)]], מצאה המועצה כי מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) לא קיים בתקופת הזיכיון את ההתחייבויות בתחום התוכן, רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון ועד יום תחילתו של [[תיקון מס' 33]] - בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה עד ליום כ&quot;ו בשבט התשע&quot;ד (27 בינואר 2014), של ההתחייבויות כאמור, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
:: (2) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון והנובעות מהפרש ההכנסה - בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה בתוך 36 חודשים ממועד תחילת תוקפו של הרישיון, של ההתחייבויות כאמור, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
:: (3) המועצה אישרה את התכניות לפי פסקאות (1) ו-(2);
:: (4) בעל הזיכיון המציא לרשות ערבות בנקאית אוטונומית בסכומים הנדרשים לביצוע התכניות לפי פסקאות (1) ו-(2), להבטחת ביצוען, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי [[סעיף 33א(א)(2)]]; המנהל יורה לבעל הזיכיון על נוסח הערבות הבנקאית האוטונומית.
: (ד1) על אף האמור [[בסעיף 33א(ב)(1)]], מצאה המועצה כי בעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב1), לא קיים בתקופת הזיכיון התחייבויות בתחום התוכן, לא שילם את חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי הפצה או תמלוגים, או הפר את הוראת [[סעיף 3א]], כמפורט בפסקאות (1) עד (4), רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה בהתקיים האמור באותן פסקאות, לפי העניין:
:: (1) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון ועד יום תחילתו של [[תיקון מס' 39]] - המועצה שוכנעה, מנימוקים שיירשמו, כי חומרת ההפרה ונסיבותיה אינן מצדיקות את אי-מתן הרישיון; לא תוקנה ההפרה עד למועד הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (ב1), תורה המועצה לבעל הזיכיון לתקן את ההפרה בתוך תקופת זמן סבירה; הורתה המועצה על תיקון ההפרה כאמור, ימציא בעל הזיכיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל;
:: (2) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בעל הזיכיון בתקופת הזיכיון והנובעות מהפרש ההכנסה - מתקיימים לגבי בעל הזיכיון התנאים המנויים בסעיף קטן (ד)(2) עד (4), בשינויים המחויבים;
:: (3) לעניין חובות בשל דמי זיכיון, דמי הפצה או תמלוגים שבעל הזיכיון היה חייב לשלם לפי [[סימן א' לפרק ח']] לפני יום תחילתו של [[תיקון מס' 39]] - המועצה נוכחה כי בעל הזיכיון שילם את חובותיו כאמור עד יום תחילתו של [[19:306622|התיקון האמור]];
:: (4) לעניין הפרת הוראת [[סעיף 3א]] - המועצה נוכחה כי בעל הזיכיון העביר את מקום מושבה של חברת החדשות של הערוץ השלישי לירושלים לא יאוחר מיום כ&quot;ו באלול התשע&quot;ג (1 בספטמבר 2013), בהתאם להתחייבותו לפי [[סעיף 37ג(ב1)(3)]].
: (ה)(1) מצאה המועצה כי בעל הזיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ב1) הפר הפרה זניחה של הוראה לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, כאמור [[בסעיף 33א(ב)(1) סיפה]], וההפרה ניתנת לתיקון, תורה לו על תיקון ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור (בסעיף קטן זה - התקופה לתיקון ההפרה).
:: (2) הורתה המועצה על תיקון הפרה כאמור בפסקה (1), ימציא בעל הזיכיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל.
:: (3) לא תוקנה ההפרה, במהלך התקופה לתיקון ההפרה וטרם ניתן לבעל הזיכיון רישיון לשידורי טלוויזיה, לא יינתן לו רישיון כאמור.
: (ו) הגיש בעל הזיכיון בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ב1), תודיע המועצה במהלך תקופה שתקבע ולא יאוחר מתום תקופת זיכיונו, אם הוא עומד בהוראות הסעיפים המפורטים בסעיף קטן (ג), למעט בהוראות [[סעיף 33א(א)(2)]]; הודיעה המועצה כאמור לבעל הזיכיון כי הוא עומד בהוראות כאמור, יראו אותו ככשיר לבקשת אפיק לעניין הוראות [[סעיף 37ד]], ויחולו הוראות אלה:
:: (1) פרסום ההודעה לציבור לפי [[סעיף 37ד(ב)]] יהיה, לעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) - תשעה חודשים לפני מועד המעבר ולעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב1) - חודשיים לפני תום תקופת זיכיונו;
:: (2) החלטת המועצה או קביעתה לפי [[סעיף 37ד(ב)(3)]] יינתנו, לעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) - לא יאוחר משישה חודשים לפני מועד המעבר ולעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב1) - לא יאוחר מחודש לפני תום תקופת הזיכיון.
: (ז) נמסרה לבעל הזיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ו), יפקע זיכיונו במועד המעבר.
: (ח) השר רשאי, על אף הוראות [[סעיף 63א(ד)]] והוראות [[סעיף 6כא1(ו) לחוק התקשורת]], להתיר למי שהיה בעל הזיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי (בסעיף זה - בעל הזיכיון הקודם), והמועצה מצאה כי הוא כשיר לבקשת רישיון, להמשיך לעשות שימוש, כבעל רישיון, באפיק שבו שידר בתקופת הזיכיון, בנכסים הלא מוחשיים של הרשות ובסימני המסחר הרשומים או שאינם רשומים ששימשו את חברת החדשות של הערוץ השלישי, עד למועד שבו לא ייוותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2; בעל הזיכיון הקודם שהשר התיר לו לעשות שימוש כאמור, ישלם בעד השימוש, טרם תחילת תוקפו של הרישיון לשידורי טלוויזיה, סכום חד-פעמי שתקבע המועצה, באישור השר ושר האוצר.
: (ט) הרשות תבצע הערכת שווי של חברת החדשות של הערוץ השלישי, בהתאם להוראות סעיף קטן (י) (בסעיף זה - הערכת השווי), ותפרסם, לא יאוחר מחודש לפני תום תקופת הזיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי, הודעה לציבור על כוונתה לאפשר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, ועל גובה הערכת השווי, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) ביקש בעל הזיכיון הקודם שהוא כשיר לבקשת רישיון, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, עד למועד שהורתה הרשות, ישלם לרשות בעד הרכישה כאמור את סכום הערכת השווי;
:: (2) לא הוגשה בקשה לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי לפי פסקה (1), תפרסם הרשות הודעה לציבור על כוונתה להתיר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה שאינו בעל הזיכיון הקודם, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, ויחולו הוראות אלה:
::: (א) ביקש כשיר לבקשת רישיון שאינו בעל הזיכיון הקודם, אחד בלבד, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, עד למועד שהורתה הרשות, ישלם לרשות בעד הרכישה כאמור את סכום הערכת השווי, וכן ישלם לבעל הזיכיון הקודם, בעד רכישת מניות הרכוש שלו בחברת החדשות של הערוץ השלישי, את סכום שווי מניות הרכוש האמורות כפי שחישבה הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (י);
::: (ב) ביקשו שני כשירים לבקשת רישיון או יותר, שאינם בעל הזיכיון הקודם, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, עד למועד שהורתה הרשות, תפרסם הרשות מכרז ביניהם לגבי רכישת חברת החדשות, אשר ההצעה המזערית שיהיה ניתן להציע בו תהיה בגובה הערכת השווי; הוראות [[סעיף 40]] יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשתן של ההצעות והטיפול בהן; החלטת המועצה בדבר בחירת הזוכה במכרז תינתן לא יאוחר משלושה חודשים לפני מועד המעבר; הזוכה במכרז ישלם לבעל הזיכיון הקודם, בעד רכישת מניות הרכוש שלו בחברת החדשות של הערוץ השלישי, את סכום שווי מניות הרכוש האמורות כפי שחישבה הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (י).
: (י) הרשות תבצע הערכת שווי של חברת החדשות של הערוץ השלישי, לפי שיטת חישוב שתחליט עליה, בהתבסס, בין השאר על ערך הנכסים, הזכויות, החובות, ההתקשרויות וטובות ההנאה מכל סוג שהוא של חברת החדשות של הערוץ השלישי, בניכוי שווי מניות הרכוש בחברת החדשות של הערוץ השלישי וערך סימני המסחר הרשומים או שאינם רשומים ששימשו את חברת החדשות של הערוץ השלישי כאמור [[בסעיף 63א(ד)]].

=== סימן ח׳: הוראות לעניין בעלי רישיונות זעירים לשידורי טלוויזיה (תיקון: תשע״ח) ===

@ 71ו. הגדרות – [[סימנים ח׳]] [[ו-ט׳]] (תיקון: תשע״ח, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו-2)
: [[בסימן זה]] [[ובסימן ט׳]] –
:- ”בעל רישיון זעיר” – בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שהכנסותיו מביצוע שידורים וממתן שירותים כאמור [[בסעיף 100]] אינן עולות על שמונים מיליון שקלים חדשים בשנה החולפת;
:- ”בעל רישיון זעיר” – (((החל מיום 1.1.2027):)) בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שהכנסותיו מביצוע שידורים וממתן שירותים כאמור [[בסעיף 100]] אינן עולות על שני מיליארד שקלים חדשים בשנה החולפת;
:- ”בעל רישיון זעיר ייעודי” – בעל רישיון זעיר שביום התחילה היה בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים למשדר ערוץ ייעודי לפי הוראות [[סעיף 6לד1 לחוק התקשורת]] ומתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) ב־51 אחוזים לפחות מכלל שידוריו מתקיים הייעוד המיוחד שנקבע ברישיון המיוחד, ו־20 אחוזים לפחות משידוריו הם הפקות ישראליות;
:: (2) הוא משקיע 51 אחוזים לפחות מהכנסותיו השנתיות בתכניות שמתקיים בהן הייעוד המיוחד שנקבע ברישיון המיוחד, ו־20 אחוזים לפחות מהכנסותיו מושקעות בהפקות ישראליות;
:- ”בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי” – בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים למשדר ערוץ ייעודי לפי הוראות [[סעיף 6לד1 לחוק התקשורת]] כנוסחו ערב ביטולו [[20:491148|בחוק המתקן]];
:- ”הפקה ישראלית” – תכנית שאינה שידורי חדשות, ש־75 אחוזים לפחות מיוצריה, ממבצעיה ומהצוות הטכני–הנדסי שנטל חלק בהפקתה, ו־75 אחוזים לפחות מצוות ההפקה שלה, הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בעברית, בערבית, ברוסית, באמהרית או בטיגרינית, או בשפה אחרת שאישרה מראש המועצה;
:- ”החוק המתקן” – [[20:491148|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 44), התשע״ח–2018]];
:- ”יום התחילה” – יום תחילתו של [[20:491148|החוק המתקן]];
:- ”תקופת המעבר” – תקופה של שמונה שנים החל ביום התחילה.

@ 71ז. רשימת בעלי רישיונות זעירים (תיקון: תשע״ח)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 108]], בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ימסור למנהל כל מידע הנדרש לבחינת הכנסותיו עד 31 במרס בכל שנה, כפי שקבע המנהל.
: (ב) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות, עד 1 ביוני בכל שנה, רשימה של בעלי רישיון זעיר ובעלי רישיון זעיר ייעודי.

@ 71ח. הוראות מיוחדות לעניין בעל רישיון זעיר (תיקון: תשע״ח, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ו-2)
: (א) לעניין בעל רישיון זעיר, יראו את שידוריו כשידורי טלוויזיה כהגדרתם [[בסעיף 1]], הוראות [[סעיפים 49]], [[61]], [[85]] [[ו־88(3)]] לא יחולו עליו, וההוראות שלהלן יחולו לגביו בשינויים אלה:
:: (1) הוראות [[סעיף 62א(א)]] יחולו על איסור התקשרות בינו ובין בעל רישיון אחר לשידורי טלוויזיה לעניין תשדירי פרסומת בלבד;
:: (2) [[בסעיף 85א(א)]], אחרי ”במישרין או בעקיפין” יקראו ”ואם הוא בעל רישיון זעיר – יותר מעשרים וחמישה אחוזים מזמן שידור תשדירי הפרסומת שלו; לעניין בעל רישיון זעיר שהכנסותיו השנתיות אינן עולות על שבעה מיליון שקלים חדשים – לא ימכור ולא יקצה מורשה לשידורים יותר מחמישים אחוזים מזמן שידורי תשדירי הפרסומת שלו, ובלבד שהאדם שמוכרים לו זמן שידורי פרסומת אינו סוכן פרסום”;
:: (3) [[בסעיף 85א(ב1)]], בסופו יקראו &quot;ואם הוא בעל רישיון זעיר - בסכום העולה על 25 אחוזים מהכנסותיו בשנה ממכירה של שידור תוכן פרסומי&quot;.
: (ב) בעל רישיון זעיר יהיה פטור מהחובות המפורטות להלן, לרבות בשנה שלאחר השנה שבה חדל להיות בעל רישיון זעיר:
:: (1) שידור חדשות, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג);
:: (2) שידור הפקות מקומיות לפי [[סעיפים 59]] [[ו־60]];
:: (3) הוצאה לשם הפקת סוגה עילית לפי [[סעיף 62ג(א1)]] [[וסעיף 5 לתוספת השנייה]];
:: (4) השקעה בסרטים ישראליים לפי [[סעיף 62ג(א1)]] [[וסעיף 5א לתוספת השנייה]].
: (ג) החליט בעל רישיון זעיר לשדר חדשות, יחולו הוראות אלה:
:: (1) הוא יהיה פטור משידור חדשות באמצעות חברת חדשות לפי [[סימן ד׳ לפרק ד׳]] ומהוצאה לתפעול חברת חדשות לפי [[סעיף 62ג(א1)]] [[וסעיף 3 לתוספת השנייה]], ובלבד ששידורי החדשות שישדר יהיו בהתאם להוראות [[התוספת השלישית]] או בהתאם להוראות [[סימן ד׳ לפרק ד׳]], לפי בחירתו;
:: (2) (((תימחק ביום 1.1.2027):)) מקום מושבו של מערך החדשות כהגדרתו [[בתוספת השלישית]] יהיה בירושלים; הוראה זו תחול החל בתום שלוש שנים ממועד קבלת הרישיון או מתחילת שידורי החדשות, לפי המאוחר, ולא תחול אם שידורי החדשות אינם בעברית; החל בעל רישיון לשדר חדשות בעברית, באופן מלא או חלקי, לאחר ששידר חדשות בשפה שאינה עברית, יימנו שלוש השנים החל במועד תחילת השידורים בשפה העברית כאמור.
: (ד) (((יבוטל ביום 1.1.2027):)) בעל רישיון זעיר, למעט מי שמתקיימות לגביו הוראות פסקה (1) להגדרה ”בעל רישיון זעיר ייעודי”, ישקיע 20 אחוזים לפחות מהכנסותיו השנתיות בהפקה ישראלית.

=== סימן ט׳: הוראת מעבר מרישיון משדר ערוץ ייעודי לרישיון זעיר או לרישיון זעיר ייעודי (תיקון: תשע״ח) ===

@ 71ט. הוראות מעבר מרישיון משדר ערוץ ייעודי לרישיון זעיר או לרישיון זעיר ייעודי (תיקון: תשע״ח)
: (א) מי שערב יום התחילה היה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי רשאי להודיע בכתב למועצה כי בכוונתו להגיש בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה כבעל רישיון זעיר או כבעל רישיון זעיר ייעודי לפי פסקה (1) או (2) להגדרה ”בעל רישיון זעיר ייעודי”, והכול כפי שיציין בהודעתו (להלן – הודעת המעבר); נמסרה הודעת המעבר, יקבל המבקש מהמועצה רישיון מותנה לשידורי טלוויזיה לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, ובלבד שהגיש בקשה לקבלת רישיון כאמור בתוך שלושה חודשים ממועד ההודעה (להלן – בקשה לרישיון) ורישיון משדר הערוץ הייעודי שלו יותלה ממועד מתן הרישיון המותנה ועד לביטולו כאמור בסעיף קטן (ג).
: (ב) המועצה תחליט, בתוך שלושה חודשים ממועד הגשת הבקשה לרישיון, אם לתת למבקש רישיון, ורשאית היא לבקש ממנו מסמכים או מידע נוספים, בתוך תקופה שתקבע, לשם קבלת החלטתה; החליטה המועצה לבקש מסמכים או מידע נוספים, תאריך את תוקף הרישיון המותנה לתקופה שתקבע.
: (ג) רישיון מותנה יפקע באחת מאלה:
:: (1) בעל הרישיון המותנה לא הגיש בקשה לרישיון בתוך שלושת החודשים האמורים בסעיף קטן (א);
:: (2) בעל הרישיון המותנה לא מסר למועצה, בתוך התקופה שקבעה, את המסמכים או המידע שדרשה, כאמור בסעיף קטן (ב);
:: (3) המועצה החליטה לסרב לתת לבעל הרישיון המותנה את הרישיון לשידורי טלוויזיה כבעל רישיון זעיר או בעל רישיון זעיר ייעודי.
: (ד) פקע רישיון מותנה, תיפסק התלייתו של רישיון משדר הערוץ הייעודי, ויחולו בעניינו ההוראות לפי [[חוק התקשורת]] כנוסחו ערב יום התחילה.
: (ה) החליטה המועצה לתת למבקש רישיון כאמור בסעיף קטן (ב), יתבטל רישיון משדר הערוץ הייעודי שלו עם מתן הרישיון על ידי המועצה.

@ 71י. הוראות מעבר לעניין מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי (תיקון: תשע״ח)
: הוראות חוק זה יחולו על מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי, ובכלל זה רישיון מותנה כאמור [[בסעיף 71ט]], בכפוף להוראות אלה:
: (1) הוא ידאג להסב את הערבויות שהמציא לחשב משרד התקשורת בהתאם [[לחוק התקשורת]], לפקודת הרשות, בתוך 14 ימים מיום אישור החשב להסבתן, ועל אף האמור [[בסעיף 33א(א)(2)(א)]], ישמשו ערבויות שהוסבו כאמור הן להבטחת מילוי ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון מכוחו והן להבטחת מחויבויותיו לפי [[חוק התקשורת]];
: (2) בתקופת המעבר –
:: (א) לא יחולו עליו הוראות [[סעיפים 33א(א)(2)(ב)]] [[ו־33ב(א)]], וכל עוד לא חל שינוי בהחזקות בבעל הרישיון – לא יחולו עליו גם הוראות [[סעיף 33א(ב)(1) ו־(2)]];
:: (ב) הוא יהיה פטור מתשלום דמי רישיון שנתיים לפי הוראות [[סעיף 99]];
:: (ג) על אף האמור [[+|בסעיפים 6לד]] [[ו־6נה לחוק התקשורת]], שידוריו יועברו על ידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ועל ידי בעל רישיון לשידורי לוויין בלא תשלום בעד העברתם;
:: (ד) אם מתקיים בו ובמחזיק בו אחד התנאים המנויים [[בפסקאות (1) עד (3) בסעיף 41(ב2)]], לא יחולו לגביהם הסייגים בפסקאות האמורות, לפי העניין, בנוגע להחזקה שהיתה קיימת ערב יום התחילה, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה:
::: (1) ב־75 אחוזים לפחות מכלל שידוריו מתקיים הייעוד המיוחד שנקבע ברישיון משדר הערוץ הייעודי שלו;
::: (2) הוא אינו משדר שידורי חדשות ותכניות בענייני היום;
::: (3) לא הועברו לאחר אמצעי שליטה בבעל הרישיון או בתאגיד שמחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה בו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:::: (א) כתוצאה מכך הופחתו אמצעי השליטה שהחזקתם אסורה או מוגבלת לפי [[סעיף 41(ב2)]];
:::: (ב) אמצעי השליטה בתאגיד כאמור הועברו למי שערב יום התחילה החזיק, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה באותו תאגיד.
:: (ה) בעל רישיון זעיר ייעודי שמתקיים בו האמור בפסקת משנה (ד)(1) עד (3), לא ייחשב בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעניין [[סעיף 56]];
: (3) הוראות [[סעיף 41(ב2)(4)]] לא יחולו על בעל רישיון זעיר ייעודי ועל מי שהיה בעל רישיון זעיר ייעודי והיה לבעל רישיון זעיר, בתקופת המעבר – אף אם אמצעי השליטה בו הועברו לאחר, ובתום תקופת המעבר – רק אם לא הועברו לאחר; חדל בעל רישיון כאמור להיות בעל רישיון זעיר, לא יחולו הוראות [[הסעיף האמור]] עד תום שנתיים מיום שחדל להיות בעל רישיון זעיר, ובלבד שאמצעי השליטה בו לא הועברו לאחר;
: (4) מי שבעל שליטה בו, במישרין או בעקיפין, הוא גם בעל שליטה בבעל רישיון זעיר ייעודי או מבקש להיות בעל שליטה בבעל רישיון כאמור, למעט מי שהיה בעל עניין בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה ערב יום התחילה, יהיה פטור מהוראות [[סעיף 41(ג)(1)]] וכן מהוראות [[סעיף 36(ב)(3) ו־(ה)]] לעניין [[סעיף 41|אותו סעיף]], כל עוד הרישיון לשידורי טלוויזיה הוא רישיון זעיר ייעודי או עד תום תקופת המעבר, לפי המוקדם; מימש אדם כאמור את הפטור לפי פסקה זו והתקיים בו סייג מהסייגים המנויים [[בסעיף 41(ג)(1)]], יחול עליו הפטור האמור עד תום שנתיים מיום שחדל בעל הרישיון שהוא בעל שליטה בו להיות בעל רישיון זעיר;
: (5) ניתן רישיון מותנה למי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי, יחולו הוראות אלה לעניין הפעלת הסמכויות כלפיו בידי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין ובידי המועצה:
:: (א) היו הליכים תלויים ועומדים לפני המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין הנוגעים להפרות של [[חוק התקשורת]], של הוראות שנקבעו או ניתנו מכוחו או של רישיונו, שביצע בעל הרישיון, או התקיימו בדיקות או שיש לקיים בדיקות בעניין עמידת בעל הרישיון בתנאים לפי [[החוק האמור]], לפי הוראות שנקבעו או ניתנו מכוחו או לפי רישיונו, לגבי התקופה שקדמה למתן הרישיון המותנה, תשלים המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין את בדיקותיה ותחליט אם היו הפרות ומהן המחויבויות שעל בעל הרישיון להשלים;
:: (ב) עם מתן הרישיון המותנה, פעולות לשם השלמת מחויבויותיו של בעל הרישיון כאמור בפסקת משנה (א), לרבות נקיטת הליכים בשל הפרות שהמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין קבעה שבעל הרישיון ביצע, יינקטו בידי המועצה; המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין תעביר למועצה את כל המידע הדרוש לעניין זה;
: (6) לא קיים בעל הרישיון מחויבויות שחב בהן ערב יום התחילה לפי [[חוק התקשורת]] או לפי תנאי רישיונו, יוציא בכל שנה, על אף האמור [[בסעיף 71ח(ב)]], עשרים אחוזים מהכנסותיו לפחות לשם קיום התחייבויותיו האמורות, בכפוף להוראות אלה:
:: (א) בעל הרישיון לא יהיה חייב לקיים את החובה האמורה בשנה שמיום קבלת הרישיון המותנה;
:: (ב) מחויבויות שהמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין קבעה שהיה ניתן לקיימן על ידי הוצאה להפקות מקומיות, ניתן לקיימן על ידי הוצאה להפקת הפקות מקומיות, ולא יחולו לעניין זה הגבלות נוספות לעניין סוג תוכן ההפקות המקומיות, ובלבד שמחויבויות להוצאה כסוגה עילית יקוימו על ידי הוצאה לסוגה עילית;
:: (ג) לעניין מי שמתקיימות לגביו הוראות לעניין השקעה כאמור בהגדרה ”בעל רישיון זעיר ייעודי”, תחול עליו חובת ההוצאה כאמור ברישה נוסף על ההשקעה כאמור.

@ 71יא. הוראות לעניין מי שהמשיך להיות בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי (תיקון: תשע״ח)
: על אף הוראות [[סעיף 71י]], לעניין מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי ערב יום התחילה, ולא מסר הודעת מעבר, לא הגיש בקשה לרישיון או שרישיונו המותנה בוטל, והכול לפי הוראות [[סעיף 71ט]], ימשיכו לחול הוראות [[חוק התקשורת]] והוראות [[חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012]], כנוסחן ערב יום התחילה.

@ 71יב. הוראות מעבר לעניין בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי בשפה הערבית (תיקון: תשע״ח)
: מסר בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי בשפה הערבית הודעת מעבר, ימשיכו לחול עליו הוראות [[סעיף 6לד3 לחוק התקשורת]] כנוסחו ערב יום התחילה, עד למתן רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי, ואם החליטה המועצה לסרב לתת לו רישיון כאמור או פקע רישיונו המותנה, יחולו עליו הוראות [[סעיף 71יא]].

@ 71יג. שמירת תוקף (תיקון: תשע״ח)
: (א) תקנות, כללים והוראות שהותקנו או שניתנו מכוח חוק זה ערב יום התחילה יחולו על בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, ובכלל זה על בעל רישיון זעיר ובעל רישיון זעיר ייעודי, אם אין [[20:491148|בחוק המתקן]] הוראה אחרת שאינה מתיישבת עם התקנות, הכללים או ההוראות האמורים.
: (ב) הרשות תכריע בחילוקי דעות אם תקנה, כלל או הוראה מסוימים אינם מתיישבים עם הוראות [[20:491148|החוק המתקן]].

== פרק ה': שידורי רדיו ==

=== סימן א': תחנות, זכיונות ורישיונות (תיקון: תשס&quot;ה-3) ===

@ 72. רישוי שידורי רדיו (תיקון: תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ה-3, ק&quot;ת תשס&quot;ו, תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ו)
: (א) המועצה תעניק זכיונות להפעלת תחנות אזוריות לשידורי רדיו אזוריים ותקבע בכללים, את חלוקת הארץ לאחד עשר אזורים לפחות, שבהם יינתנו חמישה עשר לפחות, אך לא יותר מעשרים זכיונות לשידורי רדיו, הכל כפי שתקבע המועצה מזמן לזמן; בקביעת האזורים ובמתן הזכיונות תפעל המועצה במגמה לקיים שידורי רדיו אזוריים בכל רחבי הארץ, בהתחשב, בין היתר, באפשרות להקצות תדרים, בתנאי התפשטות הגלים, בשיקולים כלכליים, במיגוון סוגי השידורים ואופיים.
:: (((החל מיום 1.1.2030):)) המועצה תעניק זכיונות להפעלת תחנות אזוריות לשידורי רדיו אזוריים ותקבע בכללים, את חלוקת הארץ לאזורים לשם כך; בקביעת האזורים ובמתן הזכיונות תפעל המועצה במגמה לקיים שידורי רדיו אזוריים, בהתחשב, בין היתר, באפשרות להקצות תדרים, בתנאי התפשטות הגלים, בשיקולים כלכליים, במיגוון סוגי השידורים ואופיים.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אזורי זכיון לשידורי רדיו), התשנ&quot;ה-1995]].))
: (א1) המועצה תעניק רישיונות לשידורי רדיו ספרתי בכיסוי ארצי, בהתאם לכללים שתקבע לפי [[סעיף 72ב]], ובכפוף לאישור השר לענין אפשרות הקצאת התדרים לפי הוראות [[פקודת הטלגרף האלחוטי]] וכמות התדרים שניתן להקצות לשידורים כאמור.
: (א2) שידורי בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי יופצו באמצעות תחנת שידור של בעל זכיון להפעלת תחנת שידור או באמצעות תחנת הזנה לוויינית של בעל רישיון להפעלת תחנת הזנה לוויינית.
: (א3) השר יורה, לאחר התייעצות עם המועצה ולא יאוחר מיום ב' באייר התשס&quot;ו (30 באפריל 2006), אם רישיונות לשידורי רדיו ספרתי המופצים באמצעות בעל זכיון להפעלת תחנת שידור, יינתנו על ידי המועצה בדרך של מכרז או בלא מכרז; הוראה כאמור תינתן בהתחשב, בין השאר, באמדן בדבר מספר הבקשות שיוגשו למתן רישיונות כאמור, ביחס למספר התדרים שיוקצו לצורך זה, ובשיקולים של קידום התחרות ושל טובת הציבור; רישיונות לשידורי רדיו ספרתי המופצים באמצעות תחנת הזנה לוויינית של בעל רישיון להפעלת תחנת הזנה לוויינית, יינתנו בלא מכרז.
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[פקודת הטלגרף האלחוטי]].
: (ג) לאחר תום ארבע שנים מיום תחילתו של [[13:211005|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (תיקון מס' 6), התשנ&quot;ד-1994]], רשאית המועצה, על אף האמור בסעיף קטן (א), ליתן, מזמן לזמן, זכיונות נוספים לשידורי רדיו, לרבות בדרך של חלוקת הארץ לאזורים נוספים, הכל כפי שתקבע.
: (ד) במתן הזכיונות והרישיונות לפי סעיף זה, תפעל המועצה במגמה לקיים תחנות רדיו אשר מטרתן לקדם את היצירה הישראלית ואת השירים בשפה העברית; בסעיף קטן זה, &quot;שיר בשפה העברית&quot; - שיר שמרבית מילותיו הן בשפה העברית.
: (ה) במתן זכיונות ורישיונות וקביעת תנאיהם לפי סעיף זה, וכן בקביעת כללים לפי [[סעיף 72ב]], תפעל המועצה לשם קידום התחרות, ובהתחשב, בין השאר, בכל אלה:
:: (1) אפשרות הקצאת התדרים וכמותם;
:: (2) תנאי התפשטות הגלים;
:: (3) שיקולים כלכליים;
:: (4) מגוון סוגי השידורים ואפיונם, לרבות אפיונים יחודיים כגון תרבות, שפה או מורשת;
:: (5) התאמתו של מבקש הזכיון או הרישיון לשדר שידורי רדיו;
:: (6) שיקולים שבטובת הציבור.
: (ו)(1) בעל זיכיון לשידורי רדיו רשאי לשדר, נוסף על השידורים שהותר לו לשדר במסגרת זיכיונו (בסעיף זה - השידורים העיקריים), שידורי רדיו בעלי תוכן שונה מהשידורים העיקריים, בחלק משעות היממה (בסעיף זה - תוכן שידורים נוסף), אם אישרה זאת המועצה כאמור בפסקה (2).
:: (2) בלי לגרוע מסמכותה כאמור בסעיף קטן (א), מצאה המועצה, לאחר מיפוי הצרכים המיוחדים של מגוון אוכלוסיות ברחבי הארץ, כי יש צורך בתוכן שידורים נוסף בעבור אוכלוסייה מסוימת, בשטח מסוים באזור זיכיון, רשאית היא לתת לבעל הזיכיון לשידורי רדיו אישור לשדר תוכן שידורים נוסף אחד בלבד בשטח כאמור, שישודר במקום השידורים העיקריים, בהתאם לכללים שתקבע; במתן אישור ובקביעת כללים כאמור תפעל המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ה).
::: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת אישור לתוכן שידורים נוסף על ידי בעל זיכיון לשידורי רדיו), התשע״ז–2016]].))
:: (3) המועצה לא תיתן אישור לתוכן שידורים נוסף כאמור בפסקה (2), אלא לאחר שניתן אישור השר לעניין האפשרות להקצאת התדרים לפי הוראות [[פקודת הטלגרף האלחוטי]].
:: (4) ניתן לבעל זיכיון לשידורי רדיו אישור לתוכן שידורים נוסף, לא יינתן אישור השר לעניין האפשרות להקצאת תדרים נוספת לאותו בעל זיכיון לשם כיסוי אזור זיכיונו אלא אם כן התגלו הפרעות לקליטת שידוריו.

@ 72א. הגבלות על זכיונות ועל רישיונות נוספים (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ה-3)
: (א) לא יינתן זכיון נוסף לשידורי רדיו -
:: (1) למי שכבר קיבל זכיון לשידורי רדיו באותו אזור או לתאגיד שלוב שלו;
:: (2) לתאגיד שמי שמחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בו, מחזיק גם באמצעי שליטה בשיעור כלשהו בתאגיד בעל זכיון לשידורי רדיו באותו אזור, והכל בין במישרין ובין בעקיפין;
:: (3) אם כתוצאה מנתינתו יחזיק תאגיד, או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו בשיעור כלשהו או תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מהם, ביותר מחמישית ממספר הזכיונות שהוענקו או שהתפרסם מכרז לגביהם באותה עת, או באמצעי שליטה בתאגיד אחד או יותר המחזיק במספר זכיונות כאמור, והכל בין במישרין ובין בעקיפין;
:: (4) אם כתוצאה מנתינתו יחזיק תאגיד, או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו בשיעור העולה על עשרים וארבעה אחוזים, או תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מהם, במישרין או בעקיפין, בזכיון נוסף על זכיון שמי מהם כבר זכה בו, לאזור שתחומו כולל את אחת הערים, ירושלים, תל אביב או חיפה.
: (ב) לא יינתן רישיון נוסף לשידורי רדיו -
:: (1) אם כתוצאה מנתינתו יחזיק תאגיד, או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו בשיעור כלשהו, או תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מהם, ביותר מחמישית ממספר הרישיונות שניתנו לשידורי רדיו המופצים באמצעות תחנת שידור או שהתפרסם מכרז לגביהם באותה עת, או באמצעי שליטה בתאגיד אחד או יותר המחזיק במספר רישיונות כאמור, והכל בין במישרין ובין בעקיפין;
:: (2) אם כתוצאה מנתינתו יחזיק תאגיד, או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו בשיעור כלשהו, או תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מהם, ביותר מחמישית ממספר הרישיונות לשידורי רדיו  ספרתי המופצים באמצעות תחנת הזנה לוויינית, או באמצעי שליטה בתאגיד אחד או יותר המחזיק במספר רישיונות כאמור, והכל בין במישרין ובין בעקיפין.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור הוועדה, לשנות את התנאים וההגבלות הקבועים בסעיף הקטן האמור ולקבוע תנאים או הגבלות אחרים או נוספים לענין מתן רישיון נוסף לשידורי רדיו.

@ 72ב. כללים לענין מתן רישיון לשידורי רדיו ספרתי (תיקון: תשס&quot;ה-3, ק&quot;ת תשס&quot;ו, תשפ&quot;ו)
: (א) המועצה תקבע כללים למתן רישיון לשידורי רדיו ספרתי, בין אם הורה השר לפי הוראות [[סעיף 72(א3)]] על מתן רישיונות לשידורי רדיו ספרתי כאמור [[באותו סעיף]] בדרך של מכרז ובין אם הורה על מתן רישיונות כאמור בלא מכרז, ובין השאר כללים בענינים אלה:
:: (1) התנאים למתן הרישיון, לרבות דרכי הגשת בקשה למתן רישיון והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרישיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא;
:: (2) הידע והניסיון המקצועיים והיכולת הכספית הנדרשים ממבקש הרישיון לצורך קבלת הרישיון;
:: (3) תקופת תוקפו של הרישיון, לרבות אפשרות הארכת תקופת תוקפו בתקופה נוספת, אחת או יותר;
:: (4) השידורים שיינתנו בידי בעל הרישיון.
: (ב) כללים לפי סעיף זה ייקבעו לא יאוחר מיום ד' בתמוז התשס&quot;ו (30 ביוני 2006).
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות המועצה לפי [[סעיף 33(ב)]].
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות רדיו בידי בעל זיכיון), התשנ&quot;ט-1999]].))
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (הליכים למתן רישיון לשידורי רדיו), התשס״ו–2006]].))

@ 72ג. תנאים והגבלות לענין מתן רישיון לשידורי רדיו ספרתי (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ו)
: (א) התנאים וההגבלות הקבועים [[בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 41(א)]] [[ובפסקאות (4) ו-(5) של סעיף 41(ג)]], יחולו, בשינויים המחויבים, על מבקש רישיון לשידורי רדיו ספרתי, והסמכויות הנתונות למועצה כוועדת מכרזים לפי [[סעיפים 42 עד 45]] והחובות המוטלות עליה לפי [[42|הסעיפים האמורים]], יהיו נתונות לה לענין מבקש כאמור, בין אם מתן הרישיון לשידורי רדיו ספרתי יהיה בדרך של מכרז ובין שלא בדרך של מכרז.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא יינתן רישיון לשידורי רדיו ספרתי למי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא גוף המשדר לפי דין שידורים לציבור או לחלק ממנו, או שהוא תאגיד שגוף כאמור הוא בעל ענין בו או שהוא בעל ענין בגוף כאמור, או שהוא עיתון; הוראות פסקה זו לא יחולו על תאגיד שבעל זכיון לשידורי טלוויזיה או שבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה או בעל רישיון לשידורים לפי [[חוק התקשורת]] הם בעלי ענין בו, או שהוא בעל ענין במי מהם; לענין פסקה זו, לא יראו בעל זכיון לשידורי רדיו או בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי לפי חוק זה, או בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים לפי [[חוק התקשורת]], כגוף המשדר לפי דין שידורים לציבור;
:: (2) הוא תאגיד שהוא בעל שליטה בבעל זכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה או בעל שליטה בבעל רישיון לשידורים לפי [[חוק התקשורת]], למעט רישיון מיוחד לשידורי כבלים, וגם בעל שליטה בבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי;
:: (3) הוא תאגיד שאדם המחזיק בו בשיעור של עשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שולט בו, הוא גם בעל שליטה בבעל זכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה, או בעל שליטה בבעל רישיון לשידורים לפי [[חוק התקשורת]], למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים, וגם בעל שליטה בבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי;
:: (4) הוא תאגיד שמי שמחזיק בו בשיעור של עשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שולט בו, הוא גם בעל זכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה, או בעל רישיון לשידורים לפי [[חוק התקשורת]], למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים, וגם בעל שליטה בבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי;
:: (5) הוא תאגיד שאדם המחזיק בו בשיעור של עשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שולט בו, הוא גם בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי וגם בעל שליטה בבעל זכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה, או בעל שליטה בבעל רישיון לשידורים לפי [[חוק התקשורת]], למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
:: (6) הוא תאגיד שהוא עיתון, או שהוא בעל שליטה בעיתון או תאגיד שאדם המחזיק בו, באמצעי שליטה מסוג מסוים בשיעור העולה על 49% או שולט בו, הוא גם בעל שליטה בעיתון או בתאגיד שלוב של עיתון.
: (ג) על אף הוראות סעיף זה, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור הוועדה, לשנות את התנאים וההגבלות הקבועים בסעיף קטן (ב) [[ובסעיף 41(ג)(4) ו-(5)]], ולקבוע תנאים או הגבלות אחרים או נוספים שיחולו לגבי מבקש רישיון לשידורי רדיו ספרתי.
: (ד) בסעיף זה, &quot;עיתון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 6ח4(ג) לחוק התקשורת]].
: (ה) על אף הוראות סעיף קטן (ב)(6), מי שהיה בעל אמצעי שליטה בתאגיד שהוא בעל זכיון לשידורי רדיו ביום כ' בטבת התשס&quot;ה (1 בינואר 2005), ואותו תאגיד מבקש רישיון לשידורי רדיו ספרתי, יהיה רשאי להחזיק באמצעי שליטה באותו תאגיד לשם קבלת רישיון לשידורי רדיו ספרתי על ידי אותו תאגיד, וזאת כל עוד אותו התאגיד שהוא בעל הזכיון ממשיך לקיים את שידוריו מכח זכיון לשידורי רדיו.

@ 72ד. זכיון להפעלת תחנת שידור (תיקון: תשס&quot;ה-3, ק&quot;ת תשס&quot;ו, תשפ&quot;ו)
: (א)(1) זכיון להפעלת תחנת שידור יינתן על פי מכרז, שתפרסם ועדת מכרזים שימנה השר (בסעיף זה - ועדת המכרזים), ואלה חבריה:
::: (א) שלושה עובדי משרד התקשורת, שימנה השר;
::: (ב) שלושה עובדי משרד האוצר, שימנה שר האוצר.
:: (2) עובד הרשות שמינה המנהל יוזמן לישיבות ועדת המכרזים.
: (ב) ועדת המכרזים תורה על תנאי המכרז לפי סעיף זה, ובין השאר על תנאים בענינים אלה:
:: (1) אופן בחירת הזוכה במכרז;
:: (2) מספר הזוכים במכרז;
:: (3) הזכות להשתתף במכרז, וכן מגבלות וסייגים לענין הזכות כאמור;
:: (4) תנאי הכשירות הנדרשים לצורך השתתפות במכרז;
:: (5) תקופת תוקפו של הזכיון, לרבות אפשרות הארכת תקופת תוקפו בתקופה נוספת, אחת או יותר;
:: (6) תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הזכיון;
:: (7) הבעלות בתחנת השידור שלהפעלתה מתבקש הזכיון, במהלך תקופת הזכיון ולאחריה;
:: (8) הידע והניסיון המקצועיים הנדרשים ממבקש הזכיון, לרבות הטכנולוגיה שתשמש לצורך הפעלת תחנת השידור ודרכי הקליטה והגישה לשידורים המופצים באמצעות תחנת השידור;
:: (9) ערבויות שעל בעל הזכיון להפעלת תחנת שידור להמציא לשם קבלת הזכיון ולהבטחת מילוי תנאי הזכיון, והדרכים למימושן.
: (ג) מכרז לפי סעיף זה יפורסם לא יאוחר מיום ט' בכסלו התשס&quot;ו (30 בנובמבר 2006).
: (ד) השר יעניק זכיון להפעלת תחנת שידור למי שוועדת המכרזים בחרה בו, ויקבע את תנאי הזכיון בהתאם לתנאי המכרז; השר רשאי, במהלך תקופת הזכיון, לשנות תנאים בזכיון, להוסיף עליהם או לגרוע מהם.
: (ה) הוראות [[סעיפים 33(ג)]], [[36(א)]], [[37]], [[41(א)(2)]], [[42 עד 44]] [[ו-109]] יחולו לענין זכיון להפעלת תחנת שידור או לענין בעל זכיון כאמור, בשינויים המחויבים לפי הענין, ובשינוי זה: [[בסעיף 37]], בכל מקום, במקום &quot;המועצה&quot; יבוא &quot;השר&quot;.

@ 72ה. רישיון להפעלת תחנת הזנה לוויינית (תיקון: תשס&quot;ה-3)
: לא יתקין, לא יפעיל ולא יקיים אדם תחנת הזנה לוויינית, אלא אם כן קיבל רישיון לכך מאת השר לפי הוראות [[סעיף 4 לחוק התקשורת]], ובהתאם לתנאי הרישיון.

@ 72ו. הפצת שידורי רדיו של גופים המשדרים לפי דין (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: (א) בעל זכיון להפעלת תחנת שידור יפיץ, אם הורה לו השר לעשות כן ובהתאם להוראות השר, שידורי רדיו של גופים המשדרים לפי דין והמפורטים בפסקאות (1) עד (3), שביקשו זאת, באמצעות אפיקים מאפיקי תחנת השידור כמפורט באותן פסקאות, וזאת באופן מלא, בזמן אמיתי ובלא כל קטיעה או עריכה:
:: (1) תאגיד השידור הציבורי - עד 4 אפיקים;
:: (2) גלי צה&quot;ל - שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל - עד 2 אפיקים;
:: (3) מי שהיה בעל זכיון לשידורי רדיו אזוריים ביום כ' בטבת התשס&quot;ה (1 בינואר 2005) - אפיק אחד, ובלבד שמתקיימים לגבי בעל הזכיון כאמור שניים אלה:
::: (א) הוא עומד בכל תנאי זכיונו;
::: (ב) הוא בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי.
: (ב) בעד הפצת שידורי רדיו כאמור בסעיף קטן (א) רשאי בעל זכיון להפעלת תחנת שידור, לדרוש מכל אחד מהגופים המשדרים האמורים באותו סעיף קטן תשלום סביר, ובאין הסכמה ביניהם לענין גובה התשלום - תשלום בסכום שיורה השר, לאחר התייעצות עם המועצה, לפי התשלום המשולם על ידי בעלי רישיונות אחרים לשידורי רדיו, ובהעדר תשלום כאמור - תשלום בסכום שיורה השר כאמור על פי עלות השימוש לפי שיטת חישוב כפי שיורה, בתוספת רווח סביר.

@ 72ז. הפצת שידורי רדיו של בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ו)
: (א) העניקה המועצה רישיון לשידורי רדיו ספרתי, יפיץ בעל זכיון להפעלת תחנת שידור את שידוריו של בעל הרישיון כאמור, באמצעות תחנת השידור שלו; העניק השר מספר זכיונות להפעלת תחנת שידור, יורה השר בדבר בעל הזכיון להפעלת תחנת שידור אשר יפיץ את שידורי הרדיו של כל בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי.
: (ב) בעד הפצת שידורי רדיו כאמור בסעיף קטן (א), ישלם בעל הרישיון לשידורי רדיו ספרתי לבעל הזכיון להפעלת תחנת שידור, תשלום כמפורט להלן:
:: (1) נקבע בתנאי המכרז לבחירת בעל הזכיון כאמור לפי הוראות [[סעיף 72ד(ב)]], סכום לתשלום בעד הפצת שידורי הרדיו באמצעותו - תשלום בסכום שנקבע כאמור;
:: (2) לא נקבע תשלום כאמור בפסקה (1), רשאי בעל הזכיון להפעלת תחנת שידור לדרוש מבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי תשלום סביר, ובאין הסכמה ביניהם לענין גובה התשלום - תשלום בסכום שיורה השר, לאחר התייעצות עם המועצה, על פי עלות השימוש לפי שיטת חישוב כפי שיורה, בתוספת רווח סביר.

@ 72ח. הקמת תחנת שידור על ידי הרשות (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ו)
: על אף הוראות [[סעיף 72ד]], רשאי השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להורות כי הרשות תתכנן ותקים בעצמה או באמצעות אחר, תחנת שידור להפצת שידורי רדיו של בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי ותפעיל אותה במשך תקופה שיקבע.

@ 72ט. שידורים משותפים של בעלי זכיונות לשידורי רדיו אזוריים (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;ט)
: בלי לגרוע מהוראות [[חוק התחרות הכלכלית]], רשאים בעלי זכיון לשידורי רדיו אזוריים להפיק ולשדר שידורים משותפים, בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין זה, לרבות לענין זמן השידורים כאמור.

@ 72י. איחוד בעלי זכיונות לשידורי רדיו אזוריים או החזקת אמצעי שליטה (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;ט)
: בלי לגרוע מהוראות [[חוק התחרות הכלכלית]] ומהוראות חוק זה למעט הוראות [[סעיף 72א(א)(4)]], בהסכמת השר ובאישור המועצה -
: (1) רשאי בעל זכיון לשידורי רדיו אזוריים להתאגד עם בעל זכיון אחר לשידורי רדיו אזוריים שאינו בעל זכיון באותו אזור, לתאגיד אחד שיבוא במקומם ויהיה בעל זכיון לשידורי רדיו בכל אזור מאזורי השידור של כל אחד מבעלי הזכיון שהתאחדו;
: (2) רשאי בעל זכיון לשידורי רדיו אזוריים או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו, לרכוש אמצעי שליטה בבעל זכיון אחר, שאינו בעל זכיון באותו אזור.

@ 72יא. הסמכת השרים לשקול קיום פגיעה ומתן פיצוי לבעל זכיון לשידורי רדיו (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ו)
: שוכנעו השר ושר האוצר, לאחר התייעצות במועצה, כי מי שהיה בעל זכיון לשידורי רדיו ביום כ' בטבת התשס&quot;ה (1 בינואר 2005), ייפגע, במהלך תקופת הזכיון שניתנה לו בהתאם להוראות [[סעיפים 34]] [[או 35(א)]], בשל שידורי רדיו בשיטה הספרתית מכוח רישיון לשידורי רדיו ספרתי ובשל מתן זכיון להפעלת תחנת שידור, וכי יש לפצותו בשל כך, רשאים הם לקבוע את הפיצוי המתאים בנסיבות הענין, ובכלל זה הארכת זכיון של בעל הזכיון לשידורי הרדיו האמור; קביעה בדבר הארכת זכיון, לרבות תקופת ההארכה, טעונה אישור המועצה וועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 72יב. דחיית מועדים (תיקון: תשס&quot;ה-3)
: על אף הוראות [[סעיפים 72(א3)]], [[72ב(ב)]] [[ו-72ד(ג)]], רשאי השר, באישור הוועדה, לדחות, בצו, את המועדים הקבועים בסעיפים האמורים, לתקופה שלא תעלה על שנה, אם נוכח כי דחייה כאמור נדרשת בשל שיקולים של טובת הציבור או הבטחת התחרות בתחום שידורי הרדיו.

@ 73. מימון התחנות (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ו)
: (א) בעל זכיון לשידורי רדיו או בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי יקים, יקיים ויפעיל את תחנת השידור ואת האולפן על חשבונו.
: (ב) בעל זכיון להפעלת תחנת שידור יקים, יקיים ויפעיל את תחנת השידור על חשבונו.
: (ג) בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי יקים, יקיים ויפעיל את האולפן על חשבונו.

@ 73א. מימון שידוריו של בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ו)
: בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי רשאי לממן את שידוריו באמצעות תשלומים שיגבה ממנוייו, באמצעות תשדירי פרסומת שיכלול במסגרת שידוריו תמורת תשלום בשיעור שיקבע, או באמצעות שניהם.

@ 74. קיום השידורים באזור (תיקון: תשס&quot;ה-2)
: (א) בעל זכיון לשידורי רדיו יפעיל את תחנת השידור ויקיים את שידורי הרדיו וכל פעילות אחרת הכרוכה בכך, באתר שיהיה ממוקם בתוך תחום האזור שנקבע לשידוריו.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), נדרשה, בשל גורמים שאינם בשליטתו של בעל הזיכיון, לרבות גורמים טכנולוגיים, הקמתה של תחנת שידור (בסעיף זה - התחנה) מחוץ לתחום האזור שנקבע לשידוריו של בעל זיכיון, רשאי השר, בהתייעצות עם המועצה, ובהתחשב, בין השאר, בתנאי התפשטות הגלים, לאשר הקמתה של תחנה כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) ניתנה לבעל הזיכיון לשידורי רדיו שבאזור זיכיונו מוצע להקים את התחנה (בסעיף זה - בעל הזיכיון האחר) הזדמנות להשמיע את טענותיו;
:: (2) השר נוכח כי אין בהקמת התחנה כדי לפגוע בקליטת שידוריו של בעל הזיכיון האחר;
:: (3) מטרתה של התחנה היא לשרת את אזור הזיכיון של בעל הזיכיון בלבד;
:: (4) מיקומה של התחנה אינו עולה על 15 קילומטרים מקצה גבול תחום אזור הזיכיון האמור בפסקה (3), או במרחק גדול מזה, אם נוכח השר כי לא ניתן לאתר מיקום לתחנה במרחק האמור.

=== סימן ב': השידורים ===

@ 75. נושאי שידור יחודיים לאזור
: בעל זכיון לשידורי רדיו יתן בשידוריו ביטוי נאות לנושאים יחודיים לתושבי האזור ולצרכיהם המיוחדים.

@ 76. שידורי חדשות (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ו)
: בעל זיכיון לשידורי רדיו, בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי ובעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי רשאים להפיק ולשדר חדשות ותכניות בעניני היום, בהתאם לכללים שתקבע המועצה.

@ 76א. אישור שידורי חדשות משותפים (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ו)
: (א) (((בוטל).))
: (ב)(1) ביקשו בעלי זיכיונות לשידורי רדיו, בעלי רישיונות לשידורי רדיו ספרתי או בעלי רישיונות לשידורי רדיו אנלוגי, כולם או חלקם, להתאגד לשם הפקת חדשות ותכניות בעניני היום, יחולו על ההתאגדות לפי סעיף קטן זה הוראות [[סימן ד' לפרק ד']], בשינויים שתקבע המועצה בכללים, באישור הועדה.
:: (2) המועצה רשאית להעניק להתאגדות כאמור בפסקה (1) זכיון להפקת שידורי חדשות ותכניות בעניני היום כאמור בפסקה (1), ולהעברתם לשידור באמצעות בעלי זיכיון לשידורי רדיו, בעלי רישיון לשידורי רדיו ספרתי או בעלי רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, הכל בהתאם לכללים שתקבע.
:: (3) המועצה תתיר לבעל זיכיון לשידורי רדיו, לבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי או לבעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, שהתאגד בהתאגדות שקיבלה זכיון בהתאם לפסקה (2), לשדר את השידורים המופקים על ידי ההתאגדות.
:: (4) בעל זיכיון לשידורי רדיו, בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי או בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, שאינו מאוגד בהתאגדות שקיבלה זכיון לפי פסקה (2), יהיה רשאי לשדר חדשות ותכניות בעניני היום שהפיקה ההתאגדות אם התקשר לשם כך עם ההתאגדות תמורת תשלום שיוסכם בין הצדדים; המועצה רשאית לקבוע כללים לענין פסקה זו.
:: (5) כללים לענין סעיף קטן זה ייקבעו, בין היתר, בשים לב למספר בעלי הזיכיונות לשידורי רדיו, בעלי הרישיונות לשידורי רדיו ספרתי או בעלי הרישיונות לשידורי רדיו אנלוגי המאוגדים בהתאם להוראות סעיף זה ובהתאם למהותה המיוחדת של התאגדות כאמור.
: (ב1) המועצה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית לקבוע כללים לענין הפקה ושידור משותפים של חדשות על ידי מספר בעלי זיכיון לשידורי רדיו, בעלי רישיון לשידורי רדיו ספרתי או בעלי רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, אף שלא בדרך האמורה בסעיף קטן (ב), וכן רשאית היא לקבוע, באישור הועדה, כללים כאמור בנוגע לתכניות בעניני היום, ובלבד שהפקה ושידור משותפים של תכניות בעניני היום לא יהיו על ידי בעלי זיכיון לשידורי רדיו או בעלי רישיון לשידורי רדיו הפועלים באותו אזור.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) המועצה רשאית לקבוע כללים לביצוע סעיף זה, לרבות כללים בדבר שידורי תשדירי פרסומת, איסור שידור של תשדירי פרסומת, דרכי מימון השידורים, ולגבי בעל זכיון לשידורי רדיו אזוריים - גם בדבר מתן ביטוי נאות לנושאים הקשורים לאזור ולתושביו.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שידור תכניות רדיו בידי בעל זיכיון), התשנ&quot;ט-1999]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 1095).))

=== סימן ג': ועדות אזוריות לשידורי רדיו (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ב-2) ===

@ 77. (תיקון: תשס&quot;ב-2) : (((בוטל).))
@ 78. (תיקון: תשס&quot;ב-2) : (((בוטל).))
@ 79. (תיקון: תשס&quot;ב-2) : (((בוטל).))
@ 80. (תיקון: תשס&quot;ב-2) : (((בוטל).))

== פרק ה'1: שידורי רדיו אנלוגי בלא הגבלה גאוגרפית (תיקון: תשפ&quot;ו) ==

@ 80א. רישוי שידורי רדיו אנלוגי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: המועצה תעניק רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, בדרך של מכרז פומבי, בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]].

@ 80ב. תוקפו של רישיון לשידורי רדיו אנלוגי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) תקופת תוקפו של רישיון לשידורי רדיו אנלוגי תהיה 18 שנים.
: (ב) בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, המועצה תקיים הליך בדיקה שבו תבחן כיצד מילא בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון, בתקופה שלגביה מתקיימת הבדיקה; הליך הבדיקה ייערך בתום שש שנים מהמועד שבו החל בעל הרישיון בשידוריו וכן בתום 12 שנים מאותו מועד; המועצה תפרסם באתר האינטרנט של הרשות דוח המסכם את תוצאות הליך הבדיקה.

@ 80ג. מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: הוראות [[סעיפים 40]], [[41(א) ו-(ג)(1) עד (4)]], [[42 עד 44]] [[ו-72(ה)]] יחולו לעניין מתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: [[בסעיף 72(ה)]], ברישה, במקום &quot;כללים לפי [[סעיף 72ב]]&quot; יקראו &quot;כללים לפי [[פרק ה'1]]&quot;.

@ 80ד. קביעת מאפייני מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי והתנאים למתן הרישיון (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א)(1) השר, לפי הצעת המועצה או בהתייעצות עימה, בהתייעצות עם הממונה על התחרות ובאישור הוועדה, יקבע בתקנות אם מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי יתבסס על הסכום הגבוה ביותר שיציעו המתמודדים בו (בסעיף זה - מכרז מבוסס מחיר), או יתבסס על אמות מידה אחרות, ובהן כושר הפקה, מגוון השידורים ואפיוניהם ועל הסכום שיציעו המתמודדים במכרז (בסעיף זה - מכרז מבוסס אמות מידה), או כי חלק מהמכרזים יהיו מכרזים מבוססי מחיר וחלק אחר מכרזים מבוססי אמות מידה, בחלוקה כפי שיקבע בדרך האמורה; לעניין זה, &quot;הממונה על התחרות&quot; - כהגדרתו [[בחוק התחרות הכלכלית]].
:: (2) תקנות כאמור בפסקה (1) יובאו לאישור הוועדה תשעה חודשים לפחות לפני פרסומו של מכרז ראשון למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי.
:: (3) קבע השר לפי פסקה (1) כי המכרז יהיה מכרז מבוסס מחיר, לא יחולו לעניין אותו מכרז ההוראות לפי [[סעיף 72(ה)]] הנוגעות לאמות מידה אחרות כמשמעותן בפסקה (1), ויחולו הכללים לפי סעיף קטן (ב).
: (ב) המועצה תקבע בכללים את התנאים למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, ולגבי מכרזים מבוססי אמות מידה - גם את אמות המידה שיתייחסו, בין השאר, למגוון השידורים ומאפייניהם, לידע ולניסיון המקצועיים וליכולת הכלכלית הנדרשים ממבקש הרישיון לשם קבלת הרישיון.
: (ג) המועצה תקבע כללים לעניין הדרכים להגשת בקשה למתן רישיון לפי סעיף זה והטיפול בה, ובכלל זה מידע שעל מבקש הרישיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא.
: (ד)(1) לא הובאו לאישור הוועדה תקנות לפי סעיף קטן (א) במועד האמור באותו סעיף קטן, תקבע המועצה בכללים, באישור הוועדה, אם מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי יהיה מכרז מבוסס מחיר או מכרז מבוסס אמות מידה, או כי חלק מהמכרזים יהיו מכרזים מבוססי מחיר וחלק אחר מכרזים מבוססי אמות מידה, בחלוקה כפי שתקבע בדרך האמורה; כללים כאמור יובאו לאישור הוועדה שישה חודשים לפחות לפני פרסומו של מכרז ראשון למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי.
:: (2) קבעה המועצה לפי פסקה (1) כי המכרז יהיה מכרז מבוסס מחיר, לא יחולו לעניין אותו מכרז ההוראות לפי [[סעיף 72(ה)]] הנוגעות לאמות מידה אחרות כמשמעותן בסעיף קטן (א)(1), ויחולו הכללים לפי סעיף קטן (ב).
:: (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות השר להתקין תקנות לפי סעיף קטן (א), אם מצא לנכון לעשות כן, לגבי מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי שיפורסם לאחר פרסום המכרז הראשון.
: (ה) כל עוד לא הותקנו תקנות לפי סעיף קטן (א), יוסיפו לחול הכללים שקבעה המועצה לפי סעיף קטן (ד), כתוקפם מזמן לזמן, לגבי מכרזים למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי שיפורסמו לאחר פרסום המכרז הראשון.

@ 80ה. פרסום מכרז ראשון למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) המועצה תפרסם מכרז ראשון למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי לכל המוקדם שלוש שנים לפני פקיעת תוקפם של הזיכיונות לשידורי רדיו לפי [[סעיף 35(ד)]], ובלבד ששידוריו של בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי לא יחלו לפני יום א' בשבט התשצ&quot;ג (1 בינואר 2033).
: (ב) לא יפורסם מכרז ראשון כאמור בסעיף קטן (א), אלא בהתקיים כל אלה:
:: (1) ועדת התדרים מצאה כי יש אפשרות להקצות לפי הוראות [[פקודת הטלגרף האלחוטי]] תדרים המאפשרים שידורים בלא הגבלה גאוגרפית, לשני בעלי רישיונות לשידורי רדיו אנלוגי לפחות;
:: (2) בלי לגרוע מסמכויות ועדת התדרים לפי [[פקודת הטלגרף האלחוטי]], החליטה ועדת התדרים לפי פסקה (1) לגרוע תדר שהיה מוקצה ערב פרסומו של [[25:14184749|תיקון מס' 50]] לשידוריו של גוף המשדר שידורי רדיו בכיסוי ארצי - לא יהיה בגריעה כדי לפגוע פגיעה ממשית בשידוריו של גוף כאמור, ובכלל זה בהיקף פריסתם או באיכות קליטתם.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;ועדת התדרים&quot; - כהגדרתה [[בפקודת הטלגרף האלחוטי]];
::- &quot;תיקון מס' 50&quot; - [[25:14184749|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 50), התשפ&quot;ו-2026]].

== פרק ו': פרסומת ==

@ 81. תשדירי פרסומת (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) מורשה לשידורים רשאי לכלול במסגרת שידוריו, תשדירי פרסומת תמורת תשלום בשיעור שהוא יקבע.
: (ב) המועצה רשאית לקבוע כללים בדבר חובת מורשה לשידורים לקבוע לוח מחירים לתשדירי פרסומת, פרטים שיכלול הלוח ואופן הבאתו לידיעת הציבור.

@ 82. הפרדת תשדיר פרסומת
: (א) תשדיר פרסומת בשידורי טלויזיה ישודר בתחילתה של תכנית או בסופה, ובנפרד ממנה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יכול שישודר תשדיר פרסומת גם באתנחתאות שבמהלכה של תכנית, בהתאם לכללים שקבעה המועצה.

@ 83. איסור פרסומת במישדרים (תיקון: תשע״א, תשע״ח, תשע&quot;ח-2)
: (א) מורשה לשידורים לא יכלול במישדריו דבר שהוא בגדר פרסומת, גלויה או מוסווית ובכלל זה תוכן פרסומי ושאינו תשדיר פרסומת ואשר קיבל עבור שידורו תמורה כספית.
: (ב) מורשה לשידורים לא יקבל תמורה אחרת בגין שידור כאמור בסעיף קטן (א), אלא בהתאם לכללים שקבעה המועצה.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), מורשה לשידורים רשאי לשלב במישדריו תוכן פרסומי במועד, בתנאים ובאופן שתקבע המועצה בכללים; ואולם, מורשה לשידורים לא ישלב תוכן פרסומי בשידורי חדשות, בתכניות בענייני היום, בתכניות תעודה ובכלל זה סרטי תעודה, ובתכניות ילדים; המועצה רשאית לקבוע סוגי תכניות נוספים שבהם מורשה לשידורים לא יהיה רשאי לשלב תוכן פרסומי.
:: (2) בכללים כאמור בפסקה (1) תקבע המועצה בין השאר הוראות לעניין חובת סימון ודרכים ליידוע הצופים על שילוב תוכן פרסומי בתכנית ועל זהות המממן תוכן כאמור בתכנית, וכן רשאית היא לקבוע בכללים איסור או הגבלה לעניין מוצרים מזיקים, כפי שתקבע.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (תוכן פרסומי בטלוויזיה), התשפ״ב–2021]].))

@ 84. איסור העדפת מפרסם (תיקון: תשע&quot;א)
: בקבלת תשדירי פרסומת לשידור, לא יתן מורשה לשידורים עדיפות לתשדיר הפרסומת רק בשל כך שאותו תשדיר הופק בידי המורשה לשידורים או מי מטעמו.

@ 85. היקף תשדירי פרסומת (תיקון: תשע״א, תשע״ז–2)
: (א) זמן שידור מרבי לתשדירי פרסומת שרשאי מורשה לשידורים להקצות בכל שעת שידור, לא יעלה על –
:: (1) שש דקות – בשידורי טלויזיה;
:: (2) תשע דקות – בשידורי רדיו.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), המועצה רשאית להתיר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה או לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לשנות את ההקצאה של זמן שידור תשדירי פרסומת, ובלבד שזמן השידור ביממה של תשדירי פרסומת לא יעלה על 10% מזמן השידורים העומד לרשות בעל הרישיון או בעל הזיכיון.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), בעל זיכיון לשידורי רדיו רשאי לשנות את ההקצאה של זמן שידור תשדירי פרסומת, ובלבד שזמן השידור המצטבר בחודש של תשדירי פרסומת לא יעלה על זמן השידור המרבי של תשדירי פרסומת שהוא רשאי להקצות באותו חודש לפי אותו סעיף קטן.
: (ג) לענין סעיף זה, זמן השידורים ביממה בשידורי טלויזיה כולל את זמן שידור החדשות.

@ 85א. הגבלת מכירת זמן שידור (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ב-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-2)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 85]], מורשה לשידורים לא ימכור ולא יקצה יותר מעשרה אחוזים מזמן שידור תשדירי הפרסומת שלו לאדם אחד, במישרין או בעקיפין; ואולם לא יראו בשיווק משותף של זמן שידור של תשדירי פרסומת, הנעשה על ידי תאגיד, או על ידי גוף אחר, הפועל מטעם בעלי זיכיון לשידורי רדיו לצורך השיווק המשותף בלבד, משום מכירה או הקצאה לאדם אחד, אם השיווק האמור נעשה בהתאם לכללים שקבעה המועצה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, שיבטיחו את קיום התחרות; לעניין זה, &quot;זמן שידור תשדירי פרסומת&quot;, של מורשה לשידורים - משך הזמן שבו מורשה לשידורים משדר תשדירי פרסומת.
: (ב) המועצה רשאית, לבקשת מורשה לשידורים, להתיר לו למכור לאדם אחד זמן שידור לתשדירי פרסומת בשיעור גבוה יותר מהאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנעה כי המורשה לשידורים לא יכול למכור בדרך אחרת את כל זמן השידור לתשדירי פרסומת המותר לו.
: (ב1) מורשה לשידורים לא יתקשר עם אדם אחד, במישרין או בעקיפין, לשם שידור תוכן פרסומי, בסכום העולה על 10 אחוזים מהכנסותיו בשנה ממכירה של שידור תוכן פרסומי.
: (ג) על הפרת הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיף 49]].

@ 86. תשדירי פרסומת אסורים (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: מורשה לשידורים לא ישדר תשדיר פרסומת -
: (1) בנושאים האסורים לשידור לפי [[סעיף 46(א)]];
: (2) מטעם גוף או ארגון שמטרותיו, כולן או מקצתן, קשורות בנושאים כאמור בפסקה (1) או בסכסוכי עבודה.

@ 86א. עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א)
: מורשה לשידורים לא ישדר תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר שקבעה המועצה בכללים, בשידורי הרדיו או בשידורי הטלוויזיה, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובל במישדר שאינו תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר כאמור, כפי שקבעה המועצה בכללים; בסעיף זה, &quot;קדימון&quot; - כל אחד מאלה:
: (1) תשדיר המודיע על לוח שידורים או על שידור אחד או יותר שישודרו בעתיד, בין מיד לאחר שידורו ובין מאוחר יותר באותו יום או במועד אחר, בשידורי המורשה לשידורים, ולעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה - גם בשידורי בעל זיכיון אחר באותו ערוץ;
: (2) תשדיר שנועד לקדם את שידורי מורשה לשידורים, ולעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה - גם שידורי בעל זיכיון אחר באותו ערוץ.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (עוצמת הקול בשידורים), התשס״ט–2009]].))

@ 87. הגבלת תשדירי פרסומת
: לפי בקשת הממשלה, רשאית המועצה, מטעמים של חשש לפגיעה של ממש בכלכלת המדינה או מטעמים של טובת הציבור, לאסור או להגביל תשדירי פרסומת למוצרים, לשירותים, או לסוגים מסויימים מהם, לתקופה ובתנאים שתקבע בכללים.

@ 88. כללים לתשדירי פרסומת
: המועצה תקבע כללים בכל הקשור לשידורם של תשדירי פרסומת, בין היתר, בנושאים אלה:
: (1) מתכונת של תשדירי פרסומת ודרך הצגתם;
: (2) נושאי פרסום האסורים לשידור כתשדירי פרסומת, דרך כלל, בנסיבות מסויימות או בשל היותם פוגעים בטעם הטוב או ברגשות הציבור;
: (3) עיתויים של תשדירי הפרסומת במסגרת השידורים, משך הזמן המרבי לכל תשדיר כאמור, ומרווח הזמן בין תשדירי פרסומת שונים, תוך מגמה לשדר את תשדירי הפרסומת במרוכז;
: (4) סוגי התכניות שניתן להפסיק את מהלך שידורן לצורך תשדיר פרסומת;
: (5) סייגים בדבר שידור פרסומת אגב, פרסומת מוסווית או בלתי מודעת;
: (6) סייגים בדבר השתתפותם של בעלי משרות ברשות בתשדירי פרסומת;
: (7) סייגים בדבר פרסום מוצרים ושירותים, בין לפי נושאים ובין דרך כלל, מחיריהם ואופן ההשוואה ביניהם, תוך מגמה להבטיח שידור מידע מהימן ותחרות הוגנת;
: (8) סייגים בדבר פרסומת המכוונת לילדים, לרבות דרך הצגתה ושעות שידורה;
: (9) סייגים בדבר השתתפות ילדים בתשדירי פרסומת;
: (10) סייגים בדבר תשדיר פרסומת שלא מהפקה מקומית כמשמעותה [[בסעיף 58]] בשינויים המחוייבים;
: (11) סייגים בדבר שימוש לרעה בגוף האדם.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שיבוץ תשדירי פרסומת בשידורי טלויזיה), התשנ&quot;ב-1992]].))
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שיבוץ פרסומות ואזכורים מסחריים בשידורי רדיו), התשנ&quot;ט-1999]].))
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אתיקה בפרסומת בטלויזיה), התשנ&quot;ד-1994]].))
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (אתיקה בפרסומת בשידורי רדיו), התשנ&quot;ט-1999]].))

@ 89. אישור מוקדם (תיקון: תשע&quot;א)
: הרשות רשאית להורות למורשה לשידורים להגיש לאישורה המוקדם העתקי תמלילים וסרטים של תשדירי פרסומת, כולם או מקצתם, ורשאית היא שלא לאשר שידור תשדיר פרסומת או להתנות את אישורה לשידור כאמור בתנאים, הכל בהתאם לכללים שקבעה לפי חוק זה.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אישור מוקדם של תשדירי פרסומת), התשנ&quot;ד-1994]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ד, 650).))

== פרק ז': עבירות ==

@ 90. קיום שידורים ותחנות שידור ללא זכיון או רישיון (תיקון: תשס&quot;ה-3, [ק&quot;ת שינוי שיעורי קנסות])
: (א) העובר על הוראות [[סעיף 32(א)]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס 4,782,000 שקלים חדשים.
: (ב) ראה בית המשפט שיש יסוד סביר לחשד שאדם עבר על הוראות המנויות [[בסעיף 32(א)]] בלא שקיבל לכך זכיון או רישיון לפי חוק זה, יצווה על תפיסתם של המכשירים והציוד שבהם, או שבאמצעותם נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) באות להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

@ 90א. פרסום בתחנת שידור שלא ניתן בשלה זיכיון או רישיון (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ו)
: (א) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או מחצית הקנס האמור [[בסעיף 90(א)]]:
:: (1) מספק תשדיר פרסומת, לשידור בתחנת שידור שלא ניתן בשלה זיכיון לשידורי רדיו, רישיון לשידורי רדיו ספרתי או רישיון לשידורי רדיו אנלוגי והיא טעונה זיכיון לשידורי רדיו, רישיון לשידורי רדיו ספרתי או רישיון לשידורי רדיו אנלוגי לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה - תחנה שלא ניתן בשלה זיכיון לשידורי רדיו, רישיון לשידורי רדיו ספרתי או רישיון לשידורי רדיו אנלוגי);
:: (2) נותן תמורה בעד שידור תשדיר פרסומת בתחנה שלא ניתן בשלה זיכיון לשידורי רדיו, רישיון לשידורי רדיו ספרתי או רישיון לשידורי רדיו אנלוגי.
: (ב) לענין סעיף זה, חזקה היא כי מי שתוכן התשדיר עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, סיפק את התשדיר או נתן תמורה בעד שידורו, אלא אם כן הוכח אחרת.

@ 91. פגיעה בתחנת שידור ובשידורים (תיקון: תשע&quot;א)
: העושה אחת מאלה במזיד ושלא כדין, דינו - מאסר חמש שנים:
: (1) משחית תחנת שידור של הרשות או של מורשה לשידורים, גורם לה נזק ממשי או מסלק אותה ממקומה;
: (2) מונע, מפריע או מעכב ביצוע שידורים בכל דרך שהיא.

@ 92. הפרעה לרשות או למורשה לשידורים (תיקון: תשע&quot;א)
: המפריע לרשות, למורשה לשידורים או לשלוחיהם, בעצמו או על ידי אחרים, בהקמתה, בהפעלתה, בקיומה, בבדיקתה או בתיקונה של תחנת שידור, הנעשית כדין, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]], ובהפרעה נמשכת - קנס נוסף בשיעור הקבוע [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]], לכל יום שבו היא נמשכת.

@ 93. הפרת חובת סודיות
: (א) קבעה המועצה או ועדה מוועדותיה, לפי הענין, שישיבה מסויימת תהיה סגורה, לא יגלה מי שנמנה ברשימה המפורטת בסעיף קטן (ב) (להלן - חייב סודיות), כל פרט מדיוניה או מדיוני ועדה מוועדותיה, אלא אם כן קיבל לכך אישור מראש מאת יושב ראש המועצה או יושב ראש הוועדה, לפי הענין.
: (ב) ואלה חייבי הסודיות:
:: (1) חבר המועצה;
:: (2) חבר ועדה מייעצת לפי [[סעיף 18(א)(2)]];
:: (3) המנהל;
:: (4) עובד הרשות;
:: (5) מנהל חברת החדשות;
:: (6) כל אדם אחר המשתתף בישיבה, שנקבע שתהיה סגורה.
: (ג) חייבי סודיות לא יגלו פרט כלשהו אודות מכרזים, וכל חומר שהוגש בהקשר למכרזים ולתכנם, כל עוד לא קבעה הרשות זוכה במכרז.
: (ד) העובר על הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג), דינו - מאסר שנה.
: (ה) אין בהוראת סעיף זה כדי למנוע גילוי לפי דרישתו של בית משפט או של מי שמוסמך לערוך חקירה על ביצוע עבירות.

@ 94. הפרת חובת גילוי
: חבר המועצה העובר על הוראות [[סעיף 14]], דינו - מאסר שנה.

@ 95. עבירות של מורשה לשידורים (תיקון: תשע״א, תשע״ח)
: (א) מורשה לשידורים שקיים, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו, שידורים בנושאים האסורים לשידור לפי [[סעיף 46(א)]], דינו – כפל הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (ב) מורשה לשידורים או נציגו שפעל בניגוד להוראות [[סעיף 108(ג)]], דינו – מאסר שנה.
: (ג) בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שפעל בניגוד להוראות [[סעיף 71ז(א)]], דינו – קנס בסך מיליון שקלים חדשים.

@ 96. תנאים בזכיון או ברישיון שהפרתם עבירה (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) מורשה לשידורים או בעל זכיון להפעלת תחנת שידור שהפר, בין בעצמו ובין על ידי אחר, תנאים בזכיון לשידורים, ברישיון לשידורים או בזכיון להפעלת תחנת שידור שהשר קבע בתקנות כי הפרתם היא עבירה, דינו - קנס בשיעור שנקבע בתקנות כאמור, ובלבד שהקנס לא יעלה על כפל הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (ב) קנס שהוטל לפי סעיף קטן (א) על מורשה לשידורים או על בעל זיכיון להפעלת תחנת שידור ישולם לרשות, ורשאית הרשות לקזזו מכל סכום שהיא חבה למורשה לשידורים או לבעל הזכיון או לגבותו מהמורשה לשידורים או מבעל הזכיון בדרך של תובענה אזרחית.

@ 97. צו הפסקה
: נעשה מעשה בדרך ובנסיבות שיש בהן משום עבירה לכאורה לפי [[סעיפים 90]], [[91]], [[או 92]], בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה ועל שלוחיו או קבלניו, להפסיק את המעשה המהווה עבירה, ותקפו של צו כאמור יהיה עד שבית המשפט יבטל או ישנה אותו.

@ 98. עבירה בידי תאגיד
: נעברה עבירה לפי [[פרק זה]] בידי תאגיד, ייאשם בעבירה גם כל נושא משרה בו אלא אם כן הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושהוא נקט בכל האמצעים הסבירים למניעתה; בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[סעיף 1 לחוק החברות|בפקודת החברות]].

== פרק ח': כספים ==

=== סימן א': דמי זכיון, דמי רישיון, תמלוגים, מילוות ותקציב הרשות (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;ב-2) ===

@ 99. דמי זכיון או דמי רישיון (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;א)
: (א) מורשה לשידורים ישלם לרשות דמי זכיון או דמי רישיון שנתיים לפי העניין, בשיעור שיקבע השר בתקנות, ויכול שייקבעו בתקנות שיעורים שונים לפי היקף הזכיונות או הרישיונות וסוגיהם. דמי הזיכיון או דמי הרישיון לפי סעיף זה הם נוסף על דמי הזיכיון או דמי הרישיון החד-פעמיים ששילם המורשה לשידורים, אם הוצעו במכרז.
: (ב) הוצעו במכרז דמי זיכיון או דמי רישיון חד-פעמיים, תעביר הרשות את דמי הרישיון או דמי הזיכיון כאמור ששילם המורשה לשידורים, לאוצר המדינה.

@ 100. תמלוגים (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ח, תשע&quot;א)
: (א) מורשה לשידורים ישלם לאוצר המדינה תמלוגים על הכנסותיו מביצוע שידורים וממתן שירותים כאמור בחוק זה.
: (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע בתקנות, מעת לעת, את שיעור התמלוגים מהכנסות כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) תחילתו של שיעור תמלוגים ששונה יהיה ששה חדשים מיום פרסומו ברשומות.
: (ד) הרשות תמסור לשר האוצר את הנתונים הדרושים לצורך חישוב סכומי התמלוגים המועברים לאוצר המדינה לפי סעיף זה וכן לצורך חישוב תשלומים שקוזזו מתוך התמלוגים לפי [[סעיף 53]].
: (ה) מי שהגיע אליו מידע לפי סעיף קטן (ד), לא ימסור אותו לאחר ולא יעשה בו שימוש אלא לצורך חישוב סכומי התמלוגים כאמור באותו סעיף קטן או לשם ביצוע הוראות לפי כל דין או לפי צו של בית משפט.

@ 100א. (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ב-4) : (((בוטל).))

@ 101. השימוש בדמי הזיכיון ובדמי הרישיון (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח, תשע&quot;ב-2)
: דמי הזיכיון ודמי הרישיון שישולמו לרשות ישמשו לה לכיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיה, לרבות התפעול השוטף של חברת החדשות כאמור [[בסעיף 70(ב)]].

@ 102. מועדים (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ב-2)
: השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע בתקנות את המועדים לתשלום דמי הרישיון והתמלוגים לפי [[סעיפים 99]] [[ו-100]] ובכלל זה הוראות לעניין תשלום הפרשי הצמדה וריבית וריבית פיגורים בשל תשלום לאחר המועדים שנקבעו כאמור, וכן את המועדים להעברת התמלוגים מהרשות לאוצר המדינה.

@ 102א. שימוש בסכומים מתוך התמלוגים - הוראות מיוחדות (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ע-2)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 101]], רשאית הרשות לשם כיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיה, להשתמש בסכומים מתוך התמלוגים המועברים לאוצר המדינה, כלהלן:
:: (1) בשנת 1998 - בסכום שלא יעלה על 16 מיליון שקלים חדשים;
:: (2) בשנת הכספים 1999 - בסכום שלא יעלה על 16 מיליון שקלים חדשים, ובתוספת סכום ההוצאות הכרוכות בהפעלת תחנות שידור ראשיות שייתוספו בשנה זו ובתשלום אגרות תדרים עבורן, כפי שתקבע ועדת הכספים של הכנסת.
: (ב) על אף הוראות [[סעיף 101]], רשאית הרשות לדחות, עד יום ו' בטבת התשע&quot;ב (1 בינואר 2012) (בסעיף קטן זה - מועד הדחייה), העברת תמלוגים לאוצר המדינה בשל שנות הכספים 2008 עד 2011, בסכום כולל שלא יעלה על 20 מיליון שקלים חדשים, לצורך שימוש בסכום האמור לשם כיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיה, ובלבד שלפני הדחייה כאמור אישר שר האוצר לפי [[סעיף 22 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], את הצעת תקציב הרשות לשנת הכספים שבשלה מבוקשת הדחייה; סכומי התמלוגים שהעברתם לאוצר המדינה נדחתה לפי סעיף קטן זה יועברו לאוצר המדינה עד מועד הדחייה, בתוספת הפרשי הצמדה למדד, מהמועד שבו היה על הרשות להעביר את התמלוגים לאוצר המדינה ועד למועד העברתם בפועל.

@ 102א1. הסדר חובות דמי זיכיון ותמלוגים - הוראות מיוחדות (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל זיכיון&quot; - בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה;
::- &quot;ההפרש הצפוי&quot; - ההפרש שבין שני אלה:
::: (1) סכום השווה לסך החובות בשל דמי זיכיון שהיו חייבים בעלי הזיכיונות לשלם לפי [[סימן זה]] לפני יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]], בהפחתת חובותיהם בשל דמי זיכיון שהם חובות שאינם ניתנים לפריסה, חובות כאמור בסעיף קטן (ד) או חובות שקוזזו לפי [[סעיף 102א2(ב) ו-(ד)]];
::: (2) סכום השווה לסך ההוצאות שהרשות צפויה להוציא עד למועד התשלום הדחוי בתוספת סך התמלוגים שהעברתם לאוצר המדינה נדחתה לפי [[סעיף 102א(ב)]];
::- &quot;החוב הכולל&quot; - חוב בשל דמי זיכיון או בשל תמלוגים, שהיה חייב בעל זיכיון לשלם לפי [[סימן זה]] לפני יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]];
::- &quot;חוב שאינו ניתן לפריסה&quot; - סך החובות של בעל הזיכיון כמפורט להלן, לרבות הפרשי הצמדה וריבית:
::: (1) חוב בשל דמי זיכיון בעד תקציב התפעול השוטף של חברת החדשות כפי שנקבע לפי [[סעיפים 70(ב)]] [[ו-99]], שהיה חייב בעל הזיכיון לשלם לפי [[סימן זה]] עד יום י' באב התשס&quot;ט (31 ביולי 2009);
::: (2) חוב בשל דמי זיכיון שהיה חייב בעל הזיכיון לשלם לפי [[סימן זה]] מיום י&quot;א באב התשס&quot;ט (1 באוגוסט 2009) עד יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]];
::: (3) חוב בשל תמלוגים שהיה חייב בעל הזיכיון לשלם לפי [[סימן זה]] המחושבים בעבור הכנסותיו מחודש אוגוסט 2009 עד חודש דצמבר 2009;
::: (4) לגבי בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי - חוב בשל דמי זיכיון ותמלוגים שהיה חייב לשלם לפי הוראות [[סימן זה]] לפני יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]], בסכום של 10 מיליון שקלים חדשים;
::- &quot;יתרת החוב הכולל&quot; - סכום ההפרש שבין החוב הכולל לבין החוב שאינו ניתן לפריסה;
::- &quot;מועד התשלום הדחוי&quot; - ה' בטבת התשע&quot;ב (31 בדצמבר 2011);
::- &quot;רווח&quot; - רווח שנרשם בדוח כספי שנתי מבוקר של בעל הזיכיון, ולגבי שנת כספים שטרם הוגש לגביה דוח כאמור - רווח שהוצג בדוח אחר בשל אותה שנת כספים, כולה או חלקה, שאושר בידי רואה חשבון והוגש למנהל;
::- &quot;ריבית איחורים&quot; - ריבית בשל איחור בהעברת כספים במערכת הבנקאית, כפי שנקבעה בהודעת החשב הכללי במשרד האוצר, כשיעורה מזמן לזמן.
: (ב) בעל זיכיון שיש לו חוב כולל, ישלמו עד יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]].
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), בעל זיכיון ששילם את החוב שאינו ניתן לפריסה ביום תחילתו של [[תיקון מס' 32]], רשאי לשלם את יתרת החוב הכולל בהתאם להוראות המפורטות להלן, לפי בחירתו, ובלבד שהודיע למנהל על בחירתו כאמור עד יום ט' בשבט התש&quot;ע (24 בינואר 2010):
:: (1) חוב בשל דמי זיכיון בסכום שאינו עולה על סכום שקבעו לגביו השר ושר האוצר - רשאי בעל הזיכיון לשלמו עד מועד התשלום הדחוי, ובלבד שהסכום הכולל שיקבעו השרים לפי פסקה זו לכל בעלי הזיכיון לא יעלה על סכום ההפרש הצפוי, והכל בכפוף להוראות אלה:
::: (א) החוב האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלומו ועד היום הקודם ליום תחילתו של [[תיקון מס' 32]];
::: (ב) החוב האמור יישא הפרשי הצמדה למדד מיום תחילתו של [[תיקון מס' 32]] עד למועד התשלום בפועל או עד למועד התשלום הדחוי, לפי המוקדם;
::: (ג) לא שולם החוב האמור עד למועד התשלום הדחוי, תיווסף עליו ריבית פיגורים מהמועד האמור ועד למועד תשלומו בפועל;
:: (2) חוב בשל דמי זיכיון ובשל תמלוגים, בסכום שאינו עולה על 39 מיליון שקלים חדשים לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי או על 19.5 מיליון שקלים חדשים לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, למעט בשל שנים שבהן היה לבעל הזיכיון רווח - רשאי בעל הזיכיון לשלמו עד למועד התשלום הדחוי, בתשלומים ובמועדים כפי שיורה המנהל, ובלבד שלא יורה על מועד הקודם ליום כ&quot;ה בטבת התשע&quot;א (1 בינואר 2011), והכל בכפוף להוראות אלה:
::: (א) החוב האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלומו ועד היום הקודם ליום תחילתו של [[תיקון מס' 32]];
::: (ב) החוב האמור יישא ריבית איחורים מיום תחילתו של [[תיקון מס' 32]] עד למועד תשלומו בפועל;
::: (ג) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הגבלות ותנאים נוספים על ההגבלות לפי [[סעיף 71ג]], שיחולו על בעל הזיכיון כל עוד לא שילם את החוב האמור.
: (ד) עלתה יתרת החוב הכולל על סכום החובות לפי סעיף קטן (ג)(1) ו-(2), ישלם בעל הזיכיון את ההפרש ביניהם, בתוך 14 ימים מיום שהמנהל הודיע לו על כך, בכפוף להוראות אלה:
:: (1) החוב האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלומו ועד למועד התשלום בפועל או עד תום 14 ימים מיום הודעת המנהל, לפי המוקדם;
:: (2) לא שולם החוב האמור עד תום 14 ימים מיום הודעת המנהל, תיווסף עליו ריבית פיגורים מהמועד האמור ועד למועד תשלומו בפועל.
: (ה) בעל זיכיון ימסור למנהל, באופן ובמועד שיורה המנהל, את הנתונים הדרושים לצורך חישוב סכום החוב הכולל של בעל הזיכיון; המנהל ימסור לשר האוצר את הנתונים שנמסרו לו כאמור ואת חישוב סכום החוב הכולל של בעל הזיכיון.
: (ו) הגיש בעל זיכיון למנהל דוח כספי שנתי מבוקר לגבי שנת כספים שבשלה נדחה חוב לפי סעיף קטן (ג)(2), ונרשם בדוח האמור רווח, ישלם בעל הזיכיון את החוב שנדחה כאמור בשל אותה שנה, בתוך 30 ימים מיום הגשת הדוח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, וריבית איחורים, בשל התקופות כאמור בסעיף קטן (ג)(2)(א) ו-(ב).
: (ז) הפר בעל זיכיון שמועד תשלום חובו נדחה לפי סעיף קטן (ג)(2), תנאי מהתנאים לפי [[סעיף 71ג]] או לפי סעיף קטן (ג)(2)(ג), או לא שילם תשלום במועד שהורה המנהל לפי סעיף קטן (ג)(2) (בסעיף קטן זה - המועד לתשלום), או פקע או בוטל זיכיונו, ישלם בתוך 30 ימים מיום שהתגלתה ההפרה, מהמועד לתשלום או מהמועד שבו פקע או בוטל זיכיונו, לפי העניין, את יתרת חובו הנדחה כאמור, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, וריבית איחורים, בשל התקופות כאמור בסעיף קטן (ג)(2)(א) ו-(ב).

@ 102א2. החזר בעד השנים 2003 עד 2012 (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;ההפרש בפועל&quot; - שבין שני אלה:
::: (1) סכום השווה לסך דמי הזיכיון ששילמו בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה לפי [[סעיף 102א1(ג)(1) ו-(2)]] בתוספת דמי הזיכיון ששילמו כל בעלי הזיכיונות בעבור שנות הכספים 2010 עד 2012, וכן תשלום בעד הפצת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין לפי [[סעיף 99]] ודמי ההפצה ששולמו לרשות לפי הוראות [[סעיף 100א]] בעבור שנים אלה, ובתוספת הסכומים שהופחתו לפי [[סעיף 102א3]];
::: (2) סכום השווה לסך ההוצאות שהוציאה הרשות בעד השנים האמורות בפסקה (1) בתוספת סך התמלוגים שהועברו לאוצר המדינה לפי [[סעיף 102א(ב)]];
::- &quot;ההפרש הצפוי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 102א1(א)]];
::- &quot;החלק היחסי&quot; - היחס שבין דמי הזיכיון שהיה חייב בעל זיכיון לשלם בשל שנת כספים לפי [[סימן זה]] לפני יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]] לבין סך דמי הזיכיון שהיו חייבים בעלי הזיכיונות לשלם לפי [[סימן זה]] לפני יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]] בשל אותה שנה, כשהוא מוכפל בהפרש הצפוי בשל אותה שנת כספים.
: (ב) הרשות תעביר למי שהיה בעל זיכיון באחת או יותר משנות הכספים 2006 עד 2009, סכום שיקבעו השר ושר האוצר, במועדים שיקבעו, בעד השנים כאמור שבהן היה בעל זיכיון.
: (ג) נוצר הפרש בפועל, תעביר הרשות למי שהיה בעל זיכיון באחת או יותר משנות הכספים 2003 עד 2006, ו-2010 עד 2012, סכום שעליו תורה, באישור השר ושר האוצר, ובמועדים שעליהם תורה בעד השנים כאמור שבהן היה בעל זיכיון, ובלבד שהסכום הכולל שעליו תורה הרשות לפי סעיף קטן זה לכל בעלי הזיכיון לא יעלה על סכום ההפרש בפועל, ויתקיים האמור בסעיף קטן (ה).
: (ד) העברת הסכומים מהרשות לבעל זיכיון לפי סעיף זה תהיה בדרך של קיזוז חובות של בעל הזיכיון לרשות; לא היה לבעל הזיכיון, במועד העברת הסכום, חוב כאמור, או שסכום החוב נמוך מהסכום שיש להעבירו, יועברו הסכום או יתרתו שלא קוזזה, לפי העניין, באופן שיקבעו השר ושר האוצר.
: (ה) סכומים כאמור בסעיף קטן (ג), בסכום שלא יעלה על החלק היחסי, יועברו תחילה למי שהיה בעל זיכיון בשנת כספים שבשלה מחולק הסכום וביום תחילתו של [[תיקון מס' 32]] אין לו חוב בשל דמי זיכיון ותמלוגים.
: (ו) (((בוטל).))

@ 102א3. הפחתת סכומים (תיקון: תשע&quot;ג)
: (א) הרשות רשאית לאשר לבעל זיכיון ששילם את יתרת החוב הכולל כהגדרתו [[בסעיף 102א1]], להפחית מהסכומים שעליו לשלם לרשות לפי [[סעיפים 99]] [[ו-100א]] עד יום תחילתו של [[תיקון מס' 37]], את חלקו היחסי בהפרש בפועל, בסכום ובתנאים שתורה.
: (ב) הופחתו הסכומים שעל בעל זיכיון לשלם לרשות לפי [[סעיפים 99]] [[ו-100א]] לפי הוראות סעיף קטן (א), ינוכה סכום ההפחתה כאמור מהסכום שיועבר לבעל זיכיון לפי [[סעיף 102א2(ג)]].
: (ג) בסעיף זה, &quot;ההפרש בפועל&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 102א2(א)]] בשינוי זה: פסקה (1) להגדרה האמורה תיקרא כך: &quot;(1) סכום השווה לסך דמי הזיכיון שעל בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה לשלם לפי [[סעיף 102א1(ג)(1) ו-(2)]] בתוספת דמי הזיכיון שעל כל בעלי הזיכיונות לשלם בעבור שנות הכספים 2010 עד 2012, וכן תשלום בעד הפצת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין לפי [[סעיף 99]] ודמי ההפצה שיש לשלם לרשות לפי הוראות [[סעיף 100א]] בעבור שנים אלה.&quot;.

@ 102ב. החלת [[פקודת המסים (גביה)]] (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח, תשע&quot;ב-2)
: על דמי הזכיון, דמי הרישיון והתמלוגים לפי חוק זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], כאילו היו מס כמשמעותו [[באותה פקודה]]; לעניין זה, &quot;דמי זיכיון&quot;, &quot;דמי רישיון&quot; או &quot;תמלוגים&quot; - דמי זיכיון, דמי רישיון או תמלוגים לפי חוק זה, שנשלחה לחייב הודעה בכתב על חיובו בהם וניתנה לו אפשרות לטעון את טענותיו כנגד החיוב.

@ 103. מילוות
: הרשות רשאית, בכפוף לאמור בכל חוק, לקבל מילוות לשם מימון ביניים של תחילת פעולותיה ומילוות שאינם למטרת מימון ביניים כאמור - באישור שר האוצר.

@ 103א. פרסום תקציב הרשות (תיקון: תשע&quot;א)
: תקציב הרשות יפורסם באתר האינטרנט של הרשות.

=== סימן ב': מענק פיצויים (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ===

@ 104. זכאות למענק (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ב-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;עתון יומי&quot; - תאגיד המוציא לאור עתון יומי בישראל והחבר באיגוד העיתונים היומיים בישראל;
::- &quot;בית קולנוע&quot; - עסק של עינוג ציבורי כמשמעותו [[בחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]], המחזיק ברשיון כדין שעיסוקו הצגות קולנוע.
: (ב) הרשות תשלם מענק שנתי (להלן - מענק), לעתון יומי ולבית קולנוע שהכנסותיהם מפרסומת קטנו בשל שידורי פרסומת בטלויזיה בערוץ 2 (להלן - זכאים).
: (ג) שופט או אדם אחר שימנה נשיא בית המשפט העליון, יקבע מיהו העתון היומי ובית הקולנוע הזכאי בכל שנה, את התקופה בה ישולם המענק ואת החלוקה של המענק בין הזכאים ובלבד שתקופת המענק לא תעלה על תקופה שלאחר תום תקפו של [[סימן זה]].
: (ד) עתון יומי או בעל בית קולנוע שהוא בעל זכיון לשידורי טלויזיה או בעל זכיון לשידורים לפי [[פרק ב'1 לחוק התקשורת]] או בעל ענין בתאגיד כאמור, בין במישרין ובין בעקיפין, לא יהא זכאי למענק.

@ 105. תשלום המענק (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) המענק ישולם מתוך יתרת התמלוגים שתיוותר לרשות לאחר כיסוי הוצאותיה.
: (ג) (((ספרור שגוי במקור))) המועצה תקבע אחת לשנה, את סכום המענק.

@ 106. תחולה (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: תחולתו של [[סימן זה]], עד תום שלוש שנים מיום תחילת השידורים בידי בעלי הזכיון הראשונים בערוץ 2.

== פרק ט': שונות ==

=== סימן א': זכויות, חסינויות וסמכויות מיוחדות ===

@ 107. חסינויות הרשות (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) על אף האמור בכל דין, לא תישא הרשות באחריות על הפרתה של זכות קנין רוחני כלשהי, לרבות זכות יוצרים, בידי מורשה לשידורים או שלוחו.
: (ב) על אף האמור [[בחוק איסור לשון הרע, התשכ&quot;ה-1965]], לא תישא הרשות באחריות על הפרת הוראותיו של [[החוק האמור]] בידי מורשה לשידורים או בידי שלוחו, זולת אם אישרה הרשות מראש את התכנית שבה הופרו הוראות [[החוק האמור]].

@ 108. סמכות כניסה ועיון (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) לצורך פיקוח על ביצוען של הוראות חוק זה, התקנות והכללים שלפיו ותנאי הזיכיון לשידורים או תנאי הרישיון לשידורים, רשאי נציג שהרשות הסמיכה אותו לכך (בסעיף זה - הנציג) להיכנס לכל מיתקן, משרד, אולפן או תחנת שידור המשמשים מורשה לשידורים לצרכי הפעלת שידורים או ניהולם, לפי הענין.
: (ב) הנציג רשאי לעיין ולבדוק כל מסמך, רשימה, ספר חשבונות, פנקס, מאגר מידע ממוחשב או הקלטה ולהעתיקם בכל דרך שתיראה לו, ובלבד שהעתקה כאמור תהא מותרת לצרכי פיקוח ובקרה בלבד.
: (ג) המורשה לשידורים או נציגו לענין זה, חייב לאפשר לנציג לקיים את הוראותיו של סעיף זה, להמציא לנציג ולהציג לפניו כל מסמך, רשימה, ספר חשבונות, פנקס, מאגר מידע ממוחשב או הקלטה שנדרש להמציאם או להציגם וכן למסור לו מידע שברשותו או שבשליטתו, הדרוש לנציג לשם פיקוח כאמור בסעיף קטן (א).

@ 109. התליית סמכויות וזכיונות בשעת חירום (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) הממשלה רשאית, בשל תנאי חירום המחייבים הפקעת תדרי רדיו לצרכים צבאיים, להחליט על התלייה או הגבלה של סמכויות הרשות ושל זיכיונות לשידורים או רישיונות לשידורים, לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים; הממשלה רשאית, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, להאריך תקפה של החלטה כאמור לתקופה שתקבע.
: (ב) הרשות או מורשה לשידורים לא יהיו זכאים לפיצוי מהממשלה בעד נזק ישיר או עקיף שנגרם להם עקב הכרזה כאמור בסעיף קטן (א), אולם מורשה לשידורים יהא זכאי להחזרת הוצאות קבועות שהוציא לצורך התפעול השוטף של התחנה בתקופה בה היתה ההחלטה בתוקף; בסעיף זה, &quot;הוצאות קבועות&quot; - יציאות והוצאות שמכיר בהן פקיד השומה כהוצאה לשם ייצור הכנסה.

@ 110. הקצאת תדרי רדיו (תיקון: תשע&quot;ד)
: השר יקצה לפי סמכויותיו [[בפקודת הטלגרף האלחוטי]] ובהתאם לאמור [[בסעיף 85 לחוק השידור הציבורי]], תדרי רדיו לשם ביצוע שידורים לפי חוק זה.

=== סימן ב': ועדה לתיאום שידורים ===

@ 111. הקמת ועדת התיאום והרכבה (תיקון: תשס&quot;א-3, תשס&quot;ב-3, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-3)
: (א) תוקם ועדה לתיאום פעילותם של הרשות, תאגיד השידור הציבורי והמועצה לשידורי כבלים שנתמנתה לפי [[סעיף 6ב לחוק התקשורת]] ([[בסימן זה]] - ועדת התיאום).
: (ב) ועדת התיאום תהיה של ארבעה חברים:
:: (1) היושב ראש שמינתה הממשלה, לפי המלצת שר התקשורת;
:: (2) שני נציגים שמינה השר כלהלן:
::: (א) נציג מטעם הרשות, לפי המלצת המועצה;
::: (ב) נציג מטעם המועצה לשידורי כבלים;
:: (3) נציג מטעם תאגיד השידור הציבורי שמינה השר;
:: (4) (((נמחקה).))
: (ג) לכל נציג ימונה ממלא מקום בידי השר שמינה את הנציג.
: (ד) ועדת התיאום תתחיל בביצוע תפקידיה, בהתאם [[לסעיף 112]], לא יאוחר מיום י&quot;ד בחשון התשס&quot;ב (31 באוקטובר 2001) ולצורך כך ימונו חבריה עד ליום י&quot;ג בתשרי התשס&quot;ב (30 בספטמבר 2001).

@ 112. תפקידי ועדת התיאום (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשע&quot;א, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-3)
: תפקידי ועדת התיאום הם:
: (1) הגבלה ברכישת תכניות מספקים מחוץ לישראל, כאמור [[בסעיף 62]], בשינויים המחוייבים;
: (2) מניעת שידורן של תכניות דומות או זהות שהופקו או שהוחל בהפקתן בידי הרשות, תאגיד השידור הציבורי או בידי המורשים לשידורים לפי חוק זה או לפי [[חוק התקשורת]];
: (3) כל פעולת תיאום אחרת שתטיל עליה הממשלה.

@ 113. ערר על החלטה של ועדת התיאום
: חבר ועדת התיאום רשאי לערור לפני הממשלה, באמצעות השר שמינהו, על החלטה של הוועדה, תוך שבעים ושתיים שעות ממועד קבלתה; ביצוע ההחלטה יעוכב עד להכרעת הממשלה בערר.

=== סימן ג': נציב תלונות ===

@ 114. מינוי נציב תלונות ותקופת המינוי
: (א) השר ימנה נציב תלונות שתפקידו לברר תלונות הבאות אליו מקרב הציבור בנוגע לשידורים (להלן - נציב התלונות); מינויו של נציב התלונות יהיה לחמש שנים.
: (ב) הרשות תשלם לנציב התלונות את משכורתו ואת התשלומים האחרים המגיעים לו לגבי תקופת כהונתו, בשיעור שיקבע השר.
: (ג) הודעה על מינויו של נציב התלונות ועל מען משרדו תפורסם ברשומות.

@ 115. פקיעת כהונה
: מינויו של נציב התלונות יפקע לפני תום כהונתו באחת מאלה:
: (1) בהתפטרותו;
: (2) אם החליט השר, לאחר התייעצות עם המועצה, להעבירו מכהונתו.

@ 116. הגשת תלונה
: תלונה תוגש בכתב במישרין לנציב התלונות, תיחתם ביד המתלונן ויצויינו בה שם המתלונן ומענו, תיאור מפורט של הענין שעליו נסבה התלונה, לרבות המועד בו ארע וכל פרט אחר הנוגע לענין והמסייע לבירור יעיל של התלונה.

@ 117. תלונה על מי ועל מה (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) תלונה ניתנת להגשה על הרשות, על מורשה לשידורים, על חברת החדשות וכן על עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד של הרשות, של מורשה לשידורים או של חברת החדשות.
: (ב) נושא התלונה יכול שיהיה -
:: (1) כשהתלונה על בעל זכיון או על חברת החדשות - תכנם של השידורים ששידורם נוגד הוראות חוק זה, או תקנות או כללים שנקבעו לפיו או שיש בהם פסול אחר על פי דין;
:: (2) כשהתלונה על הרשות - מעשה או מחדל הנוגע לפיקוח על שידוריו של בעל זכיון, ולענין שידורי הרשות - כאמור בפסקה (1).

@ 118. תלונות שאין לברר אותן (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) לא יהיה בירור בתלונות אלה:
:: (1) תלונה של מורשה לשידורים על הרשות או על חברת החדשות;
:: (2) תלונה של מורשה לשידורים על מורשה לשידורים אחר;
:: (3) תלונה של מי שמועסק בחברת החדשות, ברשות, או אצל מורשה לשידורים, בענין הנוגע להעסקתו;
:: (4) תלונה בענין התלוי ועומד בבית משפט או בבית דין או שבית משפט או בית דין הכריע בו לגופו;
:: (5) תלונה על פעולה שיפוטית של בית משפט או שופט, של בית דין או חבר בית דין ושל ועדה שהוקמה על פי חוק או של חבר מחבריה;
:: (6) תלונה בענין שניתנה בו החלטה שעליה אפשר, או היה אפשר, להגיש השגה, ערר או ערעור והוא אינו מסוג הענינים שפסקאות (1) עד (5) דנות בהם;
:: (7) תלונה שהוגשה לאחר שעברו שלושה חודשים מיום שארע הענין שעליו היא נסבה;
:: (8) תלונה שנציב התלונות סבור כי היא קנטרנית או טרדנית;
:: (9) תלונה על מורשה לשידורים בענין שלגביו הוגשה כבר תלונה לרשות;
:: (10) תלונה בענין שלגביו כבר הוגשה תלונה למבקר המדינה בתפקידו כנציב תלונות הציבור לפי [[הפרק השביעי של חוק מבקר המדינה]].
: (ב) הוגשה תלונה שלפי סעיף קטן (א) אין לברר אותה, יודיע נציב התלונות למתלונן בכתב שלא יטפל בתלונה ויציין את הנימוקים לכך.

@ 119. דרכי הבירור
: (א) נציב התלונות רשאי לברר את התלונה בכל דרך שיראה לנכון והוא אינו קשור להוראה שבסדר דין או בדיני ראיות.
: (ב) נציב התלונות יביא את התלונה לידיעת מי שהתלונה עליו, ואם היה עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד כאמור [[בסעיף 117(א)]] - גם לידיעת הממונה עליו (להלן - הממונה), ויתן להם הזדמנות נאותה להשיב עליה; נציב התלונות רשאי לדרוש מהם כי ישיבו על התלונה תוך תקופה שיקבע בדרישתו.
: (ג) נציב התלונות רשאי גם לשמוע את המתלונן, את מי שהתלונה עליו וכל אדם אחר, אם ראה בכך תועלת.
: (ד) לצורך הבירור רשאי נציב התלונות לדרוש מכל אדם להתייצב לפניו ולתת לו, תוך תקופה שיקבע בדרישה ובאופן שיקבע, כל ידיעה או מסמך העשויים לדעת נציב התלונות לעזור בבירור התלונה; מי שנדרש להתייצב או למסור ידיעה או מסמך כאמור, חייב למלא אחר הדרישה והוראות [[סעיף 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ&quot;ט-1968]], יחולו, בשינויים המחוייבים, על סירוב למלא אחר הדרישה.
: (ה) האמור בסעיף קטן (ד) אינו בא לגרוע מהוראות [[פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש]]] (להלן - פקודת הראיות).

@ 120. הפסקת הבירור
: נציב התלונות יפסיק בירור תלונה אם ראה כי מלכתחילה לא היה מקום לבירורה לפי הוראות [[סימן זה]], ורשאי הוא להפסיקו אם ראה שענין התלונה בא על תיקונו או שהמתלונן ביטל את תלונתו; נציב התלונות יודיע בכתב למתלונן ולמי שהתלונה עליו, שהפסיק את הבירור, ויציין את הנימוקים לכך.

@ 121. תוצאות הבירור (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) מצא נציב התלונות שהתלונה היתה מוצדקת, כולה או מקצתה, ימסור על כך הודעה מנומקת בכתב למתלונן ולמי שהתלונה עליו; העלה בירור התלונה קיומו של ליקוי, רשאי נציב התלונות להצביע לפני מי שהתלונה עליו על הצורך בתיקון הליקוי ועל הדרך והמועד לכך.
: (ב) הודעה של נציב התלונות כאמור בסעיף קטן (א) תימסר גם לאלה:
:: (1) כשהתלונה על מורשה לשידורים או על חברת החדשות - לרשות;
:: (2) כשהתלונה על הרשות - לשר;
:: (3) כשהתלונה על עובד, נושא משרה, או ממלא תפקיד כאמור [[בסעיף 117(א)]] - לממונה.
: (ג) הרשות לענין שידורי רשות, חברת החדשות ומורשה לשידורים שהיו נושא לתלונה, ישדרו לפי דרישת נציב התלונות, הודעה בדבר תוצאות בירורה של תלונה כאמור שנמצאה מוצדקת, במועד ובנוסח שקבע נציב התלונות בדרישתו.
: (ד) מי שהתלונה עליו או הממונה יודיע לנציב התלונות, תוך המועד האמור בסעיף קטן (א), על האמצעים שנקטו לתיקון הליקוי; לא הניחה ההודעה את דעתו של נציב התלונות או שלא ניתנה כנדרש, רשאי הוא להביא את הענין לידיעת השר.
: (ה) מצא נציב התלונות שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, למי שהתלונה עליו ולממונה שקיבל הודעה לפי [[סעיף 119(ב)]], ורשאי הוא לפרש בהודעתו את תמצית ממצאיו.
: (ו) העלה בירור התלונה חשד שנעברה עבירה פלילית יודיע על כך נציב התלונות ליועץ המשפטי לממשלה.

@ 122. זכויות וסעדים
: (א) החלטותיו של נציב התלונות בענין תלונה -
:: (1) אין בהן כדי להעניק למתלונן או לאדם אחר זכות או סעד בבית משפט או בבית דין, שלא היו לו לפני כן;
:: (2) אין בהן כדי למנוע מהמתלונן או מאדם אחר להשתמש בזכות או לבקש סעד שהוא זכאי להם; אולם אם נקבע בחיקוק מועד לשימוש בזכות או לבקשת סעד כאמור לא יוארך המועד בשל הגשת התלונה או בירורה.
: (ב) לא ייזקק בית משפט או בית דין לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב התלונות.

@ 123. נציב התלונות - עובד ציבור
: דין נציב התלונות וכל אדם אחר שבעזרתו מבצע נציב התלונות את תפקידיו כדין עובד ציבור לענין [[חוק העונשין]].

@ 124. דין וחשבון
: (א) נציב התלונות יגיש לשר, לפחות אחת לשנה, דו&quot;ח על פעולותיו שיכיל סקירה כללית ותיאור הטיפול במבחר של תלונות; משהוגש דו&quot;ח רשאי נציב התלונות לפרסמו.
: (ב) דו&quot;ח או מסמך אחר שפרסם או הכין נציב התלונות במילוי תפקידו וכן הודעה שנמסרה לו אגב מילוי תפקידו לא ישמשו ראיה בהליך משפטי או משמעתי.

@ 125. אי תלותו של נציב התלונות
: אין על נציב התלונות מרות בעניני מילוי תפקידו על פי [[סימן זה]], זולת מרותו של הדין.

=== סימן ד': חובות והתקשרויות במישור הבין-לאומי ===

@ 126. חובות מכוח המשפט הבין-לאומי (תיקון: תשע&quot;א)
: הרשות, מורשה לשידורים או מי שהשר יקבע לכך יקיים את החובות המוטלות על מדינת ישראל מכוח אמנות בין-לאומיות בענין שידורים לפי חוק זה.

@ 127. התקשרויות במישור הבין-לאומי
: הרשות לא תתקשר בהסכם עם ממשלה ולא תצטרף לארגונים בין-לאומיים, אלא באישור הממשלה.

=== סימן ה': החלת דינים ===

@ 128. צווי מניעה
: לענין סעד בדרך צו מניעה, דין הרשות כדין המדינה בכל הקשור, במישרין או בעקיפין, בשידורי הרשות או החברה או בהכנתם.

@ 129. דין חברי מועצה ועובדים
: (א) דין חברי המועצה ועובדי הרשות ודין חברי מועצת המנהלים של החברה ועובדיה כדין עובדי המדינה לענין החיקוקים המפורטים להלן:
:: (1) [[חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ&quot;ט-1969]];
:: (2) [[חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי&quot;ט-1959]];
:: (3) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]];
:: (4) [[חוק העונשין]] - ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
:: (5) [[פקודת הראיות]];
:: (6) [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]];
:: (7) [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969]];
: (ב) דין עובדי הרשות ועובדי החברה כדין עובדי המדינה, בשינויים המחוייבים, לענין [[חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ&quot;ג-1963]].

=== סימן ו': תיקוני חוקים ===

@ 130. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי&quot;ט-1959]].))
@ 131. : ((הנוסח שולב [[בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי&quot;ז-1957]].))
@ 132. : ((הנוסח שולב [[בחוק רשות השידור, התשכ&quot;ה-1965]].))
@ 133. : ((הנוסח שולב [[בחוק העבירות המינהליות, התשמ&quot;ו-1985]].))

== פרק י': שידורים בתקופת הביניים (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ==

@ 134. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ב-2, תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ג, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;תקופת ביניים&quot; - התקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום ט&quot;ז בחשון התשנ&quot;ד (31 באוקטובר 1993) או עד למועד שתקבע הרשות להפעלת השידורים בידי בעלי הזכיונות - לפי המוקדם שביניהם;
:- &quot;מנהל השידורים&quot; - מנהל מינהלת ההקמה של הרשות השניה לטלויזיה ורדיו במשרד התקשורת.

@ 135. קיום שידורים בתקופת הביניים (תיקון: תשנ&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 6]], רשאי מנהל השידורים לקיים שידורי טלויזיה בתקופת הביניים על פי המגמות [[שבסעיף 5(ב)]].
: (ב) בתקופת הביניים לא ישודרו שידורי חדשות, למעט שידורי ספורט, ולא ישודרו שידורי תעמולת בחירות לפי [[חוק הבחירות (דרכי תעמולה)]], וכן לא ישודרו שידורים בנושאים בעלי אופי פוליטי ישראלי לרבות ראיונות עם אישים פוליטיים ישראליים, ואולם ניתן לשדר שידורים מדיוני מליאת הכנסת.
: (ג) לא ישודרו תשדירי פרסומת בתקופת הביניים אך ניתן לשדר תשדירי שירות ושידורי חסות; התמורה שתתקבל מתשדירים כאמור, תשמש למימון השידורים בתקופה זו; ראה השר כי הכנסות השידורים בתקופת הביניים מתשדירים כאמור עולות על ההוצאות, רשאי הוא להורות, על אף האמור [[בסעיף 51]], כי עודפי ההכנסות כאמור ישמשו למימון ההקמה של תחנות שידור ראשיות.
: (ד) השר יקבע כללים בכל הנוגע לשידורים בתקופת הביניים לרבות לענין הזמנת הפקות ולענין תשדירי שירות ושידורי חסות; כללים כאמור יהיו באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שידור תשדירי שירות ותשדירי חסות), התש&quot;ן-1990]] (ק&quot;ת תש&quot;ן, 541).))
: (ה) לענין ביצוע השידורים בתקופת הביניים יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיפים אלה: [[1]], [[46]], [[47]], [[51(א) ו-(ג)]], [[90]], [[91]], [[92]], [[107]], [[109]], [[110]], [[111]], [[112]], [[113]], [[114(א)]], [[115]], [[116]], [[117]], [[118]], [[131]], [[132]], [[133]].
: (ו) לענין סעיף זה -
::- &quot;תשדיר שירות&quot; - תשדיר שעיקרו ומגמתו מתן שירות לציבור, בין בדרך של מתן מידע והדרכה לגבי שירותים ציבוריים או לשם קידומם של ענפים במשק, לרבות תוך ציון סוגי מוצרים, ובין בדרך של הכוונה או מתן ייעוץ בנושאים שבטובת הציבור, והכל ללא ציון שמו של יצרן מסוים;
::- &quot;שידור חסות&quot; - ציון השתתפותו של גורם חוץ במימון מישדר (להלן - המממן), בדרך של הקרנת שיקופית או קריאת האמור בה, ויכול שבשיקופית יצוינו שמות מוצריו של המממן, תיאור מאפייניהם העיקריים וסימנו המסחרי של המממן או מוצריו, אך למעט תיאור איכותי-השוואתי של המוצרים.

@ 136. העסקת עובדים ורכישת נכסים (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) מנהל השידורים, באישור השר, רשאי להעסיק עובדים בתקופת הביניים לצורך ביצוע הוראות [[פרק זה]] ובלבד שהעובדים יועסקו באמצעות חוזה מיוחד, לפי הוראות [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]].
: (ב) מנהל השידורים רשאי, בכפוף [[לחוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]] ([[בפרק זה]] - חוק נכסי המדינה) לרכוש נכסים ולבצע עסקות למטרת ביצוע הוראות [[פרק זה]].

@ 137. העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א)(1) [[בפרק זה]], &quot;נכס&quot; - מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא;
:: (2) על אף האמור בכל דין או הסכם ובכפוף להוראות [[חוק נכסי המדינה]] מותר, בהסכם, להקנות לרשות את זכויות המדינה בנכסים שיעמדו לרשותו של משרד התקשורת בתקופת הביניים, לצרכי שידורי טלויזיה ואת זכויותיה וסמכויותיה של המדינה לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות שהיו בני תוקף לגבי שידורי טלויזיה בתקופת הביניים ערב תחילתו של ההסכם; להסכם כאמור ייקרא להלן [[בפרק זה]] &quot;הסכם להעברת נכסים&quot;.
: (ב) שר האוצר רשאי בצו לפטור את הרשות מתשלום אגרות, מס בולים, מסים וכל תשלומי חובה אחרים הכרוכים בביצוע ההסכם להעברת נכסים, כולם או מקצתם.
: (ג) משנחתם הסכם להעברת נכסים רשאי השר, על אף האמור בכל דין או הסכם, לקבוע בצו כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו תבוא הרשות במקום המדינה, הן לגבי הזכויות והסמכויות של המדינה והן לגבי החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות עליה ערב תחילת של ההסכם להעברת נכסים.
: (ד) השר רשאי לקבוע בצו - לגבי סוגים מסויימים של תביעות תלויות ועומדות מטעם המדינה או נגדה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים, בקשר לנכסים, הסכמים, התקשרויות ועסקאות כאמור בסעיף קטן (א)(2), וכן לגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות אותו זמן, למעט תביעות של עובדי המדינה בשל תקופת היותם עובדי המדינה - כי הרשות תבוא במקום המדינה.

@ 138. העברת עובדים (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 30(א)]], עובדים שביום תחילתו של חוק זה הועסקו לצורך קיום השידורים בתקופת הביניים, וכן חמישה עובדים נוספים, לכל היותר, שתחילת העסקתם לצורך השידורים היתה לאחר תחילתה של תקופת הביניים, יהיו זכאים לעבור משירות המדינה לשירות הרשות, למשרה מקבילה לפי הענין, ובאין משרה כאמור - למשרה ההולמת את כישוריו ונסיונו בקיום השידורים בתקופת הביניים.
: (ב) מועד העברתו של כל עובד שהועסק בתקופת הביניים, יתואם בין מנהל הרשות לבין מנהל השידורים.
: (ג) על עובד שעבר לרשות לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות אלה:
:: (1) תנאי העסקתו לא יפלו מאלה שהועסק בהם בתקופת הביניים;
:: (2) על אף האמור בכל דין, לא יהיה זכאי להטבות כל שהן בשל העברה כאמור;
:: (3) עובד שעבר כאמור בסעיף קטן (א) ימשיך להיות עובד מדינה לענין גימלה, מחלה, חופשה, פיצויים, וכל זכות אחרת שצבר בשל היותו עובד מדינה, הכל לפי הענין, וזאת עד להסכם להעברת זכויות העובד שייחתם בין הרשות לבין המדינה ולבין העובדים באמצעות הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים שעברו כאמור;
:: (4) עד חתימת הסכם לפי פסקה (3), תעביר הרשות למדינה את כל ההוצאות שהוציאה המדינה לשם שמירת זכויות של עובד כאמור בפסקה (3).

== פרק י&quot;א: ביצוע ותחילה ==

@ 139. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

@ 140. תחילה
: תחילתו של חוק זה ביום קבלתו בכנסת.

@ 141. הוראת מעבר - הועדה המיוחדת (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ב-3)
: (א) חוק זה יהיה בתחום ענייניה של הועדה המיוחדת לענין חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו שהקימה הכנסת השלוש עשרה, ולה יהיו נתונות הסמכויות של ועדת החינוך והתרבות של הכנסת לפי חוק זה, עד תום תקופת כהונתה של הכנסת השלוש עשרה.
: (ב) בתקופת כהונתה של הכנסת החמש-עשרה, הסמכויות של ועדת הכספים של הכנסת לפי חוק זה יהיו נתונות לועדה המיוחדת לענין תיקוני חקיקה בתחום התקשורת שהקימה הכנסת החמש-עשרה ביום ט&quot;ו בשבט התשס&quot;ב (28 בינואר 2002).

@ 142. פרסום
: חוק זה יפורסם תוך חמישה עשר ימים מיום קבלתו בכנסת.

== תוספת ראשונה (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ==
==== ((([[סעיפים 24]] [[ו-59]]))) ====

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ג-2)
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;הפקה מקומית&quot; - תכנית שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני-הנדסי, שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בעברית, בערבית, ברוסית או בשפה אחרת שאישר המנהל מראש, למעט שידורי חדשות, תכניות ספורט ותכניות בעניני היום; בהגדרה זו((,)) &quot;רוב&quot; - 75% לפחות;
:- &quot;ערוץ השידור&quot; - המסגרת הכוללת של שידורי הטלוויזיה בערוץ 2 או בערוץ השלישי;
:- &quot;שידור חוזר&quot; - שידור מחודש בערוץ השידור של תכנית ששודרה בו קודם לכן, או של תכנית ששודרה קודם לכן בערוץ כלל ארצי בישראל, לרבות תכנית שנערכה מחדש, שהיא זהה במהותה, לדעת הרשות, לתכנית ששודרה בעבר;
:- &quot;שעה&quot;, במכסת תכניות הקבועה בשעות - 48 דקות תכנית לפחות;
:- &quot;חצי שעה&quot;, במכסת תכניות הקבועה בחצאי שעות - 24 דקות תכנית לפחות;
:- &quot;תכנית&quot; - יחידות שידורים בסיסית בעלת תוכן והיקף ידועים ומוגדרים, במתכונת הערוכה לשידור בטלוויזיה, הכוללת רצף של תמונות וקול;
:- &quot;תכנית סוגה (ז'נר) עילית&quot; - הפקות מקומיות מהסוגים האלה:
:: (1) &quot;תכנית תעודה&quot; - תכנית העוסקת בתיעוד של תופעות חברתיות, תרבותיות או פוליטיות, או בתיעוד תופעות או תגליות בטבע או במדע, והיא אינה תכנית בעניני היום;
:: (2) &quot;תכנית דרמה&quot; - תכנית המגוללת סיפור עלילה בעל אופי קומי, דרמטי, מלודרמטי, טרגי או כיוצא בזה, בין השאר מסוגים אלה:
::: (א) דרמה בודדת - דרמה בהיקף של פרק אחד המשודרת במלואה במהלך שידור אחד, או מהווה חלק מסדרה קצרה ומשלבת בתוכה בדרך כלל צילומי אולפן עם צילומים מחוץ לאולפן, ואורכה 50 דקות לפחות;
::: (ב) דרמה תיעודית (דוקודרמה) - דרמה העוסקת בדמויות או באירועים אמיתיים והחותרת לשחזר דמויות ואירועים אלה, מתוך נאמנות מרבית לעדויות ולמסמכים המתארים אותם;
::: (ג) סדרת דרמה - דרמה שבה כמה פרקים, שאורך כל אחד מהם 24 דקות לפחות;
::: (ד) סרט טלוויזיה - תכנית במתכונת הדומה לדרמה בודדת אך מתאפיינת, בדרך כלל, באורך של 80 דקות לפחות ובתסריט המחייב צילומים מחוץ לאולפן;
:: (3) &quot;תכנית מיוחדת&quot; - תכנית במתכונת מקורית ובעלת ערך מיוחד, אשר הוכח להנחת דעתה של הרשות כי היא באיכות יוצאת דופן של כתיבה תסריטית, משחק ובימוי, מסוגים אלה:
::: (א) תכנית מערכונים המופקת ברמת הפקה גבוהה באורך של רבע שעה לפחות;
::: (ב) תכנית במתכונת מקורית וחדשנית, באורך של רבע שעה לפחות;
::: (ג) דרמה בודדת, דרמה תיעודית וסדרה דרמטית - כל אלה באורך של חצי שעה לפחות.

@ 2. תכניות סוגה עילית (תיקון: תשע&quot;ה)
: (א) מתוך כלל ההפקות המקומיות ישדר בעל זיכיון בכל שנה תכניות סוגה עילית בהיקף שלא יפחת מ-74 שעות בערוץ 2 ומ-111 שעות בערוץ השלישי, ולענין זה לא יבואו במנין שידורים חוזרים.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), ההוצאה שיוציא בעל זיכיון בערוץ השלישי למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ בתקופה שמיום י' בטבת התשע&quot;ה (1 בינואר 2015) עד יום י&quot;ג בתמוז התשע&quot;ה (30 ביוני 2015), לא תפחת ממחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל רישיון.

@ 3. שעות שידור
: בעל זיכיון ישדר תכניות סוגה עילית בין השעות 19:00 ל-24:00 בימי חול, ואולם רשאי המנהל לאשר שידורים גם בשעות אחרות, בשבתות, בחגים ובמועדים מיוחדים; אישר המנהל שידור בשעות אחרות כאמור, ישדר בעל הזיכיון את התכנית בשידור חוזר ביום חול, במידת האפשר.

@ 4. תכניות בערבית וברוסית
: בעל זיכיון בערוץ 2 ובערוץ השלישי ישדר תכניות מגוונות בסוגיהן ובנושאיהן, הדוברות בשפה הערבית או הרוסית, או המתורגמות לערבית או לרוסית רהוטה, באמצעות כתוביות תרגום או דיבוב, בהיקף שלא יפחת מחמישה אחוזים בשפה הערבית ומחמישה אחוזים בשפה הרוסית, מכלל זמן השידור השבועי שלו.

== תוספת שניה (תיקון: תשס&quot;ג-2) ==
==== ((([[סעיפים 62ג]] [[ו-63א1]]))) ====

@ 1. הגדרות ופרשנות (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) [[בתוספת זו]] -
::- &quot;הכנסות&quot; - הכנסות מביצוע שידורים וממתן שירותים כאמור [[בסעיף 100]];
::- &quot;הפקה מקומית&quot; - (((בוטלה);))
::- &quot;חצי שעה&quot; - (((בוטלה);))
::- &quot;ערוץ&quot; - ערוץ שבו משודרים שידורי בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או שידורי בעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
::- &quot;שידור חוזר&quot; - שידור מחודש בערוץ, של תכנית ששודרה בו קודם לכן או של תכנית ששודרה קודם לכן בערוץ כלל ארצי בישראל, לרבות תכנית שנערכה מחדש, שהיא זהה במהותה, לדעת הרשות, לתכנית ששודרה בעבר;
::- &quot;שעה&quot; - (((בוטלה);))
::- &quot;תכנית&quot; - (((בוטלה);))
::- &quot;תכנית סוגה (ז'נר) עילית&quot; - (((בוטלה).))
: (ב) מונחים [[בתוספת זו]] המוגדרים [[בתוספת הראשונה]] אלא אם כן נקבע אחרת [[בתוספת זו]], תהא הגדרתם כאמור [[בתוספת הראשונה]]; ליתר המונחים תהא המשמעות הנודעת להם בחוק זה.

@ 2. הוצאה שנתית של בעל זיכיון למימון הפקה ורכישה של תכניות (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;ה, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו)
: (א) ההוצאה השנתית שיוציאו בעלי הזכיונות, בכל ערוץ, למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ באותה שנה ([[בתוספת זו]] - הוצאה שנתית של בעל זיכיון), לא תפחת מסכום השווה לששים אחוזים מכלל הכנסותיהם או מ-220 מליון שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם ([[בתוספת זו]] - ההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון); בהוצאה השנתית תכלל גם הוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות, או הוצאה לרכישת שידורי חדשות שאושרה לפי [[סעיף 63א1]], בשיעורים הקבועים [[בתוספת זו]]; ההוצאה השנתית המזערית תוצא על ידי בעלי הזכיונות, בכל ערוץ, באופן יחסי ליחידות השידור שהוקצו להם בערוץ.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), ההוצאה שיוציא בעל זיכיון בערוץ השלישי למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ בתקופה שמיום י' בטבת התשע&quot;ה (1 בינואר 2015) עד יום י&quot;ג בתמוז התשע&quot;ה (30 ביוני 2015), לא תפחת ממחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל רישיון.

@ 2א. הוצאה שנתית של בעל רישיון למימון הפקה ורכישה של תכניות (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ה)
: ההוצאה השנתית שיוציא בעל רישיון למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ באותה שנה ([[בתוספת זו]] - הוצאה שנתית של בעל רישיון) לא תפחת מסך כל שיעורי ההוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות או ההוצאה לרכישת שידורי חדשות שאושרה לפי [[סעיף 63א1]], מההוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים, ומההוצאה לשם הפקת תכניות סוגה עילית, בשיעורים הקבועים [[בתוספת זו]] לגבי כל הוצאה כאמור ([[בתוספת זו]] - הוצאה שנתית מזערית של בעל רישיון).

@ 3. הוצאה לתפעול השוטף של חברת חדשות (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע״ח)
: (א) ההוצאה שיוציאו, בכל שנה, בעלי הזכיונות בכל ערוץ, בחלוקה שווה ביניהם וכן בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לתפעול השוטף של חברת החדשות לא תפחת מ־55 מליון שקלים חדשים, ואולם הוצאה כאמור העולה על עשרים אחוזים מסך ההוצאה השנתית המזערית לא תובא בחשבון כחלק מההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון או של בעל רישיון.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שהכנסותיו השנתיות אינן עולות על 350 מיליון שקלים חדשים, ועל בעלי רישיונות המשדרים שידורי חדשות באמצעות חברת החדשות המשותפת כמשמעותה [[בסעיף 71ד(יג)]] שסך הכנסותיהם השנתיות אינו עולה על 350 מיליון שקלים חדשים.

@ 4. רכישת שידורי חדשות (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;ה, תשע&quot;ו)
: אישרה המועצה לחברת החדשות לרכוש שידורי חדשות בהתאם [[לסעיף 63א1]], לא תפחת ההוצאה שיוציאו, בכל שנה, בעלי הזכיונות בכל ערוץ, בחלוקה שווה ביניהם וכן בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לרכישת שידורי החדשות כאמור, מ-40 מליון שקלים חדשים בשנה, ואולם הוצאה כאמור העולה על עשרים אחוזים מסך ההוצאה השנתית המזערית לא תובא בחשבון כחלק מההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון או של בעל רישיון.

@ 5. תכניות סוגה עילית (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע״ח)
: (א) מתוך סך הכל של ההוצאה השנתית של בעלי הזיכיונות יוציאו בעלי הזכיונות בכל ערוץ, לשם הפקת תכניות סוגה עילית בהיקף האמור בסעיף קטן (ב), סכום שלא יפחת משבעה עשר אחוזים מההוצאה השנתית המזערית או סכום של 50 מליון שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם; סכום ההוצאה כאמור יוצא על ידי בעלי הזכיונות, בכל ערוץ, באופן יחסי ליחידות השידור שהוקצו להם בערוץ.
: (א1) בכפוף להוראות [[סעיף 71ח(ב)]], בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית 15 אחוזים מהכנסותיו, מתוכם 20 אחוזים לפחות להפקת תכניות דרמה ו־20 אחוזים לפחות להפקת תכניות תעודה ובכלל זה סרטי תעודה.
: (ב) מתוך כלל ההפקות המקומיות ישדרו, בכל שנה, בכל ערוץ, בעלי הזיכיונות ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה תכניות סוגה עילית בהיקף של 180 שעות, ולעניין בעלי הזיכיונות, השעות כאמור ישודרו על ידיהם בכל ערוץ באופן יחסי ליחידות השידור שהוקצו להם בערוץ; לענין זה לא יבואו במנין שידורים חוזרים; עלתה ההוצאה השנתית המזערית להפקת תכניות סוגה עילית על 50 מליון שקלים חדשים או ירדה ממנה, ישתנה היקף השעות האמור באופן יחסי לשינוי בהיקף ההוצאה, כפי שתקבע המועצה.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), בשנות הזיכיון השמינית והתשיעית של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי יחולו לגביו הוראות אלה:
:: (1) הסכום שבעל הזיכיון יוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית שישודרו בשנות הזיכיון השמינית והתשיעית, לא יפחת מ-39.4 מיליון שקלים חדשים לשנת הזיכיון השמינית ו-43.3 מיליון שקלים חדשים לשנת הזיכיון התשיעית;
:: (2) נוסף על הסכומים האמורים בפסקה (1), יוציא בעל הזיכיון לשם הפקת תכניות סוגה עילית לפי התכנית להשלמת סוגה עילית שהוגשה ואושרה לפי [[סעיף 37ג(א1)(1) ו-(5) לחוק]], סכום של 37.1 מיליון שקלים חדשים בשנת הזיכיון השמינית ו-27 מיליון שקלים חדשים בשנת הזיכיון התשיעית.
: (ד) בשנת הזיכיון העשירית יוציא בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי, נוסף על סכום ההוצאה השנתי לפי סעיף קטן (א), סכום של 16.1 מיליון שקלים חדשים לשם הפקת תכניות סוגה עילית לפי התכנית להשלמת סוגה עילית שהוגשה ואושרה לפי [[סעיף 37ג(א1)(1) ו-(5) לחוק]].
: (ה) ההוצאות שיוציא בעל הזיכיון, בשנות הזיכיון השמינית, התשיעית והעשירית, בעבור מחקר ופיתוח לצורכי הפקת תכניות סוגה עילית שהן הפקות מקומיות קנויות העומדות בכללי המועצה שנקבעו לפי [[סעיף 60 לחוק]], עד סכום של 2 מיליון שקלים חדשים לשנה, יוכרו כחלק מההוצאה לפי התכנית להשלמת סוגה עילית בשנים האמורות; לעניין זה, &quot;מחקר ופיתוח&quot; - פיתוח תכניות וכתיבת תסריטים, לרבות לתכניות שלא הגיעו לשלב הפקה ושידור.
: (ו) היקף השעות האמור בסעיף קטן (ב) יגדל, בכל שנה משנות הזיכיון השמינית, התשיעית והעשירית, בהתאם ליחס שבין הגידול בהיקף ההוצאה בכל שנה לפי סעיף זה, לבין סכום ההוצאה השנתית לפי סעיף קטן (א), כפי שתקבע המועצה.

@ 5א. הוצאה להפקת סרטים ישראליים (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ו, תשע״ח)
: (א) בסעיף זה, &quot;חלק יחסי&quot;, לעניין בעל זיכיון בערוץ 2 - היחס שבין מספר יחידות השידור שהוקצו לבעל הזיכיון לבין כלל יחידות השידור שהוקצו לבעלי הזיכיונות באותו ערוץ.
: (ב) בכל שנת זיכיון, החל בשנת הזיכיון השמינית של בעל זיכיון בערוץ השלישי ושנת הזיכיון הרביעית של בעל זיכיון בערוץ 2, ובכל שנת רישיון של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, יוציאו בעלי הזיכיונות או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין, לשם הפקת סרטים ישראליים, סכומים כמפורט להלן:
:: (1) לעניין כל אחד מבעלי הזיכיונות בערוץ 2, אם קיימים שני בעלי זיכיונות בערוץ האמור - 2 מיליון שקלים חדשים;
:: (2) לעניין בעל זיכיון בערוץ השלישי, וכן לעניין בעל זיכיון בערוץ 2, אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ האמור ולעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה - 4 מיליון שקלים חדשים.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), בעלי הזיכיונות יוציאו את ההוצאה שעליהם להוציא לשם הפקת סרטים ישראליים בשנת הזיכיון השמינית של בעל זיכיון בערוץ השלישי ובשנת הזיכיון הרביעית של בעל זיכיון בערוץ 2, עד יום ט&quot;ז באייר התש&quot;ע (30 באפריל 2010).
: (ד) שבעים וחמישה אחוזים מתוך הסכום שהוציא בעל זיכיון או בעל רישיון לפי סעיף קטן (ב), יוכרו כחלק מן ההוצאה שעליו להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית באותה שנת זיכיון או שנת רישיון, לפי העניין.
: (ה) קיימים שני בעלי זיכיונות בערוץ 2 ועלה הסכום השווה לשבעה עשר אחוזים מההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון בערוץ האמור על חלקו היחסי בסכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים בשנת זיכיון מסוימת, יוציא בעל הזיכיון, באותה שנת זיכיון, סכום של 2 מיליון שקלים חדשים להפקת סרטים ישראליים, נוסף על הסכום שהוא חייב להוציא לפי סעיף קטן (ב)(1).
: (ו) עלה הסכום השווה לשבעה עשר אחוזים מההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון בערוץ השלישי, או של בעל הזיכיון בערוץ 2 - אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ האמור או של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, על סכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים בשנת זיכיון מסוימת או בשנת רישיון מסוימת, לפי העניין, יוציא בעל הזיכיון באותה שנת זיכיון או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה באותה שנת רישיון, לפי העניין, סכום של 4 מיליון שקלים חדשים להפקת סרטים ישראליים, נוסף על הסכום שהוא חייב להוציא לפי סעיף קטן (ב)(2).
: (ז) הוציא בעל זיכיון או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה סכום לפי הוראות סעיף קטן (ה) או (ו), יוכר הסכום הנמוך מבין הסכומים המפורטים להלן כחלק מן ההוצאה שעל בעל הזיכיון או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית באותה שנת זיכיון או שנת רישיון, לפי העניין:
:: (1) מחצית הסכום שהוציא לפי הוראות סעיף קטן (ה) או (ו);
:: (2) ההפרש שבין הסכום השווה לשבעה עשר אחוזים מההוצאה השנתית המזערית של בעל הזיכיון או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין, לבין חלקו היחסי בסכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים, באותה שנת זיכיון - לעניין בעל זיכיון בערוץ 2, אם קיימים שני בעלי זיכיונות בערוץ האמור, או לבין סכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים באותה שנת זיכיון - לעניין בעל זיכיון בערוץ השלישי ולעניין בעל זיכיון בערוץ 2, אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ האמור או לבין סכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים באותה שנת רישיון - לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה.
: (ח) סכומי ההוצאה לפי סעיף זה יוצאו על ידי בעלי הזיכיונות בכל ערוץ וכן על ידי בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, בהתאם לכללים שקבעה המועצה.
: (ט) היקף השעות האמור [[פרט 5|בסעיף 5(ב)]] יקטן באופן יחסי בהתאם לסכום ההשקעה בסרטים ישראליים, המוכר לפי סעיף קטן (ד), כחלק מן ההוצאה שעל בעל הזיכיון או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין, להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית באותה שנת זיכיון או שנת רישיון, לפי העניין, כפי שתקבע המועצה.

@ 6. (תיקון: תשע״א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע״ח) : (((בוטל).))
@ 7. (תיקון: תשע״א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע״ח) : (((בוטל).))

@ 8. הצמדה (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע״ח)
: (א) הסכומים הנקובים [[בתוספת זו]] למעט הסכומים הנקובים [[פרט 5|בסעיפים 5(ג) עד (ה)]] [[פרט 5א|ו־5א]] יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית המדד, מן המדד שפורסם לחודש יוני 2003 עד למדד שפורסם לאחרונה לפני מועד העדכון.
: (א1) (((בוטל).))
: (ב) הסכומים הנקובים [[פרט 5|בסעיף 5(ג) ו-(ה)]], לעניין שנת הזיכיון התשיעית, יעודכנו ביום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.
: (ג) הסכומים הנקובים [[פרט 5|בסעיף 5(ד) ו-(ה)]], לעניין שנת הזיכיון העשירית, יעודכנו ביום כ&quot;ה בטבת התשע&quot;א (1 בינואר 2011), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.
: (ד) הסכומים הנקובים [[פרט 5א|בסעיף 5א]], יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לחודש נובמבר שלפני יום העדכון;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם לחודש ספטמבר 2009.

== תוספת שלישית (תיקון: תשע״ח) ==
==== ((([[סעיף 71ח(ג)(1)]]))) ====

@ 1. (תיקון: תשע&quot;ח-2)
: [[בתוספת זו]] –
:- ”בעל רישיון” – בעל רישיון זעיר ובעל רישיון זעיר ייעודי, כהגדרתם [[בסעיף 71ו]];
:- ”דירקטור בלתי תלוי” – דירקטור שאינו בעל עניין בחברה, נושא משרה בה או נושא משרה בבעל עניין בחברה, ואינו בן משפחה של בעל עניין או של נושא משרה כאמור, ובלבד שלא ימונה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא חבר כנסת, עובד המדינה, חבר המועצה, עובד הרשות או עובד של מורשה לשידורים או בעל ענין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים;
:: (2) הוא אינו אזרח ישראלי;
:: (3) הוא הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
:: (4) הוא פושט רגל;
:: (5) עיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כדירקטור בלתי תלוי;
:: (6) יש לו זיקה אישית, כלכלית או אחרת, לרבות כעובד, למורשה לשידורים, למי שהוא בעל עניין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים וכן למי שמחזיק במישרין בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה במורשה לשידורים כאמור; לעניין זה, &quot;מורשה לשידורים&quot; - לרבות בעל רישיון לשידורים לפי [[חוק התקשורת]];
:: (7) יש לו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה; לעניין סעיף זה, לא יראו בחברות במפלגה כשלעצמה זיקה אישית או פוליטית;
:: (8) הוא חבר בהנהלה פעילה של מפלגה;
:: (9) הוא קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בחוזה או בעסקה עם הרשות או עם מורשה לשידורים, או שהוא בעל עניין בתאגיד, לרבות שותפות, הקשור כאמור;
:- ”מערך חדשות” – מערך להפקת חדשות הכולל כתבים, שדרים ואמצעי סיקור;
:- ”נושא משרה” – כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ״ט–1999]];
:- ”עורך חדשות” – העורך ומנהל מערך החדשות של בעל הרישיון שמונה לפי [[פרט 3|סעיף 3]].

@ 2.
: בעל רישיון יקים מערך חדשות שיפעל באופן נפרד ועצמאי מהמערכת העסקית והשיווקית של הערוץ.

@ 3.
: הדירקטוריון של בעל הרישיון ימנה עורך חדשות בעל ניסיון בתחום התוכן החדשותי; מינוי עורך החדשות או העברתו מתפקידו ייעשו ברוב של 75 אחוזים לפחות מחברי הדירקטוריון של החברה ובהסכמת אחד לפחות מהדירקטורים שמונו בהתאם להוראות [[פרט 7|סעיף 7]].

@ 4.
: עורך החדשות ינהל את מערך החדשות באופן עצמאי ויפעל על פי שיקול דעתו המקצועי באשר לתוכן החדשות, לרבות קבלת החלטות בנושא תוכן חדשותי, בהתחשב בתקציבו.

@ 5.
: עורך החדשות יהיה מופקד בין השאר על נושאים אתיים בשידורי החדשות, המוסדרים בכללי האתיקה לפי חוק זה ובתקנון האתיקה של בעל הרישיון, אם קיים.

@ 6.
: עובדי מערך החדשות יהיו כפופים באופן ישיר לעורך החדשות והם לא יעסקו, בין במישרין ובין בעקיפין, בשיווק זמן אוויר המיועד לתשדירי פרסומת או בהפקתם של תשדירי פרסומת או מישדרי חסות המשודרים בכלל שידורי הערוץ או בנושא עסקי כלשהו בעבור בעל הרישיון.

@ 7.
: (א) בדירקטוריון של בעל רישיון ובוועדת משנה לענייני חדשות שימנה הדירקטוריון יהיו חברים לפחות שני דירקטורים כמפורט להלן:
:: (1) לעניין בעל רישיון זעיר ייעודי – שני דירקטורים בלתי תלויים שהאסיפה הכללית של בעל הרישיון תבחר, באישור המועצה;
:: (2) לעניין בעל רישיון זעיר שאינו בעל רישיון זעיר ייעודי – דירקטור אחד שתמנה המועצה בהתאם להוראות [[סעיפים 67(ב), (ג), (ה) ו־(ו)]], ודירקטור בלתי תלוי שתבחר האסיפה הכללית של בעל הרישיון, באישור המועצה.
: (ב) דירקטור בלתי תלוי יתמנה לתקופה של שלוש שנים, וניתן למנותו מחדש.
: (ג) דירקטור בלתי תלוי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התפטר בהודעה בכתב למועצה;
:: (2) הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
:: (3) התקיים בו סייג מהסייגים המנויים בהגדרה ”דירקטור בלתי תלוי”;
:: (4) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והאסיפה הכללית העבירה אותו מכהונתו בהודעה בכתב, באישור המועצה;
:: (5) בעל רישיון זעיר ייעודי שבו הוא מכהן היה לבעל רישיון זעיר, והמועצה מינתה דירקטור בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(2), וכן האסיפה הכללית החליטה להעבירו מתפקידו.

@ 8.
: הדירקטוריון ימנה ועדת משנה לענייני חדשות; ועדת המשנה לענייני חדשות תקיים ישיבה אחת לפחות בכל רבעון, או לעתים תכופות יותר בהתאם לצורכי בעל הרישיון, ותנהל פרוטוקולים של דיוניה.

@ 9.
: בשידורי בעל הרישיון תתקיים הבחנה ברורה בין שידורי החדשות ובין שאר השידורים.

@ 10.
: בתקנון החברה של בעל הרישיון ייכללו הוראות אלה:
: א. שידורי חדשות –
:: דירקטוריון החברה יעמוד על קיום הוראות הדין והרישיון, ובכלל זה בכל הנוגע לעצמאות שידורי החדשות בערוץ, ויפעל לקיים הפרדה מבנית בין בעלי המניות לאנשי התוכן של מערך החדשות;
:: דירקטוריון החברה ימנה עורך חדשות ומנהל מערך חדשות בעל ניסיון בתחום התוכן החדשותי (להלן – עורך החדשות) בהתאם להוראות סעיף קטן ב׳; עורך החדשות יפעל להבטחת עצמאות מערך החדשות ועובדיו, הכפופים לו באופן ישיר, בהפקה ובעריכה של החדשות, מהימנות שידורי החדשות ורמת ההפקה הנאותה שלהם ולשמירת כללי האתיקה לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990 (להלן – חוק הרשות השנייה);
:: עורך החדשות יקפיד על כך שבשידורי החדשות לא ישוקפו עמדותיהם של בעל הרישיון, מנהליו, בעלי מניותיו או עובדיו.
: ב. מינוי עורך החדשות או העברתו מתפקידו ייעשו ברוב של 75 אחוזים לפחות מחברי הדירקטוריון של החברה ובהסכמת אחד לפחות מהדירקטורים שמונו בהתאם להוראות [[חוק זה|סעיף 7 לתוספת השלישית לחוק הרשות השנייה]];
: ג. תקציב מערך החדשות –
:: להבטחתן של עצמאותו של מערך החדשות ועובדיו בהפקה ובעריכה של החדשות, מהימנות שידוריו ורמת ההפקה הנאותה שלהם, ישקיע בעל הרישיון תקציב שנתי נפרד וייעודי בכל שנה להפקה ולעריכה של החדשות;
:: התקציב ישמש את מערך החדשות בלבד;
:: בעל הרישיון יפעל להעברת תקציב החדשות למערך החדשות במועדים ובסכומים שייקבעו מראש;
:: מערך החדשות של בעל הרישיון יהיה עצמאי מבחינה כלכלית, באופן שפעילות מערך החדשות תנוהל, חשבונאית, בנפרד מפעילות שידורי הערוץ האחרים;
: ד. הדירקטוריון ימנה ועדת משנה לענייני חדשות; בדירקטוריון החברה ובוועדת משנה לענייני שידורי חדשות שימנה הדירקטוריון יכהנו הדירקטורים שמונו בהתאם להוראות [[חוק זה|סעיף 7 לתוספת השלישית לחוק הרשות השנייה]];
:: ועדת המשנה לענייני שידורי חדשות תקיים ישיבה אחת לפחות בכל רבעון ותנהל פרוטוקולים של דיוניה.

&lt;חתימות&gt;
* יצחק שמיר, ראש הממשלה
* גד יעקבי, שר התקשורת
* חיים הרצוג, נשיא המדינה</text>
      <sha1>6hl1980ecsxej1eddcwq408dstb3u7r</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037820</id>
      <parentid>3037818</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T09:42:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3037820</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="384697" sha1="3gsgs3cxh1w7io0wi2o6ophwh0r8m1y" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש&quot;ן-1990

&lt;מאגר 2000577 תיקון 2201068 תקן 151426 קוד a163Y00000DuDnaQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תש&quot;ן, 59|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|12:210532)); ((תשנ&quot;א, 102|תיקון|12:210869)); ((תשנ&quot;ב, 84|תיקון מס' 2|12:211747)), ((167|תיקון מס' 3|12:211748)), ((248|תיקון מס' 4|13:210939)); ((תשנ&quot;ג, 58|תיקון מס' 5|13:210963)); ((תשנ&quot;ד, 78|תיקון מס' 6|13:211005)); ((תשנ&quot;ו, 173|תיקון מס' 8 (ביטול שידורי תעמולת בחירות ברדיו)|13:211310)), ((298|ת&quot;ט|1589)); ((תשנ&quot;ח, 79|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)), ((339|תיקון מס' 16 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה)|14:211557)); ((תשנ&quot;ט, 39|חוק לעידוד השירים בשפה העברית (תיקוני חקיקה)|14:211585)); ((תש&quot;ס, 140|תיקון לחוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300190)); ((תשס&quot;א, 5|ת&quot;ט|1755)), ((131|חוק סיווג וסימון שידורים|15:300324)), ((561|תיקון מס' 25 לחוק הבזק|15:300411)); ((תשס&quot;ב, 134|תיקון לחוק סיווג וסימון שידורים|15:300460)), ((200|תיקון מס' 16|15:300471)), ((201|תיקון מס' 17|15:300472)), ((483|ת&quot;ט|1858)); ((תשס&quot;ג, 84|תיקון מס' 18|15:300593)), ((528|תיקון מס' 19|16:299857)); ((תשס&quot;ד, 71|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((499|חוק איסור שידורים שלא כדין (תיקוני חקיקה)|16:299710)); ((תשס&quot;ה, 70|תיקון מס' 22|16:299674)), ((98|תיקון מס' 23|16:299682)), ((385|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)), ((964|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|16:303797)); ((תשס&quot;ו, 16|תיקון מס' 26|16:300008)), ((322|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ז, 155|תיקון מס' 28|17:300102)); ((תשס&quot;ח, 192|תיקון מס' 29|17:300839)), ((620|חוק להגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקוני חקיקה)|17:300124)); ((תש&quot;ע, 232|תיקון מס' 31|18:301073)), ((312|תיקון מס' 32|18:301126)); ((תשע&quot;א, 302, 338|תיקון מס' 33|18:301253)); ((תשע&quot;ב, 3|ת&quot;ט|18:301173)), ((293, 293, 294|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|18:301395)), ((356|ת&quot;ט|2353)), ((507|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)); ((תשע&quot;ג, 42, 47|תיקון מס' 37|18:301514)); ((תשע&quot;ד, 814|חוק השידור הציבורי|19:303857)); ((תשע&quot;ה, 148|תיקון מס' 39|19:306622)), ((183|ת&quot;ט|2490)); ((תשע&quot;ו, 7|תיקון מס' 33 (תיקון מס' 3)|20:315215)), ((622|תיקון מס' 40|20:323693)), ((655|תיקון מס' 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:324296)), ((1177|תיקון מס׳ 6 לחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת|20:348528)); ((תשע&quot;ז, 123|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|20:366409)), ((1054|תיקון מס׳ 43|20:390353)); ((תשע&quot;ח, 196|תיקון מס' 44|20:491148)), ((490|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|20:491979)); ((תשע&quot;ט, 250|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תשפ&quot;ב, 988|תיקון מס' 47|24:644563)); ((תשפ&quot;ג, 60|תיקון מס' 48|25:1854275)); ((תשפ&quot;ד, 1160|תיקון מס' 49|25:4733490)); ((תשפ&quot;ו, 806|תיקון מס' 50|25:14184749)), ((1024|חוק התקשורת (שידורים)|25:14308264)), ((בג&quot;ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&amp;fileName=ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&amp;type=4)).

''שינוי שיעורי קנסות:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 488|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|5506)); ((תשנ&quot;ו, 995|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|5760)); ((תשס&quot;ג, 123|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|6205)); ((תש&quot;ע, 947|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|6877)). ''דחיית מועדים:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ו, 850|צו (דחיית מועדים)|6492)).
''שינוי התוספות:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ה, 559|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שינוי התוספת השנייה לחוק)|7470)).
__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ב, תש&quot;ס, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ג, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3, תשע״ו–4, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ו)
: בחוק זה -
:- &quot;אולפן&quot; - מקום שבו מופקות התכניות המיועדות לשידור, לרבות ציוד ההפקה;
:- &quot;אזור&quot; - תחום גיאוגרפי שגבולותיו נקבעו בזכיון לשידורי רדיו;
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, בתאגיד - כל אחד מאלה:
:: (1) זכות הצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
:: (2) הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי, ובתאגיד שאינו חברה - בעלי תפקידים דומים;
:: (3) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
:: (4) הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו;
:- &quot;בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;בעל זכיון&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בעל ענין&quot; - מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, ובחברה שניירות הערך שלה הוצעו לציבור ונסחרים בבורסה - מי שמחזיק ביותר מעשרה אחוזים, או מי שמכהן בהם כדירקטור או כמנהל כללי;
:- &quot;במישרין או בעקיפין&quot; - לרבות ביחד עם אחרים הפועלים בשיתוף פעולה ביניהם לפי הסכם בכתב או בעל-פה, ולרבות מכוח החזקה או רכישה בידי שלוח או נאמן, חברת נאמנות או חברת רישומים, או באמצעות תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מכל אלה, או בדרך אחרת;
:- &quot;החזקה&quot; או &quot;רכישה&quot;, לענין אמצעי שליטה בתאגיד - בין במישרין ובין בעקיפין; לענין זה -
:: (1) כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי תאגיד, יראו תאגיד, בעל ענין בו ותאגיד שלוב של מי מהם - כאחד;
:: (2) כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד, יראו יחיד, קרובו ותאגיד שלוב של מי מהם - כאחד;
:: (3) החזקה באמצעות תאגיד שלוב תחושב לפי המפורט להלן:
::: (א) לבעל שליטה בתאגיד השלוב ייוחסו מלוא אמצעי השליטה שמחזיק התאגיד השלוב;
::: (ב) למי שאינו בעל שליטה בתאגיד השלוב, ייוחסו אמצעי השליטה שמחזיק התאגיד השלוב לפי שיעור החזקותיו של אותו אדם בתאגיד השלוב;
:- &quot;הוועדה&quot; - ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- &quot;המועצה&quot; - מועצת הרשות שמונתה לפי [[סעיף 7]];
:- &quot;המנהל&quot; - המנהל הכללי של הרשות שמונה לפי [[סעיף 25]];
:- &quot;הפרשי הצמדה וריבית&quot;, &quot;מדד&quot; ו&quot;ריבית פיגורים&quot; - כמשמעותם לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;הרשות&quot; - הרשות השניה לטלויזיה ורדיו שהוקמה לפי חוק זה;
:- &quot;השר&quot; - שר התקשורת;
:- &quot;זיכיון לשידורי טלוויזיה&quot; - זיכיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי טלוויזיה;
:- &quot;זכיון לשידורי רדיו&quot; - זכיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי רדיו בשיטה האנלוגית;
:- &quot;זיכיון לשידורים&quot; - זיכיון לשידורי רדיו או זיכיון לשידורי טלוויזיה;
:- &quot;זכיון להפעלת תחנת שידור&quot; - זכיון שניתן לפי חוק זה להקמה, לקיום ולהפעלה של תחנת שידור, לצורך הפצת שידורי רדיו של בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי;
:- &quot;תאגיד שלוב&quot; - תאגיד, אשר אדם מחזיק בו יותר מעשרה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה, וכן תאגיד שאדם השקיע בו סכום העולה על עשרה אחוזים או יותר מהונו של התאגיד, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה;
:- &quot;חברת החדשות&quot; - כל אחת מחברות החדשות שהוקמו לפי [[סימן ד' לפרק ד']];
:- &quot;חברת רישומים&quot; - חברה שעיסוקה היחיד הוא החזקת ניירות ערך בעד אחרים;
:- &quot;חוק רשות השידור&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;חוק השידור הציבורי&quot; - [[=חוק השידור הציבורי|חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע&quot;ד-2014]];
:- &quot;חוק התקשורת&quot; - [[=חוק התקשורת|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק התחרות הכלכלית&quot; - [[חוק התחרות הכלכלית, התשמ&quot;א-1988]];
:- &quot;יחידת שידור&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 54]];
:- &quot;מועד המעבר&quot; - י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013), או מועד מאוחר יותר שקבע השר, בצו, בהתאם להוראות [[סעיף 33ג]];
:- &quot;מורשה לשידורים&quot; - בעל רישיון לשידורים או בעל זיכיון לשידורים;
:- &quot;יום תחילתו של [[18:301126|תיקון מס' 32]]&quot; - י&quot;ב בשבט התש&quot;ע (27 בינואר 2010);
:- &quot;סרט ישראלי&quot; - כמשמעותו בכללים שקבעה המועצה;
:- &quot;ערוץ 2&quot; ו&quot;הערוץ השלישי&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 54]];
:- ”ערוץ הכנסת” – כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס״ד–2003]];
:- &quot;פקודת הטלגרף האלחוטי&quot; - [[פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]];
:- &quot;קרוב&quot; - בן זוג, אח, הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
:- &quot;רישיון לשידורי טלוויזיה&quot; - רישיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי טלוויזיה;
:- &quot;רישיון לשידורי רדיו ספרתי&quot; - רישיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי רדיו בשיטה הספרתית;
:- &quot;רישיון לשידורי רדיו אנלוגי&quot; - רישיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי רדיו בשיטה האנלוגית, בלא הגבלה גאוגרפית;
:- &quot;רישיון לשידורים&quot; - רישיון לשידורי רדיו ספרתי, רישיון לשידורי רדיו אנלוגי או רישיון לשידורי טלוויזיה;
:- &quot;רישיון להפעלת תחנת הזנה לוויינית&quot; - רישיון שניתן לפי [[סעיף 4 לחוק התקשורת]] להקמה, לקיום ולהפעלה של תחנת הזנה לוויינית;
:- &quot;רשות השידור&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שידורים&quot; - שידורי רדיו וטלויזיה הניתנים לציבור, לפי חוק זה;
:- &quot;שידורי חדשות&quot; - שידורי מהדורות חדשות ויומני חדשות;
:- &quot;שידורי טלויזיה&quot; - שידורי טלויזיה הניתנים לציבור והמופצים בדרך אלחוטית לרבות באמצעות לוויין, ולמעט שידור מוצפן שקליטתו מותנית בתשלום;
:- &quot;שידורי רדיו&quot; - שידורי תכניות שמע הניתנים לשידור והמופצים בדרך אלחוטית, לרבות באמצעות לוויין;
:- &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]], ונוסף על האמור בה, חזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד, אם התקיים בו אחד מאלה:
:: (1) בידו השיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה - מסוג כלשהו, או שלא קיים אדם אחר המחזיק, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה מסוג כלשהו בשיעור העולה על שיעור החזקותיו של האדם האמור באותו סוג של אמצעי שליטה;
:: (2) בידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות לענין מכירה או חיסול של עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;
:- &quot;תאגיד השידור הציבורי&quot; - כהגדרתו [[בחוק השידור הציבורי]];
:- &quot;תחנת הזנה לוויינית&quot; - מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לשם הזנה ללוויין של שידורי בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי, למעט אולפן;
:- &quot;תחנת שידור&quot; - מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לצרכי שידורים, קליטתם או הפצתם, לרבות ציוד לווייני ולמעט תחנת הזנה לוויינית או אולפן;
:- &quot;תיקון מס' 32&quot; - [[18:301126=תיקון מס' 32|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 32), התש&quot;ע-2010]];
:- &quot;תיקון מס' 33&quot; - [[18:301253=תיקון מס' 33|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 33), התשע&quot;א-2011]];
:- &quot;תיקון מס' 37&quot; - [[18:301514=תיקון מס' 37|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 37), התשע&quot;ג-2012]];
:- &quot;תיקון מס' 39&quot; - [[19:306622=תיקון מס' 39|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 39), התשע&quot;ה-2015]];
:- &quot;תכנית סוגה (ז'אנר) עילית&quot; - כהגדרתה [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;תקופת הזיכיון הראשונה&quot; -
:: לענין ערוץ 2 - התקופה המסתיימת ביום ה' בחשון התשס&quot;ד (31 באוקטובר 2003);
:: לענין הערוץ השלישי - התקופה המסתיימת בתום שמונה שנים מהיום שבו התחילו שידורים בו;
:- &quot;תשדיר פרסומת&quot; - שידור פרסומת מסחרית כמשמעותו [[בפרק ו']].

== פרק ב': הרשות ==

=== סימן א': הקמת הרשות ותפקידיה ===

@ 2. הקמת הרשות
: מוקמת בזה הרשות השניה לטלויזיה ורדיו.

@ 3. הרשות - תאגיד
: הרשות היא תאגיד.

@ 3א. מקום המושב של הרשות וחברת החדשות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מקום מושבם של הרשות ומוסדותיה ושל חברת החדשות הוא בירושלים.

@ 4. הרשות - גוף מבוקר
: הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו [[בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]] (להלן - חוק מבקר המדינה).

@ 5. תפקידי הרשות וסמכויותיה (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ב-4, תשע&quot;א, תשע&quot;ח)
: (א) תפקידה של הרשות הוא פיקוח על שידורים לפי חוק זה.
: (ב) במילוי תפקידה האמור תפעל הרשות במגמה -
:: (1) להבטיח השקעה בהפקות מקומיות, בתכניות סוגה עילית ובשידורי חדשות;
:: (2) לשמור על אתיקה בשידורים ובשידורי פרסומת;
:: (3) להנגיש את השידורים לאנשים עם מוגבלות;
:: (4) להגן על קטינים וחסרי ישע;
:: (5) למנוע שידורים אסורים;
:: (6) לעודד את התחרות, בין השאר, באמצעות הסרת והנמכת חסמי כניסה לתחום השידורים;
:: (7) להבטיח שידור מידע מהימן, הוגן ומאוזן.

@ 6. קיום השידורים ומימונם (תיקון: תשע&quot;א)
: השידורים יקויימו באמצעות מורשים לשידורים ועל חשבונם בלבד.

=== סימן ב': מועצת הרשות ===

@ 7. מינוי המועצה והרכבה
: (א) הממשלה תמנה, לפי המלצת השר לאחר שהתייעץ עם ארגונים של סופרים, מורים ואמנים, המוסדות להשכלה גבוהה, האקדמיה ללשון העברית, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועם גופים ציבוריים אחרים מועצה בת חמישה עשר חברים, ומביניהם את יושב ראש המועצה.
: (ב) חברי המועצה יהיו אנשי ציבור בעלי רקע תרבותי הולם, נסיון וידע בתחומי התמחותם ונסיון והבנה למצב החברתי בישראל.
: (ג) בעת המינוי ישקף הרכב המועצה, במידת האפשר, את מיגוון הדעות הרווחות בציבור.
: (ד) הודעה על מינוי המועצה והרכבה תפורסם ברשומות.

@ 8. תקופת הכהונה
: (א) תקופת כהונתה של המועצה תהא ארבע שנים.
: (ב) המועצה היוצאת תמשיך לכהן עד למינויה של המועצה הבאה.
: (ג) חבר המועצה יכול שימונה מחדש לתקופת כהונה נוספת אחת בלבד ברציפות.

@ 9. סייגים למינוי (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) לא ימונה חבר המועצה -
:: (1) חבר כנסת או חבר בהנהלה פעילה של מפלגה;
:: (2) מי שהוא עובד מדינה;
:: (3) מי שהוא עובד הרשות או עובד של מורשה לשידורים, או בעל ענין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים;
:: (4) מי שאינו אזרח ישראלי;
:: (5) מי שהורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
:: (6) מי שהוא פושט רגל;
:: (7) מי שקשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בחוזה או בעיסקה עם הרשות או עם מורשה לשידורים, או מי שהוא בעל ענין בתאגיד, לרבות שותפות, הקשור כאמור.
: (ב) לא ימונה חבר המועצה מי שלדעת השר עלולים עיסוקיו האחרים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר המועצה.

@ 10. פקיעת כהונה של חבר המועצה
: (א) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתה באחד מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
:: (2) נתקיים בו סייג מן הסייגים המפורטים [[בסעיף 9(א)]] למעט [[סעיף 9(א)(7)|פסקה (7) שבו]];
:: (3) נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו, והשר, לאחר התייעצות ביושב-ראש המועצה, העבירו מכהונתו בהודעה בכתב.
: (ב) נתקיים בחבר המועצה או עומד להתקיים בו סייג כאמור [[בסעיף 9(א)(7)]], יודיע על כך ללא דיחוי לשר, באמצעות יושב ראש המועצה.
: (ג) נודע לשר כי נתקיים בחבר המועצה סייג כאמור [[בסעיף 9(א)(7)]] [[או 9(ב)]], רשאי השר, לאחר שנתן לחבר המועצה הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו, להעבירו מכהונתו כחבר המועצה בהודעה בכתב.
: (ד) נעדר חבר המועצה ללא סיבה סבירה משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה בשנה אחת, רשאי השר, לאחר התייעצות ביושב ראש המועצה, להעבירו מכהונתו בהודעה בכתב.
: (ה) הוגש כתב אישום נגד חבר המועצה, בעבירה שלכאורה יש עמה קלון, רשאי השר, לפי הצעת היועץ המשפטי לממשלה, להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו.
: (ו) השר יודיע לממשלה על כל מקרה של פקיעת כהונה של חבר המועצה תוך ארבעה עשר ימים מיום פקיעתה.

@ 11. התפטרות חבר מועצה
: (א) התפטר חבר המועצה מתפקידו או חדל מסיבה אחרת להיות חבר המועצה, ימונה חבר אחר במקומו, בדרך הקבועה [[בסעיף 7]], ליתרת תקופת כהונתה של המועצה.
: (ב) חבר המועצה שנתמנה כאמור בסעיף קטן (א), לא תבוא תקופת כהונתו האמורה במנין התקופות לענין [[סעיף 8(ג)]].

@ 12. ממלא מקום ליושב-ראש ולחבר מועצה
: (א) נבצר זמנית מיושב ראש המועצה למלא תפקידו או אם נתפנתה משרתו וטרם נתמנה אחר במקומו, ימנה לו השר, באישור הממשלה, ממלא מקום מבין חברי המועצה לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.
: (ב) נבצר זמנית, מיושב ראש המועצה להשתתף בישיבה מישיבות המועצה והשר לא מינה לו ממלא מקום, כאמור בסעיף קטן (א), רשאי השר למנות חבר מועצה כממלא מקומו לאותה ישיבה, ובלבד שלא ימנה ממלא מקום כאמור ליותר משתי ישיבות רצופות.
: (ג) חבר מועצה שנבצר ממנו למלא את תפקידו במשך תקופה העולה על שלושה חדשים, וכן מי שהושעה לפי [[סעיף 10(ה)]], רשאי השר באישור הממשלה, למנות לו ממלא מקום.

@ 13. חובת נאמנות
: חבר המועצה ינהג במילוי תפקידו בהגינות, בנאמנות וללא משוא פנים.

@ 14. חובת גילוי ואיסור התקשרות (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) חבר המועצה שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בעיסקה או בענין העומדים לדיון במועצה או בוועדה מוועדותיה, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה, מיד לאחר שנודע לו כי העיסקה או הענין האמורים עומדים לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה או הוועדה באותה עיסקה או באותו ענין ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליהם או הקשורה עמם.
: (ב) חבר המועצה, קרובו, סוכנו, או שותפו או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל ענין או מנהל בו, לא יתקשר בעסקה עם הרשות או עם מורשה לשידורים.
: (ג) התקיים ביושב ראש המועצה האמור בסעיף זה, יפעל על-פי האמור בו, יודיע על כך לשר והוראות [[סעיף 12]] יחולו בשינויים המחוייבים.

@ 15. הוצאות וגמול
: (א) חבר המועצה לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו, אך יהיה זכאי לגמול עבור השתתפותו בישיבות המועצה וכן להחזר הוצאות שהוציא במילוי תפקידו בשיעורים שיקבע השר בתקנות בהתייעצות עם שר האוצר.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) זכאים יושב-ראש המועצה ויושב-ראש ועדת משנה שהוקמה לפי [[סעיף 18]] לקבל גמול בעד הזמן שיקדישו למילוי תפקידם, בנוסף לגמול הקבוע בסעיף קטן (א) ובשיעור שיקבע השר בתקנות בהתייעצות עם שר האוצר.
:: ((פורסמו [[תקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (גמול), התשנ&quot;ד-1999]].))

@ 16. ישיבות המועצה
: (א) ישיבות המועצה יתקיימו לפחות אחת לחדשיים.
: (ב) יושב ראש המועצה יזמן את ישיבותיה ויקבע את מועדיהן וסדר היום שלהן, בכפוף להוראות [[סימן זה]].
: (ג) המועצה תקיים ישיבה מיוחדת על פי דרישת השר או המנהל או שליש לפחות ממספר חברי המועצה; הישיבה תתקיים תוך שמונה ימים מיום הדרישה; בישיבה תדון המועצה בנושאים המפורטים בדרישה.
: (ד) המנהל, או מי שהוא יקבע לכך במקומו, יוזמן לכל ישיבות המועצה.

@ 17. סדרי עבודת המועצה
: (א) המנין החוקי בישיבת המועצה הוא רוב חבריה ובהם יושב ראש המועצה או ממלא מקומו; משנפתחה הישיבה במנין חוקי, יהיה המשך הישיבה כדין בכל מספר חברים, ובלבד שבעת קבלת ההחלטות נכחו שליש ממספר חבריה לפחות ובהם היושב ראש או ממלא מקומו.
: (ב) לא היה מנין חוקי בעת שנפתחה ישיבת המועצה, רשאי היושב ראש לדחותה לחצי שעה; עברה מחצית השעה האמורה, תהיה הישיבה כדין בכל מספר של נוכחים ואולם על קבלת ההחלטה יחולו הוראות סעיף קטן (א).
: (ג) החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות - יכריע יושב ראש המועצה, או ממלא מקומו.
: (ד) המועצה תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ונהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק זה או לפיו.

@ 18. ועדות משנה ועדות מייעצות
: (א) המועצה רשאית לצורך ביצוע תפקידיה -
:: (1) למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל ענין שתראה לנכון, לקבוע את תפקידיהן ולאצול להן מסמכויותיה, למעט סמכויות אלה: קביעת כללים, מינוי המנהל ופיטוריו, אישור תקציב הרשות, ואישור דינים וחשבונות כספיים;
:: (2) למנות ועדות מייעצות לתחומי פעולותיה השונים, מבין חבריה ושלא מבין חבריה ובלבד שלא תינתן זכות הצבעה למי שאינם חברי המועצה.
: (ב) המועצה תקבע כללים למינוי ועדות מייעצות כאמור בסעיף קטן (א)(2), לדרכי פעולתן ולמידת תחולתם של [[סעיפים 9]], [[10]] [[ו-14]] על חברי הוועדות, שאינם חברי המועצה.
: (ג) לא ישמש חבר המועצה יושב ראש של יותר מוועדת משנה אחת.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל), התשע״ג–2013]].))

@ 19. ערר של חברי ועדת משנה
: (א) שניים מחברי ועדת משנה שמונו לפי [[סעיף 18(א)(1)]] רשאים לערור לפני מליאת המועצה על כל החלטה של הוועדה שהתקבלה בניגוד לדעתם.
: (ב) הערר יוגש ליושב ראש המועצה, ובהעדרו לממלא מקומו, תוך ארבעים ושמונה שעות מעת קבלת ההחלטה, והוא יעכב את ביצוע ההחלטה עד להכרעתה של מליאת המועצה.

@ 20. דיון חוזר במליאה
: שליש מחברי המועצה רשאים לבקש דיון חוזר במליאת המועצה בהחלטה שקיבלה ועדת משנה.

@ 21. תוקף החלטות
: קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר המועצה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמספר חברי המועצה לא פחת משני שלישים.

@ 22. פיזור המועצה
: (א) ראה השר כי המועצה אינה ממלאת את תפקידיה על פי חוק זה, ובכלל זה כי -
:: (1) לא קיימה ישיבות בתדירות שנקבעה;
:: (2) לא אישרה את תקציב הרשות במועד;
:: יתרה במועצה בהודעה בכתב שישלח ליושב ראש המועצה, כי אם תוך זמן שיקבע לא תמלא המועצה את המוטל עליה, יציע לממשלה לפזר את המועצה.
: (ב) לא מלאה המועצה את שהוטל עליה כאמור בסעיף קטן (א) תוך המועד שקבע השר בהודעתו, רשאי השר, באישור הממשלה, להורות על פיזור המועצה.
: (ג) תוך שלושים ימים מיום פיזור המועצה, תמונה מועצה חדשה בדרך הקבועה [[בסעיף 7]].

=== סימן ג': תפקידי המועצה וסמכויותיה ===

@ 23. תפקידי המועצה וסמכויותיה (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א, תשע&quot;ח)
: המועצה - מבלי לגרוע משאר תפקידיה וסמכויותיה:
: (1) תתווה את קווי הפעולה של הרשות;
: (2)(א) תפקח באופן שוטף על ביצוע השידורים בידי מורשים לשידורים, ועל קיום השירותים שהם נותנים ובכלל זה תפקח על חובת סימון ומסירת מידע, ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי מורשים לשידורים בהתאם להוראות [[חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס&quot;א-2001]] וכן תפקח על ביצוע חובות לפי [[חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס&quot;ה-2005]];
:: (ב) במסגרת הפיקוח השוטף לפי פסקת משנה (א), תקיים המועצה, אחת לשנה, הליך בדיקה, שבו תבחן כיצד מילא בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, בשנה שלגביה התקיימה הבדיקה, אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון, שעניינם תוכן השידורים, ובכלל זה מימון הפקה ורכישה של תכניות; המועצה תפרסם באתר האינטרנט של הרשות דוח המסכם את תוצאות הליך הבדיקה;
: (3) תדון בהצעת תקציב של הרשות לכל שנת כספים שהגיש לה המנהל ותאשרו כפי שהוצע לה או בשינויים שתמצא לנכון;
: (4) תמנה על פי המלצת המנהל את נציגי הרשות במועצת המנהלים של החברה;
: (5) (((נמחקה);))
: (6) תקבע, באישור השר, את האזורים לזכיון לשידורי רדיו כאמור [[בסעיף 72]];
: (7) תדון בדינים וחשבונות שמבקר הרשות יגיש לה ותקבע את מסקנותיה;
: (8) תקבל לפי דרישתה דינים וחשבונות מהמנהל ומוועדות המשנה, תדון בהם ותקבע את מסקנותיה;
: (9) תגיש לשר כל דין וחשבון שידרוש;
: (10) תדון ותחליט בכל ענין אחר שייראה לה דרוש לביצוע תפקידיה.

@ 24. קביעת כללים (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תש&quot;ס, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח)
: (א) המועצה, תקבע כללים, בכפוף להוראות [[התוספת השנייה]], בשים לב לתפקידה לפי חוק זה, כמפורט להלן:
:: (1) השקעה בהפקות מקומיות ובתכניות סוגה עילית ואופן ההכרה בהן;
:: (2) אתיקה בשידורי טלוויזיה ורדיו ובפרסומות;
:: (3) אופן הנגשת השידורים לאנשים עם מוגבלות, לרבות הנגשה של לוח השידורים;
:: (4) הגנה על קטינים וחסרי ישע;
:: (5) שידורים אסורים כאמור [[בסעיף 46]];
:: (6) נושאיהם, סגנונם, תוכנם, היקפם ועיתוים של שידורי פרסומת המותרים לפי חוק זה;
:: (7) דינים וחשבונות שייתנו מורשים לשידורים לרשות;
:: (8) כללים לעניין שידורי תעמולה ברדיו אזורי לבחירות לרשויות המקומיות לפי הוראות [[סעיף 16ד לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי&quot;ט-1959]].
: (ב) המועצה תעביר לידיעת הועדה כללים שקבעה.

=== סימן ד': הנהלת הרשות ===

@ 25. מינוי המנהל הכללי
: המועצה תמנה, על פי המלצת השר ובאישור הממשלה את המנהל הכללי של הרשות; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

@ 26. כהונת המנהל
: (א) תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים; המועצה רשאית להאריך את מינויו לתקופת כהונה שניה; בתום התקופה השניה רשאית המועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה, להאריך את תקופת כהונתו של המנהל לתקופת כהונה שלישית.
: (ב) המנהל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחד מאלה:
:: (1) התפטר בהודעה בכתב שהגיש למועצה באמצעות יושב ראש המועצה;
:: (2) יושב ראש המועצה, לאחר התייעצות עם המועצה ובהסכמת השר, קבע כי נבצר מהמנהל דרך קבע למלא תפקידו;
:: (3) המועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה, החליטה, בהחלטה מנומקת, להעבירו מכהונתו.
: (ג) התפטר המנהל, תפקע כהונתו בתום שלושים ימים מיום שהגיש הודעת התפטרות, זולת אם החליטה המועצה, בהסכמתו של המנהל, על מועד אחר.
: (ד) נבצר מן המנהל זמנית למלא את תפקידו או שנתפנתה משרתו, וטרם נתמנה אחר במקומו, ימנה יושב ראש המועצה, מנהל בפועל לרשות לתקופה שלא תעלה על חודש ימים.
: (ה) מצא היועץ המשפטי לממשלה, כי יש יסוד לחשד שהמנהל עבר עבירה פלילית שלכאורה יש עמה קלון או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור, יציע לשר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו או עד קבלת החלטה שלא להעמידו לדין.

@ 27. תנאי העסקתו של המנהל
: המועצה, באישור השר ובהתייעצות עם שר האוצר תקבע את שכרו ותנאי העסקתו של המנהל.

@ 28. תפקידי המנהל וסמכויותיו (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2)
: (א) המנהל אחראי לניהול השוטף של ענייני הרשות ותפקידיו, בין היתר, יהיו:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) לפקח על כך שהמורשים לשידורים יקיימו את השידורים לפי הוראות חוק זה ובהתאם לתנאי הזכיון לשידורים או לתנאי הרישיון לשידורים;
:: (4) להכין את הצעת התקציב של הרשות לכל שנת כספים ולהגישה למועצה לאישור לא יאוחר מחודשיים לפני תחילתה של כל שנת כספים;
:: (5) להגיש למועצה דין וחשבון שנתי על פעולות הרשות ופעולות המורשים לשידורים וכן כל דין וחשבון אחר שתדרוש המועצה ובמועד שתדרוש;
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) ליטול חלק בעריכת סקרי צפייה והאזנה לשידורים, ובלבד שייצגו את כלל האוכלוסייה בישראל, ולהודיע ברבים את תוצאותיהם.
: (ב) למנהל יהיו כל הסמכויות הדרושות לניהול השוטף של הרשות ובכלל זה הסמכות לייצגה בכל ענין.
: (ג) המנהל יפעל לפי החלטות המועצה והנחיותיה.
: (ד) המנהל רשאי לאצול מסמכויותיו לעובד מעובדי הרשות, ואולם אצילת סמכות לייצג את הרשות בעסקאות טעונה אישור המועצה.

=== סימן ה': העסקת עובדים ===

@ 29. שיא כוח אדם של עובדי הרשות
: השר, באישור הממשלה, רשאי לקבוע את שיא כוח האדם של עובדי הרשות.

@ 30. העסקת עובדים
: (א) קבלתו של אדם לעבודה ברשות תיעשה בדרך של מכרז פומבי.
: (ב) המועצה רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט על משרות וסוגי משרות שלגביהם לא תחול חובת המכרז האמורה בסעיף קטן (א).
: (ג) האמור בסעיף זה אין בו כדי למנוע העסקת עובד בשירות הרשות בחוזה מיוחד.
: (ד) המועצה רשאית לקבוע כללים בדבר דרכי המכרז ופרטיו, בין בדרך כלל ובין לסוגים של משרות, וכן בדבר המקרים והתנאים בהם יועסק עובד לפי חוזה מיוחד.

@ 31. תנאי העסקתם של עובדי הרשות
: (א) המנהל באישור המועצה, יקבע את רשימת המשרות ברשות ותנאי ההעסקה בהן; שכרם ותנאי העסקתם של עובדי הרשות ייקבעו באישור השר לאחר התייעצות עם שר האוצר.
: (ב) התקבל עובד למשרה ברשות, יקבע המנהל את תנאי עבודתו, שכרו ותקופת העסקתו, במסגרת השכר ותנאי ההעסקה שנקבעו לפי סעיף קטן (א).

== פרק ג': זכיון ורישיון לשידורים (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ==

=== סימן א': הזכיון לשידורים, הזיכיון להפעלת תחנת שידור והרישיון לשידורים (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ===

@ 32. זכיון ורישוי (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;ח)
: (א) לא יקים אדם, לא יפעיל תחנת שידור, ולא יקיים שידורים אלא אם כן קיבל לכך זכיון או רישיון, בהתאם להוראות חוק זה.
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[פקודת הטלגרף האלחוטי]].
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שידורים הניתנים לציבור כדין.

@ 33. זכיון לשידורים ורישיון לשידורי רדיו ותנאיהם (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ו)
: (א) המועצה רשאית להעניק זיכיונות לשידורי רדיו, רישיונות לשידורי רדיו ספרתי ורישיונות לשידורי רדיו אנלוגי וכן עד למועד המעבר - גם זיכיונות לשידורי טלוויזיה, לפי הוראות חוק זה.
: (ב) המועצה רשאית לקבוע בזיכיונות לשידורים, ברישיונות לשידורי רדיו ספרתי וברישיונות לשידורי רדיו אנלוגי תנאים, לרבות תנאים שיש לקיימם לפני שיינתנו הזכיונות או הרישיונות כאמור, וכן לקבוע הוראות והגבלות בכל ענין הנובע מהוראות חוק זה, לרבות בענינים אלה:
:: (1) תקנים, מפרטים ולוח זמנים להקמה, לתפעול ולשידור של תחנות שידור והפיקוח ההנדסי על יישומם;
:: (2) יחידת השידור העומדת לרשות בעל הזכיון או בעל הרישיון;
:: (3) הערבויות שעל בעל הזכיון או בעל הרישיון להמציא לרשות לשם הבטחת מילוי תנאי הזכיון או הרישיון ודרכי מימושם, הכל כפי שתקבע המועצה בכללים; הכללים לפי פסקה זו טעונים אישור השר.
::: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון), התשנ&quot;ב-1992]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 1231).))
::: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון לשידורי רדיו), התשנ&quot;ה-1995]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ה, 739).))
: (ג) בעל זיכיון לשידורים, בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי או בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי ימלא אחר כל תנאי הזיכיון או הרישיון כפי שנקבעו בזכיונו או ברישיונו, לפי הענין.

@ 33א. רישיון לשידורי טלוויזיה ותנאיו (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ח)
: (א) המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי טלוויזיה למבקש רישיון כאמור, אף אם אינו מבקש להפיץ את השידורים בדרך אלחוטית, (בסעיף זה - המבקש) בהתקיים כל אלה:
:: (1) במבקש מתקיימים התנאים המפורטים [[בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף 41(א)]];
:: (2) המבקש הפקיד בידי הרשות בטוחות, בין השאר כמפורט להלן, בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי [[סעיף 33ב(א)(2)]]:
::: (א) ערבות בנקאית אוטונומית להבטחת מילוי ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
::: (ב) ערבות בנקאית אוטונומית או פיקדון להבטחת ההוצאות שעל בעל רישיון להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית וסרטים ישראליים, לפי הוראות [[התוספת השנייה]];
:: (3) המבקש מקיים כל תנאי נוסף שהוא נדרש לקיים ושנקבע לפי סעיף קטן (ג), ככל שנקבע תנאי כאמור.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), המועצה לא תיתן למבקש, רישיון לשידורי טלוויזיה, בהתקיים אחד מהמפורטים להלן או בהתקיים האמור [[בסעיפים 41(ב2)]] [[או 56]]:
:: (1) המבקש היה בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, במהלך שלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה, כולן או חלקן, והמועצה מצאה כי המבקש לא קיים בתקופת הזיכיון או הרישיון את ההוראות לפי חוק זה, את כללי המועצה או את תנאי הזיכיון או הרישיון, לפי העניין; לעניין זה לא תובא בחשבון הפרה שלדעת המועצה היא הפרה זניחה, ואולם היה המבקש בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, במהלך השנה שקדמה למועד הגשת הבקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה, כולה או חלקה, יחולו הוראות [[סעיף 35א(ב)]], בשינויים המחויבים;
:: (2) בין המבקש לבין משדר מפר היו יחסים כמפורט להלן, במועד ההפרה או לאחריה, וטרם חלפו שלוש שנים ממועד סיום היחסים כאמור:
::: (א) המבקש היה בעל עניין במשדר המפר;
::: (ב) המשדר המפר היה בעל עניין במבקש;
::: (ג) בעל עניין במבקש היה בעל עניין במשדר המפר; לעניין פסקה זו, יראו גם במועד פקיעתו או ביטולו של הזיכיון או הרישיון של המשדר המפר את מועד סיום היחסים בינו לבין המבקש;
:: (3) במבקש מתקיים האמור [[בפסקה (3) שבסעיף 42(א)]];
:: (4) לדעת המועצה מתן הרישיון למבקש עלול להיות נוגד את טובת הציבור או להוות סיכון לביטחון המדינה;
:: (5) במבקש מתקיימים תנאי או הגבלה שאסור שיתקיימו בו ושנקבעו לפי סעיף קטן (ג), ככל שנקבעו תנאי או הגבלה כאמור.
: (ג) המועצה רשאית לקבוע, בכללים, תנאים והגבלות למתן רישיון לשידורי טלוויזיה, נוסף על אלה המנויים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), במטרה להבטיח כי המבקש יקיים את שידורי הטלוויזיה בהתאם להוראות לפי חוק זה, לכללי המועצה ולרישיון; כמו כן רשאית המועצה לקבוע ברישיון לשידורי טלוויזיה תנאים, הוראות והגבלות בכל עניין הנובע מהוראות חוק זה.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״ב–2011]].))
: (ד) בעל רישיון ימלא אחר כל תנאי הרישיון לשידורי טלוויזיה כפי שנקבעו ברישיונו.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;משדר מפר&quot; - תאגיד שאילו היה מבקש רישיון לשידורי טלוויזיה לפי סעיף זה לא היה מקבל רישיון כאמור מהטעם האמור בסעיף קטן (ב)(1);
::- &quot;מועד ההפרה&quot; - המועד שבו המשדר המפר הפר את ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון או הרישיון, לפי העניין, כאמור בסעיף קטן (ב)(1), ואם ביצע כמה הפרות כאמור - המועד המוקדם מביניהם.

@ 33ב. כללים למתן רישיון לשידורי טלוויזיה (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) המועצה תקבע בכללים הוראות בעניינים אלה:
:: (1) המועד שממנו ניתן להגיש בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה, במטרה לאפשר את תחילת השידורים בידי בעל הרישיון החל במועד המעבר; כללים לפי פסקה זו טעונים את אישור השר;
::: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״א–2011]].))
:: (2) הוראות לעניין הבטוחות שעל המבקש להפקיד לפי [[סעיף 33א(א)(2)]], לרבות סכומיהן, מועדי הפקדתן ודרכי מימושן.
: (ב) המועצה רשאית לקבוע בכללים הוראות נוספות לעניין מתן רישיון לשידורי טלוויזיה, בין השאר, בעניינים אלה:
:: (1) דרכי הגשת בקשה למתן רישיון והטיפול בה;
:: (2) מידע שעל המבקש לגלות למועצה לרבות מידע לגבי בעל עניין במבקש ולגבי כל גורם אחר שיש לו, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה במבקש;
:: (3) מסמכים שעל המבקש להמציא למועצה לצורך קבלת הרישיון.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״ב–2011]].))

@ 33ג. דחיית מועד המעבר (תיקון: תשע&quot;א)
: ראה השר כי יש בכך צורך, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם המועצה, לדחות, לא יאוחר מיום כ&quot;ה באדר א' התשע&quot;א (1 במרס 2011), בצו, את מועד המעבר, למועד שלא יהיה מאוחר מיום כ&quot;ט בטבת התשע&quot;ד (1 בינואר 2014).

@ 33ד. סייג למתן רישיון (תיקון: תשע&quot;א)
: המועצה לא תיתן רישיון לשידורי טלוויזיה שתחילת תוקפו במועד המעבר למי שנמסרה לו הודעה כי הוא נמצא כשיר לכך, אלא אם כן מצאה, ארבעה חודשים לפני מועד המעבר, כי מתקיים בו האמור [[בסעיף 33א(א)]] ובכללים שקבעה המועצה לפי [[סעיף 33א(ג)]], ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 33א(ב)]], או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים.

@ 34. תקופת תוקפם של זכיון לשידורים ורישיון לשידורים והליך בדיקה (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3, תשפ&quot;ו)
: (א)(1) תקופת תקפו של זכיון לשידורי רדיו תהיה ארבע שנים.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), תקופת תוקפו של זיכיון לשידורי רדיו שיינתן על פי מכרז בהתאם להוראות [[סעיף 38]], החל מתום התקופה האמורה [[בסעיף 35(ד)]], תהיה 18 שנים; בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, המועצה תקיים הליך בדיקה שבו תבחן כיצד מילא בעל זיכיון כאמור אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון, בתקופה שלגביה מתקיימת הבדיקה; הליך הבדיקה ייערך בתום שש שנים מהמועד שבו החל בעל הזיכיון בשידוריו, וכן בתום 12 שנים מאותו מועד; המועצה תפרסם באתר האינטרנט של הרשות דוח המסכם את תוצאות הליך הבדיקה.
: (א1) תקופת תוקפו של רישיון לשידורי רדיו ספרתי תיקבע בכללים לפי [[סעיף 72ב]].
: (ב) תקופת תקפו של זכיון לשידורי טלויזיה שניתן לראשונה לכל אחת מיחידות השידור בערוץ 2, בהיקף שנקבע לראשונה לכל יחידה - תהיה שש שנים (להלן - תקופת זכיון ראשונה).
: (ב1) תקופת תקפו של זכיון לשידורי טלויזיה בערוץ 2 שניתן לזוכה במכרז לאחר תחילתו של [[16:299857|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (תיקון מס' 19), התשס&quot;ג-2003]], תהיה עשר שנים; הוראות פסקה (2) של סעיף קטן (ג) יחולו לגבי זכיון כאמור בסעיף קטן זה, ואולם הליך הבדיקה לפי אותה פסקה ייערך בתום חמש השנים הראשונות של תקופת הזכיון.
: (ב2) (((בוטל).))
: (ב3) על אף הוראות סעיף קטן (ב1), ביקש בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, עד יום ז' בחשוון התשע&quot;ה (31 באוקטובר 2014), כי זיכיונו האמור יוארך, וניתנה לכך הסכמת בעל הזיכיון השני לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, אם קיים, תאריך המועצה את זיכיונו עד ליום י&quot;א בחשוון התשע&quot;ח (31 באוקטובר 2017) (בסעיף זה - תקופת הארכה נוספת), ובלבד שמצאה כי לא חדלו להתקיים בבעל הזיכיון אחד או יותר מהתנאים המנויים בחוק זה, שהיו מזכים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ 2, וכי לא מתקיים בו סייג שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה; בתקופת ההארכה הנוספת יחולו הוראות אלה:
:: (1) ההתחייבויות והתנאים שחלו על בעל הזיכיון לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון בשנת הזיכיון העשירית, יחולו עליו גם בתקופת ההארכה הנוספת;
:: (2) בעל הזיכיון ישלם למדינה תמורה בעד הארכת זיכיונו, שתיקבע על ידי שר האוצר, לאחר שניתנה לו המלצת הרשות, בהסכמת השר ובאישור הוועדה; לא שילם בעל הזיכיון את התמורה האמורה, יפקע זיכיונו;
:: (3) הזיכיון שניתן לטלוויזיה הלימודית בהתאם להוראות [[סעיף 55(א1)]], יוארך עד לתום תקופת ההארכה הנוספת;
:: (4) היו בערוץ שני בעלי זיכיונות ופקע או בוטל זיכיון שתוקפו הוארך (בפסקה זו - זיכיון לשעבר), תקבע המועצה הוראות בדבר יחידת השידור של בעל הזיכיון לשעבר, לרבות שימוש ביחידת השידור האמורה על ידי בעל הזיכיון שנותר, ובכלל זה תקבע את התשלומים שישלם בעל הזיכיון שקיבל זמן שידור נוסף, את סוגי השידורים ונושאיהם ואת החובות בנוגע להפקות המקומיות הנוספות שיחולו עליו, ורשאית המועצה לקבוע בכללים את ההתאמות והשינויים הנדרשים [[בתוספת הראשונה]] ובכללים לפי חוק זה.
: (ג)(1) תקופת תוקפו של זיכיון לשידורי טלוויזיה שניתן לכל אחת מיחידות השידור בערוץ השלישי תהיה שמונה שנים (בסעיף קטן זה - תקופת הזיכיון).
:: (2) בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, בתום ארבע השנים הראשונות של תקופת הזיכיון תקיים המועצה הליך בדיקה, שבו תבחן כיצד מילא בעל הזיכיון בתקופה האמורה אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון (בסעיף קטן זה - הוראות הדין); מצאה המועצה כי בעל הזיכיון הפר את הוראות הדין, אך חומרת ההפרה אינה מצדיקה, לדעת המועצה, ביטול הזיכיון בהתאם לסמכותה לפי [[סעיף 37]], תורה לו, לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, כיצד לתקן את ההפרות ביתרת תקופת הזיכיון.
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1), תקופת תוקפו של זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי שניתן לזוכה במכרז אחרי יום תחילתו של [[תיקון מס' 33]] ולפני מועד המעבר, תהיה עד יום י&quot;ח בחשוון התשע&quot;ו (31 באוקטובר 2015); על זיכיון כאמור לא יחולו הוראות סעיף קטן (ג)(2).
: (ה) תקופת תוקפו של רישיון לשידורי טלוויזיה תהיה 15 שנים ממועד תחילת שידוריו של בעל הרישיון, כפי שנקבע ברישיון, ובלבד שהמועד האמור לא יקדם למועד המעבר.
: (ו)(1) בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, אחת לארבע שנים החל במועד תחילת שידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, כפי שנקבע ברישיון, תקיים המועצה הליך בדיקה שבו תבחן כיצד מילא בעל הרישיון בתקופה האמורה אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון, שעניינם תוכן השידורים, ובכלל זה מימון הפקה ורכישה של תכניות, בהתבסס, בין השאר, על דוחות שנתיים שפרסמה לפי [[סעיף 23(2)(ב)]] לגבי אותה תקופה; הליך הבדיקה לפי פסקה זו יחל בתום כל ארבע שנים כאמור ויסתיים לא יאוחר משנה מתום ארבע השנים האמורות.
:: (2) מצאה המועצה בהליך הבדיקה לפי פסקה (1) כי בעל הרישיון הפר את ההוראות, הכללים ותנאי הרישיון האמורים באותה פסקה, אך חומרת ההפרה אינה מצדיקה לדעתה, את ביטול הרישיון בהתאם לסמכותה לפי [[סעיף 37]], תורה לו, בתוך 45 ימים ממועד סיום הבדיקה, ולאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, כיצד לתקן את ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור.
:: (3) המועצה תפרסם את ממצאי הליך הבדיקה באתר האינטרנט של הרשות; המועצה תעביר לידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת את ממצאי הליך הבדיקה ואת ההוראות שנתנה לבעל הרישיון לפי פסקה (2), ככל שנתנה.

@ 34א. הוראות לענין מכרז בשנת 2004 לזיכיון לשידורי טלוויזיה ומיזוג בעלי הזיכיון בערוץ 2 (תיקון: תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ט)
: (א) הרשות תפרסם בין יום כ&quot;ט באלול התשס&quot;ד (15 בספטמבר 2004) ליום ט&quot;ו בתשרי התשס&quot;ה (30 בספטמבר 2004) מכרז, לפי הוראות חוק זה, למתן זכיון לשידורי טלויזיה בערוץ 2 לתקופה שתחל ביום כ&quot;ט בתשרי התשס&quot;ו (1 בנובמבר 2005).
: (ב) הממונה כהגדרתו [[בחוק התחרות הכלכלית]] (בסעיף זה - הממונה) יחליט עד יום כ&quot;ו בסיון התשס&quot;ד (15 ביוני 2004), אם מתקיימת תחרות משמעותית בין ערוץ 2 לערוץ השלישי.
: (ג) לאחר קבלת החלטת הממונה, כאמור בסעיף קטן (ב), רשאית המועצה לקבוע, לאחר שהתייעצה עם הממונה, כי על אף האמור [[בסעיף 54(א)]], המכרז שתפרסם הרשות לפי סעיף זה יהיה למתן שני זכיונות ולשתי יחידות שידור.
: (ד) בעלי הזכיונות בערוץ 2, כולם או חלקם, וכן מי שמחזיק באמצעי שליטה בהם, כולם או חלקם, רשאים, לבד או יחד עם אחרים, לצורך השתתפות במכרז לפי סעיף זה, לעשות אחד מאלה:
:: (1) להתאחד בשני תאגידים נפרדים, שמתקיימות לגבי כל אחד מהם הוראות חוק זה לענין השתתפות במכרז;
:: (2) החליט הממונה כי מתקיימת תחרות משמעותית, כאמור בסעיף קטן (ב) - להתאחד בתאגיד נפרד שמתקיימות לגביו הוראות חוק זה לענין השתתפות במכרז.
: (ה)(1) לאחר תחילת השידורים לפי הזכיונות שניתנו במכרז לפי סעיף קטן (ג) רשאית המועצה לאשר, בתנאים שתקבע, לשני בעלי הזכיונות שזכו במכרז האמור, להתמזג לתאגיד אחד שמתקיימות בו הוראות חוק זה המכשירות אותו להשתתף במכרז ולהיות בעל זכיון.
:: (2) תאגיד כאמור בפסקה (1) יהיה בעל הזכיון ליחידת שידור אחת, שתבוא במקום שתי יחידות השידור של בעלי הזכיונות האמורים באותה פסקה.
:: (3) הוראות [[סעיפים קטנים (א) ו-(ג) של סעיף 71ב]] יחולו לענין מיזוג לפי סעיף קטן זה.
:: (4) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[בחוק התחרות הכלכלית]].
: (ו) לענין מכרז לפי סעיף זה, עתירות נגד החלטות המועצה כועדת מכרזים, יידונו בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בלבד.

@ 35. הארכת זיכיון לשידורי רדיו (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ו)
: (א)(1) המועצה רשאית להאריך את תוקפו של זיכיון לשידורי רדיו בלא מכרז, לארבע תקופות נוספות, בהתחשב, בין השאר, באפשרות להקצות תדרים, בתנאי התפשטות הגלים, בשיקולים כלכליים ובמגוון סוגי השידורים ואופיים, ובלבד שמצאה כי בעל הזיכיון מילא חובות המוטלות עליו לפי חוק, כללי המועצה ותנאי הזיכיון.
:: (2) הארכת תקופת הזיכיון בתקופה השלישית, יכול שתהא לכל התקופה או לחלקה ויכול שתיעשה יותר מפעם אחת, ובלבד שסך ההארכות בתקופה השלישית לא יעלה, במצטבר, על ארבע שנים.
:: (3) (((נמחקה).))
: (ב) המועצה תהיה רשאית להתנות את הארכת תוקפו של זיכיון כאמור בסעיף קטן (א), בתנאים שתקבע.
: (ג) החלטות המועצה בדבר הארכת תוקף זיכיון לשידורי רדיו לפי סעיף זה יהיו מנומקות ובכתב ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, תוקפו של זיכיון לשידורי רדיו יהיה עד יום כ&quot;ט בטבת התשצ&quot;ג (31 בדצמבר 2032); אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות המועצה לבטל זיכיון לשידורי רדיו לפי הוראות חוק זה.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על בעל זיכיון לשידורי רדיו שקיבל זיכיון החל מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ד).

@ 35א. הארכת רישיון לשידורי טלוויזיה (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) המועצה רשאית להאריך את תוקפו של רישיון לשידורי טלוויזיה, לפי בקשת בעל הרישיון, לתקופות נוספות של 15 שנים כל אחת, אלא אם כן מצאה כי בעל הרישיון לא קיים בתקופת תוקפו של הרישיון את ההוראות לפי חוק זה, את כללי המועצה או את תנאי הרישיון.
: (ב)(1) לעניין סעיף קטן (א), לא תובא בחשבון הפרה שלדעת המועצה היא הפרה זניחה, ואולם מצאה המועצה כי הפרה זניחה כאמור ניתנת לתיקון, תורה לבעל הרישיון על תיקון ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור.
:: (2) הורתה המועצה על תיקון הפרה כאמור בפסקה (1), ימציא בעל הרישיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל.
: (ג) בקשה להארכת רישיון לפי סעיף קטן (א) תוגש עד למועד שתקבע המועצה בכללים, ובלבד שהמועד שייקבע כאמור יהיה 18 חודשים לפחות לפני תום תקופת הרישיון; המועצה תקבל החלטה בבקשה כאמור שנה לפחות לפני תום תקופת הרישיון.

@ 36. הגבלות בהעברת בעלות בזכיון לשידורים וברישיון לשידורים (תיקון: תשנ&quot;ב, תש&quot;ס, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) זכיון לשידורים ורישיון לשידורים אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול.
: (ב) היה המורשה לשידורים תאגיד בעל הון מניות -
:: (1) לא יעביר בעל ענין בו לאחר, בדרך כלשהי, במישרין או בעקיפין, עשרה אחוזים או יותר של אמצעי שליטה אחד, בין בבת אחת ובין בחלקים, או את הזכות למנות דירקטור אחד או יותר, אלא אם כן קיבל לכך הסכמת המועצה מראש;
:: (2) לא ירכוש בו אדם, בין במישרין ובין בעקיפין, בעצמו או יחד עם קרוביו או עם אחרים הפועלים בתיאום עמו דרך קבע, יותר מעשרה אחוזים של אמצעי שליטה אחד בתאגיד בין בבת אחת ובין בחלקים, או את הזכות למנות דירקטור אחד או יותר או את מנהלו הכללי, אלא אם כן קיבל לכך הסכמת המועצה מראש;
:: (3) בכפוף להוראות סעיף קטן (ו) [[וסעיפים 72א(ג)]] [[או 72ג(ג)]], לא יעביר ולא ירכוש אדם, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה בשיעור כלשהו בתאגיד שהוא מורשה לשידורים, אם כתוצאה מההעברה או מהרכישה, יחול במורשה לשידורים המפורט להלן, לפי העניין:
::: (א) לעניין זיכיון לשידורים, בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי ובעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי - יחדל להתקיים בו אחד התנאים שהיו מזכים אותו להשתתף במכרז כקבוע [[בסעיף 41(א)]], או יתקיים בו אחד הסייגים הקבועים [[בסעיפים 41(ב2) ו-(ג)]], [[56]], [[72א]] [[או 72ג]], לפי העניין;
::: (ב) לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה - יחדל להתקיים בו אחד התנאים לקבלת רישיון כקבוע [[בסעיף 33א(א)(1)]] או יתקיים בו אחד הסייגים הקבועים [[בסעיפים 41(ב2)]] [[ו-56]].
: (ג) היה המורשה לשידורים תאגיד שאינו בעל הון מניות, לא תועבר זכות בעלות או שליטה בו, בדרך כלשהי, במישרין או בעקיפין, אלא אם כן קיבל לכך הסכמת המועצה מראש.
: (ד) מורשה לשידורים שהוא תאגיד ידווח לרשות על כל העברה או רכישה של חמישה אחוזים או יותר מאמצעי השליטה בו, הכל כפי שתקבע המועצה בכללים.
: (ה) בכפוף להוראות סעיף קטן (ו) [[וסעיפים 72א(ג)]] [[או 72ג(ג)]], המועצה לא תיתן את הסכמתה להעברה או לרכישה של אמצעי שליטה אחד או יותר, בשיעור כלשהו בתאגיד שהוא מורשה לשידורים, אם כתוצאה מההעברה או מהרכישה יחול במורשה לשידורים האמור בפסקת משנה (א) או (ב) שבסעיף קטן (ב)(3), לפי העניין.
: (ו) נוכח השר כי קיים צורך לעשות כן, רשאי הוא, בהסכמת המועצה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות, בתקנות, את ההגבלות הקבועות [[בסעיף 41(ג)]], ולקבוע הגבלות אחרות או נוספות על אלה המנויות [[באותו סעיף]], שיחולו על בעלי הזיכיונות לשידורי רדיו או על בעלי הרישיונות לשידורי רדיו אנלוגי.
:: ((פורסמו [[תקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (השתתפות במכרז לזיכיון לשידור רדיו בערבית), התשס&quot;ב-2002]] (ק&quot;ת תשס&quot;ב, 788), הקובעות כי על אף האמור [[בסעיף 41(ג)(1) לחוק]], תאגיד שבעל ענין בו הוא גם בעל ענין בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי החוק, רשאי להשתתף במכרז לזכיון לשידורי רדיו בערבית, ובלבד שאותו בעל ענין אינו מחזיק ביותר מעשרים וארבעה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה ואינו בעל שליטה בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, ואינו מחזיק, במישרין או בעקיפין, ביותר מארבעים אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד האמור.))

@ 37. ביטול זכיון לשידורים או רישיון לשידורים, פקיעתו או התלייתו (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ג, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו)
: (א) המועצה רשאית לבטל, להגביל או לצמצם זכיון לשידורים או רישיון לשידורים, אם מצאה כי נתקיים אחד מן המקרים הבאים, ובלבד שנתנה למורשה לשידורים הזדמנות נאותה להשמיע לפניה את טענותיו:
:: (1) המורשה לשידורים לא קיים הוראות חוק זה או תקנות או כללים לפיו, שחומרת הפרתם מצדיקה, לדעת המועצה, ביטול, הגבלה או צמצום של הזכיון או הרישיון, לפי הענין;
:: (2) המורשה לשידורים הפר הוראה מהוראות [[סעיפים 36]] [[ו-46]] או לא קיים את חובת המימון [[שבסעיף 70(א)]];
:: (3) המורשה לשידורים לא גילה לוועדת המכרזים או למועצה, לפי העניין, מידע שנדרש לגלותו לצורך קבלת הזיכיון או הרישיון או לצורך הארכתו של הרישיון או שמסר לה מידע לא נכון;
:: (4) המורשה לשידורים הפר תנאי שבזכיון או שברישיון, לפי הענין, נקבע כי הוא תנאי מהותי;
:: (5) חדלו להתקיים במורשה לשידורים אחד או יותר מן התנאים המנויים בחוק זה, המכשירים אותו להשתתף במכרז או להיות מורשה לשידורים או התקיים בו תנאי אשר היה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות מורשה לשידורים לפי הוראות חוק זה;
:: (6) המורשה לשידורים לא החל בשידורים או הפסיקם לפרק זמן בלתי סביר;
:: (7) המורשה לשידורים ביקש ביטול זכיונו או רישיונו, לפי הענין;
:: (8) טובת הציבור מחייבת זאת, לדעת שני שלישים לפחות מחברי המועצה.
: (א1) מצאה המועצה כי בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לא תיקן הפרה כאמור [[בסעיפים 33א(ב)(1)]], [[34(ו)(2)]], [[35א(ב)(1)]], או, לפי העניין, [[בסעיף 71ד(ו)(1א)]] [[או 71ד(ז)(1)]] [[או 71ה(ד1)(1) או (ה)(1)]] עד תום התקופה שהורתה לו לפי אותם סעיפים או כי לא עמד בהתחייבויות לפי התכניות שאישרה המועצה בהתאם להוראות [[סעיפים 71ד(ה) או (ו)(1)]] [[או 71ה(ד)]], יפקע רישיונו.
: (ב) תקפו של הזכיון לשידורים או הרישיון לשידורים יפקע באחד מאלה:
:: (1) בתום התקופה הנקובה בזכיון או ברישיון, לפי הענין;
:: (2) (((בוטל);))
:: (3) המורשה לשידורים החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט ציווה על פירוקו כאמור [[חלק 8א לחוק החברות|בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]] (להלן - פקודת החברות);
:: (4) החשב הכללי במשרד האוצר הודיע למועצה, לאחר מיצוי כל הליכי הגבייה, כי המורשה לשידורים לא עמד בתשלום החזר הלוואה שהוא חב בו בהתאם להסכם שנחתם בינו ובין מדינת ישראל;
:: (5) המורשה לשידורים לא שילם את חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי רישיון או דמי הפצה שהוא חב בהם לפי [[סימן א' לפרק ח']];
:: (6) בעל הזיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה לא קיים את הוראות [[סעיף 3א]], ביום כ&quot;ו באלול התשע&quot;ג (1 בספטמבר 2013) או לאחריו.
: (ב1) המועצה תפרסם הודעה ברשומות על פקיעת זיכיון לשידורים או רישיון לשידורים לפי סעיפים קטנים (א1) או (ב)(4) עד (6).
: (ג) מונה למורשה לשידורים כונס נכסים או מפרק זמני, רשאית המועצה להתלות את תוקף הזכיון או את תוקף הרישיון, לפי הענין, לתקופה ובתנאים שתקבע.
: (ג1) נתן בית המשפט צו הקפאת הליכים, כמשמעותו [[בסעיף 350ב לחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], בענינה של חברה שהיא מורשה לשידורים, והתקיים אחד מן המקרים המנויים בסעיף קטן (א) -
:: (1) תביא המועצה בחשבון, בין שאר שיקוליה לצורך הפעלת סמכויותיה לפי הוראות סעיף קטן (א), גם את התועלת העשויה לצמוח מהבראתו של המורשה לשידורים ומהמשך פעילותו;
:: (2) החליטה המועצה להפעיל סמכות מסמכויותיה בהתאם להוראות סעיף קטן (א), תיכנס ההחלטה לתוקפה 15 ימים לאחר קבלתה, והסמכות לדון בהחלטה האמורה, כל עוד לא בוטל צו הקפאת ההליכים, תהיה נתונה גם לבית המשפט שנתן את הצו.
: (ד) מורשה לשידורים אינו זכאי לפיצוי כלשהו בשל ביטול, הגבלה או צמצום של הזכיון או הרישיון, לפי הענין, לפי סעיף קטן (א).

=== סימן א'1: הארכת תקופת הזיכיונות הראשונים בערוץ 2 (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ===

@ 37א. הארכת זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א)(1) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאי לבקש מהמועצה להאריך את תוקף זיכיונו, לתקופה שמיום ו' בחשון התשס&quot;ד (1 בנובמבר 2003) עד ליום כ&quot;ח בתשרי התשס&quot;ו (31 באוקטובר 2005) (בחוק זה - תקופת ההארכה).
:: (2)(א) האריכה המועצה את הזיכיונות לכל בעלי הזיכיונות, יוארך גם הזיכיון שניתן לטלוויזיה הלימודית בהתאם להוראות [[סעיף 55(א1)]], עד ליום כ&quot;ח בתשרי התשס&quot;ו (31 באוקטובר 2005).
::: (ב) (((נמחקה).))
: (ב) בלי לגרוע משאר סמכויות המועצה לפי חוק זה, המועצה תקבע תנאים להארכת הזיכיון, לרבות תנאים שיש לקיימם לפני שיוארך הזיכיון, וכן רשאית היא לקבוע הוראות והגבלות בכל ענין הנובע מהוראות חוק זה, ובלבד שיחולו הוראות אלה:
:: (1) ההתחייבויות והתנאים שחלו על בעל הזיכיון לפי חוק, כללי המועצה או תנאי הזיכיון בשנת הזיכיון העשירית, יחולו עליו גם בתקופת ההארכה, אלא אם כן קבעה המועצה, כי תנאים או התחייבויות שתקבע לא יחולו עליו, או שיחולו בשינויים שקבעה;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 100(ב)]], התמלוגים שישלם בעל זיכיון לרשות, יהיו בתקופת ההארכה, בשיעור של 4%; השר רשאי, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם השר הממונה על [[חוק הקולנוע, התשנ&quot;ט-1999]], ובאישור הועדה, לקבוע שיעור גבוה יותר, ובלבד שלא יעלה על 6%;
:: (3) בעל הזיכיון ישלם למדינה תמורה בעד הארכת זיכיונו, שתיקבע על ידי שר האוצר, בהסכמת שר התקשורת ובאישור הוועדה.
: (ג) לא תאשר המועצה הארכת זיכיון אם מצאה כי בבעל הזיכיון חדלו להתקיים אחד או יותר מן התנאים המנויים בחוק זה, שהיו מכשירים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ 2, או כי התקיים בו תנאי אשר היה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה.
: (ד) לא הוארכו כל הזיכיונות בערוץ 2, או פקע או בוטל זיכיון שתוקפו הוארך (בסעיף זה - זיכיון לשעבר), תקבע המועצה הוראות בדבר היחידת השידור של בעל הזיכיון לשעבר, בין בדרך של פרסום מכרז להפעלת יחידת השידור, ובין בדרך אחרת, לרבות חלוקת יחידת השידור האמורה בין בעלי הזיכיונות שנותרו, כולם או חלקם, ובכלל זה תקבע את התשלומים שישלם בעל זיכיון שקיבל זמן שידור נוסף, את סוגי השידורים ונושאיהם ואת החובות בנוגע להפקות המקומיות הנוספות שיחולו עליו, ורשאית המועצה לקבוע בכללים את ההתאמות והשינויים הנדרשים [[בתוספת הראשונה]] ובכללים לפי חוק זה.
: (ה) הוראות [[סעיפים 54א]], [[71א]] [[ו-71ב]] יחולו לענין בעלי הזיכיונות בערוץ 2 גם בתקופת ההארכה.

@ 37ב. שימוש בתדר הקרקעי ובמשדרים (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) החליטה המועצה להאריך זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 בהתאם להוראות [[סעיף 37א]], וביקש בעל זיכיון אחר לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה להשתמש לשידוריו בתדר הקרקעי ובמשדרים ששימשו את בעלי הזיכיון בערוץ 2 לפני תקופת ההארכה, רשאית היא, על אף ההארכה, לאחר ששקלה את טובת הציבור, לערוך מכרז סגור בין כל בעלי הזיכיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה למתן זכות השימוש בתדר ובמשדרים האמורים בתקופת ההארכה.
: (ב) במכרז כאמור בסעיף קטן (א) תקבע המועצה -
:: (1) הוראות ותנאים לענין זכות השימוש בתדר הקרקעי ובמשדרים, לרבות המועד שהחל בו תינתן זכות השימוש לזוכה במכרז, ושלא יקדם למועד תחילת תקופת ההארכה;
:: (2) ההתחייבויות שעל הזוכה במכרז יהיה לעמוד בהן כדי להבטיח תשלום שוויו של התדר הקרקעי, בהתחשב, בין השאר, בעלויות הכספיות הכרוכות בשימוש בו.
: (ג) המועצה רשאית לדרוש מהזוכה במכרז ערובות להבטחת התחייבויותיו כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאי השר, בהסכמת המועצה ובאישור הועדה, לקבוע הוראות בדבר ביטול השידור הקרקעי, כולו או חלקו, או לקבוע הסדרים אחרים שיחולו לענין שיטות השידור לפי חוק זה.

=== סימן א'2: הארכת תקופות הזיכיון בערוץ השלישי (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ו) ===

@ 37ג. הארכת זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו)
: (א) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי רשאי לבקש מהמועצה להאריך את תוקף זיכיונו לתקופה שמיום י&quot;ג בשבט התש&quot;ע (28 בינואר 2010) עד יום ג' בשבט התשע&quot;ב (27 בינואר 2012) (בסעיף זה - תקופת ההארכה הראשונה).
: (א1) ביקש בעל זיכיון מהמועצה להאריך את תוקף זיכיונו כאמור בסעיף קטן (א), תאריך המועצה את תוקף זיכיונו לתקופת ההארכה הראשונה, בהתקיים כל אלה:
:: (1) בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת, הכוללת שלבי פעולה, להשלמה עד יום ה' בטבת התשע&quot;ב (31 בדצמבר 2011) של ההתחייבויות והתנאים לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון, שלא עמד בהם במהלך תקופת הזיכיון, ועניינם ההוצאה שעליו להוציא לשם מימון הפקה ורכישה של תכניות סוגה עילית כמשמעותן [[בתוספת השניה]] וכן שידורן של תכניות כאמור, והכל בסכומים המפורטים [[בסעיף 5(ג) עד (ה) לתוספת השניה]] (בסעיף זה - התכנית להשלמת סוגה עילית);
:: (2) בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת, הכוללת שלבי פעולה, להשלמה עד יום ט' בטבת התשע&quot;ה (31 בדצמבר 2014), של ההתחייבויות והתנאים לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון, שלא עמד בהם במהלך תקופת הזיכיון, ועניינם ההוצאה לשם הפקה של סרטים ישראליים, בסכום של 20 מיליון שקלים חדשים (בסעיף זה - התכנית להשלמת הוצאה לקולנוע); הסכום האמור יעודכן בהתאם להוראות [[סעיף 8(ד) לתוספת השניה]];
:: (3) בעל הזיכיון הגיש למועצה תכנית הכוללת שלבי פעולה וביצוע, להבטחת מושבה, עד יום ה' בטבת התשע&quot;ב (31 בדצמבר 2011), של חברת החדשות בירושלים, בהתאם להוראות [[סעיף 3א]], באופן שעד לאותו מועד יקוימו הוראות [[הסעיף האמור]] (בסעיף זה - התכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים);
:: (4) בבעל הזיכיון לא חדל להתקיים אחד או יותר מהתנאים המנויים בחוק זה, שהיו מכשירים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ השלישי, ולא מתקיים בו תנאי שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה;
:: (5) המועצה אישרה עד יום ג' בשבט התש&quot;ע (18 בינואר 2010), את התכנית להשלמת סוגה עילית, את התכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, וכי מתקיימים בבעל הזיכיון התנאים האמורים בפסקה (4), וכן מסרה את המלצתה לגבי התכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים לוועדת הכלכלה של הכנסת;
:: (6) ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה את התכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים, לאחר שהובאה לפניה המלצת המועצה לעניין תכנית זו;
:: (7) בעל הזיכיון המציא לרשות, לא יאוחר מיום ט&quot;ז באדר התש&quot;ע (2 במרס 2010), פיקדון כספי או ערבות בנקאית, בסכום של 20 מיליון שקלים חדשים, להבטחת ביצוען של התכנית להשלמת סוגה עילית והתכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי [[סעיף 33(ב)(3)]]; המנהל יורה לבעל הזיכיון על תנאי הפיקדון הכספי או נוסח הערבות הבנקאית, לפי העניין, וכן יהיה רשאי להורות על השבה של הפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית, אם הושלמו כל ההתחייבויות והתנאים שהיה על בעל הזיכיון להשלים עד יום ה' בטבת התשע&quot;ב (31 בדצמבר 2011) לפי התכנית להשלמת סוגה עילית והתכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, ובלבד שהפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית, לפי העניין, הומצאו בהתאם להוראות סעיף קטן (א2); לא המציא בעל הזיכיון פיקדון כספי או ערבות בנקאית כאמור, יפקע זיכיונו לאלתר;
:: (8) בעל הזיכיון שילם את החוב שאינו ניתן לפריסה כהגדרתו [[בסעיף 102א1(א)]], לא יאוחר מיום תחילתו של [[תיקון מס' 32]], וכן שילם, בתוך התקופה האמורה, את יתרת החוב הכולל כהגדרתה [[102א1|באותו סעיף]] או שמועד תשלום יתרת החוב הכולל נדחה בהתאם להוראות [[סעיף 102א1]].
: (א2) (((בוטל).))
: (א3) לא עמד בעל הזיכיון בהוראות התכנית להשלמת סוגה עילית, או בהוראות התכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, יראו בכך הפרה של תנאי מהותי בזיכיון, לעניין [[סעיף 37(א)(4)]].
: (א4) אין בהתחייבויות ובתנאים החלים על בעל הזיכיון לפי [[תיקון מס' 32]] בתקופת ההארכה הראשונה, כדי לגרוע מההתחייבויות והתנאים שחלו עליו ערב יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]], לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, אלא אם כן נקבע אחרת לפי [[18:301126|התיקון האמור]]; לעניין זה, אושרה התכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים ובעל הזיכיון פעל לפיה, לא יראו אותו כמי שהפר את הוראות [[סעיף 3א]] עד תום תקופת ההארכה הראשונה.
: (ב) תקופת הזיכיון של בעל זיכיון שתקופת זיכיונו הוארכה כאמור בסעיף קטן (א), תוארך עד יום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) או עד מועד המעבר שקבע השר בצו, אם דחה את המועד בהתאם להוראות [[סעיף 33ג]] (בסעיף זה - תקופת ההארכה השנייה), והכל אלא אם כן מצאה המועצה כי חדל להתקיים בבעל הזיכיון אחד התנאים המנויים בחוק זה, שהיו מזכים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ השלישי, או התקיים בו סייג שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה.
: (ב1) תקופת הזיכיון של בעל הזיכיון שתקופת זיכיונו הוארכה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), תוארך עד יום י&quot;ג בתמוז התשע&quot;ה (30 ביוני 2015) (בסעיף זה - תקופת ההארכה השלישית), ובלבד שהמועצה מצאה כי מתקיימים כל אלה:
:: (1) בעל הזיכיון שילם עד יום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012) את חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי הפצה ותמלוגים שהיה חייב לשלם לפי [[סימן א' לפרק ח']] עד המועד האמור;
:: (2) בבעל הזיכיון לא חדל להתקיים אחד או יותר מהתנאים המנויים בחוק זה, שהיו מזכים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ השלישי, וכי לא מתקיים בו סייג שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה;
:: (3) בעל הזיכיון העביר לידי המועצה עד יום י&quot;ז בטבת התשע&quot;ג (30 בדצמבר 2012), התחייבות ולפיה מקום מושבה של חברת החדשות של הערוץ השלישי יהיה, לא יאוחר מיום כ&quot;ו באלול התשע&quot;ג (1 בספטמבר 2013), בירושלים, בהתאם להוראות [[סעיף 3א]].
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) בתקופת ההארכה השנייה ובתקופת ההארכה השלישית יחולו על בעל הזיכיון הוראות אלה:
:: (1) ההתחייבויות והתנאים שחלו על בעל הזיכיון לפי חוק, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, בשנת הזיכיון העשירית יחולו עליו גם בתקופת ההארכה השניה ובתקופת ההארכה השלישית, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה;
:: (2) לענין תקופת ההארכה השניה ותקופת ההארכה השלישית, ישלם בעל הזיכיון למדינה תמורה בעד הארכת זיכיונו לתקופות אלה, שתיקבע על ידי שר האוצר, לאחר שניתנה לו המלצת הרשות השנייה לעניין זה, בהסכמת השר ובאישור הוועדה; לא שילם בעל הזיכיון את התמורה האמורה, יפקע זיכיונו.
: (ה) (((בוטל).))

=== סימן א'3: שימוש באפיק ובנכסים לא מוחשיים של הרשות (תיקון: תשע&quot;א) ===

@ 37ד. שימוש באפיק חדש (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ג)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;אפיק חדש&quot; - אפיק שנכלל ברשימה שנקבעה לפי [[סעיף 6כא1(ו) לחוק התקשורת]], ואינו אפיק קיים;
::- &quot;אפיק קיים&quot; - אפיק שבו שידרו בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין, את שידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, ושמספרו נקבע באופן המפורט בסעיף זה, ובלבד שחלפו פחות משנתיים ממועד פקיעתו או ביטולו של הרישיון לשידורי טלוויזיה האמור;
::- &quot;כשיר לבקשת אפיק&quot; - בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, וכן מי שהגיש למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ולדעת המועצה מתקיים בו האמור [[בסעיף 33א(א)(1) ו-(3)]] ובכללים שקבעה המועצה לפי [[סעיף 33א(ג)]], ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 33א(ב)]] או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים;
::- &quot;רישיון כללי לשידורי כבלים&quot; ו&quot;בעל רישיון לשידורי לוויין&quot; - כהגדרתם [[+|בסעיפים 6א]] [[ו-6מג לחוק התקשורת]], בהתאמה.
: (ב) הוגשה בקשה אחת או יותר לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ומצאה המועצה כי לפחות אחד ממגישי הבקשה כאמור הוא כשיר לבקשת אפיק, תפרסם הרשות הודעה לציבור על כוונתה להתיר שימוש באפיק חדש, אחד או יותר, לשם העברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) ביקשו לפחות שני כשירים לבקשת אפיק, עד למועד שהורתה הרשות, לעשות שימוש באפיק חדש, תפרסם הרשות מכרז לגבי השימוש באפיקים החדשים שיהיו רצופים ככל האפשר, כמספר המבקשים, ואשר המבקשים יידרשו להגיש את הצעותיהם לגבי כל אחד מהם; הוראות [[סעיף 40]] יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשת ההצעות והטיפול בהן;
:: (2) ביקש כשיר לבקשת אפיק, אחד בלבד, עד למועד שהורתה הרשות, לעשות שימוש באפיק חדש, תורה המועצה על האפיק שבו ייעשה שימוש, שמספרו יהיה עוקב ככל האפשר לאפיקים אחרים שבהם משודרים שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה, ותקבע, באישור השר ושר האוצר, סכום חד-פעמי שישלם בעד השימוש;
:: (3) המועצה תיתן את החלטתה בדבר בחירת הזוכים במכרז לפי פסקה (1), או תקבע את האפיק ואת הסכום החד-פעמי שיש לשלם לפי פסקה (2), לפי העניין, לא יאוחר משלושה חודשים מהמועד שבו מצאה כי מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה הוא כשיר לבקשת אפיק, ואולם מצאה המועצה, עד תשעה חודשים לפני מועד המעבר, כי מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה הוא כשיר לבקשת אפיק, תפרסם הודעה לציבור לפי סעיף קטן זה תשעה חודשים לפני מועד המעבר, ותיתן את החלטתה בדבר בחירת הזוכים במכרז לפי פסקה (1), או תקבע את האפיק ואת הסכום החד-פעמי שיש לשלם לפי פסקה (2), לפי העניין, לא יאוחר משישה חודשים לפני מועד המעבר;
:: (4) בלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 34(ה)]], [[71ד(ב) ו-(ג)]] [[ו-71ה(ב) ו-(ב1)]], לעניין מועד תחילת תוקפו של רישיון לשידורי טלוויזיה, תהיה תחילת שידוריו באפיק החדש, של בעל הרישיון שזכה במכרז לפי פסקה (1), או ששילם סכום חד-פעמי לפי פסקה (2), במועד שתקבע המועצה ברישיון ושלא יהיה מאוחר מתום עשרה חודשים ממועד קבלת החלטת המועצה או ממועד קביעת המועצה כאמור בפסקה (3), לפי העניין.

@ 37ה. שימוש באפיק קיים ובנכסים לא מוחשיים של הרשות וקניית מניות חברת החדשות (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) לא הוארך רישיון לשידורי טלוויזיה, פקע או בוטל, או לא הגיש בעל רישיון כאמור בקשה להארכת תוקפו של רישיונו עד למועד האמור [[בסעיף 35א(ג)]] (בסעיף זה - הרישיון הקודם), תפרסם הרשות הודעה לציבור על כוונתה להתיר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה שימוש באפיק קיים שבו שודרו שידורי בעל הרישיון הקודם, וכן לעשות שימוש בנכסים לא מוחשיים של הרשות שבעל הרישיון הקודם עשה בהם שימוש (בסעיף זה - שימוש באפיק קיים ובנכסים), ויחולו הוראות אלה:
:: (1) ביקשו לפחות שני כשירים לבקשת אפיק, עד למועד שהורתה הרשות, לעשות שימוש באפיק קיים ובנכסים, תפרסם הרשות מכרז לגבי השימוש באפיק הקיים ובנכסים בין מגישי הבקשה כאמור; הוראות [[סעיף 40]] יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשת ההצעות והטיפול בהן;
:: (2) ביקש כשיר לבקשת אפיק, אחד בלבד, עד למועד שהורתה הרשות, לעשות שימוש באפיק קיים ובנכסים, תקבע המועצה, באישור השר ושר האוצר, סכום חד-פעמי שישלם בעד השימוש;
:: (3) לא הוגשה בקשה לפי פסקאות (1) או (2), עד למועד שהורתה הרשות, ולאחר אותו מועד ביקש כשיר לבקשת אפיק לעשות שימוש באפיק קיים ובנכסים, תפרסם הרשות הודעה לציבור, על כוונתה להתיר למי שביקש זאת לעשות שימוש כאמור, אלא אם כן יפנה לרשות כשיר לבקשת אפיק, נוסף, בתוך תקופה שתורה, בבקשה לעשות שימוש כאמור; פנה כשיר נוסף כאמור, יחולו הוראות פסקה (1); לא פנה כשיר נוסף כאמור - יחולו הוראות פסקה (2).
: (ב)(1) בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שזכה במכרז לפי סעיף קטן (א)(1) או ששילם את הסכום האמור בסעיף קטן (א)(2) (בסעיף קטן זה - בעל הרישיון הזוכה), ירכוש את מניותיו של בעל הרישיון הקודם בחברת החדשות; באין הסכמה בין בעלי הרישיונות כאמור בדבר תנאי המכירה יקבע המנהל את התנאים האמורים, בהתבסס על הערכת השווי של המניות לפי שיטת חישוב שתקבע המועצה בכללים.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה להורות, לבקשת בעל הרישיון הזוכה, כי הוא לא יחויב ברכישת המניות בחברת החדשות כאמור באותה פסקה.

=== סימן ב': המכרז לזיכיון לשידורים והגבלות למתן רישיון לשידורי טלוויזיה (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ===

@ 38. זכיון על פי מכרז (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: זכיון לשידורי רדיו ועד למועד המעבר - גם זיכיון לשידורי טלוויזיה, יינתן על פי מכרז פומבי שתפרסם הרשות.

@ 39. כללי המכרזים
: המועצה, באישור השר, תקבע כללים בדבר ההליכים למתן זכיון, לרבות עריכת מכרזים, דרכי הגשתן של ההצעות והטיפול בהן, וכן הדרכים והמועדים למסירת מידע בדבר תוצאות המכרזים.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי טלויזיה), התשנ&quot;ב-1992]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 828).))
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי רדיו), התשנ&quot;ה-1995]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ה, 724).))

@ 40. ועדת מכרזים (תיקון: תשס&quot;ה-3)
: (א) המועצה תהווה ועדת מכרזים לענין מכרזים לשידורים שתפרסם הרשות לפי הוראות חוק זה.
: (ב) יושב ראש המועצה יכהן כיושב ראש ועדת המכרזים. ואולם לא תהא לו זכות לדעה מכרעת כאמור [[בסעיף 17(ג)]].
: (ג) המנהל, או עובד הרשות שמינה לכך המנהל, רשאי להשתתף בכל ישיבה של ועדת המכרזים, שלא כחבר ועדה.
: (ד) ועדת המכרזים רשאית, ככל שתמצא לנכון, להיוועץ במומחים שלא מבין חבריה; מומחה הקשור למבקש הזכיון או שעיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד ענינים, יודיע על כך לוועדה לפני שנתן יעוץ כאמור והודעתו תירשם בפרוטוקול של דיוני הוועדה.
: (ה) ועדת מכרזים תדון בהצעות ותחליט בדבר הזוכה במכרז, והיא רשאית לפסול כל הצעה ואף את ההצעות כולן.

@ 41. זכות להשתתף במכרז והגבלות למתן רישיון לשידורי טלוויזיה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ד, תש&quot;ס, תשס&quot;א, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ג, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-5, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשע&quot;ח, תשפ&quot;ו-2, בג&quot;ץ 49765-07-26)
: (א) במכרז רשאי להשתתף תאגיד שמתקיימים בו לפחות תנאים אלה, ולא מתקיים בו האמור בסעיפים קטנים (ב), (ב1) ו-(ג):
:: (1) הוא תאגיד רשום בישראל אשר היכולת לכוון את פעולתו ועשרים ושישה אחוזים לפחות מכל אמצעי השליטה בו, הם בידי אזרחים ישראליים ותושבי ישראל, או בידי תאגידים רשומים בישראל שמתקיימים בהם התנאים האמורים. בפסקה זו, &quot;אזרח ישראלי&quot; - כמשמעותו [[בחוק האזרחות, התשי&quot;ב-1952]];
:: (2) הוא לא הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון, ואם הוא תאגיד - מנהלו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד, לא הורשע כאמור;
:: (3) הוא אינו סוכן פרסום או סוכן של מבצע כהגדרתו [[בחוק זכויות מבצעים, התשמ&quot;ד-1984]];
:: (4) הוא אינו תאגיד שאחת ממטרותיו או מפעולותיו העיקריות הנה רכישת אמצעי פרסום, לרבות זמן שידור תשדירי פרסומת, למחזיקים באמצעי שליטה בו.
: (ב) (((בוטל).))
: (ב1) (((בוטל).))
: (ב2) לא יהיה רשאי להשתתף במכרז לזיכיון לשידורי טלוויזיה ולא יקבל רישיון לשידורי טלוויזיה, מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא בעל זיכיון אחר, או שבעל זיכיון אחר מחזיק בו בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה;
:: (2) הוא מחזיק גם בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בבעל זיכיון אחר;
:: (3) לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ - הוא תאגיד אשר מי שמחזיק בחמישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו, מחזיק גם בחמישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל זיכיון אחד אחר, או בשליטה בו; היו שני מחזיקים או יותר בתאגיד כאמור - הם מחזיקים במצטבר בעשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו; קיימים שני בעלי זיכיון בערוץ - הוא תאגיד אשר מי שמחזיק בעשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו, מחזיק גם בחמישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל זיכיון אחד אחר, או בשליטה בו; היו שני מחזיקים או יותר בתאגיד כאמור - הם מחזיקים במצטבר בשלושים אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו; קיימים שלושה בעלי זיכיון בערוץ - הוא תאגיד אשר מי שמחזיק ביותר משלושים אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו, מחזיק גם בחמישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל זיכיון אחד אחר, או בשליטה בו; היו שני מחזיקים או יותר בתאגיד כאמור - הם מחזיקים במצטבר בשלושים אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו;
:: (4) הוא תאגיד אשר אדם אחד מחזיק בו ביותר משבעים וארבעה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה;
:: (5)(א) הוא תאגיד שהוא עיתון;
::: (ב) הוא אדם המחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון;
::: (ג) לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ - הוא תאגיד שעיתון מחזיק בו ביותר משמונה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו; קיימים שניים או שלושה בעלי זיכיון בערוץ - הוא תאגיד שעיתון מחזיק בו בשישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו;
::: (ד) לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ - הוא תאגיד שאדם המחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון, או בשליטה בעיתון, מחזיק בו ביותר משמונה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו; קיימים שניים או שלושה בעלי זיכיון בערוץ - הוא תאגיד שאדם המחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון, או בשליטה בעיתון, מחזיק בו בשישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו;
:: (6) הוא תאגיד, אשר עיתון קשור מחזיק בו בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה;
:: (7) הוא תאגיד ששניים או יותר מהמחזיקים באמצעי שליטה בו, בשיעור העולה על השיעור המותר למחזיק אחד לפי פסקה (5)(ג) או (ד), הם עיתונים, או שהם מחזיקים במצטבר בעשרה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה, בעיתון או בעיתונים;
:: (8) נוסף על האמור בפסקאות (3) ו-(7) - לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ - הוא תאגיד ששניים או יותר ממי שהחזקתם בו מוגבלת כאמור בפסקאות (3) ו-(5) מחזיקים אמצעי שליטה בו, מסוג כלשהו, בשיעור מצטבר של עשרים וארבעה אחוזים או יותר, או בשליטה בו; קיימים שניים או שלושה בעלי זיכיון בערוץ - הוא תאגיד ששניים או יותר ממי שהחזקתם בו מוגבלת כאמור בפסקאות (3) ו-(5) מחזיקים אמצעי שליטה בו, מסוג כלשהו, בשיעור מצטבר העולה על שלושים אחוזים, או בשליטה בו;
:: (9) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;בעל זיכיון אחר&quot; - בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, למעט חברת החדשות, בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין, לפי [[חוק התקשורת]], וכן בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי [[חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]];
:::- &quot;בעל זיכיון אחר&quot; - &lt;s&gt;(((החל מיום פרסומות של חוק התקשורת (שידורים), התשפ&quot;ו-2026):)) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, למעט חברת החדשות, וכן בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי [[חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]];&lt;/s&gt;
:::- &quot;עיתון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 6ח4(ג) לחוק התקשורת]];
:::- &quot;עיתון קשור&quot; - תאגיד שהוא עיתון, אדם שהוא בעל ענין בתאגיד שהוא עיתון או בעל שליטה בעיתון והוא גם בעל ענין בבעל זיכיון אחר.
: (ג) לא יהיה רשאי להשתתף במכרז לזכיון לשידורי רדיו מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא בעל זכיון לשידורי טלויזיה או רישיון לשידורי טלוויזיה או שהוא תאגיד שלוב של מי מהם, או שהוא תאגיד שבעל ענין בו, הוא גם בעל ענין במי מהם, והכל במישרין או בעקיפין;
:: (2) הוא תאגיד שהוא עיתון או שהוא תאגיד שאדם המחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה מסוג מסויים בו, בשיעור העולה על עשרים וארבעה אחוזים, או ביכולת לכוון פעולתו בדרך אחרת, מחזיק גם, במישרין או בעקיפין, בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה מסוג מסויים בתאגיד שהוא עיתון או בתאגיד שלוב של עיתון או בתאגיד שלוב של בעל ענין בעיתון (להלן - גופים קשורים); הוראות פסקה זו, לענין הגבלות המוטלות על עיתון ועל הגופים הקשורים בו:
::: (א) לא יחולו על תאגיד המבקש להשתתף במכרז לשידורי רדיו באזור שבו הוענק כבר זכיון אחד לשידורי רדיו, אם הוא או גוף קשור בו כאמור אינו מחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה כלשהם בתאגיד שזכה כבר בזכיון כאמור או ביכולת לכוון את פעולתו בדרך אחרת;
::: (ב) על עיתון שאינו עיתון יומי, או על עיתון יומי בשפה שונה מהשפה שבה ישודרו שידורי הרדיו, על מוציא לאור של עיתון כאמור, או על מי שמחזיק באמצעי שליטה מסוג כלשהו בעיתון כאמור, ובלבד שמי מהם איננו מחזיק ביותר מ-49% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד המבקש להשתתף במכרז לשידורי רדיו, או שהוא בעל שליטה בתאגיד המבקש;
:: (3) הוא גוף המשדר, לפי דין, שידורים לציבור או לחלק ממנו או הוא &quot;בזק&quot;, החברה הישראלית לתקשורת בע&quot;מ, או שהוא תאגיד שגופים אלה הם בעלי ענין בו או שהוא בעל ענין בהם, בין במישרין ובין בעקיפין;
:: (4) הוא רשות מקומית או שהוא תאגיד ששיעור כלשהו של אמצעי השליטה בו מוחזק, במישרין או בעקיפין, בידי רשות מקומית;
:: (5) הוא תאגיד אשר אם יזכה במכרז, יתקיימו בו או בבעל ענין בו או בתאגיד שלוב של מי מהם, במישרין או בעקיפין, הוראות [[סעיף 72א]].

@ 42. פסילת משתתף במכרז
: (א) ועדת מכרזים תפסול משתתף במכרז, אם לפי דעתה -
:: (1) מתן הזכיון לאותו משתתף עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
:: (2) מתן הזכיון לאותו משתתף עלול להוות סיכון לבטחון המדינה;
:: (3) המשתתף במכרז הוא מפלגה או נציג או שלוח של מפלגה או של גוף אחר, שלדעת הועדה, עלולה להשתמש בשידורים לקידום המטרות המיוחדות של מפלגה או הגוף האמור.
: (ב) ועדת מכרזים שפסלה משתתף כאמור בסעיף קטן (א) תרשום נימוקיה בכתב.

@ 43. גילוי מידע במכרז
: (א) ועדת מכרזים רשאית לדרוש ממשתתף במכרז לגלות פרטים מלאים ומדוייקים בדבר זהותו, עסקיו, מבנה ההון ומקורות המימון שלו, וכן כל מידע אחר שלדעת הועדה יש ענין בגילויו.
: (ב) ועדת מכרזים רשאית לדרוש ממשתתף במכרז שהוא תאגיד, גילוי כל המידע האמור בסעיף קטן (א), גם לגבי בעל ענין בתאגיד, ולגבי כל גורם אחר שיש לו במישרין או בעקיפין לרבות באמצעות אדם או תאגיד אחר, אחד או יותר, אמצעי שליטה בתאגיד.

@ 44. דיון עם מציעים
: ועדת מכרזים רשאית לדון עם מציע בפרטי הצעתו, לבקש הבהרות לגביה ולבקש מכלל המציעים לתקן את הצעותיהם, והכל תוך הזדמנות שווה לכל אחד מהם.

@ 45. אמות מידה בבחירת הזוכה במכרז (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: ועדת מכרזים, בבואה לבחור את הזוכה במכרז, תיתן דעתה, בין היתר, לשיקולים הבאים:
: (1) יכולתו הכספית והכלכלית של המציע;
: (1א) לענין מכרז לשידורי טלוויזיה - דמי הזיכיון החד-פעמיים המוצעים;
: (2) הידע והנסיון המקצועי העומדים לרשותו;
: (3) הציוד והאולפנים שיעמדו לרשותו של המציע;
: (4) כושר ההפקה של המציע ומיגוון התכניות והשידורים שהוא מציע;
: (4א) היקף ההשקעות המוצע בהפקות מקומיות, וכן ההיקף השנתי המוצע לתכניות דרמה, לתכניות תעודה ולתכניות מיוחדות כהגדרתן [[בתוספת הראשונה]];
: (5) מתן ביטוי בשידורים המוצעים למגמות הרשות כמפורט [[בסעיף 5(ב)]], ויכולתו לקיימם כאמור.

=== סימן ג': חובות כלליות בשידורי מורשה לשידורים (תיקון: תשע&quot;א) ===

@ 46. שידורים אסורים (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א, תשע&quot;ח-2)
: (א) מורשה לשידורים לא ישדר שידורים שיש בהם -
:: (1) עבירה פלילית או עוולה אזרחית לפי כל דין;
:: (2) הסתה לגזענות, לאפליה או לפגיעה ממשית באדם או בקבוצת בני-אדם, על רקע השתייכותם לדת, גזע, לאום, מין, עדה, אורח-חיים או מוצא;
:: (2א) חומר תועבה, כמשמעותו [[בחוק העונשין]], ובכלל זה מישדרים שעניינם אחד מאלה:
::: (1) הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
::: (2) הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
::: (3) הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
::: והכול כשהמישדרים המנויים בפסקאות משנה (1) עד (3) אינם, באופן מובהק, בעלי ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי, המצדיק, בנסיבות העניין, את שידורם;
:: (3) תעמולה מפלגתית למעט תעמולת בחירות המותרת על פי דין;
:: (4) (((נמחקה).))
: (ב) שידור נכון והוגן של מעשה שהינו בניגוד לאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3) לא יהווה הפרה של סעיף זה.
: (ג) מורשה לשידורים לא יתן בשידוריו, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בכתב ובין בדרך הבעה אחרת, כל ביטוי לדעותיו האישיות, ואם הוא תאגיד - לדעות מנהליו או לדעות בעלי הענין בו.
: (ד) מורשה לשידורים לא ימנע שידורים, בין במישרין ובין בעקיפין, בשל דעותיו האישיות, ואם הוא תאגיד - בשל דעות מנהליו או דעות בעלי הענין בו.

@ 47. מתן אפשרות תגובה (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) מורשה לשידורים יבטיח כי בשידור בעניני היום שלתכנו יש משמעות ציבורית, יהיה ביטוי נאות לדעות שונות הרווחות בציבור.
: (ב) המועצה תקבע כללים בדבר מתן אפשרות תגובה באופן ההולם את נסיבות הענין, למי שנפגע או עלול להיפגע במישרין מהשידורים.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אתיקה בשידורי טלויזיה ורדיו), התשנ&quot;ד-1994]].))

@ 47א. יצירות מוגנות (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;א)
: שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הסדרים לענין רישום ודיווח על ידי מורשים לשידורים של יצירות המוגנות בזכויות יוצרים ובזכויות מבצעים, המשודרות על ידם, וכן לענין הנשיאה בעלויות הרישום והדיווח; הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין.

@ 48. (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-2) : (((בוטל).))

@ 49. הגבלת זמני שידור של תשדירי פרסומת (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ח-2)
: (א) הרשות רשאית להגביל מורשה לשידורים שהפר בשידוריו כלל מכללי המועצה או הוראה שניתנה לפיהם או ששידר שידורים אסורים כמשמעותם [[בסעיף 46]] (להלן - שידור תוך הפרה), בזמני שידור של תשדירי פרסומת ומשכם.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) הרשות תודיע למורשה לשידורים על כוונתה להגבילו כאמור בסעיף קטן (א) לפחות עשרים וארבע שעות לפני ביצוע ההגבלה.
: (ד) המועצה רשאית לקבוע כללים לביצוע סעיף זה.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור), התשס״ז–2007]].))

@ 50. שידורים במקרי חירום (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ב)
: במקרי חירום או מטעמים של בטחון המדינה רשאית הרשות להורות למורשה לשידורים לשדר הודעות מטעם הממשלה, המשטרה, המטה הכללי של צבא-הגנה לישראל וראש הג&quot;א.

== פרק ד': שידורי טלויזיה ==

=== סימן א': רישיונות וזיכיונות (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3) ===

@ 51. (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ח, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3) : (((בוטל).))
@ 51א. (תיקון: תשס&quot;ח, תש&quot;ע, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ב-4) : (((בוטל).))
@ 51ב. (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ב-4) : (((בוטל).))
@ 51ג. (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ב-2) : (((בוטל).))
@ 51ד. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))
@ 52. (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ב-4) : (((בוטל).))
@ 53. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ב-4) : (((בוטל).))

@ 53א. שידור בערוץ נפרד (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ח-2)
: בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישדר בערוץ אחד שבו ישודרו רק שידורי בעל הרישיון ושידורי חברת החדשות.

@ 54. זכיון ליחידת שידור (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ו, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ו)
: (א) שידורי טלוויזיה יתקיימו בתקופת תוקפם של הזיכיונות לשידורי טלוויזיה במסגרת שני ערוצי טלוויזיה, שהם ערוץ 2 והערוץ השלישי; זיכיון לשידורי טלוויזיה יינתן, בכל ערוץ, בתקופת הזיכיון הראשונה וכן בתקופות ההארכה שניתנו לפי [[סעיפים 34(ב3)]], [[37א(א)(1)]] [[או 37ג(א), (ב) או (ב1)]], ככל שניתנו, בערוץ 2 - לשלושה זוכים במכרז.
: (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), פקע או בוטל זיכיון שניתן לאחת מיחידות השידור בערוץ השלישי, לא החל בעל זיכיון בערוץ השלישי בשידוריו או חדל מלשדר, או לא הוענק זיכיון לאחת מיחידות השידור בערוץ השלישי, רשאית המועצה, אם נוכחה כי הדבר נדרש, בין השאר, כדי להבטיח רצף בשידורים, לקבוע, באישור הועדה, הוראות להפעלת אותה יחידת שידור, ובכלל זה לקבוע את ההתאמות והשינויים הנדרשים [[בתוספת הראשונה]], [[בתוספת השניה]] ובכללים לפי חוק זה.
: (א2) הוראות כאמור בסעיף קטן (א1), יכול שיקבעו כי בעל הזיכיון או הזוכה במכרז שנותר בערוץ השלישי (בסעיף זה - בעל הזיכיון הנותר), יפעיל גם את יחידת השידור האמורה, אם ביקש זאת, ובלבד -
:: (1) שהתחייבויות שבעל הזיכיון שזיכיונו פקע או בוטל, שלא החל בשידוריו או שחדל מלשדר, או הזוכה במכרז, לפי הענין, קיבל על עצמו במסגרת המכרז שקדם למתן הזיכיון, וכן התנאים וההתחייבויות שחלו עליו, או שהיו אמורים לחול עליו, לפי חוק זה, יחולו על בעל הזיכיון הנותר, בהתאמות הנדרשות לפי נסיבות הענין, כפי שייקבע;
:: (2) בתאגיד בעל הזיכיון הנותר יתקיימו הוראות [[סעיף 41(ב1)]] ולא יתקיים בו אחד מאלה:
::: (1)(א) הוא תאגיד המחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון;
:::: (ב) עיתון מחזיק בו ביותר משמונה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו;
:::: (ג) הוא תאגיד שאדם המחזיק, במישרין או בעקיפין, בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון, או בשליטה בעיתן, מחזיק בו, במישרין או בעקיפין, ביותר משמונה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי השליטה, או בשליטה בו;
::: (2) הוא תאגיד, אשר עיתון קשור מחזיק בו בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה, או שמי שמחזיק בו שיעור כלשהו של אמצעי שליטה הוא עיתון קשור;
:: בסעיף זה -
::- &quot;עיתון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 41(ב)(4)]];
::- &quot;עיתון קשור&quot; - תאגיד שהוא עיתון, או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד שהוא עיתון או בעל שליטה בעיתון, והוא גם בעל ענין בבעל זיכיון אחר לשידורים, כהגדרתו [[בסעיף 41(ב1)(1)]].
: (ב) המועצה תקצה את יחידות השידור השונות ותקבע את מסגרת הזמן של כל יחידת שידור.
: (ג) בעלי הזכיון באותו ערוץ רשאים באישור מראש של הרשות להחליף ביניהם יחידת שידור או חלק ממנה.
: (ד) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע הסדרתם של שידורי טלוויזיה, לרבות בערוצים נוספים, לפי חוק זה או לפי כל דין.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;יחידת שידור&quot; - ימים, לרבות ימים מסוימים בשבוע כפי שתקבע המועצה בזיכיון;
::- &quot;יום&quot; - תקופה משעה 05.00 עד 05.00 שלאחריו.

@ 54א. איחוד בעל זיכיון בערוץ 2 ובעל זיכיון בערוץ השלישי (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 54]], פקע או בוטל זיכיון שניתן לאחת מיחידות השידור בערוץ השלישי, לא החל בעל זיכיון בערוץ השלישי בשידוריו או חדל משידוריו, או לא הוענק זיכיון לאחת מיחידות השידור בערוץ השלישי, רשאית המועצה, באישור השר והועדה, להתיר לבעל זיכיון בערוץ 2 ולבעל הזיכיון הנותר בערוץ השלישי להתאגד לתאגיד אחד, שיהיה בעל זיכיון בערוץ השלישי, ולקבוע הוראות ותנאים שיחולו לענין זה, ובלבד שעל התאגיד האמור יחולו הוראות [[סעיף 54(א2)]].
: (ב) התירה המועצה פעולה כאמור בסעיף קטן (א), תקבע, באישור השר והועדה, את ההסדרים שיחולו בערוץ 2, כדי להתאימם להפעלת הערוץ על ידי שני בעלי זיכיונות בלבד, ובכלל זה תקבע, בדרך האמורה, את ההתאמות הנדרשות להפעלת הערוץ כאמור, לרבות ההסדרים וההתאמות הנדרשים לענין העברת אמצעי השליטה בחברת החדשות לבעלי הזיכיונות הנותרים בערוץ 2.
: (ג) בתקופת הזיכיון הראשונה בערוץ 2, אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לחייב מי מהמחזיקים באמצעי שליטה, בבעלי הזיכיונות הנותרים בערוץ 2, להפחית מהחזקותיהם באמצעי שליטה, שהיו מותרות להם ושהוחזקו בפועל במי מבעלי הזיכיונות הנותרים באותו ערוץ ערב תחילת [[15:300472|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 17), התשס&quot;ב-2002]].
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו אם שניים מבעלי הזיכיונות בערוץ 2 התאגדו לתאגיד אחד בהתאם להוראות [[סעיף 71א(א)(1) ו-(2)]].

@ 55. זכיון לטלויזיה הלימודית (תיקון: תשנ&quot;ב, תש&quot;ס, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה, תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3)
: (א) המועצה תעניק לטלוויזיה הלימודית ללא מכרז, זכיון לשידורי טלויזיה לתקופת זכיון ראשונה, כמשמעותה [[בסעיף 34(ב)]]; זכיון כאמור יינתן ליחידת שידור בהיקף של שביעית מכלל יחידות השידור, לנושאים לימודיים-חינוכיים בלבד ובשעות צפייה של האוכלוסיה לה מיועדים שידורים אלה.
: (א1) החל ביום תחילת השידורים בערוץ השלישי, יינתן לטלוויזיה הלימודית זיכיון כאמור בסעיף קטן (א) בהיקף של שמונה אחוזים וחצי מכלל יחידות השידור בערוץ 2 וזיכיון כאמור בהיקף של שמונה אחוזים וחצי מכלל יחידות השידור בערוץ השלישי; תוקפם של הזיכיונות האמורים יהא עד ליום ה' בחשון התשס&quot;ד (31 באוקטובר 2003), ואולם אין בכך כדי לגרוע מסמכויות המועצה לפי [[סעיף 37]].
: (א2) (((בוטל).))
: (א3)(1) המועצה תעניק לטלוויזיה הלימודית בלא מכרז, זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, לתקופת הזיכיון האמורה [[בסעיף 34(ב1)]], שתחילתה ביום כ&quot;ט בתשרי התשס&quot;ו (1 בנובמבר 2005); זיכיון כאמור יינתן ליחידת שידור בהיקף של שמונה אחוזים וחצי מכלל יחידות השידור בערוץ 2 לנושאים ובשעות כאמור בסעיף קטן (א).
:: (2) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכויות המועצה לפי הוראות [[סעיף 37]].
: (ב) משהיתה הטלויזיה הלימודית לבעלת זכיון כאמור, יהיה דינה כדין כל בעל זכיון לפי חוק זה, למעט לעניין [[סעיפים 51]], [[51א]], [[51ב]], [[52]], [[53]], [[54(א) ו-(ב)]], [[59]], [[66]], [[67]], [[70]], [[71ד]], [[99]] [[ו-100]].
: (ג) מחצית לפחות מכלל שידורי הטלויזיה הלימודית תהיה מהפקה מקומית כהגדרתה [[בסעיף 58]].
: (ד) הטלויזיה הלימודית תשלם לרשות דמי זכיון שנתיים מתוך הכנסותיה מביצוע שידורים וממתן שירותים אחרים, בשיעור ובאופן שיקבע השר מעת לעת בתקנות.
: (ה) בסעיף זה, &quot;יחידת שידור&quot; - שעות שידור, לרבות חלקי שעה, בימים שונים בשבוע, בשעות שונות או בזמנים קבועים, הכל כפי שתקבע המועצה בזכיון או בכללים.

@ 56. סייג לזכיון או לרישיון (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ב-2, תשנ&quot;ד, תש&quot;ס, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) לא יינתן זיכיון לשידורי טלוויזיה או רישיון לשידורי טלוויזיה -
:: (1) לבעל זכיון לשידורי טלויזיה;
:: (1א) לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
:: (2) לאדם המחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה אחד או יותר בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
:: (3) לתאגיד, שבבעל ענין בו מתקיים האמור בפסקאות (1), (1א) או (2).
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;החזקה&quot; - לרבות החזקה של בעל ענין כאמור בסעיף זה, למעט החזקה באמצעות חברה שמניותיה הוצעו לציבור על פי תשקיף ונסחרים בבורסה בישראל, ובלבד שמחזיק אחד או בעל ענין אחד שמתקיים בו האמור בסעיף זה, אינו מחזיק בה מחצית או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה, או שהוא אינו בעל היכולת לכוון את פעילותה בדרך אחרת.

=== סימן ב': שירותי טלטקסט (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ===

@ 57. זכיון לשירותי טלקסט (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) המועצה רשאית לאפשר הפעלת שירותי טלטקסט בין בדרך של מתן זכיון ובין בדרך אחרת; החליטה המועצה לאפשר הפעלת שירותי טלטקסט בדרך אחרת, יחולו על שירותים אלה הוראות חוק זה, בשינויים המחוייבים, הכל כפי שתורה המועצה.
: (ב) זכיון כאמור בסעיף קטן (א) לא ייחשב זכיון נוסף לענין [[סעיף 56]].

=== סימן ג': תוכן השידורים ===

@ 58. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הפקה מקומית&quot; - תכנית שהופקה כולה או רובה בישראל, למעט תכנית חדשות, תכנית בענייני היום ותכנית ספורט הכל לפי כללים שתקבע המועצה;
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש״ע–2009]].))
:- &quot;הפקה עצמית&quot; - הפקה מקומית שהפיק בעל זכיון לשידורי טלויזיה בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או תאגיד שבעל זכיון או שבעל רישיון כאמור הוא בעל ענין בו, בין במישרין ובין בעקיפין;
:- &quot;הפקה מקומית קנויה&quot; - הפקה מקומית שאינה מהפקה עצמית, ואינה הפקה של מוסד ממשלתי, או של מי שרשאי לשדר לציבור על פי דין, או אינה הפקה של תאגיד שהשליטה בו היא בידי תאגיד הרשאי לשדר כאמור או בידי בעלי ענין בו, במישרין או בעקיפין.

@ 59. הקצאת זמן שידור להפקות מקומיות (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) ארבעים אחוזים לפחות מכלל שידורי הטלוויזיה יהיו מהפקות מקומיות, שהופקו במיוחד לצורך שידורן על פי חוק זה ובהתאם לכללים שייקבעו בדבר הקצאת תנאים ותקציבים, ובלבד שכללים כאמור יאפשרו ביצוע הפקות ברמה ובאיכות הולמים; ואולם הרשות תפעל להרחבת חלקם של שידורי טלוויזיה מהפקות מקומיות, לרבות בתקופת הזיכיון הראשונה, ובלבד שהרחבה כאמור יכול שתכלול הפקות מקומיות שלא הופקו במיוחד לצורך שידורן על פי חוק זה ובהתאם לכללים כאמור.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש״ע–2009]].))
: (ב) מתוך כלל ההפקות המקומיות ונוסף על החובות שתקבע המועצה בזיכיון או בכללים, ישדר בעל זיכיון בכל שנה תכניות כמפורט [[בתוספת הראשונה]], ובכמות שלא תפחת מן המכסות השנתיות הקבועות בה.
: (ג) המועצה, באישור הועדה, רשאית לשנות את [[התוספת הראשונה]].
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, רשאית המועצה, בידיעת השר והועדה, להתיר, למשך השנתיים הראשונות מיום תחילת שידורים בידי בעל זיכיון בערוץ השלישי, הפחתה בהיקף השידורים הקבוע [[בתוספת הראשונה]] או [[בתוספת השניה]], לפי הענין, שבהם מחויב בעל זיכיון בערוץ השלישי, ובלבד שההפחתה לא תעלה על מחצית היקף השידורים כאמור.

@ 59א. הוראות לענין קיום התחייבויות בערוץ השלישי (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ו, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) בעל זכיון בערוץ השלישי שקיים מיום ו' בחשון התשס&quot;ד (1 בנובמבר 2003) עד תום שנת הזכיון השניה ביום ד' בשבט התשס&quot;ד (27 בינואר 2004) את כל התנאים והמחויבויות שחלים עליו לגבי התקופה האמורה, לפי הוראות [[סימן זה]], הוראות [[סעיפים 99]] [[ו-100]] והוראות [[התוספת השניה]], יראו אותו כאילו קיים את התנאים והמחויבויות לפי [[סימן זה]] [[והתוספת הראשונה]] או [[התוספת השניה]], לפי הענין, בשתי שנות הזכיון הראשונות.
: (ב) לענין סעיף קטן (א) לא תובא בחשבון הפרה זניחה של תנאי או מחויבות.
: (ג) בלי לגרוע משאר סמכויות המועצה לפי חוק זה, רשאית המועצה להתיר לבעל זיכיון בערוץ השלישי לקיים את התנאים וההתחייבויות שעליו לקיים בתקופת הביניים, לפי [[התוספת הראשונה]] [[והתוספת השניה]], ולפי שאר הוראות חוק זה, כללי המועצה והוראות הזיכיון שענינם הפקות מקומיות וההוצאות לגביהן, במועדים מאוחרים יותר שתקבע, ובלבד שהמועדים הנדחים שתקבע יחולו עד תום תקופת הזיכיון הראשונה, ושבעל הזיכיון ימלא, עד תום התקופה האמורה, את מלוא התנאים וההתחייבויות כאמור; לענין זה, &quot;תקופת הביניים&quot; - התקופה שמיום ה' בשבט התשס&quot;ד (28 בינואר 2004) עד יום כ&quot;ז בטבת התשס&quot;ו (27 בינואר 2006).
: (ד) החליטה המועצה להתיר לבעל זיכיון בערוץ השלישי לקיים את התנאים וההתחייבויות כאמור בסעיף קטן (ג) במועדים מאוחרים יותר, רשאית היא לקבוע כי הליך הבדיקה לפי [[סעיף 34(ג)(2)]] יידחה בשנה אחת.

@ 60. זמן שידור להפקות מקומיות קנויות (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3)
: מחצית לפחות מהשידורים שהוקצו להפקות המקומיות בהתאם לקבוע [[בסעיפים 55]] [[ו-59]], תהיה מהפקות מקומיות קנויות ובהתאם לכללי המועצה.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש״ע–2009]].))

@ 61. שידורים בערבית ותרגום (תיקון: תשע&quot;ח)
: המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין שידורים בשפה הערבית, לרבות לעניין משכם והקרנת תרגום תוכנם.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש״ע–2009]].))

@ 62. מניעת תכניות דומות (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) המנהל רשאי, מיזמתו או לפי פנייתו של בעל זכיון לשידורי טלויזיה, להורות לבעל זכיון אחר באותו ערוץ טלוויזיה להימנע מהפקת תכנית כלשהי או לחדול מהפקתה, אם ראה כי תכנית זהה או דומה, הופקה או הוחל בהפקתה בידי בעל זכיון.
: (ב) בעל זכיון הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל רשאי לערור עליה לפני המועצה תוך חמישה עשר ימים מיום קבלתה; המועצה תדון ותחליט בערר.

@ 62א. איסור התקשרות (תיקון: תשנ&quot;ב, תש&quot;ס, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ו, תשע&quot;ט)
: (א) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לא יתקשר, במישרין או בעקיפין, בהסכם עם בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה אחר או עם בעל רישיון לשידורי טלוויזיה אחר לענין שידור, רכישה, או הפקה של תכניות או שידורים אחרים, לרבות תשדירי פרסומת.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית המועצה לאשר מעת לעת, התקשרות מסוימת בין בעלי זכיונות לשידורי טלוויזיה באותו ערוץ טלוויזיה בענין שידורם, הפקתם או רכישתם, של משדרי ספורט, תעודה, או תכניות אחרות, אם שוכנעה כי יש חשיבות בהבטחת רצף תכני בשידורים בין יחידות השידור של בעלי הזכיון כולם או חלקם, וכן רשאית היא, במקרים מיוחדים, לאשר התקשרות כאמור בשים לב לחשיבותה ויחודיותה של ההפקה או הרכישה המשותפת.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על חברת החדשות ואין בהן כדי לגרוע מהוראות [[בחוק התחרות הכלכלית]].
: בסעיף זה -
:- &quot;בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה&quot; - לרבות בעל ענין בו, ולרבות תאגיד בשליטתו של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, אחד או יותר, או של בעלי הענין בבעל זכיון כאמור, יחד או לחוד;
:- &quot;בעל רישיון לשידורי טלוויזיה&quot; - לרבות בעל עניין בו, ולרבות תאגיד בשליטתו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, אחד או יותר, או של בעלי העניין בבעל רישיון כאמור, יחד או לחוד;
:- &quot;רכישה&quot; - לרבות רכישת זכויות שידור או זכויות הבאה לשידור.

@ 62ב. עורך ראשי (תיקון: תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: המנהל הכללי של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יהיה העורך הראשי של השידורים של בעל הזכיון או של בעל הרישיון, לפי העניין, ונתונה לו הסמכות להכריע בכל ענין הנוגע לתוכנם.

=== סימן ג'1: מימון הפקה ורכישה של תכניות וסרטים ישראליים (תיקון: תשס&quot;ג-2, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א) ===

@ 62ג. הוצאה שנתית למימון הפקה ורכישה של תכניות וסרטים ישראליים (תיקון: תשס&quot;ג-2, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ח)
: (א) החל ביום ו' בחשון התשס&quot;ד (1 בנובמבר 2003) וכל עוד קיימים בעלי זיכיון לשידור טלוויזיה יחולו עליהם הוראות אלה:
:: (1) בעלי הזכיונות בכל ערוץ יוציאו, בכל שנה, הוצאה למימון הפקה ורכישה של התכניות המשודרות בערוץ, באותה שנה, הכוללת את ההוצאה באותה שנה לתפעול השוטף של חברת החדשות, או לרכישה של שידורי חדשות אם אושרה לפי [[סעיף 63א1]] וכן הוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים; מרכיבי ההוצאה כאמור בסעיף זה יהיו כמפורט [[בתוספת השניה]], וסכומה לא יפחת מהסכום הקבוע בה;
:: (2) על בעלי הזכיונות יחולו ההוראות הקבועות [[בתוספת השניה]] ולא יחולו הוראות [[סעיף 59(ב)]] [[והתוספת הראשונה]]; שאר הוראות החוק, וכן הכללים, יחולו עליהם ככל שאינם סותרים את הוראות [[התוספת השניה]];
:: (2א)(א) על אף האמור בפסקה (2), ההוצאה שעל בעלי הזיכיונות בערוץ 2 להוציא למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ בתקופה שמיום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015) עד יום י״ג בתמוז התשע״ה (30 ביוני 2015), לפי הוראות הכללים והוראות הזיכיון החלות לגביהם, תופחת בסכום השווה להפרש שבין מחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון כמשמעותה [[בסעיף 2(א) לתוספת השנייה]] לבין מחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל רישיון כמשמעותה [[בסעיף 2א לתוספת האמורה]];
::: (ב) אין בהוראות פסקת משנה (א) כדי לגרוע מההוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות, מההוצאה לשם הפקת תכניות סוגה עילית או מההוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים שעל בעלי הזיכיונות בערוץ 2 להוציא לפי הוראות הכללים והוראות הזיכיון החלות לגביהם;
::: (ג) ההפחתה האמורה בפסקה זו תחולק בין בעלי הזיכיונות בערוץ 2 בהתאם לחלוקת יחידות השידור ביניהם בתקופה האמורה בפסקת משנה (א);
:: (3) בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו-(2) -
::: (א) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה רשאי לדחות את הביצוע של מחויבויות במכרז שעניינן מימון, הפקה ורכישה של תכניות סוגה עילית, שהן מעבר למחויבויות האמורות לפי [[התוספת השנייה]], שלא קוימו עד [[לתיקון מס' 37]], לתקופה של שש שנים שתחילתן ביום כניסתו לתוקף של רישיון לשידורי טלוויזיה שיינתן לו, ויהיה עליו לקיימן כבעל רישיון לשידורי טלוויזיה, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
::: (ב) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה רשאי לדחות את הביצוע של עד עשרים ושבעה אחוזים ממחויבויותיו במכרז שעניינן מימון, הפקה ורכישה של תכניות סוגה עילית, שהן מעבר למחויבויות האמורות לפי [[התוספת השנייה]], ביחס לכל שנה בשנים 2013 עד 2015, לתקופה של שש שנים שתחילתן ביום כניסתו לתוקף של רישיון לשידורי טלוויזיה שיינתן לו;
::: ובלבד שמסר למועצה, עם הגשת תכנית העבודה השנתית לאישורה, הודעה על כוונתו לדחות את הביצוע כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) והפקיד כתבי התחייבויות כפי שתורה עליהן המועצה ובמועד שתורה, להבטחת קיומן של המחויבויות האמורות.
: (א1)(1) בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יוציא, בכל שנה, הוצאה למימון הפקה ורכישה של התכניות המשודרות בערוץ שבו הוא משדר, באותה שנה, הכוללת את ההוצאה באותה שנה לתפעול השוטף של חברת החדשות, או לרכישה של שידורי חדשות אם אושרה לפי [[סעיף 63א1]] וכן הוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים; מרכיבי ההוצאה כאמור בסעיף זה יהיו כמפורט [[בתוספת השנייה]], וסכומה לא יפחת מהסכום הקבוע בה.
:: (2) על בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יחולו ההוראות הקבועות [[בתוספת השנייה]].
: (א2) (((בוטל).))
: (ב) המועצה, באישור הועדה, רשאית לשנות את [[התוספת השניה]].

@ 62ד. תכנית לדחיית הוצאה לקולנוע (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאי להגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת, הכוללת שלבי פעולה, לדחייה עד יום ט' בטבת התשע&quot;ה (31 בדצמבר 2014) של ההתחייבויות והתנאים לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון, שעניינם ההוצאה לשם הפקה של סרטים ישראליים, בסכום שלא יעלה על 10 מיליון שקלים חדשים (בסעיף זה - התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע); הסכום האמור יעודכן בהתאם להוראות [[סעיף 8(ד) לתוספת השניה]].
: (ב) המועצה תחליט בדבר אישור התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע עד יום י&quot;ד באדר התש&quot;ע (28 בפברואר 2010).
: (ג) אישרה המועצה את התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, רשאית היא להורות לבעל הזיכיון להמציא פיקדון כספי או ערבות בנקאית, בסכום שתורה, בתוך 30 ימים ממועד האישור כאמור בסעיף קטן (ב), להבטחת ביצועה של התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי [[סעיף 33(ב)(3)]].
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), אישרה המועצה את התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, ימציא בעל הזיכיון פיקדון כספי או ערבות בנקאית, עד יום ד' בכסלו התשע&quot;ב (30 בנובמבר 2011), בסכום ההוצאה שעליו להשלים לפי התכנית שאושרה כאמור, בהפחתת סכום הפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית שהמציא בהתאם לאותו סעיף קטן, להבטחת ביצועה של התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, נוסף על הפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית שהמציא לפי סעיף קטן (ג) [[וסעיף 33(ב)(3)]].
: (ה) המנהל יורה לבעל הזיכיון על תנאי הפיקדון הכספי או נוסח הערבות הבנקאית, לפי העניין, לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד).
: (ו) לא עמד בעל הזיכיון בהוראות התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, או שלא המציא פיקדון כספי או ערבות בנקאית שהיה עליו להמציא לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), יראו בכך הפרה של תנאי מהותי בזיכיון לעניין [[סעיף 37(א)(4)]].

@ 62ה. שימוש בסכומים שהתקבלו בשל מימוש בטוחות ובשל רכישת חברות החדשות של ערוץ 2 ושל הערוץ השלישי (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הפקה מקומית קנויה&quot; - הפקה מקומית כהגדרתה [[בתוספת הראשונה]] שהיא הפקה מקומית קנויה כהגדרתה [[בסעיף 58]], העומדת בכללי המועצה שנקבעו לפי [[סעיף 60]];
::- &quot;תכנית ממומנת&quot; - הפקה מקומית קנויה שמומנה מסכומים שקיבל בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי הוראות סעיף קטן (ד).
: (ב) החל במועד המעבר, סכומים שהתקבלו בידי הרשות ממימוש ערבות או פיקדון כאמור [[בסעיף 33א(א)(2)(ב)]], וכן סכומים שהתקבלו מתשלומים לפי [[סעיפים 71ד(יא) או (יג)(1)]] [[או 71ה(ט)]], ישמשו למימון הפקות מקומיות קנויות שהן תכניות סוגה עילית, באופן האמור בסעיף קטן (ד), אשר ישודרו בשידוריהם של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), המועצה רשאית לקבוע כי סכומים שהתקבלו בידי הרשות כאמור באותו סעיף קטן ישמשו בחלקם למימון הפקות מקומיות קנויות שאינן תכניות סוגה עילית, באופן האמור בסעיף קטן (ד) ובהתאם לכללים שקבעה המועצה, ובלבד שלדעת המועצה קיימים טעמים המצדיקים זאת.
: (ד) סכומים כאמור בסעיף קטן (ב) יופקדו בחשבון נפרד שתנהל הרשות ויועברו על ידה לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה שביקש לקבל מימון להפקות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) והרשות מצאה כי עמד בכללים שקבעה המועצה בדבר התנאים שבהם יצטרך לעמוד לשם קבלת מימון כאמור ובדבר אופן הגשת בקשה למימון הפקות כאמור.
: (ה) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישדרו תכניות ממומנות בהתאם לכללים שקבעה המועצה בדבר שיבוץ תכניות כאמור.
: (ו) המועצה תקבע כללים להכרה חלקית בסכומים ששימשו להפקת תכניות ממומנות ששובצו בשידורי בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, ובהיקף שעות השידור של תכניות כאמור, לצורך עמידתו של בעל הזיכיון או בעל הרישיון האמור, לפי העניין, במחויבויותיו לפי הוראות [[סעיף 62ג]]; ואולם במהלך תקופה של שנתיים שתחילתה במועד שבו מומשו בידי הרשות ערבות או פיקדון שהפקיד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לא יהיה ניתן להכיר בסכומים ששימשו להפקת תכנית ממומנת ששובצה בשידוריו של מי שהפקיד את הערבות או הפיקדון האמורים, ובשעות השידור של התכנית, לצורך עמידה במחויבויותיו לפי הוראות [[סעיף 62ג]].
: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שימוש בכספים שהתקבלו ברשות לפי סעיף 62ה לחוק), התשפ״ה–2024]].))

@ 62ו. שימוש בסכומים שהתקבלו בשל שימוש באפיק או בנכסים לא מוחשיים (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;רישיון כללי לשידורי כבלים&quot; ו&quot;בעל רישיון לשידורי לוויין&quot; - כהגדרתם [[+|בסעיפים 6א]] [[ו-6מג לחוק התקשורת]], בהתאמה;
::- &quot;הפקה מקומית קנויה&quot; - כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (1) לעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה - הפקה מקומית קנויה כהגדרתה [[בסעיף 62ה(א)]], שהיא תכנית סוגה עילית כהגדרתה [[בתוספת הראשונה]], למעט תכנית מיוחדת כאמור בפסקה (3) להגדרה האמורה;
::: (2) לעניין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין - הפקה מקומית קנויה כהגדרתה [[בסעיף 6א לחוק התקשורת]], שהיא סוגה מורכבת כמשמעותה בכללים שנקבעו לפי [[סעיף 6ה(5) לחוק התקשורת]];
::- &quot;המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין&quot; - כמשמעותה [[בחוק התקשורת]];
::- &quot;תכנית ממומנת&quot; - הפקה מקומית קנויה שמומנה מסכומים שקיבל בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין לפי הוראות סעיף קטן (ג).
: (ב)(1) סכומים שהתקבלו מתשלומים לפי [[סעיפים 37ד]], [[37ה]] [[ו-71ה(ח)]] ישמשו למימון הפקות מקומיות קנויות, שישודרו בשידוריהם של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, בעל רישיון לשידורי לוויין, בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה, ויחולקו בין הגופים האמורים, ובלבד שלעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, הוראות פסקה זו יחולו, לגבי סכומים שהתקבלו עד יום תחילתו של [[20:491148|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 44), התשע״ח–2018]], רק על מי שהיה בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ערב תחילתו של [[החוק האמור]].
:: (2) חלוקה כאמור בפסקה (1) תיעשה לפי יחס שיורה עליו השר, בהתאם לאמות מידה שיורה עליהן השר מראש, והכל בהסכמת שר האוצר; החלוקה ואמות המידה ייקבעו בשים לב להשלכות [[סעיף 6כא1 לחוק התקשורת]] על בעלי רישיון כלליים לשידורי כבלים ובעלי רישיונות לשידורי לוויין ולצורך בקידום היצירה הישראלית.
:: (3) אמות המידה לפי סעיף קטן זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
:: ((פורסמו [[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/11072021/he/Standards_Bid_Minister_Decision.pdf | אמות המידה לקביעת יחס חלוקת תשלומים למימון הפקות מקומיות קנויות מסוגה עילית/מורכבת]].))
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (תכניות ממומנות בטלוויזיה), התשפ&quot;ב-2021]].))
: (ג) סכומים כאמור בסעיף קטן (ב) יופקדו בחשבון נפרד שינהל החשב הכללי במשרד האוצר ויועברו על ידו לגופים המפורטים בסעיף קטן (ב) שביקשו לקבל מימון להפקות כאמור באותו סעיף קטן ((&lt;s&gt;האמור&lt;/s&gt;)), וכן -
:: (1) לעניין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין - המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין מצאה כי עמד בכללים שקבעה בדבר התנאים שבהם יצטרך לעמוד לשם קבלת מימון כאמור ובדבר אופן הגשת בקשה למימון הפקות כאמור;
:: (2) לעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה - הרשות מצאה כי עמד בכללים שקבעה המועצה בדבר התנאים שבהם יצטרך לעמוד לשם קבלת מימון כאמור ובדבר אופן הגשת בקשה למימון הפקות כאמור.
: (ד)(1) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין ישדרו תכניות ממומנות, בהתאם לכללים שקבעה המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין בדבר שיבוץ תכניות כאמור; הסכומים ששימשו להפקת תכניות ממומנות ושעות השידור של תכניות כאמור לא יובאו בחשבון לצורך בחינת עמידתו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין במחויבויותיו לפי [[חוק התקשורת]], כללי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין ותנאי הרישיון.
:: (2) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישדרו תכניות ממומנות בהתאם לכללים שקבעה המועצה בדבר שיבוץ תכניות כאמור; הסכומים ששימשו להפקת תכניות ממומנות ושעות השידור של תכניות כאמור לא יובאו בחשבון לצורך בחינת עמידתו של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה במחויבויותיו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון או הרישיון, לפי העניין.

=== סימן ד': שידורי חדשות בטלויזיה וחברת החדשות ===

@ 63. שידורי חדשות (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ח, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ו-2)
: (א) שידורי חדשות במסגרת שידורי הטלוויזיה לפי חוק זה יהיו בהתאם להוראות [[סימן זה]] בלבד.
: (ב) (((יבוטל ביום 1.1.2027):)) המועצה תקבע את המועדים של שידורי החדשות ואורכם.
: (ג) המועצה רשאית לקבוע כי שידורי חדשות יהיו בנוסף לעברית, גם בערבית ובשפות אחרות, הכל כפי שתקבע.
: (ד) דינה של חברת החדשות שמשדרת את שידורי החדשות של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, לעניין חוק זה, כדין כל בעל זכיון אחר לשידורי טלויזיה, למעט לענין [[סעיפים 34]], [[35]], [[37]], [[54]], [[60]], [[71ד]], [[71ה]], [[102א1]] [[ו-102א2]].

@ 63א. חברות החדשות (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח)
: (א) שידורי החדשות בשידוריהם של בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 ישודרו באמצעות חברת החדשות של ערוץ 2, שתוקם ותפעל לפי [[סימן זה]], ובהתאם לזיכיון שהעניקה לה המועצה.
: (ב)(1) שידורי החדשות בשידוריו של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי ישודרו באמצעות חברת החדשות של הערוץ השלישי, שתוקם ותפעל לפי הוראות [[סימן זה]], בשינויים המתחייבים לגביה מהוראות [[סעיף 54]], כפי שקבע השר, ובהתאם לזיכיון שהעניקה לה המועצה.
::: ((פורסמו תקנות הבזק (חברת החדשות של הערוץ השלישי), התשס&quot;א-2000 (ק&quot;ת תשס&quot;א, 428), הקובעות כי עקב השינויים המתחייבים מהוראותיו של [[סעיף 54]] - יהיה הרוב הדרוש לבחירת מנהל חברת החדשות לפי [[סעיף 68(א)]] - שישים ושישה אחוזים מחברי מועצת המנהלים; ולהעברת מנהל חברת החדשות מכהונתו לפי [[סעיף 69(א)(3)]] - שישים ושישה אחוזים מחברי מועצת המנהלים.))
:: (2) לצורך קיום שידורי חדשות בשנה הראשונה של תקופת הזיכיונות הראשונים בערוץ השלישי, רשאית חברת החדשות של הערוץ השלישי לרכוש שידורי חדשות המופקים והמשודרים לפי כל דין.
: (ג) שידורי החדשות בשידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישודרו באמצעות חברת חדשות, שתוקם ותפעל לפי הוראות [[סימן זה]], ובהתאם לרישיון שהעניקה לה המועצה; דינה של חברת החדשות כאמור, לעניין חוק זה, כדין כל בעל רישיון אחר לשידורי טלוויזיה, למעט לעניין [[סעיפים 34]], [[35א]], [[37]], [[37ד]], [[37ה]], [[60]], [[62ה]] [[ו-62ו]].
: (ד)(1) בשידורי החדשות כאמור בסעיף קטן (ג), לא ייעשה שימוש בסימני מסחר, רשומים או שאינם רשומים, הנוגעים לשמה של חברת החדשות של ערוץ 2 או לשמה של חברת החדשות של הערוץ השלישי, לרבות סימני מסחר הכוללים את המספרים 2, 22 או 10, ששימשו את חברת החדשות של ערוץ 2 או את חברת החדשות של הערוץ השלישי.
:: (2) המנהל רשאי להורות על איסור שימוש בסימן מסחר, רשום או שאינו רשום, בעל מאפיינים דומים לסימני המסחר כאמור בפסקה (1).
: (ה) (((בוטל).))

@ 63א1. רכישת שידורי חדשות (תיקון: תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א)
: כל עוד מתקיימים שידורי טלוויזיה במסגרת שני ערוצי טלוויזיה או יותר, רשאית חברת חדשות, באישור המועצה ובתנאים שתקבע, לרכוש, בכל שנה, שידורי חדשות בסכום שלא יפחת מסכום כקבוע [[בסעיף 4 לתוספת השניה]], מגורם שאישרה המועצה שמקום מושבו בירושלים ושעיסוקו הבלעדי הוא הפקת חדשות, או שהעיסוקים האחרים שלו או של בעל ענין בו אינם פוגמים, לדעת המועצה, בתפקודו העצמאי והבלתי תלוי בהפקת החדשות; לענין החלטה לפי סעיף זה רשאית המועצה לשקול, בין השאר, את הבטחת קיומה של חברת חדשות אחת לפחות לפי [[סימן זה]].

@ 63ב. הגבלות לענין בעל תפקיד (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;א)
: לא יכהן אדם כבעל תפקיד בשתי חברות חדשות או יותר, בעת ובעונה אחת.

@ 64. מהימנות שידורי החדשות
: חברת החדשות תקיים שידורי חדשות מדוייקים, מהימנים ומאוזנים, ולא ישוקפו בהם עמדותיהם ודעותיהם הפרטיות של מנהלי החברה, עובדיה ובעלי מניותיה.

@ 65. איסור פרסומת
: חברת החדשות אינה רשאית לשדר דבר שהוא בגדר שידורי פרסומת, לרבות פרסומת אגב, פרסומת מוסווית או פרסומת בלתי מודעת.

@ 66. בעלי המניות בחברת החדשות (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) בעלי המניות של חברת החדשות של ערוץ 2 יהיו הרשות ובעלי הזיכיונות לשידורי הטלוויזיה בערוץ 2 ובעלי המניות של חברת החדשות שבאמצעותה בעל רישיון לשידורי טלוויזיה משדר שידורי חדשות, יהיו הרשות ובעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, הכל כמפורט להלן:
:: (1) לרשות יהיו ארבעים אחוזים ממניות חברת החדשות המקנות זכויות הצבעה באסיפה הכללית של החברה (להלן - מניות הצבעה);
:: (2) לבעלי זכיונות לשידורי טלוויזיה או לבעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין, יוקצו ששים אחוזים של מניות הצבעה וכן כל המניות המקנות זכויות לקבלת רווחים ולהשתתפות ביתרת נכסיה של חברת החדשות בזמן פירוקה (להלן - מניות רכוש).
: (ב) חלקו היחסי של כל בעל זכיון במניות הצבעה ובמניות רכוש ייקבע בהתחשב במספר בעלי הזכיונות ועל פי היקף יחידת השידור של כל אחד, הכל כפי שתקבע המועצה בכללים.
: (ג) בעל זכיון הבא במקומו של בעל זכיון שזכיונו לאותה יחידת שידור בוטל או שפג תקפו, חייב ברכישת מניות הרכוש של בעל הזכיון הקודם; דרך חישוב התמורה ואופן תשלומה ייקבעו בתקנות.

@ 67. מועצת המנהלים של חברת חדשות (תיקון: תשנ&quot;ב, תש&quot;ס, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) מועצת המנהלים של חברת חדשות תמנה לפחות חמישה דירקטורים, מהם שלוש חמישיות ימנו בעלי הזכיונות לשידורי טלוויזיה בהתאם לחלקם היחסי במניות ההצבעה של חברת החדשות או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, ושתי חמישיות תמנה המועצה לפי סעיף זה, ובלבד שבעלי הזכיונות או שבעל הרישיון לא ימנו למועצת המנהלים יותר משני נציגים שהמליצו עליהם מי שמחזיקים באמצעי שליטה הן בבעל הזכיון או בבעל הרישיון, לפי העניין, והן בתאגיד שהוא עתון כהגדרתו [[בסעיף 41(ב2)(9)]].
: (ב) הדירקטורים שתמנה המועצה לפי סעיף זה (בסעיף זה - דירקטורים מטעם הרשות) יהיו נציגי ציבור, שמתקיימים בהם לפחות תנאי הכשירות לכהונת יושב ראש דירקטוריון של חברה ממשלתית לפי [[+|סעיפים 17]], [[+|17א]], [[+|18ג]] [[ו-24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]], בשינויים המחויבים לפי הענין.
: (ג) לא ימונה כדירקטור מטעם הרשות:
:: (1) מי שמתקיים בו אחד מהסייגים המנויים [[בסעיף 9(א)]];
:: (2) מי שהוא חבר המועצה;
:: (3) מי שיש לו זיקה אישית, כלכלית או אחרת, לרבות כעובד, למורשה לשידורים, למי שהוא בעל ענין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים וכן למי שמחזיק במישרין בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה במורשה לשידורים כאמור; לענין זה, &quot;מורשה לשידורים&quot; - לרבות בעל רישיון לשידורים לפי [[חוק התקשורת]];
:: (4) מי שעיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כדירקטור בחברת החדשות.
: (ד) יושב-ראש מועצת המנהלים של חברת החדשות יהיה אחד הדירקטורים מטעם הרשות אשר ייבחר על ידי מועצת המנהלים.
: (ה) דירקטור מטעם הרשות יתמנה לתקופה של שלוש שנים, וניתן למנותו מחדש.
: (ו) דירקטור מטעם הרשות יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התפטר בהודעה בכתב למועצה;
:: (2) הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
:: (3) נתקיים בו סייג מן הסייגים למינוי אדם כדירקטור מטעם הרשות;
:: (4) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והמועצה העבירה אותו מכהונתו בהודעה בכתב.

@ 68. מינוי מנהל חברת החדשות ותפקידיו (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) מועצת המנהלים של חברת החדשות תמנה את מנהל חברת החדשות על פי המלצת נציגי בעלי הזכיונות או בעל הרישיון בחברה; מנהל חברת החדשות ייבחר ברוב של שבעים וחמישה אחוזים מחברי מועצת המנהלים.
: (ב) תקופת כהונתו של מנהל חברת החדשות תהיה חמש שנים וניתן להאריכה לתקופות נוספות בדרך הקבועה בסעיף קטן (א).
: (ג) מנהל חברת החדשות, בנוסף לשאר תפקידיו, ישמש עורך ראשי של שידורי החדשות.

@ 69. פקיעת כהונה של מנהל חברת החדשות
: (א) מנהל חברת החדשות יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחד מאלה:
:: (1) התפטר בהודעה בכתב שהגיש למועצת המנהלים באמצעות היושב ראש שלה;
:: (2) היושב-ראש של מועצת המנהלים קבע, לאחר התייעצות עמה כי נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו;
:: (3) מועצת המנהלים החליטה ברוב של שבעים וחמישה אחוזים מחבריה להעבירו מכהונתו.
: (ב) חדל מנהל חברת החדשות לכהן לפני תום תקופת כהונתו, ימלא יושב-ראש מועצת המנהלים את תפקידו עד מינוי מנהל אחר של חברת החדשות.

@ 70. מימון (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) בעלי הזכיונות לשידורי טלויזיה או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה יממנו, בדרך של רכישת מניות רכוש, את רכישת מיתקני חברת החדשות וציודה וכן יממנו את אחזקתם, שיפוצם, חידושם, שינויים והחלפתם של אלה וכל יתר הוצאות חברת החדשות, למעט התפעול השוטף.
: (ב) הרשות תממן את הוצאות התפעול השוטף של חברת החדשות, שאת מרכיביו יקבע השר בתקנות.

@ 71. מסמכי היסוד
: אין בכוחם של מסמכי היסוד של חברת החדשות לגרוע מהוראות חוק זה.

=== סימן ה': הוראות לענין תקופת הזיכיון הראשונה - איחוד בעלי זיכיונות (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ===

@ 71א. איחוד בעלי זיכיונות (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 41(ב) ו-(ב1)]], [[54]] [[ו-56]], בתקופת הזיכיון הראשונה יחולו הוראות אלה:
:: (1) שלושת בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאים להתאגד לשני תאגידים שיהיו בעלי זיכיונות לשתי יחידות שידור שיבואו במקום שלוש יחידות השידור שלהם, בחלוקה שתוסכם ביניהם, ובלבד שחלקו של אחד מהם לא יפחת משליש מכלל זמן השידור של בעלי הזיכיונות בערוץ; בסעיף קטן זה, &quot;כלל זמן השידור&quot; - למעט זמן השידור ביום השבת;
:: (2) כל שניים משלושת בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאים להתאגד לתאגיד אחד שיהיה בעל זיכיון ליחידת שידור אחת בהיקף של שני שלישים מכלל זמן השידור של בעלי הזיכיונות בערוץ;
:: (3) שני בעלי הזיכיונות או הזוכים במכרז, לפי הענין, לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי רשאים להתאגד לתאגיד אחד שיהיה בעל זיכיון לשתי יחידות השידור שלהם.
: (ב) התאגדות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שתהא בדרך של הקמת תאגיד משותף חדש או בדרך של העברת הפעילות על פי הזיכיון לאחד מבעלי הזיכיונות או הזוכים במכרז, לפי הענין (להלן - התאגיד החדש), והכל בכפוף להוראות [[סעיף 36(ג), (ד) ו-(ה)]], לפי הענין.
: (ג) המועצה, באישור השר והועדה, תקבע בכללים כי אם שלושת בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 יתאגדו לשני תאגידים חדשים, כאמור בסעיף קטן (א)(1), או שניים מבעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 יתאגדו לתאגיד אחד כאמור בסעיף קטן (א)(2), יחויבו התאגידים האמורים בהפקות מקומיות ובהפקות מקומיות קנויות בשיעורים גבוהים מהשיעורים הנקובים [[בסעיפים 59]] [[ו-60]], הכל כפי שתקבע.
: (ד) התאגדו שני בעלי הזיכיונות או הזוכים במכרז, לפי הענין, בערוץ השלישי, לתאגיד אחד, יחולו על התאגיד החדש הסייגים האמורים [[בסעיף 41(ב1)]] בשינויים אלה:
:: (1) בפסקה (4)(א), במקום &quot;משישה עשר אחוזים&quot; יקראו &quot;משמונה אחוזים&quot;;
:: (2) בפסקה (4)(ב), במקום &quot;בעשרים אחוזים&quot; יקראו &quot;בעשרה אחוזים&quot;;
:: (3) בפסקה (4)(ג), במקום &quot;חמישית&quot; יקראו &quot;עשירית&quot;.
: (ה) התאגדו שלושת בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 לשני תאגידים חדשים כאמור בסעיף קטן (א)(1), או התאגדו שניים מבעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 לתאגיד אחד כאמור בסעיף קטן (א)(2), יחולו עליהם הוראות [[סעיף 41(ב)]], בהתאמה של האחוזים הנקובים [[באותו סעיף]] לשינוי בהיקף יחידות השידור של התאגיד החדש בעל הזיכיון, בכלל זמן השידור בערוץ.
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה), הוראות [[סעיף 41(ב)(4)]] לא יחולו, בתקופת הזיכיון הראשונה בערוץ 2, על החזקות באמצעי שליטה שהיו מותרות ושהוחזקו בפועל, ערב תחילת [[15:300472|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 17), התשס&quot;ב-2002]], בתאגידים בעלי הזיכיונות בערוץ האמור.

@ 71ב. בקשה ואישור (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ט)
: (א) בעלי זיכיונות או זוכים במכרז, לפי הענין, המבקשים להתאחד כאמור [[בסעיף 71א]] יגישו למועצה בקשה בכתב, שלה יצורפו כל מסמך או מידע הנוגעים למלוא ההסכמות ביניהם, וכן פרטים מלאים על בעלי אמצעי השליטה בתאגיד החדש, הכל כפי שתורה המועצה.
: (ב) המועצה תאשר את הבקשה בתוך שלושים ימים ממועד הגשתה לפי החוק, אם ראתה כי התמלאו התנאים האמורים [[בסעיף 71א]] וכי התאגיד החדש לא היה נפסל מהשתתפות במכרז, אילו נערך לפי [[סעיף 42]], ובלבד שלענין התאגדות כאמור [[בסעיף 71א(א)(2)]], המועצה תסרב לבקשה אם סברה שיש בהתאגדות כאמור כדי לגרום לפגיעה מהותית במי מבעלי הזיכיונות, בתחרות ביניהם, או בטובת הציבור.
: (ג) המועצה רשאית להתנות את אישורה בתנאים, לרבות לענין תנאי הזיכיון שיינתן לתאגיד החדש.
: (ד) הממונה, כהגדרתו [[בחוק התחרות הכלכלית]], לא יתנגד לבקשה, כאמור בסעיף זה, לאיחוד של מי מבעלי הזיכיונות או הזוכים במכרז בערוץ השלישי, או של מי מבעלי הזיכיונות בערוץ 2, אלא אם כן השתכנע כי קיימים טעמים מיוחדים להתנגד לה, לאחר ששקל גם את מטרותיו של חוק זה; הממונה ייתן את החלטותיו בתוך שלושים ימים מיום שקיבל את הבקשות, והוראות [[סעיף 38 לחוק התחרות הכלכלית]] לא יחולו לענין זה.

=== סימן ו': הגבלות בתקופת דחיית מחויבויות (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ===

@ 71ג. הגבלות בתקופת דחיית מחויבויות (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: בעל זיכיון שמועד תשלום חוב שהיה חייב לשלם לפי חוק זה לפני יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]], או מועד ההוצאה שהיה עליו להוציא לפי חוק זה לפני המועד האמור, נדחו בהתאם להוראות [[תיקון מס' 32]], לא יבצע חלוקה כהגדרתה [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], ולא יחזיר הלוואה שניתנה לו מאת בעל עניין, כל עוד לא שילם את מלוא החוב או הוציא את מלוא ההוצאה.

=== סימן ז': הוראות מעבר מזיכיונות לשידורי טלוויזיה לרישיונות לשידורי טלוויזיה (תיקון: תשע&quot;א) ===

@ 71ד. רישיון לשידורי טלוויזיה לבעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ג, תשע&quot;ה)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל זיכיון&quot; - בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2;
::- &quot;הפרש ההכנסה&quot; - ההפרש שבין סכום ההכנסה החזויה של בעל זיכיון, בשנה מסוימת, שנקבעה בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי [[סעיפים 24(א)]], [[59]] [[או 60]], לבין סכום ההכנסה בפועל של בעל הזיכיון באותה שנה;
::- &quot;הערכת שווי&quot; - הערכת שווי של חברת החדשות של ערוץ 2 כפי שבוצעה על ידי הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (יד);
::- &quot;ההתחייבויות בתחום התוכן&quot; - ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, שעניינם היקף שעות השידור של תכניות שהיה על בעל זיכיון לשדר, או ההוצאה שהיה עליו להוציא לשם מימון הפקה ורכישה של תכניות או לשם הפקת סרטים ישראליים, למעט ההוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות או הוצאה לרכישת שידורי חדשות שאושרה לפי [[סעיף 63א1]];
::- &quot;כשיר לבקשת רישיון&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) בעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
::: (2) מי שהגיש למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ולדעת המועצה מתקיים בו האמור [[בסעיף 33א(א)(1) ו-(3)]] ובכללים שקבעה המועצה לפי [[סעיף 33א(ג)]], ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 33א(ב)]] או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים;
::: (3) מי שנמסרה לו הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ח).
: (ב) בעל זיכיון רשאי להגיש למועצה, עד למועד שקבעה ושלא יהיה מאוחר משנה לפני מועד המעבר, בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה; תחילת תוקפו של רישיון שניתן על פי בקשה כאמור תהא במועד המעבר.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״א–2011]].))
: (ג) לא הגיש בעל זיכיון בקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה עד למועד האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להגיש למועצה בקשה כאמור אם ניתנה לכך הסכמת בעל הזיכיון השני לשידורי טלוויזיה - החל ממועד המעבר, ובלבד שבקשה כאמור תוגש לא יאוחר משנה לפני תום תקופת זיכיונו.
: (ד) בכפוף להוראות סעיף קטן (ה) או (ו), המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי טלוויזיה למי שהגיש בקשה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), אם מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 33א(א)]] ובכללים שקבעה המועצה לפי [[סעיף 33א(ג)]], ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיפים 33א(ב)]] או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים; ואולם לעניין [[סעיף 41(ב2)]] לא יראו את המבקש כבעל זיכיון אחר כהגדרתו [[בפסקה (9) של הסעיף האמור]], ולעניין [[סעיף 56(א)(1)]] לא יראו את המבקש כבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, רק בשל כך שהוא בעל זיכיון.
: (ה) על אף האמור [[בסעיף 33א(ב)(1)]], מצאה המועצה כי מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) לא קיים בתקופת הזיכיון את ההתחייבויות בתחום התוכן, רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון ועד יום תחילתו של [[תיקון מס' 33]] - בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה עד ליום י&quot;ח בחשוון התשע&quot;ו (31 באוקטובר 2015) של ההתחייבויות כאמור, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
:: (2) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון והנובעות מהפרש ההכנסה - בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה בתוך 36 חודשים ממועד תחילת תוקפו של הרישיון, של ההתחייבויות כאמור, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
:: (3) המועצה אישרה את התכניות לפי פסקאות (1) ו-(2);
:: (4) בעל הזיכיון המציא לרשות ערבות בנקאית אוטונומית בסכומים הנדרשים לביצוע התכניות לפי פסקאות (1) ו-(2), להבטחת ביצוען, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי [[סעיף 33א(א)(2)]]; המנהל יורה לבעל הזיכיון על נוסח הערבות הבנקאית האוטונומית.
: (ו) על אף האמור [[בסעיף 33א(ב)(1)]], מצאה המועצה כי בעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ג), לא קיים בתקופת הזיכיון התחייבויות בתחום התוכן או לא שילם את חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי הפצה או תמלוגים, כמפורט בפסקאות (1) עד (3), רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה בהתקיים האמור באותן פסקאות, לפי העניין:
:: (1) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בעל הזיכיון בתקופת הזיכיון והוא רשאי לדחות לפי [[סעיף 62ג(א)(3)]] - בעל הזיכיון מסר למועצה הודעה כאמור [[בסיפה של סעיף 62ג(א)(3)]], וכן הגיש למועצה לאישורה, במועד הגשת הבקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה, תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה בתוך שש שנים ממועד תחילת תוקפו של הרישיון, של ההתחייבויות כאמור [[בסעיף 62ג(א)(3)]], שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
:: (1א) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בעל הזיכיון בתקופה שמיום תחילתו של [[תיקון מס' 37]] עד יום תחילתו של [[תיקון מס' 39]] - המועצה שוכנעה, מנימוקים שיירשמו, כי חומרת ההפרה ונסיבותיה אינן מצדיקות את אי-מתן הרישיון; לא תוקנה ההפרה עד למועד הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (ג), תורה המועצה לבעל הזיכיון לתקן את ההפרה בתוך תקופת זמן סבירה; הורתה המועצה על תיקון ההפרה כאמור, ימציא בעל הזיכיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל;
:: (2) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בעל הזיכיון בתקופת הזיכיון והנובעות מהפרש ההכנסה - מתקיימים לגבי בעל הזיכיון התנאים המנויים בסעיף קטן (ה)(2) עד (4), בשינויים המחויבים;
:: (3) לעניין חובות בשל דמי זיכיון, דמי הפצה או תמלוגים שבעל הזיכיון היה חייב לשלם לפי [[סימן א' לפרק ח']] לפני יום תחילתו של [[תיקון מס' 39]] - המועצה נוכחה כי בעל הזיכיון שילם את חובותיו כאמור עד יום תחילתו של [[19:306622|התיקון האמור]].
: (ז)(1) מצאה המועצה כי בעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ג) הפר הפרה זניחה של הוראה לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, כאמור [[בסעיף 33א(ב)(1) סיפה]], וההפרה ניתנת לתיקון, תורה לו על תיקון ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור (בסעיף קטן זה - התקופה לתיקון ההפרה).
:: (2) הורתה המועצה על תיקון הפרה כאמור בפסקה (1), ימציא בעל הזיכיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל.
:: (3) לא תוקנה ההפרה במהלך התקופה לתיקון ההפרה וטרם ניתן לבעל הזיכיון רישיון לשידורי טלוויזיה, לא יינתן לו רישיון כאמור.
: (ח) הגיש בעל זיכיון בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ג), תודיע המועצה בתוך שלושה חודשים ממועד הגשת הבקשה, אם הוא עומד בהוראות הסעיפים המפורטים בסעיף קטן (ד), למעט בהוראות [[סעיף 33א(א)(2)]]; הודיעה המועצה לבעל הזיכיון כי הוא עומד בהוראות כאמור, יראו אותו ככשיר לבקשת אפיק לעניין הוראות [[סעיף 37ד]], ויחולו הוראות אלה:
:: (1) פרסום ההודעה לציבור לפי [[סעיף 37ד(ב)]] יהיה, לעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) - תשעה חודשים לפני מועד המעבר, ולעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ג) - תשעה חודשים לפני תום תקופת הזיכיון;
:: (2) החלטת המועצה או קביעתה לפי [[סעיף 37ד(ב)(3)]] יינתנו, לעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) - לא יאוחר משישה חודשים לפני מועד המעבר, ולעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ג) - לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תקופת הזיכיון.
: (ט) נמסרה הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ח), לבעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב), יפקע זיכיונו במועד המעבר.
: (ט1) נמסרה הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ח) לבעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ג), יפקע זיכיונו במועד כניסת הרישיון לתוקף.
: (י)(1) פקע או בוטל זיכיון של אחד מבעלי הזיכיונות, במועד המעבר או לאחר מכן (בסעיף קטן זה - בעל הזיכיון הקודם), רשאי בעל הזיכיון הנותר, לשדר גם ביחידת השידור שבה שידר בעל הזיכיון הקודם, ובלבד שהתחייב לקיים את אחד מהמפורטים להלן, נוסף על התחייבויותיו כבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי הוראות חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון (בסעיף קטן זה - התחייבויותיו הקיימות) -
::: (א) כל התחייבויותיו של בעל הזיכיון הקודם לפי הוראות חוק זה, כללי המועצה, ותנאי הזיכיון בהתאמות שתורה המועצה;
::: (ב) התחייבויות שסכומן שווה למכפלת ההתחייבויות הקיימות ביחס שבין יחידת השידור שהוקצתה לבעל הזיכיון הקודם לבין יחידת השידור שהוקצתה לבעל הזיכיון הנותר עד למועד המעבר.
:: (2) בחר בעל הזיכיון הנותר כאמור בפסקה (1) שלא לשדר ביחידת השידור שבה שידר בעל הזיכיון הקודם, תפרסם הרשות, על אף הוראות [[סעיפים 33(א)]] [[ו-38]], מכרז פומבי למתן זיכיון לשידורי טלוויזיה ביחידת השידור שבה שידר בעל הזיכיון הקודם, ותקופת תוקפו של הזיכיון כאמור תהיה כקבוע [[בסעיף 34(ב2)]]; על מכרז כאמור יחולו ההוראות לפי [[סימן ב' בפרק ג']].
: (יא) לא הודיעו בעלי הזיכיונות למועצה על כוונתם להחזיק במשותף בחברת החדשות של ערוץ 2 בהתאם להוראות סעיף קטן (יג), ולא נותרו עוד בעלי זיכיונות במועד המעבר או לאחר מכן, תבצע הרשות הערכת שווי ותפרסם הודעה לציבור על כוונתה לאפשר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לרכוש את חברת החדשות האמורה, וכן על גובה הערכת השווי, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) ביקש מי שהיה בעל זיכיון עד למועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות כאמור (בסעיף קטן זה - בעל זיכיון קודם), שהוא כשיר לבקשת רישיון, אחד בלבד, לרכוש את חברת החדשות של ערוץ 2, עד למועד שהורתה הרשות, ישלם לרשות בעד הרכישה כאמור את סכום הערכת השווי, וכן ישלם לבעל הזיכיון הקודם האחר, בעד רכישת מניות הרכוש שלו בחברת החדשות של ערוץ 2, את סכום שווי מניות הרכוש האמורות כפי שחישבה הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (יד);
:: (2) ביקשו שני בעלי זיכיונות קודמים שהם כשירים לבקשת רישיון, לרכוש את חברת החדשות של ערוץ 2, עד למועד שהורתה הרשות, תפרסם הרשות מכרז ביניהם לגבי רכישת חברת החדשות, אשר ההצעה המזערית שיהיה ניתן להציע בו תהיה בגובה הערכת השווי; הוראות [[סעיף 40]] יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשתן של ההצעות והטיפול בהן; הזוכה במכרז ישלם לרשות בעד הרכישה כאמור את סכום הצעתו, ולבעל הזיכיון הקודם שלא זכה במכרז, בעד רכישת מניות הרכוש שלו בחברת החדשות של ערוץ 2 - את סכום שווי מניות הרכוש האמורות כפי שחישבה הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (יד);
:: (3) לא הוגשה בקשה לרכוש את חברת החדשות של ערוץ 2 לפי פסקאות (1) או (2), תפרסם הרשות הודעה לציבור על כוונתה להתיר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה שאינו בעל זיכיון קודם, לרכוש את חברת החדשות של ערוץ 2, ויחולו הוראות הפסקאות האמורות בשינויים אלה:
::: (א) בפסקה (1), במקום &quot;בעל זיכיון קודם שהוא כשיר לבקשת רישיון&quot; יקראו &quot;כשיר לבקשת רישיון שאינו בעל זיכיון קודם&quot; ובמקום &quot;לבעל הזיכיון הקודם האחר&quot; יבוא &quot;לבעלי הזיכיונות הקודמים&quot;;
::: (ב) בפסקה (2), במקום &quot;שני בעלי זיכיונות קודמים שהם כשירים לבקשת רישיון&quot; יקראו &quot;שני כשירים לבקשת רישיון שאינם בעלי זיכיונות קודמים או יותר&quot; ובמקום &quot;ולבעל הזיכיון הקודם שלא זכה במכרז בעד רכישת מניות הרכוש שלו&quot; יבוא &quot;לבעלי הזיכיונות הקודמים, בעד רכישת מניות הרכוש שלהם&quot;.
: (יב) על אף הוראות סעיף קטן (יא), ראתה הרשות, בין השאר בעקבות הגשת בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ג), כי במועד המעבר או לאחר מכן, לא ייוותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, ולא הודיעו בעלי הזיכיונות למועצה על כוונתם להחזיק במשותף בחברת החדשות של ערוץ 2 בהתאם להוראות סעיף קטן (יג), תפרסם הודעה לציבור לפי הוראות סעיף קטן (יא) ותחל בהליכים לפי אותו סעיף קטן באופן מיידי, כך שהחלטת המועצה בדבר בחירת הזוכה במכרז לפי סעיף קטן (יא)(2) או (3)(ב), ככל שייערך מכרז כאמור, תינתן לא יאוחר משלושה חודשים לפני אותו מועד.
: (יג) על אף הוראות סעיפים קטנים (יא) ו-(יב), הגישו שני בעלי הזיכיונות בקשות לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), או הגישו שניהם בקשות כאמור לפי סעיף קטן (ג), והמועצה הודיעה לשניהם כי הם עומדים בהוראות כאמור בסעיף קטן (ח), יהיו רשאים בעלי הזיכיונות להודיע למועצה בתוך שבעה ימים ממועד הודעת המועצה, בכתב, על כוונתם לרכוש במשותף את חברת החדשות של ערוץ 2 ולהחזיק בה במשותף (בסעיף זה - חברת החדשות המשותפת), לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים מיום תחילת תוקפם של הרישיונות לשידורי טלוויזיה, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) הרשות תבצע הערכת שווי של חברת החדשות של ערוץ 2, וכל אחד מבעלי הזיכיונות שהודיע למועצה על רכישה והחזקה משותפת כאמור (בסעיף זה - המחזיקים במשותף) ישלם לרשות בעד רכישה כאמור, בטרם תחילת תוקפם של הרישיונות, מחצית מסכום הערכת השווי;
:: (2)(א) חברת החדשות המשותפת תשדר בהיקף השעות ובמתכונת שידורי החדשות כפי שהיו ערב תחילתו של [[תיקון מס' 33]]; סכום ההוצאה לשידורי חדשות כאמור לא יפחת מסכום ההוצאה לשידורי חדשות בחברת החדשות של ערוץ 2 שהוציאו בעלי הזיכיונות ערב תחילתו של [[תיקון מס' 33]];
::: (ב) המועצה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית, לבקשת בעל רישיון, לשנות את היקף שעות שידורי החדשות של חברת החדשות המשותפת;
:: (3) המחזיקים במשותף יודיעו לרשות, לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תקופת ההחזקה המשותפת, אם הגיעו להסכמה מי מהם ירכוש את חלקו של האחר בחברת החדשות המשותפת ובדבר סכום התמורה שישלם בעד הרכישה כאמור, לרבות בעד רכישת מניות הרכוש של האחר בחברת החדשות המשותפת;
:: (4) לא נמסרה לרשות הודעת המחזיקים במשותף כאמור בפסקה (3) עד תום התקופה האמורה בה, או נמסרה לרשות הודעה על ידי המחזיקים במשותף ולפיה הם אינם מעוניינים עוד להחזיק במשותף בחברת החדשות המשותפת, תפרסם הרשות, בתוך 30 ימים, מכרז לגבי רכישת חברת החדשות המשותפת שיהיו רשאים להשתתף בו כשירים לבקשת רישיון; הרשות תודיע על החלטתה בדבר הזוכה במכרז בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו; הוראות [[סעיף 40]] יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשתן של ההצעות והטיפול בהן; הזוכה במכרז יעביר לרשות את סכום התמורה שהציע במכרז בעד הרכישה כאמור, לרבות בעד רכישת מניות הרכוש של המחזיקים במשותף בחברת החדשות המשותפת, והרשות תעביר מחצית מהתמורה לכל אחד מהמחזיקים במשותף;
:: (5) לעניין שידורי החדשות באמצעות חברת החדשות המשותפת, יחולו הוראות [[סימן ד']] וכן, בכפוף להוראות פסקה (2), הוראות [[התוספת השנייה]] הנוגעות לשידורי חדשות של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
::: (א) [[בסעיף 63(א)]], במקום &quot;בלבד&quot; יקראו &quot;ולהוראות סעיף 71ד(יג)&quot;;
::: (ב) [[בסעיף 63א(ג)]], במקום &quot;שתוקם ותפעל לפי הוראות [[סימן ד|סימן זה]]&quot; יקראו &quot;שתפעל לפי הוראות [[סימן ד|סימן זה]] והוראות סעיף 71ד(יג)&quot;;
::: (ג) [[בסעיף 66]], אחרי סעיף קטן (ב) יקראו: &quot;(ב1) חלקו היחסי של כל מחזיק במשותף במניות הצבעה ובמניות רכוש שהוקצו לפי [[66|סעיף קטן (א)(2)]], יהיה חמישים אחוזים.&quot;;
::: (ד) [[בתוספת השנייה]], [[תוספת שנייה פרט 3|בסעיפים 3]] [[תוספת שנייה פרט 4|ו-4]], בכל מקום, במקום &quot;וכן בעל רישיון לשידורי טלוויזיה&quot; יקראו &quot;וכן המחזיקים במשותף כמשמעותם בסעיף 71ד(יג), בחלוקה שווה ביניהם&quot;.
: (יד) הרשות תבצע הערכת שווי של חברת החדשות של ערוץ 2, לפי שיטת חישוב שתחליט עליה, בהתבסס, בין השאר על ערך הנכסים, הזכויות, החובות, ההתקשרויות וטובות ההנאה מכל סוג שהוא של חברת החדשות של ערוץ 2, בניכוי שווי מניות הרכוש בחברת החדשות של ערוץ 2 וערך סימני המסחר הרשומים או שאינם רשומים ששימשו את חברת החדשות של ערוץ 2, כאמור [[בסעיף 63א(ד)]].

@ 71ה. רישיון לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ג, תשע&quot;ה)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל הזיכיון&quot; - בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי;
::- &quot;ההתחייבויות בתחום התוכן&quot; ו&quot;הפרש ההכנסה&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 71ד]];
::- &quot;כשיר לבקשת רישיון&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) בעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
::: (2) מי שהגיש למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ולדעת המועצה מתקיים בו האמור [[בסעיף 33א(א)(1) ו-(3)]] ובכללים שקבעה המועצה לפי [[סעיף 33א(ג)]], ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 33א(ב)]] או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים;
::: (3) מי שנמסרה לו הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ו).
: (ב) בעל הזיכיון רשאי להגיש למועצה, עד למועד שקבעה ושלא יהיה מאוחר משנה לפני מועד המעבר, בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה; תחילת תוקפו של רישיון שניתן על פי בקשה כאמור תהיה במועד המעבר.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״א–2011]].))
: (ב1) הוארך זיכיונו של בעל הזיכיון לפי הוראות [[סעיף 37ג(ב1)]], רשאי הוא להגיש למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה במהלך תקופה שתקבע, ולא יאוחר מתום תקופת זיכיונו; תחילת תוקפו של רישיון שניתן על פי בקשה כאמור תהיה עם תום תקופת הזיכיון לפי [[סעיף 37ג(ב1)]].
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד האחרון להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה בידי בעל זיכיון בערוץ השלישי), התשע״ה–2015]].))
: (ג) בכפוף להוראות סעיף קטן (ד) או (ד1), המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי טלוויזיה למי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ב1) אם מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 33א(א)]] ובכללים שקבעה המועצה לפי [[סעיף 33א(ג)]], ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 33א(ב)]] או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים; ואולם לעניין [[סעיף 41(ב2)]] לא יראו את המבקש כבעל זיכיון אחר כהגדרתו [[בפסקה (9) של הסעיף האמור]], ולעניין [[סעיף 56(א)(1)]] לא יראו את המבקש כבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, רק בשל כך שהוא בעל הזיכיון.
: (ד) על אף האמור [[בסעיף 33א(ב)(1)]], מצאה המועצה כי מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) לא קיים בתקופת הזיכיון את ההתחייבויות בתחום התוכן, רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון ועד יום תחילתו של [[תיקון מס' 33]] - בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה עד ליום כ&quot;ו בשבט התשע&quot;ד (27 בינואר 2014), של ההתחייבויות כאמור, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
:: (2) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון והנובעות מהפרש ההכנסה - בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה בתוך 36 חודשים ממועד תחילת תוקפו של הרישיון, של ההתחייבויות כאמור, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
:: (3) המועצה אישרה את התכניות לפי פסקאות (1) ו-(2);
:: (4) בעל הזיכיון המציא לרשות ערבות בנקאית אוטונומית בסכומים הנדרשים לביצוע התכניות לפי פסקאות (1) ו-(2), להבטחת ביצוען, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי [[סעיף 33א(א)(2)]]; המנהל יורה לבעל הזיכיון על נוסח הערבות הבנקאית האוטונומית.
: (ד1) על אף האמור [[בסעיף 33א(ב)(1)]], מצאה המועצה כי בעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב1), לא קיים בתקופת הזיכיון התחייבויות בתחום התוכן, לא שילם את חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי הפצה או תמלוגים, או הפר את הוראת [[סעיף 3א]], כמפורט בפסקאות (1) עד (4), רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה בהתקיים האמור באותן פסקאות, לפי העניין:
:: (1) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון ועד יום תחילתו של [[תיקון מס' 39]] - המועצה שוכנעה, מנימוקים שיירשמו, כי חומרת ההפרה ונסיבותיה אינן מצדיקות את אי-מתן הרישיון; לא תוקנה ההפרה עד למועד הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (ב1), תורה המועצה לבעל הזיכיון לתקן את ההפרה בתוך תקופת זמן סבירה; הורתה המועצה על תיקון ההפרה כאמור, ימציא בעל הזיכיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל;
:: (2) לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בעל הזיכיון בתקופת הזיכיון והנובעות מהפרש ההכנסה - מתקיימים לגבי בעל הזיכיון התנאים המנויים בסעיף קטן (ד)(2) עד (4), בשינויים המחויבים;
:: (3) לעניין חובות בשל דמי זיכיון, דמי הפצה או תמלוגים שבעל הזיכיון היה חייב לשלם לפי [[סימן א' לפרק ח']] לפני יום תחילתו של [[תיקון מס' 39]] - המועצה נוכחה כי בעל הזיכיון שילם את חובותיו כאמור עד יום תחילתו של [[19:306622|התיקון האמור]];
:: (4) לעניין הפרת הוראת [[סעיף 3א]] - המועצה נוכחה כי בעל הזיכיון העביר את מקום מושבה של חברת החדשות של הערוץ השלישי לירושלים לא יאוחר מיום כ&quot;ו באלול התשע&quot;ג (1 בספטמבר 2013), בהתאם להתחייבותו לפי [[סעיף 37ג(ב1)(3)]].
: (ה)(1) מצאה המועצה כי בעל הזיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ב1) הפר הפרה זניחה של הוראה לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, כאמור [[בסעיף 33א(ב)(1) סיפה]], וההפרה ניתנת לתיקון, תורה לו על תיקון ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור (בסעיף קטן זה - התקופה לתיקון ההפרה).
:: (2) הורתה המועצה על תיקון הפרה כאמור בפסקה (1), ימציא בעל הזיכיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל.
:: (3) לא תוקנה ההפרה, במהלך התקופה לתיקון ההפרה וטרם ניתן לבעל הזיכיון רישיון לשידורי טלוויזיה, לא יינתן לו רישיון כאמור.
: (ו) הגיש בעל הזיכיון בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ב1), תודיע המועצה במהלך תקופה שתקבע ולא יאוחר מתום תקופת זיכיונו, אם הוא עומד בהוראות הסעיפים המפורטים בסעיף קטן (ג), למעט בהוראות [[סעיף 33א(א)(2)]]; הודיעה המועצה כאמור לבעל הזיכיון כי הוא עומד בהוראות כאמור, יראו אותו ככשיר לבקשת אפיק לעניין הוראות [[סעיף 37ד]], ויחולו הוראות אלה:
:: (1) פרסום ההודעה לציבור לפי [[סעיף 37ד(ב)]] יהיה, לעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) - תשעה חודשים לפני מועד המעבר ולעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב1) - חודשיים לפני תום תקופת זיכיונו;
:: (2) החלטת המועצה או קביעתה לפי [[סעיף 37ד(ב)(3)]] יינתנו, לעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) - לא יאוחר משישה חודשים לפני מועד המעבר ולעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב1) - לא יאוחר מחודש לפני תום תקופת הזיכיון.
: (ז) נמסרה לבעל הזיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ו), יפקע זיכיונו במועד המעבר.
: (ח) השר רשאי, על אף הוראות [[סעיף 63א(ד)]] והוראות [[סעיף 6כא1(ו) לחוק התקשורת]], להתיר למי שהיה בעל הזיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי (בסעיף זה - בעל הזיכיון הקודם), והמועצה מצאה כי הוא כשיר לבקשת רישיון, להמשיך לעשות שימוש, כבעל רישיון, באפיק שבו שידר בתקופת הזיכיון, בנכסים הלא מוחשיים של הרשות ובסימני המסחר הרשומים או שאינם רשומים ששימשו את חברת החדשות של הערוץ השלישי, עד למועד שבו לא ייוותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2; בעל הזיכיון הקודם שהשר התיר לו לעשות שימוש כאמור, ישלם בעד השימוש, טרם תחילת תוקפו של הרישיון לשידורי טלוויזיה, סכום חד-פעמי שתקבע המועצה, באישור השר ושר האוצר.
: (ט) הרשות תבצע הערכת שווי של חברת החדשות של הערוץ השלישי, בהתאם להוראות סעיף קטן (י) (בסעיף זה - הערכת השווי), ותפרסם, לא יאוחר מחודש לפני תום תקופת הזיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי, הודעה לציבור על כוונתה לאפשר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, ועל גובה הערכת השווי, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) ביקש בעל הזיכיון הקודם שהוא כשיר לבקשת רישיון, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, עד למועד שהורתה הרשות, ישלם לרשות בעד הרכישה כאמור את סכום הערכת השווי;
:: (2) לא הוגשה בקשה לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי לפי פסקה (1), תפרסם הרשות הודעה לציבור על כוונתה להתיר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה שאינו בעל הזיכיון הקודם, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, ויחולו הוראות אלה:
::: (א) ביקש כשיר לבקשת רישיון שאינו בעל הזיכיון הקודם, אחד בלבד, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, עד למועד שהורתה הרשות, ישלם לרשות בעד הרכישה כאמור את סכום הערכת השווי, וכן ישלם לבעל הזיכיון הקודם, בעד רכישת מניות הרכוש שלו בחברת החדשות של הערוץ השלישי, את סכום שווי מניות הרכוש האמורות כפי שחישבה הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (י);
::: (ב) ביקשו שני כשירים לבקשת רישיון או יותר, שאינם בעל הזיכיון הקודם, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, עד למועד שהורתה הרשות, תפרסם הרשות מכרז ביניהם לגבי רכישת חברת החדשות, אשר ההצעה המזערית שיהיה ניתן להציע בו תהיה בגובה הערכת השווי; הוראות [[סעיף 40]] יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשתן של ההצעות והטיפול בהן; החלטת המועצה בדבר בחירת הזוכה במכרז תינתן לא יאוחר משלושה חודשים לפני מועד המעבר; הזוכה במכרז ישלם לבעל הזיכיון הקודם, בעד רכישת מניות הרכוש שלו בחברת החדשות של הערוץ השלישי, את סכום שווי מניות הרכוש האמורות כפי שחישבה הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (י).
: (י) הרשות תבצע הערכת שווי של חברת החדשות של הערוץ השלישי, לפי שיטת חישוב שתחליט עליה, בהתבסס, בין השאר על ערך הנכסים, הזכויות, החובות, ההתקשרויות וטובות ההנאה מכל סוג שהוא של חברת החדשות של הערוץ השלישי, בניכוי שווי מניות הרכוש בחברת החדשות של הערוץ השלישי וערך סימני המסחר הרשומים או שאינם רשומים ששימשו את חברת החדשות של הערוץ השלישי כאמור [[בסעיף 63א(ד)]].

=== סימן ח׳: הוראות לעניין בעלי רישיונות זעירים לשידורי טלוויזיה (תיקון: תשע״ח) ===

@ 71ו. הגדרות – [[סימנים ח׳]] [[ו-ט׳]] (תיקון: תשע״ח, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו-2)
: [[בסימן זה]] [[ובסימן ט׳]] –
:- ”בעל רישיון זעיר” – בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שהכנסותיו מביצוע שידורים וממתן שירותים כאמור [[בסעיף 100]] אינן עולות על שמונים מיליון שקלים חדשים בשנה החולפת;
:- ”בעל רישיון זעיר” – (((החל מיום 1.1.2027):)) בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שהכנסותיו מביצוע שידורים וממתן שירותים כאמור [[בסעיף 100]] אינן עולות על שני מיליארד שקלים חדשים בשנה החולפת;
:- ”בעל רישיון זעיר ייעודי” – בעל רישיון זעיר שביום התחילה היה בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים למשדר ערוץ ייעודי לפי הוראות [[סעיף 6לד1 לחוק התקשורת]] ומתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) ב־51 אחוזים לפחות מכלל שידוריו מתקיים הייעוד המיוחד שנקבע ברישיון המיוחד, ו־20 אחוזים לפחות משידוריו הם הפקות ישראליות;
:: (2) הוא משקיע 51 אחוזים לפחות מהכנסותיו השנתיות בתכניות שמתקיים בהן הייעוד המיוחד שנקבע ברישיון המיוחד, ו־20 אחוזים לפחות מהכנסותיו מושקעות בהפקות ישראליות;
:- ”בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי” – בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים למשדר ערוץ ייעודי לפי הוראות [[סעיף 6לד1 לחוק התקשורת]] כנוסחו ערב ביטולו [[20:491148|בחוק המתקן]];
:- ”הפקה ישראלית” – תכנית שאינה שידורי חדשות, ש־75 אחוזים לפחות מיוצריה, ממבצעיה ומהצוות הטכני–הנדסי שנטל חלק בהפקתה, ו־75 אחוזים לפחות מצוות ההפקה שלה, הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בעברית, בערבית, ברוסית, באמהרית או בטיגרינית, או בשפה אחרת שאישרה מראש המועצה;
:- ”החוק המתקן” – [[20:491148|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 44), התשע״ח–2018]];
:- ”יום התחילה” – יום תחילתו של [[20:491148|החוק המתקן]];
:- ”תקופת המעבר” – תקופה של שמונה שנים החל ביום התחילה.

@ 71ז. רשימת בעלי רישיונות זעירים (תיקון: תשע״ח)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 108]], בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ימסור למנהל כל מידע הנדרש לבחינת הכנסותיו עד 31 במרס בכל שנה, כפי שקבע המנהל.
: (ב) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות, עד 1 ביוני בכל שנה, רשימה של בעלי רישיון זעיר ובעלי רישיון זעיר ייעודי.

@ 71ח. הוראות מיוחדות לעניין בעל רישיון זעיר (תיקון: תשע״ח, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ו-2)
: (א) לעניין בעל רישיון זעיר, יראו את שידוריו כשידורי טלוויזיה כהגדרתם [[בסעיף 1]], הוראות [[סעיפים 49]], [[61]], [[85]] [[ו־88(3)]] לא יחולו עליו, וההוראות שלהלן יחולו לגביו בשינויים אלה:
:: (1) הוראות [[סעיף 62א(א)]] יחולו על איסור התקשרות בינו ובין בעל רישיון אחר לשידורי טלוויזיה לעניין תשדירי פרסומת בלבד;
:: (2) [[בסעיף 85א(א)]], אחרי ”במישרין או בעקיפין” יקראו ”ואם הוא בעל רישיון זעיר – יותר מעשרים וחמישה אחוזים מזמן שידור תשדירי הפרסומת שלו; לעניין בעל רישיון זעיר שהכנסותיו השנתיות אינן עולות על שבעה מיליון שקלים חדשים – לא ימכור ולא יקצה מורשה לשידורים יותר מחמישים אחוזים מזמן שידורי תשדירי הפרסומת שלו, ובלבד שהאדם שמוכרים לו זמן שידורי פרסומת אינו סוכן פרסום”;
:: (3) [[בסעיף 85א(ב1)]], בסופו יקראו &quot;ואם הוא בעל רישיון זעיר - בסכום העולה על 25 אחוזים מהכנסותיו בשנה ממכירה של שידור תוכן פרסומי&quot;.
: (ב) בעל רישיון זעיר יהיה פטור מהחובות המפורטות להלן, לרבות בשנה שלאחר השנה שבה חדל להיות בעל רישיון זעיר:
:: (1) שידור חדשות, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג);
:: (2) שידור הפקות מקומיות לפי [[סעיפים 59]] [[ו־60]];
:: (3) הוצאה לשם הפקת סוגה עילית לפי [[סעיף 62ג(א1)]] [[וסעיף 5 לתוספת השנייה]];
:: (4) השקעה בסרטים ישראליים לפי [[סעיף 62ג(א1)]] [[וסעיף 5א לתוספת השנייה]].
: (ג) החליט בעל רישיון זעיר לשדר חדשות, יחולו הוראות אלה:
:: (1) הוא יהיה פטור משידור חדשות באמצעות חברת חדשות לפי [[סימן ד׳ לפרק ד׳]] ומהוצאה לתפעול חברת חדשות לפי [[סעיף 62ג(א1)]] [[וסעיף 3 לתוספת השנייה]], ובלבד ששידורי החדשות שישדר יהיו בהתאם להוראות [[התוספת השלישית]] או בהתאם להוראות [[סימן ד׳ לפרק ד׳]], לפי בחירתו;
:: (2) (((תימחק ביום 1.1.2027):)) מקום מושבו של מערך החדשות כהגדרתו [[בתוספת השלישית]] יהיה בירושלים; הוראה זו תחול החל בתום שלוש שנים ממועד קבלת הרישיון או מתחילת שידורי החדשות, לפי המאוחר, ולא תחול אם שידורי החדשות אינם בעברית; החל בעל רישיון לשדר חדשות בעברית, באופן מלא או חלקי, לאחר ששידר חדשות בשפה שאינה עברית, יימנו שלוש השנים החל במועד תחילת השידורים בשפה העברית כאמור.
: (ד) (((יבוטל ביום 1.1.2027):)) בעל רישיון זעיר, למעט מי שמתקיימות לגביו הוראות פסקה (1) להגדרה ”בעל רישיון זעיר ייעודי”, ישקיע 20 אחוזים לפחות מהכנסותיו השנתיות בהפקה ישראלית.

=== סימן ט׳: הוראת מעבר מרישיון משדר ערוץ ייעודי לרישיון זעיר או לרישיון זעיר ייעודי (תיקון: תשע״ח) ===

@ 71ט. הוראות מעבר מרישיון משדר ערוץ ייעודי לרישיון זעיר או לרישיון זעיר ייעודי (תיקון: תשע״ח)
: (א) מי שערב יום התחילה היה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי רשאי להודיע בכתב למועצה כי בכוונתו להגיש בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה כבעל רישיון זעיר או כבעל רישיון זעיר ייעודי לפי פסקה (1) או (2) להגדרה ”בעל רישיון זעיר ייעודי”, והכול כפי שיציין בהודעתו (להלן – הודעת המעבר); נמסרה הודעת המעבר, יקבל המבקש מהמועצה רישיון מותנה לשידורי טלוויזיה לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, ובלבד שהגיש בקשה לקבלת רישיון כאמור בתוך שלושה חודשים ממועד ההודעה (להלן – בקשה לרישיון) ורישיון משדר הערוץ הייעודי שלו יותלה ממועד מתן הרישיון המותנה ועד לביטולו כאמור בסעיף קטן (ג).
: (ב) המועצה תחליט, בתוך שלושה חודשים ממועד הגשת הבקשה לרישיון, אם לתת למבקש רישיון, ורשאית היא לבקש ממנו מסמכים או מידע נוספים, בתוך תקופה שתקבע, לשם קבלת החלטתה; החליטה המועצה לבקש מסמכים או מידע נוספים, תאריך את תוקף הרישיון המותנה לתקופה שתקבע.
: (ג) רישיון מותנה יפקע באחת מאלה:
:: (1) בעל הרישיון המותנה לא הגיש בקשה לרישיון בתוך שלושת החודשים האמורים בסעיף קטן (א);
:: (2) בעל הרישיון המותנה לא מסר למועצה, בתוך התקופה שקבעה, את המסמכים או המידע שדרשה, כאמור בסעיף קטן (ב);
:: (3) המועצה החליטה לסרב לתת לבעל הרישיון המותנה את הרישיון לשידורי טלוויזיה כבעל רישיון זעיר או בעל רישיון זעיר ייעודי.
: (ד) פקע רישיון מותנה, תיפסק התלייתו של רישיון משדר הערוץ הייעודי, ויחולו בעניינו ההוראות לפי [[חוק התקשורת]] כנוסחו ערב יום התחילה.
: (ה) החליטה המועצה לתת למבקש רישיון כאמור בסעיף קטן (ב), יתבטל רישיון משדר הערוץ הייעודי שלו עם מתן הרישיון על ידי המועצה.

@ 71י. הוראות מעבר לעניין מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי (תיקון: תשע״ח)
: הוראות חוק זה יחולו על מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי, ובכלל זה רישיון מותנה כאמור [[בסעיף 71ט]], בכפוף להוראות אלה:
: (1) הוא ידאג להסב את הערבויות שהמציא לחשב משרד התקשורת בהתאם [[לחוק התקשורת]], לפקודת הרשות, בתוך 14 ימים מיום אישור החשב להסבתן, ועל אף האמור [[בסעיף 33א(א)(2)(א)]], ישמשו ערבויות שהוסבו כאמור הן להבטחת מילוי ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון מכוחו והן להבטחת מחויבויותיו לפי [[חוק התקשורת]];
: (2) בתקופת המעבר –
:: (א) לא יחולו עליו הוראות [[סעיפים 33א(א)(2)(ב)]] [[ו־33ב(א)]], וכל עוד לא חל שינוי בהחזקות בבעל הרישיון – לא יחולו עליו גם הוראות [[סעיף 33א(ב)(1) ו־(2)]];
:: (ב) הוא יהיה פטור מתשלום דמי רישיון שנתיים לפי הוראות [[סעיף 99]];
:: (ג) על אף האמור [[+|בסעיפים 6לד]] [[ו־6נה לחוק התקשורת]], שידוריו יועברו על ידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ועל ידי בעל רישיון לשידורי לוויין בלא תשלום בעד העברתם;
:: (ד) אם מתקיים בו ובמחזיק בו אחד התנאים המנויים [[בפסקאות (1) עד (3) בסעיף 41(ב2)]], לא יחולו לגביהם הסייגים בפסקאות האמורות, לפי העניין, בנוגע להחזקה שהיתה קיימת ערב יום התחילה, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה:
::: (1) ב־75 אחוזים לפחות מכלל שידוריו מתקיים הייעוד המיוחד שנקבע ברישיון משדר הערוץ הייעודי שלו;
::: (2) הוא אינו משדר שידורי חדשות ותכניות בענייני היום;
::: (3) לא הועברו לאחר אמצעי שליטה בבעל הרישיון או בתאגיד שמחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה בו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:::: (א) כתוצאה מכך הופחתו אמצעי השליטה שהחזקתם אסורה או מוגבלת לפי [[סעיף 41(ב2)]];
:::: (ב) אמצעי השליטה בתאגיד כאמור הועברו למי שערב יום התחילה החזיק, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה באותו תאגיד.
:: (ה) בעל רישיון זעיר ייעודי שמתקיים בו האמור בפסקת משנה (ד)(1) עד (3), לא ייחשב בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעניין [[סעיף 56]];
: (3) הוראות [[סעיף 41(ב2)(4)]] לא יחולו על בעל רישיון זעיר ייעודי ועל מי שהיה בעל רישיון זעיר ייעודי והיה לבעל רישיון זעיר, בתקופת המעבר – אף אם אמצעי השליטה בו הועברו לאחר, ובתום תקופת המעבר – רק אם לא הועברו לאחר; חדל בעל רישיון כאמור להיות בעל רישיון זעיר, לא יחולו הוראות [[הסעיף האמור]] עד תום שנתיים מיום שחדל להיות בעל רישיון זעיר, ובלבד שאמצעי השליטה בו לא הועברו לאחר;
: (4) מי שבעל שליטה בו, במישרין או בעקיפין, הוא גם בעל שליטה בבעל רישיון זעיר ייעודי או מבקש להיות בעל שליטה בבעל רישיון כאמור, למעט מי שהיה בעל עניין בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה ערב יום התחילה, יהיה פטור מהוראות [[סעיף 41(ג)(1)]] וכן מהוראות [[סעיף 36(ב)(3) ו־(ה)]] לעניין [[סעיף 41|אותו סעיף]], כל עוד הרישיון לשידורי טלוויזיה הוא רישיון זעיר ייעודי או עד תום תקופת המעבר, לפי המוקדם; מימש אדם כאמור את הפטור לפי פסקה זו והתקיים בו סייג מהסייגים המנויים [[בסעיף 41(ג)(1)]], יחול עליו הפטור האמור עד תום שנתיים מיום שחדל בעל הרישיון שהוא בעל שליטה בו להיות בעל רישיון זעיר;
: (5) ניתן רישיון מותנה למי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי, יחולו הוראות אלה לעניין הפעלת הסמכויות כלפיו בידי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין ובידי המועצה:
:: (א) היו הליכים תלויים ועומדים לפני המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין הנוגעים להפרות של [[חוק התקשורת]], של הוראות שנקבעו או ניתנו מכוחו או של רישיונו, שביצע בעל הרישיון, או התקיימו בדיקות או שיש לקיים בדיקות בעניין עמידת בעל הרישיון בתנאים לפי [[החוק האמור]], לפי הוראות שנקבעו או ניתנו מכוחו או לפי רישיונו, לגבי התקופה שקדמה למתן הרישיון המותנה, תשלים המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין את בדיקותיה ותחליט אם היו הפרות ומהן המחויבויות שעל בעל הרישיון להשלים;
:: (ב) עם מתן הרישיון המותנה, פעולות לשם השלמת מחויבויותיו של בעל הרישיון כאמור בפסקת משנה (א), לרבות נקיטת הליכים בשל הפרות שהמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין קבעה שבעל הרישיון ביצע, יינקטו בידי המועצה; המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין תעביר למועצה את כל המידע הדרוש לעניין זה;
: (6) לא קיים בעל הרישיון מחויבויות שחב בהן ערב יום התחילה לפי [[חוק התקשורת]] או לפי תנאי רישיונו, יוציא בכל שנה, על אף האמור [[בסעיף 71ח(ב)]], עשרים אחוזים מהכנסותיו לפחות לשם קיום התחייבויותיו האמורות, בכפוף להוראות אלה:
:: (א) בעל הרישיון לא יהיה חייב לקיים את החובה האמורה בשנה שמיום קבלת הרישיון המותנה;
:: (ב) מחויבויות שהמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין קבעה שהיה ניתן לקיימן על ידי הוצאה להפקות מקומיות, ניתן לקיימן על ידי הוצאה להפקת הפקות מקומיות, ולא יחולו לעניין זה הגבלות נוספות לעניין סוג תוכן ההפקות המקומיות, ובלבד שמחויבויות להוצאה כסוגה עילית יקוימו על ידי הוצאה לסוגה עילית;
:: (ג) לעניין מי שמתקיימות לגביו הוראות לעניין השקעה כאמור בהגדרה ”בעל רישיון זעיר ייעודי”, תחול עליו חובת ההוצאה כאמור ברישה נוסף על ההשקעה כאמור.

@ 71יא. הוראות לעניין מי שהמשיך להיות בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי (תיקון: תשע״ח)
: על אף הוראות [[סעיף 71י]], לעניין מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי ערב יום התחילה, ולא מסר הודעת מעבר, לא הגיש בקשה לרישיון או שרישיונו המותנה בוטל, והכול לפי הוראות [[סעיף 71ט]], ימשיכו לחול הוראות [[חוק התקשורת]] והוראות [[חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012]], כנוסחן ערב יום התחילה.

@ 71יב. הוראות מעבר לעניין בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי בשפה הערבית (תיקון: תשע״ח)
: מסר בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי בשפה הערבית הודעת מעבר, ימשיכו לחול עליו הוראות [[סעיף 6לד3 לחוק התקשורת]] כנוסחו ערב יום התחילה, עד למתן רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי, ואם החליטה המועצה לסרב לתת לו רישיון כאמור או פקע רישיונו המותנה, יחולו עליו הוראות [[סעיף 71יא]].

@ 71יג. שמירת תוקף (תיקון: תשע״ח)
: (א) תקנות, כללים והוראות שהותקנו או שניתנו מכוח חוק זה ערב יום התחילה יחולו על בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, ובכלל זה על בעל רישיון זעיר ובעל רישיון זעיר ייעודי, אם אין [[20:491148|בחוק המתקן]] הוראה אחרת שאינה מתיישבת עם התקנות, הכללים או ההוראות האמורים.
: (ב) הרשות תכריע בחילוקי דעות אם תקנה, כלל או הוראה מסוימים אינם מתיישבים עם הוראות [[20:491148|החוק המתקן]].

== פרק ה': שידורי רדיו ==

=== סימן א': תחנות, זכיונות ורישיונות (תיקון: תשס&quot;ה-3) ===

@ 72. רישוי שידורי רדיו (תיקון: תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ה-3, ק&quot;ת תשס&quot;ו, תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ו)
: (א) המועצה תעניק זכיונות להפעלת תחנות אזוריות לשידורי רדיו אזוריים ותקבע בכללים, את חלוקת הארץ לאחד עשר אזורים לפחות, שבהם יינתנו חמישה עשר לפחות, אך לא יותר מעשרים זכיונות לשידורי רדיו, הכל כפי שתקבע המועצה מזמן לזמן; בקביעת האזורים ובמתן הזכיונות תפעל המועצה במגמה לקיים שידורי רדיו אזוריים בכל רחבי הארץ, בהתחשב, בין היתר, באפשרות להקצות תדרים, בתנאי התפשטות הגלים, בשיקולים כלכליים, במיגוון סוגי השידורים ואופיים.
:: (((החל מיום 1.1.2030):)) המועצה תעניק זכיונות להפעלת תחנות אזוריות לשידורי רדיו אזוריים ותקבע בכללים, את חלוקת הארץ לאזורים לשם כך; בקביעת האזורים ובמתן הזכיונות תפעל המועצה במגמה לקיים שידורי רדיו אזוריים, בהתחשב, בין היתר, באפשרות להקצות תדרים, בתנאי התפשטות הגלים, בשיקולים כלכליים, במיגוון סוגי השידורים ואופיים.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אזורי זכיון לשידורי רדיו), התשנ&quot;ה-1995]].))
: (א1) המועצה תעניק רישיונות לשידורי רדיו ספרתי בכיסוי ארצי, בהתאם לכללים שתקבע לפי [[סעיף 72ב]], ובכפוף לאישור השר לענין אפשרות הקצאת התדרים לפי הוראות [[פקודת הטלגרף האלחוטי]] וכמות התדרים שניתן להקצות לשידורים כאמור.
: (א2) שידורי בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי יופצו באמצעות תחנת שידור של בעל זכיון להפעלת תחנת שידור או באמצעות תחנת הזנה לוויינית של בעל רישיון להפעלת תחנת הזנה לוויינית.
: (א3) השר יורה, לאחר התייעצות עם המועצה ולא יאוחר מיום ב' באייר התשס&quot;ו (30 באפריל 2006), אם רישיונות לשידורי רדיו ספרתי המופצים באמצעות בעל זכיון להפעלת תחנת שידור, יינתנו על ידי המועצה בדרך של מכרז או בלא מכרז; הוראה כאמור תינתן בהתחשב, בין השאר, באמדן בדבר מספר הבקשות שיוגשו למתן רישיונות כאמור, ביחס למספר התדרים שיוקצו לצורך זה, ובשיקולים של קידום התחרות ושל טובת הציבור; רישיונות לשידורי רדיו ספרתי המופצים באמצעות תחנת הזנה לוויינית של בעל רישיון להפעלת תחנת הזנה לוויינית, יינתנו בלא מכרז.
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[פקודת הטלגרף האלחוטי]].
: (ג) לאחר תום ארבע שנים מיום תחילתו של [[13:211005|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (תיקון מס' 6), התשנ&quot;ד-1994]], רשאית המועצה, על אף האמור בסעיף קטן (א), ליתן, מזמן לזמן, זכיונות נוספים לשידורי רדיו, לרבות בדרך של חלוקת הארץ לאזורים נוספים, הכל כפי שתקבע.
: (ד) במתן הזכיונות והרישיונות לפי סעיף זה, תפעל המועצה במגמה לקיים תחנות רדיו אשר מטרתן לקדם את היצירה הישראלית ואת השירים בשפה העברית; בסעיף קטן זה, &quot;שיר בשפה העברית&quot; - שיר שמרבית מילותיו הן בשפה העברית.
: (ה) במתן זכיונות ורישיונות וקביעת תנאיהם לפי סעיף זה, וכן בקביעת כללים לפי [[סעיף 72ב]], תפעל המועצה לשם קידום התחרות, ובהתחשב, בין השאר, בכל אלה:
:: (1) אפשרות הקצאת התדרים וכמותם;
:: (2) תנאי התפשטות הגלים;
:: (3) שיקולים כלכליים;
:: (4) מגוון סוגי השידורים ואפיונם, לרבות אפיונים יחודיים כגון תרבות, שפה או מורשת;
:: (5) התאמתו של מבקש הזכיון או הרישיון לשדר שידורי רדיו;
:: (6) שיקולים שבטובת הציבור.
: (ו)(1) בעל זיכיון לשידורי רדיו רשאי לשדר, נוסף על השידורים שהותר לו לשדר במסגרת זיכיונו (בסעיף זה - השידורים העיקריים), שידורי רדיו בעלי תוכן שונה מהשידורים העיקריים, בחלק משעות היממה (בסעיף זה - תוכן שידורים נוסף), אם אישרה זאת המועצה כאמור בפסקה (2).
:: (2) בלי לגרוע מסמכותה כאמור בסעיף קטן (א), מצאה המועצה, לאחר מיפוי הצרכים המיוחדים של מגוון אוכלוסיות ברחבי הארץ, כי יש צורך בתוכן שידורים נוסף בעבור אוכלוסייה מסוימת, בשטח מסוים באזור זיכיון, רשאית היא לתת לבעל הזיכיון לשידורי רדיו אישור לשדר תוכן שידורים נוסף אחד בלבד בשטח כאמור, שישודר במקום השידורים העיקריים, בהתאם לכללים שתקבע; במתן אישור ובקביעת כללים כאמור תפעל המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ה).
::: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת אישור לתוכן שידורים נוסף על ידי בעל זיכיון לשידורי רדיו), התשע״ז–2016]].))
:: (3) המועצה לא תיתן אישור לתוכן שידורים נוסף כאמור בפסקה (2), אלא לאחר שניתן אישור השר לעניין האפשרות להקצאת התדרים לפי הוראות [[פקודת הטלגרף האלחוטי]].
:: (4) ניתן לבעל זיכיון לשידורי רדיו אישור לתוכן שידורים נוסף, לא יינתן אישור השר לעניין האפשרות להקצאת תדרים נוספת לאותו בעל זיכיון לשם כיסוי אזור זיכיונו אלא אם כן התגלו הפרעות לקליטת שידוריו.

@ 72א. הגבלות על זכיונות ועל רישיונות נוספים (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ה-3)
: (א) לא יינתן זכיון נוסף לשידורי רדיו -
:: (1) למי שכבר קיבל זכיון לשידורי רדיו באותו אזור או לתאגיד שלוב שלו;
:: (2) לתאגיד שמי שמחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בו, מחזיק גם באמצעי שליטה בשיעור כלשהו בתאגיד בעל זכיון לשידורי רדיו באותו אזור, והכל בין במישרין ובין בעקיפין;
:: (3) אם כתוצאה מנתינתו יחזיק תאגיד, או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו בשיעור כלשהו או תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מהם, ביותר מחמישית ממספר הזכיונות שהוענקו או שהתפרסם מכרז לגביהם באותה עת, או באמצעי שליטה בתאגיד אחד או יותר המחזיק במספר זכיונות כאמור, והכל בין במישרין ובין בעקיפין;
:: (4) אם כתוצאה מנתינתו יחזיק תאגיד, או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו בשיעור העולה על עשרים וארבעה אחוזים, או תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מהם, במישרין או בעקיפין, בזכיון נוסף על זכיון שמי מהם כבר זכה בו, לאזור שתחומו כולל את אחת הערים, ירושלים, תל אביב או חיפה.
: (ב) לא יינתן רישיון נוסף לשידורי רדיו -
:: (1) אם כתוצאה מנתינתו יחזיק תאגיד, או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו בשיעור כלשהו, או תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מהם, ביותר מחמישית ממספר הרישיונות שניתנו לשידורי רדיו המופצים באמצעות תחנת שידור או שהתפרסם מכרז לגביהם באותה עת, או באמצעי שליטה בתאגיד אחד או יותר המחזיק במספר רישיונות כאמור, והכל בין במישרין ובין בעקיפין;
:: (2) אם כתוצאה מנתינתו יחזיק תאגיד, או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו בשיעור כלשהו, או תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מהם, ביותר מחמישית ממספר הרישיונות לשידורי רדיו  ספרתי המופצים באמצעות תחנת הזנה לוויינית, או באמצעי שליטה בתאגיד אחד או יותר המחזיק במספר רישיונות כאמור, והכל בין במישרין ובין בעקיפין.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור הוועדה, לשנות את התנאים וההגבלות הקבועים בסעיף הקטן האמור ולקבוע תנאים או הגבלות אחרים או נוספים לענין מתן רישיון נוסף לשידורי רדיו.

@ 72ב. כללים לענין מתן רישיון לשידורי רדיו ספרתי (תיקון: תשס&quot;ה-3, ק&quot;ת תשס&quot;ו, תשפ&quot;ו)
: (א) המועצה תקבע כללים למתן רישיון לשידורי רדיו ספרתי, בין אם הורה השר לפי הוראות [[סעיף 72(א3)]] על מתן רישיונות לשידורי רדיו ספרתי כאמור [[באותו סעיף]] בדרך של מכרז ובין אם הורה על מתן רישיונות כאמור בלא מכרז, ובין השאר כללים בענינים אלה:
:: (1) התנאים למתן הרישיון, לרבות דרכי הגשת בקשה למתן רישיון והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרישיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא;
:: (2) הידע והניסיון המקצועיים והיכולת הכספית הנדרשים ממבקש הרישיון לצורך קבלת הרישיון;
:: (3) תקופת תוקפו של הרישיון, לרבות אפשרות הארכת תקופת תוקפו בתקופה נוספת, אחת או יותר;
:: (4) השידורים שיינתנו בידי בעל הרישיון.
: (ב) כללים לפי סעיף זה ייקבעו לא יאוחר מיום ד' בתמוז התשס&quot;ו (30 ביוני 2006).
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות המועצה לפי [[סעיף 33(ב)]].
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות רדיו בידי בעל זיכיון), התשנ&quot;ט-1999]].))
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (הליכים למתן רישיון לשידורי רדיו), התשס״ו–2006]].))

@ 72ג. תנאים והגבלות לענין מתן רישיון לשידורי רדיו ספרתי (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ו)
: (א) התנאים וההגבלות הקבועים [[בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 41(א)]] [[ובפסקאות (4) ו-(5) של סעיף 41(ג)]], יחולו, בשינויים המחויבים, על מבקש רישיון לשידורי רדיו ספרתי, והסמכויות הנתונות למועצה כוועדת מכרזים לפי [[סעיפים 42 עד 45]] והחובות המוטלות עליה לפי [[42|הסעיפים האמורים]], יהיו נתונות לה לענין מבקש כאמור, בין אם מתן הרישיון לשידורי רדיו ספרתי יהיה בדרך של מכרז ובין שלא בדרך של מכרז.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא יינתן רישיון לשידורי רדיו ספרתי למי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא גוף המשדר לפי דין שידורים לציבור או לחלק ממנו, או שהוא תאגיד שגוף כאמור הוא בעל ענין בו או שהוא בעל ענין בגוף כאמור, או שהוא עיתון; הוראות פסקה זו לא יחולו על תאגיד שבעל זכיון לשידורי טלוויזיה או שבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה או בעל רישיון לשידורים לפי [[חוק התקשורת]] הם בעלי ענין בו, או שהוא בעל ענין במי מהם; לענין פסקה זו, לא יראו בעל זכיון לשידורי רדיו או בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי לפי חוק זה, או בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים לפי [[חוק התקשורת]], כגוף המשדר לפי דין שידורים לציבור;
:: (2) הוא תאגיד שהוא בעל שליטה בבעל זכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה או בעל שליטה בבעל רישיון לשידורים לפי [[חוק התקשורת]], למעט רישיון מיוחד לשידורי כבלים, וגם בעל שליטה בבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי;
:: (3) הוא תאגיד שאדם המחזיק בו בשיעור של עשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שולט בו, הוא גם בעל שליטה בבעל זכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה, או בעל שליטה בבעל רישיון לשידורים לפי [[חוק התקשורת]], למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים, וגם בעל שליטה בבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי;
:: (4) הוא תאגיד שמי שמחזיק בו בשיעור של עשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שולט בו, הוא גם בעל זכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה, או בעל רישיון לשידורים לפי [[חוק התקשורת]], למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים, וגם בעל שליטה בבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי;
:: (5) הוא תאגיד שאדם המחזיק בו בשיעור של עשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שולט בו, הוא גם בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי וגם בעל שליטה בבעל זכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה, או בעל שליטה בבעל רישיון לשידורים לפי [[חוק התקשורת]], למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
:: (6) הוא תאגיד שהוא עיתון, או שהוא בעל שליטה בעיתון או תאגיד שאדם המחזיק בו, באמצעי שליטה מסוג מסוים בשיעור העולה על 49% או שולט בו, הוא גם בעל שליטה בעיתון או בתאגיד שלוב של עיתון.
: (ג) על אף הוראות סעיף זה, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור הוועדה, לשנות את התנאים וההגבלות הקבועים בסעיף קטן (ב) [[ובסעיף 41(ג)(4) ו-(5)]], ולקבוע תנאים או הגבלות אחרים או נוספים שיחולו לגבי מבקש רישיון לשידורי רדיו ספרתי.
: (ד) בסעיף זה, &quot;עיתון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 6ח4(ג) לחוק התקשורת]].
: (ה) על אף הוראות סעיף קטן (ב)(6), מי שהיה בעל אמצעי שליטה בתאגיד שהוא בעל זכיון לשידורי רדיו ביום כ' בטבת התשס&quot;ה (1 בינואר 2005), ואותו תאגיד מבקש רישיון לשידורי רדיו ספרתי, יהיה רשאי להחזיק באמצעי שליטה באותו תאגיד לשם קבלת רישיון לשידורי רדיו ספרתי על ידי אותו תאגיד, וזאת כל עוד אותו התאגיד שהוא בעל הזכיון ממשיך לקיים את שידוריו מכח זכיון לשידורי רדיו.

@ 72ד. זכיון להפעלת תחנת שידור (תיקון: תשס&quot;ה-3, ק&quot;ת תשס&quot;ו, תשפ&quot;ו)
: (א)(1) זכיון להפעלת תחנת שידור יינתן על פי מכרז, שתפרסם ועדת מכרזים שימנה השר (בסעיף זה - ועדת המכרזים), ואלה חבריה:
::: (א) שלושה עובדי משרד התקשורת, שימנה השר;
::: (ב) שלושה עובדי משרד האוצר, שימנה שר האוצר.
:: (2) עובד הרשות שמינה המנהל יוזמן לישיבות ועדת המכרזים.
: (ב) ועדת המכרזים תורה על תנאי המכרז לפי סעיף זה, ובין השאר על תנאים בענינים אלה:
:: (1) אופן בחירת הזוכה במכרז;
:: (2) מספר הזוכים במכרז;
:: (3) הזכות להשתתף במכרז, וכן מגבלות וסייגים לענין הזכות כאמור;
:: (4) תנאי הכשירות הנדרשים לצורך השתתפות במכרז;
:: (5) תקופת תוקפו של הזכיון, לרבות אפשרות הארכת תקופת תוקפו בתקופה נוספת, אחת או יותר;
:: (6) תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הזכיון;
:: (7) הבעלות בתחנת השידור שלהפעלתה מתבקש הזכיון, במהלך תקופת הזכיון ולאחריה;
:: (8) הידע והניסיון המקצועיים הנדרשים ממבקש הזכיון, לרבות הטכנולוגיה שתשמש לצורך הפעלת תחנת השידור ודרכי הקליטה והגישה לשידורים המופצים באמצעות תחנת השידור;
:: (9) ערבויות שעל בעל הזכיון להפעלת תחנת שידור להמציא לשם קבלת הזכיון ולהבטחת מילוי תנאי הזכיון, והדרכים למימושן.
: (ג) מכרז לפי סעיף זה יפורסם לא יאוחר מיום ט' בכסלו התשס&quot;ו (30 בנובמבר 2006).
: (ד) השר יעניק זכיון להפעלת תחנת שידור למי שוועדת המכרזים בחרה בו, ויקבע את תנאי הזכיון בהתאם לתנאי המכרז; השר רשאי, במהלך תקופת הזכיון, לשנות תנאים בזכיון, להוסיף עליהם או לגרוע מהם.
: (ה) הוראות [[סעיפים 33(ג)]], [[36(א)]], [[37]], [[41(א)(2)]], [[42 עד 44]] [[ו-109]] יחולו לענין זכיון להפעלת תחנת שידור או לענין בעל זכיון כאמור, בשינויים המחויבים לפי הענין, ובשינוי זה: [[בסעיף 37]], בכל מקום, במקום &quot;המועצה&quot; יבוא &quot;השר&quot;.

@ 72ה. רישיון להפעלת תחנת הזנה לוויינית (תיקון: תשס&quot;ה-3)
: לא יתקין, לא יפעיל ולא יקיים אדם תחנת הזנה לוויינית, אלא אם כן קיבל רישיון לכך מאת השר לפי הוראות [[סעיף 4 לחוק התקשורת]], ובהתאם לתנאי הרישיון.

@ 72ו. הפצת שידורי רדיו של גופים המשדרים לפי דין (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: (א) בעל זכיון להפעלת תחנת שידור יפיץ, אם הורה לו השר לעשות כן ובהתאם להוראות השר, שידורי רדיו של גופים המשדרים לפי דין והמפורטים בפסקאות (1) עד (3), שביקשו זאת, באמצעות אפיקים מאפיקי תחנת השידור כמפורט באותן פסקאות, וזאת באופן מלא, בזמן אמיתי ובלא כל קטיעה או עריכה:
:: (1) תאגיד השידור הציבורי - עד 4 אפיקים;
:: (2) גלי צה&quot;ל - שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל - עד 2 אפיקים;
:: (3) מי שהיה בעל זכיון לשידורי רדיו אזוריים ביום כ' בטבת התשס&quot;ה (1 בינואר 2005) - אפיק אחד, ובלבד שמתקיימים לגבי בעל הזכיון כאמור שניים אלה:
::: (א) הוא עומד בכל תנאי זכיונו;
::: (ב) הוא בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי.
: (ב) בעד הפצת שידורי רדיו כאמור בסעיף קטן (א) רשאי בעל זכיון להפעלת תחנת שידור, לדרוש מכל אחד מהגופים המשדרים האמורים באותו סעיף קטן תשלום סביר, ובאין הסכמה ביניהם לענין גובה התשלום - תשלום בסכום שיורה השר, לאחר התייעצות עם המועצה, לפי התשלום המשולם על ידי בעלי רישיונות אחרים לשידורי רדיו, ובהעדר תשלום כאמור - תשלום בסכום שיורה השר כאמור על פי עלות השימוש לפי שיטת חישוב כפי שיורה, בתוספת רווח סביר.

@ 72ז. הפצת שידורי רדיו של בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ו)
: (א) העניקה המועצה רישיון לשידורי רדיו ספרתי, יפיץ בעל זכיון להפעלת תחנת שידור את שידוריו של בעל הרישיון כאמור, באמצעות תחנת השידור שלו; העניק השר מספר זכיונות להפעלת תחנת שידור, יורה השר בדבר בעל הזכיון להפעלת תחנת שידור אשר יפיץ את שידורי הרדיו של כל בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי.
: (ב) בעד הפצת שידורי רדיו כאמור בסעיף קטן (א), ישלם בעל הרישיון לשידורי רדיו ספרתי לבעל הזכיון להפעלת תחנת שידור, תשלום כמפורט להלן:
:: (1) נקבע בתנאי המכרז לבחירת בעל הזכיון כאמור לפי הוראות [[סעיף 72ד(ב)]], סכום לתשלום בעד הפצת שידורי הרדיו באמצעותו - תשלום בסכום שנקבע כאמור;
:: (2) לא נקבע תשלום כאמור בפסקה (1), רשאי בעל הזכיון להפעלת תחנת שידור לדרוש מבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי תשלום סביר, ובאין הסכמה ביניהם לענין גובה התשלום - תשלום בסכום שיורה השר, לאחר התייעצות עם המועצה, על פי עלות השימוש לפי שיטת חישוב כפי שיורה, בתוספת רווח סביר.

@ 72ח. הקמת תחנת שידור על ידי הרשות (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ו)
: על אף הוראות [[סעיף 72ד]], רשאי השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להורות כי הרשות תתכנן ותקים בעצמה או באמצעות אחר, תחנת שידור להפצת שידורי רדיו של בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי ותפעיל אותה במשך תקופה שיקבע.

@ 72ט. שידורים משותפים של בעלי זכיונות לשידורי רדיו אזוריים (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;ט)
: בלי לגרוע מהוראות [[חוק התחרות הכלכלית]], רשאים בעלי זכיון לשידורי רדיו אזוריים להפיק ולשדר שידורים משותפים, בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין זה, לרבות לענין זמן השידורים כאמור.

@ 72י. איחוד בעלי זכיונות לשידורי רדיו אזוריים או החזקת אמצעי שליטה (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;ט)
: בלי לגרוע מהוראות [[חוק התחרות הכלכלית]] ומהוראות חוק זה למעט הוראות [[סעיף 72א(א)(4)]], בהסכמת השר ובאישור המועצה -
: (1) רשאי בעל זכיון לשידורי רדיו אזוריים להתאגד עם בעל זכיון אחר לשידורי רדיו אזוריים שאינו בעל זכיון באותו אזור, לתאגיד אחד שיבוא במקומם ויהיה בעל זכיון לשידורי רדיו בכל אזור מאזורי השידור של כל אחד מבעלי הזכיון שהתאחדו;
: (2) רשאי בעל זכיון לשידורי רדיו אזוריים או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו, לרכוש אמצעי שליטה בבעל זכיון אחר, שאינו בעל זכיון באותו אזור.

@ 72יא. הסמכת השרים לשקול קיום פגיעה ומתן פיצוי לבעל זכיון לשידורי רדיו (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ו)
: שוכנעו השר ושר האוצר, לאחר התייעצות במועצה, כי מי שהיה בעל זכיון לשידורי רדיו ביום כ' בטבת התשס&quot;ה (1 בינואר 2005), ייפגע, במהלך תקופת הזכיון שניתנה לו בהתאם להוראות [[סעיפים 34]] [[או 35(א)]], בשל שידורי רדיו בשיטה הספרתית מכוח רישיון לשידורי רדיו ספרתי ובשל מתן זכיון להפעלת תחנת שידור, וכי יש לפצותו בשל כך, רשאים הם לקבוע את הפיצוי המתאים בנסיבות הענין, ובכלל זה הארכת זכיון של בעל הזכיון לשידורי הרדיו האמור; קביעה בדבר הארכת זכיון, לרבות תקופת ההארכה, טעונה אישור המועצה וועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 72יב. דחיית מועדים (תיקון: תשס&quot;ה-3)
: על אף הוראות [[סעיפים 72(א3)]], [[72ב(ב)]] [[ו-72ד(ג)]], רשאי השר, באישור הוועדה, לדחות, בצו, את המועדים הקבועים בסעיפים האמורים, לתקופה שלא תעלה על שנה, אם נוכח כי דחייה כאמור נדרשת בשל שיקולים של טובת הציבור או הבטחת התחרות בתחום שידורי הרדיו.

@ 73. מימון התחנות (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ו)
: (א) בעל זכיון לשידורי רדיו או בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי יקים, יקיים ויפעיל את תחנת השידור ואת האולפן על חשבונו.
: (ב) בעל זכיון להפעלת תחנת שידור יקים, יקיים ויפעיל את תחנת השידור על חשבונו.
: (ג) בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי יקים, יקיים ויפעיל את האולפן על חשבונו.

@ 73א. מימון שידוריו של בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ו)
: בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי רשאי לממן את שידוריו באמצעות תשלומים שיגבה ממנוייו, באמצעות תשדירי פרסומת שיכלול במסגרת שידוריו תמורת תשלום בשיעור שיקבע, או באמצעות שניהם.

@ 74. קיום השידורים באזור (תיקון: תשס&quot;ה-2)
: (א) בעל זכיון לשידורי רדיו יפעיל את תחנת השידור ויקיים את שידורי הרדיו וכל פעילות אחרת הכרוכה בכך, באתר שיהיה ממוקם בתוך תחום האזור שנקבע לשידוריו.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), נדרשה, בשל גורמים שאינם בשליטתו של בעל הזיכיון, לרבות גורמים טכנולוגיים, הקמתה של תחנת שידור (בסעיף זה - התחנה) מחוץ לתחום האזור שנקבע לשידוריו של בעל זיכיון, רשאי השר, בהתייעצות עם המועצה, ובהתחשב, בין השאר, בתנאי התפשטות הגלים, לאשר הקמתה של תחנה כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) ניתנה לבעל הזיכיון לשידורי רדיו שבאזור זיכיונו מוצע להקים את התחנה (בסעיף זה - בעל הזיכיון האחר) הזדמנות להשמיע את טענותיו;
:: (2) השר נוכח כי אין בהקמת התחנה כדי לפגוע בקליטת שידוריו של בעל הזיכיון האחר;
:: (3) מטרתה של התחנה היא לשרת את אזור הזיכיון של בעל הזיכיון בלבד;
:: (4) מיקומה של התחנה אינו עולה על 15 קילומטרים מקצה גבול תחום אזור הזיכיון האמור בפסקה (3), או במרחק גדול מזה, אם נוכח השר כי לא ניתן לאתר מיקום לתחנה במרחק האמור.

=== סימן ב': השידורים ===

@ 75. נושאי שידור יחודיים לאזור
: בעל זכיון לשידורי רדיו יתן בשידוריו ביטוי נאות לנושאים יחודיים לתושבי האזור ולצרכיהם המיוחדים.

@ 76. שידורי חדשות (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ו)
: בעל זיכיון לשידורי רדיו, בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי ובעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי רשאים להפיק ולשדר חדשות ותכניות בעניני היום, בהתאם לכללים שתקבע המועצה.

@ 76א. אישור שידורי חדשות משותפים (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ו)
: (א) (((בוטל).))
: (ב)(1) ביקשו בעלי זיכיונות לשידורי רדיו, בעלי רישיונות לשידורי רדיו ספרתי או בעלי רישיונות לשידורי רדיו אנלוגי, כולם או חלקם, להתאגד לשם הפקת חדשות ותכניות בעניני היום, יחולו על ההתאגדות לפי סעיף קטן זה הוראות [[סימן ד' לפרק ד']], בשינויים שתקבע המועצה בכללים, באישור הועדה.
:: (2) המועצה רשאית להעניק להתאגדות כאמור בפסקה (1) זכיון להפקת שידורי חדשות ותכניות בעניני היום כאמור בפסקה (1), ולהעברתם לשידור באמצעות בעלי זיכיון לשידורי רדיו, בעלי רישיון לשידורי רדיו ספרתי או בעלי רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, הכל בהתאם לכללים שתקבע.
:: (3) המועצה תתיר לבעל זיכיון לשידורי רדיו, לבעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי או לבעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, שהתאגד בהתאגדות שקיבלה זכיון בהתאם לפסקה (2), לשדר את השידורים המופקים על ידי ההתאגדות.
:: (4) בעל זיכיון לשידורי רדיו, בעל רישיון לשידורי רדיו ספרתי או בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, שאינו מאוגד בהתאגדות שקיבלה זכיון לפי פסקה (2), יהיה רשאי לשדר חדשות ותכניות בעניני היום שהפיקה ההתאגדות אם התקשר לשם כך עם ההתאגדות תמורת תשלום שיוסכם בין הצדדים; המועצה רשאית לקבוע כללים לענין פסקה זו.
:: (5) כללים לענין סעיף קטן זה ייקבעו, בין היתר, בשים לב למספר בעלי הזיכיונות לשידורי רדיו, בעלי הרישיונות לשידורי רדיו ספרתי או בעלי הרישיונות לשידורי רדיו אנלוגי המאוגדים בהתאם להוראות סעיף זה ובהתאם למהותה המיוחדת של התאגדות כאמור.
: (ב1) המועצה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית לקבוע כללים לענין הפקה ושידור משותפים של חדשות על ידי מספר בעלי זיכיון לשידורי רדיו, בעלי רישיון לשידורי רדיו ספרתי או בעלי רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, אף שלא בדרך האמורה בסעיף קטן (ב), וכן רשאית היא לקבוע, באישור הועדה, כללים כאמור בנוגע לתכניות בעניני היום, ובלבד שהפקה ושידור משותפים של תכניות בעניני היום לא יהיו על ידי בעלי זיכיון לשידורי רדיו או בעלי רישיון לשידורי רדיו הפועלים באותו אזור.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) המועצה רשאית לקבוע כללים לביצוע סעיף זה, לרבות כללים בדבר שידורי תשדירי פרסומת, איסור שידור של תשדירי פרסומת, דרכי מימון השידורים, ולגבי בעל זכיון לשידורי רדיו אזוריים - גם בדבר מתן ביטוי נאות לנושאים הקשורים לאזור ולתושביו.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שידור תכניות רדיו בידי בעל זיכיון), התשנ&quot;ט-1999]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 1095).))

=== סימן ג': ועדות אזוריות לשידורי רדיו (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ב-2) ===

@ 77. (תיקון: תשס&quot;ב-2) : (((בוטל).))
@ 78. (תיקון: תשס&quot;ב-2) : (((בוטל).))
@ 79. (תיקון: תשס&quot;ב-2) : (((בוטל).))
@ 80. (תיקון: תשס&quot;ב-2) : (((בוטל).))

== פרק ה'1: שידורי רדיו אנלוגי בלא הגבלה גאוגרפית (תיקון: תשפ&quot;ו) ==

@ 80א. רישוי שידורי רדיו אנלוגי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: המועצה תעניק רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, בדרך של מכרז פומבי, בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]].

@ 80ב. תוקפו של רישיון לשידורי רדיו אנלוגי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) תקופת תוקפו של רישיון לשידורי רדיו אנלוגי תהיה 18 שנים.
: (ב) בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, המועצה תקיים הליך בדיקה שבו תבחן כיצד מילא בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון, בתקופה שלגביה מתקיימת הבדיקה; הליך הבדיקה ייערך בתום שש שנים מהמועד שבו החל בעל הרישיון בשידוריו וכן בתום 12 שנים מאותו מועד; המועצה תפרסם באתר האינטרנט של הרשות דוח המסכם את תוצאות הליך הבדיקה.

@ 80ג. מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: הוראות [[סעיפים 40]], [[41(א) ו-(ג)(1) עד (4)]], [[42 עד 44]] [[ו-72(ה)]] יחולו לעניין מתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: [[בסעיף 72(ה)]], ברישה, במקום &quot;כללים לפי [[סעיף 72ב]]&quot; יקראו &quot;כללים לפי [[פרק ה'1]]&quot;.

@ 80ד. קביעת מאפייני מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי והתנאים למתן הרישיון (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א)(1) השר, לפי הצעת המועצה או בהתייעצות עימה, בהתייעצות עם הממונה על התחרות ובאישור הוועדה, יקבע בתקנות אם מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי יתבסס על הסכום הגבוה ביותר שיציעו המתמודדים בו (בסעיף זה - מכרז מבוסס מחיר), או יתבסס על אמות מידה אחרות, ובהן כושר הפקה, מגוון השידורים ואפיוניהם ועל הסכום שיציעו המתמודדים במכרז (בסעיף זה - מכרז מבוסס אמות מידה), או כי חלק מהמכרזים יהיו מכרזים מבוססי מחיר וחלק אחר מכרזים מבוססי אמות מידה, בחלוקה כפי שיקבע בדרך האמורה; לעניין זה, &quot;הממונה על התחרות&quot; - כהגדרתו [[בחוק התחרות הכלכלית]].
:: (2) תקנות כאמור בפסקה (1) יובאו לאישור הוועדה תשעה חודשים לפחות לפני פרסומו של מכרז ראשון למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי.
:: (3) קבע השר לפי פסקה (1) כי המכרז יהיה מכרז מבוסס מחיר, לא יחולו לעניין אותו מכרז ההוראות לפי [[סעיף 72(ה)]] הנוגעות לאמות מידה אחרות כמשמעותן בפסקה (1), ויחולו הכללים לפי סעיף קטן (ב).
: (ב) המועצה תקבע בכללים את התנאים למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, ולגבי מכרזים מבוססי אמות מידה - גם את אמות המידה שיתייחסו, בין השאר, למגוון השידורים ומאפייניהם, לידע ולניסיון המקצועיים וליכולת הכלכלית הנדרשים ממבקש הרישיון לשם קבלת הרישיון.
: (ג) המועצה תקבע כללים לעניין הדרכים להגשת בקשה למתן רישיון לפי סעיף זה והטיפול בה, ובכלל זה מידע שעל מבקש הרישיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא.
: (ד)(1) לא הובאו לאישור הוועדה תקנות לפי סעיף קטן (א) במועד האמור באותו סעיף קטן, תקבע המועצה בכללים, באישור הוועדה, אם מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי יהיה מכרז מבוסס מחיר או מכרז מבוסס אמות מידה, או כי חלק מהמכרזים יהיו מכרזים מבוססי מחיר וחלק אחר מכרזים מבוססי אמות מידה, בחלוקה כפי שתקבע בדרך האמורה; כללים כאמור יובאו לאישור הוועדה שישה חודשים לפחות לפני פרסומו של מכרז ראשון למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי.
:: (2) קבעה המועצה לפי פסקה (1) כי המכרז יהיה מכרז מבוסס מחיר, לא יחולו לעניין אותו מכרז ההוראות לפי [[סעיף 72(ה)]] הנוגעות לאמות מידה אחרות כמשמעותן בסעיף קטן (א)(1), ויחולו הכללים לפי סעיף קטן (ב).
:: (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות השר להתקין תקנות לפי סעיף קטן (א), אם מצא לנכון לעשות כן, לגבי מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי שיפורסם לאחר פרסום המכרז הראשון.
: (ה) כל עוד לא הותקנו תקנות לפי סעיף קטן (א), יוסיפו לחול הכללים שקבעה המועצה לפי סעיף קטן (ד), כתוקפם מזמן לזמן, לגבי מכרזים למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי שיפורסמו לאחר פרסום המכרז הראשון.

@ 80ה. פרסום מכרז ראשון למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) המועצה תפרסם מכרז ראשון למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי לכל המוקדם שלוש שנים לפני פקיעת תוקפם של הזיכיונות לשידורי רדיו לפי [[סעיף 35(ד)]], ובלבד ששידוריו של בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי לא יחלו לפני יום א' בשבט התשצ&quot;ג (1 בינואר 2033).
: (ב) לא יפורסם מכרז ראשון כאמור בסעיף קטן (א), אלא בהתקיים כל אלה:
:: (1) ועדת התדרים מצאה כי יש אפשרות להקצות לפי הוראות [[פקודת הטלגרף האלחוטי]] תדרים המאפשרים שידורים בלא הגבלה גאוגרפית, לשני בעלי רישיונות לשידורי רדיו אנלוגי לפחות;
:: (2) בלי לגרוע מסמכויות ועדת התדרים לפי [[פקודת הטלגרף האלחוטי]], החליטה ועדת התדרים לפי פסקה (1) לגרוע תדר שהיה מוקצה ערב פרסומו של [[25:14184749|תיקון מס' 50]] לשידוריו של גוף המשדר שידורי רדיו בכיסוי ארצי - לא יהיה בגריעה כדי לפגוע פגיעה ממשית בשידוריו של גוף כאמור, ובכלל זה בהיקף פריסתם או באיכות קליטתם.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;ועדת התדרים&quot; - כהגדרתה [[בפקודת הטלגרף האלחוטי]];
::- &quot;תיקון מס' 50&quot; - [[25:14184749|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 50), התשפ&quot;ו-2026]].

== פרק ו': פרסומת ==

@ 81. תשדירי פרסומת (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) מורשה לשידורים רשאי לכלול במסגרת שידוריו, תשדירי פרסומת תמורת תשלום בשיעור שהוא יקבע.
: (ב) המועצה רשאית לקבוע כללים בדבר חובת מורשה לשידורים לקבוע לוח מחירים לתשדירי פרסומת, פרטים שיכלול הלוח ואופן הבאתו לידיעת הציבור.

@ 82. הפרדת תשדיר פרסומת
: (א) תשדיר פרסומת בשידורי טלויזיה ישודר בתחילתה של תכנית או בסופה, ובנפרד ממנה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יכול שישודר תשדיר פרסומת גם באתנחתאות שבמהלכה של תכנית, בהתאם לכללים שקבעה המועצה.

@ 83. איסור פרסומת במישדרים (תיקון: תשע״א, תשע״ח, תשע&quot;ח-2)
: (א) מורשה לשידורים לא יכלול במישדריו דבר שהוא בגדר פרסומת, גלויה או מוסווית ובכלל זה תוכן פרסומי ושאינו תשדיר פרסומת ואשר קיבל עבור שידורו תמורה כספית.
: (ב) מורשה לשידורים לא יקבל תמורה אחרת בגין שידור כאמור בסעיף קטן (א), אלא בהתאם לכללים שקבעה המועצה.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), מורשה לשידורים רשאי לשלב במישדריו תוכן פרסומי במועד, בתנאים ובאופן שתקבע המועצה בכללים; ואולם, מורשה לשידורים לא ישלב תוכן פרסומי בשידורי חדשות, בתכניות בענייני היום, בתכניות תעודה ובכלל זה סרטי תעודה, ובתכניות ילדים; המועצה רשאית לקבוע סוגי תכניות נוספים שבהם מורשה לשידורים לא יהיה רשאי לשלב תוכן פרסומי.
:: (2) בכללים כאמור בפסקה (1) תקבע המועצה בין השאר הוראות לעניין חובת סימון ודרכים ליידוע הצופים על שילוב תוכן פרסומי בתכנית ועל זהות המממן תוכן כאמור בתכנית, וכן רשאית היא לקבוע בכללים איסור או הגבלה לעניין מוצרים מזיקים, כפי שתקבע.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (תוכן פרסומי בטלוויזיה), התשפ״ב–2021]].))

@ 84. איסור העדפת מפרסם (תיקון: תשע&quot;א)
: בקבלת תשדירי פרסומת לשידור, לא יתן מורשה לשידורים עדיפות לתשדיר הפרסומת רק בשל כך שאותו תשדיר הופק בידי המורשה לשידורים או מי מטעמו.

@ 85. היקף תשדירי פרסומת (תיקון: תשע״א, תשע״ז–2)
: (א) זמן שידור מרבי לתשדירי פרסומת שרשאי מורשה לשידורים להקצות בכל שעת שידור, לא יעלה על –
:: (1) שש דקות – בשידורי טלויזיה;
:: (2) תשע דקות – בשידורי רדיו.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), המועצה רשאית להתיר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה או לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לשנות את ההקצאה של זמן שידור תשדירי פרסומת, ובלבד שזמן השידור ביממה של תשדירי פרסומת לא יעלה על 10% מזמן השידורים העומד לרשות בעל הרישיון או בעל הזיכיון.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), בעל זיכיון לשידורי רדיו רשאי לשנות את ההקצאה של זמן שידור תשדירי פרסומת, ובלבד שזמן השידור המצטבר בחודש של תשדירי פרסומת לא יעלה על זמן השידור המרבי של תשדירי פרסומת שהוא רשאי להקצות באותו חודש לפי אותו סעיף קטן.
: (ג) לענין סעיף זה, זמן השידורים ביממה בשידורי טלויזיה כולל את זמן שידור החדשות.

@ 85א. הגבלת מכירת זמן שידור (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ב-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-2)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 85]], מורשה לשידורים לא ימכור ולא יקצה יותר מעשרה אחוזים מזמן שידור תשדירי הפרסומת שלו לאדם אחד, במישרין או בעקיפין; ואולם לא יראו בשיווק משותף של זמן שידור של תשדירי פרסומת, הנעשה על ידי תאגיד, או על ידי גוף אחר, הפועל מטעם בעלי זיכיון לשידורי רדיו לצורך השיווק המשותף בלבד, משום מכירה או הקצאה לאדם אחד, אם השיווק האמור נעשה בהתאם לכללים שקבעה המועצה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, שיבטיחו את קיום התחרות; לעניין זה, &quot;זמן שידור תשדירי פרסומת&quot;, של מורשה לשידורים - משך הזמן שבו מורשה לשידורים משדר תשדירי פרסומת.
: (ב) המועצה רשאית, לבקשת מורשה לשידורים, להתיר לו למכור לאדם אחד זמן שידור לתשדירי פרסומת בשיעור גבוה יותר מהאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנעה כי המורשה לשידורים לא יכול למכור בדרך אחרת את כל זמן השידור לתשדירי פרסומת המותר לו.
: (ב1) מורשה לשידורים לא יתקשר עם אדם אחד, במישרין או בעקיפין, לשם שידור תוכן פרסומי, בסכום העולה על 10 אחוזים מהכנסותיו בשנה ממכירה של שידור תוכן פרסומי.
: (ג) על הפרת הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיף 49]].

@ 86. תשדירי פרסומת אסורים (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: מורשה לשידורים לא ישדר תשדיר פרסומת -
: (1) בנושאים האסורים לשידור לפי [[סעיף 46(א)]];
: (2) מטעם גוף או ארגון שמטרותיו, כולן או מקצתן, קשורות בנושאים כאמור בפסקה (1) או בסכסוכי עבודה.

@ 86א. עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א)
: מורשה לשידורים לא ישדר תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר שקבעה המועצה בכללים, בשידורי הרדיו או בשידורי הטלוויזיה, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובל במישדר שאינו תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר כאמור, כפי שקבעה המועצה בכללים; בסעיף זה, &quot;קדימון&quot; - כל אחד מאלה:
: (1) תשדיר המודיע על לוח שידורים או על שידור אחד או יותר שישודרו בעתיד, בין מיד לאחר שידורו ובין מאוחר יותר באותו יום או במועד אחר, בשידורי המורשה לשידורים, ולעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה - גם בשידורי בעל זיכיון אחר באותו ערוץ;
: (2) תשדיר שנועד לקדם את שידורי מורשה לשידורים, ולעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה - גם שידורי בעל זיכיון אחר באותו ערוץ.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (עוצמת הקול בשידורים), התשס״ט–2009]].))

@ 87. הגבלת תשדירי פרסומת
: לפי בקשת הממשלה, רשאית המועצה, מטעמים של חשש לפגיעה של ממש בכלכלת המדינה או מטעמים של טובת הציבור, לאסור או להגביל תשדירי פרסומת למוצרים, לשירותים, או לסוגים מסויימים מהם, לתקופה ובתנאים שתקבע בכללים.

@ 88. כללים לתשדירי פרסומת
: המועצה תקבע כללים בכל הקשור לשידורם של תשדירי פרסומת, בין היתר, בנושאים אלה:
: (1) מתכונת של תשדירי פרסומת ודרך הצגתם;
: (2) נושאי פרסום האסורים לשידור כתשדירי פרסומת, דרך כלל, בנסיבות מסויימות או בשל היותם פוגעים בטעם הטוב או ברגשות הציבור;
: (3) עיתויים של תשדירי הפרסומת במסגרת השידורים, משך הזמן המרבי לכל תשדיר כאמור, ומרווח הזמן בין תשדירי פרסומת שונים, תוך מגמה לשדר את תשדירי הפרסומת במרוכז;
: (4) סוגי התכניות שניתן להפסיק את מהלך שידורן לצורך תשדיר פרסומת;
: (5) סייגים בדבר שידור פרסומת אגב, פרסומת מוסווית או בלתי מודעת;
: (6) סייגים בדבר השתתפותם של בעלי משרות ברשות בתשדירי פרסומת;
: (7) סייגים בדבר פרסום מוצרים ושירותים, בין לפי נושאים ובין דרך כלל, מחיריהם ואופן ההשוואה ביניהם, תוך מגמה להבטיח שידור מידע מהימן ותחרות הוגנת;
: (8) סייגים בדבר פרסומת המכוונת לילדים, לרבות דרך הצגתה ושעות שידורה;
: (9) סייגים בדבר השתתפות ילדים בתשדירי פרסומת;
: (10) סייגים בדבר תשדיר פרסומת שלא מהפקה מקומית כמשמעותה [[בסעיף 58]] בשינויים המחוייבים;
: (11) סייגים בדבר שימוש לרעה בגוף האדם.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שיבוץ תשדירי פרסומת בשידורי טלויזיה), התשנ&quot;ב-1992]].))
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שיבוץ פרסומות ואזכורים מסחריים בשידורי רדיו), התשנ&quot;ט-1999]].))
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אתיקה בפרסומת בטלויזיה), התשנ&quot;ד-1994]].))
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (אתיקה בפרסומת בשידורי רדיו), התשנ&quot;ט-1999]].))

@ 89. אישור מוקדם (תיקון: תשע&quot;א)
: הרשות רשאית להורות למורשה לשידורים להגיש לאישורה המוקדם העתקי תמלילים וסרטים של תשדירי פרסומת, כולם או מקצתם, ורשאית היא שלא לאשר שידור תשדיר פרסומת או להתנות את אישורה לשידור כאמור בתנאים, הכל בהתאם לכללים שקבעה לפי חוק זה.
: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אישור מוקדם של תשדירי פרסומת), התשנ&quot;ד-1994]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ד, 650).))

== פרק ז': עבירות ==

@ 90. קיום שידורים ותחנות שידור ללא זכיון או רישיון (תיקון: תשס&quot;ה-3, [ק&quot;ת שינוי שיעורי קנסות])
: (א) העובר על הוראות [[סעיף 32(א)]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס 4,782,000 שקלים חדשים.
: (ב) ראה בית המשפט שיש יסוד סביר לחשד שאדם עבר על הוראות המנויות [[בסעיף 32(א)]] בלא שקיבל לכך זכיון או רישיון לפי חוק זה, יצווה על תפיסתם של המכשירים והציוד שבהם, או שבאמצעותם נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) באות להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

@ 90א. פרסום בתחנת שידור שלא ניתן בשלה זיכיון או רישיון (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ו)
: (א) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או מחצית הקנס האמור [[בסעיף 90(א)]]:
:: (1) מספק תשדיר פרסומת, לשידור בתחנת שידור שלא ניתן בשלה זיכיון לשידורי רדיו, רישיון לשידורי רדיו ספרתי או רישיון לשידורי רדיו אנלוגי והיא טעונה זיכיון לשידורי רדיו, רישיון לשידורי רדיו ספרתי או רישיון לשידורי רדיו אנלוגי לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה - תחנה שלא ניתן בשלה זיכיון לשידורי רדיו, רישיון לשידורי רדיו ספרתי או רישיון לשידורי רדיו אנלוגי);
:: (2) נותן תמורה בעד שידור תשדיר פרסומת בתחנה שלא ניתן בשלה זיכיון לשידורי רדיו, רישיון לשידורי רדיו ספרתי או רישיון לשידורי רדיו אנלוגי.
: (ב) לענין סעיף זה, חזקה היא כי מי שתוכן התשדיר עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, סיפק את התשדיר או נתן תמורה בעד שידורו, אלא אם כן הוכח אחרת.

@ 91. פגיעה בתחנת שידור ובשידורים (תיקון: תשע&quot;א)
: העושה אחת מאלה במזיד ושלא כדין, דינו - מאסר חמש שנים:
: (1) משחית תחנת שידור של הרשות או של מורשה לשידורים, גורם לה נזק ממשי או מסלק אותה ממקומה;
: (2) מונע, מפריע או מעכב ביצוע שידורים בכל דרך שהיא.

@ 92. הפרעה לרשות או למורשה לשידורים (תיקון: תשע&quot;א)
: המפריע לרשות, למורשה לשידורים או לשלוחיהם, בעצמו או על ידי אחרים, בהקמתה, בהפעלתה, בקיומה, בבדיקתה או בתיקונה של תחנת שידור, הנעשית כדין, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]], ובהפרעה נמשכת - קנס נוסף בשיעור הקבוע [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]], לכל יום שבו היא נמשכת.

@ 93. הפרת חובת סודיות
: (א) קבעה המועצה או ועדה מוועדותיה, לפי הענין, שישיבה מסויימת תהיה סגורה, לא יגלה מי שנמנה ברשימה המפורטת בסעיף קטן (ב) (להלן - חייב סודיות), כל פרט מדיוניה או מדיוני ועדה מוועדותיה, אלא אם כן קיבל לכך אישור מראש מאת יושב ראש המועצה או יושב ראש הוועדה, לפי הענין.
: (ב) ואלה חייבי הסודיות:
:: (1) חבר המועצה;
:: (2) חבר ועדה מייעצת לפי [[סעיף 18(א)(2)]];
:: (3) המנהל;
:: (4) עובד הרשות;
:: (5) מנהל חברת החדשות;
:: (6) כל אדם אחר המשתתף בישיבה, שנקבע שתהיה סגורה.
: (ג) חייבי סודיות לא יגלו פרט כלשהו אודות מכרזים, וכל חומר שהוגש בהקשר למכרזים ולתכנם, כל עוד לא קבעה הרשות זוכה במכרז.
: (ד) העובר על הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג), דינו - מאסר שנה.
: (ה) אין בהוראת סעיף זה כדי למנוע גילוי לפי דרישתו של בית משפט או של מי שמוסמך לערוך חקירה על ביצוע עבירות.

@ 94. הפרת חובת גילוי
: חבר המועצה העובר על הוראות [[סעיף 14]], דינו - מאסר שנה.

@ 95. עבירות של מורשה לשידורים (תיקון: תשע״א, תשע״ח)
: (א) מורשה לשידורים שקיים, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו, שידורים בנושאים האסורים לשידור לפי [[סעיף 46(א)]], דינו – כפל הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (ב) מורשה לשידורים או נציגו שפעל בניגוד להוראות [[סעיף 108(ג)]], דינו – מאסר שנה.
: (ג) בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שפעל בניגוד להוראות [[סעיף 71ז(א)]], דינו – קנס בסך מיליון שקלים חדשים.

@ 96. תנאים בזכיון או ברישיון שהפרתם עבירה (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) מורשה לשידורים או בעל זכיון להפעלת תחנת שידור שהפר, בין בעצמו ובין על ידי אחר, תנאים בזכיון לשידורים, ברישיון לשידורים או בזכיון להפעלת תחנת שידור שהשר קבע בתקנות כי הפרתם היא עבירה, דינו - קנס בשיעור שנקבע בתקנות כאמור, ובלבד שהקנס לא יעלה על כפל הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (ב) קנס שהוטל לפי סעיף קטן (א) על מורשה לשידורים או על בעל זיכיון להפעלת תחנת שידור ישולם לרשות, ורשאית הרשות לקזזו מכל סכום שהיא חבה למורשה לשידורים או לבעל הזכיון או לגבותו מהמורשה לשידורים או מבעל הזכיון בדרך של תובענה אזרחית.

@ 97. צו הפסקה
: נעשה מעשה בדרך ובנסיבות שיש בהן משום עבירה לכאורה לפי [[סעיפים 90]], [[91]], [[או 92]], בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה ועל שלוחיו או קבלניו, להפסיק את המעשה המהווה עבירה, ותקפו של צו כאמור יהיה עד שבית המשפט יבטל או ישנה אותו.

@ 98. עבירה בידי תאגיד
: נעברה עבירה לפי [[פרק זה]] בידי תאגיד, ייאשם בעבירה גם כל נושא משרה בו אלא אם כן הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושהוא נקט בכל האמצעים הסבירים למניעתה; בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[סעיף 1 לחוק החברות|בפקודת החברות]].

== פרק ח': כספים ==

=== סימן א': דמי זכיון, דמי רישיון, תמלוגים, מילוות ותקציב הרשות (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;ב-2) ===

@ 99. דמי זכיון או דמי רישיון (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;א)
: (א) מורשה לשידורים ישלם לרשות דמי זכיון או דמי רישיון שנתיים לפי העניין, בשיעור שיקבע השר בתקנות, ויכול שייקבעו בתקנות שיעורים שונים לפי היקף הזכיונות או הרישיונות וסוגיהם. דמי הזיכיון או דמי הרישיון לפי סעיף זה הם נוסף על דמי הזיכיון או דמי הרישיון החד-פעמיים ששילם המורשה לשידורים, אם הוצעו במכרז.
: (ב) הוצעו במכרז דמי זיכיון או דמי רישיון חד-פעמיים, תעביר הרשות את דמי הרישיון או דמי הזיכיון כאמור ששילם המורשה לשידורים, לאוצר המדינה.

@ 100. תמלוגים (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ח, תשע&quot;א)
: (א) מורשה לשידורים ישלם לאוצר המדינה תמלוגים על הכנסותיו מביצוע שידורים וממתן שירותים כאמור בחוק זה.
: (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע בתקנות, מעת לעת, את שיעור התמלוגים מהכנסות כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) תחילתו של שיעור תמלוגים ששונה יהיה ששה חדשים מיום פרסומו ברשומות.
: (ד) הרשות תמסור לשר האוצר את הנתונים הדרושים לצורך חישוב סכומי התמלוגים המועברים לאוצר המדינה לפי סעיף זה וכן לצורך חישוב תשלומים שקוזזו מתוך התמלוגים לפי [[סעיף 53]].
: (ה) מי שהגיע אליו מידע לפי סעיף קטן (ד), לא ימסור אותו לאחר ולא יעשה בו שימוש אלא לצורך חישוב סכומי התמלוגים כאמור באותו סעיף קטן או לשם ביצוע הוראות לפי כל דין או לפי צו של בית משפט.

@ 100א. (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ב-4) : (((בוטל).))

@ 101. השימוש בדמי הזיכיון ובדמי הרישיון (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח, תשע&quot;ב-2)
: דמי הזיכיון ודמי הרישיון שישולמו לרשות ישמשו לה לכיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיה, לרבות התפעול השוטף של חברת החדשות כאמור [[בסעיף 70(ב)]].

@ 102. מועדים (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ב-2)
: השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע בתקנות את המועדים לתשלום דמי הרישיון והתמלוגים לפי [[סעיפים 99]] [[ו-100]] ובכלל זה הוראות לעניין תשלום הפרשי הצמדה וריבית וריבית פיגורים בשל תשלום לאחר המועדים שנקבעו כאמור, וכן את המועדים להעברת התמלוגים מהרשות לאוצר המדינה.

@ 102א. שימוש בסכומים מתוך התמלוגים - הוראות מיוחדות (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ע-2)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 101]], רשאית הרשות לשם כיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיה, להשתמש בסכומים מתוך התמלוגים המועברים לאוצר המדינה, כלהלן:
:: (1) בשנת 1998 - בסכום שלא יעלה על 16 מיליון שקלים חדשים;
:: (2) בשנת הכספים 1999 - בסכום שלא יעלה על 16 מיליון שקלים חדשים, ובתוספת סכום ההוצאות הכרוכות בהפעלת תחנות שידור ראשיות שייתוספו בשנה זו ובתשלום אגרות תדרים עבורן, כפי שתקבע ועדת הכספים של הכנסת.
: (ב) על אף הוראות [[סעיף 101]], רשאית הרשות לדחות, עד יום ו' בטבת התשע&quot;ב (1 בינואר 2012) (בסעיף קטן זה - מועד הדחייה), העברת תמלוגים לאוצר המדינה בשל שנות הכספים 2008 עד 2011, בסכום כולל שלא יעלה על 20 מיליון שקלים חדשים, לצורך שימוש בסכום האמור לשם כיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיה, ובלבד שלפני הדחייה כאמור אישר שר האוצר לפי [[סעיף 22 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], את הצעת תקציב הרשות לשנת הכספים שבשלה מבוקשת הדחייה; סכומי התמלוגים שהעברתם לאוצר המדינה נדחתה לפי סעיף קטן זה יועברו לאוצר המדינה עד מועד הדחייה, בתוספת הפרשי הצמדה למדד, מהמועד שבו היה על הרשות להעביר את התמלוגים לאוצר המדינה ועד למועד העברתם בפועל.

@ 102א1. הסדר חובות דמי זיכיון ותמלוגים - הוראות מיוחדות (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל זיכיון&quot; - בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה;
::- &quot;ההפרש הצפוי&quot; - ההפרש שבין שני אלה:
::: (1) סכום השווה לסך החובות בשל דמי זיכיון שהיו חייבים בעלי הזיכיונות לשלם לפי [[סימן זה]] לפני יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]], בהפחתת חובותיהם בשל דמי זיכיון שהם חובות שאינם ניתנים לפריסה, חובות כאמור בסעיף קטן (ד) או חובות שקוזזו לפי [[סעיף 102א2(ב) ו-(ד)]];
::: (2) סכום השווה לסך ההוצאות שהרשות צפויה להוציא עד למועד התשלום הדחוי בתוספת סך התמלוגים שהעברתם לאוצר המדינה נדחתה לפי [[סעיף 102א(ב)]];
::- &quot;החוב הכולל&quot; - חוב בשל דמי זיכיון או בשל תמלוגים, שהיה חייב בעל זיכיון לשלם לפי [[סימן זה]] לפני יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]];
::- &quot;חוב שאינו ניתן לפריסה&quot; - סך החובות של בעל הזיכיון כמפורט להלן, לרבות הפרשי הצמדה וריבית:
::: (1) חוב בשל דמי זיכיון בעד תקציב התפעול השוטף של חברת החדשות כפי שנקבע לפי [[סעיפים 70(ב)]] [[ו-99]], שהיה חייב בעל הזיכיון לשלם לפי [[סימן זה]] עד יום י' באב התשס&quot;ט (31 ביולי 2009);
::: (2) חוב בשל דמי זיכיון שהיה חייב בעל הזיכיון לשלם לפי [[סימן זה]] מיום י&quot;א באב התשס&quot;ט (1 באוגוסט 2009) עד יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]];
::: (3) חוב בשל תמלוגים שהיה חייב בעל הזיכיון לשלם לפי [[סימן זה]] המחושבים בעבור הכנסותיו מחודש אוגוסט 2009 עד חודש דצמבר 2009;
::: (4) לגבי בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי - חוב בשל דמי זיכיון ותמלוגים שהיה חייב לשלם לפי הוראות [[סימן זה]] לפני יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]], בסכום של 10 מיליון שקלים חדשים;
::- &quot;יתרת החוב הכולל&quot; - סכום ההפרש שבין החוב הכולל לבין החוב שאינו ניתן לפריסה;
::- &quot;מועד התשלום הדחוי&quot; - ה' בטבת התשע&quot;ב (31 בדצמבר 2011);
::- &quot;רווח&quot; - רווח שנרשם בדוח כספי שנתי מבוקר של בעל הזיכיון, ולגבי שנת כספים שטרם הוגש לגביה דוח כאמור - רווח שהוצג בדוח אחר בשל אותה שנת כספים, כולה או חלקה, שאושר בידי רואה חשבון והוגש למנהל;
::- &quot;ריבית איחורים&quot; - ריבית בשל איחור בהעברת כספים במערכת הבנקאית, כפי שנקבעה בהודעת החשב הכללי במשרד האוצר, כשיעורה מזמן לזמן.
: (ב) בעל זיכיון שיש לו חוב כולל, ישלמו עד יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]].
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), בעל זיכיון ששילם את החוב שאינו ניתן לפריסה ביום תחילתו של [[תיקון מס' 32]], רשאי לשלם את יתרת החוב הכולל בהתאם להוראות המפורטות להלן, לפי בחירתו, ובלבד שהודיע למנהל על בחירתו כאמור עד יום ט' בשבט התש&quot;ע (24 בינואר 2010):
:: (1) חוב בשל דמי זיכיון בסכום שאינו עולה על סכום שקבעו לגביו השר ושר האוצר - רשאי בעל הזיכיון לשלמו עד מועד התשלום הדחוי, ובלבד שהסכום הכולל שיקבעו השרים לפי פסקה זו לכל בעלי הזיכיון לא יעלה על סכום ההפרש הצפוי, והכל בכפוף להוראות אלה:
::: (א) החוב האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלומו ועד היום הקודם ליום תחילתו של [[תיקון מס' 32]];
::: (ב) החוב האמור יישא הפרשי הצמדה למדד מיום תחילתו של [[תיקון מס' 32]] עד למועד התשלום בפועל או עד למועד התשלום הדחוי, לפי המוקדם;
::: (ג) לא שולם החוב האמור עד למועד התשלום הדחוי, תיווסף עליו ריבית פיגורים מהמועד האמור ועד למועד תשלומו בפועל;
:: (2) חוב בשל דמי זיכיון ובשל תמלוגים, בסכום שאינו עולה על 39 מיליון שקלים חדשים לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי או על 19.5 מיליון שקלים חדשים לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, למעט בשל שנים שבהן היה לבעל הזיכיון רווח - רשאי בעל הזיכיון לשלמו עד למועד התשלום הדחוי, בתשלומים ובמועדים כפי שיורה המנהל, ובלבד שלא יורה על מועד הקודם ליום כ&quot;ה בטבת התשע&quot;א (1 בינואר 2011), והכל בכפוף להוראות אלה:
::: (א) החוב האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלומו ועד היום הקודם ליום תחילתו של [[תיקון מס' 32]];
::: (ב) החוב האמור יישא ריבית איחורים מיום תחילתו של [[תיקון מס' 32]] עד למועד תשלומו בפועל;
::: (ג) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הגבלות ותנאים נוספים על ההגבלות לפי [[סעיף 71ג]], שיחולו על בעל הזיכיון כל עוד לא שילם את החוב האמור.
: (ד) עלתה יתרת החוב הכולל על סכום החובות לפי סעיף קטן (ג)(1) ו-(2), ישלם בעל הזיכיון את ההפרש ביניהם, בתוך 14 ימים מיום שהמנהל הודיע לו על כך, בכפוף להוראות אלה:
:: (1) החוב האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלומו ועד למועד התשלום בפועל או עד תום 14 ימים מיום הודעת המנהל, לפי המוקדם;
:: (2) לא שולם החוב האמור עד תום 14 ימים מיום הודעת המנהל, תיווסף עליו ריבית פיגורים מהמועד האמור ועד למועד תשלומו בפועל.
: (ה) בעל זיכיון ימסור למנהל, באופן ובמועד שיורה המנהל, את הנתונים הדרושים לצורך חישוב סכום החוב הכולל של בעל הזיכיון; המנהל ימסור לשר האוצר את הנתונים שנמסרו לו כאמור ואת חישוב סכום החוב הכולל של בעל הזיכיון.
: (ו) הגיש בעל זיכיון למנהל דוח כספי שנתי מבוקר לגבי שנת כספים שבשלה נדחה חוב לפי סעיף קטן (ג)(2), ונרשם בדוח האמור רווח, ישלם בעל הזיכיון את החוב שנדחה כאמור בשל אותה שנה, בתוך 30 ימים מיום הגשת הדוח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, וריבית איחורים, בשל התקופות כאמור בסעיף קטן (ג)(2)(א) ו-(ב).
: (ז) הפר בעל זיכיון שמועד תשלום חובו נדחה לפי סעיף קטן (ג)(2), תנאי מהתנאים לפי [[סעיף 71ג]] או לפי סעיף קטן (ג)(2)(ג), או לא שילם תשלום במועד שהורה המנהל לפי סעיף קטן (ג)(2) (בסעיף קטן זה - המועד לתשלום), או פקע או בוטל זיכיונו, ישלם בתוך 30 ימים מיום שהתגלתה ההפרה, מהמועד לתשלום או מהמועד שבו פקע או בוטל זיכיונו, לפי העניין, את יתרת חובו הנדחה כאמור, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, וריבית איחורים, בשל התקופות כאמור בסעיף קטן (ג)(2)(א) ו-(ב).

@ 102א2. החזר בעד השנים 2003 עד 2012 (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;ההפרש בפועל&quot; - שבין שני אלה:
::: (1) סכום השווה לסך דמי הזיכיון ששילמו בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה לפי [[סעיף 102א1(ג)(1) ו-(2)]] בתוספת דמי הזיכיון ששילמו כל בעלי הזיכיונות בעבור שנות הכספים 2010 עד 2012, וכן תשלום בעד הפצת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין לפי [[סעיף 99]] ודמי ההפצה ששולמו לרשות לפי הוראות [[סעיף 100א]] בעבור שנים אלה, ובתוספת הסכומים שהופחתו לפי [[סעיף 102א3]];
::: (2) סכום השווה לסך ההוצאות שהוציאה הרשות בעד השנים האמורות בפסקה (1) בתוספת סך התמלוגים שהועברו לאוצר המדינה לפי [[סעיף 102א(ב)]];
::- &quot;ההפרש הצפוי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 102א1(א)]];
::- &quot;החלק היחסי&quot; - היחס שבין דמי הזיכיון שהיה חייב בעל זיכיון לשלם בשל שנת כספים לפי [[סימן זה]] לפני יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]] לבין סך דמי הזיכיון שהיו חייבים בעלי הזיכיונות לשלם לפי [[סימן זה]] לפני יום תחילתו של [[תיקון מס' 32]] בשל אותה שנה, כשהוא מוכפל בהפרש הצפוי בשל אותה שנת כספים.
: (ב) הרשות תעביר למי שהיה בעל זיכיון באחת או יותר משנות הכספים 2006 עד 2009, סכום שיקבעו השר ושר האוצר, במועדים שיקבעו, בעד השנים כאמור שבהן היה בעל זיכיון.
: (ג) נוצר הפרש בפועל, תעביר הרשות למי שהיה בעל זיכיון באחת או יותר משנות הכספים 2003 עד 2006, ו-2010 עד 2012, סכום שעליו תורה, באישור השר ושר האוצר, ובמועדים שעליהם תורה בעד השנים כאמור שבהן היה בעל זיכיון, ובלבד שהסכום הכולל שעליו תורה הרשות לפי סעיף קטן זה לכל בעלי הזיכיון לא יעלה על סכום ההפרש בפועל, ויתקיים האמור בסעיף קטן (ה).
: (ד) העברת הסכומים מהרשות לבעל זיכיון לפי סעיף זה תהיה בדרך של קיזוז חובות של בעל הזיכיון לרשות; לא היה לבעל הזיכיון, במועד העברת הסכום, חוב כאמור, או שסכום החוב נמוך מהסכום שיש להעבירו, יועברו הסכום או יתרתו שלא קוזזה, לפי העניין, באופן שיקבעו השר ושר האוצר.
: (ה) סכומים כאמור בסעיף קטן (ג), בסכום שלא יעלה על החלק היחסי, יועברו תחילה למי שהיה בעל זיכיון בשנת כספים שבשלה מחולק הסכום וביום תחילתו של [[תיקון מס' 32]] אין לו חוב בשל דמי זיכיון ותמלוגים.
: (ו) (((בוטל).))

@ 102א3. הפחתת סכומים (תיקון: תשע&quot;ג)
: (א) הרשות רשאית לאשר לבעל זיכיון ששילם את יתרת החוב הכולל כהגדרתו [[בסעיף 102א1]], להפחית מהסכומים שעליו לשלם לרשות לפי [[סעיפים 99]] [[ו-100א]] עד יום תחילתו של [[תיקון מס' 37]], את חלקו היחסי בהפרש בפועל, בסכום ובתנאים שתורה.
: (ב) הופחתו הסכומים שעל בעל זיכיון לשלם לרשות לפי [[סעיפים 99]] [[ו-100א]] לפי הוראות סעיף קטן (א), ינוכה סכום ההפחתה כאמור מהסכום שיועבר לבעל זיכיון לפי [[סעיף 102א2(ג)]].
: (ג) בסעיף זה, &quot;ההפרש בפועל&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 102א2(א)]] בשינוי זה: פסקה (1) להגדרה האמורה תיקרא כך: &quot;(1) סכום השווה לסך דמי הזיכיון שעל בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה לשלם לפי [[סעיף 102א1(ג)(1) ו-(2)]] בתוספת דמי הזיכיון שעל כל בעלי הזיכיונות לשלם בעבור שנות הכספים 2010 עד 2012, וכן תשלום בעד הפצת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין לפי [[סעיף 99]] ודמי ההפצה שיש לשלם לרשות לפי הוראות [[סעיף 100א]] בעבור שנים אלה.&quot;.

@ 102ב. החלת [[פקודת המסים (גביה)]] (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח, תשע&quot;ב-2)
: על דמי הזכיון, דמי הרישיון והתמלוגים לפי חוק זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], כאילו היו מס כמשמעותו [[באותה פקודה]]; לעניין זה, &quot;דמי זיכיון&quot;, &quot;דמי רישיון&quot; או &quot;תמלוגים&quot; - דמי זיכיון, דמי רישיון או תמלוגים לפי חוק זה, שנשלחה לחייב הודעה בכתב על חיובו בהם וניתנה לו אפשרות לטעון את טענותיו כנגד החיוב.

@ 103. מילוות
: הרשות רשאית, בכפוף לאמור בכל חוק, לקבל מילוות לשם מימון ביניים של תחילת פעולותיה ומילוות שאינם למטרת מימון ביניים כאמור - באישור שר האוצר.

@ 103א. פרסום תקציב הרשות (תיקון: תשע&quot;א)
: תקציב הרשות יפורסם באתר האינטרנט של הרשות.

=== סימן ב': מענק פיצויים (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ===

@ 104. זכאות למענק (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ב-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;עתון יומי&quot; - תאגיד המוציא לאור עתון יומי בישראל והחבר באיגוד העיתונים היומיים בישראל;
::- &quot;בית קולנוע&quot; - עסק של עינוג ציבורי כמשמעותו [[בחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]], המחזיק ברשיון כדין שעיסוקו הצגות קולנוע.
: (ב) הרשות תשלם מענק שנתי (להלן - מענק), לעתון יומי ולבית קולנוע שהכנסותיהם מפרסומת קטנו בשל שידורי פרסומת בטלויזיה בערוץ 2 (להלן - זכאים).
: (ג) שופט או אדם אחר שימנה נשיא בית המשפט העליון, יקבע מיהו העתון היומי ובית הקולנוע הזכאי בכל שנה, את התקופה בה ישולם המענק ואת החלוקה של המענק בין הזכאים ובלבד שתקופת המענק לא תעלה על תקופה שלאחר תום תקפו של [[סימן זה]].
: (ד) עתון יומי או בעל בית קולנוע שהוא בעל זכיון לשידורי טלויזיה או בעל זכיון לשידורים לפי [[פרק ב'1 לחוק התקשורת]] או בעל ענין בתאגיד כאמור, בין במישרין ובין בעקיפין, לא יהא זכאי למענק.

@ 105. תשלום המענק (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) המענק ישולם מתוך יתרת התמלוגים שתיוותר לרשות לאחר כיסוי הוצאותיה.
: (ג) (((ספרור שגוי במקור))) המועצה תקבע אחת לשנה, את סכום המענק.

@ 106. תחולה (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: תחולתו של [[סימן זה]], עד תום שלוש שנים מיום תחילת השידורים בידי בעלי הזכיון הראשונים בערוץ 2.

== פרק ט': שונות ==

=== סימן א': זכויות, חסינויות וסמכויות מיוחדות ===

@ 107. חסינויות הרשות (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) על אף האמור בכל דין, לא תישא הרשות באחריות על הפרתה של זכות קנין רוחני כלשהי, לרבות זכות יוצרים, בידי מורשה לשידורים או שלוחו.
: (ב) על אף האמור [[בחוק איסור לשון הרע, התשכ&quot;ה-1965]], לא תישא הרשות באחריות על הפרת הוראותיו של [[החוק האמור]] בידי מורשה לשידורים או בידי שלוחו, זולת אם אישרה הרשות מראש את התכנית שבה הופרו הוראות [[החוק האמור]].

@ 108. סמכות כניסה ועיון (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) לצורך פיקוח על ביצוען של הוראות חוק זה, התקנות והכללים שלפיו ותנאי הזיכיון לשידורים או תנאי הרישיון לשידורים, רשאי נציג שהרשות הסמיכה אותו לכך (בסעיף זה - הנציג) להיכנס לכל מיתקן, משרד, אולפן או תחנת שידור המשמשים מורשה לשידורים לצרכי הפעלת שידורים או ניהולם, לפי הענין.
: (ב) הנציג רשאי לעיין ולבדוק כל מסמך, רשימה, ספר חשבונות, פנקס, מאגר מידע ממוחשב או הקלטה ולהעתיקם בכל דרך שתיראה לו, ובלבד שהעתקה כאמור תהא מותרת לצרכי פיקוח ובקרה בלבד.
: (ג) המורשה לשידורים או נציגו לענין זה, חייב לאפשר לנציג לקיים את הוראותיו של סעיף זה, להמציא לנציג ולהציג לפניו כל מסמך, רשימה, ספר חשבונות, פנקס, מאגר מידע ממוחשב או הקלטה שנדרש להמציאם או להציגם וכן למסור לו מידע שברשותו או שבשליטתו, הדרוש לנציג לשם פיקוח כאמור בסעיף קטן (א).

@ 109. התליית סמכויות וזכיונות בשעת חירום (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) הממשלה רשאית, בשל תנאי חירום המחייבים הפקעת תדרי רדיו לצרכים צבאיים, להחליט על התלייה או הגבלה של סמכויות הרשות ושל זיכיונות לשידורים או רישיונות לשידורים, לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים; הממשלה רשאית, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, להאריך תקפה של החלטה כאמור לתקופה שתקבע.
: (ב) הרשות או מורשה לשידורים לא יהיו זכאים לפיצוי מהממשלה בעד נזק ישיר או עקיף שנגרם להם עקב הכרזה כאמור בסעיף קטן (א), אולם מורשה לשידורים יהא זכאי להחזרת הוצאות קבועות שהוציא לצורך התפעול השוטף של התחנה בתקופה בה היתה ההחלטה בתוקף; בסעיף זה, &quot;הוצאות קבועות&quot; - יציאות והוצאות שמכיר בהן פקיד השומה כהוצאה לשם ייצור הכנסה.

@ 110. הקצאת תדרי רדיו (תיקון: תשע&quot;ד)
: השר יקצה לפי סמכויותיו [[בפקודת הטלגרף האלחוטי]] ובהתאם לאמור [[בסעיף 85 לחוק השידור הציבורי]], תדרי רדיו לשם ביצוע שידורים לפי חוק זה.

=== סימן ב': ועדה לתיאום שידורים ===

@ 111. הקמת ועדת התיאום והרכבה (תיקון: תשס&quot;א-3, תשס&quot;ב-3, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-3)
: (א) תוקם ועדה לתיאום פעילותם של הרשות, תאגיד השידור הציבורי והמועצה לשידורי כבלים שנתמנתה לפי [[סעיף 6ב לחוק התקשורת]] ([[בסימן זה]] - ועדת התיאום).
: (ב) ועדת התיאום תהיה של ארבעה חברים:
:: (1) היושב ראש שמינתה הממשלה, לפי המלצת שר התקשורת;
:: (2) שני נציגים שמינה השר כלהלן:
::: (א) נציג מטעם הרשות, לפי המלצת המועצה;
::: (ב) נציג מטעם המועצה לשידורי כבלים;
:: (3) נציג מטעם תאגיד השידור הציבורי שמינה השר;
:: (4) (((נמחקה).))
: (ג) לכל נציג ימונה ממלא מקום בידי השר שמינה את הנציג.
: (ד) ועדת התיאום תתחיל בביצוע תפקידיה, בהתאם [[לסעיף 112]], לא יאוחר מיום י&quot;ד בחשון התשס&quot;ב (31 באוקטובר 2001) ולצורך כך ימונו חבריה עד ליום י&quot;ג בתשרי התשס&quot;ב (30 בספטמבר 2001).

@ 112. תפקידי ועדת התיאום (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשע&quot;א, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-3)
: תפקידי ועדת התיאום הם:
: (1) הגבלה ברכישת תכניות מספקים מחוץ לישראל, כאמור [[בסעיף 62]], בשינויים המחוייבים;
: (2) מניעת שידורן של תכניות דומות או זהות שהופקו או שהוחל בהפקתן בידי הרשות, תאגיד השידור הציבורי או בידי המורשים לשידורים לפי חוק זה או לפי [[חוק התקשורת]];
: (3) כל פעולת תיאום אחרת שתטיל עליה הממשלה.

@ 113. ערר על החלטה של ועדת התיאום
: חבר ועדת התיאום רשאי לערור לפני הממשלה, באמצעות השר שמינהו, על החלטה של הוועדה, תוך שבעים ושתיים שעות ממועד קבלתה; ביצוע ההחלטה יעוכב עד להכרעת הממשלה בערר.

=== סימן ג': נציב תלונות ===

@ 114. מינוי נציב תלונות ותקופת המינוי
: (א) השר ימנה נציב תלונות שתפקידו לברר תלונות הבאות אליו מקרב הציבור בנוגע לשידורים (להלן - נציב התלונות); מינויו של נציב התלונות יהיה לחמש שנים.
: (ב) הרשות תשלם לנציב התלונות את משכורתו ואת התשלומים האחרים המגיעים לו לגבי תקופת כהונתו, בשיעור שיקבע השר.
: (ג) הודעה על מינויו של נציב התלונות ועל מען משרדו תפורסם ברשומות.

@ 115. פקיעת כהונה
: מינויו של נציב התלונות יפקע לפני תום כהונתו באחת מאלה:
: (1) בהתפטרותו;
: (2) אם החליט השר, לאחר התייעצות עם המועצה, להעבירו מכהונתו.

@ 116. הגשת תלונה
: תלונה תוגש בכתב במישרין לנציב התלונות, תיחתם ביד המתלונן ויצויינו בה שם המתלונן ומענו, תיאור מפורט של הענין שעליו נסבה התלונה, לרבות המועד בו ארע וכל פרט אחר הנוגע לענין והמסייע לבירור יעיל של התלונה.

@ 117. תלונה על מי ועל מה (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) תלונה ניתנת להגשה על הרשות, על מורשה לשידורים, על חברת החדשות וכן על עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד של הרשות, של מורשה לשידורים או של חברת החדשות.
: (ב) נושא התלונה יכול שיהיה -
:: (1) כשהתלונה על בעל זכיון או על חברת החדשות - תכנם של השידורים ששידורם נוגד הוראות חוק זה, או תקנות או כללים שנקבעו לפיו או שיש בהם פסול אחר על פי דין;
:: (2) כשהתלונה על הרשות - מעשה או מחדל הנוגע לפיקוח על שידוריו של בעל זכיון, ולענין שידורי הרשות - כאמור בפסקה (1).

@ 118. תלונות שאין לברר אותן (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) לא יהיה בירור בתלונות אלה:
:: (1) תלונה של מורשה לשידורים על הרשות או על חברת החדשות;
:: (2) תלונה של מורשה לשידורים על מורשה לשידורים אחר;
:: (3) תלונה של מי שמועסק בחברת החדשות, ברשות, או אצל מורשה לשידורים, בענין הנוגע להעסקתו;
:: (4) תלונה בענין התלוי ועומד בבית משפט או בבית דין או שבית משפט או בית דין הכריע בו לגופו;
:: (5) תלונה על פעולה שיפוטית של בית משפט או שופט, של בית דין או חבר בית דין ושל ועדה שהוקמה על פי חוק או של חבר מחבריה;
:: (6) תלונה בענין שניתנה בו החלטה שעליה אפשר, או היה אפשר, להגיש השגה, ערר או ערעור והוא אינו מסוג הענינים שפסקאות (1) עד (5) דנות בהם;
:: (7) תלונה שהוגשה לאחר שעברו שלושה חודשים מיום שארע הענין שעליו היא נסבה;
:: (8) תלונה שנציב התלונות סבור כי היא קנטרנית או טרדנית;
:: (9) תלונה על מורשה לשידורים בענין שלגביו הוגשה כבר תלונה לרשות;
:: (10) תלונה בענין שלגביו כבר הוגשה תלונה למבקר המדינה בתפקידו כנציב תלונות הציבור לפי [[הפרק השביעי של חוק מבקר המדינה]].
: (ב) הוגשה תלונה שלפי סעיף קטן (א) אין לברר אותה, יודיע נציב התלונות למתלונן בכתב שלא יטפל בתלונה ויציין את הנימוקים לכך.

@ 119. דרכי הבירור
: (א) נציב התלונות רשאי לברר את התלונה בכל דרך שיראה לנכון והוא אינו קשור להוראה שבסדר דין או בדיני ראיות.
: (ב) נציב התלונות יביא את התלונה לידיעת מי שהתלונה עליו, ואם היה עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד כאמור [[בסעיף 117(א)]] - גם לידיעת הממונה עליו (להלן - הממונה), ויתן להם הזדמנות נאותה להשיב עליה; נציב התלונות רשאי לדרוש מהם כי ישיבו על התלונה תוך תקופה שיקבע בדרישתו.
: (ג) נציב התלונות רשאי גם לשמוע את המתלונן, את מי שהתלונה עליו וכל אדם אחר, אם ראה בכך תועלת.
: (ד) לצורך הבירור רשאי נציב התלונות לדרוש מכל אדם להתייצב לפניו ולתת לו, תוך תקופה שיקבע בדרישה ובאופן שיקבע, כל ידיעה או מסמך העשויים לדעת נציב התלונות לעזור בבירור התלונה; מי שנדרש להתייצב או למסור ידיעה או מסמך כאמור, חייב למלא אחר הדרישה והוראות [[סעיף 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ&quot;ט-1968]], יחולו, בשינויים המחוייבים, על סירוב למלא אחר הדרישה.
: (ה) האמור בסעיף קטן (ד) אינו בא לגרוע מהוראות [[פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש]]] (להלן - פקודת הראיות).

@ 120. הפסקת הבירור
: נציב התלונות יפסיק בירור תלונה אם ראה כי מלכתחילה לא היה מקום לבירורה לפי הוראות [[סימן זה]], ורשאי הוא להפסיקו אם ראה שענין התלונה בא על תיקונו או שהמתלונן ביטל את תלונתו; נציב התלונות יודיע בכתב למתלונן ולמי שהתלונה עליו, שהפסיק את הבירור, ויציין את הנימוקים לכך.

@ 121. תוצאות הבירור (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) מצא נציב התלונות שהתלונה היתה מוצדקת, כולה או מקצתה, ימסור על כך הודעה מנומקת בכתב למתלונן ולמי שהתלונה עליו; העלה בירור התלונה קיומו של ליקוי, רשאי נציב התלונות להצביע לפני מי שהתלונה עליו על הצורך בתיקון הליקוי ועל הדרך והמועד לכך.
: (ב) הודעה של נציב התלונות כאמור בסעיף קטן (א) תימסר גם לאלה:
:: (1) כשהתלונה על מורשה לשידורים או על חברת החדשות - לרשות;
:: (2) כשהתלונה על הרשות - לשר;
:: (3) כשהתלונה על עובד, נושא משרה, או ממלא תפקיד כאמור [[בסעיף 117(א)]] - לממונה.
: (ג) הרשות לענין שידורי רשות, חברת החדשות ומורשה לשידורים שהיו נושא לתלונה, ישדרו לפי דרישת נציב התלונות, הודעה בדבר תוצאות בירורה של תלונה כאמור שנמצאה מוצדקת, במועד ובנוסח שקבע נציב התלונות בדרישתו.
: (ד) מי שהתלונה עליו או הממונה יודיע לנציב התלונות, תוך המועד האמור בסעיף קטן (א), על האמצעים שנקטו לתיקון הליקוי; לא הניחה ההודעה את דעתו של נציב התלונות או שלא ניתנה כנדרש, רשאי הוא להביא את הענין לידיעת השר.
: (ה) מצא נציב התלונות שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, למי שהתלונה עליו ולממונה שקיבל הודעה לפי [[סעיף 119(ב)]], ורשאי הוא לפרש בהודעתו את תמצית ממצאיו.
: (ו) העלה בירור התלונה חשד שנעברה עבירה פלילית יודיע על כך נציב התלונות ליועץ המשפטי לממשלה.

@ 122. זכויות וסעדים
: (א) החלטותיו של נציב התלונות בענין תלונה -
:: (1) אין בהן כדי להעניק למתלונן או לאדם אחר זכות או סעד בבית משפט או בבית דין, שלא היו לו לפני כן;
:: (2) אין בהן כדי למנוע מהמתלונן או מאדם אחר להשתמש בזכות או לבקש סעד שהוא זכאי להם; אולם אם נקבע בחיקוק מועד לשימוש בזכות או לבקשת סעד כאמור לא יוארך המועד בשל הגשת התלונה או בירורה.
: (ב) לא ייזקק בית משפט או בית דין לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב התלונות.

@ 123. נציב התלונות - עובד ציבור
: דין נציב התלונות וכל אדם אחר שבעזרתו מבצע נציב התלונות את תפקידיו כדין עובד ציבור לענין [[חוק העונשין]].

@ 124. דין וחשבון
: (א) נציב התלונות יגיש לשר, לפחות אחת לשנה, דו&quot;ח על פעולותיו שיכיל סקירה כללית ותיאור הטיפול במבחר של תלונות; משהוגש דו&quot;ח רשאי נציב התלונות לפרסמו.
: (ב) דו&quot;ח או מסמך אחר שפרסם או הכין נציב התלונות במילוי תפקידו וכן הודעה שנמסרה לו אגב מילוי תפקידו לא ישמשו ראיה בהליך משפטי או משמעתי.

@ 125. אי תלותו של נציב התלונות
: אין על נציב התלונות מרות בעניני מילוי תפקידו על פי [[סימן זה]], זולת מרותו של הדין.

=== סימן ד': חובות והתקשרויות במישור הבין-לאומי ===

@ 126. חובות מכוח המשפט הבין-לאומי (תיקון: תשע&quot;א)
: הרשות, מורשה לשידורים או מי שהשר יקבע לכך יקיים את החובות המוטלות על מדינת ישראל מכוח אמנות בין-לאומיות בענין שידורים לפי חוק זה.

@ 127. התקשרויות במישור הבין-לאומי
: הרשות לא תתקשר בהסכם עם ממשלה ולא תצטרף לארגונים בין-לאומיים, אלא באישור הממשלה.

=== סימן ה': החלת דינים ===

@ 128. צווי מניעה
: לענין סעד בדרך צו מניעה, דין הרשות כדין המדינה בכל הקשור, במישרין או בעקיפין, בשידורי הרשות או החברה או בהכנתם.

@ 129. דין חברי מועצה ועובדים
: (א) דין חברי המועצה ועובדי הרשות ודין חברי מועצת המנהלים של החברה ועובדיה כדין עובדי המדינה לענין החיקוקים המפורטים להלן:
:: (1) [[חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ&quot;ט-1969]];
:: (2) [[חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי&quot;ט-1959]];
:: (3) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]];
:: (4) [[חוק העונשין]] - ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
:: (5) [[פקודת הראיות]];
:: (6) [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]];
:: (7) [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969]];
: (ב) דין עובדי הרשות ועובדי החברה כדין עובדי המדינה, בשינויים המחוייבים, לענין [[חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ&quot;ג-1963]].

=== סימן ו': תיקוני חוקים ===

@ 130. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי&quot;ט-1959]].))
@ 131. : ((הנוסח שולב [[בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי&quot;ז-1957]].))
@ 132. : ((הנוסח שולב [[בחוק רשות השידור, התשכ&quot;ה-1965]].))
@ 133. : ((הנוסח שולב [[בחוק העבירות המינהליות, התשמ&quot;ו-1985]].))

== פרק י': שידורים בתקופת הביניים (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ==

@ 134. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ב-2, תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ג, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;תקופת ביניים&quot; - התקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום ט&quot;ז בחשון התשנ&quot;ד (31 באוקטובר 1993) או עד למועד שתקבע הרשות להפעלת השידורים בידי בעלי הזכיונות - לפי המוקדם שביניהם;
:- &quot;מנהל השידורים&quot; - מנהל מינהלת ההקמה של הרשות השניה לטלויזיה ורדיו במשרד התקשורת.

@ 135. קיום שידורים בתקופת הביניים (תיקון: תשנ&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 6]], רשאי מנהל השידורים לקיים שידורי טלויזיה בתקופת הביניים על פי המגמות [[שבסעיף 5(ב)]].
: (ב) בתקופת הביניים לא ישודרו שידורי חדשות, למעט שידורי ספורט, ולא ישודרו שידורי תעמולת בחירות לפי [[חוק הבחירות (דרכי תעמולה)]], וכן לא ישודרו שידורים בנושאים בעלי אופי פוליטי ישראלי לרבות ראיונות עם אישים פוליטיים ישראליים, ואולם ניתן לשדר שידורים מדיוני מליאת הכנסת.
: (ג) לא ישודרו תשדירי פרסומת בתקופת הביניים אך ניתן לשדר תשדירי שירות ושידורי חסות; התמורה שתתקבל מתשדירים כאמור, תשמש למימון השידורים בתקופה זו; ראה השר כי הכנסות השידורים בתקופת הביניים מתשדירים כאמור עולות על ההוצאות, רשאי הוא להורות, על אף האמור [[בסעיף 51]], כי עודפי ההכנסות כאמור ישמשו למימון ההקמה של תחנות שידור ראשיות.
: (ד) השר יקבע כללים בכל הנוגע לשידורים בתקופת הביניים לרבות לענין הזמנת הפקות ולענין תשדירי שירות ושידורי חסות; כללים כאמור יהיו באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
:: ((פורסמו [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שידור תשדירי שירות ותשדירי חסות), התש&quot;ן-1990]] (ק&quot;ת תש&quot;ן, 541).))
: (ה) לענין ביצוע השידורים בתקופת הביניים יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיפים אלה: [[1]], [[46]], [[47]], [[51(א) ו-(ג)]], [[90]], [[91]], [[92]], [[107]], [[109]], [[110]], [[111]], [[112]], [[113]], [[114(א)]], [[115]], [[116]], [[117]], [[118]], [[131]], [[132]], [[133]].
: (ו) לענין סעיף זה -
::- &quot;תשדיר שירות&quot; - תשדיר שעיקרו ומגמתו מתן שירות לציבור, בין בדרך של מתן מידע והדרכה לגבי שירותים ציבוריים או לשם קידומם של ענפים במשק, לרבות תוך ציון סוגי מוצרים, ובין בדרך של הכוונה או מתן ייעוץ בנושאים שבטובת הציבור, והכל ללא ציון שמו של יצרן מסוים;
::- &quot;שידור חסות&quot; - ציון השתתפותו של גורם חוץ במימון מישדר (להלן - המממן), בדרך של הקרנת שיקופית או קריאת האמור בה, ויכול שבשיקופית יצוינו שמות מוצריו של המממן, תיאור מאפייניהם העיקריים וסימנו המסחרי של המממן או מוצריו, אך למעט תיאור איכותי-השוואתי של המוצרים.

@ 136. העסקת עובדים ורכישת נכסים (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) מנהל השידורים, באישור השר, רשאי להעסיק עובדים בתקופת הביניים לצורך ביצוע הוראות [[פרק זה]] ובלבד שהעובדים יועסקו באמצעות חוזה מיוחד, לפי הוראות [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]].
: (ב) מנהל השידורים רשאי, בכפוף [[לחוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]] ([[בפרק זה]] - חוק נכסי המדינה) לרכוש נכסים ולבצע עסקות למטרת ביצוע הוראות [[פרק זה]].

@ 137. העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א)(1) [[בפרק זה]], &quot;נכס&quot; - מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא;
:: (2) על אף האמור בכל דין או הסכם ובכפוף להוראות [[חוק נכסי המדינה]] מותר, בהסכם, להקנות לרשות את זכויות המדינה בנכסים שיעמדו לרשותו של משרד התקשורת בתקופת הביניים, לצרכי שידורי טלויזיה ואת זכויותיה וסמכויותיה של המדינה לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות שהיו בני תוקף לגבי שידורי טלויזיה בתקופת הביניים ערב תחילתו של ההסכם; להסכם כאמור ייקרא להלן [[בפרק זה]] &quot;הסכם להעברת נכסים&quot;.
: (ב) שר האוצר רשאי בצו לפטור את הרשות מתשלום אגרות, מס בולים, מסים וכל תשלומי חובה אחרים הכרוכים בביצוע ההסכם להעברת נכסים, כולם או מקצתם.
: (ג) משנחתם הסכם להעברת נכסים רשאי השר, על אף האמור בכל דין או הסכם, לקבוע בצו כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו תבוא הרשות במקום המדינה, הן לגבי הזכויות והסמכויות של המדינה והן לגבי החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות עליה ערב תחילת של ההסכם להעברת נכסים.
: (ד) השר רשאי לקבוע בצו - לגבי סוגים מסויימים של תביעות תלויות ועומדות מטעם המדינה או נגדה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים, בקשר לנכסים, הסכמים, התקשרויות ועסקאות כאמור בסעיף קטן (א)(2), וכן לגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות אותו זמן, למעט תביעות של עובדי המדינה בשל תקופת היותם עובדי המדינה - כי הרשות תבוא במקום המדינה.

@ 138. העברת עובדים (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 30(א)]], עובדים שביום תחילתו של חוק זה הועסקו לצורך קיום השידורים בתקופת הביניים, וכן חמישה עובדים נוספים, לכל היותר, שתחילת העסקתם לצורך השידורים היתה לאחר תחילתה של תקופת הביניים, יהיו זכאים לעבור משירות המדינה לשירות הרשות, למשרה מקבילה לפי הענין, ובאין משרה כאמור - למשרה ההולמת את כישוריו ונסיונו בקיום השידורים בתקופת הביניים.
: (ב) מועד העברתו של כל עובד שהועסק בתקופת הביניים, יתואם בין מנהל הרשות לבין מנהל השידורים.
: (ג) על עובד שעבר לרשות לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות אלה:
:: (1) תנאי העסקתו לא יפלו מאלה שהועסק בהם בתקופת הביניים;
:: (2) על אף האמור בכל דין, לא יהיה זכאי להטבות כל שהן בשל העברה כאמור;
:: (3) עובד שעבר כאמור בסעיף קטן (א) ימשיך להיות עובד מדינה לענין גימלה, מחלה, חופשה, פיצויים, וכל זכות אחרת שצבר בשל היותו עובד מדינה, הכל לפי הענין, וזאת עד להסכם להעברת זכויות העובד שייחתם בין הרשות לבין המדינה ולבין העובדים באמצעות הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים שעברו כאמור;
:: (4) עד חתימת הסכם לפי פסקה (3), תעביר הרשות למדינה את כל ההוצאות שהוציאה המדינה לשם שמירת זכויות של עובד כאמור בפסקה (3).

== פרק י&quot;א: ביצוע ותחילה ==

@ 139. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

@ 140. תחילה
: תחילתו של חוק זה ביום קבלתו בכנסת.

@ 141. הוראת מעבר - הועדה המיוחדת (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ב-3)
: (א) חוק זה יהיה בתחום ענייניה של הועדה המיוחדת לענין חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו שהקימה הכנסת השלוש עשרה, ולה יהיו נתונות הסמכויות של ועדת החינוך והתרבות של הכנסת לפי חוק זה, עד תום תקופת כהונתה של הכנסת השלוש עשרה.
: (ב) בתקופת כהונתה של הכנסת החמש-עשרה, הסמכויות של ועדת הכספים של הכנסת לפי חוק זה יהיו נתונות לועדה המיוחדת לענין תיקוני חקיקה בתחום התקשורת שהקימה הכנסת החמש-עשרה ביום ט&quot;ו בשבט התשס&quot;ב (28 בינואר 2002).

@ 142. פרסום
: חוק זה יפורסם תוך חמישה עשר ימים מיום קבלתו בכנסת.

== תוספת ראשונה (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו) ==
==== ((([[סעיפים 24]] [[ו-59]]))) ====

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ג-2)
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;הפקה מקומית&quot; - תכנית שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני-הנדסי, שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בעברית, בערבית, ברוסית או בשפה אחרת שאישר המנהל מראש, למעט שידורי חדשות, תכניות ספורט ותכניות בעניני היום; בהגדרה זו((,)) &quot;רוב&quot; - 75% לפחות;
:- &quot;ערוץ השידור&quot; - המסגרת הכוללת של שידורי הטלוויזיה בערוץ 2 או בערוץ השלישי;
:- &quot;שידור חוזר&quot; - שידור מחודש בערוץ השידור של תכנית ששודרה בו קודם לכן, או של תכנית ששודרה קודם לכן בערוץ כלל ארצי בישראל, לרבות תכנית שנערכה מחדש, שהיא זהה במהותה, לדעת הרשות, לתכנית ששודרה בעבר;
:- &quot;שעה&quot;, במכסת תכניות הקבועה בשעות - 48 דקות תכנית לפחות;
:- &quot;חצי שעה&quot;, במכסת תכניות הקבועה בחצאי שעות - 24 דקות תכנית לפחות;
:- &quot;תכנית&quot; - יחידות שידורים בסיסית בעלת תוכן והיקף ידועים ומוגדרים, במתכונת הערוכה לשידור בטלוויזיה, הכוללת רצף של תמונות וקול;
:- &quot;תכנית סוגה (ז'נר) עילית&quot; - הפקות מקומיות מהסוגים האלה:
:: (1) &quot;תכנית תעודה&quot; - תכנית העוסקת בתיעוד של תופעות חברתיות, תרבותיות או פוליטיות, או בתיעוד תופעות או תגליות בטבע או במדע, והיא אינה תכנית בעניני היום;
:: (2) &quot;תכנית דרמה&quot; - תכנית המגוללת סיפור עלילה בעל אופי קומי, דרמטי, מלודרמטי, טרגי או כיוצא בזה, בין השאר מסוגים אלה:
::: (א) דרמה בודדת - דרמה בהיקף של פרק אחד המשודרת במלואה במהלך שידור אחד, או מהווה חלק מסדרה קצרה ומשלבת בתוכה בדרך כלל צילומי אולפן עם צילומים מחוץ לאולפן, ואורכה 50 דקות לפחות;
::: (ב) דרמה תיעודית (דוקודרמה) - דרמה העוסקת בדמויות או באירועים אמיתיים והחותרת לשחזר דמויות ואירועים אלה, מתוך נאמנות מרבית לעדויות ולמסמכים המתארים אותם;
::: (ג) סדרת דרמה - דרמה שבה כמה פרקים, שאורך כל אחד מהם 24 דקות לפחות;
::: (ד) סרט טלוויזיה - תכנית במתכונת הדומה לדרמה בודדת אך מתאפיינת, בדרך כלל, באורך של 80 דקות לפחות ובתסריט המחייב צילומים מחוץ לאולפן;
:: (3) &quot;תכנית מיוחדת&quot; - תכנית במתכונת מקורית ובעלת ערך מיוחד, אשר הוכח להנחת דעתה של הרשות כי היא באיכות יוצאת דופן של כתיבה תסריטית, משחק ובימוי, מסוגים אלה:
::: (א) תכנית מערכונים המופקת ברמת הפקה גבוהה באורך של רבע שעה לפחות;
::: (ב) תכנית במתכונת מקורית וחדשנית, באורך של רבע שעה לפחות;
::: (ג) דרמה בודדת, דרמה תיעודית וסדרה דרמטית - כל אלה באורך של חצי שעה לפחות.

@ 2. תכניות סוגה עילית (תיקון: תשע&quot;ה)
: (א) מתוך כלל ההפקות המקומיות ישדר בעל זיכיון בכל שנה תכניות סוגה עילית בהיקף שלא יפחת מ-74 שעות בערוץ 2 ומ-111 שעות בערוץ השלישי, ולענין זה לא יבואו במנין שידורים חוזרים.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), ההוצאה שיוציא בעל זיכיון בערוץ השלישי למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ בתקופה שמיום י' בטבת התשע&quot;ה (1 בינואר 2015) עד יום י&quot;ג בתמוז התשע&quot;ה (30 ביוני 2015), לא תפחת ממחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל רישיון.

@ 3. שעות שידור
: בעל זיכיון ישדר תכניות סוגה עילית בין השעות 19:00 ל-24:00 בימי חול, ואולם רשאי המנהל לאשר שידורים גם בשעות אחרות, בשבתות, בחגים ובמועדים מיוחדים; אישר המנהל שידור בשעות אחרות כאמור, ישדר בעל הזיכיון את התכנית בשידור חוזר ביום חול, במידת האפשר.

@ 4. תכניות בערבית וברוסית
: בעל זיכיון בערוץ 2 ובערוץ השלישי ישדר תכניות מגוונות בסוגיהן ובנושאיהן, הדוברות בשפה הערבית או הרוסית, או המתורגמות לערבית או לרוסית רהוטה, באמצעות כתוביות תרגום או דיבוב, בהיקף שלא יפחת מחמישה אחוזים בשפה הערבית ומחמישה אחוזים בשפה הרוסית, מכלל זמן השידור השבועי שלו.

== תוספת שניה (תיקון: תשס&quot;ג-2) ==
==== ((([[סעיפים 62ג]] [[ו-63א1]]))) ====

@ 1. הגדרות ופרשנות (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו)
: (א) [[בתוספת זו]] -
::- &quot;הכנסות&quot; - הכנסות מביצוע שידורים וממתן שירותים כאמור [[בסעיף 100]];
::- &quot;הפקה מקומית&quot; - (((בוטלה);))
::- &quot;חצי שעה&quot; - (((בוטלה);))
::- &quot;ערוץ&quot; - ערוץ שבו משודרים שידורי בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או שידורי בעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
::- &quot;שידור חוזר&quot; - שידור מחודש בערוץ, של תכנית ששודרה בו קודם לכן או של תכנית ששודרה קודם לכן בערוץ כלל ארצי בישראל, לרבות תכנית שנערכה מחדש, שהיא זהה במהותה, לדעת הרשות, לתכנית ששודרה בעבר;
::- &quot;שעה&quot; - (((בוטלה);))
::- &quot;תכנית&quot; - (((בוטלה);))
::- &quot;תכנית סוגה (ז'נר) עילית&quot; - (((בוטלה).))
: (ב) מונחים [[בתוספת זו]] המוגדרים [[בתוספת הראשונה]] אלא אם כן נקבע אחרת [[בתוספת זו]], תהא הגדרתם כאמור [[בתוספת הראשונה]]; ליתר המונחים תהא המשמעות הנודעת להם בחוק זה.

@ 2. הוצאה שנתית של בעל זיכיון למימון הפקה ורכישה של תכניות (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;ה, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו)
: (א) ההוצאה השנתית שיוציאו בעלי הזכיונות, בכל ערוץ, למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ באותה שנה ([[בתוספת זו]] - הוצאה שנתית של בעל זיכיון), לא תפחת מסכום השווה לששים אחוזים מכלל הכנסותיהם או מ-220 מליון שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם ([[בתוספת זו]] - ההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון); בהוצאה השנתית תכלל גם הוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות, או הוצאה לרכישת שידורי חדשות שאושרה לפי [[סעיף 63א1]], בשיעורים הקבועים [[בתוספת זו]]; ההוצאה השנתית המזערית תוצא על ידי בעלי הזכיונות, בכל ערוץ, באופן יחסי ליחידות השידור שהוקצו להם בערוץ.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), ההוצאה שיוציא בעל זיכיון בערוץ השלישי למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ בתקופה שמיום י' בטבת התשע&quot;ה (1 בינואר 2015) עד יום י&quot;ג בתמוז התשע&quot;ה (30 ביוני 2015), לא תפחת ממחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל רישיון.

@ 2א. הוצאה שנתית של בעל רישיון למימון הפקה ורכישה של תכניות (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ה)
: ההוצאה השנתית שיוציא בעל רישיון למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ באותה שנה ([[בתוספת זו]] - הוצאה שנתית של בעל רישיון) לא תפחת מסך כל שיעורי ההוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות או ההוצאה לרכישת שידורי חדשות שאושרה לפי [[סעיף 63א1]], מההוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים, ומההוצאה לשם הפקת תכניות סוגה עילית, בשיעורים הקבועים [[בתוספת זו]] לגבי כל הוצאה כאמור ([[בתוספת זו]] - הוצאה שנתית מזערית של בעל רישיון).

@ 3. הוצאה לתפעול השוטף של חברת חדשות (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע״ח)
: (א) ההוצאה שיוציאו, בכל שנה, בעלי הזכיונות בכל ערוץ, בחלוקה שווה ביניהם וכן בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לתפעול השוטף של חברת החדשות לא תפחת מ־55 מליון שקלים חדשים, ואולם הוצאה כאמור העולה על עשרים אחוזים מסך ההוצאה השנתית המזערית לא תובא בחשבון כחלק מההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון או של בעל רישיון.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שהכנסותיו השנתיות אינן עולות על 350 מיליון שקלים חדשים, ועל בעלי רישיונות המשדרים שידורי חדשות באמצעות חברת החדשות המשותפת כמשמעותה [[בסעיף 71ד(יג)]] שסך הכנסותיהם השנתיות אינו עולה על 350 מיליון שקלים חדשים.

@ 4. רכישת שידורי חדשות (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;ה, תשע&quot;ו)
: אישרה המועצה לחברת החדשות לרכוש שידורי חדשות בהתאם [[לסעיף 63א1]], לא תפחת ההוצאה שיוציאו, בכל שנה, בעלי הזכיונות בכל ערוץ, בחלוקה שווה ביניהם וכן בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לרכישת שידורי החדשות כאמור, מ-40 מליון שקלים חדשים בשנה, ואולם הוצאה כאמור העולה על עשרים אחוזים מסך ההוצאה השנתית המזערית לא תובא בחשבון כחלק מההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון או של בעל רישיון.

@ 5. תכניות סוגה עילית (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע״ח)
: (א) מתוך סך הכל של ההוצאה השנתית של בעלי הזיכיונות יוציאו בעלי הזכיונות בכל ערוץ, לשם הפקת תכניות סוגה עילית בהיקף האמור בסעיף קטן (ב), סכום שלא יפחת משבעה עשר אחוזים מההוצאה השנתית המזערית או סכום של 50 מליון שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם; סכום ההוצאה כאמור יוצא על ידי בעלי הזכיונות, בכל ערוץ, באופן יחסי ליחידות השידור שהוקצו להם בערוץ.
: (א1) בכפוף להוראות [[סעיף 71ח(ב)]], בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית 15 אחוזים מהכנסותיו, מתוכם 20 אחוזים לפחות להפקת תכניות דרמה ו־20 אחוזים לפחות להפקת תכניות תעודה ובכלל זה סרטי תעודה.
: (ב) מתוך כלל ההפקות המקומיות ישדרו, בכל שנה, בכל ערוץ, בעלי הזיכיונות ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה תכניות סוגה עילית בהיקף של 180 שעות, ולעניין בעלי הזיכיונות, השעות כאמור ישודרו על ידיהם בכל ערוץ באופן יחסי ליחידות השידור שהוקצו להם בערוץ; לענין זה לא יבואו במנין שידורים חוזרים; עלתה ההוצאה השנתית המזערית להפקת תכניות סוגה עילית על 50 מליון שקלים חדשים או ירדה ממנה, ישתנה היקף השעות האמור באופן יחסי לשינוי בהיקף ההוצאה, כפי שתקבע המועצה.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), בשנות הזיכיון השמינית והתשיעית של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי יחולו לגביו הוראות אלה:
:: (1) הסכום שבעל הזיכיון יוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית שישודרו בשנות הזיכיון השמינית והתשיעית, לא יפחת מ-39.4 מיליון שקלים חדשים לשנת הזיכיון השמינית ו-43.3 מיליון שקלים חדשים לשנת הזיכיון התשיעית;
:: (2) נוסף על הסכומים האמורים בפסקה (1), יוציא בעל הזיכיון לשם הפקת תכניות סוגה עילית לפי התכנית להשלמת סוגה עילית שהוגשה ואושרה לפי [[סעיף 37ג(א1)(1) ו-(5) לחוק]], סכום של 37.1 מיליון שקלים חדשים בשנת הזיכיון השמינית ו-27 מיליון שקלים חדשים בשנת הזיכיון התשיעית.
: (ד) בשנת הזיכיון העשירית יוציא בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי, נוסף על סכום ההוצאה השנתי לפי סעיף קטן (א), סכום של 16.1 מיליון שקלים חדשים לשם הפקת תכניות סוגה עילית לפי התכנית להשלמת סוגה עילית שהוגשה ואושרה לפי [[סעיף 37ג(א1)(1) ו-(5) לחוק]].
: (ה) ההוצאות שיוציא בעל הזיכיון, בשנות הזיכיון השמינית, התשיעית והעשירית, בעבור מחקר ופיתוח לצורכי הפקת תכניות סוגה עילית שהן הפקות מקומיות קנויות העומדות בכללי המועצה שנקבעו לפי [[סעיף 60 לחוק]], עד סכום של 2 מיליון שקלים חדשים לשנה, יוכרו כחלק מההוצאה לפי התכנית להשלמת סוגה עילית בשנים האמורות; לעניין זה, &quot;מחקר ופיתוח&quot; - פיתוח תכניות וכתיבת תסריטים, לרבות לתכניות שלא הגיעו לשלב הפקה ושידור.
: (ו) היקף השעות האמור בסעיף קטן (ב) יגדל, בכל שנה משנות הזיכיון השמינית, התשיעית והעשירית, בהתאם ליחס שבין הגידול בהיקף ההוצאה בכל שנה לפי סעיף זה, לבין סכום ההוצאה השנתית לפי סעיף קטן (א), כפי שתקבע המועצה.

@ 5א. הוצאה להפקת סרטים ישראליים (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ו, תשע״ח)
: (א) בסעיף זה, &quot;חלק יחסי&quot;, לעניין בעל זיכיון בערוץ 2 - היחס שבין מספר יחידות השידור שהוקצו לבעל הזיכיון לבין כלל יחידות השידור שהוקצו לבעלי הזיכיונות באותו ערוץ.
: (ב) בכל שנת זיכיון, החל בשנת הזיכיון השמינית של בעל זיכיון בערוץ השלישי ושנת הזיכיון הרביעית של בעל זיכיון בערוץ 2, ובכל שנת רישיון של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, יוציאו בעלי הזיכיונות או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין, לשם הפקת סרטים ישראליים, סכומים כמפורט להלן:
:: (1) לעניין כל אחד מבעלי הזיכיונות בערוץ 2, אם קיימים שני בעלי זיכיונות בערוץ האמור - 2 מיליון שקלים חדשים;
:: (2) לעניין בעל זיכיון בערוץ השלישי, וכן לעניין בעל זיכיון בערוץ 2, אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ האמור ולעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה - 4 מיליון שקלים חדשים.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), בעלי הזיכיונות יוציאו את ההוצאה שעליהם להוציא לשם הפקת סרטים ישראליים בשנת הזיכיון השמינית של בעל זיכיון בערוץ השלישי ובשנת הזיכיון הרביעית של בעל זיכיון בערוץ 2, עד יום ט&quot;ז באייר התש&quot;ע (30 באפריל 2010).
: (ד) שבעים וחמישה אחוזים מתוך הסכום שהוציא בעל זיכיון או בעל רישיון לפי סעיף קטן (ב), יוכרו כחלק מן ההוצאה שעליו להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית באותה שנת זיכיון או שנת רישיון, לפי העניין.
: (ה) קיימים שני בעלי זיכיונות בערוץ 2 ועלה הסכום השווה לשבעה עשר אחוזים מההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון בערוץ האמור על חלקו היחסי בסכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים בשנת זיכיון מסוימת, יוציא בעל הזיכיון, באותה שנת זיכיון, סכום של 2 מיליון שקלים חדשים להפקת סרטים ישראליים, נוסף על הסכום שהוא חייב להוציא לפי סעיף קטן (ב)(1).
: (ו) עלה הסכום השווה לשבעה עשר אחוזים מההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון בערוץ השלישי, או של בעל הזיכיון בערוץ 2 - אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ האמור או של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, על סכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים בשנת זיכיון מסוימת או בשנת רישיון מסוימת, לפי העניין, יוציא בעל הזיכיון באותה שנת זיכיון או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה באותה שנת רישיון, לפי העניין, סכום של 4 מיליון שקלים חדשים להפקת סרטים ישראליים, נוסף על הסכום שהוא חייב להוציא לפי סעיף קטן (ב)(2).
: (ז) הוציא בעל זיכיון או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה סכום לפי הוראות סעיף קטן (ה) או (ו), יוכר הסכום הנמוך מבין הסכומים המפורטים להלן כחלק מן ההוצאה שעל בעל הזיכיון או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית באותה שנת זיכיון או שנת רישיון, לפי העניין:
:: (1) מחצית הסכום שהוציא לפי הוראות סעיף קטן (ה) או (ו);
:: (2) ההפרש שבין הסכום השווה לשבעה עשר אחוזים מההוצאה השנתית המזערית של בעל הזיכיון או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין, לבין חלקו היחסי בסכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים, באותה שנת זיכיון - לעניין בעל זיכיון בערוץ 2, אם קיימים שני בעלי זיכיונות בערוץ האמור, או לבין סכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים באותה שנת זיכיון - לעניין בעל זיכיון בערוץ השלישי ולעניין בעל זיכיון בערוץ 2, אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ האמור או לבין סכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים באותה שנת רישיון - לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה.
: (ח) סכומי ההוצאה לפי סעיף זה יוצאו על ידי בעלי הזיכיונות בכל ערוץ וכן על ידי בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, בהתאם לכללים שקבעה המועצה.
: (ט) היקף השעות האמור [[פרט 5|בסעיף 5(ב)]] יקטן באופן יחסי בהתאם לסכום ההשקעה בסרטים ישראליים, המוכר לפי סעיף קטן (ד), כחלק מן ההוצאה שעל בעל הזיכיון או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין, להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית באותה שנת זיכיון או שנת רישיון, לפי העניין, כפי שתקבע המועצה.

@ 6. (תיקון: תשע״א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע״ח) : (((בוטל).))
@ 7. (תיקון: תשע״א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע״ח) : (((בוטל).))

@ 8. הצמדה (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע״ח)
: (א) הסכומים הנקובים [[בתוספת זו]] למעט הסכומים הנקובים [[פרט 5|בסעיפים 5(ג) עד (ה)]] [[פרט 5א|ו־5א]] יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית המדד, מן המדד שפורסם לחודש יוני 2003 עד למדד שפורסם לאחרונה לפני מועד העדכון.
: (א1) (((בוטל).))
: (ב) הסכומים הנקובים [[פרט 5|בסעיף 5(ג) ו-(ה)]], לעניין שנת הזיכיון התשיעית, יעודכנו ביום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.
: (ג) הסכומים הנקובים [[פרט 5|בסעיף 5(ד) ו-(ה)]], לעניין שנת הזיכיון העשירית, יעודכנו ביום כ&quot;ה בטבת התשע&quot;א (1 בינואר 2011), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.
: (ד) הסכומים הנקובים [[פרט 5א|בסעיף 5א]], יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לחודש נובמבר שלפני יום העדכון;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם לחודש ספטמבר 2009.

== תוספת שלישית (תיקון: תשע״ח) ==
==== ((([[סעיף 71ח(ג)(1)]]))) ====

@ 1. (תיקון: תשע&quot;ח-2)
: [[בתוספת זו]] –
:- ”בעל רישיון” – בעל רישיון זעיר ובעל רישיון זעיר ייעודי, כהגדרתם [[בסעיף 71ו]];
:- ”דירקטור בלתי תלוי” – דירקטור שאינו בעל עניין בחברה, נושא משרה בה או נושא משרה בבעל עניין בחברה, ואינו בן משפחה של בעל עניין או של נושא משרה כאמור, ובלבד שלא ימונה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא חבר כנסת, עובד המדינה, חבר המועצה, עובד הרשות או עובד של מורשה לשידורים או בעל ענין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים;
:: (2) הוא אינו אזרח ישראלי;
:: (3) הוא הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
:: (4) הוא פושט רגל;
:: (5) עיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כדירקטור בלתי תלוי;
:: (6) יש לו זיקה אישית, כלכלית או אחרת, לרבות כעובד, למורשה לשידורים, למי שהוא בעל עניין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים וכן למי שמחזיק במישרין בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה במורשה לשידורים כאמור; לעניין זה, &quot;מורשה לשידורים&quot; - לרבות בעל רישיון לשידורים לפי [[חוק התקשורת]];
:: (7) יש לו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה; לעניין סעיף זה, לא יראו בחברות במפלגה כשלעצמה זיקה אישית או פוליטית;
:: (8) הוא חבר בהנהלה פעילה של מפלגה;
:: (9) הוא קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בחוזה או בעסקה עם הרשות או עם מורשה לשידורים, או שהוא בעל עניין בתאגיד, לרבות שותפות, הקשור כאמור;
:- ”מערך חדשות” – מערך להפקת חדשות הכולל כתבים, שדרים ואמצעי סיקור;
:- ”נושא משרה” – כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ״ט–1999]];
:- ”עורך חדשות” – העורך ומנהל מערך החדשות של בעל הרישיון שמונה לפי [[פרט 3|סעיף 3]].

@ 2.
: בעל רישיון יקים מערך חדשות שיפעל באופן נפרד ועצמאי מהמערכת העסקית והשיווקית של הערוץ.

@ 3.
: הדירקטוריון של בעל הרישיון ימנה עורך חדשות בעל ניסיון בתחום התוכן החדשותי; מינוי עורך החדשות או העברתו מתפקידו ייעשו ברוב של 75 אחוזים לפחות מחברי הדירקטוריון של החברה ובהסכמת אחד לפחות מהדירקטורים שמונו בהתאם להוראות [[פרט 7|סעיף 7]].

@ 4.
: עורך החדשות ינהל את מערך החדשות באופן עצמאי ויפעל על פי שיקול דעתו המקצועי באשר לתוכן החדשות, לרבות קבלת החלטות בנושא תוכן חדשותי, בהתחשב בתקציבו.

@ 5.
: עורך החדשות יהיה מופקד בין השאר על נושאים אתיים בשידורי החדשות, המוסדרים בכללי האתיקה לפי חוק זה ובתקנון האתיקה של בעל הרישיון, אם קיים.

@ 6.
: עובדי מערך החדשות יהיו כפופים באופן ישיר לעורך החדשות והם לא יעסקו, בין במישרין ובין בעקיפין, בשיווק זמן אוויר המיועד לתשדירי פרסומת או בהפקתם של תשדירי פרסומת או מישדרי חסות המשודרים בכלל שידורי הערוץ או בנושא עסקי כלשהו בעבור בעל הרישיון.

@ 7.
: (א) בדירקטוריון של בעל רישיון ובוועדת משנה לענייני חדשות שימנה הדירקטוריון יהיו חברים לפחות שני דירקטורים כמפורט להלן:
:: (1) לעניין בעל רישיון זעיר ייעודי – שני דירקטורים בלתי תלויים שהאסיפה הכללית של בעל הרישיון תבחר, באישור המועצה;
:: (2) לעניין בעל רישיון זעיר שאינו בעל רישיון זעיר ייעודי – דירקטור אחד שתמנה המועצה בהתאם להוראות [[סעיפים 67(ב), (ג), (ה) ו־(ו)]], ודירקטור בלתי תלוי שתבחר האסיפה הכללית של בעל הרישיון, באישור המועצה.
: (ב) דירקטור בלתי תלוי יתמנה לתקופה של שלוש שנים, וניתן למנותו מחדש.
: (ג) דירקטור בלתי תלוי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התפטר בהודעה בכתב למועצה;
:: (2) הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
:: (3) התקיים בו סייג מהסייגים המנויים בהגדרה ”דירקטור בלתי תלוי”;
:: (4) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והאסיפה הכללית העבירה אותו מכהונתו בהודעה בכתב, באישור המועצה;
:: (5) בעל רישיון זעיר ייעודי שבו הוא מכהן היה לבעל רישיון זעיר, והמועצה מינתה דירקטור בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(2), וכן האסיפה הכללית החליטה להעבירו מתפקידו.

@ 8.
: הדירקטוריון ימנה ועדת משנה לענייני חדשות; ועדת המשנה לענייני חדשות תקיים ישיבה אחת לפחות בכל רבעון, או לעתים תכופות יותר בהתאם לצורכי בעל הרישיון, ותנהל פרוטוקולים של דיוניה.

@ 9.
: בשידורי בעל הרישיון תתקיים הבחנה ברורה בין שידורי החדשות ובין שאר השידורים.

@ 10.
: בתקנון החברה של בעל הרישיון ייכללו הוראות אלה:
: א. שידורי חדשות –
:: דירקטוריון החברה יעמוד על קיום הוראות הדין והרישיון, ובכלל זה בכל הנוגע לעצמאות שידורי החדשות בערוץ, ויפעל לקיים הפרדה מבנית בין בעלי המניות לאנשי התוכן של מערך החדשות;
:: דירקטוריון החברה ימנה עורך חדשות ומנהל מערך חדשות בעל ניסיון בתחום התוכן החדשותי (להלן – עורך החדשות) בהתאם להוראות סעיף קטן ב׳; עורך החדשות יפעל להבטחת עצמאות מערך החדשות ועובדיו, הכפופים לו באופן ישיר, בהפקה ובעריכה של החדשות, מהימנות שידורי החדשות ורמת ההפקה הנאותה שלהם ולשמירת כללי האתיקה לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990 (להלן – חוק הרשות השנייה);
:: עורך החדשות יקפיד על כך שבשידורי החדשות לא ישוקפו עמדותיהם של בעל הרישיון, מנהליו, בעלי מניותיו או עובדיו.
: ב. מינוי עורך החדשות או העברתו מתפקידו ייעשו ברוב של 75 אחוזים לפחות מחברי הדירקטוריון של החברה ובהסכמת אחד לפחות מהדירקטורים שמונו בהתאם להוראות [[חוק זה|סעיף 7 לתוספת השלישית לחוק הרשות השנייה]];
: ג. תקציב מערך החדשות –
:: להבטחתן של עצמאותו של מערך החדשות ועובדיו בהפקה ובעריכה של החדשות, מהימנות שידוריו ורמת ההפקה הנאותה שלהם, ישקיע בעל הרישיון תקציב שנתי נפרד וייעודי בכל שנה להפקה ולעריכה של החדשות;
:: התקציב ישמש את מערך החדשות בלבד;
:: בעל הרישיון יפעל להעברת תקציב החדשות למערך החדשות במועדים ובסכומים שייקבעו מראש;
:: מערך החדשות של בעל הרישיון יהיה עצמאי מבחינה כלכלית, באופן שפעילות מערך החדשות תנוהל, חשבונאית, בנפרד מפעילות שידורי הערוץ האחרים;
: ד. הדירקטוריון ימנה ועדת משנה לענייני חדשות; בדירקטוריון החברה ובוועדת משנה לענייני שידורי חדשות שימנה הדירקטוריון יכהנו הדירקטורים שמונו בהתאם להוראות [[חוק זה|סעיף 7 לתוספת השלישית לחוק הרשות השנייה]];
:: ועדת המשנה לענייני שידורי חדשות תקיים ישיבה אחת לפחות בכל רבעון ותנהל פרוטוקולים של דיוניה.

&lt;חתימות&gt;
* יצחק שמיר, ראש הממשלה
* גד יעקבי, שר התקשורת
* חיים הרצוג, נשיא המדינה</text>
      <sha1>3gsgs3cxh1w7io0wi2o6ophwh0r8m1y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק חופשה שנתית</title>
    <ns>116</ns>
    <id>284195</id>
    <revision>
      <id>3037789</id>
      <parentid>2963231</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T07:19:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון מס' 17</comment>
      <origin>3037789</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31584" sha1="awyripo401g523yb6h1ili134433pl3" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק חופשה שנתית, תשי&quot;א-1951

&lt;מאגר 2000658 תיקון 568456 תקן 147376 קוד a163Y00000DuCqVQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;א, 234|חוק חופשה שנתית|1:208368)); ((תשי&quot;ז, 134|תיקון|3:208370)); ((תשכ&quot;ה, 214|תיקון מס' 2|5:208369)); ((תשכ&quot;ז, 100|תיקון מס' 3|6:208371)); ((תשכ&quot;ט, 78|חוק בית הדין לעבודה|6:211655)); ((תשל&quot;ו, 96|תיקון מס' 2 לחוק שירות עבודה בשעת חירום|8:209575)); ((תש&quot;ן, 151|תיקון מס' 18 לחוק בית הדין לעבודה|12:210695)); ((תשס&quot;ב, 95|תיקון מס' 7|15:300447)); ((תשס&quot;ה, 224|תיקון מס' 8|16:301000)); ((תשס&quot;ז, 10|תיקון מס' 9|17:299996)); ((תשס&quot;ח, 514|חוק שירות המילואים|17:300745)); ((תש&quot;ע, 510|תיקון מס' 11|18:301032)); ((תשע&quot;ג, 205|תיקון מס' 12|19:301540)); ((תשע&quot;ד, 575|תיקון מס' 13|19:303808)), ((603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)); ((תשע&quot;ו, 574|תיקון מס' 15 והוראת שעה|20:321785)), ((1093|תיקון מס' 55 לחוק עבודת נשים|20:347844)); ((תשפ&quot;ו, 820|תיקון מס' 17|25:14184843)).

__TOC__

== פרק ראשון: מבוא ==

@ 1. פירושים (תיקון: תשס&quot;ה)
: בחוק זה -
:- &quot;החופשה&quot; פירושו - חופשה שנתית המגיעה לעובד על פי חוק זה;
:- &quot;מפקח עבודה&quot; פירושו - מפקח, כמשמעותו [[סעיף 2 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה|בפקודת מחלקת העבודה, 1943]];
:- &quot;עובד בשכר&quot; פירושו - עובד שגמול עבודתו, כולו או חלקו, משתלם שלא על בסיס של חודש או תקופה ארוכה מזו;
:- &quot;קרן חופשה&quot; פירושה - קרן חופשה ששר העבודה הקימה או הסמיכה על פי [[סעיף 18]];
:- &quot;שנת עבודה&quot; פירושו - פרק זמן של שנים עשר חודש, שתחילתו אחד בינואר של כל שנה.

== פרק שני: החופשה ==

@ 2. הזכות לחופשה
: כל עובד זכאי לחופשה שתינתן לפי הוראות חוק זה.

@ 3. אורך החופשה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ז, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ו)
: (א) אורך החופשה לכל שנת עבודה אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד הוא:
:: (1) בעד כל אחת מ־5 השנים הראשונות - 16 יום;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) בעד השנה השישית - 18 יום;
:: (4) בעד השנה השביעית - 21 יום;
:: (5) בעד השנה השמינית ואילך - יום נוסף לכל שנת עבודה עד לחופשה של 28 יום;
:: אך שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, לעבודה מסויימת חופשה ארוכה מזו, אם ראה צורך בכך מטעמים שבבריאות העובד או שבנסיבות העבודה; בימי החופשה לא ייכלל אלא מנוחה שבועית אחת לכל שבעה ימי חופשה.
:: ((פורסמו [[תקנות חופשה שנתית (חופשה מוארכת), תשכ&quot;ד-1963]].))
: (ב) היה הקשר המשפטי שבין העובד ובין המעסיק קיים כל שנת העבודה, והעובד עבד באותה שנה -
:: (1) לפחות 200 ימים - יהיה מספר ימי החופשה כאמור בסעיף קטן (א);
:: (2) פחות מ-200 ימים - יהיה מספר ימי החופשה חלק יחסי ממספר הימים שלפי סעיף קטן (א), כיחס מספר ימי העבודה בפועל אל המספר 200; חלק של יום חופשה לא יובא במנין.
: (ג) היה הקשר המשפטי שבין העובד ובין המעסיק קיים בחלק משנת העבודה, והעובד עבד בתוך אותו חלק שנה -
:: (1) לפחות 240 ימים - יהיה מספר ימי החופשה כאמור בסעיף קטן (א);
:: (2) פחות מ-240 ימים - יהיה מספר ימי החופשה חלק יחסי ממספר הימים שלפי סעיף קטן (א), כיחס מספר ימי העבודה בפועל אל המספר 240; חלק של יום חופשה לא יובא במנין.

@ 4. עובד זמני בשכר (תיקון: תשל&quot;ו, תשס&quot;ח, תשע&quot;ד-2)
: (א) [[סעיף 3]] אינו חל על עובד בשכר שעבד פחות מ-75 ימים רצופים, אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד, בין בשנת עבודה אחת ובין בשתי שנות עבודה רצופות. לעובד כאמור תשולם תמורת חופשה, כמפורש [[בפרק השלישי]].
: (ב) לענין סעיף קטן (א) רואים ימי עבודה כרצופים, אפילו חלה הפסקה בעבודה מחמת -
:: (1) שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]];
:: (2) יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג, וכן אחד במאי;
:: (3) חופשה על פי חוק זה וכל חופשה או פגרה שניתנה לעובד על פי חוק או בהסכמת המעסיק, בין בשכר ובין שלא בשכר;
:: (4) שביתה או השבתה;
:: (5) תאונה או מחלה;
:: (6) ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;
:: (7) הפסקה ארעית ללא הפסקת יחסי עבודה;
:: (8) אימון לשירות עבודה לפי [[חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ&quot;ז-1967]].

@ 5. חישוב ימי החופשה (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ו-2)
: (א) ואלה הימים שלא יובאו במנין ימי החופשה;
:: (1) הימים בהם שירת העובד שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]];
:: (2) ימי חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג - להוציא ימי המנוחה השבועית;
:: (3) ימי תקופת לידה והורות;
:: (4) הימים שבהם אין העובד מסוגל לעבוד מחמת תאונה או מחלה;
:: (5) ימי אבל במשפחה, שמטעמי דת או נוהג אין העובד עובד בהם;
:: (6) ימי שביתה או השבתה;
:: (7) ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, אלא אם עלו על ארבעה עשר ובמידה שעלו.
: (ב) חלו ימים מן האמורים בסעיף קטן (א) בימי החופשה, יראו את החופשה כנפסקת לאותם הימים, ויש להשלימה ככל האפשר תוך אותה שנת עבודה.

@ 6. מועד החופשה (תיקון: תשס&quot;ב, תש&quot;ע, תשע&quot;ד-2)
: (א) החופשה תינתן בחודש האחרון של שנת העבודה שבעדה היא ניתנת, או במשך שנת העבודה שלאחריה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי עובד לקחת יום אחד מן החופשה במהלך שנת העבודה שבעדה היא ניתנת במועד שיבחר ויום אחד נוסף באחד מהימים המנויים [[בתוספת]], ואולם אין ברשימת הימים כאמור כדי לפגוע בהוראות [[סעיף 5]], ובלבד שהודיע על כך למעסיקו 30 ימים מראש לפחות.
: (ג) שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, בצו, להוסיף על רשימת הימים המנויים [[בתוספת]].

@ 7. צבירת החופשה (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: (א) אין החופשה ניתנת לצבירה; ואולם רשאי העובד בהסכמת המעסיק, לקחת רק שבעה ימי חופשה לפחות ולצרף את היתרה לחופשה שתינתן בשתי שנות העבודה הבאות.
: (ב) שר העבודה רשאי, בתקנות, לאסור צבירת חופשה אם, לדעתו, בריאות העובד או הנסיבות בהן העבודה נעשית מחייבים כי כל החופשה תינתן לעובד מדי שנה בשנה.
:: ((פורסמו [[תקנות חופשה שנתית (חופשה מוארכת), תשכ&quot;ד-1963]].))

@ 8. רציפות החופשה (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: החופשה תהיה רצופה, אלא שבהסכמת העובד והמעסיק ובאישור ועד העובדים במקום, אם ישנו, אפשר לחלקה, ובלבד, שפרק אחד ממנה יהיה לפחות שבעה ימים.

@ 9. תחילת החופשה (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: (א) תאריך תחילת החופשה ייקבע לפחות ארבעה עשר יום מראש, ומשנקבע התאריך, ירשום אותו המעסיק בפנקס המתנהל על פי [[סעיף 26]], אם הוא חייב לנהל פנקס כזה.
: (ב) סעיף זה אינו חל על חלקי חופשה של פחות משבעה ימים.

== פרק שלישי: תשלומים ==

@ 10. דמי החופשה (תיקון: תשכ&quot;ז, תשע&quot;ד-2)
: (א) המעסיק חייב לשלם לעובד בעד ימי החופשה דמי חופשה בסכום השווה לשכרו הרגיל.
: (ב) השכר הרגיל לענין סעיף זה הוא -
:: (1) לגבי עובד שגמול עבודתו, כולו או חלקו, משתלם על בסיס של חודש או תקופה ארוכה מזו - שכר העבודה שהעובד היה מקבל בעד אותו פרק זמן אילו לא יצא לחופשה והוסיף לעבוד;
:: (2) לגבי עובד בשכר - שכר העבודה היומי הממוצע כפול במספר ימי החופשה; שכר העבודה היומי הממוצע הוא הסכום היוצא מחילוק שכר רבע השנה שקדמה לחופשה למספר תשעים; היו ברבע השנה כאמור חדשי עבודה לא-מלאה, יחושב השכר היומי הממוצע לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר שבשנים עשר החדשים שקדמו לחופשה, הכל לפי בחירת העובד.
: (ג) שכר עבודה לענין סעיף (ב) הוא כל תמורה, בכסף או בשווה כסף, המשתלמת לעובד על ידי המעסיק בעד שעות העבודה הרגילות, זולת אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי שאושר לענין זה על ידי שר העבודה. סכום המשתלם לעובד לכיסוי הוצאות מיוחדות שאינן קיימות בעת החופשה, אין רואים אותו כחלק משכר העבודה.

@ 11. המועד לתשלום דמי החופשה
: דמי החופשה ישולמו לכל המאוחר ביום שבו היו משלמים לעובד את שכרו, אילו לא יצא לחופשה והוסיף לעבוד; אך אם העובד יצא לחופשה של שבעה ימים לפחות, ודרש להקדים את תשלום דמי החופשה - ישולמו לכל המאוחר שני ימים לפני תחילת החופשה.

@ 12. איבוד הזכות לדמי חופשה (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: עובד לא יעבוד בשכר בימי חופשתו, ואם עבד עבודה סדירה בשכר, איבד את זכותו לדמי חופשה; ואם כבר שולמו, רשאי המעסיק לנכותם משכר העבודה שישולם לעובד, או לגבותם בכל דרך בה גובים חוב אזרחי.

@ 13. פדיון חופשה (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: חדל עובד לעבוד לפני שניתנה לו החופשה המגיעה לו עד ליום שבו חדל לעבוד, ישלם המעסיק פדיון חופשה בסכום השווה לדמי החופשה שהיו משתלמים לעובד אילו יצא לחופשה ביום שבו חדל לעבוד.

@ 14. חישוב השכר הרגיל, חילוקי דעות בדבר תשלומים (תיקון: תשכ&quot;ט)
: (א) שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, הוראות משלימות בדבר חישוב השכר הרגיל לענין [[סעיף 10]].
: (ב) התעוררו חילוקי דעות בדבר דרך חישובם של דמי החופשה, או של פדיון החופשה, או בקשר [[לסעיף 12]], יכריע בית דין אזורי כמשמעותו [[בחוק בית הדין לעבודה, תשכ&quot;ט-1969]].

@ 15. תשלום תמורת חופשה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשע&quot;ד-2)
: (א) עובד בשכר העובד אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד לפחות יום אחד אך פחות מ-75 ימים רצופים כאמור [[בסעיף 4]], בין בשנת עבודה אחת ובין בשתי שנות עבודה רצופות, ואין ביניהם חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה רצופה העולה על 74 ימים - ישלם בעדו המעסיק תמורת חופשה 4% לפחות משכר העבודה.
: (ב) תמורת החופשה תשולם לקרן החופשה של ענף העבודה שבו עבד העובד או בכל דרך אחרת שנקבעה בתקנות.
: (ג) היתה תמורת החופשה משתלמת לקרן החופשה, חייב המעסיק לשלמה בתחילת החודש שלאחר חודש העבודה, לפי שכר העבודה המשתלם בחודש שלפניו לעובדים כאמור בסעיף קטן (א); המשיך העובד לעבוד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה מעל ל-74 ימים רצופים, ישלם לו המעסיק את דמי החופשה, או פדיון חופשה, הכל לפי הענין, וקרן החופשה תחזיר למעסיק, לפי בקשתו, את הסכומים שהעביר לה בשל אותו עובד; שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות את המועדים והסדרים להחזרת הסכומים על ידי קרן החופשה, כאמור.
: (ד) תמורת החופשה ששולמה לקרן חופשה תימסר לעובד לפי הוראות תקנון הקרן, ותמורת החופשה ששולמה בדרך אחרת תימסר לעובד בדרך שתיקבע בתקנות.
: (ה) קרן החופשה רשאית - בהסכמת העובדים שתינתן בהסכם קיבוצי, בחוזה עבודה או בדרך אחרת שתיקבע - לבוא לידי הסכם עם המעסיק בדבר תשלום דמי החופשה לקרן גם בעד עובדים שעבדו אצלו מעל ל-75 ימים.
: ((פורסמו [[תקנות חופשה שנתית (דרך אחרת לתשלום תמורת חופשה), תשל&quot;א-1971]].))

@ 16. זכות לתבוע תמורת חופשה (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: תמורת חופשה שמעסיק חייב לשלמה, יראוה כחוב המגיע ממנו לקרן החופשה או למי שיש לשלמה בהתאם לתקנות.

@ 17. דין התשלומים
: דמי חופשה, פדיון חופשה ותמורת חופשה, דינם לכל דבר כדין שכר עבודה.

== פרק רביעי: קרנות חופשה ==

@ 18. הקמה או הסמכה
: (א) שר העבודה רשאי להקים קרן חופשה, וכן רשאי הוא להסמיך קרן חופשה בתנאים שימצא לנכון, אם נוכח כי יש בה ערובה מספקת לשימוש יעיל בתמורת החופשה לנופש ולהבראה.
: (ב) לא יקים ולא יסמיך שר העבודה יותר מקרן חופשה אחת לענף עבודה אחד.
: (ג) קרן החופשה תתנהל על ידי העובדים כפי שייקבע בתקנות.

@ 19. פיקוח
: קרן חופשה תהיה נתונה לפיקוח שר העבודה, בהתאם לתקנות.

@ 20. גוף מאוגד
: קרן חופשה היא גוף מאוגד, ורשאית היא להתקשר בחוזים ולהיות צד בכל הליך משפטי ובכל משא ומתן אחר.

@ 21. התקנון
: שר העבודה יקבע תקנון לדוגמה לקרנות חופשה ואותו תקנון, בשינויים שיאושרו על ידיו, יהיה לתקנון של קרן חופשה, והקרן תפעל לפיו; התקנון לדוגמה יפורסם ברשומות.
: ((פורסם [[תקנון לדוגמה לקרן חופשה]] (ק&quot;ת תשי&quot;א, 1613 [0204]).))

@ 22. דרכי הפעולה
: שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דרך יסודה של קרן חופשה, דרך פעולתה, הנהלת חשבונותיה, הגשת דינים וחשבונות ופרסומם, דרכי הפיקוח עליה, ואופן השקעת כספים והשימוש בעודפים לשם נופש והבראה, וכן בדבר הקמתן של ועדות בקורת, הרכבן ודרכי פעולתן.
: ((פורסמו [[תקנות חופשה שנתית (קרנות חופשה), תשי&quot;א-1951]].))
: ((פורסמו [[תקנות חופשה שנתית (שימוש בכספי קרן חופשה), תשכ&quot;ד-1964]].))

@ 23. ביטול הסמכה או פירוק
: (א) שר העבודה רשאי לבטל את הסמכתה של קרן חופשה, או לפרק קרן חופשה שהוקמה על ידיו, בכל אחד משלושה אלה:
:: (1) אין הקרן מקיימת את התנאים שנקבעו להסמכתה;
:: (2) אין הקרן ממלאה אחרי תקנות שהותקנו לפי חוק זה;
:: (3) הביטול או הפירוק רצוי, לדעת שר העבודה, לטובת האנשים שלהם משתלמת תמורת חופשה.
: (ב) ביטל שר העבודה את הסמכתה של קרן חופשה, או פירק קרן חופשה, יודיע בצו, למי ובאיזה תנאים יעברו כספי הקרן. ניתן הצו, יוקנו כספי הקרן למי שהועברו אליו לפי הצו, ולאיש זולתו לא תהיה שליטה עליהם.
:: ((פורסמה [[החלטה בדבר חלוקת יתרות הכספים בקרן חופשה לפועלי הבניין ועבודות ציבוריות]] (י&quot;פ תשס&quot;ח, 2360 [5786]).))
:: ((פורסם [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה כללית &quot;מבטחים&quot;), התשע&quot;ז-2017]] (ק&quot;ת תשע&quot;ז, 808 [7786]).))
:: ((פורסם [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה לעובדים בחקלאות), התשע&quot;ז-2017]] (ק&quot;ת תשע&quot;ז, 808 [7786]).))

@ 24. פרסום הודעות
: הודעה על הקמת קרן חופשה או הסמכתה, וכן הודעה על פירוק קרן חופשה או על ביטול הסמכה, תפורסם ברשומות.
: ((פורסמו הודעות על קרנות החופשה הבאות: [[החלטה בדבר חלוקת יתרות הכספים בקרן חופשה לפועלי הבניין ועבודות ציבוריות|&lt;s&gt;קרן חופשה לעובדי בנין ועבודות ציבוריות&lt;/s&gt;]] (הסמכה: י&quot;פ תשי&quot;ב, 32 [0194]; ביטול הסמכה: (לא פורסם); העברת כספים: י&quot;פ תשס&quot;ח, 2360 [5786]), [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה לעובדים בחקלאות)|&lt;s&gt;קרן חופשה לעובדים בחקלאות&lt;/s&gt;]] (הסמכה: י&quot;פ תשי&quot;ב, 32 [0194]; ביטול הסמכה: י&quot;פ תשע&quot;ז, 3651 [7451]; העברת כספים: ק&quot;ת תשע&quot;ז, 808 [7786]); [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה כללית &quot;מבטחים&quot;)|&lt;s&gt;קרן חופשה כללית &quot;מבטחים&quot;&lt;/s&gt;]] (הסמכה: י&quot;פ תשי&quot;ב, 32 [0194]; ביטול הסמכה: י&quot;פ תשע&quot;ז, 3650 [7451]; העברת כספים: ק&quot;ת תשע&quot;ז, 808 [7786]); &quot;קרן חופשה כללית - יובלים&quot; שבניהול יובלים - ניהול קופות גמל וקרן השתלמות 1996 בע&quot;מ (הסמכה: י&quot;פ תשנ&quot;ט, 4639 [4781]).))

@ 25. רושם קרנות חופשה
: (א) שר העבודה ימנה אדם להיות רושם קרנות חופשה; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
: (ב) שר העבודה רשאי להעביר לרושם קרנות החופשה את הסמכויות הנתונות לו על פי [[פרק זה]], חוץ מהסמכויות להתקין תקנות, לפרק קרן חופשה או לבטל את הסמכתה; הודעה על העברת סמכויות תפורסם ברשומות.

== פרק חמישי: ביצוע וענשים ==

@ 26. פנקס חופשה (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: (א) מעסיק חייב לנהל פנקס חופשה שבו יירשמו ביחס לכל עובד הפרטים שייקבעו בתקנות.
: (ב) שר העבודה יקבע, בהודעה שתפורסם ברשומות, את סוגי המעסיקים שעליהם יחול סעיף זה.
: (ג) בהודעה על פי סעיף קטן (ב) רשאי שר העבודה לקבוע שפנקס החופשה יהיה חלק מפנקס אחר שהמעסיק חייב לנהלו על פי חוק ששר העבודה ממונה על ביצועו.
: ((פורסמו [[תקנות חופשה שנתית (פנקס חופשה), תשי&quot;ז-1957]].))
: ((פורסמה [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס חופשה]] (י&quot;פ תשי&quot;ז, 973 [0541]).))

@ 27. סמכויות מפקח עבודה
: (א) סמכויותיו של מפקח עבודה, ביחס לכל מקום שיש לו יסוד להניח כי עובד בו עובד, הן כסמכויותיו של מפקח לפי [[סעיף 3 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה|סעיף 4(1) לפקודת מחלקת העבודה, 1943]].
: (ב) מפקח עבודה רשאי לחקור, בכל ענין הנוגע לחוק זה, כל אדם הנמצא במקום שאליו בא מפקח העבודה בתוקף סמכויותיו לפי סעיף קטן (א); אך לא יידרש אדם ליתן תשובה או עדות העלולה לגלגל עליו אשמה פלילית.
:: מפקח עבודה רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר.
: (ג) דין פרוטוקול שנרשם בהתאם לסעיף קטן (ב) כדין הודעה שנרשמה בהתאם [[לסעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], [[-|והסעיפים 3]] [[-|ו-4 לאותה פקודה]] חלים עליו.

@ 28. עבירות ועונשים (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: (א) מעסיק שעבר אחת העבירות האלה -
:: (1) לא נתן לעובדו חופשה לפי חוק זה;
:: (2) לא שילם, בלי צידוק מספיק ותוך זמן המתקבל על הדעת, דמי חופשה, פדיון חופשה או תמורת חופשה לפי חוק זה,
:: דינו - קנס חמישים לירות ביחס לכל עובד שלגביו נעברה העבירה.
: (ב) אדם שעבר אחת העבירות האלה -
:: (1) הפריע למפקח עבודה להשתמש בסמכויותיו;
:: (2) סירב להשיב למפקח עבודה על שאלה שהוא חייב להשיב עליה;
:: (3) לא ניהל פנקס חופשה לפי [[סעיף 26]];
:: (4) לא רשם את הפרטים שיש לרשמם בפנקס חופשה או רשם פרטים לא נכונים או לא מלאים;
:: (5) עבר על תקנות שהתקין שר העבודה על פי חוק זה,
:: דינו - קנס עד חמישים לירות.

@ 29. אחריות של חבר הנהלה ושל מנהלים
: חברה, אגודה שיתופית או כל חבר אנשים אחר שלא נתן לעובד חופשה לפי חוק זה או שלא שילם, בלי צידוק מספיק ותוך זמן המתקבל על הדעת, דמי חופשה, פדיון חופשה או תמורת חופשה, רואים כאשם לעבירה גם כל חבר הנהלה, מנהל או פקיד של אותו חבר אנשים, ואפשר להביאו לדין ולהענישו כאילו עבר הוא את העבירה, אם לא הוכיח אחד משני אלה:
: (א) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;
: (ב) שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שהוראות חוק זה בקשר לעבירה הנידונה יקוימו.

@ 30. חיוב תשלום (תיקון: תש&quot;ן)
: (א) במשפט שבו נאשם אדם בעבירה על פי [[סעיף 28(א)(1)]], הזכות בידי העובד לטעון ולחקור עדים, ורשאי בית המשפט או בית דין לעבודה, לפי בקשת העובד, לחייב את הנאשם לשלם לעובד סכום השווה לדמי חופשה שהיו משתלמים לו אילו ניתנה החופשה בסוף שנת העבודה שאחרי שנת העבודה שבעדה הגיעה החופשה.
: (ב) במשפט שבו נאשם אדם בעבירה על פי [[סעיף 28(א)(2)]], הזכות בידי העובד או בידי מי שיש לשלם לו את תמורת החופשה, הכל לפי הענין, לטעון ולחקור עדים, ורשאי בית המשפט או בית דין לעבודה, לפי בקשת העובד או לפי בקשת מי שיש לשלם לו את תמורת החופשה, לחייב את הנאשם לשלם את דמי החופשה, פדיון החופשה או את תמורת החופשה, שהנאשם היה חייב לשלם ולא עשה כן.
: (ג) החלטת בית המשפט או בית דין לעבודה המחייבת את הנאשם בתשלום, כאמור בסעיף קטן (א) או בסעיף קטן (ב), דינה, בכל הנוגע להוצאה לפועל, כדין פסק דין סופי של בית משפט מוסמך, לטובת העובד או לטובת מי שיש לשלם לו את תמורת החופשה, הכל לפי הענין.

@ 31. התישנות
: תקופת ההתישנות לכל תביעה על פי חוק זה, בין אזרחית ובין פלילית, היא שלוש שנים.

@ 32. חופשה בשעת חירום (תיקון: תשס&quot;ז)
: בשעה שלדעת שר העבודה צרכי ההספקה במדינה מחייבים זאת, רשאי שר העבודה, בצו כללי או מיוחד, לדחות את מועד החופשה, לגבי כל העובדים או לגבי סוג מסויים של עובדים; נתן שר העבודה צו כאמור, יקבע הוא מתוך איזה מועד תינתן החופשה או באיזו דרך יפצו את העובד על החופשה.

@ 33. דין עובדי המדינה
: לענין חוק זה דין עובד המדינה כדין כל עובד אחר.

@ 34. חבורת עובדים
: בחבורת עובדים, בין שהיא גוף מאוגד ובין שאינה גוף מאוגד, רואים את כל אחד מבני החבורה כעובדו של האדם שמסר לחבורה את העבודה, אם היו רואים אותו כך אילו היה קיים קשר ישיר בינו ובין כל אחד מבני החבורה; ואת כל אחד מבני החבורה כאמור רואים כעובד בשכר שעבד פחות מ-75 ימים רצופים ושבעדו יש לשלם תמורת חופשה לפי [[סעיף 15]].

@ 35. אי-חלות (תיקון: תשי&quot;ז, תשע&quot;ד-2)
: (א) חוק זה אינו חל על -
:: (1) עובד בחקלאות המקבל את כל גמול עבודתו בחלק מהיבול, בשירותים או בשווה כסף;
:: (2) (((בוטלה);))
:: (3) עובד ארעי בעבודה שאינה לצורך עסקי המעסיק או מקצועו.
: (ב) שר העבודה רשאי להתקין תקנות המפרשות מה הן עבודות ארעיות לצורך סעיף קטן (א)(3).

@ 36. ביצוע ותקנות
: שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
: ((פורסמו [[תקנות חופשה שנתית (הצגת תמצית החוק), תשי&quot;ט-1958]].))

@ 37. חובת התיעצות
: שר העבודה לא יתקין תקנות, להוציא תקנות על פי [[סעיף 26(א)]], ולא ישתמש בסמכויותיו לפי [[הסעיפים 18(א)]], [[21]], [[23(א)]], [[26(ב)]] [[ו-32]], אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים וכן עם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת שר העבודה הם רפרזנטטיביים ונוגעים בדבר.

@ 38. שמירת זכויות
: חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קולקטיבי, חוזה עבודה או נוהג.

@ 39. תחילת תוקף
: תקפו של חוק זה הוא מיום א' בתשרי תשי&quot;ב (1 באוקטובר 1951).

== תוספת (תיקון: תש&quot;ע) ==
==== ((([[סעיף 6]]))) ====

@ 1. : צום גדליה; ערב יום הכיפורים; ערב חג הסוכות; הושענא רבה; צום עשרה בטבת (יום הקדיש הכללי); תענית אסתר; פורים; שושן פורים; ערב חג הפסח; ערב שביעי של פסח; חג המימונה; ל&quot;ג בעומר; ערב חג השבועות; צום י&quot;ז בתמוז; צום תשעה באב; ערב ראש השנה.
@ 1א. (תיקון: תשע&quot;ג) : יום קורבן זבח פסח; חג הפסח; שביעי של פסח (חג המצות); חג השבועות; מועד החודש השביעי; יום הכיפורים; חג הסוכות; שמיני עצרת - כל אלה, במועדים שבהם הם נחגגים על ידי בני העדה השומרונית.
@ 2. : ערב חג המולד; ערב ראשית השנה; ערב חג ההתגלות; ערב חג הפסחא; יום הבשורה; ערב עליית ישו השמיימה; ערב חג השבועות.
@ 3. : ערב ראש השנה ההג'רית; ערב יום הולדת הנביא; עליית הנביא השמיימה (לילת אלאסרא ואלמעראג'); ערב חג הפסקת הצום (ערב עיד אלפיטר); ערב חג הקורבן (ערב עיד אלאדחא).
@ 4. : ערב חג אלח'דר (אליהו הנביא); ערב חג הנביא שועייב (יתרו); ערב חג הנביא סבלאן; ערב חג הקורבן (ערב עיד אלאדחא).
@ 5. : יום הזיכרון לעדה הצ'רקסית.
@ 6. : חג הסיגד.
@ 7. : יום האישה הבין-לאומי; יום הזיכרון לשואה ולגבורה; יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה וטרור (ערב יום העצמאות); יום ירושלים; אחד במאי; יום הניצחון על גרמניה הנאצית; יום פטירת הרצל; ראש השנה האזרחית.
@ 8. (תיקון: תשע&quot;ד) : יום האזכרה הפרטית של חלל מערכות ישראל או של מי שנפטר כתוצאה מפגיעת איבה - לגבי קרוב משפחתו של מי מהם; לעניין זה, &quot;קרוב משפחה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 4א לחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ&quot;ג-1963]], או [[בסעיף 7ה לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]], לפי העניין.
@ 9. (תיקון: תשפ&quot;ו) : יום האזכרה של אדם שנפטר - לגבי קרוב משפחתו; לעניין זה, &quot;קרוב משפחה&quot; - הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ח בסיון תשי&quot;א (2 ביולי 1951).
&lt;חתימות&gt;
* דוד בן גוריון, ראש הממשלה
* גולדה מאירסון, שרת העבודה
* חיים ווייצמן, נשיא המדינה</text>
      <sha1>awyripo401g523yb6h1ili134433pl3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק חופשה שנתית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>284196</id>
    <revision>
      <id>3037796</id>
      <parentid>2963241</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T07:30:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3037789] תיקון מס' 17</comment>
      <origin>3037796</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="39365" sha1="lr02hspr4xfc2a13a6frm29ls9qtawy" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק חופשה שנתית, תשי״א–1951}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000658}} {{ח:תיבה|ס״ח תשי״א, 234|חוק חופשה שנתית|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208368.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 134|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208370.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 214|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208369.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 100|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208371.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 78|חוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_211655.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 96|תיקון מס׳ 2 לחוק שירות עבודה בשעת חירום|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209575.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 151|תיקון מס׳ 18 לחוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210695.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 95|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300447.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 224|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301000.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 10|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299996.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 514|חוק שירות המילואים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300745.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 510|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301032.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 205|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301540.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 575|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303808.pdf}}, {{ח:תיבה|603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306572.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 574|תיקון מס׳ 15 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321785.pdf}}, {{ח:תיבה|1093|תיקון מס׳ 55 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347844.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 820|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14184843.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: מבוא}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: החופשה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: תשלומים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: קרנות חופשה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: ביצוע וענשים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: מבוא}}

{{ח:סעיף|1|פירושים|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החופשה“ פירושו – חופשה שנתית המגיעה לעובד על פי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח עבודה“ פירושו – מפקח, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 2|בפקודת מחלקת העבודה, 1943}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד בשכר“ פירושו – עובד שגמול עבודתו, כולו או חלקו, משתלם שלא על בסיס של חודש או תקופה ארוכה מזו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן חופשה“ פירושה – קרן חופשה ששר העבודה הקימה או הסמיכה על פי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת עבודה“ פירושו – פרק זמן של שנים עשר חודש, שתחילתו אחד בינואר של כל שנה.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: החופשה}}

{{ח:סעיף|2|הזכות לחופשה}}
{{ח:ת}} כל עובד זכאי לחופשה שתינתן לפי הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|3|אורך החופשה|תיקון: תשכ״ה, תשכ״ז, תשע״ד־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} אורך החופשה לכל שנת עבודה אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד הוא:
{{ח:תתת|(1)}} בעד כל אחת מ־5 השנים הראשונות – 16 יום;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} בעד השנה השישית – 18 יום;
{{ח:תתת|(4)}} בעד השנה השביעית – 21 יום;
{{ח:תתת|(5)}} בעד השנה השמינית ואילך – יום נוסף לכל שנת עבודה עד לחופשה של 28 יום;
{{ח:תת}} אך שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, לעבודה מסויימת חופשה ארוכה מזו, אם ראה צורך בכך מטעמים שבבריאות העובד או שבנסיבות העבודה; בימי החופשה לא ייכלל אלא מנוחה שבועית אחת לכל שבעה ימי חופשה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות חופשה שנתית (חופשה מוארכת)|תקנות חופשה שנתית (חופשה מוארכת), תשכ״ד–1963}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} היה הקשר המשפטי שבין העובד ובין המעסיק קיים כל שנת העבודה, והעובד עבד באותה שנה –
{{ח:תתת|(1)}} לפחות 200 ימים – יהיה מספר ימי החופשה כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} פחות מ־200 ימים – יהיה מספר ימי החופשה חלק יחסי ממספר הימים שלפי סעיף קטן (א), כיחס מספר ימי העבודה בפועל אל המספר 200; חלק של יום חופשה לא יובא במנין.
{{ח:תת|(ג)}} היה הקשר המשפטי שבין העובד ובין המעסיק קיים בחלק משנת העבודה, והעובד עבד בתוך אותו חלק שנה –
{{ח:תתת|(1)}} לפחות 240 ימים – יהיה מספר ימי החופשה כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} פחות מ־240 ימים – יהיה מספר ימי החופשה חלק יחסי ממספר הימים שלפי סעיף קטן (א), כיחס מספר ימי העבודה בפועל אל המספר 240; חלק של יום חופשה לא יובא במנין.

{{ח:סעיף|4|עובד זמני בשכר|תיקון: תשל״ו, תשס״ח, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} אינו חל על עובד בשכר שעבד פחות מ־75 ימים רצופים, אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד, בין בשנת עבודה אחת ובין בשתי שנות עבודה רצופות. לעובד כאמור תשולם תמורת חופשה, כמפורש {{ח:פנימי|פרק 3|בפרק השלישי}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א) רואים ימי עבודה כרצופים, אפילו חלה הפסקה בעבודה מחמת –
{{ח:תתת|(1)}} שירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}};
{{ח:תתת|(2)}} יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג, וכן אחד במאי;
{{ח:תתת|(3)}} חופשה על פי חוק זה וכל חופשה או פגרה שניתנה לעובד על פי חוק או בהסכמת המעסיק, בין בשכר ובין שלא בשכר;
{{ח:תתת|(4)}} שביתה או השבתה;
{{ח:תתת|(5)}} תאונה או מחלה;
{{ח:תתת|(6)}} ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;
{{ח:תתת|(7)}} הפסקה ארעית ללא הפסקת יחסי עבודה;
{{ח:תתת|(8)}} אימון לשירות עבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום|חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ״ז–1967}}.

{{ח:סעיף|5|חישוב ימי החופשה|תיקון: תשס״ח, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה הימים שלא יובאו במנין ימי החופשה;
{{ח:תתת|(1)}} הימים בהם שירת העובד שירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}};
{{ח:תתת|(2)}} ימי חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג – להוציא ימי המנוחה השבועית;
{{ח:תתת|(3)}} ימי תקופת לידה והורות;
{{ח:תתת|(4)}} הימים שבהם אין העובד מסוגל לעבוד מחמת תאונה או מחלה;
{{ח:תתת|(5)}} ימי אבל במשפחה, שמטעמי דת או נוהג אין העובד עובד בהם;
{{ח:תתת|(6)}} ימי שביתה או השבתה;
{{ח:תתת|(7)}} ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, אלא אם עלו על ארבעה עשר ובמידה שעלו.
{{ח:תת|(ב)}} חלו ימים מן האמורים בסעיף קטן (א) בימי החופשה, יראו את החופשה כנפסקת לאותם הימים, ויש להשלימה ככל האפשר תוך אותה שנת עבודה.

{{ח:סעיף|6|מועד החופשה|תיקון: תשס״ב, תש״ע, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} החופשה תינתן בחודש האחרון של שנת העבודה שבעדה היא ניתנת, או במשך שנת העבודה שלאחריה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי עובד לקחת יום אחד מן החופשה במהלך שנת העבודה שבעדה היא ניתנת במועד שיבחר ויום אחד נוסף באחד מהימים המנויים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, ואולם אין ברשימת הימים כאמור כדי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, ובלבד שהודיע על כך למעסיקו 30 ימים מראש לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, בצו, להוסיף על רשימת הימים המנויים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}.

{{ח:סעיף|7|צבירת החופשה|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} אין החופשה ניתנת לצבירה; ואולם רשאי העובד בהסכמת המעסיק, לקחת רק שבעה ימי חופשה לפחות ולצרף את היתרה לחופשה שתינתן בשתי שנות העבודה הבאות.
{{ח:תת|(ב)}} שר העבודה רשאי, בתקנות, לאסור צבירת חופשה אם, לדעתו, בריאות העובד או הנסיבות בהן העבודה נעשית מחייבים כי כל החופשה תינתן לעובד מדי שנה בשנה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות חופשה שנתית (חופשה מוארכת)|תקנות חופשה שנתית (חופשה מוארכת), תשכ״ד–1963}}.}}

{{ח:סעיף|8|רציפות החופשה|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} החופשה תהיה רצופה, אלא שבהסכמת העובד והמעסיק ובאישור ועד העובדים במקום, אם ישנו, אפשר לחלקה, ובלבד, שפרק אחד ממנה יהיה לפחות שבעה ימים.

{{ח:סעיף|9|תחילת החופשה|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} תאריך תחילת החופשה ייקבע לפחות ארבעה עשר יום מראש, ומשנקבע התאריך, ירשום אותו המעסיק בפנקס המתנהל על פי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, אם הוא חייב לנהל פנקס כזה.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף זה אינו חל על חלקי חופשה של פחות משבעה ימים.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: תשלומים}}

{{ח:סעיף|10|דמי החופשה|תיקון: תשכ״ז, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} המעסיק חייב לשלם לעובד בעד ימי החופשה דמי חופשה בסכום השווה לשכרו הרגיל.
{{ח:תת|(ב)}} השכר הרגיל לענין סעיף זה הוא –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי עובד שגמול עבודתו, כולו או חלקו, משתלם על בסיס של חודש או תקופה ארוכה מזו – שכר העבודה שהעובד היה מקבל בעד אותו פרק זמן אילו לא יצא לחופשה והוסיף לעבוד;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי עובד בשכר – שכר העבודה היומי הממוצע כפול במספר ימי החופשה; שכר העבודה היומי הממוצע הוא הסכום היוצא מחילוק שכר רבע השנה שקדמה לחופשה למספר תשעים; היו ברבע השנה כאמור חדשי עבודה לא־מלאה, יחושב השכר היומי הממוצע לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר שבשנים עשר החדשים שקדמו לחופשה, הכל לפי בחירת העובד.
{{ח:תת|(ג)}} שכר עבודה לענין סעיף (ב) הוא כל תמורה, בכסף או בשווה כסף, המשתלמת לעובד על ידי המעסיק בעד שעות העבודה הרגילות, זולת אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי שאושר לענין זה על ידי שר העבודה. סכום המשתלם לעובד לכיסוי הוצאות מיוחדות שאינן קיימות בעת החופשה, אין רואים אותו כחלק משכר העבודה.

{{ח:סעיף|11|המועד לתשלום דמי החופשה}}
{{ח:ת}} דמי החופשה ישולמו לכל המאוחר ביום שבו היו משלמים לעובד את שכרו, אילו לא יצא לחופשה והוסיף לעבוד; אך אם העובד יצא לחופשה של שבעה ימים לפחות, ודרש להקדים את תשלום דמי החופשה – ישולמו לכל המאוחר שני ימים לפני תחילת החופשה.

{{ח:סעיף|12|איבוד הזכות לדמי חופשה|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} עובד לא יעבוד בשכר בימי חופשתו, ואם עבד עבודה סדירה בשכר, איבד את זכותו לדמי חופשה; ואם כבר שולמו, רשאי המעסיק לנכותם משכר העבודה שישולם לעובד, או לגבותם בכל דרך בה גובים חוב אזרחי.

{{ח:סעיף|13|פדיון חופשה|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} חדל עובד לעבוד לפני שניתנה לו החופשה המגיעה לו עד ליום שבו חדל לעבוד, ישלם המעסיק פדיון חופשה בסכום השווה לדמי החופשה שהיו משתלמים לעובד אילו יצא לחופשה ביום שבו חדל לעבוד.

{{ח:סעיף|14|חישוב השכר הרגיל, חילוקי דעות בדבר תשלומים|תיקון: תשכ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, הוראות משלימות בדבר חישוב השכר הרגיל לענין {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}.
{{ח:תת|(ב)}} התעוררו חילוקי דעות בדבר דרך חישובם של דמי החופשה, או של פדיון החופשה, או בקשר {{ח:פנימי|סעיף 12|לסעיף 12}}, יכריע בית דין אזורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969}}.

{{ח:סעיף|15|תשלום תמורת חופשה|תיקון: תשכ״ה, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} עובד בשכר העובד אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד לפחות יום אחד אך פחות מ־75 ימים רצופים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, בין בשנת עבודה אחת ובין בשתי שנות עבודה רצופות, ואין ביניהם חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה רצופה העולה על 74 ימים – ישלם בעדו המעסיק תמורת חופשה 4% לפחות משכר העבודה.
{{ח:תת|(ב)}} תמורת החופשה תשולם לקרן החופשה של ענף העבודה שבו עבד העובד או בכל דרך אחרת שנקבעה בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} היתה תמורת החופשה משתלמת לקרן החופשה, חייב המעסיק לשלמה בתחילת החודש שלאחר חודש העבודה, לפי שכר העבודה המשתלם בחודש שלפניו לעובדים כאמור בסעיף קטן (א); המשיך העובד לעבוד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה מעל ל־74 ימים רצופים, ישלם לו המעסיק את דמי החופשה, או פדיון חופשה, הכל לפי הענין, וקרן החופשה תחזיר למעסיק, לפי בקשתו, את הסכומים שהעביר לה בשל אותו עובד; שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות את המועדים והסדרים להחזרת הסכומים על ידי קרן החופשה, כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} תמורת החופשה ששולמה לקרן חופשה תימסר לעובד לפי הוראות תקנון הקרן, ותמורת החופשה ששולמה בדרך אחרת תימסר לעובד בדרך שתיקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ה)}} קרן החופשה רשאית – בהסכמת העובדים שתינתן בהסכם קיבוצי, בחוזה עבודה או בדרך אחרת שתיקבע – לבוא לידי הסכם עם המעסיק בדבר תשלום דמי החופשה לקרן גם בעד עובדים שעבדו אצלו מעל ל־75 ימים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות חופשה שנתית (דרך אחרת לתשלום תמורת חופשה)|תקנות חופשה שנתית (דרך אחרת לתשלום תמורת חופשה), תשל״א–1971}}.}}

{{ח:סעיף|16|זכות לתבוע תמורת חופשה|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} תמורת חופשה שמעסיק חייב לשלמה, יראוה כחוב המגיע ממנו לקרן החופשה או למי שיש לשלמה בהתאם לתקנות.

{{ח:סעיף|17|דין התשלומים}}
{{ח:ת}} דמי חופשה, פדיון חופשה ותמורת חופשה, דינם לכל דבר כדין שכר עבודה.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: קרנות חופשה}}

{{ח:סעיף|18|הקמה או הסמכה}}
{{ח:תת|(א)}} שר העבודה רשאי להקים קרן חופשה, וכן רשאי הוא להסמיך קרן חופשה בתנאים שימצא לנכון, אם נוכח כי יש בה ערובה מספקת לשימוש יעיל בתמורת החופשה לנופש ולהבראה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יקים ולא יסמיך שר העבודה יותר מקרן חופשה אחת לענף עבודה אחד.
{{ח:תת|(ג)}} קרן החופשה תתנהל על ידי העובדים כפי שייקבע בתקנות.

{{ח:סעיף|19|פיקוח}}
{{ח:ת}} קרן חופשה תהיה נתונה לפיקוח שר העבודה, בהתאם לתקנות.

{{ח:סעיף|20|גוף מאוגד}}
{{ח:ת}} קרן חופשה היא גוף מאוגד, ורשאית היא להתקשר בחוזים ולהיות צד בכל הליך משפטי ובכל משא ומתן אחר.

{{ח:סעיף|21|התקנון}}
{{ח:ת}} שר העבודה יקבע תקנון לדוגמה לקרנות חופשה ואותו תקנון, בשינויים שיאושרו על ידיו, יהיה לתקנון של קרן חופשה, והקרן תפעל לפיו; התקנון לדוגמה יפורסם ברשומות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|תקנון לדוגמה לקרן חופשה|תקנון לדוגמה לקרן חופשה}} ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0204.pdf|ק״ת תשי״א, 1613}}).}}

{{ח:סעיף|22|דרכי הפעולה}}
{{ח:ת}} שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דרך יסודה של קרן חופשה, דרך פעולתה, הנהלת חשבונותיה, הגשת דינים וחשבונות ופרסומם, דרכי הפיקוח עליה, ואופן השקעת כספים והשימוש בעודפים לשם נופש והבראה, וכן בדבר הקמתן של ועדות בקורת, הרכבן ודרכי פעולתן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות חופשה שנתית (קרנות חופשה)|תקנות חופשה שנתית (קרנות חופשה), תשי״א–1951}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות חופשה שנתית (שימוש בכספי קרן חופשה)|תקנות חופשה שנתית (שימוש בכספי קרן חופשה), תשכ״ד–1964}}.}}

{{ח:סעיף|23|ביטול הסמכה או פירוק}}
{{ח:תת|(א)}} שר העבודה רשאי לבטל את הסמכתה של קרן חופשה, או לפרק קרן חופשה שהוקמה על ידיו, בכל אחד משלושה אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אין הקרן מקיימת את התנאים שנקבעו להסמכתה;
{{ח:תתת|(2)}} אין הקרן ממלאה אחרי תקנות שהותקנו לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} הביטול או הפירוק רצוי, לדעת שר העבודה, לטובת האנשים שלהם משתלמת תמורת חופשה.
{{ח:תת|(ב)}} ביטל שר העבודה את הסמכתה של קרן חופשה, או פירק קרן חופשה, יודיע בצו, למי ובאיזה תנאים יעברו כספי הקרן. ניתן הצו, יוקנו כספי הקרן למי שהועברו אליו לפי הצו, ולאיש זולתו לא תהיה שליטה עליהם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|החלטה בדבר חלוקת יתרות הכספים בקרן חופשה לפועלי הבניין ועבודות ציבוריות|החלטה בדבר חלוקת יתרות הכספים בקרן חופשה לפועלי הבניין ועבודות ציבוריות}} ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5786.pdf|י״פ תשס״ח, 2360}}).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה כללית &amp;quot;מבטחים&amp;quot;)|צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה כללית ”מבטחים“), התשע״ז–2017}} ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7786.pdf|ק״ת תשע״ז, 808}}).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה לעובדים בחקלאות)|צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה לעובדים בחקלאות), התשע״ז–2017}} ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7786.pdf|ק״ת תשע״ז, 808}}).}}

{{ח:סעיף|24|פרסום הודעות}}
{{ח:ת}} הודעה על הקמת קרן חופשה או הסמכתה, וכן הודעה על פירוק קרן חופשה או על ביטול הסמכה, תפורסם ברשומות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו הודעות על קרנות החופשה הבאות: {{ח:חיצוני|החלטה בדבר חלוקת יתרות הכספים בקרן חופשה לפועלי הבניין ועבודות ציבוריות|&lt;s&gt;קרן חופשה לעובדי בנין ועבודות ציבוריות&lt;/s&gt;}} (הסמכה: {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-0194.pdf|י״פ תשי״ב, 32}}; ביטול הסמכה: (לא פורסם); העברת כספים: {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5786.pdf|י״פ תשס״ח, 2360}}), {{ח:חיצוני|צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה לעובדים בחקלאות)|&lt;s&gt;קרן חופשה לעובדים בחקלאות&lt;/s&gt;}} (הסמכה: {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-0194.pdf|י״פ תשי״ב, 32}}; ביטול הסמכה: {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7451.pdf|י״פ תשע״ז, 3651}}; העברת כספים: {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7786.pdf|ק״ת תשע״ז, 808}}); {{ח:חיצוני|צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה כללית &amp;quot;מבטחים&amp;quot;)#סעיף|&lt;s&gt;קרן חופשה כללית ”מבטחים“&lt;/s&gt;}} (הסמכה: {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-0194.pdf|י״פ תשי״ב, 32}}; ביטול הסמכה: {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7451.pdf|י״פ תשע״ז, 3650}}; העברת כספים: {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7786.pdf|ק״ת תשע״ז, 808}}); ”קרן חופשה כללית – יובלים“ שבניהול יובלים – ניהול קופות גמל וקרן השתלמות 1996 בע״מ (הסמכה: {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4781.pdf|י״פ תשנ״ט, 4639}}).}}

{{ח:סעיף|25|רושם קרנות חופשה}}
{{ח:תת|(א)}} שר העבודה ימנה אדם להיות רושם קרנות חופשה; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} שר העבודה רשאי להעביר לרושם קרנות החופשה את הסמכויות הנתונות לו על פי {{ח:פנימי|פרק 4|פרק זה}}, חוץ מהסמכויות להתקין תקנות, לפרק קרן חופשה או לבטל את הסמכתה; הודעה על העברת סמכויות תפורסם ברשומות.

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: ביצוע וענשים}}

{{ח:סעיף|26|פנקס חופשה|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מעסיק חייב לנהל פנקס חופשה שבו יירשמו ביחס לכל עובד הפרטים שייקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} שר העבודה יקבע, בהודעה שתפורסם ברשומות, את סוגי המעסיקים שעליהם יחול סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} בהודעה על פי סעיף קטן (ב) רשאי שר העבודה לקבוע שפנקס החופשה יהיה חלק מפנקס אחר שהמעסיק חייב לנהלו על פי חוק ששר העבודה ממונה על ביצועו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות חופשה שנתית (פנקס חופשה)|תקנות חופשה שנתית (פנקס חופשה), תשי״ז–1957}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס חופשה|הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס חופשה}} ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-0541.pdf|י״פ תשי״ז, 973}}).}}

{{ח:סעיף|27|סמכויות מפקח עבודה}}
{{ח:תת|(א)}} סמכויותיו של מפקח עבודה, ביחס לכל מקום שיש לו יסוד להניח כי עובד בו עובד, הן כסמכויותיו של מפקח לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 3|סעיף 4(1) לפקודת מחלקת העבודה, 1943}}.
{{ח:תת|(ב)}} מפקח עבודה רשאי לחקור, בכל ענין הנוגע לחוק זה, כל אדם הנמצא במקום שאליו בא מפקח העבודה בתוקף סמכויותיו לפי סעיף קטן (א); אך לא יידרש אדם ליתן תשובה או עדות העלולה לגלגל עליו אשמה פלילית.
{{ח:תת}} מפקח עבודה רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר.
{{ח:תת|(ג)}} דין פרוטוקול שנרשם בהתאם לסעיף קטן (ב) כדין הודעה שנרשמה בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|לסעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|והסעיפים 3}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 4|ו־4 לאותה פקודה}} חלים עליו.

{{ח:סעיף|28|עבירות ועונשים|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מעסיק שעבר אחת העבירות האלה –
{{ח:תתת|(1)}} לא נתן לעובדו חופשה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} לא שילם, בלי צידוק מספיק ותוך זמן המתקבל על הדעת, דמי חופשה, פדיון חופשה או תמורת חופשה לפי חוק זה,
{{ח:תת}} דינו – קנס חמישים לירות ביחס לכל עובד שלגביו נעברה העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שעבר אחת העבירות האלה –
{{ח:תתת|(1)}} הפריע למפקח עבודה להשתמש בסמכויותיו;
{{ח:תתת|(2)}} סירב להשיב למפקח עבודה על שאלה שהוא חייב להשיב עליה;
{{ח:תתת|(3)}} לא ניהל פנקס חופשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}};
{{ח:תתת|(4)}} לא רשם את הפרטים שיש לרשמם בפנקס חופשה או רשם פרטים לא נכונים או לא מלאים;
{{ח:תתת|(5)}} עבר על תקנות שהתקין שר העבודה על פי חוק זה,
{{ח:תת}} דינו – קנס עד חמישים לירות.

{{ח:סעיף|29|אחריות של חבר הנהלה ושל מנהלים}}
{{ח:ת}} חברה, אגודה שיתופית או כל חבר אנשים אחר שלא נתן לעובד חופשה לפי חוק זה או שלא שילם, בלי צידוק מספיק ותוך זמן המתקבל על הדעת, דמי חופשה, פדיון חופשה או תמורת חופשה, רואים כאשם לעבירה גם כל חבר הנהלה, מנהל או פקיד של אותו חבר אנשים, ואפשר להביאו לדין ולהענישו כאילו עבר הוא את העבירה, אם לא הוכיח אחד משני אלה:
{{ח:תת|(א)}} שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;
{{ח:תת|(ב)}} שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שהוראות חוק זה בקשר לעבירה הנידונה יקוימו.

{{ח:סעיף|30|חיוב תשלום|תיקון: תש״ן}}
{{ח:תת|(א)}} במשפט שבו נאשם אדם בעבירה על פי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(א)(1)}}, הזכות בידי העובד לטעון ולחקור עדים, ורשאי בית המשפט או בית דין לעבודה, לפי בקשת העובד, לחייב את הנאשם לשלם לעובד סכום השווה לדמי חופשה שהיו משתלמים לו אילו ניתנה החופשה בסוף שנת העבודה שאחרי שנת העבודה שבעדה הגיעה החופשה.
{{ח:תת|(ב)}} במשפט שבו נאשם אדם בעבירה על פי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(א)(2)}}, הזכות בידי העובד או בידי מי שיש לשלם לו את תמורת החופשה, הכל לפי הענין, לטעון ולחקור עדים, ורשאי בית המשפט או בית דין לעבודה, לפי בקשת העובד או לפי בקשת מי שיש לשלם לו את תמורת החופשה, לחייב את הנאשם לשלם את דמי החופשה, פדיון החופשה או את תמורת החופשה, שהנאשם היה חייב לשלם ולא עשה כן.
{{ח:תת|(ג)}} החלטת בית המשפט או בית דין לעבודה המחייבת את הנאשם בתשלום, כאמור בסעיף קטן (א) או בסעיף קטן (ב), דינה, בכל הנוגע להוצאה לפועל, כדין פסק דין סופי של בית משפט מוסמך, לטובת העובד או לטובת מי שיש לשלם לו את תמורת החופשה, הכל לפי הענין.

{{ח:סעיף|31|התישנות}}
{{ח:ת}} תקופת ההתישנות לכל תביעה על פי חוק זה, בין אזרחית ובין פלילית, היא שלוש שנים.

{{ח:סעיף|32|חופשה בשעת חירום|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} בשעה שלדעת שר העבודה צרכי ההספקה במדינה מחייבים זאת, רשאי שר העבודה, בצו כללי או מיוחד, לדחות את מועד החופשה, לגבי כל העובדים או לגבי סוג מסויים של עובדים; נתן שר העבודה צו כאמור, יקבע הוא מתוך איזה מועד תינתן החופשה או באיזו דרך יפצו את העובד על החופשה.

{{ח:סעיף|33|דין עובדי המדינה}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה דין עובד המדינה כדין כל עובד אחר.

{{ח:סעיף|34|חבורת עובדים}}
{{ח:ת}} בחבורת עובדים, בין שהיא גוף מאוגד ובין שאינה גוף מאוגד, רואים את כל אחד מבני החבורה כעובדו של האדם שמסר לחבורה את העבודה, אם היו רואים אותו כך אילו היה קיים קשר ישיר בינו ובין כל אחד מבני החבורה; ואת כל אחד מבני החבורה כאמור רואים כעובד בשכר שעבד פחות מ־75 ימים רצופים ושבעדו יש לשלם תמורת חופשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}.

{{ח:סעיף|35|אי־&lt;wbr&gt;חלות|תיקון: תשי״ז, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} חוק זה אינו חל על –
{{ח:תתת|(1)}} עובד בחקלאות המקבל את כל גמול עבודתו בחלק מהיבול, בשירותים או בשווה כסף;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(3)}} עובד ארעי בעבודה שאינה לצורך עסקי המעסיק או מקצועו.
{{ח:תת|(ב)}} שר העבודה רשאי להתקין תקנות המפרשות מה הן עבודות ארעיות לצורך סעיף קטן (א)(3).

{{ח:סעיף|36|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות חופשה שנתית (הצגת תמצית החוק)|תקנות חופשה שנתית (הצגת תמצית החוק), תשי״ט–1958}}.}}

{{ח:סעיף|37|חובת התיעצות}}
{{ח:ת}} שר העבודה לא יתקין תקנות, להוציא תקנות על פי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(א)}}, ולא ישתמש בסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|הסעיפים 18(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 32|ו־32}}, אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים וכן עם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת שר העבודה הם רפרזנטטיביים ונוגעים בדבר.

{{ח:סעיף|38|שמירת זכויות}}
{{ח:ת}} חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קולקטיבי, חוזה עבודה או נוהג.

{{ח:סעיף|39|תחילת תוקף}}
{{ח:ת}} תקפו של חוק זה הוא מיום א׳ בתשרי תשי״ב (1 באוקטובר 1951).

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תש״ע}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} צום גדליה; ערב יום הכיפורים; ערב חג הסוכות; הושענא רבה; צום עשרה בטבת (יום הקדיש הכללי); תענית אסתר; פורים; שושן פורים; ערב חג הפסח; ערב שביעי של פסח; חג המימונה; ל״ג בעומר; ערב חג השבועות; צום י״ז בתמוז; צום תשעה באב; ערב ראש השנה.

{{ח:סעיף*|1א||תיקון: תשע״ג|עוגן=תוספת פרט 1א}}
{{ח:ת}} יום קורבן זבח פסח; חג הפסח; שביעי של פסח (חג המצות); חג השבועות; מועד החודש השביעי; יום הכיפורים; חג הסוכות; שמיני עצרת – כל אלה, במועדים שבהם הם נחגגים על ידי בני העדה השומרונית.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} ערב חג המולד; ערב ראשית השנה; ערב חג ההתגלות; ערב חג הפסחא; יום הבשורה; ערב עליית ישו השמיימה; ערב חג השבועות.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} ערב ראש השנה ההג׳רית; ערב יום הולדת הנביא; עליית הנביא השמיימה (לילת אלאסרא ואלמעראג׳); ערב חג הפסקת הצום (ערב עיד אלפיטר); ערב חג הקורבן (ערב עיד אלאדחא).

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} ערב חג אלח׳דר (אליהו הנביא); ערב חג הנביא שועייב (יתרו); ערב חג הנביא סבלאן; ערב חג הקורבן (ערב עיד אלאדחא).

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת פרט 5}}
{{ח:ת}} יום הזיכרון לעדה הצ׳רקסית.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת פרט 6}}
{{ח:ת}} חג הסיגד.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת פרט 7}}
{{ח:ת}} יום האישה הבין־לאומי; יום הזיכרון לשואה ולגבורה; יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה וטרור (ערב יום העצמאות); יום ירושלים; אחד במאי; יום הניצחון על גרמניה הנאצית; יום פטירת הרצל; ראש השנה האזרחית.

{{ח:סעיף*|8||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת פרט 8}}
{{ח:ת}} יום האזכרה הפרטית של חלל מערכות ישראל או של מי שנפטר כתוצאה מפגיעת איבה – לגבי קרוב משפחתו של מי מהם; לעניין זה, ”קרוב משפחה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל#סעיף 4א|בסעיף 4א לחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ״ג–1963}}, או {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 7ה|בסעיף 7ה לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף*|9||תיקון: תשפ״ו|עוגן=תוספת פרט 9}}
{{ח:ת}} יום האזכרה של אדם שנפטר – לגבי קרוב משפחתו; לעניין זה, ”קרוב משפחה“ – הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ח בסיון תשי״א (2 ביולי 1951).}}
* '''דוד בן גוריון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''גולדה מאירסון'''&lt;br&gt;שרת העבודה
* '''חיים ווייצמן'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>lr02hspr4xfc2a13a6frm29ls9qtawy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק רשות מקרקעי ישראל</title>
    <ns>116</ns>
    <id>285511</id>
    <revision>
      <id>3037801</id>
      <parentid>2968713</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T07:36:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון מס' 16</comment>
      <origin>3037801</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="57850" sha1="g9a8dvq60y5jzpo4bcxjq7oc6e22du2" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק רשות מקרקעי ישראל, תש&quot;ך-1960 (תיקון: תשס&quot;ט)
&lt;שם קודם&gt; חוק מינהל מקרקעי ישראל, תש&quot;ך-1960

&lt;מאגר 2001035 תיקון 2199304 תקן 148006 קוד a163Y00000DuD0IQAV&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תש&quot;ך, 57|חוק מינהל מקרקעי ישראל|4:208975)); ((תשנ&quot;ה, 111|תיקון|13:211101)); ((תש&quot;ס, 60|תיקון מס' 2|15:300173)), ((98|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)); ((תשס&quot;ב, 490|חוק לפיתוח הנגב והגליל (תיקוני חקיקה)|15:300527)); ((תשס&quot;ג, 119|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)|15:300615)); ((תשס&quot;ו, 312|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ט, 318|תיקון מס' 7|18:301074)); ((תש&quot;ע, 281|ת&quot;ט|2218)); ((תשע&quot;א, 756|תיקון מס' 3 לחוק מקרקעי ישראל|18:300971)); ((תשע&quot;ב, 391|תיקון מס' 9|18:300967)); ((תשע&quot;ד, 538|תיקון מס' 101 לחוק התכנון והבנייה|19:301600)); ((תשע&quot;ו, 687|תיקון מס' 3 לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|20:338725)), ((1247|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|20:348685)); ((תשע&quot;ז, 500|תיקון מס' 13|20:382335)); ((תשפ&quot;ב, 204|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)); ((תשפ&quot;ג, 20|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|25:1783627)); ((תשפ&quot;ו, 840|תיקון מס' 16|25:14184761)).

@ 1. הגדרות וכפיפות (תיקון: תשנ&quot;ה, תשס&quot;ט, תשע&quot;ו-2)
: בחוק זה -
:- &quot;מקרקעי ישראל&quot; - כמשמעותו [[בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל]], והוראות חוק זה כפופות להוראות [[אותו חוק־יסוד]] ולהוראות [[חוק מקרקעי ישראל, תש&quot;ך-1960]];
:- &quot;חוק המקרקעין&quot; - [[חוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית&quot; - [[חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;המועצה&quot; - מועצת מקרקעי ישראל, שהוקמה לפי חוק זה;
:- &quot;פנקסי המקרקעין&quot;, &quot;פנקסים&quot; - כמשמעותם [[בחוק המקרקעין]];
:- &quot;קק&quot;ל&quot; - קרן קיימת לישראל;
:- &quot;הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית&quot; - כהגדרתה [[בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]];
:- &quot;השר&quot; - שר הבינוי והשיכון;
:- &quot;השרים&quot; - שר הבינוי והשיכון ושר האוצר.

@ 1א. מטרות רשות מקרקעי ישראל (תיקון: תשס&quot;ט)
: רשות מקרקעי ישראל תפעל, במסגרת תפקידיה -
: (1) לניהול מקרקעי ישראל כמשאב לשם פיתוחה של מדינת ישראל לטובת הציבור, הסביבה והדורות הבאים, ובכלל זה להשארת עתודות קרקע מספיקות לצרכיה ולפיתוחה של המדינה בעתיד, תוך איזון ראוי בין צורכי שימור לצורכי פיתוח, ובין שיווק קרקע לשמירה על עתודות קרקע לצורכי ציבור;
: (2) לקידום התחרות בשוק המקרקעין ולמניעת ריכוזיות בהחזקת מקרקעין.

@ 2. רשות מקרקעי ישראל, המנהל והעובדים (תיקון: תשנ&quot;ה, תשס&quot;ט)
: (א) מוקמת בזה רשות מקרקעי ישראל (בחוק זה - הרשות), שתנהל את מקרקעי ישראל.
: (ב)(1) ראש הממשלה והשרים ימנו מנהל לרשות אשר יהיה עובד המדינה, לתקופת כהונה בת חמש שנים, וכן ימנו לו סגן; על מינויו של מנהל הרשות לא תחול חובת המכרז לפי [[סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]]; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
:: (2) מנהל הרשות כפוף במישרין לשר, ונתונות לו הסמכויות של שר ושל נציב שירות המדינה לפי [[-|החוק האמור בפסקה (1)]], בכל עניין הנוגע לרשות ולעובדיה.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 6 לחוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], מורשה מנהל הרשות, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור [[+|בסעיפים 4]] [[ו־5 לחוק האמור]], למטרת ביצוע הוראות חוק זה, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.
: (ד) ראו השרים כי מנהל הרשות אינו ממלא את תפקידו כראוי, רשאים הם להודיע לו, באישור הממשלה, בהודעה מנומקת בכתב, כי אם בתוך זמן סביר שנקבע בהודעה לא ימלא את המוטל עליו כפי שפורט בהודעה, יורו על סיום כהונתו; לא מילא המנהל את שהוטל עליו בתוך המועד שנקבע בהודעה כאמור, רשאים השרים להודיע לו על סיום כהונתו.
: (ה)(1) עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה. 
:: (2) עובדי הרשות יהיו נתונים לפיקוחו של מנהל הרשות ויפעלו לפי הוראותיו.

@ 2א. תפקידי הרשות (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ד)
: אלה תפקידי הרשות:
: (1) הקצאת קרקעות למטרות מגורים, דיור בהישג יד, דיור ציבורי, תעסוקה, שטחים פתוחים ולמטרות אחרות, במקומות ובהיקפים הנדרשים על פי צורכי המשק, החברה והסביבה, לרבות צרכים עתידיים;
: (2) רכישת קרקעות וסיוע למדינה בהפקעת קרקעות לפי כל דין, לרבות למטרות סביבתיות;
: (3) שמירת זכויותיהם של הבעלים במקרקעי ישראל;
: (4) קידום הרישום של הזכויות במקרקעי ישראל בפנקסי המקרקעין;
: (5) מתן שירותים לבעלי זכויות במקרקעי ישראל ככל הנדרש, לצורך ניהול זכויותיהם או מימושן;
: (6) פרסום מידע בקשר למקרקעי ישראל, לרבות פרטים על הסכמי הרשות לגבי מקרקעין שבניהולה, וכן נתונים בדבר זמינותם של מקרקעי ישראל לתכנון, לפיתוח ולשמירה על שטחים פתוחים;
: (7) כל תפקיד אחר הנוגע לניהול מקרקעי ישראל, המוטל עליה לפי כל דין או לפי החלטת הממשלה.

@ 2ב. תקנות לעניין הגברת התחרות ומניעת ריכוזיות בהחזקת מקרקעין (תיקון: תשס&quot;ט, תשפ&quot;ג)
: השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות המגבילות הקצאת מקרקעין, אם כתוצאה ממנה יחזיק אדם במקרקעין המיועדים למגורים או לתעסוקה, לרבות באזורים מסוימים, בשיעור העולה על שיעור שקבע, ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה מקרים שבהם יחויב אדם להעביר את זכויותיו במקרקעין שהוקצו, אם שיעור החזקותיו במקרקעין עלה על שיעור שקבע.

@ 2ג. קביעת יעדים לשיווק יחידות דיור לדיור בהישג יד (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: (א) הממשלה, או ועדת שרים מטעמה, תקבע עד יום 31 במרס בכל שנה, לפי המלצת המועצה, מספר מזערי של יחידות דיור לדיור בהישג יד, שישווקו לציבור בידי הרשות או מי שהוסמך לכך לפי חוק באותה שנה (בסעיף זה – מספר מזערי לשיווק), לפי הפירוט שלהלן:
:: (1) יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך כהגדרתה [[בתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
:: (2) יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת, כמשמעותן בהחלטות המועצה;
:: בקביעתה תתייחס הממשלה בנפרד ליחידות הדיור כאמור בפסקאות (1) ו־(2) שישווקו בנגב ובגליל.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לא יאוחר מיום 30 באפריל של כל שנה, על מספר יחידות הדיור לדיור בהישג יד ששווקו עד תום השנה שחלפה, על היעדים שקבעה הממשלה לפי סעיף קטן (א) לשנה שבה נמסר הדיווח וכן על אומדן שווי הנחה לדיור בהישג יד שנקבע לעניין אותה שנה.
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;דיור בהישג יד&quot; - כאמור בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף קטן (א);
::- &quot;קרן להתחדשות עירונית&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;גליל&quot; - כהגדרתו [[בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ&quot;ב-1992]];
::- &quot;נגב&quot; - כהגדרתו [[בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ&quot;ג-1993]];
::- &quot;אומדן שווי ההנחה לדיור בהישג יד&quot; - התוצאה המתקבלת מהפחתת אומדן של מחיר הקרקעות לדיור בהישג יד המיועדות לשיווק בשנה פלונית מאומדן השווי לשיווק של אותן קרקעות לדיור במכרז מקרקעין לבנייה רוויה למגורים, והכול כפי שיקבעו הרשות ומשרד האוצר.

@ 2ד. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 2ה. הקצאת זכויות במקרקעין המוחזקים שלא כדין (תיקון: תשע&quot;ו)
: הרשות לא תקצה מקרקעין המוחזקים שלא כדין, אלא בנסיבות מיוחדות ולפי החלטת מנהל הרשות ובאישור היועץ המשפטי לממשלה.

@ 3. מועצת מקרקעי ישראל (תיקון: תשס&quot;ט)
: הממשלה תמנה מועצת מקרקעי ישראל, שתקבע את המדיניות הקרקעית שלפיה תפעל הרשות, תפקח על פעולות הרשות ותאשר הצעת תקציבה שייקבע בחוק.

@ 4. דיווח (תיקון: תשס&quot;ט, תשפ&quot;ג)
: מנהל הרשות יגיש למועצת מקרקעי ישראל אחת לחצי שנה דין וחשבון על פעולות הרשות; והממשלה תגיש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לפחות אחת לשנה דין וחשבון על פעולות הרשות.

@ 4א. הרכב המועצה (תיקון: תשנ&quot;ה, תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשס&quot;ט, תשע&quot;ז)
: (א) במועצה יכהנו השר, שיהיה היושב ראש, וכן 13 חברים נוספים שתמנה הממשלה, מהם שבעה נציגי הממשלה ושישה נציגי הקק&quot;ל1, כמפורט להלן:
:: (1) נציג ראש הממשלה, מקרב עובדי משרד ראש הממשלה;
:: (2) סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
:: (3) נציג שר הפנים, מקרב עובדי משרדו;
:: (4) נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר, מקרב עובדי משרדו;
:: (5) נציג השר, מקרב עובדי משרדו;
:: (6) נציג שר המשפטים, מקרב עובדי משרדו;
:: (7) נציג השר להגנת הסביבה, מקרב עובדי משרדו;
:: (8) שישה נציגי הקק&quot;ל מקרב חברי דירקטוריון הקק&quot;ל או מקרב עובדי הקק&quot;ל.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית הממשלה להורות, בצו, על הפחתת מספר נציגי הקק&quot;ל במועצה לשניים; הורתה הממשלה כאמור, יכהנו במועצה עשרה חברים בלבד.
: (א1א) לא מכהן במועצה, כנציג הממשלה כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (7), חבר מקרב האוכלוסייה הערבית, הדרוזית או הצ'רקסית, תמנה הממשלה למועצה חבר, נוסף על נציגי הממשלה כאמור באותו סעיף קטן, שהוא נציג השר לשוויון חברתי, מקרב עובדי משרדו הנמנים עם האוכלוסייה הערבית, הדרוזית או הצ'רקסית.
: (א2)(1) השר להגנת הסביבה יחד עם השר ימנו משקיף למועצה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה; לעניין זה, &quot;הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה&quot; - הגופים המפורטים [[בחלק א' בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס&quot;ג-2002]].
:: (2) משקיף שמונה לפי פסקה (1) רשאי להשתתף בכל ישיבות המועצה, וכן בשתיים מהוועדות הפועלות בהתאם להוראות [[סעיף 4י]], לפי בחירתו; הזמנה לישיבות המועצה ולוועדות כאמור תימסר גם למשקיף.
: (א3) נציגי הממשלה במועצה יהיו כפופים למדיניות הממשלה, כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטותיה.
: (א4) היתה הצבעה בישיבת המועצה והיו הדעות שקולות בה, יהא ליושב ראש קול נוסף באותו עניין.
: (א5) הממשלה רשאית למנות ממלא מקום לחבר המועצה, בדרך שבה היא ממנה חבר מועצה, ובלבד שלא ניתן למנות לממלא מקום, מי שלא ניתן למנותו לחבר המועצה.
: (ב) לממשלה יימסרו פרטים לגבי כישוריהם של המועמדים, לרבות קורות חייהם, השכלתם, עיסוקיהם בעבר ובהווה, נסיונם וכל פרט אחר שהינו מהותי ונוגע לענין.
: (ג) השר, באישור המועצה, ימנה ממלא מקום ליושב ראש המועצה מקרב חבריה.
: (ד) הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות.

@ 4ב. תקופת כהונה (תיקון: תשנ&quot;ה)
: (א) תקופת כהונתו של חבר המועצה היא בת ארבע שנים.
: (ב) חבר המועצה שתקופת כהונתו תמה, ניתן למנותו לתקופות כהונה נוספות, ובלבד שלא יכהן יותר משלוש תקופות כהונה רצופות.

@ 4ג. סייגים למינוי (תיקון: תשנ&quot;ה)
: לא יתמנה אדם חבר המועצה אם נתקיים בו אחד מאלה:
: (1) הוא איננו אזרח ישראלי;
: (2) תוך שבע השנים שקדמו למינויו הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
: (3) תלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור בפסקה (2);
: (4) הוא פושט רגל או חייב שהוכרז בידי ראש ההוצאה לפועל כחייב מוגבל באמצעים;
: (5) הוא מנהל או בעל שליטה, במישרין או בעקיפין, בגוף הנמצא בהליכי פירוק שלא מרצון;
: (6) הוא בעל זיקה אישית או פוליטית לשר משרי הממשלה, ואולם בעל זיקה כאמור יוכל להתמנות כחבר המועצה אם ועדה שמינתה הממשלה, לענין זה, מצאה כי יש לו כישורים מיוחדים בתחומי סמכותה של המועצה או שקיימים לגביו שיקולים של כשירות מיוחדת אחרת לכהונה; לעניין זה, &quot;בעל זיקה אישית&quot; - בן זוג, אח, הורה, צאצא, צאצא בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה.

@ 4ד. פקיעת כהונה (תיקון: תשנ&quot;ה)
: (א) חבר המועצה יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
:: (1) התפטר מחברותו במועצה במסירת כתב התפטרות ליושב ראש המועצה; התפטרותו תיכנס לתוקפה בתום 48 שעות ממועד מסירת כתב ההתפטרות;
:: (2) הורשע בפסק דין סופי בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
:: (3) הוכרז פושט רגל, או הוכרז בידי ראש ההוצאה לפועל כחייב מוגבל באמצעים;
:: (4) גוף שהוא מנהלו או בעל שליטה בו, במישרין או בעקיפין, מצוי בהליכי פירוק שלא מרצון;
:: (5) נבצר ממנו למלא דרך קבע את תפקידיו והממשלה ביטלה את מינויו;
:: (6) נעדר משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מחמש ישיבות תוך שנה, ויושב ראש המועצה קבע בהודעה למועצה, לאחר בירור עם החבר הנעדר, שלא היתה סיבה מוצדקת להיעדרות;
:: (7) חדל להיות אזרח ישראלי;
:: (8) אם הוא חבר המועצה כעובד המדינה או כחבר בדירקטוריון קק&quot;ל או כעובד קק&quot;ל, פרש משירות המדינה או קק&quot;ל, או חדל להיות חבר בדירקטוריון קק&quot;ל.
: (ב) חבר מועצה שחדל למלא אותו תפקיד שמילא בעת מינויו כחבר המועצה או שהנסיבות שבשלהן נבחר לתפקידו השתנו באופן מהותי, רשאית הממשלה, על פי הצעת השרים או על פי הצעת קק&quot;ל, לפי הענין, להחליפו באחר.
: (ג) הוגש נגד חבר המועצה אישום פלילי בשל עבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון - ישעה אותו יושב ראש המועצה מכהונתו; תקופת ההשעיה תסתיים לא יאוחר מיום הכרעת דינו בפסק דין סופי.

@ 4ה. מינוי חליף (תיקון: תשנ&quot;ה)
: (א) חבר מועצה שנפטר, או שחדל לכהן לפי [[סעיף 4ד]], תמנה הממשלה אדם אחר, בדרך שבה מונה אותו חבר לפי [[סעיף 4א]].
: (ב) חבר המועצה שנבצר ממנו באורח זמני למלא את תפקידו, לרבות מי שהושעה לפי [[סעיף 4ד(ג)]], רשאית הממשלה למנות לו ממלא מקום, בדרך שבה מונה אותו חבר לפי [[סעיף 4א]], עד שובו לתפקידו.

@ 4ה1. הוראה מיוחדת לעניין סיום כהונה ומינוי חליף של חבר המועצה מקרב האוכלוסייה הערבית, הדרוזית או הצ'רקסית (תיקון: תשע&quot;ז)
: הוראות [[סעיפים 4ב(ב)]] [[ו-4ה(א)]] יחולו לעניין חבר המועצה שהתמנה לפי הוראות [[סעיף 4א(א1א)]], בשינויים אלה:
: (1) תמה תקופת כהונתו של חבר המועצה לפי [[סעיף 4ב(א)]], ניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות, לפי הוראות [[סעיף 4ב(ב)]], רק בתום 45 ימים מתום תקופת כהונתו;
: (2) חדל חבר המועצה לכהן לפי [[סעיף 4ד]], או נפטר חבר המועצה, תמנה הממשלה אדם אחר לפי הוראות [[סעיף 4ה(א)]], רק בתום 45 ימים ממועד הפסקת הכהונה או הפטירה כאמור; והכול ובלבד שבתום תקופת 45 הימים כאמור בפסקאות (1) או (2), לפי העניין, לא מכהן במועצה כנציג הממשלה כאמור [[בסעיף 4א(א)(1) עד (7)]], חבר מקרב האוכלוסייה הערבית, הדרוזית או הצ'רקסית.

@ 4ו. איסור עסקאות עם הרשות (תיקון: תשנ&quot;ה, תשע&quot;ז)
: (א) חבר המועצה, או תאגיד שהוא בעל ענין בו, לא יתקשר עם הרשות ולא ייצג את מי שהתקשר עם הרשות בעסקה או בסוגי עסקאות, למעט עסקה שאינה בעלת אופי מסחרי, זולת אם התירה המועצה את סוג העסקאות או התירה ועדת המשנה לביקורת של המועצה את העסקה המסוימת, מנימוקים שיירשמו.
: (ב) בסעיף זה [[ובסעיף 4ז]], &quot;בעל ענין&quot; - כמשמעותו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 4ז. חובת גילוי זיקה בעסקה (תיקון: תשנ&quot;ה)
: מבלי לגרוע מהוראות [[סעיף 4ו]], חבר מועצה המשתתף בישיבת המועצה אשר דנה בנושא שיש או שעלול להיות לו או לתאגיד שהוא בעל ענין בו, במישרין או בעקיפין, ענין אישי בו, יודיע על כך למועצה לפני תחילת הדיון ולא ישתתף בדיון ובהצבעה באותו נושא.

@ 4ח. סדרי נוהל (תיקון: תשנ&quot;ה)
: (א) המועצה תקבע את דרכי עבודתה ונהלי דיוניה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
: (ב) יושב ראש המועצה יזמן את ישיבותיה, ויקבע את מועדן, מקומן וסדר יומן, בכפוף להוראות חוק זה.
: (ג) שליש מחברי המועצה, ובהם היושב ראש או ממלא מקומו, יהוו מנין חוקי בישיבות המועצה ובעת קבלת החלטותיה, ובלבד שרוב הנוכחים אינם בעלי ענין במדיניות הקרקעית.
: (ד) החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות בהצבעה.
: (ה) על פי דרישה של השר או של שליש מחברי המועצה, תדון המועצה מחדש בכל נושא שהחליטה בו, אולם דיון כאמור לפי דרישת השר לא ייערך לפני שחלף חודש לפחות מיום קבלת ההחלטה.

@ 4ט. ישיבות המועצה (תיקון: תשנ&quot;ה)
: (א) ישיבות המועצה יתקיימו באופן קבוע לפחות אחת לשלושה חודשים ולא פחות משש ישיבות בשנה; השר רשאי לקבוע ישיבות שלא מן המניין, בהתאם לשיקול דעתו, ובלבד שההודעה על כינוס המועצה נמסרה לחברי המועצה לפחות 3 ימים מראש, זולת אם נדרש לכנסה תוך זמן קצר יותר בשל דחיפות הענין.
: (ב) השר יקבע ישיבה שלא מן המנין אם דרשו זאת לפחות שליש מחברי המועצה; נדרש כינוס המועצה על פי סעיף קטן זה, תתכנס המועצה לישיבה תוך תקופה שלא תעלה על 14 ימים מיום הדרישה, זולת אם נדרש לכנסה תוך זמן קצר יותר בשל דחיפות הענין; בישיבה שהתכנסה לפי סעיף קטן זה תדון המועצה רק בנושאים המפורטים בדרישה.

@ 4י. ועדות (תיקון: תשנ&quot;ה)
: (א) המועצה תבחר מבין חבריה ועדות קבועות כלהלן: ועדה לעניני קרקע עירונית, ועדה לעניני קרקע חקלאית, ועדת תקציב וועדת ביקורת, וכן רשאית היא למנות ועדות נוספות, קבועות או לענין מסוים.
: (ב) החלטותיה של ועדה יהיו בבחינת המלצות למועצה, זולת אם החליטה המועצה לאצול מסמכויותיה לועדה.
: (ג) יושב ראש ועדה לא יהיה בעל ענין במדיניות הקרקעית שבתחום טיפולה של הועדה, וחברי הועדה שהם בעלי ענין כאמור לא יהוו יותר משליש ממספר חבריה.
: (ד) ועדה תקבע את דרכי עבודתה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

@ 4יא. ממלא מקום היושב ראש (תיקון: תשנ&quot;ה)
: ממלא מקום יושב ראש המועצה ימלא את תפקידי יושב ראש המועצה בהתקיים אחד מאלה:
: (1) יושב ראש המועצה נעדר או שנבצר ממנו למלא את תפקידו;
: (2) ממלא המקום נתבקש לכך בכתב על ידי יושב ראש המועצה.

@ 4יב. דיון בדו&quot;ח מבקר המדינה (תיקון: תשנ&quot;ה, תשס&quot;ט)
: המועצה תדון, אחת לשנה, בפרקים על הרשות בדו&quot;ח מבקר המדינה ותיתן דעתה על המלצות המבקר.

@ 4יג. פרסום החלטות (תיקון: תשנ&quot;ה, תשע&quot;ב)
: (א) החלטה של המועצה או של ועדה מועדותיה, תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות, אולם תחילת תוקפה לא תהיה מותנית בפרסומה אלא אם כן נקבע אחרת בהחלטה.
: (ב) החלטה של הנהלת הרשות (בסעיף זה - החלטת הנהלה) תפורסם באתר האינטרנט של הרשות, בכפוף להוראות אלה:
:: (1) לא תפורסם החלטת הנהלה הכוללת מידע שהוראות [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]] (בסעיף זה - חוק חופש המידע) חלות לגביו, או מידע הכולל פרטים שמסירתם עלולה לפגוע בצד שלישי;
:: (2) הרשות רשאי שלא לפרסם החלטת הנהלה הכוללת מידע שהוראות [[סעיף 9(ב) לחוק חופש המידע]] חלות לגביו;
:: על פרסום מידע כאמור בפסקאות (1) ו־(2), יחולו הוראות [[סעיף 11 לחוק חופש המידע]], בשינויים המחויבים.
: (ג) אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) כדי לגרוע מזכותו של מבקש מידע לפי [[חוק חופש המידע]].
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), תחילת תוקפה של החלטת הנהלה לא תהיה מותנית בפרסומה, אלא אם כן נקבע אחרת בהחלטה.

@ 4יד. תוקף פעולות (תיקון: תשנ&quot;ה)
: קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר המועצה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

@ 4טו. מאגר מידע (תיקון: תש&quot;ס, תש&quot;ס-2, תשס&quot;ט, תשפ&quot;ג)
: (א) הרשות תנהל מאגר מידע, שיהיה פתוח לעיון הציבור ושבו ייכללו פרטים על התקשרויות חוזיות של הרשות לגבי מקרקעין שבניהולה, אשר אינם רשומים בפנקסי המקרקעין (להלן - המאגר).
: (ב) המאגר יכלול את הפרטים האלה:
:: (1) זכויות לגבי המקרקעין;
:: (2) התחייבויות של הרשות לרישום משכנתה בנוגע למקרקעין בעת רישומם בפנקסי המקרקעין;
:: (3) הודעות שהומצאו לרשות בדבר משכון שנרשם על פי דין לגבי אותם מקרקעין;
:: (4) הודעות שהומצאו לרשות בדבר פסקי דין, החלטות וצווים שניתנו על ידי בית המשפט, או על ידי רשות אחרת המוסמכת לכך על פי דין, והנוגעים לזכויות לגבי המקרקעין.
: (ב1) אין במידע שבמאגר כדי להוות אישור מוסמך המעיד על מצב הזכויות לגבי מקרקעי ישראל.
: (ג)(1) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה, ובכלל זה -
::: (א) הוראות לגבי אופן הצגת המידע במאגר;
::: (ב) התנאים למסירת מידע מהמאגר;
::: (ג) פירוט הזכויות לגבי המקרקעין שייכללו במאגר;
::: (ד) כי מקרקעין שביחס אליהם נעשו התקשרויות חוזיות שונות ייכללו במאגר בהדרגה, במועדים שונים שייקבעו;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) תקנות לפי פסקאות (1)(ג) ו־(ד) יהיו באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
:: ((פורסמו [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע), התשס״ד–2004]].))

@ 4טז. אגרות (תיקון: תש&quot;ס-2)
: השרים רשאים לקבוע אגרות לענין חוק זה, לרבות לכל ענין הקשור למתן מידע, או לכל פעולה הקשורה לביצוע עסקה, או להכנה לביצוע עסקה, וכן רשאים הם לקבוע על מי מוטלת חובת תשלום אגרה לפי סעיף זה.
: ((פורסמו [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות), התשס״ד–2004]].))

@ 4יז. הקניית בעלות בנכס מקרקעין (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ט)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיפים 4יח עד 4כא]] -
::- &quot;בניין רווי&quot; - בניין הבנוי על מקרקעי ישראל, בן שתי קומות לפחות, שיש בו לא פחות מארבע דירות - דירה אחת לפחות בכל קומה;
::- &quot;דירה&quot;, &quot;חכירה&quot;, &quot;לשכת רישום&quot;, &quot;פנקס הבתים המשותפים&quot;, &quot;רישום&quot;, &quot;רשם&quot;, &quot;שטר עסקה&quot; - כמשמעותם לפי [[חוק המקרקעין]];
::- &quot;הקניית בעלות&quot; - הקניית בעלות בנכס מקרקעין, בתמורה או בלא תמורה, מהבעלים לחוכר של אותו נכס מקרקעין;
::- &quot;חוזה חכירה מהוון&quot; - חוזה חכירה שדמי החכירה לפיו, בעבור יתרת תקופת החכירה, שולמו מראש בהתאם להוראותיו או בהתאם להחלטת המועצה, או חוזה חכירה שניתן לשלם מראש את דמיה חכירה לפיו בהתאם להחלטת המועצה;
::- &quot;חוזה חכירה מהוון למטרת מגורים או למטרת תעסוקה&quot; - למעט אחד מאלה:
::: (1) חוזה חכירה לגבי קרקע שייעודה חקלאי;
::: (2) חוזה חכירה מהוון שהחוכר לפיו הוא גוף ציבורי; בפסקה זו, &quot;גוף ציבורי&quot; - חברה ממשלתית, חברת בת ממשלתית או חברה מעורבת, כהגדרתן [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]], חברה שאין לה הון מניות או תאגיד כאמור [[בסעיף 60 לחוק האמור]], תאגיד שהוקם בחוק או לפיו, רשות מקומית, או תאגיד שרשות מקומית היא בעלת חלק מההון בו או שיש לה חלק מכוח ההצבעה בו;
::- &quot;חוכר&quot; - מי שרשום או זכאי להירשם בפנקסי המקרקעין, ובכלל זה בפנקס הבתים המשותפים, כחוכר של נכס מקרקעין על פי חוזה חכירה מהוון למטרת מגורים או למטרת תעסוקה, למעט -
::: (1) חוכר משנה;
::: (2) חוכר שהפר את חוזה החכירה עם הרשות, ולא תיקן את ההפרה;
::: (3) חוכר של נכס מקרקעין הבנוי שלא כדין או שלא בהסכמת הרשות;
::- &quot;חוק המקרקעין&quot; - [[חוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]];
::- &quot;חוק התכנון והבניה&quot; - [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]];
::- &quot;נכס מקרקעין&quot; - מקרקעין ממקרקעי ישראל שהם קרקע עירונית, כהגדרתה [[בחוק מקרקעי ישראל, התש&quot;ך-1960]];
::- &quot;נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו פטורה מתשלום&quot; - נכס מקרקעין, שבהתחשב, בין השאר, בסוגו, מיקומו והיקף שטחו, החליטה לגביו המועצה, כי על הרשות להציע את הקניית הבעלות בו בלא תמורה, לרבות דירה בבניין רווי;
::- &quot;נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו כפופה לתשלום&quot; - נכס מקרקעין, שבהתחשב, בין השאר, בסוגו, מיקומו והיקף שטחו, החליטה לגביו המועצה, כי על הרשות להציע את הקניית הבעלות בו בתמורה, כמפורט באותה החלטה;
::- &quot;שומה כללית&quot; - אומדן שווי של זכויות הנכסי מקרקעין שנערך על ידי השמאי הממשלתי הראשי או שמאי מקרקעין מטעמו, בדרך של עריכת לוח שומה כמשמעותו [[בתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה]];
::- &quot;שומה פרטנית&quot; - אומדן שווי של זכויות בנכס מקרקעין מסוים, שנערך על ידי השמאי הממשלתי הראשי או שמאי מקרקעין מטעמו;
::- &quot;תעסוקה&quot; - כהגדרתה [[בחוק מקרקעי ישראל, התש&quot;ך-1960]];
::- &quot;תשלומי החובה&quot; - מסים, אגרות, היטלים, ארנונות או תשלומי חובה אחרים המגיעים למדינה, לרשות מקומית, או למוסד תכנון כהגדרתו [[בחוק התכנון והבניה]].
: (ב) הרשות תשלח לכל חוכר של נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו פטורה מתשלום, הודעה, בדואר רשום, על כוונתה להקנות לו בעלות בנכס בלא תמורה (בסעיף זה - הודעה לחוכר הפטור מתשלום), ויחולו לעניין זה הוראות אלה:
:: (1) הסכים החוכר בכתב להקניית הבעלות על סמך ההודעה לחוכר הפטור מתשלום (בסעיף זה - כתב הסכמה), או לא הודיע לרשות, בתוך 60 ימים מיום משלוח ההודעה האמורה, על התנגדותו להקניה כאמור, וזכותו בנכס נרשמה בפנקסי המקרקעין ביחס לכל המקרקעין או לחלק בלתי מסוים מהם, תגיש הרשות ללשכת הרישום בקשה, בחתימת נציג הרשות, לרישום הבעלות על שם החוכר על סמך ההודעה לחוכר הפטור מתשלום (בסעיף זה - בקשה לרישום); היתה זכות החוכר בנכס רשומה בחלק מסוים מהמקרקעין, או שלא היתה רשומה כלל, תוגש הבקשה לרישום במועד שבו יהיה ניתן לרשום את זכות הבעלות בשל אותה חכירה, ובלבד שהרשות תהא רשאית להגיש בקשה לרישום זכות הבעלות כאמור, לפי כל דין;
:: (2) הגישה הרשות ללשכת רישום בקשה לרישום לפי הוראות פסקה (1) יחולו הוראות אלה:
::: (א) הרשם ירשום בפנקסי המקרקעין את הבעלות בנכס על שם החוכר, ובלבד שבבקשה לרישום ייכלל אישור מאת הרשות ולפיו נשלחה הודעה לחוכר הפטור מתשלום, והחוכר הסכים להקניית הבעלות או לא הודיע לרשות על התנגדותו להקניה כאמור בתוך התקופה האמורה בפסקה (1);
::: (ב) לא יידרשו, כתנאי לרישום הבעלות על שם החוכר, מסמכים או אישורים נוספים על האישור האמור בפסקת משנה (א), ובכלל זה שטר עסקה, ייפוי כוח מאת החוכר, וכל מסמך או אישור המהווה הוכחה לכך ששולמו תשלומי החובה, למעט לעניין תשלומי החובה שהיו נדרשים לצורך רישום החכירה בנכס, ככל שמדובר בחכירה שלא היתה רשומה.
: (ב1) הרשות תשלח לכל חוכר של נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו כפופה לתשלום, הודעה, בדואר רשום, על כוונת הרשות להקנות לו בעלות בנכס בכפוף לתשלום כפי שיפורט בה, הכולל את התמורה בעד הקניית הבעלות וכן תשלום מס רכישה כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]], בשיעור שנקבע [[בסעיף האמור]] או לפיו, לגבי אותה תמורה (בסעיף קטן זה - הודעה לחוכר החייב בתשלום), ויחולו הוראות אלה:
:: (1) היתה זכותו של החוכר בנכס רשומה בפנקסי המקרקעין, למעט אם היתה זו זכות חכירה בחלק מסוים במקרקעין, יצורף להודעה לחוכר החייב בתשלום, שטר עסקה החתום על ידי הרשות, לרישום הבעלות בנכס על שמו של החוכר, בכפוף לביצוע מלוא התשלום כמפורט בהודעה לחוכר; לא היתה זכותו של החוכר בנכס רשומה בפנקסי המקרקעין, או שהיתה רשומה כזכות חכירה בחלק מסוים במקרקעין, תשלח הרשות לחוכר את שטר העסקה החתום על ידי הרשות במועד שבו יהיה ניתן לרשום את זכות הבעלות בשל אותה חכירה, ובלבד שהרשות תהא רשאית לחתום על שטר העסקה לצורך רישום זכות הבעלות כאמור, לפי כל דין;
:: (2) הגיש החוכר ללשכת הרישום את שטר העסקה להעברת הבעלות בנכס על שמו, כאמור בפסקה (1), יחולו הוראות אלה:
::: (א) הרשם ירשום בפנקסי המקרקעין את הבעלות בנכס על שם החוכר, ובלבד שצורפו לבקשה שטר העסקה כשהוא חתום גם בידי החוכר, וכן הוכחה לכך שהתשלום שולם לרשות במועד, כמפורט בהודעה לחוכר;
::: (ב) על רישום הבעלות כאמור בפסקת משנה (א) יחולו הוראות לפי [[חוק המקרקעין]], ואולם לא יידרשו כתנאי לרישום הבעלות על שם החוכר, ייפוי כוח מאת הרשות, וכל מסמך או אישור המהווה הוכחה לכך ששולמו תשלומי החובה, למעט לעניין תשלומי החובה שהיו נדרשים לצורך רישום החכירה בנכס, ככל שמדובר בחכירה שלא היתה רשומה.
: (ב2) המועצה תקבע תנאים שלפיהם יהא חוזה חכירה למטרת מגורים או למטרת תעסוקה, לחוזה חכירה מהוון.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) הודעה לחוכר או תשלום לפיה, כתב הסכמה, ורישום בעלות על שם חוכר לפי הוראות סעיף זה, לא ייחשבו -
:: (1) לענין [[חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]] לגבי נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו לחוכר פטורה מתשלום - כמכירת זכות במקרקעין;
:: (2) לענין [[התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה]] - כמימוש זכויות במקרקעין.
: (ה) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב)(2)(ב) ו־(ב1)(2)(ב), הוראת כל דין האוסרת רישום זכויות בפנקסים כל עוד לא שולמו תשלומי החובה במלואם לא תחול על רישום בעלות בנכס מקרקעין על שם חוכר לפי סעיף זה; ואולם לא תירשם בעתיד, בפנקסים, העברת זכויות בנכס מקרקעין, המותנית לפי דין בהוכחת תשלומי החובה, מידי מי שהיה חוכר ונרשם כבעלים לפי הוראות סעיף זה, אלא לאחר הוכחת תשלומם של תשלומי החובה שהיו נדרשים בעת רישום זכות הבעלות על שמו אלמלא הוראות סעיף קטן זה.
: (ו) העניק חוכר, ביחס לזכותו לגבי נכס מקרקעין, זכות כלשהי לאדם אחר, או שזכותו כאמור עוקלה או שהוצא לגביה צו בידי בית משפט או רשות אחרת, לפי דין, ולאחר מכן הוקנתה הבעלות באותו נכס מקרקעין לחוכר לפי סעיף זה, יראו את זכותו של האדם האחר, את זכותו של המעקל או את הצו, לפי הענין, כזכות או כצו החלים ביחס לבעלות שקיבל החוכר לפי הוראות סעיף זה; הרשות תביא לידיעתו של החוכר, בהודעה לחוכר, את תוכן הוראת סעיף קטן זה.
: (ז) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר, ואולם במקרה של סתירה, יגברו הוראות סעיף זה.
: (ח) על אף הוראות סעיף קטן (ז) -
:: (1) הוראות סעיף זה יחולו בכפוף להוראות [[חוק מקרקעי ישראל, התש&quot;ך-1960]];
:: (2) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מהרשות או מחוכר רישום הבעלות בנכס מקרקעין על שמו של החוכר, על סמך שטר עסקה, בהתאם להוראות לפי [[חוק המקרקעין]].
: (ט) קבעה המועצה כי התמורה, לגבי נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו לחוכר כפופה לתשלום תיקבע לפי שומה פרטנית בלבד, בלא אפשרות לתשלום לפי שומה כללית, תציע הרשות לחוכר להקנות לו בעלות בנכס, ורישום הבעלות יהיה בהתאם להוראות לפי [[חוק המקרקעין]], והוראות סעיף זה לא יחולו.

@ 4יח. פטור מתשלומי חובה להעברת קרקע בין המדינה, רשות הפיתוח והקק&quot;ל (תיקון: תשס&quot;ט)
: העברת בעלות במקרקעי ישראל בין המדינה, רשות הפיתוח והקק&quot;ל לבין עצמן, תהיה פטורה מתשלום חובה כלשהו, אלא אם כן החליטה הממשלה על הפחתת מספר נציגי הקק&quot;ל במועצה כאמור [[בסעיף 4א(א1)]].

@ 4יט. הגנה על מקרקעי ישראל (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;א)
: (א) הרשות רשאית, בין השאר בשל חשיבותם המיוחדת של מקרקעי ישראל, להתנות את הקניית הבעלות בנכס מקרקעין לפי הוראות [[סעיפים 4יז]] [[או 4כ]], בתנאים ובהגבלות, לרבות לעניין הקניית זכויות בו בעתיד או לעניין התחייבות להקניה כאמור, מידי החוכר או מידי אדם אחר שיהיה בעל זכויות לגבי אותו נכס מקרקעין, ובלבד שלא ייקבעו סוגי תנאים או הגבלות שלא חלו על נכס המקרקעין או על העברת הזכויות בו, במועד משלוח ההודעה לחוכר כאמור [[בסעיף 4יז(ב) או (ב1)]], או במועד עריכת ההסכם על הקניית הבעלות, לפי העניין.
: (ב) קבעה הרשות תנאי או הגבלה כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) לפי העניין, תציין זאת בבקשה לרישום או בשטר העסקה, לפי העניין, והרשם ירשום הערה על כך בפנקסי המקרקעין; נרשמה הערה כאמור, וכל עוד לא נמחקה, לא תירשם בפנקסים עסקה הסותרת את תוכן ההערה.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשות מקרקעי ישראל תתנה את הקניית הבעלות בנכס מקרקעין לפי הוראות [[סעיף 4יז]], בתנאים ובהגבלות לפי הוראות [[סעיף 2א לחוק מקרקעי ישראל, התש&quot;ך-1960]].

@ 4כ. הגבלה על הקניית בעלות ביישוב קהילתי קטן וביישוב חקלאי (תיקון: תשס&quot;ט, תש&quot;ע)
: המועצה רשאית להחליט, בהתאם לכללים שתקבע, כי הקניית בעלות על ידי המינהל, בנכס מקרקעין באגודה שיתופית שהיא יישוב קהילתי קטן או יישוב חקלאי, תותנה בהסכמת האגודה השיתופית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל או ההסתדרות הציונית העולמית, לפי העניין; החליטה המועצה כאמור, לא יקנה המינהל בעלות בנכס מקרקעין באגודה השיתופית, אלא לאחר שתימסר לו הסכמה כאמור בכתב; בסעיף זה -
:- &quot;יישוב חקלאי&quot; - אגודה שיתופית שסווגה על ידי רשם האגודות השיתופיות, לפי [[פקודת האגודות השיתופיות]], כמושב עובדים, ככפר שיתופי, כקיבוץ, כמושב שיתופי, כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית או כיישוב קהילתי כפרי, לרבות הרחבה למגורים של היישוב;
:- &quot;יישוב קהילתי קטן&quot; - אגודה שיתופית שסווגה על ידי רשם האגודות השיתופיות, לפי [[פקודת האגודות השיתופיות]], כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית או כיישוב קהילתי כפרי, ומספר בתי האב ביישוב אינו עולה על 500 או על מספר אחר שקבעה המועצה;
:- &quot;רשם האגודות השיתופיות&quot; - כמשמעותו [[בפקודת האגודות השיתופיות]].

@ 4כא. הגבלה על הקניית בעלות בשל שטחו של נכס מקרקעין (תיקון: תשס&quot;ט)
: על אף הוראות [[סעיפים 4יז]] [[ו־4כ]], לא תקנה הרשות בעלות בנכס מקרקעין ששטחו עולה על 16 דונם, אלא אם כן החליטה המועצה שקיימות נסיבות שבשלהן ניתן להקנות בעלות כאמור.

@ 4כב. קרן לשמירה על שטחים פתוחים (תיקון: תשס&quot;ט, תשפ&quot;ג)
: (א) מוקמת בזה קרן לשמירה על שטחים פתוחים במסגרת הרשות (בחוק זה - הקרן).
: (ב) מטרות הקרן הן סיוע במימון השמירה, הפיתוח הסביבתי והטיפוח של השטחים הפתוחים שמחוץ לשטחים העירוניים הבנויים, לרבות שטחים פתוחים שיש להם חשיבות לשמירה על המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות בישראל, פארקים ואזורי נופש ופנאי, וכן סיוע לגורמים הפועלים להגשמת מטרות הקרן.
: (ג) הקרן תפעל למימוש מטרותיה בהתאם לתכנית רב־שנתית שתאשר הממשלה.
: (ד) כספי הקרן יבואו מהפרשה בשיעור של 1%, בכל שנה, מכלל הכנסות הרשות באותה שנה, וכן מתרומות וממקורות אחרים; הכספים ייועדו למטרות הקרן בלבד, והשימוש בהם ייעשה לפי הוראות השר בהסכמת שר האוצר.
: (ה) השר, בהסכמת שר האוצר והשר להגנת הסביבה, יקבע את סדרי הפעלת הקרן ותפקידיה.
: (ו) השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בסוף כל שנת תקציב, על פעולות הקרן, הכנסותיה והוצאותיה.
: ((פורסמו [[תקנות רשות מקרקעי ישראל (קרן לשמירה על שטחים פתוחים), התשע״ב–2012]].))

@ 4כג. הקצאת קרקע לרשות מקומית למיתקן לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מדד הפריפריאליות&quot; - אפיון ודירוג של רשויות מקומיות לפי מיקומן הגאוגרפי ביחס לריכוזי האוכלוסייה בישראל, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;מיזם&quot; - מיתקן לייצור חשמל הממיר אנרגיית שמש לאנרגיה חשמלית לרשת החשמל לשם הספקת חשמל לנכסי הרשות המקומית או מכירת חשמל לרשת החשמל הארצית, לרבות התשתיות הנלוות למיתקן כאמור ומיתקן לאגירת אנרגיה;
::- &quot;רשות מקומית&quot; - עירייה או מועצה מקומית;
::- &quot;תוכנית&quot; - תוכנית כהגדרתה [[בחוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]], שניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישור תוכנית נוספת.
: (ב) רשות מקומית המשתייכת לדירוג 1 עד 5 לפי מדד הפריפריאליות שקיבלה מענק כללי לאיזון ממשרד הפנים בכל אחת משלוש השנים שקדמו לשנת הכספים שבה הוגשה הבקשה, רשאית לבקש מרשות מקרקעי ישראל, לפי החלטת מועצת אותה רשות מקומית, להקצות לה קרקע בתחומה לשם הקמה והפעלה של מיזם (בסעיף זה - בקשה).
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשות מקומית זכאית שאין בתחומה קרקע פנויה למיזם, רשאית לבקש, יחד עם רשות מקומית גובלת, לפי החלטת מועצת הרשות המקומית הגובלת ומועצת הרשות המקומית הזכאית, כי לרשות המקומית הגובלת תוקצה קרקע בתחום אותה רשות לשם הקמה והפעלה של מיזם על ידי הרשות המקומית הגובלת.
:: (2) הוקצתה קרקע לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות סעיף זה על הרשות המקומית הגובלת בשינויים המחויבים, אולם 80% מרווחיה הנובעים מהמיזם יועברו לרשות המקומית הזכאית.
:: (3) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;קרקע פנויה למיזם&quot; - קרקע רצופה בהיקף של 75 דונם לפחות, המתאימה להקמה והפעלה של מיזם בהתאם לתוכנית החלה עליה;
:::- &quot;רשות מקומית זכאית&quot; - רשות מקומית שמתקיימים בה התנאים המנויים בסעיף קטן (ב);
:::- &quot;רשות מקומית גובלת&quot; - רשות מקומית הגובלת ברשות מקומית זכאית ואינה רשות מקומית זכאית.
: (ד) הרשות תקצה לרשות מקומית שהגישה בקשה, קרקע להקמה והפעלה של מיזם, בהתקיים כל אלה:
:: (1) הקמתו והפעלתו של המיזם בשטח המבוקש תואמות את התוכנית החלה על אותו שטח;
:: (2) בידי הרשות המקומית אישור לפי [[חוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]], ולפיו ניתן לחבר את המיזם לרשת החשמל במועדים שביקשה הרשות המקומית;
:: (3) לבקשה צורפה חוות דעת בכתב מאת מהנדס הרשות המקומית, ולפיה הרשות המקומית נקטה אמצעים סבירים למימוש פוטנציאל ההצבה של מיתקנים כאמור בהגדרה &quot;מיזם&quot; על גבי גגות במבנים ציבוריים שבבעלותה ובהחזקתה, וכי יש לה תוכנית להמשך מימוש הפוטנציאל האמור בשנים הקרובות.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), הרשות, לאחר אישור המועצה או ועדת משנה שתקים המועצה לעניין זה, רשאית שלא להקצות קרקע לפי סעיף זה, מנימוקים מיוחדים שיירשמו בהחלטתה, ובלבד שהקרקע נדרשת למטרה חיונית שאינה הקמת מיזם; לעניין זה, הכנסות הרשות לא ייחשבו נימוקים מיוחדים.
: (ו) על אף האמור [[בסעיף 2 לחוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]], הקצאת קרקע על ידי הרשות לפי סעיף זה אינה טעונה מכרז, ויראו הוראות סעיף זה כאילו היו הוראות בדבר פטור ממכרז שנקבעו לפי [[החוק האמור]].
: (ז) התשלום בעד הקצאת קרקע כאמור בסעיף זה יהיה בהתאם להחלטות המועצה לעניין הקצאת קרקע לייצור ואגירה של חשמל מאנרגיה מתחדשת ביישובים חקלאיים.
: (ח) המועצה תקבע כללים לעניין תקופת המיזם ולעניין היקף הקרקע שאפשר להקצות בהתאם לגודל הרשות המקומית.
הרשות המקומית, ובכלל זה בהשכרת הקרקע ליזם, בביצוע משותף עימו או בדרך אחרת.
: (ט)(1) הוקצתה לרשות מקומית קרקע לפי סעיף זה, תקים הרשות המקומית את המיזם ותפעילו באמצעות יזם בעל ניסיון בתחום זה כפי שתחליט מועצת הרשות המקומית, ובכלל זה בהשכרת הקרקע ליזם, בביצוע משותף עימו או בדרך אחרת.
:: (2) ההתקשרות עם היזם תיעשה באמצעות מכרז פומבי, ויחולו לעניין זה הוראות הדין החלות על התקשרויות של רשות מקומית בדרך של מכרז; תשלום לרשות המקומית במסגרת ההתקשרות לא יותנה ברווחי המיזם או בהכנסות ממנו.
:: (3) נדרש אישור שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך לפי הוראות [[סעיף 188 לפקודת העיריות]], לשם התקשרות או ביצוע פעולה לפי סעיף זה, ימסור שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך את החלטתו אם לאשר את ההתקשרות או הפעולה, או שלא לאשרה, בתוך שישה חודשים מיום שהתבקש אישורו; לא נמסרה החלטת שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך בתוך התקופה האמורה, יראו את האישור כאילו ניתן.
: (י) בתוך 14 ימים מיום קבלת החלטת הרשות המקומית לפי סעיף קטן (ט) או הקצאת הקרקע לפי סעיף קטן (ד), לפי המאוחר, תפרסם הרשות המקומית באתר האינטרנט שלה פרטים על מיזם שהיא מקימה לפי סעיף זה, ובכלל זה פרטים בדבר היקף הקרקע המוקצה למיזם, שטח המיתקנים שיוקמו, מפעיל המיזם, פירוט ההתקשרויות עם היזם לשם הקמה והפעלה של המיזם ותקופת ההתקשרות.
: (יא) בתום תקופת המיזם או אם חדל המיזם לשמש לייצור חשמל או שונה ייעוד הקרקע, תחדל הרשות המקומית לעשות שימוש בקרקע ותפנה את כל השטח שהוקצה לה ממיתקני המיזם, והקרקע תשוב לידי הרשות כשהיא פנויה.
: (יב) מנהל הרשות יגיש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אחת לשנה, דיווח על יישום הוראות סעיף זה, ובכלל זה על מספר הבקשות שהוגשו ועל הקרקעות שהוקצו לפיו.

@ 5. : ((הנוסח שולב [[בחוק נכסי המדינה, תשי&quot;א-1951]].))
@ 6. : ((הנוסח שולב [[בחוק רשות פיתוח (העברת נכסים), תש&quot;י-1950]].))

@ 7. ביצוע ותקנות (תיקון: תשנ&quot;ה)
: השרים יחד ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות בדבר כללים לעבודת המועצה וועדותיה ככל שלא נקבעו בחוק זה.

@ 8. הוראת מעבר (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) בכל פעולה, הסכם, התקשרות או עסקה שנעשתה על ידי מינהל מקרקעי ישראל או שמינהל מקרקעי ישראל היה צד לה, לרבות בשם בעליהם של מקרקעי ישראל, ערב מועד הקמת הרשות, תבוא הרשות במקום מינהל מקרקעי ישראל.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבע בהחלטת הממשלה או לפי חוק, כי גוף אחר יבוא במקום מינהל מקרקעי ישראל לעניין פעולה, הסכם, התקשרות או עסקה מסוימים, יבוא אותו הגוף כאמור.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;מינהל מקרקעי ישראל&quot; - כמשמעותו בחוק זה, בנוסחו ערב מועד הקמת הרשות;
::- &quot;מועד הקמת הרשות&quot; - ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010).

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום א' באב תש&quot;ך (25 ביולי 1960).

&lt;חתימות&gt;
* דוד בן־גוריון, ראש הממשלה
* לוי אשכול, שר האוצר
* משה דיין, שר החקלאות
* יצחק בן־צבי, נשיא המדינה

&lt;ויקי&gt;{{חוקי מקרקעין}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>g9a8dvq60y5jzpo4bcxjq7oc6e22du2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק רשות מקרקעי ישראל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>285991</id>
    <revision>
      <id>3037806</id>
      <parentid>2968727</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T08:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3037801] תיקון מס' 16</comment>
      <origin>3037806</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="66537" sha1="ss8yd8bdhsuuc0apcj2c4kuc0lfp864" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק רשות מקרקעי ישראל, תש״ך–1960}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001035}} {{ח:תיבה|ס״ח תש״ך, 57|חוק מינהל מקרקעי ישראל|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208975.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 111|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211101.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 60|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300173.pdf}}, {{ח:תיבה|98|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 490|חוק לפיתוח הנגב והגליל (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300527.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 119|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300615.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 312|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 318|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301074.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 281|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2218.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 756|תיקון מס׳ 3 לחוק מקרקעי ישראל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300971.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 391|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300967.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 538|תיקון מס׳ 101 לחוק התכנון והבנייה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301600.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 687|תיקון מס׳ 3 לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338725.pdf}}, {{ח:תיבה|1247|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348685.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 500|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382335.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 204|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 20|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1783627.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 840|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14184761.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות וכפיפות|תיקון: תשנ״ה, תשס״ט, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעי ישראל“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מקרקעי ישראל|בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל}}, והוראות חוק זה כפופות להוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מקרקעי ישראל|אותו חוק־יסוד}} ולהוראות {{ח:חיצוני|חוק מקרקעי ישראל|חוק מקרקעי ישראל, תש״ך–1960}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – מועצת מקרקעי ישראל, שהוקמה לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקסי המקרקעין“, ”פנקסים“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קק״ל“ – קרן קיימת לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הבינוי והשיכון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השרים“ – שר הבינוי והשיכון ושר האוצר.

{{ח:סעיף|1א|מטרות רשות מקרקעי ישראל|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} רשות מקרקעי ישראל תפעל, במסגרת תפקידיה –
{{ח:תת|(1)}} לניהול מקרקעי ישראל כמשאב לשם פיתוחה של מדינת ישראל לטובת הציבור, הסביבה והדורות הבאים, ובכלל זה להשארת עתודות קרקע מספיקות לצרכיה ולפיתוחה של המדינה בעתיד, תוך איזון ראוי בין צורכי שימור לצורכי פיתוח, ובין שיווק קרקע לשמירה על עתודות קרקע לצורכי ציבור;
{{ח:תת|(2)}} לקידום התחרות בשוק המקרקעין ולמניעת ריכוזיות בהחזקת מקרקעין.

{{ח:סעיף|2|רשות מקרקעי ישראל, המנהל והעובדים|תיקון: תשנ״ה, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מוקמת בזה רשות מקרקעי ישראל (בחוק זה – הרשות), שתנהל את מקרקעי ישראל.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} ראש הממשלה והשרים ימנו מנהל לרשות אשר יהיה עובד המדינה, לתקופת כהונה בת חמש שנים, וכן ימנו לו סגן; על מינויו של מנהל הרשות לא תחול חובת המכרז לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 19|סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל הרשות כפוף במישרין לשר, ונתונות לו הסמכויות של שר ושל נציב שירות המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|החוק האמור בפסקה (1)}}, בכל עניין הנוגע לרשות ולעובדיה.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 6|סעיף 6 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}}, מורשה מנהל הרשות, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 5|ו־5 לחוק האמור}}, למטרת ביצוע הוראות חוק זה, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} ראו השרים כי מנהל הרשות אינו ממלא את תפקידו כראוי, רשאים הם להודיע לו, באישור הממשלה, בהודעה מנומקת בכתב, כי אם בתוך זמן סביר שנקבע בהודעה לא ימלא את המוטל עליו כפי שפורט בהודעה, יורו על סיום כהונתו; לא מילא המנהל את שהוטל עליו בתוך המועד שנקבע בהודעה כאמור, רשאים השרים להודיע לו על סיום כהונתו.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה.
{{ח:תתת|(2)}} עובדי הרשות יהיו נתונים לפיקוחו של מנהל הרשות ויפעלו לפי הוראותיו.

{{ח:סעיף|2א|תפקידי הרשות|תיקון: תשס״ט, תשע״ד}}
{{ח:ת}} אלה תפקידי הרשות:
{{ח:תת|(1)}} הקצאת קרקעות למטרות מגורים, דיור בהישג יד, דיור ציבורי, תעסוקה, שטחים פתוחים ולמטרות אחרות, במקומות ובהיקפים הנדרשים על פי צורכי המשק, החברה והסביבה, לרבות צרכים עתידיים;
{{ח:תת|(2)}} רכישת קרקעות וסיוע למדינה בהפקעת קרקעות לפי כל דין, לרבות למטרות סביבתיות;
{{ח:תת|(3)}} שמירת זכויותיהם של הבעלים במקרקעי ישראל;
{{ח:תת|(4)}} קידום הרישום של הזכויות במקרקעי ישראל בפנקסי המקרקעין;
{{ח:תת|(5)}} מתן שירותים לבעלי זכויות במקרקעי ישראל ככל הנדרש, לצורך ניהול זכויותיהם או מימושן;
{{ח:תת|(6)}} פרסום מידע בקשר למקרקעי ישראל, לרבות פרטים על הסכמי הרשות לגבי מקרקעין שבניהולה, וכן נתונים בדבר זמינותם של מקרקעי ישראל לתכנון, לפיתוח ולשמירה על שטחים פתוחים;
{{ח:תת|(7)}} כל תפקיד אחר הנוגע לניהול מקרקעי ישראל, המוטל עליה לפי כל דין או לפי החלטת הממשלה.

{{ח:סעיף|2ב|תקנות לעניין הגברת התחרות ומניעת ריכוזיות בהחזקת מקרקעין|תיקון: תשס״ט, תשפ״ג}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות המגבילות הקצאת מקרקעין, אם כתוצאה ממנה יחזיק אדם במקרקעין המיועדים למגורים או לתעסוקה, לרבות באזורים מסוימים, בשיעור העולה על שיעור שקבע, ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה מקרים שבהם יחויב אדם להעביר את זכויותיו במקרקעין שהוקצו, אם שיעור החזקותיו במקרקעין עלה על שיעור שקבע.

{{ח:סעיף|2ג|קביעת יעדים לשיווק יחידות דיור לדיור בהישג יד|תיקון: תשע״ד, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה, או ועדת שרים מטעמה, תקבע עד יום 31 במרס בכל שנה, לפי המלצת המועצה, מספר מזערי של יחידות דיור לדיור בהישג יד, שישווקו לציבור בידי הרשות או מי שהוסמך לכך לפי חוק באותה שנה (בסעיף זה – מספר מזערי לשיווק), לפי הפירוט שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 6|בתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתת|(2)}} יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת, כמשמעותן בהחלטות המועצה;
{{ח:תת}} בקביעתה תתייחס הממשלה בנפרד ליחידות הדיור כאמור בפסקאות (1) ו־(2) שישווקו בנגב ובגליל.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לא יאוחר מיום 30 באפריל של כל שנה, על מספר יחידות הדיור לדיור בהישג יד ששווקו עד תום השנה שחלפה, על היעדים שקבעה הממשלה לפי סעיף קטן (א) לשנה שבה נמסר הדיווח וכן על אומדן שווי הנחה לדיור בהישג יד שנקבע לעניין אותה שנה.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דיור בהישג יד“ – כאמור בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף קטן (א);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרן להתחדשות עירונית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גליל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות לפיתוח הגליל|בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ״ב–1992}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נגב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות לפיתוח הנגב|בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ג–1993}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אומדן שווי ההנחה לדיור בהישג יד“ – התוצאה המתקבלת מהפחתת אומדן של מחיר הקרקעות לדיור בהישג יד המיועדות לשיווק בשנה פלונית מאומדן השווי לשיווק של אותן קרקעות לדיור במכרז מקרקעין לבנייה רוויה למגורים, והכול כפי שיקבעו הרשות ומשרד האוצר.

{{ח:סעיף|2ד||תיקון: תשע״ד, תשע״ו־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|2ה|הקצאת זכויות במקרקעין המוחזקים שלא כדין|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} הרשות לא תקצה מקרקעין המוחזקים שלא כדין, אלא בנסיבות מיוחדות ולפי החלטת מנהל הרשות ובאישור היועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:סעיף|3|מועצת מקרקעי ישראל|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} הממשלה תמנה מועצת מקרקעי ישראל, שתקבע את המדיניות הקרקעית שלפיה תפעל הרשות, תפקח על פעולות הרשות ותאשר הצעת תקציבה שייקבע בחוק.

{{ח:סעיף|4|דיווח|תיקון: תשס״ט, תשפ״ג}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות יגיש למועצת מקרקעי ישראל אחת לחצי שנה דין וחשבון על פעולות הרשות; והממשלה תגיש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לפחות אחת לשנה דין וחשבון על פעולות הרשות.

{{ח:סעיף|4א|הרכב המועצה|תיקון: תשנ״ה, תשס״ב, תשס״ג, תשס״ט, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} במועצה יכהנו השר, שיהיה היושב ראש, וכן 13 חברים נוספים שתמנה הממשלה, מהם שבעה נציגי הממשלה ושישה נציגי הקק״ל1, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} נציג ראש הממשלה, מקרב עובדי משרד ראש הממשלה;
{{ח:תתת|(2)}} סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר הפנים, מקרב עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(4)}} נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר, מקרב עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(5)}} נציג השר, מקרב עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(6)}} נציג שר המשפטים, מקרב עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(7)}} נציג השר להגנת הסביבה, מקרב עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(8)}} שישה נציגי הקק״ל מקרב חברי דירקטוריון הקק״ל או מקרב עובדי הקק״ל.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית הממשלה להורות, בצו, על הפחתת מספר נציגי הקק״ל במועצה לשניים; הורתה הממשלה כאמור, יכהנו במועצה עשרה חברים בלבד.
{{ח:תת|(א1א)}} לא מכהן במועצה, כנציג הממשלה כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (7), חבר מקרב האוכלוסייה הערבית, הדרוזית או הצ׳רקסית, תמנה הממשלה למועצה חבר, נוסף על נציגי הממשלה כאמור באותו סעיף קטן, שהוא נציג השר לשוויון חברתי, מקרב עובדי משרדו הנמנים עם האוכלוסייה הערבית, הדרוזית או הצ׳רקסית.
{{ח:תת|(א2)|(1)}} השר להגנת הסביבה יחד עם השר ימנו משקיף למועצה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה; לעניין זה, ”הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה“ – הגופים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)#תוספת חלק א|בחלק א׳ בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002}}.
{{ח:תתת|(2)}} משקיף שמונה לפי פסקה (1) רשאי להשתתף בכל ישיבות המועצה, וכן בשתיים מהוועדות הפועלות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4י|סעיף 4י}}, לפי בחירתו; הזמנה לישיבות המועצה ולוועדות כאמור תימסר גם למשקיף.
{{ח:תת|(א3)}} נציגי הממשלה במועצה יהיו כפופים למדיניות הממשלה, כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטותיה.
{{ח:תת|(א4)}} היתה הצבעה בישיבת המועצה והיו הדעות שקולות בה, יהא ליושב ראש קול נוסף באותו עניין.
{{ח:תת|(א5)}} הממשלה רשאית למנות ממלא מקום לחבר המועצה, בדרך שבה היא ממנה חבר מועצה, ובלבד שלא ניתן למנות לממלא מקום, מי שלא ניתן למנותו לחבר המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} לממשלה יימסרו פרטים לגבי כישוריהם של המועמדים, לרבות קורות חייהם, השכלתם, עיסוקיהם בעבר ובהווה, נסיונם וכל פרט אחר שהינו מהותי ונוגע לענין.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור המועצה, ימנה ממלא מקום ליושב ראש המועצה מקרב חבריה.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|4ב|תקופת כהונה|תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת כהונתו של חבר המועצה היא בת ארבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה שתקופת כהונתו תמה, ניתן למנותו לתקופות כהונה נוספות, ובלבד שלא יכהן יותר משלוש תקופות כהונה רצופות.

{{ח:סעיף|4ג|סייגים למינוי|תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:ת}} לא יתמנה אדם חבר המועצה אם נתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא איננו אזרח ישראלי;
{{ח:תת|(2)}} תוך שבע השנים שקדמו למינויו הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
{{ח:תת|(3)}} תלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור בפסקה (2);
{{ח:תת|(4)}} הוא פושט רגל או חייב שהוכרז בידי ראש ההוצאה לפועל כחייב מוגבל באמצעים;
{{ח:תת|(5)}} הוא מנהל או בעל שליטה, במישרין או בעקיפין, בגוף הנמצא בהליכי פירוק שלא מרצון;
{{ח:תת|(6)}} הוא בעל זיקה אישית או פוליטית לשר משרי הממשלה, ואולם בעל זיקה כאמור יוכל להתמנות כחבר המועצה אם ועדה שמינתה הממשלה, לענין זה, מצאה כי יש לו כישורים מיוחדים בתחומי סמכותה של המועצה או שקיימים לגביו שיקולים של כשירות מיוחדת אחרת לכהונה; לעניין זה, ”בעל זיקה אישית“ – בן זוג, אח, הורה, צאצא, צאצא בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה.

{{ח:סעיף|4ד|פקיעת כהונה|תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר מחברותו במועצה במסירת כתב התפטרות ליושב ראש המועצה; התפטרותו תיכנס לתוקפה בתום 48 שעות ממועד מסירת כתב ההתפטרות;
{{ח:תתת|(2)}} הורשע בפסק דין סופי בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
{{ח:תתת|(3)}} הוכרז פושט רגל, או הוכרז בידי ראש ההוצאה לפועל כחייב מוגבל באמצעים;
{{ח:תתת|(4)}} גוף שהוא מנהלו או בעל שליטה בו, במישרין או בעקיפין, מצוי בהליכי פירוק שלא מרצון;
{{ח:תתת|(5)}} נבצר ממנו למלא דרך קבע את תפקידיו והממשלה ביטלה את מינויו;
{{ח:תתת|(6)}} נעדר משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מחמש ישיבות תוך שנה, ויושב ראש המועצה קבע בהודעה למועצה, לאחר בירור עם החבר הנעדר, שלא היתה סיבה מוצדקת להיעדרות;
{{ח:תתת|(7)}} חדל להיות אזרח ישראלי;
{{ח:תתת|(8)}} אם הוא חבר המועצה כעובד המדינה או כחבר בדירקטוריון קק״ל או כעובד קק״ל, פרש משירות המדינה או קק״ל, או חדל להיות חבר בדירקטוריון קק״ל.
{{ח:תת|(ב)}} חבר מועצה שחדל למלא אותו תפקיד שמילא בעת מינויו כחבר המועצה או שהנסיבות שבשלהן נבחר לתפקידו השתנו באופן מהותי, רשאית הממשלה, על פי הצעת השרים או על פי הצעת קק״ל, לפי הענין, להחליפו באחר.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד חבר המועצה אישום פלילי בשל עבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון – ישעה אותו יושב ראש המועצה מכהונתו; תקופת ההשעיה תסתיים לא יאוחר מיום הכרעת דינו בפסק דין סופי.

{{ח:סעיף|4ה|מינוי חליף|תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה שנפטר, או שחדל לכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, תמנה הממשלה אדם אחר, בדרך שבה מונה אותו חבר לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}}.
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה שנבצר ממנו באורח זמני למלא את תפקידו, לרבות מי שהושעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)}}, רשאית הממשלה למנות לו ממלא מקום, בדרך שבה מונה אותו חבר לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}}, עד שובו לתפקידו.

{{ח:סעיף|4ה1|הוראה מיוחדת לעניין סיום כהונה ומינוי חליף של חבר המועצה מקרב האוכלוסייה הערבית, הדרוזית או הצ׳רקסית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ב|סעיפים 4ב(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 4ה|ו־4ה(א)}} יחולו לעניין חבר המועצה שהתמנה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א(א1א)}}, בשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} תמה תקופת כהונתו של חבר המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ב|סעיף 4ב(א)}}, ניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ב|סעיף 4ב(ב)}}, רק בתום 45 ימים מתום תקופת כהונתו;
{{ח:תת|(2)}} חדל חבר המועצה לכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, או נפטר חבר המועצה, תמנה הממשלה אדם אחר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ה|סעיף 4ה(א)}}, רק בתום 45 ימים ממועד הפסקת הכהונה או הפטירה כאמור; והכול ובלבד שבתום תקופת 45 הימים כאמור בפסקאות (1) או (2), לפי העניין, לא מכהן במועצה כנציג הממשלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4א|בסעיף 4א(א)(1) עד (7)}}, חבר מקרב האוכלוסייה הערבית, הדרוזית או הצ׳רקסית.

{{ח:סעיף|4ו|איסור עסקאות עם הרשות|תיקון: תשנ״ה, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה, או תאגיד שהוא בעל ענין בו, לא יתקשר עם הרשות ולא ייצג את מי שהתקשר עם הרשות בעסקה או בסוגי עסקאות, למעט עסקה שאינה בעלת אופי מסחרי, זולת אם התירה המועצה את סוג העסקאות או התירה ועדת המשנה לביקורת של המועצה את העסקה המסוימת, מנימוקים שיירשמו.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 4ז|ובסעיף 4ז}}, ”בעל ענין“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף|4ז|חובת גילוי זיקה בעסקה|תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:ת}} מבלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ו|סעיף 4ו}}, חבר מועצה המשתתף בישיבת המועצה אשר דנה בנושא שיש או שעלול להיות לו או לתאגיד שהוא בעל ענין בו, במישרין או בעקיפין, ענין אישי בו, יודיע על כך למועצה לפני תחילת הדיון ולא ישתתף בדיון ובהצבעה באותו נושא.

{{ח:סעיף|4ח|סדרי נוהל|תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תקבע את דרכי עבודתה ונהלי דיוניה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש המועצה יזמן את ישיבותיה, ויקבע את מועדן, מקומן וסדר יומן, בכפוף להוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} שליש מחברי המועצה, ובהם היושב ראש או ממלא מקומו, יהוו מנין חוקי בישיבות המועצה ובעת קבלת החלטותיה, ובלבד שרוב הנוכחים אינם בעלי ענין במדיניות הקרקעית.
{{ח:תת|(ד)}} החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות בהצבעה.
{{ח:תת|(ה)}} על פי דרישה של השר או של שליש מחברי המועצה, תדון המועצה מחדש בכל נושא שהחליטה בו, אולם דיון כאמור לפי דרישת השר לא ייערך לפני שחלף חודש לפחות מיום קבלת ההחלטה.

{{ח:סעיף|4ט|ישיבות המועצה|תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} ישיבות המועצה יתקיימו באופן קבוע לפחות אחת לשלושה חודשים ולא פחות משש ישיבות בשנה; השר רשאי לקבוע ישיבות שלא מן המניין, בהתאם לשיקול דעתו, ובלבד שההודעה על כינוס המועצה נמסרה לחברי המועצה לפחות 3 ימים מראש, זולת אם נדרש לכנסה תוך זמן קצר יותר בשל דחיפות הענין.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע ישיבה שלא מן המנין אם דרשו זאת לפחות שליש מחברי המועצה; נדרש כינוס המועצה על פי סעיף קטן זה, תתכנס המועצה לישיבה תוך תקופה שלא תעלה על 14 ימים מיום הדרישה, זולת אם נדרש לכנסה תוך זמן קצר יותר בשל דחיפות הענין; בישיבה שהתכנסה לפי סעיף קטן זה תדון המועצה רק בנושאים המפורטים בדרישה.

{{ח:סעיף|4י|ועדות|תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר מבין חבריה ועדות קבועות כלהלן: ועדה לעניני קרקע עירונית, ועדה לעניני קרקע חקלאית, ועדת תקציב וועדת ביקורת, וכן רשאית היא למנות ועדות נוספות, קבועות או לענין מסוים.
{{ח:תת|(ב)}} החלטותיה של ועדה יהיו בבחינת המלצות למועצה, זולת אם החליטה המועצה לאצול מסמכויותיה לועדה.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש ועדה לא יהיה בעל ענין במדיניות הקרקעית שבתחום טיפולה של הועדה, וחברי הועדה שהם בעלי ענין כאמור לא יהוו יותר משליש ממספר חבריה.
{{ח:תת|(ד)}} ועדה תקבע את דרכי עבודתה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|4יא|ממלא מקום היושב ראש|תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:ת}} ממלא מקום יושב ראש המועצה ימלא את תפקידי יושב ראש המועצה בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} יושב ראש המועצה נעדר או שנבצר ממנו למלא את תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} ממלא המקום נתבקש לכך בכתב על ידי יושב ראש המועצה.

{{ח:סעיף|4יב|דיון בדו״ח מבקר המדינה|תיקון: תשנ״ה, תשס״ט}}
{{ח:ת}} המועצה תדון, אחת לשנה, בפרקים על הרשות בדו״ח מבקר המדינה ותיתן דעתה על המלצות המבקר.

{{ח:סעיף|4יג|פרסום החלטות|תיקון: תשנ״ה, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} החלטה של המועצה או של ועדה מועדותיה, תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות, אולם תחילת תוקפה לא תהיה מותנית בפרסומה אלא אם כן נקבע אחרת בהחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה של הנהלת הרשות (בסעיף זה – החלטת הנהלה) תפורסם באתר האינטרנט של הרשות, בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא תפורסם החלטת הנהלה הכוללת מידע שהוראות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}} (בסעיף זה – חוק חופש המידע) חלות לגביו, או מידע הכולל פרטים שמסירתם עלולה לפגוע בצד שלישי;
{{ח:תתת|(2)}} הרשות רשאי שלא לפרסם החלטת הנהלה הכוללת מידע שהוראות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק חופש המידע}} חלות לגביו;
{{ח:תת}} על פרסום מידע כאמור בפסקאות (1) ו־(2), יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 11|סעיף 11 לחוק חופש המידע}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) כדי לגרוע מזכותו של מבקש מידע לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), תחילת תוקפה של החלטת הנהלה לא תהיה מותנית בפרסומה, אלא אם כן נקבע אחרת בהחלטה.

{{ח:סעיף|4יד|תוקף פעולות|תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:ת}} קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר המועצה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

{{ח:סעיף|4טו|מאגר מידע|תיקון: תש״ס, תש״ס־2, תשס״ט, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תנהל מאגר מידע, שיהיה פתוח לעיון הציבור ושבו ייכללו פרטים על התקשרויות חוזיות של הרשות לגבי מקרקעין שבניהולה, אשר אינם רשומים בפנקסי המקרקעין (להלן – המאגר).
{{ח:תת|(ב)}} המאגר יכלול את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} זכויות לגבי המקרקעין;
{{ח:תתת|(2)}} התחייבויות של הרשות לרישום משכנתה בנוגע למקרקעין בעת רישומם בפנקסי המקרקעין;
{{ח:תתת|(3)}} הודעות שהומצאו לרשות בדבר משכון שנרשם על פי דין לגבי אותם מקרקעין;
{{ח:תתת|(4)}} הודעות שהומצאו לרשות בדבר פסקי דין, החלטות וצווים שניתנו על ידי בית המשפט, או על ידי רשות אחרת המוסמכת לכך על פי דין, והנוגעים לזכויות לגבי המקרקעין.
{{ח:תת|(ב1)}} אין במידע שבמאגר כדי להוות אישור מוסמך המעיד על מצב הזכויות לגבי מקרקעי ישראל.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} הוראות לגבי אופן הצגת המידע במאגר;
{{ח:תתתת|(ב)}} התנאים למסירת מידע מהמאגר;
{{ח:תתתת|(ג)}} פירוט הזכויות לגבי המקרקעין שייכללו במאגר;
{{ח:תתתת|(ד)}} כי מקרקעין שביחס אליהם נעשו התקשרויות חוזיות שונות ייכללו במאגר בהדרגה, במועדים שונים שייקבעו;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} תקנות לפי פסקאות (1)(ג) ו־(ד) יהיו באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)|תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע), התשס״ד–2004}}.}}

{{ח:סעיף|4טז|אגרות|תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:ת}} השרים רשאים לקבוע אגרות לענין חוק זה, לרבות לכל ענין הקשור למתן מידע, או לכל פעולה הקשורה לביצוע עסקה, או להכנה לביצוע עסקה, וכן רשאים הם לקבוע על מי מוטלת חובת תשלום אגרה לפי סעיף זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)|תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות), התשס״ד–2004}}.}}

{{ח:סעיף|4יז|הקניית בעלות בנכס מקרקעין|תיקון: תשס״ו, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 4יח|ובסעיפים 4יח עד 4כא}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בניין רווי“ – בניין הבנוי על מקרקעי ישראל, בן שתי קומות לפחות, שיש בו לא פחות מארבע דירות – דירה אחת לפחות בכל קומה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דירה“, ”חכירה“, ”לשכת רישום“, ”פנקס הבתים המשותפים“, ”רישום“, ”רשם“, ”שטר עסקה“ – כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הקניית בעלות“ – הקניית בעלות בנכס מקרקעין, בתמורה או בלא תמורה, מהבעלים לחוכר של אותו נכס מקרקעין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוזה חכירה מהוון“ – חוזה חכירה שדמי החכירה לפיו, בעבור יתרת תקופת החכירה, שולמו מראש בהתאם להוראותיו או בהתאם להחלטת המועצה, או חוזה חכירה שניתן לשלם מראש את דמיה חכירה לפיו בהתאם להחלטת המועצה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוזה חכירה מהוון למטרת מגורים או למטרת תעסוקה“ – למעט אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} חוזה חכירה לגבי קרקע שייעודה חקלאי;
{{ח:תתתת|(2)}} חוזה חכירה מהוון שהחוכר לפיו הוא גוף ציבורי; בפסקה זו, ”גוף ציבורי“ – חברה ממשלתית, חברת בת ממשלתית או חברה מעורבת, כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, חברה שאין לה הון מניות או תאגיד כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 60|בסעיף 60 לחוק האמור}}, תאגיד שהוקם בחוק או לפיו, רשות מקומית, או תאגיד שרשות מקומית היא בעלת חלק מההון בו או שיש לה חלק מכוח ההצבעה בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוכר“ – מי שרשום או זכאי להירשם בפנקסי המקרקעין, ובכלל זה בפנקס הבתים המשותפים, כחוכר של נכס מקרקעין על פי חוזה חכירה מהוון למטרת מגורים או למטרת תעסוקה, למעט –
{{ח:תתתת|(1)}} חוכר משנה;
{{ח:תתתת|(2)}} חוכר שהפר את חוזה החכירה עם הרשות, ולא תיקן את ההפרה;
{{ח:תתתת|(3)}} חוכר של נכס מקרקעין הבנוי שלא כדין או שלא בהסכמת הרשות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק המקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון והבניה“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכס מקרקעין“ – מקרקעין ממקרקעי ישראל שהם קרקע עירונית, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק מקרקעי ישראל|בחוק מקרקעי ישראל, התש״ך–1960}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו פטורה מתשלום“ – נכס מקרקעין, שבהתחשב, בין השאר, בסוגו, מיקומו והיקף שטחו, החליטה לגביו המועצה, כי על הרשות להציע את הקניית הבעלות בו בלא תמורה, לרבות דירה בבניין רווי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו כפופה לתשלום“ – נכס מקרקעין, שבהתחשב, בין השאר, בסוגו, מיקומו והיקף שטחו, החליטה לגביו המועצה, כי על הרשות להציע את הקניית הבעלות בו בתמורה, כמפורט באותה החלטה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שומה כללית“ – אומדן שווי של זכויות הנכסי מקרקעין שנערך על ידי השמאי הממשלתי הראשי או שמאי מקרקעין מטעמו, בדרך של עריכת לוח שומה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#תוספת 3|בתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שומה פרטנית“ – אומדן שווי של זכויות בנכס מקרקעין מסוים, שנערך על ידי השמאי הממשלתי הראשי או שמאי מקרקעין מטעמו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעסוקה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק מקרקעי ישראל|בחוק מקרקעי ישראל, התש״ך–1960}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלומי החובה“ – מסים, אגרות, היטלים, ארנונות או תשלומי חובה אחרים המגיעים למדינה, לרשות מקומית, או למוסד תכנון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תשלח לכל חוכר של נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו פטורה מתשלום, הודעה, בדואר רשום, על כוונתה להקנות לו בעלות בנכס בלא תמורה (בסעיף זה – הודעה לחוכר הפטור מתשלום), ויחולו לעניין זה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסכים החוכר בכתב להקניית הבעלות על סמך ההודעה לחוכר הפטור מתשלום (בסעיף זה – כתב הסכמה), או לא הודיע לרשות, בתוך 60 ימים מיום משלוח ההודעה האמורה, על התנגדותו להקניה כאמור, וזכותו בנכס נרשמה בפנקסי המקרקעין ביחס לכל המקרקעין או לחלק בלתי מסוים מהם, תגיש הרשות ללשכת הרישום בקשה, בחתימת נציג הרשות, לרישום הבעלות על שם החוכר על סמך ההודעה לחוכר הפטור מתשלום (בסעיף זה – בקשה לרישום); היתה זכות החוכר בנכס רשומה בחלק מסוים מהמקרקעין, או שלא היתה רשומה כלל, תוגש הבקשה לרישום במועד שבו יהיה ניתן לרשום את זכות הבעלות בשל אותה חכירה, ובלבד שהרשות תהא רשאית להגיש בקשה לרישום זכות הבעלות כאמור, לפי כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} הגישה הרשות ללשכת רישום בקשה לרישום לפי הוראות פסקה (1) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הרשם ירשום בפנקסי המקרקעין את הבעלות בנכס על שם החוכר, ובלבד שבבקשה לרישום ייכלל אישור מאת הרשות ולפיו נשלחה הודעה לחוכר הפטור מתשלום, והחוכר הסכים להקניית הבעלות או לא הודיע לרשות על התנגדותו להקניה כאמור בתוך התקופה האמורה בפסקה (1);
{{ח:תתתת|(ב)}} לא יידרשו, כתנאי לרישום הבעלות על שם החוכר, מסמכים או אישורים נוספים על האישור האמור בפסקת משנה (א), ובכלל זה שטר עסקה, ייפוי כוח מאת החוכר, וכל מסמך או אישור המהווה הוכחה לכך ששולמו תשלומי החובה, למעט לעניין תשלומי החובה שהיו נדרשים לצורך רישום החכירה בנכס, ככל שמדובר בחכירה שלא היתה רשומה.
{{ח:תת|(ב1)}} הרשות תשלח לכל חוכר של נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו כפופה לתשלום, הודעה, בדואר רשום, על כוונת הרשות להקנות לו בעלות בנכס בכפוף לתשלום כפי שיפורט בה, הכולל את התמורה בעד הקניית הבעלות וכן תשלום מס רכישה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}}, בשיעור שנקבע {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 9|בסעיף האמור}} או לפיו, לגבי אותה תמורה (בסעיף קטן זה – הודעה לחוכר החייב בתשלום), ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היתה זכותו של החוכר בנכס רשומה בפנקסי המקרקעין, למעט אם היתה זו זכות חכירה בחלק מסוים במקרקעין, יצורף להודעה לחוכר החייב בתשלום, שטר עסקה החתום על ידי הרשות, לרישום הבעלות בנכס על שמו של החוכר, בכפוף לביצוע מלוא התשלום כמפורט בהודעה לחוכר; לא היתה זכותו של החוכר בנכס רשומה בפנקסי המקרקעין, או שהיתה רשומה כזכות חכירה בחלק מסוים במקרקעין, תשלח הרשות לחוכר את שטר העסקה החתום על ידי הרשות במועד שבו יהיה ניתן לרשום את זכות הבעלות בשל אותה חכירה, ובלבד שהרשות תהא רשאית לחתום על שטר העסקה לצורך רישום זכות הבעלות כאמור, לפי כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} הגיש החוכר ללשכת הרישום את שטר העסקה להעברת הבעלות בנכס על שמו, כאמור בפסקה (1), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הרשם ירשום בפנקסי המקרקעין את הבעלות בנכס על שם החוכר, ובלבד שצורפו לבקשה שטר העסקה כשהוא חתום גם בידי החוכר, וכן הוכחה לכך שהתשלום שולם לרשות במועד, כמפורט בהודעה לחוכר;
{{ח:תתתת|(ב)}} על רישום הבעלות כאמור בפסקת משנה (א) יחולו הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין}}, ואולם לא יידרשו כתנאי לרישום הבעלות על שם החוכר, ייפוי כוח מאת הרשות, וכל מסמך או אישור המהווה הוכחה לכך ששולמו תשלומי החובה, למעט לעניין תשלומי החובה שהיו נדרשים לצורך רישום החכירה בנכס, ככל שמדובר בחכירה שלא היתה רשומה.
{{ח:תת|(ב2)}} המועצה תקבע תנאים שלפיהם יהא חוזה חכירה למטרת מגורים או למטרת תעסוקה, לחוזה חכירה מהוון.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} הודעה לחוכר או תשלום לפיה, כתב הסכמה, ורישום בעלות על שם חוכר לפי הוראות סעיף זה, לא ייחשבו –
{{ח:תתת|(1)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}} לגבי נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו לחוכר פטורה מתשלום – כמכירת זכות במקרקעין;
{{ח:תתת|(2)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#תוספת 3|התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה}} – כמימוש זכויות במקרקעין.
{{ח:תת|(ה)}} בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב)(2)(ב) ו־(ב1)(2)(ב), הוראת כל דין האוסרת רישום זכויות בפנקסים כל עוד לא שולמו תשלומי החובה במלואם לא תחול על רישום בעלות בנכס מקרקעין על שם חוכר לפי סעיף זה; ואולם לא תירשם בעתיד, בפנקסים, העברת זכויות בנכס מקרקעין, המותנית לפי דין בהוכחת תשלומי החובה, מידי מי שהיה חוכר ונרשם כבעלים לפי הוראות סעיף זה, אלא לאחר הוכחת תשלומם של תשלומי החובה שהיו נדרשים בעת רישום זכות הבעלות על שמו אלמלא הוראות סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ו)}} העניק חוכר, ביחס לזכותו לגבי נכס מקרקעין, זכות כלשהי לאדם אחר, או שזכותו כאמור עוקלה או שהוצא לגביה צו בידי בית משפט או רשות אחרת, לפי דין, ולאחר מכן הוקנתה הבעלות באותו נכס מקרקעין לחוכר לפי סעיף זה, יראו את זכותו של האדם האחר, את זכותו של המעקל או את הצו, לפי הענין, כזכות או כצו החלים ביחס לבעלות שקיבל החוכר לפי הוראות סעיף זה; הרשות תביא לידיעתו של החוכר, בהודעה לחוכר, את תוכן הוראת סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר, ואולם במקרה של סתירה, יגברו הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ח)}} על אף הוראות סעיף קטן (ז) –
{{ח:תתת|(1)}} הוראות סעיף זה יחולו בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק מקרקעי ישראל|חוק מקרקעי ישראל, התש״ך–1960}};
{{ח:תתת|(2)}} אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מהרשות או מחוכר רישום הבעלות בנכס מקרקעין על שמו של החוכר, על סמך שטר עסקה, בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין}}.
{{ח:תת|(ט)}} קבעה המועצה כי התמורה, לגבי נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו לחוכר כפופה לתשלום תיקבע לפי שומה פרטנית בלבד, בלא אפשרות לתשלום לפי שומה כללית, תציע הרשות לחוכר להקנות לו בעלות בנכס, ורישום הבעלות יהיה בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין}}, והוראות סעיף זה לא יחולו.

{{ח:סעיף|4יח|פטור מתשלומי חובה להעברת קרקע בין המדינה, רשות הפיתוח והקק״ל|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} העברת בעלות במקרקעי ישראל בין המדינה, רשות הפיתוח והקק״ל לבין עצמן, תהיה פטורה מתשלום חובה כלשהו, אלא אם כן החליטה הממשלה על הפחתת מספר נציגי הקק״ל במועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4א|בסעיף 4א(א1)}}.

{{ח:סעיף|4יט|הגנה על מקרקעי ישראל|תיקון: תשס״ט, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית, בין השאר בשל חשיבותם המיוחדת של מקרקעי ישראל, להתנות את הקניית הבעלות בנכס מקרקעין לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4יז|סעיפים 4יז}} {{ח:פנימי|סעיף 4כ|או 4כ}}, בתנאים ובהגבלות, לרבות לעניין הקניית זכויות בו בעתיד או לעניין התחייבות להקניה כאמור, מידי החוכר או מידי אדם אחר שיהיה בעל זכויות לגבי אותו נכס מקרקעין, ובלבד שלא ייקבעו סוגי תנאים או הגבלות שלא חלו על נכס המקרקעין או על העברת הזכויות בו, במועד משלוח ההודעה לחוכר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4יז|בסעיף 4יז(ב) או (ב1)}}, או במועד עריכת ההסכם על הקניית הבעלות, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} קבעה הרשות תנאי או הגבלה כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) לפי העניין, תציין זאת בבקשה לרישום או בשטר העסקה, לפי העניין, והרשם ירשום הערה על כך בפנקסי המקרקעין; נרשמה הערה כאמור, וכל עוד לא נמחקה, לא תירשם בפנקסים עסקה הסותרת את תוכן ההערה.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשות מקרקעי ישראל תתנה את הקניית הבעלות בנכס מקרקעין לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4יז|סעיף 4יז}}, בתנאים ובהגבלות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק מקרקעי ישראל#סעיף 2א|סעיף 2א לחוק מקרקעי ישראל, התש״ך–1960}}.

{{ח:סעיף|4כ|הגבלה על הקניית בעלות ביישוב קהילתי קטן וביישוב חקלאי|תיקון: תשס״ט, תש״ע}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית להחליט, בהתאם לכללים שתקבע, כי הקניית בעלות על ידי המינהל, בנכס מקרקעין באגודה שיתופית שהיא יישוב קהילתי קטן או יישוב חקלאי, תותנה בהסכמת האגודה השיתופית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל או ההסתדרות הציונית העולמית, לפי העניין; החליטה המועצה כאמור, לא יקנה המינהל בעלות בנכס מקרקעין באגודה השיתופית, אלא לאחר שתימסר לו הסכמה כאמור בכתב; בסעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יישוב חקלאי“ – אגודה שיתופית שסווגה על ידי רשם האגודות השיתופיות, לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}}, כמושב עובדים, ככפר שיתופי, כקיבוץ, כמושב שיתופי, כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית או כיישוב קהילתי כפרי, לרבות הרחבה למגורים של היישוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יישוב קהילתי קטן“ – אגודה שיתופית שסווגה על ידי רשם האגודות השיתופיות, לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}}, כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית או כיישוב קהילתי כפרי, ומספר בתי האב ביישוב אינו עולה על 500 או על מספר אחר שקבעה המועצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשם האגודות השיתופיות“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}}.

{{ח:סעיף|4כא|הגבלה על הקניית בעלות בשל שטחו של נכס מקרקעין|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4יז|סעיפים 4יז}} {{ח:פנימי|סעיף 4כ|ו־4כ}}, לא תקנה הרשות בעלות בנכס מקרקעין ששטחו עולה על 16 דונם, אלא אם כן החליטה המועצה שקיימות נסיבות שבשלהן ניתן להקנות בעלות כאמור.

{{ח:סעיף|4כב|קרן לשמירה על שטחים פתוחים|תיקון: תשס״ט, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} מוקמת בזה קרן לשמירה על שטחים פתוחים במסגרת הרשות (בחוק זה – הקרן).
{{ח:תת|(ב)}} מטרות הקרן הן סיוע במימון השמירה, הפיתוח הסביבתי והטיפוח של השטחים הפתוחים שמחוץ לשטחים העירוניים הבנויים, לרבות שטחים פתוחים שיש להם חשיבות לשמירה על המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות בישראל, פארקים ואזורי נופש ופנאי, וכן סיוע לגורמים הפועלים להגשמת מטרות הקרן.
{{ח:תת|(ג)}} הקרן תפעל למימוש מטרותיה בהתאם לתכנית רב־שנתית שתאשר הממשלה.
{{ח:תת|(ד)}} כספי הקרן יבואו מהפרשה בשיעור של 1%, בכל שנה, מכלל הכנסות הרשות באותה שנה, וכן מתרומות וממקורות אחרים; הכספים ייועדו למטרות הקרן בלבד, והשימוש בהם ייעשה לפי הוראות השר בהסכמת שר האוצר.
{{ח:תת|(ה)}} השר, בהסכמת שר האוצר והשר להגנת הסביבה, יקבע את סדרי הפעלת הקרן ותפקידיה.
{{ח:תת|(ו)}} השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בסוף כל שנת תקציב, על פעולות הקרן, הכנסותיה והוצאותיה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רשות מקרקעי ישראל (קרן לשמירה על שטחים פתוחים)|תקנות רשות מקרקעי ישראל (קרן לשמירה על שטחים פתוחים), התשע״ב–2012}}.}}

{{ח:סעיף|4כג|הקצאת קרקע לרשות מקומית למיתקן לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד הפריפריאליות“ – אפיון ודירוג של רשויות מקומיות לפי מיקומן הגאוגרפי ביחס לריכוזי האוכלוסייה בישראל, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיזם“ – מיתקן לייצור חשמל הממיר אנרגיית שמש לאנרגיה חשמלית לרשת החשמל לשם הספקת חשמל לנכסי הרשות המקומית או מכירת חשמל לרשת החשמל הארצית, לרבות התשתיות הנלוות למיתקן כאמור ומיתקן לאגירת אנרגיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עירייה או מועצה מקומית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית“ – תוכנית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}, שניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישור תוכנית נוספת.
{{ח:תת|(ב)}} רשות מקומית המשתייכת לדירוג 1 עד 5 לפי מדד הפריפריאליות שקיבלה מענק כללי לאיזון ממשרד הפנים בכל אחת משלוש השנים שקדמו לשנת הכספים שבה הוגשה הבקשה, רשאית לבקש מרשות מקרקעי ישראל, לפי החלטת מועצת אותה רשות מקומית, להקצות לה קרקע בתחומה לשם הקמה והפעלה של מיזם (בסעיף זה – בקשה).
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשות מקומית זכאית שאין בתחומה קרקע פנויה למיזם, רשאית לבקש, יחד עם רשות מקומית גובלת, לפי החלטת מועצת הרשות המקומית הגובלת ומועצת הרשות המקומית הזכאית, כי לרשות המקומית הגובלת תוקצה קרקע בתחום אותה רשות לשם הקמה והפעלה של מיזם על ידי הרשות המקומית הגובלת.
{{ח:תתת|(2)}} הוקצתה קרקע לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות סעיף זה על הרשות המקומית הגובלת בשינויים המחויבים, אולם 80% מרווחיה הנובעים מהמיזם יועברו לרשות המקומית הזכאית.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קרקע פנויה למיזם“ – קרקע רצופה בהיקף של 75 דונם לפחות, המתאימה להקמה והפעלה של מיזם בהתאם לתוכנית החלה עליה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית זכאית“ – רשות מקומית שמתקיימים בה התנאים המנויים בסעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית גובלת“ – רשות מקומית הגובלת ברשות מקומית זכאית ואינה רשות מקומית זכאית.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות תקצה לרשות מקומית שהגישה בקשה, קרקע להקמה והפעלה של מיזם, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הקמתו והפעלתו של המיזם בשטח המבוקש תואמות את התוכנית החלה על אותו שטח;
{{ח:תתת|(2)}} בידי הרשות המקומית אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}, ולפיו ניתן לחבר את המיזם לרשת החשמל במועדים שביקשה הרשות המקומית;
{{ח:תתת|(3)}} לבקשה צורפה חוות דעת בכתב מאת מהנדס הרשות המקומית, ולפיה הרשות המקומית נקטה אמצעים סבירים למימוש פוטנציאל ההצבה של מיתקנים כאמור בהגדרה ”מיזם“ על גבי גגות במבנים ציבוריים שבבעלותה ובהחזקתה, וכי יש לה תוכנית להמשך מימוש הפוטנציאל האמור בשנים הקרובות.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), הרשות, לאחר אישור המועצה או ועדת משנה שתקים המועצה לעניין זה, רשאית שלא להקצות קרקע לפי סעיף זה, מנימוקים מיוחדים שיירשמו בהחלטתה, ובלבד שהקרקע נדרשת למטרה חיונית שאינה הקמת מיזם; לעניין זה, הכנסות הרשות לא ייחשבו נימוקים מיוחדים.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, הקצאת קרקע על ידי הרשות לפי סעיף זה אינה טעונה מכרז, ויראו הוראות סעיף זה כאילו היו הוראות בדבר פטור ממכרז שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|החוק האמור}}.
{{ח:תת|(ז)}} התשלום בעד הקצאת קרקע כאמור בסעיף זה יהיה בהתאם להחלטות המועצה לעניין הקצאת קרקע לייצור ואגירה של חשמל מאנרגיה מתחדשת ביישובים חקלאיים.
{{ח:תת|(ח)}} המועצה תקבע כללים לעניין תקופת המיזם ולעניין היקף הקרקע שאפשר להקצות בהתאם לגודל הרשות המקומית.
הרשות המקומית, ובכלל זה בהשכרת הקרקע ליזם, בביצוע משותף עימו או בדרך אחרת.
{{ח:תת|(ט)|(1)}} הוקצתה לרשות מקומית קרקע לפי סעיף זה, תקים הרשות המקומית את המיזם ותפעילו באמצעות יזם בעל ניסיון בתחום זה כפי שתחליט מועצת הרשות המקומית, ובכלל זה בהשכרת הקרקע ליזם, בביצוע משותף עימו או בדרך אחרת.
{{ח:תתת|(2)}} ההתקשרות עם היזם תיעשה באמצעות מכרז פומבי, ויחולו לעניין זה הוראות הדין החלות על התקשרויות של רשות מקומית בדרך של מכרז; תשלום לרשות המקומית במסגרת ההתקשרות לא יותנה ברווחי המיזם או בהכנסות ממנו.
{{ח:תתת|(3)}} נדרש אישור שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 188|סעיף 188 לפקודת העיריות}}, לשם התקשרות או ביצוע פעולה לפי סעיף זה, ימסור שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך את החלטתו אם לאשר את ההתקשרות או הפעולה, או שלא לאשרה, בתוך שישה חודשים מיום שהתבקש אישורו; לא נמסרה החלטת שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך בתוך התקופה האמורה, יראו את האישור כאילו ניתן.
{{ח:תת|(י)}} בתוך 14 ימים מיום קבלת החלטת הרשות המקומית לפי סעיף קטן (ט) או הקצאת הקרקע לפי סעיף קטן (ד), לפי המאוחר, תפרסם הרשות המקומית באתר האינטרנט שלה פרטים על מיזם שהיא מקימה לפי סעיף זה, ובכלל זה פרטים בדבר היקף הקרקע המוקצה למיזם, שטח המיתקנים שיוקמו, מפעיל המיזם, פירוט ההתקשרויות עם היזם לשם הקמה והפעלה של המיזם ותקופת ההתקשרות.
{{ח:תת|(יא)}} בתום תקופת המיזם או אם חדל המיזם לשמש לייצור חשמל או שונה ייעוד הקרקע, תחדל הרשות המקומית לעשות שימוש בקרקע ותפנה את כל השטח שהוקצה לה ממיתקני המיזם, והקרקע תשוב לידי הרשות כשהיא פנויה.
{{ח:תת|(יב)}} מנהל הרשות יגיש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אחת לשנה, דיווח על יישום הוראות סעיף זה, ובכלל זה על מספר הבקשות שהוגשו ועל הקרקעות שהוקצו לפיו.

{{ח:סעיף|5|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה|בחוק נכסי המדינה, תשי״א–1951}}.}}

{{ח:סעיף|6|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק רשות פיתוח (העברת נכסים)|בחוק רשות פיתוח (העברת נכסים), תש״י–1950}}.}}

{{ח:סעיף|7|ביצוע ותקנות|תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:ת}} השרים יחד ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות בדבר כללים לעבודת המועצה וועדותיה ככל שלא נקבעו בחוק זה.

{{ח:סעיף|8|הוראת מעבר|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בכל פעולה, הסכם, התקשרות או עסקה שנעשתה על ידי מינהל מקרקעי ישראל או שמינהל מקרקעי ישראל היה צד לה, לרבות בשם בעליהם של מקרקעי ישראל, ערב מועד הקמת הרשות, תבוא הרשות במקום מינהל מקרקעי ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבע בהחלטת הממשלה או לפי חוק, כי גוף אחר יבוא במקום מינהל מקרקעי ישראל לעניין פעולה, הסכם, התקשרות או עסקה מסוימים, יבוא אותו הגוף כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מינהל מקרקעי ישראל“ – כמשמעותו בחוק זה, בנוסחו ערב מועד הקמת הרשות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד הקמת הרשות“ – ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010).

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום א׳ באב תש״ך (25 ביולי 1960).}}
* '''דוד בן־גוריון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''לוי אשכול'''&lt;br&gt;שר האוצר
* '''משה דיין'''&lt;br&gt;שר החקלאות
* '''יצחק בן־צבי'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי מקרקעין}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>ss8yd8bdhsuuc0apcj2c4kuc0lfp864</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק זכויות הסטודנט</title>
    <ns>116</ns>
    <id>286332</id>
    <revision>
      <id>3037792</id>
      <parentid>3001744</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T07:29:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון מס' 11 ותיקון מס' 12</comment>
      <origin>3037792</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51611" sha1="lq3dacs5m1fb3p4fc4h5qpaxh83twe1" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק זכויות הסטודנט, התשס&quot;ז-2007

&lt;מאגר 2000635 תיקון 2208658 תקן 142524 קוד a163Y00000DuCdSQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשס&quot;ז, 320|חוק זכויות הסטודנט|17:300141)); ((תשס&quot;ט, 75|תיקון|17:300780)); ((תש&quot;ע, 424|תיקון מס' 2|18:300964)), ((632|תיקון מס' 3|18:301103)); ((תשע&quot;א, 1117|תיקון מס' 4|18:301345)); ((תשע&quot;ו, 612|חוק אומנה לילדים|20:323013)), ((1206|תיקון מס' 6|20:348676)); ((תשע&quot;ח, 829|תיקון מס' 7|20:504193)); ((תשפ&quot;ד, 752|חוק סיוע לסטודנטים ששירתו במילואים (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|25:4271912)), ((1128|תיקון מס' 9 - הוראת שעה - חרבות ברזל|25:4730178)); ((תשפ&quot;ו, 344|תיקון מס' 10|25:12202265)), ((824|תיקון מס' 11|25:14255339)), ((826|תיקון מס' 12|25:14184778)).

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ד)
: בחוק זה -
:- &quot;אגודת סטודנטים&quot; - גוף הנבחר על ידי סטודנטים בהתאם להוראות [[פרק ד']];
:- &quot;ארגון הסטודנטים היציג&quot; - תאגיד שהוכר לפי [[סעיף 21א]];
:- &quot;המועצה להשכלה גבוהה&quot; - המועצה להשכלה גבוהה כמשמעותה [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]] (להלן - חוק המועצה להשכלה גבוהה);
:- &quot;מוסד&quot; - מוסד שהוא אחד מאלה:
:: (1) מוסד שהוכר לפי [[סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה]];
:: (2) מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי [[סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה]];
:: (3) מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי [[סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה]];
:: (4) מוסד שקיבל רישיון לפי [[+|סעיפים 25ג]] [[ו-25ד לחוק המועצה להשכלה גבוהה]] או רישיון זמני לפי [[סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה]];
:: (5) מוסד להכשרת הנדסאים וטכנאים שבפיקוח משרד התעשיה המסחר והתעסוקה;
:: (6) מוסד להכשרת עובדי הוראה בישראל;
:: (7) מכינה קדם אקדמית במסגרת המוסדות המנויים בפסקאות (1) עד (6);
:: (8) מוסד לאמנות;
:- &quot;מוסד לאמנות&quot; - מוסד על-תיכוני או מסלול לימודים במוסד על-תיכוני בתחומי האמנות, לרבות בית ספר לקולנוע, לתאטרון, למשחק, למחול, לאמנות פלסטית, למוסיקה, לצילום או לכתיבה יוצרת, שאינו מוסד כאמור בפסקאות (1) עד (4) להגדרה &quot;מוסד&quot;, ואשר מי ששר התרבות והספורט הסמיכו לעניין זה אישר כי מתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) לומדים בו למעלה מ-200 תלמידים, מספר שנות הלימודים הנהוג בו הוא שלוש לפחות, מספר שעות הלימוד הכולל הנהוג בכל שנות הלימודים בו הוא 1,680 לפחות ומספר השעות הנהוג בכל יום לימודים הוא ארבע לפחות;
:: (2) לומדים בו בין 70 ל-200 תלמידים, מספר שנות הלימודים הנהוג בו הוא שלוש לפחות, מספר שעות הלימוד הכולל הנהוג בכל שנות הלימודים בו הוא 1,680 לפחות ומספר השעות הנהוג בכל יום לימודים הוא ארבע לפחות;
:: (3) הוא מוסד שמתקיימים בו התנאים שנקבעו לפי [[סעיף 24(ב)(1)]];
:- &quot;מוסד להשכלה גבוהה&quot; - מוסד המנוי בפסקאות (1) עד (4) להגדרה &quot;מוסד&quot;;
:- &quot;מועמד&quot; - מועמד לקבלה ללימודים במוסד;
:- &quot;סטודנט&quot; - תלמיד הלומד במוסד;
:- &quot;רישום ללימודים&quot; - בקשה של מועמד להתקבל ללימודים במוסד;
:- &quot;שירות מילואים&quot; - כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]] (להלן - חוק שירות המילואים);
:- &quot;שירות מילואים בנסיבות חירום, במצב מיוחד או בהתראה קצרה&quot; - שירות מילואים על פי קריאה לשירות לפי הוראות [[סעיף 8 לחוק שירות המילואים]], על פי קריאה לשירות במצב מיוחד כמשמעותה [[בסעיף 9(א) לחוק האמור]] או על פי קריאה לשירות בהתראה קצרה לפי קביעה של שר הביטחון וצה&quot;ל כמשמעותה בפקודות הצבא;
:- &quot;השר&quot; - שר החינוך.

== פרק ב': עקרונות יסוד ==

@ 2. מטרה
: מטרתו של חוק זה לקבוע עקרונות לזכויות האזרח הישראלי ותושב ישראל לנגישות להשכלה גבוהה, ועקרונות לזכויות הסטודנט, מתוך הכרה במחויבות החברה בישראל לזכויות אלה ולשוויון הזדמנויות בהשכלה גבוהה.

@ 3. הזכות להשכלה גבוהה
: לכל אזרח ישראלי או תושב ישראל הזכות לשוויון הזדמנויות בקבלה ללימודים במוסד לצורך רכישת השכלה גבוהה והשכלה על תיכונית, בכפוף להוראות חוק זה.

@ 4. איסור הפליה (תיקון: תשפ&quot;ו-2, תשפ&quot;ו-3)
: (א) מוסד לא יפלה מועמדים או סטודנטים מטעמים עדתיים או מטעמי ארץ המוצא שלהם או של הוריהם, רקעם החברתי–כלכלי או מטעמים של דת, לאום, מין, נטייה מינית, זהות מגדרית או מקום מגורים, בכל אחד מאלה:
:: (1) רישום ללימודים וקבלה למוסד;
:: (2) קבלה לתחומי לימוד;
:: (3) קבלה למסלולי לימוד מיוחדים.
: (ב) לא יראו הפליה לפי סעיף קטן (א) בקיומם של מוסדות נפרדים או של מסלולי לימוד נפרדים לגברים ולנשים מטעמי דת ובכלל זה לימודים לתואר ראשון, לתואר שני ולתואר שלישי, ובלבד שבמסלולי הלימוד הנפרדים במוסדות שאינם מוסדות נפרדים ההפרדה תהיה בכיתות הלימוד בלבד, של מסלולי לימוד נפרדים לצורך קידום קבוצות אוכלוסיה מסוימות ושל תנאי קבלה מקלים לפי [[סעיף 9(ב)]]; לא יראו קבלת מועמדים למוסד נפרד או למסלול לימודים נפרד לגברים ולנשים מטעמי דת שהוראות סעיף קטן זה חלות עליו, כהפליה לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה.
: (ג) טופסי הרישום ללימודים לא יכללו דרישת חובה לספק מידע על אודות ארץ המוצא של המועמד או של הוריו, דת או לאום; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי למנוע בקשה לקבל מידע כאמור, בטופס נפרד, בהסכמת המועמד, וכן לענין קבלה למסלולי לימוד נפרדים לגברים ולנשים מטעמי דת או למסלולי לימוד נפרדים לצורך קידום קבוצות אוכלוסיות מסוימות או לענין תנאי קבלה מקלים לפי [[סעיף 9(ב)]].

@ 5. חופש הביטוי של סטודנטים
: בלי לגרוע מכל זכות המוקנית לפי כל דין, לכל סטודנט החופש להביע את דעותיו, עמדותיו והשקפותיו לגבי תוכנו של חומר הלימוד והערכים המובעים בו; אין בהוראת סעיף זה כדי להגביל את סמכותו של מוסד להסדיר את אופן הבעת הדעות, העמדות או ההשקפות לצורך שמירה על מהלך הלימודים התקין.

@ 6. חופש ההתארגנות של סטודנטים
: לכל סטודנט החופש להתארגן ולהפגין בכל תחום ונושא, לרבות בנושאים הנוגעים לסטודנטים ולזכויותיהם, לפי הכללים הקבועים בענין זה בתקנון המוסד.

@ 7. מימוש זכויות
: מוסד לא ימנע ממועמד או מסטודנט לממש את זכויותיו לפי [[פרקים ב' עד ה']].

@ 8. פרסום הוראות החוק (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;א)
: (א) מוסד יפרסם את הוראותיו של חוק זה, וכן הוראות שקבע לפי [[סעיפים 19א]] [[ו-19ב]], בתחילת כל שנת לימודים, באתר האינטרנט של המוסד, אם קיים כזה, בשנתון ובידיעון של המוסד ועל לוח המודעות במקום מרכזי בתחומי המוסד.
: (ב) ראש מוסד יביא לידיעת כל חברי הסגל האקדמי והמינהלי של המוסד, בכתב, בתחילת כל שנת לימודים, את עיקריו של חוק זה.

== פרק ג': רישום ללימודים, קבלה למוסדות והוראות לענין לימודים ==

@ 9. תנאי קבלה (תיקון: תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: (א) לא תהיה הפליה בין מועמדים בתנאי הקבלה למוסד, והם יהיו לפי אמות מידה שיקבע המוסד לתחומי הלימוד ולמסלולי הלימוד השונים; אין בהוראת סעיף זה כדי לפגוע בהוראות לפי [[חוק המועצה להשכלה גבוהה]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי מוסד להקל את תנאי הקבלה לשם קידום הנגישות של מועמדים מקבוצות אוכלוסיה מסוימות, לרבות מטעמים של רקע חברתי–כלכלי בשל שירות כלוחמים, ובלבד שהמועמדים הם חיילים משוחררים זכאים המבקשים להתקבל ללימודים במהלך חמש שנים שלאחר תום השנה שבה השתחררו משירות סדיר או משירות קבע, אם שירתו בשירות קבע ובשל שירות מילואים, בהתחשב באופי השירות, תקופתו וסמיכותו למועד הקבלה ללימודים; בסעיף זה -
::- &quot;חייל משוחרר זכאי&quot; - כהגדרתו [[בפסקה (1)(א) להגדרה &quot;חייל משוחרר זכאי&quot; שבסעיף 7א1(א) לחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ&quot;ד-1994]];
::- &quot;לוחם&quot; ו&quot;שירות סדיר&quot; - כהגדרתם [[בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ&quot;ד-1994]];
::- &quot;שירות קבע&quot; - שירות סדיר נוסף, שירות לפי התחייבות לשירות קבע או שירות מילואים בתנאי קבע, והכול כמשמעותם בפקודות הצבא.
: (ב1) לעניין שנות הלימודים התשפ&quot;ט ואילך, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) לעניין סמכות מוסד לתת הקלות בתנאי קבלה בשל שירות מילואים רק אם שר החינוך קבע, בצו, בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, כי לגבי שנת לימודים מסוימת יש הצדקה לתת הקלות כאמור בשל היקפו או אופיו של שירות המילואים שאליו נקראו מועמדים בשנה שקדמה לפתיחת אותה שנת לימודים.
: (ג) מוסד ידווח למועצה להשכלה גבוהה, אחת לשנה, על יישום הוראות סעיף קטן (ב) בשנה שקדמה למועד הדיווח; המועצה להשכלה גבוהה תגיש לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, אחת לשנה, דיווח על יישום הוראות הסעיף הקטן האמור על ידי המוסדות בשנה שקדמה למועד הדיווח.

@ 9א. הקלה של תנאי קבלה בשל שירות צבאי - הוראת שעה - חרבות ברזל (תיקון: תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 9]], מוסד רשאי להקל את תנאי הקבלה לשם קידום נגישות של מועמדים ששירתו בשירות סדיר או בשירות מילואים בתקופה הקובעת, בהתחשב באופי השירות, תקופתו וסמיכותו למועד הקבלה ללימודים, ובפרט בשירות כלוחם.
: (ב) הוראות סעיף זה יחולו על קבלה ללימודים לשנות הלימודים התשפ&quot;ה ו((-))התשפ&quot;ו.
: (ג) שר החינוך, בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך בשישה חודשים נוספים את התקופה הקבועה בהגדרה &quot;התקופה הקובעת&quot; אם מצא שהדבר נדרש עקב הימשכותן של פעולות האיבה או פעולות המלחמה.
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;ההכרזה על מצב מיוחד בעורף&quot; - ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], מיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023);
::- &quot;לוחם&quot; ו&quot;שירות סדיר&quot; - כהגדרתם [[בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ&quot;ד-1994]];
::- &quot;פעולות האיבה או פעולות המלחמה&quot; - פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
::- &quot;הפעולות הצבאיות המשמעותיות&quot; - הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי לפי [[סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה]], והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ&quot;ג בתשרי התשפ&quot;ד (8 באוקטובר 2023);
::- &quot;התקופה הקובעת&quot; - התקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) ועד תום שלושה חודשים מיום תחילתו של [[25:12202265|חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 10), התשפ&quot;ו-2026]].

@ 9ב. הקלה של תנאי קבלה למועמד הורה בשל שירות מילואים של בן זוגו - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 9]], מוסד רשאי להקל את תנאי הקבלה לשם קידום נגישות של מועמדים הורים שבן זוגם שירת בשירות מילואים לפחות 42 ימים בשנה שקדמה למועד הרישום ללימודים, והכול בהתחשב באופי השירות, תקופתו וסמיכותו למועד הקבלה ללימודים; בסעיף זה, &quot;מועמד הורה&quot; - מועמד שהוא הורה לילד שטרם מלאו לו 13 שנים.
: (ב) הוראות סעיף זה יחולו על קבלה ללימודים לשנות הלימודים התשפ&quot;ז ו((-))התשפ&quot;ח.

@ 10. דמי רישום
: הרישום ללימודים יהיה תמורת דמי רישום אחידים שלא יעלו על 350 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 484 ש&quot;ח))); הסכום האמור בסעיף זה יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במועדים שיקבע השר בתקנות, ויפורסם על ידי המוסדות.
: ((פורסמו [[תקנות זכויות הסטודנט (הצמדת דמי רישום), התש&quot;ע-2010]], לפיהן סכום דמי הרישום יעודכן לפי שיעור שינוי מדד המחירים לצרכן של חודש אוקטובר של כל שנה, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לעומת מדד אוקטובר של השנה הקודמת, וזאת החל בשנת 2007.))

@ 11. מסירת מידע על ידי מועמד
: (א) מועמד ימציא למוסד, לפי דרישת המוסד, כל מסמך וכל נתון אחר הדרוש לשם הליך הרישום ללימודים להקבלה למוסד, בכפוף להוראות [[סעיף 4(ג)]].
: (ב) מוסד לא יעשה כל שימוש במסמכים ובנתונים האמורים בסעיף קטן (א), מלבד השימוש הנדרש בתהליך קבלתו של המועמד למוסד או שימוש אחר שהמועמד נתן לו את הסכמתו.

@ 12. זכות בחירה של תחום לימודים
: מועמד רשאי לבחור את תחום הלימודים שאליו יירשם על פי נטיותיו האישיות ותחומי הענין שלו, בלי שיושמו בפניו סייגים ותנאי קבלה בניגוד להוראות חוק זה.

@ 13. תעודת סטודנט
: מוסד או אגודת סטודנטים מטעמו לענין זה, ינפיקו לכל סטודנט הלומד במוסד תעודת סטודנט, שתשמש לזיהוי הסטודנט לצורך מימוש זכויותיו לפי חוק זה (בחוק זה - תעודת סטודנט).

@ 14. מלגות
: מלגות המוענקות על ידי מוסד יחולקו לפי אמות מידה שיובאו לידיעת כלל הסטודנטים במוסד והמועמדים לאותו מוסד; בהענקת מלגות תינתן עדיפות לחלוקת מלגות סיוע על בסיס חברתי–כלכלי והישגים אקדמיים ולחלוקת מלגות הצטיינות; אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע חלוקת מלגות לפי אמות מידה אחרות.

@ 15. בחינות ועבודות (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) מוסד יפרסם את מועדיה של כל בחינה מסכמת בקורסים השונים (בסעיף זה - בחינה) סמוך למועד הרישום לקורסים; כל שינוי במועד בחינה יובא לידיעת הסטודנטים.
: (ב) סטודנט לתואר ראשון זכאי להיבחן בכל בחינה, לרבות בחינות בקורסי יסוד, בשנה שבה נלמד הקורס, בשני מועדים שקבע המוסד, בלא קשר לרמת הישגיו בבחינות הקודמות באותם תנאים ובלא פגיעה בזכויותיו של הסטודנט, וזאת בהתאם לנוהלי המוסד, לרבות לענין אופן הרישום לבחינה והציון הקובע.
: (ב1) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו גם על סטודנט לתואר שני, למעט לעניין בחינה הנערכת לפי נהלים בין-לאומיים שאינם מתירים מועד בחינה נוסף.
: (ג) מוסד יאפשר לסטודנט לעיין בכל מחברת בחינה שנבחן בה ובכל עבודה מסכמת בקורס שהגיש לאחר בדיקתן ופרסום הציונים שלהן, וכן רשאי הוא לקבל העתק מהן, בתמורה לעלות העותק.
: (ד) סטודנט זכאי לערער על ציון של בחינה או עבודה, כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שעיין בבחינה או בעבודה טרם הגשת הערעור.

@ 16. זכות להשעיית הלימודים
: סטודנט זכאי להשעות את לימודיו לתואר הראשון לתקופה שלא תעלה על שתי שנות לימודים, בלי שתקופה זו תימנה לו במנין שנות לימודיו לתואר; אופן הודעת הסטודנט על השעיית הלימודים יהיה בהתאם לנוהלי המוסד לענין זה.

@ 17. כללי התנהגות ותקנון משמעת
: מוסד יקבע ויפרסם, בכפוף להוראות חוק זה, כללי התנהגות המתייחסים להתנהגות מועמדים וסטודנטים בקשר עם לימודיהם במוסד, לרבות בזמן הלימודים ובתחומי המוסד, ובכלל זה במעונות הסטודנטים, ובהם תקנון משמעת והעונשים הצפויים בשל הפרת הכללים הקבועים בו ([[בפרק זה]] - עבירות משמעת).

@ 18. ועדת משמעת וועדת ערעורים
: מוסד יקים ועדת משמעת וועדת ערעורים, לדיון בעבירות משמעת, ויפרסם את הרכבן; ועדת הערעורים תורכב מנציגי סגל ההוראה ומנציגי אגודת הסטודנטים באותו מוסד, ואם אין במוסד אגודת סטודנטים - מנציגי הסטודנטים.

@ 19. הליכים משמעתיים, זכות טיעון וזכות ערעור
: (א) ועדת משמעת או ועדת ערעורים לא תתכנס בלא השתתפות הסטודנט שענינו נדון לפניהן, אלא אם כן ויתר על כך מראש או הוזמן לדיון בענינו ולא הופיע בלא הצדק סביר.
: (ב) לא יורשע מועמד או סטודנט בעבירת משמעת אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בהתאם לנוהלי המוסד, ולא יורחק מהלימודים אלא אם כן ניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו לפני ועדת משמעת וזכות לערער על החלטתה לפני ועדת ערעורים.

== פרק ג'1: התאמות לסטודנטים המשרתים בשירות מילואים (תיקון: תשס&quot;ט) ==

@ 19א. התאמות לסטודנטים המשרתים בשירות מילואים (תיקון: תשס&quot;ט, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו-2)
: (א) מוסד יקבע הוראות בדבר התאמות שיינתנו לסטודנטים המשרתים שירות מילואים כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים]], ולסטודנטים הורים שבן זוגם או ההורה האחר של ילדם משרת בשירות מילואים, לאחר התייעצות עם נציגי אגודת הסטודנטים של המוסד, ולפי כללים שקבעה המועצה להשכלה גבוהה, ואולם התאמות לפי סעיף זה במוסד כאמור [[1|בפסקה (5) להגדרה &quot;מוסד&quot;]], לרבות מכינה במסגרת מוסד כאמור, ייקבעו לפי תקנות שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה; בסעיף זה, &quot;סטודנט הורה&quot; - סטודנט שהוא הורה לילד שטרם מלאו לו 13 שנים.
:: ((פורסמו [[כללי זכויות הסטודנט (התאמות לסטודנטים המשרתים בשירות מילואים), התשע&quot;ב-2012]].))
:: ((פורסמו [[תקנות זכויות הסטודנט (התאמות לסטודנטים הלומדים במה&quot;ט המשרתים בשירות מילואים)|תקנות זכויות הסטודנט (התאמות לסטודנטים הלומדים במכללות של המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע (מה״ט) במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים המשרתים בשירות מילואים), התשפ&quot;א-2021]].))
: (ב) הכללים, התקנות או ההוראות לפי סעיף קטן (א), לפי העניין, יהיו, בין השאר בעניינים אלה:
:: (1) תיאום בין המוסד לבין צבא הגנה לישראל בקשר לבקשה לדחיית שירות מילואים של סטודנט, לרבות מתן סיוע מינהלי לסטודנט בהגשה ובטיפול בבקשתו;
:: (2) זכות לבחינה במועד מיוחד לסטודנט שנעדר ממועד בחינה עקב שירות מילואים או ששירת שירות מילואים ממושך בתקופת הלימודים לפני תקופת הבחינות או במהלכה;
:: (3) דחיית המועד להגשת עבודה לסטודנט ששירת שירות מילואים בסמוך לפני מועד הגשתה, בהתחשב במהות ובהיקף העבודה;
:: (4) השלמת חומר ומטלות בקורס לסטודנט שעקב שירות מילואים נבצר ממנו להשתתף בלימודים, בהתאם למהות הקורס ובתיאום עם המרצה;
:: (5) היעדרות מבחינה עקב שירות מילואים, בקורס שהשלמתו נדרשת ללימודים בשנות הלימודים הבאות לתואר, לקורס אחר או לתואר מתקדם;
:: (6) רישום מוקדם לקורסים של סטודנט האמור לשרות שירות מילואים במועדי הרישום הרגילים;
:: (6א) תנאים והגבלות לעניין הפסקת לימודים של סטודנט המשרת בשירות מילואים;
:: (7) קביעת גורם במוסד שירכז את הטיפול בהתאמות שנקבעו לפי סעיף זה.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), מוסד יקבע בדרך האמורה באותו סעיף קטן הוראות בדבר התאמות נוספות לסטודנטים המשרתים שירות מילואים בנסיבות חירום, במצב מיוחד או בהתראה קצרה, בתקופה של יותר מ-30 ימים אף אם אינם רצופים, ולסטודנטים הורים שבן זוגם או ההורה האחר של ילדם משרת בשירות מילואים כאמור, שיהיו בין השאר בעניינים אלה:
:: (1) זכות להתאמות נוספות בהשלמה או בדחייה של קורס שהסטודנט נעדר ממנו, באופן מלא או חלקי, עקב שירות מילואים;
:: (2) זכות להתאמות נוספות בהשתתפות בבחינה או בהגשת מטלה הנדרשות עקב שירות מילואים;
:: (3) הכרה בשירות מילואים כמזכה בנקודות זכות במסגרת לימודים לתואר או לתעודה במוסד, נוסף על הכרה בנקודות זכות לפי [[חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית, התשע&quot;ח-2018]].

@ 19א1. מתן עדיפות בזכאות לדיור במעונות סטודנטים - הוראת שעה - חרבות ברזל (תיקון: תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ו)
: (א) על אף האמור בהוראות לפי [[סעיף 19א]], לעניין דיור במעונות הסטודנטים לשנות הלימודים התשפ&quot;ה עד התשפ&quot;ח, ובלי לגרוע מחובת המוסד לשקול את מכלול השיקולים והנסיבות הנוגעים לעניין, מוסד יעניק לסטודנט או למועמד נקודות זכות לשם קביעת זכאותו למעונות, בשל כל אחד מאלה:
:: (1) הסטודנט או המועמד שירת בתקופה הקובעת בשירות סדיר והוא חייל משוחרר זכאי;
:: (2) הסטודנט או המועמד שירת בתקופה הקובעת בשירות מילואים כלוחם 30 ימים לפחות, או שהסטודנט או המועמד הוא הורה לילד שטרם מלאו לו 13 שנים ובן זוגו שירת במילואים כאמור;
:: (3) הסטודנט או המועמד התגורר ביישוב שפונה לפי החלטות הממשלה, ובלבד ששישה חודשים לפני תחילת שנת הלימודים שבשלה הוא מבקש זכאות למעונות סטודנטים הוא עדיין היה מפונה;
:: (4)  הסטודנט או המועמד היה חטוף או נעדר כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, ושוחרר או אותר, לפי העניין, או שהוא בן משפחה של חטוף או נעדר כאמור או של מי שהיה חטוף או נעדר כאמור; לעניין זה, &quot;בן משפחה&quot; - הורה, בן או בת, אח או אחות, בן זוג או בת זוג.
: (ב) לעניין פסקאות (1) ו-(2) של סעיף קטן (א), יראו את מי שראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לכך, קבע כי נפצע במהלך שירות כאמור באותן פסקאות ועקב הפציעה עבר לשרת בשירות מסוג אחר או הפסיק את השירות, כמי שהשלים את מלוא התקופה הנדרשת לפי אותן פסקאות.
: (ג)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), מוסד יקצה מקומות דיור במעונות סטודנטים, בשיעור שבין 25 ל-30 אחוזים מכלל מקומות הדיור במעונות סטודנטים של המוסד, לסטודנטים ומועמדים שמתקיים לגביהם אחד התנאים האמורים בסעיף קטן (א)(1) עד (4); בקביעת השיעור יביא בחשבון המוסד את מאפייני המוסד, ובכלל זה את מספר מקומות הדיור במעונות הסטודנטים, את מאפייני אוכלוסיית הסטודנטים במוסד וצורכיהם ואת אפשרויות הדיור האחרות בסביבת המוסד.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), הקצאת מקומות דיור במעונות סטודנטים בשיעור נמוך מהאמור באותה פסקה אינה הפרה של הוראות אותה פסקה, ובלבד שהמוסד העניק זכאות למעונות לכל הסטודנטים והמועמדים שביקשו זאת ואשר מתקיים לגביהם אחד התנאים האמורים בסעיף קטן (א)(1) עד (4).
: (ד) שר החינוך, בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקבועה בהגדרה &quot;התקופה הקובעת&quot; בתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת (בסעיף קטן זה - תקופה נוספת), אם מצא כי הארכה כאמור נדרשת בשל היקפו או אופיו של השירות הסדיר או שירות המילואים שאליו נקראו מועמדים בתקופה הנוספת.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;החלטות הממשלה&quot; - החלטות הממשלה המפורטות להלן, כפי שתוקנו מזמן לזמן, וכל החלטה אחרת שתקבל הממשלה בנוגע לפינוי תושבי יישוב בתקופה הקובעת:
::: (1) החלטת הממשלה מס' 950 מיום כ&quot;ז בתשרי  התשפ&quot;ד (12 באוקטובר 2023);
::: (2) החלטת הממשלה מס' 975 מיום ג' בחשוון התשפ&quot;ד (18 באוקטובר 2023);
::: (3) החלטת הממשלה מס' 978 מיום ד' בחשוון התשפ&quot;ד (19 באוקטובר 2023);
::: (4) החלטת הממשלה מס' 988 מיום ח' בחשוון התשפ&quot;ד (23 באוקטובר 2023);
::: (5) החלטת הממשלה מס' 1006 מיום י&quot;ד בחשוון התשפ&quot;ד (29 באוקטובר 2023);
::: (6) החלטת הממשלה מס' 1074 מיום ח' בכסלו התשפ&quot;ד (21 בנובמבר 2023);
::: (7) החלטת הממשלה מס' 1193 מיום י&quot;ז בטבת התשפ&quot;ד (29 בדצמבר 2023);
::: (8)  החלטת הממשלה מס' 1478 מיום כ' באדר א' התשפ&quot;ד (29 בפברואר 2024);
::- &quot;ההכרזה על מצב מיוחד בעורף&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;חייל משוחרר זכאי&quot;, &quot;לוחם&quot; ו&quot;שירות סדיר&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 9(ב)]];
::- &quot;פעולות האיבה או פעולות המלחמה&quot; - פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
::- &quot;הפעולות הצבאיות המשמעותיות&quot; - הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי לפי [[סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה]], והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ&quot;ג בתשרי התשפ&quot;ד (8 באוקטובר 2023);
::- &quot;התקופה הקובעת&quot; - התקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) ועד תום שלושה חודשים מיום תחילתו של [[25:12202265|חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 10), התשפ&quot;ו-2026]].

== פרק ג'2: התאמות עקב טיפולי פוריות, היריון, לידה, אימוץ או קבלת ילד כהורה מיועד או כהורה במשפחת אומנה (תיקון: תשע&quot;א) ==

@ 19ב. התאמות עקב טיפולי פוריות, היריון, לידה, אימוץ או קבלת ילד כהורה מיועד או כהורה במשפחת אומנה (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ו)
: (א) מוסד יקבע הוראות בדבר התאמות שיינתנו לסטודנטים ולסטודנטיות עקב טיפולי פוריות, היריון, לידה, אימוץ או קבלת ילד למשמורת כהורה מיועד או כהורה במשפחת אומנה.
: (ב) הוראות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו לאחר התייעצות עם נציגי אגודת הסטודנטים באותו מוסד ולפי כללים שתקבע המועצה להשכלה גבוהה, ואולם הוראות כאמור לעניין התאמות במוסד המנוי בפסקה (5) להגדרה &quot;מוסד&quot;, לרבות מכינה במסגרת מוסד כאמור, ייקבעו לפי תקנות שיקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת.
:: ((פורסמו [[כללי זכויות הסטודנט (התאמות עקב טיפולי פוריות, הריון, לידה, אימוץ או קבלת ילד למשמורת או אומנה), התשע&quot;ב-2012]].))
: (ג) הכללים, התקנות או ההוראות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), לפי העניין, יהיו בין השאר, בעניין התאמות לסטודנטים ולסטודנטיות הנעדרים מבחינות או מלימודים בשל אחת הסיבות המנויות בסעיף קטן (א) ובכלל זה -
:: (1) היעדרות לצורך שמירת היריון;
:: (2) היעדרות לצורך נסיעה למדינת חוץ למטרת אימוץ בין-ארצי כמשמעותו [[בסעיף 28א לחוק אימוץ ילדים, התשמ&quot;א-1981]];
:: (3) היעדרות בתקופה הסמוכה לאחר לידה, אימוץ או קבלת ילד למשמורת כהורה מיועד או כהורה במשפחת אומנה.
: (ד) ההתאמות לפי סעיף זה ייקבעו בין השאר בהתחשב בסיבת ההיעדרות מבחינות או מלימודים, רציפותה ומשכה המצטבר, ויהיו בין השאר בעניינים אלה, כולם או חלקם, לפי העניין:
:: (1) בחינה במועד מיוחד;
:: (2) דחיית מועד להגשת עבודה והשלמת חומר ומטלות בקורס, לרבות בהתחשב במהותם ובהיקפם, בתיאום עם המרצה;
:: (3) קביעת גורם במוסד שירכז את הטיפול בהתאמות שנקבעו לפי סעיף זה.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;הורה במשפחת אומנה&quot; - הורה במשפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]];
::- &quot;הורה מיועד&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ&quot;ו-1996]].

== פרק ד': אגודת הסטודנטים במוסד ==

@ 20. בחירות לאגודת הסטודנטים
: מוסד יאפשר לקיים בחירות לאגודת הסטודנטים במוסד במועד שייקבע, בתיאום עם הנהלת המוסד.

@ 21. תקנון אגודת הסטודנטים
: אגודת הסטודנטים תפעל לפי תקנון אגודת הסטודנטים שיפורסם לכלל הסטודנטים במוסד, ויעמוד לעיון במשרדי אגודת הסטודנטים.

== פרק ד'1: ארגון הסטודנטים הארצי היציג (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==

@ 21א. הכרה בארגון סטודנטים כארגון הסטודנטים הארצי היציג (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) עמותה או חברה לתועלת הציבור שמתקיימים בה שני אלה רשאית להגיש בקשה להכיר בה כארגון הסטודנטים היציג:
:: (1) יותר ממחצית אגודות הסטודנטים בכלל המוסדות להשכלה גבוהה הן חברות או בעלות מניות בה, לפי העניין ([[בפרק זה]] - חברות);
:: (2) אגודות הסטודנטים כאמור בפסקה (1) מייצגות יותר ממחצית הסטודנטים הלומדים בכלל המוסדות להשכלה גבוהה.
: (ב) תאגיד המבקש הכרה בו כארגון הסטודנטים היציג רשאי להגיש למועצה להשכלה גבוהה בקשה להכרה כאמור, בחודש ינואר בכל שנה; לבקשה יצורפו נתונים על אגודות הסטודנטים שהן חברות בתאגיד ועל מספר הסטודנטים שהן מייצגות.
: (ג) המנהל הכללי של המועצה להשכלה גבוהה, לאחר התייעצות עם רשם העמותות או רשם ההקדשות, לפי העניין ([[בפרק זה]] - הרשם), רשאי להכיר במבקש הכרה כארגון הסטודנטים היציג, אם הוכח להנחת דעתו כי מתקיימים במבקש ההכרה התנאים האמורים בסעיף קטן (א), וכן רשאי הוא שלא לחדש הכרה כאמור או לבטלה, אם הוכח להנחת דעתו כי לא מתקיימים בארגון התנאים האמורים בסעיף קטן (א) או כי הארגון אינו פועל בהתאם להוראות תקנונו כאמור [[בסעיף 21ז]].
:: ((פורסמה הודעה בדבר הכרה בהתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל (ע&quot;ר) כארגון הסטודנטים הארצי היציג לפי החוק (י&quot;פ תשפ&quot;א, 5755; תשפ&quot;ב, 10183).))
: (ד) לא יסרב המנהל הכללי של המועצה להשכלה גבוהה לבקשת הכרה או חידוש הכרה לפי סעיף זה, ולא יבטל הכרה, אלא לאחר שנתן לנוגע בדבר הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
: (ה) לא יהיה אלא ארגון סטודנטים יציג אחד.

@ 21ב. שימוש בשם ארגון הסטודנטים היציג (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 8א לחוק העמותות, התש&quot;ם-1980]] (בחוק זה - חוק העמותות), ומהוראות [[סעיף 345ד לחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]] (בחוק זה - חוק החברות), בכל מסמך, שילוט או פרסום היוצא מטעמו, יציין ארגון הסטודנטים היציג, בצד שמו, את הסיומת &quot;ארגון הסטודנטים הארצי היציג&quot;; גוף שבוטלה הכרה בו כארגון הסטודנטים היציג וכל גוף אחר שלא הוכר כאמור, לא יציג את עצמו, בכל דרך, כארגון הסטודנטים היציג.

@ 21ג. מסירת עותקים מבקשה לאישור תקנון או לשינוי בתקנון ומממצאי בדיקה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) ארגון הסטודנטים היציג ימסור למנהל הכללי של המועצה להשכלה גבוהה עותק מכל בקשה לאישור תקנונו או לשינוי בו שהגיש לרשם.
: (ב) ארגון הסטודנטים היציג יעביר למנהל הכללי של המועצה להשכלה גבוהה עותק מממצאי בדיקה שמסר לו הרשם בעקבות בדיקה שערך בעניין הארגון בהתאם לסמכויות הרשם לפי [[חוק העמותות]] או [[חוק החברות]], לפי העניין.

@ 21ד. קבלה לארגון הסטודנטים היציג (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), ארגון הסטודנטים היציג יקבל כחברה או כבעלת מניה בו, לפי העניין, כל אגודת סטודנטים שתבקש לעשות כן.
: (ב) בארגון הסטודנטים היציג תהיה חברה בכל עת אגודת סטודנטים אחת בלבד ממוסד להשכלה גבוהה; ביקשו כמה אגודות סטודנטים מאותו מוסד להשכלה גבוהה להתקבל לארגון, יקבל הארגון כחברה או כבעלת מניה בו, לפי העניין, את אגודת הסטודנטים המייצגת את המספר הגדול ביותר של סטודנטים מבין הסטודנטים באותו מוסד להשכלה גבוהה; הוראות כאמור ייקבעו בתקנון הארגון.

@ 21ה. זכויות אגודות סטודנטים בארגון הסטודנטים היציג ובחירת יושב ראש הארגון (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) ייצוג אגודות הסטודנטים בארגון הסטודנטים היציג ישקף את היחס בין מספר הסטודנטים הלומדים במוסד להשכלה גבוהה שבו פועלת אותה אגודה ובין מספר הסטודנטים הלומדים בכלל המוסדות להשכלה גבוהה שאגודות הסטודנטים הפועלות בהם חברות בארגון; ייצוג כאמור יכול שיהיה באמצעות מתן זכויות הצבעה, או באמצעות קביעת מספר חברים או הקצאת מניות, לפי העניין; הוראות כאמור ייקבעו בתקנון הארגון.
: (ב) היחס כאמור בסעיף קטן (א) יחושב לפי נתונים בדבר מספר הסטודנטים שיהיו בידי ארגון הסטודנטים היציג ב-15 במאי בכל שנה.
: (ג) האסיפה הכללית של ארגון הסטודנטים היציג תבחר את יושב ראש הארגון וסגנו בהתאם להליך שייקבע בתקנון הארגון.

@ 21ו. אי-תלות מפלגתית (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: ארגון הסטודנטים היציג יהיה בלתי-מפלגתי; מוסדותיו, פעיליו ונציגיו לא יקבלו תמיכה מגורם מפלגתי, לא יהיו תלויים בו ולא יתמכו בו כאמור, לא ייצגו גורם כאמור ולא יפעלו בעבורו, במישרין או בעקיפין.

@ 21ז. תפקידיו ומטרותיו של ארגון הסטודנטים היציג (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: תפקידיו ומטרותיו של ארגון הסטודנטים היציג ייקבעו בתקנונו, ובהם, בין השאר -
: (1) ייצוג כלל הסטודנטים כלפי מוסדות המדינה, המועצה להשכלה גבוהה, הרשויות המקומיות וכל אדם וגוף אחר בישראל וגורמים בין-לאומיים הנוגעים לעניין;
: (2) פעילות לקידומם ולרווחתם של כלל הסטודנטים;
: (3) קידום והגברה של מעורבות סטודנטים בעניינים ציבוריים, לרבות עניינים הנוגעים לאקדמיה, למדע, לחברה, לתרבות ולכלכלה;
: (4) קידום שיתוף הפעולה בין סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה;
: (5) פעילות נוספת על האמור בפסקאות (1) עד (4), ובלבד שרוב פעילותו תהיה לקידומם ולרווחתם של כלל הסטודנטים.

@ 21ח. תשלומים לארגון הסטודנטים היציג ופרסום דוחות (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) המועצה להשכלה גבוהה, לפי הצעה של הוועדה שהוסמכה לפי [[סעיף 17א לחוק המועצה להשכלה גבוהה]], לאחר התייעצות עם שר האוצר ועם ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, תקבע את הסכום שישלם סטודנט לארגון הסטודנטים היציג (בסעיף זה - תשלום לארגון), ואת אופן עדכונו.
:: ((פורסמו [[כללי המועצה להשכלה גבוהה (תשלום לארגון הסטודנטים הארצי היציג), התשע״ח–2018]].))
: (ב) המוסדות להשכלה גבוהה יגבו מהסטודנטים הלומדים בהם את התשלום לארגון, בעבור ארגון הסטודנטים היציג.
: (ג) תשלום לארגון ישמש לקידומם ולרווחתם של כלל הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה; ארגון הסטודנטים היציג יפרסם אחת לשנה, באתר האינטרנט שלו, דוח על אופן ניצול התשלום לארגון.
: (ד) ארגון הסטודנטים היציג יפרסם את הדוחות הכספיים המבוקרים שלו אחת לשנה, באתר האינטרנט שלו.

== פרק ה': נציב קבילות סטודנטים ==

@ 22. נציב קבילות סטודנטים
: בכל מוסד יהיה נציב קבילות סטודנטים; כל מועמד וכל סטודנט במוסד רשאי להגיש תלונה לנציב קבילות הסטודנטים או לגוף אחר במוסד המוסמך לברר תלונות (בסעיף זה - הנציב), אם סבר שנפגעו זכויותיו לפי חוק זה, לרבות במסגרת הליך משמעתי לפי [[פרק ד']], או שלא זכה ליחס ראוי מצד הסגל האקדמי או המינהלי במוסד; הנציב יבדוק ויברר כל תלונה שקיבל וישיב למתלונן, ורשאי הוא להעביר את המלצותיו בענין התלונה לכל גורם מוסמך במוסד, כן ידווח הנציב לראש המוסד, מדי שנה, על פעולותיו לבירור התלונות באותה שנה.

== פרק ה'1: יום הסטודנט הלאומי (תיקון: תש&quot;ע) ==

@ 22א. מטרת [[פרק ה'1]] (תיקון: תש&quot;ע)
: מטרתו של [[פרק זה]] להביא להטמעת חשיבותה של ההשכלה הגבוהה ולהכיר בתרומתו של ציבור הסטודנטים להתפתחותה ולעיצובה של החברה הישראלית כחברה מודרנית ומתקדמת.

@ 22ב. יום הסטודנט הלאומי (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) יום הסטודנט הלאומי יצוין מדי שנה ביום חמישי האחרון שלפני חג השבועות.
: (ב) יום הסטודנט הלאומי יצוין, בין השאר -
:: (1) בכנסת, בדיון מיוחד במליאת הכנסת בשבוע שבו חל יום הסטודנט הלאומי או במועד סמוך לו;
:: (2) בצה&quot;ל - לשם הטמעת חשיבותה של ההשכלה הגבוהה ולהכרה בתרומתו של ציבור הסטודנטים בהתאם למטרת [[פרק זה]];
:: (3) במוסדות; המוסדות יאפשרו לקיים אירועים לציון יום זה;
:: (4) בפעילויות נוספות שהממשלה תחליט עליהן.

== פרק ו': הוראות שונות ==

@ 22ג. תחולת הוראות על מוסד לאמנות (תיקון: תש&quot;ע-2)
: (א) על מוסד לאמנות כאמור [[1|בפסקה (2) להגדרה &quot;מוסד לאמנות&quot;]] יחולו הוראות [[סעיפים 3 עד 6]], [[8 עד 11]], [[13]], [[14]] [[ו-17]] בלבד, [[וסעיפים 18]] [[ו-19]] ייקראו לגביו כך:
:: (1) [[בסעיף 18]], בכותרת השוליים, המילים &quot;וועדת ערעורים&quot; - לא ייקראו, ובמקום האמור בו יבוא &quot;מוסד יקים ועדת משמעת, לדיון בעבירות משמעת, ויפרסם את הרכבה.&quot;;
:: (2) [[בסעיף 19]], בכותרת השוליים, המילים &quot;וזכות ערעור&quot;, בסעיף קטן (א), המילים &quot;או ועדת ערעורים&quot; ובסעיף קטן (ב), המילים &quot;וזכות לערער על החלטתה לפני ועדת ערעורים&quot; - לא ייקראו.

@ 23. שמירת דינים
: אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין, לרבות הוראות [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון ((זכויות ל))אנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]].

@ 24. ביצוע ותקנות (תיקון: תש&quot;ע-2)
: (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובלבד שתקנות לענין מוסדות שבפיקוח משרד התעשיה המסחר והתעסוקה יותקנו בהסכמת שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
: (ב)(1) שר התרבות והספורט ממונה על ביצוע חוק זה לעניין מוסדות לאמנות והוא רשאי, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, לקבוע הוראות בעניין תנאים שבהתקיימותם יראו מוסד על-תיכוני או מסלול לימודים במוסד על-תיכוני בתחומי האמנות כמוסד לאמנות אף אם לא מתקיים בו תנאי מהתנאים המנויים [[1|בפסקה (2) להגדרה &quot;מוסד לאמנות&quot;]];
::: ((פורסמו [[תקנות זכויות הסטודנט (תנאים להיחשב מוסד לאמנות), התשע&quot;ה-2014]].))
:: (2) שר התרבות והספורט רשאי לקבוע בדרך האמורה בפסקה (1), הוראות לעניין אי-תחולתן או תחולתן בשינויים שיקבע של הוראות [[סעיפים 7 עד 22]], כולן או חלקן, על מוסד לאמנות, או על סוגים של מוסדות לאמנות, אף בסטייה מהוראות [[סעיף 22ג]].

@ 25. : ((הנוסח שולב [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]].))
@ 26. : ((הנוסח שולב [[בפקודת מס הכנסה]].))

@ 27. תחילה
: (א) תחילתו של חוק זה, למעט [[סעיף 26]], ביום י&quot;ח באלול התשס&quot;ז (1 בספטמבר 2007).
: (ב) תחילתם של [[+|סעיפים 40ג]] [[ו-40ה לפקודת מס הכנסה]], כנוסחם [[בסעיף 26 לחוק זה]], לגבי יחיד שסיים את לימודיו לתואר אקדמי ראשון או לתואר אקדמי שלישי ברפואה, ברפואת שיניים או במסלול לימודים ישיר לתואר שלישי, בשנת המס 2007.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום י&quot;ב בסיון התשס&quot;ז (29 במאי 2007).
&lt;חתימות&gt;
* אהוד אולמרט, ראש הממשלה
* יולי תמיר, שרת החינוך
* דליה איציק, ממלאת מקום נשיא המדינה
* דליה איציק, יושבת ראש הכנסת</text>
      <sha1>lq3dacs5m1fb3p4fc4h5qpaxh83twe1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק זכויות הסטודנט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>286333</id>
    <revision>
      <id>3037793</id>
      <parentid>3001751</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T07:30:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3037792] תיקון מס' 11 ותיקון מס' 12</comment>
      <origin>3037793</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="61071" sha1="bdt61yu1igwlh1psfo7yyw88183b0rf" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק זכויות הסטודנט, התשס״ז–2007}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000635}} {{ח:תיבה|ס״ח תשס״ז, 320|חוק זכויות הסטודנט|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300141.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 75|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300780.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 424|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300964.pdf}}, {{ח:תיבה|632|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301103.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1117|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301345.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 612|חוק אומנה לילדים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323013.pdf}}, {{ח:תיבה|1206|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348676.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 829|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504193.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 752|חוק סיוע לסטודנטים ששירתו במילואים (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4271912.pdf}}, {{ח:תיבה|1128|תיקון מס׳ 9 – הוראת שעה – חרבות ברזל|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4730178.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 344|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12202265.pdf}}, {{ח:תיבה|824|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14255339.pdf}}, {{ח:תיבה|826|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14184778.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: עקרונות יסוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: רישום ללימודים, קבלה למוסדות והוראות לענין לימודים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1: התאמות לסטודנטים המשרתים בשירות מילואים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג2|פרק ג׳2: התאמות עקב טיפולי פוריות, היריון, לידה, אימוץ או קבלת ילד כהורה מיועד או כהורה במשפחת אומנה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: אגודת הסטודנטים במוסד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1: ארגון הסטודנטים הארצי היציג}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: נציב קבילות סטודנטים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1: יום הסטודנט הלאומי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תש״ע־2, תשע״ו־2, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגודת סטודנטים“ – גוף הנבחר על ידי סטודנטים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארגון הסטודנטים היציג“ – תאגיד שהוכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיף 21א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה להשכלה גבוהה“ – המועצה להשכלה גבוהה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}} (להלן – חוק המועצה להשכלה גבוהה);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד“ – מוסד שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מוסד שהוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה}};
{{ח:תתת|(2)}} מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 21א|סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה}};
{{ח:תתת|(3)}} מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 28א|סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה}};
{{ח:תתת|(4)}} מוסד שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 25ג|סעיפים 25ג}} {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 25ד|ו־25ד לחוק המועצה להשכלה גבוהה}} או רישיון זמני לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 25ט|סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה}};
{{ח:תתת|(5)}} מוסד להכשרת הנדסאים וטכנאים שבפיקוח משרד התעשיה המסחר והתעסוקה;
{{ח:תתת|(6)}} מוסד להכשרת עובדי הוראה בישראל;
{{ח:תתת|(7)}} מכינה קדם אקדמית במסגרת המוסדות המנויים בפסקאות (1) עד (6);
{{ח:תתת|(8)}} מוסד לאמנות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד לאמנות“ – מוסד על־תיכוני או מסלול לימודים במוסד על־תיכוני בתחומי האמנות, לרבות בית ספר לקולנוע, לתאטרון, למשחק, למחול, לאמנות פלסטית, למוסיקה, לצילום או לכתיבה יוצרת, שאינו מוסד כאמור בפסקאות (1) עד (4) להגדרה ”מוסד“, ואשר מי ששר התרבות והספורט הסמיכו לעניין זה אישר כי מתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לומדים בו למעלה מ־200 תלמידים, מספר שנות הלימודים הנהוג בו הוא שלוש לפחות, מספר שעות הלימוד הכולל הנהוג בכל שנות הלימודים בו הוא 1,680 לפחות ומספר השעות הנהוג בכל יום לימודים הוא ארבע לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} לומדים בו בין 70 ל־200 תלמידים, מספר שנות הלימודים הנהוג בו הוא שלוש לפחות, מספר שעות הלימוד הכולל הנהוג בכל שנות הלימודים בו הוא 1,680 לפחות ומספר השעות הנהוג בכל יום לימודים הוא ארבע לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} הוא מוסד שמתקיימים בו התנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ב)(1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד להשכלה גבוהה“ – מוסד המנוי בפסקאות (1) עד (4) להגדרה ”מוסד“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועמד“ – מועמד לקבלה ללימודים במוסד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סטודנט“ – תלמיד הלומד במוסד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישום ללימודים“ – בקשה של מועמד להתקבל ללימודים במוסד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות מילואים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}} (להלן – חוק שירות המילואים);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות מילואים בנסיבות חירום, במצב מיוחד או בהתראה קצרה“ – שירות מילואים על פי קריאה לשירות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 8|סעיף 8 לחוק שירות המילואים}}, על פי קריאה לשירות במצב מיוחד כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 9|בסעיף 9(א) לחוק האמור}} או על פי קריאה לשירות בהתראה קצרה לפי קביעה של שר הביטחון וצה״ל כמשמעותה בפקודות הצבא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר החינוך.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: עקרונות יסוד}}

{{ח:סעיף|2|מטרה}}
{{ח:ת}} מטרתו של חוק זה לקבוע עקרונות לזכויות האזרח הישראלי ותושב ישראל לנגישות להשכלה גבוהה, ועקרונות לזכויות הסטודנט, מתוך הכרה במחויבות החברה בישראל לזכויות אלה ולשוויון הזדמנויות בהשכלה גבוהה.

{{ח:סעיף|3|הזכות להשכלה גבוהה}}
{{ח:ת}} לכל אזרח ישראלי או תושב ישראל הזכות לשוויון הזדמנויות בקבלה ללימודים במוסד לצורך רכישת השכלה גבוהה והשכלה על תיכונית, בכפוף להוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|4|איסור הפליה|תיקון: תשפ״ו־2, תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} מוסד לא יפלה מועמדים או סטודנטים מטעמים עדתיים או מטעמי ארץ המוצא שלהם או של הוריהם, רקעם החברתי–כלכלי או מטעמים של דת, לאום, מין, נטייה מינית, זהות מגדרית או מקום מגורים, בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רישום ללימודים וקבלה למוסד;
{{ח:תתת|(2)}} קבלה לתחומי לימוד;
{{ח:תתת|(3)}} קבלה למסלולי לימוד מיוחדים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יראו הפליה לפי סעיף קטן (א) בקיומם של מוסדות נפרדים או של מסלולי לימוד נפרדים לגברים ולנשים מטעמי דת ובכלל זה לימודים לתואר ראשון, לתואר שני ולתואר שלישי, ובלבד שבמסלולי הלימוד הנפרדים במוסדות שאינם מוסדות נפרדים ההפרדה תהיה בכיתות הלימוד בלבד, של מסלולי לימוד נפרדים לצורך קידום קבוצות אוכלוסיה מסוימות ושל תנאי קבלה מקלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}}; לא יראו קבלת מועמדים למוסד נפרד או למסלול לימודים נפרד לגברים ולנשים מטעמי דת שהוראות סעיף קטן זה חלות עליו, כהפליה לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה.
{{ח:תת|(ג)}} טופסי הרישום ללימודים לא יכללו דרישת חובה לספק מידע על אודות ארץ המוצא של המועמד או של הוריו, דת או לאום; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי למנוע בקשה לקבל מידע כאמור, בטופס נפרד, בהסכמת המועמד, וכן לענין קבלה למסלולי לימוד נפרדים לגברים ולנשים מטעמי דת או למסלולי לימוד נפרדים לצורך קידום קבוצות אוכלוסיות מסוימות או לענין תנאי קבלה מקלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}}.

{{ח:סעיף|5|חופש הביטוי של סטודנטים}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מכל זכות המוקנית לפי כל דין, לכל סטודנט החופש להביע את דעותיו, עמדותיו והשקפותיו לגבי תוכנו של חומר הלימוד והערכים המובעים בו; אין בהוראת סעיף זה כדי להגביל את סמכותו של מוסד להסדיר את אופן הבעת הדעות, העמדות או ההשקפות לצורך שמירה על מהלך הלימודים התקין.

{{ח:סעיף|6|חופש ההתארגנות של סטודנטים}}
{{ח:ת}} לכל סטודנט החופש להתארגן ולהפגין בכל תחום ונושא, לרבות בנושאים הנוגעים לסטודנטים ולזכויותיהם, לפי הכללים הקבועים בענין זה בתקנון המוסד.

{{ח:סעיף|7|מימוש זכויות}}
{{ח:ת}} מוסד לא ימנע ממועמד או מסטודנט לממש את זכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרקים ב׳ עד ה׳}}.

{{ח:סעיף|8|פרסום הוראות החוק|תיקון: תשס״ט, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} מוסד יפרסם את הוראותיו של חוק זה, וכן הוראות שקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיפים 19א}} {{ח:פנימי|סעיף 19ב|ו־19ב}}, בתחילת כל שנת לימודים, באתר האינטרנט של המוסד, אם קיים כזה, בשנתון ובידיעון של המוסד ועל לוח המודעות במקום מרכזי בתחומי המוסד.
{{ח:תת|(ב)}} ראש מוסד יביא לידיעת כל חברי הסגל האקדמי והמינהלי של המוסד, בכתב, בתחילת כל שנת לימודים, את עיקריו של חוק זה.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: רישום ללימודים, קבלה למוסדות והוראות לענין לימודים}}

{{ח:סעיף|9|תנאי קבלה|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא תהיה הפליה בין מועמדים בתנאי הקבלה למוסד, והם יהיו לפי אמות מידה שיקבע המוסד לתחומי הלימוד ולמסלולי הלימוד השונים; אין בהוראת סעיף זה כדי לפגוע בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|חוק המועצה להשכלה גבוהה}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי מוסד להקל את תנאי הקבלה לשם קידום הנגישות של מועמדים מקבוצות אוכלוסיה מסוימות, לרבות מטעמים של רקע חברתי–כלכלי בשל שירות כלוחמים, ובלבד שהמועמדים הם חיילים משוחררים זכאים המבקשים להתקבל ללימודים במהלך חמש שנים שלאחר תום השנה שבה השתחררו משירות סדיר או משירות קבע, אם שירתו בשירות קבע ובשל שירות מילואים, בהתחשב באופי השירות, תקופתו וסמיכותו למועד הקבלה ללימודים; בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל משוחרר זכאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים#סעיף 7א1|בפסקה (1)(א) להגדרה ”חייל משוחרר זכאי“ שבסעיף 7א1(א) לחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”לוחם“ ו”שירות סדיר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות קבע“ – שירות סדיר נוסף, שירות לפי התחייבות לשירות קבע או שירות מילואים בתנאי קבע, והכול כמשמעותם בפקודות הצבא.
{{ח:תת|(ב1)}} לעניין שנות הלימודים התשפ״ט ואילך, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) לעניין סמכות מוסד לתת הקלות בתנאי קבלה בשל שירות מילואים רק אם שר החינוך קבע, בצו, בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, כי לגבי שנת לימודים מסוימת יש הצדקה לתת הקלות כאמור בשל היקפו או אופיו של שירות המילואים שאליו נקראו מועמדים בשנה שקדמה לפתיחת אותה שנת לימודים.
{{ח:תת|(ג)}} מוסד ידווח למועצה להשכלה גבוהה, אחת לשנה, על יישום הוראות סעיף קטן (ב) בשנה שקדמה למועד הדיווח; המועצה להשכלה גבוהה תגיש לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, אחת לשנה, דיווח על יישום הוראות הסעיף הקטן האמור על ידי המוסדות בשנה שקדמה למועד הדיווח.

{{ח:סעיף|9א|הקלה של תנאי קבלה בשל שירות צבאי – הוראת שעה – חרבות ברזל|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}, מוסד רשאי להקל את תנאי הקבלה לשם קידום נגישות של מועמדים ששירתו בשירות סדיר או בשירות מילואים בתקופה הקובעת, בהתחשב באופי השירות, תקופתו וסמיכותו למועד הקבלה ללימודים, ובפרט בשירות כלוחם.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה יחולו על קבלה ללימודים לשנות הלימודים התשפ״ה ו{{ח:הערה|־}}התשפ״ו.
{{ח:תת|(ג)}} שר החינוך, בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך בשישה חודשים נוספים את התקופה הקבועה בהגדרה ”התקופה הקובעת“ אם מצא שהדבר נדרש עקב הימשכותן של פעולות האיבה או פעולות המלחמה.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההכרזה על מצב מיוחד בעורף“ – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”לוחם“ ו”שירות סדיר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעולות האיבה או פעולות המלחמה“ – פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 40|סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה}}, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ״ג בתשרי התשפ״ד (8 באוקטובר 2023);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) ועד תום שלושה חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12202265.pdf|חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס׳ 10), התשפ״ו–2026}}.

{{ח:סעיף|9ב|הקלה של תנאי קבלה למועמד הורה בשל שירות מילואים של בן זוגו – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}, מוסד רשאי להקל את תנאי הקבלה לשם קידום נגישות של מועמדים הורים שבן זוגם שירת בשירות מילואים לפחות 42 ימים בשנה שקדמה למועד הרישום ללימודים, והכול בהתחשב באופי השירות, תקופתו וסמיכותו למועד הקבלה ללימודים; בסעיף זה, ”מועמד הורה“ – מועמד שהוא הורה לילד שטרם מלאו לו 13 שנים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה יחולו על קבלה ללימודים לשנות הלימודים התשפ״ז ו{{ח:הערה|־}}התשפ״ח.

{{ח:סעיף|10|דמי רישום}}
{{ח:ת}} הרישום ללימודים יהיה תמורת דמי רישום אחידים שלא יעלו על 350 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 484 ש״ח)}}; הסכום האמור בסעיף זה יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במועדים שיקבע השר בתקנות, ויפורסם על ידי המוסדות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות זכויות הסטודנט (הצמדת דמי רישום)|תקנות זכויות הסטודנט (הצמדת דמי רישום), התש״ע–2010}}, לפיהן סכום דמי הרישום יעודכן לפי שיעור שינוי מדד המחירים לצרכן של חודש אוקטובר של כל שנה, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לעומת מדד אוקטובר של השנה הקודמת, וזאת החל בשנת 2007.}}

{{ח:סעיף|11|מסירת מידע על ידי מועמד}}
{{ח:תת|(א)}} מועמד ימציא למוסד, לפי דרישת המוסד, כל מסמך וכל נתון אחר הדרוש לשם הליך הרישום ללימודים להקבלה למוסד, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מוסד לא יעשה כל שימוש במסמכים ובנתונים האמורים בסעיף קטן (א), מלבד השימוש הנדרש בתהליך קבלתו של המועמד למוסד או שימוש אחר שהמועמד נתן לו את הסכמתו.

{{ח:סעיף|12|זכות בחירה של תחום לימודים}}
{{ח:ת}} מועמד רשאי לבחור את תחום הלימודים שאליו יירשם על פי נטיותיו האישיות ותחומי הענין שלו, בלי שיושמו בפניו סייגים ותנאי קבלה בניגוד להוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|13|תעודת סטודנט}}
{{ח:ת}} מוסד או אגודת סטודנטים מטעמו לענין זה, ינפיקו לכל סטודנט הלומד במוסד תעודת סטודנט, שתשמש לזיהוי הסטודנט לצורך מימוש זכויותיו לפי חוק זה (בחוק זה – תעודת סטודנט).

{{ח:סעיף|14|מלגות}}
{{ח:ת}} מלגות המוענקות על ידי מוסד יחולקו לפי אמות מידה שיובאו לידיעת כלל הסטודנטים במוסד והמועמדים לאותו מוסד; בהענקת מלגות תינתן עדיפות לחלוקת מלגות סיוע על בסיס חברתי–כלכלי והישגים אקדמיים ולחלוקת מלגות הצטיינות; אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע חלוקת מלגות לפי אמות מידה אחרות.

{{ח:סעיף|15|בחינות ועבודות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מוסד יפרסם את מועדיה של כל בחינה מסכמת בקורסים השונים (בסעיף זה – בחינה) סמוך למועד הרישום לקורסים; כל שינוי במועד בחינה יובא לידיעת הסטודנטים.
{{ח:תת|(ב)}} סטודנט לתואר ראשון זכאי להיבחן בכל בחינה, לרבות בחינות בקורסי יסוד, בשנה שבה נלמד הקורס, בשני מועדים שקבע המוסד, בלא קשר לרמת הישגיו בבחינות הקודמות באותם תנאים ובלא פגיעה בזכויותיו של הסטודנט, וזאת בהתאם לנוהלי המוסד, לרבות לענין אופן הרישום לבחינה והציון הקובע.
{{ח:תת|(ב1)}} הוראות סעיף קטן (ב) יחולו גם על סטודנט לתואר שני, למעט לעניין בחינה הנערכת לפי נהלים בין־לאומיים שאינם מתירים מועד בחינה נוסף.
{{ח:תת|(ג)}} מוסד יאפשר לסטודנט לעיין בכל מחברת בחינה שנבחן בה ובכל עבודה מסכמת בקורס שהגיש לאחר בדיקתן ופרסום הציונים שלהן, וכן רשאי הוא לקבל העתק מהן, בתמורה לעלות העותק.
{{ח:תת|(ד)}} סטודנט זכאי לערער על ציון של בחינה או עבודה, כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שעיין בבחינה או בעבודה טרם הגשת הערעור.

{{ח:סעיף|16|זכות להשעיית הלימודים}}
{{ח:ת}} סטודנט זכאי להשעות את לימודיו לתואר הראשון לתקופה שלא תעלה על שתי שנות לימודים, בלי שתקופה זו תימנה לו במנין שנות לימודיו לתואר; אופן הודעת הסטודנט על השעיית הלימודים יהיה בהתאם לנוהלי המוסד לענין זה.

{{ח:סעיף|17|כללי התנהגות ותקנון משמעת}}
{{ח:ת}} מוסד יקבע ויפרסם, בכפוף להוראות חוק זה, כללי התנהגות המתייחסים להתנהגות מועמדים וסטודנטים בקשר עם לימודיהם במוסד, לרבות בזמן הלימודים ובתחומי המוסד, ובכלל זה במעונות הסטודנטים, ובהם תקנון משמעת והעונשים הצפויים בשל הפרת הכללים הקבועים בו ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – עבירות משמעת).

{{ח:סעיף|18|ועדת משמעת וועדת ערעורים}}
{{ח:ת}} מוסד יקים ועדת משמעת וועדת ערעורים, לדיון בעבירות משמעת, ויפרסם את הרכבן; ועדת הערעורים תורכב מנציגי סגל ההוראה ומנציגי אגודת הסטודנטים באותו מוסד, ואם אין במוסד אגודת סטודנטים – מנציגי הסטודנטים.

{{ח:סעיף|19|הליכים משמעתיים, זכות טיעון וזכות ערעור}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת משמעת או ועדת ערעורים לא תתכנס בלא השתתפות הסטודנט שענינו נדון לפניהן, אלא אם כן ויתר על כך מראש או הוזמן לדיון בענינו ולא הופיע בלא הצדק סביר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יורשע מועמד או סטודנט בעבירת משמעת אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בהתאם לנוהלי המוסד, ולא יורחק מהלימודים אלא אם כן ניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו לפני ועדת משמעת וזכות לערער על החלטתה לפני ועדת ערעורים.

{{ח:קטע2|פרק ג1|פרק ג׳1: התאמות לסטודנטים המשרתים בשירות מילואים|תיקון: תשס״ט}}

{{ח:סעיף|19א|התאמות לסטודנטים המשרתים בשירות מילואים|תיקון: תשס״ט, תשפ״ד, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מוסד יקבע הוראות בדבר התאמות שיינתנו לסטודנטים המשרתים שירות מילואים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים}}, ולסטודנטים הורים שבן זוגם או ההורה האחר של ילדם משרת בשירות מילואים, לאחר התייעצות עם נציגי אגודת הסטודנטים של המוסד, ולפי כללים שקבעה המועצה להשכלה גבוהה, ואולם התאמות לפי סעיף זה במוסד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (5) להגדרה ”מוסד“}}, לרבות מכינה במסגרת מוסד כאמור, ייקבעו לפי תקנות שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה; בסעיף זה, ”סטודנט הורה“ – סטודנט שהוא הורה לילד שטרם מלאו לו 13 שנים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי זכויות הסטודנט (התאמות לסטודנטים המשרתים בשירות מילואים)|כללי זכויות הסטודנט (התאמות לסטודנטים המשרתים בשירות מילואים), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות זכויות הסטודנט (התאמות לסטודנטים הלומדים במה&amp;quot;ט המשרתים בשירות מילואים)|תקנות זכויות הסטודנט (התאמות לסטודנטים הלומדים במכללות של המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע (מה״ט) במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים המשרתים בשירות מילואים), התשפ״א–2021}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הכללים, התקנות או ההוראות לפי סעיף קטן (א), לפי העניין, יהיו, בין השאר בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תיאום בין המוסד לבין צבא הגנה לישראל בקשר לבקשה לדחיית שירות מילואים של סטודנט, לרבות מתן סיוע מינהלי לסטודנט בהגשה ובטיפול בבקשתו;
{{ח:תתת|(2)}} זכות לבחינה במועד מיוחד לסטודנט שנעדר ממועד בחינה עקב שירות מילואים או ששירת שירות מילואים ממושך בתקופת הלימודים לפני תקופת הבחינות או במהלכה;
{{ח:תתת|(3)}} דחיית המועד להגשת עבודה לסטודנט ששירת שירות מילואים בסמוך לפני מועד הגשתה, בהתחשב במהות ובהיקף העבודה;
{{ח:תתת|(4)}} השלמת חומר ומטלות בקורס לסטודנט שעקב שירות מילואים נבצר ממנו להשתתף בלימודים, בהתאם למהות הקורס ובתיאום עם המרצה;
{{ח:תתת|(5)}} היעדרות מבחינה עקב שירות מילואים, בקורס שהשלמתו נדרשת ללימודים בשנות הלימודים הבאות לתואר, לקורס אחר או לתואר מתקדם;
{{ח:תתת|(6)}} רישום מוקדם לקורסים של סטודנט האמור לשרות שירות מילואים במועדי הרישום הרגילים;
{{ח:תתת|(6א)}} תנאים והגבלות לעניין הפסקת לימודים של סטודנט המשרת בשירות מילואים;
{{ח:תתת|(7)}} קביעת גורם במוסד שירכז את הטיפול בהתאמות שנקבעו לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), מוסד יקבע בדרך האמורה באותו סעיף קטן הוראות בדבר התאמות נוספות לסטודנטים המשרתים שירות מילואים בנסיבות חירום, במצב מיוחד או בהתראה קצרה, בתקופה של יותר מ־30 ימים אף אם אינם רצופים, ולסטודנטים הורים שבן זוגם או ההורה האחר של ילדם משרת בשירות מילואים כאמור, שיהיו בין השאר בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} זכות להתאמות נוספות בהשלמה או בדחייה של קורס שהסטודנט נעדר ממנו, באופן מלא או חלקי, עקב שירות מילואים;
{{ח:תתת|(2)}} זכות להתאמות נוספות בהשתתפות בבחינה או בהגשת מטלה הנדרשות עקב שירות מילואים;
{{ח:תתת|(3)}} הכרה בשירות מילואים כמזכה בנקודות זכות במסגרת לימודים לתואר או לתעודה במוסד, נוסף על הכרה בנקודות זכות לפי {{ח:חיצוני|חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית|חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית, התשע״ח–2018}}.

{{ח:סעיף|19א1|מתן עדיפות בזכאות לדיור במעונות סטודנטים – הוראת שעה – חרבות ברזל|תיקון: תשפ״ד־2, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיף 19א}}, לעניין דיור במעונות הסטודנטים לשנות הלימודים התשפ״ה עד התשפ״ח, ובלי לגרוע מחובת המוסד לשקול את מכלול השיקולים והנסיבות הנוגעים לעניין, מוסד יעניק לסטודנט או למועמד נקודות זכות לשם קביעת זכאותו למעונות, בשל כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסטודנט או המועמד שירת בתקופה הקובעת בשירות סדיר והוא חייל משוחרר זכאי;
{{ח:תתת|(2)}} הסטודנט או המועמד שירת בתקופה הקובעת בשירות מילואים כלוחם 30 ימים לפחות, או שהסטודנט או המועמד הוא הורה לילד שטרם מלאו לו 13 שנים ובן זוגו שירת במילואים כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הסטודנט או המועמד התגורר ביישוב שפונה לפי החלטות הממשלה, ובלבד ששישה חודשים לפני תחילת שנת הלימודים שבשלה הוא מבקש זכאות למעונות סטודנטים הוא עדיין היה מפונה;
{{ח:תתת|(4)}} הסטודנט או המועמד היה חטוף או נעדר כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, ושוחרר או אותר, לפי העניין, או שהוא בן משפחה של חטוף או נעדר כאמור או של מי שהיה חטוף או נעדר כאמור; לעניין זה, ”בן משפחה“ – הורה, בן או בת, אח או אחות, בן זוג או בת זוג.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין פסקאות (1) ו־(2) של סעיף קטן (א), יראו את מי שראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לכך, קבע כי נפצע במהלך שירות כאמור באותן פסקאות ועקב הפציעה עבר לשרת בשירות מסוג אחר או הפסיק את השירות, כמי שהשלים את מלוא התקופה הנדרשת לפי אותן פסקאות.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), מוסד יקצה מקומות דיור במעונות סטודנטים, בשיעור שבין 25 ל־30 אחוזים מכלל מקומות הדיור במעונות סטודנטים של המוסד, לסטודנטים ומועמדים שמתקיים לגביהם אחד התנאים האמורים בסעיף קטן (א)(1) עד (4); בקביעת השיעור יביא בחשבון המוסד את מאפייני המוסד, ובכלל זה את מספר מקומות הדיור במעונות הסטודנטים, את מאפייני אוכלוסיית הסטודנטים במוסד וצורכיהם ואת אפשרויות הדיור האחרות בסביבת המוסד.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), הקצאת מקומות דיור במעונות סטודנטים בשיעור נמוך מהאמור באותה פסקה אינה הפרה של הוראות אותה פסקה, ובלבד שהמוסד העניק זכאות למעונות לכל הסטודנטים והמועמדים שביקשו זאת ואשר מתקיים לגביהם אחד התנאים האמורים בסעיף קטן (א)(1) עד (4).
{{ח:תת|(ד)}} שר החינוך, בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקבועה בהגדרה ”התקופה הקובעת“ בתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת (בסעיף קטן זה – תקופה נוספת), אם מצא כי הארכה כאמור נדרשת בשל היקפו או אופיו של השירות הסדיר או שירות המילואים שאליו נקראו מועמדים בתקופה הנוספת.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החלטות הממשלה“ – החלטות הממשלה המפורטות להלן, כפי שתוקנו מזמן לזמן, וכל החלטה אחרת שתקבל הממשלה בנוגע לפינוי תושבי יישוב בתקופה הקובעת:
{{ח:תתתת|(1)}} החלטת הממשלה מס׳ 950 מיום כ״ז בתשרי התשפ״ד (12 באוקטובר 2023);
{{ח:תתתת|(2)}} החלטת הממשלה מס׳ 975 מיום ג׳ בחשוון התשפ״ד (18 באוקטובר 2023);
{{ח:תתתת|(3)}} החלטת הממשלה מס׳ 978 מיום ד׳ בחשוון התשפ״ד (19 באוקטובר 2023);
{{ח:תתתת|(4)}} החלטת הממשלה מס׳ 988 מיום ח׳ בחשוון התשפ״ד (23 באוקטובר 2023);
{{ח:תתתת|(5)}} החלטת הממשלה מס׳ 1006 מיום י״ד בחשוון התשפ״ד (29 באוקטובר 2023);
{{ח:תתתת|(6)}} החלטת הממשלה מס׳ 1074 מיום ח׳ בכסלו התשפ״ד (21 בנובמבר 2023);
{{ח:תתתת|(7)}} החלטת הממשלה מס׳ 1193 מיום י״ז בטבת התשפ״ד (29 בדצמבר 2023);
{{ח:תתתת|(8)}} החלטת הממשלה מס׳ 1478 מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההכרזה על מצב מיוחד בעורף“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל משוחרר זכאי“, ”לוחם“ ו”שירות סדיר“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ב)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעולות האיבה או פעולות המלחמה“ – פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 40|סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה}}, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ״ג בתשרי התשפ״ד (8 באוקטובר 2023);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) ועד תום שלושה חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12202265.pdf|חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס׳ 10), התשפ״ו–2026}}.

{{ח:קטע2|פרק ג2|פרק ג׳2: התאמות עקב טיפולי פוריות, היריון, לידה, אימוץ או קבלת ילד כהורה מיועד או כהורה במשפחת אומנה|תיקון: תשע״א}}

{{ח:סעיף|19ב|התאמות עקב טיפולי פוריות, היריון, לידה, אימוץ או קבלת ילד כהורה מיועד או כהורה במשפחת אומנה|תיקון: תשע״א, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מוסד יקבע הוראות בדבר התאמות שיינתנו לסטודנטים ולסטודנטיות עקב טיפולי פוריות, היריון, לידה, אימוץ או קבלת ילד למשמורת כהורה מיועד או כהורה במשפחת אומנה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו לאחר התייעצות עם נציגי אגודת הסטודנטים באותו מוסד ולפי כללים שתקבע המועצה להשכלה גבוהה, ואולם הוראות כאמור לעניין התאמות במוסד המנוי בפסקה (5) להגדרה ”מוסד“, לרבות מכינה במסגרת מוסד כאמור, ייקבעו לפי תקנות שיקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי זכויות הסטודנט (התאמות עקב טיפולי פוריות, הריון, לידה, אימוץ או קבלת ילד למשמורת או אומנה)|כללי זכויות הסטודנט (התאמות עקב טיפולי פוריות, הריון, לידה, אימוץ או קבלת ילד למשמורת או אומנה), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} הכללים, התקנות או ההוראות לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), לפי העניין, יהיו בין השאר, בעניין התאמות לסטודנטים ולסטודנטיות הנעדרים מבחינות או מלימודים בשל אחת הסיבות המנויות בסעיף קטן (א) ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} היעדרות לצורך שמירת היריון;
{{ח:תתת|(2)}} היעדרות לצורך נסיעה למדינת חוץ למטרת אימוץ בין־ארצי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 28א|בסעיף 28א לחוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(3)}} היעדרות בתקופה הסמוכה לאחר לידה, אימוץ או קבלת ילד למשמורת כהורה מיועד או כהורה במשפחת אומנה.
{{ח:תת|(ד)}} ההתאמות לפי סעיף זה ייקבעו בין השאר בהתחשב בסיבת ההיעדרות מבחינות או מלימודים, רציפותה ומשכה המצטבר, ויהיו בין השאר בעניינים אלה, כולם או חלקם, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} בחינה במועד מיוחד;
{{ח:תתת|(2)}} דחיית מועד להגשת עבודה והשלמת חומר ומטלות בקורס, לרבות בהתחשב במהותם ובהיקפם, בתיאום עם המרצה;
{{ח:תתת|(3)}} קביעת גורם במוסד שירכז את הטיפול בהתאמות שנקבעו לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורה במשפחת אומנה“ – הורה במשפחת אומנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורה מיועד“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו–1996}}.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: אגודת הסטודנטים במוסד}}

{{ח:סעיף|20|בחירות לאגודת הסטודנטים}}
{{ח:ת}} מוסד יאפשר לקיים בחירות לאגודת הסטודנטים במוסד במועד שייקבע, בתיאום עם הנהלת המוסד.

{{ח:סעיף|21|תקנון אגודת הסטודנטים}}
{{ח:ת}} אגודת הסטודנטים תפעל לפי תקנון אגודת הסטודנטים שיפורסם לכלל הסטודנטים במוסד, ויעמוד לעיון במשרדי אגודת הסטודנטים.

{{ח:קטע2|פרק ד1|פרק ד׳1: ארגון הסטודנטים הארצי היציג|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף|21א|הכרה בארגון סטודנטים כארגון הסטודנטים הארצי היציג|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} עמותה או חברה לתועלת הציבור שמתקיימים בה שני אלה רשאית להגיש בקשה להכיר בה כארגון הסטודנטים היציג:
{{ח:תתת|(1)}} יותר ממחצית אגודות הסטודנטים בכלל המוסדות להשכלה גבוהה הן חברות או בעלות מניות בה, לפי העניין ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – חברות);
{{ח:תתת|(2)}} אגודות הסטודנטים כאמור בפסקה (1) מייצגות יותר ממחצית הסטודנטים הלומדים בכלל המוסדות להשכלה גבוהה.
{{ח:תת|(ב)}} תאגיד המבקש הכרה בו כארגון הסטודנטים היציג רשאי להגיש למועצה להשכלה גבוהה בקשה להכרה כאמור, בחודש ינואר בכל שנה; לבקשה יצורפו נתונים על אגודות הסטודנטים שהן חברות בתאגיד ועל מספר הסטודנטים שהן מייצגות.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל הכללי של המועצה להשכלה גבוהה, לאחר התייעצות עם רשם העמותות או רשם ההקדשות, לפי העניין ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – הרשם), רשאי להכיר במבקש הכרה כארגון הסטודנטים היציג, אם הוכח להנחת דעתו כי מתקיימים במבקש ההכרה התנאים האמורים בסעיף קטן (א), וכן רשאי הוא שלא לחדש הכרה כאמור או לבטלה, אם הוכח להנחת דעתו כי לא מתקיימים בארגון התנאים האמורים בסעיף קטן (א) או כי הארגון אינו פועל בהתאם להוראות תקנונו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21ז|בסעיף 21ז}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה בדבר הכרה בהתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל (ע״ר) כארגון הסטודנטים הארצי היציג לפי החוק (י״פ תשפ״א, 5755; תשפ״ב, 10183).}}
{{ח:תת|(ד)}} לא יסרב המנהל הכללי של המועצה להשכלה גבוהה לבקשת הכרה או חידוש הכרה לפי סעיף זה, ולא יבטל הכרה, אלא לאחר שנתן לנוגע בדבר הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ה)}} לא יהיה אלא ארגון סטודנטים יציג אחד.

{{ח:סעיף|21ב|שימוש בשם ארגון הסטודנטים היציג|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק העמותות#סעיף 8א|סעיף 8א לחוק העמותות, התש״ם–1980}} (בחוק זה – חוק העמותות), ומהוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 345ד|סעיף 345ד לחוק החברות, התשנ״ט–1999}} (בחוק זה – חוק החברות), בכל מסמך, שילוט או פרסום היוצא מטעמו, יציין ארגון הסטודנטים היציג, בצד שמו, את הסיומת ”ארגון הסטודנטים הארצי היציג“; גוף שבוטלה הכרה בו כארגון הסטודנטים היציג וכל גוף אחר שלא הוכר כאמור, לא יציג את עצמו, בכל דרך, כארגון הסטודנטים היציג.

{{ח:סעיף|21ג|מסירת עותקים מבקשה לאישור תקנון או לשינוי בתקנון ומממצאי בדיקה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} ארגון הסטודנטים היציג ימסור למנהל הכללי של המועצה להשכלה גבוהה עותק מכל בקשה לאישור תקנונו או לשינוי בו שהגיש לרשם.
{{ח:תת|(ב)}} ארגון הסטודנטים היציג יעביר למנהל הכללי של המועצה להשכלה גבוהה עותק מממצאי בדיקה שמסר לו הרשם בעקבות בדיקה שערך בעניין הארגון בהתאם לסמכויות הרשם לפי {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק העמותות}} או {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|21ד|קבלה לארגון הסטודנטים היציג|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), ארגון הסטודנטים היציג יקבל כחברה או כבעלת מניה בו, לפי העניין, כל אגודת סטודנטים שתבקש לעשות כן.
{{ח:תת|(ב)}} בארגון הסטודנטים היציג תהיה חברה בכל עת אגודת סטודנטים אחת בלבד ממוסד להשכלה גבוהה; ביקשו כמה אגודות סטודנטים מאותו מוסד להשכלה גבוהה להתקבל לארגון, יקבל הארגון כחברה או כבעלת מניה בו, לפי העניין, את אגודת הסטודנטים המייצגת את המספר הגדול ביותר של סטודנטים מבין הסטודנטים באותו מוסד להשכלה גבוהה; הוראות כאמור ייקבעו בתקנון הארגון.

{{ח:סעיף|21ה|זכויות אגודות סטודנטים בארגון הסטודנטים היציג ובחירת יושב ראש הארגון|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} ייצוג אגודות הסטודנטים בארגון הסטודנטים היציג ישקף את היחס בין מספר הסטודנטים הלומדים במוסד להשכלה גבוהה שבו פועלת אותה אגודה ובין מספר הסטודנטים הלומדים בכלל המוסדות להשכלה גבוהה שאגודות הסטודנטים הפועלות בהם חברות בארגון; ייצוג כאמור יכול שיהיה באמצעות מתן זכויות הצבעה, או באמצעות קביעת מספר חברים או הקצאת מניות, לפי העניין; הוראות כאמור ייקבעו בתקנון הארגון.
{{ח:תת|(ב)}} היחס כאמור בסעיף קטן (א) יחושב לפי נתונים בדבר מספר הסטודנטים שיהיו בידי ארגון הסטודנטים היציג ב־15 במאי בכל שנה.
{{ח:תת|(ג)}} האסיפה הכללית של ארגון הסטודנטים היציג תבחר את יושב ראש הארגון וסגנו בהתאם להליך שייקבע בתקנון הארגון.

{{ח:סעיף|21ו|אי־&lt;wbr&gt;תלות מפלגתית|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} ארגון הסטודנטים היציג יהיה בלתי־מפלגתי; מוסדותיו, פעיליו ונציגיו לא יקבלו תמיכה מגורם מפלגתי, לא יהיו תלויים בו ולא יתמכו בו כאמור, לא ייצגו גורם כאמור ולא יפעלו בעבורו, במישרין או בעקיפין.

{{ח:סעיף|21ז|תפקידיו ומטרותיו של ארגון הסטודנטים היציג|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} תפקידיו ומטרותיו של ארגון הסטודנטים היציג ייקבעו בתקנונו, ובהם, בין השאר –
{{ח:תת|(1)}} ייצוג כלל הסטודנטים כלפי מוסדות המדינה, המועצה להשכלה גבוהה, הרשויות המקומיות וכל אדם וגוף אחר בישראל וגורמים בין־לאומיים הנוגעים לעניין;
{{ח:תת|(2)}} פעילות לקידומם ולרווחתם של כלל הסטודנטים;
{{ח:תת|(3)}} קידום והגברה של מעורבות סטודנטים בעניינים ציבוריים, לרבות עניינים הנוגעים לאקדמיה, למדע, לחברה, לתרבות ולכלכלה;
{{ח:תת|(4)}} קידום שיתוף הפעולה בין סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה;
{{ח:תת|(5)}} פעילות נוספת על האמור בפסקאות (1) עד (4), ובלבד שרוב פעילותו תהיה לקידומם ולרווחתם של כלל הסטודנטים.

{{ח:סעיף|21ח|תשלומים לארגון הסטודנטים היציג ופרסום דוחות|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה להשכלה גבוהה, לפי הצעה של הוועדה שהוסמכה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 17א|סעיף 17א לחוק המועצה להשכלה גבוהה}}, לאחר התייעצות עם שר האוצר ועם ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, תקבע את הסכום שישלם סטודנט לארגון הסטודנטים היציג (בסעיף זה – תשלום לארגון), ואת אופן עדכונו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המועצה להשכלה גבוהה (תשלום לארגון הסטודנטים הארצי היציג)|כללי המועצה להשכלה גבוהה (תשלום לארגון הסטודנטים הארצי היציג), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} המוסדות להשכלה גבוהה יגבו מהסטודנטים הלומדים בהם את התשלום לארגון, בעבור ארגון הסטודנטים היציג.
{{ח:תת|(ג)}} תשלום לארגון ישמש לקידומם ולרווחתם של כלל הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה; ארגון הסטודנטים היציג יפרסם אחת לשנה, באתר האינטרנט שלו, דוח על אופן ניצול התשלום לארגון.
{{ח:תת|(ד)}} ארגון הסטודנטים היציג יפרסם את הדוחות הכספיים המבוקרים שלו אחת לשנה, באתר האינטרנט שלו.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: נציב קבילות סטודנטים}}

{{ח:סעיף|22|נציב קבילות סטודנטים}}
{{ח:ת}} בכל מוסד יהיה נציב קבילות סטודנטים; כל מועמד וכל סטודנט במוסד רשאי להגיש תלונה לנציב קבילות הסטודנטים או לגוף אחר במוסד המוסמך לברר תלונות (בסעיף זה – הנציב), אם סבר שנפגעו זכויותיו לפי חוק זה, לרבות במסגרת הליך משמעתי לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, או שלא זכה ליחס ראוי מצד הסגל האקדמי או המינהלי במוסד; הנציב יבדוק ויברר כל תלונה שקיבל וישיב למתלונן, ורשאי הוא להעביר את המלצותיו בענין התלונה לכל גורם מוסמך במוסד, כן ידווח הנציב לראש המוסד, מדי שנה, על פעולותיו לבירור התלונות באותה שנה.

{{ח:קטע2|פרק ה1|פרק ה׳1: יום הסטודנט הלאומי|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|22א|מטרת {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1}}|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} מטרתו של {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}} להביא להטמעת חשיבותה של ההשכלה הגבוהה ולהכיר בתרומתו של ציבור הסטודנטים להתפתחותה ולעיצובה של החברה הישראלית כחברה מודרנית ומתקדמת.

{{ח:סעיף|22ב|יום הסטודנט הלאומי|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} יום הסטודנט הלאומי יצוין מדי שנה ביום חמישי האחרון שלפני חג השבועות.
{{ח:תת|(ב)}} יום הסטודנט הלאומי יצוין, בין השאר –
{{ח:תתת|(1)}} בכנסת, בדיון מיוחד במליאת הכנסת בשבוע שבו חל יום הסטודנט הלאומי או במועד סמוך לו;
{{ח:תתת|(2)}} בצה״ל – לשם הטמעת חשיבותה של ההשכלה הגבוהה ולהכרה בתרומתו של ציבור הסטודנטים בהתאם למטרת {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}};
{{ח:תתת|(3)}} במוסדות; המוסדות יאפשרו לקיים אירועים לציון יום זה;
{{ח:תתת|(4)}} בפעילויות נוספות שהממשלה תחליט עליהן.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|22ג|תחולת הוראות על מוסד לאמנות|תיקון: תש״ע־2}}
{{ח:תת|(א)}} על מוסד לאמנות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (2) להגדרה ”מוסד לאמנות“}} יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3 עד 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8 עד 11}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17}} בלבד, {{ח:פנימי|סעיף 18|וסעיפים 18}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19}} ייקראו לגביו כך:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18}}, בכותרת השוליים, המילים ”וועדת ערעורים“ – לא ייקראו, ובמקום האמור בו יבוא ”מוסד יקים ועדת משמעת, לדיון בעבירות משמעת, ויפרסם את הרכבה.“;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}}, בכותרת השוליים, המילים ”וזכות ערעור“, בסעיף קטן (א), המילים ”או ועדת ערעורים“ ובסעיף קטן (ב), המילים ”וזכות לערער על החלטתה לפני ועדת ערעורים“ – לא ייקראו.

{{ח:סעיף|23|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין, לרבות הוראות {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון {{ח:הערה|זכויות ל}}אנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}.

{{ח:סעיף|24|ביצוע ותקנות|תיקון: תש״ע־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובלבד שתקנות לענין מוסדות שבפיקוח משרד התעשיה המסחר והתעסוקה יותקנו בהסכמת שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} שר התרבות והספורט ממונה על ביצוע חוק זה לעניין מוסדות לאמנות והוא רשאי, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, לקבוע הוראות בעניין תנאים שבהתקיימותם יראו מוסד על־תיכוני או מסלול לימודים במוסד על־תיכוני בתחומי האמנות כמוסד לאמנות אף אם לא מתקיים בו תנאי מהתנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (2) להגדרה ”מוסד לאמנות“}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות זכויות הסטודנט (תנאים להיחשב מוסד לאמנות)|תקנות זכויות הסטודנט (תנאים להיחשב מוסד לאמנות), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} שר התרבות והספורט רשאי לקבוע בדרך האמורה בפסקה (1), הוראות לעניין אי־תחולתן או תחולתן בשינויים שיקבע של הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7 עד 22}}, כולן או חלקן, על מוסד לאמנות, או על סוגים של מוסדות לאמנות, אף בסטייה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|סעיף 22ג}}.

{{ח:סעיף|25|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}.}}

{{ח:סעיף|26|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}.}}

{{ח:סעיף|27|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, ביום י״ח באלול התשס״ז (1 בספטמבר 2007).
{{ח:תת|(ב)}} תחילתם של {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 40ג|סעיפים 40ג}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 40ה|ו־40ה לפקודת מס הכנסה}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26 לחוק זה}}, לגבי יחיד שסיים את לימודיו לתואר אקדמי ראשון או לתואר אקדמי שלישי ברפואה, ברפואת שיניים או במסלול לימודים ישיר לתואר שלישי, בשנת המס 2007.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום י״ב בסיון התשס״ז (29 במאי 2007).}}
* '''אהוד אולמרט'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יולי תמיר'''&lt;br&gt;שרת החינוך
* '''דליה איציק'''&lt;br&gt;ממלאת מקום נשיא המדינה
* '''דליה איציק'''&lt;br&gt;יושבת ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>bdt61yu1igwlh1psfo7yyw88183b0rf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>3037642</id>
      <parentid>3037614</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T12:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3037642</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1512" sha1="p3o8oktjlgcw4y7xznjeoiwb5zkgx50" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)|תקנות מקורות אנרגיה {{מוקטן|(עמדות טעינה לרכב חשמלי)}}]]
* [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים {{מוקטן|(תגמולים ושיקום)}}]]
* [[חוק בתי משפט לענינים מינהליים]]
* [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל)|תקנות רישוי עסקים {{מוקטן|(תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל)}}]]
* [[חוק הבחירות (דרכי תעמולה)/משאל עם|חוק הבחירות {{מוקטן|(דרכי תעמולה)}}/משאל עם]]
* [[חוק הבחירות לכנסת/משאל עם ובחירות לכנסת|חוק הבחירות לכנסת{{מוקטן|/משאל עם ובחירות לכנסת}}]]
* [[חוק הבחירות לכנסת/משאל עם|חוק הבחירות לכנסת{{מוקטן|/משאל עם}}]]
* [[חוק הרשות לפיתוח הנגב]]
* [[חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|חוק הגנה על בריאות הציבור {{מוקטן|(מזון)}}]]
* [[הנחיות היועץ המשפטי לממשלה]]
* [[תקנות המכס]]
* [[חוק הרבנות הראשית לישראל]]
* [[חוק שירותי הדת היהודיים]]
* [[חוק איסור הונאה בכשרות]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>p3o8oktjlgcw4y7xznjeoiwb5zkgx50</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037676</id>
      <parentid>3037642</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T15:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3037676</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1609" sha1="oycry27npcsbphusciuk7ds240yum3v" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)|צו רישוי עסקים {{מוקטן|(עסקים טעוני רישוי)}}]]
* [[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)|תקנות מקורות אנרגיה {{מוקטן|(עמדות טעינה לרכב חשמלי)}}]]
* [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים {{מוקטן|(תגמולים ושיקום)}}]]
* [[חוק בתי משפט לענינים מינהליים]]
* [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל)|תקנות רישוי עסקים {{מוקטן|(תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל)}}]]
* [[חוק הבחירות (דרכי תעמולה)/משאל עם|חוק הבחירות {{מוקטן|(דרכי תעמולה)}}/משאל עם]]
* [[חוק הבחירות לכנסת/משאל עם ובחירות לכנסת|חוק הבחירות לכנסת{{מוקטן|/משאל עם ובחירות לכנסת}}]]
* [[חוק הבחירות לכנסת/משאל עם|חוק הבחירות לכנסת{{מוקטן|/משאל עם}}]]
* [[חוק הרשות לפיתוח הנגב]]
* [[חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|חוק הגנה על בריאות הציבור {{מוקטן|(מזון)}}]]
* [[הנחיות היועץ המשפטי לממשלה]]
* [[תקנות המכס]]
* [[חוק הרבנות הראשית לישראל]]
* [[חוק שירותי הדת היהודיים]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>oycry27npcsbphusciuk7ds240yum3v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037719</id>
      <parentid>3037676</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T18:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3037719</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1730" sha1="bde15uemnrsmxy4gaibk19jsx2zhgvq" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)|תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע {{מוקטן|(הוראת שעה)}}]]
* [[צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)|צו רישוי עסקים {{מוקטן|(עסקים טעוני רישוי)}}]]
* [[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)|תקנות מקורות אנרגיה {{מוקטן|(עמדות טעינה לרכב חשמלי)}}]]
* [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים {{מוקטן|(תגמולים ושיקום)}}]]
* [[חוק בתי משפט לענינים מינהליים]]
* [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל)|תקנות רישוי עסקים {{מוקטן|(תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל)}}]]
* [[חוק הבחירות (דרכי תעמולה)/משאל עם|חוק הבחירות {{מוקטן|(דרכי תעמולה)}}/משאל עם]]
* [[חוק הבחירות לכנסת/משאל עם ובחירות לכנסת|חוק הבחירות לכנסת{{מוקטן|/משאל עם ובחירות לכנסת}}]]
* [[חוק הבחירות לכנסת/משאל עם|חוק הבחירות לכנסת{{מוקטן|/משאל עם}}]]
* [[חוק הרשות לפיתוח הנגב]]
* [[חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|חוק הגנה על בריאות הציבור {{מוקטן|(מזון)}}]]
* [[הנחיות היועץ המשפטי לממשלה]]
* [[תקנות המכס]]
* [[חוק הרבנות הראשית לישראל]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>bde15uemnrsmxy4gaibk19jsx2zhgvq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037779</id>
      <parentid>3037719</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T07:00:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3037779</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1741" sha1="0fl9ic0lpls8ek10fnf1mmaw44q8d21" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו]]
* [[תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)|תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע {{מוקטן|(הוראת שעה)}}]]
* [[צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)|צו רישוי עסקים {{מוקטן|(עסקים טעוני רישוי)}}]]
* [[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)|תקנות מקורות אנרגיה {{מוקטן|(עמדות טעינה לרכב חשמלי)}}]]
* [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים {{מוקטן|(תגמולים ושיקום)}}]]
* [[חוק בתי משפט לענינים מינהליים]]
* [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל)|תקנות רישוי עסקים {{מוקטן|(תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל)}}]]
* [[חוק הבחירות (דרכי תעמולה)/משאל עם|חוק הבחירות {{מוקטן|(דרכי תעמולה)}}/משאל עם]]
* [[חוק הבחירות לכנסת/משאל עם ובחירות לכנסת|חוק הבחירות לכנסת{{מוקטן|/משאל עם ובחירות לכנסת}}]]
* [[חוק הבחירות לכנסת/משאל עם|חוק הבחירות לכנסת{{מוקטן|/משאל עם}}]]
* [[חוק הרשות לפיתוח הנגב]]
* [[חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|חוק הגנה על בריאות הציבור {{מוקטן|(מזון)}}]]
* [[הנחיות היועץ המשפטי לממשלה]]
* [[תקנות המכס]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>0fl9ic0lpls8ek10fnf1mmaw44q8d21</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037799</id>
      <parentid>3037779</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T07:30:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3037799</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1655" sha1="j5trqj3i9eq3c2zu6j05myvc3i04sp9" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[חוק השיפוט הצבאי]]
* [[חוק ההתיישנות]]
* [[חוק חופשה שנתית]]
* [[חוק זכויות הסטודנט]]
* [[פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי {{מוקטן|(מעצר וחיפוש)}}]]
* [[חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו]]
* [[תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)|תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע {{מוקטן|(הוראת שעה)}}]]
* [[צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)|צו רישוי עסקים {{מוקטן|(עסקים טעוני רישוי)}}]]
* [[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)|תקנות מקורות אנרגיה {{מוקטן|(עמדות טעינה לרכב חשמלי)}}]]
* [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים {{מוקטן|(תגמולים ושיקום)}}]]
* [[חוק בתי משפט לענינים מינהליים]]
* [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל)|תקנות רישוי עסקים {{מוקטן|(תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל)}}]]
* [[חוק הבחירות (דרכי תעמולה)/משאל עם|חוק הבחירות {{מוקטן|(דרכי תעמולה)}}/משאל עם]]
* [[חוק הבחירות לכנסת/משאל עם ובחירות לכנסת|חוק הבחירות לכנסת{{מוקטן|/משאל עם ובחירות לכנסת}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>j5trqj3i9eq3c2zu6j05myvc3i04sp9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037808</id>
      <parentid>3037799</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T08:00:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3037808</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1430" sha1="dkposucqy2e7gx1ltsxbfyg17euyydg" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[חוק אומנה לילדים]]
* [[חוק רשות מקרקעי ישראל]]
* [[חוק השיפוט הצבאי]]
* [[חוק ההתיישנות]]
* [[חוק חופשה שנתית]]
* [[חוק זכויות הסטודנט]]
* [[פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי {{מוקטן|(מעצר וחיפוש)}}]]
* [[חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו]]
* [[תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)|תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע {{מוקטן|(הוראת שעה)}}]]
* [[צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)|צו רישוי עסקים {{מוקטן|(עסקים טעוני רישוי)}}]]
* [[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)|תקנות מקורות אנרגיה {{מוקטן|(עמדות טעינה לרכב חשמלי)}}]]
* [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים {{מוקטן|(תגמולים ושיקום)}}]]
* [[חוק בתי משפט לענינים מינהליים]]
* [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל)|תקנות רישוי עסקים {{מוקטן|(תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>dkposucqy2e7gx1ltsxbfyg17euyydg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>3037640</id>
      <parentid>3037576</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T12:00:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3037640</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33495" sha1="f71qpjj1tgcsklh3j09uy3l71pa0gte" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]]
* {{v}} דף [[חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] הועבר לדף [[חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]]
* {{v}} נוצר [[חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שנת הכספים]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)]]
* {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניות בנקאיות בהסדר (הפחתת עמלות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שדה התעופה אילת (הוראות מיוחדות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקציב לשנת הכספים 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להמשך הצבה ושימוש במתחם מגורים) (מלחמת התקומה) (רוחמה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[אמות מידה לקביעת סכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות תקציבי המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור) (תשע&quot;ח)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה זמנית על הקרן הלאומית הפלסטינית כארגון טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזות על ארגון טרור זר או על פעיל טרור שפורסמו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות בשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים בשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן בשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים במשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* {{v}} נוצר [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} דף [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] הועבר לדף [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} נוצר [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (דיווח מקוון של דוח הצהרת הון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מורשת יהדות מרוקו וצפון אפריקה]]
* {{v}} נוצר [[חוק משק הדלק (קווי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ&quot;ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבחירות (דרכי תעמולה) (עמידה בחובת הגילוי לגבי תעמולת בחירות שהיא נחזות עמוקה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)]]</text>
      <sha1>f71qpjj1tgcsklh3j09uy3l71pa0gte</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037681</id>
      <parentid>3037640</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T15:13:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3037681</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33594" sha1="qumx59ajb4kod1rba5nc2ga7omn3i41" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]]
* {{v}} דף [[חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] הועבר לדף [[חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]]
* {{v}} נוצר [[חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שנת הכספים]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)]]
* {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניות בנקאיות בהסדר (הפחתת עמלות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שדה התעופה אילת (הוראות מיוחדות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקציב לשנת הכספים 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להמשך הצבה ושימוש במתחם מגורים) (מלחמת התקומה) (רוחמה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[אמות מידה לקביעת סכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות תקציבי המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור) (תשע&quot;ח)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה זמנית על הקרן הלאומית הפלסטינית כארגון טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזות על ארגון טרור זר או על פעיל טרור שפורסמו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות בשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים בשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן בשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים במשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* {{v}} נוצר [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} דף [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] הועבר לדף [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} נוצר [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (דיווח מקוון של דוח הצהרת הון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מורשת יהדות מרוקו וצפון אפריקה]]
* {{v}} נוצר [[חוק משק הדלק (קווי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ&quot;ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבחירות (דרכי תעמולה) (עמידה בחובת הגילוי לגבי תעמולת בחירות שהיא נחזות עמוקה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)]]
* [[תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ&quot;ו-2026]]</text>
      <sha1>qumx59ajb4kod1rba5nc2ga7omn3i41</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037717</id>
      <parentid>3037681</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T18:00:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3037717</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33591" sha1="3lpkt5b87zcr1b6gt4md3hgcxaaq17r" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]]
* {{v}} דף [[חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] הועבר לדף [[חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]]
* {{v}} נוצר [[חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שנת הכספים]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)]]
* {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניות בנקאיות בהסדר (הפחתת עמלות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שדה התעופה אילת (הוראות מיוחדות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקציב לשנת הכספים 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להמשך הצבה ושימוש במתחם מגורים) (מלחמת התקומה) (רוחמה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[אמות מידה לקביעת סכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות תקציבי המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור) (תשע&quot;ח)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה זמנית על הקרן הלאומית הפלסטינית כארגון טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזות על ארגון טרור זר או על פעיל טרור שפורסמו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות בשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים בשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן בשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים במשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* {{v}} נוצר [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} דף [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] הועבר לדף [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} נוצר [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (דיווח מקוון של דוח הצהרת הון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מורשת יהדות מרוקו וצפון אפריקה]]
* {{v}} נוצר [[חוק משק הדלק (קווי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ&quot;ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבחירות (דרכי תעמולה) (עמידה בחובת הגילוי לגבי תעמולת בחירות שהיא נחזות עמוקה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)]]</text>
      <sha1>3lpkt5b87zcr1b6gt4md3hgcxaaq17r</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037782</id>
      <parentid>3037717</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T07:05:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3037782</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33701" sha1="0ynsoj6eegb0vgvudjepalfd6lipbfx" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]]
* {{v}} דף [[חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] הועבר לדף [[חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]]
* {{v}} נוצר [[חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שנת הכספים]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)]]
* {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניות בנקאיות בהסדר (הפחתת עמלות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שדה התעופה אילת (הוראות מיוחדות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקציב לשנת הכספים 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להמשך הצבה ושימוש במתחם מגורים) (מלחמת התקומה) (רוחמה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[אמות מידה לקביעת סכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות תקציבי המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור) (תשע&quot;ח)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה זמנית על הקרן הלאומית הפלסטינית כארגון טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזות על ארגון טרור זר או על פעיל טרור שפורסמו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות בשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים בשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן בשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים במשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* {{v}} נוצר [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} דף [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] הועבר לדף [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} נוצר [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (דיווח מקוון של דוח הצהרת הון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מורשת יהדות מרוקו וצפון אפריקה]]
* {{v}} נוצר [[חוק משק הדלק (קווי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ&quot;ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבחירות (דרכי תעמולה) (עמידה בחובת הגילוי לגבי תעמולת בחירות שהיא נחזות עמוקה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)]]
* [[חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)]]</text>
      <sha1>0ynsoj6eegb0vgvudjepalfd6lipbfx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק אומנה לילדים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>320187</id>
    <revision>
      <id>3037800</id>
      <parentid>2996484</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T07:32:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון מס' 8</comment>
      <origin>3037800</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="116542" sha1="47z0l2irws48inzdro1pnfic2uxwxpv" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016

&lt;מאגר 2002355 תיקון 2200338 תקן 482355 קוד a163Y00000DuJz2QAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשע&quot;ו, 586|חוק אומנה לילדים|20:323013)), ((1180|תיקון|20:348531)); ((תשע&quot;ז, 332|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|20:366910)); ((תשפ&quot;ד, 534|תיקון מס' 3|25:4165822)), ((536|תיקון מס' 243 לחוק הביטוח הלאומי|25:4165879)), ((1493|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ&quot;ה, 523|חוק למניעת הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה)|25:6192697)); ((תשפ&quot;ו, 256|תיקון מס' 7|25:11054686)), ((830|תיקון מס' 8|25:14184780)). &lt;!-- ; ((תשפ&quot;ד, 116|חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אומנה לילדים)|25:3539069)) , ((534|תיקון מס' 3)), ((536|תיקון מס' 243 לחוק הביטוח הלאומי)). --&gt;

__TOC__

== פרק א': מטרה, פרשנות ועקרונות יסוד ==

@ 1. מטרת החוק
: חוק זה מטרתו לעגן את זכויותיהם של ילדים באומנה, ואת חובת המדינה להבטיח את טובתם ואת זכויותיהם, בהתאם לאמנה בדבר זכויות הילד, ומתוך הכרה בפגיעותם הייחודית ובזכותם להגנה ולעזרה מיוחדות, ובלי לגרוע מאחריות הוריהם, מחובתם ומזכותם להבטיח את טובת ילדיהם ואת זכויותיהם.

@ 2. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ז)
: בחוק זה -
:- &quot;אומן&quot; - אדם שבידו רישיון אומנה, ושקיבל כדין ילד לטיפולו למטרת אומנה;
:- &quot;אומנה&quot; - מגורים של ילד במשפחה שאינה בית הוריו, לפי החלטה שקיבל הגורם המוסמך שלא לפי [[חוק אימוץ ילדים]];
:- &quot;בית משפט&quot; - כהגדרתו [[חוק הנוער (טיפול והשגחה)=|בחוק הנוער]], לרבות בית משפט לענייני משפחה;
:- &quot;גוף מפעיל&quot; - תאגיד שהמשרד התקשר עמו למתן שירותי אומנה לפי [[סעיף 49(ב)]] בפיקוח המשרד;
:- &quot;הגורם המוסמך&quot; - בית משפט, ועדת תכנון טיפול והערכה, ועדת אבחון, וכל גורם אחר המוסמך לפי דין להחליט על השמה;
:- &quot;השמה&quot; - השמת ילד במשפחת אומנה;
:- &quot;ועדת אבחון&quot; - כמשמעותה [[בחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)]];
:- &quot;ועדת ערר&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 36א לחוק אימוץ ילדים]];
:- &quot;ועדת תכנון טיפול והערכה&quot; - הוועדה כהגדרתה [[בתקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון רגיל), התשכ&quot;ו-1965]];
:- &quot;חוק אימוץ ילדים&quot; - [[חוק אימוץ ילדים, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק הביטוח הלאומי&quot; - [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חוק זכויות החולה&quot; - [[חוק זכויות החולה, התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;חוק הנוער&quot; - [[חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש&quot;ך-1960]];
:- &quot;חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)&quot; - [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;חוק הגנת הפרטיות&quot; - [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;ילד&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מי שטרם מלאו לו 18 שנים;
:: (2) מי שטרם מלאו לו 20 שנים והוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו [[בסעיף 252(ג1) לחוק הביטוח הלאומי]], בתכנית לימודים בהיקף של 20 שעות לפחות;
:: (3) ילד עם מוגבלות, או מי שטרם מלאו לו 21 שנים והוא שוהה באומנה לאחר אשפוז או כתחליף לאשפוז או זקוק לטיפול תרופתי מיוחד או למעקב רפואי מיוחד;
:- &quot;ילד עם מוגבלות&quot; - מי שטרם מלאו לו 21 שנים והוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]];
:- &quot;ממונה על רישוי אומנה&quot; - מי שהשר מינה לפי [[סעיף 21]] לאחראי למערך רישוי האומנה;
:- &quot;מנחה אומנה&quot; - עובד סוציאלי שמינה מנהל גוף מפעיל ותפקידו העיקרי הוא לשמש מלווה אישי לילד לפי [[סעיף 39]] או לתת חוות דעת לעניין כשירות של מבקשי בקשות לרישיון אומנה לפי [[סעיף 26]];
:- &quot;מסגרת השמה חוץ-ביתית&quot; - חלופת בית בעבור ילד שנתקבלה החלטה כדין להשמתו במסגרת שנועדה לספק לו את כל צרכיו בכל שעות היממה, לרבות מעון משפחתי או פנימייה;
:- &quot;מעון משפחתי&quot; - כמשמעותו בתע&quot;ס;
:- &quot;מפקח&quot; - מפקח שהוסמך לפי [[סעיף 51]];
:- &quot;המפקח הארצי על האומנה&quot; - מפקח שמינה השר לפי [[סעיף 52]] לעמוד בראש מערך הפיקוח על יישום הוראות חוק זה ויעדיו;
:- &quot;משפחת אומנה&quot; - מסגרת משפחתית שילד מתגורר בה באומנה, למעט מעון משפחתי;
:- &quot;המשרד&quot; - משרד הרווחה והשירותים החברתיים;
:- &quot;עובד סוציאלי לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה)]]&quot; - עובד סוציאלי שמונה לפי [[חוק הנוער]];
:- &quot;עובד סוציאלי לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)]]&quot; - עובד סוציאלי שמונה לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)]];
:- &quot;תושב ישראל&quot; - מי שמתגורר בישראל או ביישובים באזור כהגדרתם [[בסעיף 378(א) לחוק הביטוח הלאומי]], ומתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא אזרח ישראלי;
:: (2) ניתנו לו אשרת עולה, תעודת עולה, רישיון לישיבת קבע, או ששר הפנים או מי שהוא הסמיכו לכך מצא כי הוא זכאי לאשרת עולה, והתגורר בישראל או ביישובים כאמור שלוש שנים לפחות מתוך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה או 12 חודשים לפחות מתוך 18 החודשים שקדמו להגשת הבקשה;
:- &quot;תכנית טיפול&quot; - תכנית לטיפול בילד שקבע גורם מוסמך או גוף מפעיל ובהתאם להוראות התע&quot;ס;
:- &quot;תע&quot;ס&quot; - הנחיות והוראות המנהל הכללי של המשרד (תקנון לעבודה סוציאלית - תע&quot;ס), כתוקפן מזמן לזמן, העומדות לעיון הציבור במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות ובלשכות המחוזיות של המשרד, ומפורסמות [[http://www.molsa.gov.il/CommunityInfo/Regulations/SocialRegulations/Pages/Open_Tass.aspx|באתר האינטרנט של המשרד]];
:- &quot;השר&quot; - שר הרווחה והשירותים החברתיים.

@ 3. זכויות הילד (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) זכותו הטבעית של ילד לגדול בבית הוריו, ואם הוצא ממנו - לחזור אליו, אלא במקרים שבהם טובת הילד מחייבת את גידולו מחוץ לבית הוריו, ובכפוף לכל דין.
: (ב) ילד שנמצא באומנה או במסגרת השמה חוץ-ביתית אחרת או בתהליך השמה באומנה או במסגרת השמה חוץ-ביתית אחרת, זכאי לכל הזכויות שזכאי להן כל ילד בישראל; בלי לגרוע מהוראות כל דין, כל פעולה או החלטה בעניינו של ילד הנוגעת להשמתו לפי חוק זה, תיעשה תוך הבטחת כל זכויותיו.

@ 4. טובת הילד
: (א) בכל פעולה המתבצעת לגבי ילד לפי חוק זה או החלטה המתקבלת בעניינו תהיה טובת הילד שיקול מכריע; בהתנגשות בין טובתו של ילד מסוים שעניינו נדון ובין טובתם של ילדים אחרים יינתן משקל ראוי לטובתו של הילד שעניינו נדון.
: (ב) בקביעת טובת הילד לפי חוק זה יישקלו מכלול האינטרסים, הצרכים והזכויות של הילד, ובין השאר השיקולים המפורטים להלן:
:: (1) שלומו הגופני והנפשי;
:: (2) גילו וכשריו המתפתחים;
:: (3) רצונו, רגשותיו, דעותיו ועמדתו בעניין הנדון;
:: (4) ממד הזמן בחיי הילד;
:: (5) מין הילד, מאפייניו ותכונותיו וכן הרקע האתני, הדתי, התרבותי והלשוני שלו;
:: (6) ההשפעה הצפויה של החלטה או פעולה לפי חוק זה על חייו בטווח הקצר ובטווח הארוך;
:: (7) קשריו ויחסיו עם הוריו ועם אנשים משמעותיים אחרים בחייו, ושמירה על רציפות קשרים אלה;
:: (8) עמדת הוריו או אפוטרופסו ואנשים משמעותיים אחרים בחייו בעניין הנדון;
:: (9) יכולת הוריו וכל אדם או מסגרת אחרים הנוגעים לעניין לספק את צורכי הילד;
:: (10) הידע המקצועי הנוגע לעניין הנדון;
:: (11) כל שיקול אחר הנוגע לקביעת טובת הילד.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), החלטה של גורם מוסמך בעניינו של ילד לפי חוק זה, תהיה מנומקת ובכתב, ותתייחס ליישום עקרון טובת הילד לאור השיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב).

@ 5. עקרונות במימוש זכויות ובמתן שירותים
: מימוש זכויות ומתן שירותים לילד לפי חוק זה ייעשו בהתאם לעקרונות אלה:
: (1) שמירה על כבוד הילד והגנה על פרטיותו;
: (2) שמירה על שוויון בין ילד לילד בכפוף לצרכיו הייחודיים של כל ילד;
: (3) הקפדה על יישום לוחות זמנים שנקבעו וצמצום עיכובים במתן שירותים, בקבלת החלטות או בביצוע פעולות בנוגע לילד.

== פרק ב': זכויות ילדים באומנה ==

@ 6. זכויות באומנה ובבחירת משפחת אומנה
: (א) ילד הנמצא בתהליך השמה באומנה או באומנה זכאי, בין השאר, לזכויות לפי [[פרק זה]] לשם הבטחת יכולתו לחיות במסגרת משפחתית חלופית לבית הוריו, המספקת לו את מכלול צרכיו, פועלת לשמירת טובתו ומיישמת את זכויותיו לפי חוק זה; בחירת משפחת האומנה בעבור הילד תיעשה מתוך חתירה למימוש זכויות אלה.
: (ב) משפחת אומנה ומנחה אומנה שמונה לילד יפעלו לקידום מיצוי זכויותיו של הילד על פי כל דין, בתחומי חייו השונים.

@ 7. הזכות להתפתחות אישית
: זכותו של ילד לחיות בתנאים ובסביבה שיאפשרו לו, ככל האפשר, התפתחות אישית ואת מימוש יכולותיו והפוטנציאל שלו, לרבות התפתחות גופנית, נפשית, רגשית, שכלית וחברתית.

@ 8. הזכות להגנה מפני ניצול, פגיעה, טיפול אכזרי וענישה
: זכותו של ילד להיות מוגן מפני כל צורה של ניצול ופגיעה, לרבות פגיעה פיזית, נפשית או מינית, הזנחה והתעללות, ומפני כל צורה של טיפול אכזרי, בלתי אנושי או משפיל, ושל ענישה גופנית, נפשית או משפילה.

@ 9. הזכות לקשר עם הורים ובני משפחה
: זכותו של ילד לדעת מיהם הוריו, להכיר את הוריו ואת בני משפחתו, ולשמור על קשר אישי עמם.

@ 10. הזכות ליציבות
: זכותו של ילד שייעשה מאמץ מרבי למניעת העברתו ממשפחת אומנה אחת לאחרת או למסגרת השמה חוץ-ביתית אחרת.

@ 11. זכות הילד להשתתפות בכל עניין הנוגע לו
: (א) זכותו של ילד להביע את רצונו, רגשותיו, דעותיו ועמדתו ולהישמע בחופשיות, בכל עניין הנוגע לו לפי חוק זה, לאחר שניתן לו מידע כאמור [[בסעיף 13]], והכול בהתחשב בגילו, בכשריו המתפתחים ובצרכיו המיוחדים.
: (ב) זכותו של ילד שלרצונו, לרגשותיו, לדעותיו ולעמדה שגיבש בעניין הנדון יינתן משקל ראוי בהתחשב בגילו ובכשריו המתפתחים.
: (ג) גורם מוסמך הדן בעניינו של ילד לפי חוק זה ישמע את הילד בהתאם להוראות סעיף זה; ואולם הגורם המוסמך רשאי שלא לשמוע את הילד, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, אם שוכנע כי תיגרם לילד פגיעה ממשית מהבאת הנושא לפניו, העולה על הפגיעה שתיגרם מאי-הבאתה.
: (ד) נדרש גורם מוסמך להחליט בעניינו של ילד, רשאי העומד בראש הגורם המוסמך שלא להביא לפני מי מהצדדים או המוזמנים לדיון דברים שהביע הילד לגבי רצונו, רגשותיו, דעותיו ועמדתו, כפי שהביעם, כולם או חלקם, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, אם שוכנע כי הפגיעה שתיגרם לילד אם יובאו הדברים עולה על הפגיעה מאי-הבאתם.
: (ה) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), זכותו של ילד להביע את רצונו, רגשותיו, דעותיו ועמדתו לפני גורם מוסמך גם באמצעות אפוטרופוס לדין או עורך דין, שמינה בית משפט.

@ 12. הזכות לרציפות תרבותית ולזהות אישית ותרבותית
: (א) זכותו של ילד כי בחירת משפחת האומנה שבה יושם תיעשה תוך חתירה לשמירת רציפות ויציבות של קשריו הרגשיים, חינוכו, הרקע האתני, הדתי, התרבותי והלשוני שלו ומאפייניו הייחודיים האחרים.
: (ב) זכותו של ילד שתישמר זהותו האישית והתרבותית בהשמתו, ובכלל זה שמו, שפתו, דתו ותרבותו.

@ 13. הזכות למידע
: (א) זכותו של ילד לקבל, בעת ההשמה ובכל שלב של ההשמה והמגורים במשפחת אומנה, מידע על מצבו, צרכיו, הליכים שמתקיימים בעניינו, תכניות הנוגעות אליו, החלטות שהתקבלו לגביו, משפחת האומנה שבה הוא מושם, וכן על מנגנון בירור תלונות שהוא יכול לפנות אליו, על דרכים נוספות לבירור תלונות ועל זכויותיו לפי חוק זה, והכול בהתחשב ביכולתו להבין מידע זה.
: (ב) מנחה אומנה שמונה לילד יהיה אחראי למסירת המידע לילד ויסביר לילד את המידע, בשפה המובנת לו ובהתחשב בגילו, בכשריו המתפתחים ובצרכיו המיוחדים.

@ 14. הזכות לפרטיות
: זכותו של ילד כי פרטיותו וצנעת חייו יישמרו, לרבות בכל הנוגע למידע על אודותיו, בכפוף למגבלות הדרושות לשם שמירה על טובתו או על טובתם של ילדים אחרים הנמצאים במשפחת האומנה ובמידה הנדרשת לשם כך.

@ 15. הזכות לחינוך (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) זכותו של ילד כי בבחירת משפחת האומנה המתאימה בעבורו יינתן משקל ראוי לאפשרות להגשים באותה משפחה את זכותו לחינוך על פי כל דין, לרבות במסגרת חינוכית המתאימה לצרכיו.
: (ב) זכותו של ילד שלא להיות מופלה במימוש זכותו לחינוך לפי כל דין, בשל השמתו במשפחת אומנה או במסגרת השמה חוץ-ביתית אחרת, ובכלל זה לא להיות מופלה במוסד חינוך או ברשות מקומית בשל השמתו כאמור, לרבות בכל הנוגע לכל אחד מאלה:
:: (1) רישומו למוסד חינוך, קבלתו למוסד חינוך או הרחקתו ממנו;
:: (2) תכנית לימודים;
:: (3) זכויות וחובות של התלמידים במוסד חינוך, לרבות כללי המשמעת במוסד והפעלתם.
: (ג) לעניין סעיף זה, &quot;מוסד חינוך&quot; - כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש&quot;ט-1949]].

@ 16. הזכות לפנאי
: זכותו של ילד לפנאי ולמנוחה, בין השאר וככל האפשר, באמצעות יצירת מגוון אפשרויות לילד להשתתף בפעילויות תרבות, ספורט ואמנות.

@ 17. הזכות להגיש תלונה
: זכותו של ילד להגיש תלונה באופן חופשי בכל עניין הנוגע לו לפי חוק זה, בדרך התואמת את גילו, את כשריו המתפתחים ואת צרכיו המיוחדים, ותוך הגנה על פרטיותו.

@ 18. זכויות ילד עם מוגבלות
: זכותו של ילד עם מוגבלות שנקבע כי טובתו מחייבת את השמתו באומנה, שמשפחת האומנה תספק לו את מכלול צרכיו ותדאג למימוש זכויותיו בהתחשב במוגבלותו ובהתאמות, אם יידרשו; השמה באומנה של ילד כאמור תיעשה תוך חתירה לבחירת משפחת אומנה שתאפשר לו נגישות לשירותים התואמים את מוגבלותו, והכול ברוח עקרונות [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]].

@ 19. זכות לשירותים ולהטבות (תיקון: תשפ&quot;ו)
: ילד במשפחת אומנה או במסגרת השמה חוץ-ביתית אחרת זכאי לכל הזכויות, השירותים וההטבות שזכאי להם ילד שהוא תושב הרשות המקומית שבה מתגוררת משפחת האומנה או נמצאת מסגרת ההשמה החוץ-ביתית האחרת, שבה הושם, לרבות בכל הנוגע לשיוכו למוסדות חינוכיים ברשות המקומית האמורה ולפעילויות העשרה, פנאי ונופש בה ולשירותי בריאות, והכול בלי לגרוע מזכותו כאמור כלפי הרשות המקומית שבה מתגוררים הוריו בעת שהוא שוהה אצלם.

== פרק ג': רישוי אומנה ==

@ 20. איתור אומנים והכשרתם
: המשרד או מי מטעמו יפעל לאיתור, לגיוס, לבדיקה ולהכשרה של אומנים.

@ 21. ממונה על רישוי אומנה
: השר ימנה, מבין עובדי משרדו, עובד שיהיה אחראי למערך רישוי האומנה ועל כל עניין אחר לפי חוק זה כפי שיורה השר.

@ 22. מאגר המידע (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) לשם מילוי תפקידו של הממונה על רישוי אומנה ופיקוח על הוראות חוק זה יקים השר מאגר מידע שיכלול מידע בדבר בקשות למתן רישיון אומנה והחלטות בהן, הגוף המפעיל ומנחה האומנה שטיפל בכל בקשה, ולגבי מי שקיבל רישיון אומנה - רישיון האומנה שניתן, סוגו, תנאיו ותוקפו.
: (ב) הממונה על רישוי אומנה ייתן הרשאה למפקח שהוסמך לפי [[סעיף 51]] לעיין במאגר המידע לשם מילוי תפקידו ובמידה הנדרשת לשם כך.
: (ג) המערכת הטכנולוגית שתשמש את מאגר המידע תעוצב בדרך שתמזער את הסיכון לפגיעה באנשים שמידע לגביהם נמצא במאגר, בשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות ובהתייעצות עם ראש הרשות להגנת הפרטיות; בסעיף קטן זה, &quot;ראש הרשות להגנת הפרטיות&quot; - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]].
: (ד) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ניהול מאגר המידע ואבטחת המידע.

@ 23. בקשה לשמש אומן
: (א) אדם המעוניין לשמש אומן ([[בפרק זה]] - המבקש), יגיש לממונה על רישוי אומנה בקשה לקבלת רישיון אומנה לפי הוראות חוק זה.
: (ב) השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין בקשות לרישיון אומנה ולחידושו, לרבות הפרטים שייכללו והמסמכים והאישורים שיצורפו אליהן, וכן הוראות לעניין שינוי רישיון אומנה או ביטולו.
:: ((פורסמו [[תקנות אומנה לילדים (בקשה לרישיון), התשע״ט–2019]].))
: (ג) היה למבקש בן זוג המתגורר עמו, לא תידון בקשתו אלא אם כן הוגשה הבקשה גם על ידי בן זוגו.

@ 24. תנאים לקבלת רישיון אומנה (תיקון: תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו-2)
: (א) רישיון אומנה יינתן למבקש שהתקבלה בעניינו חוות דעת בדבר הערכת כשירות המעידה על התאמתו לתפקיד, ולאחר שעבר הכנה והכשרה, ובלבד שמתקיימים בו תנאים אלה:
:: (1) הוא תושב ישראל;
:: (2) מלאו לו 25 שנים;
:: (3) הוא יודע קרוא וכתוב ובעל השכלה של 10 שנות לימוד לפחות;
:: (4) אין לו, או לכל אדם המתגורר עמו, לקות, מגבלה או מחלה שיש בהן כדי לפגוע ביכולתו לשמש אומן או לפגוע בילד בצורה כלשהי;
:: (5) הוא וכל אדם המתגורר עמו אינם מכורים לסמים או לאלכוהול;
:: (6) הוא בעל הכנסה קבועה, ואם מדובר בבני זוג - אחד מהם לפחות בעל הכנסה כאמור;
:: (7) יש בביתו מקום הולם שיש בו כדי לאפשר את התפתחותו התקינה של ילד ואת מימוש זכויותיו לפי חוק זה;
:: (8) ילדו לא הוכרז קטין נזקק כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק הנוער]] או שבמועד הגשת בקשתו לרישיון אומנה חלפו שבע שנים לפחות מתום הכרזה כאמור;
:: (9) אין לו אפוטרופוס.
: (ב) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), לא יינתן רישיון אומנה למבקש שהוא או כל אדם המתגורר עמו הורשעו בעבירת מין או אלימות נגד קטין או בעבירה אחרת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הם ראויים לדעת הממונה על רישוי אומנה לקבל רישיון אומנה, או שתלויים ועומדים נגדם הליכים בשל חשד לביצוע עבירה כאמור.
: (ג) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), לא יינתן רישיון אומנה למבקש שיש לו בן זוג המתגורר עמו, אלא אם כן מתקיימים גם בבן הזוג התנאים למתן רישיון אומנה, ורישיון אומנה יינתן לשני בני הזוג, וחבותם לפי חוק זה תהיה יחד ולחוד.
: (ד) הממונה על רישוי אומנה רשאי לסרב לתת רישיון אומנה, מנימוקים שימסור למבקש ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אף אם מתקיימים בו התנאים המפורטים בסעיף קטן (א), אם מצא כי מתקיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש אומן.
: (ג) המערכת הטכנולוגית שתשמש את מאגר המידע תעוצב בדרך שתמזער את הסיכון לפגיעה באנשים שמידע לגביהם נמצא במאגר, בשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות ובהתייעצות עם הרשם כהגדרתו [[בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות]].

@ 25. רישיון אומנה חריג
: (א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), התקיימו נסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הילד המצדיקות מתן רישיון אומנה למבקש שלא מתקיים בו תנאי מהתנאים לקבלת רישיון אומנה [[שבסעיף 24]], או שלא התקיימה לגביו הוראה אחרת מהוראות חוק זה, רשאי הממונה על רישוי אומנה, בהמלצת המפקח הארצי על האומנה, לתת למבקש רישיון אומנה חריג, ורשאי הוא לקבוע בו תנאים, לרבות לעניין תוקפו.
: (ב) לבקשה לרישיון אומנה חריג כאמור בסעיף קטן (א) תצורף חוות דעת לפי [[סעיף 26]] של מנחה אומנה בדבר התאמתו של המבקש לשמש אומן לילד מסוים בהתחשב בנסיבות המיוחדות.
: (ג) לא יינתן רישיון אומנה חריג למבקש שלא מתקיים בו תנאי מהתנאים [[שבסעיף קטן (א)(1), (4), (5), (6), (8) ו-(9) שבסעיף 24]], והוראות [[סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) של הסעיף האמור]] יחולו גם לעניין רישיון אומנה חריג; ואולם בנסיבות מיוחדות רשאי הממונה על רישוי אומנה, באישור המפקח הארצי על האומנה ובהסכמת ראש רשות האוכלוסין וההגירה או מי שהוא הסמיכו לכך, לתת למבקש רישיון אומנה חריג לפי סעיף זה, אף אם לא התקיים בו התנאי [[שבסעיף 24(א)(1)]].

@ 26. הערכת כשירות לשמש אומן
: (א) מנחה אומנה יעריך את כשירותו של המבקש לשמש אומן.
: (ב) מנחה אומנה ייתן חוות דעת בכתב, על פי ממצאי הערכת הכשירות, שבה יקבע את התאמת המבקש לשמש אומן, בכלל או לילד מסוים, ואת סוג האומנה שבה הוא מתאים לשמש אומן.
: (ג) חוות הדעת תועבר למפקח לשם בדיקתה ומתן המלצה לממונה על רישוי אומנה בדבר מתן הרישיון.
: (ד) המלצת המפקח תועבר לממונה על רישוי אומנה, והוא יחליט בדבר מתן רישיון האומנה, תנאיו ותוקפו ויודיע על החלטתו למבקש בתוך 30 ימים מיום שקיבל את המלצת המפקח.

@ 27. הודעה על שינוי
: (א) מי שבידו רישיון אומנה יודיע לממונה על רישוי אומנה על כל שינוי שחל בנסיבות חייו או על כל פרט אחר שיש בו כדי להשפיע על רישיון האומנה שניתן לו, לרבות פרטים המהווים תנאי לקבלת רישיון או לחידושו לפי חוק זה.
: (ב) נמסרה הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יבדוק הממונה על רישוי האומנה את המידע ואת הצורך לערוך עיון מחודש ברישיון, בהתאם לחוות דעתו של מנחה האומנה.

@ 28. תוקף רישיון אומנה, בקשה לחידושו ורישיון אומנה זמני
: (א) רישיון אומנה תקף לשלוש שנים, אלא אם כן נקבע בו פרק זמן קצר יותר.
: (ב) הממונה על רישוי אומנה יפנה למי שבידו רישיון אומנה שישה חודשים לפחות לפני תום תקופת רישיון האומנה, לבירור רצונו בחידוש רישיון האומנה; מי שבידו רישיון אומנה המעוניין בכך יגיש בקשה לחידוש הרישיון לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תוקפו; לבקשה תצורף חוות דעת של מנחה אומנה לעניין קיום התנאים לחידוש רישיון האומנה כאמור [[בסעיף 29]].
: (ג) לא הסתיימו הליכי חידוש רישיון האומנה לפני תום תקופת הרישיון, ומנחה האומנה תמך בחוות דעתו בחידוש הרישיון כאמור, יינתן למבקש חידוש הרישיון רישיון אומנה זמני שתוקפו לא יעלה על שישה חודשים.

@ 29. תנאים לחידוש רישיון אומנה
: הוגשה בקשה לחידוש רישיון אומנה כאמור [[בסעיף 28(ב)]], יחודש רישיון האומנה בדרך שבה ניתן, בהתאם להמלצה בחוות דעת של מנחה האומנה, אם התקיימו כל אלה:
: (1) לא התקיימו נסיבות שהיו שוללות, לפי [[סעיף 24]], מתן רישיון אומנה במועד חידושו; ואולם המפקח הארצי על האומנה רשאי לחדש את רישיון האומנה של מי שבידם רישיון אומנה והם בני זוג ובאחד מהם לא מתקיים התנאי [[שבסעיף 24(א)(9)]], אם סבר כי הדבר עולה בקנה אחד עם טובת הילד;
: (2) אם הושם אצל המבקש ילד, התקיימו כל אלה:
:: (א) הוכח כי המבקש פועל דרך קבע להבטיח את שלום הילד שהושם אצלו, את רווחתו ואת התפתחותו;
:: (ב) המבקש הביע את רצונו להמשיך ולשמש אומן לילד שהושם אצלו ונתן את התחייבותו לכך;
:: (ג) מנחה האומנה שמונה לילד שמע את הילד שהושם אצל האומן, לעניין השמתו במשפחת האומנה;
: (3) המבקש עמד בהכשרות ובהדרכות שנקבעו לו כאמור [[בסעיף 47(ג)]];
: (4) המבקש שיתף פעולה עם המשרד והגוף המפעיל או עם מי מטעמם בכל תקופת הרישיון.

@ 30. ביטול רישיון אומנה, התלייתו או סיוגו
: (א) הממונה על רישוי האומנה רשאי, לאחר שנתן למי שבידו רישיון אומנה הזדמנות להשמיע את טענותיו ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), לבטל את הרישיון או להתלותו, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן הרישיון או לחידושו;
:: (3) הופרו תנאי מתנאי הרישיון או הוראה מההוראות לפי חוק זה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), נודע לממונה על רישוי האומנה מידע שיש בו כדי להשפיע על מתן רישיון אומנה, רשאי הוא, משיקולים של שמירה על טובת הילד ולאחר שנתן למי שבידו רישיון האומנה הזדמנות להשמיע את טענותיו, לסייג את רישיון האומנה או להתנותו בתנאים, לרבות בדרישה להערכת כשירות מחודשת על ידי מנחה אומנה; החלטה בעניין תינתן בתוך 30 ימים מיום שמידע כאמור נודע לממונה על רישוי האומנה.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל סמכות אחרת לפי חוק זה, לרבות סמכות להוצאת ילד בדחיפות ממשפחת האומנה.

== פרק ד': השמה וסיום אומנה ==

=== סימן א': תהליך ההשמה ===

@ 31. תהליך ההשמה
: (א) השמת ילד תיעשה בהחלטה של הגורם המוסמך; החלטה כאמור של גורם מוסמך שאינו בית משפט או ועדת אבחון טעונה אישור של בית משפט או את הסכמת הורי הילד.
: (ב) תהליך ההשמה יימשך כל עוד הילד הוא בגדר ילד כהגדרתו בחוק זה ונמצא במשפחת אומנה, וטרם ניתן לגביו אחד מאלה:
:: (1) החלטת הגורם המוסמך על החזרתו לבית הוריו;
:: (2) החלטת הגורם המוסמך על העברתו למסגרת השמה חוץ-ביתית אחרת שאינה אומנה;
:: (3) צו לפי [[חוק אימוץ ילדים]].
: (ג) בית משפט או ועדת תכנון טיפול והערכה ישקלו את האפשרות להמליץ על פתיחה בהליכי אימוץ לפי [[חוק אימוץ ילדים]], אם לאחר שקילת זכותו של ילד לפי [[סעיף 3(א)]] לגדול בבית הוריו או לחזור אליו, נראה כי לא ניתן להחזירו לביתו למרות מאמצים סבירים שנעשו לשם כך.
: (ד)(1) הסכמת הורי ילד להשמתו, אם ניתנה, תינתן בכתב.
:: (2) ניתנה הסכמת הורי ילד להשמתו והודיעו ההורים בכתב על חזרה מהסכמתם, תעמוד השמתו של הילד בתוקפה למשך 30 ימים לכל המאוחר ממועד ההודעה, ועניינו של הילד יובא להחלטת הגורם המוסמך בתוך התקופה האמורה.

@ 32. התאמת משפחת אומנה לילד
: בחירת משפחת אומנה בעבור ילד תיעשה תוך חתירה למציאת מסגרת האומנה המתאימה ביותר לצרכיו המיוחדים, ותוך שמירה על זכויותיו לפי [[פרק ב']] ועל העקרונות שלהלן, ובלבד שהדבר עולה בקנה אחד עם טובתו:
: (1) ההשמה תהיה ככל האפשר בקרב קרובי משפחתו של הילד;
: (2) אם מתקיים צורך בהשמה של ילד ושל אחיו, תיבחר ככל האפשר משפחת אומנה שתוכל לקלוט את כל האחים יחדיו, ותמנע את הצורך בהפרדתם;
: (3) מקום מגורי משפחת האומנה יהיה ככל האפשר בקרבת הורי הילד או בני משפחה שיש לו עמם קשרים משמעותיים;
: (4) במשפחת האומנה יתגוררו בו-זמנית לכל היותר חמישה ילדים באומנה.

@ 33. מעמד ההורים, השתתפות וקבלת מידע
: (א) אחריותו, חובתו וזכותו של הורה שילדו הושם באומנה, לקיים קשר אישי עמו, בכפוף לתכנית הטיפול שנקבעה לילד ולהחלטת בית המשפט.
: (ב) כל פעולה או החלטה בנוגע להשמת ילד ובנוגע לילד באומנה ייעשו מתוך הכרה באחריותם, בחובותיהם ובזכויותיהם של ההורים כלפי ילדם ובשותפות עמם, ככל האפשר; להוריו של הילד זכות להביע את דעתם בתהליכי תכנון טיפול והחלטה לגבי ילדם, ויינתן משקל ראוי לדעתם.
: (ג)(1) להוריו של ילד שהושם באומנה הזכות לקבל מידע לגבי ילדם בנוגע לכל אלה:
::: (א) תהליכי תכנון הטיפול וההחלטה הנוגעים להשמת ילדם באומנה, ובכלל זה השיקולים שביסודם וזכויותיהם הנוגעות להליכים אלה;
::: (ב) פרטים על אודות משפחת האומנה שבה הושם ילדם;
::: (ג) מצבו של ילדם באומנה, ובכלל זה מידע הנוגע למצבו הנפשי והגופני, הישגיו בלימודים, תפקודו, התנהגותו והתפתחותו;
::: (ד) מידע בכתב כאמור בסעיף קטן (ה)(1)(ג) עד (ה);
::: (ה) סיום אומנה או שינוי מהותי בה.
:: (2) מידע כאמור בפסקה (1) יימסר להורים בשפתם ובצורה המובנת להם, על ידי הגורם המוסמך או מנחה אומנה שמונה לילד, לפי העניין.
:: (3) לא יועבר מידע כאמור בסעיף קטן זה להורים אם יש חשש ממשי שמסירת המידע עלולה לגרום לילד פגיעה נפשית, רגשית או גופנית, או אם נקבע סייג להעברת המידע בהוראות כל דין או בהחלטת בית משפט, לרבות לעניין אומנה חסויה כאמור [[בסעיף 34]].
: (ד) השמת ילד תיעשה תוך חתירה, ככל האפשר, להשגת ההסכמה של הוריו בתוך זמן סביר להוצאתו מהבית, להשמתו במשפחת האומנה ולתכנית הטיפול שהוכנה בעבורו.
: (ה)(1) התקבלה החלטת גורם מוסמך על השמת ילד במשפחת אומנה, בהסכמת הוריו, ייערך, ככל האפשר ובתוך זמן סביר, הסכם בין ההורים למחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגוררים ההורים, ובו יפורטו, בין השאר, כל אלה:
::: (א) עיקרי תכנית הטיפול;
::: (ב) הסכמת ההורים למסירת מידע על אודות הילד שנדרש לשם הטיפול בילד, למשפחת האומנה, לגוף המפעיל, למנחה אומנה ולמפקח;
::: (ג) מידע בדבר האחריות, החובות והסמכויות של משפחת האומנה, הגוף המפעיל, מנחה אומנה ומפקח הנוגעות לילד;
::: (ד) הגבלות שחלות לפי הוראות בית המשפט על סמכויות ההורים בעת שהילד שוהה אצלם;
::: (ה) פירוט החובות והזכויות של ההורים כלפי המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה הם מתגוררים וכלפי הגוף המפעיל, ובכלל זה לעניין התשלומים בעבור שהותו של הילד במשפחת האומנה והטיפול בו;
::: (ו) התאמות הנדרשות לצרכים המיוחדים של הילד, שיוסכמו בין הצדדים להסכם.
:: (2) הוארכה בהסכמת ההורים תקופת ההשמה לפי תכנית טיפול, יוארך תוקף ההסכם; חלו שינויים מהותיים במשפחת האומנה או בתכנית הטיפול, יותאם ההסכם לשינויים האמורים בחתימת הצדדים להסכם.
:: (3) ההסכם ייערך, ככל האפשר, גם אם ההחלטה על השמת הילד היתה באישור בית המשפט או ועדת אבחון ובלא הסכמת הוריו.
:: (4) עותק מההסכם, ובכלל זה הארכותיו והתאמות בו, יימסר להורים.

@ 34. אומנה חסויה
: (א) אומנה חסויה היא אומנה שפרטים מזהים הנוגעים למקום המגורים או לעניינים אחרים הקשורים לה חסויים מפני הורי הילד המושם בה או מפני גורמים אחרים, לפי קביעת גורם כאמור בסעיף קטן (ב), בשל סכנה הנשקפת לילד או למשפחת האומנה מחשיפת פרטים מזהים או בשל טעמים מיוחדים שיירשמו ובשים לב להשלכות קביעת חסיון האומנה על הקשר שבין ההורים לילדם ועל הסיכויים לחזרת הילד לבית הוריו.
: (ב) קביעת חסיון משפחת האומנה והאנשים שמפניהם תהיה חסויה תיעשה על ידי בית משפט או ועדת אבחון, או בהסכמת הורי הילד.
: (ג) על השמה באומנה חסויה יחולו הוראות חוק זה, בשינויים המחויבים מתוקף היותה חסויה ולפי הוראות בית המשפט.
: (ד) גורם המפעיל סמכות לפי חוק זה ומשפחת האומנה ייתנו את דעתם להיות ההשמה חסויה בפעולותיהם ובהחלטותיהם, וינקטו את כל הפעולות הנדרשות לשם שמירת חסיון האומנה, לרבות יידוע גורמים נוספים על החיסיון, אם הדבר נדרש.
: (ה) הוראות [[סעיף 43(ד) ו-(ה)]] לא יחולו על אומנה חסויה, אם לדעת מנחה האומנה שמונה לילד יש חשש שהפעולות שיש לנקוט לפי [[הסעיף האמור]] עלולות לפגוע בחסיונה של משפחת האומנה.

@ 35. הורה שנשללה או הוגבלה אפוטרופסותו
: הוראות [[סעיפים 31]] [[ו-33]] לא יחולו לגבי הורה שאפוטרופסותו נשללה, ולגבי הורה שאפוטרופסותו הוגבלה - יחולו לגביו בהתאם למידה שבה הוגבלה אפוטרופסותו, והכול אם לא נקבע אחרת בתכנית טיפול או בהחלטת בית משפט.

=== סימן ב': תכנית טיפול, איתור משפחת אומנה וליווי אישי ===

@ 36. תכנית טיפול
: (א) קבע גורם מוסמך כי ילד יושם במשפחת אומנה, יכין בעבורו גורם מוסמך תכנית טיפול כללית ובה פירוט בכתב לגבי כל אלה:
:: (1) מטרות תכנית הטיפול;
:: (2) סוג האומנה המתאימה לילד ומאפייניה, לרבות הצורך באומנה חסויה;
:: (3) הצורך לשקול מתן חינוך מיוחד לילד או התאמות מיוחדות לילד עם מוגבלות;
:: (4) משכה הצפוי של האומנה;
:: (5) מאפייני הקשר של הילד עם הוריו ומשפחתו, דרכיו ותדירותו, לרבות האמצעים שיש לנקוט כדי לסייע להורים ביצירת תנאים שיאפשרו את שמירת הקשר הרציף עם ילדם ואת חזרת הילד לביתם, והכול בהתאם למטרות תכניות הטיפול;
:: (6) אופן ההכנה והליווי של הילד והוריו לקראת ההשמה במשפחת האומנה, לרבות דרכים לביצועם;
:: (7) הצורך לשקול מינוי אפוטרופוס לילד במקום ההורה או נוסף עליו, או בשלילה או הגבלה של אפוטרופסות;
:: (8) קביעת הגורמים האחראים לביצוע כל אחת מהפעולות שיש לבצע כחלק מתכניות הטיפול בילד ובהוריו ודרכי התיאום ביניהם;
:: (9) מועדים לביצוע מעקב תקופתי.
: (ב) בקביעת תכנית טיפול יובאו בחשבון מצבו הסוציאלי, החינוכי, הרפואי, הפסיכולוגי, ההתפתחותי-תפקודי והקוגניטיבי של הילד ולעניין סעיף קטן (א)(5) - גם של הוריו, וכן רצון הילד בנוגע לתכנית הטיפול בעניינו בתחומים השונים, בהתאם להוראות [[סעיף 11]].
: (ג)(1) בתוך שלושה חודשים מיום הגעת הילד למשפחת האומנה, על מנחה האומנה שמונה לילד לבצע הערכה ראשונית של מצב הילד, יכולותיו וצרכיו המיוחדים ולקבוע תכנית טיפול מפורטת לילד, בהתבסס על עיקרי תכנית הטיפול הכללית.
:: (2) תכנית הטיפול המפורטת תכלול את השירותים והפעולות שיש לנקוט בנוגע לילד או לתת לו, בין השאר בשים לב לשינויים בצרכיו, ולהיכרות של משפחת האומנה עם הילד.
:: (3) תכנית טיפול מפורטת, לרבות פירוט דרכי יישומה כאמור בפסקה (2), תימסר על ידי הגוף המפעיל למפקח ולמנהל המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגוררים הורי הילד לא יאוחר משישה חודשים מיום הגעת הילד למשפחת האומנה.
:: (4) הגוף המפעיל יבדוק את תכנית הטיפול המפורטת, ידון בה ויבחן עדכונים הנדרשים בה אחת לשנה לפחות ממועד ההשמה במשפחת האומנה, ולגבי ילד שטרם מלאו לו שש שנים - אחת לשישה חודשים לפחות, וכן במצבי משבר; הגוף המפעיל ימסור במסגרת המעקב כאמור דיווחים לגורם המוסמך על ביצוע תכנית הטיפול והצעות לעדכונים בה.

@ 37. איתור משפחת אומנה מתאימה מקרב בעלי רישיון אומנה
: (א) עם העברת תכנית טיפול כללית לגוף המפעיל ימנה מנהל הגוף המפעיל מנחה אומנה לילד ויעביר למחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגוררים הורי הילד הודעה על מינוי מנחה האומנה, זהותו ופרטי ההתקשרות עמו.
: (ב) מנהל הגוף המפעיל יגיש למפקח את המלצתו לעניין משפחות האומנה המתאימות ביותר לצרכיו המיוחדים של הילד, בהתחשב במכלול התנאים והזכויות הקבועים בחוק זה, שהביעו את נכונותן לשמש משפחת אומנה לילד.
: (ג) לאחר קבלת ההמלצה של הגוף המפעיל, יחליט מפקח על משפחת האומנה שבה יושם הילד, והגוף המפעיל יפעל לביצוע ההשמה.

@ 38. עדיפות להשמה באומנת קרובים
: (א) קבע הגורם המוסמך כי טובתו של הילד מחייבת את השמתו במשפחת אומנה לפי חוק זה, יש לנקוט מאמצים ככל האפשר לאיתור קרובי משפחה בגירים שבאפשרותם לשמש אומנים בעבורו; לעניין זה, &quot;קרוב משפחה&quot; - אח, אחות, סב, סבתא, דוד או דודה.
: (ב) נמצא קרוב משפחה כאמור בסעיף קטן (א) שמבקש לגדל את הילד בביתו, ומתאים לשמש אומן לפי הוראות [[סעיפים 23 עד 26]], בשינויים האמורים בסעיף קטן (ג), והגורם המוסמך קבע כי אומנה כאמור היא לטובת הילד, ישמש קרוב המשפחה אומן לילד, ומשפחתו משפחת אומנה (בחוק זה - אומנת קרובים).
: (ג) על קרוב המשפחה ועל אומנת הקרובים יחולו כל ההוראות החלות על אומן ועל משפחת אומנה לפי חוק זה, ואולם -
:: (1) המפקח הארצי על האומנה רשאי לאשר השמת ילד באומנת קרובים, אף אם מספר הילדים שיהיו באומנה אצל האומן לאחר ההשמה יעלה על חמישה;
:: (2) הממונה על רישוי אומנה רשאי, לפי המלצת המפקח הארצי על האומנה, לאשר השמת ילד באומנת קרובים גם אם לא התקיימו התנאים [[שבסעיף 24(א)(2), (3), (6) ו-(7)]];
:: (3) הממונה על רישוי אומנה רשאי, לפי המלצת מפקח ועל פי חוות דעת של מנחה אומנה לתת רישיון אומנה זמני, שתוקפו לא יעלה על שישה חודשים, לקרוב משפחה של ילד המתגורר אצלו והגיש בקשה לרישיון אומנה, ובלבד שמתקיימים בו התנאים [[שבסעיף 24(א)(4) ו-(5)]], לא מתקיים בו התנאי [[שבסעיף 24(ב)]], וילדו לא הוכרז קטין נזקק כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק הנוער]], או שבמועד הגשת בקשתו למתן רישיון אומנה חלפו שלוש שנים לפחות מתום הכרזה כאמור.

@ 39. מנחה אומנה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנחה האומנה שמונה לילד ישמש המלווה האישי של הילד ואיש הקשר הקבוע שלו בתקופת השמתו באומנה, לרבות בעת מעבר בין משפחות אומנה; ככל האפשר יתקיים רצף טיפולי בליווי האישי.
: (ב) מנחה אומנה שמונה לילד -
:: (1) ייפגש עם הילד סמוך ככל האפשר למועד מינויו, יסביר לו את תפקידיו כמנחה אומנה ויידע אותו בדבר הדרכים שבהן יוכל הילד ליצור עמו קשר, וכן מיהם הגורמים הנוספים שאליהם יוכל הילד לפנות אם מתעוררת בעיה בהשמתו או במהלכה, לרבות זכותו להתלונן בכל עת ודרכי הגשת תלונה; המידע כאמור יימסר לילד בעל פה ובכתב, בשפה ובאופן המובנים לו, ובדרך המתאימה לגילו, לכשריו המתפתחים ולצרכיו המיוחדים;
:: (2) יקיים קשר אישי ורציף עם הילד ויעקוב אחר מצבו בכל תקופת השמתו באומנה, ובין השאר, יקיים מפגשים אישיים עם הילד בהתאם לתכנית הטיפול של הילד ולמצבו, אחת לחודש לפחות; מנחה האומנה יתעד את תוכן המפגשים בכתב;
:: (3) יהיה אחראי ליישום תכנית הטיפול של הילד, ישמע את הילד בכל שלב של החלטה לעניין תכנית הטיפול או לשם הליך הערכת כשירות או חוות דעת לעניין האומן ויכין דיווח במסגרת המעקב התקופתי בעניינו של הילד;
:: (4) יקיים קשר עם המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגוררים הורי הילד, לרבות עם העובד הסוציאלי המטפל בהוריו של הילד, בין השאר לשם הבטחת הקשר בין הילד להוריו, וכן יקיים קשר עם עובד סוציאלי לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה)]] או עם עובד סוציאלי לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)]] שטיפל בעניינו של הילד;
:: (5) ילווה את משפחת האומנה וידריך אותה;
:: (6) יקיים קשר עם מוסד החינוך שבו לומד הילד, עם גורמי חינוך נוספים, גורמי בריאות וגורמי רווחה ועם כל גורם אחר הנוגע בדבר;
:: (7) ידווח לממונה על רישוי אומנה על כל שינוי שנודע לו עליו, שיש בו כדי להשפיע על רישיון האומנה שניתן לאומן של הילד;
:: (8) ידווח על אירועים משמעותיים הנוגעים לילד, בהתאם להנחיות ולנהלים שנקבעו לעניין זה;
:: (9) יקיים קשר עם המוסד לביטוח לאומי לעניין זכויות המגיעות לילד או בעדו ולעניין התקיימות התנאים לקבלתן.
: (ג)(1) מנחה אומנה שמונה לילד רשאי לקבל מכל אדם הנוגע בדבר מידע הנוגע לאותו ילד, במידה שהמידע נדרש לשם מילוי תפקידו.
:: (2) על אף האמור בכל דין, הושם ילד באומנה לפי צו בית משפט לפי [[סעיף 3(4) לחוק הנוער]], או לפי החלטת גורם מוסמך בהסכמת הוריו כאמור [[בסעיף 33(ה)]], ימסור כל אדם העוסק בתחומי בריאות, חינוך או רווחה, למנחה האומנה שמונה לילד, לפי דרישתו, מידע הנוגע לילד הנדרש לו לשם מילוי תפקידו.
: (ד) נודע למנחה האומנה כי הילד מעוניין לסיים את השמתו במשפחת האומנה שבה הושם או סבר כי יש מקום לבחון מחדש את תכנית הטיפול של הילד נוסף על הבחינה הנעשית במעקב התקופתי כאמור [[בסעיף 36]], יודיע על כך בהקדם האפשרי למפקח הארצי על האומנה ולמחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגוררים הורי הילד כדי להביא את העניין לפני הגורם המוסמך.

=== סימן ג': סיום אומנה ===

@ 40. סיום אומנה לבקשת משפחת האומנה
: אומן המעוניין לסיים אומנה לילד שהושם אצלו ימסור למנחה האומנה שמונה לילד הודעה בכתב על רצונו בכך ועל הנימוקים לכך, בהקדם האפשרי ולפחות שלושה חודשים לפני סיום האומנה; מנחה האומנה יידע את המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגוררים הורי הילד, שתחויב להודיע להוריו כאמור, ועניינו של הילד יובא לדיון לפני הגורם המוסמך.

@ 41. הוצאת ילד בדחיפות ממשפחת האומנה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) התקיימו נסיבות המחייבות את הוצאת הילד בדחיפות ממשפחת האומנה, יביא מנהל הגוף המפעיל את העניין לפני מפקח ויידע את המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגוררים הורי הילד, שתחויב להודיע להורי הילד בתוך זמן סביר, ואם הילד הוצא בצו מבית הוריו - גם את העובד הסוציאלי לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה)]] או העובד הסוציאלי לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)]], לפי העניין, ויפעל, בשיתוף עם מנחה האומנה שמונה לילד והמחלקה לשירותים חברתיים כאמור, למציאת מסגרת השמה חוץ-ביתית זמנית או קבועה לילד, ההולמת ככל האפשר את תכנית הטיפול בעניינו; המחלקה לשירותים חברתיים תדאג להביא את עניינו של הילד לפני הגורם המוסמך בלא דיחוי.
: (ב) אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות בידי עובד סוציאלי לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה)]] הפועל לפי [[סעיף 11 לחוק הנוער]], בידי עובד סוציאלי לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)]] הפועל לפי [[סעיף 16 לחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)]] או בידי עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]] הפועל לפי [[=חוק האימוץ|סעיף 12(ג) לחוק אימוץ ילדים]].

== פרק ה': מעמד האומן ==

@ 42. אחריות האומן
: (א) לאומן תהיה אחריות לטפל בילד, להשגיח עליו ולדאוג לצרכיו ולהתפתחותו, בדרך שהורה מסור היה נוהג בנסיבות העניין, בהתאם להוראות חוק זה ולהסכם כאמור [[בסעיף 47]], ובהתאם לתכנית הטיפול של הילד.
: (ב) בכל עניין ינהג האומן לטובת הילד.
: (ג) אומן לילד לא ימסור את הילד לאחר באופן שיש בו משום התנערות מאחריותו או מחובותיו כלפי הילד; לעניין זה לא יראו מסירת ילד לאחר באישור מנחה אומנה שמונה לילד כהפרת סעיף זה.

@ 43. סמכויות האומן (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) בכל עניין הקשור בחיי היום-יום של הילד, ובכלל זה בעניינים המנויים [[בתוספת הראשונה]], תהיה לאומן סמכות בלעדית לתת הסכמה ולאשר פעולות של הילד ולייצגו, ככל הנדרש, לרבות בהליכים משפטיים למיצוי זכויותיו של הילד בעניינים האמורים, ולמעט הליכים נגד הורי הילד, והכול אלא אם כן הוגבלה סמכותו של האומן כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) סמכויותיו של אומן יכול שיוגבלו בהוראות ההסכם עם האומן כאמור [[בסעיף 47]], בצו שיפוטי שניתן בעניין זה או בהחלטת הגורם המוסמך; הגבלת סמכות כאמור יכול שתוטל על אומן בכל שלב, לרבות טרם חתימת ההסכם בינו ובין המשרד, או לאחר תחילת האומנה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעת שהותו של ילד שהושם באומנה, אצל הוריו, יהיו הוריו מוסמכים לתת הסכמה ולאשר פעולות של הילד ולייצגו בעניינים הכרוכים בטיפול היום-יומי השוטף שלהם בו, ככל הנדרש בעת שהותו עמם.
: (ד) בעניינים המנויים [[תוספת 1 פרט 2|בפרטים 2 עד 5]] [[ו-12 בתוספת הראשונה]], בייצוג בהליכים משפטיים כאמור בסעיף קטן (א), ובכל עניין אחר שפורט בהסכם עם האומן כאמור [[בסעיף 47]], תחול על האומן החובה ליידע את הורי הילד, ישירות או באמצעות מנחה האומנה שמונה לילד, זמן סביר מראש על תכניותיו בקשר לילד ועל כוונתו לתת הסכמה, לאשר פעולה של הילד או לייצגו.
: (ה)(1) הודיע הורה לאומן על התנגדותו להפעלת סמכות בעניינים המנויים [[בתוספת הראשונה]] בידי האומן או על התנגדותו להפעלתה באופן מסוים, והם לא הגיעו לידי הסכמה, יודיע על כך האומן למנחה האומנה שמונה לילד וזה יפעל בהקדם האפשרי להבאת הצדדים לידי הסכמה; לא הגיעו הצדדים לידי הסכמה, יחליט מנחה האומנה בעניין; לא קיבל מי מהצדדים את הכרעת מנחה האומנה, רשאי הוא לבקש להביא את המחלוקת ואת עמדות הצדדים להכרעה לפני מפקח.
:: (2) הודיע הורה לאומן על התנגדותו לייצוג הילד בהליכים משפטיים למיצוי זכויותיו של הילד כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט האומן הליכים כאמור, אלא אם כן מינה אותו בית המשפט כאפוטרופוס לדין לאותו עניין.
: (ו) אומן לא יהיה מוסמך לתת הסכמה, לאשר פעולות של הילד או לייצגו בעניינים המנויים [[בתוספת השנייה]], בענייני מעמד אישי לרבות אימוץ, ובעניינים נוספים שנקבעו על ידי הגורם המוסמך; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות כל דין הנוגעות לעניינים המנויים [[בתוספת השנייה]].
: (ז) מצא מנחה אומנה, על סמך חוות דעת רפואית, כי ילד זקוק בהקדם לטיפול בעניין כאמור [[תוספת 2 פרט 4|בפרט 4]] [[או 5 בתוספת השנייה]], ולא התקבלה הסכמת הורה הילד על אף מאמצים סבירים שנקט מנחה האומנה, בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ-45 ימים ממועד חוות הדעת הרפואית, וסבר מנחה האומנה כי דחיית הטיפול עד לקבלת הסכמת ההורה אינה לטובת הילד, יפעל בהקדם האפשרי להבאת העניין לפני המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגוררים הורי הילד, כדי שתשקול פנייה לקבלת החלטת בית המשפט בעניין.
: (ח) על אף האמור [[בפרק זה]], לאומן שמונה כאפוטרופוס לילד יהיו האחריות, החובות והזכויות ככל אפוטרופוס, בכפוף לעניינים ולהגבלות שנקבעו בצו המינוי או בהחלטת בית משפט, אם נקבעו.
: (ט) השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לשנות בצו את [[התוספת הראשונה]] ואת [[התוספת השנייה]].

@ 44. שמיעת האומנים בדיונים
: בתקופת שהותו של ילד אצל אומן, רשאי האומן להשמיע את דעתו בהליך המתנהל לפני הגורם המוסמך, בכל עניין הקשור לשלומו ולרווחתו של הילד ויינתן משקל ראוי לדעתו ולמידע הנמסר על ידו, והכול בשים לב לזכותם של הילד והוריו לפרטיות; ראש הגורם המוסמך רשאי שלא להביא לפני מי מהצדדים או המוזמנים לדיון דברים שהביע האומן, וכן רשאי הוא שלא לשמוע את האומן מנימוקים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שדעתו בעניין כבר נשמעה.

@ 45. שיתוף בין אומנים
: היו בני זוג אומנים, חובתם לפעול מתוך הסכמה בכל עניין שבתחום אחריותם וסמכותם כאומנים; הסכמתו של אחד מהם לפעולתו של רעהו יכולה להינתן מראש או למפרע, בפירוש או מכללא, לעניין מסוים או באופן כללי וחזקה על אומן שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר; בעניין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מהאומנים לפעול על דעת עצמו.

@ 46. תשלומים לאומן ואפוטרופוסות על רכוש הילד (תיקון: תשע״ו, תשפ&quot;ד-2)
: (א) אומן יקבל מהמשרד, במישרין או באמצעות הגוף המפעיל, תשלומים בעבור הוצאות שיאפשרו לו לספק את צורכי הילד, לרבות צרכיו המיוחדים, בהתאם לתכנית הטיפול.
: (ב) השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע את סוגי ההוצאות ותנאים וכללים לתשלום, את גובה התשלומים ומנגנון לעדכון סכומיהם, וכן כללים ומועדים לעניין ביצוע התשלומים.
: (ג) לא יקבל אומן כספים מכל מקור אחר פרט לאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ז) לשם מימון החזקתו של הילד.
: (ד) האומן אינו זכאי לקבל כספים המגיעים לילד או בעדו, למעט כספים המשתלמים לילדים ברשות המקומית שבה מתגורר האומן או המשתלמים מכוח מוסד החינוך שבו לומד הילד, ולמעט כספים שהמפקח הארצי על האומנה אישר את קבלתם בידי האומן, בין דרך כלל ובין לעניין מסוים.
: (ה) לא יהיה אומן אפוטרופוס על רכושו של הילד; היו מגיעים לילד כספים, הטבות, תגמולים או גמלאות, מכל מקור שלא מכוח חוק זה, יפנה מנחה האומנה שמונה לילד למחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגוררים הורי הילד כדי שתבחן את הצורך לנקוט הליכים למינוי אפוטרופוס על רכוש הילד.
: (ו)(1) הטבות ותגמולים המגיעים לילד לפי כל דין, וגמלאות שהילד זכאי להן מהמוסד לביטוח לאומי, למעט קצבת שאירים לפי [[סעיף 252 לחוק הביטוח הלאומי]] ולמעט גמלת ילד נכה, הטבות וזכויות כאמור בסעיף קטן (ז), ישולמו לאפוטרופוס על רכוש הילד.
:: (2) מונה אפוטרופוס על רכוש הילד, לא יעשה האפוטרופוס שימוש בהטבות או בכספים שקיבל לפי פסקה (1), אלא למילוי צורכי הילד שאינם ממומנים בידי גורם אחר ולהבטחת עתידו בהגיעו לגיל בגרות, ובכפוף להוראות סעיף קטן (ד) לעניין אישור המפקח הארצי על האומנה.
: (ז) על אף האמור בסעיף זה, אומן זכאי לקבל גמלה לפי [[סימן ו' לפרק ט' לחוק הביטוח הלאומי]] בעד ילד נכה שהושם אצלו באומנה (בסעיף קטן זה - גמלת ילד נכה), וכן הטבות וזכויות הניתנות לפי כל דין בעד ילד שבעדו משולמת גמלת ילד נכה והטבות הניתנות על ידי גוף ציבורי, לפי הסכם או נוהג, בעד ילד כאמור.
: (ח)(1) תשלומים המשולמים לאומן בעבור הוצאות שיאפשרו לו לספק את צורכי הילד לפי סעיף קטן (א), אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא אף לשם תשלום מזונות.
:: (2) הוראות פסקה (1) יחולו גם על תשלומים ששולמו באמצעות בנק או החברה הבת, כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ״ו–1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 30 ימים מיום ששולמו.
:: (3) לעניין חישוב הרכב המשפחה כאמור [[בסעיף 8 לחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958]], יבוא ילד שהושם באומנה במניין הילדים במשפחת האומנה.

@ 47. הסכם עם האומן
: (א) אומן שקיבל רישיון אומנה והוחלט לפי הוראות חוק זה כי הוא ישמש אומן לילד מסוים, יחתום עם המשרד או עם מי מטעמו על הסכם אומנה לעניין אותו ילד ([[בפרק זה]] - ההסכם).
: (ב) לא יושם ילד באומנה בטרם ייחתם הסכם עם האומן המיועד, למעט לתקופה שלא תעלה על 14 ימים.
: (ג) בהסכם תיקבע אחריות האומן בהתאם לתכנית הטיפול ולהוראות חוק זה, ויכול שתיקבע הגבלה על סמכויותיו, ככל שהיא נדרשת; ההסכם יכלול בין השאר את התחייבות האומן להשתתף בהכשרות ובהדרכות בתקופת האומנה, להישמע לפיקוח, לדווח למנחה האומנה ולשתף פעולה עמו ועם הגוף המפעיל.
: (ד) ההסכם יהיה לתקופת ההשמה, ויבוטל או יחודש לפי הצורך, והכול בהתאם לתכנית הטיפול של הילד.
: (ה) הסכם עם בני זוג אומנים ייחתם עם שני בני הזוג, וחבותם לפי ההסכם תהיה יחד ולחוד.

@ 48. מידע וסודיות לאומן ולבני משפחתו
: (א) אומן יקבל ממנחה האומנה שמונה לילד, בטרם השמת ילד אצלו באומנה ובתקופת האומנה, מידע כמפורט להלן:
:: (1) מידע על הנדרש לשם קיום אחריותו וחובתו לטפל בילד ולשמור על טובתו;
:: (2) מידע על אודות הילד במידה הנדרשת לשם שמירת שלומם וביטחונם של האומן ובני משפחתו, או מי שמתגורר עמו;
:: (3) מידע אודות המשפחה הביולוגית של הילד, במידה הנדרשת לשם שמירת שלומם וביטחונם של האומן ובני משפחתו ולשם קיום אחריותו וחובתו כאמור בפסקה (1);
:: (4) מידע בדבר חובותיו, זכויותיו ואחריותו של האומן.
: (ב) בלי לגרוע מזכות הורי הילד לפי כל דין לקבלת מידע, אומן זכאי לקבל ממטפל בילד כהגדרתו [[בחוק זכויות החולה]] או מהמוסד החינוכי שבו לומד הילד, בתקופת האומנה, כל מידע על הילד שהורהו של הילד זכאי לקבלו, לרבות מידע חינוכי ורפואי, ובכלל זה מידע פסיכולוגי ופסיכיאטרי, ככל שהמידע נדרש לשם קיום אחריותו וחובתו לטפל בילד ולשמור על טובתו, ובשים לב לצורך בהגנה על פרטיות הורה הילד ככל שהמידע נוגע אליו; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 43(א)]].
: (ג) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 65]], אומן ובני משפחתו ישמרו בסוד מידע על הילד או על בני משפחתו, שהגיע אליהם לפי חוק זה, לא יגלו אותו לאחר, ולא יעשו בו כל שימוש אלא לפי צו של בית משפט או אם חלה עליהם חובה לפי דין לגלותו או אם הגילוי או השימוש נדרשים לשם ביצוע הוראות חוק זה, ובכלל זה לשם מילוי אחריותם וחובותיהם כלפי הילד, והכול במידה הנדרשת לכך.

== פרק ו': גוף מפעיל ==

@ 49. תפקידי הגוף המפעיל ותנאים להתקשרות עמו
: (א) לא יתקשר המשרד עם תאגיד למתן שירותים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא כי מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) מנהל התאגיד או בעל שליטה בו לא הורשעו בעבירת מין או אלימות נגד קטין, או בעבירה פלילית אחרת או בעבירת משמעת שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן אין הם ראויים לדעת הממונה על רישוי אומנה לשמש מנהל או בעל שליטה, לפי העניין, של גוף מפעיל;
:: (2) התאגיד לא החליט על פירוקו מרצון ובית המשפט לא נתן צו לפירוקו, צו כינוס נכסים או צו פירוק זמני בעניינו;
:: (3) לא מתקיים חשש לניגוד עניינים בין תפקידי הגוף המפעיל לפי חוק זה לפעילות אחרת שהוא מבצע, או ניגוד עניינים בין תפקידי הגוף המפעיל לעניין אישי או תפקיד אחר של מנהל התאגיד או בעל שליטה בו;
:: (4) כוח האדם שעומד לרשות התאגיד מאפשר את מילוי תפקידי הגוף המפעיל לפי חוק זה בהתאם לדרישות שקבע השר, ובכלל זה מנחי אומנה, ראשי צוותים ייעודיים להדרכת מנחי האומנה והנחייתם וגורמי מינהלה, ובלבד שלגבי מי מהם שבא בקשר ישיר ומתמשך עם הילדים, הוריהם ומשפחות האומנה, מתקיימים גם כל אלה:
::: (א) הוא בעל הכשרה מקצועית ורמה אישית ומקצועית הולמת לביצוע תפקידיו;
::: (ב) הוא לא הורשע בעבירת מין או אלימות נגד קטין, או בעבירה פלילית אחרת או בעבירת משמעת שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן אין הוא ראוי לדעת הממונה על רישוי אומנה להיות מועסק בתפקידיו בגוף המפעיל;
::: (ג) לא מתקיים חשש שיימצא בניגוד עניינים באופן תדיר בין מילוי תפקידיו בגוף המפעיל לפי חוק זה ובין עניין אישי או עיסוק או תפקיד אחר שלו ולא קיימות נסיבות אחרות שבשלהן העסקתו תהיה מנוגדת לטובת הציבור או לטובת הילדים באומנה, הוריהם ומשפחות האומנה;
:: (5) אם יש אפשרות שבתקופת ההתקשרות ישמור התאגיד מידע שהגיע לידיו לפי חוק זה במאגר מידע כמשמעותו [[בחוק הגנת הפרטיות]] - יציג התאגיד חוות דעת של מומחה לאבטחת מידע המאשרת כי מערכות החומרה והתוכנה שישמשו את מאגר המידע מהימנות ועומדות בהוראות הדין בעניין אבטחת מידע, ובכלל זה הגנה על שלמות המידע והגנה על המידע מפני חשיפה, שימוש או העתקה, והכול בלא רשות כדין, מקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות ומעניקות הגנה נאותה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:: (6) התקשרות המשרד עם התאגיד אינה נוגדת את טובת הציבור או את טובת הילדים באומנה, הוריהם ומשפחות האומנה;
:: (7) בחמש השנים שקדמו למועד ההתקשרות לא הופסקה התקשרות של התאגיד, בעל שליטה בו או מנהלו עם משרד ממשלתי או גוף ציבורי אחר, בנסיבות שמפאת מהותן או חומרתן אין זה ראוי לדעת המפקח הארצי על האומנה כי התאגיד ישמש גוף מפעיל.
: (ב) תפקידי גוף מפעיל יכללו, בין השאר, את כל אלה:
:: (1) איתור מועמדים לאומנה, הערכת כשירותם וסיוע בבדיקת התקיימותם של תנאים למתן רישיון אומנה או לחידושו;
:: (2) הכשרת מועמדים לשמש אומנים;
:: (3) ליווי מקצועי והדרכה לאומנים ולילדיהם הקטינים, לפי הוראות המפקח הארצי על האומנה;
:: (4) מינוי מנחי אומנה והדרכת אנשי הצוות המקצועי, לרבות מנחי האומנה, לפי הוראות המפקח הארצי על האומנה, ובקרה על פעולתם;
:: (5) התאמת משפחת אומנה לילד לפי הוראות [[סעיף 32]];
:: (6) בניית תכנית טיפולית מפורטת, הצעות לעדכונים בה ומסירתה למפקח ולמנהל המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגוררים הורי הילד לפי [[סעיף 36(ג)]];
:: (7) יישום התכנית הטיפולית, הכללית והמפורטת, לרבות מעקב אחר ביצועה והצעות לעדכונים ולשינויים בה, לפי הצורך;
:: (8) ליווי הילד בכל תקופת האומנה, לרבות בעת מעברים בין משפחות אומנה;
:: (9) קיום ביקורות מעקב תקופתיות בעניינו של ילד והכנת הערכה תקופתית לגביו;
:: (10) דיווח למשרד ולמפקח ופעולה לפי הוראות המשרד והמפקחים והנחיותיהם.
: (ג) הגוף המפעיל ימלא את תפקידיו בתום לב, בהגינות, בלא משוא פנים ובלא הפליה.
: (ד) הגוף המפעיל ימסור למשרד דיווחים בעניינים המפורטים להלן במועדים ובהתאם להוראות שייתן המשרד, ודיווחים למפקח לפי דרישתו בכתב, וכן לממונה על התלונות לפי דרישתו:
:: (1) פעילותו והיקפה;
:: (2) כוח האדם העומד לרשותו, לרבות ניסיונו והכשרתו;
:: (3) היחס בין כוח האדם העומד לרשותו למספר הילדים המטופלים על ידו ולמספר משפחות האומנה המטופלות על ידו;
:: (4) הסברים על דרך פעולתו ככלל ובמקרים פרטניים;
:: (5) ניהולו הכספי;
:: (6) אופן שמירת המידע בידיו כאמור בסעיף קטן (ה), ובכלל זה מאפייניהם ופעילותם של אמצעי אבטחת המידע, ככל שנשמר בידי הגוף המפעיל מידע במאגר מידע כמשמעותו [[בחוק הגנת הפרטיות]].
: (ה) הגוף המפעיל ישמור את המידע שברשותו באופן המבטיח סודיות והגנה על פרטיותם של מי שמידע על אודותיהם שמור ברשותו, לרבות כאמור בסעיף קטן (א)(5); השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות לעניין החזקת מידע בידי הגוף המפעיל, לרבות בעניין אבטחתו, שמירתו ומחיקתו.
: (ו) המפקח הארצי על האומנה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד את שמות הגופים המפעילים שעמם התקשר המשרד, את תקופת ההתקשרות עמם ואת האזורים שבהם רשאי כל גוף מפעיל לפעול.
: (ז) תקופת התקשרות המשרד עם גוף מפעיל לא תעלה על חמש שנים, והמשרד רשאי לחדש את ההתקשרות לתקופות נוספות כאמור.
: (ח) גוף מפעיל יודיע למשרד, בכתב, על כל שינוי בפרט מהפרטים שמסר לפי חוק זה, בתוך 30 ימים מיום שנודע לו על השינוי ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.
: (ט) על אף האמור [[בחוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]], פורסם מכרז לפי [[אותו חוק]] להתקשרות עם גוף מפעיל לפי הוראות [[פרק זה]], ולאחר שקלול התוצאות קיבלו שתי הצעות או יותר תוצאה משוקללת זהה שהיא התוצאה הגבוהה ביותר, ואחת מן ההצעות היא של תאגיד שהוא מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]], תיבחר ההצעה האמורה כזוכה במכרז.
: (י)(1) גוף מפעיל יודיע בכתב על כוונתו להפסיק התקשרות עם המשרד או לא לחדשה שישה חודשים לפחות לפני המועד שבו יפסיק את מתן השירותים לפי ההתקשרות.
:: (2) גוף מפעיל אינו רשאי להעביר את פעילותו או להמחות את זכויותיו או חובותיו לפי חוק זה לאחר אלא בהסכמת המשרד ועד להתקשרות המשרד עם גוף מפעיל אחר, ובלבד שהעברה או המחאה כאמור תהיה לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים.
: (יא) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכות הנתונה למשרד לפי דין או הסכם להפסיק את ההתקשרות, לבטלה, לסייגה או להתנותה.

== פרק ז': פיקוח, בקרה וטיפול בתלונות ==

=== סימן א': פיקוח ===

@ 50. הפיקוח על האומנה ויעדיו
: במטרה להבטיח את שלומם וטובתם של ילדים שהושמו באומנה ואת זכויותיהם, יקיים המשרד פיקוח על הגופים המפעילים, על מנחי האומנה ועל משפחות האומנה ויבקר את פעולותיהם, ובין השאר את אלה:
: (1) תהליכי איתור, גיוס, בדיקה והכשרה של משפחות אומנה;
: (2) תהליכי ההתאמה של משפחת האומנה לצורכי הילד המיוחדים;
: (3) תהליכי התכנון והטיפול בילדים באומנה;
: (4) כוח האדם בגוף המפעיל, לרבות מנחי האומנה, והכשרתו;
: (5) פעולות מנחי האומנה ותהליכי ליווי של הילד ומשפחת האומנה.

@ 51. הסמכת מפקחים
: (א) לשם הגשמת מטרות הפיקוח ויעדיו, יסמיך השר, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי [[סעיף 54]]; הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.
: (ב) הסמכת מפקחים תפקידי מפקח שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) יכללו, בין השאר, את אלה:
:: (1) פיקוח על ביצוע תכניות טיפול של ילדים באומנה;
:: (2) המלצה לממונה על רישוי אומנה בדבר התאמת אדם לשמש אומן, בין השאר בהתבסס על חוות הדעת של מנחה אומנה;
:: (3) פיקוח על הגוף המפעיל ובקרה על פעולותיו, לרבות לעניין הדרכה של כוח האדם, ובכלל זה מנחי האומנה, והכשרת משפחות אומנה;
:: (4) פיקוח על משפחות אומנה, ובכלל זה פיקוח על קיום רישיון אומנה ועמידה בתנאיו, לרבות בדרך של ביקור במשפחת האומנה על פי הוראות [[סעיף 54(3)]] ושיחה עם הילד ועם משפחת האומנה;
:: (5) בקרה אחר העמדת מצאי הולם של משפחות אומנה, בהתאמה לצורכי הילדים המופנים להשמה במשפחות אומנה;
:: (6) מתן הנחיות לתיקון ליקויים שנמצאו בעקבות תלונות הורי הילדים או משפחות האומנה לעניין הפרת ההוראות לפי חוק זה או בעקבות תלונות שהתקבלו ממנגנון בירור התלונות, ופיקוח ובקרה על תיקון הליקויים שנמצאו;
:: (7) פיקוח ובקרה, לרבות בדרך של קבלת דיווח על טיפול הולם באירועים חריגים;
:: (8) בקרה אחר קיום תיעוד מנומק והולם לגבי הילדים באומנה ולגבי משפחות האומנה, בהתאם להוראות חוק זה, ואחר איסוף המידע ושמירתו בהתאם להוראות חוק זה;
:: (9) בדיקה עתית ובקרה אחר העברת התשלומים המיועדים לילדים באומנה ליעדם.

@ 52. המפקח הארצי על האומנה
: השר ימנה, מבין המפקחים, מפקח ארצי על האומנה; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות; נוסף על תפקידי הפיקוח כאמור [[בסעיף 51]], יהיו תפקידי המפקח הארצי על האומנה כמפורט להלן:
: (1) הבניית הפיקוח, לרבות הבניה מפורטת של נהליו, דרכי ביצועו ובחינה תקופתית של מידת התאמתו והצלחתו במטרותיו;
: (2) ייעוץ, הנחיה, הדרכה והכשרה של כוח האדם במערך הפיקוח על האומנה;
: (3) קביעת תוכן ההכשרה של כוח האדם המיועד לעבודה בגופים המפעילים, והתנאים לביצוע ההכשרה;
: (4) יידוע הגופים המפעילים בדבר מדיניות המשרד ומעקב אחר יישומה.

@ 53. תנאים להסמכה
: לא יוסמך מפקח לפי הוראות [[סעיף 51(א)]] אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת השר לשמש מפקח;
: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שיקבע השר;
: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שיורה השר.
: ((פורסמו [[תקנות אומנה לילדים (הכשרת מפקחים), התשע״ז–2017]].))

@ 54. סמכויות פיקוח
: לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה רשאי המפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל מידע או מסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידיו, לרבות כל מידע הנוגע לילד באומנה ובכלל זה תיקו האישי; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט, כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
: (3) להיכנס בכל עת סבירה למקום שהכניסה אליו דרושה לשם מילוי תפקידיו לפי חוק זה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט, או בשעה סבירה ובתיאום מראש, אם ניתנה לכך הסכמה בכתב של בגיר המחזיק בנכס; ואולם מפקח רשאי לבקר בבית משפחת אומנה אף אם לא מתקיימים התנאים האמורים, אם קיים חשד לפגיעה בשלומו של ילד המושם במשפחת האומנה;
: (4) למסור לגוף מפעיל, למנחה אומנה או למשפחת אומנה, בכתב, פירוט של ההוראות שלא קוימו, ולדרוש מהם לתקן את הליקויים בלא דיחוי או בתוך פרק זמן שיקבע; מי שנדרש לכך יתקן את הליקויים לא יאוחר מהמועד הנקוב בדרישה לתיקון ליקויים, ידווח למפקח וימציא אישורים כפי שידרוש המפקח על תיקון הליקויים.

@ 55. תנאים להפעלת הסמכות
: מפקח לא יפעיל את הסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

=== סימן ב': מנגנון בירור תלונות של ילדים במסגרות השמה חוץ-ביתית ===

@ 56. מנגנון בירור תלונות
: (א) השר יקים מנגנון לבירור תלונות של ילדים המושמים באומנה בכל הנוגע לחיי היום-יום שלהם באומנה ולילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית אחרת בכל הנוגע לשהותם באותה מסגרת (בחוק זה - מנגנון בירור תלונות).
: (ב) השר ימנה ממונה על תלונות ילדים כאמור בסעיף קטן (א) שיהיה אחראי לקבלת התלונות ולבירורן לפי [[פרק זה]] (בחוק זה - הממונה על התלונות); הממונה על התלונות יהיה עובד המדינה והודעה על מינויו תפורסם ברשומות.
: (ג) כשיר לכהן כממונה על התלונות כל אחד מהמנויים להלן:
:: (1) שופט בדימוס שכיהן כשופט נוער כהגדרתו [[בחוק הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טיפול), התשל&quot;א-1971]];
:: (2) רופא מומחה בפסיכיאטריה של הילד;
:: (3) עובד סוציאלי בעל תואר שני לפחות בעבודה סוציאלית;
:: (4) פסיכולוג בעל תואר שני לפחות בפסיכולוגיה;
:: ובלבד שלא הורשע בעבירת מין או אלימות נגד קטין, או בעבירה פלילית אחרת או עבירת משמעת שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן, אין הוא ראוי לדעת השר לשמש כממונה על התלונות, והוא עומד בתנאי כשירות נוספים ככל שנקבעו לעניין זה לפי [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]], ולעניין המנויים בפסקאות (2) עד (4) - הוא גם בעל ניסיון מקצועי של שבע שנים לפחות בעבודה עם ילדים.
: (ד) המנגנון לבירור תלונות יוקם באופן שמאפשר לילדים המושמים באומנה או במסגרת השמה חוץ-ביתית אחרת להגיש את תלונותיהם באופן עצמאי ומוצנע ובחופשיות, ובלא חשש מפגיעה עקב הגשת התלונה; מנגנון התלונה יהיה נגיש לילדים, והוא יכלול התאמות הנדרשות להגשת תלונה בהתחשב בשפה המובנת לילד, בגיל הילד ובמידת בגרותו, ולעניין ילד עם מוגבלות - גם בהתחשב במוגבלותו.
: (ה) תלונה יכול שתוגש על ידי הילד או ידיד קרוב שלו, וכן על ידי אפוטרופוס לדין או עורך דין שמינה בית משפט לקטין.
: (ו) לא יפריע אדם לילד או למי מטעמו להגיש תלונה לפי [[סימן זה]], לא ימנע ממנו להגיש תלונה, ולא יגרום לו לבטל תלונה שהוגשה כאמור, בכל אמצעי שהוא, לרבות באמצעות שכנוע או מתן תמורה.
: (ז)(1) הסמכויות הנתונות לנציב תלונות הציבור [[+|בסעיפים 41]] [[ו-43 לחוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]], יהיו נתונות, בשינויים המחויבים ובהתאמות הנדרשות לשמירה על פרטיות הילד ומניעת פגיעה בו, לממונה על התלונות, והוראות [[סעיף 45 לאותו חוק]] יחולו לעניין החלטותיו.
:: (2) הממונה על התלונות רשאי להמליץ למנהל הכללי של המשרד, לממונה על רישוי אומנה או למפקח הארצי על האומנה, ולעניין ילד במסגרת השמה חוץ-ביתית שאינה אומנה - למנהל המסגרת ולמפקח על המסגרות, לנקוט אמצעים מתאימים נגד נילון, אמצעים הנדרשים למניעת פגיעה בילד או בילדים אחרים, או אמצעים לתיקון הליקויים שעלו מבירור התלונה, ומועדים לנקיטתם.
:: (3) אין על הממונה על התלונות מרות בענייני מילוי תפקידו לפי [[סימן זה]] זולת מרותו של הדין.
: (ח) תוצאות בירור התלונה יימסרו למתלונן, והעתקן יימסר למפקח לשם מעקב אחר תיקון הליקויים.
: (ט) השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות לעניין מנגנון התלונה, דרכי הגשת התלונות ויידוע ילדים לגבי דרכים אלה, הליך בירורן, וכן את ההתאמות שבהן יפעל המנגנון גם לגבי ילדים השוהים במסגרת השמה חוץ-ביתית שאינה אומנה.
:: ((פורסמו [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ־ביתית), התשע״ט–2019]].))
: (י) הממונה על התלונות ידווח לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אחת לשנה, על התלונות שהתקבלו ותוצאות הליך בירורן, באופן השומר על פרטיות הילדים, הוריהם ומשפחות האומנה, ומונע את זיהוים.

=== סימן ג': תיעוד מידע והנמקת החלטות בנוגע לילד שהושם באומנה ===

@ 57. תיק אישי
: (א) הגוף המפעיל ינהל לגבי כל ילד שהושם באומנה תיק אישי ובו כל המידע הנוגע לילד, לרבות החלטות הגורם המוסמך בתקופת ההשמה באומנה, ההסכם עם ההורים, מידע שהתקבל מהמחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגוררים הורי הילד, תכניות הטיפול של הילד, אבחונים פסיכולוגיים וסיכומי טיפול, מידע רפואי ומידע ממסגרות השמה חוץ-ביתית קודמות, אם ישנו, וכן תיעוד תלונות שטופלו במנגנון בירור התלונות בעניינו של הילד, אם הממונה על התלונות החליט להעבירן לתיקו האישי של הילד לאחר שמצא כי יש צורך בתיעוד כאמור.
: (ב) בכל מקרה של הפסקת פעילות של גוף מפעיל או הפסקת ההתקשרות עמו, יעביר הגוף המפעיל את התיקים האישיים שניהל למשרד או למי שיורה המשרד, ובהתאם להוראות המשרד.

@ 58. תיעוד והנמקה
: (א) כל החלטה עקרונית או מיוחדת שהתקבלה לגבי ילד באומנה, תנומק בכתב, תוך פירוט השיקולים שביסודה ותתויק בתיקו האישי של הילד; היו להחלטה השלכות על תכנית הטיפול, יועבר דיווח על ההחלטה בצירוף הנימוקים שביסודה למחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגוררים הורי הילד.
: (ב) השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות לעניין שמירת תיקו האישי של הילד, ובכלל זה לעניין תקופת השמירה והפרטים שיישמרו.

== פרק ח': אומנת חירום ==

@ 59. אומנת חירום
: (א) [[בפרק זה]], &quot;אומנת חירום&quot; - אומנה לילדים הנתונים בשעת משבר ונדרש להם סידור מגורים חלופי מיידי, בהתראה קצרה ולתקופה קצובה, בשל חשש לשלומם.
: (ב) ברישיון האומנה של אומנים באומנת חירום יצוין כי אושרו לשמש אומנים באומנת חירום.

@ 60. השמה באומנת חירום
: הוצא ילד מבית הוריו או ממסגרת אחרת שבה שהה, ונקבע על ידי מי שהוסמך כדין לקבוע את מקום הימצאו כי יושם באומנת חירום עד לקבלת החלטת גורם מוסמך בדבר מקום ההשמה המתאים לו והכנת תכנית טיפול בעבורו, יבקר מנחה אומנה את הילד בתוך 24 שעות ממועד השמתו באומנת החירום.

@ 61. הסכם אומנת חירום (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) אומן באומנת חירום יחתום מראש על הסכם בהתאם להוראות [[סעיף 47]], המתייחס באופן כללי לכל ילד שעתיד להיות מושם אצלו; בעת השמת ילד באומנת חירום, יוודא עובד סוציאלי לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה)]] או עובד סוציאלי לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)]], לפי העניין, כי השמת הילד באומנת החירום עומדת בתנאי רישיון האומנה וההסכם.
: (ב) המפקח הארצי על האומנה רשאי לאשר השמת ילד באומנת חירום, גם אם מספר הילדים שיהיו באומנה אצל האומן לאחר ההשמה יעלה על חמישה.

@ 62. תקופת שהייה באומנת חירום (תיקון: תשע&quot;ז)
: תקופת שהייתו של ילד באומנת חירום לא תעלה על שלושה חודשים; המפקח הארצי על האומנה, בהתייעצות עם עובד סוציאלי לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה)]] או עובד סוציאלי לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)]], לפי העניין, רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך תקופה זו לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים נוספים.

@ 63. סייגים לתחולה על אומנת חירום (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א)(1) על אומנת חירום לא יחולו הוראות [[סעיף 44]].
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), בלי לגרוע מהחלטת הגורם המוסמך כאמור באותה פסקה, ובכפוף להוראות [[סעיף 43(ב)]], לאומן באומנת חירום תהיה סמכות בעניינים המנויים [[בפרט 1 לתוספת הראשונה]], לגבי הילד שהושם אצלו, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 43(ה)(1)]], בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות [[סעיף 34(ה)]].
:: (3) אושפז ילד שהושם באומנת חירום בבית חולים מכוח סמכות האומן לפי הוראות פסקה (2), יודיע על כך עובד סוציאלי לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה)]] או עובד סוציאלי לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)]], לפי העניין, לבית המשפט הדן בעניינו של הילד, בסמוך לאחר אשפוזו; לעניין זה, &quot;בית חולים&quot; - כהגדרתו [[בחוק זכויות החולה]].
: (ב) על אומנת חירום לא יחולו הוראות [[סעיף 43(א) ו-(ג) עד (ה)]], אלא אם כן החליט הגורם המוסמך אחרת.
: (ג) על אומנת חירום יחולו הוראות [[סעיף 24(א)(2)]] בשינוי זה: המילים &quot;וטרם מלאו לו 56 שנים&quot; - לא ייקראו.

== פרק ט': הוראות שונות ==

@ 64. אומנה בדיעבד (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) לא יחזיק אדם ילד בביתו אם אינו הורהו לתקופה העולה על שלושה חודשים, ואם מלאו לילד 14 שנים - לתקופה העולה על שישה חודשים, ולעניין ילד עם מוגבלות - לתקופה העולה על 14 ימים, אלא אם כן התקבלה החלטת הגורם המוסמך על השמת הילד אצלו, או אם סבר עובד סוציאלי כאמור בסעיף קטן (ד) כי לא נדרש להביא את העניין לפני הגורם המוסמך.
: (ב) המחזיק בביתו ילד והוא אינו הורהו, יודיע על כך לעובד סוציאלי לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה)]] או לעובד סוציאלי לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)]], לפי העניין, בתוך תקופה כלהלן מהמועד שבו הגיע הילד לביתו:
:: (1) לעניין ילד שטרם מלאו לו 6 שנים - בתוך חודש;
:: (2) לעניין ילד שמלאו לו 6 שנים וטרם מלאו לו 14 שנים - בתוך חודשיים;
:: (3) לעניין ילד שמלאו לו 14 שנים - בתוך שלושה חודשים;
:: (4) לעניין ילד עם מוגבלות - בתוך שבעה ימים.
: (ג) הובא לידיעת עובד סוציאלי לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה)]] או עובד סוציאלי לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)]] כי ילד שוהה בבית אדם שאינו הורהו כאמור בסעיף קטן (א), יבדוק, בהקדם האפשרי בנסיבות העניין, את המידע שהגיע לידיו, את טיבו ואופיו של המקום שבו מתגורר הילד ואם שהייתו של הילד בבית אותו אדם היא לטובת הילד.
: (ד) מצא עובד סוציאלי לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה)]] או עובד סוציאלי לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)]] כי נוכח המידע שהובא לידיעתו והבדיקות שערך כאמור בסעיף קטן (ג), המשך שהייתו של הילד בבית אותו אדם היא לטובת הילד, יביא את העניין להחלטת הגורם המוסמך, בהקדם האפשרי בנסיבות העניין; ואולם סבר העובד הסוציאלי כי בנסיבות העניין אין צורך בהחלטת גורם מוסמך על השמה באומנה לעניין המשך שהייתו של הילד בבית אותו אדם, ומתקיימים שני אלה, רשאי הוא שלא להביא את העניין להחלטת הגורם המוסמך:
:: (1) מלאו לילד 14 שנים ותקופת שהייתו בבית אותו אדם לא צפויה לעלות על שישה חודשים, או שמלאו לילד 16 שנים ותקופת שהייתו בבית אותו אדם לא צפויה לעלות על שנה;
:: (2) לא מתקיימות בילד נסיבות המעידות על נזקקות לפי [[חוק הנוער]].
: (ה) קבע הגורם המוסמך כי על הילד להיות מושם מחוץ לביתו, וכי טובת הילד היא להמשיך ולשהות בבית האדם שעמו התגורר כאמור בסעיף קטן (א), יגיש אותו אדם בקשה לקבלת רישיון אומנה על פי חוק זה; לא יינתן רישיון אומנה לאדם כאמור שלא מסר הודעה לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן שוכנע הממונה על רישוי האומנה כי טובת הילד להמשיך ולשהות בבית אותו אדם.
: (ו) ניתן למי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ה) רישיון אומנה לפי [[סעיפים 24]] [[או 25]], תהיה השמה זו בבחינת אומנה לכל דבר ועניין, ויחולו עליה כל ההוראות לפי חוק זה החלות על אומנה.

@ 65. סודיות
: אדם שהגיע אליו מידע לפי חוק זה על ילד באומנה במסגרת תפקידו, חובה עליו לשומרו בסוד והוא אינו רשאי לגלותו אלא לשם מילוי תפקידו ובהתאם להוראות כל דין.

@ 66. עונשין
: (א) מי שבידו רישיון אומנה ולא הודיע לממונה על רישוי אומנה על שינוי בתנאים המנויים [[בסעיף 24(א)(5), (6), (8) או (9)]], בניגוד להוראות [[סעיף 27(א)]], דינו – מאסר שישה חודשים.
: (ב) אומן שמוסר ילד בניגוד להוראות [[סעיף 42(ג)]], דינו – מאסר שנתיים.
: (ג) המפריע לילד להגיש תלונה, מונע ממנו להגיש תלונה או גורם לו לבטל תלונה שהוגשה, בניגוד להוראות [[סעיף 56(ו)]], דינו – מאסר שנה.
: (ד) המגלה מידע בניגוד להוראות [[סעיף 65]], דינו – מאסר שלוש שנים.

@ 67. ערר
: על החלטות לפי חוק זה לעניין מתן רישיון אומנה, חידושו, ביטולו, התלייתו או סיוגו, וכן לעניין הגבלת סמכויותיו של אומן בהסכם, ניתן לערור לפני ועדת ערר.

@ 68. ביצוע ותקנות (תיקון: תשע&quot;ז)
: השר ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

@ 69. : ((הנוסח שולב [[בפקודת מס הכנסה]].))
@ 70. : ((הנוסח שולב [[בחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]].))
@ 71. : ((הנוסח שולב [[בחוק ההתיישנות, התשי&quot;ח-1958]].))
@ 72. : ((הנוסח שולב [[בחוק פיצויי פיטורים, התשכ&quot;ג-1963]].))
@ 73. : ((הנוסח שולב [[בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ&quot;ה-1965]].))
@ 74. (תיקון: תשע&quot;ז) : ((הנוסח שולב [[בחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ&quot;ט-1969]].))
@ 75. : ((הנוסח שולב [[בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל&quot;א-1971]].))
@ 76. : ((הנוסח שולב [[בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].))
@ 77. : ((הנוסח שולב [[בחוק אימוץ ילדים, התשמ&quot;א-1981]].))
@ 78. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבטחת הכנסה, התשמ&quot;א-1980]].))
@ 79. : ((הנוסח שולב [[בחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]].))
@ 80. : ((הנוסח שולב [[בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ&quot;א-1981]].))
@ 81. : ((הנוסח שולב [[בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ&quot;ג-1992]].))
@ 82. : ((הנוסח שולב [[בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ&quot;ג-1993]].))
@ 83. : ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]].))
@ 84. : ((הנוסח שולב [[בחוק זכויות הסטודנט, התשס&quot;ז-2007]].))
@ 85. : ((הנוסח שולב [[בחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע&quot;א-2011]].))

@ 86. שמירת דינים (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בהוראות [[חוק הנוער]] ובסמכויות עובד סוציאלי לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה)]], לרבות לעניין טיפול נפשי בקטין, או בהוראות [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)]] ובסמכויות עובד סוציאלי לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)]].
: (ב) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מאחריות ההורים, מחובותיהם, מזכויותיהם ומסמכויותיהם כלפי ילדם לפי הוראות כל דין, ובכלל זה מחובות ההורים לתשלום מזונות לילדיהם הקטינים, לפי הוראות [[חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי&quot;ט-1959]], או מחובות השתתפות אחרות החלות על האחראי על קטין.

@ 87. שמירת זכויות
: (א) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מזכויותיו לפי כל דין של ילד שחוק זה חל עליו.
: (ב) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהסדרים החלים לעניין אומנה לבגירים.

@ 88. תחולה לעניין יתום משני הוריו שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה
: הוראות חוק זה לא יחולו על אומנה של יתום משני הוריו, שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה כהגדרתה [[בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]]; ואולם על אומנה כאמור שהחלה מיום התחילה ואילך יחולו הוראות [[פרקים א']], [[פרק ב|ב']] [[פרק ז|ו-ז']] [[וסעיפים 36]], [[39]], [[40]], [[41]], [[43(ב)]], [[44]], [[45]], [[48]], [[49]] [[ו-65]], ודיווח לגורם המוסמך לפי הוראות אלה יימסר גם לאגף השיקום במוסד לביטוח לאומי.

@ 89. אי-תחולה
: הוראות חוק זה לא יחולו על השמת ילד עם הורהו במסגרת משפחתית למטרת הקניית כישורי הורות או הערכתם.

@ 90. תחילה ותקנות ראשונות
: (א) תחילתו של חוק זה תשעה חודשים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה).
:: ((יום התחילה הוא 6.12.2016.))
: (ב) תקנות ראשונות לפי [[סעיפים 46(ב)]], [[49(ה)]], [[56(ט)]] [[ו-58(ב)]] יובאו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת עד ליום התחילה.

@ 91. דיווח לכנסת
: בתום שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, ימסור המשרד לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת דיווח על ההיערכות ליישומו.

@ 92. הוראות מעבר
: (א) הממונה על רישוי אומנה, בהתייעצות עם המפקח הארצי על האומנה, רשאי, לבקשת קרוב משפחה שהחזיק ילד בביתו ולא הוכר כמשפחה אומנת ערב פרסומו של חוק זה, לתת לקרוב המשפחה כאמור רישיון אומנה לתקופה שלא תעלה על 18 חודשים מיום התחילה (בסעיף זה - תקופת המעבר), גם אם לא עמד בכל התנאים המנויים בחוק זה, ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך שישה חודשים מיום התחילה, ולא מתקיים במבקש התנאי [[שבסעיף 24(ב)]]; תמה תקופת המעבר, יהיה רשאי הממונה על רישוי אומנה להאריך, בדרך האמורה, רישיון לקרוב משפחה כאמור רק לגבי ילד שמלאו לו 14 שנים ושהה בבית קרוב המשפחה כאמור במשך 30 חודשים לפחות, אם מצא כי הדבר נדרש לטובת הילד ומחמת נסיבות הקשורות בילד.
: (ב) מי שאושר בידי מי שהשר הסמיכו לכך לשמש משפחה אומנת והיה עמו ילד באומנה ערב פרסומו של חוק זה, יראו אותו כאילו קיבל רישיון אומנה לעניין אותו ילד גם אם לא עמד בכל התנאים המנויים בחוק זה, לתקופה של שלוש שנים מיום התחילה, ובלבד שלא מתקיים בו התנאי [[שבסעיף 24(ב)]]; רישיון אומנה לאדם כאמור לעניין ילדים אחרים יינתן בהתאם להוראות חוק זה.
: (ג) מי שאושר בידי מי שהשר הסמיכו לכך לשמש משפחה אומנת, מיום פרסומו של חוק זה ועד ערב יום התחילה יראו אותו כאילו ניתן לו רישיון אומנה לפי חוק זה, והוראות [[סעיף 30]] יחולו לעניין רישיון כאמור בתקופה האמורה.
: (ד) מי שהגיש בקשה לשמש משפחה אומנת ערב יום התחילה, יראו אותו כאילו הגיש בקשה לרישיון אומנה לפי חוק זה.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיף 43]]))) ====

@ 1. (תיקון: תשפ&quot;ד) : מתן הסכמה לבדיקה רפואית ולטיפול רפואי, לרבות נטילת תרופות, ביצוע בדיקות דם וקבלת חיסונים הניתנים לכלל ילדי ישראל, ולמעט טיפול רפואי המנוי [[בתוספת הראשונה לחוק זכויות החולה]];
@ 2. : מתן הסכמה לאבחון התפתחותי ולטיפול מקובל בליקויים, ובכלל זה בליקוי התפתחותי, בליקויי למידה, שמיעה או דיבור או במוגבלות פיזית או חושית אחרת;
@ 3. : מתן הסכמה לבדיקות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות ולטיפול פסיכולוגי, בהתאם לתכנית הטיפול ולפי הנחיית מנחה האומנה שמונה לילד, בכפוף להוראות [[חוק הנוער]] [[וחוק טיפול בחולי נפש, התשנ&quot;א-1991]];
@ 3א. (תיקון: תשפ&quot;ו-2) : מתן הסכמה לנטילת תרופה שניתנת בשל אבחנה פסיכיאטרית, לפי המלצה של רופא מומחה בפסיכיאטריה או בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר או של רופא מתמחה בתחומים כאמור במסגרת התמחותו;
@ 4. : הפניה לוועדת השמה לפי [[חוק חינוך מיוחד, תשמ&quot;ח-1988]], בהתאם לתכנית הטיפול, ולפי הנחיית מנחה האומנה שמונה לילד;
@ 5. : בחירת בית הספר, גן הילדים, מעון יום, מעון יום שיקומי או מסגרת חינוכית אחרת, שבהם ילמד הילד, ואולם בחירת בית הספר או גן הילדים תהיה כפופה, ככל האפשר, לבחירת הורה הילד בהתחשב באורח חייו ודרכו החינוכית, בסוג מוסדות החינוך כלהלן: ממלכתי, ממלכתי–דתי, מוכר שאינו רשמי, מוסד במעמד פטור או מוסד חינוך תרבותי–ייחודי; לא בחר הורה הילד בסוג מוסד חינוך, תיעשה הבחירה בידי האומן באישור מנחה האומנה שמונה לילד, בהתחשב באורח החיים ובדרך החינוכית שבהם גדל הילד עד השמתו;
@ 6. : בחירת חוגים שבהם ישתתף הילד בעת שהייתו בבית הספר או בשעות הפנאי שלו, לרבות השתתפות בפעילות תנועת נוער;
@ 7. : אישור להשתתפות בטיולים, במחנות ובפעילויות בארץ, וכן בכפוף [[לפרט 11]] - בחוץ לארץ;
@ 8. : תספורת לילד;
@ 9. : רישום בקופת חולים;
@ 10. : לימוד נהיגה ומתן הסכמה לקבלת רישיון נהיגה;
@ 11. : הוצאת דרכון וחידושו ויציאת הילד מישראל לתקופה שאינה עולה על שבועיים, באישור מנחה האומנה שמונה לילד;
@ 12. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : הגשת תביעה לגמלת ילד נכה לפי [[סימן ו' לפרק ט' לחוק הביטוח הלאומי]], באישור מנחה האומנה שמונה לילד, ובכלל זה ביצוע הפעולות הנדרשות לשם הגשת התביעה והטיפול בה.

== תוספת שנייה ==
==== ((([[סעיף 43]]))) ====
@ 1. : שינוי שם לפי [[+|סעיפים 13]] [[ו-14 לחוק השמות, התשט&quot;ז-1956]];
@ 2. : ברית מילה;
@ 3. : בחירת סוג מוסד החינוך: ממלכתי, ממלכתי–דתי, מוכר שאינו רשמי, מוסד במעמד פטור או מוסד חינוך תרבותי–ייחודי;
@ 4. (תיקון: תשפ&quot;ד) : מתן הסכמה לטיפול רפואי המנוי [[בתוספת הראשונה לחוק זכויות החולה]];
@ 5. (תיקון: תשפ&quot;ו-2) : מתן הסכמה לטיפול פסיכיאטרי או לאשפוז פסיכיאטרי;
@ 6. : יציאת הילד מהארץ לתקופה העולה על שבועיים, באישור מנחה האומנה שמונה לילד.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום י&quot;ד באדר א' התשע&quot;ו (23 בפברואר 2016).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* חיים כץ, שר הרווחה והשירותים החברתיים
* ראובן ריבלין, נשיא המדינה
* יולי יואל אדלשטיין, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>47z0l2irws48inzdro1pnfic2uxwxpv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק אומנה לילדים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>320188</id>
    <revision>
      <id>3037807</id>
      <parentid>2996514</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T08:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3037800] תיקון מס' 8</comment>
      <origin>3037807</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="136381" sha1="qpu0c3eywnpou4gzzlxkb2irtvqkp7y" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2002355}} {{ח:תיבה|ס״ח תשע״ו, 586|חוק אומנה לילדים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323013.pdf}}, {{ח:תיבה|1180|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348531.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 332|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366910.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 534|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4165822.pdf}}, {{ח:תיבה|536|תיקון מס׳ 243 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4165879.pdf}}, {{ח:תיבה|1493|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 523|חוק למניעת הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6192697.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 256|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_11054686.pdf}}, {{ח:תיבה|830|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14184780.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרה, פרשנות ועקרונות יסוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: זכויות ילדים באומנה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: רישוי אומנה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: השמה וסיום אומנה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: תהליך ההשמה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: תכנית טיפול, איתור משפחת אומנה וליווי אישי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: סיום אומנה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: מעמד האומן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: גוף מפעיל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: פיקוח, בקרה וטיפול בתלונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: מנגנון בירור תלונות של ילדים במסגרות השמה חוץ־ביתית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: תיעוד מידע והנמקת החלטות בנוגע לילד שהושם באומנה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: אומנת חירום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרה, פרשנות ועקרונות יסוד}}

{{ח:סעיף|1|מטרת החוק}}
{{ח:ת}} חוק זה מטרתו לעגן את זכויותיהם של ילדים באומנה, ואת חובת המדינה להבטיח את טובתם ואת זכויותיהם, בהתאם לאמנה בדבר זכויות הילד, ומתוך הכרה בפגיעותם הייחודית ובזכותם להגנה ולעזרה מיוחדות, ובלי לגרוע מאחריות הוריהם, מחובתם ומזכותם להבטיח את טובת ילדיהם ואת זכויותיהם.

{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אומן“ – אדם שבידו רישיון אומנה, ושקיבל כדין ילד לטיפולו למטרת אומנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אומנה“ – מגורים של ילד במשפחה שאינה בית הוריו, לפי החלטה שקיבל הגורם המוסמך שלא לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|בחוק הנוער}}, לרבות בית משפט לענייני משפחה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף מפעיל“ – תאגיד שהמשרד התקשר עמו למתן שירותי אומנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ב)}} בפיקוח המשרד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגורם המוסמך“ – בית משפט, ועדת תכנון טיפול והערכה, ועדת אבחון, וכל גורם אחר המוסמך לפי דין להחליט על השמה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השמה“ – השמת ילד במשפחת אומנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת אבחון“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|בחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת ערר“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 36א|בסעיף 36א לחוק אימוץ ילדים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת תכנון טיפול והערכה“ – הוועדה כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון רגיל)|בתקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון רגיל), התשכ״ו–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק אימוץ ילדים“ – {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הביטוח הלאומי“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק זכויות החולה“ – {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|חוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנוער“ – {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)“ – {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הפרטיות“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שטרם מלאו לו 18 שנים;
{{ח:תתת|(2)}} מי שטרם מלאו לו 20 שנים והוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 252|בסעיף 252(ג1) לחוק הביטוח הלאומי}}, בתכנית לימודים בהיקף של 20 שעות לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} ילד עם מוגבלות, או מי שטרם מלאו לו 21 שנים והוא שוהה באומנה לאחר אשפוז או כתחליף לאשפוז או זקוק לטיפול תרופתי מיוחד או למעקב רפואי מיוחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ילד עם מוגבלות“ – מי שטרם מלאו לו 21 שנים והוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה על רישוי אומנה“ – מי שהשר מינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}} לאחראי למערך רישוי האומנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנחה אומנה“ – עובד סוציאלי שמינה מנהל גוף מפעיל ותפקידו העיקרי הוא לשמש מלווה אישי לילד לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}} או לתת חוות דעת לעניין כשירות של מבקשי בקשות לרישיון אומנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסגרת השמה חוץ־ביתית“ – חלופת בית בעבור ילד שנתקבלה החלטה כדין להשמתו במסגרת שנועדה לספק לו את כל צרכיו בכל שעות היממה, לרבות מעון משפחתי או פנימייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעון משפחתי“ – כמשמעותו בתע״ס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מפקח שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח הארצי על האומנה“ – מפקח שמינה השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}} לעמוד בראש מערך הפיקוח על יישום הוראות חוק זה ויעדיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משפחת אומנה“ – מסגרת משפחתית שילד מתגורר בה באומנה, למעט מעון משפחתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – משרד הרווחה והשירותים החברתיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}}“ – עובד סוציאלי שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)}}“ – עובד סוציאלי שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב ישראל“ – מי שמתגורר בישראל או ביישובים באזור כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 378|בסעיף 378(א) לחוק הביטוח הלאומי}}, ומתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא אזרח ישראלי;
{{ח:תתת|(2)}} ניתנו לו אשרת עולה, תעודת עולה, רישיון לישיבת קבע, או ששר הפנים או מי שהוא הסמיכו לכך מצא כי הוא זכאי לאשרת עולה, והתגורר בישראל או ביישובים כאמור שלוש שנים לפחות מתוך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה או 12 חודשים לפחות מתוך 18 החודשים שקדמו להגשת הבקשה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית טיפול“ – תכנית לטיפול בילד שקבע גורם מוסמך או גוף מפעיל ובהתאם להוראות התע״ס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תע״ס“ – הנחיות והוראות המנהל הכללי של המשרד (תקנון לעבודה סוציאלית – תע״ס), כתוקפן מזמן לזמן, העומדות לעיון הציבור במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות ובלשכות המחוזיות של המשרד, ומפורסמות {{ח:חיצוני|http://www.molsa.gov.il/CommunityInfo/Regulations/SocialRegulations/Pages/Open_Tass.aspx|באתר האינטרנט של המשרד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הרווחה והשירותים החברתיים.

{{ח:סעיף|3|זכויות הילד|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} זכותו הטבעית של ילד לגדול בבית הוריו, ואם הוצא ממנו – לחזור אליו, אלא במקרים שבהם טובת הילד מחייבת את גידולו מחוץ לבית הוריו, ובכפוף לכל דין.
{{ח:תת|(ב)}} ילד שנמצא באומנה או במסגרת השמה חוץ־ביתית אחרת או בתהליך השמה באומנה או במסגרת השמה חוץ־ביתית אחרת, זכאי לכל הזכויות שזכאי להן כל ילד בישראל; בלי לגרוע מהוראות כל דין, כל פעולה או החלטה בעניינו של ילד הנוגעת להשמתו לפי חוק זה, תיעשה תוך הבטחת כל זכויותיו.

{{ח:סעיף|4|טובת הילד}}
{{ח:תת|(א)}} בכל פעולה המתבצעת לגבי ילד לפי חוק זה או החלטה המתקבלת בעניינו תהיה טובת הילד שיקול מכריע; בהתנגשות בין טובתו של ילד מסוים שעניינו נדון ובין טובתם של ילדים אחרים יינתן משקל ראוי לטובתו של הילד שעניינו נדון.
{{ח:תת|(ב)}} בקביעת טובת הילד לפי חוק זה יישקלו מכלול האינטרסים, הצרכים והזכויות של הילד, ובין השאר השיקולים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} שלומו הגופני והנפשי;
{{ח:תתת|(2)}} גילו וכשריו המתפתחים;
{{ח:תתת|(3)}} רצונו, רגשותיו, דעותיו ועמדתו בעניין הנדון;
{{ח:תתת|(4)}} ממד הזמן בחיי הילד;
{{ח:תתת|(5)}} מין הילד, מאפייניו ותכונותיו וכן הרקע האתני, הדתי, התרבותי והלשוני שלו;
{{ח:תתת|(6)}} ההשפעה הצפויה של החלטה או פעולה לפי חוק זה על חייו בטווח הקצר ובטווח הארוך;
{{ח:תתת|(7)}} קשריו ויחסיו עם הוריו ועם אנשים משמעותיים אחרים בחייו, ושמירה על רציפות קשרים אלה;
{{ח:תתת|(8)}} עמדת הוריו או אפוטרופסו ואנשים משמעותיים אחרים בחייו בעניין הנדון;
{{ח:תתת|(9)}} יכולת הוריו וכל אדם או מסגרת אחרים הנוגעים לעניין לספק את צורכי הילד;
{{ח:תתת|(10)}} הידע המקצועי הנוגע לעניין הנדון;
{{ח:תתת|(11)}} כל שיקול אחר הנוגע לקביעת טובת הילד.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), החלטה של גורם מוסמך בעניינו של ילד לפי חוק זה, תהיה מנומקת ובכתב, ותתייחס ליישום עקרון טובת הילד לאור השיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|5|עקרונות במימוש זכויות ובמתן שירותים}}
{{ח:ת}} מימוש זכויות ומתן שירותים לילד לפי חוק זה ייעשו בהתאם לעקרונות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שמירה על כבוד הילד והגנה על פרטיותו;
{{ח:תת|(2)}} שמירה על שוויון בין ילד לילד בכפוף לצרכיו הייחודיים של כל ילד;
{{ח:תת|(3)}} הקפדה על יישום לוחות זמנים שנקבעו וצמצום עיכובים במתן שירותים, בקבלת החלטות או בביצוע פעולות בנוגע לילד.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: זכויות ילדים באומנה}}

{{ח:סעיף|6|זכויות באומנה ובבחירת משפחת אומנה}}
{{ח:תת|(א)}} ילד הנמצא בתהליך השמה באומנה או באומנה זכאי, בין השאר, לזכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} לשם הבטחת יכולתו לחיות במסגרת משפחתית חלופית לבית הוריו, המספקת לו את מכלול צרכיו, פועלת לשמירת טובתו ומיישמת את זכויותיו לפי חוק זה; בחירת משפחת האומנה בעבור הילד תיעשה מתוך חתירה למימוש זכויות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} משפחת אומנה ומנחה אומנה שמונה לילד יפעלו לקידום מיצוי זכויותיו של הילד על פי כל דין, בתחומי חייו השונים.

{{ח:סעיף|7|הזכות להתפתחות אישית}}
{{ח:ת}} זכותו של ילד לחיות בתנאים ובסביבה שיאפשרו לו, ככל האפשר, התפתחות אישית ואת מימוש יכולותיו והפוטנציאל שלו, לרבות התפתחות גופנית, נפשית, רגשית, שכלית וחברתית.

{{ח:סעיף|8|הזכות להגנה מפני ניצול, פגיעה, טיפול אכזרי וענישה}}
{{ח:ת}} זכותו של ילד להיות מוגן מפני כל צורה של ניצול ופגיעה, לרבות פגיעה פיזית, נפשית או מינית, הזנחה והתעללות, ומפני כל צורה של טיפול אכזרי, בלתי אנושי או משפיל, ושל ענישה גופנית, נפשית או משפילה.

{{ח:סעיף|9|הזכות לקשר עם הורים ובני משפחה}}
{{ח:ת}} זכותו של ילד לדעת מיהם הוריו, להכיר את הוריו ואת בני משפחתו, ולשמור על קשר אישי עמם.

{{ח:סעיף|10|הזכות ליציבות}}
{{ח:ת}} זכותו של ילד שייעשה מאמץ מרבי למניעת העברתו ממשפחת אומנה אחת לאחרת או למסגרת השמה חוץ־ביתית אחרת.

{{ח:סעיף|11|זכות הילד להשתתפות בכל עניין הנוגע לו}}
{{ח:תת|(א)}} זכותו של ילד להביע את רצונו, רגשותיו, דעותיו ועמדתו ולהישמע בחופשיות, בכל עניין הנוגע לו לפי חוק זה, לאחר שניתן לו מידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}}, והכול בהתחשב בגילו, בכשריו המתפתחים ובצרכיו המיוחדים.
{{ח:תת|(ב)}} זכותו של ילד שלרצונו, לרגשותיו, לדעותיו ולעמדה שגיבש בעניין הנדון יינתן משקל ראוי בהתחשב בגילו ובכשריו המתפתחים.
{{ח:תת|(ג)}} גורם מוסמך הדן בעניינו של ילד לפי חוק זה ישמע את הילד בהתאם להוראות סעיף זה; ואולם הגורם המוסמך רשאי שלא לשמוע את הילד, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, אם שוכנע כי תיגרם לילד פגיעה ממשית מהבאת הנושא לפניו, העולה על הפגיעה שתיגרם מאי־הבאתה.
{{ח:תת|(ד)}} נדרש גורם מוסמך להחליט בעניינו של ילד, רשאי העומד בראש הגורם המוסמך שלא להביא לפני מי מהצדדים או המוזמנים לדיון דברים שהביע הילד לגבי רצונו, רגשותיו, דעותיו ועמדתו, כפי שהביעם, כולם או חלקם, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, אם שוכנע כי הפגיעה שתיגרם לילד אם יובאו הדברים עולה על הפגיעה מאי־הבאתם.
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), זכותו של ילד להביע את רצונו, רגשותיו, דעותיו ועמדתו לפני גורם מוסמך גם באמצעות אפוטרופוס לדין או עורך דין, שמינה בית משפט.

{{ח:סעיף|12|הזכות לרציפות תרבותית ולזהות אישית ותרבותית}}
{{ח:תת|(א)}} זכותו של ילד כי בחירת משפחת האומנה שבה יושם תיעשה תוך חתירה לשמירת רציפות ויציבות של קשריו הרגשיים, חינוכו, הרקע האתני, הדתי, התרבותי והלשוני שלו ומאפייניו הייחודיים האחרים.
{{ח:תת|(ב)}} זכותו של ילד שתישמר זהותו האישית והתרבותית בהשמתו, ובכלל זה שמו, שפתו, דתו ותרבותו.

{{ח:סעיף|13|הזכות למידע}}
{{ח:תת|(א)}} זכותו של ילד לקבל, בעת ההשמה ובכל שלב של ההשמה והמגורים במשפחת אומנה, מידע על מצבו, צרכיו, הליכים שמתקיימים בעניינו, תכניות הנוגעות אליו, החלטות שהתקבלו לגביו, משפחת האומנה שבה הוא מושם, וכן על מנגנון בירור תלונות שהוא יכול לפנות אליו, על דרכים נוספות לבירור תלונות ועל זכויותיו לפי חוק זה, והכול בהתחשב ביכולתו להבין מידע זה.
{{ח:תת|(ב)}} מנחה אומנה שמונה לילד יהיה אחראי למסירת המידע לילד ויסביר לילד את המידע, בשפה המובנת לו ובהתחשב בגילו, בכשריו המתפתחים ובצרכיו המיוחדים.

{{ח:סעיף|14|הזכות לפרטיות}}
{{ח:ת}} זכותו של ילד כי פרטיותו וצנעת חייו יישמרו, לרבות בכל הנוגע למידע על אודותיו, בכפוף למגבלות הדרושות לשם שמירה על טובתו או על טובתם של ילדים אחרים הנמצאים במשפחת האומנה ובמידה הנדרשת לשם כך.

{{ח:סעיף|15|הזכות לחינוך|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} זכותו של ילד כי בבחירת משפחת האומנה המתאימה בעבורו יינתן משקל ראוי לאפשרות להגשים באותה משפחה את זכותו לחינוך על פי כל דין, לרבות במסגרת חינוכית המתאימה לצרכיו.
{{ח:תת|(ב)}} זכותו של ילד שלא להיות מופלה במימוש זכותו לחינוך לפי כל דין, בשל השמתו במשפחת אומנה או במסגרת השמה חוץ־ביתית אחרת, ובכלל זה לא להיות מופלה במוסד חינוך או ברשות מקומית בשל השמתו כאמור, לרבות בכל הנוגע לכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רישומו למוסד חינוך, קבלתו למוסד חינוך או הרחקתו ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} תכנית לימודים;
{{ח:תתת|(3)}} זכויות וחובות של התלמידים במוסד חינוך, לרבות כללי המשמעת במוסד והפעלתם.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף זה, ”מוסד חינוך“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}.

{{ח:סעיף|16|הזכות לפנאי}}
{{ח:ת}} זכותו של ילד לפנאי ולמנוחה, בין השאר וככל האפשר, באמצעות יצירת מגוון אפשרויות לילד להשתתף בפעילויות תרבות, ספורט ואמנות.

{{ח:סעיף|17|הזכות להגיש תלונה}}
{{ח:ת}} זכותו של ילד להגיש תלונה באופן חופשי בכל עניין הנוגע לו לפי חוק זה, בדרך התואמת את גילו, את כשריו המתפתחים ואת צרכיו המיוחדים, ותוך הגנה על פרטיותו.

{{ח:סעיף|18|זכויות ילד עם מוגבלות}}
{{ח:ת}} זכותו של ילד עם מוגבלות שנקבע כי טובתו מחייבת את השמתו באומנה, שמשפחת האומנה תספק לו את מכלול צרכיו ותדאג למימוש זכויותיו בהתחשב במוגבלותו ובהתאמות, אם יידרשו; השמה באומנה של ילד כאמור תיעשה תוך חתירה לבחירת משפחת אומנה שתאפשר לו נגישות לשירותים התואמים את מוגבלותו, והכול ברוח עקרונות {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}.

{{ח:סעיף|19|זכות לשירותים ולהטבות|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} ילד במשפחת אומנה או במסגרת השמה חוץ־ביתית אחרת זכאי לכל הזכויות, השירותים וההטבות שזכאי להם ילד שהוא תושב הרשות המקומית שבה מתגוררת משפחת האומנה או נמצאת מסגרת ההשמה החוץ־ביתית האחרת, שבה הושם, לרבות בכל הנוגע לשיוכו למוסדות חינוכיים ברשות המקומית האמורה ולפעילויות העשרה, פנאי ונופש בה ולשירותי בריאות, והכול בלי לגרוע מזכותו כאמור כלפי הרשות המקומית שבה מתגוררים הוריו בעת שהוא שוהה אצלם.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: רישוי אומנה}}

{{ח:סעיף|20|איתור אומנים והכשרתם}}
{{ח:ת}} המשרד או מי מטעמו יפעל לאיתור, לגיוס, לבדיקה ולהכשרה של אומנים.

{{ח:סעיף|21|ממונה על רישוי אומנה}}
{{ח:ת}} השר ימנה, מבין עובדי משרדו, עובד שיהיה אחראי למערך רישוי האומנה ועל כל עניין אחר לפי חוק זה כפי שיורה השר.

{{ח:סעיף|22|מאגר המידע|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לשם מילוי תפקידו של הממונה על רישוי אומנה ופיקוח על הוראות חוק זה יקים השר מאגר מידע שיכלול מידע בדבר בקשות למתן רישיון אומנה והחלטות בהן, הגוף המפעיל ומנחה האומנה שטיפל בכל בקשה, ולגבי מי שקיבל רישיון אומנה – רישיון האומנה שניתן, סוגו, תנאיו ותוקפו.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה על רישוי אומנה ייתן הרשאה למפקח שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}} לעיין במאגר המידע לשם מילוי תפקידו ובמידה הנדרשת לשם כך.
{{ח:תת|(ג)}} המערכת הטכנולוגית שתשמש את מאגר המידע תעוצב בדרך שתמזער את הסיכון לפגיעה באנשים שמידע לגביהם נמצא במאגר, בשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות ובהתייעצות עם ראש הרשות להגנת הפרטיות; בסעיף קטן זה, ”ראש הרשות להגנת הפרטיות“ – ראש הרשות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}}.
{{ח:תת|(ד)}} השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ניהול מאגר המידע ואבטחת המידע.

{{ח:סעיף|23|בקשה לשמש אומן}}
{{ח:תת|(א)}} אדם המעוניין לשמש אומן ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – המבקש), יגיש לממונה על רישוי אומנה בקשה לקבלת רישיון אומנה לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין בקשות לרישיון אומנה ולחידושו, לרבות הפרטים שייכללו והמסמכים והאישורים שיצורפו אליהן, וכן הוראות לעניין שינוי רישיון אומנה או ביטולו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אומנה לילדים (בקשה לרישיון)|תקנות אומנה לילדים (בקשה לרישיון), התשע״ט–2019}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} היה למבקש בן זוג המתגורר עמו, לא תידון בקשתו אלא אם כן הוגשה הבקשה גם על ידי בן זוגו.

{{ח:סעיף|24|תנאים לקבלת רישיון אומנה|תיקון: תשפ״ה, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} רישיון אומנה יינתן למבקש שהתקבלה בעניינו חוות דעת בדבר הערכת כשירות המעידה על התאמתו לתפקיד, ולאחר שעבר הכנה והכשרה, ובלבד שמתקיימים בו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} מלאו לו 25 שנים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא יודע קרוא וכתוב ובעל השכלה של 10 שנות לימוד לפחות;
{{ח:תתת|(4)}} אין לו, או לכל אדם המתגורר עמו, לקות, מגבלה או מחלה שיש בהן כדי לפגוע ביכולתו לשמש אומן או לפגוע בילד בצורה כלשהי;
{{ח:תתת|(5)}} הוא וכל אדם המתגורר עמו אינם מכורים לסמים או לאלכוהול;
{{ח:תתת|(6)}} הוא בעל הכנסה קבועה, ואם מדובר בבני זוג – אחד מהם לפחות בעל הכנסה כאמור;
{{ח:תתת|(7)}} יש בביתו מקום הולם שיש בו כדי לאפשר את התפתחותו התקינה של ילד ואת מימוש זכויותיו לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(8)}} ילדו לא הוכרז קטין נזקק כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק הנוער}} או שבמועד הגשת בקשתו לרישיון אומנה חלפו שבע שנים לפחות מתום הכרזה כאמור;
{{ח:תתת|(9)}} אין לו אפוטרופוס.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (א), לא יינתן רישיון אומנה למבקש שהוא או כל אדם המתגורר עמו הורשעו בעבירת מין או אלימות נגד קטין או בעבירה אחרת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הם ראויים לדעת הממונה על רישוי אומנה לקבל רישיון אומנה, או שתלויים ועומדים נגדם הליכים בשל חשד לביצוע עבירה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (א), לא יינתן רישיון אומנה למבקש שיש לו בן זוג המתגורר עמו, אלא אם כן מתקיימים גם בבן הזוג התנאים למתן רישיון אומנה, ורישיון אומנה יינתן לשני בני הזוג, וחבותם לפי חוק זה תהיה יחד ולחוד.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה על רישוי אומנה רשאי לסרב לתת רישיון אומנה, מנימוקים שימסור למבקש ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אף אם מתקיימים בו התנאים המפורטים בסעיף קטן (א), אם מצא כי מתקיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש אומן.
{{ח:תת|(ג)}} המערכת הטכנולוגית שתשמש את מאגר המידע תעוצב בדרך שתמזער את הסיכון לפגיעה באנשים שמידע לגביהם נמצא במאגר, בשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות ובהתייעצות עם הרשם כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות}}.

{{ח:סעיף|25|רישיון אומנה חריג}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), התקיימו נסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הילד המצדיקות מתן רישיון אומנה למבקש שלא מתקיים בו תנאי מהתנאים לקבלת רישיון אומנה {{ח:פנימי|סעיף 24|שבסעיף 24}}, או שלא התקיימה לגביו הוראה אחרת מהוראות חוק זה, רשאי הממונה על רישוי אומנה, בהמלצת המפקח הארצי על האומנה, לתת למבקש רישיון אומנה חריג, ורשאי הוא לקבוע בו תנאים, לרבות לעניין תוקפו.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשה לרישיון אומנה חריג כאמור בסעיף קטן (א) תצורף חוות דעת לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}} של מנחה אומנה בדבר התאמתו של המבקש לשמש אומן לילד מסוים בהתחשב בנסיבות המיוחדות.
{{ח:תת|(ג)}} לא יינתן רישיון אומנה חריג למבקש שלא מתקיים בו תנאי מהתנאים {{ח:פנימי|סעיף 24|שבסעיף קטן (א)(1), (4), (5), (6), (8) ו־(9) שבסעיף 24}}, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) של הסעיף האמור}} יחולו גם לעניין רישיון אומנה חריג; ואולם בנסיבות מיוחדות רשאי הממונה על רישוי אומנה, באישור המפקח הארצי על האומנה ובהסכמת ראש רשות האוכלוסין וההגירה או מי שהוא הסמיכו לכך, לתת למבקש רישיון אומנה חריג לפי סעיף זה, אף אם לא התקיים בו התנאי {{ח:פנימי|סעיף 24|שבסעיף 24(א)(1)}}.

{{ח:סעיף|26|הערכת כשירות לשמש אומן}}
{{ח:תת|(א)}} מנחה אומנה יעריך את כשירותו של המבקש לשמש אומן.
{{ח:תת|(ב)}} מנחה אומנה ייתן חוות דעת בכתב, על פי ממצאי הערכת הכשירות, שבה יקבע את התאמת המבקש לשמש אומן, בכלל או לילד מסוים, ואת סוג האומנה שבה הוא מתאים לשמש אומן.
{{ח:תת|(ג)}} חוות הדעת תועבר למפקח לשם בדיקתה ומתן המלצה לממונה על רישוי אומנה בדבר מתן הרישיון.
{{ח:תת|(ד)}} המלצת המפקח תועבר לממונה על רישוי אומנה, והוא יחליט בדבר מתן רישיון האומנה, תנאיו ותוקפו ויודיע על החלטתו למבקש בתוך 30 ימים מיום שקיבל את המלצת המפקח.

{{ח:סעיף|27|הודעה על שינוי}}
{{ח:תת|(א)}} מי שבידו רישיון אומנה יודיע לממונה על רישוי אומנה על כל שינוי שחל בנסיבות חייו או על כל פרט אחר שיש בו כדי להשפיע על רישיון האומנה שניתן לו, לרבות פרטים המהווים תנאי לקבלת רישיון או לחידושו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יבדוק הממונה על רישוי האומנה את המידע ואת הצורך לערוך עיון מחודש ברישיון, בהתאם לחוות דעתו של מנחה האומנה.

{{ח:סעיף|28|תוקף רישיון אומנה, בקשה לחידושו ורישיון אומנה זמני}}
{{ח:תת|(א)}} רישיון אומנה תקף לשלוש שנים, אלא אם כן נקבע בו פרק זמן קצר יותר.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה על רישוי אומנה יפנה למי שבידו רישיון אומנה שישה חודשים לפחות לפני תום תקופת רישיון האומנה, לבירור רצונו בחידוש רישיון האומנה; מי שבידו רישיון אומנה המעוניין בכך יגיש בקשה לחידוש הרישיון לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תוקפו; לבקשה תצורף חוות דעת של מנחה אומנה לעניין קיום התנאים לחידוש רישיון האומנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא הסתיימו הליכי חידוש רישיון האומנה לפני תום תקופת הרישיון, ומנחה האומנה תמך בחוות דעתו בחידוש הרישיון כאמור, יינתן למבקש חידוש הרישיון רישיון אומנה זמני שתוקפו לא יעלה על שישה חודשים.

{{ח:סעיף|29|תנאים לחידוש רישיון אומנה}}
{{ח:ת}} הוגשה בקשה לחידוש רישיון אומנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28(ב)}}, יחודש רישיון האומנה בדרך שבה ניתן, בהתאם להמלצה בחוות דעת של מנחה האומנה, אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} לא התקיימו נסיבות שהיו שוללות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}, מתן רישיון אומנה במועד חידושו; ואולם המפקח הארצי על האומנה רשאי לחדש את רישיון האומנה של מי שבידם רישיון אומנה והם בני זוג ובאחד מהם לא מתקיים התנאי {{ח:פנימי|סעיף 24|שבסעיף 24(א)(9)}}, אם סבר כי הדבר עולה בקנה אחד עם טובת הילד;
{{ח:תת|(2)}} אם הושם אצל המבקש ילד, התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הוכח כי המבקש פועל דרך קבע להבטיח את שלום הילד שהושם אצלו, את רווחתו ואת התפתחותו;
{{ח:תתת|(ב)}} המבקש הביע את רצונו להמשיך ולשמש אומן לילד שהושם אצלו ונתן את התחייבותו לכך;
{{ח:תתת|(ג)}} מנחה האומנה שמונה לילד שמע את הילד שהושם אצל האומן, לעניין השמתו במשפחת האומנה;
{{ח:תת|(3)}} המבקש עמד בהכשרות ובהדרכות שנקבעו לו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47(ג)}};
{{ח:תת|(4)}} המבקש שיתף פעולה עם המשרד והגוף המפעיל או עם מי מטעמם בכל תקופת הרישיון.

{{ח:סעיף|30|ביטול רישיון אומנה, התלייתו או סיוגו}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה על רישוי האומנה רשאי, לאחר שנתן למי שבידו רישיון אומנה הזדמנות להשמיע את טענותיו ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), לבטל את הרישיון או להתלותו, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן הרישיון או לחידושו;
{{ח:תתת|(3)}} הופרו תנאי מתנאי הרישיון או הוראה מההוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), נודע לממונה על רישוי האומנה מידע שיש בו כדי להשפיע על מתן רישיון אומנה, רשאי הוא, משיקולים של שמירה על טובת הילד ולאחר שנתן למי שבידו רישיון האומנה הזדמנות להשמיע את טענותיו, לסייג את רישיון האומנה או להתנותו בתנאים, לרבות בדרישה להערכת כשירות מחודשת על ידי מנחה אומנה; החלטה בעניין תינתן בתוך 30 ימים מיום שמידע כאמור נודע לממונה על רישוי האומנה.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל סמכות אחרת לפי חוק זה, לרבות סמכות להוצאת ילד בדחיפות ממשפחת האומנה.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: השמה וסיום אומנה}}
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: תהליך ההשמה}}

{{ח:סעיף|31|תהליך ההשמה}}
{{ח:תת|(א)}} השמת ילד תיעשה בהחלטה של הגורם המוסמך; החלטה כאמור של גורם מוסמך שאינו בית משפט או ועדת אבחון טעונה אישור של בית משפט או את הסכמת הורי הילד.
{{ח:תת|(ב)}} תהליך ההשמה יימשך כל עוד הילד הוא בגדר ילד כהגדרתו בחוק זה ונמצא במשפחת אומנה, וטרם ניתן לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} החלטת הגורם המוסמך על החזרתו לבית הוריו;
{{ח:תתת|(2)}} החלטת הגורם המוסמך על העברתו למסגרת השמה חוץ־ביתית אחרת שאינה אומנה;
{{ח:תתת|(3)}} צו לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים}}.
{{ח:תת|(ג)}} בית משפט או ועדת תכנון טיפול והערכה ישקלו את האפשרות להמליץ על פתיחה בהליכי אימוץ לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים}}, אם לאחר שקילת זכותו של ילד לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)}} לגדול בבית הוריו או לחזור אליו, נראה כי לא ניתן להחזירו לביתו למרות מאמצים סבירים שנעשו לשם כך.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הסכמת הורי ילד להשמתו, אם ניתנה, תינתן בכתב.
{{ח:תתת|(2)}} ניתנה הסכמת הורי ילד להשמתו והודיעו ההורים בכתב על חזרה מהסכמתם, תעמוד השמתו של הילד בתוקפה למשך 30 ימים לכל המאוחר ממועד ההודעה, ועניינו של הילד יובא להחלטת הגורם המוסמך בתוך התקופה האמורה.

{{ח:סעיף|32|התאמת משפחת אומנה לילד}}
{{ח:ת}} בחירת משפחת אומנה בעבור ילד תיעשה תוך חתירה למציאת מסגרת האומנה המתאימה ביותר לצרכיו המיוחדים, ותוך שמירה על זכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} ועל העקרונות שלהלן, ובלבד שהדבר עולה בקנה אחד עם טובתו:
{{ח:תת|(1)}} ההשמה תהיה ככל האפשר בקרב קרובי משפחתו של הילד;
{{ח:תת|(2)}} אם מתקיים צורך בהשמה של ילד ושל אחיו, תיבחר ככל האפשר משפחת אומנה שתוכל לקלוט את כל האחים יחדיו, ותמנע את הצורך בהפרדתם;
{{ח:תת|(3)}} מקום מגורי משפחת האומנה יהיה ככל האפשר בקרבת הורי הילד או בני משפחה שיש לו עמם קשרים משמעותיים;
{{ח:תת|(4)}} במשפחת האומנה יתגוררו בו־זמנית לכל היותר חמישה ילדים באומנה.

{{ח:סעיף|33|מעמד ההורים, השתתפות וקבלת מידע}}
{{ח:תת|(א)}} אחריותו, חובתו וזכותו של הורה שילדו הושם באומנה, לקיים קשר אישי עמו, בכפוף לתכנית הטיפול שנקבעה לילד ולהחלטת בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} כל פעולה או החלטה בנוגע להשמת ילד ובנוגע לילד באומנה ייעשו מתוך הכרה באחריותם, בחובותיהם ובזכויותיהם של ההורים כלפי ילדם ובשותפות עמם, ככל האפשר; להוריו של הילד זכות להביע את דעתם בתהליכי תכנון טיפול והחלטה לגבי ילדם, ויינתן משקל ראוי לדעתם.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} להוריו של ילד שהושם באומנה הזכות לקבל מידע לגבי ילדם בנוגע לכל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תהליכי תכנון הטיפול וההחלטה הנוגעים להשמת ילדם באומנה, ובכלל זה השיקולים שביסודם וזכויותיהם הנוגעות להליכים אלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} פרטים על אודות משפחת האומנה שבה הושם ילדם;
{{ח:תתתת|(ג)}} מצבו של ילדם באומנה, ובכלל זה מידע הנוגע למצבו הנפשי והגופני, הישגיו בלימודים, תפקודו, התנהגותו והתפתחותו;
{{ח:תתתת|(ד)}} מידע בכתב כאמור בסעיף קטן (ה)(1)(ג) עד (ה);
{{ח:תתתת|(ה)}} סיום אומנה או שינוי מהותי בה.
{{ח:תתת|(2)}} מידע כאמור בפסקה (1) יימסר להורים בשפתם ובצורה המובנת להם, על ידי הגורם המוסמך או מנחה אומנה שמונה לילד, לפי העניין.
{{ח:תתת|(3)}} לא יועבר מידע כאמור בסעיף קטן זה להורים אם יש חשש ממשי שמסירת המידע עלולה לגרום לילד פגיעה נפשית, רגשית או גופנית, או אם נקבע סייג להעברת המידע בהוראות כל דין או בהחלטת בית משפט, לרבות לעניין אומנה חסויה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34}}.
{{ח:תת|(ד)}} השמת ילד תיעשה תוך חתירה, ככל האפשר, להשגת ההסכמה של הוריו בתוך זמן סביר להוצאתו מהבית, להשמתו במשפחת האומנה ולתכנית הטיפול שהוכנה בעבורו.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} התקבלה החלטת גורם מוסמך על השמת ילד במשפחת אומנה, בהסכמת הוריו, ייערך, ככל האפשר ובתוך זמן סביר, הסכם בין ההורים למחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגוררים ההורים, ובו יפורטו, בין השאר, כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עיקרי תכנית הטיפול;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכמת ההורים למסירת מידע על אודות הילד שנדרש לשם הטיפול בילד, למשפחת האומנה, לגוף המפעיל, למנחה אומנה ולמפקח;
{{ח:תתתת|(ג)}} מידע בדבר האחריות, החובות והסמכויות של משפחת האומנה, הגוף המפעיל, מנחה אומנה ומפקח הנוגעות לילד;
{{ח:תתתת|(ד)}} הגבלות שחלות לפי הוראות בית המשפט על סמכויות ההורים בעת שהילד שוהה אצלם;
{{ח:תתתת|(ה)}} פירוט החובות והזכויות של ההורים כלפי המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה הם מתגוררים וכלפי הגוף המפעיל, ובכלל זה לעניין התשלומים בעבור שהותו של הילד במשפחת האומנה והטיפול בו;
{{ח:תתתת|(ו)}} התאמות הנדרשות לצרכים המיוחדים של הילד, שיוסכמו בין הצדדים להסכם.
{{ח:תתת|(2)}} הוארכה בהסכמת ההורים תקופת ההשמה לפי תכנית טיפול, יוארך תוקף ההסכם; חלו שינויים מהותיים במשפחת האומנה או בתכנית הטיפול, יותאם ההסכם לשינויים האמורים בחתימת הצדדים להסכם.
{{ח:תתת|(3)}} ההסכם ייערך, ככל האפשר, גם אם ההחלטה על השמת הילד היתה באישור בית המשפט או ועדת אבחון ובלא הסכמת הוריו.
{{ח:תתת|(4)}} עותק מההסכם, ובכלל זה הארכותיו והתאמות בו, יימסר להורים.

{{ח:סעיף|34|אומנה חסויה}}
{{ח:תת|(א)}} אומנה חסויה היא אומנה שפרטים מזהים הנוגעים למקום המגורים או לעניינים אחרים הקשורים לה חסויים מפני הורי הילד המושם בה או מפני גורמים אחרים, לפי קביעת גורם כאמור בסעיף קטן (ב), בשל סכנה הנשקפת לילד או למשפחת האומנה מחשיפת פרטים מזהים או בשל טעמים מיוחדים שיירשמו ובשים לב להשלכות קביעת חסיון האומנה על הקשר שבין ההורים לילדם ועל הסיכויים לחזרת הילד לבית הוריו.
{{ח:תת|(ב)}} קביעת חסיון משפחת האומנה והאנשים שמפניהם תהיה חסויה תיעשה על ידי בית משפט או ועדת אבחון, או בהסכמת הורי הילד.
{{ח:תת|(ג)}} על השמה באומנה חסויה יחולו הוראות חוק זה, בשינויים המחויבים מתוקף היותה חסויה ולפי הוראות בית המשפט.
{{ח:תת|(ד)}} גורם המפעיל סמכות לפי חוק זה ומשפחת האומנה ייתנו את דעתם להיות ההשמה חסויה בפעולותיהם ובהחלטותיהם, וינקטו את כל הפעולות הנדרשות לשם שמירת חסיון האומנה, לרבות יידוע גורמים נוספים על החיסיון, אם הדבר נדרש.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(ד) ו־(ה)}} לא יחולו על אומנה חסויה, אם לדעת מנחה האומנה שמונה לילד יש חשש שהפעולות שיש לנקוט לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|הסעיף האמור}} עלולות לפגוע בחסיונה של משפחת האומנה.

{{ח:סעיף|35|הורה שנשללה או הוגבלה אפוטרופסותו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיפים 31}} {{ח:פנימי|סעיף 33|ו־33}} לא יחולו לגבי הורה שאפוטרופסותו נשללה, ולגבי הורה שאפוטרופסותו הוגבלה – יחולו לגביו בהתאם למידה שבה הוגבלה אפוטרופסותו, והכול אם לא נקבע אחרת בתכנית טיפול או בהחלטת בית משפט.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: תכנית טיפול, איתור משפחת אומנה וליווי אישי}}

{{ח:סעיף|36|תכנית טיפול}}
{{ח:תת|(א)}} קבע גורם מוסמך כי ילד יושם במשפחת אומנה, יכין בעבורו גורם מוסמך תכנית טיפול כללית ובה פירוט בכתב לגבי כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מטרות תכנית הטיפול;
{{ח:תתת|(2)}} סוג האומנה המתאימה לילד ומאפייניה, לרבות הצורך באומנה חסויה;
{{ח:תתת|(3)}} הצורך לשקול מתן חינוך מיוחד לילד או התאמות מיוחדות לילד עם מוגבלות;
{{ח:תתת|(4)}} משכה הצפוי של האומנה;
{{ח:תתת|(5)}} מאפייני הקשר של הילד עם הוריו ומשפחתו, דרכיו ותדירותו, לרבות האמצעים שיש לנקוט כדי לסייע להורים ביצירת תנאים שיאפשרו את שמירת הקשר הרציף עם ילדם ואת חזרת הילד לביתם, והכול בהתאם למטרות תכניות הטיפול;
{{ח:תתת|(6)}} אופן ההכנה והליווי של הילד והוריו לקראת ההשמה במשפחת האומנה, לרבות דרכים לביצועם;
{{ח:תתת|(7)}} הצורך לשקול מינוי אפוטרופוס לילד במקום ההורה או נוסף עליו, או בשלילה או הגבלה של אפוטרופסות;
{{ח:תתת|(8)}} קביעת הגורמים האחראים לביצוע כל אחת מהפעולות שיש לבצע כחלק מתכניות הטיפול בילד ובהוריו ודרכי התיאום ביניהם;
{{ח:תתת|(9)}} מועדים לביצוע מעקב תקופתי.
{{ח:תת|(ב)}} בקביעת תכנית טיפול יובאו בחשבון מצבו הסוציאלי, החינוכי, הרפואי, הפסיכולוגי, ההתפתחותי־תפקודי והקוגניטיבי של הילד ולעניין סעיף קטן (א)(5) – גם של הוריו, וכן רצון הילד בנוגע לתכנית הטיפול בעניינו בתחומים השונים, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בתוך שלושה חודשים מיום הגעת הילד למשפחת האומנה, על מנחה האומנה שמונה לילד לבצע הערכה ראשונית של מצב הילד, יכולותיו וצרכיו המיוחדים ולקבוע תכנית טיפול מפורטת לילד, בהתבסס על עיקרי תכנית הטיפול הכללית.
{{ח:תתת|(2)}} תכנית הטיפול המפורטת תכלול את השירותים והפעולות שיש לנקוט בנוגע לילד או לתת לו, בין השאר בשים לב לשינויים בצרכיו, ולהיכרות של משפחת האומנה עם הילד.
{{ח:תתת|(3)}} תכנית טיפול מפורטת, לרבות פירוט דרכי יישומה כאמור בפסקה (2), תימסר על ידי הגוף המפעיל למפקח ולמנהל המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגוררים הורי הילד לא יאוחר משישה חודשים מיום הגעת הילד למשפחת האומנה.
{{ח:תתת|(4)}} הגוף המפעיל יבדוק את תכנית הטיפול המפורטת, ידון בה ויבחן עדכונים הנדרשים בה אחת לשנה לפחות ממועד ההשמה במשפחת האומנה, ולגבי ילד שטרם מלאו לו שש שנים – אחת לשישה חודשים לפחות, וכן במצבי משבר; הגוף המפעיל ימסור במסגרת המעקב כאמור דיווחים לגורם המוסמך על ביצוע תכנית הטיפול והצעות לעדכונים בה.

{{ח:סעיף|37|איתור משפחת אומנה מתאימה מקרב בעלי רישיון אומנה}}
{{ח:תת|(א)}} עם העברת תכנית טיפול כללית לגוף המפעיל ימנה מנהל הגוף המפעיל מנחה אומנה לילד ויעביר למחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגוררים הורי הילד הודעה על מינוי מנחה האומנה, זהותו ופרטי ההתקשרות עמו.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הגוף המפעיל יגיש למפקח את המלצתו לעניין משפחות האומנה המתאימות ביותר לצרכיו המיוחדים של הילד, בהתחשב במכלול התנאים והזכויות הקבועים בחוק זה, שהביעו את נכונותן לשמש משפחת אומנה לילד.
{{ח:תת|(ג)}} לאחר קבלת ההמלצה של הגוף המפעיל, יחליט מפקח על משפחת האומנה שבה יושם הילד, והגוף המפעיל יפעל לביצוע ההשמה.

{{ח:סעיף|38|עדיפות להשמה באומנת קרובים}}
{{ח:תת|(א)}} קבע הגורם המוסמך כי טובתו של הילד מחייבת את השמתו במשפחת אומנה לפי חוק זה, יש לנקוט מאמצים ככל האפשר לאיתור קרובי משפחה בגירים שבאפשרותם לשמש אומנים בעבורו; לעניין זה, ”קרוב משפחה“ – אח, אחות, סב, סבתא, דוד או דודה.
{{ח:תת|(ב)}} נמצא קרוב משפחה כאמור בסעיף קטן (א) שמבקש לגדל את הילד בביתו, ומתאים לשמש אומן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיפים 23 עד 26}}, בשינויים האמורים בסעיף קטן (ג), והגורם המוסמך קבע כי אומנה כאמור היא לטובת הילד, ישמש קרוב המשפחה אומן לילד, ומשפחתו משפחת אומנה (בחוק זה – אומנת קרובים).
{{ח:תת|(ג)}} על קרוב המשפחה ועל אומנת הקרובים יחולו כל ההוראות החלות על אומן ועל משפחת אומנה לפי חוק זה, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} המפקח הארצי על האומנה רשאי לאשר השמת ילד באומנת קרובים, אף אם מספר הילדים שיהיו באומנה אצל האומן לאחר ההשמה יעלה על חמישה;
{{ח:תתת|(2)}} הממונה על רישוי אומנה רשאי, לפי המלצת המפקח הארצי על האומנה, לאשר השמת ילד באומנת קרובים גם אם לא התקיימו התנאים {{ח:פנימי|סעיף 24|שבסעיף 24(א)(2), (3), (6) ו־(7)}};
{{ח:תתת|(3)}} הממונה על רישוי אומנה רשאי, לפי המלצת מפקח ועל פי חוות דעת של מנחה אומנה לתת רישיון אומנה זמני, שתוקפו לא יעלה על שישה חודשים, לקרוב משפחה של ילד המתגורר אצלו והגיש בקשה לרישיון אומנה, ובלבד שמתקיימים בו התנאים {{ח:פנימי|סעיף 24|שבסעיף 24(א)(4) ו־(5)}}, לא מתקיים בו התנאי {{ח:פנימי|סעיף 24|שבסעיף 24(ב)}}, וילדו לא הוכרז קטין נזקק כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק הנוער}}, או שבמועד הגשת בקשתו למתן רישיון אומנה חלפו שלוש שנים לפחות מתום הכרזה כאמור.

{{ח:סעיף|39|מנחה אומנה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנחה האומנה שמונה לילד ישמש המלווה האישי של הילד ואיש הקשר הקבוע שלו בתקופת השמתו באומנה, לרבות בעת מעבר בין משפחות אומנה; ככל האפשר יתקיים רצף טיפולי בליווי האישי.
{{ח:תת|(ב)}} מנחה אומנה שמונה לילד –
{{ח:תתת|(1)}} ייפגש עם הילד סמוך ככל האפשר למועד מינויו, יסביר לו את תפקידיו כמנחה אומנה ויידע אותו בדבר הדרכים שבהן יוכל הילד ליצור עמו קשר, וכן מיהם הגורמים הנוספים שאליהם יוכל הילד לפנות אם מתעוררת בעיה בהשמתו או במהלכה, לרבות זכותו להתלונן בכל עת ודרכי הגשת תלונה; המידע כאמור יימסר לילד בעל פה ובכתב, בשפה ובאופן המובנים לו, ובדרך המתאימה לגילו, לכשריו המתפתחים ולצרכיו המיוחדים;
{{ח:תתת|(2)}} יקיים קשר אישי ורציף עם הילד ויעקוב אחר מצבו בכל תקופת השמתו באומנה, ובין השאר, יקיים מפגשים אישיים עם הילד בהתאם לתכנית הטיפול של הילד ולמצבו, אחת לחודש לפחות; מנחה האומנה יתעד את תוכן המפגשים בכתב;
{{ח:תתת|(3)}} יהיה אחראי ליישום תכנית הטיפול של הילד, ישמע את הילד בכל שלב של החלטה לעניין תכנית הטיפול או לשם הליך הערכת כשירות או חוות דעת לעניין האומן ויכין דיווח במסגרת המעקב התקופתי בעניינו של הילד;
{{ח:תתת|(4)}} יקיים קשר עם המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגוררים הורי הילד, לרבות עם העובד הסוציאלי המטפל בהוריו של הילד, בין השאר לשם הבטחת הקשר בין הילד להוריו, וכן יקיים קשר עם עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}} או עם עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)}} שטיפל בעניינו של הילד;
{{ח:תתת|(5)}} ילווה את משפחת האומנה וידריך אותה;
{{ח:תתת|(6)}} יקיים קשר עם מוסד החינוך שבו לומד הילד, עם גורמי חינוך נוספים, גורמי בריאות וגורמי רווחה ועם כל גורם אחר הנוגע בדבר;
{{ח:תתת|(7)}} ידווח לממונה על רישוי אומנה על כל שינוי שנודע לו עליו, שיש בו כדי להשפיע על רישיון האומנה שניתן לאומן של הילד;
{{ח:תתת|(8)}} ידווח על אירועים משמעותיים הנוגעים לילד, בהתאם להנחיות ולנהלים שנקבעו לעניין זה;
{{ח:תתת|(9)}} יקיים קשר עם המוסד לביטוח לאומי לעניין זכויות המגיעות לילד או בעדו ולעניין התקיימות התנאים לקבלתן.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} מנחה אומנה שמונה לילד רשאי לקבל מכל אדם הנוגע בדבר מידע הנוגע לאותו ילד, במידה שהמידע נדרש לשם מילוי תפקידו.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בכל דין, הושם ילד באומנה לפי צו בית משפט לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 3|סעיף 3(4) לחוק הנוער}}, או לפי החלטת גורם מוסמך בהסכמת הוריו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33(ה)}}, ימסור כל אדם העוסק בתחומי בריאות, חינוך או רווחה, למנחה האומנה שמונה לילד, לפי דרישתו, מידע הנוגע לילד הנדרש לו לשם מילוי תפקידו.
{{ח:תת|(ד)}} נודע למנחה האומנה כי הילד מעוניין לסיים את השמתו במשפחת האומנה שבה הושם או סבר כי יש מקום לבחון מחדש את תכנית הטיפול של הילד נוסף על הבחינה הנעשית במעקב התקופתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36}}, יודיע על כך בהקדם האפשרי למפקח הארצי על האומנה ולמחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגוררים הורי הילד כדי להביא את העניין לפני הגורם המוסמך.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: סיום אומנה}}

{{ח:סעיף|40|סיום אומנה לבקשת משפחת האומנה}}
{{ח:ת}} אומן המעוניין לסיים אומנה לילד שהושם אצלו ימסור למנחה האומנה שמונה לילד הודעה בכתב על רצונו בכך ועל הנימוקים לכך, בהקדם האפשרי ולפחות שלושה חודשים לפני סיום האומנה; מנחה האומנה יידע את המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגוררים הורי הילד, שתחויב להודיע להוריו כאמור, ועניינו של הילד יובא לדיון לפני הגורם המוסמך.

{{ח:סעיף|41|הוצאת ילד בדחיפות ממשפחת האומנה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} התקיימו נסיבות המחייבות את הוצאת הילד בדחיפות ממשפחת האומנה, יביא מנהל הגוף המפעיל את העניין לפני מפקח ויידע את המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגוררים הורי הילד, שתחויב להודיע להורי הילד בתוך זמן סביר, ואם הילד הוצא בצו מבית הוריו – גם את העובד הסוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}} או העובד הסוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)}}, לפי העניין, ויפעל, בשיתוף עם מנחה האומנה שמונה לילד והמחלקה לשירותים חברתיים כאמור, למציאת מסגרת השמה חוץ־ביתית זמנית או קבועה לילד, ההולמת ככל האפשר את תכנית הטיפול בעניינו; המחלקה לשירותים חברתיים תדאג להביא את עניינו של הילד לפני הגורם המוסמך בלא דיחוי.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות בידי עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}} הפועל לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 11|סעיף 11 לחוק הנוער}}, בידי עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)}} הפועל לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)#סעיף 16|סעיף 16 לחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)}} או בידי עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק האימוץ}} הפועל לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 12|סעיף 12(ג) לחוק אימוץ ילדים}}.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: מעמד האומן}}

{{ח:סעיף|42|אחריות האומן}}
{{ח:תת|(א)}} לאומן תהיה אחריות לטפל בילד, להשגיח עליו ולדאוג לצרכיו ולהתפתחותו, בדרך שהורה מסור היה נוהג בנסיבות העניין, בהתאם להוראות חוק זה ולהסכם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}}, ובהתאם לתכנית הטיפול של הילד.
{{ח:תת|(ב)}} בכל עניין ינהג האומן לטובת הילד.
{{ח:תת|(ג)}} אומן לילד לא ימסור את הילד לאחר באופן שיש בו משום התנערות מאחריותו או מחובותיו כלפי הילד; לעניין זה לא יראו מסירת ילד לאחר באישור מנחה אומנה שמונה לילד כהפרת סעיף זה.

{{ח:סעיף|43|סמכויות האומן|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בכל עניין הקשור בחיי היום־יום של הילד, ובכלל זה בעניינים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, תהיה לאומן סמכות בלעדית לתת הסכמה ולאשר פעולות של הילד ולייצגו, ככל הנדרש, לרבות בהליכים משפטיים למיצוי זכויותיו של הילד בעניינים האמורים, ולמעט הליכים נגד הורי הילד, והכול אלא אם כן הוגבלה סמכותו של האומן כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} סמכויותיו של אומן יכול שיוגבלו בהוראות ההסכם עם האומן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}}, בצו שיפוטי שניתן בעניין זה או בהחלטת הגורם המוסמך; הגבלת סמכות כאמור יכול שתוטל על אומן בכל שלב, לרבות טרם חתימת ההסכם בינו ובין המשרד, או לאחר תחילת האומנה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בעת שהותו של ילד שהושם באומנה, אצל הוריו, יהיו הוריו מוסמכים לתת הסכמה ולאשר פעולות של הילד ולייצגו בעניינים הכרוכים בטיפול היום־יומי השוטף שלהם בו, ככל הנדרש בעת שהותו עמם.
{{ח:תת|(ד)}} בעניינים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרטים 2 עד 5}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 12|ו־12 בתוספת הראשונה}}, בייצוג בהליכים משפטיים כאמור בסעיף קטן (א), ובכל עניין אחר שפורט בהסכם עם האומן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}}, תחול על האומן החובה ליידע את הורי הילד, ישירות או באמצעות מנחה האומנה שמונה לילד, זמן סביר מראש על תכניותיו בקשר לילד ועל כוונתו לתת הסכמה, לאשר פעולה של הילד או לייצגו.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הודיע הורה לאומן על התנגדותו להפעלת סמכות בעניינים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} בידי האומן או על התנגדותו להפעלתה באופן מסוים, והם לא הגיעו לידי הסכמה, יודיע על כך האומן למנחה האומנה שמונה לילד וזה יפעל בהקדם האפשרי להבאת הצדדים לידי הסכמה; לא הגיעו הצדדים לידי הסכמה, יחליט מנחה האומנה בעניין; לא קיבל מי מהצדדים את הכרעת מנחה האומנה, רשאי הוא לבקש להביא את המחלוקת ואת עמדות הצדדים להכרעה לפני מפקח.
{{ח:תתת|(2)}} הודיע הורה לאומן על התנגדותו לייצוג הילד בהליכים משפטיים למיצוי זכויותיו של הילד כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט האומן הליכים כאמור, אלא אם כן מינה אותו בית המשפט כאפוטרופוס לדין לאותו עניין.
{{ח:תת|(ו)}} אומן לא יהיה מוסמך לתת הסכמה, לאשר פעולות של הילד או לייצגו בעניינים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, בענייני מעמד אישי לרבות אימוץ, ובעניינים נוספים שנקבעו על ידי הגורם המוסמך; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות כל דין הנוגעות לעניינים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ז)}} מצא מנחה אומנה, על סמך חוות דעת רפואית, כי ילד זקוק בהקדם לטיפול בעניין כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|בפרט 4}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|או 5 בתוספת השנייה}}, ולא התקבלה הסכמת הורה הילד על אף מאמצים סבירים שנקט מנחה האומנה, בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ־45 ימים ממועד חוות הדעת הרפואית, וסבר מנחה האומנה כי דחיית הטיפול עד לקבלת הסכמת ההורה אינה לטובת הילד, יפעל בהקדם האפשרי להבאת העניין לפני המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגוררים הורי הילד, כדי שתשקול פנייה לקבלת החלטת בית המשפט בעניין.
{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}}, לאומן שמונה כאפוטרופוס לילד יהיו האחריות, החובות והזכויות ככל אפוטרופוס, בכפוף לעניינים ולהגבלות שנקבעו בצו המינוי או בהחלטת בית משפט, אם נקבעו.
{{ח:תת|(ט)}} השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לשנות בצו את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} ואת {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}.

{{ח:סעיף|44|שמיעת האומנים בדיונים}}
{{ח:ת}} בתקופת שהותו של ילד אצל אומן, רשאי האומן להשמיע את דעתו בהליך המתנהל לפני הגורם המוסמך, בכל עניין הקשור לשלומו ולרווחתו של הילד ויינתן משקל ראוי לדעתו ולמידע הנמסר על ידו, והכול בשים לב לזכותם של הילד והוריו לפרטיות; ראש הגורם המוסמך רשאי שלא להביא לפני מי מהצדדים או המוזמנים לדיון דברים שהביע האומן, וכן רשאי הוא שלא לשמוע את האומן מנימוקים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שדעתו בעניין כבר נשמעה.

{{ח:סעיף|45|שיתוף בין אומנים}}
{{ח:ת}} היו בני זוג אומנים, חובתם לפעול מתוך הסכמה בכל עניין שבתחום אחריותם וסמכותם כאומנים; הסכמתו של אחד מהם לפעולתו של רעהו יכולה להינתן מראש או למפרע, בפירוש או מכללא, לעניין מסוים או באופן כללי וחזקה על אומן שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר; בעניין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מהאומנים לפעול על דעת עצמו.

{{ח:סעיף|46|תשלומים לאומן ואפוטרופוסות על רכוש הילד|תיקון: תשע״ו, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} אומן יקבל מהמשרד, במישרין או באמצעות הגוף המפעיל, תשלומים בעבור הוצאות שיאפשרו לו לספק את צורכי הילד, לרבות צרכיו המיוחדים, בהתאם לתכנית הטיפול.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע את סוגי ההוצאות ותנאים וכללים לתשלום, את גובה התשלומים ומנגנון לעדכון סכומיהם, וכן כללים ומועדים לעניין ביצוע התשלומים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יקבל אומן כספים מכל מקור אחר פרט לאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ז) לשם מימון החזקתו של הילד.
{{ח:תת|(ד)}} האומן אינו זכאי לקבל כספים המגיעים לילד או בעדו, למעט כספים המשתלמים לילדים ברשות המקומית שבה מתגורר האומן או המשתלמים מכוח מוסד החינוך שבו לומד הילד, ולמעט כספים שהמפקח הארצי על האומנה אישר את קבלתם בידי האומן, בין דרך כלל ובין לעניין מסוים.
{{ח:תת|(ה)}} לא יהיה אומן אפוטרופוס על רכושו של הילד; היו מגיעים לילד כספים, הטבות, תגמולים או גמלאות, מכל מקור שלא מכוח חוק זה, יפנה מנחה האומנה שמונה לילד למחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגוררים הורי הילד כדי שתבחן את הצורך לנקוט הליכים למינוי אפוטרופוס על רכוש הילד.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} הטבות ותגמולים המגיעים לילד לפי כל דין, וגמלאות שהילד זכאי להן מהמוסד לביטוח לאומי, למעט קצבת שאירים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 252|סעיף 252 לחוק הביטוח הלאומי}} ולמעט גמלת ילד נכה, הטבות וזכויות כאמור בסעיף קטן (ז), ישולמו לאפוטרופוס על רכוש הילד.
{{ח:תתת|(2)}} מונה אפוטרופוס על רכוש הילד, לא יעשה האפוטרופוס שימוש בהטבות או בכספים שקיבל לפי פסקה (1), אלא למילוי צורכי הילד שאינם ממומנים בידי גורם אחר ולהבטחת עתידו בהגיעו לגיל בגרות, ובכפוף להוראות סעיף קטן (ד) לעניין אישור המפקח הארצי על האומנה.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיף זה, אומן זכאי לקבל גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳ לחוק הביטוח הלאומי}} בעד ילד נכה שהושם אצלו באומנה (בסעיף קטן זה – גמלת ילד נכה), וכן הטבות וזכויות הניתנות לפי כל דין בעד ילד שבעדו משולמת גמלת ילד נכה והטבות הניתנות על ידי גוף ציבורי, לפי הסכם או נוהג, בעד ילד כאמור.
{{ח:תת|(ח)|(1)}} תשלומים המשולמים לאומן בעבור הוצאות שיאפשרו לו לספק את צורכי הילד לפי סעיף קטן (א), אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא אף לשם תשלום מזונות.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (1) יחולו גם על תשלומים ששולמו באמצעות בנק או החברה הבת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}}, במשך 30 ימים מיום ששולמו.
{{ח:תתת|(3)}} לעניין חישוב הרכב המשפחה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}}, יבוא ילד שהושם באומנה במניין הילדים במשפחת האומנה.

{{ח:סעיף|47|הסכם עם האומן}}
{{ח:תת|(א)}} אומן שקיבל רישיון אומנה והוחלט לפי הוראות חוק זה כי הוא ישמש אומן לילד מסוים, יחתום עם המשרד או עם מי מטעמו על הסכם אומנה לעניין אותו ילד ({{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – ההסכם).
{{ח:תת|(ב)}} לא יושם ילד באומנה בטרם ייחתם הסכם עם האומן המיועד, למעט לתקופה שלא תעלה על 14 ימים.
{{ח:תת|(ג)}} בהסכם תיקבע אחריות האומן בהתאם לתכנית הטיפול ולהוראות חוק זה, ויכול שתיקבע הגבלה על סמכויותיו, ככל שהיא נדרשת; ההסכם יכלול בין השאר את התחייבות האומן להשתתף בהכשרות ובהדרכות בתקופת האומנה, להישמע לפיקוח, לדווח למנחה האומנה ולשתף פעולה עמו ועם הגוף המפעיל.
{{ח:תת|(ד)}} ההסכם יהיה לתקופת ההשמה, ויבוטל או יחודש לפי הצורך, והכול בהתאם לתכנית הטיפול של הילד.
{{ח:תת|(ה)}} הסכם עם בני זוג אומנים ייחתם עם שני בני הזוג, וחבותם לפי ההסכם תהיה יחד ולחוד.

{{ח:סעיף|48|מידע וסודיות לאומן ולבני משפחתו}}
{{ח:תת|(א)}} אומן יקבל ממנחה האומנה שמונה לילד, בטרם השמת ילד אצלו באומנה ובתקופת האומנה, מידע כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מידע על הנדרש לשם קיום אחריותו וחובתו לטפל בילד ולשמור על טובתו;
{{ח:תתת|(2)}} מידע על אודות הילד במידה הנדרשת לשם שמירת שלומם וביטחונם של האומן ובני משפחתו, או מי שמתגורר עמו;
{{ח:תתת|(3)}} מידע אודות המשפחה הביולוגית של הילד, במידה הנדרשת לשם שמירת שלומם וביטחונם של האומן ובני משפחתו ולשם קיום אחריותו וחובתו כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(4)}} מידע בדבר חובותיו, זכויותיו ואחריותו של האומן.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מזכות הורי הילד לפי כל דין לקבלת מידע, אומן זכאי לקבל ממטפל בילד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|בחוק זכויות החולה}} או מהמוסד החינוכי שבו לומד הילד, בתקופת האומנה, כל מידע על הילד שהורהו של הילד זכאי לקבלו, לרבות מידע חינוכי ורפואי, ובכלל זה מידע פסיכולוגי ופסיכיאטרי, ככל שהמידע נדרש לשם קיום אחריותו וחובתו לטפל בילד ולשמור על טובתו, ובשים לב לצורך בהגנה על פרטיות הורה הילד ככל שהמידע נוגע אליו; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}, אומן ובני משפחתו ישמרו בסוד מידע על הילד או על בני משפחתו, שהגיע אליהם לפי חוק זה, לא יגלו אותו לאחר, ולא יעשו בו כל שימוש אלא לפי צו של בית משפט או אם חלה עליהם חובה לפי דין לגלותו או אם הגילוי או השימוש נדרשים לשם ביצוע הוראות חוק זה, ובכלל זה לשם מילוי אחריותם וחובותיהם כלפי הילד, והכול במידה הנדרשת לכך.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: גוף מפעיל}}

{{ח:סעיף|49|תפקידי הגוף המפעיל ותנאים להתקשרות עמו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתקשר המשרד עם תאגיד למתן שירותים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא כי מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל התאגיד או בעל שליטה בו לא הורשעו בעבירת מין או אלימות נגד קטין, או בעבירה פלילית אחרת או בעבירת משמעת שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן אין הם ראויים לדעת הממונה על רישוי אומנה לשמש מנהל או בעל שליטה, לפי העניין, של גוף מפעיל;
{{ח:תתת|(2)}} התאגיד לא החליט על פירוקו מרצון ובית המשפט לא נתן צו לפירוקו, צו כינוס נכסים או צו פירוק זמני בעניינו;
{{ח:תתת|(3)}} לא מתקיים חשש לניגוד עניינים בין תפקידי הגוף המפעיל לפי חוק זה לפעילות אחרת שהוא מבצע, או ניגוד עניינים בין תפקידי הגוף המפעיל לעניין אישי או תפקיד אחר של מנהל התאגיד או בעל שליטה בו;
{{ח:תתת|(4)}} כוח האדם שעומד לרשות התאגיד מאפשר את מילוי תפקידי הגוף המפעיל לפי חוק זה בהתאם לדרישות שקבע השר, ובכלל זה מנחי אומנה, ראשי צוותים ייעודיים להדרכת מנחי האומנה והנחייתם וגורמי מינהלה, ובלבד שלגבי מי מהם שבא בקשר ישיר ומתמשך עם הילדים, הוריהם ומשפחות האומנה, מתקיימים גם כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בעל הכשרה מקצועית ורמה אישית ומקצועית הולמת לביצוע תפקידיו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא לא הורשע בעבירת מין או אלימות נגד קטין, או בעבירה פלילית אחרת או בעבירת משמעת שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן אין הוא ראוי לדעת הממונה על רישוי אומנה להיות מועסק בתפקידיו בגוף המפעיל;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא מתקיים חשש שיימצא בניגוד עניינים באופן תדיר בין מילוי תפקידיו בגוף המפעיל לפי חוק זה ובין עניין אישי או עיסוק או תפקיד אחר שלו ולא קיימות נסיבות אחרות שבשלהן העסקתו תהיה מנוגדת לטובת הציבור או לטובת הילדים באומנה, הוריהם ומשפחות האומנה;
{{ח:תתת|(5)}} אם יש אפשרות שבתקופת ההתקשרות ישמור התאגיד מידע שהגיע לידיו לפי חוק זה במאגר מידע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}} – יציג התאגיד חוות דעת של מומחה לאבטחת מידע המאשרת כי מערכות החומרה והתוכנה שישמשו את מאגר המידע מהימנות ועומדות בהוראות הדין בעניין אבטחת מידע, ובכלל זה הגנה על שלמות המידע והגנה על המידע מפני חשיפה, שימוש או העתקה, והכול בלא רשות כדין, מקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות ומעניקות הגנה נאותה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(6)}} התקשרות המשרד עם התאגיד אינה נוגדת את טובת הציבור או את טובת הילדים באומנה, הוריהם ומשפחות האומנה;
{{ח:תתת|(7)}} בחמש השנים שקדמו למועד ההתקשרות לא הופסקה התקשרות של התאגיד, בעל שליטה בו או מנהלו עם משרד ממשלתי או גוף ציבורי אחר, בנסיבות שמפאת מהותן או חומרתן אין זה ראוי לדעת המפקח הארצי על האומנה כי התאגיד ישמש גוף מפעיל.
{{ח:תת|(ב)}} תפקידי גוף מפעיל יכללו, בין השאר, את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} איתור מועמדים לאומנה, הערכת כשירותם וסיוע בבדיקת התקיימותם של תנאים למתן רישיון אומנה או לחידושו;
{{ח:תתת|(2)}} הכשרת מועמדים לשמש אומנים;
{{ח:תתת|(3)}} ליווי מקצועי והדרכה לאומנים ולילדיהם הקטינים, לפי הוראות המפקח הארצי על האומנה;
{{ח:תתת|(4)}} מינוי מנחי אומנה והדרכת אנשי הצוות המקצועי, לרבות מנחי האומנה, לפי הוראות המפקח הארצי על האומנה, ובקרה על פעולתם;
{{ח:תתת|(5)}} התאמת משפחת אומנה לילד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}};
{{ח:תתת|(6)}} בניית תכנית טיפולית מפורטת, הצעות לעדכונים בה ומסירתה למפקח ולמנהל המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגוררים הורי הילד לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(ג)}};
{{ח:תתת|(7)}} יישום התכנית הטיפולית, הכללית והמפורטת, לרבות מעקב אחר ביצועה והצעות לעדכונים ולשינויים בה, לפי הצורך;
{{ח:תתת|(8)}} ליווי הילד בכל תקופת האומנה, לרבות בעת מעברים בין משפחות אומנה;
{{ח:תתת|(9)}} קיום ביקורות מעקב תקופתיות בעניינו של ילד והכנת הערכה תקופתית לגביו;
{{ח:תתת|(10)}} דיווח למשרד ולמפקח ופעולה לפי הוראות המשרד והמפקחים והנחיותיהם.
{{ח:תת|(ג)}} הגוף המפעיל ימלא את תפקידיו בתום לב, בהגינות, בלא משוא פנים ובלא הפליה.
{{ח:תת|(ד)}} הגוף המפעיל ימסור למשרד דיווחים בעניינים המפורטים להלן במועדים ובהתאם להוראות שייתן המשרד, ודיווחים למפקח לפי דרישתו בכתב, וכן לממונה על התלונות לפי דרישתו:
{{ח:תתת|(1)}} פעילותו והיקפה;
{{ח:תתת|(2)}} כוח האדם העומד לרשותו, לרבות ניסיונו והכשרתו;
{{ח:תתת|(3)}} היחס בין כוח האדם העומד לרשותו למספר הילדים המטופלים על ידו ולמספר משפחות האומנה המטופלות על ידו;
{{ח:תתת|(4)}} הסברים על דרך פעולתו ככלל ובמקרים פרטניים;
{{ח:תתת|(5)}} ניהולו הכספי;
{{ח:תתת|(6)}} אופן שמירת המידע בידיו כאמור בסעיף קטן (ה), ובכלל זה מאפייניהם ופעילותם של אמצעי אבטחת המידע, ככל שנשמר בידי הגוף המפעיל מידע במאגר מידע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}}.
{{ח:תת|(ה)}} הגוף המפעיל ישמור את המידע שברשותו באופן המבטיח סודיות והגנה על פרטיותם של מי שמידע על אודותיהם שמור ברשותו, לרבות כאמור בסעיף קטן (א)(5); השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות לעניין החזקת מידע בידי הגוף המפעיל, לרבות בעניין אבטחתו, שמירתו ומחיקתו.
{{ח:תת|(ו)}} המפקח הארצי על האומנה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד את שמות הגופים המפעילים שעמם התקשר המשרד, את תקופת ההתקשרות עמם ואת האזורים שבהם רשאי כל גוף מפעיל לפעול.
{{ח:תת|(ז)}} תקופת התקשרות המשרד עם גוף מפעיל לא תעלה על חמש שנים, והמשרד רשאי לחדש את ההתקשרות לתקופות נוספות כאמור.
{{ח:תת|(ח)}} גוף מפעיל יודיע למשרד, בכתב, על כל שינוי בפרט מהפרטים שמסר לפי חוק זה, בתוך 30 ימים מיום שנודע לו על השינוי ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.
{{ח:תת|(ט)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|בחוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, פורסם מכרז לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|אותו חוק}} להתקשרות עם גוף מפעיל לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, ולאחר שקלול התוצאות קיבלו שתי הצעות או יותר תוצאה משוקללת זהה שהיא התוצאה הגבוהה ביותר, ואחת מן ההצעות היא של תאגיד שהוא מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, תיבחר ההצעה האמורה כזוכה במכרז.
{{ח:תת|(י)|(1)}} גוף מפעיל יודיע בכתב על כוונתו להפסיק התקשרות עם המשרד או לא לחדשה שישה חודשים לפחות לפני המועד שבו יפסיק את מתן השירותים לפי ההתקשרות.
{{ח:תתת|(2)}} גוף מפעיל אינו רשאי להעביר את פעילותו או להמחות את זכויותיו או חובותיו לפי חוק זה לאחר אלא בהסכמת המשרד ועד להתקשרות המשרד עם גוף מפעיל אחר, ובלבד שהעברה או המחאה כאמור תהיה לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים.
{{ח:תת|(יא)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכות הנתונה למשרד לפי דין או הסכם להפסיק את ההתקשרות, לבטלה, לסייגה או להתנותה.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: פיקוח, בקרה וטיפול בתלונות}}
{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: פיקוח}}

{{ח:סעיף|50|הפיקוח על האומנה ויעדיו}}
{{ח:ת}} במטרה להבטיח את שלומם וטובתם של ילדים שהושמו באומנה ואת זכויותיהם, יקיים המשרד פיקוח על הגופים המפעילים, על מנחי האומנה ועל משפחות האומנה ויבקר את פעולותיהם, ובין השאר את אלה:
{{ח:תת|(1)}} תהליכי איתור, גיוס, בדיקה והכשרה של משפחות אומנה;
{{ח:תת|(2)}} תהליכי ההתאמה של משפחת האומנה לצורכי הילד המיוחדים;
{{ח:תת|(3)}} תהליכי התכנון והטיפול בילדים באומנה;
{{ח:תת|(4)}} כוח האדם בגוף המפעיל, לרבות מנחי האומנה, והכשרתו;
{{ח:תת|(5)}} פעולות מנחי האומנה ותהליכי ליווי של הילד ומשפחת האומנה.

{{ח:סעיף|51|הסמכת מפקחים}}
{{ח:תת|(א)}} לשם הגשמת מטרות הפיקוח ויעדיו, יסמיך השר, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}}; הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} הסמכת מפקחים תפקידי מפקח שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) יכללו, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פיקוח על ביצוע תכניות טיפול של ילדים באומנה;
{{ח:תתת|(2)}} המלצה לממונה על רישוי אומנה בדבר התאמת אדם לשמש אומן, בין השאר בהתבסס על חוות הדעת של מנחה אומנה;
{{ח:תתת|(3)}} פיקוח על הגוף המפעיל ובקרה על פעולותיו, לרבות לעניין הדרכה של כוח האדם, ובכלל זה מנחי האומנה, והכשרת משפחות אומנה;
{{ח:תתת|(4)}} פיקוח על משפחות אומנה, ובכלל זה פיקוח על קיום רישיון אומנה ועמידה בתנאיו, לרבות בדרך של ביקור במשפחת האומנה על פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54(3)}} ושיחה עם הילד ועם משפחת האומנה;
{{ח:תתת|(5)}} בקרה אחר העמדת מצאי הולם של משפחות אומנה, בהתאמה לצורכי הילדים המופנים להשמה במשפחות אומנה;
{{ח:תתת|(6)}} מתן הנחיות לתיקון ליקויים שנמצאו בעקבות תלונות הורי הילדים או משפחות האומנה לעניין הפרת ההוראות לפי חוק זה או בעקבות תלונות שהתקבלו ממנגנון בירור התלונות, ופיקוח ובקרה על תיקון הליקויים שנמצאו;
{{ח:תתת|(7)}} פיקוח ובקרה, לרבות בדרך של קבלת דיווח על טיפול הולם באירועים חריגים;
{{ח:תתת|(8)}} בקרה אחר קיום תיעוד מנומק והולם לגבי הילדים באומנה ולגבי משפחות האומנה, בהתאם להוראות חוק זה, ואחר איסוף המידע ושמירתו בהתאם להוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(9)}} בדיקה עתית ובקרה אחר העברת התשלומים המיועדים לילדים באומנה ליעדם.

{{ח:סעיף|52|המפקח הארצי על האומנה}}
{{ח:ת}} השר ימנה, מבין המפקחים, מפקח ארצי על האומנה; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות; נוסף על תפקידי הפיקוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51}}, יהיו תפקידי המפקח הארצי על האומנה כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} הבניית הפיקוח, לרבות הבניה מפורטת של נהליו, דרכי ביצועו ובחינה תקופתית של מידת התאמתו והצלחתו במטרותיו;
{{ח:תת|(2)}} ייעוץ, הנחיה, הדרכה והכשרה של כוח האדם במערך הפיקוח על האומנה;
{{ח:תת|(3)}} קביעת תוכן ההכשרה של כוח האדם המיועד לעבודה בגופים המפעילים, והתנאים לביצוע ההכשרה;
{{ח:תת|(4)}} יידוע הגופים המפעילים בדבר מדיניות המשרד ומעקב אחר יישומה.

{{ח:סעיף|53|תנאים להסמכה}}
{{ח:ת}} לא יוסמך מפקח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51(א)}} אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת השר לשמש מפקח;
{{ח:תת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שיקבע השר;
{{ח:תת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שיורה השר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אומנה לילדים (הכשרת מפקחים)|תקנות אומנה לילדים (הכשרת מפקחים), התשע״ז–2017}}.}}

{{ח:סעיף|54|סמכויות פיקוח}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה רשאי המפקח –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל מידע או מסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידיו, לרבות כל מידע הנוגע לילד באומנה ובכלל זה תיקו האישי; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|(3)}} להיכנס בכל עת סבירה למקום שהכניסה אליו דרושה לשם מילוי תפקידיו לפי חוק זה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט, או בשעה סבירה ובתיאום מראש, אם ניתנה לכך הסכמה בכתב של בגיר המחזיק בנכס; ואולם מפקח רשאי לבקר בבית משפחת אומנה אף אם לא מתקיימים התנאים האמורים, אם קיים חשד לפגיעה בשלומו של ילד המושם במשפחת האומנה;
{{ח:תת|(4)}} למסור לגוף מפעיל, למנחה אומנה או למשפחת אומנה, בכתב, פירוט של ההוראות שלא קוימו, ולדרוש מהם לתקן את הליקויים בלא דיחוי או בתוך פרק זמן שיקבע; מי שנדרש לכך יתקן את הליקויים לא יאוחר מהמועד הנקוב בדרישה לתיקון ליקויים, ידווח למפקח וימציא אישורים כפי שידרוש המפקח על תיקון הליקויים.

{{ח:סעיף|55|תנאים להפעלת הסמכות}}
{{ח:ת}} מפקח לא יפעיל את הסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: מנגנון בירור תלונות של ילדים במסגרות השמה חוץ־ביתית}}

{{ח:סעיף|56|מנגנון בירור תלונות}}
{{ח:תת|(א)}} השר יקים מנגנון לבירור תלונות של ילדים המושמים באומנה בכל הנוגע לחיי היום־יום שלהם באומנה ולילדים במסגרת השמה חוץ־ביתית אחרת בכל הנוגע לשהותם באותה מסגרת (בחוק זה – מנגנון בירור תלונות).
{{ח:תת|(ב)}} השר ימנה ממונה על תלונות ילדים כאמור בסעיף קטן (א) שיהיה אחראי לקבלת התלונות ולבירורן לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} (בחוק זה – הממונה על התלונות); הממונה על התלונות יהיה עובד המדינה והודעה על מינויו תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} כשיר לכהן כממונה על התלונות כל אחד מהמנויים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} שופט בדימוס שכיהן כשופט נוער כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טיפול)|בחוק הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}};
{{ח:תתת|(2)}} רופא מומחה בפסיכיאטריה של הילד;
{{ח:תתת|(3)}} עובד סוציאלי בעל תואר שני לפחות בעבודה סוציאלית;
{{ח:תתת|(4)}} פסיכולוג בעל תואר שני לפחות בפסיכולוגיה;
{{ח:תת}} ובלבד שלא הורשע בעבירת מין או אלימות נגד קטין, או בעבירה פלילית אחרת או עבירת משמעת שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן, אין הוא ראוי לדעת השר לשמש כממונה על התלונות, והוא עומד בתנאי כשירות נוספים ככל שנקבעו לעניין זה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}, ולעניין המנויים בפסקאות (2) עד (4) – הוא גם בעל ניסיון מקצועי של שבע שנים לפחות בעבודה עם ילדים.
{{ח:תת|(ד)}} המנגנון לבירור תלונות יוקם באופן שמאפשר לילדים המושמים באומנה או במסגרת השמה חוץ־ביתית אחרת להגיש את תלונותיהם באופן עצמאי ומוצנע ובחופשיות, ובלא חשש מפגיעה עקב הגשת התלונה; מנגנון התלונה יהיה נגיש לילדים, והוא יכלול התאמות הנדרשות להגשת תלונה בהתחשב בשפה המובנת לילד, בגיל הילד ובמידת בגרותו, ולעניין ילד עם מוגבלות – גם בהתחשב במוגבלותו.
{{ח:תת|(ה)}} תלונה יכול שתוגש על ידי הילד או ידיד קרוב שלו, וכן על ידי אפוטרופוס לדין או עורך דין שמינה בית משפט לקטין.
{{ח:תת|(ו)}} לא יפריע אדם לילד או למי מטעמו להגיש תלונה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}}, לא ימנע ממנו להגיש תלונה, ולא יגרום לו לבטל תלונה שהוגשה כאמור, בכל אמצעי שהוא, לרבות באמצעות שכנוע או מתן תמורה.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} הסמכויות הנתונות לנציב תלונות הציבור {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 41|בסעיפים 41}} {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 43|ו־43 לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}, יהיו נתונות, בשינויים המחויבים ובהתאמות הנדרשות לשמירה על פרטיות הילד ומניעת פגיעה בו, לממונה על התלונות, והוראות {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 45|סעיף 45 לאותו חוק}} יחולו לעניין החלטותיו.
{{ח:תתת|(2)}} הממונה על התלונות רשאי להמליץ למנהל הכללי של המשרד, לממונה על רישוי אומנה או למפקח הארצי על האומנה, ולעניין ילד במסגרת השמה חוץ־ביתית שאינה אומנה – למנהל המסגרת ולמפקח על המסגרות, לנקוט אמצעים מתאימים נגד נילון, אמצעים הנדרשים למניעת פגיעה בילד או בילדים אחרים, או אמצעים לתיקון הליקויים שעלו מבירור התלונה, ומועדים לנקיטתם.
{{ח:תתת|(3)}} אין על הממונה על התלונות מרות בענייני מילוי תפקידו לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}} זולת מרותו של הדין.
{{ח:תת|(ח)}} תוצאות בירור התלונה יימסרו למתלונן, והעתקן יימסר למפקח לשם מעקב אחר תיקון הליקויים.
{{ח:תת|(ט)}} השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות לעניין מנגנון התלונה, דרכי הגשת התלונות ויידוע ילדים לגבי דרכים אלה, הליך בירורן, וכן את ההתאמות שבהן יפעל המנגנון גם לגבי ילדים השוהים במסגרת השמה חוץ־ביתית שאינה אומנה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)|תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ־ביתית), התשע״ט–2019}}.}}
{{ח:תת|(י)}} הממונה על התלונות ידווח לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אחת לשנה, על התלונות שהתקבלו ותוצאות הליך בירורן, באופן השומר על פרטיות הילדים, הוריהם ומשפחות האומנה, ומונע את זיהוים.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: תיעוד מידע והנמקת החלטות בנוגע לילד שהושם באומנה}}

{{ח:סעיף|57|תיק אישי}}
{{ח:תת|(א)}} הגוף המפעיל ינהל לגבי כל ילד שהושם באומנה תיק אישי ובו כל המידע הנוגע לילד, לרבות החלטות הגורם המוסמך בתקופת ההשמה באומנה, ההסכם עם ההורים, מידע שהתקבל מהמחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגוררים הורי הילד, תכניות הטיפול של הילד, אבחונים פסיכולוגיים וסיכומי טיפול, מידע רפואי ומידע ממסגרות השמה חוץ־ביתית קודמות, אם ישנו, וכן תיעוד תלונות שטופלו במנגנון בירור התלונות בעניינו של הילד, אם הממונה על התלונות החליט להעבירן לתיקו האישי של הילד לאחר שמצא כי יש צורך בתיעוד כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בכל מקרה של הפסקת פעילות של גוף מפעיל או הפסקת ההתקשרות עמו, יעביר הגוף המפעיל את התיקים האישיים שניהל למשרד או למי שיורה המשרד, ובהתאם להוראות המשרד.

{{ח:סעיף|58|תיעוד והנמקה}}
{{ח:תת|(א)}} כל החלטה עקרונית או מיוחדת שהתקבלה לגבי ילד באומנה, תנומק בכתב, תוך פירוט השיקולים שביסודה ותתויק בתיקו האישי של הילד; היו להחלטה השלכות על תכנית הטיפול, יועבר דיווח על ההחלטה בצירוף הנימוקים שביסודה למחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגוררים הורי הילד.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות לעניין שמירת תיקו האישי של הילד, ובכלל זה לעניין תקופת השמירה והפרטים שיישמרו.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: אומנת חירום}}

{{ח:סעיף|59|אומנת חירום}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}}, ”אומנת חירום“ – אומנה לילדים הנתונים בשעת משבר ונדרש להם סידור מגורים חלופי מיידי, בהתראה קצרה ולתקופה קצובה, בשל חשש לשלומם.
{{ח:תת|(ב)}} ברישיון האומנה של אומנים באומנת חירום יצוין כי אושרו לשמש אומנים באומנת חירום.

{{ח:סעיף|60|השמה באומנת חירום}}
{{ח:ת}} הוצא ילד מבית הוריו או ממסגרת אחרת שבה שהה, ונקבע על ידי מי שהוסמך כדין לקבוע את מקום הימצאו כי יושם באומנת חירום עד לקבלת החלטת גורם מוסמך בדבר מקום ההשמה המתאים לו והכנת תכנית טיפול בעבורו, יבקר מנחה אומנה את הילד בתוך 24 שעות ממועד השמתו באומנת החירום.

{{ח:סעיף|61|הסכם אומנת חירום|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} אומן באומנת חירום יחתום מראש על הסכם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47}}, המתייחס באופן כללי לכל ילד שעתיד להיות מושם אצלו; בעת השמת ילד באומנת חירום, יוודא עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}} או עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)}}, לפי העניין, כי השמת הילד באומנת החירום עומדת בתנאי רישיון האומנה וההסכם.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח הארצי על האומנה רשאי לאשר השמת ילד באומנת חירום, גם אם מספר הילדים שיהיו באומנה אצל האומן לאחר ההשמה יעלה על חמישה.

{{ח:סעיף|62|תקופת שהייה באומנת חירום|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} תקופת שהייתו של ילד באומנת חירום לא תעלה על שלושה חודשים; המפקח הארצי על האומנה, בהתייעצות עם עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}} או עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)}}, לפי העניין, רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך תקופה זו לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים נוספים.

{{ח:סעיף|63|סייגים לתחולה על אומנת חירום|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} על אומנת חירום לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}}.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), בלי לגרוע מהחלטת הגורם המוסמך כאמור באותה פסקה, ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(ב)}}, לאומן באומנת חירום תהיה סמכות בעניינים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|בפרט 1 לתוספת הראשונה}}, לגבי הילד שהושם אצלו, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(ה)(1)}}, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(ה)}}.
{{ח:תתת|(3)}} אושפז ילד שהושם באומנת חירום בבית חולים מכוח סמכות האומן לפי הוראות פסקה (2), יודיע על כך עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}} או עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית)}}, לפי העניין, לבית המשפט הדן בעניינו של הילד, בסמוך לאחר אשפוזו; לעניין זה, ”בית חולים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|בחוק זכויות החולה}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אומנת חירום לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(א) ו־(ג) עד (ה)}}, אלא אם כן החליט הגורם המוסמך אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} על אומנת חירום יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)(2)}} בשינוי זה: המילים ”וטרם מלאו לו 56 שנים“ – לא ייקראו.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|64|אומנה בדיעבד|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחזיק אדם ילד בביתו אם אינו הורהו לתקופה העולה על שלושה חודשים, ואם מלאו לילד 14 שנים – לתקופה העולה על שישה חודשים, ולעניין ילד עם מוגבלות – לתקופה העולה על 14 ימים, אלא אם כן התקבלה החלטת הגורם המוסמך על השמת הילד אצלו, או אם סבר עובד סוציאלי כאמור בסעיף קטן (ד) כי לא נדרש להביא את העניין לפני הגורם המוסמך.
{{ח:תת|(ב)}} המחזיק בביתו ילד והוא אינו הורהו, יודיע על כך לעובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}} או לעובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)}}, לפי העניין, בתוך תקופה כלהלן מהמועד שבו הגיע הילד לביתו:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ילד שטרם מלאו לו 6 שנים – בתוך חודש;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ילד שמלאו לו 6 שנים וטרם מלאו לו 14 שנים – בתוך חודשיים;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ילד שמלאו לו 14 שנים – בתוך שלושה חודשים;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין ילד עם מוגבלות – בתוך שבעה ימים.
{{ח:תת|(ג)}} הובא לידיעת עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}} או עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)}} כי ילד שוהה בבית אדם שאינו הורהו כאמור בסעיף קטן (א), יבדוק, בהקדם האפשרי בנסיבות העניין, את המידע שהגיע לידיו, את טיבו ואופיו של המקום שבו מתגורר הילד ואם שהייתו של הילד בבית אותו אדם היא לטובת הילד.
{{ח:תת|(ד)}} מצא עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}} או עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)}} כי נוכח המידע שהובא לידיעתו והבדיקות שערך כאמור בסעיף קטן (ג), המשך שהייתו של הילד בבית אותו אדם היא לטובת הילד, יביא את העניין להחלטת הגורם המוסמך, בהקדם האפשרי בנסיבות העניין; ואולם סבר העובד הסוציאלי כי בנסיבות העניין אין צורך בהחלטת גורם מוסמך על השמה באומנה לעניין המשך שהייתו של הילד בבית אותו אדם, ומתקיימים שני אלה, רשאי הוא שלא להביא את העניין להחלטת הגורם המוסמך:
{{ח:תתת|(1)}} מלאו לילד 14 שנים ותקופת שהייתו בבית אותו אדם לא צפויה לעלות על שישה חודשים, או שמלאו לילד 16 שנים ותקופת שהייתו בבית אותו אדם לא צפויה לעלות על שנה;
{{ח:תתת|(2)}} לא מתקיימות בילד נסיבות המעידות על נזקקות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער}}.
{{ח:תת|(ה)}} קבע הגורם המוסמך כי על הילד להיות מושם מחוץ לביתו, וכי טובת הילד היא להמשיך ולשהות בבית האדם שעמו התגורר כאמור בסעיף קטן (א), יגיש אותו אדם בקשה לקבלת רישיון אומנה על פי חוק זה; לא יינתן רישיון אומנה לאדם כאמור שלא מסר הודעה לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן שוכנע הממונה על רישוי האומנה כי טובת הילד להמשיך ולשהות בבית אותו אדם.
{{ח:תת|(ו)}} ניתן למי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ה) רישיון אומנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיפים 24}} {{ח:פנימי|סעיף 25|או 25}}, תהיה השמה זו בבחינת אומנה לכל דבר ועניין, ויחולו עליה כל ההוראות לפי חוק זה החלות על אומנה.

{{ח:סעיף|65|סודיות}}
{{ח:ת}} אדם שהגיע אליו מידע לפי חוק זה על ילד באומנה במסגרת תפקידו, חובה עליו לשומרו בסוד והוא אינו רשאי לגלותו אלא לשם מילוי תפקידו ובהתאם להוראות כל דין.

{{ח:סעיף|66|עונשין}}
{{ח:תת|(א)}} מי שבידו רישיון אומנה ולא הודיע לממונה על רישוי אומנה על שינוי בתנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24(א)(5), (6), (8) או (9)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(א)}}, דינו – מאסר שישה חודשים.
{{ח:תת|(ב)}} אומן שמוסר ילד בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(ג)}}, דינו – מאסר שנתיים.
{{ח:תת|(ג)}} המפריע לילד להגיש תלונה, מונע ממנו להגיש תלונה או גורם לו לבטל תלונה שהוגשה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ו)}}, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ד)}} המגלה מידע בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|67|ערר}}
{{ח:ת}} על החלטות לפי חוק זה לעניין מתן רישיון אומנה, חידושו, ביטולו, התלייתו או סיוגו, וכן לעניין הגבלת סמכויותיו של אומן בהסכם, ניתן לערור לפני ועדת ערר.

{{ח:סעיף|68|ביצוע ותקנות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

{{ח:סעיף|69|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}.}}

{{ח:סעיף|70|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים|בחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}}.}}

{{ח:סעיף|71|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ההתיישנות|בחוק ההתיישנות, התשי״ח–1958}}.}}

{{ח:סעיף|72|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|בחוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963}}.}}

{{ח:סעיף|73|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}}.}}

{{ח:סעיף|74||תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|בחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969}}.}}

{{ח:סעיף|75|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}}.}}

{{ח:סעיף|76|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.}}

{{ח:סעיף|77|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|בחוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|78|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|בחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}}.}}

{{ח:סעיף|79|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|80|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|81|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992}}.}}

{{ח:סעיף|82|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד)|בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ״ג–1993}}.}}

{{ח:סעיף|83|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|84|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק זכויות הסטודנט|בחוק זכויות הסטודנט, התשס״ז–2007}}.}}

{{ח:סעיף|85|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק|בחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע״א–2011}}.}}

{{ח:סעיף|86|שמירת דינים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בהוראות {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער}} ובסמכויות עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}}, לרבות לעניין טיפול נפשי בקטין, או בהוראות {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)}} ובסמכויות עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מאחריות ההורים, מחובותיהם, מזכויותיהם ומסמכויותיהם כלפי ילדם לפי הוראות כל דין, ובכלל זה מחובות ההורים לתשלום מזונות לילדיהם הקטינים, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות)|חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי״ט–1959}}, או מחובות השתתפות אחרות החלות על האחראי על קטין.

{{ח:סעיף|87|שמירת זכויות}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מזכויותיו לפי כל דין של ילד שחוק זה חל עליו.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהסדרים החלים לעניין אומנה לבגירים.

{{ח:סעיף|88|תחולה לעניין יתום משני הוריו שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה לא יחולו על אומנה של יתום משני הוריו, שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}}; ואולם על אומנה כאמור שהחלה מיום התחילה ואילך יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק א|פרקים א׳}}, {{ח:פנימי|פרק ב|ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ז|ו־ז׳}} {{ח:פנימי|סעיף 36|וסעיפים 36}}, {{ח:פנימי|סעיף 39|39}}, {{ח:פנימי|סעיף 40|40}}, {{ח:פנימי|סעיף 41|41}}, {{ח:פנימי|סעיף 43|43(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 44|44}}, {{ח:פנימי|סעיף 45|45}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48}}, {{ח:פנימי|סעיף 49|49}} {{ח:פנימי|סעיף 65|ו־65}}, ודיווח לגורם המוסמך לפי הוראות אלה יימסר גם לאגף השיקום במוסד לביטוח לאומי.

{{ח:סעיף|89|אי־&lt;wbr&gt;תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה לא יחולו על השמת ילד עם הורהו במסגרת משפחתית למטרת הקניית כישורי הורות או הערכתם.

{{ח:סעיף|90|תחילה ותקנות ראשונות}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה תשעה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|יום התחילה הוא 6.12.2016.}}
{{ח:תת|(ב)}} תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיפים 46(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 49|49(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 56|56(ט)}} {{ח:פנימי|סעיף 58|ו־58(ב)}} יובאו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת עד ליום התחילה.

{{ח:סעיף|91|דיווח לכנסת}}
{{ח:ת}} בתום שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, ימסור המשרד לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת דיווח על ההיערכות ליישומו.

{{ח:סעיף|92|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה על רישוי אומנה, בהתייעצות עם המפקח הארצי על האומנה, רשאי, לבקשת קרוב משפחה שהחזיק ילד בביתו ולא הוכר כמשפחה אומנת ערב פרסומו של חוק זה, לתת לקרוב המשפחה כאמור רישיון אומנה לתקופה שלא תעלה על 18 חודשים מיום התחילה (בסעיף זה – תקופת המעבר), גם אם לא עמד בכל התנאים המנויים בחוק זה, ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך שישה חודשים מיום התחילה, ולא מתקיים במבקש התנאי {{ח:פנימי|סעיף 24|שבסעיף 24(ב)}}; תמה תקופת המעבר, יהיה רשאי הממונה על רישוי אומנה להאריך, בדרך האמורה, רישיון לקרוב משפחה כאמור רק לגבי ילד שמלאו לו 14 שנים ושהה בבית קרוב המשפחה כאמור במשך 30 חודשים לפחות, אם מצא כי הדבר נדרש לטובת הילד ומחמת נסיבות הקשורות בילד.
{{ח:תת|(ב)}} מי שאושר בידי מי שהשר הסמיכו לכך לשמש משפחה אומנת והיה עמו ילד באומנה ערב פרסומו של חוק זה, יראו אותו כאילו קיבל רישיון אומנה לעניין אותו ילד גם אם לא עמד בכל התנאים המנויים בחוק זה, לתקופה של שלוש שנים מיום התחילה, ובלבד שלא מתקיים בו התנאי {{ח:פנימי|סעיף 24|שבסעיף 24(ב)}}; רישיון אומנה לאדם כאמור לעניין ילדים אחרים יינתן בהתאם להוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} מי שאושר בידי מי שהשר הסמיכו לכך לשמש משפחה אומנת, מיום פרסומו של חוק זה ועד ערב יום התחילה יראו אותו כאילו ניתן לו רישיון אומנה לפי חוק זה, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}} יחולו לעניין רישיון כאמור בתקופה האמורה.
{{ח:תת|(ד)}} מי שהגיש בקשה לשמש משפחה אומנת ערב יום התחילה, יראו אותו כאילו הגיש בקשה לרישיון אומנה לפי חוק זה.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} מתן הסכמה לבדיקה רפואית ולטיפול רפואי, לרבות נטילת תרופות, ביצוע בדיקות דם וקבלת חיסונים הניתנים לכלל ילדי ישראל, ולמעט טיפול רפואי המנוי {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה#תוספת 1|בתוספת הראשונה לחוק זכויות החולה}};

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} מתן הסכמה לאבחון התפתחותי ולטיפול מקובל בליקויים, ובכלל זה בליקוי התפתחותי, בליקויי למידה, שמיעה או דיבור או במוגבלות פיזית או חושית אחרת;

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} מתן הסכמה לבדיקות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות ולטיפול פסיכולוגי, בהתאם לתכנית הטיפול ולפי הנחיית מנחה האומנה שמונה לילד, בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער}} {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש|וחוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991}};

{{ח:סעיף*|3א||תיקון: תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 1 פרט 3א}}
{{ח:ת}} מתן הסכמה לנטילת תרופה שניתנת בשל אבחנה פסיכיאטרית, לפי המלצה של רופא מומחה בפסיכיאטריה או בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר או של רופא מתמחה בתחומים כאמור במסגרת התמחותו;

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} הפניה לוועדת השמה לפי {{ח:חיצוני|חוק חינוך מיוחד|חוק חינוך מיוחד, תשמ״ח–1988}}, בהתאם לתכנית הטיפול, ולפי הנחיית מנחה האומנה שמונה לילד;

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} בחירת בית הספר, גן הילדים, מעון יום, מעון יום שיקומי או מסגרת חינוכית אחרת, שבהם ילמד הילד, ואולם בחירת בית הספר או גן הילדים תהיה כפופה, ככל האפשר, לבחירת הורה הילד בהתחשב באורח חייו ודרכו החינוכית, בסוג מוסדות החינוך כלהלן: ממלכתי, ממלכתי–דתי, מוכר שאינו רשמי, מוסד במעמד פטור או מוסד חינוך תרבותי–ייחודי; לא בחר הורה הילד בסוג מוסד חינוך, תיעשה הבחירה בידי האומן באישור מנחה האומנה שמונה לילד, בהתחשב באורח החיים ובדרך החינוכית שבהם גדל הילד עד השמתו;

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} בחירת חוגים שבהם ישתתף הילד בעת שהייתו בבית הספר או בשעות הפנאי שלו, לרבות השתתפות בפעילות תנועת נוער;

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} אישור להשתתפות בטיולים, במחנות ובפעילויות בארץ, וכן בכפוף {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 11|לפרט 11}} – בחוץ לארץ;

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} תספורת לילד;

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:ת}} רישום בקופת חולים;

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 1 פרט 10}}
{{ח:ת}} לימוד נהיגה ומתן הסכמה לקבלת רישיון נהיגה;

{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 1 פרט 11}}
{{ח:ת}} הוצאת דרכון וחידושו ויציאת הילד מישראל לתקופה שאינה עולה על שבועיים, באישור מנחה האומנה שמונה לילד;

{{ח:סעיף*|12||תיקון: תשפ״ד־2|עוגן=תוספת 1 פרט 12}}
{{ח:ת}} הגשת תביעה לגמלת ילד נכה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳ לחוק הביטוח הלאומי}}, באישור מנחה האומנה שמונה לילד, ובכלל זה ביצוע הפעולות הנדרשות לשם הגשת התביעה והטיפול בה.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} שינוי שם לפי {{ח:חיצוני|חוק השמות#סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:חיצוני|חוק השמות#סעיף 14|ו־14 לחוק השמות, התשט״ז–1956}};

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} ברית מילה;

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} בחירת סוג מוסד החינוך: ממלכתי, ממלכתי–דתי, מוכר שאינו רשמי, מוסד במעמד פטור או מוסד חינוך תרבותי–ייחודי;

{{ח:סעיף*|4||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} מתן הסכמה לטיפול רפואי המנוי {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה#תוספת 1|בתוספת הראשונה לחוק זכויות החולה}};

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} מתן הסכמה לטיפול פסיכיאטרי או לאשפוז פסיכיאטרי;

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} יציאת הילד מהארץ לתקופה העולה על שבועיים, באישור מנחה האומנה שמונה לילד.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום י״ד באדר א׳ התשע״ו (23 בפברואר 2016).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''חיים כץ'''&lt;br&gt;שר הרווחה והשירותים החברתיים
* '''ראובן ריבלין'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''יולי יואל אדלשטיין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>qpu0c3eywnpou4gzzlxkb2irtvqkp7y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק נתוני אשראי</title>
    <ns>116</ns>
    <id>321197</id>
    <revision>
      <id>3037812</id>
      <parentid>2953059</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T08:10:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3037812</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="138718" sha1="9ottvs30q52xpgotwgi8qilorjqc0lj" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק נתוני אשראי, התשע&quot;ו-2016

&lt;מאגר 2002363 תיקון 2161820 תקן 569596 קוד a163Y00000DuL33QAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשע&quot;ו, 838|חוק נתוני אשראי|20:340802)); ((תשע&quot;ט, 225|חוק שירותי תשלום|20:528386)), ((254|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תש&quot;ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((תשפ&quot;ב, 329|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|24:611801)); ((תשפ&quot;ד, 186|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((1493|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)).
''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ט, 54|דחיית יום התחילה של החוק|8074)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ף, 5544|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|8823)); ((תשפ&quot;א, 5072|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|9554)); ((תשפ&quot;ב, 11470|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|10793)); ((תשפ&quot;ג, 3251|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|11068)); ((תשפ&quot;ד, 2351|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|11952)); ((תשפ&quot;ה, 3541|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|13192)).

__TOC__

== פרק א': מטרה ==

@ 1. מטרה
: (א) מטרתו של חוק זה לקבוע הסדר כולל לשיתוף בנתוני אשראי, ובו הוראות לעניין איסוף נתוני אשראי ממקורות המידע הקבועים בחוק, שמירתם במאגר מידע מרכזי המופעל בידי בנק ישראל ומסירת נתוני אשראי ממנו ללשכות אשראי לשם עיבודם והעברתם, בין השאר לנותני אשראי, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ועל פרטיות הלקוחות שהנתונים מתייחסים אליהם ומניעת פגיעה בה במידה העולה על הנדרש, והכול למטרות אלה:
:: (1) הגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי;
:: (2) הרחבת הנגישות לאשראי;
:: (3) צמצום ההפליה במתן אשראי והפערים הכלכליים;
:: (4) יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו.
: (ב) לצד ההסדר הכולל לשיתוף בנתוני אשראי האמור בסעיף קטן (א), חוק זה נועד לקבוע הסדר לעניין איסוף, ניהול והחזקה, דרך עיסוק, של נתוני אשראי על יחידים בפעילותם כעוסקים בלבד, לשם מסירתם לאחר.

== פרק ב': הגדרות ==

@ 2. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ט, תש&quot;ף, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2)
: בחוק זה -
:- &quot;בעל עניין&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]];
:- &quot;דוח אשראי&quot; - דוח המכיל נתוני אשראי, כמשמעותו [[בסימן ב' לפרק ז']];
:- &quot;דוח ריכוז נתונים&quot; - דוח ריכוז נתונים רגיל ודוח ריכוז נתונים מלא;
:- &quot;דוח ריכוז נתונים רגיל&quot; - דוח לגבי לקוח הכולל את המידע שנכלל עליו במאגר בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לקבלת הדוח;
:- &quot;דוח ריכוז נתונים מלא&quot; - דוח לגבי לקוח הכולל את המידע שנכלל עליו במאגר;
:- &quot;דירוג אשראי&quot; - הערכת הסיכוי שלקוח יעמוד בפירעון התשלומים שבהם הוא מתחייב;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;הוועדה&quot; - ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- &quot;חברת חשמל&quot; - בעל רישיון ספק שירות חיוני ובעל רישיון הספקה כהגדרתם [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;חוק בנק ישראל&quot; - [[חוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]];
:- &quot;חוק הבנקאות (רישוי)&quot; - [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק הגנת הפרטיות&quot; - [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;חיווי אשראי&quot; - חיווי בשאלה אם לתת אשראי ללקוח, כמשמעותו [[בסימן ג' לפרק ז']];
:- &quot;לקוח&quot; - יחיד שאינו קטין, לרבות בפעילותו כעוסק;
:- &quot;לשכת אשראי&quot; - מי שבידו רישיון שירות נתוני אשראי;
:- &quot;לשכת מידע על עוסקים&quot; - מי שבידו רישיון שירות מידע על עוסקים;
:- &quot;המאגר&quot; - מאגר נתוני אשראי שהוקם לפי [[פרק ה']];
:- &quot;מידע מזוהה&quot; - מידע הכולל פרט מזהה של לקוח, או מידע שפרטים מזהים של לקוח הופרדו ממנו אך ניתן במאמץ סביר לזהות את הלקוח שאליו מתייחס המידע;
:- &quot;מידע לא מזוהה&quot; - מידע על לקוח שאינו מידע מזוהה;
:- &quot;מיופה כוח בתמורה&quot; - מי שלקוח ייפה את כוחו לקבל לגביו דוח ריכוז נתונים רגיל ומתקיים בו אחד מהמפורטים להלן, ולמעט לשכת אשראי שניתן לה ייפוי כוח כאמור מאת לקוח לשם קבלת שירותים ממנה המתבססים על נתוני אשראי כאמור [[בסעיף 13(2)]]:
:: (1) הוא מקבל תמורה בעד קבלת דוח ריכוז הנתונים הרגיל בעבור הלקוח או בעד מתן שירות על בסיס דוח כאמור;
:: (2) הוא מקבל דוחות ריכוז נתונים רגילים בעבור אחרים, דרך עיסוק, או נותן, דרך עיסוק, שירות על בסיס דוחות כאמור;
:- &quot;הממונה&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 66]] כממונה על שיתוף בנתוני אשראי;
:- &quot;הממונה על הגנת הפרטיות&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 18]] כממונה על הגנת הפרטיות;
:- &quot;מנהל המאגר&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 17]] כמנהל את המאגר;
:- &quot;מנפיק אמצעי תשלום&quot; - תאגיד עזר כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], הנותן שירות של הנפקה של אמצעי תשלום כהגדרתם [[בחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]];
:- &quot;מקור מוסמך&quot; - נותן אשראי, למעט תאגיד בנקאי, מנפיק אמצעי תשלום וחברת חשמל, שהרשומות המוסדיות שהוא עורך לעניין תשלומים הן רשומות מוסדיות שמתקיימים לגביהן התנאים האמורים [[בסעיף 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:- &quot;מקור מידע&quot; - כל מקור מידע החייב בהעברת מידע למאגר או הרשאי להעביר מידע למאגר, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 19]];
:- &quot;משתמש בנתוני אשראי&quot; - נותן אשראי הרשאי לקבל דוח אשראי מלשכת אשראי לפי [[סימן ב' לפרק ז']], ואם קבע השר לפי [[סעיף 32]] גוף נוסף הרשאי לקבל דוח אשראי כאמור - גם גוף כאמור;
:- &quot;הנגיד&quot; - נגיד בנק ישראל שמונה לפי [[סעיף 6 לחוק בנק ישראל]];
:- &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- &quot;נותן אשראי&quot; - מי שנותן אשראי במסגרת עסקת אשראי, דרך עיסוק, וכן מי שמתווך, דרך עיסוק, בעסקאות אשראי בין מלווים ללווים והוא מסוג שקבע השר באישור הוועדה;
:- &quot;נתוני אשראי&quot; - נתונים כמפורט להלן, לגבי לקוח, הכוללים פרטים מזהים לגביו כפי שקבע השר לפי [[סעיף 107]], והדרושים להערכת הסיכוי שהלקוח יעמוד בפירעון תשלומים שבהם הוא מתחייב:
:: (1) נתונים לגבי תשלומים שבהם התחייב הלקוח ולגבי פירעונם, ובכלל זה תנאי ההתחייבות, וכן צווים או הגבלות שהוטלו על הלקוח לפי דין בשל אי-פירעון;
:: (2) נתונים לגבי בקשות לקוח לנטילת אשראי, ובכלל זה בקשות שהגישה לשכת אשראי לבנק ישראל לפי [[פרק ז']] לקבלת נתוני אשראי מהמאגר;
:: (3) נתונים בדבר היקף האשראי שהלקוח רשאי ליטול מנותן אשראי;
:: (4) נתונים לגבי סוגי חשבונות של הלקוח המתנהלים אצל נותן אשראי, שבהם ניתן אשראי או שקיימת זכות לקבל בהם אשראי, ומאפיינים של חשבונות כאמור;
:- &quot;עוסק&quot; - כהגדרתו [[בחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;עסקת אשראי&quot; - לרבות ניכיון שטר, ערבות להתחייבות של אחר, התחייבות לשיפוי וכן מתן אשראי אגב מכירת נכס או מתן שירות ולמעט שיווק של עסקת אשראי;
:- &quot;פרט מזהה&quot; - שם פרטי, שם משפחה, מספר זהות וכל מידע אחר שיש בו כדי להביא, במישרין או בעקיפין, לזיהוי לקוח מסוים;
:- &quot;ראש הרשות להגנת הפרטיות&quot; - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]];
:- &quot;רישיון שירות מידע על עוסקים&quot; - רישיון להפעלת שירות מידע על עוסקים הניתן לפי [[פרק י']];
:- &quot;רישיון שירות נתוני אשראי&quot; - רישיון להפעלת שירות נתוני אשראי הניתן לפי [[פרק ד']];
:- &quot;רשם מאגרי מידע&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שירות המתבסס על נתוני אשראי&quot; - שירות מהשירותים המפורטים [[בסעיף 13]];
:- &quot;שירות מידע על עוסקים&quot; - איסוף, ניהול והחזקה של נתוני אשראי לגבי לקוח בפעילותו כעוסק בלבד, לשם מסירה לאחר, כדרך עיסוק;
:- &quot;שירות נתוני אשראי&quot; - קבלת נתוני אשראי הכלולים במאגר בלבד, מבנק ישראל, והחזקתם, לשם מסירה לאחר או לשם מתן חיווי אשראי לאחר, כדרך עיסוק;
:- &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי [[החוק האמור]];
:- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], למעט חברת שירותים משותפת;
:- &quot;השר&quot; - שר המשפטים.

== פרק ג': הוראות כלליות ==

@ 3. איסוף, החזקה ומסירה של נתוני אשראי בידי בנק ישראל
: בנק ישראל יאסוף נתוני אשראי ממקורות המידע, יחזיק את נתוני האשראי במאגר וימסור אותם ללשכות אשראי וללקוחות, והכול למטרות חוק זה, לשימושים הקבועים בו ובהתאם להוראותיו.

@ 4. איסור איסוף, החזקה ומסירה של נתוני אשראי בידי מי שאינו בנק ישראל (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) מי שאינו בנק ישראל לא יאסוף נתוני אשראי לשם מסירתם לאחר, לא יחזיק בנתוני אשראי לשם מסירתם לאחר ולא ימסור אותם לאחר, דרך עיסוק.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) לשכת אשראי רשאית להפעיל שירות נתוני אשראי;
:: (2) לשכת מידע על עוסקים רשאית להפעיל שירות מידע על עוסקים;
:: (3) נותן שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ&quot;ב-2021]], רשאי לאסוף ולהחזיק נתוני אשראי לשם מסירתם לאחר, וכן למסור נתוני אשראי לאחר, דרך עיסוק, במסגרת פעילותו כנותן שירות מידע פיננסי לפי [[החוק האמור]].

@ 5. הפעלת שירות נתוני אשראי
: לא יפעיל אדם שירות נתוני אשראי אלא אם כן הוא לשכת אשראי ובהתאם לתנאי הרישיון שניתן לה.

@ 6. הפעלת שירות מידע על עוסקים
: לא יפעיל אדם שירות מידע על עוסקים, אלא אם כן הוא לשכת מידע על עוסקים ובהתאם לתנאי הרישיון שניתן לה.

== פרק ד': רישוי שירות נתוני אשראי ==

@ 7. רישיון שירות נתוני אשראי
: (א) המבקש להפעיל שירות נתוני אשראי יגיש לממונה בקשה לקבלת רישיון שירות נתוני אשראי ([[בפרק זה]] - רישיון).
: (ב) הממונה רשאי לתת רישיון למבקש שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא חברה כהגדרתה [[בחוק החברות]];
:: (2) הוא או בעל עניין בו אינו בעל שליטה במשתמש בנתוני אשראי או במיופה כוח בתמורה ואינו נשלט בידי משתמש או מיופה כוח כאמור או בידי בעל שליטה במשתמש או במיופה כוח כאמור וכן לגבי בעל עניין במבקש - הוא אינו משתמש בנתוני אשראי;
:: (3) הוא רשם את מאגר המידע כמאגר מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות]];
:: (4) הוא המציא ערובה בהתאם להוראות [[סעיף 8]];        
:: (5) הוא, בעל שליטה בו ונושא משרה בו לא הורשעו בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, המבקש אינו ראוי, לדעת הממונה, לקבל רישיון, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי;
:: (6) הוא עומד בדרישות אבטחה של בנק ישראל וביכולתו להפעיל מערכת טכנולוגית שתמזער את הסיכון לפגיעה בפרטיות הלקוחות ואת הסיכון לפגיעה באבטחת המידע שבידיו.
: (ג) הממונה לא ייתן רישיון אם ראה כי לא התקיימו התנאים כאמור בסעיף קטן (ב) או מטעמים שבטובת הציבור.
: (ד) היה לממונה יסוד סביר להניח שמבקש הרישיון ישתמש במידע שיקבל שלא למטרות חוק זה או שלא יעמוד בדרישות לפי החוק, לא ייתן לו רישיון.
: (ה) הנגיד יקבע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לרישיון לפי סעיף זה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה.

@ 8. ערובה
: (א) הממונה ידרוש ממבקש הרישיון, כתנאי למתן הרישיון, שיפקיד בידיו ערובה בסכום שיורה, בהתחשב בהיקף הצפוי של עסקו; הנגיד רשאי לקבוע הוראות לעניין זה, ובין השאר את סוג הערובה, אופן קביעת סכומה, אופן הפקדתה, מטרותיה ובהן הבטחת פיצויו של מי שנפגע ממעשה או ממחדל של בעל רישיון, התנאים שבהם ניתן לממשה ודרכי מימושה.
: (ב) נוכח הממונה כי השתנו הנסיבות, באופן שמחייב לדעתו את שינוי הערובה, רשאי הוא להורות על שינויה.

@ 9. דיווח לממונה על שינויים (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: חל שינוי בפרט מהפרטים שמסר מבקש הרישיון לממונה בבקשתו או מסמכים שצורפו לה, ידווח על כך לממונה, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מעשרה ימים מהיום שנודע לו על השינוי, ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין; היה השינוי שינוי בפרט מהפרטים הנוגעים לרישומו של מאגר המידע כמאגר מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות]], יודיע על כך מבקש הרישיון לראש הרשות להגנת הפרטיות בתוך התקופה האמורה.

@ 10. תנאים ברישיון
: הממונה רשאי לקבוע תנאים והגבלות ברישיון במטרה להבטיח את פעולתה של לשכת אשראי בהתאם להוראות לפי חוק זה, ובכלל זה דרישות לעניין הגנת הפרטיות, אבטחת מידע ושמירת עניינם של לקוחות.

@ 11. ביטול או התליה של רישיון (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הממונה רשאי לבטל רישיון או להתלותו אם מצא כי התקיים אחד מאלה, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו:
:: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן הרישיון;
:: (3) לשכת האשראי הפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה או לפי [[חוק הגנת הפרטיות]], מהוראות הממונה או תנאי מתנאי הרישיון;
:: (4) נמצאו תלונות חמורות ומוצדקות כלפי לשכת האשראי;
:: (5) לשכת האשראי לא החלה להפעיל שירות נתוני אשראי בתוך שנתיים ממועד מתן הרישיון או שהפסיקה להפעיל את השירות במשך תקופה כאמור;
:: (6) לשכת האשראי החליטה על פירוקה מרצון או שבית המשפט ציווה על הקפאת הליכים, מינה לה כונס נכסים או ציווה על פירוקה;
:: (7) לשכת האשראי ביקשה לבטל את רישיונה;
:: (8) לשכת האשראי הפרה חיקוק הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותה;
:: (9) טעמים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו.
: (ב) הממונה ימסור לראש הרשות להגנת הפרטיות, בהקדם האפשרי, הודעה על ביטול רישיון או התלייתו ויפרסם הודעה על כך לציבור באתר האינטרנט של בנק ישראל ובכל דרך נוספת שיקבע הנגיד.
: (ג) על מי שרישיונו בוטל יחולו כל ההוראות החלות על לשכת אשראי לפי חוק זה כל עוד קיימות התחייבויות שנתן ללקוחותיו לפני ביטול הרישיון.
: (ד) הממונה רשאי לתת למי שרישיונו בוטל הוראות בדבר ניהול עסקיו, ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על הלקוחות שהתקשרו עמו לפני ביטול הרישיון והלקוחות שנתוני האשראי מתייחסים אליהם; אין בהוראות כאמור כדי לפטור את מי שרישיונו בוטל מאחריותו למילוי התחייבות שנתן לפני ביטול הרישיון.

@ 12. הפעלת שירות נתוני אשראי וייחוד העיסוק
: (א) לשכת אשראי רשאית, במסגרת הפעלת שירות נתוני אשראי, לעסוק בפעולות אלה:
:: (1) לקבל נתוני אשראי הכלולים במאגר, מבנק ישראל, בכפוף להוראות [[סעיף 46]], ולהחזיקם לשם מסירת דוח אשראי או מתן חיווי אשראי לאחר, ולמסור את הדוח או החיווי לאחר;
:: (2) לקבל דוח ריכוז נתונים רגיל מבנק ישראל לשם מסירתו ללקוח או למיופה כוח בתמורה, ומסירתו כאמור.
: (ב) לשכת אשראי לא תעסוק בעיסוק שאינו שירות נתוני אשראי כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הנגיד, לאחר ששוכנע כי לא יהיה בעיסוק הנוסף משום פגיעה במטרות חוק זה, בניהול התקין של שירות נתוני אשראי או בעניינם של המשתמשים בנתוני אשראי או של הלקוחות, קבע, באישור הוועדה, עיסוק נוסף מותר.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על פעולות אלה, הנעשות בידי לשכת אשראי:
:: (1) מתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי, כאמור [[בסעיף 13]];
:: (2) הפעלת שירות מידע על עוסקים, אם קיבלה רישיון שירות מידע על עוסקים, ומתן כל שירות על בסיס מידע שקיבלה במסגרת פעילותה כאמור [[בסעיף 62]].

@ 13. שירותים המתבססים על נתוני אשראי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: לשכת אשראי רשאית, נוסף על הפעלת שירות נתוני אשראי כאמור [[בסעיף 12]], לעסוק במתן שירותים אלה:
: (1) שירותים כמפורט להלן לנותן אשראי, על בסיס נתוני אשראי שהתקבלו מהמאגר בלבד, לשם עריכת דוח אשראי:
:: (א) דירוג האשראי של לקוח;
:: (ב) הודעה על שינוי בדירוג האשראי של לקוח או בנתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר;
:: (ג) ייעוץ בעניינים אלה:
::: (1) התקשרות בעסקת אשראי עם הלקוח ותנאי העסקה;
::: (2) הכדאיות בנקיטת אמצעי גבייה לגבי לקוח שפיגר בפירעון תשלומים שבהם התחייב;
: (2) שירותים כמפורט להלן ללקוח, על בסיס דוח ריכוז נתונים רגיל:
:: (א) דירוג האשראי של הלקוח;
:: (ב) ייעוץ בדבר ההתנהלות הכלכלית של הלקוח;
:: (ג) הודעה על שינוי בדירוג האשראי של הלקוח או בנתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר;
: (3) ייעוץ לנותן אשראי על בסיס מידע לא מזוהה הכלול במאגר, כאמור [[בסעיף 45]], בדבר מאפייני האשראי המצרפי שנתן נותן האשראי ללקוחותיו ובדבר רמת הסיכון הנובעת מהאשראי המצרפי האמור.

@ 14. איסור התניית שירות בשירות
: לא תתנה לשכת אשראי מתן שירות נתוני אשראי בשירות מהשירותים המתבססים על נתוני אשראי או בשירות שקבע הנגיד כעיסוק נוסף מותר לפי הוראות [[סעיף 12(ב)]].

@ 15. ממונה על פניות ציבור בלשכת אשראי
: (א) לשכת אשראי תמנה ממונה על פניות הציבור, שפרטיו יפורסמו בדרך שיורה עליה הממונה.
: (ב) הממונה יקבע את תפקידיו ואת דרך פעולתו של הממונה על פניות הציבור בלשכת אשראי.

== פרק ה': הקמת מאגר נתוני אשראי ומטרותיו ==

@ 16. הקמת מאגר נתוני אשראי ומטרותיו (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) בנק ישראל יקים מאגר מידע שיכלול נתוני אשראי שהתקבלו ממקורות מידע לפי הוראות [[פרק ו']]; נוסף על כך יכלול מאגר המידע נתונים לגבי בקשות לתיקון מידע שהוגשו לפי [[פרק ח']] וכן נתונים לגבי פניות לקוחות למאגר לפי החוק.
: (ב) המאגר ישמש למטרות אלה, בלבד:
:: (1) מסירת נתוני אשראי ללשכות האשראי לגבי לקוח מסוים לשם עריכת דוח אשראי, ובכלל זה לשם מתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי, או מתן חיווי אשראי לגבי לקוח מסוים בהתאם להוראות [[סימן ב' פרק ז|סימנים ב']] [[סימן ג' פרק ז'|ו־ג' לפרק ז']], או לשם מסירתם למיופה כוח בתמורה בהתאם להוראות [[סימן ה' לפרק האמור]];
:: (2) מסירה ללקוח של מידע לגביו, בהתאם להוראות [[סימן ד' לפרק ז']];
:: (3) יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו לפי [[חוק בנק ישראל]], בהתאם להוראות [[סעיף 44]];
:: (4) יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את לשכות האשראי לשם פיתוח מודלים סטטיסטיים למתן חיווי אשראי ושירותים המתבססים על נתוני אשראי, בהתאם להוראות [[סעיף 45]].
: (ג) המערכת הטכנולוגית שתשמש את המאגר תמנע, ככל האפשר ובשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות, שייבחנו מעת לעת, את הסיכון לפגיעה בפרטיות הלקוחות ואת הסיכון לפגיעה באבטחת מידע שבמאגר, ותעוצב ותעודכן בהתייעצות עם ראש הרשות להגנת הפרטיות.

@ 17. מנהל המאגר
: המאגר ינוהל בידי עובד בנק ישראל שימנה הנגיד.

@ 18. ממונה על הגנת הפרטיות (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הנגיד ימנה ממונה על הגנת הפרטיות והוא יהיה עובד בנק ישראל.
: (ב) תפקידי הממונה על הגנת הפרטיות יהיו -
:: (1) לייעץ למנהל המאגר בנושא יישום הוראות [[חוק הגנת הפרטיות]] והנחיות ראש הרשות להגנת הפרטיות, ובכלל זה הגדרת מידע כמידע לא מזוהה;
:: (2) לייעץ לממונה בנוגע לבירור תלונות ציבור בעניין פגיעה בפרטיות;
:: (3) לייעץ למנהל המאגר בנוגע לבדיקות ולביצוע סקרים לאיתור סיכונים לפגיעה בפרטיות לקוחות;
:: (4) לגבש תכנית הדרכה לכל מי שמועסק בתפעול המאגר בקשר להגנה על הפרטיות;
:: (5) לדווח לנגיד על הסיכונים והכשלים שאיתר בקשר להגנת הפרטיות במאגר ולהמליץ על הפעולות שיש לנקוט בקשר לכך; דיווח לפי פסקה זו יימסר לנגיד בשנתיים הראשונות מיום התחילה כאמור [[בסעיף 123]] - אחת לרבעון, ולאחר מכן - לפחות אחת לשנה;
:: (6) לדווח לראש הרשות להגנת הפרטיות אם נוכח שאירעה פגיעה מהותית בפרטיות.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות הנגיד להטיל על הממונה על הגנת הפרטיות תפקידים אחרים בבנק ישראל, ובלבד שהם נוגעים להגנת הפרטיות בבנק ישראל.

== פרק ו': העברת מידע למאגר ושמירתו ==

@ 19. העברת נתוני אשראי למאגר בידי מקורות המידע (תיקון: תשע&quot;ט, תש&quot;ף)
: (א) מקורות המידע המפורטים להלן יעבירו למאגר נתוני אשראי לשם הכללתם במאגר:
:: (1) כונס הנכסים הרשמי;
:: (2) לשכות ההוצאה לפועל;
:: (3) בנק ישראל;
:: (4) בתי המשפט;
:: (5) חברת חשמל;
:: (6) בנק הדואר; לעניין זה, &quot;בנק הדואר&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת, כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]];
::: (((החל מהיום הקובע לתחילתו של [[18:301460|תיקון מס' 11 לחוק הדואר]], ביום 31.12.2026):)) בנק הדואר; לעניין זה, &quot;בנק הדואר&quot; - החברה הבת כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]];
:: (7) תאגידים בנקאיים;
:: (8) מנפיקי אמצעי תשלום;
:: (9) מקור מוסמך הנותן אשראי קמעונאי בהיקף שנתי כפי שקבע הנגיד בהסכמת השר ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם; ואולם בבחינת ההיקף השנתי של גוף מוסדי, כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]], לא יובאו בחשבון הלוואות שניתנו לעמיתים או למבוטחים כנגד כספי עמיתים או מבוטחים.
: (ב) נתוני האשראי שיעבירו מקורות המידע לפי סעיף קטן (א) יהיו כפי שקבע השר בהסכמת הנגיד ושר האוצר, ובכפוף להוראות אלה:
:: (1) הנתונים שיעביר בנק ישראל יהיו נתונים בדבר היות הלקוח לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, כמשמעותם [[בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ&quot;א-1981]];
:: (2) הנתונים שיעביר בית המשפט יהיו נתונים בדבר צו הגבלה שנתן לפי [[סעיף 7 לחוק החברות]];
:: (3) הנתונים שתעביר חברת חשמל יהיו נתונים בדבר תשלומים בעד צריכת חשמל.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) -
:: (1) השר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם, רשאי לקבוע כי מקור מידע מהמקורות המנויים בסעיף קטן (א) שמתקיימים לגביו תנאים שיקבע, לא יהיה חייב בהעברת נתוני אשראי למאגר;
:: (2) לעניין חברת חשמל - השר, הנגיד או שר האוצר רשאי לקבוע כי היא אינה חייבת בהעברת נתוני אשראי למאגר.
: (ד)(1) מקור מוסמך רשאי להעביר נתוני אשראי כפי שקבע השר למאגר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם.
:: (2) השר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם, רשאי לקבוע מקורות מידע נוספים שיהיו רשאים להעביר נתוני אשראי כפי שקבע למאגר, אם מצא כי יש צורך בכך לשם השגת מטרות חוק זה המנויות [[בסעיף 1(א)]], ובלבד שהוספת מקורות המידע לא נדרשת רק לשם השגת המטרה המנויה [[בפסקה (4) שבסעיף האמור]].
: (ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א)(9), השר, בהסכמת הנגיד, רשאי לקבוע כי מקור ממקורות המידע המנויים בסעיף קטן (ד) יהיה חייב להעביר נתוני אשראי למאגר, כאמור באותו סעיף קטן.
: (ו) מקור מידע ינקוט אמצעים נאותים להבטחת הדיוק והמהימנות של נתוני האשראי שהוא מעביר למאגר לפי סעיף זה; הממונה רשאי להורות על אמצעים להבטחת הדיוק והמהימנות כאמור.
: (ז) הממונה יורה על אופן העברת נתוני אשראי למאגר לפי סעיף זה והמועד להעברתם, ורשאי הוא לקבוע הוראות מפורטות לעניין נתוני האשראי שיועברו, והכול בכפוף לתקנות שקבע השר, לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ד).
: (ח) תקנות שיקבע השר וכללים שיקבע הנגיד לפי סעיף זה טעונים אישור של הוועדה.

@ 20. איסור או הגבלה על העברת נתוני אשראי למאגר
: הממונה רשאי לאסור או להגביל העברת נתוני אשראי למאגר בידי מקור מידע, אם מצא כי הדבר דרוש לשם שמירה על מטרות חוק זה ובהתקיים נסיבות חריגות; עשה כן, יפרסם הממונה הודעה על כך לציבור באתר האינטרנט של בנק ישראל ובכל דרך נוספת שיקבע הנגיד.

@ 21. שמירת נתוני האשראי במאגר
: (א) בנק ישראל ישמור במאגר בלבד את נתוני האשראי שהועברו למאגר ממקורות המידע לפי [[סעיף 19]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בנק ישראל רשאי שלא לשמור במאגר נתוני אשראי שהועברו ממקור מידע מסוים, אם מצא כי מקור המידע לא נקט אמצעים נאותים להבטחת הדיוק והמהימנות של נתוני האשראי בהתאם להוראות [[סעיף 19(ו)]] או שלא נקט אמצעים לאבטחת המידע בהתאם להוראות לפי [[סעיפים 60]] [[או 68]] או אם התקיימו נסיבות חריגות אחרות.

@ 22. בקשת לקוח לאי־הכללת נתוני אשראי לגביו במאגר
: (א) לקוח רשאי לבקש מבנק ישראל שנתוני האשראי לגביו לא ייכללו במאגר (בסעיף זה - בקשה לאי־הכללת נתונים).
: (ב) הגיש לקוח בקשה לאי־הכללת נתונים, לא ישמור בנק ישראל נתוני אשראי לגביו שיעברו למאגר אחרי מועד הגשת הבקשה, וימחק מהמאגר את הפרטים המזהים של הלקוח הכלולים בנתוני האשראי לגביו שבמאגר במועד הגשת הבקשה, למעט פרטים מזהים כאמור הכלולים בנתוני אשראי שנמסרו ללשכת אשראי לפי [[פרק ז']] לפני המועד האמור, שיישמרו במאגר לשם תיעוד בלבד בהתאם להוראות [[סעיף 23]]; מחיקת הפרטים המזהים לפי סעיף קטן זה תיעשה באופן שלא יהיה ניתן עוד לקשר בין נתוני האשראי שמהם נמחקו הפרטים המזהים ובין הלקוח.
: (ג) ביקש הלקוח מבנק ישראל לחזור בו מבקשה לאי־הכללת נתונים, ישמור בנק ישראל במאגר את נתוני האשראי לגבי הלקוח שיעברו למאגר לאחר המועד שבו ביקש כאמור.
: (ד) ביקשה לשכת אשראי מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי מהמאגר לגבי לקוח מסוים, ואין במאגר נתוני אשראי לגבי הלקוח בשל בקשה לאי־הכללת נתונים שהגיש, יודיע על כך בנק ישראל ללשכת האשראי, והלשכה תיידע את המשתמש בנתוני האשראי בדבר.
: (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) -
:: (1) הועברו למאגר, בידי מקור מידע, נתוני אשראי המפורסמים על פי דין או נתוני אשראי אחרים, המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב, והכול כפי שקבע השר בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה (בסעיף קטן זה - נתונים בדבר אי־פירעון), לא יהיה הלקוח זכאי להגיש בקשה לאי־הכללת נתונים עד תום שלוש שנים ממועד העברת הנתונים כאמור (בסעיף קטן זה - תקופת ההגבלה);
:: (2) הועברו למאגר, בידי מקור מידע, נתונים בדבר אי־פירעון, לאחר שהלקוח הגיש בקשה לאי־הכללת נתונים, ישמור בנק ישראל במאגר, ממועד העברת הנתונים כאמור למאגר ואילך, על אף הגשת הבקשה, את כל נתוני האשראי לגבי הלקוח שיועברו למאגר; הלקוח יהיה רשאי לבקש שהחל מתום תקופת ההגבלה לא ייכללו במאגר נתוני אשראי לגביו.
: (ו) חלות לגבי לקוח הוראות סעיף קטן (ה), יידע בנק ישראל את הלקוח שהגיש בקשה לאי־הכללת נתונים על כך וכן יודיע לו, לפני תום תקופת ההגבלה, על זכותו לחזור ולהגיש בקשה לאי־הכללת נתונים.
: (ז) בקשות לקוח לפי סעיף זה יוגשו באופן שיקבע הנגיד, באישור הוועדה, והוא רשאי לקבוע מועדים לטיפול בבקשות כאמור.

@ 23. תקופת החזקת מידע במאגר
: (א) בנק ישראל ישמור את המידע שבמאגר המפורט [[בסעיף 16(א)]], לתקופה של עשר שנים מהמועד שבו הועבר למאגר; חלפו שלוש שנים ממועד העברת המידע למאגר, תיעשה השמירה ביתרת התקופה לשם תיעוד בלבד (בסעיף זה - תקופת התיעוד).
: (ב) לשכת אשראי, משתמש בנתוני אשראי או מיופה כוח בתמורה רשאים לקבל מבנק ישראל, לבקשתם, בתקופת עשר השנים האמורה בסעיף קטן (א), את הנתונים השמורים במאגר כאמור [[16(א)|באותו סעיף קטן]], שנמסרו להם בעבר לפי [[סימנים ב' עד ה' לפרק ז']], אם הנתונים דרושים להם לאחד מאלה, ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של הלקוח לקבל את הנתונים האמורים לפי [[סימן ד' לפרק ז']]:
:: (1) הליך משפטי בינם ובין הלקוח, ובלבד שההליך האמור קשור למידע שנמסר ונמסרה ללקוח הודעה על הבקשה לקבלת הנתונים כאמור;
:: (2) בקרה או פיקוח הנעשים על פי דין;
:: (3) מטרות אחרות שקבע השר באישור הוועדה.
: (ג) בתום תקופת התיעוד, ימחק בנק ישראל מהמאגר את הפרטים המזהים של הלקוח המתייחסים למידע שחלפה לגביו התקופה האמורה, באופן שלא יהיה ניתן עוד לקשר בין המידע האמור ובין הלקוח.

== פרק ז': גישה למידע שבמאגר והשימושים במידע ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 24. מסירת מידע מהמאגר
: לא יימסר מידע מהמאגר ולא תהיה גישה למידע כאמור אלא לגורמים המפורטים [[בפרק זה]], לשימושים כמפורט בו, ובהתאם להוראותיו.

@ 25. ייחוד השימוש
: (א) מי שקיבל נתוני אשראי הכלולים במאגר או חיווי אשראי, לפי הוראות [[פרק זה]], יעשה בהם שימוש רק למטרה שלשמה התבקשו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לשכת אשראי רשאית לעשות שימוש בנתוני אשראי שקיבלה מהמאגר, גם לשם מתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי.

=== סימן ב': דוח אשראי ===

@ 26. תנאים להעברת נתוני אשראי לשם עריכת דוח אשראי
: (א) לא יועברו נתוני אשראי לגבי לקוח לפי הוראות [[סימן זה]] מהמאגר ללשכת אשראי ומלשכת אשראי לנותן אשראי, אלא אם כן מתקיימים כל אלה ([[בסימן זה]] - התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי):
:: (1) נתוני האשראי דרושים לנותן האשראי לשם התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח או לשם הבטחת קיום תנאי העסקה;
:: (2) נותן האשראי הוא מקור מידע המעביר נתוני אשראי למאגר לפי [[פרק ו']] לגבי כל הלקוחות שיש לו נתוני אשראי לגביהם, או שהתחייב להעביר נתוני אשראי כאמור באופן ובמועד שהורה הממונה, ובלבד שהמועד שהורה הממונה להעברת הנתונים לא יעלה על שנה מהמועד שנמסרו לו נתונים מהמאגר, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת הנגיד, תקופה אחרת;
:: (3) נותן האשראי אינו נותן אשראי בסיכון נמוך; לעניין זה, &quot;נותן אשראי בסיכון נמוך&quot; - עוסק הנותן אשראי אגב מכירת נכס או מתן שירות, לתקופות קצרות או בסכומים נמוכים, כפי שיקבע השר, בהתייעצות עם הנגיד;
:: (4) הלקוח נתן את הסכמתו המפורשת לכך שנתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר יימסרו ללשכת אשראי לשם עריכת דוח אשראי שיימסר לנותן האשראי, ולכך שהסכמתו כאמור תעמוד בתוקפה עד למועד סיום עסקת האשראי או עד למועד מוקדם יותר, לפי בחירתו; הסכמת הלקוח כאמור תינתן רק לגבי עסקת אשראי מסוימת.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), השר בהסכמת הנגיד, רשאי לקבוע כי נותני אשראי, מסוג שיקבע, יהיו רשאים לבקש דוח אשראי מלשכת האשראי אף שאינם מעבירים או מתחייבים להעביר נתוני אשראי למאגר.
: (ג) השר, בהתייעצות עם הנגיד, יקבע הוראות לעניין אופן מתן ההסכמה המפורשת בידי הלקוח כאמור בסעיף קטן (א)(4) ולעניין אופן הוכחת קיומם של התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי.
: (ד) תקנות שיקבע השר לפי סעיף זה טעונות אישור של הוועדה.

@ 27. בקשת נותן אשראי לקבל דוח אשראי מלשכת אשראי
: נותן אשראי רשאי לבקש מלשכת אשראי לקבל דוח אשראי לגבי לקוח ובו נתוני אשראי לגבי אותו לקוח הכלולים במאגר, לשם התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח או לשם הבטחת קיום תנאי העסקה, ובלבד שמתקיימים התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי.

@ 28. בקשת לשכת אשראי לקבל נתוני אשראי מהמאגר לשם עריכת דוח אשראי
: הוגשה ללשכת אשראי בקשה לקבל דוח אשראי לגבי לקוח, כאמור [[בסעיף 27]], והתקיימו התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי, רשאית היא, לשם עריכת הדוח, לבקש מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי לגבי אותו לקוח, הכלולים במאגר.

@ 29. מסירת נתוני אשראי מהמאגר לשם עריכת דוח אשראי
: הוגשה לבנק ישראל בקשה לקבל נתוני אשראי לגבי לקוח, כאמור [[בסעיף 28]], ימסור בנק ישראל ללשכת אשראי, נתוני אשראי לגבי הלקוח, הכלולים במאגר.

@ 30. בקשת לקוח שלא יימסרו נתוני אשראי לגביו מהמאגר
: (א) לקוח רשאי לבקש מבנק ישראל שנתוני אשראי לגביו, הכלולים במאגר, לא יימסרו לשם עריכת דוח אשראי לפי הוראות [[סימן זה]] (בסעיף זה - בקשה לאי־מסירת נתונים); השר רשאי לקבוע כי בקשה לאי־מסירת נתונים יכול שתוגש לגבי נותני אשראי מסוימים או לגבי נותני אשראי מסוג מסוים, ורשאי הוא לקבוע תנאים לבקשה כאמור.
: (ב) הגיש לקוח בקשה לאי־מסירת נתונים, לא ימסור בנק ישראל נתוני אשראי בהתאם לבקשה, כל עוד הלקוח לא חזר בו וביקש מבנק ישראל כי יימסרו נתוני האשראי לגביו, והכול גם אם נותן האשראי קיבל את הסכמת הלקוח כאמור [[בסעיף 26(א)(4)]].
: (ג) ביקשה לשכת אשראי מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי מהמאגר לגבי לקוח מסוים, והלקוח הגיש בקשה לאי-מסירת נתונים, יודיע על כך בנק ישראל ללשכת האשראי, והלשכה תיידע את נותן האשראי בדבר.
: (ד) בקשות לפי סעיף זה יוגשו באופן שיקבע הנגיד, באישור הוועדה, והוא רשאי לקבוע מועדים לטיפול בבקשות כאמור.

@ 31. הודעה ללקוח בדבר מסירת דוח אשראי
: (א) נותן אשראי שקיבל דוח אשראי לשם התקשרות בעסקת אשראי עם לקוח, או שקיבל דוח אשראי לשם הבטחת קיום תנאי עסקת אשראי שהתקשר בה ושינה לרעה את תנאי עסקת האשראי של לקוח, יודיע על כך מיד ללקוח וימסור לו את פרטי לשכת האשראי שממנה קיבל את דוח האשראי.
: (ב) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת מסירת דוח אשראי שהתקבל לפי סעיף קטן (א) מנותן האשראי או מלשכת אשראי ללקוח, ורשאי הוא לקבוע תנאים למסירה כאמור.

@ 32. דוח אשראי למי שאינו נותן אשראי
: השר, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, רשאי, אם מצא כי הדבר דרוש לשם השגת מטרות חוק זה, לקבוע כי מי שאינו נותן אשראי יהיה רשאי לקבל מלשכת אשראי דוח אשראי, בתנאים שיקבע השר, ובלבד שניתנה הסכמת הלקוח כאמור [[בסעיף 26(א)(4)]] ובכפוף להוראות [[סעיף 30]]; קבע השר כאמור, יחולו על מי שקבע את ההוראות החלות על נותן אשראי הזכאי לקבל דוח אשראי, בשינויים המחויבים ובשינויים שיקבע השר.

=== סימן ג': חיווי אשראי ===

@ 33. בקשת נותן אשראי לקבל חיווי אשראי מלשכת האשראי
: נותן אשראי רשאי לבקש מלשכת אשראי לקבל חיווי בשאלה אם לתת אשראי ללקוח לשם התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח, ובלבד שיידע את הלקוח מראש ובאופן מפורש על כוונתו לקבל חיווי כאמור ועל כך שלשם קבלת החיווי לשכת האשראי תגיש לבנק ישראל בקשה לקבלת נתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר, והכול בדרך שקבע הנגיד באישור הוועדה.

@ 34. בקשת לשכת אשראי לקבל נתוני אשראי מהמאגר לשם מתן חיווי אשראי
: הוגשה ללשכת אשראי בקשה לקבל חיווי אשראי לגבי לקוח, רשאית היא, לשם מתן חיווי האשראי, לבקש מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי לגבי אותו לקוח, הכלולים במאגר.

@ 35. מסירת נתוני אשראי מהמאגר לשם מתן חיווי אשראי
: (א) הוגשה לבנק ישראל בקשה מאת לשכת אשראי לקבל נתוני אשראי מהמאגר לשם מתן חיווי אשראי, ומצא הבנק כי נתוני האשראי לגבי אותו לקוח הכלולים במאגר מעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב, ימסור בנק ישראל ללשכת האשראי את נתוני האשראי לגבי הלקוח הכלולים במאגר; לעניין זה יקבע השר, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, נסיבות שיש בהן כדי להעיד באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב.
: (ב) אין במאגר נתוני אשראי המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב, כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בנק ישראל ללשכת האשראי, והלשכה תיידע את נותן האשראי בדבר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובת היידוע לפי [[סעיף 22(ד)]].

@ 36. צירוף נתוני אשראי מפורסמים לחיווי אשראי
: לשכת אשראי רשאית למסור לנותן אשראי, יחד עם חיווי האשראי לגבי לקוח, נתוני אשראי לגבי אותו לקוח המפורסמים על פי דין ונתוני אשראי אחרים הקשורים לנתונים כאמור, והכול כפי שקבע השר באישור הוועדה.

@ 37. מתן חיווי לחברת חשמל בדבר נקיטת אמצעי גבייה
: (א) פיגר לקוח בתשלומיו לחברת חשמל בעד צריכת חשמל, כפי שקבע השר, רשאית חברת חשמל לבקש מלשכת אשראי לקבל חיווי בשאלה אם לנקוט אמצעי גבייה לגבי אותו לקוח, ובלבד ששלחה ללקוח הודעה על כוונתה לקבל חיווי לגביו ועל כך שלשם קבלת החיווי תגיש לשכת האשראי לבנק ישראל בקשה לקבלת נתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר, והכול כפי שקבע הנגיד.
: (ב) על חיווי לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סימן זה]] החלות על חיווי אשראי, בשינויים המחויבים.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על חברת חשמל אם אינה מעבירה נתוני אשראי למאגר בשל ההוראות לפי [[סעיפים 19(ג)]] [[או 20]].

=== סימן ד': דוח ריכוז נתונים לבקשת לקוח ===

@ 38. מסירת דוח ריכוז נתונים ללקוח
: (א) לקוח זכאי לקבל מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל ודוח ריכוז נתונים מלא.
: (ב) הדוח יהיה בשפה פשוטה וברורה, ויצוינו בו, בין השאר, פרטים אלה:
:: (1) סוגי מידע שאינם כלולים במידע שנמסר ללשכת אשראי לשם עריכת דוח אשראי, לפי הוראות [[סעיף 46]];
:: (2) נתונים המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב לפי [[סעיפים 22(ה)]] [[או 35(א)]];
:: (3) בקשות שהגישה לשכת אשראי לבנק ישראל לפי [[פרק ז']] לקבלת נתוני אשראי מהמאגר.
: (ג) לקוח רשאי לבקש כי דוח ריכוז הנתונים יהיה בשפה העברית או הערבית; לא ביקש לקוח שהדוח יישלח לו בשפה מסוימת, יישלח הדוח בשפה העברית.
: (ד) דוח ריכוז נתונים יימסר ללקוח בלא תשלום, לפי בקשתו, אחת לשנה; בנק ישראל ימסור אחת לשנה הודעה ללקוחות על זכותם זו בדרך שיקבע הנגיד; דוחות ריכוז נתונים נוספים באותה שנה יימסרו ללקוח, לבקשתו, תמורת תשלום וכפי שיקבע הנגיד.
: (ה) בנק ישראל רשאי למסור ללקוח, לפי בקשתו, מידע לגביו הכלול במאגר גם שלא במסגרת דוח ריכוז נתונים, תמורת תשלום וכפי שיקבע הנגיד.

@ 39. קבלת דוח ריכוז נתונים רגיל באמצעות לשכת אשראי
: לשכת אשראי רשאית, לבקשת לקוח, לקבל מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל לגביו.

=== סימן ה': דוח ריכוז נתונים רגיל לבקשת מיופה כוח בתמורה ===

@ 40. קבלת דוח ריכוז נתונים רגיל בידי מיופה כוח בתמורה
: מיופה כוח בתמורה רשאי לקבל מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי הלקוח שייפה את כוחו, באמצעות לשכת אשראי ובהתאם להוראות [[סימן זה]].

@ 41. בקשת מיופה כוח בתמורה לקבל דוח ריכוז נתונים רגיל
: ביקש מיופה כוח בתמורה מלשכת אשראי לקבל באמצעותה דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי לקוח, רשאית לשכת האשראי לפנות לבנק ישראל בבקשה לקבל דוח ריכוז נתונים כאמור, ובלבד שהתקיימו לגבי מיופה הכוח התנאים שקבע הנגיד לפי [[סעיף 43]] ותנאים שהורה הממונה לשם קבלת הדוח מהמאגר ([[בסימן זה]] - התנאים להעברת דוח ריכוז נתונים).

@ 42. מסירת דוח ריכוז נתונים רגיל למיופה כוח בתמורה
: (א) הגישה לשכת אשראי לבנק ישראל בקשה לקבל נתוני אשראי לגבי לקוח בעקבות בקשה של מיופה כוח בתמורה, ימסור בנק ישראל ללשכת האשראי דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי הלקוח, בהתאם להוראות שנתן הממונה לעניין זה.
: (ב) השר, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין אופן מתן ייפוי הכוח על ידי לקוח כאמור [[בסימן זה]] ולעניין אופן הוכחת קיומם של התנאים להעברת דוח ריכוז נתונים לשם מסירת דוח ריכוז נתונים רגיל.

@ 43. הוראות לעניין תנאים להעברת דוח ריכוז נתונים
: הנגיד, בהסכמת השר ובאישור הוועדה, יקבע תנאים שעל מיופה הכוח בתמורה לעמוד בהם לשם קבלת דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי הלקוח, ובכלל זה לקבוע את השימושים שמיופה הכוח בתמורה יהיה רשאי לעשות במידע שבדוח ובנתוני האשראי שיקבל מהמאגר.

=== סימן ו': גישה למידע לא מזוהה במאגר והשימושים בו ===

@ 44. שימוש במידע לא מזוהה בידי בנק ישראל
: (א) בנק ישראל רשאי לעשות שימוש במידע לא מזוהה הכלול במאגר לשם ביצוע תפקידיו לפי [[חוק בנק ישראל]].
: (ב) בנק ישראל רשאי להעביר למאגר מידע מזוהה לגבי לקוחות, הנמצא בידיו מכוח סמכויותיו לפי דין (בסעיף קטן זה - מידע חיצוני), לשם הצלבתו עם מידע מזוהה הכלול במאגר והפקת מידע לא מזוהה הדרוש לו לשם ביצוע תפקידיו לפי [[חוק בנק ישראל]], ובלבד שהמידע החיצוני יימחק מהמאגר מיד לאחר הפקת המידע הלא מזוהה; הצלבת המידע לפי סעיף קטן זה תיעשה, ככל האפשר, באופן שלא ייחשף במסגרתה מידע מזוהה בפני מורשי הגישה למידע מזוהה בהתאם להוראות [[סעיף 60(ג)]], מעבר לחשיפה הדרושה לצורך הצלבת המידע.

@ 45. גישה של לשכת אשראי למידע לא מזוהה במאגר
: (א) בנק ישראל רשאי לתת ללשכת אשראי גישה למידע לא מזוהה הכלול במאגר, הדרוש לה לפיתוח מודל סטטיסטי לשם מתן חיווי אשראי ושירותים המתבססים על נתוני אשראי; גישה כאמור תינתן לגבי מידע לא מזוהה שמועד הכללתו במאגר חל בחמש השנים שקדמו למועד שבו ניתנה הגישה אליו.
: (ב) לשכת אשראי לא תעתיק ולא תשמור מידע לא מזוהה שיש לה גישה אליו לפי סעיף קטן (א); השר, בהסכמת הנגיד, רשאי לקבוע נסיבות שבהן תהיה לשכת אשראי רשאית להעתיק ולשמור חלק ממידע לא מזוהה כאמור, באופן ובתנאים שיקבע, וככל הדרוש לפיתוח מודל סטטיסטי כאמור בסעיף קטן (א).

=== סימן ז': הוראות שונות לעניין מסירת מידע ושימוש בו ===

@ 46. מידע מזהה לגבי מקורות מידע
: בנק ישראל לא יכלול בנתוני האשראי שהוא מוסר מהמאגר ללשכת אשראי לפי [[פרק זה]] לשם עריכת דוח אשראי או חיווי אשראי, פרטי מידע מזהים לגבי מקורות המידע, למעט לגבי מקורות המידע המפורטים [[בסעיף 19(א)(1) עד (5)]]; השר רשאי לקבוע פרטי מידע נוספים שאין לכלול בנתוני האשראי הנמסרים לשם עריכת דוח אשראי או חיווי אשראי או דוח ריכוז נתונים רגיל לשם מסירתו למיופה כוח בתמורה.

@ 47. התקופה שלגביה יימסרו נתוני אשראי
: (א) בנק ישראל ימסור ללשכת אשראי, לשם עריכת דוח אשראי או חיווי אשראי, לפי בקשת הלשכה שהוגשה בהתאם להוראות [[סימנים ב']] [[סימן ג'|או ג']], רק נתוני אשראי שמועד הכללתם במאגר חל בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה בידי הלשכה.
: (ב) השר רשאי לקבוע תקופות קצרות מהתקופה שבסעיף קטן (א) לגבי סוגי נתוני אשראי שיקבע.

@ 48. דרכי מסירת המידע בידי בנק ישראל
: (א) השר, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין מסירת המידע הכלול במאגר, לפי [[פרק זה]], ורשאי הוא לקבוע תנאים למסירה כאמור.
: (ב) הממונה רשאי להורות על דרכי מסירת המידע הכלול במאגר לפי [[פרק זה]], ובכלל זה להורות כי המסירה תהיה בדרך של מתן גישה למאגר באופן ובתנאים שיורה.

@ 49. תקופת החזקת נתוני אשראי בידי לשכת אשראי ומיופה כוח בתמורה
: (א) לשכת אשראי שקיבלה נתוני אשראי מהמאגר לפי [[פרק זה]] תחזיק בהם לתקופה המזערית הנדרשת לשם מתן שירות נתוני אשראי או שירות המתבסס על נתוני אשראי, אך לא יותר מהתקופה שיקבע השר באישור הוועדה.
: (ב) השר, באישור הוועדה, יקבע את התקופה המרבית להחזקת נתוני אשראי בידי מיופה כוח בתמורה.

@ 50. מחיר מרבי שרשאית לשכת אשראי לגבות
: (א) הנגיד רשאי לקבוע את הסכומים המרביים שתגבה לשכת אשראי בעד שירותים שהיא מספקת לפי [[סעיפים 12]] [[או 13]]; קבע הנגיד כאמור, לא תגבה לשכת אשראי תשלום בסכום העולה על הסכום המרבי שקבע.
: (ב) לשכת אשראי תדווח לנגיד, אחת לשנה, על תשלום שדרשה בעד כל אחד מהשירותים שסיפקה, בדרך שקבע הנגיד.

@ 51. נתונים שלשכת אשראי אינה רשאית להביא בחשבון
: לשכת אשראי לא תביא בחשבון נתונים בדבר מינו, גילו, נטייתו המינית, גזעו, דתו, ארץ מוצאו, לאומיותו, מקום מגוריו ומצבו המשפחתי או הבריאותי של לקוח, לעניין המודל הסטטיסטי שלה הדרוש לה למתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי וחיווי אשראי, לעניין מתן חיווי אשראי על לקוח ולעניין דירוג אשראי שלו.

@ 52. שימוש בדוח אשראי או בחיווי אשראי עדכניים
: (א) בהחלטתו להתקשר בעסקת אשראי עם לקוח או לשם הבטחת קיום תנאי העסקה, לא יתחשב משתמש בנתוני אשראי, בדוח אשראי לא עדכני.
: (ב) בהחלטתו אם לתת אשראי ללקוח, לא יתחשב נותן אשראי בחיווי אשראי לא עדכני.
: (ג) לעניין סעיף זה, רואים דוח אשראי או חיווי אשראי שחלפו שישים ימים מיום קבלתם כדוח אשראי או חיווי אשראי לא עדכניים, אלא אם כן קבע השר תקופה קצרה מזו.

@ 53. שמירת דוח אשראי בידי משתמש בנתוני אשראי
: משתמש בנתוני אשראי רשאי להחזיק בדוח אשראי עד תום תקופת עסקת האשראי עם הלקוח שבקשר אליה התבקש הדוח, ואם התבקש הדוח לשם החלטה על התקשרות בעסקת אשראי, ולא נכרתה העסקה - ימחק את דוח האשראי בתוך שישים ימים מיום קבלתו, אלא אם כן קבע השר תקופה קצרה מזו.

@ 54. הגבלה על העברת נתוני אשראי
: הממונה רשאי לאסור או להגביל, לצמיתות או לתקופה שיקבע, מסירה לפי [[פרק זה]] של נתוני אשראי הכלולים במאגר ללשכת אשראי, וכן לאסור או להגביל העברת נתוני אשראי שקיבלה לשכת אשראי לפי [[פרק זה]] למשתמש בנתוני אשראי או למיופה כוח בתמורה, אם מצא כי הדבר דרוש לשם שמירה על מטרות חוק זה והתקיימו נסיבות חריגות.

== פרק ח': תיקון מידע הכלול במאגר ==

@ 55. תיקון מידע בידי מקור מידע
: גילה מקור מידע כי נתוני אשראי לגבי לקוח שהעביר למאגר אינם נכונים, שלמים או מדויקים או שחל בהם שינוי מכל סיבה שהיא, יודיע על כך לבנק ישראל ויעביר לו את נתוני האשראי המעודכנים, בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך שבעה ימים, אלא אם כן קבע הממונה תקופה אחרת, והכול באופן שיורה הממונה.

@ 56. תיקון מידע לבקשת לקוח
: (א) סבר לקוח כי מידע לגביו הכלול במאגר אינו נכון, שלם או מדויק, זכאי הוא לפנות לבנק ישראל בבקשה למחוק מידע, להשלים מידע או לתקנו.
: (ב) הוגשה לבנק ישראל בקשה לפי סעיף קטן (א), וסבר הבנק כי לשם טיפול בבקשה יש צורך כי מקור המידע יערוך בירור, יציין במאגר כי מתקיים הליך בירור בנוגע לאותו מידע, ויפנה למקור המידע לשם בירור הבקשה.
: (ג) פנה בנק ישראל אל מקור המידע כאמור בסעיף קטן (ב), יערוך מקור המידע בירור בעניין ויעביר למנהל המאגר את תוצאות הבירור, בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך שבעה ימים, אלא אם כן קבע הממונה תקופה אחרת; העלה הבירור כי יש צורך בהשלמת המידע או בתיקונו - יעביר מקור המידע לבנק ישראל גם את המידע המעודכן, בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך שבעה ימים, אלא אם כן קבע הממונה תקופה אחרת, והכול באופן שהורה הממונה.
: (ד) לא העביר מקור המידע את תוצאות הבירור בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (ג), יורה הממונה למנהל המאגר על הפעולות שיש לנקוט במאגר בנוגע למידע.

@ 57. עדכון המידע במאגר והודעה על העדכון
: (א) מנהל המאגר יעדכן מיד את המידע הכלול במאגר בהתאם למידע המעודכן שהועבר ולבירור שנערך לפי [[סעיפים 55]] [[או 56]], לפי העניין; התגלעה מחלוקת בין מקור המידע והלקוח לעניין נתון אשראי הכלול במאגר, רשאי בנק ישראל לרשום הערה בעניין במאגר או למחוק את נתון האשראי שבמחלוקת.
: (ב) הממונה ייתן הוראות לעניין מסירת מידע שעודכן לפי סעיף קטן (א) ללקוח, ללשכות האשראי, למשתמשים בנתוני אשראי או למיופי כוח בתמורה.

== פרק ט': שמירת סודיות ואבטחת מידע ==

@ 58. שמירת סודיות
: (א) אדם שהגיע אליו מידע על לקוח לפי חוק זה, ובכלל זה מי שהמידע הגיע אליו בתוקף תפקידו, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
: (ב) הגיע לידי אדם מידע לא מזוהה שמקורו במאגר, לא יבצע כל פעולה לאיתור זהות הלקוח שהמידע מתייחס אליו.

@ 59. הגבלת העברת מידע לגופים ציבוריים
: על אף האמור [[בפרק ד' לחוק הגנת הפרטיות]] והוראות כל דין אחר, לא יועבר מידע אל המאגר או ממנו, אלא בהתאם להוראות חוק זה.

@ 60. אבטחת מידע (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) בנק ישראל יאסוף את המידע המועבר למאגר, ישמור וימסור אותו -
:: (1) בדרך שתבטיח הגנה מפני דליפת מידע מהמאגר או פריצה אליו, וכן מפני העברה, חשיפה, מחיקה, שימוש, שינוי או העתקה בלא רשות כדין;
:: (2) בדרך שתמנע שימוש במידע בניגוד להוראות לפי חוק זה;
:: (3) בדרך שתבטיח כי הגישה למידע תהיה בהתאם להוראות לפי חוק זה ותאפשר בקרה ופיקוח על אופן השימוש במאגר;
:: (4) בדרך שתבטיח שהמידע הלא מזוהה נשמר ונמסר ככזה.
: (ב) לשם קיום מטרות חוק זה ולהבטחת פרטיות הלקוחות ולשם מתן גישה של לשכת אשראי למידע לא מזוהה במאגר כאמור [[בסעיף 45]], ישמור בנק ישראל במאגר את נתוני האשראי וכל מידע אחר על לקוח כמידע לא מזוהה, בנפרד מכל פרט מזהה; ואולם יהיה ניתן לקשר בין נתוני האשראי וכל מידע אחר על לקוח לפרטים המזהים, תוך יצירת מידע מזוהה, לשם עדכון הנתונים במאגר לגבי לקוח מסוים ומסירתם בהתאם להוראות חוק זה, וכן לצורך אחר הנדרש במישרין לשם הפעלת המאגר כפי שיקבע הנגיד בהסכמת השר; ההפרדה בין המידע המזוהה ובין המידע הלא מזוהה וקישור הנתונים לפי סעיף קטן זה ייעשו בדרך שיורה הממונה, בהתייעצות עם ראש הרשות להגנת הפרטיות.
: (ג) הנגיד, בהסכמת השר, יקבע הוראות הדרושות לשם אבטחת המידע המועבר למאגר, הכלול בו והנמסר ממנו, ובין השאר הוראות בעניינים אלה:
:: (1) אופן איסוף המידע ורישומו, בידי מקור המידע, בדרך שתבטיח את מהימנות המידע, דיוקו ואבטחתו;
:: (2) אופן העברת המידע למאגר, אופן שמירתו במאגר ואופן השימוש בו ואבטחתו;
:: (3) אופן הגישה למידע הכלול במאגר, ובכלל זה מורשי הגישה למידע מזוהה או לא מזוהה, ואמצעי הזיהוי הנדרשים מלשכת אשראי לשם שימוש במערכת הטכנולוגית המשמשת את המאגר לרבות ביצוע פעולות בה, וכן הוראות בדבר בקרה על המערכת האמורה;
:: (4) אופן העברת מידע מזוהה ללשכת אשראי, שמירתו במערכת הטכנולוגית המשמשת את לשכת האשראי, השימוש בו, אבטחתו ומחיקתו.
: (ד) בנק ישראל יחזיק את מאגר נתוני האשראי במיתקניו.

== פרק י': הפעלת שירות מידע על עוסקים ==

@ 61. רישוי שירות מידע על עוסקים
: (א) הממונה רשאי לתת רישיון שירות מידע על עוסקים ([[בפרק זה]] - רישיון) למבקש שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא חברה כהגדרתה [[בחוק החברות]];
:: (2) הוא רשם את מאגר המידע כמאגר מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות]];
:: (3) הוא המציא ערובה בהתאם להוראות [[סעיף 8]];
:: (4) הוא, בעל שליטה בו ונושא משרה בו לא הורשעו בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, המבקש אינו ראוי, לדעת הממונה, לקבל רישיון, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי;
:: (5) ביכולתו להפעיל מערכת טכנולוגית שתמזער את הסיכון לפגיעה בפרטיות הלקוחות ואת הסיכון לפגיעה באבטחת המידע שבידי המבקש.
: (ב) הממונה לא ייתן רישיון שירותי מידע על עוסקים למבקש אם ראה כי לא התקיימו התנאים כאמור בסעיף קטן (א) או מטעמים שבטובת הציבור.
: (ג) היה לממונה יסוד סביר להניח שמבקש הרישיון ישתמש במידע שיקבל שלא למטרות חוק זה או שלא יעמוד בדרישות לפי החוק, לא ייתן לו רישיון.
: (ד) הנגיד יקבע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לרישיון לפי סעיף זה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה.
: (ה) הוראות [[סעיפים 8 עד 11]] יחולו, בשינויים המחויבים, על רישוי שירות מידע על עוסקים.

@ 62. הפעלת שירות מידע על עוסקים
: לשכת מידע על עוסקים רשאית, במסגרת הפעלת שירות מידע על עוסקים, לאסוף ולהחזיק בכל מידע שקיבלה כדין על לקוח בפעילותו כעוסק בלבד, לרבות נתוני אשראי על לקוח בפעילותו כאמור ([[בפרק זה]] - נתוני אשראי על עוסק), ולמסרם לאחר, והכול בכפוף לתקנות שקבע השר לפי [[סעיף 64]], ככל שקבע.

@ 63. נתונים שלשכת מידע על עוסקים אינה רשאית להביא בחשבון
: לעניין דירוג אשראי של עוסק, לא תביא לשכת מידע על עוסקים בחשבון נתונים בדבר מינו, גילו, נטייתו המינית, גזעו, דתו, ארץ מוצאו, לאומיותו, מקום מגוריו ומצבו המשפחתי או הבריאותי.

@ 64. תקנות לעניין הפעלת שירות מידע על עוסקים
: השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הפעלת שירות מידע על עוסקים בידי לשכת מידע על עוסקים, בין השאר בעניינים אלה:
: (1) סוג נתוני אשראי על עוסק שלשכת מידע על עוסקים לא תהיה רשאית לאסוף, להחזיק ולמסור;
: (2) מקורות המידע שמהם לשכת המידע על עוסקים לא תהיה רשאית לאסוף נתוני אשראי;
: (3) שימושים אסורים בנתוני אשראי על עוסק;
: (4) אופן מסירת נתוני אשראי על עוסק.

@ 65. החזקת מידע
: לשכת מידע על עוסקים תחזיק במידע שאספה במסגרת מתן שירות מידע על עוסקים לתקופה של שבע שנים לפחות מיום קבלת המידע.

== פרק י&quot;א: הממונה על שיתוף בנתוני אשראי ==

=== סימן א': מינוי הממונה ותפקידיו ===

@ 66. מינוי הממונה ותפקידיו
: (א) הנגיד ימנה ממונה על שיתוף בנתוני אשראי, והוא יהיה עובד בנק ישראל.
: (ב) הממונה יהיה אחראי לשיתוף בנתוני אשראי לפי חוק זה, ויפעל לשם אבטחת המידע, ההגנה על פרטיות הלקוחות ושמירה על עניינם של הלקוחות ומשתמשים בנתוני אשראי; תפקידי הממונה יהיו, בין השאר -
:: (1) מתן רישיונות שירות נתוני אשראי ורישיונות שירות מידע על עוסקים;
:: (2) פיקוח ועריכת בקרה על פעולתן של לשכות האשראי ולשכות מידע על עוסקים, ובכלל זה לגבי פיתוח המודלים הסטטיסטיים בידי הלשכות;
:: (3) פיקוח ועריכת בקרה על פעולות של מקורות המידע המעבירים מידע למאגר, של המשתמשים בנתוני אשראי ושל מיופי כוח בתמורה;
:: (4) מתן הוראות, לפי [[סעיף 68]], ללשכת אשראי וללשכת מידע על עוסקים, למקורות מידע המעבירים מידע למאגר, למשתמשים בנתוני האשראי ולמיופי כוח בתמורה.
: (ג) הממונה רשאי לקבל מידע מהמאגר לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה ובמידה הנדרשת לכך.

=== סימן ב': מרשמים ===

@ 67. מרשמים
: (א) הממונה ינהל מרשמים כמפורט להלן:
:: (1) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/CB|מרשם של לשכות אשראי]];
:: (2) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/DS|מרשם של מקורות מידע]], המעבירים מידע למאגר או שהתחייבו להעביר מידע למאגר לפי הוראות [[פרק ו']];
:: (3) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/CP|מרשם של משתמשים בנתוני אשראי]];
:: (4) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/PER|מרשם של מיופי כוח בתמורה]] מסוג שיקבע הנגיד;
:: (5) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/BI|מרשם של לשכות מידע על עוסקים]].
: (ב)(1) במרשמים לפני סעיף קטן (א) יכלול הממונה פרטים על לשכות אשראי, על מקורות מידע, על משתמשים בנתוני אשראי ועל מיופי כוח בתמורה, שהממונה אסר או הגביל מסירת מידע מהמאגר אליהם לפי הוראות [[סעיפים 20]] [[או 54]].
:: (2) נמסרו נתוני אשראי ממקור מידע לפי [[סעיף 108]], יצוין במרשם כאמור בסעיף קטן (א)(2), לאיזו לשכת אשראי נמסר המידע.
: (ג) המרשמים יהיו פתוחים לעיון הציבור באתר האינטרנט של בנק ישראל.

=== סימן ג': הוראות הממונה ===

@ 68. הוראות הממונה
: (א) לשם ביצוע תפקידיו, רשאי הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת שמונתה לפי [[סימן ד']] -
:: (1) לתת הוראות ללשכות האשראי וללשכות שירות מידע על עוסקים הנוגעות לדרכי פעולתן וניהולן, של נושאי משרה בהן וכל מי שמועסק על ידיהן, והכול לשם קיום מטרות חוק זה, לשם ניהולן התקין של הלשכות, ולשם השמירה על עניינם של הלקוחות ושל המשתמשים בנתוני אשראי, ההגנה על פרטיות הלקוחות ואבטחת המידע; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל הלשכות או לסוג מסוים מהן;
:: (2) לתת הוראות למקורות המידע המעבירים מידע למאגר, למשתמשים בנתוני אשראי ולמיופי כוח בתמורה, בפעולתם לפי חוק זה, לשם קיום מטרות חוק זה ולשם השמירה על עניינם של הלקוחות ושל המשתמשים בנתוני אשראי, ההגנה על פרטיות הלקוחות ואבטחת המידע; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל מקורות המידע, המשתמשים בנתוני אשראי או מיופי הכוח בתמורה או לסוג מסוים מהם.
: (ב) היה בכוונת הממונה לתת הוראות לפי סעיף קטן (א) בעניין שיש לשר או לנגיד סמכות לפי חוק זה להתקין לגביו תקנות או כללים, יודיע הממונה על כוונתו כאמור לשר או לנגיד, לפי העניין.

@ 69. פרסום הוראות הממונה
: (א) הוראות הממונה לפי [[סעיף 68]] וכל הוראה אחרת של הממונה לפי חוק זה שהיא בת פועל תחיקתי, אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
: (ב) הוראות הממונה כאמור בסעיף קטן (א) וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל, באופן שיאפשר מעקב אחר שינוין לאורך זמן ותיעודן, ורשאי הנגיד לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.
: ((הוראות הממונה מפורסמות [[https://www.creditdata.org.il/חקיקה-ואסדרה/אסדרה/|באתר נתוני אשראי של בנק ישראל]].))

=== סימן ד': הוועדה המייעצת לעניין הוראות הממונה ===

@ 70. הוועדה המייעצת לעניין הוראות הממונה
: (א) הנגיד ימנה ועדה שתפקידה לייעץ לממונה לעניין מתן הוראות לפי [[סעיף 68]] ([[בסימן זה]] - הוועדה המייעצת).
: (ב) הוועדה המייעצת תהיה בת שמונה חברים, ובהם לפחות ארבע נשים, וזה הרכבה:
:: (1) אחד יהיה משפטן שהוא עובד המדינה, שימונה לפי הצעת היועץ המשפטי לממשלה;
:: (2) אחד יהיה עובד משרד האוצר, שימונה לפי הצעת שר האוצר;
:: (3) אחד מחברי הוועדה המייעצת ימונה מקרב עובדי המדינה או מקרב הציבור, והוא יהיה מומחה בהגנה על הפרטיות;
:: (4) חמישה ימונו מקרב הציבור -
::: (א) שניים יהיו אנשי משק וכלכלה, או חברי הסגל האקדמי הבכיר או מי שהיו חברי סגל כאמור במוסד מוכר כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]], שהם בעלי ניסיון או השכלה בתחום השירותים הפיננסיים;
::: (ב) שניים יהיו בעלי ניסיון בתחום החינוך הפיננסי או שהם בעלי ניסיון בפעילות חברתית בתחום זה;
::: (ג) אחד יהיה מומחה באבטחת מידע או בטכנולוגיות מידע.
: (ג) הנגיד ימנה אחד מחברי הוועדה המייעצת ליושב ראש הוועדה ואחד מהם לסגן היושב ראש.
: (ד) הוועדה המייעצת תתכנס לבקשת יושב ראש הוועדה או לבקשת הממונה, ותכלול בסדר יומה כל נושא שבסמכותה על פי בקשת היושב ראש או הממונה.
: (ה) שלושה חברי הוועדה המייעצת, ובהם היושב ראש או סגן היושב ראש, יהיו מניין חוקי בישיבותיה.
: (ו) לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.

@ 71. ניגוד עניינים
: (א) לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה המייעצת מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו.
: (ב) חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בדיון בישיבות הוועדה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בוועדה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.
: (ג) התברר לחבר הוועדה המייעצת כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך בהקדם האפשרי, ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה האמור יושב ראש הוועדה - יודיע על כך לנגיד.
: (ד) לעניין סעיף זה, אחת היא אם מילוי התפקיד האחר נעשה בתמורה או שלא בתמורה.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;עניין אישי&quot; - לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף אחר שהוא או קרובו הם בעלי עניין או נושאי משרה בו;
::- &quot;קרוב&quot; - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים, וכן אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר הוועדה.

@ 72. תקופת כהונה
: תקופת כהונתו של חבר הוועדה המייעצת תהיה שלוש שנים מיום מינויו, וניתן למנותו לתקופת כהונה נוספת כאמור, ובלבד שלא יכהן יותר משלוש תקופות כהונה.

@ 73. פקיעת כהונה
: (א) חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
:: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לנגיד;
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע, לדעת הנגיד, למלא את תפקידו;
:: (3) הוא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי למלא את תפקידו או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי;
:: (4) הנגיד נוכח כי הוא נעדר בלא סיבה סבירה, משלוש ישיבות רצופות של הוועדה המייעצת או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה בשנה אחת; יושב ראש הוועדה ידווח לנגיד על חבר הוועדה שנעדר מישיבותיה כאמור;
:: (5) לגבי חבר ועדה מייעצת שהוא עובד המדינה - הוא חדל להיות עובד המדינה.
: (ב) פקעה כהונתו של חבר הוועדה המייעצת, יפעל הנגיד למינוי חבר ועדה במקומו, בהקדם האפשרי.

@ 74. סדרי עבודה
: הוועדה המייעצת תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

@ 75. שמירת תוקף
: קיום הוועדה המייעצת, סמכויותיה ותוקף המלצותיה, לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

@ 76. סודיות דיוני הוועדה ופרסום החלטותיה
: לא יגלה אדם דבר מדיוני הוועדה המייעצת או מכל חומר שנמסר לה, אלא אם כן הנגיד הסמיך אותו לכך; ואולם עיקרי המלצות הוועדה המייעצת והפרוטוקולים של דיוניה יפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל, למעט עיקרי המלצות או פרוטוקולים של דיון מסוים, או חלקם, שהוועדה, בהחלטה מנומקת בכתב שתפורסם באתר האינטרנט של בנק ישראל, הורתה שלא לפרסמם.
: ((פרוטוקולים הוועדה המייעצת מפורסמים [[https://www.creditdata.org.il/הודעות-ופרסומים/פרוטוקולי-הוועדה-המייעצת/פרוטוקולים/|באתר נתוני אשראי]].))

@ 77. גמול והחזר הוצאות
: חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה זכאים לגמול והחזר הוצאות בעבור השתתפות בישיבות הוועדה, בשיעור שיקבע הנגיד; הגמול האמור ישולם בידי בנק ישראל.
: ((פורסמו [[כללי נתוני אשראי (גמול והחזר הוצאות לחברי הוועדה המייעצת), התשע&quot;ח-2017]].))

=== סימן ה': בירור תלונות ציבור ===

@ 78. בירור תלונות ציבור
: (א) הממונה יברר תלונות ציבור בדבר פעולה של לשכת אשראי, לשכת מידע על עוסקים, מקור מידע המעביר מידע למאגר לפי [[פרק ו']], משתמש בנתוני אשראי ומיופה כוח בתמורה וכן תלונות הקשורות בהפעלת המאגר.
: (ב) נגעה תלונה לעניין שהדיון לגביו החל לפני בית משפט או בורר או לעניין אשר הוכרע בידי בית משפט או בורר, יביא זאת הממונה בחשבון במסגרת שיקוליו אם לברר את התלונה.

@ 79. דרכי בירור
: (א) בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה לממונה, והוא לא יהיה קשור להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות.
: (ב) הממונה יביא את התלונה לידיעת הנילון וייתן לו הזדמנות להשיב עליה; נגעה התלונה ללשכת אשראי, יודיע הממונה גם לממונה על פניות הציבור בה.
: (ג) ביקש מתלונן להופיע לפני הממונה, רשאי הממונה לזמנו לצורך שמיעתו.

@ 80. תלונה הנוגעת לפגיעה בפרטיות
: נגעה תלונה לפגיעה בפרטיות, יעבירה הממונה גם לידיעת הממונה על הגנת הפרטיות, ורשאי הוא להתייעץ עמו לבירור התלונה.

@ 81. תוצאות הבירור
: (א) מצא הממונה שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן ולנילון; הממונה רשאי לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להורות לנילון לתקן ליקוי שהעלה הבירור, בין לעניין המקרה שעליו התלונה ובין בדרך כלל, בדרך ובמועד שהורה, ורשאי הממונה להורות למנהל המאגר לתקן את המידע שבמאגר; הורה הממונה על תיקון מידע שבמאגר יחולו ההוראות לפי [[סעיף 57]], בשינויים המחויבים.
: (ב) מצא הממונה שהתלונה אינה מוצדקת, או שאינה ראויה לבירורו, יודיע על כך למתלונן ולנילון, ורשאי הוא לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו.
: (ג) העלה הבירור חשד שנעברה עבירה פלילית, יביא הממונה את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.

@ 82. פרסום דרכי הגשת תלונות
: הדרכים להגשת תלונות יפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל, בשפה ברורה ופשוטה בעברית, בערבית, באנגלית וברוסית.
: ((הסבר בדבר הגשת תלונה מפורסם [[https://www.creditdata.org.il/מידע-לציבור/פנייה-למערכת/|באתר נתוני אשראי]].))

== פרק י&quot;ב: פיקוח ==

@ 83. הגדרות - [[פרק י&quot;ב]]
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;נתוני מערכת&quot; - אחד מאלה:
:: (1) נתונים על החזקה וניהול של מידע ושל מאגרי מידע, בידי לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים, והשימוש בהם, הדרושים לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה בידי הלשכה, ובלבד שאינם כוללים מידע מזוהה;
:: (2) רישומים שלשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים חייבת לשמור לפי חוק זה, אגב ניהול של מאגר מידע, אחזקתו או שימוש בו;
:- &quot;מחשב&quot;, &quot;חומר מחשב&quot;, &quot;חדירה לחומר מחשב&quot; ו&quot;פלט&quot; - כמשמעותם [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 84. הסמכת מפקחים
: (א) הממונה יסמיך מבין עובדי בנק ישראל מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי [[פרק זה]], לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה; הודעה על מינוי מפקח ועל שינוי לגבי מינוי יפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל באופן שיאפשר לעקוב אחר שינויים שנעשו.
: (ב) לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת הממונה, להיות מפקח;
:: (2) הוא קיבל הכשרה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה הממונה;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה הממונה;
:: (4) לעניין הסמכויות לפי [[סעיפים 85(4)]] [[ו־86]] - הוא מיומן לביצוע פעולות של חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור.

@ 85. סמכויות מפקח
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך, לרבות פלט, שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה;
: (3) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר להציג לפניו או למסור לו עותק מחומר מחשב הכולל נתוני מערכת או מידע מדגמי הדרוש לשם הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה; מידע מדגמי לפי פסקה זו יידרש רק בהיקף הנחוץ למימוש תכליות הפיקוח;
: (4) לחדור לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים, בהתאם להוראות [[סעיף 86]];
: (5) להיכנס למקום שהכניסה אליו דרושה לשם מילוי תפקידיו ובו פועל גוף מפוקח, או למקום שיש לו יסוד סביר להניח כי פועל בו גוף מפוקח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט; לעניין זה, &quot;גוף מפוקח&quot; - לשכת אשראי, לשכת מידע על עוסקים, מקור מידע המעביר מידע למאגר, משתמש בנתוני אשראי או מיופה כוח בתמורה.

@ 86. חדירה לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה בידי לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים, רשאי מפקח שמתקיימות לגביו הוראות [[פסקאות (1) עד (4) של סעיף 77(ב)]] -
: (1) לחדור לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים לשם העתקת נתוני המערכת הכלולים בו, להעתיק את נתוני המערכת כאמור ולהפיק מהם פלט, ובלבד שלא תבוצע חדירה לחומר מחשב אם אינה נדרשת במישרין לשם איתור נתוני המערכת והעתקתם;
: (2) לחדור לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים לשם איסוף מידע מדגמי; מידע מדגמי לפי פסקה זו ייאסף רק בהיקף הנחוץ למימוש תכליות הפיקוח;
: (3) לחדור לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים לשם העתקת מידע על לקוח, להעתיק את המידע ולהפיק ממנו פלט, ובלבד שאותו לקוח הסכים לכך מראש ובכתב, ושלא תבוצע חדירה לחומר מחשב אם אינה נדרשת במישרין לשם איתור המידע על אותו לקוח והעתקתו.

@ 87. דרישת חומר מחשב או חדירה לחומר מחשב - הסתייעות במומחה ומחיקת המידע
: (א) לשם ביצוע הסמכויות לפי [[פסקאות (3) ו־(4) של סעיף 85]], רשאי מפקח להסתייע במומחה, גם אם אינו עובד בנק ישראל, לשם עריכת בדיקה במקום שבו פועל מי שממנו נדרש חומר מחשב לפי [[85|אותן פסקאות]], ולשם דרישת חומר המחשב או החדירה לחומר המחשב, אם נדרשים לשם כך ניסיון, ידע או אמצעים שאין בידי המפקח, ובלבד שהמפקח נוכח במקום בעת ביצוע הפעולות בידי המומחה ומפקח על ביצוען; המפקח יודיע למומחה על חובת הסודיות החלה עליו.
: (ב) מידע מדגמי שנאסף לפי [[סעיף 85(3) או (4)]], יימחק ממאגרי המידע של בנק ישראל לאחר סיום הליכי הפיקוח שלשמם נאסף, אך לא יאוחר משישה חודשים ממועד מסירתו או איסופו או במועד מאוחר יותר שיקבע השר.

@ 88. חובת הזדהות
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי הממונה המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.

== פרק י&quot;ג: עונשין ==

@ 89. עונשין
: (א) אלה דינם הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]:
:: (1) נותן אשראי שביקש מלשכת אשראי חיווי אשראי, בלי שיידע את הלקוח על כך, בניגוד להוראות [[סעיף 33]];
:: (2) חברת חשמל שביקשה חיווי בשאלה אם לנקוט אמצעי גבייה לגבי לקוח בלי ששלחה הודעה על כך ללקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 37]].
: (ב) אלה דינם הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]:
:: (1) מי שעשה שימוש בנתוני אשראי שקיבל מהמאגר, שלא למטרה שלשמה התבקשו, בניגוד להוראות [[סעיף 25]];
:: (2) לשכת אשראי שהעתיקה או שמרה מידע לא מזוהה, בניגוד להוראות [[סעיף 45(ב)]];
:: (3) לשכת אשראי או מיופה כוח בתמורה שהחזיקו בנתוני אשראי מעבר לתקופה האמורה לפי [[סעיף 49]];
:: (4) נותן אשראי שהחזיק בדוח אשראי מעבר לתקופת עסקת האשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 53]] או שלא מחק את דוח האשראי בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]];
:: (5) מי שהגיע לידיו מידע לא מזוהה שמקורו במאגר וביצע פעולה לאיתור זהות הלקוח שהמידע מתייחס אליו, בניגוד להוראות [[סעיף 58(ב)]];
:: (6) לשכת מידע על עוסקים שהחזיקה במידע שאספה במסגרת מתן שירות מידע על עוסקים, לתקופה הקצרה משבע שנים מיום קבלת המידע, בניגוד להוראות [[סעיף 65]].
: (ג) אלה דינם מאסר שלוש שנים או הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]:
:: (1) מי שאסף נתוני אשראי, החזיק בהם לצורך מסירתם לאחר או מסרם לאחר, דרך עיסוק, בניגוד להוראות [[סעיף 4]];
:: (2) לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים שפעלה שלא בהתאם לתנאי רישיונה, בניגוד להוראות [[סעיפים 5]] [[או 6]], לפי העניין;
:: (3) לשכת אשראי העוסקת בעיסוק שאינו שירות נתוני אשראי ואינו עיסוק נוסף מותר לפי קביעת הנגיד, בניגוד להוראות [[סעיף 12(ב)]];
:: (4) נותן אשראי שביקש מלשכת אשראי דוח אשראי בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 27]];
:: (5) לשכת אשראי שהביאה בחשבון, לעניין המודל הסטטיסטי שלה, לעניין חיווי אשראי על לקוח ולעניין דירוג אשראי שלו או לשכת מידע על עוסקים שהביאה בחשבון לעניין דירוג אשראי של עוסק נתונים בדבר מינו, גילו, נטייתו המינית, גזעו, דתו, ארץ מוצאו, לאומיותו, מקום מגוריו, ומצבו המשפחתי או הבריאותי, בניגוד להוראות [[סעיף 51]] [[או 63]], לפי העניין;
:: (6) מי שגילה מידע על לקוח שהגיע אליו לפי חוק זה או עשה בו שימוש, בניגוד להוראות [[סעיף 58(א)]].

@ 90. אחריות נושא משרה
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי [[פרק זה]] בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - מחצית הקנס בשל אותה עבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[פרק זה]] בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
: (ג) בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד לתחום שבו בוצעה העבירה.

== פרק י&quot;ד: עיצום כספי ==

@ 91. הגדרות - [[פרק י&quot;ד]] (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: [[בפרק זה]], &quot;הסכום הבסיסי&quot; - סכום כמפורט להלן, לפי העניין:
: (1) לעניין לשכת אשראי, לשכת מידע על עוסקים, מקור מידע המעביר מידע למאגר ומשתמש בנתוני אשראי - 200,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2025, 229,790 ש&quot;ח)));
: (2) לעניין מיופה כוח בתמורה - 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2025, 11,490 ש&quot;ח))), ואם הוא תאגיד - 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2025, 57,440 ש&quot;ח))).

@ 92. עיצום כספי (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: (א) הפעיל אדם שירות נתוני אשראי או שירות מידע על עוסקים, בלי שבידו רישיון לכך, בניגוד להוראות [[סעיפים 5]] [[או 6]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2025, 57,440 ש&quot;ח))).
: (ב) מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום הבסיסי:
:: (1) לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים שפעלה שלא בהתאם לתנאי רישיונה, בניגוד להוראות [[סעיפים 5]] [[או 6]], לפי העניין;
:: (2) לשכת אשראי שרישיונה בוטל ופעלה שלא בהתאם להוראות הממונה לפי [[סעיף 11(ד)]];
:: (3) לשכת אשראי העוסקת בעיסוק שאינו שירות נתוני אשראי ואינו עיסוק נוסף מותר לפי קביעת הנגיד, בניגוד להוראות [[סעיף 12(ב)]];
:: (4) לשכת אשראי שהתנתה מתן שירות בשירות אחר או בשירות שנקבע כעיסוק נוסף, בניגוד להוראות [[סעיף 14]];
:: (5) לשכת אשראי שלא מינתה ממונה על פניות הציבור, בניגוד להוראות [[סעיף 15]];
:: (6) מקור מידע החייב בהעברת מידע למאגר לפי [[סעיף 19]] ולא העבירו בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]];
:: (7) מקור מוסמך שהעביר מידע למאגר שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 19(ד)]];
:: (8) מקור מידע שלא נקט אמצעים להבטחת הדיוק והמהימנות של נתוני האשראי שהעביר למאגר, בניגוד להוראות הממונה לפי [[סעיף 19(ו)]], או שהעביר נתוני אשראי בניגוד להוראות הממונה לפי [[סעיף 19(ז)]];
:: (9) מי שעשה שימוש בנתוני אשראי שקיבל מהמאגר, שלא למטרה שלשמה התבקשו, בניגוד להוראות [[סעיף 25]];
:: (10) לשכת אשראי שביקשה מבנק ישראל נתוני אשראי לשם עריכת דוח אשראי, בלי שהתקיימו בבקשה התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 28]];
:: (11) נותן אשראי שקיבל דוח אשראי לשם התקשרות בעסקת אשראי או שקיבל דוח אשראי לשם הבטחת קיום תנאי עסקה שהתקשר בה ושינה לרעה את התנאים של העסקה, בלי שהודיע על כך ללקוח מיד או מסר לו פרטים בדבר לשכת האשראי שממנה קיבל את דוח האשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 31(א)]];
:: (12) נותן אשראי או לשכת אשראי שלא מסרו ללקוח את דוח האשראי, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 31(ב)]];
:: (13) לשכת אשראי שביקשה מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל בעבור מיופה כוח בתמורה, בלי שהתקיימו בבקשה התנאים להעברת דוח ריכוז נתונים, בניגוד להוראות [[סעיף 41]];
:: (14) לשכת אשראי שהעתיקה או שמרה מידע לא מזוהה, בניגוד להוראות [[סעיף 45(ב)]];
:: (15) לשכת אשראי או מיופה כוח בתמורה שהחזיקו בנתוני אשראי מעבר לתקופה האמורה לפי [[סעיף 49]];
:: (16) לשכת אשראי שגבתה תשלום בסכום העולה על הסכום המרבי שקבע הנגיד, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 50]];
:: (17) משתמש בנתוני אשראי שהתחשב בדוח אשראי לא עדכני, בניגוד להוראות [[סעיף 52(א)]];
:: (18) נותן אשראי שהתחשב בחיווי אשראי לא עדכני, בניגוד להוראות [[סעיף 52(ב)]];
:: (19) משתמש בנתוני אשראי שהחזיק בדוח אשראי מעבר לתקופת עסקת האשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 53]] או שלא מחק את דוח האשראי בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]];
:: (20) לשכת אשראי שמסרה נתוני אשראי למשתמש בנתוני אשראי או למיופה כוח בתמורה, בניגוד להוראות הממונה לפי [[סעיף 54]];
:: (21) מקור מידע שלא הודיע לבנק ישראל על נתוני אשראי שאינם שלמים או מדויקים או שחל בהם שינוי או שלא העביר את הנתונים המעודכנים, בהתאם להוראות הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 55]];
:: (22) מקור מידע שלא העביר לבנק ישראל תוצאות בירור שערך או מידע מעודכן, בניגוד להוראות [[סעיף 56(ג)]];
:: (23) מקור מידע שהפר הוראה מהוראות שקבע הנגיד לפי [[סעיף 60(ג)]];
:: (24) לשכת מידע על עוסקים שהפרה הוראות שקבע השר לפי [[פסקאות (1) עד (4) של סעיף 64]];
:: (25) לשכת מידע על עוסקים שהחזיקה במידע שאספה במסגרת מתן שירות מידע על עוסקים, לתקופה הקצרה משבע שנים מיום קבלת המידע, בניגוד להוראות [[סעיף 65]];
:: (26) מי שהפר הוראה מהוראות הממונה לפי [[סעיף 68]].

@ 93. הודעה על כוונת חיוב
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 92]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 94]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 96]], והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין [[הסעיף האמור]].

@ 94. זכות טיעון
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 93]] רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה לפי החלטת הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

@ 95. החלטת הממונה ודרישת תשלום
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 94]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 97]].
: (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 94]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 96. הפרה נמשכת והפרה חוזרת
: (א) בהפרה נמשכת ייווספו על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה 2% לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, &quot;הפרה נמשכת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 92]], לאחר שהממונה הודיע למפר על הפרת אותה הוראה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 92]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 97. סכומים מופחתים
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) הנגיד, בהתייעצות עם השר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], ובשיעורים שיקבע.

@ 98. סכום מעודכן של העיצום הכספי
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 95(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 103]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיפים 91]] [[ו-92]] יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 99. המועד לתשלום העיצום הכספי
: המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 95]].

@ 100. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 101. גבייה
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 102. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 92]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 103. ערעור (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) על החלטה סופית של הממונה לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[פרק זה]], והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 104. פרסום
: (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של בנק ישראל את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - ככל שהמפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 103]], יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם הממונה אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו בתום תקופת הפרסום.
: (ו) הנגיד רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 105. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 92]], המהווה עבירה.
: (ב) שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

== פרק ט&quot;ו: הוראות שונות ==

@ 106. אימות זהות
: בנק ישראל רשאי, לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה, לפעול לאימות זהותו של לקוח.

@ 107. פרטים מזהים הכלולים בנתוני אשראי
: השר, באישור הוועדה, יקבע את הפרטים המזהים של לקוח שייכללו בנתוני אשראי שמעביר מקור מידע למאגר לפי [[פרק ו']] ואת הפרטים המזהים כאמור שייכללו בנתוני אשראי שמוסר בנק ישראל מהמאגר לפי [[פרק ז']].

@ 108. שמירת מידע המיועד ללשכת אשראי מסוימת (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) הנגיד רשאי לקבוע כי מקור מוסמך המעביר נתוני אשראי למאגר לפי [[סעיף 19(ד)]], יהיה רשאי, בהתקיים תנאים שיקבע הנגיד, בהתייעצות עם הממונה על התחרות ובאישור הוועדה, לבקש מבנק ישראל כי נתוני האשראי שמסר יישמרו במאגר בנפרד משאר נתוני האשראי וכי הם יימסרו רק ללשכות האשראי שיבקש; קבע הנגיד כאמור, ישמור בנק ישראל את המידע במאגר בהתאם ולא ייתן גישה אל מידע שנשמר כאמור אלא ללשכות האשראי שביקש המקור המוסמך.
: (ב) קבע השר לפי [[סעיף 19(ה)]] כי המקור המוסמך האמור בסעיף קטן (א) חייב להעביר מידע למאגר, לא יחולו הוראות הסעיף הקטן האמור.

@ 109. מסירת הודעה ללקוח על תחילת איסוף נתונים
: מנהל המאגר ימסור ללקוח הודעה בכתב על תחילת איסוף נתוני אשראי לגביו במאגר, שתכלול, בין השאר, את זכותו להגיש בקשה לאי-הכללת נתונים לפי [[סעיף 22]] או בקשה לאי־מסירת נתונים לפי [[סעיף 30]], ואת זכותו לקבל, אחת לשנה, דוח ריכוז נתונים בלא תשלום; הודעה כאמור תימסר ללקוח בתוך 30 ימים ממועד תחילת איסוף הנתונים, בדרך שקבע הנגיד.

@ 110. איסור דרישת נתוני אשראי לשם העסקה
: (א) לא יבקש אדם, במישרין או בעקיפין, לשם העסקת אחר, בין במסגרת יחסי עבודה ובין שלא במסגרת כאמור, נתוני אשראי או דירוג אשראי לגביו, לרבות בדרך של הצהרה או שאלון בכתב, לא יקבל נתונים כאמור ולא יעשה בהם שימוש; הוראות סעיף זה לא יחולו על נתוני אשראי לגבי לקוח המפורסמים על פי דין.
: (ב) ביקש אדם נתוני אשראי, קיבל נתוני אשראי או עשה בהם שימוש בניגוד להוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לחייבו לשלם למי שנתוני האשראי לגביו פיצוי בלא הוכחת נזק בסכום שאינו עולה על הסכום הקבוע [[בסעיף 29א(ב) לחוק הגנת הפרטיות]].
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על המדינה.
: (ד) לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בתובענה של עובד או מועמד לעבודה בשל הפרת הוראות סעיף קטן (א).

@ 111. הגבלה על הכללת נתונים במאגר ומסירתם, מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה
: בנק ישראל לא יכלול במאגר נתוני אשראי מסוימים ולא ימסור מהמאגר נתוני אשראי מסוימים, לבקשת ראש גוף ביטחון או מי שהוסמך על ידו לשם כך, מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה ובהתאם לנוהל שיקבעו לעניין זה בנק ישראל והגופים הביטחוניים, באישור ועדת משנה של ועדת הכלכלה של הכנסת, שתוקם בהתאם להוראות [[סעיף 5 לחוק הכנסת, התשנ&quot;ד-1994]], והוראות [[הסעיף האמור]] יחולו על דיוניה; בסעיף זה, &quot;גוף ביטחון&quot; - צבא ההגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משרד הביטחון ויחידות סמך של משרד הביטחון.

@ 112. הרחבת תחולה על תאגידים
: הנגיד, בהתייעצות עם השר ובאישור הוועדה, רשאי, לשם השגת מטרות חוק זה, לקבוע כי מקורות המידע החייבים במסירת נתוני אשראי לגבי לקוח לפי [[פרק ו']], כולם או חלקם, יהיו חייבים להעביר למאגר גם נתוני אשראי לגבי תאגידים מסוג שיקבע; בכללים כאמור יקבע הנגיד, בין השאר, הוראות לעניין סוג נתוני האשראי שיועברו, אופן שמירתם במאגר, התנאים למסירתם מהמאגר והשימוש בהם.

@ 113. דיווח לכנסת - הוראת שעה
: (א) הנגיד ידווח לוועדה, אחת לשנה, על יישום הוראות חוק זה, ובכלל זה על אלה:
:: (1) שלבי מחקר בעניין תרומת המאגר להשגת מטרות חוק זה;
:: (2) שינויים בשוק האשראי הקמעונאי ובהיקף האשראי הקמעונאי;
:: (3) פעילותם של המאגר, מנהל המאגר, הממונה והממונה על הגנת הפרטיות;
:: (4) פעולות הפיקוח והבקרה שנעשו לפי חוק זה, ובכלל זה פעולות לגבי פיתוח המודלים הסטטיסטיים, וכן מספר העיצומים הכספיים שהוטלו, סכומם, בשל אילו הפרות הוטלו ומספר ההפרות החוזרות שבוצעו מתוך כלל ההפרות;
:: (5) מספר תלונות הציבור שהוגשו ועניינן, הטעמים לאי־בירור תלונות, ככל שהיו, וטיפול בליקויים שעלו מהתלונות;
:: (6) השפעת נתוני האשראי הנמסרים למאגר מחברת חשמל על דירוג האשראי של הלקוחות;
:: (7) מספר הלקוחות שאין לגביהם דירוג אשראי ומספר הלקוחות שהגישו בקשה לאי־הכללת נתוני האשראי שלהם במאגר או לאי־מסירת נתוניהם לפי [[סעיפים 22]] [[או 30]], לפי העניין, וכן מספר הלקוחות, מתוך הלקוחות האמורים, שנתנו את הסכמתם למסירת דוח אשראי לפי [[סעיף 26(א)(4)]];
:: (8) הודעות שהגיש הממונה לשר או לנגיד, לפי העניין, על כוונתו לתת הוראות, לפי [[סעיף 68(ב)]].
: (ב) דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יימסר לוועדה במשך חמש השנים שמתום שנה מיום תחילתו של חוק זה, ואולם דיווח לעניין פסקה (6) של אותו סעיף קטן יימסר במשך חמש השנים ממועד יום התחילה לעניין חברת חשמל לפי [[סעיף 123(ד)]].
: (ג) עם סיום המחקר כאמור בסעיף קטן (א)(1), יעביר בנק ישראל את תוצאותיו לוועדה.

@ 114. עוולה בנזיקין
: מעשה או מחדל בניגוד להוראות חוק זה, הוא עוולה בנזיקין, והוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], יחולו עליו, בכפוף להוראות חוק זה.

@ 115. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

@ 116. אגרות
: (א) הנגיד, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע בצו הוראות בדבר אגרות כמפורט להלן:
:: (1) אגרה בעד מסירת מידע מהמאגר, ורשאי הוא לקבוע אגרות שונות למשתמשים שונים;
:: (2) אגרה בעד רישיון;
:: (3) אגרה שנתית שתוטל על לשכת אשראי ולשכת מידע על עוסקים.
: (ב) בצו לפי סעיף קטן (א) רשאי הנגיד לקבוע את דרכי תשלום האגרות ומועדי התשלום, ורשאי הוא לקבוע הפרשי הצמדה וריבית בשל אגרה שלא שולמה במועד.
: (ג) אגרות לפי סעיף זה ישולמו לבנק ישראל.

@ 117. איסור התניה
: אין להתנות על הוראות חוק זה.

@ 118. ביטול [[חוק שירות נתוני אשראי]]
: [[חוק שירות נתוני אשראי, התשס&quot;ב-2002]] - בטל.

@ 119. : ((הנוסח שולב [[בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל&quot;ב-1972]].))
@ 120. : ((הנוסח שולב [[בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ&quot;א-1981]].))
@ 121. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]].))
@ 122. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]].))

@ 123. תחילה
: (א) תחילתו של חוק זה 30 חודשים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה); נוכח השר כי דחיית יום התחילה דרושה לשם היערכות להפעלת ההסדר לשיתוף בנתוני אשראי לפי חוק זה, רשאי הוא, בהסכמת הנגיד ושר האוצר, לדחות, בצו -
:: (1) את יום התחילה בשישה חודשים;
:: (2) את יום התחילה, באישור הוועדה, לתקופה נוספת, שלא תעלה על שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שסך כל הדחיות לא יעלו על ארבע שנים מיום פרסום החוק.
:: ((פורסם צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה של החוק), התשע&quot;ט-2018 (ק&quot;ת תשע&quot;ט, 54), לפיו יום התחילה של החוק נדחה בשישה חודשים עד יום ז' בניסן התשע&quot;ט (12 באפריל 2019).))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הנגיד, בהסכמת השר, רשאי לקבוע כי תחילתן של ההוראות לפי חוק זה, ובכלל זה הוראות הממונה, לעניין מסירת מידע ממקורות המידע למאגר, כפי שיפרט בצו, תהיה במועד מוקדם יותר מהמועד האמור בסעיף קטן (א), אם מצא כי הדבר דרוש לשם היערכות להפעלת ההסדר האמור בסעיף קטן (א) ביום התחילה.
:: ((פורסם צו נתוני אשראי (הקדמה של תחילת הוראות לפי החוק והוראות הממונה לעניין מסירת מידע ממקורות המידע למאגר), התשע&quot;ח-2018 (ק&quot;ת תשע&quot;ח, 2657), לפיו - מועד התחילה של הוראות לפי [[סעיפים 3]], [[16]] [[ו-21]] לעניין איסוף, החזקה ושמירה של נתוני האשראי במאגר ביום כ' באלול התשע&quot;ח (31 באוגוסט 2018); מועד התחילה של הוראות לפי [[סעיפים 19(א)(1) עד (3)]], [[18(א)(6) עד (8)]], [[19(ב)]], [[55]] [[ו-125(ד)]] לעניין העברת נתוני אשראי למאגר בידי מקורות מידע ותיקון המידע על ידי מקורות המידע ביום כ' באלול התשע&quot;ח (31 באוגוסט 2018); מועד התחילה של הוראות לפי [[פרק ט']] לעניין שמירת סודיות ואבטחת מידע ביום כ' באלול התשע&quot;ח (31 באוגוסט 2018); מועד התחילה של הוראות לפי [[סעיפים 19(ו) ו-(ז)]], [[20]] [[ו-68]] ביום נתינתן או במועד מאוחר יותר שנקבע בהן, אם נקבע; מועד התחילה של הוראות לפי [[פרק י&quot;ד]] לעניין הטלת עיצומים כספיים, לפי [[סעיפים 91(1)]], [[92(ב)(6) עד (8), (21), (23) ו-(26)]] ביום כ' באלול התשע&quot;ח (31 באוגוסט 2018).))
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובלי לגרוע מהוראות [[סעיף 19(ג)]], תחילתן של הוראות [[סעיפים 19(א)(5)]] [[ו־37]] שנתיים מיום התחילה (בסעיף קטן זה - יום התחילה לעניין חברת חשמל).
:: (2) השר, שר האוצר או הנגיד, רשאי, בצו, ארבעה חודשים לפני יום התחילה לעניין חברת חשמל, לדחות את יום התחילה לעניין חברת חשמל בתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת.
::: ((פורסמו צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה לעניין חברת חשמל), התשפ&quot;א-2020 (ק&quot;ת תשפ&quot;א, 764) וצו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה לעניין חברת חשמל), התשפ&quot;ג-2023 (ק&quot;ת תשפ&quot;ג, 906), לפיו יום התחילה של החוק לעניין חברת חשמל יידחה בארבע שנים, עד יום י&quot;ד בניסן התשפ&quot;ה (12 באפריל 2025).))
:: (3) שלושה חודשים לפחות לפני יום התחילה לעניין חברת חשמל, יביא השר לאישור הוועדה תקנות לעניין [[סעיף 19(ב)]] בנוגע לנתוני האשראי שחברת חשמל תידרש להעביר למאגר לפי חוק זה; ימי פגרת הכנסת לא יבואו במניין התקופה האמורה; לא אישרה הוועדה את התקנות, תודיע על כך הוועדה לשר, והוראות [[סעיפים 19(א)(5)]] [[ו־37]] לא יחולו על חברת חשמל; השר יפרסם על כך הודעה ברשומות.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא הותקנו תקנות לפי [[סעיף 97]], תידחה תחילתו של [[פרק י&quot;ד]] עד למועד התקנתן.

@ 124. תקנות וכללים ראשונים
: (א) כללים ראשונים לפי [[סעיפים 7(ה)]] [[ו־8]] יותקנו לא יאוחר משישה חודשים לפני יום התחילה.
: (ב) תקנות וכללים ראשונים לפי [[סעיפים 19(א)(9) ו־(ב)]], [[22(ה) ו־(ז)]], [[26(א)(3) ו־(ג)]], [[30(ד)]], [[35(א)]], [[36]], [[38(א) ו־(ג)]], [[42(ב)]], [[49]], [[60(ג)]], [[107]], [[109]] [[ו־125(ד)]] יותקנו עד יום התחילה.

@ 125. הוראות מעבר (תיקון: תשע&quot;ט, תש&quot;ף)
: (א) מי שערב יום התחילה הוא בעל רישיון שירות מידע על עוסקים ולא ניתן לו עד יום התחילה רישיון מאת הממונה לפי [[פרק י']], וכן מי שערב יום התחילה הוא בעל רישיון שירות נתוני אשראי, ימסור את נתוני האשראי במאגר שבהחזקתו לרשם מאגרי מידע, כפי שיורה הרשם, והרשם ישמור את המאגר לתקופה של שנתיים.
: (ב) מסמכים ומאגרים שנשמרו לפי הוראות [[תקנה 81 לתקנות שירות נתוני אשראי, התשס&quot;ד-2004]], ערב יום התחילה, יישמרו בידי רשם מאגרי מידע עד תום שישה חודשים מיום התחילה; ואולם מסמכים ומאגרים כאמור שנמסרו בין יום פרסומו של חוק זה לבין יום התחילה, יישמרו שנתיים לפחות מיום מסירתם לרשם מאגרי מידע.
: (ג) על אף האמור [[בסעיף 109]], הודעה כאמור [[באותו סעיף]] לגבי לקוחות שתחילת איסוף הנתונים לגביהם במאגר היא ביום התחילה, תפורסם בשפה ברורה ופשוטה בידי בנק ישראל, ברשומות וכן בארבעה עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בישראל, שניים מהם בעברית, אחד בערבית ואחד ברוסית, בשידורי הטלוויזיה והרדיו, באתר האינטרנט של בנק ישראל ובמקום נגיש ובולט באתרי אינטרנט נפוצים.
: (ד) השר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר ובאישור הוועדה, יקבע את התקופה שלגביה יתייחסו נתוני האשראי שיועברו למאגר ביום התחילה או במועד שנקבע לפי [[סעיף 123(ג)]], לפי העניין, ורשאי הוא לקבוע תקופה כאמור שתחל לפני יום פרסומו של חוק זה.
: (ה) בלי לגרוע מהוראות כל דין, הממונה רשאי לתת הוראות לפני יום התחילה בדבר שמירת מידע לשם מסירתו למאגר בידי תאגיד בנקאי או מנפיק אמצעי תשלום, לפני יום התחילה ולתקופה שהורה.
: (ו) סמכויות רשם מאגרי מידע לפי [[=החוק הבטל|פרק ז' לחוק שירות נתוני אשראי]], כנוסחו ערב יום התחילה (בסעיף זה - החוק הבטל), ימשיכו לחול לגבי הפרה של הוראה מהוראות [[החוק האמור]] שנעשתה לפני יום התחילה וסמכויות הפיקוח לפי [[פרק ג' לחוק האמור]] יהיו נתונות לרשם לגבי מעשה או מחדל שנעשו לפני יום התחילה.
: (ז)(1) מי שהפר לפני יום התחילה הוראה מהוראות [[החוק הבטל]], כמפורט [[בסעיף 42 לחוק האמור]], ימשיכו לגביו הוראות [[סעיפים 42 עד 48 לחוק האמור]].
:: (2) מי שהפר את הוראות סעיף קטן (א) יחולו עליו הוראות [[סעיף 42(א) רישה לחוק הבטל]].
: (ח) נעברה לפני יום התחילה עבירה לפי [[+|סעיפים 49]] [[או 50 לחוק הבטל]], לא יראו בביטול [[החוק האמור]], [[בסעיף 118 לחוק זה]], כביטול האיסור עליה לעניין [[סעיף 4 לחוק העונשין]].
: (ט) מבין החברים מקרב הציבור בוועדה המייעצת שימונו לראשונה, ימונו שלושה חברים לתקופות אלה: אחד ימונה לשנה ושניים ימונו לשנתיים, ותקופה זו לא תימנה כתקופת כהונה לעניין [[סעיף 72(ב)]].

@ 126. הוראת שעה
: בתקופה שמיום התחילה עד היום שלפני היום הקבוע (([צ&quot;ל: היום הקובע])) כמשמעותו לפי [[18:301460|סעיפים 56 ו־57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]] (((ביום 31.12.2026))), יקראו את [[ההגדרה &quot;בנק הדואר&quot; שבסעיף 19 לחוק זה]] כך:
:- &quot;&quot;בנק הדואר&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת, כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]];&quot;.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום י&quot;ט באדר ב' התשע&quot;ו (29 במרס 2016).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* איילת שקד, שרת המשפטים
* ראובן ריבלין, נשיא המדינה
* יולי יואל אדלשטיין, יושב ראש הכנסת

&lt;ויקי&gt;{{חוק נתוני אשראי}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>9ottvs30q52xpgotwgi8qilorjqc0lj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק נתוני אשראי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>321205</id>
    <revision>
      <id>3037816</id>
      <parentid>2953106</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T08:30:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3037812]</comment>
      <origin>3037816</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="163007" sha1="cu1ja2w1eqgo3623z1c1r415d3n1kfx" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק נתוני אשראי, התשע״ו–2016}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2002363}} {{ח:תיבה|ס״ח תשע״ו, 838|חוק נתוני אשראי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_340802.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 225|חוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528386.pdf}}, {{ח:תיבה|254|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_567851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 329|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 186|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|1493|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}.

''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ט, 54|דחיית יום התחילה של החוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8074.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ף, 5544|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8823.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 5072|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9554.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 11470|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10793.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 3251|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11068.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 2351|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11952.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 3541|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13192.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: רישוי שירות נתוני אשראי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הקמת מאגר נתוני אשראי ומטרותיו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: העברת מידע למאגר ושמירתו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: גישה למידע שבמאגר והשימושים במידע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: דוח אשראי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: חיווי אשראי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: דוח ריכוז נתונים לבקשת לקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: דוח ריכוז נתונים רגיל לבקשת מיופה כוח בתמורה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: גישה למידע לא מזוהה במאגר והשימושים בו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|סימן ז׳: הוראות שונות לעניין מסירת מידע ושימוש בו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: תיקון מידע הכלול במאגר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: שמירת סודיות ואבטחת מידע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: הפעלת שירות מידע על עוסקים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: הממונה על שיתוף בנתוני אשראי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן א|סימן א׳: מינוי הממונה ותפקידיו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן ב׳: מרשמים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳: הוראות הממונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳: הוועדה המייעצת לעניין הוראות הממונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|סימן ה׳: בירור תלונות ציבור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרה}}

{{ח:סעיף|1|מטרה}}
{{ח:תת|(א)}} מטרתו של חוק זה לקבוע הסדר כולל לשיתוף בנתוני אשראי, ובו הוראות לעניין איסוף נתוני אשראי ממקורות המידע הקבועים בחוק, שמירתם במאגר מידע מרכזי המופעל בידי בנק ישראל ומסירת נתוני אשראי ממנו ללשכות אשראי לשם עיבודם והעברתם, בין השאר לנותני אשראי, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ועל פרטיות הלקוחות שהנתונים מתייחסים אליהם ומניעת פגיעה בה במידה העולה על הנדרש, והכול למטרות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי;
{{ח:תתת|(2)}} הרחבת הנגישות לאשראי;
{{ח:תתת|(3)}} צמצום ההפליה במתן אשראי והפערים הכלכליים;
{{ח:תתת|(4)}} יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו.
{{ח:תת|(ב)}} לצד ההסדר הכולל לשיתוף בנתוני אשראי האמור בסעיף קטן (א), חוק זה נועד לקבוע הסדר לעניין איסוף, ניהול והחזקה, דרך עיסוק, של נתוני אשראי על יחידים בפעילותם כעוסקים בלבד, לשם מסירתם לאחר.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשע״ט, תש״ף, תשפ״ד, תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל עניין“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח אשראי“ – דוח המכיל נתוני אשראי, כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|בסימן ב׳ לפרק ז׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח ריכוז נתונים“ – דוח ריכוז נתונים רגיל ודוח ריכוז נתונים מלא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח ריכוז נתונים רגיל“ – דוח לגבי לקוח הכולל את המידע שנכלל עליו במאגר בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לקבלת הדוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח ריכוז נתונים מלא“ – דוח לגבי לקוח הכולל את המידע שנכלל עליו במאגר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירוג אשראי“ – הערכת הסיכוי שלקוח יעמוד בפירעון התשלומים שבהם הוא מתחייב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת חשמל“ – בעל רישיון ספק שירות חיוני ובעל רישיון הספקה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בנק ישראל“ – {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל, התש״ע–2010}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבנקאות (רישוי)“ – {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הפרטיות“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיווי אשראי“ – חיווי בשאלה אם לתת אשראי ללקוח, כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|בסימן ג׳ לפרק ז׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לקוח“ – יחיד שאינו קטין, לרבות בפעילותו כעוסק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לשכת אשראי“ – מי שבידו רישיון שירות נתוני אשראי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לשכת מידע על עוסקים“ – מי שבידו רישיון שירות מידע על עוסקים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המאגר“ – מאגר נתוני אשראי שהוקם לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע מזוהה“ – מידע הכולל פרט מזהה של לקוח, או מידע שפרטים מזהים של לקוח הופרדו ממנו אך ניתן במאמץ סביר לזהות את הלקוח שאליו מתייחס המידע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע לא מזוהה“ – מידע על לקוח שאינו מידע מזוהה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיופה כוח בתמורה“ – מי שלקוח ייפה את כוחו לקבל לגביו דוח ריכוז נתונים רגיל ומתקיים בו אחד מהמפורטים להלן, ולמעט לשכת אשראי שניתן לה ייפוי כוח כאמור מאת לקוח לשם קבלת שירותים ממנה המתבססים על נתוני אשראי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13(2)}}:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מקבל תמורה בעד קבלת דוח ריכוז הנתונים הרגיל בעבור הלקוח או בעד מתן שירות על בסיס דוח כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מקבל דוחות ריכוז נתונים רגילים בעבור אחרים, דרך עיסוק, או נותן, דרך עיסוק, שירות על בסיס דוחות כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – מי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 66|סעיף 66}} כממונה על שיתוף בנתוני אשראי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על הגנת הפרטיות“ – מי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} כממונה על הגנת הפרטיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל המאגר“ – מי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} כמנהל את המאגר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנפיק אמצעי תשלום“ – תאגיד עזר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}, הנותן שירות של הנפקה של אמצעי תשלום כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקור מוסמך“ – נותן אשראי, למעט תאגיד בנקאי, מנפיק אמצעי תשלום וחברת חשמל, שהרשומות המוסדיות שהוא עורך לעניין תשלומים הן רשומות מוסדיות שמתקיימים לגביהן התנאים האמורים {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 36|בסעיף 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקור מידע“ – כל מקור מידע החייב בהעברת מידע למאגר או הרשאי להעביר מידע למאגר, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משתמש בנתוני אשראי“ – נותן אשראי הרשאי לקבל דוח אשראי מלשכת אשראי לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳ לפרק ז׳}}, ואם קבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}} גוף נוסף הרשאי לקבל דוח אשראי כאמור – גם גוף כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנגיד“ – נגיד בנק ישראל שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 6|סעיף 6 לחוק בנק ישראל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן אשראי“ – מי שנותן אשראי במסגרת עסקת אשראי, דרך עיסוק, וכן מי שמתווך, דרך עיסוק, בעסקאות אשראי בין מלווים ללווים והוא מסוג שקבע השר באישור הוועדה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתוני אשראי“ – נתונים כמפורט להלן, לגבי לקוח, הכוללים פרטים מזהים לגביו כפי שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}}, והדרושים להערכת הסיכוי שהלקוח יעמוד בפירעון תשלומים שבהם הוא מתחייב:
{{ח:תתת|(1)}} נתונים לגבי תשלומים שבהם התחייב הלקוח ולגבי פירעונם, ובכלל זה תנאי ההתחייבות, וכן צווים או הגבלות שהוטלו על הלקוח לפי דין בשל אי־פירעון;
{{ח:תתת|(2)}} נתונים לגבי בקשות לקוח לנטילת אשראי, ובכלל זה בקשות שהגישה לשכת אשראי לבנק ישראל לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} לקבלת נתוני אשראי מהמאגר;
{{ח:תתת|(3)}} נתונים בדבר היקף האשראי שהלקוח רשאי ליטול מנותן אשראי;
{{ח:תתת|(4)}} נתונים לגבי סוגי חשבונות של הלקוח המתנהלים אצל נותן אשראי, שבהם ניתן אשראי או שקיימת זכות לקבל בהם אשראי, ומאפיינים של חשבונות כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקת אשראי“ – לרבות ניכיון שטר, ערבות להתחייבות של אחר, התחייבות לשיפוי וכן מתן אשראי אגב מכירת נכס או מתן שירות ולמעט שיווק של עסקת אשראי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרט מזהה“ – שם פרטי, שם משפחה, מספר זהות וכל מידע אחר שיש בו כדי להביא, במישרין או בעקיפין, לזיהוי לקוח מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראש הרשות להגנת הפרטיות“ – ראש הרשות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון שירות מידע על עוסקים“ – רישיון להפעלת שירות מידע על עוסקים הניתן לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון שירות נתוני אשראי“ – רישיון להפעלת שירות נתוני אשראי הניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשם מאגרי מידע“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות המתבסס על נתוני אשראי“ – שירות מהשירותים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות מידע על עוסקים“ – איסוף, ניהול והחזקה של נתוני אשראי לגבי לקוח בפעילותו כעוסק בלבד, לשם מסירה לאחר, כדרך עיסוק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות נתוני אשראי“ – קבלת נתוני אשראי הכלולים במאגר בלבד, מבנק ישראל, והחזקתם, לשם מסירה לאחר או לשם מתן חיווי אשראי לאחר, כדרך עיסוק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}, וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|החוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}, למעט חברת שירותים משותפת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר המשפטים.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|3|איסוף, החזקה ומסירה של נתוני אשראי בידי בנק ישראל}}
{{ח:ת}} בנק ישראל יאסוף נתוני אשראי ממקורות המידע, יחזיק את נתוני האשראי במאגר וימסור אותם ללשכות אשראי וללקוחות, והכול למטרות חוק זה, לשימושים הקבועים בו ובהתאם להוראותיו.

{{ח:סעיף|4|איסור איסוף, החזקה ומסירה של נתוני אשראי בידי מי שאינו בנק ישראל|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מי שאינו בנק ישראל לא יאסוף נתוני אשראי לשם מסירתם לאחר, לא יחזיק בנתוני אשראי לשם מסירתם לאחר ולא ימסור אותם לאחר, דרך עיסוק.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} לשכת אשראי רשאית להפעיל שירות נתוני אשראי;
{{ח:תתת|(2)}} לשכת מידע על עוסקים רשאית להפעיל שירות מידע על עוסקים;
{{ח:תתת|(3)}} נותן שירות מידע פיננסי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ״ב–2021}}, רשאי לאסוף ולהחזיק נתוני אשראי לשם מסירתם לאחר, וכן למסור נתוני אשראי לאחר, דרך עיסוק, במסגרת פעילותו כנותן שירות מידע פיננסי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|החוק האמור}}.

{{ח:סעיף|5|הפעלת שירות נתוני אשראי}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם שירות נתוני אשראי אלא אם כן הוא לשכת אשראי ובהתאם לתנאי הרישיון שניתן לה.

{{ח:סעיף|6|הפעלת שירות מידע על עוסקים}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם שירות מידע על עוסקים, אלא אם כן הוא לשכת מידע על עוסקים ובהתאם לתנאי הרישיון שניתן לה.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: רישוי שירות נתוני אשראי}}

{{ח:סעיף|7|רישיון שירות נתוני אשראי}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש להפעיל שירות נתוני אשראי יגיש לממונה בקשה לקבלת רישיון שירות נתוני אשראי ({{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} – רישיון).
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי לתת רישיון למבקש שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא או בעל עניין בו אינו בעל שליטה במשתמש בנתוני אשראי או במיופה כוח בתמורה ואינו נשלט בידי משתמש או מיופה כוח כאמור או בידי בעל שליטה במשתמש או במיופה כוח כאמור וכן לגבי בעל עניין במבקש – הוא אינו משתמש בנתוני אשראי;
{{ח:תתת|(3)}} הוא רשם את מאגר המידע כמאגר מידע לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות}};
{{ח:תתת|(4)}} הוא המציא ערובה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}};
{{ח:תתת|(5)}} הוא, בעל שליטה בו ונושא משרה בו לא הורשעו בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, המבקש אינו ראוי, לדעת הממונה, לקבל רישיון, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי;
{{ח:תתת|(6)}} הוא עומד בדרישות אבטחה של בנק ישראל וביכולתו להפעיל מערכת טכנולוגית שתמזער את הסיכון לפגיעה בפרטיות הלקוחות ואת הסיכון לפגיעה באבטחת המידע שבידיו.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה לא ייתן רישיון אם ראה כי לא התקיימו התנאים כאמור בסעיף קטן (ב) או מטעמים שבטובת הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} היה לממונה יסוד סביר להניח שמבקש הרישיון ישתמש במידע שיקבל שלא למטרות חוק זה או שלא יעמוד בדרישות לפי החוק, לא ייתן לו רישיון.
{{ח:תת|(ה)}} הנגיד יקבע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לרישיון לפי סעיף זה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה.

{{ח:סעיף|8|ערובה}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה ידרוש ממבקש הרישיון, כתנאי למתן הרישיון, שיפקיד בידיו ערובה בסכום שיורה, בהתחשב בהיקף הצפוי של עסקו; הנגיד רשאי לקבוע הוראות לעניין זה, ובין השאר את סוג הערובה, אופן קביעת סכומה, אופן הפקדתה, מטרותיה ובהן הבטחת פיצויו של מי שנפגע ממעשה או ממחדל של בעל רישיון, התנאים שבהם ניתן לממשה ודרכי מימושה.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח הממונה כי השתנו הנסיבות, באופן שמחייב לדעתו את שינוי הערובה, רשאי הוא להורות על שינויה.

{{ח:סעיף|9|דיווח לממונה על שינויים|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} חל שינוי בפרט מהפרטים שמסר מבקש הרישיון לממונה בבקשתו או מסמכים שצורפו לה, ידווח על כך לממונה, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מעשרה ימים מהיום שנודע לו על השינוי, ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין; היה השינוי שינוי בפרט מהפרטים הנוגעים לרישומו של מאגר המידע כמאגר מידע לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות}}, יודיע על כך מבקש הרישיון לראש הרשות להגנת הפרטיות בתוך התקופה האמורה.

{{ח:סעיף|10|תנאים ברישיון}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי לקבוע תנאים והגבלות ברישיון במטרה להבטיח את פעולתה של לשכת אשראי בהתאם להוראות לפי חוק זה, ובכלל זה דרישות לעניין הגנת הפרטיות, אבטחת מידע ושמירת עניינם של לקוחות.

{{ח:סעיף|11|ביטול או התליה של רישיון|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לבטל רישיון או להתלותו אם מצא כי התקיים אחד מאלה, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו:
{{ח:תתת|(1)}} הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} לשכת האשראי הפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות}}, מהוראות הממונה או תנאי מתנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(4)}} נמצאו תלונות חמורות ומוצדקות כלפי לשכת האשראי;
{{ח:תתת|(5)}} לשכת האשראי לא החלה להפעיל שירות נתוני אשראי בתוך שנתיים ממועד מתן הרישיון או שהפסיקה להפעיל את השירות במשך תקופה כאמור;
{{ח:תתת|(6)}} לשכת האשראי החליטה על פירוקה מרצון או שבית המשפט ציווה על הקפאת הליכים, מינה לה כונס נכסים או ציווה על פירוקה;
{{ח:תתת|(7)}} לשכת האשראי ביקשה לבטל את רישיונה;
{{ח:תתת|(8)}} לשכת האשראי הפרה חיקוק הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותה;
{{ח:תתת|(9)}} טעמים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה ימסור לראש הרשות להגנת הפרטיות, בהקדם האפשרי, הודעה על ביטול רישיון או התלייתו ויפרסם הודעה על כך לציבור באתר האינטרנט של בנק ישראל ובכל דרך נוספת שיקבע הנגיד.
{{ח:תת|(ג)}} על מי שרישיונו בוטל יחולו כל ההוראות החלות על לשכת אשראי לפי חוק זה כל עוד קיימות התחייבויות שנתן ללקוחותיו לפני ביטול הרישיון.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה רשאי לתת למי שרישיונו בוטל הוראות בדבר ניהול עסקיו, ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על הלקוחות שהתקשרו עמו לפני ביטול הרישיון והלקוחות שנתוני האשראי מתייחסים אליהם; אין בהוראות כאמור כדי לפטור את מי שרישיונו בוטל מאחריותו למילוי התחייבות שנתן לפני ביטול הרישיון.

{{ח:סעיף|12|הפעלת שירות נתוני אשראי וייחוד העיסוק}}
{{ח:תת|(א)}} לשכת אשראי רשאית, במסגרת הפעלת שירות נתוני אשראי, לעסוק בפעולות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לקבל נתוני אשראי הכלולים במאגר, מבנק ישראל, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}, ולהחזיקם לשם מסירת דוח אשראי או מתן חיווי אשראי לאחר, ולמסור את הדוח או החיווי לאחר;
{{ח:תתת|(2)}} לקבל דוח ריכוז נתונים רגיל מבנק ישראל לשם מסירתו ללקוח או למיופה כוח בתמורה, ומסירתו כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לשכת אשראי לא תעסוק בעיסוק שאינו שירות נתוני אשראי כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הנגיד, לאחר ששוכנע כי לא יהיה בעיסוק הנוסף משום פגיעה במטרות חוק זה, בניהול התקין של שירות נתוני אשראי או בעניינם של המשתמשים בנתוני אשראי או של הלקוחות, קבע, באישור הוועדה, עיסוק נוסף מותר.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על פעולות אלה, הנעשות בידי לשכת אשראי:
{{ח:תתת|(1)}} מתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}};
{{ח:תתת|(2)}} הפעלת שירות מידע על עוסקים, אם קיבלה רישיון שירות מידע על עוסקים, ומתן כל שירות על בסיס מידע שקיבלה במסגרת פעילותה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62}}.

{{ח:סעיף|13|שירותים המתבססים על נתוני אשראי|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} לשכת אשראי רשאית, נוסף על הפעלת שירות נתוני אשראי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}}, לעסוק במתן שירותים אלה:
{{ח:תת|(1)}} שירותים כמפורט להלן לנותן אשראי, על בסיס נתוני אשראי שהתקבלו מהמאגר בלבד, לשם עריכת דוח אשראי:
{{ח:תתת|(א)}} דירוג האשראי של לקוח;
{{ח:תתת|(ב)}} הודעה על שינוי בדירוג האשראי של לקוח או בנתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר;
{{ח:תתת|(ג)}} ייעוץ בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} התקשרות בעסקת אשראי עם הלקוח ותנאי העסקה;
{{ח:תתתת|(2)}} הכדאיות בנקיטת אמצעי גבייה לגבי לקוח שפיגר בפירעון תשלומים שבהם התחייב;
{{ח:תת|(2)}} שירותים כמפורט להלן ללקוח, על בסיס דוח ריכוז נתונים רגיל:
{{ח:תתת|(א)}} דירוג האשראי של הלקוח;
{{ח:תתת|(ב)}} ייעוץ בדבר ההתנהלות הכלכלית של הלקוח;
{{ח:תתת|(ג)}} הודעה על שינוי בדירוג האשראי של הלקוח או בנתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר;
{{ח:תת|(3)}} ייעוץ לנותן אשראי על בסיס מידע לא מזוהה הכלול במאגר, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 45|בסעיף 45}}, בדבר מאפייני האשראי המצרפי שנתן נותן האשראי ללקוחותיו ובדבר רמת הסיכון הנובעת מהאשראי המצרפי האמור.

{{ח:סעיף|14|איסור התניית שירות בשירות}}
{{ח:ת}} לא תתנה לשכת אשראי מתן שירות נתוני אשראי בשירות מהשירותים המתבססים על נתוני אשראי או בשירות שקבע הנגיד כעיסוק נוסף מותר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב)}}.

{{ח:סעיף|15|ממונה על פניות ציבור בלשכת אשראי}}
{{ח:תת|(א)}} לשכת אשראי תמנה ממונה על פניות הציבור, שפרטיו יפורסמו בדרך שיורה עליה הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יקבע את תפקידיו ואת דרך פעולתו של הממונה על פניות הציבור בלשכת אשראי.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הקמת מאגר נתוני אשראי ומטרותיו}}

{{ח:סעיף|16|הקמת מאגר נתוני אשראי ומטרותיו|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בנק ישראל יקים מאגר מידע שיכלול נתוני אשראי שהתקבלו ממקורות מידע לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}; נוסף על כך יכלול מאגר המידע נתונים לגבי בקשות לתיקון מידע שהוגשו לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} וכן נתונים לגבי פניות לקוחות למאגר לפי החוק.
{{ח:תת|(ב)}} המאגר ישמש למטרות אלה, בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} מסירת נתוני אשראי ללשכות האשראי לגבי לקוח מסוים לשם עריכת דוח אשראי, ובכלל זה לשם מתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי, או מתן חיווי אשראי לגבי לקוח מסוים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|ו־ג׳ לפרק ז׳}}, או לשם מסירתם למיופה כוח בתמורה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳ לפרק האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} מסירה ללקוח של מידע לגביו, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳ לפרק ז׳}};
{{ח:תתת|(3)}} יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל}}, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}};
{{ח:תתת|(4)}} יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את לשכות האשראי לשם פיתוח מודלים סטטיסטיים למתן חיווי אשראי ושירותים המתבססים על נתוני אשראי, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}}.
{{ח:תת|(ג)}} המערכת הטכנולוגית שתשמש את המאגר תמנע, ככל האפשר ובשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות, שייבחנו מעת לעת, את הסיכון לפגיעה בפרטיות הלקוחות ואת הסיכון לפגיעה באבטחת מידע שבמאגר, ותעוצב ותעודכן בהתייעצות עם ראש הרשות להגנת הפרטיות.

{{ח:סעיף|17|מנהל המאגר}}
{{ח:ת}} המאגר ינוהל בידי עובד בנק ישראל שימנה הנגיד.

{{ח:סעיף|18|ממונה על הגנת הפרטיות|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הנגיד ימנה ממונה על הגנת הפרטיות והוא יהיה עובד בנק ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} תפקידי הממונה על הגנת הפרטיות יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} לייעץ למנהל המאגר בנושא יישום הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות}} והנחיות ראש הרשות להגנת הפרטיות, ובכלל זה הגדרת מידע כמידע לא מזוהה;
{{ח:תתת|(2)}} לייעץ לממונה בנוגע לבירור תלונות ציבור בעניין פגיעה בפרטיות;
{{ח:תתת|(3)}} לייעץ למנהל המאגר בנוגע לבדיקות ולביצוע סקרים לאיתור סיכונים לפגיעה בפרטיות לקוחות;
{{ח:תתת|(4)}} לגבש תכנית הדרכה לכל מי שמועסק בתפעול המאגר בקשר להגנה על הפרטיות;
{{ח:תתת|(5)}} לדווח לנגיד על הסיכונים והכשלים שאיתר בקשר להגנת הפרטיות במאגר ולהמליץ על הפעולות שיש לנקוט בקשר לכך; דיווח לפי פסקה זו יימסר לנגיד בשנתיים הראשונות מיום התחילה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 123|בסעיף 123}} – אחת לרבעון, ולאחר מכן – לפחות אחת לשנה;
{{ח:תתת|(6)}} לדווח לראש הרשות להגנת הפרטיות אם נוכח שאירעה פגיעה מהותית בפרטיות.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות הנגיד להטיל על הממונה על הגנת הפרטיות תפקידים אחרים בבנק ישראל, ובלבד שהם נוגעים להגנת הפרטיות בבנק ישראל.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: העברת מידע למאגר ושמירתו}}

{{ח:סעיף|19|העברת נתוני אשראי למאגר בידי מקורות המידע|תיקון: תשע״ט, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות המידע המפורטים להלן יעבירו למאגר נתוני אשראי לשם הכללתם במאגר:
{{ח:תתת|(1)}} כונס הנכסים הרשמי;
{{ח:תתת|(2)}} לשכות ההוצאה לפועל;
{{ח:תתת|(3)}} בנק ישראל;
{{ח:תתת|(4)}} בתי המשפט;
{{ח:תתת|(5)}} חברת חשמל;
{{ח:תתת|(6)}} בנק הדואר; לעניין זה, ”בנק הדואר“ – החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הדואר|באותו חוק}} מטעם החברה הבת, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88יא|בסעיף 88יא לחוק האמור}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מהיום הקובע לתחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|תיקון מס׳ 11 לחוק הדואר}}, ביום 31.12.2026):}} בנק הדואר; לעניין זה, ”בנק הדואר“ – החברה הבת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}};
{{ח:תתת|(7)}} תאגידים בנקאיים;
{{ח:תתת|(8)}} מנפיקי אמצעי תשלום;
{{ח:תתת|(9)}} מקור מוסמך הנותן אשראי קמעונאי בהיקף שנתי כפי שקבע הנגיד בהסכמת השר ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם; ואולם בבחינת ההיקף השנתי של גוף מוסדי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}, לא יובאו בחשבון הלוואות שניתנו לעמיתים או למבוטחים כנגד כספי עמיתים או מבוטחים.
{{ח:תת|(ב)}} נתוני האשראי שיעבירו מקורות המידע לפי סעיף קטן (א) יהיו כפי שקבע השר בהסכמת הנגיד ושר האוצר, ובכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנתונים שיעביר בנק ישראל יהיו נתונים בדבר היות הלקוח לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שיקים ללא כיסוי|בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(2)}} הנתונים שיעביר בית המשפט יהיו נתונים בדבר צו הגבלה שנתן לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 7|סעיף 7 לחוק החברות}};
{{ח:תתת|(3)}} הנתונים שתעביר חברת חשמל יהיו נתונים בדבר תשלומים בעד צריכת חשמל.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) –
{{ח:תתת|(1)}} השר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם, רשאי לקבוע כי מקור מידע מהמקורות המנויים בסעיף קטן (א) שמתקיימים לגביו תנאים שיקבע, לא יהיה חייב בהעברת נתוני אשראי למאגר;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין חברת חשמל – השר, הנגיד או שר האוצר רשאי לקבוע כי היא אינה חייבת בהעברת נתוני אשראי למאגר.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} מקור מוסמך רשאי להעביר נתוני אשראי כפי שקבע השר למאגר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם.
{{ח:תתת|(2)}} השר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם, רשאי לקבוע מקורות מידע נוספים שיהיו רשאים להעביר נתוני אשראי כפי שקבע למאגר, אם מצא כי יש צורך בכך לשם השגת מטרות חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1(א)}}, ובלבד שהוספת מקורות המידע לא נדרשת רק לשם השגת המטרה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (4) שבסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א)(9), השר, בהסכמת הנגיד, רשאי לקבוע כי מקור ממקורות המידע המנויים בסעיף קטן (ד) יהיה חייב להעביר נתוני אשראי למאגר, כאמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ו)}} מקור מידע ינקוט אמצעים נאותים להבטחת הדיוק והמהימנות של נתוני האשראי שהוא מעביר למאגר לפי סעיף זה; הממונה רשאי להורות על אמצעים להבטחת הדיוק והמהימנות כאמור.
{{ח:תת|(ז)}} הממונה יורה על אופן העברת נתוני אשראי למאגר לפי סעיף זה והמועד להעברתם, ורשאי הוא לקבוע הוראות מפורטות לעניין נתוני האשראי שיועברו, והכול בכפוף לתקנות שקבע השר, לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ד).
{{ח:תת|(ח)}} תקנות שיקבע השר וכללים שיקבע הנגיד לפי סעיף זה טעונים אישור של הוועדה.

{{ח:סעיף|20|איסור או הגבלה על העברת נתוני אשראי למאגר}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי לאסור או להגביל העברת נתוני אשראי למאגר בידי מקור מידע, אם מצא כי הדבר דרוש לשם שמירה על מטרות חוק זה ובהתקיים נסיבות חריגות; עשה כן, יפרסם הממונה הודעה על כך לציבור באתר האינטרנט של בנק ישראל ובכל דרך נוספת שיקבע הנגיד.

{{ח:סעיף|21|שמירת נתוני האשראי במאגר}}
{{ח:תת|(א)}} בנק ישראל ישמור במאגר בלבד את נתוני האשראי שהועברו למאגר ממקורות המידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בנק ישראל רשאי שלא לשמור במאגר נתוני אשראי שהועברו ממקור מידע מסוים, אם מצא כי מקור המידע לא נקט אמצעים נאותים להבטחת הדיוק והמהימנות של נתוני האשראי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ו)}} או שלא נקט אמצעים לאבטחת המידע בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיפים 60}} {{ח:פנימי|סעיף 68|או 68}} או אם התקיימו נסיבות חריגות אחרות.

{{ח:סעיף|22|בקשת לקוח לאי־&lt;wbr&gt;הכללת נתוני אשראי לגביו במאגר}}
{{ח:תת|(א)}} לקוח רשאי לבקש מבנק ישראל שנתוני האשראי לגביו לא ייכללו במאגר (בסעיף זה – בקשה לאי־הכללת נתונים).
{{ח:תת|(ב)}} הגיש לקוח בקשה לאי־הכללת נתונים, לא ישמור בנק ישראל נתוני אשראי לגביו שיעברו למאגר אחרי מועד הגשת הבקשה, וימחק מהמאגר את הפרטים המזהים של הלקוח הכלולים בנתוני האשראי לגביו שבמאגר במועד הגשת הבקשה, למעט פרטים מזהים כאמור הכלולים בנתוני אשראי שנמסרו ללשכת אשראי לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} לפני המועד האמור, שיישמרו במאגר לשם תיעוד בלבד בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}; מחיקת הפרטים המזהים לפי סעיף קטן זה תיעשה באופן שלא יהיה ניתן עוד לקשר בין נתוני האשראי שמהם נמחקו הפרטים המזהים ובין הלקוח.
{{ח:תת|(ג)}} ביקש הלקוח מבנק ישראל לחזור בו מבקשה לאי־הכללת נתונים, ישמור בנק ישראל במאגר את נתוני האשראי לגבי הלקוח שיעברו למאגר לאחר המועד שבו ביקש כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} ביקשה לשכת אשראי מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי מהמאגר לגבי לקוח מסוים, ואין במאגר נתוני אשראי לגבי הלקוח בשל בקשה לאי־הכללת נתונים שהגיש, יודיע על כך בנק ישראל ללשכת האשראי, והלשכה תיידע את המשתמש בנתוני האשראי בדבר.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) –
{{ח:תתת|(1)}} הועברו למאגר, בידי מקור מידע, נתוני אשראי המפורסמים על פי דין או נתוני אשראי אחרים, המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב, והכול כפי שקבע השר בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה (בסעיף קטן זה – נתונים בדבר אי־פירעון), לא יהיה הלקוח זכאי להגיש בקשה לאי־הכללת נתונים עד תום שלוש שנים ממועד העברת הנתונים כאמור (בסעיף קטן זה – תקופת ההגבלה);
{{ח:תתת|(2)}} הועברו למאגר, בידי מקור מידע, נתונים בדבר אי־פירעון, לאחר שהלקוח הגיש בקשה לאי־הכללת נתונים, ישמור בנק ישראל במאגר, ממועד העברת הנתונים כאמור למאגר ואילך, על אף הגשת הבקשה, את כל נתוני האשראי לגבי הלקוח שיועברו למאגר; הלקוח יהיה רשאי לבקש שהחל מתום תקופת ההגבלה לא ייכללו במאגר נתוני אשראי לגביו.
{{ח:תת|(ו)}} חלות לגבי לקוח הוראות סעיף קטן (ה), יידע בנק ישראל את הלקוח שהגיש בקשה לאי־הכללת נתונים על כך וכן יודיע לו, לפני תום תקופת ההגבלה, על זכותו לחזור ולהגיש בקשה לאי־הכללת נתונים.
{{ח:תת|(ז)}} בקשות לקוח לפי סעיף זה יוגשו באופן שיקבע הנגיד, באישור הוועדה, והוא רשאי לקבוע מועדים לטיפול בבקשות כאמור.

{{ח:סעיף|23|תקופת החזקת מידע במאגר}}
{{ח:תת|(א)}} בנק ישראל ישמור את המידע שבמאגר המפורט {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16(א)}}, לתקופה של עשר שנים מהמועד שבו הועבר למאגר; חלפו שלוש שנים ממועד העברת המידע למאגר, תיעשה השמירה ביתרת התקופה לשם תיעוד בלבד (בסעיף זה – תקופת התיעוד).
{{ח:תת|(ב)}} לשכת אשראי, משתמש בנתוני אשראי או מיופה כוח בתמורה רשאים לקבל מבנק ישראל, לבקשתם, בתקופת עשר השנים האמורה בסעיף קטן (א), את הנתונים השמורים במאגר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|באותו סעיף קטן}}, שנמסרו להם בעבר לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימנים ב׳ עד ה׳ לפרק ז׳}}, אם הנתונים דרושים להם לאחד מאלה, ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של הלקוח לקבל את הנתונים האמורים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳ לפרק ז׳}}:
{{ח:תתת|(1)}} הליך משפטי בינם ובין הלקוח, ובלבד שההליך האמור קשור למידע שנמסר ונמסרה ללקוח הודעה על הבקשה לקבלת הנתונים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} בקרה או פיקוח הנעשים על פי דין;
{{ח:תתת|(3)}} מטרות אחרות שקבע השר באישור הוועדה.
{{ח:תת|(ג)}} בתום תקופת התיעוד, ימחק בנק ישראל מהמאגר את הפרטים המזהים של הלקוח המתייחסים למידע שחלפה לגביו התקופה האמורה, באופן שלא יהיה ניתן עוד לקשר בין המידע האמור ובין הלקוח.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: גישה למידע שבמאגר והשימושים במידע}}
{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|24|מסירת מידע מהמאגר}}
{{ח:ת}} לא יימסר מידע מהמאגר ולא תהיה גישה למידע כאמור אלא לגורמים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}}, לשימושים כמפורט בו, ובהתאם להוראותיו.

{{ח:סעיף|25|ייחוד השימוש}}
{{ח:תת|(א)}} מי שקיבל נתוני אשראי הכלולים במאגר או חיווי אשראי, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, יעשה בהם שימוש רק למטרה שלשמה התבקשו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לשכת אשראי רשאית לעשות שימוש בנתוני אשראי שקיבלה מהמאגר, גם לשם מתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: דוח אשראי}}

{{ח:סעיף|26|תנאים להעברת נתוני אשראי לשם עריכת דוח אשראי}}
{{ח:תת|(א)}} לא יועברו נתוני אשראי לגבי לקוח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}} מהמאגר ללשכת אשראי ומלשכת אשראי לנותן אשראי, אלא אם כן מתקיימים כל אלה ({{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|בסימן זה}} – התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי):
{{ח:תתת|(1)}} נתוני האשראי דרושים לנותן האשראי לשם התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח או לשם הבטחת קיום תנאי העסקה;
{{ח:תתת|(2)}} נותן האשראי הוא מקור מידע המעביר נתוני אשראי למאגר לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} לגבי כל הלקוחות שיש לו נתוני אשראי לגביהם, או שהתחייב להעביר נתוני אשראי כאמור באופן ובמועד שהורה הממונה, ובלבד שהמועד שהורה הממונה להעברת הנתונים לא יעלה על שנה מהמועד שנמסרו לו נתונים מהמאגר, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת הנגיד, תקופה אחרת;
{{ח:תתת|(3)}} נותן האשראי אינו נותן אשראי בסיכון נמוך; לעניין זה, ”נותן אשראי בסיכון נמוך“ – עוסק הנותן אשראי אגב מכירת נכס או מתן שירות, לתקופות קצרות או בסכומים נמוכים, כפי שיקבע השר, בהתייעצות עם הנגיד;
{{ח:תתת|(4)}} הלקוח נתן את הסכמתו המפורשת לכך שנתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר יימסרו ללשכת אשראי לשם עריכת דוח אשראי שיימסר לנותן האשראי, ולכך שהסכמתו כאמור תעמוד בתוקפה עד למועד סיום עסקת האשראי או עד למועד מוקדם יותר, לפי בחירתו; הסכמת הלקוח כאמור תינתן רק לגבי עסקת אשראי מסוימת.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), השר בהסכמת הנגיד, רשאי לקבוע כי נותני אשראי, מסוג שיקבע, יהיו רשאים לבקש דוח אשראי מלשכת האשראי אף שאינם מעבירים או מתחייבים להעביר נתוני אשראי למאגר.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהתייעצות עם הנגיד, יקבע הוראות לעניין אופן מתן ההסכמה המפורשת בידי הלקוח כאמור בסעיף קטן (א)(4) ולעניין אופן הוכחת קיומם של התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי.
{{ח:תת|(ד)}} תקנות שיקבע השר לפי סעיף זה טעונות אישור של הוועדה.

{{ח:סעיף|27|בקשת נותן אשראי לקבל דוח אשראי מלשכת אשראי}}
{{ח:ת}} נותן אשראי רשאי לבקש מלשכת אשראי לקבל דוח אשראי לגבי לקוח ובו נתוני אשראי לגבי אותו לקוח הכלולים במאגר, לשם התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח או לשם הבטחת קיום תנאי העסקה, ובלבד שמתקיימים התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי.

{{ח:סעיף|28|בקשת לשכת אשראי לקבל נתוני אשראי מהמאגר לשם עריכת דוח אשראי}}
{{ח:ת}} הוגשה ללשכת אשראי בקשה לקבל דוח אשראי לגבי לקוח, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27}}, והתקיימו התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי, רשאית היא, לשם עריכת הדוח, לבקש מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי לגבי אותו לקוח, הכלולים במאגר.

{{ח:סעיף|29|מסירת נתוני אשראי מהמאגר לשם עריכת דוח אשראי}}
{{ח:ת}} הוגשה לבנק ישראל בקשה לקבל נתוני אשראי לגבי לקוח, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28}}, ימסור בנק ישראל ללשכת אשראי, נתוני אשראי לגבי הלקוח, הכלולים במאגר.

{{ח:סעיף|30|בקשת לקוח שלא יימסרו נתוני אשראי לגביו מהמאגר}}
{{ח:תת|(א)}} לקוח רשאי לבקש מבנק ישראל שנתוני אשראי לגביו, הכלולים במאגר, לא יימסרו לשם עריכת דוח אשראי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}} (בסעיף זה – בקשה לאי־מסירת נתונים); השר רשאי לקבוע כי בקשה לאי־מסירת נתונים יכול שתוגש לגבי נותני אשראי מסוימים או לגבי נותני אשראי מסוג מסוים, ורשאי הוא לקבוע תנאים לבקשה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הגיש לקוח בקשה לאי־מסירת נתונים, לא ימסור בנק ישראל נתוני אשראי בהתאם לבקשה, כל עוד הלקוח לא חזר בו וביקש מבנק ישראל כי יימסרו נתוני האשראי לגביו, והכול גם אם נותן האשראי קיבל את הסכמת הלקוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26(א)(4)}}.
{{ח:תת|(ג)}} ביקשה לשכת אשראי מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי מהמאגר לגבי לקוח מסוים, והלקוח הגיש בקשה לאי־מסירת נתונים, יודיע על כך בנק ישראל ללשכת האשראי, והלשכה תיידע את נותן האשראי בדבר.
{{ח:תת|(ד)}} בקשות לפי סעיף זה יוגשו באופן שיקבע הנגיד, באישור הוועדה, והוא רשאי לקבוע מועדים לטיפול בבקשות כאמור.

{{ח:סעיף|31|הודעה ללקוח בדבר מסירת דוח אשראי}}
{{ח:תת|(א)}} נותן אשראי שקיבל דוח אשראי לשם התקשרות בעסקת אשראי עם לקוח, או שקיבל דוח אשראי לשם הבטחת קיום תנאי עסקת אשראי שהתקשר בה ושינה לרעה את תנאי עסקת האשראי של לקוח, יודיע על כך מיד ללקוח וימסור לו את פרטי לשכת האשראי שממנה קיבל את דוח האשראי.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת מסירת דוח אשראי שהתקבל לפי סעיף קטן (א) מנותן האשראי או מלשכת אשראי ללקוח, ורשאי הוא לקבוע תנאים למסירה כאמור.

{{ח:סעיף|32|דוח אשראי למי שאינו נותן אשראי}}
{{ח:ת}} השר, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, רשאי, אם מצא כי הדבר דרוש לשם השגת מטרות חוק זה, לקבוע כי מי שאינו נותן אשראי יהיה רשאי לקבל מלשכת אשראי דוח אשראי, בתנאים שיקבע השר, ובלבד שניתנה הסכמת הלקוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26(א)(4)}} ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}}; קבע השר כאמור, יחולו על מי שקבע את ההוראות החלות על נותן אשראי הזכאי לקבל דוח אשראי, בשינויים המחויבים ובשינויים שיקבע השר.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: חיווי אשראי}}

{{ח:סעיף|33|בקשת נותן אשראי לקבל חיווי אשראי מלשכת האשראי}}
{{ח:ת}} נותן אשראי רשאי לבקש מלשכת אשראי לקבל חיווי בשאלה אם לתת אשראי ללקוח לשם התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח, ובלבד שיידע את הלקוח מראש ובאופן מפורש על כוונתו לקבל חיווי כאמור ועל כך שלשם קבלת החיווי לשכת האשראי תגיש לבנק ישראל בקשה לקבלת נתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר, והכול בדרך שקבע הנגיד באישור הוועדה.

{{ח:סעיף|34|בקשת לשכת אשראי לקבל נתוני אשראי מהמאגר לשם מתן חיווי אשראי}}
{{ח:ת}} הוגשה ללשכת אשראי בקשה לקבל חיווי אשראי לגבי לקוח, רשאית היא, לשם מתן חיווי האשראי, לבקש מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי לגבי אותו לקוח, הכלולים במאגר.

{{ח:סעיף|35|מסירת נתוני אשראי מהמאגר לשם מתן חיווי אשראי}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה לבנק ישראל בקשה מאת לשכת אשראי לקבל נתוני אשראי מהמאגר לשם מתן חיווי אשראי, ומצא הבנק כי נתוני האשראי לגבי אותו לקוח הכלולים במאגר מעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב, ימסור בנק ישראל ללשכת האשראי את נתוני האשראי לגבי הלקוח הכלולים במאגר; לעניין זה יקבע השר, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, נסיבות שיש בהן כדי להעיד באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב.
{{ח:תת|(ב)}} אין במאגר נתוני אשראי המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב, כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בנק ישראל ללשכת האשראי, והלשכה תיידע את נותן האשראי בדבר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובת היידוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ד)}}.

{{ח:סעיף|36|צירוף נתוני אשראי מפורסמים לחיווי אשראי}}
{{ח:ת}} לשכת אשראי רשאית למסור לנותן אשראי, יחד עם חיווי האשראי לגבי לקוח, נתוני אשראי לגבי אותו לקוח המפורסמים על פי דין ונתוני אשראי אחרים הקשורים לנתונים כאמור, והכול כפי שקבע השר באישור הוועדה.

{{ח:סעיף|37|מתן חיווי לחברת חשמל בדבר נקיטת אמצעי גבייה}}
{{ח:תת|(א)}} פיגר לקוח בתשלומיו לחברת חשמל בעד צריכת חשמל, כפי שקבע השר, רשאית חברת חשמל לבקש מלשכת אשראי לקבל חיווי בשאלה אם לנקוט אמצעי גבייה לגבי אותו לקוח, ובלבד ששלחה ללקוח הודעה על כוונתה לקבל חיווי לגביו ועל כך שלשם קבלת החיווי תגיש לשכת האשראי לבנק ישראל בקשה לקבלת נתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר, והכול כפי שקבע הנגיד.
{{ח:תת|(ב)}} על חיווי לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן זה}} החלות על חיווי אשראי, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על חברת חשמל אם אינה מעבירה נתוני אשראי למאגר בשל ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיפים 19(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 20|או 20}}.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: דוח ריכוז נתונים לבקשת לקוח}}

{{ח:סעיף|38|מסירת דוח ריכוז נתונים ללקוח}}
{{ח:תת|(א)}} לקוח זכאי לקבל מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל ודוח ריכוז נתונים מלא.
{{ח:תת|(ב)}} הדוח יהיה בשפה פשוטה וברורה, ויצוינו בו, בין השאר, פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סוגי מידע שאינם כלולים במידע שנמסר ללשכת אשראי לשם עריכת דוח אשראי, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}};
{{ח:תתת|(2)}} נתונים המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיפים 22(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 35|או 35(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} בקשות שהגישה לשכת אשראי לבנק ישראל לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} לקבלת נתוני אשראי מהמאגר.
{{ח:תת|(ג)}} לקוח רשאי לבקש כי דוח ריכוז הנתונים יהיה בשפה העברית או הערבית; לא ביקש לקוח שהדוח יישלח לו בשפה מסוימת, יישלח הדוח בשפה העברית.
{{ח:תת|(ד)}} דוח ריכוז נתונים יימסר ללקוח בלא תשלום, לפי בקשתו, אחת לשנה; בנק ישראל ימסור אחת לשנה הודעה ללקוחות על זכותם זו בדרך שיקבע הנגיד; דוחות ריכוז נתונים נוספים באותה שנה יימסרו ללקוח, לבקשתו, תמורת תשלום וכפי שיקבע הנגיד.
{{ח:תת|(ה)}} בנק ישראל רשאי למסור ללקוח, לפי בקשתו, מידע לגביו הכלול במאגר גם שלא במסגרת דוח ריכוז נתונים, תמורת תשלום וכפי שיקבע הנגיד.

{{ח:סעיף|39|קבלת דוח ריכוז נתונים רגיל באמצעות לשכת אשראי}}
{{ח:ת}} לשכת אשראי רשאית, לבקשת לקוח, לקבל מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל לגביו.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: דוח ריכוז נתונים רגיל לבקשת מיופה כוח בתמורה}}

{{ח:סעיף|40|קבלת דוח ריכוז נתונים רגיל בידי מיופה כוח בתמורה}}
{{ח:ת}} מיופה כוח בתמורה רשאי לקבל מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי הלקוח שייפה את כוחו, באמצעות לשכת אשראי ובהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|41|בקשת מיופה כוח בתמורה לקבל דוח ריכוז נתונים רגיל}}
{{ח:ת}} ביקש מיופה כוח בתמורה מלשכת אשראי לקבל באמצעותה דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי לקוח, רשאית לשכת האשראי לפנות לבנק ישראל בבקשה לקבל דוח ריכוז נתונים כאמור, ובלבד שהתקיימו לגבי מיופה הכוח התנאים שקבע הנגיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}} ותנאים שהורה הממונה לשם קבלת הדוח מהמאגר ({{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|בסימן זה}} – התנאים להעברת דוח ריכוז נתונים).

{{ח:סעיף|42|מסירת דוח ריכוז נתונים רגיל למיופה כוח בתמורה}}
{{ח:תת|(א)}} הגישה לשכת אשראי לבנק ישראל בקשה לקבל נתוני אשראי לגבי לקוח בעקבות בקשה של מיופה כוח בתמורה, ימסור בנק ישראל ללשכת האשראי דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי הלקוח, בהתאם להוראות שנתן הממונה לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין אופן מתן ייפוי הכוח על ידי לקוח כאמור {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|בסימן זה}} ולעניין אופן הוכחת קיומם של התנאים להעברת דוח ריכוז נתונים לשם מסירת דוח ריכוז נתונים רגיל.

{{ח:סעיף|43|הוראות לעניין תנאים להעברת דוח ריכוז נתונים}}
{{ח:ת}} הנגיד, בהסכמת השר ובאישור הוועדה, יקבע תנאים שעל מיופה הכוח בתמורה לעמוד בהם לשם קבלת דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי הלקוח, ובכלל זה לקבוע את השימושים שמיופה הכוח בתמורה יהיה רשאי לעשות במידע שבדוח ובנתוני האשראי שיקבל מהמאגר.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: גישה למידע לא מזוהה במאגר והשימושים בו}}

{{ח:סעיף|44|שימוש במידע לא מזוהה בידי בנק ישראל}}
{{ח:תת|(א)}} בנק ישראל רשאי לעשות שימוש במידע לא מזוהה הכלול במאגר לשם ביצוע תפקידיו לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל}}.
{{ח:תת|(ב)}} בנק ישראל רשאי להעביר למאגר מידע מזוהה לגבי לקוחות, הנמצא בידיו מכוח סמכויותיו לפי דין (בסעיף קטן זה – מידע חיצוני), לשם הצלבתו עם מידע מזוהה הכלול במאגר והפקת מידע לא מזוהה הדרוש לו לשם ביצוע תפקידיו לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל}}, ובלבד שהמידע החיצוני יימחק מהמאגר מיד לאחר הפקת המידע הלא מזוהה; הצלבת המידע לפי סעיף קטן זה תיעשה, ככל האפשר, באופן שלא ייחשף במסגרתה מידע מזוהה בפני מורשי הגישה למידע מזוהה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60(ג)}}, מעבר לחשיפה הדרושה לצורך הצלבת המידע.

{{ח:סעיף|45|גישה של לשכת אשראי למידע לא מזוהה במאגר}}
{{ח:תת|(א)}} בנק ישראל רשאי לתת ללשכת אשראי גישה למידע לא מזוהה הכלול במאגר, הדרוש לה לפיתוח מודל סטטיסטי לשם מתן חיווי אשראי ושירותים המתבססים על נתוני אשראי; גישה כאמור תינתן לגבי מידע לא מזוהה שמועד הכללתו במאגר חל בחמש השנים שקדמו למועד שבו ניתנה הגישה אליו.
{{ח:תת|(ב)}} לשכת אשראי לא תעתיק ולא תשמור מידע לא מזוהה שיש לה גישה אליו לפי סעיף קטן (א); השר, בהסכמת הנגיד, רשאי לקבוע נסיבות שבהן תהיה לשכת אשראי רשאית להעתיק ולשמור חלק ממידע לא מזוהה כאמור, באופן ובתנאים שיקבע, וככל הדרוש לפיתוח מודל סטטיסטי כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ז|סימן ז׳: הוראות שונות לעניין מסירת מידע ושימוש בו}}

{{ח:סעיף|46|מידע מזהה לגבי מקורות מידע}}
{{ח:ת}} בנק ישראל לא יכלול בנתוני האשראי שהוא מוסר מהמאגר ללשכת אשראי לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} לשם עריכת דוח אשראי או חיווי אשראי, פרטי מידע מזהים לגבי מקורות המידע, למעט לגבי מקורות המידע המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(א)(1) עד (5)}}; השר רשאי לקבוע פרטי מידע נוספים שאין לכלול בנתוני האשראי הנמסרים לשם עריכת דוח אשראי או חיווי אשראי או דוח ריכוז נתונים רגיל לשם מסירתו למיופה כוח בתמורה.

{{ח:סעיף|47|התקופה שלגביה יימסרו נתוני אשראי}}
{{ח:תת|(א)}} בנק ישראל ימסור ללשכת אשראי, לשם עריכת דוח אשראי או חיווי אשראי, לפי בקשת הלשכה שהוגשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|או ג׳}}, רק נתוני אשראי שמועד הכללתם במאגר חל בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה בידי הלשכה.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע תקופות קצרות מהתקופה שבסעיף קטן (א) לגבי סוגי נתוני אשראי שיקבע.

{{ח:סעיף|48|דרכי מסירת המידע בידי בנק ישראל}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין מסירת המידע הכלול במאגר, לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, ורשאי הוא לקבוע תנאים למסירה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי להורות על דרכי מסירת המידע הכלול במאגר לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, ובכלל זה להורות כי המסירה תהיה בדרך של מתן גישה למאגר באופן ובתנאים שיורה.

{{ח:סעיף|49|תקופת החזקת נתוני אשראי בידי לשכת אשראי ומיופה כוח בתמורה}}
{{ח:תת|(א)}} לשכת אשראי שקיבלה נתוני אשראי מהמאגר לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} תחזיק בהם לתקופה המזערית הנדרשת לשם מתן שירות נתוני אשראי או שירות המתבסס על נתוני אשראי, אך לא יותר מהתקופה שיקבע השר באישור הוועדה.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הוועדה, יקבע את התקופה המרבית להחזקת נתוני אשראי בידי מיופה כוח בתמורה.

{{ח:סעיף|50|מחיר מרבי שרשאית לשכת אשראי לגבות}}
{{ח:תת|(א)}} הנגיד רשאי לקבוע את הסכומים המרביים שתגבה לשכת אשראי בעד שירותים שהיא מספקת לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיפים 12}} {{ח:פנימי|סעיף 13|או 13}}; קבע הנגיד כאמור, לא תגבה לשכת אשראי תשלום בסכום העולה על הסכום המרבי שקבע.
{{ח:תת|(ב)}} לשכת אשראי תדווח לנגיד, אחת לשנה, על תשלום שדרשה בעד כל אחד מהשירותים שסיפקה, בדרך שקבע הנגיד.

{{ח:סעיף|51|נתונים שלשכת אשראי אינה רשאית להביא בחשבון}}
{{ח:ת}} לשכת אשראי לא תביא בחשבון נתונים בדבר מינו, גילו, נטייתו המינית, גזעו, דתו, ארץ מוצאו, לאומיותו, מקום מגוריו ומצבו המשפחתי או הבריאותי של לקוח, לעניין המודל הסטטיסטי שלה הדרוש לה למתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי וחיווי אשראי, לעניין מתן חיווי אשראי על לקוח ולעניין דירוג אשראי שלו.

{{ח:סעיף|52|שימוש בדוח אשראי או בחיווי אשראי עדכניים}}
{{ח:תת|(א)}} בהחלטתו להתקשר בעסקת אשראי עם לקוח או לשם הבטחת קיום תנאי העסקה, לא יתחשב משתמש בנתוני אשראי, בדוח אשראי לא עדכני.
{{ח:תת|(ב)}} בהחלטתו אם לתת אשראי ללקוח, לא יתחשב נותן אשראי בחיווי אשראי לא עדכני.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף זה, רואים דוח אשראי או חיווי אשראי שחלפו שישים ימים מיום קבלתם כדוח אשראי או חיווי אשראי לא עדכניים, אלא אם כן קבע השר תקופה קצרה מזו.

{{ח:סעיף|53|שמירת דוח אשראי בידי משתמש בנתוני אשראי}}
{{ח:ת}} משתמש בנתוני אשראי רשאי להחזיק בדוח אשראי עד תום תקופת עסקת האשראי עם הלקוח שבקשר אליה התבקש הדוח, ואם התבקש הדוח לשם החלטה על התקשרות בעסקת אשראי, ולא נכרתה העסקה – ימחק את דוח האשראי בתוך שישים ימים מיום קבלתו, אלא אם כן קבע השר תקופה קצרה מזו.

{{ח:סעיף|54|הגבלה על העברת נתוני אשראי}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי לאסור או להגביל, לצמיתות או לתקופה שיקבע, מסירה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} של נתוני אשראי הכלולים במאגר ללשכת אשראי, וכן לאסור או להגביל העברת נתוני אשראי שקיבלה לשכת אשראי לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} למשתמש בנתוני אשראי או למיופה כוח בתמורה, אם מצא כי הדבר דרוש לשם שמירה על מטרות חוק זה והתקיימו נסיבות חריגות.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: תיקון מידע הכלול במאגר}}

{{ח:סעיף|55|תיקון מידע בידי מקור מידע}}
{{ח:ת}} גילה מקור מידע כי נתוני אשראי לגבי לקוח שהעביר למאגר אינם נכונים, שלמים או מדויקים או שחל בהם שינוי מכל סיבה שהיא, יודיע על כך לבנק ישראל ויעביר לו את נתוני האשראי המעודכנים, בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך שבעה ימים, אלא אם כן קבע הממונה תקופה אחרת, והכול באופן שיורה הממונה.

{{ח:סעיף|56|תיקון מידע לבקשת לקוח}}
{{ח:תת|(א)}} סבר לקוח כי מידע לגביו הכלול במאגר אינו נכון, שלם או מדויק, זכאי הוא לפנות לבנק ישראל בבקשה למחוק מידע, להשלים מידע או לתקנו.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה לבנק ישראל בקשה לפי סעיף קטן (א), וסבר הבנק כי לשם טיפול בבקשה יש צורך כי מקור המידע יערוך בירור, יציין במאגר כי מתקיים הליך בירור בנוגע לאותו מידע, ויפנה למקור המידע לשם בירור הבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} פנה בנק ישראל אל מקור המידע כאמור בסעיף קטן (ב), יערוך מקור המידע בירור בעניין ויעביר למנהל המאגר את תוצאות הבירור, בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך שבעה ימים, אלא אם כן קבע הממונה תקופה אחרת; העלה הבירור כי יש צורך בהשלמת המידע או בתיקונו – יעביר מקור המידע לבנק ישראל גם את המידע המעודכן, בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך שבעה ימים, אלא אם כן קבע הממונה תקופה אחרת, והכול באופן שהורה הממונה.
{{ח:תת|(ד)}} לא העביר מקור המידע את תוצאות הבירור בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (ג), יורה הממונה למנהל המאגר על הפעולות שיש לנקוט במאגר בנוגע למידע.

{{ח:סעיף|57|עדכון המידע במאגר והודעה על העדכון}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל המאגר יעדכן מיד את המידע הכלול במאגר בהתאם למידע המעודכן שהועבר ולבירור שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיפים 55}} {{ח:פנימי|סעיף 56|או 56}}, לפי העניין; התגלעה מחלוקת בין מקור המידע והלקוח לעניין נתון אשראי הכלול במאגר, רשאי בנק ישראל לרשום הערה בעניין במאגר או למחוק את נתון האשראי שבמחלוקת.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה ייתן הוראות לעניין מסירת מידע שעודכן לפי סעיף קטן (א) ללקוח, ללשכות האשראי, למשתמשים בנתוני אשראי או למיופי כוח בתמורה.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: שמירת סודיות ואבטחת מידע}}

{{ח:סעיף|58|שמירת סודיות}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שהגיע אליו מידע על לקוח לפי חוק זה, ובכלל זה מי שהמידע הגיע אליו בתוקף תפקידו, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ב)}} הגיע לידי אדם מידע לא מזוהה שמקורו במאגר, לא יבצע כל פעולה לאיתור זהות הלקוח שהמידע מתייחס אליו.

{{ח:סעיף|59|הגבלת העברת מידע לגופים ציבוריים}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#פרק ד|בפרק ד׳ לחוק הגנת הפרטיות}} והוראות כל דין אחר, לא יועבר מידע אל המאגר או ממנו, אלא בהתאם להוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|60|אבטחת מידע|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בנק ישראל יאסוף את המידע המועבר למאגר, ישמור וימסור אותו –
{{ח:תתת|(1)}} בדרך שתבטיח הגנה מפני דליפת מידע מהמאגר או פריצה אליו, וכן מפני העברה, חשיפה, מחיקה, שימוש, שינוי או העתקה בלא רשות כדין;
{{ח:תתת|(2)}} בדרך שתמנע שימוש במידע בניגוד להוראות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} בדרך שתבטיח כי הגישה למידע תהיה בהתאם להוראות לפי חוק זה ותאפשר בקרה ופיקוח על אופן השימוש במאגר;
{{ח:תתת|(4)}} בדרך שתבטיח שהמידע הלא מזוהה נשמר ונמסר ככזה.
{{ח:תת|(ב)}} לשם קיום מטרות חוק זה ולהבטחת פרטיות הלקוחות ולשם מתן גישה של לשכת אשראי למידע לא מזוהה במאגר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 45|בסעיף 45}}, ישמור בנק ישראל במאגר את נתוני האשראי וכל מידע אחר על לקוח כמידע לא מזוהה, בנפרד מכל פרט מזהה; ואולם יהיה ניתן לקשר בין נתוני האשראי וכל מידע אחר על לקוח לפרטים המזהים, תוך יצירת מידע מזוהה, לשם עדכון הנתונים במאגר לגבי לקוח מסוים ומסירתם בהתאם להוראות חוק זה, וכן לצורך אחר הנדרש במישרין לשם הפעלת המאגר כפי שיקבע הנגיד בהסכמת השר; ההפרדה בין המידע המזוהה ובין המידע הלא מזוהה וקישור הנתונים לפי סעיף קטן זה ייעשו בדרך שיורה הממונה, בהתייעצות עם ראש הרשות להגנת הפרטיות.
{{ח:תת|(ג)}} הנגיד, בהסכמת השר, יקבע הוראות הדרושות לשם אבטחת המידע המועבר למאגר, הכלול בו והנמסר ממנו, ובין השאר הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אופן איסוף המידע ורישומו, בידי מקור המידע, בדרך שתבטיח את מהימנות המידע, דיוקו ואבטחתו;
{{ח:תתת|(2)}} אופן העברת המידע למאגר, אופן שמירתו במאגר ואופן השימוש בו ואבטחתו;
{{ח:תתת|(3)}} אופן הגישה למידע הכלול במאגר, ובכלל זה מורשי הגישה למידע מזוהה או לא מזוהה, ואמצעי הזיהוי הנדרשים מלשכת אשראי לשם שימוש במערכת הטכנולוגית המשמשת את המאגר לרבות ביצוע פעולות בה, וכן הוראות בדבר בקרה על המערכת האמורה;
{{ח:תתת|(4)}} אופן העברת מידע מזוהה ללשכת אשראי, שמירתו במערכת הטכנולוגית המשמשת את לשכת האשראי, השימוש בו, אבטחתו ומחיקתו.
{{ח:תת|(ד)}} בנק ישראל יחזיק את מאגר נתוני האשראי במיתקניו.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: הפעלת שירות מידע על עוסקים}}

{{ח:סעיף|61|רישוי שירות מידע על עוסקים}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לתת רישיון שירות מידע על עוסקים ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – רישיון) למבקש שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא רשם את מאגר המידע כמאגר מידע לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות}};
{{ח:תתת|(3)}} הוא המציא ערובה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}};
{{ח:תתת|(4)}} הוא, בעל שליטה בו ונושא משרה בו לא הורשעו בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, המבקש אינו ראוי, לדעת הממונה, לקבל רישיון, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי;
{{ח:תתת|(5)}} ביכולתו להפעיל מערכת טכנולוגית שתמזער את הסיכון לפגיעה בפרטיות הלקוחות ואת הסיכון לפגיעה באבטחת המידע שבידי המבקש.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה לא ייתן רישיון שירותי מידע על עוסקים למבקש אם ראה כי לא התקיימו התנאים כאמור בסעיף קטן (א) או מטעמים שבטובת הציבור.
{{ח:תת|(ג)}} היה לממונה יסוד סביר להניח שמבקש הרישיון ישתמש במידע שיקבל שלא למטרות חוק זה או שלא יעמוד בדרישות לפי החוק, לא ייתן לו רישיון.
{{ח:תת|(ד)}} הנגיד יקבע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לרישיון לפי סעיף זה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8 עד 11}} יחולו, בשינויים המחויבים, על רישוי שירות מידע על עוסקים.

{{ח:סעיף|62|הפעלת שירות מידע על עוסקים}}
{{ח:ת}} לשכת מידע על עוסקים רשאית, במסגרת הפעלת שירות מידע על עוסקים, לאסוף ולהחזיק בכל מידע שקיבלה כדין על לקוח בפעילותו כעוסק בלבד, לרבות נתוני אשראי על לקוח בפעילותו כאמור ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – נתוני אשראי על עוסק), ולמסרם לאחר, והכול בכפוף לתקנות שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}}, ככל שקבע.

{{ח:סעיף|63|נתונים שלשכת מידע על עוסקים אינה רשאית להביא בחשבון}}
{{ח:ת}} לעניין דירוג אשראי של עוסק, לא תביא לשכת מידע על עוסקים בחשבון נתונים בדבר מינו, גילו, נטייתו המינית, גזעו, דתו, ארץ מוצאו, לאומיותו, מקום מגוריו ומצבו המשפחתי או הבריאותי.

{{ח:סעיף|64|תקנות לעניין הפעלת שירות מידע על עוסקים}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הפעלת שירות מידע על עוסקים בידי לשכת מידע על עוסקים, בין השאר בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} סוג נתוני אשראי על עוסק שלשכת מידע על עוסקים לא תהיה רשאית לאסוף, להחזיק ולמסור;
{{ח:תת|(2)}} מקורות המידע שמהם לשכת המידע על עוסקים לא תהיה רשאית לאסוף נתוני אשראי;
{{ח:תת|(3)}} שימושים אסורים בנתוני אשראי על עוסק;
{{ח:תת|(4)}} אופן מסירת נתוני אשראי על עוסק.

{{ח:סעיף|65|החזקת מידע}}
{{ח:ת}} לשכת מידע על עוסקים תחזיק במידע שאספה במסגרת מתן שירות מידע על עוסקים לתקופה של שבע שנים לפחות מיום קבלת המידע.

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: הממונה על שיתוף בנתוני אשראי}}
{{ח:קטע3|פרק יא סימן א|סימן א׳: מינוי הממונה ותפקידיו}}

{{ח:סעיף|66|מינוי הממונה ותפקידיו}}
{{ח:תת|(א)}} הנגיד ימנה ממונה על שיתוף בנתוני אשראי, והוא יהיה עובד בנק ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יהיה אחראי לשיתוף בנתוני אשראי לפי חוק זה, ויפעל לשם אבטחת המידע, ההגנה על פרטיות הלקוחות ושמירה על עניינם של הלקוחות ומשתמשים בנתוני אשראי; תפקידי הממונה יהיו, בין השאר –
{{ח:תתת|(1)}} מתן רישיונות שירות נתוני אשראי ורישיונות שירות מידע על עוסקים;
{{ח:תתת|(2)}} פיקוח ועריכת בקרה על פעולתן של לשכות האשראי ולשכות מידע על עוסקים, ובכלל זה לגבי פיתוח המודלים הסטטיסטיים בידי הלשכות;
{{ח:תתת|(3)}} פיקוח ועריכת בקרה על פעולות של מקורות המידע המעבירים מידע למאגר, של המשתמשים בנתוני אשראי ושל מיופי כוח בתמורה;
{{ח:תתת|(4)}} מתן הוראות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}}, ללשכת אשראי וללשכת מידע על עוסקים, למקורות מידע המעבירים מידע למאגר, למשתמשים בנתוני האשראי ולמיופי כוח בתמורה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי לקבל מידע מהמאגר לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה ובמידה הנדרשת לכך.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ב|סימן ב׳: מרשמים}}

{{ח:סעיף|67|מרשמים}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה ינהל מרשמים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/CB|מרשם של לשכות אשראי}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/DS|מרשם של מקורות מידע}}, המעבירים מידע למאגר או שהתחייבו להעביר מידע למאגר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/CP|מרשם של משתמשים בנתוני אשראי}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/PER|מרשם של מיופי כוח בתמורה}} מסוג שיקבע הנגיד;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/BI|מרשם של לשכות מידע על עוסקים}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} במרשמים לפני סעיף קטן (א) יכלול הממונה פרטים על לשכות אשראי, על מקורות מידע, על משתמשים בנתוני אשראי ועל מיופי כוח בתמורה, שהממונה אסר או הגביל מסירת מידע מהמאגר אליהם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיפים 20}} {{ח:פנימי|סעיף 54|או 54}}.
{{ח:תתת|(2)}} נמסרו נתוני אשראי ממקור מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 108|סעיף 108}}, יצוין במרשם כאמור בסעיף קטן (א)(2), לאיזו לשכת אשראי נמסר המידע.
{{ח:תת|(ג)}} המרשמים יהיו פתוחים לעיון הציבור באתר האינטרנט של בנק ישראל.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ג|סימן ג׳: הוראות הממונה}}

{{ח:סעיף|68|הוראות הממונה}}
{{ח:תת|(א)}} לשם ביצוע תפקידיו, רשאי הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת שמונתה לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳}} –
{{ח:תתת|(1)}} לתת הוראות ללשכות האשראי וללשכות שירות מידע על עוסקים הנוגעות לדרכי פעולתן וניהולן, של נושאי משרה בהן וכל מי שמועסק על ידיהן, והכול לשם קיום מטרות חוק זה, לשם ניהולן התקין של הלשכות, ולשם השמירה על עניינם של הלקוחות ושל המשתמשים בנתוני אשראי, ההגנה על פרטיות הלקוחות ואבטחת המידע; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל הלשכות או לסוג מסוים מהן;
{{ח:תתת|(2)}} לתת הוראות למקורות המידע המעבירים מידע למאגר, למשתמשים בנתוני אשראי ולמיופי כוח בתמורה, בפעולתם לפי חוק זה, לשם קיום מטרות חוק זה ולשם השמירה על עניינם של הלקוחות ושל המשתמשים בנתוני אשראי, ההגנה על פרטיות הלקוחות ואבטחת המידע; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל מקורות המידע, המשתמשים בנתוני אשראי או מיופי הכוח בתמורה או לסוג מסוים מהם.
{{ח:תת|(ב)}} היה בכוונת הממונה לתת הוראות לפי סעיף קטן (א) בעניין שיש לשר או לנגיד סמכות לפי חוק זה להתקין לגביו תקנות או כללים, יודיע הממונה על כוונתו כאמור לשר או לנגיד, לפי העניין.

{{ח:סעיף|69|פרסום הוראות הממונה}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}} וכל הוראה אחרת של הממונה לפי חוק זה שהיא בת פועל תחיקתי, אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות הממונה כאמור בסעיף קטן (א) וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל, באופן שיאפשר מעקב אחר שינוין לאורך זמן ותיעודן, ורשאי הנגיד לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הוראות הממונה מפורסמות {{ח:חיצוני|https://www.creditdata.org.il/חקיקה-ואסדרה/אסדרה/|באתר נתוני אשראי של בנק ישראל}}.}}

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ד|סימן ד׳: הוועדה המייעצת לעניין הוראות הממונה}}

{{ח:סעיף|70|הוועדה המייעצת לעניין הוראות הממונה}}
{{ח:תת|(א)}} הנגיד ימנה ועדה שתפקידה לייעץ לממונה לעניין מתן הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}} ({{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|בסימן זה}} – הוועדה המייעצת).
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה המייעצת תהיה בת שמונה חברים, ובהם לפחות ארבע נשים, וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} אחד יהיה משפטן שהוא עובד המדינה, שימונה לפי הצעת היועץ המשפטי לממשלה;
{{ח:תתת|(2)}} אחד יהיה עובד משרד האוצר, שימונה לפי הצעת שר האוצר;
{{ח:תתת|(3)}} אחד מחברי הוועדה המייעצת ימונה מקרב עובדי המדינה או מקרב הציבור, והוא יהיה מומחה בהגנה על הפרטיות;
{{ח:תתת|(4)}} חמישה ימונו מקרב הציבור –
{{ח:תתתת|(א)}} שניים יהיו אנשי משק וכלכלה, או חברי הסגל האקדמי הבכיר או מי שהיו חברי סגל כאמור במוסד מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, שהם בעלי ניסיון או השכלה בתחום השירותים הפיננסיים;
{{ח:תתתת|(ב)}} שניים יהיו בעלי ניסיון בתחום החינוך הפיננסי או שהם בעלי ניסיון בפעילות חברתית בתחום זה;
{{ח:תתתת|(ג)}} אחד יהיה מומחה באבטחת מידע או בטכנולוגיות מידע.
{{ח:תת|(ג)}} הנגיד ימנה אחד מחברי הוועדה המייעצת ליושב ראש הוועדה ואחד מהם לסגן היושב ראש.
{{ח:תת|(ד)}} הוועדה המייעצת תתכנס לבקשת יושב ראש הוועדה או לבקשת הממונה, ותכלול בסדר יומה כל נושא שבסמכותה על פי בקשת היושב ראש או הממונה.
{{ח:תת|(ה)}} שלושה חברי הוועדה המייעצת, ובהם היושב ראש או סגן היושב ראש, יהיו מניין חוקי בישיבותיה.
{{ח:תת|(ו)}} לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.

{{ח:סעיף|71|ניגוד עניינים}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה המייעצת מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בדיון בישיבות הוועדה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בוועדה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.
{{ח:תת|(ג)}} התברר לחבר הוועדה המייעצת כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך בהקדם האפשרי, ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה האמור יושב ראש הוועדה – יודיע על כך לנגיד.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין סעיף זה, אחת היא אם מילוי התפקיד האחר נעשה בתמורה או שלא בתמורה.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף אחר שהוא או קרובו הם בעלי עניין או נושאי משרה בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים, וכן אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר הוועדה.

{{ח:סעיף|72|תקופת כהונה}}
{{ח:ת}} תקופת כהונתו של חבר הוועדה המייעצת תהיה שלוש שנים מיום מינויו, וניתן למנותו לתקופת כהונה נוספת כאמור, ובלבד שלא יכהן יותר משלוש תקופות כהונה.

{{ח:סעיף|73|פקיעת כהונה}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לנגיד;
{{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו דרך קבע, לדעת הנגיד, למלא את תפקידו;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי למלא את תפקידו או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי;
{{ח:תתת|(4)}} הנגיד נוכח כי הוא נעדר בלא סיבה סבירה, משלוש ישיבות רצופות של הוועדה המייעצת או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה בשנה אחת; יושב ראש הוועדה ידווח לנגיד על חבר הוועדה שנעדר מישיבותיה כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} לגבי חבר ועדה מייעצת שהוא עובד המדינה – הוא חדל להיות עובד המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} פקעה כהונתו של חבר הוועדה המייעצת, יפעל הנגיד למינוי חבר ועדה במקומו, בהקדם האפשרי.

{{ח:סעיף|74|סדרי עבודה}}
{{ח:ת}} הוועדה המייעצת תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|75|שמירת תוקף}}
{{ח:ת}} קיום הוועדה המייעצת, סמכויותיה ותוקף המלצותיה, לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

{{ח:סעיף|76|סודיות דיוני הוועדה ופרסום החלטותיה}}
{{ח:ת}} לא יגלה אדם דבר מדיוני הוועדה המייעצת או מכל חומר שנמסר לה, אלא אם כן הנגיד הסמיך אותו לכך; ואולם עיקרי המלצות הוועדה המייעצת והפרוטוקולים של דיוניה יפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל, למעט עיקרי המלצות או פרוטוקולים של דיון מסוים, או חלקם, שהוועדה, בהחלטה מנומקת בכתב שתפורסם באתר האינטרנט של בנק ישראל, הורתה שלא לפרסמם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פרוטוקולים הוועדה המייעצת מפורסמים {{ח:חיצוני|https://www.creditdata.org.il/הודעות-ופרסומים/פרוטוקולי-הוועדה-המייעצת/פרוטוקולים/|באתר נתוני אשראי}}.}}

{{ח:סעיף|77|גמול והחזר הוצאות}}
{{ח:ת}} חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה זכאים לגמול והחזר הוצאות בעבור השתתפות בישיבות הוועדה, בשיעור שיקבע הנגיד; הגמול האמור ישולם בידי בנק ישראל.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי נתוני אשראי (גמול והחזר הוצאות לחברי הוועדה המייעצת)|כללי נתוני אשראי (גמול והחזר הוצאות לחברי הוועדה המייעצת), התשע״ח–2017}}.}}

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ה|סימן ה׳: בירור תלונות ציבור}}

{{ח:סעיף|78|בירור תלונות ציבור}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יברר תלונות ציבור בדבר פעולה של לשכת אשראי, לשכת מידע על עוסקים, מקור מידע המעביר מידע למאגר לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}, משתמש בנתוני אשראי ומיופה כוח בתמורה וכן תלונות הקשורות בהפעלת המאגר.
{{ח:תת|(ב)}} נגעה תלונה לעניין שהדיון לגביו החל לפני בית משפט או בורר או לעניין אשר הוכרע בידי בית משפט או בורר, יביא זאת הממונה בחשבון במסגרת שיקוליו אם לברר את התלונה.

{{ח:סעיף|79|דרכי בירור}}
{{ח:תת|(א)}} בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה לממונה, והוא לא יהיה קשור להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יביא את התלונה לידיעת הנילון וייתן לו הזדמנות להשיב עליה; נגעה התלונה ללשכת אשראי, יודיע הממונה גם לממונה על פניות הציבור בה.
{{ח:תת|(ג)}} ביקש מתלונן להופיע לפני הממונה, רשאי הממונה לזמנו לצורך שמיעתו.

{{ח:סעיף|80|תלונה הנוגעת לפגיעה בפרטיות}}
{{ח:ת}} נגעה תלונה לפגיעה בפרטיות, יעבירה הממונה גם לידיעת הממונה על הגנת הפרטיות, ורשאי הוא להתייעץ עמו לבירור התלונה.

{{ח:סעיף|81|תוצאות הבירור}}
{{ח:תת|(א)}} מצא הממונה שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן ולנילון; הממונה רשאי לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להורות לנילון לתקן ליקוי שהעלה הבירור, בין לעניין המקרה שעליו התלונה ובין בדרך כלל, בדרך ובמועד שהורה, ורשאי הממונה להורות למנהל המאגר לתקן את המידע שבמאגר; הורה הממונה על תיקון מידע שבמאגר יחולו ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} מצא הממונה שהתלונה אינה מוצדקת, או שאינה ראויה לבירורו, יודיע על כך למתלונן ולנילון, ורשאי הוא לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו.
{{ח:תת|(ג)}} העלה הבירור חשד שנעברה עבירה פלילית, יביא הממונה את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:סעיף|82|פרסום דרכי הגשת תלונות}}
{{ח:ת}} הדרכים להגשת תלונות יפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל, בשפה ברורה ופשוטה בעברית, בערבית, באנגלית וברוסית.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הסבר בדבר הגשת תלונה מפורסם {{ח:חיצוני|https://www.creditdata.org.il/מידע-לציבור/פנייה-למערכת/|באתר נתוני אשראי}}.}}

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: פיקוח}}

{{ח:סעיף|83|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתוני מערכת“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נתונים על החזקה וניהול של מידע ושל מאגרי מידע, בידי לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים, והשימוש בהם, הדרושים לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה בידי הלשכה, ובלבד שאינם כוללים מידע מזוהה;
{{ח:תתת|(2)}} רישומים שלשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים חייבת לשמור לפי חוק זה, אגב ניהול של מאגר מידע, אחזקתו או שימוש בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחשב“, ”חומר מחשב“, ”חדירה לחומר מחשב“ ו”פלט“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}.

{{ח:סעיף|84|הסמכת מפקחים}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יסמיך מבין עובדי בנק ישראל מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה; הודעה על מינוי מפקח ועל שינוי לגבי מינוי יפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל באופן שיאפשר לעקוב אחר שינויים שנעשו.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת הממונה, להיות מפקח;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, כפי שהורה הממונה;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה הממונה;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיפים 85(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 86|ו־86}} – הוא מיומן לביצוע פעולות של חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור.

{{ח:סעיף|85|סמכויות מפקח}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך, לרבות פלט, שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה;
{{ח:תת|(3)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר להציג לפניו או למסור לו עותק מחומר מחשב הכולל נתוני מערכת או מידע מדגמי הדרוש לשם הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה; מידע מדגמי לפי פסקה זו יידרש רק בהיקף הנחוץ למימוש תכליות הפיקוח;
{{ח:תת|(4)}} לחדור לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}};
{{ח:תת|(5)}} להיכנס למקום שהכניסה אליו דרושה לשם מילוי תפקידיו ובו פועל גוף מפוקח, או למקום שיש לו יסוד סביר להניח כי פועל בו גוף מפוקח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט; לעניין זה, ”גוף מפוקח“ – לשכת אשראי, לשכת מידע על עוסקים, מקור מידע המעביר מידע למאגר, משתמש בנתוני אשראי או מיופה כוח בתמורה.

{{ח:סעיף|86|חדירה לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה בידי לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים, רשאי מפקח שמתקיימות לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 77|פסקאות (1) עד (4) של סעיף 77(ב)}} –
{{ח:תת|(1)}} לחדור לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים לשם העתקת נתוני המערכת הכלולים בו, להעתיק את נתוני המערכת כאמור ולהפיק מהם פלט, ובלבד שלא תבוצע חדירה לחומר מחשב אם אינה נדרשת במישרין לשם איתור נתוני המערכת והעתקתם;
{{ח:תת|(2)}} לחדור לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים לשם איסוף מידע מדגמי; מידע מדגמי לפי פסקה זו ייאסף רק בהיקף הנחוץ למימוש תכליות הפיקוח;
{{ח:תת|(3)}} לחדור לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים לשם העתקת מידע על לקוח, להעתיק את המידע ולהפיק ממנו פלט, ובלבד שאותו לקוח הסכים לכך מראש ובכתב, ושלא תבוצע חדירה לחומר מחשב אם אינה נדרשת במישרין לשם איתור המידע על אותו לקוח והעתקתו.

{{ח:סעיף|87|דרישת חומר מחשב או חדירה לחומר מחשב – הסתייעות במומחה ומחיקת המידע}}
{{ח:תת|(א)}} לשם ביצוע הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|פסקאות (3) ו־(4) של סעיף 85}}, רשאי מפקח להסתייע במומחה, גם אם אינו עובד בנק ישראל, לשם עריכת בדיקה במקום שבו פועל מי שממנו נדרש חומר מחשב לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|אותן פסקאות}}, ולשם דרישת חומר המחשב או החדירה לחומר המחשב, אם נדרשים לשם כך ניסיון, ידע או אמצעים שאין בידי המפקח, ובלבד שהמפקח נוכח במקום בעת ביצוע הפעולות בידי המומחה ומפקח על ביצוען; המפקח יודיע למומחה על חובת הסודיות החלה עליו.
{{ח:תת|(ב)}} מידע מדגמי שנאסף לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85(3) או (4)}}, יימחק ממאגרי המידע של בנק ישראל לאחר סיום הליכי הפיקוח שלשמם נאסף, אך לא יאוחר משישה חודשים ממועד מסירתו או איסופו או במועד מאוחר יותר שיקבע השר.

{{ח:סעיף|88|חובת הזדהות}}
{{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי הממונה המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:קטע2|פרק יג|פרק י״ג: עונשין}}

{{ח:סעיף|89|עונשין}}
{{ח:תת|(א)}} אלה דינם הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} נותן אשראי שביקש מלשכת אשראי חיווי אשראי, בלי שיידע את הלקוח על כך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}};
{{ח:תתת|(2)}} חברת חשמל שביקשה חיווי בשאלה אם לנקוט אמצעי גבייה לגבי לקוח בלי ששלחה הודעה על כך ללקוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}.
{{ח:תת|(ב)}} אלה דינם הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} מי שעשה שימוש בנתוני אשראי שקיבל מהמאגר, שלא למטרה שלשמה התבקשו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}};
{{ח:תתת|(2)}} לשכת אשראי שהעתיקה או שמרה מידע לא מזוהה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} לשכת אשראי או מיופה כוח בתמורה שהחזיקו בנתוני אשראי מעבר לתקופה האמורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49}};
{{ח:תתת|(4)}} נותן אשראי שהחזיק בדוח אשראי מעבר לתקופת עסקת האשראי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}} או שלא מחק את דוח האשראי בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 53|באותו סעיף}};
{{ח:תתת|(5)}} מי שהגיע לידיו מידע לא מזוהה שמקורו במאגר וביצע פעולה לאיתור זהות הלקוח שהמידע מתייחס אליו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58(ב)}};
{{ח:תתת|(6)}} לשכת מידע על עוסקים שהחזיקה במידע שאספה במסגרת מתן שירות מידע על עוסקים, לתקופה הקצרה משבע שנים מיום קבלת המידע, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}.
{{ח:תת|(ג)}} אלה דינם מאסר שלוש שנים או הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} מי שאסף נתוני אשראי, החזיק בהם לצורך מסירתם לאחר או מסרם לאחר, דרך עיסוק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תתת|(2)}} לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים שפעלה שלא בהתאם לתנאי רישיונה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|או 6}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} לשכת אשראי העוסקת בעיסוק שאינו שירות נתוני אשראי ואינו עיסוק נוסף מותר לפי קביעת הנגיד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב)}};
{{ח:תתת|(4)}} נותן אשראי שביקש מלשכת אשראי דוח אשראי בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}};
{{ח:תתת|(5)}} לשכת אשראי שהביאה בחשבון, לעניין המודל הסטטיסטי שלה, לעניין חיווי אשראי על לקוח ולעניין דירוג אשראי שלו או לשכת מידע על עוסקים שהביאה בחשבון לעניין דירוג אשראי של עוסק נתונים בדבר מינו, גילו, נטייתו המינית, גזעו, דתו, ארץ מוצאו, לאומיותו, מקום מגוריו, ומצבו המשפחתי או הבריאותי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}} {{ח:פנימי|סעיף 63|או 63}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(6)}} מי שגילה מידע על לקוח שהגיע אליו לפי חוק זה או עשה בו שימוש, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58(א)}}.

{{ח:סעיף|90|אחריות נושא משרה}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}} בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס בשל אותה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}} בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד לתחום שבו בוצעה העבירה.

{{ח:קטע2|פרק יד|פרק י״ד: עיצום כספי}}

{{ח:סעיף|91|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד}}|תיקון: [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יד|בפרק זה}}, ”הסכום הבסיסי“ – סכום כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} לעניין לשכת אשראי, לשכת מידע על עוסקים, מקור מידע המעביר מידע למאגר ומשתמש בנתוני אשראי – 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2025, 229,790 ש״ח)}};
{{ח:תת|(2)}} לעניין מיופה כוח בתמורה – 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2025, 11,490 ש״ח)}}, ואם הוא תאגיד – 50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2025, 57,440 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|92|עיצום כספי|תיקון: [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} הפעיל אדם שירות נתוני אשראי או שירות מידע על עוסקים, בלי שבידו רישיון לכך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|או 6}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יד|פרק זה}}, בסכום של 50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2025, 57,440 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יד|פרק זה}} בסכום הבסיסי:
{{ח:תתת|(1)}} לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים שפעלה שלא בהתאם לתנאי רישיונה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|או 6}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} לשכת אשראי שרישיונה בוטל ופעלה שלא בהתאם להוראות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ד)}};
{{ח:תתת|(3)}} לשכת אשראי העוסקת בעיסוק שאינו שירות נתוני אשראי ואינו עיסוק נוסף מותר לפי קביעת הנגיד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב)}};
{{ח:תתת|(4)}} לשכת אשראי שהתנתה מתן שירות בשירות אחר או בשירות שנקבע כעיסוק נוסף, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}};
{{ח:תתת|(5)}} לשכת אשראי שלא מינתה ממונה על פניות הציבור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}};
{{ח:תתת|(6)}} מקור מידע החייב בהעברת מידע למאגר לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}} ולא העבירו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(7)}} מקור מוסמך שהעביר מידע למאגר שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ד)}};
{{ח:תתת|(8)}} מקור מידע שלא נקט אמצעים להבטחת הדיוק והמהימנות של נתוני האשראי שהעביר למאגר, בניגוד להוראות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ו)}}, או שהעביר נתוני אשראי בניגוד להוראות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ז)}};
{{ח:תתת|(9)}} מי שעשה שימוש בנתוני אשראי שקיבל מהמאגר, שלא למטרה שלשמה התבקשו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}};
{{ח:תתת|(10)}} לשכת אשראי שביקשה מבנק ישראל נתוני אשראי לשם עריכת דוח אשראי, בלי שהתקיימו בבקשה התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}};
{{ח:תתת|(11)}} נותן אשראי שקיבל דוח אשראי לשם התקשרות בעסקת אשראי או שקיבל דוח אשראי לשם הבטחת קיום תנאי עסקה שהתקשר בה ושינה לרעה את התנאים של העסקה, בלי שהודיע על כך ללקוח מיד או מסר לו פרטים בדבר לשכת האשראי שממנה קיבל את דוח האשראי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31(א)}};
{{ח:תתת|(12)}} נותן אשראי או לשכת אשראי שלא מסרו ללקוח את דוח האשראי, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31(ב)}};
{{ח:תתת|(13)}} לשכת אשראי שביקשה מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל בעבור מיופה כוח בתמורה, בלי שהתקיימו בבקשה התנאים להעברת דוח ריכוז נתונים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}};
{{ח:תתת|(14)}} לשכת אשראי שהעתיקה או שמרה מידע לא מזוהה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45(ב)}};
{{ח:תתת|(15)}} לשכת אשראי או מיופה כוח בתמורה שהחזיקו בנתוני אשראי מעבר לתקופה האמורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49}};
{{ח:תתת|(16)}} לשכת אשראי שגבתה תשלום בסכום העולה על הסכום המרבי שקבע הנגיד, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}};
{{ח:תתת|(17)}} משתמש בנתוני אשראי שהתחשב בדוח אשראי לא עדכני, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52(א)}};
{{ח:תתת|(18)}} נותן אשראי שהתחשב בחיווי אשראי לא עדכני, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52(ב)}};
{{ח:תתת|(19)}} משתמש בנתוני אשראי שהחזיק בדוח אשראי מעבר לתקופת עסקת האשראי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}} או שלא מחק את דוח האשראי בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 53|באותו סעיף}};
{{ח:תתת|(20)}} לשכת אשראי שמסרה נתוני אשראי למשתמש בנתוני אשראי או למיופה כוח בתמורה, בניגוד להוראות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}};
{{ח:תתת|(21)}} מקור מידע שלא הודיע לבנק ישראל על נתוני אשראי שאינם שלמים או מדויקים או שחל בהם שינוי או שלא העביר את הנתונים המעודכנים, בהתאם להוראות הממונה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}};
{{ח:תתת|(22)}} מקור מידע שלא העביר לבנק ישראל תוצאות בירור שערך או מידע מעודכן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ג)}};
{{ח:תתת|(23)}} מקור מידע שהפר הוראה מהוראות שקבע הנגיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60(ג)}};
{{ח:תתת|(24)}} לשכת מידע על עוסקים שהפרה הוראות שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|פסקאות (1) עד (4) של סעיף 64}};
{{ח:תתת|(25)}} לשכת מידע על עוסקים שהחזיקה במידע שאספה במסגרת מתן שירות מידע על עוסקים, לתקופה הקצרה משבע שנים מיום קבלת המידע, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}};
{{ח:תתת|(26)}} מי שהפר הוראה מהוראות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}}.

{{ח:סעיף|93|הודעה על כוונת חיוב}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}} ({{ח:פנימי|פרק יד|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק יד|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק יד|בפרק זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96}}, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 96|הסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף|94|זכות טיעון}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 93|סעיף 93}} רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה לפי החלטת הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

{{ח:סעיף|95|החלטת הממונה ודרישת תשלום}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק יד|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94}}, בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 94|באותו סעיף}}, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|96|הפרה נמשכת והפרה חוזרת}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווספו על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה 2% לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, ”הפרה נמשכת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}, לאחר שהממונה הודיע למפר על הפרת אותה הוראה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|97|סכומים מופחתים}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק יד|בפרק זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} הנגיד, בהתייעצות עם השר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק יד|בפרק זה}}, ובשיעורים שיקבע.

{{ח:סעיף|98|סכום מעודכן של העיצום הכספי}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 95|בסעיף 95(ד)}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103}} ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 91|בסעיפים 91}} {{ח:פנימי|סעיף 92|ו־92}} יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|99|המועד לתשלום העיצום הכספי}}
{{ח:ת}} המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 95|בסעיף 95}}.

{{ח:סעיף|100|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|101|גבייה}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}.

{{ח:סעיף|102|עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|103|ערעור|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטה סופית של הממונה לפי {{ח:פנימי|פרק יד|פרק זה}} ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יד|פרק זה}}, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|104|פרסום}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל הממונה עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק יד|פרק זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של בנק ישראל את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – ככל שהמפר הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103}}, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם הממונה אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו בתום תקופת הפרסום.
{{ח:תת|(ו)}} הנגיד רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

{{ח:סעיף|105|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק יד|פרק זה}}, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק יד|פרק זה}} בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק טו|פרק ט״ו: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|106|אימות זהות}}
{{ח:ת}} בנק ישראל רשאי, לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה, לפעול לאימות זהותו של לקוח.

{{ח:סעיף|107|פרטים מזהים הכלולים בנתוני אשראי}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, יקבע את הפרטים המזהים של לקוח שייכללו בנתוני אשראי שמעביר מקור מידע למאגר לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} ואת הפרטים המזהים כאמור שייכללו בנתוני אשראי שמוסר בנק ישראל מהמאגר לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}.

{{ח:סעיף|108|שמירת מידע המיועד ללשכת אשראי מסוימת|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} הנגיד רשאי לקבוע כי מקור מוסמך המעביר נתוני אשראי למאגר לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ד)}}, יהיה רשאי, בהתקיים תנאים שיקבע הנגיד, בהתייעצות עם הממונה על התחרות ובאישור הוועדה, לבקש מבנק ישראל כי נתוני האשראי שמסר יישמרו במאגר בנפרד משאר נתוני האשראי וכי הם יימסרו רק ללשכות האשראי שיבקש; קבע הנגיד כאמור, ישמור בנק ישראל את המידע במאגר בהתאם ולא ייתן גישה אל מידע שנשמר כאמור אלא ללשכות האשראי שביקש המקור המוסמך.
{{ח:תת|(ב)}} קבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ה)}} כי המקור המוסמך האמור בסעיף קטן (א) חייב להעביר מידע למאגר, לא יחולו הוראות הסעיף הקטן האמור.

{{ח:סעיף|109|מסירת הודעה ללקוח על תחילת איסוף נתונים}}
{{ח:ת}} מנהל המאגר ימסור ללקוח הודעה בכתב על תחילת איסוף נתוני אשראי לגביו במאגר, שתכלול, בין השאר, את זכותו להגיש בקשה לאי־הכללת נתונים לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}} או בקשה לאי־מסירת נתונים לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}}, ואת זכותו לקבל, אחת לשנה, דוח ריכוז נתונים בלא תשלום; הודעה כאמור תימסר ללקוח בתוך 30 ימים ממועד תחילת איסוף הנתונים, בדרך שקבע הנגיד.

{{ח:סעיף|110|איסור דרישת נתוני אשראי לשם העסקה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבקש אדם, במישרין או בעקיפין, לשם העסקת אחר, בין במסגרת יחסי עבודה ובין שלא במסגרת כאמור, נתוני אשראי או דירוג אשראי לגביו, לרבות בדרך של הצהרה או שאלון בכתב, לא יקבל נתונים כאמור ולא יעשה בהם שימוש; הוראות סעיף זה לא יחולו על נתוני אשראי לגבי לקוח המפורסמים על פי דין.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש אדם נתוני אשראי, קיבל נתוני אשראי או עשה בהם שימוש בניגוד להוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לחייבו לשלם למי שנתוני האשראי לגביו פיצוי בלא הוכחת נזק בסכום שאינו עולה על הסכום הקבוע {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 29א|בסעיף 29א(ב) לחוק הגנת הפרטיות}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על המדינה.
{{ח:תת|(ד)}} לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בתובענה של עובד או מועמד לעבודה בשל הפרת הוראות סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|111|הגבלה על הכללת נתונים במאגר ומסירתם, מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה}}
{{ח:ת}} בנק ישראל לא יכלול במאגר נתוני אשראי מסוימים ולא ימסור מהמאגר נתוני אשראי מסוימים, לבקשת ראש גוף ביטחון או מי שהוסמך על ידו לשם כך, מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה ובהתאם לנוהל שיקבעו לעניין זה בנק ישראל והגופים הביטחוניים, באישור ועדת משנה של ועדת הכלכלה של הכנסת, שתוקם בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הכנסת#סעיף 5|סעיף 5 לחוק הכנסת, התשנ״ד–1994}}, והוראות {{ח:חיצוני|חוק הכנסת#סעיף 5|הסעיף האמור}} יחולו על דיוניה; בסעיף זה, ”גוף ביטחון“ – צבא ההגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משרד הביטחון ויחידות סמך של משרד הביטחון.

{{ח:סעיף|112|הרחבת תחולה על תאגידים}}
{{ח:ת}} הנגיד, בהתייעצות עם השר ובאישור הוועדה, רשאי, לשם השגת מטרות חוק זה, לקבוע כי מקורות המידע החייבים במסירת נתוני אשראי לגבי לקוח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}, כולם או חלקם, יהיו חייבים להעביר למאגר גם נתוני אשראי לגבי תאגידים מסוג שיקבע; בכללים כאמור יקבע הנגיד, בין השאר, הוראות לעניין סוג נתוני האשראי שיועברו, אופן שמירתם במאגר, התנאים למסירתם מהמאגר והשימוש בהם.

{{ח:סעיף|113|דיווח לכנסת – הוראת שעה}}
{{ח:תת|(א)}} הנגיד ידווח לוועדה, אחת לשנה, על יישום הוראות חוק זה, ובכלל זה על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שלבי מחקר בעניין תרומת המאגר להשגת מטרות חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} שינויים בשוק האשראי הקמעונאי ובהיקף האשראי הקמעונאי;
{{ח:תתת|(3)}} פעילותם של המאגר, מנהל המאגר, הממונה והממונה על הגנת הפרטיות;
{{ח:תתת|(4)}} פעולות הפיקוח והבקרה שנעשו לפי חוק זה, ובכלל זה פעולות לגבי פיתוח המודלים הסטטיסטיים, וכן מספר העיצומים הכספיים שהוטלו, סכומם, בשל אילו הפרות הוטלו ומספר ההפרות החוזרות שבוצעו מתוך כלל ההפרות;
{{ח:תתת|(5)}} מספר תלונות הציבור שהוגשו ועניינן, הטעמים לאי־בירור תלונות, ככל שהיו, וטיפול בליקויים שעלו מהתלונות;
{{ח:תתת|(6)}} השפעת נתוני האשראי הנמסרים למאגר מחברת חשמל על דירוג האשראי של הלקוחות;
{{ח:תתת|(7)}} מספר הלקוחות שאין לגביהם דירוג אשראי ומספר הלקוחות שהגישו בקשה לאי־הכללת נתוני האשראי שלהם במאגר או לאי־מסירת נתוניהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיפים 22}} {{ח:פנימי|סעיף 30|או 30}}, לפי העניין, וכן מספר הלקוחות, מתוך הלקוחות האמורים, שנתנו את הסכמתם למסירת דוח אשראי לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(א)(4)}};
{{ח:תתת|(8)}} הודעות שהגיש הממונה לשר או לנגיד, לפי העניין, על כוונתו לתת הוראות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יימסר לוועדה במשך חמש השנים שמתום שנה מיום תחילתו של חוק זה, ואולם דיווח לעניין פסקה (6) של אותו סעיף קטן יימסר במשך חמש השנים ממועד יום התחילה לעניין חברת חשמל לפי {{ח:פנימי|סעיף 123|סעיף 123(ד)}}.
{{ח:תת|(ג)}} עם סיום המחקר כאמור בסעיף קטן (א)(1), יעביר בנק ישראל את תוצאותיו לוועדה.

{{ח:סעיף|114|עוולה בנזיקין}}
{{ח:ת}} מעשה או מחדל בניגוד להוראות חוק זה, הוא עוולה בנזיקין, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, יחולו עליו, בכפוף להוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|115|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

{{ח:סעיף|116|אגרות}}
{{ח:תת|(א)}} הנגיד, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע בצו הוראות בדבר אגרות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אגרה בעד מסירת מידע מהמאגר, ורשאי הוא לקבוע אגרות שונות למשתמשים שונים;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה בעד רישיון;
{{ח:תתת|(3)}} אגרה שנתית שתוטל על לשכת אשראי ולשכת מידע על עוסקים.
{{ח:תת|(ב)}} בצו לפי סעיף קטן (א) רשאי הנגיד לקבוע את דרכי תשלום האגרות ומועדי התשלום, ורשאי הוא לקבוע הפרשי הצמדה וריבית בשל אגרה שלא שולמה במועד.
{{ח:תת|(ג)}} אגרות לפי סעיף זה ישולמו לבנק ישראל.

{{ח:סעיף|117|איסור התניה}}
{{ח:ת}} אין להתנות על הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|118|ביטול {{ח:חיצוני|חוק שירות נתוני אשראי|חוק שירות נתוני אשראי}}}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שירות נתוני אשראי|חוק שירות נתוני אשראי, התשס״ב–2002}} – בטל.

{{ח:סעיף|119|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה|בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל״ב–1972}}.}}

{{ח:סעיף|120|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שיקים ללא כיסוי|בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|121|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|122|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}}

{{ח:סעיף|123|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה 30 חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה); נוכח השר כי דחיית יום התחילה דרושה לשם היערכות להפעלת ההסדר לשיתוף בנתוני אשראי לפי חוק זה, רשאי הוא, בהסכמת הנגיד ושר האוצר, לדחות, בצו –
{{ח:תתת|(1)}} את יום התחילה בשישה חודשים;
{{ח:תתת|(2)}} את יום התחילה, באישור הוועדה, לתקופה נוספת, שלא תעלה על שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שסך כל הדחיות לא יעלו על ארבע שנים מיום פרסום החוק.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה של החוק), התשע״ט–2018 (ק״ת תשע״ט, 54), לפיו יום התחילה של החוק נדחה בשישה חודשים עד יום ז׳ בניסן התשע״ט (12 באפריל 2019).}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הנגיד, בהסכמת השר, רשאי לקבוע כי תחילתן של ההוראות לפי חוק זה, ובכלל זה הוראות הממונה, לעניין מסירת מידע ממקורות המידע למאגר, כפי שיפרט בצו, תהיה במועד מוקדם יותר מהמועד האמור בסעיף קטן (א), אם מצא כי הדבר דרוש לשם היערכות להפעלת ההסדר האמור בסעיף קטן (א) ביום התחילה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם צו נתוני אשראי (הקדמה של תחילת הוראות לפי החוק והוראות הממונה לעניין מסירת מידע ממקורות המידע למאגר), התשע״ח–2018 (ק״ת תשע״ח, 2657), לפיו – מועד התחילה של הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}} לעניין איסוף, החזקה ושמירה של נתוני האשראי במאגר ביום כ׳ באלול התשע״ח (31 באוגוסט 2018); מועד התחילה של הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיפים 19(א)(1) עד (3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18(א)(6) עד (8)}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55}} {{ח:פנימי|סעיף 125|ו־125(ד)}} לעניין העברת נתוני אשראי למאגר בידי מקורות מידע ותיקון המידע על ידי מקורות המידע ביום כ׳ באלול התשע״ח (31 באוגוסט 2018); מועד התחילה של הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} לעניין שמירת סודיות ואבטחת מידע ביום כ׳ באלול התשע״ח (31 באוגוסט 2018); מועד התחילה של הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיפים 19(ו) ו־(ז)}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20}} {{ח:פנימי|סעיף 68|ו־68}} ביום נתינתן או במועד מאוחר יותר שנקבע בהן, אם נקבע; מועד התחילה של הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד}} לעניין הטלת עיצומים כספיים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיפים 91(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 92|92(ב)(6) עד (8), (21), (23) ו־(26)}} ביום כ׳ באלול התשע״ח (31 באוגוסט 2018).}}
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) ובלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ג)}}, תחילתן של הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיפים 19(א)(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 37|ו־37}} שנתיים מיום התחילה (בסעיף קטן זה – יום התחילה לעניין חברת חשמל).
{{ח:תתת|(2)}} השר, שר האוצר או הנגיד, רשאי, בצו, ארבעה חודשים לפני יום התחילה לעניין חברת חשמל, לדחות את יום התחילה לעניין חברת חשמל בתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה לעניין חברת חשמל), התשפ״א–2020 (ק״ת תשפ״א, 764) וצו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה לעניין חברת חשמל), התשפ״ג–2023 (ק״ת תשפ״ג, 906), לפיו יום התחילה של החוק לעניין חברת חשמל יידחה בארבע שנים, עד יום י״ד בניסן התשפ״ה (12 באפריל 2025).}}
{{ח:תתת|(3)}} שלושה חודשים לפחות לפני יום התחילה לעניין חברת חשמל, יביא השר לאישור הוועדה תקנות לעניין {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ב)}} בנוגע לנתוני האשראי שחברת חשמל תידרש להעביר למאגר לפי חוק זה; ימי פגרת הכנסת לא יבואו במניין התקופה האמורה; לא אישרה הוועדה את התקנות, תודיע על כך הוועדה לשר, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיפים 19(א)(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 37|ו־37}} לא יחולו על חברת חשמל; השר יפרסם על כך הודעה ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא הותקנו תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}, תידחה תחילתו של {{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד}} עד למועד התקנתן.

{{ח:סעיף|124|תקנות וכללים ראשונים}}
{{ח:תת|(א)}} כללים ראשונים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}} יותקנו לא יאוחר משישה חודשים לפני יום התחילה.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות וכללים ראשונים לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיפים 19(א)(9) ו־(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22(ה) ו־(ז)}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26(א)(3) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 30|30(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 42|42(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 49|49}}, {{ח:פנימי|סעיף 60|60(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 107|107}}, {{ח:פנימי|סעיף 109|109}} {{ח:פנימי|סעיף 125|ו־125(ד)}} יותקנו עד יום התחילה.

{{ח:סעיף|125|הוראות מעבר|תיקון: תשע״ט, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} מי שערב יום התחילה הוא בעל רישיון שירות מידע על עוסקים ולא ניתן לו עד יום התחילה רישיון מאת הממונה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}}, וכן מי שערב יום התחילה הוא בעל רישיון שירות נתוני אשראי, ימסור את נתוני האשראי במאגר שבהחזקתו לרשם מאגרי מידע, כפי שיורה הרשם, והרשם ישמור את המאגר לתקופה של שנתיים.
{{ח:תת|(ב)}} מסמכים ומאגרים שנשמרו לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות שירות נתוני אשראי#סעיף 81|תקנה 81 לתקנות שירות נתוני אשראי, התשס״ד–2004}}, ערב יום התחילה, יישמרו בידי רשם מאגרי מידע עד תום שישה חודשים מיום התחילה; ואולם מסמכים ומאגרים כאמור שנמסרו בין יום פרסומו של חוק זה לבין יום התחילה, יישמרו שנתיים לפחות מיום מסירתם לרשם מאגרי מידע.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}}, הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109|באותו סעיף}} לגבי לקוחות שתחילת איסוף הנתונים לגביהם במאגר היא ביום התחילה, תפורסם בשפה ברורה ופשוטה בידי בנק ישראל, ברשומות וכן בארבעה עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בישראל, שניים מהם בעברית, אחד בערבית ואחד ברוסית, בשידורי הטלוויזיה והרדיו, באתר האינטרנט של בנק ישראל ובמקום נגיש ובולט באתרי אינטרנט נפוצים.
{{ח:תת|(ד)}} השר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר ובאישור הוועדה, יקבע את התקופה שלגביה יתייחסו נתוני האשראי שיועברו למאגר ביום התחילה או במועד שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 123|סעיף 123(ג)}}, לפי העניין, ורשאי הוא לקבוע תקופה כאמור שתחל לפני יום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, הממונה רשאי לתת הוראות לפני יום התחילה בדבר שמירת מידע לשם מסירתו למאגר בידי תאגיד בנקאי או מנפיק אמצעי תשלום, לפני יום התחילה ולתקופה שהורה.
{{ח:תת|(ו)}} סמכויות רשם מאגרי מידע לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות נתוני אשראי#פרק ז|פרק ז׳ לחוק שירות נתוני אשראי}}, כנוסחו ערב יום התחילה (בסעיף זה – החוק הבטל), ימשיכו לחול לגבי הפרה של הוראה מהוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות נתוני אשראי|החוק האמור}} שנעשתה לפני יום התחילה וסמכויות הפיקוח לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות נתוני אשראי#פרק ג|פרק ג׳ לחוק האמור}} יהיו נתונות לרשם לגבי מעשה או מחדל שנעשו לפני יום התחילה.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} מי שהפר לפני יום התחילה הוראה מהוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות נתוני אשראי|החוק הבטל}}, כמפורט {{ח:חיצוני|חוק שירות נתוני אשראי#סעיף 42|בסעיף 42 לחוק האמור}}, ימשיכו לגביו הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות נתוני אשראי#סעיף 42|סעיפים 42 עד 48 לחוק האמור}}.
{{ח:תתת|(2)}} מי שהפר את הוראות סעיף קטן (א) יחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות נתוני אשראי#סעיף 42|סעיף 42(א) רישה לחוק הבטל}}.
{{ח:תת|(ח)}} נעברה לפני יום התחילה עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות נתוני אשראי#סעיף 49|סעיפים 49}} {{ח:חיצוני|חוק שירות נתוני אשראי#סעיף 50|או 50 לחוק הבטל}}, לא יראו בביטול {{ח:חיצוני|חוק שירות נתוני אשראי|החוק האמור}}, {{ח:פנימי|סעיף 118|בסעיף 118 לחוק זה}}, כביטול האיסור עליה לעניין {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 4|סעיף 4 לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ט)}} מבין החברים מקרב הציבור בוועדה המייעצת שימונו לראשונה, ימונו שלושה חברים לתקופות אלה: אחד ימונה לשנה ושניים ימונו לשנתיים, ותקופה זו לא תימנה כתקופת כהונה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(ב)}}.

{{ח:סעיף|126|הוראת שעה}}
{{ח:ת}} בתקופה שמיום התחילה עד היום שלפני היום הקבוע {{ח:הערה|[צ״ל: היום הקובע]}} כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|סעיפים 56 ו־57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012}} {{ח:הערה|(ביום 31.12.2026)}}, יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 19|ההגדרה ”בנק הדואר“ שבסעיף 19 לחוק זה}} כך:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ””בנק הדואר“ – החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הדואר|באותו חוק}} מטעם החברה הבת, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88יא|בסעיף 88יא לחוק האמור}};“.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום י״ט באדר ב׳ התשע״ו (29 במרס 2016).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''איילת שקד'''&lt;br&gt;שרת המשפטים
* '''ראובן ריבלין'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''יולי יואל אדלשטיין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוק נתוני אשראי}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>cu1ja2w1eqgo3623z1c1r415d3n1kfx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צדקת הצדיק/ריד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>323013</id>
    <revision>
      <id>3037648</id>
      <parentid>3037489</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T12:17:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף אומץ</username>
        <id>30741</id>
      </contributor>
      <origin>3037648</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5094" sha1="ce4b5bpxiu6tekh9v8s8npbecot8bqh" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|צדקת הצדיק||ריג|ריד|רטו}}
[ריד] כשאדם מבקש על מעלה, יש לו לבקש שלא יהי' יותר מגבולו.  

וכמ&quot;ש שָׁוְא וּדְבַר כָּזָב הַרְחֵק מִמֶּנִּי {{ממ|משלי ל|ח}}&lt;nowiki&gt;. פי' שוא - דמיונות של תוהו, ודבר - היינו דברי־תורה כנ&quot;ל אות קפ&quot;ג מגמ' דתענית {{קטן|(י:)&lt;/nowiki&gt;&lt;ref&gt;&lt;nowiki&gt;והאמר ר' אלעאי בר ברכיה שני תלמידי חכמים שמהלכים בדרך ואין ביניהן דברי תורה ראויין לישרף, שנאמר ויהי המה הולכים (הלוך)}} ודבר והנה רכב אש וסוסי אש ויפרידו בין שניהם &lt;/nowiki&gt;{{ממ|מלכים ב ב|יא}}. טעמא דאיכא דיבור, הא ליכא דיבור ראויין לישרף.&lt;/ref&gt;. ואפי' דברי־תורה רק ‏שהוא למעלה מגבולו והר&quot;ז כוזב ופוסק הרחק. וסיים ע&quot;ז רֵאשׁ וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי. פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי מִי ה' וּפֶן אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱלֹהָי. שכשיעלה במדריגות שאינם לפי ערך כלי קבולו יבוא לגיאות ולשקר ח&quot;ו. וע&quot;ז ביקש יעבץ, אִם בָּרֵךְ תְּבָרֲכֵנִי וְהִרְבִּיתָ אֶת גְּבוּלִי {{ממ|דברי הימים א ד|י}}. הגבול שלי תשמור, שלא לצאת חוץ מגבול. כי כל אחד בעל גבול רק שבאותו ‏גבול תתן ברכה ורבוי, כי ודאי ביד השם יתברך להגדיל הגבול והכלי קיבול של האדם. 

וז&quot;ש ז&quot;ל בתמורה ‏‏{{קטן|(טז.)}} ברך בתורה והרבית בתלמידים. כטעם {{קטן|(תענית ז.)}} ומתלמידי יותר מכולם. שכ&quot;ז שהתינוק ‏ממשמש מוצא, וכשנגמל גם החלב נעתק משדים, רק על־ידי התינוק מתרבה החלב באם. ורז&quot;ל המשילו ‏לזה לימוד התלמידים, בפסחים {{קטן|(קיב.)}} יותר ממה שעגל כו'. שע&quot;י התלמידים נתגדל גבולו להיות כלי ‏קבול יותר לקבל ברכה ושפע דברי־תורה מהש&quot;י. כמו לענין עשירות, כשיש לו בנים הרבה [וכן דרשו שם ‏אחר־כך והרבית גבולי בבנים ובנות, שעי&quot;ז נעשה כלי קבול גדול לענין העושר) וב&quot;ב צריך לעשירות ‏יותר, שאינו אצלו עשירות רק לחם חוקו. וכן לענין דברי־תורה, לכך הסמיך בקשת התלמידים לברכה בד&quot;ת, ‏דלולי כן שמא א&quot;א לו לקבל כ&quot;כ ברכה. 

ואח&quot;כ ידך עמדי, שלא ישתכח ויתקיים בידו, וזהו על־ידי ידך. פי' ‏דידכה בה' נדרש יד כהה {{קטן|(מנחות לז.)}}. אבל ידך היינו ימין, וא' בברכות {{קטן|(ו.)}} בימינו זו תורה כו'. שימין ‏השם יתברך הוא המשפעת דברי־תורה, וכאשר תהיה עמדי א&quot;א שישכח שהרי משפעת תמיד. ולפי שביקש על ‏הקיום ע&quot;ז סמך תיכף בקשת החבירים שהם המקיימים בידו כנ&quot;ל אות קפ&quot;ה. 

והקדים תלמיד לחבר ‏כי אז הי' אחר פטירת משרע&quot;ה יעו&quot;ש בגמ', ונתמנה יהושע לפרנס, שעסקו הנחלת הארץ והתחיל ‏עסק אחר. רק יעבץ הוא עתניאל, לבבו הי' רועש על דברי־תורה יעו&quot;ש בגמ' דהי' מפולפל יותר מיהושע, רק ‏שלא הי' לו חבירים ולא תלמידים, וביקש תחלה על הברכה בד&quot;ת מאחר שהי' יחידי בלא רב וחבר ‏ותלמיד. ותיכף לברכה הוצרך לבקש על התלמידים שעל ידם הוא כלי מחזיק ברכה כנ&quot;ל.

ואחר ‏הברכה צריך לבקש על הקיום ושלא ישכח ואז ביקש על החבירים. 

ואח&quot;כ שלא יגרום איזה חטא, ‏ביקש לבלתי עצבי כדרז&quot;ל שם. 

ומיד &quot;ויבא&quot; וגו'. 

והנה ברכה ותלמידים וחבירים אפשר להיות מיד ‏כפשטיה, אך הקיום ושלא יגרום החטא לכאורה זה אין נתוודע רק בקץ ימיו שרואה שנתקיים בו כל ‏ימיו. ונראה כי גם בזה יש הרגשה בלב: כאשר הד&quot;ת הם קבוע וקיימא שמינה לא יזוע עוד, ושאין ‏עבירה מכבתו, כי יש בו די לפוצץ היצ&quot;ר, והחכמה תעוז לחכם ומסלקת היראה שמא יגרום החטא, ‏שזה נקרא יראה גבי יעקב אע&quot;ה {{קטן|(ברכות ד.)}}, ומי שיש לו תקיפות מד&quot;ת הוא מסולק מכל מיני ‏יראות:</text>
      <sha1>ce4b5bpxiu6tekh9v8s8npbecot8bqh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037649</id>
      <parentid>3037648</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T12:18:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף אומץ</username>
        <id>30741</id>
      </contributor>
      <origin>3037649</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5098" sha1="mizksfuqgeoxs54lzp7fas3rw69g7uq" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|צדקת הצדיק||ריג|ריד|רטו}}
[ריד] כשאדם מבקש על מעלה, יש לו לבקש שלא יהי' יותר מגבולו.  

וכמ&quot;ש שָׁוְא וּדְבַר כָּזָב הַרְחֵק מִמֶּנִּי {{ממ|משלי ל|ח}}&lt;nowiki&gt;. פי' שוא - דמיונות של תוהו, ודבר - היינו דברי־תורה כנ&quot;ל אות קפ&quot;ג מגמ' דתענית {{קטן|(י:)&lt;/nowiki&gt;&lt;ref&gt;&lt;nowiki&gt;והאמר ר' אלעאי בר ברכיה שני תלמידי חכמים שמהלכים בדרך ואין ביניהן דברי תורה ראויין לישרף, שנאמר ויהי המה הולכים (הלוך)}} ודבר והנה רכב אש וסוסי אש ויפרידו בין שניהם &lt;/nowiki&gt;{{ממ|מלכים ב ב|יא}}. טעמא דאיכא דיבור, הא ליכא דיבור ראויין לישרף.&lt;/ref&gt;. ואפי' דברי־תורה רק ‏שהוא למעלה מגבולו והר&quot;ז כוזב ופוסק הרחק. וסיים ע&quot;ז רֵאשׁ וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי. פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי מִי ה' וּפֶן אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱלֹהָי. שכשיעלה במדריגות שאינם לפי ערך כלי קבולו יבוא לגיאות ולשקר ח&quot;ו.  

וע&quot;ז ביקש יעבץ, אִם בָּרֵךְ תְּבָרֲכֵנִי וְהִרְבִּיתָ אֶת גְּבוּלִי {{ממ|דברי הימים א ד|י}}. הגבול שלי תשמור, שלא לצאת חוץ מגבול. כי כל אחד בעל גבול. רק שבאותו ‏גבול תתן ברכה ורבוי, כי ודאי ביד השם יתברך להגדיל הגבול והכלי קיבול של האדם. 

וז&quot;ש ז&quot;ל בתמורה ‏‏{{קטן|(טז.)}} ברך בתורה והרבית בתלמידים. כטעם {{קטן|(תענית ז.)}} ומתלמידי יותר מכולם. שכ&quot;ז שהתינוק ‏ממשמש מוצא, וכשנגמל גם החלב נעתק משדים, רק על־ידי התינוק מתרבה החלב באם. ורז&quot;ל המשילו ‏לזה לימוד התלמידים, בפסחים {{קטן|(קיב.)}} יותר ממה שעגל כו'. שע&quot;י התלמידים נתגדל גבולו להיות כלי ‏קבול יותר לקבל ברכה ושפע דברי־תורה מהש&quot;י. כמו לענין עשירות, כשיש לו בנים הרבה [וכן דרשו שם ‏אחר־כך והרבית גבולי בבנים ובנות, שעי&quot;ז נעשה כלי קבול גדול לענין העושר) וב&quot;ב צריך לעשירות ‏יותר, שאינו אצלו עשירות רק לחם חוקו. וכן לענין דברי־תורה, לכך הסמיך בקשת התלמידים לברכה בד&quot;ת, ‏דלולי כן שמא א&quot;א לו לקבל כ&quot;כ ברכה. 

ואח&quot;כ ידך עמדי, שלא ישתכח ויתקיים בידו, וזהו על־ידי ידך. פי' ‏דידכה בה' נדרש יד כהה {{קטן|(מנחות לז.)}}. אבל ידך היינו ימין, וא' בברכות {{קטן|(ו.)}} בימינו זו תורה כו'. שימין ‏השם יתברך הוא המשפעת דברי־תורה, וכאשר תהיה עמדי א&quot;א שישכח שהרי משפעת תמיד. ולפי שביקש על ‏הקיום ע&quot;ז סמך תיכף בקשת החבירים שהם המקיימים בידו כנ&quot;ל אות קפ&quot;ה. 

והקדים תלמיד לחבר ‏כי אז הי' אחר פטירת משרע&quot;ה יעו&quot;ש בגמ', ונתמנה יהושע לפרנס, שעסקו הנחלת הארץ והתחיל ‏עסק אחר. רק יעבץ הוא עתניאל, לבבו הי' רועש על דברי־תורה יעו&quot;ש בגמ' דהי' מפולפל יותר מיהושע, רק ‏שלא הי' לו חבירים ולא תלמידים, וביקש תחלה על הברכה בד&quot;ת מאחר שהי' יחידי בלא רב וחבר ‏ותלמיד. ותיכף לברכה הוצרך לבקש על התלמידים שעל ידם הוא כלי מחזיק ברכה כנ&quot;ל.

ואחר ‏הברכה צריך לבקש על הקיום ושלא ישכח ואז ביקש על החבירים. 

ואח&quot;כ שלא יגרום איזה חטא, ‏ביקש לבלתי עצבי כדרז&quot;ל שם. 

ומיד &quot;ויבא&quot; וגו'. 

והנה ברכה ותלמידים וחבירים אפשר להיות מיד ‏כפשטיה, אך הקיום ושלא יגרום החטא לכאורה זה אין נתוודע רק בקץ ימיו שרואה שנתקיים בו כל ‏ימיו. ונראה כי גם בזה יש הרגשה בלב: כאשר הד&quot;ת הם קבוע וקיימא שמינה לא יזוע עוד, ושאין ‏עבירה מכבתו, כי יש בו די לפוצץ היצ&quot;ר, והחכמה תעוז לחכם ומסלקת היראה שמא יגרום החטא, ‏שזה נקרא יראה גבי יעקב אע&quot;ה {{קטן|(ברכות ד.)}}, ומי שיש לו תקיפות מד&quot;ת הוא מסולק מכל מיני ‏יראות:</text>
      <sha1>mizksfuqgeoxs54lzp7fas3rw69g7uq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צדקת הצדיק/קלח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>323121</id>
    <revision>
      <id>3037726</id>
      <parentid>2845807</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T19:13:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף אומץ</username>
        <id>30741</id>
      </contributor>
      <origin>3037726</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2662" sha1="rhix63mfqq4uya38ti050fr3xa5jsql" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|צדקת הצדיק||קלז|קלח|קלט}}
פעמים האדם רואה שהוא חושק וכוסף לעבודת ה' במוח ולב, אבל כשמגיע למעשה אינו ‏מצליח. וזה נקרא &quot;וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט&quot; {{ממ|משלי י|ח}}. כמו שכתוב ממה שאמרו ז&quot;ל בסוטה {{קטן|(מז:)}} ע&quot;פ &quot;וְעָם לֹא יָבִין יִלָּבֵט&quot; {{ממ|הושע ד|יד}}, עיין שם&lt;ref&gt;מאי ועם לא יבין ילבט. אמר רבי אלעזר אמר להם נביא לישראל, אם אתם מקפידין על עצמכם מים בודקין נשותיכם ואם לאו אין המים בודקין נשותיכם.&lt;/ref&gt;. ‏והיינו דלשון &quot;ילבט&quot;, שאין יכול להוציא הפעולה מן הכח אל הפועל. 

ודבר זה נתגלה לשלמה המלך ע&quot;ה והוא אמר פסוק זה, אבל על דוד המע&quot;ה אמרו {{קטן|(ברכות נה:)}} לא ראה חלום טוב. פי' חלום נקרא עוה&quot;ז, ‏כמ&quot;ש בשוב וגו'. והוא עולם המעשה, כמ&quot;ש {{קטן|(עירובין כב.)}} היום לעשותם ולא למחר כו'. ובדבר זה לא ‏ראה מעולם דהמע&quot;ה טוב, כמו שחשק מאוד לבנות הבית ונאמר רק אתה לא תבנה וגו'. ובאמת דוד ‏הי' נגד המעשה כידוע, וכל דבר שהאדם מוכן לו להשלימו נדמה לו תמיד שהוא חסר בזה כדי ‏שיוסיף חשק ואומץ בזה, וכל אשר יוסיף חשק לא יועיל להשקיטו כי יראה הכל שאינו מצליח. כי ‏ההשקטה הוא שכבר נשלם, ודבר זה הוא רק אחר דנח נפשי', וכמשאז&quot;ל {{קטן|(שבת ל.)}} בחייך איני מודיע, ‏בחיי שלמה בנך אני מודיע, וסוף שנקרא הבית עיין שם דוד. כמשאז&quot;ל {{קטן|(במד&quot;ר פ' יב)}}. ונודע כי באמת ‏הוציא אל הפועל הכל, ואע&quot;פ שלא הצליחו השם יתברך במעשיו. 

ונודע לשלמה כי רק &quot;אויל שפתים&quot;, רק שהכל ‏מן השפה ולחוץ, &quot;ילבט&quot; [וזה היה דואג כמשאז&quot;ל פ' חלק. והוא היה לפי שעה נראה כמצליח במעשיו, ‏שעליו אמר דוד &quot;אל תתחר במצליח דרכו&quot;. וידוע &quot;דרכו&quot; ר&quot;ל דרך ה'] אע&quot;פ שמוציא לפועל אינו כן ‏באמת. 

אבל מי שחשקו יוצא מעומק שבלב הוא אינו נלבט, אע&quot;פ שנראה לעין שאינו מצליח ביציאה ‏לפועל: ‏</text>
      <sha1>rhix63mfqq4uya38ti050fr3xa5jsql</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רפואה למכה/שיר השירים א/ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>328036</id>
    <revision>
      <id>3037644</id>
      <parentid>3029958</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T12:03:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3037644</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="57193" sha1="ogejzqldtimxb86cb5hcrxmhc20azqb" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רפואה למכה|שיר השירים א|א|ב|ג|}}
== ב' ==
{{טורים שווים |'''&lt;sup&gt;שיר השירים:&lt;/sup&gt;'''{{ש}}{{גופן|5|סתם|'''ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין.'''}}|'''&lt;sup&gt;איכה:&lt;/sup&gt;'''{{ש}}{{גופן|5|סתם|'''בכה תבכה בלילה ודמעתה על לחיה אין לה מנחם מכל אוהביה{{ש}}כל רעיה בגדו בה היו לה לאויבים.'''}}}}

מתוך דברי הזוהר פ' משפטים (ח&quot;ב קכ&quot;ד ע&quot;ב) על פ' הנה אנכי שולח מלאך (שמות כג, כ). אשר נראה בבירור ענין הנשיקה מה היא, כי הנה הנשיקה בין אדם לחבירו הנה הוא מורה על חוזק האהבה שביניהם עד כי האוהב הנאמן יתלהב לשים פיו על פיו להודיע כי רוחו ונשמתו אליו יאסוף ונותנו במתנה, ואם לב חבירו ג&quot;כ עליו באהבה עזה כמים הפנים לפנים, א' בא' יגשו בנשמתם ורוחם, כנחל שוטף יוסיפו הארה ואהבה זה בזה, יען כל א' מהם רוצה בקיומו של חבירו ולדבק נפשו בנפשו, עד כי יאמר עליהם במשל הדיוט, נפש א' בשתי גופים. אך אם הא' אוהב והב' שונא, וכל שכן אם שניהם שונאים זה לזה, על זה נאמר: ונעתרות נשיקות שונא (משלי כז, ו). כי לא יחפוץ השונא להתדבק ברוחו של נושק, וגם לא שידבק נפש הנושק בו, ולכן דומות למרובות והנם למשא, ועתה מאהבת ישראל להב&quot;ה אמרו לפניו ישקני מנשיקות פיהו. כמ&quot;ש פירש&quot;י ז&quot;ל: מי יתן וישקני המלך שהשלום שלו וכו'. וכמ&quot;ש ג&quot;כ בזוהר פ' הנז', ובזה יהיה תקון לכמה דברים נאבדו מהם, והרגישו בחסרונם בפ' בכה תבכה בלילה, ובתחלה צריך להביא מ&quot;ש במדרש (איכ&quot;ר א, כג): בכה ומבכה אחרים עמה, בוכה ומבכה הקב&quot;ה עמה, דכתיב: ויקרא ה' צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד (ישעיה כב, יב). בוכה ומבכה מלאכי השרת עמה, דכתיב: הן אראלם צעקו חוצה (ישעיה לג, ז). בוכה ומבכה שמים וארץ עמה, הה&quot;ד שמש וירח קדרו (יואל ב, י). בכה בוכה ומבכה הרים וגבעות עמה, הה&quot;ד ראיתי את ההרים וגו' (ירמיה ד, כד). בכה בוכה ומבכה שבעים אומות עמה. א&quot;ר פנחס אותם שבעים פרים וכו'. בכה בוכה ומבכה כנסת ישראל עמה, הה&quot;ד ותשא כל העדה וכו' (במדבר יד, א). עכ&quot;ל. והנה מצינו לרז&quot;ל במדרש חזית (שהש&quot;ר א, א) אמרו: ישקני מנשיקות פיהו היכן נאמרה, ר' חנינא בר פפא אמר בים נאמרה, המד&quot;א: לסוסתי ברכבי פרעה (שה&quot;ש א, ט). ר' יודא בר' סימון אמר בסיני נאמרה, שנאמר שיר השירים. שיר שאמרו אותו השרים השוררים, שנאמר: קדמו שרים אחר נוגנים (תהלים סח, כו). תני משום ר' נתן הב&quot;ה בכבוד גדולתו אמרה, שנאמר שיר השירים אשר לשלמה. למלך שהשלום שלו. רבן גמליאל אמר מלאכי השרת אמרוהו, שיר שאמרוהו שרים של מעלה. ר' יוחנן אמר בסיני נאמרה, שנאמר ישקני מנשיקות פיהו. ר' מאיר אומר באהל מועד נאמרה וכו'. רבנין אמרין בבית העולמים נאמרה וכו' עכ&quot;ל. ואפשר לפרש כי גם זה לעומת זה כיוונו ז&quot;ל, היות זה תיקון לזה וכמו שנפרש, וזה כי הכתוב אומר בכה תבכה בלילה.

והכוונה על הגלות הדומה ללילה ואור חשך באהלי תורה, וכמשז&quot;ל (קה&quot;ר יב, א) על וחשכו הרואות בארובות (קהלת יב, ג). אתה מוצא כשגלו ישראל לבין א&quot;ה לא היה א' מהם יכול לסבר תלמודו עכ&quot;ל. והנה כאשר נדקדק אומרו 'אתה מוצא' מה היא מציאה זו וגם היכן נמצאת, ואפשר שמדייק הכתוב שאמר 'וחשכו הרואות בארובות' היה לו לומר וחשכו הרואות סתם למה לו להזכיר 'בארובות', ולמה הזכיר בלשון נקבה, גם למה אמר ארובות לשון רבים, ומה הם ארובות הללו, ואגב זה נדייק ג&quot;כ במדרש אומרו 'לא היה א' מהם' וכו' היל&quot;ל לא היו יכולים וכו'. והתירוץ לכל זה הוא כי מפני שאמר למעלה ובטלו הטוחנות כי מעטו אלו משניות גדולות כגון משנתו של ר' עקיבא וכו'. אשר אלו בטלו מפני שאין מי שיעסוק בהם, והנה בעת היות ישראל על אדמתם היה אור התורה מתגלה עליהם, ובפרט ע&quot;י בית המקדש, כי מציון תצא תורה (מיכה ד, ב). ואוירא דארעא מחכים (ב&quot;ב קנח, ב). וזה היה שלא ע&quot;י מסך רק באור ישר, דמיון השמש המאיר לארץ באור בהיר ונתיב יושר, ובזמן הגלות חשך השמש בצאתו, והכוכבים שהם ישראל אספו נגהם, ואז נאמר (איכה ד, א): &quot;תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות&quot;. ותחת היותם שרויים על אדמתם ומקבלי' אור תורתו ית', וראו כל בשר יחדיו, עתה לא נכרו בחוצות, ואעפ&quot;י שבכל מקום שגלו שכינה עמהם, הנה הוא ע&quot;י התלבשות השכינה בשר ההוא אשר תשלח פארותיה להתלבש שם, והוא דמיון האור הנכנס דרך ארובה, ויען כי נתפזרו ישראל בין אומות רבות, לזה יקראו האורות האלו הבאים בשם ארובות רבות, ומשם תצא תורה לכל ישראל בכל מקום שהם, והנה לעתיד לבא נאמר: וכיונים אל ארובותיהם (ישעיה ס, ח). וכמ&quot;ש בגמ' (חולין קמא, ב): זיל טרוף אקן כי היכי דלגבינהו. פי' דרך רמז כי השי&quot;ת כנשר יעיר קנו זה קן צפור שמשם בן דוד בא, יפרוש כנפיו יקחהו, וכשיטרוף ויכה בידו על קן צפור זה אז ישאהו על אברתו, וזהו כי היכי דלגבינהו, ואז וכיונים אל ארובותיהם, ידאון נשרייא לקניהון, ודרך אותם הארובות יחזרו הניצוצות ויוכללו בשרשם ויאירו אור גדול כבתחלה, ותגלה ותראה מלכותו עלינו, וכמש&quot;ה: וראו כל בשר יחדיו (ישעיה מ, ה).

ונחזור לענין, כי אמר הכתוב &quot;וחשכו הרואות בארובות&quot;, פי' אפי' אותם העומדים כנגד ארובה ממש וצופים באורו ית' הנה עתה חשכו, וכל שכן העומדי' מן הצדדים, כי חשך משחור תארם, ואמר 'הרואות' לומר כי הנה הם בתאר נקבה, יען הנה הוא ע&quot;י התלבשות השר כמ&quot;ש, ועל זה אמר 'אתה מוצא', כלומר איני אומר מאומד ומשמועה או דרך נבואה, אלא אתה מוצא, הנה הוא דבר מצוי אצל כל א'. ולפי משז&quot;ל (תדבא&quot;ז ד'): כי לטובתם של ישראל נגזר עליהם שילמדו מתוך דוחק וכו'. כדי להשלים המירוק על חטאים. א&quot;כ יצדק יפה לשון מציאה, ואמר בשעה [שגלו] ישראל לבין א&quot;ה, שהיא א' קשה כשתים שגלו מא&quot;י מקום הקדושה, ואוירא דארעא מחכים, וגם גלו לבין א&quot;ה מקום טמאה ומפוזרים ומפורדים זה מזה, ולא היו יכולים להתכנס לאלפים ולרבבות, ברזל בברזל יחד, ולכן לא היה א' מהם יכול לסבור תלמודו, ועל זה בכו תבכה בלילה שהיא השעה שבה עיקר רינתה של תורה (שמו&quot;ר מז, ה), ודמעתה על לחיה, הנה אז&quot;ל (איכ&quot;ר א, כה): על גבוריה, כד&quot;א בשבט יכו על הלחי וכו' (מיכה ד, יד). אפשר לומר כי הכוונה על הגבורים בתורה, ועל העדרם בכו תבכה וכו', ונתן טעם לזה ואמר אין לה מנחם מכל אוהביה. כי בתחלה כשאדם לומד אז עליו נאמר: והיה ראשיתך מצער (איוב ח, ז). לשון צער, ומ&quot;מ בהיותו גולה למקום תורה חביריו יקיימוה בידו, וכיון שהם בין האומות, א' גולה לצפון וא' גולה לדרום, אין מי שינחם את חבירו ויאיר עיניו בד&quot;ת, ואם נפרש מנחם מלשון לך נחה את העם (שמות לב, לד). יפורש יפה. וא&quot;כ כיון שכל א' נשאר במבוכתו, הנה זה גורם שלא נמצא הלכה ברורה, ונעשית תורה כשתי תורות. וזהו כל רעיה בגדו בה היו לה לאויבים. פי' כל אותם העוסקי' בתורה שהם רעיה, בגדו בה פי' בתורה, שלא הבינו אותה כראוי, ולכן היו לה לאויבים פירוש בשבילה, כי תחת היותם אוהבים זה לזה, ע&quot;ד אהבה בסופה (קידושין ל, ב). נשארו אויבים, וזה ע&quot;ד משז&quot;ל (סנהדרין כד, א): לא' קראתי נועם זו תלמוד ירושלמי, ולא' קראתי חובלים זו תלמוד בבלי. וכן ג&quot;כ אמרו (פסחים קיג, ב): שלשה שונאים זה את זה וכו' וי&quot;א אף תלמידי חכמים שבבבל. והנה על העדר התורה כמ&quot;ש אפשר שלזה אמרו בוכה ומבכה שמים וארץ עמה, שנאמר שמש ירח קדרו. בוכה ומבכה הרים וגבעות עמה, שנאמר ראיתי את ההרים וכו'. וזה כי ידוע מ&quot;ש בזוהר פ' בראשית (בהקדמה דף ה' ע&quot;א): כי ע&quot;י חדושי התורה נעשים שמים חדשים וארץ חדשה, ועתה כי אין מי שיחדש ד&quot;ת אדרבה עוסקי' בדברים בטלים, הנה נעשה מזה רקיעי תהו ובהו וחשך, וזהו ראיתי את הארץ והנה תהו וכו' (ירמיה ד, כג). ועל זה שמים וארץ בוכים וזהו בוכה ומבכה שמים וארץ. גם על זה אמרו בוכה ומבכה הרים וגבעות עמה, שהם הת&quot;ח כמ&quot;ש בס' הזוהר על פ' שמעו הרים את ריב ה' (מיכה ו, ב). וכן ג&quot;כ אמרו בינוקא פ' שלח לך (זח&quot;ג קס&quot;ג ע&quot;א): כל אילין טורי רישי מתיבתי אינון. וזה מלבד לפי פשוטו ג&quot;כ, כי ע&quot;י ביטול תורה כל העולם כלו בצער, וכמש&quot;ה אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי (ירמיה לג, כה). גם ע&quot;י ביטול תורה נאמר ועצר את השמים וכו' (דברים יא, יז). אבל בהיות ישראל עוסקי' בתורה כראוי, הנה עליהם נאמר: והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע (דניאל יב, ג). פירוש כזהר אותו רקיע שנעשה ע&quot;י קיום התורה ומצוותיה, אשר על זה נאמר: כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וכו' (ישעיה סו, כב). כמ&quot;ש בזוהר פ' בראשית. וכאשר ישמרו התורה כמ&quot;ש אז ההרים והגבעות יפצחו רינה תמורת הבכיה שהיו בוכים כמ&quot;ש בוכה ומבכה שמים וארץ. והנה זה נרמז בפ' ישקני מנשיקות פיהו וכו'. וכמו שפי' רש&quot;י ז&quot;ל: מי יתן וכו' עד וכן יעשה להבא. וז&quot;ש בסיני נאמרה. כמו שבסיני כי כתבור בהרים וכו' (ירמיה מו, יח). כדי לקבל התורה (ילקוט שופטים ה, רמז מ&quot;ז), כן יהיה תמיד על ידי עסק התורה, וזהו עיקר הרינה אשר יפצחו ההרים והגבעות, ויהיה פי' הכתוב כי בשמחה תצאו וכו' (ישעיה נה, יב). הוא נתינת טעם למ&quot;ש כן יהיה דברי אשר יצא מפי וכו' שהם ד&quot;ת שיוצאים מפיו ית', אעפ&quot;י שעליהם נא' והיה ראשיתך מצער, מ&quot;מ סוף דבר ואחריתך ישגא מאד, ויהפך אבלו לששון, וזהו כי בשמחה תצאו. כי אעפ&quot;י שבהיותו נכנס בתחלה בגופה של הלכה, נכנס ונתקל בה, לסוף יוצא ואינו נתקל בה, וזהו כי בשמחה תצאו. וכן ג&quot;כ ובשלום תובלון אעפ&quot;י שבתחלה עליהם נאמר: את אויבים בשער (תהלים קכז, ה). מ&quot;מ סוף דבר: את והב בסופה (במדבר כא, יד). אהבה בסופה (קידושין ל, ב). וזהו ובשלום תובלון. וכמשז&quot;ל (ע&quot;ד יבמות יד, ב): ללמדך שאהבה ושלום ביניהם. ואז ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רינה ולא יבכו, הן שנפרש כפשוטו, וגם אם נפרש על ת&quot;ח השמחים על חדושי התורה ועל קיומי וביטול הסותרים דבריה, וכמ&quot;ש (מס' נגעים יא, ז): חכם גדול אתה שקיימת דברי חכמים. ואפשר שלזה רמזו ז&quot;ל במדרש (שהש&quot;ר א, ה): בפסוק ישקני וכו'. רבי נחמיה אמר שני חברים שהיו עסוקים בדבר הלכה זה אומר בית אב של הלכה וזה אומר בית אב של הלכה, אמר הב&quot;ה משקיותהון (פי' מתנות כהונה: שקיותהון לשון תשוקה) על ידי. שהוא יחבר הד&quot;ת וגם החברים והת&quot;ח זה עם זה בשלום ואהבה וחבה, וזהו ישקני ידביקני, שאעקור הרים בשפתי הדומים לשחקים ששוחקים אבנים וטוחנים הרים ומדביקן זה לזה, וכן ג&quot;כ ישקני יטהרני מטומאת ארץ העמים, ידביקני כד&quot;א ידאון נשריא לקניהון. וכמו שאמרנו.

ובזהר [חדש] שיר השירים אמרו ז&quot;ל דף ז' ע&quot;ג: פתח ר' שמעון ואמר ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין, אורייתא דבע&quot;פ היא אמרת לגבי אורייתא דבכתב דאיהי אזלת בתר אינון נשיקין דתורה דבכתב, בתר מתיקו דילה לאתחברא דא עם דא באינון נשיקין וכו'. ע&quot;ש כי מתוך דברי הזוהר כנז' נראה כי הפסוק הזה הוא מורה על התחברות תורה שבכתב עם תורה שבע&quot;פ, והנה הכתוב אומר בכו תבכה בלילה. ואז&quot;ל (סנהדרין קד, ב): על עסקי לילה. והנה מדת יום רמז לתורה שבכתב, ומדת לילה רמז לתורה שבע&quot;פ, ובמלת בכו כו' אפשר ג&quot;כ שהוא רמז לו' סדרי משנה, ועתה יאמר בכו תבכה בשביל מדת לילה שהיא תורה שבע&quot;פ, ודמעתה שהם דמעות המרים בטבעם כמשאז&quot;ל, והוא רמז למ&quot;ש ג&quot;כ כי בסבת העונות נאמר וימררו את חייהם בחומר בק&quot;ו וכו' וכמ&quot;ש (זח&quot;ג רכ&quot;ט ע&quot;ב), והנה דמעתה הנז' הם על לחיה, כמשז&quot;ל על גבוריה. שהם הגבורים בתורה שנאבדו ממנה, אין לה מנחם וכו' כמו שפי' לעיל. והנה כנגד זה אמר ישקני מנשיקות פיהו וכו'. והם דברי תורה שבע&quot;פ לגבי תורה שבכתב, וכפי דברי הזוהר שאמרנו דאזיל בתר מתיקו דילה, שהוא למתק המים המרים הנז', וזה כי ידוע כי יש מים מתוקים, מים מרים, מים מלוחים, ולכל המימות הנז' נרמזו ד&quot;ת, ואפשר שזהו אז&quot;ל (ב&quot;ק פב, א): אין מים אלא תורה בלשון שלילה, לרמוז כי הגם כי ד&quot;ת מתוקים מדבש ונופת צופים, מ&quot;מ דומים למרים בפי מי שאינו עוסק בהם כראוי, והנה אז&quot;ל (שהש&quot;ר ה, יד): כל הנחלים הולכים אל הים (קהלת א, ז), זו תלמוד. וידוע כי מימי הים הם מלוחים ומרים, גם אמרו ז&quot;ל (זח&quot;א כ&quot;ז ע&quot;א): וימררו את חייהם בחומר בק&quot;ו, ובלבנים בלבון ההלכה וכו'. גם על פסוק וילכו וכו' ולא מצאו מים (שמות טו, כב). אמרו אין מים אלא תורה. ואח&quot;כ ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם (שם כג). רמז לתורה שבע&quot;פ שאין דני' הלכה עפ&quot;י המשנה (רשב&quot;ם ב&quot;ב קל, ב ובנדה ז, ב), ואז ויורהו ה' עץ. שהוא תורה שבכתב, וכמ&quot;ש בזוהר חדש ז&quot;ל (פ' בשלח, מ&quot;ח ע&quot;ד): ויורהו ה' עץ דא תורה שבכתב, וישלך אל המים דא תורה שבע&quot;פ עכ&quot;ל. ובזה וימתקו המים. וז&quot;ש במדרש (מכילתא בשלח א') על ויורהו ה' עץ: רשב&quot;י אומר דבר מן התורה הראהו, שנא' ויורהו ה' עץ [וכתיב] ויורני ויאמר לי יתמך דברי לבך וכו' (משלי ד, ד). וכתיב עץ חיים היא למחזיקים בה (משלי ג, יח) עכ&quot;ל. אפשר שכוונת המדרש היא כמ&quot;ש כי ע&quot;י שהראהו דבר מן התורה, והביא לו ראיה ממנה עי&quot;ז נתמתקו, ומביא ראיה ממ&quot;ש יתמך דברי לבך. פי' יתמך דברי שהם דברי תורה שבכתב, יתמכו לבך שהיא תורה שבע&quot;פ הנתונה בלבו של אדם, באופן שדברי תורה שבכתב הם המעמידים תורה שבע&quot;פ, ומפני שאפשר לומר כי הגם שמעמידים אותה, היכן מצינו שיסיר מרירותה, לזה אמר עץ חיים היא למחזיקים בה, ואין לך מחזיק לתורה שבכתב יותר מתורה שבע&quot;פ, ועתה אמר כי התורה שבכתב היא עץ חיים לתורה שבע&quot;פ ועי&quot;ז וימתקו המים. ועיין בתקוני הזהר (תקון כ' וכ&quot;א) דף מ&quot;ד ע&quot;א: ויבאו מרתה וכו' עד וימתקו המים דא ה' בתראה. ועתה כדי למתק המים הנז' שהם דברי תורה שבע&quot;פ, אמר ישקני וכו' כמ&quot;ש דאזיל בתר מתיקו דילה, כי ע&quot;י תורה שבכתב נתמתקו דברי תורה שבע&quot;פ, ועי&quot;ז כי טובים דודיך מיין, כמשז&quot;ל (ע&quot;ז לה, א): ערבים עלי דברי דודים יותר מד&quot;ת. פי' כאשר ישקני מנשיקות פיהו תורה שבכתב כנז', אז נתמתקו ד&quot;ת שבע&quot;פ וניכרת מעלתם ביותר עד שערבי' עלי וחשובים יותר מד&quot;ת. וז&quot;ש בזוהר הנז': כי טובים, דליקו ונציצו דבוצינין עלאין וכל שרגין מתתקנן ודלקין ונהרין כדקא יאות, ודא איהו דודיך עכ&quot;ל. והוא ע&quot;ד שפי' במקום אחר בפ' תרומה (זח&quot;ב קס&quot;ו ע&quot;א) על פ' כי נר מצוה ותורה אור (משלי ו, כג), דא אורייתא דבע&quot;פ דאיהי נהירא מגו אורייתא דבכתב, ואמר שם: אצטריך שרגא לאתקנא נהורא, אצטריך נהורא לאנהרא. והוא רמז למ&quot;ש כי תורה שבכתב [ושבע&quot;פ] שניהם צריכים זה לזה, וזהו שאומר ג&quot;כ במדרש (שהש&quot;ר א, ב), נעשו דברי תורה קרובים זה לזה, מלשון או דודו וכו' (ויקרא כה, מט). פי' אעפ&quot;י כי למראית העין נראים ד&quot;ת שפלים בעיני האומות, מ&quot;מ או דודו או בן דודו יגאלנו, על דרך מ&quot;ש (ירושלמי ר&quot;ה פ&quot;ג ה&quot;ה, יז.): ד&quot;ת עניים במקומן ועשירים במקום אחר. או השיגה ידו מצד עצמו ובמקומו מיניה וביה, 
דבר הלמד מעניינו, וכמ&quot;ש ג&quot;כ יגעת ומצאת (מגילה ו, ב), ובזה ונגאל. וע&quot;י התחברות תורה שבכתב ושבעל פה יאירו אור גדול וכל רואיהם יכירו מעלת לומדיה, ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה.

ובזוהר פ' ויקרא דף כ&quot;ג ע&quot;ב על פ' או הודע וכו'. מאן הודע ליה וכו' עד ומאן דקאים בפלגות ליליא, אורייתא מודעא ליה חוביה, ולא באורח דינא אלא כאמא דמודעא לבריה במלה רכיך וכו'. ואי תימא דוד מלכא דהוה קם בפלגות ליליא אמאי אתערו עליה בדינא, אלא שאני דוד דאיהו עבר במה דאתקשר ובעיא דינא, ובמה דעבר אתדן וכו'. עד דאתתקן כדקא יאות ואתענש עכ&quot;ל. מכאן נראה כי להיות כי דוד חטא במדתו מדת לילה, לפיכך נענש ולא הועיל לו קימת חצות לילה, א&quot;כ נוכל לומר כי להיות כי חטאו והפרידו תורה שבכתב מתורה שבע&quot;פ, כי מאסו את תורת ה' ואמרת קדוש ישראל נאצו כמ&quot;ש. ולכן אפי' בהיותם עוסקי' בתורה אחר חצות, התורה לא היה מודיע להם חובם, ועל כן בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה, כבתולה חגורת שק על בעל נעוריה. וידוע כי תורה שבע&quot;פ נקרא נער כמפורסם בזוהר (ח&quot;א כ&quot;ז ע&quot;ב) במקומות רבים, וכן בגמ' (עירובין נג, ב): עלץ בנערה אהרנית וכו'. איכא דאמרי אשה ואיכא דאמרי מסכתא. ובעל נעוריה היא תורה שבכתב, וזהוא בכה תבכה בלילה ודמעתה על לחיה כמ&quot;ש, ואפשר לפרש לחיה מלשון לחות ונערות, כי עיקר לחות תורה שבע&quot;פ הוא ע&quot;י תורה שבכתב, וכד אסתלק מינה איהי יבשה כמבואר בזוהר. ועל סילוקה של תורה כמ&quot;ש, אין לה מנחם מכל אוהביה פי' מכל אוהביה אין לה מנחם זה משיח כמ&quot;ש למעלה, ופי' הענין כמ&quot;ש בתקונים על פ' ויזכור כי בשר המה (תהלים עח, לט). כי בכל דור ודור הב&quot;ה שולח ת&quot;ח הראוי להיות משיח אם יזכו ישראל, וז&quot;ל בתקונים (תקון ל') דף ע&quot;ג ע&quot;ב: נתיב תניינא, ורוח אלקי' מרחפת וכו'. מאי ורוח, אלא בודאי בזמנא דשכינתא נחתת בגלותא וכו', עד בההוא זמנא ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב, ודא איהו רוחא דמשיח, וי לון מאן דגרמין וכו' עד דאיהו רוח הקדש ואיהו רוח חכמה וכו' עכ&quot;ל. וזה ג&quot;כ ע&quot;ד משאז&quot;ל (סנהדרין צ&quot;ד.): בקש הב&quot;ה לעשות חזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג. ולזה אמר אעפ&quot;י שיש לה לכ&quot;י אוהבים רבים ות&quot;ח העוסקי' בתורה וצדיקי' המגינים על הדור, מ&quot;מ שום א' לא זכה להיות משיח ולנחם את ישראל, ובזה כל רעיה שהם האומות בגדו בה היו לה לאויבים, וזה להיות כמ&quot;ש (סנהדרין קד, א) על רבתי בגוים, בכל מקום שהולכי' נעשים שרים לאדוניהם. יען הנה הם היושבי' ראשונה במלכות, וע&quot;י יתרבה השפע עד אשר מהתמצית יש בו די והותר, וכמו שאירע בירידת יעקב למצרים, כי בזכותו פסק הרעב, וכל הארץ באו אל יוסף כי הוא המשביר, וכאשר מת יוסף וכל אחיו וכו' אז נעדר השפע, ולכן אמרו הבה נתחכמה לו וכו' (שמות א, י), וכאשר האריך בזה בס' חסד לאברהם (מעין א' עין כל, נהר י&quot;א), וכן היה בגלותינו זה, כי מתחלה היו אוהבים הרומיים לישראל כי ע&quot;י היו נוצחי' עפ&quot;י הדין לשאר האומות, וכמ&quot;ש בגמ' (ע&quot;ז ח, ב): כ&quot;ו קרבי עבדו רומאי עם יווני וכו'. עד [אינך] (פי' רש&quot;י: נופך) וס&quot;ת מי נעשה בסיס לחבירו וכו'. וכאשר חטאו הורקנוס וארסתובלוס (רש&quot;י שה&quot;ש ו, יב) התחילו לשעבדם, עד כי סוף דבר הגלום מארצם, ועתה אמר להיות כי בכו תבכה בלילה ואין לה מנחם כמ&quot;ש, לכן כל רעיה שהם האומות בגדו בה היו לה לאויבים, ויאכלו את ישראל בכל פה, וע&quot;ז נאמר תחת אשר לא עבדת וכו'. ועבדת את אויביך אשר ישלחנו ה' בך ברעב ובצמא וכו' (דברים כח, מז-מח). פי' שהאויב יבא ברעב ובצמא ובעירום ובחוסר כל ומבקש למודו ואינו מוצא וחוזר על ישראל, ולכן ונתן עול ברזל וכו'. עוד אמרו במדרש (איכ&quot;ר א, כג) על פ' זה, אזכרה נגינתי בלילה (תהלים עז, ז), זוכרת אני שירים ששרתי לפניך בלילות וכו'. אפשר לפרש על לילי החג, שאז היה שמחת בית השואבה שהיו משוררים בשירות ותשבחות, וזהו אזכרה נגינתי בלילה, ואז עם לבבי אשיחה שהוא הב&quot;ה, צור לבבי וחלקי אלקי' לעולם (תהלים עג, כו), ואז ויחפש רוחי. פי' רה&quot;ק, וכשאז&quot;ל (ירושלמי סוכה פ&quot;ה ה&quot;א, כב, ב): למה נק' שמחת השואבה, שמשם שואבים רה&quot;ק. ועתה בכה תבכה בשביל אותה לילה, ואפשר שלזה רמזו ז&quot;ל (סנהדרין קד, ב): שכל הבוכה בלילה מזלות וכוכבים בוכים עמו. וידוע כי בחג נדונים על המים (מס' ר&quot;ה פ&quot;א ב), ואז&quot;ל (יומא כא, ב): כי במוצאי יו&quot;ט אחרון של חג כל העם תולים עיניהם בעשן המערכה, נוטה כלפי מזרח וכו'. באופן כי כל מעשה כל ימות השנה והנהגתה היה ניכר בליל חג, ומעת חסרנו כל אלו הבוכה על אותה הלילה הנה כוכבים ומזלות בוכים עמו, יען גם הם אבדו השפע הניתן להם, וזהו ג&quot;כ אין לה מנחם מכל אוהביה, יען העולם ומלואו לא נברא רק בשביל ישראל, והנה הם חפצים להטיב להם, ובעת שאינם יכולים להטיב בוכים עמהם, יען הנה הם לוקים כמותם, וכל רעיה שהם האומות בגדו בה וכו' כמ&quot;ש, וזהו בוכה ומבכה שבעי' אומות עמה, ע' פרים וכו'. והנה ה' ממעון קדשו השגיח על ישראל לתקן אלו הבכיות בפסוק ישקני מנשיקות פיהו, שהוא רמז לסודות התורה אשר ע&quot;י ורוח אלקי' מרחפת על פני המים, זה רוחו של משיח, וכמ&quot;ש בתיקוני' כנז', ועי&quot;ז בכו לא תבכה ויהיה לה מנחם, כמ&quot;ש ז&quot;ל (ב&quot;ר ל&quot;ח, יד): כל מקום שנאמר אין - הות לה, אין לה מנחם והות לה, אנכי אנכי הוא מנחמכם. ע&quot;ד משז&quot;ל (ילקוט תהלים כז, רמז תש&quot;ז): א&quot;ר חמא בר חנינא אם התפלל אדם ולא נענה יחזור ויתפלל, שנא' קוה אל ה' וכו'. ולזה אמר אעפ&quot;י שע&quot;י התורה בכו תבכה בלילה כמ&quot;ש, מ&quot;מ ע&quot;י שיעמיק אדם ויתמיד בתורה אז ושב ורפא לו, וזהו אנכי אנכי שני פעמים, רמז לתורה אנכי ה' אלקיך, הוא בדרך נסתר עלמא דאתכסיא הנק' הוא - מנחמכם, וזהו ישקני מנשיקות לשון רבים, וע&quot;י הנשיקות ישאו ברכה מאת ה' וירד השפע בכל העולמות, וזהו כי טובים דודיך מיין, כמ&quot;ש בזוהר [חדש] שיר השירים דף ו' ע&quot;ד ז&quot;ל: והאי כד אתער באתערו דאינון פנים, באינון נשיקין עלאין למהוי דביקו ברזא עלאה ולאשלמא ולמיזן כל עלמין ולמהוי כלהו בחדוה, כמד&quot;א ישקני מנשיקות וכו' עכ&quot;ל. הורה בפי' לכל מה שאמרנו, ואפשר שלזה רמז באומרו באהל מועד נאמרה. על דעתיה [דר' מאיר דאמר באהל מועד נאמרה] יוריד לנו האש ויקבל קרבנותיו, כי ע&quot;י הקרבן היה מכיר בעשן המערכה באותיות פורחות ענין הפגם שעשה, ועי&quot;ז היה עושה התקון שצריך, וגם עתה ישקני מנשיקות פיהו, וע&quot;י תורתו יורה לנו לאמר זה הדרך נלך בה.

ואמרו בס' הזוהר וגם מהר&quot;א גלאנטי (ס' קול בוכים ע&quot;פ קומי רוני בלילה), פי' על עסקי לילה (סנהדרין קד, ב). שהיא השכינה בעת היחוד, עד לא קבילת עליה דכורא נק' ליל, ומדקבילת עלה דכורא נק' לילה (זח&quot;ב ל&quot;ח ע&quot;ב). וא&quot;כ מלת לילה נאמר על הנקבה כאשר קבלה מן הזכר, והנה בשער הנבואה ורוח הקדש פי' האר&quot;י זלה&quot;ה הרבה בחינות בענין הנבואה, קול מקול, קול מדבור, ודבור מקול, ודבור מדבור וכו'. וכמ&quot;ש לקמן בעה&quot;ו. הצד השוה שבהם כי רוח האלקי מתלבש ברוח המתנבא, ונעשה נשמה אליו והם כדמיון זכר ונקבה, פי' כי רוח הנביא בעצמו הוא כדמיון נקבה, ורוח האלקי המתלבש בו הוא הזכר, וא&quot;כ יאמר הכתוב בכו תבכה בלילה על עסקי לילה, שבתחלה כאשר היה רוח הקדש דמיון הזכר שורה על המתנבא, ומתלבש בו כעין זכר עם נקבה, היה נק' לילה שהוא שם אל הנקבה בהיותה מתיחדת עם הזכר. ועתה אבד השם הזה ע&quot;י סילוק רה&quot;ק, והנה אז&quot;ל במדרש על פ' בכו תבכה בלילה, זהו שאמר הכתוב היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה וכו' (תהלים מב, ד). וקשה שהרי הכתוב אינו אומר כי אם בכו תבכה בלילה והיאך הוא מש&quot;ה היתה לי דמעתי לחם יומם וכו'. אך זה יתורץ לפי דרכנו כאשר נקדים ג&quot;כ משז&quot;ל, כי ברוח הקדש יש בחינות רבות, יש מצד החסד, ויש מצד הגבורה, כמש&quot;ה וירא ה' באהל בעמוד ענן (דברים לא, טו), וכיוצא מצד החסד, ומצד הגבורה נא' והיה בלבי כאש בוערת (ירמיה כ, ט), ועל שניהם נא' יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי (תהלים מב, ט). והנה כאשר נסתלקו שניהם נאמר היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה, והנה המדרש הרגיש בכתוב אומרו בכו תבכה בלילה שהוא על סלוק רה&quot;ק מצד הדין, ואם זה בלבד נסתלק כנראה מפשט הכתוב למה תבכה, הלא עדיין נשאר מדת החסד שהיא גדולה ממנה, לזה הביא פ' היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה וכו'. ששניהם נסתלקו הן בחי' החסד וגם מצד הדין, ולפי זה יהיה פי' הכתוב בכו תבכה בלילה כי אפי' בחינת לילה נסתלקה וכל שכן מדת יום, וז&quot;ש במדרש (איכ&quot;ר א, כב): וכל אילין לא אעלית אל לבי, ואימת אעלית ללבי, באמר אלי כל היום איה אלקיך. יען נסתלק מכל וכל בעוה&quot;ר. וזהו ג&quot;כ שמביא במדרש אח&quot;כ אזכרה נגינתי בלילה שהוא רמז לרוח הקדש, וכמו שמסיים הכתוב עם לבבי אשיחה רמז אליו ית', צור לבבי וחלקי, וכן ג&quot;כ ויחפש רוחי שהוא רה&quot;ק כנז', ועתה בכו תבכה על עסקי לילה, ולכן כנגד זה בא שהע&quot;ה ואמר ישקני מנשיקות פיהו וישפיע על כ&quot;י רוח הקדש, וזה ע&quot;ד משז&quot;ל (שהש&quot;ר א, ה): יוציא לי קול על הנשיקה ע&quot;כ. פי' יוציא לי קול חדש שהוא רה&quot;ק, קול מקול כמ&quot;ש, וזה ע&quot;י הנשיקות, וזהו ג&quot;כ שאמרו ישקני ידביקני, כאדם שהוא משיק וכו'. שהוא לאדבקא רוחא ברוחא. גם מ&quot;ש יזיינני כי ע&quot;י רוח הקדש האדם מתגבר, וכמש&quot;ה ורוח לבשה וכו' (דה&quot;א יב, יט). ותרגם יונתן: ורוח גבורה. וזהו ג&quot;כ שאמרו (שהש&quot;ר א, א): ישקני ישרי עלינו רוח הקדש ונאמר לפניו שירות הרבה. וזה תמורת הבכיה אשר עליה נא' בכו תבכה בלילה על סלוק רוח הקדש כמ&quot;ש. ולהבין הדבר על בוריו נפרש ג&quot;כ מ&quot;ש למעלה, תני משום ר' נתן הב&quot;ה בכבוד גדולתו אמרה, שנא' שיר השירים אשר לשלמה, למלך שהשלום שלו עכ&quot;ל. וצריך לדקדק מה הוא כבוד גדולתו ית', ואיך יצדק כינוי זה עם מ&quot;ש אח&quot;כ מלך שהשלום שלו, ולזה צריך להביא מ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה בענין הנבואה ורה&quot;ק ז&quot;ל (שער רה&quot;ק, ב' ע&quot;ב): וז&quot;ס בזאת יבא אהרן אל הקדש (ויקרא טז ג), שאין שום השגה לשום נביא וחוזה אלא על ידי נוקבא דז&quot;א כנז' בתקוני' [תיקון י&quot;ח ל&quot;א ע&quot;ב]. ועיקר הנבואה בנצח והוד וכו'. ואח&quot;כ אמר וכל הנביאים משם מתנבאי', מב' פרקין תתאין דאי' בהיותם מתלבשים תוך נה&quot;י דזעי'. והנה נמצא כי הנביאי' מושכים נבואתם מנה&quot;י דזעי' עצמו ע&quot;י נוק' דזעי' דיתבא תמן, ומשם נמשכת להם נבואתם, ואמנם יש נביאים שאינם מושכי' נבואתם מנה&quot;י דזעיר עצמו אלא מפרצוף נוק' דזעי' לחוד היושבת כנגדם, ויש בהם י' ספירות גמורות, וב' בחי' אלו נק' אספקלריא מאירה ושאינה מאירה כנז' בתקון ל' (ע&quot;ח). והאריך לבאר אספקלריא המאירה ושאינה מאירה ע&quot;ש. ואח&quot;כ אמר: והנה ג&quot;כ בזעי' עצמו יש בו ב' בחי' אלו, כי כשיונקי' מצד הפנים של נ&quot;ה שלו שהם חסדים כנודע, אז נק' אספקלריא המאירה, וכאשר יונקי' מן האחוריים נק' אספקלריא שאינה מאירה, כי הם גבורות עכ&quot;ל. גם ביאר ואמר אח&quot;כ כי הנבואה מצד ז&quot;א, ורוח הקדש הוא מנוק', אך ג&quot;כ יש בהם ג&quot;כ שנק' נביאים, הכלל העולה מדבריו שכל הנביאי' הוא ע&quot;י התלבשות נה&quot;י דבינה בז&quot;א, וזה ע&quot;י המלכות נוק', ויש שאינם מושכים נבואתם רק מצד המלכות ונק' רה&quot;ק. והנה הנבואה שהיא מצד המלכות הנק' רה&quot;ק הנה היא מדת לילה, והנבואה שהיא מצד ז&quot;א הנה היא מדת יום, ובפרט אותם שהם מהפנים מצד החסדים, והעולה על כולם מרע&quot;ה שהוא מתרין פרקין קדמאין דנ&quot;ה דז&quot;א מצד הפנים יקרא יומם, והטעם כמ&quot;ש במ&quot;א, כי התלבשות הבינה בז&quot;א הוא ע&quot;י החסד, וכמ&quot;ש יומא דכולהו יומי, וכנר' מפי' מאמר מבראשית, וזה נ&quot;ל שארז&quot;ל (שמו&quot;ר כ&quot;ח, א): בשעה שעלה משה למרום בקשו מלאכי השרת לפגוע בו, עשה בו הב&quot;ה קלסתרין של משה דומה לאברהם וכו' עכ&quot;ל. וצ&quot;ל מ&quot;ש עשה בו היל&quot;ל צר קלסתר פניו וכיוצא. אבל עם מ&quot;ש יפורש יפה, כי להיות נבואת משה מצד הפנים מתרין פרקין קדמאין, והוא ע&quot;י הבינה אשר הנה היא מתלבשת בז&quot;א ע&quot;י החסד וזהו עשה בו, אם שנפרש הב&quot;ה בז&quot;א או בבינה, קלסתרין פניו של משה שהיא הנבואה והקול והדבור שנתלבש בו, וזהו קלסתרין פניו, ע&quot;ד חכמת אדם תאיר פניו (קהלת ח, א), דומה לאברהם שהוא מצד החסד, וזהו שמסיים המדרש: הוי ומשה עלה אל האלקי'. אם שנפרש אותו באי' או במלכות, אבל יותר יצדק בבינה שהיא האלקי' בה&quot;א הידיעה, ויקרא ה' (ז&quot;א) מן ההר, בזכות ההר זה אברהם וכו'.

והנה השכינה נקראת כבוד, וכמשז&quot;ל (זח&quot;א ל&quot;ט ע&quot;ב) ובפרט על פ' למען יזמרך כבוד (תהלים ל, יג). וז&quot;ש הב&quot;ה אם נפרש אותו באי' או בז&quot;א, אבל כאן יצדק יותר בז&quot;א, בכבוד גדולתו בהיותו מתלבש בשכינה הנק' כבוד, ע&quot;י גדולתו שהיא מדת החסד, ואמר עשה שהשירה הזאת הנה היא מצד החסד כמ&quot;ש, והארכנו בזה בפ' הקודם, וזהו שאז&quot;ל שיר השירים אשר לשלמה, למלך שהשלום שלו. פי' למלך ז&quot;א, שהשלום יסוד שלו, וידוע כי ע&quot;י החסד נעשה היסוד, וכן אמרו ג&quot;כ אברהם אב&quot;ר מ&quot;ה, והנה לפי מ&quot;ש במדרש: הב&quot;ה בכבוד גדולתו אמרה. צריך לפרש מהו שאמר הב&quot;ה ישקני מנשיקות פיהו וכו'. והוא להלהיב נפש הצדיק לעסוק בתורה ובמצוות בכוונות הראויות, סוד ה' ליריאיו, אז עושה זווג למעלה ומייחד אורות עליונים עד כי יתלבש בו קולו ית', וכמ&quot;ש על פסוק משה ידבר והאלקי' יעננו בקול (שמות יט, יט), וזהו ישקני מנשיקות פיהו כמ&quot;ש, שהוא דבקות רוחא ברוחא, ופי' ואמר כי טובים דודיך מיין, פי' יותר טובים ומאירים הכוונות והיחודים הנק' דודים יותר מיינה של תורה, וכמ&quot;ש ג&quot;כ האר&quot;י ז&quot;ל, וע&quot;י מה שישקני הב&quot;ה בכבוד גדולתו כמ&quot;ש, יתוקן מ&quot;ש בוכה ומבכה הב&quot;ה עמה, וזה כי ידוע מהות הבכיה כמו שפירש מהר&quot;ם אלשיך ושאר מפרשים ז&quot;ל, היותם המתקת הדינים, אך מ&quot;מ ע&quot;י הדמעות יורד הדין ועושה איזה פעולה, וכנראה מטבע הדמעות, והנה לסבת הגלות והחרבן וסילוק רה&quot;ק כמ&quot;ש והעדר היחודים, על זה מדת לילה בוכה ומורידה דמעות על ישראל, ובזה באים יסורים עליהם, וכמ&quot;ש בכוונת ק&quot;ש, ועי&quot;ז נמתק הדין וזהו בוכה, ולהיות שאין מי שיעלה נשמתו ליחד למעלה, לזה גם מבכה הב&quot;ה עמה, שהיא רוצה להמשיך שפע מלמעלה ואינה מושכת אלא מצד הגבורות, על דרך משז&quot;ל (ברכות נט, א): מוריד שתי דמעות לים. וזהו בוכה ומבכה הב&quot;ה עמה, ומביא ראיה לזה שנאמר ויקרא ה' צבאות ביום ההוא וכו' (ישעיה כב, יב). לכאורה נראה דיותר טוב היל&quot;ל פסוק במסתרים תבכה נפשי (ירמיה יג, יז). יען הוא דבר יותר תמיד כמ&quot;ש מהר&quot;ם קורדווירו זלה&quot;ה על פ' זה בשער מהות והנהגה (פרדס שער ח פרק יב), מאמר מס' חגיגה (ה, ב) שאמרו שם: מקום יש לו להב&quot;ה ומסתרים שמו ושם בוכה. ופי' ז&quot;ל: שמשם בא עיקר התעוררות הדין והבכיה, גם מאמר מוריד שתי דמעות, מלת מוריד נראה שרומזת לזה שהב&quot;ה [כב&quot;יכול] ז&quot;א מוריד מלמעלה ממנו שתי דמעות וכו', אבל כאשר נדייק פי' בכה תבכה בלילה לפי דרך זה נר' שיפה הביא ראיה מפ' ויקרא ה' ביום ההוא וכו'. וזה שהכתוב אומר בכו בוא&quot;ו, פי' כב&quot;יכול בכו הז&quot;א הנקרא ו', תבכה בלילה מוריד הדמעות בתוך מדת לילה, פי' בפנימיותה, ועכ&quot;ז לא נמתק הדין בחצוניות, רק ודמעתה על לחיה מבחוץ, ופי' הטעם הוא מפני כי אין לה מנחם מכל אוהביה, שהם שני היכלות, היכל אהבה רבה שחרית, ואהבה זוטא ערבית, ובהם יש יחוד ק&quot;ש כמפורסם, ואילו היו כל ישראל עושים יחוד כראוי ומעלים נשמתם בסוד מ&quot;נ מיד היה בא המשיח, ולהיות שאינם מיחדים לזה אין לה מנחם זה מלך המשיח, וכמו שאז&quot;ל על פ' כי רחק ממני מנחם וכו' (איכה א, טז). ועתה אין לה מנחם כנז&quot;ל מכל היכלות אהבה כמ&quot;ש, ולכן כל רעיה שהם האומות, בגדו בה היו לה לאויבים, גלתה יהודה וכו'. כי כמעט כל הצרות באים מזה, וכמ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה בכוונת ק&quot;ש, ולזה כיון שהדין והבכיה הוא מבפנים ובחוץ, וכמ&quot;ש ג&quot;כ במדרש (פתיחתא דחכימי ז'): ואנו ואבלו וכו' (ישעיה ג, כו). אנינה מבפנים ואבילה מבחוץ. א&quot;כ יפה הביא ראיה מפסוק ויקרא ה' ביום ההוא וכו' המורה על השפעת הדין בכל העולמות, וכמו שפי' מהר&quot;ם קורדווירו זלה&quot;ה בפי' מאמר שאמרו (ילקוט שמעוני ירמיה, רמז רצ&quot;ב): שאני חרבן בית המקדש שאפילו מלאכי השרת בכו וכו'. ע&quot;ש בס' הפרדס (שער ח', פרק יב). ועל זה אמרו ג&quot;כ במדרש: בוכה ומבכה מלאכי השרת עמה. והטעם הוא מפני כי אין מי שייחד למעלה, וכמו שפי' מהר&quot;א גלאנטי (ס' קול בוכים) על פ' דבק לשון יונק (איכה ד, ד). שעלה מטטרו&quot;ן תת&quot;ק רקיעין ונתן קולו וירד הב&quot;ה ובכה עמו, וזהו בוכה ומבכה הב&quot;ה עמה, בוכה מלאכי השרת עמה. והנה לתקון כל זה אמרו במדרש: רבן גמליאל אומר מלאכי השרת אמרוהו, על דעתיה דרבן גמליאל דאמר מלאכי השרת אמרוהו יתן לנו מנשיקות שנשק לבניו עכ&quot;ל. ותמורת הדין שהוא משפיע ע&quot;י הבכיה ישפיע לנו מרוחו הטהור וישקני מנשיקות פיהו וכו' הנעשות ע&quot;י העלאת מ&quot;נ והיות ישראל מיחדים למעלה, כי כאשר יעשו ישראל יחודים למעלה ויקיימו מאמרו ית', ישקני מנשיקות וכו' כמ&quot;ש, אז יתיחדו ההיכלות זה בזה, אהבת עולם ואהבה רבה, וכמו שאמרו בהיכלות דפקודי (זח&quot;ב רנ&quot;ו ע&quot;ב), ועל אותה שעה נאמר בלע המות לנצח ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים (ישעיה כה, ח). בין מבפנים בין מבחוץ במהרה בימינו וכן יהי רצון אכי&quot;ר.

והנה עפ&quot;י כל הדרכים שאמרנו בכאן וגם מעבר לדף, נתבאר כל המאמר שאומר על בכה תבכה וכו' בוכה ומבכה וכו'. כי לתקון בוכה ומבכה הקב&quot;ה עמה אמרו בשיר השירים הקב&quot;ה בכבוד גדולתו אמרה, ולתקון בוכה ומבכה מלאכי השרת עמה אמרו מלאכי השרת אמרוהו, וכנגד שבוכה ומבכה שמים וארץ עמה אמרו באהל מועד נאמרה, כי מלבד מה שאמרנו נוכל לומר ג&quot;כ כי כבר אמרו ז&quot;ל, כי ביום שהוקם המשכן נתבסם העולם. גם אז&quot;ל (שבת צט, א): נראים קרסים בלולאות ככוכבים ברקיע, וכן הוא אומר נוטה שמים כיריעה (תהלים קד, ב). וימתחם כאהל לשבת (ישעיה מ, כב). ועל מה שאמרו במדרש: בוכה ומבכה הרים וגבעות עמה, הנה כנגד זה אמרו בסיני נאמרה, אשר באותה שעה ההרים רקדו כאלים, כי כתבור בהרים וככרמל בים יבא (ירמיה מו, יח). שכלם שמחו לקראת ישראל ובאו בשמחה לקבל התורה, גם כנגד מה שאמרו בוכה ומבכה שבעים אומות עמה, נרמז נחמה לישראל בפ' כי טובים דודיך מיין, ואמרו חז&quot;ל (שהש&quot;ר א, ג): מיי&quot;ן יותר משבעים אומות. אבל בשביל אומות העולם עצמם לא בא רמז נחמה עליהם לא בפסוק ולא במדרש, ונראה לי דאפשר ליתן טעם לזה, לפי שכל הדברים שבא להם צער וחסרון ובכיה עם ישראל, הכירו והרגישו בעצמם החסרון שהגיע אליהם ונצטערו ובכו עם ישראל, ולפיכך נרמז להם תקון כנגד זה על דרך כל המתאבל עם הצבור זוכה ורואה בנחמת צבור (תענית יא, א). וכמ&quot;ש הכתוב שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה (ישעיה סו, י). אבל לאומות העולם מ&quot;ה, אעפ&quot;י שהגיע להם חסרון ונזק גדול עד כי יצדק עליהם לומר בוכה ומבכה א&quot;ה עמה, והנזק והחסרון שהגיע לא&quot;ה הוא על דרך מ&quot;ש ז&quot;ל במדרש (שהש&quot;ר ד, ב): אותם שבעים פרים שהיו מקריבים ישראל בחג על אומות העולם וכו'. ועתה נאבד מהם בעוה&quot;ר. גם לפי האמת שליטת אומות העולם על ישראל רע להם ורע לעולם, וכמו שאמרו ז&quot;ל (זח&quot;ב צ&quot;ה ע&quot;ב; שער הגלגולים הקדמה ל&quot;ח) על פ' עת אשר שלט האדם באדם (קהלת ח, ט). פי' אדם בליעל איש און באדם וכו' לרע לו. פי' של אדם בליעל. והנה מכל מקום בכל אלו החסרונות לא הכירו אומות העולם ולא הרגישו בדבר, אדרבה המה עזרו לרעה, וכמו שאמר הכתוב וקצף גדול אני קוצף על הגוים השאננים (זכריה א, טו). ואינם מרגישים בחסרונם, אדרבה אני קצפתי מעט וכו'. ולכן לא הקדימו להם רפואה יען לאומות כאלו המריעים ביותר לישראל אין להם שמירה אלא סכין, וכמו שאמרו בפרקי היכלות של ר' ישמעאל (פ&quot;ה, ה): שיהיו כל שרי קרתא רבתא מוטלים במרום כגדיים וטלאים של יום הכפורים וכו' ע&quot;ש. נשאר עוד לנו לבאר מה שאמרו במדרש: בוכה ומבכה כנסת ישראל עמה. אשר לעומת זה אפשר לומר שאמרו ז&quot;ל: רבנן אמרי בבית עולמים נאמרה. וזה כאשר נקדים מה שאמרו ז&quot;ל בגמ' מסכת פסחים פ' ערבי פסחי' (קיח, ב) על פסוק מושיבי עקרת הבית (תהלים קיג, ט). אמרה כנסת ישראל לפני הקב&quot;ה רבונו של עולם שמוני בניך כחולדה זו שדרה בעיקרי בתים וכו'. ופי' רשב&quot;ם ז&quot;ל: אמרה כנסת ישראל החשובים והזקנים שבהם אומרים על שאינם חשובים כל כך, כדמשמע אם הבנים שהאם צועקת על הבנים ששמוה עקרת הבית, שמוני בניך מרוב חטאתם בגלות עכ&quot;ל. ואם כן יאמר בכו על כללות העם שהם בוכי' על חטאתם כנז', ומבכה את החשובים גם כן, הגם כי מצד עצמם לא היו ראוים לבכיה ח&quot;ו, מכל מקום הצדיקים נתפסים בעון הדור, והנה הם כחולדה זו שדרה בעיקרי הבתים, כמו שאז&quot;ל (ע&quot;ז ח, ב): ארבעים שנה עד שלא חרב הבית גלתה לה סנהדרין וישבה לה בחניות וכו'. ומרוב חטאתם בגלות, א&quot;ר טרפון תמיה אני אם יש בדור הזה מי שמקבל תוכחה (ערכין טז, ב), וכאשר ישקני מנשיקות פיהו בבית עולמים, אז ישובו שופטינו כבראשונה במקום המשפט, לשכת הגזית שמשם תצא הוראה ותוכחה לכל ישראל, זה נ&quot;ל לומר לפי פירוש רשב&quot;ם. אבל לפי מ&quot;ש כי כנסת ישראל נקראת שכינתו ית' כאשר מתראי' בה ועולים בתוכה נשמותיהם של ישראל, וזוהי ממש כנסת ישראל ואז נקראת אם הבנים, ויהיה פירוש המאמר בניך שמוני כחולדה זו שדרה בעיקרי בתים שמצמצמת עצמה ונסתרת בשביל קטן העושה לה בגלות, ומתלבשת בשר שהוא עיקר בתיהם של א&quot;ה. והנה בהיות ישראל צדיקים ומעלים נשמתם למעלה, הנה אז היא מתראית לפניו ית' ונעשית גדולה, כמ&quot;ש על פ' חדשים לבקרים רבה אמונתך (איכה ג, כג), וכאשר אין מי שיעלה נשמתו בהר ה' אז עליה נאמר איכה ישבה בדד, ובכה תבכה בלילה שהוא זמן עליית הנשמות למעלה, וזהו בוכה ומבכה כנסת ישראל עמה שהיא השכינה הנקראת כ&quot;י. גם בגלות נאמר ובפשעיכם שלחה אמכם (ישעיה נ, א). כי הנה היא גולה כדי ללקט נשמותיהם של ישראל, כמ&quot;ש על פ' כי ה' אלקיך אש אוכלה (דברים ד, כד). וכמבואר בס' הכוונות ובמקומות אחרים, ואין להאריך בזה רק נאמר כי כנגד כל זה אמרו: בבית עולמים נאמרה. כי בשוב ה' שיבת ציון צדק ילין בה, לא לן אדם בירושלים ובידו עון (במד&quot;ר כא, כא). באופן לא יהיה להם לשום א' מישראל שום דבר שיעכבם לעלות נשמתם למעלה, ויחדיו יראו במקום קדשו, ואז לא ישמע עוד בכי וקול צעקה, רק ישמח ה' במעשיו, ובא ה' אלקים כל קדושים מלאכי השרת עמו. ומציון תצא תורה ויעשו שמים חדשים וארץ חדשה, ונכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, וינהרו אליו גוים וגם הנכרים שלא הרעו לישראל, ויחזר רה&quot;ק וארון הקדש והכרובים, ופניהם איש [אל] אחיו, ועי&quot;ז ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך בין שני בדי ארון.

'''ובמדרש''' (איכ&quot;ר א, כז): כל רעיה בגדו בה (איכה א, ב), אלו מיכאל וגבריאל וכו'. אפשר שקראם רעים, להיות כי המלאכי' הנה הם מתהוים מכח הנשיקין, וכבר ידוע כי הנשיקי' הם כחו&quot;ב, גם ידוע שהם נקראי' ריעים, והנה כחו&quot;ב עצמם אין בהם פגם ולא דין כלל ועיקר, אמנם בכחות הנמשכות מהם שהם המלאכי' אמר עתה כל רעיה בגדו בה וכו'. והזכיר מיכאל וגבריאל לומר שאפי' אלו שהם עיקר, זה נמשך מהחסד וזה מהגבורה מ&quot;מ בגדו בה וכו'. וכנגד זה אמר ישקני וכו'. וזה כאשר נביא קצת מדברי הזוהר פ' תרומה (זח&quot;ב קמ&quot;ו ע&quot;ב) שפי' פ' זה על ענין הנשיקין כמ&quot;ש הרח&quot;ו זלה&quot;ה, ופי' אותו בסוד וישק יעקב לרחל וכו' (בראשית כט, יא). אמר ז&quot;ל: מאן ישקני, ההוא דסתים גו סתימו עלאה, ואי תימא סתימא דכל סתימין ביה תליין נשיקין ונשיק לתתא, ת&quot;ח סתימא דכל סתימין לית מאן דידע ליה, ואיהו גלי מיניה נהירו חד דקיק וסתים, דלא אתגלי בר בחד שביל דקיק דאתפשט מגויה, נהירו דנהיר לכלא. ודא אתערו דכל רזין עלאין ואיהו סתים, לזמנין סתים לזמנין אתגליא, ואע&quot;ג דלא אתגליא כלל, ואתערו דסליקו דנשיקין ביה תליין, ומגו דאיהו סתים שירותא דתושבחתא בארח סתים איהו. ואי ביה תליין מה בעי יעקב הכא, דהא ביה תליין נשיקין, אלא ודאי הכי הוא, ישקני ההוא דסתים לעילא, ובמה בההוא רתיכא עלאה דכל גוונין תליין ומתחברן ביה, והאי איהו יעקב כמה דאמרי', דבקותא לאתדבקא במלכא בברא דיליה הוא. וע&quot;ד כתיב ישקני מנשיקות פיהו עכ&quot;ל. והכי פירושו: הוקשה לו אומרו ישקני ולא פירש מי הוא, וזהו מאן ישקני, והשיב ההוא דסתים גו סתימו עלאה, שהוא אבא המכוסה בתוך הבינה הנק' סתימו עלאה, ועתה הוקשה שזה סותר מ&quot;ש למעלה וישק יעקב לרחל וכו'. ע&quot;ש שהוא בהיכל אהבה, א&quot;נ בהיכל הרצון וז&quot;ש ואי תימא סתימא דכל סתימין ביה תליין נשיקין שהוא באבא כמ&quot;ש, ונשיק לתתא זה אי אפשר, לזה תירץ ואמר ת&quot;ח סתימא דכל סתימין לית מאן דידע ליה. שלא נתגלה הארתו, ואיהו גלי מיניה נהירו חד דקיק וסתים, שהוא יסוד אבא דלא אתגלי בר בחד שביל דקיק, שהוא יסוד אי' דאתפשט מגויה, פי' מתוך יסוד אי' נהירו דנהיר לכלא, ודא אתערו דכל רזין עלאין שבו סוד התורה וכל הסודות, ואיהו סתים שאינו מתגלה הארתו, לזמנין סתים לזמנין אתגלייא, ואע&quot;ג דלא אתגלייא כלל, פי' לפעמים מתגלה הארתו, אמנם אינו מתגלה כי לעולם בא מכוסה, ועיין בסוד ארון וכפרת, ואתערו דנשיקין ביה תליין זה מבואר ומפרש סתים וכו'. ואי ביה תליין מה בעי יעקב הכא וכו'. ישקני ההוא דסתים לעילא שהוא אבא הסתום לעילא בבינה, וכמ&quot;ש בההוא רתיכא עלאה דכל גוונין תליין ומתחברן ביה והאי איהו יעקב, זה יובן במ&quot;ש ז&quot;ל על פ' כי יעקב בחר לו יה (תהלים קלה, ד). כי היסוד דאבא כשיורד בתוך ז&quot;א אז עולי' לקראתו האחוריים שלו, כי הוא אורו ממש המלבישי' אורו ליעקב, [וזה] כי יעקב בחר לו י&quot;ה שהוא אבא בוחר ובורר והעלה לו ליעקב, ובזה ישראל לסגולתו כשמזדווג יעקב עם רחל אז הם נעשים סגול עם יעקב עכ&quot;ל. וז&quot;ש כי אבא משפיע הארת הנשיקין, ובמה בההוא רתיכא עילאה דכל גוונין תליין ומתחברן ביה, פי' בתחלה אינון תליין, שהכלי שלו נתהוה מאחוריים דאבא, שנפלו בעת שבירת הכלי', ועתה מתחבר ביה, והאי איהו יעקב, וכמה דאמרינן דבקותא לאתדבקא במלכא בברא דיליה, כיון שהכלי והאורות שלו כמ&quot;ש, כי טובים דודיך וכו' נת' במקום אחר. העולה מזה כי הגם כי כל רעיה שהם המלאכי' שבאי' מן הנשיקין בגדו בה, כאשר ישקני מנשיקות פיהו בהיכל אהבה או בהיכל הרצון, אז יקבלו המלאכי' הארה, והיה זה שלום על ישראל.</text>
      <sha1>ogejzqldtimxb86cb5hcrxmhc20azqb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח עדות המזרח/סליחות לימי התשובה/לך ה' הצדקה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>328078</id>
    <revision>
      <id>3037645</id>
      <parentid>3000524</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T12:04:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת הטעמות, קמצים קטנים וחולמים מתאימים לווי״ו.</comment>
      <origin>3037645</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4696" sha1="j4vmlkvv5kb8zb8ejziodjvxwjzbgmn" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור2|נוהגים שהחזן קורא את החלק הראשון של הפסוק והקהל משיבים את החלק השני.}}
&lt;poem&gt;
לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה, וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים.{{ממס|לפני=מתוך|דניאל ט ז}}
מַה נִּתְאוֹנֵן וּמַה נֹּאמַר, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק.{{ממס|לפני=ע״פ|איכה ג לט|וגם=בראשית מד טז}}
נַחְפְּשָׂה דְרָכֵֽינוּ וְנַחְקֹֽרָה. וְנָשֽׁוּבָה אֵלֵֽיךָ.{{ממס|לפני=ע״פ|איכה ג מ}}
כִּי יְמִינְךָ פְשׁוּטָה. לְקַבֵּל שָׁבִים. {{ממס|לפני=ע״פ|מדרש תנחומא בשלח טו}}
שָׁבִים אֵלֶיךָ בְּכׇל לֵב. שַׁוְעָתָם תְּקַבֵּל בְּרַחֲמֶֽיךָ׃
בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים בָּֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ. כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַֽקְנוּ דְלָתֶֽיךָ.
דְּלָתֶֽיךָ דָּפַֽקְנוּ רַחוּם וְחַנּוּן. אַל תְּשִׁיבֵֽנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶֽיךָ.
מִלְּפָנֶֽיךָ מַלְכֵּֽנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵֽנוּ. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה.
שֹׁמֵֽעַ תְּפִלָּה. עָדֶֽיךָ כׇּל בָּשָׂר יָבֹֽאוּ.{{ממס|תהלים סה ג}}
שׁוֹמֵֽעַ תְּחִנָּה. אֵלֶֽיךָ כׇּל הָרוּחוֹת יָבֹֽאוּ.
יָבֹֽאוּ אֵלֶֽיךָ הָרוּחוֹת. וְכׇל הַנְּשָׁמָה.
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ. חֽוּסָה עַל עֲמָלָךְ.
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, צוּר אֲשֶׁר אֵין דּוֹמֶה לָּךְ. חֽוּסָה עַל עֲמָלָךְ.
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ. יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.
אָתָֽאנוּ עַל שִׁמְךָ. יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.
בַּעֲבוּר שִׁמְךָ. כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶֽךָ.
שִׁמְךָ נִקְרָא עָלֵֽינוּ. יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ.
שִׁמְךָ נִקְרָא בְקִרְבֵּֽנוּ. אַל תַּנִּיחֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ.
אֱלֹהֵֽינוּ בֹּֽשְׁנוּ בְּמַעֲשֵֽׂינוּ. וְנִכְלַֽמְנוּ בַּעֲוֺנֵֽינוּ.
אֵין לָֽנוּ פֶּה לְהָשִׁיב. וְלֹא מֵֽצַח לְהָרִים רֹאשׁ.
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵֽינוּ. לְךָ חָטָֽאנוּ.{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}
חָטָֽאנוּ עִם אֲבוֹתֵֽינוּ. הֶעֱוִֽינוּ הִרְשָֽׁעְנוּ.{{ממס|תהלים קו ו}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ. מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק.{{ממס|לפני=ע״פ|בראשית מד טז}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם. וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים.
הֲלֹא הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת. אַתָּה יוֹדֵֽעַ.
אַתָּה יוֹדֵֽעַ רָזֵי עוֹלָם. וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כׇל חָי.
אַתָּה חוֹפֵשׂ כׇּל חַדְרֵי בָֽטֶן. רוֹאֶה כְּלָיוֹת וָלֵב.
אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמָּךְ. וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ.
אִם עֲוֺנֵֽינוּ עָנוּ בָֽנוּ. יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}
אִם עֲוֺנוֹת תִּשְׁמׇר יָהּ. אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד.
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה. לְמַֽעַן תִּוָּרֵא.{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}}
כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים. בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר.{{ממס|תהלים לו י}}
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ. כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים.{{ממס|דניאל ח יט}}&lt;/poem&gt;&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:סליחות]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>j4vmlkvv5kb8zb8ejziodjvxwjzbgmn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>למענך אלהי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>328080</id>
    <revision>
      <id>3037646</id>
      <parentid>3028439</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T12:09:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת הטעמות וקמצים קטנים</comment>
      <origin>3037646</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2564" sha1="6tiwy9wcqbbnh8zg7yao5i6zik8bbzf" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: {{מודגש|דויד}}}}

{{מילת קבע|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי}} / רְצֵה עַם לְךָ שִׁחַר{{ש}}
לְחַלּוֹת פָּנֶֽיךָ / בְּמַעֲמַד הַשַּֽׁחַר{{ר1}}
אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר.{{ממס|דניאל ט יט}}

{{מילת קבע|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי}} / {{סי|דְּ}}לֵה מִמְּצֻלוֹת יָם{{ש}}
שְׂבֵעֵי רוֹשׁ וְלַֽעַן / בְּבֵית נֹדָם וְשִׁבְיָם{{ש}}
וְשׁוּר לַחְצָם וְעׇנְיָם / וְאַל תֵּֽפֶן לְמֶרְיָם{{ר1}}
וְהַט אֹֽזֶן לְשַׁוְעָם / בִּתְפִלַּת הַשַּֽׁחַר
{{רפרן|הזחה=2|אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר}}

{{מילת קבע|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי}} / {{סי|וַ}}עֲשֵׂה לְטוֹבָה אוֹת{{ש}}
וְחֹן נְפָשׁוֹת עֲצוּבוֹת / לְמֵי יֶֽשַׁע צְמֵאוֹת{{ש}}
וְקַבֵּץ נִדָּחִים / פְּזוּרִים בְּכׇל פֵּאוֹת{{ר1}}
אֲשֶׁר מֵרֹב תְּלָאוֹת / עוֹרָם מְאֹד שָׁחַר
{{רפרן|הזחה=2|אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר}}

{{מילת קבע|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי}} / {{סי|יֶ}}הֱמוּ רַחֲמֶֽיךָ{{ש}}
וּמִמְּעוֹן שָׁמֶֽיךָ / שְׁמַע קוֹל עַמֶּֽךָ{{ש}}
סוֹבְלֵי אַפֶּךָ / קִצְפְּךָ וְזַעֲמֶֽךָ{{ר1}}
וּמִנְּשֹׂא אֵימֶֽיךָ / לִבָּם מְאֹד סְחַרְחַר
{{רפרן|הזחה=2|אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר}}

{{מילת קבע|לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי}} / {{סי|דַּ}}לֶּֽיךָ תְּרַחֵם{{ש}}
וְשַׂמְּחֵם מִיגוֹנָם / וּבַעֲצָתְךָ תַנְחֵם{{ש}}
וְהַפְלֵא חֲסָדֶֽיךָ / וְחֽוּסָה נָּא וְרַחֵם{{ר1}}
עֲמוּסִים מִבֶּֽטֶן / וּמֵרֶֽחֶם מִשְׁחָר
{{רפרן|הזחה=2|אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:שירים מהסליחות]]
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:דויד אבן בקודה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>6tiwy9wcqbbnh8zg7yao5i6zik8bbzf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל תעש עמנו כלה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>328082</id>
    <revision>
      <id>3037838</id>
      <parentid>2966569</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T10:27:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת הטעמות וקמצים קטנים</comment>
      <origin>3037838</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2355" sha1="jhs9mlykrbg9xzmgz8mpvn7kuepq9i1" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: {{מודגש|אתב״ש}}}}&lt;includeonly&gt;

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ&lt;/includeonly&gt;

{{סי|אַ}}ל תַּֽעַשׂ עִמָּֽנוּ כָּלָה / {{סי|תֹּ}}אחֵז יָדְךָ בַּמִּשְׁפָּט{{ש}}
{{סי|בְּ}}בֹא תוֹכֵחָה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=לְנֶגְדֶּֽךָ|מזרח=נֶגְדֶּֽךָ}} / {{סי|שְׁ}}מֵֽנוּ מִסִּפְרְךָ אַל תִּמָּח{{ש}}
{{סי|גִּ}}שְׁתְּךָ לַחֲקֹר מוּסָר / {{סי|רַ}}חֲמֶֽיךָ יְקַדְּמוּ רׇגְזֶֽךָ{{ש}}
{{סי|דַּ}}לּוּת מַעֲשִׂים בְּשׁוּרֶֽךָ / {{סי|קָ}}רֵב צֶֽדֶק מֵאֵלֶֽיךָ{{ש}}
{{סי|ה}}וֹרֵֽינוּ בְּזַעֲקֵֽנוּ לָךְ / {{סי|צַ}}ו יְשׁוּעָתֵֽנוּ בְּמַפְגִּֽיעַ{{ש}}
{{סי|וְ}}תָשִׁיב שְׁבוּת אָהֳלֵי תָם / {{סי|פְּ}}תָחָיו רְאֵה כִּי שָׁמֵֽמוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}כֹר נָאַֽמְתָּ / {{סי|עֵ}}דוּת לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ{{ש}}
{{סי|ח}}וֹתָם תְּעוּדָה תַּתִּיר / {{סי|ס}}וֹדְךָ שִׂים בְּלִמּוּדֶֽךָ{{ש}}
{{סי|טַ}}בּוּר אֲגַּן הַסַּֽהַר / {{סי|נָ}}א אַל יֶחֱסַר הַמָּֽזֶג{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ דַּע אֵת {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=יִשְׂרָאֵל}} אֲשֶׁר יְדָעֽוּךָ / {{סי|מַ}}גֵּר {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=עַם|מזרח=אֶת הַגּוֹיִם}} אֲשֶׁר לֹא יְדָעֽוּךָ{{ש}}
{{סי|כִּ}}י תָשִׁיב לְבִצָּרוֹן / {{סי|לְ}}כוּדִים, אֲסִירֵי הַתִּקְוָה.&lt;noinclude&gt;
==לקריאה נוספת==
{{מיזמים|ויקיפדיה=אל תעש עמנו כלה}}

[[קטגוריה:שירים מהסליחות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]]
[[קטגוריה:יום כיפור קטן]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>jhs9mlykrbg9xzmgz8mpvn7kuepq9i1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אתוודה על עבירות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>328083</id>
    <revision>
      <id>3037839</id>
      <parentid>3037635</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T10:31:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת הטעמות, קמצים קטנים וחולמים מתאימים לווי״ו</comment>
      <origin>3037839</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2289" sha1="em79krz2jpp9qi497h24jvf9v1lbybx" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֶתְוַדֶּה עַל עֲבֵרוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת{{ר1}}
בַּלַּֽיְלָה לְסוֹף {{נוא|הוראה=בחצות:|לְרֹאשׁ}} אַשְׁמֻרוֹת.{{ממס|איכה ב יט}}{{ש}}
יִצְרִי עֲלִילוֹת בְּרֶֽשַׁע לְהִתְעוֹלֵל{{ר1}}
שֹׁמֵר מַה מִּלַּֽיְלָה שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל.{{ממס|ישעיהו כא יא}}{{ש}}
לִבִּי וְעֵינַי לַחֲטֹא יֵאֽוֹתוּ{{ר1}}
וְיוֹם וָלַֽיְלָה לֹא יִשְׁבֹּֽתוּ.{{ממס|בראשית ח כב}}{{ש}}
וּשְׁאָר אֵבָרַי לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֶֽיךָ יִתְלַחֲשׁוּ{{ר1}}
כׇּל הַיּוֹם וְכׇל הַלַּֽיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ.{{ממס|ישעיהו סב ו}}{{ש}}
וְיַֽעַן אֲשֶׁר עָבַֽרְתִּי עַל מִצְוֺת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֺת לֹא תַעֲשֶׂה{{ר1}}
מִי יִתֵּן וְאַשְׂחֶה בְכׇל לַֽיְלָה מִטָּתִי, בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה.{{ממס|תהלים ו ז}}{{ש}}
אוּלַי יִשְׁמַע קוֹל בִּכְיִי נוֹרָא עֲלִילָה{{ר1}}
יוֹם צָעַֽקְתִּי בַלַּֽיְלָה.{{ממס|תהלים פח ב}}{{ש}}
אֶקְרָא יוֹמָם וְאָרִים קוֹלִי עַל פִּשְׁעִי וּמַעֲלִי{{ר1}}
וְלַֽיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי.{{ממס|תהלים כב ג}}{{ש}}
אֶת מִקְצַת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר לִפְנֵי צוֹפֶה עֲתִידוֹת{{ר1}}
לַֽיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת.{{ממס|תהלים קיט סב}}{{ש}}
וְאוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי וּזְדוֹנַי{{ר1}}
הַלַּֽיְלָה הַזֶּה לַייָ.{{ממס|שמות יב מב}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}
==קישורים חיצוניים==
{{ויקיפדיה|אתוודה על עברות}}
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]]
[[קטגוריה:וידוי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>em79krz2jpp9qi497h24jvf9v1lbybx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אשמנו מכל עם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>328085</id>
    <revision>
      <id>3037840</id>
      <parentid>3037632</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T10:34:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת חולם מתאים לווי״ו שהתפספס</comment>
      <origin>3037840</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2462" sha1="3zr1wn6qczpkmdt4v70ntnsdw2p1acs" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: {{מוגדל|א״ב}}}}

{{סי|אָ|1}}שַֽׁמְנוּ מִכׇּל עָם / {{סי|בּֽ|1}}וֹשְׁנוּ מִכׇּל דּוֹר{{ש}}
{{סי|גָּ|1}}לָה מִמֶּֽנוּ מָשׂוֹשׂ / {{סי|דָּ|1}}וָה לִבֵּֽנוּ בַּחֲטָאֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|הֻ|1}}חְבַּל אִוּוּיֵֽנוּ / {{סי|וְ|1}}נִפְרַע פְּאֵרֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|זְ|1}}בוּל בֵּית מִקְדָּשֵֽׁנוּ / {{סי|חָ|1}}רַב בַּעֲוֺנֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|טִ|1}}ירָתֵֽנוּ הָיְתָה לְשַׁמָּה / {{סי|יֹֽ|1}}פִי אַדְמָתֵֽנוּ לְזָרִים / {{סי|כֹּ|1}}חֵֽנוּ לְנׇכְרִים.&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|לְ|1}}עֵינֵֽינוּ עָשְׁקוּ עֲמָלֵֽנוּ / {{סי|מְ|1}}מֻשָּׁךְ וּמְמֹרָט מִמֶּֽנּוּ{{ש}}
{{סי|נָ|1}}תְנוּ עֻלָּם עָלֵֽינוּ / {{סי|סָ|1}}בַֽלְנוּ עַל שִׁכְמֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|עֲ|1}}בָדִים מָשְׁלוּ בָֽנוּ / {{סי|פּ|1}}וֹרֵק אֵין מִיָּדָם׃{{ממס|איכה ה ח}}{{ש}}
{{סי|צָ|1}}רוֹת רַבּוֹת סְבָבֽוּנוּ / {{סי|קְ|1}}רָאנֽוּךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|רָ|1}}חַֽקְתָּ מִמֶּֽנּוּ בַּעֲוֺנֵֽינוּ / {{סי|שַֽׁ|1}}בְנוּ מֵאַחֲרֶֽיךָ / {{סי|תָּ|1}}עִֽינוּ&lt;קטע סוף=ב/&gt; {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=כַּצֹּאן}}&lt;קטע התחלה=ב/&gt; וְאָבָֽדְנוּ.&lt;קטע סוף=ב/&gt;

וַעֲדַֽיִן לֹא שַֽׁבְנוּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=מִטָּעוּתֵֽנוּ,|מזרח=מִתְּעִיָּתֵֽנוּ,}} וְהֵיאַךְ נָעִיז פָּנֵֽינוּ וְנַקְשֶׁה עׇרְפֵּֽנוּ, לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ.&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}
==קישורים חיצוניים==
{{ויקיפדיה}}
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:הפיוט הקדום]]
[[קטגוריה:וידוי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>3zr1wn6qczpkmdt4v70ntnsdw2p1acs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אראלי מעלה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>331052</id>
    <revision>
      <id>3037842</id>
      <parentid>2953835</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T11:11:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת תבניות מתאימות, הטעמות ושינוי סידור להתאמה לסגנון פיוטי.</comment>
      <origin>3037842</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1239" sha1="juv73rev4r3f9kot1dlqvx72kd33dad" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: {{מודגש|א״ב}} (עד ה׳)}}

{{סי|אֶ}}רְאֶלֵּי מַעְלָה אוֹמְרִים {{מילת קבע|יְיָ אֲדוֹנֵֽנוּ}}{{ממס|תהלים ח ב}}{{ש}}
{{סי|בְּ}}חִירֵי סְגֻלָּה עוֹנִים וְאוֹמְרִים
{{רפרן|{{ג|יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים.}}}}{{ממס|מלכים א יח לט}}

{{סי|גַּ}}לְגַּלֵּי מַעְלָה אוֹמְרִים {{מילת קבע|יְיָ אֲדוֹנֵֽנוּ}}{{ש}}
{{סי|דְּ}}גוּלֵי סְגֻלָּה עוֹנִים וְאוֹמְרִים
{{רפרן|{{ג|יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים.}}}}

[{{סי|הֲ}}מוֹנֵי מַעְלָה אוֹמְרִים {{מילת קבע|יְיָ אֲדוֹנֵֽנוּ}}{{ש}}
יִשְׂרָאֵל בְּצָרָתָם וּבְגָלוּתָם עוֹנִים וְאוֹמְרִים
{{רפרן|{{ג|יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים.}}}}]
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>juv73rev4r3f9kot1dlqvx72kd33dad</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בטרם שחקים וארקים נמתחו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>331053</id>
    <revision>
      <id>3037843</id>
      <parentid>2954131</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T11:26:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת הטעמות ומראי מקום</comment>
      <origin>3037843</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1485" sha1="beq49u5mz8okae55l4ym7c2y180ohpo" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;
{|
|-
|בְּטֶֽרֶם שְׁחָקִים וַאֲרָקִים נִמְתָּֽחוּ||{{שמאל|{{מודגש|יְיָ מֶֽלֶךְ}}{{ממס|תהלים י טז}}}}
|-
|וְעַד לֹא מְאוֹרוֹת זָרָֽחוּ||{{שמאל|{{מודגש|יְיָ מָלָךְ}}{{ממס|תהלים צז א}}}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |וְהָאָֽרֶץ כַּבֶּֽגֶד תִּבְלֶה וְשָׁמַֽיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָֽחוּ
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|{{מודגש|יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד}}{{ממס|שמות טו יח}}}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{ק|{{מר|{{מודגש|יְיָ מֶֽלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד}}}}}}
|-
|וְעַד לֹא עָשָׂה אֶֽרֶץ וְחוּצוֹת||{{שמאל|{{מודגש|יְיָ מֶֽלֶךְ}}}}
|-
|וּבַהֲכִינוֹ יְצוּרִים עֲלֵי אֲרָצוֹת||{{שמאל|{{מודגש|יְיָ מָלָךְ}}}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |וְעֵת יְקַבֵּץ {{ק|[יִשְׂרָאֵל]}} נְפוּצִים מֵאַרְבַּע תְּפוּצוֹת
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|{{מודגש|יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד}}}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{ק|{{מר|{{מודגש|יְיָ מֶֽלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד}}}}}}
|}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>beq49u5mz8okae55l4ym7c2y180ohpo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זכור ברית - אבדנו מארץ טובה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>336338</id>
    <revision>
      <id>3037643</id>
      <parentid>3020939</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T12:01:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3037643</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10016" sha1="9nng6f0srhpmbifjqenyjx1g4zep1nk" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הור2|פיוט סליחות מאת רבינו גרשום מאור הגולה. בעדות אשכנז אומרים קטעים ממנו כמה פעמים במהלך הימים הנוראים, לעתים בשילוב עם קטעים מפיוטי {{צ|זכור ברית}} אחרים: [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו כי רבה]] לרבי שלמה הבבלי, ו[[זכור ברית - אות ברית|אות ברית ביני ובינך אבינו]] לרבי [[מחבר:אלעזר מגרמייזא|אלעזר מגרמייזא]]. בדרך כלל אומרים את 3 הבתים הראשונים ואת 3 האחרונים. 3 בתים אחרים נאמרים רק למנהג פולין [[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות לצום גדליה|בצום גדליה]] ({{צ|טס כנשר}} ואילך). למנהג אשכנז המזרחי אומרים [[סידור/נוסח אשכנז/יום כיפור/נעילה|בנעילה]] 2 בתים ({{צ|גואל חזק}}, {{צ|העיר הקודש}}), ובית אחר ({{צ|דורש דמים}}) בפזמון שהוסיפו לסליחות כשיש ברית מילה (למנהג המערבי מוסיפים רק את כותרת הפיוט).}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=זכור/&gt;&lt;קטע התחלה=מערבי/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''גרשם בר יהודה חזק'''}}

&lt;קטע התחלה=נעילה1/&gt;{{מודגש|זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק}}{{ר1}}
{{מודגש|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

&lt;קטע סוף=נעילה1/&gt;&lt;קטע סוף=זכור/&gt;&lt;קטע התחלה=אבדנו/&gt;{{סי|אָ}}בַדְנוּ מֵאֶרֶץ טוֹבָה בְּחִפָּזוֹן{{ש}}
{{סי|אָ}}רְכוּ הַיָּמִים ודְבַר כָּל חָזוֹן{{ש}}
{{סי|בְּ}}יִשְׂרָאֵל חָדְלוּ פְרָזוֹן{{ש}}
{{סי|בְּ}}מִשְׁמַנֵּינו שֻׁלַּח רָזוֹן{{רפרן|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

&lt;קטע סוף=אבדנו/&gt;{{סי|גּ}}וֹלָה אַחַר גּוֹלָה{{ש}}
{{סי|גָּ}}לְתָה יְהוּדָָָה כֻלָּה{{ש}}
{{סי|דָּ}}וָה כָּל הַיּוֹם וְכָלָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹרֵשׁ וּמְבַקֵּשׁ אֵין לָהּ&lt;קטע סוף=מערבי/&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}}}&lt;קטע התחלה=מערבי/&gt;

&lt;קטע סוף=אבדנו/&gt;&lt;קטע התחלה=העיר/&gt;&lt;קטע התחלה=נעילה2/&gt;{{סי|הָ}}עִיר הַקֹּדֶשׁ וְהַמְּחוֹזוֹת{{ש}}
{{סי|הָ}}יוּ לְחֶרְפָּה וּלְבִזּוֹת{{ש}}
{{סי|וְ}}כָל מַחֲמַדֶּיהָ טְבוּעוֹת וּגְנוּזוֹת{{ש}} 
{{סי|וְ}}אֵין שִׁיּוּר רַק הַתּוֹרָה הַזֹּאת&lt;קטע סוף=נעילה2/&gt;&lt;קטע סוף=מערבי/&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}}}

&lt;קטע סוף=העיר/&gt;{{סי|זִ}}קְנֵי יְהוּדָה וְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם{{ש}}
{{סי|זֵ}}ר גְּאוֹנָם נִרְמַס בְּרַגְלַיִם{{ש}}
{{סי|חָ}}טְאוּ בְכֶפֶל וְלָקוּ בְּכִפְלַיִם{{ש}}
{{סי|חָ}}שַׂפְתָּ עַל פָּנֵימוֹ שׁוּלָיִם&lt;קטע התחלה=נעילה2/&gt;
{{רפרן|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}&lt;קטע סוף=נעילה2/&gt;

&lt;קטע התחלה=טס/&gt;{{עוגן בשורה|טס}}{{סי|טָ}}ס כַּנֶּשֶׁר מְבַקֵּשׁ נַפְשָׁם{{ש}}
{{סי|טְ}}בֹחַ בַּחוּרֵיהֶם בְּבֵית מִקְדָּשָׁם{{ש}}
{{סי|יָ}}סַפְתָּ לְיַסְּרָם וּלְעָנְשָׁם{{ש}}
{{סי|יְ}}לָדִים וְאֵם לַבָּנִים לְרַטְּשָׁם
{{רפרן|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|כֻּ}}בַּשְׁנוּ לַעֲבָדִים וְנִתְיַגַּעְנוּ{{ש}}
{{סי|כְּ}}נַסְנוּ מֵהָאֲרִי וְהַדֹּב פָּגַעְנוּ{{ש}}
{{סי|לָ}}חַץ נָמֵר עַד כִּי יָגַעְנוּ{{ש}}
{{סי|ל}}וֹבֵט נוֹבֵר וְלֹא הֻרְגַּעְנוּ
{{רפרן|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|מִ}}כָּל מְשַׁעְבְּדֵי שְׁלִישִׁיָּה{{ש}}
{{סי|מָ}}שְׁכָה רְבִיעִיָּה{{ש}}
{{סי|נָ}}תְנָה עֹל עַל עֲנִיָּה{{ש}}
{{סי|נִ}}הְיְתָה תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה
{{רפרן|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

&lt;קטע סוף=טס/&gt;{{סי|שְׂ}}רִידֵי עָם עֹל מַלְכוּתֶךָ קִבֵּל{{ש}}
{{סי|שׂ}}וֹנֵא דוֹחֵק מַשְׁחִית וּמְחַבֵּל{{ש}}
{{סי|עֻ}}לְּךָ לִפְרֹק הַנָּאֶה וּמִתְקַבֵּל{{ש}}
{{סי|עֶ}}צֶב נִבְזֶה לֶאֱלוֹהַּ לְקַבֵּל
{{רפרן|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|פֶּ}}צַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה{{ש}}
{{סי|פֻּ}}צְּעָה עָלֶיךָ בַּת הָעִבְרִיָּה{{ש}}
{{סי|צַ}}ר לָהּ מַר לָהּ בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה{{ש}}
{{סי|צָ}}דוּהָ כַצִּפּוֹר מֵהַר הַמּוֹרִיָּה
{{רפרן|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|קֹ}}שֶׁט עָשִׂיתָ כִּי הִרְשַׁעְנוּ{{ש}}
{{סי|קָ}}צַפְתָּ עָלֵינוּ כִּי פָשַׁעְנוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}צוֹנְךָ לַעֲשׂוֹת הִרְהַרְנוּ וְחָשַׁבְנוּ{{ש}}
{{סי|רֶ}}שַׁע נַעֲזֹב וְעָדֶיךָ שַׁבְנוּ
{{רפרן|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|שׁ}}וּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ{{ש}}
{{סי|שַׁ}}כֵּךְ כַּעַסְךָ וְקִצְפֶּךָ{{ש}}
{{סי|תִּ}}זְכֹּר רַחֵם בְּזַעְפֶּךָ{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹשִׁיעַ עַם חוֹסֶיךָ וּמְצַפֶּיךָ
{{רפרן|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}&lt;קטע התחלה=מערבי/&gt;

&lt;קטע התחלה=גואל/&gt;&lt;קטע התחלה=נעילה1/&gt;{{עוגן בשורה|גואל}}{{סי|גּ}}וֹאֵל חָזָק לְמַעַנְךָ פְדֵנוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה כִּי אָזְלַת יָדֵנוּ{{ש}}
{{סי|שׁ}}וּר כִּי אָבְדוּ חֲסִידֵינוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}פְגִּיעַ אֵין בַּעֲדֵנוּ&lt;קטע סוף=נעילה1/&gt;&lt;קטע סוף=מערבי/&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}}}&lt;קטע התחלה=מערבי/&gt;

&lt;קטע סוף=גואל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברית/&gt;{{סי|בְּ}}רִית אָבוֹת וְאִמָּהוֹת וְהַשְּׁבָטִים{{ש}}
{{סי|רַ}}חֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ בִּרְבוֹת עִתִּים{{ש}}
{{סי|יָהּ}} זְכֹר לְמֻכִּים וְנִמְרָטִים{{ש}}
{{סי|וְ}}עָלֶיךָ כָּל הַיּוֹם נִשְׁחָטִים&lt;קטע התחלה=נעילה1/&gt;&lt;קטע סוף=מערבי/&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}}}&lt;קטע התחלה=מערבי/&gt;

&lt;קטע סוף=ברית/&gt;&lt;קטע התחלה=דורש/&gt;&lt;קטע סוף=נעילה1/&gt;{{סי|דֹּ}}רֵשׁ דָּמִים דּוּן דִּינֵנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}שֵׁב שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיק מְעַנֵּינוּ{{ש}} 
{{סי|חִ}}נָּם נִמְכַּרְנוּ וְלֹא בְכֶסֶף פְּדֵנוּ{{ש}}
{{סי|זְקֹ}}ף בֵּית מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְעֵינֵינוּ
{{רפרן|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}&lt;קטע סוף=דורש/&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=&lt;includeonly&gt;{{רפרן|הזחה=2|{{הור|קהל:}} זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}&lt;/includeonly&gt;}}&lt;קטע סוף=מערבי/&gt;&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:פיוטי זכור ברית]]
[[קטגוריה:סליחות לברית מילה]]
[[קטגוריה:פיוטי רבינו גרשום]]
[[קטגוריה:שירים מהמאה ה-11]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>9nng6f0srhpmbifjqenyjx1g4zep1nk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>368664</id>
    <revision>
      <id>3037650</id>
      <parentid>3028462</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T12:19:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת הטעמות, קמצים קטנים וממס</comment>
      <origin>3037650</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4883" sha1="jowe8a1df8fo64gmayqevs19eo4pvis" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==נוסח עדות המזרח==
&lt;קטע התחלה=מזרח/&gt;{{הור|סימן: {{מודגש|א״ב}}}}
{{רן|{{סי|אֲ}}דֹנָי אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים
{{סי|בָּ}}טִֽיתָ לְעַמְּךָ שֽׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים {{ממס|ירמיהו ג יד}}
{{סי|גְּ}}שׁוּ נָא אֵלַי בִּדְבָרִים עֲרֵבִים
{{סי|דִּ}}רְשֽׁוּנִי וִחְיוּ יָמִים רַבִּים
{{סי|הֲ}}לֹא דְבָרֶֽיךָ לְעוֹלָם נִצָּבִים
{{סי|וּ}}בָם אֲנַֽחְנוּ נִשְׁעָנִים וְנִקְרָבִים
{{סי|זׇ}}כְרֵֽנוּ לְחַיִּים טוֹבִים
{{סי|חׇ}}נֵּֽנוּ בַּחֲסָדֶֽיךָ הָרַבִּים
{{סי|ט}}וֹב אַתָּה לָרָעִים וְלַטּוֹבִים
{{סי|יְ}}מִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים
{{סי|כִּ}}י לֹא תַחְפֹּץ בְּמִיתַת חַיָּבִים
{{סי|לָ}}כֵן אֲנַֽחְנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים
{{סי|מֶֽ}}לֶךְ מְהֻלָּל בְּמַחֲנוֹת כְּרוּבִים
{{סי|נַ}}קֵּֽנוּ מֵחֵטְא וּמִכׇּל חִיּוּבִים
{{סי|סְ}}לַח לָֽנוּ כִּי פְשָׁעֵֽינוּ מְרֻבִּים
{{סי|עֲ}}נֵֽנוּ לְמַֽעַן צוּרִים הַחֲצוּבִים
{{סי|פִּ}}תְחֵי תְשׁוּבָה בַּל יִהְיוּ מְשֻׁלָּבִים
{{סי|צַ}}עֲקוֹתֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ יִהְיוּ נִקְרָבִים
{{סי|קָ}}רְבֵנוּ אֵלֶֽיךָ חוֹצֵב לְהָבִים
{{סי|רְ}}צֵֽנוּ כְּעוֹלוֹת פָּרִים וּכְשָׂבִים
{{סי|שַֽׁ}}בְנוּ אֵלֶֽיךָ נְעָרִים וְשָׂבִים
{{סי|תְּ}}מוּכִים בְּטוּחִים עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים.}}&lt;includeonly&gt;
:רַחֵם תְּרַחֵם עָלֵֽינוּ צוּר שׁוֹכֵן מְרוֹמִים
:אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.&lt;/includeonly&gt;&lt;קטע סוף=מזרח/&gt;

==נוסח אשכנז==
&lt;קטע התחלה=אשכנז/&gt;&lt;קטע התחלה=סירוגין/&gt;{{הור|סימן: {{מודגש|א״ב}}}}
{|
|-
|&lt;קטע סוף=אשכנז/&gt;&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}}||{{רווח|3.}}||{{הור|קהל:}}
|-
|&lt;/includeonly&gt;&lt;קטע התחלה=אשכנז/&gt;{{סי|אֲ}}דֹנָי אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יֹשֵב הַכְּרוּבִים||{{רווח|3.}}||{{סי|בִּ}}טִּֽיתָ שֽׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים {{ממס|ירמיהו ג יד}}
|-
|{{סי|גְּ}}שׁוּ נָא אֵלַי בִּדְבָרִים עֲרֵבִים||{{רווח|3.}}||{{סי|דִּ}}רְשֽׁוּנִי וִחְיוּ יָמִים רַבִּים
|-
|{{סי|הֲ}}לֹא דְבָרֶֽיךָ לְעוֹלָם נִצָּבִים||{{רווח|3.}}||{{סי|וּ}}בָם אָֽנוּ נִשְׁעָנִים וְנִקְרָבִים
|-
|{{סי|זׇ}}כְרֵֽנוּ לְחַיִּים טוֹבִים||{{רווח|3.}}||{{סי|חׇ}}נֵּֽנוּ כַּחֲסָדֶֽיךָ הַמְרֻבִּים
|-
|{{סי|ט}}וֹב אַתָּה לָרָעִים וְלַטּוֹבִים||{{רווח|3.}}||{{סי|יְ}}מִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים
|-
|{{סי|כִּ}}י לֹא תַחְפֹּץ בְּמִיתַת חַיָּבִים||{{רווח|3.}}||{{סי|לָ}}כֵן אָֽנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים
|-
|{{סי|מֶֽ}}לֶךְ מְהֻלָּל בְּמַחֲנוֹת כְּרוּבִים||{{רווח|3.}}||{{סי|נַ}}קֵּֽנוּ מֵחֵטְא וּמֵחִיּוּבִים 
|-
|{{סי|סְ}}לַח נָא כִּי פְשָׁעֵֽינוּ רַבִּים||{{רווח|3.}}||{{סי|עֲ}}נֵֽנוּ לְמַעַן צוּרִים הַחֲצוּבִים
|-
|{{סי|פִּ}}תְחֵי תְשׁוּבָה לְבַל יְהוּ נִשְׁלָבִים||{{רווח|3.}}||{{סי|צַ}}עֲקוֹתֵֽנוּ לְפָנֶֽיךָ יְהוּ נִקְשָׁבִים {{נוא|מְקֹרָבִים}}
|-
|{{סי|קָ}}רְבֵֽנוּ אֵלֶֽיךָ חוֹצֵב לְהָבִים||{{רווח|3.}}||{{סי|רְ}}צֵֽנוּ כְּעוֹלוֹת פָּרִים וּכְשָׂבִים
|-
|{{סי|שַֽׁ}}בְנוּ אֵלֶֽיךָ נְעָרִים וְשָׂבִים||{{רווח|3.}}||{{סי|תְּ}}מוּכִים בְּטוּחִים עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים.
|-
|}&lt;קטע סוף=אשכנז/&gt;&lt;קטע סוף=סירוגין/&gt;
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:פתיחה (סליחות)]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|אדני אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>jowe8a1df8fo64gmayqevs19eo4pvis</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>372354</id>
    <revision>
      <id>3037674</id>
      <parentid>2966994</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T14:59:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>עדכון קישורים</comment>
      <origin>3037674</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="75376" sha1="frkwlm3987q8mw9zjqcsp02v5iqasqn" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע&quot;ג-2013

&lt;מאגר תקן 2137895 קוד a163Y00000DuUHOQA3&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ג, 821|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)|7229)), ((890|ת&quot;ט|7233)); ((תשע&quot;ד, 192|תיקון|7302)); ((תשע&quot;ז, 780|תיקון|7785)); ((תשע&quot;ח, 1813|תיקון|7987)); ((תשע&quot;ט, 1600|תיקון|8133)); ((תש&quot;ף, 2038|תיקון|8702)); ((תשפ&quot;ב, 1000|תיקון|9763)), ((3192|תיקון מס' 2|10210)), ((3550|תיקון מס' 3|10267)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 1]], [[+|7א]] [[+|ו-8]] [[=החוק|לחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]] (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה, השר לביטחון הפנים, שר התעשייה המסחר והתעסוקה, שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר הבריאות, ובהסכמת כל אחד מאלה לפי [[+|סעיפים 6א(א)]], [[+|6א1(א)]] [[ו-7ג1(ג) לחוק]], אני מצווה לאמור:

@ 1. עסקים טעוני רישוי
: העסקים המפורטים [[בתוספת]] הם עסקים טעוני רישוי.

@ 2. מטרות הרישוי (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ט)
: (א) העסקים טעוני רישוי כמפורט [[בטור ב' בתוספת]], שמספרם הסידורי כמפורט [[תוספת|בטור א' לצדו]], סומנו [[תוספת|בטור ג']] ב-&quot;+&quot; לפי מטרות הרישוי העיקריות שלהם, לפי העניין, כמפורט [[בסעיף 1(א)(1) עד (5) ו-(7) לחוק]].
: (ב) היה עסק כאמור בסעיף קטן (א) טעון רישוי בלא אישור, כאמור [[בסעיף 6א לחוק]], יבוא הסימון &quot;+&quot; בעמודה הישימה, לפי העניין, [[שבטור ג' בתוספת]], בסוגריים רבועים.
: (ג) עסק מן המפורטים [[בתוספת]] טעון רישוי גם למטרת קיום תכליות דיני התכנון והבנייה.

@ 2א. אישור על יסוד תצהיר (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב-3)
: (א) היה עסק כאמור [[בסעיף 2(א)]] עסק שרשות הרישוי תראה אותו כמאושר על יסוד תצהיר מאומת כדין, כאמור [[בסעיף 6(ג) לחוק]], יבוא הסימון &quot;ת'&quot; בעמודה הישימה, לפי העניין, [[שבטור ג' בתוספת]], ואם צוינו לצד הסימון האמור סייגים - בכפוף להם.
: (א1) נקבעה [[תוספת|בעמודה 7 בטור ג' בטבלה שבתוספת]] אפשרות להגשת תצהיר בסייג הנוקב בסך שטח בנוי של העסק במ&quot;ר, לא יחול הסייג האמור על עסק שנמצא כולו תחת כיפת השמיים, והכול אם לא נאמר אחרת.
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול לעניין מטרת הרישוי של קיום הדינים הנוגעים לכבאות [[תוספת|שבעמודה 7 בטור ג' בתוספת]], אם מתקיים בעסק או בחלק ממנו אחד מאלה:
:: (1) הוא נמצא מתחת לקרקע;
:: (2) הוא נמצא בקניון כהגדרתו [[בתוספת]];
:: (3) הוא נמצא במרכז מסחרי ששטחו עולה על 5,000 מ&quot;ר או במרכז מסחרי שאין בו חברת ניהול וששטחו עולה על 2,000 מ&quot;ר; בחישוב שטחו של מרכז מסחרי לפי פסקה זו לא יובא בחשבון שטחו של חניון תחת כיפת השמיים;
:: (4) הוא נמצא במבנה המשמש לכמה שימושים שונים, אלא אם כן מתקיימים בעסק כל אלה:
::: (א) הוא נמצא בקומת הכניסה של המבנה;
::: (ב) שטחו הבנוי אינו עולה על 300 מ&quot;ר;
::: (ג) הוא אינו מכבסה.
: (ג) בסעיף זה, &quot;שטח&quot; ו&quot;שטח בנוי&quot; - כהגדרתם [[בתוספת]].

@ 3. היתר מזורז ורישיון על יסוד תצהיר (תיקון: תש&quot;ף)
: (א) לעסקים טעוני רישוי המפורטים [[בטור ב' בתוספת]] שסומנו [[תוספת|בטור ד' לצדו]] ב-&quot;א'&quot;, תיתן רשות הרישוי היתר מזורז א' לפי [[סעיף 6א1 לחוק]], ואם צוינו לצד הסימון האמור סייגים - בכפוף להם.
: (ב) לעסקים טעוני רישוי המפורטים [[בטור ב' בתוספת]] שסומנו [[תוספת|בטור ד' לצדו]] ב-&quot;ב'&quot;, תיתן רשות הרישוי היתר מזורז ב' לפי [[סעיף 6א1 לחוק]], ואם צוינו לצד הסימון האמור סייגים - בכפוף להם.
: (ג) לעסקים טעוני רישוי המפורטים [[בטור ב' בתוספת]] שסומנו [[תוספת|בטור ד' לצדו]] ב-&quot;ר&quot;ת&quot;, תיתן רשות הרישוי רישיון על יסוד תצהיר לפי [[סעיף 6א3 לחוק]], ואם צוינו לצד הסימון האמור סייגים - בכפוף להם.
: (ד) האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ג) לא יחול אם מתקיים בעסק או בחלק ממנו אחד מהסייגים המפורטים [[בסעיף 2א(ב)]].

@ 4. פרסום מפרט אחיד
: נותני האישור יפרסמו מפרט אחיד של המסמכים והתנאים הנדרשים מטעמם לגבי סוגי עסקים המפורטים [[בתוספת]] לפי [[סעיף 7ג1 לחוק]].

@ 5. אי-פרסום מפרט אחיד או פרסום מפרט אחיד חלקי
: על אף האמור [[בסעיף 4]], לגבי עסק טעון רישוי כמפורט [[בטור ב' בתוספת]], רשאי נותן אישור מטעם השר, שבהתייעצות עמו נעשתה קביעתו כעסק טעון רישוי להבטחת מטרה מן המפורטות [[תוספת|בעמודות 1 עד 5]], לפי העניין, [[בטור ג' שבתוספת]], אשר מספרה הסידורי צוין [[תוספת|בטור ה' לצדו]], שלא לפרסם מפרט אחיד, או לפרסם מפרט אחיד חלקי, אם מופיעה המילה &quot;חלקי&quot; לצד המספר הסידורי האמור.

@ 6. תוקף רישיון
: בכפוף [[+|לתקנות 20]] [[=תקנות הוראות כלליות|ו-21 לתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס&quot;א-2000]] (להלן - תקנות הוראות כלליות), תוקף רישיון לעסק טעון רישוי כמפורט [[בטור ב' בתוספת]] יהיה למשך מספר שנים כמפורט [[תוספת|בטור ו' לצדו]], ולגבי רישיון לשנה אחת עד המועד שנקבע [[תוספת|בטור ו' האמור]], אם נקבע.

@ 7. עסקים טעוני רישוי לפי חיקוק אחר
: לא יינתן רישיון לעסקים טעוני רישוי כמפורט [[בטור ב' בתוספת]], אם נקבעה להם חובת רישוי בחיקוק כמפורט [[בטור ז' בתוספת]], כל עוד לא הורשה העסק לפי החיקוק כאמור.

@ 8. ביטול
: בטלים -
: (1) צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ&quot;ה-1995;
: (2) צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי לפי חיקוק אחר), התשל&quot;ד-1974.

@ 9. תחילה ותחולה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ט)
: (א) תחילתו של צו זה ביום ב' בכסלו התשע&quot;ד (5 בנובמבר 2013) (להלן - יום התחילה).
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) תחילתו של [[סעיף 3]] ביום ט' בטבת התשע&quot;ה (31 בדצמבר 2014) והוא יחול על סוגי עסקים שפורסם לגביהם מפרט אחיד;
:: (2) [[סעיף 6]] יחול על סוגי עסקים שפורסם לגביהם מפרט אחיד ועל סוגי עסקים שלא היו טעוני רישוי לפי צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ&quot;ה-1995 (להלן - הצו הקודם);
:: (3) החל ביום תחילתו של צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) (תיקון), התשע&quot;ט-2018 (להלן - צו התשע&quot;ט), יחול [[סעיף 6]] גם על סוגי עסקים שלא פורסם לגביהם מפרט אחיד עד למועד האמור.

@ 10. הוראת מעבר (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ט)
: (א) בכפוף [[20:504078|לסעיף 47(ד) לחוק רישוי עסקים (תיקון מס' 34), התשע&quot;ח-2018]], [[ולתקנה 20 לתקנות הוראות כלליות]], התקצר תוקף רישיון לפי צו זה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) הרישיון יפקע ב-31 בדצמבר של השנה השלישית שלאחר השנה שבה פורסם המפרט האחיד לאותו סוג עסק ובלבד שהמפרט האחיד פורסם עד יום תחילתו של צו התשע&quot;ט, ואם לא פורסם לאותו סוג עסק מפרט אחיד עד יום תחילתו של צו התשע&quot;ט, יפקע הרישיון ביום כ&quot;ז בטבת התשפ&quot;ב (31 בדצמבר 2021);
:: (2) רשות הרישוי תודיע לבעל הרישיון בתוך שלושה חודשים מפרסום המפרט האחיד על מועד פקיעת הרישיון ועל כך שחידושו יהיה לפי [[פרק ח' לתקנות הוראות כלליות]], ובלבד שהמפרט האחיד פורסם עד יום תחילתו של צו התשע&quot;ט, ואם לא פורסם לאותו סוג עסק מפרט אחיד עד יום תחילתו של צו התשע&quot;ט, רשות הרישוי תודיע כאמור לבעל הרישיון בתוך שלושה חודשים מיום תחילתו של צו התשע&quot;ט.
: (ב) התארך תוקף רישיון לפי צו זה ופורסם לגבי אותו סוג עסק מפרט אחיד עד יום תחילתו של צו התשע&quot;ט, תחול ההארכה על רישיונות שיינתנו או יחודשו ממועד פרסום המפרט האחיד לאותו סוג עסק ואילך, ואם לא פורסם לגבי אותו סוג עסק מפרט אחיד עד יום תחילתו של צו התשע&quot;ט, תחול ההארכה על רישיונות שיינתנו או יחודשו מיום תחילתו של צו התשע&quot;ט ואילך.
: (ג) בעל עסק שהפך לטעון רישוי לפי צו זה, יגיש בקשה לרישיון עסק או היתר זמני בתוך 180 ימים מיום התחילה, ויראו אותו כמי שיש לו היתר זמני עד להחלטת רשות הרישוי בבקשה.
: (ד) שונה המספר הסידורי של עסק טעון רישוי לפי צו זה, כמפורט [[בטור א' בתוספת]], יראו בעל רישיון או היתר זמני של עסק מאותו סוג כמי שיש לו רישיון או היתר לעסק לפי המספר הסידורי כמפורט [[בטור א' בתוספת]], עד תום תקופת הרישיון או ההיתר או עד קבלת רישיון לפי סעיף קטן (א).
: (ה) (((בוטל).))

== תוספת ==
==== ((([[סעיפים 1 עד 7]]))) ====

@ (תיקון: תשע&quot;ז, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב-3)
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;אש גלויה&quot; - להבה או גץ, לרבות פעולות ליצירתם כגון ריתוך, השחזה, חיתוך, קידוח, עבודה במבער, הפעלת זיקוקין די-נור, הבערת חומרים;
:- &quot;בית חולים&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 24(ב) לפקודת בריאות העם, 1940]] (להלן - פקודת בריאות העם), והרשום לפי [[סעיף 25 לפקודה האמורה]];
:- &quot;בית מרקחת&quot; - כהגדרתו [[בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]] (להלן - פקודת הרוקחים), למעט בית מרקחת הפועל בבית חולים או בקופת חולים;
:- &quot;גז&quot; - כהגדרתו [[=חוק הגז|בחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ&quot;ט-1989]] (להלן - חוק הגז);
:- &quot;חוק המזון&quot; - [[=חוק המזון|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]];
:- &quot;טיפול במזון&quot; - כהגדרתו [[בתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון), התשס&quot;ט-2009]];
:- &quot;מבנה נפרד&quot; - מבנה הבנוי מאלמנטים עמידי אש כהגדרתם [[בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]];
:- &quot;מחסן עזר&quot; - כהגדרתו [[בצו הגז (בטיחות ורישוי) (בטיחות ההחסנה של מכלים ומכלי מחנאות במחסן גפ&quot;מ ובמחסן עזר), התשנ&quot;ב-1992]];
:- &quot;מחסן פרטי&quot;, &quot;נפט סוג ב'&quot;, &quot;נפט סוג ג'&quot;, &quot;תחנת תדלוק פנימית&quot; - כהגדרתם [[בתקנות אחסנת נפט]];
:- &quot;מ&quot;ר&quot;, לעניין עמודה 7 שבטור ג' - (((נמחקה);))
:- &quot;סגירת חורף&quot; - סגירת חלל פתוח מ-3 צדדים לפחות באופן זמני או קבוע;
:- &quot;ציוד רפואי&quot; - כהגדרתו [[בחוק ציוד רפואי, התשע&quot;ב-2012]];
:- &quot;קופת חולים&quot; - כמשמעותה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;קניון&quot; - מרכז קניות במבנה מקורה וסגור מכל צדדיו, שיש בו כניסה משותפת אחת לפחות ושבו 10 בתי עסק לפחות או ששטחו הכולל 1,000 מ&quot;ר לפחות;
:- &quot;שטח&quot;, לעניין עמודה 7 שבטור ג' - השטח הכולל במטר רבוע של הקרקע שבה מנוהל העסק עד לגבולותיו של העסק, לרבות קירותיו החיצוניים והגדרות התוחמים אותו, והכול אם לא נאמר אחרת;
:- &quot;שטח בנוי&quot;, לעניין עמודה 7 שבטור ג' - השטח הכולל במטר רבוע של השטח הבנוי בעסק, לרבות כל מבנה וחלק של מבנה וכל המחובר או הצמוד אליו; ואם קיימים בעסק מבנים כאמור שהם מבנים נפרדים - רק שטחו של המבנה הנפרד הגדול ביותר; והכול אם לא נאמר אחרת;
:- &quot;תמרוק&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 55ז לפקודת הרוקחים]], לרבות חומר גלם לייצור תמרוק;
:- &quot;תקנות אחסנת נפט&quot; - [[=תקנות אחסנת נפט|תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל&quot;ז-1976]].

@ (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ז, תשע&quot;ח, תשע&quot;ט, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ב-3)
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! colspan=&quot;6&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} !! {{מוקטן|טור ד'}} !! {{מוקטן|טור ה'}} !! {{מוקטן|טור ו'}} !! {{מוקטן|טור ז'}}
|-
! rowspan=&quot;3&quot; | מס' סד' !! rowspan=&quot;3&quot; | תיאור העסק טעון הרישוי !! colspan=&quot;6&quot; | מטרות הרישוי !! rowspan=&quot;3&quot; | היתר מזורז או רישיון על יסוד תצהיר !! rowspan=&quot;3&quot; | אי פרסום מפרט אחיד או מפרט אחיד חלקי {{מוקטן|(לפי המספר הסידורי של המטרות בטור ג')}} !! rowspan=&quot;3&quot; | תוקף רישיון {{מוקטן|(בשנים)}} !! rowspan=&quot;3&quot; | חיקוק אחר
|-
! 1 !! 2 !! 3 !! 4 !! 5 !! 7
|-
! הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים !! מניעת סכנות לשלום הציבור והבטחה מפני שוד והתפרצות !! הבטחת בטיחותם של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו !! מניעת סכנות של מחלות בעלי חיים ומניעת זיהום מקורות מים בחומרי הדברה, בדשנים או בתרופות !! הבטחת בריאות הציבור לרבות תנאי תברואה נאותים !! קיום הדינים הנוגעים לכבאות

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 1 - בריאות, רוקחות, קוסמטיקה
|- &lt;עוגן פרט 1.1&gt;
| [[https://www.gov.il/he/pages/uniform-spec-01-01 | '''1.1''']] || '''בית מרקחת''' || || + || || + || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 200 מ&quot;ר}} || ב' || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.2&gt;
| '''1.2''' || colspan=&quot;11&quot; | '''תמרוקים'''
|- &lt;עוגן פרט 1.2א&gt;
| 1.2א || ייצורם || + || || [+] || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || || 1, 5 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.2ב&gt;
| 1.2ב || אחסונם בעסק ששטחו מעל 200 מ&quot;ר - שמירתם שלא במסגרת תהליך ייצור, ושלא לצורך מכירה קמעונית במקום || || || || || + || + || || 5 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.3&gt;
| '''1.3''' || colspan=&quot;11&quot; | '''תכשירים, כהגדרתם [[בפקודת הרוקחים]], וציוד רפואי'''
|- &lt;עוגן פרט 1.3א&gt;
| 1.3א || ייצורם, למעט הרכבת ציוד רפואי כמשמעותו [[בפרט 1.3ד]] || + || + || [+] || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || || 1, 5 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.3ב&gt;
| 1.3ב || אחסונם שלא לצורך מכירה קמעונית במקום || || + || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 200 מ&quot;ר}} || || 5 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.3ג&gt;
| 1.3ג || מכירתם או חלוקתם || || + || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ&quot;ר}} || || 5 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.3ד&gt;
| 1.3ד || הרכבת ציוד רפואי || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || || 5 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.4&gt;
| '''1.4''' || colspan=&quot;11&quot; | '''טיפולים לא רפואיים בגוף האדם'''
|-
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-01-04a | 1.4א]] || [[-|טיפול יופי וקוסמטיקה, פדיקור ומניקור, מכון שיזוף]] || || || || || [+] || + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ-300 מ&quot;ר}} {{ש}} ת' || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} {{ש}} א' {{מוקטן|מעל 300 מ&quot;ר}} || || 10 ||
|-
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-01-04b | 1.4ב]] || [[-|מספרה]] || || || || || [+] || + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ-300 מ&quot;ר}} {{ש}} ת' || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} {{ש}} א' {{מוקטן|מעל 300 מ&quot;ר}} || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.4ג&gt;
| 1.4ג || כתובות קעקע - מקום לעשייתן || || || || || + || + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ-300 מ&quot;ר}} {{ש}} ת' || א' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.4ו&gt;
| 1.4ו || ניקוב חורים בגוף האדם לצורך ענידת תכשיטים || || || || || + || + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ-300 מ&quot;ר}} {{ש}} ת' || א' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.5&gt;
| '''1.5''' || colspan=&quot;11&quot; | '''מעבדות לא רפואיות'''
|- &lt;עוגן פרט 1.5א&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-01-05a | 1.5א]] || מעבדה לבדיקות כימיות, מיקרוביולוגיות וביולוגיות, למעט בדיקות בלא הרס ומעבדות לפי [[פרטים 1.5ב]] [[ו-1.6]] || || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ&quot;ר}} || || || 5 ||
|-
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-01-05b | 1.5ב]] || [[-|מעבדה לבדיקת דגימות בעלי חיים ומוצרים מן החי]] || || || || + || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ&quot;ר}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.5ג&gt;
| 1.5ג || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 1.6&gt;
| '''1.6''' || '''מעבדה רפואית''' - מעבדה כהגדרתה [[בתקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות), התשל&quot;ז-1977]], למעט מעבדה רפואית רשומה לפי [[סעיף 25 לפקודת בריאות העם]], בבית חולים או בקופת חולים || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ&quot;ר}} || || || 5 ||
|-
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-01-07 | '''1.7''']] || [[-#|'''מעבדת שיניים''' ששטחה מעל 300 מ&quot;ר]] || || || [+] || || [+] || + || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} א' {{מוקטן|מעל 300 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|-
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-01-08 | '''1.8''']] || [[-|'''חדר מתים''' למעט בבית חולים]] || || || || || [+] || + {{ש}} ת' || || || 5 ||

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 2 - דלק ואנרגיה
|- &lt;עוגן פרט 2.1&gt;
| '''2.1''' || colspan=&quot;11&quot; | '''גז'''
|- &lt;עוגן פרט 2.1א&gt;
| 2.1א || מילוי מכלים ומכליות || [+] || + || + || || || + || || 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 15 || [[חוק הגז]]
|- &lt;עוגן פרט 2.1ב&gt;
| 2.1ב || אחסונו, למעט במיתקן גז לצריכה עצמית כהגדרתו [[בחוק הגז]] || [+] || + || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|למחסן עזר לא מקורה}} || || 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 15 || [[חוק הגז]], [[=חוק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי, התשס&quot;ב-2002]] (להלן - חוק הגז הטבעי)
|-
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-02-01c | 2.1ג]] || [[-|מכירתו, חלוקתו]] || || + || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} || || || 10 || [[חוק הגז]], [[חוק שירותי הובלה, התשנ&quot;ז-1997]] (להלן - חוק שירותי הובלה)
|-
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-02-01d | 2.1ד]] || [[-|שינועו, למעט שינוע בצנרת, ולרבות מיתקן לשינוי לחץ שלו]] || || + || || || || + {{ש}} ת' || || || 10 || [[חוק הגז]], [[חוק הגז הטבעי]], [[חוק שירותי הובלה]]
|-
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-02-01e | 2.1ה]] || [[-|תיקון מכלים]] || + || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}} || || || 15 || [[חוק הגז]]
|- &lt;עוגן פרט 2.1ו&gt;
| 2.1ו || חניון למכליות || || + || || || || + || || 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 || [[חוק הגז]], [[תקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]] (להלן - תקנות התעבורה)
|- &lt;עוגן פרט 2.1ז&gt;
| 2.1ז || תחנת תדלוק בגז || [+] || + || + || || || + || || || 5 || [[חוק הגז]]
|- &lt;עוגן פרט 2.2&gt;
| '''2.2''' || colspan=&quot;11&quot; | '''דלק לסוגיו'''
|-
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-02-02a | 2.2א]] || [[-|תחנת דלק ותדלוק]] || + || + || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לתחנת תדלוק פנימית}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 2.2ב&gt;
| 2.2ב || בית זיקוק || + || + || + || || || + || || 1, 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 2.2ג&gt;
| 2.2ג || שינועו בצנרת || + || + || || || || || || 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 2.2ד&gt;
| 2.2ד || אחסונו בכמויות המפורטות [[בתקנות אחסנת נפט]] || + || + || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|למחסן פרטי המאחסן נפט סוג ב' או נפט סוג ג' במכלים על-קרקעיים בנפח שאינו עולה על 149 אלף ליטר}} || || 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 2.2ה&gt;
| 2.2ה || מסופי דלק || + || + || + || || || + || || 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 2.2ז&gt;
| 2.2ז || חניון למכליות דלק || || + || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לחניון תחת כיפת השמיים למכליות שמאחסנות נפט סוג ב' או נפט סוג ג' בנפח שאינו עולה על 500 אלף ליטר}} || || 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 || [[תקנות התעבורה]]
|- &lt;עוגן פרט 2.2ח&gt;
| 2.2ח || שינועו במכליות || [+] || + || || || || || || || 10 || [[חוק שירותי הובלה]]
|- &lt;עוגן פרט 2.3&gt;
| '''2.3''' || '''פחם לסוגיו הכנה, עיבוד ואחסון''' || + || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ&quot;ר}} || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 2.4&gt;
| '''2.4''' || '''תחנת כוח''' || + || + || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || || 1, 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 15 ||

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 3 - חקלאות, בעלי חיים
|-
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-03-01 | '''3.1''']] || [[-|'''בית מטבחיים''', בית נחירה, בית שחיטה]] || + || || || + || [+] || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.2&gt;
| '''3.2''' || colspan=&quot;11&quot; | '''בעלי חיים, לרבות ימיים'''
|-
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-03-02a | 3.2א]] || [[-|בעלי חיים, למעט עופות - גידולם, אחזקתם, טיפול בהם]] || + || || || + || || + {{ש}} ת' || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.2ב&gt;
| 3.2ב || הצגתם, לרבות לשם מכירה || || || || + || || + {{מוקטן|רק לעניין עסק הפועל כולו או חלקו במבנה}} {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || א' - {{מוקטן|מכירה בחנויות בלבד ששטחן עד 500 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.2ג&gt;
| 3.2ג || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 3.2ד&gt;
| 3.2ד || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 3.2ה&gt;
| 3.2ה || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|-
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-03-02f | 3.2ו]] || [[-#|מספרה ששטחה מעל 300 מ&quot;ר]] || || || || + || || + {{ש}} ת' || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} א' {{מוקטן|מעל 300 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.2ז&gt;
| 3.2ז || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 3.2ח&gt;
| 3.2ח || עופות - גידולם, אחזקתם, טיפול בהם || + || || || + || || + {{ש}} ת' || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.3&gt;
| '''3.3''' || colspan=&quot;11&quot; | '''הדברה'''
|- &lt;עוגן פרט 3.3א&gt;
| 3.3א || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 3.3ב&gt;
| 3.3ב || הדברה חקלאית בין בכלי טיס ובין בכלים אחרים וניקוים || + || || + || || || || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.4&gt;
| '''3.4''' || colspan=&quot;11&quot; | '''חומרי הדברה, חומרי רעל לשימוש חקלאי'''
|-
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-03-04a | 3.4א]] || [[-|ייצורם, אריזתם, אחסונם]] || + || || + || || + || || || 1 || 10 ||
|-
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-03-04c | 3.4ג]] || [[-|מכירתם]] || [+] || || || || || + || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.5&gt;
| '''3.5''' || colspan=&quot;11&quot; | '''מזון לבעלי חיים'''
|-
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-03-05a | 3.5א]] || [[-|ייצורו, עיבודו, אריזתו]] || + {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || || + {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ-500 מ&quot;ר}} || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}} || || 1 || 10 ||
|-
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-03-05b | 3.5ב]] || [[-#|אחסונו, הובלתו או חלוקתו, מכירתו במקום ששטחו מעל 200 מ&quot;ר]] || || || || + || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ&quot;ר}} || א' || || 15 || לעניין הובלה - [[חוק שירותי הובלה]]
|- &lt;עוגן פרט 3.6&gt;
| '''3.6''' || colspan=&quot;11&quot; | '''פסדים''' ובכלל אלה חלקי בעלי חיים ופרשיהם; בצו זה((,)) &quot;פסדים&quot; - כמשמעותם [[=תקנות הפסדים|בתקנות מחלות בעלי חיים (פסדים), התשמ&quot;א-1981]] (להלן - תקנות הפסדים)
|- &lt;עוגן פרט 3.6א&gt;
| 3.6א || איסופם, מכירתם || || || || + || || + {{מוקטן|(לעניין מכירתם בלבד בעסק ששטחו הבנוי גדול מ-300 מ&quot;ר)}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.6ב&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-03-06b | 3.6ב]] || עיבודם || + || || || + || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || || 1 || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.6ג&gt;
| 3.6ג || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 3.7&gt;
| '''3.7''' || colspan=&quot;11&quot; | '''תכשירים ותרכיבים לשימוש וטרינרי למעט תרופות'''
|- &lt;עוגן פרט 3.7א&gt;
| 3.7א || ייצורם || + || || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || || 1, 5 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.7ב&gt;
| 3.7ב || אחסונם || || || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 200 מ&quot;ר}} || || 5 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.7ג&gt;
| 3.7ג || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 4 - מזון
|- &lt;עוגן פרט 4.1&gt;
| '''4.1''' || colspan=&quot;11&quot; | '''ביצים'''
|- &lt;עוגן פרט 4.1א&gt;
| 4.1א || ריכוזן, מיונן ואחסונן בתחנת מיון || || || || + || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.1ב&gt;
| 4.1ב || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 4.1ג&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-04-01c | 4.1ג]] || מדגרה || || || [+] || + || || + {{ש}} ת' || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.1ד&gt;
| 4.1ד || הובלתן לתחנת מיון || || || || + || || || || || 10 || [[חוק שירותי הובלה]]
|- &lt;עוגן פרט 4.2&gt;
| '''4.2''' || colspan=&quot;11&quot; | '''בית אוכל''' - מקום הכנה או הגשה של מזון לצריכה במקום או מחוצה לו, למעט עסק כמפורט [[בפריט 4.6]]
|- &lt;עוגן פרט 4.2א&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-04-02a | 4.2א]] || מסעדה לרבות משלוח מזון ולרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום, ושאינו עסק שעיקר פעילותו הגשת משקאות משכרים לצורך צריכה במקום ההגשה כאמור [[בפריט 4.8]] || || || || || + || ((+)) {{ש}} ת' - {{מוקטן|מקום המיועד ל-50 איש לכל היותר ששטחו הבנוי עד 150 מ&quot;ר לרבות סגירת חורף}} || ב' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.2ב&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-04-02b | 4.2ב]] || בית קפה, מזנון, בית אוכל אחר לרבות משלוח מזון ולרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום, ושאינו עסק שעיקר פעילותו הגשת משקאות משכרים לצורך צריכה במקום ההגשה כאמור [[בפריט 4.8]] || || || || || [+] || + {{ש}} ת' - {{מוקטן|מקום המיועד ל-50 איש לכל היותר ששטחו הבנוי עד 150 מ&quot;ר לרבות סגירת חורף}} || א' - {{מוקטן|מקום המיועד ל-50 איש לכל היותר ששטחו עד 150 מ&quot;ר לרבות סגירת חורף}}; ב' - {{מוקטן|כל מקום שאינו בא בגדר האמור}} || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.2ג&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-04-02c | 4.2ג]] || הכנת מזון למכירתו לצריכה מחוץ למקום הכנתו, לרבות משלוח מזון ולמעט הסעדה כמשמעותה [[$ תוספת|בסעיף 4.6ה]] || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || ב' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.3&gt;
| '''4.3''' || colspan=&quot;11&quot; | '''בית קירור'''
|- &lt;עוגן פרט 4.3א&gt;
| 4.3א || לבשר, דגים, עופות, ביצים ומוצריהם || [+] || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 200 מ&quot;ר}} || || || 10 || רישיון ייצור כהגדרתו [[בחוק המזון]]
|- &lt;עוגן פרט 4.3ב&gt;
| 4.3ב || למזון אחר ומרכיביו || [+] || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 200 מ&quot;ר}} || || || 10 || רישיון ייצור כהגדרתו [[בחוק המזון]]
|- &lt;עוגן פרט 4.4&gt;
| '''4.4''' || colspan=&quot;11&quot; | '''בשר בהמות, עופות, דגים, בעלי חיים החיים במים או חלקיהם (גולמי)'''
|- &lt;עוגן פרט 4.4א&gt;
| 4.4א || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 4.4ב&gt;
| 4.4ב || טיפול בבשר גולמי ואריזתו - ביכולת ייצור העולה על 5 טונות ליום || + {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || || [+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || + || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.4ד&gt;
| 4.4ד || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 4.4ה&gt;
| 4.4ה || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 4.4ז&gt;
| 4.4ז || טיפול בבשר גולמי ואריזתו - ביכולת ייצור שאינה עולה על 5 טונות ליום || [+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || || [+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || + || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.5&gt;
| '''4.5''' || colspan=&quot;11&quot; | '''חלב גולמי'''
|- &lt;עוגן פרט 4.5ב&gt;
| 4.5ב || (((בוטל))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 4.6&gt;
| '''4.6''' || colspan=&quot;11&quot; | '''מזון ומרכיביו לרבות משקאות וחומרי גלם'''
|- &lt;עוגן פרט 4.6א&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-04-06a | 4.6א]] || ייצורו, עיבודו, אריזתו - מחומרי גלם מן החי ביכולת ייצור העולה על 5 טונות ליום {{ש}} ייצורו, עיבודו, אריזתו - מחומרי גלם שאינם מן החי ביכולת ייצור העולה על 50 טונות ליום || + {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || || [+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || || 1, 5 || 10 || רישיון ייצור כהגדרתו [[בחוק המזון]]
|- &lt;עוגן פרט 4.6ב&gt;
| 4.6ב || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 4.6ג&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-04-06c | 4.6ג]] || אחסונו בעסק ששטחו מעל 200 מ&quot;ר - שמירתו שלא במסגרת תהליך ייצור ושלא לצורך מכירה קמעונאית במקום || || || || || + || + {{ש}} ת' || ב' - {{מוקטן|עד 200 מ&quot;ר}} || || 10 || רישיון ייצור כהגדרתו [[בחוק המזון]]
|- &lt;עוגן פרט 4.6ד&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-04-06d | 4.6ד]] || הובלתו, הפצתו או חלוקתו || || || || || + || || ב' || || 10 || [[חוק שירותי הובלה]]
|- &lt;עוגן פרט 4.6ה&gt;
| 4.6ה || הסעדה (קייטרינג) - כהגדרתה [[בתקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לעסקים ליצור מזון), התשל&quot;ב-1972]] || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || || || 10 || רישיון ייצור כהגדרתו [[בחוק המזון]]
|- &lt;עוגן פרט 4.6ו&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-04-06f | 4.6ו]] || ייצורו, עיבודו, אריזתו - מחומרי גלם מן החי ביכולת ייצור שאינה עולה על 5 טון ליום; {{ש}} ייצורו, עיבודו, אריזתו - מחומרי גלם שאינם מן החי ביכולת ייצור העולה על 5 טונות ליום ושאינה עולה על 50 טונות ליום || [+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || || 5 || 10 || רישיון ייצור כהגדרתו [[בחוק המזון]]
|- &lt;עוגן פרט 4.7&gt;
| '''4.7''' || colspan=&quot;11&quot; | '''מזון לרבות משקאות - מכירתו'''
|- &lt;עוגן פרט 4.7א&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-04-07a | 4.7א]] || קיוסק || || || || || [+] || + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ-300 מ&quot;ר}} || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}}; א' {{מוקטן|מעל 300 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.7ב&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-04-07b | 4.7ב]] || מרכול - מקום לממכר מזון ומוצרי צריכה לשימוש אישי או ביתי, שאין בו טיפול במזון, לרבות משלוח מזון || || || || || [+] || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ&quot;ר}} || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}}; ב' {{מוקטן|מעל 300 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.7ג&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-04-07c | 4.7ג]] || אטליז - מכירת בשר, עופות או דגים שאינם קפואים || || || || || + || + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ-300 מ&quot;ר בנוי}} {{ש}} ת' || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.7ד&gt;
| 4.7ד || מרכול - כמשמעותו [[בפרט 4.7ב]], שיש בו טיפול במזון, לרבות משלוח מזון || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ&quot;ר}} || ב' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.8&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-04-08 | '''4.8''']] || '''משקאות משכרים''' - פאב, בר, מסבאה וכל עסק שעיקר פעילותו הגשתם לצורך צריכה במקום ההגשה || || + || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|מקום המיועד ל-50 איש לכל היותר ששטחו הבנוי עד 150 מ&quot;ר לרבות סגירת חורף}} || ב' || || 10 ||

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 5 - מים ופסולת
|- &lt;עוגן פרט 5.1&gt;
| '''5.1''' || colspan=&quot;11&quot; | '''אשפה ופסולת, למעט פסולת חומרים מסוכנים'''
|- &lt;עוגן פרט 5.1א&gt;
| 5.1א || תחנת מעבר ומיון || + || || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר ועד 5,000 מ&quot;ר תחת כיפת השמיים}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 5.1ב&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-05-01b | 5.1ב]] || איסופה, הובלתה || [+] || || || || || || ב' || || 15 || [[תקנות התעבורה]]
|- &lt;עוגן פרט 5.1ג&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-05-01c | 5.1ג]] || טיפול בפסולת, לרבות פסולת אלקטרונית; לעניין זה, &quot;טיפול&quot; - לרבות עיבודה, ניצולה, מיחזורה, מיונה, קומפוסטציה, שריפתה || + || || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר ועד 5,000 מ&quot;ר תחת כיפת השמיים}} || || 1 || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 5.1ד&gt;
| 5.1ד || אתר לסילוק פסולת יבשה || + || || || || || + {{ש}} ת' || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 5.1ה&gt;
| 5.1ה || אתר לסילוק פסולת מעורבת, לרבות פסדים || + || || || + {{ש}} {{מוקטן|(לעניין פסדים בלבד)}} || || + {{ש}} ת' || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 5.2&gt;
| '''5.2''' || colspan=&quot;11&quot; | '''מי שתייה - מיתקן לטיפול בהם'''
|- &lt;עוגן פרט 5.2א&gt;
| 5.2א || מיתקן התפלת מים || + || + || + || || + || + {{ש}} ת' || || 2 {{מוקטן|(חלקי)}}, 5 || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 5.2ב&gt;
| 5.2ב || מי שתייה - מיתקן לטיפול בהם; לעניין זה, &quot;טיפול&quot; - למעט התפלה וחיטוי || || || || || + || + {{ש}} ת' || || 5 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 5.3&gt;
| '''5.3''' || colspan=&quot;11&quot; | '''שפכים וקולחין'''
|- &lt;עוגן פרט 5.3א&gt;
| 5.3א || עיבודם, טיהורם, אחסונם || + || || || || + || + {{ש}} ת' || || 1, 5 || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 5.3ג&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-05-03c | 5.3ג]] || הובלתם במכליות || [+] || || || || [+] || || א' || || 15 || [[חוק שירותי הובלה]]

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 6 - מסחר ושונות
|- &lt;עוגן פרט 6.1&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-06-01 | '''6.1''']] || '''אחסנה''' - מקום המיועד לאחסנה, שאינו טעון רישוי לפי פרט אחר [[בתוספת זו]], ששטחו 50 מ&quot;ר ומעלה, בין מקורה ובין שאינו מקורה, למעט מחסן הצמוד לחנות למכירה קמעונאית, שעיקר תכליתו לשרת אותה || || || || || || + {{ש}} ת' - {{מוקטן|אחסנה של חומרים שאינם חומרים מסוכנים במקום ששטחו הבנוי עד 200 מ&quot;ר וגובהו עד 3.70 מטר}} || ר&quot;ת - {{מוקטן|אחסנה של חומרים שאינם חומרים מסוכנים במקום ששטחו עד 200 מ&quot;ר וגובהו עד 3.70 מטר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.2&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-06-02 | '''6.2''']] || '''חנות ששטח המכירה בה הוא 800 מ&quot;ר לפחות''' || || + || || || || + || ב' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.4&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-06-04 | '''6.4''']] || '''מכבסה, ניקוי יבש''', לרבות הפעלת מכונות כביסה וייבוש אוטומטיות שלא בבניין מגורים לשימוש הדיירים || [+] || || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ&quot;ר}} || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.5&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-06-05 | '''6.5''']] || '''מכשירי אלקטרוניקה ואלקטרואופטיקה לרבות מחשבים, רכיביהם''' - ייצור רכיבים אלקטרוניים ומעגלים מודפסים, למעט הרכבתם || + || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.7&gt;
| '''6.7''' || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 6.8&gt;
| '''6.8''' || colspan=&quot;11&quot; | '''קניון'''
|- &lt;עוגן פרט 6.8א&gt;
| 6.8א || ניהולו || || + || || || + || + || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.8ב&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-06-08b | 6.8ב]] || עסק בקניון שאין בו חברת ניהול, שאינו טעון רישוי לפי פרט אחר [[בתוספת זו]] || || + || || || || + || ב' || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.9&gt;
| '''6.9''' || colspan=&quot;11&quot; | '''רוכלות'''
|- &lt;עוגן פרט 6.9א&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-06-09a | 6.9א]] || רוכלות מזון || || || || || [+] || + {{ש}} ת' || ב' || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.9ב&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-06-09b | 6.9ב]] || רוכלות בעסק הטעון רישוי לפי פרט אחר [[בתוספת זו]] || colspan=&quot;5&quot; | אישור לפי סוג העסק בו עוסקת הרוכלות || + {{ש}} ת' || א' || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.9ג&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-06-09c | 6.9ג]] || רוכלות אחרת || || || || || || + {{ש}} ת' || ר&quot;ת || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.12&gt;
| '''6.12''' || '''עסק של אבזרי מין''' - מקום למכירתם, השכרתם, הצצה על מעשה מיני || || [+] || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ&quot;ר}} || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.13&gt;
| '''6.13''' ||  (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 6.14&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-06-14 | '''6.14''']] || '''מוצרי עישון לסוגיהם''' - מקום למכירה קמעונאית, שאינו טעון רישוי לפי פרט אחר [[בתוספת זו]]; &quot;מוצר עישון&quot; - כהגדרתו [[בחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשמ&quot;ג-1983]] || || || || || [+] || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ&quot;ר}} || א' || || 15 ||

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 7 - עינוג ציבורי, נופש וספורט
|- &lt;עוגן פרט 7.1&gt;
| '''7.1''' || colspan=&quot;11&quot; | '''אירוח ולינה'''
|- &lt;עוגן פרט 7.1א&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-07-01a | 7.1א]] || בית מלון, פנסיון, אכסניה וכיו&quot;ב || [+] || + || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 2 קומות ועד 16 מיטות סך הכול}} || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.1ב&gt;
| 7.1ב || השכרת יחידות אירוח למטרת נופש, המלווה במתן שירותים לשוכרים, כשמספר יחידות האירוח המיועדות להשכרה עולה על ארבע || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 6 חדרים סך הכול בכל יחידות האירוח}} || ב' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.1ג&gt;
| 7.1ג || בית אבות - מקום המשמש, או הנועד לשמש, כולו או בחלקו, מקום מגורים לזקנים, שהגיעו לגיל הפרישה כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]], כשהם מחוץ למשפחתם, למעט מוסד רפואי כמשמעותו [[בסעיף 25 לפקודת בריאות העם]] || [+] || || || || + || + || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.1ה&gt;
| 7.1ה || שטח או גן המשמש לחניית טיילים לצורך פעילות קיט ונופש בתשלום || || [+] || || || [+] || + {{ש}} ת' || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.2&gt;
| '''7.2''' || '''גן חיות, ספארי, פינת חי''' || || [+] {{מוקטן|רק מקום שבו הכניסה בתשלום}} || || + || [+] {{מוקטן|רק מקום שבו הכניסה בתשלום}} || + {{מוקטן|רק מקום שבו הכניסה בתשלום}} {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 10,000 מ&quot;ר}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.4&gt;
| '''7.4''' || colspan=&quot;11&quot; | '''מים - נופש'''
|- &lt;עוגן פרט 7.4א&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-07-04a | 7.4א]] || בריכת שחייה, לרבות מאגר מים אחר המשמש לשחייה ולנופש מים, לרבות בריכה המצויה בפארק מים ולמעט בריכה המשמשת עד ארבע יחידות אירוח למטרת נופש || || + || || || + || + {{ש}} {{מוקטן|למעט בריכה אשר מתקיימים בה כל אלה: {{ש}} (1) בריכה פתוחה עם או בלי קירוי עונתי; {{ש}} (2) בריכה בלא סאונה; {{ש}} (3) השטח המצטבר של כל מבני המינהלה, הקופה והשמירה בבריכה אינו עולה על 20 מ&quot;ר; {{ש}} (4) שטח הקיוסק בבריכה אינו עולה על 50 מ&quot;ר; {{ש}} (5) שטח המחסן בבריכה אינו עולה על 50 מ&quot;ר}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.4ב&gt;
| 7.4ב || פארק מים, מגלשות מים || || + || || || + || + || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.4ג&gt;
| 7.4ג || בריכת זרמים (ג'קוזי) || || || || || + || || ב' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.4ד&gt;
| 7.4ד || מקווה || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ&quot;ר}} || ב' - {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.4ה&gt;
| 7.4ה || מרחצאות || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ&quot;ר}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.5&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-07-05 | '''7.5''']] || '''מכון כושר ששטחו גדול מ-800 מ&quot;ר שאינו אחד מאלה:''' {{ש}} א. מכון כושר המוחזק ומופעל בידי אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות או איגוד, כהגדרתם [[בחוק הספורט, התשמ&quot;ח-1988]], המשמש את ספורטאיהם בלבד; {{ש}} ב. מכון כושר המוחזק ומופעל בידי מוסד חינוך לרבות מוסד להשכלה גבוהה, המשמש את התלמידים מן המניין הרשומים במוסד בלבד; {{ש}} ג. מכון כושר המצוי במתחם בית משותף, כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]], או במקום עבודה, שבו מספר העובדים בבניין או במתחם אינו עולה על 1,000, ובלבד שאינו פתוח לציבור הרחב ומשמש את דיירי הבית המשותף או עובדי המקום בלבד {{ש}} ד. מכון כושר בבית מלון המשמש את אורחי המלון בלבד || || || || || || + {{ש}} ת' - {{מוקטן|מכון כושר שאינו כולל סאונה}} || ר&quot;ת - {{מוקטן|מכון כושר שאינו כולל סאונה}}; ב - {{מוקטן|מכון כושר אחר}} || || 15 || [[חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ&quot;ד-1994]]
|- &lt;עוגן פרט 7.6&gt;
| '''7.6''' || '''משחקים''', כהגדרתם [[בסעיף 2ב(ב) לחוק]] - מקום לעריכתם || || + || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|תחת כיפת השמיים}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7&gt;
| '''7.7''' || colspan=&quot;11&quot; | '''עינוג ציבורי'''
|- &lt;עוגן פרט 7.7א&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-07-07a | 7.7א]] || מקום לעריכת מופעים וירידים במבנה קבע, בלא מזון || || + || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|מקום המיועד ל-50 איש לכל היותר}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7ב&gt;
| 7.7ב || קולנוע, תאטרון || || + || || || || + || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7ג&gt;
| 7.7ג || קרקס || || + || || || || + || || || 1 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7ד&gt;
| 7.7ד || אצטדיון, אולם ספורט, שמספר המושבים הקבועים בו הוא מעל 500, למעט אולם במוסד חינוכי המשמש את המוסד בלבד || || + || + || || || + || || || 1 {{ש}} {{מוקטן|31 ביולי}} ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7ה&gt;
| 7.7ה || אמפיתאטרון, מקום אחר לעריכת אירועי תרבות, בידור וספורט תחת כיפת השמים, שנועדו ל-500 משתתפים או יותר || || + || || || || + || || 2 || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7ו&gt;
| 7.7ו || דיסקוטק || || + || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעניין יריד שאין בו שימוש באש גלויה המתקיים תחת כיפת השמיים בלבד, המיועד ל-500 איש לכל היותר וששטחו אינו עולה על 1,000 מ&quot;ר}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7ז&gt;
| 7.7ז || יריד או תערוכה שלא במבנה של קבע || || + || || || || + || || 2 || 1 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7ח&gt;
| 7.7ח || כלי שיט המשמש לעינוג ציבורי || [+] || || || || [+] || || ר&quot;ת || || 15 || [[פקודת הנמלים|פקודת הנמלים, [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]] (להלן - פקודת הנמלים), [[חוק רשות הספנות והנמלים, התשס&quot;ד-2004]], [[=תקנות בטיחות השיט|תקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ&quot;ג-1982]] (להלן - תקנות בטיחות השיט), [[=תקנות המעגנות|תקנות הנמלים (מעגנות), התשע&quot;א-2010]] (להלן - תקנות המעגנות)
|- &lt;עוגן פרט 7.7ט&gt;
| 7.7ט || מקום לעריכת מופעים וירידים שיש בו בעלי חיים || || [+] || || + || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 1,000 מ&quot;ר}} || || || 1 || [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תערוכות, הצגות ותחרויות של בעלי חיים), התשס&quot;א-2001]]
|- &lt;עוגן פרט 7.7י&gt;
| 7.7י || יריד מזון || || [+] || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעניין יריד שאין בו שימוש באש גלויה המתקיים תחת כיפת השמיים בלבד, המיועד ל-500 איש לכל היותר וששטחו אינו עולה על 1,000 מ&quot;ר}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7יא&gt;
| 7.7יא || אצטדיון, אולם ספורט, שמספר המושבים הקבועים בו הוא עד 500, למעט אולם במוסד חינוכי המשמש את המוסד בלבד ואצטדיון או אולם ספורט לעריכת פעילות ספורט בלא קהל || || + || || || || + || || || 1 {{ש}} {{מוקטן|31 ביולי}} ||
|- &lt;עוגן פרט 7.8&gt;
| '''7.8''' || colspan=&quot;11&quot; | '''קייטנות'''
|- &lt;עוגן פרט 7.8א&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-07-08a | 7.8א]] || קייטנה || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|בהתקיים כל אלה: {{ש}} (1) לעסק הנמצא תחת כיפת השמיים - {{ש}} (א) בלא שימוש באש גלויה; {{ש}} (ב) העסק אינו מוקף משני צידיו או יותר ביער או בחורש; {{ש}} (ג) העסק נמצא במרחק העולה על 26 מטרים מיער או מחורש; {{ש}} (2) לעסק הנמצא במבנה - {{ש}} (א) ניתן לו אישור בטיחות כמשמעותו [[בסעיף 48 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]]; {{ש}} (ב) אין חריגה מן התפוסה המותרת של המבנה בהתאם [[לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]]}} || || || 1 || [[=חוק הקייטנות|חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש&quot;ן-1990]] (להלן - חוק הקייטנות)
|- &lt;עוגן פרט 7.8ב&gt;
| 7.8ב || מחנה נוער || || [+] || || || + || + || || || 1 || [[חוק הקייטנות]]
|- &lt;עוגן פרט 7.9&gt;
| '''7.9''' || אולם או גן לשמחות ולאירועים, שעיקר עיסוקו הוא קיום אירועים, לרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום ההגשה || || + || || || + || + || || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.10&gt;
| '''7.10''' || colspan=&quot;11&quot; | '''שעשועים'''
|- &lt;עוגן פרט 7.10א&gt;
| 7.10א || מיתקני שעשועים || || || || || || + {{ש}} ת' || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.10ב&gt;
| 7.10ב ||| לונה פארק || || + || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעניין לונה פארק שאין בו שימוש באש גלויה, המתקיים תחת כיפת השמיים, המיועד ל-500 איש לכל היותר וששטחו אינו עולה על 1,000 מ&quot;ר}} || || || 5 ||

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 8 - רכב ותעבורה
|- &lt;עוגן פרט 8.2&gt;
| '''8.2''' || '''העברת רכב ממקום למקום''' בגרירה, הובלה או בכל דרך אחרת, וכן מקום המשמש לניהול העסק או לשליטה בו לרבות משרד || || + || || || || || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 8.3&gt;
| '''8.3''' || colspan=&quot;11&quot; | '''הובלה'''
|- &lt;עוגן פרט 8.3א&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-08-03a | 8.3א]] || כספים, יהלומים, תכשיטים, ניירות ערך ודברי ערך אחרים || || + || || || || || || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 8.3ב&gt;
| 8.3ב || (((בוטל))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 8.4&gt;
| '''8.4''' || colspan=&quot;11&quot; | '''הסעת נוסעים'''
|- &lt;עוגן פרט 8.4א&gt;
| 8.4א || הסעת נוסעים וכן מקום המשמש לניהול העסק או לשליטה בו || [+] || || || || || || א' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}}; ב' {{מוקטן|מעל 500 מ&quot;ר}} || || 15 || [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ&quot;ה-1985]]
|- &lt;עוגן פרט 8.4ב&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-08-04b | 8.4ב]] || תחנה מרכזית, כהגדרתה [[בפקודת התעבורה]], תחנת רכבת מרכזית || + || + || || || || + || || || 15 || [[פקודת התעבורה]]
|- &lt;עוגן פרט 8.4ג&gt;
| 8.4ג || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 8.4ד&gt;
| 8.4ד || תחנת רכבת תת-קרקעית || || + || || || || + || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 8.5&gt;
| '''8.5''' || '''כלי טיס לסוגיהם''' - ייצורם, תיקונם, שיפוצם || + || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || || 1 || 10 || [[חוק הטיס, התשע&quot;א-2011]]
|- &lt;עוגן פרט 8.6&gt;
| '''8.6''' || colspan=&quot;11&quot; | '''כלי רכב וציוד מכני הנדסי (צמ&quot;ה), למעט חלקים משומשים'''
|- &lt;עוגן פרט 8.6א&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-08-06a | 8.6א]] || מכירתם, השכרתם, תיווך בהם, למעט אולם תצוגה לכלי רכב חדשים || || + || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ&quot;ר}} || ב' - {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} || || 15 || [[תקנות התעבורה]], [[צו יבוא חופשי, התשע&quot;א-2011]], צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב), התשל&quot;ט-1978
|- &lt;עוגן פרט 8.6ב&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-08-06b | 8.6ב]] || חניון בתשלום או חניון המשמש באי מרכז מסחרי הסמוך לו, ששטחם מעל 500 מ&quot;ר, למעט חניון כמפורט [[$ תוספת|בסעיף 8.6ז]] || || + || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || ב' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 8.6ג&gt;
| 8.6ג || (((בוטל))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 8.6ד&gt;
| 8.6ד || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 8.6ו&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-08-06f | 8.6ו]] || ייצורם, שיפוצם || + || || [+] || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || || 1 || 10 || [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו), התשכ&quot;ז-1967]]
|- &lt;עוגן פרט 8.6ז&gt;
| 8.6ז || חניון מקורה או תת-קרקעי, ששטחו מעל 500 מ&quot;ר שהוא בתשלום או פתוח לקהל הרחב, למעט חניון המשמש את עובדי או דיירי הבניין בלבד || [+] || + || || || || + || ב' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 8.7&gt;
| '''8.7''' || colspan=&quot;11&quot; | '''כלי רכב, ציוד מכני הנדסי (צמ&quot;ה) - חלקים משומשים'''
|- &lt;עוגן פרט 8.7א&gt;
| 8.7א || מכירתם, אחסונם || || + || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} || || || 15 || [[=חוק הגבלת השימוש|חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ&quot;ח-1998]] (להלן - חוק הגבלת השימוש), [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), התשמ&quot;ג-1982]]
|- &lt;עוגן פרט 8.7ב&gt;
| 8.7ב || פירוקם מהרכב || + || + || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || || || 15 || [[חוק הגבלת השימוש]]
|- &lt;עוגן פרט 8.8&gt;
| '''8.8''' || colspan=&quot;11&quot; | '''כלי שיט'''
|- &lt;עוגן פרט 8.8א&gt;
| 8.8א || השכרתם, אחסונם || [+] || || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|בהתקיים כל אלה: {{ש}} (1) השטח הבנוי של העסק עד 200 מ&quot;ר; {{ש}} (2) אחסון עד גובה 3.7 מ'; {{ש}} (3) אינו מאחסן חומרים מסוכנים}} || א' || || 15 || [[תקנות המעגנות]], [[תקנות בטיחות השיט]]
|- &lt;עוגן פרט 8.8ג&gt;
| 8.8ג || מעגנה || + || + || || || [+] || + || || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 8.8ד&gt;
| 8.8ד || ייצורם, תיקונם, שיפוצם || + || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ&quot;ר}} || || || 10 || [[פקודת הנמלים]], [[תקנות המעגנות]], לגבי מתן אישורים הנדסיים ואישורי פעולה לביצוע בנייה או שינויים בכלי שיט - [[תקנות הספנות (כלי שיט) (בנייה ורכישה של כלי שיט ומשכנתאות עליהם), התשס&quot;ב-2002]]
|- &lt;עוגן פרט 8.9&gt;
| '''8.9''' || colspan=&quot;11&quot; | '''מוסך''' - מקום לתיקון ואחזקת כלי רכב, צמ&quot;ה וחלקיהם, לרבות מוסך של עסק שאינו טעון רישוי
|- &lt;עוגן פרט 8.9א&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-08-09a | 8.9א]] || מכונאות כללית, פחחות וצביעה (לרבות כלי רכב המונעים בגז) || [+] || + || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ&quot;ר בנוי}} || ב' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}} || || 15 || [[=צו המוסכים|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש&quot;ל-1970]] (להלן - צו המוסכים)
|- &lt;עוגן פרט 8.9ב&gt;
| 8.9ב || חשמלאות || || || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ&quot;ר}} || ב' || || 15 || [[צו המוסכים]]
|- &lt;עוגן פרט 8.9ד&gt;
| 8.9ד || (((בוטל))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 8.9ה&gt;
| 8.9ה || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 8.9ו&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-08-09f | 8.9ו]] || טיפול אחר ברכב || || || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}}; ב' {{מוקטן|מעל 300 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 8.11&gt;
| '''8.11''' || '''רכבל''' || || + || || || || + {{ש}} ת' || || || 15 || [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הפעלת רכבל), התשכ&quot;ח-1968]]
|- &lt;עוגן פרט 8.12&gt;
| '''8.12''' || '''מרכז תחזוקה לרכבות''' || + || + || [+] || || || + || || || 15 ||

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 9 - שירותי שמירה ואבטחה, נשק ותחמושת
|- &lt;עוגן פרט 9.1&gt;
| '''9.1''' || colspan=&quot;11&quot; | '''כלי נשק ותחמושת'''
|- &lt;עוגן פרט 9.1א&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-09-01a | 9.1א]] || מכירתם, תיקונם, אחסונם (אחסון 20 כלי ירייה ומעלה או אחסנת 100,000 כדורים ומעלה) || || + || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || || || 3 ||
|- &lt;עוגן פרט 9.1ב&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-09-01b | 9.1ב]] || מטווח ירי || || + || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ&quot;ר}} || || || 3 ||
|- &lt;עוגן פרט 9.1ג&gt;
| 9.1ג || ייצורם || + || + || + || || || + {{ש}} ת' - {{מוקטן|ייצור שאינו של תחמושת במקום ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || || 1, 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 3 ||
|- &lt;עוגן פרט 9.4&gt;
| '''9.4''' || '''שירותי שמירה או איתור''' - מוקד בקרה אלקטרוני || || + || || || || || || || 5 ||

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 10 - תעשייה, מלאכה, כימיה ומחצבים
|- &lt;עוגן פרט 10.1&gt;
| '''10.1''' || '''אבני חן, יהלומים - ליטושם, עיבודם''' || [+] || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || א' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}}; ב' {{מוקטן|מעל 500 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.2&gt;
| '''10.2''' || '''אבנים, מחצבים, מינרלים - חציבה, כרייה, גריסה (לרבות מגרסה ניידת), עיבוד ושינוע פנימי''' || + || || + || || || + {{ש}} ת' || || 1 || 10 || לגבי פעולות חציבה או כרייה במחצבה או במכרה - לפי [[פקודת המכרות]]
|- &lt;עוגן פרט 10.3&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-03 | '''10.3''']] || '''בית דפוס, למעט הדפסה על נייר באמצעות צילום, שכפול או העתקה''' || + || || [+] || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || || 1 || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.4&gt;
| '''10.4''' || colspan=&quot;11&quot; | '''טקסטיל, דברי הלבשה'''
|- &lt;עוגן פרט 10.4א&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-04a | 10.4א]] || ייצור, צביעה, אשפרה, הדפסה || + || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר, ובלבד שלא נעשה בו שימוש בחומרים מסוכנים}} || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.4ב&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-04b | 10.4ב]] || גזירה, תפירה || || || [+] || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}}; ב' {{מוקטן|מעל 500 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.5&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-05 | '''10.5''']] || '''דברי הנעלה''' - ייצורם || + || || + || || || + || || 1 || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.6&gt;
| '''10.6''' || colspan=&quot;11&quot; | '''דשנים'''
|- &lt;עוגן פרט 10.6א&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-06a | 10.6א]] || ייצורם, עיבודם, אריזתם || + || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|, ובלבד שלא נעשה בו שימוש בחומרים מסוכנים}} || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.6ב&gt;
| 10.6ב || אחסונם || [+] || || [+] || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|בהתקיים כל אלה: {{ש}} : (1) שטחו הבנוי של העסק עד 200 מ&quot;ר; {{ש}} (2) העסק נמצא במפלס הקרקע; {{ש}} (3) אחסון עד גובה 3.7 מ'; {{ש}} (4) העסק אינו מאחסן חומרים מסוכנים}} || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.7&gt;
| '''10.7''' || colspan=&quot;11&quot; | '''חומרי גלם לבנייה, מוצרי בנייה מוגמרים, מלט, בטון, אספלט, זפת, בלוקים, אבן, שיש ומוצריהם'''
|- &lt;עוגן פרט 10.7א&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-07a | 10.7א]] || הכנתם, ייצורם, עיבודם, למעט הכנה, ייצור ועיבוד של בלוקים, אבן ושיש || + || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לגבי כל אחד מאלה: {{ש}} (1) עסק העוסק בהכנה, ייצור או עיבוד של זפת, אספלט או מוצריהם, ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר; {{ש}} (2) עסק העוסק בהכנה, ייצור או עיבוד של מוצרי בנייה מוגמרים, מלט, בטון או מוצריהם}} || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.7ב&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-07b | 10.7ב]] || אחסון זפת, אספלט או מוצריהם בשטח שגדול מ-500 מ&quot;ר || || || || || || + || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.7ג&gt;
| 10.7ג || הכנתם, ייצורם, עיבודם של אבן ושיש || [+] || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.7ד&gt;
| 10.7ד || הכנתם, ייצורם, עיבודם של בלוקים || [+] || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.8&gt;
| '''10.8''' || colspan=&quot;11&quot; | '''חומרי חיטוי או ניקוי'''
|- &lt;עוגן פרט 10.8א&gt;
| 10.8א || ייצורם, עיבודם, אריזתם || + || || + || || || + || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.8ב&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-08b | 10.8ב]] || אחסונם שלא לצורך מכירה במקום, למעט בעסק שיכולת האחסון המרבית שלו היא עד 5 טונות || [+] || || [+] || || || + || א' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.9&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-09 | '''10.9''']] || '''חומר גלם, מוצר, מכשיר או חלקיו שאינם טעוני רישוי לפי פרט אחר [[בתוספת זו]]''' - ייצורו, עיבודו, צביעתו, הרכבתו, ציפויו, השחזתו, הדפסה עליו, תיקונו || [+] || || [+] || || || + || || 1, 3 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.10&gt;
| '''10.10''' || colspan=&quot;11&quot; | חומרים מסוכנים, כהגדרתם [[בחוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]], לרבות חומרים רדיואקטיביים ופסולת חומרים מסוכנים'''
|- &lt;עוגן פרט 10.10א&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-10a | 10.10א]] || ייצורם, עיבודם, אריזתם, מחזורם || + || || + || || || + || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.10ב&gt;
| 10.10ב || אחסונם || [+] || || [+] || || || + || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.10ג&gt;
| 10.10ג || מכירתם || [+] || || || || || + || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.10ד&gt;
| 10.10ד || איסופם, שינועם למעט איסופם או שינועם בצנרת בתחום נמל כהגדרתו [[בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]] || [+] || || || || || + {{ש}} ת' || || || 10 || [[חוק שירותי הובלה]]
|- &lt;עוגן פרט 10.10ה&gt;
| 10.10ה || טיפול באריזות משומשות || + || || || || || + || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.10ו&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-10f | 10.10ו]] || טיפול בפסולת || + || || [+] || || || + || || 1 || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.10ז&gt;
| 10.10ז || תחנת מעבר לפסולת חומרים מסוכנים || + || || + || || || + || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.11&gt;
| '''10.11''' || colspan=&quot;11&quot; | '''חומרי נפץ''', כהגדרתם [[בחוק חומרי נפץ, התשי&quot;ד-1954]], מוצרים המכילים חומרי נפץ, זיקוקין די-נור
|- &lt;עוגן פרט 10.11א&gt;
| 10.11א || ייצורם, עיבודם, פיתוחם || + || + || + || || || + || || 1, 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 3 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.11ב&gt;
| 10.11ב || מכירתם, אחסונם, אריזתם || || + || + || || || + || || || 3 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.11ג&gt;
| 10.11ג || שינועם, הובלתם, איסופם || || + || || || || + {{ש}} ת' || || || 3 || [[חוק שירותי הובלה]]
|- &lt;עוגן פרט 10.11ד&gt;
| 10.11ד || מחזורם, הנצלתם || + || || + || || || + || || 1 || 3 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.11ה&gt;
| 10.11ה || השמדתם, אתר להשמדתם || + || || + || || || + || || 1 || 3 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.11ו&gt;
| 10.11ו || בחינתם, אתר לבחינתם || + || || + || || || + || || 1 || 3 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.13&gt;
| '''10.13''' || '''מרפדייה ששטחה מעל 500 מ&quot;ר''' || || || || || || + || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.14&gt;
| '''10.14''' || colspan=&quot;11&quot; | '''מתכת, מוצריה, מוצרים בעלי מרכיב מתכתי, גרוטאות מתכת'''
|- &lt;עוגן פרט 10.14א&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-14a | 10.14א]] || ייצורם, עיבודם, יציקתם, ציפוים, ניקוים, צביעתם || + || || + || || || + || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.14ב&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-14b | 10.14ב]] || פחחות, למעט פחחות רכב || || || [+] || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 1,000 מ&quot;ר}} || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}}; א' {{מוקטן|מעל 500 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.14ג&gt;
| 10.14ג || מסגריה || [+] || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 1,000 מ&quot;ר}} || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.14ד&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-14d | 10.14ד]] || ייצור שלטים || || || [+] || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 1,000 מ&quot;ר}} || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}}; א' {{מוקטן|מעל 500 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.14ה&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-14e | 10.14ה]] || אחסונם, מיונם סחר בהם || || + || | || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 200 מ&quot;ר}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.14ו&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-14f | 10.14ו]] || הרכבתם || || || [+] || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.14ז&gt;
| 10.14ז || גריטטם || + || [+] || [+] || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.16&gt;
| '''10.16''' || colspan=&quot;11&quot; | '''עץ ומוצריו'''
|- &lt;עוגן פרט 10.16א&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-16a | 10.16א]] || עיבוד, ייצור, צביעה, ציפוי, חיסום וחיטוי || + || || + || || || + || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.16ב&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-16b | 10.16ב]] || ייצור רהיטים || [+] || || + || || || + || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.16ג&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-16c | 10.16ג]] || אחסונו ומכירתו || || || || || || + || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.20&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-20 | '''10.20''']] || '''פלסטיק ומוצריו: ייצור, עיבוד, מחזור''' || + || || [+] || || || + || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.21&gt;
| [[https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-21 | '''10.21''']] || '''נייר ומוצריו: ייצור''' || + || || + || || || + || || 1 || 10 ||
|}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ד בטבת התשע&quot;ג (6 בינואר 2013)
&lt;חתימה&gt; אליהו ישי שר הפנים</text>
      <sha1>frkwlm3987q8mw9zjqcsp02v5iqasqn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>372355</id>
    <revision>
      <id>3037675</id>
      <parentid>2966996</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T15:00:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3037674] עדכון קישורים</comment>
      <origin>3037675</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="112394" sha1="e46lw3dy58tqz77pri3eg3eem2solvn" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע״ג–2013}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ג, 821|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7229.pdf}}, {{ח:תיבה|890|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7233.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 192|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7302.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 780|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7785.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 1813|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7987.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1600|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8133.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2038|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8702.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1000|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9763.pdf}}, {{ח:תיבה|3192|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10210.pdf}}, {{ח:תיבה|3550|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10267.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 1|סעיפים 1}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 7א|7א}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 8|ו־8}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}} (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה, השר לביטחון הפנים, שר התעשייה המסחר והתעסוקה, שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר הבריאות, ובהסכמת כל אחד מאלה לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 6א|סעיפים 6א(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 6א1|6א1(א)}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 7ג1|ו־7ג1(ג) לחוק}}, אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|עסקים טעוני רישוי}}
{{ח:ת}} העסקים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} הם עסקים טעוני רישוי.

{{ח:סעיף|2|מטרות הרישוי|תיקון: תשע״ז, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} העסקים טעוני רישוי כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}}, שמספרם הסידורי כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ לצדו}}, סומנו {{ח:פנימי|תוספת|בטור ג׳}} ב־”+“ לפי מטרות הרישוי העיקריות שלהם, לפי העניין, כמפורט {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 1|בסעיף 1(א)(1) עד (5) ו־(7) לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה עסק כאמור בסעיף קטן (א) טעון רישוי בלא אישור, כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 6א|בסעיף 6א לחוק}}, יבוא הסימון ”+“ בעמודה הישימה, לפי העניין, {{ח:פנימי|תוספת|שבטור ג׳ בתוספת}}, בסוגריים רבועים.
{{ח:תת|(ג)}} עסק מן המפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} טעון רישוי גם למטרת קיום תכליות דיני התכנון והבנייה.

{{ח:סעיף|2א|אישור על יסוד תצהיר|תיקון: תשע״ז, תשפ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} היה עסק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)}} עסק שרשות הרישוי תראה אותו כמאושר על יסוד תצהיר מאומת כדין, כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 6|בסעיף 6(ג) לחוק}}, יבוא הסימון ”ת׳“ בעמודה הישימה, לפי העניין, {{ח:פנימי|תוספת|שבטור ג׳ בתוספת}}, ואם צוינו לצד הסימון האמור סייגים – בכפוף להם.
{{ח:תת|(א1)}} נקבעה {{ח:פנימי|תוספת|בעמודה 7 בטור ג׳ בטבלה שבתוספת}} אפשרות להגשת תצהיר בסייג הנוקב בסך שטח בנוי של העסק במ״ר, לא יחול הסייג האמור על עסק שנמצא כולו תחת כיפת השמיים, והכול אם לא נאמר אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) לא יחול לעניין מטרת הרישוי של קיום הדינים הנוגעים לכבאות {{ח:פנימי|תוספת|שבעמודה 7 בטור ג׳ בתוספת}}, אם מתקיים בעסק או בחלק ממנו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נמצא מתחת לקרקע;
{{ח:תתת|(2)}} הוא נמצא בקניון כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};
{{ח:תתת|(3)}} הוא נמצא במרכז מסחרי ששטחו עולה על 5,000 מ״ר או במרכז מסחרי שאין בו חברת ניהול וששטחו עולה על 2,000 מ״ר; בחישוב שטחו של מרכז מסחרי לפי פסקה זו לא יובא בחשבון שטחו של חניון תחת כיפת השמיים;
{{ח:תתת|(4)}} הוא נמצא במבנה המשמש לכמה שימושים שונים, אלא אם כן מתקיימים בעסק כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא נמצא בקומת הכניסה של המבנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} שטחו הבנוי אינו עולה על 300 מ״ר;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא אינו מכבסה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”שטח“ ו”שטח בנוי“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}.

{{ח:סעיף|3|היתר מזורז ורישיון על יסוד תצהיר|תיקון: תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} לעסקים טעוני רישוי המפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}} שסומנו {{ח:פנימי|תוספת|בטור ד׳ לצדו}} ב־”א׳“, תיתן רשות הרישוי היתר מזורז א׳ לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 6א1|סעיף 6א1 לחוק}}, ואם צוינו לצד הסימון האמור סייגים – בכפוף להם.
{{ח:תת|(ב)}} לעסקים טעוני רישוי המפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}} שסומנו {{ח:פנימי|תוספת|בטור ד׳ לצדו}} ב־”ב׳“, תיתן רשות הרישוי היתר מזורז ב׳ לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 6א1|סעיף 6א1 לחוק}}, ואם צוינו לצד הסימון האמור סייגים – בכפוף להם.
{{ח:תת|(ג)}} לעסקים טעוני רישוי המפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}} שסומנו {{ח:פנימי|תוספת|בטור ד׳ לצדו}} ב־”ר״ת“, תיתן רשות הרישוי רישיון על יסוד תצהיר לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 6א3|סעיף 6א3 לחוק}}, ואם צוינו לצד הסימון האמור סייגים – בכפוף להם.
{{ח:תת|(ד)}} האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג) לא יחול אם מתקיים בעסק או בחלק ממנו אחד מהסייגים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 2א|בסעיף 2א(ב)}}.

{{ח:סעיף|4|פרסום מפרט אחיד}}
{{ח:ת}} נותני האישור יפרסמו מפרט אחיד של המסמכים והתנאים הנדרשים מטעמם לגבי סוגי עסקים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 7ג1|סעיף 7ג1 לחוק}}.

{{ח:סעיף|5|אי־&lt;wbr&gt;פרסום מפרט אחיד או פרסום מפרט אחיד חלקי}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, לגבי עסק טעון רישוי כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}}, רשאי נותן אישור מטעם השר, שבהתייעצות עמו נעשתה קביעתו כעסק טעון רישוי להבטחת מטרה מן המפורטות {{ח:פנימי|תוספת|בעמודות 1 עד 5}}, לפי העניין, {{ח:פנימי|תוספת|בטור ג׳ שבתוספת}}, אשר מספרה הסידורי צוין {{ח:פנימי|תוספת|בטור ה׳ לצדו}}, שלא לפרסם מפרט אחיד, או לפרסם מפרט אחיד חלקי, אם מופיעה המילה ”חלקי“ לצד המספר הסידורי האמור.

{{ח:סעיף|6|תוקף רישיון}}
{{ח:ת}} בכפוף {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות)#סעיף 20|לתקנות 20}} {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות)#סעיף 21|ו־21 לתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס״א–2000}} (להלן – תקנות הוראות כלליות), תוקף רישיון לעסק טעון רישוי כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}} יהיה למשך מספר שנים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ו׳ לצדו}}, ולגבי רישיון לשנה אחת עד המועד שנקבע {{ח:פנימי|תוספת|בטור ו׳ האמור}}, אם נקבע.

{{ח:סעיף|7|עסקים טעוני רישוי לפי חיקוק אחר}}
{{ח:ת}} לא יינתן רישיון לעסקים טעוני רישוי כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}}, אם נקבעה להם חובת רישוי בחיקוק כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ז׳ בתוספת}}, כל עוד לא הורשה העסק לפי החיקוק כאמור.

{{ח:סעיף|8|ביטול}}
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ״ה–1995;
{{ח:תת|(2)}} צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי לפי חיקוק אחר), התשל״ד–1974.

{{ח:סעיף|9|תחילה ותחולה|תיקון: תשע״ד, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של צו זה ביום ב׳ בכסלו התשע״ד (5 בנובמבר 2013) (להלן – יום התחילה).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} ביום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014) והוא יחול על סוגי עסקים שפורסם לגביהם מפרט אחיד;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} יחול על סוגי עסקים שפורסם לגביהם מפרט אחיד ועל סוגי עסקים שלא היו טעוני רישוי לפי צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ״ה–1995 (להלן – הצו הקודם);
{{ח:תתת|(3)}} החל ביום תחילתו של צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) (תיקון), התשע״ט–2018 (להלן – צו התשע״ט), יחול {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} גם על סוגי עסקים שלא פורסם לגביהם מפרט אחיד עד למועד האמור.

{{ח:סעיף|10|הוראת מעבר|תיקון: תשע״ד, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504078.pdf|לסעיף 47(ד) לחוק רישוי עסקים (תיקון מס׳ 34), התשע״ח–2018}}, {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות)#סעיף 20|ולתקנה 20 לתקנות הוראות כלליות}}, התקצר תוקף רישיון לפי צו זה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרישיון יפקע ב־31 בדצמבר של השנה השלישית שלאחר השנה שבה פורסם המפרט האחיד לאותו סוג עסק ובלבד שהמפרט האחיד פורסם עד יום תחילתו של צו התשע״ט, ואם לא פורסם לאותו סוג עסק מפרט אחיד עד יום תחילתו של צו התשע״ט, יפקע הרישיון ביום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021);
{{ח:תתת|(2)}} רשות הרישוי תודיע לבעל הרישיון בתוך שלושה חודשים מפרסום המפרט האחיד על מועד פקיעת הרישיון ועל כך שחידושו יהיה לפי {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות)#פרק ח|פרק ח׳ לתקנות הוראות כלליות}}, ובלבד שהמפרט האחיד פורסם עד יום תחילתו של צו התשע״ט, ואם לא פורסם לאותו סוג עסק מפרט אחיד עד יום תחילתו של צו התשע״ט, רשות הרישוי תודיע כאמור לבעל הרישיון בתוך שלושה חודשים מיום תחילתו של צו התשע״ט.
{{ח:תת|(ב)}} התארך תוקף רישיון לפי צו זה ופורסם לגבי אותו סוג עסק מפרט אחיד עד יום תחילתו של צו התשע״ט, תחול ההארכה על רישיונות שיינתנו או יחודשו ממועד פרסום המפרט האחיד לאותו סוג עסק ואילך, ואם לא פורסם לגבי אותו סוג עסק מפרט אחיד עד יום תחילתו של צו התשע״ט, תחול ההארכה על רישיונות שיינתנו או יחודשו מיום תחילתו של צו התשע״ט ואילך.
{{ח:תת|(ג)}} בעל עסק שהפך לטעון רישוי לפי צו זה, יגיש בקשה לרישיון עסק או היתר זמני בתוך 180 ימים מיום התחילה, ויראו אותו כמי שיש לו היתר זמני עד להחלטת רשות הרישוי בבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} שונה המספר הסידורי של עסק טעון רישוי לפי צו זה, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ בתוספת}}, יראו בעל רישיון או היתר זמני של עסק מאותו סוג כמי שיש לו רישיון או היתר לעסק לפי המספר הסידורי כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ בתוספת}}, עד תום תקופת הרישיון או ההיתר או עד קבלת רישיון לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1 עד 7}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז, תש״ף, תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אש גלויה“ – להבה או גץ, לרבות פעולות ליצירתם כגון ריתוך, השחזה, חיתוך, קידוח, עבודה במבער, הפעלת זיקוקין די־נור, הבערת חומרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24(ב) לפקודת בריאות העם, 1940}} (להלן – פקודת בריאות העם), והרשום לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 25|סעיף 25 לפקודה האמורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית מרקחת“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}} (להלן – פקודת הרוקחים), למעט בית מרקחת הפועל בבית חולים או בקופת חולים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גז“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|בחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989}} (להלן – חוק הגז);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המזון“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול במזון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון)|בתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון), התשס״ט–2009}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה נפרד“ – מבנה הבנוי מאלמנטים עמידי אש כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)|בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסן עזר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|צו הגז (בטיחות ורישוי) (בטיחות ההחסנה של מכלים ומכלי מחנאות במחסן גפ&amp;quot;מ ובמחסן עזר)|בצו הגז (בטיחות ורישוי) (בטיחות ההחסנה של מכלים ומכלי מחנאות במחסן גפ״מ ובמחסן עזר), התשנ״ב–1992}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסן פרטי“, ”נפט סוג ב׳“, ”נפט סוג ג׳“, ”תחנת תדלוק פנימית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט)|בתקנות אחסנת נפט}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מ״ר“, לעניין עמודה 7 שבטור ג׳ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סגירת חורף“ – סגירת חלל פתוח מ־3 צדדים לפחות באופן זמני או קבוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד רפואי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ציוד רפואי|בחוק ציוד רפואי, התשע״ב–2012}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת חולים“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קניון“ – מרכז קניות במבנה מקורה וסגור מכל צדדיו, שיש בו כניסה משותפת אחת לפחות ושבו 10 בתי עסק לפחות או ששטחו הכולל 1,000 מ״ר לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח“, לעניין עמודה 7 שבטור ג׳ – השטח הכולל במטר רבוע של הקרקע שבה מנוהל העסק עד לגבולותיו של העסק, לרבות קירותיו החיצוניים והגדרות התוחמים אותו, והכול אם לא נאמר אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח בנוי“, לעניין עמודה 7 שבטור ג׳ – השטח הכולל במטר רבוע של השטח הבנוי בעסק, לרבות כל מבנה וחלק של מבנה וכל המחובר או הצמוד אליו; ואם קיימים בעסק מבנים כאמור שהם מבנים נפרדים – רק שטחו של המבנה הנפרד הגדול ביותר; והכול אם לא נאמר אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמרוק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55ז|בסעיף 55ז לפקודת הרוקחים}}, לרבות חומר גלם לייצור תמרוק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות אחסנת נפט“ – {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט)|תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל״ז–1976}}.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ג, תשע״ז, תשע״ח, תשע״ט, תש״ף, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ד׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ה׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ו׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ז׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;מס׳ סד׳&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;תיאור העסק טעון הרישוי&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;מטרות הרישוי&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;היתר מזורז או רישיון על יסוד תצהיר&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;אי פרסום מפרט אחיד או מפרט אחיד חלקי {{מוקטן|(לפי המספר הסידורי של המטרות בטור ג׳)}}&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;תוקף רישיון {{מוקטן|(בשנים)}}&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;חיקוק אחר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;1&lt;/th&gt;&lt;th&gt;2&lt;/th&gt;&lt;th&gt;3&lt;/th&gt;&lt;th&gt;4&lt;/th&gt;&lt;th&gt;5&lt;/th&gt;&lt;th&gt;7&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מניעת סכנות לשלום הציבור והבטחה מפני שוד והתפרצות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הבטחת בטיחותם של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מניעת סכנות של מחלות בעלי חיים ומניעת זיהום מקורות מים בחומרי הדברה, בדשנים או בתרופות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הבטחת בריאות הציבור לרבות תנאי תברואה נאותים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קיום הדינים הנוגעים לכבאות
&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;קבוצה 1 – בריאות, רוקחות, קוסמטיקה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.1&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/uniform-spec-01-01|'''1.1'''}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''בית מרקחת'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 200 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.2&quot;&gt;&lt;td&gt;'''1.2'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''תמרוקים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.2א&quot;&gt;&lt;td&gt;1.2א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1, 5 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.2ב&quot;&gt;&lt;td&gt;1.2ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסונם בעסק ששטחו מעל 200 מ״ר – שמירתם שלא במסגרת תהליך ייצור, ושלא לצורך מכירה קמעונית במקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.3&quot;&gt;&lt;td&gt;'''1.3'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''תכשירים, כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|בפקודת הרוקחים}}, וציוד רפואי'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.3א&quot;&gt;&lt;td&gt;1.3א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורם, למעט הרכבת ציוד רפואי כמשמעותו {{ח:פנימי|תוספת פרט 1.3ד|בפרט 1.3ד}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1, 5 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.3ב&quot;&gt;&lt;td&gt;1.3ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסונם שלא לצורך מכירה קמעונית במקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 200 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.3ג&quot;&gt;&lt;td&gt;1.3ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכירתם או חלוקתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.3ד&quot;&gt;&lt;td&gt;1.3ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרכבת ציוד רפואי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.4&quot;&gt;&lt;td&gt;'''1.4'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''טיפולים לא רפואיים בגוף האדם'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-01-04a|1.4א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|טיפול יופי וקוסמטיקה, פדיקור ומניקור, מכון שיזוף}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ־300 מ״ר}} {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת {{מוקטן|עד 300 מ״ר}} {{ש}} א׳ {{מוקטן|מעל 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-01-04b|1.4ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|מספרה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ־300 מ״ר}} {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת {{מוקטן|עד 300 מ״ר}} {{ש}} א׳ {{מוקטן|מעל 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.4ג&quot;&gt;&lt;td&gt;1.4ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כתובות קעקע – מקום לעשייתן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ־300 מ״ר}} {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.4ו&quot;&gt;&lt;td&gt;1.4ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ניקוב חורים בגוף האדם לצורך ענידת תכשיטים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ־300 מ״ר}} {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.5&quot;&gt;&lt;td&gt;'''1.5'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''מעבדות לא רפואיות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.5א&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-01-05a|1.5א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעבדה לבדיקות כימיות, מיקרוביולוגיות וביולוגיות, למעט בדיקות בלא הרס ומעבדות לפי {{ח:פנימי|תוספת פרט 1.5ב|פרטים 1.5ב}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 1.6|ו־1.6}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-01-05b|1.5ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|מעבדה לבדיקת דגימות בעלי חיים ומוצרים מן החי}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.5ג&quot;&gt;&lt;td&gt;1.5ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.6&quot;&gt;&lt;td&gt;'''1.6'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''מעבדה רפואית''' – מעבדה כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות)|בתקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות), התשל״ז–1977}}, למעט מעבדה רפואית רשומה לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 25|סעיף 25 לפקודת בריאות העם}}, בבית חולים או בקופת חולים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-01-07|'''1.7'''}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|'''מעבדת שיניים''' ששטחה מעל 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת {{מוקטן|עד 300 מ״ר}} א׳ {{מוקטן|מעל 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-01-08|'''1.8'''}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|'''חדר מתים''' למעט בבית חולים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;קבוצה 2 – דלק ואנרגיה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.1&quot;&gt;&lt;td&gt;'''2.1'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''גז'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.1א&quot;&gt;&lt;td&gt;2.1א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מילוי מכלים ומכליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|חוק הגז}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.1ב&quot;&gt;&lt;td&gt;2.1ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסונו, למעט במיתקן גז לצריכה עצמית כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|בחוק הגז}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|למחסן עזר לא מקורה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|חוק הגז}}, {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}} (להלן – חוק הגז הטבעי)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-02-01c|2.1ג}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|מכירתו, חלוקתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|חוק הגז}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997}} (להלן – חוק שירותי הובלה)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-02-01d|2.1ד}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#סעיף שלו|שינועו, למעט שינוע בצנרת, ולרבות מיתקן לשינוי לחץ שלו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|חוק הגז}}, {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|חוק הגז הטבעי}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-02-01e|2.1ה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|תיקון מכלים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|חוק הגז}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.1ו&quot;&gt;&lt;td&gt;2.1ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חניון למכליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|חוק הגז}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|תקנות התעבורה, התשכ״א–1961}} (להלן – תקנות התעבורה)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.1ז&quot;&gt;&lt;td&gt;2.1ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחנת תדלוק בגז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|חוק הגז}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.2&quot;&gt;&lt;td&gt;'''2.2'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''דלק לסוגיו'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-02-02a|2.2א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|תחנת דלק ותדלוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לתחנת תדלוק פנימית}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.2ב&quot;&gt;&lt;td&gt;2.2ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית זיקוק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1, 2 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.2ג&quot;&gt;&lt;td&gt;2.2ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שינועו בצנרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.2ד&quot;&gt;&lt;td&gt;2.2ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסונו בכמויות המפורטות {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט)|בתקנות אחסנת נפט}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|למחסן פרטי המאחסן נפט סוג ב׳ או נפט סוג ג׳ במכלים על־קרקעיים בנפח שאינו עולה על 149 אלף ליטר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.2ה&quot;&gt;&lt;td&gt;2.2ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסופי דלק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.2ז&quot;&gt;&lt;td&gt;2.2ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חניון למכליות דלק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לחניון תחת כיפת השמיים למכליות שמאחסנות נפט סוג ב׳ או נפט סוג ג׳ בנפח שאינו עולה על 500 אלף ליטר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|תקנות התעבורה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.2ח&quot;&gt;&lt;td&gt;2.2ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שינועו במכליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.3&quot;&gt;&lt;td&gt;'''2.3'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''פחם לסוגיו הכנה, עיבוד ואחסון'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.4&quot;&gt;&lt;td&gt;'''2.4'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''תחנת כוח'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1, 2 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;קבוצה 3 – חקלאות, בעלי חיים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-03-01|'''3.1'''}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|'''בית מטבחיים''', בית נחירה, בית שחיטה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.2&quot;&gt;&lt;td&gt;'''3.2'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''בעלי חיים, לרבות ימיים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-03-02a|3.2א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|בעלי חיים, למעט עופות – גידולם, אחזקתם, טיפול בהם}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.2ב&quot;&gt;&lt;td&gt;3.2ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הצגתם, לרבות לשם מכירה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{מוקטן|רק לעניין עסק הפועל כולו או חלקו במבנה}} {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳ – {{מוקטן|מכירה בחנויות בלבד ששטחן עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.2ג&quot;&gt;&lt;td&gt;3.2ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.2ד&quot;&gt;&lt;td&gt;3.2ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.2ה&quot;&gt;&lt;td&gt;3.2ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-03-02f|3.2ו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|מספרה ששטחה מעל 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת {{מוקטן|עד 300 מ״ר}} א׳ {{מוקטן|מעל 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.2ז&quot;&gt;&lt;td&gt;3.2ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.2ח&quot;&gt;&lt;td&gt;3.2ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עופות – גידולם, אחזקתם, טיפול בהם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.3&quot;&gt;&lt;td&gt;'''3.3'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''הדברה'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.3א&quot;&gt;&lt;td&gt;3.3א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.3ב&quot;&gt;&lt;td&gt;3.3ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הדברה חקלאית בין בכלי טיס ובין בכלים אחרים וניקוים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.4&quot;&gt;&lt;td&gt;'''3.4'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''חומרי הדברה, חומרי רעל לשימוש חקלאי'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-03-04a|3.4א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|ייצורם, אריזתם, אחסונם}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-03-04c|3.4ג}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|מכירתם}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.5&quot;&gt;&lt;td&gt;'''3.5'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''מזון לבעלי חיים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-03-05a|3.5א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|ייצורו, עיבודו, אריזתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ־500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-03-05b|3.5ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|אחסונו, הובלתו או חלוקתו, מכירתו במקום ששטחו מעל 200 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין הובלה – {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.6&quot;&gt;&lt;td&gt;'''3.6'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''פסדים''' ובכלל אלה חלקי בעלי חיים ופרשיהם; בצו זה{{ח:הערה|,}} ”פסדים“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (פסדים)|בתקנות מחלות בעלי חיים (פסדים), התשמ״א–1981}} (להלן – תקנות הפסדים)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.6א&quot;&gt;&lt;td&gt;3.6א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;איסופם, מכירתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{מוקטן|(לעניין מכירתם בלבד בעסק ששטחו הבנוי גדול מ־300 מ״ר)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.6ב&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-03-06b|3.6ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיבודם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.6ג&quot;&gt;&lt;td&gt;3.6ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.7&quot;&gt;&lt;td&gt;'''3.7'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''תכשירים ותרכיבים לשימוש וטרינרי למעט תרופות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.7א&quot;&gt;&lt;td&gt;3.7א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1, 5 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.7ב&quot;&gt;&lt;td&gt;3.7ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסונם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 200 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.7ג&quot;&gt;&lt;td&gt;3.7ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;קבוצה 4 – מזון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.1&quot;&gt;&lt;td&gt;'''4.1'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''ביצים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.1א&quot;&gt;&lt;td&gt;4.1א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריכוזן, מיונן ואחסונן בתחנת מיון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.1ב&quot;&gt;&lt;td&gt;4.1ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.1ג&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-04-01c|4.1ג}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מדגרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.1ד&quot;&gt;&lt;td&gt;4.1ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הובלתן לתחנת מיון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.2&quot;&gt;&lt;td&gt;'''4.2'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''בית אוכל''' – מקום הכנה או הגשה של מזון לצריכה במקום או מחוצה לו, למעט עסק כמפורט {{ח:פנימי|תוספת פרט 4.6|בפריט 4.6}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.2א&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-04-02a|4.2א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסעדה לרבות משלוח מזון ולרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום, ושאינו עסק שעיקר פעילותו הגשת משקאות משכרים לצורך צריכה במקום ההגשה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 4.8|בפריט 4.8}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|+}} {{ש}} ת׳ – {{מוקטן|מקום המיועד ל־50 איש לכל היותר ששטחו הבנוי עד 150 מ״ר לרבות סגירת חורף}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.2ב&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-04-02b|4.2ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית קפה, מזנון, בית אוכל אחר לרבות משלוח מזון ולרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום, ושאינו עסק שעיקר פעילותו הגשת משקאות משכרים לצורך צריכה במקום ההגשה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 4.8|בפריט 4.8}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ – {{מוקטן|מקום המיועד ל־50 איש לכל היותר ששטחו הבנוי עד 150 מ״ר לרבות סגירת חורף}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳ – {{מוקטן|מקום המיועד ל־50 איש לכל היותר ששטחו עד 150 מ״ר לרבות סגירת חורף}}; ב׳ – {{מוקטן|כל מקום שאינו בא בגדר האמור}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.2ג&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-04-02c|4.2ג}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הכנת מזון למכירתו לצריכה מחוץ למקום הכנתו, לרבות משלוח מזון ולמעט הסעדה כמשמעותה {{ח:פנימי|תוספת פרט 4.6ה|בסעיף 4.6ה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.3&quot;&gt;&lt;td&gt;'''4.3'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''בית קירור'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.3א&quot;&gt;&lt;td&gt;4.3א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לבשר, דגים, עופות, ביצים ומוצריהם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 200 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון ייצור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|בחוק המזון}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.3ב&quot;&gt;&lt;td&gt;4.3ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למזון אחר ומרכיביו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 200 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון ייצור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|בחוק המזון}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.4&quot;&gt;&lt;td&gt;'''4.4'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''בשר בהמות, עופות, דגים, בעלי חיים החיים במים או חלקיהם (גולמי)'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.4א&quot;&gt;&lt;td&gt;4.4א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.4ב&quot;&gt;&lt;td&gt;4.4ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול בבשר גולמי ואריזתו – ביכולת ייצור העולה על 5 טונות ליום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.4ד&quot;&gt;&lt;td&gt;4.4ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.4ה&quot;&gt;&lt;td&gt;4.4ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.4ז&quot;&gt;&lt;td&gt;4.4ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול בבשר גולמי ואריזתו – ביכולת ייצור שאינה עולה על 5 טונות ליום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.5&quot;&gt;&lt;td&gt;'''4.5'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''חלב גולמי'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.5ב&quot;&gt;&lt;td&gt;4.5ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(בוטל)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.6&quot;&gt;&lt;td&gt;'''4.6'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''מזון ומרכיביו לרבות משקאות וחומרי גלם'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.6א&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-04-06a|4.6א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורו, עיבודו, אריזתו – מחומרי גלם מן החי ביכולת ייצור העולה על 5 טונות ליום {{ש}} ייצורו, עיבודו, אריזתו – מחומרי גלם שאינם מן החי ביכולת ייצור העולה על 50 טונות ליום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1, 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון ייצור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|בחוק המזון}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.6ב&quot;&gt;&lt;td&gt;4.6ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.6ג&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-04-06c|4.6ג}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסונו בעסק ששטחו מעל 200 מ״ר – שמירתו שלא במסגרת תהליך ייצור ושלא לצורך מכירה קמעונאית במקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳ – {{מוקטן|עד 200 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון ייצור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|בחוק המזון}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.6ד&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-04-06d|4.6ד}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הובלתו, הפצתו או חלוקתו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.6ה&quot;&gt;&lt;td&gt;4.6ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הסעדה (קייטרינג) – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לעסקים ליצור מזון)|בתקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לעסקים ליצור מזון), התשל״ב–1972}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון ייצור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|בחוק המזון}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.6ו&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-04-06f|4.6ו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורו, עיבודו, אריזתו – מחומרי גלם מן החי ביכולת ייצור שאינה עולה על 5 טון ליום; {{ש}} ייצורו, עיבודו, אריזתו – מחומרי גלם שאינם מן החי ביכולת ייצור העולה על 5 טונות ליום ושאינה עולה על 50 טונות ליום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון ייצור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|בחוק המזון}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.7&quot;&gt;&lt;td&gt;'''4.7'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''מזון לרבות משקאות – מכירתו'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.7א&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-04-07a|4.7א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קיוסק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ־300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת {{מוקטן|עד 300 מ״ר}}; א׳ {{מוקטן|מעל 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.7ב&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-04-07b|4.7ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרכול – מקום לממכר מזון ומוצרי צריכה לשימוש אישי או ביתי, שאין בו טיפול במזון, לרבות משלוח מזון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת {{מוקטן|עד 300 מ״ר}}; ב׳ {{מוקטן|מעל 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.7ג&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-04-07c|4.7ג}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אטליז – מכירת בשר, עופות או דגים שאינם קפואים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ־300 מ״ר בנוי}} {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.7ד&quot;&gt;&lt;td&gt;4.7ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרכול – כמשמעותו {{ח:פנימי|תוספת פרט 4.7ב|בפרט 4.7ב}}, שיש בו טיפול במזון, לרבות משלוח מזון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.8&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-04-08|'''4.8'''}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''משקאות משכרים''' – פאב, בר, מסבאה וכל עסק שעיקר פעילותו הגשתם לצורך צריכה במקום ההגשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|מקום המיועד ל־50 איש לכל היותר ששטחו הבנוי עד 150 מ״ר לרבות סגירת חורף}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;קבוצה 5 – מים ופסולת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.1&quot;&gt;&lt;td&gt;'''5.1'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''אשפה ופסולת, למעט פסולת חומרים מסוכנים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.1א&quot;&gt;&lt;td&gt;5.1א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחנת מעבר ומיון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר ועד 5,000 מ״ר תחת כיפת השמיים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.1ב&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-05-01b|5.1ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;איסופה, הובלתה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|תקנות התעבורה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.1ג&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-05-01c|5.1ג}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול בפסולת, לרבות פסולת אלקטרונית; לעניין זה, ”טיפול“ – לרבות עיבודה, ניצולה, מיחזורה, מיונה, קומפוסטציה, שריפתה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר ועד 5,000 מ״ר תחת כיפת השמיים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.1ד&quot;&gt;&lt;td&gt;5.1ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר לסילוק פסולת יבשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.1ה&quot;&gt;&lt;td&gt;5.1ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר לסילוק פסולת מעורבת, לרבות פסדים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{מוקטן|(לעניין פסדים בלבד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.2&quot;&gt;&lt;td&gt;'''5.2'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''מי שתייה – מיתקן לטיפול בהם'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.2א&quot;&gt;&lt;td&gt;5.2א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיתקן התפלת מים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2 {{מוקטן|(חלקי)}}, 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.2ב&quot;&gt;&lt;td&gt;5.2ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי שתייה – מיתקן לטיפול בהם; לעניין זה, ”טיפול“ – למעט התפלה וחיטוי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.3&quot;&gt;&lt;td&gt;'''5.3'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''שפכים וקולחין'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.3א&quot;&gt;&lt;td&gt;5.3א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיבודם, טיהורם, אחסונם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1, 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.3ג&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-05-03c|5.3ג}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הובלתם במכליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;קבוצה 6 – מסחר ושונות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.1&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-06-01|'''6.1'''}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''אחסנה''' – מקום המיועד לאחסנה, שאינו טעון רישוי לפי פרט אחר {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}}, ששטחו 50 מ״ר ומעלה, בין מקורה ובין שאינו מקורה, למעט מחסן הצמוד לחנות למכירה קמעונאית, שעיקר תכליתו לשרת אותה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ – {{מוקטן|אחסנה של חומרים שאינם חומרים מסוכנים במקום ששטחו הבנוי עד 200 מ״ר וגובהו עד 3.70 מטר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת – {{מוקטן|אחסנה של חומרים שאינם חומרים מסוכנים במקום ששטחו עד 200 מ״ר וגובהו עד 3.70 מטר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.2&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-06-02|'''6.2'''}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''חנות ששטח המכירה בה הוא 800 מ״ר לפחות'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.4&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-06-04|'''6.4'''}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''מכבסה, ניקוי יבש''', לרבות הפעלת מכונות כביסה וייבוש אוטומטיות שלא בבניין מגורים לשימוש הדיירים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.5&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-06-05|'''6.5'''}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''מכשירי אלקטרוניקה ואלקטרואופטיקה לרבות מחשבים, רכיביהם''' – ייצור רכיבים אלקטרוניים ומעגלים מודפסים, למעט הרכבתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.7&quot;&gt;&lt;td&gt;'''6.7'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.8&quot;&gt;&lt;td&gt;'''6.8'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''קניון'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.8א&quot;&gt;&lt;td&gt;6.8א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ניהולו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.8ב&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-06-08b|6.8ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עסק בקניון שאין בו חברת ניהול, שאינו טעון רישוי לפי פרט אחר {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.9&quot;&gt;&lt;td&gt;'''6.9'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''רוכלות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.9א&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-06-09a|6.9א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רוכלות מזון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.9ב&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-06-09b|6.9ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רוכלות בעסק הטעון רישוי לפי פרט אחר {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}}&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;אישור לפי סוג העסק בו עוסקת הרוכלות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.9ג&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-06-09c|6.9ג}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רוכלות אחרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.12&quot;&gt;&lt;td&gt;'''6.12'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''עסק של אבזרי מין''' – מקום למכירתם, השכרתם, הצצה על מעשה מיני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.13&quot;&gt;&lt;td&gt;'''6.13'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.14&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-06-14|'''6.14'''}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''מוצרי עישון לסוגיהם''' – מקום למכירה קמעונאית, שאינו טעון רישוי לפי פרט אחר {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}}; ”מוצר עישון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון|בחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשמ״ג–1983}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;קבוצה 7 – עינוג ציבורי, נופש וספורט&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.1&quot;&gt;&lt;td&gt;'''7.1'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''אירוח ולינה'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.1א&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-07-01a|7.1א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית מלון, פנסיון, אכסניה וכיו״ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 2 קומות ועד 16 מיטות סך הכול}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.1ב&quot;&gt;&lt;td&gt;7.1ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השכרת יחידות אירוח למטרת נופש, המלווה במתן שירותים לשוכרים, כשמספר יחידות האירוח המיועדות להשכרה עולה על ארבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 6 חדרים סך הכול בכל יחידות האירוח}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.1ג&quot;&gt;&lt;td&gt;7.1ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית אבות – מקום המשמש, או הנועד לשמש, כולו או בחלקו, מקום מגורים לזקנים, שהגיעו לגיל הפרישה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}}, כשהם מחוץ למשפחתם, למעט מוסד רפואי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 25|בסעיף 25 לפקודת בריאות העם}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.1ה&quot;&gt;&lt;td&gt;7.1ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח או גן המשמש לחניית טיילים לצורך פעילות קיט ונופש בתשלום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.2&quot;&gt;&lt;td&gt;'''7.2'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''גן חיות, ספארי, פינת חי'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+] {{מוקטן|רק מקום שבו הכניסה בתשלום}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+] {{מוקטן|רק מקום שבו הכניסה בתשלום}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{מוקטן|רק מקום שבו הכניסה בתשלום}} {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 10,000 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.4&quot;&gt;&lt;td&gt;'''7.4'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''מים – נופש'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.4א&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-07-04a|7.4א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בריכת שחייה, לרבות מאגר מים אחר המשמש לשחייה ולנופש מים, לרבות בריכה המצויה בפארק מים ולמעט בריכה המשמשת עד ארבע יחידות אירוח למטרת נופש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{מוקטן|למעט בריכה אשר מתקיימים בה כל אלה: {{ש}} (1) בריכה פתוחה עם או בלי קירוי עונתי; {{ש}} (2) בריכה בלא סאונה; {{ש}} (3) השטח המצטבר של כל מבני המינהלה, הקופה והשמירה בבריכה אינו עולה על 20 מ״ר; {{ש}} (4) שטח הקיוסק בבריכה אינו עולה על 50 מ״ר; {{ש}} (5) שטח המחסן בבריכה אינו עולה על 50 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.4ב&quot;&gt;&lt;td&gt;7.4ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פארק מים, מגלשות מים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.4ג&quot;&gt;&lt;td&gt;7.4ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בריכת זרמים (ג׳קוזי)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.4ד&quot;&gt;&lt;td&gt;7.4ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מקווה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳ – {{מוקטן|עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.4ה&quot;&gt;&lt;td&gt;7.4ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרחצאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.5&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-07-05|'''7.5'''}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''מכון כושר ששטחו גדול מ־800 מ״ר שאינו אחד מאלה:''' {{ש}} א. מכון כושר המוחזק ומופעל בידי אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות או איגוד, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הספורט|בחוק הספורט, התשמ״ח–1988}}, המשמש את ספורטאיהם בלבד; {{ש}} ב. מכון כושר המוחזק ומופעל בידי מוסד חינוך לרבות מוסד להשכלה גבוהה, המשמש את התלמידים מן המניין הרשומים במוסד בלבד; {{ש}} ג. מכון כושר המצוי במתחם בית משותף, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, או במקום עבודה, שבו מספר העובדים בבניין או במתחם אינו עולה על 1,000, ובלבד שאינו פתוח לציבור הרחב ומשמש את דיירי הבית המשותף או עובדי המקום בלבד {{ש}} ד. מכון כושר בבית מלון המשמש את אורחי המלון בלבד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ – {{מוקטן|מכון כושר שאינו כולל סאונה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת – {{מוקטן|מכון כושר שאינו כולל סאונה}}; ב – {{מוקטן|מכון כושר אחר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח)|חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ״ד–1994}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.6&quot;&gt;&lt;td&gt;'''7.6'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''משחקים''', כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 2ב|בסעיף 2ב(ב) לחוק}} – מקום לעריכתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|תחת כיפת השמיים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.7&quot;&gt;&lt;td&gt;'''7.7'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''עינוג ציבורי'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.7א&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-07-07a|7.7א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מקום לעריכת מופעים וירידים במבנה קבע, בלא מזון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|מקום המיועד ל־50 איש לכל היותר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.7ב&quot;&gt;&lt;td&gt;7.7ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קולנוע, תאטרון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.7ג&quot;&gt;&lt;td&gt;7.7ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קרקס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.7ד&quot;&gt;&lt;td&gt;7.7ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אצטדיון, אולם ספורט, שמספר המושבים הקבועים בו הוא מעל 500, למעט אולם במוסד חינוכי המשמש את המוסד בלבד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1 {{ש}} {{מוקטן|31 ביולי}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.7ה&quot;&gt;&lt;td&gt;7.7ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אמפיתאטרון, מקום אחר לעריכת אירועי תרבות, בידור וספורט תחת כיפת השמים, שנועדו ל־500 משתתפים או יותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.7ו&quot;&gt;&lt;td&gt;7.7ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דיסקוטק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעניין יריד שאין בו שימוש באש גלויה המתקיים תחת כיפת השמיים בלבד, המיועד ל־500 איש לכל היותר וששטחו אינו עולה על 1,000 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.7ז&quot;&gt;&lt;td&gt;7.7ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יריד או תערוכה שלא במבנה של קבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.7ח&quot;&gt;&lt;td&gt;7.7ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלי שיט המשמש לעינוג ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|פקודת הנמלים, [נוסח חדש], התשל״א–1971}} (להלן – פקודת הנמלים), {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|חוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004}}, {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|תקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982}} (להלן – תקנות בטיחות השיט), {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (מעגנות)|תקנות הנמלים (מעגנות), התשע״א–2010}} (להלן – תקנות המעגנות)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.7ט&quot;&gt;&lt;td&gt;7.7ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מקום לעריכת מופעים וירידים שיש בו בעלי חיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 1,000 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תערוכות, הצגות ותחרויות של בעלי חיים)|תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תערוכות, הצגות ותחרויות של בעלי חיים), התשס״א–2001}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;7.7י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יריד מזון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעניין יריד שאין בו שימוש באש גלויה המתקיים תחת כיפת השמיים בלבד, המיועד ל־500 איש לכל היותר וששטחו אינו עולה על 1,000 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;7.7יא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אצטדיון, אולם ספורט, שמספר המושבים הקבועים בו הוא עד 500, למעט אולם במוסד חינוכי המשמש את המוסד בלבד ואצטדיון או אולם ספורט לעריכת פעילות ספורט בלא קהל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1 {{ש}} {{מוקטן|31 ביולי}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.8&quot;&gt;&lt;td&gt;'''7.8'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''קייטנות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.8א&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-07-08a|7.8א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קייטנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|בהתקיים כל אלה: {{ש}} (1) לעסק הנמצא תחת כיפת השמיים – {{ש}} (א) בלא שימוש באש גלויה; {{ש}} (ב) העסק אינו מוקף משני צידיו או יותר ביער או בחורש; {{ש}} (ג) העסק נמצא במרחק העולה על 26 מטרים מיער או מחורש; {{ש}} (2) לעסק הנמצא במבנה – {{ש}} (א) ניתן לו אישור בטיחות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 48|בסעיף 48 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}; {{ש}} (ב) אין חריגה מן התפוסה המותרת של המבנה בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)|לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970}}}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח)|חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש״ן–1990}} (להלן – חוק הקייטנות)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.8ב&quot;&gt;&lt;td&gt;7.8ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מחנה נוער&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח)|חוק הקייטנות}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.9&quot;&gt;&lt;td&gt;'''7.9'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אולם או גן לשמחות ולאירועים, שעיקר עיסוקו הוא קיום אירועים, לרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום ההגשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.10&quot;&gt;&lt;td&gt;'''7.10'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''שעשועים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.10א&quot;&gt;&lt;td&gt;7.10א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיתקני שעשועים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.10ב&quot;&gt;&lt;td&gt;7.10ב&lt;/td&gt;&lt;td &gt;לונה פארק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעניין לונה פארק שאין בו שימוש באש גלויה, המתקיים תחת כיפת השמיים, המיועד ל־500 איש לכל היותר וששטחו אינו עולה על 1,000 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;קבוצה 8 – רכב ותעבורה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.2&quot;&gt;&lt;td&gt;'''8.2'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''העברת רכב ממקום למקום''' בגרירה, הובלה או בכל דרך אחרת, וכן מקום המשמש לניהול העסק או לשליטה בו לרבות משרד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.3&quot;&gt;&lt;td&gt;'''8.3'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''הובלה'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.3א&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-08-03a|8.3א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כספים, יהלומים, תכשיטים, ניירות ערך ודברי ערך אחרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.3ב&quot;&gt;&lt;td&gt;8.3ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(בוטל)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.4&quot;&gt;&lt;td&gt;'''8.4'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''הסעת נוסעים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.4א&quot;&gt;&lt;td&gt;8.4א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הסעת נוסעים וכן מקום המשמש לניהול העסק או לשליטה בו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳ {{מוקטן|עד 500 מ״ר}}; ב׳ {{מוקטן|מעל 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ״ה–1985}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.4ב&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-08-04b|8.4ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחנה מרכזית, כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, תחנת רכבת מרכזית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.4ג&quot;&gt;&lt;td&gt;8.4ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.4ד&quot;&gt;&lt;td&gt;8.4ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחנת רכבת תת־קרקעית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.5&quot;&gt;&lt;td&gt;'''8.5'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''כלי טיס לסוגיהם''' – ייצורם, תיקונם, שיפוצם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הטיס|חוק הטיס, התשע״א–2011}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.6&quot;&gt;&lt;td&gt;'''8.6'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''כלי רכב וציוד מכני הנדסי (צמ״ה), למעט חלקים משומשים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.6א&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-08-06a|8.6א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכירתם, השכרתם, תיווך בהם, למעט אולם תצוגה לכלי רכב חדשים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳ – {{מוקטן|עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|תקנות התעבורה}}, {{ח:חיצוני|צו יבוא חופשי|צו יבוא חופשי, התשע״א–2011}}, צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב), התשל״ט–1978&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.6ב&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-08-06b|8.6ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חניון בתשלום או חניון המשמש באי מרכז מסחרי הסמוך לו, ששטחם מעל 500 מ״ר, למעט חניון כמפורט {{ח:פנימי|תוספת פרט 8.6ז|בסעיף 8.6ז}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.6ג&quot;&gt;&lt;td&gt;8.6ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(בוטל)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.6ד&quot;&gt;&lt;td&gt;8.6ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.6ו&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-08-06f|8.6ו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורם, שיפוצם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו), התשכ״ז–1967}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.6ז&quot;&gt;&lt;td&gt;8.6ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חניון מקורה או תת־קרקעי, ששטחו מעל 500 מ״ר שהוא בתשלום או פתוח לקהל הרחב, למעט חניון המשמש את עובדי או דיירי הבניין בלבד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.7&quot;&gt;&lt;td&gt;'''8.7'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''כלי רכב, ציוד מכני הנדסי (צמ״ה) – חלקים משומשים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.7א&quot;&gt;&lt;td&gt;8.7א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכירתם, אחסונם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות)|חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ״ח–1998}} (להלן – חוק הגבלת השימוש), {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), התשמ״ג–1982}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.7ב&quot;&gt;&lt;td&gt;8.7ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פירוקם מהרכב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות)|חוק הגבלת השימוש}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.8&quot;&gt;&lt;td&gt;'''8.8'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''כלי שיט'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.8א&quot;&gt;&lt;td&gt;8.8א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השכרתם, אחסונם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|בהתקיים כל אלה: {{ש}} (1) השטח הבנוי של העסק עד 200 מ״ר; {{ש}} (2) אחסון עד גובה 3.7 מ׳; {{ש}} (3) אינו מאחסן חומרים מסוכנים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (מעגנות)|תקנות המעגנות}}, {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|תקנות בטיחות השיט}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.8ג&quot;&gt;&lt;td&gt;8.8ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעגנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.8ד&quot;&gt;&lt;td&gt;8.8ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורם, תיקונם, שיפוצם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|פקודת הנמלים}}, {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (מעגנות)|תקנות המעגנות}}, לגבי מתן אישורים הנדסיים ואישורי פעולה לביצוע בנייה או שינויים בכלי שיט – {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (כלי שיט) (בנייה ורכישה של כלי שיט ומשכנתאות עליהם)|תקנות הספנות (כלי שיט) (בנייה ורכישה של כלי שיט ומשכנתאות עליהם), התשס״ב–2002}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.9&quot;&gt;&lt;td&gt;'''8.9'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''מוסך''' – מקום לתיקון ואחזקת כלי רכב, צמ״ה וחלקיהם, לרבות מוסך של עסק שאינו טעון רישוי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.9א&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-08-09a|8.9א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכונאות כללית, פחחות וצביעה (לרבות כלי רכב המונעים בגז)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ״ר בנוי}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳ {{מוקטן|עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970}} (להלן – צו המוסכים)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.9ב&quot;&gt;&lt;td&gt;8.9ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חשמלאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו המוסכים}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.9ד&quot;&gt;&lt;td&gt;8.9ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(בוטל)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.9ה&quot;&gt;&lt;td&gt;8.9ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.9ו&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-08-09f|8.9ו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול אחר ברכב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת {{מוקטן|עד 300 מ״ר}}; ב׳ {{מוקטן|מעל 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.11&quot;&gt;&lt;td&gt;'''8.11'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''רכבל'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הפעלת רכבל)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הפעלת רכבל), התשכ״ח–1968}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.12&quot;&gt;&lt;td&gt;'''8.12'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''מרכז תחזוקה לרכבות'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;קבוצה 9 – שירותי שמירה ואבטחה, נשק ותחמושת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 9.1&quot;&gt;&lt;td&gt;'''9.1'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''כלי נשק ותחמושת'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 9.1א&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-09-01a|9.1א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכירתם, תיקונם, אחסונם (אחסון 20 כלי ירייה ומעלה או אחסנת 100,000 כדורים ומעלה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 9.1ב&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-09-01b|9.1ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטווח ירי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 9.1ג&quot;&gt;&lt;td&gt;9.1ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ – {{מוקטן|ייצור שאינו של תחמושת במקום ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1, 2 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 9.4&quot;&gt;&lt;td&gt;'''9.4'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''שירותי שמירה או איתור''' – מוקד בקרה אלקטרוני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;קבוצה 10 – תעשייה, מלאכה, כימיה ומחצבים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.1&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.1'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''אבני חן, יהלומים – ליטושם, עיבודם'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳ {{מוקטן|עד 500 מ״ר}}; ב׳ {{מוקטן|מעל 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.2&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.2'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''אבנים, מחצבים, מינרלים – חציבה, כרייה, גריסה (לרבות מגרסה ניידת), עיבוד ושינוע פנימי'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לגבי פעולות חציבה או כרייה במחצבה או במכרה – לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכרות|פקודת המכרות}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.3&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-03|'''10.3'''}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''בית דפוס, למעט הדפסה על נייר באמצעות צילום, שכפול או העתקה'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.4&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.4'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''טקסטיל, דברי הלבשה'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.4א&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-04a|10.4א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור, צביעה, אשפרה, הדפסה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר, ובלבד שלא נעשה בו שימוש בחומרים מסוכנים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.4ב&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-04b|10.4ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גזירה, תפירה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת {{מוקטן|עד 500 מ״ר}}; ב׳ {{מוקטן|מעל 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.5&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-05|'''10.5'''}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''דברי הנעלה''' – ייצורם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.6&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.6'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''דשנים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.6א&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-06a|10.6א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורם, עיבודם, אריזתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|, ובלבד שלא נעשה בו שימוש בחומרים מסוכנים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.6ב&quot;&gt;&lt;td&gt;10.6ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסונם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|בהתקיים כל אלה: {{ש}} : (1) שטחו הבנוי של העסק עד 200 מ״ר; {{ש}} (2) העסק נמצא במפלס הקרקע; {{ש}} (3) אחסון עד גובה 3.7 מ׳; {{ש}} (4) העסק אינו מאחסן חומרים מסוכנים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.7&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.7'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''חומרי גלם לבנייה, מוצרי בנייה מוגמרים, מלט, בטון, אספלט, זפת, בלוקים, אבן, שיש ומוצריהם'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.7א&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-07a|10.7א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הכנתם, ייצורם, עיבודם, למעט הכנה, ייצור ועיבוד של בלוקים, אבן ושיש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לגבי כל אחד מאלה: {{ש}} (1) עסק העוסק בהכנה, ייצור או עיבוד של זפת, אספלט או מוצריהם, ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר; {{ש}} (2) עסק העוסק בהכנה, ייצור או עיבוד של מוצרי בנייה מוגמרים, מלט, בטון או מוצריהם}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.7ב&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-07b|10.7ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסון זפת, אספלט או מוצריהם בשטח שגדול מ־500 מ״ר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.7ג&quot;&gt;&lt;td&gt;10.7ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הכנתם, ייצורם, עיבודם של אבן ושיש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.7ד&quot;&gt;&lt;td&gt;10.7ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הכנתם, ייצורם, עיבודם של בלוקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.8&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.8'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''חומרי חיטוי או ניקוי'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.8א&quot;&gt;&lt;td&gt;10.8א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורם, עיבודם, אריזתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.8ב&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-08b|10.8ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסונם שלא לצורך מכירה במקום, למעט בעסק שיכולת האחסון המרבית שלו היא עד 5 טונות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.9&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-09|'''10.9'''}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''חומר גלם, מוצר, מכשיר או חלקיו שאינם טעוני רישוי לפי פרט אחר {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}}''' – ייצורו, עיבודו, צביעתו, הרכבתו, ציפויו, השחזתו, הדפסה עליו, תיקונו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1, 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.10&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.10'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;חומרים מסוכנים, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}, לרבות חומרים רדיואקטיביים ופסולת חומרים מסוכנים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.10א&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-10a|10.10א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורם, עיבודם, אריזתם, מחזורם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.10ב&quot;&gt;&lt;td&gt;10.10ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסונם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.10ג&quot;&gt;&lt;td&gt;10.10ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכירתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.10ד&quot;&gt;&lt;td&gt;10.10ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;איסופם, שינועם למעט איסופם או שינועם בצנרת בתחום נמל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.10ה&quot;&gt;&lt;td&gt;10.10ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול באריזות משומשות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.10ו&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-10f|10.10ו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול בפסולת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.10ז&quot;&gt;&lt;td&gt;10.10ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחנת מעבר לפסולת חומרים מסוכנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.11&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.11'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''חומרי נפץ''', כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חומרי נפץ|בחוק חומרי נפץ, התשי״ד–1954}}, מוצרים המכילים חומרי נפץ, זיקוקין די־נור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.11א&quot;&gt;&lt;td&gt;10.11א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורם, עיבודם, פיתוחם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1, 2 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.11ב&quot;&gt;&lt;td&gt;10.11ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכירתם, אחסונם, אריזתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.11ג&quot;&gt;&lt;td&gt;10.11ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שינועם, הובלתם, איסופם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.11ד&quot;&gt;&lt;td&gt;10.11ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מחזורם, הנצלתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.11ה&quot;&gt;&lt;td&gt;10.11ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השמדתם, אתר להשמדתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.11ו&quot;&gt;&lt;td&gt;10.11ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בחינתם, אתר לבחינתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.13&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.13'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''מרפדייה ששטחה מעל 500 מ״ר'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.14&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.14'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''מתכת, מוצריה, מוצרים בעלי מרכיב מתכתי, גרוטאות מתכת'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.14א&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-14a|10.14א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורם, עיבודם, יציקתם, ציפוים, ניקוים, צביעתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.14ב&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-14b|10.14ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פחחות, למעט פחחות רכב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 1,000 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת {{מוקטן|עד 500 מ״ר}}; א׳ {{מוקטן|מעל 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.14ג&quot;&gt;&lt;td&gt;10.14ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסגריה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 1,000 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.14ד&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-14d|10.14ד}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור שלטים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 1,000 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת {{מוקטן|עד 500 מ״ר}}; א׳ {{מוקטן|מעל 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.14ה&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-14e|10.14ה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסונם, מיונם סחר בהם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td &gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 200 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.14ו&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-14f|10.14ו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרכבתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.14ז&quot;&gt;&lt;td&gt;10.14ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גריטטם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.16&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.16'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''עץ ומוצריו'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.16א&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-16a|10.16א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיבוד, ייצור, צביעה, ציפוי, חיסום וחיטוי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.16ב&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-16b|10.16ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור רהיטים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.16ג&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-16c|10.16ג}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסונו ומכירתו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.20&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-20|'''10.20'''}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''פלסטיק ומוצריו: ייצור, עיבוד, מחזור'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.21&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-10-21|'''10.21'''}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''נייר ומוצריו: ייצור'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|כ״ד בטבת התשע״ג (6 בינואר 2013)}}
* '''אליהו ישי'''&lt;br&gt;שר הפנים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>e46lw3dy58tqz77pri3eg3eem2solvn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (חסות לתכניות טלוויזיה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>372838</id>
    <revision>
      <id>3037824</id>
      <parentid>2946572</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T09:45:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3037824</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13184" sha1="psorh1akfeuzcjit973prpjzetgnb2u" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (חסות לתכניות טלוויזיה), התש&quot;ע-2009 (תיקון: תשפ&quot;א)
&lt;שם קודם&gt; כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (חסות לתכניות), התש&quot;ע-2009

&lt;מאגר תקן 2135020 קוד a163Y00000DuVI2QAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תש&quot;ע, 37|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (חסות לתכניות)|6816)); ((תשע&quot;ב, 1043|תיקון|7111)); ((תשע&quot;ד, 1202|תיקון|7384)); ((תשפ&quot;א, 3360|תיקון|9437)), ((3818|ת&quot;ט|9518)), ((3830|ת&quot;ט|9523)); ((תשפ&quot;ב, 2072|תיקון [תשפ&quot;א] (תיקון)|9999)), ((2720|תיקון [תשפ&quot;א] (תיקון מס' 2)|10131)), ((3002|תיקון [תשפ&quot;א] (תיקון מס' 3)|10184)); ((תשפ&quot;ג, 1210|תיקון [תשפ&quot;א] (תיקון)|10610)); ((תשפ&quot;ד, 1280|תיקון [תשפ&quot;א] (תיקון)|11057)), ((2814|תיקון [תשפ&quot;א] (תיקון מס' 2)|11339)); ((תשפ&quot;ה, 754|תיקון [תשפ&quot;א] (תיקון)|11652)), ((2036|תיקון|11935)); ((ס&quot;ח תשפ&quot;ו, 1037|חוק התקשורת (שידורים)|25:14308264)), ((בג&quot;ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&amp;fileName=ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&amp;type=4)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 24]], [[+|82]] [[+|ו-88]] [[=החוק|לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו, התש&quot;ן-1990]] (להלן - החוק), קובעת מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו כללים אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) בכללים אלה -
::- &quot;הודעת חסות&quot; - הודעה בשידורי מורשה לשידורי טלוויזיה שצוינה בה קבלת חסות;
::- &quot;חסות&quot; - מימון מגורם חוץ להפקה של תכנית;
::- &quot;כללי האתיקה בפרסומת&quot; - [[=כללי האתיקה בפרסומת|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (אתיקה בפרסומת בטלוויזיה), התשנ&quot;ד-1994]];
::- &quot;כללי האישור המוקדם&quot; - [[=כללי האישור המוקדם|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (אישור מוקדם של תשדירי פרסומת), התשנ&quot;ד-1994]];
::- &quot;כללי שיבוץ פרסומת&quot; - [[=כללי שיבוץ פרסומת|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (שיבוץ תשדירי פרסומת בשידורי טלוויזיה), התשנ&quot;ב-1992]];
::- &quot;כללי התכניות&quot; - כללים שנקבעו לפי [[+|סעיפים 24]], [[+|58]], [[+|59]], [[+|60]] [[ו-61 לחוק]] לעניין שידור תכניות טלוויזיה בידי מורשה לשידורי טלוויזיה;
::: ((פורסמו [[=כללי התכניות|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (שידורי טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התשס&quot;ט-2009]].))
::- &quot;כתובית&quot; - מלל המופיע על רקע הודעת חסות והכולל הסבר או הבהרה שיש להביאם לידיעת הצופים;
::- &quot;מורשה לשידורי טלוויזיה&quot; - בעל זיכיון או רישיון לשידורי טלוויזיה;
::- &quot;מקבץ הודעות חסות&quot; - כמה הודעות חסות המשודרות ברצף.
: (ב) מונחים אחרים בכללים אלה תהיה להם המשמעות שניתנה להם [[בכללי שיבוץ פרסומת]], [[בכללי האתיקה בפרסומת]] או [[בכללי התכניות]], לפי העניין.

@ 2. דרישת אישור למימון גורם חוץ
: (א) המנהל, בידיעת המועצה, רשאי להורות, מזמן לזמן, על סוגי חסויות הטעונות את אישורו המוקדם, או על סוגי תכניות שמתן חסות להן טעון את אישורו המוקדם.
: (ב) הורה המנהל כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[סעיפים 2א עד 4 לכללי האישור המוקדם]], בשינויים המחויבים.

@ 3. תנאים וסייגים לשידור חסות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;א)
: (א) לא תשודר הודעת חסות לשידורי חדשות, למעט לפינת מזג האוויר.
: (ב) לא תשודר הודעת חסות של גוף פוליטי או כל גורם אחר שלפי [[החוק]] או לפי [[כללי האתיקה בפרסומת]] אסור בשידורי מורשה לשידורי טלוויזיה לפרסם אותו או מוצרים שהוא מייצר או משווק או שירותים שהוא נותן.
: (ג) לא תשודר הודעת חסות אשר מתקיים בה אחד מאלה:
:: (1) היא עשויה להטעות את ציבור הצופים או לפגוע בו בדרך אחרת;
:: (2) היא נוגדת הוראות כל דין, הזיכיון או הרישיון או הנחיות הרשות;
:: (3) נותן החסות עשוי להשפיע על תוכנה של התכנית, כולה או חלקה, או שיכול להיווצר רושם בציבור כי הוא עשוי להשפיע כאמור.
: (ד) לתכנית תחקיר, לתכנית בענייני היום, ולתכנית מסוג כלשהו העוסקת בענייני כלכלה, כספים, השקעות או צרכנות, לא תשודר הודעת חסות אם החסות ניתנת מאת גורם שעיסוקו נוגע במישרין לנושא שבתכנית.
: (ה) בתכנית שניתנה לה חסות לא יוצג נותן החסות או מוצר או שירות שלו.
: (ו) הוראות [[סעיף 27(א) ו-(ב) לכללי שיבוץ פרסומת]] יחולו, בשינויים המחויבים, על הודעות חסות שבהן נותן החסות הוא יצרן או משווק של משקאות כאמור [[בפסקאות (1) או (2) שבסעיף 27(א) האמור]].

@ 4. דרך ציון חסות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;א)
: (א) מורשה לשידורי טלוויזיה יציין את קבלת החסות בהודעת חסות, בקריינות ובכתב.
: (ב) בפתיח של הודעת חסות ייאמר בקריינות &quot;התכנית הופקה בחסות&quot; או &quot;התכנית משודרת בחסות&quot; או &quot;התכנית מוגשת בחסות&quot;.
: (ג) במהלך שידור הודעת החסות, יופיע הכיתוב 'הודעת חסות' בחלקו העליון של המסך, באופן בולט לעין; צבע האותיות יהיה ניגודי לרקע שעליו הן מופיעות.
: (ד) הודעת החסות תכלול לכל היותר פרטים אלה:
:: (1) שם נותן החסות, לרבות פרטי התאגדותו;
:: (2) שמות מוצריו של נותן החסות ותיאור מאפייניהם, למעט תיאור איכותי–השוואתי שלהם;
:: (3) סיסמה או משפט קצר מטעם נותן החסות;
:: (4) סימנו המסחרי של נותן החסות או של מוצריו; במקום הסימן המסחרי ניתן לכלול בהודעת החסות את שרטוט האותיות (LOGO) המקובל על נותן החסות;
:: (5) מספר טלפון של נותן החסות;
:: (6) כתובת אתר האינטרנט של נותן החסות.
: (ה) הודעת החסות לא תוקרא בידי אדם המשתתף בתכנית שהוענקה לה החסות או המזוהה עמה.
: (ו) הודעת חסות יכול שתכלול כתובית אחת בלבד שאורכה עד 7 מילים, שתופיע כל משך זמן הודעת החסות, הכול לפי [[כלל 54א לכללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (אתיקה בפרסומת בטלוויזיה), התשנ&quot;ד-1994]].

@ 5. זמן הודעות חסות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;א-3, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה-2)
: (א) משך השידור של הודעת חסות לא יעלה על 10 שניות.
: (ב) זמן השידור המרבי שניתן להקצות להודעות חסות בכל שעה הוא 54 שניות; ואולם, על אף האמור, יחולו הוראות אלה:
:: (1) בין השעות 20:00 ל-24:00 רשאי מורשה לשידורי טלוויזיה להקצות זמן שידור הודעות חסות לפי שיקול דעתו, בכפוף [[לסעיף 6]], ובלבד שסך כל זמן הודעות החסות בשעות אלה לא יעלה על 3 דקות ו-36 שניות;
:: (2) בין השעות 24:00 ו-20:00 למוחרת רשאי מורשה לשידורי טלוויזיה להקצות זמן שידור הודעות חסות לפי שיקול דעתו, בכפוף [[לסעיף 6]], ובלבד שסך כל זמן הודעות החסות בשעות אלה לא יעלה על 18 דקות.

@ 6. מועד השידור של הודעת חסות
: ניתן לשדר הודעת חסות במועדים אלה בלבד:
: (1) בצמוד לפני תחילת התכנית שניתנת לה החסות (בסעיף זה - התכנית);
: (2) בצמוד לאחר סיום התכנית;
: (3) בצמוד למקבץ פרסומת המשודר במהלך התכנית, לפניו או אחריו.

@ 7. חסות לתחרות ספורט (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) בסעיף זה, &quot;משדר ספורט&quot; - שידור ישיר של תחרות ספורט, לרבות דיון באולפן הנערך בזמן התחרות או בהפסקות שבתחרות.
: (ב) על אף האמור [[בסעיפים 5]] [[ו-6]], במשדר ספורט יחולו הוראות אלה:
:: (1) משך השידור של הודעת חסות לא יעלה על 6 שניות;
:: (2) הודעת חסות לא תובא יותר משלוש פעמים במהלך מחצית, ובתחרות שאין בה מחציות - במהלך פרק זמן שיורה עליו המנהל;
:: (3) לא יובאו הודעות חסות של יותר משבעה נותני חסות במהלך מחצית, ובתחרות שאין בה מחציות - במהלך פרק זמן שיורה עליו המנהל ואולם רשאי המנהל להתיר, מטעמים מיוחדים, שידור של עד שלושה נותני חסות נוספים במהלך המחצית או פרק הזמן האמורים;
:: (4) אם הודעת החסות משודרת במהלך התחרות, היא תיעשה על רקע השידור הישיר בדרך שלא תגרע באופן מהותי משלמות התמונה.
: (ג) במשדר ספורט יחולו הוראות [[סעיף 4]], ואולם בהודעת החסות המשודרת במהלך התחרות כאמור בסעיף קטן (ב)(4), ניתן להביא את האמור [[בסעיף 4(ב)]] בכיתוב בלבד.

@ 8. אי-תחולת [[כללי שיבוץ פרסומת]]
: זמן השידור של הודעות חסות, במגבלות האמורות בכללים אלה, לא ייכלל בזמן המרבי המותר לתשדירי פרסומת כאמור [[בסעיף 3 לכללי שיבוץ פרסומת]].

@ 9. סמכויות המנהל (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) בלי לגרוע מכל סמכות הנתונה לו לפי כל דין, רשאי המנהל לדרוש ממורשה לשידורי טלוויזיה ראיות כי הודעת חסות מסוימת עומדת בדרישות כל דין, ובפרט כללים אלה, ולהתנות את שידורה בהמצאת ראיות כאמור להנחת דעתו.
: (ב) המנהל רשאי לתת למורשה לשידורי טלוויזיה הנחיות כלליות, או מיוחדות, כדי להבטיח מילוי הוראות כללים אלה וכל דין, והמורשה לשידורי טלוויזיה יפעל לפיהן.
: (ג) בכל מקרה של ספק בפרשנותם או ביישומם של כללים אלה או בהחלטה הנוגעת בעניינים הקשורים אליהם, ייוועץ המורשה לשידורי טלוויזיה במנהל ויפעל לפי הנחיותיו.

@ 10. פסילת הודעת חסות (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) המנהל רשאי לפסול הודעת חסות או להתנות את שידורה בתנאים, לרבות בדבר עריכת שינויים בה או הגבלות על שידורה, כדי להבטיח את מילוים של הוראות [[החוק]], כללים אלה, כללים אחרים של המועצה והנחיות המועצה והמנהל.
: (ב) מורשה לשידורי טלוויזיה וכן מפרסם ומשרד פרסום הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל רשאי לערור עליה בתוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה; אין בהגשת ערר כדי לעכב את יישום החלטת המנהל.
: (ג) המועצה או ועדת משנה שלה שהיא הסמיכה לכך תדון בערר, ותיתן את החלטתה בהקדם האפשרי בנסיבות העניין.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ז באלול התשס&quot;ט (6 בספטמבר 2009)
&lt;חתימה&gt; נורית דאבוש, יושבת ראש מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו</text>
      <sha1>psorh1akfeuzcjit973prpjzetgnb2u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (חסות לתכניות טלוויזיה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>372844</id>
    <revision>
      <id>3037831</id>
      <parentid>2946588</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T10:00:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3037824]</comment>
      <origin>3037831</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17936" sha1="sfgiizfej9hh17hofz0y8shf9zgyse1" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (חסות לתכניות טלוויזיה), התש״ע–2009}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תש״ע, 37|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (חסות לתכניות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6816.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1043|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7111.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1202|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7384.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3360|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9437.pdf}}, {{ח:תיבה|3818|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9518.pdf}}, {{ח:תיבה|3830|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9523.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2072|תיקון [תשפ״א] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9999.pdf}}, {{ח:תיבה|2720|תיקון [תשפ״א] (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10131.pdf}}, {{ח:תיבה|3002|תיקון [תשפ״א] (תיקון מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1210|תיקון [תשפ״א] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10610.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1280|תיקון [תשפ״א] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11057.pdf}}, {{ח:תיבה|2814|תיקון [תשפ״א] (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11339.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 754|תיקון [תשפ״א] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11652.pdf}}, {{ח:תיבה|2036|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11935.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 1037|חוק התקשורת (שידורים)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14308264.pdf}}, {{ח:תיבה|בג״ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&amp;amp;fileName{{=}}ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&amp;amp;type{{=}}4}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו#סעיף 24|סעיפים 24}}, {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו#סעיף 82|82}} {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו#סעיף 88|ו־88}} {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו|לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו, התש״ן–1990}} (להלן – החוק), קובעת מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בכללים אלה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת חסות“ – הודעה בשידורי מורשה לשידורי טלוויזיה שצוינה בה קבלת חסות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חסות“ – מימון מגורם חוץ להפקה של תכנית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כללי האתיקה בפרסומת“ – {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (אתיקה בפרסומת בטלוויזיה)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (אתיקה בפרסומת בטלוויזיה), התשנ״ד–1994}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כללי האישור המוקדם“ – {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (אישור מוקדם של תשדירי פרסומת)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (אישור מוקדם של תשדירי פרסומת), התשנ״ד–1994}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כללי שיבוץ פרסומת“ – {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (שיבוץ תשדירי פרסומת בשידורי טלוויזיה)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (שיבוץ תשדירי פרסומת בשידורי טלוויזיה), התשנ״ב–1992}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כללי התכניות“ – כללים שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו#סעיף 24|סעיפים 24}}, {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו#סעיף 58|58}}, {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו#סעיף 59|59}}, {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו#סעיף 60|60}} {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו#סעיף 61|ו־61 לחוק}} לעניין שידור תכניות טלוויזיה בידי מורשה לשידורי טלוויזיה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (שידורי טלוויזיה בידי בעל זיכיון)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (שידורי טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התשס״ט–2009}}.}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כתובית“ – מלל המופיע על רקע הודעת חסות והכולל הסבר או הבהרה שיש להביאם לידיעת הצופים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מורשה לשידורי טלוויזיה“ – בעל זיכיון או רישיון לשידורי טלוויזיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקבץ הודעות חסות“ – כמה הודעות חסות המשודרות ברצף.
{{ח:תת|(ב)}} מונחים אחרים בכללים אלה תהיה להם המשמעות שניתנה להם {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (שיבוץ תשדירי פרסומת בשידורי טלוויזיה)|בכללי שיבוץ פרסומת}}, {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (אתיקה בפרסומת בטלוויזיה)|בכללי האתיקה בפרסומת}} או {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (שידורי טלוויזיה בידי בעל זיכיון)|בכללי התכניות}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|2|דרישת אישור למימון גורם חוץ}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל, בידיעת המועצה, רשאי להורות, מזמן לזמן, על סוגי חסויות הטעונות את אישורו המוקדם, או על סוגי תכניות שמתן חסות להן טעון את אישורו המוקדם.
{{ח:תת|(ב)}} הורה המנהל כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (אישור מוקדם של תשדירי פרסומת)#סעיף 2א|סעיפים 2א עד 4 לכללי האישור המוקדם}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|3|תנאים וסייגים לשידור חסות|תיקון: תשע״ב, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא תשודר הודעת חסות לשידורי חדשות, למעט לפינת מזג האוויר.
{{ח:תת|(ב)}} לא תשודר הודעת חסות של גוף פוליטי או כל גורם אחר שלפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו|החוק}} או לפי {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (אתיקה בפרסומת בטלוויזיה)|כללי האתיקה בפרסומת}} אסור בשידורי מורשה לשידורי טלוויזיה לפרסם אותו או מוצרים שהוא מייצר או משווק או שירותים שהוא נותן.
{{ח:תת|(ג)}} לא תשודר הודעת חסות אשר מתקיים בה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא עשויה להטעות את ציבור הצופים או לפגוע בו בדרך אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} היא נוגדת הוראות כל דין, הזיכיון או הרישיון או הנחיות הרשות;
{{ח:תתת|(3)}} נותן החסות עשוי להשפיע על תוכנה של התכנית, כולה או חלקה, או שיכול להיווצר רושם בציבור כי הוא עשוי להשפיע כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} לתכנית תחקיר, לתכנית בענייני היום, ולתכנית מסוג כלשהו העוסקת בענייני כלכלה, כספים, השקעות או צרכנות, לא תשודר הודעת חסות אם החסות ניתנת מאת גורם שעיסוקו נוגע במישרין לנושא שבתכנית.
{{ח:תת|(ה)}} בתכנית שניתנה לה חסות לא יוצג נותן החסות או מוצר או שירות שלו.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (שיבוץ תשדירי פרסומת בשידורי טלוויזיה)#סעיף 27|סעיף 27(א) ו־(ב) לכללי שיבוץ פרסומת}} יחולו, בשינויים המחויבים, על הודעות חסות שבהן נותן החסות הוא יצרן או משווק של משקאות כאמור {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (שיבוץ תשדירי פרסומת בשידורי טלוויזיה)#סעיף 27|בפסקאות (1) או (2) שבסעיף 27(א) האמור}}.

{{ח:סעיף|4|דרך ציון חסות|תיקון: תשע״ב, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה לשידורי טלוויזיה יציין את קבלת החסות בהודעת חסות, בקריינות ובכתב.
{{ח:תת|(ב)}} בפתיח של הודעת חסות ייאמר בקריינות ”התכנית הופקה בחסות“ או ”התכנית משודרת בחסות“ או ”התכנית מוגשת בחסות“.
{{ח:תת|(ג)}} במהלך שידור הודעת החסות, יופיע הכיתוב 'הודעת חסות׳ בחלקו העליון של המסך, באופן בולט לעין; צבע האותיות יהיה ניגודי לרקע שעליו הן מופיעות.
{{ח:תת|(ד)}} הודעת החסות תכלול לכל היותר פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם נותן החסות, לרבות פרטי התאגדותו;
{{ח:תתת|(2)}} שמות מוצריו של נותן החסות ותיאור מאפייניהם, למעט תיאור איכותי–השוואתי שלהם;
{{ח:תתת|(3)}} סיסמה או משפט קצר מטעם נותן החסות;
{{ח:תתת|(4)}} סימנו המסחרי של נותן החסות או של מוצריו; במקום הסימן המסחרי ניתן לכלול בהודעת החסות את שרטוט האותיות (LOGO) המקובל על נותן החסות;
{{ח:תתת|(5)}} מספר טלפון של נותן החסות;
{{ח:תתת|(6)}} כתובת אתר האינטרנט של נותן החסות.
{{ח:תת|(ה)}} הודעת החסות לא תוקרא בידי אדם המשתתף בתכנית שהוענקה לה החסות או המזוהה עמה.
{{ח:תת|(ו)}} הודעת חסות יכול שתכלול כתובית אחת בלבד שאורכה עד 7 מילים, שתופיע כל משך זמן הודעת החסות, הכול לפי {{ח:חיצוני|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (אתיקה בפרסומת בטלוויזיה)#סעיף 54א|כלל 54א לכללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (אתיקה בפרסומת בטלוויזיה), התשנ״ד–1994}}.

{{ח:סעיף|5|זמן הודעות חסות|תיקון: תשע״ב, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״א־3, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ה, תשפ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} משך השידור של הודעת חסות לא יעלה על 10 שניות.
{{ח:תת|(ב)}} זמן השידור המרבי שניתן להקצות להודעות חסות בכל שעה הוא 54 שניות; ואולם, על אף האמור, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בין השעות 20:00 ל־24:00 רשאי מורשה לשידורי טלוויזיה להקצות זמן שידור הודעות חסות לפי שיקול דעתו, בכפוף {{ח:פנימי|סעיף 6|לסעיף 6}}, ובלבד שסך כל זמן הודעות החסות בשעות אלה לא יעלה על 3 דקות ו־36 שניות;
{{ח:תתת|(2)}} בין השעות 24:00 ו־20:00 למוחרת רשאי מורשה לשידורי טלוויזיה להקצות זמן שידור הודעות חסות לפי שיקול דעתו, בכפוף {{ח:פנימי|סעיף 6|לסעיף 6}}, ובלבד שסך כל זמן הודעות החסות בשעות אלה לא יעלה על 18 דקות.

{{ח:סעיף|6|מועד השידור של הודעת חסות}}
{{ח:ת}} ניתן לשדר הודעת חסות במועדים אלה בלבד:
{{ח:תת|(1)}} בצמוד לפני תחילת התכנית שניתנת לה החסות (בסעיף זה – התכנית);
{{ח:תת|(2)}} בצמוד לאחר סיום התכנית;
{{ח:תת|(3)}} בצמוד למקבץ פרסומת המשודר במהלך התכנית, לפניו או אחריו.

{{ח:סעיף|7|חסות לתחרות ספורט|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”משדר ספורט“ – שידור ישיר של תחרות ספורט, לרבות דיון באולפן הנערך בזמן התחרות או בהפסקות שבתחרות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}}, במשדר ספורט יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משך השידור של הודעת חסות לא יעלה על 6 שניות;
{{ח:תתת|(2)}} הודעת חסות לא תובא יותר משלוש פעמים במהלך מחצית, ובתחרות שאין בה מחציות – במהלך פרק זמן שיורה עליו המנהל;
{{ח:תתת|(3)}} לא יובאו הודעות חסות של יותר משבעה נותני חסות במהלך מחצית, ובתחרות שאין בה מחציות – במהלך פרק זמן שיורה עליו המנהל ואולם רשאי המנהל להתיר, מטעמים מיוחדים, שידור של עד שלושה נותני חסות נוספים במהלך המחצית או פרק הזמן האמורים;
{{ח:תתת|(4)}} אם הודעת החסות משודרת במהלך התחרות, היא תיעשה על רקע השידור הישיר בדרך שלא תגרע באופן מהותי משלמות התמונה.
{{ח:תת|(ג)}} במשדר ספורט יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, ואולם בהודעת החסות המשודרת במהלך התחרות כאמור בסעיף קטן (ב)(4), ניתן להביא את האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)}} בכיתוב בלבד.

{{ח:סעיף|8|אי־&lt;wbr&gt;תחולת {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (שיבוץ תשדירי פרסומת בשידורי טלוויזיה)|כללי שיבוץ פרסומת}}}}
{{ח:ת}} זמן השידור של הודעות חסות, במגבלות האמורות בכללים אלה, לא ייכלל בזמן המרבי המותר לתשדירי פרסומת כאמור {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (שיבוץ תשדירי פרסומת בשידורי טלוויזיה)#סעיף 3|בסעיף 3 לכללי שיבוץ פרסומת}}.

{{ח:סעיף|9|סמכויות המנהל|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מכל סמכות הנתונה לו לפי כל דין, רשאי המנהל לדרוש ממורשה לשידורי טלוויזיה ראיות כי הודעת חסות מסוימת עומדת בדרישות כל דין, ובפרט כללים אלה, ולהתנות את שידורה בהמצאת ראיות כאמור להנחת דעתו.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לתת למורשה לשידורי טלוויזיה הנחיות כלליות, או מיוחדות, כדי להבטיח מילוי הוראות כללים אלה וכל דין, והמורשה לשידורי טלוויזיה יפעל לפיהן.
{{ח:תת|(ג)}} בכל מקרה של ספק בפרשנותם או ביישומם של כללים אלה או בהחלטה הנוגעת בעניינים הקשורים אליהם, ייוועץ המורשה לשידורי טלוויזיה במנהל ויפעל לפי הנחיותיו.

{{ח:סעיף|10|פסילת הודעת חסות|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לפסול הודעת חסות או להתנות את שידורה בתנאים, לרבות בדבר עריכת שינויים בה או הגבלות על שידורה, כדי להבטיח את מילוים של הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו|החוק}}, כללים אלה, כללים אחרים של המועצה והנחיות המועצה והמנהל.
{{ח:תת|(ב)}} מורשה לשידורי טלוויזיה וכן מפרסם ומשרד פרסום הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל רשאי לערור עליה בתוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה; אין בהגשת ערר כדי לעכב את יישום החלטת המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה או ועדת משנה שלה שהיא הסמיכה לכך תדון בערר, ותיתן את החלטתה בהקדם האפשרי בנסיבות העניין.

{{ח:חתימות|י״ז באלול התשס״ט (6 בספטמבר 2009)}}
* '''נורית דאבוש'''&lt;br&gt;יושבת ראש מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>sfgiizfej9hh17hofz0y8shf9zgyse1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Shahar9261/טיוטה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>380784</id>
    <revision>
      <id>3037802</id>
      <parentid>3037618</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T07:39:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3037802</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="143" sha1="s2pcp32scwa9ck3jfdgtc53s587ujbj" xml:space="preserve">נועד למקרה שאני אצטרף לעשות טיוטות למשהו.
: [[משתמש:Shahar9261/טיוטה/חוק נתוני אשראי]]</text>
      <sha1>s2pcp32scwa9ck3jfdgtc53s587ujbj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי התקשורת (בזק ושידורים) (בעל רישיון לשידורים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>455996</id>
    <revision>
      <id>3037825</id>
      <parentid>2987525</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T09:46:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3037825</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="180439" sha1="m0mf9by5vai91sqf9uvej0frfnps6ik" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי התקשורת (בזק ושידורים) (בעל רישיון לשידורים), התשמ&quot;ח-1987 (תיקון: תשס&quot;ב)
&lt;שם קודם&gt; כללי הבזק (שידורי בעל זכיון), התשמ&quot;ח-1987

&lt;מאגר תקן 2119525 קוד a163Y00000DuTnrQAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשמ&quot;ח, 138|כללי הבזק (שידורי בעל זכיון)|5064)), ((518|תיקון|5087)), ((804|תיקון מס' 2|5106)); ((תשמ&quot;ט, 730|תיקון מס' 3 [צ&quot;ל: תיקון]|5181)); ((תש&quot;ן, 577|תיקון|5263)); ((תשנ&quot;א, 694|תיקון|5338)), ((758|ת&quot;ט|5342)), ((1042|תיקון מס' 2|5370)); ((תשנ&quot;ב, 429|תיקון|5397)); ((תשנ&quot;ג, 1085|תיקון|5540)); ((תשנ&quot;ד, 1277|תיקון|5618)); ((תשנ&quot;ו, 861|תיקון|5749)), ((1351|תיקון מס' 2|5768)), ((1538|תיקון מס' 3|5782)); ((תשנ&quot;ז, 622|תיקון|5827)); ((תשנ&quot;ח, 390|תיקון|5879)); ((תשס&quot;ב, 283|תיקון|6144)), ((340|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|6146)), ((764|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: תיקון מס' 3]|6169)); ((תשס&quot;ג, 119|תיקון|6204)), ((530|תיקון מס' 2|6227)); ((תשס&quot;ד, 419|תיקון|6307)); ((תשס&quot;ה, 11|תיקון|6340)); ((תשס&quot;ח, 1189|תיקון|6699)); ((תשס&quot;ט, 556|ת&quot;ט|6758)), ((1145|תיקון|6796)); ((תש&quot;ע, 153|תיקון|6832)); ((תשע&quot;ב, 1566|תיקון|7150)); ((תשע&quot;ט, 1506|תיקון|8124)); ((תשפ&quot;א, 530|תיקון|8921)); ((תשפ&quot;ה, 1960|תיקון|11909)).; ((ס&quot;ח תשפ&quot;ו, 1037|חוק התקשורת (שידורים)|25:14308264)), ((בג&quot;ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&amp;fileName=ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&amp;type=4))

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיף 6ה]] [[=החוק|לחוק הבזק, התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - החוק), קובעת המועצה לשידורי כבלים שנתמנה לפי [[החוק]] (להלן - המועצה), כללים אלה:

__TOC__

= פרק א': פרשנות &lt;עוגן חלק א&gt; =

@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;א-3, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ג, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ח, תשס&quot;ט-2, תשפ&quot;א)
: (א) בכללים אלה -
::- &quot;אזור&quot; - תחום גיאוגרפי שגבולותיו נקבעו בזכיון לשידורי כבלים;
::- &quot;אפיק בתשלום לפי צפיה&quot; - אפיק המיועד לשידור סרטים עלילתיים או מישדרים אחרים בעדם משלם מנוי לפי צפיה (pay per view);
::- &quot;אפיק משפחה&quot; - אפיק שידורים המיועד לכלל המשפחה;
::- &quot;אפיק יעודי&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;אפיק ילדים&quot; - אפיק שידורים המיועד לילדים;
::- &quot;אפיק תרבות, מדע וטבע&quot; - אפיק המיועד בעיקרו לשידור מישדרים בתחומי התרבות, המדע והטבע;
::- &quot;אפיק ספורט&quot; - אפיק המיועד לשידור מישדרי ספורט;
::- &quot;אפיק סרטים&quot; - אפיק המיועד לשידור סרטים עלילתיים;
::- &quot;בעל זכות שימוש&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;גיל הפקה&quot; - הזמן שחלף מהמועד בו הופק מישדר עד למועד בו שודר המישדר באחד מאפיקי השידורים העצמיים של בעל זכיון;
::- &quot;הפקה זרה&quot; - הפקה שאינה הפקה מקומית;
::- &quot;הפקה מעורבת&quot; - הפקה הכוללת קטעים מהפקה מקומית וקטעים מהפקה זרה, לרבות מגזין ספורט;
::- &quot;הפקה מקומית&quot; - תכנית טלויזיה בת 15 דקות לפחות, אלא אם כן אישרה המועצה אחרת מראש, שהופקה לצורך שידורה בישראל, ושרוב אנשי הצוות שנטלו חלק בהפקתה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, למעט חדשות, מישדרים בעניני היום, אירועי ספורט, מישדרי רצף ומילואות, קדימונים, מישדרי מידע לציבור ופרסומת;
::- &quot;הפקה מקומית עצמית&quot; - הפקה מקומית של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים (להלן בהגדרה זו - בעל הרישיון), של תאגיד שבעל הרישיון הוא בעל ענין בו, של מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, ב-10% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בבעל הרישיון, של חברה אחות לבעל הרישיון כמשמעותה [[בסעיף 6יב1 לחוק]], או של מפיק מטעמו של בעל הרישיון;
::- &quot;הפקה מקומית קנויה&quot; - הפקה מקומית שאיננה אחת מאלה -
::: (1) הפקה מקומית עצמית;
::: (2) הפקה של מוסד ממשלתי;
::: (3) הפקה של גוף אחר המשדר לפי כל דין שידורי טלויזיה לציבור או לחלק ממנו, או הפקה של תאגיד שגוף אחר כאמור הוא בעל שליטה או בעל ענין בו, או שתאגיד כאמור הוא בעל ענין בגוף האחר, במישרין או בעקיפין;
::- &quot;ועדת ייעוץ אזורית&quot; - ועדה אזורית מייעצת שהוקמה לפי [[חלק ד1|פרק ד'1]];
::- &quot;חגי ישראל&quot; - שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח, חג השבועות ויום העצמאות כמשמעותו [[בחוק יום העצמאות, התש&quot;ט-1949]] (להלן - יום העצמאות);
::- &quot;ימי זכרון&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) יום הזכרון לשואה ולגבורה כמשמעותו [[בחוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, התשי&quot;ט-1959]];
::: (2) יום הזכרון לחללי מערכות ישראל כמשמעותו [[בחוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ&quot;ג-1963]];
::: (3) ט' באב;
::: (4) יום אבל לאומי שהכריזה עליו הממשלה;
::- &quot;מיחזור&quot; - שיבוץ שידורים חוזרים בלוח מישבצים ובלוח מישדרים;
::- &quot;מילואות&quot; (filler) - קטע קצר המשודר במרווח זמן שבין שני מישדרים;
::- &quot;מישבץ&quot; - יחידת זמן הקבועה בלוח שעות וימים רבעוני, והמיועדת לשידור מישדרים בנושא מסויים המוגדר על פי סוג הפקה;
::- &quot;מישדר&quot; - יחידת שידורים בעלת תוכן והיקף ידועים ובמתכונת הערוכה לשידור;
::- &quot;מישדר בחסות&quot; - מישדר שמומן, כולו או חלקו, בכסף או בשווה-כסף, בידי גורם שאינו בעל זכיון (להלן - הגורם המממן), והמלווה הודעה בדרך של הקרנת שקופית, הנעתה על המסך או קריאת האמור בה, המציינת את עובדת השתתפותו של הגורם המממן (להלן - הודעת חסות);
::- &quot;מישדר בשפה האמהרית בישראל&quot; - הפקה מקומית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות, בשפה האמהרית, הנותנת ביטוי להוויה התרבותית והחברתית של הציבור הישראלי דובר השפה האמהרית במדינת ישראל, על כל גווניו;
::- &quot;מישדר בשפה הגיאורגית בישראל&quot; - הפקה מקומית בדיבור או בדיבוב, בשפה הגיאורגית, הנותנת ביטוי להוויה התרבותית והחברתית של הציבור הישראלי דובר השפה הגיאורגית במדינת ישראל, על כל גווניו;
::- &quot;מישדר בתחום אוריינות תקשורת&quot; - הפקה מקומית שיש בה כדי לחנך את הציבור בהבנת אמצעי המדיה, ביכולת הגישה, השימוש, ההבנה של אמצעי זה כמשפיע על דעת הקהל, ולפיכך מעניקה לציבור את יכולת האבחון הביקורתי כלפי אותה המדיה; בין השאר, יכולת הגישה למדיה ולתוכן המדיה, גישה ביקורתית, אבחון מדיומים והבנה של אופן פעולת המדיה;
::- &quot;מישדר בתחום האמנות&quot; - הפקה מקומית העוסקת בעיקר ביצירה המבוצעת בישראל או בידי יוצרים ישראלים, או שנוצרה בידי ישראלי, בתחומי ספרות, מחול, תאטרון, וידאו ארט, אמנות פלסטית, אופרה, מוזיקה קלאסית או ג'אז;
::- &quot;מישדר בתחום הבריאות&quot; - הפקה מקומית העוסקת בתחום מניעת מחלות והבראה מהן, גריאטריה וסיעוד, היריון ולידה, התפתחות הילד, חינוך וקידום בריאות ומחקר רפואי, וכמו כן הפקה מקומית העוסקת בקידום סביבה המאפשרת גישה לתזונה הולמת, ומעודדת את החברה לבחור במזון הקשור בבריאות;
::- &quot;מישדר בתחום החינוך הפדגוגי&quot; - הפקה מקומית העוסקת בתורת ההוראה, שעניינה הקניית כלים, שיפור ועדכון יסודות החינוך ופסיכולוגיית הילד, להורים ולמורים; ובכלל זה תכניות לימודיות להורים ולמורים להקניית מיומנויות הוראה והורות ולעידוד חשיבה יצירתית ועצמאית אצל הילד, מהגיל הרך עד לתקופת הבגרות;
::- &quot;מישדר בתחום מורשת&quot; - הפקה מקומית העוסקת במורשת ישראל, בדת היהודית, בהיסטוריה ובמסורת של העם היהודי על כל מרכיביו, זרמיו וגווניו, במדינת ישראל ובתפוצות;
::- &quot;מישדר חוזר&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;מישדר טלויזיה&quot; - מישדר שהופק במקור לשם שידור בטלויזיה;
::- &quot;מישדר מידע לציבור&quot; - מישדר או שידור אחר אשר מטרתו העברת מידע לציבור בנושאי בריאות, ביטחון, איכות הסביבה, רווחה, או זכויות וחובות האזרח, ובלבד שמטרתו אינה לקדם, במישרין או בעקיפין, עניין מסחרי של גוף כלשהו או רכישה של מוצר או שירות כלשהם;
::- &quot;מישדר ספורט ישראלי&quot; - מישדר שעיקרו תחרות ספורט הנערכת בישראל, או שספורטאים ישראלים נוטלים בה חלק משמעותי, וכן מישדר שעיקרו סיקור פעילותו הספורטיבית של ספורטאי ישראלי; על אף האמור, במישדר חדשות בענייני ספורט יהיה די בסיקור ענייני ספורט כאמור למשך חמש דקות לפחות אף אם אינם עיקר המישדר; מישדר שעיקרו תחרויות כדורגל גברים בוגרים ותחרויות אחרות שתקבע המועצה או מישדר המסקר שחקני כדורגל בוגרים וספורטאים אחרים שתקבע המועצה לא ייחשב למישדר ספורט ישראלי, והכל אלא אם כן החליטה המועצה אחרת לגופה של תחרות או של ספורטאי, או לסוג תחרויות או ספורטאים כאמור;
::- &quot;מישדר רצף&quot; - מישדר קצר למילוי פרק הזמן שבין שני מישדרים;
::- &quot;מפיק ערוץ&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;מקבץ פרסומת&quot; - פרסומת, מישדר מידע לציבור או קדימון, אחד מהם או אחדים המשודרים ברצף;
::- &quot;משדר ערוץ&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;סידרת טלויזיה&quot; - סרט שהופק במקור לשם שידור בטלויזיה, הערוך בפרקים, שכל פרק מהם מהווה מישדר בפני עצמו;
::- &quot;סוג הפקה&quot; (&quot;Genre&quot;) - (((ההגדרה הוחלפה בתיקון תשנ&quot;ז, אבל תוקנה מחדש בטעות בתיקון תשפ&quot;א): &lt;s&gt;שיוכו של מישדר לסוג הפקה מסויים, כגון דרמה, תעודה, ספורט, קומדיה וכיוצא באלה&lt;/s&gt;;))
::- &quot;סוגה&quot; (genre) - שיוכו של מישדר לסוג מן המוגדרים [[בסעיף 17]];
::- &quot;סרט טלוויזיה&quot; - תכנית במתכונת הדומה לדרמה בודדת כהגדרתה [[בסעיף 17]], שאורכה 45 דקות לפחות ותסריטה מחייב צילומים מחוץ לאולפן;
::- &quot;סרט עלילתי&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;סרט קולנוע&quot; - סרט שהופק במקור לשם הקרנה בבתי קולנוע;
::- &quot;סרט קולנוע ישראלי&quot; - סרט קולנוע שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא הופק לקהל יעד ראשוני ישראלי, בעברית, בערבית או בשפה אחרת שאישרה המועצה, שרוב היוצרים והמבצעים שנטלו חלק בהפקתו ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע;
::: (2) המועצה אישרה אותו כסרט קולנוע ישראלי, אף אם אין מתקיים תנאי מהתנאים האמורים בפסקה (1), אם ראתה כי האישור יביא לידי עידוד היצירה והיוצרים הישראליים;
::- &quot;ערוץ ייעודי&quot; - ערוץ שידור בעל מאפיינים ייחודיים, כגון: שפה, תרבות או מורשת, ערוץ המיועד בעיקרו למגזר מסוים בציבור או ערוץ המוקדש בעיקר לנושא אחד;
::- &quot;פרסומת&quot; - מישדר או חלק ממנו אשר יש בו כדי לקדם, במישרין או בעקיפין, שם, מוצר, שירות, עסק או כל ענין מסחרי אחר, ואשר בעדו נתקבלה או צפויה להתקבל תמורה כלשהי, במישרין או בעקיפין;
::- &quot;קדימון&quot; (promo) - מישדר המוסר מידע על האפיק שבו הוא משודר או על מישדרים אחרים בו;
::- &quot;קדימון צולב&quot; (cross promo) - מישדר המוסר מידע על אפיק אחר או מישדרים בו;
::- &quot;רבעון&quot; - תקופה של שלושה חדשים שתחילתה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי וב-1 באוקטובר, לפי הענין;
::- &quot;רשות ציבורית&quot; -
::: (1) הממשלה ומשדרי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;
::: (2) לשכת נשיא המדינה;
::: (3) הכנסת;
::: (4) מבקר המדינה;
::: (5) בתי משפט, בתי דין, לשכות הוצאה לפועל;
::: (6) תאגיד שהוקם בחוק;
::- &quot;שידור חוזר&quot; - שידור נוסף של מישדר באחד מאפיקי השידורים העצמיים ששודר בשידור ראשוני באחד מהאפיקים האמורים במהלך השנים שקדמו לשידורו הנוסף, לרבות מישדר שנערך מחדש אך זהה בתוכנו, לדעת המועצה, למישדר ששודר בשידור ראשוני כאמור;
::- &quot;שידורי לווין&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;שידורי חובה&quot; - שידורי הרדיו באפנון תדר ושידורי הטלויזיה המשודרים לפי כל חוק לציבור בישראל והניתנים לקליטה מהאויר, ולרבות שידוריו של משדר ערוץ ושידורי הטלוויזיה הלימודית, לפי [[סעיף 6לד לחוק]];
::- &quot;שידורים בסיסיים&quot; - מיקבץ שידורים ושירותים במתכונת שנקבעה לבעל זכיון לשידורי כבלים בזכיון שניתן לו, והכולל -
::: (1) שידורים עצמיים;
::: (2) (((נמחקה);))
::: (3) שידורי חובה;
::- &quot;שידור ראשוני&quot; - שידור ראשון של טלויזיה בישראל;
::- &quot;שידורים משניים&quot; - העברה או הפצה של שידורים שאינם שידורים עצמיים, באמצעות רשת כבלים, לרבות -
::: (1) שידורי חובה;
::: (2) (((נמחקה);))
::: (3) שידורים של בעל זכות שימוש;
::: (4) (((נמחקה);))
::: (5) שידורי ערוצים שבעל זיכיון רשאי להעבירם לפי [[סעיף 46]];
::- &quot;שידורים עצמיים&quot; - שידורים באפיקים העצמיים של בעל הזכיון, לרבות שידורים המופקים בידי מפיק ערוץ המשודרים או מועברים על ידיו אל מוקד השידור של בעל הזכיון או נמסרים לו בדרך אחרת.
::- &quot;שלישון&quot; - תקופה של ארבעה חודשים שתחילתה ב-1 בינואר, ב-1 במאי וב-1 בספטמבר, לפי הענין;
::- &quot;שעת שידור&quot; - שישים דקות;
::- &quot;שעות צפיית שיא&quot; - השעות שבין 18.00 ו-23.00, שעון ישראל, בכל יום, או שעות אחרות שתקבע המועצה לגבי ערוץ מסוים, לאחר ששוכנעה כי צפיית השיא של אותו ערוץ היא בשעות שונות;
::- &quot;תקופת הקמה&quot; - לענין שידורי כבלים לפי [[פרק ג חלק ב|חלק ג' של פרק ב']] - חמש שנים שראשיתן בתום שלוש שנים מיום מתן הזכיון;
::- &quot;תשדיר שירות&quot; - (((נמחקה).))
: (ב) מונחים אחרים בכללים אלה, ככל שלא הוגדרו [[בחוק]], תהא להם המשמעות שיש להם בתקנות שהותקנו לפי [[פרק ב1 לחוק]] ושפורסמו ערב תחילתם של כללים אלה.

= פרק ב': שידורי בעל זכיון &lt;עוגן חלק ב&gt; =

== חלק א': סייגים לשידורים &lt;עוגן פרק א&gt; ==

@ 2. שידורים אסורים
: בעל זכיון לא ישדר שידורים -
: (1) שהם סרטים או מחזות שהמועצה לביקורת סרטים ומחזות, כמשמעותה [[בפקודת סרטי הראינוע]], לא אישרה את הצגתם על-פי כל דין;
: (2) שיש בהם חומר תועבה כמשמעותו [[בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
: (3) שהם תעמולה מפלגתית;
: (4) שיש בהם הסתה גזענית או לאומנית;
: (5) שיש בהם משום הפרת זכות יוצרים או זכות מבצעים על פי כל דין.

@ 3. קיום הוראות דין
: בקיום שידורים ימלא בעל זכיון אחר הוראות כל דין, ובלי לגרוע מכלליות האמור, ינקוט בעל זכיון בכל האמצעים הדרושים להבטיח כי בתכנם של שידורים לא יהיה משום -
: (1) השפלת אדם או קבוצת בני אדם בשל לאום, מוצא ודת;
: (2) ביזוי אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסות לו;
: (3) הסתה לאפליה מטעמים של גזע, מוצא, דת, לאום ומין.

@ 4. איסור פרסומת (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ח, ס&quot;ח תשפ&quot;ו, בג&quot;ץ 49765-07-26)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל זכיון&quot; - לרבות כל מי שפועל בשמו, מטעמו או עבורו, ולרבות צוות המערכת או מפיק עצמאי, ובכלל זה מפיק ערוץ; לענין זה, &quot;צוות מערכת&quot; - עורכים, מפיקים, כתבים ושדרים העוסקים באיסוף מידע, צילומו, עריכתו והבאתו לשידור, בין אם הם עובדיו של בעל הזכיון ובין אם הם פועלים מטעמו או עבורו בדרך אחרת;
::- &quot;מישדר&quot; - לרבות מקבץ פרסומת הבא מיד לפניו או מיד לאחריו;
::- &quot;פרסומת בלתי-מודעת&quot; - העברת מסר פרסומי לצופים, בלא שהם מודעים לכך באופן מלא, לרבות בתמונות חטופות, בהבזקים או בדרך תת-ספית;
::- &quot;פרסומת סמויה&quot; - שם מותג או סמל של מוצר, שירות, עסק או כל גורם מסחרי אחר, המשולב במישדר, בקול או בתמונה או בכל דרך אחרת, והנחזה להיות חלק ממנו באופן שצופה סביר עלול שלא לזהות שיש בו כדי לקדמם;
::- &quot;קדימונים&quot; - לרבות קדימונים צולבים;
::- &quot;שידורים עצמיים&quot; - לרבות שידורים אשר אינם משודרים באפיקיו העצמיים של בעל זיכיון, המיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו;
::- &quot;תמורה&quot; - תשלום כספי או אחר ובכלל זה טובת הנאה.
: (ב) לא יכלול בעל זכיון פרסומת בשידוריו העצמיים, לרבות במישדר בחסות, במישדר מידע לציבור או בקדימון; לענין סעיף זה, לא יראו כפרסומת ציון תודות בסוף מישדר לפי [[סעיף 4ג]], שידור קדימונים לפי [[סעיף 53ב]] והודעות חסות לפי [[סעיפים 33ב]] [[ו-53ד]].
: (ג) לא יכלול בעל זכיון פרסומת בלתי-מודעת בשידוריו העצמיים, ובכלל זה במסגרת ציון תודות או שידור קדימונים.
: (ד) לא יכלול בעל זכיון פרסומת סמויה בשידוריו העצמיים, ובכלל זה במסגרת ציון תודות או שידור קדימונים, בין אם נתקבלה תמורה בעדה, במישרין או בעקיפין, ובין אם לא נתקבלה.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד) רשאי בעל זכיון לשדר מישדר שאינו קדימון הכולל בדרך אגב צילום או אזכור שמו של אדם, מוצר, שירות, עסק או ענין מסחרי אחר ולרבות ציון שמם המסחרי (להלן - אזכור אגב) ובלבד שנתקיימו אלה:
:: (1) אזכור האגב הוא תוצאת לוואי מצומצמת ובלתי מכוונת של תוכן המישדר ומהותו ואינו עובר את תחום הסביר מבחינת מרכזיותו והבלטתו בשידור;
:: (2) החלטת בעל הזכיון לשדר מישדר כאמור והחלטותיו באשר לאופן צילומו ועריכתו לא הושפעו בכל דרך שהיא מאיזכור האגב הכלול בו;
:: (3) בעל הזכיון לא קיבל כל תמורה, במישרין או בעקיפין, בעד איזכור האגב או הכללתו במישדר כאמור.
: (ו) נכלל במישדר מהפקה זרה המשודר, כולו או חלקו, בשידוריו העצמיים של בעל הזכיון תשדיר פרסומת - ישמיטו בעל זכיון לפני שידור המישדר.
: (ז) שידורים שמתקיים בהם אחד או יותר מהמאפיינים האלה, חזקה כי הם שידורים המיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו:
:: (1) מחציתם לפחות הם שידורים בשפה העברית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות (להלן - שידורים בשפה העברית);
:: (2) בשעת צפיית שיא יש בהם, דרך כלל, שידורים בשפה העברית;
:: (3) יש בהם, דרך כלל, פרסומת או מישדרים המציעים למכירה מוצרים או שירותים, המשודרים בשפה העברית, או המתייחסים למוצרים או לשירותים המשווקים בעיקרם בישראל, או הכוללים תנאי מכירה של מוצרים או שירותים המיוחדים לישראל; לענין פסקה זו, מישדר אשר 25% מן הפרסומות או מישדרי המכירה המשודרים בו הם פרסומות או מישדרי מכירה כאמור, חזקה שהוא שידור אשר יש בו, דרך כלל, פרסומות כאמור;
:: (4) מחציתם או יותר אינם שידורים בשפה העברית, אך המועצה שוכנעה כי הם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו, בין השאר מבחינת מהותם, תוכנם, עריכתם, תרגומם או זמן שידורם;
:: (5) הם משודרים מישראל או מופקים בישראל, במלואם או בחלקם, אלא אם כן הוכח להנחת דעת המועצה, כי על פי מהותם ותוכנם, אין השידורים מיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו;
:: (6) הם אינם משודרים במדינות אחרות או משודרים בישראל במתכונת השונה מהמתכונת שבה הם משודרים במדינות אחרות, לאחר שעברו התאמה או שינוי כלשהם בעבור הציבור בישראל או בעבור חלק ממנו, בין השאר מבחינת תוכנם, עריכתם, תרגומם או זמן שידורם.
: (ח) על אף האמור בסעיף קטן (ז)(6), רשאית המועצה לקבוע כי אין בהתאמה או בשינוי אשר עברו שידורים מסוימים, כדי להפכם לשידורים המיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו.
: (ט) על אף האמור בסעיף קטן (ז), לענין שידורים הנקלטים ומשודרים בישראל ובמדינות אחרות כאחד, אשר נצפים על ידי 8,000,000 בתי אב מחוץ לישראל לפחות, ואשר לא מתקיים בהם אחד או יותר מן המאפיינים המפורטים בסעיף קטן (ז)(1), (2), (4), (5) או (6) לעיל, אך מתקיים בהם האמור בסעיף קטן (ז)(3), רשאית המועצה לקבוע כי אינם שידורים המיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו או לקבוע שיעור שונה מזה הנקוב בסעיף קטן ((())ז(()))(3).

@ 4א. הצגת פרס בתכנית מהפקה מקומית (תיקון: תשנ&quot;ז, תש&quot;ע)
: (א) במהלך תכנית מהפקה מקומית שאיננה תעודה או דרמה, יהיה בעל רישיון רשאי להציג פרס הניתן לצופים בתכנית או למשתתפים בה, בהתאם לעקרונות אלה:
:: (1) לא יוצג פרס אלא אם כן היתה להענקתו הצדקה עניינית מבחינת שיקולי עריכת אותו שידור;
:: (2) יהיה ניתן לאזכר רק את המוצר או את השירות הניתן כפרס, ואת שם נותן הפרס לרבות היצרן, היבואן או המשווק של המוצר או נותן השירות (להלן - נותן הפרס), אך לא ייאמרו דברי שבח וכל תיאור איכותי השוואתי אחר הנוגע אליהם;
:: (3) לא תותר הצגתו של פרס בתכנית אשר לנותן הפרס יש בה עניין אישי או מסחרי, מעבר להיותו מפיק התכנית או הערוץ שבו היא משודרת;
:: (4) משך כל אזכור של הפרס או נותנו, לא יעלה על 6 שניות;
:: (5) פרס מסוים או נותנו, יוזכרו לא יותר משלוש פעמים במהלך מישדר ולא תהיה חשיפה נוספת של הפרס במישדר;
: (6) לא יוצגו יותר מחמישה פרסים במהלך שעת שידור.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) בעל הרישיון יהיה רשאי להציג פרסים בהתאם להוראות סעיף זה גם במהלך שידור תחרות ספורט המתקיימת בישראל, ובלבד שלא יוצגו יותר משני פרסים במהלך שידור אותה תחרות ושהצגת הפרסים תיעשה באופן שיצמצם ככל האפשר את הפגיעה בצופה ואת ההפרעה לצפייה בשידור;
:: (2) בעל הרישיון יהיה רשאי להציג פרסים גם בשידורים הידודיים (interactive) בכפוף להוראות האלה:
::: (א) פסקאות (1) עד (3) בסעיף קטן (א) לעיל;
::: (ב) הפרס יוצג בעת טעינתו של היישום ההידודי, למשך זמן אשר לא יעלה על 10 שניות, ואולם לבקשה מפורשת של המנוי באמצעות לחיצה על ציוד הקצה יהיה ניתן להציג פרס גם במשך כל זמן השימוש ביישום ההידודי; להסרת ספק, ההוראות בדבר הדרך לבקש את הצגת הפרס כאמור, לא יכללו את הצגת הפרס עצמו.
: (ג) לא תהיה חשיפה של הפרס ושל נותן הפרס בקדימון לתכנית, ואולם בעל הרישיון יהיה רשאי לציין בו את עובדת מתן הפרס ואת סוגו.

@ 4ב. ציון תודות בסוף מישדר (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) בעל זכיון רשאי להודות בסוף מישדר לבתי-עסק או גורמים מסחריים אחרים שתרמו להפקת המישדר בציוד או בשירותים.
: (ב) ציון התודות יהיה לפי עקרונות אלה:
:: (1) תחת הכותרת &quot;תודות&quot; יוקרן ברצף נע מיקבץ כותרות תודה המציינות בכתב רק את שמות התורמים ושמות הענפים המסחריים המתאימים;
:: (2) כיתוב הכותרות יהיה באותיות שגודלן, צבען והגופן שלהן אחידים;
:: (3) לא יימסר כל מידע אודות הגורם התורם, הציוד או השירותים, לא יינתן אודותם תיאור כלשהו ולא ייאמרו עליהם דברי שבח כלשהם.

== חלק ב': חובות בעל זכיון בקיום שידורים עצמיים &lt;עוגן פרק ב&gt; ==

=== סימן א': ימי השידורים ומתכונתם בימי חג (תיקון: תשנ&quot;א-3) ===

@ 5. ימי השידורים (תיקון: תשס&quot;ח)
: בעל רישיון ישדר בימים ובשעות הקבועים בתכנית השידורים ברישיונו, ובכל אישור של ערוץ או שידור שהוענק לו.

@ 5א. שידורים בימי חג ושבת, ובימי זכרון ואבל (תיקון: תשנ&quot;א-3, תשנ&quot;ו-3, תשס&quot;ג, תשס&quot;ח)
: (א) בעל רישיון יקיים את שידוריו העצמיים בחגי ישראל ובימי זיכרון ואבל, במתכונת ההולמת את אופיים.
: (ב) בחגי ישראל ובימי זיכרון, או בסמוך אליהם, יקצה בעל רישיון זמן שידור נאות לשידורים הנותנים ביטוי להוויה הישראלית ולמורשת ישראל בהקשר למועדים האמורים; שידורים כאמור יהיו בהיקף שלא יפחת משתי שעות שידור בכל מועד ובכל יום זיכרון, לפחות אחת מהן בשידור ראשוני, וחלקן הארי ישודר בערוצים לילדים ונוער במקבץ השידורים הבסיסי; לעניין סעיף קטן זה, יימנה כל אחד מצמדי הימים האלה כיום מועד אחד בלבד: שני ימי ראש השנה, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, וראשון ושביעי של פסח.
: (ג) בעל רישיון -
:: (1) שביקש מאדם להופיע במישדר בתפקיד ראשי או משמעותי ואותו אדם התנה בכתב את הסכמתו, במועד שבו התבקש לראשונה להופיע במישדר, בכך שהמישדר לא ישודר בשבת או בחג, לא ישדר את המישדר בשבת או בחג;
:: (2) המקליט ביום חול באולפן, מישדר המיועד להיות משודר בשבת או בחג, יודיע מראש למוזמנים להופיע במישדר, וכן יודיע לפני תחילת ההקלטה לנוכחים באולפן, על כך שהמישדר מיועד לשידור כאמור;
:: (3) המקליט ביום חול מישדר שאינו מן האולפן, והמיועד להיות משודר בשבת או בחג, יודיע מראש למי שמופיע במישדר בתפקיד ראשי או משמעותי, על כך שהמישדר מיועד לשידור כאמור, ואולם בהקלטה של מישדר כאמור ברשות הרבים, יודיע בעל הרישיון מראש על מועד השידור כאמור, רק למי שמרואיין במישדר או שהוזמן להשתתף בו בתפקיד ראשי או משמעותי.
:: בסעיף קטן זה -
::- &quot;בעל רישיון&quot; - לרבות מי שפועל בשמו, מטעמו, או בעבורו, ולרבות צוות המערכת כהגדרתו [[בסעיף 4(א)]] או מפיק עצמאי;
::- &quot;חג&quot; - חגי ישראל, למעט יום העצמאות;
::- &quot;מישדר&quot; - למעט שנרכש ולא הופק לצורך שידורו בישראל;
::- &quot;שבת או חג&quot; - משעת כניסתם ועד שעת צאתם.
: (ד) ביום הכיפורים לא ישודרו שידורים עצמיים ולא יתורגמו לעברית שידורים שאינם עצמיים.

@ 5ב. שידורים בשעת אסון כבד (תיקון: תשנ&quot;א-3, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח)
: אירע אסון כבד, יקיים בעל הזכיון את שידוריו העצמיים במתכונת ההולמת את אופיים של האירוע והשעה, בהתחשב בסוג הערוץ והמישדר, במידת מרכזיותם ובקהל שאליו הם מופנים.

=== סימן ב': אתיקה בשידור (תיקון: תשנ&quot;א-3, תשנ&quot;ב) ===

@ 6. אחריות בעל זכיון לגבי אתיקה בשידור (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ז)
: (א) בעל זכיון אחראי לכך שמישדרים המובאים לשידור באפיקי השידורים העצמיים, יופקו וישודרו לפי הוראות כל דין ועל פי הוראות [[סימן זה]]; לענין סעיפי [[פרק זה|חלק זה]] להלן, &quot;בעל זכיון&quot; - לרבות כל מי שפועל בשמו ומטעמו או עבורו ולרבות צוות המערכת; לענין זה &quot;צוות מערכת&quot; - עורכים, מפיקים, כתבים ושדרים העוסקים באיסוף מידע, צילומו, עריכתו והבאתו לשידור, בין אם הם עובדיו של בעל הזכיון ובין אם הם פועלים מטעמו או עבורו בדרך אחרת.
: (ב) בשידור מישדרים מהפקה מקומית ובמהלך הפקתן, יפעל בעל זכיון, בלי לגרוע מהוראות כל דין, על פי עקרונות אלה:
:: (1) לא ינהג אפליה או משוא פנים בהצגת הנושא במישדר המיועד לשידור או כלפי מי שהוא נושא הסיקור במישדר חדשות;
:: (2) לא יפרסם שמות חשודים ועצורים בטרם הובאו לבית המשפט לשם הארכת מעצרם או שחרורם בערבות, אלא אם כן ראה בעל זכיון שיש ענין לציבור בפרסום שמו של חשוד או עצור;
:: (3) לא ינקוט אמצעים פסולים להשגת מידע או לצילום והקלטה של ראיון כלשהו; ראה בעל הזכיון כי נושא מסויים מחייב השגת מידע בהסתר, יוודא מראש כי דרך השגת המידע תעלה בקנה אחד עם כללים אלה ועם הוראות כל דין;
:: (4) לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה העלולה להשפיע על תוכנו או מתכונתו של מישדר או על בחירת המשתתפים בו;
:: (5) לא ישדר מישדר או חלק ממישדר שנכללה בו פרסומת סמויה, בין שנתקבלה ובין שלא נתקבלה בעדה תמורה כלשהי; ואולם רשאי בעל הזכיון לכלול בשידוריו אזכור אגב בתנאים האמורים [[בסעיף 4(ה)]];
:: (6) לא ישודר מישדר כלשהו שיש בו משום קידום יחסי ציבור למען יחיד או תאגיד אף אם לא ניתן בשלו גמול כלשהו.
:: (7) מידע שהגיע לידי בעל זכיון, יהיה השימוש בו לצורך שידורו בלבד ולא ינוצל לצרכים מסחריים;
:: (8)(א) לא יעשה שימוש בסיקור פעולותיה של הבורסה לניירות ערך או דברי פרשנות על פעילותה, לשם קידום עניניו או עניניהם של אחרים, בבורסה לניירות ערך, או לשם הפקת רווחים בדרך בלתי הוגנת;
::: (ב) ידאג שאדם העוסק בסיקור פעולות הבורסה לא יעסוק בעיסוקים הקשורים בשוק ניירות הערך, לרבות ניהול תיקי השקעות למען עצמו או למען אחרים, בין בשכר ובין שלא בשכר, ולרבות מתן הוראות לביצוע פעולות באולם המסחר למען עצמו או למען אחרים;
::: (ג) לא ינחה בכל דרך שהיא את מי שמסקר את פעולות הבורסה לניירות ערך באופן העשוי לגרום שהסיקור ישפיע על פעולות הבורסה או על שוק ניירות הערך;
::: (ד) במישדר המביא סיקור או דברי פרשנות על פעולות הבורסה לניירות ערך יצויינו שמו ותחום עיסוקו או תחום מומחיותו של האחראי לסיקור או של הפרשן כאמור;
:: (9) לא יציין במישדר מוצאו של אדם, דתו, גזעו או לאומיותו וכן לא יציין את השקפתו הפוליטית, השתייכותו הארגונית או העדפותיו המיניות של אדם, אלא אם כן יש בפרטים אלה משום נגיעה ישירה וחיונית לנושא המישדר, לתוכנו ולהבנתו;
:: (10) בשידור מידע הנוגע לחייו הפרטיים של אדם לא יובאו פרטים הנוגעים לו או לבני משפחתו, שאין בהם ענין לציבור או שאין להם נגיעה לנושא המישדר או שאינם חיוניים להבנת המידע, או שאינם מתיישבים עם הוראות [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], [[וחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו]];
:: (11) לא יפעל בשליחות מפלגה או גוף פוליטי-מפלגתי, במישרין או בעקיפין, ולא יאפשר שימוש במישדרים לשם קידום מטרותיהם של מפלגה או של גוף פוליטי-מפלגתי;
:: (12)(א) לא יעשה שימוש כלשהו במישדרים, במישרין או בעקיפין, לקידום עניניו הפרטיים או המסחריים של בעל זכיון; לענין זה, &quot;בעל זכיון&quot; - לרבות עובדיו ומנהליו ואם הוא תאגיד - לרבות כל מי שהוא בעל ענין בו;
::: (ב) לא ישדר מישדר או חלק ממישדר, לרבות מהפקה מקומית קנויה, אשר יש בו נגיעה לענינים פרטיים או ענינים מסחריים של בעל זכיון, של קרובו, של שותפו או של בענין בו, לרבות פרטים המובאים בשידור דרך אגב, אלא אם כן הפרטים הכלולים במישדר הם בעלי ערך חדשותי (News Value) ובעל הזכיון וידא כי הפרטים שיש בהם נגיעה כאמור לא זכו להבלטה מעבר לנדרש לצורך מסירת המידע שהוא בעל ערך חדשותי כאמור;
::: (ג) נכלל בשידורים מישדר שיש לו נגיעה לעניניו הפרטיים של בעל זכיון או עניניו המסחריים, יוודא כי לא תינתן העדפה בתיאור המידע או באופן שידורו לעניניו הפרטיים או עניניו המסחריים על פני עניניהם הפרטיים או עניניהם המסחריים של אחרים, לרבות מתחרים באותו תחום שהוא נושא המישדר;
:: (13) בשידור מידע שמקורו בעיתון או בתחנת שידור אחרת יצויין מקור המידע ומועד פרסומו;
:: (14) לא יצלם ולא יקליט בעל זכיון ברשות הפרט, אלא בהסכמה של יחיד, של קבוצה, של תאגיד, לפי הענין, וכן לא יפעיל אמצעי צילום והקלטה המוצבים ברשות הרבים לשם צילום והקלטה ברשות הפרט אלא בהסכמה כאמור; לענין זה, &quot;רשות הפרט&quot; - לרבות מוסד חינוכי או מוסד רפואי, למעט - במוסד רפואי - אם ניתנה הסכמתו של פרט המצוי במוסד.

@ 7. דיוק בתוכן מישדר ואימות מידע (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו-3)
: (א) בשידור מידע במישדר, מהפקה מקומית, יהיה המידע מהימן, נכון ומדוייק; כלל המישדר מידע שאינו עדכני, יציין זאת בעל הזכיון במהלך המישדר או עם סיומו.
: (ב) בעל זכיון ינקוט אמצעים סבירים כדי לאמת מידע המובא בשידורים בדרך של בדיקה או השוואה עם מקור אחר; היה במידע שאומת כדי לפגוע באדם או בגוף כלשהו או כדי להסית נגד אדם או גוף כלשהו, ישודר המידע שאומת באופן שלא יעודד פגיעה או הסתה נגד נושא המידע המשודר; לא ניתן היה לאמת את המידע כאמור, יובא המידע רק בשם אומרו.
: (ג) לא תוטל על בעל זכיון אחריות בגין הפרת כללים אלה, לענין נכונותו של מידע שהובא בשם אומרו (להלן - בעל הדבר) ובלבד שנקט, לפני שידור המידע, אמצעים אלה:
:: (1) אימת או וידא, ככל שניתן בנסיבות הענין, שבעל הדבר אינו בעל ענין אישי, מסחרי או מפלגתי-פוליטי בשידור המידע;
:: (2) אימת, ככל שניתן בנסיבות הענין, ששידור המידע לא נועד לקדם בגלוי או בסמוי ענינו של מוסד או יחיד וכי שידורו של אותו מידע לא נועד לפגוע ואין בו כדי להסית בגלוי או בסמוי נגד מוסד או יחיד כלשהו; אולם אם המידע הוא בעל ערך חדשותי, יחולו הוראות [[סעיף 6(ב)(12)(ב) ו-(ג)]];
:: (3) בתחילת שידורו של המידע צויינו שמו וזהותו של בעל הדבר ונגיעתו לנושא המידע המשודר.
: (ד) הובאו במישדר דבריו של אדם, לרבות דברים בשם אותו אדם, שענינם ביקורת או דברי פולמוס בנושא שיש בו ענין לציבור - לא תוטל אחריות לפי כללים אלה על בעל הזכיון לנכונות המידע הכלול בדבריו של אותו אדם, ובלבד שנתקיימו בשידור המידע האמור התנאים הקבועים בסעיף קטן (ג)(1) ו-(2) וכן הוראות [[סעיף 3]].
: (ה) לא תוטל על בעל זכיון אחריות לפי כללים אלה לגבי נכונותו או עדכניותו של מידע כלשהו המובא במישדר מהפקה קנויה, שאינה הפקה מקומית, אם בתחילת המישדר או בסופו הודע שמו של מפיק המישדר, ואם ניתן הדבר - גם מועד הפקתו, ובעל הזכיון לא ידע או לא יכול היה לדעת, בנסיבות הענין, כי המידע המובא במישדר כאמור איננו נכון או אינו עדכני.

@ 8. מישדר בנושא מקצועי (תיקון: תשנ&quot;ב)
: בלי לגרוע מן האמור [[בסעיף 7]], לא יינתן ייעוץ לציבור במישדר שתכנו הוא בתחום מומחיות מקצועית, לרבות בתחום רפואה, משפט וכספים אלא אם כן הובאו הדברים מפיו או בשמו של מומחה, לפי הענין, המוסמך לעסוק באותו תחום לפי כל דין.

@ 8א. לוח תכניות אחיד (תיקון: תשנ&quot;ד)
: (א) בעל זכיון רשאי לקבוע לוח תכניות אחיד לשידוריו העצמיים באזורים שיש לו זכיונות לגביהם וכן רשאי בעל זכיון לקבוע לוח תכניות זהה ללוח תכניות שקבע בעל זכיון אחר.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל זכיון יקבע משבצים בלוח תכניות לגבי כל אזור זכיון, לשם שידור משדרים בעניני האזור, לרבות חדשות מקומיות, בהיקף שלא יפחת מן המתחייב מהוראות [[סעיפים 21(א)]], [[22]], [[23]], [[24]] [[ו-27]].
: (ג) לענין סעיף קטן (ב), &quot;אזור&quot; - לרבות אזורים צמודים שניתן לגביהם היתר מהשר לפי [[תקנה 3(ב) לתקנות הבזק (תקנים ומפרטים של רשתות כבלים), התשמ&quot;ח-1988]].

@ 9. מידע (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מישדר המכיל מידע עובדתי ופרשנות או ניתוח של המידע, ייערך, ככל האפשר, תוך הבחנה בין המידע לבין הפרשנות או הניתוח כאמור, באופן שצופה במישדר יוכל להבין ולהבחין על נקלה בין העובדות המובאות במישדר לבין הפרשנות או הניתוח הנלווים לעובדות אלה.

@ 9א. דיוק בתוכן ואימות מידע בדרמות תיעודיות (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) בשידור דרמה תיעודית יקפיד בעל זכיון על קיומם של ההוראות והתנאים [[שבסעיף 7]] בכל שלב של הכנת הדרמה.
: (ב) בעל זכיון לא יכלול במישדר כאמור בסעיף קטן (א) קטעים שיש בהם כדי לפגוע בשמם הטוב של בני אדם שעליהם מבוססות הדמויות במישדר או כדי להסית כנגדם, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) הוכח כי הקטעים מבוססים על עובדות אמיתיות וכי בהכללתם במישדר יש משום ענין לציבור;
:: (2) אם המישדר שיחזר אירוע היסטורי - שמות הדמויות שונו באופן שלא ניתן יהיה להבין מתוכן המישדר ומדרך השיחזור על דמיון או קירבה כלשהי בין הדמויות במישדר לבין בני אדם אמיתיים.
: (ג) בסעיף זה, &quot;דרמה תיעודית&quot; - דרמה המבוססת על אירועים אמיתיים ובני אדם שהשתתפו בהם, ומוצגת כמשחזרת, בנאמנות מרבית, אירועים שאירעו לבני אדם אלה או שניתן להבין מתוכן הדרמה ומאופן הצגת הדברים בה כי קיימים קירבה, דמיון, זהות או זיקה אחרת כלשהי בין האירועים והדמויות המוצגים בה לבין אירועים אמיתיים ובני אדם שנטלו חלק בהם.

@ 9ב. קטעי שיחזור (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) קטעי שיחזור המשולבים במישדר המכיל מידע עובדתי, לרבות חדשות מקומיות ומידע בעניני היום באזור, ילוו בכתוביות המציינות כי הקטעים הם קטעי שיחזור.
: (ב) בסעיף זה, &quot;קטעי שיחזור&quot; - קטעים המשוחקים בידי שחקנים והמשחזרים אירועים אמיתיים ובני אדם שנטלו חלק בהם.

@ 10. איזון בשידורים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) בעל זכיון יבטיח כי יינתן איזון נאות לדעות הרווחות בציבור בנושא המובא במישדר שלתוכנו יש משמעות ציבורית.
: (ב) לשם ביצוע האמור בסעיף קטן (א), יקיים בעל זכיון, בין היתר, את אלה:
:: (1) בנושא שבו רווחות דעות שונות בציבור - יביא באותו מישדר לפחות שתי דעות עיקריות, ולא יתן העדפה לדעה מסויימת על פני דעה אחרת מבחינת היקף הזמן לשידורה, או מבחינת מתכונת הגשתה בשידור;
:: (2) בהעדר אפשרות להביא במסגרת אותו מישדר (להלן - המישדר הראשון), דעה הדרושה לשם קיום חובת האיזון בשידורים - יודיע בעל הזכיון על כך במהלך השידור הנוגע לענין, ויתן הזדמנות הולמת להבעת דעה או למתן תגובה במישדר אחר, אשר ישודר סמוך למועד שידורו של המישדר הראשון;
:: (3) האמור בפסקאות (1) ו-(2) יחול גם על מישדר אשר לגבי תוכנו, כולו או מקצתו, קיימות עמדות שונות ואף מנוגדות בין גופים שונים באזור, לרבות רשויות ממלכתיות ומקומיות, ובלבד שעמדות אלה נוגעות לנושא המישדר; ואולם אם נמנע גוף כלשהו להציג עמדה, דעה או תגובה - רשאי בעל הזכיון לקיים את המישדר, תוך ציון הימנעותו של אותו גוף מהבעת עמדה, דעה או תגובה כאמור.

@ 11. מתן זכות תגובה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) אדם המבקש לסתור מידע עובדתי ששודר לגביו, או להוסיף עליו מידע אשר עשוי להציג את העובדות באור שונה באופן מהותי, יפנה לבעל הזכיון ויבקש להציג את תגובתו; בעל הזכיון יביא לשידור את תגובתו של אותו אדם במישדר מסוג דומה אשר ישודר סמוך ככל האפשר למועד שידור המידע, ורשאי בעל הזכיון לקבוע את משך זמן שידורה של תגובה כאמור ואת מתכונתה בשידור.
: (ב) ראה בעל הזכיון כי מבקש זכות התגובה עלול לעשות שימוש לא ראוי באפשרות למתן התגובה, או שלבעל הזכיון היה יסוד ברור להניח שדברי התגובה אינם דברי אמת, רשאי הוא שלא להביא לשידור את דברי התגובה.

@ 12. דעות פרטיות (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו-3)
: לא יביע בעל זכיון בשידוריו מהפקה מקומית עצמית את דעותיו הפרטיות; לענין זה, &quot;בעל זכיון&quot; - לרבות עובדיו, ואם הוא תאגיד, לרבות מנהלי התאגיד ובעלי הענין בו.

@ 13. זיהוי מישדר במקרים מסויימים (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ז)
: (א) בעל הזכיון לא ישדר מישדר הכולל ביטויים חזותיים, מילוליים או קוליים של אלימות, מין או סבל, אלא אם כן הוא מזוהה עובר לשידור ובמהלכו, מראשיתו ועד סופו, באופן שהוריהם של קטינים יוכלו למנוע מילדיהם לצפות במישדר האמור; זיהוי המישדר יהיה, באישור המועצה, באמצעות סימול גרפי מקובל או סימול אחר.
: (ב) קיים מידע מהימן או חשש סביר כי מישדר כלשהו ישמש, כולו או חלקו, מושא של חיקוי לילדים ובני נוער וכי חיקוי כאמור עלול לגרום נזק גופני או נפשי למחקים או לבני אדם אחרים (להלן - מישדר מושא חיקוי), ישדר בעל הזכיון עובר לשידורו ובמהלכו אזהרה, קולית או חזותית, בדבר הנזק הצפוי כתוצאה מחיקויו.

@ 13א. סימון שידורים חוזרים (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) בעל זכיון יסמן שידור חוזר של מישדר מהפקה מקומית, עובר לשידור, בתחילתו ומדי פעם במהלכו, במקרים אלה:
:: (1) המישדר הוא של חדשות מקומיות;
:: (2) נמסר במישדר מידע על אירועים עתידיים או על מישדרים אחרים המתוכננים לשידור, לרבות בענין תוכנם ומועדי שידורם, כאשר בהעדר סימון כאמור עלול ציבור הצופים להיות מוטעה בקשר עם או עקב המידע כאמור.
: (ב) השידור החוזר יסומן באמצעות כתובית שתוטבע על גבי המירקע ויצוינו בה המילים &quot;שידור חוזר&quot;.

=== סימן ג': שידורי חדשות (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 14. מהימנות ואי תלות בשידור חדשות (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ה)
: (א) בעל רישיון ישדר חדשות ותכניות מידע בעניני היום, ובלבד שהן נוגעות לאזור ולתושביו (להלן - חדשות מקומיות).
: (ב) בעל רישיון רשאי להפיק חדשות מקומיות, המתייחסות לאזורי רישיונו וכן לאזורי רישיונות של בעלי רישיונות אחרים, בעצמו או באמצעות גוף חיצוני לו; הפקה באמצעות גוף חיצוני כפופה לאישור מוקדם של המועצה את הגוף החיצוני ולהוראות כל דין; המועצה רשאית להתנות את אישורה בתנאים; ההוראות החלות על בעל רישיון [[בסימן זה]], יחולו אף על הגוף החיצוני.
: (ג) בשידור חדשות מקומיות יפעל בעל הרישיון כמפורט להלן:
:: (1) יפיק משדרי חדשות מקומיות מהימנים ומדויקים;
:: (2) יפעיל שיקול דעת עצמאי;
:: (3) יבטיח כי איסוף מידע, בדיקתו, אימותו ועריכתו לשידור ייעשו באופן עצמאי ובלתי תלוי;
:: (4) לא ישדר חדשות מקומיות בשיתוף עם עיתון, שבועון או ירחון (להלן - עיתון) או עם תחנת שידור אחרת או בחסותם, וכן לא ייתן חסות בשידוריו לעיתון או לתחנת שידור אחרת ואולם -
::: (א) המועצה רשאית לאפשר לבעל רישיון לשדר בשיתוף עם עיתון, אם הוכח להנחת דעתה כי העיתון אינו נמנה עם שני העיתונים היומיים הנפוצים ביותר בישראל, אינו בשליטת בעל ענין בעיתונים כאמור או באחת משתי רשתות המקומונים הנפוצות ביותר, ואינו בעל שליטה בבעל הרישיון;
::: (ב) בעל הרישיון רשאי לרכוש מידע מילולי, צילומי עיתונות או שידורי וידאו מסוכנויות ידיעות ומגורמים מקצועיים אחרים שעיסוקם במכירת אלה, ובלבד ששום גורם כאמור לא יהווה מקור עיקרי לחדשות המקומיות; בעל הרישיון יקפיד לציין בשידור את מקור המידע, הצילומים או השידורים הנרכשים;
:: (5) יהא אחראי לכך שיחידי צוות המערכת המפיקה את החדשות המקומיות יפעלו בהפקת החדשות ובשידורן באורח עצמאי ובלתי תלוי בגורם כלשהו.

@ 15. סייגים בהעסקה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: בעל הזכיון לא יעסיק את יחידי צוות המערכת בפעילותו המסחרית, לרבות החתמת מנויים באזור, וכן לא יעסיק סוכנים מסחריים ואנשי שיווק מטעמו בסיקור חדשות.

@ 16. סייגים בסיקור חדשות (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו-3)
: (א) בעל זכיון לא ישדר ידיעה אלא לאחר שדאג לאימותה על ידי מקור נוסף אחד לפחות, אף אם יידחה בשל כך מועד שידורה.
: (ב) בדיווח על אירוע של אסון, תאונה או פיגוע -
:: (1) יתואר האירוע באופן עניני ומאופק;
:: (2) היו נפגעים באירוע, תצויין עובדה זו, אך לא יפורסמו שמותיהם של נפגעים, תמונותיהם או כל פרט מזהה אחר לגביהם, לפני שבעל הזכיון בדק ואימת כי אמנם נמסרה הודעה למשפחותיהם על הפגיעה; בעל הזכיון יימנע מצילום הנפגעים ללא הסכמתם או ללא הסכמת בני משפחותיהם.
: (ג) האמור בסעיף קטן (א) יחול על כל מישדר המביא מידע לציבור, מהפקה מקומית, אולם על בעל הזכיון להקפיד שהעלמתם של קטעים או משפטים אחרים לא תשאיר מקום לפירוש מטעה ומסולף של תוכן המידע.
: (ד) בציטוט מובאות ממסמך רשאי בעל הזכיון לברור קטעים, או משפטים בודדים שיש בהם ענין לציבור, אולם עליו להקפיד שהעלמתם של קטעים או משפטים אחרים לא תשאיר מקום לפירוש מטעה ומסולף של תוכן המסמך.
: (ה) בסיקור לוויה יקפיד בעל הזכיון לכבד רצונם של האבלים להימנע מצילום טקס הקבורה או ביטויי אבלות ויכבד רצון האבלים לאופן סיקור האירוע - אם ביקשו זאת; צלם מטעמו של בעל הזכיון לא יצלם, בכל מקרה, צילומים מוגדלים (להלן - צילומי תקריב) (Close up) של פני האבלים.
: (ו) לא יצלם צלם, מטעמו או בשמו של בעל זכיון, פניהם של חולי נפש, חולים חשוכי מרפא, מפגרים ומוכי גורל וכן פניהם של ילדים מוכים, קרבנות אונס, אלכוהוליסטים ומכורים לסמים - באופן העלול לזהותם אלא אם כן ניתנה הסכמה לצילום כאמור של מי שמוסמך לתיתה על פי כל דין; בסיקור הנוגע למצבם של הנזכרים בסעיף קטן זה יקפיד הצלם על שמירת צלם אנוש.

@ 16א. ראיון קטינים ופרסומים אסורים (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו-3)
: (א) במישדר מהפקה מקומית, לרבות מישדר חדשות, לא ישותף ולא ירואיין קטין בנושא העוסק בבני משפחתו, אלא בהסכמת שני הוריו ובאופן שלא יביך אותו או את בני משפחתו.
: (ב) במישדר כאמור בסעיף קטן (א) לא ירואיין קטין ולא ישודר ראיון עימו בכל המקרים האסורים בפרסום לפי [[=חוק הנוער|סעיף 24 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש&quot;ך-1960]] (להלן - חוק הנוער) או בכל עניין העלול לפגוע בו או במשפחתו או להביכם.
: (ג) לא ישודר במישדר כאמור בסעיף קטן (א) כל דבר העשוי להביא לידי זיהויו של קטין לגבי המקרים האסורים בפרסום לפי [[סעיף 24 לחוק הנוער]].

@ 16ב. כתבות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: במסגרת חובתו לספק מידע מהימן ומדוייק לציבור רשאי בעל הזכיון, או מי מטעמו, לנהל, בכפוף להוראות כל דין, חקירה עתונאית (להלן - תחקיר), כדי לחשוף עובדות שיש בהן ענין לציבור, בתנאים אלה:
: (1) בהכנת התחקיר יקפיד בעל הזכיון שלא לשבש ביודעין את מהלך עבודתה התקין של המשטרה;
: (2) לא יבסס בעל הזכיון, בכל מקרה, תחקיר כלשהו על מקורות של צד אחד בלבד;
: (3) החליט בעל הזכיון לשדר תחקיר שהוכן על פי האמור בכללים אלה, יבטיח כי תינתן באותו מישדר אפשרות למתן תגובה או תשובה לצדדים המעורבים בנושא הנחקר.

@ 16ג. הפקתו של ראיון ושידורו (תיקון: תשנ&quot;ב)
: בהפקת ראיון ובשידורו, בין בצילום ובהקלטה בטרם שידור ובין בשידור ישיר, בעל הזכיון -
: (1) לא ישים דברים בפי המרואיין;
: (2) יימנע מעריכה של ראיון שצולם והוקלט, באופן העלול לסלף או לתת פירוש אחר לדברי המרואיין;
: (3) לא יציג למרואיין שאלות שיש בהן משום דברי עלבון כלפי המרואיין;
: (4) לא ידגיש בצילום מום כלשהו באופן דיבורו ובהופעתו של מרואיין, למעט אם ביקש זאת המרואיין במטרה להצביע על מצוקתו או הישגיו במישדר העוסק (([במקור: בתכנית העוסקת])) במצוקותיהם או בהישגיהם של בני אדם שהמרואיין נמנה עמם או מייצגם לגבי נשוא המישדר;
: (5) לא יצלם ולא יקליט ראיונות ברשות הרבים בעת התקהלות, או התפרעות אלימה, אם פעילותו של צוות הפקה, הפועל מטעם בעל הזכיון במקום האירוע, גורמת ליבוי יצרים העלול לעורר ולעודד מעשי אלימות או לשבש מהלך עבודתם של כוחות הבטחון; אין באמור בפסקה זו כדי למנוע סיקור של אירוע המוני או התפרעות אלימה, אם נקט צוות ההפקה האמור אמצעי ריסון וזהירות מתאימים שיש בהם למנוע ליבוי יצרים;
: (6) לא יצלם, לא יקליט ולא ישדר ראיון המבוסס על התחזותו של מרואיין לאדם אחר;
: (7) בנוסף לאמור [[בחוק האזנת סתר, התשל&quot;ט-1978]], לא ישדר שיחה טלפונית שהוקלטה בלי ידיעתו ובלי הסכמתו של המשוחח מן העבר האחר של קו הטלפון, אלא אם כן יש יסוד סביר להניח שהמשוחח בקצה הקו אמור למסור לכל;
: (8) לא ישדר ראיון עם עבריין, לרבות מי שמכור לסמים, באופן העלול לעורר אהדה למניעיו או הזדהות עם מעשיו של עבריין;
: (9) במהלך שידורו של ראיון יביא בעל הזכיון בשידור את שמו המלא של המרואיין וכן את תיאור עיסוקו או תפקידו ויקפיד על כתיב והיגוי נכונים של השם, העיסוק או תיאור התפקיד.

@ 16ד. בידוי בסיקור, צילום, עריכה ושידור (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לא יצלם בעל הזכיון, לא יקליט ולא ישדר בהפקת חדשות מהלך של אירוע שיש בו בידוי של האירוע או חלקו, למעט שיחזור אירוע שצויין בגוף המישדר כי האירוע משוחזר, אלא אם כן ימסור בגוף השידור על דבר הבידוי.
: (ב) לא ישלב בעל הזכיון בעריכה של מישדר חדשות, צילומים או קטעים מצולמים מאירוע אחר או ממישדר כלשהו, באופן העלול לבדות אירוע או מעשה שלא היו ולהטעות בכך את הציבור; אין בהוראה זו כדי למנוע שילוב של קטעי ארכיון, שיש להם נגיעה ישירה לנושא המישדר, ובלבד שצוין כי מדובר בחומר מן הארכיון או בחומר ישן וצוין תאריך הצילום או האירוע בעת שצולם; לענין זה, &quot;חומר מן הארכיון&quot; - צילומים מתועדים שנעשו קודם לכן בידי בעל הזכיון או בידי אחר.
: (ג) בצילום ראיונות קצרים ברשות הרבים, שנועדו להביא בשידור דעות של בני אדם שונים (להלן - מישאל רחוב), יקפיד בעל הזכיון על הבאת עיקרי הדברים ויציין כי מדובר במישאל רחוב אקראי.

@ 16ה. מראות אלימות, סבל, עבריינות ומין (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז)
: (א) בהפקת חדשות ובשידורן יימנע בעל הזכיון מביטויים חזותיים, מילוליים או קוליים של אלימות, סבל, עבריינות ומין אלא במידה הדרושה לדיווח מהימן ועדכני של מידע ולהבנתו; לא יצולמו צילומי תקריב של בני אדם המעורבים באירועים שיש בהם אלימות, סבל, מעשי עבריינות או מין, למעט אם שידור כאמור דרוש לצרכי זיהוי משטרתי.
: (ב) בעל הזכיון יבטיח כי בתוך מישדר חדשות יזוהו ביטויים מסוג זה, עובר לשידורם ובמהלכו, באופן שישמש אזהרה בדבר תוכנם של הביטויים; הזיהוי יהיה באמצעות סימול גרפי מקובל או זיהוי אחר, בין בהודעה שבעל-פה ובין בכתוביות.

@ 16ו. שמות מסחריים ודברי תעמולה מסחריים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) בהפקת חדשות ובשידורן לא יאפשר בעל הזכיון הצגת שם מסחרי או סמל מסחרי של מוצר (להלן - לוגו), או שם של יחיד או תאגיד מסחרי כלשהו, או הבאת דבר תעמולה מסחרי כלשהו במהלך שידורו של אירוע או ראיון.
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על צילומים מקריים ברשות הרבים, שאינם ממוקדים, וכן לא יחול על מקרים בהם יש נגיעה ישירה וחיונית לזיהויו של מקום או מוצר או לוגו כאמור, שלא למטרת שידור פרסומת.

=== סימן ד': שפת מישדרים, תרגום, שמות שירותים ומועדי שידורם (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ח) ===

@ 16ז. שפת מישדרים ותרגומם (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב-2)
: (א) מישדר המיועד לשידור באפיקי השידורים העצמיים של בעל הזכיון, וכן בשידוריו של בעל זכות שימוש לפי [[סעיף 6לד לחוק]], ישודר לפי הוראות אלה:
:: (1) מישדר מהפקה מקומית וכן מישדר קהילתי ישודר בעברית למעט במקרים אלה:
::: (א) המישדר מיועד ללימוד השפה שבה הוא משודר;
::: (ב) המישדר מיועד מלכתחילה לציבור הדובר בשפת המישדר: ציבור ששפת האם שלו ערבית, או ציבור של עולים חדשים הנזקק עדיין לשפת ארץ המוצא;
::: (ג) המישדר מיועד לתיירים;
:: (2) הובאו דבריו של משתתף במישדר מהפקה מקומית בשפה זרה, יתורגמו דבריו לעברית באמצעות כתוביות בתחתית המירקע באופן שלא יופרע צליל שפתו המקורית של הדובר ואם הובאו הדברים בשידור ישיר יינתן להם מיד הסבר בעברית;
:: (3) מישדר מהפקה זרה וקטעים מהפקה זרה המשולבים במישדר מהפקה מעורבת, יתורגמו תמליליהם לעברית באמצעות כתוביות ברורות וקריאות או באמצעות דיבוב על פי התמליל המדויק של המישדר או הקטע;
:: (4) במישדרים המיועדים להשמעת שירים או מוסיקה - אין חובה לתרגם את מילות השירים, אולם יש להקפיד על זיהוי שמות היצירות או השירים ושמות המבצעים, באמצעות כתוביות על גבי המירקע;
:: (5) מישדר ספורט מהפקה זרה, רשאי בעל זכיון ללוות בדברי הסבר וקריינות מן האולפן, בין בשידור ישיר ובין בהקלטה טרם שידורו; מישדר כאמור הערוך כמישדר תעודה, יתורגם תמלילו ככל מישדר מהפקה זרה באמצעות כתוביות;
:: (6) במישדר מהפקה זרה, מכל סוג שהוא, יקפיד בעל הזכיון לזהות מרואיינים, מקומות, אתרים ואירועים - בהתאמה במקור - באמצעות כתוביות בעברית;
:: (7) מישדר מהפקה זרה המיועד לילדים עד גיל 7 יתורגם לעברית רק באמצעות דיבוב על פי תמלילו המדויק של המישדר.
: (ב) שפת השידור בהפקה מקומית, וכן במישדר קהילתי תהיה נכונה ורהוטה.
: (ג) בכל מישדר מתורגם יהיה התרגום תקני ומדויק, בשפה נכונה ורהוטה; המועצה רשאית להורות לבעל זכיון לתרגם מישדרים לשפות נוספות פרט לעברית, אם ראתה כי יש בכך צורך מיוחד; לענין זה, &quot;תרגום תקני&quot; - תרגום הנעשה בידי גופים מקצועיים העוסקים בתרגום ועל פי המתכונת המקובלת בענפי הטלוויזיה והקולנוע או כל מתכונת אחרת שתורה עליה המועצה.

@ 16ז1. שמות מותג (תיקון: תשנ&quot;ו-3)
: (א) שמות מותג של שירותים בסיסיים, מוספים או אחרים, של בעל הזכיון או של בעל זכות שימוש, יהיו בעברית, למעט שמות של שירותים שנועדו לתת מענה לציבור ששפת האם שלו איננה עברית.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בעל הזכיון, באישור המועצה, לכנות שירותים כאמור בשמות מותג הכוללים מלים לועזיות, ככל שהן שגורות ומושרשות בשפה העברית.

@ 16ח. מועדי שידור (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו-3, תשס&quot;ב-2)
: (א) בעל זכיון יקבע את מועדי השידור של המישדרים באפיקי השידורים העצמיים, לפי נושאיהם או תוכנם, בהתחשב בגילם של הצופים; לא ישודר לפני השעה 22.00 מישדר הכולל ביטויים חזותיים, מילוליים או קוליים קשים או בוטים של אלימות, מין או סבל, או מישדרים מושאי חיקוי, ולא ישודר לפני השעה האמורה קדימון הכולל תוכן כאמור; קדימון למישדר כאמור, אף שאיננו כולל תוכן כאמור, לא ישודר באפיק הילדים.
: (ב) שידור חוזר של מישדר או קדימון ששודרו אחרי השעה 22.00 מן הטעמים המנויים בסעיף קטן (א), ישודר אף הוא רק לאחר השעה 22.00.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית המועצה להתיר לבעל זיכיון לשדר מישדרים ששידורם אסור לפני השעה 22.00, באפיקים ובתנאים אשר תורה עליהם.

=== סימן ה': מתן פרסים (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 16ט. פרסים בשידורי בעל רישיון (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח, תש&quot;ע)
: (א) פרס המוענק לצופים או למשתתפים יתאים לקהל שאליו מופנה השידור ולגיל הצופים בו, מבחינת מאפייניו וערכו.
: (ב) הפרסים לא יהיו מוצרים שיש בהם כדי לקדם את ענייניו הפרטיים או המסחריים של בעל הרישיון, מנהליו או עובדיו, ואם הוא תאגיד, של בעל עניין בו; ואולם רשאי בעל הרישיון להעניק פרסים המקדמים את שידוריו של בעל הרישיון, או של מפיק הערוץ או התכנית.

@ 16י. מישדר מוקלט עם פרס (תיקון: תשנ&quot;ב)
: אין באמור [[בסעיף 16ט]] כדי למנוע שידורו של מישדר מוקלט שנושאו הוא אירוע שבמהלכו ניתן פרס, ובלבד שנתקיימו שני אלה:
: (1) האירוע לא נערך למטרת שידור;
: (2) בעל הזכיון לא קיבל תמורה כלשהי בעד עצם שידורו של האירוע, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בכסף ובין בדרך אחרת.

=== סימן ו': הפניה לאתרי אינטרנט (תיקון: תשס&quot;ה) ===

@ 16יא. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ה)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;אתר בית&quot; - מכלול דפי האינטרנט באותו שם תחום (DOMAIN);
:- &quot;דף בית&quot; - דף האינטרנט אשר כתובתו מאוזכרת בשידור וכל דף אינטרנט המקושר אליו במישרין;
:- &quot;הפניה לאתר אינטרנט&quot; - אזכור כתובת של אתר אינטרנט או שם התחום שלו באמצעי חוזי או שמע;
:- &quot;ילד&quot; - מי שגילו אינו עולה על 12 שנים;
:- &quot;תוכן מסחרי&quot; - תוכן באתר אינטרנט אשר הגישה אליו או הצפיה בו כרוכים בתשלום.

@ 16יב. הפניה לאינטרנט (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) בעל רישיון רשאי להפנות משידוריו לאתר אינטרנט בכפוף להוראות [[סימן זה]].
: (ב) בהפניה לאתר אינטרנט הנעשית ממישדר יתקיימו תנאים אלה:
:: (1) ההפניה מותרת אך ורק לאתר שפעילותו ותכניו קשורים במישרין לנושא המישדר שממנו בוצעה ההפניה, שהמידע המסופק בו הוא בעל ערך וענין מיוחד לצופים במישדר, ובתנאי שלא התקבלה בעד ההפניה תמורה כלשהי;
:: (2) ההפניה תיעשה באופן שיצמצם, ככל האפשר, את הפגיעה בצופה ואת ההפרעה לצפיה בשידור;
:: (3) סך כל ההפניות לאתר אינטרנט לא יעלה על ארבע פעמים בשעת שידור, ולמשך זמן שלא יעלה על עשר שניות בכל פעם;
:: (4) הוראות פסקה (3) לא יחולו על אתר האינטרנט של בעל הרישיון, של מפיק הערוץ, של מפיק התכנית ושל התכנית, ואולם ההפניה לאתר כאמור תצומצם למינימום ההכרחי ולא תחרוג מתחום הסביר במספר ההפניות ולא תהיה בולטת בשידור.

@ 16יג. כתובת האתר (תיקון: תשס&quot;ה)
: כתובת אתר אינטרנט המאוזכר בשידור לא תכלול סיסמה או מסר פרסומי או איכותי-השוואתי אחר.

@ 16יד. הפניה מתכנית לילדים (תיקון: תשס&quot;ה)
: במישדר המיועד לילדים מותרת הפניה אך ורק לאתרים שתוכניהם מתאימים לילדים; אתר בית ודף בית אשר כתובתם אוזכרה במישדר המיועד בעיקר לילדים, לא יכללו מידע פרסומי או תוכן מסחרי כלשהו בעת אזכור כתובת האתר בשידור ו-24 שעות לפחות לאחר מכן.

@ 16טו. איסור הפניה (תיקון: תשס&quot;ה)
: הפניה לדף בית הכולל תוכן כאמור [[בסעיף 6כה לחוק]] אסורה, וכן אסורה הפניה לאתר של בעל רישיון, של מפיק תכנית ושל תכנית, הכולל תוכן כאמור [[בסעיף 6כה לחוק]], בחלק כלשהו של אתר הבית.

@ 16טז. תחולה (תיקון: תשס&quot;ה)
: הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על שידורי מכירה שאישרה המועצה.

== חלק ג': תוכן השידורים העצמיים בשידורי כבלים &lt;עוגן פרק ג&gt; ==

=== סימן א': היקף השידורים והפקות מקומיות (תיקון: תשנ&quot;ו-3) ===

@ 17. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ז, תשס&quot;ה, תשס&quot;ח, תשפ&quot;א)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;אירוע ספורט&quot; - מישדר שהוא צילום של תחרות ספורט, כולה או חלקה, לרבות קטעי מעבר וקישור המשולבים בו;
:- &quot;אסופת דרמות&quot; - מספר דרמות בודדות שיש להן נושא או רעיון משותף, המשודרות כסדרה;
:- &quot;בעל רישיון&quot; - מי שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים כהגדרתו [[בסעיף 6ה לחוק]], או בעל רישיון לשידורי לוויין, כהגדרתו [[בסעיף 6מג לחוק]];
:- &quot;גוף קשור&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 39א]];
:- &quot;הסדר הבטחת הנגישות לתוכן&quot; - ההסדר הקבוע בסעיף 4 להחלטת המועצה מס' 1-6/00 מיום 23 במרס 2000, כפי שהוארך בסעיף 2 להחלטת המועצה מס' 2-41/2002 מיום 19 בנובמבר 2002, אשר פורסמו לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד התקשורת;
:- &quot;מגזין ספורט&quot; - מישדר בנושאים מתחום הספורט, המורכב מקטעים המצולמים באולפן, מכתבות חוץ או מאירוע ספורט, כולו או חלקו, בין אם אלה מהפקה מקומית ובין אם מהפקה זרה;
:- &quot;דרמה רגילה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;דרמה בודדת&quot; - דרמה בהיקף של פרק אחד באורך של 22 דקות לפחות המשודרת במלואה במהלך שידור אחד, או מהווה חלק מאסופת דרמות;
:- &quot;דרמה תיעודית&quot; (&quot;דוקודרמה&quot;) - דרמה העוסקת בדמויות, או באירועים השאובים מן המציאות והחותרת לשחזרם מתוך נאמנות מרבית לעדויות ולמסמכים המתארים אותם;
:- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;מדד הבסיס&quot; - מדד חודש נובמבר 2002;
:- &quot;המדד הקובע&quot; - מדד חודש נובמבר של כל שנה;
:- &quot;מקבץ השידורים הבסיסי&quot; - חבילת הערוצים שהמנוי חייב לרכוש כתנאי לקבלת שידורים ושירותים מבעל הרישיון;
:- &quot;מקבץ שידורים מצומצם&quot; - חבילת ערוצים המונה מספר מצומצם יותר של ערוצים ממקבץ השידורים הבסיסי, הכוללת את ערוצי החובה ואת ערוצי המקבץ המצומצם, לפחות;
:- &quot;סדרת דרמה&quot; - סדרת דרמה שבה יותר מפרק אחד ושאורך כל פרק בה 22 דקות לפחות;
:- &quot;סדרת תעודה מורכבת&quot; - סרט תעודה מורכב המחולק לפרקים שאורך כל אחד מהם 35 דקות לפחות;
:- &quot;סדרת דרמה קצרה&quot; - סדרת דרמה המונה בין שניים לששה פרקים והמגוללת עלילה המשכית שאורך כל פרק בה 45 דקות רצופות לפחות;
:- &quot;סוגות מורכבות&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;סכום ההשקעה&quot; - הסכום השנתי המזערי שעל בעל רישיון להשקיע בהפקה או ברכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני, לפי [[סעיף 6ה1(א1) לחוק]];
:- &quot;פרק מבחן לשידור&quot; (pilot) - (((נמחקה);))
:- &quot;סרט תעודה&quot; - סרט המתעד מציאות, העוסק בעדויות, תיעוד ופרשנות של תופעות חברתיות, תרבותיות או פוליטיות, תיעוד של תופעות או תגליות בטבע או במדע מנקודת מבט חוקרת המורכבת בחלקה מצילומים בשטח או מצילומים ארכיוניים, ושלא כולו צולם באולפן או בכל מקום המשמש כאולפן ואורכו 22 דקות לפחות; תיעוד הפקתם של סרט או של תכנית לא ייחשבו סרט תעודה, אלא אם כן ניתן לכך אישור בידי יושב ראש המועצה, אם ראה כי הסרט המתעד את הפקת הסרט או התכנית הוא בעל ערך מיוחד מבחינה אמנותית או עיתונאית;
:- &quot;הפקה יתרה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;ערוץ המופק בישראל&quot; - ערוץ שרכישת המישדרים שלו ועריכתם, הפקת קטעי הקישור והפעולות הכרוכות בהבאתו לשידור בוצעו כולן בישראל, במיוחד בעבור הציבור בישראל או חלק ממנו, ושכל שידוריו מתורגמים לעברית או מדובבים בה;
:- &quot;ערוצי המקבץ המצומצם&quot; - ארבעה ערוצים לפחות המופקים בישראל ובכללם ערוץ ספורט וכן ערוץ לגיל הרך או ערוץ לילדים ולנוער, וזאת למעט ערוצי חובה;
:- &quot;ערוצי חובה&quot; - שידורי הטלוויזיה המשודרים לפי כל חוק לציבור בישראל וכן הערוצים הייעודיים והערוץ שבו מועברים השידורים הקהילתיים;
:- &quot;ערוץ שמפיק בעל רישיון&quot; - לרבות ערוץ שמפיק גוף קשור אליו ולרבות ערוץ המופק בשיתוף עם אחר; לענין זה יראו ערוץ שמשדר מי שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים לפי [[סעיף 6יב3 לחוק]], כערוץ המופק על ידו, גם אם הופק בידי אחר שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים כאמור;
:- &quot;ערוץ ילדים או ערוץ נוער&quot; - ערוץ המיועד לילדים או ערוץ המיועד לנוער, לפי העניין, כפי שתקבע המועצה מזמן לזמן;
:- &quot;ערוץ לגיל הרך&quot; - ערוץ המיועד לגיל הרך כפי שתקבע המועצה מזמן לזמן;
:- &quot;דרמה מורכבת&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;סרט תעודה מורכב&quot; - סרט תעודה באורך של 48 דקות לפחות, המתעד תהליך מתמשך והמחייב עשיית צילומים רבים במשך תקופה ממושכת;
:- &quot;הפקה מקומית כללית&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שידורים בתשלום לפי שימוש&quot; - שידורים המאפשרים למנוי להזמין מישדר בודד, לרבות שידורים בתשלום לפי צפיה (Pay per View או PPV) ושידורים כאמור המוצעים בתדירות (Near Video on Demand או NVOD), להבדיל מרכישת מנוי לשידוריו של ערוץ מלא בלא הגבלת זמן;
:- &quot;שידורים מוספים&quot; - שידורים המסופקים למנוי של בעל הרישיון לפי בקשתו, נוסף על מקבץ השידורים הבסיסי, ולמעט שידורים בתשלום לפי שימוש;
:- &quot;תכנית דרמה&quot; - תכנית בדיונית המגוללת סיפור עלילה בהשתתפות שחקנים או מקביליהם, בעלת אופי קומי, דרמטי, מלודרמטי, טרגי או כיוצא בזה, שאורכה 22 דקות לפחות, בין השאר מסוגים אלה:
:: (1) דרמה בודדת;
:: (2) דרמה תיעודית (דוקודרמה);
:: (3) סדרה דרמה;
:: (4) סרט טלוויזיה.

@ 17א. הקצאת סכום ההשקעה על פי סוגי ערוצים (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ח, תשע&quot;ט, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ה)
: (א) סכום ההשקעה יושקע רק בהפקות מקומיות המשודרות בערוצים המופקים בישראל.
: (ב) סכום בשיעור שלא יפחת מ-50% מסכום ההשקעה (בסעיף זה - סכום ההשקעה הנקוב), יושקע כדלקמן&lt;!-- (([במקור: כדקלמן])) --&gt;:
:: (1) בהפקות מקומיות המשודרות בערוצים שאינם מופקים על ידי בעל רישיון;
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים בלבד שעולה בהם צורך לוותר על הדרישה לשידור בערוצים כאמור בפסקה (1), רשאית המועצה לאשר מראש ובכתב כי גם הפקה שתשודר בערוץ המופק על ידי בעל רישיון תוכר לצורכי סכום ההשקעה הנקוב; במקרים אלה תבחן המועצה כשיקול מרכזי אם התקיימו התנאים כאמור בפסקה (3);
:: (3) לעניין בקשות לפי פסקה (2) תבחן המועצה אם התקיימו התנאים האלה:
::: (א) ההפקה מומנה על ידי בעל רישיון;
::: (ב) ערוץ שאינו מופק על ידי בעל רישיון הפיק את ההפקה באופן עצמאי;
::: (ג) הערוץ כאמור בפסקת משנה (ב) היה אמור לשדר את ההפקה;
:: (4) (((פקעה).))
: (ג) בעל רישיון ישקיע בהפקות מקומיות, בהפקות לגיל הרך, בהפקות לילדים ובהפקות לנוער סכום כולל בשיעור שלא יפחת מ-27.5% מסכום ההשקעה, בכפוף לכללים אלה:
:: (1) סכום בשיעור שלא יעלה על 2.5% מסכום השקעה יכול שיושקע בהפקות בתחום המדע אף אם הן אינן מיועדות אך ורק לגיל הרך, לילדים או לנוער;
:: (2) סכום בשיעור שלא יפחת מ-3% מסכום ההשקעה יושקע בהפקות מקומיות בערוצים לגיל הרך;
:: (3) סכום בשיעור שלא יפחת מ-7% מסכום ההשקעה יושקע בהפקות מקומיות לנוער; לעניין זה, &quot;הפקות מקומיות לנוער&quot; - הפקות מקומיות המיועדות לבני נוער בגילי 14 ומעלה.
: (ד) סכום בשיעור שלא יפחת מ-18.75% מסכום ההשקעה, יושקע בהפקות מקומיות בערוצים לגיל הרך ובערוצי הילדים או ערוצי נוער המשודרים במקבץ השידורים הבסיסי; יתרת הסכום שיש להשקיעו לפי סעיף קטן (ג), יכול שתושקע בשידורים מוספים, וכן בהפקות מקומיות לילדים או בהפקות מקומיות לנוער שישודרו בערוץ מתאים לשיבוץ ההפקה שאינו ערוץ ילדים או ערוץ נוער, לפי העניין, ושקיבל את אישור המועצה.
: (ה) סכום שהושקע בסרטי טלוויזיה יוכר לצורך סכומי ההשקעה הנקובים בסעיף קטן (ג) [[ובסעיף 17ג(ה)]], אף אם לא שודר בשידור ראשוני בערוץ לגיל הרך או בערוץ ילדים ונוער, אם היה מיועד לצופים בגיל הרך או לילדים ונוער ושודר בערוץ מתאים אחר, לרבות בערוץ סרטים; הסכום שניתן להשקיעו בסרטי טלוויזיה כאמור לעיל לא יעלה על 2% מסכום ההשקעה, מתוך הסכומים המיועדים לשידורים המוספים.

@ 17ב. הסכום המרבי להשקעה בערוץ אחד (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ח)
: הסכום המרבי שניתן להשקיעו בהפקות מקומיות בערוץ אחד לא יעלה על 20% מסכום ההשקעה, ואולם אם מדובר במקבץ השידורים הבסיסי רשאי בעל רישיון להשקיע סכום בשיעור שלא יעלה על 50% מסכום ההשקעה; לעניין זה, אין מניעה שערוץ זה יהיה ערוץ לגיל הרך או ערוץ לילדים ונוער.

@ 17ג. הסכום המזערי להשקעה בסדרות דרמה וסרטי תעודה (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ח, תשע&quot;ב, תשפ&quot;א)
: (א) סכום בשיעור שלא יפחת מ-50% מסכום ההשקעה יושקע בהפקות מקומיות מסוגות תכנית דרמה או סרט תעודה (להלן - סכום ההשקעה בדרמה או בתעודה), ואולם -
:: (1) רשאי בעל הרישיון להשקיע בפיתוח תסריטים של הפקות מקומיות כאמור שלא שודרו בידי בעל הרישיון, לרבות סרטי תעודה מורכבים, סכום בשיעור שלא יעלה על 2.5% מסכום ההשקעה בדרמה או בתעודה;
:: (2) בכפוף [[לסעיף 17ט]], רשאים בעלי הרישיונות להשקיע בהפקת סרטי קולנוע ישראליים סכום בשיעור שלא יעלה על 8% מסכום ההשקעה בדרמה או בתעודה;
:: (3) סכום בשיעור שלא יעלה על 8% מסכום ההשקעה בדרמה או בתעודה יכול שיושקע בתכניות דרמה שהן תכניות מערכונים.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) סכום בשיעור שלא יפחת מ-16% מסכום ההשקעה בדרמה או בתעודה כאמור, יושקע בסרטי תעודה מורכבים, ובלבד ש-50% לפחות מהסכום האמור יושקע בערוץ שעיקר זמן השידור בו מוקדש לסרטי תעודה או למשדרים אחרים בענייני השכלה ודעת, מדע, תרבות וטבע; סכום בשיעור של 50% לפחות מהסכום שיש להשקיעו בסרטי תעודה מורכבים יושקע בסרטי תעודה בדידים; יתרת הסכום יכול שתושקע בסדרות תעודה מורכבות, ובלבד שיושקעו בערוץ שעיקר זמן השידור בו מוקדש לסרטי תעודה או למשדרים אחרים בענייני השכלה ודעת, מדע, תרבות וטבע; סכום שלא יעלה על 9.5% מתוך הסכום שיש להשקיעו בסרטי תעודה מורכבים לפי סעיף זה, יכול שיושקע בסרטי תעודה מורכבים מוכנים אשר לא הופקו במיוחד לצורך שידורם על ידי בעל הרישיון, לרבות סרטי סטודנטים.
: (ד) 50% לפחות מהסכום שמשקיע בעל הרישיון בתכנית דרמה יושקעו בתכניות שעלות הפקתן בפועל עולה על 350,000 שקלים חדשים לכל שעה בת שישים דקות, בתוספת הפרשי הצמדה בין מדד הבסיס למדד הקובע; יושב ראש המועצה רשאי לאשר סטיה בשיעור של עד 10% מסכום עלות ההפקה בפועל הקבועה בסעיף זה, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים בלבד.
: (ה) לפחות 35% מסכום ההשקעה הקבוע [[בסעיף 17א(ג)]], יושקעו בהפקות מקומיות שהן מסוגות תכנית דרמה או סרט תעודה המשודרות בערוצים לגיל הרך ובערוצים לילדים או לנוער; המועצה רשאית, לבקשת בעל רישיון, לקבוע כי חלק מהסכום האמור יושקע בהפקות מקומיות, במתכונת מיוחדת שהיא תאשר, מנימוקים מיוחדים, מראש ובכתב.
: (ו) בלי לגרוע מהאמור [[בהגדרה ((&quot;))תכנית דרמה((&quot;)) או ((&quot;))סרט תעודה((&quot;)) בסעיף 17]], הפקה מקומית שהיא בעיקרה אחת מאלה לא תוכר כהפקה מסוגת דרמה או תעודה:
:: (1) תכנית בידור;
:: (2) תכנית מציאות (ריאליטי) או תכנית תעודה–מציאות (דוקו–ריאליטי);
:: (3) תכנית אירוח;
:: (4) תכנית שמרכיב עיקרי שלה הוא תחרות או מתן פרס;
:: (5) שעשועון;
:: (6) חידון.

@ 17ד. הקצאת יתרת סכום ההשקעה (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ח, תשפ&quot;א)
: (א) בסעיף זה, &quot;יתרת סכום ההשקעה&quot; - סכום ההשקעה שנותר לאחר השקעת סכום ההשקעה בדרמה או בתעודה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) סכום בשיעור שלא יעלה על 1.5% מיתרת סכום ההשקעה, יכול שיושקע בהפקות מקומיות מוכנות, אשר לא הופקו במיוחד לצורך שידורן על ידי בעל הרישיון, לרבות סרטי סטודנטים; ואולם הסכום שיושקע בהפקות כאמור, שהפקתן הסתיימה 12 חודשים או יותר לפני תחילת השנה שסכום ההשקעה מתייחס אליה, לא יעלה על מחצית מהשיעור שנקבע בסעיף זה.
: (ד) בעל רישיון רשאי להשקיע בהפקות מקומיות בערוצי ספורט סכום בשיעור שלא יעלה על 20% מיתרת סכום ההשקעה.
: (ה) השקעה בהפקות מקומיות מסוגות או מתכונות ייחודיות או חדשניות מחייבת אישור המועצה מראש ובכתב, וכפופה לתנאים שייקבעו בו, ואולם רשאי בעל הרישיון להשקיע עד 1% מסכום ההשקעה בהפקה מקומית חדשנית שאורך הזמן שלה קצר מהקבוע בהגדרה &quot;הפקה מקומית&quot; או קצר מאורך הזמן הקבוע לסוגות דרמה או תעודה אם ההפקה הייתה מסוגת דרמה או תעודה, ובלבד שאם הייתה ההפקה מסוג תעודה - בכל מקרה לא תוכר כסרט או כסדרת תעודה מורכבים.

@ 17ה. הקצאת סכום ההשקעה על פי מפיקי התכנים (תיקון: תשס&quot;ה)
: הושקע בערוץ סכום בשיעור העולה על 10% מסכום ההשקעה, יושקע סכום בשיעור שלא יפחת ממחציתו בהפקות מקומיות קנויות.

@ 17ו. הקצאת סכום ההשקעה על פי מקבצים (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ח)
: (א) סכום בשיעור שלא יפחת מ-50% מסכום ההשקעה יושקע במקבץ השידורים הבסיסי של בעל הרישיון.
: (ב) סכום נוסף בשיעור שלא יפחת מ-25% מסכום ההשקעה יושקע כדלקמן, בנפרד או במצטבר:
:: (1) בהפקות מקומיות המשודרות במקבץ השידורים הבסיסי של בעל הרישיון;
:: (2) בהפקות מקומיות המשודרות בשידורים מוספים המתקבלים אצל לכל הפחות 70% מהמנויים לשידורים בשיטה הספרתית של בעל הרישיון.
: (ג) יתרת סכום ההשקעה יכול שתושקע בשידורים המוספים של בעל הרישיון.

@ 17ז. בלעדיות בהפקות מקומיות (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ח, תשפ&quot;א)
: בעל הרישיון רשאי לשדר הפקות מקומיות בבלעדיות.

@ 17ח. הפקות מקומיות הכלולות בערוץ המשודר בו-זמנית על ידי כמה בעלי רישיונות (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) בעל רישיון רשאי לבקש הכרה בהפקות מקומיות הכלולות בערוץ המשודר בו-זמנית בשידורי בעל רישיון אחר, לצורך חובות ההשקעה שלו בהפקות מקומיות, ובלבד שסכום ההכרה המצטבר לכל בעלי הרשיונות המשדרים את הערוץ לא יעלה על הסכום שהושקע בפועל בהפקות המקומיות ששודרו בערוץ; הסכום המוכר לבעל הרישיון בגין השקעתו בערוץ כאמור יחושב באופן שעליו תורה המועצה.
: (ב) בעל רישיון לא יהיה רשאי לבקש הכרה בהפקות מקומיות הכלולות בערוץ כאמור בסעיף קטן (א), אם זכויות השידור באותו ערוץ הועמדו לשימושו של בעל הרישיון מכוח הסדר הבטחת הנגישות לתוכן.

@ 17ט. השקעה בסרטי קולנוע ישראליים (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ח)
: (א) בעל רישיון רשאי להשתתף בהפקת סרטי קולנוע ישראליים בסכום שלא יעלה על סך של 1.3 מיליון שקלים חדשים, בתוספת הפרשי הצמדה בין מדד הבסיס למדד הקובע, לכל סרט; חזקה כי סרט שסכום הפקתו הכולל עולה על 3 מיליון שקלים חדשים בתוספת הפרשי הצמדה בין מדד הבסיס למדד הקובע, הוא סרט קולנוע ולא סרט טלוויזיה, אלא אם כן שוכנעה המועצה אחרת.
: (ב) שידורם הראשוני של סרטי הקולנוע הישראליים שבעל רישיון השתתף בהפקתם יחושב, לצורך שעות ההפקה המקומית שבעל רישיון חייב בשידורן, כמפורט להלן:
:: (1) השקיע בעל רישיון בהפקתו של סרט קולנוע ישראלי סכום השווה ל-30% מהסכום ששימש למימון הפקתו המלאה של הסרט, ייכלל כל משך הסרט במנין השעות;
:: (2) השקיע בעל רישיון בהפקתו של סרט קולנוע ישראלי סכום הנמוך מ-30% מהסכום ששימש למימון הפקתו המלאה של הסרט, יוכר החלק היחסי ממשך הסרט במנין השעות, בהתאם לחלק היחסי של הסכום שהשקיע בעל הרישיון מתוך הסכום ששימש להפקתו המלאה של הסרט.
: (ג) סרטי הקולנוע הישראליים שהופקו בהשתתפות בעל רישיון ישודרו על ידו בשידור ראשוני לכל המאוחר בחודש הראשון שלאחר תום 18 חודשים ממועד הקרנתם הראשונה בבתי הקולנוע.
: (ד) בעל רישיון רשאי לשדר את סרטי הקולנוע הישראליים במסגרת שידורים בתשלום לפי שימוש, ובלבד שיתקיים האמור בסעיף קטן (ג); שידור במסגרת שידורים בתשלום לפי שימוש לא ייחשב כשידור ראשוני לצורך סעיף זה.
: (ה) השקעה של בעל רישיון בסרט קולנוע ישראלי תוכר במועד ביצועה, בכפוף להמצאת כל המסמכים המעידים עליה; לא שודר סרט שהשקעה בו הוכרה כאמור, בתוך המועד הקבוע בסעיף קטן (ג), תהיה ההכרה בהשקעה בו בטלה.

@ 17י. הכרה בטקסים כהפקה מקומית (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ח)
: טקס שמשדר בעל רישיון יוכר כהפקה מקומית, לצורך מחויבויותיו בתחום ההפקות המקומיות, בכפוף להוראות כללים אלה ולאמור להלן:
: (1) רוב אנשי הצוות שנטלו חלק בהפקת הטקס ובשידורו הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע;
: (2) הטקס, נושאו ותחום ענינו, מתאים לאפיון הערוץ שבו הוא משודר;
: (3) הטקס יוכר כהפקה מקומית שאינה מסוגה מורכבת;
: (4) ההיקף המרבי והכולל של הכרה בטקסים כהפקה מקומית של בעל הרישיון הוא שתי שעות שידור לשנה בגין הערוץ שבו משודרים הטקסים;
: (5) סכומי הכסף המוכרים לצורך קיום חובת ההפקה המקומית לא יעלו על סכום שנתי של 750,000 שקלים חדשים, בתוספת הפרשי הצמדה בין מדד הבסיס למדד הקובע, בעבור הערוץ שבו משודרים הטקסים; ההכרה בסכומי הכסף שהושקעו בהפקת הטקסים ושידורם, לצורך קיום חובות ההפקה מקומית, תהיה בסכומי ההשקעה הישירה בלבד.

@ 17יא. דיווח ופיקוח (תיקון: תשס&quot;ה, תשפ&quot;א)
: (א) בעלי הרישיונות יעבירו למועצה או למי מטעמה דוח ביצוע לשנה החולפת בתוך 45 ימים מתחילת כל שנה, בדבר ההשקעה שבוצעה בהפקות מקומיות, לרבות דרך חלוקת סכום ההשקעה, לפי [[החוק]], ולפי כללי המועצה והחלטותיה כפי שיהיו בתוקף מזמן לזמן, בין הסוגות ובין הערוצים שהם משדרים, וכן דיווח בדבר השידורים שבוצעו בשנה החולפת, הכול לפי הנחיות פרטניות של המועצה או מי מטעמה.
: (ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותה של המועצה לדרוש מסמכים או הבהרות בכל עת.

@ 17יב. מקבץ שידורים מצומצם (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) בעל רישיון רשאי להציע לכלל מנוייו מקבץ שידורים מצומצם לפי סעיף זה, ובלי לגרוע מהוראות [[החוק]], מהכללים ומההחלטות של המועצה שעניינן מקבץ השידורים הבסיסי; במקבץ שידורים מצומצם יחולו ההוראות האלה:
:: (1) סכום בשיעור שלא יפחת מ-30% מסכום ההשקעה יושקע בהפקות מקומיות שישודרו בערוצי המקבץ המצומצם;
:: (2) סכום בשיעור שלא יפחת מ-15% מסכום ההשקעה יושקע בהפקות מקומיות מסוג תכנית דרמה או תעודה מסוגים שונים שישודרו בערוצי המקבץ המצומצם;
:: (3) סכום בשיעור שלא יפחת מ-8% ולא יעלה על 15% מסכום ההשקעה יושקע בהפקות מקומיות שישודרו בערוצי המקבץ המצומצם המיועדים לגיל הרך או לילדים ולנוער;
:: (4) היקף שעות השידור הראשוניות בערוצי המקבץ המצומצם לא יפחת מ-2,400 שעות בשנה, והן יחולקו בין שלושה מערוצי המקבץ המצומצם לפחות;
:: (5) שעות השידור בכל אחד מערוצי המקבץ המצומצם יעמדו על 20 שעות ביממה לפחות, וזאת למעט אם קבעה המועצה במפורש אחרת לגבי ערוץ מסוים;
:: (6) בעל הרישיון ישדר במקבץ שידורים מצומצם ערוץ שיוחד לשידורי ספורט ושתכניו ומאפייניו יהיו כפי שתורה לו המועצה; הוראת המועצה תימסר לבעל הרישיון מזמן לזמן.
: (ב) למנויים על מקבץ השידורים המצומצם שרכשו מקבץ זה עד ליום כ' באדר א' התשע&quot;ד (20 בפברואר 2014) בעל הרישיון יספק מקבץ שידורים מצומצם כאמור בסעיף 17יב(א).

@ 18. היקף השידורים העצמיים (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו-3, תשס&quot;ה)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) המועצה רשאית לקבוע את ההיקף ואת גיל ההפקה של שעות השידור הראשוניות שישדר בעל הזיכיון בכל אחד מאפיקי שידוריו העצמיים.
: (ד) (((בוטל).))

@ 18א. מיכסות מזעריות להפקה מקומית (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ה)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) במסגרת ההפקות המקומיות שבסעיף קטן (א) ייכללו לפחות אלה:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) (((נמחקה);))
:: (8) בלי לגרוע מן האמור [[בסעיף 18ה]], מישדר שהוא מגזין ספורט יבוא, כולו או חלקו, במנין ההפקות המקומיות, לפי העקרונות כלהלן:
::: (א) נכללו בו קטעים שהם אירועי ספורט בהיקף של עד 25% ממשכו - יבוא בחשבון כל זמן השידור של המישדר;
::: (ב) נכללו בו קטעים שהם אירועי ספורט בהיקף העולה על 25% ועד 75% ממשכו - יבוא בחשבון זמן השידור של המישדר לאחר שנוכה זמן השידור המצטבר של הקטעים כאמור;
::: (ג) נכללו בו קטעים שהם אירועי ספורט בהיקף העולה על 75% ממשכו - לא יבוא המישדר כולו בחשבון.
: (ב1) ההפקות המקומיות יופקו ברמה ובאיכות הולמים, אשר ייבחנו בין השאר על פי אלה:
:: (1) נאותות התנאים שבהם הופקה התכנית בהתחשב בסוגה, לרבות הזמן שהוקצה להכנתה, הזמן והמקום שהוקצו לצילומה ולהקלטתה והזמן שהוקצה לביצוע גמר הפקתה (post production);
:: (2) נאותות האמצעים שבהם הופקה התכנית, בהתחשב בסוגה, לרבות האמצעים הכספיים.
: (ב2) מצאה המועצה כי מישדר מהפקה מקומית איננו מן הסוגה שעליה דיווח בעל רישיון והחליטה כי בשל כך לא עמד בעל הרישיון במחויבויותיו לענין המכסות המזעריות, רשאית המועצה, לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות סבירה להביא את עמדתו בפניה, להורות לו להוסיפן על מחויבויותיו בשנה העוקבת.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))
: (ז) (((בוטל).))

@ 18ב. (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשס&quot;ה) : (((בוטל).))
@ 18ג. (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ז, תשס&quot;ה) : (((בוטל).))
@ 18ד. (תיקון: תשנ&quot;ז) : (((פקע).))

@ 18ה. הפקה מעורבת (תיקון: תשנ&quot;ז)
: הפקה מעורבת תבוא במנין ההפקות המקומיות, לפי עקרונות אלה:
: (1) נכללו בה קטעים מהפקת חוץ בהיקף שאינו עולה על 25% ממשכה - יובא במנין כל זמן השידור;
: (2) נכללו בה קטעים מהפקת חוץ בהיקף העולה על 25% ואינו עולה על 75% ממשכה - יובא במנין זמן השידור המצטבר של הקטעים מהפקה מקומית בלבד;
: (3) נכללו בה קטעים מהפקת חוץ בהיקף העולה על 75% ממשכה - לא תובא במנין ההפקה כולה.

@ 19. (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו-3, תשס&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 20. הפקה מקומית קנויה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו-3, תשס&quot;ה)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) המועצה רשאית, מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים העוסקים בהפקת תכניות המשודרות לציבור, להורות לבעל הרישיון לנקוט צעדים למניעת ריכוז הביצוע של רוב ההפקות המקומיות הקנויות בידי מספר קטן של מפיקים או למניעת ריכוז רכישתן ממספר קטן של מפיקים.

@ 20א. מישדרים במימון כספי ציבור (תיקון: תשנ&quot;ז, תשס&quot;ה)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) מישדר שהפקתו מומנה בכספי ציבור, יופחת מזמן שידורו החלק היחסי של המימון שיחושב לפי מכפלת זמן השידור של המישדר בסכום המימון מכספי הציבור, מחולקת בעלות הכוללת של הפקת המישדר.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;הפקה&quot; - תהליך היצירה והביצוע של מישדר, החל בשלב כתיבת התסריט וכלה בביצוע גמר ההפקה (post-production), ולרבות ההכנה לצילום, הצילום, ההקלטה והעריכה התכנית והטכנית לכל שלביה;
::- &quot;כספי ציבור&quot; - כספים שמקורם בתקציב המדינה, המוענקים למפיק במישרין או בעקיפין, לצורך הפקה של מישדר טלויזיה או סרט קולנוע.

=== סימן ב': מישדרי השידורים (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 21. מיגוון המישדרים (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תשס&quot;ה, תשפ&quot;א)
: (א) בעל זכיון לשידורי כבלים ישדר מיגוון סרטים ותכניות (([צ&quot;ל: ומישדרים])), בין היתר בתחומי הבידור, המוסיקה, האמנות, החינוך, החברה, המדע, התרבות והספורט.
: (א1) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((בוטל).))

@ 22. חדשות מקומיות (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) בעל רישיון לשידורי כבלים ישדר מדי יום מישדרי חדשות מקומיות, באזורים כפי שתקבע המועצה מזמן לזמן; ואולם המועצה רשאית לקבוע אחרת לענין מישדרי חדשות מקומיות בימי שישי, שבת, חג ומועד.
: (ב) משך זמן מהדורת חדשות מקומיות יומית, לא יפחת מ-25 דקות, בממוצע לשבוע.

@ 23. ביטוי צרכי האזור (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תשס&quot;ה, תשפ&quot;א)
: (א) בעל רישיון ישדר תכניות בעלות ענין מיוחד לקהילה ומישדרים בעניני האזור כמשמעותם [[בסעיף 6כ לחוק]], בין השאר בנושאי אמנות חינוך ותרבות, ספורט פנאי ותחביבים, אזרחים ותיקים, בית ומשפחה, איכות הסביבה ושירותים מוניציפליים.
: (ב) מישדרים בנושאים המפורטים בסעיף קטן (א) ישודרו חמש פעמים בחודש לפחות, ומשכו של כל מישדר לא יפחת מ-30 דקות.
: (ג) בעל הרישיון פטור מהחובות הקבועות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), כל עוד קיים ערוץ קהילתי המשדר, בין השאר, תכנים כאמור בסעיף קטן (א).

@ 24. מישדרי ספורט (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תשס&quot;ה)
: בעל זיכיון ישדר מישדרים המסקרים אירועי ספורט נשים וספורט אנשים עם מוגבלויות.

@ 25. תכניות (([צ&quot;ל: מישדרים])) בערבית (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תשס&quot;ה, תשפ&quot;א)
: (א) בעל רישיון ישדר מישדרי חדשות מקומיות בשפה הערבית, מישדרים בשפה הערבית מהפקה מקומית, או מישדרים אחרים מהפקה עצמית בעלי ענין מיוחד למנויים דוברי השפה הערבית, והכל בהתאם להוראות הדין והחלטות המועצה.
: (ב) בעל הרישיון פטור מהחובה הקבועה בסעיף קטן (א), כל עוד קיים ערוץ ייעודי בשפה הערבית המשדר שידורים בשפה הערבית לפי רישיונו.

@ 26. מישדרי מוסיקה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ה, תשפ&quot;א)
: (א) בעל רישיון ישדר מדי חודש לפחות שלושה מישדרי מוסיקה, שניים מביניהם של שירים ופזמונים עבריים, אלא אם כן קבעה המועצה כי תכניות כאמור שודרו בשידורים אחרים המוצעים למנויים.
: (ב) בעל הרישיון פטור מהחובה הקבועה בסעיף קטן (א), כל עוד קיים ערוץ ייעודי למוסיקה ישראלית וים תיכונית המשדר לפי רישיונו.

@ 27. (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 28. (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))

=== סימן ג': שידורים קהילתיים (תיקון: תשנ&quot;א) ===

@ 29. (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ח, תשס&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 30. (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ח) : (((בוטל).))
@ 31. (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ב, תשס&quot;ח) : (((בוטל).))
@ 32. (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ח) : (((בוטל).))
@ 32א. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ח) : (((בוטל).))
@ 33. (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ב, תשס&quot;ח) : (((בוטל).))
@ 33א. (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ב, תשס&quot;ח, תשס&quot;ט) : (((בוטל).))

=== סימן ד': מישדרי חסות קהילתיים (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ג-2) ===

@ 33ב. מימון מישדרים קהילתיים (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ג-2)
: (א) בכפוף להוראות [[סימן זה]], רשאי מוסד קהילתי לקבל מימון למישדר קהילתי, בעד שידורן של הודעות חסות.
: (ב) מוסד קהילתי רשאי להזמין הצעות מימון למישדרים גם בדרך של הקרנת שקופית בתחילת מישדר קהילתי ובסיומו.

@ 33ג. תחולת [[פרק ב1 חלק ד|חלק ב'1]] (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-2)
: הוראות [[פרק ב1 חלק ד|חלק ב'1 בפרק ד']], למעט [[סעיפים 53ד]] [[53ז|ו-53ז(ה) בו]], יחולו על שידור מישדר חסות קהילתי והודעת חסות לפי [[סימן זה]], בשינויים אלה:
: (1) בכל מקום שבו נאמר &quot;בעל רישיון לשידורים&quot;, למעט [[בסעיף 53ז(ד)]], קרי &quot;מוסד קהילתי&quot;;
: (2) [[53ה|בסעיף 53((&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;))ה((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;))]] -
:: (א) פסקה (1) תיקרא כאילו נאמר בסופה &quot;, או שיש לו ענין כאמור במוסד הקהילתי המפיק את המישדר או בחברי הנהלתו;&quot;;
:: (ב) פסקה (3) תיקרא כאילו המילים &quot;בערוץ שעיקרו מישדרי ספורט&quot; - נמחקו.

@ 33ד. סייגים לחסות (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-2)
: לא תינתן חסות למישדר קהילתי שהוא תכנית חדשות, תכנית בעניני היום, תכנית בנושא צרכנות, מישדר המסקר דיון של גוף הפועל על פי דין כגון הכנסת או רשות מקומית, אלא אם כן קבעה המועצה אחרת לענין תכנית מסוימת או סוג של תכניות.

@ 33ה. הודעת החסות (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-2)
: משך השידור הכולל של הודעות חסות בגין כל חמש עשרה דקות של שידורים קהילתיים לא יעלה על 18 שניות, ומשך שידורה של כל הודעת חסות בגין מממן אחד לאותו מישדר קהילתי לא יעלה על 6 שניות.

@ 33ו. ניהול כספי המימון (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ד)
: (א) (((נמחק).))
: (ב) הכספים שיתקבלו מן המממן בתמורה להודעת החסות ישמשו אך ורק לצורך הפקתו ושידורו של המישדר הקהילתי שבגינו ניתנו; נותרה יתרה מהסכום שהתקבל למטרת ההפקה והשידור של מישדר החסות שבעבורו ניתן המימון, רשאי המוסד הקהילתי, בהסכמת המממן, להשתמש ביתרה לצורך הפקתם ושידורם של מישדרים קהילתיים נוספים; לא הסכים המממן כאמור, יחזיר לו המוסד את היתרה.
: (ג) (((נמחק).))
: (ד) אחת לארבעה חודשים יגיש המוסד הקהילתי למועצה דוח כספי בדבר השימוש בכספי המימון ופרטים נוספים שתורה המועצה, והכל בלי לגרוע מסמכות המועצה להורות למוסד להגיש דוח כאמור במועדים נוספים.

@ 33ז. חסויות למישדרים של מוסד קהילתי ממונה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-2)
: מינה בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין מוסד קהילתי לצורך ביצוע חובותיו על פי [[סימן ג']], כולן או חלקן, יהיה המוסד האמור רשאי לקבל הצעות מימון למישדרים קהילתיים בעד שידורן של הודעות חסות, והכל במתכונת שתאשר המועצה; בסעיף זה, &quot;מישדרים&quot; - לרבות רצועת מישדרים, יום שידורים או ערוץ שנועד לשידורם של מישדרים קהילתיים.

=== סימן ה': מסרים חיצוניים (תיקון: תשס&quot;ה) ===

@ 33ח. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ה)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;אופי השידור&quot; - מאפייני השידור שנקבעו באישור שנתנה המועצה לשידור, לרבות זהות וגיל הקהל שלו מיועד או מופנה השידור;
:- &quot;בעל רישיון&quot; - בעל רישיון לשידורי כבלים כמשמעותו [[בחוק]] ובעל רישיון לשידורי לוויין כמשמעותו [[בסעיף 6מג לחוק]];
:- &quot;מסר חיצוני&quot; או &quot;מסר&quot; - תוכן הנכלל, לבדו או יחד עם תכנים אחרים, בשידוריו של בעל רישיון ואינו ממוען למנויים מסוימים בלבד, המועבר אליו מאת הצופים בכל דרך, לרבות בשיחת טלפון, בהודעת SMS, בטקסט כתוב או בתקשורת נתונים, ואינו מטעם בעל הרישיון במישרין או בעקיפין, ובעל הרישיון אינו יוזם אותו, משנה אותו, או קובע את זהות מי שמסרו לבעל הרישיון;
:- &quot;צופה&quot; - לרבות משתמש בשידורים;
:- &quot;תנאי שימוש&quot; - תנאי שימוש בשידור הכולל מסרים חיצוניים, כמפורט [[בסעיף 33יד]].

@ 33ט. חופש ביטוי והיעדר אפליה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ה)
: (א) בעל רישיון יכלול בשידור את כל המסרים החיצוניים שקיבל לפי זמן קבלתם ועל בסיס מקום פנוי בשידור מסוים, ולא יפלה בין מסרים או בין המבקשים לשדר באמצעותו מסרים, בדרך של מתן עדיפות טכנולוגית, מסחרית או אחרת, לרבות אופן הצגת המסר על המרקע ומשך זמן הצגתו; בעל רישיון לא יימנע משידורו של מסר, לא יתערב בתוכנו ולא יערוך אותו.
: (ב) בעל רישיון רשאי לשדר מסר חיצוני, אף אם נושאו שנוי במחלוקת ערכית, ציבורית או פוליטית.

@ 33י. אחריות בעל רישיון (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ה)
: (א) לא ישדר בעל רישיון מסר חיצוני שיש בו דבר המנוגד להוראות כל דין, לתנאי הרישיון ולהחלטות המועצה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יחולו על תוכנו של מסר חיצוני הוראות כללים אלה, למעט [[סעיפים 2 עד 4]], [[6(ב)(2), (8)(א), (9), (10)]], [[13]], [[16(ב)(2)]], [[16ג(7)]], [[16ה]], [[16ו]] [[ו-16ח]].

@ 33יא. מניעה והתערבות בשידור (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ה)
: על אף האמור [[בסעיף 33ט]], רשאי בעל רישיון להימנע משידור מסר, להתערב בתוכנו או לערוך אותו במקרים אלה בלבד:
: (1) המסר מנוגד להוראות [[סעיף 33י]];
: (2) הימנעות, התערבות או עריכה כאמור נדרשו כדי להתאים את המסר לדרישות הטכנולוגיות של המערכת המשדרת, לסכל שיבוש, הפרעה או נזק, קבוע או ארעי, למערכת או לפעולתה התקינה, למנוע סיכול אפשרות שידורם של מסרים חיצוניים מאת משתתפים אחרים בשידור;
: (3) המסר חרג בעליל מאופיו של השידור;
: (4) במסר אין ערך חדשותי, תרבותי או בידורי, אין בתוכנו ענין ממשי אחר לצופים, ובהתאם לשיקולי העריכה הקבועים של בעל הרישיון לא נהוג לשדר מסרים מסוגו.

@ 33יב. הגנה על ילדים (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ה)
: (א) בעל רישיון לא יפנה משידור המיועד לילדים אל שידור הכולל מסרים חיצוניים שיש בהם ביטויים חזותיים, מילוליים או קוליים קשים או בוטים של אלימות, מין או סבל, או מסרים אשר אינם מתאימים לילדים מטעם אחר, ולא יקדם שידור הכולל מסרים כאמור בשידור המיועד לילדים.
: (ב) לא ישודר מסר חיצוני יחד עם תכנים אחרים באותו מסך, אלא אם כן התאים לגיל קהל היעד שאליו מופנים התכנים האחרים.

@ 33יג. הסרת מסר פוגעני (תיקון: תשס&quot;ה)
: כל אדם הסבור כי יש במסר המוצג משום פגיעה בו או בזכות המוקנית לו על פי דין, רשאי לפנות לבעל הרישיון בבקשו להסירו; הראה הפונה כי תוכנו של המסר הפוגע בו מנוגד לכאורה להוראות כל דין, יסירו בעל הרישיון מן השירות ויחדל משידורו לאלתר.

@ 33יד. קביעת תנאי שימוש (תיקון: תשס&quot;ה)
: בעל הרישיון יקבע תנאי שימוש לשידור הכולל מסרים חיצוניים, ובלבד שינוסחו בשפה פשוטה וברורה ויכללו לפחות ענינים אלה:
: (1) אפיונו של השידור וקהל היעד שאליו השידור מופנה;
: (2) אזהרה או הגבלות ככל הנדרש על שימוש של קטינים בשידור;
: (3) הבהרה כי המידע בשידור אינו מטעם בעל הרישיון או על דעתו;
: (4) הגבלות וסייגים על תוכן המידע היכול להיכלל במסגרת השידור, לרבות עיקר הוראות [[סעיף 6כה לחוק]] [[וסעיף 3 לכללים אלה]], וכן האיסור על שידור פרסומת מסחרית, לשון הרע, פגיעה בפרטיות, וכל מידע אשר פרסומו נאסר בהוראת בית משפט או רשות מוסמכת;
: (5) הודעה על זכותו של בעל הרישיון לסרב לשדר מסר חיצוני, להתערב בתוכנו או לערוך אותו, במקרים המפורטים [[בסעיף 33יא]];
: (6) הודעה על זכותו של אדם לבקש הסרת מסר חיצוני הפוגע בו ודרך ההתקשרות לשם כך;
: (7) כל ענין אחר שהורתה עליו המועצה.

@ 33טו. הבהרה ומידע (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) בכל שידור הכולל מסרים חיצוניים, יציג בעל רישיון הבהרה כי המסרים הם מטעם הצופים ויפנה את המנויים, בתדירות סבירה, לעיון בתנאי השימוש; בשידור בשיטה הספרתית תתאפשר צפיה בתנאי השימוש על המרקע, באמצעות הקשה על ציוד הקצה בעת שידור המסרים; בשידור בשיטה האנלוגית, ניתן יהיה להציג את תנאי השימוש בדרך אחרת, ובלבד שתהיה נוחה וזמינה לעיון הצופים.
: (ב) בעל רישיון המשדר מסרים חיצוניים יחד עם תכנים אחרים בו זמנית באותו מסך, יבדיל ביניהם בבירור, באופן שצופה סביר יוכל להבחין בנקל בין המסרים החיצוניים לבין שאר התכנים.

@ 33טז. משלוח מסרים חיצוניים (תיקון: תשס&quot;ה)
: אופן הזמנת צופים למשלוח מסרים חיצוניים אל בעל רישיון, ואופן העברתם אל בעל רישיון יהיו כמפורט להלן:
: (1) הציע בעל הרישיון לצופים לשלוח אליו מסרים חיצוניים, באמצעות קו הטלפון או ציוד קצה המחויב בתשלום נפרד, יציג על המרקע את עלות ההתקשרות לצופה, בכל פעם שבה יוצגו מספר הטלפון או ההצעה לשימוש בציוד הקצה, ובאותה מתכונת ובאותו גודל אות שבהם יוצגו;
: (2) הציע בעל הרישיון לצופים לשלוח אליו מסרים חיצוניים, יבהיר בעל הרישיון את השימוש הצפוי להיעשות בהם, לרבות שידורם לציבור הרחב;
: (3) משלוח מסרים חיצוניים לבעל הרישיון לא יותנה בחשיפת הצופה לפרסומת או לכל מידע אחר, אשר אינו חיוני לפעולת המשלוח.

== חלק ד': תוכן השידורים העצמיים בשידורי הלווין (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ב-2) &lt;עוגן פרק ד&gt; ==

@ 34. (תיקון: תשס&quot;ב-2) : (((בוטל).))
@ 35. (תיקון: תשס&quot;ב-2) : (((בוטל).))
@ 36. (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ב-2) : (((בוטל).))
@ 37. (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ב-2) : (((בוטל).))
@ 38. (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ב-2) : (((בוטל).))
@ 39. (תיקון: תשס&quot;ב-2) : (((בוטל).))

= פרק ב'1: ערוצים משותפים (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ב) &lt;עוגן חלק ב1&gt; =

@ 39א. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ה, תשפ&quot;א)
: [[חלק זה|בפרק זה]] -
:- &quot;בעל זיכיון&quot; - כמשמעו [[בסעיף 6יב1 לחוק]], לרבות בעל רישיון כללי לשידורי כבלים שקיבל את הרישיון לפי [[סעיף 6יב3 לחוק]];
:- &quot;בעל זיכיון ברשות השניה&quot; - בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה כמשמעו [[בחוק הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו, התש&quot;ן-1990]];
:- &quot;בעל ענין&quot; - לרבות מי שמכהן כדירקטור של התאגיד או כמנהלו הכללי;
:- &quot;בעל רישיון&quot; - בעל רישיון לשידורים, למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים ולמעט בעל זיכיון;
:- &quot;גוף קשור&quot; לאחר - כל אחד מהמפורטים להלן, לרבות מספר גופים שהחזקתם במצטבר עולה לכדי המפורט להלן:
:: (1) מי שהאחר הוא בעל ענין בו, בעל השפעה ניכרת בו או בעל שליטה בו;
:: (2) מי שהוא בעל ענין, בעל השפעה ניכרת או בעל שליטה באחר;
:: (3) מי שבעל ענין בו, בעל השפעה ניכרת בו או בעל שליטה בו הוא גם בעל השפעה ניכרת או בעל שליטה באחר;
:: (4) מי שבעל השפעה ניכרת בו או בעל שליטה בו, הוא בעל ענין באחר;
:- &quot;החזקה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 1 לחוק]], אך בכפוף לכך ששיעור החזקות בעקיפין ייקבע על פי המפורט להלן:
:: (1) לבעל שליטה בתאגיד, תיוחס החזקת אמצעי שליטה שבידי התאגיד, במלואה;
:: (2) למחזיק אמצעי שליטה בתאגיד שאינו בעל שליטה בתאגיד, תיוחס החזקת אמצעי השליטה שבידי התאגיד לפי שיעור החזקותיו בתאגיד של בעל הזכות;
:- &quot;הפקה&quot;, &quot;ערוץ משותף&quot; ו&quot;ערוץ עצמי&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 6כ1(ה) לחוק]];
:- &quot;השפעה ניכרת&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 6יב1 לחוק]];
:- &quot;מקבץ שידורים בסיסי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;נגזרת טכנולוגית&quot; - שידור מקביל וזהה של ערוץ קיים, בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בידי בעל רישיון לשידורי לוויין, של ערוץ קיים, באמצעות טכנולוגיה שונה כגון ברזולוציה גבוהה, תלת-מימד וכיוצא באלה;
:- &quot;ערוץ המופק בידי בעלי זיכיונות&quot; - ערוץ המופק בידי בעלי זיכיונות, כולם או מי מהם, או גוף הקשור אליהם, לרבות ערוץ המופק בשיתוף עם אחר;
:- &quot;שיטת מקבצי ערוצים&quot; - שיטה המאפשרת למנוי לבחור בערוצים או חבילות שונים, שמציע בעל זיכיון או בעל רישיון בכפוף לתנאי החלטות המועצה.

@ 39א1. מפיק ערוץ משותף (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ה, תשס&quot;ח, תשפ&quot;א)
: (א) המועצה או מי שהסמיכה לכך לא יאשרו ערוץ משותף לשידור, ולא ישודר ערוץ משותף שלפי החלטת המועצה אינו טעון אישור מראש וכן לא יבוטל אישור לשידורו של ערוץ ולא יפסיק בעל רישיון שידורו של ערוץ, אם בעקבות השינוי לא יתקיימו האמור בסעיף זה [[ובסעיף 39א2]].
: (ב) מספר הערוצים המשותפים המופקים בידי בעלי זיכיונות, כאמור [[בסעיף 6כ1(א)(2) לחוק]], לא יעלה בכל עת על 20% ממספר הערוצים העצמיים של כל בעל זיכיון או בעל רישיון; ואולם בעלי הזיכיונות יהיו רשאים להחזיק אמצעי שליטה בערוצים משותפים נוספים שמספרם לא יעלה על 4% ממספר הערוצים העצמיים של בעלי הזיכיונות, ובלבד שבעלי הזיכיונות לא יהיו בעלי שליטה בערוצים המשותפים כאמור.
: (ג) מספר הערוצים המשותפים המופקים בידי בעל רישיון או גוף הקשור אליו, כאמור [[בסעיף 6כ1(א)(2) לחוק]], לא יעלה בכל עת על 40% ממספר הערוצים העצמיים של כל בעל זיכיון או בעל רישיון.
: (ג1) סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על נגזרת טכנולוגית.
: (ד) המועצה רשאית לדחות בקשה לשידור ערוץ משותף או נגזרת טכנולוגית של ערוץ משותף לפי [[סעיף 6כ1(א)(2) לחוק]], או להתנות אישורה בתנאים, או לאסור על העלאת ערוץ שקבעה כי אינו טעון אישור מראש, אף אם אין באישור הבקשה או בשידור הערוץ כדי להביא לחריגה מהמכסה הקבועה בסעיף קטן (ב) או (ג), וזאת מטעמים מיוחדים הקשורים למדיניות המועצה בתחומים שבסמכותה, ובשים לב, בין השאר, לאלה:
:: (1) נגישות ערוצים לציבור;
:: (2) שיעורי צפיה בערוצים;
:: (3) תקציבי ערוצים;
:: (4) השפעת ערוצים על הצופים והחברה בישראל;
:: (5) קיומם של ערוצים נוספים מאותה סוגה של הערוץ המבוקש;
:: (6) סוגי ערוצים;
:: (7) היותו של הערוץ ששידורו מבוקש ערוץ חדש או ערוץ קיים.
: (ה) המועצה לא תאשר שידור ערוץ משותף בשידורי בעל זיכיון, ששידורו התבקש לפי [[סעיף 6כ1(א)(1) לחוק]], אם מפיק הערוץ הוא בעל זיכיון או גוף הקשור אליו.
: (ו) המועצה לא תאשר ערוץ משותף בשידורי בעל רישיון, ששידורו התבקש לפי [[סעיף 6כ1(א)(1) לחוק]], אם מפיק הערוץ הוא בעל הרישיון או גוף הקשור אליו.
: (ז) מספר הערוצים המשותפים המופקים -
:: (1) מספר הערוצים המשותפים המופקים בידי בעל זיכיון ברשות השנייה או גוף קשור אליו בעל השפעה ניכרת, לא יעלה על 5% ממספר הערוצים העצמיים המשודרים על ידי כל בעל זיכיון או בעל רישיון, בנפרד; מספר הערוצים המשותפים המופקים בידי גוף קשור לבעל זיכיון ברשות השנייה שאינו בעל השפעה ניכרת או בעל שליטה בבעל הזיכיון ברשות השנייה לא יעלה על 20% ממספר הערוצים העצמיים, ובלבד שסך כל הערוצים המופקים בידי בעל זיכיון ברשות השנייה, גוף קשור אליו, גוף קשור אשר אינו בעל השפעה ניכרת או בעל שליטה בבעל הזיכיון לא יעלה על 20% ממספר הערוצים העצמיים המשודרים על ידי כל בעל זיכיון או בעל רישיון, בנפרד;
:: (2) בידי אדם, למעט בידי בעל זיכיון, בעל רישיון, בעל זיכיון ברשות השניה, או גוף קשור אליהם, ולרבות גוף קשור לאותו אדם, לא יעלה בכל עת על 30% ממספר הערוצים העצמיים המשודרים על ידי כל בעל זיכיון או בעל רישיון, בנפרד;
:: (3) בידי אדם או בידי מי שאותו אדם בעל ענין בו, בעל השפעה ניכרת בו, או בעל שליטה בו, לא יעלה על 50% ממספר הערוצים העצמיים המשודרים על ידי כל בעל זיכיון או בעל רישיון, בנפרד;
:: (4) האמור בפסקאות (1) עד (3) לא יחול על נגזרת טכנולוגית של ערוץ.
: (ח) הוראות סעיף זה יחולו בנפרד -
:: (1) בשידור בשיטת מקבצי ערוצים, הן על הערוצים המשודרים במקבץ השידורים הבסיסי של בעל זיכיון או בעל רישיון, והן על כלל הערוצים המשודרים על ידי בעל זיכיון או בעל רישיון; ערוץ המסופק ליותר מ-90% ממנויי בעל זיכיון או בעל רישיון יראו כמשודר במקבץ השידורים הבסיסי שלו, לצורכי החישוב בפסקה זו, וזאת אף אם אינו נכלל במקבץ השידורים הבסיסי כאמור;
:: (2) על כלל הערוצים המשודרים על ידי בעל זיכיון בשיטה האנלוגית, ועל כלל הערוצים המשודרים על ידי בעל זיכיון בשיטה הדיגיטלית שאינם נגזרת טכנולוגית.
: (ט) בכל מקרה ששיעור הנקוב בסעיף זה יניב מספר בלתי שלם של ערוצים, יעוגל מספר הערוצים נושא השיעור למספר הערוצים השלם הקרוב, ומחצית תעוגל כלפי מעלה.
: (ט1) ירד מספר הערוצים העצמיים המשודרים בידי בעל זיכיון או בעל רישיון לאחר מתן אישור לשידורו של ערוץ או לאחר העלאה של ערוץ ששידורו אינו טעון אישור מראש, רשאית המועצה להתיר לאדם להמשיך ולהפיק את אותו ערוץ, אף אם כתוצאה מכך עלה מספר הערוצים שהוא מפיק על השיעור המרבי המותר לפי הוראות סעיף זה, אם ראתה המועצה כי לא היתה לאותו אדם שליטה על השינוי האמור במספר הערוצים העצמיים, ואם אין בדבר כדי לפגוע בתחרות בתחום השידורים ובגיוונם.
: (י) המועצה רשאית לקבוע כי ערוץ משותף המשודר פחות משישה ימים בשבוע או פחות מ-8 שעות בממוצע ביום, או שאינו משדר בשעות צפיית שיא, יימנה באופן חלקי לצורכי חישוב שיעורי הערוצים על פי סעיף זה, על פי שיעור שתקבע המועצה.
: (יא) לענין סעיף זה יראו כערוץ אחד הצעה של עד 16 אפשרויות צפיה במקביל, בכל נקודת זמן, בשיטת הצפיה בתשלום בעד צפיה (Pay Per View ו-Near Video on Demand)
: (יב) המועצה רשאית לדחות בקשה לשידור ערוץ במשותף, או להתנות אישורה בתנאים, או להורות כי לא ישודר ערוץ משותף ששידורו אינו טעון אישור מראש, בין השאר, בכל אחד מהמקרים האלה:
:: (1) אין למפיק הערוץ נציג רשמי בישראל;
:: (2) לדעת המועצה, אין בידי מפיק הערוץ ידע, מיומנות מקצועית וניסיון בתחומי ההפקה והעריכה של מישדרים וערוצים;
:: (3) מפיק הערוץ, מנהלו של מפיק הערוץ, בעל ענין בו, בעל השפעה ניכרת בו או בעל שליטה בו, הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי שהערוץ שבו הוא קשור כאמור יאושר לשידור;
:: (4) לדעת המועצה, שידור הערוץ עלול להיות נוגד את טובת הציבור או להוות סיכון לביטחון המדינה או לשלום הציבור.

@ 39א2. בעל הרישיון לשידורי לוויין (תיקון: תשס&quot;ח, תשפ&quot;א)
: (א) מספר הערוצים העצמיים המופקים בידי בעל הרישיון לשידורי לוויין כמשמעותו [[בסעיף 6מג לחוק]] (להלן - בעל הרישיון לשידורי לוויין), או גוף הקשור אליו, לא יעלה בכל עת על 30% ממספר הערוצים העצמיים של בעל הרישיון האמור; סעיף זה לא יחול על נגזרת טכנולוגית של ערוץ.
: (ב) הוראות [[סעיפים 39א1 (ט) עד (יב)]] [[וסעיף 39ד]] יחולו על בקשה לשידור ערוץ עצמי בידי בעל הרישיון לשידורי לוויין, בשינויים המחויבים.

@ 39ב. בקשה להפקה בידי מפיק ערוץ (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ב, תשפ&quot;א)
: (א) בעלי זיכיון או בעלי רישיון המבקשים לשדר במשותף ערוץ שיופק בידי מפיק הערוץ, יפעלו לפי [[חלק זה|פרק זה]], לפי הרישיון ולפי החלטות המועצה לגבי ערוצים משותפים, שיימסרו להם.
: (ב) המועצה רשאית לבקש פרטים נוספים מבעלי הזכיונות הדרושים, לדעתה, לשם בחינת הבקשה, לרבות מסמכים המאמתים את הנתונים הנדרשים לפי סעיף קטן (א).
: (ג) המועצה רשאית, אם נוכחה כי ישופרו טיב הקליטה ואיכותה אצל המנויים וכי זמינות דרכי ההעברה וגיבוי בין-מוקדי מאפשרים זאת להתנות את אישורה לפי סעיף זה בכך ששידוריו של מפיק ערוץ ממוקד השידור שלו אל כל בעל זכיון ייעשו באמצעות המערכת הבין-מוקדית שהוקמה בהתאם [[לפרק ז1 לתקנות הבזק (זכיונות), התשמ&quot;ח-1987]], באישור השר לפי הוראת [[תקנה 51ז(ג) שבתקנות האמורות]], בהתאם ללוח זמנים שתקבע המועצה ובכפוף להוראות טכניות של המנהל בדבר שיפור האיכות הטכנית של השידור ודרכי ביצוע.
: (ד) המועצה תבחן את הבקשה שהוגשה לה כאמור בסעיף קטן (א) ותודיע החלטתה למבקשים; המועצה רשאית להתנות את אישורה בתנאים שיש לקיימם לרבות האמור בסעיף קטן (ג), וכן רשאית היא להגביל את תוקפו של האישור בזמן.

@ 39ג. הפקות ערוץ בידי בעל זכיון (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ב, תשפ&quot;א)
: (א) בעלי זיכיון או בעלי רישיון המבקשים לשדר במשותף או לרכוש ערוץ שיופק בידי מפיק ערוץ ולשדרו במתכונת של ערוץ משותף לפי [[סעיף 6כ1(א)(2) לחוק]], יפעלו לפי [[חלק זה|פרק זה]], לפי הרישיון ולפי החלטות המועצה לגבי ערוצים משותפים, שיימסרו להם.
: (ב) המועצה רשאית לבקש פרטים נוספים מבעלי הזכיונות הדרושים, לדעתה, לשם בחינת הבקשה, לרבות מסמכים המאמתים את הנתונים הנדרשים לפי סעיף קטן (א).
: (ג) המועצה תבחן את הבקשה שהוגשה לה כאמור בסעיף קטן (א) ותודיע החלטתה למבקשים; המועצה, בהחלטתה לאשר את הבקשה, רשאית להתנות את אישורה בתנאים שיש לקיימם לרבות כאמור [[בסעיף 39ב(ג)]], בשינויים המחויבים, וכן רשאית היא להגביל את תוקפו בזמן.

@ 39ד. ביטול אישור או שינוי (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב)
: (א) המועצה רשאית לשקול שינוי או ביטול האישור האמור [[בסעיפים 39א1]], [[39ב]] [[ו-39ג]] אם נתקיים אחד מאלה:
:: (1) בעל הזכיון או מפיק הערוץ לא עמד בתנאים שקבעה המועצה;
:: (2) בעל הזכיון ביקש ביטול או שינוי האישור;
:: (3) המועצה מצאה, לאחר שנתנה לבעל הזכיון הזדמנות סבירה להביא טענותיו לפניה, כי הוא או מפיק הערוץ לא קיים את האמור בכללים אלה.
: (ב) אושרה פרסומת בשידורים העצמיים של בעלי הזכיון לפי [[סעיף 6כד לחוק]], רשאית המועצה לשקול שינוי האישור, לרבות צמצום מספר הערוצים שיופקו בידי מפיק ערוץ אחד לפי [[סעיף 39ב]] או בידי בעלי זכיונות לפי [[סעיף 39ג]].
: (ג) בכל מקרה שבו משודרים ערוצים בשיעור העולה על המותר לפי [[סעיף 39א]], רשאית המועצה לקבוע מהם הערוצים אשר יבוטל האישור לשידורם.
: (ד) למועצה יימסר דיווח -
:: (1) בידי בעל זיכיון ובעל רישיון על כל שינוי שיחול בקשר עם ערוצים משותפים שהמועצה אישרה את שידורם, הנוגע להוראות [[סעיף 39א]], וזאת מיד עם היוודע לו דבר השינוי האמור;
:: (2) בידי בעל זיכיון ובעל רישיון ב-1 בכל חודש, על מספר המנויים שכל ערוץ עצמי מסופק להם באותו מועד.

@ 39ד1. הארכת אישור (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב)
: (א) בעל זכיון המבקש להאריך תוקפו של אישור האמור [[בסעיפים 39א1 עד 39ג]] יגיש למועצה בקשה להארכתו (להלן - בקשת ההארכה) לא יאוחר מ-150 ימים לפני תום תוקפו של האישור.
: (ב) בבקשתו יפרט בעל הזכיון, בנוסף לאמור [[בסעיפים 39ב(א)]] [[או 39ג(א)]], לפי הענין, את אלה:
:: (1) נימוקים המצדיקים את ההארכה, לרבות לענין האמור בפסקאות (4) ו-(5) בסעיף קטן (ה);
:: (2) תלונות שהועלו, אם הועלו, כלפי הערוץ, פעילותו ושידוריו;
:: (3) סקרים המוכיחים את מידת שביעות הרצון של הציבור משידורי הערוץ.
: (ג) המועצה רשאית לבקש מבעל הזכיון פרטים נוספים הדרושים, לדעתה, לשם בחינת בקשת ההארכה, לרבות מסמכים המאמתים את הנתונים הנדרשים לפי סעיף קטן (א).
: (ד) המועצה רשאית, זמן סביר לפני תום תוקפו של האישור או לאחר שקיבלה את בקשת ההארכה מבעל הזכיון, לפנות לציבור לשם קבלת תגובותיו, הערותיו והשגותיו על הערוץ.
: (ה) המועצה תבחן את בקשת ההארכה ותשקול, בנוסף לנתונים שנמסרו לה לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), גם את אלה:
:: (1) מידת עמידתו של בעל הזכיון או מפיק הערוץ בתנאים שקבעה המועצה לפי [[סעיפים 39ב(ג) ו-(ד)]] [[ו-39ג(ג)]], לפי הענין;
:: (2) מידת קיום כללים אלה ואופן קיומם בידי בעל הזכיון או מפיק הערוץ;
:: (3) תגובות, הערות, השגות ותלונות על הערוץ שקיבלה המועצה מהציבור;
:: (4) התרומה הייחודית הצפויה של הערוץ לשידורים העצמיים, לרבות לסוגיהם, היקפם, נושאיהם, תוכנם ורמתם;
:: (5) האופן שבו יתרום הערוץ למגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידורים לציבור ולביזורם.
: (ו) המועצה תודיע את החלטתה למבקש תוך זמן סביר, ובכל מקרה לא יאוחר מ-60 ימים לפני תום תוקפו של האישור, באופן שיאפשר למבקש להיערך כיאות להמשך שידורי הערוץ או להפסקתם, ככל האפשר מבלי לפגוע בשידורים העצמיים, לרבות בסוגיהם, היקפם, נושאיהם, תוכנם ורמתם.
: (ז) המועצה, בהחלטתה לאשר את בקשת ההארכה, רשאית להתנות את אישורה בתנאים שיש לקיימם, לרבות כאמור [[בסעיף 39ב(ג)]], בשינויים המחויבים, וכן רשאית היא להגביל את תוקפו של האישור בזמן.

@ 39ה. אחריות בעל זכיון (תיקון: תשנ&quot;ו-2)
: הוראות [[חלק ב|פרק ב']] בדבר מחויבויותיו ואחריותו של בעל זכיון לתוכן השידורים, יחולו על שידורים לפי [[חלק זה|פרק זה]].

= פרק ג': שידור ערוצים (תיקון: תשס&quot;ב-2) &lt;עוגן חלק ג&gt; =

== חלק א': שידורי חובה (תיקון: תשס&quot;ב-2) &lt;עוגן פרק א&gt; ==

@ 40. העברת שידורי חובה
: (א) בעל זכיון לשידורי כבלים יעביר, העברה מלאה, בזמן אמיתי, ללא כל קטיעה או עריכה את שידורי החובה.
: (ב) בעל זכיון לשידורי כבלים יהיה פטור מחובת העברתם של שידורי החובה כאמור בסעיף קטן (א) אם ראה מנהל השירות לשידורי טלויזיה בכבלים ולמנויים שבמשרד התקשורת (להלן - המנהל) כי רמת אות הקליטה של השידורים במוקד התפעול נמוכה מרמת האות שקבע לכך.
: (ג) בעל זכיון לשידורי כבלים אינו חייב, בשל העברה כאמור בסעיף קטן (א), בתשלום כלשהו למי שמשדר את השידור המקורי ולבעלי זכויות היוצרים וזכויות המבצעים בשידורים.

@ 41. (תיקון: תשס&quot;ב-2) : (((בוטל).))

@ 42. הפצת שידוריו של בעל זכות שימוש (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) הורה השר לבעל זכיון לשידורי כבלים, בהתאם לסמכותו [[בסעיף 6לד(א) לחוק]], כי יאפשר שימוש, בתשלום, באפיק של רשת הכבלים שלו - יקצה בעל הזכיון אפיק כאמור לצורך הפצת שידוריו או מתן שירותיו של משדר ערוץ.
: (ב) בעד שימוש באפיק כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בעל הזכיון לדרוש מן המשתמש מחיר סביר, ובאין הסכמה ביניהם - תקבע המועצה את המחיר על בסיס העלות הכוללת של השימוש בתוספת רווח סביר.

@ 43. הפצת שידורי הטלוויזיה הלימודית (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תשס&quot;ב-2)
: בעל זכיון לשידורי כבלים יקצה ללא תמורה את אפיק 23 מאפיקי רשת הכבלים שלו לשידורי הטלויזיה הלימודית, אלא אם כן תחליט המועצה על אפיק אשר מספרו אחר, מטעמים שיירשמו.

@ 44. אחריות לענין תוכן השידורים (תיקון: תשנ&quot;ז, תשס&quot;ב-2)
: (א) בעל זכיון לשידורי כבלים המפיץ שידורים או שירותים של אחר לפי [[סעיפים 42]] [[ו-43]] באמצעות רשת הכבלים שלו, אינו רשאי לעשות בהם כל שינוי, עריכה, קטיעה או הוספה.
: (ב) בעל זכיון לשידורי כבלים לא יהא אחראי על תכנם של שידורים משניים לפי [[פרק זה|חלק זה]].
: (ג) לענין תוכנם של שידורים לפי [[פרק זה|חלק זה]] יחולו הוראות [[חלק ב פרק א|פרק ב' חלקים א']] [[פרק ב חלק ב|ו-ב']] -
:: (1) למעט [[סעיפים 4]], [[4א]] [[ו-4ב]] - על בעל זכות שימוש;
:: (2) למעט [[סעיפים 5]] [[ו-14]] - על הטלוויזיה הלימודית.

== חלק ב': שידור ערוצים שאינם שידורי חובה (תיקון: תשס&quot;ב-2) &lt;עוגן פרק ב&gt; ==

@ 45. הגדרה (תיקון: תשס&quot;ב-2)
: [[פרק זה|בחלק זה]], &quot;ערוץ&quot; - למעט ערוץ שנכלל בגדר שידורי חובה.

@ 46. אישור שידור ערוצים (תיקון: תשמ&quot;ט, תש&quot;ן, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב-2, תשפ&quot;א)
: (א) בעל זיכיון או בעל רישיון המבקש להוסיף ערוץ שידור לטבלת ניצול האפיקים שבזיכיון או ברישיון או לבטל ערוץ הנכלל בה, יפעל לפי הרישיון.
: (ב) (((נמחק).))
: (ג) (((נמחק).))
: (ד) (((נמחק).))
: (ה) בעל זיכיון או בעל רישיון יעמיד לעיון הציבור, בכל עת, את הרשימה העדכנית של ערוצי השידור שלו; בלי לגרוע מחובת בעל הזיכיון או בעל הרישיון כאמור, רשאית המועצה לפרסם את רשימת ערוצי השידור האמורים בכל דרך שתראה לנכון.

@ 47. שידורים מוקלטים (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב-2)
: בעל זכיון לשידורי כבלים רשאי להקליט שידורים מערוצים ולשדרם, ובלבד שווידא, לפני העברתם, כי אין בתוכנם של השידורים כאמור משום הפרה של הוראות [[פרק א חלק ב|חלקים א']] [[פרק ב חלק ב|ו-ב' בפרק ב']].

@ 48. סייג לשידור ערוצים (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ב-2, תשפ&quot;א)
: בכפוף לאמור [[בסעיפים 46]] [[ו-47]], ולהוראות כל דין, לא יועברו שידורים מערוצים ולא ישודרו מישדרים (([במקור: תכניות])) מערוצים, אלא אם כן קיבל בעל הזיכיון או בעל הרישיון את הסכמת המשדר המקורי לצורך שידור או הפצה של המשדרים (([במקור: התכניות])) באמצעותו.

= פרק ד': לוח מישדרים (תיקון: תשנ&quot;ב) &lt;עוגן חלק ד&gt; =

== חלק א': לוחות תקופתיים &lt;עוגן פרק א&gt; ==

@ 49. (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תשפ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 50. (תיקון: תשנ&quot;ז, תשפ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 50א. (תיקון: תשנ&quot;ז, תשפ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 50ב. (תיקון: תשנ&quot;ז, תשפ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 50ג. (תיקון: תשנ&quot;ז, תשפ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 51. עריכת לוח שבועי (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ח, תשפ&quot;א)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) בעל הרישיון יעביר למועצה או למי מטעמה את לוח המישדרים השבועי, ארבעה ימים לפחות לפני תחילת שבוע השידורים.
: (ב1) בעל הרישיון יפרט בלוח המישדרים השבועי, לגבי כל ערוץ ומישדר, את אלה:
:: (1) שם המישדר ושם הפרק;
:: (2) מספר האפיק ושם הערוץ שבו משודר המישדר;
:: (3) מועד השידור של המישדר, בציון יום, שעה ומשך השידור;
:: (4) נושא המישדר ותוכנו, לרבות תקציר המישדר;
:: (5) הסוגה של כל מישדר;
:: (6) סיווג המישדר לפי [[חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס&quot;א-2001]].
: (ב2) נבצר מבעל רישיון להגיש את לוח המישדרים השבועי, כולו או חלקו, במועד האמור בסעיף קטן (ב), יודיע על כך למועצה או למי מטעמה, בהודעה מנומקת, לא יאוחר ממועד ההגשה הקבוע בסעיף האמור; המועצה או מי מטעמה ידחו את מועד ההגשה למועד שיחליטו אם שוכנעו כי קיים טעם סביר לדחייה.
: (ג) (((נמחק).))
: (ד) (((נמחק).))

== חלק ב': מידע לציבור, פרסום לוחות מישדרים ושידור קדימונים (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו-3) &lt;עוגן פרק ב&gt; ==

@ 52. (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב-2) : (((בוטל).))

@ 53. תוכן הפרסומים (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ה)
: (א) פרסם בעל זיכיון לוח מישדרים שבועי, יפורטו בו שמות המישדרים המשודרים במסגרת השידורים העצמיים, נושאיהם, מועדי שידורם והאפיקים שבהם ישודרו; בעל זכיון רשאי לכלול בלוח מישדרים כאמור גם מידע בדבר שידורים משניים.
: (ב) שידר בעל זיכיון לוח מישדרים יומי, יפרט בו את אלה:
:: (1) לגבי מישדרים המשודרים במסגרת השידורים העצמיים - שמותיהם, נושאיהם, מועדיהם ואפיקי שידורם;
:: (2) לגבי מישדרים המשודרים במסגרת השידורים המשניים - שמותיהם, מועדי שידורם ואפיקי שידורם.
: (ג) בעל זכיון יציין באופן ברור בכל פרסום או שידור של לוח מישדרים, שבועי או יומי, מישדרים המשודרים במסגרת השידורים העצמיים הכוללים ביטויים קשים או בוטים של אלימות, מין או סבל או מישדרים מושאי חיקוי, כאמור [[בסעיף 16ח]].
: (ד) בעל זכיון יציין באופן ברור בכל פרסום או שידור של לוח מישדרים, שבועי או יומי, לרבות בלוח השידורים האלקטרוני (EPG), את השידורים החוזרים של מישדרים המשודרים במסגרת השידורים העצמיים; ואולם במקום ציון שידורים חוזרים באפיקי סרטים המשודרים במסגרת השידורים העצמיים, ניתן לציין סרטים המשודרים בשידור ראשון באפיק.

@ 53א. &lt;!-- (במקור סעיף 54) --&gt; (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו-3, תשפ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 53ב. &lt;!-- (במקור סעיף 54) --&gt; שידור קדימונים וקדימונים צולבים (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח)
: (א) בעל זיכיון ישדר בכל אחד מאפיקי שידוריו העצמיים קדימונים וקדימונים צולבים בהיקף כולל שלא יעלה על 5 דקות בכל שעה; האמור לא יחול על אפיק המשודר בשידורים המוספים, ובלבד שאינו מיועד לגיל הרך, לילדים ונוער; שידור של קדימון ישובץ רק לפני תחילתו של מישדר ובסופו, ובכל מקרה אין לקטוע מישדר לשם שידורי קדימון; על אף האמור לעיל, רשאי בעל זיכיון למסור לצופים במהלך מישדר מידע עובדתי קצר על מישדר אחר באותו אפיק (להלן - המידע) בדרכים אלה בלבד:
:: (1) המידע יופיע בחלקו העליון או התחתון של המסך באופן שלא יגרע מהותית משלמות התמונה המשודרת, וישודר לפרק זמן שאינו עולה על הנדרש לשם קריאתו בצורה סבירה;
:: (2) המידע יצוין על ידי מנחה המישדר בחלקו האחרון של המישדר; מקום שהמידע מתייחס למישדר בעל זיקה תכניתית למישדר שבו הוא נמסר, ניתן לציינו גם במהלך המישדר.
: (ב) מתוך ההיקף האמור בסעיף קטן (א), ישדר בעל זיכיון קדימונים צולבים בכפוף לאלה:
:: (1) קדימונים לשידורי אפיק של בעל זכות שימוש ישודרו במשך חצי שנה בלבד מיום תחילת שידוריו של האפיק; אורך כל אחד מהקדימונים כאמור 20 שניות לפחות ומספרם לא יפחת משני קדימונים לכל אפיק של בעל זכות שימוש, בכל יום, בשני אפיקים של השידורים העצמיים ובלבד שאחד מהם הוא אפיק מתאים שהופק בידי בעל זיכיון והמשודר במיקבץ השידורים הבסיסי, כשלפחות אחד מתוכם בזמן צפיית שיא; בתום שנה מיום תחילת שידוריו של האפיק, רשאי בעל הזיכיון להמשיך בשידור קדימונים כאמור, ובלבד שיחולו עליהם ההוראות האמורות בסעיף זה;
:: (2) בעל זיכיון ישדר בערוצים העצמיים קדימונים צולבים למישדרים קהילתיים או לאפיק קהילתי, שלא יפחתו מקדימון אחד לפחות בזמן צפיית שיא באחד מאפיקי השידורים העצמיים בכל יום;
:: (3) בלי לגרוע מן האמור [[בסעיף 16ח(א)]], לא ישודרו באפיק המיועד לילדים ולנוער לפני השעה 21:00 קדימונים צולבים לאפיקים מעודדי צרכנות, לרבות לאפיקים ולתכנים בתשלום לפי צפייה, אשר אינם מיועדים לילדים ולנוער; אפיק לא ייחשב כמעודד צרכנות רק בשל היותו אפיק המשודר בשידורים המוספים;
:: (4) קדימונים צולבים באפיק הילדים שנועדו לקידום שידוריו של מי שקיבל רישיון למישדר ערוץ לפי [[סעיף 6לד1 לחוק]], ישודרו רק למישדרים המיועדים לילדים ולנוער, ובהעדרם לא ישודרו באפיק הילדים קדימונים צולבים לאפיק כאמור.
: (ג) במכסת הזמן הקבועה בסעיף קטן (א) לא ייכללו קדימונים וקדימונים צולבים לשידורים האלה:
:: (1) שידורי אפיק של בעל זכות שימוש וזאת בכפוף להוראות סעיף קטן (ב)(2);
:: (2) מישדרים קהילתיים;
:: (3) תכניות מהפקה מקומית שהן דרמה מורכבת או סרט תעודה מורכב.

== חלק ב'1: מישדרי חסות (תיקון: תשס&quot;ג-2) &lt;עוגן פרק ב1&gt; ==

@ 53ג. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ג-2)
: [[פרק זה|בחלק זה]] -
:- &quot;ילד&quot; - מי שגילו פחות מ-12 שנה;
:- &quot;קטין&quot; - מי שגילו פחות מ-18 שנה.

@ 53ד. מימון מישדרים (תיקון: תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ח, תשפ&quot;א)
: בכפוף להוראות [[פרק זה|חלק זה]], ניתן לקבל מימון בעד שידורן של הודעות חסות בצמוד למישדרים האלה:
: (1) מישדר ספורט ישראלי;
: (2) מישדר בתחום האמנות;
: (3) מישדר בשפה האמהרית בישראל;
: (4) מישדר בתחום מורשת;
: (5) מישדר בשפה הגיאורגית בישראל;
: (6) מישדר בתחום הבריאות;
: (7) מישדר בתחום החינוך הפדגוגי;
: (8) מישדר בתחום אוריינות תקשורת.

@ 53ה. סייגים לחסות (תיקון: תשס&quot;ג-2, תשפ&quot;א)
: לא תינתן חסות למישדר בכל אחד ממקרים אלה:
: (1) למממן יש ענין אישי, מסחרי או מפלגתי-פוליטי בתוכנו של המישדר, כולו או חלקו;
: (2) המממן הוא גוף מפלגתי או פוליטי, בין במישרין ובין בעקיפין;
: (3) בערוץ שעיקרו מישדרי ספורט, המימון המוצע הוא למישדרים בחודש שידורים, במספר הגדול מ-40% מסך כל המישדרים שבהם ניתן לשדר הודעות חסות באותו חודש באותו ערוץ, בין אם שודרו בהם הודעות חסות בפועל ובין אם לאו;
: (4) המימון המוצע מותנה בהתערבות או השפעה של המממן, בדרך כלשהי, על המישדר, לרבות בתהליך הרכישה, ההפקה, העריכה והשידור; ואולם נותן החסות רשאי להתנות את מתן החסות בכך שמישדר החסות לא ישודר או יצולם בימי מנוחה כמשמעם [[#פרק 6א|בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]];
: (5) משך המישדר אינו עולה על 5 דקות;
: (6) הצעת המימון היא בלתי חוקית, בלתי מוסרית, או סותרת את תקנת הציבור;
: (7) למישדר בתחום הבריאות, שאינו משובץ בערוצים המשודרים למנויים על מקבץ השידורים הבסיסי בלא תשלום נוסף.

@ 53ו. מוצרים ושירותים האסורים בחסות (תיקון: תשס&quot;ג-2)
: לא תשודר הודעת חסות המציינת מוצרים, שירותים או גופים בנושאים כמפורט להלן:
: (1) טבק ועישון;
: (2) מיסטיקה, תורת הנסתר, העל טבעי וכיוצא באלה;
: (3) נשק, תחמושת ומועדוני ירי או מועדונים לנשק;
: (4) תועבה, שירותי ליווי, מוצרי מין ושירותי מין;
: (5) התחמקות או סיוע להתחמקות מקיום הוראת חוק או הפרעה לביצועה בכל דרך אחרת.

@ 53ז. הודעת החסות (תיקון: תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ד)
: (א) הפרטים המנויים בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) להלן, יוקרנו או ייקראו בידי קריין, או יוקרנו וייקראו כאחד, בתחילת המישדר ובסיומו, בנוסח: &quot;המישדר שודר/הופק בעזרת/בסיוע/במימון/בחסות של חברה או ..............&quot;, ובלבד שלא יכלול שם המממן תיאור איכותי-השוואתי של מוצר או שירות.
: (ב) ניתן לציין בשקופית רק את שם נותן החסות או צירוף אותיות או מילים המשמשים לזיהויו, וכן את סוגו ומהותו של המוצר או השירות שנותן החסות מייצר או מספק, בלא ציון שמם המסחרי של המוצר או השירות, בלא תיאור איכותי–השוואתי שלהם, ובלא כל תמונה, סימן גרפי, ציור או סמל אחר, למעט סימן או סמל המשמשים לזיהוי נותן החסות.
: (ג) ניתן לכלול בהודעת החסות כיתוב שמו של נותן החסות באמצעות שרטוט של אותיות המקובל עליו.
: (ד) לא תיקרא הודעת החסות בידי אדם שנטל חלק במישדר החסות שאליו ההודעה מתייחסת, ולא יהיה בהודעה דבר הזהה, או דומה להטעות, לשם של מישדר המשודר בידי בעל רישיון לשידורים, או לשמה של דמות המופיעה בו.
: (ה) משך השידור הכולל של הודעות חסות בגין כל שעת שידור לא יעלה על 30 שניות, ומשך שידורה של כל הודעת חסות בגין מממן אחד לאותו מישדר לא יעלה על 6 שניות.
: (ו) הודעת החסות לא תכלול דבר הנוגד הוראות כל דין.
: (ז) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן להקרין או לקרוא הודעת חסות גם במהלך שידור חי של תחרות ספורט הנמשכת למעלה משעה, בהפסקות טבעיות של מהלך המשחק לפי חוקי התחרות, ובלבד שתכיפות שידורן של הודעות חסות במהלך תחרויות כאמור, לא תעלה על אחת לשלושים דקות.

@ 53ח. שיבוץ הולם של הודעות חסות (תיקון: תשס&quot;ג-2)
: בעל רישיון לשידורים יפעיל שיקול דעת ואחריות בשיבוץ הודעות החסות וינקוט אמצעים סבירים למניעת שיבוץ בלתי הולם העלול לפגוע ברגשות הציבור.

@ 53ט. הפרדה בתכניות לילדים (תיקון: תשס&quot;ג-2, תשפ&quot;א)
: (א) בסמוך למישדר המיועד לילדים או מישדר שילדים נוהגים לצפות בו, ולפני השעה 22:00, לא ישודרו הודעות חסות הנוגעות למוצרים או לשירותים שאינם מתאימים לילדים, לרבות אלה:
:: (1) זיקוקים, גפרורים, מציתים או אמצעים אחרים המשמשים להבערת אש או המתלקחים בקלות;
:: (2) תרופות, תוספי ויטמינים, מינרלים או תוספות דיאטטיות המיועדים לילדים או המוצגים כמתאימים לילדים;
:: (3) קונדומים ואמצעי מניעה אחרים;
:: (4) התייחסות מפורשת לנושאי מין;
:: (5) משקאות אלכוהוליים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יהיה ניתן לשדר לפני השעה 22:00 הודעות חסות הנוגעות למשקאות אלכוהוליים בסמוך לתחרות ספורט המשודרת בשידור ישיר או בסמוך למגזין ספורט.

@ 53י. הפרדה בתכניות לקטינים (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) בסמוך למישדר המיועד לקטינים או מישדר אשר קטינים נוהגים לצפות בו, ולפני השעה 22:00, לא ישודרו הודעות חסות הנוגעות למוצרים או לשירותים אלה:
:: (1) משקאות אלכוהוליים;
:: (2) דיאטות;
:: (3) טיפולים רפואיים המיועדים לשינוי המראה הגופני.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יהיה ניתן לשדר לפני השעה 22:00 הודעות חסות הנוגעות למשקאות אלכוהוליים בסמוך לתחרות ספורט המשודרת בשידור ישיר או בסמוך למגזין ספורט מיוחד.

@ 53יא. סמכויות (תיקון: תשס&quot;ג-2)
: (א) המועצה רשאית ליתן לבעל רישיון לשידורים הוראות כלליות או מיוחדות, לרבות בדבר הסרת הודעת חסות או בדבר שידורה בתנאים, וזאת ככל הנדרש כדי להבטיח את קיומן של הוראות כל דין ובפרט הוראות [[פרק זה|חלק זה]], וכן למנוע הטעיית הציבור או פגיעה אחרת בו.
: (ב) המועצה רשאית לקבוע כי בעל רישיון לשידורים לא יורשה לשדר מישדרי חסות, לתקופה או לתמיד או להתנות המשך שידורם של מישדרי חסות בתנאים, אם ראתה כי לא קיים הוראות [[פרק זה|חלק זה]] או הנחיות שנתנה המועצה מכוחו, ובלבד שנתנה לבעל הרישיון קודם לכן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
: (ג) מזמן לזמן תשוב המועצה ותבחן את הצורך בתיקון הוראות [[פרק זה|חלק זה]], בהוספה עליהן או בביטולן.

@ 53יב. דיווח למועצה (תיקון: תשס&quot;ג-2, תשפ&quot;א)
: (א) לדרישת המועצה, יגיש בעל רישיון לשידורים למועצה דוח בדבר החסויות שניתנו במשך התקופה שתקבע המועצה בדרישתה; בדוח יפורטו שם המשדר, שם המממן, תאריך השידור, אורך המישדר, תוכן המישדר, משך הודעת החסות, מספר הודעות החסות, וכל מידע נוסף שתדרוש המועצה.
: (ב) המועצה תקבע את אופן הגשת הדוח ומתכונתו, ורשאית היא לקבוע כי יוגש באמצעי ספרתי.

== חלק ב(('))2: מישדר מידע לציבור (תיקון: תשס&quot;ח) &lt;עוגן פרק ב2&gt; ==

@ 53יג. מישדר מידע לציבור (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) בעל רישיון יהיה רשאי לשדר מישדר מידע לציבור בכפוף להוראות סעיף זה.
: (ב) שידורם של אלה תלוי אישור יושב ראש המועצה, מראש ובכתב:
:: (1) מישדר מידע לציבור שאינו מטעם רשות ציבורית;
:: (2) מישדר שמטרתו העברת מידע לציבור בנושא ציבורי אשר אינו נזכר בהגדרה &quot;מישדר מידע לציבור&quot;;
:: (3) מישדר מידע לציבור הכולל קריאה לתרומה; יושב ראש המועצה ידווח למועצה על אישור שנתן לפי סעיף קטן זה.
: (ג) משכו של מישדר מידע לציבור לא יעלה על 30 שניות, ולא ישודר מישדר מידע לציבור באותו נושא או מטעם אותו גורם למעלה משש פעמים ביממה באותו ערוץ, אלא באישור יושב ראש המועצה, מראש ובכתב.
: (ד) זמן שידורם של מישדרי מידע לציבור לא יעלה על שתי דקות לכל שעת שידור.
: (ה) מישדר מידע לציבור ישובץ לפני תחילתו של מישדר או לאחר סיומו; לא ייקטע מישדר לשם שידור מישדר מידע לציבור; על אף האמור, יהיה ניתן לשדר מישדר מידע לציבור גם במהלך שידור חי של תחרות ספורט הנמשך למעלה משעה, בהפסקות טבעיות שבהן לפי חוקי התחרות עוצר מהלך המשחק, וכן במהלך שידור חי של מופעים או אירועים אחרים, בהפסקות טבעיות של אירוע או מופע כאמור.
: (ו) בעל רישיון יוודא את פרסומם של תעריפים למישדר מידע לציבור לכל ערוץ; אפשר שתעריפים כאמור יהיו אחידים או מדורגים, לרבות לפי סוג המישדר או מועדי שידורו; אין באמור לעיל כדי למנוע שידור של מישדר מידע לציבור בלא תמורה.
: (ז) בעל רישיון לא ישדר מישדר מידע לציבור שיש בו העברת מסר בנושא פוליטי, חברתי, ציבורי או כלכלי השנוי במחלוקת.

== חלק ג': חובת שידור לפי לוחות מישדרים (תיקון: תשנ&quot;ח) &lt;עוגן פרק ג&gt; ==

@ 54. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשפ&quot;א) : (((בוטל).))

= פרק ד'1: ועדת ייעוץ אזורית (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;א, תשפ&quot;א) &lt;עוגן חלק ד1&gt; =

@ 54א. (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ו, תשפ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 54ב. (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו, תשפ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 54ג. (תיקון: תשנ&quot;א, תשפ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 54ד. (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ו, תשפ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 54ד1. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשפ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 54ה. (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ב, תשפ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 54ו. (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו, תשפ&quot;א) : (((בוטל).))

= פרק ה': שונות &lt;עוגן חלק ה&gt; =

@ 54ז. שיתוף פעולה (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב-2, תשפ&quot;א)
: (א) בעל זכיון ישתף פעולה עם המועצה בכל הנוגע לביצוע הפיקוח על אופן קיום כללים אלה וביצוע הזכיון בכל הקשור לענינים שלגביהם עליה לקבוע מדיניות לפי [[סעיף 6ה לחוק]].
: (ב) בעל זכיון ימסור למועצה, לפי דרישתה, כל מידע ומסמך שברשותו או בשליטתו, הדרוש לה לשם ביצוע האמור בסעיף קטן (א).
: (ג) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לשם בחינת רמתן של ההפקות המקומיות ולצורך ביצוע הפיקוח על אופן קיום [[סעיף 18א(ב1)]], ימסור בעל זכיון למועצה, לפי דרישתה, במתכונת ובמועדים שתורה עליהם, עלויות הפקתם או רכישתם, לפי הענין, של מישדרים מהפקה מקומית, עצמית או קנויה, של בעל זכיון, מפיק ערוץ או מהפקה משותפת של בעלי זכיון.

@ 55. אישור מוקדם של מישדר (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ח)
: (א) בעל זכיון רשאי לפנות אל המועצה בבקשה לקבלת אישורה המוקדם לשידור מישדר שיש לו לגביו ספק אם תכנו מתיישב עם הוראות [[חלק ב|פרק ב' לכללים אלה]]; לבקשה יצורף עותק מוקלט של המישדר.
: (ב) היה למועצה חשש כי שידור מישדר מסוים שנכלל בלוח מישדרים, לרבות בשידור חוזר, עלול להוות הפרה של הוראות [[החוק]] או כללים אלה, רשאית היא להורות לבעל הזכיון למסור לה, במועד שתקבע, עותק מוקלט של המישדר, וזאת לשם מתן אישורה המוקדם לשידורו.
: (ג) המועצה תחליט בדבר מתן אישורה, לפי האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ותודיע לבעל הזכיון על החלטתה בתוך זמן סביר, ובכל מקרה כך שבעל הזכיון יוכל להיערך להחלפת המישדר, אם ייאסר שידורו, זמן סביר לפני המועד המתוכנן לשידורו על פי לוח המישדרים.

@ 56. איסור שידורו של מישדר (תיקון: תשנ&quot;ב)
: בלי לגרוע מן האמור בכל מקום אחר בכללים אלה לענין אישור שידורם של מישדרים, לא ישדר בעל זכיון מישדר שעותק מוקלט שלו נמסר למועצה לפי [[סעיף 55]], אם החליטה לאסור את שידורו או בטרם הודיעה לו את החלטתה.

@ 57. תלונות מנויים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) בעל זכיון יודיע למנוייו את מענו לצורך קבלת תלונותיהם לענין תכנם של שידורים.
: (ב) בעל זכיון יברר כל תלונה שהוגשה לו, וישיב למתלונן בכתב, תוך ארבעה עשר ימים מיום קבלת תלונתו.
: (ג) הוראת סעיף קטן (ב) לא תחול לגבי תלונה שנמסרה בעילום שם או שענינה מישדר ששודר למעלה משלושה חדשים לפני מועד הגשת התלונה.
: (ד) המועצה רשאית לברר כל תלונה שהגיש לה מנוי על בעל זכיון; המועצה תודיע למנוי על מימצאי הבירור, ובלבד שנתנה לבעל הזכיון שעליו הוגשה התלונה הזדמנות להגיב עליה.
: (ה) מצאה המועצה כי התלונה מוצדקת, רשאית היא להורות לבעל הזכיון הנוגע בדבר על תיקון ליקויים שהעלתה התלונה וכן רשאית היא לדרוש מבעל הזכיון לשדר הודעה בדבר תוצאות התלונה, בנוסח, במועד ובאפיקי השידור שקבעה בדרישתה.

@ 58. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 59. שמירת עותקים מוקלטים ומסירתם (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב-2)
: (א) בעל זכיון יחזיק ברשותו עותקים מוקלטים של מישדרים ששודרו במסגרת השידורים העצמיים -
:: (1) מישדרים מהפקה עצמית - למשך שישים ימים מיום ששודרו;
:: (2) מישדרים מהפקה קנויה - למשך שלושים ימים מיום ששודרו;
:: (3) מישדרים מהפקה זרה - למשך שלושים ימים מיום ששודרו.
: (ב) בעל זכיון ימסור למועצה, לפי דרישתה ובמועד שתקבע, עותק של מישדר שחל לגביו חובת החזקה כאמור בסעיף קטן (א).

@ 60. פניה באמצעות יושב ראש המועצה
: פניה של בעל זכיון אל המועצה לפי כללים אלה תימסר באמצעות יושב ראש המועצה.

@ 61. תחולת הוראות (תיקון: תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ה)
: על בעל רישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין כמשמעותו [[בפרק ב'2 לחוק]], יחולו, בשינויים המחויבים, ההוראות בכללים אלה כמפורט להלן:
: (1) [[חלק א|פרק א']];
: (2) [[חלק ב|פרק ב']] - [[חלק ב פרק א|חלק א']]; [[חלק ב פרק ב סימן א|חלק ב' סימן א']]; [[חלק ב פרק ב סימן ב|סימן ב']] למעט [[סעיף 8א]]; [[סעיפים 16א עד 16ג]] [[חלק ב פרק ב סימן ג|בסימן ג']] [[חלק ב פרק ב סימן ד|וסימנים ד' עד ו']]; [[חלק ב פרק ג|חלק ג']] [[סעיף 18]] [[חלק ב פרק ג סימן א|בסימן א']], [[סעיפים 23 עד 26]] [[חלק ב פרק ג סימן ב|בסימן ב']], וכן [[חלק ב פרק ג סימן ג|סימן ג']] למעט [[סעיף 33א]] ולמעט הוראות בדבר ועדת ייעוץ אזוריות; [[חלק ב פרק ג סימן ה|סימן ה']];
: (3) [[חלק ב1|פרק ב'1]];
: (4) [[חלק ג|פרק ג']] - [[סעיף 48]];
: (5) [[חלק ד|פרקים ד']] [[חלק ה|ו-ה']].

== תוספת (((בוטלה))) (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב-2) ==

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ב באלול התשמ&quot;ז (16 בספטמבר 1987)
&lt;חתימה&gt; אברהם פורז, יושב ראש המועצה לשידורי כבלים</text>
      <sha1>m0mf9by5vai91sqf9uvej0frfnps6ik</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי התקשורת (בזק ושידורים) (בעל רישיון לשידורים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>456000</id>
    <revision>
      <id>3037830</id>
      <parentid>2987530</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T10:00:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3037825]</comment>
      <origin>3037830</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="206804" sha1="1wvujwb3fnmm5oobtrj13am8jgqsu9a" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (בעל רישיון לשידורים), התשמ״ח–1987}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ח, 138|כללי הבזק (שידורי בעל זכיון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5064.pdf}}, {{ח:תיבה|518|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5087.pdf}}, {{ח:תיבה|804|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5106.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 730|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: תיקון]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5181.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 577|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5263.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 694|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5338.pdf}}, {{ח:תיבה|758|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5342.pdf}}, {{ח:תיבה|1042|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5370.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 429|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5397.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 1085|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5540.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 1277|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5618.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 861|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5749.pdf}}, {{ח:תיבה|1351|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5768.pdf}}, {{ח:תיבה|1538|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5782.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 622|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5827.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 390|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5879.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 283|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6144.pdf}}, {{ח:תיבה|340|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6146.pdf}}, {{ח:תיבה|764|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון מס׳ 3]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6169.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 119|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6204.pdf}}, {{ח:תיבה|530|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6227.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 419|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6307.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 11|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6340.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 1189|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 556|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6758.pdf}}, {{ח:תיבה|1145|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6796.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 153|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6832.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1566|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7150.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1506|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8124.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 530|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8921.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 1960|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11909.pdf}}.; {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 1037|חוק התקשורת (שידורים)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14308264.pdf}}, {{ח:תיבה|בג״ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&amp;amp;fileName{{=}}ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&amp;amp;type{{=}}4}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6ה|סעיף 6ה}} {{ח:חיצוני|חוק הבזק|לחוק הבזק, התשמ״ב–1982}} (להלן – החוק), קובעת המועצה לשידורי כבלים שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק|החוק}} (להלן – המועצה), כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב|פרק ב׳: שידורי בעל זכיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק א|חלק א׳: סייגים לשידורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק ב|חלק ב׳: חובות בעל זכיון בקיום שידורים עצמיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק ב סימן א|סימן א׳: ימי השידורים ומתכונתם בימי חג}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק ב סימן ב|סימן ב׳: אתיקה בשידור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק ב סימן ג|סימן ג׳: שידורי חדשות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק ב סימן ד|סימן ד׳: שפת מישדרים, תרגום, שמות שירותים ומועדי שידורם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק ב סימן ה|סימן ה׳: מתן פרסים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק ב סימן ו|סימן ו׳: הפניה לאתרי אינטרנט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק ג|חלק ג׳: תוכן השידורים העצמיים בשידורי כבלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק ג סימן א|סימן א׳: היקף השידורים והפקות מקומיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מישדרי השידורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק ג סימן ג|סימן ג׳: שידורים קהילתיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק ג סימן ד|סימן ד׳: מישדרי חסות קהילתיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק ג סימן ה|סימן ה׳: מסרים חיצוניים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק ד|חלק ד׳: תוכן השידורים העצמיים בשידורי הלווין {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב1|פרק ב׳1: ערוצים משותפים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג|פרק ג׳: שידור ערוצים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק א|חלק א׳: שידורי חובה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק ב|חלק ב׳: שידור ערוצים שאינם שידורי חובה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד|פרק ד׳: לוח מישדרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק א|חלק א׳: לוחות תקופתיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק ב|חלק ב׳: מידע לציבור, פרסום לוחות מישדרים ושידור קדימונים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק ב1|חלק ב׳1: מישדרי חסות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק ב2|חלק ב{{ח:הערה|׳}}2: מישדר מידע לציבור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק ג|חלק ג׳: חובת שידור לפי לוחות מישדרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד1|פרק ד׳1: ועדת ייעוץ אזורית {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה|פרק ה׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע1|חלק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״א־3, תשנ״ב, תשנ״ו, תשנ״ו־3, תשנ״ז, תשנ״ח, תשס״ב, תשס״ב־2, תשס״ב־3, תשס״ג, תשס״ג־2, תשס״ה, תשס״ח, תשס״ט־2, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בכללים אלה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – תחום גיאוגרפי שגבולותיו נקבעו בזכיון לשידורי כבלים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אפיק בתשלום לפי צפיה“ – אפיק המיועד לשידור סרטים עלילתיים או מישדרים אחרים בעדם משלם מנוי לפי צפיה (pay per view);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אפיק משפחה“ – אפיק שידורים המיועד לכלל המשפחה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אפיק יעודי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אפיק ילדים“ – אפיק שידורים המיועד לילדים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אפיק תרבות, מדע וטבע“ – אפיק המיועד בעיקרו לשידור מישדרים בתחומי התרבות, המדע והטבע;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אפיק ספורט“ – אפיק המיועד לשידור מישדרי ספורט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אפיק סרטים“ – אפיק המיועד לשידור סרטים עלילתיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זכות שימוש“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גיל הפקה“ – הזמן שחלף מהמועד בו הופק מישדר עד למועד בו שודר המישדר באחד מאפיקי השידורים העצמיים של בעל זכיון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה זרה“ – הפקה שאינה הפקה מקומית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מעורבת“ – הפקה הכוללת קטעים מהפקה מקומית וקטעים מהפקה זרה, לרבות מגזין ספורט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית“ – תכנית טלויזיה בת 15 דקות לפחות, אלא אם כן אישרה המועצה אחרת מראש, שהופקה לצורך שידורה בישראל, ושרוב אנשי הצוות שנטלו חלק בהפקתה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, למעט חדשות, מישדרים בעניני היום, אירועי ספורט, מישדרי רצף ומילואות, קדימונים, מישדרי מידע לציבור ופרסומת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית עצמית“ – הפקה מקומית של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים (להלן בהגדרה זו – בעל הרישיון), של תאגיד שבעל הרישיון הוא בעל ענין בו, של מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, ב־10% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בבעל הרישיון, של חברה אחות לבעל הרישיון כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6יב1|בסעיף 6יב1 לחוק}}, או של מפיק מטעמו של בעל הרישיון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית קנויה“ – הפקה מקומית שאיננה אחת מאלה –
{{ח:תתתת|(1)}} הפקה מקומית עצמית;
{{ח:תתתת|(2)}} הפקה של מוסד ממשלתי;
{{ח:תתתת|(3)}} הפקה של גוף אחר המשדר לפי כל דין שידורי טלויזיה לציבור או לחלק ממנו, או הפקה של תאגיד שגוף אחר כאמור הוא בעל שליטה או בעל ענין בו, או שתאגיד כאמור הוא בעל ענין בגוף האחר, במישרין או בעקיפין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ועדת ייעוץ אזורית“ – ועדה אזורית מייעצת שהוקמה לפי {{ח:פנימי|חלק ד1|פרק ד׳1}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חגי ישראל“ – שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח, חג השבועות ויום העצמאות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יום העצמאות|בחוק יום העצמאות, התש״ט–1949}} (להלן – יום העצמאות);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ימי זכרון“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} יום הזכרון לשואה ולגבורה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה|בחוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, התשי״ט–1959}};
{{ח:תתתת|(2)}} יום הזכרון לחללי מערכות ישראל כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל|בחוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ״ג–1963}};
{{ח:תתתת|(3)}} ט׳ באב;
{{ח:תתתת|(4)}} יום אבל לאומי שהכריזה עליו הממשלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיחזור“ – שיבוץ שידורים חוזרים בלוח מישבצים ובלוח מישדרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מילואות“ (filler) – קטע קצר המשודר במרווח זמן שבין שני מישדרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מישבץ“ – יחידת זמן הקבועה בלוח שעות וימים רבעוני, והמיועדת לשידור מישדרים בנושא מסויים המוגדר על פי סוג הפקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מישדר“ – יחידת שידורים בעלת תוכן והיקף ידועים ובמתכונת הערוכה לשידור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מישדר בחסות“ – מישדר שמומן, כולו או חלקו, בכסף או בשווה־כסף, בידי גורם שאינו בעל זכיון (להלן – הגורם המממן), והמלווה הודעה בדרך של הקרנת שקופית, הנעתה על המסך או קריאת האמור בה, המציינת את עובדת השתתפותו של הגורם המממן (להלן – הודעת חסות);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מישדר בשפה האמהרית בישראל“ – הפקה מקומית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות, בשפה האמהרית, הנותנת ביטוי להוויה התרבותית והחברתית של הציבור הישראלי דובר השפה האמהרית במדינת ישראל, על כל גווניו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מישדר בשפה הגיאורגית בישראל“ – הפקה מקומית בדיבור או בדיבוב, בשפה הגיאורגית, הנותנת ביטוי להוויה התרבותית והחברתית של הציבור הישראלי דובר השפה הגיאורגית במדינת ישראל, על כל גווניו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מישדר בתחום אוריינות תקשורת“ – הפקה מקומית שיש בה כדי לחנך את הציבור בהבנת אמצעי המדיה, ביכולת הגישה, השימוש, ההבנה של אמצעי זה כמשפיע על דעת הקהל, ולפיכך מעניקה לציבור את יכולת האבחון הביקורתי כלפי אותה המדיה; בין השאר, יכולת הגישה למדיה ולתוכן המדיה, גישה ביקורתית, אבחון מדיומים והבנה של אופן פעולת המדיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מישדר בתחום האמנות“ – הפקה מקומית העוסקת בעיקר ביצירה המבוצעת בישראל או בידי יוצרים ישראלים, או שנוצרה בידי ישראלי, בתחומי ספרות, מחול, תאטרון, וידאו ארט, אמנות פלסטית, אופרה, מוזיקה קלאסית או ג׳אז;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מישדר בתחום הבריאות“ – הפקה מקומית העוסקת בתחום מניעת מחלות והבראה מהן, גריאטריה וסיעוד, היריון ולידה, התפתחות הילד, חינוך וקידום בריאות ומחקר רפואי, וכמו כן הפקה מקומית העוסקת בקידום סביבה המאפשרת גישה לתזונה הולמת, ומעודדת את החברה לבחור במזון הקשור בבריאות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מישדר בתחום החינוך הפדגוגי“ – הפקה מקומית העוסקת בתורת ההוראה, שעניינה הקניית כלים, שיפור ועדכון יסודות החינוך ופסיכולוגיית הילד, להורים ולמורים; ובכלל זה תכניות לימודיות להורים ולמורים להקניית מיומנויות הוראה והורות ולעידוד חשיבה יצירתית ועצמאית אצל הילד, מהגיל הרך עד לתקופת הבגרות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מישדר בתחום מורשת“ – הפקה מקומית העוסקת במורשת ישראל, בדת היהודית, בהיסטוריה ובמסורת של העם היהודי על כל מרכיביו, זרמיו וגווניו, במדינת ישראל ובתפוצות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מישדר חוזר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מישדר טלויזיה“ – מישדר שהופק במקור לשם שידור בטלויזיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מישדר מידע לציבור“ – מישדר או שידור אחר אשר מטרתו העברת מידע לציבור בנושאי בריאות, ביטחון, איכות הסביבה, רווחה, או זכויות וחובות האזרח, ובלבד שמטרתו אינה לקדם, במישרין או בעקיפין, עניין מסחרי של גוף כלשהו או רכישה של מוצר או שירות כלשהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מישדר ספורט ישראלי“ – מישדר שעיקרו תחרות ספורט הנערכת בישראל, או שספורטאים ישראלים נוטלים בה חלק משמעותי, וכן מישדר שעיקרו סיקור פעילותו הספורטיבית של ספורטאי ישראלי; על אף האמור, במישדר חדשות בענייני ספורט יהיה די בסיקור ענייני ספורט כאמור למשך חמש דקות לפחות אף אם אינם עיקר המישדר; מישדר שעיקרו תחרויות כדורגל גברים בוגרים ותחרויות אחרות שתקבע המועצה או מישדר המסקר שחקני כדורגל בוגרים וספורטאים אחרים שתקבע המועצה לא ייחשב למישדר ספורט ישראלי, והכל אלא אם כן החליטה המועצה אחרת לגופה של תחרות או של ספורטאי, או לסוג תחרויות או ספורטאים כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מישדר רצף“ – מישדר קצר למילוי פרק הזמן שבין שני מישדרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפיק ערוץ“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקבץ פרסומת“ – פרסומת, מישדר מידע לציבור או קדימון, אחד מהם או אחדים המשודרים ברצף;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משדר ערוץ“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סידרת טלויזיה“ – סרט שהופק במקור לשם שידור בטלויזיה, הערוך בפרקים, שכל פרק מהם מהווה מישדר בפני עצמו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סוג הפקה“ (”Genre“) – {{ח:הערה|(ההגדרה הוחלפה בתיקון תשנ״ז, אבל תוקנה מחדש בטעות בתיקון תשפ״א): &lt;s&gt;שיוכו של מישדר לסוג הפקה מסויים, כגון דרמה, תעודה, ספורט, קומדיה וכיוצא באלה&lt;/s&gt;;}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סוגה“ (genre) – שיוכו של מישדר לסוג מן המוגדרים {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סרט טלוויזיה“ – תכנית במתכונת הדומה לדרמה בודדת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17}}, שאורכה 45 דקות לפחות ותסריטה מחייב צילומים מחוץ לאולפן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סרט עלילתי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סרט קולנוע“ – סרט שהופק במקור לשם הקרנה בבתי קולנוע;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סרט קולנוע ישראלי“ – סרט קולנוע שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא הופק לקהל יעד ראשוני ישראלי, בעברית, בערבית או בשפה אחרת שאישרה המועצה, שרוב היוצרים והמבצעים שנטלו חלק בהפקתו ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע;
{{ח:תתתת|(2)}} המועצה אישרה אותו כסרט קולנוע ישראלי, אף אם אין מתקיים תנאי מהתנאים האמורים בפסקה (1), אם ראתה כי האישור יביא לידי עידוד היצירה והיוצרים הישראליים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ ייעודי“ – ערוץ שידור בעל מאפיינים ייחודיים, כגון: שפה, תרבות או מורשת, ערוץ המיועד בעיקרו למגזר מסוים בציבור או ערוץ המוקדש בעיקר לנושא אחד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרסומת“ – מישדר או חלק ממנו אשר יש בו כדי לקדם, במישרין או בעקיפין, שם, מוצר, שירות, עסק או כל ענין מסחרי אחר, ואשר בעדו נתקבלה או צפויה להתקבל תמורה כלשהי, במישרין או בעקיפין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קדימון“ (promo) – מישדר המוסר מידע על האפיק שבו הוא משודר או על מישדרים אחרים בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קדימון צולב“ (cross promo) – מישדר המוסר מידע על אפיק אחר או מישדרים בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רבעון“ – תקופה של שלושה חדשים שתחילתה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי וב־1 באוקטובר, לפי הענין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות ציבורית“ –
{{ח:תתתת|(1)}} הממשלה ומשדרי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;
{{ח:תתתת|(2)}} לשכת נשיא המדינה;
{{ח:תתתת|(3)}} הכנסת;
{{ח:תתתת|(4)}} מבקר המדינה;
{{ח:תתתת|(5)}} בתי משפט, בתי דין, לשכות הוצאה לפועל;
{{ח:תתתת|(6)}} תאגיד שהוקם בחוק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שידור חוזר“ – שידור נוסף של מישדר באחד מאפיקי השידורים העצמיים ששודר בשידור ראשוני באחד מהאפיקים האמורים במהלך השנים שקדמו לשידורו הנוסף, לרבות מישדר שנערך מחדש אך זהה בתוכנו, לדעת המועצה, למישדר ששודר בשידור ראשוני כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שידורי לווין“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שידורי חובה“ – שידורי הרדיו באפנון תדר ושידורי הטלויזיה המשודרים לפי כל חוק לציבור בישראל והניתנים לקליטה מהאויר, ולרבות שידוריו של משדר ערוץ ושידורי הטלוויזיה הלימודית, לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6לד|סעיף 6לד לחוק}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שידורים בסיסיים“ – מיקבץ שידורים ושירותים במתכונת שנקבעה לבעל זכיון לשידורי כבלים בזכיון שניתן לו, והכולל –
{{ח:תתתת|(1)}} שידורים עצמיים;
{{ח:תתתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(3)}} שידורי חובה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שידור ראשוני“ – שידור ראשון של טלויזיה בישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שידורים משניים“ – העברה או הפצה של שידורים שאינם שידורים עצמיים, באמצעות רשת כבלים, לרבות –
{{ח:תתתת|(1)}} שידורי חובה;
{{ח:תתתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(3)}} שידורים של בעל זכות שימוש;
{{ח:תתתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(5)}} שידורי ערוצים שבעל זיכיון רשאי להעבירם לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שידורים עצמיים“ – שידורים באפיקים העצמיים של בעל הזכיון, לרבות שידורים המופקים בידי מפיק ערוץ המשודרים או מועברים על ידיו אל מוקד השידור של בעל הזכיון או נמסרים לו בדרך אחרת.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שלישון“ – תקופה של ארבעה חודשים שתחילתה ב־1 בינואר, ב־1 במאי וב־1 בספטמבר, לפי הענין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שעת שידור“ – שישים דקות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שעות צפיית שיא“ – השעות שבין 18.00 ו־23.00, שעון ישראל, בכל יום, או שעות אחרות שתקבע המועצה לגבי ערוץ מסוים, לאחר ששוכנעה כי צפיית השיא של אותו ערוץ היא בשעות שונות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הקמה“ – לענין שידורי כבלים לפי {{ח:פנימי|חלק ב פרק ג|חלק ג׳ של פרק ב׳}} – חמש שנים שראשיתן בתום שלוש שנים מיום מתן הזכיון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשדיר שירות“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} מונחים אחרים בכללים אלה, ככל שלא הוגדרו {{ח:חיצוני|חוק הבזק|בחוק}}, תהא להם המשמעות שיש להם בתקנות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק#פרק ב1|פרק ב1 לחוק}} ושפורסמו ערב תחילתם של כללים אלה.

{{ח:קטע1|חלק ב|פרק ב׳: שידורי בעל זכיון}}
{{ח:קטע2|חלק ב פרק א|חלק א׳: סייגים לשידורים}}

{{ח:סעיף|2|שידורים אסורים}}
{{ח:ת}} בעל זכיון לא ישדר שידורים –
{{ח:תת|(1)}} שהם סרטים או מחזות שהמועצה לביקורת סרטים ומחזות, כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת סרטי הראינוע|בפקודת סרטי הראינוע}}, לא אישרה את הצגתם על־פי כל דין;
{{ח:תת|(2)}} שיש בהם חומר תועבה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:תת|(3)}} שהם תעמולה מפלגתית;
{{ח:תת|(4)}} שיש בהם הסתה גזענית או לאומנית;
{{ח:תת|(5)}} שיש בהם משום הפרת זכות יוצרים או זכות מבצעים על פי כל דין.

{{ח:סעיף|3|קיום הוראות דין}}
{{ח:ת}} בקיום שידורים ימלא בעל זכיון אחר הוראות כל דין, ובלי לגרוע מכלליות האמור, ינקוט בעל זכיון בכל האמצעים הדרושים להבטיח כי בתכנם של שידורים לא יהיה משום –
{{ח:תת|(1)}} השפלת אדם או קבוצת בני אדם בשל לאום, מוצא ודת;
{{ח:תת|(2)}} ביזוי אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסות לו;
{{ח:תת|(3)}} הסתה לאפליה מטעמים של גזע, מוצא, דת, לאום ומין.

{{ח:סעיף|4|איסור פרסומת|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ז, תשס״ב־3, תשס״ג־2, תשס״ח, ס״ח תשפ״ו, בג״ץ 49765-07-26}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זכיון“ – לרבות כל מי שפועל בשמו, מטעמו או עבורו, ולרבות צוות המערכת או מפיק עצמאי, ובכלל זה מפיק ערוץ; לענין זה, ”צוות מערכת“ – עורכים, מפיקים, כתבים ושדרים העוסקים באיסוף מידע, צילומו, עריכתו והבאתו לשידור, בין אם הם עובדיו של בעל הזכיון ובין אם הם פועלים מטעמו או עבורו בדרך אחרת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מישדר“ – לרבות מקבץ פרסומת הבא מיד לפניו או מיד לאחריו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרסומת בלתי־מודעת“ – העברת מסר פרסומי לצופים, בלא שהם מודעים לכך באופן מלא, לרבות בתמונות חטופות, בהבזקים או בדרך תת־ספית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרסומת סמויה“ – שם מותג או סמל של מוצר, שירות, עסק או כל גורם מסחרי אחר, המשולב במישדר, בקול או בתמונה או בכל דרך אחרת, והנחזה להיות חלק ממנו באופן שצופה סביר עלול שלא לזהות שיש בו כדי לקדמם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קדימונים“ – לרבות קדימונים צולבים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שידורים עצמיים“ – לרבות שידורים אשר אינם משודרים באפיקיו העצמיים של בעל זיכיון, המיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תמורה“ – תשלום כספי או אחר ובכלל זה טובת הנאה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יכלול בעל זכיון פרסומת בשידוריו העצמיים, לרבות במישדר בחסות, במישדר מידע לציבור או בקדימון; לענין סעיף זה, לא יראו כפרסומת ציון תודות בסוף מישדר לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיף 4ג}}, שידור קדימונים לפי {{ח:פנימי|סעיף 53ב|סעיף 53ב}} והודעות חסות לפי {{ח:פנימי|סעיף 33ב|סעיפים 33ב}} {{ח:פנימי|סעיף 53ד|ו־53ד}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יכלול בעל זכיון פרסומת בלתי־מודעת בשידוריו העצמיים, ובכלל זה במסגרת ציון תודות או שידור קדימונים.
{{ח:תת|(ד)}} לא יכלול בעל זכיון פרסומת סמויה בשידוריו העצמיים, ובכלל זה במסגרת ציון תודות או שידור קדימונים, בין אם נתקבלה תמורה בעדה, במישרין או בעקיפין, ובין אם לא נתקבלה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד) רשאי בעל זכיון לשדר מישדר שאינו קדימון הכולל בדרך אגב צילום או אזכור שמו של אדם, מוצר, שירות, עסק או ענין מסחרי אחר ולרבות ציון שמם המסחרי (להלן – אזכור אגב) ובלבד שנתקיימו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אזכור האגב הוא תוצאת לוואי מצומצמת ובלתי מכוונת של תוכן המישדר ומהותו ואינו עובר את תחום הסביר מבחינת מרכזיותו והבלטתו בשידור;
{{ח:תתת|(2)}} החלטת בעל הזכיון לשדר מישדר כאמור והחלטותיו באשר לאופן צילומו ועריכתו לא הושפעו בכל דרך שהיא מאיזכור האגב הכלול בו;
{{ח:תתת|(3)}} בעל הזכיון לא קיבל כל תמורה, במישרין או בעקיפין, בעד איזכור האגב או הכללתו במישדר כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} נכלל במישדר מהפקה זרה המשודר, כולו או חלקו, בשידוריו העצמיים של בעל הזכיון תשדיר פרסומת – ישמיטו בעל זכיון לפני שידור המישדר.
{{ח:תת|(ז)}} שידורים שמתקיים בהם אחד או יותר מהמאפיינים האלה, חזקה כי הם שידורים המיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו:
{{ח:תתת|(1)}} מחציתם לפחות הם שידורים בשפה העברית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות (להלן – שידורים בשפה העברית);
{{ח:תתת|(2)}} בשעת צפיית שיא יש בהם, דרך כלל, שידורים בשפה העברית;
{{ח:תתת|(3)}} יש בהם, דרך כלל, פרסומת או מישדרים המציעים למכירה מוצרים או שירותים, המשודרים בשפה העברית, או המתייחסים למוצרים או לשירותים המשווקים בעיקרם בישראל, או הכוללים תנאי מכירה של מוצרים או שירותים המיוחדים לישראל; לענין פסקה זו, מישדר אשר 25% מן הפרסומות או מישדרי המכירה המשודרים בו הם פרסומות או מישדרי מכירה כאמור, חזקה שהוא שידור אשר יש בו, דרך כלל, פרסומות כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} מחציתם או יותר אינם שידורים בשפה העברית, אך המועצה שוכנעה כי הם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו, בין השאר מבחינת מהותם, תוכנם, עריכתם, תרגומם או זמן שידורם;
{{ח:תתת|(5)}} הם משודרים מישראל או מופקים בישראל, במלואם או בחלקם, אלא אם כן הוכח להנחת דעת המועצה, כי על פי מהותם ותוכנם, אין השידורים מיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו;
{{ח:תתת|(6)}} הם אינם משודרים במדינות אחרות או משודרים בישראל במתכונת השונה מהמתכונת שבה הם משודרים במדינות אחרות, לאחר שעברו התאמה או שינוי כלשהם בעבור הציבור בישראל או בעבור חלק ממנו, בין השאר מבחינת תוכנם, עריכתם, תרגומם או זמן שידורם.
{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בסעיף קטן (ז)(6), רשאית המועצה לקבוע כי אין בהתאמה או בשינוי אשר עברו שידורים מסוימים, כדי להפכם לשידורים המיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו.
{{ח:תת|(ט)}} על אף האמור בסעיף קטן (ז), לענין שידורים הנקלטים ומשודרים בישראל ובמדינות אחרות כאחד, אשר נצפים על ידי 8,000,000 בתי אב מחוץ לישראל לפחות, ואשר לא מתקיים בהם אחד או יותר מן המאפיינים המפורטים בסעיף קטן (ז)(1), (2), (4), (5) או (6) לעיל, אך מתקיים בהם האמור בסעיף קטן (ז)(3), רשאית המועצה לקבוע כי אינם שידורים המיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו או לקבוע שיעור שונה מזה הנקוב בסעיף קטן {{ח:הערה|(}}ז{{ח:הערה|)}}(3).

{{ח:סעיף|4א|הצגת פרס בתכנית מהפקה מקומית|תיקון: תשנ״ז, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} במהלך תכנית מהפקה מקומית שאיננה תעודה או דרמה, יהיה בעל רישיון רשאי להציג פרס הניתן לצופים בתכנית או למשתתפים בה, בהתאם לעקרונות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא יוצג פרס אלא אם כן היתה להענקתו הצדקה עניינית מבחינת שיקולי עריכת אותו שידור;
{{ח:תתת|(2)}} יהיה ניתן לאזכר רק את המוצר או את השירות הניתן כפרס, ואת שם נותן הפרס לרבות היצרן, היבואן או המשווק של המוצר או נותן השירות (להלן – נותן הפרס), אך לא ייאמרו דברי שבח וכל תיאור איכותי השוואתי אחר הנוגע אליהם;
{{ח:תתת|(3)}} לא תותר הצגתו של פרס בתכנית אשר לנותן הפרס יש בה עניין אישי או מסחרי, מעבר להיותו מפיק התכנית או הערוץ שבו היא משודרת;
{{ח:תתת|(4)}} משך כל אזכור של הפרס או נותנו, לא יעלה על 6 שניות;
{{ח:תתת|(5)}} פרס מסוים או נותנו, יוזכרו לא יותר משלוש פעמים במהלך מישדר ולא תהיה חשיפה נוספת של הפרס במישדר;
{{ח:תת|(6)}} לא יוצגו יותר מחמישה פרסים במהלך שעת שידור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} בעל הרישיון יהיה רשאי להציג פרסים בהתאם להוראות סעיף זה גם במהלך שידור תחרות ספורט המתקיימת בישראל, ובלבד שלא יוצגו יותר משני פרסים במהלך שידור אותה תחרות ושהצגת הפרסים תיעשה באופן שיצמצם ככל האפשר את הפגיעה בצופה ואת ההפרעה לצפייה בשידור;
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון יהיה רשאי להציג פרסים גם בשידורים הידודיים (interactive) בכפוף להוראות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פסקאות (1) עד (3) בסעיף קטן (א) לעיל;
{{ח:תתתת|(ב)}} הפרס יוצג בעת טעינתו של היישום ההידודי, למשך זמן אשר לא יעלה על 10 שניות, ואולם לבקשה מפורשת של המנוי באמצעות לחיצה על ציוד הקצה יהיה ניתן להציג פרס גם במשך כל זמן השימוש ביישום ההידודי; להסרת ספק, ההוראות בדבר הדרך לבקש את הצגת הפרס כאמור, לא יכללו את הצגת הפרס עצמו.
{{ח:תת|(ג)}} לא תהיה חשיפה של הפרס ושל נותן הפרס בקדימון לתכנית, ואולם בעל הרישיון יהיה רשאי לציין בו את עובדת מתן הפרס ואת סוגו.

{{ח:סעיף|4ב|ציון תודות בסוף מישדר|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זכיון רשאי להודות בסוף מישדר לבתי־עסק או גורמים מסחריים אחרים שתרמו להפקת המישדר בציוד או בשירותים.
{{ח:תת|(ב)}} ציון התודות יהיה לפי עקרונות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תחת הכותרת ”תודות“ יוקרן ברצף נע מיקבץ כותרות תודה המציינות בכתב רק את שמות התורמים ושמות הענפים המסחריים המתאימים;
{{ח:תתת|(2)}} כיתוב הכותרות יהיה באותיות שגודלן, צבען והגופן שלהן אחידים;
{{ח:תתת|(3)}} לא יימסר כל מידע אודות הגורם התורם, הציוד או השירותים, לא יינתן אודותם תיאור כלשהו ולא ייאמרו עליהם דברי שבח כלשהם.

{{ח:קטע2|חלק ב פרק ב|חלק ב׳: חובות בעל זכיון בקיום שידורים עצמיים}}
{{ח:קטע3|חלק ב פרק ב סימן א|סימן א׳: ימי השידורים ומתכונתם בימי חג|תיקון: תשנ״א־3}}

{{ח:סעיף|5|ימי השידורים|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ישדר בימים ובשעות הקבועים בתכנית השידורים ברישיונו, ובכל אישור של ערוץ או שידור שהוענק לו.

{{ח:סעיף|5א|שידורים בימי חג ושבת, ובימי זכרון ואבל|תיקון: תשנ״א־3, תשנ״ו־3, תשס״ג, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים את שידוריו העצמיים בחגי ישראל ובימי זיכרון ואבל, במתכונת ההולמת את אופיים.
{{ח:תת|(ב)}} בחגי ישראל ובימי זיכרון, או בסמוך אליהם, יקצה בעל רישיון זמן שידור נאות לשידורים הנותנים ביטוי להוויה הישראלית ולמורשת ישראל בהקשר למועדים האמורים; שידורים כאמור יהיו בהיקף שלא יפחת משתי שעות שידור בכל מועד ובכל יום זיכרון, לפחות אחת מהן בשידור ראשוני, וחלקן הארי ישודר בערוצים לילדים ונוער במקבץ השידורים הבסיסי; לעניין סעיף קטן זה, יימנה כל אחד מצמדי הימים האלה כיום מועד אחד בלבד: שני ימי ראש השנה, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, וראשון ושביעי של פסח.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון –
{{ח:תתת|(1)}} שביקש מאדם להופיע במישדר בתפקיד ראשי או משמעותי ואותו אדם התנה בכתב את הסכמתו, במועד שבו התבקש לראשונה להופיע במישדר, בכך שהמישדר לא ישודר בשבת או בחג, לא ישדר את המישדר בשבת או בחג;
{{ח:תתת|(2)}} המקליט ביום חול באולפן, מישדר המיועד להיות משודר בשבת או בחג, יודיע מראש למוזמנים להופיע במישדר, וכן יודיע לפני תחילת ההקלטה לנוכחים באולפן, על כך שהמישדר מיועד לשידור כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} המקליט ביום חול מישדר שאינו מן האולפן, והמיועד להיות משודר בשבת או בחג, יודיע מראש למי שמופיע במישדר בתפקיד ראשי או משמעותי, על כך שהמישדר מיועד לשידור כאמור, ואולם בהקלטה של מישדר כאמור ברשות הרבים, יודיע בעל הרישיון מראש על מועד השידור כאמור, רק למי שמרואיין במישדר או שהוזמן להשתתף בו בתפקיד ראשי או משמעותי.
{{ח:תת}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – לרבות מי שפועל בשמו, מטעמו, או בעבורו, ולרבות צוות המערכת כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)}} או מפיק עצמאי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חג“ – חגי ישראל, למעט יום העצמאות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מישדר“ – למעט שנרכש ולא הופק לצורך שידורו בישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שבת או חג“ – משעת כניסתם ועד שעת צאתם.
{{ח:תת|(ד)}} ביום הכיפורים לא ישודרו שידורים עצמיים ולא יתורגמו לעברית שידורים שאינם עצמיים.

{{ח:סעיף|5ב|שידורים בשעת אסון כבד|תיקון: תשנ״א־3, תשנ״ב, תשנ״ו־3, תשנ״ח, תשס״ח}}
{{ח:ת}} אירע אסון כבד, יקיים בעל הזכיון את שידוריו העצמיים במתכונת ההולמת את אופיים של האירוע והשעה, בהתחשב בסוג הערוץ והמישדר, במידת מרכזיותם ובקהל שאליו הם מופנים.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק ב סימן ב|סימן ב׳: אתיקה בשידור|תיקון: תשנ״א־3, תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|6|אחריות בעל זכיון לגבי אתיקה בשידור|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו־3, תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זכיון אחראי לכך שמישדרים המובאים לשידור באפיקי השידורים העצמיים, יופקו וישודרו לפי הוראות כל דין ועל פי הוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק ב סימן ב|סימן זה}}; לענין סעיפי {{ח:פנימי|חלק ב פרק ב|חלק זה}} להלן, ”בעל זכיון“ – לרבות כל מי שפועל בשמו ומטעמו או עבורו ולרבות צוות המערכת; לענין זה ”צוות מערכת“ – עורכים, מפיקים, כתבים ושדרים העוסקים באיסוף מידע, צילומו, עריכתו והבאתו לשידור, בין אם הם עובדיו של בעל הזכיון ובין אם הם פועלים מטעמו או עבורו בדרך אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} בשידור מישדרים מהפקה מקומית ובמהלך הפקתן, יפעל בעל זכיון, בלי לגרוע מהוראות כל דין, על פי עקרונות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא ינהג אפליה או משוא פנים בהצגת הנושא במישדר המיועד לשידור או כלפי מי שהוא נושא הסיקור במישדר חדשות;
{{ח:תתת|(2)}} לא יפרסם שמות חשודים ועצורים בטרם הובאו לבית המשפט לשם הארכת מעצרם או שחרורם בערבות, אלא אם כן ראה בעל זכיון שיש ענין לציבור בפרסום שמו של חשוד או עצור;
{{ח:תתת|(3)}} לא ינקוט אמצעים פסולים להשגת מידע או לצילום והקלטה של ראיון כלשהו; ראה בעל הזכיון כי נושא מסויים מחייב השגת מידע בהסתר, יוודא מראש כי דרך השגת המידע תעלה בקנה אחד עם כללים אלה ועם הוראות כל דין;
{{ח:תתת|(4)}} לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה העלולה להשפיע על תוכנו או מתכונתו של מישדר או על בחירת המשתתפים בו;
{{ח:תתת|(5)}} לא ישדר מישדר או חלק ממישדר שנכללה בו פרסומת סמויה, בין שנתקבלה ובין שלא נתקבלה בעדה תמורה כלשהי; ואולם רשאי בעל הזכיון לכלול בשידוריו אזכור אגב בתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ה)}};
{{ח:תתת|(6)}} לא ישודר מישדר כלשהו שיש בו משום קידום יחסי ציבור למען יחיד או תאגיד אף אם לא ניתן בשלו גמול כלשהו.
{{ח:תתת|(7)}} מידע שהגיע לידי בעל זכיון, יהיה השימוש בו לצורך שידורו בלבד ולא ינוצל לצרכים מסחריים;
{{ח:תתת|(8)|(א)}} לא יעשה שימוש בסיקור פעולותיה של הבורסה לניירות ערך או דברי פרשנות על פעילותה, לשם קידום עניניו או עניניהם של אחרים, בבורסה לניירות ערך, או לשם הפקת רווחים בדרך בלתי הוגנת;
{{ח:תתתת|(ב)}} ידאג שאדם העוסק בסיקור פעולות הבורסה לא יעסוק בעיסוקים הקשורים בשוק ניירות הערך, לרבות ניהול תיקי השקעות למען עצמו או למען אחרים, בין בשכר ובין שלא בשכר, ולרבות מתן הוראות לביצוע פעולות באולם המסחר למען עצמו או למען אחרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא ינחה בכל דרך שהיא את מי שמסקר את פעולות הבורסה לניירות ערך באופן העשוי לגרום שהסיקור ישפיע על פעולות הבורסה או על שוק ניירות הערך;
{{ח:תתתת|(ד)}} במישדר המביא סיקור או דברי פרשנות על פעולות הבורסה לניירות ערך יצויינו שמו ותחום עיסוקו או תחום מומחיותו של האחראי לסיקור או של הפרשן כאמור;
{{ח:תתת|(9)}} לא יציין במישדר מוצאו של אדם, דתו, גזעו או לאומיותו וכן לא יציין את השקפתו הפוליטית, השתייכותו הארגונית או העדפותיו המיניות של אדם, אלא אם כן יש בפרטים אלה משום נגיעה ישירה וחיונית לנושא המישדר, לתוכנו ולהבנתו;
{{ח:תתת|(10)}} בשידור מידע הנוגע לחייו הפרטיים של אדם לא יובאו פרטים הנוגעים לו או לבני משפחתו, שאין בהם ענין לציבור או שאין להם נגיעה לנושא המישדר או שאינם חיוניים להבנת המידע, או שאינם מתיישבים עם הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו|וחוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו}};
{{ח:תתת|(11)}} לא יפעל בשליחות מפלגה או גוף פוליטי־מפלגתי, במישרין או בעקיפין, ולא יאפשר שימוש במישדרים לשם קידום מטרותיהם של מפלגה או של גוף פוליטי־מפלגתי;
{{ח:תתת|(12)|(א)}} לא יעשה שימוש כלשהו במישדרים, במישרין או בעקיפין, לקידום עניניו הפרטיים או המסחריים של בעל זכיון; לענין זה, ”בעל זכיון“ – לרבות עובדיו ומנהליו ואם הוא תאגיד – לרבות כל מי שהוא בעל ענין בו;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא ישדר מישדר או חלק ממישדר, לרבות מהפקה מקומית קנויה, אשר יש בו נגיעה לענינים פרטיים או ענינים מסחריים של בעל זכיון, של קרובו, של שותפו או של בענין בו, לרבות פרטים המובאים בשידור דרך אגב, אלא אם כן הפרטים הכלולים במישדר הם בעלי ערך חדשותי (News Value) ובעל הזכיון וידא כי הפרטים שיש בהם נגיעה כאמור לא זכו להבלטה מעבר לנדרש לצורך מסירת המידע שהוא בעל ערך חדשותי כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} נכלל בשידורים מישדר שיש לו נגיעה לעניניו הפרטיים של בעל זכיון או עניניו המסחריים, יוודא כי לא תינתן העדפה בתיאור המידע או באופן שידורו לעניניו הפרטיים או עניניו המסחריים על פני עניניהם הפרטיים או עניניהם המסחריים של אחרים, לרבות מתחרים באותו תחום שהוא נושא המישדר;
{{ח:תתת|(13)}} בשידור מידע שמקורו בעיתון או בתחנת שידור אחרת יצויין מקור המידע ומועד פרסומו;
{{ח:תתת|(14)}} לא יצלם ולא יקליט בעל זכיון ברשות הפרט, אלא בהסכמה של יחיד, של קבוצה, של תאגיד, לפי הענין, וכן לא יפעיל אמצעי צילום והקלטה המוצבים ברשות הרבים לשם צילום והקלטה ברשות הפרט אלא בהסכמה כאמור; לענין זה, ”רשות הפרט“ – לרבות מוסד חינוכי או מוסד רפואי, למעט – במוסד רפואי – אם ניתנה הסכמתו של פרט המצוי במוסד.

{{ח:סעיף|7|דיוק בתוכן מישדר ואימות מידע|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} בשידור מידע במישדר, מהפקה מקומית, יהיה המידע מהימן, נכון ומדוייק; כלל המישדר מידע שאינו עדכני, יציין זאת בעל הזכיון במהלך המישדר או עם סיומו.
{{ח:תת|(ב)}} בעל זכיון ינקוט אמצעים סבירים כדי לאמת מידע המובא בשידורים בדרך של בדיקה או השוואה עם מקור אחר; היה במידע שאומת כדי לפגוע באדם או בגוף כלשהו או כדי להסית נגד אדם או גוף כלשהו, ישודר המידע שאומת באופן שלא יעודד פגיעה או הסתה נגד נושא המידע המשודר; לא ניתן היה לאמת את המידע כאמור, יובא המידע רק בשם אומרו.
{{ח:תת|(ג)}} לא תוטל על בעל זכיון אחריות בגין הפרת כללים אלה, לענין נכונותו של מידע שהובא בשם אומרו (להלן – בעל הדבר) ובלבד שנקט, לפני שידור המידע, אמצעים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אימת או וידא, ככל שניתן בנסיבות הענין, שבעל הדבר אינו בעל ענין אישי, מסחרי או מפלגתי־פוליטי בשידור המידע;
{{ח:תתת|(2)}} אימת, ככל שניתן בנסיבות הענין, ששידור המידע לא נועד לקדם בגלוי או בסמוי ענינו של מוסד או יחיד וכי שידורו של אותו מידע לא נועד לפגוע ואין בו כדי להסית בגלוי או בסמוי נגד מוסד או יחיד כלשהו; אולם אם המידע הוא בעל ערך חדשותי, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)(12)(ב) ו־(ג)}};
{{ח:תתת|(3)}} בתחילת שידורו של המידע צויינו שמו וזהותו של בעל הדבר ונגיעתו לנושא המידע המשודר.
{{ח:תת|(ד)}} הובאו במישדר דבריו של אדם, לרבות דברים בשם אותו אדם, שענינם ביקורת או דברי פולמוס בנושא שיש בו ענין לציבור – לא תוטל אחריות לפי כללים אלה על בעל הזכיון לנכונות המידע הכלול בדבריו של אותו אדם, ובלבד שנתקיימו בשידור המידע האמור התנאים הקבועים בסעיף קטן (ג)(1) ו־(2) וכן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}.
{{ח:תת|(ה)}} לא תוטל על בעל זכיון אחריות לפי כללים אלה לגבי נכונותו או עדכניותו של מידע כלשהו המובא במישדר מהפקה קנויה, שאינה הפקה מקומית, אם בתחילת המישדר או בסופו הודע שמו של מפיק המישדר, ואם ניתן הדבר – גם מועד הפקתו, ובעל הזכיון לא ידע או לא יכול היה לדעת, בנסיבות הענין, כי המידע המובא במישדר כאמור איננו נכון או אינו עדכני.

{{ח:סעיף|8|מישדר בנושא מקצועי|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מן האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, לא יינתן ייעוץ לציבור במישדר שתכנו הוא בתחום מומחיות מקצועית, לרבות בתחום רפואה, משפט וכספים אלא אם כן הובאו הדברים מפיו או בשמו של מומחה, לפי הענין, המוסמך לעסוק באותו תחום לפי כל דין.

{{ח:סעיף|8א|לוח תכניות אחיד|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זכיון רשאי לקבוע לוח תכניות אחיד לשידוריו העצמיים באזורים שיש לו זכיונות לגביהם וכן רשאי בעל זכיון לקבוע לוח תכניות זהה ללוח תכניות שקבע בעל זכיון אחר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל זכיון יקבע משבצים בלוח תכניות לגבי כל אזור זכיון, לשם שידור משדרים בעניני האזור, לרבות חדשות מקומיות, בהיקף שלא יפחת מן המתחייב מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיפים 21(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}}.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף קטן (ב), ”אזור“ – לרבות אזורים צמודים שניתן לגביהם היתר מהשר לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבזק (תקנים ומפרטים של רשתות כבלים)#סעיף 3|תקנה 3(ב) לתקנות הבזק (תקנים ומפרטים של רשתות כבלים), התשמ״ח–1988}}.

{{ח:סעיף|9|מידע|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מישדר המכיל מידע עובדתי ופרשנות או ניתוח של המידע, ייערך, ככל האפשר, תוך הבחנה בין המידע לבין הפרשנות או הניתוח כאמור, באופן שצופה במישדר יוכל להבין ולהבחין על נקלה בין העובדות המובאות במישדר לבין הפרשנות או הניתוח הנלווים לעובדות אלה.

{{ח:סעיף|9א|דיוק בתוכן ואימות מידע בדרמות תיעודיות|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בשידור דרמה תיעודית יקפיד בעל זכיון על קיומם של ההוראות והתנאים {{ח:פנימי|סעיף 7|שבסעיף 7}} בכל שלב של הכנת הדרמה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל זכיון לא יכלול במישדר כאמור בסעיף קטן (א) קטעים שיש בהם כדי לפגוע בשמם הטוב של בני אדם שעליהם מבוססות הדמויות במישדר או כדי להסית כנגדם, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוכח כי הקטעים מבוססים על עובדות אמיתיות וכי בהכללתם במישדר יש משום ענין לציבור;
{{ח:תתת|(2)}} אם המישדר שיחזר אירוע היסטורי – שמות הדמויות שונו באופן שלא ניתן יהיה להבין מתוכן המישדר ומדרך השיחזור על דמיון או קירבה כלשהי בין הדמויות במישדר לבין בני אדם אמיתיים.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”דרמה תיעודית“ – דרמה המבוססת על אירועים אמיתיים ובני אדם שהשתתפו בהם, ומוצגת כמשחזרת, בנאמנות מרבית, אירועים שאירעו לבני אדם אלה או שניתן להבין מתוכן הדרמה ומאופן הצגת הדברים בה כי קיימים קירבה, דמיון, זהות או זיקה אחרת כלשהי בין האירועים והדמויות המוצגים בה לבין אירועים אמיתיים ובני אדם שנטלו חלק בהם.

{{ח:סעיף|9ב|קטעי שיחזור|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} קטעי שיחזור המשולבים במישדר המכיל מידע עובדתי, לרבות חדשות מקומיות ומידע בעניני היום באזור, ילוו בכתוביות המציינות כי הקטעים הם קטעי שיחזור.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”קטעי שיחזור“ – קטעים המשוחקים בידי שחקנים והמשחזרים אירועים אמיתיים ובני אדם שנטלו חלק בהם.

{{ח:סעיף|10|איזון בשידורים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זכיון יבטיח כי יינתן איזון נאות לדעות הרווחות בציבור בנושא המובא במישדר שלתוכנו יש משמעות ציבורית.
{{ח:תת|(ב)}} לשם ביצוע האמור בסעיף קטן (א), יקיים בעל זכיון, בין היתר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בנושא שבו רווחות דעות שונות בציבור – יביא באותו מישדר לפחות שתי דעות עיקריות, ולא יתן העדפה לדעה מסויימת על פני דעה אחרת מבחינת היקף הזמן לשידורה, או מבחינת מתכונת הגשתה בשידור;
{{ח:תתת|(2)}} בהעדר אפשרות להביא במסגרת אותו מישדר (להלן – המישדר הראשון), דעה הדרושה לשם קיום חובת האיזון בשידורים – יודיע בעל הזכיון על כך במהלך השידור הנוגע לענין, ויתן הזדמנות הולמת להבעת דעה או למתן תגובה במישדר אחר, אשר ישודר סמוך למועד שידורו של המישדר הראשון;
{{ח:תתת|(3)}} האמור בפסקאות (1) ו־(2) יחול גם על מישדר אשר לגבי תוכנו, כולו או מקצתו, קיימות עמדות שונות ואף מנוגדות בין גופים שונים באזור, לרבות רשויות ממלכתיות ומקומיות, ובלבד שעמדות אלה נוגעות לנושא המישדר; ואולם אם נמנע גוף כלשהו להציג עמדה, דעה או תגובה – רשאי בעל הזכיון לקיים את המישדר, תוך ציון הימנעותו של אותו גוף מהבעת עמדה, דעה או תגובה כאמור.

{{ח:סעיף|11|מתן זכות תגובה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} אדם המבקש לסתור מידע עובדתי ששודר לגביו, או להוסיף עליו מידע אשר עשוי להציג את העובדות באור שונה באופן מהותי, יפנה לבעל הזכיון ויבקש להציג את תגובתו; בעל הזכיון יביא לשידור את תגובתו של אותו אדם במישדר מסוג דומה אשר ישודר סמוך ככל האפשר למועד שידור המידע, ורשאי בעל הזכיון לקבוע את משך זמן שידורה של תגובה כאמור ואת מתכונתה בשידור.
{{ח:תת|(ב)}} ראה בעל הזכיון כי מבקש זכות התגובה עלול לעשות שימוש לא ראוי באפשרות למתן התגובה, או שלבעל הזכיון היה יסוד ברור להניח שדברי התגובה אינם דברי אמת, רשאי הוא שלא להביא לשידור את דברי התגובה.

{{ח:סעיף|12|דעות פרטיות|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו־3}}
{{ח:ת}} לא יביע בעל זכיון בשידוריו מהפקה מקומית עצמית את דעותיו הפרטיות; לענין זה, ”בעל זכיון“ – לרבות עובדיו, ואם הוא תאגיד, לרבות מנהלי התאגיד ובעלי הענין בו.

{{ח:סעיף|13|זיהוי מישדר במקרים מסויימים|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו־3, תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בעל הזכיון לא ישדר מישדר הכולל ביטויים חזותיים, מילוליים או קוליים של אלימות, מין או סבל, אלא אם כן הוא מזוהה עובר לשידור ובמהלכו, מראשיתו ועד סופו, באופן שהוריהם של קטינים יוכלו למנוע מילדיהם לצפות במישדר האמור; זיהוי המישדר יהיה, באישור המועצה, באמצעות סימול גרפי מקובל או סימול אחר.
{{ח:תת|(ב)}} קיים מידע מהימן או חשש סביר כי מישדר כלשהו ישמש, כולו או חלקו, מושא של חיקוי לילדים ובני נוער וכי חיקוי כאמור עלול לגרום נזק גופני או נפשי למחקים או לבני אדם אחרים (להלן – מישדר מושא חיקוי), ישדר בעל הזכיון עובר לשידורו ובמהלכו אזהרה, קולית או חזותית, בדבר הנזק הצפוי כתוצאה מחיקויו.

{{ח:סעיף|13א|סימון שידורים חוזרים|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זכיון יסמן שידור חוזר של מישדר מהפקה מקומית, עובר לשידור, בתחילתו ומדי פעם במהלכו, במקרים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המישדר הוא של חדשות מקומיות;
{{ח:תתת|(2)}} נמסר במישדר מידע על אירועים עתידיים או על מישדרים אחרים המתוכננים לשידור, לרבות בענין תוכנם ומועדי שידורם, כאשר בהעדר סימון כאמור עלול ציבור הצופים להיות מוטעה בקשר עם או עקב המידע כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} השידור החוזר יסומן באמצעות כתובית שתוטבע על גבי המירקע ויצוינו בה המילים ”שידור חוזר“.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק ב סימן ג|סימן ג׳: שידורי חדשות|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|14|מהימנות ואי תלות בשידור חדשות|תיקון: תשנ״ב, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישדר חדשות ותכניות מידע בעניני היום, ובלבד שהן נוגעות לאזור ולתושביו (להלן – חדשות מקומיות).
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון רשאי להפיק חדשות מקומיות, המתייחסות לאזורי רישיונו וכן לאזורי רישיונות של בעלי רישיונות אחרים, בעצמו או באמצעות גוף חיצוני לו; הפקה באמצעות גוף חיצוני כפופה לאישור מוקדם של המועצה את הגוף החיצוני ולהוראות כל דין; המועצה רשאית להתנות את אישורה בתנאים; ההוראות החלות על בעל רישיון {{ח:פנימי|חלק ב פרק ב סימן ג|בסימן זה}}, יחולו אף על הגוף החיצוני.
{{ח:תת|(ג)}} בשידור חדשות מקומיות יפעל בעל הרישיון כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} יפיק משדרי חדשות מקומיות מהימנים ומדויקים;
{{ח:תתת|(2)}} יפעיל שיקול דעת עצמאי;
{{ח:תתת|(3)}} יבטיח כי איסוף מידע, בדיקתו, אימותו ועריכתו לשידור ייעשו באופן עצמאי ובלתי תלוי;
{{ח:תתת|(4)}} לא ישדר חדשות מקומיות בשיתוף עם עיתון, שבועון או ירחון (להלן – עיתון) או עם תחנת שידור אחרת או בחסותם, וכן לא ייתן חסות בשידוריו לעיתון או לתחנת שידור אחרת ואולם –
{{ח:תתתת|(א)}} המועצה רשאית לאפשר לבעל רישיון לשדר בשיתוף עם עיתון, אם הוכח להנחת דעתה כי העיתון אינו נמנה עם שני העיתונים היומיים הנפוצים ביותר בישראל, אינו בשליטת בעל ענין בעיתונים כאמור או באחת משתי רשתות המקומונים הנפוצות ביותר, ואינו בעל שליטה בבעל הרישיון;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעל הרישיון רשאי לרכוש מידע מילולי, צילומי עיתונות או שידורי וידאו מסוכנויות ידיעות ומגורמים מקצועיים אחרים שעיסוקם במכירת אלה, ובלבד ששום גורם כאמור לא יהווה מקור עיקרי לחדשות המקומיות; בעל הרישיון יקפיד לציין בשידור את מקור המידע, הצילומים או השידורים הנרכשים;
{{ח:תתת|(5)}} יהא אחראי לכך שיחידי צוות המערכת המפיקה את החדשות המקומיות יפעלו בהפקת החדשות ובשידורן באורח עצמאי ובלתי תלוי בגורם כלשהו.

{{ח:סעיף|15|סייגים בהעסקה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} בעל הזכיון לא יעסיק את יחידי צוות המערכת בפעילותו המסחרית, לרבות החתמת מנויים באזור, וכן לא יעסיק סוכנים מסחריים ואנשי שיווק מטעמו בסיקור חדשות.

{{ח:סעיף|16|סייגים בסיקור חדשות|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זכיון לא ישדר ידיעה אלא לאחר שדאג לאימותה על ידי מקור נוסף אחד לפחות, אף אם יידחה בשל כך מועד שידורה.
{{ח:תת|(ב)}} בדיווח על אירוע של אסון, תאונה או פיגוע –
{{ח:תתת|(1)}} יתואר האירוע באופן עניני ומאופק;
{{ח:תתת|(2)}} היו נפגעים באירוע, תצויין עובדה זו, אך לא יפורסמו שמותיהם של נפגעים, תמונותיהם או כל פרט מזהה אחר לגביהם, לפני שבעל הזכיון בדק ואימת כי אמנם נמסרה הודעה למשפחותיהם על הפגיעה; בעל הזכיון יימנע מצילום הנפגעים ללא הסכמתם או ללא הסכמת בני משפחותיהם.
{{ח:תת|(ג)}} האמור בסעיף קטן (א) יחול על כל מישדר המביא מידע לציבור, מהפקה מקומית, אולם על בעל הזכיון להקפיד שהעלמתם של קטעים או משפטים אחרים לא תשאיר מקום לפירוש מטעה ומסולף של תוכן המידע.
{{ח:תת|(ד)}} בציטוט מובאות ממסמך רשאי בעל הזכיון לברור קטעים, או משפטים בודדים שיש בהם ענין לציבור, אולם עליו להקפיד שהעלמתם של קטעים או משפטים אחרים לא תשאיר מקום לפירוש מטעה ומסולף של תוכן המסמך.
{{ח:תת|(ה)}} בסיקור לוויה יקפיד בעל הזכיון לכבד רצונם של האבלים להימנע מצילום טקס הקבורה או ביטויי אבלות ויכבד רצון האבלים לאופן סיקור האירוע – אם ביקשו זאת; צלם מטעמו של בעל הזכיון לא יצלם, בכל מקרה, צילומים מוגדלים (להלן – צילומי תקריב) (Close up) של פני האבלים.
{{ח:תת|(ו)}} לא יצלם צלם, מטעמו או בשמו של בעל זכיון, פניהם של חולי נפש, חולים חשוכי מרפא, מפגרים ומוכי גורל וכן פניהם של ילדים מוכים, קרבנות אונס, אלכוהוליסטים ומכורים לסמים – באופן העלול לזהותם אלא אם כן ניתנה הסכמה לצילום כאמור של מי שמוסמך לתיתה על פי כל דין; בסיקור הנוגע למצבם של הנזכרים בסעיף קטן זה יקפיד הצלם על שמירת צלם אנוש.

{{ח:סעיף|16א|ראיון קטינים ופרסומים אסורים|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} במישדר מהפקה מקומית, לרבות מישדר חדשות, לא ישותף ולא ירואיין קטין בנושא העוסק בבני משפחתו, אלא בהסכמת שני הוריו ובאופן שלא יביך אותו או את בני משפחתו.
{{ח:תת|(ב)}} במישדר כאמור בסעיף קטן (א) לא ירואיין קטין ולא ישודר ראיון עימו בכל המקרים האסורים בפרסום לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 24|סעיף 24 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}} (להלן – חוק הנוער) או בכל עניין העלול לפגוע בו או במשפחתו או להביכם.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישודר במישדר כאמור בסעיף קטן (א) כל דבר העשוי להביא לידי זיהויו של קטין לגבי המקרים האסורים בפרסום לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 24|סעיף 24 לחוק הנוער}}.

{{ח:סעיף|16ב|כתבות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} במסגרת חובתו לספק מידע מהימן ומדוייק לציבור רשאי בעל הזכיון, או מי מטעמו, לנהל, בכפוף להוראות כל דין, חקירה עתונאית (להלן – תחקיר), כדי לחשוף עובדות שיש בהן ענין לציבור, בתנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בהכנת התחקיר יקפיד בעל הזכיון שלא לשבש ביודעין את מהלך עבודתה התקין של המשטרה;
{{ח:תת|(2)}} לא יבסס בעל הזכיון, בכל מקרה, תחקיר כלשהו על מקורות של צד אחד בלבד;
{{ח:תת|(3)}} החליט בעל הזכיון לשדר תחקיר שהוכן על פי האמור בכללים אלה, יבטיח כי תינתן באותו מישדר אפשרות למתן תגובה או תשובה לצדדים המעורבים בנושא הנחקר.

{{ח:סעיף|16ג|הפקתו של ראיון ושידורו|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} בהפקת ראיון ובשידורו, בין בצילום ובהקלטה בטרם שידור ובין בשידור ישיר, בעל הזכיון –
{{ח:תת|(1)}} לא ישים דברים בפי המרואיין;
{{ח:תת|(2)}} יימנע מעריכה של ראיון שצולם והוקלט, באופן העלול לסלף או לתת פירוש אחר לדברי המרואיין;
{{ח:תת|(3)}} לא יציג למרואיין שאלות שיש בהן משום דברי עלבון כלפי המרואיין;
{{ח:תת|(4)}} לא ידגיש בצילום מום כלשהו באופן דיבורו ובהופעתו של מרואיין, למעט אם ביקש זאת המרואיין במטרה להצביע על מצוקתו או הישגיו במישדר העוסק {{ח:הערה|[במקור: בתכנית העוסקת]}} במצוקותיהם או בהישגיהם של בני אדם שהמרואיין נמנה עמם או מייצגם לגבי נשוא המישדר;
{{ח:תת|(5)}} לא יצלם ולא יקליט ראיונות ברשות הרבים בעת התקהלות, או התפרעות אלימה, אם פעילותו של צוות הפקה, הפועל מטעם בעל הזכיון במקום האירוע, גורמת ליבוי יצרים העלול לעורר ולעודד מעשי אלימות או לשבש מהלך עבודתם של כוחות הבטחון; אין באמור בפסקה זו כדי למנוע סיקור של אירוע המוני או התפרעות אלימה, אם נקט צוות ההפקה האמור אמצעי ריסון וזהירות מתאימים שיש בהם למנוע ליבוי יצרים;
{{ח:תת|(6)}} לא יצלם, לא יקליט ולא ישדר ראיון המבוסס על התחזותו של מרואיין לאדם אחר;
{{ח:תת|(7)}} בנוסף לאמור {{ח:חיצוני|חוק האזנת סתר|בחוק האזנת סתר, התשל״ט–1978}}, לא ישדר שיחה טלפונית שהוקלטה בלי ידיעתו ובלי הסכמתו של המשוחח מן העבר האחר של קו הטלפון, אלא אם כן יש יסוד סביר להניח שהמשוחח בקצה הקו אמור למסור לכל;
{{ח:תת|(8)}} לא ישדר ראיון עם עבריין, לרבות מי שמכור לסמים, באופן העלול לעורר אהדה למניעיו או הזדהות עם מעשיו של עבריין;
{{ח:תת|(9)}} במהלך שידורו של ראיון יביא בעל הזכיון בשידור את שמו המלא של המרואיין וכן את תיאור עיסוקו או תפקידו ויקפיד על כתיב והיגוי נכונים של השם, העיסוק או תיאור התפקיד.

{{ח:סעיף|16ד|בידוי בסיקור, צילום, עריכה ושידור|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יצלם בעל הזכיון, לא יקליט ולא ישדר בהפקת חדשות מהלך של אירוע שיש בו בידוי של האירוע או חלקו, למעט שיחזור אירוע שצויין בגוף המישדר כי האירוע משוחזר, אלא אם כן ימסור בגוף השידור על דבר הבידוי.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישלב בעל הזכיון בעריכה של מישדר חדשות, צילומים או קטעים מצולמים מאירוע אחר או ממישדר כלשהו, באופן העלול לבדות אירוע או מעשה שלא היו ולהטעות בכך את הציבור; אין בהוראה זו כדי למנוע שילוב של קטעי ארכיון, שיש להם נגיעה ישירה לנושא המישדר, ובלבד שצוין כי מדובר בחומר מן הארכיון או בחומר ישן וצוין תאריך הצילום או האירוע בעת שצולם; לענין זה, ”חומר מן הארכיון“ – צילומים מתועדים שנעשו קודם לכן בידי בעל הזכיון או בידי אחר.
{{ח:תת|(ג)}} בצילום ראיונות קצרים ברשות הרבים, שנועדו להביא בשידור דעות של בני אדם שונים (להלן – מישאל רחוב), יקפיד בעל הזכיון על הבאת עיקרי הדברים ויציין כי מדובר במישאל רחוב אקראי.

{{ח:סעיף|16ה|מראות אלימות, סבל, עבריינות ומין|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בהפקת חדשות ובשידורן יימנע בעל הזכיון מביטויים חזותיים, מילוליים או קוליים של אלימות, סבל, עבריינות ומין אלא במידה הדרושה לדיווח מהימן ועדכני של מידע ולהבנתו; לא יצולמו צילומי תקריב של בני אדם המעורבים באירועים שיש בהם אלימות, סבל, מעשי עבריינות או מין, למעט אם שידור כאמור דרוש לצרכי זיהוי משטרתי.
{{ח:תת|(ב)}} בעל הזכיון יבטיח כי בתוך מישדר חדשות יזוהו ביטויים מסוג זה, עובר לשידורם ובמהלכו, באופן שישמש אזהרה בדבר תוכנם של הביטויים; הזיהוי יהיה באמצעות סימול גרפי מקובל או זיהוי אחר, בין בהודעה שבעל־פה ובין בכתוביות.

{{ח:סעיף|16ו|שמות מסחריים ודברי תעמולה מסחריים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בהפקת חדשות ובשידורן לא יאפשר בעל הזכיון הצגת שם מסחרי או סמל מסחרי של מוצר (להלן – לוגו), או שם של יחיד או תאגיד מסחרי כלשהו, או הבאת דבר תעמולה מסחרי כלשהו במהלך שידורו של אירוע או ראיון.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על צילומים מקריים ברשות הרבים, שאינם ממוקדים, וכן לא יחול על מקרים בהם יש נגיעה ישירה וחיונית לזיהויו של מקום או מוצר או לוגו כאמור, שלא למטרת שידור פרסומת.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק ב סימן ד|סימן ד׳: שפת מישדרים, תרגום, שמות שירותים ומועדי שידורם|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו־3, תשנ״ח}}

{{ח:סעיף|16ז|שפת מישדרים ותרגומם|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו־3, תשנ״ח, תשס״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} מישדר המיועד לשידור באפיקי השידורים העצמיים של בעל הזכיון, וכן בשידוריו של בעל זכות שימוש לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6לד|סעיף 6לד לחוק}}, ישודר לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מישדר מהפקה מקומית וכן מישדר קהילתי ישודר בעברית למעט במקרים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המישדר מיועד ללימוד השפה שבה הוא משודר;
{{ח:תתתת|(ב)}} המישדר מיועד מלכתחילה לציבור הדובר בשפת המישדר: ציבור ששפת האם שלו ערבית, או ציבור של עולים חדשים הנזקק עדיין לשפת ארץ המוצא;
{{ח:תתתת|(ג)}} המישדר מיועד לתיירים;
{{ח:תתת|(2)}} הובאו דבריו של משתתף במישדר מהפקה מקומית בשפה זרה, יתורגמו דבריו לעברית באמצעות כתוביות בתחתית המירקע באופן שלא יופרע צליל שפתו המקורית של הדובר ואם הובאו הדברים בשידור ישיר יינתן להם מיד הסבר בעברית;
{{ח:תתת|(3)}} מישדר מהפקה זרה וקטעים מהפקה זרה המשולבים במישדר מהפקה מעורבת, יתורגמו תמליליהם לעברית באמצעות כתוביות ברורות וקריאות או באמצעות דיבוב על פי התמליל המדויק של המישדר או הקטע;
{{ח:תתת|(4)}} במישדרים המיועדים להשמעת שירים או מוסיקה – אין חובה לתרגם את מילות השירים, אולם יש להקפיד על זיהוי שמות היצירות או השירים ושמות המבצעים, באמצעות כתוביות על גבי המירקע;
{{ח:תתת|(5)}} מישדר ספורט מהפקה זרה, רשאי בעל זכיון ללוות בדברי הסבר וקריינות מן האולפן, בין בשידור ישיר ובין בהקלטה טרם שידורו; מישדר כאמור הערוך כמישדר תעודה, יתורגם תמלילו ככל מישדר מהפקה זרה באמצעות כתוביות;
{{ח:תתת|(6)}} במישדר מהפקה זרה, מכל סוג שהוא, יקפיד בעל הזכיון לזהות מרואיינים, מקומות, אתרים ואירועים – בהתאמה במקור – באמצעות כתוביות בעברית;
{{ח:תתת|(7)}} מישדר מהפקה זרה המיועד לילדים עד גיל 7 יתורגם לעברית רק באמצעות דיבוב על פי תמלילו המדויק של המישדר.
{{ח:תת|(ב)}} שפת השידור בהפקה מקומית, וכן במישדר קהילתי תהיה נכונה ורהוטה.
{{ח:תת|(ג)}} בכל מישדר מתורגם יהיה התרגום תקני ומדויק, בשפה נכונה ורהוטה; המועצה רשאית להורות לבעל זכיון לתרגם מישדרים לשפות נוספות פרט לעברית, אם ראתה כי יש בכך צורך מיוחד; לענין זה, ”תרגום תקני“ – תרגום הנעשה בידי גופים מקצועיים העוסקים בתרגום ועל פי המתכונת המקובלת בענפי הטלוויזיה והקולנוע או כל מתכונת אחרת שתורה עליה המועצה.

{{ח:סעיף|16ז1|שמות מותג|תיקון: תשנ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} שמות מותג של שירותים בסיסיים, מוספים או אחרים, של בעל הזכיון או של בעל זכות שימוש, יהיו בעברית, למעט שמות של שירותים שנועדו לתת מענה לציבור ששפת האם שלו איננה עברית.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בעל הזכיון, באישור המועצה, לכנות שירותים כאמור בשמות מותג הכוללים מלים לועזיות, ככל שהן שגורות ומושרשות בשפה העברית.

{{ח:סעיף|16ח|מועדי שידור|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו־3, תשס״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זכיון יקבע את מועדי השידור של המישדרים באפיקי השידורים העצמיים, לפי נושאיהם או תוכנם, בהתחשב בגילם של הצופים; לא ישודר לפני השעה 22.00 מישדר הכולל ביטויים חזותיים, מילוליים או קוליים קשים או בוטים של אלימות, מין או סבל, או מישדרים מושאי חיקוי, ולא ישודר לפני השעה האמורה קדימון הכולל תוכן כאמור; קדימון למישדר כאמור, אף שאיננו כולל תוכן כאמור, לא ישודר באפיק הילדים.
{{ח:תת|(ב)}} שידור חוזר של מישדר או קדימון ששודרו אחרי השעה 22.00 מן הטעמים המנויים בסעיף קטן (א), ישודר אף הוא רק לאחר השעה 22.00.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית המועצה להתיר לבעל זיכיון לשדר מישדרים ששידורם אסור לפני השעה 22.00, באפיקים ובתנאים אשר תורה עליהם.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק ב סימן ה|סימן ה׳: מתן פרסים|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|16ט|פרסים בשידורי בעל רישיון|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו־3, תשנ״ז, תשנ״ח, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} פרס המוענק לצופים או למשתתפים יתאים לקהל שאליו מופנה השידור ולגיל הצופים בו, מבחינת מאפייניו וערכו.
{{ח:תת|(ב)}} הפרסים לא יהיו מוצרים שיש בהם כדי לקדם את ענייניו הפרטיים או המסחריים של בעל הרישיון, מנהליו או עובדיו, ואם הוא תאגיד, של בעל עניין בו; ואולם רשאי בעל הרישיון להעניק פרסים המקדמים את שידוריו של בעל הרישיון, או של מפיק הערוץ או התכנית.

{{ח:סעיף|16י|מישדר מוקלט עם פרס|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} אין באמור {{ח:פנימי|סעיף 16ט|בסעיף 16ט}} כדי למנוע שידורו של מישדר מוקלט שנושאו הוא אירוע שבמהלכו ניתן פרס, ובלבד שנתקיימו שני אלה:
{{ח:תת|(1)}} האירוע לא נערך למטרת שידור;
{{ח:תת|(2)}} בעל הזכיון לא קיבל תמורה כלשהי בעד עצם שידורו של האירוע, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בכסף ובין בדרך אחרת.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק ב סימן ו|סימן ו׳: הפניה לאתרי אינטרנט|תיקון: תשס״ה}}

{{ח:סעיף|16יא|הגדרות|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ב פרק ב סימן ו|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר בית“ – מכלול דפי האינטרנט באותו שם תחום (DOMAIN);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דף בית“ – דף האינטרנט אשר כתובתו מאוזכרת בשידור וכל דף אינטרנט המקושר אליו במישרין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפניה לאתר אינטרנט“ – אזכור כתובת של אתר אינטרנט או שם התחום שלו באמצעי חוזי או שמע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – מי שגילו אינו עולה על 12 שנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכן מסחרי“ – תוכן באתר אינטרנט אשר הגישה אליו או הצפיה בו כרוכים בתשלום.

{{ח:סעיף|16יב|הפניה לאינטרנט|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון רשאי להפנות משידוריו לאתר אינטרנט בכפוף להוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק ב סימן ו|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בהפניה לאתר אינטרנט הנעשית ממישדר יתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההפניה מותרת אך ורק לאתר שפעילותו ותכניו קשורים במישרין לנושא המישדר שממנו בוצעה ההפניה, שהמידע המסופק בו הוא בעל ערך וענין מיוחד לצופים במישדר, ובתנאי שלא התקבלה בעד ההפניה תמורה כלשהי;
{{ח:תתת|(2)}} ההפניה תיעשה באופן שיצמצם, ככל האפשר, את הפגיעה בצופה ואת ההפרעה לצפיה בשידור;
{{ח:תתת|(3)}} סך כל ההפניות לאתר אינטרנט לא יעלה על ארבע פעמים בשעת שידור, ולמשך זמן שלא יעלה על עשר שניות בכל פעם;
{{ח:תתת|(4)}} הוראות פסקה (3) לא יחולו על אתר האינטרנט של בעל הרישיון, של מפיק הערוץ, של מפיק התכנית ושל התכנית, ואולם ההפניה לאתר כאמור תצומצם למינימום ההכרחי ולא תחרוג מתחום הסביר במספר ההפניות ולא תהיה בולטת בשידור.

{{ח:סעיף|16יג|כתובת האתר|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} כתובת אתר אינטרנט המאוזכר בשידור לא תכלול סיסמה או מסר פרסומי או איכותי־השוואתי אחר.

{{ח:סעיף|16יד|הפניה מתכנית לילדים|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} במישדר המיועד לילדים מותרת הפניה אך ורק לאתרים שתוכניהם מתאימים לילדים; אתר בית ודף בית אשר כתובתם אוזכרה במישדר המיועד בעיקר לילדים, לא יכללו מידע פרסומי או תוכן מסחרי כלשהו בעת אזכור כתובת האתר בשידור ו־24 שעות לפחות לאחר מכן.

{{ח:סעיף|16טו|איסור הפניה|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} הפניה לדף בית הכולל תוכן כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6כה|בסעיף 6כה לחוק}} אסורה, וכן אסורה הפניה לאתר של בעל רישיון, של מפיק תכנית ושל תכנית, הכולל תוכן כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6כה|בסעיף 6כה לחוק}}, בחלק כלשהו של אתר הבית.

{{ח:סעיף|16טז|תחולה|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק ב סימן ו|סימן זה}} לא יחולו על שידורי מכירה שאישרה המועצה.

{{ח:קטע2|חלק ב פרק ג|חלק ג׳: תוכן השידורים העצמיים בשידורי כבלים}}
{{ח:קטע3|חלק ב פרק ג סימן א|סימן א׳: היקף השידורים והפקות מקומיות|תיקון: תשנ״ו־3}}

{{ח:סעיף|17|הגדרות|תיקון: תשנ״א, תשנ״ו־3, תשנ״ז, תשס״ה, תשס״ח, תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ב פרק ג סימן א|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע ספורט“ – מישדר שהוא צילום של תחרות ספורט, כולה או חלקה, לרבות קטעי מעבר וקישור המשולבים בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אסופת דרמות“ – מספר דרמות בודדות שיש להן נושא או רעיון משותף, המשודרות כסדרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – מי שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6ה|בסעיף 6ה לחוק}}, או בעל רישיון לשידורי לוויין, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6מג|בסעיף 6מג לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף קשור“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 39א|בסעיף 39א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסדר הבטחת הנגישות לתוכן“ – ההסדר הקבוע בסעיף 4 להחלטת המועצה מס׳ 1-6/00 מיום 23 במרס 2000, כפי שהוארך בסעיף 2 להחלטת המועצה מס׳ 2-41/2002 מיום 19 בנובמבר 2002, אשר פורסמו לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד התקשורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגזין ספורט“ – מישדר בנושאים מתחום הספורט, המורכב מקטעים המצולמים באולפן, מכתבות חוץ או מאירוע ספורט, כולו או חלקו, בין אם אלה מהפקה מקומית ובין אם מהפקה זרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרמה רגילה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרמה בודדת“ – דרמה בהיקף של פרק אחד באורך של 22 דקות לפחות המשודרת במלואה במהלך שידור אחד, או מהווה חלק מאסופת דרמות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרמה תיעודית“ (”דוקודרמה“) – דרמה העוסקת בדמויות, או באירועים השאובים מן המציאות והחותרת לשחזרם מתוך נאמנות מרבית לעדויות ולמסמכים המתארים אותם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד הבסיס“ – מדד חודש נובמבר 2002;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד הקובע“ – מדד חודש נובמבר של כל שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקבץ השידורים הבסיסי“ – חבילת הערוצים שהמנוי חייב לרכוש כתנאי לקבלת שידורים ושירותים מבעל הרישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקבץ שידורים מצומצם“ – חבילת ערוצים המונה מספר מצומצם יותר של ערוצים ממקבץ השידורים הבסיסי, הכוללת את ערוצי החובה ואת ערוצי המקבץ המצומצם, לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סדרת דרמה“ – סדרת דרמה שבה יותר מפרק אחד ושאורך כל פרק בה 22 דקות לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סדרת תעודה מורכבת“ – סרט תעודה מורכב המחולק לפרקים שאורך כל אחד מהם 35 דקות לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סדרת דרמה קצרה“ – סדרת דרמה המונה בין שניים לששה פרקים והמגוללת עלילה המשכית שאורך כל פרק בה 45 דקות רצופות לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוגות מורכבות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום ההשקעה“ – הסכום השנתי המזערי שעל בעל רישיון להשקיע בהפקה או ברכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני, לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6ה1|סעיף 6ה1(א1) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרק מבחן לשידור“ (pilot) – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סרט תעודה“ – סרט המתעד מציאות, העוסק בעדויות, תיעוד ופרשנות של תופעות חברתיות, תרבותיות או פוליטיות, תיעוד של תופעות או תגליות בטבע או במדע מנקודת מבט חוקרת המורכבת בחלקה מצילומים בשטח או מצילומים ארכיוניים, ושלא כולו צולם באולפן או בכל מקום המשמש כאולפן ואורכו 22 דקות לפחות; תיעוד הפקתם של סרט או של תכנית לא ייחשבו סרט תעודה, אלא אם כן ניתן לכך אישור בידי יושב ראש המועצה, אם ראה כי הסרט המתעד את הפקת הסרט או התכנית הוא בעל ערך מיוחד מבחינה אמנותית או עיתונאית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה יתרה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ המופק בישראל“ – ערוץ שרכישת המישדרים שלו ועריכתם, הפקת קטעי הקישור והפעולות הכרוכות בהבאתו לשידור בוצעו כולן בישראל, במיוחד בעבור הציבור בישראל או חלק ממנו, ושכל שידוריו מתורגמים לעברית או מדובבים בה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערוצי המקבץ המצומצם“ – ארבעה ערוצים לפחות המופקים בישראל ובכללם ערוץ ספורט וכן ערוץ לגיל הרך או ערוץ לילדים ולנוער, וזאת למעט ערוצי חובה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערוצי חובה“ – שידורי הטלוויזיה המשודרים לפי כל חוק לציבור בישראל וכן הערוצים הייעודיים והערוץ שבו מועברים השידורים הקהילתיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ שמפיק בעל רישיון“ – לרבות ערוץ שמפיק גוף קשור אליו ולרבות ערוץ המופק בשיתוף עם אחר; לענין זה יראו ערוץ שמשדר מי שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6יב3|סעיף 6יב3 לחוק}}, כערוץ המופק על ידו, גם אם הופק בידי אחר שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ ילדים או ערוץ נוער“ – ערוץ המיועד לילדים או ערוץ המיועד לנוער, לפי העניין, כפי שתקבע המועצה מזמן לזמן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ לגיל הרך“ – ערוץ המיועד לגיל הרך כפי שתקבע המועצה מזמן לזמן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרמה מורכבת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סרט תעודה מורכב“ – סרט תעודה באורך של 48 דקות לפחות, המתעד תהליך מתמשך והמחייב עשיית צילומים רבים במשך תקופה ממושכת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית כללית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורים בתשלום לפי שימוש“ – שידורים המאפשרים למנוי להזמין מישדר בודד, לרבות שידורים בתשלום לפי צפיה (Pay per View או PPV) ושידורים כאמור המוצעים בתדירות (Near Video on Demand או NVOD), להבדיל מרכישת מנוי לשידוריו של ערוץ מלא בלא הגבלת זמן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורים מוספים“ – שידורים המסופקים למנוי של בעל הרישיון לפי בקשתו, נוסף על מקבץ השידורים הבסיסי, ולמעט שידורים בתשלום לפי שימוש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית דרמה“ – תכנית בדיונית המגוללת סיפור עלילה בהשתתפות שחקנים או מקביליהם, בעלת אופי קומי, דרמטי, מלודרמטי, טרגי או כיוצא בזה, שאורכה 22 דקות לפחות, בין השאר מסוגים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרמה בודדת;
{{ח:תתת|(2)}} דרמה תיעודית (דוקודרמה);
{{ח:תתת|(3)}} סדרה דרמה;
{{ח:תתת|(4)}} סרט טלוויזיה.

{{ח:סעיף|17א|הקצאת סכום ההשקעה על פי סוגי ערוצים|תיקון: תשס״ה, תשס״ח, תשע״ט, תשפ״א, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} סכום ההשקעה יושקע רק בהפקות מקומיות המשודרות בערוצים המופקים בישראל.
{{ח:תת|(ב)}} סכום בשיעור שלא יפחת מ־50% מסכום ההשקעה (בסעיף זה – סכום ההשקעה הנקוב), יושקע כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} בהפקות מקומיות המשודרות בערוצים שאינם מופקים על ידי בעל רישיון;
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים בלבד שעולה בהם צורך לוותר על הדרישה לשידור בערוצים כאמור בפסקה (1), רשאית המועצה לאשר מראש ובכתב כי גם הפקה שתשודר בערוץ המופק על ידי בעל רישיון תוכר לצורכי סכום ההשקעה הנקוב; במקרים אלה תבחן המועצה כשיקול מרכזי אם התקיימו התנאים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תתת|(3)}} לעניין בקשות לפי פסקה (2) תבחן המועצה אם התקיימו התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ההפקה מומנה על ידי בעל רישיון;
{{ח:תתתת|(ב)}} ערוץ שאינו מופק על ידי בעל רישיון הפיק את ההפקה באופן עצמאי;
{{ח:תתתת|(ג)}} הערוץ כאמור בפסקת משנה (ב) היה אמור לשדר את ההפקה;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ישקיע בהפקות מקומיות, בהפקות לגיל הרך, בהפקות לילדים ובהפקות לנוער סכום כולל בשיעור שלא יפחת מ־27.5% מסכום ההשקעה, בכפוף לכללים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סכום בשיעור שלא יעלה על 2.5% מסכום השקעה יכול שיושקע בהפקות בתחום המדע אף אם הן אינן מיועדות אך ורק לגיל הרך, לילדים או לנוער;
{{ח:תתת|(2)}} סכום בשיעור שלא יפחת מ־3% מסכום ההשקעה יושקע בהפקות מקומיות בערוצים לגיל הרך;
{{ח:תתת|(3)}} סכום בשיעור שלא יפחת מ־7% מסכום ההשקעה יושקע בהפקות מקומיות לנוער; לעניין זה, ”הפקות מקומיות לנוער“ – הפקות מקומיות המיועדות לבני נוער בגילי 14 ומעלה.
{{ח:תת|(ד)}} סכום בשיעור שלא יפחת מ־18.75% מסכום ההשקעה, יושקע בהפקות מקומיות בערוצים לגיל הרך ובערוצי הילדים או ערוצי נוער המשודרים במקבץ השידורים הבסיסי; יתרת הסכום שיש להשקיעו לפי סעיף קטן (ג), יכול שתושקע בשידורים מוספים, וכן בהפקות מקומיות לילדים או בהפקות מקומיות לנוער שישודרו בערוץ מתאים לשיבוץ ההפקה שאינו ערוץ ילדים או ערוץ נוער, לפי העניין, ושקיבל את אישור המועצה.
{{ח:תת|(ה)}} סכום שהושקע בסרטי טלוויזיה יוכר לצורך סכומי ההשקעה הנקובים בסעיף קטן (ג) {{ח:פנימי|סעיף 17ג|ובסעיף 17ג(ה)}}, אף אם לא שודר בשידור ראשוני בערוץ לגיל הרך או בערוץ ילדים ונוער, אם היה מיועד לצופים בגיל הרך או לילדים ונוער ושודר בערוץ מתאים אחר, לרבות בערוץ סרטים; הסכום שניתן להשקיעו בסרטי טלוויזיה כאמור לעיל לא יעלה על 2% מסכום ההשקעה, מתוך הסכומים המיועדים לשידורים המוספים.

{{ח:סעיף|17ב|הסכום המרבי להשקעה בערוץ אחד|תיקון: תשס״ה, תשס״ח}}
{{ח:ת}} הסכום המרבי שניתן להשקיעו בהפקות מקומיות בערוץ אחד לא יעלה על 20% מסכום ההשקעה, ואולם אם מדובר במקבץ השידורים הבסיסי רשאי בעל רישיון להשקיע סכום בשיעור שלא יעלה על 50% מסכום ההשקעה; לעניין זה, אין מניעה שערוץ זה יהיה ערוץ לגיל הרך או ערוץ לילדים ונוער.

{{ח:סעיף|17ג|הסכום המזערי להשקעה בסדרות דרמה וסרטי תעודה|תיקון: תשס״ה, תשס״ח, תשע״ב, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} סכום בשיעור שלא יפחת מ־50% מסכום ההשקעה יושקע בהפקות מקומיות מסוגות תכנית דרמה או סרט תעודה (להלן – סכום ההשקעה בדרמה או בתעודה), ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} רשאי בעל הרישיון להשקיע בפיתוח תסריטים של הפקות מקומיות כאמור שלא שודרו בידי בעל הרישיון, לרבות סרטי תעודה מורכבים, סכום בשיעור שלא יעלה על 2.5% מסכום ההשקעה בדרמה או בתעודה;
{{ח:תתת|(2)}} בכפוף {{ח:פנימי|סעיף 17ט|לסעיף 17ט}}, רשאים בעלי הרישיונות להשקיע בהפקת סרטי קולנוע ישראליים סכום בשיעור שלא יעלה על 8% מסכום ההשקעה בדרמה או בתעודה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום בשיעור שלא יעלה על 8% מסכום ההשקעה בדרמה או בתעודה יכול שיושקע בתכניות דרמה שהן תכניות מערכונים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} סכום בשיעור שלא יפחת מ־16% מסכום ההשקעה בדרמה או בתעודה כאמור, יושקע בסרטי תעודה מורכבים, ובלבד ש־50% לפחות מהסכום האמור יושקע בערוץ שעיקר זמן השידור בו מוקדש לסרטי תעודה או למשדרים אחרים בענייני השכלה ודעת, מדע, תרבות וטבע; סכום בשיעור של 50% לפחות מהסכום שיש להשקיעו בסרטי תעודה מורכבים יושקע בסרטי תעודה בדידים; יתרת הסכום יכול שתושקע בסדרות תעודה מורכבות, ובלבד שיושקעו בערוץ שעיקר זמן השידור בו מוקדש לסרטי תעודה או למשדרים אחרים בענייני השכלה ודעת, מדע, תרבות וטבע; סכום שלא יעלה על 9.5% מתוך הסכום שיש להשקיעו בסרטי תעודה מורכבים לפי סעיף זה, יכול שיושקע בסרטי תעודה מורכבים מוכנים אשר לא הופקו במיוחד לצורך שידורם על ידי בעל הרישיון, לרבות סרטי סטודנטים.
{{ח:תת|(ד)}} 50% לפחות מהסכום שמשקיע בעל הרישיון בתכנית דרמה יושקעו בתכניות שעלות הפקתן בפועל עולה על 350,000 שקלים חדשים לכל שעה בת שישים דקות, בתוספת הפרשי הצמדה בין מדד הבסיס למדד הקובע; יושב ראש המועצה רשאי לאשר סטיה בשיעור של עד 10% מסכום עלות ההפקה בפועל הקבועה בסעיף זה, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים בלבד.
{{ח:תת|(ה)}} לפחות 35% מסכום ההשקעה הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף 17א(ג)}}, יושקעו בהפקות מקומיות שהן מסוגות תכנית דרמה או סרט תעודה המשודרות בערוצים לגיל הרך ובערוצים לילדים או לנוער; המועצה רשאית, לבקשת בעל רישיון, לקבוע כי חלק מהסכום האמור יושקע בהפקות מקומיות, במתכונת מיוחדת שהיא תאשר, מנימוקים מיוחדים, מראש ובכתב.
{{ח:תת|(ו)}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בהגדרה {{ח:הערה|”}}תכנית דרמה{{ח:הערה|“}} או {{ח:הערה|”}}סרט תעודה{{ח:הערה|“}} בסעיף 17}}, הפקה מקומית שהיא בעיקרה אחת מאלה לא תוכר כהפקה מסוגת דרמה או תעודה:
{{ח:תתת|(1)}} תכנית בידור;
{{ח:תתת|(2)}} תכנית מציאות (ריאליטי) או תכנית תעודה–מציאות (דוקו–ריאליטי);
{{ח:תתת|(3)}} תכנית אירוח;
{{ח:תתת|(4)}} תכנית שמרכיב עיקרי שלה הוא תחרות או מתן פרס;
{{ח:תתת|(5)}} שעשועון;
{{ח:תתת|(6)}} חידון.

{{ח:סעיף|17ד|הקצאת יתרת סכום ההשקעה|תיקון: תשס״ה, תשס״ח, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”יתרת סכום ההשקעה“ – סכום ההשקעה שנותר לאחר השקעת סכום ההשקעה בדרמה או בתעודה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} סכום בשיעור שלא יעלה על 1.5% מיתרת סכום ההשקעה, יכול שיושקע בהפקות מקומיות מוכנות, אשר לא הופקו במיוחד לצורך שידורן על ידי בעל הרישיון, לרבות סרטי סטודנטים; ואולם הסכום שיושקע בהפקות כאמור, שהפקתן הסתיימה 12 חודשים או יותר לפני תחילת השנה שסכום ההשקעה מתייחס אליה, לא יעלה על מחצית מהשיעור שנקבע בסעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון רשאי להשקיע בהפקות מקומיות בערוצי ספורט סכום בשיעור שלא יעלה על 20% מיתרת סכום ההשקעה.
{{ח:תת|(ה)}} השקעה בהפקות מקומיות מסוגות או מתכונות ייחודיות או חדשניות מחייבת אישור המועצה מראש ובכתב, וכפופה לתנאים שייקבעו בו, ואולם רשאי בעל הרישיון להשקיע עד 1% מסכום ההשקעה בהפקה מקומית חדשנית שאורך הזמן שלה קצר מהקבוע בהגדרה ”הפקה מקומית“ או קצר מאורך הזמן הקבוע לסוגות דרמה או תעודה אם ההפקה הייתה מסוגת דרמה או תעודה, ובלבד שאם הייתה ההפקה מסוג תעודה – בכל מקרה לא תוכר כסרט או כסדרת תעודה מורכבים.

{{ח:סעיף|17ה|הקצאת סכום ההשקעה על פי מפיקי התכנים|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} הושקע בערוץ סכום בשיעור העולה על 10% מסכום ההשקעה, יושקע סכום בשיעור שלא יפחת ממחציתו בהפקות מקומיות קנויות.

{{ח:סעיף|17ו|הקצאת סכום ההשקעה על פי מקבצים|תיקון: תשס״ה, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} סכום בשיעור שלא יפחת מ־50% מסכום ההשקעה יושקע במקבץ השידורים הבסיסי של בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} סכום נוסף בשיעור שלא יפחת מ־25% מסכום ההשקעה יושקע כדלקמן, בנפרד או במצטבר:
{{ח:תתת|(1)}} בהפקות מקומיות המשודרות במקבץ השידורים הבסיסי של בעל הרישיון;
{{ח:תתת|(2)}} בהפקות מקומיות המשודרות בשידורים מוספים המתקבלים אצל לכל הפחות 70% מהמנויים לשידורים בשיטה הספרתית של בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} יתרת סכום ההשקעה יכול שתושקע בשידורים המוספים של בעל הרישיון.

{{ח:סעיף|17ז|בלעדיות בהפקות מקומיות|תיקון: תשס״ה, תשס״ח, תשפ״א}}
{{ח:ת}} בעל הרישיון רשאי לשדר הפקות מקומיות בבלעדיות.

{{ח:סעיף|17ח|הפקות מקומיות הכלולות בערוץ המשודר בו־&lt;wbr&gt;זמנית על ידי כמה בעלי רישיונות|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון רשאי לבקש הכרה בהפקות מקומיות הכלולות בערוץ המשודר בו־זמנית בשידורי בעל רישיון אחר, לצורך חובות ההשקעה שלו בהפקות מקומיות, ובלבד שסכום ההכרה המצטבר לכל בעלי הרשיונות המשדרים את הערוץ לא יעלה על הסכום שהושקע בפועל בהפקות המקומיות ששודרו בערוץ; הסכום המוכר לבעל הרישיון בגין השקעתו בערוץ כאמור יחושב באופן שעליו תורה המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון לא יהיה רשאי לבקש הכרה בהפקות מקומיות הכלולות בערוץ כאמור בסעיף קטן (א), אם זכויות השידור באותו ערוץ הועמדו לשימושו של בעל הרישיון מכוח הסדר הבטחת הנגישות לתוכן.

{{ח:סעיף|17ט|השקעה בסרטי קולנוע ישראליים|תיקון: תשס״ה, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון רשאי להשתתף בהפקת סרטי קולנוע ישראליים בסכום שלא יעלה על סך של 1.3 מיליון שקלים חדשים, בתוספת הפרשי הצמדה בין מדד הבסיס למדד הקובע, לכל סרט; חזקה כי סרט שסכום הפקתו הכולל עולה על 3 מיליון שקלים חדשים בתוספת הפרשי הצמדה בין מדד הבסיס למדד הקובע, הוא סרט קולנוע ולא סרט טלוויזיה, אלא אם כן שוכנעה המועצה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} שידורם הראשוני של סרטי הקולנוע הישראליים שבעל רישיון השתתף בהפקתם יחושב, לצורך שעות ההפקה המקומית שבעל רישיון חייב בשידורן, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} השקיע בעל רישיון בהפקתו של סרט קולנוע ישראלי סכום השווה ל־30% מהסכום ששימש למימון הפקתו המלאה של הסרט, ייכלל כל משך הסרט במנין השעות;
{{ח:תתת|(2)}} השקיע בעל רישיון בהפקתו של סרט קולנוע ישראלי סכום הנמוך מ־30% מהסכום ששימש למימון הפקתו המלאה של הסרט, יוכר החלק היחסי ממשך הסרט במנין השעות, בהתאם לחלק היחסי של הסכום שהשקיע בעל הרישיון מתוך הסכום ששימש להפקתו המלאה של הסרט.
{{ח:תת|(ג)}} סרטי הקולנוע הישראליים שהופקו בהשתתפות בעל רישיון ישודרו על ידו בשידור ראשוני לכל המאוחר בחודש הראשון שלאחר תום 18 חודשים ממועד הקרנתם הראשונה בבתי הקולנוע.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון רשאי לשדר את סרטי הקולנוע הישראליים במסגרת שידורים בתשלום לפי שימוש, ובלבד שיתקיים האמור בסעיף קטן (ג); שידור במסגרת שידורים בתשלום לפי שימוש לא ייחשב כשידור ראשוני לצורך סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} השקעה של בעל רישיון בסרט קולנוע ישראלי תוכר במועד ביצועה, בכפוף להמצאת כל המסמכים המעידים עליה; לא שודר סרט שהשקעה בו הוכרה כאמור, בתוך המועד הקבוע בסעיף קטן (ג), תהיה ההכרה בהשקעה בו בטלה.

{{ח:סעיף|17י|הכרה בטקסים כהפקה מקומית|תיקון: תשס״ה, תשס״ח}}
{{ח:ת}} טקס שמשדר בעל רישיון יוכר כהפקה מקומית, לצורך מחויבויותיו בתחום ההפקות המקומיות, בכפוף להוראות כללים אלה ולאמור להלן:
{{ח:תת|(1)}} רוב אנשי הצוות שנטלו חלק בהפקת הטקס ובשידורו הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע;
{{ח:תת|(2)}} הטקס, נושאו ותחום ענינו, מתאים לאפיון הערוץ שבו הוא משודר;
{{ח:תת|(3)}} הטקס יוכר כהפקה מקומית שאינה מסוגה מורכבת;
{{ח:תת|(4)}} ההיקף המרבי והכולל של הכרה בטקסים כהפקה מקומית של בעל הרישיון הוא שתי שעות שידור לשנה בגין הערוץ שבו משודרים הטקסים;
{{ח:תת|(5)}} סכומי הכסף המוכרים לצורך קיום חובת ההפקה המקומית לא יעלו על סכום שנתי של 750,000 שקלים חדשים, בתוספת הפרשי הצמדה בין מדד הבסיס למדד הקובע, בעבור הערוץ שבו משודרים הטקסים; ההכרה בסכומי הכסף שהושקעו בהפקת הטקסים ושידורם, לצורך קיום חובות ההפקה מקומית, תהיה בסכומי ההשקעה הישירה בלבד.

{{ח:סעיף|17יא|דיווח ופיקוח|תיקון: תשס״ה, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי הרישיונות יעבירו למועצה או למי מטעמה דוח ביצוע לשנה החולפת בתוך 45 ימים מתחילת כל שנה, בדבר ההשקעה שבוצעה בהפקות מקומיות, לרבות דרך חלוקת סכום ההשקעה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק|החוק}}, ולפי כללי המועצה והחלטותיה כפי שיהיו בתוקף מזמן לזמן, בין הסוגות ובין הערוצים שהם משדרים, וכן דיווח בדבר השידורים שבוצעו בשנה החולפת, הכול לפי הנחיות פרטניות של המועצה או מי מטעמה.
{{ח:תת|(ב)}} אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותה של המועצה לדרוש מסמכים או הבהרות בכל עת.

{{ח:סעיף|17יב|מקבץ שידורים מצומצם|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון רשאי להציע לכלל מנוייו מקבץ שידורים מצומצם לפי סעיף זה, ובלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הבזק|החוק}}, מהכללים ומההחלטות של המועצה שעניינן מקבץ השידורים הבסיסי; במקבץ שידורים מצומצם יחולו ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} סכום בשיעור שלא יפחת מ־30% מסכום ההשקעה יושקע בהפקות מקומיות שישודרו בערוצי המקבץ המצומצם;
{{ח:תתת|(2)}} סכום בשיעור שלא יפחת מ־15% מסכום ההשקעה יושקע בהפקות מקומיות מסוג תכנית דרמה או תעודה מסוגים שונים שישודרו בערוצי המקבץ המצומצם;
{{ח:תתת|(3)}} סכום בשיעור שלא יפחת מ־8% ולא יעלה על 15% מסכום ההשקעה יושקע בהפקות מקומיות שישודרו בערוצי המקבץ המצומצם המיועדים לגיל הרך או לילדים ולנוער;
{{ח:תתת|(4)}} היקף שעות השידור הראשוניות בערוצי המקבץ המצומצם לא יפחת מ־2,400 שעות בשנה, והן יחולקו בין שלושה מערוצי המקבץ המצומצם לפחות;
{{ח:תתת|(5)}} שעות השידור בכל אחד מערוצי המקבץ המצומצם יעמדו על 20 שעות ביממה לפחות, וזאת למעט אם קבעה המועצה במפורש אחרת לגבי ערוץ מסוים;
{{ח:תתת|(6)}} בעל הרישיון ישדר במקבץ שידורים מצומצם ערוץ שיוחד לשידורי ספורט ושתכניו ומאפייניו יהיו כפי שתורה לו המועצה; הוראת המועצה תימסר לבעל הרישיון מזמן לזמן.
{{ח:תת|(ב)}} למנויים על מקבץ השידורים המצומצם שרכשו מקבץ זה עד ליום כ׳ באדר א׳ התשע״ד (20 בפברואר 2014) בעל הרישיון יספק מקבץ שידורים מצומצם כאמור בסעיף 17יב(א).

{{ח:סעיף|18|היקף השידורים העצמיים|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו־3, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לקבוע את ההיקף ואת גיל ההפקה של שעות השידור הראשוניות שישדר בעל הזיכיון בכל אחד מאפיקי שידוריו העצמיים.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|18א|מיכסות מזעריות להפקה מקומית|תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ז, תשנ״ח, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} במסגרת ההפקות המקומיות שבסעיף קטן (א) ייכללו לפחות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(8)}} בלי לגרוע מן האמור {{ח:פנימי|סעיף 18ה|בסעיף 18ה}}, מישדר שהוא מגזין ספורט יבוא, כולו או חלקו, במנין ההפקות המקומיות, לפי העקרונות כלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} נכללו בו קטעים שהם אירועי ספורט בהיקף של עד 25% ממשכו – יבוא בחשבון כל זמן השידור של המישדר;
{{ח:תתתת|(ב)}} נכללו בו קטעים שהם אירועי ספורט בהיקף העולה על 25% ועד 75% ממשכו – יבוא בחשבון זמן השידור של המישדר לאחר שנוכה זמן השידור המצטבר של הקטעים כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} נכללו בו קטעים שהם אירועי ספורט בהיקף העולה על 75% ממשכו – לא יבוא המישדר כולו בחשבון.
{{ח:תת|(ב1)}} ההפקות המקומיות יופקו ברמה ובאיכות הולמים, אשר ייבחנו בין השאר על פי אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נאותות התנאים שבהם הופקה התכנית בהתחשב בסוגה, לרבות הזמן שהוקצה להכנתה, הזמן והמקום שהוקצו לצילומה ולהקלטתה והזמן שהוקצה לביצוע גמר הפקתה (post production);
{{ח:תתת|(2)}} נאותות האמצעים שבהם הופקה התכנית, בהתחשב בסוגה, לרבות האמצעים הכספיים.
{{ח:תת|(ב2)}} מצאה המועצה כי מישדר מהפקה מקומית איננו מן הסוגה שעליה דיווח בעל רישיון והחליטה כי בשל כך לא עמד בעל הרישיון במחויבויותיו לענין המכסות המזעריות, רשאית המועצה, לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות סבירה להביא את עמדתו בפניה, להורות לו להוסיפן על מחויבויותיו בשנה העוקבת.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|18ב||תיקון: תשנ״ו־3, תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|18ג||תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ז, תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|18ד||תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|18ה|הפקה מעורבת|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:ת}} הפקה מעורבת תבוא במנין ההפקות המקומיות, לפי עקרונות אלה:
{{ח:תת|(1)}} נכללו בה קטעים מהפקת חוץ בהיקף שאינו עולה על 25% ממשכה – יובא במנין כל זמן השידור;
{{ח:תת|(2)}} נכללו בה קטעים מהפקת חוץ בהיקף העולה על 25% ואינו עולה על 75% ממשכה – יובא במנין זמן השידור המצטבר של הקטעים מהפקה מקומית בלבד;
{{ח:תת|(3)}} נכללו בה קטעים מהפקת חוץ בהיקף העולה על 75% ממשכה – לא תובא במנין ההפקה כולה.

{{ח:סעיף|19||תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו־3, תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|20|הפקה מקומית קנויה|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו־3, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית, מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים העוסקים בהפקת תכניות המשודרות לציבור, להורות לבעל הרישיון לנקוט צעדים למניעת ריכוז הביצוע של רוב ההפקות המקומיות הקנויות בידי מספר קטן של מפיקים או למניעת ריכוז רכישתן ממספר קטן של מפיקים.

{{ח:סעיף|20א|מישדרים במימון כספי ציבור|תיקון: תשנ״ז, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} מישדר שהפקתו מומנה בכספי ציבור, יופחת מזמן שידורו החלק היחסי של המימון שיחושב לפי מכפלת זמן השידור של המישדר בסכום המימון מכספי הציבור, מחולקת בעלות הכוללת של הפקת המישדר.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה“ – תהליך היצירה והביצוע של מישדר, החל בשלב כתיבת התסריט וכלה בביצוע גמר ההפקה (post-production), ולרבות ההכנה לצילום, הצילום, ההקלטה והעריכה התכנית והטכנית לכל שלביה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כספי ציבור“ – כספים שמקורם בתקציב המדינה, המוענקים למפיק במישרין או בעקיפין, לצורך הפקה של מישדר טלויזיה או סרט קולנוע.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מישדרי השידורים|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|21|מיגוון המישדרים|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ז, תשס״ה, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זכיון לשידורי כבלים ישדר מיגוון סרטים ותכניות {{ח:הערה|[צ״ל: ומישדרים]}}, בין היתר בתחומי הבידור, המוסיקה, האמנות, החינוך, החברה, המדע, התרבות והספורט.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|22|חדשות מקומיות|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לשידורי כבלים ישדר מדי יום מישדרי חדשות מקומיות, באזורים כפי שתקבע המועצה מזמן לזמן; ואולם המועצה רשאית לקבוע אחרת לענין מישדרי חדשות מקומיות בימי שישי, שבת, חג ומועד.
{{ח:תת|(ב)}} משך זמן מהדורת חדשות מקומיות יומית, לא יפחת מ־25 דקות, בממוצע לשבוע.

{{ח:סעיף|23|ביטוי צרכי האזור|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ז, תשס״ה, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישדר תכניות בעלות ענין מיוחד לקהילה ומישדרים בעניני האזור כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6כ|בסעיף 6כ לחוק}}, בין השאר בנושאי אמנות חינוך ותרבות, ספורט פנאי ותחביבים, אזרחים ותיקים, בית ומשפחה, איכות הסביבה ושירותים מוניציפליים.
{{ח:תת|(ב)}} מישדרים בנושאים המפורטים בסעיף קטן (א) ישודרו חמש פעמים בחודש לפחות, ומשכו של כל מישדר לא יפחת מ־30 דקות.
{{ח:תת|(ג)}} בעל הרישיון פטור מהחובות הקבועות בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), כל עוד קיים ערוץ קהילתי המשדר, בין השאר, תכנים כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|24|מישדרי ספורט|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ז, תשס״ה}}
{{ח:ת}} בעל זיכיון ישדר מישדרים המסקרים אירועי ספורט נשים וספורט אנשים עם מוגבלויות.

{{ח:סעיף|25|תכניות {{ח:הערה|[צ״ל: מישדרים]}} בערבית|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ז, תשס״ה, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישדר מישדרי חדשות מקומיות בשפה הערבית, מישדרים בשפה הערבית מהפקה מקומית, או מישדרים אחרים מהפקה עצמית בעלי ענין מיוחד למנויים דוברי השפה הערבית, והכל בהתאם להוראות הדין והחלטות המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל הרישיון פטור מהחובה הקבועה בסעיף קטן (א), כל עוד קיים ערוץ ייעודי בשפה הערבית המשדר שידורים בשפה הערבית לפי רישיונו.

{{ח:סעיף|26|מישדרי מוסיקה|תיקון: תשנ״ב, תשס״ה, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישדר מדי חודש לפחות שלושה מישדרי מוסיקה, שניים מביניהם של שירים ופזמונים עבריים, אלא אם כן קבעה המועצה כי תכניות כאמור שודרו בשידורים אחרים המוצעים למנויים.
{{ח:תת|(ב)}} בעל הרישיון פטור מהחובה הקבועה בסעיף קטן (א), כל עוד קיים ערוץ ייעודי למוסיקה ישראלית וים תיכונית המשדר לפי רישיונו.

{{ח:סעיף|27||תיקון: תשנ״ב, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28||תיקון: תשמ״ח־2, תשנ״ב, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|חלק ב פרק ג סימן ג|סימן ג׳: שידורים קהילתיים|תיקון: תשנ״א}}

{{ח:סעיף|29||תיקון: תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ו, תשס״ג־2, תשס״ח, תשס״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|30||תיקון: תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ו, תשס״ג־2, תשס״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|31||תיקון: תשנ״א, תשנ״ב, תשס״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|32||תיקון: תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ו, תשס״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|32א||תיקון: תשנ״ו, תשס״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33||תיקון: תשנ״א, תשנ״ב, תשס״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33א||תיקון: תשנ״א, תשנ״ב, תשס״ח, תשס״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|חלק ב פרק ג סימן ד|סימן ד׳: מישדרי חסות קהילתיים|תיקון: תשנ״ב, תשס״ג־2}}

{{ח:סעיף|33ב|מימון מישדרים קהילתיים|תיקון: תשנ״ב, תשס״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק ג סימן ד|סימן זה}}, רשאי מוסד קהילתי לקבל מימון למישדר קהילתי, בעד שידורן של הודעות חסות.
{{ח:תת|(ב)}} מוסד קהילתי רשאי להזמין הצעות מימון למישדרים גם בדרך של הקרנת שקופית בתחילת מישדר קהילתי ובסיומו.

{{ח:סעיף|33ג|תחולת {{ח:פנימי|חלק ד פרק ב1|חלק ב׳1}}|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו, תשס״ג־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ד פרק ב1|חלק ב׳1 בפרק ד׳}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 53ד|סעיפים 53ד}} {{ח:פנימי|סעיף 53ז|ו־53ז(ה) בו}}, יחולו על שידור מישדר חסות קהילתי והודעת חסות לפי {{ח:פנימי|חלק ב פרק ג סימן ד|סימן זה}}, בשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בכל מקום שבו נאמר ”בעל רישיון לשידורים“, למעט {{ח:פנימי|סעיף 53ז|בסעיף 53ז(ד)}}, קרי ”מוסד קהילתי“;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 53ה|בסעיף 53{{ח:הערה|&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;}}ה{{ח:הערה|&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;}}}} –
{{ח:תתת|(א)}} פסקה (1) תיקרא כאילו נאמר בסופה ”, או שיש לו ענין כאמור במוסד הקהילתי המפיק את המישדר או בחברי הנהלתו;“;
{{ח:תתת|(ב)}} פסקה (3) תיקרא כאילו המילים ”בערוץ שעיקרו מישדרי ספורט“ – נמחקו.

{{ח:סעיף|33ד|סייגים לחסות|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו, תשס״ג־2}}
{{ח:ת}} לא תינתן חסות למישדר קהילתי שהוא תכנית חדשות, תכנית בעניני היום, תכנית בנושא צרכנות, מישדר המסקר דיון של גוף הפועל על פי דין כגון הכנסת או רשות מקומית, אלא אם כן קבעה המועצה אחרת לענין תכנית מסוימת או סוג של תכניות.

{{ח:סעיף|33ה|הודעת החסות|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו, תשס״ג־2}}
{{ח:ת}} משך השידור הכולל של הודעות חסות בגין כל חמש עשרה דקות של שידורים קהילתיים לא יעלה על 18 שניות, ומשך שידורה של כל הודעת חסות בגין מממן אחד לאותו מישדר קהילתי לא יעלה על 6 שניות.

{{ח:סעיף|33ו|ניהול כספי המימון|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו, תשס״ג־2, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ב)}} הכספים שיתקבלו מן המממן בתמורה להודעת החסות ישמשו אך ורק לצורך הפקתו ושידורו של המישדר הקהילתי שבגינו ניתנו; נותרה יתרה מהסכום שהתקבל למטרת ההפקה והשידור של מישדר החסות שבעבורו ניתן המימון, רשאי המוסד הקהילתי, בהסכמת המממן, להשתמש ביתרה לצורך הפקתם ושידורם של מישדרים קהילתיים נוספים; לא הסכים המממן כאמור, יחזיר לו המוסד את היתרה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ד)}} אחת לארבעה חודשים יגיש המוסד הקהילתי למועצה דוח כספי בדבר השימוש בכספי המימון ופרטים נוספים שתורה המועצה, והכל בלי לגרוע מסמכות המועצה להורות למוסד להגיש דוח כאמור במועדים נוספים.

{{ח:סעיף|33ז|חסויות למישדרים של מוסד קהילתי ממונה|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו, תשס״ג־2}}
{{ח:ת}} מינה בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין מוסד קהילתי לצורך ביצוע חובותיו על פי {{ח:פנימי|חלק ב פרק ג סימן ג|סימן ג׳}}, כולן או חלקן, יהיה המוסד האמור רשאי לקבל הצעות מימון למישדרים קהילתיים בעד שידורן של הודעות חסות, והכל במתכונת שתאשר המועצה; בסעיף זה, ”מישדרים“ – לרבות רצועת מישדרים, יום שידורים או ערוץ שנועד לשידורם של מישדרים קהילתיים.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק ג סימן ה|סימן ה׳: מסרים חיצוניים|תיקון: תשס״ה}}

{{ח:סעיף|33ח|הגדרות|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו, תשס״ג־2, תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ב פרק ג סימן ה|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אופי השידור“ – מאפייני השידור שנקבעו באישור שנתנה המועצה לשידור, לרבות זהות וגיל הקהל שלו מיועד או מופנה השידור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – בעל רישיון לשידורי כבלים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבזק|בחוק}} ובעל רישיון לשידורי לוויין כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6מג|בסעיף 6מג לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסר חיצוני“ או ”מסר“ – תוכן הנכלל, לבדו או יחד עם תכנים אחרים, בשידוריו של בעל רישיון ואינו ממוען למנויים מסוימים בלבד, המועבר אליו מאת הצופים בכל דרך, לרבות בשיחת טלפון, בהודעת SMS, בטקסט כתוב או בתקשורת נתונים, ואינו מטעם בעל הרישיון במישרין או בעקיפין, ובעל הרישיון אינו יוזם אותו, משנה אותו, או קובע את זהות מי שמסרו לבעל הרישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צופה“ – לרבות משתמש בשידורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנאי שימוש“ – תנאי שימוש בשידור הכולל מסרים חיצוניים, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 33יד|בסעיף 33יד}}.

{{ח:סעיף|33ט|חופש ביטוי והיעדר אפליה|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יכלול בשידור את כל המסרים החיצוניים שקיבל לפי זמן קבלתם ועל בסיס מקום פנוי בשידור מסוים, ולא יפלה בין מסרים או בין המבקשים לשדר באמצעותו מסרים, בדרך של מתן עדיפות טכנולוגית, מסחרית או אחרת, לרבות אופן הצגת המסר על המרקע ומשך זמן הצגתו; בעל רישיון לא יימנע משידורו של מסר, לא יתערב בתוכנו ולא יערוך אותו.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון רשאי לשדר מסר חיצוני, אף אם נושאו שנוי במחלוקת ערכית, ציבורית או פוליטית.

{{ח:סעיף|33י|אחריות בעל רישיון|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו, תשס״ג־2, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישדר בעל רישיון מסר חיצוני שיש בו דבר המנוגד להוראות כל דין, לתנאי הרישיון ולהחלטות המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יחולו על תוכנו של מסר חיצוני הוראות כללים אלה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2 עד 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6(ב)(2), (8)(א), (9), (10)}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16(ב)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 16ג|16ג(7)}}, {{ח:פנימי|סעיף 16ה|16ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 16ו|16ו}} {{ח:פנימי|סעיף 16ח|ו־16ח}}.

{{ח:סעיף|33יא|מניעה והתערבות בשידור|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו, תשס״ג־2, תשס״ה}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 33ט|בסעיף 33ט}}, רשאי בעל רישיון להימנע משידור מסר, להתערב בתוכנו או לערוך אותו במקרים אלה בלבד:
{{ח:תת|(1)}} המסר מנוגד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33י|סעיף 33י}};
{{ח:תת|(2)}} הימנעות, התערבות או עריכה כאמור נדרשו כדי להתאים את המסר לדרישות הטכנולוגיות של המערכת המשדרת, לסכל שיבוש, הפרעה או נזק, קבוע או ארעי, למערכת או לפעולתה התקינה, למנוע סיכול אפשרות שידורם של מסרים חיצוניים מאת משתתפים אחרים בשידור;
{{ח:תת|(3)}} המסר חרג בעליל מאופיו של השידור;
{{ח:תת|(4)}} במסר אין ערך חדשותי, תרבותי או בידורי, אין בתוכנו ענין ממשי אחר לצופים, ובהתאם לשיקולי העריכה הקבועים של בעל הרישיון לא נהוג לשדר מסרים מסוגו.

{{ח:סעיף|33יב|הגנה על ילדים|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו, תשס״ג־2, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לא יפנה משידור המיועד לילדים אל שידור הכולל מסרים חיצוניים שיש בהם ביטויים חזותיים, מילוליים או קוליים קשים או בוטים של אלימות, מין או סבל, או מסרים אשר אינם מתאימים לילדים מטעם אחר, ולא יקדם שידור הכולל מסרים כאמור בשידור המיועד לילדים.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישודר מסר חיצוני יחד עם תכנים אחרים באותו מסך, אלא אם כן התאים לגיל קהל היעד שאליו מופנים התכנים האחרים.

{{ח:סעיף|33יג|הסרת מסר פוגעני|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} כל אדם הסבור כי יש במסר המוצג משום פגיעה בו או בזכות המוקנית לו על פי דין, רשאי לפנות לבעל הרישיון בבקשו להסירו; הראה הפונה כי תוכנו של המסר הפוגע בו מנוגד לכאורה להוראות כל דין, יסירו בעל הרישיון מן השירות ויחדל משידורו לאלתר.

{{ח:סעיף|33יד|קביעת תנאי שימוש|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} בעל הרישיון יקבע תנאי שימוש לשידור הכולל מסרים חיצוניים, ובלבד שינוסחו בשפה פשוטה וברורה ויכללו לפחות ענינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} אפיונו של השידור וקהל היעד שאליו השידור מופנה;
{{ח:תת|(2)}} אזהרה או הגבלות ככל הנדרש על שימוש של קטינים בשידור;
{{ח:תת|(3)}} הבהרה כי המידע בשידור אינו מטעם בעל הרישיון או על דעתו;
{{ח:תת|(4)}} הגבלות וסייגים על תוכן המידע היכול להיכלל במסגרת השידור, לרבות עיקר הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6כה|סעיף 6כה לחוק}} {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3 לכללים אלה}}, וכן האיסור על שידור פרסומת מסחרית, לשון הרע, פגיעה בפרטיות, וכל מידע אשר פרסומו נאסר בהוראת בית משפט או רשות מוסמכת;
{{ח:תת|(5)}} הודעה על זכותו של בעל הרישיון לסרב לשדר מסר חיצוני, להתערב בתוכנו או לערוך אותו, במקרים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 33יא|בסעיף 33יא}};
{{ח:תת|(6)}} הודעה על זכותו של אדם לבקש הסרת מסר חיצוני הפוגע בו ודרך ההתקשרות לשם כך;
{{ח:תת|(7)}} כל ענין אחר שהורתה עליו המועצה.

{{ח:סעיף|33טו|הבהרה ומידע|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בכל שידור הכולל מסרים חיצוניים, יציג בעל רישיון הבהרה כי המסרים הם מטעם הצופים ויפנה את המנויים, בתדירות סבירה, לעיון בתנאי השימוש; בשידור בשיטה הספרתית תתאפשר צפיה בתנאי השימוש על המרקע, באמצעות הקשה על ציוד הקצה בעת שידור המסרים; בשידור בשיטה האנלוגית, ניתן יהיה להציג את תנאי השימוש בדרך אחרת, ובלבד שתהיה נוחה וזמינה לעיון הצופים.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון המשדר מסרים חיצוניים יחד עם תכנים אחרים בו זמנית באותו מסך, יבדיל ביניהם בבירור, באופן שצופה סביר יוכל להבחין בנקל בין המסרים החיצוניים לבין שאר התכנים.

{{ח:סעיף|33טז|משלוח מסרים חיצוניים|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} אופן הזמנת צופים למשלוח מסרים חיצוניים אל בעל רישיון, ואופן העברתם אל בעל רישיון יהיו כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} הציע בעל הרישיון לצופים לשלוח אליו מסרים חיצוניים, באמצעות קו הטלפון או ציוד קצה המחויב בתשלום נפרד, יציג על המרקע את עלות ההתקשרות לצופה, בכל פעם שבה יוצגו מספר הטלפון או ההצעה לשימוש בציוד הקצה, ובאותה מתכונת ובאותו גודל אות שבהם יוצגו;
{{ח:תת|(2)}} הציע בעל הרישיון לצופים לשלוח אליו מסרים חיצוניים, יבהיר בעל הרישיון את השימוש הצפוי להיעשות בהם, לרבות שידורם לציבור הרחב;
{{ח:תת|(3)}} משלוח מסרים חיצוניים לבעל הרישיון לא יותנה בחשיפת הצופה לפרסומת או לכל מידע אחר, אשר אינו חיוני לפעולת המשלוח.

{{ח:קטע2|חלק ב פרק ד|חלק ד׳: תוכן השידורים העצמיים בשידורי הלווין {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ב־2}}

{{ח:סעיף|34||תיקון: תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35||תיקון: תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|36||תיקון: תשנ״ב, תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|37||תיקון: תשנ״ב, תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|38||תיקון: תשנ״ב, תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|39||תיקון: תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע1|חלק ב1|פרק ב׳1: ערוצים משותפים|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ב}}

{{ח:סעיף|39א|הגדרות|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ב, תשס״ה, תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ב1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון“ – כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6יב1|בסעיף 6יב1 לחוק}}, לרבות בעל רישיון כללי לשידורי כבלים שקיבל את הרישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6יב3|סעיף 6יב3 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון ברשות השניה“ – בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו|בחוק הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו, התש״ן–1990}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“ – לרבות מי שמכהן כדירקטור של התאגיד או כמנהלו הכללי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – בעל רישיון לשידורים, למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים ולמעט בעל זיכיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף קשור“ לאחר – כל אחד מהמפורטים להלן, לרבות מספר גופים שהחזקתם במצטבר עולה לכדי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מי שהאחר הוא בעל ענין בו, בעל השפעה ניכרת בו או בעל שליטה בו;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהוא בעל ענין, בעל השפעה ניכרת או בעל שליטה באחר;
{{ח:תתת|(3)}} מי שבעל ענין בו, בעל השפעה ניכרת בו או בעל שליטה בו הוא גם בעל השפעה ניכרת או בעל שליטה באחר;
{{ח:תתת|(4)}} מי שבעל השפעה ניכרת בו או בעל שליטה בו, הוא בעל ענין באחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק}}, אך בכפוף לכך ששיעור החזקות בעקיפין ייקבע על פי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לבעל שליטה בתאגיד, תיוחס החזקת אמצעי שליטה שבידי התאגיד, במלואה;
{{ח:תתת|(2)}} למחזיק אמצעי שליטה בתאגיד שאינו בעל שליטה בתאגיד, תיוחס החזקת אמצעי השליטה שבידי התאגיד לפי שיעור החזקותיו בתאגיד של בעל הזכות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה“, ”ערוץ משותף“ ו”ערוץ עצמי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6כ1|בסעיף 6כ1(ה) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השפעה ניכרת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6יב1|בסעיף 6יב1 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקבץ שידורים בסיסי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נגזרת טכנולוגית“ – שידור מקביל וזהה של ערוץ קיים, בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בידי בעל רישיון לשידורי לוויין, של ערוץ קיים, באמצעות טכנולוגיה שונה כגון ברזולוציה גבוהה, תלת־מימד וכיוצא באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ המופק בידי בעלי זיכיונות“ – ערוץ המופק בידי בעלי זיכיונות, כולם או מי מהם, או גוף הקשור אליהם, לרבות ערוץ המופק בשיתוף עם אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיטת מקבצי ערוצים“ – שיטה המאפשרת למנוי לבחור בערוצים או חבילות שונים, שמציע בעל זיכיון או בעל רישיון בכפוף לתנאי החלטות המועצה.

{{ח:סעיף|39א1|מפיק ערוץ משותף|תיקון: תשס״ב, תשס״ה, תשס״ח, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה או מי שהסמיכה לכך לא יאשרו ערוץ משותף לשידור, ולא ישודר ערוץ משותף שלפי החלטת המועצה אינו טעון אישור מראש וכן לא יבוטל אישור לשידורו של ערוץ ולא יפסיק בעל רישיון שידורו של ערוץ, אם בעקבות השינוי לא יתקיימו האמור בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 39א2|ובסעיף 39א2}}.
{{ח:תת|(ב)}} מספר הערוצים המשותפים המופקים בידי בעלי זיכיונות, כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6כ1|בסעיף 6כ1(א)(2) לחוק}}, לא יעלה בכל עת על 20% ממספר הערוצים העצמיים של כל בעל זיכיון או בעל רישיון; ואולם בעלי הזיכיונות יהיו רשאים להחזיק אמצעי שליטה בערוצים משותפים נוספים שמספרם לא יעלה על 4% ממספר הערוצים העצמיים של בעלי הזיכיונות, ובלבד שבעלי הזיכיונות לא יהיו בעלי שליטה בערוצים המשותפים כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} מספר הערוצים המשותפים המופקים בידי בעל רישיון או גוף הקשור אליו, כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6כ1|בסעיף 6כ1(א)(2) לחוק}}, לא יעלה בכל עת על 40% ממספר הערוצים העצמיים של כל בעל זיכיון או בעל רישיון.
{{ח:תת|(ג1)}} סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) לא יחולו על נגזרת טכנולוגית.
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית לדחות בקשה לשידור ערוץ משותף או נגזרת טכנולוגית של ערוץ משותף לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6כ1|סעיף 6כ1(א)(2) לחוק}}, או להתנות אישורה בתנאים, או לאסור על העלאת ערוץ שקבעה כי אינו טעון אישור מראש, אף אם אין באישור הבקשה או בשידור הערוץ כדי להביא לחריגה מהמכסה הקבועה בסעיף קטן (ב) או (ג), וזאת מטעמים מיוחדים הקשורים למדיניות המועצה בתחומים שבסמכותה, ובשים לב, בין השאר, לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נגישות ערוצים לציבור;
{{ח:תתת|(2)}} שיעורי צפיה בערוצים;
{{ח:תתת|(3)}} תקציבי ערוצים;
{{ח:תתת|(4)}} השפעת ערוצים על הצופים והחברה בישראל;
{{ח:תתת|(5)}} קיומם של ערוצים נוספים מאותה סוגה של הערוץ המבוקש;
{{ח:תתת|(6)}} סוגי ערוצים;
{{ח:תתת|(7)}} היותו של הערוץ ששידורו מבוקש ערוץ חדש או ערוץ קיים.
{{ח:תת|(ה)}} המועצה לא תאשר שידור ערוץ משותף בשידורי בעל זיכיון, ששידורו התבקש לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6כ1|סעיף 6כ1(א)(1) לחוק}}, אם מפיק הערוץ הוא בעל זיכיון או גוף הקשור אליו.
{{ח:תת|(ו)}} המועצה לא תאשר ערוץ משותף בשידורי בעל רישיון, ששידורו התבקש לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6כ1|סעיף 6כ1(א)(1) לחוק}}, אם מפיק הערוץ הוא בעל הרישיון או גוף הקשור אליו.
{{ח:תת|(ז)}} מספר הערוצים המשותפים המופקים –
{{ח:תתת|(1)}} מספר הערוצים המשותפים המופקים בידי בעל זיכיון ברשות השנייה או גוף קשור אליו בעל השפעה ניכרת, לא יעלה על 5% ממספר הערוצים העצמיים המשודרים על ידי כל בעל זיכיון או בעל רישיון, בנפרד; מספר הערוצים המשותפים המופקים בידי גוף קשור לבעל זיכיון ברשות השנייה שאינו בעל השפעה ניכרת או בעל שליטה בבעל הזיכיון ברשות השנייה לא יעלה על 20% ממספר הערוצים העצמיים, ובלבד שסך כל הערוצים המופקים בידי בעל זיכיון ברשות השנייה, גוף קשור אליו, גוף קשור אשר אינו בעל השפעה ניכרת או בעל שליטה בבעל הזיכיון לא יעלה על 20% ממספר הערוצים העצמיים המשודרים על ידי כל בעל זיכיון או בעל רישיון, בנפרד;
{{ח:תתת|(2)}} בידי אדם, למעט בידי בעל זיכיון, בעל רישיון, בעל זיכיון ברשות השניה, או גוף קשור אליהם, ולרבות גוף קשור לאותו אדם, לא יעלה בכל עת על 30% ממספר הערוצים העצמיים המשודרים על ידי כל בעל זיכיון או בעל רישיון, בנפרד;
{{ח:תתת|(3)}} בידי אדם או בידי מי שאותו אדם בעל ענין בו, בעל השפעה ניכרת בו, או בעל שליטה בו, לא יעלה על 50% ממספר הערוצים העצמיים המשודרים על ידי כל בעל זיכיון או בעל רישיון, בנפרד;
{{ח:תתת|(4)}} האמור בפסקאות (1) עד (3) לא יחול על נגזרת טכנולוגית של ערוץ.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה יחולו בנפרד –
{{ח:תתת|(1)}} בשידור בשיטת מקבצי ערוצים, הן על הערוצים המשודרים במקבץ השידורים הבסיסי של בעל זיכיון או בעל רישיון, והן על כלל הערוצים המשודרים על ידי בעל זיכיון או בעל רישיון; ערוץ המסופק ליותר מ־90% ממנויי בעל זיכיון או בעל רישיון יראו כמשודר במקבץ השידורים הבסיסי שלו, לצורכי החישוב בפסקה זו, וזאת אף אם אינו נכלל במקבץ השידורים הבסיסי כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} על כלל הערוצים המשודרים על ידי בעל זיכיון בשיטה האנלוגית, ועל כלל הערוצים המשודרים על ידי בעל זיכיון בשיטה הדיגיטלית שאינם נגזרת טכנולוגית.
{{ח:תת|(ט)}} בכל מקרה ששיעור הנקוב בסעיף זה יניב מספר בלתי שלם של ערוצים, יעוגל מספר הערוצים נושא השיעור למספר הערוצים השלם הקרוב, ומחצית תעוגל כלפי מעלה.
{{ח:תת|(ט1)}} ירד מספר הערוצים העצמיים המשודרים בידי בעל זיכיון או בעל רישיון לאחר מתן אישור לשידורו של ערוץ או לאחר העלאה של ערוץ ששידורו אינו טעון אישור מראש, רשאית המועצה להתיר לאדם להמשיך ולהפיק את אותו ערוץ, אף אם כתוצאה מכך עלה מספר הערוצים שהוא מפיק על השיעור המרבי המותר לפי הוראות סעיף זה, אם ראתה המועצה כי לא היתה לאותו אדם שליטה על השינוי האמור במספר הערוצים העצמיים, ואם אין בדבר כדי לפגוע בתחרות בתחום השידורים ובגיוונם.
{{ח:תת|(י)}} המועצה רשאית לקבוע כי ערוץ משותף המשודר פחות משישה ימים בשבוע או פחות מ־8 שעות בממוצע ביום, או שאינו משדר בשעות צפיית שיא, יימנה באופן חלקי לצורכי חישוב שיעורי הערוצים על פי סעיף זה, על פי שיעור שתקבע המועצה.
{{ח:תת|(יא)}} לענין סעיף זה יראו כערוץ אחד הצעה של עד 16 אפשרויות צפיה במקביל, בכל נקודת זמן, בשיטת הצפיה בתשלום בעד צפיה (Pay Per View ו־Near Video on Demand)
{{ח:תת|(יב)}} המועצה רשאית לדחות בקשה לשידור ערוץ במשותף, או להתנות אישורה בתנאים, או להורות כי לא ישודר ערוץ משותף ששידורו אינו טעון אישור מראש, בין השאר, בכל אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} אין למפיק הערוץ נציג רשמי בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} לדעת המועצה, אין בידי מפיק הערוץ ידע, מיומנות מקצועית וניסיון בתחומי ההפקה והעריכה של מישדרים וערוצים;
{{ח:תתת|(3)}} מפיק הערוץ, מנהלו של מפיק הערוץ, בעל ענין בו, בעל השפעה ניכרת בו או בעל שליטה בו, הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי שהערוץ שבו הוא קשור כאמור יאושר לשידור;
{{ח:תתת|(4)}} לדעת המועצה, שידור הערוץ עלול להיות נוגד את טובת הציבור או להוות סיכון לביטחון המדינה או לשלום הציבור.

{{ח:סעיף|39א2|בעל הרישיון לשידורי לוויין|תיקון: תשס״ח, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} מספר הערוצים העצמיים המופקים בידי בעל הרישיון לשידורי לוויין כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6מג|בסעיף 6מג לחוק}} (להלן – בעל הרישיון לשידורי לוויין), או גוף הקשור אליו, לא יעלה בכל עת על 30% ממספר הערוצים העצמיים של בעל הרישיון האמור; סעיף זה לא יחול על נגזרת טכנולוגית של ערוץ.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 39א1|סעיפים 39א1 (ט) עד (יב)}} {{ח:פנימי|סעיף 39ד|וסעיף 39ד}} יחולו על בקשה לשידור ערוץ עצמי בידי בעל הרישיון לשידורי לוויין, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|39ב|בקשה להפקה בידי מפיק ערוץ|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ב, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי זיכיון או בעלי רישיון המבקשים לשדר במשותף ערוץ שיופק בידי מפיק הערוץ, יפעלו לפי {{ח:פנימי|חלק ב1|פרק זה}}, לפי הרישיון ולפי החלטות המועצה לגבי ערוצים משותפים, שיימסרו להם.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית לבקש פרטים נוספים מבעלי הזכיונות הדרושים, לדעתה, לשם בחינת הבקשה, לרבות מסמכים המאמתים את הנתונים הנדרשים לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית, אם נוכחה כי ישופרו טיב הקליטה ואיכותה אצל המנויים וכי זמינות דרכי ההעברה וגיבוי בין־מוקדי מאפשרים זאת להתנות את אישורה לפי סעיף זה בכך ששידוריו של מפיק ערוץ ממוקד השידור שלו אל כל בעל זכיון ייעשו באמצעות המערכת הבין־מוקדית שהוקמה בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הבזק (זכיונות)#פרק ז1|לפרק ז1 לתקנות הבזק (זכיונות), התשמ״ח–1987}}, באישור השר לפי הוראת {{ח:חיצוני|תקנות הבזק (זכיונות)#סעיף 51ז|תקנה 51ז(ג) שבתקנות האמורות}}, בהתאם ללוח זמנים שתקבע המועצה ובכפוף להוראות טכניות של המנהל בדבר שיפור האיכות הטכנית של השידור ודרכי ביצוע.
{{ח:תת|(ד)}} המועצה תבחן את הבקשה שהוגשה לה כאמור בסעיף קטן (א) ותודיע החלטתה למבקשים; המועצה רשאית להתנות את אישורה בתנאים שיש לקיימם לרבות האמור בסעיף קטן (ג), וכן רשאית היא להגביל את תוקפו של האישור בזמן.

{{ח:סעיף|39ג|הפקות ערוץ בידי בעל זכיון|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ב, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי זיכיון או בעלי רישיון המבקשים לשדר במשותף או לרכוש ערוץ שיופק בידי מפיק ערוץ ולשדרו במתכונת של ערוץ משותף לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6כ1|סעיף 6כ1(א)(2) לחוק}}, יפעלו לפי {{ח:פנימי|חלק ב1|פרק זה}}, לפי הרישיון ולפי החלטות המועצה לגבי ערוצים משותפים, שיימסרו להם.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית לבקש פרטים נוספים מבעלי הזכיונות הדרושים, לדעתה, לשם בחינת הבקשה, לרבות מסמכים המאמתים את הנתונים הנדרשים לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} המועצה תבחן את הבקשה שהוגשה לה כאמור בסעיף קטן (א) ותודיע החלטתה למבקשים; המועצה, בהחלטתה לאשר את הבקשה, רשאית להתנות את אישורה בתנאים שיש לקיימם לרבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 39ב|בסעיף 39ב(ג)}}, בשינויים המחויבים, וכן רשאית היא להגביל את תוקפו בזמן.

{{ח:סעיף|39ד|ביטול אישור או שינוי|תיקון: תשנ״ו־2, תשנ״ח, תשס״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית לשקול שינוי או ביטול האישור האמור {{ח:פנימי|סעיף 39א1|בסעיפים 39א1}}, {{ח:פנימי|סעיף 39ב|39ב}} {{ח:פנימי|סעיף 39ג|ו־39ג}} אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הזכיון או מפיק הערוץ לא עמד בתנאים שקבעה המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} בעל הזכיון ביקש ביטול או שינוי האישור;
{{ח:תתת|(3)}} המועצה מצאה, לאחר שנתנה לבעל הזכיון הזדמנות סבירה להביא טענותיו לפניה, כי הוא או מפיק הערוץ לא קיים את האמור בכללים אלה.
{{ח:תת|(ב)}} אושרה פרסומת בשידורים העצמיים של בעלי הזכיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6כד|סעיף 6כד לחוק}}, רשאית המועצה לשקול שינוי האישור, לרבות צמצום מספר הערוצים שיופקו בידי מפיק ערוץ אחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 39ב|סעיף 39ב}} או בידי בעלי זכיונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 39ג|סעיף 39ג}}.
{{ח:תת|(ג)}} בכל מקרה שבו משודרים ערוצים בשיעור העולה על המותר לפי {{ח:פנימי|סעיף 39א|סעיף 39א}}, רשאית המועצה לקבוע מהם הערוצים אשר יבוטל האישור לשידורם.
{{ח:תת|(ד)}} למועצה יימסר דיווח –
{{ח:תתת|(1)}} בידי בעל זיכיון ובעל רישיון על כל שינוי שיחול בקשר עם ערוצים משותפים שהמועצה אישרה את שידורם, הנוגע להוראות {{ח:פנימי|סעיף 39א|סעיף 39א}}, וזאת מיד עם היוודע לו דבר השינוי האמור;
{{ח:תתת|(2)}} בידי בעל זיכיון ובעל רישיון ב־1 בכל חודש, על מספר המנויים שכל ערוץ עצמי מסופק להם באותו מועד.

{{ח:סעיף|39ד1|הארכת אישור|תיקון: תשנ״ח, תשס״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זכיון המבקש להאריך תוקפו של אישור האמור {{ח:פנימי|סעיף 39א1|בסעיפים 39א1 עד 39ג}} יגיש למועצה בקשה להארכתו (להלן – בקשת ההארכה) לא יאוחר מ־150 ימים לפני תום תוקפו של האישור.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשתו יפרט בעל הזכיון, בנוסף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 39ב|בסעיפים 39ב(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 39ג|או 39ג(א)}}, לפי הענין, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נימוקים המצדיקים את ההארכה, לרבות לענין האמור בפסקאות (4) ו־(5) בסעיף קטן (ה);
{{ח:תתת|(2)}} תלונות שהועלו, אם הועלו, כלפי הערוץ, פעילותו ושידוריו;
{{ח:תתת|(3)}} סקרים המוכיחים את מידת שביעות הרצון של הציבור משידורי הערוץ.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לבקש מבעל הזכיון פרטים נוספים הדרושים, לדעתה, לשם בחינת בקשת ההארכה, לרבות מסמכים המאמתים את הנתונים הנדרשים לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית, זמן סביר לפני תום תוקפו של האישור או לאחר שקיבלה את בקשת ההארכה מבעל הזכיון, לפנות לציבור לשם קבלת תגובותיו, הערותיו והשגותיו על הערוץ.
{{ח:תת|(ה)}} המועצה תבחן את בקשת ההארכה ותשקול, בנוסף לנתונים שנמסרו לה לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), גם את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מידת עמידתו של בעל הזכיון או מפיק הערוץ בתנאים שקבעה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 39ב|סעיפים 39ב(ג) ו־(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 39ג|ו־39ג(ג)}}, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} מידת קיום כללים אלה ואופן קיומם בידי בעל הזכיון או מפיק הערוץ;
{{ח:תתת|(3)}} תגובות, הערות, השגות ותלונות על הערוץ שקיבלה המועצה מהציבור;
{{ח:תתת|(4)}} התרומה הייחודית הצפויה של הערוץ לשידורים העצמיים, לרבות לסוגיהם, היקפם, נושאיהם, תוכנם ורמתם;
{{ח:תתת|(5)}} האופן שבו יתרום הערוץ למגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידורים לציבור ולביזורם.
{{ח:תת|(ו)}} המועצה תודיע את החלטתה למבקש תוך זמן סביר, ובכל מקרה לא יאוחר מ־60 ימים לפני תום תוקפו של האישור, באופן שיאפשר למבקש להיערך כיאות להמשך שידורי הערוץ או להפסקתם, ככל האפשר מבלי לפגוע בשידורים העצמיים, לרבות בסוגיהם, היקפם, נושאיהם, תוכנם ורמתם.
{{ח:תת|(ז)}} המועצה, בהחלטתה לאשר את בקשת ההארכה, רשאית להתנות את אישורה בתנאים שיש לקיימם, לרבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 39ב|בסעיף 39ב(ג)}}, בשינויים המחויבים, וכן רשאית היא להגביל את תוקפו של האישור בזמן.

{{ח:סעיף|39ה|אחריות בעל זכיון|תיקון: תשנ״ו־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ב|פרק ב׳}} בדבר מחויבויותיו ואחריותו של בעל זכיון לתוכן השידורים, יחולו על שידורים לפי {{ח:פנימי|חלק ב1|פרק זה}}.

{{ח:קטע1|חלק ג|פרק ג׳: שידור ערוצים|תיקון: תשס״ב־2}}
{{ח:קטע2|חלק ג פרק א|חלק א׳: שידורי חובה|תיקון: תשס״ב־2}}

{{ח:סעיף|40|העברת שידורי חובה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זכיון לשידורי כבלים יעביר, העברה מלאה, בזמן אמיתי, ללא כל קטיעה או עריכה את שידורי החובה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל זכיון לשידורי כבלים יהיה פטור מחובת העברתם של שידורי החובה כאמור בסעיף קטן (א) אם ראה מנהל השירות לשידורי טלויזיה בכבלים ולמנויים שבמשרד התקשורת (להלן – המנהל) כי רמת אות הקליטה של השידורים במוקד התפעול נמוכה מרמת האות שקבע לכך.
{{ח:תת|(ג)}} בעל זכיון לשידורי כבלים אינו חייב, בשל העברה כאמור בסעיף קטן (א), בתשלום כלשהו למי שמשדר את השידור המקורי ולבעלי זכויות היוצרים וזכויות המבצעים בשידורים.

{{ח:סעיף|41||תיקון: תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|42|הפצת שידוריו של בעל זכות שימוש|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הורה השר לבעל זכיון לשידורי כבלים, בהתאם לסמכותו {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6לד|בסעיף 6לד(א) לחוק}}, כי יאפשר שימוש, בתשלום, באפיק של רשת הכבלים שלו – יקצה בעל הזכיון אפיק כאמור לצורך הפצת שידוריו או מתן שירותיו של משדר ערוץ.
{{ח:תת|(ב)}} בעד שימוש באפיק כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בעל הזכיון לדרוש מן המשתמש מחיר סביר, ובאין הסכמה ביניהם – תקבע המועצה את המחיר על בסיס העלות הכוללת של השימוש בתוספת רווח סביר.

{{ח:סעיף|43|הפצת שידורי הטלוויזיה הלימודית|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ז, תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} בעל זכיון לשידורי כבלים יקצה ללא תמורה את אפיק 23 מאפיקי רשת הכבלים שלו לשידורי הטלויזיה הלימודית, אלא אם כן תחליט המועצה על אפיק אשר מספרו אחר, מטעמים שיירשמו.

{{ח:סעיף|44|אחריות לענין תוכן השידורים|תיקון: תשנ״ז, תשס״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זכיון לשידורי כבלים המפיץ שידורים או שירותים של אחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיפים 42}} {{ח:פנימי|סעיף 43|ו־43}} באמצעות רשת הכבלים שלו, אינו רשאי לעשות בהם כל שינוי, עריכה, קטיעה או הוספה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל זכיון לשידורי כבלים לא יהא אחראי על תכנם של שידורים משניים לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק א|חלק זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} לענין תוכנם של שידורים לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק א|חלק זה}} יחולו הוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק א|פרק ב׳ חלקים א׳}} {{ח:פנימי|חלק ב פרק ב|ו־ב׳}} –
{{ח:תתת|(1)}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 4א|4א}} {{ח:פנימי|סעיף 4ב|ו־4ב}} – על בעל זכות שימוש;
{{ח:תתת|(2)}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14}} – על הטלוויזיה הלימודית.

{{ח:קטע2|חלק ג פרק ב|חלק ב׳: שידור ערוצים שאינם שידורי חובה|תיקון: תשס״ב־2}}

{{ח:סעיף|45|הגדרה|תיקון: תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ג פרק ב|בחלק זה}}, ”ערוץ“ – למעט ערוץ שנכלל בגדר שידורי חובה.

{{ח:סעיף|46|אישור שידור ערוצים|תיקון: תשמ״ט, תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ג, תשנ״ד, תשנ״ח, תשס״ב־2, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זיכיון או בעל רישיון המבקש להוסיף ערוץ שידור לטבלת ניצול האפיקים שבזיכיון או ברישיון או לבטל ערוץ הנכלל בה, יפעל לפי הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ה)}} בעל זיכיון או בעל רישיון יעמיד לעיון הציבור, בכל עת, את הרשימה העדכנית של ערוצי השידור שלו; בלי לגרוע מחובת בעל הזיכיון או בעל הרישיון כאמור, רשאית המועצה לפרסם את רשימת ערוצי השידור האמורים בכל דרך שתראה לנכון.

{{ח:סעיף|47|שידורים מוקלטים|תיקון: תשנ״ח, תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} בעל זכיון לשידורי כבלים רשאי להקליט שידורים מערוצים ולשדרם, ובלבד שווידא, לפני העברתם, כי אין בתוכנם של השידורים כאמור משום הפרה של הוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק א|חלקים א׳}} {{ח:פנימי|חלק ב פרק ב|ו־ב׳ בפרק ב׳}}.

{{ח:סעיף|48|סייג לשידור ערוצים|תיקון: תשנ״ב, תשס״ב־2, תשפ״א}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיפים 46}} {{ח:פנימי|סעיף 47|ו־47}}, ולהוראות כל דין, לא יועברו שידורים מערוצים ולא ישודרו מישדרים {{ח:הערה|[במקור: תכניות]}} מערוצים, אלא אם כן קיבל בעל הזיכיון או בעל הרישיון את הסכמת המשדר המקורי לצורך שידור או הפצה של המשדרים {{ח:הערה|[במקור: התכניות]}} באמצעותו.

{{ח:קטע1|חלק ד|פרק ד׳: לוח מישדרים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:קטע2|חלק ד פרק א|חלק א׳: לוחות תקופתיים}}

{{ח:סעיף|49||תיקון: תשנ״ב, תשנ״ז, תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|50||תיקון: תשנ״ז, תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|50א||תיקון: תשנ״ז, תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|50ב||תיקון: תשנ״ז, תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|50ג||תיקון: תשנ״ז, תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51|עריכת לוח שבועי|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ח, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} בעל הרישיון יעביר למועצה או למי מטעמה את לוח המישדרים השבועי, ארבעה ימים לפחות לפני תחילת שבוע השידורים.
{{ח:תת|(ב1)}} בעל הרישיון יפרט בלוח המישדרים השבועי, לגבי כל ערוץ ומישדר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם המישדר ושם הפרק;
{{ח:תתת|(2)}} מספר האפיק ושם הערוץ שבו משודר המישדר;
{{ח:תתת|(3)}} מועד השידור של המישדר, בציון יום, שעה ומשך השידור;
{{ח:תתת|(4)}} נושא המישדר ותוכנו, לרבות תקציר המישדר;
{{ח:תתת|(5)}} הסוגה של כל מישדר;
{{ח:תתת|(6)}} סיווג המישדר לפי {{ח:חיצוני|חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים|חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס״א–2001}}.
{{ח:תת|(ב2)}} נבצר מבעל רישיון להגיש את לוח המישדרים השבועי, כולו או חלקו, במועד האמור בסעיף קטן (ב), יודיע על כך למועצה או למי מטעמה, בהודעה מנומקת, לא יאוחר ממועד ההגשה הקבוע בסעיף האמור; המועצה או מי מטעמה ידחו את מועד ההגשה למועד שיחליטו אם שוכנעו כי קיים טעם סביר לדחייה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:קטע2|חלק ד פרק ב|חלק ב׳: מידע לציבור, פרסום לוחות מישדרים ושידור קדימונים|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו־3}}

{{ח:סעיף|52||תיקון: תשנ״ב, תשנ״ח, תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|53|תוכן הפרסומים|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ח, תשס״ב־2, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} פרסם בעל זיכיון לוח מישדרים שבועי, יפורטו בו שמות המישדרים המשודרים במסגרת השידורים העצמיים, נושאיהם, מועדי שידורם והאפיקים שבהם ישודרו; בעל זכיון רשאי לכלול בלוח מישדרים כאמור גם מידע בדבר שידורים משניים.
{{ח:תת|(ב)}} שידר בעל זיכיון לוח מישדרים יומי, יפרט בו את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מישדרים המשודרים במסגרת השידורים העצמיים – שמותיהם, נושאיהם, מועדיהם ואפיקי שידורם;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מישדרים המשודרים במסגרת השידורים המשניים – שמותיהם, מועדי שידורם ואפיקי שידורם.
{{ח:תת|(ג)}} בעל זכיון יציין באופן ברור בכל פרסום או שידור של לוח מישדרים, שבועי או יומי, מישדרים המשודרים במסגרת השידורים העצמיים הכוללים ביטויים קשים או בוטים של אלימות, מין או סבל או מישדרים מושאי חיקוי, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16ח|בסעיף 16ח}}.
{{ח:תת|(ד)}} בעל זכיון יציין באופן ברור בכל פרסום או שידור של לוח מישדרים, שבועי או יומי, לרבות בלוח השידורים האלקטרוני (EPG), את השידורים החוזרים של מישדרים המשודרים במסגרת השידורים העצמיים; ואולם במקום ציון שידורים חוזרים באפיקי סרטים המשודרים במסגרת השידורים העצמיים, ניתן לציין סרטים המשודרים בשידור ראשון באפיק.

{{ח:סעיף|53א||תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו־3, תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|53ב|שידור קדימונים וקדימונים צולבים|תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ז, תשנ״ח, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זיכיון ישדר בכל אחד מאפיקי שידוריו העצמיים קדימונים וקדימונים צולבים בהיקף כולל שלא יעלה על 5 דקות בכל שעה; האמור לא יחול על אפיק המשודר בשידורים המוספים, ובלבד שאינו מיועד לגיל הרך, לילדים ונוער; שידור של קדימון ישובץ רק לפני תחילתו של מישדר ובסופו, ובכל מקרה אין לקטוע מישדר לשם שידורי קדימון; על אף האמור לעיל, רשאי בעל זיכיון למסור לצופים במהלך מישדר מידע עובדתי קצר על מישדר אחר באותו אפיק (להלן – המידע) בדרכים אלה בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} המידע יופיע בחלקו העליון או התחתון של המסך באופן שלא יגרע מהותית משלמות התמונה המשודרת, וישודר לפרק זמן שאינו עולה על הנדרש לשם קריאתו בצורה סבירה;
{{ח:תתת|(2)}} המידע יצוין על ידי מנחה המישדר בחלקו האחרון של המישדר; מקום שהמידע מתייחס למישדר בעל זיקה תכניתית למישדר שבו הוא נמסר, ניתן לציינו גם במהלך המישדר.
{{ח:תת|(ב)}} מתוך ההיקף האמור בסעיף קטן (א), ישדר בעל זיכיון קדימונים צולבים בכפוף לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} קדימונים לשידורי אפיק של בעל זכות שימוש ישודרו במשך חצי שנה בלבד מיום תחילת שידוריו של האפיק; אורך כל אחד מהקדימונים כאמור 20 שניות לפחות ומספרם לא יפחת משני קדימונים לכל אפיק של בעל זכות שימוש, בכל יום, בשני אפיקים של השידורים העצמיים ובלבד שאחד מהם הוא אפיק מתאים שהופק בידי בעל זיכיון והמשודר במיקבץ השידורים הבסיסי, כשלפחות אחד מתוכם בזמן צפיית שיא; בתום שנה מיום תחילת שידוריו של האפיק, רשאי בעל הזיכיון להמשיך בשידור קדימונים כאמור, ובלבד שיחולו עליהם ההוראות האמורות בסעיף זה;
{{ח:תתת|(2)}} בעל זיכיון ישדר בערוצים העצמיים קדימונים צולבים למישדרים קהילתיים או לאפיק קהילתי, שלא יפחתו מקדימון אחד לפחות בזמן צפיית שיא באחד מאפיקי השידורים העצמיים בכל יום;
{{ח:תתת|(3)}} בלי לגרוע מן האמור {{ח:פנימי|סעיף 16ח|בסעיף 16ח(א)}}, לא ישודרו באפיק המיועד לילדים ולנוער לפני השעה 21:00 קדימונים צולבים לאפיקים מעודדי צרכנות, לרבות לאפיקים ולתכנים בתשלום לפי צפייה, אשר אינם מיועדים לילדים ולנוער; אפיק לא ייחשב כמעודד צרכנות רק בשל היותו אפיק המשודר בשידורים המוספים;
{{ח:תתת|(4)}} קדימונים צולבים באפיק הילדים שנועדו לקידום שידוריו של מי שקיבל רישיון למישדר ערוץ לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6לד1|סעיף 6לד1 לחוק}}, ישודרו רק למישדרים המיועדים לילדים ולנוער, ובהעדרם לא ישודרו באפיק הילדים קדימונים צולבים לאפיק כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} במכסת הזמן הקבועה בסעיף קטן (א) לא ייכללו קדימונים וקדימונים צולבים לשידורים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} שידורי אפיק של בעל זכות שימוש וזאת בכפוף להוראות סעיף קטן (ב)(2);
{{ח:תתת|(2)}} מישדרים קהילתיים;
{{ח:תתת|(3)}} תכניות מהפקה מקומית שהן דרמה מורכבת או סרט תעודה מורכב.

{{ח:קטע2|חלק ד פרק ב1|חלק ב׳1: מישדרי חסות|תיקון: תשס״ג־2}}

{{ח:סעיף|53ג|הגדרות|תיקון: תשס״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ד פרק ב1|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – מי שגילו פחות מ־12 שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קטין“ – מי שגילו פחות מ־18 שנה.

{{ח:סעיף|53ד|מימון מישדרים|תיקון: תשס״ג־2, תשס״ח, תשפ״א}}
{{ח:ת}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|חלק ד פרק ב1|חלק זה}}, ניתן לקבל מימון בעד שידורן של הודעות חסות בצמוד למישדרים האלה:
{{ח:תת|(1)}} מישדר ספורט ישראלי;
{{ח:תת|(2)}} מישדר בתחום האמנות;
{{ח:תת|(3)}} מישדר בשפה האמהרית בישראל;
{{ח:תת|(4)}} מישדר בתחום מורשת;
{{ח:תת|(5)}} מישדר בשפה הגיאורגית בישראל;
{{ח:תת|(6)}} מישדר בתחום הבריאות;
{{ח:תת|(7)}} מישדר בתחום החינוך הפדגוגי;
{{ח:תת|(8)}} מישדר בתחום אוריינות תקשורת.

{{ח:סעיף|53ה|סייגים לחסות|תיקון: תשס״ג־2, תשפ״א}}
{{ח:ת}} לא תינתן חסות למישדר בכל אחד ממקרים אלה:
{{ח:תת|(1)}} למממן יש ענין אישי, מסחרי או מפלגתי־פוליטי בתוכנו של המישדר, כולו או חלקו;
{{ח:תת|(2)}} המממן הוא גוף מפלגתי או פוליטי, בין במישרין ובין בעקיפין;
{{ח:תת|(3)}} בערוץ שעיקרו מישדרי ספורט, המימון המוצע הוא למישדרים בחודש שידורים, במספר הגדול מ־40% מסך כל המישדרים שבהם ניתן לשדר הודעות חסות באותו חודש באותו ערוץ, בין אם שודרו בהם הודעות חסות בפועל ובין אם לאו;
{{ח:תת|(4)}} המימון המוצע מותנה בהתערבות או השפעה של המממן, בדרך כלשהי, על המישדר, לרבות בתהליך הרכישה, ההפקה, העריכה והשידור; ואולם נותן החסות רשאי להתנות את מתן החסות בכך שמישדר החסות לא ישודר או יצולם בימי מנוחה כמשמעם {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#פרק 6א|בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}};
{{ח:תת|(5)}} משך המישדר אינו עולה על 5 דקות;
{{ח:תת|(6)}} הצעת המימון היא בלתי חוקית, בלתי מוסרית, או סותרת את תקנת הציבור;
{{ח:תת|(7)}} למישדר בתחום הבריאות, שאינו משובץ בערוצים המשודרים למנויים על מקבץ השידורים הבסיסי בלא תשלום נוסף.

{{ח:סעיף|53ו|מוצרים ושירותים האסורים בחסות|תיקון: תשס״ג־2}}
{{ח:ת}} לא תשודר הודעת חסות המציינת מוצרים, שירותים או גופים בנושאים כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} טבק ועישון;
{{ח:תת|(2)}} מיסטיקה, תורת הנסתר, העל טבעי וכיוצא באלה;
{{ח:תת|(3)}} נשק, תחמושת ומועדוני ירי או מועדונים לנשק;
{{ח:תת|(4)}} תועבה, שירותי ליווי, מוצרי מין ושירותי מין;
{{ח:תת|(5)}} התחמקות או סיוע להתחמקות מקיום הוראת חוק או הפרעה לביצועה בכל דרך אחרת.

{{ח:סעיף|53ז|הודעת החסות|תיקון: תשס״ג־2, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הפרטים המנויים בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) להלן, יוקרנו או ייקראו בידי קריין, או יוקרנו וייקראו כאחד, בתחילת המישדר ובסיומו, בנוסח: ”המישדר שודר/הופק בעזרת/&lt;wbr&gt;בסיוע/&lt;wbr&gt;במימון/&lt;wbr&gt;בחסות של חברה או . . . . . . . . . . . . . .“, ובלבד שלא יכלול שם המממן תיאור איכותי־השוואתי של מוצר או שירות.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן לציין בשקופית רק את שם נותן החסות או צירוף אותיות או מילים המשמשים לזיהויו, וכן את סוגו ומהותו של המוצר או השירות שנותן החסות מייצר או מספק, בלא ציון שמם המסחרי של המוצר או השירות, בלא תיאור איכותי–השוואתי שלהם, ובלא כל תמונה, סימן גרפי, ציור או סמל אחר, למעט סימן או סמל המשמשים לזיהוי נותן החסות.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן לכלול בהודעת החסות כיתוב שמו של נותן החסות באמצעות שרטוט של אותיות המקובל עליו.
{{ח:תת|(ד)}} לא תיקרא הודעת החסות בידי אדם שנטל חלק במישדר החסות שאליו ההודעה מתייחסת, ולא יהיה בהודעה דבר הזהה, או דומה להטעות, לשם של מישדר המשודר בידי בעל רישיון לשידורים, או לשמה של דמות המופיעה בו.
{{ח:תת|(ה)}} משך השידור הכולל של הודעות חסות בגין כל שעת שידור לא יעלה על 30 שניות, ומשך שידורה של כל הודעת חסות בגין מממן אחד לאותו מישדר לא יעלה על 6 שניות.
{{ח:תת|(ו)}} הודעת החסות לא תכלול דבר הנוגד הוראות כל דין.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן להקרין או לקרוא הודעת חסות גם במהלך שידור חי של תחרות ספורט הנמשכת למעלה משעה, בהפסקות טבעיות של מהלך המשחק לפי חוקי התחרות, ובלבד שתכיפות שידורן של הודעות חסות במהלך תחרויות כאמור, לא תעלה על אחת לשלושים דקות.

{{ח:סעיף|53ח|שיבוץ הולם של הודעות חסות|תיקון: תשס״ג־2}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לשידורים יפעיל שיקול דעת ואחריות בשיבוץ הודעות החסות וינקוט אמצעים סבירים למניעת שיבוץ בלתי הולם העלול לפגוע ברגשות הציבור.

{{ח:סעיף|53ט|הפרדה בתכניות לילדים|תיקון: תשס״ג־2, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בסמוך למישדר המיועד לילדים או מישדר שילדים נוהגים לצפות בו, ולפני השעה 22:00, לא ישודרו הודעות חסות הנוגעות למוצרים או לשירותים שאינם מתאימים לילדים, לרבות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} זיקוקים, גפרורים, מציתים או אמצעים אחרים המשמשים להבערת אש או המתלקחים בקלות;
{{ח:תתת|(2)}} תרופות, תוספי ויטמינים, מינרלים או תוספות דיאטטיות המיועדים לילדים או המוצגים כמתאימים לילדים;
{{ח:תתת|(3)}} קונדומים ואמצעי מניעה אחרים;
{{ח:תתת|(4)}} התייחסות מפורשת לנושאי מין;
{{ח:תתת|(5)}} משקאות אלכוהוליים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), יהיה ניתן לשדר לפני השעה 22:00 הודעות חסות הנוגעות למשקאות אלכוהוליים בסמוך לתחרות ספורט המשודרת בשידור ישיר או בסמוך למגזין ספורט.

{{ח:סעיף|53י|הפרדה בתכניות לקטינים|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בסמוך למישדר המיועד לקטינים או מישדר אשר קטינים נוהגים לצפות בו, ולפני השעה 22:00, לא ישודרו הודעות חסות הנוגעות למוצרים או לשירותים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משקאות אלכוהוליים;
{{ח:תתת|(2)}} דיאטות;
{{ח:תתת|(3)}} טיפולים רפואיים המיועדים לשינוי המראה הגופני.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), יהיה ניתן לשדר לפני השעה 22:00 הודעות חסות הנוגעות למשקאות אלכוהוליים בסמוך לתחרות ספורט המשודרת בשידור ישיר או בסמוך למגזין ספורט מיוחד.

{{ח:סעיף|53יא|סמכויות|תיקון: תשס״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית ליתן לבעל רישיון לשידורים הוראות כלליות או מיוחדות, לרבות בדבר הסרת הודעת חסות או בדבר שידורה בתנאים, וזאת ככל הנדרש כדי להבטיח את קיומן של הוראות כל דין ובפרט הוראות {{ח:פנימי|חלק ד פרק ב1|חלק זה}}, וכן למנוע הטעיית הציבור או פגיעה אחרת בו.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית לקבוע כי בעל רישיון לשידורים לא יורשה לשדר מישדרי חסות, לתקופה או לתמיד או להתנות המשך שידורם של מישדרי חסות בתנאים, אם ראתה כי לא קיים הוראות {{ח:פנימי|חלק ד פרק ב1|חלק זה}} או הנחיות שנתנה המועצה מכוחו, ובלבד שנתנה לבעל הרישיון קודם לכן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} מזמן לזמן תשוב המועצה ותבחן את הצורך בתיקון הוראות {{ח:פנימי|חלק ד פרק ב1|חלק זה}}, בהוספה עליהן או בביטולן.

{{ח:סעיף|53יב|דיווח למועצה|תיקון: תשס״ג־2, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לדרישת המועצה, יגיש בעל רישיון לשידורים למועצה דוח בדבר החסויות שניתנו במשך התקופה שתקבע המועצה בדרישתה; בדוח יפורטו שם המשדר, שם המממן, תאריך השידור, אורך המישדר, תוכן המישדר, משך הודעת החסות, מספר הודעות החסות, וכל מידע נוסף שתדרוש המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תקבע את אופן הגשת הדוח ומתכונתו, ורשאית היא לקבוע כי יוגש באמצעי ספרתי.

{{ח:קטע2|חלק ד פרק ב2|חלק ב{{ח:הערה|׳}}2: מישדר מידע לציבור|תיקון: תשס״ח}}

{{ח:סעיף|53יג|מישדר מידע לציבור|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יהיה רשאי לשדר מישדר מידע לציבור בכפוף להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} שידורם של אלה תלוי אישור יושב ראש המועצה, מראש ובכתב:
{{ח:תתת|(1)}} מישדר מידע לציבור שאינו מטעם רשות ציבורית;
{{ח:תתת|(2)}} מישדר שמטרתו העברת מידע לציבור בנושא ציבורי אשר אינו נזכר בהגדרה ”מישדר מידע לציבור“;
{{ח:תתת|(3)}} מישדר מידע לציבור הכולל קריאה לתרומה; יושב ראש המועצה ידווח למועצה על אישור שנתן לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} משכו של מישדר מידע לציבור לא יעלה על 30 שניות, ולא ישודר מישדר מידע לציבור באותו נושא או מטעם אותו גורם למעלה משש פעמים ביממה באותו ערוץ, אלא באישור יושב ראש המועצה, מראש ובכתב.
{{ח:תת|(ד)}} זמן שידורם של מישדרי מידע לציבור לא יעלה על שתי דקות לכל שעת שידור.
{{ח:תת|(ה)}} מישדר מידע לציבור ישובץ לפני תחילתו של מישדר או לאחר סיומו; לא ייקטע מישדר לשם שידור מישדר מידע לציבור; על אף האמור, יהיה ניתן לשדר מישדר מידע לציבור גם במהלך שידור חי של תחרות ספורט הנמשך למעלה משעה, בהפסקות טבעיות שבהן לפי חוקי התחרות עוצר מהלך המשחק, וכן במהלך שידור חי של מופעים או אירועים אחרים, בהפסקות טבעיות של אירוע או מופע כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} בעל רישיון יוודא את פרסומם של תעריפים למישדר מידע לציבור לכל ערוץ; אפשר שתעריפים כאמור יהיו אחידים או מדורגים, לרבות לפי סוג המישדר או מועדי שידורו; אין באמור לעיל כדי למנוע שידור של מישדר מידע לציבור בלא תמורה.
{{ח:תת|(ז)}} בעל רישיון לא ישדר מישדר מידע לציבור שיש בו העברת מסר בנושא פוליטי, חברתי, ציבורי או כלכלי השנוי במחלוקת.

{{ח:קטע2|חלק ד פרק ג|חלק ג׳: חובת שידור לפי לוחות מישדרים|תיקון: תשנ״ח}}

{{ח:סעיף|54||תיקון: תשנ״ח, תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע1|חלק ד1|פרק ד׳1: ועדת ייעוץ אזורית {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״א, תשפ״א}}

{{ח:סעיף|54א||תיקון: תשנ״א, תשנ״ו, תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|54ב||תיקון: תשנ״א, תשנ״א־2, תשנ״ב, תשנ״ו, תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|54ג||תיקון: תשנ״א, תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|54ד||תיקון: תשנ״א, תשנ״ו, תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|54ד1||תיקון: תשנ״ו, תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|54ה||תיקון: תשנ״א, תשנ״ב, תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|54ו||תיקון: תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ו, תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע1|חלק ה|פרק ה׳: שונות}}

{{ח:סעיף|54ז|שיתוף פעולה|תיקון: תשנ״ח, תשס״ב־2, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זכיון ישתף פעולה עם המועצה בכל הנוגע לביצוע הפיקוח על אופן קיום כללים אלה וביצוע הזכיון בכל הקשור לענינים שלגביהם עליה לקבוע מדיניות לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6ה|סעיף 6ה לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל זכיון ימסור למועצה, לפי דרישתה, כל מידע ומסמך שברשותו או בשליטתו, הדרוש לה לשם ביצוע האמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), לשם בחינת רמתן של ההפקות המקומיות ולצורך ביצוע הפיקוח על אופן קיום {{ח:פנימי|סעיף 18א|סעיף 18א(ב1)}}, ימסור בעל זכיון למועצה, לפי דרישתה, במתכונת ובמועדים שתורה עליהם, עלויות הפקתם או רכישתם, לפי הענין, של מישדרים מהפקה מקומית, עצמית או קנויה, של בעל זכיון, מפיק ערוץ או מהפקה משותפת של בעלי זכיון.

{{ח:סעיף|55|אישור מוקדם של מישדר|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זכיון רשאי לפנות אל המועצה בבקשה לקבלת אישורה המוקדם לשידור מישדר שיש לו לגביו ספק אם תכנו מתיישב עם הוראות {{ח:פנימי|חלק ב|פרק ב׳ לכללים אלה}}; לבקשה יצורף עותק מוקלט של המישדר.
{{ח:תת|(ב)}} היה למועצה חשש כי שידור מישדר מסוים שנכלל בלוח מישדרים, לרבות בשידור חוזר, עלול להוות הפרה של הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבזק|החוק}} או כללים אלה, רשאית היא להורות לבעל הזכיון למסור לה, במועד שתקבע, עותק מוקלט של המישדר, וזאת לשם מתן אישורה המוקדם לשידורו.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה תחליט בדבר מתן אישורה, לפי האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), ותודיע לבעל הזכיון על החלטתה בתוך זמן סביר, ובכל מקרה כך שבעל הזכיון יוכל להיערך להחלפת המישדר, אם ייאסר שידורו, זמן סביר לפני המועד המתוכנן לשידורו על פי לוח המישדרים.

{{ח:סעיף|56|איסור שידורו של מישדר|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מן האמור בכל מקום אחר בכללים אלה לענין אישור שידורם של מישדרים, לא ישדר בעל זכיון מישדר שעותק מוקלט שלו נמסר למועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}}, אם החליטה לאסור את שידורו או בטרם הודיעה לו את החלטתה.

{{ח:סעיף|57|תלונות מנויים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זכיון יודיע למנוייו את מענו לצורך קבלת תלונותיהם לענין תכנם של שידורים.
{{ח:תת|(ב)}} בעל זכיון יברר כל תלונה שהוגשה לו, וישיב למתלונן בכתב, תוך ארבעה עשר ימים מיום קבלת תלונתו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראת סעיף קטן (ב) לא תחול לגבי תלונה שנמסרה בעילום שם או שענינה מישדר ששודר למעלה משלושה חדשים לפני מועד הגשת התלונה.
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית לברר כל תלונה שהגיש לה מנוי על בעל זכיון; המועצה תודיע למנוי על מימצאי הבירור, ובלבד שנתנה לבעל הזכיון שעליו הוגשה התלונה הזדמנות להגיב עליה.
{{ח:תת|(ה)}} מצאה המועצה כי התלונה מוצדקת, רשאית היא להורות לבעל הזכיון הנוגע בדבר על תיקון ליקויים שהעלתה התלונה וכן רשאית היא לדרוש מבעל הזכיון לשדר הודעה בדבר תוצאות התלונה, בנוסח, במועד ובאפיקי השידור שקבעה בדרישתה.

{{ח:סעיף|58||תיקון: תשמ״ח, תשנ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|59|שמירת עותקים מוקלטים ומסירתם|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ח, תשס״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זכיון יחזיק ברשותו עותקים מוקלטים של מישדרים ששודרו במסגרת השידורים העצמיים –
{{ח:תתת|(1)}} מישדרים מהפקה עצמית – למשך שישים ימים מיום ששודרו;
{{ח:תתת|(2)}} מישדרים מהפקה קנויה – למשך שלושים ימים מיום ששודרו;
{{ח:תתת|(3)}} מישדרים מהפקה זרה – למשך שלושים ימים מיום ששודרו.
{{ח:תת|(ב)}} בעל זכיון ימסור למועצה, לפי דרישתה ובמועד שתקבע, עותק של מישדר שחל לגביו חובת החזקה כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|60|פניה באמצעות יושב ראש המועצה}}
{{ח:ת}} פניה של בעל זכיון אל המועצה לפי כללים אלה תימסר באמצעות יושב ראש המועצה.

{{ח:סעיף|61|תחולת הוראות|תיקון: תשס״ב־2, תשס״ג־2, תשס״ה}}
{{ח:ת}} על בעל רישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבזק#פרק ב2|בפרק ב׳2 לחוק}}, יחולו, בשינויים המחויבים, ההוראות בכללים אלה כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:פנימי|חלק א|פרק א׳}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:פנימי|חלק ב|פרק ב׳}} – {{ח:פנימי|חלק ב פרק א|חלק א׳}}; {{ח:פנימי|חלק ב פרק ב סימן א|חלק ב׳ סימן א׳}}; {{ח:פנימי|חלק ב פרק ב סימן ב|סימן ב׳}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א}}; {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיפים 16א עד 16ג}} {{ח:פנימי|חלק ב פרק ב סימן ג|בסימן ג׳}} {{ח:פנימי|חלק ב פרק ב סימן ד|וסימנים ד׳ עד ו׳}}; {{ח:פנימי|חלק ב פרק ג|חלק ג׳}} {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} {{ח:פנימי|חלק ב פרק ג סימן א|בסימן א׳}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיפים 23 עד 26}} {{ח:פנימי|חלק ב פרק ג סימן ב|בסימן ב׳}}, וכן {{ח:פנימי|חלק ב פרק ג סימן ג|סימן ג׳}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א}} ולמעט הוראות בדבר ועדת ייעוץ אזוריות; {{ח:פנימי|חלק ב פרק ג סימן ה|סימן ה׳}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:פנימי|חלק ב1|פרק ב׳1}};
{{ח:תת|(4)}} {{ח:פנימי|חלק ג|פרק ג׳}} – {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}};
{{ח:תת|(5)}} {{ח:פנימי|חלק ד|פרקים ד׳}} {{ח:פנימי|חלק ה|ו־ה׳}}.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשנ״ח, תשס״ב־2}}

{{ח:חתימות|כ״ב באלול התשמ״ז (16 בספטמבר 1987)}}
* '''אברהם פורז'''&lt;br&gt;יושב ראש המועצה לשידורי כבלים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>1wvujwb3fnmm5oobtrj13am8jgqsu9a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק שני</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1706102</id>
    <revision>
      <id>3037753</id>
      <parentid>3037324</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T04:30:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3037753</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="137190" sha1="m55v4w72f6py33ii3sxv1rgmysuo6a5" xml:space="preserve">{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|שני|ראשון|שלישי}}
==פרק שני - היה קורא [[תוספתא/ברכות/ב|תוספתא]]==
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק שני.png|שמאל|ממוזער|100px|כולל שיעורי שמע]] [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יב]]{{ש}}{{ש}} {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יב|א|משה לונץ=38|שדה יהושע=|קנייבסקי=36|סירלאו=38|פולדא=17|תולדות יצחק=63|שמחת תורה=|זהב הארץ=34|אהלי שם=|פנים מאירות=}}
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_א}}היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא, ואם לאו לא יצא. ובפרקים, שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ב_ב}}באמצע, שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים, שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לא נאמר שברך.  התיבון: והתנן}}: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל, לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תלמידי חכמים שתורתם אמנותם וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפסיקים לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. וכי יעלה על הדעת שאינו מפסיק גם לברכות? ולא תנינתה התם מפסיקין לקריאת שמע ולברכות, אף הכא, אף על גב דלא תנינתה, צריך לברך}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן חייבים לאמר שלא ברך. ש}}אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה שהוא צריך לברך, מאי אם כיון לבו יצא? אם ברך, קל וחומר שכוין}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא צריך }}{{ירו&quot;מ-הוסר|לברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצאת. אף אם נאמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בירך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שברך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וודאי התכוון לצאת, אפשר שלא די שיכוון ליבו לצאת, אלא}} צריך שיכוין את לבו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפירוש המילים}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|בכולן התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אף על גב דלא תנינתה}} צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כוונה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לברך זאת אומרת צריך לכוין את לבו}} בכולן? נישמעינה מן הדא: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אחי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ברבי יאשיה}} אמר משום {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצא. מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה די אם כיון בפרק ראשון}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}? כל {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_יב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יב|ב|משה לונץ=40|שדה יהושע=|קנייבסקי=36|סירלאו=38|פולדא=18|תולדות יצחק=64|שמחת תורה=31|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מה שכתוב בזה כתוב בזה. מעתה לא יקרא אלא אחד; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי עילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: הראשון ליחיד, והשני לציבור. {{ירו&quot;מ-הוסר|והראשון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הראשון}} לתלמוד, והשני למעשה. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}} אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד. ותני כן: &quot;ושננתם&quot;, עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אורי}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב יוסף}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|ב_ג}}צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד. מה, אם היה יושב עומד? לא, אם היה מהלך, עומד. תני: {{שוליים|ב_ד}}צריך להאריך באחד. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב נחמן ברבי יעקב}} אמר: {{שוליים|ב_ה}}ובלבד בד'. סומכוס בר יוסף אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מאריך באחד, אביו של סומכוס|כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה]]. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} הוה מאריך סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרבה}} אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: לית את צריך כל הכין, אלא {{שוליים|ב_ו}}כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} שאיל ל{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולינא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למה לית אנא}} חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה אנני רואה}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} מקבל עליו עול מלכות שמים? אמר לו: {{שוליים|ב_ז}}כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשתראה שרבי מניח ידו על פניו}} הוא מקבל עליו עול מלכות שמים. ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים? אמר לו: לית איפשר דלא יטי {{ירו&quot;מ-ביאור|אין אפשרות שרבי לא יזכיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל השיעור}} מילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיציאת מצרים}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי טביומי}} שאל ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}}: לית הדא אמרה, {{שוליים|ב_ח}}שאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד? אמר לו: אדא יתנה {{ירו&quot;מ-ביאור|אותו זמן ששם רבי ידו על עיניו, היה בו די זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכדי שיאמר}} עד ושננתם. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מני}} אמר משום {{אמורא-ירו&quot;מ|רב יודה}}, שאמר משום {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי הגלילי}}: אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}: הלכה כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מינא}} שאמר משום {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} שאמר משום {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי הגלילי}}: {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יהוצדק}}: אף בהלל ובקריאת המגילה כן. {{אמורא-ירו&quot;מ|אבא בר רב הונא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}} הוו יתבין אמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ואמרו}} אף בתקיעות כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} סלקון {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו}} לבית רב ושמעון ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רב חונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}: {{שוליים|ב_ט}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הונא }}אפילו שמען עד תשע שעות, יצא. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: עד דאנא תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבבל}}, צריכה לי {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתפקתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק בין התקיעות יצא}}. וכד סלקית להכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעליתי לארץ ישראל}} שמעית {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_י}}אפילו שמען כל היום, יצא, {{שוליים|ב_יא}}והוא ששמען על הסדר. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: {{שוליים|ב_יב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון של תקיעה שברים תקיעה}} תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון בר חייא}} בעי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דאמרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרנו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. האם כולה הכוונה לקריאת שמע}} וברכותיה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} היא ולא ברכותיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפסיק בברכותיה, היא וברכותיה, או}} ברכותיה ולא היא? הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי מצטרפי}}? בקורא משערין או בכל אדם משערין? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מתניא}}: מסתברא {{שוליים|ב_יג}}בקורא. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} שאל ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בגין דאנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אני}} קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי? אמר לו: אבהו בני, {{שוליים|ב_יד}}אם מפסיק את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדי לקרות את כולה, לא יצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} ידי חובתך. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} סליק מבקרא ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר אבא}}, אמר לו: בגין דאנא תשיש {{ירו&quot;מ-ביאור|בגלל שאני חלש}} ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי? {{שוליים|ב_טו}} אמר לו: אין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} בעא קומוי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|בגין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האם אף על פי}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ידע ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר אבא}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ב|יב א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ב|יב ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יג]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יג|א|משה לונץ=42|שדה יהושע=|קנייבסקי=38|סירלאו=39|פולדא=18|תולדות יצחק=66|שמחת תורה=33|זהב הארץ=35|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מדקדק במצוותא סגין, הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן כי כך ההלכה}}, או בגין דהוא תשיש הורי ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין ללמוד מכאן}}? אמר לו: בפירוש פליגין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} אמר: יצא. ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן הורה לו}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיצא כשיטתו. ב}}מה פליגין? בקריאת שמע, מפני שהיא עשויה פרקים פרקים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרחוקים זה מזה בתורה}}. אבל בהלל {{ירו&quot;מ-הוסר|ובקריאת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקריאת}} המגילה, אוף {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} מודי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יצא}}. תני: {{שוליים|ב_טז}}השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמצע קריאת שמע}}, הרשות בידו. הדא אמרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שצריך לשאול בשלום רבו}} מן הדא, דתני: {{שוליים|ב_יז}}קרע וחזרה בו נשמה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומת אחר כך}}, אם על אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד אחר כך}} אינו צריך לקרוע, אם לאחר זמן, צריך לקרוע. וכמה הוא על אתר? כדי דיבור. {{שוליים|ב_יח}}וכמה הוא כדי דיבור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר שלום עליך}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|אבא בר בר חנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מיסתמיך על {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אידי}}, והיה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} חמי ליה ומיטמר מן קדמוי. {{ירו&quot;מ-ביאור|רואה אותו ותחבה מפניו}} אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי: {{ירו&quot;מ-ביאור|שני דברים נוהג בי אותו בבלי שלא כהוגן.}} חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם תלמיד שואל בשלום רבו|כך אינון נהגין גביהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבל}}]], {{שוליים|ב_יט}}זעירא לא שאל בשלמיה דרבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיניה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|קטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו}} דאינון מקיימין {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[איוב כט ח]]) &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot; מי {{ירו&quot;מ-ביאור|תוך שהיו}} מהלכין, חמי ליה {{ירו&quot;מ-ביאור| הראה לו}} חד בית המדרש, אמר לו: הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כאן}} הוה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} יתיב דר{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ש, ואמר שמועתא מן שמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}}, ולא אמר שמועתא מן שמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}}. אמר לו כל עלמא ידעין ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} תלמידו ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}}. אמר לו: כולי עלמא ידעין ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} תלמידיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד שאל אותו}}: מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר ללכת בדרך שמוצב שם פסל בשם אהדורי, ויש גורסים עבודה זרה ארורה}} אמר לו: {{ב|מה איתפליג ליה איקר|מה אתה חולק לו כבוד בזה שאתה שומר ממנו מרחק}}! {{ירו&quot;מ-הוסר|מה איתפליג ליה איקר }}אלא עבור קומוי וסמי עיניה. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר אלעזר }}יאות עבד {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב עשה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דלא עבר קומיך. אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{אמורא-ירו&quot;מ|יעקב בר אידי}}, יודע את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לפייס. ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|למה רצה}} דיימרון שמועתא מן שמיה? אף דוד ביקש עליה רחמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים סא ה]]) &quot;אגורה באהלך עולמים&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: וכי עלת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על לב דוד שהוא חי לעולם? אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי}} מהניא ליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה זה מועיל לו}} {{אמורא-ירו&quot;מ|לוי בר נזירא}} אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האומר דבר בשם אומרו|כל האומר שמועה משם אומרה,]] שפתותיו רוחשות עמו בקבר. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שיר השירים ז י]]) &quot;דובב שפתי ישינים&quot;. ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בר פפא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין קונדיטון}} וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו השותה יין ישן}} אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה. אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין? היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך? והוא אומר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי}} שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכב א]]) &quot;שמחתי באומרים לי בית ה' נלך &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמואל ב ז יב]]) &quot;והיה כי ימלאו ימיך&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}}: אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקדוש ברוך הוא}} לדוד: דוד, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#משפט וצדקה של דוד חביבים לפני הקב&quot;ה|ימים מלאים אני מונה לך]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}איני מונה לך ימים חסירים. כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות? חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[משלי כא ג]]) &quot;עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot; פיסקא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי רבי מאיר. בפרקים}} מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יג|ב|משה לונץ=44|שדה יהושע=|קנייבסקי=40|סירלאו=39|פולדא=19|תולדות יצחק=66|שמחת תורה=35|זהב הארץ=37|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מפני הכבוד? נשמעינא מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}} ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני הכבוד }}דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאן על כרחך משיב מפני היראה כמו שהגמרא תוכיח בהמשך. רואים של{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, רק למי שמותר לשאול בשלומו, מותר גם להשיב לו}} הא בקדמיתא: שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}&quot; ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד? {{ירו&quot;מ-הדגשה|על כרחך שמשיב מפני היראה. ומנין שבאמצע משיב מפני היראה}}? נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. הא ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}{{ירו&quot;מ-הוסר|קדמייתא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחולק עליו}}, שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עד כדון באמצע הפרשה. {{שוליים|ב_כ}}ואפילו באמצע הפסוק? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} מדמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|רומז}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} משתעי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מדבר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב יוסף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו: כתיב}} ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;ודברת בם&quot; מיכן שיש לך רשות לדבר בם.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_כא}}ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} אומר: בין ויאמר לאמת ויציב {{שוליים|ב_כב}}לא יפסיק.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: &quot;אני ה' אלהי{{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ם&quot;. וכתיב: ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן קרחה}}: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, {{שוליים|ב_כג}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מה טעם אמרו: אדם [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דעה שקורא את שמע בלי תפילין|לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל]]? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל. מתניתא  {{ירו&quot;מ-הוסר|רב }}פליגא עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרב דתניא}}: {{שוליים|ב_כד}}הרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל. מתניתא מסייעא ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע}}? שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ב_כה}}[[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מדוע לא מחזיקים בתפילין|תפילין צריכין גוף נקי.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק חסידים ששומרים את גופם, רשאים להניח תפילין כל היום. ו}}מפני מה לא החזיקו בהן? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה לא מחזיקים אדם שמניח תפילין כל היום כחסיד}} מפני הרמאים. עובדא הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה. אמר לו: לא לך הימנית, אלא&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ב|יג א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ב|יג ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יד]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יד|א|משה לונץ=46|שדה יהושע=|קנייבסקי=42|סירלאו=40|פולדא=19|תולדות יצחק=69|שמחת תורה=36|זהב הארץ=39|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לאילין דברישך הימנית. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} היה לובשן אחר חולייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל היום במשך}} ג' ימים, לומר שהחולי ממרק. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עוניכי, הרופא לכל תחלואיכי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגואל משחת חייכי, המעטרכי חסד ורחמים, המשביע בטוב עדייך&quot;. עדייך אלו התפילין}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבן יוחנן בן זכאי}}, לא הוון תפילוי זעין מיניה, לא בקייטא ולא בסיתוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היו תפילין זזים ממנו לא בקיץ ולא בחורף}} וכך נהג {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} תלמידו אחריו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, בסיתוא {{ירו&quot;מ-ביאור|בחורף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא הניחו תפילין כל יום|דהוה חזיק רישיה,]] הוה לביש תרויהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה לובש שתיהן של ראש ושל יד}} ברם בקייטא, דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בקיץ שראשו לא היה חזק היה לובש רק של יד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכד הוה אזיל מסחי}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה הולך למרחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיון שהיה מגיע אצל האוליירין}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלנים שהיו בבית הפנימי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה חולצן}}. ואינו אסור משום ערוה? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי הוא עומד ערום אצל האויילרין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}}: אפיקרסין {{ירו&quot;מ-ביאור|חלוק}} היה לובש מבפנים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק}}{{ירו&quot;מ-הוסר|כד הוה אזיל מסחי כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} עד יעקב תרמוסרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} היה לובשן. וכד הוה נפיק מסחי {{ירו&quot;מ-ביאור|וכשהיה יוצא מהמרחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} הוו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאחרין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| יהבין לה וכד הוה}} מייתן ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם היו מאחרים להביא לו את התפילין}} הוה אמר דא מילתא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אומר דבר זה}} שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר: ארונו של חי העולמים, וארונו של יוסף. והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף, עם ארונו של חי העולמים. והיו אומות העולם {{ירו&quot;מ-הוסר|מונין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מגנין}} את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים? והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה. ולמה הוא אמר דא מילתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר זה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בגין מימר מילא דאוריא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל זמן שהיה במרחץ, היה אסור בדברי תורה. אמר לו}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: והכין {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי}} לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא? {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה לו דבר תורה אחר אלא זה}} אלא, קינתורין הוון {{ירו&quot;מ-הדגשה|על שהיו מתעכבים מלהביא לו תפיליו}} לומר: יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אנו}} לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן? {{שוליים|ב_כו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת תפילין|באי זה צד הוא מברך עליהן?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אידי}}: כשהוא נותן על יד {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו {{ירו&quot;מ-הדגשה|וציוונו}} על מצות תפילין&quot;. כשהוא נותן על הראש {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו {{ירו&quot;מ-הדגשה|וציוונו}} על מצות הנחת תפילין&quot;. כשהוא חולצן {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצוותיו {{ירו&quot;מ-הדגשה|וציוונו}} לשמור חוקיו&quot;. &lt;span id=&quot;דף_יד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יד|ב|משה לונץ=47|שדה יהושע=|קנייבסקי=43|סירלאו=40|פולדא=20|תולדות יצחק=70|שמחת תורה=36|זהב הארץ=41|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואתיא {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה כשיטת}} כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהציווי}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושמרתה את החוקה הזאת מימים ימימה}}&quot; בחוקת תפילין הכתוב מדבר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה, לכן מברך על החליצה}}. ברם כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: בחוקת הפסח הכתוב מדבר, {{שוליים|ב_כז}}לא בדא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף הלילה זמן תפילין, ואין צריך לברך כשחולץ. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג י|שמות בא יג י]]) &quot;ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה&quot;. {{שוליים|ב_כח}}ימים ולא לילות. &quot;ימימה&quot; {{שוליים|ב_כט}}פרט לשבתות וימים טובים. והא {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} יתיב מתני ברמשא {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה}} ותפילוי עילוי? מצ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דדין {{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא היו במקומם}} וכמין פיקדון היו בידו. אית דבעי מימר: לא אמר אלא הנותן, {{שוליים|ב_ל}}אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר. אית דבעי מימר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנין שאין מניחים תפילין בשבתות וימים טובים}}? נשמעיניה מן הדא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;והיה לך לאות&quot; את {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} לך לאות, פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות. ולא כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר למדנו דין זה מד}}כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב מימים ימימה? לית לך אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כל מילא דלא מחוורא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא ברור שהוא מהתורה}} מסמכין לה מן אתרין סגין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מביאים לו סימוכין מהרבה מקומות}} תמן תנינן: נשים ועבדים פטורים {{שוליים|ב_לא}} מקריאת שמע {{שוליים|ב_לב}} ומן התפילין. נשים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמדתם אותם את בניכם&quot;, בניכם}} ולא את בנותיכם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שהתמעטו נשים מלימוד תורה, התמעטו מתפילין, ד}}את שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים {{שוליים|ב_לג}}שאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין. התיבון: {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשו}} הרי [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נשים שמקיימות עשה שהזמן גרמא|מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין!]] ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, {{שוליים|ב_לד}}ולא מיחו בידיה חכמים! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}}: אשתו של יונה הושבה {{ירו&quot;מ-ביאור|החזירו אותה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא תעלה}}. מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים. תני: נכנס למרחץ, {{שוליים|ב_לה}}מקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא {{ירו&quot;מ-הוסר|ותפילין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ותפילה}}, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ; מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום, ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן. מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן. אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ב|יד א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ב|יד ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_טו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף טו]] &lt;div class='noprint'&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|טו|א|משה לונץ=48|שדה יהושע=|קנייבסקי=44|סירלאו=41|פולדא=20|תולדות יצחק=71|שמחת תורה=38|זהב הארץ=43|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ודא מסייעא כיי {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה מסייעה למה}} &lt;/div&gt;ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: בגין {{ירו&quot;מ-ביאור|על}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכאשר הלך למרחץ, רק}}  עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתו של}} יעקב {{ירו&quot;מ-הוסר|תורמוסרה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תרמוסרה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה מחוץ למרחץ}} היה {{ירו&quot;מ-הוסר|לובשן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לובשם}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} בעא קומוי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: היתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר בתפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר לו}}: {{שוליים|ב_לו}}מרחץ {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף על פי}} שאינה מרחצת, ובית הכסא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי}} שאין בו צואה. {{אמורא-ירו&quot;מ|מר עוקבא}} אמר: {{שוליים|ב_לז}}אהן חזירא, {{ירו&quot;מ-ביאור|החזיר}} בית כסא {{ירו&quot;מ-הוסר|מוטלטל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיטלטל}} הוה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} בעי: אהן צררה דעל גיף ימא {{ירו&quot;מ-ביאור|גושים שעל חוף הים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם ספק צואה}} מהו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי אסיא}}: הורי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} מעבר ליה בפיליוס, {{ירו&quot;מ-ביאור|יכסהו במטפחת ויש אומרים שיכסה פניו כדי שלא יראה}} ולא סמכינן עילוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|אבא בר ירמיה}}: {{שוליים|ב_לח}}אוכל בהן {{ירו&quot;מ-ביאור|עם תפילין}} אכילת עראי, ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע. אית תניי תני: מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליהם רק}} פעם אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום}}. אית תניי תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמין. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הוסר| פעם אחת ניחא מאן דמר}} מברך {{ירו&quot;מ-הוסר|שתי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כמה}} פעמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ניחא. מאן דאמר מברך פעם אחת}}, הא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי}} אכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|במשך היום והרי אסור לאכול}} ואינון עילוי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך יתכן שדי בברכה אחת? אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: קיימא {{אמורא-ירו&quot;מ|אבא בר ירמיה}}, באוכל בהן אכילת עראי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: {{שוליים|ב_לט}}לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן; {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה ספר בידו ונכנס לשרותים נתנו לאחר}} כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיו תפילין עליו היה משתין כשהם עליו}} מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו&quot;מ|אבא בר ירמיה}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ב_מ}}נכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: קיימא {{אמורא-ירו&quot;מ|אבא בר ירמיה}}: {{שוליים|ב_מא}}כאן {{ירו&quot;מ-הוסר|ביכול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שישאר שהות ביום אחר שיצא מבית הכסא, ויכול}} ללובשן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שיצא}}, כאן בשאינו יכול ללובשן. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאים לא כן אם אין זמן להניחם אחר שיצא מבית הכסא}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן, והיו נוטלין אותן ובורחין. התקינו שיהו מניחין בחורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחוץ לבית הכסא}}. וכשאירע אותו &lt;span id=&quot;דף_טו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|טו|ב|משה לונץ=49|שדה יהושע=|קנייבסקי=45|סירלאו=41|פולדא=21|תולדות יצחק=72|שמחת תורה=40|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מעשה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזונה נטלתן, ובאה לבית המדרש ואמרה: ראו מה נתן לי תלמיד שלכם באתנני. שמע אותו תלמיד, עלה לגג ונפל ומת}}. התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} אמר: והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור. דלכן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם לא כן}} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? {{אמורא-ירו&quot;מ|מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי}} אמר: מאן דעבד טבאות, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה לנהוג בדרך טובה}} {{שוליים|ב_מב}}עושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים טז ח]]) &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot; תמן אמרין: {{שוליים|ב_מג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אלישע בעל כנפיים|כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר ירמיה}}: {{שוליים|ב_מד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור עשיית צרכיו בבית קברות, איסור לועג לרש|לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם.]] ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: ([[משלי יז ה]]) &quot;לועג לרש חרף עושהו&quot; דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רובא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונתן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} היו מהלכין קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו בלויה לפני מיטתו}} ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא}}, והוה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונתן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}} מפסע על {{ירו&quot;מ-הוסר|קיבריה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קברים}}. אמר ליה {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רובא}}: כדון אינון מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו המתים יאמרו}} למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן. אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האם מתים יודעים מענייני העולם הזה|וחכמין אינון כלום?]] לא כן כתב: ([[קהלת ט ה]]) &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;. אמר לו: לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע. ([[קהלת ט ה]]) &quot;כי החיים יודעים שימותו&quot; אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים. &quot;והמתים אינם יודעים מאומה&quot;, אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים. מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים דכתיב}}: ([[יחזקאל יח לב]]) &quot;כי לא אחפוץ במות המת&quot;. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים. ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים? דכתיב: ([[דברים לד ד|דברים וזאת הברכה לד ד]]) &quot;ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר&quot;. מה תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} לאמר? אמר לו: לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם. עירב את האותיות: {{ירו&quot;מ-ביאור|שאות התחברה לאות סמוכה}} אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: {{שוליים|ב_מה}}פסול. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אידי ברבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| בשם רש}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשהתחברו}} מלמטן. מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר פסול, מלמעלן. כגון ארצינו תפארתינו. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות נ’ התחברה לאות ו’ מלמעלה או מלמטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אך אם החיבור היה באמצע אות, כגון}} ארצך {{ירו&quot;מ-ביאור|שהאות צ’ התחברה לאמצע האות ך’}}, צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} תפארתך צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אידי ברבי שמעון}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ייסה}}: {{שוליים|ב_מו}}לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בריה דרב פפי}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קל א]]) &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot; אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אידי ברבי שמעון}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ב_מז}}לא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: {{הפ|עמוס|ד|יב}} &quot;הכון לקראת אלהיך ישראל&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלכסנדרי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;? שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך. הדא דתימר, בדקים, אבל בגסים, {{שוליים|ב_מח}}אם יכול לסבול, יסבול. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אביי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}}: ([[קהלת ד יז]]) &quot;שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;. שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום המות}} שתהא טהור ונקי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[משלי ה יח]]) &quot;יהי מקורך ברוך&quot;, יהי מקראך לקבר ברוך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתהיה בלא חטא. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ברכיה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[קהלת ג ב]]) &quot;עת ללדת ועת למות&quot;, אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי, כך בשעת מיתתו יהא נקי.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|למהדורה מעומדת של הלכה זו ביאורירושלמי ברכות ב ד מעומד }}הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. קרא ולא דיקדק באותיותיה, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: יצא. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לא יצא. הקורא למפרע {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ב|טו א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ב|טו ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_טז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף טז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף טז]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|טז|א|משה לונץ=51|שדה יהושע=|קנייבסקי=47|סירלאו=42|פולדא=21|תולדות יצחק=74|שמחת תורה=40|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לא יצא. {{שוליים|ב_נב}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} אמר: הלכה כדברי שניהן להקל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא, דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כן}} מה {{ירו&quot;מ-הוסר|כן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אנן}} אמרין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} סתמה ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, הלכה כסתמא. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, הלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. ומה צריכה למימר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}, הלכה כדברי שניהן להקל? אלא בגין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא}} שמע דתני לה {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את מה ששנינו בסתם}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, דברי רבי מאיר. רבי יוסי בן חלפתא אומר: לא יצא. יכולנו לחשוב שזו מחלוקת רבי מאיר ורבי יוסי בן חלפתא, והלכה כרבי יוסי בן חלפתא}}. לפום כן צריך {{ירו&quot;מ-הוסר|למימרא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למימר}}: הלכה כדברי שניהן להקל. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישמיע לאוזניו את התפילה|נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא]]. למי נצרכה? ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. היידין {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? הדא דתנינן: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|קא משמע לן, שרק בקריאת שמע לא יצא, אבל בתפילה, יצא. תמן תנינן: הכל כשרים לקרא מגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנה}}: ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הוינן סברין מימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבנו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מה פליגין רבנן ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקריאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בשמע}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמע}}, דכתיב בה שמע. {{שוליים|ב_נג}}הא שאר כל המצות לא. מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה דתנינן: הכל כשרים לקרא מגילה חוץ}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מחרש שוטה וקטן, ואמר}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|טז|ב|משה לונץ=51|שדה יהושע=|קנייבסקי=48|סירלאו=42|פולדא=22|תולדות יצחק=75|שמחת תורה=41|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנה}}: ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא}}. הוי היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת שמע, היא}} שאר כל המצות. מאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו כו|שמות בשלח טו כו]]) &quot;והאזנת למצותיו&quot;, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין הכרח לאמר שהמשנה כדעת רבי יוסי בן חלפתא. אפשר להעמיד את המשנה כרבנן שחולקים על רבי יוסי בן חלפתא, ולאמר שמודים חכמים שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו. אי נמי, להעמיד שמדובר בחרש שאינו מדבר ואינו שומע, ואף שפשיטא שאינו מוציא, שהרי אינו מדבר}}, לית כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן חרש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא היה צריך להיכתב, ורק}} השגרת לשון היא מתניתא. {{ירו&quot;מ-הוסר|לר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיוון שהוזכרו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|יודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שוטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן, הוזכר אף חרש}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מסתברא {{ירו&quot;מ-הוסר|דיודי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דיודה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא דתנן}} בתרומות דהיא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. ואכן}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}}: ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובדיעבד תרומתו תרומה, שברכות אינן מעכבות}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}: על כרחיך איתמר דהיא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלרבנן אפילו לכתחילה יצא}}. דתנינן חמשיתא קדמייתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה: החרש שאינו שומע ואינו מדבר, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתרם את של ישראל}}, ולא תניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|לא נשנה}} עמהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרש המדבר ואנו שומע}}. אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר שלא נשנה עימהם}} משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל אלו אף בדיעבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} תרומתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|תרומה, ואילו חרש המדבר ואינו שומע, לרבנן בדיעבד תרומתו}} תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה: האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי}}, ולא תניתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} עמהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שלרבנן, אפילו לכתחילה תורם}}. הוי סופך מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דתנן: חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה}}, ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומודה רבי יוסי בן חלפתא, שבדיעבד יצא. תנן: קרא ולא דיקדק באותיותיה. רבי יוסי בן חלפתא אומר: יצא. רבי יהודה בר עילאי אומר: לא יצא}}. {{שוליים|ב_נד}}אלו צריך דיקדוק: &quot;על לבבך&quot;, &quot;על לבבכם&quot;, &quot;עשב בשדך&quot;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, &quot;הכנף פתיל&quot;, &quot;אתכם מארץ&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}: {{שוליים|ב_נה}} &quot;אשר נשבע ה'&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך להדגיש את האות ע’. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר חנינא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הושעיא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר}}: &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot;, {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שזה כדי שיזכיר מידת לילה ביום, להוציא מלבם של הכופרים שאומרים שמי שברא את היום לא ברא את הלילה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חגיי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיאמר באמת ויציב}} &quot;שם שרו לך&quot;, {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} יימר &quot;שם הללו לך&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שעל פי המדרש ביציאת מצרים לא אמרו הלל ולכן עשה הקב&quot;ה שהמצרים ירדפו אחריהם ויטבעו בים, כדי שיאמרו הלל. ובגלל שעברו שמונה ימים שלא אמרו הלל, נצטוו ישראל על הציצית שיש בה שמונה חוטים}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבדימא דחיפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|לוי בר סיסי}}: {{שוליים|ב_נו}}צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ז’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;למען תזכרו&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}}: צריך להתיז {{ירו&quot;מ-ביאור|להדגיש את האות ס’}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}&quot;כי לעולם חסדו&quot; תני: {{שוליים|ב_נז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הגייה בתפילה|אין מעבירין לפני התיבה]] לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשי חיפה טבריה וטבעון}} מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין {{ירו&quot;מ-הוסר|אאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלפין}}. אם היה לשונו ערוך {{ירו&quot;מ-ביאור|שיודע לבטא נכון}} מותר. פיסקא: הקורא למפרע לא יצא. מאי טעמא? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} אמר: תנא {{אמורא-ירו&quot;מ|רב נחמן בר אדא}}: ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: תנא {{אמורא-ירו&quot;מ|נחמן סבא}}: &quot;והיו&quot; כדרך הוייתן יה{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ו. תני: {{שוליים|ב_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאה למפרע, ברכות ראשונות ואחרונות בתפילה|אף בהלל ובקריאת המגילה כן]]. ניחא {{שוליים|ב_נט}}בקריאת המגילה,&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ב|טז א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ב|טז ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יז]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יז|א|משה לונץ=53|שדה יהושע=|קנייבסקי=49|סירלאו=43|פולדא=22|תולדות יצחק=77|שמחת תורה=30|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דכתיב בה: ([[אסתר ט כז]]) &quot;ככתבם&quot; ברם בהלילא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנלן}}? בגין דכתיב: ([[תהילים קיג ג]]) &quot;ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגאולה היא זריחת שמש לישראל. וכמו שזריחת השמש היא בסדר קבוע, כך לגאולתם של ישראל יש סדר קבוע}}. מה {{ירו&quot;מ-ביאור|איך}} את שמע מינה? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך אתה מוכיח מכאן שצריך לקרא את פרקי ההלל לפי הסדר}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}}: עוד היא {{ירו&quot;מ-ביאור|פרקי הגאולה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר לעתיד לבוא: משיח, גוג ומגוג, תחיית המתים|אמורה על {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}סדר{{ירו&quot;מ-הוסר| בצאת ישראל ממצרים לשעבר}}.]]  ([[תהילים קיד א]]) &quot;בצאת ישראל ממצרים&quot; לשעבר. ([[תהילים קטו א]]) &quot;לא לנו ה' לא לנו&quot; לדורות הללו. ([[תהילים קטז א]]) &quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot; לימות המשיח. ([[תהילים קיח כז]]) &quot;אסרו חג בעבותים&quot; לימות גוג ומגוג. ([[תהילים קיח כח]]) &quot;אלי אתה ואודך&quot; לעתיד לבוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: אף מי שהתקין את התפילה, {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת }}על הסדר התקינה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והקורא למפרע לא יצא}}. שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום. והאמצעיות, צרכן של בריות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל בקשה תלויה בקדמתה}}. חננו דיעה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר ש}}חננתנו דעה, רצה תשובתינו! רצית תשובתינו, סלח לנו! סלחת לנו, גאלינו! גאלתנו, רפא חליינו! ריפית חליינו, ברך שנותינו! בירכת שנותינו, קבצינו! קיבצתנו, שופטינו בצדק! שפטתנו בצדק, הכנע קמינו! הכנעת קמינו, צדקינו במשפט! צידקתנו, בנה ביתך {{ירו&quot;מ-ביאור|ואת צמח דוד עבדך היו כוללים עימה, כדי שיהיו שמונה עשרה ברכות אחר שהוסיפו את ברכת למלשינים.}} ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו! לית צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|וכי לא היה צריך לאמר בסדר שונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דבנה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בנה}} ביתך  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורצינו בתוכו}} ושמע עתירתינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|ורצינו בתוכו }}אלא כמה דאישתעי קרייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו הסדר שמופיע בפסוק}} כן אשתעייא מתניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נו ז]]) &quot;והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי}}&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: {{שוליים|ב_ס}}מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים, התקינו את [[תפילת_שמונה_עשרה_בנוסח_ארץ_ישראל_על-פי_גניזת_קהיר| התפילה הזאת.]] ומה ראו לסמוך &quot;האל הקדוש&quot; ל&quot;חונן הדעת&quot;? על שם ([[ישעיהו כט כג]]) &quot;והקדישו את קדוש יעקב&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו כט כד]]) &quot;וידעו תועי רוח בינה&quot;. דיעה לתשובה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו ו י]]) &quot;השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע, {{ירו&quot;מ-הדגשה|פן יראה בעניו ןבאזניו ישמע}},{{ירו&quot;מ-הוסר|וגו עד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולבבו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבבו}} יבין ושב&quot; תשובה לסליחה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נה ז]]) &quot;וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח&quot; סליחה לגאולה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קג ג]]) &quot;הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי&quot;. ויאמר רופא חולים קדמיי? {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם לגאולה כמו בפסוק}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין? אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קכו א]]) &quot;שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון&quot; שירה שביעית היא, להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}}: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}נה, על שם: ([[מלאכי ב ה]]) &quot;בריתי היתה אתו החיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשלום}}&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלכסנדרי}}: מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקול התשיעי, שנאמר}}: ([[תהילים כט ה]]) &quot;קול ה' שובר ארזים&quot;, שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהגשם מוזיל את התבואה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא בר חנינא}}: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יחזקאל לו ח]]) &quot;ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל&quot;, למה? &quot;כי קרבו לבוא&quot;. נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[הושע ג ה]]) &quot;אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם&quot;. רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מלך המשיח אם מהחיים הוא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שמו של המשיח|דוד שמיה.]] אין מי דמכייא הוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מהמתים הוא שיקום לתחיה}} דוד {{ירו&quot;מ-הוסר|שמיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחומא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים יח נא]]) {{ירו&quot;מ-ביאור|&quot;מגדול ישועות מלכו}} ועושה חסד למשיחו לדוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ולזרעו עד עולם&quot;}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר: צמח שמו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן בריה דרבי אייבו}} אמר: מנחם שמו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|חנינה בריה דרבי אבהו}}: ולא פליגי: חושבניה {{ירו&quot;מ-ביאור|גמטריא}} דהדין כחושבניה דהדין, הוא צמח הוא מנחם. ודא מסייעא להו ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן בריה דרבי אייבו}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חורבן הבית ולידת המשיח|עובדא הוה בחד יהודאי,]] דהוה &lt;span id=&quot;דף_יז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יז|ב|משה לונץ=55|שדה יהושע=|קנייבסקי=51|סירלאו=44|פולדא=23|תולדות יצחק=78|שמחת תורה=43|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} קאים רדי, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חורש}} געת תורתיה קומוי. עבר חד ערביי ושמע קלה. אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך, {{ירו&quot;מ-ביאור|התר את השור והמחרשה}} דהא חריב בית מקדשא. געת זמן תניינות, {{ירו&quot;מ-ביאור|געתה פעם שניה}} אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, {{ירו&quot;מ-ביאור|חזור ורתום את הפרה למחרשה}} דהא יליד מלכא משיחא. אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}ומה שמיה דאבוי? אמר לו: חזקיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהיכן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אל מן הן}} הוא? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכר את הפרה ואת המחרשה}} ואיתעביד זבין {{ירו&quot;מ-ביאור|נעשה מוכר}} לבדין למיינוקא. והוה עייל קרייה {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנס לכפר}} ונפקא קרייה, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויוצא מכפר}} עד דעל לההוא קרתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהגיע לאותו כפר}} והויין כל נשייא זבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|והיו כל הנשים קונות}} ואימה דמנחם לא זבנה. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לבנך}} אמרה: בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לחנוק את שונאי ישראל}} דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא. אמר לה: רחיציא {{ירו&quot;מ-ביאור|מאמינים אנן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אנן }}דברגליה חריב וברגליה מתבניי. אמרה ליה: לית לי פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|אין לי כסף}} אמר לה: {{ירו&quot;מ-הוסר|והוא }}מה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא}} איכפת {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לי}}, איתיי זובנין ליה! {{ירו&quot;מ-ביאור|בואי קני לו}} אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אין לך כעת, פעם הבא תשלמי לי}} בתר יומין עאל לההיא קרתא. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? אמרה ליה: מן שעתא דחמיתני, {{ירו&quot;מ-ביאור|משעה שראיתה אותי}} אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי. {{ירו&quot;מ-ביאור|באה רוח סערה וחטפה אותו מידי}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון}}: מה לנו ללמוד מן הערבי הזה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום החורבן נולד המשיח}}? ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}לא מקרא מלא הוא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו י לד]]) &quot;והלבנון באדיר יפול&quot; מה כתיב בתריה? ([[ישעיהו יא א]]) &quot;ויצא חוטר מגזע ישי&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחומא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה? כנגד {{ירו&quot;מ-הדגשה|האזכרה החמש עשרה}} ([[תהילים כט י]]) &quot;ה' למבול ישב&quot;, שהוא כולה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהתפילה מונעת}} את הפורענות מלבוא לעולם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני מה קדמה}} עבודה להודייה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים נ כג]]) &quot;זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם זובח תודה, ואחר כך יכבדני}}. וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים כט יא]]) &quot;ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום&quot;. {{שוליים|ב_סא}}קרא וטעה, יחזור למקום שטעה. טעה בין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתבתם של פרשה}} הראשונה לשנייה, חוזר {{ירו&quot;מ-הוסר|לכתיבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לוכתבתם}} הראשונה. טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} סלקון מיעבד גנוניה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו להכין את החופה}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}. שמעון קליה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיושב ודורש. אמרין}}: אי מחדית מילה, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם יחדש דבר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין }}מן נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|מי ילך}} שמע לה מיניה? אמרין: וייחות {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דהוא זריז סגין. נחית וסליק אמר לון: כן אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: קרא ומצא עצמו ב&quot;למען&quot;, חזקה כוין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא רובא}}: נתפלל ומצא עצמו ב&quot;שומע תפילה&quot;, חזקה כוין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל. אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רובא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמוראים שלא כיוונו בתפילה|אנא מן יומי לא כוונית,]] אלא חד זמן בעי מכוונה {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם אחת רציתי לכוון}} והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובמקום לחשוב על התפילה, הרהרתי בליבי: מי נכנס ראשון למלך — השר הממונה על היהודים או ראש הגולה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא מנית אפרוחיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי אפרוחים}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון בר חייא}} אמר: אנא מנית דימוסיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ספרתי שורות לבנים}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מתניה}}: אנא מחזק טיבו {{ירו&quot;מ-ביאור|אני מחזיק טובה}} לראשי, דכד הוה מטי &quot;מודים&quot;, הוא כרע מגרמיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמגיע זמן מודים הוא כורע מעצמו}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ב|יז א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ב|יז ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יח]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יח|א|משה לונץ=57|שדה יהושע=|קנייבסקי=53|סירלאו=44|פולדא=24|תולדות יצחק=80|שמחת תורה=44|זהב הארץ=44|אהלי שם=|פנים מאירות=}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_סב}}האומנים קורין בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתה: {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך, ותני כן: {{שוליים|ב_סג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפועלים קורין בראש האילן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ברכותבחתוספתא הלכה ח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מתפללים בראש הזית ובראש התאנה. הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן. ולמה בראש הזית ובראש התאינה {{ירו&quot;מ-הדגשה|התירו}}? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם}} אמרין: מפני שטרחותן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעלות ולרדת}} מרובה. תני: {{שוליים|ב_סד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הנושא משא של ד' קבין, האם יכול להתפלל|הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו,]] הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב. בין כך ובין {{ירו&quot;מ-הוסר|כך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}, אל יתפלל עד שעה שיפרוק. ואם היה עליו משאוי של {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד}} ארבעת קבין, מותר. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונתן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}}: והוא ששיקל. מהו ששיקל? תרין חלקין {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהמשא}} לחורויי וחד לקומויי. תני: {{שוליים|ב_סה}}לא יהא מרמז בעיניו וקורא. תני: {{שוליים|ב_סו}}הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה, וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ. אבל אם היו עושין עמו בסעוד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: זאת אומרת, {{שוליים|ב_סז}}שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאי לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלכן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כן}}, מה אנן אמרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יברך את כל הברכות}}? יעשה מלאכה ויברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלוש ברכות. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר רב יצחק}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חונה}}: לא יעמוד אדם ויתפלל {{שוליים|ב_סח}} ומין מטבע בידו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם היה המטבע מונח}}, לפניו אסור, לאחריו מותר. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} היה צוררן ותופשן בידו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאז דעתו מיושבת שלא חושש שיפלו. וכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמדת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למדת}} הדין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמפקיד כסף אצל חברו, צריך לשמרם צרורים בידו. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}}: ([[דברים יא כה]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|וצרת הכסף בידך}}&quot;, {{שוליים|ב_סט}}ובלבד בידך. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר אבון}} הורי ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הלל}} חתניה כן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} הוו יתבין בחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו במקום אחד}} והוה גבי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} פריטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מטבעות}} אתת ענתא דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} &lt;span id=&quot;דף_יח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יח|ב|משה לונץ=58|שדה יהושע=|קנייבסקי=54|סירלאו=45|פולדא=24|תולדות יצחק=81|שמחת תורה=45|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ושרתון ויהבון לשמעיה {{ירו&quot;מ-ביאור|התיר את הארנק ונתן לשמש}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהחמיר על עצמו שלא להחזיקן בידו בזמן התפילה}} קטר פורתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשר את בגדו}} לפורתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דשמעיה דרבי חזקיה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי שלא יברח לו}} ושרתון וערק. {{ירו&quot;מ-ביאור|השמש התיר את הקשר וברח עם הכסף}} אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}}: ומה בידך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שהתירו חכמים לא היה לך להחמיר}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אף מי שהיו מימיו {{ירו&quot;מ-ביאור|מי חטאת}} על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל.{{אמורא-ירו&quot;מ|רב חונא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא אמרה}} קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היה צריך כוונה, היו המים נפסלים בהיסח הדעת.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}}: ואפילו תימר קרית שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינה}} צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה?  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך לא נפסלו המים בהסח הדעת? אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קיימתיה כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמדאוריתא עשיית מלאכה פוסלת רק בשאיבה, שהיא תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הנשיאה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק חומרה דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרא קריאת שמע}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. מעשה ב{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} שנשא וקרא לילה הראשון. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שחתן פטור? אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת, אם לא עשה מעשה. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן אנטיגנוס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר בי רבי ינאי}}: זאת אומרת {{שוליים|ב_עא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לבעול בתולה בשבת|שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חגיי}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו תימא אסור}}, תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה. אמר לו: והא תנינן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|נותנין לה}} {{שוליים|ב_עב}}ארבעה לילות. אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אלמנה מותרת לו כל זמן שהיא טהורה. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר זבדי}}: קשייתה קומי&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ב|יח א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ב|יח ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יט]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יט|א|משה לונץ=59|שדה יהושע=|קנייבסקי=55|סירלאו=45|פולדא=25|תולדות יצחק=83|שמחת תורה=46|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה הסתפקתה האם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רציתה להעמיד את המשנה באלמנה, וכי}} מה בינה לבין {{שוליים|ב_עג}}שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עד}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב יצחק בר רב משרשיא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}{{ירו&quot;מ-הוסר| או מקשי}}: מה בינה {{שוליים|ב_עה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|למיפיס}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למפיס}} מורסא בשבת? {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אמור}} דבתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|סוף המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}}: {{שוליים|ב_עו}}ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה. וכאן {{ירו&quot;מ-הוסר|מתכוין שהוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מתכוין לעשותה בעולה, כמי שהוא מתכוין לעשותה {{ירו&quot;מ-הוסר|כלי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פה}}. תני: לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה. ואחרים מתירין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי אבון}}: טעמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ואחרים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאחרים}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}למלאכתו הוא מתכוין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מאיליה נעשה חבורה. {{אמורא-ירו&quot;מ|אסי}} אמר: אסור. {{אמורא-ירו&quot;מ|בנימן גנזכייה}} נפק {{ירו&quot;מ-הוסר|ומור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}} משמיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}: מותר. שמע {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} ואיקפד עילוי ומית. {{ירו&quot;מ-הוסר|עילוי }}וקרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}}: ברוך שנגפו. ועל {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי יב כא]]) &quot;לא יאונה לצדיק כל און&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כל ההלכות שנאמרו בתחילת הפרק האחרון במסכת נידה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בדין תינוקת שלא הגיעה זמנה לראות, שנותנים לה עד שתחיה המכה, ובהגיעה זמנה לראות, נותנים לה ארבע לילות}}, להלכה אבל {{שוליים|ב_עז}}לא למעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלמעשה, בועל בעילת מצווה ופורש}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, ערק {{שוליים|ב_עח}}אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והורה שבועל בעילת מצוה ופורש}}. בעון קומוי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לבעול בעילה שנייה? אמרין: לתלות בדם המכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבעילה ראשונה}} לא הורו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו: בועל בעילת מצווה ופורש, שחששו שמא דם נידה מעורב בדם בתולים}}. ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}} בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים. {{ירו&quot;מ-ביאור| שמדאוריתא: אשה שראתה פעם ראשונה הרי היא נידה. ואפילו ראתה כל שבעה ופסקה קדם בין השמשות של יום השביעי, עושה הפסק טהרה, וטובלת בלילה, והיא טהורה לבעלה מיד. ולמחרת אחר צאת הכוכבים היא טהורה גם לטהרות. ראתה בתוך אחד עשר ימים שאחר שבעת ימי הנידה, הם הנקראים ימי זיבה. והם לא עת נידתה, לפי שלא אמורה לראות בהם. ומטמא בימים ולא בראיות. ואפילו ראתה כל היום, אינו נחשב אלא כראיה אחת. וכך דינה: ראתה יום אחד, הרי היא שומרת יום כנגד יום. שאותו יום שראתה היא טמאה. למחרת אחר הזריחה היא טובלת, ואסורה לשמש עד הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שתי ימים, הרי היא שומרת יום כנגד יום ויום. ולמחרת אחר הנץ החמה טובלת, ואסורה לשמש על הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שלושה ימים, הרי היא זבה גדולה, וצריכה לספור שבעה נקיים. וטובלת ביום השבעי, ובערב היא טהורה. ומביאה קרבן ביום השמיני. שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת, להתיר לה כניסה למקדש אכילת קדשים. ואינה צריכה לטבול במעיין.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשאלה היתה, למאן דאמר שאסור לבעול בתחילה בשבת, האם לדעתו מותר לבעול בעילה שנייה בשבת אחר הפסק טהרה? או שחוששים שמא הפתח עדין סגור. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}}: שושביניה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר אבא}} הוינא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שאלית ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה, דהוא סבר כהדא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חגי}}: שושביניה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל קפודקיה}} הוינא. שאילית ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יאשיה}} ושרע מיניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|נמנע ולא רצה לענות}} שאילית ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר יצחק}}, אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם תאסור ביאה שניה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח סגור, והדם הוא דם בתולים. אם כך, ביאה שניה תעשה כביאה ראשונה, וגם בביאה שלישית תחשוש, ואין לדבר סוף}}. תני: כלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנבעלה, מחזיקין אותה כנדה ו}}אסורה לביתה כל שבעה. ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. מאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ז&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. אמרו לו תלמידיו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ? אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מאן תנא {{שוליים|ב_פ}}אבל אסור ברחיצה כל שבעה? {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}}, והורי ליה כל שבעה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר כהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} לגבי {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} אמר לו: לא כן אלפך {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדו אותך}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} הוה ליה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יט|ב|משה לונץ=61|שדה יהושע=|קנייבסקי=57|סירלאו=46|פולדא=25|תולדות יצחק=84|שמחת תורה=47|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} ושאל ל{{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}}, והורי ליה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור ברחיצה}} כל שבעה? אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם היו שני מקרים}} אנן אמרין ליה על ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}}, ואתון אמרין ליה על ד{{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}}. ועוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיה שאסור}} מן הדא: {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חמא אבוי דרבי אושעיא}} הוה ליה עובדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבלות}} שאל לרבנן ואסרון. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: איילן רבנן? רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבטבריה}}, או רבנן דרומיא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רבהי הדרום}} אין תימר רבנן דהכא, ניחא. אין תימר רבנן דרומיא, רברבייא קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|גדולים לפניו}} והוא שאל לזעירייא? {{ירו&quot;מ-ביאור|לקטנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד}} אין תימר רבנן דרומייא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} אינון שריין ואינון אסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|הם פוסקים שמותר והם אסרו לו}} דתני: {{שוליים|ב_פא}}מקום שנהגו {{ירו&quot;מ-ביאור|האבלים שעסקו בקבורה}} להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי אבון}}: מי שהוא מתיר את הרחיצה {{ירו&quot;מ-הוסר|הזאת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כל שבעה, זה מפני שהוא}} עושה אותה כאכילה ושתייה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי אפשר בלעדיה לרגיל בה. ואף למי שאוסר}}, הדא דתימר ברחיצה של תענוג, {{שוליים|ב_פב}}אבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר. כהדא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל בר אבא}}: עלו בו חטטין, אתון {{ירו&quot;מ-ביאור|באו}} שיילון ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מהו דיסחי? {{ירו&quot;מ-ביאור|שירחץ}} אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|לו דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לון}}:  יסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירחץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה אנן קימין? אי בשיש בו סכנה, פשיטא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מיית הוא}}. אין בעי {{שוליים|ב_פג}}אפילו בתשעה באב, אין בעי {{שוליים|ב_פד}}אפילו ביום הכפורים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא בשאין בו סכנה. הדא אמרה: שרחיצה שאין בה תענוג מותר}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי חנינא}} ראו אותו טובל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בימי אבלו}}. אם {{ירו&quot;מ-הוסר|לקירויו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לקירוי}}, לא ידעין; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אם להקר גופו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וסבר}} שאין רחיצת {{ירו&quot;מ-הוסר|צונין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|צונן}} רחיצה, לא ידעין. הורי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|כהין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהך}} תניא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבמקום שנהגו מותר}}. הורי {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}: בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, {{שוליים|ב_פה}}שמותר להרחיצן במים. תני: {{שוליים|ב_פו}}אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו. וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור. תני: במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הושעיא רובא}} אזל לחד אתר, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך למקום אחד}} וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אבלים בשבת ושאל בשלומם}} אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי חלפתא}} משבח בד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} קומי ציפוראי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני אנשי ציפורי}} אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע! חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון. {{ירו&quot;מ-הוסר|אהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו: זה}} דאת מתני שבחיה! אמר לון: מה עיסקיה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו}}: חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} אבילייא בשובתא ושאל בון. אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|רוצים לדעת מה כוחו}} בא להודיעכם שאין אבל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ות}} בשבת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}הדא דכתיב: ([[משלי י כב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה}}&quot;. &quot;ברכת ה' היא תעשיר&quot; זו ברכת שבת. &quot;ולא יוסיף עצב עמה&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|עצב}} זו אבילות. כמה דתימא: ([[שמואל ב יט ג]]) &quot;נעצב המלך על בנו&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ח&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים? אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ב|יט א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ב|יט ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_כ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף כ.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף כ]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|כ|א|משה לונץ=63|שדה יהושע=|קנייבסקי=58|סירלאו=47|פולדא=26|תולדות יצחק=86|שמחת תורה=48|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שאין מקבלין תנחומין על העבדים}}. הא בני חורים אחרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם קרוביו}} מקבלין תנחומין עליהן? כיני מתנייתה: אין {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מקבלין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מקבל}} תנחומין על העבדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקרובים שלו}}. תני: מעשה שמתה שפחתו של {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו. אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורואה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאי}} אתם נכוין אפילו ברותחין! והלא אמרו: {{שוליים|ב_פז}}אין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועוד קל וחומר}}, אם על בני חורין אחרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינם קרוביו}} אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: {{שוליים|ב_פח}}המקום ימלא חסרונך. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא}}, קביל {{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנחומים}} עילוי, דהוה רביה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אהבת התלמיד|{{ירו&quot;מ-הוסר|נימר תלמידיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתלמידיה}} דבר נשא, חביב עליה כבריה.]] עאל ואיפטר עילוי, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[שיר השירים ו ב]]) &quot;דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים&quot; לא צורכה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה צריך לכתוב}} אלא &quot;דודי ירד לגנו לרעות {{ירו&quot;מ-הוסר|בגנ&quot;ים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בגנו&quot;}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה נאמר בלשון רבים}}? &quot;דודי&quot; זה הקדוש ברוך הוא. &quot;ירד לגנו&quot; זה העולם. &quot;לערוגת הבושם&quot; אילו ישראל. &quot;לרעות בגנים&quot; אילו אומות העולם. &quot;וללקוט שושנים&quot; אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן. משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר {{ירו&quot;מ-הוסר|מדאי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מדי}}. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוט{{ירו&quot;מ-הדגשה|ע}}ה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו. כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ישראל והאומות, הקב&quot;ה מדבק גרים בישראל|{{ירו&quot;מ-הדגשה|הקדוש ברוך הוא}} מחזר בכל העולם כולו,]] ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן. דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}} וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי חלפתא}} וחבורתיה, ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} וחבורתיה, הוו יתבין לעיי באוריתא {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו ועסקו בתורה}} תחות הדא תאינה, והוה מרא דתאינתא קריץ {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה בעל התאנה משכים}} ולקיט לה בכל יום. אמרין: שמא הוא חושדינו? {{ירו&quot;מ-הוסר|נחלוף}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נחליף}} את מקומינו. למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! {{ירו&quot;מ-ביאור|למחרת בא בעל התאנה אלהם ואמר להם אדונים}} אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני! אמרון ליה: אמרין, דלמא דאחשד לן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בצפרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אתי {{ירו&quot;מ-ביאור|בבקר שיבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אנא}} מודעא יתהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה נהגתי כך. למחרת בבקר לא לקט}}, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה. באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון בר רבי חייא}}, על {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[קהלת ה יא]]) &quot;מתוקה שנת העובד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם מעט אם הרבה יאכל}}&quot;? ישן אין כתיב כאן, אלא &quot;אם מעט אם הרבה יאכל&quot; למה היה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון ברבי חייא}} דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרוץ}}, והיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם. והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם! אמר להן המלך. יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו. כך יגע {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הספד על תלמיד חכם|בתורה לעשרים ושמונה שנה,]] מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון בר זביד}}, עאל {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ליא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}}: ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב כח א]]) &quot;כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה.&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלו}}, אם אבדו יש להן חליפין. אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב יב כא]]) &quot;והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה?&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}} ([[איוב כח כא]]) &quot;ונעלמה מעיני כל חי&quot;. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: ([[בראשית מב כח|בראשית מקץ מב כח]]) &quot;ויצא לבם&quot;, אנו, שאבדנו את {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון בר זביד}}, &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|כ|ב|משה לונץ=65|שדה יהושע=|קנייבסקי=61|סירלאו=47|פולדא=27|תולדות יצחק=87|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} על אחת כמה וכמה! כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי בר סיסי}}, על {{אמורא-ירו&quot;מ|אבוי דשמואל}} ואפטר {{ירו&quot;מ-ביאור|דרש}} עילוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[קהלת יב יג]]) &quot;סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא&quot;. למה היה {{אמורא-ירו&quot;מ|לוי בן סיסי}} דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יבשו חלקם ו}}עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין. והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי בר סיסי}} חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בני ה}}אדם {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד}}. הדא הוא דכתיב: ([[קהלת יב יג]]) &quot;כי זה כל האדם&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|כהנא}} הוה {{ירו&quot;מ-הוסר|עולם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עלם}} סגין {{ירו&quot;מ-ביאור|גבוה מאד ויש אומרים צעיר מאד}} כד סליק להכא. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ}} חמתיה חד בר פחין {{ירו&quot;מ-ביאור|פרחח}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלגלוג}}: מה קלא בשמיא? {{ירו&quot;מ-ביאור|בלגלוג על שהיה גבוה מאד. ויש אומרים בגלל ש{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} המית אותו כשחשב שהוא לועג לו וכאשר הסבירו לו שכך מבנה פניו החיה אותו. כפי שמסופר (בתלמוד בבלי מסכת ([[בבא קמא קיז א|בבא קמא דף קיז עמוד א]])}} {{הערה|מעשה: ההוא גברא דהוה בעי אחוויי אתיבנא דחבריה {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אדם שרצה למסור לאנסים את התבן של חברו}}, אתא לקמיה דרב, אמר ליה {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}: לא תחוי ולא תחוי {{ירו&quot;מ-ביאור|אל תמסור ואל תמסור}}, אמר ליה ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}: מחוינא ומחוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אמסור ואמסור}}. יתיב {{אמורא-ירו&quot;מ|רב כהנא}} קמיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} באותה שעה, שמטיה לקועיה מיניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבר את מפרקתו והרגו}}. קרי {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} עילויה: ([[ישעיהו נא כ]]) בניך עולפו, שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר — כשור הבר הנלכד ברשת, שהוא שם במקום שנלכד ואי אפשר לו לזוז ממקומו. מה תוא זה, כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו, אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים אין מרחמין עליו. אמר ליה {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רב כהנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרג את המוסר}}: כהנא, עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים {{ירו&quot;מ-ביאור|עד עכשיו היו כאן פרסיים שאינם מקפידים על שפיכות דמים}} ואינם עונשים את ההורג, אבל השתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים ואמרי מרדין מרדין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאומרים רוצח ירצח}} . לכן קום סק לארעא דישראל, וקביל עלך דלא תקשי {{ירו&quot;מ-ביאור| קבל על עצמך שלא להקשות}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שבע שנין. אזיל אשכחיה ל{{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}} דיתיב וקא מסיים מתיבתא דיומא לרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חוזר ושונה להם מה שדרש רבי יוחנן אותו היום}}, אמר להו {{אמורא-ירו&quot;מ|רב כהנא}} לרבנן: {{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}} היכא? אמרו ליה: אמאי? אמר להו: האי קושיא והאי קושיא, והאי פירוקא והאי פירוקא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אלו הקושיות שיש לי להקשות ואלו התירוצים שיש לי לתרץ על השיעור}}. אמרו ליה ל{{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}} את דברי {{אמורא-ירו&quot;מ|רב כהנא}}. אזל {{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}} אמר ליה ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר {{ירו&quot;מ-ביאור|שיכין טוב את השיעור של מחר}}. למחר אותבוה בדרא קמא {{ירו&quot;מ-ביאור|הושיבו את רב כהנא בשורה הראשונה}} של היושבים קמיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שמעתתא אחת ולא אקשי ליה {{אמורא-ירו&quot;מ|רב כהנא}}, אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שמעתתא נוספת ולא אקשי. וכל פעם שאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן }} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אימרה ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב כהנא}} לא הקשה על זה, אנחתיה אחורי {{ירו&quot;מ-ביאור|העבירו אותו שורה אחת אחורה}}, עד שהעבירו אותו שבע דרי {{ירו&quot;מ-ביאור|שורות}} עד דאותביה בדרא בתרא {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שישב בשורה האחרונה}}. אמר ליה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: ארי שאמרת נעשה שועל. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב כהנא}}: יהא רעוא דהני שבע דרי להוו חילוף שבע שנין {{ירו&quot;מ-ביאור|יהי רצון שאלו שבע השורות שהעבירוני לאחור, יחשבו כתחליף לשבע השנים}} דאמר לי {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} שלא להקשות ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן }} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. קם אכרעיה, אמר ליה {{אמורא-ירו&quot;מ|רב כהנא}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: נהדר מר ברישא {{ירו&quot;מ-ביאור|יחזור הרב על תחילת דבריו}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שמעתתא ואקשי {{אמורא-ירו&quot;מ|רב כהנא}}, וכך הקשה לו על כל אימרה שאמר, עד שאוקמיה בדרא קמא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ששוב הושיבוהו בשורה הראשונה לפני רבי יוחנן}}. המשיך {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} ואמר שמעתתא ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב כהנא}} המשיך ואקשי. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה יתיב אשבע בסתרקי {{ירו&quot;מ-ביאור|היה יושב על שבעה כרים}}. מחמת הקושיא שהקשה עליו {{אמורא-ירו&quot;מ|רב כהנא}} שלפי ליה חדא בסתרקא מתותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הוציאו כר אחד מתחתיו}}. שוב אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} שמעתתא ואקשי ליה {{אמורא-ירו&quot;מ|רב כהנא}}, והוציאו כר נוסף מתחתיו, עד דשלפי ליה כולהו בסתרקי מתותיה עד דיתיב על ארעא. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ב|גברא סבא הוה ומסרחי גביניה|רבי יוחנן היה אדם זקן, וגבות עיניו היו גדולות וכיסו את עיניו}}. אמר להו לשמשיו: דלו לי עיני ואחזייה, דלו ליה במכחלתא דכספא {{ירו&quot;מ-ביאור|הרימו לו את הגבות עם מלקחים של כסף}}. חזא דפרטיה שפוותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה ששפתיו של רב כהנא שסועות}} סבר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כי אחוך קמחייך ביה {{ירו&quot;מ-ביאור|שרב כהנא צוחק עליו}}. חלש דעתיה של {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ונח נפשיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב כהנא}}, למחר אמר להו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לרבנן: חזיתו לבבלאה היכי עביד? אמרו ליה: דרכיה הכי ולא היה זה צחוק. על {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן }} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לגבי מערתא. חזא דהוה הדרא ליה עכנא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה נחש כרוך על הפתח}}. אמר ליה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לנחש: עכנא, עכנא, פתח פומיך, ולא פתח. יכנס חבר אצל חבר, ולא פתח. אמר: יכנס תלמיד אצל הרב, פתח ליה. בעא רחמי ואוקמיה, אמר ליה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן }} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אי הוה ידענא דדרכיה דמר הכי לא חלשא דעתי, השתא ליתי מר בהדן {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו יבוא אדוני איתנו}}. אמר ליה {{אמורא-ירו&quot;מ|רב כהנא}}: אי מצית למיבעי רחמי דתו לא שכיבנא אזילנא, ואי לא לא אזילנא, ויש מפרשים ש{{אמורא-ירו&quot;מ|רב כהנא}} אמר: הואיל וחליף שעתא וכבר קבלתי צער מיתה, לא אקבל שוב צער מיתה ולא אלך מכא. תייריה {{ירו&quot;מ-ביאור|הקיצו רבי יוחנן משנתו}}, אוקמיה ושייליה כל ספיקא דהוה ליה ופשטינהו ניהליה {{ירו&quot;מ-ביאור|העמידו והקשה לו רבי יוחנן את כל הספיקות שהיו לו, ותירץ לו רב כהנא את כולם.}} היינו דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן }} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דילכון אמרי, דילהון {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שאמרתי לכם, של בני בבל היא, ששמעתי מרב כהנא שעלה מבבל}}}} אמר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו בשמים שגזר דיניה דההוא גברא מיחתם למיתה, וכן הוות ליה. ומדפגע ביה חמתיה חד חרן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותו אדם אחר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: מה קלא בשמיא אמר לו}}: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, וכן הוות ליה. אמר: מה סליקית {{ירו&quot;מ-ביאור|למה עליתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לארץ ישראל}} מזכי {{ירו&quot;מ-ביאור|ללמוד תורה}} ואנא איחטי? מה סליקית למיקטלה {{ירו&quot;מ-ביאור|האם עליתי כדי להרוג}} בני ארעא דישראל? ניזול וניחות {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך וארד}} לי {{ירו&quot;מ-הדגשה|חזרה לבבל}} מן הן דסליקית. אתא לגבי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לו: בר נש דאימיה מבסרא {{ירו&quot;מ-ביאור| מבזה}} ליה, ואיתתיה דאבוהי {{ירו&quot;מ-ביאור|אשת אביו}} מוקרא ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|מכבדת אותו}} להן ייזול ליה? אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ילך להיכן שמכבדים אותו}} נחת ליה כהנא מן הן דסלק. {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד כהנא למקום שממנו עלה}} אתון אמרין ליה ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הא נחית {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד}} {{אמורא-ירו&quot;מ|כהנא}} לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בלא}} מיסב רשותא? {{ירו&quot;מ-ביאור|איך הלך בלא ליטול רשות}} אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} כד סלק להכא, אזל אקיז דם. אזל בעי מיזבון {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה לקנות}} חדא ליטרא דקופד {{ירו&quot;מ-ביאור|בשר}} מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומכה אחת}} אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי. אמר לו: עביד כמנהגך. ברומשא נחית לבית וועדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה ירד לישיבה}} אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מה המנהג הרע הזה שנהוג כאן}} דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם! אמרין ליה: ומה הוא דין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעביד הכי}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי עשה לך כך}} אמר לון: פלן טבחא. שלחון בעיי מייתיתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדינה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להביאו לדין}} ואשכחון ארוניה נפקא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמת}}. אמרו לו: רבי, כל הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקפדתה עליו? אמר לו}}:{{ירו&quot;מ-הוסר|אל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וייתי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ייתי}} עליי דלא כעסית עילוי, {{ירו&quot;מ-הוסר|מי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כי}} סברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} דמנהגא כן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא, אזל {{ירו&quot;מ-הוסר|סבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ספר}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך להסתפר}} בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא. {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה להתרחץ במרחצאות טבריה}} פגע ביה חד ליצן ויהב ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חד}} פורקדל. {{ירו&quot;מ-ביאור|נתן לו מכה אחת על העורף}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-ביאור|הליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חד }}עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא! {{ירו&quot;מ-ביאור|עדיין צוארך רפוי וצריך לחזקו עם מכות}} והוה ארכונא {{ירו&quot;מ-ביאור|היה שם שופט}} קאים דאין {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד }}ליסטים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחד. וההוא ליצן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואזל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אזל}} קם {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה }}גחיך כל קבליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך וצחק לידו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על מה שעשה לרבי יסא}} אמר לו ארכונא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללסטים}}: מאן הוה עמך? תלה עינוי וחמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} דהוא גחיך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שצחק עליו}} אמר לו: אהן דגחיך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוה}} עמי. נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|הודה על רצח שביצע}} מי נפקין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהוציאו את שניהם}} טעינין תרתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רין. {{ירו&quot;מ-ביאור|קורות, להיתלות עליהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נפק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יצא}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מן {{ירו&quot;מ-הוסר|דעבר ר יסא }}מסחא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מהמרחץ}} אמר לו  {{ירו&quot;מ-הדגשה|הליצן}}: ההוא עונקתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הצוואר}} דהות רפיא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיתה רפויה}} כבר שנצת! {{ירו&quot;מ-ביאור|התחזקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו תוכל ללכת בצואר זקוף שנענשתי על שהכתי אותך}}. אמר ליה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ביש גדא דההוא גברא. ולא כתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר רב יצחק}}: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם&quot;. וסופן כלייה דכתיב: ([[ישעיהו כח כב]]) &quot;כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ&quot;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ב|כ א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ב|כ ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_כא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף כא (התחלה)==
= [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף כא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף כא]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|כא|א|משה לונץ=67|שדה יהושע=|קנייבסקי=62|סירלאו=48|פולדא=27|תולדות יצחק=89|שמחת תורה=49|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט|ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ב_ט&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ב_פט}}חתן, אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון, קורא. {{תנא-ירו&quot;מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר: לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ב_צ}}כל דבר שהוא של צער, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון הא דתנן: (משנה תענית א ד) הגיעה י&quot;ז בחשוון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים להתענות}}, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן כגון הא דתנן: (משנה פסחים ד א) מקום שנהגו לעשות מלאכה בי&quot;ד, עושין. מקום שנהגו שלא לעשות, אין עושים. ובכל מקום תלמדי חכמים אינם עושים, כל הרוצה לעשות עצמו}} תלמיד חכם עושה, ותבוא לו ברכה. וכל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה. אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור. תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעשרה תנאים שהתנה יהושע, שיהיו}} {{שוליים|ב_צא}}מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבוץ מתקשה ונעשה כיתדות}} ובשעה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהדרך בוצית}} שהוא משתקע, אפילו בשדה שהיא מליאה כורכמין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}}: מעשה ב{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שהיו בדרך, והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. וראו את {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בן פפוס}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחמיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על עצמו והיה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יהודה בן פפוס או פפוס בן יהודה|משתקע ובא כנגדן.]] אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: מי הוא זה שמראה עצמו באצבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו שהוא חסיד}}? אמר לו: {{תנא-ירו&quot;מ|יהודה בן פפוס}} הוא, שכל מעשיו לשום שמים. אמר לו: ולא כן תני: כל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה, אלא אם כן מינו אותו פרנס על הצבור? אמר ליה: והתני: כל דבר של צער, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה ותבוא עליו ברכה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: ובלחוד {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד}} דלא יבזה חורנין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא נוהג בחסידות והם לא}} דלמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר רב יצחק}} הוו יתבין אכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לאכול}} בחדא מן אילין כנישתא עלייתה. {{ירו&quot;מ-ביאור|באחד מעליות בית הכנסת}} אתת עונתה דצלותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה זמן התפילה}} וקם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר רב יצחק}} מצלויא. אמר ליה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מיישא}}: לא כן אלפן רבי: {{ירו&quot;מ-ביאור|לא כך למדנו רבי}} {{שוליים|ב_צב}}אם התחילו אין מפסיקין? ותני {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}}: {{שוליים|ב_צג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט|כל מי שהוא פטור מדבר ועושה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, נקרא הדיוט.]] אמר לו: והא תנינן: {{שוליים|ב_צד}}חתן פטור {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקרית שמע, ואף על פי כן תנינן}}: חתן אם רוצה {{ירו&quot;מ-הוסר|אל ו }}ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|קר}}א {{ירו&quot;מ-הדגשה|קרית שמע קורא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| דרג היא}}. אמר לו:  יכיל אנא פתר כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אמר: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ב|כא א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ב|כא ב}} {{סוף}} 
&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק היה קורא&lt;/strong&gt;

{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|שני|ראשון|שלישי}}</text>
      <sha1>m55v4w72f6py33ii3sxv1rgmysuo6a5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק חמישי</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1706103</id>
    <revision>
      <id>3037756</id>
      <parentid>3037325</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T04:32:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3037756</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="66978" sha1="tckw1zxytjqmwpmuv7a6dyrqvbwzd5r" xml:space="preserve">{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|חמישי|רביעי|שישי}}
==פרק חמישי - אין עומדין [[תוספתא/ברכות/ה|תוספתא]]==
[[קובץ:ירושלמי_מאיר_ברכות_פרק חמישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לו.ogg|thumb|ירושלמי_מאיר_מסכת_ברכות_דף_לו.ogg]]
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ה_א|ירושלמי ברכות, פרק ה, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;

==דף לו (סוף)==
= {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות| לו| ב|משה לונץ=113|שדה יהושע=|קנייבסקי=109|סירלאו=66|פולדא=44|תולדות יצחק=140|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אין עומדין להתפלל אלא {{שוליים|ה_א}}מתוך כובד ראש. חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין, כדי שיכונו את לבם. אפילו המלך שואל בשלומו, לא ישיבנו; ואפילו נחש כרוך על עקיבו, לא יפסיק.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: {{שוליים|ה_ב}}הבא מן הדרך, אסור להתפלל. ומה טעם? דכתיב: ([[ישעיהו נא כא]]) &quot;לכן שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהליכה לגלות כשיכרות שהדעת לא מיושבת}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמרו בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי}}: {{שוליים|ה_ג}}המיצר, אסור להתפלל. לא מיסברא אמר כן, אלא מן הדין קריין דכתיב: &quot;לכן שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין&quot;. תני: {{שוליים|ה_ד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להתפלל ולהיפטר מחבירו מתוך דבר של תורה|לא יעמוד אדם ויתפלל,]] לא מתוך שיחה, ולא מתוך שחוק, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך דברים בטלין, אלא מתוך דבר של תורה. וכן, אל יפטר אדם מתוך חבירו, לא מתוך שיחה, ולא מתוך שחוק, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר של תורה. שכן מצינו בנביאים הראשונים, שהיו חותמין את דבריהן בדברי שבח ובדברי נחמות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: חוץ מירמיהו שחתם בדברי תוכחות. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עוד הוא בדברי נחמות חתם ואמר: ([[ירמיהו נא סד]]) &quot;ככה תשקע בבל ולא תקום מפני הרעה אשר אנכי מביא עליה ויעפו עד הנה דברי ירמיהו&quot; ולמה אמר עד הנה דברי ירמיהו לפני סוף הספר? לפי שהיה ירמיה חוזר ומתנבא על בית המקדש, יכול בחורבן בית המקדש חתם? תלמוד לומר: &quot;עד הנה דברי ירמיהו&quot; במפולת של מחריביו חתם, לא חתם בדברי תוכחות. {{ירו&quot;מ-ביאור|ושאר הפסוקים אינם דברי נבואה אלא סיפור דברים על מה שכבר התנבא}} והכתיב ([[ישעיהו סו כד]]) &quot;והיו דראון לכל בשר&quot;! בעובדי כוכבים ומזלות היא עסיקינן.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ה|לו א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ה|לו ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_לז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לז]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|לז|א|משה לונץ=114|שדה יהושע=|קנייבסקי=109|סירלאו=66|פולדא=45|תולדות יצחק=142|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} והכתיב. ף {{הפ|איכה|ה|כב}} &quot;כי מאוס מאסתנו&quot; כתיב קדם {{הפ|איכה|ה|כא}} &quot;השיבנו ה’ אליך ונשובה חדש ימינו כקדם&quot; והכי קאמר: השיבנו תחת כי מאוס מאסתנו. אף אליהו לא נפטר מאלישע, אלא מתוך דבר של תורה דכתיב: ([[מלכים ב ב יא]]) &quot;ויהי המה הולכים הלוך ודבר&quot; במה היו עוסקין? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחווא ברבי זעירא}} אמר: בקרית שמע היו עוסקין, היך מה דאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;ודברת בם&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודה בן פזי}} אמר: בבריאת עולם היו עוסקין, היך מה דאמר: ([[תהילים לג ו]]) &quot;בדבר ה' שמים נעשו&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן בריה דרבי אייבו}} אמר: בנחמות ירושלים היו עוסקין, כמה דאמר: ([[ישעיהו מ ב]]) &quot;דברו על לב ירושלם&quot;. ורבנן אמרין: במרכבה היו עוסקין, היך מה דאת אמר: ([[מלכים ב ב יא]]) &quot;והנה רכב אש וסוסי אש&quot;. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ירמיה}}: {{שוליים|ה_ה}}לא יעמוד אדם ויתפלל, אלא מתוך דין של הלכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכה פסוקה שאין עליה מחלוקות}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} אמר: {{שוליים|ה_ו}}[[אמרי במערבא/מסכת ברכות#העוסק בצורכי ציבור, האם יתפלל|העוסק בצורכי ציבור, כעוסק בדברי תורה]] ויכול להתפלל מיד. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חונה }} אמר: {{שוליים|ה_ז}}הרואה טיפה כעין החרדל יושבת ומשמרת עליו ז' נקיים, וקאים ומצלי. {{ירו&quot;מ-ביאור|וקם והתפלל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|זעור בר חיננא}} אמר: {{שוליים|ה_ח}}המקיז דם בקדשים מעל, עוד הוא מהלכות קצובות שאין עליהם מחלוקת, ואחריהם יכול להתפלל מיד. תני {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}} אמר: {{שוליים|ה_ט}}י&quot;א יום שבין נדה לנדה, הלכה למשה מסיני. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי הושעיא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר חמא}}: {{שוליים|ה_י}}מרבה אדם דגן בתבן {{ירו&quot;מ-ביאור|מכניסה עם המוץ}} ומערים עליו לפוטרו מן המעשרות. {{אמורא-ירו&quot;מ|אבדן}} שאל ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} כמה מעלות בקודש? והוא אמר לו: ארבע. וכמה מעלות בתרומה? והוא אמר לו: שלש, וקאים ומצלי. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חזקיה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמרו בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הפסוקים ה' צבאות עמנו משגב לנו וגו', הלשון &quot;חברייא&quot;|לעולם לא יהא הפסוק הזה זז מתוך פיך:]] ([[תהילים מו יב]]) &quot;ה' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי אבון}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} אמרו בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: וחברייא {{ירו&quot;מ-ביאור|ואף חברו הכוונה לפסוק הדומה לו}} ([[תהילים פד יג]]) &quot;ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיהו}} אמר בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}}: יהי רצון לפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתצילנו משעות החצופות הקשות הרעות, היוצאות המתרגשות לבוא לעולם. תנן: אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש. מאי טעמא? {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושוע בן לוי}} אמר: דכתיב ([[תהילים כט ב]]) &quot;השתחוו לה' בהדרת קדש&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דרשות &quot;אל תקרי&quot; - אינן בירושלמי|בחרדת קדש.]] {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בן חנינא}} אמר: מדכתיב ([[תהילים ב יא]]) &quot;עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה&quot;. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}}: לכשיבא יום רעדה, תגילו. אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושוע בן לוי}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לשבת לפני ואחרי התפילה|זה שהוא עומד ומתפלל,]] {{שוליים|ה_יא}}צריך לישב {{ירו&quot;מ-ביאור|לשהות}} שתי ישיבות. אחת עד שלא יתפלל, ואחת משיתפלל. עד שלא יתפלל, דכתיב: ([[תהילים פד ה]]) &quot;אשרי יושבי ביתך&quot;, ואחת משיתפלל, דכתיב: ([[תהילים קמ יד]]) &quot;אך צדיקים יודו לשמך, ישבו ישרים את פניך&quot;. תנן: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכה בתורתם ובמלאכתם של חסידים|חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת,]] ומתפללין שעה, ושוהין שעה אחת לאחר תפילתן. אימתי עוסקין בתורה? אימתי עוסקין במלאכתן? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק בי רבי אלעזר}}: על ידי שהיו חסידים, היתה ברכה ניתנת בתורתן, וברכה נתנת במלאכתן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חונה}} אמר: {{שוליים|ה_יב}}המתפלל אחורי בית הכנסת נקרא רשע, שנאמר: ([[תהילים יב ט]]) &quot;סביב רשעים יתהלכון&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חונה}} אמר: כל מי שאינו נכנס בבית הכנסת בעולם הזה, אינו נכנס לבית הכנסת לעתיד לבא. מה טעם? דכתיב &quot;סביב רשעים יתהלכון&quot;. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: המתפלל בתוך ביתו, כאילו מקיפו חומה של ברזל. מחלפה שיטתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}? תמן אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ה_יג}}צריך לאדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפילה, {{ירו&quot;מ-ביאור|בית הכנסת}} והכא אמר אכן?&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|לז|ב|משה לונץ=116|שדה יהושע=|קנייבסקי=111|סירלאו=66|פולדא=45|תולדות יצחק=144|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לא קשיא כאן ביחיד, וכאן בציבור. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פנחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הושעיא}}: המתפלל בבית הכנסת, כאילו מקריב מנחה טהורה. מה טעם? דכתיב: ([[ישעיהו סו כ]]) &quot;כאשר יביאו בני ישראל את המנחה בכלי טהור בית ה'&quot;. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}}, ויש אומרים אמרו בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}}: כתיב: ([[ישעיהו נה ו]]) &quot;דרשו את ה' בהמצאו&quot; איכן הוא מצוי? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הקב&quot;ה מצוי גם בבתי מדרש|בבתי כנסיות ובבתי מדרשות.]] וכתיב: ([[ישעיהו נה ו]]) &quot;קראוהו בהיותו קרוב&quot; איכן שהוא קרוב? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק בי רבי אלעזר}}: ולא עוד, אלא שאלהיהן עומד על גבן, מאי טעמא? דכתיב: ([[תהילים פב א]]) &quot;אלהים נצב בעדת אל, בקרב אלהים ישפוט&quot;. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}}: {{שוליים|ה_יד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להיכנס לבית הכנסת שתי דלתות|זה שנכנס לבית הכנסת, צריך להכנס לפנים משני דלתות.]] מה טעם? כדכתיב: ([[משלי ח לד]]) &quot;אשרי אדם שומע לי, לשקוד על דלתותי יום יום&quot;. &quot;דלתותי&quot; ולא &quot;דלתי&quot;, &quot;מזוזות&quot; ולא &quot;מזוזת&quot;. אם עשה כן, מה כתיב תמן? ([[משלי ח לה]]) &quot;כי מוצאי מצא חיים&quot;. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חונא}}: {{שוליים|ה_טו}}זה שהוא הולך לבית הכנסת, צריך להקל את רגליו ולהזדרז. מה טעם? דכתיב: ([[הושע ו ג]]) &quot;נדעה נרדפה לדעת את ה'&quot; וכשהוא יוצא, צריך להלך קימעא קימעא. מה טעם? דכתיב: ([[איוב יד טז]]) &quot;כי אתה צעדי תספור&quot;. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#היגע בתלמודו לא במהרה משכח|ברית כרותה היא. היגע תלמודו בבית הכנסת, לא במהרה הוא משכח]] אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן ענתנייתא}}: {{שוליים|ה_טז}}ברית כרותה היא, היגע בתלמודו בצנעה, לא במהרה הוא משכח. מה טעם? דכתיב: ([[משלי יא ב]]) &quot;ואת צנועים חכמה&quot;. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ה_יז}}ברית כרותה היא, הלמד אגדה מתוך הספר, לא במהרה הוא משכח. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחום}}: הסובר תלמודו, לא במהרה הוא משכח. מה טעם? דכתיב: ([[דברים ד ט|דברים ואתחנן ד ט]]) &quot;פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך&quot;. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחום בי רבי חייא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יהי רצון על חלום רע, הטבת חלום - אינה בירושלמי|זה שהוא רואה חלום קשה, צריך לומר:]] יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שיהו כל חלומותי שחלמתי, בין בלילה הזה בין בשאר הלילות, בין שחלמתי אני ובין שחלמו לי אחרים, אם טובים הם, יתקיימו עלי לששון ולשמחה לברכה ולחיים, ואם לדבר אחר, כשם שהפכת את מי המרה למתיקה, ומי יריחו על ידי אלישע למתיקה, ואת קללת בן בעור לברכה, כן תהפוך את כל חלומות הקשין, ומה שחלמו לי אחרים, לטובה לברכה ולרפואה ולחיים, לשמחה ולששון ולשלום. ויוסיף פסוקים שנאמר בהם הפוכות: ([[תהילים ל יב]]) &quot;הפכת מספדי למחול לי, פיתחת שקי ותאזרני שמחה. למען יזמרך כבוד ולא ידום, ה' אלהי לעולם אודך&quot;. ([[דברים כג ו|דברים כי תצא כג ו]]) &quot;ולא אבה ה' אלהיך לשמוע אל בלעם, ויהפוך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה, כי אהבך ה' אלהיך&quot;. ([[ירמיהו לא יב]]) &quot;אז תשמח בתולה במחול, ובחורים וזקנים יחדיו, והפכתי אבלם לששון, וניחמתים ושימחתים מיגונם&quot;. תנן: {{שוליים|ה_יח}}אפילו המלך שואל בשלומו, לא ישיבנו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}: הדא דאמר, במלכי ישראל. {{שוליים|ה_יט}}אבל במלכי אומות העולם, משיב שאילת שלום שלא יהרגנו. תני: {{שוליים|ה_כ}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הפסקה בכתיבת השם|היה כותב את השם,]] אפילו מלך שואל בשלומו, לא ישיבנו. היה כותב שנים או שלשה שמות, כגון: ([[יהושע כב כב]]) &quot;אל אלהים ה'&quot;, הרי זה גומר את אחד מהן, ומשיב שאילת שלום. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה יתיב קרי קומי כנישתא דבבלאי בציפורין. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישב וקרא לפני בית הכנסת של הבבלים בציפורי}} עבר ארכונא {{ירו&quot;מ-ביאור|שופט}} ולא קם ליה מקומוי. אתון בעיין מימחוניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להכותו}} אמר לון: ארפוניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|עזבו אותו}} בנימוסיא דברייה הוא עסיק. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} ו{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} עלון קומי אנטיפותא {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנסו לפני מושל}} דקיסרין. חמתון וקם מן קומיהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותם וקם מפניהם}} אמרין ליה: מן קומוי אילין יהודאי את קאים? {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני יהודים אלו אתה עומד}} אמר לון: אפיהון דמלאכין חמית! {{ירו&quot;מ-ביאור|ראיתי פני מלאכים}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} עלון קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנסו לפני}} ארסקינס {{ירו&quot;מ-ביאור|המצביא שדיכא מרד גאלוס ב-351}} באנטוכיא. חמתון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותם}} וקם מן קומיהון. אמרין ליה: מן קומי אילין יהודאי את קאים? אמר לון: אפיהון דהני אנא חזי בקרבא ונצח. {{ירו&quot;מ-ביאור|את פניהם אני רואה במלחמות בהם אני מנצח}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}} על קומי מלכותא. כי נפיק, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשיצא}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ה|לז א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ה|לז ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_לח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לח]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|לח|א|משה לונץ=118|שדה יהושע=|קנייבסקי=113|סירלאו=67|פולדא=46|תולדות יצחק=145|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} הפך קדל. {{ירו&quot;מ-ביאור|ערפו ולא הלך אחורנית כשפניו כלפי המלך}} &lt;/div&gt; אתון בעיון מיקטלוניה, וחמין תרין זיקוקין דנור נפקין מקדליה, ושבקוה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו שני ניצוצות של אש יוצאים מעורפו ועזבו אותו}} לקיים מה שנאמר: ([[דברים כח י|דברים כי תבא כח י]]) &quot;וראו כל עמי הארץ, כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך&quot;. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}}: &quot;וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך&quot;, כל, אפילו רוחות, אפילו שדים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונתן}} הוו מטיילין באסרטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|בדרך}} חמתון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותם}} חד ושאל בהון, אמר להון: שלמכון רבייא! אמרין: וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך דאפילו תואר לשון הבריות אין עלינו לרעה. {{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}} מנהגו להתעמק באוריתא סגין, {{ירו&quot;מ-ביאור|הרבה}} פעם אחת הוה נפיק ליה לבר מתחומא דשבתא, והוא לא ידע. לקיים מה שנאמר: ([[משלי ה יט]]) &quot;באהבתה תשגה תמיד&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן בי רבי ישמעאל}} מנהגיה להתעמק באוריתא סגין. הוות גולתיה שרעה מיניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|נפלה ממנו הגלימה}} וחכינה מזדהרא לה. {{ירו&quot;מ-ביאור|נחש נכרך עליה}} אמרין ליה תלמידוי: רבי הא גולתך שריעה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי הגלימה שלך נפלה}} אמר לון: ולית ההיא רשיעתא זהירא לה? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם אין הנחש הרשע שומר עליה}} תנן: {{שוליים|ה_כא}}אפילו נחש כרוך על עקיבו, לא יפסיק. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: לא שנו אלא נחש, {{שוליים|ה_כב}}אבל עקרב מפסיק. למה דעקרב מחייא {{ירו&quot;מ-ביאור| מכה}} וחזרה ומחייא. {{ירו&quot;מ-ביאור|וחוזר ומכה}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: {{שוליים|ה_כג}}לא אמרו אלא כרוך, אבל אם היה מרתיע ובא כנגדו, הרי זה מסתיר מלפניו, ובלבד שלא יפסיק את תפילתו. תני: {{שוליים|ה_כד}}היה עומד ומתפלל באסרטיא {{ירו&quot;מ-ביאור|דרך}} או בפלטיא, {{ירו&quot;מ-ביאור|רחבה שבה השוק}} הרי זה מעביר מפני החמור ומפני הקרון, ובלבד שלא יפסיק את תפלתו. אמרין עליו על {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן דוסא}}, שהיה עומד ומתפלל, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המעשה ברבי חנינא בן דוסא שהוכש|ובא חברבר {{ירו&quot;מ-ביאור|ערוד}} והכישו,]] ולא הפסיק את תפילתו. והלכו ומצאו אותו חברבר, מת מוטל על פי חורו. אמרו: אי לו לאדם שנשכו חברבר, ואי לו לחברבר שנשך את {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן דוסא}}! מה עיסקיה דהדין חברבריא? כד הוות נכית לבר נשא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה נושך לאדם}} אין בר נשא קדים למיא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם האדם הקדים ונגע במים}} חברברא מיית, ואין חברברא קדים למיא, בר נשא מיית. אמרו לו תלמידיו: רבי, לא הרגשתה? אמר להן: יבא עלי, ממה שהיה לבי מתכוין בתפילה, אם הרגשתי. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק בר אלעזר}}: ברא לו הקדוש ברוך הוא מעיין תחת כפות רגליו, כדי שיקדים למים, לקיים מה שנאמר: ([[תהילים קמה יט]]) &quot;רצון יריאיו יעשה, ואת שוועתם ישמע ויושיעם&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ה_ב|ירושלמי ברכות, פרק ה, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ה_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ה_כה}}מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים, {{שוליים|ה_כו}}ושואלין גשמים בברכת השנים, {{שוליים|ה_כז}}והבדלה בחונן הדעת. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} אומר: אומרה ברכה רביעית בפני עצמה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}: אומר בהודאה&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים. למה קבועה בתחית המתים}}? כשם שתחיית המתים חיים לעולם, כך ירידת גשמים חיים לעולם. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}} שמע לה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[הושע ו ב]]) &quot;יחיינו מיומים, ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו. ([[הושע ו ג]]) &quot;נדעה נרדפה לדעת את ה', כשחר נכון מוצאו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יבא כגשם לנו}}&quot; כתיב: ([[מלכים א יז א]]) &quot;ויאמר אליהו התשבי, מתושבי גלעד אל אחאב: חי ה' {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלקי ישראל אשר עמדתי לפניו}}, אם יהיה השנים האלה טל ומטר, כי אם לפי דברי&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ברכיה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבנן, חד אמר: בין על הטל ובין על המטר, נשמע לו. וחרנא אמר: על המטר נשמע לו ועל הטל לא נשמע לו. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר על המטר נשמע לו ועל הטל לא נשמע לו. מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יח א]]) &quot;לך הראה אל אחאב ואתנה מטר {{ירו&quot;מ-הדגשה|על פני האדמה&quot;, ולא נאמר ואתנה טל}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|וגו}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין על הטל בין על המטר נשמע לו, איכן הותר נדרו של טל? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחומא דאדרעיה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|לח|ב|משה לונץ=120|שדה יהושע=|קנייבסקי=115|סירלאו=68|פולדא=47|תולדות יצחק=147|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} סברין מימר: {{שוליים|ה_כח}}נדר שהותר מכללו, הותר כולו. אית דבעי מימר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הותר}} בבנה של צרפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ית {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יז כא]]) &quot;ויקרא אל ה' ויאמר: ה' אלהי, {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הגם על האלמנה אשר אני מתגורר עמה, הרעות להמית את בנה}}?&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודה בן פזי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל}} לאחד שגנב נרתיקו של רופא, עם כשהוא יוצא, נפצע בנו. חזר אצלו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אמר לו: אדוני הרופא רפא את בני! אמר לו: לך והחזר את הנרתק, שכל מיני רפואות נתונין בו, ואני מרפא את בנך. כך אמר לו הקדוש ברוך הוא לאליהו: לך והתר נדרו של טל, שאין המתים חיים אלא בטללים, ואני מחיה את בנה של צרפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ית. ומניין שאין המתים חיים אלא בטללים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו כו יט]]) &quot;יחיו מתיך, נבלתי יקומון, הקיצו ורננו שוכני עפר! כי טל אורות טליך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ארץ רפאים תפיל&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי וארץ רפאים תפיל}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחום דאדרעיה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתרגומו}}, וארעא תפקידיה תפליט. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהארץ תפלוט את המתים המופקדים אצלה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב דכפר חנן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך אמר הקדוש ברוך הוא לאליהו}}: בשעה שעשה אברהם זקינך רצוני, נשבעתי לו שאיני זז טל מבניו לעולם. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קי ג]]) &quot;לך טל ילדותך&quot; וכתיב בתריה: &quot;נשבע ה' ולא ינחם&quot;. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודא בן פזי}}: בדייתיקי נתתיו לאברהם, במתנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|גמורה}} נתתיו לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף להוריש לבניו, דכתיב}}: ([[בראשית כז כח]]) &quot;ויתן לך האלהים מטל השמים&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}}: בשעה שישראל באין לידי עבירה ומעשים רעים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הגשמים נעצרים, הן מביאין להן זקן אחד, כגון {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי הגלילי}}, והוא מפגיע בעדם, והגשמים יורדים. אבל הטל אינו יורד בזכות ברייה. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מיכה ה ו]]) &quot;כטל מאת ה', כרביבים עלי עשב, אשר לא יקוה לאיש, ולא ייחל לבני אדם&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{שוליים|ה_כט}}היה עומד בגשם והזכיר של טל, אין מחזירין אותו. בטל והזכיר של גשם, מחזירים אותו. והתני: {{שוליים|ה_ל}}בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר, ואם רצה להזכיר מזכיר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם זה לא חובה, למה אם הזכיר גשם בזמן טל חוזר}}? לא דמי ההוא דמיקל, לההוא דלא מצלי ולא מיקל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|איתמר}}: בגשם והזכיר של טל, אין מחזירים אותו. והתני: {{שוליים|ה_לא}}אם לא שאל בברכת השנים, {{שוליים|ה_לב}}או שלא הזכיר גבורת גשמים בתחית המתים, מחזירים אותו? בההוא דלא אידכר {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא הזכיר}} כלל, לא טל ולא מטר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל אם הזכיר שבח של טל, אין מחזירים אותו. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינה}}: {{שוליים|ה_לג}}אם לא שאל בברכת השנים, אומרה בשומע תפלה. ודכוותה: {{ירו&quot;מ-ביאור|כמותו}} אם לא הזכיר גבורת גשמים בתחיית המתים, אומרה בשומע תפילה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מה אם שאלה שהיא מדוחק, אומרה בשומע תפילה. אזכרה שהיא מריוח, לא כל שכן?&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ה|לח א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ה|לח ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_לט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לט]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|לט|א|משה לונץ=121|שדה יהושע=|קנייבסקי=116|סירלאו=68|פולדא=47|תולדות יצחק=148|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} והתני: אם לא שאל בברכת השנים, או שלא הזכיר גבורת גשמים בתחיית המתים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מחזירים אותו. אם יכול לאמר בשומע תפילה, למה}} מחזירים אותו? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבדימי אחוי דרבי יוסי}}: &lt;/div&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|בשלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בשכח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|גם}} בשומע תפילה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}איכן הוא חוזר? כד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם שכח ולא אמר יעלה ויבא}} בראש חודש, אם עקר את רגליו, {{שוליים|ה_לד}}חוזר {{ירו&quot;מ-הוסר|לכתחילה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לתחילה}}. ואם לאו, חוזר לעבודה. אוף הכא, אם עקר את רגליו, חוזר {{ירו&quot;מ-הוסר|לכתחילה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לתחילה}}. ואם לאו, חוזר {{ירו&quot;מ-הוסר|לעבודה בשומע}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשומע}} תפילה. בנינוה צרכון מיעבד תענית בתר פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}סחא. {{ירו&quot;מ-ביאור|היו צריכים לעשות תענית אחר פסח שהיו זקוקים לגשם}} אתון שיילון ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכולים לקבוע תענית}}. אמר לון {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}: לכו ועשו, ובלבד שלא תשנו {{ירו&quot;מ-הוסר|מטביעה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מטבעה}} של תפילה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא תבקשו גשם בברכת השנים}} איכן הוא אומרה? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} סבר מימר, {{שוליים|ה_לה}}אומרה בשומע תפילה. אמר ליה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: לא כן אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חונה}}: אם לא שאל בברכת השנים, או שלא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים, מחזירין אותו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לשומע תפילה. דווקא בדיעבד אומרה}} בשומע תפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא בתחילה, לא א}}ומר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה בשומע תפילה. והרי אמר}} לון {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}: לכו ועשו, ובלבד שלא תשנו מטביעה של תפילה. על דעתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}, איכן הוא אומרה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי גם בברכת השנים לא יכלו לאומרה. אומרה}} בשש {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכות}} שהוא מוסיף. {{ירו&quot;מ-הוסר|כד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עד}} כדון ציבור, שיש לו שש. יחיד שאין לו שש מניין? {{ירו&quot;מ-ביאור|איכן הוא אומרה}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: לא כן אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חונה}}: {{שוליים|ה_לו}}יחיד שואל צרכיו בשומע תפילה, ואילו צרכיו הן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: והבדלה בחונן הדעת. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמעון בר ווא}} בעא קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דבר שהוא נוהג ובא, חכמים חולקין עליו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|נחזי איך נהוג עלמא}}. אמר לו: על ידי שעיקרה בכוס, {{ירו&quot;מ-הוסר|שכחוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שכחו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היכן מקומה}} בתפלה. מילתיה אמרה, שעיקרה בכוס. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אידי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק רובא}}: {{שוליים|ה_לז}} אמרה בכוס {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שכבר}} אומרה בתפילה, בשביל לזכות את התינוקות {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינם מתפללים}}. מילתיה אמרה, שעיקרה בתפילה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: אמרה בכוס, אומרה בתפילה. אמרה בתפילה, אומרה בכוס. מילתיה אמרה, שעיקרה כאן וכאן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: בהודייה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}: מטין כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, ביום טוב שחל להיות במוצאי שבת {{ירו&quot;מ-ביאור|אם הבדיל}} מיד, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין אומרים אתה חונן. אבל אם חל מוצאי שבת ביום חול, או אם לא הבדיל מיד, אלא ביום חול אחר היום טוב, אומרה באתה חונן}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק רבה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מורים}} הלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, ביום טוב שחל להיות במוצאי שבת. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן גמליאל}}: הלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לעולם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: הלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לעולם.&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|לט|ב|משה לונץ=122|שדה יהושע=|קנייבסקי=118|סירלאו=69|פולדא=48|תולדות יצחק=150|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}}: לאו {{ירו&quot;מ-הוסר|בגין דאתון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאינון}} תרתיי שמועין {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהם הרוב והלכה כמותם. כיוון שבאמת אין כאן שני דעות}}, בגין ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק בר נחמן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, תרויהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן גמליאל}} הלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לעולם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין כאן אלא שמועה אחת, ולכן הלכה כרבי יוחנן שאמר בשם רבי, שהוא סבו של רבי חנינא בן גמליאל. תנן}}: ואבדלה בחונן הדעת. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דברי חכמים }}אומר אומרה ברכה רביעית בעצמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדברי חכמים הלכה כמאן? אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: אומר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} ברכה רביעית. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה חונן כ}}מטבע ברכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|רגיל}}, ואחר כך מבדיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|שמסיים את ברכת אתה חונן בברכת הבדלה כמנהגנו היום}} ותייא כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}, ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת חונן הדעת בשבת|{{ירו&quot;מ-הוסר|תמיהני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תמהני}} היאך ביטלו חונן הדעת בשבת.]] אם אין דיעה, תפילה מניין? {{ירו&quot;מ-הוסר|וכה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והכא}}, אם אין דיעה, הבדלה מניין? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}}: מבדיל ואחר כך אומר מטבע ברכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שפותח את ברכת חונן הדעת בברכת הבדלה ומסיים בנוסח הרגיל של אתה חונן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי הושעיה}}: ובלבד {{שוליים|ה_לח}}שלא יפחות משלש אבדלות. {{ירו&quot;מ-ביאור|בין קדש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים.}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אמרו: הפוחת לא יפחות משלש, והמוסיף לא יוסיף יותר משבעה אבדלות. {{אמורא-ירו&quot;מ|לוי}} אמר: {{שוליים|ה_לט}}ובלבד מאבדלות האמורות בתורה. {{אמורא-ירו&quot;מ|נחום בירבי סימאי}} נפק ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בשם אבוי: {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו}} אבדלה אחת. ואמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}}: וצריך לחתום בהבדלה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} בעי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדעת נחום בירבי סימאי, שסובר שדי בהבדלה אחת}}, מעתה {{שוליים|ה_מ}}אפילו פתח במבדיל בין קודש לחול, {{ירו&quot;מ-הוסר|וחוזר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חוזר}} וחותם במבדיל בין קודש לחול? {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי זו ברכה קצרה, ולמה חוזר וחותם בברכה}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת הבדלה, היא}} מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ברכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתקנו חכמינו זכרונם לברכה}}, שפותחין בהן בברוך וחותמין בברוך הן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שביסודה היא ברכה ארוכה, שהרי יכול לאמר באמצע עד שבע הבדלות, כיוון שכך, אף אם לא אמר כלום באמצע, פותח בברוך וחותם בברוך. איתמר}}: {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר: פותח במבדיל, ואחר כך אומר מטבע ברכה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן אנטיגנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בי רבי ינאי}}: זאת אומרת, {{שוליים|ה_מא}}שאסור לעשות מלאכה עד שיבדיל, כמה דאמר: אסור לעשות מלאכה עד שיבדיל. ודכותה: אסור לו לאדם לתבוע צרכיו עד שיבדיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|לכן אומרה בחונן הדעת}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בר אנטיגנוס ברבי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודה ברבי}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מבדיל אפילו עד יום חמישי|אם לא הבדיל במוצאי שבת, מבדיל אפילו בחמישי בשבת.]] הדא דאת אמר, במבדיל בין קודש לחול, {{שוליים|ה_מב}}אבל בורא מאורי האש, אומרה מיד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם לאו, אינו אומרה. דבמוצאי שבת נברא האור}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}}, ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|אבא בר ירמיה}}: אפילו יום טוב שחל להיות באמצע שבת, {{שוליים|ה_מג}}אומר: בין יום השביעי לששת ימי המעשה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}}: וכי ששת ימי המעשה לפניו? אמר לו: וכי יש טומאה וטהרה לפניו? {{ירו&quot;מ-ביאור|שאומר בין טמא לטהור הבדלתה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אשי}}: {{שוליים|ה_מד}}צריך לומר החל עלינו את {{ירו&quot;מ-הוסר|הימים }}ששת ימי המעשה הבאים לקראתינו לשלום. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} מוסיף: והשמיענו בהן ששון ושמחה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חזקיה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך לאמר}} הביננו ולמדינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חזקיה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: {{שוליים|ה_מה}} העונין אמן צריכין ליתן עיניהן בכוס {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשמברך על היין}} ועיניהן בנר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשמברך על הנר. ואמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חזקיה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: {{שוליים|ה_מו}}ארבעת מינין שבלולב ניטלין דרך גידוליהן.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ה_ג|ירושלמי ברכות, פרק ה, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ה_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ה_מז}}האומר על קן צפור יגיעו רחמיך, ועל טוב יזכר שמך, {{שוליים|ה_מח}}מודים, מודים, משתקין אותו. {{שוליים|ה_מט}}העובר לפני התיבה וטעה, יעבור אחר תחתיו, {{שוליים|ה_נ}}ולא יהא סרבן באותה שעה. ומאין הוא מתחיל? {{שוליים|ה_נא}}מתחילת ברכה שטעה זה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ה|לט א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ה|לט ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_מ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף מ.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף מ]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|מ|א|משה לונץ=124|שדה יהושע=|קנייבסקי=119|סירלאו=70|פולדא=49|תולדות יצחק=152|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} &lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: האומר על קן צפור יגיעו רחמיך, ועל טוב יזכר שמך, מודים, מודים, משתקין אותו. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} &lt;/div&gt;בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משתקין אותו, לפי שהוא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#טעמים לאיסור אמירת &quot;על קן ציפור|כקורא תיגר על מדותיו של הקדוש ברוך הוא:]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא כאומר}}: על קן ציפור הגיעו רחמיך, ועל אותו האיש לא הגיעו רחמיך. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום שהוא}} כנותן קיצבה למדותיו של הקדוש ברוך הוא: עד קן ציפור הגיעו רחמיך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותו לא}}. אית תניי תני: על {{ירו&quot;מ-הדגשה|קן ציפור}}. ואית תניי תני: עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|קן ציפור}}. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר על {{ירו&quot;מ-הדגשה|קן ציפור}}, מסייע ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}}. ומן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|קן ציפור}}, מסייע ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משתקין אותו ד}}לא עבדין טבות, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא עושים טוב}} שעושין למדותיו של הקדוש ברוך הוא רחמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואינם אלא גזרת מלך}}. ואילין דמתרגמין: עמי בני ישראל, כמה דאנא רחמן בשמים, כך תהוון רחמנין בארעא, תורתא או רחילה, יתה וית ברה לא תיכסון תרויהון ביומא חד, {{ירו&quot;מ-ביאור|שור או כבש אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף אינון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הדורשים כך}} לא עבדין טבאות, שהן עושין מדותיו של הקדוש ברוך הוא רחמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואינם אלא גזרת מלך. תנן}}: מודים מודים משתקין אותו. מאי טעמא? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר רב יצחק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים סג יב]]) &quot;כי יסכר פי דוברי שקר&quot;, {{ירו&quot;מ-ביאור|והוא כמעיד שקר כאילו יש שני רשויות}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מותר לומר &quot;מודים מודים&quot; ו&quot;קן ציפור&quot; ביחיד|הדא דאמר בציבורא. אבל ביחיד, תחנונים הן.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: העובר לפני התיבה וטעה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בן חנינה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניה בן גמליאל}}: {{שוליים|ה_נב}}טעה בשלש ברכות הראשונות, חוזר {{ירו&quot;מ-הוסר|בתחילה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לתחילה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|אדא בר בר חנה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|גניבה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}: {{שוליים|ה_נג}}טעה בשלש ברכות האחרונות, חוזר לעבודה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב חונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}: טעה בשלש ברכות הראשונות, חוזר {{ירו&quot;מ-הוסר|בתחילה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לתחילה}}. בשלש ברכות האחרונות, חוזר לעבודה. טעה ואינו יודע איכן טעה, חוזר למקום הברור לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר כתיקונה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודה בן פזי}} יתבון בחד כנישתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו בבית כנסת אחד}} אתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|חד}} עבר {{ירו&quot;מ-הוסר|חד }}קומי תיבותא, ואשגר {{ירו&quot;מ-ביאור|דילג}} חד ברכה, אתון ושיילון {{ירו&quot;מ-ביאור|באו ושאלו}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. אמר להם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושוע בן לוי}}: שליח ציבור שהשגיר {{ירו&quot;מ-ביאור|דילג}} שתים שלש ברכות, אין מחזירין אותו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני טורח ציבור, אלא משלים במקומו}}. אשכח תניי ופליג: {{ירו&quot;מ-ביאור|וסובר שגם שליח ציבור חוזר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא}}: {{שוליים|ה_נד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחזירים ש&quot;ץ שטעה בשלוש ברכות|לכל אין מחזירין אותו, חוץ ממי שלא אמר מחיה המתים, או מכניע זדים, או בונה ירושלים]] שאני אומר אולימין הוא. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל הקטן}} עבר קומי תיבותא, {{ירו&quot;מ-ביאור|עבר לפני התיבה}} ואשגר {{ירו&quot;מ-ביאור|דילג}} מכניע זדים. בסופה, שרי משקיף עליהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|בסוף התפילה הסתכל לראות אם חושדים בו שהוא מין}} אמרין ליה: לא שיערו חכמים בך! {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר אבא}} אמרו בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: ספק הזכיר של ראש חודש, ספק לא הזכיר, מחזירין אותו. לאיכן הוא חוזר? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|שמעון בר ווא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ה_נה}}אם עקר את רגליו, חוזר לתחילה, ואם לאו, חוזר לעבודה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודה בן פזי}}: הסיע דעתו ולא התכוון להוסיף תחנונים אחר תפילתו, כמי שעקר את רגליו. ואילין תחנוניא {{ירו&quot;מ-ביאור|שנוהגים לאמר אחר עושה שלום קדם שעקר רגליו, אם נזכר באמצע התחנונים}}, צריכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום להסתפק}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא}} ו{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} אמרו בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ה_נו}}היה קורא בתורה ונשתתק, זה שהוא עומד תחתיו יתחיל ממקום שהתחיל הראשון. כי אם אמר אתה ממקום שפסק, נמצא שפסוקים הראשונים שקרא הראשון נתברכו לפניהן, ולא נתברכו לאחריהן, והאחרונים שקורא השני נתברכו לאחריהן, ולא נתברכו לפניהן. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהראשון שעלה אמר ברכה ראשונה ולא אחרונה, והשני אומר ברכה אחרונה ולא אמר ברכה ראשונה}} וכתיב: ([[תהילים יט ח]]) &quot;תורת ה'&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_מ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|מ|ב|משה לונץ=126|שדה יהושע=|קנייבסקי=121|סירלאו=71|פולדא=49|תולדות יצחק=154|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמימה משיבת נפש&quot;, שתהא כולה תמימה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכותיה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לכן יתחיל מתחילה ויברך לפניה ולאחריה}} תני: {{שוליים|ה_נז}}לא יהו שנים קורין בתורה ואחד מתרגם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: מפני הברכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יכולים לברך שניהם דברכת השני הוי ברכה לבטלה}} והתני: {{שוליים|ה_נח}}לא יהו שנים מתרגמין ואחד קורא! אית לך מימר מפני הברכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אין המתרגם מברך}}? אלא משום שאין שני קולות נכנסין לתוך אוזן אחת. תני: שנים קורין בתורה, ואין שנים מפטירין בנביא! אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי עולא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיהיו כמה}} קרויות {{ירו&quot;מ-ביאור|עולים לקרא}} בתורה, ואין {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיהיו כמה}} קרויות בנביא, אלא אחד יכול לקרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כולה. תנן: ולא יהא סרבן באותה שעה. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהושע דרומיא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דברים שרובם ומיעוטם רע, סירוב לעבור לפני התיבה|שלשה דברים רובן ומיעוטן רע, ובינוניתן יפה:]] השאור והמלח {{ירו&quot;מ-הוסר|והסירוב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והסרוב}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|סירוב לעבור לפני התיבה}} {{שוליים|ה_נט}}בתחילה מסרב, שנייה מעמעם, ובשלישית רץ ובא. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונא}} הוה יתיב בחד כנישתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישב בבית כנסת אחד שבו התפלל רבי אלעזר וראה ש}} עאל חזנא {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנס הגבאי}} ואטרח על חד דייעול, ולא קבל עילוי. {{ירו&quot;מ-ביאור|הפציר באחד שיעלה חזן ולא הסכים}} בסופא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|של התפילה}} אתא {{ירו&quot;מ-ביאור|אותו שסרב}} לגבי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} אמר לו: לא יכעוס מרי עלי! בגין דלא הוינא מיתער {{ירו&quot;מ-ביאור|כיוון שלא הייתי עירני}} לא עלית{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}. אמר לו: לא עלך {{ירו&quot;מ-הוסר|לא }}כעסית, אלא על הדין דאטרח {{ירו&quot;מ-הדגשה|יותר מדי. החזן}} בטיטיי אישתתק באופנייה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשאמר האופנים וחיות הקדש}} אתון ושיילון ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}}: אמר לון {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושוע בן לוי}}: {{שוליים|ה_ס}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להיכן חוזר הטועה בתפילה|זה שעובר תחתיו, יתחיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מוהאופנים וחיות הקדש}} ממקום שפסק {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקודם}}.]] אמרין ליה: והא תנינן: מתחילת הברכה שטעה זה! אמר לון: מכיון דעניתון קדושתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שעניתם קדוש קדוש קדוש}} כמי שהוא תחילת ברכה.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ה_ד|ירושלמי ברכות, פרק ה, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ה_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ה_סא}}העובר לפני התיבה, לא יענה אחר הכהנים אמן, מפני הטירוף. {{שוליים|ה_סב}}אם אין שם כהן אלא הוא, לא ישא את כפיו. ואם הבטחתו שהוא נושא את כפיו וחוזר לתפילתו, רשאי.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: הפורס את שמע, והעובר לפני התיבה, והנושא את כפיו, והקורא בתורה, והמפטיר בנביא, והמברך על אחת מכל מצות האמורות בתורה, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמן אחר ברכת עצמו|לא יענה אחר עצמו אמן.]] ואם ענה, הרי זה בור. אית תניי תני: {{ירו&quot;מ-הדגשה|העונה אמן אחר ברכתו}} הרי זה בור. ואית תניי תני: הרי זה חכם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}}: מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר הרי זה חכם, {{שוליים|ה_סג}}בעונה בסוף {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל ברכותיו}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאנחנו אומרים אמן בבונה ירושלים}} ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר הרי זה בור, בעונה על {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} ברכה וברכה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ה|מ א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ה|מ ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_מא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף מא (התחלה)==
= [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף מא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף מא]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|מא|א|משה לונץ=127|שדה יהושע=|קנייבסקי=123|סירלאו=72|פולדא=50|תולדות יצחק=155|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שנים ישראל ואחד כהן שהיו הולכים בדרך, ממצעין את הכהן. {{ירו&quot;מ-ביאור|שיהיה באמצע}} אימתי? בזמן שכולם שוין, אבל אם היה אחד מהן תלמיד חכם, ממצעין את החכם. אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: מימי לא ברכתי לפני כהן, ולא הנחתי ישראל לברך לפני. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה לוי}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודה בן פזי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{שוליים|ה_סד}}כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת, ואינו נושא את כפיו, עובר בעשהף {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודה בן פזי}} כד הוה תשיש ולא יכל לשאת כפיו, הוה מתעטף וחזיק רישיה וקאי ליה אחורי עמודא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שידעו שרק בגלל שהוא תשוש אינו עולה לדוכן}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} נפיק ליה לברא. {{ירו&quot;מ-ביאור|יצא לחוץ}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחומא ברבי חייא}} אמרו בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמלאי}}: {{שוליים|ה_סה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת כהנים בעיר שכולה כהנים|עיר שכולה כהנים, נושאין את כפיהם.]] למי הם מברכין? לאחיהם שבצפון, לאחיהם שבדרום, לאחיהם שבמזרח, לאחיהם שבמערב. {{שוליים|ה_סו}}ומי עונה אחריהם אמן? הנשים והטף. תני {{אמורא-ירו&quot;מ|אביי בי רבי בנימין}}: {{שוליים|ה_סז}}העומדים לאחורי הכהנים, אינן בכלל ברכה. העומדים לפני הכהנים, אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר ווא}}: אפילו חומה של ברזל {{שוליים|ה_סח}} הברכה מפסקתן. {{ירו&quot;מ-ביאור|הברכה בוקעת את החומה והרי הם בכלל ברכה}} העומדים מן הצדדין מהו? נשמעינה מן הדא: דתנן: {{שוליים|ה_סט}}נתכווין להזות מלפניו, והזה לאחריו, לאחריו, והזה לפניו, הזייתו פסולה. לפניו, והזה על הצדדים, הזייתו כשירה. הדא אמרה, {{שוליים|ה_ע}}אף העומדים מן הצדדין בכלל ברכה הן. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}}: {{שוליים|ה_עא}}וצריך שיהא החזן המקריא ישראל. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב נחמן בר יעקב}} אמר: אם היה רק כהן אחד, המכריז אומר כהן, {{שוליים|ה_עב}}ואם היו שנים, אומר כהנים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}} אמר: אפילו אם היה רק כהן אחד, אומר כהנים, שאינו קורא אלא לשבט.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ה_ה|ירושלמי ברכות, פרק ה, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ה_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; המתפלל וטעה, סימן רע לו; ואם שליח ציבור הוא, סימן רע לשולחיו, ששלוחו של אדם כמותו. אמרו עליו על {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן דוסא}}, שהיה מתפלל על החולים ואומר: זה חי, וזה מת. אמרו לו: מנין אתה יודע? אמר להם: אם שגורה תפילתי בפי, יודע אני שאני מקובל; ואם לאו, יודע אני שהוא מטורף.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן המתפלל וטעה, סימן רע לו}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא בר יעקב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} אמר: ובלבד {{ירו&quot;מ-ביאור|אם טעה}} באבות. מעשה ב{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} שחלה בנו, ושלח שני תלמידי חכמים אצל {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן דוסא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בעירו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעירו}}. אמר לון: המתינו לי עד שאעלה לעלייה. ועלה לעלייה וירד. אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|להו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להן}}: בטוח אני שנינוח בנו של {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} מחליו. וסיימו {{ירו&quot;מ-הדגשה|את השעה, וכשחזרו מצאו ש}}באותה שעה תבע מהן מזון. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}}: אם כוונת את לבך בתפילה, תהא מבושר שנשמעה תפילתך. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהילים י יז]]) &quot;תכין לבם תקשיב אזניך&quot;. אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושוע בן לוי}}: אם עשו שפתותיו של אדם תנובה, {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו שתפילתו קולחת}} יהא מבושר שנשמע תפילתו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[ישעיהו נז יט]]) &quot;בורא ניב שפתים, שלום שלום לרחוק ולקרוב, אמר ה' ורפאתיו&quot; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ה|מא א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ה|מא ב}} {{סוף}} &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק אין עומדין&lt;/strong&gt;

{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|חמישי|רביעי|שישי}}</text>
      <sha1>tckw1zxytjqmwpmuv7a6dyrqvbwzd5r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק שביעי</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1706104</id>
    <revision>
      <id>3037758</id>
      <parentid>3037326</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T04:34:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3037758</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="59300" sha1="7526laxjud8q2kupd6fuz2ewl66asd5" xml:space="preserve">{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|שביעי|שישי|שמיני}}
==פרק שביעי - שלשה שאכלו==
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק שביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף נ.ogg|thumb|ירושלמי_מאיר_מסכת_ברכות_דף_נ.ogg]]
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ז_א|ירושלמי ברכות, פרק ז, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ז_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ז_א}}שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן. {{שוליים|ז_ב}}אכל דמאי, ומעשר ראשון שניטלה תרומתו, ומעשר שני והקדש שנפדו, {{שוליים|ז_ג}}והשמש שאכל כזית, {{שוליים|ז_ד}}והכותי, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ז|נ א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ז|נ ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_נא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; 
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף נא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף נא]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|נא|א|משה לונץ=146|שדה יהושע=|קנייבסקי=142|סירלאו=80|פולדא=57|תולדות יצחק=187|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מזמנין עליהן. אבל {{שוליים|ז_ה}} אכל טבל, ומעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו, ומעשר שני והקדש שלא נפדו, והשמש שאכל פחות מכזית, {{שוליים|ז_ו}}והנכרי, אין מזמנין עליהן.  
&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|את}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איתמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{שוליים|ז_ז}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלושה שאכלו כאחת}}, אין רשאין ליחלק. {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שרק אם סיימו סעודתם יחד אין רשאים לחלק, אבל אם הקדים אחד וסיים לאכול, רשאי לברך.}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וכה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והכא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איתמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלשה שאכלו כאחת}}, חייבין לזמן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע דכיוון שישבו לאכול יחד, אף שלא סיימו יחד חייבין לזמן. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}כאן בתחלה, כאן בסוף. {{שוליים|ז_ח}}אי זהו בתחילה ואי זהו בסוף? תרין אמורין, חד אמר: נתנו דעת לאכול {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד, אף שלא סיימו יחד חייבין לזמן, ו}}זהו בתחילה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא תכננו לאכול יחד, אלא ש}}אכלו כזית {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד}}, זהו בסוף, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואז רק אם סיימו יחד חייבין לזמן}}. וחרנה אמר: אפילו אכלו כזית {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד}} זהו בתחילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא יכולים לחלק. לא אכלו כזית יחד, אלא ש}}גמרו אכילתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד}}, זהו בסוף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}, ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|אבא בר ירמיה}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#זימון בשניים או בשלושה - תלוי בדיני ממונות|{{ירו&quot;מ-הדגשה|שלושה חיבים לזמן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ג חובה}}. שנים, רשות.]] אמרה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}. אמר לו: {{שוליים|ז_ט}}אני, אין לי אלא משנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: שלשה שאכלו כאחת, חייבין לזמן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא שנים, אינם רשאים לזמן. אמרי}}: רבנן דהכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|רבי יסא}} בדעתון {{ירו&quot;מ-הדגשה|דחכמי ארץ ישראל}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|רבי יוחנן וריש לקיש}} ורבנן דהתם, {{ירו&quot;מ-ביאור|רבי אבא}} בדעתון {{ירו&quot;מ-הדגשה|דחכמי בבל}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמאל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאיתמר: אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|ז_י}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}שנים שדנו, דיניהן דין, אלא {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא נקרא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שנקראו}} בית דין חצוף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שאף בשנים יש קביעות}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ור}} תרויהון אמרי: אפילו {{ירו&quot;מ-ביאור|בדיעבד}} שנים שדנו,  
&lt;span id=&quot;דף_נא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|נא|ב|משה לונץ=147|שדה יהושע=|קנייבסקי=143|סירלאו=80|פולדא=57|תולדות יצחק=189|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אין דינן דין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: {{שוליים|ז_יא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אכלו בנפרד ונתערבו, דימוי סוגיות שונות|{{ירו&quot;מ-הדגשה|שלושה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אמר ג}} שאכלו, זה בפני עצמו וזה בפני עצמו וזה בפני עצמו, ונתערבו, מזמנין.]] {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}} אמר: {{שוליים|ז_יב}} והן שבאו משלש חבורות. {{ירו&quot;מ-ביאור|שכבר נתחיבו בזימון.}} על דעתיה {{אמורא-ירו&quot;מ|דרבי זעירא}} וחבורתיה: והן שאכלו {{ירו&quot;מ-הוסר|ג}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שלושתם}} כאחת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}}: על הדא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: הטביל {{ירו&quot;מ-הוסר|ג}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|במי חטאת שלוש}} איזובות, זה בפני עצמו וזה בפני עצמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|וזה בפני עצמו}}, ונתערבו, מזה בהן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}} אמר, והן שבאו {{ירו&quot;מ-הוסר|מג}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משלוש}} חבילות. על דעתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} וחבורתיה, והוא שהטביל שלשתן כאחת. אין תימר אין למידין אזוב מברכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אנן}} חזינן רבנן קיימין בסוכה, וילפין {{ירו&quot;מ-ביאור|ולומדים}} מטיט הנרוק. כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ז_יג}}הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה טפחים, פסולה. הא פחות מיכן, כשירה. מהו לישן תחתיו? {{ירו&quot;מ-הוסר|התיב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|השיב}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק בן אלישיב}}: {{שוליים|ז_יד}}הרי טיט הנרוק משלים במקוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לארבעים סאה}}, ואין מטבילין בו. אף הכא, משלים בסוכה, ואין ישינין תחתיו. {{שוליים|ז_טו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ג}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שלושה}} שאכלו כאחת {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם רשאים ליחלק}}, וביקש אחד מהן לילך לו. דבית {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} אמרי: יברך ברכה ראשונה וילך לו. אי זו היא ברכה ראשונה? דבית {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} אמרו: זו ברכת הזימון. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב זעירא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ירמיה}}: זו {{ירו&quot;מ-הוסר|הזמן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הזן}} את הכל. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} בר חנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}: זו הזן את הכל. התיב {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ששת}}: והא מתניתא פליגא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא}}: {{שוליים|ז_טז}}שנים שלשה {{ירו&quot;מ-ביאור|יודעים כל אחד חלק מהברכות}} חייבין בברכת הזימון.  
{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ז|נא א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ז|נא ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_נב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף נב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף נב]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|נב|א|משה לונץ=148|שדה יהושע=|קנייבסקי=144|סירלאו=80|פולדא=58|תולדות יצחק=190|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} הא ארבעה לא! {{ירו&quot;מ-ביאור|כי צריך שכל אחד ידע ברכה שלמה}} אין תימר ברכת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}זימון {{ירו&quot;מ-הדגשה|זו ברכה}} ראשונה, ניתני ארבעה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמת}} אשכחן תני {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}}ארבעה. אין תימר זו הזן את הכל, קשיא; {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי לדעתו יש רק שלוש ברכות}} אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שגם לשיטתו יש ארבע, והרביעית}} זו הטוב והמטיב, לית את יכול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}שנייא היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא רק דרבנן}}. דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה, נקבעה הטוב והמטיב. הטוב, שלא נסרחו, והמטיב, שניתנו לקבורה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חונה}}: תיפתר כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}, ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} אמר: הטוב והמטיב דבר תורה, דכתיב: ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך}}&quot;. &quot;ואכלת ושבעת וברכת&quot;, זו ברכת הזימון. &quot;את ה' אלהיך&quot;, זו הזן את הכל. &quot;על הארץ&quot;, זו ברכת הארץ. &quot;הטובה&quot;, זו ברכת בונה ירושלים. וכן הוא אומר: ([[דברים ג כה|דברים דברים ג כה]]) &quot;ההר הטוב הזה והלבנון&quot;. &quot;אשר נתן לך&quot;, זה הטוב והמטיב. כתוב בתורה ברכה לפניה, ואין כתוב בתורה ברכה לאחריה. מה כתיב בה לפניה? ([[דברים לב ג|דברים האזינו לב ג]]) &quot;כי שם ה' אקרא, הבו גודל לאלהינו&quot;. כתיב במזון ברכה לאחריו, ואין כתיב לפניו. מה כתיב לאחריו? &quot;ואכלת ושבעת וברכת&quot;. ומניין ליתן את האמור בזה בזה, ואת האמור בזה בזה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונתן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתורה כתיב: &quot;כי שם ה’ אקרא הבו גודל לאלקינו&quot;. ובמזון כתיב: &quot;וברכתה את ה’ אלוקיך}}&quot;. אתיא שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|השם}} שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|השם}} לגזירה שוה: מה שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|השם}} שנאמר בתורה, ברכה לפניו. אף שם שנאמר במזון, ברכה לפניו. ומה  
&lt;span id=&quot;דף_נב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|נב|ב|משה לונץ=149|שדה יהושע=|קנייבסקי=145|סירלאו=81|פולדא=58|תולדות יצחק=191|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|השם}} שנאמר במזון, ברכה לאחריו. אף שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|השם}} שנאמר בתורה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכה}} לאחריה. עד כדון כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} שלומד בגזרה שוה, ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}}{{ירו&quot;מ-הוסר|כר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלומד מקל וחומר מניין? אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: קל וחומר: מה אם מזון שאין טעון ברכה לפניו, טעון ברכה לאחריו. תורה שהיא טעונה ברכה לפניה, אינו דין שתהא טעונה ברכה לאחריה? עד כדון תורה. מזון {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין}}? מה אם תורה שאינה טעונה ברכה לאחריה, טעונה ברכה לפניה. מזון שטעון ברכה לאחריו, אינו דין שטעון ברכה לפניו? {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יצחק}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|למדו מהפסוקים}}, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יצחק}} אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}}: ([[שמואל א ט יג]]) &quot;כי הוא יברך הזבח, ואחר כך יאכלו הקרואים&quot;. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}}: ([[שמות כג כה|שמות משפטים כג כה]]) &quot;ועבדתם את ה' אלהיכם, וברך את לחמך ואת מימיך&quot;. אימתי הוא קרוי לחמך {{ירו&quot;מ-הוסר|ואת מימיך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומימיך}}? עד שלא אכלת. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: מה אם בשעה שאכל ושבע צריך לברך, בשעה שהוא תאב לאכול, לא כל שכן? עד כדון מזון. תורה? מה אם מזון, שאינו אלא חיי שעה, טעון ברכה לפניו ולאחריו, תורה שהיא חיי עד, לא כל שכן? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בעי&quot; אילין ג' קרויות {{ירו&quot;מ-הדגשה|של העולים לתורה בשני וחמישי}}, מה את עביד לון? {{ירו&quot;מ-הוסר|בשלשה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כשלשה}} שאכלו כאחת, או {{ירו&quot;מ-הוסר|בשלשה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כשלשה}} שאכלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו וזה בפני עצמו? אין תעבדינון כשלשה שאכלו כאחת, הראשון מברך ברכה ראשונה, והאחרון ברכה אחרונה, והאמצעי אינו מברך כל עיקר. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו במזון שאחד פוטר השאר}} אין תעבדינון כשלשה שאכלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו וזה בפני עצמו, אפילו האמצעי מברך לפניו ולאחריו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר אבדימא}}: לא למדו ברכת התורה מברכת הזימון אלא לרבים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי קריאת התורה בציבור, אם כן כנראה שנלמד מברכת המזון של רבים מדין שלושה שאכלו, שאחד מברך לכולם}} 
{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ז|נב א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ז|נב ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_נג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף נג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף נג]]
&lt;section begin=edit1 /&gt;
{{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|נג|א|משה לונץ=150|שדה יהושע=|קנייבסקי=146|סירלאו=81|פולדא=58|תולדות יצחק=192|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}  {{ירו&quot;מ-הוסר|ואם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|למדנו לברכת התורה מברכת המזון רק בקריאה}} לרבים, {{ירו&quot;מ-הוסר|אפי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כן}} בינו לבין עצמו לא יברך? {{ירו&quot;מ-ביאור|ואיך מברכים בבקר את ברכות התורה ביחיד?}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא מרי אחוי דרבי יוסי}}: עשאוה כשאר כל מצותיה של תורה. מה שאר כל המצות טעונות ברכה, אף זו טעונה ברכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אכל דמאי {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכ&quot;ו מזמנים עליו}} הדא אמרה אכל פירות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}ספק ניתקנו ספק לא ניתקנו, מזמנין {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליו}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון אחוי דרבי ברכיה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שניא היא}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האוכל דמאי, אי בעי מפקר לנכסיה - אינו בירושלמי|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}בשעה שגזרו על הדמאי, רוב עמי הארץ היו מכניסין לבתיהן]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי לחייבן, והיו מעשרין. ולא דמי לשאר ספק מעושר}}. ויי דא אמרה דא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמברכים על הספק מדתניא}}: כותי מזמנין עליו. ואהן כותי, לאו ספק הוא? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: תיפתר כמן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כותי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כישראל, דאתפלגון}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת האם כותי כגוי או כישראל|{{ירו&quot;מ-הדגשה|כותי הרי הוא}} כגוי,]] דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר: כותי כישראל לכל דבר.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ז_ב|ירושלמי ברכות, פרק ז, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ז_ב&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ז_יז}}נשים, ועבדים, וקטנים, אין מזמנין עליהן. עד כמה מזמנין? {{שוליים|ז_יח}}עד כזית. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: עד כביצה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: נשים, ועבדים, וקטנים, אין מזמנין עליהן}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}, ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בן שאול}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}: קטן עושין אותו סניף לעשרה. והתני: אין מדקדקין בקטן! אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר זבידא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|קיימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קיימוה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בר חמא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|לשני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בשני}} קטנים נצרכה, שאם היה קטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממש}}, עושין אותו  &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|נג|ב|משה לונץ=151|שדה יהושע=|קנייבסקי=147|סירלאו=81|פולדא=59|תולדות יצחק=194|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סניף לעשרה. אם היה}} ספק, {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון שהביא שתי שערות אך אין בהם כדי לכוף, או בן שלוש עשרה ולא הביא שתי שערות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ספק}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מדקדקים בו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}עושין אותו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דאי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועולה אף למנין התשעה, וניתן לצרף עוד קטן כעשירי. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בר פזי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר זבידא}}: תשעה נראין כעשרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מזמנים עליהם}}. מה מזמני{{ירו&quot;מ-הדגשה|ם}}?,{{ירו&quot;מ-הוסר|ן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|איך מדובר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם בתשעה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מסוימין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מסוימים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|גדולים שנראין כעשרה כשהם מפוזרים או כשהם מכונסים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|או שהכוונה לתשעה גדולים ואחד}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אלא אפי}} קטן ביניהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנראים כעשרה? אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ברכיה הכהן}}: {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר זבדי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אר}} בעא קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: כמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שה}}דברים אמורים תמן, קטן עושין אותו סניפין לעשרה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ומר אף הכא, עושין אותו סניף לשלשה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי זה קל וחומר ו}}מה תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעשרה}} שמזכירין את השם, עושין אותו סניף,
כאן שאין מזכירין את השם, לא כל שכן? אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|והא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא}} אינו כל שכן! תמן, על ידי שהן אומרים את השם, עושין אותו סניף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שיוכלו להזכיר את השם}}, וכאן שאין קורין את השם, אין עושין אותו סניף. תני: קטן וספר תורה, עושין אותו סניף. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}} כיני מתניתא: קטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקריאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לספר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ספר}} תורה, עושין אותו סניף {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעשרה}} מאימתי עושין אותו סניף? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבינא}} אמר: איתפלגון {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תרויהון בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. חד אמר: כדי שיהא יודע טיב ברכה. וחרנה אמר: {{שוליים|ז_יט}} שיהא יודע למי הוא מברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי נסא}}: כמה זימנין אכלית עם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תחליפא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אביו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אבא }}ועם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אנינייא בר סיסי}} חביבי, ולא זמנין עלי {{שוליים|ז_כ}} עד שהבאתי שתי שערות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר שילת}} בעא קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}. ואית דאמרין: {{ירו&quot;מ-הוסר|בעין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבעו}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר שילת}}: תשעה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אכלו}} פת ואחד ירק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהו}}? אמר לון: {{שוליים|ז_כא}} מזמנין. שמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}נה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אכלו}} פת ושנים ירק? אמר לון: מזמנין. שבעה פת ושלשה ירק? אמר לון: {{שוליים|ז_כב}} מזמנין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבינא}} בעי: מחצה למחצה מהו? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: עד דאנא תמן, {{ירו&quot;מ-ביאור|בבל}} אצרכת לי, {{ירו&quot;מ-הוסר|מיצרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומיצר}} לי {{ירו&quot;מ-הוסר|מינך לא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דלא}} שאלתיה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} בעי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|תשעה אכלו פת ואחד ירק}} אותו שאכל ירק מהו שיברך? מחלפה שיטתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי כאן הוא מסתפק, ואילו במעשה דרבי שמעון בן שטח פשוט לו שלא יכול לזמן ד}}תני: של{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ש מאות {{ירו&quot;מ-הוסר|נזירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נזירים}} עלו בימי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן שטח}}. מאה וחמשים  
{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ז|נג א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ז|נג ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_נד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
{{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|נד|א|משה לונץ=152|שדה יהושע=|קנייבסקי=147|סירלאו=82|פולדא=59|תולדות יצחק=195|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}  מצא להן פתח, ומאה וחמשים לא מצא להן פתח. אתא גבי ינאי מלכא. אמר לו: אית הכא תלת מאה נזירין, בעיין תשע מאה קרבנין, {{ירו&quot;מ-ביאור|יש כאן שלוש מאות נזירים שזקוקים לתשע מאות קרבנות}} אלא יהב את פלגא מן דידך, ואנא פלגא מן דידי. שלח ליה ארבע מאה וחמשים. אזל לישנא בישא ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר ליה: לא יהב מן דידיה {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתן משלו}} כלום. שמע ינאי מלכא וכעס. דחל {{ירו&quot;מ-ביאור|פחד}} שמעון בן שטח וערק. {{ירו&quot;מ-ביאור|ברח}} בתר יומין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר זמן}} סלקון בני נש רברבין {{ירו&quot;מ-ביאור|באו אנשים חשובים}} מן מלכותא דפרס גבי ינאי מלכא. מן דיתבין {{ירו&quot;מ-ביאור|תוך שהם יושבים}} אכלין, אמרין ליה:  נהירין אנן {{ירו&quot;מ-ביאור|זוכרים אנו}} דהוה אית הכא חד גבר סב, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כאן זקן אחד}} והוה אמר קומין מילין דחכמה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה אומר לפנינו דברי חכמה}} תני לון עובדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|סיפר להם את המעשה}} אמרין ליה: שלח ואייתיתיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|תביא אותו}} שלח ויהב ליה מילא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הבטיח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יפגע בו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואתא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא}} ויתיב ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|בא וישב לו}} בין מלכא למלכתא. אמר לו: למה {{ירו&quot;מ-הוסר|אפליית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אפלית}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שיטיתה}} בי? אמר לו: לא אפליית בך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} את מממונך ואנא מן אורייתי, דכתיב: ([[קהלת ז יב]]) &quot;כי בצל החכמה בצל הכסף&quot; אמר ליה: ולמה ערקת? {{ירו&quot;מ-ביאור|ברחתה}} אמר לו: שמעית דמרי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאדוני}} כעס עלי, ובעית מקיימה הדין קרייא: {{ירו&quot;מ-ביאור|והחלטתי לקיים את הפסוק}} ([[ישעיהו כו כ]]) &quot;חבי כמעט רגע עד יעבר זעם&quot;. וקרא עלוי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ינאי את הפסוק}} ([[קהלת ז יב]]) &quot;ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שינאי ידע שבאמת התכוון להרוג אותו}} אמר לו: ולמה יתבת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} בין מלכא למלכתא? אמר לו: בסיפרי דבן סירא כתיב: ([[קהלת יא א]]) &quot;סלסליה ותרוממך ובין נגידים תושיבך&quot;. אמר: הבו ליה כסא דליבריך! נסב כסא ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: נברך על המזון שאכל ינאי וחביריו. אמר לו: עד כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|עדיין}} את בקשיותך! {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי אין זה נוסח הברכה}} אמר לו: ומה נאמר? על המזון שלא אכלנו? אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|הבון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הבו}} ליה דליכול! יהבו ליה ואכל, ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: &quot;נברך על המזון שאכלנו&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: חולקין על {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן שטח}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ירמיה}} אמר: על הראשונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא רצה לזמן אלא אם כן יאכל, דלחכמים אף אם לא אכל מוציא את האחרים ידי חובה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אבא}} אמר: {{שוליים|ז_כג}}על השנייה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאין אדם מוציא אחרים אלא אם כן אכל לחם, והוא לא אכל אלא ירק, שהרי לא נטל ידיו}} מחלפה שיטתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}? התם צריכה ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתפק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם יכול לזמן}}, {{ירו&quot;מ-הוסר|וכה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והכא}} פשיטא ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יכול לזמן? הן דפשיטא ליה שלא יכול לברך כרבנן}}; הן דצריכה ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור| מה שהוא הסתפק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|כרבנן הן דפשיטא ליה }}כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבן שמעון בן גמליאל}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}}תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר}} עלה {{שוליים|ז_כד}}היסב ואכל עמהן, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת האם מי שלא אכל דגן מצטרף לזימון|אף על פי שלא אכל כזית דגן, מזמנין {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליו}}]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל ל}}דברי חכמים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: לעולם אין מזמנין עליו, עד שיאכל כזית דגן. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובזה הסתפק רבי ירמיה לדעת רבן גמליאל האם כשם שמצטרף לזימון, כך יכול לזמן, או לא.}} והתני {{שוליים|ז_כה}}שנים פת ואחד ירק, מזמנין! מתניתה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבן שמעון בן גמליאל}}. &lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|נד|ב|משה לונץ=153|שדה יהושע=|קנייבסקי=149|סירלאו=82|פולדא=59|תולדות יצחק=197|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ז_ג|ירושלמי ברכות, פרק ז, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ז_ג&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; כיצד מזמנין? {{שוליים|ז_כו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בג}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בשלושה}} אומר &quot;נברך&quot;; {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשלושה והוא אומר &quot;ברכו}}&quot; בעשרה אומר &quot;נברך לאלהינו&quot;; בעשרה והוא אומר ברכו אחד עשרה ואחד עשר רבוא במאה אומר נברך לה' אלהינו במאה והוא אומר ברכו באלף אומר נברך לה' אלהינו אלהי ישראל באלף והוא אומר &quot;ברכו&quot; בריבוא אומר &quot;נברך לה' אלהינו אלהי ישראל אלהי צבאות יושב הכרובים על המזון שאכלנו&quot; {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי הגלילי}} אומר: לפי רוב הקהל מברכים שנאמר: ([[תהילים סח כז]]) &quot;במקהלות ברכו אלהים ה' ממקור ישראל&quot;. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} מה מצינו בבית הכנסת אחד מרובין ואחד מועטין אומר &quot;ברכו את ה'&quot; {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} אומר: {{שוליים|ז_כז}}&quot;ברכו את ה' המבורך&quot;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|דלמה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דלמא}}: {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ור}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ור}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא חברון דרבנן}} הוו {{ירו&quot;מ-הוסר|יתבון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יתבין}} אכלין. נסב {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} כסא, ובירך ואמר &quot;נברך&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא }}אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ברכו אל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}}: ולמה לא אמרת &quot;ברכו&quot;? אמר לו: ולא כן תני: אין מדקדקין בדבר, בין שאמר נברך בין שאמר ברכו אין תופסין אותו על כך. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נקדנין הוא לשון גנאי|{{ירו&quot;מ-הוסר|והנוקדנין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והנקדנין}} תופסין אותו על כך]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|המקפידים שלא לצורך}} ובאיש {{ירו&quot;מ-ביאור|כאב}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}, בגין דצווח {{ירו&quot;מ-ביאור|קרא}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|נוקדנא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נקדנא}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: איני מוציא את עצמי מן הכלל. {{ירו&quot;מ-ביאור|אנני אומר ברכו אלא נברך}} התיבון: הרי ברכת התורה, הרי הוא אומר &quot;ברכו&quot;! אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבין}}: מכיון דיימר &quot;המבורך&quot;, אף הוא אינו מוציא עצמו מן הכלל. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זמינא}} הוה משמש קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|זעירא}}. מזג ליה כסא, אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|זעירא}}: סב בריך! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותתכוון להוציא אותי}},{{ירו&quot;מ-הוסר|אל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}יהב דעתך דאת מישתי חורנה, {{ירו&quot;מ-ביאור|ותן דעתך שתשתה עוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא תצטרך לברך על כל כוס}}, דתני: {{שוליים|ז_כח}}השמש מברך על כל כוס וכוס, ואינו מברך על כל פרוסה ופרוסה. אמר ליה: כמא דאנא יהב דעתי מפקא יתיך ידי חובתך בברכתה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאני נותן דעתי להוציא אותך בברכה.}} כן הב דעתך מפקא ידי {{ירו&quot;מ-הוסר|חובתי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חובתך}} {{ירו&quot;מ-ביאור|כך גם אתה תן דעתך לצאת בברכתי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותענה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|באמן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמן}}.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ז|נד א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ז|נד ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_נה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף נה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף נה]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|נה|א|משה לונץ=154|שדה יהושע=|קנייבסקי=150|סירלאו=83|פולדא=60|תולדות יצחק=198|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב תנחום בר ירמיה}}: מתניתא אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ז_כט}}המתעסק לא יצא, {{שוליים|ז_ל}}והשומע מן המתעסק לא יצא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שצריך דעת תוקע להוציא ודעת שומע לצאת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: במאה אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובמאה אומר נברך לה' אלהינו במאה והוא אומר בר}}כו {{ירו&quot;מ-הדגשה|באלף אומר נברך לה' אלהינו אלהי ישראל באלף והוא אומר ברכו. בריבוא אומר נברך לה' אלהינו אלהי ישראל אלהי צבאות יושב הכרובים על המזון שאכלנו}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: זו דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי הגלילי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר: לפי רוב הקהל מברכים}} אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}דברי חכמים: אחד עשר ואחד עשר ריבוא. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבא}} אמר: {{שוליים|ז_לא}}הלכה כמי שאומר: אחד {{ירו&quot;מ-הוסר|עשרה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עשר}} ואחד עשר ריבוא. מניין לעדה שהיא עשרה? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: נאמר כאן עדה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב אלקים ניצב בעדת א-ל}}. ונאמר להלן {{ירו&quot;מ-ביאור|במרגלים}} עדה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב: עד מתי לעדה הרעה הזאת}}. מה עדה שנאמר להלן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במרגלים}} עשרה, אף עדה שנאמר כאן עשרה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: נאמר כאן תוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב: ונקדשתי בתוך בני ישראל}} ונאמר להלן תוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[בראשית מב ה|בראשית מקץ מב ה]]) &quot;ויבאו בני ישראל לשבור בר בתוך הבאים&quot;. מה תוך האמור להלן עשרה, אף כאן עשרה. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: אם מתוך את יליף לה, סגין אינון, {{ירו&quot;מ-ביאור|רבים הם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי נאמר בתוך הבאים והבאים היו הרבה}} אלא נאמר כאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונקדשתי בתוך}} בני ישראל, ונאמר להלן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויבואו}} בני ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|לשבור בתוך הבאים}}. מה בני ישראל שנאמר להלן עשרה, אף כאן עשרה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי הגלילי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר: לפי רוב הקהל מברכים, שנאמר}}: ([[תהילים סח כז]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקהלות ברכו אלקים ה' ממקור ישראל}}. מה מקיימין רבנן טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי הגלילי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלמד מדכתיב}} &quot;במקהלות&quot; בכל {{ירו&quot;מ-הוסר|קהילה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קהלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וקהילה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקהלה}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דמשמע שעל פי רוב הקהל הן עונים}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בריה דרבי אבהו}}: במקהלת כתיב, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלשון יחיד. ברכה אחת לכולם}}. פיסקא {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה מצינו בבית הכנסת, אחד מרובין ואחד מועטין אומר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את ה' רבי ישמעאל אומר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שבבית הכנסת אומרים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכו את ה' המבורך}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אשי}} קם מיקרי באורייתא, {{ירו&quot;מ-הוסר|ואמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} &quot;ברכו&quot; ולא אמר &quot;המבורך&quot;. בעון מישתקוניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להשתיק אותו}} אמר להון {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}: {{שוליים|ז_לב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ארופניה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ארפוניה}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|עזבו אותו}} דנהיג כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה כהן, ו}}קם מקרי כהן במקום לוי, ובירך לפניה ולאחריה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שבירך כשעלה כהן}} ובעון מישתקוניה. אמר לון {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אשי}}: ארפוניה, דכן אינון נהיגון גבייהו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל עולה מברך לפניה ולאחריה}}. כתיב: {{ממ|נחמיה|ח|ו}} &quot;ויברך עזרא את ה' {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אלהי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ם}} הגדול&quot;. במה הוא גידלו? גדלו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שברך}} בשם המפורש. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנה}} אמר: גדלו בברכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר הא-ל הגדול הגיבור והנורא. כדדריש}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושוע בן לוי}}: למה נקר{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ו אנשי כנסת הגדולה? שהחזירו הגדולה ליושנה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פנחס}}: משה התקין מטבעה של תפילה ([[דברים י יז|דברים עקב י יז]]) &quot;האל הגדול הגבור והנורא&quot;. ירמיה אמר: ([[ירמיהו לב יח]]) &quot;האל הגדול הגבור&quot; ולא אמר &quot;הנורא&quot;. למה אמר &quot;הגבור&quot;? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}}: לזה נאה לקרות גבור, שהוא רואה חורבן ביתו ושותק, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וזו גבורה}}. ולמה לא אמר נורא? {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא }}שאין נורא אלא בית המקדש, שנאמר: ([[תהילים סח לו]]) &quot;נורא אלהים ממקדשך&quot;. דניאל אמר: ([[דניאל ט ד]]) &quot;האל הגדול והנורא&quot; ולא אמר &quot;הגבור&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}}: בניו מסורין בקולרין, היכן היא גבורתו? ולמה אמר &quot;הנורא&quot;? לזה נאה לקרות נורא, {{ירו&quot;מ-הוסר|בנוראות }}שעשה לנו {{ירו&quot;מ-הדגשה|נוראות}} בכבשן האש. וכיון שעמדו אנשי כנסת הגדולה, החזירו הגדולה ליושנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרו: עכשיו שחזרנו לארץ ישראל שוב מתגלה גדולתו גבורתו ונוראותיו של הקב&quot;ה ואפשר לחזור ולאמר}} &quot;האל הגדול הגבור והנורא&quot;. ובשר ודם יש בו כח ליתן קצבה לדברים הללו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך העזו למעט בשבחו של הקדוש ברוך הוא מדעתם}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק בן אלעזר}}: יודעין הן הנביאים שאלוהן אמיתי, ואינן מחניפין לו.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ז_ד|ירושלמי ברכות, פרק ז, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ז_ד&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ז_לג}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ג}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שלושה}} שאכלו כאחת, אינן רשאין ליחלק; וכן {{ירו&quot;מ-הוסר|ד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבעה}}, וכן חמשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ששה נחלקין, עד עשרה. ועשרה אינן נחלקין, עד שיהו עשרים.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: היה יושב ואוכל בשבת, ושכח ולא הזכיר של שבת. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} אמר: {{שוליים|ז_לד}}חוזר ו{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אינו חוזר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ז_לה}}ספק הזכיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלראש חודש  בברכת המזון}}{{ירו&quot;מ-הוסר| של רח}}, ספק לא הזכיר, אין מחזירין אותו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין חובה לאכול בראש חודש}}.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|נה|ב|משה לונץ=156|שדה יהושע=|קנייבסקי=150|סירלאו=83|פולדא=60|תולדות יצחק=198|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אשכח תני {{ירו&quot;מ-הוסר|ופליג}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דפליג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא}}: {{שוליים|ז_לו}}כל יום שיש בו קרבן מוסף, כגון ראש חודש וחולו של מועד, צריך להזכיר מעין המאורע. אם לא הזכיר, מחזירין אותו. {{שוליים|ז_לז}}וכל שאין בו קרבן מוסף, כגון חנוכה ופורים, צריך להזכיר מעין המאורע, אם לא הזכיר, אין מחזירין אותו. {{אמורא-ירו&quot;מ|חנן בר אבא}} וחברייא הוו יתבין אכלין בשבתא. מן דאכלין וברכין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחרי שאכלו וברכו}} קם {{אמורא-ירו&quot;מ|חנן בר אבא}} אזל ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך לו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} חזר לגבן, אשכחנון ברכין. אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|להם}}: ולא כבר בירכנו? אמרין ליה: מברכין וחוזרין ומברכין, דאשכחן מדכרא דשבתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שכחנו להזכיר שבת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר להם}}: לא {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מטובה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר דמטו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}: {{שוליים|ז_לח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שכח &quot;רצה&quot; יאמר &quot;אשר נתן שבתות למנוחה|שכח ולא הזכיר של שבת, אומר אשר נתן מנוחה לעמו ישראל!]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי ליה}}: כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן {{שוליים|ז_לט}} בשהסיע דעתו {{ירו&quot;מ-הדגשה|והתחיל הטוב והמטיב, חוזר ומברך}}. וכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן בשלא הסיע דעתו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונזכר קדם שאמר הטוב והמטיב, אינו חוזר אלא אומר אשר נתן מנוחה לעמו ישראל}}. תני: עשרה בני אדם שהיו מהלכין בדרך, אף על פי שכולם אוכלין מככר אחד, כל אחד ואחד מברך לעצמו. {{שוליים|ז_מ}}ישבו ואכלו, אף על פי שכל אחד ואחד אוכל מככר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}עצמו, אחד מברך על ידי כולם. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} {{שוליים|ז_מא}}זמין לחבריה בפונדקא.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ז_ה|ירושלמי ברכות, פרק ז, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ז_ה&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ז_מב}}שתי חבורות שהיו אוכלין בבית אחד, בזמן שמקצתן רואין אילו את אילו, הרי אלו מצטרפין לזימון. ואם לאו, אילו מזמנין לעצמן ואילו מזמנין לעצמן. ואין מברכין על היין, עד שיתן לתוכו מים, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: מברכין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שתי חבורות שהיו אוכלין בבית אחד}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זימנא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: {{שוליים|ז_מג}}לשני בתים נצרכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאפילו בשני בתים אם רואים אלו את אלו מזמנים. ונקט בית אחד, משום הסיפא, דאם לא רואים אלו את אלו, אפילו בבית אחד לא מצטרפים}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: והן שנכנסו משעה ראשונה על מנת כן. {{ירו&quot;מ-ביאור|להצטרף לזימון}} אילין {{שוליים|ז_מד}}בית {{ירו&quot;מ-הוסר|נשיאי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נשיאה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבזמן האוכל, הדלתות לפעמים פתוחים ורואים אלו את אלו, ולפעמים סגורים}}, מה את עבד לון? {{ירו&quot;מ-הוסר|בבית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבית}} אחד, או בשני בתים? נאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|להם שכך הדין}}: אם היה דרכן לעבור אילו על אילו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו מקצתם, ואפילו השמש}}, מזמנין. ואם לאו, אין מזמנין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ברכיה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} מוקים לאמוריה על תרעא מציעיא דבי מדרשא {{ירו&quot;מ-ביאור|העמיד את השמש שלו בין שני החדרים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצרפם}}, {{שוליים|ז_מה}}והוא מזמן על אילין ועל אילין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין מברכין על היין עד שיתן לתוכו מים, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: מברכין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בן חנינא}}: מודים חכמים ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בכוס של ברכה, שהוא נותן לתוכו מים כל שהוא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שיהיה מן המובחר}}. נהיגין רבנן בההן כסא דקידושא, כוותיא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. מילתא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר שנותנים מים בכוס}} פליגא אד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}}. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} טעם כסא {{ירו&quot;מ-ביאור|של הקידוש בליל שבת}} {{שוליים|ז_מו}}ומתקן לה {{ירו&quot;מ-הדגשה|למחרת הוסיף בו מים כדי לקדש עלה קידוש של יום}}&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ז|נה א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ז|נה ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_נו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף נו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף נו]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|נו|א|משה לונץ=158|שדה יהושע=|קנייבסקי=153|סירלאו=84|פולדא=61|תולדות יצחק=201|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אין תימר שהוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר היה}} מזוג, והתני: השותה משקין מזוגין שעבר עליהן הלילה, דמו בראשו. כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין אסור אלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| והן שלנו}} בכלי מתכות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא היה בכלי מתכת. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ראשונים היו שואלין: שמאל מהו שתסייע לימין בכוס של ברכה? את {{שוליים|ז_מז}}שמע מינה תלת: את שמע שהוא צריך לתופסו בימין, וצריך שתהא ידו גבוהה מן השולחן טפח, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחרת יכל להישען על השולחן ולא היה מתעיף}} וצריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיהיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שנותן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נותן}} עיניו בו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יסיח דעתו ממנו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היה מותר להסיח דעתו ממנו, היה יכול להניחו על השולחן, לנוח מעט, ולחזור ולטלו}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}}: שלשה דברים נאמרו בכוס של ברכה: {{שוליים|ז_מח}}מלא, עיטור, ומודח. ושלשתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|נרמזו}} בפסוק אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברים לג כג|דברים וזאת הברכה לג כג]]) &quot;נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה'&quot;. &quot;שבע&quot;, עיטור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשמסביבו כוסות מלאים נראה כשבע}} &quot;רצון&quot;, מודח, {{ירו&quot;מ-ביאור|דכשכוס נקיה יש שביעות רצון לשותה ממנו}} &quot;מלא&quot;, כמשמעו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אם עשיתה כן, מה כתיב תמן? &quot;ים ודרום ירשה&quot;, את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} זוכה לירש העולם הזה והעולם הבא. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: כוס פגום אין מברכין עליו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}טעמו פגמו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תניא: הנכנס לתוך ביתו במוצאי שבת, מברך על היין, ועל המאור, ועל הבשמים, ואומר הבדלה. ואם אין לו אלא כוס אחד, מניחו לאחר המזון, ומשלשלן כולן אחריו}}. את שמע מינה תלת: שמע מינה {{שוליים|ז_מט}}כוס פגום, אין מברכין עליו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם היה יכול לברך על כוס פגום, יכל להבדיל ולטעום, ולחזור ולברך עליו ברכת המזון}}. וצריך שיהא בו כשיעור, וטעמו פגמו אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחום בר יודן}}: {{שוליים|ז_נ}}כבוד היום קודם לכבוד לילה. קדושת הלילה קודמת לקדושת היום. אי זהו {{ירו&quot;מ-הוסר|כבוד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נוסח קידוש}} היום? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}}, ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בר יוסף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}: &quot;בורא פרי הגפן&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|זריקן}} בר חמוי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|זריקן}} {{שוליים|ז_נא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|זריקן }}הזכיר של {{ירו&quot;מ-הוסר|חנוכה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חנכה}} בארץ {{ירו&quot;מ-ביאור|על הניסים בנודה לך ה’ על הארץ ועל המזון}} וקילסו אותו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא}} הזכיר דיין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אמת {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבית אבל}} בהטוב ומטיב, וקילסו אותו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרומז שצריך לברך על הרעה כעין שמברך על הטובה אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אכל יושב - מיסב ומברך|אכל מהלך, עומד ומברך.]] אכל עומד, יושב ומברך. אכל יושב, מיסב ומברך. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עיטוף בברכת המזון|אכל מיסב, מתעטף ומברך.]] אם עשה כן, הרי הוא כמלאכי השרת.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|נו|ב|משה לונץ=159|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מה טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו ו ב]]) &quot;בשתים יכסה פניו, ובשתים יכסה רגליו&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שצריך שיהיה היכר שמכין עצמו לברכה כמו שהמלאכים מכינים עצמם}} &lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ז|נו א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ז|נו ב}} {{סוף}} &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק שלשה&lt;/strong&gt;

{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|שביעי|שישי|שמיני}}</text>
      <sha1>7526laxjud8q2kupd6fuz2ewl66asd5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק שמיני</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1706105</id>
    <revision>
      <id>3037760</id>
      <parentid>3037327</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T05:27:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3037760</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="67521" sha1="15pctw7eox9qjcjcnrfwfalzcbswmfo" xml:space="preserve">{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|שמיני|שביעי|תשיעי}}
==פרק שמיני - אלו דברים==
[[File:ירושלמי מאיר ברכות פרק שמיני.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|נו|ב|משה לונץ=159|שדה יהושע=|קנייבסקי=156|סירלאו=84|פולדא=62|תולדות יצחק=202|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף נו.ogg|thumb|ירושלמי_מאיר_מסכת_ברכות_דף_נו.ogg]]
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_א|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_א&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אלו דברים שבין {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} בסעודה. {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים: מברך על היום ואחר כך מברך על היין. ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|ח_א}}מברך על היין ואחר כך מברך על היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מה טעמהון ד{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}? {{ירו&quot;מ-הוסר|שהקדושת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שקדושת}} היום גרמה ליין שיבוא וכבר נתחייב {{ירו&quot;מ-הוסר|בקדושת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בקידוש}} היום עד שלא בא היין. מה טעמהון ד{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}? שהיין גורם לקדושת היום שתאמר. דבר אחר: היין תדיר {{ירו&quot;מ-הוסר|וקדושה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקדושת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היום}} אינה תדירה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותדיר ושאינו תדיר תדיר קדם}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מדברי שניהן, יין והבדלה — היין קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי}} כלום טעמהון ד{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אלא {{ירו&quot;מ-הוסר|שקדושת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שקדוש}} היום גרמה ליין שיבוא? וכאן, הואיל ולא אבדלה גרמה ליין שיבוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעיקר הבדלה בתפילה ואם אין יין יבדיל על שיכר}} — היין קודם. כלום טעמהון ד{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה? וכן {{ירו&quot;מ-ביאור|אף כאן}}, הואיל והיין תדיר ואבדלה אינה תדירה — היין קודם. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר מנא }}מדברי שניהן, יין ואבדלה — אבדלה קודמת. כלום טעמהון ד{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין? וכאן {{ירו&quot;מ-ביאור|אף כאן}}, הואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין — אבדלה קודמת. כלום טעמהון ד{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אלא שהיין גורם לקדושת היום שתאמר, וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה שתאמר — אבדלה קודמת. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: מדברי שניהן, {{שוליים|ח_ג}}מבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}היא דעתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} אמר: {{שוליים|ח_ד}}מבדילין על השכר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל לקידוש צריך לחזר אחר יין}}, ואזלין מן אתר לאתר משום קידושה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי}} ({{ירו&quot;מ-הדגשה|בון}}) נהיגין תמן במקום שאין יין: שליח ציבור עובר לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע, וחותם במקדש ישראל ואת יום השבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויוצאים ידי קידוש מהתורה דקידוש על היין זה רק דרבנן אם נדקדק נמצא}} וקשיא על ד{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} בלילי שבת.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ח|נו א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ח|נו ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_נז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף נז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף נז]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|נז|א|משה לונץ=161|שדה יהושע=|קנייבסקי=157|סירלאו=85|פולדא=63|תולדות יצחק=204|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך עבידה {{ירו&quot;מ-ביאור|באיזה מקרה יהיה קשה}} היה יושב ואוכל בערב שבת, וחשכה לילי שבת, ואין שם אלא אותו הכוס — את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} אומר: מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו. ל{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} &lt;/div&gt;{{ירו&quot;מ-הדגשה|איך ינהג ד}}מה נפשך? יברך על היום — המזון קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לשיטתם}}, מה {{ירו&quot;מ-הוסר|נפשך יברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמברך}} על היום {{ירו&quot;מ-הדגשה|קודם לברכת היין — זה מפני שהתחייב בקדושת היום קודם, וכאן התחייב בברכת}} המזון קודם — יברך על המזון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך יקדש — אי אפשר, שהרי אמרו בית שמאי שאם בא להם יין אחר המזון ואין להם אלא אותו כוס, מברך על}} היין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך על המזון. נמצא שהיין}} קודם — יברך על היין, היום קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך לבית שמאי כיצד יעשה}} נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: בא להן יין אחר המזון, ואין שם אלא אותו הכוס — {{ירו&quot;מ-הדגשה|בית שמאי אומרים: מברך על היין ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|ח}}ר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך על המזון}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הטעם שאמרו בית שמאי להקדים את ברכת היין לברכת המזון — זה רק מפני שאם תגיד לו להשאיר את היין אחר המזון}} — על ידי שהוא ברכה קטנה, שמא ישכח וישתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלי ברכה}}. ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך גם לקדש}} מכיון שהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|משלשה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משלשם}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מברך שלוש ברכות על היין ועל המזון ועל הקידוש}} על {{ירו&quot;מ-הוסר|ידי }}הכוס אינו שכח. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן}} כיצד יעשו {{ירו&quot;מ-הוסר|על דברי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לדברי}} {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} יברך על המזון תחילה, ואחר כך מברך על היום, ואחר כך על היין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם נדקדק נמצא}} וקשיא על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} במוצאי שבת. הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך עבידה {{ירו&quot;מ-ביאור|באיזה מקרה יהיה קשה}} היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת, ואין שם אלא אותו הכוס — את אמר: מניחו לאחר המזון ומשלשל כולן עליו. מה נפשך? יברך על היין, המזון קודם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו בית הלל שאם בא להם יין אחר המזון ואין להם אלא אותו כוס, מברך על המזון ואחר כך מברך על היין}} יברך על המזון, הנר קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלדעת בית הלל אליבא דרבי מאיר הסדר הוא נר בשמים מזון והבדלה}} יברך על הנר. {{ירו&quot;מ-הוסר|הבדלה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קודמת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קודם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא תדיר. יברך על היין — המזון קודם. אם כך, כיצד יעשה}} נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}} אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} לא נחלקו {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} על ברכת המזון שהוא בתחילה, ולא על הבדלה שהיא בסוף. על מה נחלקו? על הנר ועל הבשמים ש{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים: {{שוליים|ח_ה}}בשמים ואחר כך נר, ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: מאור ואחר כך בשמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודה}}  {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}}: הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואחר כך נר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך}} כיצד יעשה {{ירו&quot;מ-הוסר|על דברי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לדברי}} {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} יברך על&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|נז|ב|משה לונץ=162|שדה יהושע=|קנייבסקי=158|סירלאו=85|פולדא=63|תולדות יצחק=205|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} המזון תחילה, ואחר כך יברך על היין, ואחר כך על הנר. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר ההבדלה ביו&quot;ט שבמוצ&quot;ש|יום טוב שחל להיות במוצאי שבת]] {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: יקנ&quot;ה — יין, קידוש, נר, הבדלה. {{אמורא-ירו&quot;מ|חנין בר אבא}} אמר בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}: יין, קידוש, נר, הבדלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם זה בחג סוכות מוסיף}} {{שוליים|ח_ו}}סוכה וזמן {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} אמר: ינה&quot;ק. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לא }}אמר כהדא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהבדלה קדמת לקידוש}} דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} מלך יוצא ושלטון נכנס — מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף כך קדם מוציאים את השבת בהבדלה אחר כך מכניסים את יום טוב בקידוש}} {{אמורא-ירו&quot;מ|לוי}} אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|ינה&quot;ק}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נהי&quot;ק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|נר הבדלה יין קידוש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיין בין שניהם להראות שהוא בא עבור שניהם}} מסתברא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|לוי}} אמר, מעין שניהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הבדלה ראשונה כרבי חנינה שמלוים את המלך קדם וכרב שהיין סמוך לקידוש}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בעא קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך {{ירו&quot;מ-הוסר|אובדין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עבדין}} {{שוליים|ח_ז}}עובדא? אמר ליה: כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} וכ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יקנ&quot;ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יין קידוש נר הבדלה}}. וכן נפק עובדא כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} וכ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ור}}, כד הוה אזיל לדרומה — הוה עביד כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ינה&quot;ק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יין נר הבדלה קידוש}}; וכד הוה נחית לטבריא — הוה עביד כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יקנ&quot;ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יין קידוש נר הבדלה}} דלא מפלג על בר נש באתריה. על דעתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} ניחא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמברך על היין, שהיין לעולם קודם, ומיד אחריו על האש, כיוון שרואהו ראשון, דמצווה הבאה לידך על תחמיצנה}} וקשיא {{ירו&quot;מ-הוסר|יוחנן }}על ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה מוצאי שבת}} בשאר ימות השנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי מברך על הנר לפני ההבדלה מפני העניים שמא לא יספיק השמן שלא יכבה ויפסיד הברכה והכא אמאי}} אינו מברך על הנר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפני הקידוש}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שלא יכבה וכא מברך על הנר}} שלא יכבה?
מה עבד ליה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}? מכיון שיש לו יין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי יש לו שמן ו}}אין נרו כובה. {{ירו&quot;מ-הוסר|ויברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו נר ביתו וקידוש היום נר קודם אם כך שיברך}} על הנר בסוף — שלא לעקור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולשנות משאר}} זמן השבתות הבאות.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ב|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ב&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ח|נז א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ח|נז ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_נח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף נח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף נח]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|נח|א|משה לונץ=163|שדה יהושע=|קנייבסקי=159|סירלאו=86|פולדא=63|תולדות יצחק=206|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן בית שמאי אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס}} מה טעמהון ד{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|סברי אסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאים, לכן יטול תחילה}} — שלא יטמאו משקין {{ירו&quot;מ-הוסר|שבאחורי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שאחורי}} הכוס {{ירו&quot;מ-הדגשה|שניתזו במזיגה}} מידיו, ויחזרו ויטמאו את הכוס. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן ובית הלל אומרים: מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים}} מה טעמהון ד{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}? לעולם אחורי הכוס טמאין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דסברי בית הלל: מותר להשמש בכלי שאחוריו טמאין אם יטול ידיו תחילה, שמא ישארו בהן כמה טיפות ויטמאו ידיו מחמת אחורי הכלי}} . דבר אחר: {{שוליים|ח_ח}}אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ביבן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אתיא ד{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, וד{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}. דתנינן תמן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הכלים יש להם אחורים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|השקע בתחתית הכלי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותוך ובית הצביטה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מקום האחיזה שאם נטמא אחוריו לא נטמא בית הצביטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי טרפון אומר: רק לעריבה יש בית צביטה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|כוון שהכלי גדול. לא חוששים שמא כשמחזיק בבית הצביטה נגע באחורי הכלי ונטמא. אבל בכלים קטנים גזרו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי עקיבא אומר: אף לכוסות}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} אומר: לידים טמאות וטהורות. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היו ידיו טהורות ואחז בבית הצביטה, לא חוששים שמא נגע באחורי הכלי ונטמא. וזה דומה לדברי בית הלל כאן, שסוברים שאם היו ידיו טמאות ואחז בבית הצביטה, לא חוששים שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס, ויחזרו ויטמאו את הכוס}} אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בידיו טמאות חיישינן שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס, ויחזרו ויטמאו את הכוס, וזה כבית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שבתאי}} ו{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{שוליים|ח_ט}}לחלה {{שוליים|ח_י}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שומרים אוכלים במקומם בלי נטילת ידיים|ולנטילת ידים, אדם מהלך ארבע{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} מילי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ן}}]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחלה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחייבו עם הארץ לילך אחר חבר שיגבל לו חלתו בטהרה עד ארבע מיל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולנטילת ידים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחייב אדם ללכת עד מהלך ארבע מילין למצא מים לנטילת ידים}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי חנינא}} הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דאמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} — לפניו; אבל לאחריו אין מטריחין עליו. שומרי גנות ופרדיסים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם קבועים במקומם}} — מה את עבד להון? כלפניהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} כלאחריהן? נשמעינה מן הדא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|נח|ב|משה לונץ=163|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}:  האשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא טבולת יום}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיא שני ואינה פוסלת אלא תרומה שאין שלישי לחולין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|יושבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשה את העיסה}} {{שוליים|ח_יא}} וקוצה חלתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומניחתה בצד ושוב לא תגע בה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך קורה לה שם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ערומה מפני שהיא יכולה לכסות את עצמה אבל לא האיש}} והדא אשה — לא בתוך {{ירו&quot;מ-הוסר|הבית היא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתה}} יושבת? ואת אמר אין מטריחין עליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחפש אשה טהורה שתקוץ לה חלתה אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וכאן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן}} אין מטריחין עליו תני: {{ירו&quot;מ-הוסר|תמים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המים}} שלפני המזון — רשות, ושל {{שוליים|ח_יב}}אחר המזון — חובה. אלא שבראשונים נוטל ומפסיק, ובשניים נוטל ואינו מפסיק. {{ירו&quot;מ-הוסר|מה הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מהוא}} נוטל ומפסיק {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} אמר: נוטל ושונה {{ירו&quot;מ-ביאור|שבנטילה הראשונה טיהר את הידים, אבל המים טמאים, לכן יטול פעם נוספת לטהר את המים}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר רב יצחק}}{{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בעי: נוטל ושונה ואת אמרת רשות? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אידי}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חשיבות מים ראשונים ומים אחרונים|על הראשונים נאכל בשר חזיר]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חנווני ישראל מוכר בשר כשר ליהודים ובשר נבילה לנכרים. כשראה שנכנס אדם ונטל ידיו — נתן לו בשר כשר, וכשראה שאינו נוטל ידיו — נתן לו נבילה. ופעם אחת נכנס יהודי ולא נטל ידיו, ונתן לו בשר נבילה}} על השניים — יצאה אשה מביתה. {{ירו&quot;מ-הוסר|ויש אומרים שנהרגו עליה שלשה נפשות}} {{הפניה-גמ|יומא|פג|ב|מסכת=כן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי הוו קא אזלי באורחא. רבי מאיר הוה דייק בשמא, רבי יהודה ורבי יוסי לא הוו דייקו בשמא. כי מטו לההוא דוכתא, בעו אושפיזא {{ירו&quot;מ-ביאור|חיפשו אכסניה}} יהבו להו. אמרו לו: לבעל הבית: מה שמך? אמר להו: כידור. אמר רבי מאיר: שמע מינה רשע הוא, לפי שנאמר ([[דברים לב כ|דברים האזינו לב כ]]) כי דור תהפכת המה. ואותו יום ערב שבת היה, רבי יהודה ורבי יוסי אשלימו ליה כיסייהו {{ירו&quot;מ-ביאור|הפקידו אצלו את כיסי המעות שלהם}} ואילורבי מאיר לא אשלים ליה כיסיה אזל רבי מאיר אותביה בי קיבריה דאבוה {{ירו&quot;מ-ביאור| והניח את כיס מעותיו בקבר של אביו של בעל הבית}} אתחזי ליה לבנו בחלמיה ואמר לו תא שקיל כיסא דמנח ארישא דההוא גברא {{ירו&quot;מ-ביאור|בא וקח כיס של מעות שמונח ליד הראש של אותו אדם}} למחר אמר להוב}על הבית: הכי כך אתחזי לי בחלמאי. אמר ליה: רבי מאיר: חלמא דבי שמשי לית בהו ממשא {{ירו&quot;מ-ביאור|החלומות שחולם אדם בליל שבת מתוך מנוחתו אין בהם ממש}} אזל |רבי מאיר ונטריה {{ירו&quot;מ-ביאור|ושמר את כיסו}} כולי יומא. ובמוצאי שבת אייתיה עמו. למחר אמרו לו: לבעל הבית: הב לן כיסן שהפקדנו אצלך. אמר להו: לא היו דברים מעולם. אמר להו רבי מאיר: אמאי לא דייקיתו כמוני בשמא? אמרו ליה: אמאי לא אמרת לן מר שיש לנו לדייק בשמו ולחשוש ממנו? אמר להו: אימר דאמרי אנא חששא, אבל אחזוקי כרשע ולהזהירכם אודותיו מי אמרי? משכוהו לבעל הבית בדבריהם, ועיילוהו והביאוהו לחנותא {{ירו&quot;מ-ביאור|בית מרזח}} כדי לשכרו ולהוציא ממנו את כספם חזו טלפחי אשפמיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו עדשים על שפמו}} הלכו אל ביתו ובקשו מאשתו את כיסיהם בשמו, ונתנו לה סימנא שהוא אכן שלח אותם לבקש את הכספים, שסיפר להם שהיא בישלה לו עדשים. ונטלו לכיסייהו והלכו להם. כשבא לביתו ושחה לו המעשה, הוציאה מביתו. ואם היה נוטל מים אחרונים, היה רוחץ בהם את שפמו ולא היה מגרש את אשתו. ויש אומרים: שנהרגו עליה שלש נפשות, שכידור הרג את אשתו ואת בנו והתאבד}} {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} סלק לגבי {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} חמא יתיה {{שוליים|ח_יג}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כל בהתם {{ירו&quot;מ-ביאור|עם כפפות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שעושה כן במקום ליטול ידים}} אמר ליה: מהו כן? אמר לי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה: נטלתי ידים אלא שאנני רוצה שיתלכלכו ידי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}איסתניס אני. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} כד סליק להכא, חמא כהניא אכלין בהתם {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה כהנים אוכלים עם כפפות}} אמר להון: הא {{ירו&quot;מ-הוסר|אזילא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אזלא}} ההיא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרו שלתרומה חיב בנטילה}} אתא {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר בר כהנא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|בי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נטילת ידיים לסעודה|נטילת ידים לחולין {{ירו&quot;מ-הדגשה|חובה}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|את}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסרו לאכול חולין עם מפה אם יש לו מים ואין}} נטילת ידים לתרומה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חובה שכהנים זריזים ויכולים לאכול במפה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: לתרומה ולחולין {{ירו&quot;מ-ביאור|חובה ליטול ידים}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אשי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אשי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} נטילת ידים {{שוליים|ח_יד}}לתרומה עד הפרק. {{ירו&quot;מ-הוסר|ולחולין עד קשרי אצבעותיו }}מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: מן דהוה אכל עם סבי ולא {{שוליים|ח_טו}}משטף ידוי {{שוליים|ח_טז}}עד הפרק — לא הוה אכל עימיה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} אמר: אין נטילת ידים {{שוליים|ח_יז}}אלא לפת בלבד. תני: {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי הושעיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גם}} {{שוליים|ח_יח}}כל דבר שיש בו ליכלוך משקה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהיה}} מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} אמר: {{שוליים|ח_יט}}נטל ידיו בשחרית — אין מטריחין עליו בין הערבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם התנה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבינא}} מפקיד לחמריה: {{ירו&quot;מ-ביאור|ההולכים בשירה}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ח|נח א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ח|נח ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_נט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף נט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף נט]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|נט|א|משה לונץ=165|שדה יהושע=|קנייבסקי=161|סירלאו=87|פולדא=64|תולדות יצחק=210|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} הן דאתון משכחין מיסתחון מיא — נסבין ידיכון {{שוליים|ח_כ}}ומתני על כל יומא. {{ירו&quot;מ-ביאור|היכן שתמצאו מים תטלו ידיכם ותתנו על כל היום}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} סליק גביה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} לקיסרין. אשכחיה, אמר: אזל למיכול. יהב ליה עגולה דקיצי {{ירו&quot;מ-ביאור|לחם שיבצע}} אמר ליה: סב בריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|על הלחם}} אמר ליה: בעל הבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|בוצע}} {{שוליים|ח_כא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי ש}}בעל הבית יודע כחו של ככרו מן דאכלון אמר ליה: סב בריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת המזון}} אמר ליה: חכים {{ירו&quot;מ-ביאור|מכיר}} רבי ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אנשא רבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שאדם גדול הוא}} והוא הוה אמר: הפותח הוא חותם. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}, דתני סדר נטילת ידים {{ירו&quot;מ-הדגשה|לסעודה}}  {{שוליים|ח_כב}}עד חמשא — מתחילין מן הגדול; יותר מיכן — מתחילין מן הקטון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שנשארו החמישה החשובים ובחמישה אחרונים מתחילים מן הגדול}} באמצע המזון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנוטלים ידים בן תבשיל לתבשיל}} — מתחילין מן הגדול {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינו צריך להמתין אחר הנטילה הזו}} לאחר המזון — מתחילין מן המברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי האם}} לא {{ירו&quot;מ-הוסר|שיתקין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שידע שהוא המברך ויתקין}} עצמו לברכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין תימר הפותח הוא חותם — כבר מתוקן הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא יודע שהוא מברך}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: תיפתר באילין דהוה עלין קיטעין קיטעין {{ירו&quot;מ-ביאור|לא ביחד אלא מעט מעט}} ולא ידעין {{ירו&quot;מ-הוסר|מה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מברכה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מברך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא כלם היו בשעת הבציעה}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ג|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ג&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים: מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: על הכסת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מתניתא בשלחן של שיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ושל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} פרקים שאינו מקבל טומאה {{ירו&quot;מ-הדגשה|והכסת ספק טומאה}} מה טעמון ד{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}? שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת, ויחזרו ויטמאו את ידיו. ומה טעמון ד{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל טומאת משקים זה רק מדרבנן ו}}לעולם ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|טמאת}} משקין לידים {{שוליים|ח_כג}}טהור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף כאן, כיוון שספק אם הכסת טמאה, ואף אם היתה הכסת טמאה ספק אם נגעה במים שבמפה — מספק אין המים שבמפה נטמאים}}&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|נט|ב|משה לונץ=166|שדה יהושע=|קנייבסקי=162|סירלאו=87|פולדא=64|תולדות יצחק=211|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} . דבר אחר: אין ידים לחולין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאפילו אם נאמר שספק טומאת ידים טמא, הרי גזרו על הידים להיות שני לטומאה, ושני מטמא רק תרומה, וכאן מדובר בחולין}} וכ{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} יש {{ירו&quot;מ-הדגשה|טומאת}} ידים לחולין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי נטילת ידים לחולין זה רק משום סרך טומאה ולא יתכן שגם בספק יטמאו}} תיפתר או כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}} או כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בי רבי צדוק}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}} דתני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}} אומר: משום {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|פעמים ש}}הידים תחילה לחולין {{שוליים|ח_כד}}ושניות לתרומה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שהכניס ידיו לבית המנוגע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וכיוון שיש מקרה שבו הידים טמאות מהתורה גזרו כאן}} או כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בי רבי צדוק}} דתנינן תמן: חולין שנעשו על גבי הקודש — הרי אילו כחולין. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בי רבי צדוק}} אומר: {{שוליים|ח_כה}}הרי אילו כתרומה, לטמא שנים ולפסול אחד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולשיטתם, כיוון שיש מציאות של טמאת ידים גם לחולין, מעיקר הדין צריך ליטול לחולין, ולכן גם בספק יהיה טמא}} תמן תנינן: הסך שמן טהור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}נטמא, וירד וטבל — {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים: אף על פי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשמן}} מנטף — טהור {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשמן בטל לגוף}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|ח_כו}}טמא. ואם היה שמן טמא מתחילתו {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם שסך}} {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יש בו}} כדי סיכת אבר קטן — {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא עלתה לו ובילה ונישאר טמא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הוא}} {{שוליים|ח_כז}}משקה טופח {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: משום {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הוא}} טופח ומטפיח. מחלפת שיטתהון ד{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}: תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי אדם שסך שמן טהור על גופו ונטמא וירד וטבל}} אמרין טמא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שהשמן לא בטל בגוף ולא הועילה לו טבילה}} והכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי מים שבמפה אינון}} אמרין טהור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכיוון שהמים בלועים במפה לא חוששים שיטמאו המים מהכסת}} תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|השמן}} בעינו הוא והכא בלוע במפה הוא&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ד|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ד&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים: מכבדין {{שוליים|ח_כח}}את הבית.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ח|נט א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ח|נט ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ס_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ס.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ס]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ס|א|משה לונץ=|166שדה יהושע=|קנייבסקי=164|סירלאו=88|פולדא=65|תולדות יצחק=213|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואחר כך נוטלין לידים ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} &lt;/div&gt;אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מה טעמהון ד{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}? מפני אובדן אוכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם יטלו ידים יש חשש שהאוכלין ירטבו}} ומה טעמהון ד{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}? אם השמש פיקח — הרי זה מעביר פרורין פחות מכזית {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין חשש של איבוד אוכלין לכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונוטלין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נוטלין}} לידים ואחר כך מכבדין את הבית.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ה|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ה&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים: נר, מזון, בשמים, והבדלה; ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: נר, ובשמים, ומזון, והבדלה. {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים: שברא מאור האש; ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|ח_כט}}בורא מאורי האש.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודא}}: לא נחלקו {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} על המזון שהוא בתחילה, ועל הבדלה שהיא בסוף. ועל מה נחלקו? על המאור ועל הבשמים ש{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים: בשמים ומאור ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: מאור ובשמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}: הלכה כדברי מי שאומר {{שוליים|ח_ל}}בשמים ואחר כך מאור. {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים: {{שוליים|ח_לא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#|כוס בימינו ושמן ערב בשמאלו]] אומר: על הכוס ואחר כך אומר: על שמן ערב {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}אומרים: שמן ערב בימינו וכוס בשמאלו ואומר: על שמן ערב {{שוליים|ח_לב}}וטחו בראש השמש. אם היה שמש תלמיד חכם — טחו בכותל, שאין שבחו של תלמיד חכם להיות יוצא מבושם. {{אמורא-ירו&quot;מ|אבא בר בר חנא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב חונא}} הוון יתבין אכלין, והוה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} קאים ומשמש קומיהון. עלה וטעין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|הביא את שניהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יין ושמן ערב}} בחדא ידיה אמר ליה: {{אמורא-ירו&quot;מ|אבא בר בר חנא}} מה ידיך חוריתא קטעין? וכעס עילוי אבוי. אמר ליה: לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש? {{ירו&quot;מ-ביאור|לא דייך שאתה שוכב והוא עומד ומשמש}}! ועוד, דהוא כהן, ואמר {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{שוליים|ח_לג}}המשתמש בכהונה מעל — {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}את מיקל ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מבזה אותו}}. גזירה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אני גוזר}} דהוא רבע ואת קאים ומשמש תחתוי. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור להשתמש בכהן|מניין {{ירו&quot;מ-הוסר|המשתמש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למשתמש}} בכהונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא}} מעל]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|עזרא|ח|כח}} ואמרה להן אתם קודש לה' והכלים קודש — {{שוליים|ח_לד}}מה כלים, המשתמש בהן מעל, אף המשתמש בכהנים מעל. פיסקא: {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים שברא וכו'. {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}} על דעתהון ד{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות# בורא מאורי האש או &quot;ברא&quot;, אש אינה מתחדשת| אשר ברא פרי הגפן]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}על דעתיהון ד{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} בורא פרי הגפן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא, יש הבדל:}} יין מתחדש בכל שנה ושנה, האש אינו מתחדש בכל שעה. האש והכלאים, אף על פי שלא נבראו מששת ימי בראשית, אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית. הכלאים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית לו כד|בראשית וישלח לו כד]]) ובני צבעון איה {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וענה}}, הוא ענה אשר מצא את היימים במדבר. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ערוד הוא עונש על יצירת הפרד, סימני פרד|מהו יימים]] {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בן סימון}} אומר: המיונס. {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשים משונים בצורתם}} ורבנן אמרין: היימים — חציו סוס וחציו חמור.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_ס_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ס|ב|משה לונץ=168|שדה יהושע=|קנייבסקי=165|סירלאו=88|פולדא=66|תולדות יצחק=215|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואילו הן הסימנין {{ירו&quot;מ-הדגשה|להבחיו בניהם}}. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{שוליים|ח_לה}}כל שאזניו קטנות — אמו סוס ואביו חמור; גדולות — אמו חמורה ואביו סוס. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} מפקד לאילין דנשיאה: אין בעיתון מיזבון מוליון {{ירו&quot;מ-ביאור|אם תרצו לקנות פרדות}} — תהון זבנין אילין דאודניהון דקיקין, שאמו סוסה ואביו חמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יהיה כלאים ואסורים למשוך עם אלו שכבר יש לכם}} מה עשה צבעון וענה? זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר, ויצא מהן פרדה. אמר הקדוש ברוך הוא להם: אתם הבאתם לעולם דבר שהוא מזיקן, אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו. מה עשה הקדוש ברוך הוא? זימן {{ירו&quot;מ-הוסר|הכינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חכינה}} והעלה עליה חרדון, ויצא ממנה חברבר. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חברבר וכלב שוטה הורגים בוודאי|מימיו לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה]] נשכו כלב שוטה — וחיה; שבעטתו פרדה — וחיה, ובלבד פרדה לבנה. האש {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרש}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בזירה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האש שהדליק אדם הראשון|שלשים ושש שעות שימשה אותה האורה]] שנבראת ביום הראשון: שתים עשרה בערב שבת, ושתים עשרה בליל שבת, ושתים עשרה בשבת, והיה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו, כיון שלא פסקה האור{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}, התחיל כל העולם כולו משורר, שנאמר ([[איוב לז ג]]) תחת כל השמים ישרהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואורו כנפות הארץ שרו}} למי שאורו על כנפות הארץ. כיון שיצאת שבת, התחיל מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}שמש החושך ובא {{ירו&quot;מ-הוסר|ונתירא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נתירא}} אדם ואמר: אלו הוא שכתב בו: ([[בראשית ג טו|בראשית בראשית ג טו]]) הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב {{ירו&quot;מ-ביאור|הנחש}} — שמא בא לנשכני {{ירו&quot;מ-ביאור|בחושך כשאיני יכול לראותו}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זהו שאמר}} ([[תהילים קלט יא]]) אך חשך ישופני. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: באותו שעה זימן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} הקדוש ברוך הוא שני רעפין, והקישן זה לזה ויצא מהן האור. הדא הוא דכתיב ([[תהילים קלט יא]]) ולילה אור בעדני. ובירך עליה: בורא מאורי האש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לפיכך מברכין על האש {{שוליים|ח_לו}}במוצאי שבתות, שהיא תחילת ברייתה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אף {{שוליים|ח_לז}}במוצאי יום הכיפורים מברך עליה, שכבר שבת האור כל אותו היום.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ו|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ו&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ח_לח}}אין מברכין על הנר ועל הבשמים של גוים, ועל הנר ועל הבשמים של מתים, ועל הנר ועל הבשמים שלפני עבודה זרה. ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תנא {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אידי}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: מברכין על הבשמים של גוים. {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה}} פליג {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מה שנאסר זה מפני שסתם מסיבת גוי לעבודה זרה אך כאן}} קיומונה במעשיו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מוכיחים שאינם לעבודה זרה כגון שהניחם}} לפני חנותו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לריח טוב}}. {{שוליים|ח_לט}}עששית אף על פי שלא כבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודלקה בשבת}} — מברכין עליה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שלא נעשה בה איסור}} נר בתוך חיקו או {{שוליים|ח_מ}}בתוך פנס או בתוך אספקלריא — רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שהיתה רחוקה}}, משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שהייתה בקרן זוית}} — לעולם אין מברכין עליה עד שיהיה רואה את השלהבת ומשתמש לאורה. חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת: {{שוליים|ח_מא}}גחלת של הקדש — מועלין&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ח|ס א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ח|ס ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_סא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף סא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף סא]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|סא|א|משה לונץ=169|שדה יהושע=|קנייבסקי=167|סירלאו=89|פולדא=67|תולדות יצחק=216|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בה, והשלהבת — לא נהנין ולא מועלין. {{שוליים|ח_מב}} &lt;/div&gt;גחלת של עבודה זרה אסורה, ושלהבת מותרת. {{שוליים|ח_מג}}המודר הנאה מחבירו — אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. {{שוליים|ח_מד}}המוציא את הגחלת לרשות הרבים — חייב, והשלהבת — פטור. מברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אשי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}: אם היו {{שוליים|ח_מה}}גחלים לוחשות — מברכין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן דקרציון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי נחום בר סימאי}}: בלבד הנקטפת. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם יניח קיסם מעל הגחל האש תקפוץ וידלק}} תני {{שוליים|ח_מו}}גוי שהדליק מישראל, וישראל שהדליק מגוי — {{ירו&quot;מ-הדגשה|מברך עליו}}. ניחא גוי שהדליק מישראל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהאש של ישראל שבתה. אבל ישראל מגוי אמאי? הרי האש לא שבתה. אלא כנראה בדלל שמברכים על התוספת}} מעתה אפילו {{שוליים|ח_מז}}גוי מגוי? אשכח תני: גוי מגוי — אין מברכין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|גזרה משום גוי ראשון ועמוד ראשון אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} מבוי שכולו גוים וישראל אחד דר בתוכו, ויצא משם {{ירו&quot;מ-הוסר|האור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אור}} — מברכין עליה בשביל אותו ישראל ששם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אין מברכין לא על הבשמים של לילי שבת בטבריא, ולא על {{ירו&quot;מ-הוסר|הבשמים של מוצאי שבת בציפורין ולא על }}הנר, ולא על הבשמים של אור ערב שבת {{ירו&quot;מ-ביאור|חמישי בלילה}} בציפורין {{שוליים|ח_מח}}— שאינן עשויין אלא לדבר אחר. {{ירו&quot;מ-ביאור|לגמר את הכלים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} {{שוליים|ח_מט}}ולא על הנר והבשמים של מתים {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי חנינא}} הדא דאת אמר — {{שוליים|ח_נ}}בנתונים למעלה ממיטתו של מת; אבל אם {{ירו&quot;מ-הוסר|היה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היו}} נתונים לפני מטתו של מת — מברכין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: לכבוד החיים הן עשוין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} ולא על הנר ולא על הבשמים של עבודה זרה. ולא היא — של גוים היא של עבודה זרה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז למה הכפילות?}} תיפתר בעבודה זרה של ישראל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. דרש {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא בריה דרבי אבהו}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[בראשית א ד|בראשית בראשית א ד]]) וירא אלהים את האור כי טוב, ואחר כך ויבדל אלהים בין האור ובין החשך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ברכיה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: כך דרשו שני גדולי עולם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: ויבדל אלהים — אבדלה ודאי {{ירו&quot;מ-ביאור|ממש}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בי רבי סימון}} אמר: הבדילו {{ירו&quot;מ-ביאור|הפרישו}} לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לשימושו}} ורבנן אמרין: הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא. משלו משל, למה הדבר דומה? למלך שהיו לו שני איסטרטיגין {{ירו&quot;מ-ביאור|ממונים}} זה אומר: אני משמש ביום, וזה אומר: אני משמש ביום. קרא לראשון ואמר לו: פלוני, היום יהא תחומך. קרא לשני ואמר לו: פלוני, הלילה יהא תחומך. הדא הוא דכתיב ([[בראשית א ה|בראשית בראשית א ה]]) ויקרא אלהים לאור יום וגו'. לאור אמר לו: היום יהא תחומך. {{ירו&quot;מ-הוסר|ולחשך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לחשך}} אמר לו: הלילה יהא תחומך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הוא שאמר הקדוש ברוך הוא לאיוב ([[איוב לח יב]]) המימיך צוית בוקר, ידעת השחר מקומו — {{ירו&quot;מ-הדגשה|כלום}} ידעת אי זה מקומו של אור ששת ימי בראשית, איכן נגנז? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחומא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדברי רבי יוחנן וריש לקיש, שאמרו שהקדוש ברוך הוא הבדיל בין האור ובין החושך ממש, ונתן לכל אחד תחומו מדכתיב}} ([[ישעיהו מה ז]]) יוצר אור ובורא חושך עושה שלום — משיצא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, עושה שלום ביניהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} אמר: יאותו, ו{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: יעותו. מאן דאמר יאותו — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית לד טו|בראשית וישלח לד טו]]) אך בזאת נאותה לכם. מאן דאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|יעותו דכתיב}} ([[ישעיהו נ ד]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדעת לעות את יעף דבר תמן תנינן כיצד מעברין את הערים רב אמר מאברין ושמואל אמר מעברין מאן ד}}אמר מאברין — מוסיפין לה אבר, מאן דאמר מעברין — כאשה עוברה. תמן תנינן: לפני אידיהן של גוים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} אמר: עידיהן, ו{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אידיהן. מאן דאמר אידיהן — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים לב לה|דברים האזינו לב לה]]) כי קרוב יום אידם. ומאן דאמר עידיהן — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מד ט]]) ועידיהם המה בל יראו {{ירו&quot;מ-הוסר|ובעל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ובל}} ידעו למען יבשו. מאן מקיים {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} טעמא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}? ועידיהם המה — שהן עתידין {{ירו&quot;מ-הדגשה|להעיד ו}}לבוש את עובדיהן ליום הדין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|סא|ב|משה לונץ=171|שדה יהושע=|קנייבסקי=168|סירלאו=89|פולדא=67|תולדות יצחק=217|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מברכין על הנר עד שיאותו לאורו {{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: כדי שיהו נשים טוות לאורו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{שוליים|ח_נא}}כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע. תני {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אושעיא}} אפילו טריקלין עשר על עשר — מברכין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מקרב קמיה בוצינא. אמרין ליה תלמידיו: רבי, מה את מחמיר עלינו? הא תני {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אושעיא}} אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ז|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ז&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ח_נב}}מי שאכל ושכח ולא בירך — {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ים}}: יחזור למקומו ויברך; ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: יברך במקום שנזכר. ועד מתי מברך? {{שוליים|ח_נג}}עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסטא בר שונם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}תרין אמורין: חד אמר טעמון ד{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}, וחד אמר טעמון ד{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמון ד{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} — אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות, שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו? אף הכא יחזור למקומו ויברך. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמהון ד{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} — {{ירו&quot;מ-הוסר|אלין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אילו}} פועל עושה בראש הדקל או בתוך הבור, שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך? אלא מברך במקום שנזכר, אף הכא מברך במקום שנזכר. עד מתי הוא מברך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} עד שיתעכל המזון במעיו. וחכמים אומרים: כל זמן שהוא צמא מחמת אותו סעודה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר {{שוליים|ח_נד}}עד שירעב&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ח|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ח&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים מברך על היין {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא שותה}} ואחר כך מברך על המזון {{ירו&quot;מ-ביאור|ושותה}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים {{שוליים|ח_נה}}מברך על המזון ואחר כך מברך על היין {{שוליים|ח_נו}}עונין אמן אחר ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}מברך ואין עונין אמן אחר כותי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}מברך עד שישמע כל הברכה&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|עי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|טעמם של בית שמאי שמא אם ימתין עד אחרי ברכת המזון}} על ידי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שברכת הגפן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היא}} ברכה קטנה שמא ישכח וישתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלי ברכה}} ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם אכל בערב שבת וקידש היום, ויש לו רק כוס אחת — מברך ברכת המזון ואחר כך מקדש}} על {{ירו&quot;מ-הדגשה|היין, ולא חוששים שישכח דעל}} ידי {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|משולשה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משלשה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אומר שלוש ברכות}} על הכוס אינו שוכח {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ואין עונין אמן אחר כותי המברך עד שישמע כל הברכה}} — הא אחר ישראל — עונין אמן אף על פי שלא שמע? לא כן תני: {{שוליים|ח_נז}}שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|חייא בריה דרב}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך לצאת ידי חובה בברכה זו כגון שלא}} אכל עמהן כזית. הכא מתניתא תני {{ירו&quot;מ-ביאור|גבי הלל}}: שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|אבא בר חנה}} ואית דאמרי לה {{אמורא-ירו&quot;מ|אבא בר חנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שאמרנו לא ענה יצא — הכוונה שלא ענה על הכל, אבל}} והוא שענה ראשי פרקים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיו אומרים הללויה על כל דבר ודבר שהחזן מקריא}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בעי: הי אינין ראשי פרקים? ([[תהילים קיג א]]) הללו יה, הללו עבדי ה', הללו את שם ה'. בעון קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}} מנין שאם שמע ולא ענה יצא? אמר: מן מה דאנן חמי רבנן רברביא עבדין כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} אינון קיימין בציבורא — {{ירו&quot;מ-ביאור|שאנו רואים רבנים גדולים עושים כן כשהם מתפללים בציבור}} דאילין אמרין {{ירו&quot;מ-הוסר|דין }}ברוך הבא, ואילין אמרין בשם ה'. ואילין ואילין יוצאין ידי חובתן. תני {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אושעיא}} {{שוליים|ח_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ענייה לזימון כאשר לא אכל|עונה הוא אדם אמן, אפילו לא אכל]] ואינו אומר &quot;נברך שאכלנו משלו&quot; אלא אם כן אכל. תני: {{שוליים|ח_נט}}אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה. {{תנא-ירו&quot;מ|בן עזאי}} אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמן חטופה קטופה ויתומה|העונה אמן יתומה, יהיו בניו יתומים. חטופה, יתחטפו שנותיו]] קטופה —&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ח|סא א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ח|סא ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_סב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף סב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף סב]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|סב|א|משה לונץ=172|שדה יהושע=|קנייבסקי=172|סירלאו=90|פולדא=68|תולדות יצחק=220|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תקטף נשמתו. ארוכה — מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה. איזו היא אמן יתומה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} &lt;/div&gt;דין {{ירו&quot;מ-הוסר|דיתיב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דחיב}} למיברכה, והוא ענה ולא ידע למה הוא ענה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא שמע הברכה}} תנא {{שוליים|ח_ס}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עונים אמן אחר גוי|גוי שבירך את השם, עונה אחריו אמן]] אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחום}}אם בירכך גוי — ענה אחריו אמן, דכתיב ([[דברים ז יד|דברים עקב ז יד]]) ברוך תהיה מכל העמים. גוי אחד פגע את {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} ובירכו. אמר ליה: כבר מילתך {{ירו&quot;מ-הוסר|אמירה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמורה}}. פגע אחרינא וקיללו. אמר ליה: כבר מילתך {{ירו&quot;מ-הוסר|אמירה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמורה}}. אמרו לו תלמידיו: רבי, כמה דאמרת להדין אמרת להדין. אמר לון: כן כתיב ([[בראשית כז כט|בראשית תולדות כז כט]]) אורריך ארור ומברכיך ברוך. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ח|סב א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ח|סב ב}} {{סוף}}   &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק אלו דברים&lt;/strong&gt;

{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|שמיני|שביעי|תשיעי}}</text>
      <sha1>15pctw7eox9qjcjcnrfwfalzcbswmfo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק תשיעי</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1706106</id>
    <revision>
      <id>3037759</id>
      <parentid>3037328</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T04:35:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3037759</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="111680" sha1="6lm5er7wkgbt8n58c9efcggvcuxcw0x" xml:space="preserve">{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|תשיעי|שמיני|}}
==פרק תשיעי - הרואה==
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק תשיעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף סב.ogg|thumb|ירושלמי_מאיר_מסכת_ברכות_דף_סב.ogg]]
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_א|ירושלמי ברכות, פרק ט, הלכה א]]==                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                  
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_א&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ט_א}}הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: &quot;ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה&quot;. {{שוליים|ט_ב}}מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה, אומר: &quot;ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו&quot;.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מתניתיה - בנסי ישראל. {{שוליים|ט_ג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכה על נס של אדם יחידי|אבל בנסי יחידי שנעשו לו, {{ירו&quot;מ-הוסר|אינו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} צריך לברך]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שיברך אדם על נסי אביו ועל נסי רבו}}. ואם היה אדם מסויים - כגון יואב בן צרויה וחביריו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אדם}} שנקדש בו שם שמים - כגון חנניה מישאל ועזריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך לברך. מהו}} {{שוליים|ט_ד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שיברך אדם על נסי אביו ועל נסי רבו}}? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נס לשבט|ונסי שבטים מהו שיברך?]] מאן דאמר {{שוליים|ט_ה}} &quot;כל שבט ושבט איקרי קהל&quot; - צריך לברך. מאן דאמר &quot;כל השבטים קרויין קהל&quot; אין צריך לברך. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכה על נהר פרת|הרואה בבל, צריך לברך חמש ברכות:]] ראה פרת, אומר: &quot;ברוך עושה בראשית&quot; ראה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|סב|ב|משה לונץ=175|שדה יהושע=|קנייבסקי=173|סירלאו=91|פולדא=68|תולדות יצחק=221|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מרקוליס, אומר: &quot;ברוך ארך אפים&quot;. ראה ביתו של נבוכדנצר, אומר: &quot;ברוך שהחריב ביתו של אותו רשע&quot;. ראה מקום כבשן האש וגוב אריות, אומר: &quot;ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה&quot;. ראה מקום שנוטלין ממנו עפר, אומר: &quot;ברוך אומר ועושה, ברוך גוזר ומקיים&quot;. ראה בבל, אומר: ([[ישעיה יד כג]]) וטאטאתיה במטאטא השמד {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|א}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}: {{שוליים|ט_ו}}כל ברכה שאין עמה מלכות, אינה ברכה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחומא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמר טעמא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קמה א]]) &quot;ארוממך אלהי המלך&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נוסח הברכות|{{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}צריך לומר &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך}} אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה’ אלוקינו מלך העולם}}&quot;]] ו{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אינו צריך לומר &quot;אתה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא אומר &quot;ברוך ה’ אלוקינו מלך העולם}}&quot;.  {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונתן}} אזלין מיעבד שלמא באילין קורייתא דדרומה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו לעשות שלום בכפרים שבדרום}} עלון לחד אתר {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנסו למקום אחד}} ואשכחון לחזנא דאמר: &quot;האל הגדול, הגבור, והנורא, האביר, והאמיץ,&quot;{{שוליים|ט_ז}}ושיתקו אותו. אמרו לו: {{שוליים|ט_ח}}אין לך רשות להוסיף על מטבע שטבעו חכמים בברכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[איוב לז כג]]) &quot;שדי לא מצאנוהו שגיא כח&quot;. לא מצינו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לספר}} כחו וגבורתו של הקדוש ברוך הוא. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהכא דכתיב}}: ([[איוב לז כ]]) &quot;היסופר לו  כי אדבר, כי אמר איש כי יבולע&quot;. אם בא אדם לספר גבורותיו של הקדוש ברוך הוא, מתבלע מן העולם. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר: כתיב}} ([[תהילים קו ב]]) &quot;מי ימלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבורות ה' ישמיע כל תהילתו&quot; מי יכול למלל גבורות ה'? מי שיכ ול למלל}} גבורות ה' כגון אני וחברי. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}}: &quot;מי ימלל גבורות ה'&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי יכול למלל גבורות ה'? &quot;ישמיע קול תהילתו&quot; מי יכול להשמיע כל תהילתו}}. תרגם יעקב כפר נבורייא בצור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[תהילים סה ב]]) &quot;לך דומיה תהלה אלהים בציון&quot;, סמא דכולא משתוקא. {{ירו&quot;מ-ביאור|תרופה לכל דבר שתיקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל}} למרגלית דלית לה טימי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שישוה לה}}, כל שמשבח {{ירו&quot;מ-הוסר|פה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה}} - פגמה. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שם השם בברכות|הפותח {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכה}} ביו&quot;ד ה&quot;א {{ירו&quot;מ-הדגשה|וח}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וחותם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ותם}} ביו&quot;ד ה&quot;א]] {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו שפותח בברוך אתה ה’ וחותם בברוך אתה ה’}} הרי זה חכם. באל&quot;ף למ&quot;ד וחותם באל&quot;ף למ&quot;ד, {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו שפותח בברוך אתה אלקים וחותם בברוך אתה אלקים}} הרי זה בור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא הזכיר את השם אלא בכינוי}}. באל&quot;ף למ&quot;ד וחותם ביו&quot;ד ה&quot;א הרי זה בינוני, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכל הולך אחר החיתום.}} ביו&quot;ד ה&quot;א וחותם באל&quot;ף למ&quot;ד, הרי זו דרך אחרת. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תשובות המינים|המינין שאלו את]] {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמלאי}}: כמה אלוהות בראו את העולם? אמר להן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לי}} אתם שואלין? לכו ושאלו את אדם הראשון, שנאמר: ([[דברים ד לב|דברים ואתחנן ד לב]]) &quot;כי שאל נא לימים הראשונים {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אשר היו לפניך, למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ&quot;}}. &quot;אשר בראו אלהים אדם על הארץ&quot;, -  אין כתיב כאן, אלא: &quot;למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ&quot;. אמרו ליה: והכתיב: ([[בראשית א א|בראשית בראשית א א]]) &quot;בראשית ברא אלהים&quot;? אמר להן: וכי &quot;בראו&quot; כתיב? אין כתיב - אלא &quot;ברא&quot;. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמלאי}}: כל מקום שפרקו המינין, תשובתן בצידן. חזרו ושאלו אותו: מה אהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכ}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דכתיב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תיב}}: ([[בראשית א כו|בראשית בראשית א כו]]) &quot;נעשה אדם בצלמינו כדמותינו&quot;? אמר להן: &quot;ויבראו אלהים את האדם בצלמם&quot; אין כתיב כאן, אלא ([[בראשית א כז|בראשית בראשית א כז]]) &quot;ויברא אלהים את אדם בצלמו&quot;. אמרו לו תלמידיו: לאלו דחיתה בקנה, לנו מה אתה משיב? אמר להן: לשעבר אדם נברא מן העפר, וחוה נבראת מן אדם. מאדם ואילך &quot;בצלמינו כדמותינו&quot;: אי אפשר לאיש בלא אשה, ואי אפשר לאשה בלא איש, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אי אפשר לשניהן בלא שכינה. {{ירו&quot;מ-הוסר|וחזרו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חזרו}} ושאלו אותו: מה ההן דכתיב ([[יהושע כב כב]]) &quot;אל אלהים ה', אל אלהים ה' הוא יודע&quot;? אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|להן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הן}}: &quot;הם יודעים&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;הוא יודע&quot; כתיב. אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, לנו, מה אתה משיב? אמר להן: שלשתן שם אחד, כאינש דאמר &quot;בסיליוס קיסר אגוסטוס&quot;, חזרו ושאלו אותו: מה ההן דכתיב: ([[תהילים נ א]]) &quot;אל אלהים ה' דיבר ויקרא ארץ&quot;? אמר להן:  וכי &quot;דיברו&quot; &quot;ויקראו&quot; כתיב כאן? אין כתיב אלא: &quot;ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}בר ויקרא ארץ&quot;. אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, ולנו מה אתה משיב? אמר להן: שלשתן שם אחד, כאיניש דאמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|ואמנון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמנון}}, בניין, אריכטיקנטן, {{ירו&quot;מ-ביאור|אמן, בנאי, וארכיטכט.}} חזרו ושאלו א{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תו: מהו דכתיב ([[יהושע כד יט]]) &quot;כי אלהים קדושים הוא&quot; אמר להן: &quot;קדושים המה&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;הוא&quot; &quot;אל קנא הוא&quot;. אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, ולנו מה אתה משיב? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: קדוש בכל מיני קדושות. דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: הקדוש ברוך הוא: דרכו בקדושה, דיבורו בקדושה, וישובו בקדושה, חשיפת זרועו בקדושה, נורא ואדיר בקדושה. דרכו בקדושה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהילים עז יד]]) &quot;אלהים בקודש דרכך&quot;. הילוכו בקדושה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים סח כה]]) &quot;הליכות אלי מלכי בקודש&quot;. מושבו בקדושה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים מז ט]]) &quot;אלהים ישב על כסא קדשו&quot;. דיבורו בקדושה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים ס ח]]) &quot;אלהים {{ירו&quot;מ-הוסר|דביר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דיבר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקדשו}}&quot;. חשיפת זרועו בקדושה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נב י]]) &quot;חשף ה' את זרוע קדשו&quot;. נורא ואדיר בקדושה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו יא|שמות בשלח טו יא]]) &quot;מי כמוכה נאדר בקודש&quot;. חזרו ושאלו אותו: מה אהן דכתיב ([[דברים ד ז|דברים ואתחנן ד ז]]) &quot;מי גוי גדול אשר  לו אלהים קרובים אליו&quot; אמר להן: &quot;כה' אלהינו בכל קראינו אליהם&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;בכל קראינו אליו&quot;. אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, לנו מה אתה משיב? אמר להן: קרוב בכל מיני קריבות. דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פנחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודה בר סימון}} {{ירו&quot;מ-הוסר|עבודה זרה נראית קרובה ואינה אלא רחוקה מה טעמא ישאוהו על כתף יסבלוהו וגו }}סוף דבר, אלוהו עמו בבית, והוא צועק&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ט|סב א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ט|סב ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_סג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף סג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף סג]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|סג|א|משה לונץ=177|שדה יהושע=|קנייבסקי=176|סירלאו=92|פולדא=69|תולדות יצחק=224|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מ אירות=}} עד שימות, ולא ישמע ולא יושיע מצרתו. אבל הקדוש ברוך הוא נראה רחוק, ואין קרוב ממנו. דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|לוי}}: מהארץ ועד לרקיע, מהלך {{ירו&quot;מ-הוסר|ה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חמש}} מאות שנה, ומרקיע לרקיע, מהלך ת&quot;ק שנה, ועביו של רקיע, ת&quot;ק שנה, וכן לכל רקיע ורקיע. ואמרו{{אמורא-ירו&quot;מ|ר בי ברכיה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא סמוקה}}: אף טלפי החיות, מהלך ה' מאות {{ירו&quot;מ-הוסר|שנה }}וחמש עשרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנה, כ}}מנין ישרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגמטריה}}. ראה כמה הוא גבוה מעולמו! ואדם נכנס לבית הכנסת, ועומד אחורי העמוד ומתפלל בלחישה, והקדוש ברוך הוא מאזין את תפלתו. שנאמר: ([[שמואל א א יג]]) &quot;וחנה היא מדברת {{ירו&quot;מ-הוסר|על}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ע ל}} לבה, רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע&quot;. והאזין הקדוש ברוך הוא את תפילתה. וכן כל בריותיו. שנאמר&quot; ([[תהילים קב א]]) &quot;תפילה לעני כי יעטף&quot;, כאדם המשיח באוזן חבירו והוא שומע. וכי יש לך אלוה קרוב מזה, שהוא קרוב לבריותיו כפה לאוזן? {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יודן בשם רבי יצחק }}אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|בה ארבע שיטין בשר ודם יש לו פטרון אמרו לו נתפס בן ביתך אמר להן אני מקיים עליו אמרו לו הרי יוצא לידון אמר להן }}אני מקיים עליו. אמרו לו: הרי הוא יוצא ליתלות! היכן הוא ואיכן פטרונו? אבל הקדוש ברוך הוא הציל את משה מחרב פרעה. הדא הוא דכתיב: ([[שמות יח ד|שמות יתרו יח ד]]) &quot;ויצילני מחרב פרעה&quot;. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} כתיב: ([[שמות ב טו|שמות שמות ב טו]]) &quot;ויברח משה מפני פרעה&quot; ואפשר לבשר ודם לברוח מן המלכות? אלא [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כיצד משה בר ח מפרעה|בשעה שתפס פרעה את משה,]] חייבו להתיז את ראשו, וקהת החרב מעל צוארו של משה ונשברה. הדא הוא דכתיב: ([[שיר השירים ז ה]]) &quot;צוארך כמגדל השן&quot; זה צוארו של משה. {{ירו&quot;מ-הוסר|ר }}אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אביתר}}: ולא עוד, אלא שנ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תז החרב מעל צוארו של משה על צוארו של קוסנתירו {{ירו&quot;מ-ביאור|התליין}} והרגתו. הדא הוא דכתיב: ([[שמות יח ד|שמות יתרו יח  ד]]) &quot;ויצילני מחרב פרעה&quot; לי הציל, וקוסנתר {{ירו&quot;מ-ביאור|התליין}} נהרג. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ברכיה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קרא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} עליו {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי כא יח]]) &quot;כופר לצדיק רשע&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}} קרא עליו {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי יא ח]]) &quot;צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו&quot;. תני {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}}: מלאך ירד ונדמה להן בדמות משה,  ותפסו את המלאך, וברח משה. אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: בשעה שברח משה מפני פרעה, נעשו כל אוכלוסין   {{ירו&quot;מ-הוסר|שלו אילמין ומהן חרשין ומהן סומין אמר לאילמין היכן הוא משה ולא היו מדברים אמר לחרשין ולא היו שומעין אמר לסומין ולא היו רואין הוא שהקבה אמר לו למשה מי שם פה לאדם }}או {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרש או פקח או עור? הלא אנכי ה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מי ישום אלם וגו}}'&quot; תמן קמת לך, והכא לית אנא קאים? הדא הוא דכתיב: ([[דברים ד ז|דברים ואתחנן ד ז]]) &quot;מי  כה' אלהינו בכל קראינו אליו&quot;.{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא }} שיטה אוחרי: {{ירו&quot;מ-ביאור|דרשה בצורה אחרת}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הצלת יונה, חנניה, מישאל, עזריה ודניאל|בשר ודם   יש לו פטרון.]] אמרו לו: הרי נתפס בן ביתך! אמר: הרי אני מתקיים עליו. אמרו לו: הרי יוצא לידון! אמר להן: הרי אני מתקיים עליו! אמרו לו הרי הוא {{ירו&quot;מ-הוסר|מושלך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מושלח}} {{ירו&quot;מ-הוסר|למים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לים}}! היכן הוא והיכן פטרונו? אבל הקדוש ברוך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו כן}}. הציל את יונה ממעי הדגה {{ירו&quot;מ-הוסר|הרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא}} הוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[יונה ב יא]]) ויאמר ה' לדג ויקא את יונה&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשיטה אוחרי: {{ירו&quot;מ-ביאור| דרשה בצורה אחרת}} הרי בשר ודם יש לו פטרון. אמרו לו: נתפס בן ביתך! אמר להן: הריני מתקיים תחתיו! אמרו לו: הרי הוא יוצא לידון! אמר להן: הריני מתקיים עליו! אמרו לו: הרי הוא מושלך לאש! היכן הוא והיכן פטרונו? אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן. הציל לחנניה מישאל  ועזריה מכבשן האש. הדא הוא דכתיב: ([[דניאל ג כח]]) &quot;ענה נבוכדנצר ואמר: בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו {{ירו&quot;מ-הדגשה|די שלח מלאכה ושיזב}}{{ירו&quot;מ-הוסר| וגומר רבי יודן בשם ר יצחק אמר בה שיטה אוחרי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דרשה בצורה אחרת}} הרי בשר ודם, יש לו פטרון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו: נתפס בן ביתך! אמר להן: הריני מתקיים תחתיו! אמרו לו: הר י הוא יוצא לידון! אמר להן: הריני מתקיים עליו! אמרו לו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| וכו עד}}: הרי הוא מושלך לחיות! {{ירו&quot;מ-הדגשה|היכן הוא והיכן פטרונו}}? אבל הקדוש ברוך הוא הציל את דניאל  מגוב אריות. הדא הוא דכתיב: ([[דניאל ו כג]]) &quot;אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריוותא {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא חבלוני&quot;}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}} אמר משמיה דידיה: בשר ודם יש לו פטרון. אם באת לו עת צרה, אינו נכנס אצלו פתאום, אלא בא וע{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מד לו על פתחו של פטרונו, וקורא לעבדו או לבן ביתו,  והוא אומר: איש פלוני עומד על פתח חצירך. שמא מכניסו, ושמא מניחו. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לא לה תפלל למלאכים|אם בא על אדם צרה. לא יצווח לא למיכאל, ולא לגבריאל, אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד.]] הדא הוא דכתיב &quot;{{הפ|יואל|ג|ה}} &quot;כל אשר יקרא בשם ה' ימלט&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פנחס}}: עובדא הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} ב{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}, דהוה עייל מחמתה {{ירו&quot;מ-הוסר|דיטבריא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דטיבריא}}. פגעון ביה רומאי, אמרון ליה: &quot;מן דמאן את&quot;? {{ירו&quot;מ-ביאור|למי אתה שייך}} אמר לון: &quot;מן דסופיינוס&quot; - {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שליט רומא על העיר טבריה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ופנינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ופנו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מינה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|עזבו אותו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ברמשא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה}} אתו לגביה, אמרין ליה: עד אימתי את מקיים עם אילין יהודאי? אמר לון: למה? אמרין ליה: פגעינן בחד {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין ליה }}יהודאי ואמרינן ליה: מן דמאן את? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אמר לן: דסופיינוס. אמר לון: ומה עבדתון ליה? אמר ליה: דיו ליה! פנינן יתיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלחנו אותו לש לום}} אמר לון: יאות עבדיתון! {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב עשיתם}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להיתלות בקב&quot;ה|ומה מי שהוא נתלה בבשר ודם, ניצול. מי שהוא נתלה בהקדוש ברוך הוא, לא כל שכן?]] הדא הוא דכתיב: ([[יואל ג ה]]) &quot;כל אשר יקרא בשם ה' ימלט&quot;. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלכסנדרי}}: עובדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} בחד {{ירו&quot;מ-הוסר|אריכון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ארכון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שופט}} דהוה שמיה אלכסנדרוס, והוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפט}}{{ירו&quot;מ-הוסר| קיים דיין}} חד ליסטים. אמר ליה: מה שמך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ענה לו}} אלכסנדרוס. אמר ליה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראוי שאלכסנדרוס יפנה מן הדין את}} אלכסנדרוס. {{ירו&quot;מ-הוסר|פנה אלכסנדריה }}ומה אם מי ששמו כשם של בשר ודם, הוא ניצול. מי ששמו כשמו של הקדוש ברוך הוא, על אחת כמה וכמה. הדא הוא דכתיב: ([[יואל ג ה]]) &quot;כל אשר יקרא בשם ה' ימלט&quot;.   {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פנחס}} אמר בה תרתי: חדא בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}, וחד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחום בר חנילאי}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פנחס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשר ודם יש לו פטרון. אם הטריח עליו ביותר, הוא אומר: אשכח {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואעזוב}} פלן דקא מטרחא לי. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא כל מה שאת מטריח עליו הוא מקבלך. הדא הוא דכתיב: ([[תהילים נה כג]]) &quot;השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פנחס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחום בר חנילאי}}: בשר ודם יש לו פטרון. ובאו שונאים ותפשו אותו על פתח חצירו של פטרונו. עד דצווח ליה, עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא נפק, עברת חרבא על קדליה {{ירו&quot;מ-ביאור|עברה החרב על צווארו}} וקטלית יתיה. אבל הקדוש ברוך הוא הציל את יהושפט מחרב ארם, דכתיב: ([[דברי הימים ב יח לא]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}יזעק יהושפט וה' עזרו ויסיתם אלהים ממנו&quot;. מלמד שלא היה חסר אלא חיתוך הראש, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואז}} &quot;ויסיתם אלהים ממנו&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא בריה דרבי אבהו}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: ([[תהילים קמו ה]]) &quot;אשרי שאל יעקב בעזרו {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שברו על אלהיו&quot;}} מה כתיב בתריה? &quot;עושה שמים וארץ {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|את הים ואת כל אשר בם&quot;}}. וכי מה ענין זה לזה? אלא מלך בשר ודם, יש לו פטרון, שולט באיפרכיא {{ירו&quot;מ-ביאור|מדינה}} אחת, ואינו שולט באיפרכיא אחרת. אפילו תימר קוזמוקלטור, {{ירו&quot;מ-ביאור|שולט בכל העולם}} שולט ביבשה, שמא שולט בים? אבל הקדוש ב רוך הוא שולט בים ושולט ביבשה. מציל בים מן המים&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|סג|ב|מ שה לונץ=180|שדה יהושע=|קנייבסקי=178|סירלאו=92|פולדא=70|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וביבשה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ביבשה}} מן האש. הוא שהציל את משה מחרב פרעה. הציל את יונה ממעי הדגה. חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש. לדניאל מבור אריות. הדא הוא  דכתיב: ([[תהילים קמו ו]]) &quot;עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|השומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמת לעולם}}&quot;. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחומא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מעשה בתינוק שהתפלל ונענה|מעשה בספינה אחת של עובדי כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}}, שהיתה פורשת {{ירו&quot;מ-הוסר|מים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|הגדול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גדול}},]] והיה בה תינוק אחד יהודי. עמד עליהם סער גדול בים, ועמד כל אחד ואחד מהם, והתחיל נוטל יראתו בידו וקורא, ולא הועיל כלום. כיון  שראו שלא הועילו כלום, אמרו לאותו יהודי: בני, קום קרא אל אלהיך, ששמענו שהוא עונה אתכם כשאתם צועקים אליו, והוא גבור. מיד עמד {{ירו&quot;מ-הוסר|התינוק}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|התי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נוק}} בכל לבו וצעק, וקיבל ממנו הקדוש ברוך הוא {{ירו&quot;מ-הוסר|תפילתו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תפלתו}}, ושתק הים. כיון שירדו ליבשה, ירדו כל אחד ואחד לקנות צרכיו. אמרו לו לאותו התינוק: לית את בעי מזבין לך כלום? {{ירו&quot;מ-ביאור|אינך רוצה לקנות כלום}} אמר להון: מה אתון בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|מה אתם רוצים}} מן ההן {{ירו&quot;מ-הוסר|אכסניא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אכסני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} עלובה? אמרו לו: את אכסניא עלובה? אינון אכסניא עלובה! אינון הכא, וטעוותהון בבבל, ואינון הכא, וטעוותהון ברומי, ואינון הכא, וטעוותהון  עמהון ולא מהנון להן כלום. אבל את, כל אהן דאת אזיל, אלהך עמך! הדא הוא דכתיב: &quot;כה' אלהינו בכל קראינו אליו&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: בשר ודם, יש לו קרוב, אם היה עשיר, הוא מודה בו, ואם היה עני, כופר בו. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא אפילו  ישראל נתונין בירידה התחתונה, הוא קורא אותם &quot;אחי וריעי&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ומה טעם}} &quot;למען אחי וריעי&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}}: בשר ודם יש לו קרוב, אם היה פילוסופוס, הוא אומר {{ירו&quot;מ-ביאור|בגאווה}} ההן פלן מתקרב לן. אבל הקדוש ברוך הוא קורא לכל ישראל קרובים, הדא הוא דכתיב: ([[תהילים קמח יד]]) &quot;וירם קרן לעמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|תהילה לכל חסדיו לבני ישראל עם קרובו}}. פיסקא: {{שוליים|ט_ט}}מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה אומר: &quot;ברוך {{ירו&quot;מ-הוסר|שעקר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|קר}} עבודה זרה מארצינו&quot;. {{ירו&quot;מ-הוסר|כו }}מתניתא כשנעקרה מכל מקומות ארץ ישראל, אבל {{שוליים|ט_י}}אם נעקרה ממקום אחד, אומר: &quot;ברוך שעקר עבודה  זרה מן המקום הזה&quot;. נעקרה ממקום אחד ונקבעה במקום אחר, {{שוליים|ט_יא}}מקום שניתנה בו, אומר: &quot;ברוך ארך אפים&quot; {{שוליים|ט_יב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומ}}    {{ירו&quot;מ-הוסר|ומקום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קום}} שנעקרה ממנו, אומר: &quot;ברוך שעקר עבודה זרה מן המקום הזה, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, כשם שעקרתה אותה מן המקום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה  אם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| הזה כך תעקור אותה מן המקומות כולם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ותחזיר לב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חזרו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|עובדיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בתשובה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לעובדך ולא נמצא מתפלל על עובדי עבודה זרה תני רבי ישמעאל בן גמליאל אומר אף בחוצה לארץ צריך לומר כן אמר רבי יוחנן כי מי אשר יחובר יבחר כתיב אל כל החיים יש בטחון שכל זמן שאדם חי יש לו תקוה מת אבדה תקותו מה טעמא במות אדם רשע תאבד תקוה תני רבי יהודה אומר שלשה דברים צריך אדם לומר בכל יום ברוך שלא עשאני גוי ברוך שלא עשאני בור ברוך שלא עשאני אשה ברוך שלא עשאני גוי שאין הגוים כלום כל הגוים כאין נגדו ברוך שלא עשאני בור שאין בור ירא חטא ברוך שלא עשאני אשה שאין האשה מצווה על המצוות אמר רבי אחא כי מי יחובר וגומר אפילו אותם שפשטו ידיהן בזבול יש להם בטחון}}. לקרבן אי אפשר, שכבר פשטו ידיהן בזבול. לרחקן אי אפשר, שעשו תשובה. עליהן הוא אומר: ([[ירמיהו נא נז]]) &quot;וישנו שנת עולם ולא יקיצו&quot;. רבנן דקיסרין אמרי: קטני עובדי כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}} וחילותיו של נבוכדנצר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא השתתפו בחורבן}}, אין חיין ואין נידונין. עליהן הכתוב אומר: &quot;וישנו שנת עולם {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא יקיצו&quot;}}. {{שוליים|ט_טו}}העובר לפני בתי עבודה זרה אומר: ([[משלי טו כה]]) &quot;בית גאים יסח ה'&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: ראה אותם מזבלין לעבודה זרה, אומר: ([[שמות כב יט]]) &quot;זבח לאלהים יחרם&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: {{שוליים|ט_טז}}הרואה את הכושי ואת הגיחור, ואת הלווקן ואת הכיפח ואת הננס, אומר: &quot;ברוך משנה את הבריות&quot;. את הקטוע ואת הסומא את מוכי שחין, אומר: &quot;ברוך דיין האמת&quot;. מתניתין כשהיו שלמים ונשתנו. אבל אם היה כן ממעי אמו, אומר: &quot;ברוך משנה את הבריות&quot;. {{שוליים|ט_יז}}הרואה אילנות נאים ובני אדם נאים אומר: &quot;ברוך שכן ברא בריות נאות בעולמו&quot;. מעשה ב{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, שראה גויה אשה נאה, ובירך עליה. לא כן אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר חנינא}}, ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} ו{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}}&quot; ([[דברים ז ב|דברים ואתחנן ז ב]]) &quot;לא תחנם&quot;!? {{שוליים|ט_יח}}לא תתן להם חן. מה אמר אבסקטא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם ברך אותה על יופיה ןשלא יהיה בא עין הרע}} לא אמר אלא &quot;שכך ברא בריות נאות בעולמו&quot;. שכן אפילו ראה גמל נאה, סוס נאה, חמור נאה, אומר: &quot;ברוך שברא בריות נאות בעולמו&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}זו דרכו של {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} להסתכל בנשים? אלא דרך עקמומיתה היתה. כגון ההן פופסדס, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרן זוית}} והביט בה שלא בטובתו. קרא הגבר, אומר: &quot;ברוך חכם הרזים&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב לח לו]]) &quot;מי שת בטוחות חכמה, {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|או מי נתן לשכוי בינה&quot;}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: בערביא קורין לאימרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאיל}} &quot;יובלא&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וזה עוזר להבין מה שנאמר}}: ([[יהושע ו ה]]) &quot;והיה במשוך בקרן היובל&quot;. באפריקא קורין לנידה &quot;גלמודה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וזה עוזר להבין מה שנאמר}}: ([[ישעיהו מט כא]]) &quot;ואני שכולה וגלמודה&quot;. ברומי צווחין לתרנגולא &quot;שכוי&quot;, {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה עוזר להבין מה שנאמר:}} ([[איוב לח לו]]) &quot;או מי נתן לשכוי בינה&quot; {{שוליים|ט_יט}}הרואה אוכלוסין אומר: &quot;ברוך חכם הרזים&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פרצופיהן ודעתם שונים זה מזה|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}כשם שאין פרצופי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ן דומין זה לזה, כך אין דעתן דומה זה לזה.]] {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}} כשהיה רואה א{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כלוסין בירושלים, {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: &quot;ברוך שברא כל אלו לשמשיני&quot;. כמה יגע אדם הראשון עד שלא אכל פרוסה. חרש, זרע, ניכש, עידר, קצר, עימר, דש, זרה, בירר, טחן, הרקיד, לש, וקיטף, ואפה, ואחר כך&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ט|סג א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ט|סג ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_סד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף סד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף סד]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|סד|א|משה לונץ=183|שדה יהושע=|קנייבסקי=181|סירלאו=93|פולדא=71|תולדות יצחק=228|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אכל פרוסה. ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו לפני. ראה כמה יגיעות יגע אדם הראשון, עד שמצא חלוק ללבוש. גזז, וליבן, וניפס, וצבע, וטווה, וארג, כבס, ותפר, ואחר כך מצא חלוק ללבוש. ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו מתוקן לפני. כמה בעלי אומניות משכימים ומעריבים, ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו לפני. וכן היה {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}} אומר: אורח רע מהו אומר? וכי מה אכלתי משל בעל הבית? וכי מה שתיתי משל בעל הבית? חתיכה אחת אכלתי לו, כוס יין שתיתי לו, וכל טורח שטרח, לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו. אבל אורח טוב אומר: ברוך בעל הבית, זכור בעל הבית לטובה, כמה יין הביא לפני! כמה חתיכות הביא לפני! כמה טורח טרח לפני! כל מה שטרח, לא טרח אלא בשבילי. וכן הוא אומר! ([[איוב לו כד]]) &quot;זכור כי תשגיא פעלו אשר שוררו אנשים&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_ב|ירושלמי ברכות, פרק ט, הלכה ב]]==  
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_ב&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ט_כ}} על הזיקים, {{ירו&quot;מ-ביאור|כוכב שביט}} ועל הזועות, {{ירו&quot;מ-ביאור|רעידת אדמה}} ועל הברקים, ועל הרעמים, ועל הרוחות, הוא אומר: &quot;ברוך שכחו מלא עולם&quot;. {{שוליים|ט_כא}}על ההרים, ועל הגבעות, ועל הימים, ועל הנהרות, ועל המדברות, הוא אומר: &quot;ברוך עושה בראשית&quot; {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: הרואה את הים הגדול אומר: &quot;ברוך שעשה את הים הגדול&quot;, בזמן שהוא רואה לפרקים. {{שוליים|ט_כב}}על הגשמים ועל בשורות טובות הוא אומר: &quot;ברוך הטוב והמטיב&quot;; ועל שמועות הרעות הוא אומר: &quot;ברוך דיין אמת&quot;.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}}: {{שוליים|ט_כג}}מתריעין על הזועות. {{ירו&quot;מ-ביאור|רעידת אדמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}אין עבר ההן זיקא {{ירו&quot;מ-ביאור|כוכב שביט}} בכסיל, {{ירו&quot;מ-ביאור|מערכת כוכבים יש אומרים שזה אוריון}} מחריב העולם. מתיבון ל{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אנן}} חמין ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}עבר? {{ירו&quot;מ-ביאור|והרי רואים שהוא עובר}} אמר להון: לית איפשר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעבר, אלא}} או לעיל מינה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעליו}} או לרע מינה, {{ירו&quot;מ-ביאור|מתחתיו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק נראה כעבר. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}חכים אנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אני מכיר}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שמואל היה בקי בכוכבים|בשקקי שמיא, כשקקי נהרדעי]] קרתי. {{ירו&quot;מ-ביאור|בקי בנתיבות השמים כמו ברחובות העיר נהרדעי}} בר מן ההן זיקא, {{ירו&quot;מ-ביאור|חוץ מכוכב שביט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}לית אנא ידע מה הוא. וכי {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} עלה לשמים? אלא על שם: ([[איוב לח לז]]) &quot;מי יספר שחקים בחכמה&quot;. אליהו זכור לטוב שאל ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נהוריי}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#טעמים לרעידת אדמה|מפני מה באין זועות]] {{ירו&quot;מ-ביאור|רעידות אדמה}} לעולם? אמר ליה: בעון תרומה ומעשרות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}כתוב אחד אומר: ([[דברים יא יב|דברים עקב יא יב]]) &quot;תמיד עיני ה' אלהיך בה&quot; וכתוב אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר}}: ([[תהילים קד לב]]) &quot;המביט לארץ ותרעד, יגע בהרים ויעשנו&quot;. הא כיצד יתקיימו שני כתובין הללו? בשעה שישראל עושין רצונו של מקום, ומוציאין מעשרותיהן כתיקונן, &quot;תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה&quot;, ואינה ניזוקת כלום. בשעה שאין ישראל עושין רצונו של מקום, ואינן מוציאין מעשרותיהן כתיקונן, &quot;המביט לארץ ותרעד&quot;. אמר ליה: בני, חייך כך היא סברא דמילתא. אבל כך עיקרו של דבר: {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא }}בשעה שהקדוש ברוך הוא מביט בבתי תיטריות ובבתי קרקסיות, יושבות בטח ושאנן ושלוה, ובית מקדשו חרב, הוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אפילון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מתמלא אף על}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לעולמו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עולמו}} להחריבו, הדא הוא דכתיב: ([[ירמיהו כה ל]]) &quot;שאוג ישאג על נוהו&quot;, בשביל נויהו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}}: בעון משכב זכר. אמר הקדוש ברוך הוא: אתה זיעזעתה איברך על דבר שאינו שלך, חייך שאני מזעזע עולמי על אותו האיש. ורבנן אמרו: מפני המחלוקת {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[זכריה יד ה]]) &quot;ונסתם גיא הרי, כי יגיע גיא הרים אל אצל&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עזיהו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ושם הייתה מחלוקת שעוזיהו ערער על הכהונה ורצה להיכנס לקדש הקדשים להקטיר קטורת}} {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי שמואל }}אין רעש אלא הפסק מלכות, כמה דאת אמר: ([[ירמיהו נא כט]]) &quot;ותרעש הארץ ותחל&quot; מפני מה? ([[ירמיהו נא כט]]) &quot;כי קמה על בבל מחשבות ה'&quot;. אליהו זכור לטוב שאל ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נהוריי}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מטרת השקצים בעולם|מפני מה ברא הקדוש ברוך הוא שקצים ורמשים בעולמו?]] אמר לו: לצורך נבראו. בשעה שהבריות חוטאין, הוא מביט בהן ואמר: מה אלו שאין בהן צורך, הרי אני מקיימן, אלו שיש בהן צורך, לא כל שכן? אמר ליה: עוד הן יש בהן צורך: זבוב לצירעה, פשפש לעלוקתה, נחש לחפפית, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שבלון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שבלול}} לחזיות, סממית לעקרב. פיסקא: על הברקים וכו' {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} דיו פעם אחת בכל היום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מה אנן קיימין? {{שוליים|ט_כד}}אם בטורדין, דיו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|סד|ב|משה לונץ=185|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} פעם אחת ביום. אם במפסיקין, מברך על כל אחת ואחת. חייליה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ט_כה}}היה יושב בחנותו של בשם כל היום - אינו מברך אלא אחת. אבל אם היה נכנס ויוצא, נכנס ויוצא, מברך על כל פעם ופעם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי}} את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| א אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: אם בטורדין, דיו פעם אחת ביום. אי מפסיקין, מברך על כל אחת ואחת. {{שוליים|ט_כו}}היה יושב בבית הכסא או בבית ספיקריא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שיש בו כלים מטונפים}} אם יכול לצאת ולברך בתוך כדי דיבור, יצא. ואם לאו, לא יצא. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} בעי: היה יושב בתוך ביתו ערום, מהו שיעשה ביתו כמו מלבוש, ויוציא ראשו חוץ לחלון ויברך? היה יושב במגדל ערום, {{ירו&quot;מ-הוסר|מגדל }}מהו שיעשה לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|המגדל}} כמין מלבוש, ויוציא ראשו חוץ לחלון, ויברך? פיסקא: על הרוחות אומר: &quot;ברוך שכחו מלא עולם&quot;. מתניתא {{שוליים|ט_כז}}בשבאין בזעף, אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}שבאים בנחת, אומר: &quot;ברוך עושה בראשית&quot; אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן חנניה}}: בשעה שהרוח יוצא לעולם, הקדוש ברוך הוא משברו בהרים, ומרשלו {{ירו&quot;מ-ביאור|מחלישו}} בגבעות, ואומר לו: תן דעתך שלא תזיק בריותי. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[ישעיהו נז טז]]) &quot;כי רוח מלפני יעטוף&quot;, משלהי {{ירו&quot;מ-ביאור|מחליש}} ליה, כמה דאת אמר: ([[תהילים קמב ד]]) &quot;בהתעטף עלי רוחי&quot;. כל כך למה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נז טז]]) &quot;ונשמות אני עשיתי&quot;. בשביל נשמות שעשיתי. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרוח ביקשה להחריב את העולם|בשלשה מקומות יצא הרוח שלא במשקל,]] וביקש להחריב את העולם כולו. אחת בימי יונה. ואחת בימי אליהו. ואחת בימי איוב. בימי יונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: {{הפ|יונה|א|ד}} &quot;וה' הטיל רוח גדולה&quot;. בימי איוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב א יט]]) &quot;והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ויגע בארבע פנות הבית ויפל&quot;}}. בימי אליהו מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יט יא]]) &quot;והנה ה' עובר, ורוח גדולה חזק מפרק הרים&quot;. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן בר שלום}}: נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} אותו של איוב, בשבילו היה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא בכל העולם}} ושל יונה, בשבילו היה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא בכל העולם}}. אין לך אלא של אליהו שהיה קוסמיקון. {{ירו&quot;מ-ביאור|עולמי}} שנאמר: &quot;והנה ה' עובר, {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ורוח גדולה וחזק מפרק הרים}}, ואחר {{ירו&quot;מ-הוסר|כך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הרוח}} רעש, ואחר הרעש אש, לא באש ה' {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר האש קול דממה דקה}}&quot; פיסקא: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: הרואה את הים הגדול אומר: &quot;ברוך שעשה את הים הגדול&quot;. בזמן שהוא רואה לפרקים. וכמה הוא פרק? {{שוליים|ט_כח}}אחד לשלשים יום. שמעון קמטריא שאל ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}}: בגין דאנא חמר וסליק לירושלים בכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}שנה, מהו שנקרע? אמר ליה: אם {{שוליים|ט_כט}}בתוך שלשים יום, אי אתה צריך לקרוע. לאחר שלשים יום, צריך אתה לקרוע. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|שמעון קמטריא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה בפסוק (שופטים יח ל}}) &quot;ויהונתן בן גרשום בן מנשה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|האות}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן לע&quot;ז שהיתה עינו צרה בה, שב בתשובה וחזר לקלקולו|נון תלוי. אם זכה, בן משה. ואם לאו, בן מנשה.]] חברייא בעון קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי יהונתן}} כומר היה לעבודה זרה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והאריך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האריך}} ימים? אמר לון: על ידי שהי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ה עינו צרה בעבודה זרה שלו. כיצד היתה עינו רעה בעבודה זרה שלו? הוה בר נש אתא למיקרבה תור, או אימר, או גדי, לעבודה זרה, ואמר ליה: פייסיה עלי. והוא אמר ליה: מה זו מועילה לך? לא רואה ולא שומעת, לא אוכלת ולא שותה, לא מטיבה ולא מריעה, ולא מדברת. אמר ליה: חייך ומה נעביד? ואמר ליה: אזיל עביד ואייתי לי חד פינך {{ירו&quot;מ-ביאור|צלוחית}} דסולת, ואתקין עלוי עשר ביעין, {{ירו&quot;מ-ביאור|בצים}} ואתקין קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|אסדר לפניו}} והוא אכל מכל מה דאתי, ואנא מפייס ליה עלך. מכיון דאזיל ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה הולך}} הוה אכיל לון. זימנא חדא {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם אחת}} אתא חד בר פחין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אדם פיקח}} אמר ליה: {{ירו&quot;מ-הוסר|כן אמר ליה }}אם אין מועילה כלום, את מה עביד הכא? {{ירו&quot;מ-ביאור|מה אתה עושה כאן}} אמר ליה: בגין חיי. כיון שעמד דוד המלך, שלח והביאו. אמר ליה: את בן בנו של אותו צדיק, ואת עובד עבודה זרה? אמר ליה: כך אני מקובל מבית אבי אבא: מכור עצמך לעבודה זרה, ואל תצטרך לבריות. אמר ליה: חס ושלום! לא אמר כן, אלא מכור עצמך לעבודה שהיא זרה לך, ואל תצטרך לבריות. כיון שראה דוד כך שהוא אוהב ממון, מה עשה? העמידו קומוס {{ירו&quot;מ-ביאור|גזבר}} על תיסבריות {{ירו&quot;מ-ביאור|אוצרות}} שלו. הדא הוא דכתיב: ([[דברי הימים א כו כד]]) &quot;ושבואל בן גרשם בן משה נגיד על האוצרות&quot;.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ט|סד א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ט|סד ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_סה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף סה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף סה]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|סה|א|משה לונץ=187|שדה יהושע=|קנייבסקי=185|סירלאו=95|פולדא=72|תולדות יצחק=231|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} &quot;שבואל&quot; ששב אל אל בכל לבו ובכל כחו. &quot;נגיד על האוצרות&quot; שמינוהו על תיסבוריות שלו. מתיבין ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: והא כתיב: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעמד הפסל}} ([[שופטים יח ל]]) &quot;עד יום גלות הארץ&quot;. אמר לון: כיון שמת דוד, עמד שלמה וחילף סנקליטין {{ירו&quot;מ-ביאור|פקידים}} שלו, וחזר לקילקולו הראשון. הדא הוא דכתיב: ([[מלכים א יג יא]]) &quot;ונביא אחד זקן יושב בבית אל {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ויבוא בנו ויספר לו את כל המעשה&quot;}} אמרין&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהונתן}}. {{שוליים|ט_ל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת הרקיע בטהרתו|הרואה את החמה בתקופתה,]] ואת הלבנה בתקופתה, ואת הרקיע בטיהרו, אומר: &quot;ברוך עושה בראשית&quot;. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חונה}}: הדא דתימר, בימות הגשמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}בלבד לאחר שלשה ימים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שירד גשם, והשמים נקיים}}. הדא הוא דכתיב: ([[איוב לז כא]]) &quot;ועתה לא ראו אור {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם}} {{שוליים|ט_לא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עד מתי מברך ברכת הלבנה|הרואה את הלבנה בחידושה]] אומר: &quot;ברוך מחדש חדשים&quot;. עד איכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{שוליים|ט_לב}}עד שתראה {{ירו&quot;מ-הוסר|בחצי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כחצי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|המטה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חמתה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שזה אחר שבעה ימים}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{שוליים|ט_לג}}עד שתתמלא פגימתה. רבנן דקיסרין אמרין: עד ארבעה עשר יום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויאות}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יאות}}, כלום מתמלאת פגימתה, אלא עד י&quot;ד יום. הא כל י&quot;ד יום, {{ירו&quot;מ-הוסר|צריך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול}} לברך. בתפילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהוא אומר בראש חודש? אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר נהורייא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נוסח ברכת מוסף של ראש חודש|{{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;אמר מקדש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;מקדש}} ישראל מחדש חדשים&quot;.]] {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אשי}} אמר: {{שוליים|ט_לד}}&quot;מקדש ישראל וראשי חדשים&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}צריך לומר &quot;והשיאנו&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} אמר&quot; צריך להזכיר בה זמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויאמר: &quot;ותתן לנו את החדש הזה&quot;. תנן: הרואה חמה בתקופתה}}. תני {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הושעיא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[בראשית א יד|בראשית בראשית א יד]]) &quot;והיו לאותות ולמועדים ולימים ולשנים&quot;. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בנוסח ברכת הקברות|העובר בין הקברות {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר:]] {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;ברוך אתה ה}}' מחיה המתים&quot;. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: &quot;ברוך נאמן בדברו ומחיה המתים&quot;. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}&quot; &quot;היודע מספרכם, הוא יעורר אתכם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הוא יגלה את העפר מעל עיניכם, {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' מחיה המתים&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{שוליים|ט_לה}}&quot;אשר יצר אתכם בדין, וכלכל אתכם בדין, וסילק אתכם בדין, ועתיד להחיותכם בדין, היודע מספרכם הוא יגלה עפר מעיניכם, ברוך מחיה המתים&quot;. {{ירו&quot;מ-הוסר|ההד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא דאת אמר}}, במתי ישראל. אבל במתי אומות העולם אומר: ([[ירמיהו נ יב]]) &quot;בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הנה אחרית}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גוים מדבר ציה וערבה&quot;. תנן}} הרואה הקשת בענן אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;ברוך אתה ה}}' זוכר הברית&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר בשם}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ט_לו}} &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|נאמן בבריתו וזוכר הברית&quot; אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשם רבי}} {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|בשם רבי ירמיה }}כל ימיו של {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בימי רשב&quot;י לא היתה קשת, בקעה בקעה המלאי דינרי זהב|לא נראתה הקשת בענן.]] {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}, כן הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה מעשה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תלמידו של}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יצא לחוץ לארץ והתעשר. ונתקנאו בו התלמידים, מה עשה? הוציאם}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבקעה ואמר}}: בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב. והיתה מתמלאה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר: מי שרוצה, יטול חלקו המגיע לו לעתיד}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: כן הוה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה מעשה}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחאי}} אומר: אני ראיתי בני העולם הבא, {{ירו&quot;מ-הוסר|ומיעוטין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומועוטין}} הן. אין תלתין אינון, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם שלושים הם}} אנא וברי מנהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני ובני מהם}} אין תרין אינון, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם שנים הם}} אנא וברי אינון. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני ובני הם}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: כך היה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחאי}} אומר: יקרב אברהם {{ירו&quot;מ-הדגשה|יזכה את החוטאים}} מן גביה ועד גביי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מתקופתו עד תקופתי}} ואנא מקרב מן גביי ועד סוף כל דרי. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואני אזכה מתקופתי עד סוף כל הדורות}} ואין {{ירו&quot;מ-הוסר|לא }}יצרף אחיה השילוני עמי, ואנא מקרב כל עמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנברא העולם}}. וכי מה ראו לסמוך בשורות טובות לגשמים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ברכיה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[משלי כה כה]]) &quot;מים קרים על נפש עיפה, שמועה טובה מארץ מרחק&quot;. וכמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בתחילה, {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו בזמן רביעה ראשונה}} כדי רביעה. ובסוף, כדי שיודחו פניה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי בי רבי ישמעאל}}{{ירו&quot;מ-הוסר|בשם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: בתחילה כדי רביעה. ולבסוף, כדי שתשרה {{ירו&quot;מ-ביאור|תמחה}} המגופה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי המגופה זה כלי חרס שנשרף בכיבשן}} ויש מגופה נשרית? אלא רואין אותה כאלו היא שרויה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם לא הייתה החבית שרופה, והיה יורד עליה כזו כמות של גשם, היתה המגופה נשרת}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}, ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: בתחילה, כדי רביעה. ולבסוף, אפילו כל שהוא. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא לברכה נאמרה, אלא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|להפסיק}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להפסק}} תענית נאמרה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי נחום}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אדא בר אבימי}} הוון יתבין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחום}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אדא בר אבימי}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|סה|ב|משה לונץ=189|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לא מסתברא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}לברכה נאמר? אמר ליה: הין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אדא בר אבימי}}: לא מסתברא להפסיק תענית נאמר? {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היו מתענין על הגשמים וירדו להם כפי השיעורים הללו מפסיקין ולא מתענין}} אמר ליה: אין. אמר ליה: למה אמרת ליה ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחום}}{{ירו&quot;מ-הוסר|הין}} הכין? {{ירו&quot;מ-ביאור|שלברכה נאמר}} אמר ליה: כשיטת רבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרתי}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}}: מני רביה {{ירו&quot;מ-ביאור|מיהו רבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אדא בר אבימי}}? אמר ליה: {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}. אמר ליה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אנן}} אמרינן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: להפסיק תענית נאמרה? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בר יחזקאל}} אמר: אבא מברך על ירידת גשמים &quot;יתגדל ויתקדש ויתברך ויתרומם שמך מלכינו, על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו, שאת ממניען זו מזו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יפגשו כדכתיב}}: ([[איוב לו כז]]) &quot;כי יגרע נטפי מים&quot; כמה דאת {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: ([[ויקרא כז יח|ויקרא בחקותי כז יח]]) &quot;ונגרע מערכך&quot;. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: ולא עוד, אלא שהוא מורידן במידה, שנאמר: ([[איוב כח כה]]) &quot;ומים תיכן במידה&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר יעקב}} סלק מבקרא ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן מגדליא}}. עד דהוא תמן, נחת מיטרא. ושמע קליה, אמר: {{שוליים|ט_לז}}&quot;אלף אלפין וריבי ריבוון חייבין להודות לשמך מלכינו, על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו, שאת גומל טובה לחייבים&quot;. אמר ליה: הדא מנא לך? אמר ליה: הכין הוה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} מברך על ירידת גשמים. וכמה גשמים ירדו, ויהא בהן כדי רביעה? מל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א כלי מחזיק שלשה טפחים, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: בתחילה, טפח, ובשנייה, שני טפחים, ובשלישית, שלשה טפחים. תני: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}} אומר: אין לך טפח יורד מלמעלה, שאין הארץ מעלה כנגדו שני טפחים. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים מב ח]]) &quot;תהום אל תהום קורא לקול צינוריך&quot;. ואמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: המים העליונים זכרים, והתחתונים נקבות. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו מה ח]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד כי אני ה' בראתיו}}&quot;, ([[ישעיהו מה ח]]) &quot;תפתח ארץ&quot;, כנקבה הזאת שהיא פותחת לפני הזכר. ([[ישעיהו מה ח]]) &quot;ויפרו ישע&quot;, זו פריה ורבייה ([[ישעיהו מה ח]]) &quot;וצדקה תצמיח יחד&quot;, זו ירידת הגשמים ([[ישעיהו מה ח]]) &quot;כי אני ה' {{ירו&quot;מ-הוסר|בראתיך&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בראתיו&quot;}}, לכך {{ירו&quot;מ-הוסר|בראתיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בראתיו}}, לתיקונו וליישובו של עולם. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} תנא לה בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן גמליאל}}: ולמה נקרא שמה רביעה? שהיא רובעה את הארץ. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בר יקא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: שורשי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#חיטה|ח{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}טה]] בוקעין בארץ נ' אמה, שורשי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#תאינה|תאינה]] רכים בוקעין בצור. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל בן אלעזר}} אומר: אין הארץ שותה אלא לפי חיסומה. {{ירו&quot;מ-ביאור|מעטפת הארץ}} אם כן, מה יעשה שורשי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#חרוב|חרוב]]? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם עמוקים}} מה יעשו שורשי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#שקמה|שקמה]]? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אחת לשלשים יום, תהום עולה ומשקה אותו. ומה טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[ישעיהו כז ג]]) &quot;אני ה' נוצרה, לרגעים אשקנה&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: תני תמן: ראה זול בא לעולם, ושובע בא לעולם, נהר מספיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מים}} למדינה, אומר: &quot;ברוך הטוב והמטיב&quot;. {{שוליים|ט_לח}}אמרו לו: מת אביו, אומר: &quot;ברוך דיין האמת&quot;. מת והורישו, אומר: &quot;ברוך הטוב והמטיב&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_ג|ירושלמי ברכות, פרק ט, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_ג&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ט_לט}}בנה בית חדש, וקנה כלים חדשים, אומר: &quot;ברוך שהגיענו לזמן הזה&quot;. {{שוליים|ט_מ}}מברך על הרעה מעין הטובה, ועל הטובה מעין הרעה. {{שוליים|ט_מא}}והצועק לשעבר, הרי זה תפלת שוא. כיצד? היתה אשתו מעוברת, ואומר: &quot;יהי רצון שתלד אשתי זכר&quot;, הרי זו תפלת שוא. היה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר, ואומר: &quot;יהי רצון שלא יהיה בתוך ביתי&quot;, הרי זו תפלת שוא.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת מלביש ערומים על בגדים חדשים|{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקנה כלים חדשים אומר}}:]] &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה}}&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כח דהיתרא עדיף - אינו בירושלמי|לא סוף דבר חדשים,]] אלא {{שוליים|ט_מב}}אפילו שחקים, כאילו הם חדשים לו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר זבדי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}קנה, אומר: &quot;ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה&quot;. {{שוליים|ט_מג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת הטוב והמטיב על כלים חדשים|ניתן לו, אומר: &quot;ברוך הטוב והמטיב&quot;.]] {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא אבוה דרבי אבא מארי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: קנה, אומר: &quot;ברוך שהגיענו לזמן הזה&quot;. ניתן לו, אומר: &quot;ברוך הטוב והמטיב&quot;. {{שוליים|ט_מד}}לבש בגדים, אומר: &quot;ברוך מלביש ערומים&quot;.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ט|סה א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ט|סה ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_סו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף סו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף סו]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|סו|א|משה לונץ=191|שדה יהושע=|קנייבסקי=189|סירלאו=96|פולדא=74|תולדות יצחק=234|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכה על עשיית סוכה לולב מזוזה תפילין וציצית|העושה סוכה לעצמו,]] אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לעשות סוכה&quot;. לאחרים, &quot;לעשות לו סוכה לשמו&quot;. {{שוליים|ט_מה}}נכנס לישב בה, אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לישב בסוכה&quot;. משהוא מברך עליה לילי יום טוב הראשון, אינו צריך לברך עליה עוד מעתה. העושה לולב לעצמו, אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לעשות לולב&quot;. לאחר, &quot;לעשות לולב לשמו&quot;. {{שוליים|ט_מו}}כשהוא נוטלו, אומר: &quot;על נטילת לולב&quot;, {{ירו&quot;מ-הוסר|ואשר החיינו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושהחיינו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום הראשון, אבל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ומברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מברך}} בכל שעה ושעה {{ירו&quot;מ-ביאור|כל יום}} שהוא נוטלו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהלילות מפסיקים}}. העושה מזוזה לעצמו, אומר: &quot;לעשות מזוזה&quot;. לאחר, &quot;לעשות מזוזה לשמו&quot;. {{שוליים|ט_מז}}כשהוא קובע, אומר: &quot;ברוך אשר קדשנו במצותיו וציונו על מצות מזוזה&quot;. העושה תפילין לעצמו, {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר: &quot;לעשות תפילין&quot;}} לאחר, {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;וכו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;לעשות תפילין לשמו&quot;}}. {{שוליים|ט_מח}}כשהוא לובש, אומר: &quot;על מצות תפילין&quot;. העושה ציצית לעצמו, אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;וכו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;לעשות ציצית&quot;}}. לאחר, {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;וכו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;לעשות ציצית לשמו&quot;}}. {{שוליים|ט_מט}}נתעטף, {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר: &quot;ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר קידשנו במצותיו וציונו להתעטף בציצית&quot;}}. {{שוליים|ט_נ}}התורם והמעשר, אומר: &quot;ברוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה ה' אלוקינו מלך העולם}} אשר קידשנו במצותיו וציונו להפריש תרומה ומעשר&quot;. לאחר, &quot;להפריש תרומה ומעשר לשמו&quot;. {{שוליים|ט_נא}}השוחט צריך לברך: &quot;ברוך אתה ה' אלוקינו {{ירו&quot;מ-הוסר|אמה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך העולם}} אשר קידשנו במצותיו, וציונו על השחיטה&quot;. {{שוליים|ט_נב}}המכסה, אומר: &quot;על כיסוי הדם&quot;. {{שוליים|ט_נג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות המילה|המל צריך לברך:]] &quot;ברוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה ה' אלוקינו מלך העולם}} אשר קידשנו במצותיו וציונו על המילה&quot; {{שוליים|ט_נד}}אבי הבן אומר: &quot;ברוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה ה' אלוקינו מלך העולם}} אשר קידשנו במצותיו, וציונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו&quot;. העומדים שם צריכין לומר: &quot;כשם שהכנסתו לברית, כן תכניסהו לתורה ולחופה&quot;. המברך צריך לברך: &quot;ברוך אשר קידש ידיד מבטן, וחוק בשאירו שם, וצאצאיו חתם באות ברית קודש, על כן בשכר זאת אל חי חלקינו צורינו, צוה להציל ידידות שאירנו משחת. ברוך אתה ה' כורת הברית&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת האם מברך עובר לעשייתן|מצו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ת, אימת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} מברך עליהן?]] {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אומר: {{שוליים|ט_נה}}עובר לעשייתן. {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני עשיתן}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} אומר: בשעת עשייתן. אתיא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} כ{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}, דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: כל המצות טעונות ברכה בשעת עשייתן, חוץ מתקיעה {{ירו&quot;מ-ביאור|שמברך לפני כי אי אפשר לתקוע ולברך}} {{שוליים|ט_נו}}וטבילה {{ירו&quot;מ-ביאור|כי ערום, לא ראוי לברך כך}} ויש אומרים: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} קדושין {{ירו&quot;מ-הוסר|בבעילה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בביאה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבתוך מעשה לא ראוי לברך}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}}: אית לך חוריי: תפילין של יד, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמברך}} עד שלא יחלוץ. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחליצה נעשת ברגע אחד, והנחת תפילין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ושל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} ראש, {{ירו&quot;מ-ביאור|שגם עליה מברך לפני ההנחה, שהיא נעשת ברגע אחד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}עד שלא {{ירו&quot;מ-הוסר|ייבה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יהבה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליו}}, לא {{ירו&quot;מ-הוסר|ייבה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יהבה}}, מן {{ירו&quot;מ-הוסר|דייבה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דיהבה}}, הא {{ירו&quot;מ-הוסר|ייבה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יהבה}}. שחיטה אימת הוא מברך עליה? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אומר: {{שוליים|ט_נז}}עובר לשחוט. {{אמורא-ירו&quot;מ|יוסי בן נהוראי}} אומר: משישחוט. למה? שמא תתנבל שחיטתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ונמצא מברך לבטלה}}. מעתה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יברך רק}} משיבדק הסימנין.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|סו|ב|משה לונץ=192|שדה יהושע=|קנייבסקי=190|סירלאו=97|פולדא=74|תולדות יצחק=236|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{שוליים|ט_נח}}חזקת בני מעיים כשרים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}}תני: {{שוליים|ט_נט}}שחטה ונטלו הזאבים מעיה, כשירה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמאי אינו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וחושש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חושש}} שמא ניקבה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} בשם רבנן דתמן: בני מעיים בחזקת כושר. פיסקא: הצועק לשעבר {{ירו&quot;מ-הוסר|כו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי זה תפלת שוא. כיצד? היתה אשתו מעוברת, ואומר: &quot;יהי רצון שתלד אשתי זכר&quot;, הרי זו תפלת שוא}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תפילה על מעוברת שתלד זכר, רחל התפללה על דינה|דבית ינאי {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}}, ביושבת על המשבר היא מתניתא.]] הא קודם {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}כן, יצלי. {{ירו&quot;מ-ביאור|יתפלל}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|יהודה בן פזי}}: אף היושב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} על המשבר יכול להשתנות על שם: ([[ירמיהו יח ו]]) &quot;הנה כחומר ביד היוצר&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|יהודה בן פזי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} בשם דבית ינאי: {{ירו&quot;מ-הוסר|עיקור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עיקר}} עיבור של דינה זכר היה. מאחר שנתפללה רחל, נעשית נקבה. הדא היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[בראשית ל כא|בראשית ויצא ל כא]]) &quot;ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה&quot;. מאחר שנתפללה רחל, נעשית נקבה. ואמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בן פזי}} בשם דבית {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: אמנו רחל מנביאות הראשונות היתה. אמרה: עוד אחר יהיה ממני. הדא הוא דכתיב: ([[בראשית ל כד|בראשית ויצא ל כד]]) &quot;יוסף ה' לי בן אחר&quot;. &quot;בנים אחרים&quot; לא אמרה, אלא עוד אחר יהיה ממני. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: היה בא {{ירו&quot;מ-הוסר|מדרך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בדרך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושמע קול צווחה בעיר, ואומר: &quot;יהי רצון שלא יהיה בתוך ביתי&quot;, הרי זו תפלת שוא. תנן}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מעשה}} ב{{תנא-ירו&quot;מ|הלל הזקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר}}, {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|בטוח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מובטח}} אני שאין {{ירו&quot;מ-הוסר|אלו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} בתוך ביתי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שאמר}} {{תנא-ירו&quot;מ|הלל הזקן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו תפילה, אלא ביטחון בה’ כדכתיב (תהילים קיב ז}}) &quot;משמועה רעה לא יירא&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_ד|ירושלמי ברכות, פרק ט, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_ד&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ט_ס}}הנכנס לכרך, מתפלל שתים, אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. {{תנא-ירו&quot;מ|בן עזאי}} אומר: ארבע, שתים בכניסתו ושתים ביציאתו. ונותן הודאה לשעבר, וצועק על העתיד לבא.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הנכנס לכרך של גויים ושל ישראל|נכנס לכרך מתפלל שתים,]] אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. בכניסתו מהו אומר? &quot;יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתכניסני לכרך זה לשלום&quot;. ביציאתו אומר: &quot;מודה אני לפניך ה' אלהי&quot; וכו' {{תנא-ירו&quot;מ|בן עזאי}} אומר: מברך ארבע, שתים בכניסתו ושתים ביציאתו. בכניסתו הוא אומר: &quot;יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתכניסני לכרך זה לשלום&quot;. נכנס, אומר: &quot;מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שנכנסתי לשלום, כן יהי רצון מלפניך שתוציאני מתוכו לשלום&quot;. כשיצא, אומר: &quot;יהי רצון מלפניך ה' אלהי {{ירו&quot;מ-הוסר|שתוציאנו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שתוציאני}} מכרך זה לשלום&quot;. יצא, אומר: &quot;מודה אני לפניך ה' אלהי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואלוקי אבותי}}, שהוצאתני לשלום, כן יהי רצון מלפניך, שתוליכני לביתי לשלום&quot; או &quot;למקום פלוני לשלום&quot;. הדא דאמר, במדורות עובדי כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}}, אבל בישראל אין צריך לברך. אם היה מקום שהורגין שם, אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מדורות ישראל, צריך לברך. {{שוליים|ט_סא}}נכנס לבית הכסא מברך שתים: אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. בכניסתו מהו אומר? &quot;כבוד לכם, המכובדים משרתי קודש, דרך ארץ הוא, פנו דרך! ברוך האל הכבוד&quot;. {{שוליים|ט_סב}}כשהוא יוצא מהו אומר? &quot;ברוך אשר יצר את האדם בחכמה&quot; {{שוליים|ט_סג}}נכנס למרחץ מתפלל שתים: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחת}} בכניסתו ואחת ביציאתו. בכניסתו מהו אומר? &quot;יהי רצון מלפניך ה' אלהי, שתצילני משריפת האש, ומהיזק החמין, ומן המפולת. ואל יארע דבר בנפשי, ואם יארע, תהא מיתתי כפרה על כל עונותי, ותצילני מזו ומכיוצא בו לעתיד לבוא&quot;. כשהוא יוצא אומר: &quot;מודה אני לפניך ה' אלהי, שהצלתני מן האור&quot;. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}}: הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאת אמר}}, במרחץ שהיא ניסוקת, אבל במרחץ שאינה ניסוקת, אינו אומר אלא &quot;מהיזק חמין&quot; בלבד. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלקיה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: תפלת המרחץ אינה טעונה עמידה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ט|סו א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ט|סו ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_סז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף סז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף סז]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|סז|א|משה לונץ=193|שדה יהושע=|קנייבסקי=192|סירלאו=97|פולדא=75|תולדות יצחק=238|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} 
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_ה|ירושלמי ברכות, פרק ט, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_ה&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ט_סד}}חייב אדם לברך על הרעה, כשם שמברך על הטובה, שנאמר: ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) &quot;ואהבת את ה' אלהיך, בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך&quot;. &quot;בכל לבבך&quot;, בשני יצרים, ביצר טוב וביצר רע; &quot;בכל נפשך&quot;, אפילו נוטל את נפשך; &quot;בכל מאודך&quot;, בכל ממונך. דבר אחר: &quot;בכל מאודך&quot;, בכל מידה ומידה שהוא מודד לך, בכל הוי מודה לו מאד מאד. {{שוליים|ט_סה}}לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח, שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים. {{שוליים|ט_סו}}ולא יכנס להר הבית: במקלו, ובמנעלו, ובפונדתו, ובאבק שעל רגליו. ולא יעשנו קפנדריא, {{ירו&quot;מ-ביאור|קיצור}} ורקיקה מקל וחומר. כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים: &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}’ מן העולם&quot;. ומשקלקלו המינין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אמרו: אין עולם אלא אחד, התקינו שיהו אומרים: &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}’ מן העולם ועד העולם&quot;, והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חבירו בשם, שנאמר: ([[רות ב ד]]) &quot;והנה בועז בא מבית לחם, ויאמר לקוצרים: ה' עמכם.&quot; ואומר: ([[שופטים ו יב]]) &quot;ה' עמך גבור החיל&quot;. ואומר: ([[משלי כג כב]]) &quot;אל תבוז כי זקנה אמך&quot; ואומר: ([[תהילים קיט קכו]]) &quot;עת לעשות לה' הפרו תורתך&quot; {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} אומר: הפרו תורתך עת לעשות לה'&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מברך על הרעה מעין הטובה. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ברכיה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: על שם ([[תהילים צב ט]]) &quot;ואתה מרום לעולם ה'&quot;. לעולם ידך על עליונה. בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם יושב ודן, כשהוא נותן דימוס, {{ירו&quot;מ-ביאור|רחמים שחרור ופטור}} הכל מקלסין אותו. וכשהוא נותן ספקולה, {{ירו&quot;מ-ביאור|חיוב מוות}} הכל מרננים אחריו. למה? ששטף {{ירו&quot;מ-ביאור|הקפיד}} בדינו. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא: &quot;ואתה מרום לעולם ה':. לעולם ידך על עליונה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים קא א]]) &quot;לדוד מזמור, חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: אם חסד אתה עושה עמי, &quot;אשירה&quot;, ואם משפט אתה עושה עמי, &quot;אשירה&quot;. בין כך ובין כך &quot;לך ה' אזמרה&quot;. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחומא בן יהודה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהכא}}: ([[תהילים נו יא]]) &quot;באלהים אהלל דבר, בה' אהלל דבר&quot;. בין על מדות הדין, בין על מדות הרחמים, אהלל דבר. ורבנן אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהכא}} ([[תהילים קטז יג]]) &quot;כוס ישועות אשא, ובשם ה' אקרא&quot;, ([[תהילים קטז ג]]) &quot;צרה ויגון אמצא, ובשם ה' אקרא&quot;. בין כך ובין כך {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;ובשם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;בשם}} ה' אקרא&quot;. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן בן פילה}}: הוא שאיוב אמר: ([[איוב א כא]]) &quot;ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך&quot;. כשנתן, ברחמים נתן. וכשלקח, ברחמים לקח. ולא עוד, אלא כשנתן, לא נמלך בבריה, וכשלקח, נמלך בבית דינו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בית דינו של ה'|כל מקום שנאמר וה', הוא ובית דינו.]] בנין אב שבכולם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיה}}: ([[דברי הימים ב יח כב]]) &quot;וה' דבר עליך רעה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|צוותה תורה}} עשה מאהבה, ועשה מיראה; עשה מאהבה, שאם באת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לשנוא, דע כי אתה אוהב, ואין אוהב שונא. עשה מיראה, שאם באת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לבעט, דע שאתה ירא, ואין ירא מבעט. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שבעה מיני פרושין|שבעה פרושין הן:]] פרוש שיכמי, ופרוש ניקפי, ופרוש קיזאי, פרוש מה הנכיי, פרוש אדע חובתי ואעשנה, פרוש יראה, פרוש אהבה. פרוש שיכמי, טעין מצוותא {{ירו&quot;מ-ביאור|מראה כאילו טוען מצוה}} על כיתפא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמראה לכולם שעושה מצוה}} פרוש ניקפי, אקיף לי ואנא עביד מצוה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתמיד אומר: המתן עד שאסים את המצוה שאני עסוק בה, וכך מודיעה לכולם צדקותו}}. פרוש קיזאי, עביד חדא חובה וחדא מצוה, ומקזז חדא בחדא. פרוש מה הנכייה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מאן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה}} דאית לי, מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}נא מנכי עביד מצוה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמראה כמה הוא צדיק, שחוסך מהמעט שיש לו כדי לקיים מצוות}}.&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|סז|ב|משה לונץ=195|שדה יהושע=|קנייבסקי=194|סירלאו=98|פולדא=75|תולדות יצחק=240|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} פרוש אדע חובתי ואעשה, הי דא חובתה עבדית, {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה עברה עשיתי}} דאעבד מצוה כוותה. פרוש יראה, כאיוב. פרוש אהבה, כאברהם. אין לך חביב מכולם, אלא פרוש אהבה כאברהם. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אברהם הפך יצה&quot;ר לטוב, אך דוד הרג את יצה&quot;ר|אברהם אבינו עשה יצר הרע טוב]] דכתיב: {{ממ|נחמיה|ט|ח}} &quot;ומצאת את לבבו נאמן לפניך&quot;. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}  {{ירו&quot;מ-הוסר|והפסיד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהפשיר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עמו, ועשה עימו שלום. דכתיב}}: {{ממ|נחמיה|ט|ח}} &quot;וכרות עמו הברית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לתת את ארץ הכנעני}}{{ירו&quot;מ-הוסר| והחסד וגומר }}&quot;. אבל דוד לא היה יכול לעמוד בו, והרגו בלבבו. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה פסוק רומז על זה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קט כב]]) &quot;ולבי חלל בקרבי&quot;. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רבי עקיבא גיחך בשעה שהוציאוהו להריגה|הוה קיים מיתדון קומי טונוסטרופוס הרשע,]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיו סורקים את בשרו במסרקות ברזל}}. רחתת {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה}} ענתה דקרית שמע, שרי קרי קרית שמע וגחך. {{ירו&quot;מ-ביאור|צחק}} אמר ליה: סבא! אי חרש {{ירו&quot;מ-ביאור|מכשף}} את, אי מבעט ביסורין את. אמר ליה: תיפח רוחיה דההוא גברא! לא חרש אנא, ולא מבעט ביסורין אנא. אלא כל יומי קריתי פסוק זה, והייתי מצטער ואומר: אימתי יבואו שלשתן לידי ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) &quot;ואהבת את ה' אלהיך, בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך&quot;. רחמתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|אהבתיו}} בכל לבי, ורחמתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|אהבתיו}} בכל ממוני, ובכל נפשי לא הוה בדיק לי. וכדון דמטת בכל נפשי, והגיעה זמן קרית שמע, ולא אפלגא {{ירו&quot;מ-ביאור|הסחתי}} דעתי, לפום כן אנא קרי וגחך. לא הספיק לומר, עד שפרחה נשמתו. {{תנא-ירו&quot;מ|נחמיה עימסוני}} שימש את {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#את ה' אלקיך תירא - לרבות את התורה|עשרים ושתים שנה, ול{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}מדו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אתים וגמים ריבויין,]] אכין ורקין מיעוטין. אמר ליה: מהו הוא ההן דכתיב: ([[דברים ו יג|דברים ואתחנן ו יג]]) &quot;את ה' אלהיך תירא&quot;!? אמר ליה: אותו ואת תורתו. פיסקא: לא יקל אדם את ראשו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד שער המזרח, שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים. ולא יכנס להר הבית: במקלו, ובמנעלו, ובפונדתו, ובאבק שעל רגליו. ולא יעשנו קפנדריא}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|קיצור}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ורקיקה מקל וחומר}}. תני: {{שוליים|ט_סז}}המטיל מים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביהודה}}, הרי זה הופך פניו כלפי צפון. {{שוליים|ט_סח}}המיסך את רגליו, הרי זה הופך פניו כלפי דרום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: הדא דאמר מתניתא, מן הצופים ולפנים. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} אומר: בכל מקום, ובלבד במקום שאין שם כותל. תני: {{שוליים|ט_סט}}המיסך את רגליו, לא יתן פניו למזרח ואחוריו למערב, אלא לצדדין. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: בשעת המקדש. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: מן הצופים {{ירו&quot;מ-ביאור|מקום שרואים ממנו את המקדש}} ולפנים. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} אומר: {{שוליים|ט_ע}}בכל מקום, ובלבד במקום שאין בו כותל. {{שוליים|ט_עא}}אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}}: נכנסתי אחר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} לראות המעשה. אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} לו: מה ראיתה: אמר להן: ראיתיו יושב וצידו כלפי מערב. ולא פירע עד שישב, ולא ישב עד ששיפשף, {{שוליים|ט_עב}}ולא קינח בימין, אלא בשמאל. אף {{תנא-ירו&quot;מ|שמעון בן עזאי}} היה אומר כן: נכנסתי אחר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} לראות את המעשה. אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} לו: מה ראיתה? {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר להן: ראיתיו יושב וצידו כלפי מערב. ולא פירע עד שישב, ולא ישב עד ששיפשף, ולא קינח בימין אלא בשמאל}}. תני: {{שוליים|ט_עג}}לא יכנס אדם {{ירו&quot;מ-הוסר|בהר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להר}} הבית במנעלו ובאבק שעל רגליו ומעותיו {{ירו&quot;מ-הוסר|צרורות}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|צרורין}} בסדינו ואפונדתו עליו מבחוץ. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[קהלת ד יז]]) שמור רגליך {{ירו&quot;מ-הוסר|באשר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כאשר}} תלך אל בית האלהים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר יהודה}} אומר הרי הוא אומר ([[אסתר ד ב]]) ויבא עד לפני שער המלך כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לפני {{ירו&quot;מ-הדגשה|שער}} ליחה סרוחה, כן על אחת כמה וכמה לפני שער המקום. לא יעשנו קפנדריא, ורקיקה מקל וחומר: מה אם נעילה שהוא של כבוד את אומר אסור, רקיקה שהוא של בזיון לא כל שכן? תני: לא היו עונין אמן בבית המקדש. מהו היו אומרים? ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. מניין שלא היו עונין אמן במקדש? תלמוד לומר {{ממ|נחמיה|ט|ה}} קומו וברכו את ה' וגו' מניין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}על כל ברכה וברכה תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} {{ממ|נחמיה|ט|ה}} ומרומם על כל ברכה ותהילה אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהושע דרומיא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בי&quot;ד של מטה גזרו והסכים בי&quot;ד של מעלה|שלשה דברים גזרו בית דין של מטה, והסכים בית דין של מעלה עמהן]] ואילו הן חרמה של יריחו ומגילת אסתר ושאילת שלום בשם חרמה של יריחו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יהושע ז יא]]) חטא ישראל ולא יהושע גזר {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרמה של יריחו}} אלא מלמד שהסכימו בית דין של מעלה עמהן מגילת אסתר {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[אסתר ט כז]]) קיימו וקבלו וגו' {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} אמר וקבל כתיב {{ירו&quot;מ-הדגשה|כביכול הקדוש ברוך הוא}} מלמד שהסכימו ושאילת שלום בשם {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב (רות ב ד}}) והנה בועז בא מבית לחם ומנין שהסכימו בית דין של מעלה עמהן תלמוד לומר ([[שופטים ו יב]]) וירא אליו מלאך ה' ויאמר אליו ה' עמך גבור החיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אף המעשרות {{ירו&quot;מ-הדגשה|שקבלו בימי עזרא לתת מעשרות אף שלא היו רוב יושביה עליה ומנין שהסכימו}} שנאמר ([[מלאכי ג י]]) הביאו את כל המעשר {{ירו&quot;מ-הוסר|ו&quot;גו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכ&quot;ו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והריקותי לכם ברכה עד בלי די}} מהו עד בלי די {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} דבר שאי אפשר לו לומר {{ירו&quot;מ-הוסר|דיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|די}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הוא ברכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שברכם בכל מה שיעשו ולזה אין גבול}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ברכיה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אבא בר עילאי}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ט|סז א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ט|סז ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_סח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף סח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף סח]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|סח|א|משה לונץ=198|שדה יהושע=|קנייבסקי=196|סירלאו=99|פולדא=76|תולדות יצחק=242|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} &lt;/div&gt;עד שיבלו שפתותיכם מלומר דיינו ברכות דיינו ברכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[משלי כג כב]]) אל תבוז כי זקנה אמך אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר בון}} אם נתיישנו דברי תורה בפיך אל תבוזה {{ירו&quot;מ-ביאור|תרגיש מבוזה}} עליהן מה טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} אל תבוז כי זקנה אמך אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} אם נזדקנה אומתך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנעשו כזקנים שרפו ידהם}} עמוד וגדרה כשם שעשה אלקנה שהיה מדריך את ישראל לפעמי רגלים הדא הוא דכתיב ([[שמואל א א ג]]) ועלה האיש מעירו וגו' {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[תהילים קיט קכו]]) עת לעשות לה' הפרו תורתך {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} מסרס קראי הפרו תורתך עת לעשות לה' {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלקיה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} העושה תורתו עתים הרי זה מיפר ברית מאי טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} הפרו תורתך עת לעשות לה' תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחאי}} אומר: אם ראית את הבריות שנתייאשו ידיהן מן התורה מאד — עמוד והתחזק בה, ואתה מקבל שכר כולם. מאי טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} הפרו תורתך עת לעשות לה' הלל הזקן היה אומר: בשעה דמכנשין — בדר, ובשעה דמבדרין — כנוש. וכן היה הלל אומר: אם ראית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} את התורה שהיא חביבה על ישראל והכל שמחין בה בדר ואם לאו כנוש אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} מה התינוק הזה צריך לינק בכל שעה שביום, כך כל אדם שבישראל צריך ליגע בתורה בכל שעות שביום {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בן גזירה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל הדיבורים רעים ודברי תורה טובים|כל פיטטיא {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבור}} בישין, ופיטטיא דאורייתא, טבין]] כל כדבייא {{ירו&quot;מ-ביאור|שקרים}} בישין {{ירו&quot;מ-ביאור|רעים}} וכדבייא דאורייתא טבין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמותר לשקר ולומר לא למדתי מסכת זו כדי שלא יחזיקו אותו תלמיד חכם}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש גורסין: כל כדבייא טבין, וכדבייא דאורייתא בישין. הכוונה שמותר לשקר כדי לעשות שלום, כמו שמסופר על אהרון הכהן, אבל בדברי תורה לעולם אסור לשקר, שנאמר תורת אמת הייתה בפיהו}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אם תעזבני יום - יומיים אעזבך, מגילת חסידים, ציפורין-ציפורי|במגילת חסידים מצאו כתיב. יום תעזביני, ימים אעזבך]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל}} לשנים שיצאו, אחד מטבריא ואחד מציפורין, ופגעו זה בזה בחדא משכנא. לא הספיקו לפרוש זה מזה עד שהלך זה מיל וזה מיל, נמצאו רחוקין זה מזה שני מילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ואשה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן לאשה}} שהיתה יושבת וממתנת לאיש, כל זמן שהיתה בדעתו להינשא לה היתה יושבת וממתנת לו, כיון שהפליג דעתו {{ירו&quot;מ-הוסר|ממנו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ממנה}} היא היתה הולכת ונישאת לאחר תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מאה מצוות ביום|אין לך אחד מישראל שאינו עושה]] {{שוליים|ט_עד}}מאה מצות בכל יום: קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה, ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה, ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה, וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} אומר: אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו — תפילין בראשו, ותפילין בזרועו, ומזוזה בפתחו, מילה בבשרו, ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר ([[תהילים קיט קסד]]) שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך וכן הוא אומר ([[תהילים לד ח]]) חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם. נכנס למרחץ, ראה את עצמו ערום, אמר: אוי לי שאני ערום מן המצות. כיון שהביט במילה שלו, התחיל לקלס להקדוש ברוך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|היינו דכתיב}} ([[תהילים יב א]]) למנצח על השמינית מזמור לדוד אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם מה טעם {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[ישעיהו נד יג]]) וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ט|סח א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ט|סח ב}} {{סוף}} &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק הרואה וחסלת מסכת ברכות בריך רחמנא דסייען מריש ועד כען&lt;/strong&gt;
{{:סיום מסכת|מסכת=ברכות}}

{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|תשיעי|שמיני|}}</text>
      <sha1>6lm5er7wkgbt8n58c9efcggvcuxcw0x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק ראשון</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1706364</id>
    <revision>
      <id>3037752</id>
      <parentid>3037334</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T04:29:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3037752</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="132079" sha1="n6l881og14ijunny2qouo8hz86z88r6" xml:space="preserve">{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|ראשון||שני}}
==פרק ראשון - מאמתי קורין==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|1:51}} &lt;/span&gt;
&lt;span id=&quot;דף_א_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
{{ב|QR|[[קובץ:איר ברכות פרק חמישיפרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|100px|כולל שיעורי שמע]]}} [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]][[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|א|א| משה לונץ=17|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|משה לונץ=|שדה יהושע=|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{מתני'|ברכות א א}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פתיחת המסכת|מא{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}מתי קורין]] את שמע בערבין? {{שוליים|א_א}}משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן, עד סוף האשמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רת הראשונה, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_ב}}עד חצות. {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|א_ג}}עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ד}}הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כל הנאכלים ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע בבית הכנסת|אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן]] תני {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור| (רבא) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי&quot;}}: משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת. ותני עלה: קרובים דבריהן להיות שוין.
===&lt;span id=&quot;דף_א_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:01}}&lt;/span&gt;===

{{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|א|ב|משה לונץ=18|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=25|פולדא=5|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=11|זהב הארץ=15|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתא חמי, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא וראה}} משעה שהכהנים נכנסין {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} בתרומתן {{ירו&quot;מ-הוסר|איממא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יממא}} הוא, ועם כוכביא הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד בצאת הכוכבים}} משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר}} שעה ותרתי ליליא הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים}} ואת אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} קרובים דבריהן להיות שוין? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}פתר בא{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לין כופרניא דקיקי{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}א, {{ירו&quot;מ-ביאור|בכפרים קטנים}} דאורחיהון מסתלקא {{ירו&quot;מ-ביאור|שמסיימים מלאכתם}} עד דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|איממא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יממא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שעדין יום}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפללים ערבית מוקדם ונכנסים לאכל מקדם}}, דצדי לון מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}קמי חיותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפחד החיות}} תני: {{שוליים|א_ו}}הקורא ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו, אלא כדי לעמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ד בתפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לה מתוך דבר {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שלתורה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתפילות באמצע תקנום}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ששלושת התפילות מוקמו בין שני קריאות שמע: קריאת שמע של שחרית, שמונה עשרה של שחרית, שמונה עשרה של מנחה, שמונה עשרה של ערבית, קריאת שמע של ערבית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועיקר קריאת שמע של ערב זה על המיטה. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ירמיה}}: {{שוליים|א_ז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ספק קרא שמע|ספק ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}רך על מזונו ספק לא ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}רך]] צריך לברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא דבר תורה}}, דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת&quot;. ספק התפלל ספק לא התפלל, אל יתפלל. ודלא כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_ח}}ולואי שיתפלל אדם כל היום כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לו, למה שאין תפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}לה מפסדת. ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהו}}? נשמענה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}}: הקורא ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. וק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דם לכן לאו ספק הוא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי קודם לכן זה בין השמשות שהוא ספק מן הלילה ספק מן היום}}, ואת אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} צריך לקרות! הדא אמרה {{שוליים|א_ט}}ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: סימן לדבר משיצאו הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ד טו]]) &quot;ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים&quot;. וכתיב ([[נחמיה ד טז]]) &quot;והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה&quot;. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות וצאת הכוכבים|כמה כוכבים יצאו ויהא לילה]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר פפא}}: {{שוליים|א_י}}כוכב אחד וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י יום. שנים ספק לילה. שלשה וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י לילה. שנים ספק? והכתיב &quot;עד צאת הכוכבים&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והלא}} מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}עוט כוכבים שנים. קדמיא {{ירו&quot;מ-ביאור|הראשון}} לא מתחשב. בערב שבת, ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, מביא חטאת. במוצאי שבת, ראה כוכב אחד ועשה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ב|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=25|פולדא=6|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} מלאכה, מביא חטאת. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, פטור. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעי: אין {{ירו&quot;מ-ביאור|אם}} תימר שנים ספק, ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה. ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים. ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת, בשחרית וקצר כחצי גרוגרת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן, ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה, ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים. הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא. {{ירו&quot;מ-ביאור|באלו הכוכבים שאין דרכם להראות ביום}} ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל באלו שדרכם להראות ביום}} לא משערין בהון. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד שיראו שלושה כוכבי חוץ מכוכב נגה שנראה אף ביום}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב דרומנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודא בן פזי}}: כוכב אחד ודאי יום. שנים לילה. ולית ליה ספק? {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי לדעת כולם זמן בין השמשות הוא ספק מן היום ספק מן הלילה}}. אית ליה ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|בזמן ש}}בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כוכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|הראשון}} לכוכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|השני}}. תני: כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום. &lt;span id=&quot;דף_ב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ב|ב|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{שוליים|א_יא}}הכסיפו זהו בין השמשות. השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות תלוי בלבנה|הלבנה בתקופתה]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שזה באמצע החדש. שהלבנה שלמה ומתחילה במזרח ושוקעת במערב}} התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות. אמר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ג|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא:}} סוף גלגל חמה לשק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|כן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת, ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: התחיל גלגל חמה לשק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ע, אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו, חזקה ביום טבל. הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא. {{ירו&quot;מ-ביאור|דרך קיצור}} ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא, {{ירו&quot;מ-ביאור|דרך ראשית}} לא בדה. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בזה מדובר}} איזהו בין השמשות? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחומא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל}} לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי ח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דה של סייף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזמן שלוקח עד ש}}נחלקה הטיפה לכאן ולכאן, זהו בין השמשות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל, {{ירו&quot;מ-ביאור|כתשע דקות}} דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} הוו יתבין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}}: לא מסתברא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}סוף חצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|זהו}} כהרף עין ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא?}} אמר ליה: אוף אנא סבר כן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} לא אמר כן, אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשתי לפני}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} כד תנינן תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכות זבים}}. {{שוליים|א_יב}}ראה אחת ביום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה ולקרבן. &lt;span id=&quot;דף_ג_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:30}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ג|ב|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=26|פולדא=7|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=15|זהב הארץ=18|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמקצת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מקצת}} הראיה מהיום ומקצתה למחר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או כולה מן היום או כולה מן הלילה}}. ודאי לטומאה וספק לקרבן. {{ירו&quot;מ-ביאור|הזב נטמא בלובן וכך דינו. אם ראה ראיה אחת, הרי הוא כבעל קרי וטובל וטהור בצאת הכוכבים. אם ראה שתי ראיות אפילו ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשנים, שיכול היה בין תחילת הראיה לסופה לטבול ולהסתפג. או שראה ראיה אחת שהתחלקה לשני ימים. או שני ראיות בשני ימים רצופים הרי הוא זב קטן וצריך לספור שבעה נקיים, וביום השביעי טובל במעיין ובערב הוא נטהר. ואם ראה שלוש ראיות ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשלוש, או אחת ארוכה כשנים ואחת קצרה, או אחת קצרה שהתחלקה לשני ימים ואחת יום קדם או יום אחרי, או שלוש ראיות בשלושה ימים רצופים — הרי הוא זב גדול, וסופר שבעה נקים וטובל, ובערב הוא טהור, ולמחרת מביא קרבן. שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. להתיר לו כניסה למקדש ואכילת קדשים.}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר יוסף}} בעא {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מאן תנא ראיה נחלקת לשנים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא, ד}}אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בין השמשות כהרף עין}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|לה}} : {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}קשתה על דעתך דאת אמר: {{ירו&quot;מ-ביאור|לשיטתך שאתה אומר}} כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כן איך יתכן שיתחייב קרבן על ספק? ואם בשראה ראיה כל בין השמשות של רבי נחמיה, אז לא רק לרבי יוסי בן חלפתא חייב קרבן, אלא לדעת כולם. שהרי ראה ראיה ארוכה כשלוש ראייות, שנמצא מתחילתה ועד סופה כשתי טבילות ושני סיפוגין, והרי זו נחשבת כשלוש ראייות, ומביא קרבן לדעת הכל. ו}}למה {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי יוחנן אמר שהבריתא רק כרבי יוסי}}? אמר ליה, {{ירו&quot;מ-הוסר|קשתיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשתיך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא קשיא. כי באמת בין השמשות לדעת רבי יוסי בן חלפתא הוא רגע אחד, בתוך בין השמשות של רבי נחמיה, אלא שאנו לא יודעים איזה הוא}}. לכשיבא אליהו ויאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}זהו בין השמשות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז יהיה חייב קרבן. אי כשיבא אליהו}}, מאן פליג? {{ירו&quot;מ-ביאור|מי יחלוק על אליהו הנביא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני: שלושה כוכבים לילה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא חברהון דרבנן}} בעי: כמה דאת אמר בערבית, נראו שלשה כוכבים, אף על פי שהחמה נתונה באמצע {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובי}} הרקיע, לילה הוא. {{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר}} אף בשחרית כן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק בזריחת החמה יהיה יום. ולמה קימא לן שהיום מתחיל בעלות השחר}}? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעי}}: כתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) &quot;השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה&quot; וכתיב ([[ויקרא כב ז|ויקרא אמור כב ז]]) &quot;ובא השמש וטהר&quot; מקיש יציאתו לביאתו. מה ביאתו משיתכסה מן הבריות. אף יציאתו לכשיתודע לבריות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא קיימא לן דמעלות השחר יום הוא}}? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ד|א|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=16|זהב הארץ=26|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: כתיב ([[בראשית מד ג|בראשית מקץ מד ג]]) &quot;הבוקר אור&quot; התורה קראה לאור בוקר. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) &quot;בבקר בבקר&quot; כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שאף עלות השחר מן היום}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית, נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין. ותני: באחד בתקופת ניסן, ובאחד בתקופת תשרי, היום והלילה שוין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}}: נלפינה {{ירו&quot;מ-ביאור|נלמד}} מדרך הארץ. שרי מלכא נפק, {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל המלך לצאת מהעיר}} אף על גב דלא נפק, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יצא}} אמרין דנפק. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך בערב. מיד שהשמש מתחילה לצאת מהעולם, אומרים שכבר לילה, אף שהשמש לא עברה את עובי הרקיעה}}. שרי עליל {{ירו&quot;מ-ביאור|התחיל המלך להיכנס לעיר}} . {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף גב ד}}לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} אמרי{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}ן דעל {{ירו&quot;מ-הוסר|עד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כך בבקר איך שהשמש מתחילה להיכנס לעובי הרקיעה, אומרים שכבר נכנסה ומתחיל היום, אף שעדיין לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שעתה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עברה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייעול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כביכול}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את עובי הרקיע לצאת לארץ}}. זהו שעומד ומתפלל {{שוליים|א_יג}}צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. חד אמר: כמלאכים. וחד אמר: ככהנים. {{ירו&quot;מ-ביאור|עקב בצד גודל}} מאן דאמר ככהנים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כ כג|שמות יתרו כ כג]])  &quot;לא תעלה במעלות על מזבחי&quot; שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב. ומאן דאמר כמלאכים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יחזקאל א ז]])  &quot;ורגליהם רגל ישרה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בר אנדריי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר סוטר}}: המלאכים אין להן קפיצין. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפרקים}} ומה טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דניאל ז טז]]) &quot;קרבת על חד מן קמייא קיימיא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|קרב אלי אחד מן העומדים תמיד}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בברכת כהנים הציבור אומר פסוקים|זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת]], בברכה ראשונה צריך לומר: ([[תהילים קג כ]]) &quot;ברכו את ה' מלאכיו&quot; בשנייה ([[תהילים קג כא]]) &quot;ברכו את ה' כל צבאיו&quot; בשלישית ([[תהילים קג כב]]) &quot;ברכו ה' כל מעשיו&quot; במוסף &lt;span id=&quot;דף_ד_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:08}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ד|ב|משה לונץ=21|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=27|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בברכה הראשונה צריך לומר ([[תהילים קלד א]]) &quot;שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות&quot; בשנייה ([[תהילים קלד ב]]) &quot;שאו ידיכם {{ירו&quot;מ-הוסר|קודש&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קדש&quot;}} בשלישית ([[תהילים קלד ג]]) &quot;יברכך ה' מציון&quot; אם היו ארבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו ביום הכיפורים, ובתעניות}} חוזר תליתיאתא {{ירו&quot;מ-הוסר|בקדמיתא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כקדמיתא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|בתפילה מנחה כמו בשחרית}} ורביעתא {{ירו&quot;מ-הוסר|בתיניוותא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיניוותא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|בנעילה כמו במוסף}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין. משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב ([[בראשית יט טו|בראשית וירא יט טו]]) &quot;וכמו השחר עלה&quot; וגומר וכתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) &quot;השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה&quot; ומן סדום לצוער ארבעת מיל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי}} יותר הוון? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. ומניין {{ירו&quot;מ-הוסר|מאיילת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמאילת}} השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו לכתוב}} &quot;כמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|השחר עלה&quot;. ולמה כתב}} &quot;וכמו&quot; מילה מדמיא לחבירתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלמד שיש עוד זמן דומה לזה. דכמו שלמדנו שמשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין, הוא הדין מאילת השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: הדא איילתא דשחרא, מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא}} זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כן מה זה איילת השחר}} כמין תרין דקורנין דנהור, דסלקין מן מדינחא ומנהרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים}} דלמא {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}} הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: בי רבי, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גאולת ישראל קמעה קמעה|כך היא גאולתן של ישראל]]. בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[מיכה ז ח]]) &quot;כי אשב בחושך ה' אור לי&quot; כך בתחילה ([[אסתר ב כא]]) &quot;ומרדכי יושב בשער המלך&quot; ואחר כך ([[אסתר ו יא]]) &quot;ויקח המן את הלבוש ואת הסוס&quot; ואחר כך ([[אסתר ו יב]]) &quot;וישב מרדכי אל שער המלך&quot; ואחר כך ([[אסתר ח טו]]) &quot;ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות&quot;. ואחר כך ([[אסתר ח טז]]) &quot;ליהודים היתה אורה ושמחה&quot;. ואתיא ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר: משיאור המזרח עד הזריחה מהלך אדם ארבע מיל}}, כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}. דתני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה, אדם מהלך ארבעת מיל. נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) &quot;היושב על חוג הארץ&quot; וכתיב ([[איוב כב יד]]) &quot;וחוג שמים יתהלך&quot; וכתיב ([[משלי ח כז]]) &quot;בחוקו חוג על פני תהום&quot; חוג חוג לגזירה שוה. תני: עץ {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה בי רבי אלעאי}}: לא סוף דבר נופו, אלא אפילו כורתו. {{ירו&quot;מ-ביאור|גזעו}} וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים א ג]]) &quot;והיה כעץ שתול על פלגי מים&quot; תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גודלו של גן עדן, עץ חיים|עץ חיים, אחד מששים לגן]], הגן אחד מששים לעדן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית ב י|בראשית בראשית ב י]]) &quot;ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}תמצית כור, {{ירו&quot;מ-ביאור|ל' סאה}} תרקב {{ירו&quot;מ-ביאור|חצי סאה}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ה|א|משה לונץ=22|שדה יהושע=|קנייבסקי=14|סירלאו=28|פולדא=8|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר: מצרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמקובל שארכה}} מהלך ארבעים יום, וכוש מהלך {{ירו&quot;מ-הוסר|שבע}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שש}} שנים ועוד. ורבנן אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובי הרקיע}} כשני אבות הראשונים {{ירו&quot;מ-הדגשה|חמש מאות שנה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה, יצחק - 180 שנה, יעקב – 147 שנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|אשר נשבעתי לאבותכם לתת להם}} כימי השמים על הארץ&quot; וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה, כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית א ו|בראשית בראשית א ו]]) &quot;יהי רקיע בתוך המים&quot; יהי רקיע בתווך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי השמים נבראו ביום הראשון, ולמה נאמר ביום השני יהי רקיעה? אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לחים היו שמים ביום הראשון, ובשני קרשו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;אמר יהי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;יהי}} רקיע&quot; יחזק הרקיע, יקרש הרקיע, יגלד הרקיע, ימתח הרקיע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודה בן פזי}}: יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר ([[שמות לט ג|שמות פקודי לט ג]]) &quot;וירקעו את פחי הזהב&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר }}תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עובי הרקיע|עוביו של רקיע כשתי אצבעיים]]. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} פליגא. דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[איוב לז יח]]) &quot;תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק&quot; תרקיע, מלמד שהן עשויין כטס. {{ירו&quot;מ-ביאור|פח דק}} יכול שאינן בריאין? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} חזקים. יכול שהן נתרפין? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} כראי מוצק. בכל שעה ושעה נראין מוצקים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}, {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל, על ידי שהות {{ירו&quot;מ-ביאור|עם הזמן}} רפה. ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) &quot;וימתחם כאהל לשבת&quot; וכתיב &quot;חזקים&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים, על ידי שהות {{ירו&quot;מ-ביאור|עם הזמן}} הוא מעלה חלודה. ברם הכא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} &quot;כראי מוצק&quot; בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי עזריה}} אמר על הא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[בראשית ב א|בראשית בראשית ב א]]) &quot;ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלהים ביום השביעי&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכ&quot;ו}} &quot;ויברך אלהים את יום השביעי&quot; מה כתיב בתריה? ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) &quot;אלה תולדות השמים&quot; וכי מה ענין זה אצל זה? אלא יום נכנס ויום יוצא. שבת נכנס שבת יוצא. חודש נכנס חודש יוצא. שנה נכנס שנה יוצאה, וכתיב ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) &quot;אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאילו היום נעשו. תנן: מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כמה אשמורות ביום ובלילה|ארבע אשמורות ביום, וארבע אשמורות בלילה]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אורכם של עונה, עת ורגע|העונה, אחד מעשרים וארבעה לשעה]] העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ברכיה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} אמר: כדי לאומרו. ורבנן אמרין הרגע כהרף עין. תני {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} אומר: {{שוליים|א_יד}}שלש {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמרות הוי הלילה. מאי טעמא? דכתיב}} ([[שופטים ז יט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ויבא גדעון וכ&quot;ו}} ראש האשמורת התיכונה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר ארבע משמרות הוי הלילה, דכתיב}} ([[תהילים קיט סב]]) &quot;חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך&quot; וכתיב ([[תהילים קיט קמח]]) &quot;קדמו עיני אשמורות&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}}: {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}. חד אמר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. וחרינה אמר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;חצות לילה&quot; ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot; מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} &quot;חצות לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אקום&quot; ו&quot;קדמו עיני אשמורות}}&quot;? פעמים &quot;חצות לילה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אקום}} ופעמים &quot;קדמו עיני אשמורות&quot; הא באי זה צד? בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים, חצות לילה. ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו. קדמו עיני אשמורות. מכל מקום {{שוליים|א_טו}}לא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה השחר בא ומוצא את דוד ישן}} הוא שדוד אמר: ([[תהילים נז ט]]) &quot;עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר&quot; &lt;span id=&quot;דף_ה_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|7:30}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ה|ב|משה לונץ=24שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=29|אהלי שם=|פנים מאירות=}} איתעיר יקרי מן קומי איקריה {{ירו&quot;מ-הוסר|דבריי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבוראי}}. איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה {{ירו&quot;מ-הוסר|דבריי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבוראי}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יקום כבודי לפני כבוד בוראי שכבודי אינו חשוב כלום בפני כבוד בוראי}} &quot;אעירה שחר&quot; אנא הוינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אני הייתי}} מעורר שחרה, שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצרו מקטרגו ואומר לו: דוד, דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן, ואת אמר אעירה שחר? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דוד ביזה עצמו לכבוד המצוות|דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות]], ואת אמר ([[תהילים קיט סב]]) &quot;חצות לילה אקום&quot;? והוא אומר: ([[תהילים קיט סב]]) &quot;על משפטי צדקך&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שאספיק ללמוד משפטי ה}}’. ומה היה דוד עושה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי מנחם}}: היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו, ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומרים? ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}נור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד, והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו, והיה מנגן מאליו. הדא הוא דכתיב ([[מלכים ב ג טו]]) &quot;והיה כנגן המנגן&quot; כנגן במנגן אין כתב כאן, אלא כנגן המנגן. הכינור היה מנגן מאיליו. מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: סופה של שנייה וראשה של שלישית, הן מתכנות את הלילה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם אפשר להסביר כך}} מי כתיב {{ירו&quot;מ-הדגשה|האשמורות &quot;ה}}תיכונות&quot;? לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב אלא}} &quot;תיכונה&quot;. קדמיתא לא מתחשבא, דעד כדון ברייתא {{ירו&quot;מ-הוסר|עירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ערין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|האשמורת הראשונה לא נחשבת כיוון שעדיין אנשים ערים}} פיסקא וחכמים אומרים: עד חצות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_טז}}הלכה כחכמים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מפקד לחברייא {{ירו&quot;מ-ביאור|מצווה את התלמידים}}: אין בעיתון מתעסקא באוריתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם אתם רוצים לעסוק בתורה בלילה ולהמשיך גם אחרי חצות}} אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין. מילתיה אמרה שהלכה כחכמים. מילתיה אמרה שא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מר דברים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמותר ללמוד תורה}} אחר אמת ויציב. {{ירו&quot;מ-ביאור|גם בלילה נהגו לאמר אמת ויציב}} תני: הקורא את שמע בבית הכנסת, בשחר, יצא ידי חובתו. בערב, לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב יוסף}}: מה טעם {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא תקנו לקרא בבית הכנסת בזמן}}? אמרו: אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ו|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע על המיטה להבריח מזיקין|בשביל להבריח את המזיקין]]. מילתיה אמרה {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך דבריו אפשר להבין}} שאין אמר דברים אחר אמת ויציב {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא מיד ישן}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}} אמר כן. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}, כד הוה נחית לעיבורה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה יורד לבית הוועד לעבר את השנה}} הוה מקבל {{ירו&quot;מ-ביאור|מתארח}} גבי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב גרוסה}}. והוה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מטמר ביני קופייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מסתתר בין השקים}} משמענא היך הוה קרי שמע. והוה {{שוליים|א_יז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לקרוא שמע שוב ושוב|קרי, וחזר וקרי]] עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהיה נרדם}} ומאי טעמא? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תחליפתא חמוי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים ד ה]]) &quot;רגזו ואל תחטאו, אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה&quot; מילתיה ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} פליגא. ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} קרי מזמורים בתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|אחרי קריאת שמע}}. והא תני?: אין אומר דברים {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}} אמת ויציב? פתר לה באמת ויציב של שחרית. ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר ירמיה}}: שלש תכיפות הן. {{שוליים|א_יח}}תכף לסמיכה שחיטה. {{שוליים|א_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תיכף לנטילת ידיים ברכה - במים ראשונים|תכף לנטילת ידים ברכה]]. תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ד|ויקרא ויקרא א ד-ה]]) &quot;וסמך ושחט&quot; תכף לנטילת ידים ברכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קלד ב]]) &quot;שאו ידיכם קדש וברכו את ה'&quot; {{שוליים|א_כ}}תכף לגאולה תפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים יט טו]]) &quot;יהיו לרצון אמרי פי {{ירו&quot;מ-הדגשה|והגיון לפניך ה’ צורי וגואלי}}&quot; מה כתיב בתריה ([[תהילים כ ב]]) &quot;יענך ה' ביום צרה&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה, אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה, אין השטן מקטרג באותה סעודה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סמיכת גאולה לתפילה|וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה]], אין השטן מקטרג באותו היום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: אנא תכפית גאולה לתפילה, ואיתצדית באנגריא, מובליא הדס לפלטין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|נתפסתי לעבודת המלך להביא הדסים לארמון}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|אמרו ליה רבי]] רבו היא. {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר גדול הוא}} אית בני אינשי {{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}הבין פריטין מחכים פלטין. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אנשים שמשלמים כדי לראות את הארמון}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה? לאוהבו של מלך שבא והרתיק {{ירו&quot;מ-ביאור|דפק}} על פתחו של מלך. יצא {{ירו&quot;מ-הדגשה|המלך}} לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג. {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתלק}} עוד הוא הפליג. פיסקא {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: עד שיעלה עמוד השחר. אתיא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} דתני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{שוליים|א_כא}}פעמים שאדם קורא את שמע, אחת לפני עמוד השחר, ואחת לאחר עמוד השחר, ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלרבי שמעון בן יוחאי עד עלות השחר נחשב לילה, ויוצא ידי חובת קריאת שמע של לילה מ}}הא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} בערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזמנה עד עלות השחר}}, אף בשחרית כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וגם לרבן גמליאל יכול לקרא קריאת שמע של שחרית מעלות השחר, כדעת רבי שמעון בן יוחאי}}? או יהא בה {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} רבי זעירא תנאי אחוי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב חייא בר אשיא}} וד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אבא בר חנה}}: {{שוליים|א_כב}}הקורא עם אנשי משמר לא &lt;span id=&quot;דף_ו_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:22}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ו|ב|משה לונץ=25|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=30|פולדא=10|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=19|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{סוף}} &lt;/div&gt;יצא, כי משכימין היו {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקראים בעלות השחר}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וזמנה משיכיר}} פיסקא: מעשה {{ירו&quot;מ-הוסר|שבאו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ובאו}} בניו {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות}}. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-ביאור|חולק על חכמים ולמעשה נוהג כשיטתו}} והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא רבי שמעון בן יוחאי פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה}}. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאנו}} ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? דתני: סכין {{ירו&quot;מ-הוסר|אלוונתית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלונתית}} לחולה בשבת. אימתי? בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}}: מתיר היה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה, ובקשנו לעשות לו כן, ולא הניח לנו. ואמרנו לו רבי דבריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} מבטל בחייך? ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים, מחמיר אני על עצמי, דהא פליגי עלי חברי. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} דתנינן תמן: {{שוליים|א_כג}}השדרה והגולגולת מב' מתים. {{שוליים|א_כד}}רביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים.{{שוליים|א_כה}}אבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} מטמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|באהל}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|דכתיב על כל נפשות מת לא יבא}} וחכמים מטהרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שכתוב נפשת חסר וו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני: מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי, והניחוה באויר הכנסת בלוד. ונכנס תודרוס הרופא, ונכנסו כל הרופאים עמו. אמר תודרוס הרופא: אין כאן שדרה ממת אחד, ולא גולגולת ממת אחד. אמרו: הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין, נעמוד על המניין. התחילו מ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} וטיהר. אמרו לו: הואיל והיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מטמא וטיהרת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}, טהור. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? {{ירו&quot;מ-הוסר|כיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהא}} דתנינן תמן: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל הספחין מותרין {{ירו&quot;מ-ביאור|ספיחי שישית שנכנסו לשביעית}}, חוץ מספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרוב|כרוב]] שאין כיוצא בהן בירקות שדה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שגודל מהר וקשה להבחין בין החדש לישן}} וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כו}}כל הספחין אסורין. {{ירו&quot;מ-ביאור|גזירה משום ספיחי כרוב}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}} עב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ד עובדא}} בשמיטתא חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} חד מלקט ספיחי שביעית. אמר ליה: ולית אסור, ולאו ספיחין אינון? {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} ליה: ולא את הוא שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מתיר? אמר ליה: ואין חבירי חולקין עלי? וקרי עלוי: ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; וכן הות ליה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להחמיר על עצמו ולהקל לאחרים|פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה]]? שנייא הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|בקריאת שמעה}} שהיא לשינון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לרבנן הקורא לאחר הזמן לא הפסיד כקורא בתורה}}. מעתה אף משיעלה עמוד השחר! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה אמר אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרא. משמע שאחר עמוד השחר אינם חייבים}}? ואית {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ז|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דבעי מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שרצו לתרץ}} תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה שראינו שרבי מאיר ורבי עקיבא בן יוסף ורבי שמעון בן יוחאי נהגו כחכמים, זה מפני ש}}היו יכולין לקיים דברי חכמים. ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים. אמר לון: עובדין עובדא {{ירו&quot;מ-הוסר|כוותיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כוותי}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|תנהגו כשיטתי}} פיסקא: ולא זו בלבד {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות — מצותן עד שיעלה עמוד השחר}}. הקטר חלבים ואיברים {{שוליים|א_כז}}ואכילת פסחים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אנן תנינן אכילת פסחים, אית דלא תני {{ירו&quot;מ-ביאור|יש שלא גרסו}} אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים, רבנן. ומאן דלא תנא אכילת פסחים, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? נאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקרבן פסח}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ח]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;כאן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;ואכלו את הבשר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזה}}&quot; ונאמר להלן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במכת בכורות}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ב]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ועברתי בארץ מצרים ב}}לילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזה והכיתי כל בכור&quot; וגו}}' מה לילה שנאמר להלן חצות, אף כאן חצות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לית}} כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן אכילת פסחים
אפילו כרבנן. דתנינן: הפסח אחר חצות מטמא את הידים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שגזרו עליו חכמים טומאה כנותר, אפילו בדיעבד אסור לאכלו אחר חצות}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואילו כל מה שנשנה במשנתינו, הם דברים שלכתחילה צריך לעשותם קדם חצות, אבל בדיעבד אם עשה אחרי חצות יצא}}. פיסקא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הנאכלים ליום אחד — מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה}}. כל הנאכלין ליום אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} {{שוליים|א_כח}}קדשים קלים. {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון קרבן תודה ושלמי נזיר. ולא קדשי קדשים כגון חטאת ואשם שעליהם לא גזרו כיוון שהכהנים זריזים}} ואם כן למה אמרו חכמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד חצות? כדי להרחיק}}{{ירו&quot;מ-הוסר| וכו אם}} את {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האדם מן העבירה. דאם אתה}} אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} &quot;עד שיעלה עמוד השחר&quot;, הוא סבור שלא עלה עמוד השחר, נמצא אוכל ומתחייב. מתוך שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} אומר לו &quot;עד חצות&quot;, אפילו הוא אוכל אחר חצות, אינו מתחייב.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|5:10}} &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ב}} מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|{{ירו&quot;מ-הוסר|לכרתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לכרתי}}]], עד הנץ החמה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. {{שוליים|א_כט}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כיני מתניתין: {{ירו&quot;מ-ביאור| כך כוונת המשנה}} בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|חוליות}} תכלת שבה {{ירו&quot;מ-ביאור|בציצית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחוליות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללבן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבן}} שבה. &lt;span id=&quot;דף_ז_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:07}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ז|ב|משה לונץ=27|שדה יהושע=|קנייבסקי=21|סירלאו=31|פולדא=11|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ומה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה}} טעמון דרבנן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) &quot;וראיתם אותו&quot; מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|החוט}} הסמוך לו. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}? &quot;וראיתם אותו&quot; כדי שיהא ניכר בין הצבועים. תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}: &quot;וראיתם אותה&quot; אין כתיב כאן אלא &quot;וראיתם אותו&quot;, מגיד שכל המקיים מצות ציצית, כאלו מקבל פני שכינה. מגיד [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תכלת דומה לים, והאם הוא כחול או ירוק|שהתכלת דומה לים]] והים דומה לעשבים, ועשבים דומין לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, והכסא דומה לספיר. דכתיב ([[יחזקאל י א]]) &quot;ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא&quot; אחרים אומרים: &quot;וראיתם אותו&quot; {{שוליים|א_ל}}כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}} אמר כהדא דאחרים. מה אנן קיימין? אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|מזהה אותו}} ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה. אלא כי אנן קיימין, {{שוליים|א_לא}}ברגיל ושאינו רגיל, כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא לעיתים רחוקות}} אית תניי תני: בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]], {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]]. ואית תניי תני: כדי שיהא רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוו}} בעי מימר: {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבו לומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]], כמן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתן]]. ומן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו, כמן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת ללבן. אבל אמרו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכתחילה}} {{שוליים|א_לב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע אחרי הנץ, ותיקין|מצותה עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה, לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: ואנא אמרית טעמא. {{ירו&quot;מ-ביאור| אני מצאתי מה המקור}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים עב ה]]) &quot;ייראוך עם שמש&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|מר עוקבא}}: הוותיקין היו משכימים וקורין אותה, כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני: אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ואחרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} והיו עסוקים במצו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ת. והגיע עונת קרית שמע, והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע, {{ירו&quot;מ-ביאור|וכיוון שהיו עסוקים במצווה נפטרו}} וקריתי ושניתי, ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. &quot;עד הנץ החמה&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}}: כדי שתהא החמה מטפטפת {{ירו&quot;מ-ביאור|מנצנצת}} על ראשי ההרים. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד ג' שעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אידי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב המנונא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בשוכח. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא}} אמר: תרין אמוראין, חד אמר בשוכח. אגיב ליה חבריה, וכי יש הלכה בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} כך הוא {{שוליים|א_לג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#זמן קריאת שמע עד שלוש שעות בדיעבד|הלכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כרבי יהושוע}}]] ולמה אמרו בשוכח? כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ח|א|משה לונץ=28|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=31|פולדא=12|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}}תמן תנינן: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|או תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{שוליים|א_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע ותפילה|מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה]]. מאי טעמא? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: קרית שמע דבר תורה, ותפילה אינה דבר תורה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: קריאת שמע זמנה קבוע, ותפילה אין זמנה קבוע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: קריאת שמע אינה צריכה כוונה, ותפילה צריכה כוונה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשתי לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ואפילו תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} קרית שמע אינה צריכה כוונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} שלשה פסוקים הראשונים צריכין כוונה? מן גו דאינון צבחר {{ירו&quot;מ-ביאור|מתוך שהם מעט}} מיכוון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}}: כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה, אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמרה על גרמיה, {{ירו&quot;מ-ביאור|על עצמו}} כגון אנו {{שוליים|א_לה}}שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה, אפילו לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כדעתיה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשיטתו}} דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_לו}}ולואי שיתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחאי}} כדעתיה, ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל, {{ירו&quot;מ-ביאור|אילו היתי עומד בהר סיני בשעת מתן תורה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פה מיוחד לדברי תורה|הוינא מתבעי קומי רחמנא, דיתברי לבר נשא תרין פומין]]. {{ירו&quot;מ-ביאור|הייתי מבקש מהקדוש ברוך הוא שיברא לאדם שני פיות}} חד דהוי לעי באוריתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחד שיעסוק בתורה}} וחד דעבד ליה כל צורכיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואחד לכל צרכיו האחרים}} חזר ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: ומה אין חד הוא, לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ומה כשהוא אחד אין העולם מתקיים מפני הרכילות ולשון הרע שלו}} אילו הוו תרין, על אחת כמה וכמה! אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: אתיא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן עקביא}}, דתני: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן עקביא}} אומר: כשם שמפסיקין לקריאת שמע, כך מפסיקין לתפילה, ולתפילין, ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ללמוד על מנת לעשות|הלמד על מנת לעשות]], ולא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא. ואמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלמד שלא לעשות, נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, &lt;span id=&quot;דף_ח_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|4:23}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ח|ב|משה לונץ=29|שדה יהושע=|קנייבסקי=23|סירלאו=32|פולדא=12|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=23|זהב הארץ=31|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה}} זה שינון {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקריאת שמע}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וזה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} שינון, ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן: הקורא מכאן ואילך {{שוליים|א_לז}}לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, חביבה מדברי תורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לרבי שמעון בן יוחאי}} היא היא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם חשובים במידה שווה}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, על ידי שהיה תדיר בדברי תורה - לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא מרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: לא תנינן, אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, כמשנה היא. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רשב&quot;י לא הפסיק מלימודו אפילו לקריאת שמע|{{ירו&quot;מ-הדגשה|שעסק במשנה לא צריך להפסיק}}]]. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} כדעתיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: העוסק במקרא מידה ואינה מידה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שניהם שוים וקריאת שמע בזמנה חביבה מהם}} &lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ג}}{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים}}: בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמדו, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;בשכבך ובקומך&quot; ו{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_לח}}כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) &quot;בשבתך בביתך ובלכתך בדרך&quot;. אם כן, למה נאמר &quot;בשכבך ובקומך&quot;? אלא בשעה שבני אדם שוכבין, ובשעה שבני אדם עומדים.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; הא {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דבה}} מקיימים {{ירו&quot;מ-ביאור|מסבירים}} תרין קריין. {{ירו&quot;מ-ביאור|את שני הפסוקים גם את שלהם וגם את של בית שמאי}} מה מקיימין {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דבש}} &quot;בשבתך בביתך ובלכתך בדרך&quot;? &quot;בשבתך בביתך&quot;, פרט לעוסקים במצות; &quot;ובלכתך בדרך&quot; {{שוליים|א_לט}}פרט לחתן. ותני: מעשה ב{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}, שהיו שרויין במקום אחד. והוה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} מוטה, ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} זקוף. הגיע זמן קריאת שמע, נזקף {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} והטה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל למה הדבר דומה}}? אומר לאחד מן השוק: מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאה}} לך זקנך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהוא}} מגודל. והוא אומר: יהיה כנגד המשחיתים. {{ירו&quot;מ-ביאור|אלך ואגלחנו}} אני שהייתי מוטה, נזקפתי. ואתה שהיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} זקוף, הטית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}. אמר לו: אתה נזקפת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}. ואני הטיתי כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. דבר אחר: שלא יראוני התלמידים ויעשו הלכה קבע כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|8:32}} &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ד}} אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו: כד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}י היית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לחוב בעצמך, שעברת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; חברייא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים כדברי תורה, שנאמר: ([[שיר השירים ז י]]) &quot;חכך כיין הטוב&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים יותר מדברי תורה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שיר השירים א ב]]) &quot;כי טובים דודיך מיין&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר כהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בן פזי}}&quot; תדע לך [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חביבים דברי סופרים מדברי תורה|שחביבים דברי סופרים מדברי תורה]], שהרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}, אלו לא קרא קריאת שמע, לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} נתחייב מיתה, על שם: ([[קהלת י ח]]) &quot;ופורץ גדר ישכנו נחש&quot; תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: דברי תורה, יש בהן איסור ויש בהן היתר. יש בהן קולין ויש בהן חומרים. אבל דברי סופרים כולן חמורין הן. תדע לך שהוא כן, דתנינן תמן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי זקן ממרא}} האומר &quot;אין תפילין&quot;, לעבור על דברי תורה, פטור; {{שוליים|א_מ}}&quot;חמש טוטפות&quot; להוסיף על דברי סופרים, חייב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניה בריה דרב אדא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחום בי רבי חייא}}: חמורים דברי זקנים מדברי נביאים, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ט|א|משה לונץ=31|שדה יהושע=|קנייבסקי=25|סירלאו=33|פולדא=13|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=24|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דכתיב: ([[מיכה ב ו]]) &quot;אל תטיפו יטיפון, לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות.&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים לא להטיף לישראל, כי אינם רוצים לשמוע}} וכתיב: ([[מיכה ב יא]]) &quot;אטיף לך ליין ולשכר&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא מצווה לחכמים שיטיפו לישראל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נביא צריך מופת, אך חכם אינו צריך|נביא וזקן למי הן דומין]]? למלך ששולח ב' פלמטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|שרים}} שלו למדינה. על אחד מהן כתב: אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין {{ירו&quot;מ-ביאור|כתב הרשאה}} שלי, אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב: אף על פי
שאינו מראה לכם חותם שלי, האמינוהו בלא חותם ובלא סמנטירין. כך בנביא כתיב: ([[דברים יג ב|דברים ראה יג ב]]) &quot;ונתן אליך אות או מופת&quot;; ברם הכא: ([[דברים יז יא|דברים שופטים יז יא]]) &quot;על פי התורה אשר יורוך&quot;. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתימר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהלכה כבית הלל}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יצאה בת קול שהלכה כבית הלל|משיצאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} בת קול]], אבל עד שלא יצאת בת קול, כל הרוצה להחמיר על עצמו, לנהוג כחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} וכחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}, על זה נאמר: ([[קהלת ב יד]]) &quot;הכסיל בחושך הולך&quot; כקולי אילו ואילו, נקרא רשע. אלא אי כקולי דדין וכחומרי דדין, אי כקולי דדין וכחומרי דדין. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתימר}} עד שלא יצאת בת קול, אבל משיצאת בת קול, לעולם הלכה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. וכל העובר על דברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}, חייב מיתה. תני: יצאת בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים, אבל הלכה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. איכן יצאה בת קול? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ביבי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ביבנה יצאה בת קול.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{מתני'|ברכות א ה}} {{שוליים|א_מא}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר; לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום, אינו רשאי לחתום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יהושע א ח]]) &quot;והגית בו יומם ולילה&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מספר הברכות בקריאת שמע|שתהא הגיות היום והלילה שוין]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שבלילה לא אומרים פרשת ציצית הוסיפו ברכה אחרי קריאת שמע}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר אבין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[תהילים קיט קסד]]) &quot;שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכן תיקנו שלוש ברכות בבקר וארבע בערב אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: כל המקיים שבע ביום הללתיך, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשווה הגיות יום ללילה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עשרת הדברות בקריאת שמע|מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום]]? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו&quot; ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) &quot;לא יהיה לך אלהים אחרים על פני&quot; ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;ה' אחד&quot; ([[שמות כ ו|שמות יתרו כ ו]]) &quot;לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא&quot; ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) &quot;ואהבת את ה' אלהיך&quot; מאן דרחים מלכא, {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שאוהב את המלך}} לא משתבע בשמיה ומשקר. ([[שמות כ ז|שמות יתרו כ ז]]) &quot;זכור את יום השבת לקדשו&quot; ([[במדבר טו מ|במדבר שלח טו מ]]) &quot;למען תזכרו&quot; {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: זו מצות שבת, שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה, דכתיב: ([[נחמיה ט יד]]) &quot;ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להם ביד משה עבדיך&quot;}}. להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. ([[שמות כ יא|שמות יתרו כ יא]]) &quot;כבד את אביך ואת אמך&quot; ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) &quot;למען ירבו ימיכם וימי בניכם&quot; ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) &quot;לא תרצח&quot; ([[דברים יא יז|דברים עקב יא יז]]) &quot;ואבדתם מהרה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מאן דקטיל מתקטיל. {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצח סופו שירצח}} ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) &quot;לא תנאף&quot; ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) &quot;לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: ליבא ועינא, תרין סרסורין דחטאה, {{ירו&quot;מ-ביאור|לב ועניים שני סרסורים לעבירה}} דכתיב&quot; ([[משלי כג כו]]) &quot;תנה &lt;span id=&quot;דף_ט_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:40}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ט|ב|משה לונץ=32|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=33|פולדא=14|תולדות יצחק=53|שמחת תורה=25|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בני לבך לי, ועיניך דרכי תצרנה&quot;. אמר הקדוש ברוך הוא: אי יהבת לי {{ירו&quot;מ-ביאור|אם תתן לי}} לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) &quot;לא תגנוב&quot; ([[דברים יא יד|דברים עקב יא יד]]) &quot;ואספת דגנך&quot; ולא דגנו של חבירך. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) &quot;לא תענה ברעך עד שקר&quot; ([[במדבר טו מא|במדבר שלח טו מא]]) &quot;אני ה' אלהיכם&quot; וכתיב ([[ירמיהו י י]]) &quot;וה' אלהים אמת&quot; מהו אמת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}}: שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: אמר הקדוש ברוך הוא: אם העדת לחבירך עדות שקר, מעלה אני עליך כאלו העדת עלי, שלא בראתי שמים וארץ. ([[שמות כ יד|שמות יתרו כ יד]]) &quot;לא תחמוד בית רעך&quot; ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך&quot; ביתך ולא בית חבירך. תמן ({{ירו&quot;מ-הדגשה|מסכת תמיד פרק ה}}) תנינן: אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת! והן בירכו. מה בירכו? {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנא}} אמר בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}}: {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אהבה רבה}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|זו ברכת תורה }}וקראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מזה שקראו עשרת הדיברות והפסיקו בין הברכה לקריאת שמע}} זאת אומרת, שאין הברכות מעכבות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: אין מן הדא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מזה אתה רוצה להוכיח}} לית את שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|מינא}} כלום, {{ירו&quot;מ-ביאור|אין מכאן ראיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון}} שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין זה נחשב הפסקה}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} תרוויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום, ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענות המינין, שלא יהו אומרים&quot; אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בר זבודא}}: בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? שלא להטריח את הצבור. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה היו צריכים לקרא פרשת בלק}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} אמר: מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו בשמע ישראל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אמר: מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יציאת מצרים דכתיב: &quot;אל מוציאם ממצרים&quot; מלכות דכתיב: &quot;וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו}}&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מפני שכתובה בתורה ובנביאים {{ירו&quot;מ-ביאור|במיכה כתוב עמי זכור מה יעץ וכ&quot;ו}} ובכתובים {{ירו&quot;מ-ביאור|בנחמיה כתוב וישכור את בלעם וכ&quot;ו:}} {{שוליים|א_מב}}אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת, והן בירכו. מה בירכו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|א_מג}}  {{ירו&quot;מ-הדגשה|אהבה רבה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| זו ברכת התורה}}. והלא לא בירכו יוצר המאורות? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר ליה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}}: עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות! ובשבת מוסיפין {{שוליים|א_מד}}ברכה אחת למשמר היוצא. מהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ברכה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}}: זו היא: השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|א_מה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות התורה|השכים לשנות קודם קריאת שמע, צריך לברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכות התורה}}]] לאחר קריאת שמע, אין צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: {{שוליים|א_מו}}והוא ששנה על אתר. {{ירו&quot;מ-ביאור| שלמד תורה מיד}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} אמר: נראים הדברים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעל}} מדרש צריך לברך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם על פסוקי התורה אבל על}} הלכות אין צריך לברך. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הלכות צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אשי}}: {{ב|נהגין הוינן יתבין קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} |רגילים היינו לשבת לפני רב}} {{שוליים|א_מז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|נהגין הוינן יתבין קומי רב }}ובין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הלכות, זקיקינן למיברכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הצריך אותנו לברך}} תני: הקורא עם אנשי מעמד לא יצא, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_י_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|י|א|משה לונץ=33|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=34|פולדא=14|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=27|זהב הארץ=32|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כי מאחרים היו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: ביומי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוינן נפקין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו יוצאים}} לתעניתא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיו מאריכין בבקשות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וקרוי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקרינן}} שמע בתר תלת שעין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר שלוש שעות}} ולא הוה ממחי בידן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} נפקין לתעניתא. אתו ציבורא {{ירו&quot;מ-הוסר|ומקרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומקרו}} שמע בתר תלת שעין. בעא {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} מחויי בידן {{ירו&quot;מ-ביאור|למחות בהם}}. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: והלא כבר קראו אותה בעונתה! כלום קורין אותה {{ירו&quot;מ-הדגשה|עכשיו}}, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה? אמר לו: מפני ההדיוטות, שלא יהו אומרים: בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן: ברכות ראש השנה ויום הכיפורים, וברכות תענית ציבור. מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא, אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם: המברך על המצו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ת ועל הפירות, וברכת הזימון, וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}}: מן מה דתני: המאריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקום שאמרו שלא להאריך}} הרי זה מגונה, והמקצר {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקום שקבעו לקצר}} הרי זה משובח. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שיש עוד ברכות כאלה שצריך להאריך בהם, וכאלה שצריך לקצר בהם, מלבד אלו שנאמרו כאן}} הדא אמרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמה שנאמר אלו ברכות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} זה כלל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא יש עוד}}. תני: צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שמוסיפים בה תחינות}} הא בשש שהוא מוסיף, {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתעניות}} אינו מאריך? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: שלא תאמר, הואיל והוא {{ירו&quot;מ-ביאור|ברכת גואל ישראל}} מעין י&quot;ח {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממנין הברכות שאומר בכל יום}}, לא יאריך בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא ישנה בה מהנוסח שאומר בכל יום}}. לפום כן {{ירו&quot;מ-ביאור|לפיכך}} צריך מימר: {{שוליים|א_מח}}צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל שאר השש שמוסיף ודאי שמאריך בהם}} {{שוליים|א_מט}}אלו ברכות ששוחין בהן: בראשונה תחילה וסוף, ובמודים תחילה וסוף. השוחה על כל ברכה וברכה, מלמדין אותו שלא ישחה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: כהן גדול, שוחה על סוף כל ברכה וברכה. המלך, ראש כל ברכה וברכה, וסוף כל ברכה וברכה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: המלך, משהוא כורע, אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח נד]]) &quot;ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה', את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת, קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו&quot;. אי זו כריעה ואי זו בריכה? {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}} הראה בריכה לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ונפסח ונתרפא. {{אמורא-ירו&quot;מ|לוי בר סיסי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קד קידה ונעשה צולע|הראה כריעה]] לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ונפסח ולא נתרפא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[מלכים א ח נד]]) &quot;וכפיו פרושות השמים&quot; אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי אייבו}}: כגון הדין נקדים {{ירו&quot;מ-ביאור| כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר. ויש אומרים ציור שלא זז}} היה עומד. מאי טעמא? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בר אבינא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|להראות ש}}ככפים הללו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהן פרושות לשמים ואין בהן כלום כך כפיו ריקות}} שלא חטפו מבנין בית המקדש כלום. תנא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חלפתא בן שאול}}: {{שוליים|א_נ}}הכל שוחין עם שליח ציבור בהודאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}ובלבד ב&quot;מודים&quot; &lt;span id=&quot;דף_י_ב&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-שמע|6:51}} &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|י|ב|משה לונץ=34|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=35|פולדא=15|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=33|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} סבר {{ירו&quot;מ-ביאור|המתין וי&quot;א נסמך}} לקרובה {{ירו&quot;מ-ביאור|לחזן}} כדי לשוח עמו {{שוליים|א_נא}}תחלה וסוף. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כשעלה לארץ ישראל}} חמתון גחנין ומלחשין. {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה שהם כורעים ולוחשים}} אמר לון מהו דין לחישה? ולא שמיע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה הא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} ב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}ם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|בשם ר}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מיישא}} ו{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי סימאי}}, ואית דאמרין ליה חברייא בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי סימאי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, אדון כל הבריות אלוה התושבחות, צור עולמים חי העולם, יוצר בראשית מחיה מתים, שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו, וקרבתנו להודות לשמך. {{שוליים|א_נב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, שאנו חייבין להודות לשמך. תרננה שפתי כי אזמרה לך, ונפשי אשר {{ירו&quot;מ-הוסר|פדית באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פדיתה. ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר מינא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: הודייה ושבח לשמך. לך גדולה לך גבורה לך תפארת. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסמכנו מנפילתינו, ותזקפנו מכפיפתינו, כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים, ומלא רחמים ואין עוד מלבדך. {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}} אמר: לך כריעה, לך כפיפה, לך השתחויה, לך בריכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}:  ([[ישעיה מה כג]]) &quot;כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}}: ([[דברי הימים א כט יא]]) &quot;לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ, לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, והעושר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך, ומהללים לשם תפארתך&quot;. בכל לב ובכל נפש משתחוים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהלים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' אל ההודאות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נג}}נהגין רבנן אמרין כולהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|נהגו חכמים לאמר ככל השיטות}} ואית דאמרי: או הדא או הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|וי&quot;א אחד מהם או זה או זה}} תני: ובלבד {{שוליים|א_נד}}שלא ישוח יותר מדאי. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובלבד שלא יעשה כחרדון שגופו כורע והראש לא זז}} אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהלים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|חנן בר אבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|פליגא דחנן בר בא}} אמר לחברייא: {{ב|נימר לכון מילתא טבא דחמית ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דעביד, |אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב נהג לעשות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|נימר לכון מילתא טבא דחמית לרב עביד }}ואמריתה קמיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וקם ונשק על פומי. {{שוליים|א_נה}}&quot;ברוך אתה&quot; שוחה; בא להזכיר את השם, זוקף. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא אמרית טעמא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהלים קמו ח]]) &quot;ה' זוקף כפופים&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא, אלא ([[מלאכי ב ה]]) &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שצריך שיהיה כפוף בשם ולמה רב זקף}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבין}}: אלו הוה כתיב &quot;בשמי ניחת הוא&quot; יאות. לית כתיב אלא &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot;. קודם, עד שלא הזכיר את השם, כבר ניחת הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חמא בר חנינא}}: מעשה באחד ששחה יותר מדאי, והעבירו {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מעביר. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}}: לא היה מעבירו, אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} ג{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ער ביה. אלו ברכות שפותחין בהן &quot;בברוך&quot;? {{שוליים|א_נו}}כל הברכות פותחין בהן ב&quot;ברוך&quot;. ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה, כגון קריאת שמע ותפילה, אין פותחין בהן ב&quot;ברוך&quot;. התיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: הרי גאולה! {{ירו&quot;מ-ביאור|ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומרים בהגדה אחרי בצאת ישראל ממצרים, לפני ששותים כוס שניה. הרי היא סמוכה לברכת ההלל, ולמה היא פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלל, אם שמעה בבית הכנסת יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלא בהכרח שיאמרו הלל קדם, נמצא שפעמים שברכת גאלנו אינה סמוכה, לכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיב {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר בי רבי יוסה}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: והא סופה! {{ירו&quot;מ-ביאור|יהללוך יי אלהינו על כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל כלם ברנה יודו ויברכו, וישבחו ויפארו, וישוררו וירוממו ויעריצו, ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד. כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל. ברוך אתה יי מלך מהלל בתשבחות. שאומרים בהגדה בסופו של החלק השני של ההלל. הרי גאלנו היא הברכה החותמת את החלק הראשון של ההלל, ומפסיקים בסעודה, ואחר כך קראים חלק שני של ההלל, וחותמים ביהללוך. נמצא שהיא ברכה עצמאית על השירה, אם כך מדוע אינה פותחת בברוך}}? אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת גאלנו}} שתים הנה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שני חלקים לה}} אחת ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}בא ואחת {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:תוס ברכות יד א ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל.ogg|thumb|תוס_ברכות_יד_א_ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל ביאור שקשור לקטע הנלמד]]
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יא|א|משה לונץ=35|שדה יהושע=|קנייבסקי=32|סירלאו=35|פולדא=16|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=34|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לשעבר. {{ירו&quot;מ-ביאור|את ההלל חלקו לשנים. עד למעיינו מים שמדבר על גאולת מצרים, אומרים לפני הסעודה, ועליה החלק הראשון של הברכה, שאומר: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. את שאר ההלל שמדבר על הגאולה העתידית, אומרים אחרי הסעודה. ועליה תקנו את החלק השני של ברכת גאלנו שאומרים, כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל. ובסוף ההלל כולו, ברכת יהללוך. ולכן אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לחלק השני של ברכת אשר גאלנו.}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לפי תוס דף יד. הכונה שהיו מברכים על כל חלק בנפרד: על החלק הראשון ברכו לקרא, ועל החלק השני ברכו לגמור. והשאלה ששאלה הגמרא, והרי סופה — הכוונה לסוף ברכת גאלנו, והשאלה למה היא חותמת בברוך. והתשובה היא מפני שהיא ארוכה וכוללת שבח על יציאת מצרים שהיתה בעבר, ובקשה על הגאולה העתידית, ולכן תקנו שגם תחתום בברכה. ויהללוך לא פותחת בברוך אף שהיא ארוכה, לפי שהיא ברכת השבח כמו נשמת כל חי}}. התיבון: הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת}} הבדלה! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר המבדיל בין קדש לחול. הרי היא פותחת בברוך, אף שהיא סמוכה לבורא מאורי האש}} שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} היה מכנסן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא שלא תמיד מברך בורא מאורי האש לפניה, ולכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיבון: הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשמזמנים אומרים}} &quot;נברך&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחוזרים ואומרים &quot;ברוך אלקינו שאכלנו משלו&quot;, ומיד אחר כך מברכים ברכת הזן. נמצא שברכת הזן סמוכה לברכת הזימון, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, שאם היו שנים יושבים ואוכלים, שאינן אומרים &quot;נברך&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא פעמים שברכת הזן אינה סמוכה}}. הרי &quot;הזן את הכל&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|למאן דאמר ברכת הזימון עד הזן, משמע שמי שהפסיק לזימון, מברך איתם עד הזן, וחזר לאכול. וכשמסים אכילתו, מתחיל בברכת הארץ, מ&quot;נודה לך&quot;. ולמה ברכת נודה לך אינה פותחת בברוך}}? קשיא! הרי &quot;הטוב והמטיב&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא סמוכה, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה, נקבעה &quot;הטוב והמטיב&quot;. הטוב שלא הסריחו, והמטיב שניתנו לקבורה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובתחילה הייתה ברכה עצמאית, ומאוחר יותר קבועה בברכת המזון}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש אומרים בגלל שהיא ברכה דרבנן עשו לה חיזוק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הא {{ירו&quot;מ-הוסר|קדושה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קידוש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היום! שנאמר אחרי ברכת היין, למה פותח בברוך}}? שנייא היא, שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, {{שוליים|א_נז}}שאינו אומר &quot;בורא פרי הגפן&quot;. והא סופה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של הברכה! שהרי בברכת היום, אומר:  &quot;ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו&quot; ואחר כך אומר: &quot;ברוך אתה ה’ מקדש השבת&quot;. נמצא שהחלק השני סמוך לראשון, ולמה פותח בברוך}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זה שתי ברכות, אלא ברכה אחת, ו}}טופס ברכות כך הוא. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נח}}מטבע קצר, פותח בהן ב&quot;ברוך&quot; ואינו חותם בהן ב&quot;ברוך&quot;. מטבע ארוך, פותח בהן ב&quot;ברוך&quot; וחותם ב&quot;ברוך&quot;. כל הברכות אחר חיתומיהן. {{שוליים|א_נט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין אומרים ברכה פסוק. התיב {{ירו&quot;מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}} קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מכיון דתימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הברכות}} אחר חיתומיהן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך שאפילו אם טעה ואמר ברכה לא מתאימה, אם חתם נכון יצא. אז למה}} אין אומרין ברכה פסוק? {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה פסוק יותר גרוע מברכה לא נכונה}}. אמרין: {{ירו&quot;מ-הוסר|חכימי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חכים}} הדין טלייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|אמרו חכם אותו נער}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא שטעה}}. דהוא סבר, מהו אחר חיתומיהן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון}} שאם היה עומד בשחרית  {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיה צריך לומר &quot;יוצר אור}}&quot;, ושכח והזכיר את של ערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר: &quot;מעריב ערבים}}&quot;, וחזר וחתם בשל שחרית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר: &quot;ברוך אתה ה’ יוצר המאורות}}&quot; יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן שאל, במה גרוע פסוק מברכה לא נכונה? ולא זו הכוונה}}, אלא כדאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך להזכיר ב}}כל הברכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפני  הברכה החותמת}} כעין חותמותיהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם לא יזכיר פסוק, כיוון שקשה למצא פסוק שמדבר בדיוק באותו עניין ויכול לטעות}}. ואילין דאמרין: {{ירו&quot;מ-ביאור|ואלו שאומרים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכות ההפטרה: רחם על ציון כי היא בית חיינו, ולעלובת נפש תושיע ותשמח במהרה בימינו, ככתוב}} ([[ישעיהו יב ו]]) &quot;צהלי ורוני יושבת ציון, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גדול בקרבך קדוש ישראל&quot; וחותם &quot;ברוך אתה יהוה משמח ציון בבניה&quot;}} אין בו משום ברכה פסוק. {{ירו&quot;מ-ביאור|מפני שאומר: &quot;ככתוב: כמו שאנו אומרים בברכת המזון &quot;ככתוב ואכלתה ושבעתה וברכתה&quot;}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וי&quot;א כיוון שכבר נהגו הכל לאמר כך}}. &lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|א_ס}}מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר להן {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}}: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}}, שנאמר: ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;. &quot;ימי חייך&quot; הימים, &quot;כל ימי חייך&quot; הלילות. וחכמים אומרים: &quot;ימי חייך&quot; העולם הזה, &quot;כל ימי חייך&quot; העולם הבא, להביא את ימות המשיח.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אמר להן}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}}&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גילו של ראב&quot;ע|{{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אני כבן שבעים שנה}}]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אף על פי שנכנס{{ירו&quot;מ-הדגשה|תי}} לגדולה, האריך ימים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבגיל שש עשרה נתמנה לנשיא והגיעה לגיל שבעים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממה שאמר אף על פי שנכנסתי לגדולה הארכתי ימים}}, הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים. &lt;span id=&quot;דף_יא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|יא|ב|משה לונץ=37|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=37|פולדא=16|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=30|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|בבל}} אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלילה}} לא יתחיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|פרשת}} ויאמר, ואם התחיל גומר. ורבנן {{ירו&quot;מ-הוסר|דהתם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דהכא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בארץ ישראל}} אמרין: מתחיל ואינו גומר. מתניתין פליגא על רבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא}}: &quot;מזכירין יציאת מצרים בלילות&quot;! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולפי רבנן דהכא רק מתחיל, נמצא שלא מזכיר יציאת מצרים בלילות}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא אמרו פרשת ציצית, היו אומרים דברים שיש בהם הזכרת יציאת מצרים, כגון}}: מודים אנחנו לך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה’ אלוקינו}} שהוצאתנו ממצרים, ופדיתנו מבית עבדים, להודות לשמך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומיד מלכים הצלתנו, וקרעתה לנו הים, ועשיתה לנו ניסים וגבורות על הים, ושרנו לך שירה חדשה. כן תגאלינו מיד עריצים ומיד כל הקמים עלינו, ככתוב: &quot;כי פדה ה’ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו&quot; ברוך אתה ה’ גאל ישראל}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|ולדעה שלא מזכירים יציאת מצרים בלילה, אין צריך לומר שהוצאתנו ממצרים שהיא הייתה ביום, אבל קריעת הים הייתה בלילה, והצלתנו מיד מלכים, היינו שהציל את אברהם מהמלכים, ואת יצחק ושרה מאבימלך, הכל היה בלילה, ולדעת הכל אומרים}}. מתניתא פליגא על רבנן דתמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_סא}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע ש}}כל פרשת ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר אחא}} נחית לתמן. חמיתון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותם}} מתחילין וגומרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכתחילה}}, ולא שמיע {{ירו&quot;מ-הדגשה|להו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|והם לא שמעו על המחלוקת}} דתמן אמרין: לא יתחיל ויאמר, ואם התחיל גומר, ורבנן דהכא אמרין: מתחיל ואינו גומר. בעון קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחייא ברבי זעירה}}: היך הוה אבוך נהוג עביד, כרבנן דהכא או כרבנן דהתם? {{ירו&quot;מ-ביאור|כיוון שרבי זעירה עלה מבבל לארץ ישראל, רצו לדעת האם המשיך לנהוג כבני בבל, או שינה ונהג כמנהג ארץ ישראל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} אמר: כרבנן דהכא. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: כרבנן דהתם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: מסתברא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מחמיר, ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ינון מחמרין, והוא עבד נהיג דכוותהון. תני: הקורא את שמע בבוקר, צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שהזכיר בפרשת ציצית}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: צריך להזכיר בה מלכות, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: מלכותו ואמונתו לעד קיימת}}. אחרים אומרים: צריך להזכיר בה קריעת ים סוף {{ירו&quot;מ-הוסר|ו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומכת בכורים}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: ואת בכוריהם הרגתה, ובכורך ישראל גאלתה, וים סוף להם בקעתה}}. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר: {{שוליים|א_סב}}צריך להזכיר את כולן, וצריך לומר צור ישראל וגואלו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: {{שוליים|א_סג}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לא הזכיר תורה {{ירו&quot;מ-הוסר|ב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכת הארץ שבברכת המזון}}, מחזירין אותו. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קה מד]]) &quot;ויתן להם ארצות גוים&quot; מפני מה? &quot;בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא ברבי אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}: אם לא הזכיר ברית בארץ, או {{שוליים|א_סד}}שלא הזכיר {{ירו&quot;מ-הוסר|ב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בבונה ירושלים}} מלכות בית דוד, מחזירין אותו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: אם {{שוליים|א_סה}}אמר &quot;מנחם {{ירו&quot;מ-הוסר|ירושלים&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ירושלם&quot;}} יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}הקורא לאברהם אברם, עובר בעשה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} אמר: בעשה ולא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית יז ה|בראשית לך לך יז ה]]) &quot;ולא יקרא עוד את שמך אברם&quot; הרי בלא תעשה. &quot;והיה שמך אברהם&quot; הרי בעשה. התיבון: הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ט ז]]) &quot;אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם&quot; שנייא היא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא, מאי דהוה מעיקרא}}. שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? הוא {{ירו&quot;מ-ביאור|רק אברהם}} נצטווה עליה. ודכוותה, הקורא לישראל יעקב, עובר בעשה? שני ניתוסף לו, הראשון לא נעקר ממנו. ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה? {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלו}}, אבותן קראו אותן בשמן. אבל יצחק, הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר: ([[בראשית יז יט|בראשית לך לך יז יט]]) &quot;וקראת את שמו יצחק&quot;. {{ירו&quot;מ-הוסר|ד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבעה}} נקראו עד שלא נולדו ואלו הן: יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} &quot;וקראת את שמו יצחק&quot;. ישמעאל דכתיב: ([[בראשית טז יא|בראשית לך לך טז יא]]) &quot;וקראת את שמו ישמעאל&quot;. יאשיהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יג ב]]) &quot;הנה בן נולד לבית דוד יאשיה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} שמו&quot;. שלמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברי הימים א כב ט]]) &quot;כי שלמה יהיה שמו&quot;. עד כדון בצדיקים, אבל ברשעים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים נח ד]]) &quot;זורו רשעים מרחם&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא נקראו עד שנולדו}}. {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}} אומר: עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו כג ז]]) &quot;לכן הנה ימים באים נאם ה', לא יאמר עוד: חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון&quot;. אמרו לו: לא שיעקר יציאת מצרים, אלא מצרים מוסף על המלכיות. מלכיות עיקר ומצרים טפילה. וכן הוא אומר: ([[בראשית לה י|בראשית וישלח לה י]]) &quot;לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך&quot;. אמרו: לא שיעקר שם יעקב, אלא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפל. וכן הוא אומר: ([[ישעיהו מג יח]]) &quot;אל תזכרו ראשונות&quot; אילו המצרים; &quot;וקדמוניות אל תתבוננו&quot; אילו המלכיות; ([[ישעיהו מג יט]]) &quot;הנני עושה חדשה עתה תצמח&quot; זו של גוג. משלו משל: למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך, ופגע בו זאב, וניצל ממנו. התחיל מספר מעשה הזאב. ואחר כך פגע בו הארי, וניצל מידו. שכח מעשה הזאב, התחיל מספר מעשה הארי. ואחר כך פגע בו נחש וניצל מידו. שכח מעשה שניהם, והתחיל לספר מעשה הנחש. כך היו ישראל, הצרות האחרונות משכחות את הראשונות.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא ב}} {{סוף}} &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מאימתי&lt;/strong&gt;

{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|ראשון||שני}}</text>
      <sha1>n6l881og14ijunny2qouo8hz86z88r6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק שלישי</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1706384</id>
    <revision>
      <id>3037754</id>
      <parentid>3037335</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T04:31:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3037754</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="92503" sha1="2bl7fipb159wvucjkk904u52tx1e3wv" xml:space="preserve">{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|שלישי|שני|רביעי}}
==פרק שלישי: &quot;מי שמתו&quot; [[תוספתא/ברכות/ג|תוספתא]]==
[[File:ירושלמי מאיר ברכות פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==דף כא (סוף)==

== [[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; מי שמתו מוטל לפניו, {{שוליים|ג_א}}פטור מקרית שמע ומן התפילין. {{שוליים|ג_ב}}נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|כא|ב|משה לונץ=68|שדה יהושע=|קנייבסקי=65|סירלאו=49|פולדא=28|תולדות יצחק=90|שמחת תורה=44|זהב הארץ=44|אהלי שם=|פנים מאירות=}} המיטה, ואת של אחר המיטה; את שהמיטה צורך בהן פטורין, ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין. {{שוליים|ג_ג}}אילו ואילו פטורין מן התפילה. קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות. זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין}}. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גירסא הפוכה במחלוקת מתי אבל מניח תפילין|אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיום}} השני, הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בראשון}} ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן. אם אפילו ביום השני {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאבלות}} אינו נותן תפילין, צורכה מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מי שמתו מוטל לפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מניח}}? אלא בגין דתנא דא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מקריאת שמע}} תנא דא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מתפילין}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב ירמיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}: {{שוליים|ג_ד}}הלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בנתינה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום שני מניח}} וכ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בחליצה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם באו פנים חדשות לא חולץ}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בעי: נתן ביום השני כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, מהו שיעשה  {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי אליעזר }}כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מה שאמר רבי יהושוע שאינו חולץ, זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושוע, מיום ראשון שמניח אינו חולץ, ואפילו ביום השני}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}}: וכיני. נ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תן ביום השני כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, נעשה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו חולץ}} ואין כיני, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} נימר הלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהנחה, ואני אבין שאין הלכה כמותו בחליצה. ולמה צריך לאמר הלכה כרבי יהושוע בחליצה? מכאן שביום שני מניח כרבי אליעזר בן הורקנוס, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושוע}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ג|כא א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ג|כא ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף כב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף כב]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|כב|א|משה לונץ=70|שדה יהושע=|קנייבסקי=66|סירלאו=49|פולדא=28|תולדות יצחק=92|שמחת תורה=44|זהב הארץ=44|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. מאי טעמא? אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבין}}: כתיב ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פטור העוסק במת|ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן במתים.]] תני: {{שוליים|ג_ה}}אם רצה להחמיר על עצמו, אין שומעין לו. למה? מפני כבודו של מת, או משום שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משאו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויתעסק בקבורה}}? מה נפיק מביניהן? היה לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משאו}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} תימר מפני כבודו של מת, אסור. ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משאו}}, הרי יש לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משאו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותר}}.  והתני: פטור מנטילת לולב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי ביום טוב אין עוסקים בקבורה, מכאן שהאיסור משום כבוד המת}}. תיפתר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|המועד}}. והתני: פטור מתקיעת שופר! אית לך מימר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא ביום טוב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה}}, מכיון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא טרוד, מפני}} שהוא זקוק {{ירו&quot;מ-הוסר|לו }}להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ג_ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|משנה שבת כג ד }}מחשיכין על התחום, לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת, להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות. כמי שהוא נושא משאו. מאימתי כופין את המיטות? משיצא המת מפתח החצר, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_ז}}משיסתם הגולל. וכשמת {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, כיון שיצא מפתח החצר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן. {{שוליים|ג_ח}}בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן. [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}} אומר: {{שוליים|ג_ט}}שומט&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|כב|ב|משה לונץ=71|שדה יהושע=|קנייבסקי=67|סירלאו=50|פולדא=28|תולדות יצחק=93|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} קלבינטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|רצועות}} שלה ודיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושוע בן לוי}}: הלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מיטה שניקליטיה {{ירו&quot;מ-ביאור|מוטות ארוכים לכילה}} עולין ויורדין בה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שניתן להסירם}} שומטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכופה. ואם הם קבועים, מטה על צידה}} ודיו. אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש? [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: כל שמסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהעור מתוח מעל הקרשים של המלבן של המיטה}} זו היא מיטה. וכל שאין מסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבקרשי המלבן באמצעם יש חורים, ובכל חור לולאה, ואף בעור יש לולאות, והקלבינטרין שהוא חבל ארוך, נכנס בלולאה של הקרש ושל העור ומותחו באמצע עובי המלבן. ואין לה רגלים, כך שלא יועיל להפוך אותו כיוון ששני הצדדים שוים}} זהו דרגש. והא תנינן: {{שוליים|ג_י}}המיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הערסה {{ירו&quot;מ-ביאור|מקבלים טומאה}} משישופם בעור הדג. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז נגמרה מלאכתם}} אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי כל הקרש מכוסה? אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|מטות שבקסריה}} דאית להן נקבין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין העור מכסה את כל הקרש}}. מניין לכפיית המיטה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי קריספא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב ב יג]]) &quot;וישבו אתו לארץ&quot;. &quot;על הארץ&quot; אין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתוב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;, דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויכפה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון דניכפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|איקונין}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת האדם}} כפה הסרסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא המיטה שעליה נוצרו החיים}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיהא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יהא}} נוער בלילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונזכר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נזכר}} שהוא אבל. וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל. {{שוליים|ג_יא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל זמן שמתו לפניו לא אוכל כל צרכו|אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו]]. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. {{ירו&quot;מ-הוסר|שולא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא {{ירו&quot;מ-הוסר|בחולש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בחול}}, אבל בשבת, מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמןש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמן}}. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבן שמעון בן גמליאל}}: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודה בן פזי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|חלכח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלכה}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבן שמעון בן גמליאל}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}. {{שוליים|ג_יב}}נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין; נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, קביל {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר ווא}} אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. {{ירו&quot;מ-ביאור|יין}} כד דמך {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}}, קביל {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר רב יצחק}} אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. כד דמך {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר רב יצחק}}, קביל {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} אביליו, ואייכלון טלופחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|עדשים ולא האכילם בשר}} מימר, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמה }}דהוא מנהגא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שזה רק מנהג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקום שנהגו לאכול בשר, יאכלו. מקום שנהגו שלא לאכול בשר, אין אוכלים}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מידמך {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני שמת}} פקיד ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: לא תקבלון עלי יומא דין {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום הקבורה}} אבילא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמחר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למחר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשו}} מזרחייא. {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודת הבראה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שהיו רגילים להשתכר בלילה הראשון שנאמר &quot;תנו שכר לאובד ויין למרי נפש}}&quot; &lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ג|כב א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ג|כב ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף כג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף כג]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|כג|א|משה לונץ=73|שדה יהושע=|קנייבסקי=69|סירלאו=50|פולדא=29|תולדות יצחק=95|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק בריה דרב כתובה}} מטתיה אונס, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת אחד ממשפחתו}} ועלין לגביה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לנחמו}}. והוה חמר טב, ואישתון סגין וגחכין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שתו הרבה וצחקו}} למחר אתון בעיין למיעל גביה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להיכנס אליו לנחמו שוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לון}}: רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה? לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד. תני: {{שוליים|ג_יג}}עשרה כוסות שותין בבית האבל: שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון. אילו שלשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}אחר המזון: אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, {{ירו&quot;מ-ביאור|לכבוד המנחמים שבאו לגמול חסד עם המת}} ואחד לתנחומי {{ירו&quot;מ-הוסר|האבליםשוכשמת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האבלים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכשמת}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום {{ירו&quot;מ-הוסר|למקומו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למקומן}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לצורך מה מותר לכהן להיטמא, היתר לצאת לחו&quot;ל|כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?]] {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים בטומאה דרבנן}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי זעירא}} דמך חמוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה חמוי, והוא הוה רביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא}} שאל ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}. ואסר ליה שמע {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: יטמאו לו תלמידיו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד דמך}}, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: חדא מן תרתי לא פליט לכון: {{ירו&quot;מ-ביאור|מאחד משני עבירות לא תנצלו}} {{שוליים|ג_יד}}אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם {{ירו&quot;מ-הוסר|מתאבלים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אבלים}}, למה נטמאתם? מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה יתיב מתני, ועאל מיתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבית המדרש}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכניסו את המת לחדר פנימי אחד והם למדו בחדר פנימי אחר, שהטומאה רק דרבנן משום סוף טומאה לצאת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהסתפק בדבר}}, מן דנפק ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיצא}} לא אמר לו כלום, ומן דיתיב ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנשאר לשבת}} לא אמר לו כלום. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא}} אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שער ויש אומרים הקמרונות של אמת המים}} דקיסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה ספק טומאה שם. ויש אומרים: כשהיה מת בעיר, משום דסוף טומאה לצאת, שהיו עתידים להוציא את המת לקבורה דרך שם.}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי כהן}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ור}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} הוו מטיילין באילין פלטיותא {{ירו&quot;מ-ביאור|רחבה}} דצפורי. הגיעו לכיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שם ספק טומאה}} ופירש {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי כהן}}. הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן. אמר לון: במאי עסקין? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}}: לא תימר ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעינן}} אי משום דבאש ליה דפריש, {{ירו&quot;מ-ביאור|כעס עליו על שפרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר}} שמטמא לתלמוד תורה,  {{ירו&quot;מ-הוסר|לא ידעין }}ואי משום דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|גייסן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סייסן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא ידעין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכחן}} תני: {{שוליים|ג_טו}}מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|קטע}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|כג|ב|משה לונץ=74|שדה יהושע=|קנייבסקי=70|סירלאו=51|פולדא=29|תולדות יצחק=74|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליטור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתבוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא ברור שיזכה, יוצא ועורר עליה. וללמוד תורה ולישא אשה}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר}}: {{שוליים|ג_טז}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא. שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על}} {{תנא-ירו&quot;מ|יוסף הכהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| סוףכג א קטע התחלהכג בחזלית}}. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חכמים}} אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לא יצא כדי לחפש אשה}} מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? {{אמורא-ירו&quot;מ|מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן}} אמר קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}: מיטמא כהן לנשיאת כפים. שמע {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אנא לא אמרית ליה כלום. חזר ואמר: או דילמא {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} לא שמע מיני, אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודא בן פזי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן שלא נושא את כפיו עובר רק בעשה אחד|כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו,]] {{שוליים|ג_יז}}עובר בעשה. וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} אנא לא אמרית ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבאמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה, שאינם כאחד}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו אלא כגון כלאים בציצית, שבזמן שלובש כלאים גם מקיים מצוות לבישת ציצית, או מילה בצרעת, שכשחותך את הצרעת גם מקיים מצוות מילה. אבל כאן קדם נטמא ורק אחר כך נושא כפיו.}} אייתוניה ואנא אלקוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|על שאמר בשמי דבר שלא אמרתי}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} הוה יתיב מתני בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית כנסת}} מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה שם מת בבית הכנסת והדרך היחדה לצאת הייתה דרך בית הכנסת.}} אתת ענתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן}} דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם ליטמא כדי לשאת כפיים}}. אתת ענתא דמיכלא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן האוכל}} ושאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר לעבור דרך בית הכנסת לביתם כדי לאכול}}. אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי? כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבושה}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ג_יח}}מטמא כהן לראות את המלך. כד סליק {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיע}} דוקליטיינוס מלכא להכא, חמון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}} מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי לראותו}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|מצוה לראות גדולי המלכות;]] לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#התירו לכהנים להיטמא לרבי יהודה הנשיא|מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?]] כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן נשיאה}}, אכריז {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{שוליים|ג_כ}}אין כהונה היום! כד דמך {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה}}, דחף {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}} בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית הכנסת}} דגופ{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}א דציפורין, וסאביה. {{ירו&quot;מ-ביאור|וטימא אותו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נהוראי הוא גם שם של אישה|כד דמכת נהוראי]] אחתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודא נשיאה}}, שלח {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בתר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיבא ויטמא לכבוד הנשיא דאחות מלך כמלך}}, ולא סליק. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך מטמאים לו בחיו כדי לכבדו, אחות מלך, אין מטמאים לה בחייה כדי לכבדה}}. אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי נסא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן צריך להטמא להן במותן, ש}}במיתתן עשו אותן כמת מצוה. מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייהם}}? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} שמע דאתת {{ירו&quot;מ-ביאור|שבאה}} אימיה לבוצרה. אתא שאל ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לצאת? אמר לו: אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה חושש לאמך}} מפני סכנת דרכים, צא. אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע. אטרח עליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל פעם אחר פעם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יוחנן }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: אם גמרת לצאת, תבוא בשלום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל ברבי יצחק}}: עוד&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ג|כג א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ג|כג ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף כד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף כד]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|כד|א|משה לונץ=76|שדה יהושע=|קנייבסקי=72|סירלאו=51|פולדא=30|תולדות יצחק=99|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} היא צריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בירור, האם מותר לצאת משום כבוד הורים. שלא התיר רבי יוחנן, אלא בגלל שהפציר בו הרבה}}. שמע {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אין רשות גדולה מזו. מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים? תני: היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה, אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה; אם לאו, הולך בקרובה, מפני כבוד הרבים. עד כדון {{שוליים|ג_כא}}בטומאה של דבריהם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כטומאת ארץ העמים ובית הפרס. האם}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טומאה שהיא מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול להטמא}}? מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כבוד הרבים דוחה גם לאו דאורייתא|גדול {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא כבודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת.]] אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי גליליא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא בר חנינא}}: {{שוליים|ג_כב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אין שואלים הלכה לפני המת|אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת.]] והא {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שאל ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני מטתו}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בן יוצדק}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה הדין אם}} הקדיש עולתו לבדק הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם יש התפסה לבדק הבית, בדבר שכבר קדוש למזבח}}? והוא מגיב ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ענה לו}} נימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבע אמות}}, או כד הוון מסקין ליה לסדרה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכניסו את המת לבית המדרש להספידו, והם עוד היו בחוץ. או שענה רק אחר שהסתימה הלויה ויצאו מבית העלמין.}} והא {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} שאל ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} קומי ערסיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר רב יצחק}}. נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה; כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה. תני: {{שוליים|ג_כג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נושאי המת אסורים בנעילת הסנדל|הכתפים אסורין בנעילת הסנדל,]] שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}שרע בדיבורא. {{ירו&quot;מ-ביאור|נשתתק בהספדים}} אתון בעיין מיזקפניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להעמיד אותו}} ואשכחוניה איעני. {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאו שהוא חלש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מסוגל לעמוד}} אמרו ליה: מהו כן? אמר לון: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שעסקנו במספד, הרהרתי בדברים ונחלשתי}}, לכן דאתינן, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרה לי מה שקרה}} על שם: ([[קהלת ז ב]]) &quot;והחי יתן אל לבו&quot;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_כד}}קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו; ואם לאו, לא יתחילו. {{שוליים|ג_כה}}העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ג_כו}}אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן: קברו את המת וחזרו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכולים לקרותה וכ&quot;ו. משמע שהוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע}}? תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה ע{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}נה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו שיש זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויספיקו לקבור קדם שיעבור זמנה}}, ולית ביה ע{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}נה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והתברר שאין זמן}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|כד|ב|משה לונץ=77|שדה יהושע=|קנייבסקי=73|סירלאו=52|פולדא=30|תולדות יצחק=101|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תני: {{שוליים|ג_כז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ההספד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המספיד}}, וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. משמע שבהספד פטורים מקריאת שמע, אז למה הפסיקו}}? מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שפטורים מקריאת שמע}} ביום הראשון, ומה דתני תנא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמפסיקים}} ביום השני. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר אבדומא}}: {{שוליים|ג_כח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המאחר לתפילה בציבור, האל הקדוש ושומע תפילה|זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין;]] אם יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו' אל יתפלל. באיזה אמן אמרו? תרין {{ירו&quot;מ-הוסר|אמוראין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמוראי}}, חד אמר: באמן של האל הקדוש. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שדין זה נאמר קדם שתקנו לומר קדושה בחזרת השליח ציבור. ויש אומרים שהמשנה לדעת התנא שסובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא צריך שישמע קדושה מהשליח ציבור}} וחד אמר: באמן של שומע תפילה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} פליגי. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בשומע תפילה, בחול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין}}. תני: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה}} אומר: היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|עצמן}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם ממכירי המת אלא ראו לויה והצטרפו כדי ללוות את המת}} חייבין. משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אבל, פטורין. ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחרונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים וגם}} הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הוסר|והיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי כהן גדול}}: {{שוליים|ג_כט}}וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה  אחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים}}.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|סא ראשונה}}&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ג|כד א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ג|כד ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף כה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף כה]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|כה|א|משה לונץ=78|שדה יהושע=|קנייבסקי=74|סירלאו=52|פולדא=31|תולדות יצחק=102|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבה תחרות בציפורין, התקין {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בן חלפתא}} שיהו המשפחות עוברות, והאבלים עומדים. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון דתוספתא}}: חזרו הדברים ליושנן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ג_ל}}נשים ועבדים וקטנים, פטורין מקריאת שמע {{שוליים|ג_לא}}ומן התפילין, וחייבין {{שוליים|ג_לב}}בתפלה {{שוליים|ג_לג}}ובמזוזה {{שוליים|ג_לד}} ובברכת המזון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פסוקים לאשה עבד וקטן, ברה&quot;מ באשה, ג&quot;ש לה לה|נשים מניין?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;. את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר: ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד&quot;. את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא העבד, שיש לו אדון אחר. קטנים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;למען תהיה תורת ה' בפיך&quot;, בשעה שהוא תדיר בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן אינו תדיר בה, שאינו יודע לשמר את גופוף}} &quot;וחייבין בתפילה&quot;, כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. &quot;ובמזוזה&quot; דכתיב ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;, &quot;וברכת המזון&quot; דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;. תמן תנינן: {{שוליים|ג_לה}}כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות. וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון: סוכה, לולב, שופר, ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון: אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ג_לו}}פוטר את הנשים ממצות ציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|כה|ב|משה לונץ=79|שדה יהושע=|קנייבסקי=74|סירלאו=52|פולדא=31|תולדות יצחק=102|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים נשים בציצית}}, {{שוליים|ג_לז}}שכן אם היתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסות אחת}} מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור, אלא סוג הבגד}}. תני: {{שוליים|ג_לח}}כל מצות שאדם {{ירו&quot;מ-הוסר|פטור אדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר יצא ונפטר}}, מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון. והא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנינן}}: {{שוליים|ג_לט}}כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון? אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;, מי שאכל הוא יברך. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודא בן פזי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} הוו מתיבין, אמרו: לא מסתברא בקריאת שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, שכן כתוב ושיננתם, שצריך}} שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו. לא מסתברא בתפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, כדי}} שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד. לולב טעון ברכה כל שבעה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} הוו יתבין אמרין: מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן די בברכה אחת}}. לולב אינו נוהג אלא ביום, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהלילות מפסיקים, מברך כל יום}}. התיב {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב דרומיא}}: הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומברכין בכל יום}}. מיי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה יש הבדל}} סוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} איפשר לה ליבטל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לישון חייב בסוכה. תלמוד תורה, אי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איפשר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אפשר}} לו שלא ליבטל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חייב לישון ובטל מלימוד תורה}}. תני: אבל אמרו: {{שוליים|ג_מ}}אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו! לא כן אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי נהוראי}}: כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך מוציא את אביו}} תיפתר בעונה אחריהן, {{ירו&quot;מ-הוסר|אמן }}כיי דתנינן תמן: מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו,&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ג|כה א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ג|כה ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף כו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף כו]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|כו|א|משה לונץ=80|שדה יהושע=|קנייבסקי=76|סירלאו=53|פולדא=31|תולדות יצחק=105|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהא לו מאירה. אבל אמרו: תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו ללמוד ולא למד}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון, מברך לאחריה, {{שוליים|ג_מא}}ואינו מברך לפניה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניה ולאחריה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרהור בברכות|מהו מהרהר? ברכות]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל קרית שמע מוציא בפיו, שהיא מדאוריתא}}. מתניתא במקום שאין מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל במקום שיש מים, לא יקרא עד שיטבול}}. וכ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}, דתני: בעל קרי שאין לו מים לטבול, הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מהרהר בליבו}} דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}; וחכמים אומרים: קורא את שמע ומשמיע לאזניו, ומברך לפניה ולאחריה. {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קרי בריא צריך טבילה בארבעים סאה מתקנת עזרא. ולחולה די שיפלו עלין תשעה קבין}} תני: בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שזה משמונה עשר דברים שגזרו עליהם טומאה מכל מקום}} טהר לעצמו, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויכול להתפלל וללמוד לבדו}} אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, עד שיבא בארבעים סאה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ארבעים סאה מכל מקום. {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לחולה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שעזרא תיקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה לבעלי}} קרי, {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק כשראה קרי}} מתשמיש המיטה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} אמר: ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום. הוון בעיין מימר: ובלבד מאשה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון אמרין: ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן: {{שוליים|ג_מב}}יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה, וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה. ותני עלה: {{שוליים|ג_מג}}בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}? ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר: אין קרי אלא מתשמיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המיטה! והרי יום הכיפורים אסור בתשמיש}} המיטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום, ושכח ולא טבל. והתני: מעשה ב{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסה בן חלפתא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|כו|ב|משה לונץ=81|שדה יהושע=|קנייבסקי=77|סירלאו=54|פולדא=32|תולדות יצחק=106|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה ראה עזרא לתקן טבילה זו}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אבון}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שני טעמים לטבילת בעל קרי|כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני טומאה, שאין דברי תורה מקבלים טמאה}}, אלא {{שוליים|ג_מד}}שלא יהו ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצוין אצל נשותיהן}} כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} הוה עבר על תרעי דימוסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שער בית מרחץ}} בקריצתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראה אנשים שמחכים לפתיחת המרחץ}} ואמר: מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון, {{ירו&quot;מ-ביאור|ילכו ללמוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. בההיא דצפרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאלו שאינם תלמידי חכמים שבאו בבקר לטבול לקרית שמע ותפילה}} הוה אמר: מאן דאית ליה עבידא, ייזול ועבד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שבהנץ אמר להם ללכת לטבול, שכל מה שהתירו לשנות קדם טבילה, זה כאשר אי אפשר.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בהרהור בדברי תורה בבית הכיסא|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מהו להרהר בבית הכסא?]] {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}} אמר: מותר. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: {{שוליים|ג_מה}}אסור. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: כל סבר קשי דהוה לי, תמן סבירתיה. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בר שמעון}}: כל ההוא סברא קשיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהלכות}} דטבול יום, תמן סבירתיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|תנחום ברבי חייא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}: ביומוי ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}, ביקשו לעקור את הטבילה הזאת, מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבעלים פרשו מהם כדי שלא יצטרכו לטבול בקור}} אמר להן {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|חבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר}} שהוא גודר את ישראל מן העבירה, אתם מבקשים לעקור אותו? מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד, שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין, עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי, אף אני}} איני טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי. אבל כיוון שגברתי טובלת לקרי, אף אני איני משמשת, עד שאמצא מקום להיות טובלת בו אחר תשמיש}}. אמר לה: ולא כבהמה את? אמרה לו: ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר: ([[שמות כב יח|שמות משפטים כב יח]]) &quot;כל שוכב עם בהמה מות יומת&quot;. {{הערה|הסוגיה עוסקת בטבילת בעל קרי, ובסיפור הקודם הובאה בשם רבי יהושע בן לוי מעלת הטבילה, ש'גודרת את ישראל מן העבירה'. גם סיפור זה הובא אף הוא כדי לדבר בשבח הטבילה. אדם רצה לקיים יחסי אישות עם שפחתו של רבי, אך השפחה משיבה לו שהיא טובלת רק כשגבירתה טובלת, ומכאן מובן הן שנידה היא והן שהיא מסרבת לקיים עימו יחסים.[2] האדם עונה לה 'תשובה הילכתית': 'ולא כבהמה את'. השוואתה לבהמה מבהירה כי לדידו היא שפחה כנענית,[3] ולכן אינה חייבת בטבילה. השפחה, כיאה לשפחה בבית רבי, משיבה לו גם היא 'תשובה הלכתית': 'ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל', היינו, אם היא בהמה, דינו סקילה כדין הבא על בהמה,[4] וכך הפכה השפחה את תשובתו לעבירה חמורה אף יותר. אך מן הראוי לציין כי עצם איזכור הסקילה, עשוי ליצור אצל האדם תחושה שאי טבילה היא איסור חמור הראוי לעונש. מכל מקום העובדה שהשפחה לא טבלה 'הצילה' את הנזקק לה, מנעה ממנו לעבור עבירה. מגמתה של הסוגיה להבהיר כי טבילת בעל קרי גודרת את ישראל מהעבירה, אך כיוון שהסיפור עוסק בטומאת נידה, ייתכן כי הובאה כדי להרחיב את הטענה ולומר שכל טבילה מרחיקה מעברה.[5] [1] בכ&quot;י וטיקן נכתב 'ומעשה', כלומר סיפור זה מובא אף הוא כהמשך לתקנה המונעת עבירות מישראל.
[2] עניין הצמדת טבילת השפחה לטבילת גבירתה אינו ברור, ואפשר כי כשפחה נתנה לה הזדמנות הטבילה רק בעת טבילת גבירתה (הפני משה על הדף) .
[3] חכמים השוו גוי לבהמה על פי מדרש הפסוק 'ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם' (בראשית כ&quot;ב ה) . המילים 'עם החמור' נדרשו 'עם הדומה לחמור'. ראו בבלי יבמות סב ע&quot;א, כתובות קיא ע&quot;א, קידושין סח ע&quot;א ועוד.
[4] כל־שכב עם־בהמה מות יומת (שמות כ&quot;ב י&quot;ח) .
[5]'ומעשה בשפחתו של ר' משום טבילה דנידות הוה ואף על גב דאטבילת קרי מייתי לה, אגב גררא מייתי לה דאיכא פרישת עבירה על ידי טבילה' (ראבי&quot;ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקנ) . }} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר ווה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת, אלא מפני תלמוד, שאם אתה אומר לו שהוא מותר, אף הוא אומר: אני אלך ואעשה צרכי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובטוח שאחר כך}} ובא ושונה כל צורכו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתעיף ומתבטל מלימוד}}. ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין: אפילו לשמוע דברי תורה אסור. מאי טעמא? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודה בר טיטם}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}בתחילה. שנאמר ([[שמות יט יא|שמות יתרו יט יא]]) &quot;והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם רק שמעו}}. תני: {{שוליים|ג_מו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם זבות נידות ויולדות מותרות בדברי תורה|זבין וזבות ,נדות ויולדות, קורין בתורה]] ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}: שונה הלכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|פסוקות}} ואינו שונה הגדות. תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: שונה הילכות רגיליות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יבא לעיון}} ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר: ובלבד שלא יזכיר אזכרות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בעי קומוי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לית רבי פשט בי {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדתה אותי}} עם רבי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה רבי}} בין פירקיא בליליא? {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר תשמיש אף שלא הספיק לטבול}} אמר לו: אין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין אני מקפיד על טבילה זו}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}} פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד והסביר}} עם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}} בריה פירקיה בליליא. בההיא צפרא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד! {{ירו&quot;מ-ביאור|שביטלו את הטבילה הזו. ויש אומרים שבבקר אמר מי שצריך לטבול שילך ויטבול. שלא התירו ללמוד קדם טבילה, אלא למי שלא יכול לטבול, כגון בלילה.}} מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. כיון שהגיע להזכרה, התחיל מגמגם בה. אמר לו {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בן בתירה}}: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|ונהגין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נהגין}} תמן כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעי}} בראשית הגז, וכ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יאשיה}} בכלאי הכרם, וכ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בן בתירא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בבעלי קריין. כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעי}} בראשית הגז דתנא: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעי}} אומר: {{שוליים|ג_מז}}אין ראשית הגז אלא בארץ. כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יאשיה}} בכלאים דתני: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יאשיה}} אומר: {{שוליים|ג_מח}}לעולם אינו חייב, עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן {{ירו&quot;מ-הוסר|במפולת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|במפלת}} יד. כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בן בתירה}} בבעלי קריין, דתני: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בן בתירה}} אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר חלפתא}} הוה אתי באיסמטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שביל}} בליליא, והוה חמרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מנהיג חמורים}} מהלך בתריה. על חד בית שיח {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעו לבור מים}} אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לטבול}} אמר לו: לא תסכן נפשך. אמר לו: מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אמר לו: אפילו כן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד ולא יעלה}} וכן הוות ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה לו}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בן יוסי}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ג|כו א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ג|כו ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף כז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף כז]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|כז|א|משה לונץ=83|שדה יהושע=|קנייבסקי=79|סירלאו=54|פולדא=32|תולדות יצחק=109|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} הוה אתי באילפא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בספינה}} חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אחד שקשר חבל לספינה ולעצמו כדי לטבול בים}} אמר לו: לא תסכן בנפשך. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא }}מיכל בעינא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה להטהר כדי לאכול}} אמר לו: אכיל. אמר לו: ההוא גברא בעי מישתה. אמר לו: שתי. כיון דמטון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמל}}, אמר לו: תמן לא שרית לך, {{ירו&quot;מ-ביאור|שם לא התרתי לך}} אלא בגין סכנתא דנפשא. ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המחמיר בטבילה מאריכים ימיו בטובה|שמעתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} שמקילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחמירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה, ויש שמחמירין}} בה,]] {{שוליים|ג_מט}}וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} מקילין בה, לרחוץ במים שאובין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש}} מחמירין בה, לטבול במים חיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה למקווה ולא מעין}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_נ}}היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. {{שוליים|ג_נא}}ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ליבו רואה את הערווה|ואם לאו, יתכסה במים ויקרא.]] אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר}}. מתניתא, ברבים, אבל בינו לבין עצמו, יפסיק. וכ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}{{ירו&quot;מ-הוסר|וכ}}. ברם כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|כ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול היה לטבול ולא טבל}} אף {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודה שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו, אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם הוא גרם לעצמו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא הקלו לו שיתפלל בלא טבילה אלא}} יטבול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו יכול לחלות}} וימות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגלל הטבילה}}; ואם באונס, אין מטריחים עליו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפלל בלא טבילה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חגי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדי}}: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו. חולה מרגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא על אשה}} צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. {{שוליים|ג_נב}}חולה מאונס אין מטריחים עליו; בריא מאונס צריך תשעה קבין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}}: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתביש לטבול בבקר בזמן שהרבה אנשים במקווה}} עשו אותו כמעיין רחוק. פיסקא: ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. מתניתין {{שוליים|ג_נג}}בעכורים, אבל בצלולין אסור. {{ירו&quot;מ-ביאור|שרואה את הערווה}} ואם הוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעכור}} ברגליו, {{ירו&quot;מ-הוסר|יעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יעכור}}. תני: {{שוליים|ג_נד}}מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, {{ירו&quot;מ-הוסר|ו }}בשעה שהוא נותן לעורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זירא}} {{שוליים|ג_נה}}נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבינא}}: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא רק מצואת כלבים מרחיק, אלא מכל דבר שריחו רע}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמאי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו ראיה}} תפתר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר להסביר שמדובר}} במשרה של כובסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחלק מהבגדים מלוכלכים בצואה. אמר לו}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|כז|ב|משה לונץ=85|שדה יהושע=|קנייבסקי=81|סירלאו=55|פולדא=33|תולדות יצחק=110|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה! {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שמדובר בשני סוגי מים: מים רעים שבכללם מי משרת כובסים, וגם במי שריית פישתן}} תני: {{שוליים|ג_נו}}קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות. בעון קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבוה}}: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות? אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה: ולא קטן הוא? אמר לון: ולא כתיב ([[בראשית ח כא|בראשית נח ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר חנינא}} אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מרחיקים מגללי חמור ותרנגולים אדומים|מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות.]] {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר רב יצחק}} אמר: ברכים, ובלבד בשל חמור. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}} אמר: בבא מן הדרך. {{אמורא-ירו&quot;מ|לוי}} אמר: {{שוליים|ג_נז}}מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר אבון}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונא}}: {{שוליים|ג_נח}}ובלבד באדומים. תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{שוליים|ג_נט}}מסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר, {{שוליים|ג_ס}}לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא, ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לייא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לפני פונדק בלילה והיה המקום מטונף, אך לא ראו בחשך}} אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר לאמד דברי תורה}} אמר לון: {{שוליים|ג_סא}}מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו רואים}} מה קומינן, {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו}} אסור. תני: {{שוליים|ג_סב}}גרף אחד של ריעי ואחד של מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו ריק}} צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, ושלפני המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששימושו ארעי}}, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי זכאי}} אמר: {{שוליים|ג_סג}}נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. ומהו כדי רביעית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם הכוונה, שיתן}} {{שוליים|ג_סד}}רביעית בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} רביעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מי רגלים, או ש}}אחד כלי קטן ואחד כלי גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|די ברביעית אחת}}? {{תנא-ירו&quot;מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר: {{שוליים|ג_סה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גרף}} של אחר המיטה, יקרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמיטה מפסיקה}}. ושלפני המיטה, לא יקרא. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}} אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא {{שוליים|ג_סו}}עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר ווא}}: הורי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינה תרתיה}} כהדא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בנימין בר יפת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_סז}}צואה כל שהוא, מבטלה ברוק. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר זבדי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} הוו יתבין, חמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ציאתה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|צאתה}}. קם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר זבדי}}, רקק עלה. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|יריקה מועילה רק עד שיבלע הרוק, וזה מועיל לז}}מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצר, כמו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ימא לטיגנא}} {{שוליים|ג_סח}} {{קיצור|מן ימא לטיגנא|כלומר, אין ביטול הרוק מועלת אלא לשעה מועטת כמהלך מן הים לטיגנא, שהוא דבר מועט, ואח&quot;כ הרוק מתיבש וחוזרת הצואה למקומה (פסקי הרא&quot;ש, ברכות ג)}} תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחת המיטה ל}}מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונא}}: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} במקומיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר רב יצחק}} כהדא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונא}}: {{שוליים|ג_סט}}לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}}: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: עושה לו&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ג|כז א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ג|כז ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף כח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף כח]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|כח|א|משה לונץ=86|שדה יהושע=|קנייבסקי=83|סירלאו=55|פולדא=33|תולדות יצחק=112|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כיליון {{ירו&quot;מ-ביאור|כילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כאהל למחיצה}} {{שוליים|ג_ע}}לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ב{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר. עד היכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך הספר תורה להיות מוגבה ממקום הישיבה? אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונא}}: טפח. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: אפילו כל שהוא. {{שוליים|ג_עא}}דייסקי {{ירו&quot;מ-ביאור|שק עם שני תאים (דו־סק)}} שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה {{שוליים|ג_עב}}עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. {{שוליים|ג_עג}}תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} היה תולה את התפילין במראשות המיטה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}}: ובלבד דלא יעביד כהדין {{קיצור|דייקלרא|סבל הנושא שני שקים על כתפו, אחד מכל צד, קשורים זה לזה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סל שתולים אותו בידיות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יתלה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייקלרא }}אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חלפתא בן שאול}}: העוטש בתפילתו סימן רע לו. {{שוליים|ג_עד}}הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא. אתיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי חנינא,  דאמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אני ראיתי את {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} מפהק ומעטש, {{שוליים|ג_עה}}ונותן ידיו על פיו, {{שוליים|ג_עו}}אבל לא רוקק. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו {{ירו&quot;מ-ביאור|פיו}} נקי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה פנוי לתפילה}}. לפניו אסור, לאחריו מותר. לימינו אסור, {{ירו&quot;מ-הוסר|לשמואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמאלו}} מותר. הדא הוא דכתיב ([[תהילים צא ז]]) &quot;יפל מצדך אלף&quot;, כל עמא מודיי בההין דרקק {{שוליים|ג_עז}}איצטלין, {{ירו&quot;מ-ביאור|לתוך בגד}} דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר: הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר: &quot;והיו עני וליבי שם כל הימים}}&quot; {{שוליים|ג_עח}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} רקק ושייף. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר חלפתא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אדא בר אחוה}}: {{שוליים|ג_עט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יריקה לפני התפילה ואחריה|המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות.]] אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי אבון}}: וכן {{שוליים|ג_פ}}הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. תני: {{שוליים|ג_פא}}המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}}: לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו {{שוליים|ג_פב}}שהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם אומר אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור להתפלל}} עד שיהלך ארבע אמות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממקום שהטילו בו מי רגלים, אז כל מקום}} יהא אסור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: אחר בא והטיל שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור להתפלל כנגד}} {{שוליים|ג_פג}}צואה, עד שתיבש כעצם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} מים, כל זמן שהן מטפיחין. {{אמורא-ירו&quot;מ|גניבא}} אמר: מים, כל זמן שרישומן ניכר. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}}, עד שיקרמו פניה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|שמעון בר ווא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עד שיקרמו פניה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}: צואה, אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|עשויה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשה}} כעצם אסורה. {{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא אמר בשם ר יוחנן עד שיקרמו פניה }}אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}}: {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר בשם רב או רב עצמו ששמו האמיתי היה אבא}} מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם התכוונתה שמה שאמר רבי אבא בשם רב, שצואה עד שתיבש כעצם, קל}} מן הדא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|גניבא}} ,{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר מים כל זמן שרישומן ניכר}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זו קושיה, כי אולי גניבה לשיטתו מחמיר במים יותר מצואה לשיטת רב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: לא מגניבא}}, אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א ממה שאמר רבי אבא בשם רב, דאמר: צואה}} אפילו עשויה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה}} כעצם אסורה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא יבשה כעצם, אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמשמשה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שממשה}} קיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר לקרא כנגדה. ואילו ב}}מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הוסר|משמשה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ממשה}} קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי נבלעו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר רב שאסור לקרא כנגדם}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|כח|ב|משה לונץ=88|שדה יהושע=|קנייבסקי=85|סירלאו=56|פולדא=34|תולדות יצחק=113|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פטר רבי יהודה בר עילאי, אלא}} זב שראה קרי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתחילה היה טמא בטומאה חמורה. אבל האם פוטר רבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרי}} שראה זוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מועיל הוא שהוא טובל? נשמענא מן הדא: &quot;המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&quot; מאי טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפטר זב שראה קרי? האם}} משום מה מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בכל מקרה הוא נשאר טמא}}, או {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שטומאת זב החמורה לא אסרתו בלימוד תורה, לא גזרו חכמים שטומאת קרי הקלה תאסור אותו בלימוד תורה}}, 
 שאין שם לטומאה קלה אצל  טומאה חמורה? מה נפיק מביניהון? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונעשה זב}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} מה מועיל שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי ישאר טמא}} מועיל הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתקנה תקנה זו אלא משום לימוד תורה. וטבילה מועילה ללימוד תורה אף שנשאר טמא לשאר דברים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלרבי יהודה זב שראה קרי פטור מטבילה}}, הוי לית טעמא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דא}},{{ירו&quot;מ-הוסר|משום שאין שם לטומאה קלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אצל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| טומאה חמורה עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף אפי באת לו טומאה חמורה לבסוף נשמענא מן הדא והמשמשת שראתה נדה צריכה טבילה ורי פוטר הדא אמרה היא הדא היא הדא}}&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ג|כח א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ג|כח ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף כט (התחלה)==
= [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף כט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף כט]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|כט|א|משה לונץ=89|שדה יהושע=|קנייבסקי=85|סירלאו=56|פולדא=35|תולדות יצחק=114|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה. עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף. אבל כאן שראה קרי ואחר כך נעשה זב באת לו טומאה חמורה לבסוף. {{ירו&quot;מ-ביאור|וחייב לטבול אף שנשאר טמא, שכן לא נתקנה טבילה זו לעניין טהרה, אלא בכדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין. מאי כדון?}} נשמענא מן הדא דתנן: המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר. הדא אמרה, היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה כמו זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהסיבה שרבי יהודה פוטר זה מפני שהטבילה לא מועילה}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מי שמתו&lt;/strong&gt;

{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|שלישי|שני|רביעי}}</text>
      <sha1>2bl7fipb159wvucjkk904u52tx1e3wv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1706385</id>
    <revision>
      <id>3037755</id>
      <parentid>3037336</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T04:32:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3037755</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="104128" sha1="9motvr948viwnuk8z0z3j1fx7m8dlp8" xml:space="preserve">{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|רביעי|שלישי|חמישי}}
==פרק רביעי: &quot;תפלת השחר&quot; [[תוספתא/ברכות/ד|תוספתא]]==
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף כט.ogg|thumb|ירושלמי_מאיר_מסכת_ברכות_דף_כט.ogg]]
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; תפילת השחר, עד חצות; {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_א}}עד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב; {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: עד פלג המנחה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד אחד עשר שעות חסר רביע}} תפילת הערב, אין לה קבע. ושל מוספים כל היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב: ([[דברים יא יג|דברים עקב יא יג]]) &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|כט|ב|משה לונץ=90|שדה יהושע=|קנייבסקי=86|סירלאו=57|פולדא=35|תולדות יצחק=116|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וכי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}יש עבודה בלב, ואיזו? {{שוליים|ד_ב}}זו תפילה. וכן הוא אומר: ([[דניאל ו יז]]) &quot;אלהך די אנת פלח ליה בתדירא הוא ישזבינך&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור| אלוקיך שאתה עובד אותו תמיד הוא יצילך}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וכי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}יש פולחן בבבל, ואיזו? זו תפילה. {{שוליים|ד_ג}}יכול יהא מתפלל שלשתן כאחת? פירש בדניאל: ([[דניאל ו יא]]) &quot;וזמנין תלתא ביומא הוא ברך על ברכוהי {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומצלא&quot;}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלוש פעמים ביום הוא כורע על ברכיו להתפלל (ערבית ושחרית ומנחה [רש&quot;י])}} יכול יהא מתפלל לכל רוח שירצה? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}}: ([[דניאל ו יא]]) &quot;וכוין פתיחין ליה בעליתה נגד ירושלם&quot;. {{ירו&quot;מ-ביאור|חלונות פתוחים לו בעלייתו כנגד ירושלים}} יכול משבאו לגולה {{ירו&quot;מ-הדגשה|התחיל לעשות}} כן? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}}: ([[דניאל ו יא]]) &quot;כל קבל דהוה עביד מן קדמת דנא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שהיה עושה זמן רב קדם}} יכול יהא מתפלל שלשתן בכל שעה שירצה? כבר פירש דוד: ([[תהילים נה יח]]) ערב ובוקר וצהרים {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אשיחה ואהמה&quot;}}. {{שוליים|ד_ד}}יכול יהא מגביה קולו ומתפלל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר}} פירש בחנה: ([[שמואל א א יג]]) &quot;וחנה היא מדברת על לבה&quot;. יכול יהא מהרהר בלב? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}}: ([[שמואל א א יג]]) &quot;רק שפתיה נעות&quot; הא כיצד? מרחיש בשפתותיו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר חנינא}}: מן הפסוק הזה את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} למד ד' דברים: &quot;וחנה היא מדברת על לבה&quot; מכאן {{שוליים|ד_ה}}שהתפילה צריכה כוונה. &quot;רק שפתיה נעות&quot; מכאן שהוא צריך להרחיש בשפתותיו. &quot;וקולה לא ישמע&quot; מכאן שלא יגביה אדם את קולו ויתפלל. &quot;ויחשבה עלי לשיכורה&quot; מכאן {{שוליים|ד_ו}}שהשיכור אסור להתפלל. {{קיצור|מילתיה ד°חנן בר אבא פליגא|&quot;מילתיה דחנן בר אבא פליגא ד-&quot; לא שייך לכאן, והסופר היה צריך להתחיל: &quot;חנן בר ווא אמר לחבריא...&quot; וטעה, מפני שהעתיק זה מברכות א,ה (&quot;על הירושלמי&quot;, עמוד 14) . וכן כתב ב&quot;שערי תורת ארץ ישראל&quot;. אף אם המילים &quot;מילתיה דחנן בר אבא פליגא ד-&quot; יתירות כמו שכתבו ב&quot;על הירושלמי&quot; וב&quot;שערי תורת ארץ ישראל&quot;, צריך לפרש שהקטע הזה מובא כאן בהקשר לברייתא המספרת על רבי עקיבא (מתוך פירוש אור לישרים) .}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מילתיה דחנן בר אבא פליגא }}ד{{אמורא-ירו&quot;מ|חנן בר אבא}} אמר לחבריא: נימר לכון מילתא טבתא דחמית ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} עביד, {{ירו&quot;מ-ביאור|אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב עושה}} ואמריתה קומי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}, וקם ונשקי על פומי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהיה אומר}} {{שוליים|ד_ז}}&quot;ברוך אתה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} שוחה; בא להזכיר את השם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} זוקף. {{ירו&quot;מ-ביאור|מזה שידע באיזה מילה רב שח או זקף, סימן שרב התפלל בקול.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}ואנא אמרית טעמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|למה זוקפים כשמזכיר שם השם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפניה לפסוקים|תהילים|קמו|ח}} &quot;ה' זוקף כפופים&quot; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לזקוף בשם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרא}} &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שצריך להיות כפוף בשם}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבין}}: אלו הוה כתיב &quot;בשמי ניחת הוא&quot; הוה יאות. לית כתיב אלא &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot; קודם עד שלא הזכיר את השם כבר ניחת הוא. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדי}} מצלי בקלא. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה מתפלל בקול}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} כד הוה מצלי בכנישתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה מתפלל בבית הכנסת}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להתפלל בקול או בלחש|הוה מצלי בלחישה.]] וכד הוה מצלי גו בייתיה, הוה {{שוליים|ד_ח}}מצלי בקלא, {{ירו&quot;מ-הוסר|עד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|על מנת}} דילפון {{ירו&quot;מ-ביאור|שילמדו}} בני בייתיה צלותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|תפילתו}} מיניה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-ביאור|בנו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ובני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בני}} בייתיה דאבא ילפי צלותא מיניה. ומאיכן למדו ג' תפילות? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}} אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הטעם לשלוש תפילות ביום|כנגד ג' פעמים שהיום משתנה על הבריות.]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תפילות לומר בשחר במנחה ובערב|בשחר צריך לאדם לומר:]] מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שהוצאתני מאפילה לאורה. במנחה צריך אדם לומר: מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}כשם שזכיתני לראות החמה במזרח, כך זכיתי לראות במערב. בערב צריך לומר: יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}כשם שהייתי באפילה והוצאתני לאורה, כך תוציאני מאפילה לאורה. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושוע בן לוי}} אמר: תפילות מאבות למדום. תפילת השחר מאברהם אבינו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[בראשית יט כז|בראשית וירא יט כז]]) &quot;וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'&quot;. ואין עמידה אלא תפילה, כמה דתימר: ([[תהילים קו ל]]) &quot;ויעמוד פינחס ויפלל&quot;. תפילת המנחה מיצחק אבינו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[בראשית כד סג|בראשית חיי שרה כד סג]]) &quot;ויצא יצחק לשוח בשדה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפנות ערב}}&quot;, ואין שיחה אלא תפילה, כמה דאת אמר: ([[תהילים קב א]]) תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו תפילת הערב מיעקב אבינו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית כח יא|בראשית ויצא כח יא]]) &quot;ויפגע במקום וילן שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי בא השמש}}&quot; ואין פגיעה אלא תפילה, כמה {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאת אמר}}: ([[ירמיהו כז יח]]) &quot;יפגעו נא בה' צבאות&quot; ואומר: ([[ירמיהו ז טז]]) &quot;אל תשא בעדם רינה ותפלה ואל תפגע בי&quot;. ורבנן אמרי: {{שוליים|ד_ט}}תפילות מתמידין גמרו. תפלת השחר, מתמיד של שחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[במדבר כח ד|במדבר פינחס כח ד]]) &quot;את הכבש אחד תעשה בבוקר&quot;. תפילת המנחה, מתמיד של בין הערבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[במדבר כח ד|במדבר פינחס כח ד]]) &quot;ואת הכבש השני תעשה בין הערבים&quot;. תפילת הערב, לא מצאו במה לתלותה, ושנו אותה סתם. הדא היא דתנינן: תפילת הערב אין לה קבע. {{ירו&quot;מ-ביאור|הכוונה שאין כנגד מה לקבוע אותה}} ושל מוספין כל היום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחומא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|תפילת ערבית}}, עוד היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד הקרבנות, ש}}קבעו אותה כנגד איכול איברים ופדרים, שהיו מתאכלין על גבי המזבח כל הלילה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן תפילת השחר עד חצות. רבי יהודה אומר: עד ארבע שעות. מאי טעמא דרבי יהודה}}?  מדברי תורה למד {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} דתני: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) &quot;וחם השמש ונמס&quot;, בארבע שעות. אתה אומר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ד|כט א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ד|כט ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ל_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ל.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ל]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ל|א|משה לונץ=92|שדה יהושע=|קנייבסקי=88|סירלאו=57|פולדא=36|תולדות יצחק=117|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בארבע שעות, או אינו אלא בשש שעות? כשהוא אומר: ([[בראשית יח א|בראשית וירא יח א]]) &quot;כחום היום&quot;, הרי שש {{ירו&quot;מ-הוסר|שעות }}אמור; הא מה אני מקיים &quot;וחם השמש ונמס&quot;? בד' שעות. ואת דריש {{ירו&quot;מ-הדגשה|גזרה שווה. במן נאמר}}: ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|וילקטו אותו}} בבוקר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבוקר&quot; ובקרבן תמיד של שחר נאמר}}: ([[במדבר כח ד|במדבר פינחס כח ד]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|את הכבש אחד תעשה}} בבוקר&quot; מה בבוקר שנאמר להלן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במן}} בארבע שעות, אף בבוקר שנאמר כאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתמיד של שחר}} בד' שעות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והמן מנין שבארבע שעות ולא בשש? דכתיב: וחם השמש}} בארבע שעין שמשא {{ירו&quot;מ-ביאור|בשמש}} חמין, וטולא {{ירו&quot;מ-ביאור|בצל}} קריר, בשית שעין שמשא חמין וטולא חמין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחומא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[בראשית יח א|בראשית וירא יח א]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|והוא יושב פתח האהל כחום היום}}&quot; מהו כחום היום? בשעה שאין צל לכל ברייה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מצלי בתלת שעין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר ווא}} מצלי בתלת שעין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ברכיה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} חמוניה קרי קרית שמע ומצלי בתר תלת שעין. והא תנינן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות}}. {{שוליים|ד_י}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה! נימר, כבר קיבל מלכות שמים בעונתה. אי {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמי}} מעדות למד {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שקרבן תמיד קרב עד שעה רביעית}}. ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מעשה שהקריבו את התמיד בארבע שעות|בימי מלכות יון היו משלשלין להן שתי קופות של זהב,]] והיו מעלין להן  שני {{ירו&quot;מ-הדגשה|טלאים. פעם אחת שילשלו להן שתי קופות של זהב, והעלו להן שני}} גדיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|וגדי פסול לתמיד שנאמר את הכבש האחד תעשה בבקר, כבש ולא גדי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והתעכבו לחפש עד שעה רביעית}}, באותה שעה האיר הקדוש ברוך הוא עיניהם, ומצאו שני טליים מבוקרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שנבדקו ונמצאו כשרים}} בלישכת הטלאים. על אותה שעה העיד {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה בר בבא}}, על תמיד של שחר {{שוליים|ד_יא}}שקרב בארבע שעות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: אף בימי מלכות רשעה הזאת, {{ירו&quot;מ-ביאור|רומי}} היו משלשלין להן שתי קופות של זהב, והיו מעלין להם שני כבשים. ובסוף שלשלו להן ב' קופות של זהב, והעלו להם שני חזירים. לא הספיקו להגיע לחצי חומה, עד שנעץ החזיר בחומה ונזדעזעה החומה, וקפץ מ' פרסה מארץ ישראל. באותה שעה גרמו העונות, ובטל התמיד, וחרב הבית. מאי טעמא דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרו עד שעה שישית? דכתיב}} &quot;שנים ליום&quot;, חלוק את היום. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא שתים עשרה שעות עד שעה שישית לתמיד של שחר, מכאן ואילך לתמיד של בן הערבים}} טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}? &quot;שנים ליום&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|הכוונה שנים}} חובה ליום; &quot;שנים ליום&quot; שני פרקליטין ליום; &quot;שנים ליום&quot; שתהא שחיטתן לשם היום; &quot;שנים ליום&quot; שתהא שחיטתן כנגד היום. הדא היא דתנינן תמן: {{שוליים|ד_יב}}תמיד של שחר היה נשחט על קרן מערבית צפונית, על טבעת שניה כנגד היום. ושל בין הערבים היה נשחט על קרן צפונית מזרחית, על טבעת שניה כנגד היום. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיו עשרים וארבע טבעות מסודרים בשש שורות של ארבע כל אחד ממערב למזרח, שבהם היו מחזיקים את הבהמה לשחיטה}} והוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה סימן}} שיהא יודע איזה מהן נשחט שחרית, ואיזה מהן נשחט ערבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: תפלת המנחה ותפילת המוספין, {{שוליים|ד_יג}}תפלת המנחה קודמת. הוון בעון מימר, כשאין ביום כדי להתפלל שניהם, אבל אם יש ביום כדי להתפלל שניהם, תפלת מוסף קודמת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אפילו יש ביום כדי להתפלל שניהם, תפלת המנחה קודמת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתדיר ושאינו תדיר תדיר קדם. וכן אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי נתן בר טוביה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אפילו יש ביום כדי להתפלל שניהם, תפילת המנחה קודמת.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_ל_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|ל|ב|משה לונץ=94|שדה יהושע=|קנייבסקי=90|סירלאו=58|פולדא=37|תולדות יצחק=119|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} והתני: הקדים תפלת המנחה לתפלת המוספים, יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דווקא}} לשעבר, הא בתחילה לא בדא! פתר לה בשלא הגיע זמן {{ירו&quot;מ-הוסר|התפילה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תפילת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנחה קטנה, שהיא עיקר}} כהדא ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושוע בן לוי}} מפקד לתלמידיו: אין הוה לכון אריסטון, {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודה גדולה}} ומטא יומא לשית שעין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא זמן מנחה גדולה}}, עד דלא תסקון לאריסטון, תיהוין מצלון דמנחתא עד דלא תסקון. {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע דווקא אם היה להם סעודה גדולה התפללו מנחה גדולה, אבל עיקר זמנה הוא מנחה קטנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: תפילת המנחה עד הערב. רבי יהודה אומר: עד פלג המנחה}}. וכמה הוא פלג המנחה? אחת עשרה שעין חסר רביע. תמן תנינן: {{שוליים|ד_יד}}תמיד נשחט בשמנה ומחצה, וקרב בתשע ומחצה. ערב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} פסחים, נשחט בשבע ומחצה וקרב בשמנה ומחצה, בין בחול בין בשבת. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} בעי: הכא את עביד {{ירו&quot;מ-הדגשה|זמן}} מנחה {{ירו&quot;מ-הדגשה|קטנה בתשע ומחצה}}, שתי שעות ומחצה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפני השקיעה}}, והכא את עביד מנחה שלש שעות ומחצה? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי תמיד של בין הערבים קרב בשמונה ומחצה, שלוש שעות ומחצה קדם השקיעה}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: לא הוקשה תפלת המנחה לתמיד של בין הערבים, אלא לקטרת. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קמא ב]]) &quot;תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב&quot; צא שעה אחת לעיסוקו, ואת עביד מנחה שתי שעות ומחצה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בן חנינא}} היה מתפלל עם דמדומי חמה, כדי שיהא עליו מורא שמים כל היום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בן חנינא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויהא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יהא}} חלקי עם המתפללים עם דמדומי חמה. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים לב ו]]) &quot;על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא&quot; מהו לעת מצוא? לעת {{ירו&quot;מ-הדגשה|זמן}} מצויין של יום. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהשמש יוצאת או נכנסת}} אחוי דאימיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אדא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ד}} הוה מצייר {{ירו&quot;מ-ביאור| שומר}} גולתיה {{ירו&quot;מ-ביאור| גלימה}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} בצומא רבא {{ירו&quot;מ-ביאור|יום כיפור}}. אמר לו: כד תיחמי שמשא בריש דיקלי, תיהב ליה גולתי דנצלי דמנחתא. ושמשא בריש דיקלי תמן, {{ירו&quot;מ-הוסר|איממא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יממא}} הוא  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא דמדומי חמה}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|הכא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מד כז]]) &quot;הא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מר לצולה חרבי&quot; זו בבל שהיא זוטו של עולם. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: למה נקרא שמה צולה? ששם צללו מיתי דור המבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[ירמיהו נא מט]]) &quot;גם בבל לנפל חללי ישראל, גם לבבל נפלו חללי כל הארץ&quot; כתיב ([[בראשית יא ב|בראשית נח יא ב]]) &quot;וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם&quot;. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}}: למה נקרא שמה שנער? ששם ננערו מיתי דור המבול. דבר אחר שנער שהם מתים בתשנוק {{ירו&quot;מ-הדגשה|בצער}} בלא נר ובלא מרחץ. דבר אחר: שנער — שהם מנוערים מן המצות, בלא תרומה ובלא מעשר. דבר אחר, שנער, ששריה מתים נערים. דבר אחר, שנער, שהעמידו שונא וער להקדוש ברוך הוא, ואי זה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}? זה נבוכדנצר הרשע.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ד|ל א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ד|ל ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_לא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לא]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|לא|א|משה לונץ=95|שדה יהושע=|קנייבסקי=91|סירלאו=59|פולדא=37|תולדות יצחק=121|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נהג}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזמן מנחה רק עד פלג המנחה. והרי הלכה כחכמים, ולמה רב נהג כרבי יהודה? סבר}} אין {{ירו&quot;מ-הוסר|תעבדינא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עבדינא}} כרבנן, לית {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודי. אין {{ירו&quot;מ-הוסר|תעבדינא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עבדינא}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אוף רבנן מודו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מוטב לנהוג כרבי יהודה ולצאת ידי הכל}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תפילת נעילה|מניין {{ירו&quot;מ-הדגשה|רמז לתפילת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לנעילה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נעילה}}?]] אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו א טו]]) &quot;גם כי תרבו תפלה&quot;, מכאן שכל המרבה בתפלה נענה. מחלפא שיטתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}? תמן אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בריה דרב פפי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהושע דסכנין}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[משלי יד כג]]) &quot;בכל עצב יהיה מותר, ודבר שפתים אך למחסור&quot; חנה על ידי שריבתה בתפלה, קצרה בימיו של שמואל, שאמרה: ([[שמואל א א כב]]) &quot;וישב שם עד עולם&quot;, והלא אין עולמו של לוי אלא חמשים שנה, דכתיב: ([[במדבר ח כה|במדבר בהעלותך ח כה]]) &quot;ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והוויין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוויין}} ליה חמשין ותרתין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא חמישים}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ששמאל חי חמישים ושתים שנים}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר רבי בון}}: שתים שגמלתו. ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כא אמר הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שטוב להרבות בתפילה}}?{{ירו&quot;מ-הוסר|אי אמרה}} כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר שלא ירבה תפילה}} ליחיד, הן {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר שטוב להרבות בתפילה}} לציבור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדאמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמואל א א יב]]) &quot;והיה כי הרבתה להתפלל לפני ה'&quot; מכאן שכל המרבה בתפלה נענה. אימתי הוא נעילה? רבנן דקיסרין אמרין: איתפלגון {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} אמר: {{שוליים|ד_טו}}בנעילת שערי שמים. {{ירו&quot;מ-ביאור|עם שקיעת החמה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|ד_טז}}בנעילת שערי היכל. {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר הקרבת קרבן תמיד של בין הערביים וסיום עבודות היום שזה מבעוד יום}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן אנתורדיא}}: מתניתין מסייע ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: בג' פרקים הכהנים נושאים את כפיהם ד' פעמים ביום, בשחרית ובמוסף במנחה ובנעילת שערים: בתעניות ובמעמדות וביום הכיפורים. {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שתפילת נעילה נאמרת ביום}} אית לך מימר נעילת שערי שמים ביום? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא על כרחך נעילת שערי היכל}}. אחוי דאימא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב אדא}} הוה צייר {{ירו&quot;מ-ביאור|שומר}} גולתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|גלימה}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} בצומא רבא. אמר לו: כד תיחמי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשתראה}} שמשא בריש דיקלי, תיהב לי גולתי דנצלי נעילת שערים. מחלפא שיטתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}? תמן הוא אמר בנעילת שערי שמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזה בסוף היום}}, ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כא אמר בנעילת שערי היכל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי התפלל נעילה כשהשמש בריש דקלי שהוא מבעוד יום}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב מתנה}}: על ידי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} מאריך בצלותא סגין, הוה מגיע לנעילת שערי שמים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תפילת}} נעילה מהו שתפט{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ר את של ערב? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}: נעילה פוטרת את של ערב. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: היאך הוא מזכיר של הבדלה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: היאך יהא שבע פוטרת שמונה עשרה? אמר לו: ולא כבר איתתבת? {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי כבר הקשתי על דבריו}} אמר לו? בגין דאיתתבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקושיה קלה}} תיבטל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שיכול רב לתרץ שכוללים את ההבדלה בברכה האמצעית}} {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_לא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|לא|ב|משה לונץ=97|שדה יהושע=|קנייבסקי=93|סירלאו=59|פולדא=38|תולדות יצחק=123|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אדרבא}}, מה דאקשי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} קשי יאות. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי בכל השנה אומרה בחונן הדעת ולא מתקבל על הדעת שישנו מהמקובל ודווקא}} מה דאקשי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}}, לא קשי יאות. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאפשר לתרץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}קל הקילו עליו משום תעניתו, שיהו שבע פוטרות שמונה עשרה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר ממל}} אמר לחברייא: מריי, מן כולכון שמעית, {{שוליים|ד_יז}}שאין נעילה פוטרת של ערב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושוע בן לוי}}: אין נעילה פוטרת של ערב. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ותני {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור| (הגדול) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן}}: בכל יום {{ירו&quot;מ-הדגשה|חול}} אדם מתפלל שמונה עשרה, במוצאי שבת ובמוצאי יום הכיפורים, ובמוצאי תענית ציבור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק בר נחמן}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושוע בן לוי}}: יום הכיפורים שחל להיות בשבת, אף על פי שאין נעילה בשבת, {{שוליים|ד_יח}}מזכיר של שבת בנעילה. אוספין עליה: ראש חודש שחל להיות בתענית ציבור, אף על פי שאין נעילה בראש חודש, מזכיר הוא של ראש חודש בנעילה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושוע בן לוי}}: שבת שחל להיות בחנוכה, אף על פי שאין מוסף בחנוכה, {{שוליים|ד_יט}}מזכיר של חנוכה במוסף. אוספין עליה: ראש חודש שחל להיות בתוכה. אף על פי שאין מוסף בחנוכה, {{שוליים|ד_כ}}מזכיר הוא של חנוכה במוסף. ראש חודש שחל להיות בתענית, הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} מזכיר {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא }}של {{ירו&quot;מ-הוסר|רח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תענית במוסף}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי בתפילה אומרה בין גואל לרופא ובמוסף ליכא י&quot;ח, אז היכן אומרה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} אומר: בהודייה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו על הניסים}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר ממל}} אמר: בעבודה {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו יעלה ויבא}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבינא}} אמר: אומרה ברכה רביעית. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: מה מצינו, בכל מקום אומרה ברכה רביעית, אף כאן אומרה ברכה רביעית. וכן נפק עובדא כהדא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}. במה קורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתענית ציבור שחל בראש חודש}}? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: קורין ברכות וקללות {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו כל תענית ציבור}}. אמר ליה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה בטלתה קריאת ראש חודש}}, בגין מודעתין כי {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} תענית? רביעין על מעיה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שוכבים על בטנם מרעב}} ולא ידעין דהוא תעניתא!&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ד|לא א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ד|לא ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_לב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לב]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|לב|א|משה לונץ=98|שדה יהושע=|קנייבסקי=94|סירלאו=60|פולדא=38|תולדות יצחק=124|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר לו: להודיעך שקורין ברכות וקללות. {{ירו&quot;מ-ביאור|שקריאה של תענית דוחה קרית ראש חודש שכך ההלכה ולא כדי להזכיר שתענית}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן קפודקיא}} אמר קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודה בן פזי}}: קורין בראש חודש. קם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} עם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודה בן פזי}} אמר לו: את שמעת מאבוך הדא מילתא? אמר לו&quot; אבא לא הוה אמר כן, אלא בעין טב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם היו מקדשים את החדש, ושם נהגו שקורין בראש חודש ד}}על ידי {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דאינון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אינון}} ידעין דהוא ריש ירחא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהתקדש החדש}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קורין ברח }}הא שאר כל המקומותקורין ברכות וקללות. ירמיה ספרא שאל ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: {{שוליים|ד_כא}}ראש חודש שחל להיות בשבת, במה קורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|למפטיר}}? אמר לו: קורין בראש חודש. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|ומתניתא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מתניתא}} אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ד_כב}}לכל מפסיקים {{ירו&quot;מ-ביאור|מסדר ההפטרות}}, לראשי חדשים {{שוליים|ד_כג}}ולחנוכה ולפורים. יצחק סחורא שאל ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: ראש חודש שחל להיות בחנוכה, במה קורין? אמר לו: {{שוליים|ד_כד}}קורין שלשה בראש חודש, ואחד בחנוכה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פנחס}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ור}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זמינא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} מטו בה בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבדומי דמן חיפא}}: קורין שלשה בחנוכה, ואחד בראש חודש, להודיעך שלא בא הרביעי אלא מחמת ראש חודש. בר שלמיא ספרא {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קורא}} שאל ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: הגע עצמך שחל ראש חודש של חנוכה להיות בשבת, ולא שבעה אינון קורין? {{ירו&quot;מ-ביאור|שישה בשל שבת ושביעי בשל ראש חודש}} אית לך למימר, שלא בא הרביעי אלא מחמת ראש חודש. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואיזה סימן יש שראש חודש}} שאילתינהו לספרייא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעו אמר לו}}:{{ירו&quot;מ-הוסר|אל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והדא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא}} שאילתא דספרא. {{ירו&quot;מ-ביאור| זו שאלה של חכמים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ודאי בראש חדש שחל בשבת לא מוסיפים עליה נוספת שיקראו בה בראש חדש. אבל בחול שמוסיפים עולה בגלל ראש חדש עושים בו סימן}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} מפקד ל{{אמורא-ירו&quot;מ|אבדן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא יודן}} אמוריה: אכריז קומי ציבורא: מאן דמצלי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול}} ליצלי דרמשא עד יומא קאים. {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה יכול להתפלל ערבית ביום מפלג המינחה כרבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר ווה}} מפקד לאמוריה: אכריז קומי צבורא: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: משכני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל בי רבי יוסי}} אצל פונדק אחד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אמר לי: כאן נתפלל אבא {{שוליים|ד_כה}}של ליל שבת בערב שבתץ אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} פליג, ולא הוה צריך מפלגא על הדא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מודה בערב שבת}} למה? שכן מוסיפין מחול על הקודש. ועוד דסלקון חומרייא {{ירו&quot;מ-ביאור|שיירת חמורים}} מן ערב לציפורין ואמרו: כבר שבת {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בן דוסא}} בעירו. ווידא אמרה דא? {{ירו&quot;מ-ביאור|ועל מה אמר רבי אמי שרבי יוחנן חולק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינה}}: משכני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל ברבי יוסי}} אצל פונדק אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אמר לי: כאן נתפלל אבא {{שוליים|ד_כו}}של מוצאי שבת בשבת. ואפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|אף }}עלה לא הוה צריך מפלגא, ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} מפקד ל{{אמורא-ירו&quot;מ|אבדן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא יודן}} אמוריה: אכריז קומי ציבורא: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר ווא}} מפקד לאמוריה: אכריז קומי ציבורא: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים. דבית {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} אמרין: &lt;span id=&quot;דף_לב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|לב|ב|משה לונץ=99|שדה יהושע=|קנייבסקי=95|סירלאו=61|פולדא=39|תולדות יצחק=126|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|התפלל מבעוד יום ו}}עלה אדם על מטתו, אין מטריחין אותו לירד. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זירא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תפילת ערבית מבעוד יום|כל מאן דהוינא עביד כן, הוינא מפחד בליליא.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן להלכה}}, לית לך אלא כהדא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} מפקד לאבדן אמוריה: אכריז קומי ציבורא: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר ווא}} מפקד לאמוריה: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}}: תניא תמן: תפילת הערב מהו? {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אמר: חובה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: רשות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אתיין אילין פלגוותא, כאינון פלגוותא. מאן דאמר חובה, אין נעילה פוטרת של ערב. ומאן דאמר רשות, נעילה פוטרת של ערב. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המעשה בתלמיד ששאל על תפילת ערבית|ומעשה בתלמיד אחד שבא ושאל]] את {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: תפלת הערב מהו? אמר לו: {{שוליים|ד_כז}}רשות. בא ושאל את {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}}: תפלת הערב מהו? אמר לו: חובה. אמר לו: והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אמר לי רשות! אמר לו: למחר כשאכנס לבית הוועד, עמוד ושאל את ההלכה הזאת. למחר עמד אותו תלמיד ושאל את {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}: תפלת הערב מהו? אמר לו: חובה. אמר לו: והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אמר לי רשות! אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|את הוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} אומר רשות? אמר לו: לאו. אמר לו: עמוד על רגליך ויעידו בך. והיה {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} יושב ודורש, ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} עומד על רגליו, עד שריננו כל העם, ואמרו ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי חוצפית המתורגמן}} הפטר את העם! אמרו ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי זינון החזן}}: אמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}} ([[נחום ג יט]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;התחיל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;כי על מי לא עברה רעתך תמיד.&quot; עמד}} ואמר התחילו כל העם ועמדו על רגליהם, {{ירו&quot;מ-הוסר|ואמר לו כי על מי לא עברה רעתך תמיד }}הלכו ומינו את {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} בישיבה. בן שש עשרה שנה ונתמלא כל ראשו שיבות. {{ירו&quot;מ-ביאור|מרוב שהיה טורח בלימוד, ויש אומרים שנעשה לו נס והפך שיערו לבן כאילו היה זקן, כדי שיראה מכובד יותר בתפקידו החדש}} והיה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} יושב ומצטער ואמר: לא שהוא בן תורה יותר ממני, אלא שהוא בן גדולים יותר ממני. אשרי אדם שזכו לו אבותיו, אשרי אדם שיש לו יתד במי להיתלות בה. וכי מה היתה יתידתו של {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}}? שהיה דור עשירי לעזרא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אותו היום סלקוהו לשומר הפתח, ונתנה להם רשות לתלמידים ליכנס. שהיה רבן גמליאל מכריז ואומר: כל תלמיד שאין תוכו כברו, לא יכנס לבית המדרש. ההוא יומא אתוספו כמה ספסלי}}. וכמה ספסלין היו שם? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר סיסי}} אמר: שמונים ספסלין היו שם, של תלמידי חכמים, חוץ מן העומדים לאחורי הגדר. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי אבון}} אמר: שלש מאות היו שם, חוץ מן העומדים לאחורי הגדר. כיי&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ד|לב א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ד|לב ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_לג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לג]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|לג|א|משה לונץ=100|שדה יהושע=|קנייבסקי=96|סירלאו=61|פולדא=39|תולדות יצחק=126|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דתנינן תמן: ביום שהושיבו את {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} &lt;/div&gt;בישיבה, תמן תנינן: זה מדרש דרש {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} לפני חכמים בכרם ביבנה. וכי כרם היה שם? אלא אלו תלמידי חכמים, שהיו עשוין שורות שורות ככרם. מיד הלך לו {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אצל כל אחד ואחד, לפייסו בביתו. אזל גבי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}, אשכחיה יתיב עביד מחטין. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}אילין את חיי? אמר לו: ועד כדון את בעי מודעי? {{ירו&quot;מ-ביאור|רק עכשיו אתה יודע}} אוי לו לדור שאתה פרנסו! אמר לו: נעניתי לך. ושלחון גבי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}} חד קצר. {{ירו&quot;מ-ביאור|כובס}} ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} הוה. אמר לו: מי שהוא מזה בן מזה יזה. מי שאינו לא מזה ולא בן מזה, יימר למזה בן מזה: מימך מי מערה ואפרך אפר מקלה! אמר לו: נתרציתם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף אני מסכים}} אני ואתם נשכים לפתחו של {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. אף על פי כן, לא הורידוהו מגדולתו, אלא מינו אותו אב בית דין.&lt;br&gt;

== [[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ב|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה ב]] ==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחוניא בן הקנה}} היה מתפלל {{שוליים|ד_כח}}בכניסתו לבית המדרש {{שוליים|ד_כט}}וביציאתו תפלה קצרה. אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} לו: מה טיבה של תפלה זו? אמר להן: בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי, וביציאתי אני נותן הודייה על חלקי.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תפילה לפני ואחרי הלימוד|בכניסתו מהו אומר?]] יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שלא אקפיד כנגד חבירי, ולא חבירי יקפידו כנגדי. שלא נטמא את הטהור, ולא נטהר את הטמא. שלא נאסור את המותר, ולא נתיר את האסור, ונמצאתי מתבייש לעולם הזה ולעולם הבא. וביציאתו מהו אומר? מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שנתת חלקי מיושבי בית המדרש ובתי כנסיות, ולא נתת חלקי בבתי תרטיות ובבתי קרקסיות, שאני עמל, והן עמלים, אני שוקד, והן שוקדים, אני עמל לירש גן עדן, והן עמלים לבאר שחת, שנאמר&quot; ([[תהילים טז י]]) &quot;כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אידי}}: {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תפילה אחר התפילה|היה מתפלל שלש תפילות לאחר תפילתו.]] מהו אומר? יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שלא תעלה שנאתינו על לב אדם, ולא שנאת אדם תעלה על לבינו. ולא תעלה קנאתינו על לב אדם, ולא קנאת אדם תעלה על לבינו. ותהא תורתך מלאכתנו כל ימי חיינו, ויהיו דברינו תחנונים לפניך. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}} מוסיף: ותייחד לבבינו ליראה את שמך, ותרחקנו מכל מה ששנאת, ותקרבנו לכל מה שאהבת. ותעשה עמנו צדקה למען שמך. דבית {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} אמרין: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המתעורר מברך מחיה המתים|{{ירו&quot;מ-הוסר|הנוער}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הנעור}} משנתו צריך לומר: ברוך אתה ה' מחיה המתים]] רבוני חטאתי לך! יהי רצון מלפניך ה' אלהי, שתתן לי לב טוב, חלק טוב, יצר טוב, חבר טוב, שם טוב, עין טובה, ונפש טוב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}, ונפש שפלה, ורוח נמוכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אל יתחלל שמך בנו, ואל תעשינו שיחה בפי כל הבריות. ואל תהי אחריתינו להכרית, ולא תקוותנו למפח נפש. ואל תצריכנו לידי מתנת בשר ודם, ואל תמסור מזונותינו בידי בשר ודם, שמתנתם מעוטה וחרפתם מרובה. ותן חלקנו בתורתך עם עושי רצונך. בנה ביתך, היכלך, עירך ומקדשך במהרה בימינו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר ווא}} מצלי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתתן בלבינו לעשות תשובה שלימה לפניך, שלא נבוש מאבותינו לעולם הבא. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן בי רבי ישמעאל}} קבע ליה לאמוריה. דיימר בתר פרשתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הדרשה}} כן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחום בר איסבלוסטיקא}} מצלי: ויהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתשבור ותשבית עולו של יצר הרע מלבינו, שכך בראתנו לעשות רצונך, ואנו חייבים לעשות רצונך, את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} חפץ, ואנו חפצים, ומי מעכב? שאור שבעיסה. גלוי וידוע לפניך שאין בנו כח לעמוד בו, אלא יהיא רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתשביתהו מעלינו ותכניעהו, ונעשה רצונך כרצוננו בלבב שלם. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מצלי: יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתשכן בפוריינו אהבה ואחוה שלום וריעות, ותצליח סופינו אחרית ותקוה, ותרבה גבולנו בתלמידים, ונשיש בחלקינו בגן עדן, ותקנינו לב טוב וחבר טוב, ונשכים ונמצא ייחול לבבינו, ותבא לפניך קורת נפשינו לטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} וביציאתי אני נותן הודייה על חלקי. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}}: לאל שחלק לי דיעה ומעשה טוב.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ג|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|[[תפילת_שמונה_עשרה_בנוסח_ארץ_ישראל_על-פי_גניזת_קהיר]]}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בנוסח זה, ברכת &quot;בונה ירושלים&quot; מאוחדת עם הברכה שאחריה &quot;את צמח דוד&quot; לברכה אחת שחתימתה &quot;אלהי דוד ובונה ירושלים&quot;, ולכן הוא כולל בדיוק 18 ברכות.}} 

&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: בכל יום אדם מתפלל שמונה עשרה. ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: מעין שמונה עשרה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} אומר: {{שוליים|ד_ל}}אם שגורה תפלתו בפיו, יתפלל שמונה עשרה. ואם לאו, מעין שמונה עשרה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|לג|ב|משה לונץ=102|שדה יהושע=|קנייבסקי=98|סירלאו=62|פולדא=40|תולדות יצחק=128|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; ולמה שמונה עשרה? אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושוע בן לוי}}: כנגד שמונה עשרה מזמורים שכתוב מראשו של תילים עד ([[תהילים כ ב]]) &quot;יענך ה' ביום צרה&quot;. אם יאמר לך אדם: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} תשע עשרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|פרקים}} הן? אמור לו: ([[תהילים ב א]]) &quot;למה רגשו גוים&quot; לית הוא מינהון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי אשרי ולמה רגשו גוים זה פרק אחד, נמצא שיענך נאמר אחרי שמונה עשרה פרקים}}, מכאן אמרו: המתפלל ולא נענה, צריך תענית. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב &quot;יענך ה’&quot; מכאן}} רמז לתלמיד חכם, שאדם צריך לומר לרבו תשמע תפילתך. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} אמר: כנגד י&quot;ח חוליות שבשדרה. שבשעה שאדם עומד ומתפלל, {{שוליים|ד_לא}}צריך לשוח בכולן. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} אמר: כנגד י&quot;ח אזכרות שכתוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}([[תהילים כט א]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;בה בו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|&quot;הבו}} לה' בני אלים&quot;. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונה}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קושיא על מספר הברכות בתפילה|אם יאמר לך אדם: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} תשע{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עשרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכות}} אינון?]] אמור לו: של מינים {{ירו&quot;מ-הוסר|כבר }}קבעוה חכמים ביבנה. התיב {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: והא כתיב ([[תהילים כט ג]]) &quot;אל הכבוד הרעים&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף הוא שם קדוש, ולמה לא תקנו ברכה כנגדו}}? אמר לו: והתני: כולל של מינים ושל פושעים במכניע זדים, ושל זקנים ושל גרים במבטח לצדיקים, ושל דוד בבונה ירושלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא שבתחילה היו רק שמונה עשר, ועם ברכת למינים — ואחר כך חלקו את של דוד ובונה ירושלים, כך נהיו תשע עשרה ברכות}} אית לך מספקא לכל חדא וחדא מנהו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ן}} אדכרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינה נהגת, וכנגד אל הכבוד שהוא אדכרה שנהגת, תקנו ברכת למינים}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פנחס}}: כנגד י&quot;ח פעמים שאבות כתובים {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד}} בתורה אברהם יצחק יעקב. אם יאמר לך אדם: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא}} י&quot;ט הם, אמור לו: ([[בראשית כח יג|בראשית ויצא כח יג]]) &quot;והנה ה' נצב עליו&quot; לית הוא מינהון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי יעקב לא מוזכר שם בפירוש}}. אם יאמר לך אדם: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך, הא}} י&quot;ז הם, אמור לו: ([[בראשית מח טז|בראשית ויחי מח טז]]) &quot;ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק&quot; מינהון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף ששמו של יעקב לא מוזכר, כיוון שיעקב אומר ויקרא בהם שמי, כאילו כתוב יעקב}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כנגד י&quot;ח ציוויין שכתוב בפרשת {{ירו&quot;מ-הדגשה|עשית ה}}משכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}שני{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|פרשת פקודי}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר ווא}} ובלבד מן ([[שמות לח כג|שמות פקודי לח כג]]) &quot;ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן&quot;, עד סופיה דסיפרא. שבע של שבת מניין? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: כנגד {{ירו&quot;מ-הוסר|ז}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שבעה}} קולות שכתוב בהבו לה' בני אלים. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן אנתוריא}}: כנגד {{ירו&quot;מ-הוסר|ז}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שבעה}} אזכרות שכתוב במזמור שיר ליום השבת. תשע של ראש השנה מניין? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא קרטוגנא}} כנגד תשע אזכרות שכתוב בפרשת חנה, וכתיב בסופה: ([[שמואל א ב י]]) &quot;ה' ידין אפסי ארץ&quot;. כ&quot;ד של תעניות מניין? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר רב נחמן}} תרוויהון אמרין: כנגד כ&quot;ד פעמים שכתוב בפרשה של שלמה &quot;רינה&quot; ו&quot;תפילה&quot; ו&quot;תחינה&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: יחיד בתענית ציבור צריך להזכיר מעין המאורע. איכן הוא אומרה? בין &quot;גואל ישראל&quot; ל&quot;רופא חולים&quot;. ומה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} אומר? &quot;ענינו ה' ענינו בעת ובעונה הזאת, כי בצרה גדולה אנחנו. אל תסתיר פניך ממנו ואל תתעלם מתחינתינו, כי אתה ה' עונה בעת צרה, פודה ומציל בכל עת צרה וצוקה. שנאמר ([[תהילים קז כ]]) &quot;ויצעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יוציאם&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}', העונה בעת צרה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי ברבי ישמעאל}}{{ירו&quot;מ-הוסר|בשם ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם בית {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}}: {{שוליים|ד_לב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אומר }}ב&quot;שומע תפלה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}: {{שוליים|ד_לג}}אפילו יחיד שגזר על עצמו תענית, צריך להזכיר מעין המאורע. איכן הוא אומרה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ד|לג א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ד|לג ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_לד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לד]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|לד|א|משה לונץ=104|שדה יהושע=|קנייבסקי=99|סירלאו=62|פולדא=41|תולדות יצחק=130|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל התפילות}} כלילי {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}שבת וכיומו. {{ירו&quot;מ-ביאור|שמזכירים שבת בכל התפילות ומתחילים מבערב}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: אנא, דלא בדקתה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה ברור לי}} אין כהדא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומרה בין גואל לרופא}}, אין כהדא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל ברבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומרה בשומע תפילה}}. סלקית לסידרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנסתי לשיעור בישיבה}} ושמעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חונה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}: אפילו יחיד שגזר על עצמו תענית, צריך להזכיר מעין המאורע. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}התיב {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: והא מתניתא פליגא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: בכל יום אדם מתפלל י&quot;ח, במוצאי שבת, ובמוצאי יום הכיפורים, ובמוצאי תענית ציבור! מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} מתניתא פליגא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שבתענית ציבור אומר י&quot;ט ברכות}}. הוי כן איתתבת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומרה ברכה לעצמה}} בין גואל ישראל לרופא חולים. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא בר יצחק}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא דציפורין}}: {{שוליים|ד_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הוספת &quot;רחם&quot; בתפילה בתשעה באב|יחיד בט' באב צריך להזכיר מעין המאורע.]] {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הו}} א{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ומר? &quot;רחם ה' אלהינו ברחמיך הרבים ובחסדיך הנאמנים, עלינו ועל עמך ישראל, ועל ירושלים עירך, ועל ציון משכן כבודך, ועל העיר האבילה והחריבה וההרוסה והשוממה, הנתונה ביד זרים, הרמוסה ביד עריצים. ויירשוה לגיונות, ויחללוה עובדי פסילים. ולישראל עמך נתת נחלה, ולזרע ישורון ירושה הורשתה, כי באש היצתה, ובאש את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עתיד לבנותה, כאמור ([[זכריה ב ט]]) ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה.&quot; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבדימא דציפורין}} בעי קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: איכן אומרה? אמר לו: ועדיין אין את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה יודע}} לזו? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מקומן של הוספות מעין המאורע בתפילה|כל דבר שהוא ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}בא, אומרה בעבודה.]] וכל דבר שהוא לשעבר, אומרה בהודאה, ומתניתא אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: ונותן הודאה לשעבר, וצועק לעתיד לבא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר: מעין שמונה עשרה}}. איזהו {{ירו&quot;מ-הוסר|שבע }}מעין {{ירו&quot;מ-הוסר|יח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמונה עשרה}}? {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקצר ואומר רק}} סוף כל ברכה וברכה. ו{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכה אמצעית, אומר בה}} ראש כל ברכה וברכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחותם שומע תפלה}}. אית תניי תני: שבע מעין י&quot;ח, ואית תניי תני: י&quot;ח מעין י&quot;ח. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר שבע מעין י&quot;ח, מסייע ל{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר י&quot;ח מעין י&quot;ח, מסייע ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} שלח ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי נחום}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד הוה}} גבי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי ברבי ישמעאל}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}, אמר לו: איזהו {{ירו&quot;מ-הוסר|מעין }}שבע מעין י&quot;ח ד{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}? אמר לו: [https://he.wikipedia.org/wiki/{{ירו&quot;מ-הדגשה|תפילת_מעין_שמונה_עשרה}}: הביננו,] רצה תשובתנו, סלח לנו, גואלנו, רפא חליינו, ברך שנותינו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חגי}}: אם היו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחורף שצריכים לבקש על ה}}גשמים אומרים: גשמי ברכה, אם {{ירו&quot;מ-הוסר|היו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|קיץ שצריכים לבקש על}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}טללים, אומרים: בטללי ברכה, כי מפוזרים אתה מקבץ, ותועין עליך לשפוט, ועל הרשעים תשית ידך, וישמחו כל חוסי בך בבנין עירך, ובחידוש בית מקדשך, ובצמח דוד עבדך, כי טרם נקרא אתה תענה, כאמור: ([[ישעיה סה כד]]) &quot;והיה טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע&quot;. ברוך אתה ה' שומע תפילה&quot;. ואומר ג' ברכות ראשונות, וג' ברכות אחרונות, ואומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר התפילה}} ([[תהילים כח ו]]) ברוך ה' כי שמע קול תחנוני&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ד|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: העושה תפילתו קבע, אין תפילתו תחנונים. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם בתפילה קצרה מוסיף ברכות ראשונות ואחרונות|המהלך במקום סכנה]] {{שוליים|ד_לה}}מתפלל תפלה קצרה מעין י&quot;ח ואומר: ([[תהילים כח ט]]) הושיעה ה' את עמך את ישראל, בכל פרשת העיבור, יהיו צרכיהם לפניך. {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}', שומע תפלה ותחנונים.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן רבי אליעזר אומר: העושה תפילתו קבע, אין תפילתו תחנונים. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: ובלבד שלא יהא כקורא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|לד|ב|משה לונץ=106|שדה יהושע=|קנייבסקי=101|סירלאו=63|פולדא=42|תולדות יצחק=132|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} באיגרת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: צריך לחדש בה דבר בכל יום. אחיתופל היה מתפלל שלש תפלות חדשות בכל יום. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זירא}}: כל זמן דהוינא עביד כן, הוינא טעי. לית לך אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{שוליים|ד_לו}}ובלבד שלא יהא כקורא באיגרת. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} היה מתפלל תפלה חדשה בכל יום. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} היה מברך ברכה חדשה בכל יום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ציידניא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ד_לז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת היכן אומרים יהיו לרצון אמרי פי|לפני תפלתו הוא אומר:]] ([[תהילים נא יז]]) &quot;ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך&quot;. {{שוליים|ד_לח}}ולאחר תפלתו הוא אומר: ([[תהילים יט טו]]) &quot;יהיו לרצון אמרי פי, והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}} אמר תרוויהון קומי צלותיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אומר את שתיהן לפני התפילה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בנזכר שכבר התפלל|היה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל,]] {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} אמר: {{שוליים|ד_לט}}חותך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומפסיק אפילו באמצע ברכה}}. ו{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אינו חותך. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר ווא}} אומר בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ולוואי {{שוליים|ד_מ}}שיתפלל אדם כל היום, {{ירו&quot;מ-הוסר|למה }}שאין תפילה מפסדת. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זירא}} בעי קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: לית מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר, ספק התפלל ספק לא התפלל אל יתפלל? ולא אגיביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר כרבי חנינה, דכד}} אתא {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבוה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ספק נתפלל ספק לא נתפלל, אל יתפלל. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} לא אמר כן, אלא בעיין קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ספק נתפלל ספק לא נתפלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהו}}? {{שוליים|ד_מא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אמר לון: ולואי שמתפללין כל היום, {{ירו&quot;מ-הוסר|למה }}שאין תפלה מפסדת. היה עומד ומתפלל בשבת, ושכח של שבת והזכיר של חול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהו? אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}איתפלגון {{אמורא-ירו&quot;מ|רב נחמן בר יעקב}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב ששת}}. חד אמר: חותך את הברכה, וחרנא אמר: {{שוליים|ד_מב}}גומר את הברכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמעיקר הדין, אף בשבת היה צריך להתפלל שמונה עשרה}}. הכל מודים ב&quot;חונן הדעת&quot; שהוא גומרה. והא כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}, ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אמר: תמה אני היאך בטלו &quot;חונן הדעת&quot; בשבת! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אם אין דיעה, תפלה מניין? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: גדולה היא הדיעה, שהיא ממוצע בין שתי אזכרות, שנאמר: ([[שמואל א ב ג]]) &quot;כי אל דיעות ה'&quot;. אית דבעי משמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[משלי ב ה]]) &quot;אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: כל הדרכים בחזקת סכנה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} כד הוה נפיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדרך רחוקה שיצטרך}} לאכסניא, הוה מפקד גו ביתיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|מסר צוואה שמא ימות}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} כד הוה אזיל מסחי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה הולך לרחוץ}} במרחץ שהיא ניסוקת, הוה מפקד גו ביתיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|מסר צוואה שמא ימות}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בריה דרבי אבוה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר אבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושוע בן לוי}}: כל החולי בחזקת הסכנה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן רבי יהושע אומר: המהלך במקום סכנה, מתפלל תפלה קצרה מעין י&quot;ח ואומר: הושיעה ה' את עמך את ישראל, בכל פרשת העיבור יהיו צרכיהם לפניך. מאי בכל פרשת העיבור? אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אסא}}: כל מה {{ירו&quot;מ-הוסר|ששץ}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ששליח ציבור}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}עובר לפני התיבה. {{ירו&quot;מ-הוסר|ותובע}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תובע}} צרכי עמך לפניך. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|מנחם דגלייא}}: זה שעובר לפני התיבה, אין אומר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ים}} לו בוא והתפלל, אלא בוא וקרב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש בלשון זו כמה משמעויות}}, עשה קרבנינו, עשה צרכינו, עשה מלחמותינו, פייס בעדינו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מאי תפילה קצרה}}? אחרים אמרי: צורכי עמך ישראל מרובין, ודעתן קצרה, אלא יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתתן לכל בריה ובריה צרכיה, ולכל גויה וגויה די מחסורה, ([[תהלים כח ו]]) &quot;ברוך ה' כי שמעת קול תחנוני&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' שומע תפלה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}} אמר: {{שוליים|ד_מג}}הלכה כאחרים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מר שלש ברכות הראשונות ושלש האחרונות. אית תניי תני: {{שוליים|ד_מד}}מתפלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמונה עשרה}} ואחר כך תובע צרכיו. ואית תניי תני: תובע צרכיו ואחר כך מתפלל. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר מתפלל ואחר כך תובע צרכיו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קב א]]) &quot;תפילה לעני כי יעטוף&quot;, ואחר כך &quot;ולפני ה' ישפוך שיחו&quot; ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר תובע צרכיו ואחר כך מתפלל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח כח]]) &quot;לשמוע אל הרינה&quot;, ואחר כך &quot;אל התפילה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל ל}}דברי חכמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדאמר}}&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ד|לד א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ד|לד ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_לה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לה]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|לה|א|משה לונץ=108|שדה יהושע=|קנייבסקי=103|סירלאו=64|פולדא=42|תולדות יצחק=134|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} &lt;/div&gt;בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|א}}: {{שוליים|ד_מה}}יחיד תובע צרכיו בשומע תפילה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ד_מו}}צריך אדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפילה, ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות כ כא|שמות יתרו כ כא]]) &quot;בכל המקום אשר אזכיר את שמי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבא אליך וברכתיך}}&quot;. &quot;אשר תזכיר את שמי&quot; אין כתב כאן, אלא &quot;בכל המקום אשר אזכיר&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|זה בית הכנסת}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחום בר חנינא}}: {{שוליים|ד_מז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מקום קבוע לתפילה בתוך בית הכנסת|צריך אדם לייחד לו מקום בבית הכנסת להתפלל,]] ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמואל ב טו לב]]) &quot;ויהי דוד בא עד הראש אשר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ישתחוה שם לאלהים&quot; אין כתיב כאן &quot;אשר}} השתחוה שם לאלהים&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אין כתיב כאן }}אלא &quot;אשר ישתחוה שם לאלהים&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה רגיל להשתחוות שם}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ברכיה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} מטי בה בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבדומה דמן חיפא}}: {{שוליים|ד_מח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המתפלל צריך להסב פניו לכותל|צריך אדם להסב פניו לכותל להתפלל.]] מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו לח ב]]) &quot;ויסב חזקיהו פניו אל הקיר&quot;. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות# ויסב חזקיהו אל הקיר|באיזה קיר נשא עיניו?]] {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושוע בן לוי}} אמר: בקיר של רחב נשא עיניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[יהושע ב טו]]) &quot;כי ביתה בקיר החומה&quot;. אמר לפניו: &quot;ריבונו של עולם, רחב הזונה, שתי נפשות הצילה לך, ראה כמה נפשות הצלת לה! הדא היא דכתיב: ([[יהושע ו כג]]) &quot;ויבאו הנערים {{ירו&quot;מ-הדגשה|המרגלים, ויציאו את רכב ואת אביה ואת אמה ואת אחיה. ואת כל אשר לה ואת כל משפחותיה הוציאו}}&quot;.{{ירו&quot;מ-הוסר|וגו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}}: אפילו היתה במשפחתה מאתים אנשים, והלכו ודבקו במאתים משפחות, כולהם ניצולו בזכותה. אבותי שקירבו לך כל הגרים האילו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב: &quot;ויספר שלמה כל האנשים הגרים אשר בארץ ישראל, וימצאו מאה וחמשים אלף, ויעש מהם שבעים אלף נושא סבל ושמונים אלף חוצב בהר}}.&quot; על אחת כמה וכמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנתן לי נפשי}}! {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חיננא בר פפא}} אמר: בקירות בית המקד נשא עיניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[יחזקאל מג ח]]) &quot;בתתם ספם את סיפי ומזוזותם אצל מזוזותי והקיר ביני וביניהם&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיתמר עליה}} בני אדם גדולים היו, ולא היו יכולין לעלות ולהתפלל בבית המקדש בכל שעה, והיו מתפללין בתוך בתיהם. והקדוש ברוך הוא מעלה עליהם כאילו מתפללין בבית המקדש. אבותי שעשו לך את כל השבח הזה, על אחת כמה וכמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנתן לי נפשי}}! {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} אמר: בקירה של שונמית נשא עיניו שנאמר: ([[מלכים ב ד י]]) &quot;נעשה נא עליית קיר קטנה&quot; אמר לפניו&quot; ריבונו של עולם, השונמית קיר אחת עשתה לאלישע, והחיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} את בנה. אבותי שעשו לך את כל השבח הזה, על אחת כמה וכמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}תתן לי נפשי! ורבנן אמרי: בקירות לבו נשא עיניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו ד יט]]) &quot;מעיי מעיי אוחילה קירות לבי הומה לי&quot;. אמר לפניו: ריבונו של עולם, חיזרתי על רמ&quot;ח איברים שנתת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} בי, ולא מצאתי שהכעסתיך באחת מהן. על אחת כמה וכמה תינתן לי נפשי!&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ה|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; היה רוכב על החמור, ירד; אם אינו יכול לירד' יחזיר את פניו; ואם אינו יכול להחזיר את פניו, יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים. היה יושב בספינה או באסדא, {{שוליים|ד_מט}} יכוין את לבו כנגד קדשי הקדשים&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: היה רוכב על החמור, {{ירו&quot;מ-הוסר|ירד }}אם יש לו מי לאחוז בחמורו, יורד ומתפלל למטן; ואם לאו, {{שוליים|ד_נ}}מתפלל במקומו. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: בין כך ובין כך מתפלל במקומו, שכך לבו מיושב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודה בן פזי}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: הלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}}: תניי תמן: {{ירו&quot;מ-ביאור|אם התפלל}} לכל הרוחות אין מחזירין, {{ירו&quot;מ-ביאור|שיסיט עצמו לכיוון אחר}} חוץ מרוח מזרחית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}}אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר אבון}}: בתחילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובדי עבודה זרה היו אבותנו וכתיב}} ([[יחזקאל ח טז]]) &quot;אחוריהם אל היכל ה' ופניהם קדמה, והמה משתחויתם קדמה לשמש&quot;. תני: {{שוליים|ד_נא}}סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות, הרי אילו מתפללין כלפי למעלן, שנאמר: ([[מלכים א ח מד]]) &quot;והתפללו אל ה'&quot; {{שוליים|ד_נב}}העומדים ומתפללין בחוצה לארץ, הופכין את פניהן כלפי ארץ ישראל. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[מלכים א ח מח]]) &quot;והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתת לאבותם&quot;. העומדין ומתפללין בארץ ישראל, הופכין את פניהן כלפי ירושלים. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[מלכים א ח מד]]) &quot;והתפללו אליך דרך העיר אשר בחרת בה&quot;. העומדים ומתפללין בירושלים, הופכין פניהן כלפי הר הבית, שנאמר: ([[מלכים א ח מד]]) &quot;והבית אשר בניתי לשמך&quot;. העומדים ומתפללין בהר הבית, הופכין פניהן כלפי בית קדשי הקדשים. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[מלכים א ח ל]]) &quot;והתפללו אל המקום הזה, ואתה תשמע אל מכון שבתך אל השמים ושמעת וסלחת&quot; נמצא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} העומדין בצפון, פניהן לדרום, העומדין לדרום, פניהם לצפון, העומדים במזרח, פניהן למערב, למערב, פניהן למזרח, נמצאו כל ישראל מתפללין אל מקום אחד. הדא הוא דכתיב: ([[ישעיהו נו ז]]) &quot;כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים&quot;. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושוע בן לוי}} אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|ריבל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[מלכים א ו יז]]) &quot;הוא ההיכל לפני לפנים&quot;. היכל שכל הפנים פונין לו. עד כדון בביניינו, בחורבנו מניין? {{ירו&quot;מ-ביאור|שצריך לפנות אליו בתפילה}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שיר השירים ד ד]]) &quot;בנוי לתלפיות&quot;. תל {{ירו&quot;מ-ביאור|חורבה}} שכל הפיות מתפללין עליו.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|לה|ב|משה לונץ=110|שדה יהושע=|קנייבסקי=105|סירלאו=65|פולדא=43|תולדות יצחק=136|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בברכה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון}}, בקרית שמע, ובתפלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתפללים על בנין ירושלים}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|בברכה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון שאומר}}: בונה ירושל{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ם. בתפילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר}}: אלהי דוד ובונה ירושל{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ם. בקרית שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר}}: פורש סוכת שלום עלינו ועל עמו ישראל ועל ירושלם. כתוב אחד אומר: ([[הושע ה טו]]) &quot;אלך ואשובה אל מקומי&quot;. {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שהשכינה בשמים.}} וכתוב אחד אומר: ([[מלכים א ט ג]]) &quot;והיו עיני ולבי שם כל הימים&quot;. הא כיצד {{ירו&quot;מ-הדגשה|יעשה}}? פניו למעלה {{שוליים|ד_נג}}ועיניו ולבו למטה. ואם לאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדתנן: ואם אינו יכול להחזיר את פניו}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קודש הקודשים של מעלה ושל מטה|יכוין את לבו כנגד בית קדש הקדשים.]] לאי זה בית קדש הקדשים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}}: כנגד קדשי הקדשים של מעלן. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}} אמר: כנגד בית קדש הקדשים שלמטן. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}}: לא פליגין, בית קדשי הקדשים שלמטן מכוון כנגד בית קדש{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} הקדשים של מעלן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו יז|שמות בשלח טו יז]]) &quot;מכון לשבתך&quot; מכוון כנגד שבתך. ([[דברי הימים ב ג א]]) &quot;הר המוריה&quot; {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רובא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, חד אמר: שמשם הוריה יוצאה לעולם. וחרנה אמר: שמשם יראה יוצאה לעולם. ארון, {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רובא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, חד אמר: שמשם אורה יוצאה לעולם. וחרנה אמר: שמשם ארירה {{ירו&quot;מ-ביאור|קללה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לגוים}} יוצאה לעולם. דביר, {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור| (הגדול) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, חד אמר: שמשם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מגפת}} דבר יוצא לעולם. וחרנה אמר: שמשם דיברות יוצאין לעולם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: היה יושב בספינה או באסדא, יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים. היא אסדא, היא אסכריא, היא רפסודות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[דברי הימים ב ב טו]]) &quot;ונביאם לך רפסודות אל ים יפו&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ו|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}} אומר: אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר. {{ירו&quot;מ-ביאור|בציבור ולא ביחיד}}‎. וחכמים אומרים: בחבר עיר {{שוליים|ד_נד}}ושלא בחבר עיר. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר משמו {{ירו&quot;מ-ביאור|של רבי אלעזר בן עזריה}}: כל מקום שיש שם חבר עיר, היחיד פטור מתפילת המוספין. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם יש ציבור המתפלל תפילת המוספין, היחיד פטור, לפי ששליח הציבור פוטרו; אבל במקום שאין עשרה מתפללים, או אפילו כשיש עשרה, אלא שלא התפללו תפילת המוספין בציבור, חייב היחיד להתפלל אותה.}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ביבי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}הלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|א}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} שאמר משום {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר כן. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא מן יומיי לא צלית דמוספא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שסמכתי על תפילת הציבור}} אלא חד זמן דמית בריה דריש גלותא, ולא צלו ציבורא וצלייתי. מיליהון דרבנן פליגן, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אידי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון חסידא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא נאמר ששליח ציבור מוציא בתפילת מוסף, אלא}} ברועים ובקייצים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם יכולים להגיעה לבית הכנסת, וגם אינם יודעים להתפלל}} ה{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}א מתניתא. לא אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} ברועים ובקייצים, הא שאר כל אדם חייבין {{ירו&quot;מ-הדגשה|להתפלל בעצמם, אף שיש חבר עיר שהתפללו}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר כן, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אני ראיתי את {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} עומד ומתפלל בשוק של ציפורין, ומהלך ד' אמות ומתפלל של מוסף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} חבר עיר בציפורין? את שמע מינה תלת. את שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|מינא  מקום}} של ציפורין {{ירו&quot;מ-הוסר|בציפורין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כציפורין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שכל דבר השייך לעיר נחשב כעיר, שאף שהשוק היה מחוץ לציפורי נחשב כציפורי, שאם לא כן, מה ראיה ממה שהיה רבי ינאי מתפלל בשוק של ציפורין?}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}את שמע מינה, חלוקין&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ד|לה א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ד|לה ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_לו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;

==דף לו (התחלה)==
[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לו]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|לו|א|משה לונץ=112|שדה יהושע=|קנייבסקי=106|סירלאו=65|פולדא=44|תולדות יצחק=138|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} על {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} שאמר משום {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריא}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שיחיד במקום חבר עיר פטור, אלא שאף יחיד במקום חבר עיר חייב להתפלל מוסף.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שיעור הפסק בין תפילות סמוכות ולאחר התפילה|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}את שמע מינה. שאדם מתפלל, ומהלך ד' אמות ומתפלל של מוסף.]] אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: ולא סוף דבר עד שיהלך ד' אמות, אלא {{שוליים|ד_נה}}אפילו שהא כדי הילוך ד' אמות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} אמר: צריך לחדש בה דבר. {{ירו&quot;מ-ביאור|בתפילת מוסף מענין היום}} {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אין צריך לחדש בה דבר. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאפילו חזר ואמר תפילת שחרית פעמים יצא}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בעי קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מהו לחדש בה דבר? אמר לו: אפילו אמר: ונעשה לפניך את חובותינו, תמידי יום וקרבן מוסף, יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי שילא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}: נתפלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביחיד}}, ומצא עשרה בני אדם מתפללין, מתפלל עמהן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב נחמן בר יעקב}} הוו יתבין. מן דמצלון {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר שהתפללו ביחיד}} אתת צלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|באה תפילה במנין}} קם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב נחמן בר יעקב}} מצליא.  אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: ולא כבר צלינן? אמר לו: מצלי אנא וחזר ומצלי, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב שילא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}: נתפלל ומצא עשרה בני אדם מתפללין, מתפלל עמהן. {{ירו&quot;מ-ביאור|דיחיד כלפי ציבורה, כמאן דלא צלי דמי.}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: נתפלל של שחרית, ובא ומצאן מתפללין של מוסף, מתפלל עמהן. לא נתפלל של שחרית, ובא ומצאן מתפללין של מוסף, {{שוליים|ד_נו}}אם יודע הוא שהוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל {{ירו&quot;מ-הוסר|שץ}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שליח ציבור}}, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל. באי זה אמן אמרו? תרין אמוראין, חד אמר: באמן של האל הקדוש, וחרנא אמר: באמן של שומע תפילה. {{ירו&quot;מ-ביאור|רואים שהם התפללו במוסף תפילה רגילה רק הוסיפו מעניין היום}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}}: ולא פליגון: מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת; {{ירו&quot;מ-ביאור|שיש שם רק שבע ברכות}} ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של שומע תפילה, בחול. תמן תנינן: {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|שץ}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שליח ציבור}} מוציא את הרבים ידי חובתן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הונא רובא דציפורין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ד_נז}}הלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחזן מוציא גם את הבקיאים}} באילין תקיעתא {{ירו&quot;מ-ביאור|תפילת מוסף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דראש השנה, כיוון שהיא תפילה ארוכה ואין העם רגילים בה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}} הוו יתבין תמן באילין תקיעתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהשליח ציבור התפלל}}. מן דצלון, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחרי שהסתימה התפילה}} אתת צלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אחרת}} קם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}} מצליא. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: ולא כבר צלינן? אמר לו: מצלי אנא וחזר ומצלי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף על גב}} דנחתין מערבאי לתמן ואמרין בשם&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|לו|ב|משה לונץ=113|שדה יהושע=|קנייבסקי=107|סירלאו=65|פולדא=44|תולדות יצחק=139|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} באילין תקיעתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחזן מוציא גם את הבקיאים, זה דווקא למי שכיוון}}. ואנא דלא כוונית {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצאת בתפילת השליח ציבור, לכן אני עצמי מתפלל}}. הא אילו כוונית, הוינא נפיק ידי חובתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחזרת השליח ציבור}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: ויאות {{ירו&quot;מ-ביאור|אמר רבי יוחנן שהלכה כרבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}כל תנאי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הושעיא}} תני לה בשם חכמים. {{ירו&quot;מ-ביאור|בסתם להראות שהסכימו לדבריו}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אדא דקיסרין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: והוא שיהיה שם מראש התפילה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחום בר ירמיה}}: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: סדר ברכות, אומר אבות וגבורות וקדושת השם. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ד|לו א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ד|לו ב}} {{סוף}}  &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק תפלת השחר&lt;/strong&gt;

{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|רביעי|שלישי|חמישי}}</text>
      <sha1>9motvr948viwnuk8z0z3j1fx7m8dlp8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק שישי</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1706386</id>
    <revision>
      <id>3037757</id>
      <parentid>3035286</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T04:33:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3037757</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="81308" sha1="kdvp3tpy8pevgr0t33m4vy1wfg2418d" xml:space="preserve">{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|שישי|חמישי|שביעי}}
==פרק ששי: &quot;כיצד מברכין&quot; [[תוספתא/ברכות/ו|תוספתא]]==
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק שישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==דף מא (סוף)==
== [[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ו_א|ירושלמי ברכות, פרק ו, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; כיצד מברכין על הפירות? {{שוליים|ו_א}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} פירות האילן הוא אומר: בורא פרי העץ, חוץ מן היין, שעל היין הוא אומר: בורא פרי הגפן. {{שוליים|ו_ב}}ועל פירות הארץ הוא אומר: בורא פרי האדמה, חוץ מן הפת, {{שוליים|ו_ג}}שעל הפת הוא אומר: המוציא לחם מן הארץ. {{שוליים|ו_ד}}ועל הירקות הוא אומר: בורא פרי האדמה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: בורא מיני דשאים. {{ש}} {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|מא|ב|משה לונץ=130|שדה יהושע=|קנייבסקי=124|סירלאו=72|פולדא51=|תולדות יצחק=157|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב: ([[תהילים כד א]]) &quot;לה' הארץ ומלואה, תבל ויושבי בה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן אמרו חכמים}}: {{שוליים|ו_ה}}הנהנה כלום מן העולם, מעל, עד שיתירו לו המצות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבוה}}: כתיב ([[דברים כב ט|דברים כי תצא כב ט]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|לא תזרע כרמך כלאים}} פן תקדש המלאה, הזרע אשר תזרע, ותבואת הכרם&quot;. העולם כולו ומלואו עשוי ככרם {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבעי}}, ומהו פדיונו? ברכה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[תהילים טז ב]]) &quot;אמרת לה' ה' אתה, טובתי בל עליך&quot;? אם אכלת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} וברכת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}, כביכול {{ירו&quot;מ-הוסר|כאילו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כאלו}} משלך אכלת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}. דבר אחר: &quot;טובתי בל עליך&quot;, מבלה אני טובתי בגופך. {{ירו&quot;מ-ביאור|שיבואו עליך טובה אחר טובה}} דבר אחר: &quot;טובתי בל עליך&quot; יבללו כל הטובות ויבואו עליך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אחא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: מהו בל עליך? שאיני מביא טובה על העולם מבלעדיך, כמה דאת אמר: ([[בראשית מא מד|בראשית מקץ מא מד]]) &quot;ובלעדיך לא ירים איש את ידו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[ויקרא יט כד|ויקרא יט כד]]) &quot;קדש הלולים&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מקור לברכות אכילה מפסוק|מלמד שהוא טעון ברכה לפניו ולאחריו.]] מיכן היה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} אומר: לא יטעום אדם כלום עד שיברך. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חגי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} סלקון לבי חנוותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנסו לחנות שהיו ממונים לתקן המידות}} קפץ {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חגי}} ובירך עליהן. אמר ליה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: יאות עבדת [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המקור לברכת המצוות|שכל המצות טעונות ברכה.]] ומניין שכל המצות טעונות ברכה? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחומא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר כהנא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות כד יב|שמות משפטים כד יב]]) &quot;ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה&quot;. הקיש תורה למצות: מה תורה טעונה ברכה, אף מצות טעונות ברכה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} נסב זיתא {{ירו&quot;מ-ביאור|לקח זית}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכה אחרונה על בריה|ובירך לפניו ולאחריו,]] והוה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר ווא}} מסתכל ביה. אמר ליה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בבלייא למה את מסתכל בי? לית {{ירו&quot;מ-הוסר|ליך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לך}} {{שוליים|ו_ו}}כל שהוא ממין שבעה טעון ברכה לפניו ולאחריו? אית ליה, ומה צריכה ליה? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה רבי חייא הסתפק}} מפני שגלעינתו ממעטתו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכזית}}. ולית ליה ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שגלעינתו ממעטתו? מה עביד ליה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}? {{שוליים|ו_ז}}משום ברייה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ו|מא א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ו|מא ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_מב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף מב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף מב]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|מב|א|משה לונץ=131|שדה יהושע=|קנייבסקי=125|סירלאו=73|פולדא=51|תולדות יצחק=160|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמרה, אפילו {{שוליים|ו_ח}}{{ירו&quot;מ-הוסר|שכן }}אכל פרידה אחת של ענב, או פרידה אחת של רימון, שהוא טעון ברכה לפניה ולאחריה. יין, בזמן שהוא כמות שהוא, {{ירו&quot;מ-ביאור|לא מזוג}} אומר עליו בורא פרי העץ, {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא השתנה לשבח שאינו ראוי כל כך}} ואין {{שוליים|ו_ט}}נוטלין ממנו לידים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינו מים}} בזמן שהוא מזוג, אומר עליו בורא פרי הגפן, ונוטלין ממנו לידים. {{ירו&quot;מ-ביאור|משום מים שבו}} דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: בין חי בין מזוג, אומרים עליו בורא פרי הגפן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונוטלין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נוטלין}} ממנו לידים. {{ירו&quot;מ-ביאור|משום איבוד אוכלין}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|יין לרבי אליעזר בן הורקנוס}} אין בו משום איבוד אוכלין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי נוטלין ממנו ידים. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר זבדי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_מב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|מב|ב|משה לונץ=131|שדה יהושע=|קנייבסקי=126|סירלאו=73|פולדא=51|תולדות יצחק=162|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{שוליים|ו_י}}שמן זית, אומר עליו בורא פרי העץ. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר פפא}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|ומתניתא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מתניתא}} אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: חוץ מן היין, שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן. ויין לאו שחוק הוא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר אלא חוץ מן היין, הא שאר כל הדברים, אף על פי ששחוקין הן, בעינן הן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} תרויהון אמרין: ירק {{ירו&quot;מ-ביאור|שדרכו להיאכל חי}} שלוק, אומר עליו שהכל נהיה בדברו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: ראשי לפתות ששלקן, אם {{ירו&quot;מ-הוסר|בעיינן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בעינן}} הן, אומר עליהם בורא פרי האדמה; שחקן 'אומר עליהן שהכל נהיה בדברו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ומתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: חוץ מן הפת, שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ. ופת לאו שחוק הוא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר אלא חוץ מן הפת {{ירו&quot;מ-הדגשה|שברכתו משתנה}}, הא שאר כל הדברים, אף על פי ששחוקים הן, בעינן הן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר ווא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: זית כבוש אומר עליו בורא פרי העץ.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ו|מב א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ו|מב ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_מג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף מג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף מג]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|מג|א|משה לונץ=132|שדה יהושע=|קנייבסקי=126|סירלאו=73|פולדא=51|תולדות יצחק=163|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בנימין בר יפת}} &lt;/div&gt;{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ירק שלוק, אומר עליו שהכל נהיה בדברו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר רב יצחק}}: מתניתא מסייע ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בנימין בר יפת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דגבי מרור תנן: יוצאין בהן, בין לחין בין יבשין}}, אבל {{שוליים|ו_יא}}לא כבושין ולא שלוקין ולא מבושלין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אם {{ירו&quot;מ-הוסר|בעיינן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בעינן}} הן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי אין}} אדם יוצא בהן ידי {{ירו&quot;מ-הוסר|חובתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חובתו}} בפסח? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: מאן ידע משמעה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}}{{ירו&quot;מ-הוסר|מן ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} יאות? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר ווא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|לר}} או {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בנימין בר יפת}}? לא {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר ווא}}! ועוד מן הדא: {{ירו&quot;מ-הוסר|מן מה }}דאנן חמיין רבנן רברביא עלון לאברייתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאנו רואים רבנים שנכנסים להברות אבלים}} ונסבין [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#תורמוס|תורמסין]] ומברכין עליהון בורא פרי האדמה. ותורמוסי לאו שלוקים הן? אין תימר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} מתניתין {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרה, שאין המבושל כמו החי}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי לא יוצאים במרור מבושל}}, {{ירו&quot;מ-הוסר|שנייא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שניא}} היא, שאמרה התורה מרורין,  {{ירו&quot;מ-הוסר|ותורמסין כיון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיון}} ששלקן, כבר בטלה מרירתן. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ולא פליגין: {{ירו&quot;מ-ביאור|רבי חייא בר ווא ורבי בנימין בר יפת}} [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#זית|זית]], על ידי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שדרכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דרכו}} לאכול חי, אף על פי שכבש בעינו הוא. ירק {{ירו&quot;מ-הדגשה|שדרכו לאכול חי}}, כיון ששלקו, נשתנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|וברכתו שהכל}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} אמר: איתפלגין {{אמורא-ירו&quot;מ|רב נחמן}} ורבנן, {{אמורא-ירו&quot;מ|רב נחמן}} אמר: {{שוליים|ו_יב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הנוסח של ברכת המוציא לחם|המוציא לחם מן הארץ;]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_מג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|מג|ב|משה לונץ=132|שדה יהושע=|קנייבסקי=127|סירלאו=73|פולדא=52|תולדות יצחק=165|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}ורבנן אמרי: מוציא לחם מן הארץ. אתיין אילין פלוגוותא, כאילין פלוגוותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מחלוקת זו כמחלוקת אחרת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאיתמר}} לפת, {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חיננא בר יצחק}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר אימי}}, חד אמר: לפת {{ירו&quot;מ-הדגשה|נקראת כך לרמוז}}, לא {{ירו&quot;מ-הוסר|פת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כך}} הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}תה {{ירו&quot;מ-הדגשה|גדלה הפת}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|שקודם החטא, היה הלחם יוצא מהאדמה כמותה. וזה כדעת האומר שמברך מוציא לחם מן הארץ, בלשון עבר, שבעבר כך היה}} וחרנא אמר: לפת, לא פת היא עתידה להיות? {{ירו&quot;מ-ביאור|שבעתיד הלחם יצא מהאדמה כמותה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב: (תהילים עב טז}}) &quot;יהי פסת בר בארץ בראש הרים&quot;. {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה כדעת האומר שמברך המוציא לחם מן הארץ, בלשון עתיד}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} בריך קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זירא}}: המוציא לחם מן הארץ, וקלסיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שיבח אותו}} מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם הוא פסק כרבי נחמן? לעולם בין אם אמר מוציא, ובין אם אמר המוציא, יצא. ולמה אמר המוציא}}? כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר שצריך להקפיד}} שלא לערב ראשי אותיות. {{ירו&quot;מ-ביאור|לכן יאמר המוציא, כדי לא לערב מם של העולם, עם מם של מוציא כשאומר מלך העולם מוציא}} מעתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיאמר המוציא לחם}} המן הארץ, שלא לערב ראשי אותיות! על דעתי ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם כשם שאומר המוציא לחם, כך אומר}} הבורא פרי הגפן, ועל דעתייהו דרבנן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשם שאומר מוציא לחם, כך אומר}} בורא פרי הגפן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}}: {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זירא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בעי: אהן דנסב {{ירו&quot;מ-ביאור|זה שלקח}} [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#תורמוס|תורמוסא]] {{ירו&quot;מ-הוסר|ומברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לברך}} עילוי, ונפל מיניה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולקח אחר}}, מהו מברכה עילוי זמן תניינות? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם צריך לברך פעם שניה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה}} בינו לבין אמת המים? אמרין: תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמת המים}}, {{שוליים|ו_יג}}לכך {{ירו&quot;מ-הוסר|כוין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כוון}} דעתו מתחילה. ברם הכא, לא לכך {{ירו&quot;מ-הוסר|כוין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כוון}} דעתו מתחלה. תני {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}}: {{שוליים|ו_יד}}אין מברכין על הפת אלא בשעה שהוא פורס. {{ירו&quot;מ-ביאור|דנמצא שמברך על כל הלחם, כך שאם תיפול הפרוסה מידו, יכול ליטול פרוסה אחרת}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר ווא}}: הדא אמרה, אהן דנסב פוגלא {{ירו&quot;מ-ביאור|צנון}} ומברך עילוי, והוא לא אתי לידיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שנפל ולקח אחר}}, {{שוליים|ו_טו}}צריך למברכה עילוי זמן תניינות. {{ירו&quot;מ-ביאור|צריך לברך פעם שניה}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחום בר יודן}}: {{שוליים|ו_טז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד על ברכה לבטלה|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}צריך לומר: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד,]] שלא להזכיר שם שמים לבטלה. עד כמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יפרוס מן הפת ו}}יברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליו המוציא? פלגי ביה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חננא}}ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}, חד אמר: עד כזית. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל פחות מכזית אין חשיבות לחם עליו, ויברך בורא פרי האדמה.}} וחרנא אמר:&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ו|מג א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ו|מג ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_מד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף מד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף מד]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|מד|א|משה לונץ=133|שדה יהושע=|קנייבסקי=128|סירלאו=74|פולדא=52|תולדות יצחק=166|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אפילו {{שוליים|ו_יז}} &lt;/div&gt;עד פחות מכזית. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כזית, כיי דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי מנחות}}: {{שוליים|ו_יח}}וכולן פתיתין כזית. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יפחת מזית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומברך עליהם המוציא}}. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר אפילו עד פחות מכזית {{ירו&quot;מ-הדגשה|מד}}תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: אפילו מחזירה לסולתה. תני: כל שאומר אחריו ג' ברכות, אומר לפניו המוציא לחם מן הארץ, וכל שאין אחריו ג' ברכות, אין אומר לפניו המוציא לחם מן הארץ. התיבון: הרי {{שוליים|ו_יט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|האוכל}} פחות מכזית, {{ירו&quot;מ-הוסר|הרי }}אין אומר אחריו ג' ברכות, מעתה לא יאמרו לפניו המוציא לחם מן הארץ? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר }}לשאר {{ירו&quot;מ-הוסר|המינים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מינים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מיני מזונות}} נצרכה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לחם גם על פחות מכזית מברך המוציא אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}: {{שוליים|ו_כ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}מסובין אסורים לטעום כלום עד שיטעום המברך. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושוע בן לוי}} אמר: שותין אף על פי שלא שתה. מה פליג? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם הוא חולק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}}, מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}, {{שוליים|ו_כא}}כשהיו כולן זקוקין לככר אחד. מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושוע בן לוי}}, כשהיה כל א' וא' כוסו בידו. תני: {{שוליים|ו_כב}}המברך פושט ידו תחילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול מהקערה}}, אלא אם רצה לחלוק לו כבוד, לרבו או למי שגדול ממנו בתורה, הרשות בידו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} כד הוה קצי, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה בוצע ומברך}} הוה טעים בשמאליה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מפליג {{ירו&quot;מ-ביאור|מחלק}} בימיניה שלא יתעכבו המסובים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} אמר: {{שוליים|ו_כג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נתינת אוכל לשוורים היא הפסק לכו&quot;ע|אהן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר סב בריך, סב בריך, אין בו משום הפסק ברכה]] הב אחוונא לתורייא, {{ירו&quot;מ-ביאור|תנו ענפי ערבה לשוורים}} יש בו משום הפסק ברכה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} אמר: {{שוליים|ו_כד}}הדא שתיתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שעשויה קמח קליות במים בבלילה רכה}} והדא מורתא שחיקתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|תמרים מיובשים טחונים משמשים כסוכר להמתיק את המים}} אומר עליו שהכל נהיה בדברו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_מד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|מד|ב|משה לונץ=134|שדה יהושע=|קנייבסקי=129|סירלאו=74|פולדא=52|תולדות יצחק=167|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הכניס אוכל לפיו ולא בירך|{{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}הרי שנתן לתוך פיו ושכח ולא בירך,]] אם היו משקין, פולטן, אם היו אוכלין, מסלקן לצדדין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק בר מרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי אבון}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אפילו אוכלין, פולטן דכתיב: ([[תהילים עא ח]]) &quot;ימלא פי תהילתך, כל היום תפארתך&quot; הכוסס את [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#חיטה|החיטין]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מברך}} עליו: בורא מיני זרעונים. {{שוליים|ו_כה}}אפיין ובשלן, בזמן שהפרוסות קיימות, אומר עליהן המוציא לחם מן הארץ, ומברך לאחריו ג' ברכות. אם אין הפרוסות קיימות, אומר עליהן בורא מיני מזונות, ומברך אחריו ברכה אחת מעין שלש. עד כמה יהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}פרוסות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה צריך לברך עליהן המוציא}}? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי אבון}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|כהנא בר מלכיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}: {{שוליים|ו_כו}}עד כזיתים. הכוסס את [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#אורז|האורז]], אומר עליו בורא מיני זרעונין. {{שוליים|ו_כז}}אפיו ובישלו, אף על פי שהפרוסות קיימות, אומר עליו בורא מיני מזונות, ואין צריך אחריו לברך. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מברך עליו}} בורא פרי האדמה. בר מרינא בריך קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זירא}} וקומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר ווא}} שהכל נהיה בדברו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון חסידא}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת בורא מיני מעדנים, על הארץ ועל מעדניה|בורא מיני מעדנים.]] אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי אבון}}: ולא פליגי: מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בורא מיני מזונות, בההוא דעביד בול, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבישלו עד שנתמעך ונעשה גוש או שטחנו ואפהו}} מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בורא פרי האדמה, בההוא דבריר; {{ירו&quot;מ-ביאור|מפורד}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ו|מד א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ו|מד ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_מה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף מה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף מה]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|מה|א|משה לונץ=134|שדה יהושע=|קנייבסקי=129|סירלאו=74|פולדא=53|תולדות יצחק=169|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר שהכל נהיה בדברו, בההיא דשלוק; {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שאיבד צורתו וניבלל במשקה בלילה רכה}} ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בורא מיני מעדנים, בההוא דטרוף. {{ירו&quot;מ-ביאור|עם בצים וכדומה}} עד כדון בתחילה. {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם האכילה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}בסוף {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה מברך? אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} &lt;/div&gt;בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון חסידא}}: אשר ברא מיני מעדנים, לעדן בהן נפש כל חי, {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' על הארץ ועל מעדניה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר יעקב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק רובא}}: {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|כשהוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהיה}} {{שוליים|ו_כח}}אוכל בשר או ביצה, היה אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נוסח ברכת בורא נפשות עם השם|אשר ברא נפשות רבות להחיות בהם נפש כל חי, {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' חי העולמים.]] עד כדון בסוף. בתחילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חגי}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שבא מן הנפש, היה מברך עליו}} בורא מיני נפשות. התיב {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: והא מתניתא פליגא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא}}: {{שוליים|ו_כט}}על החומץ ועל הגוביי ועל הנובלות הוא אומר: שהכל נהיה בדברו. והדין גוביי, לא מין נפש הוא? {{ירו&quot;מ-ביאור|ומברך שהכל}} אתיא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון חסידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שברך על אורז גם בסוף}}, כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שברך על בשר וביצה בסוף}}, ודברי שניהם, כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, דתני: זה הכלל שהיה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר משום {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}: כל שהוא ממין שבעה ואינו מין דגן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} מין דגן ולא אפאו פת, {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: מברך לאחריו שלש ברכות. וחכמים אומרים: ברכה אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעין שלוש}}. וכל שאינו ממין שבעה ואינו ממין דגן, {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: מברך לפניו ולאחריו, וחכמים אומרים: מברך לפניו ולא לאחריו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אידי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: כל שהוא כעין סולת {{ירו&quot;מ-ביאור|דיסה מסולת מבושלת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} {{שוליים|ו_ל}}{{ירו&quot;מ-הוסר|וכעין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כעין}} חליטה {{ירו&quot;מ-ביאור|דיסה מקמח מבושל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והוא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחמשת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מחמשת}} המינין, אומר עליו בורא מיני מזונות, ומברך לאחריה ברכה אחת מעין שלש. וכל שהוא כעין סולת {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וכעין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כעין}} חליטה {{ירו&quot;מ-ביאור|דהיינו דיסה}} ואינו מחמשת המינין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהו מברך}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}}: שלח {{אמורא-ירו&quot;מ|רב זעירא}} גבי אילין דבית {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ואמרון {{ירו&quot;מ-הוסר|ליי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה צריך לברך}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לית אנא ידע מה אמרון לי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}. מאי כדון? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מסתברא שהכל נהיה בדברו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} בעי: הדין דאכל סולת {{ירו&quot;מ-ביאור|שנעשה מקליות שאוכלים אותו כמות שהוא}} מהו למיברכה בסופה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: והכן {{ירו&quot;מ-ביאור|כיון שהיה מסופק}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לא אכל סולת מימיו משום שהסתפק מה לברך| {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכן}} לא אכל]] {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} סולת מן יומוי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא בתוך סעודה}}. לית צורכה דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אין מקום לספק שמברכים מעין שלוש, שהרי הסולת עשויה מחיטה, לא הסתפק רבי ירמיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}לא למה הוא חותם בה בארץ? {{ירו&quot;מ-ביאור|במה חותמים כשאומרים על הארץ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי כיוון שבתחילה מברך בורא פרי האדמה, היה צריך לחתום על הארץ ועל האדמה. אלא שלא מצאנו שתקנו כזו ברכה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה שלא יחתום על הארץ בלי תוספת ונאמר ש}}נעשית כברכת פועלים דתני: {{שוליים|ו_לא}}הפועלים שהיו עושין מלאכה עם בעל הבית, הרי&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_מה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|מה|ב|משה לונץ=136|שדה יהושע=|קנייבסקי=131|סירלאו=75|פולדא=53|תולדות יצחק=171|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אלו מברכין ברכה ראשונה, וכוללין של ירושלים בשל ארץ, וחותמין בשל ארץ. אבל אם היו עושין עמו בסעוד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אלו מברכין ארבע. דבית {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} עבדן לה כמטבע ברכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שסיימו ברוך אתה ה’ על הארץ}}. מהו להזכיר {{ירו&quot;מ-הוסר|בה }}מעין המאורע {{ירו&quot;מ-הדגשה|במעין שלוש}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זימנא}}: {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} {{שוליים|ו_לב}}היה מזכיר בה מעין המאורע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: הואיל וחש לה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}, צריכין אנו מיחוש. תני: מברכין על הדגן כשהוא מן המובחר. קלוסקין {{ירו&quot;מ-ביאור|פת נקיה של אופה}} ושלימה של בעל הבית, אומר {{שוליים|ו_לג}}על הקלוסקין. פרוסה של קלוסקין ושלימה של בעל הבית, {{שוליים|ו_לד}}אומר על השלימה של בעל הבית. פת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#חיטה|חיטין]] ופת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#שעורה|שעורין]], אומר על של [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#חיטה|{{ירו&quot;מ-הוסר|חוטין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חיטין}}]]. פרוסה של [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#חיטה|{{ירו&quot;מ-הוסר|חיטים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חטים}}]] ושלימה של [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#שעורה|שעורים]], אומר על הפרוסה של [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#חיטה|חטין]]. פת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#שעורה|שעורין]] ופת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כוסמין|כוסמין]], {{שוליים|ו_לה}}אומר על של [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#שעורה|שעורין]] {{ירו&quot;מ-הוסר|והלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששל}} [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#שעורה|{{ירו&quot;מ-הדגשה|שעורין}}]].{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלא}} של {{ירו&quot;מ-הוסר|כוסמין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בסמין}} יפה ממנה? אלא שזו ממין שבעה וזו אין ממין שבעה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}&quot; ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה}} היא, ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה}} אמר: אם יש ביניהן ממין שבעה, עליו הוא מברך. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכה על פת טהורה קודמת|פת טמאה ופת טהורה]], {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר ווא}} אמר&quot; אומר על הטהורה. {{שוליים|ו_לו}}פת נקייה טמאה ופת קיבר טהורה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אדא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}}: על איזה מהן שירצה יברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיצד מברך על}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכתו של קורא|קורא]]? {{ירו&quot;מ-ביאור|לבבות דקל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: אומר עליו בורא פרי העץ. תנא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי חלפתא בן שאול}}: {{שוליים|ו_לז}}שהכל נהיה בדברו. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: בורא מיני דשאים. מתניתא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אושעיא}} פליגא עילויי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}}: ואילו הן מיני דשאים: [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#קינרס|{{ירו&quot;מ-הוסר|הקונרס}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הקינרס}}]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#חלמית|והחלימה]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#דמוע|והדמוע]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#אטדים|והאטד]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מנה קורא עימם}}&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ו|מה א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ו|מה ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_מו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף מו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף מו]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|מו|א|משה לונץ=137|שדה יהושע=|קנייבסקי=132|סירלאו=75|פולדא=54|תולדות יצחק=172|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ו_ב|ירושלמי ברכות, פרק ו, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ו_ב&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ו_לח}}בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה, יצא; על פירות האדמה בורא פרי העץ, לא יצא. ועל כולם, אם אמר שהכל, יצא.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן התם&quot; יבש המעיין ונקצץ האילן, מביא ביכורים ואינו קורא. רבי יהודה אומר: מביא וקורא. מאי טעמא דרבי יהודה? דרבי יהודה עבד את האילן כקשין}} {{ירו&quot;מ-ביאור|כשיבולים דכשם שאף על פי שקוצר את הקשים מביא מהם בכורים, כך אף שנקצץ האילן, מביא בכורים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה, יצא. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}}: ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} היא, ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|עביד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עבד}} את האילנות {{ירו&quot;מ-הוסר|כקשים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כקשין}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: דברי הכל היא. פירות האילן בכלל פירות האדמה, ואין פירות האדמה בכלל פירות העץ. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ועל כולם אם אמר שהכל יצא. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}חוץ מן היין ומן הפת. מתניתא אמרה כן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: על פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ}}, חוץ מן היין, {{שוליים|ו_לט}}שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן, {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נאמר שאם אמר בורא פרי העץ יצא, אף שהוא שיך בו, וקל וחומר שאם אמר שהכל לא יצא.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועל פירות הארץ הוא אומר בורא פרי האדמה}}, חוץ מן הפת, {{שוליים|ו_מ}}שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ, {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נאמר שאם אמר בורא פרי האדמה יצא, אף שהוא שיך בו, וקל וחומר שאם אמר שהכל לא יצא.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא, על פירות האדמה בורא פרי העץ לא יצא, ועל כולם אם אמר שהכל יצא}}. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ו_מא}}כל המשנה על המטבע שטבעו חכמים, לא יצא ידי חובתו, {{ירו&quot;מ-ביאור|ואפילו בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה לא יצא.}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה}} אומר: כל שנשתנה מברייתו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעילוי, וקבעו לו חכמים ברכה מיוחדת כמו לחם ויין}},{{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שינה ברכתו לא יצא. {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון אם בירך בורא פרי האדמה על הלחם, ובורא פרי ההעץ על היין.}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברוך שברא את החפץ הזה|אפילו אמר ברוך שברא החפץ הזה,]] מה נאה הוא זה, יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|ו_מב}}הלכה כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} אמרה כן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}חד פרסוי אתא לגבי {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובעי}}: {{ירו&quot;מ-ביאור|פרסי אחד בא לפני רב ושאל}} בגין דאנא אכל פיסתי, {{ירו&quot;מ-ביאור|פת}} ולא אנא חכים מברכא עליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|איני יודע כיצד לברך}} ואנא אמר, ברוך דברא הדין פסא, {{ירו&quot;מ-ביאור|ואני אומר ברוך שברא את הלחם הזה}} נפיק אנא {{ירו&quot;מ-ביאור| יוצא אני}} ידי חובתי? {{שוליים|ו_מג}} אמר לו: אין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|אבא בר בר חנה}}: {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}} ותרין תלמידוי נתארחו אצל בעל הבית בהדין פונדיקא {{ירו&quot;מ-ביאור|פונדק}} דברכתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שם מקום}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_מו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|מו|ב|משה לונץ=138|שדה יהושע=|קנייבסקי=133|סירלאו=76|פולדא=54|תולדות יצחק=173|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אפיק קומיהון {{ירו&quot;מ-ביאור|הוציא לפניהם}} פרג{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ן {{ירו&quot;מ-ביאור|פרגיות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שברכתן שהכל}}, [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#דורמסקין|{{ירו&quot;מ-הוסר|ואחונייא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחוניא}}]] {{ירו&quot;מ-ביאור|מן שזיף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שברכתו העץ}}, [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#קפלוטות|וקפלוטין]] {{ירו&quot;מ-ביאור|מן כרוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שברכתו אדמה}}. אמרו {{ירו&quot;מ-הדגשה|היכי נברך? האם עדיף למעט או להרבות בברכות? אם}} {{שוליים|ו_מד}}נברך על קפלוטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בורא פרי האדמה}}, דו פטר אחונייתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שברכתו העץ}}, ולא פטר פרגיתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שברכתה שהכל}}! נברך על אחונייתא &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|בורא פרי העץ}}&quot;, לא פטר לא דין ולא דין! פרץ חד ובירך על פרגיתא &quot;שהכל נהיה בדברו&quot;. גחיך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ע}}ליה חבריה. אמר לו {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}}: לא לזה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אני כועס שהוא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|גורגרן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גרגרן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתאב לאכל בשר}}, אלא לך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאתה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לוגלן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לגלגן}}. זה עשה בגרגרנותו, אתה למה לגלגתה? ולזה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שברך}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} חכם אין כאן, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינך בקיא בברכות}} זקן אין כאן? {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה לך לשאול}} אמרו: לא יצאה שנתן עד שמתו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הא {{ירו&quot;מ-הוסר|אזלינן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אזלין}} תרין, {{ירו&quot;מ-ביאור|שנים הלכו לעולמם}} ולא שמעינן מינה כלום! {{ירו&quot;מ-ביאור|מה ההלכה}} מיי {{ירו&quot;מ-הוסר|כדין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כדון}}? מסתברא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מברך על [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#קפלוטות|הקפלוטה]] &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|בורא פרי האדמה&quot;, ומוציא את הדורמסקין, ואחר כך מברך על הפרגית. שברכת}} שהכל נהיה בדברו, טפילה לו. {{ירו&quot;מ-ביאור|לכל שאר הברכות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף שצריך למעט בברכות, ואם היה מברך &quot;שהכל&quot; היה פוטר את כולם - מכל מקום, ברכת האדמה חשובה ממנה, שהיא ברכה מבוררת}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ו_ג|ירושלמי ברכות, פרק ו, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ו_ג&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ו_מה}}על דבר שאין גידוליו מן הארץ אומר: &quot;שהכל נהיה בדברו&quot;. {{שוליים|ו_מו}}על החומץ ועל {{ירו&quot;מ-הוסר|הגוביי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הגובאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מין חגבים}} ועל הנובלות {{ירו&quot;מ-ביאור|תמרים שנשרו מהעץ}} אומר: &quot;שהכל נהיה בדברו&quot; {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: כל שהוא מין קללה, אין מברכין עליו.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; החמיץ יינו, אומר: &quot;ברוך דיין האמת&quot;. בא לאוכלו, אומר: &quot;שהכל נהיה בדברו&quot;. ראה גוביי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מין חגבים}} אומר: &quot;ברוך דיין האמת&quot;. בא לאכלן, אומר: &quot;שהכל נהיה בדברו&quot;. ראה נובלות שנשרו, אומר: &quot;ברוך דיין האמת&quot;. בא לאוכלן, אומר: &quot;ברוך שהכל נהיה בדברו&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ו_ד|ירושלמי ברכות, פרק ו, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ו_ד&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; היו לפניו מינין הרבה, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם יש ביניהן ממין שבעה, עליו הוא מברך. וחכמים אומרים: על אי זה מהן שירצה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ו|מו א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ו|מו ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_מז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף מז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף מז]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|מז|א|משה לונץ=139|שדה יהושע=|קנייבסקי=134|סירלאו=76|פולדא=54|תולדות יצחק=175|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מה פליגן {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודה}} ורבנן? כשהיה בדעתו לאכול פת. {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד אחר כך, שברכת המזון פוטרת ברכה אחרונה, לכן לחכמים לא משנה מה יאכל קדם.}} אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} אין בדעתו לאכול פת, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז צריך לברך ברכה אחרונה}} כל עמא מודיי, שאם יש ביניהן ממין שבעה, עליו הוא מברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכיוון שצריך לברך עליהם בסוף ברכה מעין שלוש}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אר אבא}}, צריך לברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליהם בתחילה. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האוכל פירות לפני סעודה, אין ברכת המזון פוטרת אותם, וצריך לברך עליהם}} בסוף {{ירו&quot;מ-הדגשה|קודם הסעודה}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הדא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}, פליגא על ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}, ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מה פליגין {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודה}} ורבנן? בשהיה בדעתו לאכול פת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכיוון שברכת המזון פוטרת ברכה אחרונה, לכן לחכמים לא משנה מה יאכל קדם}}. אבל אם אין בדעתו לאכול פת, כל עמא מודיי שאם יש ביניהן ממין שבעה, עליו הוא מברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואילו}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ומר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין ברכת המזון פוטרת}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ר בא}}, וצריך לברך בסוף {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם שיתחיל סעודתו. שכח ו}}לא {{ירו&quot;מ-הוסר|בירך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכה אחרונה קדם שיתחיל סעודתו, ואכל פת}}, נעשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפירות}} טפילה {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לו, ותנינן}} תמן: {{שוליים|ו_מז}}כל שהוא עיקר ועמו טפילה, מברך על העיקר ופוטר את הטפילה. הדא גריזמתה, {{ירו&quot;מ-ביאור|תורמוסין מעורבים בהרבה סוגי פירות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לא לגזול מהמאכל את ברכתו|מברך על תורמוסה]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא העיקר, ופותר את השאר, אף אם יש שם ממין שבעה}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: על שם: ([[משלי כב כב]]) &quot;אל תגזול דל כי {{ירו&quot;מ-הוסר|דלת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דל}} הוא&quot;. עד כדון בשיש בדעתו לאכול פת; {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז נפטר מברכה אחרונה בברכת המזון.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל אם}} לא היה בדעתו לאכול פת, לא בדה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וצריך לברך על מין שבעה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל זוגה}} סלק גבי אילין דבית {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|חמתהון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חמתון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|נתבין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נסבין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זיתא}} ומברכין לפניו ולאחריו {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם סעודה}}.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_מז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|מז|ב|משה לונץ=140|שדה יהושע=|קנייבסקי=135|סירלאו=77|פולדא=55|תולדות יצחק=176|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר לון: ועבדין כדין? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} שלח שאל ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב כהנא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבינא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}כל עמא מודיי שאם יש ביניהן ממין שבעה עליו, הוא מברך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל המחלוקת הייתה רק כשרוצה לאכל פת מיד אחר כך, האם יאות}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם כך ההלכה}} אמר  {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ר זעירא ויאות}}: מן מאן דאנן חמיין רבנן סלקון לריש ירחא, {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודה שעושים בקידוש החודש}} ואכלין ענבין {{ירו&quot;מ-ביאור|קודם סעודה}} ולא מברכין בסופה. לא בשיש בדעתו לאכול פת? {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שכך הלכה}} היו לפניו מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ינין שבעה, על איזה מהן הוא מברך? תמן אמרין: {{שוליים|ו_מח}}כל הקודם למקרא&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארץ חיטה ושעורה, וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש}}, קודם לברכה. וכל הסמוך לארץ, קודם לכל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא שזית, קודם לשעורה. שזית ראשון לארץ השני, ושעורה שניה לארץ הראשון}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ו_ה|ירושלמי ברכות, פרק ו, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ו_ה&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ו_מט}}בירך על היין שלפני המזון, פטר את היין שלאחר המזון. {{שוליים|ו_נ}}בירך על הפרפרת שלפני המזון, פטר את הפרפרת שלאחר המזון. {{שוליים|ו_נא}}בירך על הפת, פטר את הפרפרת; {{שוליים|ו_נב}}בירך על הפרפרת, לא פטר את הפת. {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים: אף לא מעשה קדירה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}}: לא תנינן אלא בירך על היין שלפני המזון, פטר את היין שלאחר המזון, {{ירו&quot;מ-ביאור|ששניהם לשתיה}} אבל אם בירך על היין שבתוך המזון, {{שוליים|ו_נג}}לא פטר את היין שלאחר המזון. {{ירו&quot;מ-ביאור|שזה לשתות וזה לשרות}} תמן אמרין: אפילו בירך על היין שלפני המזון, לא פטר את היין שלאחר המזון. והא תנינן: בירך על היין שלפני המזון, פטר את היין שלאחר המזון? {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} ו{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו: אימתי פוטר היין שלפני המזון את היין שלאחר המזון? בזמן שיש רגילות לשתות אחר המזון, ודעתו לכך}}. {{שוליים|ו_נד}}כהדין דשתי קונדיטון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר הקזה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיו רגילים לשתות אחר הקזה}} וחרנה אמר: {{שוליים|ו_נה}}כהדין דשתי חמר בתר בילני. {{ירו&quot;מ-ביאור| שותה יין אחר המרחץ שהיו רגילים לשתות}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רובא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פת הבאה בכיסנין טעונה ברכה גם לאחריה|פת הבאה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}כיסנין]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|בין אכל קדם סעודה, בין אכל באמצע סעודה, בין אכל}} אחר המזון, טעונה ברכה לפניה&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ו|מז א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ו|מז ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_מח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף מח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף מח]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|מח|א|משה לונץ=141|שדה יהושע=|קנייבסקי=136|סירלאו=77|פולדא=55|תולדות יצחק=179|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ולאחריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שאינה באה מחמת הסעודה}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} פליג. {{ירו&quot;מ-ביאור|וסובר שלא מברך לאחריה, שנפטרת בברכת המזון.}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חזקיה}}: במה הוא פליג? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם רק}} כשאכל מאותו המזון באמצע המזון? {{ירו&quot;מ-ביאור|דכיון שהפת פוטרת את הפרפרת שבתוך המזון, פוטרת אף את הפרפרת שאחר המזון.}} אמר לו: אפילו לא אכל מאותו המין באמצע המזון, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלעולם הפת פוטרת את הפרפרת. וכן כי}} אתא {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חגי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: אפילו לא אכל מאותו המין באמצע המזון. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בר סיסיי}} הוון אילין דנשייא משלחין ליה נקלווסין {{ירו&quot;מ-ביאור|תמרים}}, והוה שבק לון בתר מזוניה, ומברך עליהון תחילה וסוף. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חונה}} אכל תמרין עם פיסתיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|לחם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ברך על התמרים}}. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חייא בר אשי}}: פליג את על {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא בר סיסיי}} רבך! שובקין בתר מזונך, ואת מברך עליהן תחילה וסוף. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|אינין אינין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אינון}} {{שוליים|ו_נו}}עיקר נגיסתי. {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודתי}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} סלקון למישתיתיה {{ירו&quot;מ-ביאור| הלכו לסעודה}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא ענתנייה}}. אפיק קומיהון {{ירו&quot;מ-ביאור|הוציא לפניהם}} פת הבאה בכיסנין לאחר המזון. אמרין: נישבוק אולפנה {{ירו&quot;מ-ביאור|נעזוב את מחלוקות האמוראים}} וניתי לן למתניתה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ונלמד הלכה מהמשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא}} דתני:  {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} אמר משום {{אמורא-ירו&quot;מ|רב יהודה}} שאמר משום {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי הגלילי}}: פת הבא בכיסנין לאחר המזון טעונה ברכה לפניה ולאחריה. אמרי: מכיון דהן יחידיי {{ירו&quot;מ-ביאור|כיוון שרבי יוסי הגלילי בדעת יחיד}} ורבנן פליגין עלוי, נעביד כרבנן. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא הצריכו לברך אחרי פת הבאה בכיסנין}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|מרינוס בי רבי יהושע}}: אהן דאכל גריזמי {{ירו&quot;מ-ביאור|תורמוסים ומיני פירות ומיני מזונות}} וסלית, {{ירו&quot;מ-ביאור|מאכל מסולת}} אף על גב דהוא מברך על גריזמתה בסופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון שלא התכוון לאכול פת אחר כך, שאמרנו שמברך על הגרמיזה בורא מיני מזונות.}} לא פטר סולתא. מה כ{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן: בירך על הפת, פטר את הפרפרת. בירך על הפרפרת, לא פטר את הפת}}. {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים: אף לא מעשה קדירה. דהוא סבר, על הסיפא פליגי}}. דבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|הלל אמרי: בירך על הפרפרת, לא פטר את הפת. פת הוא דלא פטר, הא מעשה קדירה, פטר. ואתו בית}} שמאי {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמרו?: בירך על הפרפרת}}, אף {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעשה קדרה}} לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|פטר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מעשה קדירה}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: דברי הכל היא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבית שמאי, על הרישא פליגי דתניא}}: {{שוליים|ו_נז}}בירך על הפת, פטר את הפרפרת ואת מעשה קדירה כדברי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}}. {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים: {{ירו&quot;מ-הדגשה|בירך על הפת}}, לא פטר {{ירו&quot;מ-הוסר|את}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} מעשה קדירה. {{שוליים|ו_נח}}אבל אם בירך&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_מח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|מח|ב|משה לונץ=142|שדה יהושע=|קנייבסקי=137|סירלאו=78|פולדא=55|תולדות יצחק=180|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} על הפרפרת תחילה, כל עמא מודיי דלא פטר את הפת ולא {{ירו&quot;מ-הדגשה|את}} מעשה קדירה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בריה דרב פפא}} בעי: אהן דאכל סולת, ובדעתיה מיכול פיתא, מהו מברכה על סולתא בסופא? רבנן דקיסרין פשטין לה: צריך לברך בסוף.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ו_ו|ירושלמי ברכות, פרק ו, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ו_ו&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ו_נט}}היו יושבין, כל אחד ואחד מברך לעצמו; היסיבו, אחד מברך לכולן. בא להן יין בתוך המזון, כל אחד מברך לעצמו. לאחר המזון, אחד מברך לכולן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והוא}} {{שוליים|ו_ס}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ואומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר}} על המוגמר, אף על פי שאין מביאין את המוגמר אלא לאחר סעודה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היו יושבין, כל אחד ואחד מברך לעצמו. היסיבו, אחד מברך לכולן}}. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שאמרה המשנה, שרק אם הסבו, אחד מברך לכולם. אבל אם לא הסבו לא}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הסבה להוציא ידי חובה בברכת המזון|בשבוע הבן היא מתניתא.]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שאורחים באים והולכים ובעל הבית משרת לפניהם, ואין כאן קביעות לכן יברך כל אחד לעצמו, אלא אם כן הסבו}} הא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשאר סעודות, כש}}בעל הבית בתוך ביתו, אפילו לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הסבו, אחד מברך לכולם}}. תני {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}}: {{שוליים|ו_סא}}אפילו בעל הבית בתוך ביתו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הסבו, אין. לא הסב, לא}}. תני: סדר סעודה, אורחין נכנסין ויושבין {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחדר החיצון}} על הספסלין ועל הקתדריות, עד שכולן מתכנסין. הביאו להן יין, כל אחד ואחד מברך לעצמו. הביאו להן לידים, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נטילת יד אחת לדבר שטיבולו במשקה|כל אחד ואחד נוטל ידו אחת.]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ו|מח א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ו|מח ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_מט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף מט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף מט]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|מט|א|משה לונץ=142|שדה יהושע=|קנייבסקי=138|סירלאו=78|פולדא=56|תולדות יצחק=181|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} הביאו להן פרפרת, כל אחד ואחד מברך לעצמו. עלו והיסבו, הביאו להן יין, אף על פי שבירך על הראשון, צריך לברך על השני, ואחד מברך על ידי כולם. הביאו להן לידים, אף על פי שנטל ידו אחת, צריך ליטול שתי ידיו. הביאו להם פרפרת, אחד מברך על ידי כולן. ואין רשות לאורח ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}יכנס אחר ג' פרפראות. {{ירו&quot;מ-ביאור|שזה היה סימן}} תמן תנינן: סוכה שבעה כיצד? {{שוליים|ו_סב}} גמר מלאכול, לא יתיר את סוכתו, אבל מוריד הוא את הכלים מן המנחה ולמעלה, בשביל כבוד יום טוב האחרון. {{שוליים|ו_סג}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר כהנא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב חייא בר אשי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}: צריך אדם לפסול סוכתו מבעוד יום. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם רוצה לאכל בסוכה בליל יום טוב אחרון שלא יעבור על בל תוסיף}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו פוסלה אלא}} צריך לקדש בתוך ביתו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויוצא ואוכל בסוכה. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|ו_סד}}קידש בבית זה ונמלך לאכול בבית אחר, צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחזור ו}}לקדש. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאין קידוש אלא במקום סעודה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב חיננא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י יהושע}}: מי שסוכתו עריבה עליו, מקדש לילי יום טוב האחרון בתוך ביתו ועולה, ואוכל בתוך סוכתו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}}: ולא פליגין: מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|רב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לחזור ולקדש}}, כשלא היה בדעתו לאכול בבית אחר. ומה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמקדש בביתו ואינו צריך לחזור לקדש בסוכה}}, כשהיה בדעתו לאכול בבית אחר. {{ירו&quot;מ-ביאור|בסוכה}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעולם פליגי. ו}}אתיא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_מט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|מט|ב|משה לונץ=143|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}, כ{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שכיוון שלא יועיל אם יקדש בבית, לכן חייב לפסול את הסוכה.}} וד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י הושעיא}}: כ{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: הביאו להם יין, כל אחד מברך לעצמו}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: זאת אומרת {{שוליים|ו_סה}}שנחלקין בפירות {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל אחד מברך לעצמו}}. שאלו את {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}}: מפני מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} {{שוליים|ו_סו}}בא להן יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו? אמר להן: מפני שאין בית הבליעה פנוי. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: הדא אמרה, {{שוליים|ו_סז}}אהן דעטיש גו מיכלא, אסור למימר ייס. {{ירו&quot;מ-ביאור|המתעטש בתוך הסעודה אסור לאמר לו לבריאות}} בגין סכנתא דנפשא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: והוא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר}} על המוגמר. מה בין מוגמר ובין יין? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה במוגמר, אחד מוציא את כולם אפילו בלא שהסבו.}} מוגמר, כולן מריחין. יין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} אחד הוא טועם {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעצמו. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ירמיה}}: {{שוליים|ו_סח}}מוגמר, כיון שהעלה עשן, צריך לברך. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} בעא מיבדוק {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה לבחון}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}, אמר לו: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת שמן אפרסמון|כיצד הוא אומר על שמן ערב]]? {{ירו&quot;מ-ביאור|שמן אפרסמון}} אמר לו: &quot;אשר נתן ריח טוב בשמן ערב&quot;. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא כך, אלא}} &quot;אשר נתן ריח טוב בעצי בשמים&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|יצחק בר אבא בר מחסיה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב חננאל}} הוון יתבין. חד אמר: &quot;ברוך שנתן ריח טוב בעצי בשמים&quot; וחרנה אמר: &quot;ברוך שנתן ריח טוב בעשב הארץ&quot;. מתיב מן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בעשב הארץ, למן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בעצי בשמים: וכי עצים הן? אמר לו: והכתיב: ([[יהושע ב ו]]) &quot;ותטמנם בפשתי העץ&quot;. וכי עצים הן? {{ירו&quot;מ-הוסר|סלקין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סלקון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו}} לבית {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}, ושמעון {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חונה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|בר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}: {{שוליים|ו_סט}}&quot;אשר נתן ריח טוב בעצי בשמים&quot;. {{אמורא-ירו&quot;מ|גניבא}} אמר:&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ו|מט א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ו|מט ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_נ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף נ.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף נ]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|נ|א|משה לונץ=144|שדה יהושע=|קנייבסקי=139|סירלאו=79|פולדא=56|תולדות יצחק=184|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נתן}} {{שוליים|ו_ע}}שמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|להעביר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לזוהמא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זוהמא}}, אינו צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: ואפילו קווי לתוך ידו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חלבו}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}: המרבץ {{ירו&quot;מ-הוסר|אלינתית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלונתית}} בתוך ביתו, אינו צריך לברך. {{ירו&quot;מ-ביאור|אף דיש בו אפרסמון, שאינו אלא להעביר את הזוהמה}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}}: {{שוליים|ו_עא}}על כולן הוא אומר &quot;אשר נתן ריח טוב בעצי בשמים&quot;, בר מן {{שוליים|ו_עב}}אהן מוסכין, {{ירו&quot;מ-ביאור|חוץ ממוסק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא יוצא מהחי}} דיימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליו}} &quot;אשר נתן ריח טוב במיני בשמים&quot;.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ו_ז|ירושלמי ברכות, פרק ו, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ו_ז&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ו_עג}}הביאו לו מליח בתחילה ופת עמו, מברך על המליח ופוטר את הפת, שהפת טפילה לו. זה הכלל: כל שהוא עיקר ועמו טפילה, מברך על העיקר ופוטר את הטפילה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: הביאו לו מליח בתחילה ופת עמו, מברך על המליח ופוטר את הפת, שהפת טפילה לו. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונתן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלעזר}}: מתנייתא עד שלא למדו {{ירו&quot;מ-ביאור|התרגלו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}סעודת מלכים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורוב סעודתן הייתה בדברים מלוחים}} ובמקום שעושין את המליח עיקר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והפת בא רק כדי למתק האכילה}}. אבל במקום שאין עושין את המליח עיקר, לא בדא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}}: פיתא ופרור, {{ירו&quot;מ-ביאור|מאכל מתוק}} אומר על הפירור במקום שעושין את הפירור עיקר. אבל במקום שאין עושין את הפירור עיקר, לא בדא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: שקיזמי {{ירו&quot;מ-ביאור|מאכל משקדים}} ופיתא, אומר על השקיזמי במקום שעושין את השקיזמי עיקר. אבל במקום שאין עושין את השקיזמי עיקר, לא בדא.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ו_ח|ירושלמי ברכות, פרק ו, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ו_ח&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אכל תאנים וענבים ורימונים, מברך עליהן שלש ברכות; דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. וחכמים אומרים: ברכה אחת. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} אומר: אפילו אכל שלק, והוא מזונו, מברך עליו שלש ברכות. {{שוליים|ו_עד}}השותה מים לצמאו, אומר &quot;שהכל נהיה בדברו&quot;. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}} אומר: בורא נפשות רבות וחסרונן.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תדאי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: {{שוליים|ו_עה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אכל במזרח התאנה ובמערבה|אכל במזרחה של תאינה ובא לאכול במערבה, צריך לברך.]] {{ירו&quot;מ-ביאור|דשינוי מקום צריך לברך}} {{אמורא-ירו&quot;מ|אבא בר רב הונא}} אמר&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות|נ|ב|משה לונץ=145|שדה יהושע=|קנייבסקי=140|סירלאו=79|פולדא=57|תולדות יצחק=187|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתה}} יין ישן {{ירו&quot;מ-הדגשה|והביאו לו}} יין חדש, צריך לברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל אם היו שניהם ישן, או שניהם חדש, אין צריך לברך ד}}שינוי יין אין צריך לברך. {{שוליים|ו_עו}}שינוי מקום צריך לברך. הסיע דעתו, כמי שהוא שינוי מקום. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}, {{שוליים|ו_עז}}על כל חבית וחבית שהיה פותח, היה מברך עליה. ומה היה אומר? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק רובה}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}: {{שוליים|ו_עח}}&quot;ברוך הטוב והמטיב&quot;. מעשה ב{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} שעשה משתה לשמעון בנו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}על כל חבית וחבית שהיה פותח, היה מברך עליה &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|הטוב והמטיב}}&quot; ואומר: &quot;חמרא טבא לחיי רבנן ולתלמידיהון!&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: השותה מים לצמאו אומר: ברוך &quot;שהכל נהיה בדברו&quot;. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}}: חוץ ממי דקרים. {{ירו&quot;מ-ביאור|ששותים לרפואה}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: ולכל מים שהוא צמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|להן, אבל אם אינו צמא, אינו מברך}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא כשאר משקים שאם נהנה מברך אף אם אינו צמא}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברוך שברא מי רפואות|השותה מי דקרים, מהו אומר? &quot;ברוך שברא מי רפואות&quot;]] אית תניי תני: מי דקרים, ואית תניי תני: מי דקלים. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר מי דקרים, שהן דוקרין את המרה. ומן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר מי דקלים, שהן יוצאין מבין שני דקלים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ו|נ א}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ו|נ ב}} {{סוף}} &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק כיצד מברכין&lt;/strong&gt;

{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|ברכות|שישי|חמישי|שביעי}}</text>
      <sha1>kdvp3tpy8pevgr0t33m4vy1wfg2418d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1707896</id>
    <revision>
      <id>3037682</id>
      <parentid>3002466</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T15:14:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3037682</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="52472" sha1="2sretxbkxs338edalzuhztigtecaimz" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ&quot;ג-2023

&lt;מאגר 2209817 תיקון 2195287 תקן 2195287 קוד a163Y00000F6JnEQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשפ&quot;ג, 564|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)|25:3012773))); ((תשפ&quot;ו, 386|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)).

@ 1. הגדרות
: (א) בחוק זה -
::- &quot;בעלות&quot;, בנכס לא מוחשי מוטב - בעלות מלאה בנכס, לרבות רישיון ייחודי לגביו שתקופת תוקפו אינה מוגבלת מכוח תנאי הרישיון; לעניין זה, &quot;רישיון ייחודי&quot; - רישיון המעניק לבעליו זכות ייחודית לפעול לגבי הנכס כאילו הוא בעל הנכס, למעט היכולת להעביר בעלות בנכס, ומגביל את בעל הנכס מלפעול לגבי הנכס כאילו הוא בעל הנכס או להרשות לאחר לפעול כאמור;
::- &quot;הכנסה טכנולוגית&quot;, &quot;הכנסה טכנולוגית מועדפת&quot;, &quot;מפעל טכנולוגי&quot; ו&quot;נכס לא מוחשי מוטב&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון]];
::- &quot;הכנסה מועדפת&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון]];
::- &quot;השקעה בחברת מו&quot;פ&quot; - השקעה במזומן של משקיע, בחברת מו&quot;פ, אשר בשלה הוקצו לו מניות, לרבות זכות לרכישת מניה, בחברת המו&quot;פ;
::- &quot;חברה מועדפת&quot; ו&quot;ידע&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון]];
::- &quot;חברת מו&quot;פ&quot; - חברה שהתאגדה בישראל ועיקר פעילותה בישראל, שאינה בת-חברה כהגדרתה [[בסעיף 76(ג) לפקודה]] ושמתקיימים לגביה התנאים המפורטים בפסקאות שלהלן:
::: (1) מיום התאגדותה לא היה רשום נייר ערך כלשהו שלה למסחר בבורסה;
::: (2) מתקיים בה האמור [[בפסקאות (2) עד (5) להגדרה &quot;חברה מועדפת&quot; שבסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון]];
::: (3) היקף ההכנסות הטכנולוגיות הכולל של החברה מיום התאגדותה עד תום השנה שקדמה לשנת המס לא עלה על 4.5 מיליון שקלים חדשים, והיקף ההכנסות הכולל של החברה באותה תקופה לא עלה על 12 מיליון שקלים חדשים;
::: (4) היקף ההשקעות בחברה, וההלוואות שניתנו לה מיום התאגדותה, אינו עולה על 12 מיליון שקלים חדשים;
::: (5) ההוצאות של החברה, המסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח לפי כללי החשבונאות המקובלים, בשלוש השנים שקדמו לשנת המס, ואם הוקמה החברה במהלך שלוש שנות המס האמורות - בתקופה שממועד הקמתה, היו בשיעור של 7% לפחות בממוצע לשנה מסך הכנסות החברה, ומתקיים בחברה אחד או יותר מהתנאים הקבועים [[בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (2) להגדרה &quot;מפעל טכנולוגי מועדף&quot; שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון]];
::: (6) 70% לפחות מהוצאות החברה, בתקופה שמיום התאגדותה עד תום השנה שקדמה לשנת המס, היו הוצאות שהוצאו, במישרין או בעקיפין, לשם פיתוחו של נכס לא מוחשי מוטב, לרבות בשלב התחלתי של פיתוח, המבוסס על מחקר ופיתוח שבוצעו בחברה (בהגדרה זו - נכס בפיתוח);
::: (7) הנכס בפיתוח וכל הזכויות הנובעות ממנו הם בבעלות החברה מיום היווצרו; לעניין זה, רכשה או קיבלה החברה את מלוא הזכויות בנכס בפיתוח מאחד מאלה, לשם המשך פיתוחו של הנכס, יראו את החברה כאילו מתקיים בה התנאי האמור בפסקה זו:
:::: (א) יחיד, אחד או יותר, שהנכס בפיתוח היה בבעלותו באופן בלעדי מיום היווצרו עד העברת מלוא הזכויות בו לחברה;
:::: (ב) מוסד יוצר שהנכס בפיתוח היה בבעלותו מיום היווצרו עד העברת מלוא הזכויות בו לחברה; לעניין זה, &quot;מוסד יוצר&quot; - כל אחד מאלה:
::::: (1) מוסד להשכלה גבוהה או מוסד מחקרי כהגדרתם [[#9.29|בסעיף 9(29) לפקודה]];
::::: (2) בית חולים, או תאגיד בריאות כהגדרתו [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
::::: (3) חברה העוסקת דרך קבע במסחור ידע שנוצר בגופים כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2);
::::: (4) מינהל המחקר החקלאי שבמשרד החקלאות ופיתוח הכפר;
::::: (5) מרכז מחקר ופיתוח אזורי הנתמך בידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, כמשמעותו [[בחוק לעידוד מחקר ופיתוח]];
::- &quot;חוק לעידוד השקעות הון&quot; - [[חוק לעידוד השקעות הון, התשי&quot;ט-1959]];
::- &quot;חוק לעידוד מחקר ופיתוח&quot; - [[=חוק לעידוד מחקר ופיתוח|חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ&quot;ד-1984]];
::- &quot;מועד ההשקעה&quot; - המאוחר מבין אלה:
::: (1) המועד שבו המשקיע שילם לחברת המו&quot;פ את סכום ההשקעה בחברת המו&quot;פ;
::: (2) המועד שבו הקצתה חברת המו&quot;פ למשקיע את המניות כנגד השקעתו בחברת המו&quot;פ;
::- &quot;מחקר&quot; ו&quot;פיתוח&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 4 לחוק לעידוד מחקר ופיתוח]];
::- &quot;המנהל&quot; - המנהל כהגדרתו [[בפקודה]], לרבות מי שהמנהל הסמיכו לעניין חוק זה;
::- &quot;משקיע&quot; - יחיד, חברת מעטים כמשמעותה [[בסעיף 76 לפקודה]], או שותפות;
::- &quot;הפקודה&quot; - [[=הפקודה|פקודת מס הכנסה]];
::- &quot;קרוב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 88 לפקודה]];
::- &quot;שותפות&quot; - שותפות שאושרה לעניין זה על ידי המנהל לפי בקשה שהוגשה לא יאוחר מ-90 ימים ממועד הקמתה או שותפות רשומה לפי [[פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]], שמתקיימים לגביה שני אלה:
::: (1) השותפים בה הם יחידים או חברות מעטים;
::: (2) היא הוקמה ופועלת לשם השקעה ייעודית בחברה אחת בלבד שהיא חברת מו&quot;פ;
::- &quot;תקופת הוראת השעה&quot; - התקופה שמיום תחילתו של חוק זה (((ביום 31.7.2023))) עד יום כ&quot;א בטבת התשפ&quot;ז (31 בדצמבר 2026).
: (ב) לכל מונח אחר שאינו מפורש בחוק זה תהיה המשמעות הנודעת לו [[+|בסעיפים 1]] [[ו-88 לפקודה]].

@ 2. זיכוי ממס בשל השקעה במניות חברת מו&quot;פ
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מניה&quot; - לרבות זכות לרכישת מניה;
::- &quot;תקופת ההטבה&quot; - התקופה שמתחילת שנת המס שבה חל מועד ההשקעה עד תום שלוש שנים מהמועד האמור, ולעניין מכירה שמתקיים לגביה האמור בפסקת משנה (א) או (ב) של סעיף קטן (ב)(5) - עד מועד המכירה.
: (ב) על אף האמור בכל דין, משקיע שביצע השקעה בחברת מו&quot;פ רשאי לבקש שיינתן לו זיכוי ממס בסכום כמפורט בסעיף קטן (ג), ובלבד שהתקיימו כל אלה (בסעיף זה - השקעה מזכה):
:: (1) בתקופת הוראת השעה המשקיע שילם במזומן לחברת המו&quot;פ את מלוא סכום ההשקעה בה, וחברת המו&quot;פ הקצתה למשקיע את המניות בשל ההשקעה;
:: (2) רואה החשבון של החברה אישר כי במועד ההשקעה החברה הייתה חברת מו&quot;פ;
:: (3) הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות אינן בין המטרות העיקריות של ההשקעה;
:: (4) המשקיע לא היה קרוב של החברה, בתקופה שממועד התאגדותה עד מועד ההשקעה; לעניין זה, לא יראו משקיע כקרוב של החברה רק בשל כך שקרובו הוא משקיע שביצע בה השקעה מזכה לפי סעיף זה;
:: (5) המשקיע החזיק במישרין במניות שהוקצו לו בתמורה להשקעתו בחברת המו&quot;פ, במשך כל תקופת ההטבה, וכמו כן, אם המשקיע הוא שותפות - במשך כל התקופה שממועד ההשקעה עד מכירת המניות בידי השותפות לא השתנה שיעור הזכויות של השותפים בשותפות; ואולם לא יראו כהפרת התנאי שברישה מכירת מניות שבוצעה לפני תום תקופת ההטבה והיא אחת מאלה:
::: (א) מכירה שלא מרצון כהגדרתה [[בסעיף 103 לפקודה]];
::: (ב) מכירה שהמנהל אישר, לבקשת המשקיע, שלא יראו אותה כהפרה, לאחר ששוכנע שאין במכירה הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותה ושהמכירה אינה מרצונו של המשקיע, ובלבד שהמשקיע הגיש את הבקשה למנהל בתוך 90 ימים ממועד המכירה;
:: (6) התקיימו בחברה עד תום תקופת ההטבה התנאים האמורים [[בפסקאות (2) ו-(5) עד (7) להגדרה &quot;חברת מו&quot;פ&quot; שבסעיף 1]], ולדוח שהגישה החברה לפי [[סעיף 131 לפקודה]], לגבי כל אחת משנות המס בתקופת ההטבה, צורף אישור רואה חשבון על התקיימות התנאים כאמור;
:: (7) המשקיע הודיע למנהל כי הוראות סעיף זה יחולו לגבי השקעתו, בהודעה שצירף לדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]] בשנת המס הראשונה שלאחר השנה שבה חל מועד ההשקעה.
: (ג) זיכוי ממס כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה בסכום ההשקעה המזכה או בסכום ההשקעה המרבי, לפי הנמוך, כשהוא מוכפל בשיעור המס על רווח הון שאותו משקיע היה חייב בו לפי [[חלק ה' לפקודה]] אילו היה מוכר ברווח את המניות שהוקצו לו בתמורה לאותה השקעה, בשנת המס שבה בוצעה ההשקעה; היה המשקיע חייב במס לפי [[סעיף 121ב לפקודה]] באותה שנת מס, יתווסף לסכום האמור גם סכום ההשקעה המזכה, כשהוא מוכפל בשיעור המס כאמור או סכום המס שהוא היה חייב בו לפי [[אותו סעיף]] באותה שנת מס, לפי הנמוך; לעניין זה -
::- &quot;סכום ההשקעה המרבי&quot; - סכום שאינו עולה על 4 מיליון שקלים חדשים, בהפחתת השקעות אחרות של המשקיע, במישרין או בעקיפין, באותה חברת מו&quot;פ, שניתן בשלהן זיכוי ממס לפי סעיף זה או שנוכו בשלהן סכומים לפי [[סעיף 3(ב)]], ובהפחתת השקעות שביצע קרוב של המשקיע, במישרין או בעקיפין, באותה חברת מו&quot;פ, שניתן בשלהן זיכוי כאמור או שנוכו בשלהן סכומים כאמור;
::- &quot;קרוב&quot; - כאמור [[בפסקה (1) להגדרה &quot;קרוב&quot; שבסעיף 88 לפקודה]].
: (ד) זיכוי ממס שלא נוצל בשנת מס, יהיה אפשר לנצלו בשנות המס הבאות בזו אחר זו.
: (ה) בחישוב ההכנסה החייבת או רווח ההון במכירת מניות החברה, בידי משקיע שקיבל זיכוי ממס בשל השקעה מזכה לפי סעיף זה, יופחת מהעלות או מהמחיר המקורי, לפי העניין, סכום ההשקעה שניתן בשלו זיכוי ממס כאמור; נמכר חלק מהמניות, יופחת מהעלות או מהמחיר המקורי חלק יחסי של סכום ההשקעה כאמור, כיחס חלקן של המניות שנמכרו לכלל המניות שהוקצו למשקיע תמורת ההשקעה המזכה.
: (ו) קיבל המשקיע מחברת המו&quot;פ, במהלך התקופה שממועד ההשקעה עד תום תקופת ההטבה, סכום כלשהו, במישרין או בעקיפין, יופחת הסכום האמור מחישוב סכום ההשקעה המזכה לעניין סעיף זה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על הכנסה חייבת לפי [[#2.1|סעיף 2(1) לפקודה]], ששולמה למי שאינו עובד החברה; לעניין זה, &quot;עובד&quot; - לרבות נושא משרה כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]].
: (ז) זיכוי ממס שניתן למשקיע שהוא שותפות בשל השקעה מזכה, ייוחס לשותפים בשותפות, בהתאם ליחס ההשקעה הכספית של כל שותף בשותפות לכלל ההשקעה הכספית בשותפות.
: (ח)(1) נודע לחברה כי חדל להתקיים בה, לפני תום תקופת ההטבה, תנאי מהתנאים האמורים [[בפסקאות (2) ו-(5) עד (7) להגדרה &quot;חברת מו&quot;פ&quot; שבסעיף 1]], תדווח על כך למשקיע ולמנהל, עד למועד הגשת הדוח לפי [[סעיף 131 לפקודה]] לגבי השנה שבה נודע לחברה על כך שחדל להתקיים התנאי כאמור.
:: (2) נודע למשקיע כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים האמורים בסעיף קטן (ב) לקבלת זיכוי ממס, או כי סכום ההשקעה המזכה הופחת לפי הוראות סעיף קטן (ו), יודיע על כך לפקיד השומה בתוך 90 ימים מהיום שבו נודע לו על אי-התקיימות התנאי או על הפחתת סכום ההשקעה כאמור.
:: (3) נודע לפקיד השומה כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים האמורים בסעיף קטן (ב) לקבלת זיכוי ממס, או כי סכום ההשקעה המזכה הופחת לפי הוראות סעיף קטן (ו), יבטל את הזיכוי ממס שניתן למשקיע או יפחיתו, למפרע, ויתקן את שומות המשקיע בהתאם; תוקנו שומות המשקיע לפי פסקה זו, יחויב המשקיע בתשלום המס הנוסף בשל התיקון כאמור בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד מועד התשלום.
:: (4) לא דיווחה החברה כאמור בפסקה (1) למנהל, רשאי פקיד השומה לחייב את החברה בתשלום מס בגובה סכום הזיכוי במס שניתן למשקיע בשל ההשקעה המזכה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן הזיכוי עד מועד התשלום; החברה לא תהיה זכאית לקיזוז, לזיכוי או לפטור מהמס שהיא חייבת בו לפי פסקה זו, ויחולו על המס כאמור הוראות [[הפקודה]] לעניין שומה וגבייה, ובלבד שאם שולם המס בידי החברה לא יבוטל זיכוי המס למשקיע ולא יחולו הוראות סעיף קטן (ה) במכירת המניות, ושאם בוטל זיכוי המס למשקיע לא ישולם המס על ידי החברה.
:: (5) דין החלטת פקיד שומה לפי פסקאות (3) ו-(4), לעניין השגה וערעור לפי [[הפקודה]], כדין שומה לפי [[סעיף 145 לפקודה]]; ואולם, ביטל פקיד השומה את הזיכוי ממס שניתן למשקיע בהתאם להודעת החברה כאמור בפסקה (1) או בהתאם להודעת המשקיע כאמור בפסקה (2), ימשיכו לראות את הדוח שהגיש המשקיע לפי [[סעיף 131 לפקודה]], לגבי השנה שבעדה ניתן לו זיכוי ממס, כשומה עצמית.

@ 3. פטור ממס בחילוף מניות חברה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מכירה מזכה&quot; - מכירת מניות של חברה מועדפת שהיא בעלת מפעל טכנולוגי, שיום חתימת ההסכם לביצועה (בסעיף זה - יום החתימה) חל בתקופת הוראת השעה;
::- &quot;מניות מוקצות&quot; - מניות, לרבות זכות לרכישת מניה, שהוקצו למשקיע תמורת ההשקעה המוטבת.
: (ב) נבע ליחיד רווח הון ממכירה מזכה, ובתוך תקופה של שנים עשר חודשים לאחר יום החתימה או של ארבעה חודשים לפניו, ביצע היחיד השקעה בחברת מו&quot;פ, אחת או יותר, שמתקיים לגביה האמור [[בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 2(ב)]], רשאי הוא, בחישוב רווח ההון מהמכירה האמורה, לנכות מהתמורה שהתקבלה בעדה, סכום כמפורט בסעיף קטן (ג) (בסעיף זה - השקעה מוטבת); משעשה כן, לעניין חישוב רווח ההון במכירת המניות המוקצות, יופחת המחיר המקורי שלהן בכל סכום של רווח ההון הריאלי שהיה במכירה הקודמת ולא התחייב במס בשל ניכוי סכום כמפורט בסעיף קטן (ג) בידי המשקיע, ובלבד שהמשקיע יחזיק במניות המוקצות לתקופה שלא תפחת משישה חודשים ממועד ההשקעה, ואם מכר את המניות המוקצות לקרוב - במשך כל תקופת ההטבה כהגדרתה [[בסעיף 2]].
: (ג) הסכום שרשאי משקיע לנכות לפי הוראות סעיף קטן (ב) (בסעיף זה - סכום השקעה מוטב) יהיה, לעניין סך כל ההשקעות המוטבות, סכום שלא יעלה על סכום רווח ההון הריאלי שנבע למשקיע מהמכירה המזכה, ולעניין כל אחת מההשקעות המוטבות - סכום שלא יעלה על הקטן מבין אלה:
:: (1) הסכום ששילם המשקיע במזומן בביצוע אותה השקעה מוטבת;
:: (2) 5.5 מיליון שקלים חדשים, בהפחתת השקעות אחרות של המשקיע, במישרין או בעקיפין, באותה חברת מו&quot;פ, שנוכו בשלהן סכומים לפי סעיף קטן (ב) או שניתן בשלהן זיכוי ממס לפי [[סעיף 2]], ובהפחתת השקעות שביצע קרוב של המשקיע, במישרין או בעקיפין, באותה חברת מו&quot;פ, שנוכו בשלהן סכומים כאמור או שניתן בשלהן זיכוי כאמור; לעניין זה, &quot;קרוב&quot; - כאמור [[בפסקה (1) להגדרה &quot;קרוב&quot; שבסעיף 88 לפקודה]].
: (ד) הוראות [[סעיף 2(ו)]] יחולו, בשינויים המחויבים, על חישוב סכום ההשקעה המוטב.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ב) רישה, במכירה מזכה שבה התמורה או חלק ממנה לא שולמו למוכר בתוך 30 ימים מיום החתימה, רשאי פקיד השומה, לבקשת המוכר, לאשר שתקופת 12 החודשים האמורה באותו סעיף קטן תתחיל מיום קבלת התשלום.

@ 4. מניעת כפל הטבות
: משקיע שזכאי להטבה לפי [[סעיפים 2]] [[ו-3]] בשל אותה השקעה בחברת מו&quot;פ, הברירה בידו לבחור באחת מהן; הודיע משקיע על בחירתו כאמור, לא יוכל לחזור בו מבחירתו.

@ 5. התרת השקעה במניות חברה מזכה כהוצאה
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הוצאות מחקר ופיתוח&quot;, של חברה - הוצאות המסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח לפי כללי החשבונאות המקובלים, של החברה, בהתאם לדוחותיה המאוחדים;
::- &quot;חברה בת&quot;, של חברה מזכה - חבר בני אדם שהחברה המזכה מחזיקה באמצעי שליטה בו בשיעור העולה על 50%, ושבבעלותו נכס לא מוחשי מוטב;
::- &quot;חברה ישראלית מזכה&quot; - חברה שמתקיימים לגביה שני אלה:
::: (1) בשנת הרכישה היא חברה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי או חברת מו&quot;פ;
::: (2) בשנה שקדמה לשנת הרכישה ועד מועד הרכישה הראשונה, היא אינה קרובה של החברה הרוכשת;
::- &quot;חברה מזכה&quot; - חברה ישראלית מזכה או חברת חוץ מזכה, שבשנת הרכישה בבעלותה נכס לא מוחשי מוטב, לרבות פיתוח של נכס לא מוחשי מוטב כאמור [[בפסקה (6) להגדרה &quot;חברת מו&quot;פ&quot; שבסעיף 1]];
::- &quot;חברה רוכשת&quot; - חברה שבשנת השגת השליטה היא חברה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי;
::- &quot;חברת חוץ מזכה&quot; - חברה תושבת חוץ שמתקיימים לגביה כל אלה:
::: (1) מיום התאגדותה ועד מועד הרכישה הראשונה, היא אינה קרובה של החברה הרוכשת;
::: (2) שיעור הוצאות המחקר והפיתוח של החברה מתוך סך הכנסותיה עלה על 7% בשנת המס שקדמה לשנת השגת השליטה או עלה על 7% בשלוש שנות המס שקדמו לשנת השגת השליטה, בממוצע, ולעניין חברה שהתקיימו בה, בשינויים המחויבים, התנאים שקבע המדען הראשי לחדשנות כאמור [[בפסקה (3) להגדרה &quot;מפעל טכנולוגי מועדף&quot; שבסעיף 51כד לחוק עידוד השקעות הון]] - עלה על 5% בשנת המס או בשלוש שנות המס כאמור; לעניין זה, &quot;הכנסות&quot; - כהגדרתן [[בפסקה (1) להגדרה &quot;מפעל טכנולוגי מועדף&quot; שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון]];
::: (3) סכום הוצאות המחקר והפיתוח של החברה בשנת המס שקדמה לשנת השגת השליטה עלה על 20 מיליון שקלים חדשים; הסכום האמור יחושב לפי השער היציג, בתום שנת המס, של המטבע שלפיו מוצגים דוחות החברה;
::- &quot;מועד הרכישה הראשונה&quot; - המועד שבו ביצעה החברה הרוכשת את הרכישה הראשונה של אמצעי שליטה בחברה הישראלית המזכה או בחברת החוץ המזכה, מבין הרכישות האמורות בסעיף קטן (ג)(2), לרבות כפי שהוחל בסעיף קטן (ד)(1);
::- &quot;סכום רכישה נקי&quot; - הסכום ששילמה בפועל החברה הרוכשת בעד רכישת אמצעי שליטה בחברה המזכה עד תום ארבע שנים מיום חתימת ההסכם לרכישתם (בסעיף זה - הסכם הרכישה), בהפחתת סכום ההון העצמי של החברה המזכה כשהוא מוכפל בחלק החברה המזכה שנרכש כאמור, ובלבד שסכום ההון העצמי כאמור הוא סכום חיובי, ובהפחתת כל סכום שהוחזר לחברה הרוכשת; לעניין זה, &quot;סכום ההון העצמי&quot;, של חברה מזכה - הסכום המתקבל מצירוף הסכומים של כל אלה: עודפים ורווחים, הון מניות, פרמיה על מניות ופריטים אחרים כיוצא באלה, ואם החברה המזכה היא חברת חוץ מזכה - בהפחתת נכסים לא מוחשיים הרשומים בספרי החברה המזכה;
::- &quot;הרשות לחדשנות&quot; - הרשות כהגדרתה [[בחוק לעידוד מחקר ופיתוח]];
::- &quot;שנת הרכישה&quot; - שנת המס שבה חברה רוכשת רכשה אמצעי שליטה בחברה מזכה;
::- &quot;שנת השגת השליטה&quot; - שנת המס שבה התבצעה רכישת אמצעי השליטה שלאחריה עמדה החברה הרוכשת בתנאי הקבוע בסעיף קטן (ג)(1), לרבות כפי שהוחל בסעיף קטן (ד)(1);
::- &quot;תקופת ההפחתה&quot; - חמש שנות מס המתחילות בשנה שלאחר שנת השגת השליטה או ביצוע התשלום בפועל, לפי המאוחר.
: (ב) על אף האמור בכל דין, סכום הרכישה הנקי ששילמה חברה רוכשת בעד רכישת אמצעי שליטה בחברה מזכה, יותר לה ניכויו בשיעורים שנתיים שווים מהכנסתה הטכנולוגית המועדפת בשנת המס, במשך תקופת ההפחתה, ובלבד שאם החברה המזכה היא חברה ישראלית מזכה - התקיים האמור בסעיף קטן (ג), ואם החברה המזכה היא חברת חוץ מזכה - התקיים האמור בסעיף קטן (ד).
: (ג) הייתה החברה המזכה כאמור בסעיף קטן (ב) חברה ישראלית מזכה, יותר לחברה הרוכשת ניכוי כאמור באותו סעיף קטן, אם התקיימו כל אלה:
:: (1) בתוך 12 חודשים ביצעה החברה הרוכשת רכישות של אמצעי שליטה בחברה המזכה, אשר בסיומן החזיקה החברה הרוכשת ב-80% לפחות מכל סוג של אמצעי השליטה בחברה המזכה;
:: (2) בתקופת הוראת השעה מתקיימים שני אלה:
::: (א) החברה הרוכשת שילמה בפועל 25% מסכום הרכישה הוודאי או 10% מסכום הרכישה הנקי שעליה לשלם לחברה המזכה בעד רכישת אמצעי שליטה לפי הסכם הרכישה, לפי הנמוך; לעניין זה, &quot;סכום הרכישה הוודאי&quot; - החלק מסכום הרכישה הנקי כאמור שעל החברה הרוכשת לשלם לפי הסכם הרכישה, בלא תנאי;
::: (ב) נערך הסכם מקדים לקראת הרכישה הראשונה מהרכישות האמורות בפסקה (1); לעניין זה, &quot;הסכם מקדים&quot; - הסכם עקרונות, מזכר הבנות, זיכרון דברים או הסכם דומה אף אם כינויו שונה, בין בכתב ובין בעל פה, הכולל את הסכמות הצדדים בנוגע לעיקרי תנאי העסקה;
:: (3) אם יש לחברה המזכה חברה בת שהיא חברה תושבת חוץ - מתקיים לגבי עסקי החברה הבת האמור בסעיף קטן (ד)(4);
:: (4) בכל שנת מס בתקופת ההפחתה -
::: (א) החברה הרוכשת היא חברה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי;
::: (ב) לדוח שהגישה החברה הרוכשת לפי [[סעיף 131 לפקודה]] צורף אישור מאת רואה חשבון על התקיימות התנאים לקבלת הטבה לפי סעיף זה;
::: (ג) מתקיימים שני אלה:
:::: (1) הנכס הלא מוחשי המוטב שהיה בבעלות החברה המזכה ביום המכירה נותר בבעלותה או בבעלות החברה הרוכשת;
:::: (2) אם הייתה לחברה המזכה חברה בת שהיא חברה תושבת חוץ - התקיים האמור בפסקת משנה (1) גם לגבי הנכס הלא מוחשי המוטב שהיה בבעלות החברה הבת ביום המכירה ועבר לבעלות החברה הרוכשת;
:: (5) הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות אינן בין המטרות העיקריות של רכישת אמצעי השליטה בחברה המזכה.
: (ד) הייתה החברה המזכה כאמור בסעיף קטן (ב) חברת חוץ מזכה, יותר לחברה הרוכשת ניכוי כאמור באותו סעיף קטן אם התקיימו כל אלה:
:: (1) מתקיים האמור בסעיף קטן (ג)(1), (2) ו-(5);
:: (2) הכנסתה הטכנולוגית של החברה הרוכשת בשלוש שנות המס שקדמו לשנת השגת השליטה הייתה 75 מיליון שקלים חדשים או יותר לשנה, בממוצע;
:: (3) סכום הרכישה הנקי היה 20 מיליון דולר של ארצות הברית (להלן - דולר ארה&quot;ב) או יותר; אם סכום הרכישה כאמור היה במטבע שאינו דולר ארה&quot;ב, הוא יומר לדולר ארה&quot;ב לפי שער החליפין של אותו מטבע ביום האחרון של החודש שלפני חתימת הסכם הרכישה; לעניין זה, &quot;שער החליפין&quot; - השער היציג של דולר ארה&quot;ב שמפרסם בנק ישראל;
:: (4)(א) בתוך 12 חודשים מיום השגת השליטה צורפו עסקיה של החברה המזכה ושל כל חברה בת שלה, כעסק חי, לעסקיו של המפעל הטכנולוגי שבבעלות החברה הרוכשת, כך שפעילות העסקים האמורה חדלה להתקיים אצל החברה המזכה או החברה הבת, לפי העניין, והמשיכה להתקיים אצל המפעל הטכנולוגי;
::: (ב) במסגרת צירוף העסקים כאמור בפסקת משנה (א) הועברו כלל הזכויות שהיו לחברה המזכה או לחברה הבת, לפי העניין, בנכסים לא מוחשיים מוטבים, לבעלות החברה הרוכשת;
::: (ג) בפסקה זו, &quot;יום השגת השליטה&quot; - היום שבו השלימה החברה הרוכשת ביצוע רכישות כאמור בסעיף קטן (ג)(1), כפי שהוחל בפסקה (1) שלאחריהן החזיקה באמצעי שליטה כאמור באותו סעיף קטן;
:: (5)(א) הרשות לחדשנות אישרה לחברה הרוכשת, לבקשתה, לפני החתימה על הסכם הרכישה או בתוך 90 ימים ממועד החתימה על הסכם הרכישה, כי רכישת אמצעי השליטה בחברה המזכה צפויה לשמש לפיתוחו או לקידומו של מפעל טכנולוגי בישראל שנמצא בבעלות החברה הרוכשת;
::: (ב) החברה הרוכשת פעלה בהתאם לאמור בבקשה כאמור בפסקת משנה (א);
::: (ג) החברה הרוכשת הודיעה למנהל רשות המסים על כוונתה לרכוש אמצעי שליטה בחברה המזכה, לפני החתימה על הסכם הרכישה או על רכישת אמצעי שליטה בחברה המזכה, בתוך 90 ימים ממועד החתימה על הסכם הרכישה;
:: (6) בכל שנת מס בתקופת ההפחתה -
::: (א) מתקיים האמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) שבסעיף קטן (ג)(4);
::: (ב) לא התקיים במפעל הטכנולוגי של החברה הרוכשת אף אחד מאלה:
:::: (1) מספר עובדיו בישראל בשנת המס האמורה קטן ב-20% או יותר מממוצע מספר עובדיו בישראל בשתי שנות המס שקדמו לשנת השגת השליטה, אלא אם כן הוא קטן בשיעור הצמצום במספר העובדים הכולל בקבוצת החברות שהמפעל נמנה עימה, בישראל ומחוץ לישראל, בשנת המס האמורה, ביחס לממוצע מספר העובדים האמור בשתי שנות המס שקדמו לשנת השגת השליטה;
:::: (2) עלות שכר עובדיו בישראל בשנת המס האמורה הייתה קטנה ב-20% או יותר מממוצע עלות השכר האמורה בשתי שנות המס שקדמו לשנת השגת השליטה, אלא אם כן היא קטנה בשיעור הצמצום בעלות הכוללת של שכר העובדים בקבוצת החברות שהמפעל נמנה עימה, בישראל ומחוץ לישראל, בשנת המס האמורה, ביחס לממוצע עלות השכר האמורה בשתי שנות המס שקדמו לשנת השגת השליטה;
:: (7) הנכס הלא מוחשי המוטב שהועבר לבעלות החברה הרוכשת כאמור בפסקה (4), נשאר בבעלותה עד תום תקופת ההפחתה.
: (ה)(1) לשם קבלת אישור כאמור בסעיף קטן (ד)(5)(א), תגיש החברה הרוכשת לרשות לחדשנות בקשה הכוללת, בין היתר, את פרטי הסכם הרכישה וכן תיאור מפורט של הפעולות שבכוונתה לבצע לגבי העסק של חברת החוץ המזכה, והכול כפי שתקבע הרשות לחדשנות בנהלים שיפורסמו באתר האינטרנט שלה.
:: (2) הרשות לחדשנות תודיע לחברה הרוכשת על החלטתה ונימוקיה בתוך90 ימים מהיום שבו אישרה כי הבקשה וכל המסמכים הנלווים אליה התקבלו, או מהיום שבו אישר המנהל כי התקבלה ההודעה כאמור בסעיף קטן (ד)(5)(ג), לפי המאוחר.
:: (3) לא הודיעה הרשות לחדשנות לחברה הרוכשת על החלטתה בבקשה שהוגשה לפי סעיף זה עד המועד האמור בפסקה (2), יראו את הרכישה נושא הבקשה כאילו אושרה לפי סעיף קטן (ד)(5)(א).
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ב) -
:: (1) לא התקיים תנאי מהתנאים המנויים בסעיפים קטנים (ג)(4) או (ד)(6) בשנת מס כלשהי במהלך תקופת ההפחתה (בסעיף זה - שנת ההפרה), לא תהיה החברה הרוכשת זכאית, בשנת ההפרה, לניכוי כאמור בסעיף קטן (ב); ואולם לא יהיה בכך כדי לפגוע בזכאותה לניכוי כאמור בשנה שאחרי שנת ההפרה או בשנה שלפניה, אם התקיימו באותה שנה התנאים לזכאות כאמור, ובלבד שטרם הסתיימה תקופת ההפחתה ושסכום שלא נוכה בשנת ההפרה לא ינוכה בשנות המס שלאחריה;
:: (2) מצא פקיד השומה כי לא התקיים התנאי שבסעיף קטן (ד)(7), יודיע על כך לחברה הרוכשת; ניתנה הודעה כאמור, תבוטל זכאותה של החברה הרוכשת לניכוי, למפרע, ושומות המס שלה יתוקנו בהתאם; תוקנו שומות המס של החברה הרוכשת, תחויב החברה הרוכשת בתשלום המס הנוסף בשל התיקון, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד מועד התשלום; פקיד השומה יודיע לחברה הרוכשת על סכום המס הנוסף שהיא חייבת בו, ועל הודעה כאמור ועל תיקון השומות בהתאם יחולו הוראות [[סעיף 103י(ב) לפקודה]], בשינויים המחויבים;
:: (3) על אף האמור בפסקה (1), לא התקיים תנאי מהתנאים המנויים בסעיפים קטנים (ג)(4) או ((())ד(()))(6) בשנת מס אחת בלבד במהלך תקופת ההפחתה, תהיה זכאית החברה הרוכשת לניכוי הסכום שלא הותר בניכוי לפי הוראות פסקה (1), בשנה שלאחר תום תקופת ההפחתה.
: (ז)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ברכישת חברת חוץ מזכה, הסכום שיותר לחברה הרוכשת לנכות, לפי אותו סעיף קטן, בכל שנת מס בשנות ההפחתה, לא יעלה על הסכום שבו גדלה ההכנסה הטכנולוגית או ההכנסה המועדפת של החברה הרוכשת באותה שנה, לעומת סכום ההכנסה כאמור בשנת המס שקדמה לשנת השגת השליטה.
:: (2) סכום שלא היה ניתן לנכות בשנת מס כלשהי בשל ההגבלה בפסקה (1), יותר בניכוי בשנות המס הבאות בזו אחר זו, ובכפוף לאמור באותה פסקה.
:: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), סכום שלא נוכה עד תום תקופת ההפחתה בשל המגבלה שבאותן פסקאות, יהיה ניתן לנכותו החל מהשנה שלאחר תום תקופת ההפחתה.
: (ח) בחישוב רווח ההון במכירת מניות החברה המזכה בידי החברה הרוכשת שהותר לה ניכויו של סכום הרכישה הנקי לפי סעיף זה, יופחת המחיר המקורי שלהן בכל הסכום שניכויו הותר כאמור.
: (ט) חברה רוכשת שהותר לה ניכויו של סכום הרכישה הנקי לפי סעיף זה, לא תהיה זכאית לניכוי או להפחתה של סכומים שהוציאה בעד רכישת נכסים שהיו בבעלות החברה המזכה בתחילת שנת השגת השליטה, או בעד רכישת נכסים מהחברה המזכה בתקופה שממועד הרכישה הראשונה עד תום תקופת ההפחתה, וכן לא תהיה זכאית לניכוי סכומים שהוציאה לתשלום תמלוגים או דמי שכירות בעד קבלת זכות שימוש בנכס כאמור; בחישוב רווח ההון או השבח במכירת נכסים כאמור, יראו כאילו המחיר המקורי או יתרת שווי הרכישה, לפי העניין, של הנכס, בידי החברה הרוכשת, הם בסכום השווה לאפס; בסעיף קטן זה -
::- &quot;חוק מיסוי מקרקעין&quot; - [[=חוק מיסוי מקרקעין|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]];
::- &quot;יתרת שווי הרכישה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 47 לחוק מיסוי מקרקעין]];
::- &quot;שבח&quot; - כמשמעותו [[בחוק מיסוי מקרקעין]].

@ 6. פטור ממס לריבית לגוף פיננסי זר
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;גוף פיננסי&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::: (2) בעל רישיון מנהל תיקים כמשמעותו [[בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ&quot;ה-1995]];
::: (3) גוף מוסדי כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::: (4) בעל רישיון למתן אשראי כהגדרתו [[=חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים|בסעיף 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]] (להלן - חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים);
::: (5) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתו [[בסעיף 25א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]];
::- &quot;גוף פיננסי תושב חוץ&quot; - גוף העוסק בפעילות דומה לפעילות שבה עוסק גוף מהגופים המנויים בהגדרה &quot;גוף פיננסי&quot;, שהוא תושב מדינה גומלת כמשמעותה [[בסעיף 196 לפקודה]], ושאין לו או לקרובו תאגיד או מפעל קבע בישראל שעיסוקם מתן הלוואות בסכומים מהותיים;
::- &quot;הון מניות&quot; - הון המניות שהונפק ונפרע;
::- &quot;הלוואה&quot; - לרבות הלוואה שנתנו כמה מלווים באותו חוזה הלוואה;
::- &quot;חברה מוטבת&quot; - חברה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי שמתקיים בה אחד מאלה:
::: (1) מניותיה אינן רשומות למסחר בבורסה בישראל, ומתקיים בה אחד מאלה:
:::: (א) יחידים תושבי ישראל מחזיקים, ביום הקובע, במישרין או בעקיפין, ב-5% לפחות מהון המניות שלה;
:::: (ב) אם מניותיה רשומות למסחר בבורסה מחוץ לישראל - יחידים תושבי ישראל מחזיקים, ביום הקובע, במישרין או בעקיפין, ב-5% לפחות מהון המניות שלה שאינו רשום למסחר כאמור;
::: (2) מניותיה רשומות למסחר בבורסה בישראל;
::- &quot;היום הקובע&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
::: (1) לעניין מניות הרשומות למסחר בבורסה מחוץ לישראל - היום האחרון של הרבעון שקדם למועד מתן ההלוואה;
::: (2) לעניין מניות שאינן רשומות למסחר בבורסה מחוץ לישראל - כל יום ב-12 החודשים שקדמו למועד מתן ההלוואה;
::- &quot;יחסים מיוחדים&quot; - כהגדרתם [[#סעיף 3.י|בסעיף 3(י) לפקודה]], ואולם יקראו את [[-#סעיף 3.י|ההגדרה &quot;שליטה&quot; שבאותו סעיף קטן]] כך שבמקום &quot;ב-5%&quot; יבוא &quot;ב-10%&quot;;
::- &quot;מניה&quot; - לרבות זכות לרכישת מניה;
::- &quot;ריבית&quot; - לרבות הפרשי הצמדה ודמי ניכיון;
::- &quot;תקופת ההלוואה&quot; - תקופה שתחילתה בשנת המס שבה חל מועד מתן ההלוואה, וסיומה בסוף שנת המס שבה הסתיים פירעון ההלוואה.
: (ב) ריבית שמשלמת חברה מוטבת לגוף פיננסי תושב חוץ בשל הלוואה שקיבלה ממנו תהיה פטורה ממס, אם התקיימו כל אלה:
:: (1) החברה המוטבת הודיעה לפקיד השומה כי היא בוחרת שיחולו לגביה הוראות סעיף זה, בהודעה שצורפה לדוח שהגישה לפי [[סעיף 131 לפקודה]] לגבי שנת המס שבה שילמה לראשונה ריבית לגוף הפיננסי בשל ההלוואה;
:: (2) הכנסתה הטכנולוגית של החברה המוטבת בשנת המס שקדמה לתקופת ההלוואה עלתה על 30 מיליון שקלים חדשים;
:: (3) הסכום שניתן כהלוואה, במזומן, הוא 10 מיליון דולר ארה&quot;ב או יותר; אם הסכום אשר ניתן כהלוואה כאמור היה במטבע שאינו דולר ארה&quot;ב, הוא יומר לדולר ארה&quot;ב לפי שער החליפין של אותו מטבע ביום האחרון של החודש שלפני מתן ההלוואה; לעניין זה, &quot;שער החליפין&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 5(ד)(3)]];
:: (4) לא התקיימו יחסים מיוחדים בין החברה המוטבת לגוף הפיננסי בכל תקופת ההלוואה, ובמהלך ארבע השנים שקדמו לתקופת ההלוואה;
:: (5) הסכום שניתן לחברה המוטבת כהלוואה משמש אותה למימון פעילותה, לרבות לשם רכישת חברות;
:: (6) לא התקיים במפעל הטכנולוגי שבבעלות החברה המוטבת, בתקופת ההלוואה, אף אחד מאלה:
::: (א) מספר עובדיו בישראל בשנת המס האמורה קטן ב-30% או יותר ממספר עובדיו בישראל בשנת המס שקדמה לתקופת ההלוואה, אלא אם כן הוא קטן בשיעור הצמצום במספר העובדים הכולל בקבוצת החברות שהמפעל נמנה עימה, בישראל ומחוץ לישראל, בשנת המס האמורה, ביחס למספר העובדים האמור בשנת המס שקדמה לתקופת ההלוואה;
::: (ב) עלות שכר עובדיו בישראל בשנת המס האמורה הייתה קטנה ב-30% או יותר מעלות השכר האמורה בשנת המס שקדמה לתקופת ההלוואה, אלא אם כן היא קטנה בשיעור הצמצום בעלות הכוללת של שכר העובדים בקבוצת החברות שהמפעל נמנה עימה, בישראל ומחוץ לישראל, בשנת המס האמורה, ביחס לעלות השכר האמורה בשנת המס שקדמה לתקופת ההלוואה;
:: (7) בתקופת הוראת השעה תנאי ההלוואה אושרו על ידי הצדדים לחוזה ההלוואה, וסכום ההלוואה הועבר במלואו לחברה המוטבת;
:: (8) לדוח שהגישה החברה המוטבת לפי [[סעיף 131 לפקודה]], לגבי כל אחת משנות המס בתקופת ההלוואה, צורף אישור רואה חשבון על התקיימות התנאים שבסעיף קטן זה.
: (ג) על אף האמור [[+#חלק ח פרק 1 סימן 2|בסימנים ב']] [[#חלק י פרק 1 סימן ג|ו-ג' בפרק ראשון לחלק י' לפקודה]], בעת תשלום ריבית הפטורה ממס לפי סעיף זה למוסד פיננסי תושב חוץ, תנכה החברה המוטבת מס בשיעור של 0%.
: (ד)(1) לא התקיים תנאי מהתנאים האמורים בסעיף קטן (ב)(5) עד (7), תהיה החברה המוטבת חייבת במס בסכום שהייתה חייבת לנכות לולא האמור בסעיף קטן (ג), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הניכוי עד מועד התשלום בפועל.
:: (2) מצא פקיד השומה כי לא התקיים תנאי מהתנאים האמורים בסעיף קטן (ב)(5) עד (7), יודיע על כך לחברה המוטבת ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 5(ו)(2)]], בשינויים המחויבים.
:: (3) יראו חוב של החברה המוטבת לפי פסקה (1) כחוב מס כמשמעותו [[בפקודה]], ויחולו עליו הוראות [[הפקודה]] לעניין שומה וגבייה.

@ 7. ביצוע (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה.
: (ב)(1) שר האוצר יקבע בתקנות, לגבי סכום ששילמה חברה רוכשת בעד רכישת אמצעי שליטה בחברה מזכה בשנות המס 2023 עד 2026, שחלף קבלת הניכוי לפי [[סעיף 5]], תהיה החברה הרוכשת רשאית לבחור לקבל זיכוי ממס, וכן רשאי הוא לקבוע כללים לחישוב הזיכוי ממס, תנאים למתן הזיכוי ממס, תנאים לתשלום יתרת הזיכוי ממס שלא נוצלה, ומועדים לתשלום כאמור; והכול ובלבד שההוראות שייקבעו כאמור יבטיחו שווי ערך כלכלי דומה בין הזיכוי ממס ובין הניכוי לפי [[סעיף 5]]; תקנות ראשונות לעניין פסקה זו יותקנו עד יום ט&quot;ו בתמוז התשפ&quot;ו (30 ביוני 2026).
:: (2) נקבע בעקבות שומה ששולם לחברה הזיכוי ממס כתשלום בהתאם להוראות שנקבעו לפי פסקה (1), בסכום העולה על סכום הזיכוי שהיא זכאית לו לפי חוק זה, תחזיר החברה את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה - סכום היתר) בתוך 90 ימים מהיום שהמציא לה פקיד השומה דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר מיום התשלום כאמור עד יום ההחזר; על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה והריבית כאמור יחולו הוראות [[פקודת המסים (גבייה)]] כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות [[חוק קיזוז מסים, התש&quot;ם-1980]], כאילו היו חוב מס.
:: (3) על אף האמור בפסקה (2), הוגשו השגה או ערעור, רשאית החברה שלא להחזיר את סכום היתר השנוי במחלוקת עד 30 ימים לאחר ההחלטה בהשגה או לאחר שניתן פסק דין, לפי העניין, אם ניתנו ערובות להנחת דעתו של המנהל להבטחת החזרתו של סכום היתר השנוי במחלוקת.
:: (4) יראו את הזיכוי ממס לפי סעיף זה כמענק לעניין [[הפקודה]].
: ((פורסמו [[תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ&quot;ו-2026]].))

@ 8. : ((הנוסח שולב [[פקודת מס הכנסה|בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 220 והוראות שעה), התשע&quot;ו-2016]].))

@ 9. דיווח לכנסת
: (א) מנהל רשות המסים והמנהל הכללי של הרשות לחדשנות ידווחו לוועדת הכספים של הכנסת, לא יאוחר מיום ט&quot;ז בתמוז התשפ&quot;ו (1 ביולי 2026), על יישום הוראות חוק זה, ובכלל זה על העניינים שלהלן, לגבי כל שנה בתקופת הוראת השעה:
:: (1) מספר ההשקעות שהתקבל בשלהן זיכוי לפי [[סעיף 2]] או ניכוי לפי [[סעיף 3]], הסכום הכולל של ההשקעות כאמור והסכום הכולל של הזיכוי או הניכוי, לפי העניין, שניתן בשל השקעות כאמור, וכן מספר המשקיעים שביצעו השקעות כאמור ומספר החברות שבהן בוצעו השקעות כאמור;
:: (2) מספר הרכישות שהתקבל בשלהן ניכוי לפי [[סעיף 5]], הסכום הכולל של רכישות כאמור, והסכום הכולל של הניכוי שניתן בשל רכישות כאמור, בחלוקה לפי רכישות של חברה תושבת ישראל וחברה תושבת חוץ, וכן מספר החברות שנרכשו כאמור;
:: (3) מספר ההלוואות שהריבית ששולמה בשלהן הייתה פטורה ממס לפי [[סעיף 6]], הסכום הכולל של ההלוואות כאמור והסכום הכולל של הריבית שהייתה פטורה ממס;
:: (4) מספר ההשקעות שבשלהן הוכר סכום כהפסד הון לפי [[סעיף 8]], הסכום הכולל שהוכר כהפסד הון, וכן מספר המשקיעים שביצעו השקעות כאמור ומספר החברות שבהן בוצעו השקעות כאמור;
:: (5) הסכום הכולל של הטבות המס שניתנו עקב יישום הוראות חוק זה;
:: (6) מידת המימוש של הטבות המס לפי חוק זה לאור ההערכות בעת חקיקתו, התועלת שנצמחה מחוק זה, ואם מן הראוי להמשיך להחיל את הוראות חוק זה, כולן או חלקן; דיווח כאמור יכלול התייחסות למאפייני החברות שקיבלו הטבות מס כאמור.
: (ב) דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יכלול השוואה להטבות המס כפי שניתנו לפי [[פרק ז' לחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע&quot;א-2011]].

@ 10. הוראת מעבר
: על אף האמור [[בסעיף 6(ב)(6)]], לגבי חברה מוטבת ששנת המס הראשונה בתקופת ההלוואה שלה הייתה שנת 2023, יקראו את [[פסקה (6) שבסעיף 6(ב)]] כך שבכל מקום, במקום &quot;בשנת המס שקדמה לתקופת ההלוואה&quot; יבוא &quot;בשנת המס 2023&quot;.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום ז' באב התשפ&quot;ג (25 ביולי 2023).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* בצלאל סמוטריץ', שר האוצר
* יצחק הרצוג, נשיא המדינה
* אמיר אוחנה, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>2sretxbkxs338edalzuhztigtecaimz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1707898</id>
    <revision>
      <id>3037685</id>
      <parentid>3002469</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T15:30:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3037682]</comment>
      <origin>3037685</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="60563" sha1="shgso62yqrf9cbp4mckmjdmi2hczi0r" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ״ג–2023}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2209817}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ג, 564|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)|25:3012773)}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 386|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:תת|(א)}} בחוק זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעלות“, בנכס לא מוחשי מוטב – בעלות מלאה בנכס, לרבות רישיון ייחודי לגביו שתקופת תוקפו אינה מוגבלת מכוח תנאי הרישיון; לעניין זה, ”רישיון ייחודי“ – רישיון המעניק לבעליו זכות ייחודית לפעול לגבי הנכס כאילו הוא בעל הנכס, למעט היכולת להעביר בעלות בנכס, ומגביל את בעל הנכס מלפעול לגבי הנכס כאילו הוא בעל הנכס או להרשות לאחר לפעול כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה טכנולוגית“, ”הכנסה טכנולוגית מועדפת“, ”מפעל טכנולוגי“ ו”נכס לא מוחשי מוטב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כד|בסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מועדפת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51|בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השקעה בחברת מו״פ“ – השקעה במזומן של משקיע, בחברת מו״פ, אשר בשלה הוקצו לו מניות, לרבות זכות לרכישת מניה, בחברת המו״פ;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברה מועדפת“ ו”ידע“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51|בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברת מו״פ“ – חברה שהתאגדה בישראל ועיקר פעילותה בישראל, שאינה בת־חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 76|בסעיף 76(ג) לפקודה}} ושמתקיימים לגביה התנאים המפורטים בפסקאות שלהלן:
{{ח:תתתת|(1)}} מיום התאגדותה לא היה רשום נייר ערך כלשהו שלה למסחר בבורסה;
{{ח:תתתת|(2)}} מתקיים בה האמור {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51|בפסקאות (2) עד (5) להגדרה ”חברה מועדפת“ שבסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון}};
{{ח:תתתת|(3)}} היקף ההכנסות הטכנולוגיות הכולל של החברה מיום התאגדותה עד תום השנה שקדמה לשנת המס לא עלה על 4.5 מיליון שקלים חדשים, והיקף ההכנסות הכולל של החברה באותה תקופה לא עלה על 12 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(4)}} היקף ההשקעות בחברה, וההלוואות שניתנו לה מיום התאגדותה, אינו עולה על 12 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(5)}} ההוצאות של החברה, המסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח לפי כללי החשבונאות המקובלים, בשלוש השנים שקדמו לשנת המס, ואם הוקמה החברה במהלך שלוש שנות המס האמורות – בתקופה שממועד הקמתה, היו בשיעור של 7% לפחות בממוצע לשנה מסך הכנסות החברה, ומתקיים בחברה אחד או יותר מהתנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כד|בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (2) להגדרה ”מפעל טכנולוגי מועדף“ שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון}};
{{ח:תתתת|(6)}} 70% לפחות מהוצאות החברה, בתקופה שמיום התאגדותה עד תום השנה שקדמה לשנת המס, היו הוצאות שהוצאו, במישרין או בעקיפין, לשם פיתוחו של נכס לא מוחשי מוטב, לרבות בשלב התחלתי של פיתוח, המבוסס על מחקר ופיתוח שבוצעו בחברה (בהגדרה זו – נכס בפיתוח);
{{ח:תתתת|(7)}} הנכס בפיתוח וכל הזכויות הנובעות ממנו הם בבעלות החברה מיום היווצרו; לעניין זה, רכשה או קיבלה החברה את מלוא הזכויות בנכס בפיתוח מאחד מאלה, לשם המשך פיתוחו של הנכס, יראו את החברה כאילו מתקיים בה התנאי האמור בפסקה זו:
{{ח:תתתתת|(א)}} יחיד, אחד או יותר, שהנכס בפיתוח היה בבעלותו באופן בלעדי מיום היווצרו עד העברת מלוא הזכויות בו לחברה;
{{ח:תתתתת|(ב)}} מוסד יוצר שהנכס בפיתוח היה בבעלותו מיום היווצרו עד העברת מלוא הזכויות בו לחברה; לעניין זה, ”מוסד יוצר“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתתתת|(1)}} מוסד להשכלה גבוהה או מוסד מחקרי כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.29|בסעיף 9(29) לפקודה}};
{{ח:תתתתתת|(2)}} בית חולים, או תאגיד בריאות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תתתתתת|(3)}} חברה העוסקת דרך קבע במסחור ידע שנוצר בגופים כאמור בפסקאות משנה (1) ו־(2);
{{ח:תתתתתת|(4)}} מינהל המחקר החקלאי שבמשרד החקלאות ופיתוח הכפר;
{{ח:תתתתתת|(5)}} מרכז מחקר ופיתוח אזורי הנתמך בידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה|בחוק לעידוד מחקר ופיתוח}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק לעידוד השקעות הון“ – {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|חוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק לעידוד מחקר ופיתוח“ – {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה|חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ״ד–1984}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד ההשקעה“ – המאוחר מבין אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} המועד שבו המשקיע שילם לחברת המו״פ את סכום ההשקעה בחברת המו״פ;
{{ח:תתתת|(2)}} המועד שבו הקצתה חברת המו״פ למשקיע את המניות כנגד השקעתו בחברת המו״פ;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחקר“ ו”פיתוח“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק לעידוד מחקר ופיתוח}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודה}}, לרבות מי שהמנהל הסמיכו לעניין חוק זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משקיע“ – יחיד, חברת מעטים כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 76|בסעיף 76 לפקודה}}, או שותפות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 88 לפקודה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שותפות“ – שותפות שאושרה לעניין זה על ידי המנהל לפי בקשה שהוגשה לא יאוחר מ־90 ימים ממועד הקמתה או שותפות רשומה לפי {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}, שמתקיימים לגביה שני אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} השותפים בה הם יחידים או חברות מעטים;
{{ח:תתתת|(2)}} היא הוקמה ופועלת לשם השקעה ייעודית בחברה אחת בלבד שהיא חברת מו״פ;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הוראת השעה“ – התקופה שמיום תחילתו של חוק זה {{ח:הערה|(ביום 31.7.2023)}} עד יום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026).
{{ח:תת|(ב)}} לכל מונח אחר שאינו מפורש בחוק זה תהיה המשמעות הנודעת לו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 1|בסעיפים 1}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|ו־88 לפקודה}}.

{{ח:סעיף|2|זיכוי ממס בשל השקעה במניות חברת מו״פ}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מניה“ – לרבות זכות לרכישת מניה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת ההטבה“ – התקופה שמתחילת שנת המס שבה חל מועד ההשקעה עד תום שלוש שנים מהמועד האמור, ולעניין מכירה שמתקיים לגביה האמור בפסקת משנה (א) או (ב) של סעיף קטן (ב)(5) – עד מועד המכירה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, משקיע שביצע השקעה בחברת מו״פ רשאי לבקש שיינתן לו זיכוי ממס בסכום כמפורט בסעיף קטן (ג), ובלבד שהתקיימו כל אלה (בסעיף זה – השקעה מזכה):
{{ח:תתת|(1)}} בתקופת הוראת השעה המשקיע שילם במזומן לחברת המו״פ את מלוא סכום ההשקעה בה, וחברת המו״פ הקצתה למשקיע את המניות בשל ההשקעה;
{{ח:תתת|(2)}} רואה החשבון של החברה אישר כי במועד ההשקעה החברה הייתה חברת מו״פ;
{{ח:תתת|(3)}} הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות אינן בין המטרות העיקריות של ההשקעה;
{{ח:תתת|(4)}} המשקיע לא היה קרוב של החברה, בתקופה שממועד התאגדותה עד מועד ההשקעה; לעניין זה, לא יראו משקיע כקרוב של החברה רק בשל כך שקרובו הוא משקיע שביצע בה השקעה מזכה לפי סעיף זה;
{{ח:תתת|(5)}} המשקיע החזיק במישרין במניות שהוקצו לו בתמורה להשקעתו בחברת המו״פ, במשך כל תקופת ההטבה, וכמו כן, אם המשקיע הוא שותפות – במשך כל התקופה שממועד ההשקעה עד מכירת המניות בידי השותפות לא השתנה שיעור הזכויות של השותפים בשותפות; ואולם לא יראו כהפרת התנאי שברישה מכירת מניות שבוצעה לפני תום תקופת ההטבה והיא אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מכירה שלא מרצון כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 103|בסעיף 103 לפקודה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מכירה שהמנהל אישר, לבקשת המשקיע, שלא יראו אותה כהפרה, לאחר ששוכנע שאין במכירה הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותה ושהמכירה אינה מרצונו של המשקיע, ובלבד שהמשקיע הגיש את הבקשה למנהל בתוך 90 ימים ממועד המכירה;
{{ח:תתת|(6)}} התקיימו בחברה עד תום תקופת ההטבה התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקאות (2) ו־(5) עד (7) להגדרה ”חברת מו״פ“ שבסעיף 1}}, ולדוח שהגישה החברה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}}, לגבי כל אחת משנות המס בתקופת ההטבה, צורף אישור רואה חשבון על התקיימות התנאים כאמור;
{{ח:תתת|(7)}} המשקיע הודיע למנהל כי הוראות סעיף זה יחולו לגבי השקעתו, בהודעה שצירף לדוח שהגיש לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}} בשנת המס הראשונה שלאחר השנה שבה חל מועד ההשקעה.
{{ח:תת|(ג)}} זיכוי ממס כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה בסכום ההשקעה המזכה או בסכום ההשקעה המרבי, לפי הנמוך, כשהוא מוכפל בשיעור המס על רווח הון שאותו משקיע היה חייב בו לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ה|חלק ה׳ לפקודה}} אילו היה מוכר ברווח את המניות שהוקצו לו בתמורה לאותה השקעה, בשנת המס שבה בוצעה ההשקעה; היה המשקיע חייב במס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 121ב|סעיף 121ב לפקודה}} באותה שנת מס, יתווסף לסכום האמור גם סכום ההשקעה המזכה, כשהוא מוכפל בשיעור המס כאמור או סכום המס שהוא היה חייב בו לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 121ב|אותו סעיף}} באותה שנת מס, לפי הנמוך; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום ההשקעה המרבי“ – סכום שאינו עולה על 4 מיליון שקלים חדשים, בהפחתת השקעות אחרות של המשקיע, במישרין או בעקיפין, באותה חברת מו״פ, שניתן בשלהן זיכוי ממס לפי סעיף זה או שנוכו בשלהן סכומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}}, ובהפחתת השקעות שביצע קרוב של המשקיע, במישרין או בעקיפין, באותה חברת מו״פ, שניתן בשלהן זיכוי כאמור או שנוכו בשלהן סכומים כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בפסקה (1) להגדרה ”קרוב“ שבסעיף 88 לפקודה}}.
{{ח:תת|(ד)}} זיכוי ממס שלא נוצל בשנת מס, יהיה אפשר לנצלו בשנות המס הבאות בזו אחר זו.
{{ח:תת|(ה)}} בחישוב ההכנסה החייבת או רווח ההון במכירת מניות החברה, בידי משקיע שקיבל זיכוי ממס בשל השקעה מזכה לפי סעיף זה, יופחת מהעלות או מהמחיר המקורי, לפי העניין, סכום ההשקעה שניתן בשלו זיכוי ממס כאמור; נמכר חלק מהמניות, יופחת מהעלות או מהמחיר המקורי חלק יחסי של סכום ההשקעה כאמור, כיחס חלקן של המניות שנמכרו לכלל המניות שהוקצו למשקיע תמורת ההשקעה המזכה.
{{ח:תת|(ו)}} קיבל המשקיע מחברת המו״פ, במהלך התקופה שממועד ההשקעה עד תום תקופת ההטבה, סכום כלשהו, במישרין או בעקיפין, יופחת הסכום האמור מחישוב סכום ההשקעה המזכה לעניין סעיף זה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על הכנסה חייבת לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1) לפקודה}}, ששולמה למי שאינו עובד החברה; לעניין זה, ”עובד“ – לרבות נושא משרה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}.
{{ח:תת|(ז)}} זיכוי ממס שניתן למשקיע שהוא שותפות בשל השקעה מזכה, ייוחס לשותפים בשותפות, בהתאם ליחס ההשקעה הכספית של כל שותף בשותפות לכלל ההשקעה הכספית בשותפות.
{{ח:תת|(ח)|(1)}} נודע לחברה כי חדל להתקיים בה, לפני תום תקופת ההטבה, תנאי מהתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקאות (2) ו־(5) עד (7) להגדרה ”חברת מו״פ“ שבסעיף 1}}, תדווח על כך למשקיע ולמנהל, עד למועד הגשת הדוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}} לגבי השנה שבה נודע לחברה על כך שחדל להתקיים התנאי כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} נודע למשקיע כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים האמורים בסעיף קטן (ב) לקבלת זיכוי ממס, או כי סכום ההשקעה המזכה הופחת לפי הוראות סעיף קטן (ו), יודיע על כך לפקיד השומה בתוך 90 ימים מהיום שבו נודע לו על אי־התקיימות התנאי או על הפחתת סכום ההשקעה כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} נודע לפקיד השומה כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים האמורים בסעיף קטן (ב) לקבלת זיכוי ממס, או כי סכום ההשקעה המזכה הופחת לפי הוראות סעיף קטן (ו), יבטל את הזיכוי ממס שניתן למשקיע או יפחיתו, למפרע, ויתקן את שומות המשקיע בהתאם; תוקנו שומות המשקיע לפי פסקה זו, יחויב המשקיע בתשלום המס הנוסף בשל התיקון כאמור בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד מועד התשלום.
{{ח:תתת|(4)}} לא דיווחה החברה כאמור בפסקה (1) למנהל, רשאי פקיד השומה לחייב את החברה בתשלום מס בגובה סכום הזיכוי במס שניתן למשקיע בשל ההשקעה המזכה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן הזיכוי עד מועד התשלום; החברה לא תהיה זכאית לקיזוז, לזיכוי או לפטור מהמס שהיא חייבת בו לפי פסקה זו, ויחולו על המס כאמור הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}} לעניין שומה וגבייה, ובלבד שאם שולם המס בידי החברה לא יבוטל זיכוי המס למשקיע ולא יחולו הוראות סעיף קטן (ה) במכירת המניות, ושאם בוטל זיכוי המס למשקיע לא ישולם המס על ידי החברה.
{{ח:תתת|(5)}} דין החלטת פקיד שומה לפי פסקאות (3) ו־(4), לעניין השגה וערעור לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}}, כדין שומה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 145|סעיף 145 לפקודה}}; ואולם, ביטל פקיד השומה את הזיכוי ממס שניתן למשקיע בהתאם להודעת החברה כאמור בפסקה (1) או בהתאם להודעת המשקיע כאמור בפסקה (2), ימשיכו לראות את הדוח שהגיש המשקיע לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}}, לגבי השנה שבעדה ניתן לו זיכוי ממס, כשומה עצמית.

{{ח:סעיף|3|פטור ממס בחילוף מניות חברה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מכירה מזכה“ – מכירת מניות של חברה מועדפת שהיא בעלת מפעל טכנולוגי, שיום חתימת ההסכם לביצועה (בסעיף זה – יום החתימה) חל בתקופת הוראת השעה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מניות מוקצות“ – מניות, לרבות זכות לרכישת מניה, שהוקצו למשקיע תמורת ההשקעה המוטבת.
{{ח:תת|(ב)}} נבע ליחיד רווח הון ממכירה מזכה, ובתוך תקופה של שנים עשר חודשים לאחר יום החתימה או של ארבעה חודשים לפניו, ביצע היחיד השקעה בחברת מו״פ, אחת או יותר, שמתקיים לגביה האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 2(ב)}}, רשאי הוא, בחישוב רווח ההון מהמכירה האמורה, לנכות מהתמורה שהתקבלה בעדה, סכום כמפורט בסעיף קטן (ג) (בסעיף זה – השקעה מוטבת); משעשה כן, לעניין חישוב רווח ההון במכירת המניות המוקצות, יופחת המחיר המקורי שלהן בכל סכום של רווח ההון הריאלי שהיה במכירה הקודמת ולא התחייב במס בשל ניכוי סכום כמפורט בסעיף קטן (ג) בידי המשקיע, ובלבד שהמשקיע יחזיק במניות המוקצות לתקופה שלא תפחת משישה חודשים ממועד ההשקעה, ואם מכר את המניות המוקצות לקרוב – במשך כל תקופת ההטבה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום שרשאי משקיע לנכות לפי הוראות סעיף קטן (ב) (בסעיף זה – סכום השקעה מוטב) יהיה, לעניין סך כל ההשקעות המוטבות, סכום שלא יעלה על סכום רווח ההון הריאלי שנבע למשקיע מהמכירה המזכה, ולעניין כל אחת מההשקעות המוטבות – סכום שלא יעלה על הקטן מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסכום ששילם המשקיע במזומן בביצוע אותה השקעה מוטבת;
{{ח:תתת|(2)}} 5.5 מיליון שקלים חדשים, בהפחתת השקעות אחרות של המשקיע, במישרין או בעקיפין, באותה חברת מו״פ, שנוכו בשלהן סכומים לפי סעיף קטן (ב) או שניתן בשלהן זיכוי ממס לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, ובהפחתת השקעות שביצע קרוב של המשקיע, במישרין או בעקיפין, באותה חברת מו״פ, שנוכו בשלהן סכומים כאמור או שניתן בשלהן זיכוי כאמור; לעניין זה, ”קרוב“ – כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בפסקה (1) להגדרה ”קרוב“ שבסעיף 88 לפקודה}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ו)}} יחולו, בשינויים המחויבים, על חישוב סכום ההשקעה המוטב.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) רישה, במכירה מזכה שבה התמורה או חלק ממנה לא שולמו למוכר בתוך 30 ימים מיום החתימה, רשאי פקיד השומה, לבקשת המוכר, לאשר שתקופת 12 החודשים האמורה באותו סעיף קטן תתחיל מיום קבלת התשלום.

{{ח:סעיף|4|מניעת כפל הטבות}}
{{ח:ת}} משקיע שזכאי להטבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}} בשל אותה השקעה בחברת מו״פ, הברירה בידו לבחור באחת מהן; הודיע משקיע על בחירתו כאמור, לא יוכל לחזור בו מבחירתו.

{{ח:סעיף|5|התרת השקעה במניות חברה מזכה כהוצאה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות מחקר ופיתוח“, של חברה – הוצאות המסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח לפי כללי החשבונאות המקובלים, של החברה, בהתאם לדוחותיה המאוחדים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברה בת“, של חברה מזכה – חבר בני אדם שהחברה המזכה מחזיקה באמצעי שליטה בו בשיעור העולה על 50%, ושבבעלותו נכס לא מוחשי מוטב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברה ישראלית מזכה“ – חברה שמתקיימים לגביה שני אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בשנת הרכישה היא חברה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי או חברת מו״פ;
{{ח:תתתת|(2)}} בשנה שקדמה לשנת הרכישה ועד מועד הרכישה הראשונה, היא אינה קרובה של החברה הרוכשת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברה מזכה“ – חברה ישראלית מזכה או חברת חוץ מזכה, שבשנת הרכישה בבעלותה נכס לא מוחשי מוטב, לרבות פיתוח של נכס לא מוחשי מוטב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (6) להגדרה ”חברת מו״פ“ שבסעיף 1}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברה רוכשת“ – חברה שבשנת השגת השליטה היא חברה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברת חוץ מזכה“ – חברה תושבת חוץ שמתקיימים לגביה כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מיום התאגדותה ועד מועד הרכישה הראשונה, היא אינה קרובה של החברה הרוכשת;
{{ח:תתתת|(2)}} שיעור הוצאות המחקר והפיתוח של החברה מתוך סך הכנסותיה עלה על 7% בשנת המס שקדמה לשנת השגת השליטה או עלה על 7% בשלוש שנות המס שקדמו לשנת השגת השליטה, בממוצע, ולעניין חברה שהתקיימו בה, בשינויים המחויבים, התנאים שקבע המדען הראשי לחדשנות כאמור {{ח:חיצוני|חוק עידוד השקעות הון#סעיף 51כד|בפסקה (3) להגדרה ”מפעל טכנולוגי מועדף“ שבסעיף 51כד לחוק עידוד השקעות הון}} – עלה על 5% בשנת המס או בשלוש שנות המס כאמור; לעניין זה, ”הכנסות“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כד|בפסקה (1) להגדרה ”מפעל טכנולוגי מועדף“ שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון}};
{{ח:תתתת|(3)}} סכום הוצאות המחקר והפיתוח של החברה בשנת המס שקדמה לשנת השגת השליטה עלה על 20 מיליון שקלים חדשים; הסכום האמור יחושב לפי השער היציג, בתום שנת המס, של המטבע שלפיו מוצגים דוחות החברה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד הרכישה הראשונה“ – המועד שבו ביצעה החברה הרוכשת את הרכישה הראשונה של אמצעי שליטה בחברה הישראלית המזכה או בחברת החוץ המזכה, מבין הרכישות האמורות בסעיף קטן (ג)(2), לרבות כפי שהוחל בסעיף קטן (ד)(1);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום רכישה נקי“ – הסכום ששילמה בפועל החברה הרוכשת בעד רכישת אמצעי שליטה בחברה המזכה עד תום ארבע שנים מיום חתימת ההסכם לרכישתם (בסעיף זה – הסכם הרכישה), בהפחתת סכום ההון העצמי של החברה המזכה כשהוא מוכפל בחלק החברה המזכה שנרכש כאמור, ובלבד שסכום ההון העצמי כאמור הוא סכום חיובי, ובהפחתת כל סכום שהוחזר לחברה הרוכשת; לעניין זה, ”סכום ההון העצמי“, של חברה מזכה – הסכום המתקבל מצירוף הסכומים של כל אלה: עודפים ורווחים, הון מניות, פרמיה על מניות ופריטים אחרים כיוצא באלה, ואם החברה המזכה היא חברת חוץ מזכה – בהפחתת נכסים לא מוחשיים הרשומים בספרי החברה המזכה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות לחדשנות“ – הרשות כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה|בחוק לעידוד מחקר ופיתוח}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנת הרכישה“ – שנת המס שבה חברה רוכשת רכשה אמצעי שליטה בחברה מזכה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנת השגת השליטה“ – שנת המס שבה התבצעה רכישת אמצעי השליטה שלאחריה עמדה החברה הרוכשת בתנאי הקבוע בסעיף קטן (ג)(1), לרבות כפי שהוחל בסעיף קטן (ד)(1);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת ההפחתה“ – חמש שנות מס המתחילות בשנה שלאחר שנת השגת השליטה או ביצוע התשלום בפועל, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, סכום הרכישה הנקי ששילמה חברה רוכשת בעד רכישת אמצעי שליטה בחברה מזכה, יותר לה ניכויו בשיעורים שנתיים שווים מהכנסתה הטכנולוגית המועדפת בשנת המס, במשך תקופת ההפחתה, ובלבד שאם החברה המזכה היא חברה ישראלית מזכה – התקיים האמור בסעיף קטן (ג), ואם החברה המזכה היא חברת חוץ מזכה – התקיים האמור בסעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ג)}} הייתה החברה המזכה כאמור בסעיף קטן (ב) חברה ישראלית מזכה, יותר לחברה הרוכשת ניכוי כאמור באותו סעיף קטן, אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בתוך 12 חודשים ביצעה החברה הרוכשת רכישות של אמצעי שליטה בחברה המזכה, אשר בסיומן החזיקה החברה הרוכשת ב־80% לפחות מכל סוג של אמצעי השליטה בחברה המזכה;
{{ח:תתת|(2)}} בתקופת הוראת השעה מתקיימים שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} החברה הרוכשת שילמה בפועל 25% מסכום הרכישה הוודאי או 10% מסכום הרכישה הנקי שעליה לשלם לחברה המזכה בעד רכישת אמצעי שליטה לפי הסכם הרכישה, לפי הנמוך; לעניין זה, ”סכום הרכישה הוודאי“ – החלק מסכום הרכישה הנקי כאמור שעל החברה הרוכשת לשלם לפי הסכם הרכישה, בלא תנאי;
{{ח:תתתת|(ב)}} נערך הסכם מקדים לקראת הרכישה הראשונה מהרכישות האמורות בפסקה (1); לעניין זה, ”הסכם מקדים“ – הסכם עקרונות, מזכר הבנות, זיכרון דברים או הסכם דומה אף אם כינויו שונה, בין בכתב ובין בעל פה, הכולל את הסכמות הצדדים בנוגע לעיקרי תנאי העסקה;
{{ח:תתת|(3)}} אם יש לחברה המזכה חברה בת שהיא חברה תושבת חוץ – מתקיים לגבי עסקי החברה הבת האמור בסעיף קטן (ד)(4);
{{ח:תתת|(4)}} בכל שנת מס בתקופת ההפחתה –
{{ח:תתתת|(א)}} החברה הרוכשת היא חברה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי;
{{ח:תתתת|(ב)}} לדוח שהגישה החברה הרוכשת לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}} צורף אישור מאת רואה חשבון על התקיימות התנאים לקבלת הטבה לפי סעיף זה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מתקיימים שני אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הנכס הלא מוחשי המוטב שהיה בבעלות החברה המזכה ביום המכירה נותר בבעלותה או בבעלות החברה הרוכשת;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם הייתה לחברה המזכה חברה בת שהיא חברה תושבת חוץ – התקיים האמור בפסקת משנה (1) גם לגבי הנכס הלא מוחשי המוטב שהיה בבעלות החברה הבת ביום המכירה ועבר לבעלות החברה הרוכשת;
{{ח:תתת|(5)}} הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות אינן בין המטרות העיקריות של רכישת אמצעי השליטה בחברה המזכה.
{{ח:תת|(ד)}} הייתה החברה המזכה כאמור בסעיף קטן (ב) חברת חוץ מזכה, יותר לחברה הרוכשת ניכוי כאמור באותו סעיף קטן אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתקיים האמור בסעיף קטן (ג)(1), (2) ו־(5);
{{ח:תתת|(2)}} הכנסתה הטכנולוגית של החברה הרוכשת בשלוש שנות המס שקדמו לשנת השגת השליטה הייתה 75 מיליון שקלים חדשים או יותר לשנה, בממוצע;
{{ח:תתת|(3)}} סכום הרכישה הנקי היה 20 מיליון דולר של ארצות הברית (להלן – דולר ארה״ב) או יותר; אם סכום הרכישה כאמור היה במטבע שאינו דולר ארה״ב, הוא יומר לדולר ארה״ב לפי שער החליפין של אותו מטבע ביום האחרון של החודש שלפני חתימת הסכם הרכישה; לעניין זה, ”שער החליפין“ – השער היציג של דולר ארה״ב שמפרסם בנק ישראל;
{{ח:תתת|(4)|(א)}} בתוך 12 חודשים מיום השגת השליטה צורפו עסקיה של החברה המזכה ושל כל חברה בת שלה, כעסק חי, לעסקיו של המפעל הטכנולוגי שבבעלות החברה הרוכשת, כך שפעילות העסקים האמורה חדלה להתקיים אצל החברה המזכה או החברה הבת, לפי העניין, והמשיכה להתקיים אצל המפעל הטכנולוגי;
{{ח:תתתת|(ב)}} במסגרת צירוף העסקים כאמור בפסקת משנה (א) הועברו כלל הזכויות שהיו לחברה המזכה או לחברה הבת, לפי העניין, בנכסים לא מוחשיים מוטבים, לבעלות החברה הרוכשת;
{{ח:תתתת|(ג)}} בפסקה זו, ”יום השגת השליטה“ – היום שבו השלימה החברה הרוכשת ביצוע רכישות כאמור בסעיף קטן (ג)(1), כפי שהוחל בפסקה (1) שלאחריהן החזיקה באמצעי שליטה כאמור באותו סעיף קטן;
{{ח:תתת|(5)|(א)}} הרשות לחדשנות אישרה לחברה הרוכשת, לבקשתה, לפני החתימה על הסכם הרכישה או בתוך 90 ימים ממועד החתימה על הסכם הרכישה, כי רכישת אמצעי השליטה בחברה המזכה צפויה לשמש לפיתוחו או לקידומו של מפעל טכנולוגי בישראל שנמצא בבעלות החברה הרוכשת;
{{ח:תתתת|(ב)}} החברה הרוכשת פעלה בהתאם לאמור בבקשה כאמור בפסקת משנה (א);
{{ח:תתתת|(ג)}} החברה הרוכשת הודיעה למנהל רשות המסים על כוונתה לרכוש אמצעי שליטה בחברה המזכה, לפני החתימה על הסכם הרכישה או על רכישת אמצעי שליטה בחברה המזכה, בתוך 90 ימים ממועד החתימה על הסכם הרכישה;
{{ח:תתת|(6)}} בכל שנת מס בתקופת ההפחתה –
{{ח:תתתת|(א)}} מתקיים האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) שבסעיף קטן (ג)(4);
{{ח:תתתת|(ב)}} לא התקיים במפעל הטכנולוגי של החברה הרוכשת אף אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מספר עובדיו בישראל בשנת המס האמורה קטן ב־20% או יותר מממוצע מספר עובדיו בישראל בשתי שנות המס שקדמו לשנת השגת השליטה, אלא אם כן הוא קטן בשיעור הצמצום במספר העובדים הכולל בקבוצת החברות שהמפעל נמנה עימה, בישראל ומחוץ לישראל, בשנת המס האמורה, ביחס לממוצע מספר העובדים האמור בשתי שנות המס שקדמו לשנת השגת השליטה;
{{ח:תתתתת|(2)}} עלות שכר עובדיו בישראל בשנת המס האמורה הייתה קטנה ב־20% או יותר מממוצע עלות השכר האמורה בשתי שנות המס שקדמו לשנת השגת השליטה, אלא אם כן היא קטנה בשיעור הצמצום בעלות הכוללת של שכר העובדים בקבוצת החברות שהמפעל נמנה עימה, בישראל ומחוץ לישראל, בשנת המס האמורה, ביחס לממוצע עלות השכר האמורה בשתי שנות המס שקדמו לשנת השגת השליטה;
{{ח:תתת|(7)}} הנכס הלא מוחשי המוטב שהועבר לבעלות החברה הרוכשת כאמור בפסקה (4), נשאר בבעלותה עד תום תקופת ההפחתה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} לשם קבלת אישור כאמור בסעיף קטן (ד)(5)(א), תגיש החברה הרוכשת לרשות לחדשנות בקשה הכוללת, בין היתר, את פרטי הסכם הרכישה וכן תיאור מפורט של הפעולות שבכוונתה לבצע לגבי העסק של חברת החוץ המזכה, והכול כפי שתקבע הרשות לחדשנות בנהלים שיפורסמו באתר האינטרנט שלה.
{{ח:תתת|(2)}} הרשות לחדשנות תודיע לחברה הרוכשת על החלטתה ונימוקיה בתוך90 ימים מהיום שבו אישרה כי הבקשה וכל המסמכים הנלווים אליה התקבלו, או מהיום שבו אישר המנהל כי התקבלה ההודעה כאמור בסעיף קטן (ד)(5)(ג), לפי המאוחר.
{{ח:תתת|(3)}} לא הודיעה הרשות לחדשנות לחברה הרוכשת על החלטתה בבקשה שהוגשה לפי סעיף זה עד המועד האמור בפסקה (2), יראו את הרכישה נושא הבקשה כאילו אושרה לפי סעיף קטן (ד)(5)(א).
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) –
{{ח:תתת|(1)}} לא התקיים תנאי מהתנאים המנויים בסעיפים קטנים (ג)(4) או (ד)(6) בשנת מס כלשהי במהלך תקופת ההפחתה (בסעיף זה – שנת ההפרה), לא תהיה החברה הרוכשת זכאית, בשנת ההפרה, לניכוי כאמור בסעיף קטן (ב); ואולם לא יהיה בכך כדי לפגוע בזכאותה לניכוי כאמור בשנה שאחרי שנת ההפרה או בשנה שלפניה, אם התקיימו באותה שנה התנאים לזכאות כאמור, ובלבד שטרם הסתיימה תקופת ההפחתה ושסכום שלא נוכה בשנת ההפרה לא ינוכה בשנות המס שלאחריה;
{{ח:תתת|(2)}} מצא פקיד השומה כי לא התקיים התנאי שבסעיף קטן (ד)(7), יודיע על כך לחברה הרוכשת; ניתנה הודעה כאמור, תבוטל זכאותה של החברה הרוכשת לניכוי, למפרע, ושומות המס שלה יתוקנו בהתאם; תוקנו שומות המס של החברה הרוכשת, תחויב החברה הרוכשת בתשלום המס הנוסף בשל התיקון, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד מועד התשלום; פקיד השומה יודיע לחברה הרוכשת על סכום המס הנוסף שהיא חייבת בו, ועל הודעה כאמור ועל תיקון השומות בהתאם יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 103י|סעיף 103י(ב) לפקודה}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (1), לא התקיים תנאי מהתנאים המנויים בסעיפים קטנים (ג)(4) או {{ח:הערה|(}}ד{{ח:הערה|)}}(6) בשנת מס אחת בלבד במהלך תקופת ההפחתה, תהיה זכאית החברה הרוכשת לניכוי הסכום שלא הותר בניכוי לפי הוראות פסקה (1), בשנה שלאחר תום תקופת ההפחתה.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ברכישת חברת חוץ מזכה, הסכום שיותר לחברה הרוכשת לנכות, לפי אותו סעיף קטן, בכל שנת מס בשנות ההפחתה, לא יעלה על הסכום שבו גדלה ההכנסה הטכנולוגית או ההכנסה המועדפת של החברה הרוכשת באותה שנה, לעומת סכום ההכנסה כאמור בשנת המס שקדמה לשנת השגת השליטה.
{{ח:תתת|(2)}} סכום שלא היה ניתן לנכות בשנת מס כלשהי בשל ההגבלה בפסקה (1), יותר בניכוי בשנות המס הבאות בזו אחר זו, ובכפוף לאמור באותה פסקה.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), סכום שלא נוכה עד תום תקופת ההפחתה בשל המגבלה שבאותן פסקאות, יהיה ניתן לנכותו החל מהשנה שלאחר תום תקופת ההפחתה.
{{ח:תת|(ח)}} בחישוב רווח ההון במכירת מניות החברה המזכה בידי החברה הרוכשת שהותר לה ניכויו של סכום הרכישה הנקי לפי סעיף זה, יופחת המחיר המקורי שלהן בכל הסכום שניכויו הותר כאמור.
{{ח:תת|(ט)}} חברה רוכשת שהותר לה ניכויו של סכום הרכישה הנקי לפי סעיף זה, לא תהיה זכאית לניכוי או להפחתה של סכומים שהוציאה בעד רכישת נכסים שהיו בבעלות החברה המזכה בתחילת שנת השגת השליטה, או בעד רכישת נכסים מהחברה המזכה בתקופה שממועד הרכישה הראשונה עד תום תקופת ההפחתה, וכן לא תהיה זכאית לניכוי סכומים שהוציאה לתשלום תמלוגים או דמי שכירות בעד קבלת זכות שימוש בנכס כאמור; בחישוב רווח ההון או השבח במכירת נכסים כאמור, יראו כאילו המחיר המקורי או יתרת שווי הרכישה, לפי העניין, של הנכס, בידי החברה הרוכשת, הם בסכום השווה לאפס; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק מיסוי מקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת שווי הרכישה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 47|בסעיף 47 לחוק מיסוי מקרקעין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שבח“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|בחוק מיסוי מקרקעין}}.

{{ח:סעיף|6|פטור ממס לריבית לגוף פיננסי זר}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתתת|(2)}} בעל רישיון מנהל תיקים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתתת|(3)}} גוף מוסדי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתתת|(4)}} בעל רישיון למתן אשראי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 11א|בסעיף 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}} (להלן – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים);
{{ח:תתתת|(5)}} בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 25א|בסעיף 25א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי תושב חוץ“ – גוף העוסק בפעילות דומה לפעילות שבה עוסק גוף מהגופים המנויים בהגדרה ”גוף פיננסי“, שהוא תושב מדינה גומלת כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 196|בסעיף 196 לפקודה}}, ושאין לו או לקרובו תאגיד או מפעל קבע בישראל שעיסוקם מתן הלוואות בסכומים מהותיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הון מניות“ – הון המניות שהונפק ונפרע;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הלוואה“ – לרבות הלוואה שנתנו כמה מלווים באותו חוזה הלוואה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברה מוטבת“ – חברה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי שמתקיים בה אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מניותיה אינן רשומות למסחר בבורסה בישראל, ומתקיים בה אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} יחידים תושבי ישראל מחזיקים, ביום הקובע, במישרין או בעקיפין, ב־5% לפחות מהון המניות שלה;
{{ח:תתתתת|(ב)}} אם מניותיה רשומות למסחר בבורסה מחוץ לישראל – יחידים תושבי ישראל מחזיקים, ביום הקובע, במישרין או בעקיפין, ב־5% לפחות מהון המניות שלה שאינו רשום למסחר כאמור;
{{ח:תתתת|(2)}} מניותיה רשומות למסחר בבורסה בישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין מניות הרשומות למסחר בבורסה מחוץ לישראל – היום האחרון של הרבעון שקדם למועד מתן ההלוואה;
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין מניות שאינן רשומות למסחר בבורסה מחוץ לישראל – כל יום ב־12 החודשים שקדמו למועד מתן ההלוואה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחסים מיוחדים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 3.י|בסעיף 3(י) לפקודה}}, ואולם יקראו את {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 3.י|ההגדרה ”שליטה“ שבאותו סעיף קטן}} כך שבמקום ”ב־5%“ יבוא ”ב־10%“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מניה“ – לרבות זכות לרכישת מניה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ריבית“ – לרבות הפרשי הצמדה ודמי ניכיון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת ההלוואה“ – תקופה שתחילתה בשנת המס שבה חל מועד מתן ההלוואה, וסיומה בסוף שנת המס שבה הסתיים פירעון ההלוואה.
{{ח:תת|(ב)}} ריבית שמשלמת חברה מוטבת לגוף פיננסי תושב חוץ בשל הלוואה שקיבלה ממנו תהיה פטורה ממס, אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החברה המוטבת הודיעה לפקיד השומה כי היא בוחרת שיחולו לגביה הוראות סעיף זה, בהודעה שצורפה לדוח שהגישה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}} לגבי שנת המס שבה שילמה לראשונה ריבית לגוף הפיננסי בשל ההלוואה;
{{ח:תתת|(2)}} הכנסתה הטכנולוגית של החברה המוטבת בשנת המס שקדמה לתקופת ההלוואה עלתה על 30 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(3)}} הסכום שניתן כהלוואה, במזומן, הוא 10 מיליון דולר ארה״ב או יותר; אם הסכום אשר ניתן כהלוואה כאמור היה במטבע שאינו דולר ארה״ב, הוא יומר לדולר ארה״ב לפי שער החליפין של אותו מטבע ביום האחרון של החודש שלפני מתן ההלוואה; לעניין זה, ”שער החליפין“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ד)(3)}};
{{ח:תתת|(4)}} לא התקיימו יחסים מיוחדים בין החברה המוטבת לגוף הפיננסי בכל תקופת ההלוואה, ובמהלך ארבע השנים שקדמו לתקופת ההלוואה;
{{ח:תתת|(5)}} הסכום שניתן לחברה המוטבת כהלוואה משמש אותה למימון פעילותה, לרבות לשם רכישת חברות;
{{ח:תתת|(6)}} לא התקיים במפעל הטכנולוגי שבבעלות החברה המוטבת, בתקופת ההלוואה, אף אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מספר עובדיו בישראל בשנת המס האמורה קטן ב־30% או יותר ממספר עובדיו בישראל בשנת המס שקדמה לתקופת ההלוואה, אלא אם כן הוא קטן בשיעור הצמצום במספר העובדים הכולל בקבוצת החברות שהמפעל נמנה עימה, בישראל ומחוץ לישראל, בשנת המס האמורה, ביחס למספר העובדים האמור בשנת המס שקדמה לתקופת ההלוואה;
{{ח:תתתת|(ב)}} עלות שכר עובדיו בישראל בשנת המס האמורה הייתה קטנה ב־30% או יותר מעלות השכר האמורה בשנת המס שקדמה לתקופת ההלוואה, אלא אם כן היא קטנה בשיעור הצמצום בעלות הכוללת של שכר העובדים בקבוצת החברות שהמפעל נמנה עימה, בישראל ומחוץ לישראל, בשנת המס האמורה, ביחס לעלות השכר האמורה בשנת המס שקדמה לתקופת ההלוואה;
{{ח:תתת|(7)}} בתקופת הוראת השעה תנאי ההלוואה אושרו על ידי הצדדים לחוזה ההלוואה, וסכום ההלוואה הועבר במלואו לחברה המוטבת;
{{ח:תתת|(8)}} לדוח שהגישה החברה המוטבת לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}}, לגבי כל אחת משנות המס בתקופת ההלוואה, צורף אישור רואה חשבון על התקיימות התנאים שבסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ח פרק 1 סימן 2|בסימנים ב׳}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק י פרק 1 סימן ג|ו־ג׳ בפרק ראשון לחלק י׳ לפקודה}}, בעת תשלום ריבית הפטורה ממס לפי סעיף זה למוסד פיננסי תושב חוץ, תנכה החברה המוטבת מס בשיעור של 0%.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} לא התקיים תנאי מהתנאים האמורים בסעיף קטן (ב)(5) עד (7), תהיה החברה המוטבת חייבת במס בסכום שהייתה חייבת לנכות לולא האמור בסעיף קטן (ג), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הניכוי עד מועד התשלום בפועל.
{{ח:תתת|(2)}} מצא פקיד השומה כי לא התקיים תנאי מהתנאים האמורים בסעיף קטן (ב)(5) עד (7), יודיע על כך לחברה המוטבת ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ו)(2)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(3)}} יראו חוב של החברה המוטבת לפי פסקה (1) כחוב מס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודה}}, ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}} לעניין שומה וגבייה.

{{ח:סעיף|7|ביצוע|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} שר האוצר יקבע בתקנות, לגבי סכום ששילמה חברה רוכשת בעד רכישת אמצעי שליטה בחברה מזכה בשנות המס 2023 עד 2026, שחלף קבלת הניכוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, תהיה החברה הרוכשת רשאית לבחור לקבל זיכוי ממס, וכן רשאי הוא לקבוע כללים לחישוב הזיכוי ממס, תנאים למתן הזיכוי ממס, תנאים לתשלום יתרת הזיכוי ממס שלא נוצלה, ומועדים לתשלום כאמור; והכול ובלבד שההוראות שייקבעו כאמור יבטיחו שווי ערך כלכלי דומה בין הזיכוי ממס ובין הניכוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}; תקנות ראשונות לעניין פסקה זו יותקנו עד יום ט״ו בתמוז התשפ״ו (30 ביוני 2026).
{{ח:תתת|(2)}} נקבע בעקבות שומה ששולם לחברה הזיכוי ממס כתשלום בהתאם להוראות שנקבעו לפי פסקה (1), בסכום העולה על סכום הזיכוי שהיא זכאית לו לפי חוק זה, תחזיר החברה את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום היתר) בתוך 90 ימים מהיום שהמציא לה פקיד השומה דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר מיום התשלום כאמור עד יום ההחזר; על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה והריבית כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}} כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות {{ח:חיצוני|חוק קיזוז מסים|חוק קיזוז מסים, התש״ם–1980}}, כאילו היו חוב מס.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2), הוגשו השגה או ערעור, רשאית החברה שלא להחזיר את סכום היתר השנוי במחלוקת עד 30 ימים לאחר ההחלטה בהשגה או לאחר שניתן פסק דין, לפי העניין, אם ניתנו ערובות להנחת דעתו של המנהל להבטחת החזרתו של סכום היתר השנוי במחלוקת.
{{ח:תתת|(4)}} יראו את הזיכוי ממס לפי סעיף זה כמענק לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)|תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:סעיף|8|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס׳ 220 והוראות שעה), התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:סעיף|9|דיווח לכנסת}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל רשות המסים והמנהל הכללי של הרשות לחדשנות ידווחו לוועדת הכספים של הכנסת, לא יאוחר מיום ט״ז בתמוז התשפ״ו (1 ביולי 2026), על יישום הוראות חוק זה, ובכלל זה על העניינים שלהלן, לגבי כל שנה בתקופת הוראת השעה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר ההשקעות שהתקבל בשלהן זיכוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} או ניכוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, הסכום הכולל של ההשקעות כאמור והסכום הכולל של הזיכוי או הניכוי, לפי העניין, שניתן בשל השקעות כאמור, וכן מספר המשקיעים שביצעו השקעות כאמור ומספר החברות שבהן בוצעו השקעות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} מספר הרכישות שהתקבל בשלהן ניכוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, הסכום הכולל של רכישות כאמור, והסכום הכולל של הניכוי שניתן בשל רכישות כאמור, בחלוקה לפי רכישות של חברה תושבת ישראל וחברה תושבת חוץ, וכן מספר החברות שנרכשו כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} מספר ההלוואות שהריבית ששולמה בשלהן הייתה פטורה ממס לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, הסכום הכולל של ההלוואות כאמור והסכום הכולל של הריבית שהייתה פטורה ממס;
{{ח:תתת|(4)}} מספר ההשקעות שבשלהן הוכר סכום כהפסד הון לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}, הסכום הכולל שהוכר כהפסד הון, וכן מספר המשקיעים שביצעו השקעות כאמור ומספר החברות שבהן בוצעו השקעות כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} הסכום הכולל של הטבות המס שניתנו עקב יישום הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(6)}} מידת המימוש של הטבות המס לפי חוק זה לאור ההערכות בעת חקיקתו, התועלת שנצמחה מחוק זה, ואם מן הראוי להמשיך להחיל את הוראות חוק זה, כולן או חלקן; דיווח כאמור יכלול התייחסות למאפייני החברות שקיבלו הטבות מס כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יכלול השוואה להטבות המס כפי שניתנו לפי {{ח:חיצוני|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה)#פרק ז|פרק ז׳ לחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה), התשע״א–2011}}.

{{ח:סעיף|10|הוראת מעבר}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(ב)(6)}}, לגבי חברה מוטבת ששנת המס הראשונה בתקופת ההלוואה שלה הייתה שנת 2023, יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 6|פסקה (6) שבסעיף 6(ב)}} כך שבכל מקום, במקום ”בשנת המס שקדמה לתקופת ההלוואה“ יבוא ”בשנת המס 2023“.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום ז׳ באב התשפ״ג (25 ביולי 2023).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''בצלאל סמוטריץ׳'''&lt;br&gt;שר האוצר
* '''יצחק הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''אמיר אוחנה'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>shgso62yqrf9cbp4mckmjdmi2hczi0r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רשיון לשידורי לוויין)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1715820</id>
    <revision>
      <id>3037821</id>
      <parentid>2935101</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T09:43:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3037821</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="56364" sha1="pvws1f8cv2knkvs2ufted0b4jd4aowp" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רשיון לשידורי לוויין), התשנ&quot;ח-1998 (תיקון: תשס&quot;ו)
&lt;שם קודם&gt; תקנות הבזק (הליכים ותנאים למתן רשיון לשידורי לוויין), התשנ&quot;ח-1998

&lt;מאגר תקן 2127820 קוד a163Y00000DuVcQQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ח, 1172|תקנות הבזק (הליכים ותנאים למתן רשיון לשידורי לוויין)|5920)); ((תשס&quot;א, 963|תיקון|6117)); ((תשס&quot;ו, 314|תיקון|6451)); ((ס&quot;ח תשפ&quot;ו, 1037|חוק התקשורת (שידורים)|25:14308264)), ((בג&quot;ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&amp;fileName=ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&amp;type=4)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 6מז(1)]] [[+|ו-6מח]] [[=החוק|לחוק הבזק, התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, &quot;מנוי&quot; ו&quot;מפיק ערוץ&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 6א לחוק]], בשינויים המחויבים;
:- &quot;בעל זכות&quot; - בעל ענין כמשמעותו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]], וכן בעל שליטה כהגדרתה להלן;
:- &quot;בקשה&quot; - בקשה לרשיון, לחידושו או לשינויו;
:- &quot;החזקה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 4ד לחוק]];
:- &quot;המועצה&quot; - המועצה שנתמנתה לפי [[סעיף 6ב לחוק]];
:- &quot;המינהלת&quot; - מינהלת הסדרת השידורים לציבור שהוקמה על פי החלטת ממשלה מס' 2444 מיום ז' באב התשנ&quot;ז (10 באוגוסט 1997);
:- &quot;השר&quot; - שר התקשורת;
:- &quot;מיקבץ&quot; (tier) - ערוץ, אחד או יותר, לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, הניתן למנוי, לפי בחירתו, במחיר נקוב;
:- &quot;מבקש&quot; - מי שהגיש לשר בקשה לפי תקנות אלה;
:- &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[סעיף 1 לחוק החברות|בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]];
:- &quot;ציוד קצה לווייני&quot; ו&quot;שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 6מג לחוק]];
:- &quot;רשיון&quot; - רשיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין;
:- &quot;שליטה&quot; - כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]], ומבלי לגרוע מכלליות האמור בה, חזקה גם על אדם או תאגיד שהוא שולט בתאגיד אם התקיים בו אחד מאלה:
:: (1) בידו השיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה מסוג כלשהו, או שלא קיים גורם המחזיק, לבד או יחד עם אחר, אמצעי שליטה מסוג כלשהו בשיעור העולה על שיעור אחזקותיו באותו סוג של אמצעי שליטה;
:: (2) בידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם.

== פרק ב': הגשת בקשה והטיפול בה ==

=== סימן א': מתכונת הבקשה ===

@ 2. מסמכי הבקשה
: (א) בקשה תוגש לבודק כאמור [[בתקנה 4(א)]] כשהיא מודפסת וערוכה לפי סדר הענינים והסעיפים [[שבתוספת]] (להלן - השאלון).
: (ב) מבקש יפרט בבקשתו באופן מלא ומדויק את כל המידע הנדרש בשאלון, ויצרף לבקשתו את כל המסמכים המפורטים בשאלון.

@ 3. הצהרה על עובדות, חתימה ואימות מסמכים
: (א) לגבי עובדות הכלולות בבקשה שהן בידיעתו האישית של מבקש, יצהיר בבקשה שהן נכונות, ולגבי עובדות אחרות, יציין שאינן בידיעתו האישית ויצהיר שהן נכונות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו.
: (ב) בקשה תיחתם בידי המבקש, ואם הוא תאגיד - תיחתם בידי מי שהוסמך לחתום עליה בשמו, ויצורף לה אישור חתום בידי עורך דין או רואה חשבון בדבר סמכות החותם לחתום בשם התאגיד.
: (ג) כל מסמך שיצורף לבקשה ושאינו מקור יאומת בידי עורך דין או רואה חשבון לענין התאמתו למקור.

=== סימן ב': הטיפול בבקשה ===

@ 4. הגשת בקשה ובחינה ראשונית
: (א) השר ימנה גורם מקצועי שיכול שיהיה המינהלת (להלן - הבודק) לבדיקת מסמכי הבקשה לפי [[סימן זה]].
: (ב) הבודק יבחן בחינה ראשונית את מסמכי הבקשה וישלח הודעה בכתב למבקש על אחת מאלה:
:: (1) הבקשה הוגשה כנדרש לפי תקנות אלה, נמסרו המסמכים הדרושים והומצא המידע הנחוץ לשם מתן החלטה בה ועל כן היא תקינה (להלן - בקשה תקינה);
:: (2) יש לערוך בבקשה שינויים או להמציא מידע ומסמכים נוספים, הכל כפי שיפורט בהודעה.

@ 5. תיקון או השלמת בקשה ודיווח
: (א) מבקש ימלא אחר הודעה כאמור [[בתקנה 4(ב)(2)]] ויגיש לבודק בקשה מתוקנת או מידע משלים, לפי הענין.
: (ב) [[תקנה 4(ב)]] תחול גם על בקשה שתוקנה או הושלמה לפי תקנת משנה (א).
: (ג) מבקש ידווח לבודק לאלתר על כל שינוי בנתוני בקשתו; מבקש שהוא תאגיד ידווח כאמור על כל שינוי בהחזקות בעלי זכות בו.

@ 6. גילוי מידע, המצאת מסמכים ובחינה ענינית
: (א) מבקש יגיש לבודק, בכל עת שיידרש לכך, כל מידע או מסמך, לרבות לענין כל בעל זכות במבקש או נושא משרה במבקש או בבעל זכות בו, הנדרש לדעת הבודק לשם בחינת בקשתו כאמור בתקנת משנה (ב).
: (ב) בקשה תקינה תיבחן בידי הבודק לענין עמידתה בתנאים למתן רשיון לפי [[פרק ג']]; הבודק יביא בפני השר את ממצאיו.

@ 7. התייעצות עם המועצה
: (א) השר, לאחר עיון בבקשה ובממצאי הבודק, יעבירם למועצה לשם קבלת חוות דעתה (להלן - התייעצות עם המועצה), בצירוף כל מידע ומסמך שהיו לפני הבודק.
: (ב) המבקש יגיש לפי דרישת המועצה שנמסרה לו באמצעות הבודק, כל מידע או מסמך נוסף הנדרש, לדעתה, לשם ייעוץ לשר כאמור [[בסעיף 6מו לחוק]].
: (ג) המועצה תביא את חוות דעתה המנומקת בפני השר.

@ 8. החלטת השר
: (א) השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לתת למבקש רשיון לשידורים ולשירותים המבוקשים, כולם או חלקם, בתנאים שיקבע, וכן רשאי השר לדחות את הבקשה.
: (ב) החלטת השר כאמור בתקנת משנה (א) תינתן למבקש בתוך 90 ימים מיום הגשת הבקשה ואולם השר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את מועד מתן החלטתו כאמור לתקופות נוספות של 90 ימים כל אחת.
: (ג) השר רשאי להתנות את תחילת השידורים והשירותים בהמצאת פרטים נוספים בידי המבקש או במילוי תנאים הנדרשים לדעת השר לשם קיום השידורים והשירותים.

== פרק ג': תנאים למתן רשיון ==

=== סימן א': כשירות, תנאים והגבלות ===

@ 9. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;גוף מוחזק&quot; בידי יחיד או תאגיד - גוף שיחיד או תאגיד הוא בעל זכות בו;
:- &quot;גוף מחזיק&quot; בתאגיד - בעל זכות בתאגיד;
:- &quot;גוף קשור&quot; לתאגיד - גוף אשר גוף מחזיק הוא בעל זכות בו.

@ 10. אופן חישוב שיעור החזקות בעקיפין
: שיעור החזקות בעקיפין ייקבע לפי המפורט להלן -
: (1) לבעל שליטה בתאגיד, תיוחס החזקת אמצעי השליטה שבידי התאגיד, במלואה;
: (2) לבעל זכות שאינו בעל שליטה בתאגיד, תיוחס החזקת אמצעי השליטה שבידי התאגיד לפי שיעור החזקותיו בתאגיד של בעל הזכות.

@ 11. כשירות ותנאים לקבלת רשיון (תיקון: תשס&quot;א)
: (א) לא יינתן רשיון למבקש שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא בעל זכיון לשידורי כבלים לפי [[החוק]], גוף המוחזק בידי בעל זכיון כאמור או גוף המחזיק בו או הקשור אליו;
:: (2) הוא בעל זכיון לשידורי טלוויזיה לפי [[=חוק הרשות השניה|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש&quot;ן-1990]] (להלן - חוק הרשות השניה);
:: (3) הוא נושא משרה בגוף מאלה המנויים בפסקאות (1) ו-(2);
:: (4) הוא תאגיד אשר נושא משרה כאמור בפסקה (3) שולט בו;
:: (5) הוא תאגיד אשר נושא משרה כאמור בפסקה (3) הוא בעל זכות בו או נושא משרה בו ואינו שולט בו;
:: (6) הוא תאגיד אשר 75% או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בו מוחזקים בידי מפיק ערוץ;
:: (7) הוא מפלגה כמשמעותה [[בחוק המפלגות, התשנ&quot;ב-1992]], או שהוא נציג או שלוח של מפלגה או שהוא גוף הקשור לסיעה כמשמעותו [[בחוק מימון מפלגות, התשל&quot;ג-1973]], או שהוא גוף אחר בעל זיקה למפלגה אשר עלול לעשות ברשיון שימוש לקידום מטרותיה של מפלגה;
:: (8) הוא גוף שמתן הרשיון לו עלול לנגוד את טובת הציבור או עלול להוות סיכון לבטחון המדינה.
: (ב) לא יינתן רשיון למבקש אשר בשניים או יותר מן המחזיקים באמצעי השליטה בו מתקיימות אחת מהמגבלות הקבועות בתקנת משנה (א), וסך כל אחזקותיהם באמצעי השליטה בו עולה על השיעור המותר למחזיק אחד לפי אותה מגבלה.
: (ג) לא יינתן רשיון למבקש שאמצעי שליטה כלשהו בו, בשיעור העולה על 25%, מוחזק בידי גוף המוחזק בידי בעל זכיון לשידורי טלוויזיה לפי [[חוק הרשות השניה]], גוף המחזיק בבעל זכיון כאמור או למבקש אשר אחד מן הגופים האמורים שולט בו.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), לא יינתן רשיון למבקש אשר סך כל האחזקות בו של גופים המוחזקים בידי בעל זכיון לשידורי טלוויזיה לפי [[חוק הרשות השניה]] או גופים מחזיקים בבעל זכיון כאמור - עולה על 45% מאמצעי השליטה במבקש, ובלבד שלא יינתן רשיון למבקש שהמחזיקים אשר מתקיים בהם האמור בתקנת משנה זו, שולטים בו יחד או לחוד.
: (ד1) לא יינתן רישיון למבקש שאמצעי שליטה כלשהו בו, בשיעור העולה על 50%, מוחזק בידי גוף הקשור לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי [[חוק הרשות השניה]], או למבקש אשר סך כל האחזקות בו של גופים הקשורים לבעל זיכיון כאמור עולה על השיעור האמור.
: (ה) שונה שיעור האחזקות המותר בבעל זכיון או שונתה יחידת השידור המוקצית לבעל זכיון, לפי [[חוק הרשות השניה]], רשאי השר להורות למי שקיבל רשיון לפי תקנת משנה (ד) כי שיעור האחזקות של המחזיקים בו ישונה כפי שיורה.
: (ו) בעל זכות במבקש שמתקיים בו האמור בתקנת משנה (ד), לא יהיה גוף שהוא בעל זכיון לשידורי כבלים או לשידורי טלוויזיה לפי [[חוק הרשות השניה]] או גוף המחזיק בו, גוף המוחזק בידו או גוף הקשור אליו, שהוא גם בעל זיקה לעיתון; לענין זה -
::- &quot;בעל זיקה לעיתון&quot; - גוף שהוא עיתון או יחיד או תאגיד השולט או המחזיק גם ב-25% או יותר מאמצעי שליטה מסוג מסוים בתאגיד שהוא עיתון או שהוא גוף המחזיק בגוף כאמור, או גוף המוחזק בידו או גוף הקשור אליו;
::- &quot;עיתון&quot; - עיתון יומי בעל תפוצה ארצית או תאגיד שהוא המוציא לאור שלו.

@ 12. היתר לאחזקות ולנושא משרה
: (א) על אף האמור [[בתקנה 11(א)(1), (5) ו-(ב)]], רשאי השר, על דעת המועצה, על פי בקשה בכתב, ואם ראה שלא תיגרם פגיעה משמעותית בתחרות בתחום שידורי הטלוויזיה הרב-ערוציים, לתת רשיון למבקש אשר לא יותר מגוף אחד הקשור לבעל זכיון לשידורי כבלים לפי [[החוק]] מחזיק בו באחד או יותר מאלה:
:: (1) לא יותר מ-10% מזכות ההצבעה באסיפה הכללית של המבקש או בגוף המקביל לה, אם המבקש אינו חברה;
:: (2) הזכות למנות לא יותר מ-10% מהדירקטורים במבקש או נושאי משרה מקבילים להם;
:: (3) לא יותר מ-20% מהזכות להשתתף ברווחי המבקש.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) לא יינתן רשיון למבקש המוחזק בידי גוף הקשור לבעל זכיון לשידורי כבלים שהוא גם גוף בעל זיקה לעיתון כהגדרתו [[בתקנה 11(ו)]].
: (ג) בבואו לשקול מתן רשיון כאמור בתקנת משנה (א), ישקול השר בכלל המידע שמסר המבקש, גם מידע שמסר בדבר החזקות שיכול שיהיו לו בעתיד, בין בבעל הזכיון לשידורי כבלים לפי [[החוק]] ובין במבקש.
: (ד) השר רשאי להתנות מתן רשיון כאמור בתקנת משנה (א) בתנאים לשם מניעת פגיעה בתחרות כאמור בה.
: (ה) הוראות תקנה זו יחולו, על אף האמור [[בתקנה 11(ד)]], על מבקש אשר מחזיק בו גוף הקשור לבעל זכיון לשידורי כבלים לפי [[החוק]] שהוא גם גוף המוחזק בידי בעל זכיון לשידורי טלוויזיה לפי [[חוק הרשות השניה]] או מחזיק בו או קשור אליו.

@ 13. מיקום בישראל ואזרחות
: במבקש שהוא תאגיד יתקיימו כל אלה:
: (1) מרכז עסקיו בישראל;
: (2) מנהלו הכללי או בעל תפקיד מקביל בתאגיד הוא אזרח ישראל ותושב בה;
: (3) מחצית או יותר מהדירקטורים בו או נושאי משרה מקבילים לדירקטורים הם אזרחי ישראל ותושבים בה;
: (4) 26% או יותר מכל אמצעי שליטה במבקש מוחזקים בידי אזרחי ישראל או תושבים בה.

=== סימן ב': יכולת כספית וארגונית ===

@ 14. יכולת כספית
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;הון עצמי&quot; - הון עצמי על בסיס מאזנים מבוקרים של השנה שנסתיימה לפני מועד הגשת הבקשה, לרבות קרנות הון ועודפים;
::- &quot;הון עצמי משותף&quot; - הסכום המצטבר של הונם העצמי של המחזיקים, כל אחד בנפרד, ב-10% או יותר מן הזכות להשתתף ברווחי המבקש; אם שותפות מחזיקה במבקש, יחושב חלקה בהון העצמי המשותף, לפי היקף ההון העצמי של השותפות עצמה או לפי היקף ערבותם של השותפים בשותפות.
: (ב) ההון העצמי של מבקש או ההון העצמי המשותף בשנה שנסתיימה לפני מועד הגשת הבקשה יהיה סכום בשקלים חדשים שווה ערך ל-40 מיליון דולר של ארה&quot;ב לפחות; אם המבקש או מחזיק בו הוא יחיד, יאושר היקף הונו העצמי בידי רואה חשבון.


@ 15. יכולת ארגונית
: (א) מבקש יציין בבקשתו את היכולת הארגונית שלו או של בעלי הזכות בו, שתאפשר קיומם של השידורים והשירותים שהוא מבקש להציע לציבור; מבקש רשאי לבחון יכולת כאמור בתחומים דומים הכרוכים במתן שירות לציבור או באמצעות הסכם ייעוץ עם גוף בעל ניסיון במתן שירותי טלוויזיה למנויים.
: (ב) מבקש יציין בבקשתו תקופה מרבית לחיבור כל המבקש להיות מנוי בתוך פרק זמן קבוע ממועד בקשתו להיות מנוי, ולא יציין תקופות מרביות שונות למנויים שונים בשל אזור מגוריהם; תקופה מרבית לחיבור כל המבקש להיות מנוי תיקבע ברשיון.

=== סימן ג': ידע וניסיון מקצועיים ===

@ 16. ידע וניסיון
: (א) מבקש יוכיח כי ברשותו או ברשות בעל זכות בו ידע וניסיון בהפעלת מערכת לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין.
: (ב) הוכחה כאמור בתקנת משנה (א) יכול שתוצג באמצעות הסכם עם מפעיל מערכת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, שיש לו ניסיון מוכח בקיום שידורים כאמור או שיש לו הסכם ייעוץ עם בעל ניסיון מוכח כאמור.

=== סימן ד': מיגוון השידורים והשירותים ===


@ 17. סוגי השידורים והשירותים
: (א) מבקש יכלול בבקשתו מיגוון שידורים ושירותים אשר יוצע לציבור במועד התחילה בפועל של השידורים והשירותים מכוח הרשיון, במתכונת של 10 ערוצי טלוויזיה לפחות, הכוללים, בין היתר, ערוצים כאמור [[בתקנה 20(א)]].
: (ב) מבקש רשאי לתאר בבקשתו את שידורי הטלוויזיה באמצעות לוויין שיש בכוונתו להציע לציבור נוסף על השידורים כאמור בתקנת משנה (א), בין במועד תחילתם בפועל ובין במהלך תקופת הרשיון.
: (ג) מבקש יציין בבקשתו את השידורים והשירותים שהוא מציע לציבור כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), במתכונת של מיקבצים הנבדלים זה מזה במרכיביהם או במחיריהם, באופן שייתן בידי כל מנוי של בעל הרשיון אפשרויות בחירה זהות בין אותם המיקבצים.
: (ד) בעל רשיון אשר לאחר קבלת הרשיון יהיה מעוניין להציע שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, במקום השידורים שכלל בבקשתו או נוסף עליהם, יגיש מראש בקשה למועצה, והמועצה רשאית לאשרה, כולה או חלקה, או בתנאים, או לדחותם.
: (ה) לא יכלול מבקש בבקשתו ולא יציע בעל רשיון במועד כלשהו לאחר קבלת הרשיון שירות שאינו שירות נלווה לשידורים; לענין זה, &quot;שירות נלווה&quot; - שירות שמעצם מהותו לא ניתן לספקו בנפרד משידורים.
: (ו) בקשה לרשיון לשירות שאינו שירות נלווה, תוגש בידי מבקש על פי [[סעיף 4(א) לחוק]] ועל פי [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (פרטי בקשה לרישיון מיוחד)|תקנות הבזק (פרטי בקשה לרשיון), התשנ&quot;ג-1992]].

=== סימן ה': טכנולוגיית השידורים והשירותים ודרכי הקליטה והגישה ===


@ 18. דרישות טכנולוגיות מזעריות
: מבקש יכלול בבקשתו תכנית הנדסית של מערכת השידורים והשירותים שהוא מבקש להציע לציבור שיתקיימו בה כל אלה לפחות:
: (1) היא ספרתית;
: (2) היא מבוססת על רכיבי בקרת-גישה, המאפשרים למנוי לשלם רק בעד השידורים והשירותים שקיבל ולקבל רק את השידורים והשירותים שבעדם שילם;
: (3) היא כוללת מדריך שידורים ושירותים אלקטרוני (EPG) במתכונת שתאפשר למנויים בחירת תכניות ותכנון צפייה;
: (4) היא כוללת מערכת ניהול שירות למנויים, לרבות אמצעי לאבטחת מידע הנוגע לפרטיות המנויים.

=== סימן ו': היקף שידורים בעברית והפקה מקומית ===

@ 19. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הפקה מקומית&quot;, &quot;הפקה מקומית קנויה&quot; ו&quot;שידור ראשוני&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 6א לחוק]];
:- &quot;זמן שידור בסיסי&quot; - הזמן המתקבל ממכפלה של 3 שעות שידור ביום במספר הערוצים בעברית אשר בעל רשיון חייב בשידורם לפי [[תקנה 20(א)]], אלא אם כן קבעה המועצה אחרת;
:- &quot;ערוץ בעברית&quot; - ערוץ טלוויזיה, למעט שידורים שבעל רשיון חייב בהעברתם לפי [[סעיף 6מט(4) לחוק]], המשדר 6 שעות ביממה לפחות בשעות צפיית שיא, ששפתו, למעט בסוגי שידורים כפי שהתירה המועצה, היא בכל שעות השידור עברית, בין בדיבור, בין בדיבוב ובין בכתוביות.

@ 20. היקף השידורים בעברית
: (א) בקשתו של מבקש תכלול מכסה מזערית של שלושה ערוצים בעברית; ערוצים כאמור לא ישודרו במתכונת של ערוצי תשלום בעד צפייה; בתקנה זו, &quot;ערוץ תשלום בעד צפייה&quot; (Pay Per View) - ערוץ או שירות שבעדם מחויב המנוי בתשלום נפרד בעד צפייה במישדר או בסדרת מישדרים.
: (ב) כלל מבקש בבקשתו ערוץ המיועד לצפיית ילדים, יהיו 30% לפחות מהשידורים בערוץ כאמור בעברית - בדיבור או בדיבוב - ויתרתם בכתוביות.

@ 21. היקף השידורים מהפקה מקומית
: (א) בקשתו של מבקש תכלול שידורים ראשוניים מהפקה מקומית שישודרו באחד או יותר מערוציו בעברית, בהיקף שלא יפחת ביממה מ -
:: (1) 2% מזמן השידור הבסיסי, בהגיע מספר מנוייו של בעל הרשיון ל-50,000;
:: (2) 3% מזמן השידור הבסיסי, בהגיע מספר מנוייו של בעל הרשיון ל-125,000;
:: (3) 5% מזמן השידור הבסיסי, בהגיע מספר מנוייו של בעל הרשיון ל-200,000;
:: (4) 7% מזמן השידור הבסיסי, בהגיע מספר מנוייו של בעל הרשיון ל-350,000;
:: (5) 10% מזמן השידור הבסיסי, בהגיע מספר מנוייו של בעל הרשיון ל-500,000.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מבקש לכלול בבקשתו היקף שונה של שידורים ראשוניים מהפקה מקומית ביממה, ובלבד שהיקפם לא יפחת בשבוע מסכום ההיקפים האמורים בתקנת משנה (א)(1) עד (5), לפי הענין.
: (ג) המועצה רשאית, לענין תקנות משנה (א) ו-(ב), לקבוע היקף מזערי של שידורים מהפקה מקומית בתחומי הדרמה והתעודה.

@ 22. היקף השידורים מהפקה קנויה
: הוראת [[סעיף 6ה1(א)(2) לחוק]] תחול על בעל הרשיון, בשינויים המחויבים, בהגיע מספר מנוייו ל-200,000.

=== סימן ז': מימון השידורים ===

@ 23. סוגי התשלומים למימון השידורים
: (א) בבקשתו יציין מבקש את סוגי התשלומים למימון שידוריו, מבין המפורטים להלן, שבכוונתו לחייב בהם מנוי:
:: (1) תשלום בעד מיקבצים;
:: (2) תשלום בעד השכרת ציוד קצה לווייני, מכירתו או התקנתו.
: (ב) בחר מבקש לחייב מנוי בתשלום בעד רכישת ציוד קצה לווייני לפי תקנת משנה (א)(2), יציע למנוי חלופה סבירה לשכירת הציוד כאמור; ראתה המועצה, במהלך תקופת הרשיון, כי החלופה לשכירת הציוד אינה סבירה, רשאית היא ליתן לבעל הרשיון הוראות בענין זה, אשר אי מילוין בידי בעל הרשיון ייחשב הפרת רשיונו.
: (ג) סוגי תשלומים שלא פורטו בבקשה או סוגי תשלומים נוספים על המפורטים בבקשה, שונים מהם או במקומם, טעונים אישור מראש של המועצה אשר תהא רשאית לאשרם כולם, חלקם או בתנאים או לדחותם.

=== סימן ח': אחידות במתן שירות ===

@ 24. אחידות במתן שירות
: (א) בעל רשיון לא יפלה בין מנויים או בין המבקשים להיות מנויים בהיצע מיקבציו ובמתן שידוריו ושירותיו; לענין זה, &quot;אפליה&quot; - לרבות הבחנה בשל אזור מגורים.
: (ב) בכל מקום שבו בעל הרשיון הוא הספק היחיד של שידורי טלוויזיה רב-ערוציים למנויים, לא יהיה בעל הרשיון רשאי לגבות תשלומים גבוהים מאלה שהוא גובה באזורים שבהם מתקיימת תחרות בתחום שידורי הטלוויזיה כאמור.

== פרק ד': שונות ==

@ 25. תקופת רשיון
: רשיונות לפי תקנות אלה יינתנו לתקופה של 10 שנים.

@ 26. תחולה
: המגבלות האמורות בתקנות אלה יחולו על בעל הרשיון בכל תקופת רשיונו; חדלה להתקיים אחת מן המגבלות, יהיה השר רשאי, לאחר מתן הזדמנות נאותה לבעל הרשיון להשמיע טענותיו, לבטל את רשיונו של בעל הרשיון.

@ 27. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה 14 ימים מיום פרסומן.

@ 28. הוראת שעה
: (א) בתוך 30 ימים מיום תחילתן של תקנות אלה, יפרסם השר את המועד הראשון להגשת בקשות לרשיון; לענין זה, &quot;פרסום&quot; - פרסום בעיתון נפוץ כמשמעותו [[בסעיף 1א(א)(1) לחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].
: (ב) החלטות השר, כאמור [[בתקנה 8]], למבקשים שהגישו את בקשותיהם במועד האמור בתקנת משנה (א), והשלימו את כל שנדרשו להשלים, יינתנו ככל שניתן במועד אחד, ובשים לב לעמידתו של המבקש במועדים שקבע הבודק לבדיקת הבקשה, לרבות לקבלת מידע.

== תוספת__NOSUB__  ==
==== ((([[תקנה 2(א)]]))) ====
=== בקשה לקבלת רשיון לשידורי לוויין לפי [[חוק הבזק, התשמ&quot;ב-1982]] ===
=== שאלון ===

=== פרק א': הוראות למילוי השאלון ===

@ (א) : מבקש ישיב על השאלון, באופן מפורט, מדויק ובהתאם להוראות [[=החוק|חוק הבזק, התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - החוק), ולתקנות הבזק (הליכים ותנאים למתן רשיון לשידורי לוויין), התשנ&quot;ח-1998 (להלן - התקנות);
: לענין שאלון זה, &quot;מבקש&quot; - יחיד או תאגיד, לרבות שותפות של יחידים, שותפות של תאגידים, שותפות של חברות או חברה רשומה כדין; כל מקום שנאמר בו &quot;יחיד&quot; יחול גם על שותפות של יחידים; כל מקום שנאמר בו &quot;תאגיד&quot; או &quot;חברה&quot; יחול גם על שותפות של תאגידים או שותפות של חברות.
@ (ב) : במילוי השאלון ישתמש המבקש במונחים ובביטויים כהגדרתם [[בחוק]] ובתקנות.
@ (ג) : מבקש ישיב על השאלון בעברית; מונחים לועזיים שיעשה בהם המבקש שימוש יובאו בסוגריים, לצד תרגומם העברי.
@ (ד) : מסמכים שנדרש המבקש לצרף על פי השאלון והתקנות יובאו בתיק מכורך; תיק זה יסומן כ&quot;נספח לבקשת הרשיון - מסמכים&quot;; המסמכים יובאו על פי סדר השאלות בשאלון ויסומנו כלהלן: נספח מס' ..... לשאלון, פרק ..... בשאלון, סעיף מס' (ציון הסעיף בשאלון); צירף המבקש מסמכים אחדים המתייחסים לאותו פרק ולאותו סעיף בשאלון, יוסיף על המספר הסידורי של הנספח (המסמך) סימון של מספר משני, כגון: 1.1, וכו'.
@ (ה) : מבקש יגיש את בקשתו המודפסת בציון המילה &quot;מקור&quot; ויצרף אליה 20 עותקים נוספים; מבקש יסמן את הבקשה ואת העותקים במספרים רציפים ועוקבים, כלהלן: &quot;עותק מס' 1&quot;, וכו'.
@ (ו) : מבקש יציין בראש כל עמוד מעמודי הבקשה את שמו הרשמי; מבקש שהוא תאגיד רשום או שותפות יציין את שמו לפי הרישום הרשמי של התאגיד או השותפות, ואם הוא יחיד, לפי רישומו בתעודת הזהות; כן רשאי מבקש לציין בבקשתו את שמו או את סימנו (&quot;לוגו&quot;) המסחרי.
@ (ז) : מסמך הבקשה המקורי, ובכלל זה נספח המסמכים, יוחתמו בתחתיתו של כל עמוד בחותמת המבקש.
@ (ח) : לבקשה יצורף תצהיר המבקש בדבר אמיתות הפרטים והמסמכים הכלולים בבקשתו; התצהיר יאומת בידי עורך-דין.
@ (ט) : מבקש יצרף לבקשתו מסמך נפרד של תמצית מנהלים (Executive Summary), בהיקף שלא יעלה על 15 עמודים מודפסים, במספר זהה למספר עותקי הבקשה; תמצית המנהלים תכלול, בין היתר, את אלה:
: (1) תיאור כללי של המבקש לרבות מבנה אחזקות;
: (2) סיכום עיקרי הבקשה ותכניות הביצוע של המבקש;
: (3) עמידתו של המבקש בתנאים למתן הרשיון לפי [[פרק ג' לתקנות]] ובשים לב לאמור [[בפסקאות (3) ו-(4) לסעיף 6נ לחוק]];
: המבקש רשאי לכלול בתמצית המנהלים ניתוח של השוק שבמסגרתו הוא מתכנן לפעול על פי הרשיון המבוקש.
@ (י) : המבקש ישיב על כל השאלות המפורטות בשאלון לפי סדרן ויתייחס לכל הנושאים הנזכרים בו.
@ (יא) : נשאלה שאלה המבוססת על הנחה עובדתית שאיננה ישימה לגבי המבקש, ייתן הסבר תמציתי מדוע אין ההנחה העובדתית ישימה.
@ (יב) : כל סכום כסף או ערכו של נכס שהמבקש מציין בבקשתו יהיה נקוב בשקלים חדשים נכון ליום הגשת הבקשה, יירשם בספרות ויעודכן בדרך של הצמדה למדד האחרון הידוע ביום הגשת הבקשה.
@ (יג) : הבקשה תוגש כשהיא מודפסת על דפים בודדים (לא רציפים) בגודל סטנדרטי (רצוי גודל A4); יש להותיר שוליים בכל מקום שהדבר אפשרי מבחינת מתכונת התשובה.
@ (יד) : נוסף על עותקי נייר, יוגשו שני עותקים של הבקשה והשאלון על מדיה מגנטית או אופטית, במתכונת שיקבע נציג השר, המותאמת למערכת הפעלה ותוכנה מוכרת ועדכנית; שמו של המבקש ותוכן קובצי המדיה יירשמו באופן ברור; בעותקים אלה אין הכרח לכלול את נספחי הבקשה והשאלון.
@ (טו) : הבקשה ונספחיה יוגשו בשפה העברית ואולם מסמכי התאגדות של חברה זרה (תזכיר ותקנון) ומפרטי יצרן הנדרשים לענין התכנית ההנדסית, יכול שיוגשו בשפה האנגלית בלבד.

=== פרק ב': מידע בדבר זהות המבקש ===

@ 1. : '''שם המבקש:'''
: מבקש יפרט את שמו בעברית ובלועזית ואם הוא יחיד יציין את מספר תעודת הזהות שלו ושל השותפים בו, או את מספר הדרכון שלו ושל השותפים בו אם אינם אזרחי ישראל.

@ 2. : '''אזרחות ומקום תושבות:'''
: מבקש שהוא יחיד יציין את האזרחות שהוא מחזיק בה, לרבות אזרחות כפולה, וכן יציין את מקום תושבותו, תוך ציון מדויק של מענו (מדינה, ישוב, רחוב, מספר רחוב ומיקוד).

@ 3. : '''מקום רישום ומרכז עסקים:'''
: מבקש שהוא תאגיד יציין את מקום רישומו, המקום שבו שוכן מרכז עסקיו והמקום שבו מצוי מוקד הניהול השוטף של התאגיד.

@ 4. : '''מען המבקש:'''
: מבקש יציין כסדרם את אלה: מען למשלוח דואר, מען המשרד הרשום ומען מרכז העסקים של המבקש, כלהלן: שם עיר/אזור, רחוב, מספר, מיקוד, מספר טלפון ומספר פקסימילה.

@ 5. : '''שם התאגיד וסוג התאגיד:'''
: מבקש שהוא תאגיד יפרט את סוג התאגיד (כגון: חברה, שותפות), מספר רישום התאגיד ותאריך רישומו.

@ 6. : '''שם מסחרי:'''
: מבקש יציין בעברית ובלועזית את השם המסחרי שבאמצעותו הוא מתכוון להציע את שירותיו לציבור כבעל רשיון לשידורי לוויין.

@ 7. : '''שליטה או זכות בתאגידים:'''
: המבקש יפרט אם יש לו שליטה בתאגידים או אם הוא בעל זכות בתאגידים, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות שיעור וסוג אחזקה או אופן השליטה בתאגידים, בין בעת הגשת הבקשה ובין במועד שבו הוא עשוי להיות בעל רשיון לשידורי לוויין, ככל הידוע לו.

@ 8. : '''בעלי זכות במבקש:'''
: מבקש שהוא חברה רשומה יפרט את שמותיהם ואת מספרי הזהות של בעלי הזכות בחברה וחלקם בהון החברה, וכן יפרט את כל סוגי המניות בחברה ואת הזכויות המוקנות באמצעות כל סוג של מניות כאמור, לרבות חלקו של כל בעל זכות בכל סוג של מניות.

@ 9. : '''מנהלים ונושאי משרות במבקש:'''
: מבקש יפרט את שמותיהם ומספרי הזהות של מנהלים (דירקטורים) בו וכן את שמותיהם של נושאי משרות בכירות בו; המבקש יציין את אזרחותם ואת מקום תושבותם של כל אלה, לרבות את המען המדויק של כל אחד מהם.

@ 10. : '''מנהלים של תאגיד שהוא בעל שליטה או בעל זכות במבקש:'''
: אם נשלט המבקש בידי תאגיד אחר או שהוא בעל זכות בו יפרט המבקש את שמותיהם ומספרי הזהות של מנהלים (דירקטורים) בתאגיד כאמור.

@ 11. : '''קיום שליטה במבקש:'''
: מבקש יציין את קיומה של שליטה בו, שמו וזהותו של בעל השליטה, מקור השליטה במבקש ופירוט אמצעי השליטה; מבקש יצרף לבקשה כל הסכם או מסמך אחר, לרבות סיכום בכתב של כל הבנה או הסכם בעל-פה, שענינו הקניית שליטה במבקש; כמו כן יציין את קיומה של שליטה במבקש בידי נאמן, שלוח או בא-כוח.

@ 12. : '''מנהלים של תאגיד הנשלט בידי המבקש או שהמבקש בעל זכות בו:'''
: שולט המבקש או שהוא בעל זכות בתאגידים אחרים, יפרט המבקש את שמותיהם ואת מספרי הזהות של מנהלים (דירקטורים) בתאגידים כאמור.

@ 13. : '''הקצאת מניות במבקש:'''
: אם התחייב מבקש שהוא חברה להקצות מניות, יפרט את שמותיהם ומספרי הזהות של האמורים לקבל מניות בחברה, וכן את סוגי המניות, שיעוריהן ומועדי ההקצאה.

@ 14. : '''מבקש שהוא חברה או שותפות:'''
: מבקש שהוא חברה או שותפות, יפרט את מהות עסקיו בכל תחומי עיסוקיו, בין שהם נוגעים בנושא הבקשה ובין שאינם נוגעים בה; כמו כן יפרט את סוג השותפות ויציין אם היא שותפות רגילה או שותפות מוגבלת.

@ 15. : '''שמות השותפים וזהויותיהם:'''
: מבקש שהוא שותפות יפרט את השמות ואת מספרי הזהות של השותפים, ואם הם תאגידים - את מספרי הרישום שלהם ואת פרטיהם, לרבות מען מדויק, מספר טלפון ומספר פקסימילה.

@ 16. : '''הרכב השותפות:'''
: מבקש יפרט את חלקו של כל יחיד או שותף בשותפות, יפרט הסכמים בדבר שליטה, ניהול וחלוקת רווחים בין כל השותפים; המבקש יצרף לנספח המסמכים אישור של רואה חשבון או אישור של עורך דין, בדבר פירוט השותפים וחלקיהם בשותפות.

@ 17. : '''נושאי משרה בשותפות:'''
: יש לפרט את שמם של נושאי משרה בכירים בשותפות, בין שהם שותפים ובין שאינם שותפים; לענין סעיף זה, &quot;נושאי משרה בכירים&quot; - מנהלים המכוונים את פעילותה העסקית של השותפות; יש לפרט את אזרחותם ומקום תושבותם של נושאי משרה בכירים כאמור.

@ 18. : '''שליטה או זכות של שותפות בתאגידים:'''
: מבקש יפרט אם יש לשותפות שליטה או זכות בתאגידים אחרים, הכל כמפורט [[$ תוספת|בסעיף 7]].

@ 19. : '''הנפקות והקצאות:'''
: מבקש שהוא תאגיד יפרט אם הנפיק אופציות כלשהן, איגרות חוב הניתנות להמרה או תעודות אחרות הניתנות להמרה באמצעי שליטה כלשהם בתאגיד.

@ 20. : '''זכויות עתידיות במבקש:'''
: מבקש שהוא תאגיד יפרט אם קיימים מסמכים, תעודות, חוזים או הבנות, בכתב או בעל-פה, הנוגעים לאחזקות עתידיות, במישרין או בעקיפין, של זכות כלשהי במבקש, לפי האמור [[בפרק ג' לתקנות]] ([[תקנות 9 עד 13]]), או לאחזקות כאמור, אשר יש בהן כדי להשפיע על כשירות המבקש לקבל רשיון לפי [[פרק ג' האמור]], לרבות מניות ללא זכויות הצבעה, בעלות במניות המוחזקות בנאמנות, זכויות סירוב ראשון או איגרות חוב; המבקש יצרף לנספח המסמכים של הבקשה פירוט של כל המסמכים, התעודות, החוזים, או ההבנות כאמור.

@ 21. : '''פרטים בנוגע לזהות המבקש - אילן יוחסין:'''
: מבקש יצרף לנספח המסמכים לבקשה תיאור גרפי מלא של המבקש, לרבות ציון בכתב של האחזקות הישירות והעקיפות בו (להלן - אילן היוחסין); מבלי לגרוע מן האמור לעיל, יצוינו באילן היוחסין שמו של כל בעל זכות, במישרין או בעקיפין, במבקש, ואם בעל זכות הוא תאגיד, מספר הרישום של התאגיד ושיעור האחזקות בו וכן אזרחותו ומקום התושבות של כל בעל זכות כאמור, והכל עד להחזקה הסופית של בעלי זכות במבקש בידי יחידים; כמו כן יצוינו שמותיהם של נושאי המשרה המכהנים בכל תאגיד המפורט באילן היוחסין.

@ 22. : '''פרטים על אודות חברה ציבורית:'''
: אם הפרטים הנדרשים [[$ תוספת|בסעיף 21]] הם על אודות חברה ציבורית, יפורט שיעור האחזקות הכולל של ציבור המחזיקים שאינם בעלי זכות בחברה.

@ 23. : '''קיום זיקה בין המבקש לבין גוף פוליטי-מפלגתי:'''
: מבקש יצהיר על קיומה או אי-קיומה של כל זיקה למפלגה, לנציג או שלוח של מפלגה, או לגוף בעל זיקה למפלגה.

@ 24. : '''הרשעה בעבירות:'''
: מבקש או מי מבעלי השליטה או מבעלי הזכות בו או מנהלו, אם המבקש הוא תאגיד, שהורשע בפלילים בעשר השנים האחרונות בגין עבירות פליליות, למעט עבירות תעבורה, בין בישראל ובין מחוצה לה, יפרט את אלה:
: (1) שמו של מי שהורשע כאמור;
: (2) ציון משרתו של מי שהורשע כאמור או אמצעי השליטה או הזכויות שהוא מחזיק במבקש;
: (3) פרטי העבירה שהורשע בה כאמור;
: (4) מספר תיק בית המשפט, הערכאה ומקום השיפוט;
: (5) מבקש שהורשע בעבירה כאמור יצרף את כתב האישום ואת פסק הדין וגזר הדין - אם ניתנו.

@ 25. : '''כשירות לקבלת רשיון:'''
: 25.1 חוות דעת משפטית:
:: מבקש יצרף לבקשתו חוות דעת משפטית, חתומה בידי עורך-דין, המאשרת שנתקיימו במבקש התנאים המפורטים [[בסימן א' לפרק ג' לתקנות]].
: 25.2 פרט שאינו ניתן להשגה:
:: אם פרט מסוים מאלה הנדרשים [[$ תוספת|בפרק זה]] אינו ניתן באופן סביר להשגה, יציין זאת המבקש במפורש ויפרט מדוע אותו פרט אינו ניתן באופן סביר להשגה.

=== פרק ג': יכולת כספית וארגונית ===

@ 26. : '''יכולת כספית:'''
: 26.1 מבקש יחיד יפרט את הונו העצמי ויצרף אישור של רואה חשבון בדבר היקף הונו העצמי;
: 26.2 מבקש שהוא תאגיד יפרט את הונו העצמי וכן את הונם העצמי של בעלי זכות בו ויצרף דוחות כספיים מבוקרים של המבקש או של מי שמחזיק במישרין 10% או יותר מהזכות להשתתף ברווחי המבקש, לשנה שנסתיימה לפני הגשת הבקשה.

@ 27. : '''יכולת ארגונית:'''
: מבקש יפרט את היכולת הארגונית שלו או של בעלי הזכות בו, המאפשרת קיומם של השידורים והשירותים שהוא מבקש להציע לציבור; המבקש יצרף כל הסכם ייעוץ עם גוף בעל ניסיון במתן שירותי טלוויזיה למנויים, אם ישנו.

=== פרק ד': ידע וניסיון מקצועיים ===

@ 28. : המבקש יפרט את הידע והניסיון שלו או של כל בעל זכות בו בהפעלת מערכת לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין; המבקש יצרף כל הסכם עם מפעיל מערכת כאמור, שיש לו ניסיון מוכח בקיום שידורים ושירותים כאמור, אם ישנו.

=== פרק ה': מגוון השידורים והשירותים ===

@ 29. : '''סוגי השידורים והשירותים:'''
: מבקש יפרט רשימה של עשרת הערוצים לפחות שבכוונתו להציע לציבור ובכללם הערוצים שבהם הוא חייב לפי [[תקנה 20(א)]].

@ 30. : '''שידורים ושירותים מוספים:'''
: 30.1 מבקש יציג את שיטת ההבחנה בין המיקבצים שיהיה רשאי המנוי לבחור ואת מחיריהם המשוערים.
: 30.2 מבקש יתאר בטבלה את מתכונת המיקבצים, את רשימת השידורים והשירותים הנלווים שבכוונתו להציע לציבור, וכן יפרט את מגוון אפשרויות הבחירה השונות בין המיקבצים הנבדלים זה מזה שיוצעו למנוייו ואת המועדים המשוערים לתחילת השידורים והשירותים כאמור, לפי מרכיבים אלה:
:: (1) מספר סידורי;
:: (2) שם המיקבץ;
:: (3) תיאור המיקבץ (השידור או השירות);
:: (4) המועד המשוער לתחילת השידור או השירות;
:: (5) מחיר משוער למיקבץ;
:: (6) הערות.
: 30.3 מבקש יצרף לטבלת המיקבצים האמורה בסעיף 30.2 הסבר מילולי ממצה לכל אחד מהמיקבצים המוצעים בה.
: 30.4 מבקש יציין אם יש בדעתו להציע למנויים שידורים ושירותים הידודיים (אינטראקטיביים) ואם כן, יפרט את סוגיהם.

@ 31. : '''שידורי מפיק ערוץ עצמאי:'''
: מבקש יפרט כיצד יש בדעתו לממש את חובת מתן זכות שימוש למפיק ערוץ עצמאי כהגדרתו [[בסעיף 6מג לחוק]], בערוצי הלוויין שלו, לשם העברת שידוריו של מפיק ערוץ עצמאי לציבור ובכלל זה הכללת שידוריו של מפיק ערוץ עצמאי במדריך השידורים האלקטרוני של המבקש, אם נקבע תנאי לענין זה ברשיונו לפי [[סעיף 6מט(5) לחוק]].

=== פרק ו': טכנולוגיית השידורים והשירותים ===

@ 32. : '''המערכת הלוויינית המוצעת:'''
: [[$ תוספת|בפרק זה]] נדרש המבקש, בין היתר, לתאר את המערכת הלוויינית המוצעת, ואת עמידתה בתנאי הרשיון.

@ 33. : '''תכנית הנדסית:'''
: מבקש יצרף לבקשתו תכנית הנדסית המתארת את טכנולוגיית השידורים והשירותים, שבה ישתמש על פי הרשיון וכן יתאר את אופן יישום התכנית לצורך קיום השידורים והשירותים שיציע לציבור, לרבות דרכי הקליטה והגישה לשידורים ולשירותים אלה; התכנית תתבסס על טכנולוגיה ספרתית ותעמוד בתקני השידור והקליטה שיוגדרו ברשיון; לענין זה ימציא המבקש מידע בנושאים אלה:
: '''33.1 תיאור ציוד הקליטה בחצרי המנויים:'''
:: (1) תיאור של אנטנות הקליטה;
:: (2) תיאור של תכונות ומאפייני יחידת הקצה לקליטה לוויינית ספרתית (Integrated Receiver Decoder);
::: (2.1) מקלט לווייני;
::: (2.2) פענוח.
: '''33.2 תיאור מערכות השליטה, הבקרה וניהול השירות למנויים, לפי אלה:'''
:: (1) שיטת ניהול מדריך השידורים האלקטרוני ומרכיביו;
:: (2) כיצד יותאם מדריך השידורים האלקטרוני המוצע למצב שבו פועל יותר מבעל רשיון אחד לשידורי לוויין;
:: (3) שיטת ההצפנה, זיהוי המנוי ומתן הרשאות צפיה, שיטת חיוב המנוי וכיצד תואמת השיטה מצב שבו פועל יותר מבעל רשיון אחד לשידורי לוויין;
:: (4) פירוט שיטות בקרת הגישה (Conditional Access) שבכוונת המבקש להשתמש בהן (Simulcrypt, Multicrypt או כל שיטה אחרת);
:: (5) פריסת מערכות השליטה והבקרה לצורך ניהול מערך ניהול השירות למנויים;
:: (6) פעולת הערוצים החוזרים, המיועדים לקליטת דרישות המנוי לקבלת שידורים ושירותים שונים מבעל הרשיון;
:: (7) ציוד הקצה הלווייני, לרבות ממיר ומפענח, המיועד לקליטת מיקבצי שידור נבדלים זה מזה ושיטת חיוב מנוי בתשלומים לסוגיהם;
:: (8) אפשרויות חסימת ערוצים בידי המנוי;
:: (9) פירוט תקני השידור לאות חוזי ושמע שבהם הוא תומך (בהנחה ש-Pal B/G הוא בגדר חובה בהיותו ציוד הקליטה הביתי הרווח בארץ);
:: (10) יש לציין כיצד (אופן והיקף) תומך המערך הטכנולוגי של המבקש בציוד נוסף, כגון: מחשב ביתי (PC), שירותי אינטרנט, מודם חיוג, שירותי טלפוניה ושירותי מולטימדיה.
: '''33.3 התקנת ציוד הקצה הלווייני בחצרי המנוי:'''
:: מבקש יפרט את השיטה ואת דרך ההתקנה של ציוד הקצה הלווייני, כהגדרתו [[בסעיף 6מג לחוק]], בחצרי המנויים.
: '''33.4 תקני המערכת:'''
:: המבקש יציין ויפרט באילו תקנים עומדת המערכת הכוללת שלרשותו, לרבות כל ציוד השידור וציוד הקצה הלווייני, כלהלן:
:: (1) תקני בטיחות;
:: (2) תאימות אלקטרו-מגנטית;
:: (3) אבטחת מידע.
: '''33.5 תיאור מערך התחזוקה לציוד קצה המותקן בחצרי המנוי:'''
:: (1) תיאור מערך התחזוקה בקצה המפעיל, לרבות ניתוח שרידות המערכת במקרים של תקלות, לשם הבטחת רצף השירות;
:: (2) תיאור מערך התחזוקה של המבקש או קבלני משנה שלו לציוד הקצה הלווייני בחצרי המנויים;
:: (3) שיטת התגובה לקריאת שירות של מנוי.

@ 34. : '''תיאור התמסורת הלוויינית בשעת חירום:'''
: מבקש שבדעתו לשדר באמצעות לוויין שאינו מצוי בשליטה ישראלית, יפרט כיצד יקיים שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין לציבור בישראל במצבי חירום; המבקש רשאי להגביל את תשובתו לתרחיש סביר, של היעדר שליטה מצדו בהעברת שידוריו ושירותיו באמצעות לוויין כאמור.

=== פרק ז': לוחות זמנים ===

@ 35. : מבקש יכין תכנית הכוללת לוחות זמנים לציון מועדי תחילה של שידוריו ושירותיו לציבור, ובכלל זה מועדים משוערים להשלמתם של שידורים ושירותים אלה; התכנית כאמור תצורף לבקשה.
:
=== פרק ח': המצאת מסמכים ===

: בלי לגרוע מכל הוראה אחרת בשאלון זה בדבר צירוף מסמכים לבקשה, יצרף מבקש את המסמכים כמפורט להלן:

@ 36. : '''מסמכים לגבי מבקש שהוא יחיד:'''
: מבקש שהוא יחיד יצרף לבקשה העתק מאומת של אלה:
: 36.1 תעודת זהות ישראלית או דרכון;
: 36.2 תעודה המעידה על היותו אזרח ישראלי לפי [[חוק האזרחות, התשי&quot;ב-1952]], או תושב ישראל כמשמעותו [[בסעיף 1(א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]];
: 36.3 תעודת רישום שם עסק לפי הוראות [[פקודת רישום שמות עסק, 1935]], אם שם העסק אינו זהה לשם המבקש.

@ 37. : '''מסמכים לגבי מבקש שהוא תאגיד:'''
: מבקש שהוא תאגיד יצרף לבקשה העתק מאומת של אלה:
: 37.1 תעודת האגד כמשמעותה [[סעיף 1 לחוק החברות|בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]];
: 37.2 בחברה - תזכיר, תקנון, החלטות מיוחדות וכל הסכם בין בעלי זכות בחברה, הנוגע לנושא הבקשה, בין במישרין ובין בעקיפין;
: 37.3 בשותפות - הסכם השותפות, הודעות לרשם השותפויות לפי [[+|סעיפים 7]] [[ו-9 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]], וכל הסכם בין בעלי זכות בשותפות הנוגע לנושא הבקשה.

=== פרק ט': שונות ===

@ 38. : '''בקשות אחרות:'''
: מבקש יציין אם בעת הגשת הבקשה יש ברשותו רשיון למיתקן שידור לווייני כהגדרתו [[בסעיף 6מג לחוק]], לשימוש בתדרים או אם יש ברשותו אישור סוג, היתר, אישור או רשיון אחרים שבכוונתו לעשות בהם שימוש כדי לאפשר את קיום השידורים והשירותים נושא הבקשה; מבקש יציין אם הגיש בקשות אחרות למשרד התקשורת כדי לאפשר את קיום השידורים והשירותים, לרבות בקשות לרשיון למיתקן שידור לווייני ולשימוש בתדרים, ויפרט אותן.

@ 39. : '''תצהיר בדבר תנאי הרשיון:'''
: מבקש יצהיר כי קרא את תנאי הרשיון, כנוסחם ערב הגשת הבקשה, כי הבין את תוכנם וכי ידוע לו כי על בקשתו להיות תואמת את האמור בהם; תצהיר המבקש יאומת בידי עורך דין.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ד באב התשנ&quot;ח (6 באוגוסט 1998)
&lt;חתימה&gt; לימור לבנת שרת התקשורת</text>
      <sha1>pvws1f8cv2knkvs2ufted0b4jd4aowp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037826</id>
      <parentid>3037821</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T09:48:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3037826</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="56453" sha1="2vsei5qvrtb779pog1pfvu0f4o4m0xy" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רשיון לשידורי לוויין), התשנ&quot;ח-1998 (תיקון: תשס&quot;ו)
&lt;שם קודם&gt; תקנות הבזק (הליכים ותנאים למתן רשיון לשידורי לוויין), התשנ&quot;ח-1998

&lt;מאגר תקן 2127820 קוד a163Y00000DuVcQQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ח, 1172|תקנות הבזק (הליכים ותנאים למתן רשיון לשידורי לוויין)|5920)); ((תשס&quot;א, 963|תיקון|6117)); ((תשס&quot;ו, 314|תיקון|6451)); ((ס&quot;ח תשפ&quot;ו, 1037|חוק התקשורת (שידורים)|25:14308264)), ((בג&quot;ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&amp;fileName=ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&amp;type=4)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 6מז(1)]] [[+|ו-6מח]] [[=החוק|לחוק הבזק, התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, &quot;מנוי&quot; ו&quot;מפיק ערוץ&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 6א לחוק]], בשינויים המחויבים;
:- &quot;בעל זכות&quot; - בעל ענין כמשמעותו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]], וכן בעל שליטה כהגדרתה להלן;
:- &quot;בקשה&quot; - בקשה לרשיון, לחידושו או לשינויו;
:- &quot;החזקה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 4ד לחוק]];
:- &quot;המועצה&quot; - המועצה שנתמנתה לפי [[סעיף 6ב לחוק]];
:- &quot;המינהלת&quot; - מינהלת הסדרת השידורים לציבור שהוקמה על פי החלטת ממשלה מס' 2444 מיום ז' באב התשנ&quot;ז (10 באוגוסט 1997);
:- &quot;השר&quot; - שר התקשורת;
:- &quot;מיקבץ&quot; (tier) - ערוץ, אחד או יותר, לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, הניתן למנוי, לפי בחירתו, במחיר נקוב;
:- &quot;מבקש&quot; - מי שהגיש לשר בקשה לפי תקנות אלה;
:- &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[סעיף 1 לחוק החברות|בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]];
:- &quot;ציוד קצה לווייני&quot; ו&quot;שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 6מג לחוק]];
:- &quot;רשיון&quot; - רשיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין;
:- &quot;שליטה&quot; - כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]], ומבלי לגרוע מכלליות האמור בה, חזקה גם על אדם או תאגיד שהוא שולט בתאגיד אם התקיים בו אחד מאלה:
:: (1) בידו השיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה מסוג כלשהו, או שלא קיים גורם המחזיק, לבד או יחד עם אחר, אמצעי שליטה מסוג כלשהו בשיעור העולה על שיעור אחזקותיו באותו סוג של אמצעי שליטה;
:: (2) בידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם.

== פרק ב': הגשת בקשה והטיפול בה ==

=== סימן א': מתכונת הבקשה ===

@ 2. מסמכי הבקשה
: (א) בקשה תוגש לבודק כאמור [[בתקנה 4(א)]] כשהיא מודפסת וערוכה לפי סדר הענינים והסעיפים [[שבתוספת]] (להלן - השאלון).
: (ב) מבקש יפרט בבקשתו באופן מלא ומדויק את כל המידע הנדרש בשאלון, ויצרף לבקשתו את כל המסמכים המפורטים בשאלון.

@ 3. הצהרה על עובדות, חתימה ואימות מסמכים
: (א) לגבי עובדות הכלולות בבקשה שהן בידיעתו האישית של מבקש, יצהיר בבקשה שהן נכונות, ולגבי עובדות אחרות, יציין שאינן בידיעתו האישית ויצהיר שהן נכונות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו.
: (ב) בקשה תיחתם בידי המבקש, ואם הוא תאגיד - תיחתם בידי מי שהוסמך לחתום עליה בשמו, ויצורף לה אישור חתום בידי עורך דין או רואה חשבון בדבר סמכות החותם לחתום בשם התאגיד.
: (ג) כל מסמך שיצורף לבקשה ושאינו מקור יאומת בידי עורך דין או רואה חשבון לענין התאמתו למקור.

=== סימן ב': הטיפול בבקשה ===

@ 4. הגשת בקשה ובחינה ראשונית
: (א) השר ימנה גורם מקצועי שיכול שיהיה המינהלת (להלן - הבודק) לבדיקת מסמכי הבקשה לפי [[סימן זה]].
: (ב) הבודק יבחן בחינה ראשונית את מסמכי הבקשה וישלח הודעה בכתב למבקש על אחת מאלה:
:: (1) הבקשה הוגשה כנדרש לפי תקנות אלה, נמסרו המסמכים הדרושים והומצא המידע הנחוץ לשם מתן החלטה בה ועל כן היא תקינה (להלן - בקשה תקינה);
:: (2) יש לערוך בבקשה שינויים או להמציא מידע ומסמכים נוספים, הכל כפי שיפורט בהודעה.

@ 5. תיקון או השלמת בקשה ודיווח
: (א) מבקש ימלא אחר הודעה כאמור [[בתקנה 4(ב)(2)]] ויגיש לבודק בקשה מתוקנת או מידע משלים, לפי הענין.
: (ב) [[תקנה 4(ב)]] תחול גם על בקשה שתוקנה או הושלמה לפי תקנת משנה (א).
: (ג) מבקש ידווח לבודק לאלתר על כל שינוי בנתוני בקשתו; מבקש שהוא תאגיד ידווח כאמור על כל שינוי בהחזקות בעלי זכות בו.

@ 6. גילוי מידע, המצאת מסמכים ובחינה ענינית
: (א) מבקש יגיש לבודק, בכל עת שיידרש לכך, כל מידע או מסמך, לרבות לענין כל בעל זכות במבקש או נושא משרה במבקש או בבעל זכות בו, הנדרש לדעת הבודק לשם בחינת בקשתו כאמור בתקנת משנה (ב).
: (ב) בקשה תקינה תיבחן בידי הבודק לענין עמידתה בתנאים למתן רשיון לפי [[פרק ג']]; הבודק יביא בפני השר את ממצאיו.

@ 7. התייעצות עם המועצה
: (א) השר, לאחר עיון בבקשה ובממצאי הבודק, יעבירם למועצה לשם קבלת חוות דעתה (להלן - התייעצות עם המועצה), בצירוף כל מידע ומסמך שהיו לפני הבודק.
: (ב) המבקש יגיש לפי דרישת המועצה שנמסרה לו באמצעות הבודק, כל מידע או מסמך נוסף הנדרש, לדעתה, לשם ייעוץ לשר כאמור [[בסעיף 6מו לחוק]].
: (ג) המועצה תביא את חוות דעתה המנומקת בפני השר.

@ 8. החלטת השר
: (א) השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לתת למבקש רשיון לשידורים ולשירותים המבוקשים, כולם או חלקם, בתנאים שיקבע, וכן רשאי השר לדחות את הבקשה.
: (ב) החלטת השר כאמור בתקנת משנה (א) תינתן למבקש בתוך 90 ימים מיום הגשת הבקשה ואולם השר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את מועד מתן החלטתו כאמור לתקופות נוספות של 90 ימים כל אחת.
: (ג) השר רשאי להתנות את תחילת השידורים והשירותים בהמצאת פרטים נוספים בידי המבקש או במילוי תנאים הנדרשים לדעת השר לשם קיום השידורים והשירותים.

== פרק ג': תנאים למתן רשיון ==

=== סימן א': כשירות, תנאים והגבלות ===

@ 9. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;גוף מוחזק&quot; בידי יחיד או תאגיד - גוף שיחיד או תאגיד הוא בעל זכות בו;
:- &quot;גוף מחזיק&quot; בתאגיד - בעל זכות בתאגיד;
:- &quot;גוף קשור&quot; לתאגיד - גוף אשר גוף מחזיק הוא בעל זכות בו.

@ 10. אופן חישוב שיעור החזקות בעקיפין
: שיעור החזקות בעקיפין ייקבע לפי המפורט להלן -
: (1) לבעל שליטה בתאגיד, תיוחס החזקת אמצעי השליטה שבידי התאגיד, במלואה;
: (2) לבעל זכות שאינו בעל שליטה בתאגיד, תיוחס החזקת אמצעי השליטה שבידי התאגיד לפי שיעור החזקותיו בתאגיד של בעל הזכות.

@ 11. כשירות ותנאים לקבלת רשיון (תיקון: תשס&quot;א, ס&quot;ח תשפ&quot;ו, בג&quot;ץ 49765-07-26)
: (א) לא יינתן רשיון למבקש שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא בעל זכיון לשידורי כבלים לפי [[החוק]], גוף המוחזק בידי בעל זכיון כאמור או גוף המחזיק בו או הקשור אליו;
:: (2) הוא בעל זכיון לשידורי טלוויזיה לפי [[=חוק הרשות השניה|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש&quot;ן-1990]] (להלן - חוק הרשות השניה);
:: (3) הוא נושא משרה בגוף מאלה המנויים בפסקאות (1) ו-(2);
:: (4) הוא תאגיד אשר נושא משרה כאמור בפסקה (3) שולט בו;
:: (5) הוא תאגיד אשר נושא משרה כאמור בפסקה (3) הוא בעל זכות בו או נושא משרה בו ואינו שולט בו;
:: (6) הוא תאגיד אשר 75% או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בו מוחזקים בידי מפיק ערוץ;
:: (7) הוא מפלגה כמשמעותה [[בחוק המפלגות, התשנ&quot;ב-1992]], או שהוא נציג או שלוח של מפלגה או שהוא גוף הקשור לסיעה כמשמעותו [[בחוק מימון מפלגות, התשל&quot;ג-1973]], או שהוא גוף אחר בעל זיקה למפלגה אשר עלול לעשות ברשיון שימוש לקידום מטרותיה של מפלגה;
:: (8) הוא גוף שמתן הרשיון לו עלול לנגוד את טובת הציבור או עלול להוות סיכון לבטחון המדינה.
: (ב) לא יינתן רשיון למבקש אשר בשניים או יותר מן המחזיקים באמצעי השליטה בו מתקיימות אחת מהמגבלות הקבועות בתקנת משנה (א), וסך כל אחזקותיהם באמצעי השליטה בו עולה על השיעור המותר למחזיק אחד לפי אותה מגבלה.
: (ג) לא יינתן רשיון למבקש שאמצעי שליטה כלשהו בו, בשיעור העולה על 25%, מוחזק בידי גוף המוחזק בידי בעל זכיון לשידורי טלוויזיה לפי [[חוק הרשות השניה]], גוף המחזיק בבעל זכיון כאמור או למבקש אשר אחד מן הגופים האמורים שולט בו.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), לא יינתן רשיון למבקש אשר סך כל האחזקות בו של גופים המוחזקים בידי בעל זכיון לשידורי טלוויזיה לפי [[חוק הרשות השניה]] או גופים מחזיקים בבעל זכיון כאמור - עולה על 45% מאמצעי השליטה במבקש, ובלבד שלא יינתן רשיון למבקש שהמחזיקים אשר מתקיים בהם האמור בתקנת משנה זו, שולטים בו יחד או לחוד.
: (ד1) לא יינתן רישיון למבקש שאמצעי שליטה כלשהו בו, בשיעור העולה על 50%, מוחזק בידי גוף הקשור לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי [[חוק הרשות השניה]], או למבקש אשר סך כל האחזקות בו של גופים הקשורים לבעל זיכיון כאמור עולה על השיעור האמור.
: (ה) שונה שיעור האחזקות המותר בבעל זכיון או שונתה יחידת השידור המוקצית לבעל זכיון, לפי [[חוק הרשות השניה]], רשאי השר להורות למי שקיבל רשיון לפי תקנת משנה (ד) כי שיעור האחזקות של המחזיקים בו ישונה כפי שיורה.
: (ו) בעל זכות במבקש שמתקיים בו האמור בתקנת משנה (ד), לא יהיה גוף שהוא בעל זכיון לשידורי כבלים או לשידורי טלוויזיה לפי [[חוק הרשות השניה]] או גוף המחזיק בו, גוף המוחזק בידו או גוף הקשור אליו, שהוא גם בעל זיקה לעיתון; לענין זה -
::- &quot;בעל זיקה לעיתון&quot; - גוף שהוא עיתון או יחיד או תאגיד השולט או המחזיק גם ב-25% או יותר מאמצעי שליטה מסוג מסוים בתאגיד שהוא עיתון או שהוא גוף המחזיק בגוף כאמור, או גוף המוחזק בידו או גוף הקשור אליו;
::- &quot;עיתון&quot; - עיתון יומי בעל תפוצה ארצית או תאגיד שהוא המוציא לאור שלו.

@ 12. היתר לאחזקות ולנושא משרה (תיקון: ס&quot;ח תשפ&quot;ו, בג&quot;ץ 49765-07-26)
: (א) על אף האמור [[בתקנה 11(א)(1), (5) ו-(ב)]], רשאי השר, על דעת המועצה, על פי בקשה בכתב, ואם ראה שלא תיגרם פגיעה משמעותית בתחרות בתחום שידורי הטלוויזיה הרב-ערוציים, לתת רשיון למבקש אשר לא יותר מגוף אחד הקשור לבעל זכיון לשידורי כבלים לפי [[החוק]] מחזיק בו באחד או יותר מאלה:
:: (1) לא יותר מ-10% מזכות ההצבעה באסיפה הכללית של המבקש או בגוף המקביל לה, אם המבקש אינו חברה;
:: (2) הזכות למנות לא יותר מ-10% מהדירקטורים במבקש או נושאי משרה מקבילים להם;
:: (3) לא יותר מ-20% מהזכות להשתתף ברווחי המבקש.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) לא יינתן רשיון למבקש המוחזק בידי גוף הקשור לבעל זכיון לשידורי כבלים שהוא גם גוף בעל זיקה לעיתון כהגדרתו [[בתקנה 11(ו)]].
: (ג) בבואו לשקול מתן רשיון כאמור בתקנת משנה (א), ישקול השר בכלל המידע שמסר המבקש, גם מידע שמסר בדבר החזקות שיכול שיהיו לו בעתיד, בין בבעל הזכיון לשידורי כבלים לפי [[החוק]] ובין במבקש.
: (ד) השר רשאי להתנות מתן רשיון כאמור בתקנת משנה (א) בתנאים לשם מניעת פגיעה בתחרות כאמור בה.
: (ה) הוראות תקנה זו יחולו, על אף האמור [[בתקנה 11(ד)]], על מבקש אשר מחזיק בו גוף הקשור לבעל זכיון לשידורי כבלים לפי [[החוק]] שהוא גם גוף המוחזק בידי בעל זכיון לשידורי טלוויזיה לפי [[חוק הרשות השניה]] או מחזיק בו או קשור אליו.

@ 13. מיקום בישראל ואזרחות
: במבקש שהוא תאגיד יתקיימו כל אלה:
: (1) מרכז עסקיו בישראל;
: (2) מנהלו הכללי או בעל תפקיד מקביל בתאגיד הוא אזרח ישראל ותושב בה;
: (3) מחצית או יותר מהדירקטורים בו או נושאי משרה מקבילים לדירקטורים הם אזרחי ישראל ותושבים בה;
: (4) 26% או יותר מכל אמצעי שליטה במבקש מוחזקים בידי אזרחי ישראל או תושבים בה.

=== סימן ב': יכולת כספית וארגונית ===

@ 14. יכולת כספית
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;הון עצמי&quot; - הון עצמי על בסיס מאזנים מבוקרים של השנה שנסתיימה לפני מועד הגשת הבקשה, לרבות קרנות הון ועודפים;
::- &quot;הון עצמי משותף&quot; - הסכום המצטבר של הונם העצמי של המחזיקים, כל אחד בנפרד, ב-10% או יותר מן הזכות להשתתף ברווחי המבקש; אם שותפות מחזיקה במבקש, יחושב חלקה בהון העצמי המשותף, לפי היקף ההון העצמי של השותפות עצמה או לפי היקף ערבותם של השותפים בשותפות.
: (ב) ההון העצמי של מבקש או ההון העצמי המשותף בשנה שנסתיימה לפני מועד הגשת הבקשה יהיה סכום בשקלים חדשים שווה ערך ל-40 מיליון דולר של ארה&quot;ב לפחות; אם המבקש או מחזיק בו הוא יחיד, יאושר היקף הונו העצמי בידי רואה חשבון.


@ 15. יכולת ארגונית
: (א) מבקש יציין בבקשתו את היכולת הארגונית שלו או של בעלי הזכות בו, שתאפשר קיומם של השידורים והשירותים שהוא מבקש להציע לציבור; מבקש רשאי לבחון יכולת כאמור בתחומים דומים הכרוכים במתן שירות לציבור או באמצעות הסכם ייעוץ עם גוף בעל ניסיון במתן שירותי טלוויזיה למנויים.
: (ב) מבקש יציין בבקשתו תקופה מרבית לחיבור כל המבקש להיות מנוי בתוך פרק זמן קבוע ממועד בקשתו להיות מנוי, ולא יציין תקופות מרביות שונות למנויים שונים בשל אזור מגוריהם; תקופה מרבית לחיבור כל המבקש להיות מנוי תיקבע ברשיון.

=== סימן ג': ידע וניסיון מקצועיים ===

@ 16. ידע וניסיון
: (א) מבקש יוכיח כי ברשותו או ברשות בעל זכות בו ידע וניסיון בהפעלת מערכת לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין.
: (ב) הוכחה כאמור בתקנת משנה (א) יכול שתוצג באמצעות הסכם עם מפעיל מערכת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, שיש לו ניסיון מוכח בקיום שידורים כאמור או שיש לו הסכם ייעוץ עם בעל ניסיון מוכח כאמור.

=== סימן ד': מיגוון השידורים והשירותים ===


@ 17. סוגי השידורים והשירותים
: (א) מבקש יכלול בבקשתו מיגוון שידורים ושירותים אשר יוצע לציבור במועד התחילה בפועל של השידורים והשירותים מכוח הרשיון, במתכונת של 10 ערוצי טלוויזיה לפחות, הכוללים, בין היתר, ערוצים כאמור [[בתקנה 20(א)]].
: (ב) מבקש רשאי לתאר בבקשתו את שידורי הטלוויזיה באמצעות לוויין שיש בכוונתו להציע לציבור נוסף על השידורים כאמור בתקנת משנה (א), בין במועד תחילתם בפועל ובין במהלך תקופת הרשיון.
: (ג) מבקש יציין בבקשתו את השידורים והשירותים שהוא מציע לציבור כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), במתכונת של מיקבצים הנבדלים זה מזה במרכיביהם או במחיריהם, באופן שייתן בידי כל מנוי של בעל הרשיון אפשרויות בחירה זהות בין אותם המיקבצים.
: (ד) בעל רשיון אשר לאחר קבלת הרשיון יהיה מעוניין להציע שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, במקום השידורים שכלל בבקשתו או נוסף עליהם, יגיש מראש בקשה למועצה, והמועצה רשאית לאשרה, כולה או חלקה, או בתנאים, או לדחותם.
: (ה) לא יכלול מבקש בבקשתו ולא יציע בעל רשיון במועד כלשהו לאחר קבלת הרשיון שירות שאינו שירות נלווה לשידורים; לענין זה, &quot;שירות נלווה&quot; - שירות שמעצם מהותו לא ניתן לספקו בנפרד משידורים.
: (ו) בקשה לרשיון לשירות שאינו שירות נלווה, תוגש בידי מבקש על פי [[סעיף 4(א) לחוק]] ועל פי [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (פרטי בקשה לרישיון מיוחד)|תקנות הבזק (פרטי בקשה לרשיון), התשנ&quot;ג-1992]].

=== סימן ה': טכנולוגיית השידורים והשירותים ודרכי הקליטה והגישה ===


@ 18. דרישות טכנולוגיות מזעריות
: מבקש יכלול בבקשתו תכנית הנדסית של מערכת השידורים והשירותים שהוא מבקש להציע לציבור שיתקיימו בה כל אלה לפחות:
: (1) היא ספרתית;
: (2) היא מבוססת על רכיבי בקרת-גישה, המאפשרים למנוי לשלם רק בעד השידורים והשירותים שקיבל ולקבל רק את השידורים והשירותים שבעדם שילם;
: (3) היא כוללת מדריך שידורים ושירותים אלקטרוני (EPG) במתכונת שתאפשר למנויים בחירת תכניות ותכנון צפייה;
: (4) היא כוללת מערכת ניהול שירות למנויים, לרבות אמצעי לאבטחת מידע הנוגע לפרטיות המנויים.

=== סימן ו': היקף שידורים בעברית והפקה מקומית ===

@ 19. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הפקה מקומית&quot;, &quot;הפקה מקומית קנויה&quot; ו&quot;שידור ראשוני&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 6א לחוק]];
:- &quot;זמן שידור בסיסי&quot; - הזמן המתקבל ממכפלה של 3 שעות שידור ביום במספר הערוצים בעברית אשר בעל רשיון חייב בשידורם לפי [[תקנה 20(א)]], אלא אם כן קבעה המועצה אחרת;
:- &quot;ערוץ בעברית&quot; - ערוץ טלוויזיה, למעט שידורים שבעל רשיון חייב בהעברתם לפי [[סעיף 6מט(4) לחוק]], המשדר 6 שעות ביממה לפחות בשעות צפיית שיא, ששפתו, למעט בסוגי שידורים כפי שהתירה המועצה, היא בכל שעות השידור עברית, בין בדיבור, בין בדיבוב ובין בכתוביות.

@ 20. היקף השידורים בעברית
: (א) בקשתו של מבקש תכלול מכסה מזערית של שלושה ערוצים בעברית; ערוצים כאמור לא ישודרו במתכונת של ערוצי תשלום בעד צפייה; בתקנה זו, &quot;ערוץ תשלום בעד צפייה&quot; (Pay Per View) - ערוץ או שירות שבעדם מחויב המנוי בתשלום נפרד בעד צפייה במישדר או בסדרת מישדרים.
: (ב) כלל מבקש בבקשתו ערוץ המיועד לצפיית ילדים, יהיו 30% לפחות מהשידורים בערוץ כאמור בעברית - בדיבור או בדיבוב - ויתרתם בכתוביות.

@ 21. היקף השידורים מהפקה מקומית
: (א) בקשתו של מבקש תכלול שידורים ראשוניים מהפקה מקומית שישודרו באחד או יותר מערוציו בעברית, בהיקף שלא יפחת ביממה מ -
:: (1) 2% מזמן השידור הבסיסי, בהגיע מספר מנוייו של בעל הרשיון ל-50,000;
:: (2) 3% מזמן השידור הבסיסי, בהגיע מספר מנוייו של בעל הרשיון ל-125,000;
:: (3) 5% מזמן השידור הבסיסי, בהגיע מספר מנוייו של בעל הרשיון ל-200,000;
:: (4) 7% מזמן השידור הבסיסי, בהגיע מספר מנוייו של בעל הרשיון ל-350,000;
:: (5) 10% מזמן השידור הבסיסי, בהגיע מספר מנוייו של בעל הרשיון ל-500,000.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מבקש לכלול בבקשתו היקף שונה של שידורים ראשוניים מהפקה מקומית ביממה, ובלבד שהיקפם לא יפחת בשבוע מסכום ההיקפים האמורים בתקנת משנה (א)(1) עד (5), לפי הענין.
: (ג) המועצה רשאית, לענין תקנות משנה (א) ו-(ב), לקבוע היקף מזערי של שידורים מהפקה מקומית בתחומי הדרמה והתעודה.

@ 22. היקף השידורים מהפקה קנויה
: הוראת [[סעיף 6ה1(א)(2) לחוק]] תחול על בעל הרשיון, בשינויים המחויבים, בהגיע מספר מנוייו ל-200,000.

=== סימן ז': מימון השידורים ===

@ 23. סוגי התשלומים למימון השידורים
: (א) בבקשתו יציין מבקש את סוגי התשלומים למימון שידוריו, מבין המפורטים להלן, שבכוונתו לחייב בהם מנוי:
:: (1) תשלום בעד מיקבצים;
:: (2) תשלום בעד השכרת ציוד קצה לווייני, מכירתו או התקנתו.
: (ב) בחר מבקש לחייב מנוי בתשלום בעד רכישת ציוד קצה לווייני לפי תקנת משנה (א)(2), יציע למנוי חלופה סבירה לשכירת הציוד כאמור; ראתה המועצה, במהלך תקופת הרשיון, כי החלופה לשכירת הציוד אינה סבירה, רשאית היא ליתן לבעל הרשיון הוראות בענין זה, אשר אי מילוין בידי בעל הרשיון ייחשב הפרת רשיונו.
: (ג) סוגי תשלומים שלא פורטו בבקשה או סוגי תשלומים נוספים על המפורטים בבקשה, שונים מהם או במקומם, טעונים אישור מראש של המועצה אשר תהא רשאית לאשרם כולם, חלקם או בתנאים או לדחותם.

=== סימן ח': אחידות במתן שירות ===

@ 24. אחידות במתן שירות
: (א) בעל רשיון לא יפלה בין מנויים או בין המבקשים להיות מנויים בהיצע מיקבציו ובמתן שידוריו ושירותיו; לענין זה, &quot;אפליה&quot; - לרבות הבחנה בשל אזור מגורים.
: (ב) בכל מקום שבו בעל הרשיון הוא הספק היחיד של שידורי טלוויזיה רב-ערוציים למנויים, לא יהיה בעל הרשיון רשאי לגבות תשלומים גבוהים מאלה שהוא גובה באזורים שבהם מתקיימת תחרות בתחום שידורי הטלוויזיה כאמור.

== פרק ד': שונות ==

@ 25. תקופת רשיון
: רשיונות לפי תקנות אלה יינתנו לתקופה של 10 שנים.

@ 26. תחולה
: המגבלות האמורות בתקנות אלה יחולו על בעל הרשיון בכל תקופת רשיונו; חדלה להתקיים אחת מן המגבלות, יהיה השר רשאי, לאחר מתן הזדמנות נאותה לבעל הרשיון להשמיע טענותיו, לבטל את רשיונו של בעל הרשיון.

@ 27. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה 14 ימים מיום פרסומן.

@ 28. הוראת שעה
: (א) בתוך 30 ימים מיום תחילתן של תקנות אלה, יפרסם השר את המועד הראשון להגשת בקשות לרשיון; לענין זה, &quot;פרסום&quot; - פרסום בעיתון נפוץ כמשמעותו [[בסעיף 1א(א)(1) לחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].
: (ב) החלטות השר, כאמור [[בתקנה 8]], למבקשים שהגישו את בקשותיהם במועד האמור בתקנת משנה (א), והשלימו את כל שנדרשו להשלים, יינתנו ככל שניתן במועד אחד, ובשים לב לעמידתו של המבקש במועדים שקבע הבודק לבדיקת הבקשה, לרבות לקבלת מידע.

== תוספת__NOSUB__  ==
==== ((([[תקנה 2(א)]]))) ====
=== בקשה לקבלת רשיון לשידורי לוויין לפי [[חוק הבזק, התשמ&quot;ב-1982]] ===
=== שאלון ===

=== פרק א': הוראות למילוי השאלון ===

@ (א) : מבקש ישיב על השאלון, באופן מפורט, מדויק ובהתאם להוראות [[=החוק|חוק הבזק, התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - החוק), ולתקנות הבזק (הליכים ותנאים למתן רשיון לשידורי לוויין), התשנ&quot;ח-1998 (להלן - התקנות);
: לענין שאלון זה, &quot;מבקש&quot; - יחיד או תאגיד, לרבות שותפות של יחידים, שותפות של תאגידים, שותפות של חברות או חברה רשומה כדין; כל מקום שנאמר בו &quot;יחיד&quot; יחול גם על שותפות של יחידים; כל מקום שנאמר בו &quot;תאגיד&quot; או &quot;חברה&quot; יחול גם על שותפות של תאגידים או שותפות של חברות.
@ (ב) : במילוי השאלון ישתמש המבקש במונחים ובביטויים כהגדרתם [[בחוק]] ובתקנות.
@ (ג) : מבקש ישיב על השאלון בעברית; מונחים לועזיים שיעשה בהם המבקש שימוש יובאו בסוגריים, לצד תרגומם העברי.
@ (ד) : מסמכים שנדרש המבקש לצרף על פי השאלון והתקנות יובאו בתיק מכורך; תיק זה יסומן כ&quot;נספח לבקשת הרשיון - מסמכים&quot;; המסמכים יובאו על פי סדר השאלות בשאלון ויסומנו כלהלן: נספח מס' ..... לשאלון, פרק ..... בשאלון, סעיף מס' (ציון הסעיף בשאלון); צירף המבקש מסמכים אחדים המתייחסים לאותו פרק ולאותו סעיף בשאלון, יוסיף על המספר הסידורי של הנספח (המסמך) סימון של מספר משני, כגון: 1.1, וכו'.
@ (ה) : מבקש יגיש את בקשתו המודפסת בציון המילה &quot;מקור&quot; ויצרף אליה 20 עותקים נוספים; מבקש יסמן את הבקשה ואת העותקים במספרים רציפים ועוקבים, כלהלן: &quot;עותק מס' 1&quot;, וכו'.
@ (ו) : מבקש יציין בראש כל עמוד מעמודי הבקשה את שמו הרשמי; מבקש שהוא תאגיד רשום או שותפות יציין את שמו לפי הרישום הרשמי של התאגיד או השותפות, ואם הוא יחיד, לפי רישומו בתעודת הזהות; כן רשאי מבקש לציין בבקשתו את שמו או את סימנו (&quot;לוגו&quot;) המסחרי.
@ (ז) : מסמך הבקשה המקורי, ובכלל זה נספח המסמכים, יוחתמו בתחתיתו של כל עמוד בחותמת המבקש.
@ (ח) : לבקשה יצורף תצהיר המבקש בדבר אמיתות הפרטים והמסמכים הכלולים בבקשתו; התצהיר יאומת בידי עורך-דין.
@ (ט) : מבקש יצרף לבקשתו מסמך נפרד של תמצית מנהלים (Executive Summary), בהיקף שלא יעלה על 15 עמודים מודפסים, במספר זהה למספר עותקי הבקשה; תמצית המנהלים תכלול, בין היתר, את אלה:
: (1) תיאור כללי של המבקש לרבות מבנה אחזקות;
: (2) סיכום עיקרי הבקשה ותכניות הביצוע של המבקש;
: (3) עמידתו של המבקש בתנאים למתן הרשיון לפי [[פרק ג' לתקנות]] ובשים לב לאמור [[בפסקאות (3) ו-(4) לסעיף 6נ לחוק]];
: המבקש רשאי לכלול בתמצית המנהלים ניתוח של השוק שבמסגרתו הוא מתכנן לפעול על פי הרשיון המבוקש.
@ (י) : המבקש ישיב על כל השאלות המפורטות בשאלון לפי סדרן ויתייחס לכל הנושאים הנזכרים בו.
@ (יא) : נשאלה שאלה המבוססת על הנחה עובדתית שאיננה ישימה לגבי המבקש, ייתן הסבר תמציתי מדוע אין ההנחה העובדתית ישימה.
@ (יב) : כל סכום כסף או ערכו של נכס שהמבקש מציין בבקשתו יהיה נקוב בשקלים חדשים נכון ליום הגשת הבקשה, יירשם בספרות ויעודכן בדרך של הצמדה למדד האחרון הידוע ביום הגשת הבקשה.
@ (יג) : הבקשה תוגש כשהיא מודפסת על דפים בודדים (לא רציפים) בגודל סטנדרטי (רצוי גודל A4); יש להותיר שוליים בכל מקום שהדבר אפשרי מבחינת מתכונת התשובה.
@ (יד) : נוסף על עותקי נייר, יוגשו שני עותקים של הבקשה והשאלון על מדיה מגנטית או אופטית, במתכונת שיקבע נציג השר, המותאמת למערכת הפעלה ותוכנה מוכרת ועדכנית; שמו של המבקש ותוכן קובצי המדיה יירשמו באופן ברור; בעותקים אלה אין הכרח לכלול את נספחי הבקשה והשאלון.
@ (טו) : הבקשה ונספחיה יוגשו בשפה העברית ואולם מסמכי התאגדות של חברה זרה (תזכיר ותקנון) ומפרטי יצרן הנדרשים לענין התכנית ההנדסית, יכול שיוגשו בשפה האנגלית בלבד.

=== פרק ב': מידע בדבר זהות המבקש ===

@ 1. : '''שם המבקש:'''
: מבקש יפרט את שמו בעברית ובלועזית ואם הוא יחיד יציין את מספר תעודת הזהות שלו ושל השותפים בו, או את מספר הדרכון שלו ושל השותפים בו אם אינם אזרחי ישראל.

@ 2. : '''אזרחות ומקום תושבות:'''
: מבקש שהוא יחיד יציין את האזרחות שהוא מחזיק בה, לרבות אזרחות כפולה, וכן יציין את מקום תושבותו, תוך ציון מדויק של מענו (מדינה, ישוב, רחוב, מספר רחוב ומיקוד).

@ 3. : '''מקום רישום ומרכז עסקים:'''
: מבקש שהוא תאגיד יציין את מקום רישומו, המקום שבו שוכן מרכז עסקיו והמקום שבו מצוי מוקד הניהול השוטף של התאגיד.

@ 4. : '''מען המבקש:'''
: מבקש יציין כסדרם את אלה: מען למשלוח דואר, מען המשרד הרשום ומען מרכז העסקים של המבקש, כלהלן: שם עיר/אזור, רחוב, מספר, מיקוד, מספר טלפון ומספר פקסימילה.

@ 5. : '''שם התאגיד וסוג התאגיד:'''
: מבקש שהוא תאגיד יפרט את סוג התאגיד (כגון: חברה, שותפות), מספר רישום התאגיד ותאריך רישומו.

@ 6. : '''שם מסחרי:'''
: מבקש יציין בעברית ובלועזית את השם המסחרי שבאמצעותו הוא מתכוון להציע את שירותיו לציבור כבעל רשיון לשידורי לוויין.

@ 7. : '''שליטה או זכות בתאגידים:'''
: המבקש יפרט אם יש לו שליטה בתאגידים או אם הוא בעל זכות בתאגידים, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות שיעור וסוג אחזקה או אופן השליטה בתאגידים, בין בעת הגשת הבקשה ובין במועד שבו הוא עשוי להיות בעל רשיון לשידורי לוויין, ככל הידוע לו.

@ 8. : '''בעלי זכות במבקש:'''
: מבקש שהוא חברה רשומה יפרט את שמותיהם ואת מספרי הזהות של בעלי הזכות בחברה וחלקם בהון החברה, וכן יפרט את כל סוגי המניות בחברה ואת הזכויות המוקנות באמצעות כל סוג של מניות כאמור, לרבות חלקו של כל בעל זכות בכל סוג של מניות.

@ 9. : '''מנהלים ונושאי משרות במבקש:'''
: מבקש יפרט את שמותיהם ומספרי הזהות של מנהלים (דירקטורים) בו וכן את שמותיהם של נושאי משרות בכירות בו; המבקש יציין את אזרחותם ואת מקום תושבותם של כל אלה, לרבות את המען המדויק של כל אחד מהם.

@ 10. : '''מנהלים של תאגיד שהוא בעל שליטה או בעל זכות במבקש:'''
: אם נשלט המבקש בידי תאגיד אחר או שהוא בעל זכות בו יפרט המבקש את שמותיהם ומספרי הזהות של מנהלים (דירקטורים) בתאגיד כאמור.

@ 11. : '''קיום שליטה במבקש:'''
: מבקש יציין את קיומה של שליטה בו, שמו וזהותו של בעל השליטה, מקור השליטה במבקש ופירוט אמצעי השליטה; מבקש יצרף לבקשה כל הסכם או מסמך אחר, לרבות סיכום בכתב של כל הבנה או הסכם בעל-פה, שענינו הקניית שליטה במבקש; כמו כן יציין את קיומה של שליטה במבקש בידי נאמן, שלוח או בא-כוח.

@ 12. : '''מנהלים של תאגיד הנשלט בידי המבקש או שהמבקש בעל זכות בו:'''
: שולט המבקש או שהוא בעל זכות בתאגידים אחרים, יפרט המבקש את שמותיהם ואת מספרי הזהות של מנהלים (דירקטורים) בתאגידים כאמור.

@ 13. : '''הקצאת מניות במבקש:'''
: אם התחייב מבקש שהוא חברה להקצות מניות, יפרט את שמותיהם ומספרי הזהות של האמורים לקבל מניות בחברה, וכן את סוגי המניות, שיעוריהן ומועדי ההקצאה.

@ 14. : '''מבקש שהוא חברה או שותפות:'''
: מבקש שהוא חברה או שותפות, יפרט את מהות עסקיו בכל תחומי עיסוקיו, בין שהם נוגעים בנושא הבקשה ובין שאינם נוגעים בה; כמו כן יפרט את סוג השותפות ויציין אם היא שותפות רגילה או שותפות מוגבלת.

@ 15. : '''שמות השותפים וזהויותיהם:'''
: מבקש שהוא שותפות יפרט את השמות ואת מספרי הזהות של השותפים, ואם הם תאגידים - את מספרי הרישום שלהם ואת פרטיהם, לרבות מען מדויק, מספר טלפון ומספר פקסימילה.

@ 16. : '''הרכב השותפות:'''
: מבקש יפרט את חלקו של כל יחיד או שותף בשותפות, יפרט הסכמים בדבר שליטה, ניהול וחלוקת רווחים בין כל השותפים; המבקש יצרף לנספח המסמכים אישור של רואה חשבון או אישור של עורך דין, בדבר פירוט השותפים וחלקיהם בשותפות.

@ 17. : '''נושאי משרה בשותפות:'''
: יש לפרט את שמם של נושאי משרה בכירים בשותפות, בין שהם שותפים ובין שאינם שותפים; לענין סעיף זה, &quot;נושאי משרה בכירים&quot; - מנהלים המכוונים את פעילותה העסקית של השותפות; יש לפרט את אזרחותם ומקום תושבותם של נושאי משרה בכירים כאמור.

@ 18. : '''שליטה או זכות של שותפות בתאגידים:'''
: מבקש יפרט אם יש לשותפות שליטה או זכות בתאגידים אחרים, הכל כמפורט [[$ תוספת|בסעיף 7]].

@ 19. : '''הנפקות והקצאות:'''
: מבקש שהוא תאגיד יפרט אם הנפיק אופציות כלשהן, איגרות חוב הניתנות להמרה או תעודות אחרות הניתנות להמרה באמצעי שליטה כלשהם בתאגיד.

@ 20. : '''זכויות עתידיות במבקש:'''
: מבקש שהוא תאגיד יפרט אם קיימים מסמכים, תעודות, חוזים או הבנות, בכתב או בעל-פה, הנוגעים לאחזקות עתידיות, במישרין או בעקיפין, של זכות כלשהי במבקש, לפי האמור [[בפרק ג' לתקנות]] ([[תקנות 9 עד 13]]), או לאחזקות כאמור, אשר יש בהן כדי להשפיע על כשירות המבקש לקבל רשיון לפי [[פרק ג' האמור]], לרבות מניות ללא זכויות הצבעה, בעלות במניות המוחזקות בנאמנות, זכויות סירוב ראשון או איגרות חוב; המבקש יצרף לנספח המסמכים של הבקשה פירוט של כל המסמכים, התעודות, החוזים, או ההבנות כאמור.

@ 21. : '''פרטים בנוגע לזהות המבקש - אילן יוחסין:'''
: מבקש יצרף לנספח המסמכים לבקשה תיאור גרפי מלא של המבקש, לרבות ציון בכתב של האחזקות הישירות והעקיפות בו (להלן - אילן היוחסין); מבלי לגרוע מן האמור לעיל, יצוינו באילן היוחסין שמו של כל בעל זכות, במישרין או בעקיפין, במבקש, ואם בעל זכות הוא תאגיד, מספר הרישום של התאגיד ושיעור האחזקות בו וכן אזרחותו ומקום התושבות של כל בעל זכות כאמור, והכל עד להחזקה הסופית של בעלי זכות במבקש בידי יחידים; כמו כן יצוינו שמותיהם של נושאי המשרה המכהנים בכל תאגיד המפורט באילן היוחסין.

@ 22. : '''פרטים על אודות חברה ציבורית:'''
: אם הפרטים הנדרשים [[$ תוספת|בסעיף 21]] הם על אודות חברה ציבורית, יפורט שיעור האחזקות הכולל של ציבור המחזיקים שאינם בעלי זכות בחברה.

@ 23. : '''קיום זיקה בין המבקש לבין גוף פוליטי-מפלגתי:'''
: מבקש יצהיר על קיומה או אי-קיומה של כל זיקה למפלגה, לנציג או שלוח של מפלגה, או לגוף בעל זיקה למפלגה.

@ 24. : '''הרשעה בעבירות:'''
: מבקש או מי מבעלי השליטה או מבעלי הזכות בו או מנהלו, אם המבקש הוא תאגיד, שהורשע בפלילים בעשר השנים האחרונות בגין עבירות פליליות, למעט עבירות תעבורה, בין בישראל ובין מחוצה לה, יפרט את אלה:
: (1) שמו של מי שהורשע כאמור;
: (2) ציון משרתו של מי שהורשע כאמור או אמצעי השליטה או הזכויות שהוא מחזיק במבקש;
: (3) פרטי העבירה שהורשע בה כאמור;
: (4) מספר תיק בית המשפט, הערכאה ומקום השיפוט;
: (5) מבקש שהורשע בעבירה כאמור יצרף את כתב האישום ואת פסק הדין וגזר הדין - אם ניתנו.

@ 25. : '''כשירות לקבלת רשיון:'''
: 25.1 חוות דעת משפטית:
:: מבקש יצרף לבקשתו חוות דעת משפטית, חתומה בידי עורך-דין, המאשרת שנתקיימו במבקש התנאים המפורטים [[בסימן א' לפרק ג' לתקנות]].
: 25.2 פרט שאינו ניתן להשגה:
:: אם פרט מסוים מאלה הנדרשים [[$ תוספת|בפרק זה]] אינו ניתן באופן סביר להשגה, יציין זאת המבקש במפורש ויפרט מדוע אותו פרט אינו ניתן באופן סביר להשגה.

=== פרק ג': יכולת כספית וארגונית ===

@ 26. : '''יכולת כספית:'''
: 26.1 מבקש יחיד יפרט את הונו העצמי ויצרף אישור של רואה חשבון בדבר היקף הונו העצמי;
: 26.2 מבקש שהוא תאגיד יפרט את הונו העצמי וכן את הונם העצמי של בעלי זכות בו ויצרף דוחות כספיים מבוקרים של המבקש או של מי שמחזיק במישרין 10% או יותר מהזכות להשתתף ברווחי המבקש, לשנה שנסתיימה לפני הגשת הבקשה.

@ 27. : '''יכולת ארגונית:'''
: מבקש יפרט את היכולת הארגונית שלו או של בעלי הזכות בו, המאפשרת קיומם של השידורים והשירותים שהוא מבקש להציע לציבור; המבקש יצרף כל הסכם ייעוץ עם גוף בעל ניסיון במתן שירותי טלוויזיה למנויים, אם ישנו.

=== פרק ד': ידע וניסיון מקצועיים ===

@ 28. : המבקש יפרט את הידע והניסיון שלו או של כל בעל זכות בו בהפעלת מערכת לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין; המבקש יצרף כל הסכם עם מפעיל מערכת כאמור, שיש לו ניסיון מוכח בקיום שידורים ושירותים כאמור, אם ישנו.

=== פרק ה': מגוון השידורים והשירותים ===

@ 29. : '''סוגי השידורים והשירותים:'''
: מבקש יפרט רשימה של עשרת הערוצים לפחות שבכוונתו להציע לציבור ובכללם הערוצים שבהם הוא חייב לפי [[תקנה 20(א)]].

@ 30. : '''שידורים ושירותים מוספים:'''
: 30.1 מבקש יציג את שיטת ההבחנה בין המיקבצים שיהיה רשאי המנוי לבחור ואת מחיריהם המשוערים.
: 30.2 מבקש יתאר בטבלה את מתכונת המיקבצים, את רשימת השידורים והשירותים הנלווים שבכוונתו להציע לציבור, וכן יפרט את מגוון אפשרויות הבחירה השונות בין המיקבצים הנבדלים זה מזה שיוצעו למנוייו ואת המועדים המשוערים לתחילת השידורים והשירותים כאמור, לפי מרכיבים אלה:
:: (1) מספר סידורי;
:: (2) שם המיקבץ;
:: (3) תיאור המיקבץ (השידור או השירות);
:: (4) המועד המשוער לתחילת השידור או השירות;
:: (5) מחיר משוער למיקבץ;
:: (6) הערות.
: 30.3 מבקש יצרף לטבלת המיקבצים האמורה בסעיף 30.2 הסבר מילולי ממצה לכל אחד מהמיקבצים המוצעים בה.
: 30.4 מבקש יציין אם יש בדעתו להציע למנויים שידורים ושירותים הידודיים (אינטראקטיביים) ואם כן, יפרט את סוגיהם.

@ 31. : '''שידורי מפיק ערוץ עצמאי:'''
: מבקש יפרט כיצד יש בדעתו לממש את חובת מתן זכות שימוש למפיק ערוץ עצמאי כהגדרתו [[בסעיף 6מג לחוק]], בערוצי הלוויין שלו, לשם העברת שידוריו של מפיק ערוץ עצמאי לציבור ובכלל זה הכללת שידוריו של מפיק ערוץ עצמאי במדריך השידורים האלקטרוני של המבקש, אם נקבע תנאי לענין זה ברשיונו לפי [[סעיף 6מט(5) לחוק]].

=== פרק ו': טכנולוגיית השידורים והשירותים ===

@ 32. : '''המערכת הלוויינית המוצעת:'''
: [[$ תוספת|בפרק זה]] נדרש המבקש, בין היתר, לתאר את המערכת הלוויינית המוצעת, ואת עמידתה בתנאי הרשיון.

@ 33. : '''תכנית הנדסית:'''
: מבקש יצרף לבקשתו תכנית הנדסית המתארת את טכנולוגיית השידורים והשירותים, שבה ישתמש על פי הרשיון וכן יתאר את אופן יישום התכנית לצורך קיום השידורים והשירותים שיציע לציבור, לרבות דרכי הקליטה והגישה לשידורים ולשירותים אלה; התכנית תתבסס על טכנולוגיה ספרתית ותעמוד בתקני השידור והקליטה שיוגדרו ברשיון; לענין זה ימציא המבקש מידע בנושאים אלה:
: '''33.1 תיאור ציוד הקליטה בחצרי המנויים:'''
:: (1) תיאור של אנטנות הקליטה;
:: (2) תיאור של תכונות ומאפייני יחידת הקצה לקליטה לוויינית ספרתית (Integrated Receiver Decoder);
::: (2.1) מקלט לווייני;
::: (2.2) פענוח.
: '''33.2 תיאור מערכות השליטה, הבקרה וניהול השירות למנויים, לפי אלה:'''
:: (1) שיטת ניהול מדריך השידורים האלקטרוני ומרכיביו;
:: (2) כיצד יותאם מדריך השידורים האלקטרוני המוצע למצב שבו פועל יותר מבעל רשיון אחד לשידורי לוויין;
:: (3) שיטת ההצפנה, זיהוי המנוי ומתן הרשאות צפיה, שיטת חיוב המנוי וכיצד תואמת השיטה מצב שבו פועל יותר מבעל רשיון אחד לשידורי לוויין;
:: (4) פירוט שיטות בקרת הגישה (Conditional Access) שבכוונת המבקש להשתמש בהן (Simulcrypt, Multicrypt או כל שיטה אחרת);
:: (5) פריסת מערכות השליטה והבקרה לצורך ניהול מערך ניהול השירות למנויים;
:: (6) פעולת הערוצים החוזרים, המיועדים לקליטת דרישות המנוי לקבלת שידורים ושירותים שונים מבעל הרשיון;
:: (7) ציוד הקצה הלווייני, לרבות ממיר ומפענח, המיועד לקליטת מיקבצי שידור נבדלים זה מזה ושיטת חיוב מנוי בתשלומים לסוגיהם;
:: (8) אפשרויות חסימת ערוצים בידי המנוי;
:: (9) פירוט תקני השידור לאות חוזי ושמע שבהם הוא תומך (בהנחה ש-Pal B/G הוא בגדר חובה בהיותו ציוד הקליטה הביתי הרווח בארץ);
:: (10) יש לציין כיצד (אופן והיקף) תומך המערך הטכנולוגי של המבקש בציוד נוסף, כגון: מחשב ביתי (PC), שירותי אינטרנט, מודם חיוג, שירותי טלפוניה ושירותי מולטימדיה.
: '''33.3 התקנת ציוד הקצה הלווייני בחצרי המנוי:'''
:: מבקש יפרט את השיטה ואת דרך ההתקנה של ציוד הקצה הלווייני, כהגדרתו [[בסעיף 6מג לחוק]], בחצרי המנויים.
: '''33.4 תקני המערכת:'''
:: המבקש יציין ויפרט באילו תקנים עומדת המערכת הכוללת שלרשותו, לרבות כל ציוד השידור וציוד הקצה הלווייני, כלהלן:
:: (1) תקני בטיחות;
:: (2) תאימות אלקטרו-מגנטית;
:: (3) אבטחת מידע.
: '''33.5 תיאור מערך התחזוקה לציוד קצה המותקן בחצרי המנוי:'''
:: (1) תיאור מערך התחזוקה בקצה המפעיל, לרבות ניתוח שרידות המערכת במקרים של תקלות, לשם הבטחת רצף השירות;
:: (2) תיאור מערך התחזוקה של המבקש או קבלני משנה שלו לציוד הקצה הלווייני בחצרי המנויים;
:: (3) שיטת התגובה לקריאת שירות של מנוי.

@ 34. : '''תיאור התמסורת הלוויינית בשעת חירום:'''
: מבקש שבדעתו לשדר באמצעות לוויין שאינו מצוי בשליטה ישראלית, יפרט כיצד יקיים שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין לציבור בישראל במצבי חירום; המבקש רשאי להגביל את תשובתו לתרחיש סביר, של היעדר שליטה מצדו בהעברת שידוריו ושירותיו באמצעות לוויין כאמור.

=== פרק ז': לוחות זמנים ===

@ 35. : מבקש יכין תכנית הכוללת לוחות זמנים לציון מועדי תחילה של שידוריו ושירותיו לציבור, ובכלל זה מועדים משוערים להשלמתם של שידורים ושירותים אלה; התכנית כאמור תצורף לבקשה.
:
=== פרק ח': המצאת מסמכים ===

: בלי לגרוע מכל הוראה אחרת בשאלון זה בדבר צירוף מסמכים לבקשה, יצרף מבקש את המסמכים כמפורט להלן:

@ 36. : '''מסמכים לגבי מבקש שהוא יחיד:'''
: מבקש שהוא יחיד יצרף לבקשה העתק מאומת של אלה:
: 36.1 תעודת זהות ישראלית או דרכון;
: 36.2 תעודה המעידה על היותו אזרח ישראלי לפי [[חוק האזרחות, התשי&quot;ב-1952]], או תושב ישראל כמשמעותו [[בסעיף 1(א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]];
: 36.3 תעודת רישום שם עסק לפי הוראות [[פקודת רישום שמות עסק, 1935]], אם שם העסק אינו זהה לשם המבקש.

@ 37. : '''מסמכים לגבי מבקש שהוא תאגיד:'''
: מבקש שהוא תאגיד יצרף לבקשה העתק מאומת של אלה:
: 37.1 תעודת האגד כמשמעותה [[סעיף 1 לחוק החברות|בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]];
: 37.2 בחברה - תזכיר, תקנון, החלטות מיוחדות וכל הסכם בין בעלי זכות בחברה, הנוגע לנושא הבקשה, בין במישרין ובין בעקיפין;
: 37.3 בשותפות - הסכם השותפות, הודעות לרשם השותפויות לפי [[+|סעיפים 7]] [[ו-9 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]], וכל הסכם בין בעלי זכות בשותפות הנוגע לנושא הבקשה.

=== פרק ט': שונות ===

@ 38. : '''בקשות אחרות:'''
: מבקש יציין אם בעת הגשת הבקשה יש ברשותו רשיון למיתקן שידור לווייני כהגדרתו [[בסעיף 6מג לחוק]], לשימוש בתדרים או אם יש ברשותו אישור סוג, היתר, אישור או רשיון אחרים שבכוונתו לעשות בהם שימוש כדי לאפשר את קיום השידורים והשירותים נושא הבקשה; מבקש יציין אם הגיש בקשות אחרות למשרד התקשורת כדי לאפשר את קיום השידורים והשירותים, לרבות בקשות לרשיון למיתקן שידור לווייני ולשימוש בתדרים, ויפרט אותן.

@ 39. : '''תצהיר בדבר תנאי הרשיון:'''
: מבקש יצהיר כי קרא את תנאי הרשיון, כנוסחם ערב הגשת הבקשה, כי הבין את תוכנם וכי ידוע לו כי על בקשתו להיות תואמת את האמור בהם; תצהיר המבקש יאומת בידי עורך דין.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ד באב התשנ&quot;ח (6 באוגוסט 1998)
&lt;חתימה&gt; לימור לבנת שרת התקשורת</text>
      <sha1>2vsei5qvrtb779pog1pfvu0f4o4m0xy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רשיון לשידורי לוויין)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1715848</id>
    <revision>
      <id>3037829</id>
      <parentid>2927531</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T10:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3037826]</comment>
      <origin>3037829</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="67972" sha1="k1nakxv5cvjx8ka85oosgpp20oetfql" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רשיון לשידורי לוויין), התשנ״ח–1998}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ח, 1172|תקנות הבזק (הליכים ותנאים למתן רשיון לשידורי לוויין)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5920.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 963|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6117.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 314|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6451.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 1037|חוק התקשורת (שידורים)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14308264.pdf}}, {{ח:תיבה|בג״ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&amp;amp;fileName{{=}}ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&amp;amp;type{{=}}4}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6מז|סעיפים 6מז(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6מח|ו־6מח}} {{ח:חיצוני|חוק הבזק|לחוק הבזק, התשמ״ב–1982}} (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הגשת בקשה והטיפול בה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: מתכונת הבקשה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: הטיפול בבקשה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תנאים למתן רשיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: כשירות, תנאים והגבלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: יכולת כספית וארגונית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: ידע וניסיון מקצועיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: מיגוון השידורים והשירותים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: טכנולוגיית השידורים והשירותים ודרכי הקליטה והגישה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: היקף שידורים בעברית והפקה מקומית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: מימון השידורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|סימן ח׳: אחידות במתן שירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, ”מנוי“ ו”מפיק ערוץ“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6א|בסעיף 6א לחוק}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זכות“ – בעל ענין כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, וכן בעל שליטה כהגדרתה להלן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה“ – בקשה לרשיון, לחידושו או לשינויו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 4ד|בסעיף 4ד לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – המועצה שנתמנתה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6ב|סעיף 6ב לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המינהלת“ – מינהלת הסדרת השידורים לציבור שהוקמה על פי החלטת ממשלה מס׳ 2444 מיום ז׳ באב התשנ״ז (10 באוגוסט 1997);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התקשורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיקבץ“ (tier) – ערוץ, אחד או יותר, לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, הניתן למנוי, לפי בחירתו, במחיר נקוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – מי שהגיש לשר בקשה לפי תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 1|בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד קצה לווייני“ ו”שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6מג|בסעיף 6מג לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון“ – רשיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, ומבלי לגרוע מכלליות האמור בה, חזקה גם על אדם או תאגיד שהוא שולט בתאגיד אם התקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בידו השיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה מסוג כלשהו, או שלא קיים גורם המחזיק, לבד או יחד עם אחר, אמצעי שליטה מסוג כלשהו בשיעור העולה על שיעור אחזקותיו באותו סוג של אמצעי שליטה;
{{ח:תתת|(2)}} בידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הגשת בקשה והטיפול בה}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: מתכונת הבקשה}}

{{ח:סעיף|2|מסמכי הבקשה}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה תוגש לבודק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4(א)}} כשהיא מודפסת וערוכה לפי סדר הענינים והסעיפים {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}} (להלן – השאלון).
{{ח:תת|(ב)}} מבקש יפרט בבקשתו באופן מלא ומדויק את כל המידע הנדרש בשאלון, ויצרף לבקשתו את כל המסמכים המפורטים בשאלון.

{{ח:סעיף|3|הצהרה על עובדות, חתימה ואימות מסמכים}}
{{ח:תת|(א)}} לגבי עובדות הכלולות בבקשה שהן בידיעתו האישית של מבקש, יצהיר בבקשה שהן נכונות, ולגבי עובדות אחרות, יציין שאינן בידיעתו האישית ויצהיר שהן נכונות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה תיחתם בידי המבקש, ואם הוא תאגיד – תיחתם בידי מי שהוסמך לחתום עליה בשמו, ויצורף לה אישור חתום בידי עורך דין או רואה חשבון בדבר סמכות החותם לחתום בשם התאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} כל מסמך שיצורף לבקשה ושאינו מקור יאומת בידי עורך דין או רואה חשבון לענין התאמתו למקור.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: הטיפול בבקשה}}

{{ח:סעיף|4|הגשת בקשה ובחינה ראשונית}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה גורם מקצועי שיכול שיהיה המינהלת (להלן – הבודק) לבדיקת מסמכי הבקשה לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הבודק יבחן בחינה ראשונית את מסמכי הבקשה וישלח הודעה בכתב למבקש על אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבקשה הוגשה כנדרש לפי תקנות אלה, נמסרו המסמכים הדרושים והומצא המידע הנחוץ לשם מתן החלטה בה ועל כן היא תקינה (להלן – בקשה תקינה);
{{ח:תתת|(2)}} יש לערוך בבקשה שינויים או להמציא מידע ומסמכים נוספים, הכל כפי שיפורט בהודעה.

{{ח:סעיף|5|תיקון או השלמת בקשה ודיווח}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש ימלא אחר הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4(ב)(2)}} ויגיש לבודק בקשה מתוקנת או מידע משלים, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(ב)}} תחול גם על בקשה שתוקנה או הושלמה לפי תקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} מבקש ידווח לבודק לאלתר על כל שינוי בנתוני בקשתו; מבקש שהוא תאגיד ידווח כאמור על כל שינוי בהחזקות בעלי זכות בו.

{{ח:סעיף|6|גילוי מידע, המצאת מסמכים ובחינה ענינית}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש יגיש לבודק, בכל עת שיידרש לכך, כל מידע או מסמך, לרבות לענין כל בעל זכות במבקש או נושא משרה במבקש או בבעל זכות בו, הנדרש לדעת הבודק לשם בחינת בקשתו כאמור בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ב)}} בקשה תקינה תיבחן בידי הבודק לענין עמידתה בתנאים למתן רשיון לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}; הבודק יביא בפני השר את ממצאיו.

{{ח:סעיף|7|התייעצות עם המועצה}}
{{ח:תת|(א)}} השר, לאחר עיון בבקשה ובממצאי הבודק, יעבירם למועצה לשם קבלת חוות דעתה (להלן – התייעצות עם המועצה), בצירוף כל מידע ומסמך שהיו לפני הבודק.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש יגיש לפי דרישת המועצה שנמסרה לו באמצעות הבודק, כל מידע או מסמך נוסף הנדרש, לדעתה, לשם ייעוץ לשר כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6מו|בסעיף 6מו לחוק}}.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה תביא את חוות דעתה המנומקת בפני השר.

{{ח:סעיף|8|החלטת השר}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לתת למבקש רשיון לשידורים ולשירותים המבוקשים, כולם או חלקם, בתנאים שיקבע, וכן רשאי השר לדחות את הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} החלטת השר כאמור בתקנת משנה (א) תינתן למבקש בתוך 90 ימים מיום הגשת הבקשה ואולם השר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את מועד מתן החלטתו כאמור לתקופות נוספות של 90 ימים כל אחת.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי להתנות את תחילת השידורים והשירותים בהמצאת פרטים נוספים בידי המבקש או במילוי תנאים הנדרשים לדעת השר לשם קיום השידורים והשירותים.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תנאים למתן רשיון}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: כשירות, תנאים והגבלות}}

{{ח:סעיף|9|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף מוחזק“ בידי יחיד או תאגיד – גוף שיחיד או תאגיד הוא בעל זכות בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף מחזיק“ בתאגיד – בעל זכות בתאגיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף קשור“ לתאגיד – גוף אשר גוף מחזיק הוא בעל זכות בו.

{{ח:סעיף|10|אופן חישוב שיעור החזקות בעקיפין}}
{{ח:ת}} שיעור החזקות בעקיפין ייקבע לפי המפורט להלן –
{{ח:תת|(1)}} לבעל שליטה בתאגיד, תיוחס החזקת אמצעי השליטה שבידי התאגיד, במלואה;
{{ח:תת|(2)}} לבעל זכות שאינו בעל שליטה בתאגיד, תיוחס החזקת אמצעי השליטה שבידי התאגיד לפי שיעור החזקותיו בתאגיד של בעל הזכות.

{{ח:סעיף|11|כשירות ותנאים לקבלת רשיון|תיקון: תשס״א, ס״ח תשפ״ו, בג״ץ 49765-07-26}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן רשיון למבקש שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל זכיון לשידורי כבלים לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק|החוק}}, גוף המוחזק בידי בעל זכיון כאמור או גוף המחזיק בו או הקשור אליו;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בעל זכיון לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}} (להלן – חוק הרשות השניה);
{{ח:תתת|(3)}} הוא נושא משרה בגוף מאלה המנויים בפסקאות (1) ו־(2);
{{ח:תתת|(4)}} הוא תאגיד אשר נושא משרה כאמור בפסקה (3) שולט בו;
{{ח:תתת|(5)}} הוא תאגיד אשר נושא משרה כאמור בפסקה (3) הוא בעל זכות בו או נושא משרה בו ואינו שולט בו;
{{ח:תתת|(6)}} הוא תאגיד אשר 75% או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בו מוחזקים בידי מפיק ערוץ;
{{ח:תתת|(7)}} הוא מפלגה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המפלגות|בחוק המפלגות, התשנ״ב–1992}}, או שהוא נציג או שלוח של מפלגה או שהוא גוף הקשור לסיעה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}}, או שהוא גוף אחר בעל זיקה למפלגה אשר עלול לעשות ברשיון שימוש לקידום מטרותיה של מפלגה;
{{ח:תתת|(8)}} הוא גוף שמתן הרשיון לו עלול לנגוד את טובת הציבור או עלול להוות סיכון לבטחון המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן רשיון למבקש אשר בשניים או יותר מן המחזיקים באמצעי השליטה בו מתקיימות אחת מהמגבלות הקבועות בתקנת משנה (א), וסך כל אחזקותיהם באמצעי השליטה בו עולה על השיעור המותר למחזיק אחד לפי אותה מגבלה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יינתן רשיון למבקש שאמצעי שליטה כלשהו בו, בשיעור העולה על 25%, מוחזק בידי גוף המוחזק בידי בעל זכיון לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה}}, גוף המחזיק בבעל זכיון כאמור או למבקש אשר אחד מן הגופים האמורים שולט בו.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), לא יינתן רשיון למבקש אשר סך כל האחזקות בו של גופים המוחזקים בידי בעל זכיון לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה}} או גופים מחזיקים בבעל זכיון כאמור – עולה על 45% מאמצעי השליטה במבקש, ובלבד שלא יינתן רשיון למבקש שהמחזיקים אשר מתקיים בהם האמור בתקנת משנה זו, שולטים בו יחד או לחוד.
{{ח:תת|(ד1)}} לא יינתן רישיון למבקש שאמצעי שליטה כלשהו בו, בשיעור העולה על 50%, מוחזק בידי גוף הקשור לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה}}, או למבקש אשר סך כל האחזקות בו של גופים הקשורים לבעל זיכיון כאמור עולה על השיעור האמור.
{{ח:תת|(ה)}} שונה שיעור האחזקות המותר בבעל זכיון או שונתה יחידת השידור המוקצית לבעל זכיון, לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה}}, רשאי השר להורות למי שקיבל רשיון לפי תקנת משנה (ד) כי שיעור האחזקות של המחזיקים בו ישונה כפי שיורה.
{{ח:תת|(ו)}} בעל זכות במבקש שמתקיים בו האמור בתקנת משנה (ד), לא יהיה גוף שהוא בעל זכיון לשידורי כבלים או לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה}} או גוף המחזיק בו, גוף המוחזק בידו או גוף הקשור אליו, שהוא גם בעל זיקה לעיתון; לענין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיקה לעיתון“ – גוף שהוא עיתון או יחיד או תאגיד השולט או המחזיק גם ב־25% או יותר מאמצעי שליטה מסוג מסוים בתאגיד שהוא עיתון או שהוא גוף המחזיק בגוף כאמור, או גוף המוחזק בידו או גוף הקשור אליו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עיתון“ – עיתון יומי בעל תפוצה ארצית או תאגיד שהוא המוציא לאור שלו.

{{ח:סעיף|12|היתר לאחזקות ולנושא משרה|תיקון: ס״ח תשפ״ו, בג״ץ 49765-07-26}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(א)(1), (5) ו־(ב)}}, רשאי השר, על דעת המועצה, על פי בקשה בכתב, ואם ראה שלא תיגרם פגיעה משמעותית בתחרות בתחום שידורי הטלוויזיה הרב־ערוציים, לתת רשיון למבקש אשר לא יותר מגוף אחד הקשור לבעל זכיון לשידורי כבלים לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק|החוק}} מחזיק בו באחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא יותר מ־10% מזכות ההצבעה באסיפה הכללית של המבקש או בגוף המקביל לה, אם המבקש אינו חברה;
{{ח:תתת|(2)}} הזכות למנות לא יותר מ־10% מהדירקטורים במבקש או נושאי משרה מקבילים להם;
{{ח:תתת|(3)}} לא יותר מ־20% מהזכות להשתתף ברווחי המבקש.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) לא יינתן רשיון למבקש המוחזק בידי גוף הקשור לבעל זכיון לשידורי כבלים שהוא גם גוף בעל זיקה לעיתון כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(ו)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בבואו לשקול מתן רשיון כאמור בתקנת משנה (א), ישקול השר בכלל המידע שמסר המבקש, גם מידע שמסר בדבר החזקות שיכול שיהיו לו בעתיד, בין בבעל הזכיון לשידורי כבלים לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק|החוק}} ובין במבקש.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי להתנות מתן רשיון כאמור בתקנת משנה (א) בתנאים לשם מניעת פגיעה בתחרות כאמור בה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות תקנה זו יחולו, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(ד)}}, על מבקש אשר מחזיק בו גוף הקשור לבעל זכיון לשידורי כבלים לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק|החוק}} שהוא גם גוף המוחזק בידי בעל זכיון לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה}} או מחזיק בו או קשור אליו.

{{ח:סעיף|13|מיקום בישראל ואזרחות}}
{{ח:ת}} במבקש שהוא תאגיד יתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} מרכז עסקיו בישראל;
{{ח:תת|(2)}} מנהלו הכללי או בעל תפקיד מקביל בתאגיד הוא אזרח ישראל ותושב בה;
{{ח:תת|(3)}} מחצית או יותר מהדירקטורים בו או נושאי משרה מקבילים לדירקטורים הם אזרחי ישראל ותושבים בה;
{{ח:תת|(4)}} 26% או יותר מכל אמצעי שליטה במבקש מוחזקים בידי אזרחי ישראל או תושבים בה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: יכולת כספית וארגונית}}

{{ח:סעיף|14|יכולת כספית}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הון עצמי“ – הון עצמי על בסיס מאזנים מבוקרים של השנה שנסתיימה לפני מועד הגשת הבקשה, לרבות קרנות הון ועודפים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הון עצמי משותף“ – הסכום המצטבר של הונם העצמי של המחזיקים, כל אחד בנפרד, ב־10% או יותר מן הזכות להשתתף ברווחי המבקש; אם שותפות מחזיקה במבקש, יחושב חלקה בהון העצמי המשותף, לפי היקף ההון העצמי של השותפות עצמה או לפי היקף ערבותם של השותפים בשותפות.
{{ח:תת|(ב)}} ההון העצמי של מבקש או ההון העצמי המשותף בשנה שנסתיימה לפני מועד הגשת הבקשה יהיה סכום בשקלים חדשים שווה ערך ל־40 מיליון דולר של ארה״ב לפחות; אם המבקש או מחזיק בו הוא יחיד, יאושר היקף הונו העצמי בידי רואה חשבון.

{{ח:סעיף|15|יכולת ארגונית}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש יציין בבקשתו את היכולת הארגונית שלו או של בעלי הזכות בו, שתאפשר קיומם של השידורים והשירותים שהוא מבקש להציע לציבור; מבקש רשאי לבחון יכולת כאמור בתחומים דומים הכרוכים במתן שירות לציבור או באמצעות הסכם ייעוץ עם גוף בעל ניסיון במתן שירותי טלוויזיה למנויים.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש יציין בבקשתו תקופה מרבית לחיבור כל המבקש להיות מנוי בתוך פרק זמן קבוע ממועד בקשתו להיות מנוי, ולא יציין תקופות מרביות שונות למנויים שונים בשל אזור מגוריהם; תקופה מרבית לחיבור כל המבקש להיות מנוי תיקבע ברשיון.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: ידע וניסיון מקצועיים}}

{{ח:סעיף|16|ידע וניסיון}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש יוכיח כי ברשותו או ברשות בעל זכות בו ידע וניסיון בהפעלת מערכת לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין.
{{ח:תת|(ב)}} הוכחה כאמור בתקנת משנה (א) יכול שתוצג באמצעות הסכם עם מפעיל מערכת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, שיש לו ניסיון מוכח בקיום שידורים כאמור או שיש לו הסכם ייעוץ עם בעל ניסיון מוכח כאמור.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: מיגוון השידורים והשירותים}}

{{ח:סעיף|17|סוגי השידורים והשירותים}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש יכלול בבקשתו מיגוון שידורים ושירותים אשר יוצע לציבור במועד התחילה בפועל של השידורים והשירותים מכוח הרשיון, במתכונת של 10 ערוצי טלוויזיה לפחות, הכוללים, בין היתר, ערוצים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש רשאי לתאר בבקשתו את שידורי הטלוויזיה באמצעות לוויין שיש בכוונתו להציע לציבור נוסף על השידורים כאמור בתקנת משנה (א), בין במועד תחילתם בפועל ובין במהלך תקופת הרשיון.
{{ח:תת|(ג)}} מבקש יציין בבקשתו את השידורים והשירותים שהוא מציע לציבור כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), במתכונת של מיקבצים הנבדלים זה מזה במרכיביהם או במחיריהם, באופן שייתן בידי כל מנוי של בעל הרשיון אפשרויות בחירה זהות בין אותם המיקבצים.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רשיון אשר לאחר קבלת הרשיון יהיה מעוניין להציע שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, במקום השידורים שכלל בבקשתו או נוסף עליהם, יגיש מראש בקשה למועצה, והמועצה רשאית לאשרה, כולה או חלקה, או בתנאים, או לדחותם.
{{ח:תת|(ה)}} לא יכלול מבקש בבקשתו ולא יציע בעל רשיון במועד כלשהו לאחר קבלת הרשיון שירות שאינו שירות נלווה לשידורים; לענין זה, ”שירות נלווה“ – שירות שמעצם מהותו לא ניתן לספקו בנפרד משידורים.
{{ח:תת|(ו)}} בקשה לרשיון לשירות שאינו שירות נלווה, תוגש בידי מבקש על פי {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 4|סעיף 4(א) לחוק}} ועל פי {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (פרטי בקשה לרישיון מיוחד)|תקנות הבזק (פרטי בקשה לרשיון), התשנ״ג–1992}}.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: טכנולוגיית השידורים והשירותים ודרכי הקליטה והגישה}}

{{ח:סעיף|18|דרישות טכנולוגיות מזעריות}}
{{ח:ת}} מבקש יכלול בבקשתו תכנית הנדסית של מערכת השידורים והשירותים שהוא מבקש להציע לציבור שיתקיימו בה כל אלה לפחות:
{{ח:תת|(1)}} היא ספרתית;
{{ח:תת|(2)}} היא מבוססת על רכיבי בקרת־גישה, המאפשרים למנוי לשלם רק בעד השידורים והשירותים שקיבל ולקבל רק את השידורים והשירותים שבעדם שילם;
{{ח:תת|(3)}} היא כוללת מדריך שידורים ושירותים אלקטרוני (EPG) במתכונת שתאפשר למנויים בחירת תכניות ותכנון צפייה;
{{ח:תת|(4)}} היא כוללת מערכת ניהול שירות למנויים, לרבות אמצעי לאבטחת מידע הנוגע לפרטיות המנויים.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: היקף שידורים בעברית והפקה מקומית}}

{{ח:סעיף|19|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית“, ”הפקה מקומית קנויה“ ו”שידור ראשוני“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6א|בסעיף 6א לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן שידור בסיסי“ – הזמן המתקבל ממכפלה של 3 שעות שידור ביום במספר הערוצים בעברית אשר בעל רשיון חייב בשידורם לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20(א)}}, אלא אם כן קבעה המועצה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ בעברית“ – ערוץ טלוויזיה, למעט שידורים שבעל רשיון חייב בהעברתם לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6מט|סעיף 6מט(4) לחוק}}, המשדר 6 שעות ביממה לפחות בשעות צפיית שיא, ששפתו, למעט בסוגי שידורים כפי שהתירה המועצה, היא בכל שעות השידור עברית, בין בדיבור, בין בדיבוב ובין בכתוביות.

{{ח:סעיף|20|היקף השידורים בעברית}}
{{ח:תת|(א)}} בקשתו של מבקש תכלול מכסה מזערית של שלושה ערוצים בעברית; ערוצים כאמור לא ישודרו במתכונת של ערוצי תשלום בעד צפייה; בתקנה זו, ”ערוץ תשלום בעד צפייה“ (Pay Per View) – ערוץ או שירות שבעדם מחויב המנוי בתשלום נפרד בעד צפייה במישדר או בסדרת מישדרים.
{{ח:תת|(ב)}} כלל מבקש בבקשתו ערוץ המיועד לצפיית ילדים, יהיו 30% לפחות מהשידורים בערוץ כאמור בעברית – בדיבור או בדיבוב – ויתרתם בכתוביות.

{{ח:סעיף|21|היקף השידורים מהפקה מקומית}}
{{ח:תת|(א)}} בקשתו של מבקש תכלול שידורים ראשוניים מהפקה מקומית שישודרו באחד או יותר מערוציו בעברית, בהיקף שלא יפחת ביממה מ –
{{ח:תתת|(1)}} 2% מזמן השידור הבסיסי, בהגיע מספר מנוייו של בעל הרשיון ל־50,000;
{{ח:תתת|(2)}} 3% מזמן השידור הבסיסי, בהגיע מספר מנוייו של בעל הרשיון ל־125,000;
{{ח:תתת|(3)}} 5% מזמן השידור הבסיסי, בהגיע מספר מנוייו של בעל הרשיון ל־200,000;
{{ח:תתת|(4)}} 7% מזמן השידור הבסיסי, בהגיע מספר מנוייו של בעל הרשיון ל־350,000;
{{ח:תתת|(5)}} 10% מזמן השידור הבסיסי, בהגיע מספר מנוייו של בעל הרשיון ל־500,000.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מבקש לכלול בבקשתו היקף שונה של שידורים ראשוניים מהפקה מקומית ביממה, ובלבד שהיקפם לא יפחת בשבוע מסכום ההיקפים האמורים בתקנת משנה (א)(1) עד (5), לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית, לענין תקנות משנה (א) ו־(ב), לקבוע היקף מזערי של שידורים מהפקה מקומית בתחומי הדרמה והתעודה.

{{ח:סעיף|22|היקף השידורים מהפקה קנויה}}
{{ח:ת}} הוראת {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6ה1|סעיף 6ה1(א)(2) לחוק}} תחול על בעל הרשיון, בשינויים המחויבים, בהגיע מספר מנוייו ל־200,000.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: מימון השידורים}}

{{ח:סעיף|23|סוגי התשלומים למימון השידורים}}
{{ח:תת|(א)}} בבקשתו יציין מבקש את סוגי התשלומים למימון שידוריו, מבין המפורטים להלן, שבכוונתו לחייב בהם מנוי:
{{ח:תתת|(1)}} תשלום בעד מיקבצים;
{{ח:תתת|(2)}} תשלום בעד השכרת ציוד קצה לווייני, מכירתו או התקנתו.
{{ח:תת|(ב)}} בחר מבקש לחייב מנוי בתשלום בעד רכישת ציוד קצה לווייני לפי תקנת משנה (א)(2), יציע למנוי חלופה סבירה לשכירת הציוד כאמור; ראתה המועצה, במהלך תקופת הרשיון, כי החלופה לשכירת הציוד אינה סבירה, רשאית היא ליתן לבעל הרשיון הוראות בענין זה, אשר אי מילוין בידי בעל הרשיון ייחשב הפרת רשיונו.
{{ח:תת|(ג)}} סוגי תשלומים שלא פורטו בבקשה או סוגי תשלומים נוספים על המפורטים בבקשה, שונים מהם או במקומם, טעונים אישור מראש של המועצה אשר תהא רשאית לאשרם כולם, חלקם או בתנאים או לדחותם.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ח|סימן ח׳: אחידות במתן שירות}}

{{ח:סעיף|24|אחידות במתן שירות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון לא יפלה בין מנויים או בין המבקשים להיות מנויים בהיצע מיקבציו ובמתן שידוריו ושירותיו; לענין זה, ”אפליה“ – לרבות הבחנה בשל אזור מגורים.
{{ח:תת|(ב)}} בכל מקום שבו בעל הרשיון הוא הספק היחיד של שידורי טלוויזיה רב־ערוציים למנויים, לא יהיה בעל הרשיון רשאי לגבות תשלומים גבוהים מאלה שהוא גובה באזורים שבהם מתקיימת תחרות בתחום שידורי הטלוויזיה כאמור.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: שונות}}

{{ח:סעיף|25|תקופת רשיון}}
{{ח:ת}} רשיונות לפי תקנות אלה יינתנו לתקופה של 10 שנים.

{{ח:סעיף|26|תחולה}}
{{ח:ת}} המגבלות האמורות בתקנות אלה יחולו על בעל הרשיון בכל תקופת רשיונו; חדלה להתקיים אחת מן המגבלות, יהיה השר רשאי, לאחר מתן הזדמנות נאותה לבעל הרשיון להשמיע טענותיו, לבטל את רשיונו של בעל הרשיון.

{{ח:סעיף|27|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה 14 ימים מיום פרסומן.

{{ח:סעיף|28|הוראת שעה}}
{{ח:תת|(א)}} בתוך 30 ימים מיום תחילתן של תקנות אלה, יפרסם השר את המועד הראשון להגשת בקשות לרשיון; לענין זה, ”פרסום“ – פרסום בעיתון נפוץ כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 1א|בסעיף 1א(א)(1) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.
{{ח:תת|(ב)}} החלטות השר, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8}}, למבקשים שהגישו את בקשותיהם במועד האמור בתקנת משנה (א), והשלימו את כל שנדרשו להשלים, יינתנו ככל שניתן במועד אחד, ובשים לב לעמידתו של המבקש במועדים שקבע הבודק לבדיקת הבקשה, לרבות לקבלת מידע.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(א)}})}}}}
{{ח:קטע3||בקשה לקבלת רשיון לשידורי לוויין לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק|חוק הבזק, התשמ״ב–1982}}}}
{{ח:קטע3||שאלון}}
{{ח:קטע3|תוספת פרק א|פרק א׳: הוראות למילוי השאלון}}

{{ח:סעיף*|(א)||עוגן=תוספת פרט א}}
{{ח:ת}} מבקש ישיב על השאלון, באופן מפורט, מדויק ובהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הבזק|חוק הבזק, התשמ״ב–1982}} (להלן – החוק), ולתקנות הבזק (הליכים ותנאים למתן רשיון לשידורי לוויין), התשנ״ח–1998 (להלן – התקנות);
{{ח:ת}} לענין שאלון זה, ”מבקש“ – יחיד או תאגיד, לרבות שותפות של יחידים, שותפות של תאגידים, שותפות של חברות או חברה רשומה כדין; כל מקום שנאמר בו ”יחיד“ יחול גם על שותפות של יחידים; כל מקום שנאמר בו ”תאגיד“ או ”חברה“ יחול גם על שותפות של תאגידים או שותפות של חברות.

{{ח:סעיף*|(ב)||עוגן=תוספת פרט ב}}
{{ח:ת}} במילוי השאלון ישתמש המבקש במונחים ובביטויים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבזק|בחוק}} ובתקנות.

{{ח:סעיף*|(ג)||עוגן=תוספת פרט ג}}
{{ח:ת}} מבקש ישיב על השאלון בעברית; מונחים לועזיים שיעשה בהם המבקש שימוש יובאו בסוגריים, לצד תרגומם העברי.

{{ח:סעיף*|(ד)||עוגן=תוספת פרט ד}}
{{ח:ת}} מסמכים שנדרש המבקש לצרף על פי השאלון והתקנות יובאו בתיק מכורך; תיק זה יסומן כ”נספח לבקשת הרשיון – מסמכים“; המסמכים יובאו על פי סדר השאלות בשאלון ויסומנו כלהלן: נספח מס׳ . . . . . לשאלון, פרק . . . . . בשאלון, סעיף מס׳ (ציון הסעיף בשאלון); צירף המבקש מסמכים אחדים המתייחסים לאותו פרק ולאותו סעיף בשאלון, יוסיף על המספר הסידורי של הנספח (המסמך) סימון של מספר משני, כגון: 1.1, וכו׳.

{{ח:סעיף*|(ה)||עוגן=תוספת פרט ה}}
{{ח:ת}} מבקש יגיש את בקשתו המודפסת בציון המילה ”מקור“ ויצרף אליה 20 עותקים נוספים; מבקש יסמן את הבקשה ואת העותקים במספרים רציפים ועוקבים, כלהלן: ”עותק מס׳ 1“, וכו׳.

{{ח:סעיף*|(ו)||עוגן=תוספת פרט ו}}
{{ח:ת}} מבקש יציין בראש כל עמוד מעמודי הבקשה את שמו הרשמי; מבקש שהוא תאגיד רשום או שותפות יציין את שמו לפי הרישום הרשמי של התאגיד או השותפות, ואם הוא יחיד, לפי רישומו בתעודת הזהות; כן רשאי מבקש לציין בבקשתו את שמו או את סימנו (”לוגו“) המסחרי.

{{ח:סעיף*|(ז)||עוגן=תוספת פרט ז}}
{{ח:ת}} מסמך הבקשה המקורי, ובכלל זה נספח המסמכים, יוחתמו בתחתיתו של כל עמוד בחותמת המבקש.

{{ח:סעיף*|(ח)||עוגן=תוספת פרט ח}}
{{ח:ת}} לבקשה יצורף תצהיר המבקש בדבר אמיתות הפרטים והמסמכים הכלולים בבקשתו; התצהיר יאומת בידי עורך־דין.

{{ח:סעיף*|(ט)||עוגן=תוספת פרט ט}}
{{ח:ת}} מבקש יצרף לבקשתו מסמך נפרד של תמצית מנהלים (Executive Summary), בהיקף שלא יעלה על 15 עמודים מודפסים, במספר זהה למספר עותקי הבקשה; תמצית המנהלים תכלול, בין היתר, את אלה:
{{ח:תת|(1)}} תיאור כללי של המבקש לרבות מבנה אחזקות;
{{ח:תת|(2)}} סיכום עיקרי הבקשה ותכניות הביצוע של המבקש;
{{ח:תת|(3)}} עמידתו של המבקש בתנאים למתן הרשיון לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳ לתקנות}} ובשים לב לאמור {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6נ|בפסקאות (3) ו־(4) לסעיף 6נ לחוק}};
{{ח:ת}} המבקש רשאי לכלול בתמצית המנהלים ניתוח של השוק שבמסגרתו הוא מתכנן לפעול על פי הרשיון המבוקש.

{{ח:סעיף*|(י)||עוגן=תוספת פרט י}}
{{ח:ת}} המבקש ישיב על כל השאלות המפורטות בשאלון לפי סדרן ויתייחס לכל הנושאים הנזכרים בו.

{{ח:סעיף*|(יא)||עוגן=תוספת פרט יא}}
{{ח:ת}} נשאלה שאלה המבוססת על הנחה עובדתית שאיננה ישימה לגבי המבקש, ייתן הסבר תמציתי מדוע אין ההנחה העובדתית ישימה.

{{ח:סעיף*|(יב)||עוגן=תוספת פרט יב}}
{{ח:ת}} כל סכום כסף או ערכו של נכס שהמבקש מציין בבקשתו יהיה נקוב בשקלים חדשים נכון ליום הגשת הבקשה, יירשם בספרות ויעודכן בדרך של הצמדה למדד האחרון הידוע ביום הגשת הבקשה.

{{ח:סעיף*|(יג)||עוגן=תוספת פרט יג}}
{{ח:ת}} הבקשה תוגש כשהיא מודפסת על דפים בודדים (לא רציפים) בגודל סטנדרטי (רצוי גודל A4); יש להותיר שוליים בכל מקום שהדבר אפשרי מבחינת מתכונת התשובה.

{{ח:סעיף*|(יד)||עוגן=תוספת פרט יד}}
{{ח:ת}} נוסף על עותקי נייר, יוגשו שני עותקים של הבקשה והשאלון על מדיה מגנטית או אופטית, במתכונת שיקבע נציג השר, המותאמת למערכת הפעלה ותוכנה מוכרת ועדכנית; שמו של המבקש ותוכן קובצי המדיה יירשמו באופן ברור; בעותקים אלה אין הכרח לכלול את נספחי הבקשה והשאלון.

{{ח:סעיף*|(טו)||עוגן=תוספת פרט טו}}
{{ח:ת}} הבקשה ונספחיה יוגשו בשפה העברית ואולם מסמכי התאגדות של חברה זרה (תזכיר ותקנון) ומפרטי יצרן הנדרשים לענין התכנית ההנדסית, יכול שיוגשו בשפה האנגלית בלבד.

{{ח:קטע3|תוספת פרק ב|פרק ב׳: מידע בדבר זהות המבקש}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} '''שם המבקש:'''
{{ח:ת}} מבקש יפרט את שמו בעברית ובלועזית ואם הוא יחיד יציין את מספר תעודת הזהות שלו ושל השותפים בו, או את מספר הדרכון שלו ושל השותפים בו אם אינם אזרחי ישראל.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} '''אזרחות ומקום תושבות:'''
{{ח:ת}} מבקש שהוא יחיד יציין את האזרחות שהוא מחזיק בה, לרבות אזרחות כפולה, וכן יציין את מקום תושבותו, תוך ציון מדויק של מענו (מדינה, ישוב, רחוב, מספר רחוב ומיקוד).

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} '''מקום רישום ומרכז עסקים:'''
{{ח:ת}} מבקש שהוא תאגיד יציין את מקום רישומו, המקום שבו שוכן מרכז עסקיו והמקום שבו מצוי מוקד הניהול השוטף של התאגיד.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} '''מען המבקש:'''
{{ח:ת}} מבקש יציין כסדרם את אלה: מען למשלוח דואר, מען המשרד הרשום ומען מרכז העסקים של המבקש, כלהלן: שם עיר/אזור, רחוב, מספר, מיקוד, מספר טלפון ומספר פקסימילה.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת פרט 5}}
{{ח:ת}} '''שם התאגיד וסוג התאגיד:'''
{{ח:ת}} מבקש שהוא תאגיד יפרט את סוג התאגיד (כגון: חברה, שותפות), מספר רישום התאגיד ותאריך רישומו.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת פרט 6}}
{{ח:ת}} '''שם מסחרי:'''
{{ח:ת}} מבקש יציין בעברית ובלועזית את השם המסחרי שבאמצעותו הוא מתכוון להציע את שירותיו לציבור כבעל רשיון לשידורי לוויין.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת פרט 7}}
{{ח:ת}} '''שליטה או זכות בתאגידים:'''
{{ח:ת}} המבקש יפרט אם יש לו שליטה בתאגידים או אם הוא בעל זכות בתאגידים, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות שיעור וסוג אחזקה או אופן השליטה בתאגידים, בין בעת הגשת הבקשה ובין במועד שבו הוא עשוי להיות בעל רשיון לשידורי לוויין, ככל הידוע לו.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת פרט 8}}
{{ח:ת}} '''בעלי זכות במבקש:'''
{{ח:ת}} מבקש שהוא חברה רשומה יפרט את שמותיהם ואת מספרי הזהות של בעלי הזכות בחברה וחלקם בהון החברה, וכן יפרט את כל סוגי המניות בחברה ואת הזכויות המוקנות באמצעות כל סוג של מניות כאמור, לרבות חלקו של כל בעל זכות בכל סוג של מניות.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת פרט 9}}
{{ח:ת}} '''מנהלים ונושאי משרות במבקש:'''
{{ח:ת}} מבקש יפרט את שמותיהם ומספרי הזהות של מנהלים (דירקטורים) בו וכן את שמותיהם של נושאי משרות בכירות בו; המבקש יציין את אזרחותם ואת מקום תושבותם של כל אלה, לרבות את המען המדויק של כל אחד מהם.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת פרט 10}}
{{ח:ת}} '''מנהלים של תאגיד שהוא בעל שליטה או בעל זכות במבקש:'''
{{ח:ת}} אם נשלט המבקש בידי תאגיד אחר או שהוא בעל זכות בו יפרט המבקש את שמותיהם ומספרי הזהות של מנהלים (דירקטורים) בתאגיד כאמור.

{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת פרט 11}}
{{ח:ת}} '''קיום שליטה במבקש:'''
{{ח:ת}} מבקש יציין את קיומה של שליטה בו, שמו וזהותו של בעל השליטה, מקור השליטה במבקש ופירוט אמצעי השליטה; מבקש יצרף לבקשה כל הסכם או מסמך אחר, לרבות סיכום בכתב של כל הבנה או הסכם בעל־פה, שענינו הקניית שליטה במבקש; כמו כן יציין את קיומה של שליטה במבקש בידי נאמן, שלוח או בא־כוח.

{{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת פרט 12}}
{{ח:ת}} '''מנהלים של תאגיד הנשלט בידי המבקש או שהמבקש בעל זכות בו:'''
{{ח:ת}} שולט המבקש או שהוא בעל זכות בתאגידים אחרים, יפרט המבקש את שמותיהם ואת מספרי הזהות של מנהלים (דירקטורים) בתאגידים כאמור.

{{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת פרט 13}}
{{ח:ת}} '''הקצאת מניות במבקש:'''
{{ח:ת}} אם התחייב מבקש שהוא חברה להקצות מניות, יפרט את שמותיהם ומספרי הזהות של האמורים לקבל מניות בחברה, וכן את סוגי המניות, שיעוריהן ומועדי ההקצאה.

{{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת פרט 14}}
{{ח:ת}} '''מבקש שהוא חברה או שותפות:'''
{{ח:ת}} מבקש שהוא חברה או שותפות, יפרט את מהות עסקיו בכל תחומי עיסוקיו, בין שהם נוגעים בנושא הבקשה ובין שאינם נוגעים בה; כמו כן יפרט את סוג השותפות ויציין אם היא שותפות רגילה או שותפות מוגבלת.

{{ח:סעיף*|15||עוגן=תוספת פרט 15}}
{{ח:ת}} '''שמות השותפים וזהויותיהם:'''
{{ח:ת}} מבקש שהוא שותפות יפרט את השמות ואת מספרי הזהות של השותפים, ואם הם תאגידים – את מספרי הרישום שלהם ואת פרטיהם, לרבות מען מדויק, מספר טלפון ומספר פקסימילה.

{{ח:סעיף*|16||עוגן=תוספת פרט 16}}
{{ח:ת}} '''הרכב השותפות:'''
{{ח:ת}} מבקש יפרט את חלקו של כל יחיד או שותף בשותפות, יפרט הסכמים בדבר שליטה, ניהול וחלוקת רווחים בין כל השותפים; המבקש יצרף לנספח המסמכים אישור של רואה חשבון או אישור של עורך דין, בדבר פירוט השותפים וחלקיהם בשותפות.

{{ח:סעיף*|17||עוגן=תוספת פרט 17}}
{{ח:ת}} '''נושאי משרה בשותפות:'''
{{ח:ת}} יש לפרט את שמם של נושאי משרה בכירים בשותפות, בין שהם שותפים ובין שאינם שותפים; לענין סעיף זה, ”נושאי משרה בכירים“ – מנהלים המכוונים את פעילותה העסקית של השותפות; יש לפרט את אזרחותם ומקום תושבותם של נושאי משרה בכירים כאמור.

{{ח:סעיף*|18||עוגן=תוספת פרט 18}}
{{ח:ת}} '''שליטה או זכות של שותפות בתאגידים:'''
{{ח:ת}} מבקש יפרט אם יש לשותפות שליטה או זכות בתאגידים אחרים, הכל כמפורט {{ח:פנימי|תוספת פרט 7|בסעיף 7}}.

{{ח:סעיף*|19||עוגן=תוספת פרט 19}}
{{ח:ת}} '''הנפקות והקצאות:'''
{{ח:ת}} מבקש שהוא תאגיד יפרט אם הנפיק אופציות כלשהן, איגרות חוב הניתנות להמרה או תעודות אחרות הניתנות להמרה באמצעי שליטה כלשהם בתאגיד.

{{ח:סעיף*|20||עוגן=תוספת פרט 20}}
{{ח:ת}} '''זכויות עתידיות במבקש:'''
{{ח:ת}} מבקש שהוא תאגיד יפרט אם קיימים מסמכים, תעודות, חוזים או הבנות, בכתב או בעל־פה, הנוגעים לאחזקות עתידיות, במישרין או בעקיפין, של זכות כלשהי במבקש, לפי האמור {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳ לתקנות}} ({{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9 עד 13}}), או לאחזקות כאמור, אשר יש בהן כדי להשפיע על כשירות המבקש לקבל רשיון לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳ האמור}}, לרבות מניות ללא זכויות הצבעה, בעלות במניות המוחזקות בנאמנות, זכויות סירוב ראשון או איגרות חוב; המבקש יצרף לנספח המסמכים של הבקשה פירוט של כל המסמכים, התעודות, החוזים, או ההבנות כאמור.

{{ח:סעיף*|21||עוגן=תוספת פרט 21}}
{{ח:ת}} '''פרטים בנוגע לזהות המבקש – אילן יוחסין:'''
{{ח:ת}} מבקש יצרף לנספח המסמכים לבקשה תיאור גרפי מלא של המבקש, לרבות ציון בכתב של האחזקות הישירות והעקיפות בו (להלן – אילן היוחסין); מבלי לגרוע מן האמור לעיל, יצוינו באילן היוחסין שמו של כל בעל זכות, במישרין או בעקיפין, במבקש, ואם בעל זכות הוא תאגיד, מספר הרישום של התאגיד ושיעור האחזקות בו וכן אזרחותו ומקום התושבות של כל בעל זכות כאמור, והכל עד להחזקה הסופית של בעלי זכות במבקש בידי יחידים; כמו כן יצוינו שמותיהם של נושאי המשרה המכהנים בכל תאגיד המפורט באילן היוחסין.

{{ח:סעיף*|22||עוגן=תוספת פרט 22}}
{{ח:ת}} '''פרטים על אודות חברה ציבורית:'''
{{ח:ת}} אם הפרטים הנדרשים {{ח:פנימי|תוספת פרט 21|בסעיף 21}} הם על אודות חברה ציבורית, יפורט שיעור האחזקות הכולל של ציבור המחזיקים שאינם בעלי זכות בחברה.

{{ח:סעיף*|23||עוגן=תוספת פרט 23}}
{{ח:ת}} '''קיום זיקה בין המבקש לבין גוף פוליטי־מפלגתי:'''
{{ח:ת}} מבקש יצהיר על קיומה או אי־קיומה של כל זיקה למפלגה, לנציג או שלוח של מפלגה, או לגוף בעל זיקה למפלגה.

{{ח:סעיף*|24||עוגן=תוספת פרט 24}}
{{ח:ת}} '''הרשעה בעבירות:'''
{{ח:ת}} מבקש או מי מבעלי השליטה או מבעלי הזכות בו או מנהלו, אם המבקש הוא תאגיד, שהורשע בפלילים בעשר השנים האחרונות בגין עבירות פליליות, למעט עבירות תעבורה, בין בישראל ובין מחוצה לה, יפרט את אלה:
{{ח:תת|(1)}} שמו של מי שהורשע כאמור;
{{ח:תת|(2)}} ציון משרתו של מי שהורשע כאמור או אמצעי השליטה או הזכויות שהוא מחזיק במבקש;
{{ח:תת|(3)}} פרטי העבירה שהורשע בה כאמור;
{{ח:תת|(4)}} מספר תיק בית המשפט, הערכאה ומקום השיפוט;
{{ח:תת|(5)}} מבקש שהורשע בעבירה כאמור יצרף את כתב האישום ואת פסק הדין וגזר הדין – אם ניתנו.

{{ח:סעיף*|25||עוגן=תוספת פרט 25}}
{{ח:ת}} '''כשירות לקבלת רשיון:'''
{{ח:תת|25.1}} חוות דעת משפטית:
{{ח:תת}} מבקש יצרף לבקשתו חוות דעת משפטית, חתומה בידי עורך־דין, המאשרת שנתקיימו במבקש התנאים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן א׳ לפרק ג׳ לתקנות}}.
{{ח:תת|25.2}} פרט שאינו ניתן להשגה:
{{ח:תת}} אם פרט מסוים מאלה הנדרשים {{ח:פנימי|תוספת פרק ב|בפרק זה}} אינו ניתן באופן סביר להשגה, יציין זאת המבקש במפורש ויפרט מדוע אותו פרט אינו ניתן באופן סביר להשגה.

{{ח:קטע3|תוספת פרק ג|פרק ג׳: יכולת כספית וארגונית}}

{{ח:סעיף*|26||עוגן=תוספת פרט 26}}
{{ח:ת}} '''יכולת כספית:'''
{{ח:תת|26.1}} מבקש יחיד יפרט את הונו העצמי ויצרף אישור של רואה חשבון בדבר היקף הונו העצמי;
{{ח:תת|26.2}} מבקש שהוא תאגיד יפרט את הונו העצמי וכן את הונם העצמי של בעלי זכות בו ויצרף דוחות כספיים מבוקרים של המבקש או של מי שמחזיק במישרין 10% או יותר מהזכות להשתתף ברווחי המבקש, לשנה שנסתיימה לפני הגשת הבקשה.

{{ח:סעיף*|27||עוגן=תוספת פרט 27}}
{{ח:ת}} '''יכולת ארגונית:'''
{{ח:ת}} מבקש יפרט את היכולת הארגונית שלו או של בעלי הזכות בו, המאפשרת קיומם של השידורים והשירותים שהוא מבקש להציע לציבור; המבקש יצרף כל הסכם ייעוץ עם גוף בעל ניסיון במתן שירותי טלוויזיה למנויים, אם ישנו.

{{ח:קטע3|תוספת פרק ד|פרק ד׳: ידע וניסיון מקצועיים}}

{{ח:סעיף*|28||עוגן=תוספת פרט 28}}
{{ח:ת}} המבקש יפרט את הידע והניסיון שלו או של כל בעל זכות בו בהפעלת מערכת לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין; המבקש יצרף כל הסכם עם מפעיל מערכת כאמור, שיש לו ניסיון מוכח בקיום שידורים ושירותים כאמור, אם ישנו.

{{ח:קטע3|תוספת פרק ה|פרק ה׳: מגוון השידורים והשירותים}}

{{ח:סעיף*|29||עוגן=תוספת פרט 29}}
{{ח:ת}} '''סוגי השידורים והשירותים:'''
{{ח:ת}} מבקש יפרט רשימה של עשרת הערוצים לפחות שבכוונתו להציע לציבור ובכללם הערוצים שבהם הוא חייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20(א)}}.

{{ח:סעיף*|30||עוגן=תוספת פרט 30}}
{{ח:ת}} '''שידורים ושירותים מוספים:'''
{{ח:תת|30.1}} מבקש יציג את שיטת ההבחנה בין המיקבצים שיהיה רשאי המנוי לבחור ואת מחיריהם המשוערים.
{{ח:תת|30.2}} מבקש יתאר בטבלה את מתכונת המיקבצים, את רשימת השידורים והשירותים הנלווים שבכוונתו להציע לציבור, וכן יפרט את מגוון אפשרויות הבחירה השונות בין המיקבצים הנבדלים זה מזה שיוצעו למנוייו ואת המועדים המשוערים לתחילת השידורים והשירותים כאמור, לפי מרכיבים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר סידורי;
{{ח:תתת|(2)}} שם המיקבץ;
{{ח:תתת|(3)}} תיאור המיקבץ (השידור או השירות);
{{ח:תתת|(4)}} המועד המשוער לתחילת השידור או השירות;
{{ח:תתת|(5)}} מחיר משוער למיקבץ;
{{ח:תתת|(6)}} הערות.
{{ח:תת|30.3}} מבקש יצרף לטבלת המיקבצים האמורה בסעיף 30.2 הסבר מילולי ממצה לכל אחד מהמיקבצים המוצעים בה.
{{ח:תת|30.4}} מבקש יציין אם יש בדעתו להציע למנויים שידורים ושירותים הידודיים (אינטראקטיביים) ואם כן, יפרט את סוגיהם.

{{ח:סעיף*|31||עוגן=תוספת פרט 31}}
{{ח:ת}} '''שידורי מפיק ערוץ עצמאי:'''
{{ח:ת}} מבקש יפרט כיצד יש בדעתו לממש את חובת מתן זכות שימוש למפיק ערוץ עצמאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6מג|בסעיף 6מג לחוק}}, בערוצי הלוויין שלו, לשם העברת שידוריו של מפיק ערוץ עצמאי לציבור ובכלל זה הכללת שידוריו של מפיק ערוץ עצמאי במדריך השידורים האלקטרוני של המבקש, אם נקבע תנאי לענין זה ברשיונו לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6מט|סעיף 6מט(5) לחוק}}.

{{ח:קטע3|תוספת פרק ו|פרק ו׳: טכנולוגיית השידורים והשירותים}}

{{ח:סעיף*|32||עוגן=תוספת פרט 32}}
{{ח:ת}} '''המערכת הלוויינית המוצעת:'''
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת פרק ו|בפרק זה}} נדרש המבקש, בין היתר, לתאר את המערכת הלוויינית המוצעת, ואת עמידתה בתנאי הרשיון.

{{ח:סעיף*|33||עוגן=תוספת פרט 33}}
{{ח:ת}} '''תכנית הנדסית:'''
{{ח:ת}} מבקש יצרף לבקשתו תכנית הנדסית המתארת את טכנולוגיית השידורים והשירותים, שבה ישתמש על פי הרשיון וכן יתאר את אופן יישום התכנית לצורך קיום השידורים והשירותים שיציע לציבור, לרבות דרכי הקליטה והגישה לשידורים ולשירותים אלה; התכנית תתבסס על טכנולוגיה ספרתית ותעמוד בתקני השידור והקליטה שיוגדרו ברשיון; לענין זה ימציא המבקש מידע בנושאים אלה:
{{ח:תת|'''33.1'''}} '''תיאור ציוד הקליטה בחצרי המנויים:'''
{{ח:תתת|(1)}} תיאור של אנטנות הקליטה;
{{ח:תתת|(2)}} תיאור של תכונות ומאפייני יחידת הקצה לקליטה לוויינית ספרתית (Integrated Receiver Decoder);
{{ח:תתתת|(2.1)}} מקלט לווייני;
{{ח:תתתת|(2.2)}} פענוח.
{{ח:תת|'''33.2'''}} '''תיאור מערכות השליטה, הבקרה וניהול השירות למנויים, לפי אלה:'''
{{ח:תתת|(1)}} שיטת ניהול מדריך השידורים האלקטרוני ומרכיביו;
{{ח:תתת|(2)}} כיצד יותאם מדריך השידורים האלקטרוני המוצע למצב שבו פועל יותר מבעל רשיון אחד לשידורי לוויין;
{{ח:תתת|(3)}} שיטת ההצפנה, זיהוי המנוי ומתן הרשאות צפיה, שיטת חיוב המנוי וכיצד תואמת השיטה מצב שבו פועל יותר מבעל רשיון אחד לשידורי לוויין;
{{ח:תתת|(4)}} פירוט שיטות בקרת הגישה (Conditional Access) שבכוונת המבקש להשתמש בהן (Simulcrypt, Multicrypt או כל שיטה אחרת);
{{ח:תתת|(5)}} פריסת מערכות השליטה והבקרה לצורך ניהול מערך ניהול השירות למנויים;
{{ח:תתת|(6)}} פעולת הערוצים החוזרים, המיועדים לקליטת דרישות המנוי לקבלת שידורים ושירותים שונים מבעל הרשיון;
{{ח:תתת|(7)}} ציוד הקצה הלווייני, לרבות ממיר ומפענח, המיועד לקליטת מיקבצי שידור נבדלים זה מזה ושיטת חיוב מנוי בתשלומים לסוגיהם;
{{ח:תתת|(8)}} אפשרויות חסימת ערוצים בידי המנוי;
{{ח:תתת|(9)}} פירוט תקני השידור לאות חוזי ושמע שבהם הוא תומך (בהנחה ש־Pal B/G הוא בגדר חובה בהיותו ציוד הקליטה הביתי הרווח בארץ);
{{ח:תתת|(10)}} יש לציין כיצד (אופן והיקף) תומך המערך הטכנולוגי של המבקש בציוד נוסף, כגון: מחשב ביתי (PC), שירותי אינטרנט, מודם חיוג, שירותי טלפוניה ושירותי מולטימדיה.
{{ח:תת|'''33.3'''}} '''התקנת ציוד הקצה הלווייני בחצרי המנוי:'''
{{ח:תת}} מבקש יפרט את השיטה ואת דרך ההתקנה של ציוד הקצה הלווייני, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6מג|בסעיף 6מג לחוק}}, בחצרי המנויים.
{{ח:תת|'''33.4'''}} '''תקני המערכת:'''
{{ח:תת}} המבקש יציין ויפרט באילו תקנים עומדת המערכת הכוללת שלרשותו, לרבות כל ציוד השידור וציוד הקצה הלווייני, כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} תקני בטיחות;
{{ח:תתת|(2)}} תאימות אלקטרו־מגנטית;
{{ח:תתת|(3)}} אבטחת מידע.
{{ח:תת|'''33.5'''}} '''תיאור מערך התחזוקה לציוד קצה המותקן בחצרי המנוי:'''
{{ח:תתת|(1)}} תיאור מערך התחזוקה בקצה המפעיל, לרבות ניתוח שרידות המערכת במקרים של תקלות, לשם הבטחת רצף השירות;
{{ח:תתת|(2)}} תיאור מערך התחזוקה של המבקש או קבלני משנה שלו לציוד הקצה הלווייני בחצרי המנויים;
{{ח:תתת|(3)}} שיטת התגובה לקריאת שירות של מנוי.

{{ח:סעיף*|34||עוגן=תוספת פרט 34}}
{{ח:ת}} '''תיאור התמסורת הלוויינית בשעת חירום:'''
{{ח:ת}} מבקש שבדעתו לשדר באמצעות לוויין שאינו מצוי בשליטה ישראלית, יפרט כיצד יקיים שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין לציבור בישראל במצבי חירום; המבקש רשאי להגביל את תשובתו לתרחיש סביר, של היעדר שליטה מצדו בהעברת שידוריו ושירותיו באמצעות לוויין כאמור.

{{ח:קטע3|תוספת פרק ז|פרק ז׳: לוחות זמנים}}

{{ח:סעיף*|35||עוגן=תוספת פרט 35}}
{{ח:ת}} מבקש יכין תכנית הכוללת לוחות זמנים לציון מועדי תחילה של שידוריו ושירותיו לציבור, ובכלל זה מועדים משוערים להשלמתם של שידורים ושירותים אלה; התכנית כאמור תצורף לבקשה.

{{ח:קטע3|תוספת פרק ח|פרק ח׳: המצאת מסמכים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מכל הוראה אחרת בשאלון זה בדבר צירוף מסמכים לבקשה, יצרף מבקש את המסמכים כמפורט להלן:

{{ח:סעיף*|36||עוגן=תוספת פרט 36}}
{{ח:ת}} '''מסמכים לגבי מבקש שהוא יחיד:'''
{{ח:ת}} מבקש שהוא יחיד יצרף לבקשה העתק מאומת של אלה:
{{ח:תת|36.1}} תעודת זהות ישראלית או דרכון;
{{ח:תת|36.2}} תעודה המעידה על היותו אזרח ישראלי לפי {{ח:חיצוני|חוק האזרחות|חוק האזרחות, התשי״ב–1952}}, או תושב ישראל כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין#סעיף 1|בסעיף 1(א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תת|36.3}} תעודת רישום שם עסק לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת רישום שמות עסק|פקודת רישום שמות עסק, 1935}}, אם שם העסק אינו זהה לשם המבקש.

{{ח:סעיף*|37||עוגן=תוספת פרט 37}}
{{ח:ת}} '''מסמכים לגבי מבקש שהוא תאגיד:'''
{{ח:ת}} מבקש שהוא תאגיד יצרף לבקשה העתק מאומת של אלה:
{{ח:תת|37.1}} תעודת האגד כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 1|בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}};
{{ח:תת|37.2}} בחברה – תזכיר, תקנון, החלטות מיוחדות וכל הסכם בין בעלי זכות בחברה, הנוגע לנושא הבקשה, בין במישרין ובין בעקיפין;
{{ח:תת|37.3}} בשותפות – הסכם השותפות, הודעות לרשם השותפויות לפי {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 9|ו־9 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}, וכל הסכם בין בעלי זכות בשותפות הנוגע לנושא הבקשה.

{{ח:קטע3|תוספת פרק ט|פרק ט׳: שונות}}

{{ח:סעיף*|38||עוגן=תוספת פרט 38}}
{{ח:ת}} '''בקשות אחרות:'''
{{ח:ת}} מבקש יציין אם בעת הגשת הבקשה יש ברשותו רשיון למיתקן שידור לווייני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 6מג|בסעיף 6מג לחוק}}, לשימוש בתדרים או אם יש ברשותו אישור סוג, היתר, אישור או רשיון אחרים שבכוונתו לעשות בהם שימוש כדי לאפשר את קיום השידורים והשירותים נושא הבקשה; מבקש יציין אם הגיש בקשות אחרות למשרד התקשורת כדי לאפשר את קיום השידורים והשירותים, לרבות בקשות לרשיון למיתקן שידור לווייני ולשימוש בתדרים, ויפרט אותן.

{{ח:סעיף*|39||עוגן=תוספת פרט 39}}
{{ח:ת}} '''תצהיר בדבר תנאי הרשיון:'''
{{ח:ת}} מבקש יצהיר כי קרא את תנאי הרשיון, כנוסחם ערב הגשת הבקשה, כי הבין את תוכנם וכי ידוע לו כי על בקשתו להיות תואמת את האמור בהם; תצהיר המבקש יאומת בידי עורך דין.

{{ח:חתימות|י״ד באב התשנ״ח (6 באוגוסט 1998)}}
* '''לימור לבנת'''&lt;br&gt;שרת התקשורת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>k1nakxv5cvjx8ka85oosgpp20oetfql</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:-revi</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1723403</id>
    <redirect title="משתמש:Revi C." />
    <revision>
      <id>3037679</id>
      <parentid>2891253</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T15:07:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pathoschild</username>
        <id>620</id>
      </contributor>
      <comment>global user pages ([[m:Synchbot|requested by Revi C.]])</comment>
      <origin>3037679</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26" sha1="88g0cv17whfgb1wkeh281mptujwtlut" xml:space="preserve">#REDIRECT [[User:Revi C.]]</text>
      <sha1>88g0cv17whfgb1wkeh281mptujwtlut</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:-revi</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1723404</id>
    <redirect title="שיחת משתמש:Revi C." />
    <revision>
      <id>3037689</id>
      <parentid>2891254</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T15:43:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pathoschild</username>
        <id>620</id>
      </contributor>
      <comment>global user pages ([[m:Synchbot|requested by Revi C.]])</comment>
      <origin>3037689</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31" sha1="o9z79lcc9a9pfmqmrod5w3eyk4q9i0o" xml:space="preserve">#REDIRECT [[User talk:Revi C.]]</text>
      <sha1>o9z79lcc9a9pfmqmrod5w3eyk4q9i0o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1728069</id>
    <revision>
      <id>3037720</id>
      <parentid>3000655</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T18:00:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3037720</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8016" sha1="dy4tpvchtr97yc7xte3nym1efgsu1p5" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|תחינה זו נאמרת למנהג אשכנז בסוף סדר הווידוי בסליחות לערב ראש השנה. (לאחר קטעי תחינה מ[[בקשה לרב סעדיה גאון|תפילת רס&quot;ג]]).}}
==נוסח אשכנז המערבי==
&lt;/noinclude&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=אָנָּא הַבֵּט בְּצִדְקַת עֲבָדֶיךָ חֲסִידֶיךָ, אֲשֶׁר הֶעֱרוּ נַפְשָׁם לַמָּוֶת עָלֶיךָ. וְלֹא חָסוּ עַל עַצְמָם וְעַל זַרְעָם, וְקָצוּ וּמָאֲסוּ בְּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, וּבִטְּלוּ רְצוֹנָם מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ, וְקִדְּשׁוּ שִׁמְךָ הַמְיֻחָד וְלֹא חִלְּלוּהוּ, וְרָֽצוּ לַטֶּבַח וּפָשְׁטוּ צַוָּאר, וְעָמְדוּ בְנִסָּיוֹן וְנֶאֱמָנוּ, וְנִבְחֲנוּ בְצֵרוּף וְנִמְצְאוּ תְמִימִים. וְנָגְעוּ דְּמֵי אָבוֹת וּבָנִים, וּדְמֵי רַחֲמָנִיּוֹת וְיַלְדֵיהֶן. וְנִתְעָרְבוּ דְּמֵי אַחִים וְאַחֲיוֹת, וּדְמֵי חֲתָנִים וְכַלּוֹת, וּדְמֵי יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת, וּדְמֵי חֲכָמִים וַחֲכָמוֹת, וּדְמֵי חֲסִידִים וַחֲסִידוֹת, וּדְמֵי יְלָדִים וִילָדוֹת, וּדְמֵי זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת, וּדְמֵי בַחוּרִים וּבַחוּרוֹת, וּדְמֵי פַרְנָסִים וְחַזָּנֵיהֶם, וּדְמֵי מְלַמְּדִים וְתַלְמִידֵיהֶם, וּדְמֵי דַיָּנִים וְסוֹפְרֵיהֶם, וּדְמֵי אֲנָשִׁים וּנְשֵׁיהֶם, וּדְמֵי גְמוּלֵי מֵחָלָב וְיוֹנְקֵי שָׁדַיִם. וְנֶהֶרְגוּ כֻלָּם יַחַד עַל קִדּוּשׁ שִׁמְךָ הַמְיֻחָד. אֶרֶץ אַל תְּכַסִּי דָמָם, וְאַל יְהִי מָקוֹם לְזַעֲקָתָם, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְיָ מִשָּׁמָיִם. אֶת אֵלֶּה הַמִּזְבְּחוֹת זְכֹר, וְאֶת אֵלֶּה הָעֲקֵדוֹת תִּרְאֶה. כִּי עַל אַחַת הִרְעִישׁ הָעוֹלָם, וְהֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה, וְנִשְׁבַּעְתָּ לְבָרֵךְ עוֹקֵד וְנֶעֱקָד לְהַרְבּוֹת זַרְעָם כְּחוֹל הַיָּם, וְאַף כִּי עַתָּה כַּמָּה וְכַמָּה עֲקֵדוֹת עָקְדוּ בְנֵיהֶם עַל יִחוּד שִׁמְךָ הַנִּכְבָּד. נָא דֹרֵשׁ דָּמִים, קוֹל דְּמֵי בָנֶיךָ צוֹעֲקִים אֵלֶיךָ מִן הָאֲדָמָה.  הִנָּחֵם וְשַׁכֵּךְ אַף וְחֵמָה כַלֵּה, וְתַשְׁבִּית שׁוֹד וָשֶׁבֶר מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְחוּס וַחֲמֹל אֶת יֶתֶר הַפְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת, וְתוֹצִיאֶנָּה מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה. וְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה, שְׁנַת רָצוֹן, שְׁנַת גְּאֻלָּה. שַׁדַּי תִּזְכָּר לָנוּ בְּרִית אֶזְרָח, וְתִזְכָּר לָנוּ זְכוּת הַנֶּעֱקָד, וְצַדְּקֵנוּ בְּצִדְקַת אִישׁ תָּם.}}&lt;noinclude&gt;
==נוסח אשכנז המזרחי==
&lt;/noinclude&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=אָנָא הַבֵּט בְּצִדְקַת עֲבָדֶיךָ חֲסִידֶיךָ, אֲשֶׁר הֶעֱרוּ נַפְשָׁם לַמָּוֶת עָלֶיךָ. וְלֹא חָסוּ עַל נַפְשָׁם וְעַל זַרְעָם, וְקָצוּ וּמָאֲסוּ בְּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, וּבִטְּלוּ רְצוֹנָם מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ, וְקִדְּשׁוּ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְלֹא חִלְּלוּהוּ, וְרָֽצוּ לַזֶּבַח וּפָשְׁטוּ צַוָּארָם, וְעָמְדוּ בְנִסָּיוֹן וְנֶאֱמָנוּ, וְנִבְחֲנוּ בְצֵרוּף וְנִמְצְאוּ תְמִימִים. וְנָגְעוּ דְּמֵי אָבוֹת וּבָנִים, וּדְמֵי רַחֲמָנִיּוֹת וְיַלְדֵיהֶן. וְנִתְעָרְבוּ דְּמֵי אַחִים וַאֲחָיוֹת, וּדְמֵי חֲתָנִים וְכַלּוֹת, וּדְמֵי חֲכָמִים וַחֲכָמוֹת, וּדְמֵי הֲגוּנִים וַהֲגוּנוֹת,  וּדְמֵי חֲסִידִים וַחֲסִידוֹת, וּדְמֵי זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת, וּדְמֵי בַחוּרִים וּבַחוּרוֹת, וּדְמֵי פַרְנָסִים וְחַזָּנֵיהֶם, וּדְמֵי דַיָּנִים וְסוֹפְרֵיהֶם, וּדְמֵי מְלַמְּדִים וְתַלְמִידֵיהֶם,  וּדְמֵי אֲנָשִׁים וּנְשׁוֹתֵיהֶם. וְנֶהֶרְגוּ כֻלָּם יַחַד עַל קִדּוּשׁ שִׁמְךָ הַמְיֻחָד. אֶרֶץ אַל תְּכַסִּי דָמָם, וְאַל יְהִי מָקוֹם לְזַעֲקָתָם, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְיָ מִשָּׁמַיִם, וְיִנְקֹם נִקְמָתוֹ וְנִקְמַת עַמּוֹ וְנִקְמַת תּוֹרָתוֹ, וְנִקְמַת דַּם עֲבָדָיו אֲשֶׁר שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם. כְּהִבְטַחְתָּנוּ בְּיַד אֲבִי חוֹזֶה: הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ׃{{ממס|דברים לב מג}} אֶת אֵלֶה מִזְבְּחוֹת זְכֹר וְאֵלֶּה עֲקֵדוֹת תִּרְאֶה. {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|ליטא=כִּי עַל אַחַת הִרְעִישׁ הָעוֹלָם, וְהֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה, וְנִשְׁבַּעְתָּ לְבָרֵךְ עוֹקֵד וְנֶעֱקָד לְהַרְבּוֹת זַרְעָם כְּחוֹל הַיָּם, אַף כִּי עַתָּה כַּמָּה וְכַמָּה עָקְדוּ בְנֵיהֶם עַל יִחוּד שִׁמְךָ הַמְיֻחָד הַנִּכְבָּד. נָא דֹרֵשׁ דָּמִים, קוֹל דְּמֵי בָנֶיךָ צוֹעֲקִים אֵלֶיךָ מִן הָאֲדָמָה,  וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ.}} וְהִנָּחֵם וְשַׁכֵּךְ אַף וְכַלֵּה חֵמָה, וְתַשְׁבִּית שׁוֹד וָשֶׁבֶר מֵעַמֶּךָ. חוּס וְרַחֵם אֶת יֶתֶר הַפְּלֵטָה, וְתוֹצִיאֶנָּה מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה. וְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה, שְׁנַת רָצוֹן וְעֵת גְּאֻלָּה. שַׁדַּי תִּזְכָּר לָנוּ בְּרִית אֶזְרָח, וְתִפְקָד לָנוּ זְכוּת הַנֶּעֱקָד, וּתְרַחֲמֵנוּ בְּצִדְקַת אִישׁ תָּם. {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|ליטא=וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ כִּי אֱמֶת עָשִֹיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ.}}}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:נוסח אשכנז]]
[[קטגוריה:סליחות]]
[[קטגוריה:פיוטים על גזירות תתנ&quot;ו]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>dy4tpvchtr97yc7xte3nym1efgsu1p5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ שבת פז ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728310</id>
    <revision>
      <id>3037727</id>
      <parentid>3037545</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T19:13:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3037727</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26225" sha1="t9znditwyo3fil8h75s4ezprw5hk0g5" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|שבת|פז|ב|פז א|פח א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף פז עמוד ב] לחנייתן. רב אחא בר יעקב אמר: למסען. וקמיפלגי בשבת דמרה, דכתיב, כאשר צוך ה' אלהיך, ואמר רב יהודה אמר רב: כאשר צוך - במרה. מר סבר: אשבת איפקוד, אתחומין לא איפקוד. ומר סבר: אתחומין נמי איפקוד. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תא שמע: ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים בארבעה עשר שחטו פסחיהם, ובחמישה עשר יצאו, ולערב לקו בכורות. לערב, סלקא דעתך? אלא: מבערב לקו בכורות. ואותו היום חמישי בשבת היה. מדחמיסר בניסן חמשה בשבת - ריש ירחא דאייר שבתא, וריש ירחא דסיון - חד בשבת, קשיא לרבנן! אמרי לך רבנן: אייר דההיא שתא - עבורי עברוה. תא שמע דלא עברוה: ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים בארבעה עשר שחטו פסחיהם, בחמשה עשר יצאו, ולערב לקו בכורות. לערב סלקא דעתך? אלא אימא: מבערב לקו בכורות. ואותו היום חמישי בשבת היה, השלים ניסן, ואירע אייר להיות בשבת. חסר אייר, ואירע סיון להיות באחד בשבת, קשיא לרבנן! - הא מני רבי יוסי היא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב פפא: תא שמע ויסעו מאלים ויבאו כל עדת בני ישראל וגו' בחמשה עשר יום לחדש השני ואותו היום שבת היה, דכתיב ובקר וראיתם את כבוד ה' וכתיב ששת ימים תלקטהו. ומדחמיסר באייר שבתא - ריש ירחא דסיון חד בשבת, קשיא לרבנן! - אמרי לך רבנן: אייר דההיא שתא עבורי עברוה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר ליה רב חביבי מחוזנאה לרב אשי: תא שמע, ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן תנא: אותו יום נטל עשר עטרות; ראשון למעשה בראשית, ראשון לנשיאים, ראשון לכהונה, ראשון לעבודה, ראשון לירידת האש, ראשון לאכילת קדשים, ראשון לשכון שכינה, ראשון לברך את ישראל, ראשון לאיסור הבמות, ראשון לחדשים. ומדריש ירחא דניסן דהאי שתא חד בשבת - דאשתקד [ברביעי] בשבת; דתניא, אחרים אומרים: אין בין עצרת לעצרת, ואין בין ראש השנה לראש השנה אלא ארבעה ימים בלבד, ואם היתה שנה מעוברת - חמשה. הוה ליה ריש ירחא דאייר - מעלי שבתא, וריש ירחא דסיון - שבתא, קשיא בין לרבי יוסי בין לרבנן! לרבי יוסי - שבעה חסרין עבוד,}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''לחנייתן''' - שהרי בר&quot;ח חנו והכי קאמר ששי לחנייתן הוא הששי בחדש הוא ששי בשבת:

'''למסען''' - אף למסען שביום שבאו למדבר סיני נסעו מרפידים:

'''וקא מיפלגי''' - רב אחא ורבא במצות שבת שנאמר להם במרה אם נצטוו על התחומין בו ביום או לא דכתיב בדברות האחרונות שמור את יום השבת לקדשו כאשר צוך ש&quot;מ קודם הדברות נצטוו בה:

'''ואר&quot;י במרה''' - דכתיב שם שם לו חק ומשפט (שמוח טו):

'''אתחומין לא איפקוד''' - הלכך כשנסעו מרפידים נסעו בשבת שלא הוזהרו לילך יותר מאלפים אמה:

'''לערב''' - לערב משמע לערב הבא:

'''ריש ירחא דאייר שבתא''' - שהרי ניסן מלא הוא לעולם וריש ירחא דסיון בחד בשבתא:

'''השלים ניסן''' - נתמלא בשלשים יום לשון שלם חיסר אייר שהרי אייר חסר כסדרן ומתרמי סיון בחד בשבתא:

'''ואותו היום שבת היה שנא' ובקר וראיתם וגו'''' - שנתרעמו בו ביום על המן כדכתיב וילונו על משה וגו' להמית את כל הקהל הזה ברעב והבטיחם להוריד להם מן למחר וע&quot;כ בחד בשבת ירד להם מן תחלה שנאמר ששת ימים תלקטוהו וביום השביעי לירידתו שבת לא יהיה בו:

'''ריש ירחא ''' - דסיון חד בשבת. כשתשלים לאייר עד ט&quot;ו ויום ט&quot;ו ר&quot;ח סיון:

'''עשר עטרות''' - ראשון לעשרה דברים:

'''ראשון לבריאת עולם''' - שאחד בשבת היה:

'''ראשון לנשיאים''' - להקרבת נשיאים לחנוכת הבית: ראשון לכהונה אותו היום שמיני למילואים ועבודה באהרן ובניו ועד עכשיו היה בבכורות:

'''ראשון לעבודה''' - לסדר עבודת ציבור תמידין ושאר קרבנות של תרומת הלשכה:

'''לירידת אש''' - ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח וגו' ([[ויקרא ט]]):

'''לאכילת קדשים''' - במחיצה ועד עכשיו היו נאכלים בכל מקום: לשכון בישראל שכינה שרתה שם כדכתיב ושכנתי בתוכם מכלל דעד השתא לא שרתה:

'''לברך''' - ברכת כהנים כדכתיב וישא אהרן את ידיו וגו':

'''לאיסור הבמות''' - מעכשיו נאסרו שהוא ראוי לפתח אהל מועד כדכתיב ואל פתח אהל מועד לא הביאו:

'''דהאי שתא''' - שנה השנית ליציאתם הוקם המשכן:

'''ד' ימים''' - כשאתה קובע כל החדשים כסדרן אחד מלא ואחד חסר הוו ארבעה ימים בין תחלת שנה לתחלת שנה אחרת שמנין חדשי לבנה כסדרן שנ&quot;ד ימים כולן שבועין חוץ מארבעה ימים:

'''ואם היתה שנה מעוברת ה'''' - דקסבר שני האדרים עבדינן חסרים ופסח דחוי יום אחד לקמן:

'''ז' חסרים עבוד''' - ולא היו אלא ג' בין פסח לפסח הלכך דאישתקד בה' בשבא ולית ליה דאחרים דאמרי אין מעברין ואין מחסרין שום חדש לצורך אלא לעולם אחד מלא ואחד חסר:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס שבת 9 פז ב כאשר צוך במרה.ogg|thumb|תוס_שבת_9_פז_ב_כאשר צוך במרה]]
'''כאשר''' צוך במרה. ואם תאמר מנא ליה דבמרה איפקוד אשבת דילמא כאשר צוך בפרשת מן דאשכחן דיני שבת כתובין שם את אשר תאפו אפו וגו' וי&quot;ל משום דבכיבוד אב ואם נמי כתיב כאשר צוך ומסתמא כי היכי דהאי כאשר צוך במרה הכי נמי האי וכן מוכח בפרק ד' מיתות {{הפניה-גמ|מסכת=כן|סנהדרין|נו|ב}} דאיתמר מילתיה דר' יהודה אתרווייהו וא&quot;ת וכיון דבמרה איפקוד אשבת היכי אמרינן בפ' כל כתבי (לקמן קיח:) אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהן אומה ולשון שנאמר ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט וגו' וכתיב בתריה ויבא עמלק אמאי קרי להאי שבת ראשונה כיון דבמרה נצטוו והא לא היתה שבת ראשונה דמעיקרא כתיב ויסעו מאילם ויבאו וגו' ואמרינן בסמוך דאותו היום שבת היה ועוד מקשים דמשמע מתוך הפסוקים ששתי שבתות היו קודם ראשונה כשנסעו מאילם ואחר אותו שבת ירד להם המן וכתיב ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה וגו' ויניחו אותו עד הבקר וגו' [ויאמר משה אכלוהו היום וגו' ששת ימים תלקטוהו וגו' ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט וגו'] משמע שבשבת שלישית שאחר מרה היא:
[[File:תוס שבת 9 פז ב ואמר רב יהודה כאשר צוך במרה.ogg|thumb|תוס_שבת_9_פז_ב_ואמר רב יהודה כאשר צוך במרה]]
''' ואמר''' רב יהודה כאשר צוך במרה. האי קרא במשנה תורה כתיב וליכא למימר כאשר צוך במתן תורה שהרי משה לא היה מספר אלא על הסדר ובכולהו לא כתיב כאשר צוך:
[[File:תוס שבת 9 פז ב אתחומין לא איפקוד.ogg|thumb|תוס_שבת_9_פז_ב_אתחומין לא איפקוד]]
''' אתחומין''' לא איפקוד. אין צ&quot;ל דאתיא כר' עקיבא דאמר תחומין דאורייתא דהא משמע לכ&quot;ע דבסיני לכל הפחות איפקוד אתחומין דלאו דוקא נקט תחומין אלא כלומר הוצאה שהיו מוליכין עמהן כל אשר להן ומר סבר אהוצאה לא איפקוד ומר סבר איפקוד ואע&quot;ג דבפרשת מן כתיב אל יצא איש ממקומו ודרשינן מיניה הוצאה בספ&quot;ק דעירובין {{הפניה-גמ|עירובין|יז|ב}} איכא למימר שאחר מתן תורה נאמר אחר שנעשה המשכן [כמו] שאמר הקב&quot;ה להניח צנצנת לפני העדות ומשום דשייכי למילי דמן כתבינהו התם ולמאן דאמר איפקוד אע&quot;פ שבמרה נאמר כתביה התם כדפרישית:
[[File:תוס שבת 9 פז ב ואותו יום חמישי בשבת היה.ogg|thumb|תוס_שבת_9_פז_ב_ואותו יום חמישי בשבת היה]]תמלול פז ב ואותו יום חמישי בשבת היה::{{הערה|'''ואותו''' יום חמישי בשבת היה. הגמרא מדברת לגבי יציאת מצרים, זאת אומרת שיום יציאת מצרים היה ביום חמישי, אז אם כן '''ברביעי שחטו פסחיהם''', כי זה היה יום קודם, ביום רביעי שחטו פסחיהם, ואז '''ונמצא בשבת שעברה לקחו פסחיהן שאז היה בעשור לחדש''', אנחנו יודעים שבחודש אמרו לקחת שֶׂה בעשור לחודש, אז הם עשו את זה בעשור לחודש, זה היה ביום שבת, '''ועל כן קורין אותו שבת הגדול לפי שנעשה בו נס גדול כדאמרינן במדרש (שמות רבה פ' בא)''' בפרשת בא, '''כשלקחו פסחיהם באותה שבת נתקבצו בכורות אומות העולם אצל ישראל ושאלום למה היו עושין כך''', למה לקחתם את השֶׂה, '''אמרו להן זבח פסח לה' שיהרוג בכורי מצרים''', אז '''הלכו אצל אבותיהם ואל פרעה לבקש ממנו שישלחו ישראל ולא רצו ועשו בכורות מלחמה והרגו מהן הרבה''', כלומר הבכורות של מצרים הרגו הרבה ממצרים, עד '''הה&quot;ד למכה מצרים בבכוריהם''', כאילו כמו שהקב&quot;ה בירך היכה את המצרים על ידי הבכורים שלהם.}}
''' ואותו''' יום חמישי בשבת היה כו'. ואם כן ברביעי שחטו פסחיהם ונמצא בשבת שעברה לקחו פסחיהן שאז היה בעשור לחדש ועל כן קורין אותו שבת הגדול לפי שנעשה בו נס גדול כדאמרינן במדרש (שמות רבה פ' בא) כשלקחו פסחיהם באותה שבת נתקבצו בכורות אומות העולם אצל ישראל ושאלום למה היו עושין כך אמרו להן זבח פסח לה' שיהרוג בכורי מצרים הלכו אצל אבותיהם ואל פרעה לבקש ממנו שישלחו ישראל ולא רצו ועשו בכורות מלחמה והרגו מהן הרבה הה&quot;ד למכה מצרים בבכוריהם:
[[File:תוס שבת 9 פז ב וכתיב ששת ימים תלקטוהו.ogg|thumb|תוס_שבת_9_פז_ב_וכתיב ששת ימים תלקטוהו]]תמלול פז ב וכתיב ששת ימים תלקטוהו::{{הערה|אנחנו בעתו זו מסכת שבת פרק תת דף פ&quot;ז ע&quot;ב דיבור מתחיל '''וכתיב''' ששת ימים תלקטוהו. ראינו שיש מחלוקת בין חכמים לרבי יוסי, רבי יוסי סובר שראש חודש סיוון היה ביום ראשון וחכמים סוברים שראש חודש סיוון היה ביום שני. אז מה זה היה קום לראיות? אומר מה רב פפא? נאמר כתוב &quot;ויסעו מאלים ויבואו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין בחמישה עשר יום לחודש השני&quot; ואותו יום שבת היה. מה ראה שזה היה שבת? דכתיב &quot;בוקר וראיתם את כבוד השם&quot;, וכתיב ששת ימים תלקטוהו. כלומר בעצם משה עומד בשבת ואומר להם ששת ימים הבאים מיום ראשון תלקטוהו את המן, אז רואים שזה היה בשבת. אז אם חמישה עשר באייר זה שבת יוצא של ראש חודש סיוון זה יום ראשון כמו רבי יוסי. אז כשהרבנן אמרי לך רבנן ירד המן שבוע קודם, אותה שנה מעובר היה.

אז ברב אני, לא, תוספות אני, דיבור מתחיל '''ששת ימים תלקטוהו. תימה היכי מייתי ראיה מהאי קרא דבשבת היה''' - אומר איך מוכיחים מכאן שהציווי הזה היה בשבת? '''והלא זה הפסוק נכתב אחר שירד כבר מן שבוע כשהגידו נשיאי העדה למשה שלקטו לחם משנה''' - הרי הם באו למשה והנשיאים ואמרו לו שהם לקטו לחם משנה ביום שישי, כלומר כבר לקטו, '''דכתיב ויאמר משה אכלוהו היום וגו' ששת ימים תלקטוהו והמן כבר ירד מיום ראשון שעבר''' - הזמן כבר ירד מיום ראשון שעבר, אז מי אמר שהציווי היה בשבת?

'''ואור&quot;י דאע&quot;ג דלא נאמר עד אח&quot;כ''' - כלומר שבעצם משה שכח להגיד להם ואומר להם את זה אחרי שכבר ירד, '''מ&quot;מ מוכח שפיר דמשה שכח לומר להם והיה אומר''' - מכל מקום מוכח שפיר דמשה שכח לומר להם אבל היה אומר, '''היה לי לומר לכם מה שאמר הקב&quot;ה כשנתן את המן שתלקטוהו ששת ימים''' - כך הקדוש ברוך הוא אמר לי והיה לי לומר לכם מה שאמר הקדוש ברוך הוא כשנתן את המן שתלקטוהו ששת ימים, '''וא&quot;כ אחד בשבת היה''' - זאת אומרת בעצם כשמשה אומר להם עכשיו ביום שישי, שכחתי להגיד לכם שהקדוש ברוך הוא ציווה אותי ששת ימים תלקטוהו, כלומר מיום ראשון תלקטו אותו שישה ימים ועד ביום השישי הלוקחים כפול ובשבת לא יהיה בו. אז אם ככה הוא אמר להם את זה בשבת הקודמת, אז רואים מכאן באמת שזה היה בשבת.}}
''' וכתיב''' ששת ימים תלקטוהו. תימה היכי מייתי ראיה מהאי קרא דבשבת היה והלא זה הפסוק נכתב אחר שירד כבר מן שבוע כשהגידו נשיאי העדה למשה שלקטו לחם משנה דכתיב ויאמר משה אכלוהו היום וגו' ששת ימים תלקטוהו והמן כבר ירד מיום ראשון שעבר ואור&quot;י דאע&quot;ג דלא נאמר עד אח&quot;כ מ&quot;מ מוכח שפיר דמשה שכח לומר להם והיה אומר היה לי לומר לכם מה שאמר הקב&quot;ה כשנתן את המן שתלקטוהו ששת ימים וא&quot;כ אחד בשבת היה:
[[File:תוס שבת 9 פז ב עשר עטרות נטל אותו היום.ogg|thumb|תוס_שבת_9_פז_ב_עשר עטרות נטל אותו היום]]תמלול פז ב עשר עטרות נטל אותו היום::{{הערה|'''עשר עטרות נטל אותו היום.''' ראינו שיש מחלוקת בגמרא בין רבי יוסי לחכמים, רבי יוסי סובר שראש חודש סיון היה ביום ראשון, ולחכמים זה היה ביום שני. והגמרא מקשה, אמר לך רבי יוסי, ומחזה לרבנן, תא שמע, כתוב &quot;ויהי בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן&quot;, ואותו יום נטל עשר עטרות, הוא היה ראשון למעשה בראשית, ראשון לנשיאים, ראשון לכהונה, ראשון לעבודה, ראשון לירידת האש, ראשון לאכילת קדשים, ראשון לשכון שכינה, ראשון לברך את ישראל, ראשון לאיסור הבמות, ראשון לחדשים. הוא מדרש שאחד בניסן היה חד בשבת, זה היה בשנה השנייה. אבל זה היה ביום ראשון, אם כן דשתא קמייתא בריש בשבת דתניא אחרים אומרים, אין בין עצרת לעצרת ואין בין ראש השנה לראש השנה אלא ארבעה ימים בלבד, ואם היתה שנה מעוברת חמישה. אם זה ככה, אבל הריש ירחא דאייר מאי יומא, זאת אומרת זה בערך ערב שבת, וריש ירחא דסיון שבתא. אם כן קשה, בין לרבי יוסי בין לרבנן, כי הרי יוצא לפי החשבון הזה שראש חודש סיון היה בשבת, לא ביום ראשון ולא ביום שני. ומתרצת הגמרא, לרבי יוסי שבעה חסרין עבוד.

בכל אופן כתוב כאן עשר עטרות נטל אותו היום, ושואל תוספות, הרי לכאורה למה לא כתבו כאן עוד עטרה אחת שהוא היה ראשון להקמת המשכן. ובאמת תוספות מתרצים: '''הא דלא חשיב ראשון להקמת המשכן משום דאמרינן במדרש''' (ויקרא רבה פ' שמיני) '''שכל ז' ימי המלואים היה משה מעמיד המשכן ומפרקו''' — אז בעצם זה לא הראשון, שבעה ימים קודם כבר בנו ופרקו אותו. זה תירוץ ראשון. '''אי נמי משום דעליה דהקמת המשכן קאי''' — קאי בבבא שכתוב עשר עטרות נטל אותו היום, הכוונה היום של הקמת המשכן מדברים עליו, '''דה&quot;ק אותו היום של הקמת המשכן נטל עשר עטרות אחרות''' — חוץ מעצם הקמת המשכן, ולכן לא מונים את הקמת המשכן עצמה.}}
''' עשר''' עטרות נטל אותו היום. הא דלא חשיב ראשון להקמת המשכן משום דאמרינן במדרש (ויקרא רבה פ' שמיני) שכל ז' ימי המלואים היה משה מעמיד המשכן ומפרקו אי נמי משום דעליה דהקמת המשכן קאי דה&quot;ק אותו היום של הקמת המשכן נטל עשר עטרות אחרות:
[[File:תוס שבת 9 פז ב ראשון לאכילת קדשים.ogg|thumb|תוס_שבת_9_פז_ב_ראשון לאכילת קדשים]]תמלול פז ב ראשון לאכילת קדשים::{{הערה|'''ראשון''' לאכילת קדשים. ראינו שהמגיד שיעור הביא ברייתא שבה רואים את השבח והעטרות שהתעטר אותו יום שבו קם המשכן. תנא, אותו יום נטל עשר עטרות. ראשון למעשה בראשית, ראשון לנשיאים, ראשון לכהונה, ראשון לעבודה, ראשון לירידת האש, ראשון לאכילת קדשים, ראשון לשכון שכינה, ראשון לברכת ישראל, ראשון לאיסור הבמות, ראשון לחדשים. אז תוספות מביא פה הערה, אצלנו פה כתוב שהוא ראשון לאכילת קדשים, אבל '''ובת&quot;כ במקום אכילת קדשים קתני שחיטתן בצפון:''' כלומר פעם ראשונה ששחטו מצפון המזבח.}}
''' ראשון''' לאכילת קדשים. ובת&quot;כ במקום אכילת קדשים קתני שחיטתן בצפון:
[[File:תוס שבת 9 פז לרבנן ח' חסירין עבוד.ogg|thumb|תוס_שבת_9_פז_לרבנן ח' חסירין עבוד]]תמלול פז לרבנן ח' חסירין עבוד::{{הערה|'''לרבנן ח' חסירין עבוד.''' כי נראה שיש מחלוקת בין רבי יוסי לחכמים, רבי יוסי סובר שראש חודש סיוון היה ביום ראשון, וחכמים סוברים שזה היה ביום שני. הגמרא מביאה כל מיני ראיות לכאן ולכאן. אמר ליה רב חביבי מחוזנאה לרב אשי: תא שמע, כתיב &quot;ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן&quot;, ותנא: אותו יום נטל עשר עטרות, ראשון למעשה בראשית, כלומר זה יום ראשון, ראשון לנשיאים, ראשון לכהונה, ראשון לעבודה, ראשון לירידת האש, ראשון לאכילת קדשים, ראשון לשכון שכינה, ראשון לברך את ישראל, ראשון לאיסור הבמות, ראשון לחדשים. וזה היה ביום ראשון, אז מדריש דהאי ניסן דהאי שתא חד בשבת הוה, כלומר זו השנה השנייה, ראש חודש ניסן בשנה השנייה היה ביום ראשון כמו שאמרנו. אם כן דאשתקד, השנה הקודמת, ראש חודש ניסן היה ברביעי בשבת, דתניא: אין בין עצרת לעצרת ואין בין ראש השנה לראש השנה אלא ארבעה ימים בלבד. שהרי אם אנחנו הולכים על שנה של שישה חודשים מלאים ושישה חודשים חסרים נקבל שלוש מאות חמישים וארבעה ימים בשנה, ואם נחלק את זה לשבועות נראה שנשארו ארבעה ימים הפרש. ואם השנה מעוברת מוסיפים עוד יום אחד. אם כן, אם ראש חודש ניסן של השנה השנייה זה ביום ראשון, אז ראש חודש ניסן של השנה הראשונה היה ביום רביעי, וראש חודש אייר היה בערב שבת, אם כן ראש חודש סיוון היה בשבת. אם כן קשה בין לרבי יוסי בין לרבנן.

הגמרא מתרצת: לרבי יוסי שבעה חסרין עבוד, שבאמת באותה שנה, השנה הראשונה, לא היו רק שישה חסרים אלא עשו שבעה חסרים, ובעצם היה עוד יום אחד שהתווסף שהיה חסר לשנה הקודמת, ולכן ראש חודש סיוון זז ביום אחד, במקום בשבת הוא חל ביום ראשון. ולחכמים עשו שמונה חסרים, כלומר שמונה חודשים חסרים היו, אז זז יומיים.

והתוספות מתחילים: '''לרבנן ח' חסירין עבוד. אומר ר' יצחק דלא הוי צ&quot;ל ח' חסירין עבוד אלא ז' חסירין ואייר''' - כלומר לא היה צריך לומר שמונה חסרים, אלא היה מספיק להשאיר את זה עם שבעה חסרים ואייר, שהרי אייר שייך לשנה הבאה, '''דההיא שתא עבורי עברוה''' - שראש חודש אייר בשנה השנייה עיברו אותו, עשו אותו יומיים, ואז בעצם מגיעים שראש חודש סיוון חל ביום שני, '''כדאמר לעיל''' - כמו שאומר בהמשך, כדמר אמר, שבאמת זו הדעה של חכמים. אם כן למה כתוב כאן לרבנן שמונה חסרים עבוד?

'''אלא משום דלר&quot;י איצטריך למימר דשבעה חסירין עבוד דהא תניא לעיל דאותו יום ה' בשבת היה''' - כיוון שבברייתא הקודמת שהיא דעת רבי יוסי ראינו שיציאת מצרים הייתה ביום חמישי, ומכאן שגם ראש חודש ניסן של אותה שנה - יציאת מצרים הייתה ביום חמישי - אז לא יכול להיות שההפרש בין שתי השנים היה ארבעה ימים, אלא רק שלושה ימים, זאת אומרת חייבים לומר שהיו שבעה ימים חסרים. אז לדעת רבי יוסי צריכים לומר את זה, כי הברייתא הקודמת היא דעת רבי יוסי, ולכן הגמרא המשיכה באותו קו, '''נקט נמי לרבנן שמנה''' - שכמו שלרבי יוסי שבעה חסרים עבוד, נקט גם לרבנן שמונה חסרים עבוד, אבל בעצם אנחנו יכולים לומר כמו שאמרנו, כיוון שהם סוברים שאותה שנה הייתה מעוברת, אפשר להשאיר את זה על שבעה חסרים ואייר המעובר, ולכן בעצם קיבלנו שראש חודש סיוון חל ביום שני.}}
''' לרבנן''' ח' חסירין עבוד. אומר ר' יצחק דלא הוי צ&quot;ל ח' חסירין עבוד אלא ז' חסירין ואייר דההיא שתא עבורי עברוה כדאמר לעיל אלא משום דלר&quot;י איצטריך למימר דשבעה חסירין עבוד דהא תניא לעיל דאותו יום ה' בשבת היה נקט נמי לרבנן שמנה:
{{הערות שוליים}}
&lt;קטע סוף=ת/&gt;{{מפרשים לדף גמרא|שבת|ט|פז|ב}}</text>
      <sha1>t9znditwyo3fil8h75s4ezprw5hk0g5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037729</id>
      <parentid>3037727</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T20:05:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3037729</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26243" sha1="pko0dmatpiseweiq8wf0l5024qk4ui6" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|שבת|פז|ב|פז א|פח א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף פז עמוד ב] לחנייתן. רב אחא בר יעקב אמר: למסען. וקמיפלגי בשבת דמרה, דכתיב, כאשר צוך ה' אלהיך, ואמר רב יהודה אמר רב: כאשר צוך - במרה. מר סבר: אשבת איפקוד, אתחומין לא איפקוד. ומר סבר: אתחומין נמי איפקוד. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תא שמע: ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים בארבעה עשר שחטו פסחיהם, ובחמישה עשר יצאו, ולערב לקו בכורות. לערב, סלקא דעתך? אלא: מבערב לקו בכורות. ואותו היום חמישי בשבת היה. מדחמיסר בניסן חמשה בשבת - ריש ירחא דאייר שבתא, וריש ירחא דסיון - חד בשבת, קשיא לרבנן! אמרי לך רבנן: אייר דההיא שתא - עבורי עברוה. תא שמע דלא עברוה: ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים בארבעה עשר שחטו פסחיהם, בחמשה עשר יצאו, ולערב לקו בכורות. לערב סלקא דעתך? אלא אימא: מבערב לקו בכורות. ואותו היום חמישי בשבת היה, השלים ניסן, ואירע אייר להיות בשבת. חסר אייר, ואירע סיון להיות באחד בשבת, קשיא לרבנן! - הא מני רבי יוסי היא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב פפא: תא שמע ויסעו מאלים ויבאו כל עדת בני ישראל וגו' בחמשה עשר יום לחדש השני ואותו היום שבת היה, דכתיב ובקר וראיתם את כבוד ה' וכתיב ששת ימים תלקטהו. ומדחמיסר באייר שבתא - ריש ירחא דסיון חד בשבת, קשיא לרבנן! - אמרי לך רבנן: אייר דההיא שתא עבורי עברוה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר ליה רב חביבי מחוזנאה לרב אשי: תא שמע, ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן תנא: אותו יום נטל עשר עטרות; ראשון למעשה בראשית, ראשון לנשיאים, ראשון לכהונה, ראשון לעבודה, ראשון לירידת האש, ראשון לאכילת קדשים, ראשון לשכון שכינה, ראשון לברך את ישראל, ראשון לאיסור הבמות, ראשון לחדשים. ומדריש ירחא דניסן דהאי שתא חד בשבת - דאשתקד [ברביעי] בשבת; דתניא, אחרים אומרים: אין בין עצרת לעצרת, ואין בין ראש השנה לראש השנה אלא ארבעה ימים בלבד, ואם היתה שנה מעוברת - חמשה. הוה ליה ריש ירחא דאייר - מעלי שבתא, וריש ירחא דסיון - שבתא, קשיא בין לרבי יוסי בין לרבנן! לרבי יוסי - שבעה חסרין עבוד,}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''לחנייתן''' - שהרי בר&quot;ח חנו והכי קאמר ששי לחנייתן הוא הששי בחדש הוא ששי בשבת:

'''למסען''' - אף למסען שביום שבאו למדבר סיני נסעו מרפידים:

'''וקא מיפלגי''' - רב אחא ורבא במצות שבת שנאמר להם במרה אם נצטוו על התחומין בו ביום או לא דכתיב בדברות האחרונות שמור את יום השבת לקדשו כאשר צוך ש&quot;מ קודם הדברות נצטוו בה:

'''ואר&quot;י במרה''' - דכתיב שם שם לו חק ומשפט (שמוח טו):

'''אתחומין לא איפקוד''' - הלכך כשנסעו מרפידים נסעו בשבת שלא הוזהרו לילך יותר מאלפים אמה:

'''לערב''' - לערב משמע לערב הבא:

'''ריש ירחא דאייר שבתא''' - שהרי ניסן מלא הוא לעולם וריש ירחא דסיון בחד בשבתא:

'''השלים ניסן''' - נתמלא בשלשים יום לשון שלם חיסר אייר שהרי אייר חסר כסדרן ומתרמי סיון בחד בשבתא:

'''ואותו היום שבת היה שנא' ובקר וראיתם וגו'''' - שנתרעמו בו ביום על המן כדכתיב וילונו על משה וגו' להמית את כל הקהל הזה ברעב והבטיחם להוריד להם מן למחר וע&quot;כ בחד בשבת ירד להם מן תחלה שנאמר ששת ימים תלקטוהו וביום השביעי לירידתו שבת לא יהיה בו:

'''ריש ירחא ''' - דסיון חד בשבת. כשתשלים לאייר עד ט&quot;ו ויום ט&quot;ו ר&quot;ח סיון:

'''עשר עטרות''' - ראשון לעשרה דברים:

'''ראשון לבריאת עולם''' - שאחד בשבת היה:

'''ראשון לנשיאים''' - להקרבת נשיאים לחנוכת הבית: ראשון לכהונה אותו היום שמיני למילואים ועבודה באהרן ובניו ועד עכשיו היה בבכורות:

'''ראשון לעבודה''' - לסדר עבודת ציבור תמידין ושאר קרבנות של תרומת הלשכה:

'''לירידת אש''' - ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח וגו' ([[ויקרא ט]]):

'''לאכילת קדשים''' - במחיצה ועד עכשיו היו נאכלים בכל מקום: לשכון בישראל שכינה שרתה שם כדכתיב ושכנתי בתוכם מכלל דעד השתא לא שרתה:

'''לברך''' - ברכת כהנים כדכתיב וישא אהרן את ידיו וגו':

'''לאיסור הבמות''' - מעכשיו נאסרו שהוא ראוי לפתח אהל מועד כדכתיב ואל פתח אהל מועד לא הביאו:

'''דהאי שתא''' - שנה השנית ליציאתם הוקם המשכן:

'''ד' ימים''' - כשאתה קובע כל החדשים כסדרן אחד מלא ואחד חסר הוו ארבעה ימים בין תחלת שנה לתחלת שנה אחרת שמנין חדשי לבנה כסדרן שנ&quot;ד ימים כולן שבועין חוץ מארבעה ימים:

'''ואם היתה שנה מעוברת ה'''' - דקסבר שני האדרים עבדינן חסרים ופסח דחוי יום אחד לקמן:

'''ז' חסרים עבוד''' - ולא היו אלא ג' בין פסח לפסח הלכך דאישתקד בה' בשבא ולית ליה דאחרים דאמרי אין מעברין ואין מחסרין שום חדש לצורך אלא לעולם אחד מלא ואחד חסר:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס שבת 9 פז ב כאשר צוך במרה.ogg|thumb|תוס_שבת_9_פז_ב_כאשר צוך במרה]]
{{דהג|תוספות|כאשר}} צוך במרה. ואם תאמר מנא ליה דבמרה איפקוד אשבת דילמא כאשר צוך בפרשת מן דאשכחן דיני שבת כתובין שם את אשר תאפו אפו וגו' וי&quot;ל משום דבכיבוד אב ואם נמי כתיב כאשר צוך ומסתמא כי היכי דהאי כאשר צוך במרה הכי נמי האי וכן מוכח בפרק ד' מיתות {{הפניה-גמ|מסכת=כן|סנהדרין|נו|ב}} דאיתמר מילתיה דר' יהודה אתרווייהו וא&quot;ת וכיון דבמרה איפקוד אשבת היכי אמרינן בפ' כל כתבי (לקמן קיח:) אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהן אומה ולשון שנאמר ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט וגו' וכתיב בתריה ויבא עמלק אמאי קרי להאי שבת ראשונה כיון דבמרה נצטוו והא לא היתה שבת ראשונה דמעיקרא כתיב ויסעו מאילם ויבאו וגו' ואמרינן בסמוך דאותו היום שבת היה ועוד מקשים דמשמע מתוך הפסוקים ששתי שבתות היו קודם ראשונה כשנסעו מאילם ואחר אותו שבת ירד להם המן וכתיב ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה וגו' ויניחו אותו עד הבקר וגו' [ויאמר משה אכלוהו היום וגו' ששת ימים תלקטוהו וגו' ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט וגו'] משמע שבשבת שלישית שאחר מרה היא:
[[File:תוס שבת 9 פז ב ואמר רב יהודה כאשר צוך במרה.ogg|thumb|תוס_שבת_9_פז_ב_ואמר רב יהודה כאשר צוך במרה]]
''' ואמר''' רב יהודה כאשר צוך במרה. האי קרא במשנה תורה כתיב וליכא למימר כאשר צוך במתן תורה שהרי משה לא היה מספר אלא על הסדר ובכולהו לא כתיב כאשר צוך:
[[File:תוס שבת 9 פז ב אתחומין לא איפקוד.ogg|thumb|תוס_שבת_9_פז_ב_אתחומין לא איפקוד]]
''' אתחומין''' לא איפקוד. אין צ&quot;ל דאתיא כר' עקיבא דאמר תחומין דאורייתא דהא משמע לכ&quot;ע דבסיני לכל הפחות איפקוד אתחומין דלאו דוקא נקט תחומין אלא כלומר הוצאה שהיו מוליכין עמהן כל אשר להן ומר סבר אהוצאה לא איפקוד ומר סבר איפקוד ואע&quot;ג דבפרשת מן כתיב אל יצא איש ממקומו ודרשינן מיניה הוצאה בספ&quot;ק דעירובין {{הפניה-גמ|עירובין|יז|ב}} איכא למימר שאחר מתן תורה נאמר אחר שנעשה המשכן [כמו] שאמר הקב&quot;ה להניח צנצנת לפני העדות ומשום דשייכי למילי דמן כתבינהו התם ולמאן דאמר איפקוד אע&quot;פ שבמרה נאמר כתביה התם כדפרישית:
[[File:תוס שבת 9 פז ב ואותו יום חמישי בשבת היה.ogg|thumb|תוס_שבת_9_פז_ב_ואותו יום חמישי בשבת היה]]תמלול פז ב ואותו יום חמישי בשבת היה::{{הערה|'''ואותו''' יום חמישי בשבת היה. הגמרא מדברת לגבי יציאת מצרים, זאת אומרת שיום יציאת מצרים היה ביום חמישי, אז אם כן '''ברביעי שחטו פסחיהם''', כי זה היה יום קודם, ביום רביעי שחטו פסחיהם, ואז '''ונמצא בשבת שעברה לקחו פסחיהן שאז היה בעשור לחדש''', אנחנו יודעים שבחודש אמרו לקחת שֶׂה בעשור לחודש, אז הם עשו את זה בעשור לחודש, זה היה ביום שבת, '''ועל כן קורין אותו שבת הגדול לפי שנעשה בו נס גדול כדאמרינן במדרש (שמות רבה פ' בא)''' בפרשת בא, '''כשלקחו פסחיהם באותה שבת נתקבצו בכורות אומות העולם אצל ישראל ושאלום למה היו עושין כך''', למה לקחתם את השֶׂה, '''אמרו להן זבח פסח לה' שיהרוג בכורי מצרים''', אז '''הלכו אצל אבותיהם ואל פרעה לבקש ממנו שישלחו ישראל ולא רצו ועשו בכורות מלחמה והרגו מהן הרבה''', כלומר הבכורות של מצרים הרגו הרבה ממצרים, עד '''הה&quot;ד למכה מצרים בבכוריהם''', כאילו כמו שהקב&quot;ה בירך היכה את המצרים על ידי הבכורים שלהם.}}
''' ואותו''' יום חמישי בשבת היה כו'. ואם כן ברביעי שחטו פסחיהם ונמצא בשבת שעברה לקחו פסחיהן שאז היה בעשור לחדש ועל כן קורין אותו שבת הגדול לפי שנעשה בו נס גדול כדאמרינן במדרש (שמות רבה פ' בא) כשלקחו פסחיהם באותה שבת נתקבצו בכורות אומות העולם אצל ישראל ושאלום למה היו עושין כך אמרו להן זבח פסח לה' שיהרוג בכורי מצרים הלכו אצל אבותיהם ואל פרעה לבקש ממנו שישלחו ישראל ולא רצו ועשו בכורות מלחמה והרגו מהן הרבה הה&quot;ד למכה מצרים בבכוריהם:
[[File:תוס שבת 9 פז ב וכתיב ששת ימים תלקטוהו.ogg|thumb|תוס_שבת_9_פז_ב_וכתיב ששת ימים תלקטוהו]]תמלול פז ב וכתיב ששת ימים תלקטוהו::{{הערה|אנחנו בעתו זו מסכת שבת פרק תת דף פ&quot;ז ע&quot;ב דיבור מתחיל '''וכתיב''' ששת ימים תלקטוהו. ראינו שיש מחלוקת בין חכמים לרבי יוסי, רבי יוסי סובר שראש חודש סיוון היה ביום ראשון וחכמים סוברים שראש חודש סיוון היה ביום שני. אז מה זה היה קום לראיות? אומר מה רב פפא? נאמר כתוב &quot;ויסעו מאלים ויבואו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין בחמישה עשר יום לחודש השני&quot; ואותו יום שבת היה. מה ראה שזה היה שבת? דכתיב &quot;בוקר וראיתם את כבוד השם&quot;, וכתיב ששת ימים תלקטוהו. כלומר בעצם משה עומד בשבת ואומר להם ששת ימים הבאים מיום ראשון תלקטוהו את המן, אז רואים שזה היה בשבת. אז אם חמישה עשר באייר זה שבת יוצא של ראש חודש סיוון זה יום ראשון כמו רבי יוסי. אז כשהרבנן אמרי לך רבנן ירד המן שבוע קודם, אותה שנה מעובר היה.

אז ברב אני, לא, תוספות אני, דיבור מתחיל '''ששת ימים תלקטוהו. תימה היכי מייתי ראיה מהאי קרא דבשבת היה''' - אומר איך מוכיחים מכאן שהציווי הזה היה בשבת? '''והלא זה הפסוק נכתב אחר שירד כבר מן שבוע כשהגידו נשיאי העדה למשה שלקטו לחם משנה''' - הרי הם באו למשה והנשיאים ואמרו לו שהם לקטו לחם משנה ביום שישי, כלומר כבר לקטו, '''דכתיב ויאמר משה אכלוהו היום וגו' ששת ימים תלקטוהו והמן כבר ירד מיום ראשון שעבר''' - הזמן כבר ירד מיום ראשון שעבר, אז מי אמר שהציווי היה בשבת?

'''ואור&quot;י דאע&quot;ג דלא נאמר עד אח&quot;כ''' - כלומר שבעצם משה שכח להגיד להם ואומר להם את זה אחרי שכבר ירד, '''מ&quot;מ מוכח שפיר דמשה שכח לומר להם והיה אומר''' - מכל מקום מוכח שפיר דמשה שכח לומר להם אבל היה אומר, '''היה לי לומר לכם מה שאמר הקב&quot;ה כשנתן את המן שתלקטוהו ששת ימים''' - כך הקדוש ברוך הוא אמר לי והיה לי לומר לכם מה שאמר הקדוש ברוך הוא כשנתן את המן שתלקטוהו ששת ימים, '''וא&quot;כ אחד בשבת היה''' - זאת אומרת בעצם כשמשה אומר להם עכשיו ביום שישי, שכחתי להגיד לכם שהקדוש ברוך הוא ציווה אותי ששת ימים תלקטוהו, כלומר מיום ראשון תלקטו אותו שישה ימים ועד ביום השישי הלוקחים כפול ובשבת לא יהיה בו. אז אם ככה הוא אמר להם את זה בשבת הקודמת, אז רואים מכאן באמת שזה היה בשבת.}}
''' וכתיב''' ששת ימים תלקטוהו. תימה היכי מייתי ראיה מהאי קרא דבשבת היה והלא זה הפסוק נכתב אחר שירד כבר מן שבוע כשהגידו נשיאי העדה למשה שלקטו לחם משנה דכתיב ויאמר משה אכלוהו היום וגו' ששת ימים תלקטוהו והמן כבר ירד מיום ראשון שעבר ואור&quot;י דאע&quot;ג דלא נאמר עד אח&quot;כ מ&quot;מ מוכח שפיר דמשה שכח לומר להם והיה אומר היה לי לומר לכם מה שאמר הקב&quot;ה כשנתן את המן שתלקטוהו ששת ימים וא&quot;כ אחד בשבת היה:
[[File:תוס שבת 9 פז ב עשר עטרות נטל אותו היום.ogg|thumb|תוס_שבת_9_פז_ב_עשר עטרות נטל אותו היום]]תמלול פז ב עשר עטרות נטל אותו היום::{{הערה|'''עשר עטרות נטל אותו היום.''' ראינו שיש מחלוקת בגמרא בין רבי יוסי לחכמים, רבי יוסי סובר שראש חודש סיון היה ביום ראשון, ולחכמים זה היה ביום שני. והגמרא מקשה, אמר לך רבי יוסי, ומחזה לרבנן, תא שמע, כתוב &quot;ויהי בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן&quot;, ואותו יום נטל עשר עטרות, הוא היה ראשון למעשה בראשית, ראשון לנשיאים, ראשון לכהונה, ראשון לעבודה, ראשון לירידת האש, ראשון לאכילת קדשים, ראשון לשכון שכינה, ראשון לברך את ישראל, ראשון לאיסור הבמות, ראשון לחדשים. הוא מדרש שאחד בניסן היה חד בשבת, זה היה בשנה השנייה. אבל זה היה ביום ראשון, אם כן דשתא קמייתא בריש בשבת דתניא אחרים אומרים, אין בין עצרת לעצרת ואין בין ראש השנה לראש השנה אלא ארבעה ימים בלבד, ואם היתה שנה מעוברת חמישה. אם זה ככה, אבל הריש ירחא דאייר מאי יומא, זאת אומרת זה בערך ערב שבת, וריש ירחא דסיון שבתא. אם כן קשה, בין לרבי יוסי בין לרבנן, כי הרי יוצא לפי החשבון הזה שראש חודש סיון היה בשבת, לא ביום ראשון ולא ביום שני. ומתרצת הגמרא, לרבי יוסי שבעה חסרין עבוד.

בכל אופן כתוב כאן עשר עטרות נטל אותו היום, ושואל תוספות, הרי לכאורה למה לא כתבו כאן עוד עטרה אחת שהוא היה ראשון להקמת המשכן. ובאמת תוספות מתרצים: '''הא דלא חשיב ראשון להקמת המשכן משום דאמרינן במדרש''' (ויקרא רבה פ' שמיני) '''שכל ז' ימי המלואים היה משה מעמיד המשכן ומפרקו''' — אז בעצם זה לא הראשון, שבעה ימים קודם כבר בנו ופרקו אותו. זה תירוץ ראשון. '''אי נמי משום דעליה דהקמת המשכן קאי''' — קאי בבבא שכתוב עשר עטרות נטל אותו היום, הכוונה היום של הקמת המשכן מדברים עליו, '''דה&quot;ק אותו היום של הקמת המשכן נטל עשר עטרות אחרות''' — חוץ מעצם הקמת המשכן, ולכן לא מונים את הקמת המשכן עצמה.}}
''' עשר''' עטרות נטל אותו היום. הא דלא חשיב ראשון להקמת המשכן משום דאמרינן במדרש (ויקרא רבה פ' שמיני) שכל ז' ימי המלואים היה משה מעמיד המשכן ומפרקו אי נמי משום דעליה דהקמת המשכן קאי דה&quot;ק אותו היום של הקמת המשכן נטל עשר עטרות אחרות:
[[File:תוס שבת 9 פז ב ראשון לאכילת קדשים.ogg|thumb|תוס_שבת_9_פז_ב_ראשון לאכילת קדשים]]תמלול פז ב ראשון לאכילת קדשים::{{הערה|'''ראשון''' לאכילת קדשים. ראינו שהמגיד שיעור הביא ברייתא שבה רואים את השבח והעטרות שהתעטר אותו יום שבו קם המשכן. תנא, אותו יום נטל עשר עטרות. ראשון למעשה בראשית, ראשון לנשיאים, ראשון לכהונה, ראשון לעבודה, ראשון לירידת האש, ראשון לאכילת קדשים, ראשון לשכון שכינה, ראשון לברכת ישראל, ראשון לאיסור הבמות, ראשון לחדשים. אז תוספות מביא פה הערה, אצלנו פה כתוב שהוא ראשון לאכילת קדשים, אבל '''ובת&quot;כ במקום אכילת קדשים קתני שחיטתן בצפון:''' כלומר פעם ראשונה ששחטו מצפון המזבח.}}
''' ראשון''' לאכילת קדשים. ובת&quot;כ במקום אכילת קדשים קתני שחיטתן בצפון:
[[File:תוס שבת 9 פז לרבנן ח' חסירין עבוד.ogg|thumb|תוס_שבת_9_פז_לרבנן ח' חסירין עבוד]]תמלול פז לרבנן ח' חסירין עבוד::{{הערה|'''לרבנן ח' חסירין עבוד.''' כי נראה שיש מחלוקת בין רבי יוסי לחכמים, רבי יוסי סובר שראש חודש סיוון היה ביום ראשון, וחכמים סוברים שזה היה ביום שני. הגמרא מביאה כל מיני ראיות לכאן ולכאן. אמר ליה רב חביבי מחוזנאה לרב אשי: תא שמע, כתיב &quot;ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן&quot;, ותנא: אותו יום נטל עשר עטרות, ראשון למעשה בראשית, כלומר זה יום ראשון, ראשון לנשיאים, ראשון לכהונה, ראשון לעבודה, ראשון לירידת האש, ראשון לאכילת קדשים, ראשון לשכון שכינה, ראשון לברך את ישראל, ראשון לאיסור הבמות, ראשון לחדשים. וזה היה ביום ראשון, אז מדריש דהאי ניסן דהאי שתא חד בשבת הוה, כלומר זו השנה השנייה, ראש חודש ניסן בשנה השנייה היה ביום ראשון כמו שאמרנו. אם כן דאשתקד, השנה הקודמת, ראש חודש ניסן היה ברביעי בשבת, דתניא: אין בין עצרת לעצרת ואין בין ראש השנה לראש השנה אלא ארבעה ימים בלבד. שהרי אם אנחנו הולכים על שנה של שישה חודשים מלאים ושישה חודשים חסרים נקבל שלוש מאות חמישים וארבעה ימים בשנה, ואם נחלק את זה לשבועות נראה שנשארו ארבעה ימים הפרש. ואם השנה מעוברת מוסיפים עוד יום אחד. אם כן, אם ראש חודש ניסן של השנה השנייה זה ביום ראשון, אז ראש חודש ניסן של השנה הראשונה היה ביום רביעי, וראש חודש אייר היה בערב שבת, אם כן ראש חודש סיוון היה בשבת. אם כן קשה בין לרבי יוסי בין לרבנן.

הגמרא מתרצת: לרבי יוסי שבעה חסרין עבוד, שבאמת באותה שנה, השנה הראשונה, לא היו רק שישה חסרים אלא עשו שבעה חסרים, ובעצם היה עוד יום אחד שהתווסף שהיה חסר לשנה הקודמת, ולכן ראש חודש סיוון זז ביום אחד, במקום בשבת הוא חל ביום ראשון. ולחכמים עשו שמונה חסרים, כלומר שמונה חודשים חסרים היו, אז זז יומיים.

והתוספות מתחילים: '''לרבנן ח' חסירין עבוד. אומר ר' יצחק דלא הוי צ&quot;ל ח' חסירין עבוד אלא ז' חסירין ואייר''' - כלומר לא היה צריך לומר שמונה חסרים, אלא היה מספיק להשאיר את זה עם שבעה חסרים ואייר, שהרי אייר שייך לשנה הבאה, '''דההיא שתא עבורי עברוה''' - שראש חודש אייר בשנה השנייה עיברו אותו, עשו אותו יומיים, ואז בעצם מגיעים שראש חודש סיוון חל ביום שני, '''כדאמר לעיל''' - כמו שאומר בהמשך, כדמר אמר, שבאמת זו הדעה של חכמים. אם כן למה כתוב כאן לרבנן שמונה חסרים עבוד?

'''אלא משום דלר&quot;י איצטריך למימר דשבעה חסירין עבוד דהא תניא לעיל דאותו יום ה' בשבת היה''' - כיוון שבברייתא הקודמת שהיא דעת רבי יוסי ראינו שיציאת מצרים הייתה ביום חמישי, ומכאן שגם ראש חודש ניסן של אותה שנה - יציאת מצרים הייתה ביום חמישי - אז לא יכול להיות שההפרש בין שתי השנים היה ארבעה ימים, אלא רק שלושה ימים, זאת אומרת חייבים לומר שהיו שבעה ימים חסרים. אז לדעת רבי יוסי צריכים לומר את זה, כי הברייתא הקודמת היא דעת רבי יוסי, ולכן הגמרא המשיכה באותו קו, '''נקט נמי לרבנן שמנה''' - שכמו שלרבי יוסי שבעה חסרים עבוד, נקט גם לרבנן שמונה חסרים עבוד, אבל בעצם אנחנו יכולים לומר כמו שאמרנו, כיוון שהם סוברים שאותה שנה הייתה מעוברת, אפשר להשאיר את זה על שבעה חסרים ואייר המעובר, ולכן בעצם קיבלנו שראש חודש סיוון חל ביום שני.}}
''' לרבנן''' ח' חסירין עבוד. אומר ר' יצחק דלא הוי צ&quot;ל ח' חסירין עבוד אלא ז' חסירין ואייר דההיא שתא עבורי עברוה כדאמר לעיל אלא משום דלר&quot;י איצטריך למימר דשבעה חסירין עבוד דהא תניא לעיל דאותו יום ה' בשבת היה נקט נמי לרבנן שמנה:
{{הערות שוליים}}
&lt;קטע סוף=ת/&gt;{{מפרשים לדף גמרא|שבת|ט|פז|ב}}</text>
      <sha1>pko0dmatpiseweiq8wf0l5024qk4ui6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ שבת צא א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728317</id>
    <revision>
      <id>3037669</id>
      <parentid>2964041</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T14:22:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3037669</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="43748" sha1="g4d3m2nlr3beembz8jelo454px6dybx" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|שבת|צא|א|צ ב|צא ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צא עמוד א] מהו דתימא: בטולי בטלה מחשבתו - קא משמע לן: כל העושה - על דעת ראשונה הוא עושה. }}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר רב יהודה אמר שמואל: מחייב היה רבי מאיר אף במוציא חטה אחת לזריעה}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| ואף אם לא הצניע מתחלה לכך:}}. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|פשיטא, כל שהוא תנן! - מהו דתימא: כל שהוא - לאפוקי מגרוגרת, ולעולם עד דאיכא כזית - קא משמע לן. מתקיף לה רב יצחק בריה דרב יהודה: אלא מעתה, חישב להוציא כל ביתו - הכי נמי דלא מיחייב עד דמפיק לכוליה? התם - בטלה דעתו אצל כל אדם. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וכל אדם אין חייבין עליו אלא כשיעורו. מתניתין דלא כרבי שמעון בן אלעזר. דתניא, כלל אמר רבי שמעון בן אלעזר: כל שאינו כשר להצניע, ואין מצניעין כמוהו, והוכשר לזה והצניעו, ובא אחר והוציא - נתחייב זה במחשבתו של זה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבא אמר רב נחמן: הוציא כגרוגרת לאכילה, ונמלך עליה לזריעה, אי נמי, לזריעה ונמלך עליה לאכילה - חייב. פשיטא, זיל הכא - איכא שיעורא, וזיל הכא - איכא שיעורא! - מהו דתימא: בעינן עקירה והנחה בחדא מחשבה, והא ליכא - קא משמע לן. בעי רבא: הוציא חצי גרוגרת לזריעה, ותפחה, ונמלך עליה לאכילה מהו? אם תמצי לומר: התם הוא דמיחייב - דזיל הכא איכא שיעורא, וזיל הכא איכא שיעורא; הכא, כיון דבעידנא דאפקה לא הוה ביה שיעור אכילה - לא מיחייב; או דילמא: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כיון דאילו אישתיק ולא חשיב עליה - מיחייב אמחשבה דזריעה, }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|השתא נמי מיחייב. ואם תמצי לומר: כיון דאילו אישתיק ולא חשיב עליה מיחייב אמחשבה דזריעה, השתא נמי מיחייב; הוציא כגרוגרת לאכילה וצמקה, ונמלך עליה לזריעה מהו? הכא ודאי כי אישתיק אמחשבה קמייתא - לא מיחייב, או דילמא: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בתר השתא אזלינן, ומיחייב? ואם תמצי לומר: בתר השתא אזלינן, ומיחייב; הוציא כגרוגרת לאכילה, וצמקה וחזרה ותפחה, מהו? יש דיחוי לענין שבת, או אין דיחוי לענין שבת? - }}{{שוליים|ד}}תיקו. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בעא מיניה רבא מרב נחמן: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|זרק כזית תרומה לבית טמא מהו? למאי? אי לענין שבת - כגרוגרת בעינן, אי לענין טומאה - כביצה אוכלין בעינן! - לעולם לענין שבת, וכגון דאיכא פחות מכביצה אוכלין, והאי משלימו לביצה. מאי, מדמצטרף לענין טומאה - מיחייב נמי לענין שבת, או דילמא: כל לענין שבת - כגרוגרת בעינן? אמר ליה: תניתוה, אבא שאול אומר: שתי הלחם ולחם הפנים שיעורן כגרוגרת. ואמאי? לימא: מדלענין }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מהו דתימא''' -  כיון דשכח בשעת הוצאה שלא היה זכור בהצנעתו:

'''בטלה לו מחשבתו''' -  ואין כאן לא חשיבות מחשבת הצנעה ולא מחשבת הוצאה:

'''קמ&quot;ל''' -  דכל העושה סתם על דעת הראשונה עושה ובחשיבותיה קמא קאי:

'''כל שהוא תנן''' -  וסתם משנה רבי מאיר:

'''לאפוקי מגרוגרת''' -  דשאר אוכלין:

'''אלא מעתה''' -  דמתני' בדעתיה תלינן כדקאמרת משום דעל דעת ראשונה מחשבת ליה שיעורא:

'''חישב להוציא כל ביתו''' -  בהוצאה אחת דלא אחשבה אלא אם כן הוציא כולה כאחד:

'''הכי נמי''' -  דכי אפקא פורתא פורתא לא מיחייב:

'''בטלה דעתיה''' -  ושיעורא דחשיב לאינשי חשיב:

'''וכל אדם אין חייבין אלא כשיעורו''' -  ואע&quot;פ שהוכשר לזה והצניעו:

'''כגרוגרת''' -  איכא שיעורא לאכילה ולהוצאה וכ&quot;ש לזריעה דשיעורא בכל שהוא:

'''ותפחה''' -  ועמדה על גרוגרת קודם הנחה:

'''ונמלך עליה לאוכלה''' -  והניחה מהו:

'''את&quot;ל''' -  בההיא אע&quot;ג דעקירה והנחה לאו בחדא מחשבה הואי מיחייב:

'''התם הוא דזיל הכא כו'''' -  בשעת מחשבה ראשונה היה בו כשיעור למחשבתו ושיעור למחשבה שניה הלכך מיצטרפי עקירה והנחה:

'''אבל הכא בעידנא דאפקה לא הוה בה שיעור''' -  למחשבה שניה של הנחה ולא מצטרפי הנחה לעקירה:

'''כיון דאילו אשתיק''' -  בהך שניה אית בה שיעור לזריעה ומיחייב:

'''השתא נמי מיחייב''' -  הואיל ויש שיעור למחשבה אחרונה ובשיעור זה איכא שיעורא למחשבה ראשונה ויותר:

'''לא מיחייב''' -  דהא בשעת הנחה ליכא שיעור למחשבה קמייתא:

'''בתר השתא''' -  בתר מחשבה דהשתא אזלינן לענין הנחה:

'''יש דיחוי''' -  מה שחסרה בינתים אילו אנחה בההיא שעתא לא מיחייב מי אמרינן תורת דיחוי דנדחה לו מחיוב חטאת ובטלה לה עקירה וכי הדר תפחה והניחה הוי הנחה בלא עקירה:

'''אי לענין טומאה''' -  דמיבעיא לך אם נטמא לטמא טומאת אוכלין או לאו כביצה בעינן:

'''והאי משלימו''' -  שנחה אצלו והשלימו וע&quot;י הנחה זו נטמאו:

'''מאי''' -  מדחשיב הך זריקה לענין טומאה חשיב נמי לענין שבת כאלו הוא כגרוגרת ומיחייב או לא:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס שבת 10 צא א מתקיף לה רב יצחק.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צא_א_מתקיף לה רב יצחק]]תמלול צא א מתקיף לה רב יצחק::{{הערה|'''מתקיף לה רב יצחק'''. המשנה אמרה: המצניע לזרע ולדוגמא ולרפואה והוציא בשבת חייב בכל שהוא, וכל אדם אין חייב עליו אלא כשיעורו, חזר להכניסו אינו חייב עליו אלא כשיעורו. הגמרא שאלה, למה צריך להזכיר &quot;מצניע&quot;? הרי החיוב הוא על הרוצה, וכרגע הוא מוציא, כנראה זה חשוב בעיניו, ולמה צריך שקודם יצניע? ומתרץ אביי, הכא במאי עסקינן, כגון שהצניעו ושכח למה הצניעו, והשתא קא מפיק ליה סתם. בעצם בעבר הצניע את זה מפני שהיה לו חשיבות בעיניו, ועכשיו אינו זוכר למה הצניע, אבל כרגע מוציא את זה בלי להגדיר למה. אז אם כן יהיה חייב רק בשיעור הרגיל, קא משמע לן שכל העושה על דעת ראשונה הוא עושה. אדם שעושה בלי טעם, כנראה זה מאותה סיבה שבעבר הגדיר, וכיוון שבעבר הצניע את זה מפני שהחשיבו, כנראה שמוציא עכשיו על אותה דעת, ולכן יהיה חייב בכל שהוא.

ואמר רב יהודה אמר שמואל, מחייב היה רבי מאיר אף במוציא חיטה אחת לזריעה. כלומר גם אם לא הצניע, זה שמוציא חיטה אחת לזריעה מחשיב את זה בעיניו, ולכן יהיה חייב. ושאלה הגמרא, פשיטא, הרי כבר תנן במשנה &quot;המצניע לזרע ולדוגמא ולרפואה והוציאו בשבת חייב בכל שהוא&quot;, וכל שהוא זה גם חיטה אחת. ומתרצת, מהו דתימא כל שהוא להפוקי מגרוגרת, אבל לעולם עד דאיכא כזית - קא משמע לן שמואל. שאם לא היה רבי מאיר אומר לנו שאפילו מוציא זרע אחד, הייתי חושב שמה שכתוב במשנה &quot;בכל שהוא&quot; הכוונה להוריד מהכמות הרגילה שהיא גרוגרת, אבל בכל מין זה שיעור חשוב שהוא כזית, ולכן ברבי מאיר נתחדש לנו שאפילו גרגיר אחד.

'''מתקיף לה רב יצחק'''. רבי יצחק בריה דרב יהודה מקשה, אלא מעתה חישב להוציא כל ביתו, הכי נמי דלא מחייב אדם אלא כשמפיק לכולה? כלומר, אם זה תלוי במחשבה שלו, אז אם רוצה להוציא את כל הבית לא יהיה חייב אלא אם כן הוציא הכל. ומתרצת הגמרא, התם בטלה דעתו אצל כל אדם, כלומר להוציא את כל הבית ברור שלרוב האנשים הרבה פחות מזה נחשב, אבל לגבי הוצאת גרגיר אחד יש אנשים שזה חשוב בעיניהם ויש שלא, ומי שזה חשוב בעיניו יהיה חייב.

'''פירש בקונטרס דפריך אאביי'''. כלומר לפירוש רש&quot;י, רב יצחק בריה דרב יהודה מקשה על אביי, שאביי אמר שהמשנה מדברת באדם שבעבר הצניע את זה כמו שהיה חשוב בעיניו ולאחר מכן מוציא סתם ואינו זוכר אפילו למה, אבל כל המוציא על דעת ראשונה מוציא. ועל דברי אביי הקשה רבי יצחק בריה דרב יהודה. '''וקשה דאמאי נטר ליה עד הכא''', למה לא שאל ישר אחרי דברי אביי, ולמה חיכה עד שיופיעו גם דברי רב יהודה אמר שמואל?

'''ואומר הרב פור&quot;ת בשם רבינו שמואל דאדרב יהודה אבוה פריך'''. באמת הוא שואל על אבא שלו, על רב יהודה, ולכן זה מופיע אחר כך. '''וה&quot;פ כיון דאמרת דמוציא חטה אחת לזריעה חייב אע&quot;פ שאין רגילות משום דבתר מחשבתו אזלינן ה&quot;נ כשחישב להוציא כל ביתו ניזול בתר מחשבתו ולא נחייבנו בפחות כיון דפחות מיכן אינו חשוב בעיניו'''. שרב יהודה אמר קודם שאפילו חיטה אחת המוציא כדי לזרוע על דעת רבי מאיר חייב, כיוון שזה חשוב בעיניו, כלומר הכל תלוי בחשיבות שבעיניו. אם כן גם כאן, כשרוצה להוציא כל ביתו, לא נחייב אותו כי אינו מתכוון להוציא אלא כל ביתו, ופחות מזה אינו חשוב בעיניו.

'''ומשני התם בטלה דעתו אצל כל אדם דאין אדם שלא יהא חשוב בעיניו פחות מכן אבל הכא יש בני אדם שחשובה להם חטה אחת לזריעה'''. כלומר תירצו לו, אתה מבטל דעתו אצל כל אדם, כי אין אדם שלא יחשוב בעיניו פחות מכן, שכל בני אדם ברור שגם הרבה פחות מכל ביתו זה חשוב בעיניהם, ולכן מבטלים דעתו. אבל לגבי מוציא גרגיר אחד, יש בני אדם שחשובה בעיניהם חיטה אחת לזריעה, ולכן אותו אדם שהוציא את החיטה כי היא חשובה בעיניו התחייב.}}
'''מתקיף''' לה רב יצחק. פירש בקונטרס דפריך אאביי וקשה דאמאי נטר ליה עד הכא ואומר הרב פור&quot;ת בשם רבינו שמואל דאדרב יהודה אבוה פריך וה&quot;פ כיון דאמרת דמוציא חטה אחת לזריעה חייב אע&quot;פ שאין רגילות משום דבתר מחשבתו אזלינן ה&quot;נ כשחישב להוציא כל ביתו ניזול בתר מחשבתו ולא נחייבנו בפחות כיון דפחות מיכן אינו חשוב בעיניו ומשני התם בטלה דעתו אצל כל אדם דאין אדם שלא יהא חשוב בעיניו פחות מכן אבל הכא יש בני אדם שחשובה להם חטה אחת לזריעה:
[[File:תוס שבת 10 צא א או דילמא בתר השתא אזלינן.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צא_א_או דילמא בתר השתא אזלינן]]תמלול צא א או דילמא בתר השתא אזלינן::{{הערה|'''או''' '''דילמא בתר השתא אזלינן.''' הגמרא מביאה כמה שאלות של רבה, ואחת מהם היא: הוציא כגרוגרת לאכילה וצמקה. זאת אומרת הוא הוציא שיעור, שיעור של אוכלים כגרוגרת, אז הוא הוציא גרוגרת, התכוון לאכול את זה, וזה צמק ונמלך עליה לזריעה. זריעה זה בכל שהוא, פחות מגרוגרת, אז עכשיו בכמות החדשה יש שיעור. אז מהו? אי אמרת כי אישתיק המחשבה קמייתא הייתה, לא מחייב, כלומר אם הוא היה שותק אז זה נשאר במחשבה הקודמת, הוא היה פטור כי הרי אין שיעור של גרוגרת. או דילמא בתר השתא אזלינן והוא מחייב, שאני הולך על מה שהוא חושב עכשיו, כרגע הוא רוצה את זה לזריעה אז יש שיעור לזריעה, יהיה חייב. עכשיו אם תמצא לומר בתר השתא אזלינן וחייב, אז מה יהיה הדין אם הוציא גרוגרת לאכילה וצמקה וחזרה ותפחה, כלומר הוא כל הזמן נשאר עם הכוונה שלו להוציא את זה לאכילה, אלא שבהתחלה היה שיעור ואז זה צמק ולאחר מכן חזר ותפח, מהו? האם יש דיחוי אצל שבת או אין דיחוי אצל שבת, כיוון שבאמצע היה שלב שלא היה בו שיעור, אז לכן זה כבר נדחה ויותר גם אחרי שזה התפח הוא לא היה חייב על ההוצאה, או לא? נשאר בתיקו.

'''משמע דאי בתר השתא אזלינן ליכא למיבעיא מידי''' כלומר הגמרא אמרה שרבה שאל: הוציא גרוגרת לאכילה וצמקה ונמלך עליה לזריעה מהו, כן, אז כאן כיוון שאם היה שותק ונשאר במחשבה הקודמת הוא לא היה חייב, או דילמא בתר השתא אזלינן וחייב, משמע מכאן שאם הולכים אחר המחשבה העכשווית, בתר השתא, אז הוא יהיה חייב, זה פשוט, אין שאלה אחרת.

'''מדקאמר את&quot;ל בתר השתא אזלינן הוציא גרוגרת לאכילה וצמקה וחזרה ותפחה מהו ולא מיבעיא ליה אקמייתא''' כלומר מזה שהגמרא ממשיכה ואומרת אם תמצא לומר בתר השתא אזלינן, משמע שבמקרה כזה אין בעיה, ברור לנו מה הדין, חייב, אלא שיש שאלה אחרת: הוציא גרוגרת לאכילה וצמקה וחזרה ותפחה מהו, האם יש דיחוי אצל שבת או אין דיחוי אצל שבת, ונשאר בתיקו.

'''ואמאי אכתי תיבעי ליה אי הוה דיחוי אצל שבת או לא כדבעי בסמוך דהא מיד כשצמקה נדחית''' אבל לכאורה מקשה תוספות, הרי בקמייתא היא אבעיא ליה אי הוה דיחוי אצל שבת או לא, כי תיבעי בסמוך, הרי גם במקרה שלנו הוציא גרוגרת לאכילה וצמקה ונמלך עליה לזריעה, הרי בשלב הזה שהיא צמקה אז לכאורה אם היה דיחוי אצל שבת יותר לא היה חייב עליה, כלומר אותה שאלה ששאלנו אחר כך קיימת גם כאן. למה הגמרא לא שאלה האם יש דיחוי אצל שבת או לא, אלא אמרה בפשטות שאם הולכים בתר השתא, אם תמצא לומר בתר השתא ואז הדין הוא שחייב, אז הוציא גרוגרת לאכילה וצמקה וחזרה ותפחה מהו, האם יש דיחוי אצל שבת. למה את השאלה הזאת בדיוק היא לא שאלה גם קודם?

'''וי&quot;ל דדוקא ההיא דבסמוך חשיב ליה דיחוי שנדחית בין משיעור ראשון בין משיעור אחרון''' אז באמת תוספות, ויש לומר, דווקא ההיא דבסמוך חשיב ליה דיחוי, השאלה האחרונה שהוא שאל, אם אתה אומר שהולכים בתר השתא, אז הוציא גרוגרת לאכילה וצמקה וחזרה ותפחה מה הדין, האם יש דיחוי אצל שבת או אין דיחוי, זה נקרא דיחוי כיוון שהשיעור האמצעי, בין בתחילה בין בסוף אין בו שיעור, הרי הוא נשאר תמיד עם המחשבה של אכילה שזה גרוגרת, אז ברגע שפחת מהשיעור של גרוגרת, אז אם יש דיחוי אצל שבת אז יותר יהיה פטור, יותר לא יהיה חייב.

'''אבל הכא דמשיעור אחרון מיהא לא נדחית לא חשיב ליה דיחוי:''' אבל במקרה שלנו, שהוא היה כשיעור גרוגרת, הוציאו אותו לאכילה ונמלך עליו לזריעה, ובזריעה יש בו שיעור, אז בעצם במחשבה השנייה זה לא יצא, לא נדחה, זה אמנם נדחה מהשיעור הראשון אבל לא נדחה מהשיעור השני, כמו שהיה שלב שבו הוא חשב לזריעה, ומהשיעור הזה זה לא נדחה, אז לכן הוא עדיין נחשב חייב וזה לא נחשב דיחוי אצל שבת. בעל המהרש&quot;א מוסיף שצריך להגיד שמדובר שממש ברגע שזה צמק בו זמנית הוא חשב לזריעה, כי אחרת אם היה שלב ביניים, כלומר בהתחלה הגרוגרת הוא הוציא את זה לאכילה ואז זה צמק, ורק לאחר מכן הוא חשב על זה לזריעה, אז בכל זאת יש פה שלב של דיחוי, אלא אומר בעל המהרש&quot;א שמדובר שממש ברגע שזה צמק בו זמנית הוא גם חשב לזריעה, אז לכן לא היה שלב שבו הוא נדחה, כיוון שבמחשבה השנייה יש בו שיעור. אבל במקרה האחרון, כיוון שהכול נחשב במחשבת אכילה, אז ברגע שפחת מגרוגרת כבר לא היה שיעור ויש בו דיחוי.}}
''' או''' דילמא בתר השתא אזלינן. משמע דאי בתר השתא אזלינן ליכא למיבעיא מידי מדקאמר את&quot;ל בתר השתא אזלינן הוציא גרוגרת לאכילה וצמקה וחזרה ותפחה מהו ולא מיבעיא ליה אקמייתא ואמאי אכתי תיבעי ליה אי הוה דיחוי אצל שבת או לא כדבעי בסמוך דהא מיד כשצמקה נדחית וי&quot;ל דדוקא ההיא דבסמוך חשיב ליה דיחוי שנדחית בין משיעור ראשון בין משיעור אחרון אבל הכא דמשיעור אחרון מיהא לא נדחית לא חשיב ליה דיחוי:
[[File:תוס שבת 10 צא א אי לענין טומאה כביצה אוכלין בעינן.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צא_א_אי לענין טומאה כביצה אוכלין בעינן]]תמלול צא א אי לענין טומאה כביצה אוכלין בעינן::{{הערה|'''אי לענין טומאה כביצה אוכלין בעינן.''' אמר רבא, בר חמא, אמר רבי אושעיא, זרק כזית טומאה לבית המנוגע, כשאתה מגיע לענין שבת בעינן כדי להתחייב באותה שבת, זריקה לבית זה רק כזית. השאלה, ואי לענין טומאה כביצה אוכלין בעינן, אבל כדי לקבל טומאת אוכלין צריך גודש כביצה, אז השאלה היא על הזורק בשבת, וכגון דאיכא פחות מכביצה אוכלין בתוך הבית, ועכשיו הוא זורק כזית שמשלים את מה שהיה בתוך הבית לכביצה, ואז ברגע שהכזית הזה שאני זורק נכנס ומצטרף בתוך האוכלין יהיה כביצה ואז הוא מקבל טומאה. אז אם להשלים לענין טומאה מחייב גם לענין שבת, כי הכזית הזה יש לו חשיבות כי הוא גורם לטומאה.

'''משמע דלא מקבל אוכל טומאה בפחות מכביצה''' — משמע דלא מקבל אוכל טומאה בפחות מכביצה. '''ומה שהביא רש&quot;י מת&quot;כ דאוכל מקבל טומאה בכל שהוא דתניא מכל האוכל שמטמא בכל שהוא יכול יהא מטמא אחרים ת&quot;ל אשר יאכל אוכל הנאכל בבת אחת הוי אומר זה ביצת תרנגולת''' — רש&quot;י הביא מתורת כהנים שלגבי טומאת עצמו כל שהוא מקבל טומאה, אבל לטמא אחרים זה רק קצת שיש בו כביצה. שכתוב &quot;כל האוכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא&quot;, ומ&quot;כל האוכל&quot; למד שכל שיעור של האוכל מקבל טומאה בעצמו, ומ&quot;אשר יאכל&quot; למדו אוכל הנאכל בבת אחת שרק הוא מטמא אחרים וזה ביצת תרנגולת.

'''אומר ר&quot;ת דאסמכתא היא דה&quot;נ מעשר ירק מרבינן בת&quot;כ מוכל מעשר הארץ ולא הוי אלא אסמכתא בעלמא''' — הלימוד הזה שבתורת כהנים, מה שלמדו מ&quot;כל האוכל&quot; שהכוונה כל שיעור של האוכל, זה רק אסמכתא. דבר דומה למדו כוונת מעשר ירק, שגם כן למדו את זה מ&quot;כל מעשר הארץ&quot; שירק חיוב מעשר שלו מדרבנן, וזה רק אסמכתא, אז גם כאן ענין של טומאת אוכלים בכל שיעור זה אסמכתא, ומן התורה טומאת אוכלין רק בכביצה.

'''והא דפריך בפרק כל שעה למ&quot;ד משקין מיבלע בליעי מהא דתנן טמא מת שסחט זיתים וענבים כביצה מכוונת טהורים ואי מיבלע בליעי אמאי טהורים ומוקי לה בענבים שלא הוכשרו לאימת קא מיתכשרי לכי סחיט להו וכי סחיט להו בציר ליה שיעוריה אתי שפיר גם לפי' הקונטרס דאע&quot;ג דמקבל טומאה בכל שהוא מ&quot;מ בציר ליה שיעורא מלקבל הכשר''' — הגמרא שאלה בפרק כל שעה, למאן דאמר משקין מיבלע בליעי, שהמשקין בענבים או בזיתים מובלעים בתוכם, מהא דתנן טמא מת שסחט זיתים וענבים כביצה מכוונת טהורים, ואי מיבלע בליעי אמאי טהורים? הרי אם המשקין חלק מהפרי כבר יש פה כביצה. ומוקי לה בענבים שלא הוכשרו, ולמד כך שהזיתים והענבים לא הוכשרו לקבל טומאה. אבל דיילי דיוצא, פה פחות מכביצה, ולכן לא קיבל הכשר, ולכן הוא לא מיטמא. וזה קשה לפירוש הקונטרס, כי משמע מכאן שכדי לקבל טומאה צריך כביצה, ומיישב שאתי שפיר גם לפירוש הקונטרס דאע&quot;ג דמקבל טומאה בכל שהוא, מכל מקום בציר ליה שיעורא מלקבל הכשר, שיש פה פחות מכביצה, וכדי לקבל הכשר צריך כביצה.

'''לפירוש הרב פור&quot;ת דמפרש בשם רש&quot;י בפ' חבית דאין אוכל מקבל הכשר בפחות מכביצה וטעמא משום דמאשר יאכל נפקא לן לטמא אחרים בכביצה ואהא כתב אשר יבא עליו מים''' — כמו שפירש הרב פור&quot;ת בשם רש&quot;י בפרק חבית, דאין אוכל מקבל הכשר בפחות מכביצה, וטעמא משום דמ&quot;אשר יאכל&quot; נפקא לן לטמא אחרים בכביצה, וההמשך של זה &quot;אשר יבוא עליו מים&quot;, כלומר ההכשר הוא באותו שיעור שיכול לטמא אחרים, כביצה.

'''וכן בפרק אלו עוברין גבי בצק שבסידקי עריבה דמפרש אביי כגון דאיכא פחות מכביצה אוכלין ונגעו בהאי בצק בפסח דאיסורו חושבו מצטרף אע&quot;ג דבלא צירוף פחות מכביצה הוה מצי לאוקמי דנגע שרץ בכזית שבסידקי עריבה בפסח דאיסורו חושבו מקבל טומאה בשאר ימות השנה אי קפיד אין אי לא לא אלא דלענין קבלת טומאה עצמה לא נפקא לן מינה מידי דבלאו הכי אסורה משום חמץ להכי נקט לענין לטמא אחרים''' — וכן בפרק אלו עוברין, גבי בצק שבסידקי עריבה, דמפרש אביי כגון דאיכא פחות מכביצה אוכלין ונגעו בהאי בצק בפסח דאיסורו חושבו מצטרף. אדם יביא פחות מכביצה אוכלין ויצמיד אותם לבצק שבסידקי העריבה, שבפסח האיסור שלו מחשיב אותו, כאילו הוא קיים, והוא מצטרף לפחות מכביצה, ולכך יש כביצה, ואז זה מקבל טומאה. אע&quot;ג דבלא צירוף, פחות מכביצה, הוה מצי לאוקמי דנגע שרץ בכזית שבסידקי עריבה בפסח דאיסורו חושבו, מקבל טומאה בשאר ימות השנה אי קפיד אין אי לא לא. אז לכאורה למה לא אוקי בכזית, הרי לפי רש&quot;י כל שהוא מקבל טומאה? אלא דלענין קבלת טומאה עצמה לא נפקא לן מינה מידי, דבלאו הכי אסורה משום חמץ, אז הטומאה לא משנה כלום, להכי נקט לענין לטמא אחרים.

'''ומייתי רבינו תם ראיה דאין אוכל מקבל טומאה פחות מכביצה דתניא בפרק אלו עוברין המקפה של תרומה השום והשמן של חולין ונגע טבול יום במקצתן פסל את כולן מקפה של חולין ושום ושמן של תרומה ונגע טבול יום במקצתן לא פסל אלא מקום מגעו''' — ומייתי רבינו תם ראיה דאין אוכל מקבל טומאה פחות מכביצה, דתניא בפרק אלו עוברין: המקפה של תרומה, השום והשמן של חולין. המקפה זה תבשיל של פולין וגריסים שהם עבים, ונגע טבול יום במקצתן של השום והשמן פסל את כולן, כל המקפה נטמא. מקפה של חולין ושום ושמן של תרומה ונגע טבול יום במקצתן לא פסל אלא מקום מגעו.

'''והוינן בה מקום מגעו אמאי פסל והא לא הוי כביצה''' — והוינן בה, מקום מגעו אמאי פסל, והא לא הוי כביצה? למה כשהשום והשמן של תרומה נגע בהם ונטמא מקום מגעו, הרי אין בו כביצה? אז מוכח כאן, לפירוש שכדי לקבל טומאה כביצה.

'''ורש&quot;י ל&quot;ג הכי אלא גריס והא בטל ברובא ומפרש דהכי פריך מקום מגעו אמאי פסול והא בטל שום ושמן אגב מקפה דהא משום הכי קתני ברישא פסל את כולן''' — אבל נראה שאין הראיה קשה בתוספות, שרש&quot;י לא גריס הכי אלא גריס &quot;והא בטל ברובא&quot;. והשאלה של הגמרא היא למה תאמר שהיא נגע בשום והשמן ופסל את מקום מגעו, הרי המקפה חולין ואז השום והשמן שהם מיעוט קטן בטלים אגב המקפה. וזה הרישא, שאם המקפה תרומה והשום והשמן חולין ונגע בשום או השמן הכל נטמא, כנראה בגלל שזה בטל ברוב אגב המקפה שהיא תרומה, ולכן פסל את כולן.

'''ואין נראה למחוק הספרים''' — אין נראה למחוק את הגרסה של הספרים. '''ועוד נהי דבטלי ברישא להחמיר להקל לא אמרינן דבטלי''' — אי אפשר ללמוד מזה שברישא בטל להחמיר, שאם המקפה תרומה והשום והשמן חולין ואומרים בטל ברוב לחומר, אז בסיפא אם המקפה חולין והשום והשמן תרומה, לא אומרים שבטל להקל. '''ועוד דלא שייך למימר דבטלי השום והשמן כיון שהן בעין מדקתני לא פסל אלא מקום מגעו''' — לא שייך שבטלי, כיון שהן בעין. הם בולטים למעלה, זה ניכר, ולא בטל, מדקתני לא פסל אלא מקום מגעו, שאתה רואה במה נגע. '''ועוד (דתניא בתוספתא) בד&quot;א בזמן שהיא גוש בקערה משמע שהן בעין''' — בד&quot;א בזמן שהיא גוש בקערה, משמע שהן בעין, ולא שייך לומר כרש&quot;י שזה בטל, כיון שזה ניכר. '''ואין להאריך''' — ואין להאריך.

'''ורש&quot;י חזר בו בכריתות''' — ורש&quot;י חזר בו בכריתות}}
''' אי''' לענין טומאה כביצה אוכלין בעינן. משמע דלא מקבל אוכל טומאה בפחות מכביצה ומה שהביא רש&quot;י מת&quot;כ דאוכל מקבל טומאה בכל שהוא דתניא מכל האוכל שמטמא בכל שהוא יכול יהא מטמא אחרים ת&quot;ל אשר יאכל אוכל הנאכל בבת אחת הוי אומר זה ביצת תרנגולת אומר ר&quot;ת דאסמכתא היא דה&quot;נ מעשר ירק מרבינן בת&quot;כ מוכל מעשר הארץ ולא הוי אלא אסמכתא בעלמא והא דפריך בפרק כל שעה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|פסחים|לג|ב}} למ&quot;ד משקין מיבלע בליעי מהא דתנן טמא מת שסחט זיתים וענבים כביצה מכוונת טהורים ואי מיבלע בליעי אמאי טהורים ומוקי לה בענבים שלא הוכשרו לאימת קא מיתכשרי לכי סחיט להו וכי סחיט להו בציר ליה שיעוריה אתי שפיר גם לפי' הקונטרס דאע&quot;ג דמקבל טומאה בכל שהוא מ&quot;מ בציר ליה שיעורא מלקבל הכשר לפירוש הרב פור&quot;ת דמפרש בשם רש&quot;י בפ' חבית (לקמן קמה.) דאין אוכל מקבל הכשר בפחות מכביצה וטעמא משום דמאשר יאכל נפקא לן לטמא אחרים בכביצה ואהא כתב אשר יבא עליו מים וכן בפרק אלו עוברין (פסחים מה.) גבי בצק שבסידקי עריבה דמפרש אביי כגון דאיכא פחות מכביצה אוכלין ונגעו בהאי בצק בפסח דאיסורו חושבו מצטרף אע&quot;ג דבלא צירוף פחות מכביצה הוה מצי לאוקמי דנגע שרץ בכזית שבסידקי עריבה בפסח דאיסורו חושבו מקבל טומאה בשאר ימות השנה אי קפיד אין אי לא לא אלא דלענין קבלת טומאה עצמה לא נפקא לן מינה מידי דבלאו הכי אסורה משום חמץ להכי נקט לענין לטמא אחרים ומייתי רבינו תם ראיה דאין אוכל מקבל טומאה פחות מכביצה דתניא בפרק אלו עוברין (שם מד.) המקפה של תרומה השום והשמן של חולין ונגע טבול יום במקצתן פסל את כולן מקפה של חולין ושום ושמן של תרומה ונגע טבול יום במקצתן לא פסל אלא מקום מגעו והוינן בה מקום מגעו אמאי פסל והא לא הוי כביצה ורש&quot;י ל&quot;ג הכי אלא גריס והא בטל ברובא ומפרש דהכי פריך מקום מגעו אמאי פסול והא בטל שום ושמן אגב מקפה דהא משום הכי קתני ברישא פסל את כולן ואין נראה למחוק הספרים ועוד נהי דבטלי ברישא להחמיר להקל לא אמרינן דבטלי ועוד דלא שייך למימר דבטלי השום והשמן כיון שהן בעין מדקתני לא פסל אלא מקום מגעו ועוד (דתניא בתוספתא) בד&quot;א בזמן שהיא גוש בקערה משמע שהן בעין ואין להאריך ורש&quot;י חזר בו בכריתות {{הפניה-גמ|כריתות|כא|א}} וגבי פרה מיטמא טומאת אוכלין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|פב|א}} והא דאמר בפ&quot;ק דחולין {{הפניה-גמ|חולין|כד|ב}} התורה העידה על כלי חרס אפילו מלא חרדל לאו דוקא חרדל אלא כלומר מלא ביצים ומשום דבחרדל איכא טובא ראשון ושני כו' ומקבל טומאה מדרבנן נקט ליה:
[[File:תוס שבת 10 צא א אי לענין שבת כגרוגרת בעינן.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צא_א_אי לענין שבת כגרוגרת בעינן]]תמלול צא א אי לענין שבת כגרוגרת בעינן::{{הערה|אנחנו בעת הסת מסכת שבת, פרק יציאות השבת, דף צ&quot;א עמוד א', זה בו מתחיל. '''אי''' לענין שבת כגרוגרת בעינן. הגמרא אומרת, בעא מיניה רב נחמן, זרק כזית תרומה לבית טמא, מהו? שואלת הגמרא, למה? מה בדיוק התכוון לשאול? אי לעניין שבת, הרי כגרוגרת בעינן, כל הוצאת שבת של אוכלין זה כגרוגרת. אז מה שייך פה כזית? ואי לעניין תרומה, כביצה אוכלין בעינן. כן, אם לעניין תרומה, כדי לקבל טומאה צריך שיהיה כביצה. אז הגמרא מבארת לעולם לעניין שבת, ומדובר בכגרוגרת דאיכא פחות מכביצה אוכלין, כלומר בתוך הבית הטמא, יש בו פחות מכביצה אוכלין, והוא עכשיו זורק כזית, והזית הזה משלים את האוכלין לכביצה. ואז ברגע שהוא כביצה מקבל טומאה. אז אם יצטרף לעניין תרומה, מחייב נמי לעניין שבת, כלומר כיוון שיש לו חשיבות, כי הוא גורם לטומאה, אז גם לעניין שבת הוא יהיה חייב על ההוצאה שלו, למרות שלעניין שבת כגרוגרת בעינן.

אז מה שכתבו התוספות: '''לענין שבת כגרוגרת בעינן. הוה מצי למיפרך אמאי נקט זרק ואמאי נקט תרומה ולבית טמא'''. כלומר, בהוצאה הוא חייב גם על ההולכה, הכניס סתם, לאו דווקא זרק. והתרומה, לאו דווקא תרומה, כל דבר. אז למה רב נחמן אמר זרק כזית תרומה? וגם כן, למה כתוב בית טמא? הרי בהוצאה, לא אכפת לן בית טמא או לא טמא. אבל בכל אופן, אף שאפשר לשאול, בחרה הגמרא לשאול רק את השאלה האחת מהם, ומכאן המשיכה והסבירה, שכמו שאמרנו שמדובר שכבר בתוך הבית הטמא היה פחות מכביצה, ואותו כזית של זורק משלים את השיעור לכביצה, ואז זה מקבל טומאה. והשאלה אם כיוון שזה מחשיב את זה לקבל טומאה, אז זה גם יחשב לענין הוצאה.}}
''' אי''' לענין שבת כגרוגרת בעינן. הוה מצי למיפרך אמאי נקט זרק ואמאי נקט תרומה ולבית טמא:
[[File:תוס שבת 10 צא א כגון דאיכא פחות מכביצה אוכלים.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צא_א_כגון דאיכא פחות מכביצה אוכלים]]תמלול צא א כגון דאיכא פחות מכביצה אוכלים::{{הערה|'''כגון''' דאיכא פחות מכביצה אוכלים כו'. הגמרא אומרת שבא רב מן רב נחמן: זרק כזית תרומה לבית הטמא מהו? אז הגמרא שאלה למה בדיוק הכוונה של השאלה שלו? אי לענין שבת כגרוגרת בעינן, הרי כל הוצאת אוכלים כדי להתחייב בשבת זה שיעור כגרוגרת, אז מה הוא שואל לגבי כזית? ואי לענין טומאה כביצה אוכלים בעינן, הרי פחות מכביצה לא מקבל טומאה. אז מתרצת הגמרא: לעולם לענין שבת וכגרוגרת, ודאיכא פחות מכביצה אוכלים, והוא אם השלימו לביצה, כמו שבתוך הבית היה פחות מכביצה אוכלים, ועל ידי שהוא זרק את הכזית תרומה זה השלים לכביצה והוא קיבל טומאה. אז מהו? האם מדין שיצטרף לענין טומאה מתחייב לענין שבת, או שמא לענין שבת כגרוגרת בעינן?

והתוספות בהמשך שואל: למה כתב דווקא זרק ולא הכניס? ולמה כתב תרומה ולא סתם חולין? הרי לענין שבת בהוצאה כל דבר מתחייב. ולמה דווקא לבית הטמא ולא לבית הטהור?

אז התוספות בדיבור המתחיל כגון דאיכא פחות מכביצה אוכלים מתרץ את כל הקושיות האלה. '''אור&quot;י דלהכי נקט זרק דהשתא בהדי הדדי קא אתיין''' — כלומר העניין של הטומאה והעניין של איסור שבת באים ביחד דווקא בזרק, כי הרי לא מחייב לענין שבת עד דנח. '''דלא מחייב לענין שבת עד דנח כדאמר בפרק המוציא (לעיל דף פ.) תוך ג' לרבנן בעיא הנחה על גבי משהו''' — בזריקה חייבים רק ברגע שנח. '''אבל מכניס מכי אתי תוך ג' איכא איסור שבת ואיסור טומאה ליכא עד דמצטרף ולא''' — כלומר אם היה מדובר במכניס, כבר כשהוא מתקרב לתוך שלושה טפחים זה כבר היה מונח ומתחייב מדין שבת, אבל צירוף הטומאה לא מצטרף עד שזה ממש נוגע בו. לכן הוצרך לכתוב זורק, כי אם היה מדובר במכניס אז כבר בתוך שלושה טפחים זה היה מונח ומתחייב מדין שבת, ואילו איסור הטומאה עדיין לא מצטרף.

עכשיו למה כתוב כזית תרומה? למה לא סתם חולין? דנקט כזית תרומה דייקא, כי בזה איכא איסור אכילת תרומה — שהוא נטמע ונעשה אסור באכילה, אז ניתוסף איזה איסור. אבל פחות מכזית תרומה לא.

ולמה כתב דווקא כזית תרומה? כיון דאם אין איסור אכילת תרומה, לא שייך לומר מיגו דמצטרף לענין טומאה מצטרף לענין שבת. כי אם היה זורק חולין, נכון שזה נטמע, אבל לגבי החולין לא היתה שום משמעות של איסור אכילה, שהרי קודם היה מותר באכילה וגם אחר כך מותר, שאין איסור לאכול חולין טמאים.

עכשיו אם תאמר: מאי שנא כזית תרומה מחצי זית תרומה? הרי גם חצי זית תרומה זה אותו דין, שהאוכל תרומה טמאה אינו לוקה כי זה רק עשה, כמו שלמדנו בפרק אלו הן הלוקין (מכות דף יג.) שהאוכל תרומה טמאה אינו לוקה כי זה רק עשה, וחצי זית נמי חייל עליה איסור, דקיימא לן כרבי יוחנן שחצי שיעור אסור מן התורה, כמו שלמדנו במסכת יומא (דף עד.).

ויש לומר: מכל מקום כזית חמיר טפי, כי כזית זה שיעור שהוא חשוב בכל מקום, ודווקא בכזית שייך צירוף אבל בפחות מכזית לא.

עכשיו מסביר התוספות למה דווקא לבית הטמא ולא לבית הטהור. הרי אמרנו שרב שאל את רב נחמן מה דין אם זרק כזית תרומה לבית הטמא, והסברנו למה מדובר דווקא בתרומה, ולמה דווקא בכזית. והשאלה למה לבית הטמא ולא לבית הטהור? היינו יכולים להעמיד שבתוך הבית כבר היה חצי זית של תרומה, והוא זרק חצי זית תרומה נוסף, ועכשיו יש שם ביחד כזית, אז זר שיאכל את זה ילקה. אז היינו אומרים מתוך שזה נחשב לחייב על האכילה, גם זה יחשב לענין הוצאה, ולמה גמרא לא מעמיד ככה?

אז למדנו מהתוספות שלמרות שעכשיו זר האוכל אותו יהיה חייב, אבל משום מה זה לא חשיב, ופחות מכגרוגרת הוא, כיון שאיסור זרות לא בא לדעה בגלל הוצאה זו. כלומר איסור הזרות היה גם קודם, שגם על חצי שיעור יש איסור זרות, כמו שאנחנו פוסקים כרבי יוחנן שחצי שיעור אסור מן התורה, ואם כן איסור הזרות לא בא בגלל ההוצאה לבית. אלא לכן היה צריך להעמיד את זה בבית הטמא, ואז כשהוא זרק את הכזית תרומה זה יצטרף ויהיה כביצה, וזה יקבל טומאה.}}
''' כגון''' דאיכא פחות מכביצה אוכלים כו'. אור&quot;י דלהכי נקט זרק דהשתא בהדי הדדי קא אתיין דלא מחייב לענין שבת עד דנח כדאמר בפרק המוציא (לעיל דף פ.) תוך ג' לרבנן בעיא הנחה על גבי משהו אבל מכניס מכי אתי תוך ג' איכא איסור שבת ואיסור טומאה ליכא עד דמצטרף ולא .
{{הערות שוליים}}
&lt;קטע סוף=ת/&gt;&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/שבת/פרק י|צא א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת שבת]]
{{מפרשים לדף גמרא|שבת|י|צא|א}}</text>
      <sha1>g4d3m2nlr3beembz8jelo454px6dybx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ שבת צא ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728318</id>
    <revision>
      <id>3037732</id>
      <parentid>2964164</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T20:28:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3037732</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19299" sha1="chql505asjcs5ppsj8ax6rxwrg1xakz" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|שבת|צא|ב|צא א|צב א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צא עמוד ב] יוצא בכזית, לענין שבת נמי בכזית. - הכי השתא! התם - מדאפקיה חוץ לחומת העזרה איפסיל ליה ביוצא, אשבת לא מיחייב עד דמפיק ליה לרשות הרבים. הכא - שבת וטומאה בהדי הדדי קאתיין. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חזר והכניסו אינו חייב אלא כשיעורו. פשיטא! - אמר אביי: הכא במאי עסקינן - כגון שזרקו לאוצר ומקומו ניכר. מהו דתימא: כיון דמקומו ניכר - במילתיה קמייתא קאי, קא משמע לן: מדזרקיה לאוצר - בטולי בטליה. }}
משנה. {{שוליים|א}}המוציא אוכלין ונתנן על האסקופה, בין שחזר והוציאן, בין שהוציאן אחר - פטור, מפני שלא עשה מלאכתו בבת אחת. קופה שהיא מלאה פירות ונתנה על אסקופה החיצונה, אף על פי שרוב פירות מבחוץ - פטור, עד שיוציא את כל הקופה. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. האי אסקופה מאי? אילימא אסקופה רשות הרבים, - פטור? הא קא מפיק מרשות היחיד לרשות הרבים! אלא: אסקופה רשות היחיד, בין שחזר והוציאן בין שהוציאן אחר פטור? הא קא מפיק מרשות היחיד לרשות הרבים! }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אלא: אסקופה כרמלית. והא קא משמע לן: טעמא - דנח בכרמלית, הא לא נח בכרמלית - מיחייב. מתניתין דלא כבן עזאי, דתניא: המוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו - חייב, ובן עזאי פוטר. }}
{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|קופה שהיא מלאה כו'. אמר חזקיה: לא שנו אלא בקופה מליאה קישואין ודלועין, אבל מליאה חרדל - חייב. אלמא קסבר: אגד כלי לא שמיה אגד. ורבי יוחנן אמר: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אפילו מליאה חרדל פטור. אלמא קסבר: אגד כלי שמיה אגד. אמר רב זירא: מתניתין דלא כחזקיה דיקא, ודלא כרבי יוחנן דיקא. כחזקיה לא דיקא - דקתני עד שיוציא את כל הקופה טעמא - דכל הקופה, הא כל הפירות - פטור, אלמא קסבר: אגד כלי שמיה אגד. כרבי יוחנן לא דיקא, דקתני: אף על פי שרוב פירות בחוץ, טעמא - דרוב פירות, הא כל פירות אף על גב דאגידא קופה מגואי - חייב, אלמא קסבר: אגד כלי לא שמיה אגד. ואלא קשיא! - חזקיה מתרץ לטעמיה, ורבי יוחנן מתרץ לטעמיה. חזקיה מתרץ לטעמיה: עד שיוציא את כל הקופה, במה דברים אמורים - בקופה מליאה קישואין ודלועין, אבל מליאה חרדל - נעשה כמי שהוציא את כל הקופה, וחייב. רבי יוחנן מתרץ לטעמיה: אף על פי שרוב פירות בחוץ, ולא רוב פירות בלבד אלא אפילו כל פירות - פטור, עד שיוציא את כל הקופה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מיתיבי: המוציא קופת הרוכלין ונתנה על אסקופה החיצונה, אף על פי שרוב מינין בחוץ - פטור, עד שיוציא את כל הקופה, קא סלקא דעתך בצררי, קשיא לחזקיה! - אמר לך חזקיה: הכא במאי עסקינן - באורנסי. מתיב רב ביבי בר אביי: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הגונב כיס בשבת - חייב, שכבר נתחייב בגניבה קודם שיבא לידי איסור שבת. }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|היה מגרר ויוצא - פטור, שהרי איסור גניבה ואיסור שבת באין כאחד. ואי סלקא דעתך אגד כלי שמיה אגד - קדים ליה איסור גניבה לאיסור שבת! - אי דאפקיה דרך פיו - הכי נמי, הכא במאי עסקינן דאפקיה דרך שוליו. והאיכא מקום חלמה, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שיעורן כגרוגרת''' -  אם הוציאן לרה&quot;ר בשבת:

'''ואמאי לימא''' -  בכזית מיחייב דהא חשיבה הוצאה לענין איפסולי ביוצא דאי אכליה הוא עובר בלאו דכל שבקודש פסול בא הכתוב ליתן לא תעשה על אכילתו ואכילה בכזית:

'''חוץ לחומת עזרה''' -  להיקף החיל שלפני עזרת נשים או לעזרת נשים שהיא בחיל:

'''בהדי הדדי אתיין''' -  דעד דאתנח ונצטרף עם השאר (לא קבל טומאתו מן האויר דהא) לא הוי ביה שיעור:

'''פשיטא''' -  כיון דלא זרעיה בטליה ממחשבה קמייתא והוה ליה ככל אדם:

'''אמר אביי''' -  מתניתין בשלא נמלך עליו בפירוש אלא שזרקו לאוצר עם פירותיו וזהו ביטול מחשבה מדלא אצנעיה לחודיה ולמיתנייה איצטריך כגון שמקומו ניכר שלא נתערב יפה עם השאר והרי הוא ניכר ביניהם:

'''מ&quot;ד כיון דמקומו ניכר במילתא קמייתא קאי''' -  דהוה ליה כמאן דאצנעיה לחודיה: ה&quot;ג קמ&quot;ל מדזרקיה לאוצר בטולי בטליה:

'''מתני' על האסקופה''' -  בגמרא מוקי לה באסקופה כרמלית:

'''מלאכתו בבת אחת''' -  עקירה ממקום חיוב והנחה במקום חיוב [והכא] הוה ליה עקירה ממקום חיוב והנחה במקום פטור והדר עקריה ממקום פטור ואנחיה במקום חיוב:

'''עד שיוציא''' -  כלומר אלא אם כן הוציא בראשונה כל הקופה ובגמ' מפרש לה:

'''גמ' אי נימא איסקופה רה&quot;ר''' -  כגון גבוהה ט' ורחב ארבעה ורבים מכתפין עליו דחזיא לרבים לכתופי כדאמר בפ&quot;ק (דף ח.):

'''רשות היחיד''' -  גבוהה י' ורחבה ד' כי חזר והוציאה ליחייב דאיכא עקירה מרה&quot;י והנחה ברה&quot;ר:

'''אלא אסקופה כרמלית''' -  מג' ועד ט' [ולא ט' בכלל] ואינה מקורה ורחבה ד':

'''הא לא נח מיחייב''' -  ואע&quot;ג דהעבירו דרך כרמלית ולא אמר מהלך כעומד דמי ואיכא הנחת גופו דהוי כהנחת חפץ:

'''מחנות''' -  רה&quot;י:

'''פלטיא''' -  רה&quot;ר:

'''סטיו''' -  מקום מוקף איצטבאות לישב והוא כרמלית דלא בקעיה ביה רבים להדיא:

'''קישואין ודילועין''' -  שהן ארוכין ועדיין יש מהם בפנים וכל מה דאגיד לגואי כל דהו לאו הוצאה היא:

'''אבל מליאה חרדל''' -  שהרי יש ממנו כולן בחוץ אע&quot;פ שעל ידי הכלי הוא נאגד לצד פנים חייב דאגד כלי לא שמיה אגד לומר לא יצא כולו ועדיין אגדו בידו בפנים זהו לשון הש&quot;ס לענין שבת כל כמה דלא נפיק ליה כוליה קרי ליה אגוד דאגודו שייך לגבי רשות קמא:

'''בד&quot;א''' -  דעד שיוציא את כל הקופה:

'''במליאה קישואין''' -  שהן ממלאין בארכן את כל רוחב הקופה וכל כמה דלא נפק כולה קופה לא נפיק אינהו:

'''ר' יוחנן מתרץ לטעמיה''' -  תרתי קתני מתניתין לא זו אף זו דסיפא [מוכחא] דקתני כל הקופה ולא קתני כל הפירות והכי קאמר אף על פי שרוב הפירות מבחוץ או אפילו כל הפירות מבחוץ נמי פטור עד שיוציא כל הקופה:

'''רוכלין''' -  מוכרי בשמים:

'''קס&quot;ד בצררי''' -  שהיה בה צרור של בשמים שחוקין דכי אפקה למקצת קופה נפיק בההיא פורתא כמה צרורות כולן וקתני פטור אלמא אגד כלי שמיה אגד:

'''באורנסי''' -  אגודות שרשין ארוכין או קנה או קילופה של קנמון שהן ארוכין:

'''הגונב כיס בשבת חייב''' -  בתשלומין ואע&quot;פ שנדון בנפשו שכבר נתחייב בגניבה בשעה שהגביה הכיס בבית הבעלים:

'''היה מגרר ויוצא''' -  שלא קנאה בהגבהה אלא בהוצאה מבית הבעלים:

'''פטור''' -  מתשלומין:

'''שהרי איסור שבת כו'''' -  ובכתובות פריך אי דאפקיה לרה&quot;ר איסור גניבה ליכא דרשות הרבים לאו מקום קנייה היא ומוקי לה בצדי רה&quot;ר אי נמי שצירוף ידו למטה מג' וקבלה:

'''קדים ליה איסור גניבה לאיסור שבת''' -  דכיון שהוציאו מקצתו קנה כל המעות שמבחוץ שיכול להוציאו דרך פיו ולענין שבת מפטר דאגידי גבי רשות היחיד על ידי הכלי:

'''דרך שוליו''' -  וכיון דלא מצי למשקל לא קני בהגבהתו:

'''הא איכא מקום חלמה''' -  מקום התפירה שיכול לקרוע ולהוציא. חלמה שולדורא {{קטן|(שולדידור&quot;א: תפר [מלה במלה: ריתוך])}}  כמו בהעור והרוטב (חולין קכג.) שאני עור דחלים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;אתון בהדי הדדי ודוקא נקט כזית תרומה דאיכא איסור לאוכלו בטומאה אבל פחות מכזית לא וכן כזית חולין כיון דאין איסור לאוכלו בטומאה לא שייך לומר מיגו דמצטרף לענין טומאה מצטרף לענין שבת וא&quot;ת מ&quot;ש כזית תרומה מחצי זית דהא בתרומה טמאה ליכא אלא עשה כדמוכח בהערל {{הפניה-גמ|מסכת=כן|יבמות|ג|ב}} דהאוכלה בטומאת עצמה אינו לוקה וחצי זית נמי הא קי&quot;ל כר' יוחנן דחצי שיעור אסור מן התורה (יומא עד.) וי&quot;ל דמ&quot;מ כזית חמיר טפי שהרי זית הוא שיעור ללקות עליו בכל מקום ודוקא לבית טמא אבל לבית טהור לא אע&quot;ג דחשיב ללקות עליו זר האוכלו מש&quot;ה לא חשיב בפחות מגרוגרת כיון דאיסור זרות לא בא ע&quot;י הוצאה זו:
[[File:תוס שבת 10 צא ב פחות מכביצה אוכלין.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צא_ב_פחות מכביצה אוכלין]]תמלול צא ב פחות מכביצה אוכלין::{{הערה|'''פחות''' מכביצה אוכלין. הגמרא (בעא מיניה רבא מרב נחמן) שאלה: זרק כזית תרומה לבית טמא, מהו? למה שאל? לא לעניין שבת, שהרי לעניין הוצאת שבת כגרוגרת בעינן ופחות מגרוגרת לא חייב בהוצאה, ולעניין תרומה כביצה אוכלין בעינן, כי פחות מכביצה לא מקבל טומאה. אלא לעולם לעניין שבת, וכגון דאיכא פחות מכביצה אוכלין בבית טמא, שהם לא מקבלים טומאה, והוא זרק את הכזית של התרומה, ואז ביחד יש כביצה אוכלין המקבל טומאה, ואז הכזית תרומה נטמא ונאסר לכהן. מי אמרינן דכיון דמשלים לכביצה ומצטרף ונטמא, מיחייב נמי לענין שבת? ומסקינן דלעולם לענין שבת כגרוגרת בעינן.

'''ה&quot;ה דה&quot;מ למימר דאיכא כביצה אוכלין שאין הם צריכין לצירוף וכזית לבד צריך לצירופן''' - כלומר אפשר לומר שבתוך הבית יש כביצה אוכלין, שכבר לבד נטמא ואינו צריך לכזית כדי לקבל טומאה, אלא הכזית עכשיו מצטרף לכביצה ומקבל טומאה, שאם היה לבד לא היה מקבל טומאה.

'''א&quot;נ אור&quot;י דנקט דוקא פחות מכביצה''' - כלומר דוקא מדובר שבתוך הבית היה פחות מכביצה, '''אבל כביצה אפשר דאין מצטרף כיון שקודם צירוף כבר מטמא דילמא שבע לה טומאה''' - כלומר אם היה כביצה, שכבר נטמא בפני עצמו, יתכן שהכזית תרומה שנזרק אליו לא יקבל טומאה, כיון שאינו מצטרף לכביצה שכבר נטמא קודם הצירוף, דילמא שבע לה טומאה - אולי כבר שבעה טומאתו.

'''דבעיא היא בהקומץ רבה''' (מנחות כד.) '''גבי עשרון שחלקו ונטמא אחד מהן והניחו בכלי ונגע טבול יום בטמא מהו''' - חילקו לשני חלקים, נטמא חלק אחד, והניחו בכלי, והכלי מצרף, ועכשיו נגע טבול יום בחלק הטמא. '''מי אמר שבע לה טומאה ולא נטמא הטהור אע&quot;ג דאם היו שניהם טהורים ונגע טבול יום באחד מהן שניהם טמאין דכלי מצרף מה שבתוכו לקדש''' - שהכלי מצרף מה שבתוכו לקודש, '''השתא דשבע לה טומאה לא מצטריף או דילמא לא אמרי' שבע לה טומאה''' - כיון שכבר שבעה טומאה אינו מצטרף, או דילמא לא אמרינן שבע לה טומאה וכן מצטרף, והגמרא שם נשארה בבעיא. '''ומשום דהתם מספקא לן נקט פחות מכביצה''' - ולכן העמידו כאן דוקא בפחות מכביצה, ולא רצו להעמיד בכביצה כדי שלא ליכנס לספק אם אומרים שכיון ששבע לה טומאה אינו מצטרף או שלא אומרים כן.}}
''' פחות''' מכביצה אוכלין. ה&quot;ה דה&quot;מ למימר דאיכא כביצה אוכלין שאין הם צריכין לצירוף וכזית לבד צריך לצירופן א&quot;נ אור&quot;י דנקט דוקא פחות מכביצה אבל כביצה אפשר דאין מצטרף כיון שקודם צירוף כבר מטמא דילמא שבע לה טומאה דבעיא היא בהקומץ רבה (מנחות כד.) גבי עשרון שחלקו ונטמא אחד מהן והניחו בכלי ונגע טבול יום בטמא מהו מי אמר שבע לה טומאה ולא נטמא הטהור אע&quot;ג דאם היו שניהם טהורים ונגע טבול יום באחד מהן שניהם טמאין דכלי מצרף מה שבתוכו לקדש השתא דשבע לה טומאה לא מצטריף או דילמא לא אמרי' שבע לה טומאה ומשום דהתם מספקא לן נקט פחות מכביצה:
[[File:תוס שבת 10 צא בקס&quot;ד בצררי קשיא לחזקיה.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צא_בקס&quot;ד בצררי קשיא לחזקיה]]תמלול צא בקס&quot;ד בצררי קשיא לחזקיה::{{הערה|המשנה אמרה: המוציא אוכלין ונתנן על האסקופה, בין שחזר והוציאן בין שהוציאן אחר — פטור, מפני שלא עשה מלאכתו בבת אחת. קופה שהיא מלאה פירות ונתנה על האסקופה החיצונה, אף על פי שרוב פירות מבחוץ — פטור עד שיוציא את כל הקופה.

והגמרא אומרת: אמר חזקיה, לא שנו אלא בקופה מלאה קישואים ודלועים, אבל מלאה חרדל — חייב, אלמא קסבר אגד כלי לא שמיה אגד. כלומר, ברגע שהפירות עצמן כבר יצאו, למרות שהם בתוך כלי והכלי כולו לא יצא, כבר מתחייב, כי אגד כלי לא נקרא אגד. ורבי יוחנן אמר: אפילו מלאה חרדל — פטור, אלמא קסבר אגד כלי שמיה אגד. כלומר, למרות שגרגרים שלמים כבר יצאו, כיוון שזה בתוך הכלי והכלי כולו לא יצא, פטור.

ואז מייתי הגמרא: תנן, המוציא קופת הרוכלים ונתנה על האסקופה החיצונה, אף על פי שרוב מינין בחוץ — פטור עד שיוציא את כל הקופה.

'''קס&quot;ד''' בצררי קשיא לחזקיה. הגמרא חשבה שמדובר בצררי, כלומר בבשמים תכופים, ואז קשה לחזקיה — אתה רואה שאגד כלי שמיה אגד, שהרי למרות שחלק מהבשמים כבר יצא החוצה, כיוון שהכלי לא יצא, פטור. אז קשה לחזקיה. ומתרץ אמר לך חזקיה באורנסי, כלומר לא מדובר בבשמים תכופים, אלא במקלות של בשמים שהם ארוכים, וחלק מהם יצא וחלק לא, ולכן פטור.

והקשו התוספות: לכאורה אותה קושיא קיימת גם על המשנה, ומדוע הגמרא מביאה את הקושיא לחזקיה מן הברייתא ולא מן המשנה?

ומתרצים: '''ואלימא ליה ממתני' משום דסתם קופת הרוכלים אית ביה צררי''' — כיוון שמדובר בקופת הרוכלים, וברוכלים סתמא יש בקופה בשמים תכופים, לכן היה יותר חזק להקשות מן הברייתא של קופת הרוכלים. '''וכ&quot;מ מדקתני ובה מינין הרבה''' — ומוכח כן ממה ששנינו &quot;ובה מינין הרבה&quot;, שמשמע שיש הרבה בשמים תכופים. '''ומשני באורנסי''' — ומתרצת הגמרא באורנסי, כלומר מקלות ארוכים שיש בהם כמה מינים. '''ובה מינין הרבה אורחא דמילתא נקט וכל המינין ארוכים''' — מה ששנינו &quot;ובה מינין הרבה&quot;, זה אורח דמילתא נקט, שדרכו של הסוחר ללכת עם כל מיני סוגי בשמים, אבל כאן במקרה מדובר שכל סוגי הבשמים הם מקלות ארוכים, ולכן פטור עד שיצאו כולם.}}
''' קס&quot;ד''' בצררי קשיא לחזקיה. ואלימא ליה ממתני' משום דסתם קופת הרוכלים אית ביה צררי וכ&quot;מ מדקתני ובה מינין הרבה ומשני באורנסי ובה מינין הרבה אורחא דמילתא נקט וכל המינין ארוכים:
{{הערות שוליים}}
&lt;קטע סוף=ת/&gt;&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/שבת/פרק י|צא ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת שבת]]
{{מפרשים לדף גמרא|שבת|י|צא|ב}}</text>
      <sha1>chql505asjcs5ppsj8ax6rxwrg1xakz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ שבת צב א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728319</id>
    <revision>
      <id>3037742</id>
      <parentid>3030600</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T04:20:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3037742</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37099" sha1="1ehwlfba96fafyngv7u1jzi38jrgvuz" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|שבת|צב|א|צא ב|צב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צב עמוד א] דאי בעי מפקע ליה ושקיל! - בנסכא. - וכיון דאיכא שנצין, מפיק ליה עד פומיה, ושרי ושקיל ושנצין אגידי מגואי! - דליכא שנצין. ואיבעית אימא: דאית ליה, ומכרכי עילויה. וכן אמר רבא: לא שנו אלא בקופה מלאה קישואין ודלועין, אבל מלאה חרדל - חייב. אלמא קסבר: אגד כלי לא שמיה אגד. אביי אמר: אפילו מלאה חרדל - פטור. אלמא קסבר: אגד כלי שמיה אגד. קם אביי בשיטתיה דרבא, קם רבא בשיטתיה דאביי. ורמי דאביי אדאביי ורמי דרבא אדרבא, דאיתמר: המוציא פירות לרשות הרבים, אביי אמר: ביד - חייב, בכלי - פטור. ורבא אמר: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|ביד - פטור, בכלי - חייב! - איפוך. ביד חייב. והתנן: פשט בעל הבית את ידו לחוץ, ונטל העני מתוכה או שנתן לתוכה והכניס - שניהן פטורין! - }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|התם למעלה משלשה, הכא - למטה משלשה. }}
משנה. {{שוליים|ג}}המוציא בין בימינו בין בשמאלו, בתוך חיקו או על כתיפיו - חייב, שכן משא בני קהת. {{שוליים|ד}}כלאחר ידו, ברגלו, בפיו, ובמרפקו, באזנו, ובשערו, ובפונדתו ופיה למטה, בין פונדתו לחלוקו, ובשפת חלוקו, במנעלו, בסנדלו - פטור, שלא הוציא כדרך המוציאין. 
גמרא. אמר רבי אלעזר: המוציא משאוי למעלה מעשרה טפחים - חייב, שכן משא בני קהת. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומשא בני קהת מנלן - דכתיב: על המשכן ועל המזבח סביב, מקיש מזבח למשכן; מה משכן עשר אמות - אף מזבח עשר אמות. ומשכן גופיה מנלן? - דכתיב עשר אמות ארך הקרש וכתיב ויפרש את האהל על המשכן. ואמר רב: משה רבינו פרשו, מכאן אתה למד: גובהן של לויים עשר אמות. וגמירי, דכל טונא דמידלי במוטות - תילתא מלעיל, ותרי תילתי מלתחת - אישתכח דהוה מידלי טובא. ואיבעית אימא - מארון. דאמר מר: ארון תשעה, וכפורת טפח - הרי כאן עשרה. וגמירי, דכל טונא דמידלי במוטות - תילתא מלעיל ותרי תילתי מלרע, אישתכח דלמעלה מעשרה הוה קאי. - וליגמר ממשה? - דילמא משה שאני, דאמר מר: אין השכינה שורה אלא על חכם גבור ועשיר ובעל קומה. }}
אמר רב משום רבי חייא: {{הל&quot;מ-רק-גמרא|המוציא משאוי בשבת על ראשו - חייב חטאת, שכן אנשי הוצל עושין כן. ואנשי הוצל רובא דעלמא? אלא, אי איתמר הכי איתמר: אמר רב משום רבי חייא: אחד מבני הוצל שהוציא משוי על ראשו בשבת - חייב, שכן בני עירו עושין כן. - ותיבטל דעתו אצל כל אדם! אלא, אי איתמר הכי איתמר: }}{{שוליים|ה}}המוציא משוי על ראשו - פטור.
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מפקע''' -  קורע:

'''בנסכא''' -  שהן חתיכות ארוכות וכל זמן שמקצתן בפנים לא קנה:

'''ופרכינן וכיון דאיכא שנצין''' -  רצועות שקורין אשטולד&quot;ץ {{קטן|(אישטירלי&quot;ש: שנצים, שרוכים)}} :

'''מפיק ליה עד פומיה ושקיל''' -  וכיון דמצי למשקלינהו קני ולענין שבת לא מיחייב עד דמפיק להו לשנצין דעל ידו הוא אגוד לרה&quot;י שהרי לא יצאו: ומברכי עילויה שאין יכול להוציאו בלא שנצין:

'''קם אביי בשיטתיה כו'''' -  שניהם חזרו בדבריהם והחליפום:

'''ביד חייב''' -  משיצאו הפירות ואע&quot;פ שגופו ברשות היחיד ולא אמרינן אגד גופו שמיה אגד:

'''בכלי פטור''' -  כל זמן שיש מקצת הכלי בביתו:

'''ביד פטור''' -  דאגד גופו שמיה אגד דידו בתר גופו גרירא בכלי חייב וקשיא אתרוייהו למה שהחליפו שיטתן:

'''התם למעלה מג'''' -  וטעמא משום דלא נח ולא משום אגד גופה:

'''והכא למטה מג'''' -  דליכא למיפטרי' משום הנחה דכמונח דמי:

'''מתני' שכן משא בני קהת''' -  בכתף ישאו ([[במדבר  ז]]) וימין ושמאל וחיק אורח ארעא ובשם רבינו יצחק בר יהודה מצאתי שאמר בשם רב האי שמפורש בהש&quot;ס ירושלמי ופקודת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטורת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה [שמן] אחד בימין [ושמן] אחד בשמאל והקטורת בחיקו והחביתין בכתף:

'''מרפקו''' -  איישיל&quot;א {{קטן|({{הפניה לפסוק|{קטן|(אישיל&quot;א: בית|שחי [וראה בנידה ל:])}})}}} : 

'''פונדתו''' -  אזור חלול:

'''ופיה למטה''' -  אין דרך הוצאה בכך אבל פיה למעלה דרך הוצאה:

'''שפת חלוקו''' -  שפה התחתונה:

'''גמ' המוציא משאוי למעלה מי'''' -  מעבירו באויר בידו ואינו על כתפו וגבוה מן הארץ [עשרה] קאמר דאי במונח על כתפו מתניתין היא והא דתנן (לקמן דף ק.) הזורק ד' אמות בכותל למעלה מעשרה כזורק באויר אלמא אין למעלה מעשרה רשות הרבים דווקא זורק אבל מעביר חייב דיליף מבני קהת במשכן:

'''אשר על המשכן וגו'''' -  בקלעי החצר משתעי:

'''אף מזבח ''' -  גובהו י' אמות והוצרך לסובבו בקלעים של י' אמות רחב ומה אני מקיים וג' אמות קומתו ([[שמות  כז]]) משפת סובב ולמעלה ומה אני מקיים וקומה ה' דקלעים משפת מזבח ולמעלה כך מפורש בזבחים {{הפניה-גמ|זבחים|נט|ב}} שהיו הקלעים ט&quot;ו אמות:

'''מכאן אתה למד''' -  דקס&quot;ד שאר הלוים נמי גביהי כמשה:

'''תלתא מלעיל''' -  וכיון דמזבח י' אמות והוא נושא בכתף כדכתיב ([[במדבר  ז]]) ולבני קהת לא נתן (עגלות) וגו' והלוים י' אמות כי מדלו ליה תילתא למעלה מראשיהן או מכתיפו נמצא גבוה מן הארץ קרוב לשליש של י' אמות דהוו טובא טפי יותר מי' טפחים:

'''ואיבעית אימא''' -  לא גביהי לוים ולאו ממזבח גמרינן דשמא לוים לא גביהי אלא ז' אמות ואין משאן דמזבח גבוה מן הארץ אלא ב' או ג' טפחים ומארון גמר לה ר' אלעזר:

'''אשתכח דלמעלה מי' קאי''' -  טובא אפילו אין גובהן של לוים אלא ג' אמות כמונו הרי י&quot;ח טפחים וארון אינו תלוי למטה מכתפותיהן אלא ו' טפחים וב' שלישי טפח אישתכח דגבוה י' ויותר:

'''וליגמר ממשה''' -  שפרש המשכן ונמצא דגובהן של לוים עשר אמות ונילף מלוים נושאי המזבח:

'''דאמר מר''' -  במסכת נדרים:

'''אנשי הוצל''' -  היו נושאין כדי מים ויין על ראשיהן ואין אוחזין אותם בידים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס שבת 10 צב א דאי בעי מפקע ליה.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צב_א_דאי בעי מפקע ליה]]תמלול צב א דאי בעי מפקע ליה::{{הערה|אנחנו ביתוספות מסכת שבת, פרק המצניע, ודיבור מתחיל דאי בעי מפקע ליה. ראינו בגמרא שיש מחלוקת בין רבי יוחנן וחזקיה, רבי יוחנן סובר שעקירת כלי שמה עקירה, וחזקיה סובר שעקירת כלי לאו שמה עקירה. אז הגמרא מביאה קושיה שמקשה רבי אבהו, הוא אומר, יש ברייתא שאומרת, הגונב כיס בשבת חייב שכבר נתחייב בגניבה קודם שיבוא לידי איסור שבת. כבר שהוא הגביה את זה, הוא כבר התחייב על הגניבה, ועל השבת הוא מתחייב רק כשהוא מוציא את זה מרשות לרשות. היה מגרר ויוצא פטור, כמובן שאיסור גניבה ואיסור שבת באים כאחד. גורר הברייתא. כשאני סובר על התנא, עקירת כלי שמה עקירה, כשהוא גורר, אז חלק הוא כבר הוציא. כן, אם זה שק של מטבעות, חלק מהמטבעות הוא כבר הוציא, אז קדים איסור גניבה לאיסור שבת, וקודם כל הוא גנב. ועל השבת הוא חייב רק כשהוא מוציא את כל הכלי, כי זה עקירת כלי שמה עקירה. אז זו הקושיה על רבי יוחנן. אז מתרצת הגמרא כדרך פיו, אי נמי. כלומר, אם היה מוציא את זה מהפתח, אתה צודק. ולא מסקינן, כדרך שוליו. כלומר, מוציא את זה מאחורה. זה לגמרי בהאי גוונא מקום חלמה. כן, הרי עדיין, הרי מאחורה יש תפרים. אז '''דאי''' בעי מפקע ליה ושקיל. אבל הוא יכול לפתוח את התפרים ולהוציא משם את מה שיש. אז זה כן צריך להתחייב. אז מתרצת הגמרא? בן השכרה. כן, מדובר שיש שם מוטות. כן, מוטות ארוכים. ואז בעצם כל עוד שהוא לא מוציא את כל הכלי, בעצם הוא לא מוציא את כל הגניבה. כי הגניבה עצמה היא מוטות ארוכים. ואז הוא צריך להוציא את כל השק כדי להוציא את כל המוטות האלה. אז בעצם מה שהגמרא מתרצת. אז אומרת התוספות, '''נראה לר&quot;י שכיסין שלהם לא היו תפורות בחוזק כמו שלנו ולהכי פריך ממקום התפירה ולא ממקום אחר'''. כלומר, לכאורה, אצלנו הרי בזמנם, בזמן של ר&quot;י, אילו התפירה הייתה מאוד חזקה, אז בעצם אין הבדל לקרוע את הכיס מהצד או באזור של התפר. זה בדיוק אותו דבר. כן? אז למה גמרא שייך רק לפתוח את התפר מאחור? אז מיישב הר&quot;י שכנראה בזמנם התפירה הייתה מאוד חלשה. ולכן שואלים משם ולא על לקרוע מהצד או משהו כזה.}}
'''דאי''' בעי מפקע ליה. נראה לר&quot;י שכיסין שלהם לא היו תפורות בחוזק כמו שלנו ולהכי פריך ממקום התפירה ולא ממקום אחר:
[[File:תוס שבת 10 צב א ורמי דאביי אדאביי.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צב_א_ורמי דאביי אדאביי]]תמלול צב א ורמי דאביי אדאביי::{{הערה|''' ורמי''' דאביי אדאביי. המשנה אומרת: קופה שמלאה פירות ומונחת על הסקופה החיצונה, אף על פי שרוב פירות מבחוץ פטור עד שיוציא כל הקופה. אמר חזקיה לא שנו אלא בקופה מלאה קישואים ודלועים, אבל מלאה חרדל חייב, כיוון שחלק מהחרדל כבר יצא הוא חייב, אלמא סבר אגד כלי לא שמיה אגד, כלומר זה שזה בתוך כלי לא הופך את הכל ליחידה אחת, אלא כל דבר שכבר יצא הוא כבר חייב עליו. ורבי יוחנן אמר אפילו מלאה חרדל פטור, אלמא סבר אגד כלי שמיה אגד. וכן אמר רבה לא שנו אלא בקופה מלאה קישואים ודלועים אבל מלאה חרדל חייב, אלמא סבר אגד כלי לא שמיה אגד, ואביי אמר אפילו מלאה חרדל פטור, אלמא סבר אגד כלי שמיה אגד. ומקשה הגמרא: רמי דאביי אדאביי ורמי דרבה אדרבה, כלומר בעצם חזרו בהם, כל אחד חזר בו ולקח את השיטה השנייה, זאת אומרת רבה שאמר בהתחלה אגד כלי לא שמיה אגד הוא עכשיו סובר שאגד כלי שמיה אגד, ואביי שאמר שאגד כלי שמיה אגד הוא הביא שאגד כלי לא שמיה אגד. שרמינן מהדברים שלהם במקום אחר, דהא אביי אמר ביד חייב, כלומר אם הוא הוציא ביד למרות שהגוף שלו נשאר בפנים הוא חייב כי אגד גופו לא נקרא אגד, אבל אם הוציא בכלי הוא פטור כיוון שמקצת מהכלי נשאר בפנים כי אגד כלי שמיה אגד. ורבה אמר ביד פטור כי הוא סובר שאגד גופו נקרא אגד, כלומר יד נגררת אחר הגוף וכיוון שהגוף בפנים לכן הוא פטור, אבל בכלי חייב כי הוא סובר שאגד כלי לא שמיה אגד. אם כן קשה, שאחרי שהם חזרו בהם עכשיו זה בדיוק ההפך ממה שהם אמרו קודם. בטח מה המהדורה בתרא? היפוך, כלומר בעצם הדברים כאן הם הפוכים, אביי סבר ביד פטור בכלי חייב כיוון שאגד כלי לא שמיה אגד, ורבה סובר ביד חייב כי אגד גופו לא שמיה אגד אבל בכלי פטור כי אגד כלי נקרא אגד וכיוון שהוא לא הוציא את כל הכלי לכן פטור. אבל בכל אופן קשה, מי אמר, אולי הדברים האלה של אביי ורבה בכלל נאמרו לפני שחזרו בהם, ובזה הם חלוקים בשיטה, זאת אומרת למה הגמרא מקשה מזה? על כך מתרצים התוספות שבאמת היה ידוע למחבר של התלמוד, '''קים ליה להש&quot;ס דהך מילתא דמייתי איתמר בתר דהדור בהו''', שהיה ידוע לו שבעצם הדברים האלה נאמרו אחרי שהם חזרו בהם, ולכן זה קשה.}}
''' ורמי''' דאביי אדאביי. קים ליה להש&quot;ס דהך מילתא דמייתי איתמר בתר דהדור בהו:
[[File:תוס שבת 10 פצב א התם למעלה מג'.ogg|thumb|תוס_שבת_10_פצב_א_התם למעלה מג']]תמלול פצב א התם למעלה מג'::{{הערה|'''התם''' למעלה מג'. הרישא של המשנה אמרה שקופה של הפירות מונחת על האסקופה, כמו שהיא על האסקופה משתרבבים אף על פי שרוב הפירות בחוץ פטור אם לא הוציא את כל הקופה, כדפירש רב חסדא: לא שנו אלא בקופה מלאה קישואים ודלועים, שבעצם חלק מהן נשאר בפנים, אבל אם זה חרדל חייב כיוון שחלק מהחרדל לא יצא, אז מה שיצא הוא חייב, אלמא קסבר אגד כלי לא שמיה אגד. ומאן דאמר אפילו החרדל פטור סבר אגד כלי שמיה אגד, וכיוון שהם בתוך כלי אחד, הכלי הופך את כולם לאחד, אז כל הכלי כאילו יצא, לכן פטור. וכן אמר רבה: לא שנו אלא בקופה מלאה קישואים ודלועים, אבל מלאה חרדל חייב, אלמא קסבר אגד כלי לא שמיה אגד, ורב יוסף אמר אפילו מלאה חרדל פטור, אלמא קסבר אגד כלי שמיה אגד. ומקשה: כמה זימני משתמיט רבה, כלומר רבה ורב יוסף חזרו בהם, כל אחד קיבל את השיטה של השני, ורמי דרב יוסף אדרבה ורמי דרבה אדרב יוסף.

ואחרי שהם חזרו בהם, מקשה ממאמר אחר שלהם, שלכאורה סותר מה שהם אמרו: מרוצת פירות שיש לו לרשות הרבים, רב יוסף אמר ביד חייב כי הוא סבר אגד גוף לא שמיה אגד, ולכן ברגע שהוא הוציא את זה הוא כבר מתחייב, שזה כבר ברשות היחיד, אבל בכלי פטור כי הוא סבר אגד כלי שמיה אגד, אז כולה שלו כל הכלי כאילו יצא, לכן פטור. אז רואים שבכלי רב יוסף אומר כאן אגד שמיה אגד. ורבה אמר ביד פטור כי הוא סבר אגד גוף שמיה אגד, לכן כאילו לא הוציא, אבל בכלי חייב כיוון שחלק מהפירות לא יצאו, אלמא מכאן שאגד כלי לא שמיה אגד. ולפיכך אמרינן איפוך, שאחרי שהם חזרו בהם לא הייתה גמלה, איפוך, צריך להפוך את הגרסאות.

אז שואלת: ותנא תונא, כלומר יש כבר קושי הפוכה שסובר כרבה, שאגד גוף לא שמיה אגד, ואת זה קשה. ותנא תונא: פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונטל העני מתוכה, או שנתן לתוכה והכניס, שניהם פטורים. וקשה: אם אגד גוף לא שמיה אגד, אז בעצם כשבעל הבית הוציא החוצה הוא כבר ביצע את כל המלאכה, הוא עקר והוציא החוצה, אז למה שניהם פטורים?

עונה הגמרא: '''התם''' למעלה מג'. כלומר במשנה שם שהשני פטורים מדובר למעלה משלושה. '''ונהי דלאו שמיה אגד''' — ונעמיד על אף שלא שמיה אגד, שאגד גוף לא נקרא אגד, שבאמת הוא הוציא את זה החוצה כאילו הוציא, '''הנחה ליכא''', חסר בהנחה. אנחנו יודעים שכדי להתחייב ההוצאה צריכה גם עקירה וגם הנחה, וכאן הנחה ליכא, ולכן שני פטורים, '''כדפירש בקונטרס'''.

'''הקשה ה&quot;ר אלחנן לרבה דמוקי מתני' בריש מכילתין''' (דף ד.) '''כר&quot;ע דאמר קלוטה כמי שהונחה דמיא'''. שם כתוב פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של עני או שנטל מתוך ידו והכניס, בעל הבית חייב והעני פטור. עכשיו למה שם בעל הבית חייב, הרי אין הנחה כדין מקום ארבעה על ארבעה. וזה דמוקי לה כר&quot;ע, ששם אמר רבה אמר רבי עקיבא היא, ורבי עקיבא סובר שלא צריך מקום ארבעה על ארבעה, אז ברגע שיצא מרשות היחיד לרשות הרבים ופנצה, אז רבי עקיבא מחייב, ורבנן פוטרים משום דבעו מקום ארבעה על ארבעה, ורבי עקיבא סבר אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמיא, אפילו זה באוויר נשאר, כאילו זה מונח, ולכן מחייב, ולא בעי מקום ארבעה על ארבעה.

'''בהך בבא דמייתי הכא אמאי שניהם פטורין''', בבבא דמייתי כמו בסיפא של המשנה שאת החלק הזה ביררנו פה בגמרא, שם כתוב פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונטל העני מתוכה או נתן לתוכה, שניהם פטורים. למה שניהם פטורים? הרי כמו שאמרנו גם היא תעמיד את זה למעלה משלושה, אבל הרי לרבי עקיבא אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמיא, אז גם למעלה משלושה, '''והלא למעלה מג' לר' עקיבא כמו למטה מג' לרבנן''' — למעלה משלושה נחשב ברבי עקיבא כאילו מונח, אז אם זה ככה, למה בעל הבית שהוציא מהבית ונתן לתוך ידו של עני, למה הוא פטור? הרי כבר כשהוא הוציא הוא כבר מתחייב כי קלוטה כמי שהונחה דמיא.

'''וי&quot;ל דרבה סבר אגד גוף שמיה אגד'''. רבה סובר שאגד שמיה אגד, וכיוון שכך, כיוון שבעל הבית עומד בתוך הבית, אז למרות שהוא הוציא את היד כאילו הגוף בתוך הבית, אז כאילו הוא לא הוציא, לכן פטור.

'''ור&quot;י מפרש''' — ורבי יהודה מסביר את זה אחרת, הוא מפרש '''התם''' — מה שכתוב למעלה מג', '''למעלה מג' ואית לן למימר דשמיה אגד''', ושייך להגיד שם דשמיה אגד, '''כדאמר בפ&quot;ק''' (דף ג.) '''דידו בתר גופו גריר'''. כמו שראינו בפרק קמא דף ג' עמוד א', שידו בטלה לגבי גופו, שם אמרו: בעי מיניה רב מרבי, יש לו חבירו יד או חליל וקלטה והוציאה לחוץ מהו? האם הכירת יד כהכירת חפץ דמי לקום אדם ולחייב או אין הכירת יד כהכירת חפץ. אלמא ידו בתר גופו גריר, ולכן אל תקשה לי מהמשנה, שכבר כתוב פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של עני והוציא, שהעני פטור. הרי לכאורה הוא עקר את היד שלו, אלא שהכירת יד לא כמו הכירת חפץ דמי, כי הגוף שהוא עומד הכירת הגוף נקראת הכירה כי הוא נח, אבל היד לא נח, אז הוא נקרא כמו שאמרנו שידו בתר גופו גריר. אז כיוון שמדובר שם שהיד היא למעלה מג', ואגד גוף נקרא אגד, אז כאילו מחוברת לגוף, וזה עדיין חלק מהגוף ולא יצא, כמו הבא לבית שלמרות שעומד בבית והוציא את היד החוצה עדיין יש שם כאילו תוך חבירו.

'''הכא למטה מג' דלאו שמיה אגד''' — אבל כאן למטה משלושה לא שייך אגד גוף, כיוון שכנגד זה יש לנו דין לבוד, שכשזה למטה משלושה זה כאילו מונח בקרקע, אז האגד גוף לא תופס, לכן חייב.

תודה.}}
''' התם''' למעלה מג'. ונהי דלאו שמיה אגד הנחה ליכא כדפירש בקונטרס הקשה ה&quot;ר אלחנן לרבה דמוקי מתני' בריש מכילתין (דף ד.) כר&quot;ע דאמר קלוטה כמי שהונחה דמיא בהך בבא דמייתי הכא אמאי שניהם פטורין והלא למעלה מג' לר' עקיבא כמו למטה מג' לרבנן וי&quot;ל דרבה סבר אגד גוף שמיה אגד ור&quot;י מפרש התם למעלה מג' ואית לן למימר דשמיה אגד כדאמר בפ&quot;ק (' ף ג.) דידו בתר גופו גריר הכא למטה מג' דלאו שמיה אגד:
[[File:תוס שבת 10 צב א לאחר ידו ברגלו.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צב_א_לאחר ידו ברגלו]]תמלול צב א לאחר ידו ברגלו::{{הערה|'''לאחר ידו ברגלו.''' משנה אמרה, המוציא בין בימינו, בין בשמאלו, בתוך חיקו, על כתפו, חייב, שכן משא בני קהת. שזה מה גרסה כתוב, &quot;כלאחר ידו&quot;. התוספות גורס &quot;לאחר ידו&quot;. אז &quot;כלאחר ידו, ברגלו, בפיו ומרפקו, באוזנו, בשערו ופונדתו, ופיה למטה, בין פונדתו לחלוקו, בשפת חלוקו, במנעלו, בסנדלו — פטור, שלא הוציא כדרך המוציאים&quot;. אז למטה במשנה גורס &quot;לאחר ידו ברגלו&quot;.

'''ולספרים דגרס כלאחר ידו''' כמו המשנה שלנו, '''י&quot;ל דברגלו הוי פירוש כלאחר ידו''' — כלומר, זה לא שני דברים, &quot;לאחר ידו&quot; או &quot;ברגלו&quot;, אלא &quot;כלאחר ידו&quot;, הכוונה ברגלו. כלומר, רגלו זה דוגמה לכלאחר יד.

'''ומיהו גירסא קמא ניחא טפי''' — כמו מה שהתוספות גורס, &quot;לאחר ידו ברגלו&quot;, כמו שני דברים, זה ניחא טפי, '''דהכי תניא בברייתא בגמרא''' — זה גם מופיע בברייתא בגמרא, אז לכן תוספות מעדיף את הגרסה הזו.}}
''' לאחר''' ידו ברגלו. ולספרים דגרס כלאחר ידו י&quot;ל דברגלו הוי פירוש כלאחר ידו ומיהו גירסא קמא ניחא טפי דהכי תניא בברייתא בגמרא:
[[File:תוס שבת 10 צב א במרפקו.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צב_א_במרפקו]]תמלול צב א במרפקו::{{הערה|''' במרפקו.''' הוא שקורין קוד&quot;א כלומר זה מה שאנחנו קוראים לזה מרפק, הפרק האמצעי של היד, '''ולא כמו שפירש בקונטרס אישיל&quot;ש''' שזה בית השחי. מה הראיה? '''מדתנן באהלות (פ&quot;א מ&quot;ח) רמ&quot;ח אברים באדם שלשים בפיסת היד ו' בכל אצבע שנים בקנה שנים במרפק אחד בזרוע שנים בכתף כו''''' כלומר בעצם התנא הולך מקצה היד כלפי מעלה, '''משמע דמרפק הוא למטה מן הזרוע וכן בפרק האומר משקלי (ערכין יט:) ידי ורגלי עלי ממלא חבית מים ומכניס ביד עד העציל וברגל עד הארכובה''' כלומר עד הברך, '''ולעציל קרי ליה במתניתין דהתם במרפקו''' במשנה שם קורא לעציל מרפק, '''ותרגום של אצילי ידי מרפקי ידיה ([[יחזקאל יג]])''' בספר יחזקאל פרק י&quot;ג פסוק י&quot;ח כתוב &quot;כה אמר ה' אלהים הוי למתפרות כסתות על כל אצילי ידי ועשות המספחות על ראש כל קומה לצודד נפשות&quot;, והתרגום של &quot;אצילי ידי&quot; זה &quot;מרפקי ידיה&quot;, '''משמע דעציל היינו קוד&quot;א שהוא ביד כנגד ארכובה ברגל''' זאת אומרת שהמרפק ביד דומה לרכובה שברגל, שהוא באמצע היד. '''ובפ&quot;ב דזבחים''' (זבחים יח א) '''לא יחגרו ביזע''' הכוונה '''שאין חוגרין לא למטה ממתניהם ולא למעלה מאציליהם אלא כנגד אצילי ידיהם''' זה המקום שבו אמורים לחגור את האבנט, '''ואי אצילי היינו אישיל&quot;ש היאך יחגרו למעלה מהם''' אם הצילים זה בית השחי, איך שייך לחגור למעלה ממנו, '''ועוד א&quot;כ כנגד אציליהן היאך חוגרים אדרבה שם היא מקום זיעה''' שהרי אמרנו שצריכים לחגור כנגד אציליהם, ואם זה בית השחי איך אפשר לחגור שם, זה בדיוק מקום הזיעה. '''אלא ודאי היינו קוד&quot;א''' שהצילים זה הפרק האמצעי של היד, זה המרפק. '''וכן יש להוכיח מכאן דלא כמפרש דמקום תפילין הוי בקנה למטה ממרפק''' שרש&quot;י מסביר שמרפק זה בית השחי, ולכן מקום התפילין הוא מתחת המרפק, ויש להוכיח שאינו כן, '''דבכל מקום אמרינן תפילין בזרוע ובמס' אהלות (פ&quot;א מח) משמע דזרוע הוא למעלה ממרפק''' אז לא מתחת המרפק אלא מעל המרפק, '''ועוד דבפ' האומר משקלי (שם ד' יט:) פריך וביד עד העציל והכתיב והיה לאות על ידך ותנא זה קיבורית''' שהרי מעל העציל עומדת הקיבורת, '''ומשני דאורייתא קיבורית כולה''' דמדאורייתא כל הקיבורת נקראת יד, עד בית השחי, '''פירוש קרויה יד בנדרים הלך אחר לשון בני אדם''' אבל בנדרים בני אדם קוראים יד רק עד העציל, '''משמע דמקום תפילין למעלה מן העציל''' למעלה מן המרפק, ולא כמו שרש&quot;י כתב מתחת המרפק, כי הוא מסביר שמרפק זה בית השחי.}}
''' במרפקו.''' הוא שקורין קוד&quot;א ולא כמו שפירש בקונטרס אישיל&quot;ש מדתנן באהלות (פ&quot;א מ&quot;ח) רמ&quot;ח אברים באדם שלשים בפיסת היד ו' בכל אצבע שנים בקנה שנים במרפק אחד בזרוע שנים בכתף כו' משמע דמרפק הוא למטה מן הזרוע וכן בפרק האומר משקלי (ערכין יט:) ידי ורגלי עלי ממלא חבית מים ומכניס ביד עד העציל וברגל עד הארכובה ולעציל קרי ליה במתניתין דהתם במרפקו ותרגום של אצילי ידי מרפקי ידיה ([[יחזקאל  יג]]) משמע דעציל היינו קוד&quot;א שהוא ביד כנגד ארכובה ברגל ובפ&quot;ב דזבחים {{הפניה-גמ|זבחים|יח|א}} לא יחגרו ביזע שאין חוגרין לא למטה ממתניהם ולא למעלה מאציליהם אלא כנגד אצילי ידיהם ואי אצילי היינו אישיל&quot;ש היאך יחגרו למעלה מהם ועוד א&quot;כ כנגד אציליהן היאך חוגרים אדרבה שם היא מקום זיעה אלא ודאי היינו קוד&quot;א וכן יש להוכיח מכאן דלא כמפרש דמקום תפילין הוי בקנה למטה ממרפק דבכל מקום אמרינן תפילין בזרוע ובמס' אהלות (פ&quot;א מח) משמע דזרוע הוא למעלה ממרפק ועוד דבפ' האומר משקלי (שם ד' יט:) פריך וביד עד העציל והכתיב והיה לאות על ידך ותנא זה קיבורית ומשני דאורייתא קיבורית כולה פירוש קרויה יד בנדרים הלך אחר לשון בני אדם משמע דמקום תפילין למעלה מן העציל):
[[File:תוס שבת 10 צב המוציא בפיו.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צב_המוציא בפיו]]תמלול צב המוציא בפיו::{{הערה|'''המוציא בפיו כו'''. המשנה אמרה: המוציא בין בימינו בין בשמאלו, בתוך חיקו או על כתפיו — חייב, שכן משא בני קהת. אבל כלאחר ידו, ברגלו, בפיו ובמרפקו, באזנו ובשערו וכו' — פטור, שלא הוציא כדרך המוציאים. אז אף על פי שכתוב כאן שאם הוציא בפיו פטור, מקשה התוספות: '''והא דתנן באמרו לו''' (כריתות יג:) — במסכת כריתות שם התנא אומר: '''אם היתה שבת והוציאו בפיו חייב'''. שם המשנה מדברת באוכל אכילה אחת שחייב עליה ארבע חטאות ואשם אחד, וזה מי שאכל חלב שהוא נותר מן הקדשים והיה יום הכיפורים — חייב חטאת על אכילת הקדשים בטומאת הגוף, ועל אכילת נותר, ועל אכילה ביום הכיפורים, ועל אכילת חלב, ואשם אחד על מעילה. ואם היה זה בשבת והוציאו בפיו — חייב חטאת נוספת על ההוצאה. אז רואים מכאן שהוצאה בפה בשבת חייבים עליה, וזה סותר למשנתנו שאמרה המוציא בפיו פטור. ומתרץ התוספות: '''ה&quot;מ אוכלים שדרכן להוציאן בפיו בשעת אכילה''' — שם מדובר באוכלים, שדרכם להוציאם בפיו בשעת אכילה, ולכן חייב. אבל כאן במשנתנו מדובר בהוצאה של כל דבר אחר, שאין דרך להוציאו בפה, ולכן פטור.}}
''' המוציא''' בפיו כו'. והא דתנן באמרו לו (כריתות ' ' יג:) אם היתה שבת והוציאו בפיו חייב ה&quot;מ אוכלים שדרכן להוציאן בפיו בשעת אכילה:
[[File:תוס שבת 10 צב א אישתכח דלמעלה מי' הוה קאי.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צב_א_אישתכח דלמעלה מי' הוה קאי]]תמלול צב א אישתכח דלמעלה מי' הוה קאי::{{הערה|'''אישתכח''' דלמעלה מי' הוה קאי. המשנה אמרה &quot;המוציא בין בימינו בין בשמאלו בתוך חיקו או על כתפו חייב שכן משא בני קהת&quot;, והגמרא אמרה שהמשא בני קהת היה למעלה מעשרה טפחים, כפי שלמדים מן הארון שהיה עשרה טפחים, ובגמירי שכל משא שנושאים במוטות שני שליש למטה ושליש למעלה, ונמצא שתחתית הארון הייתה למעלה מעשרה טפחים מהקרקע. ותוספות מבאר כיצד למדים זאת: '''דמכתף אדם עד לארץ שלש אמות כדאמר בתרגום מגלת אסתר פרשנדתא אצטליב על תלת אמין''' – שפרשנדתא נצלב על עץ בגובה שלוש אמות, '''וכן כלהו וראשיהם היו קטועים''' – וכיוון שכך כל גופם היה שלוש אמות. '''ומקוה דאמר (יומא לא.) דהוי כל גופו עולה בהן אפילו ראש באמה על אמה ברום ג' אמות''' – ומה שנאמר במקווה שכל גופו עולה בהן אפילו ראשו והוא באמה על אמה ברום שלוש אמות, '''דכשיכנס במים יעלו המים למעלה מראשו''' – ולכן מים אלה מספיקים לכסות את כולו כולל ראשו. '''וכוכין דאמר בסוף המוכר פירות (ב&quot;ב דף ק.) דאורכן ארבע אמות היינו עם ראש וצואר''' – שהאורך ארבע אמות משום שכולל את הראש והצוואר, '''ועובי הארון עם מה שמשקעין ארון בתוך הכוך טפח או טפחיים''' – שצריך גם מרווח קטן כדי שהארון ייכנס בקלות, וביחד עולה לארבע אמות. '''וגבי היזק ראיה דהצריך ארבע אמות בריש בבא בתרא בבא בתרא ב ב משום צואר וראש ובקל יגביה עצמו שיוכל לראות לכך צריך ארבע אמות''' – שהכותל ארבע אמות משום שהצוואר והראש מוסיפים על הכתף, ובקל יגביה עצמו כדי שיוכל לראות. '''והא דאמרינן במי שהוציאוהו עירובין מח א דמקומו של אדם ארבע אמות היינו כשפושט ידו למעלה מראשו''': – שנתנו לאדם בשבת ארבע אמות, ואף על פי שהאדם עצמו שלוש אמות ומעט, כשפושט ידו למעלה מראשו ביחד זה עולה לארבע אמות.}}
''' אישתכח''' דלמעלה מי' הוה קאי. דמכתף אדם עד לארץ שלש אמות כדאמר בתרגום מגלת אסתר פרשנדתא אצטליב על תלת אמין וכן כלהו וראשיהם היו קטועים ומקוה דאמר (יומא לא.) דהוי כל גופו עולה בהן אפילו ראש באמה על אמה ברום ג' אמות דכשיכנס במים יעלו המים למעלה מראשו וכוכין דאמר בסוף המוכר פירות (ב&quot;ב דף ק.) דאורכן ארבע אמות היינו עם ראש וצואר ועובי הארון עם מה שמשקעין ארון בתוך הכוך טפח או טפחיים וגבי היזק ראיה דהצריך ארבע אמות בריש בבא בתרא {{הפניה-גמ|בבא בתרא|ב|ב}} משום צואר וראש ובקל יגביה עצמו שיוכל לראות לכך צריך ארבע אמות והא דאמרינן במי שהוציאוהו {{הפניה-גמ|מסכת=כן|עירובין|מח|א}} דמקומו של אדם ארבע אמות היינו כשפושט ידו למעלה מראשו:
{{הערות שוליים}}
&lt;קטע סוף=ת/&gt;&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/שבת/פרק י|צב א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת שבת]]
{{מפרשים לדף גמרא|שבת|י|צב|א}}</text>
      <sha1>1ehwlfba96fafyngv7u1jzi38jrgvuz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ שבת צב ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728320</id>
    <revision>
      <id>3037743</id>
      <parentid>2964837</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T04:20:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3037743</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32531" sha1="45y3uas4geg6z8g3ltx0vpgr240o6rd" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|שבת|צב|ב|צב א|צג א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף צב עמוד ב] ואם תימצא לומר: אנשי הוצל עושין כן - בטלה דעתן אצל כל אדם. 
משנה. {{שוליים|א}}המתכוין להוציא לפניו, ובא לו לאחריו - פטור. לאחריו ובא לו לפניו - חייב. באמת אמרו: האשה החוגרת בסינר, בין מלפניה ובין מלאחריה - חייבת, שכן ראוי להיות חוזר. רבי יהודה אומר: אף מקבלי פתקין. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. מאי שנא לפניו ובא לו לאחריו דפטור - דלא אתעביד מחשבתו, לאחריו ובא לו לפניו - נמי, הא לא אתעביד מחשבתו! - אמר רבי אלעזר: תברא, מי ששנה זו לא שנה זו. אמר רבא: ומאי קושיא? דילמא: לפניו ובא לו לאחריו היינו טעמא דפטור - }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דנתכוון לשמירה מעולה ועלתה בידו שמירה פחותה; לאחריו ובא לו לפניו, היינו טעמא דחייב - דנתכוון לשמירה פחותה ועלתה בידו שמירה מעולה. אלא מאי קושיא - דיוקא דמתניתין קשיא; המתכוין להוציא לפניו ובא לו לאחריו פטור הא לאחריו ובא לו לאחריו - חייב. אימא סיפא: לאחריו ובא לו לפניו - הוא דחייב, הא לאחריו ובא לו לאחריו - פטור. אמר רבי אלעזר: תברא, מי ששנה זו לא שנה זו. אמר רב אשי: מאי קושיא? דילמא לא מיבעיא קאמר; לא מיבעיא לאחריו ובא לו לאחריו - דחייב דאיתעבידא מחשבתו. אלא אפילו לאחריו ובא לו לפניו איצטריכא ליה, סלקא דעתך אמינא: הואיל ולא איתעביד מחשבתו - לא ליחייב, קא משמע לן: דנתכוון לשמירה פחותה ועלתה בידו שמירה מעולה - דחייב. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ולאחריו ובא לו לאחריו - תנאי היא. דתניא: המוציא מעות בפונדתו ופיה למעלה - חייב, פיה למטה, רבי יהודה מחייב, וחכמים פוטרין. אמר להן רבי יהודה: אי אתם מודים בלאחריו ובא לו לאחריו שהוא חייב? ואמרו לו: ואי אתה מודה כלאחר ידו ורגלו שהוא פטור? אמר רבי יהודה: אני אמרתי דבר אחד, והן אמרו דבר אחד. אני לא מצאתי תשובה לדבריהם, והן לא מצאו תשובה לדברי. מדקאמר להו אי אתם מודין - לאו מכלל דפטרי רבנן? - וליטעמיך, דקאמרי ליה אי אתה מודה מכלל דמחייב רבי יהודה? והתניא: לאחר ידו ורגלו - דברי הכל פטור! - אלא: לאחריו ובא לו לאחריו - דברי הכל חייב. לאחר ידו ורגלו - דברי הכל פטור, כי פליגי - בפונדתו ופיה למטה. מר מדמי ליה לאחריו ובא לו לאחריו, ומר מדמי ליה לאחר ידו ורגלו. }}
{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|באמת אמרו האשה כו'. [תנא: כל באמת - הלכה היא. רבי יהודה אומר אף מקבלי פתקין]. תנא: שכן לבלרי מלכות עושין כן. }}
משנה. המוציא ככר לרשות הרבים - חייב. {{שוליים|ד}}הוציאוהו שנים - פטורין. {{שוליים|ה}}לא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שנים - חייבין, ורבי שמעון פוטר. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. אמר רב יהודה אמר רב, ואמרי לה אמר אביי, ואמרי לה במתניתא תנא: זה יכול וזה יכול - רבי מאיר מחייב, ורבי יהודה ורבי שמעון פוטרים. זה אינו יכול וזה אינו יכול - רבי יהודה ורבי מאיר מחייבים, ורבי שמעון פוטר. }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|זה יכול וזה אינו יכול - דברי הכל חייב. תניא נמי הכי: המוציא ככר לרשות הרבים - חייב, הוציאו שנים - רבי מאיר מחייב ורבי יהודה אומר: אם לא יכול אחד להוציאו והוציאו שנים - חייבין, ואם לאו - פטורים, ורבי שמעון פוטר. מנא הני מילי - דתנו רבנן: בעשתה העושה את כולה, ולא העושה את מקצתה. כיצד: שנים שהיו אוחזין במלגז ולוגזין, בכרכר ושובטין, בקולמוס וכותבין, בקנה והוציאו לרשות הרבים, יכול יהו חייבין - תלמוד לומר בעשתה - העושה את כולה ולא העושה מקצתה. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מתני' המתכוין להוציא לפניו''' -  כגון שצרר מעות בסדינו כדי שיהיו תלוין לפניו ובא לו לאחריו:

'''פטור''' -  דלא נתקיימה מחשבתו וה&quot;ל כמתעסק ולא מתכוין:

'''לאחריו ובא לו לפניו חייב''' -  בגמ' מפרש טעמא:

'''סינר''' -  כעין מכנסיים קטנים וחוגרת אותו לצניעות ואם תלתה בו שום דבר להוציא ובא לו לצד אחר חייבת:

'''שכן ראוי להיות חוזר''' -  דרכו להיות חוזר סביבותיה ומתחלתה ידעה שסופו להתהפך:

'''ר' יהודה אומר אף מקבלי פתקין''' -  של מלך למוסרם לרצים אף הם חייבים בהוצאתן אפילו לא נתקיימה מחשבתן כגון הוציאן על מנת לתתן לרץ זה ונתנו לזה כך לשון רבותי ולבי מגמגם:

'''גמ' מי ששנה זו לא שנה זו''' -  ת&quot;ק פטר בתרוייהו ותנא בתרא מחייב בתרוייהו:

'''ועלתה בידו שמירה פחותה''' -  ואנן סהדי דלא ניחא ליה אבל סיפא כל שכן דניחא ליה:

'''דיוקא דמתני' קשיא''' -  דיוקא דמצינן למידק ממתני':

'''לאחריו ובא לו לפניו הוא דחייב''' -  דעלתה בידו שמירה מעולה:

'''וחכמים פוטרין''' -  שאין דרך הוצאה בכך:

'''אני אמרתי דבר אחד''' -  אי אתם מודים כו':

'''והם אמרו דבר א'''' -  אי אתה מודה כו':

'''מכלל דמחייב רבי יהודה''' -  בתמיה הא ודאי דברי הכל פטור דלא מפקי אינשי הכי:

'''לאחריו ובא לו לאחריו דברי הכל חייב''' -  דיש מוציאין כן בשמירה פחותה:

'''לאחר ידו דברי הכל פטור''' -  דאין מוציאין כן:

'''מר מדמי לה לאחריו''' -  דשמירה פחותה היא ומר מדמי לה לאחר ידו דלא דמי למוציא לאחריו דהתם משתמרים הן מן הגנבים אבל אלו נופלין מאליהן ואין מוציאין כן:

'''שכן לבלרי מלכות עושין כן''' -  בדעתו למוסרן לזה ואין מוצאו ודבר המלך נחוץ ומצא אחר ומוסרו לו:

'''מתני הוציאו שנים פטורין''' -  כדילפינן בעשותה יחיד ולא שנים:

'''חייבים''' -  וטעמא מפרש בגמרא:

'''גמ' זה יכול''' -  להוציאו לבדו וזה יכול להוציאו לבדו והוציאו שניהם:

'''ר&quot;מ מחייב''' -  דלא דריש בעשותה להכי אלא לפטור יחיד שעשה בהוראת ב&quot;ד כדלקמן:

'''ור' יהודה פוטר''' -  דלאו אורחיה בהכי וסתם מתני' ר' יהודה היא:

'''זה אינו יכול וזה אינו יכול ''' -  דאורחייהו להוציא בשנים בהא סבירא ליה לרבי יהודה כרבי מאיר דחייב ורבי שמעון פוטר דיליף מקראי כדלקמן:

'''זה יכול וזה אינו יכול''' -  והוציאו שניהן דברי הכל חייב ולקמן מפרש הי מינייהו חייב: ה&quot;ג הוציאוהו שנים ר' מאיר מחייב ול&quot;ג פטור:

'''ר' יהודה אומר אם לא יכול אחד''' -  כלומר כל אחד ואחד:

'''ואם לאו''' -  אלא זה יכול וזה יכול פטור וממילא דבכי האי גוונא ר' מאיר מחייב:

'''מלגז''' -  פורק&quot;א {{קטן|(קלשון)}}  בת ג' שיניים ומהפכין בה תבואה בגורן והוא מעמר דהוא אב מלאכה:

'''ולוגזין''' -  מאספין השבלין:

'''בכרכר ושובטין''' -  דהוא מיסך כדאמר בפרק כלל גדול (לעיל דף עה) שובט הרי הוא בכלל מיסך:

'''בקנה והוציאוהו כו'''' -  וכל הנך זה יכול וזה יכול נינהו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס שבת 10 צב ב ואת&quot;ל אנשי הוצל עושין כן בטלה דעתן אצל כל אדם.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צב_ב_ואת&quot;ל אנשי הוצל עושין כן בטלה דעתן אצל כל אדם]]תמלול צב ב ואת&quot;ל אנשי הוצל עושין כן בטלה דעתן אצל כל אדם::{{הערה|'''ואת&quot;ל''' אנשי הוצל עושין כן בטלה דעתן אצל כל אדם. הגמרא אומרת אמר רב משום רבי חייא, המוציא משוי בשבת על ראשו חייב חטאת, שכן אנשי הוצל עושין כן, כלומר הם נותנים את החפצים על הראש וככה הם סוחבים את זה. שואלת הגמרא, ואנשי הוצל הוי רובא דעלמא? אז למה זה מחייב את כל העולם? אלא אמר רב משום רבי חייא, אחד מבני הוצל שהוציא משוי בשבת חייב, שכן בני עירו עושים כן. כמו בעצם כל העולם הם יעשו את זה, הם פטורים, אבל אנשי הוצל יהיו חייבים. שואלת הגמרא, ותיבטל דעתן אצל כל אדם, הרי הקביעה אם זה דרך בן אדם להוציא ככה או לא, תלוי ברוב בני אדם, וכיוון שרוב בני אדם לא מוציאים כך, אז תיבטל דעתן אצל כל אדם, וגם להם יהיה מותר. אלא אמר רבי חייא, מוציא משוי על ראשו פטור, ואם תמצא לומר אנשי הוצל עושין כן, בטלה דעתן אצל כל אדם.

'''משמע דעל אתרא נמי אמר דבטלה דעתן''' כלומר על מקום, אפילו מדינה, אם היא נוהגת מנהג מסוים שהוא לא דרך העולם, בטלה דעתן. שהרי הוצל זה מקום.

'''וכן בריש בכל מערבין''' עירובין כח א '''פריך ובבל הוי רובא דעלמא והתניא כו'''' שם הגמרא מקשה מדברי רב על דברי רב במקום אחר. פעם אחת אומר שאפשר לערב בחזיז, כלומר זה שחת של תבואה ירוקה, ופעם אחת אומר שלא. והגמרא מסבירה שאחרי שהגיע לבבל, הוא ראה שהם אוכלים את זה, אז הוא התיר לערב בחזיז. ואז הגמרא שואלת ובבל הוי רובא דעלמא? אז מה פתאום שיהיה מותר? והיא מקשה מברייתא, שבעצם רואים שגם אם מקום מסוים נוהג מנהג מסוים, אם רוב העולם לא נוהג את זה, אז זה לא מחייב. אז רואים מכאן שמקום לא קובע, אפילו מדינה.

'''וכן בתר הכי פריך ופרסאי הוי רובא דעלמא''' שם מחלוקת האם בשר נחשב לפתן, ואז צריך כמות שמלפתים בו לחם למזון שתי סעודות, או צריך כמות של בשר שאוכלים בו שתי סעודות. רב יוסף שם מתני שזה בשר, צריכים שתי סעודות של בשר, כיוון שבפרס נוהגים לאכול בשר בלי לחם. אז הגמרא שואלת ופרסאי הוי רובא דעלמא, ושוב פעם היא מוכיחה שאפילו מדינה נוהגת מנהג מסוים, ורוב עולם לא נוהג אותו, זה לא מחייב.

'''וקשה דבפ' חבית''' (לקמן קמד:) '''גבי של בית מנשיא היו סוחטים ברמונים''' שם הגמרא רוצה לטעון, לסחוט רימונים בשבת זה יהיה חייב חטאת, שכן בני מנשיא סוחטים רימונים. '''ופריך בית מנשיא הוי רובא דעלמא ומשני אין דהתנן המקיים קוצים בכרם כו'''' קיים משהו כדאין, '''שכן בערביא מקיימין קוצים לגמליהן''' שם היו מקיימים קוצים לגמליהם. '''ופריך מי דמי ערביא אתרא הוא''' כלומר הגמרא שואלת, ערביא זה מקום, '''הכא בטלה דעתו אצל כל אדם''' פה מדובר על בני מנשיא, זה משפחה אחת, בטלה דעתו אצל כל אדם. אז רואים מכאן שמקום כן קובע. אז זה סתירה לכאורה, ראינו כבר כמה מקומות, גם בעירובין, שאמרו שם בבל הוי רובא דעלמא, אמרו פרס הוי רובא דעלמא, אמרו שזה מדינות, ואילו פה אתה רואה שמה אומרת? שערביא, כיוון שזה מקום, אז כן קובעים על פי המנהג של מקום אחד.

'''וי&quot;ל דהתם חשוב מנהג ערביא דלכל העולם נמי אם היה להם רוב גמלים הוו נמי מקיימי''' כלומר, לגבי המנהג של ערביא, הם נהגו לקיים קוצים בכרם, שיהיה אוכל לגמלים שלהם. דבר כזה, כל אדם בעולם, אם היה לו הרבה גמלים, עושה גם כן. אז לכן זה תופס, המנהג שלהם הוא לא מנהג סתם. אבל המנהג שבבבל לאכול חזיז, לאכול שחת, בכל העולם יש שחת, והם לא אוכלים, אז לכן זה לא מחייב את כל העולם. גם המנהג של הפרסים לאכול בשר לבד בלי לחם, בכל העולם יש בשר, והם לא אוכלים בלי לחם, אז זה לא מחייב את כולם.

'''אבל בית מנשיא דחד גברא בטלה דעתו אע&quot;ג דלכל העולם אם היה להם רמונים הרבה היו סוחטין''' כלומר, אם דבר כזה, שברור לנו שאם היה לכל העולם הם היו נוהגים ככה, אז אם יש מקום שנוהג ככה, אז זה כן מחייב את כל העולם. אבל אם זה רק אדם אחד, אז זה לא מחייב את כל העולם, אפילו אם היינו יודעים שאם לעולם היה, הם כן היו נוהגים כמותו. אז לכן לגבי סחיטת הרימונים, אנחנו לא יכולים לחייב את כל העולם בגלל שבית מנשיא סחטו. לעומת זאת, לגבי הקוצים, קוצים זה כן נחשב כמקיים בכרם, כיוון שבערביא מגדלים את זה, וברור לנו שאם לכל העולם היה הרבה גמלים, כולם היו מגדלים קוצים כדי לתת אוכל לגמלים.}}
'''ואת&quot;ל''' אנשי הוצל עושין כן בטלה דעתן אצל כל אדם. משמע דעל אתרא נמי אמר דבטלה דעתן וכן בריש בכל מערבין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|עירובין|כח|א}} פריך ובבל הוי רובא דעלמא והתניא כו' וכן בתר הכי פריך ופרסאי הוי רובא דעלמא וקשה דבפ' חבית (לקמן קמד:) גבי של בית מנשיא היו סוחטים ברמונים ופריך בית מנשיא הוי רובא דעלמא ומשני אין דהתנן המקיים קוצים בכרם כו' שכן בערביא מקיימין קוצים לגמליהן ופריך מי דמי ערביא אתרא הוא הכא בטלה דעתו אצל כל אדם וי&quot;ל דהתם חשוב מנהג ערביא דלכל העולם נמי אם היה להם רוב גמלים הוו נמי מקיימי אבל בית מנשיא דחד גברא בטלה דעתו אע&quot;ג דלכל העולם אם היה להם רמונים הרבה היו סוחטין:
[[File:תוס שבת 10 צב ב רבי יהודה אומר אף מקבלי פתקין.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צב_ב_רבי יהודה אומר אף מקבלי פתקין]]תמלול צב ב רבי יהודה אומר אף מקבלי פתקין::{{הערה|'''רבי''' יהודה אומר אף מקבלי פתקין — המשנה אמרה מתכוון להוציא לפניו והוא בא לו לאחריו פטור, לאחריו והוא בא לו לפניו חייב, ובאמת אמרו האשה חוגרת בסינר בין מלפניה בין מאחריה חייבת, כלומר אם יש איזה חפץ בסינר, בין אם הוא מלפניה בין מאחריה היא תהיה חייבת בהוצאה, למה? כיוון שהוא רגיל להיות חוזר, כלומר הסינר הזה הוא לפעמים מלפניה ולפעמים לאחריה. רבי יהודה אומר אף מקבלי פתקין, וטענה הגמרא בברייתא שכן לבלרי מלכות עושין כן. ורש&quot;י מסביר שם מה כוונת מקבלי פתקין, שהכוונה מקבלי פתקין של מלך למוסרם לרצים, כלומר כאשר המלך רוצה למסור הודעה במכתב, נותן את זה למסור לרצים, והם חייבים אף שלא נתקיימה מחשבתן, לדוגמה התכוונו לתת את זה לרץ אחד ונתנו לרץ אחר. כך הוא קיבל מרבותיו, אבל לבו מגמגם.

'''מפרש רבינו שמואל שיש אדם ממונה למלך שנושא פיתקין של מלך לידע מנין גבוריו וחייליו ובית אוצרותיו ונושאין אותן בכיסיהן התלויין באזוריהן''' — כלומר יש להם איזה כיס שהוא מחובר ותלוי בחגורה, ובאותו כיס הם שמים את כל הפתקים שבהם כתוב כמה חיילים יש, כמה גבורים, כמה אוצרות וכו', והם סוחבים את זה עמהם.

'''ואותן כיסין חוזרין פעמים לפניהן ופעמים לאחוריהן''' — כי הכיס הזה מחובר לחגורה, אז לפעמים הוא הולך אחורה ולפעמים קדימה.

'''והוי ממש דומיא דסינר דלעיל שהוא חוזר''' — זה ממש דומה לרישא של המשנה שאמרה בעניין האשה החוגרת בסינר בין מלפניה בין מאחריה חייבת, שכן ראוי להיות חוזר, וזה בדיוק אותו דבר, שכן גם הכיס הזה של הפתקין ראוי להיות חוזר.

'''ות&quot;ק דר' יהודה לא חשיב ליה חוזר''' — תנא קמא של רבי יהודה אומר שאי אפשר להשוות, כי הכיס הזה של הפתקין של החיילים של המלך שבהם נמצא מספר החיילים והאוצרות שלו הוא הרבה פחות זז מקדימה לאחורה, לכן אי אפשר להשוות את זה לסינר.

'''והא דמייתי בגמרא תנא שכן לבלרי מלכות עושין כן כלומר שחוזר דבענין זה מיירי רישא (דברייתא) [דמתני']''' — ראינו בגמרא שהביא בברייתא שכן לבלרי מלכות עושין כן, כלומר שחוזר, דבעניין זה מיירי רישא. ולפי תוספות גם הלבלרים, כאשר המלך רוצה לשלוח איזה הודעה, השליחים שמים את זה בכיס, ולפעמים הכיס הולך קדימה ולפעמים אחורה. ולפי רש&quot;י, כמו שאמרנו בפירוש הקודם, כשהמלך רוצה לשלוח הודעה מתכוון לשלוח עם מישהו, אבל כיוון שהשליחות מאוד חשובה, אם לא מצאו אותו יתנו לאדם אחר ואף על פי כן יתחייבו כיוון שזו הדרך.}}
''' רבי''' יהודה אומר אף מקבלי ... פיתקין. מפרש רבינו שמואל שיש אדם ממונה למלך שנושא פיתקין של מלך לידע מנין גבוריו וחייליו ובית אוצרותיו ונושאין אותן בכיסיהן התלויין באזוריהן ואותן כיסין חוזרין פעמים לפניהן ופעמים לאחוריהן והוי ממש דומיא דסינר דלעיל שהוא חוזר ות&quot;ק דר' יהודה לא חשיב ליה חוזר והא דמייתי בגמרא תנא שכן לבלרי מלכות עושין כן כלומר שחוזר דבענין זה מיירי רישא (דברייתא) [דמתני']: 
[[File:תוס שבת 10 צב ב תברא מי ששנה זו.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צב_ב_תברא מי ששנה זו]]תמלול צב ב תברא מי ששנה זו::{{הערה|'''תברא מי ששנה זו כו''''

המשנה אמרה: מתכוון להוציא לפניו, ובא לו לאחריו — פטור. לאחריו, ובא לו לפניו — חייב. אז הגמרא שאלה: מה שנה לפניו ובא לו לאחריו זה פטור? למה? כי אנן סהדי שלא הייתה עביד מחשבתו. אז לאחריו ובא לו לפניו נמי, הרי לא הייתה עביד מחשבתו, צריך גם כן להיות פטור. אז אמר רבי אלעזר: תברא, מי ששנה זו לא שנה זו. כלומר, מי שאומר שרצה לפניו ובא לאחריו פטור, אז גם לאחריו ובא לפניו הוא פוטר; ומי שאמר שרצה לאחריו ובא לפניו חייב, אז גם אם רצה לפניו ובא לאחריו, בשתיהן חייב.

אז אומרת התוספות:

'''ת&quot;ק ה&quot;ל למינקט לאחריו ובא לו לפניו פטור'''

כלומר, לפי הגירסא, אם זה ככה, אז אנו צריכים לגרוס אחרת. תנא קמא שאמר &quot;הוציא לפניו ובא לאחריו פטור&quot; — היה יותר חידוש לומר הוציא לאחריו ובא לפניו פטור, כי למרות שבעצם הייתה שמירה מעולה, בכל זאת פטור, כי לא הייתה עביד מחשבתו.

'''ולתנא בתרא דמחייב הוה לו למינקט לפניו ובא לו לאחריו דהוי רבותא טפי'''

ולתנא בתרא, שאמר לאחריו ובא לפניו חייב — לפי רבי אלעזר, גם אם הוא רוצה לפניו ובא לאחריו, גם היה חייב. אבל היה לו לומר לפניו ובא לאחריו, שזה החידוש יותר גדול, כי למרות שבעצם השמירה היא פחותה — הוא רוצה לפניו ובא לאחריו — אף על פי כן הוא מחייב. אז זה החידוש יותר גדול, ולא כתב את זה ככה.

'''אלא דהשתא לא ידע שיש בזה שום חילוק'''

לדעת שהתנא לא ידע שיש בזה שום חילוק. כלומר, החילוק הזה, שמה שאמרנו שהתכוון לשמירה פחותה ונעשה לשמירה מעולה וכו' — את זה עדיין הגמרא לא ידע, ולכן כתבה את זה כמו שזה.}}
תברא מי ששנה זו כו' ת&quot;ק ה&quot;ל למינקט לאחריו ובא לו לפניו פטור ולתנא בתרא דמחייב הוה לו למינקט לפניו ובא לו לאחריו דהוי רבותא טפי אלא דהשתא לא ידע שיש בזה שום חילוק:
[[File:תוס שבת 10 צב ב הא לאחריו ובא לאחריו פטור.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צב_ב_הא לאחריו ובא לאחריו פטור]]תמלול צב ב הא לאחריו ובא לאחריו פטור::{{הערה|'''הא''' לאחריו ובא לאחריו פטור. המשנה אמרה, מתכוון להוציא לפניו ובא לו לאחריו – פטור, לאחריו ובא לפניו – חייב. אז הגמרא דייקה מן המשנה דיוק שקשה, כי הרי כתוב ברישא המתכוון להוציא לפניו ובא לאחריו פטור, משמע שהמתכוון לאחריו ובא לאחריו חייב. אבל בסיפא כתוב לאחריו ובא לפניו חייב, משמע שלאחריו ובא לאחריו פטור. אז הדיוק של המשנה מאוד קשה.

'''לעיל (דף צא:) גבי חזקיה משני נעשה''' – המשנה שם אומרת קופה שהיא מלאה פירות ונתנה על האסקופה, בעצם הוציא מהבית קופה שבתוכה יש פירות והניח אותם על האסקופה החיצונה, זה בשביל רבים, אף על פי שרוב הפירות בחוץ – פטור, עד שיוציא את כל הקופה. חזקיה אמר שהמשנה נשנתה דווקא בקופה מלאה קישואים ודלועים, כי הוא סובר שאגד כלי לא שמיה אגד, ומכיוון שמדובר בפירות ארוכים שהם באורך של כל הקופה, לכן עד שיוציא את כל הקופה כולה. ואם חלק מהם בחוץ וחלק בפנים – פטור, אלא אם כן הוציא את כל הקופה, כי אז כל הפירות הם בחוץ. אבל אם היה שם חרדל לדוגמה, אז באמת אם הוציא חלק כבר היה מתחייב. רבי יוחנן סובר שאגד כלי שמיה אגד, ולכן אפילו אם הקופה הייתה מלאה חרדל וחלק מהגרגרים כבר יצאו לגמרי, עדיין היה פטור. והגמרא מסבירה את הדרך שחזקיה מעמיד בה את המשנה בזה שהוא אומר &quot;נעשה&quot;, כלומר מה שכתוב במשנה קופה שנתנה על האסקופה שהוא פטור – במה דברים אמורים כשהיא מלאה קישואים ודלועים, כי אז אי אפשר להוציא את כל הפירות בלי להוציא את כל הקופה, אבל אם הייתה קופה מלאה גרגרי חרדל – נעשה זה נמי כמי שהוציא את כל הקופה וחייב. את הסיפא שכתוב עד שיוציא את כל הקופה חייב, את זה מעמיד חזקיה ב&quot;נעשה&quot;.

'''ובפ&quot;ק דקדושין (דף ה.) גבי נתנה היא ואמרה היא''' – יש לנו הלכה שהאדם שרוצה לקדש אישה צריך לתת את הפרוטה ולומר לה הרי את מקודשת לי. המשנה אומרת נתן הוא ואמר הוא – הרי זו מקודשת, אבל נתנה היא ואמרה היא – אינה מקודשת. ולכאורה יש כאן קושיה, כי מהרישא כתוב נתן הוא ואמר הוא – מקודשת, משמע שנתן הוא ואמרה היא אינה מקודשת, ומהסיפא כתוב נתנה היא ואמרה היא אינה מקודשת, משמע שנתן הוא ואמרה היא מקודשת. ויש סתירה בין הרישא לסיפא. אז הגמרא מסבירה שזאת הכוונה של הברייתא, שדווקא אם הוא נתן ואמר היא מקודשת, אבל אם הוא נתן ואמרה היא – נעשה כמי שנתנה היא ואמרה היא ואינה מקודשת. רואים שאומרים את התירוץ הזה, &quot;נעשה&quot;, כאילו.

'''ובכמה דוכתי לא משני''' – אז למה אצלנו כאן לא אמרו את זה? הרי גם כאן אפשר לומר אותו רעיון, שכך הוא הדיוק של המשנה: המתכוון להוציא לפניו ובא לאחריו – פטור, אבל אם מתכוון להוציא לאחריו ובא לאחריו – נעשה כמי שהתכוון לאחריו ובא לפניו שהוא חייב. אז תוספות מקשה, שיש מקומות שבהם הגמרא כן אומרת את צורת התשובה הזאת שנעשה כאילו, ויש מקומות שהיא לא אומרת את זה, כמו במקרה שלנו.}}
''' הא''' לאחריו ובא לאחריו פטור. לעיל (דף צא:) גבי חזקיה משני נעשה ובפ&quot;ק דקדושין (דף ה.) גבי נתנה היא ואמרה היא ובכמה דוכתי לא משני:
[[File:תוס שבת 10 צב ב זה אינו יכול וזה אינו יכול ר&quot;מ ורבי יהודה מחייבין.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צב_ב_זה אינו יכול וזה אינו יכול ר&quot;מ ורבי יהודה מחייבין]]תמלול צב ב זה אינו יכול וזה אינו יכול ר&quot;מ ורבי יהודה מחייבין::{{הערה|'''זה אינו יכול וזה אינו יכול ר&quot;מ ורבי יהודה מחייבין.''' המשנה אומרת: המוציא כיכר שאדם אחד חייב, מוציאו שנים פטורים; לא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שנים חייבים, ורבי שמעון פוטר. הגמרא אומרת: אמר רב יהודה ואמרי לה מתני, זה יכול וזה יכול, ר&quot;מ מחייב ורבי יהודה ורבי שמעון פוטרים; זה אינו יכול וזה אינו יכול, רבי יהודה ורבי מאיר מחייבים ורבי שמעון פוטר; זה יכול וזה אינו יכול, דברי הכל חייב.

'''מה שהקשה ריב&quot;א אמאי לא אמרינן חטאת אחד אמר רחמנא ולא שנים ושלשה''' הרי התורה צוותה להביא חטאת, ומה שמה - חטאת אחת ולא שתים או שלוש. אז אם שני אנשים עשו מלאכה, למה שיביאו שתי חטאות? אם אתה אומר שזה אינו יכול וזה אינו יכול חייבים, הכוונה שכל אחד מהם חייב להביא חטאת, ובעצם על אותה מלאכה יביאו שתי חטאות, והרי התורה צוותה להביא חטאת אחת.

הרי דבר כזה ראינו '''כדאמר גבי כופר מפורש בפרק ד' וה' (ב&quot;ק דף מ. ד&quot;ה כופר):''' שם הגמרא אומרת ששור של שני שותפים שהרג את הנפש - האדם צריך להביא כופר, שור מועד צריך להביא כופר, שנאמר &quot;וגם בעליו יומת&quot;, הכוונה צריך להביא כופר. ומה יקרה אם יש שור של שני שותפים? אומרת הגמרא שאי אפשר לחייב אותו פעמיים כופר, כיון שכופר אחד אמר רחמנא ולא שתים. אם כן, על המגם היה לו לומר אותו דבר: חטאת אחת אמר רחמנא ולא שתים.

אומרים תוספות שאת זה כבר פירשו בב&quot;ק דף מ. בדיבור המתחיל &quot;כופר&quot;, ושם תירצו בשני תירוצים: התירוץ הראשון - שאויל, וחטאת באה לשגגת איסור, שחייבים על זדונה כרת, והרי הם עשו את זה במזיד בלי התראה, וצריכים להתחייב כרת שניהם, וכיון שיש כרת אז יש גם קרבן. תירוץ שני - שחטאת קרבה לשמים, היא לא באה לאדם, אז כיון שהיא באה לשמים אין בעיה שיביאו שנים; אבל לגבי כופר אין סיבה שאותו אדם ירוויח פעמיים בגלל שהשור שנגח הוא שור של שנים.}}
''' זה''' אינו יכול וזה אינו יכול ר&quot;מ ורבי יהודה מחייבין. מה שהקשה ריב&quot;א אמאי לא אמרינן חטאת אחד אמר רחמנא ולא שנים ושלשה כדאמר גבי כופר מפורש בפרק ד' וה' (ב&quot;ק דף מ. ד&quot;ה כופר):
{{הערות שוליים}}
&lt;קטע סוף=ת/&gt;&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/שבת/פרק י|צב ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת שבת]]
{{מפרשים לדף גמרא|שבת|י|צב|ב}}</text>
      <sha1>45y3uas4geg6z8g3ltx0vpgr240o6rd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ שבת צג א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728321</id>
    <revision>
      <id>3037744</id>
      <parentid>2965021</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T04:21:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3037744</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="59710" sha1="5n1467ywy74o1p0p14aqguuxzt42oy0" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|שבת|צג|א|צב ב|צג ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צג עמוד א] בעיגול של דבילה והוציאו לרשות הרבים, בקורה והוציאו לרשות הרבים, רבי יהודה אומר: אם לא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שנים - חייבין, ואם לאו - פטורין. רבי שמעון אומר: אף על פי שלא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שנים - פטורים, לכך נאמר בעשתה - יחיד שעשאה חייב, שנים שעשאוה פטורין. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|במאי קמיפלגי - בהאי קרא, ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשתה. רבי שמעון סבר: תלתא מיעוטי כתיבי נפש תחטא אחת תחטא בעשתה תחטא. חד - למעוטי זה עוקר וזה מניח, וחד - למעוטי זה יכול וזה יכול, וחד - למעוטי זה אינו יכול וזה אינו יכול. ורבי יהודה: חד - למעוטי זה עוקר וזה מניח, וחד - למעוטי זה יכול וזה יכול, וחד - למעוטי יחיד שעשאה בהוראת בית דין. ורבי שמעון - יחיד שעשאה בהוראת בית דין חייב. ורבי מאיר - מי כתיב נפש תחטא אחת תחטא בעשתה תחטא? תרי מעוטי כתיבי: חד - למעוטי זה עוקר וזה מניח, וחד - למעוטי יחיד שעשאה בהוראת בית דין. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: זה יכול וזה אינו יכול - דברי הכל חייב. הי מנייהו מיחייב? אמר רב חסדא: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|זה שיכול. דאי זה, שאינו יכול - מאי קא עביד? - אמר ליה רב המנונא: דקא מסייע בהדיה! - אמר ליה: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מסייע אין בו ממש. אמר רב זביד משמיה דרבא: אף אנן נמי תנינא }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|היה יושב על גבי המטה, וארבע טליות תחת רגלי המטה - טמאות, מפני שאינה יכולה לעמוד על שלש, ורבי שמעון מטהר. }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|היה רוכב על גבי בהמה, וארבע טליות תחת רגלי הבהמה - טהורות, מפני שיכולה לעמוד על שלש. ואמאי? הא קמסייע בהדי הדדי! לאו משום דאמרינן מסייע אין בו ממש? אמר רב יהודה מדיסקרתא: לעולם אימא לך מסייע יש בו ממש - ושאני הכא דעקרה לה לגמרי. וכיון דזימנין עקרה הא, וזימנין עקרה הא - ליהוי כזב המתהפך! מי לא תנן: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|זב שהיה מוטל על חמשה ספסלין, או על חמש פונדאות, לאורכן - טמאים, לרחבן - טהורין. ישן, ספק מתהפך עליהן - טמאין. אלא לאו: משום דאמרינן מסייע אין בו ממש. אמר רב פפי משמיה דרבא: אף אנן נמי תנינא.}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''עיגול וקורה גדולים הן ואין אחד יכול להוציאו: ואם לאו''' -  שיכול אחד להוציאו:

'''נפש תחטא''' -  משמע נפש ולא נפשות:

'''חד למעוטי זה עוקר''' -  מרשות הרבים:

'''וזה מניח''' -  ברשות היחיד דכל כמה דלא כתיב אלא חד מיעוט מסתברא דהאי הוא דממעט דהאי קעביד פלגא והאי פלגא וליכא חד דמסייע בכולהו:

'''וחד''' -  יתורא למעוטי אף על פי דעבדי כי הדדי דהאי עביד כולה והאי עביד כולה ומיהו זה יכול וזה יכול הוא דממעיט דלאו אורחיה למעבדה בתרי:

'''וחד''' -  יתורא למעוטי תו זה אינו יכול וזה אינו יכול דאף על גב דאורחייהו למיעבד בתרי מעטינהו:

'''יחיד שעשה בהוראת ב&quot;ד''' -  הורו ב&quot;ד שחלב מותר והלך היחיד ועשה על פיהם דאנוס הוא ורבי שמעון לטעמיה דאמר בהוריות יחיד שעשה בהוראת ב&quot;ד חייב:

'''תרי מיעוטי כתיבי''' -  נפש אחת חד מיעוטא הוא דאורחיה דקרא לאישתעי הכי:

'''זה שיכול''' -  דאיהו עבדה לכולה:

'''אין בו ממש''' -  מי שאינו אלא מסייע בדבר ואם בא לעשותו לבדו אינו יכול אין בו ממש ולא חשיב מידי ולא מיפטר אידך:

'''אף אנן נמי תנינא''' -  דמסייע אין בו ממש:

'''היה''' -  זב יושב על גבי מטה:

'''וד' טליות''' -  טליתות:

'''שאינה יכולה לעמוד על ג'''' -  וכיון דזה אינו יכול וזה אינו יכול כל אחד ואחד כולי מעשה עביד וגבי מדרס הזב בעינן שינשא רובו עליו בת&quot;כ:

'''ור' שמעון מטהר''' -  ר' שמעון לטעמיה דאמר זה אינו יכול וזה אינו יכול נמי אינו אלא כמסייע ופטור (ל&quot;א דבעי שיעור זיבה לזה ושיעור זיבה לזה כלומר רובו של זה מכביד על כל אחד ואחד ואפילו מסייע לא הוי):

'''מפני שיכולה לעמוד על ג'''' -  הלכך כל אחד ואחד ה&quot;ל רביעי ואינו אלא מסייע וסתמא כר' יהודה דזה יכול וזה יכול קרי מסייע:

'''דעקרה ליה לגמרי''' -  עוקרת הרגל מן הארץ ואפי' מסייע לא הוי. ופרכינן ואי טעמא משום דעקרה ליה כיון דזימנין דעקרה האי וזימנין עקרה האי ובכל ג' איכא לספוקי שמא הכבידה עליהן ולא עקרתן לטמינהו מספק כזב המהפך על ה' פונדאות דמטמינן ליה מספק:

'''פונדאות''' -  כמין חריטין כיסים ארוכים ונותנין בהן מעות ובלעז בריד&quot;ש {{קטן|(ברידי&quot;ש: ארנקים הנסגרים בקשרי חוטים)}}  וראויין לשמש שכיבה עם מלאכתן שיושב עליהם והם מלאות מעות ופותח פיהם ונוטל ואין צריך לומר לו עמוד ונעשה מלאכתנו:

'''לאורכן''' -  כגון שהיה שוכב על מיעיו או פרקדן ואורכו מוטל על אורכן:

'''טמאים''' -  גרסינן במשנה דטהרות דיש לומר בכל אחת מהן שנישא רובו עליו פעמים על זו ופעמים על זו:

'''לרחבן טהורין''' -  לפי שארכו מוטל על רחבן ואין רובו נישא על אחת מהן:

'''ישן''' -  לו עליהן לרחבן:

'''ספק נתהפך''' -  על ארכו ונמצא כולו נשען על אחת מהן:

'''טמאות''' -  דכל חדא איכא למימר על זו נתהפך אלמא מטמינן מספק והתם נמי אי משום עקירה הוא ניטמינהו מספיקא אלא לאו טעמא משום דכולהו הוו כל חדא וחדא מסייע ואין בו ממש כן נראה בעיני משנה זו ורבותי גורסין לאורכן טהורין ופירשו טעמא דלאורכן טהורין משום דאמרי שמא ביניהן שכב ולא עליהם וקשיא לי א&quot;כ לקולא תלינן ואמאי תני סיפא ספק נתהפך טמאים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס שבת 10 צג א תלתא מיעוטי כתיבי.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צג_א_תלתא מיעוטי כתיבי]]תמלול צג א תלתא מיעוטי כתיבי::{{הערה|'''תלתא''' מיעוטי כתיבי. הגמרא מביאה את הברייתא: &quot;בעשותה, עושה את כולה ולא עושה את מקצתה, כיצד? שנים שאוחזין במלגז ולוגזין, בקולמוס וכותבין, בקנה והוציאו לרשות הרבים, יכול יהיו חייבין? תלמוד לומר בעשותה, עושה את כולה ולא עושה את מקצתה. בעיגול של דבילה והוציאו לרשות הרבים, בקורה והוציאו לרשות הרבים, רבי יהודה אומר אם לא יכול אחד להוציאו והוציאו שנים חייבין ואם לאו פטורין, רבי שמעון אומר אף על פי שלא יכול אחד להוציאו והוציאו שנים פטורין, לכך נאמר בעשותה, יחיד שעשאה חייב שנים שעשאוה פטורין&quot;.

והמיעוטים נדרשים מן הכתוב: &quot;נפש כי תחטא בשגגה מעם הארץ בעשותה&quot;. רבי שמעון סבר תלתא מיעוטי כתיבי — שלושה מיעוטים: &quot;נפש&quot;, &quot;אחת&quot;, &quot;בעשותה&quot;. חד למעוטי זה עוקר וזה מניח, וחד למעוטי זה יכול וזה יכול, וחד למעוטי זה אינו יכול וזה אינו יכול, כלומר אפילו שכל אחד מהם לבדו אינו יכול — פטורים. ורבי יהודה אומר: חד למעוטי זה עוקר וזה מניח, כלומר שכל אחד עשה חצי מלאכה, וחד למעוטי זה יכול וזה יכול, וחד למעוטי יחיד שעשאה בהוראת בית דין שהוא פטור. ורבי שמעון אינו אומר כן לפי שסובר יחיד שעשה בהוראת בית דין חייב. ואביי אומר: מ&quot;נפש כי תחטא בשגגה בעשותה&quot; יש רק שני מיעוטים — חד למעוטי זה עוקר וזה מניח, וחד למעוטי יחיד שעשאה בהוראת בית דין, אבל שנים שעשאוה חייבין.

'''והא דנקט בעשותה בברייתא טפי מהנך משום שהוא מיעוט אחרון שבפסוק ובהא פליגי''' — לכאורה אם יש שלושה מיעוטים, למה הברייתא נקטה דווקא &quot;בעשותה&quot;? אלא משום שהוא המיעוט האחרון שברשימה, ועליו הם חולקים: שלרבי שמעון &quot;בעשותה&quot; בא למעט זה אינו יכול וזה אינו יכול, ולרבי יהודה בא למעט יחיד שעשה בהוראת בית דין, ולרבי מאיר אין שם שלושה מיעוטים כלל. לכן נקטו דווקא אותו, שבו הם חולקים.

'''ולא ידע ר&quot;י דאמאי נקט דמילתיה דר' שמעון יחיד שעשאה חייב כו' ולא נקט לישנא דלעיל העושה את כולה ולא העושה את מקצתה''' — המשנה התחילה &quot;בעשותה, עושה את כולה ולא עושה את מקצתה&quot;, וכאשר מובאים דברי רבי שמעון כתוב &quot;לכך נאמר בעשותה, יחיד שעשאה חייב שנים שעשאוה פטורין&quot;. ואין ר&quot;י יודע למה לא השתמש באותו לשון של המשנה &quot;עושה את כולה ולא עושה את מקצתה&quot;.

'''ושמא לישנא דשנים שעשאוה פטורין משמע טפי אפי' זה אינו יכול וזה אינו יכול''' — כיוון שרבי שמעון רוצה לומר שאפילו זה אינו יכול וזה אינו יכול שנים שעשאוה פטורין, אילו היה נוקט בלשון המשנה &quot;עושה את כולה ולא עושה את מקצתה&quot; עדיין היה מקום לחשוב שאם שנים שכל אחד אינו יכול הם חייבין, כיוון שכל אחד עשה את המקסימום שהוא יכול וזה כאילו עשה את חלקו. לכן נקט בלשון זה, שמשמע ששנים שעשאוה פטורין אפילו אם זה אינו יכול וזה אינו יכול.}}
'''תלתא''' מיעוטי כתיבי. והא דנקט בעשותה בברייתא טפי מהנך משום שהוא מיעוט אחרון שבפסוק ובהא פליגי ולא ידע ר&quot;י דאמאי נקט דמילתיה דר' שמעון יחיד שעשאה חייב כו' ולא נקט לישנא דלעיל העושה את כולה ולא העושה את מקצתה ושמא לישנא דשנים שעשאוה פטורין משמע טפי אפי' זה אינו יכול וזה אינו יכול:
[[File:תוס שבת 10 צג א חד למעוטי זה עוקר וזה מניח.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צג_א_חד למעוטי זה עוקר וזה מניח]]תמלול צג א חד למעוטי זה עוקר וזה מניח::{{הערה|אנחנו בטוף מסכת שבת פרק יו&quot;ד דף צ&quot;ג עמוד א' דיבור המתחיל '''חד''' למעוטי זה עוקר וזה מניח. הגמרא מביאה ברייתא: השומרת הנוקנן בעשותה עושה את כולה ולא עושה את מקצתה, כיצד? שנים שאוחזים במלגז ולוגזים, בכרכר ושופטין, בקולמוס וכותבים, בקנה והוציאו לרשות הרבים — יכול יהיו חייבים? תלמוד לומר בעשותה, עושה את כולה ולא עושה את מקצתה. בעיגול של דבלה והוציאו לרשות הרבים, בקורה והוציאו לרשות הרבים — רבי יהודה אומר אם לא יכול אחד להוציאו והוציאו שנים חייבים, ואם לאו פטורים. רבי שמעון אומר אף על פי שלא יכול אחד להוציאו והוציאו שנים פטורים, לכך נאמר בעשותה — יחיד שעשאה חייב, שנים שעשאוה פטורים.

במאי קמיפלגי, בעיקרה כתוב פסוק ועם נפש תחטא בשגגה מעם הארץ בעשותה. רבי שמעון סבר תלת מיעוטי כתיבי, שלושה מיעוטים: נפש, אחת, תחטא — הא כמו שלושה מיעוטים, נפש, אחת, בעשותה. אז חד למעוטי זה עוקר וזה מניח, חד למעוטי זה יכול וזה יכול, וחד למעוטי זה לא יכול וזה לא יכול, כלומר ששניהם כל אחד מהם לבד לא יכול, אבל בכלל הם פטורים. ורבי יהודה אומר: חד למעוטי זה עוקר וזה מניח, כל אחד עשה חצי מלאכה, חד למעוטי זה יכול וזה יכול, וחד למעוטי יחיד שעשה בהוראת בית דין שהוא פטור. אבל בעשותה הוא ממעט אם יחיד עשה בהוראת בית דין שהוא פטור.

ורבי שמעון למה הוא לא אומר את זה? כי הוא סובר שיחיד שעשה בהוראת בית דין חייב. ואביי אמר, כתיב נפש, תחטא, אחת, בעשותה — יש פה רק שני מיעוטים: חד למעוטי זה עוקר וזה מניח, כלומר עשה חצי פעולה, וחד למעוטי יחיד שעשה בהוראת בית דין, אבל שנים שעשאוה יהיו חייבים.

אז כמו שראינו, רבי שמעון סובר שהשלושה מיעוטים, כתוב נפש, אחת, ובעשותה, אז כאילו כתב נפש, אחת, בעשותה. אז אחד למעוטי זה עוקר וזה מניח, כלומר שכל אחד עשה חצי פעולה, ואחד למעוטי זה יכול וזה יכול, וחד למעוטי זה לא יכול וזה לא יכול.

בתוספות נתחיל: '''חד''' למעוטי זה עוקר וזה מניח. אז מתוספות שכל מה שצריך את המיעוט זה דווקא לעוקר ומניח שזה במלאכת הוצאה, אבל בשאר המלאכות שעשה חצי מלאכה לא צריך פסוק מיוחד להגיד שפטור, כגון '''וזה כתב אות אחת ובא חבירו וכתב אות שניה לא איצטריך קרא אלא אהוצאה''' — לא צריך פסוק ברור שהוא יפטור כי הוא לא עשה מלאכה שלמה, זה כמו כל מי שלא עשה איסור שלם. אלא ההוצאה דווקא צריך להגיד את זה, כי '''דה&quot;א אהכנסה ואהוצאה הוא דקפיד רחמנא וליחייב אפי' בלא הנחה''' — הייתי חושב שאפילו על הפעולה של ההוצאה או ההכנסה לבד בלי הנחה כבר התחייב, לכן היה צריך פסוק מיוחד למעט את זה, אבל לשאר המלאכות שעשה חצי מלאכה לא צריך פסוק מיוחד להגיד לנו שפטור.

'''ה&quot;ג ורבי שמעון יחיד שעשאה בהוראת ב&quot;ד לא צריך קרא ול&quot;ג ר&quot;ש לטעמיה דאמר יחיד שעשאה בהוראת ב&quot;ד חייב כדפירש בקונטרס דהא תנן בהדיא בפ&quot;ק דהוריות (ד' נ.) הלך ועשה על פיהן בין הביאו כפרתן בין לא כו' ר' שמעון פוטר ומפרש טעמא תולה בב&quot;ד אנוס הוא:'''}}
''' חד''' למעוטי זה עוקר וזה מניח. וזה כתב אות אחת ובא חבירו וכתב אות שניה לא איצטריך קרא אלא אהוצאה דה&quot;א אהכנסה ואהוצא' הוא דקפיד רחמנא וליחייב אפי' בלא הנחה: ה&quot;ג ורבי שמעון יחיד שעשאה בהוראת ב&quot;ד לא צריך קרא ול&quot;ג ר&quot;ש לטעמיה דאמר יחיד שעשאה בהוראת ב&quot;ד חייב כדפירש בקונטרס דהא תנן בהדיא בפ&quot;ק דהוריות (ד' נ.) הלך ועשה על פיהן בין הביאו כפרתן בין לא כו' ר' שמעון פוטר ומפרש טעמא תולה בב&quot;ד אנוס הוא:
[[File:תוס שבת 10 צג א אמר מר זה יכול וזה אינו יכול.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צג_א_אמר מר זה יכול וזה אינו יכול]]תמלול צג א אמר מר זה יכול וזה אינו יכול::{{הערה|'''אמר''' מר זה יכול וזה אינו יכול. הגמרא רוצה לברר את השומרת. במשנה שנינו &quot;בעשותה - עושה את כולה ולא עושה את מקצתה. כיצד, שניים שאחזו במלגז ולגזו, בקולמוס וכתבו, בקנה והוציאו לרשות הרבים - יכול יהיו חייבים, תלמוד לומר בעשותה, עושה את כולה ולא עושה את מקצתה. בעיגול של דבילה והוציאו לרשות הרבים, בקורה והוציאו לרשות הרבים, רבי יהודה אומר אם לא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שניים חייבים, ואם לאו פטורים. רבי שמעון אומר אף על פי שלא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שניים פטורים, לכך נאמר בעשותה - יחיד שעשאה חייב, שניים שעשאוה פטורים&quot;.

במאי קא מיפלגי - בהאי קרא. כתוב פסוק &quot;ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשותה&quot;. רבי שמעון סבר תלת מיעוטי כתיבי, שלושה מיעוטים - נפש תחטא, אחת תחטא, בעשותה תחטא. אז חד למעוטי זה עוקר וזה מניח, חד למעוטי זה יכול וזה יכול, וחד למעוטי זה אינו יכול וזה אינו יכול. כלומר, אפילו ששניהם, כל אחד מהם לבד אינו יכול, אבל בכך יהיו פטורים.

ורבי סבר, חד למעוטי זה עוקר וזה מניח, כלומר כל אחד עשה חצי מלאכה. חד למעוטי זה יכול וזה יכול. וחד למעוטי יחיד שעשאה בהוראת בית דין - בעשותה הוא ממעט, אם יחיד עשה בהוראת בית דין שהוא פטור. ורבי שמעון למה לא אומר כך? כי הוא סובר שיחיד שעשה בהוראת בית דין חייב.

ומר סבר, מי כתיב נפש תחטא, אחת תחטא, בעשותה תחטא - יש פה רק שני מיעוטים. חד למעוטי זה עוקר וזה מניח, כלומר עשה חצי פעולה. וחד למעוטי יחיד שעשאה בהוראת בית דין. אבל שניים שעשאוה יהיו חייבים.

וממשיכה הגמרא. אמר מר, זה יכול וזה אינו יכול - דברי הכל חייב. הי מינייהו מיחייב, כלומר מי מהם חייב? אמר רב חסדא, זה שיכול. אימא, זה שאינו יכול. מאי קא עביד, מה הוא בכלל עשה? אמר ליה, מסייע ליה בהדיה. אמר, מסייע אין בו ממש.

'''נראה לר&quot;י דהאי אינו יכול היינו אפי' בעל כח הרבה אלא שהוא נושא הקורה בענין זה בכי האי גוונא שאלמלא אחר לא היה יכול לנושאה לבדו כגון באצבע''' הוא תופסה בענין זה שאינו יכול לנושאה לבדו '''או תופשה בענין זה שאינו יכול לנושאה לבדו דמה לנו לכחו כיון דהשתא מיהא אינו יכול לנושאה:''' כשאומרים &quot;זה יכול וזה אינו יכול&quot;, ה&quot;אינו יכול&quot; זה לא שהוא לא מסוגל בכלל, אלא בצורה - כשהוא נושא את זה הוא לא יכול, כיוון שהוא מחזיק את זה באצבע, כך שלבד עם האצבע הוא לא יכול להרים את זה, ולכן הוא צריך את השני. למרות שבעצם, אם היה רוצה, הוא יכול להרים את זה ביד אחת או בשתי ידיים, בכל אופן לבד. אבל כיוון שבצורה שהוא נושא את זה הוא לא יכול לבד, זה נקרא אינו יכול. כי בצורה הזאת מה אכפת לנו שהוא חזק, בצורה הזאת הוא לא יכול לשאת את זה, ולכן הוא פטור.}}
''' אמר''' מר זה יכול וזה אינו יכול. נראה לר&quot;י דהאי אינו יכול היינו אפי' בעל כח הרבה אלא שהוא נושא הקורה בענין זה בכי האי גוונא שאלמלא אחר לא היה יכול לנושאה לבדו כגון באצבע או תופשה בענין זה שאינו יכול לנושאה לבדו דמה לנו לכחו כיון דהשתא מיהא אינו יכול לנושאה:
[[File:תוס שבת 10 צג א הי מינייהו מיחייב.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צג_א_הי מינייהו מיחייב]]תמלול צג א הי מינייהו מיחייב::{{הערה|אנחנו עכשיו עושים מסכת שבת פרק עשירי, דף צ&quot;ג. נלמד את דברי התוספות המתחיל &quot;הי מינייהו מיחייב&quot;. המשנה אמרה: המוציא כיכר לרשות הרבים חייב. הוציאוהו שניים פטורים. לא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שניים חייבים, ורבי שמעון פוטר. ואמרה הגמרא, אמר רב יהודה אמר רב: זה יכול וזה יכול, רבי מאיר מחייב ורבי שמעון פוטר. זה אינו יכול וזה אינו יכול, דברי הכל חייבים ורבי שמעון פוטר. זה יכול וזה אינו יכול, דברי הכל חייב. אז אמרה הגמרא, זה יכול וזה אינו יכול, דברי הכל חייב.

'''הי''' מינייהו מיחייב. כאן השאלה איזה מן השניים מתחייב? האם זה שיכול או זה שאינו יכול? אמר רב חסדא: זה שיכול. דזה שאינו יכול מאי קא עביד? אמר רבי המנונא, נמצא מסייע לו, כלומר הוא עוזר, ואמרנו מסייע אין בו ממש.

אז אמר התוספות, המתחיל &quot;הי מינייהו מיחייב&quot;:

'''לא בעי למימר שיהא פטור אותו שיכול וליחייב שאינו יכול דאין זה סברא''' - דאין היגיון להגיד שמי שיכול הוא יהיה פטור ומי שלא יכול הוא יהיה חייב, זה לא הגיוני.

'''אלא קאמר דליתחייב נמי אפילו שאינו יכול''' - כלומר בעצם השאלה הייתה, אי מינייהו מיחייב, הכוונה למה שרק אחד יתחייב, למה לא שניהם? למה שלא שניים יתחייבו?

'''כמו לר' יהודה ור&quot;מ דאמרי לעיל זה אינו יכול וזה אינו יכול חייב''' - כמו שראינו שרבי יהודה ורבי מאיר אמרו לעיל שבמקרה שזה אינו יכול וזה אינו יכול חייב. כלומר, זה שהוא לא יכול לא גורם לפטור, שהרי לכאורה הנה שניהם לא יכולים, ובכל אופן הם חייבים. אז גם כאן אולי גם זה שאינו יכול להתחייב, זו השאלה - שאף על פי שאינו יכול יתחייב.}}
''' הי''' מינייהו מיחייב. לא בעי למימר שיהא פטור אותו שיכול וליחייב שאינו יכול דאין זה סברא אלא קאמר דליתחייב נמי אפילו שאינו יכול כמו לר' יהודה ור&quot;מ דאמרי לעיל זה אינו יכול וזה אינו יכול חייב:
[[File:תוס שבת 10 צג א אמר רב זביד משמיה דרבא אף אנן נמי תנינא.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צג_א_אמר רב זביד משמיה דרבא אף אנן נמי תנינא]]תמלול צג א אמר רב זביד משמיה דרבא אף אנן נמי תנינא::{{הערה|''' אמר''' רב זביד משמיה דרבא אף אנן נמי תנינא. המשנה אמרה: המוציא ככר לרשות הרבים חייב, הוציאוהו שנים פטורים. לא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שנים חייבים, ורבי שמעון פוטר. ואמרה הגמרא שלמדנו זה יכול וזה יכול - רבי מאיר מחייב ורבי יהודה ורבי שמעון פוטרים; זה אינו יכול וזה אינו יכול - רבי יהודה ורבי מאיר מחייבים ורבי שמעון פוטר; זה יכול וזה אינו יכול - דברי הכל חייב. ומקשה על זה: מי שיכול הוא הרי חייב, אבל זה שאינו יכול מה יחייבו, הוא לא עשה כלום, ומשני שזה שאינו יכול מסייע בעדו, ומסייע אין בו ממש. אמר רב זביד משמיה דרבא: אף אנן נמי תנינא שמסייע אין בו ממש - היה יושב על גבי מיטה וארבע טליות תחת ארבע רגלי המיטה טמאות מפני שאינה יכולה לעמוד על שלש, ורבי שמעון מטהר. היה רוכב על גבי בהמה וארבע טליות תחת רגלי הבהמה טהורות מפני שיכולה לעמוד על שלש. וכיון שיכולה לעמוד על שלש, כל רגל רביעית היא רק מסייעת, ומ&quot;מ הרגל הרביעית מסייעת - אלמא מסייע אין בו ממש.

'''פירוש דמסייע אין בו ממש קשה לר&quot;י דהכא אית ליה לרב זביד דמסייע אין בו ממש וכן רב אשי בסמוך''' - רב זביד אומר משמיה דרבא שמסייע אין בו ממש, וכן רב אשי בסמוך שאמר על הכהן שרגלו אחת על כלי ורגלו אחת על הרצפה, אם ינטל הכלי או האבן ויכול לעמוד על רגלו אחת - עבודתו כשרה, ואם לאו - פסולה, אלמא שהדריכה על הכלי אינה אלא מסייע ומסייע אין בו ממש.

'''ובפ&quot;ב דביצה''' ביצה כב א '''אמרינן אמימר כחל עינא. על יד נכרי בשבת''' - אמימר התיר כחילת העין על ידי נכרי בשבת. '''א&quot;ל רב אשי מאי דעתיך''' - מה דעתך להתיר זה, '''כו' ואמר רב כהנא חולה שאין בו סכנה אומר לנכרי ועושה''' - כל דבר שאין בו סכנה אומר לנכרי ועושה, ובגלל זה התרת. '''הא מסייע בהדיה דקא עמיץ ופתח''' - הרי אתה מסייע לנכרי שאתה סוגר ופותח את העין. '''א&quot;ל''' אמימר '''איכא רב זביד דקאי כוותך''' - שהקשה לי אותה קושיא, '''ושני ליה מסייע אין בו ממש משמע דרב זביד ורב אשי סוברים דיש בו ממש''' - שהרי הקשו זאת.

'''ואין לומר דהא דאמר הכא אין בו ממש לא שיפטר לגמרי אלא דאין בו חיוב חטאת''' - שכל מה שאמרנו כאן שרב זביד משמיה דרבא אמר מסייע אין בו ממש היינו רק שאין בו חיוב חטאת אבל איסור יש. '''דהא מייתי רב אשי דעבודתו כשרה משמע דאפי' פסולא דרבנן ליכא''' - שהרי הביא רב אשי מהברייתא שעבודתו כשרה, ואין בזה פסול אפילו מדרבנן. '''א&quot;כ לענין שבת נמי מנלן שיש בו איסורא דרבנן''' - אין סברה לומר שיהיה בו איסור אפילו מדרבנן.

'''ומיהו לרב אשי איכא למימר דבתר דשמעה מאמימר סברה''' - שבתחילה סבר שמסייע יש בו ממש, ואחר ששמע מאמימר שמסייע אין בו ממש הסכים עמו ואפילו הביא הברייתא לזה. '''אלא לרב זביד קשה דאיהו גופיה קאמר משמיה דרבא דאין בו ממש ואמימר היה הרבה אחר רבא ואפי' אחר רב פפא שהיה תלמידו של רבא''' - אם כן ודאי שמע מרבא הרבה קודם מעשה דאמימר שמסייע אין בו ממש, ואיך הקשה לאמימר.

'''ושמא בתר מעשה דאמימר שמעה רב זביד משמיה דרבא ולא מרבא עצמו''' - שמה שכתוב רב זביד אמר משמיה דרבא אין הכוונה ששמע מרבא עצמו, אלא שמע ממי שאמר משמו של רבא, וזה שמע לאחר שהקשה לאמימר.

'''ועוד אור&quot;י דהכי פריך התם והא קא מסייע בהדיה דקא עמיץ ופתח''' - הרי אתה עוזר לנכרי שאתה סוגר ופותח את העין. '''ואע&quot;ג דמסייע אין בו ממש בעלמא''' - בכל מקום, '''הא אית לן למימר דאסרו משום שחיקת סממנין''' - שכאן ברפואה יש לומר שגזרו משום שחיקת סממנין. '''ומשני דאין בו ממש אפילו לענין זה''' - שאפילו לענין שחיקת סממנין לא גזרו כיון שמסייע אין בו ממש לגמרי:}}
''' אמר''' רב זביד משמיה דרבא אף אנן נמי תנינא. פירוש דמסייע אין בו ממש קשה לר&quot;י דהכא אית ליה לרב זביד דמסייע אין בו ממש וכן רב אשי בסמוך ובפ&quot;ב דביצה {{הפניה-גמ|ביצה|כב|א}} אמרינן אמימר כחל עינא. על יד נכרי בשבת א&quot;ל רב אשי מאי דעתיך כו' ואמר רב כהנא חולה שאין בו סכנה אומר לנכרי ועושה הא מסייע בהדיה דקא עמיץ ופתח א&quot;ל איכא רב זביד דקאי כוותך ושני ליה מסייע אין בו ממש משמע דרב זביד ורב אשי סוברים דיש בו ממש ואין לומר דהא דאמר הכא אין בו ממש לא שיפטר לגמרי אלא דאין בו חיוב חטאת דהא מייתי רב אשי דעבודתו כשרה משמע דאפי' פסולא דרבנן ליכא א&quot;כ לענין שבת נמי מנלן שיש בו איסורא דרבנן ומיהו לרב אשי איכא למימר דבתר דשמעה מאמימר סברה אלא לרב זביד קשה דאיהו גופיה קאמר משמיה דרבא דאין בו ממש ואמימר היה הרבה אחר רבא ואפי' אחר רב פפא שהיה תלמידו של רבא ושמא בתר מעשה דאמימר שמעה רב זביד משמיה דרבא ולא מרבא עצמו ועוד אור&quot;י דהכי פריך התם והא קא מסייע בהדיה דקא עמיץ ופתח ואע&quot;ג דמסייע אין בו ממש בעלמא הא אית לן למימר דאסרו משום שחיקת סממנין ומשני דאין בו ממש אפילו לענין זה:
[[File:תוס שבת 10 צג א ור&quot;ש מטהר.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צג_א_ור&quot;ש מטהר]]תמלול צג א ור&quot;ש מטהר::{{הערה|'''ור&quot;ש''' מטהר. ראינו לפני כן שאמר &quot;ודאמר רב ואמרי לה אמר רבי&quot;, זה יכול וזה יכול, רבי מאיר מחייב ורבי שמעון פוטרים. זה אינו יכול וזה אינו יכול, רבי מאיר מחייבים ורבי שמעון פוטר. זה יכול וזה אינו יכול, דיברנו בזה. אחר כך ראינו את המשנה, היה הזב יושב על גבי מיטה, וארבע טליות תחת רגלי המיטה, טמאות. מפני שאינה יכולה לעמוד על שלוש, ורבי שמעון מטהר. אז התוספות בדיבור המתחיל ורבי שמעון מטהר אומר:

'''פי' בקונטרס דר&quot;ש לטעמיה דפטר זה אינו יכול וזה אינו יכול''' — ראינו הרי במשנה הקודמת שזה אינו יכול וזה אינו יכול, רבי מאיר מחייבים ורבי שמעון פוטר. אז גם כאן אומר רש&quot;י, הסיבה שכאשר יש ארבע טליות תחת רגלי המיטה, כלומר תחת כל רגל של המיטה, הסיבה שרבי שמעון מטהר, כי זה כמו זה אינו יכול וזה אינו יכול, כי כל אחד מהם לבד לא יכול.

'''[ואינו] נראה לרשב&quot;א דשאני התם דגלי רחמנא דאיכא קרא לפטור''' — כלומר, רבי שמעון בן אברהם לא מקבל את זה. ששם, לגבי שבת, הפסוק אומר &quot;בעשותה&quot;, שלמדו מכאן, יחיד שעשה חייב, שניים שעשאו פטורים. אז יש פסוק מיוחד, אבל לא בכל דבר.

'''ונראה דטעמא משום דבעי שיהיה רוב הזב נישא על כל אחד''' — הסיבה באמת שרבי שמעון מטהר, כי הוא סובר, צריך שרוב הזב יהיה על כל אחד.

'''וכן משמע במסכת זבים פ&quot;ד (משנה ה) דתנן הזב בכף מאזנים ומשכב ומושב כנגדו''' — כלומר, יש לנו כף מאזנים, בצד אחד יש משכב ומושב, בצד השני יש זב.

'''כרע הזב טהורין''' — כלומר, אם הזב כרע, היה יותר כבד מהם, והם עלו למעלה, אז הם טהורין.

'''כרעו הן טמאין''' — כלומר, הם יותר כבדים, ומיטמאים כלפיו, אז בעצם הזב יתרומם, זה כאילו שהוא מעלה אותם, אז טמאים.

'''ר&quot;ש אומר ביחיד טמאין פי' כשאין אלא משכב אחד או מושב אחד''' — כלומר, אם היה רק אחד מול הזב, באמת זה היה טמא.

'''במרובין טהורין שאין כ&quot;א נושא רובו''' — כלומר, שיש שניים או יותר, טהורין, שאין כל אחד נושא רובו. אז רואים, זו הסברה של רבי שמעון: צריך שרוב הזב יהיה על כל אחד ואחד. אז כיוון שאם שמים ארבע טליות, כל טלית תחת רגל אחת של המיטה, אז בכל רגל אין את רוב המשקל של הזב, לכן בעצם הם טהורין.}}
''' ור&quot;ש''' מטהר. פי' בקונטרס דר&quot;ש לטעמיה דפטר זה אינו יכול וזה אינו יכול [ואינו] נראה לרשב&quot;א דשאני התם דגלי רחמנא דאיכא קרא לפטור ונראה דטעמא משום דבעי שיהיה רוב הזב נישא על כל אחד וכן משמע במסכת זבים פ&quot;ד (משנה ה) דתנן הזב בכף מאזנים ומשכב ומושב כנגדו כרע הזב טהורין כרעו הן טמאין ר&quot;ש אומר ביחיד טמאין פי' כשאין אלא משכב אחד או מושב אחד במרובין טהורין שאין כ&quot;א נושא רובו:
[[File:תוס שבת 10 צג א היה רוכב ע&quot;ג בהמה.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צג_א_היה רוכב ע&quot;ג בהמה]]תמלול צג א היה רוכב ע&quot;ג בהמה::{{הערה|'''היה רוכב ע&quot;ג בהמה.''' ראינו שהמשנה אמרה שהמוציא כזית מרשות הרבים חייב, הוציאוהו שנים פטורים. לא יכול אחד להוציאו, הוציאוהו שנים חייבים, ורבי שמעון פוטר. אבל הגמרא אמרה, אמרה רב, ואמרה בי, ואמרה מתניתא: זה יכול וזה יכול, רבי מאיר מחייב, ורבי יהודה ורבי שמעון פוטרים. זה אינו יכול וזה אינו יכול, רבי מאיר מחייב, ורבי שמעון פוטר. זה יכול וזה אינו יכול, דברי הכל חייב. כלומר, מישהו אחד רק חייב. אז הגמרא אמרה על זה, אי זהו החייב? אמר רב חסדא, זה שיכול. מי שיכול הוא חייב, אבל זה שאינו יכול פטור, דהאי זה שאינו יכול מאי קא עביד, הוא אותו אחד שלא יכול, הוא לא עשה כלום בעצם. אמר ליה רבי המנונא, דקא מסייע בהדיה, הוא צריך להתחייב כיוון שהוא מסייע. אמר ליה, מסייע אין בו ממש. עכשיו הגמרא אחרי זה מביאה כל מיני מקורות שבאמת מסייע אין בו ממש. באמת הגמרא אמרה, רב זירא הוה משתמיט מדרבה דלא ליתנייה, היה שבת לגבי מיטה. והארבע טליות תחת רגלי המיטה, טמאות, זאת אומרת אם יש מטלית מתחת כל רגל ורגל, אז הן טמאות, כמו אם הזב יושב עליהם, על המיטה. למה? מפני שאינה יכולה לעמוד על שלוש, והמיטה לא יכולה לעמוד על שלוש רגליים, והארבע טליות טמאות, כי רבי שמעון דורש שרובו של הזב יהיה על כל אחד ואחד, כדי אליבא דמשכב ומושב. היה רוכב על גבי בהמה, והארבע טליות תחת רגלי הבהמה, טהורות, מפני שיכולה לעמוד על שלוש. והמי כמסייע בהדק, כלומר נכון שהיא יכולה לעמוד על שלוש, אבל הרגל הרביעית מסייעת. אז הגמרא, לא משום דנעמוד על מסייע אין בו ממש, אז זה לכל ראיה למעשה רצים להוכיח. בכל אופן, הברייתא אמרה, היה רוכב על גבי בהמה, והארבע טליות תחת רגלי הבהמה, טהורות, מפני שיכולה לעמוד על שלוש. אז התוספות מתחיל, היה רוכב ע&quot;ג בהמה, מדובר דווקא '''בעומדת איירי''', כן, דווקא שעומדת במקום, על כל ארבע רגליים, '''דאי במהלכת''' הרי כל שעה עוקרת רגל אחת ועומדת על שלוש, '''כל שעה עוקרת רגל הא' ועומדת על ג' וטמא מה שתחתיהן''' — התליות, המטליות שתחת הרגליים האלה, תחת השלושה רגליים, הן טמאות, וכל פעם יהיו שלושה אחרות טמאות, '''שאינה יכולה לעמוד על שתים''' — כי אמרנו שלגבי המיטה, למה המטליות שמתחת המיטה טמאות, כיוון שהמיטה לא יכולה לעמוד על שלוש רגליים, כן, הבהמה לא יכולה לעמוד על שתיים. אז לכן, כשהיא הולכת, כיוון שיש מצב שבכל פעם יהיו שלוש רגליים, אז התליות שתחת השלוש רגליים האלה, מקבלות טומאה, כיוון שהיא לא יכולה לעמוד על שתיים.}}
''' היה''' רוכב ע&quot;ג בהמה. בעומדת איירי דאי במהלכת כל שעה עוקרת רגל הא' ועומדת על ג' וטמא מה שתחתיהן שאינה יכולה לעמוד על שתים:
[[File:תוס שבת 10 צג א מפני שיכולה לעמוד על ג'.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צג_א_מפני שיכולה לעמוד על ג']]תמלול צג א מפני שיכולה לעמוד על ג'::{{הערה|אנחנו בתוספות מסכת שבת פרק עשירי, דף צ&quot;ג עמוד א', דיבור המתחיל &quot;מפני שיכולה לעמוד על ג'&quot;. ראינו שהמשנה אמרה שהמוציא ככר לרשות הרבים חייב, הוציאוהו שניים פטורים, לא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שניים חייבים, ורבי שמעון פוטר. על זה הגמרא אמרה, אמר רב יהודה אמר רב, ואמרי לה במתניתא תנא: זה יכול וזה יכול, רבי מאיר מחייב, ורבי יהודה ורבי שמעון פוטרים. זה אינו יכול וזה אינו יכול, רבי יהודה ורבי מאיר מחייבים, ורבי שמעון פוטר. זה יכול וזה אינו יכול, דברי הכל חייב. כלומר, מישהו אחד חייב.

אז הגמרא דנה על זה: הי מנייהו מחייב? אמר אביי: זה שיכול. כלומר, מי שיכול הוא חייב, אבל זה שאינו יכול פטור, כי זה שאינו יכול הוא אותו אחד שלא יכול, ולא עשה כלום בעצם. אמר ליה רב חמא: דקא מסייע בהדיה, הוא צריך להתחייב, שהרי הוא מסייע. אמר ליה: מסייע אין בו ממש.

עכשיו הגמרא אחרי זה מביאה כל מיני מקורות שבאמת מסייע אין בו ממש. אמר אביי: נמי מתניתא לגבי מיטה, וארבע טליות תחת ארבע רגלי המיטה טמאות, זאת אומרת אם יש טלית מתחת כל רגל ורגל אז הן טמאות, כי אם הזב יושב על המיטה, מפני שאינה יכולה לעמוד על שלוש – והמיטה לא יכולה לעמוד על שלוש רגליים. ורבי שמעון מטהר, כי רבי שמעון דורש שרובו של הזב יהיה על מרכב אחד, ואחד כאן אינו מרכב. משכב, אם היה נתון על גבי בימה, וארבע טליות תחת רגלי הבימה טהורות, מפני שיכולה לעמוד על שלוש. והא הכא דקא מסייע בהדיה, כלומר נכון שהיא יכולה לעמוד על שלוש, אבל הרגל הרביעית מסייעת, ואתה אומר שהן טהורות – משמע שמסייע אין בו ממש. אז זו ראיה למה שרצה אביי להוכיח.

בברייתא נאמר: היה נתון על גבי בימה, וארבע טליות תחת רגלי הבימה טהורות, מפני שיכולה לעמוד על שלוש.

זאת אומרת התוספות, ומתחיל: '''מפני''' שיכולה לעמוד על ג'. מה הסיבה שחכמים מטהרים? ראינו שרבי שמעון מטהר בגלל שהוא אומר בכל מקרה, אפילו בשלוש רגליים גם היה מטהר, כמו שהוא סובר שצריך שרובו של הזב יעמוד על כל מרכב ומרכב. אבל חכמים, מה הסיבה שלהם? על זה אומרת הגמרא: מפני שיכולה לעמוד על שלוש. מה הסברה כאן? אז זאת אומרת התוספות: '''וה&quot;ל כל רגל אינו יכול והג' אחרים יכולין:''' זאת אומרת בכל שלב, רגל אחת נחשבת אינה יכולה, והשלושה האחרים יכולים. וכמו שראינו כאשר זה יכול וזה אינו יכול אז האינו יכול פטור, אז גם כאן, כיוון שכל רגל היא אינה יכולה לבדה, לכן בעצם כל הטליות שמתחת הרגליים הן טהורות.}}
''' מפני''' שיכולה לעמוד על ג'. וה&quot;ל כל רגל אינו יכול והג' אחרים יכולין:
[[File:תוס שבת 10 צג א וכיון דזימנין עקרה הא וזימנין הא ליהוי כזב המתהפך.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צג_א_וכיון דזימנין עקרה הא וזימנין הא ליהוי כזב המתהפך]]תמלול צג א וכיון דזימנין עקרה הא וזימנין הא ליהוי כזב המתהפך::{{הערה|'''וכיון''' דזימנין עקרה הא וזימנין הא ליהוי כזב המתהפך. ראינו שהמשנה אמרה שהמוציא ככר לרשות הרבים חייב, הוציאוהו שניים שיכול אחד להוציאו – רבי מאיר מחייב, ואם אינו יכול אחד להוציאו והוציאוהו שניים חייבים, ורבי שמעון פוטר. ועל זה הגמרא אמרה: אמר רב יהודה אמר רב מתניתין – זה יכול וזה יכול, רבי מאיר מחייב ורבי שמעון פוטר; זה אינו יכול וזה אינו יכול, רבי מאיר ורבי יהודה מחייבים ורבי שמעון פוטר; זה יכול וזה אינו יכול, דברי הכל חייב, כלומר אותו אחד שיכול בלבד חייב. והגמרא דנה על זה: אימא זה שיכול חייב אבל זה שאינו יכול פטור, דהיינו אותו אחד שאינו יכול לא עשה כלום. אמרו לרב יהודה: הא קא מסייע ליה, הוא צריך להתחייב כיוון שמסייע. אמר להם: קסבר מסייע אין בו ממש.

עכשיו הגמרא מביאה מקורות שבאמת מסייע אין בו ממש. הגמרא אמרה: תא שמע, זב שהיה מוטל על חמש ספסלים או על חמש פונדאות, לאורכן – טמאים, לרוחבן – טהורין. ובאמת רצו להוכיח מן הבימה: מטה שארבע טליות תחת ארבע רגלי המטה טמאות, מפני שאינה יכולה לעמוד על שלש, ורבי שמעון מטהר, שרבי שמעון סובר שצריך שרובו של הזב יהיה על אחד. אכן כדי אכל אחד – משכב מושב. היה רוכב על גבי בימה וארבע טליות תחת ארבע רגלי בימה טהורות, מפני שיכולה לעמוד על שלש. והרי הרגל הרביעית מסייעת, אז אם אתה אומר מסייע אין בו ממש – הרי זה ראיה.

והגמרא דוחה: אמר רבי יהודה מדיסקרתא – לעולם אימא לך מסייע יש בו ממש, כמו שאמרת. אם כן למה כאשר הבימה עומדת על ארבע רגליים והזב רוכב עליה ומתחת כל רגל יש טלית, למה הטליות טהורות? אלא שאני הכא דעקר לה לגמרי, הרגל אינה נשענת ומסייעת אלא עוקרת לגמרי, הרגל באוויר. וכיוון שכך הרגל טהורה. וזאת אומרת הגמרא כאן: וכיון דזימנין עקרה הא וזימנין הא – כל פעם רק רגל אחת באוויר, אם כן ליהוי כזב המתהפך, שכל פעם עובר ממקום למקום, וכל מקום מקום טהרה, כלומר כל פעם היא מונחת על שלש רגליים ואותן שלש שנשענות עליהן טהורות.

וכן זב שהיה מוטל על חמש ספסלים או על חמש פונדאות לאורכן – טמאים, כלומר אם הזב שוכב לאורך הספסלים כל פעם נמצא על אחר; אבל לרוחבן, שחלק ממנו נמצא על כל אחד מחמשת הספסלים או הפונדאות – טהורין, כי לא היה כאן רובו של זב על אחד. וישן ספק מתהפך עליהן – טמאים, שאם אנו יודעים שהוא ישן ויש ספק שמא עבר מאחד לשני – כולם טמאים.

אז רואים כאן שהסיבה שהבימה עומדת על ארבע רגליים ותחת כל רגל טלית והטליות טהורות – זה בגלל שמסייע יש בו ממש, כי אם הסיבה הייתה בגלל שאומרים כל רגל עוקרת, אז הכל היה טהור מטעם זב המתהפך.

ומה שכתב בעל התוספות '''ואפילו ברה&quot;ר טמא''' – אין לך לומר שהסיבה שהטליות טהורות היא מטעם ספק, כי מדובר ברשות הרבים, וספק טומאה ברשות הרבים טהור. שאין ללמוד את זה מסוטה, שסוטה נסתרה במקום שאין בו רבים והתורה אמרה שהיא טמאה ואסורה לבעלה, אז זה דווקא ברשות היחיד במקום שאין בו רבים; ומכאן שספק טומאה ברשות היחיד טמא, וספק טומאה ברשות הרבים טהור. אז הייתי חושב שגם כאן הסיבה שטהור כי מדובר ברשות הרבים וזה ספק. על זה אומר בעל התוספות: אל תחשוב שזו הסיבה, כאן הרי יש ודאי שלוש רגליים שהטליות תחתיהן טמאים, אלא שאיני יודע מי הם. וכיוון שכך – אפילו ברשות הרבים טמא, כי כל מה שאמרנו ספק טומאה ברשות הרבים טהור זה כשאיני יודע כלל אם יש טומאה או אין; אבל אם אני יודע בוודאי שיש טומאה, אז אפילו ברשות הרבים זה טמא. ולכן כאן לגבי הבימה העומדת על ארבע, אם לא היה העניין של מסייע יש בו ממש, היה צריך להיות הכל טמא אפילו ברשות הרבים.}}
''' וכיון''' דזימנין עקרה הא וזימנין הא ליהוי כזב המתהפך. ואפילו ברה&quot;ר טמא:
[[File:תוס שבת 10 צג א לאורכן טמאין.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צג_א_לאורכן טמאין]]תמלול צג א לאורכן טמאין::{{הערה|'''לאורכן טמאין.''' ראינו שהמשנה אמרה שהמוציא כיכר לרשות הרבים חייב, הוציאוהו שניים פטורים. לא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שניים – חייבים, ורבי שמעון פוטר. ועל זה הגמרא אמרה: אמרו רב ואמרו בהמתניתין: זה יכול וזה יכול – רבי מאיר מחייב, ורבי יהודה ורבי שמעון פוטרים; זה אינו יכול וזה אינו יכול – רבי יהודה ורבי מאיר מחייבים, ורבי שמעון פוטר; זה יכול וזה אינו יכול – דברי הכל חייב, כלומר מישהו אחד רק חייב. אז הגמרא דנה על זה: אי הכי הוא חייב, אמרה בכיסוי, שזה שיכול הוא חייב, אבל זה שאינו יכול פטור, כי זה שאינו יכול מה יקבע – הוא אותו אחד שלא יכול, לא עשה כלום בעצם. אמר ליה: מדובר שהוא מסייע, ומדוע הוא צריך להתחייב, כיוון שאינו מסייע, אמר ליה מסייע אין בו ממש. עכשיו הגמרא אחרי זה מביאה כל מיני מקורות שבאמת מסייע אין בו ממש. אמר אביי בשם רב יוסף: מיטה, טמאה מדרס, וארבע טליות תחת רגלי המיטה טמאות, כלומר אם יש מטלית מתחת כל רגל ורגל אז הן טמאות, כי אם הזב יושב עליהם על המיטה. ואמר מפני שאינה יכולה לעמוד על שלוש, שהמיטה לא יכולה לעמוד על שלוש רגליים, ורבי שמעון מטהר, כי רבי שמעון דורש שרובו של הזב יהיה על כל אחד ואחד. וכן משכב או מושב הזב על גבי בימה, וארבע טליות תחת רגלי הבימה טהורות, מפני שיכולה לעמוד על שלוש, והוה ליה כמסייע שאין בו ממש. כלומר נכון שהיא יכולה לעמוד על שלוש, אבל הרגל הרביעית מסייעת, אז באמת אמרה מיטה מסייע יש בו ממש. אז אני יכולה להביא מהמשך הברייתא להוכיח, ואני רק אומרת: ואודה מדיסקרטה, לעולם מסייע יש בו ממש. כמו שאמרת זה לא מחייב, אני יכול לטעון שמסייע יש בו ממש. אז אם כן למה כשהבימה עומדת על ארבע רגליים ומתחת כל רגל של הבימה יש מטלית, למה הטליות טהורות? אומר רבי יהודה מדיסקרטה, שאני התם דעקר לה לגמרי, כלומר לא מדובר שהרגל נשארת ונשענת ואז זה מסייע, אלא היא עוקרת לגמרי, הרגל באוויר, וכיוון שכך הרגל טהורה. זאת אומרת כיון דזימנין נעקרה, וזימנין נעקרה, כל פעם רק רגל אחת באוויר, אז מתהפך, שכל פעם עוברת מקום, אז כל מקום ומקום טהור, כל פעם היא נמצאת על שלוש רגליים ואותם שלוש רגליים מתי שהיא נשענת עליהם. אותו דבר במיטה. וכן הברייתא: זב שהיה מוטל על חמישה ספסלים או על חמש פונדאות – לאורכן טמאים, כלומר אם הזב שוכב לאורך הספסלים או הפונדאות אז כולם טמאים, שכל פעם הוא נמצא על אחד; לרוחבן טהורים, אם הוא שכב לרוחבן שחלק ממנו נמצא על כל אחד מחמישה ספסלים או חמש פונדאות אז הם טהורים, כי לא היה פה רובו של זב; ישן, ספק מתהפך עליהם טמאים, כלומר אם אנחנו יודעים שהוא ישן ויש ספק אולי הוא עבר מאחד לשני אז כולם טמאים. אז רואים כאן שהסיבה שהבימה עומדת על ארבע רגליים ותחת כל רגל יש מטלית והטליות טהורות זה בגלל שמסייע אין בו ממש, כי אם הסיבה הייתה בגלל שנשען על כל רגל אז הכל היה צריך לטמא. אז בכל אופן ראינו את הברייתא, שרצינו לסייע ממנה, שזב שהיה מוטל על חמישה ספסלים או על חמש פונדאות לאורכן טמאים לרוחבן טהורים, ואם הוא ישן ואז זה ספק מתהפך עליהם טמאים.

'''כן גריס הקונטרס ופי' דטמאין משום דאיכא למימר דכל אחד נושא רובו עליו פעמים על זה ופעמים על זה''' – והוא פירש שהם טמאים משום דאיכא למימר שכל אחד נושא רובו עליו פעמים על זה ופעמים על זה.

'''לרוחבן טהורין שאין רובו נישא על כל אחד מהן''' – כיוון שאין רובו נישא על כל אחד מהם.

'''ולפי זה אתיא כר&quot;ש דבעי שיהא רוב הזב נישא עליו''' – לפי הפירוש הזה אתיא כרבי שמעון, שרבי שמעון דבעי שיהיה רוב הזב נישא עליו. ראינו שלפי חכמים לא צריך שרוב הזב יהיה עליו, ולפי רבי שמעון צריך שרוב הזב יהיה עליו. אז כמו ששמענו שאם המיטה יש לה שלוש רגליים אז לפי חכמים הטליות תחתיה טמאות ולפי רבי שמעון טהורות, כי צריך שרוב הזב יהיה על כל אחד מהטליות. אז אם ככה, הברייתא של הזב שמוטל על חמישה ספסלים היא כדעת רבי שמעון, שלאורכן טמאים לרוחבן טהורים, כיוון שלא רוב הזב יושב על כל אחד מהם. ככה בעצם הסביר רש&quot;י.

'''ור&quot;י אומר דמצי למימר דאתיא אפילו כרבנן וטעמא דטהורות משום דה&quot;ל כל אחד מסייע שאין בו ממש''' – ורבי יצחק אומר דמצי למימר דאתיא אפילו כרבנן, ואפשר להעמיד את הברייתא גם כדעת חכמים, וטעמא דטהורות שאם הוא שוכב לרוחבן הם טהורות משום דהוה ליה כל אחד מסייע שאין בו ממש. הסיבה שהם טהורות זה לא בגלל שלא רוב הזב יושב על כל אחד מהם, אלא כיוון שכל אחד מהם הוא מסייע ומסייע אין בו ממש.

'''ומהך רישא הוה מצי למיפרך דמטמאין לאורכן מספיקא''' – עכשיו אם ככה, מהך רישא הוה מצי למיפרך, שהרי לכאורה היה אפשר להקשות כבר על רבי יהודה דמדיסקרטה שאומר שמסייע אין בו ממש, והסיבה שהבימה שעומדת על ארבע הטליות מתחתיה טהורות זה כיוון שכל פעם עוקרת רגל אחת. אז היה אפשר להקשות מהרישא, שכתוב שזב שהיה מוטל לחמישה ספסלים או לחמש פונדאות לאורכן טמאים, וכיוון שכל אחד מהם הוא ספק על מי הזב שכב אז כולם טמאים. אז זה כבר אפשר להקשות מהרישא לגבי הבימה.

'''אלא ניחא ליה למיפרך מסיפא דמפרש בה טעמא אמאי טמאין''' – אבל בכל אופן אומרת תוספות ניחא ליה למיפרך מסיפא דמפרש בה טעמא אמאי טמאין, כי בסיפא כתוב בפירוש מה הסיבה שהם טמאים, כמו שאמרנו ספק מתהפך טמאים, שעל כל אחד מהם הוא ספק אם הוא שכב עליו לגמרי. אז לכן הגמרא העדיפה להקשות מהסיפא ולא מהרישא, למרות שהיה אפשר להקשות בדוחק גם מהרישא.}}
''' לאורכן''' טמאין. כן גריס הקונטרס ופי' דטמאין משום דאיכא למימר דכל אחד נושא רובו עליו פעמים על זה ופעמים על זה לרוחבן טהורין שאין רובו נישא על כל אחד מהן ולפי זה אתיא כר&quot;ש דבעי שיהא רוב הזב נישא עליו ור&quot;י אומר דמצי למימר דאתיא אפילו כרבנן וטעמא דטהורות משום דה&quot;ל כל אחד מסייע שאין בו ממש ומהך רישא הוה מצי למיפרך דמטמאין לאורכן מספיקא אלא ניחא ליה למיפרך מסיפא דמפרש בה טעמא אמאי טמאין:
{{הערות שוליים}}
&lt;קטע סוף=ת/&gt;&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/שבת/פרק י|צג א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת שבת]]
{{מפרשים לדף גמרא|שבת|י|צג|א}}</text>
      <sha1>5n1467ywy74o1p0p14aqguuxzt42oy0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ שבת צג ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728322</id>
    <revision>
      <id>3037745</id>
      <parentid>2965177</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T04:22:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3037745</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="43696" sha1="908saupbxb7kct54x4fqvud3p40s7i4" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|שבת|צג|ב|צג א|צד א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא| [דף צג עמוד ב] רבי יוסי אומר: הסוס מטמא על ידיו, החמור על רגליו. שמשענת הסוס על ידיו, וחמור על רגליו. ואמאי? הא קא מסייע בהדי הדדי! לאו משום דאמרינן מסייע אין בו ממש? אמר רב אשי: אף אנן נמי תנינא, רבי אליעזר אומר: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רגלו אחת על הכלי ורגלו אחת על הרצפה, רגלו אחת על האבן ורגלו אחת על הרצפה; רואין, כל שאילו ינטל הכלי ותינטל האבן יכול לעמוד על רגלו אחת - עבודתו כשרה, ואם לאו - עבודתו פסולה. ואמאי? הא קא מסייע בהדי הדדי! לאו משום דאמרינן מסייע אין בו ממש? אמר רבינא: אף אנן נמי תנינא, }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|קיבל בימין ושמאל מסייעתו - עבודתו כשרה. ואמאי? הא קא מסייע בהדי הדדי! לאו משום דאמרינן מסייע אין בו ממש? שמע מינה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: זה יכול וזה יכול - רבי מאיר מחייב. איבעיא להו: בעינן שיעור לזה ושיעור לזה, או דילמא: שיעור אחד לכולם? רב חסדא ורב המנונא; חד אמר: שיעור לזה ושיעור לזה, וחד אמר: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שיעור אחד לכולן. אמר רב פפא משמיה דרבא: אף אנן נמי תנינא, היה יושב על גבי מטה וארבע טליות תחת ארבע רגלי המטה - טמאות, מפני שאין יכולה לעמוד על שלש. ואמאי? ליבעי שיעור זיבה לזה ושיעור זיבה לזה! לאו משום דאמרינן שיעור אחד לכולן? אמר רב נחמן בר יצחק: אף אנן נמי תנינא, צבי שנכנס לבית ונעל אחד בפניו - חייב, נעלו שנים - פטורין. לא יכול אחד לנעול ונעלו שנים - חייבים. ואמאי? ליבעי שיעור צידה לזה ושיעור צידה לזה! לאו משום דאמרינן שיעור אחד לכולם? אמר רבינא: אף אנן נמי תנינא, }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|השותפין שגנבו וטבחו - חייבין. ואמאי? ליבעי שיעור טביחה לזה ושיעור טביחה לזה! לאו משום דאמרינן שיעור אחד לכולם? ואמר רב אשי: אף אנן נמי תנינא, שנים שהוציאו קנה של גרדי - חייבין. ואמאי? ליבעי שיעור הוצאה לזה ושיעור הוצאה לזה! לאו משום דאמרינן שיעור אחד לכולם? אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: דילמא דאית ביה כדי לבשל ביצה קלה לזה וביצה קלה לזה? - אם כן לישמעינן קנה דעלמא, מאי שנא דגרדי? - ודילמא: דאית ביה כדי לארוג מפה לזה, וכדי לארוג מפה לזה! - אלא: מהא ליכא למשמע מינה. תני תנא קמיה דרב נחמן: שנים שהוציאו קנה של גרדי - פטורין, ורבי שמעון מחייב. כלפי לייא? - אלא אימא: חייבין, ורבי שמעון פוטר. }}
משנה. {{שוליים|ה}}המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי - פטור אף על הכלי, שהכלי טפלה לו. את החי במטה - פטור אף על המטה, שהמטה טפלה לו. את המת במטה - חייב. {{שוליים|ו}}וכן כזית מן המת, וכזית מן הנבלה, וכעדשה מן השרץ - חייב. ורבי שמעון פוטר. 
גמרא. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|תנו רבנן: המוציא אוכלין כשיעור, אם בכלי - חייב על האוכלין ופטור על הכלי, ואם היה כלי צריך לו - חייב אף על הכלי. שמע מינה: אוכל שני זיתי חלב בהעלם אחד - חייב שתים! - אמר רב ששת: הכא במאי עסקינן - כגון }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''הסוס מטמא בידיו''' -  אם הזב רוכב עליו וטלית תחת אחת מידיו של סוס טמאה אבל תחת רגליו טהורה שאין משענתו על רגליו והא דתנן לעיל ד' טליות תחת רגלי הבהמה טהורות לא כרבי יוסי:

'''כהן העומד''' -  על גבי כלי או אבן או שום דבר החוצץ בינו לבין הרצפה ועבד עבודתו פסולה דכתיב ושרת ככל אחיו הלוים העומדים שתהא עמידתו כשאר אחיו ותנא דבי ר' ישמעאל הואיל ורצפה מקודשת וכלי שרת מקודשין כו' בזבחים:

'''שמאל פסולה לעבודה כדאמר בפ&quot;ק דחולין {{הפניה-גמ|חולין|כב|א}} כל מקום שנאמר אצבע וכהונה אינו אלא ימין: שיעור לזה''' -  גרוגרת אם אוכל הוא:

'''שיעור זיבה''' -  שיכביד רובו עליו וצריך להיות כאן ד' זבים:

'''נעל אחד בפניו''' -  זו היא צידתו:

'''נעלו שנים פטורין''' -  ור' יהודה הוא דפטר בשניהם יכולין:

'''שיעור''' -  צידת צבי לכל אחד ואחד אלא שמע מינה שיעור אחד לכולן ומדר' יהודה נשמע לר' מאיר בשניהן יכולים דבהא לא פליגי:

'''חייבין לשלם''' -  תשלומי ד' וה':

'''קנה גרדי''' -  אורחא דמילתא והוא העולה ויורד בשתי:

'''קנה דעלמא''' -  שאינו עומד אלא להסקה דהוי שיעורו כעצים דאילו האי שיעורו כדי אריגה:

'''כלפי לייא''' -  כלפי היכא נהפך דבר זה הא רבי שמעון הוא דפטר שנים שהוציאוהו:

'''מתני' את החי במטה''' -  וחי לא מיחייב על הוצאתו דהוא מקיל עצמו ונושא עצמו:

'''וכן כזית מן המת''' -  חייב אם הוציא דהואיל ומטמא הוצאה חשובה היא להציל עצמו מן הטומאה:

'''ור' שמעון פוטר''' -  אפילו במת שלם דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה וכל מלאכה שאינה צריכה (לגופה) אלא לסלקה מעליו הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה דברצונו לא באה לו ולא היה צריך לה הלכך לאו מלאכת מחשבת היא לר' שמעון:

'''גמ' ופטור על הכלי''' -  שהיא טפילה לאוכל:

'''ואם היה צריך לכלי''' -  להשתמש בו תשמיש אחר מקום שמוציאו שם:

'''חייב''' -  על כל אחד ואחד כי היכי דמיחייב ליה תרתי אתרתי הוצאות בהעלם אחד:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס שבת 10 צג ב שמשענת הסוס על ידיו.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צג_ב_שמשענת הסוס על ידיו]]תמלול צג ב שמשענת הסוס על ידיו::{{הערה|'''שמשענת''' הסוס על ידיו. המשנה אמרה שהמוציא לרשות הרבים חייב, הוציאוהו שניים - אם לא יכול אחד להוציאו, הוציאוהו שניים חייבים, ורבי שמעון פוטר. אמר רב על זה, ואמרה הגמרא: תני זה יכול וזה יכול - רבי מאיר מחייב ורבי יהודה ורבי שמעון פוטרים, זה אינו יכול וזה אינו יכול - רבי יהודה ורבי מאיר מחייבים ורבי שמעון פוטר, זה יכול וזה אינו יכול - דברי הכל חייב, כלומר האחד בלבד חייב. ודנה הגמרא: אי מיניה, מי חייב? אמר רב חסדא: זה שיכול הוא חייב, אבל זה שאינו יכול פטור, שהוא אינו עושה כלום. אמר ליה רב המנונא: מסייע בעי חיובא, כיוון שהוא מסייע? אמר ליה: מסייע אין בו ממש. ומביאה הגמרא מקורות שמסייע אין בו ממש.

'''הכי תנן לה במס' זבים פ&quot;ד (משנה ז) היה רוכב על גבי בהמה וארבע טליות תחת רגלי בהמה טהורות מפני שיכולה לעמוד על שלש''' - זאת אומרת אם יש טלית מתחת כל רגל ורגל, ורוכב הזב עליהם על הבהמה, הן טהורות, מפני שהבהמה יכולה לעמוד על שלש רגליים, ולכן כל טלית לבד אינה תמיד תחת רגל.

'''היתה טלית אחת תחת שתי ידים תחת שתי רגלים תחת יד ורגל טמאה''' - שהרי אינה יכולה לעמוד בלא שתי ידיה או בלא שתי רגליה.

'''רבי יוסי אומר הסוס מטמא בידיו כו'''' - הסוס מטמא בידיו והחמור ברגליו.

'''ונראה לר&quot;י דרבי יוסי לא פליג אלא ארישא''' - מה שרבי יוסי חולק זה רק כאשר הניחו ארבעה טליות תחת רגלי הסוס או החמור, טלית על כל רגל, שהמשנה אמרה שהן טהורות, ועל זה חולק רבי יוסי ואומר שהסוס מטמא בידיו והחמור ברגליו.

'''אבל אסיפא דקתני תחת שתי רגלים טמאה לא פליג''' - במקום שיש טלית אחת תחת שתי רגליים לא חולק, אלא מודה שהיא טמאה.

'''דאף על גב דמשענת הסוס על ידיו דבר פשוט הוא דבלא שתי רגליו לא היה יכול לעמוד''' - אף על פי שמשענת הסוס על ידיו, בכל זאת בלא שתי רגליו לא היה יכול לעמוד.

'''קשה לר&quot;י מה ראה רב פפי להביא מסיפא ולא מייתי מרישא ממילתייהו דרבנן כדאייתי לעיל''' - למה רב פפי מביא ראיה מרבי יוסי שאומר שמשענת הסוס על ידיו, ולא הביא ראיה מדברי חכמים ברישא שאמרו שאם הניח ארבעה טליות תחת רגלי הבהמה הן טהורות, כמו שהביאה הגמרא לעיל.

'''ואומר ר&quot;י דמשום דמרישא איכא לדחויי כדבעי למימר לעיל שאני הכא דעקרה לגמרי''' - שאם היה מביא ראיה מהרישא, היה אפשר לדחות ולומר שהטעם שהטליות טהורות אינו מפני שמסייע אין בו ממש, אלא מפני שכל רגל עוקרת לגמרי ונמצאת באוויר, כמו שדחתה הגמרא לעיל.

'''אבל אר' יוסי ליכא למידחי דטעמיה משום דעקרה דא&quot;כ לא יטמא הסוס אפילו בידיו דפשיטא נמי דעקרה להו''' - אבל על דברי רבי יוסי אי אפשר לדחות ולומר שהטעם שמקום הידיים טמא ומקום הרגליים טהור הוא מפני שהיא עוקרת את הרגליים, שאם כן פשיטא שגם את הידיים היא עוקרת, ולא היה הסוס מטמא אפילו בידיו. אלא כנראה הטעם משום שהרגליים רק מסייעות ומסייע אין בו ממש, ולכן הביא רב פפי דווקא מהסיפא ולא מהרישא.}}
'''שמשענת''' הסוס על ידיו. הכי תנן לה במס' זבים פ&quot;ד (משנה ז) היה רוכב על גבי בהמה וארבע טליות תחת רגלי בהמה טהורות מפני שיכולה לעמוד על שלש היתה טלית אחת תחת שתי ידים תחת שתי רגלים תחת יד ורגל טמאה רבי יוסי אומר הסוס מטמא בידיו כו' ונראה לר&quot;י דרבי יוסי לא פליג אלא ארישא אבל אסיפא דקתני תחת שתי רגלים טמאה לא פליג דאף על גב דמשענת הסוס על ידיו דבר פשוט הוא דבלא שתי רגליו לא היה יכול לעמוד קשה לר&quot;י מה ראה רב פפי להביא מסיפא ולא מייתי מרישא ממילתייהו דרבנן כדאייתי לעיל ואומר ר&quot;י דמשום דמרישא איכא לדחויי כדבעי למימר לעיל שאני הכא דעקרה לגמרי אבל אר' יוסי ליכא למידחי דטעמיה משום דעקרה דא&quot;כ לא יטמא הסוס אפילו בידיו דפשיטא נמי דעקרה להו:
[[File:.תוס שבת 10 צג ב ויכול לעמוד על רגלו אחת עבודתו כשרה ואם לאו פסולה.ogg|thumb|.תוס_שבת_10_צג_ב_ויכול לעמוד על רגלו אחת עבודתו כשרה ואם לאו פסולה]]תמלול צג ב ויכול לעמוד על רגלו אחת עבודתו כשרה ואם לאו פסולה::{{הערה|'''ויכול לעמוד על רגלו אחת עבודתו כשרה ואם לאו פסולה''' – ראינו שהמשנה אמרה שהמוציא לרשות הרבים חייב, הוציאוהו שניים – פטורים. לא יכול אחד להוציאו, הוציאוהו שניים – חייבים, ורבי שמעון פוטר. ובגמרא אמרה, אמר רב יהודה אמר רב, והיא מתניתא: זה יכול וזה יכול, רבי מאיר מחייב, ורבי יהודה ורבי שמעון פוטרים. זה אינו יכול וזה אינו יכול, רבי יהודה ורבי מאיר מחייבים, ורבי שמעון פוטר. זה יכול וזה אינו יכול, דברי הכל חייב, כלומר מישהו אחד רק חייב. אז הגמרא דנה על זה, אי מיניה הוא חייב? אמר רב חסדא, זה שיכול, כן, מי שיכול הוא חייב, אבל זה שאינו יכול פטור. די זה שאינו יכול, מאי קא עביד, אותו אחד שלא יכול, הוא לא עושה כלום בעצם. אמר ליה רב המנונא, דקא מסייע בהדיה, הוא צריך להתחייב כיוון שהוא מסייע. אמר ליה, מסייע אין בו ממש. הגמרא אחרי זה מביאה כל מיני מקורות שבאמת מסייע אין בו ממש. ואז הגמרא אומרת, אמר רב אשי, אף אנן נמי תנינא, רבי אלעזר אומר, רגלו אחת על הכלי ורגלו אחת על הרצפה, רגלו אחת על האבן ורגלו אחת על הרצפה, רואין, כל שאילו ינטל הכלי ותינטל האבן יכול לעמוד על רגלו אחת עבודתו כשרה, ואם לאו עבודתו פסולה. כמו אומר, כהן הרי צריך שהוא יעבוד יחף, כשרגלו אחת על הרצפה. עכשיו, אם רגלו אחת על הרצפה כמו שצריך, אבל הרגל השנייה היא על אבן או על כלי, אז רואין: אם הוא יכול לעמוד, כלומר, אם יקחו את האבן, אם יקחו את הכלי ועדיין הוא יעמוד, אז עבודתו כשרה. אבל אם הוא ייפול, הוא לא יכול לעמוד ככה, אז עבודתו פסולה. ואמאי, הא קא מסייע בהדיה, כלומר, למרות שהוא יכול לעמוד עם רגל אחת, עדיין הרגל השנייה מסייעת לו, אז למה זה כשר? אלא מסייע אין בו ממש. אז זו ראייה באמת שמסייע אין בו ממש.

והנה על מה שכתב &quot;אם יכול לעמוד על רגלו אחת עבודתו כשרה ואם לאו פסולה&quot;, כותב התוספות: '''מהכא ליכא למיפשט דמין במינו חוצץ''' – כיוון שאבן הוא מין הרצפה, וגם אי אפשר להוכיח '''דאבן הוא ממין הרצפה ומין בשאינו מינו חוצץ דכלי אינו ממין הרצפה''' – כי הרי כלי אינו מין הרצפה. יכולתי להוכיח מכאן שמין במין הוא חוצץ, כי הרי אמרנו שאם הניח רגל אחת על הרצפה ורגל אחת על אבן, אז רק אם הוא יכול לעמוד על רגל אחת אז זה כשר, אבל אם הוא לא יכול עבודתו פסולה. מה שמענו מכאן שאבן חוצצת. ואומר התוספות שאי אפשר ללמוד את זה מכאן, וגם את החלק השני, שמין בשאינו מינו חוצץ, אי אפשר ללמוד מכאן, להביא ראיה מזה שאם יש קרקע או כלי תחת הרגל, אז גם כן אם הוא לא יכול לעמוד עבודתו פסולה.

'''ובעיא הוא בפ' הוציאו לו''' – במסכת יומא, '''יומא נח א''', שם הגמרא דנה לגבי עניין '''בהניח סיב בתוך המזרק וקיבל בו את הדם''' – שם הגמרא מסתפקת האם כיוון שזה לא מינו האם זה חוצץ או לא. שם עוד דיון לגבי אם הניח כלי בתוך כלי, אז שם זה מין במינו, האם חוצץ או לא. אבל למסקנה אי אפשר להוכיח ממה שהמשנה פה דיברה על הניח אבן או הניח כלי תחת הרגל, כיוון ששם לגבי הסיב, מה שהגמרא הסתפקה, זה כיוון ש'''דודאי סיב מבטל ליה''' – סיב ודאי מבטל אותו כלפי הכלי, '''אבל כלי ואבן לא מבטל ליה''' – בכלי ואבן לא מבטל. '''דאבן נתקלים בה ההולכים שם''' – כלומר, אבן או כלי שנמצאים על הרצפה, הרי ודאי לא מבטלים אותם שם, כי מישהו יתקל בהם והוא יכול להיפול, אז ודאי הם עומדים ליינטל. אני יכול להגיד שבגלל זה הם חוצצים, אבל במקום אחר אולי אפילו מין בשאינו מינו לא חוצץ. ולכן הגמרא גם לא הביאה ראיה מפה, כיוון שכאן זה דבר שעומד ליינטל, וכל הדיון שם לגבי סיב זה כיוון שזה דבר שלא עומד ליינטל, הוא לא מפריע לאף אחד, לכן אולי הוא מבטל אותו כלפי הכלי, ואז זה לא חוצץ. לכן נשאר בשאלה.}}
'''ויכול''' לעמוד על רגלו אחת עבודתו כשרה ואם לאו פסולה מהכא ליכא למיפשט דמין במינו חוצץ דאבן הוא ממין הרצפה ומין בשאינו מינו חוצץ דכלי אינו ממין הרצפה ובעיא הוא בפ' הוציאו לו {{הפניה-גמ|מסכת=כן|יומא|נח|א}} בהניח סיב בתוך המזרק וקיבל בו את הדם דודאי סיב מבטל ליה אבל כלי ואבן לא מבטל ליה דאבן נתקלים בה ההולכים שם:
 [[File:תוס שבת 10 צג ב אמר מר זה יכול וזה יכול רבי מאיר מחייב איבעיא להו.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צג_ב_אמר מר זה יכול וזה יכול רבי מאיר מחייב איבעיא להו]]תמלול צג ב אמר מר זה יכול וזה יכול רבי מאיר מחייב איבעיא להו::{{הערה|'''אמר מר''' זה יכול וזה יכול רבי מאיר מחייב איבעיא להו כו' ראינו שהמשנה אמרה שהמוציא ככר לרשות הרבים חייב, הוציאו שניים פטורים, לא יכול אחד להוציאו הוציאו שניים חייבים, ורבי שמעון פוטר. והגמרא אמרה: אמר מר, ומביאה בעיא. '''תימה לר&quot;ח''' דהיינו רבי חיים, '''דאמאי בעי לה אליבא דרבי מאיר''' - למה הגמרא דנה לגבי דברי רבי מאיר, שהאומר זה יכול וזה יכול חייב זה רבי מאיר, אבל אין הלכה כמותו, '''ומצי למיבעי בזה אינו יכול וזה אינו יכול אליבא דר&quot;י דקיימא מתני' כוותיה''' - שזה כמו שראינו רבי יהודה ורבים היו מחייבים, והלכה כרבי יהודה, אז הגמרא הייתה צריכה לדון על הדברים שלו ולא על הדברים של רבי מאיר.

'''ונראה דגירסא זו טעות וגרסי' אמר מר זה אינו יכול וזה אינו יכול''' - ובעצם הבעיא היא אליבא דרבי יהודה. '''ואומר ר&quot;י דאין למחוק הספרים משום זה''' - למה? '''דהא דלא נקט זה אינו יכול כו' משום דאין רגילות באין יכול שלא יהא בו שיעור לכל א'''' - כלומר אין כמעט מציאות שיוציאו שניים כדי להניח כזית אוכלין של גרוגרת ושניהם לא יכולים, כל אחד לבד לא יכול, זה לא מציאותי כל כך אפילו הם מרימים את זה כל אחד בעצמו.

'''ועל גי' ר&quot;ח קשה לר&quot;י דמאן דבעי שיעור לזה ולזה אטו מי לא שמיע ליה מתני' דמייתי בסמוך לא יכול אחד לנעול ונעלו שנים חייבין''' - אם אתה גורס ששניהם לא יכולים, והרי כתוב שאם לא יכול אחד לנעול ונעלו שנים חייבים, אז רואים איפכא שמספיק שיעור אחד, כי נעלו צבי אחד.

'''אבל לגיר' הספרים דפליגי בזה יכול וזה יכול איכא למימר דבאין יכול מודו כולהו דשיעור אחד לכולן''' - יכולתי להגיד שכל המחלוקת, כל השאלה, היא רק לגבי זה יכול וזה יכול האם צריך שיעור לכל אחד, אבל בזה אינו יכול וזה אינו יכול אפשר להעמיד שמספיק שיעור אחד לשניהם, ולכן מספיק צבי אחד במקרה שכל אחד לא יכול לנעול לבד.

'''ומאן דמייתי סייעתא מצבי שנכנס לבית אין נראה לו לחלק בין שניהם יכולין לאין יכולין''' - לפי גירסת הספרים לא נראה לו לחלק בין שניהם יכולים לאין יכולים.

'''ומיהו לגי' ר&quot;ח איכא למימר דמאן דבעי שיעור לכל אחד יאמר דצבי שנכנס לאו דוקא אחד אלא כלומר שנים''' - הוא יאמר שמה שכתוב צבי שנכנס, לאו דוקא לצבי אחד, אלא שניים, כמו שיש שיעור גם לכל אחד ואחד.}}
'''אמר מר''' זה יכול וזה יכול רבי מאיר מחייב איבעיא להו כו' תימה לר&quot;ח דאמאי בעי לה אליבא דרבי מאיר ומצי למיבעי בזה אינו יכול וזה אינו יכול אליבא דר&quot;י דקיימא מתני' כוותיה ונראה דגירסא זו טעות וגרסי' אמר מר זה אינו יכול וזה אינו יכול ואומר ר&quot;י דאין למחוק הספרים משום זה דהא דלא נקט זה אינו יכול כו' משום דאין רגילות באין יכול שלא יהא בו שיעור לכל א' ועל גי' ר&quot;ח קשה לר&quot;י דמאן דבעי שיעור לזה ולזה אטו מי לא שמיע ליה מתני' דמייתי בסמוך לא יכול אחד לנעול ונעלו שנים חייבין אבל לגיר' הספרים דפליגי בזה יכול וזה יכול איכא למימר דבאין יכול מודו כולהו דשיעור אחד לכולן ומאן דמייתי סייעתא מצבי שנכנס לבית אין נראה לו לחלק בין שניהם יכולין לאין יכולין ומיהו לגי' ר&quot;ח איכא למימר דמאן דבעי שיעור לכל אחד יאמר דצבי שנכנס לאו דוקא אחד אלא כלומר שנים:
[[File:תוס שבת 10 צג ב ואמאי ליבעי שיעור טביחה.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צג_ב_ואמאי ליבעי שיעור טביחה]]תמלול צג ב ואמאי ליבעי שיעור טביחה::{{הערה|'''ואמאי ליבעי שיעור טביחה כו'''. אנחנו בתוספות מסכת שבת פרק המצניע, דף צג עמוד ב', דיבור המתחיל &quot;ואמאי ליבעי שיעור טביחה&quot;. ראינו שהמשנה אמרה שהמוציא ככר לרשות הרבים חייב, הוציאוהו שניים פטורים. לא יכול אחד להוציאו, הוציאוהו שניים חייבים, ורבי שמעון פוטר. אבל הגמרא אמרה, אמר רב יהודה אמר רב, וכן תני מתניתא: זה יכול וזה יכול, רבי מאיר מחייב, ורבי יהודה ורבי שמעון פוטרים. זה אינו יכול וזה אינו יכול, רבי יהודה ורבי מאיר מחייבים, ורבי שמעון פוטר. זה יכול וזה אינו יכול, דברי הכל חייב. כלומר, מישהו אחד רק חייב. אז דנה הגמרא על זה, אי זהו הוא חייב? אמר רב חסדא, זה שיכול. מי שיכול, הוא חייב, אבל זה שאינו יכול פטור, דהוי זה שאינו יכול כמסייע. מייתי אביי, אמר אותו אחד שלא יכול, הוא לא עשה כלום בעצם. אמר ליה רבא, מסייע יש בו ממש, הוא צריך להתחייב. אמר ליה, מסייע אין בו ממש. עכשיו, הגמרא אחרי זה מביאה כל מיני מקורות שבאמת מסייע אין בו ממש. הגמרא דנה לגבי הדברים, אומרת אמר מר, זה יכול וזה יכול, רבי מאיר מחייב. ככה ראינו. באה עלה, האם בעינן שיעור לזה ושיעור לזה? כלומר, כאשר, לדוגמה, הם מוציאים, אנחנו יודעים ששיעור הוצאת אוכלים זה כגרוגרת. האם כאשר שניים, שכל אחד מהם יכול לעשות את זה, מוציאים, אז צריך שתי גרוגרות, או אם השיעור אחד לכולם, אפילו מוציאים שניים יחד גרוגרת אחת גם יתחייבו. אז נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש, אחד אמר שיעור לזה ושיעור לזה, ואחד אמר שיעור אחד לכולם. הגמרא עכשיו מביאה כל מיני ראיות, לדעת באמת שדי בשיעור אחד לכולם. הגמרא אומרת, אמר רבינא, אף אנן נמי תנינא, שבעצם מספיק שיעור אחד. השותפין שגנבו וטבחו חייבין, ואמאי, ליבעי שיעור טביחה לזה ושיעור טביחה לזה? אלא שיעור טביחה לכולם. אז רואים מכאן שבעצם די בשיעור אחד.

אז תוספות בדיבור המתחיל &quot;'''ואמאי ליבעי שיעור טביחה כו'''&quot;. הוא שואל לכאורה, הרי הברייתא אומרת, השותפין שגנבו וטבחו חייבין. ורבינא מביא ראיה מזה שלא כתוב שהם צריכים שיעור לשניהם, לכל השותפין. ואמאי ליבעי שיעור טביחה לזה ושיעור טביחה לזה, למה הוא לא אמר &quot;ליבעי שיעור גניבה לזה וגניבה לזה&quot;? כן, אין כפל של הגניבה. אז אומרים תוספות: '''אבל מגנבו דרישא לא מצי למיפרך''' — על הרישא, על הגניבה עצמה, הגמרא לא מקשה למה לא כתוב שצריך שיעור כפול. למה? '''דהתם לא בעי שיעור''' — כי שם לא צריך שיעור מיוחד, '''דתשלומי כפל נוהג בכל דבר ובכל שהוא''' — זאת אומרת, כיוון שלגבי הגניבה, בכל שיעור יש כפל. אז לכן לא צריך להגיד שיש שיעור לזה ושיעור לזה, כי כל שיעור זה גם כן מחייב כפל. אבל לגבי טביחה, חייב שיהיה בעל חיים שאפשר לטבוח אותו. לכן, אם היה צריך שיעור לזה ושיעור לזה, היו צריכים שתי בהמות, בהמה לשותף הראשון ובהמה לשותף השני, כדי שיהיו שני שיעורי טביחה, כדי להתחייב על הטביחה. אז אם אנחנו לא רואים שצריך שניים, סימן שבעצם שיעור אחד לכולם.}}
''' ואמאי''' ליבעי שיעור טביחה כו'. אבל מגנבו דרישא לא מצי למיפרך דהתם לא בעי שיעור דתשלומי כפל נוהג בכל דבר ובכל שהוא:
[[File:תוס שבת 10 צג ב דילמא דאית ביה כדי לארוג מפה לזה.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צג_ב_דילמא דאית ביה כדי לארוג מפה לזה]]תמלול צג ב דילמא דאית ביה כדי לארוג מפה לזה::{{הערה|אנחנו בתוספות מסכת שבת פרק עשירי דף צ&quot;ג ע&quot;ב, בלימוד הדיבור המתחיל &quot;דילמא דאית ביה כדי לארוג מפה לזה כו'&quot;. ראינו שהמשנה אמרה שהמוציא כיכר לרשות הרבים חייב, הוציאוהו שניים פטורים, לא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שניים חייבים, ורבי שמעון פוטר. ועל זה הגמרא אמרה בעיה ואמרה מתניתין: זה יכול וזה יכול, רבי מאיר מחייב ורבי יהודה ורבי שמעון פוטרים; זה אינו יכול וזה אינו יכול, רבי מאיר ורבי יהודה מחייבים ורבי שמעון פוטר; זה יכול וזה אינו יכול, דברי הכל חייב, כלומר מישהו אחד רק חייב. אז הגמרא אמרה על זה: אימא הוא חייב בכי האי גוונא, זה שיכול הוא חייב, אבל זה שאינו יכול פטור, כי זה שאינו יכול מיגו דלא עביד, הוא אותו אחד שלא יכול הוא לא עושה כלום בעצם. אמר ליה: כמה מסייע בעדי הוא צריך להתחייב כיוון שאינו מסייע? אמרה: מסייע אין בו ממש.

עכשיו הגמרא אחרי זה מביאה כל מיני מקורות שבאמת מסייע אין בו ממש, ואז הגמרא דנה ואומרת: זה יכול וזה יכול, מי מתחייב? האם בעינן שיעור לזה ושיעור לזה, כלומר כאשר שניהם מוציאים, אנחנו יודעים ששיעור הוצאת אוכלין זה כגרוגרת, האם כאשר שניים שכל אחד יכול לעשות את זה מוציאים, אז צריך שתי גרוגרות, או דילמא שיעור אחד לכולם, אפילו מוציאו שניים יחד גרוגרת אחת גם התחייבו. אז הגמרא מנסה להביא ראיות שבאמת מספיק שיעור אחד לכולם. ומייתי מתניתין: שניים שהוציאו קנה של גרדי חייבים. ומאי? ליבעי שיעור לזה ושיעור לזה? אלא לאו משום דבעינן שיעור אחד לכולם. אז רואים כאן לכאורה ראיה שדי בשיעור אחד לכולם.

אמר ליה רב חסדא לרב יהודה: דילמא דאית ביה כדי לבשל ביצה קלה בזה ובזה, אולי הקנה של גרדי יש בו מספיק עץ כדי לבשל בו ביצה פעמיים, ואז בעצם יש בו שיעור. אז אומרת הגמרא: אם כן ליתני קנה סתם, דלמה תני קנה של גרדי? אתה צריך לדבר על קנה סתם. אז אומרת הגמרא: עדיין זה לא ראיה, '''דילמא''' דאית ביה כדי לארוג מפה לזה וכדי לארוג מפה לזה, אלא מעלה עלי משמע מיניה, בעצם זה לא ראיה טובה.

אז תוספות הדיבור מתחיל &quot;דילמא דאית ביה כדי לארוג מפה לזה כו'&quot;. ראינו שהגמרא דוחה ואומרת שאי אפשר להוכיח ממה ששנינו שניים שהוציאו קנה של גרדי חייבים, שלא צריך שיעור לכל אחד ואחד, כי אפשר להעמיד את זה שמדובר בכזה קנה גרדי גדול שיש בו כדי לארוג מפה לזה ומפה לזה. אבל לכאורה אם זה ככה, אומרת תוספות, לכאורה יכולנו שוב פעם להגיד שמדובר בקנה רגיל, למה המשנה נקטה קנה גרדי דווקא? אפשר לגרוס קנה רגיל. כי הרי מה אמרנו, שאם המשנה הייתה גורסת קנה רגיל ומדובר בכזה קנה שיש בו כדי לבשל ביצה בזה ובזה, אז הייתה כותבת סתם קנה; כתבה קנה גרדי להגיד לנו אפילו שאין בו שיעור לשתיהם. אבל אם אתה עכשיו מעמיד את זה במצב שיש בו כדי לארוג מפה לזה ומפה לזה, אז למה במשנה כתבה קנה גרדי, אתה יכול לומר קנה סתם? מה ההבדל אם מדובר בקנה סתם שיש בו כדי לבשל ביצה בזה ובזה, לבין קנה גרדי שאפשר לארוג בו שתי מפות?

'''והא דלא נקט קנה דעלמא לאשמעינן דאע&quot;ג דאין רגילות לארוג שתי מפות בקנה אחד אם יש שיעור לארוג מפה לזה ולזה חייב:''' אומרת תוספות שבעצם החידוש כאן, שהייתי חושב, כיוון שאין רגילות לארוג שתי מפות בקנה אחד, בדרך כלל הקנה מתאים למפה אחת ולא לשתי מפות, אז הייתי חושב שבמקרה כזה שיש בו כדי לארוג שתי מפות עדיין שניים שהוציאו זה יהיו פטורים, אז לכן היה צריך לחדש לנו שאם יש בקנה כדי לארוג מפה לזה ומפה לזה הם חייבים.}}
''' דילמא''' דאית ביה כדי לארוג מפה לזה כו'. והא דלא נקט קנה דעלמא לאשמעינן דאע&quot;ג דאין רגילות לארוג שתי מפות בקנה אחד אם יש שיעור לארוג מפה לזה ולזה חייב:
[[File:תוס שבת 10 צג ב אלא אימא חייבין ור' שמעון פוטר.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צג_ב_אלא אימא חייבין ור' שמעון פוטר]]תמלול צג ב אלא אימא חייבין ור' שמעון פוטר::{{הערה|'''אלא אימא חייבין ור' שמעון פוטר.''' ראינו שהמשנה אמרה שהמוציא ככר לרשות הרבים חייב, הוציאו שניים פטורים, לא יכול אחד להוציאו והוציאו שניים חייבין, ורבי שמעון פוטר. ועל זה הגמרא אמרה, אמר רב, ואמרי לה במתניתא תנא, זה יכול וזה יכול, רבי מאיר מחייב ורבי יהודה ורבי שמעון פוטרין. זה אינו יכול וזה אינו יכול, רבי יהודה ורבי מאיר מחייבים ורבי שמעון פוטר. זה יכול וזה אינו יכול, דברי הכל חייב. ובהמשך הגמרא איתא, תני תנא קמיה דרב נחמן, שנים שהוציאו קנה של גרדי פטורים ורבי שמעון מחייב. ושאלה הגמרא: כלפי לייא? כלומר לאיזה כיוון הולך, אלא אימא חייבים, כלומר צריך לגרוס שניים שהוציאו קנה של גרדי חייבים ורבי שמעון פוטר.

'''ובקנה כבד דה&quot;ל זה אינו יכול וזה אינו יכול:''' ראינו הרי שאם זה יכול וזה יכול, אז רבי מאיר מחייב ורבי שמעון פוטרין, ואם זה יכול וזה אינו יכול, אז דברי הכל חייב אותו אחד שיכול. אז אם אימא חייבים ששניים שהוציאו קנה של גרדי חייבים ורבי שמעון פוטר, רק הוא פוטר, אז צריכים להעמיד את זה בזה אינו יכול וזה אינו יכול, כמו שראינו במשנה.}}
''' אלא''' אימא חייבין ור' שמעון פוטר. ובקנה כבד דה&quot;ל זה אינו יכול וזה אינו יכול:
[[File:תוס שבת 10 צג ב ששגג על האוכלין והזיד על הכלי.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צג_ב_ששגג על האוכלין והזיד על הכלי]]תמלול צג ב ששגג על האוכלין והזיד על הכלי::{{הערה|'''ששגג''' על האוכלין והזיד על הכלי. המשנה אומרת המוציא האוכלין פחות מכשיעור בכלי, פטור אף על הכלי, שהכלי טפלה לו. את החי במיטה פטור אף על המיטה שהמיטה טפלה לו, את המת במיטה חייב. וכן כזית מן המת וכזית מן הנבלה וכעדשה מן השרץ חייב, ורבי שמעון פוטר. אז הגמרא דנה על זה ואומרת תנו רבנן, המוציא האוכלין כשיעור אם בכלי חייב על האוכלין ופטור על הכלי, ואם היה הכלי צריך לו, כלומר אם הוא צריך את הכלי, אז חייב אף על הכלי. אז הגמרא שואלת לכאורה אם זה ככה, כלומר הגמרא מבינה שהכוונה שהוא חייב פעמיים על הוצאה, הוא הוציא את האוכל והוא הוציא כלי, אז הוא חייב פעמיים. אז אם זה ככה, שמע מינה אוכל שתי זיתים בהעלם אחד חייב שתיים? זה לא הגיוני. הוא עושה פעמיים הוצאה, אבל זה העלם אחד, למה שיתחייב שתיים? אמר רב ששת, הכא במאי עסקינן, כגון ששגג על האוכלין והזיד על הכלי.

אז הוא אומר, אם הזיד על הכלי, אז לא שייך חטאת. אז הוא אומר באמת '''וחייב על הכלי היינו סקילה כפי' רש&quot;י''', כלומר, מה שכתוב שגג על האוכלין והזיד על הכלי, הכוונה שהוא יהיה חייב חטאת על האוכלין וסקילה על הכלי, כי זה היה במזיד.

'''ורבינו שמואל קשה לו לאוקמי ברייתא בחיוב סקילה דבכל דוכתא איירי בחיוב חטאת''' - כל מקום שכתוב חייב במשניות שלנו, הכוונה חטאת, אלא כאן כתוב סקילה, אז לכן היה קשה לו לקבל את זה. '''והגיה הגירסא כגון ששגג על הכלים והזיד על האוכלין ולא התרו בו''' - כלומר, האוכלין שהוא הזיד, לא התרו בו. '''דליכא באוכלין לא סקילה ולא חטאת''' - כי זה היה מזיד אבל לא התרו, אז לכן הוא לא חייב על האוכלים כלום. '''ועל הכלי חייב חטאת''' - אבל הכלי זה השוגג, ואם התרו בו חייב חטאת.

'''ואין נראה לר&quot;י לא פי' הקונטרס ולא פי' רשב&quot;ם''' - כלומר, גם הפירוש של רש&quot;י שאמר שחייב חטאת על האוכלים ועל הכלי הוא חייב סקילה כי זה היה מזיד, לא נראה לו. וגם לא נראה לו פירוש של רשב&quot;ם, שאמר שמדובר שהוא מזיד באוכל וכן התרו בו, והוא שגג בכלי והתרו בו, לכן הוא חייב חטאת. גם זו לא נראה לו. למה? '''דכשהזיד באחד אינו חייב חטאת על השני ששגג בו דלא שב מידיעתו הוא כיון שהזיד באחד מהן''' - אמרנו שמי שחייב חטאת, זה רק שאם היו מודיעים לו, או אם היה יודע, הוא היה חוזר בו ולא עושה את העבירה. אבל אם יש לו פה דבר אחד שהוא עושה במזיד, אז גם אם הדבר השני היה בשוגג, ודאי שהוא לא חוזר בו, כי בכל מקרה הוא מוכן לקבל אפילו סקילה, הוא לא חוזר בו. אז לכן גם לא יתחייב חטאת על מה שהוא לא ידע.

'''ונראה דהשתא דמוקי בהזיד בכלי איירי הכל לענין סקילה''' - כלומר אחרי שראינו שרב ששת העמיד שמדובר שזה היה מזיד על הכלי, אז כנראה שהכל מדובר לעניין סקילה, העירוב כל עניין סקילה. '''וה&quot;פ דברייתא המוציא אוכלין כשיעור בכלי חייב סקילה על האוכלין כגון שהתרו בו על האוכלין''' - כלומר אם התרו בו על האוכל, אז הוא יהיה חייב סקילה על האוכל. '''ופטור על הכלי אם התרו בו משום כלי''' - כי הכלי הוא טפל לאוכל, כי יש בו שיעור. '''ואם היה צריך לכלי חייב סקילה אף אם התרו בו משום כלי''' - כלומר אם הוא צריך גם את הכלי, במקרה כזה, אז הכלי לא בטל, וחייב סקילה, אף אם התרו בו משום כלי. זה בעצם ההסבר של רב ששת.

אז הגמרא ממשיכה ואומרת מתקיף לה רב אשי, והא אף על הכלי קתני, אז '''ופריך והא אף על הכלי קתני משמע דחייב שתים''' - הרי בסקילה לא שייך להגיד שחייב שתי סקילות. לכן הגמרא תירצה תירוץ אחר, אלא אמר רב אשי, כגון ששגג בזה ובזה ונודע לו וחזר ונודע לו, ואת המחלוקת שלהם, היא במחלוקת של רבי יוחנן וריש לקיש, האם ידיעות מחלקות או לא.}}
''' ששגג''' על האוכלין והזיד על הכלי. וחייב על הכלי היינו סקילה כפי' רש&quot;י ורבינו שמואל קשה לו לאוקמי ברייתא בחיוב סקילה דבכל דוכתא איירי בחיוב חטאת והגיה הגירסא כגון ששגג על הכלים והזיד על האוכלין ולא התרו בו דליכא באוכלין לא סקילה ולא חטאת ועל הכלי חייב חטאת ואין נראה לר&quot;י לא פי' הקונטרס ולא פי' רשב&quot;ם דכשהזיד באחד אינו חייב חטאת על השני ששגג בו דלא שב מידיעתו הוא כיון שהזיד באחד מהן ונראה דהשתא דמוקי בהזיד בכלי איירי הכל לענין סקילה וה&quot;פ דברייתא המוציא אוכלין כשיעור בכלי חייב סקילה על האוכלין כגון שהתרו בו על האוכלין ופטור על הכלי אם התרו בו משום כלי ואם היה צריך לכלי חייב סקילה אף אם התרו בו משום כלי ופריך והא אף על הכלי קתני משמע דחייב שתים:
{{הערות שוליים}}
&lt;קטע סוף=ת/&gt;&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/שבת/פרק י|צג ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת שבת]]
{{מפרשים לדף גמרא|שבת|י|צג|ב}}</text>
      <sha1>908saupbxb7kct54x4fqvud3p40s7i4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ שבת צד א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728323</id>
    <revision>
      <id>3037746</id>
      <parentid>2965408</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T04:23:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3037746</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="56535" sha1="rli8thzi66w47to84t9kzd4ak5m7p96" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|שבת|צד|א|צג ב|צד ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צד עמוד א] ששגג על האוכלין והזיד על הכלי. מתקיף לה רב אשי: והא אף על הכלי קתני! - אלא אמר רב אשי: כגון ששגג בזה ובזה, ונודע לו, וחזר ונודע לו; ובפלוגתא דרבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|את החי במטה פטור אף על המטה. לימא מתניתין רבי נתן היא ולא רבנן? דתניא: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|המוציא בהמה חיה ועוף לרשות הרבים, בין חיין ובין שחוטין - חייב. רבי נתן אומר: על שחוטין חייב, ועל חיין פטור, שהחי נושא את עצמו. אמר רבא: אפילו תימא רבנן; עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי נתן - אלא בבהמה חיה ועוף דמשרבטי נפשייהו, אבל אדם חי דנושא את עצמו - אפילו רבנן מודו. אמר ליה רב אדא בר אהבה לרבא: והא דתנן: בן בתירא מתיר בסוס, ותניא: בן בתירא }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מתיר בסוס, מפני שהוא עושה בו מלאכה שאין חייבין עליו חטאת. ואמר רבי יוחנן: בן בתירא ורבי נתן אמרו דבר אחד. ואי אמרת דלא פליגי רבנן עליה דרבי נתן אלא בבהמה חיה ועוף ומשום דמשרבטי נפשייהו, מאי איריא בן בתירא ורבי נתן? והאמרת אפילו רבנן מודו! כי אמר רבי יוחנן - בסוס המיוחד לעופות. ומי איכא סוס המיוחד לעופות? - אין, איכא דבי וייאדן. אמר רבי יוחנן: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומודה רבי נתן בכפות.}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| ואם הוציא אדם כפות בשבת חייב:}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| אמר ליה רב אדא בר מתנה לאביי: והא הני פרסאי דכמאן דכפיתי דמו, ואמר רבי יוחנן: בן בתירא ורבי נתן אמרו דבר אחד! - התם רמות רוחא הוא דנקיט להו. דההוא פרדשכא דרתח מלכא עילויה ורהיט תלתא פרסי בכרעיה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|את המת במטה - חייב, וכן כזית מן המת וכו'. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן, ואמר רב יוסף אמר רבי שמעון בן לקיש: פוטר היה רבי שמעון}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ששגג על האוכלין והזיד על הכלי''' - ומאי חייב דקתני מיתה:

'''והא אף קתני''' - משמע שני חיובין שוין:

'''בפלוגתא דר&quot;י ור&quot;ל''' - דאיפלוגי בידיעות מחלקות בפ' כלל גדול {{מקור|שבת עא ב|לעיל דף עא:}} איפלוגי נמי רב ששת ורב אשי הכא רב ששת דלא מוקי לה הכי קסבר דאין ידיעות מחלקות ורב אשי סבר: ידיעות מחלקות:

'''דמשרבטי נפשייהו''' - משמטים כלפי מטה ומכבידין עצמן להשמיט מיד הנושאן:

'''מתיר בסוס''' - למוכרו לנכרי מפני שמלאכת הסוס אם היה אדם עושה אותה אין חייב עליה חטאת דלרכיבה עומד והחי נושא את עצמו והא דאסרו למכור בהמה גסה לנכרי משום שאלה ומשום שכירות אסור וסוס אי נמי דמושיל ומוגר לאו איסורא דאורייתא איכא שאין זו מלאכה אצל הסוס וגבי אזהרת שביתת בהמה מלאכה כתיב':

ואמר רבי יוחנן גרסינן:

'''דבי וייאדן''' - של ציידי עופות שנותנין על הסוס עופות כשהן חיין כגון נץ ומינו לצוד שאר עופות ולא משרבטי נפשייהו דלא קשירי והשתא נמי החי נושא את עצמו ומשום הכי א&quot;ר יוחנן בן בתירא ור' נתן אמרו דבר אחד:

'''בכפות''' - בין עוף בין אדם:

'''כמאן דכפיתי דמו''' - שרוכבים מעוטפין בבגדים רחבים וגם הם עצמן מעונגין מהצג על הארץ:

ואמר ר' יוחנן גרסינן:

'''בן בתירא ור' נתן אמרו דבר אחד''' - והא אמרת מודה ר' נתן בכפות ואי משום דאוקמינן בסוס המיוחד לעופות משום רבנן אוקמינן דפליגי עליה ולמימר דאילו באדם שניהם שוין לפטור ואי בכפות מודה רבי נתן היכי מתוקמא דבן בתירא כר' נתן משום דחי נושא את עצמו הא בן בתירא מתיר אפילו למכור לפרסיים דכמאן דכפיתי דמו וכל האומות קרי להו נכרים דסבר דכפות נושא את עצמו:

'''רמות רוחא''' - גסות הא דלא מסגו בכרעייה גסות הוא:

'''פרדשכא''' - סרדיוט:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס שבת 10 צד א ובפלוגתא דר' יוחנן ור&quot;ל.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צד_א_ובפלוגתא דר' יוחנן ור&quot;ל]]תמלול צד א ובפלוגתא דר' יוחנן ור&quot;ל::{{הערה|'''ובפלוגתא''' דר' יוחנן ור&quot;ל. חודש שמחלוקת בין רבי יוחנן לריש לקיש, האם ידיעות מחלקות או לא. רש&quot;י מסביר שהכוונה למחלוקת באידיעות מחלקות שבפרק כלל גדול, ובזה חולקים רב ששת ורבא. רב ששת, שלא העמיד את זה כך, סובר שאין ידיעות מחלקות, ולכן לא העמיד כן. אבל רבא, שסובר שידיעות מחלקות, העמיד את זה כך. אבל תוספות מביא הסבר אחר:

'''פי' חייב שתי חטאות לרבי יוחנן''' — מה שאמרנו שהוא חייב אף על הכלי, הכוונה לדעת רבי יוחנן, '''כשנודע לו וחזר ונודע לו דידיעות מחלקות''' — כלומר שגג בשתיהם, גם באוכלין וגם בכלי, והכלי צריך לו, ולאחר מכן נודע לו על האוכלין ואחר כך נודע לו על הכלי, ולרבי יוחנן חייב שתיים. '''ולר&quot;ל''' — הדין הזה לא קיים בידיעות, שלריש לקיש ידיעות לא מחלקות, אבל אותו דין קיים בחילוק קרבן, '''אחר שנתכפר נודע לו על אחד''' — כלומר אם שגג גם על האוכלין וגם על הכלי, והכלי צריך לו, והביא קרבן על האוכלין, ולאחר מכן נודע לו על הכלי, שאף לריש לקיש שידיעה לא מחלקת, אבל כפרה בקרבן מחלקת. אז ההסבר תלוי במחלוקת, האם מדובר שהיתה ידיעה בינתיים בין אחד לשני, או אם היתה לו כפרת קרבן בינתיים.

'''ופי' הקונטרס אין נראה לר&quot;י''' — רש&quot;י שהסביר שהכוונה למחלוקת בין רב ששת לרבא, שרב ששת לא סובר שידיעות מחלקות ולכן לא העמיד כן, ואילו רבא סובר שידיעות מחלקות ולכן העמיד כך — פירוש זה אין נראה לר&quot;י, '''דנהי דלית ליה לרב ששת ידיעות מחלקות מ&quot;מ יעמיד בנודע לו על האחד בשכבר כיפר דכפרה לכ&quot;ע מחלקת''' — שאף שאין רב ששת סובר שידיעות מחלקות, מכל מקום יכול היה להעמיד בנודע לו על האחד כשכבר כיפר, שכפרה לכולי עלמא מחלקת, שהרי בזה שכפרה מחלקת כולם מודים. אז רב ששת יכול היה להעמיד את הברייתא שמדובר שהביא קרבן. כי אם אינו סובר את רבי יוחנן שידיעות מחלקות, בכל זאת ודאי סובר את העניין שכפרה מחלקת, שזה לדעת כולם. ואם לא העמיד כך, כנראה שרבא הוא זה שחידש את הרעיון הזה — שלפני כן רב ששת ניסה להסביר בצורה מסוימת של שגגה באוכלין וזדון בכלי, ורבא דחה אותו וחידש שבזה המחלוקת, שחולקים בידיעות או בכפרת קרבן.}}
'''ובפלוגתא''' דר' יוחנן ור&quot;ל. פי' חייב שתי חטאות לרבי יוחנן . כשנודע לו וחזר ונודע לו דידיעות מחלקות ולר&quot;ל אחר שנתכפר נודע לו על אחד ופי' הקונטרס אין נראה לר&quot;י דנהי דלית ליה לרב ששת ידיעות מחלקות מ&quot;מ יעמיד בנודע לו על האחד בשכבר כיפר דכפרה לכ&quot;ע מחלקת.
[[File:תוס שבת 10 צד א שהחי נושא את עצמו.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צד_א_שהחי נושא את עצמו]]תמלול צד א שהחי נושא את עצמו::{{הערה|'''שהחי נושא את עצמו.''' המשנה אמרה: המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי, פטור אף על הכלי, שהכלי טפלה לו. את החי במיטה, פטור אף על המיטה, שהמיטה טפלה לו. את המת במיטה חייב, וכן כזית מן המת, וכזית מן הנבלה, וכעדשה מן השרץ חייב, ורבי שמעון פוטר. והגמרא אומרת, את החי במיטה פטור אף על המיטה, מתניתין דלא כרבי נתן, דתניא: המוציא בהמה חיה ועוף לרשות הרבים, בין חיים בין שחוטין חייב, וזה דעת תנא קמא, כלומר אין הבדל בין חי למת. ורבי נתן אומר, על השחוטין חייב ועל החיים פטור, שהחי נושא את עצמו. ואם כן, המשנה שלנו שאומרת שהמוציא את החי במיטה פטור אף על המיטה, כלומר הוא פטור על החי, זה דעת רבי נתן.

'''תימה לר&quot;י למה פטור''' כלומר, למה הנושא את החי פטור? '''דאי משום שהחי מיקל עצמו''' כמו שיש אומרים שהחי שוקל פחות מן המת '''והלא אפילו במשא קל יותר חייב''' אנחנו יודעים שאדם המוציא כזית מן המת כבר חייב, וגם החי אף שהוא יותר קצת מן המת, עדיין ודאי שוקל יותר מכזית, אז מה טעם שיהיה פטור? '''ואי משום דשנים שעשאו פטורין''' כלומר, אם נאמר שכיוון שהחי מיקל על הנושא אותו, זה כאילו שניים עשאוה, שניהם כאילו סחבו אותו, הוא והנושא אותו. על זה משיב: '''הא הוי זה יכול וזה אינו יכול''' והרי בשנים שעשאוה, אם זה יכול וזה אינו יכול, לדעת הכל אותו אחד שיכול חייב, '''שאין הנישא יכול לישא עצמו בלא הנושא''' שהרי אין הנישא יכול לנשוא את עצמו בלא הנושא, '''והנושא יש בו כח לנושאו אפילו היה מת''' זה שמרים אותו יש בו כח לנשוא, אפילו היה מת, ובגלל כמה גרמים שהוא יותר קל אין זה משנה כלל.

'''ואומר ר&quot;י דממשכן גמרינן שלא היו נושאין דבר חי''' כלומר, אין הכוונה שהחי נושא את עצמו שהוא מיקל את עצמו, אלא הכוונה שאין איסור לשאת חי, כיוון שבמלאכת המשכן לא מצאנו שנשאו דבר חי, כי כל בעלי החיים או שסחבו את עצמם והגיעו בעצמם, או שהביאו אותם כבר מתים. '''שהתחשים והאילים היו הולכים ברגליהם''' התחשים והאילים היו הולכים ברגליהם, '''והחלזון מיד היו פוצעין אותו טרם ימות''' והחלזון היו פוצעים אותו מיד כשמוציאים אותו מן הים, כדי שלא ימות, '''דכמה דאית ביה נשמה טפי ניחא ליה כי היכי דליצליל ציבעיה''' כי כל זמן שיש בו נשמה טוב לו יותר, כדי שיהיה הצבע צלול יותר, שהרי בחלזון רוצים שיהיה חי כדי שהצבע יהיה צלול. אז היו פוצעים אותו מיד שמוציאים אותו מן הים, וכבר היה מת כשהוא מגיע למשכן. נמצא שלא היתה נשיאת חי לצורך עבודת המשכן, ולכן לא היתה מלאכה כזו נעשית בחי, ולכן על נשיאת חי פטור, שהחי נושא את עצמו.}}
'''שהחי נושא את עצמו.''' תימה לר&quot;י למה פטור דאי משום שהחי מיקל עצמו והלא אפילו במשא קל יותר חייב ואי משום דשנים שעשאו פטורין הא הוי זה יכול וזה אינו יכול שאין הנישא יכול לישא עצמו בלא הנושא והנושא יש בו כח לנושאו אפילו היה מת ואומר ר&quot;י דממשכן גמרינן שלא היו נושאין דבר חי שהתחשים והאילים היו הולכים ברגליהם והחלזון מיד היו פוצעין אותו טרם ימות דכמה דאית ביה נשמה טפי ניחא ליה כי היכי דליצליל ציבעיה:
[[File:.תוס שבת 10 צד א אבל אדם חי נושא את עצמו.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צד_א_אבל אדם חי נושא את עצמו]]תמלול צד א אבל אדם חי נושא את עצמו::{{הערה|'''אבל''' אדם חי נושא את עצמו. המשנה אומרת המוציא אוכלין כשיעור בכלי פטור על הכלי שהכלי טפלה לו, את החי במיטה פטור על המיטה שהמיטה טפלה לו, את המת במיטה חייב, וכן כזית מן המת וכזית מן הנבלה וכעדשה מן השרץ חייב, ורבי שמעון פוטר. הגמרא אומרת את החי במיטה פטור אף על המיטה, ולמה? מתניתין רבי נתן היא ולא רבנן, דתניא ראינו מחלוקת בין חכמים לרבי נתן: המוציא בהמה חיה ועוף לרשות הרבים בין חיים בין שחוטים חייב, ורבי נתן אומר על השחוטין חייב ועל החיים פטור שהחי נושא את עצמו. אז אם המשנה אומרת שהמוציא את החי במיטה פטור אף על המיטה, כלומר הוא פטור גם על ההוצאה של החי, אז זה כדעת רבי נתן שסובר שעל הוצאת חי פטור. וכנגד זאת אמר רבא: אפילו תימא רבנן, עד כאן לא פליגי רבנן על רבי נתן אלא בבהמה חיה ועוף דמשרבטי בנפשייהו, אבל אדם חי נושא את עצמו אפילו רבנן מודו. אז רבא אומר שבעצם המשנה מדברת על נושא את האדם החי, ובזה גם חכמים מודים, כי כל המחלוקת שלהם רק על נושא חי, כלומר נושא בעלי חיים, אבל לגבי נושא אדם גם חכמים מודים שחי נושא את עצמו. וזהו לגבי בהמות שכיוון שמשרבטין את עצמם הם מכבידים ורוצים להוריד את עצמם למטה, ולכן חכמים חולקים על רבי נתן ומחייבים.

'''תימה דבריש נוטל''' שבת קמא ב '''לקמן דף קמא: משמע דפליגי נמי באדם''' כלומר גם בבני אדם חולקים '''דקאמר גבי תינוק רבא כרבי נתן סבירא ליה''' הגמרא שם אומרת: אמר רבא, המוציא תינוק חי וכיס תלוי בצווארו חייב משום כיס, כלומר לא על התינוק אלא חייב על הכיס. תינוק מת וכיס תלוי בצווארו פטור, כיוון שהכיס טפל לתינוק. והקשו: תינוק חי וכיס תלוי בצווארו חייב משום כיס, ולחייב נמי משום תינוק, כלומר למה הוא לא חייב על התינוק? ותירצה הגמרא רבא כרבי נתן סבירא ליה דאמר חי נושא את עצמו. אז רואים מכאן שחכמים חולקים על רבי נתן גם לגבי אדם, שהרי רבא כרבי נתן סבירא ליה, משמע שמי שסובר כמו חכמים לא יהיה כן, ורואים שחכמים חולקים גם לגבי אדם.

'''ואומר רשב&quot;א דקטן כבהמה דמי דמשרביט נפשיה''' כלומר קטן — לגבי גדול חכמים מודים לרבי נתן, אבל לגבי קטן הם חולקים עליו, כיוון שהם סוברים שקטן הוא כמו בהמה, שכיוון שהוא משרביט נפשיה הוא מנסה להשמט וליפול לרשות הרבים, ומכביד, ולכן בקטן חייב.

'''אך קשה לן דבפרק מפנין''' שבת קכח ב '''שם דף קכח: תניא מדדין בהמה חיה ועוף בחצר אבל לא ברה&quot;ר והאשה מדדה את בנה ברה&quot;ר ופירש התם בקונטרס דבהמה ברה&quot;ר לא שמא יגביהנה מן הארץ''' כלומר מדוע אסרו לדדות בהמה ברשות הרבים? שמא יגביהנה מן הארץ. '''וסתמא כרבנן דר' נתן דמחייבי''' — שאם אתה אומר לפי רבי נתן אין בעיה להגביה בהמה, ומכיוון שהברייתא אוסרת שם שמא יגביהנה מן הארץ, אז זה כדעת חכמים. '''אבל בנה אי נמי מגבה ליה הא באדם מודו רבנן דחי נושא את עצמו''' — ואף שכתוב בהמשך שם שהאשה מדדה את בנה, כלומר את הבן מותר, משמע שחכמים מודים שחי נושא את עצמו אפילו בקטן, וזה סותר את דברי רשב&quot;א.

'''[ושמא ההוא דבפרק נוטל איירי בתינוק בן יומו]''' — מה שראינו שם שרבא אמר רק בתינוק חכמים חולקים, מדובר בתינוק בן יומו, שהוא מוטל כאבן ואינו זז, ואז הוא באמת נחשב משא ואין הבדל בינו לבין בהמה, אבל תינוק שהוא קצת יותר גדול קיים בו הכלל שחי נושא את עצמו גם לפי חכמים.}}
'''אבל''' אדם חי נושא את עצמו. תימה דבריש נוטל {{מקור|שבת קמא ב|לקמן דף קמא:}} משמע דפליגי נמי באדם דקאמר גבי תינוק רבא כרבי נתן סבירא ליה ואומר רשב&quot;א דקטן כבהמה דמי דמשרביט נפשיה אך קשה לן דבפרק מפנין {{מקור|שבת קכח ב|שם דף קכח:}} תניא מדדין בהמה חיה ועוף בחצר אבל לא ברה&quot;ר והאשה מדדה את בנה ברה&quot;ר ופירש התם בקונטרס דבהמה ברה&quot;ר לא שמא יגביהנה מן הארץ וסתמא כרבנן דר' נתן דמחייבי אבל בנה אי נמי מגבה ליה הא באדם מודו רבנן דחי נושא את עצמו [ושמא ההוא דבפרק נוטל איירי בתינוק בן יומו]:
[[File:תוס שבת 10 צד א בסוס המיוחד לעופות.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צד_א_בסוס המיוחד לעופות]]תמלול צד א בסוס המיוחד לעופות::{{הערה|'''בסוס''' המיוחד לעופות. אנחנו בעז&quot;ה עושים מסכת שבת פרק י' דף צ&quot;ד עמוד ב', דיבור המתחיל &quot;בסוס המיוחד לעופות&quot;. המשנה אומרת: המוציא אוכלים לחוץ מקושר בכלי פטור על הכלי שהכלי טפלה לו, את החי במיטה פטור אף על המיטה שהמיטה טפלה לו, את המת במיטה חייב, וכן כזית מן המת וכזית מן הנבלה, וכן כעדשה מן השרץ חייב ורבי שמעון פוטר.

הגמרא אומרת: את החי במיטה פטור אף על המיטה, מתניתין מני? רבי נתן היא ולא רבנן. דתניא ראינו מחלוקת בין חכמים לרבי נתן, המוציא בהמה חיה ועוף, בין חיין בין שחוטין חייב, ורבי נתן אומר על השחוטין חייב ועל חיין פטור שהחי נושא את עצמו. אז אם המשנה אומרת שהמוציא את החי במיטה פטור אף על המיטה, כלומר הוא פטור גם על ההוצאה של החי, אז זה כדעת רבי נתן שסובר שעל הוצאת חי פטור. וזה עצמו זה אמר רבה, אמר רבה אפילו תימא רבנן עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי נתן אלא בבהמה חיה ועוף דלא מסייע בתר נפשיה, אבל אדם חי נושא את עצמו אפילו רבנן מודו. אז רבה אומר שבעצם המשנה הרי מדברת על נושא את האדם חי, אז בזה גם חכמים מודים, כי כל המחלוקת של מרן אלה נושא חי, כלומר נושא בעלי חיים, אבל לגבי נושא אדם גם חכמים מודים שחי נושא את עצמו, וזה לכן יהיה מותר לגבי בהמות כיוון שמסייעים את עצמם, הם מכבידים ורוצים להוריד את עצמם למטה, אז לכן חכמים חולקים על רבי נתן.

אמר ליה רבה, ורבי נתן ובן בתירא אמרו דבר אחד. בן בתירא מתיר בסוס מפני שהוא עושה בו מלאכה שאין חייבין עליו חטאת, ואמר רבי יוחנן בן בתירא ורבי נתן אמרו דבר אחד. שאם אמרת לא פליגי רבנן עליה דרבי נתן אלא בבהמה חיה ועוף משום דלא מסייע בתר נפשיה, אבל אדם חי נושא את עצמו אפילו רבנן מודו — הרי מה אמרנו שבן בתירא מתיר בסוס, והבית אמרה למה הוא מתיר בסוס, מפני שהוא עושה מלאכה שאין חייבין עליו חטאת, כמו רכיבה על הסוס זה לא מלאכה דאורייתא, לכן לא חייב על זה חטאת. ואמר על זה רבי יוחנן שבן בתירא ורבי נתן אמרו דבר אחד, כלומר בעצם שחי נושא את עצמו לכן רכיבה על הסוס זה לא מלאכה.

עכשיו אם אתה אומר שאחרים לא חולקים על רבי נתן אלא בבהמה חיה ועוף, הרי פה מדובר שאדם הוא רוכב על הסוס, אז בזה גם חכמים מודים שמותר, אז למה רבי יוחנן אומר שבן בתירא ורבי נתן אמרו דבר אחד, הרי חכמים מודים לזה. זאת אומרת הגמרא: כי אמר רבי יוחנן בסוס המיוחד לעופות, כלומר מה שרבי יוחנן אמר שרבי נתן ובן בתירא אמרו דבר אחד, הכוונה בסוס שבעצם הוא לא נושא בני אדם אלא הוא נושא עופות, הוא מיוחד לעופות. שואלת הגמרא: מי איכא סוס המיוחד לעופות? יש דבר כזה? ואומרת: אין, כדבב ועידן, הסוס של הציידים, שבעצם יש להם איזה עוף טורף שבעצם הוא רוכב על הסוס, ועד בשלב מסוים שולחים אותו כדי לצוד כל מיני עופות אחרים ומכניות קטנות, וככה הוא תופס אותם והבעלים זוכים בהם. אז הסוס הזה בעצם מיוחד לשאת עופות, לא בני אדם, ועל זה בן בתירא מתיר, על זה אמר רבי יוחנן שהוא סובר כרבי נתן.

'''ובן בתירא מתיר בסוס''' בכל הסוסים קאמר, אם הסוס היה סוחב בני אדם זה היה מותר, אבל כיוון שמדובר בסוס שסוחב עופות. עכשיו אני מבין &quot;בסוס המיוחד לעופות&quot;, מה שכתוב בן בתירא מתיר בסוס, אז לא הכוונה שהוא מתיר בסוס שנושא עופות, זה הכוונה מתיר בכל הסוסים. '''ורבנן אוסרין בכל הסוסים משום סוס המיוחד לעופות דלא חילקו חכמים בסוסים:''' כלומר, למרות שכמו שראינו חכמים מודים שבנושא בני אדם זה מותר, כי לסחוב בני אדם זה לא מלאכה כי חי נושא את עצמו, אז אם ככה לרכב על הסוס אין לו איסור, ואף על פי כן הם אוסרים כל הסוסים למה? משום סוס המיוחד לעופות, כלומר כיוון שיש סוס כזה שסוחב רק עופות וזה אסור לפי חכמים כי הם מתירים רק סוס שנושא אדם, אבל כיוון שסוס כזה שנושא עופות והוא אסור, אז הם אסרו את כל הסוסים ולא חילקו.}}
'''בסוס''' המיוחד לעופות. ובן בתירא מתיר בסוס בכל הסוסים קאמר ורבנן אוסרין בכל הסוסים משום סוס המיוחד לעופות דלא חילקו חכמים בסוסים:
[[File:תוס שבת 10 צד א סוסא דבי וייאדן.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צד_א_סוסא דבי וייאדן]]תמלול צד א סוסא דבי וייאדן::{{הערה|אנחנו בתוספות מסכת שבת פרק י' דף צ&quot;ד עמוד א', דיבור המתחיל &quot;סוסא דבי וייאדן&quot;. המשנה אומרת: המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי פטור אף על הכלי שהכלי טפלה לו, את החי במיטה פטור אף על המיטה שהמיטה טפלה לו, את המת במיטה חייב, וכן כזית מן המת וכזית מן הנבלה וכעדשה מן השרץ חייב, ורבי שמעון פוטר. הגמרא אומרת: את החי במיטה פטור אף על המיטה, מני? רבי נתן היא ולא רבנן. דתניא: ראינו מחלוקת בין חכמים לרבי נתן, המוציא בהמה חיה ועוף לרשות הרבים, בין חיים בין שחוטים חייב, ורבי נתן אומר על השחוטין חייב ועל חיים פטור שהחי נושא את עצמו. אז אם המשנה אומרת שהמוציא את החי במיטה פטור אף על המיטה, כלומר הוא פטור גם על ההוצאה של החי, אז זה כדעת רבי נתן שסובר שעל הוצאת חי פטור, וזה עצמו זה אמר רבה. אמר רבה: אפילו תימא רבנן, עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי נתן אלא בבהמה חיה ועוף דמשום אימתא נפשייהו, אבל אדם חי שנושא את עצמו אפילו רבנן מודו. רב אומר שבעצם המשנה מדברת על נושא את האדם החי, אז בזה גם חכמים מודים, כי כל המחלוקת שלהם רק על נושא בעלי חיים, אבל לגבי נושא אדם גם חכמים מודים שחי נושא את עצמו, וזה לכן יהיה מותר, לגבי בהמות כיוון שמשום אימתא הן מכבידים ורוצים להוריד את עצמם למטה, אז לכן חכמים חולקים על רבי נתן.

אמר ליה רבה: והא בן בתירא מתיר בסוס, ותניא: בן בתירא מתיר בסוס מפני שהוא עושה בו מלאכה שאין חייבין עליו חטאת. ואמר רבי יוחנן: בן בתירא ורבי נתן אמרו דבר אחד. שאם אמרנו שלא פליגי רבנן עליה דרבי נתן אלא בבהמה חיה ועוף משום דמשום אימתא, אם כן מאי לבן בתירא ורבי נתן? אמרנו שבן בתירא מתיר בסוס, ומדוע מתיר בסוס? מפני שהוא עושה בו מלאכה שאין חייבין עליו חטאת, כלומר רכיבה על סוס אינה מלאכה דאורייתא לכן לא חייב על זה חטאת. ואמר על זה רבי יוחנן שבן בתירא ורבי נתן אמרו דבר אחד, כלומר בעצם שחי נושא את עצמו לכן רכיבה על סוס לא מלאכה. עכשיו אם אתה אומר שחכמים לא חולקים על רבי נתן אלא בבהמה חיה ועוף, הרי פה מדובר שאדם רוכב על הסוס, אז בזה גם חכמים מודים שמותר, אז למה רבי יוחנן אומר שבן בתירא ורבי נתן אמרו דבר אחד, הרי חכמים מודים לזה. זאת אומרת הגמרא: כי אמר רבי יוחנן בסוס המיוחד לעופות, כלומר מה שרבי יוחנן אמר שרבי נתן ובן בתירא אמרו דבר אחד, הכוונה בסוס שבעצם הוא לא נושא בני אדם אלא הוא נושא עופות, מיוחד לעופות. שואלת הגמרא: ומי איכא סוס המיוחד לעופות? ואתה אומר כן, אין, כדבי וייאדן, הסוס של הציידים, שבעצם יש להם איזה עוף טורף שרוכב על הסוס, ובשלב מסוים שולחים אותו כדי לצוד כל מיני עופות אחרים ועופות קטנות, וככה הוא תופס אותם והבעלים זוכים בהם. אז הסוס הזה בעצם מיוחד לשאת עופות, לא בני אדם, ועל זה בן בתירא מתיר, ועל זה אמר רבי יוחנן שהוא סובר כרבי נתן, שדווקא בני אדם, אם הסוס היה נושא בני אדם זה היה מותר, אבל פה מדובר בסוס שנושא עופות.

תוספות דיבור המתחיל &quot;סוסא דבי וייאדן&quot;:

'''סוסא''' דבי וייאדן. '''פר&quot;ח שכן ציידי עופות מניחין עליהן עופות שלהן שצדין בהן עופות אחרים''' — כלומר מה שמניחים על הסוסים האלה זה את העופות שהם עצמם צדים, עופות הצד ולא הניצודים, עופות שמשמשים אותם בתור ציידים ומחזיקים בהם, שבעצם העופות האלה היו תופסים עבורם ציפורים וחיות קטנות אחרות. '''אבל אין לפרש בעופות הניצודין דהני כפותין נינהו''' — למה? העופות הניצודים הם או ארוגים או כפותים, כלומר קושרים אותם. '''ואמר בסמוך דמודה רבי נתן בכפות''' — כלומר גם רבי נתן מודה שעופות כפותים הם כמו חפץ שלא יכולים לזוז, זה כמו חפץ לגמרי ולא אומרים בהם חי נושא את עצמו, ואסור לטלטל אותם, לכן אם היו מוליכים אותם זה בעצם מלאכה וזה אסור.}}
'''סוסא''' דבי וייאדן. פר&quot;ח שכן ציידי עופות מניחין עליהן עופות שלהן שצדין בהן עופות אחרים אבל אין לפרש בעופות הניצודין דהני כפותין נינהו ואמר בסמוך דמודה רבי נתן בכפות:
[[File:תוס שבת 10 צד א והא הני פרסאי.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צד_א_והא הני פרסאי]]תמלול צד א והא הני פרסאי::{{הערה|'''והא''' הני פרסאי. לכאורה מה הראיה או מה הקושיה מזה שהפרסים נראים כמו כפותים, '''ואיהו לא מפליג למכור לשום נכרי''' — כלומר איך רבי יוחנן אומר שבן בתירא ורבי נתן אמרו דבר אחד? הרי בן בתירא מתיר למכור סוסים לכל אחד, ואילו רבי יוחנן אמר שרבי נתן מודה שאם האדם כפות והוציאו בשבת חייב, כלומר אדם שרוכב כפות על סוס זה אסור. אז איך בן בתירא מתיר למכור לכל אדם כולל הפרסים סוסים? והרי אם הוא סובר כמו רבי נתן, יוצא שהפרסים כמו כפותים וזה כמו חפץ ואסור לרכב על זה, וזוהי הקושיה. והגמרא ענתה שבעצם רק נראים כמו כפותים אבל לא באמת כפותים, עובדה שאחד מהם רץ שלוש פרסאות ברגליו כשמלך כעס עליו.}}
'''והא''' הני פרסאי. ואיהו לא מפליג למכור לשום נכרי:
[[File:תוס שבת 10 צד א את המת במטה חייב.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צד_א_את המת במטה חייב]]תמלול צד א את המת במטה חייב::{{הערה|'''את''' המת במטה חייב. המשנה אומרת שהמוציא את החי במטה פטור, שהמטה טפילה לו, אבל את המת במטה חייב.

'''נראה לר&quot;י דמהכא קים לן בכל דוכתא דאית ליה לר' יהודה מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה''' - זאת אומרת, מהמשנה הזאת למדנו לכל מקום שדעת רבי יהודה מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה. את הכלל הזה אנחנו יודעים, אבל אין לנו מקור, וזה המקור. ומה ראה באמת שזה רבי יהודה?

'''דמסתמא ת&quot;ק דר&quot;ש היינו רבי יהודה''' - שהמשנה אומרת שהמוציא את המת במטה חייב, וההמשך של זה רבי שמעון פוטר. אז מי אותו תנא שחולק על רבי שמעון? זה רבי יהודה. שאנחנו יודעים שבדרך רבי שמעון ורבי יהודה חולקים והם בני פלוגתא.

'''כי ההיא דלעיל זה אינו יכול וזה אינו יכול דת&quot;ק דר&quot;ש היינו ר' יהודה כדמוכח בגמ''' - וגם אפשר לראות את זה מהמשנה הקודמת, שאומרת המוציא ככר לרשות הרבים חייב, הוציאו שניים פטורים. אם לא יכול אחד להוציאו והוציאו שניים חייבים, ורבי שמעון פוטר. אז מי אותו אחד שאומר לא יכול אחד להוציאו והוציאו שניים חייבים? לכאורה לא כתוב, אבל זה מופיע בסתם משנה, ואנחנו רואים שזה חולק על רבי שמעון. והגמרא אומרת: אמר רבי יהודה, לא נחלקו רבי מאיר ורבי יהודה על זה יכול וזה יכול, שרבי מאיר מחייב ורבי יהודה ורבי שמעון פוטרים; זה אינו יכול וזה אינו יכול, רבי יהודה ורבי מאיר מחייבים ורבי שמעון פוטר. אז רואים שזה אינו יכול וזה אינו יכול, שבמשנה שלנו מופיע בסתם בלי שם אבל חולק על רבי שמעון, בברייתא מופיע שזה רבי יהודה ורבי מאיר. אז בר הפלוגתא של רבי שמעון זה רבי יהודה, ולכן אנחנו יודעים שגם אצלנו מי שחולק על רבי שמעון זה כנראה רבי יהודה. אם כן, רבי יהודה הוא זה שסובר שהמוציא את המת במטה חייב, למרות שזה מלאכה שאינה צריכה לגופה, ומכאן מקור לדעתו של רבי יהודה שמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה.

'''ורשב&quot;א אומר דיש להביא מדתנן לעיל''' - כלומר רבי שמעון בן אלעזר אומר יש להביא ראייה שרבי יהודה סובר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה, ממה ששנינו לעיל בדף צ ע&quot;א:

'''ר' יהודה אומר אף המוציא משמשי ע&quot;ז דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה''' - רבי יהודה אומר אף המוציא משמשי עבודה זרה חייב, ומשמשי עבודה זרה הרי זה מלאכה שאינה צריכה לגופה. אז רואים מכאן שבאמת זו דעתו של רבי יהודה.}}
'''את''' המת במטה חייב. נראה לר&quot;י דמהכא קים לן בכל דוכתא דאית ליה לר' יהודה מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה דמסתמא ת&quot;ק דר&quot;ש היינו רבי יהודה כי ההיא דלעיל זה אינו יכול וזה אינו יכול דת&quot;ק דר&quot;ש היינו ר' יהודה כדמוכח בגמ' ורשב&quot;א אומר דיש להביא מדתנן לעיל {{הפניה-גמ|שבת|צ|א}} ר' יהודה אומר אף המוציא משמשי ע&quot;ז דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה: 
[[File:תוס שבת 10 צד א רבי שמעון פוטר.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צד_א_רבי שמעון פוטר]]תמלול צד א רבי שמעון פוטר::{{הערה|'''רבי''' שמעון פוטר – ראינו במשנה, מוציא את החי במיטה פטור אף על המיטה, שהמיטה טפילה לו, את המת במיטה חייב, וכן כזית מן המת וכזית מן הנבלה וכעדשה מן השרץ חייב, ורבי שמעון פוטר. אז אומרת התוספות, בואו נסביר למה רבי שמעון פוטר, '''נראה לר&quot;י דמלאכה שאינה צריכה לגופה קרי כשעושה מלאכה ואין צריך לאותו צורך כעין שהיו צריכין לה במשכן אלא לענין אחר''' – כל מלאכה היה לה טעם, היה לה צורך, שלצורכה היו צריכים אותה במשכן, בעשיית המשכן. אז מלאכה הצריכה לגופה, הכוונה שמצריך את אותו צורך שהיה בזמן עשיית המשכן. '''כי הצורך שהיתה מלאכה נעשית בשבילו במשכן הוא גוף (איסור) המלאכה ושורשו ולפי זה אתי כולהו שפיר''' – עכשיו התוספות מביא את כל המקרים בש&quot;ס שבהם דובר על שאין צריך לגופה, ומסביר איך זה משתדר עם הרעיון הזה.

'''הוצאת המת אין צריך למת ובמשכן היו צריכין לחפצים שהוציאו''' – כלומר, במשכן הם צריכים את החפץ עצמו שהוציאו, להשתמש בו, לתקן אותו. אבל פה, הוא מוציא את המת כי הוא לא רוצה שהוא יהיה כאן, לא שהוא צריך את המת.

'''צד נחש שלא ישכנו אינו צריך לנחש ובמשכן היו צריכין לתחש וחלזון''' – גם פה הוא לא צריך את הנחש. במשכן כשצדו, זה היה כדי להשתמש במה שצדו, את התחש כדי להשתמש בעורות, את החלזון כדי להשתמש בדם.

'''ומפיס מורסא להוציא ליחה המזיקתו ואין עומד להכניס אויר ולהוציא ליחה תמיד אע&quot;פ שנעשה פתח גמור שהרי ראוי (הוא) להכניס ולהוציא אם היה צריך מ&quot;מ לא דמי לפתחים שבמשכן שהיו עומדין להכניס ולהוציא''' – הפתח שהוא עושה זה כדי להוציא את הליחה שמזיקה לו. למרות שנעשה פתח גמור, הראוי להכניס ולהוציא אם היה צריך, מכל מקום זה לא דומה לפתחים שבמשכן שהם עומדים להכניס ולהוציא תמיד. '''אבל לעשות לה פה דמיא למשכן וחייב''' – אם הוא עושה פתח לצורך הפתח עצמו, זה דומה למשכן וחייב.

'''והריגת המזיקין אין צריך להם ובמשכן היו צריכין לעורות אילים הנשחטים''' – במשכן כשהרגו, היו צריכים את העורות של האילים הנשחטים. אבל פה שהוא הורג את המזיק, זה רק כדי לסלק ההיזק.

'''וחופר גומא ואינו צריך אלא לעפרה ובמשכן היו צריכין לגומא לנעוץ בה או לדבר אחר''' – במשכן החפירה הייתה לצורך הגומא עצמה, לנעוץ בה או לשים בה דברים. הם צריכים את הבור עצמו.

'''וזב בכיס שלא יטנפו כליו הוי אינה צריכה לגופה שאינו צריך לכיס עצמו ואפילו למנות ראיותיו או נקיים דצריך הכיס מ&quot;מ אין צריך להוצאה זו דה&quot;נ סגי ליה אי יתיב בחד דוכתא''' – הזב לובש כיס שלא יטנפו כליו, אבל אינה צריכה לגופה כי הוא לא צריך את הכיס עצמו. אפילו אם הוא צריך למנות ראיותיו – אם הוא רוצה לראות אם יראה פעם שלישית ויהיה זב גדול ויתחייב קרבן, או למנות שבעה נקיים כדי לדעת אם הוא נקי – מכל מקום אין צריך להוצאה זו, שהרי הכי נמי סגי ליה אי יתיב בחד דוכתא, אם ישב במקום אחד ויסתכל, אין לו צורך בהוצאת הכיס.

'''ומכבה גחלת שלא יזוקו בה רבים וכחס על הנר ועל השמן או על הפתילה המהובהבת כבר אין צריכין לגופן שבמשכן לא היה כיבוי אלא לעשות פחמין בכיבוי זה ומתקנין על יד כיבוי זה שיהו ראויין למלאכת הצורפין''' – בכיבוי שכיבו את הפחמים, תיקנו אותם כדי שיהיו ראויים למלאכת הצורפים. אבל הכיבוי שמכבים כאן, שלא יזוקו בה רבים או כחס על הנר ועל השמן, זה לא היה במשכן. '''וכיבוי כדי שלא יקדיחו הסממנין בבישולן לא היה במשכן כי זהירים היו שלא להרבות אש יותר מדאי''' – יכולה להיות קושיה: אם במשכן היה כיבוי כדי למנוע שהסממנים יישרפו, אז לכאורה היה אפשר ללמוד מכאן שגם לכבות כדי שלא יישרף השמן ייקרא לצורך. אז אומרת התוספות, כיבוי כדי שלא יקדיחו הסממנים בבישולן לא היה במשכן, כי במשכן היו זהירים ולא הרבו אש יותר מדאי, שמו בדיוק את האש שהיו צריכים.

'''וכן סותר ע&quot;מ לבנות נמי לא מחייב ר' שמעון דבעי שתהא צריכה לגופה אלא כגון שסותר ע&quot;מ לתקן יותר ממה שהיה בתחלה כגון שהבנין האחרון טוב מן הראשון כדמוכח בשמעתין דחס על הנר''' – רבי שמעון דורש שהמלאכה תהיה צריכה לגופה כמו שהיה במשכן. לכן סותר על מנת לבנות הוא לא מחייב, אלא אם כן הוא סותר על מנת לתקן יותר ממה שהיה בתחילה, כגון שהבנין האחרון טוב מן הראשון, כמו שמוכח בשמעתין דחס על הנר. והפרשנים מקשים, שלכאורה במשכן סותרים ובונים בדיוק אותו דבר, ולא בונים יותר טוב. ויש מסבירים שהאיסור הוא מלאכת עשיית המשכן, ומה שנעשה במקום הבא על פי רצון השם נקרא יותר טוב.

'''וכן קורע על מתו או שובר כלים למירמי אימתא אאינשי דביתיה אין צריכין לגופה דבמשכן היתה קריעה לצורך תיקון דבר הנקרע''' – הוא קורע על מתו או שובר כלים כדי להטיל אימה על בני ביתו שיפחדו ויתנהגו יותר טוב. כל אלה אין צריכין לגופה, שבמשכן הייתה הקריעה לצורך תיקון דבר הנקרע – אם היה תולעת ביריעה או כפל ביריעה, קרעו ותיקנו יותר טוב באותו מקום. אבל פה כשהוא קורע על מתו, זה כדי להרגיע את עצמו או להטיל אימה, לצורך אחר.

'''ואע&quot;ג דבהוצאה לא בעי רבי שמעון שיהא לגמרי כמו שהיה במשכן דלא בעי מר לעשות לו טס או ס&quot;ת להגיה אע&quot;פ שבמשכן הוצאת הנדבה היתה כדי לתקנה לעשות ממנה משכן וכלים''' – בהוצאה לא בעי רבי שמעון שיהיה לגמרי כמו שהיה במשכן, דלא בעי מר לעשות לו טס או ספר תורה להגיה בו, אף על פי שבמשכן הוצאת הנדבה הייתה כדי לתקנה, לעשות ממנה משכן וכלים. '''במקלקלים כגון מכבה וסותר וקורע מסתברא דצריך שיהא על מנת לתקן כמו במשכן ולא חשיבי המקלקלים צריכות לגופה עד דהוי לגופו ולגופה''' – אבל במקלקלים כגון מכבה וסותר וקורע, מסתברא דצריך שיהיה על מנת לתקן כמו במשכן, ולא חשיבי המקלקלים צריכות לגופה עד דהוי לגופו ולגופה. '''והא דלא קרי לה לגופו ולגופה כיון דבעו תרוייהו בכלל לגופה היא''' – מה שלא קורא לה לגופו ולגופה, כיון דבעו תרוייהו, בכלל לגופה היא. '''אבל לגבי מר וס&quot;ת כיון דלא בעי אלא לגופו דהא לא בעי במר לעשות בו טס וס&quot;ת כדי להגיה בו לא הוי בכלל לגופה''' – אבל לגבי מר וספר תורה, כיון דלא בעי אלא לגופו, דהא לא בעי במר לעשות בו טס וספר תורה כדי להגיה בו, לא הוי בכלל לגופה. '''ולפי שצריכות לגופה הוי כעין דהוי במשכן כמו שפיר' הוצרך להשמיענו במר דלא בעינן לעשות לו טס כמו שהיה במשכן''' – זו הגמרא בשבת שאומרת אמר רבה מודה רבי שמעון במר לחפור בו ובספר תורה לקרות בו שחייב, שזו מלאכה הצריכה לגופה. שבהוצאה אני לא מצריך הצמדות מלאה למה שהיה במשכן, מספיק שצריך גופו כדי להשתמש בו. אבל במלאכת קלקול אני כן דורש הצמדות מלאה למה שהיה במשכן, שיהיה על מנת לתקן את הדבר שנעשה בו הקלקול. אי אפשר לחייב אם הוא קורע על מנת להטיל אימה, אלא בקורע על מנת לתקן את הבגד עצמו.

'''ורש&quot;י דפירש דברצונו לא היתה באה לו ולא היה צריך לה שאינה אלא לסלקה מעליו כמו צד נחש שלא ישכנו או מכבה גחלת שלא יזוקו בו רבים דברצונו שלא היה בעולם''' – רש&quot;י הסביר שמלאכה שאינה צריכה לגופה הכוונה שברצונו לא הייתה}}
'''רבי''' שמעון פוטר נראה לר&quot;י דמלאכה שאינה צריכה לגופה קרי כשעושה מלאכה ואין צריך לאותו צורך כעין שהיו צריכין לה במשכן אלא לענין אחר כי הצורך שהיתה מלאכה נעשית בשבילו במשכן הוא גוף (איסור) המלאכה ושורשו ולפי זה אתי כולהו שפיר הוצאת המת אין צריך למת ובמשכן היו צריכין לחפצים שהוציאו צד נחש שלא ישכנו אינו צריך לנחש ובמשכן היו צריכין לתחש וחלזון ומפיס מורסא להוציא ליחה המזיקתו ואין עומד להכניס אויר ולהוציא ליחה תמיד אע&quot;פ שנעשה פתח גמור שהרי ראוי (הוא) להכניס ולהוציא אם היה צריך מ&quot;מ לא דמי לפתחים שבמשכן שהיו עומדין להכניס ולהוציא אבל לעשות לה פה דמיא למשכן וחייב והריגת המזיקין אין צריך להם ובמשכן היו צריכין לעורות אילים הנשחטים וחופר גומא ואינו צריך אלא לעפרה ובמשכן היו צריכין לגומא לנעוץ בה או לדבר אחר וזב בכיס שלא יטנפו כליו הוי אינה צריכה לגופה שאינו צריך לכיס עצמו ואפילו למנות ראיותיו או נקיים דצריך הכיס מ&quot;מ אין צריך להוצאה זו דה&quot;נ סגי ליה אי יתיב בחד דוכתא ומכבה גחלת שלא יזוקו בה רבים וכחס על הנר ועל השמן או על הפתילה המהובהבת כבר אין צריכין לגופן שבמשכן לא היה כיבוי אלא לעשות פחמין בכיבוי זה ומתקנין על יד כיבוי זה שיהו ראויין למלאכת הצורפין וכיבוי כדי שלא יקדיחו הסממנין בבישולן לא היה במשכן כי זהירים היו שלא להרבות אש יותר מדאי וכן סותר ע&quot;מ לבנות נמי לא מחייב ר' שמעון דבעי שתהא צריכה לגופה אלא כגון שסותר ע&quot;מ לתקן יותר ממה שהיה בתחלה כגון שהבנין האחרון טוב מן הראשון כדמוכח בשמעתין דחס על הנר וכן קורע על מתו או שובר כלים למירמי אימתא אאינשי דביתיה אין צריכין לגופה דבמשכן היתה קריעה לצורך תיקון דבר הנקרע ואע&quot;ג דבהוצאה לא בעי רבי שמעון שיהא לגמרי כמו שהיה במשכן דלא בעי מר לעשות לו טס או ס&quot;ת להגיה אע&quot;פ שבמשכן הוצאת הנדבה היתה כדי לתקנה לעשות ממנה משכן וכלים במקלקלים כגון מכבה וסותר וקורע מסתברא דצריך שיהא על מנת לתקן כמו במשכן ולא חשיבי המקלקלים צריכות לגופה עד דהוי לגופו ולגופה והא דלא קרי לה לגופו ולגופה כיון דבעו תרוייהו בכלל לגופה היא אבל לגבי מר וס&quot;ת כיון דלא בעי אלא לגופו דהא לא בעי במר לעשות בו טס וס&quot;ת כדי להגיה בו לא הוי בכלל לגופה ולפי שצריכות לגופה הוי כעין דהוי במשכן כמו שפיר' הוצרך להשמיענו במר דלא בעינן לעשות לו טס כמו שהיה במשכן ורש&quot;י דפירש דברצונו לא היתה באה לו ולא היה צריך לה שאינה אלא לסלקה מעליו כמו צד נחש שלא ישכנו או מכבה גחלת שלא יזוקו בו רבים דברצונו שלא היה בעולם וכן בפרק במה מדליקין {{מקור|שבת לא ב|לעיל דף לא:}} פירש כחס על הפתילה המהובהבת כבר דאינה צריכה לגופה משום דאין צריך לכיבוי זה ואם לא הובערה מעולם הוה ניחא ליה דהואיל וחס עליה כי אית בה טפי הוה ניחא ליה בה קשה מסותר על מנת לבנות כמו בתחלה וקורע בחמתו למירמי אימתא אאינשי דביתיה דהתם צריך למלאכה ורוצה הוא שיהא בעולם ואין לומר דלא ניחא ליה שיצטרך למירמי אימתא אם כן מפיס מורסא לעשות לה פה יהא פטור דברצונו היה שלא היה מורסא מעולם וכן קורע יריעה שנפל בה דרנא על מנת לתפור דברצונו לא היה נופל בה וכן תופר בגד קרוע ברצונו שלא היה קרוע אלא צריך לפרש כדפירשתי:
[[File:תוס שבת צד 10 צד א גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה.ogg|thumb|תוס_שבת_צד_10_צד_א_גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה]]תמלול 10 צד א גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה::{{הערה|אנחנו בעל עסק במסכת שבת בפרק &quot;ר' אליעזר דמילה&quot;. מתחיל: '''גדול''' כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה. הגמרא מספרת שהוה ההוא מתא דהוה בדרוקרת, ורב נחמן בר יצחק היה עם רבא, ונמצא שם איזה מת, ורצו להוציא אותו לכרמלית. אמר רבא לרב נחמן בר יצחק: כמאן? כרבי שמעון? כלומר, אתה תולה את זה כרבי שמעון שאומר שמי שעושה מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור. אבל מה שאמר רבי שמעון זה רק פטור מחטאת, אבל אסור. אמר לו: גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה, ואפילו לרבי יהודה שרי – אפילו לרבי יהודה שחולק על רבי שמעון, גם הוא היה מתיר במקרה כזה, כי כל האיסור פה זה רק מוקצה. דמי קאמינא לרשות הרבים? האם אמרתי להוציא אותו מרשות היחיד לרשות הרבים שזה איסור דאורייתא? לכרמלית קאמינא – פה מדובר רק על איסור דרבנן של מוקצה, להוציא אותו לכרמלית, וגדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה.

והתוספות מקשים: '''קשה לר&quot;ת דגבי טלטול דהוי איסורא דרבנן לא שרינן משום כבוד הבריות אלא ע&quot;י ככר או תינוק כדאמר בפרק במה מדליקין''' לעיל דף ל: – שם מסופר שכשדוד מת, שלמה שאל את החכמים מה לעשות, אז אמרו לו שיטלטל אותו על ידי ככר או תינוק, אבל בלי ככר או תינוק אסור. '''ובפרק כירה''' שם דף מג: – שם כתוב שמת המוטל בחמה, דאמר רב יהודה בשם שמואל הופכו ממיטה למיטה. והבאנו בפרק במה מדליקין דמשמע דרב אמר מניח עליו ככר או תינוק ומטלטלו. הרי הגמרא אומרת שאם יש ככר או תינוק כולם מודים שמותר, כל המחלוקת היא במקרה שאין ככר או תינוק, האם מותר לטלטל על דרך טלטול מהצד. אבל בכל אופן רואים שכל מה שהתירו זה רק על ידי ככר או תינוק – למה? איפה גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה?

ועל זה התוספות עונים: '''ויש לומר דשאני טלטול דאפשר על ידי ככר או תינוק לכך לא התיר בענין אחר''' – כלומר, כאן יש אפשרות באמצעות ככר או תינוק, לכן לא התירו בדרך אחרת. אבל אם לא הייתה שום אפשרות, היו מתירים גם את זה.}}
(שייך לע&quot;ב) '''גדול''' כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה. קשה לר&quot;ת דגבי טלטול דהוי איסורא דרבנן לא שרינן משום כבוד הבריות אלא ע&quot;י ככר או תינוק כדאמר בפרק במה מדליקין {{מקור|שבת ל ב|לעיל דף ל:}} ובפרק כירה {{מקור|שבת מג ב|שם דף מג:}} ויש לומר דשאני טלטול דאפשר על ידי ככר או תינוק לכך לא התיר בענין אחר:
{{הערות שוליים}}
&lt;קטע סוף=ת/&gt;&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/שבת/פרק י|צד א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת שבת]]
{{מפרשים לדף גמרא|שבת|י|צד|א}}</text>
      <sha1>rli8thzi66w47to84t9kzd4ak5m7p96</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ שבת צד ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728324</id>
    <revision>
      <id>3037747</id>
      <parentid>3030601</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T04:24:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3037747</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33516" sha1="a6cbsmfe6wja0js4tfrhd9mtis7s3ow" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|שבת|צד|ב|צד א|צה א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא| [דף צד עמוד ב] אף במוציא את המת לקוברו. אמר רבא: ומודה רבי שמעון במר לחפור בו, וספר תורה לקרות בו, דחייב. פשיטא! דאי הא נמי מלאכה שאינה צריכה לגופה היא - אלא מלאכה שצריכה לגופה לרבי שמעון היכי משכחת לה? - מהו דתימא: עד דאיכא לגופו ולגופה, כגון מר לעשות לו טס ולחפור, ספר תורה להגיה ולקרות בו - קא משמע לן. }}
{{שוליים|א}}ההוא שכבא דהוה בדרוקרא, שרא רב נחמן בר יצחק לאפוקיה לכרמלית. אמר ליה {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|רבי יוחנן אחוה דמר בריה דרבנא }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|רב אחא בריה דרבא}} לרב נחמן {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|בר יצחק: }}כמאן - כרבי שמעון, אימר דפטר רבי שמעון מחיוב חטאת - איסורא דרבנן מיהא איכא! - אמר ליה: האלהים! דעיילת ביה את, ואפילו לרבי יהודה (שרי). דמי קאמינא לרשות הרבים? לכרמלית קאמינא! גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תנן התם: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|התולש סימני טומאה והכוה המחיה - עובר בלא תעשה. איתמר, אחת משתים חייב. אחת משלש, רב נחמן אמר: חייב, רב ששת אמר: פטור. רב נחמן אמר: חייב, אהני מעשיו, דאי משתקלא חדא אחריתי - אזלה לה טומאה. רב ששת אמר: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|פטור, השתא מיהת הא איתא לטומאה. אמר רב ששת: מנא אמינא לה - דתנן וכן כזית מן המת וכזית מן הנבילה - חייב הא חצי זית - פטור. והתניא: חצי זית חייב! מאי לאו: הא דתניא חייב - דאפיק חצי זית מכזית, והא דתנן פטור - דאפיק חצי זית מכזית ומחצה. - ורב נחמן: אידי ואידי חייב, והא דתנן פטור - דאפיק חצי זית ממת גדול. }}
משנה. {{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|הנוטל צפרניו זו בזו, או בשיניו, וכן שערו, וכן שפמו, וכן זקנו, וכן הגודלת, וכן הכוחלת, וכן הפוקסת - רבי אליעזר מחייב, וחכמים אוסרין משום שבות. }}
גמרא. אמר רבי אלעזר: {{שוליים|ה}}מחלוקת ביד, אבל בכלי {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דברי הכל }}חייב. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- פשיטא, זו בזו תנן! - מהו דתימא: רבנן בכלי נמי פטרי, והא דקתני זו בזו - להודיעך כחו דרבי אליעזר, קא משמע לן. }}ואמר רבי אלעזר: {{שוליים|ו}}מחלוקת לעצמו, אבל לחבירו - דברי הכל פטור. - {{הל&quot;מ-רק-גמרא|פשיטא, צפרניו תנן! - מהו דתימא: רבי אליעזר לחבירו נמי מחייב, והא דקתני צפרניו - להודיעך כחן דרבנן, קא משמע לן. }}
וכן שערו {{הל&quot;מ-רק-ריף|וכן שפמו: }}כו'. תנא: הנוטל מלא פי הזוג - חייב. וכמה מלא פי הזוג? {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב יהודה: שתים. והתניא: ולקרחה שתים! - אימא: וכן לקרחה שתים. }}תניא נמי הכי: {{שוליים|ז}}הנוטל מלא פי הזוג בשבת - חייב, וכמה מלא פי הזוג - שתים, רבי אליעזר אומר: אחת. {{שוליים|ח}}ומודים חכמים לרבי אליעזר במלקט לבנות מתוך שחורות, שאפילו אחת חייב. {{שוליים|ט}}ודבר זה - אף בחול אסור, משום שנאמר לא ילבש גבר שמלת אשה. {{שוליים|י}}תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: צפורן שפירש רובה, וציצין שפרשו רובן, {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ביד - מותר, בכלי - חייב חטאת. מי איכא מידי דבכלי חייב חטאת, וביד מותר לכתחלה? - הכי קאמר: פירשו רובן, }}ביד - מותר, בכלי - פטור אבל אסור. לא פירשו רובן, ביד - פטור אבל אסור, בכלי - חייב חטאת. אמר רב יהודה: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: {{שוליים|כ}}והוא שפרשו כלפי מעלה, ומצערות אותו. {{הל&quot;מ-רק-ראש|רש&quot;י פירש כלפי מעלה כלפי ראש האצבע ור&quot;ת ז&quot;ל פירש שפירשו כלפי היד והיינו למעלה שהוא כלפי הגוף  וכן מוכח לקמן גבי מילה אמר רב יהודה הלכה כרבי שמעון בן אלעזר. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וכן הגודלת כו'. גודלת כוחלת ופוקסת משום מאי מחייבא? - אמר רבי אבין אמר רבי יוסי ברבי חנינא: גודלת משום אורגת, כוחלת משום כותבת, פוקסת משום טווה. אמרו רבנן קמיה דרבי אבהו: וכי דרך אריגה בכך, וכי דרך כתיבה בכך, וכי דרך טויה בכך? - אלא אמר רבי אבהו: לדידי מפרשא לי מיניה דרבי יוסי ברבי חנינא: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אף במוציא את המת לקוברו''' -  ולא תימא לא פטר אלא במניחו לחוץ דאין צורך לא לגופו של מוציא ולא לגופה של הוצאה דאפילו הוא צורך המת פטור:

'''מר לחפור בו''' -  שהוא צורך המוציא:

'''מר לעשות לו טס ולחפור''' -  מרה שנרצף פיו וצריך להושיב עליו כמין טס דק שיהא ראוי לחפור: להגיה ולקרות:

'''לאפוקיה לכרמלית''' -  שהיה מוטל בבזיון או בדליקה או בחמה ואי משום טלטול מניח עליו ככר או תינוק:

'''לא תעשה''' -  לאו דלא תסור כי הכא:

'''התולש סימני טומאה''' -  שתי שערות לבנות שהבהרת מטמאה בהן:

'''והכוה את המחיה''' -  מחית בשר חי והוא סימן טומאה בשאת והכוה זה לבטלה משום מחיה ולטהרה:

'''עובר בלא תעשה''' -  דהשמר בנגע הצרעת ([[דברים  כד]]):

'''אחד מב'''' -  שלא היו בה אלא שתי שערות ותלש האחד:

'''חייב''' -  דשקלא לטומאה שאין מטמאה בפחות מב' דהכי ילפינן לה בת&quot;כ שיער שנים וחייב מלקות:

'''מאי לאו הא דתני חייב דאפיק חצי זית מכזית''' -  דשקליה ובצריה לשיעורא:

'''והא דתני פטור דאפיק חצי זית מכזית ומחצה''' -  דאף על גב דמצמצם לשיעור לאו מילתא היא ולא אמרינן אהני דאי שקיל מיניה פורתא תו ליתא לשיעורא:

'''ממת גדול''' -  דלא אהני מידי:

'''מתני' וכן שערו''' -  תולש שער ראשו בידיו:

'''וכן הגודלת''' -  שערה:

'''וכן הכוחלת''' -  עיניה:

'''וכן הפוקסת''' -  יש מרבותי אומרים מתקנת שערה במסרק או בידי' ויש שמפרשין טחה כמין בצק על פניה וכשנוטלו מאדים הבשר:

'''רבי אליעזר מחייב''' -  בכולם חטאת וחכמים אוסרין משום שבות וטעמא דרבי אליעזר מפרש בגמרא משום מאי מיחייב:

'''גמ' מחלוקת ביד''' -  בהא שנוטלן בידו ולא בכלי הוא דפטרי רבנן שאין דרך גזיזה בכך בחול:

'''מהו דתימא בכלי נמי פטרי רבנן''' -  דאין כאן משום גוזז דלא שייך אלא בצמר בהמה:

'''מחלוקת לעצמו''' -  בהא הוא דמחייב ר' אליעזר שיכול לאמן ידו לעצמו לתקנו בלא כלי:

'''אבל לחברו''' -  אין יכול לאמן את ידו ליטול יפה בלי כלי:

'''פשיטא צפרניו תנן''' -  של עצמו:

'''הנוטל מלא פי הזוג''' -  מלא ראש המספרים:

'''חייב''' -  בשבת לרבנן בכלי לר' אליעזר אף ביד וזהו שיעורו:

'''והא תניא''' -  בההיא ברייתא בסיפא ולקרחה שהזהירה תורה לא תשימו קרחה ([[דברים  יד]]) שתים הוי קרחה מכלל דפי הזוג לאו ב' שערות נינהו:

'''תניא נמי הכי''' -  כרב יהודה דאמר שתים:

'''רבי אליעזר אומר''' -  באחת הוא חייב ולא בעינן מלא פי הזוג:

'''אחת חייב''' -  שבאחת הוא מקפיד שלא יהא נראה כזקן:

'''שמלת אשה''' -  ודרך הנשים להקפיד על כך ולהתנאות:

'''ציצין''' -  כמין רצועות דקות הפורשות מעור האצבע סביב הצפורן:

'''שפירשו רובן''' -  קרובין לינתק:

'''מי איכא מידי כו'''' -  כיון דבכלי חייב חטאת ביד איכא שבות גזירה אטו כלי:

'''כלפי מעלה''' -  לצד הצפורן התחילו לפרוש דקא מצערו ליה טפי:

'''משום כותבת''' -  שמוליכה מכחול סביב העין כאדם המוליך קולמוס סביב האות:

'''טווה''' -  שמתקנת שערה בין אצבעותיה ופושטתו כשהוא נכרך ולשון השני עושה מאותו בצק כמין חוט:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס שבת 10 צד ב אהני מעשיו דאי משתקלא חדא.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צד_ב_אהני מעשיו דאי משתקלא חדא]]תמלול צד ב אהני מעשיו דאי משתקלא חדא::{{הערה|הגמרא אומרת (נזיר נז.) התולש סימני טומאה, או שכוה את המחיה, עובר בלא תעשה, שנאמר &quot;הישמר בנגע הצרעת&quot;. אז מי שתולש את סימני הטומאה, כמו שיש לו את השתי שערות על הנגע, עובר בעשה. התם, אחת משתיים חייב, כלומר, אם היו שני שערות, ועקר אחת, חייב כי ביטל את הנגע. אחת משלוש, רב נחמן אמר חייב, רב ששת אמר פטור. רב נחמן חייב, '''אהני''' מעשיו, כלומר, בכל זאת הועיל, למרות שעדיין יישאר טמא, כי יש לו הרי שתיים, עדיין יש בזה תועלת, '''דאי משתקלא חדא''' אחריתי, אזלא לה טומאה. כלומר, אם אחת תיפול סתם ככה, אז לא יהיה טמא. שהרי אם היו שלוש, ואחת נופלת לבד, עדיין נשאר טמא. אז בעצם המעשה שלו, שעקר אחת משלוש, הועיל. אבל רב ששת אמר פטור, כי עדיין נשאר בטומאתו. הוא אומר, לא, כרגע מה שהוא עשה לא שינה כלום, לכן הוא פטור.

ובתוספות, דיבור מתחיל, אהני מעשיו, דאי משתקלא חדא כו' - כל מה שדיברנו עכשיו, זה כאשר הוא עוקר אחת מתוך שלוש. אבל '''באחת מארבע דאי משתקלא חדא''' אחריתי '''נמי לא אזלא לה טומאה''', אז כולם מודים שהוא פטור, '''כ&quot;ע מודו דפטור דהוי כמו חצי זית ממת גדול'''. אז בעצם, כלומר, אומרת התוספות, הגמרא דיברה דווקא באחת מתוך שלוש, אבל באחת מתוך ארבע, אז כולם מודים שהוא פטור, כי זה כמו אם אדם לוקח חצי זית ממת גדול, שבעצם לא הועיל כלום. כי עדיין, גם אחרי שלקח, וגם אם תיפול עוד אחת, עדיין הטומאה תישאר, לכן כמאן דלא הועיל, והכל נשאר כמו שהיה קודם, אז כולם מודים.}}
'''אהני''' מעשיו דאי משתקלא חדא כו' באחת מארבע דאי משתקלא . חדא אחריתי נמי לא אזלא לה טומאה כ&quot;ע מודו דפטור דהוי כמו חצי זית ממת גדול:
[[File:תוס שבת 10 צד ב והא דתנן פטור דאפיק חצי זית ממת גדול.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צד_ב_והא דתנן פטור דאפיק חצי זית ממת גדול]]תמלול צד ב והא דתנן פטור דאפיק חצי זית ממת גדול::{{הערה|'''והא''' דתנן פטור דאפיק חצי זית ממת גדול. המשנה אמרה: המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי, פטור אף על הכלי, שהכלי טפלה לו. את החי במיטה, פטור אף על המיטה, שהמיטה טפלה לו. את המת במיטה חייב, וכן כזית מן המת, וכזית מן הנבילה, וכעדשה מן השרץ חייב, ורבי שמעון פוטר. והגמרא מביאה ברייתא: התולש סימני טומאה, כלומר אם היו שני שערות על הנגע, שזה בעצם הופך אותו לטמא, או שכוה את המחיה, כלומר אם הוא תלש אחד מהסימנים, או שכוה את המחיה, עבר בלא תעשה. ותנא: אחת משתיים חייב, כלומר אם הוא תלש שערה אחת מתוך שתיים, ששתיים זה הסימן לטומאה, ובעצם הוא ביטל את הטומאה, אז הוא חייב. אבל אחת משלוש, פה יש מחלוקת, רב נחמן אמר חייב, ורב ששת אמר פטור. רב נחמן אמר חייב, כי המעשים שלו הועילו. למה? דאי משתקלה חדא אחריתי אזלא לה טומאה. כלומר אם שערה אחת נוספת תיפול, אז הטומאה תיעלם, כי היו שלוש, הוא עקר אחת, נשארו שתיים, עדיין טמא. אבל אם שערה אחת נוספת תיפול באופן טבעי, אז הוא יהיה טהור. אז המעשה שלו שהוא עקר את הראשונה, הועיל, כי אחרת היו נשארים עוד שלוש, וזה טמא. אז המעשה שלו הועיל, לכן הוא חייב. רב ששת אמר פטור, כי בין כה הייתה טומאה, היו שלוש, הוא עקר אחת, נשארו שתיים, עדיין יש טומאה. אז בעצם הוא לא הועיל כלום, ולכן פטור. אמר רב ששת: מנא אמינא לה, המקור שלי, ותנן: וכן כזית מן המת, וכזית מן הנבילה, חייב. כתוב במשנה, כאמור, שאדם שמוציא את המת במיטה חייב, וכן כזית מן המת, וכזית מן הנבילה. אז מה כתוב? כתוב &quot;כזית&quot;, משמע דווקא כזית. אז חצי זית אם הוא היה מוציא, יהיה פטור. אז גם כאן, כלומר כאשר הוא מוציא פחות מכשיעור, מוציא חצי זית, אז זה כמו שהוא עקר שערה אחת מתוך שלוש, שלא הועיל שלם, ולכן פטור.

עכשיו, ותניא חצי זית חייב, יש ברייתא אחרת שאומרת שאם הוא הוציא חצי זית, חייב. מה לא קשה? הא דתניא חייב, דאפיק חצי זית מכזית, ואז בעצם הוא ביטל את הטומאה, כלומר הכזית מת בתוך הבית, וכשהוא לקח חצי זית והוציא אותו, באותו רגע הוא ביטל טומאת אוהל. לכן חייב. והא דתניא פטור, דאפיק חצי זית מכזית ומחצה, שאחרי שהוא לקח את החצי זית והוציא אותו, עדיין נשארה טומאה בבית, כיוון שנשאר כזית. אז לכן, אם הוא עקר שערה אחת מתוך שלוש, שעדיין נשארה טומאה, זה יהיה פטור. ואם עקר אחת מתוך שתיים, חייב. ורב נחמן, שסובר שחייב דאהני לה מעשיו, אומר: אידי ואידי חייב, כלומר בין אם לקח חצי זית מכזית ומחצה, ובין אם לקח חצי זית מכזית, בכל מקרה חייב. למה? דאהני מעשיו, כי עכשיו שיש רק כזית, אם ייחסר קצת אז בעצם זה יתבטל. אז אם כן, הא דתנן פטור, באיזה מקרה מדובר? דאפיק חצי זית ממת גדול, שבעצם גם אם אחרי זה ייקחו עוד כזית, עדיין הטומאה תישאר, אז בעצם המעשה שלו לא הועיל כלום, ולכן פטור.

'''וה&quot;ה דהוה מצי לאוקמיה כגון דליכא אלא חצי זית בלבד''' - יכול להעמיד במקרה שבתוך הבית הזה יש רק חצי זית, אז ממילא לא הייתה טומאת אוהל. אז לכן אם הוא הוציא חצי זית, אין בזה שיעור הוצאה, וגם הוא לא הועיל כלום, לכן פטור, יכול להעמיד את זה ככה.

'''אלא דניחא ליה לשנויי בחצי זית ממת גדול דהוי רבותא טפי''' - נוח לו יותר להעמיד בחצי זית ממת גדול, שאפילו אם הוא מוציא חצי זית ממת גדול פטור, '''דאי ליכא אלא חצי זית מן הכל פשיטא דפטור''' - כמו שאמרנו, הרי לא הייתה טומאה בבית, גם אחרי וגם לפני, וגם אין בזה שיעור הוצאה, לכן יהיה פטור.

'''ודווקא חצי זית''' - אם הוא הוציא חצי זית ממת גדול, רק אז יש את המחלוקת, '''אבל כזית ממת גדול חייב''' '''אע&quot;ג דאי משתקלה זית אחר לא אזלא טומאה''' - למרות שבעצם, הרי מדובר על מת גדול, אז אם הוא הוציא כזית מהמת, עדיין הטומאה נשארת, ועדיין גם אם ייקח עוד כזית תישאר טומאה, אז בעצם היה נדמה שהוא לא הועיל כלום, '''מ&quot;מ אהני מעשיו דמשחתכו לא גריר בתר המת''' - מכל מקום מה שהוא עשה, מי שחתכו, כמו מי שחתך את הכזית הזה, אז מעכשיו הכזית הזה לא נגרר אחר המת, הוא כאילו נפרד. '''וכשיוציאו המת מן הבית וישאר כזית זה יטמא כל הבית''' - ועכשיו אם יוציאו את המת מן הבית ואותו כזית יישאר בבית, הבית יתטמא, '''ונמצא שעתה בהוצאה זו הוא גורם טהרה''' - אז בעצם עכשיו שהוא מוציא את זה, הוא גורם לטהרה, אז בעצם המעשה שלו הועיל. כלומר כאשר הוא מוציא כזית שלם, אפילו זה מת גדול, זה מועיל, כיוון שאותו כזית אם היה נשאר היה מטמא את הבית, ועכשיו שהוציא אותו, אז אם יוציאו את המת לא תהיה טומאת בית, לכן, כיוון שכך, המעשים שלו הועילו, הוא חייב.}}
''' והא''' דתנן פטור דאפיק חצי זית ממת גדול. וה&quot;ה דהוה מצי לאוקמיה כגון דליכא אלא חצי זית בלבד אלא דניחא ליה לשנויי בחצי זית ממת גדול דהוי רבותא טפי דאי ליכא אלא חצי זית מן הכל פשיטא דפטור ודווקא חצי זית אבל כזית ממת גדול חייב אע&quot;ג דאי משתקלה זית אחר לא אזלא טומאה מ&quot;מ אהני מעשיו דמשחתכו לא גריר בתר המת וכשיוציאו המת מן הבית וישאר כזית זה יטמא כל הבית ונמצא שעתה בהוצאה זו הוא גורם טהרה:
[[File:תוס שבת 10 צד ב ממת גדול.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צד_ב_ממת גדול]]תמלול צד ב ממת גדול::{{הערה|'''ממת''' גדול. אמר רב נחמן שאם עקר אחת מתוך שלוש פטור, ורצה להסביר באיזה מקרה מדובר, דהפיק חצי זית ממת גדול, שבעצם גם אם אחרי זה יקחו עוד כזית עדיין הטומאה תישאר, אז המעשה שלו לא הועיל כלום, ולכן הוא פטור. ועל זה אומר התוספות: '''לאו דווקא גדול אלא כלומר מב' זיתים או ג':''' כלומר שגם אם יתנו עוד כזית מזה עדיין הטומאה נשארת, ואין הכוונה גדול ממש, אלא הכוונה שיש בו יותר מכזית ומחצה, כגון שני זיתים או שלושה, שגם אם יוציא ממנו חצי זית עדיין נשארה בו טומאה.}}
''' ממת''' גדול. לאו דווקא גדול אלא כלומר מב' זיתים או ג':
[[File:תוס שבת 10 צד ב אבל בכלי. ד&quot;ה חייב.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צד_ב_אבל בכלי. ד&quot;ה חייב]]תמלול צד ב אבל בכלי. ד&quot;ה חייב::{{הערה|'''אבל''' בכלי. ד&quot;ה חייב. הגמרא אומרת: רבי אלעזר מחלוקת ביד, כלומר נותן ציפורניו זו בזו, שבזה רבי אלעזר מחייב וחכמים פוטרים, אבל בכלי דברי הכל חייב. ושואלת הגמרא: פשיטא, הרי קטור זו בזו? ומתרצת: מהו דתימא רבנן בכלי נמי פטרי, קא משמע לן.

'''היינו כרבי יהודה דמחייב במלאכה שאינה צריכה לגופה''' - כלומר, החכמים שחולקים על רבי אלעזר, הם בעצם בדעת רבי יהודה, שסובר שמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה. כיוון שבגזיזת הציפורניים הרי הוא לא צריך את הציפורניים, זו מלאכה שאינה צריכה לגופה, ולפי רבי שמעון צריך להיות פטור אפילו בכלי. אז אם רבי אלעזר אומר שבכלי הם מודים לו שחייב, כנראה שהם בדעת רבי יהודה.

'''וא&quot;ת ודילמא רבנן כר&quot;ש סבירא להו ומנא ליה דמחייב בכלי''' - ומקשה: אולי חכמים שחולקים על רבי אלעזר הם בדעת רבי שמעון, ואפילו בכלי הם פוטרים, ומניין לרבי אלעזר שהם מחייבים בכלי?

'''ויש לומר דא&quot;כ ליפלגי בכלי להודיעך כחן דרבנן''' - אם באמת החכמים כאן היו בדעת רבי שמעון, שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה, המשנה היתה מחלקת בכלי, כדי להראות כוחן של החכמים שאפילו בכלי הם פוטרים. וכיוון שהם לא חלקו בזה, כנראה שמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה, ואי משום שזה ביד ולכן הם פוטרים, אבל בכלי הם מחייבים.

'''והא דקאמר מהו דתימא רבנן בכלי נמי פטרי היינו פירושו דס&quot;ל כר&quot;ש וכדפרישית''' - זה בעצם מה שהגמרא אמרה: מהו דתימא רבנן בכלי נמי פטרי, קא משמע לן. והכוונה, שהיה עולה בדעתנו לומר שרבנן פוטרים בכלי כי הם סוברים כרבי שמעון, קא משמע לן שלא, כי אחרת היו חולקים בכלי כמו שאמרנו.

'''אבל רש&quot;י פירש דפטרי משום דלא שייכא גזיזה אלא בצמר''' - רש&quot;י הסביר שההוה אמינא של &quot;מהו דתימא רבנן בכלי נמי פטרי&quot; היא, שרבנן היו פוטרים בגלל שהם סוברים שלא שייך גזיזה אלא בצמר, קא משמע לן שלא.

'''ואין נראה לר&quot;י דבהא ליכא למיטעי דבכל בעלי חיים שייכא גזיזה כדאמר לעיל התולש כנף חייב משום גוזז''' - להגיד שחכמים סוברים שגזיזה שייכת רק בבעלי חיים בעלי צמר, אי אפשר לומר, כי בכל בעלי חיים שייכת הגזיזה, כמו שמופיע בסתם משנה: התולש כנף חייב משום גוזז. ומכאן שגזיזה זה לא דווקא בעלי צמר, ולכן לא יכול להיות שהיתה הוה אמינא לגמרא לחשוב כך, ולא היו באים לתרץ בדבר ידוע כזה.}}
''' אבל''' בכלי. ד&quot;ה חייב. היינו כרבי יהודה דמחייב במלאכה שאינה צריכה לגופה וא&quot;ת ודילמא רבנן כר&quot;ש סבירא להו ומנא ליה דמחייב בכלי ויש לומר דא&quot;כ ליפלגי בכלי להודיעך כחן דרבנן והא דקאמר מהו דתימא רבנן בכלי נמי פטרי היינו פירושו דס&quot;ל כר&quot;ש וכדפרישית אבל רש&quot;י פירש דפטרי משום דלא שייכא גזיזה אלא בצמר ואין נראה לר&quot;י דבהא ליכא למיטעי דבכל בעלי חיים שייכא גזיזה כדאמר לעיל התולש כנף חייב משום גוזז:
[[File:תוס שבת 10 צד ב והוא שפירשו כלפי מעלה.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צד_ב_והוא שפירשו כלפי מעלה]]תמלול צד ב והוא שפירשו כלפי מעלה::{{הערה|הגמרא בסוף השומע רבי שמעון בן אלעזר אומר: ציפורן שפירש רובה וציצין שפירשו רובן, ביד מותר, בכלי חייב חטאת. שואלת הגמרא, מי אמרת האי בכלי חייב חטאת או ביד מותר לכתחילה? חזרה ואמרה, שביד עשו גזירה. הגמרא מסבירה: פירשו רובן ביד מותר, בכלי פטור אבל אסור; לא פירשו רובן, ביד פטור אבל אסור, ובכלי חייב חטאת. אמר בר קפרא, תני רבי שמעון בן אלעזר אמר רבי ברכיה, אמר רבי יוחנן: והוא שפירשו כלפי מעלה ומצערות אותו בעצם. עכשיו בדיבור המתחיל הוא מסביר מה הכוונה כלפי מעלה.

'''והוא''' שפירשו כלפי מעלה. '''פירש בקונטרס''' - את זה מפרש הקונטרס '''כנגד ראשי אצבעותיו שהן למעלה כשמגביה ידיו''' - כלומר בעצם החוצה מהיד, מכף היד, זו הכוונה כלפי מעלה. '''ור&quot;ת מפרש שכלפי גוף קרי כלפי מעלה''' - כלומר דווקא הפוך, לכיוון היד זה נקרא כלפי מעלה. ומה ראייתו? '''כדאשכחן בפ&quot;ב דנדה (דף יג:)''' - שם לגבי עניין של מילה, שחוזרים על ציצים המעכבים; כלומר מי שמל בשבת ונשארו ציצים, אם זה ציצים המעכבים חוזרים בשבת, ושם הגמרא אומרת מה זה ציצים המעכבים - '''דקאמר מן העטרה ולמעלה והתם היינו לצד הגוף''' - כלומר מהקצה של הגיד כלפי הגוף. אז גם כאן מה שנאמר שהציפורניים שפירשו כלפי מעלה, הכוונה כלפי הגוף.}}
''' והוא''' שפירשו כלפי מעלה. פירש בקונטרס כנגד ראשי אצבעותיו שהן למעלה כשמגביה ידיו ור&quot;ת מפרש שכלפי גוף קרי כלפי מעלה כדאשכחן בפ&quot;ב דנדה (דף יג:) דקאמר מן העטרה ולמעלה והתם היינו לצד הגוף:
[[File:תוס שבת 10 צד ב פוקסת.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צד_ב_פוקסת]]תמלול צד ב פוקסת::{{הערה|''' פוקסת.''' המשנה אומרת, אחת נתן על ציפורנה זו בזו או בשיניה וכן שרה וכן שפמה וכן פאה נכרית וכן הגודלת וכן הכוחלת וכן פוקסת. רבי אליעזר מחייב וחכמים אוסרים משום שבות. הגמרא על זה אומרת גודלת, כוחלת, פוקסת משום מה מחייבה. אמר רבי אבין אמר רבי יוסי ברבי חנינא, גודלת משום אורגת, כוחלת משום כותבת, פוקסת משום טווה. זאת אומרת, עוסקים במלאכת פוקסת.

'''מה שפירש בקונטרס פוקסת היינו סורקת ביד או במסרק אין נראה''' שרש&quot;י פירש שפוקסת היינו סורקת ביד או במסרק, וזה נקרא פוקסת, ואין נראה, '''דבגמרא משמע דהוי כעין טוויה''' שהרי בגמרא משמע שרבי יוסי ברבי חנינא רוצה להגיד שהיא תהיה חייבת משום טווה, '''וסריקה אינה כעין טוויה כלל''' וסריקה אינה כעין טוויה כלל.

'''ועוד דא&quot;כ היה שונה סורקת''' ואם היה הפירוש שהיא סורקת, המשנה הייתה כותבת לשון סורקת שהיא ברורה יותר, ולא לשון פוקסת, '''כדתנן נזיר מב א נזיר חופף ומפספס אבל לא סורק:''' כמו ששנינו במסכת נזיר דף מ&quot;ב עמוד א', נזיר חופף ומפספס אבל לא סורק. כלומר המילה שחז&quot;ל משתמשים בה לסרוק את השיער היא סורק, וזה מופיע במשנה. אם כן, המשנה כאן הייתה משתמשת בלשון סורק ולא בלשון פוקסת שהיא פחות ברורה, ומכאן שפוקסת זה משהו אחר.}}
''' פוקסת.''' מה שפירש בקונטרס פוקסת היינו סורקת ביד או במסרק אין נראה דבגמרא משמע דהוי כעין טוויה וסריקה אינה כעין טוויה כלל ועוד דא&quot;כ היה שונה סורקת כדתנן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|נזיר|מב|א}} נזיר חופף ומפספס אבל לא סורק:
[[File:תוס שבת 10 צד ב וכי דרך אריגה בכך.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צד_ב_וכי דרך אריגה בכך]]תמלול צד ב וכי דרך אריגה בכך::{{הערה|אנחנו בעצם מסכת שבת פרק יוד, דף צד עמוד ב' דיבור מתחיל וכי דרך אריגה בכך. המשנה אמרה הנוטל ציפורניו זו בזו או בשיניו וכן שערו וכן שפמו וכן זקנו, וכן הגודלת וכן הכוחלת וכן הפוקסת. רבי אליעזר מחייב וחכמים אוסרים משום שבות. במה שוואלת גודלת כוחלת פוקסת משום מה היא מחייבה. אמר רבי אבין, אמר רבי יוסי ברבי חנינא, גודלת משום אורגת, כוחלת משום כותבת, פוקסת משום טווה. אמרו לו רבנן כמדרבי אבין, וכי דרך אריגה בכך, וכי דרך כתיבה בכך, וכי דרך טוויה בכך. אבל בעצם רואים שהגמרא דוחה הייתה עמדה שגודלת, כמו קולעת שערות, זה משום אורגת. אז זה מה שהתוספות מתחיל דיבור מתחיל:

'''וכי דרך אריגה בכך.''' 

'''ואף על גב דקולע נימין חשיבא אריגה כדאמרינן בפרק במה אשה (לעיל ד' סד.)''' הגמרא הוצאה להוכיח שגם כאשר לא אורגים אלא קולעים, זה גם נחשב אריגה. והגמרא שם אומרת בפרק במה אשה דף סד עמוד א', שכן אני קולעת שתי נימין ותולה בצוואר בתי. כלומר לוקח שתי שערות של עז, וקולע אותם בתור תכשיט. אז לכן רואים מכלל שזה כן אריגה. אז זה קשה, זה מה שהגמרא אומרת, שאין דרך אריגה בכך לגבי קולע. אז אומר התוספות:

'''הכא בשער לא חשיבא אריגה כמו בבגד''' שם זה מדובר בשער של עיזים, נוצות של עיזים, שמזה בעצם מכינים גם כן בגדים, אז לכן חייבה. אבל כאן מדובר בשער של אדם, ובזה לא שייך אריגה כמו בבגד. 

'''ועוד דהכא אין סופה להתקיים שעומדת לסתירה:''' הרי תרצה להסתרק ואז בעצם הקליעה הזאת תיפרם. אז כמעט זה לא עומד לסתירה, אינו דבר קבוע, לכן אין מקום לאסור.}}
''' וכי''' דרך אריגה בכך. ואף על גב דקולע נימין חשיבא אריגה כדאמרינן בפרק במה אשה (לעיל ד' סד.) הכא בשער לא חשיבא אריגה כמו בבגד ועוד דהכא אין סופה להתקיים שעומדת לסתירה:
{{הערות שוליים}}
&lt;קטע סוף=ת/&gt;&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/שבת/פרק י|צד ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת שבת]]
{{מפרשים לדף גמרא|שבת|י|צד|ב}}</text>
      <sha1>a6cbsmfe6wja0js4tfrhd9mtis7s3ow</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ שבת צה א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728325</id>
    <revision>
      <id>3037748</id>
      <parentid>2965866</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T04:24:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3037748</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="41545" sha1="rg0z32cjovnhsfliimo9ejn2nh4runm" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|שבת|צה|א|צד ב|צה ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף צה עמוד א] {{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כוחלת משום צובעת, }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גודלת ופוקסת - משום בונה. - וכי דרך בנין בכך? - אין, כדדרש רבי שמעון בן מנסיא: ויבן ה' אלהים את הצלע מלמד שקילעה הקדוש ברוך הוא לחוה והביאה אצל אדם, שכן בכרכי הים קורין לקלעיתא בניתא. תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: גודלת כוחלת ופוקסת, לעצמה - פטורה, לחברתה - חייבת. וכן היה רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי אליעזר: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אשה לא תעביר סרק על פניה, מפני שצובעת. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תנו רבנן: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|החולב והמחבץ והמגבן כגרוגרת, }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|המכבד, והמרבץ, והרודה חלות דבש, שגג בשבת - חייב חטאת, הזיד ביום טוב - לוקה ארבעים, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אחד זה ואחד זה אינו אלא משום שבות. רב נחמן בר גוריא איקלע לנהרדעא, בעו מיניה: חולב משום מאי מיחייב? - אמר להו: משום חולב. - מחבץ משום מאי מיחייב? - אמר להו: משום מחבץ. - מגבן משום מאי חייב? - אמר להו: משום מגבן. - אמרו ליה: רבך קטיל קני באגמא הוה. אתא שאיל בי מדרשא, אמרו ליה: }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חולב חייב משום מפרק, }}{{שוליים|ח}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מחבץ חייב משום בורר, }}{{שוליים|ט}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מגבן חייב משום בונה. המכבד, המרבץ והרודה חלות דבש, שגג בשבת - חייב חטאת, הזיד ביום טוב - לוקה ארבעים, דברי רבי אליעזר. אמר רבי אלעזר: מאי טעמא דרבי אליעזר - דכתיב ויטבל אותה ביערת הדבש וכי מה ענין יער אצל דבש? אלא לומר לך: מה יער, התולש ממנו בשבת - חייב חטאת, אף חלות דבש הרודה ממנו בשבת - חייב חטאת. }}
{{שוליים|י}}אמימר שרא זילחא במחוזא {{הל&quot;מ-ריף-ראש|פירוש התיר רבוץ הבית במחוזא שהיו הקרקעות שלהן בשיש}}, אמר: טעמא מאי אסרו אמור רבנן - דילמא אתי לאשויי גומות, הכא ליכא גומות. רבא תוספאה אשכחיה לרבינא דקא מצטער מהבלא, ואמרי לה מר קשישא בריה דרבא אשכחיה לרב אשי דקא מצטער מהבלא, אמר ליה: לא סבר לה מר להא דתניא: הרוצה לרבץ את ביתו בשבת מביא עריבה מלאה מים ורוחץ פניו בזוית זו, ידיו בזוית זו, רגליו בזוית זו, ונמצא הבית מתרבץ מאליו. אמר ליה: לאו אדעתאי. תנא: אשה חכמה מרבצת ביתה בשבת. {{שוליים|כ}}והאידנא דסבירא לן כרבי שמעון - שרי אפילו לכתחלה.  {{הל&quot;מ-רק-ראש|. בעל ה&quot;ג כתב  דכיבוד נמי מותר מהאי טעמא ואפילו בדהוצי. ולא נהירא דאמר לקמן בפרק כל הכלים (דף קכד ב)  רבי אליעזר אומר אף בשל תמרה פי' אף מכבדות של תמרה מותר לטלטלן בשבת ופריך אי מחמה לצל בהא  לימא רבי אליעזר אף בשל תמרה. משמע דפשיטא ליה להש&quot;ס דליכא מאן דשרי מכבדות של תמרה  ואפילו רבי שמעון מודה כדמפרשי' לעיל בפרק במה מדליקין  דאי שרי לכבד הוי דבר שמלאכתו להיתר אלא ודאי לכ&quot;ע  כיבוד אסור מפני שמזיז עפר ממקומו ולא שרינן הכא אליבא דרבי שמעון אלא מרבץ:}}
משנה. {{שוליים|ל}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|התולש מעציץ נקוב - חייב, ושאינו נקוב - פטור. ורבי שמעון פוטר בזה ובזה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. רמי ליה אביי לרבא, ואמרי לה רבי חייא בר רב לרב: תנן רבי שמעון פוטר בזה ובזה, אלמא: נקוב לרבי שמעון כשאינו נקוב משוי ליה; ורמינהו, רבי שמעון אומר: אין בין נקוב לשאינו נקוב }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''לעצמה פטורה''' -  שאינה יכולה לבנות יפה ואין דרך בנין אלא אשה לחברתה שרואה ועושה:

'''וכן''' -  מילתא אחריתי דשבת לאיסורא:

'''סרק''' -  צבע אדום הוא הבא בקנים שקורין טיפוניי&quot;ן {{קטן|(אודם (לפרכוס הפנים))}} :

'''המחבץ''' -  המעמיד החלב בקיבה ול&quot;נ מחבץ עושה כמין כלי גמי ונותן הקפוי בתוכו ומי החלב שהן נסיובי נוטפין ולועזין אותן אנקייד&quot;ש {{קטן|({{הפניה לפסוק|{קטן|(יונקיירי&quot;ש: כלי של קנים לייצור גבינה [מצוי רק בדפוס סונצינו, אבל לא בכתסי|היד])}})}}} :

'''המכבד''' -  את הבית:

'''והמרבץ''' -  במים להרביץ את האבק שלא יעלה:

'''חייב חטאת''' -  לקמיה מפרש טעמא דהרודה חלות דבש חייב משום תולש (מחבץ חייב משום בורר) ומכבד ומרבץ משום בונה:

'''אחד זה ואחד זה''' -  אחד שבת ואחד יו&quot;ט:

'''משום שבות''' -  דילמא כי כניס ליה מתמלאין הגומות שבבית מאליהן והוי בנין:

'''קטיל קני באגמא''' -  חותך קנים מן האגם הוה לא ידע לפרש משנה:

'''מפרק''' -  כמו מפרק משאוי שפורק אוכל ממקום שנתכסה בו והוי תולדת דש ואית דאמרי תולדה דקוצר ולא היא דלאו מחובר הוא אלא פקיד ועקיר וקאי בעטיני הדד כתבואה בקשיה ולשון מפרק נמי לא שייך למימר אלא לשון תולש:

'''בורר''' -  אוכל מתוך פסולת:

'''זילחא''' -  לרבץ הבית ורצפת אבנים היתה בכל העיר:

'''מהבלא''' -  שהיה אבק עולה ומרבה הבל:

'''לאו אדעתאי''' -  לא הייתי זכור ורבותי פירשו לא סבירא לי:

'''אשה חכמה''' -  אשת ת&quot;ח או בת ת&quot;ח ששמעה מאביה:

'''מרבצת ביתה''' -  רוחצת קיתוניות בזוית זו וכוסות בזוית זו:

'''כרבי שמעון''' -  דדבר שאין מתכוין מותר והמרבץ אינו מתכוין להדביק עפר בגומא ולהשוות הבית אלא שלא יעלה אבק:

'''מתני' התולש מעציץ נקוב חייב''' -  דהוי כמחובר דיונק מן הקרקע ע&quot;י הנקב שמריח לחלוחית הקרקע ואפילו הנקב בדופנו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס שבת 10 צה א החולב משום דש הוא.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צה_א_החולב משום דש הוא]]תמלול צה א החולב משום דש הוא::{{הערה|'''החולב''' משום דש הוא. הגמרא מספרת שרב נחמן בר גוריא נשאל בעיר נהרדעא, שאלו אותו: החולב חייב משום מה? אמר להם: משום חולב. מחבץ משום מה? אמר להם: משום מחבץ. מגבן משום מה? אמר להם: משום מגבן. אמרו לו: רבך קטיל קני באגמא היה, כלומר לא ידע להשיב. הלך ושאל בבית המדרש, אמרו לו: חולב חייב משום מפרק, מחבץ חייב משום בורר, ומגבן חייב משום בונה. ורש&quot;י מפרש: מפרק — כמו שמפרק מהמשא, שפורק אוכל ממקום שנכנס בו, והוי תולדה של דש. אם כן בעצם החולב חייב משום דש. '''כדפי' בקונט''' — כפי שפירש רש&quot;י. '''ואתיא ברייתא כר' יהודה דאמר יש דישה שלא בגידולי קרקע''' — אם החולב חייב משום דש, אזי הברייתא היא כרבי יהודה שאמר יש דישה שלא בגידולי קרקע. '''כדפרי' לעיל בפ' כלל גדול (לעיל דף עג:)''' — שם יש מחלוקת: לפי רבי שמעון אין דש אלא בגידולי קרקע, ורבי יהודה סובר שיש דישה גם שלא בגידולי קרקע. אם כן אם אנו סוברים שחולב חייב משום דש, זה כדעת רבי יהודה. '''וכן נראה לר&quot;י דודאי כרבי יהודה אתיא''' — הר&quot;י מוסיף שבאמת הברייתא היא כדעת רבי יהודה. '''דהא אסרי חכמים ריבוץ משום שבות ולר&quot;ש שרי לקמן אפילו לכתחלה''' — כי המשך הברייתא אומר שהמרבץ, כלומר השופך מים על הרצפה ובכך משום גומות עובר, אסרו חכמים משום שבות. ואילו לרבי שמעון מותר לקמן אפילו לכתחילה, משום שהוא אינו מתכוון וכל שאינו מתכוון מותר. אז כיוון שהמרבץ אסור, זה כדעת רבי יהודה שאוסר, כי רבי שמעון מתיר. וכך הר&quot;י מוכיח שהברייתא כרבי יהודה גם מזה שהמשכה כדעתו.}}
'''החולב''' משום דש הוא. כדפי' בקונט' ואתיא ברייתא כר' יהודה דאמר יש דישה שלא בגידולי קרקע כדפרי' לעיל בפ' כלל גדול (לעיל דף עג:) וכן נראה לר&quot;י דודאי כרבי יהודה אתיא דהא אסרי חכמים ריבוץ משום שבות ולר&quot;ש שרי לקמן אפילו לכתחלה:
[[File:תוס שבת 10 צה א המכבד והמרבץ.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צה_א_המכבד והמרבץ]]תמלול צה א המכבד והמרבץ::{{הערה|'''המכבד''' והמרבץ. הגמרא הביאה ברייתא, המכבד והמרבץ והרודה חלות דבש, ששגג בשבת חייב חטאת, הזיד ביום טוב לוקה ארבעים, דברי ר' אליעזר. והגמרא מסיימת ואומרת: והאידנא דסבירא לן כר' שמעון, שרי אפילו לכתחילה, שלכבד ולרבץ הבית מותר אפילו לכתחילה.

'''תימה דע&quot;כ מיירי דלא הוי פסיק רישיה שישוה הגומות''' כלומר צריך לומר שמדובר כאן שלא הוי פסיק רישיה שישווה את הגומות, '''דאי פסיק רישיה היכי שרי לקמן ר&quot;ש לכתחילה''' שהרי אמרנו שכיוון שסבירא לן כר' שמעון מותר לכתחילה, '''הא מודה ר&quot;ש בפסיק רישיה ולא ימות''' שאביי ורבא אמרו שניהם שר' שמעון מודה בפסיק רישיה, שדבר שהוא פסיק רישיה אינו יכול לומר לא התכוונתי, אלא זה כמו שהתכוון ולכן חייב. אז לכן צריך לומר שמדובר כאן שזה לא פסיק רישיה.

'''וכיון דלא הוי פסיק רישיה אמאי מחייב ר' אליעזר חטאת''' שאם זה לא פסיק רישיה, למה ר' אליעזר מחייב לזה חטאת, '''האמר בפ' אמר להם הממונה''' במסכת '''יומא לד ב''' גבי צירוף עששיות, שם הגמרא אומרת שאם הכהן היה אסטניס מחממים מערב שבת עששיות, חתיכות ברזל, ומניחים אותם בתוך המים והמים מתחממים, והגמרא שואלת איך זה מותר, הרי לכאורה הוא מצרף, ומתרצת '''דדבר דאין מתכוין מותר לר' יהודה מן התורה דלא הוי מלאכת מחשבת''', אפילו ר' יהודה, אם הוא לא מתכוון דבר כזה מותר מן התורה כי זה לא מלאכת מחשבת. אם כן, אם מדובר כאן שזה לא פסיק רישיה, למה ר' אליעזר מחייב חטאת?

'''וי&quot;ל דבהא פליגי''' התירוץ שזו בעצם המחלוקת בהגדרה מה נקרא פסיק רישיה, מה האחוז שממנו ואילך נקרא פסיק רישיה, '''דר' אליעזר סבר דהוי פסיק רישיה''' ולכן הוא מחייב, '''ורבנן סברי דלא הוי'''. '''והא דאמר והאידנא דסבירא לן כר' שמעון שרי לכתחלה''' מה שאמרנו שהאידנא דסבירא לן כר' שמעון מותר לכתחילה, זה לא בגלל ר' שמעון, '''אע&quot;ג דאפשר דסבר ר&quot;ש דהוי פסיק רישיה''' שיכול להיות שלדעת ר' שמעון זה פסיק רישיה, וממילא לדעת ר' שמעון יהיה חייב, '''מכל מקום הש&quot;ס סבר כרבנן דלא הוי פסיק רישיה''' שחכמים סוברים שדבר כזה עדיין לא נקרא פסיק רישיה, צריך יותר כמות של אחוזים, יותר לקראת המאה אחוז, '''הילכך שרי לכתחלה כיון דקיימא לן כר&quot;ש''' כיוון שזה לא לגמרי פסיק רישיה, ולדעת חכמים סוברים כר' שמעון שדבר שאינו מתכוון מותר, לכן התירו לכתחילה. [עי' תוספות סנהדרין פה. ד&quot;ה ור&quot;ש]}}
''' המכבד''' והמרבץ. תימה דע&quot;כ מיירי דלא הוי פסיק רישיה שישוה הגומות דאי פסיק רישיה היכי שרי לקמן ר&quot;ש לכתחילה הא מודה ר&quot;ש בפסיק רישיה ולא ימות וכיון דלא הוי פסיק רישיה אמאי מחייב ר' אליעזר חטאת האמר בפ' אמר להם הממונה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|יומא|לד|ב}} גבי צירוף עששיות דדבר דאין מתכוין מותר לר' יהודה מן התורה דלא הוי מלאכת מחשבת וי&quot;ל דבהא פליגי דר' אליעזר סבר דהוי פסיק רישיה ורבנן סברי דלא הוי והא דאמר והאידנא דסבירא לן כר' שמעון שרי לכתחלה אע&quot;ג דאפשר דסבר ר&quot;ש דהוי פסיק רישיה מכל מקום הש&quot;ס סבר כרבנן דלא הוי פסיק רישיה הילכך שרי לכתחלה כיון דקיימא. לן כר&quot;ש [עי' תוספות סנהדרין פה. ד&quot;ה ור&quot;ש]:
[[File:תוס שבת 10 צה א והרודה חלות דבש.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צה_א_והרודה חלות דבש]]תמלול צה א והרודה חלות דבש::{{הערה|''' והרודה''' חלות דבש. הגמרא הביאה ברייתא: המכבד והמרבץ והרודה חלות דבש שגג בשבת חייב חטאת, הזיד ביום טוב לוקה ארבעים דברי רבי אליעזר. ועל זה מקשה התוספות: '''תימה לר&quot;י אמאי לוקה בי&quot;ט לרבי אליעזר''' — למה לוקה ביום טוב לרבי אליעזר. '''ורבנן נמי לא פליגי אלא משום דלא חשבי לה מלאכה''' — וגם רבנן אינם חולקים עליו אלא משום שאינם חושבים את זה למלאכה, משמע שאם זה היה מלאכה גם הם היו מודים שחייב. '''והא תנן בפ&quot;ק דמגילה''' (מגילה ז ב) '''אין בין יו&quot;ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד ר' יהודה אומר אף מכשירי אוכל נפש''' — רבי יהודה מתיר גם מכשירי אוכל נפש. '''וקאמר בגמ' מ&quot;ט דת&quot;ק''' — למה חכמים אוסרים מכשירים, '''אמר קרא הוא לבדו יעשה לכם הוא ולא מכשירין''', '''ורבי יהודה''' שמתיר אומר '''כתיב הוא וכתיב לכם''', ומיישב '''כאן במכשירין שאפשר לעשותן מעי&quot;ט וכאן במכשירין שא&quot;א כו''''. שהתיבה &quot;לכם&quot; באה לרבות כל דבר על צורככם אפילו כלים, והתיבה &quot;הוא&quot; באה למעט, ולכן מרבים כלים שאי אפשר לעשותן מערב יום טוב וממעטים כלים שאפשר לעשותן מערב יום טוב. '''מכלל דאוכל נפש שרי רבי יהודה אפי' באפשר''' — כל המחלוקת נאמרה רק לגבי כלים, אבל אוכל נפש מותר אפילו שאי אפשר לעשותן מערב יום טוב. '''ורבנן נמי משמע דלא פליגי אלא במכשירין ולא באוכל נפש''' — לגבי אוכל נפש גם חכמים מודים לרבי יהודה. '''ועוד דהך ברייתא כר' יהודה כדפרישית''' — כפי שהוכיח בתוספות הקודם, מזה שהמרבץ חייב, שלפי רבי שמעון מרבץ מותר כיוון שאינו מתכוון, ולכן הברייתא היא כדעת רבי יהודה. '''ועוד דבפ' תולין''' (לקמן דף קלז:) '''אמרינן דר' אליעזר סבר כרבי יהודה ועדיפא מדרבי יהודה ושרי אפילו אפשר לעשותן מעי&quot;ט''' — רבי אליעזר מתיר לעשות כלים אפילו אם אפשר לעשותן מערב יום טוב, יותר מרבי יהודה שהתיר רק כלים שאי אפשר לעשותן מערב יום טוב. אם כן קשה למה לוקה על רדיית דבש ביום טוב.

'''וליכא למימר דמיירי ברודה לצורך חול''' — אי אפשר לומר שכל האיסור בגלל שרוצה לרדות לצורך חול, '''דמכ&quot;מ תקשי למאן דאית ליה הואיל ואי מקלעי ליה אורחין''' בפרק אלו עוברין (פסחים מו ב). שם נחלקו רבא ורב חסדא באופה מיום טוב לחול: רב חסדא אמר לוקה, ורבא אמר אינו לוקה, כי אומרים &quot;הואיל ואי מקלעי ליה אורחין&quot; חזי, ולפי רבא אפילו לרדות מיום טוב לחול צריך להיות מותר. '''ועוד דרבי אליעזר גופיה אית ליה התם הואיל''' — רבי אליעזר בעצמו סובר &quot;הואיל&quot; שם. שהגמרא דנה בחלת חוצה לארץ, ונחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע, ורבי אליעזר סובר &quot;הואיל&quot; ואינו לוקה, שיכול להפריש מכל ככר קצת, ואם כן סובר כרבא, ואם כן קשה למה לוקה על רדיית דבש אפילו מיום טוב לחול.

'''ואור&quot;י דאיכא לאוקמי ברודה סמוך לחשיכה דלא חזי תו לאורחין''' — שאין סיכוי שיזדמנו אורחים, '''אי נמי בדבש שהדביש או אסור בהנאה דלא חזי לאכילה''' — דבש שהתקלקל, או דבש האסור בהנאה שאינו ראוי לאכילה, שאז לא שייך לומר &quot;הואיל ואי מקלעי ליה אורחין&quot;, ובזה מדובר שיהיה חייב ולוקה ביום טוב.

'''ומיהו תימה לר&quot;י כיון דמותר לגבן בי&quot;ט מן התורה אפילו באפשר''' — כיוון שמותר לגבן ביום טוב מן התורה אפילו כשאפשר להכינו מערב יום טוב, וכל שרידת חכמים ובכל מקום שאסרו לא עשו כן אלא בדלא אפשר. '''אפילו לא יהא מותר מדרבנן אלא בדלא אפשר אם כן נפל ביתו בי&quot;ט יהא מותר לבנותו בי&quot;ט''' — שהרי מגבן נאסר משום בונה, '''דמתוך שהותר בנין לצורך''' — לצורך '''דמגבן הוי משום בונה כדאמר בסמוך''', שבונה הותר לצורך אוכל נפש, '''הותר נמי שלא לצורך ובלבד שיהא צורך היום לאכול בתוכו שלא יכנו שרב ושמש''' — כמו שהגמרא אומרת במחלוקת בית שמאי ובית הלל לגבי הצלת הקטן וספר תורה, שצריך שיהיה צורך קצת, שלא חלקו בסתם אבנים אלא בקטן וספר תורה שיש בהם צורך קצת. אז למה הבנייה אסורה?

'''וי&quot;ל דאסור מדרבנן דהוי עובדא דחול''' — שזה עובדין דחול, '''כי היכי דאסורין טחינה והרקדה ביו&quot;ט''' — שאף על פי שהם לצורך אוכל נפש, כיוון שהם עובדין דחול חכמים אסרום, וכן כאן את הבנייה חכמים אסרו משום עובדין דחול.}}
''' והרודה''' חלות דבש. תימה לר&quot;י אמאי לוקה בי&quot;ט לרבי אליעזר ורבנן נמי לא פליגי אלא משום דלא חשבי לה מלאכה והא תנן בפ&quot;ק דמגילה {{הפניה-גמ|מגילה|ז|ב}} אין בין יו&quot;ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד ר' יהודה אומר אף מכשירי אוכל נפש וקאמר בגמ' מ&quot;ט דת&quot;ק אמר קרא הוא לבדו יעשה לכם הוא ולא מכשירין ורבי יהודה כתיב הוא וכתיב לכם כאן במכשירין שאפשר לעשותן מעי&quot;ט וכאן במכשירין שא&quot;א כו' מכלל דאוכל נפש שרי רבי יהודה אפי' באפשר ורבנן נמי משמע דלא פליגי אלא במכשירין ולא באוכל נפש ועוד דהך ברייתא כר' יהודה כדפרישית ועוד דבפ' תולין (לקמן דף קלז:) אמרינן דר' אליעזר סבר כרבי יהודה ועדיפא מדרבי יהודה ושרי אפילו אפשר לעשותן מעי&quot;ט וליכא למימר דמיירי ברודה לצורך חול דמכ&quot;מ תקשי למאן דאית ליה הואיל ואי מקלעי ליה אורחין בפרק אלו עוברין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|פסחים|מו|ב}} ועוד דרבי אליעזר גופיה אית ליה התם הואיל ואור&quot;י דאיכא לאוקמי ברודה סמוך לחשיכה דלא חזי תו לאורחין אי נמי בדבש שהדביש או אסור בהנאה דלא חזי לאכילה ומיהו תימה לר&quot;י כיון דמותר לגבן בי&quot;ט מן התורה אפילו באפשר אפילו לא יהא מותר מדרבנן אלא בדלא אפשר אם כן נפל ביתו בי&quot;ט יהא מותר לבנותו בי&quot;ט דמתוך שהותר בנין לצורך דמגבן הוי משום בונה כדאמר בסמוך הותר נמי שלא לצורך ובלבד שיהא צורך היום לאכול בתוכו שלא יכנו שרב ושמש וי&quot;ל דאסור מדרבנן דהוי עובדא דחול כי היכי דאסורין טחינה והרקדה ביו&quot;ט:
[[File:תוס שבת 10 צה א שרא זילחא במחוזא.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צה_א_שרא זילחא במחוזא]]תמלול צה א שרא זילחא במחוזא::{{הערה|'''שרא''' זילחא במחוזא. כלומר, התיר לרבץ לבית במחוזא, שהבתים שלהם היו עם רצפה של שיש, ולא חשש לשווי גומות, כי כאן במחוזא שכל הרחובות מרוצפים באבנים אין חשש לשווי גומות.

'''תימה דבשילהי תמיד נשחט''' (שם ד' סד.) '''תנן כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהכהנים מדיחים את העזרה שלא ברצון חכמים ומפרש בגמ' דשלא ברצון חכמים היינו שלא ברצון ר' אליעזר דאי רבנן שבות הוא ואין שבות במקדש דתניא המכבד והמרבץ כו''' - דהיינו במתניתין דידן שהמכבד והמרבץ והרודה חלות דבש אם שגג בשבת חייב חטאת, ופליגי ר' אליעזר ורבנן דאמרי שאינם אלא משום שבות. '''ומדמוקי מתני' כר&quot;א משמע דמחייב מדאורייתא אפי' בעזרה דאיכא רצפה''' - שהרי לדעת ר' אליעזר אף על פי שיש שם רצפה של אבנים הפליג המרבץ בעזרה מחייב חטאת, וזה בשבת מלמד שברצפה איכא שווי גומות. '''והכא משמע דברצפה ליכא אשוויי גומות''' - שהרי כאן אמר שכל הסיבה שהתיר הוא כיון שברצפה אין שווי גומות, ואילו שם משמע דאף ברצפה איכא שווי גומות.

'''וי&quot;ל דבהדחה איכא אשוויי גומות טפי שהיו מתמלאות הגומות שבין רובד לרובד''' - כלומר שבהדחת העזרה היו שופכים מים עד שכל העזרה מתמלאת במים, וכל החריצים שבין אבן לאבן מתמלאים, ושייך בזה יותר שווי גומות, מה שאין כן זילחא דמדובר ששופכים קצת מים כדי להוריד את האבק, ולא שייך בו שווי גומות כשיש אבנים.

'''א&quot;נ בעזרה נמי לא אסור לר&quot;א אלא משום שבות אטו היכא דליכא רצפה דאיכא חיוב חטאת לר&quot;א''' - כלומר, באמת כשיש ריצוף אבנים אין חשש של שווי גומות, אבל אסרו אפילו בעזרה משום שבות מחמת גזירה אטו היכא דליכא רצפה, דהתם איכא חיוב חטאת לר&quot;א. '''וחמיר האי שבות ונוהג אפילו במקדש''' - כיון שבמקום שאין רצפה הוי חיוב חטאת, חמיר האי שבות לאסור אפילו במקדש. '''וכמה שבות אשכחן במקדש בפ' בתרא דעירובין''' (עירובין קב ב) - יש כמה דברים שאנו יודעים שאסרו אפילו במקדש. '''אבל לרבנן לא חמיר האי שבות כיון דאפי' בלא רצפה לא הוי לדידהו אלא איסורא דרבנן הלכך אינו נוהג במקדש''' - שלרבנן אין השבות חמור כל כך, כיון שאפילו בלא רצפה אינו אלא איסור דרבנן ולא דאורייתא, לכן כשיש רצפה ומדובר במקדש מותר לכתחילה.}}
''' שרא''' זילחא במחוזא. תימה דבשילהי תמיד נשחט (שם ד' סד.) תנן כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהכהנים מדיחים את העזרה שלא ברצון חכמים ומפרש בגמ' דשלא ברצון חכמים היינו שלא ברצון ר' אליעזר דאי רבנן שבות הוא ואין שבות במקדש דתניא המכבד והמרבץ כו' ומדמוקי מתני' כר&quot;א משמע דמחייב מדאורייתא אפי' בעזרה דאיכא רצפה והכא משמע דברצפה ליכא אשוויי גומות וי&quot;ל דבהדחה איכא אשוויי גומות טפי שהיו מתמלאות הגומות שבין רובד לרובד א&quot;נ בעזרה נמי לא אסור לר&quot;א אלא משום שבות אטו היכא דליכא רצפה דאיכא חיוב חטאת לר&quot;א וחמיר האי שבות ונוהג אפילו במקדש וכמה שבות אשכחן במקדש בפ' בתרא דעירובין {{הפניה-גמ|עירובין|קב|ב}} אבל לרבנן לא חמיר האי שבות כיון דאפי' בלא רצפה לא הוי לדידהו אלא איסורא דרבנן הלכך אינו נוהג במקדש:
[[File:תוס שבת 10 צה א והאידנא דקי&quot;ל כר&quot;ש שרי אפי' לכתחלה.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צה_א_והאידנא דקי&quot;ל כר&quot;ש שרי אפי' לכתחלה]]תמלול צה א והאידנא דקי&quot;ל כר&quot;ש שרי אפי' לכתחלה::{{הערה|'''והאידנא''' דקי&quot;ל כר&quot;ש שרי אפי' לכתחלה. הגמרא הביאה שאומר המחבר, המרבץ הרודה חלות דבש אם הוא שוגג בשבת חייב חטאת, אם היה במזיד ביום טוב לוקה ארבעים, דברי רבי אליעזר. ואחר כך הביאה שחכמים אומרים אינו אלא משום שבות. והגמרא המשיכה ואמרה שמר זוטרא רבץ במחוזא, כלומר הוא התיר לרבץ, לפזר מים, שכל הקרקעות שלהם היו מצופים באבן, כל האדמה של הרחובות והבתים, ואמר תם המים אסור, כי אנחנו אוסרים את זה דילמא אתי לאשוויי גומות, אבל כאן יש רצפה ואין חשש שיאסור גומות. והגמרא מסייבת ואומרת והאידנא דקי&quot;ל כר&quot;ש שרי אפילו לכתחלה.

'''בה&quot;ג שרי כיבוד מהאי טעמא אפי' בדהוצין''' — כלומר בעל ההלכות גדולות התיר לכבד את הבית שהוא בית של אבן, אפילו אם המכבדה עשויה מהוצין, כלומר מלולב שפותחים את העלים שלו שיהיו כמו מכבדה.

'''ואין נראה לר&quot;י דבפרק כל הכלים''' (לקמן דף קכד:) '''אמר ר' אליעזר אף מכבדות של תמרה מותר לטלטלן''' — יש שם מחלוקת, רבי אליעזר מתיר לטלטל מכבדות של תמרה, ויש שסוברים שרק מכבדות של בגד מותר לטלטל כי מלאכתן להיתר, לכבד את השולחן, אבל לא מכבדות תמרה כי מלאכתן לאיסור, שהתפקיד שלהם לכבד את הבית וזה אסור משום שמזיז עפר וישווה גומות.

'''ופריך אי מחמה לצל בהא לימא ר' אליעזר אפי' בשל תמרה''' — הגמרא שואלת איזה טלטול מתיר ר' אליעזר, האם אפילו מחמה לצל, לא יכול להיות שר' אליעזר יתיר אפילו של תמרה מחמה לצל.

'''משמע דפשיטא ליה דליכא מאן דשרי אפי' לרבי שמעון משום דהוי מלאכתו לאיסור''' — משמע שפשיטא לגמרא שאין מי שמתיר, אפילו רבי שמעון שהוא מתיר דבר שאינו מתכוון, כי כאן זה פסיק רישא של שיווי גומות, שהרי אחרת אם באמת לפי רבי שמעון זה היה מותר, לא הייתה הגמרא מתפלאה איך הוא מתיר אפילו מחמה לצל.

'''ואי שרי לכבד הוי מלאכתו להיתר''' — ואם היה מותר לכבד, אז מלאכתו להיתר וזה היה מותר. אלא כנראה מזה שהגמרא שאלה בצורה מוחלטת, גם לדעת רבי שמעון זה פסיק רישא ומלאכתו לאיסור.

'''אלא ודאי כיבוד אסור לכולי עלמא מפני שמזיז עפר ממקומו''' — וזה פסיק רישא, שהוא ודאי מזיז עפר וודאי משווה את האדמה וזה אסור.

'''ולא שרינן הכא לרבי שמעון אלא דווקא ריבוץ''' — מה שהתירו כאן לרבי שמעון זה רק ריבוץ, שזה לא פסיק רישא שיהיה שיווי גומות, שהוא רק מתיז מים ולא בהכרח יהיו גומות, לכן זה מותר לדעת רבי שמעון.}}
''' והאידנא''' דקי&quot;ל כר&quot;ש שרי אפי' לכתחלה. בה&quot;ג שרי כיבוד מהאי טעמא אפי' בדהוצין ואין נראה לר&quot;י דבפרק כל הכלים (לקמן דף קכד:) אמר ר' אליעזר אף מכבדות של תמרה מותר לטלטלן ופריך אי מחמה לצל בהא לימא ר' אליעזר אפי' בשל תמרה משמע דפשיטא ליה דליכא מאן דשרי אפי' לרבי שמעון משום דהוי מלאכתו לאיסור ואי שרי לכבד הוי מלאכתו להיתר אלא ודאי כיבוד אסור לכולי עלמא מפני שמזיז עפר ממקומו ולא שרינן הכא לרבי שמעון אלא דווקא ריבוץ:
[[File:תוס שבת 10 צה א ורמינהו רבי שמעון אומר אין בין נקוב.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צה_א_ורמינהו רבי שמעון אומר אין בין נקוב]]תמלול צה א ורמינהו רבי שמעון אומר אין בין נקוב::{{הערה|'''ורמינהו''' רבי שמעון אומר '''אין בין נקוב''' כו'. המשנה אומרת, עציץ שאינו נקוב חייב, ושאינו נקוב פטור, ורבי שמעון פוטר בזה ובזה. הגמרא אומרת, רמי ליה אביי לרבה, ואמרי לה רבי חייא בר רב לרב: תנן, רבי שמעון פוטר בזה ובזה, אלמא נקוב לרבי שמעון כשאינו נקוב משוי ליה, לפי רבי שמעון נקוב ולא נקוב שווים. ורמינהו, ברייתא שכתבה: רבי שמעון אומר, אין בין נקוב לשאינו נקוב אלא לענין הכשר זרעים בלבד. אז רואים מכאן שיש הבדל. אמר ליה: לכל מילי רבי שמעון כתלוש משוי ליה, ושאני לענין תרומה דרבי ביה רחמנא אצל זרעים, שנאמר על כל זרע זרוע אשר יזרע.

'''תימה מאי קפריך''' — מה בדיוק מקשה הגמרא מן הברייתא? '''והא בהך ברייתא נמי קתני כמו במתני' דלכל מילי נקוב כשאינו נקוב בר מלענין הכשר זרעים בלבד''' — הרי הברייתא כותבת בדיוק כמו המשנה, שלכל עניין לפי רבי שמעון נקוב ושלא נקוב זהים, רק להכשר זרעים זה משהו מיוחד.

'''ואי קשיא ליה מ&quot;ש שבת מהכשר זרעים''' — אם הקושיה היא מה נשתנה שבת מהכשר זרעים, '''אם כן בלא משנה תקשי ליה ברייתא גופה מ&quot;ש דלהכשר זרעים חשיב נקוב כמחובר ולענין שאר דברים חשוב כתלוש''' — אז בלא המשנה תקשה לו הברייתא גופה, מדוע להכשר זרעים חשיב נקוב כמחובר ולשאר דברים חשוב כתלוש. אם כן, מדוע הגמרא מקשה מן הברייתא למשנה?

'''ואומר ר&quot;ת דהכי פריך''' — כך מקשה הגמרא בעצם: '''כיון דלענין שבת חשיב נקוב כשאינו נקוב אף על גב דהוי לקולא ופטור''' — כיון שלענין שבת, לפי רבי שמעון, נקוב ואינו נקוב שווים אם תולש מהם בשבת ופטור, אף על גב שזה לקולא. '''וכן לענין כלאים במסכת כלאים (פ&quot;ז מ&quot;ח)''' — שם חכמים סוברים שהמעביר עציץ נקוב בכרם מקדש ושאינו נקוב אינו מקדש, ורבי שמעון סובר שבשניהם אינו מקדש, גם כן לקולא. '''כ&quot;ש לענין הכשר זרעים אית לן לאחשוביה נקוב כשאינו נקוב דהוי לחומרא''' — כל שכן להכשר זרעים אית לן להחשיב נקוב כשאינו נקוב, שאם אתה מחשיב נקוב כשאינו נקוב אז הזרעים שבו יקבלו הכשר, וזה לחומרא. אם לקולא אתה משוה, כל שכן לחומרא. '''ובברייתא קתני דנקוב הוי כמחובר לענין הכשר זרעים שאינו מכשיר''' — אבל הברייתא אומרת שנקוב זה כמחובר לענין הכשר זרעים שאינו מכשיר, ולא נקוב זה כתלוש ומכשיר. אז זו בעצם הקושיה.

'''והכי פירושא דברייתא אין בין נקוב''' לשאינו נקוב, ולכל מילי נקוב ושאינו נקוב שווין, ואזלינן לחומרא. תמיד הולכים לחומרא. אם דווקא מחובר הוא החומרה, כמו לענין שבת וכלאים, מחשיבים את שניהם כמחובר לחומרא. המקום היחיד שלא מחמירים הוא בהכשר זרעים, ששם לא יחמירו להחשיב הנקוב כתלוש, אלא כדין הרגיל שעציץ נקוב נחשב כמחובר.

כלומר, מה שאמרנו שהברייתא היא כמו המשנה — זה בדיוק הפוך. המשנה אומרת שרבי שמעון מיקל, שבשבת פטור בשניהם, ולפי הברייתא מחמירים לאסור, מחובר כתלוש ותלוש כמחובר, תמיד לחומרא. אז לענין כלאים ושבת, שמחובר הוא החומרה, גם עציץ שאינו נקוב אסור. אז בעצם הברייתא חולקת על המשנה.

וצריך לומר לפי זה, דהתורם לרבי שמעון מנקוב על פירות דלי הגדלים בקרקע, כמו בין נקוב בין שאינו נקוב, דאזלינן לחומרא. כלומר, עציץ נקוב לא יתרמו ממנו על פירות שבקרקע, שכמו שבעציץ שאינו נקוב אסור לתרום ממנו על פירות שבקרקע, גם מהנקוב.

וריב&quot;א פירש, דהכי פריך: זו בעצם הקושיה מן הברייתא, שרבי שמעון אומר אין בין נקוב לשאינו נקוב אלא הכשר זרעים בלבד. וכיון שגבי הכשר זרעים חשיב נקוב כמחובר, אף על גב דהוי לקולא, שאם אתה אומר שעציץ נקוב נחשב מחובר לאדמה אז אינו מקבל הכשר ולא יקבל תרומה, שמע מינה מדאורייתא חשיב כמחובר. כי אם מדאורייתא חשיב תלוש, איך יבינו הא דאמרינן שהוא מדרבנן שנוגע בהן תרומה, כי אין ודאין יושב מן התורה. אם מדאורייתא עציץ נקוב נחשב תלוש, איך באים חכמים ואומרים שנחשב מחובר.

אם כן, נדייק להיפך ברישא של הברייתא: אין בין נקוב לשאינו נקוב, על כרחך לעשות שניהם כמחוברים, נקוב בתורת מחובר. המתכת ברישא, שאין בין נקוב לשאינו נקוב, שני נחשבים כמחוברים, ולא הפוך לעשות שניהם כתלושים, כיון שנקוב הרי חשוב מחובר מדאורייתא כמו שהוכחנו. ובכל מילי נקוב ואינו נקוב נחשבים כמחוברים, חוץ מהכשר זרעים בלבד, ששם החכמים החמירו שגם העציץ הנקוב יחשב כאינו נקוב, יחמירו לתרומה כשאינו נקוב שיהיה מוכשר. כלומר, למרות שהוא נקוב ומדאורייתא הוא מחובר, ולא היה אמור לקבל הכשר, חכמים גזרו שיחשב כאילו אינו נקוב ויקבל הכשר ותרומה.

והשתא אתי שפיר ההסבר של מה שהגמרא אומרת, שאני לענין תרומה דרבי ביה רחמנא, כמו שכתוב על כל זרע זרוע אשר יזרע, דעתה הוא דקתב רחמנא דביה תחשיב נקוב כמחובר, אבל לכל מילי חשיב כתלוש. הגמרא תירצה שלא כמו שהבנו שנקוב נחשב מחובר, אלא באמת לכל עניין נקוב נחשב תלוש, ורק לענין הכשר זרעים זה נחשב מחובר, כי התורה ריבתה על כל זרע זרוע אשר יזרע. ולכן המשנה שלנו אומרת שלכל דבר רבי שמעון פוטר, כמו אם אדם תולש מעציץ נקוב ושלא נקוב הוא פוטר, ולכן מה שגדל בעציץ נקוב לא מקבל הכשר.}}
''' ורמינהו''' רבי שמעון אומר אין בין נקוב כו'. תימה מאי קפריך והא בהך ברייתא נמי קתני כמו במתני' דלכל מילי נקוב כשאינו נקוב בר מלענין הכשר זרעים בלבד ואי קשיא ליה מ&quot;ש שבת מהכשר זרעים אם כן בלא משנה תקשי ליה ברייתא גופה מ&quot;ש דלהכשר זרעים חשיב נקוב כמחובר ולענין שאר דברים חשוב כתלוש ואומר ר&quot;ת דהכי פריך כיון דלענין שבת חשיב נקוב כשאינו נקוב אף על גב דהוי לקולא ופטור וכן לענין כלאים במסכת כלאים (פ&quot;ז מ&quot;ח) כ&quot;ש לענין הכשר זרעים אית לן לאחשוביה נקוב כשאינו נקוב דהוי לחומרא ובברייתא קתני דנקוב הוי כמחובר לענין הכשר זרעים שאינו מכשיר והכי פירושא דברייתא אין בין נקוב
{{הערות שוליים}}
&lt;קטע סוף=ת/&gt;&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/שבת/פרק י|צה א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת שבת]]
{{מפרשים לדף גמרא|שבת|י|צה|א}}</text>
      <sha1>rg0z32cjovnhsfliimo9ejn2nh4runm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ שבת צה ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728326</id>
    <revision>
      <id>3037749</id>
      <parentid>2966003</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T04:25:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3037749</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37238" sha1="loaju39tf2vgx1wobszb23bhhnje2zb" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|שבת|צה|ב|צה א|צו א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צה עמוד ב] אלא להכשיר זרעים בלבד! אמר ליה: לכל מילי - רבי שמעון כתלוש משוי ליה. ושאני לענין טומאה - דהתורה ריבתה טהרה אצל זרעים, שנאמר על כל זרע זרוע אשר יזרע. בעא מיניה ההוא סבא מרבי זירא: שורש כנגד נקב מה לי אמר רבי שמעון? אישתיק ולא אמר ליה ולא מידי. זימנא חדא אשכחיה דיתיב וקאמר: ומודה רבי שמעון שאם ניקב בכדי טהרתו. אמר ליה: השתא שורש כנגד נקב בעאי מינך ולא אמרת לי ולא מידי, ניקב בכדי טהרתו מיבעיא? אמר אביי, ואי איתמר להא דרבי זירא - הכי הוא דאיתמר: ומודה רבי שמעון שאם ניקב למטה מרביעית. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבא, }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חמש מדות בכלי חרס: ניקב כמוציא משקה - טהור מלטמא גיסטרא, ועדיין כלי הוא לקדש בו מי חטאת. ניקב ככונס משקה - טהור מלקדש בו מי חטאת, ועדיין כלי הוא להכשיר בו זרעים. ניקב כשורש קטן - טהור מלהכשיר בו זרעים, ועדיין כלי הוא לקבל בו זיתים. ניקב כמוציא זיתים - טהור מלקבל בו זיתים, ועדיין כלי הוא לקבל בו רימונים. ניקב כמוציא רימונים - טהור מכלום. ואם הוקף צמיד פתיל - עד שיפחת רובו. אמר רב אסי: שמעתי כלי חרס שיעורו כמוציא רימון. אמר ליה רבא: שמא לא שמעת אלא במוקף צמיד פתיל. והא רבא הוא דאמר מוקף צמיד פתיל עד שיפחת רובו! - לא קשיא, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אלא להכשיר זרעים''' -  הזרועים בתוכו עציץ נקוב אינו מקבל הכשר לטומאה ושאינו נקוב מקבל הכשר דתלוש הוא והא רבי שמעון קאמר ליה וה&quot;ג ר&quot;ש אומר אין בין נקוב כו' דאילו לרבנן איכא טובא דהא מיחייבי אנקוב משום שבת ופטרי אשאינו נקוב:

'''לכל מילי''' -  לשבת ולקנות במשיכה ולא בכסף ולפרוזבול שאינו נכתב אלא על הקרקע:

'''אשר יזרע''' -  כדרך שאדם מוציא לזריעה למעוטי מחובר כל דהו להכי אהני זריעות יתירי דקרא ומיהו שאינו נקוב תלוש גמור הוא:

'''מה לי אמר רבי שמעון''' -  מי מודה דהא במחובר הוא האי שורש ואי תלשו לי' בשבת מיחייב:

'''זימנין''' -  פעם אחרת:

'''שאם ניקב''' -  העציץ בכדי טהרתו ושאם נטמא נטהר בשבירה זו והיינו כמוציא זית דתנן במסכת כלים (פ&quot;ג מ&quot;א) כלי חרס העשוי לאוכלין שיעורו כזיתים ומודה ר' שמעון בהא דחשיב מחובר כל הזרעים שבתוכו דתו לא הוי כלי:

'''ניקב בכדי טהרתו מיבעיא''' -  דהוה לן לספוקי ביה בהנך דלאו כנגד הנקב ואת פשטת להו דכולהו מחובר נינהו:

'''אי אתמר לדרבי זירא''' -  דמודה ר&quot;ש בשום נקב:

'''הכי הוא דאיתמר''' -  שאם ניקב למטה מרביעית שאינו מחזיק רביעית מן הנקב ולמטה דבציר מהכי לאו כלי הוא: חמש מדות גרסי':

'''כמוציא משקה''' -  נקב דק מאד שמשקה יוצא בו:

'''טהור מלטמא גיסטרא''' -  כלומר אם כלי שלם הוא אינו נטהר בכך אבל אם היה שבר כלי והיה ראוי להשתמש בו דמקבל טומאה משנשבר כדתנן הן וקרקרותיהן ודופנותיהן יושבין שלא מסומכין כו' באלו טרפות {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|נד|ב}} וניקב שוב כמוציא משקה אינו טמא עוד משום תורת גיסטרא:

'''גיסטרא''' -  שבר כלי ולקמיה מפרש טעמא דאין שבר כלי חשוב להצניעו משניקב ולומר הבא גיסטרא אחר ונניח תחתיו לקבל טיף טיף הנוטף מזה אבל אם היה כלי שלם וניקב מעט אין מאבדין אותו אלא אומר הבא גיסטרא אחר ונניח תחתיו:

'''ועדיין כלי הוא לקדש בו מי חטאת''' -  כלומר אם כלי שלם היה וניקב כמוציא משקה עדיין כל תורת כלי עליו ואפי' לקדש בו מי חטאת באפר פרה דבעינן כלי ראוי דכתיב ([[במדבר  יט]]) מים חיים אל כלי וכ&quot;ש שמקבל טומאה:

'''ניקב ככונס משקה''' -  שאם מושיבו על המים נכנס בתוכו דהיינו נקב רחב קצת:

'''טהור מלקדש בו מי חטאת''' -  טהור לאו דוקא אלא כמו טהר יומא {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|ב|א}} כלומר בטל לו מתורת כלי לענין מי חטאת:

'''ועדיין כלי הוא לענין הכשר זרעים''' -  הזרועים בתוכו דכתלושין נינהו ואפילו לרבנן שאין נקב זה ראוי להריח לחלוחית הקרקע:

'''ניקב כשורש קטן''' -  הוי טפי מבכונס משקה:

'''טהור מלהכשיר זרעים''' -  לרבנן דהוי עציץ נקוב:

'''ועדיין כלי הוא לקבל בו זיתים''' -  שהוא שיעור לטומאה בכל כלי חרס העשוי לאוכלין סתם כל זמן שלא יחדו לרימונים ומקבל עדיין טומאה:

'''טהור מלקבל בו זיתים''' -  כלומר מלקבל עוד טומאה משום תורת סתם כלי חרס שהרי שיעורן כזיתים ואם היתה עליו טומאה נטהר ממנה:

'''ועדיין כלי הוא לקבל בו רימונים''' -  שאם יחדו שוב לרימונים מקבל טומאה מכאן ולהבא או אם היה מיוחד לרימונים מתחילה לא נטהר:

'''טהור מכלום''' -  משום כלי אלא א&quot;כ מצניעו לגיסטרא יטמא בתורת גיסטרא:

'''ואם היה מוקף צמיד פתיל''' -  והוא באהל המת אין טומאה נכנסת בו דרך נקב ומצי על כל מה שבתוכו:

'''עד שיפחת רובו''' -  דכל כלי פתוח כתיב (שם) דרך פתח נכנסת לו טומאה ולא דרך נקביו:

'''אלא במוקף צמיד פתיל''' -  שאם ניקב כמוצא רימון אינו מציל:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;לשאינו נקוב דלכל מילי נקוב ושאינו נקוב שוין ואזלינן לחומרא דבמקום דהוי תלוש חומרא חשבינן תרוייהו כתלוש ואי הוי מחובר חומרא כמו שבת וכלאים חשבינן תרוייהו כמחובר אלא בהכשר זרעים דלא החמירו לאחשובי נקוב כתלוש כשאינו נקוב אלא אוקמוה אדיניה ליחשב כמחובר וצ&quot;ל לפי זה דאין תורמין לר&quot;ש מן הנקוב על פירות הגדלים בקרקע כמו באינו נקוב דאזלינן לחומרא ור&quot;י פי' דהכי פריך ר&quot;ש אומר אין בין נקוב לשאינו נקוב אלא הכשר זרעים בלבד וכיון דגבי הכשר זרעים חשוב נקוב כמחובר אע&quot;ג דהוי להקל שאינו מקבל הכשר ש&quot;מ מדאורייתא חשוב כמחובר דאי מדאורייתא חשוב כתלוש היכי הוה מטהרינן להו מדרבנן כשנגעה בהן טומאה כיון דקיבלו הכשר מן התורה ואם כן הא דקתני ברישא דברייתא אין בין נקוב לשאינו נקוב ע&quot;כ לעשות שניהם כמחוברים ולא לעשות שניהם כתלושין כיון דנקוב חשיב מחובר מדאורייתא ובכל מילי נקוב ואינו נקוב כמחוברים חוץ מהכשר זרעים בלבד דאחמיר רבנן לטמויי כשאינו נקוב והשתא משני שפיר שאני לענין טומאה כו' דהתם הוא דכתב רחמנא בהדיא דחשיב נקוב כמחובר אבל לכל מילי חשיב כתלוש ולהכי פטר במתני' אבל קשה לאלו הפירושים דקאמר אלמא נקוב לר&quot;ש כשאינו נקוב משוי ליה משמע דבעי לאיתויי מברייתא דלא משוי נקוב כשאינו נקוב וזה אינו ויש לפרש דה&quot;ק. אלמא נקוב לר&quot;ש כשאינו נקוב משוי ליה ורמינהו כו' דאדרבה שאינו נקוב כנקוב משוי ליה ועוד פר&quot;י דה&quot;ק אין בין נקוב לשאינו נקוב לענין מעשר ופאה וכלאים דכיון דכתיב בהו שדך וכרמך וכן במעשר כתיב היוצא השדה שנה שנה חשיבי תלוש בין נקוב בין שאינו נקוב ואין בו חילוק אלא לענין הכשר זרעים וכל דדמי ליה כגון שבת שאינן תלוים בדבר שהוא חשוב שדה אלא בתלוש ומחובר ובהנהו לא הוי נקוב כשאינו נקוב ולפי זה אתי שפיר הא דקאמר אלמא נקוב לר&quot;ש כשאינו נקוב משוי ליה ורמינהו דלא משוי נקוב כשאינו נקוב:
[[File:תוס שבת 10 צה ב ומודה ר&quot;ש שאם ניקב בכדי טהרתו.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צה_ב_ומודה ר&quot;ש שאם ניקב בכדי טהרתו]]תמלול צה ב ומודה ר&quot;ש שאם ניקב בכדי טהרתו::{{הערה|אנחנו בדף צה עמוד ב, במסכת שבת פרק עשירי, בדיבור המתחיל '''ומודה''' ר&quot;ש שאם ניקב בכדי טהרתו. המשנה אמרה: התולש מעציץ נקוב חייב, ושאינו נקוב פטור, ורבי שמעון פוטר בזה ובזה. והגמרא שואלת, הרי למדנו בברייתא, רבי שמעון אומר, אין בין נקוב לשאינו נקוב אלא הכשר זרעים בלבד. אמר לו לו הקשה, כי תלוש משווה - וכי לכל דבר רבי שמעון משווה עציץ נקוב כאילו הוא תלוש? אלא באמת רבי שמעון לכל דבר משווה עציץ נקוב כאילו הוא תלוש, אבל שאני לעניין טומאה, שהתורה ריבתה טהרה אצל זרעים, שנאמר &quot;על כל זרע זרוע אשר יזרע&quot;. ולכן עציץ נקוב לעניין הכשר זרעים נחשב כאילו הוא מחובר, ואינו מקבל הכשר טומאה. אבל בשאר הדברים עציץ נקוב נחשב כאילו הוא כבר תלוש, ולכן רבי שמעון פוטר את מי שתולש בשבת.

באו ושאלו את רבי זירא: שורש כנגד נקב, מה לי אמר רבי שמעון? כלומר, אם יש נקב בתחתית העציץ, והשורש של הצמח הוא ממש כנגד הנקב, האם נחשב מחובר או לא? ואישתיק, ולא אמר להו ולא מידי. זימנא חדא אשכחיה דיתיב וקאמר, פעם אחת ראה אותו יושב ואומר, מודה רבי שמעון שאם ניקב בכדי טהרתו, שהוא בטל לגבי הקרקע ונחשב כאילו מחובר. אמר לו: אתה שאלת אותי שורש כנגד נקב ולא אמרתי לך כלום, ועכשיו אתה אומר שאפילו יש חור כמוציא זית, לא משנה היכן הוא נמצא, כבר נחשב כאילו העציץ מחובר לאדמה?

התוספות מסביר: '''ומודה''' ר&quot;ש שאם ניקב בכדי טהרתו. '''פי' כמוציא זית דסתמו של כלי חרס לאוכלין ושיעורן כמוציא זית''' - למרות שראינו ששיעור כדי טהרתו תלוי בסוג הכלי, שכלי המיועד למשקין שיעורו בכונס משקה, אומר התוספות שהכוונה כאן כמוציא זית, מפני שסתם כלי חרס עומד לאוכלין ושיעורו כמוציא זית, וזו הסיבה שאמר בפשטות &quot;בכדי טהרתו&quot; ולא פירש כמוציא זית.

'''ונראה לר&quot;י דהיינו טעמא דמודה''' - שרבי שמעון מודה אם ניקב כמוציא זית שנחשב כמחובר, '''משום דבטל אגב קרקע כשניקב בכדי טהרתו''', שנחשב כאילו הוא מבוטל אגב הקרקע ומחובר עליה לגמרי. '''ודוקא בניקב כמוציא זית אבל בכלי המיוחד למשקין אע&quot;פ שטהרתו בכונס משקה לא אמרי' דבטל''' - שאם הכלי הוא כלי חרס המיועד למשקין, אף על פי שטהרתו בכונס משקה, אין אומרים שבטל אגב קרקע ואינו נחשב מחובר.

ומהו המקור לכך? '''דאפי' לרבנן''' - שחולקים על רבי שמעון ומחמירים יותר, '''לא חשבי ליה כמחובר בכונס משקה אלא כשורש קטן כדאמר בסמוך''' - שהם סוברים שדווקא בשיעור של שורש קטן, שהוא הרבה יותר משיעור כונס משקה, נחשב מחובר. מכאן שכונס משקה, למרות שהוא מבטל את הכלי לעניין טהרתו, אינו נחשב מחובר.}}
''' ומודה''' ר&quot;ש שאם ניקב בכדי טהרתו. פי' כמוציא זית דסתמו של כלי חרס לאוכלין ושיעורן כמוציא זית ונראה לר&quot;י דהיינו טעמא דמודה משום דבטל אגב קרקע כשניקב בכדי טהרתו ודוקא בניקב כמוציא זית אבל בכלי המיוחד למשקין אע&quot;פ שטהרתו בכונס משקה לא אמרי' דבטל דאפי' לרבנן לא חשבי ליה כמחובר בכונס משקה אלא כשורש קטן כדאמר בסמוך:
[[File:תוס שבת 10 צה ב טהור מלקדש בו מי חטאת.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צה_ב_טהור מלקדש בו מי חטאת]]תמלול צה ב טהור מלקדש בו מי חטאת::{{הערה|'''טהור''' מלקדש בו מי חטאת. הגמרא אומרת אמר רבא חמש מידות בכלי חרס. ניקב כמוציא משקה — טהור מלקדש בו מי חטאת. ניקב ככונס משקה — טהור מלקדש בו מי חטאת, ועדיין כלי הוא להכשיר בו זרעים. ניקב כשורש קטן — טהור מלקדש בו זרעים, ועדיין כלי הוא לקבל בו זיתים. ניקב כמוציא זיתים — טהור מלקדש בו מי חטאת, ועדיין כלי הוא לקבל בו רימונים. ניקב כמוציא רימונים — טהור מכלום. ואם הוקף צמיד פתיל עד שיפחת רובו. התוספות בדיבור המתחיל &quot;טהור מלקדש בו מי חטאת&quot;, כלומר אם הוא ניקב כמוציא משקה, אז אמרנו הוא טהור מלקדש בו מי חטאת. כלומר אם יש בו נקב שמוציא משקה אבל לא נכנס משקה — זה נקב רבית על קטן — אז זה עדיין כשר לקדש בו מי חטאת. אבל ניקב ככונס משקה, אז טהור מלקדש בו מי חטאת. זאת אומרת שדיבור המתחיל &quot;טהור מלקדש בו מי חטאת&quot;, '''וכ&quot;ש דטהור מלקבל טומאה אם היה מיוחד למשקין''' — כלומר אם הכלי הזה, הכלי חרס הזה, הוא מיוחד למשקים ויש בו נקב ככונס משקה, אז זהו טהור מלקבל טומאה. כי כל הטעם שהוא פסול לקדש בו מי חטאת זה כי הוא לא נחשב כלי משקים, ואם כך פשוט שהוא גם לא מקבל טומאה.}}
''' טהור''' מלקדש בו מי חטאת. וכ&quot;ש דטהור מלקבל טומאה אם היה מיוחד למשקין:
[[File:תוס שבת 10 צה ב טהור מלהכשיר בו זרעים.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צה_ב_טהור מלהכשיר בו זרעים]]תמלול צה ב טהור מלהכשיר בו זרעים::{{הערה|אנחנו באים לעשות מסכת שבת פרק שביעי, תדביקי, ימות ב' בו מתחיל '''טהור''' מלהכשיר בו זרעים.

הגמרא אומרת אמר רבא, חמש מדות בכלי חרס. ניקב כמוציא משקה, טהור מלטמא גיסטרא. כלומר אם זה שבר כלי, אז מעכשיו הכלי הזה, למרות שהנקב הזה הוא נקב כל כך קטן, שמשקה יוצא דרכו אבל לא נכנס, כבר הוא נחשב כאילו טהור מכלום, יותר לא יקבל טומאה. אבל עדיין כלי הוא לקדש בו מי חטאת, כלומר נקב כזה לא פוסל את הכלי מלקבל מי חטאת. ניקב ככונס משקה, כלומר נקב יותר גדול, עד כדי כך שמשקה נכנס פנימה מבחוץ, אז הוא כבר טהור מלקדש בו מי חטאת. כלומר אם הוא היה מוכן למי חטאת, אז הוא נטהר והוא לא ראוי למי חטאת יותר. אבל עדיין כלי הוא להכשיר בו זרעים, כלומר זרעים שנמצאים בו לא נחשבים מחוברים לקרקע, הם נשארים תלושים, ואז אם יפול עליהם אחד משבעה משקים, הם יוכשרו לקבל טומאה. ניקב כשורש קטן, טהור מלהכשיר בו זרעים, כלומר יש נקב בגודל של שורש קטן, זה כבר נחשב כאילו מחובר לאדמה, ואז אם זרעו שם זרעים, אז הם לא מוכשרים לקבל טומאה. הם נחשבים כאילו מחוברים. אבל עדיין כלי הוא לקבל בו זיתים. ניקב כמוציא זיתים, טהור מלקבל בו זיתים, ועדיין כלי הוא לקבל בו רימונים. ניקב כמוציא רימונים, טהור מכלום, ומוקף צמיד פתיל, עד שיפחת רובו. כלומר אם הכלי הזה, היה מוקף צמיד פתיל, היה בתוך בית, באוהל המת, ויש בו נקב, אפילו שהנקב הוא גדול, כל עוד שהנקב הזה הוא פחות מרובו, אז הצמיד פתיל מציל.

התוספות בדיבור המתחיל '''טהור''' מלהכשיר בו זרעים אומר, '''משמע דכלי חרס בעי נקיבה'''. זאת אומרת, כדי שהוא ייחשב מחובר לאדמה, צריך נקב בכלי חרס. '''ודלא כפי' הקונט' בפ&quot;ק דגיטין''' גיטין ז א '''שפירש דספינה של חרס דכיון שהיא של עפר חשובה כנקובה ועת לקצר'''.

שם יש מחלוקת, בגיטין דף ז' עמוד ב', רבי יהודה וחכמים, לגבי העפר של חוץ לארץ, שהוא מגיע בספינה של עפר האדמה. אז, לדעת חכמים, כבר, גם אם זה לא גושש, נחשב כאילו מחובר, לדעת רבי יהודה, רק אם זה גושש, כלומר, אם זה נוגע באדמה, רק אז זה מחובר. שם רש&quot;י מסביר, שמדובר בכלי, בספינה של חרס, כיוון שאחרת, היה צריך נקב, אלא כיוון שהיא חרס, ואחרת זה עד להספים האדמה, אז זה כאילו מחובר, אפילו שאין נקב.

אז זה מה שרואים בתוספות פה, זה בניגוד לדברי רש&quot;י, כי הרי, פה כתוב, שצריך שיהיה נקב, כמו שורש קטן, כדי שזה ייחשב מחובר. גם הרי לפי שיטת רבי שמעון, צריך נקב כמו כזית, אבל בכל אופן, צריך נקב, לא כמו שרש&quot;י פירש.}}
''' טהור''' מלהכשיר בו זרעים. משמע דכלי חרס בעי נקיבה ודלא כפי' הקונט' בפ&quot;ק דגיטין {{הפניה-גמ|גיטין|ז|א}} שפירש דספינה של חרס דכיון שהיא של עפר חשובה כנקובה ועת לקצר:
[[File:תוס שבת 10 צה ב ניקב כמוציא רימון טהור מכלום.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צה_ב_ניקב כמוציא רימון טהור מכלום]]תמלול צה ב ניקב כמוציא רימון טהור מכלום::{{הערה|'''ניקב כמוציא רימון טהור מכלום.''' הגמרא אומרת אמר רבא, חמש מידות בכלי חרס: ניקב כמוציא משקה, כלומר אם זה שבר כלי והוא ניקב כמוציא משקה, כבר הוא טהור מלקבל טומאה, אבל עדיין כלי הוא לקדש בו מי חטאת, כלומר אם זה כלי, נקב כזה לא פוסל מלקבל מי חטאת. ניקב ככונס משקה, כלומר אם הוא טיפה יותר גדול, עד שמשקה נכנס לתוכו, אז הוא טהור מלקדש מי חטאת, פסול מלקדש מי פרה אדומה, אבל עדיין כלי הוא להכשיר בו זרעים, כלומר אם זרעו בתוך הכלי הזה זרעים, הם עדיין נחשבים תלושים, ואז אם יבואו במגע עם אחד משבעה משקים, יחשרו לקבל טומאה. ניקב כשורש קטן, טהור מלהכשיר בו זרעים, כי נקב קטן כמו שורש קטן נחשב כאילו מחובר לאדמה, וזה לא מכשיר לקבל זרעים, אבל עדיין כלי הוא לקבל בו זיתים. ניקב כמוציא זיתים, טהור מלקבל בו זיתים, ועדיין כלי הוא לקבל בו רימונים. ניקב כמוציא רימון, טהור מכלום.

'''תימה לר&quot;י היכי קאמר דטהור מכלום''' איך אמר טהור מכלום, '''והלא אם יחדו לגיסטרא מקבל טומאה כדפי' בקונט',''' שרש&quot;י הסביר שמה שאמרנו טהור מכלום זה כשלא יחדו, אבל אם הוא כן מייחד את זה לגיסטרא, שרוצה להשתמש בשבר, אז הוא מקבל טומאה, אז למה כתוב טהור מכלום? הרי כל דבר כאן לא מסתיים, אמרנו שאם זה כלי שמועד למשקין, אז ברגע שהוא מכניס משקין הוא כבר נטהר, אבל ברגע שהוא רוצה להשתמש בו לזיתים, אז הוא יקבל טומאה עד שיהיה בו נקב כמוציא זיתים, ואם הוא ייחד אותו לרימונים, אז עד שיהיה נקב כמוציא רימונים. אז גם כאן, אחרי שנקב כמוציא רימונים, אם הוא ייחד אותו לגיסטרא הוא מקבל טומאה, אז למה לא הוסיפו גם את זה?

'''וכפירושו ודאי כן הוא''' שמה שרש&quot;י אמר, שאם ייחד אותו לגיסטרא זה מקבל טומאה, ככה צריך להיות, '''שהרי אפילו אם נשברו בשברים דקים מקבלים השברים טומאה בתורת גיסטרא כשנשאר בשברים שיעור המפורש במסכת כלים''' (ס&quot;ב משנה ב) כמו שראינו שם במשנה, '''ומייתי לה בפ' אלו טריפות''' (חולין נד:) '''הדקים שבכלי חרס''' כלומר כלי חרס קטנים, '''הן וקרקרותיהן ודופנותיהן''' כלומר לא רק הם עצמם כשהם שלמים, אלא גם אם נשברו והתחתית שלהם קיימת או הדופן שלהם קיימת, '''יושבין שלא מסומכין''' כלומר לא צריך לסמוך אותם עם איזה חתיכת אבן או משהו כדי שיעמדו, אלא עומדים כמו שהם, '''שיעורן בכדי סיכת קטן''' הכוונה שיש בהם מספיק כדי לשים שמן ולסוך אבר קטן של קטן ביומו, '''עד לוג ומלוג עד סאה ברביעית כו',''' כלומר אם הכלי המקורי השלם החזיק עד לוג הצריכו שהשברים יחזיקו לפחות רביעית. אז בעצם רואים שאפילו שברים קטנים מקבלים טומאה משום גיסטרא, אז נעשה קל וחומר, שהכלי שלם ורק יש בו איזה חור כמו כמוציא רימון, שיקבל טומאה מדין גיסטרא.

'''ועוד קשה לרשב&quot;א דהוה מצי למימר שש מדות בכלי חרס''' למה נקט רק חמש מידות, כי אני מייחד אותו לגיסטרא, ולמה לא הוסיף מידה שישית.

'''וי&quot;ל דכשנשבר לגמרי השברים ראויין לגיסטרא אבל כשהכלי שלם אלא שניקב כמוציא רימון אין ראוי לגיסטרא ואפי' יחדו בטלה דעתו אצל כל אדם.''' זה בניגוד למה שרש&quot;י אמר, כי רש&quot;י אמר שאם הוא ייחד אותו לגיסטרא הוא יקבל טומאה. '''אבל מתוך פי' הקונט' משמע דכשניקב כמוציא רימון ראוי הוא לגיסטרא דפירש טהור מכלום משום כלי אא&quot;כ מצניעו משום גיסטרא.''' '''ולפירושו הא דלא נקט ו' מדות''' לפירוש רש&quot;י צריך לומר שלא נקט שש מידות '''דלא מיירי אלא כשיכול להשתמש כדרכן וניקב כמוציא רימון אין ראוי אלא אם כן מטהו על צידו,''' ולכן לא כלל את זה במניין המידות.}}
''' ניקב''' כמוציא רימון טהור מכלום. תימה לר&quot;י היכי קאמר דטהור מכלום והלא אם יחדו לגיסטרא מקבל טומאה כדפי' בקונט' וכפירושו ודאי כן הוא שהרי אפילו אם נשברו בשברים דקים מקבלים השברים טומאה בתורת גיסטרא כשנשאר בשברים שיעור המפורש במסכת כלים (ס&quot;ב משנה ב) ומייתי לה בפ' אלו טריפות (חולין נד:) הדקים שבכלי חרס הן וקרקרותיהן ודופנותיהן יושבין שלא מסומכין שיעורן בכדי סיכת קטן עד לוג ומלוג עד סאה ברביעית כו' ועוד קשה לרשב&quot;א דהוה מצי למימר שש מדות בכלי חרס וי&quot;ל דכשנשבר לגמרי השברים ראויין לגיסטרא אבל כשהכלי שלם אלא שניקב כמוציא רימון אין ראוי לגיסטרא ואפי' יחדו בטלה דעתו אצל כל אדם אבל מתוך פי' הקונט' משמע דכשניקב כמוציא רימון ראוי הוא לגיסטרא דפירש טהור מכלום משום כלי אא&quot;כ מצניעו משום גיסטרא ולפירושו הא דלא נקט ו' מדות דלא מיירי אלא כשיכול להשתמש כדרכן וניקב כמוציא רימון אין ראוי אלא אם כן מטהו על צידו:
[[File:תוס שבת 10 צה ב שמא לא שמעת אלא במוקף צמיד פתיל.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צה_ב_שמא לא שמעת אלא במוקף צמיד פתיל]]תמלול צה ב שמא לא שמעת אלא במוקף צמיד פתיל::{{הערה|''' שמא''' לא שמעת אלא במוקף צמיד פתיל. הגמרא אומרת, תאמר, רבה. חמש מידות בכלי חרס: ניקב כמוציא משקה, טהור מלטמא גיסטרא, כלומר אם זה שבר, שבר כלי, אז הוא מעכשיו טהור, הוא לא מקבל יותר טומאה, אבל עדיין כלי הוא לקבל בו זיתים. כלומר אם זה כלי, אז דבר כזה לא פוסל אותו, אם יקבל טומאה. ניקב בכונס משקה, כלומר אם החור טיפה יותר גדול, עד שמשקה נכנס לתוכו, אז טהור מלטמא גיסטרא, כלומר הוא פסול מלטמא, אבל עדיין כלי הוא להכשיר בו זרעים, כלומר אם זורעים בתוך הכלי כזה, שיש בו נקב שכונס משקה, ואם מפילים הזרעים האלה אחד לשבע משקים, הם מוכשרים. ניקב כשורש קטן, טהור מלהכשיר בו זרעים. שבגלל שהנקב הוא יותר משורש קטן, אז נחשב כאילו מחובר לאדמה, אז זרעים כאילו זרועים באדמה, ולכן לא מקבלים הכשר. אבל עדיין כלי הוא לקבל בו זיתים. ניקב כמוציא זיתים, טהור מלקבל בו זיתים, ועדיין כלי הוא לקבל בו רימונים. ניקב כמוציא רימונים, טהור מכלום. שהרי הוא מוקף צמיד פתיל, כלומר אם זה בבית שיש בו מת, והכלי חרס הזה, הפתח שלו הוא מוקף צמיד פתיל, אז מציל עד שהפחת יהיה בו רובו. כלומר, צמיד פתיל מציל עד שהפתח שהוא בצד, החור הזה, יהיה ברובו.

אמר רב אסי, שמעתי שכלי חרס שהוא כמוציא רימון, אמר לו רבא, שמעת אלא מוקף צמיד פתיל, כמו שאמרנו. שאתה אומר, רבא אומר, מוקף צמיד פתיל, זה עד שהפחת רובו. אז לא צריך כרימון, אלא רובו. כלומר, אם הכלי חרס הוא קטן, אז מספיק שחור הוא ברובו. אם הכלי הוא גדול, אז מוציא רימון. אמר אביי, שנינו, כלי חרס שיעורו בכונס משקה, ולא אמרו מוציא משקה אלא לענין גיסטרא בלבד. מאי טעמא, אמר רבא בר זוטרא בריה דרב נחמן, לפי שאין עושין גיסטרא לגיסטרא, כלומר, כלי, שבר כלי, אם יש בו חור, אז לא אומרים, תביא עוד איזה שבר כלי להשים מתחת, לאסוף מה שנופל מזה. אלא אז זורקים אותו בדרך כלל. אז לכן, גיסטרא שיש בו חור שמוציא משקה, כבר לא משתמשים בו יותר, והוא טהור מכלום.

אמרו לה, פליגי בה תרי אמוראי במערבא, שני חכמים בארץ ישראל חלקו, רבי יוסי ברבי אבין ורבי יוסי בר זבידא. אחד אמר כמוציא רימון, ואחד אמר כשורש קטן. ומאן דאמר, אחד אמר רימון ואחד אמר זית. נראה שאמר שהכוונה, המחלוקת כאן היא לענין הכשר זרעים. כלומר, מה הנקב, שאם יזרע הוא בעציץ שיש בו נקב כזה, זה יחשב כמחובר לאדמה, ויותר לא מוכשר לקבל טומאה. אז אחד אמר כמוציא רימון, ואחד אמר כשורש קטן.

אמר חיננא בר קטינא משמיה דרבי לעזר, כלי חרס שהוא רק מוציא זיתים. הוא מתקיף לה רב אסי משמיה דרבי לעזר, והרי הן ככלי גללים, כלי אבנים, כלי אדמה, שאינם מקבלים טומאה, לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים. כלומר, בעצם, מה שרבי לעזר אומר, שכלי חרס שהוא רק מוציא זית, הכוונה, שבעציץ שיש בו נקב כזית, גמרנו יותר לא מקבל טומאה. הוא כמו כלי אבנים. ולענין צמיד פתיל, כלומר, אם מכניסים כלי כזה, שיש בו צמיד פתיל, לתוך בית שיש בו מת, אז עד שיפחת רובו, כלומר פתח ברובו, אז הצמיד פתיל לא מציל.

עכשיו התוספות. אמרנו שרב אסי מקשה לרבא, אומר לו, שמעתי שכלי חרס שהוא רק מוציא רימון, אז רבא אמר לו, לא שמעת אלא מוקף צמיד פתיל. אז שואל תוספות:

'''תימה לר&quot;י דילמא במיוחד לרימונים שמע ואצטריך לאפוקי מדר&quot;א דאמר בסמוך ניקב כמוציא זית אין לו טומאה כו'''' — אולי, מה שהוא שמע, שכלי חרס במוציא רימון, הכוונה בכלי שייחדו אותו לרימונים. אז לכן אמר חידוש, בזמן הוא צריך להגיד את זה, ואיצטריך לאפוקי, להוציא, מדרבי אלעזר, אמר בסמוך, שניקב כמוציא זית, אין לו טומאה. הרי ראינו שלרבי אלעזר, אם כלי חרס ניקב כמוציא זית, הרי הוא ככלי אבנים, שאין להם טומאה בכלל. אז לכן הוא צריך להגיד לנו, שהרי זה ככלי חרס, כלומר, מוציא רימון. כלי חרס, יש בו נקב כמוציא רימון, אז הוא טהור. ולא כמו רבי אלעזר, שאמר כמוציא זית. אז למה רבא ענה, שלא שמעת אלא מוקף צמיד פתיל?

'''וי&quot;ל דמשמע דבסתם כלי חרס איירי בלא יחוד''' — עונה תוספות, ויש לומר, זה בסתם כלי חרס איירי, הברייתא דיברה בסתם, היא לא הגדירה בכלי חרס שהוא מיוחד לרימונים. אז כיוון שכך, לכן, הוא העמיד את זה, כמו שאמרנו, שמוקף צמיד פתיל, אינו הצלה באוהל המת.

'''וליכא למימר דלענין הכשר זרעים שמע כמ&quot;ד בסמוך שיעורו כמוציא רימון לפירש הקונט' דפירש דלענין הכשר זרעים פליגי''' — ואין לומר, דלענין הכשר זרעים שמע, כמאן דאמר בסמוך שהוא כמוציא רימון, לפירוש הקונטרס, זה פירש, זה לענין הכשר זרעים פליגי. הרי ראינו, שיש שני האמוראים בארץ ישראל חלקו, פליגי בה תרי אמוראי במערבא, זה רבי יוסי ברבי אבין, ורבי יוסי בר זבידא. אחד אמר כמוציא רימון, וחד אמר כשורש קטן. ורש&quot;י אמר, שהכוונה, המחלוקת שלהם לענין הכשר זרעים. שאחד אומר, שאם יש חור בגודל של מוציא שורש קטן, אז כבר זה נחשב מחובר לאדמה, ואם אדם יזרע בעציץ הזה, אז הזרעים נחשבים נטועים בארץ, ויותר לא יוכשרו. והשני סובר, שרק אם הפתח הוא כמוציא רימון. אז אולי, זה מה ששמע, שכלי חרס שניקב כמוציא רימון, לענין הכשר זרעים, אז הוא נחשב מחובר, אבל פחות מזה לא.

'''דא&quot;כ אמאי נקט כלי חרס אפי' כלי עץ נמי''' — אז לכן, על זה, אני אומר אי אפשר להגיד את זה, למה, כי למה כתוב כלי חרס ניקב כמוציא רימון. הרי אם זה לענין הכשר זרעים, אין הבדל בין כלי חרס או כלי אחר, אפילו כלי עץ נמי. אבל אם מדובר, כמו שאמרנו, על ענין של צמיד פתיל, באוהל מת, באמת רק כלי חרס מציל באוהל מת בצמיד פתיל.

'''ועוד דרבא סבירא ליה דלענין הכשר זרעים שיעורו כשורש קטן''' — ועוד הסבר למה רבא הסבירה לדין, ולא לענין הכשר זרעים, שיעורו כשורש קטן. רבא העדיף להעמיד את הברייתא על פי השיטה שלו. הרי הוא סובר, שלענין הכשר זרעים, השיעור של הנקב הוא כשורש קטן, ולא כמו מוציא רימון, לכן הוא העמיד את זה ככה.}}
''' שמא''' לא שמעת אלא במוקף צמיד פתיל. תימה לר&quot;י דילמא במיוחד לרימונים שמע ואצטריך לאפוקי מדר&quot;א דאמר בסמוך ניקב כמוציא זית אין לו טומאה כו' וי&quot;ל דמשמע דבסתם כלי חרס איירי בלא יחוד וליכא למימר דלענין הכשר זרעים. שמע כמ&quot;ד בסמוך שיעורו כמוציא רימון לפירש הקונט' דפירש דלענין הכשר זרעים פליגי דא&quot;כ אמאי נקט כלי חרס אפי' כלי עץ נמי ועוד דרבא סבירא ליה דלענין הכשר זרעים שיעורו כשורש קטן:
{{הערות שוליים}}
&lt;קטע סוף=ת/&gt;&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/שבת/פרק י|צה ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת שבת]]
{{מפרשים לדף גמרא|שבת|י|צה|ב}}</text>
      <sha1>loaju39tf2vgx1wobszb23bhhnje2zb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ שבת צו א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728327</id>
    <revision>
      <id>3037761</id>
      <parentid>2966096</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T05:29:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3037761</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="45979" sha1="mc47oj969pkq1dwn950kloj4czdpxhe" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|שבת|צו|א|צה ב|צו ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=סוף פרק/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צו עמוד א] הא - ברברבי והא - בזוטרי. אמר רב אסי, }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שונין: כלי חרס שיעורו בכונס משקה. ולא אמרו מוציא משקה - אלא לענין גיסטרא בלבד. מאי טעמא? אמר מר זוטרא בריה דרב נחמן: לפי שאין אומרים הבא גיסטרא לגיסטרא. אמר עולא: פליגי בה תרי אמוראי במערבא, רבי יוסי ברבי אבין ורבי יוסי בר זבדא; חד אמר: כמוציא רמון, וחד אמר: כשורש קטן, וסימניך: אחד המרבה ואחד הממעיט. אמר רב חיננא בר כהנא משמיה דרבי אליעזר: כלי חרס שיעורו כמוציא זיתים. ומר קשישא בריה דרבה מסיים בה משמיה דרבי אליעזר: והרי הן ככלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה, שאין מקבלין טומאה לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים. ולענין צמיד פתיל - עד שיפחת רובו. }}
&lt;center&gt;'''הדרן עלך המצניע'''&lt;/center&gt;&lt;קטע סוף=סוף פרק/&gt;


&lt;קטע התחלה=תחלת פרק/&gt;&lt;center&gt;'''פרק אחד עשרה - הזורק'''&lt;/center&gt;
{{מתני'|שבת|יא|א}}הזורק {{שוליים|ב}}מרשות היחיד לרשות הרבים מרשות הרבים לרשות היחיד חייב. מרשות היחיד לרשות היחיד ורשות הרבים באמצע רבי עקיבא מחייב וחכמים פוטרין כיצד {{שוליים|ג}}שתי גזוזטראות זו כנגד זו ברשות הרבים המושיט והזורק מזו לזו פטור היו {{שוליים|ד}}שתיהן בדיוטא אחת המושיט חייב והזורק פטור שכך היתה עבודת הלוים שתי עגלות זו אחר זו ברשות הרבים מושיטין הקרשים מזו לזו אבל לא זורקין:

&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;קטע סוף=תחלת פרק/&gt;
&lt;/div&gt;


&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ברברבי''' -  ברובו:

'''זוטרי''' -  כמוציא רמון בטל ליה מכלי:

'''שונין''' -  התנאים שונין ברייתא:

'''כלי חרס''' -  דשיעור הראשון האמור בו לבטלו במקצת משום כלי:

'''ככונס משקה''' -  הוא דמבטל ליה מיהא מתורת מי חטאת ולא אמרו נקב מוציא משקה חשוב נקב לכלים אלא לגיסטרא דהתם ודאי אי נקבה הכי כמוציא משקה משדא שדי ליה:

'''שאין אומרים הבא גיסטרא''' -  אחרת לגיסטרא זו להניח תחתיה לקבל הטיפין אבל כלי שלם חסין עליו ומשום נקב פורתא לא שדו ליה ומניחין גיסטרא תחתיו:

'''פליגי בה''' -  בהכשר זרעים:

'''וסימן''' -  דלא תיטעי למימר חד אמר כמוציא זית:

'''אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין כו'''' -  ברייתא היא (מנחות קי.) והיא לך לסימן שאחד מן האמוראים ריבה לשער בגדול שבשלשתן ואחד ממעט לשער בקטן שבשלשתן ולא בבינוני כונס משקה ומוציא משקה ליכא למיטעי בהן לענין זרעים:

'''שיעורו כמוציא זיתים''' -  ליטהר מטומאה:

'''הרי הוא ככלי גללים''' -  משניקב כמוציא זית ואפילו יחדום לרמונים והא דתנן כלי בעלי בתים שיעורן כרמונים גבי כלי עץ תנינן לה במסכת כלים (פ'יז מ&quot;א): 
&lt;center&gt;'''פרק אחד עשרה - הזורק'''&lt;/center&gt;


'''מתני' הזורק רבי עקיבא מחייב''' -  טעמא מפרש בגמרא:

'''כיצד שתי גזוזטראות כו'''' -  רבנן קאמרי להו:

'''גזוזטראות''' -  זיזין היוצאין מן הכותל ומניחין עליהן נסרים להלך:

'''זו כנגד זו''' -  בשני צידי רה&quot;ר והן רה&quot;י שגבוהות י' ורחבות ד':

'''פטור''' -  שלא מצינו זריקה והושטה במלאכת המשכן מרה&quot;י לרשות היחיד ורחב רה&quot;ר מפסיק ביניהן שלא היתה עבודת הלוים כך להושיט קרשים מעגלה לעגלה שבצדה אלא לעגלה שלפניה (ושלאחריה) שארבע עגלות היו לבני מררי שהיו נושאין קרשי המשכן והן הולכין שתים כאחד זו בצד זו כדאמרינן בגמ' וכשהיו פורקין את המשכן לטעון על העגלות היו מעמידין העגלות כדרך הליכתן שתים זו אצל זו סמוך למשכן ושתים זו אצל זו לפניהם דרך הליכתן לאורך רה&quot;ר שהיו רוצים להלך אחר עמוד הענן ההולך לפניהם ופורקי המשכן היו מושיטין הקרשים לאותן שעל שתי העגלות הסמוכות למשכן והן מושיטין לאותן שלפניהם אבל מעגלה לעגלה שבצדה לא היו צריכין להושיט שהרי שתיהן סמוכות לפורקי המשכן:

'''היו שתיהן בדיוטא אחת''' -  כלומר בעלייה אחת באורך רה&quot;ר על פני הבית ויש הפסק רה&quot;ר ביניהם:

'''הזורק פטור''' -  הואיל ולמעלה מי' ולא מצינו זריקה מרה&quot;י לרה&quot;י דרך רה&quot;ר במשכן לא באורך ולא ברוחב:

'''והמושיט חייב''' -  שמצינו הושטה כיוצא בה למעלה מי' במשכן מרה&quot;י לרה&quot;י וקצת אורך רשות הרבים מפסיק ביניהם:

'''שכך היתה עבודת הלוים''' -  ומפרש ואזיל כיצד מצינו כזו בעבודתן. שבשתי עגלות זו אחר זו ברשות הרבים פורקי משכן מושיטין לאותן שעל העגלות שאצלן והן מושיטין לאלו שלפניהם אבל לא זורקין שאין אותן קרשים נזרקות מפני כובדן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס שבת 10 צו א הא ברברבי והא בזוטרי.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צו_א_הא ברברבי והא בזוטרי]]תמלול צו א הא ברברבי והא בזוטרי::{{הערה|אנחנו בעצם עוסקים במסכת שבת, פרק י', דף צ&quot;ה, על המשנה. הבור התחיל, '''הא''' ברברבי והא בזוטרי. הגמרא אומרת אמר תמר רבה, חמש מידות בכלי חרס. ניקב כמוציא משקה, טהור מלטמא גיסטרא, כלומר אם זה שבר כלי, אז הוא מעכשיו טהור, הוא לא מקבל יותר טומאה, אבל עדיין כלי הוא לקדש בו מי חטאת, כלומר אם זה כלי, אז דבר כזה לא פוסל אותו ממי חטאת. ניקב בכונס משקה, כלומר אם החור טיפה יותר גדול, עד שמשקה נכנס לתוכו, אז טהור ממי חטאת, כלומר הוא פסול למי חטאת, אבל עדיין כלי הוא להכשיר בו זרעים, כלומר אם זורעים בתוך כלי כזה, שיש בו נקב שכונס משקה, עדיין עכשיו כאילו מנותק, ואם מפילים על הזרעים האלה אחד משבעה משקים, הם מוכשרים. ניקב כשורש קטן, טהור מלהכשיר בו זרעים. כלומר ברגע שהנקב הוא יותר משורש קטן, אז נחשב כאילו מחובר לאדמה, אז הזרעים כאילו זרועים באדמה, ולכן לא מקבלים הכשר. אבל עדיין כלי הוא לקבל בו זיתים. ניקב כמוציא זיתים, טהור מלקבל בו זיתים, ועדיין כלי הוא לקבל בו רימונים. ניקב כמוציא רימונים, טהור מכלום.

שהרי הוקף צמיד פתיל, כלומר אם זה בבית שיש בו מת, וכלי החרס הזה, הפתח שלו הוא מוקף צמיד פתיל, אז עד שיפחת רובו. כלומר, הצמיד פתיל מציל, עד שהפתח שהוא בצד, החור הזה, יהיה ברובו. אמר רבה, שמעתי שכלי חרס שיעורו כמוציא רימון. אמרו לו לרבה, שמא לא שמעת אלא במוקף צמיד פתיל, כמו שאמרנו. שאתה אומר, רבה הוא דמר, מוקף צמיד פתיל, זה עד שיפחת רובו. אז לא צריך כרימון, רובו. אמרו לו, הא ברברבי והא בזוטרי. כלומר, אם הכלי חרס הוא קטן, אז מספיק שהחור הוא ברובו. אם הכלי הוא גדול, אז מוציא רימון. אמר אביי, שנינו כלי חרס שיעורו בכונס משקה, ולא אמרו מוציא משקה אלא בגיסטרא בלבד.

מאי טעמא? אמר מר זוטרא בר רב נחמן, לפי שאין אומרים הבא גיסטרא לגיסטרא, כלומר, שבר כלי, אם יש בו חור, אז לא אומרים תביא עוד איזה שבר כלי לשים תחת, לאסוף מה שנופל מזה. אלא זורקים אותו בדרך כלל. אז לכן, גיסטרא שיש בו חור שמוציא משקה, כבר לא משתמשים בו יותר, והוא טהור מכלום. אמרו לה, פליגי בה תרי אמוראי במערבא, שני חכמים בארץ ישראל חלקו. רבי יוסי בר אבין ורבי יוסי בר זבידא. אחד אמר כמוציא רימון, ואחד אמר כשורש קטן. ואמרינן, אחד אמר בבה, אחד אמר במית. נראה שאמר שהכוונה המחלוקת כאן לעניין הכשר זרעים. כלומר, מהו הנקב, שאם יזרע בכלי חרס שיש בו נקב כזה, זה יחשב מחובר לאדמה, ויותר לא מוכשר לקבל טומאה. אז אחד אמר כמוציא רימון, ואחד אמר כשורש קטן. אמר חיננא בר קטינא, משמיה דרבי אלעזר, כלי חרס שהוקף מוציא זיתים, מרקשיש ברית עליו, ומסיים משמיה דרבי אלעזר, והרי הוא ככלי גללים, כלי אבנים, כלי אדמה, שאינם מקבלים טומאה, לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים. כבר בעצם, מה שרבי אלעזר אומר, שכלי חרס שהוקף מוציא זית, הכוונה, שבכלי שיש בו נקב כזית, גמרנו יותר לא מקבל טומאה. הוא כמו כלי אבנים. ואי הוה צמיד פתיל, כמו אם מכניסים כלי כזה, שיש בו צמיד פתיל, לתוך בית שיש בו את המת, אז עד שיפחת רובו. כלומר, פתח ברובו, אז הצמיד פתיל לא מציל.

תוספות בדיבור המתחיל, '''הא''' ברברבי והא בזוטרי. '''פי' בקונטרס רברבי ברובו''' כלומר, אם זה כלי גדול, אז אם הנקב הוא ברובו, אז הצמיד פתיל לא מציל עליו. '''זוטרי כמוציא רמון''' כלומר, אם הכלי קטן, זה כמוציא רימון. '''וקשה לר&quot;י דאין זו שיעור''' איזה שיעור. '''ומה קרי רברבי ומה קרי זוטרי''' מה קרוי רברבי ומה קרוי זוטרי? '''לידע איזה הוא כמוציא רמון''' כלומר, זה ששיערת כלים גדולים במוציא רימון וכלים קטנים ברובו, זה לא ברור. מה ההגדרה של כלי גדול, מה ההגדרה של כלי קטן? '''ונראה לר&quot;י דברברבי כמוציא רמון ובזוטרי שמוציא רמון הוא יותר מרוב סגי ברוב''' כלומר, אם מוציא רימון זה יותר מרובו של הכלי, אז במקרה כזה, סגי ברובו. '''והא דקאמר עד שתיפחת רובו''' כלומר, בעצם אתה מתחיל מגודל מסוים ועד שיפחת רובו, לא הכוונה מרימון ועד שיפחת רובו, אז רימון זה המינימום, ויפחת רובו זה המקסימום, '''לא קאי אשיעור דמוציא רמון אלא אשיעור דמוציא זית'''. כלומר, בעצם, אם זה כלי גדול, השיעור של הפתח זה מוציא רימון, ואם זה כלי שמוציא רימון זה יותר מרובו, אז השיעור הוא ברובו. אז בעצם, מה שכתוב בגמרא, עד שיפחת רובו, כלומר, התחלנו לא מרימון, אלא התחלנו מזית, כלומר, מנקב כזית, עד שיפחת רובו, זה בכלי קטן שמוציא רימון גדול מרובו. אבל בכלי גדול, כמו שאמרנו, מוציא רימון זה השיעור.}}
'''הא''' ברברבי והא בזוטרי. פי' בקונטרס רברבי ברובו זוטרי כמוציא רמון וקשה לר&quot;י דאין זו שיעור ומה קרי רברבי ומה קרי זוטרי לידע איזה הוא כמוציא רמון ונראה לר&quot;י דברברבי כמוציא רמון ובזוטרי שמוציא רמון הוא יותר מרוב סגי ברוב והא דקאמר עד שתיפחת רובו לא קאי אשיעור דמוציא רמון אלא אשיעור דמוציא זית:
[[File:תוס שבת 10 צו א ולענין צמיד פתיל עד שיפחת רובו.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צו_א_ולענין צמיד פתיל עד שיפחת רובו]]תמלול צו א ולענין צמיד פתיל עד שיפחת רובו::{{הערה|'''ולענין''' צמיד פתיל עד שיפחת רובו. הגמרא אומרת: את אמר רבה חמש מידות בכלי חרס, ניקב כמוציא משקה טהור מלטמא גיסטרא, כלומר אם זה שבר כלי אז הוא מעכשיו טהור, הוא לא מקבל יותר טומאה אבל עדיין כלי הוא לקדש בו מי חטאת. ניקב בכונס משקה טהור מלקדש בו מי חטאת אבל עדיין כלי הוא להכשיר בו זרעים, כלומר אם זורעים בתוך הכלי כזה שיש בו נקב שמוציא משקה עדיין עכשיו כאילו מנותק ואם מפעול הזרעים האלה אחד לשבעה משקים הם מוכשרים. ניקב כשורש קטן טהור מלהכשיר בו זרעים, כלומר ברגע שהנקב הוא יותר משורש קטן אז אני עושה כאילו מחובר לאדמה, אז זרעים כאילו זרועים באדמה ולכן לא מקבלים הכשר, אבל עדיין כלי הוא לקבל בו זיתים. ניקב כמוציא זיתים טהור מלקבל בו זיתים ועדיין כלי הוא לקבל בו רימונים. ניקב כמוציא רימונים טהור מכלום. ואם הקיף צמיד פתיל, כלומר אם זה בבית שיש בו מת והכלי חרס הזה הפתח שלו מוקף צמיד פתיל, אז עד שיפחת רובו, כלומר צמיד פתיל מציל עד שהפתח שהוא בצד החור הזה יהיה ברובו.

וכעת פירוש התוספות:

פירש רש&quot;י שאין טומאה נכנסת דרך נקב, ש'''פירש רש&quot;י דאין טומאה נכנסת דרך נקב דכל כלי פתוח כתיב דדרך פתחו נכנסת ולא דרך נקב''', כלומר דווקא דרך פתחו הטומאה נכנסת אבל לא דרך נקב. אז בעצם הכוונה שאם יש לנו כלי שהוא סגור בצמיד פתיל, אם יש בו נקב מהצד, כל עוד שהנקב לא ברובו או כמוציא רימון, למרות שיש נקב פתוח הטומאה לא נכנסת.

'''ומקשינן דתנן בפ&quot;י דמסכת כלים (מ&quot;ב) ואלו מצילין בצמיד פתיל כו' ומצילין בין מפיהם בין מצידיהם משמע דצריך שיהא מוקף צמיד פתיל כשניקב מצידו''', כלומר שם כתבו: אלו כלים מצילים בצמיד פתיל, כלי גללים, כלי אבנים, כלי אדמה, כלי חרס, כלי נטר, עצמות הדג ועורו, עצמות חיה ועורו, כל אלו כלים מצילים בין מפיהם בין מצידיהם, בין יושבים על שוליהם בין מוטים על צידיהם. משמע מכאן שצריך שיהיה מוקף צמיד פתיל גם אם ניקב מצידו, כלומר גם נקב מהצד הטומאה נכנסת, וקשה לרש&quot;י איך אומר שרק מהפתח טומאה נכנסת.

'''ועוד דתנן בתר הכי ובמה מקיפין בסיד ובחרסית כו' ובכל דבר שהוא מתמרח ואין מקיפין לא בבעץ ולא בעופרת מפני שהוא פתיל ואינו צמיד משמע דבנקב כל שהוא נכנסת טומאה''', כלומר מפני שהוא לא נדבק, משמע שבנקב כל שהוא הטומאה נכנסת בכל נקב ולאו דווקא מהפתח, אז קשה לרש&quot;י.

'''ועוד דתנן התם ומייתי לה בהגוזל קמא (ב&quot;ק קה.) חבית שניקבה וסתמוה שמרים הצילוה פקקה בזמורה עד שימרח מן הצדדים היו שתים עד שימרח מן הצדדין ובין זמורה לחבירתה''', כלומר אם השמרים סתמו את הנקב אז יצילו, ואם פקקה בזמורה אז צריך שימרח מסביב הזמורה, ואם זה שתי זמורות צריך שימרח בין הזמורות. וכל זה בנקב מהצד ולא בפתח, ולכן קשה לרש&quot;י.

'''ואומר ר&quot;י דאינם קושיות לפירוש הקונט' דודאי בפתח נכנסת טומאה אפילו דרך נקב קטן ובעינן עד שיסתם לגמרי כל הפתח ולהכי צריך מירוח''', כלומר אם מדובר על פתח, לא משנה מה הגודל שלו, צריך שכולו יסתם, ולכן צריך מירוח. '''וההיא דבין מפיהם בין מצדיהן לא מיירי שניקבו כשבר מן הצד אלא נעשה לצורך פתח''', כלומר מה שכתוב בין מפיהם בין מצידיהם לא מדובר שניקבו כשבר מן הצד אלא שהוא עשה פתח מהצד, ופתח ודאי צריך לסתום עם צמיד פתיל. '''וההיא דהגוזל דחבית שניקבה מיירי כשנפחתה רובה או כמוציא רמון דחשיב כפתח ובעי סתימה מעליא''', כלומר החבית שניקבה, כאשר הנקב הוא ברובו של הכלי או כמוציא רימון אם זה כלי גדול, אז בנקב כזה נחשב כבר כפתח ולכן זה לא מציל, אלא צריך סתימה מעליא.

'''וריב&quot;א הקשה מהא דתנן במסכת כלים (פ&quot;ט משנה ח) נקב העשוי לאוכלין שיעורן כזיתים העשוי למשקין שיעורן כמשקין העשוי לכך ולכך מטילין אותו לחומרא בצמיד פתיל ובכונס משקה''', כלומר אם הכלי עשוי גם למשקין וגם לאוכלין, מטילין אותו לחומרא. '''פירוש כיון שעשוי למשקים ואוכלים ויש בו נקב כונס משקה אינו מציל בצמיד פתיל על מה שבתוכו דגזרו אטו ההוא דמיוחד למשקין לחודייהו''', כלומר למרות שהוא סגור בצמיד פתיל, כיוון שיש בו נקב כונס משקה והוא גם עשוי למשקין, גזרו עליו אטו כלי המיוחד למשקין לבד, שבו אם יש נקב כונס משקה הטומאה נכנסת דרך הנקב והוא לא מציל צמיד פתיל. '''ולענין קבלת טומאה הוי כלי כיון שמיוחד לאוכלין ובנקב כי האי נכנסה טומאה''', כלומר כלי שעשוי למשקין אם ניקב ככונס משקה הוא כבר לא מקבל טומאה, אבל כאן יכמירו כיוון שהוא גם ראוי לאוכלין, אז הוא נחשב כלי עדיין עד שינקב כמוציא זיתים. אבל בכל פנים רואים מכאן שהטומאה נכנסת דרך נקב, וקשה.

'''ותירץ ר&quot;י דהא דבעי הכא נפחת רובו או כמוציא רמון היינו דוקא בניקב במקום שנשאר עוד שיעור כלי מן הנקב ולמטה כשיעור המפורש בההיא דמייתי באלו טריפות (חולין נה.)''', כלומר מתחתית של הנקב עדיין יש שיעור כלי, ואז מתייחסים לנקב הזה בתור פתח. ומה שאמרנו שם באלו טריפות לגבי כלים קטנים, כלי חרס הדקים, שבין אם נשברו תחתיותיהם או דפנותיהם וניתן להניחם בלא סמיכה, שיעורם להיות ראויים לקבל טומאה זה בכדי לסוך בכלי הקטן, כלומר שיהיה כלי קיבול שיהיה בו שמן כדי לסוך אצבע קטנה של תינוק בן יומו, ואם יש בזה אז הכלי יקבל טומאה. וכל זה בכלי שקודם השבירה היה עד לוג, אבל מלוג ועד סאה צריך שמה שיישאר בכלי הקיבול יקבל לפחות רביעית. '''אבל ניקב למטה במקום שאין נשאר למטה מן הנקב כשיעור כלי הוי שיעור לאוכלים בכזית ולמשקין בכונס משקה כי ההוא דמסכת כלים (פ&quot;ט משנה ח)'''.

'''ור&quot;ת מפרש בשמעתין הכי עד שיפחת רובו מועיל צמיד פתיל אם הנקבים נסתמים''', כלומר לא כמו שהבנו מקודם שצמיד פתיל מועיל אפילו עם הנקב פתוח, אלא הנקב חייב להסתם וצמיד פתיל יועיל. '''אבל בנפחת רובו או במוציא רמון שוב אין מועלת סתימה אלא הוי כאוכלין שגבלן בטיט שאין ניצולין כדאמרינן בריש זבחים (זבחים ג ב) דכיון שנפחת רובו בטלו להו מתורת כלי''', כלומר בכלי גדול, שוב אין מועלת הסתימה, אלא הכלי הזה כאילו בטל, זה כלי לקחו מאכלים ועטפו אותם בטיט ואין לזה תורת כלי, ולכן זה לא מציל, כי כיוון שנפחת רובו בטל מתורת כלי. '''וההיא דחבית שנקבה וסתמוה שמרים מיירי בשלא נפחתה כשיעור וסתמו שמרים כל הנקב''', כלומר החבית שלא נפחתה כשיעור עדיין יש שם כלי, והשמרים סתמו את הנקב כמו שצריך, אז לכן צמיד פתיל מועיל.

'''והא דבעי רבא [התם] (בב&quot;ק שם) (סתם) אגף חציה מהו ה&quot;פ אגף חציה וסתמוה שמרים חציה מאי מי הוי סתימה מעליא או לא''', כלומר אם סתם חצי מהנקב והשמרים סתמו חצי, האם זו סתימה טובה ואז צמיד פתיל מציל או לא. '''ומייתי מפקקה בזמורה דלא חשיבא סתימה בלא מירוח בין זמורה לחבירתה הכא נמי לא חשיבא סתימה אגף חציה וסתמוה שמרים חציה''', כלומר החכם רצה לומר שאם פקקה בזמורה בלא מירוח לא חשיב}}
''' ולענין''' צמיד פתיל עד שיפחת רובו. פירש רש&quot;י דאין טומאה נכנסת דרך נקב דכל כלי פתוח כתיב דדרך פתחו נכנסת ולא דרך נקב ומקשינן דתנן בפ&quot;י דמסכת כלים (מ&quot;. ב) ואלו מצילין בצמיד פתיל כו' ומצילין בין מפיהם בין מצידיהם משמע דצריך שיהא מוקף צמיד פתיל כשניקב מצידו ועוד דתנן בתר הכי ובמה מקיפין בסיד ובחרסית כו' ובכל דבר שהוא מתמרח ואין מקיפין לא בבעץ ולא בעופרת מפני שהוא פתיל ואינו צמיד משמע דבנקב כל שהוא נכנסת . טומאה ועוד דתנן התם ומייתי לה בהגוזל קמא (ב&quot;ק קה.) חבית שניקבה וסתמוה שמרים הצילוה פקקה בזמורה עד שימרח מן הצדדים היו שתים עד שימרח מן הצדדין ובין זמורה לחבירתה ואומר ר&quot;י דאינם קושיות לפירוש הקונט' דודאי בפתח נכנסת טומאה אפילו דרך נקב קטן ובעינן עד שיסתם לגמרי כל הפתח ולהכי צריך מירוח וההיא דבין מפיהם בין מצדיהן לא מיירי שניקבו כשבר מן הצד אלא נעשה לצורך פתח וההיא דהגוזל דחבית שניקבה מיירי כשנפחתה רובה או כמוציא רמון דחשיב כפתח ובעי סתימה מעליא וריב&quot;א הקשה מהא דתנן במסכת כלים (פ&quot;ט משנה ח) נקב העשוי לאוכלין שיעורן כזיתים העשוי למשקין שיעורן כמשקין העשוי לכך ולכך מטילין אותו לחומרא בצמיד פתיל ובכונס משקה פירוש כיון שעשוי למשקים ואוכלים ויש בו נקב כונס משקה אינו מציל בצמיד פתיל על מה שבתוכו דגזרו אטו ההוא דמיוחד למשקין לחודייהו ולענין קבלת טומאה הוי כלי כיון שמיוחד לאוכלין ובנקב כי האי נכנסה טומאה ותירץ ר&quot;י דהא דבעי הכא נפחת רובו או כמוציא רמון היינו דוקא בניקב במקום שנשאר עוד שיעור כלי מן הנקב ולמטה כשיעור המפורש בההיא דמייתי באלו טריפות (חולין נה.) אבל ניקב למטה במקום שאין נשאר למטה מן הנקב כשיעור כלי הוי שיעור לאוכלים בכזית ולמשקין בכונס משקה כי ההוא דמסכת כלים (ע משנה ח) ור&quot;ת מפרש בשמעתין הכי עד שיפחת רובו מועיל צמיד פתיל אם הנקבים נסתמים אבל בנפחת רובו או במוציא רמון שוב אין מועלת סתימה אלא הוי כאוכלין שגבלן בטיט שאין ניצולין כדאמרינן בריש זבחים {{הפניה-גמ|זבחים|ג|ב}} דכיון שנפחת רובו בטלו להו מתורת כלי וההיא דחבית שנקבה וסתמוה שמרים מיירי בשלא נפחתה כשיעור וסתמו שמרים כל הנקב והא דבעי רבא [התם] (בב&quot;ק שם) (סתם) אגף חציה מהו ה&quot;פ אגף חציה וסתמוה שמרים חציה מאי מי הוי סתימה מעליא או לא ומייתי מפקקה בזמורה דלא חשיבא סתימה בלא מירוח בין זמורה לחבירתה הכא נמי לא חשיבא סתימה אגף חציה וסתמוה שמרים חציה ומשני התם לא קאי הכא קאי:
[[File:תוס שבת 10 צו א פליגי בה תרי אמוראי.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צו_א_פליגי בה תרי אמוראי]]תמלול צו א פליגי בה תרי אמוראי::{{הערה|הגמרא אומרת, אמר רבה, חמש מידות בכלי חרס. ניקב כמוציא משקה, טהור מלטמא גיסטרא — כלומר אם זה שבר כלי, מעכשיו טהור, הוא לא מקבל יותר טומאה, אבל עדיין כלי הוא לקדש בו מי חטאת. ניקב בכונס משקה — כלומר אם החור הוא טיפה יותר גדול עד שמשקה נכנס לתוכו — טהור מלקדש בו מי חטאת, אבל עדיין כלי הוא להכשיר בו זרעים. כלומר אם זורעים בתוך ציץ כזה שיש בו נקב שמוציא משקה, עדיין נחשב כמנותק, ואם ייפול על הזרעים האלה אחד משבעה משקים, הם מוכשרים. ניקב כשורש קטן, טהור מלהכשיר בו זרעים — לפי שהנקב הוא יותר משורש קטן, נעשה כאילו מחובר לאדמה, והזרעים כאילו זרועים באדמה, ולכן לא מקבלים הכשר, אבל עדיין כלי הוא לקבל בו זיתים. ניקב כמוציא זיתים, טהור מלקבל בו זיתים, ועדיין כלי הוא לקבל בו רימונים. ניקב כמוציא רימונים, טהור מכלום.

שהרימונים הוא שיעורו של מוקף צמיד פתיל — כלומר אם זה בבית שיש בו מת, והכלי חרס הזה מוקף צמיד פתיל, אז עד שהפחת יהיה ברובו, הצמיד פתיל מציל, עד שהחור שבצד יהיה ברובו. אמר רבה, שמעתי שכלי חרס שיעורו כמוציא רימון. אמר לו אביי, שמא מוקף צמיד פתיל שמעת, כמו שאמרנו, שרבה הוא דמר מוקף צמיד פתיל זהו שהפחת רובו, אז לא צריך כרימון, רק רובו. אמר לו, לא כן שנה רבי, אבל זהו רב. כלומר אם הכלי חרס הוא קטן, מספיק שהחור ברובו; אם הכלי הוא גדול, אז מוציא רימון. אמר אביי, שנינו כלי חרס שיעורו וכונס משקה, ולא אמרו מוציא משקה אלא בגיסטרא בלבד. מאי טעמא, אמר מר זוטרא בריה דרב נחמן, לפי שאין אומרים הבא גיסטרא לגיסטרא — כלומר שבר כלי, אם יש בו חור, לא אומרים תביא עוד שבר כלי להשים תחתיו לאסוף מה שנופל, אלא זורקים אותו בדרך כלל. אז לכן גיסטרא שיש בו חור שמוציא משקה, כבר לא משתמשים בו יותר, והוא טהור מכלום.

אמרו לה פליגי בה תרי אמוראי במערב, שני חכמים בארץ ישראל חלקו, רבי יוסי ברבי אבין ורבי יוסי בר זבידא. אחד אמר כמוציא רימון, ואחד אמר כשורש קטן. וסימנך, אחד אמר בבבל ואחד אמר בארץ ישראל.

'''פליגי''' בה תרי אמוראי. פי' בקונטרס דלענין הכשר זרעים פליגי — שפירש בקונטרס דלענין יחשב זרעים פליגי, הם חולקים מה הנקב שיותר ממנו נחשב מחובר לקרקע, שאם היה ציץ שיש בו נקב כזה או יותר גדול, הזרעים נחשבים כאילו מחוברים באדמה, ולכן לא יוכשרו אם ייפול עליהם משקה. אז אחד אומר כשורש קטן ואחד אומר כמוציא רימון, שרק אם זה פתח כמוציא רימון נחשב מחובר לקרקע.

'''ואומר ר&quot;ת דבמסכת עוקצין (פ&quot;ב משנה י) תנן דהכשר זרעים כשורש קטן''' — ואומר רבינו תם שזה אי אפשר שהאמוראים חולקים על זה, שהרי במשנה מפורש דהכשר זרעים כשורש קטן, ולא יכול להיות שהם חולקים בזה.

'''אלא אמר ר&quot;ת דלענין מוקף צמיד פתיל פליגי''' — אלא אומר רבינו תם שלענין מוקף צמיד פתיל פליגי, הם חולקים מה השיעור של הנקב שצמיד פתיל עדיין מציל. כלומר יש לנו כלי שמוקף צמיד פתיל ויש בו נקב מהצד, ומה הגודל של הנקב שעדיין צמיד פתיל יציל מה שבתוכו.}}
''' פליגי''' בה תרי אמוראי. פי' בקונטרס דלענין הכשר זרעים פליגי ואומר ר&quot;ת דבמסכת עוקצין (פ&quot;ב משנה י) תנן דהכשר זרעים כשורש קטן אלא אמר ר&quot;ת דלענין מוקף צמיד פתיל פליגי:
[[File:תוס שבת 10 צו א שיעורו כמוציא זיתים.ogg|thumb|תוס_שבת_10_צו_א_שיעורו כמוציא זיתים]]תמלול צו א שיעורו כמוציא זיתים::{{הערה|'''שיעורו כמוציא זיתים'''. הגמרא אומרת, אמר רבה, חמש מידות בכלי חרס: ניקב כמוציא משקה, טהור מלטמא גיסטרא, כלומר אם זה שבר כלי, אז הוא מעכשיו טהור, הוא לא מקבל יותר טומאה, אבל עדיין כלי הוא לקדש בו מי חטאת, כלומר אם זה כלי, אז דבר כזה לא פוסל אותו ממקבל מי חטאת. ניקב בכונס משקה, כלומר אם הוא חור טיפה יותר גדול עד שמשקה נכנס לתוכו, אז טהור מלקדש בו מי חטאת, כלומר הוא פסול למי חטאת, אבל עדיין כלי הוא להכשיר בו זרעים, כלומר אם זורעים בתוך עציץ כזה, שיש בו נקב שמוציא משקה, עדיין עכשיו כאילו מנותק, ואם מפני הזרעים האלה, אחד לשבעה משקים, הם מוכשרים. ניקב כשורש קטן, טהור מלהכשיר בו זרעים, כמובן שהנקב הוא יותר משורש קטן, אז נעשה כאילו מחובר לאדמה, אז הזרעים כאילו זרועים באדמה, ולכן הם לא מקבלים הכשר. אבל עדיין כלי הוא לקבל בו זיתים, ניקב כמוציא זיתים, טהור מלקבל בו זיתים, ועדיין כלי הוא לקבל בו רימונים. ניקב כמוציא רימונים, טהור מכלום. שֶׁכֵּן הוא קף צמיד פתיל, כלומר אם זה בבית שיש בו מת, והכלי חרס הזה, הפתח שלו הוא קף צמיד פתיל, אז עד שהפחת הוא בו. כלומר, צמיד פתיל מציל, עד שהפתח שהוא בצד, החור הזה, יהיה ברובו. אמר רבה, שיאמרתי שכלי חרס שיעורו כמוציא רימון. אמר לו רבא, שאתה לא שמעת, היה לו מוקף צמיד פתיל, כמו שאמרנו. שאתה אמרת, ורבא הוא דאמר, מוקף צמיד פתיל, זה עד שהפחת רובו. אז לא צריך כרימון, רובו. כלומר, לא כשהוא ברב רבתי, אבל זוטרי. כלומר, אם הכלי חרס הוא קטן, אז מספיק שחורו ברובו. אם הכלי הוא גדול, אז מוציא רימון. אמר רבה, שנינו, כלי חרס שיעורו כונס משקה, ולא אמרו מוציא משקה אלא לענין גיסטרא בלבד. ככה ראינו, כן? מאי טעמא? אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב נחמן, לפי שאין אומרים הבא גיסטרא לגיסטרא, כלומר, כלי, שבר כלי. אם יש בו חור, אז לא אומרים, תביא עוד איזה שבר כלי להשים מתחת, לאסוף מה שנופל מזה. אלא אז זורקים אותו בדרך כלל. אז לכן, גיסטרא שיש בו חור שמוציא משקה, כבר לא משתמשים בו יותר, והוא טהור מכלום. אמרו ליה, פליגי בה תרי אמוראי במערבא, שני חכמים בארץ ישראל חלקו. רבי יוסי ברבי אבין ורבי יוסי בר זבידא. אחד אמר כמוציא רימון, ואחד אמר כשורש קטן. וסימנך אחד אמר בב, אחד אמר מיט. כלומר שהכוונה המחלוקת כאן, לענין הכשר זרעים. כלומר, מה הנקב, שאם יזרעו בעציץ, שיש בו נקב כזה, זה יחשב כמחובר לאדמה, ויותר לא מוכשר לקבל טומאה. אז אחד אמר כמוציא רימון, ואחד אמר כשורש קטן. אמר חיננא בר כהנא משמיה דרבי אליעזר, כלי חרס שיעורו כמוציא זיתים. הוא מר קשישא בריה דרב חסדא משמיה דרבי אליעזר, והרי הן ככלי גללים, כלי אבנים, כלי אדמה, שאינם מקבלים טומאה. לא מדברי תורה, ולא מדברי סופרים. כמו בעצם, מה שרבי אליעזר אומר שכלי חרס שיעורו כמוציא זית, הכוונה שאם יש בו נקב כזית, אמרנו, יותר לא מקבל טומאה.

התוספות בדיבור המתחיל שיעורו כמוציא זיתים, הוא אומר, '''וא&quot;ת מתני' היא במס' כלים''' (פ&quot;ג מ&quot;א) '''העשוי לאוכלין שיעורו כזיתים''', אז מה הוא בא לחדש לנו? שאומר שיעורו כמוציא זיתים, הרי זו משנה מפורשת. '''וי&quot;ל דאיצטריך ליה לאשמעינן דלא מהני בה יחוד לרמונים''', זה לא מועיל ייחוד לרימונים, '''ולאפוקי מדרבא'''. ראינו שרבא סובר, שיש חמש מידות בכלי חרס, אמרנו, ניקב מוציא משקה, טהור מלטמא גיסטרא, וכו', ועדיין הוא כשר, לקדש בו מי חטאת, ניקב כונס משקה, טהור מלקדש בו מי חטאת, אבל עדיין כלי הוא להכשיר זרעים. ניקב כשורש קטן, אבל עדיין כלי הוא לקבל זיתים. ניקב כמוציא זיתים, עדיין כלי הוא לקבל רימונים. ניקב כמוציא רימון, טהור הוא מכלום. כלומר, לפי רבא, רק אם הוא ניקב כמוציא רימון, רק אז הוא טהור מכלום. אבל אם הוא ניקב כזיתים, אם הוא ייחד אותו לרימונים, הוא מקבל טומאה. אז מה שהוא אמר לנו כאן, ששיעורו כמוציא זיתים, הכוונה, שגם אם ייחד אותו אחרי זה לרימונים, זה לא יעזור. מרגע שהוא ניקב כמוציא זיתים, מעכשיו הוא לא מקבל שום טומאה, '''ולהכי מסיים בהו לפרושה הרי הן ככלי אבנים שהם טהורין בכל ענין''', שהם טהורים בכל ענין.

&lt;center&gt;'''פרק אחד עשרה - הזורק'''&lt;/center&gt;}}
''' שיעורו''' כמוציא זיתים . וא&quot;ת מתני' היא במס' כלים (פ&quot;ג מ&quot;א) העשוי לאוכלין שיעורו כזיתים וי&quot;ל דאיצטריך ליה לאשמעינן דלא מהני בה יחוד לרמונים ולאפוקי מדרבא ולהכי מסיים בהו לפרושה הרי הן ככלי אבנים שהם טהורין בכל ענין: 
&lt;center&gt;'''פרק אחד עשרה - הזורק'''&lt;/center&gt;
[[File:תוס שבת 11 צו א-מתני' הזורק. כיצד שתי גזוזטראות.ogg|thumb|תוס_שבת_11_צו_א-מתני' הזורק. כיצד שתי גזוזטראות]]תמלול צו א-מתני' הזורק. כיצד שתי גזוזטראות::{{הערה|המשנה אומרת: הזורק מרשות היחיד לרשות הרבים, מרשות הרבים לרשות היחיד חייב. רשות היחיד לרשות היחיד ורשות הרבים באמצע, רבי עקיבא מחייב וחכמים פוטרים. כיצד? שתי גזוזטראות זו כנגד זו ברשות הרבים, המושיט והזורק מזו לזו פטור. היו שתיהן בדיוטא אחת, כלומר שתיהן בצד אחד של רשות הרבים, המושיט חייב והזורק פטור, שכך היתה עבודת הלוים, שתי עגלות זו אחר זו ברשות הרבים, מושיטים הקרשים מזו לזו אבל לא זורקים. כלומר, העגלות היו גבוהות מעשרה טפחים והיו מושיטים מעגלה לעגלה, ולכן גם אם מושיט ממרפסת למרפסת יהיה חייב.

התוספות מתבסס על הגמרא בדף ד' עמוד ד. המשנה בתחילת הפרק הראשון אומרת שפשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית או שנתן לתוכה והוציא, העני חייב. והגמרא שואלת מה יחייב? והא בעינן עקירה והנחה על גבי מקום ארבעה על ארבעה וליכא, הוא לקח לו מהיד, הוא הניח לו ביד. אמר רבה, במאי? אמר רבי עקיבא, אמר לא בעינן מקום ארבעה על ארבעה. עכשיו, איפה ראינו שרבי עקיבא סובר את זה? אז מוכיח מהמשנה שלנו, דתנן: הזורק מרשות היחיד לרשות היחיד ורשות הרבים באמצע, רבי עקיבא מחייב וחכמים פוטרים. ורבא מסביר שרבי עקיבא סבר אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמיא, כמו שהחפץ באוויר כאילו כבר מונח. כלומר לא צריך אפילו מקום ארבעה, אפילו אם זה באוויר. ורבה נאמר אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמיא. אז שואלת הגמרא, למימרא דהא פשיטא ליה לרבה, דהא בקלוטה כמי שהונחה דמיא בתוך עשרה פליגי, כלומר שהמחלוקת שלהם היא האם אומרים קלוטה כמי שהונחה דמיא או לא, ומדובר בתוך עשרה טפחים. כי מעל עשרה טפחים אין רשות הרבים. והא בעי לה רבה, הרי רבה הסתפק בזה. אז מתרצת הגמרא לא קשה: בתר דבעיא הדר פשטה, כלומר בתחילה רבה הסתפק, אבל בסוף הוא באמת החליט שרבי עקיבא סובר קלוטה כמי שהונחה דמיא ומדובר בתוך עשרה טפחים.

'''מתני'''' הזורק. כיצד שתי גזוזטראות כו'. '''תימה לרבה דמוקי פלוגתא דרבי עקיבא ורבנן (לעיל ד' ד.) בקלוטה ופליגי למטה מעשרה לא אתי שפיר כיצד''' כשהמשנה אומרת שהזורק מרשות היחיד לרשות הרבים חייב, מרשות היחיד לרשות היחיד ורשות הרבים באמצע רבי עקיבא מחייב וחכמים פוטרים, כיצד? אני מצפה שזו תהיה דוגמה למה שהם חלקו, ומה כתוב כאן? שתי גזוזטראות זו כנגד זו ורשות הרבים, המושיט והזורק מזו לזו פטור, היו שתיהן בדיוטא אחת המושיט חייב הזורק פטור, שכך היתה עבודת הלוים, שתי עגלות זו אחר זו ורשות הרבים, מושיטים הקרשים אבל לא זורקים. הרי שם הדוגמה מעל עשרה טפחים, אז זו לא דוגמה למה שכתוב כיצד. '''דהא לא קאי אדלעיל דהכא איירי בגזוזטראות למעלה מעשרה דומיא דעגלות ואפילו ר' עקיבא נמי מודה התם''' כלומר רבי עקיבא בעצמו מודה ששם חייב, למרות שזה מעל עשרה טפחים, כי ככה היתה עבודת הלוים. '''ולמאן דמוקי פלוגתייהו למעלה מעשרה אתי שפיר''' מי שאומר שהמחלוקת בין רבי עקיבא לחכמים היא מעל עשרה טפחים, אז באמת צריך לגרוס כיצד, כי הדוגמה שם היא באמת מעל עשרה טפחים, כמו שהם מעבירים מהעגלה לעגלה. אבל לפי ההסבר של רבה זה לא מתאים.

'''ומיהו יש בירושלמי איכא דתני כיצד ואיכא דלא תני כיצד''' כלומר יש כאלה שגרסו במשנה כיצד, שמה שמגיע אחר כך הוא הסבר על המחלוקת, ויש כאלה שלא גרסו כיצד. '''ומפרש התם דההוא אמורא דמוקי פלוגתא למעלה מעשרה תנא כיצד''' כי באמת זה מתאים, רבי עקיבא וחכמים חולקים מעל עשרה טפחים, ולכן הביאו דוגמה של מעבירים מהעגלה לעגלה, אז באמת זה כיצד. '''וההוא דמוקי לה למטה מעשרה לא תני כיצד''' כמו רבה, שהוא מעמיד המחלוקת למטה מעשרה, לכן אינו שונה כיצד, כי אין קשר בין הדוגמה שהביאו לבין המחלוקת של רבי עקיבא וחכמים.}}
'''מתני'''' הזורק. כיצד שתי גזוזטראות כו'. תימה לרבה דמוקי פלוגתא דרבי עקיבא ורבנן (לעיל ד' ד.) בקלוטה ופליגי למטה מעשרה לא אתי שפיר כיצד דהא לא קאי אדלעיל דהכא איירי בגזוזטראות למעלה מעשרה דומיא דעגלות ואפילו ר' עקיבא נמי מודה התם ולמאן דמוקי פלוגתייהו למעלה מעשרה אתי שפיר ומיהו יש בירושלמי איכא דתני כיצד ואיכא דלא תני כיצד ומפרש התם דההוא אמורא דמוקי פלוגתא למעלה מעשרה תנא כיצד וההוא דמוקי לה למטה מעשרה לא תני כיצד.
{{הערות שוליים}}
&lt;קטע סוף=ת/&gt;&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/שבת/פרק י|צו א}}
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/שבת/פרק יא|צו א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת שבת]]
{{מפרשים לדף גמרא|שבת|י|צו|א|שני פרקים=כן}}</text>
      <sha1>mc47oj969pkq1dwn950kloj4czdpxhe</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ שבת צו ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728328</id>
    <revision>
      <id>3037762</id>
      <parentid>2966145</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T05:30:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3037762</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27976" sha1="c92aqdicvbi56coxsh8ujdjejqr3s6o" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|שבת|צו|ב|צו א|צז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צו עמוד ב] גמרא. מכדי, זריקה תולדה דהוצאה היא, }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הוצאה גופה היכא כתיבא? - אמר רבי יוחנן: דאמר קרא ויצו משה ויעבירו קול במחנה. משה היכן הוה יתיב - במחנה לויה, ומחנה לויה רשות הרבים הואי, וקאמר להו לישראל: לא תפיקו ותיתו מרשות היחיד דידכו לרשות הרבים. וממאי דבשבת קאי, דילמא בחול קאי, ומשום דשלימא לה מלאכה? כדכתיב והמלאכה היתה דים וגו'. - גמר העברה העברה מיום הכפורים. כתיב הכא ויעבירו קול במחנה וכתיב התם והעברת שופר תרועה, מה להלן - ביום אסור, אף כאן - ביום אסור. אשכחן הוצאה, הכנסה מנלן? סברא היא, מכדי מרשות לרשות הוא, מה לי אפוקי ומה לי עיולי? מיהו, הוצאה - אב, הכנסה - תולדה. ומכדי, אהא מיחייב ואהא מיחייב, אמאי קרי לה האי אב ואמאי קרי לה האי תולדה? - }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|נפקא מינה: דאי עביד שתי אבות בהדי הדדי, אי נמי שתי תולדות בהדי הדדי - מיחייב תרתי, ואי עביד אב ותולדה דידיה - לא מיחייב אלא חדא. - ולרבי אליעזר דמחייב אתולדה במקום אב, אמאי קרו לה אב ואמאי קרו לה תולדה? - הך דהואי במשכן חשיבא - קרי לה אב, הך דלא הוה במשכן חשיבא לא קרי לה אב אי נמי הך דכתיבא קרי אב והאי דלא כתיבא קרי תולדה }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והא דתנן: הזורק ארבע אמות בכותל, למעלה מעשרה טפחים - כזורק באויר, למטה מעשרה טפחים - כזורק בארץ. והזורק בארץ ארבע אמות - חייב. זרק ארבע אמות ברשות הרבים מנלן דמיחייב? - אמר רבי יאשיה: שכן אורגי יריעות זורקין מחטיהן זה לזה. אורגין, מחטין למה להו? - אלא, שכן תופרי יריעות זורקין מחטיהן זה לזה. ודילמא גבי הדדי הוו יתבי? - מטו הדדי במחטין. דילמא בתוך ארבע הוו יתבי? - אלא אמר רב חסדא: שכן אורגי יריעות זורקין בוכיאר ביריעה. - והלא אוגדו בידו! - בניסכא בתרא. - והא במקום פטור קאזלא! - אלא: שכן אורגי יריעות זורקין בוכיאר לשואליהן. - ודילמא גבי הדדי הוו יתבי? - מטו הדדי בחפת. - ודילמא שלחופי הוו משלחפי? ותו: מי שאילי מהדדי? והתניא לודא: איש איש ממלאכתו אשר המה עשים - ממלאכתו הוא עושה, ואינו עושה ממלאכת חבירו! ותו: מעביר ארבע אמות ברשות הרבים מנלן דמחייב? - אלא: כל ארבע אמות ברשות הרבים, גמרא גמירי לה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב יהודה אמר שמואל: מקושש, מעביר ארבע אמות ברשות הרבים הוה. במתניתא תנא: תולש הוה. רב אחא ברבי יעקב אמר: מעמר הוה. למאי נפקא מינה? - לכדרב; דאמר רב: מצאתי מגלת סתרים בי רבי חייא, וכתוב ביה: איסי בן יהודה אומר: אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, (ואם עשאן כולם בהעלם אחת) - ואינו חייב אלא אחת. אחת ותו לא? - והתנן: אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, והוינן בה: מניינא למה לי? ואמר רבי יוחנן: שאם עשאן כולם בהעלם אחד - חייב על כל אחת ואחת! - אימא: אינו חייב על אחת מהם. רב יהודה פשיטא ליה דהמעביר חייב, ומתניתא פשיטא ליה דתולש חייב, ורב אחא בר יעקב פשיטא ליה דמעמר חייב. מר סבר: הא מיהת לא מספקא, ומר סבר: הא מיהת לא מספקא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תנו רבנן: מקושש זה צלפחד, וכן הוא אומר ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש וגו' ולהלן הוא אומר אבינו מת במדבר, מה להלן צלפחד, אף כאן צלפחד, דברי רבי עקיבא. אמר לו רבי יהודה בן בתירא: עקיבא, בין כך ובין כך אתה עתיד ליתן את הדין. אם כדבריך, התורה כיסתו ואתה מגלה אותו! ואם לאו - אתה מוציא לעז על אותו צדיק.}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''גמ' מכדי זריקה תולדה דהוצאה''' -  על כרחיך תולדה היא דלא נמנית באבות מלאכות ותולדה דהוצאה היא שאין לך לתתה תולדת אב אחר דמעין הוצאה היא האמורה באבות מלאכות:

'''מחנה לויה ר&quot;ה היא''' -  שהיו הכל מצויין אצל משה רבינו:

'''מרה&quot;י דידכו''' -  מאהליכם:

'''דשלימא ליה עבידתיה''' -  שהיה הנדבה כדי להשלים:

'''סברא היא''' -  להיות הכנסה תולדת הוצאה שהיא מעין לה כשאר תולדות שהיא מעין מלאכות:

'''מכדי אהאי מיחייב ואהאי מיחייב''' -  כדתנן {{מקור|שבת ב א|לעיל פרק א ב.}} פשט העני ידו לפנים:

'''נפקא מינה''' -  דכל אבות מלאכות:

'''שתי אבות''' -  דלא דמיין ושתי תולדות דשתי אבות:

'''ולר&quot;א כו'''' -  במסכת כריתות בפרק אמרו לו:

'''והא דתנן''' -  בפירקין:

'''בכותל''' -  כדמוקי לה בדבילה שמינה ונדבקת:

'''כזורק באויר''' -  ופטור דלא נח ברשות הרבים דאין רה&quot;ר למעלה מעשרה וברה&quot;י נמי לא נח שאינו מקום מסוים שיהא רחבו ד' שהרי לא נח בראש הכותל אלא בפניו:

'''כזורק בארץ''' -  דאויר רה&quot;ר הוא וחייב וכיון דאויר רה&quot;ר הוא ונח בכל דהו מיחייב ורשותא לנפשיה לא הוי לא כרמלית ולא מקום פטור הואיל ובפניו נח ולא נח בראשו שיהא מקום מסוים:

'''תופרי יריעות''' -  מעשה רוקם:

'''גבי הדדי''' -  בתוך אמה אחת ואין צריכין לזרוק אלא להושיט:

'''מטו אהדדי במחטין''' -  כשמותחין את החוט מכין זה את זה במחט:

'''בוכיאר''' -  כלי שקנה של ערב נתון בו שזורקין בין שני דופני היריעה:

'''והלא אגדו בידו''' -  חוט של ערב הוא אוחז והקנה נכרך בחוט ואינו נשמט ממנו:

'''בניסכא בתרא''' -  בחוט האחרון של קנה שהקנה נשמט מהחוט והבוכיאר נופל:

'''ניסכא''' -  זריקה אחרונה של חוט לשון המיסך:

'''והא במקום פטור אזלא''' -  בין דופני היריעה ואין זה רשות הרבים אלא מקום פטור דאין רחב ד':

'''לשואליהן''' -  אורגי יריעה אחרת ויש לו לזה שנים: ה&quot;ג ודילמא שואליהן גביהן הוו יתבין:

'''מטו אהדדי בחפת''' -  אי גבייהו הוו יתבי מגיעין ידו של זה בשל זה בשפת היריעה כשמותחין חוט הערב:

'''בחפת''' -  כמו חפת חלוקו {{מקור|יומא עז ב|יומא דף עז:}}:

'''שלחופי הוו משלחפי''' -  לעולם גבי הדדי הוו יתבי אלא שאין מכוונים אלא זה נמשך לפנים וזה לאחור:

'''ואין עושה ממלאכת חבירו''' -  שכולם מוכנים בכלי אומנותם ולא הוצרכו לישאול:

'''מעביר ד' אמות הוה''' -  לא תלשן ולא עימרן אלא העבירן ד' אמות לכך נהרג:

'''מעמר''' -  תלושין ומפוזרין היו ועמרן כדאמרן {{מקור|שבת עג ב|לעיל דף עג:}} האי מאן דכניף מלחא חייב משום מעמר:

'''מגילת סתרים''' -  שהסתירוה לפי שאין כותבין הלכות:

'''ואינו חייב אלא אחת''' -  על כרחיך לענין שוגג קאמר ולחטאת דבמזיד תרי קטלי לא מקטלי ולהכי פריך והא אנן תנן כו':

'''ואינו חייב על אחת מהן''' -  מיתה יש בהן אחת שאינו נהרג עליה ולא פירש איזו היא והשתא לרב יהודה אין זו העברה שהרי נהרג מקושש עליה ולמתניתא אין תולש באותו ספק:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;'''הוצאה''' גופה היכא כתיבא. ואע&quot;ג שהיתה במשכן כדאמר הם הורידו קרשים מעגלה כו' מכל מקום אי לאו דכתיב לא הוה מחייבי עלה לפי שמלאכה גרועה היא כדפי' לעיל {{מקור|שבת ב א#תוספות|דף ב.}}:
[[File:תוס שבת 11 צו ב וממאי דבשבת קאי.ogg|thumb|תוס_שבת_11_צו_ב_וממאי דבשבת קאי]]תמלול צו ב וממאי דבשבת קאי::{{הערה|אנחנו בתוספות מסכת שבת פרק י', דף צ&quot;ו עמוד ב', בדיבור המתחיל &quot;וממאי דבשבת קאי&quot;. ראינו שמשנתנו אומרת שהזורק מרשות היחיד לרשות הרבים, מרשות הרבים לרשות היחיד חייב. שואלת הגמרא, מהי זריקה זו? תולדת הוצאה. והוצאה גופה היכן כתובה? כלומר, איפה כתוב בתורה עניין של הוצאה. וראינו שתוספות מסביר שבכל מלאכה אחרת לא מצאנו שהגמרא שואלת איפה זה כתוב, אף שכתוב איסור חורש ובורר וכו'. אלא שהתוספות מסביר שכיוון שההוצאה הזו נחשבת מלאכה גרועה, לא די שהיתה במשכן, צריך גם שיהיה כתוב בתורה. אמר רבי יוחנן, אמר קרא, &quot;ויצו משה ויעבירו קול במחנה&quot;, כמו שכתוב &quot;איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש&quot;. אז מרדה משה, יושב במחנה לויה, ומחנה לויה רשות הרבים הוי, וקאמר להו לישראל, אמר להם לישראל, &quot;לא תפיקו ותיתו מרשות היחיד דידכו&quot;, מהבתים שלכם, החצרות שלכם, שהם רשות היחיד, למחנה לויה, שהיא רשות הרבים.

שואלת הגמרא, וממאי דבשבת קאי, מי אמר שמדובר בשבת? הרי מה שהוא אמר להם, שאסור להוציא, דילמא בחול קאי. ומשום דשלים עבידתא, כבר די היה בחומר, ידכתיב &quot;והמלאכה היתה דים&quot;, אולי בעצם ציווה עליהם לא להביא כיוון שכבר לא היה צריך יותר. אז אומרת הגמרא, גמר &quot;העברה&quot; &quot;העברה&quot; מיום הכיפורים. כתיב הכא &quot;ויעבירו קול במחנה&quot;, וכתיב התם &quot;והעברת שופר תרועה&quot;. מה להלן ביום אסור, שהשופר תרועה זה ביום הכיפורים, ביום שהוא אסור במלאכה, אף כאן ביום אסור, ביום שבת.

אז אומרת התוספות בדיבור המתחיל '''וממאי''' דבשבת קאי, ש'''ר&quot;ח ל&quot;ג כל זה עד אשכחן הוצאה''' — רבנו חננאל לא גרס כל זה עד &quot;אשכחן הוצאה&quot;. למה? '''דהא אפילו בחול קאי נפקא ליה שפיר''' — אפילו אם מדובר בחול, יוצא לו יפה, '''דהוצאה מלאכה הוא''' — שההוצאה מלאכה היא. כלומר, אף אם נגיד שמדובר בחול, הרי כל מה שאני רוצה למצוא הוא שבאמת פעולת ההוצאה נקראת מלאכה. אז לא משנה אם זה היה בשבת או בחול. ואת זה אני מוכיח יפה מהפסוקים, '''דהא רחמנא קרייה מלאכה''' — התורה קראה להוצאה מלאכה, '''כדכתיב ואיש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש וכתיב ויכלא העם מהביא אלמא קרי להוצאה מלאכה''' — הרי שקורא להוצאה מלאכה. וזה מה שצריך, כי כל מה שרצינו זה רק הוכחה שבאמת ההוצאה נקראת מלאכה, ואת זה אני יכול להוכיח גם בלי העניין אם זה היה בשבת או ביום חול. מספיק שהתורה קוראה לזה מלאכה, שכל מלאכה שאסרה התורה נכללת בזה. '''וכן דריש בהדיא בירושלמי''' — וכן דרשו בפירוש בירושלמי.}}
'''וממאי''' דבשבת קאי. ר&quot;ח ל&quot;ג כל זה עד אשכחן הוצאה דהא אפילו בחול קאי נפקא ליה שפיר דהוצאה מלאכה הוא דהא רחמנא קרייה מלאכה כדכתיב ואיש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש וכתיב ויכלא העם מהביא אלמא קרי להוצאה מלאכה וכן דריש בהדיא בירושלמי:
[[File:תוס שבת 11 צו ב הכנסה מנלן סברא הוא.ogg|thumb|תוס_שבת_11_צו_ב_הכנסה מנלן סברא הוא]]תמלול צו ב הכנסה מנלן סברא הוא::{{הערה|'''הכנסה מנלן סברא הוא כו''''. המשנה אמרה שהזורק מרשות היחיד לרשות הרבים ומרשות הרבים לרשות היחיד חייב. והגמרא שאלה מנין לנו זריקה, שהיא תולדה של הוצאה, והוצאה גופה מהיכן נכתבה. אמר רבי יוחנן, דאמר קרא &quot;אל יצא איש ממקומו&quot; — משה היכן היה עומד, במחנה לויה, ומחנה לויה רשות הרבים הוי, וקאמר להו לישראל אל תפיקו ותיתו מרשות היחיד דידכו לרשות הרבים. אז אמרת לגמרי אשכחן הוצאה, הכנסה מנלן. אמרה הגמרא סברא הוא, מדאיצטריך מרשות לרשות, מה לי אפוקי מה לי עיולי.

'''וא&quot;ת מה צריך להאי סברא כיון דהוות במשכן כדאמר הם העלו קרשים לעגלה כו''''. כלומר, הלווים העלו את הקרשים לעגלה, והעגלה היא עצמה רשות היחיד, וזה מעלו מרשות הרבים לרשות היחיד, בעצם זו הכנסה. אז למה אני צריך סברא כדי לחייב את זה? גם בלי זה, זה היה במשכן, צריך להיות חייב.

'''דהא בסמוך משמע גבי זריקה דאם היתה במשכן הוה אתי ליה שפיר'''. גם בלי סברא, אם הייתה במשכן היה מתחייב, אז הבאת הסברא היא מיותרת.

'''וי&quot;ל דבזריקה נמי איכא סברא מה לי ע&quot;י הוצאה מה לי ע&quot;י זריקה'''. מה הסברא? מה לי על ידי הוצאה מה לי על ידי זריקה.

'''דאי לאו סברא לא הוה מחשבינן לה תולדה דהוצאה'''. אם לא היה סברא, לא היינו מחשבים לה תולדה של הוצאה כלל.

'''ואי לא הוות נמי במשכן לא הוה מחייבינן עלה מסברא'''. ואם לא הייתה גם במשכן, לא היינו מחייבים עליה מסברא. כלומר, צריך גם את הסברא וגם שתהיה במשכן.

'''לפי שמלאכה גרועה היא'''. משום שהיא מלאכה גרועה, לכן אני צריך שגם יהיה סברא וגם שתהיה במשכן.}}
'''הכנסה''' מנלן סברא הוא כו'. וא&quot;ת מה צריך להאי סברא כיון דהוות במשכן כדאמר הם העלו קרשים לעגלה כו' דהא בסמוך משמע גבי זריקה דאם היתה במשכן הוה אתי ליה שפיר וי&quot;ל דבזריקה נמי איכא סברא מה לי ע&quot;י הוצאה מה לי ע&quot;י זריקה דאי לאו סברא לא הוה מחשבינן לה תולדה דהוצאה ואי לא הוות נמי במשכן לא הוה מחייבינן עלה מסברא לפי שמלאכה גרועה היא:
[[File:תוס שבת 11 צו ב ולרבי אליעזר דמחייב אתולדה במקום אב אמאי קרי לה אב.ogg|thumb|תוס_שבת_11_צו_ב_ולרבי אליעזר דמחייב אתולדה במקום אב אמאי קרי לה אב]]תמלול צו ב ולרבי אליעזר דמחייב אתולדה במקום אב אמאי קרי לה אב::{{הערה|אנחנו במסכת שבת, פרק א' דף צו עמוד ב, דיבור המתחיל &quot;ולרבי אליעזר דמחייב אתולדה במקום אב&quot;. המשנה אמרה: הזורק מרשות היחיד לרשות הרבים חייב. והגמרא שאלה, מי דמי, זריקה תולדה, זה הוצאה. הוצאה גופה היכן כתובה. אמר רבי יוחנן אמר קרא: &quot;ויצו משה ויעבירו קול במחנה&quot;. והגמרא אומרת, אשכחן הוצאה, הכנסה מנין. ומנין לנו שגם על הכנסה חייבים. ומתרצת הגמרא, סברא הוא, מכדי מרשות לרשות הוא, מה לי אפוקי מה לי עיולי. הרי בכל מקרה זה מרשות לרשות. הוצאה זה אב, הכנסה זה תולדה. שואלת הגמרא, מי דמי, האי מחייב והאי מחייב. הרי שתיהם חייבים, קרבן חטאת בשוגג ובמזיד סקילה. אז מה קרוי אב ומה קרוי תולדה? ומתרצת הגמרא, נפקא מינה, דאי עביד שתי אבות בהדי הדדי אי נמי שתי תולדות בהדי הדדי מחייב תרתי, ואי עביד אב ותולדה דידיה לא מחייב אלא חדא. וזהו ההבדל, שאם עושה שתי אבות שהם שונים, או שתי תולדות מאבות שונים, אז מתחייב בהם שתיים. אבל אם עושה אב ותולדה שלו, או תולדות מאותו אב, אז יהיה חייב רק אחת. נשאלת בגמרא, רבי אליעזר, שמחייב אתולדה במקום אב, כלומר שמחייב גם על התולדה בנפרד, אז מה קרוי אב ומה קרוי תולדה? ומתרצת הגמרא, הך דהוות במשכן חשיבא קרי לה אב, הך דלא הוות במשכן חשיבא קרי לה תולדה.

עכשיו לתוספות:

'''ולרבי''' אליעזר דמחייב אתולדה במקום אב אמאי קרי לה אב כו'. רבי אליעזר מחייב תולדה במקום אב, כלומר שהוא מחייב גם על התולדה בנפרד, אז מה קרוי אב ומה קרוי תולדה?

'''הוה מצי למימר דנפקא מינה לענין התראה כדפי' בפ' כלל גדול''' שבעצם גם על התולדה צריכים להתרות בשם האב, או שהכוונה שאני יכול להתרות בשם האב על התולדה. יש שני פירושים שם. אבל בכל אופן זהו ההבדל, שעל האב אני חייב להתרות בשם האב, ועל התולדה אני יכול להתרות גם בשם האב.

'''ואיכא למימר דהיינו דקמשני הך דהוות במשכן חשיבא כו''''. המתרץ אומר, ויכולים לומר שהודאי נדחק המשנה, אולי זהו התירוץ. מה שהגמרא אומרת, הך דהוות במשכן חשיבא קרי לה אב, הכוונה שמתרים את התולדה בשמו. והך דלא הוות במשכן חשיבא קרי לה תולדה, הכוונה שלא מתרים בשמו דברים אחרים.

'''אית דגרסי הך דהוות במשכן חשיבא קרי לה אב והך דלא הוות במשכן חשיבא קרי לה תולדה ולפי זה יש מלאכות דהוו במשכן כגון מנכש ומשקה זרעים דלא חשיבי ולא הוו אבות''' לפי גרסה זו, יש מלאכות שהיו במשכן, כמנכש ומשקה זרעים, הן היו במשכן, אבל כיוון שאינן חשובות, אז אינן אבות. כי הוא גורס כאן &quot;הך דהוות במשכן חשיבא&quot;, משהו שהיה במשכן אבל לא חשוב, אז הן היו במשכן, אינן חשובות, יהיו תולדות.

'''וכן אי גרסינן דהוות במשכן וחשיבא קרי לה אב''' אותו הסבר בדיוק, אבל צריך שיהיו שני תנאים כדי שיהיה אב, גם שיהיה במשכן וגם חשוב.

'''אבל אי גרסי' הך דהוות במשכן חשיבא וקרי לה אב הך דלא הוות במשכן לא חשיבא וקרי לה תולדה לפי זה התולדות לא היו במשכן''' אבל אם גורסים כך, מספיק שיהיו במשכן כדי שיהיה חשיבה. דבר שהיה במשכן הוא כבר נחשב חשוב וקוראים לו אב, דבר שלא היה במשכן הוא לא נחשב חשוב וקוראים לו תולדה. אז לפי זה התולדות לא היו במשכן.}}
'''ולרבי''' אליעזר דמחייב אתולדה במקום אב אמאי קרי לה אב כו'. הוה מצי למימר דנפקא מינה לענין התראה כדפי' בפ' כלל גדול (לע. ל עג:) ואיכא למימר דהיינו דקמשני הך דהוות במשכן חשיבא כו'. אית דגרסי הך דהוות במשכן חשיבא קרי לה אב והך דלא הוות במשכן חשיבא קרי לה תולדה ולפי זה יש מלאכות דהוו במשכן כגון מנכש ומשקה זרעים דלא חשיבי ולא הוו אבות וכן אי גרסינן דהוות במשכן וחשיבא קרי לה אב אבל אי גרסי' הך דהוות במשכן חשיבא וקרי לה אב הך דלא הוות במשכן לא חשיבא וקרי לה תולדה לפי זה התולדות לא היו במשכן:
[[File:תוס שבת 11 צו ב אי נמי הך דכתיבא קרי לה אב.ogg|thumb|תוס_שבת_11_צו_ב_אי נמי הך דכתיבא קרי לה אב]]תמלול צו ב אי נמי הך דכתיבא קרי לה אב::{{הערה|אנחנו בייסות מסכת שבת פרק י&quot;א דף צ&quot;ו עמוד ב', ד&quot;ה מתחיל &quot;אי נמי הך דכתיבא קרי לה אב&quot;. המשנה אמרה: הזורק מרשות היחיד לרשות הרבים חייב, והכי תני שעל הגמרא מוסיפה זריקה תולדת הוצאה. הוצאה גופה היכא כתיבא? מהמערבי, יליף מדכתיב &quot;ויעבירו קול במחנה&quot; שיצא משה והעביר קול במחנה וכו'. אז שואלת הגמרא: אשכחן הוצאה, הכנסה מנלן? אמרה הגמרא סברא: מרשות לרשות מה לי אפוקי מה לי עיולי, הוצאה אב הכנסה תולדה. שואלת הגמרא: מה לי אמחייב אמחייב, שתיהם חייב בדיוק אותו דבר — עשה בשוגג חייב חטאת, במזיד עם התראה חייב סקילה. אז אמאי קרי לה אב ואמאי קרי לה תולדה?

אז אמרה הגמרא נפקא מינה: דאי עביד שתי אבות בהדי הדדי, אי נמי שתי תולדות בהדי הדדי, מחייב תרתי; ואי עביד אב ותולדה דידיה, לא מחייב אלא חדא. זה ההבדל — זאת אומרת אם הוא עושה שתי אבות אז הוא יהיה חייב שתי חטאות, אם הוא עושה שתי תולדות משתי אבות שונים יהיה חייב שתי חטאות, אבל אם הוא עושה אב והתולדה שלו אז הוא חייב רק אחת. ולכן זה הבדל, לכן צריך לדעת מי הוא אב ומי התולדה. ולריש לקיש שמחייב את התולדה במקום אב, מה יקרא לאב ומה יקרא לתולדה? כמו לריש לקיש שמחייב גם על תולדה כשכבר עשה את אותו אב, הוא מחייב בנפרד גם על התולדה שלו, אז למה הוא קורא אב ומה הוא קורא תולדה?

הך דהואי במשכן חשיב וקרי לה אב, הך דלא הואי במשכן חשיב וקרי לה תולדה. זה תירוץ ללישנא. אינמי אך דקטיב קרי אב אך דלא כתיב קרי תולדה — כלומר מה שכתוב בתורה נקרא אב, מה שלא כתוב בתורה נקרא תולדה.

אז הוא אומר בזה שהוא מתחיל: '''אי נמי הך דכתיבא קרי לה אב.''' אך לישנא זה לא הצליח, אלא מישהו מקשה: הרי שום מלאכה לא כתובה בתורה, לא צריך שיהיה כתוב כדי להתחייב על מלאכת שבת. מלאכת מה שאתה עושה — הרי כל התורה אנחנו לומדים הכל ממשכן, אבל הדבר היחיד שאנחנו צריכים שגם יהיה כתוב בפסוק זה דווקא מלאכת הוצאה, כמובן שהיא מלאכה גרועה כמו שאמרנו. אז מה שנאמר &quot;אי נמי הך דכתיבא קרי לה אב&quot; הכוונה רק לגבי הוצאה, שהוצאה כתובה בתורה והכנסה לא כתובה, אז לכן הוצאה היא אב ותהיה הכנסה תולדה. וזהו שאמרו: '''הך לישנא לא איצטריך אלא משום הוצאה.'''}}
'''אי''' נמי הך דכתיבא קרי לה אב. הך לישנא לא איצטריך אלא משום הוצאה:
[[File:תוס שבת 11 צו ב ודילמא שלחופי הוו משלחפי.ogg|thumb|תוס_שבת_11_צו_ב_ודילמא שלחופי הוו משלחפי]]תמלול צו ב ודילמא שלחופי הוו משלחפי::{{הערה|'''ודילמא''' שלחופי הוו משלחפי. אולי הם יהיו אמנם צמודים, אבל לא אחד צמוד לשני ממש מצדו, מימין שלו או משמאל שלו, אלא אחד היה קדימה ואחד אחורה באותו קו.

'''הכי נמי הוה מצי למיפרך דילמא תוך ארבע אמות הוו יתבי''': כמו שהגמרא שאלה אולי הם לא יהיו בשורה אחת אלא אחד קדימה ואחד מאחריו, באותה מידה יכולה הגמרא לשאול כמו ששאלה לגבי התפירה — אולי הם היו במרחק של ארבע אמות אחד מהשני, שזה פחות מן השיעור שעליו מתחייבים על הוצאה. אבל בכל אופן הגמרא שאלה את השאלה לגבי &quot;דילמא משלחפי&quot;, ובאותה מידה יכלה לשאול &quot;שמא בתוך ארבע אמות הוו יתבי&quot;.}}
'''ודילמא''' שלחופי הוו משלחפי. הכי נמי הוה מצי למיפרך דילמא תוך ארבע אמות הוו יתבי:
{{הערות שוליים}}
&lt;קטע סוף=ת/&gt;&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/שבת/פרק יא|צו ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת שבת]]
{{מפרשים לדף גמרא|שבת|יא|צו|ב}}</text>
      <sha1>c92aqdicvbi56coxsh8ujdjejqr3s6o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ שבת צז א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728329</id>
    <revision>
      <id>3037768</id>
      <parentid>2966146</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T06:31:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3037768</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14070" sha1="e2f4m2l18e6s6o23a3awth1lrb5aa38" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|שבת|צז|א|צו ב|צז ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא| [דף צז עמוד א] ואלא, הא גמר גזירה שוה! גזירה שוה לא גמר. אלא מהיכא הוה? - מויעפילו הוה. כיוצא בדבר אתה אומר: ויחר אף ה' בם וילך מלמד שאף אהרן נצטרע, דברי רבי עקיבא. אמר לו רבי יהודה בן בתירא: עקיבא, בין כך ובין כך אתה עתיד ליתן את הדין. אם כדבריך - התורה כסתו ואתה מגלה אותו! ואם לאו - אתה מוציא לעז על אותו צדיק. ואלא הכתיב בם? - ההוא בנזיפה בעלמא. תניא כמאן דאמר אף אהרן נצטרע, דכתיב ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת תנא: שפנה מצרעתו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר ריש לקיש: החושד בכשרים לוקה בגופו, דכתיב והן לא יאמינו לי וגו', וגליא קמי קודשא בריך הוא דמהימני ישראל. אמר לו: הן מאמינים בני מאמינים, ואתה אין סופך להאמין. הן מאמינים - דכתיב ויאמן העם, בני מאמינים והאמין בה'. אתה אין סופך להאמין - שנאמר יען לא האמנתם בי וגו'. ממאי דלקה - דכתיב ויאמר ה' לו עוד הבא נא ידך בחיקך וגו'. אמר רבא ואיתימא רבי יוסי ברבי חנינא: מדה טובה ממהרת לבא ממדת פורענות. דאילו במדת פורענות כתיב ויוציאה והנה ידו מצרעת כשלג ואילו במדה טובה כתיב ויוציאה מחיקו והנה שבה כבשרו, מחיקו הוא דשבה כבשרו. ויבלע מטה אהרן את מטתם אמר רבי אלעזר: נס בתוך נס. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מרשות היחיד לרשות היחיד כו'. בעי רבה: למטה מעשרה פליגי, ובהא פליגי; דמר סבר: אמרינן קלוטה כמה שהונחה, ומר סבר: לא אמרינן קלוטה כמה שהונחה. אבל למעלה מעשרה - דברי הכל פטור, ולא ילפינן זורק ממושיט. או דילמא: למעלה מעשרה פליגי, ובהא פליגי; דמר סבר: ילפינן זורק ממושיט, ומר סבר: לא ילפינן זורק ממושיט. אבל למטה מעשרה - דברי הכל חייב, מאי טעמא - קלוטה כמה שהונחה דמיא? אמר רב יוסף: הא מילתא איבעיא ליה לרב חסדא, ופשטה ניהליה רב המנונא מהא: מרשות היחיד לרשות היחיד ועובר ברשות הרבים עצמה, רבי עקיבא מחייב, וחכמים פוטרים. מדקאמר ברשות הרבים עצמה - פשיטא למטה מעשרה פליגי. ובמאי? אילימא במעביר - למטה מעשרה הוא דמחייב, למעלה מעשרה לא מחייב? והאמר רבי אלעזר: המוציא משוי למעלה מעשרה - חייב, שכן משא בני קהת! אלא לאו - בזורק, ולמטה מעשרה הוא דמחייב, למעלה מעשרה לא מחייב. שמע מינה: בקלוטה כמה שהונחה פליגי - שמע מינה. ופליגא דרבי אלעזר, דאמר רבי אלעזר: מחייב היה רבי עקיבא אפילו למעלה מעשרה. והאי דקתני רשות הרבים עצמה - להודיעך כחן דרבנן. ופליגא דרב חלקיה בר טובי, דאמר רב חלקיה בר טובי: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תוך שלשה - דברי הכל חייב, למעלה מעשרה - דברי הכל פטור, משלשה ועד עשרה - באנו למחלוקת רבי עקיבא ורבנן. תניא נמי הכי: בתוך שלשה - דברי הכל חייב, למעלה מעשרה - אינו אלא משום }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שבות, ואם היו רשויות שלו - מותר. משלשה ועד עשרה - רבי עקיבא מחייב }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וחכמים פוטרין. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: אם היו רשויות שלו - מותר. לימא תהוי תיובתיה דרב; דאיתמר: שני בתים בשני צדי רשות הרבים, רבה בר רב הונא אמר רב: אסור לזרוק מזה לזה, ושמואל אמר: מותר לזרוק מזה לזה! - ולאו מי אוקימנא לההיא כגון דמידלי חד ומתתי חד, דזימנין נפל ואתי לאתויי. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר ליה רב חסדא לרב המנונא, ואמרי לה רב המנונא לרב חסדא: מנא הא מילתא דאמור רבנן כל פחות משלושה כלבוד דמי? - אמר ליה: לפי שאי אפשר לה לרשות הרבים שתילקט במלקט וברהיטני. אי הכי - שלשה נמי! ותו: הא דתנן המשלשל דפנות מלמעלה למטה, אם הן גבוהין מן הארץ שלשה טפחים - פסולה הא פחות משלשה - כשרה! - התם היינו טעמא - משום דהויא לה מחיצה שהגדיים בוקעין בה. - תינח - למטה, למעלה - מאי איכא למימר? - אלא: כל פחות משלשה - כלבוד דמי - הלכתא גמירי לה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תנו רבנן: מרשות הרבים לרשות הרבים ורשות היחיד באמצע, רבי מחייב וחכמים }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|פוטרין. רב ושמואל דאמרי תרווייהו: לא חייב רבי אלא ברשות היחיד מקורה, דאמרינן: ביתא כמאן דמליא דמי. אבל שאינו מקורה - לא. אמר רב חנא אמר רב יהודה אמר שמואל: מחייב היה רבי שתים, אחת משום הוצאה, ואחת משום הכנסה. יתיב רב חנא וקא קשיא ליה: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ואלא הא גמיר גזירה שוה''' -  וא&quot;כ לא כסתו התורה דהוה ליה כמפורש ומשני רבי יהודה בן בתירא לא גמרה ואין אדם דן ג&quot;ש מעצמו:

'''ואלא''' -  לרבי יהודה:

'''מהיכן הוה''' -  באיזו חטא מת דכתיב כי בחטאו מת:

'''מויעפילו''' -  ויעפילו לעלות וגו' שלא הרשיע כ&quot;כ כחילול שבת:

'''שפנה מצרעתו''' -  קדם ונתרפא:

'''והנה ידו מצורעת''' -  היינו לוקה בגופו:

'''ויוציאה והנה ידו''' -  אחר היציאה מצורעת כשלג ובמדה טובה כתיב מחיקו והנה שבה:

'''נס בתוך נס''' -  לאחר שחזר ונעשה מטה בלען ולא כשהוא תנין דלא כתיב ויבלע תנין אהרן:

'''ולא ילפינן זורק ממושיט''' -  שהיה בעבודת הלוים למעלה מעשרה מרשות היחיד לרשות היחיד ורשות הרבים באמצע וסיפא דקתני הזורק פטור והמושיט חייב דברי הכל היא:

'''או דילמא למעלה מי' פליגי''' -  ומשום הכי פליגי ופטרי רבנן דאין כאן אויר רה&quot;ר וזורק ממושיט לא ילפינן ורבי עקיבא יליף וסיפא רבנן קאמרי לה:

'''ועובר גרסינן מרה&quot;י לרה&quot;י ועובר ברשות הרבים עצמה''' -  ולא גרסינן ברישא הזורק:

'''והא אמר ר' אלעזר''' -  בהמצניע ויליף ממשא בני קהת דארון:

'''אלא לאו בזורק''' -  מיירי מתניתא כי מתניתין וקתני בברייתא עצמה ובהא הוא דמחייב ר' עקיבא משום דנקלטה באוירו של רה&quot;ר:

'''למעלה מעשרה''' -  דיליף זורק ממושיט:

'''ופליגא דרב חלקיה''' -  הא דר' אלעזר:

'''תוך שלשה דברי הכל חייב''' -  ואע&quot;ג דלא נח מודו דכמונח דמי:

'''פטור''' -  דלא ילפינן זורק ממושיט:

'''באנו למחלוקת''' -  ובקלוטה כמה שהונחה:

'''משום שבות''' -  שזרק מרשותו לרשות חבירו ולאו משום הפסק רה&quot;ר דהוא הדין נמי אם היתה אצלו עד שיערבו:

'''ואם היו''' -  שתיהן הרשויות שלו מותר לכתחילה:

'''אסור לזרוק מזה לזה''' -  ואפילו הן שלו דאי משלו לשל חבירו לא הוה שרי שמואל:

'''לאו מי אוקימנא''' -  בעירובין:

'''דמדלי חד ומתתי חד''' -  דמתוך כך צריך לאמן ידו מגבוה לנמוך או מנמוך לגבוה טריד בה ודילמא לא זריק על הגג ונופל לרה&quot;ר ואתי לאתויי ולהכי נקט ואתי לאתויי דאילו משום נפילת רה&quot;ר ליכא חיוב חטאת דמתעסק הוא אצל הוצאה דלא נתכוון לזרוק לרה&quot;ר:

'''כלבוד דמי''' -  דרשות שאינו גבוה ג' בטל אצל רה&quot;ר:

'''אמר ליה''' -  סברא היא:

'''לפי שאי אפשר''' -  להחליק רה&quot;ר מגבשושית כאילו נלקטו במלקט ורהיטני פלי&quot;ינה {{קטן|(מקצועה)}}  בלע&quot;ז והן בשני גווני כלים של עץ וברזל חד נעוץ בתוכו ובהן משוה פני רוחב הקרש ומחליקה הלכך גבשושיות נמי רה&quot;ר:

'''אמר ליה''' -  אי מסברא אפילו ג' נמי:

'''המשלשל''' -  מתחיל לארוג דופני הסוכה בערב כלפי מעלה ומשלשל ובא כלפי מטה:

'''משלשל''' -  מוריד:

'''אם גבוהות מן הארץ ג' טפחים פסולה הא פחות מג' כשרה''' -  דאמרינן לבוד כמי שנכפף עליהן ונשלמו עד למטה הכא לאו טעמא דתילקט הוא נראה לי דהכי גרסינן מאי איכא למימר:

'''התם משום דהויא לה מחיצה שהגדיים בוקעין בה''' -  ובפחות משלשה ליכא בקיעת גדיים:

'''תינח למטה למעלה מאי איכא למימר''' -  למעלה היכא דאמרינן לבוד למעלה בכמה דוכתין כגון מקיפין ג' חבלים דעירובין {{הפניה-גמ|עירובין|טז|ב}} וכגון שהרחיק את הסיכוך מן הדפנות ג' טפחים פסולה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|סוכה|יז|א}}:

'''כמאן דמלי''' -  מתוך שהוא חושך ומלא הבלא:

'''אבל שאינו מקורה''' -  כגון חצר:

'''וקא קשיא ליה''' -  בהא דאגמריה רביה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס שבת 11 צז א גזירה שוה לא גמיר.ogg|thumb|תוס_שבת_11_צז_א_גזירה שוה לא גמיר]]תמלול צז א גזירה שוה לא גמיר::{{הערה|'''גזירה שוה לא גמיר.''' על נדון זה נאמר: מקושש זה צלפחד. וכן הוא אומר &quot;ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקושש וכו'&quot;, ולהלן הוא אומר &quot;אבינו מת במדבר&quot;. אז גזירה שווה, מדבר מדבר: מה להלן צלפחד, אף כאן צלפחד. זה דברי רבי עקיבא. אמר לו רבי יהודה בן בתירא: עקיבא, בין כך ובין כך אתה עתיד ליתן את הדין. שאם כדבריך, התורה כיסתו ואתה מגלה אותו; ואם לאו, אתה מוציא לעז על אותו צדיק.

ושואלת הגמרא: ולגמר גזירה שוה? הרי רבי עקיבא לא המציא זאת מעצמו, אלא קיבל בגזירה שווה מרבותיו. ומתרצת: כשרבי יהודה בן בתירא גזירה שוה לא גמיר — את הגזירה שווה הזאת הוא לא למד ולא קיבל מרבותיו.

ועל זה מקשה התוספות: '''ואם תאמר וליגמר מר' עקיבא שהוא קבלה מרבו''' — הרי אדם אינו דן גזירה שווה מעצמו, ורבי עקיבא ודאי קיבלה מרבותיו, ורבי יהודה בן בתירא שהיה חברו ותלמידו, למה לא קיבלה ממנו?

'''ואור&quot;ת שהיה להם בקבלה מנין ג&quot;ש שבכל התורה וזו היתה יתירה על החשבון לפיכך לא קיבלה''' — כלומר, היה להם בקבלה מספר קבוע של גזירות שוות שבכל התורה. או שלרבי עקיבא הייתה מסורת שמספר הגזירות שוות גדול באחד, ולכן דן את הגזירה שווה הזו; או שלכולם הייתה אותה ידיעה של מספר הגזירות שוות, אלא שרבי עקיבא מנה את הגזירה שווה הזאת בתור אחת מהן, ואילו לרבי יהודה בן בתירא כנראה הייתה גזירה שווה אחרת שאותה רבי עקיבא לא קיבל. ובכל אופן, רבי יהודה בן בתירא לא קיבל את הגזירה שווה מרבי עקיבא, כיוון שזו הייתה יתירה על החשבון של הגזירות שוות שהוא קיבל מרבותיו, לפיכך לא קיבלה.}}
'''גזירה''' שוה לא גמיר. ואם תאמר וליגמר מר' עקיבא שהוא קבלה מרבו ואור&quot;ת שהיה להם בקבלה מנין ג&quot;ש שבכל התורה וזו היתה יתירה על החשבון לפיכך לא קיבלה:
{{הערות שוליים}}
&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/שבת/פרק יא|צז א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת שבת]]
{{מפרשים לדף גמרא|שבת|יא|צז|א}}</text>
      <sha1>e2f4m2l18e6s6o23a3awth1lrb5aa38</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ שבת צז ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728330</id>
    <revision>
      <id>3037769</id>
      <parentid>2966225</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T06:31:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3037769</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36304" sha1="t8sjzbgx2c16zlckv7cw7wfv8gyk19x" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|שבת|צז|ב|צז א|צח א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צז עמוד ב] למימרא דמחייב רבי אתולדה במקום אב, והתניא, רבי אומר: דברים הדברים אלה הדברים - אלו שלשים ותשע מלאכות שנאמרו למשה בסיני! אמר ליה רב יוסף: מר אהא מתני לה וקשיא ליה דרבי אדרבי, אנן אדרבי יהודה מתנינן, ולא קשיא לן. דתניא: מרשות היחיד לרשות הרבים ועבר ארבע אמות ברשות הרבים, רבי יהודה מחייב וחכמים פוטרין. אמר רב יהודה אמר שמואל: מחייב היה רבי יהודה שתים, אחת משום הוצאה ואחת משום העברה. דאי סלקא דעתך חדא הוא דמחייב - מכלל דרבנן פטרי לגמרי? הא אפיק לה מרשות היחיד לרשות הרבים! - ממאי? דילמא לעולם אימא לך: רבי יהודה חדא הוא דמחייב, ורבנן פטרי לגמרי. והיכי משכחת לה - כגון דאמר עד דנפקא ליה לרשות הרבים תנוח. ובהא קמיפלגי, דרבי יהודה סבר: אמרינן קלוטה כמה שהונחה - ואיתעבידא ליה מחשבתו, ורבנן סברי: לא אמרינן קלוטה כמה שהונחה - ולא איתעבידא ליה מחשבתו, אבל אתולדה במקום אב לא מחייב רבי יהודה. לא סלקא דעתך; דתניא: רבי יהודה מוסיף אף השובט והמדקדק. }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמרו לו: שובט - הרי הוא בכלל מיסך, מדקדק - הרי הוא בכלל אורג. מאי לאו - דעבדינהו לתרווייהו בהדי הדדי, ושמע מינה: מחייב היה רבי יהודה אתולדה במקום אב. ממאי? דילמא לעולם דעבדה להא לחודה והא לחודה, ורבי יהודה אתולדה במקום אב לא מחייב. ובהא קמיפלגי; דרבי יהודה סבר: הני אבות נינהו, }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ורבנן סברי: הני תולדות נינהו. תדע: דקתני רבי יהודה מוסיף. אי אמרת בשלמא אבות, מאי מוסיף - מוסיף אבות. אלא אי אמרת תולדות - מאי מוסיף? איתמר נמי, רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו: לא חייב רבי יהודה אלא אחת. אמר ליה רבינא לרב אשי: ולמאי דסליק אדעתין מעיקרא דמחייב היה רבי יהודה שתים, אי להכא קבעי לה - להכא לא קבעי לה, אי להכא קבעי לה - להכא לא קבעי לה! אמר ליה: באומר כל מקום שתרצה תנוח. }}
{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|פשיטא: נתכוון לזרוק שמנה וזרק ארבע - הרי כתב שם משמעון. נתכוון לזרוק ארבע וזרק שמנה מהו? מי אמרינן: הא אפיק ליה, או דילמא: היכא דבעי הא לא נח? ולאו היינו דאמר ליה רבינא לרב אשי, }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמר ליה: באומר כל מקום שתרצה תנוח? ודקאמרת הרי כתב שם משמעון, מי דמי? התם כמה דלא כתיב שם - לא מכתיב ליה שמעון, הכא כמה דלא זריק ארבע לא מיזדרקי ליה תמני? תנו רבנן: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הזורק מרשות הרבים לרשות הרבים ורשות היחיד באמצע, ארבע אמות - חייב, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''דברים הדברים אלה הדברים''' -  גבי שבת דכתיב בויקהל אלה הדברים אשר צוה וגו' דברים משמע תרין ה&quot;א מרבי חד הא תלת אלה בגימטריא תלתין ושש אלו ל&quot;ט כו' ומניינא למה לי על כרחיך לדעת כמה חטאות אדם מתחייב בהעלם אחד על השבת ואי מחייב אתולדה במקום אב בהעלם אחד הוו להו טובא:

'''אמר ליה רב יוסף''' -  לרב חנא:

'''מר מתני לה''' -  להא דרב יהודה אמר שמואל מחייב היה רבי שתים אהא דרבי:

'''וקשיא ליה דרבי אדרבי''' -  רב יהודה לאו אהא אמרה אלא אדר' יהודה מתני לה ולא קשיא ליה דלא אשכחן בעלמא דפטר ר&quot;י אתולדה במקום אב:

'''מרה&quot;י לרה&quot;ר ועבר ד' אמות ברה&quot;ר''' -  קודם שתנוח דאיכא תרתי הוצאה וזריקה ארבע אמות:

'''ה&quot;ג ואחת משום העברה''' -  ורבנן פטרי אהעברה משום דלא סבירא לה קלוטה כמה שהונחה ותהוי כמי שהונחה משיצתה בפתח וחזרה ונעקרה ונחה לסוף ד' אבל חייב הוא משום הוצאה:

'''ואיתעביד ליה מחשבתו''' -  שנחה ביציאתה מיד הלכך חייב משום הוצאה אבל משום העברה לא מחייב ואע&quot;ג דחשיב ליה כמה שהונחה ונעקרה והונחה משום דהויא תולדה במקום אב:

'''אף השובט''' -  עם שאר אבות מלאכות להא דאמרן דלכך נמנו שאם עשאן בהעלם א' חייב על כל א' וא':

'''שובט''' -  מכרכר בכרכר:

'''ומדקדק''' -  לאחר שמתח החוט של ערב מכה בכרכר בב' וג' מקומות וי&quot;מ מדקדק משוה האריגה כשיש שני חוטין כרוכין זה עם זה ומובדלים מן השאר משוה אותן בכרכר או במחט:

'''מאי לאו דעבדינהו לכולהו''' -  שובט ומדקדק בהדי שאר מלאכות דהא מוסיף קתני ומיסך ואורג נמנו עם אבות מלאכות ואלה תולדותיה' כדקתני שובט בכלל מיסך:

'''מאי מוסיף''' -  הרי לא נמנו אלא אבות:

'''ולמאי דסלק אדעתא כו'''' -  נהי נמי דמיחייב אתולדה במקום אב הכא לאו תרתי איכא דאי להכא לסוף ד' בעי לה דתנוח הכא לא מיחייב אהעברת ד' דלא עבר מתחלת לסוף ד' ברה&quot;ר אלא אהוצאה לחודיה הוא דמיחייב והוצאה אריכא הוא דעבד:

'''ואי להכא''' -  אצל היציאה קבעי לה דתנוח הכא לסוף ד' לא בעי לה דתנוח וליתא לזריקה ד' ולא מיחייב לה דבעינן עקירה מתחילת ד' ברה&quot;ר והנחה לסוף ד' ברה&quot;ר והכא עם יציאת הפתח הא לא נח והעביר לסוף ד' דניחייב אתרווייהו ומיהו אהוצאה הוא דמתחייב דנתקיימה מחשבתו דהא נח ברה&quot;ר:

'''באומר כל מקום שתרצה תנוח''' -  וכיון דלא איכפת ליה הויא ליה קיום מחשבה בתרווייהו:

'''הרי כתב שם משמעון''' -  דתנן לקמן בפ' הבונה (לקמן דף קג) דחייב בב' אותיות ואף על פי שנתכוין למלאכה גדולה:

'''ולאו היינו דבעי מיניה כו' ואמר ליה באומר כו'''' -  הא לא אמר הכי לא מיחייב אלא אם כן נחה במקום מחשבתו הכי נמי בתרוייהו מיפטר לא שנא נתכוון לזרוק שמונה וזרק ארבע לא שנא לזרוק ארבע וזרק שמונה פטור:

'''ה&quot;ג ודקאמרת הרי כתב שם משמעון''' -  ואנתכוין לזרוק שמונה וזרק ד' דפשיטא ליה לחיובא קא מותיב מי דמי התם כל כמה דלא כתב שם לא מכתב שמעון הלכך כי כתב שם בכוונה כתבי' והא עבד ליה מלאכה דיש שם אדם בב' אותיות הללו:

'''הכא כל כמה דלא זריק ד'''' -  שתנוח לסוף ד' לא מזדרק ליה תמניא בתמיה הלכך כי נח לסוף ד' לא נתקיימה מחשבתו ולא דמי לשם משמעון לשון אחר ה&quot;ג אמר מר הרי כתב שם משמעון מי דמי כו' והיא היא:

'''מרה&quot;ר לרה&quot;ר ורה&quot;י באמצע ד&quot;א חייב''' -  אם עבר ברה&quot;ר ד&quot;א ואפי' ע&quot;י צירוף חייב:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס שבת 11 צז ב למימרא דמחייב רבי אתולדה במקום אב והתניא.ogg|thumb|תוס_שבת_11_צז_ב_למימרא דמחייב רבי אתולדה במקום אב והתניא]]תמלול צז ב למימרא דמחייב רבי אתולדה במקום אב והתניא::{{הערה|'''למימרא''' דמחייב רבי אתולדה במקום אב והתניא כו'. הגמרא הביאה ברייתא: תנור שעומד ברשות הרבים ורגליו ברשות היחיד באמצע, רבי מחייב וחכמים פוטרים. אמר רבי שמואל בר רב יצחק: לא חייב רבי אלא ברשות היחיד מקורה, מה שיש לה גג, דאמרינן ביתא כמאן דמליא דמי, אבל שאינו מקורה לא. אמר רב חנה אמר רבי יהודה אמר שמואל: מחייב היה רבי שתים, אחת משום הוצאה ואחת משום הכנסה. יתיב רב חנה וקאמר לה, ומכאן למימרא דמחייב רבי אתולדה במקום אב, כלומר כאשר הוא מוציא וגם מכניס יהיה חייב שתים, הרי הוא גם מוציא וגם מכניס, ולמה יהיה חייב שתים, הרי ההכנסה היא תולדה של ההוצאה. והרי רבי אומר &quot;דברים הדברים אלה&quot; – אלו שלושים ותשע מלאכות שנאמרו למשה בסיני, כי &quot;דברים&quot; שתים, &quot;הדברים&quot; שלוש, &quot;אלה&quot; בגימטריא שלושים ושש, ביחד שלושים ותשע. והגמרא שואלת ומצריכה לומר שאפילו עשאן כולן בבת אחת אינו מתחייב אלא שלושים ותשע, ומשמע שאינו מתחייב אלא על האבות ולא על התולדות. ואם כן איך אתה אומר פה שרבי מחייב שתים, אחת על הכנסה ואחת על הוצאה, הרי הכנסה תולדה של הוצאה. ועל כך בא התוספות:

'''הקשה ה&quot;ר פור&quot;ת מנא ליה דמחייב אתולדה במקום אב''' – מי אמר שהוא חייב שתים משום שהוא מחייב על התולדה, על ההכנסה, אף על פי שכבר חייב על ההוצאה? '''דילמא הא דמחייב שתים היינו כשנודע לו וחזר ונודע לו''' – שהכניס והוציא, ואחר כך נודע לו על ההכנסה ואחר כך נודע לו על ההוצאה, '''ובפלוגתא דר' יוחנן וריש לקיש''' – שרבי יוחנן מחייב וריש לקיש פוטר, '''דמחייב אפילו בהוציא והוציא בהעלם אחת''' – ואפילו שני אבות באותה מידה שהביא כפרה על הראשונה יהיה חייב שתים, שהידיעה מחלקת. '''ואור&quot;י דאם כן''' – אם זהו מה שרוצה לומר, '''לא היה רב יהודה משמיענו שום חידוש שחייב שתים''' – שהרי אף בשני אבות היה חייב שתים כשנודע לו וחזר ונודע לו, וזה אינו חידוש, ואף אין צריך לתלות זאת בדברי רבי דוקא, שהרי הוא במחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש. '''ועל כרחיך אתא לאשמעינן דרבי מחייב אתולדה במקום אב''' – ודאי בא לחדש לנו שרבי מחייב על התולדה אפילו במקום אב.}}
'''למימרא''' דמחייב רבי אתולדה במקום אב והתניא כו'. הקשה ה&quot;ר פור&quot;ת מנא ליה דמחייב אתולדה במקום אב דילמא הא דמחייב שתים היינו כשנודע לו וחזר ונודע לו ובפלוגתא דר' יוחנן וריש לקיש דמחייב אפילו בהוציא והוציא בהעלם אחת ואור&quot;י דאם כן לא היה רב יהודה משמיענו שום חידוש שחייב שתים ועל כרחיך אתא לאשמעינן דרבי מחייב אתולדה במקום אב:
[[File:תוס שבת 11 צז ב לא ס&quot;ד דתניא ר' יהודה מוסיף.ogg|thumb|תוס_שבת_11_צז_ב_לא ס&quot;ד דתניא ר' יהודה מוסיף]]תמלול צז ב לא ס&quot;ד דתניא ר' יהודה מוסיף::{{הערה|אנחנו בעזרת ה' במסכת שבת פרק עשירי, דף צ&quot;ז ע&quot;ב, דיבור המתחיל '''לא''' ס&quot;ד דתניא ר' יהודה מוסיף.

הגמרא הביאה את הברייתא: תניא, המוציא מרשות היחיד לרשות הרבים, ועבר ארבע אמות ברשות הרבים, רבי יהודה מחייב וחכמים פוטרין. אמר רב יהודה אמר שמואל, מחייב היה רבי יהודה שתים, אחת משום הוצאה, ואחת משום העברה. העברה כלומר שזה עוקר מרשות היחיד, דרך רשות הרבים לרשות היחיד, וזה עבר ארבע אמות ברשות הרבים. אז כתוב שרבי יהודה מחייב וחכמים פוטרין, ורב יהודה בשם שמואל אומר שמחייב היה רבי יהודה שתים, אחת משום הוצאה, ואחת משום שזה עבר ארבע אמות ברשות הרבים.

ניסתה הגמרא לומר שאם אתה אומר שרבי יהודה מחייב, מחייב הכוונה אחת בלבד, אז מכלל דרבנן פטרי לגמרי. כי אם אתה אומר שרבי יהודה מחייב, מחייב הכוונה אחת, אז חכמים שחולקים עליו פוטרין לגמרי, וכך זה יכול להיות: הפיק בו ברשות היחיד של הרבים, הרי הוא הוציא מרשות היחיד של הרבים. שאלת אגב מהי, דילמא לעולם אימא לך רבי יהודה אחדא מחייב, ואתה מחייב רק אחת, ורבנן פטרי לגמרי באמת, אז איך היא משכחת לה? כי גון דאמר עד דנפיק להאי גיסא ברשות הרבים תנוח - אמנם זרק את זה מרשות היחיד, זה רשות הרבים, אבל הוא התכוון שזה תנוח מיד, כי זה עוד רשות הרבים, וזה לא נח, זה המשיך עוד ארבע אמות. אז בזה, כיוון שלא התכוון, מחשב אותם, לכן חכמים פוטרין. ובהא קמפלגי, רבי יהודה סבר אמרינן קלוטה כמה שהונחה דמיא, אז ברגע שזה הגיע לרשות הרבים, למרות שלא נח, זה כאילו נח, אז אתעבידא למחשבתו. ורבנן סברי לא אמרינן קלוטה כמה שהונחה דמיא, ולא אתעבידא למחשבתו, ולכן הוא פטור לגמרי.

אבל תולדה במקומה - לא מחייב רבי יהודה. אתה אומר לסלק את זה, שאי אפשר לומר דבר כזה, למה? '''דתניא''' ר' יהודה מוסיף אף השובט והמדקדק. המשנה שאמרה אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, אז כתוב שרבי יהודה מוסיף אף השובט והמדקדק. אמרו לו, שובט הרי הוא בכלל מיסך, מדקדק הרי הוא בכלל אורג. אז מאי לאו דבדינהו לכולהו בהדי הדדי? שמע מינה מחייב היה רבי יהודה אתולדה במקומה. זאת אומרת, לא הכוונה שהוא עשה את כל הרבי יהודה אבות המלאכות, ונוסף להם הוא גם עשה שובט ומדקדק, שאז רבי יהודה מחייב עוד שתים על התולדות של שובט ומדקדק, כמו שאמרנו שהן תולדות של אורג ומיסך.

אז מה אמרה הגמרא? ממאי? אימא דהכי הכי, שזה המחלוקת דילמא לעולם רבי יהודה תולדה במקומה לא מחייב, והכא בהא קמפלגי - רבי יהודה סבר אבות נינהו, ורבנן סברי תולדות נינהו. שרבי יהודה סובר ששובט ומדקדק הם אבות, ולכן אם עשה אותם ביחד עם אבות המלאכות, אז הוא יתחייב גם עליהם, כי גם הם אבות. מנא הא מילתא? תדע, דקתני רבי יהודה מוסיף. אי אמרת בשלמא אבות, אז מאי מוסיף? מוסיף אבות. אבל אי אמרת תולדות, אז מאי מוסיף?

והתוספות מקשים: '''לא''' ס&quot;ד דתניא ר' יהודה מוסיף כו'. '''לפי מאי דקס&quot;ד דטעמא דרבי יהודה משום דמחייב אתולדה במקום אב''' - הרי זו הוה אמינא שלנו, שרבי יהודה מחייב אתולדה במקום אב. '''אמאי נקט טפי שובט ומדקדק''' - הרי יש הרבה תולדות, למה לא לדבר על תולדות של חורש, תולדות של זורע וכו', למה נקט דווקא שובט ומדקדק?

אז הוא מתרץ: '''איכא למימר דס&quot;ד דרבנן נמי מחייב אתולדה במקום אב''' - כמו שהוה אמינא של הגמרא הייתה, שגם חכמים שחולקים על רבי יהודה, גם הם סוברים שחייבים אתולדה במקום אב, כולם מחייבים. '''ולא פליגי אלא בשובט ומדקדק ואמרי דלאו היינו תולדה אלא היינו ממש מיסך ואורג''' - כלומר רבי יהודה סובר ששובט ומדקדק זה תולדות, כלומר שובט זה תולדה של מיסך, ומדקדק תולדה של אורג, ורבנן סוברים ששובט ומדקדק זה עצמם אורג ומיסך. שובט זה ממש מיסך, ומדקדק זה ממש אורג. אז לכן מי שנניח גם ארג וגם דקדק וגם מיסך וגם שובט, אז לפי רבי יהודה יהיה חייב ארבע - שתי אבות על אורג ומיסך, ושתי התולדות שובט ומדקדק. אבל לפי רבנן יהיה חייב רק שתים, כי אין פה תולדות, כי בעצם הוא עשה פעמיים את האב. הוא ארג וארג, הוא מיסך ומיסך, כי שובט תולדה של מיסך עצמו, ומדקדק זה אורג עצמו. זה לפי ההסבר הראשון.

ההסבר השני: '''אי נמי לא מחייבי רבנן אתולדה במקום אב ולדבריו דרבי יהודה קאמרי''' - שבעצם אפשר להגיד שחכמים חולקים על רבי יהודה, הם סוברים שלא חייבים אתולדה במקום אב, אלא הם ענו לרבי יהודה בשיטתו. כלומר, בשיטתך שאתה אומר שחייבים אתולדה במקומו, אפילו הכי על אלה יהיה פטור, כיוון שהם לא תולדות אלא הם אב עצמו. כמו שאמרנו, שובט זה מיסך בעצמו, ומדקדק זה אורג בעצמו.}}
''' לא''' ס&quot;ד דתניא ר' יהודה מוסיף כו'. לפי מאי דקס&quot;ד דטעמא דרבי יהודה משום דמחייב אתולדה במקום אב אמאי נקט טפי שובט ומדקדק איכא למימר דס&quot;ד דרבנן נמי מחייב אתולדה במקום אב ולא פליגי אלא בשובט ומדקדק ואמרי דלאו היינו תולדה אלא היינו ממש מיסך ואורג אי נמי לא מחייבי רבנן אתולדה במקום אב ולדבריו דרבי יהודה קאמרי:
[[File:תוס שבת 11 צז ב מאי לאו דעבדינהו לתרוייהו בהדי הדד.ogg|thumb|תוס_שבת_11_צז_ב_מאי לאו דעבדינהו לתרוייהו בהדי הדדי]]תמלול צז ב מאי לאו דעבדינהו לתרוייהו בהדי הדד::{{הערה|'''מאי''' לאו דעבדינהו לתרוייהו בהדי הדדי. הגמרא הביאה את הברייתא: השובט והמדקדק על האריג ועבר ארבע אמות ברשות הרבים, רבי יהודה מחייב וחכמים פוטרים. אמר רב יהודה אמר שמואל, מחייב היה רבי יהודה שתים, אחת משום הוצאה ואחת משום שובט, שעבר ארבע אמות ברשות הרבים. ומדייקת הגמרא, דיסקרתא אחת לאו דמחייב, ואם רבי יהודה מחייב אחת ורבנן פטרי לגמרי, איך משכחת לה שיהיה חילוק כזה. ומיירי כגון דאמר עד דנייח, שאמר שרצונו שינוח ברשות הרבים, ולא נח אלא המשיך ארבע אמות, ולכן חכמים פוטרים כיון שלא נעשתה מחשבתו, ורבי יהודה סבר אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמיא. ואייתי הגמרא ראיה מדתנן רבי יהודה מוסיף אף השובט והמדקדק, אמרו לו שובט הרי הוא בכלל מיסך ומדקדק הרי הוא בכלל אורג, ומדייקת הגמרא דמאי לאו דעבדינהו לתרוייהו בהדי הדדי.

'''אין הלשון מיושב דמשמע דלמסקנא לא קאי הכי''' - כשאומר &quot;מאי לאו&quot; משמע שאין זו המסקנה, '''וזה אינו דלמסקנא נמי דמפ' דר' יהודה חשיב להן אבות מיירי נמי דעבדינהו לתרוייהו בהדי הדדי''' - שאף למסקנה שמפרשים שרבי יהודה חשיב שובט ומדקדק אבות, מדובר שעשה את שניהם, האורג והמיסך יחד עם השובט והמדקדק, '''דאי בדעבד האי לחודיה והאי לחודיה כדגרסינן בכמה ספרים בהא לא הוה פליגי רבנן עליה''' - שאם הגרסה למסקנה היא שעשה רק את השובט והמדקדק לבד, בזה חכמים לא היו חולקים עליו, '''דתיפוק ליה דמשום תולדה הוו מחייבי''' - שהרי אף אם הם תולדות היו חכמים מחייבים עליהם, נמצא שרבי יהודה סובר שהם אבות וחייב, וחכמים סוברים שהם תולדות וחייב, ואינם חולקים.

'''ואומר ר&quot;י דאין למחוק''' - את הגרסה של הספרים האחרים שבמסקנה עשה אותם לבד, '''ושפיר גרסינן ליה וה&quot;פ לעולם דעבדה האי לחודיה והאי לחודיה''' - שעשה רק את השובט והמדקדק בלי האורג והמיסך, '''ופליגי במזיד ולענין התראה''' - במזיד צריך התראה, '''דלרבי יהודה צריך להתרותו משום שובט ומדקדק''' - שהם עצמם אבות, '''ולרבנן משום מיסך ואורג''' - שהם תולדות של מיסך ואורג. '''וה&quot;ה דהוה מצי למידחי דעבדינהו לתרוייהו בהדי הדדי''' - שהיה יכול להשאיר גם במסקנה שעשה את שניהם יחד, '''ורבי יהודה סבר הני אבות נינהו''' - ולכן חייב ארבע, ולרבנן תולדות וחייב שתים, '''אלא דניחא ליה לדחויי דעביד האי לחודיה והאי לחודיה''' - העדיף לגרוס שעשה רק את השובט והמדקדק, '''דהשתא ע&quot;כ טעמא דר&quot;י לאו משום דמחייב אתולדה במקום אב אלא משום דאבות נינהו''' - שלפי גרסה זו ברור שטעמו של רבי יהודה אינו משום שמחייב תולדה במקום אב, אלא משום שסובר שהם אבות וצריך לחייב בהם משום שובט ומדקדק:}}
''' מאי''' לאו דעבדינהו לתרוייהו בהדי הדדי. אין הלשון מיושב דמשמע דלמסקנא לא קאי הכי וזה אינו דלמסקנא נמי דמפ' דר' יהודה חשיב להן אבות מיירי נמי דעבדינהו לתרוייהו בהדי הדדי דאי בדעבד האי לחודיה והאי לחודיה כדגרסינן בכמה ספרים בהא לא הוה פליגי רבנן עליה דתיפוק ליה דמשום תולדה הוו מחייבי ואומר ר&quot;י דאין למחוק ושפיר גרסינן ליה וה&quot;פ לעולם דעבדה האי לחודיה והאי לחודיה ופליגי במזיד ולענין התראה דלרבי יהודה צריך להתרותו משום שובט ומדקדק ולרבנן משום מיסך ואורג וה&quot;ה דהוה מצי למידחי דעבדינהו לתרוייהו בהדי הדדי ורבי יהודה סבר הני אבות נינהו אלא דניחא ליה לדחויי דעביד האי לחודיה והאי לחודיה דהשתא ע&quot;כ טעמא דר&quot;י לאו משום דמחייב אתולדה במקום אב אלא משום דאבות נינהו:
[[File:תוס שבת 11 צז ב הרי כתב שם משמעון.ogg|thumb|תוס_שבת_11_צז_ב_הרי כתב שם משמעון]]תמלול צז ב הרי כתב שם משמעון::{{הערה|'''הרי''' כתב שם משמעון. הגמרא הביאה את המשנה שאומרת שאם זרק אמה כלאחר אמה בשוגג, ועבר ד' אמות ברשות הרבים, רבי יהודה מחייב וחכמים פוטרים. אמר רב יהודה משמואל, מחייב היה רבי יהודה שתיים, אחד משום הוצאה ואחד משום שהעביר ד' אמות ברשות הרבים. הגמרא שואלת, וכי בשביל שהוא זרק אמה כלאחר אמה יתחייב? והלא כשעבר החפץ בפתח רשות הרבים לא נח שם, כי המשיך עוד. ובזה נחלקו, שרבי יהודה סובר אמרינן קלוטה כמה שהונחה דמיא, ולכן ברגע שזה הגיע לרשות הרבים, למרות שלא נח, זה כאילו נח, ונתקיימה מחשבתו. ורבנן סברי לא אמרינן קלוטה כמה שהונחה דמיא, ולא נתקיימה מחשבתו, ולכן פטורים.

ואחר כך אמרה הגמרא, איכא דאמרי, שרבא ורב יוסף אמרו שלא חייב רבי יהודה אלא אחת. ורבינא אמר לרב אשי, מעיקרא סלקא דעתין דחייב רבי יהודה שתיים, אחת על ההוצאה ואחת על העברה של ד' אמות ברשות הרבים, ולכך הקשה: אי להכי קבעי לה, להכא לא קבעי לה. כלומר, אם הכוונה של הזורק הייתה שזה ינוח בסוף ד' אמות, אז לא הייתה כוונתו שזה ינוח בפתח רשות הרבים, ואם כן לא הייתה כאן הכרה לצורך העברה. ואם הכוונה שלו הייתה שינוח החפץ בפתח רשות הרבים, אז לא התכוון שינוח בסוף ד' אמות, ולא הייתה כאן הנחה. אמר לו רב אשי, כגון שאמר כל מקום שתרצה תנוח, כלומר שהתכוון שבכל מקום שזה יפול זה בסדר לפי כוונתו.

ואחר כך אמרה הגמרא, בעי רב אשי, נתכוון לזרוק שמונה וזרק ארבע מהו, '''הרי''' כתב שם משמעון. כמו שאדם שהתכוון לכתוב &quot;שמעון&quot; וכתב &quot;שם&quot;, שכבר מתחייב, כי כתב שתי אותיות מתוך שם גדול, כך גם אם התכוון לזרוק שמונה וזרק רק ארבע, אחרי ד' אמות זה כבר נח, ויתחייב. ואחר כך שאלה הגמרא, נתכוון לזרוק ארבע וזרק שמונה מהו, מי אמרינן הא אפקה, או דילמא כיון דלא נח לא נח.

ותוספות באים לבאר את הדיבור המתחיל &quot;הרי כתב שם משמעון&quot; של הבעיה השנייה. ואומרים ש'''הך''' פשיטותא לא קיימא כדמסיק. כלומר, הגמרא אמרה פשיטא, נתכוון לזרוק שמונה וזרק ארבע הרי כתב שם משמעון, כאילו ברור שיתחייב, אבל פשיטות זו אינה קיימת, שהגמרא דוחה אותה.

'''ורבינא נמי דפריך לרב אשי אמילתא דר&quot;י אי להכי קבעי לה להכא לא קבעי לה''' — ראינו שרבינא שאל את רב אשי, איך הגמרא חשבה שאם זרק מרשות היחיד לרשות הרבים ועבר ד' אמות שיהיה חייב אף על ההעברה, שהרי אם הכוונה של הזורק הייתה שינוח בסוף ד' אמות, אז לא הייתה כוונתו שזה ינוח בפתח רשות הרבים, ולא הייתה כאן הכרה לצורך ההעברה, ואם הכוונה שלו הייתה שינוח החפץ בפתח רשות הרבים, אז לא התכוון שינוח בסוף ד' אמות, ולא הייתה כאן הנחה. ומכאן — '''סבר דלא דמי לכתב שם משמעון'''. רבינא ששאל, סבר שאין זה דומה לכתב שם משמעון.

'''דאי דמי לא הוי פריך מידי''' — שאם היה דומה, לא הייתה כאן קושיה כלל. '''דהא כי קא בעי דתנוח בסוף ד' כשנחה בתחלת רה&quot;ר ע&quot;י קליטה הרי כתב שם משמעון''' — שאם הוא רוצה שהחפץ ינוח בסוף ד' אמות, אז כשנחה, כשזה יצא מפתח הבית ונח ברשות הרבים על ידי קליטה, שלרבי יהודה קליטה כמה שהונחה דמיא, זה כאילו נח, כמו שכתב שם משמעון. '''וכי אזלה תו ד&quot;א ליחייב עלייהו דנעשית מחשבתו ראשונה''' — וכאשר החפץ הולך עוד ד' אמות, יתחייב עליהם, כי נעשית מחשבתו הראשונה, שהרי זה כאילו נח שם ואחר כך נעקר ונח במקום שרצה. אם כן מה הקושיה? הרי היה מתחייב. אלא כנראה רבינא סבר שאין זה דומה לשם משמעון, כמו שהגמרא תירצה.

'''ולהכי קאמר הש&quot;ס לאו היינו דאמר ליה רבינא לרב אשי''' — ולכן הגמרא הביאה את הקושיה של רבינא לרב אשי, ולמה זו כוונתו. '''דלא הוה ליה לאיתויי מילתיה דרבינא אלא שרוצה לסתור לו אף מה שהיה פשוט לו''' — כלומר, גם מה שהיה פשוט לגמרה, שאם התכוון לזרוק שמונה וזרק ד' אמות יתחייב, גם את זה באה הגמרא לפרוך, ולומר שאין זה דומה לשם משמעון. כי כדי לכתוב &quot;שמעון&quot; חייב לכתוב &quot;שם&quot;, שין ומם, אבל אם רוצה שהחפץ ינוח אחרי שמונה אמות, אין הכרח שילך דרך ד' אמות ויעבור שם — '''הרי כתב שם משמעון'''.}}
''' הרי''' כתב שם משמעון. הך פשיטותא לא קיימא כדמסיק ורבינא נמי דפריך לרב אשי אמילתא דר&quot;י אי להכי קבעי לה להכא לא קבעי לה סבר דלא דמי לכתב שם משמעון דאי דמי לא הוי פריך מידי דהא כי קא בעי דתנוח בסוף ד' כשנחה בתחלת רה&quot;ר ע&quot;י קליטה הרי כתב שם משמעון וכי אזלה תו ד&quot;א ליחייב עלייהו דנעשית מחשבתו ראשונה ולהכי קאמר הש&quot;ס לאו היינו דאמר ליה רבינא לרב אשי דלא הוה ליה לאיתויי מילתיה דרבינא אלא שרוצה לסתור לו אף מה שהיה פשוט לו הרי כתב שם משמעון:
[[File:תוס שבת 11 צז ב הכי גרסינן ודקאמרת הרי כתב שם משמעון מי דמי התם.ogg|thumb|תוס_שבת_11_צז_ב_הכי גרסינן ודקאמרת הרי כתב שם משמעון מי דמי התם]]תמלול צז ב הכי גרסינן ודקאמרת הרי כתב שם משמעון מי דמי התם::{{הערה|הגמרא שלנו אומרת פשיטא, נתכוון לזרוק שמונה וזרק ארבע, גמרינן אדם מתכוון לזרוק שמונה אבל זה נח אחרי ארבע, שהרי כתב שם משמעון נצרך את חייו, וזה פשוט. נתכוון לזרוק ארבע וזרק שמונה מהו, אם הוא התכוון שזה ינוח אחרי ארבע אבל זה המשיך ונח אחרי שמונה מהו, מי אמרינן הא ודאי היכי דבעי לא נח, לכאורה הוא רצה, או שאני אומר לא, הרי זה לא נח איפה שהוא רצה. ולוי נמי אמר לרבי, כל מקום שתרצה תנוח, משמע שאם זה לא נח איפה שהוא רצה אז הוא פטור. וזה כמו שהרי כתב שם משמעון מי דמי, כמו שלא כתב שם, לא כתב שמעון, כמו שלא זרק ארבע, לא זרק שמונה. גם מה שאמרת פשוט נתכוון לזרוק שמונה וזרק ארבע שהרי כתב שם משמעון, זה גם לא נכון, כי הרי כדי לכתוב שמעון אתה חייב לכתוב שם, אתה חייב להתחיל עם שי&quot;ן ומ&quot;ם, אז כתבת את השם משמעון, אבל אם אתה רוצה שזה ינוח אחרי שמונה, אתה לא חייב שינוח אחרי ארבע.

'''הכי גרסינן ודקאמרת הרי כתב שם משמעון מי דמי התם כו''''. זה בעצם הגרסה שמופיעה אצלנו בגמרא, ככה צריך לגרוס. שהגמרא אומרת את ההלכה שפטור, ואז היא אומרת: וכי מה שחשבת, שהרי כתב שם משמעון זרק חייב, אם הוא התכוון לזרוק שמונה וזה נח אחרי ארבע, כי זה דומה לכתב שם משמעון? לא, זה לא דומה. זו הגרסה אצלנו.

'''ואי גרסי' ואמאי והרי כתב שם משמעון אתי נמי שפיר אלא שהוא קושיא'''. יש ספרים שהגרסה שלהם היא, שהגמרא אומרת את זה פטור, ואז הגמרא שואלת: ואמאי, הרי כתב שם משמעון, כאשר הוא התכוון לזרוק שמונה וזה נח אחרי ארבע, אז כמו כתב שם משמעון. אז הגמרא אומרת את זה בשאלה, וגמרינן, זה לא דומה, שהטעם כמו דלא כתב שם.

'''ולספרים דגרסינן אמר מר פריך לפי מאי דס&quot;ד מעיקרא'''. ויש ספרים דגרסינן אמר מר, כלומר הגמרא אומרת אמר מר, מביאה את האמירה הקודמת שהיא כמי דזרק שמונה זרק ארבע, ואז היא שואלת, זו שאלה על מה שהיא אמרה בהתחלה.

וזה בעצם, בסופו של דבר, שכל הגרסאות נכונות, רק כל אחת אומרת את זה בצורה אחרת. אחת אומרת בצורה שנותנת את ההנחה, והסבר למה ההנחה הראשונה לא הנכונה. גרסה שנייה אומרת קושיא מההנחה הראשונה, איך אתה אומר פטור. והגרסה השלישית בעצם מביאה את ההנחה ופורכת אותה.}}
''' הכי''' גרסינן ודקאמרת הרי כתב שם משמעון מי דמי התם כו'. ואי גרסי' ואמאי והרי כתב שם משמעון אתי נמי שפיר אלא שהוא קושיא ולספרים דגרסינן אמר מר פריך לפי מאי דס&quot;ד מעיקרא:
{{הערות שוליים}}
&lt;קטע סוף=ת/&gt;&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/שבת/פרק יא|צז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת שבת]]
{{מפרשים לדף גמרא|שבת|יא|צז|ב}}</text>
      <sha1>t8sjzbgx2c16zlckv7cw7wfv8gyk19x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ שבת צח א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728331</id>
    <revision>
      <id>3037814</id>
      <parentid>3030602</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T08:20:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3037814</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28092" sha1="17fu86t4eekklcpcvnk06w0psi97vag" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|שבת|צח|א|צז ב|צח ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צח עמוד א] פחות מארבע אמות - פטור. מאי קא משמע לן? - הא קא משמע לן: רשויות מצטרפות, ודלא אמרינן קלוטה כמה שהונחה. }}
{{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|אמר רב שמואל בר יהודה אמר רב אבא אמר רב הונא אמר רב: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|המעביר ארבע אמות ברשות הרבים מקורה - פטור, לפי שאינו דומה לדגלי מדבר. איני? והא עגלות דמקורות הויין, ואמר רב משום רבי חייא: עגלות, תחתיהן וביניהן וצדיהן - רשות הרבים! - כי קאמר רב - בדראתא. מכדי, אורכא דעגלה כמה הואי - חמש אמין, פותיא דקרש כמה הואי - אמתא ופלגא, כמה מותיב - תלתא, פשא ליה פלגא דאמתא, }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|- כלבוד דמי! - מי סברת קרשים אפותייהו הוה מנח להו? אחודן מנח להו! - סוף סוף, סומכא דקרש כמה הוי - אמתא, כמה הוה מותיב - ארבעה, פשא לה אמתא, כי שדי לה מר ביני וביני - כלבוד דמי. הניחא למאן דאמר קרשים מלמטן עוביין אמה, מלמעלן כלין והולכין עד כאצבע - שפיר; אלא למאן דאמר כשם שמלמטן עוביין אמה כך מלמעלה עוביין אמה, מאי איכא למימר? אמר רב כהנא: באטבעי. - אטבעי היכא מנח להו - אגבא דעגלה, עגלה גופא מקורה הואי! }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''פחות מארבע פטור''' -  דמשום הוצאה לא מיחייב דלא אמרינן קלוטה כמה שהונחה:

'''רשויות''' -  השוות:

'''מצטרפות''' -  רשות הרבים זו עם רשות הרבים זו ודלא כר' יוסי דאמר בפרק המוציא יין (לעיל פ.) אף בהעלם אחד לרשות אחד חייב לשתי רשויות פטור ועוד קא משמע לן דלא אמרינן קלוטה כמה שהונחה:

'''מקורה''' -  מכוסה:

'''והא עגלות''' -  דמשכן:

'''דמקורות הוו''' -  בקרשים הסדורין עליהן רחבן לאורך העגלה ואורכן לרחבן על ראש דפנותיה וקא סלקא דעתך על פני כל אורך העגלות היו מסודרות:

'''וביניהן''' -  בין עגלה לעגלה שבצדה ואף על פי שראשי הקרשים יוצאים לכאן ולכאן שתי אמות ומחצה לכל רוח וראשי קרשים של עגלה זו מגיעין לראשי קרשים של זו שבצדה שהרי חמש אמות היו בין עגלה לעגלה כדלקמן ורחב עגלה חמש אמות החלל שתי אמות ומחצה ובין הדפנות והאופנים ועובי האופנים שתי אמות ומחצה וי' אמות אורך הקרש וכשאורכה נתון על דופני עגלה לרחבה נמצאו ב' אמות ומחצה בולטין מכל צד ונמצא ריוח שבין ב' העגלות מקורה בראשי קרשים:

'''וצדיהן''' -  ריוח שבין דופן עגלה לאופן ועובי האופן:

'''כי קאמר רב''' -  תחתיהן רה&quot;ר:

'''בדראתא''' -  בריוח שבין שורות הסדר שהיה סודר קרש על קרש סדר אחד ומניחו ריוח וסודר סדר אחר ומניחו ריוח:

'''ה' אמות''' -  כדלקמן:

'''כמה מותיב''' -  כמה סדרים יכול להושיב על אורך דופנותיה תלתא ותו לא ומחזיקות ד' אמות וחצי פש ליה ריוח פלגא דאמתא:

'''שדי ליה מר ביני וביני''' -  כשאתה מחלק לריוח שבין הסדרים אין בכל ריוח אלא רביע אמה דהוא טפח ומחצה דה&quot;ל לבוד והיינו מקורה:

'''אחודן מנח להו''' -  דאיכא רווחא טפי:

'''סומכא''' -  עובי:

'''אמתא''' -  כדמשני לקמן עוביין אמה:

'''כמה מותיב''' -  כמה סדרים הוא מסדר:

'''ארבעה''' -  דעל כרחיך כל מה שיכול לסדר על פני אורך העגלה הוא מסדר ואינו מגביה להושיב זו על זו שהרי י&quot;ב קרשים היו לעגלה אחת שמ&quot;ח קרשים היו כ' קרשים לצפון ועשרים לדרום ושש למערב ושנים למקצועות וכיון דרחבן אמה וחצי ומושב חודן קצר אם אתה מסדר זו על זו הרבה הן נופלות הלכך כמה הוא מותיב ארבע דחמשה בחמשה לא יתבי דאי אפשר לדוחקן ולצמצם להושיב ה' בתוך ה' אמות ועוד מפני בליטת הטבעות:

'''כי שדי מר ביני וביני''' -  לחלקה לאמה זו ג' רווחים שבין ארבע סדרים כלבוד דמי שאין כאן ריוח אלא שני טפחים:

'''הניחא''' -  הא דאמרת שהריוח הזה רשות הרבים הוא למ&quot;ד שעובי הקרשים כלה והולך עד כאצבע איכא למימר דאיכא רווחא טפי בין ד' סדרים:

'''אלא למ&quot;ד כו'''' -  פלוגתא לקמן בשמעתין:

'''אמר רב כהנא באטבעי''' -  בריוח שבין צדי הקרשים שהטבעות קבועות בהם קאמר רב דהוי רשות הרבים כלומר אי אפשר לסדר בה ארבע סדרים כדקאמרת לפי שטבעות קבועין בקרשים כדכתיב ([[שמות  כו]]) ואת טבעותיהם תעשה זהב שהיה תוחב הבריחים לתוכן לפי שהן גבוהות וכשיושבות על האדנים שאינם אלא אמה מנענעות לפנים או לאחור אלא שהבריחים מחברים את כולם והבריח התיכון מחבר כל ג' הרוחות ומחזיקין זה את זה ואותן טבעות זקופין היו ולא שוכבין והיו רחבין ואי אפשר להן לעמוד זה כנגד זה באותו ריוח לפיכך מושיב שתים זו אצל זו בראש העגלה האחת ופונה צד הטבעות של חיצונה לחוץ ושל פנימית לפנים ואין צריך להניח ריוח ביניהן וכן בראש העגלה השני וכל אחת הריוח באמצע בין צדי הטבעות כך פירשו רבותי וכך היו גורסין אמר רב כהנא באטבעי אטבעי היכא מנח להו אגבא דעגלה ועגלה גופה מקורה הואי אמר שמואל ביתדות ומפרש אטבעי כמו טבעי ופרכינן הנך רווחא דאטבעי היכא מנח להו אגבא דעגלה כדפרישית והתינח צדיהן וביניהן רשות הרבים אלא תחתיהן היכי הוי רשות הרבים הא עגלה גופה מקורה הואי דקא סלקא דעתך שהיו עשויות כעלייה מלמטה כאותן שלנו שטוענין בהן חול ועפר לבנין:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס שבת 11 צח א הניחא למ&quot;ד קרשים מלמטה עוביין אמה וכלין והולכין עד כאצבע.ogg|thumb|תוס_שבת_11_צח_א_הניחא למ&quot;ד קרשים מלמטה עוביין אמה וכלין והולכין עד כאצבע]]תמלול צח א הניחא למ&quot;ד קרשים מלמטה עוביין אמה וכלין והולכין עד כאצבע::{{הערה|'''הניחא''' למ&quot;ד קרשים מלמטה עוביין אמה וכלין והולכין עד כאצבע. ריקע כללי: בני מררי נשאו את הקרשים, היו כ&quot;ח קרשים, ולצורך זה קיבלו ארבע עגלות, כך שבכל עגלה היו שבעה קרשים. רוחב חלל העגלה היה שתיים וחצי אמות, וכל קרש היה עשר אמות אורך, אמה וחצי רוחב, ועוביו אמה. יש מחלוקת בגמרא האם היה עובי אמה לכל אורך הקרש, או שהתחיל בעובי אמה והלך והצטמצם עד עובי אצבע. את הקרשים הניחו לרוחב העגלה. שאלה הגמרא: והעגלות מקורות עביין? הרי הקרשים כשמניחים אותם על העגלה מכסים אותה, ויוצרים קירוי על מה שמתחתם. ואמר רב משום רבי חייא: עגלות תחתיהן וביניהן וצידיהן רשות הרבים, הרי שגם אם זה מקורה זה נחשב רשות הרבים. ותירצה הגמרא כדאמר רב בדרתא, שיש מרווח בין הקרשים. ומכאן הדיון על שיעור רשות הרבים ולימוד המעביר ד' אמות ברשות הרבים מקורה שפטור.

'''הקשה הרב פור&quot;ת ולדידיה מי ניחא''' - אתה אומר שזה טוב לדעה שהקרשים התחילו מהאמה והלכו וכלו עד אצבע, לשיטתם זה בסדר כי עדיין יש מרווח, אבל למאן דאמר זה מי ניחא. '''והלא כיון שהולכין וכלין עד כאצבע יכולין לסדר ששה סדרים או יותר שיתנו חודו של זה כנגד עביו של זה ויחזיקו ששה סדרים שלש אמות ושלש אצבעות וישארו י&quot;א טפחים לאויר וכי שדית להו ביני וביני כלבוד דמי''' - כלומר לדעה שהקרשים מתחילים בעובי אמה והולכים וכלים עד עובי אצבע, יכול להניח ראש כנגד זנב, ולהכניס בתוך חמש האמות לפחות שש קרשים, שעוביים יהיה שלוש אמות ושלש אצבעות, וישארו י&quot;א טפחים, שאם נחלק אותם בין הקרשים יהיה פחות משלושה טפחים בין קרש לקרש, וזה לבוד, ונחשב כמו גג, והקושיה נשארת. והמהרש&quot;א מבאר שתוספות הבין שחייב להיות מרווח בין קרש לקרש.

'''ותירץ דגנאי הוא להשים צד העב העומד סמוך לקרקע אצל הקצר שהיה למעלה מקום שהיריעות פרוסות עליהן ודמי להא דאמרינן מעלין בקדש ואין מורידין''' - הסיבה שלא שמו ראש כנגד זנב, כי גנאי הוא שראש של קרש אחד שהוא במקום המכובד למעלה יהיה צמוד לתחתית הקרש, כמו שאמרנו מעלין בקדש ואין מורידין.

'''ור&quot;ת תירץ דכמו שהיו פורקין אותן מן המשכן כך היו מניחים על העגלה שהיתה אצל דופן המשכן כי כך היו עושין בלא טורח אבל להופכן היה טורח גדול''' - הביאו את העגלה קרוב לעמודים של המשכן והביאום ישר לעגלה, ואם היו צריכים להפוך את הקרשים היה זה מכביד עליהם.

'''ורבינו יצחק אומר דשמא מחציין ולמעלה היו כלין והולכין והשתא אי אפשר לסדר יותר''' - שלא היה מתחיל בעובי אמה והולך ונעצר על שתי אצבעות מלמטה, אלא בתחילה התחיל עובי אמה, ורק מחציין ולמעלה קיבל שיפוע וכלה והולך, ואז אי אפשר לסדר יותר.

'''וא&quot;ת מנלן דילפינן ממה שאינו מקורה נילף מן המקורה שבו ויהא המעביר ד' אמות ברשות הרבים מקורה חייב''' - אמרנו שמי שמוליך ד' אמות ברשות הרבים מקורה פטור לפי שזה שונה מעגלות המדבר, אבל הרי בעגלות ראינו שיש חלק מקורה, אז למה לומד מהחלק שאינו מקורה? נלמד מהחלק המקורה שאפילו במקורה חייב.

'''וי&quot;ל דמן האויר יש לנו ללמוד שדומה יותר רשות הרבים''' - דוקא מקום האויר שאינו מקורה צריך ללמוד, כי הוא דומה יותר לרשות הרבים, שסתם רשות הרבים אין לה גג.

'''ור&quot;י אומר דמהכא לא ילפינן רשות הרבים אלא ממחנה לויה כדאמר לעיל''' - לא לומדים מה זה רשות הרבים מהעגלות, אלא העניין לאסור להוליך ד' אמות ברשות הרבים למדו ממחנה לויה, שהיו מביאים כל מה שרצו לתרום למחנה לויה, ומחנה לויה הוא רשות הרבים, והוא אינו מקורה.

'''ומהכא לא ילפינן אלא שיעור רשות הרבים דהוי י&quot;ו אמות''' - מהעגלות למדו רק את שיעור רשות הרבים, את הרוחב.

'''ומכל מקום אי לאו דתחתיהן וביניהן וצידיהן רשות הרבים לא הוה ילפינן מינייהו שיעור רה&quot;ר''' - כל מה שעשינו כאן זה להראות שהיה להם דין של רשות הרבים, כי אחרת אם אינם רשות הרבים איך אפשר ללמוד את שיעור רשות הרבים מהם. עניין ההולכה ברשות הרבים למדו ממחנה לויה, ושם אינו מקורה, וכל מה שעשו כאן זה להראות שהעגלות דין רשות הרבים להם, ומהם אפשר ללמוד את הרוחב של רשות הרבים.}}
'''הניחא''' למ&quot;ד קרשים מלמטה עוביין אמה וכלין והולכין עד כאצבע. הקשה הרב פור&quot;ת ולדידיה מי ניחא והלא כיון שהולכין וכלין עד כאצבע יכולין לסדר ששה סדרים או יותר שיתנו חודו של זה כנגד עביו של זה ויחזיקו ששה סדרים שלש אמות ושלש אצבעות וישארו י&quot;א טפחים לאויר וכי שדית להו ביני וביני כלבוד דמי ותירץ דגנאי הוא להשים צד העב העומד סמוך לקרקע אצל הקצר שהיה למעלה מקום שהיריעות פרוסות עליהן ודמי להא דאמרינן מעלין בקדש ואין מורידין ור&quot;ת תירץ דכמו שהיו פורקין אותן מן המשכן כך היו מניחים על העגלה שהיתה אצל דופן המשכן כי כך היו עושין בלא טורח אבל להופכן היה טורח גדול ורבינו יצחק אומר דשמא מחציין ולמעלה היו כלין והולכין והשתא אי אפשר לסדר יותר וא&quot;ת מנלן דילפינן ממה שאינו מקורה נילף מן המקורה שבו ויהא המעביר ד' אמות ברשות הרבים מקורה חייב וי&quot;ל דמן האויר יש לנו ללמוד שדומה יותר רשות הרבים ור&quot;י אומר דמהכא לא ילפינן רשות הרבים אלא ממחנה לויה כדאמר לעיל ומהכא לא ילפינן אלא שיעור רשות הרבים דהוי י&quot;ו אמות ומכל מקום אי לאו דתחתיהן וביניהן וצידיהן רשות הרבים לא הוה ילפינן מינייהו שיעור רה&quot;ר:
[[File:תוס שבת 11 צח א אטבעי היכא מנח להו אגבא דעגלה עגלה מקורה היא.ogg|thumb|תוס_שבת_11_צח_א_אטבעי היכא מנח להו אגבא דעגלה עגלה מקורה היא]]תמלול צח א אטבעי היכא מנח להו אגבא דעגלה עגלה מקורה היא::{{הערה|'''אטבעי''' היכא מנח להו אגבא דעגלה עגלה מקורה היא. אמרה הגמרא: אמר רב שמואל בר יהודה אמר רבא אמר רב, המעביר ארבע אמות ברשות הרבים מקורה פטור, לפי שאין דגלי מדבר כן. רקע כללי: בני מררי נשאו את הקרשים, היו מ&quot;ח קרשים ולצורך הזה קיבלו ארבע עגלות, כך שבכל עגלה היו י&quot;ב קרשים. הרוחב של חלל העגלה היה שתיים וחצי אמות, והרוחב של העגלה עצמה עם הצידה והגלגלים, מגלגל לגלגל, כלומר כל הרוחב של העגלה, הכל ביחד היה חמש אמות, והאורך היה גם חמש אמות. כל קרש היה עשר אמות באורך ואמה וחצי רוחב הקרש, והעובי שלו היה אמה. יש מחלוקת בגמרא האם זה היה עובי אמה לכל אורך הקרש, או שהתחיל בעובי אמה ורק בסוף הלך והצטמצם עד לעובי של אצבע. את הקרשים הניחו כשהאורך שלהם הוא לרוחב העגלה, כך שבלטו מכל צד שתיים וחצי אמות, שהעגלות הלכו זו בצד זו. השאלה בגמרא: והעגלות מקורות היו, שהרי הקרשים כאשר מניחים אותם על העגלה יוצרים קירוי על מה שמתחתם, ואמר רב משום רבי חייא עגלות תחתיהן וביניהן וצידיהן רשות הרבים, מכאן שגם אם זה מקורה זה נחשב רשות הרבים. עונה הגמרא: כי קאמר רב בדראתא, במרווח שיש בין העצים. אורך העגלה כמה הוי, חמש אמות, פותיא דקרש כמה הוי, אמתא ופלגא, כמה מותיב תלתא, שלוש קרשים, קיבלנו ארבע וחצי אמות, נשאר חצי אמה, פחות מפחות משלושה טפחים, וזה כלבוד דמי. אז מקשה שוב איך אתה לומד מכאן שמי שמוליך ארבע אמות ברשות הרבים מקורה פטור, הרי רשות הרבים במדבר היה מקורה. אומרת הגמרא מי סבר את קרשים אפותיא, יואב המנח להו אחודן מנח להו, זה מונח על העובי, סוף סוף שום אחד זה קרש כמה הוה, אמתא, כמה מותיב, ארבע, שהאורך של העגלה חמש אמות ולמה מניחו ארבע, כיוון שיש גם את הטבעות שמרחיבות טיפה, אז מניחו ארבע, נשאר עוד אמה, וכיוון דלבני בני, מתחלק האמה בין העצים ויהיה פחות משלושה טפחים, וזה כלבוד. עונה: אמר קרשים מלמטן עוביין אמה מלמעלן כלין ורוחין עד אצבע, לפי הדעה שהקרשים לא היו לכל אורכם בעובי אמה אלא התחילו מאמה והלכו וקלו עד אצבע, ואם כך יש מקומות שיווצר מרווח יותר משלושה טפחים ושם רשות הרבים. אבל למאן דאמר כשם שמלמטן עוביין אמה כך מלמעלן עוביין אמה מאי איכא למימר, שאין מרווח שלושה טפחים בין קרש לקרש והכל כלבוד. עונה: לא יניחו אותם קרש מרווח קרש, אלא יניחו כל שתיים ביחד ומרווח של אמה ביניהם, וזה כוונת באטבעי, שיש מרווח של אמה שהוא רשות הרבים. אמר רב כהנא בעי איך המנח להו אגבא דעגלה, איפה מניחים את הקרשים האלה על העגלה, אבל העגלה עצמה הייתה מקורה.

'''פירש רש&quot;י''' דסלקא דעתך שהעגלה היתה מקורה, כלומר עגלה עצמה הייתה מקורה. '''ותימה למה היה סבר לומר כן''', למה להניח שהעגלה מקורה. '''ועוד דבכל הספרים גרסינן אטבעי היכא מנח להו אגבא דעגלה מה לו להזכיר אטבעי בהך אתקפתא''', אם רוצה להקשות שהרי עגלה מקורה למה להקשות דרך אגב לשאלה של אטבעי היכא מנח, '''לא הוה ליה למימר אלא הא עגלה מקורה היא''', זה מספיק. '''ועוד דגרסינן לעיל בדראתא ובכל ספרים גרסי' בדרא תתא ולפי גירסתם נמי אין הלשון משמע בין השורות כמו שפיר''', כלומר לא כמו שפירש רש&quot;י שבמרווח בין השורות, אלא בדרא תתא, כבר בשורה הראשונה. '''ונראה לר&quot;ת כמו שפי' ר&quot;ח בדרא תתא פי' בשורה ראשונה שעדיין לא הניח על העגלה אלא קרשים התחתיים בלבד שאינה מקורה כולה שיש ריוח בין השורות כדמפרש ואזיל אבל כשמסדר שורה שניה ושלישית נסתם האויר שבין השורות שלא היו יכולים להיות מכוונים ולהשימן זה על זה בשוה ממש אלא כל אחד היה בולט לחוץ עד שנסתם כל האויר כמו באריח על גבי לבינה'''. '''ופריך אורכא דעגלה כמה הוי כו' כלומר אפילו בשורה ראשונה לא היה תחתיהן רשות הרבים כדמפרש ואזיל''', כי אין מרווח מספיק, לבוד. '''ומשני אמר רב כהנא באטבעי''', והגמרא לא כתבה אלא. '''אע&quot;ג דלא קאמר אלא הדר ביה''', חוזרת מהתירוץ הקודם, '''דודאי כשיש קרשים על העגלה אפילו דרא תתאה לא הוו רשות הרבים תחתיה אלא כי קאמר דהוי רשות הרבים באטבעי שאין על העגלה אלא אטבעי גרידא'''. '''פי' אטבעי שני עצים נקובים בשני ראשיהן נקובין כעין טבעות לכך קרי להו אטבעי ותוחבין אותן על הקונדיסין העומדין בשני צדי העגלה לרחבה לפניה ולאחריה כדי שלא יפלו הקרשים''', שני קרשים שמניחים כדי שהקרשים שעל העגלה לא יפלו, אחד בקצה הראשון ואחד בקצה השני. '''ולפי שלא נזכר אמורא לעיל אין דרך הש&quot;ס לומר אלא''', שלא נזכר שם המורה שאמר את התירוץ הראשון. '''ופריך אטבעי היכא מנחא להו אגבא דעגלה פירוש אחר שנתנו הקרשים על העגלה נותנין עליהן אטבעי טבעות ומסגרות כדפרישית לפניה ולאחריה כדי שיאחזו הקרשים ואז כבר עגלה מקורה היא'''. '''ולא גרסינן עגלה גופא אלא עגלה מקורה היא''', כלומר לא עגלה גופה מקורה, אלא מניחים את האטבעי רק בסוף אחרי שכל הקרשים עליה, ואז עגלה כבר מקורה. '''ומשני אמר שמואל ביתידות פירוש אטבעי דקאמר רב כהנא לא אותן עצים נקובים המשימין לרוחב העגלה כדפי' אלא ביתידות פירוש שני עצים ארוכים שכמו כן נוקבין אותן בשני ראשיהן ונותנין על הקונדיסין לאורך העגלה ועל אותן עצים נותנין הקרשים כדי שיהו גבוהים למעלה מן האופנים''', שאותם מניחים ראשונים ועליהם נותנים את הקרשים כדי שיהיו גבוהים מהגלגלים, '''ועשויין כמו אטבעי של רוחב העגלה שלאחר הטעינה''', דומים לעצים שמניחים בסוף רק אלה מניחים בהתחלה. '''ולפי ששמואל אינו כ&quot;א מפרש דברי רב כהנא לא קאמר אלא''', כי אינו חולק אלא מסביר. '''אבל ר&quot;ח מפרש דהדר ביה משינויא דרב כהנא''', ששמואל חוזר מהפירוש של רב כהנא. '''ואין נראה מדלא קאמר אלא''', שאין פה חזרה אלא הסבר. '''ועוד היאך היה טועה רב כהנא דהא אין רגילות להניח אטבעי עד לאחר טעינה''', שהרי את האטבעי מניחים אחרי שכל העצים על העגלה, אז רב כהנא לא יכול לטעות בזה, אלא כמו שאמר שמואל שהתכוון לאטבעי הראשונים שמניחים לפני הקרשים.}}
''' אטבעי''' היכא מנח להו אגבא דעגלה עגלה מקורה היא. פירש רש&quot;י דסלקא דעתך שהעגלה היתה מקורה ותימה למה היה סבר לומר כן ועוד דבכל הספרים גרסינן אטבעי היכא מנח להו אגבא דעגלה מה לו להזכיר אטבעי בהך אתקפתא לא הוה ליה למימר אלא הא עגלה מקורה היא ועוד דגרסינן לעיל בדראתא ובכל ספרים גרסי' בדרא תתא ולפי גירסתם נמי אין הלשון משמע בין השורות כמו שפיר' ונראה לר&quot;ת כמו שפי' ר&quot;ח בדרא תתא פי' בשורה ראשונה שעדיין לא הניח על העגלה אלא קרשים התחתיים בלבד שאינה מקורה כולה שיש ריוח בין השורות כדמפרש ואזיל אבל כשמסדר שורה שניה ושלישית נסתם האויר שבין השורות שלא היו יכולים להיות מכוונים ולהשימן זה על זה בשוה ממש אלא כל אחד היה בולט לחוץ עד שנסתם כל האויר כמו באריח על גבי לבינה ופריך אורכא דעגלה כמה הוי כו' כלומר אפילו בשורה ראשונה לא היה תחתיהן רשות הרבים כדמפרש ואזיל ומשני אמר רב כהנא באטבעי אע&quot;ג דלא קאמר אלא הדר ביה דודאי כשיש קרשים על העגלה אפילו דרא תתאה לא הוו רשות הרבים תחתיה אלא כי קאמר דהוי רשות הרבים באטבעי שאין על העגלה אלא אטבעי גרידא פי' אטבעי שני עצים נקובים בשני ראשיהן נקובין כעין טבעות לכך קרי להו אטבעי ותוחבין אותן על הקונדיסין העומדין בשני צדי העגלה לרחבה לפניה ולאחריה כדי שלא יפלו הקרשים ולפי שלא נזכר אמורא לעיל אין דרך הש&quot;ס לומר אלא ופריך אטבעי היכא מנחא להו אגבא דעגלה פירוש אחר שנתנו הקרשים על העגלה נותנין עליהן אטבעי טבעות ומסגרות כדפרישית לפניה ולאחריה כדי שיאחזו הקרשים ואז כבר עגלה מקורה היא ולא גרסינן עגלה גופא אלא עגלה מקורה היא ומשני אמר שמואל ביתידות פירוש אטבעי דקאמר רב כהנא לא אותן עצים נקובים המשימין לרוחב העגלה כדפי' אלא ביתידות פירוש שני עצים ארוכים שכמו כן נוקבין אותן בשני ראשיהן ונותנין על הקונדיסין לאורך העגלה ועל אותן עצים נותנין הקרשים כדי שיהו גבוהים למעלה מן האופנים ועשויין כמו אטבעי של רוחב העגלה שלאחר הטעינה ולפי ששמואל אינו כ&quot;א מפרש דברי רב כהנא לא קאמר אלא אבל ר&quot;ח מפרש דהדר ביה משינויא דרב כהנא ואין נראה מדלא קאמר אלא ועוד היאך היה טועה רב כהנא דהא אין רגילות להניח אטבעי עד לאחר טעינה:
{{הערות שוליים}}
&lt;קטע סוף=ת/&gt;&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/שבת/פרק יא|צח א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת שבת]]
{{מפרשים לדף גמרא|שבת|יא|צח|א}}</text>
      <sha1>17fu86t4eekklcpcvnk06w0psi97vag</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ שבת צח ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728332</id>
    <revision>
      <id>3037815</id>
      <parentid>2966550</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T08:22:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3037815</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23783" sha1="4cbrb592d515yh6ec3nifaflsdc7o4w" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|שבת|צח|ב|צח א|צט א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צח עמוד ב] אמר שמואל: ביתדות. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תנו רבנן: קרשים מלמטן עוביין אמה, ומלמעלן כלין והולכין עד כאצבע, שנאמר יהיו תמים על ראשו ולהלן הוא אומר תמו נכרתו דברי רבי יהודה. רבי נחמיה אומר: כשם שמלמטן עוביין אמה, כך מלמעלן עוביין אמה, שנאמר יחדו. והכתיב תמים! ההוא דליתו שלמין, ולא ליתו דניסרא. - ואידך נמי, הכתיב יחדו! - ההוא דלא לישלחופינהו מהדדי. בשלמא למאן דאמר כשם שמלמטן עוביין אמה כך מלמעלן עוביין אמה - היינו דכתיב ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים ושני קרשים תעשה למקצעת דאתי פותיא דהני, ממלי ליה לסומכא דהני. אלא למאן דאמר מלמטן עוביין אמה, מלמעלן כלין והולכין עד כאצבע - האי עייל והאי נפיק! - דשפי להו כי טורין. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והבריח התיכן בתוך הקרשים. תנא: בנס היה עומד. ואת המשכן תעשה עשר יריעת ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה שדי אורכייהו לפותיא דמשכן, כמה הויא עשרין ותמני, דל עשר לאיגרא - פשא להו תשע להאי גיסא ותשע להאי גיסא. לרבי יהודה - מיגליא אמה דאדנים, לרבי נחמיה - מיגליא אמה דקרשים. שדי פותייהו לאורכא דמשכן, כמה הויא - ארבעין, דל תלתין לאיגרא - פשא להו עשר, לרבי יהודה מכסיא אמה דאדנים, לרבי נחמיה מיגליא אמה דאדנים. ועשית יריעת עזים לאהל וגו' ארך היריעה האחת שלשים באמה וגו' שדי אורכייהו לפותיא דמשכן כמה הויא - תלתין. דל עשר לאיגרא - פשא להו עשר להאי גיסא ועשר להאי גיסא, לרבי יהודה מיכסיא אמה דאדנים, לרבי נחמיה מיגליא אמה דאדנים. תניא נמי הכי: והאמה מזה והאמה מזה בעדף - לכסות אמה של אדנים, דברי רבי יהודה. רבי נחמיה אומר: לכסות אמה של קרשים. שדי פותייהו לאורכיה דמשכן, כמה הויא - ארבעין וארבע, דל תלתין לאיגרא - פשא להו ארבע סרי, דל תרתי לכפלא, דכתיב וכפלת את היריעה הששית אל מול פני האהל - פשא להו תרתי סרי. בשלמא לרבי יהודה - היינו דכתיב חצי היריעה העדפת תסרח אלא לרבי נחמיה מאי תסרח? - תסרח מחברותיה. תנא דבי רבי ישמעאל: למה משכן דומה - לאשה שמהלכת בשוק, ושפוליה מהלכין אחריה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תנו רבנן: חרוצים היו קרשים, וחלולים היו האדנים, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אמר שמואל ביתדות''' -  לא היו מקורות מלמטה אלא יתדות היו וריוח ביניהן כעין אותן שלנו העשויות להביא עצים. ולי נראה פי' דאטבי כמו אטבא דספרי האמור במנחות (ד' לב.) והוא גלואו&quot;ן {{קטן|({{הפניה לפסוק|{קטן|(חתיכת|עץ כפופה בקצֶהָ)}})}}}  בלע&quot;ז שמבקע מקל אחד בראשו ונושך בו דפי הקונטרס והכי קאמר רב כהנא באטבי לא היה נותן ריוח בין כל סדרא וסדרא כדקאמרת דמתוך שהסדר גבוה ג' קרשים כל אחד רחבו אמה וחצי ומושבו קצר שהוא אמה של עובי ותו לא הרי הן נופלות זו על זו אלא מושיב שתי שורות של שלש שנים זו אצל זו כמין אטבי ששתי צלעות האטבא סמוכות זו לזו כן מושיב לראש העגלה האחת ומחזיקות זו את זו ונמצא מקום מושב הסדר ב' אמות וכן עושה לראש השני ואמת הריוח באמצע ופרכינן היכא מנח להו לקרשים אגבה דעגלה והא עגלה גופה מקורה הואי ותינח צידיהן וביניהן כו' כדפרי' וללשון רבותי אין לשון הגירסא נראה כפירושן ולמה הוזכרו אותן טבעות כאן לשלחופינהו לקרשים שבשני סדרים הפנימית שלא יהו טבעותיהן מכוונין זו כנגד זו:

'''ולהלן הוא אומר תמו נכרתו''' -  מה תמו הנאמר להלן לשון כלייה אף תמים האמור כאן לשון כלייה:

'''שנא' יחדו''' -  כולן שוות:

'''דלא לייתי דנסרא''' -  קרש אחד מב' חתיכות:

'''דלא לישלחופינהו''' -  אחד לפנים ואחד לחוץ אלא מושיב הקרשים מכוונין זה אצל זה שיעמדו הקרשים מכוונים עוביה של זו כנגד עוביה של זו:

'''ואתי פותיא דהני וממלא סומכא דהני''' -  שכשהושיב ששה קרשים למערב נמצא רחבן תשע אמות והמשכן רחבו י' נמצא חסר הכותל חצי אמה לצפון וחצי אמה לדרום ומביא שני קרשים אחד למקצוע זה ואחד למקצוע זה ומושיבן אצל השש ורוחב הקרש אמה וחצי נמצא חצי האמה ממלא וסותם חסרון הקיר מערבי והאמה מכסה עביו של קרש הדרומי החיצון נמצאו הזויות שוין מבחוץ שני חודי הקרשים סמוכין יחד וכן לצפון:

'''האי עייל והאי נפיק''' -  דכיון דקרש אחד שבדרום ושבצפון למעלה כלה בעביו וקרש ההוא נותן במקצוע רחב אמה וחצי נמצא רחב הקרש של מקצוע בולט ויוצא לדרום מלמעלה חוץ מעביו של דרומי וכן לצפון:

'''דשפי להו''' -  לרוחב ב' קרשים שבמקצוע ומקצרן למעלה מרחבן שלא יהיו בולטין:

'''כי טורים''' -  ההרים הללו שהן משופעין [מב' צדדים]:

'''בנס היה עומד''' -  שאחר שהקרשים כולן נתונין באדנים לצפון למערב ולדרום היה נותנו ומבריח לשלשת הרוחות ואין לך אומן יכול לעשות כן ובנס היה נכפף מאליו:

'''דל עשר לאיגרא''' -  לרחב חלל המשכן שהוא י' אמות:

'''לרבי יהודה''' -  דאמר למעלה כלין עוביין של קרשים לכאצבע אינן ממעטין ביריעות וכשפורשן לרחב המשכן נופלות תשע אמות לצפון ומכסין ט' אמות לקרשים מבחוץ ואמה של אדנים מגולה שהאדנים גבהן אמה וחלולין הם והקרשים חרוצין למטה באמצע חצי אמה רחב בגובה אמה ונשאר חצי אמה לכאן וחצי אמה לכאן והן שתי ידות לקרש האחד ומחסר מן הידות מבחוץ ומשני צידיהן לרכוב על עובי דופני האדן כשנועץ שתי הידות בשני אדנים כדי שיהיו הקרשים תכופות ומשולבות אשה אל אחותה ולא יהא עובי האדן מפסיק ביניהן:

'''לרבי נחמיה''' -  דאמר אף מלמעלה עוביין אמה ממעט עובי הקרשים הדרומיות והצפוניות אמה לכאן ואמה לכאן באורך היריעות ואינן נופלות אלא ח' אמות לכל צד:

'''מיגליא אמה מן הקרשים''' -  חוץ לאדנים ואמה דאדנים:

'''שדי פותייהו לאורכא דמשכן''' -  לאחר שחברו ה' יריעות לבד וכל אחת ד' אמות רחב הרי כ' אמות וכנגדן במחברת השנית שהיא של ה' יריעות. הרי מ' ל' מהן הויין גג למשכן לאורכו ועשר העודפות:

'''לרבי יהודה''' -  דאמר אין עובי קרשים שבמערב ממעט בהו נמצא היו&quot;ד אמות כולן תלויות ומכוסות כל י' אמות של אורך הקרש הרי אף האדנים של צד מערבי מכוסין:

'''ועשית יריעות עזים''' -  אלו יריעות עליונות הפרוסות על יריעות התחתונות העליונות קרויות אהל כלומר לגג ומכסה והתחתונות קרויות משכן עצמו שהן לנוי תכלת וארגמן ותולעת שני:

'''מיכסיא אמה דאדנים''' -  שנשארת מגולה מן התחתונות יכסוה העליונות:

'''לרבי נחמיה מיגליא אמה דאדנים''' -  ועודפה של יריעה זו הוצרך לכסות אמה דקרשים שלא כסוה התחתונות:

'''בעודף''' -  שיריעות האהל עודפות על יריעות המשכן ב' אמות יהיה סרוח על כיסוי התחתונות לכסות מה שלא כיסוהו:

'''ארבעים וארבע''' -  די&quot;א יריעות היו:

'''תרתי דכפלא''' -  שהיתה נוטה רוחב חצי יריעה על רוח מזרחית שלא היו שם קרשים שהוא פתח למשכן ואין שם אלא מסך פרוש כמו וילון כדכתיב ועשית מסך לפתח האהל וגו':

'''בשלמא לרבי יהודה''' -  דאמר עובי הקרשים לא ממעט ביריעות היינו דכתיב חצי היריעה העודפת בעליונות יותר מן התחתונות תסרח על אחורי המשכן סרוח על כל אורך הקרשים והאדנים של מערב ונגררות בארץ:

'''מאי תסרח''' -  אמה אחת נגררת ותו לא שהרי עובי הקרשים מיעט בה אמה:

'''מחברותיה''' -  חצי היריעה סרוחה מחברותיה אמה ממנה לכסות האדנים ואמה נגררת:

'''ושיפוליה''' -  שולי בגדיה כך היתה יריעה של אחריו נגררת בארץ:

'''חרוצים היו קרשים''' -  כמו שפירשתי חצי אמה באמצע רחבן מלמטה בגובה אמה ונשארין הידות לכאן ולכאן וגם הם חרוצים מבחוץ כשיעור עובי דופן האדן ברחב ובגובה אמה עד הארץ לרכוב על האדן שיהו משולבות קרש על קרש ולא יפסיק עובי שני האדנים ביניהם:

'''וחלולים היו האדנים''' -  שבאותו חלל היו תוקעין ידות הקרשים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס שבת 11 צח ב דל עשר לאיגרא.ogg|thumb|תוס_שבת_11_צח_ב_דל עשר לאיגרא]]תמלול צח ב דל עשר לאיגרא::{{הערה|'''דל''' עשר לאיגרא. גמרא. והברייתא ששנינו כאן: קרשים מלמטן עוביין אמה, ומלמעלן קלים והולכים עד כאצבע. כלומר, הקרשים במקדש במשכן, העובי שלהם למטה היה אמה, ולמעלה זה הגיע לאצבע, כמו שלושה סנטימטר, של אמה, שנאמר &quot;יהיו תמים על ראשו&quot;, לא בעצם הסתיימים, ולהלן הוא אומר &quot;תמו נכרתו&quot;, נדרש ביהודה, כלומר &quot;תמו&quot; נשואי להסתיים, ללכת, יהיו צרות, שזה נגמר, אז ככה, למעלה זה היה עץ דק. רבי נחמיה אומר, כשם שמלמטן עוביין אמה, כך מלמעלן עוביין אמה, שנאמר &quot;יחדיו&quot;, כלומר, צריכים אותו את הדבר יחד, והכתיב &quot;תמים&quot;, כמו שהסתיימו, לא, אלא &quot;תמים&quot; מלשון שלם, ולא ליתו ניסא, ולא יביאו אותם חתיכות חתיכות וידביקו, כן, זה הכוונה, כמו שיקחו עץ שהוא שלם אחד, ולא חתיכות חתיכות. והכתיב &quot;יחדיו&quot;, זה לא לישתלפו מהדדי, כן, שהם בעצם לא יהיו אחד קדימה ואחד אחור, אלא יהיו באותו קו. אז בשלמא למאן דאמר, כשם שמלמטן עוביין אמה, כך מלמעלן עוביין אמה, היינו דכתיב, והקצה משכן, &quot;ולירכתי המשכן ימה תעשה שישה קרשים, ושני קרשים תעשה למקוצעות&quot;, כן, כמו שלנו ביחד, שש קרשים, כל קרש, הרוחב של אמה וחצי, אז קיבלנו תשע אמות, ובעצם המשכן הוא עשר אמות, אז קלנו עוד שני קרשים במקצועות, כלומר בצדדים, שכל אחד מהם מכסה עוד חצי מהמרווח, חצי אמה מהמרווח, אז ביחד קיבלנו עשר אמות, והאמה הנוספת, הוא לכסות את העובי של הקרשים, שהם לאורך, אנחנו נעשה על הדופן המערבית, הקרשים של השני הקרשים הקיצוניים, כל אחד מהם יכסה את האמה עובי, של הדופן הצפונית, ושל הדרומית. אלא למאן דאמר, מלמטן עוביין אמה, מלמעלן קלים והולכים עד כאצבע, היכי נפיק, כן, הרי לכאורה, לא מסתדר, כי למטה אומנם זה מכסה, אבל למעלה זה יבלוט, כמו זה יצא החוצה, אז אבל את הכמה דמשפי לאו כלפי בראי, ודאי, חתכו אותם, כדי שזה יהיה כמו יושר. והבריח התיכון בתוך הקרשים, בנס היה עומד, זה לפי השיטה, שאומרת שבעצם, למרות שהמשכן היה בצורה מלבנית, הכניסו את הבריח התיכון, מהקצה הראשון של המשכן, הוא עבר והתקפל לבד, כלומר, הלך מהדופן הצפונית, הוא עבר את כל הדופן הצפונית, הגיע לדופן המערבית, התקפל, עבר בתוך המערבית, התקפל, עבר בתוך הדרומית, ויצא. &quot;ומשכן תעשה עשר יריעות&quot;, אורך היריעה האחת, שמונה ועשרים באמה, כל יריעה, הייתה 28 אמות, אז שדי אורכייהו לפותיא דמשכן, כלומר, אם נשליך את היריעה, את האורך שלה לרוחב המשכן, אז כמה, וכמה היא עצמה, 28, דל 10 לאיגרא, נוריד 10 לגג, כי הרוחב של המשכן, היה 10 אמות, אז פש להו, 9, ו-9, כן, גם הרישה היה לנו, 900 לכל צד.

אז נלמד מהתוספות, דיבור מתחיל, '''דל''' עשר לאיגרא. '''בכולה שמעתא אמר דרוחב המשכן י' אמות''' — כלומר, ככה רואים בכל מקום, כל מקום בתלמוד, מופיע שהמשכן, הרוחב שלו היה 10 אמות, '''וקשה לר&quot;י דמנא ליה להש&quot;ס הא''' — מאיפה להגמרא, שבעצם המשכן היה 10 אמות, '''דילמא המשכן היה רוחבו י&quot;א אמה והקרשים נאמר שלא היה עוביין אלא חצי אמה''' — כלומר, לגבי הקרשים, כתוב בפרק כ&quot;ו פסוק ט&quot;ו-ט&quot;ז, &quot;ועשית את הקרשים למשכן עצי שיטים עומדים, עשר אמות אורך הקרש, ואמה וחצי האמה רוחב הקרש האחד&quot;, כן, לגבי העובי, לא כתוב כלום, כן, עכשיו, אם אנחנו אומרים, שהעובי של הקרשים, היה חצי אמה, אז אולי, מה שכתוב, &quot;ולירכתי המשכן ימה תעשה שישה קרשים, ושני קרשים תעשה למקצעות המשכן&quot;, זה בפסוק, אז, שישה קרשים, כל אחד אמה וחצי זה 900, עכשיו, צריך עוד שני קרשים, משני הקצוות, מכל קצה, יהיה עוד קרש, עכשיו, שאם אנחנו אומרים, שהמשכן היא 11, אמות, אז בעצם, כל קרש, יוסיף עוד אמה אחת, לרוחב, אז נקבל, על תשע, נקבל 11, והחצי הנוסף, הוא יכסה את העובי, של הדפנות, הצפוני והדרומי. '''ושני קרשים למקצעות המשכן היו סותמות אמת אויר מכאן ואמת אויר מכאן וחצי אמה העודפת ברוחב הקרש כנגד עובי הקרשים של צד צפון ודרום''' — כל עובי קרש, הוא אמה, אז שתי הקרשים האלה, הם סותמים, את העובי של הקרשים, שבאים מצד צפון ודרום. '''ומאי חזית למימר איפכא שחצי אמה לכאן וחצי אמה [לכאן] הוא למלאות חסרון הכותל ואמה עובי להיות כנגד עובי הקרש הדרומי והצפוני''' — מה ראית להגיד הפוך, שחצי אמה לכאן, וחצי אמה לכאן, הוא למלאות חיסרון כותל, מה שבעצם, כל הרוחב, זה עשר אמות רק, אז אמרנו, היה שישה קרשים, הם סוגרים תשע אמות, אז חצי אמה, כל קרש, יתרום חצי אמה, והאמה, שעודפת, מרוחב הקרש, זה כנגד עובי הקרשים, של צד צפון ודרום, של הדפנות, הדרומי והצפוני, כן.

'''ואומר ר&quot;י דמבית עולמים ילפינן לה שהיה אורכו ששים אמה ורוחבו עשרים ה&quot;נ במשכן רחבו שליש ארכו''' — כנגד זה מהמקדש, כן, כששלמה, בנה את המקדש, ושם זה היה שישים אמה אורך, ועשרים אמה רוחב, אז גם כאן, הרוחב, הוא שליש מהאורך, אז כמו שאנחנו יודעים, שהמשכן, היה באורך של שלושים אמה, אז הרוחב היה עשר אמות.

ומוצאים הרבה מאוד הקבלה, כלומר, במידות, בין המשכן לבית ראשון, ובאותה מידה, גם בין המשכן לבית שני, אנחנו יודעים שבבית שני, הגובה של המקדש, היה מאה אמה, כלומר, בעצם מה שעשו, הכפילו פי עשר, את הגובה של המשכן, המשכן עצמו היה עשר אמות, המקדש היה מאה אמה, כן, אותו דבר לגבי חצר המשכן, חצר המשכן היה חמישים על חמישים, כמונה שהיה, שני ריבועים של חמישים על חמישים אמות, קיבלו את המעט, קיבלו חמישים על מאה, והמקדש, בית שני, הם עשו חמש מאות על אלף, כאילו, שני ריבועים של חמש מאות על חמש מאות, מה שמופיע בברייתא, &quot;שער הבית, חמש מאות על חמש מאות&quot;, לא כתוב חמש מאות אורך על חמש מאות רוחב, אלא חמש מאות על חמש מאות, זה כמו שכתוב במשכן, חמישים על חמישים, כמובן, בעצם היו שני ריבועים, שכל אחד מהם הוא חמש מאות על חמש מאות, יחד קיבלנו חמש מאות על אלף, שזה בדיוק פי עשר, מחצר המשכן, שהיה חמישים על מאה, פה זה חמש מאות על אלף.}}
{{דהג|תוספות|דל}} עשר לאיגרא. בכולה שמעתא אמר דרוחב המשכן י' אמות וקשה לר&quot;י דמנא ליה להש&quot;ס הא דילמא המשכן היה רוחבו י&quot;א אמה והקרשים נאמר שלא היה עוביין אלא חצי אמה ושני קרשים למקצעות המשכן היו סותמות אמת אויר מכאן ואמת אויר מכאן וחצי אמה העודפת ברוחב הקרש כנגד עובי הקרשים של צד צפון ודרום ומאי חזית למימר איפכא שחצי אמה לכאן וחצי אמה [לכאן] הוא למלאות חסרון הכותל ואמה עובי להיות כנגד עובי הקרש הדרומי והצפוני ואומר ר&quot;י דמבית עולמים ילפינן לה שהיה אורכו ששים אמה ורוחבו עשרים ה&quot;נ במשכן רחבו שליש ארכו:
[[File:תוס שבת 11 צח ב תנא בנס היה עומד.ogg|thumb|תוס_שבת_11_צח_ב_תנא בנס היה עומד]]תמלול צח ב תנא בנס היה עומד::{{הערה|'''תנא''' בנס היה עומד. הברייתא אומרת, הבריח התיכון בתוך הקרשים, תנא בנס היה עומד. זאת אומרת, בעצם המשכן היה בצורה מלבנית, הבריח נכנס מההתחלה של הדופן הצפונית, עבר את כולו, הגיע לקצה המערבי, פנה לתוך הדופן המערבית, הגיע לקצה שלו, פנה לדופן הדרומית, וככה בעצם עבר בכל הצלעות של המשכן. זה הכוונה, שבנס היה עומד.

אז אומרת התוספות: '''אומר ר&quot;י דהכא דקאמר שבריח התיכון היה מסבב ג' רוחות''', כמו שהסברנו, '''פליגא אברייתא דמלאכת המשכן''', הברייתא שמתארת מלאכת המשכן, חולקת על דעה זו, '''דהתם אמר שלא היה נס אלא היו שם חמשה שנים למעלה''', כלומר בעצם בכל דופן היו חמישה בריחים, שניים למעלה, כלומר שכל אחד מהם התחיל מקצה אחד, אבל לא הסתיים עד הסוף, אלא עד אמצע הדופן. '''אחד מתחיל מתחילת אורך המשכן עד חציו והשני מתחיל משם ואילך עד סוף הרוח וכן למטה היו שני בריחים כזה הענין''', כלומר ביחד זה ארבעה בריחים, כל אחד מהם רק חצי מהדופן. '''אבל האמצעי היה הולך מרוח מזרח עד רוח מערב''', כלומר בעצם לאורך כל הדופן, '''והיינו מן הקצה אל הקצה ולא היה מקיף כל שלש רוחות''', כלומר הוא לא היה מקיף את כל השלוש רוחות, אלא בכל רוח הוא היה נכנס לתוך הדופן שלו מההתחלה עד הסוף, ולא היה חצי-חצי כמו שהם בשאר הבריחים. כלומר הבריח האמצעי היה נכנס לאורך כל הדופן. אז ככה היה בדופן הצפונית, ככה בדופן המערבית, ככה בדופן הדרומית. זה לא שהיה בריח אחד שעבר את כולם.}}
{{דהג|תוספות|תנא}} בנס היה עומד. אומר ר&quot;י דהכא דקאמר שבריח התיכון היה מסבב ג' רוחות פליגא אברייתא דמלאכת המשכן דהתם אמר שלא היה נס אלא היו שם חמשה שנים למעלה אחד מתחיל מתחילת אורך המשכן עד חציו והשני מתחיל משם ואילך עד סוף הרוח וכן למטה היו שני בריחים כזה הענין אבל האמצעי היה הולך מרוח מזרח עד רוח מערב והיינו מן הקצה אל הקצה ולא היה מקיף כל שלש רוחות:
{{הערות שוליים}}
&lt;קטע סוף=ת/&gt;&lt;/div&gt;
[[קטגוריה:בבלי מסכת שבת]]
{{מפרשים לדף גמרא|שבת|יא|צח|ב}}</text>
      <sha1>4cbrb592d515yh6ec3nifaflsdc7o4w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ שבת צט א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728333</id>
    <revision>
      <id>3037834</id>
      <parentid>2966702</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T10:03:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3037834</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37703" sha1="83z28hji46ymd0l9y7yqtqbq0n3588e" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|שבת|צט|א|צח ב|צט ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צט עמוד א] ונראין קרסין בלולאות ככוכבים ברקיע. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תנו רבנן: יריעות התחתונות של תכלת ושל ארגמן ושל תולעת שני ושל שש, ועליונות של מעשה עזים, וגדולה חכמה שנאמרה בעליונות יותר ממה שנאמרה בתחתונות. דאילו בתחתונות כתיב וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ואילו בעליונות כתיב וכל הנשים אשר נשא לבן אתנה בחכמה טוו את העזים. ותניא משום רבי נחמיה: שטוף בעזים, וטווי מן העזים. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שתי גזוזטראות כו'. אמר רב משום רבי חייא: עגלות, תחתיהן וביניהן וצידיהן - רשות הרבים. אמר אביי: בין עגלה לעגלה כמלא ארך עגלה. וכמה ארך עגלה - חמש אמות. למה לי? בארבע ופלגא סגי! - כי היכי דלא לידחקו קרשים. אמר רבא: צידי עגלה כמלא רחב עגלה. וכמה רחב עגלה - שתי אמות ומחצה. למה לי? באמתא ופלגא סגיא! - כי היכי דלא לידדו קרשים. אלא דקיימא לן: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דרך רשות הרבים שש עשרה אמה, אנן דגמרינן לה ממשכן, דמשכן חמיסרי הואי! אמתא יתירא הואי, דהוה קאי בן לוי, דכי משתלפי קרשים - הוה נקיט להו. }}
משנה. חולית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה ורחבן ארבעה, הנוטל מהן והנותן על גבן - חייב, פחות מכן - פטור. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. למה לי למיתני חולית הבור והסלע ליתני הבור והסלע! מסייע ליה לרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בור וחוליתה מצטרפין לעשרה. תניא נמי הכי: בור ברשות הרבים, עמוקה עשרה ורחבה ארבעה - אין ממלאין הימנה בשבת,}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ונראין קרסין בלולאות''' -  מילתא אחריתי היא שתי מחברות היו היריעות כל אחת ואחת ה' יריעות תפורות זו עם זו במחט על פני כל ארכן ובאמצע היה מחבר בקרסים מחברת עם מחברת שהיו לולאות בשפת חיצונה של כל מחברת באמצע המשכן אלו כנגד אלו כדכתיב מקבילות הלולאות וגו' ([[שמות  כו]]):

'''נשא לבן''' -  יתירות חכמה משמע:

'''בין עגלה לעגלה''' -  שבצדה ה' אמות כמלא אורך העגלה:

'''למה לי''' -  אורך העגלה ה' אמות:

'''בארבע ופלגא סגי''' -  שאם מסדרן על רחבן אינו מסדר על ה' אמות יותר מג' והרי בארבע ומחצה יכול לסדרן ואי מסדרן בחודן יותר מד' לא יסדר מפני הפסקת מקום הבריחים שבאמצע הסדרים ובפלגא אמה נמי תסגי ליה:

'''דלא לידחקו''' -  אם בא לסדרן על רחבן:

'''צדי עגלה''' -  חלל שבין דפנות לאופנים ועובי הדופן ועובי האופן:

'''כמלא רחב עגלה''' -  שני הצדדים כמלא רחב חללה דהיינו אמה ורביע לכל צד:

'''למה לי''' -  רחבה תרתי ופלגא אם מפני שאם יצטרך להושיב מן הקרשים לתוכה יכניס:

'''באמתא ופלגא סגי''' -  וישכיבם בה על חודן:

'''כי היכי דלא לידדו קרשים''' -  שלא יהיו הקרשים המוטלים לאורכן על דופנותיה לרחבן מדדין ונוטין לכאן ולכאן שאם מושבות הקרשים קצר מתוך שהן ארוכות ויוצאות לחוץ הרבה יכבד אחד מן הראשין כשהן מדדין בהליכתן ויפלו:

'''חמיסרי הויין''' -  שתי העגלות ההולכות זו בצד זו רחב כל אחת ה' אמות הרי י' וה' אמות ריוח שבין עגלה לעגלה הרי ט&quot;ו ואם תאמר יותר מעשרים הן שהרי הקרשים אורכן י' אמות והן מוטלות על גבי דופני עגלה לרחבה נמצא אורך הקרשים הרי כ' אמה לבד מה שצריך למשוך קרשי כל עגלה ועגלה לצד החיצון של עגלה שלא יגיעו ראשי הקרשים זו בזו ומעכבין את הילוך העגלות אין זה תשובה שהקרשים למעלה מעשרה הן שהעגלה גבוה י' ולגבי רה&quot;ר לית לן למיחשב אלא מקום העגלות וריוח שביניהן שהוא למטה מי' דכל למעלה מי' לאו רה&quot;ר היא הלכך לא חשיב ליה:

'''אמתא יתירתא הואי''' -  עוד צריך להיות ברחב הדרך עודף אמה שתתן חצי אמה לכאן וחצי אמה לכאן לשני צדדין החיצונות של ב' עגלות:

'''דקאי בן לוי דאי משתלפי''' -  זו מזו ליפול לתוך אויר שביניהם:

'''הוה נקיט להו''' -  נכנס לבין האויר אמה שביניהם ועומד בחצי אמה שיש בין העגלה לצדדין ומתקן את הסדר זו על זו שלא תפול העליונה וכל הדרך הוא מהלך אחורי העגלה וכשרואה אותן משתלפות אל תוך האויר רץ לתוך בליטת הקרשי' שבצדדין עד שמגיע לאמת האויר שביניהם ודוחק עצמו לעמוד בחצי אמה עד שיחזיר הנשלפת למקומה ועל סדרה:

'''מתני' חולית הבור''' -  קרקע חפירת הבור נותנין סביבותיו להקיף כמין חומה כמו שאנו נותנין היקף עצים או אבן סביב פי הבור:

'''גמ' למה לי למתני חולית הבור והסלע''' -  פשיטא לן דסלע נקט לענין גובהה ובור לענין עומק שנוטל מתוכו ומוציא לרשות הרבים דאי לענין גובהה כגון למוריד מחוליא למטה וכגון דרחבה ארבע למה לי למיתניא כלל הא תנא ליה סלע אלא ודאי למוציא מתוך אוגני בור נקט לה וכיון דהכי הוא חוליא למה לי ליתני הבור לעומק והסלע לגובה:

'''מצטרפין לעשרה''' -  לשויה הבור רה&quot;י היחיד ואם הוציא מתוך אוגן חוליא חייב:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס שבת 11 צט א שתי גזוזטראות.ogg|thumb|תוס_שבת_11_צט_א_שתי גזוזטראות]]תמלול צט א שתי גזוזטראות::{{הערה|'''שתי''' גזוזטראות כו'. אנחנו בתוספות מסכת שבת, פרק עשירי, דף צ&quot;ט עמוד א', דיבור המתחיל &quot;שתי גזוזטראות&quot;. המשנה אמרה: הזורק משתי יחיד לשתי רבים, משתי רבים לשתי יחיד, חייב. משתי יחיד לשתי יחיד ורשות הרבים באמצע, רבי עקיבא מחייב, וחכמים פוטרים. שתי גזוזטראות זו כנגד זו ברשות הרבים, המושיט והזורק מזו לזו פטור. היו שתיהן בדיוטא אחת, המושיט חייב והזורק פטור, שכך היתה עבודת הלוים, שתי עגלות זו אחר זו ברשות הרבים, מושיטין הקרשים מזו לזו, אבל לא זורקין. והגמרא אומרת, אמר רב משום רבי חייא, עגלות תחתיהן וביניהן וצדיהן רשות הרבים.

'''מיירי שסתום למטה בשום דבר''' - כלומר שמתחת לגזוזטראות אינם באויר, אלא מתחתם יש משהו שמונע מעבר, לא מעבר ממש, אלא משהו שחוסם.

'''ואין גדיים בוקעים תחתיהם''' - כי אם גדיים בוקעים תחתיהם, אז בעצם זה מבטל את רשות היחיד שם.

'''או שיש מחיצות למעלה מן הגזוזטרא''' - אפשרות אחרת, אפילו אם גדיים בוקעים, כלומר אפילו רבים עוברים מתחת, אם יש מחיצות מעל הגזוזטרא של עשרה טפחים,

'''דתו לא חיישינן לבקיעת גדיים''' - אז תו לא חיישינן.

'''וכן עגלות היו רה&quot;י''' - העגלות שבמשנה היו רשות היחיד.

'''אע&quot;פ שתחתיהם רה&quot;ר''' - למרות שהיתה אפשרות לבקוע לרבים מתחתיהם, גדיים עוברים וכו', אבל כיון שהם היו מוקפים מחיצה,

'''לפי שיש מגוף העגלה עד למעלה מן הקרשים הרבה יותר מעשרה''' - כלומר מגוף העגלה עד למעלה מן הקרשים היו הרבה יותר מעשרה טפחים, ולכן לא אכפת לי שרבים בוקעים מתחת. וכן לגבי הגזוזטראות: אפשרות אחת שלא עוברים מתחתיהם כי יש מחיצות שמונעות מלעבור; אפשרות שניה שכן עוברים מתחתיהם, אבל על הגזוזטראות עצמם היו מחיצות של עשרה טפחים לפחות, ואז גם אם בוקעים רבים מתחת עדיין זה רשות היחיד, כמו בעגלות.}}
'''שתי''' גזוזטראות כו'. מיירי שסתום למטה בשום דבר ואין גדיים בוקעים תחתיהם או שיש מחיצות למעלה מן הגזוזטרא דתו לא חיישינן לבקיעת גדיים וכן עגלות היו רה&quot;י אע&quot;פ שתחתיהם רה&quot;ר לפי שיש מגוף העגלה עד למעלה מן הקרשים הרבה יותר מעשרה:
[[File:תוס שבת 11-צט א בין עגלה לעגלה כמלא אורך עגלה.ogg|thumb|תוס_שבת_11-צט_א_בין עגלה לעגלה כמלא אורך עגלה]]תמלול בין עגלה לעגלה כמלא אורך עגלה::{{הערה|'''בין עגלה לעגלה כמלא אורך עגלה.''' הגמרא אומרת כאן בעיה, בין עגלה לעגלה כמלא אורך עגלה, וכמה אורך עגלה? חמש אמות. '''לסימנא בעלמא נקטיה''' בעצם זה לא שזה הכלל, שתמיד צריך להיות מרחק של אורך עגלה בין עגלה לעגלה, אלא באמת זה חמש אמות, אבל הוא כתב את זה כסימן כזה שנזכור את זה בקלות, שנזכור שהמרחק הוא אורך עגלה. '''ואגב אורחא קמ&quot;ל דאורך עגלה חמש אמות:''' ודרך אגב הוא גם משמיע לנו, שאורך עגלה זה חמש אמות.}}
''' בין''' עגלה לעגלה כמלא אורך עגלה. לסימנא בעלמא נקטיה ואגב אורחא קמ&quot;ל דאורך עגלה חמש אמות:
[[File:תוס שבת 11 צט א כי היכי דלא לידחקו קרשים.ogg|thumb|תוס_שבת_11_צט_א_כי היכי דלא לידחקו קרשים]]תמלול צט א כי היכי דלא לידחקו קרשים::{{הערה|'''כי היכי דלא לידחקו קרשים.''' הגמרא אומרת את המרחק בין עגלה לעגלה שהוא כאורך עגלה, וכמה אורך עגלה? חמש אמות. ושואלת הגמרא, למה לי חמש? הרי בארבע וחצי סגי, ומסקנת הגמרא ארבע וחצי אמות. אז אומרת הגמרא כי היכי דלא לידחקו קרשים, לא לצפוף אותם יותר מדי, שיהיו דחוקים ואחד יפגע בשני.

'''פרש&quot;י אם באת לסדרן על רוחבן''' - כנראה כל קרש הרוחב שלו היה אמה וחצי, אז אם נניח שלושה קרשים נקבל ארבע וחצי אמות. וכמה אורך עגלה? חמש. אז שואלת הגמרא למה לי? הרי בארבע וחצי מספיק, אם הם שוכבים לרוחב ארבע וחצי מספיק, ולכן אמרה הגמרא כי היכי דלא לידחקו קרשים. ככה בעצם הסביר רש&quot;י.

'''וקשה דהא מסיק לעיל דמנח להו אחודן''' - הרי הגמרא אמרה למסקנה שמניחים אותם על האובי, שזה אחודן. אז חמש כמובן אי אפשר להניח, כיוון שיש גם את הטבעות, אבל ארבע אפשר, אז מספיק להם עוד חצי אמה בבין הטבעות. זהו בעצם הקושי על רש&quot;י, שמספיק להם ארבע וחצי.

'''אלא נרא' לפרש דלא לידחקו קרשים אע&quot;ג דדי היה בארבע וחצי לטבעות שהן זו כנגד זו והיו שם אטבעי כדמפרש שהן גלוא&quot;ש''' - כלומר למרות שבעצם היה מספיק ארבע וחצי לקרשים, '''מכל מקום מפני כובדן משתרבבים ודוחקין זה לזה אם לא שיש ריוח גדול ביניהם ורחוקין''' - אף שהיה מספיק להצמיד אותם ולהשאיר טיפה רווח, אבל בגלל התנועה הם יזוזו וידחקו אחד את השני, אם לא יהיה רווח מספיק גדול ביניהם.}}
''' כי''' היכי דלא לידחקו קרשים. פרש&quot;י אם באת לסדרן על רוחבן וקשה דהא מסיק לעיל דמנח להו אחודן אלא נרא' לפרש דלא לידחקו קרשים אע&quot;ג דדי היה בארבע וחצי לטבעות שהן זו כנגד זו והיו שם אטבעי כדמפרש שהן גלוא&quot;ש מכל מקום מפני כובדן משתרבבים ודוחקין זה לזה אם לא שיש ריוח גדול ביניהם ורחוקין:
[[File:תוס שבת 11 צט א למה לי באמתא ופלגא סגי.ogg|thumb|תוס_שבת_11_צט_א_למה לי באמתא ופלגא סגי]]תמלול צט א למה לי באמתא ופלגא סגי::{{הערה|''' למה''' לי באמתא ופלגא סגי. הגמרא אומרת עם ארבעה, בין דופן לדופן, כמלא אורך העגלה, וכמה אורך העגלה? חמש אמות, ושואלת הגמרא למה לי חמש אמות, באמתא ופלגא סגי? כן, כמו שאמרנו, שלפי רש&quot;י הכוונה שאם ישכיב את הקרשים לרוחב, אז בעצם יוכל להכניס להם שלוש בתוך ארבע וחצי אמות. ולפי תוספות, הכוונה שיכול להשכיב ארבעה קרשים על האובי, אבל בגלל התבערות ייקח עוד חצי אמה. וזה תירצה הגמרא, כי היכי דלא לידחקו קרשים, שהקרשים לא ידחקו זה את זה. אמר רבה, צידי העגלה, כמלא רוחב העגלה. לפי רש&quot;י הכוונה שני צידי העגלה. זאת אומרת, העגלה הייתה כולה חמש אמות, אבל באמצע היה את העגלה עצמה שהיא רוחב שתיים וחצי אמות, ואמה ורבע מכל צד לגלגל, לציר ולגלגל. אז ביחד זה שתיים וחצי אמות מהצדדים. שעל כמה רוחב העגלה, שתי אמות ומחצה. כמו שאמרנו, שתי אמות ומחצה זה גוף העגלה, והיה ציר אמה כזה משתי הצדדים, שאליו מחובר גלגל, וכל אחד מהם היה עם הגלגל אמה ורבע, ביחד שתיים וחצי אמות לצדדים, ושתיים וחצי אמות לעגלה, ביחד זה חמש אמות. שואלת הגמרא, למה לי שתי אמות ומחצה לעגלה עצמה? באמתא ופלגא סגי, מספיק אמה וחצי. עונה הגמרא שוב פעם, כי היכי דלא לידחקו קרשים.

'''לשיטת רש&quot;י ששתי עגלות היו מפורקות זו מזו ויש הפסק ביניהם ה' אמות וכל אחת טעונה לבד משוי של קרשים קשה דהיאך יכולין קרשים שכל כך כבדין שאורכן עשר אמות ורוחבן אמה וחצי ועוביין אמה לעמוד על ב' אמות ומחצה רוחב''' כלומר יש בין עגלה לעגלה, בין גלגל של עגלה לגלגל של העגלה השנייה בצדה, חמש אמות, וכל עגלה בנפרד סחבה קרשים, וקשה איך יכולים קרשים כל כך כבדים לעמוד על שתי אמות ומחצה רוחב, הרי זה לא יציב. '''ועוד דפריך באמתא ופלגא סגי איך יכול כ&quot;כ כובד גדול לעמוד באמתא ופלגא''' הגמרא שואלת שמספיק אמה וחצי, וזה עוד יותר קשה, איך יכול כל כך כובד גדול לעמוד באמה וחצי? '''וכל שכן למ&quot;ד כלין והולכין עד כאצבע שלא היו יכולין לעמוד''' לא יציב, הרי צד אחד יותר כבד מהצד השני, איך זה יכול לעמוד על אמה וחצי? '''ועוד היאך היו יכולים שתי עגלות להלך זו בצד זו בט&quot;ו אמות''' אם שלוש עגלות זה שש עשרה אמות, ואם העגלות עומדות אחת בצד השני, ועל כל עגלה ישכיב קרשים בנפרד, '''א&quot;כ היו הקרשים נוקשין זה בזה''' הם יגיעו זה בזה. '''ועוד שצריך לומר לפירושו שהקרשים היו נוטים על האהלים או על החצרות מלמעלה מי' מכל צד ב' אמות ומחצה כמו שפי' בקונטרס בעצמו שהרי אורך שני הקרשים הוא כ' אמה ורה&quot;ר אינו רוחב כי אם ט&quot;ז אמה''' רש&quot;י אומר שעל כל צד של הקרשים היה מעל האהלים שתי אמות ומחצה. '''ועוד מנלן דשתי עגלות היו הולכות זו בצד זו למילף שיהא רה&quot;ר ט&quot;ז אמה שמא היו הולכות כולן זו אחר זו והיה רה&quot;ר קטן או ארבעתן יחד והיה רה&quot;ר גדול הרבה''' אולי היו הולכות כולן זו אחר זו, אז רשות הרבים זה רק אחת עשרה אמה, או אולי ארבעתן היו יחד ורשות הרבים גדול הרבה, ואם ארבע עגלות אז צריך אולי ארבעים אמות, ואפילו יותר אם צריך גם מקום ללווים.

'''ונראה לר&quot;ת ששתי עגלות היו מחוברות יחד שהיה שם עץ ארוך ט&quot;ו אמה והיו בה ארבע אופנים כמו לשתי עגלות ושתי תיקוני דפנות כמו לשתי עגלות ובין עגלה לעגלה כמו אורך עגלה פירוש בין דופן עגלה זו לדופן עגלה זו ה' אמות וצידי העגלה כמלא רוחב העגלה מכל צד וצד דבין דופן העגלה עם האופן שתי אמות ומחצה ולא כפירוש הקונטרס שפי' אמה ורביע לכל צד''' אומרת תוספות שעל פי ר&quot;ת, כדי להבין את זה בצורה פשוטה, אם ניקח שתי עגלות שכל אחת מהן שתי וחצי אמות בגוף העגלה, ובין צד העגלה לגלגל שתיים וחצי אמות כולל הגלגל. '''ורוחב שתי העגלות עם צידיהן ט&quot;ו אמה ומדופן עגלה זו החיצון לדופן עגלה זו החיצון י' אמות באורך הקרש''' אם נחבר את הגלגלים האמצעיים שלהם, גלגל לגלגל, נקבל שתי עגלות מחוברות שהרוחב שלהם חמש עשרה אמות, ובין הדופן החיצונה עד הדופן החיצונה השנייה זה עשר אמות, זה בדיוק מקום להכניס את הקרש, ומהדופן עד הגלגל היה שתיים וחצי אמות, ביחד קיבלנו חמש עשרה אמות, ועוד אמה אחת ללווי, כמעט שש עשרה אמות. '''והיה משכיב הקרש על שתי דופני העגלות ושתי עגלות אחרות לפניהן שאם היו הולכות זו אצל זו היו נוקשות זו בזו וזו אחר זו היו הולכות יפה''' משכיב את הקרש על שתי דופני העגלות, כמו על שתי העגלות ביחד, ושתי העגלות אחרות לפניהן, כי אם הולכות זו אצל זו כמו שרש&quot;י פירש, שכל עגלה נושאת קרשים לבד, אז הן נוקשות זו בזו, אבל אם הולכות זו אחר זו, הולכות יפה. '''והשתא פריך שפיר באמתא ופלגא סגי דהואיל ועל שתי העגלות היה משכיבן הוה ס&quot;ד דלא לידדו ומשני דאפילו הכי מידדו''' עכשיו מובן מה שהגמרא שואלת, כשאמרה שהאובי של רוחב העגלה שתיים וחצי אמות שאלה באמתא ופלגא סגי, ולפי תוספות אם מדובר שכל עגלה סוחבת לבד קרשים זה לא יציב, אבל עכשיו שמובן שמדובר ששתי העגלות סוחבות את הקרשים, אז אין בעיה שכל עגלה תהיה רק ברוחב של אמה וחצי, כי הקרשים יעמדו על שתיהן, ואפילו פחות מזה מספיק, שהיה סבור דלא לידדו, ומשני דאפילו הכי מידדו, שאפילו כך הם יזוזו וידדו ממקומם.}}
''' למה''' לי באמתא ופלגא סגי. לשיטת רש&quot;י ששתי עגלות היו מפורקות זו מזו ויש הפסק ביניהם ה' אמות וכל אחת טעונה לבד משוי של קרשים קשה דהיאך יכולין קרשים שכל כך כבדין שאורכן עשר אמות ורוחבן אמה וחצי ועוביין אמה לעמוד על ב' אמות ומחצה רוחב ועוד דפריך באמתא ופלגא סגי איך יכול כ&quot;כ כובד גדול לעמוד באמתא ופלגא וכל שכן למ&quot;ד כלין והולכין עד כאצבע שלא היו יכולין לעמוד ועוד היאך היו יכולים שתי עגלות להלך זו בצד זו בט&quot;ו אמות א&quot;כ היו הקרשים נוקשין זה בזה ועוד שצריך לומר לפירושו שהקרשים היו נוטים על האהלים או על החצרות מלמעלה מי' מכל צד ב' אמות ומחצה כמו שפי' בקונטרס בעצמו שהרי אורך שני הקרשים הוא כ' אמה ורה&quot;ר אינו רוחב כי אם ט&quot;ז אמה ועוד מנלן דשתי עגלות היו הולכות זו בצד זו למילף שיהא רה&quot;ר ט&quot;ז אמה שמא היו הולכות כולן זו אחר זו והיה רה&quot;ר קטן או ארבעתן יחד והיה רה&quot;ר גדול הרבה ונראה לר&quot;ת ששתי עגלות היו מחוברות יחד שהיה שם עץ ארוך ט&quot;ו אמה והיו בה ארבע אופנים כמו לשתי עגלות ושתי תיקוני דפנות כמו לשתי עגלות ובין עגלה לעגלה כמו אורך עגלה פירוש בין דופן עגלה זו לדופן עגלה זו ה' אמות וצידי העגלה כמלא רוחב העגלה מכל צד וצד דבין דופן העגלה עם האופן שתי אמות ומחצה ולא כפירוש הקונטרס שפי' אמה ורביע לכל צד ורוחב שתי העגלות עם צידיהן ט&quot;ו אמה ומדופן עגלה זו החיצון לדופן עגלה זו החיצון י' אמות באורך הקרש והיה משכיב הקרש על שתי דופני העגלות ושתי עגלות אחרות לפניהן שאם היו הולכות זו אצל זו היו נוקשות זו בזו וזו אחר זו היו הולכות יפה והשתא פריך שפיר באמתא ופלגא סגי דהואיל ועל שתי העגלות היה משכיבן הוה ס&quot;ד דלא לידדו ומשני דאפילו הכי מידדו:
[[File:תוס שבת 11 צט א אמתא יתירא הואי.ogg|thumb|תוס_שבת_11_צט_א_אמתא יתירא הואי]]תמלול צט א אמתא יתירא הואי::{{הערה|'''אמתא יתירא הואי.''' הגמרא ניסתה לחפש מה המקור לזה שהרוחב הוא שש עשרה. הגמרא אמרה ששני העגלות עמדו זו בצד זו, והרוחב של כל עגלה הוא חמש אמות, והמרווח בין עגלה לעגלה זה חמש אמות. אז אמרה הגמרא ליכא אלא חמש עשרה, אז הכל עולה לחמש עשרה, ואמרה הגמרא אמתא יתירא הואי, כלומר עוד אמה אחת. ומסביר תוספות: '''בצד העגלה דהוי קאי בה בן לוי''' — שם היה עומד בן לוי, וכאשר איזה קרש היה זז והיה עומד ליפול, היה מסדר אותו. אז תוספות מתחיל: אמתא יתירא הואי בצד העגלה, כלומר הייתה בצד העגלה, לא באמצע כמו שרש&quot;י שהסביר, שהרי לפי תוספות היו שתי העגלות מחוברות והיה מקום באמצע. אז האמה היתירה היא בעצם ששם עמד בן לוי, בצד העגלה. '''וצריך לו אמה דגברא באמתא יתיב''' — המקום של אדם זה אמה. '''כדאמר בפ&quot;ק דסוכה (ד' ז':) גבי סוכה העשויה ככבשן''' — שם הגמרא אומרת בדף ז' עמוד ב', אמר רבי יוחנן, סוכה עשויה ככבשן, אם יש בהיקפה כדי להושיב עשרים וארבעה בני אדם, כשרה, פחות מכן, פסולה, כרבי דאמר כל סוכה שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות פסולה. אז מכאן ידוע שאדם תופס אמה על אמה.

'''ואע&quot;פ שפעמים היה הולך מצד זה ופעמים מצד זה''' — כמו שהקרש פעם נוטה לצד ימין ופעם לצד שמאל, אז הלוי היה צריך לעבור ממקום למקום, ולכאורה היה צריך עוד שתי אמות ולא אמה אחת. אז אומר תוספות: '''מ&quot;מ היה די לו באמה אחת שמאיזה צד שהיה רוצה ליכנס היה מטה העגלה לצד אחר והיה נכנס בין האהל לעגלה ומתקנם''' — כל פעם שהיה רואה שהקרש נוטה לצד אחד, היה מטה את העגלה לצד השני, ואז במה שנוצר בין האוהל לעגלה היה מסדר את הקרש. '''אף על פי שהיה רחוק מן הקרשים שתי אמות ומחצה כשיעור צד העגלה''' — כלומר, למרות שאמרנו שהמרחק בין הגלגל לקצה של הקרש שהיה מונח על הדופן הקרובה לכל גלגל היה מרחק שתיים וחצי, לפי תוספות, אז בעצם הלוי רחוק שתיים וחצי אמות מהקרש. '''מכל מקום היה יכול להושיט ידו שם ולתקן או על ידי מקל או על ידי שום דבר:''' — כלומר, למרות שזה קצת רחוק, שתיים וחצי אמות שהם בערך מטר ועשרים, עדיין היה יכול או להתכופף ולהושיט את היד, או עם איזה מקל או משהו כזה, ולסדר. בעצם היה מספיק המרחק שיוכל לעמוד מהצד ולתקן.}}
''' אמתא''' יתירא הואי. בצד העגלה דהוי קאי בה בן לוי וצריך לו אמה דגברא באמתא יתיב כדאמר בפ&quot;ק דסוכה (ד' ':) גבי סוכה העשויה ככבשן ואע&quot;פ שפעמים היה הולך מצד זה ופעמים מצד זה מ&quot;מ היה די לו באמה אחת שמאיזה צד שהיה רוצה ליכנס היה מטה העגלה לצד אחר והיה נכנס בין האהל לעגלה ומתקנם אף על פי שהיה רחוק מן הקרשים שתי אמות ומחצה כשיעור צד העגלה מכל מקום היה יכול להושיט ידו שם ולתקן או על ידי מקל או על ידי שום דבר:
[[File:תוס שבת 11 צט א מסייע ליה לר' יוחנן דאמר בור וחולייתה מצטרפין לעשרה.ogg|thumb|תוס_שבת_11_צט_א_מסייע ליה לר' יוחנן דאמר בור וחולייתה מצטרפין לעשרה]]תמלול צט א מסייע ליה לר' יוחנן דאמר בור וחולייתה מצטרפין לעשרה::{{הערה|'''מסייע ליה לר' יוחנן דאמר בור וחולייתה מצטרפין לעשרה.''' המשנה אמרה, חוליית הבור והסלע שהם גבוהים עשרה ורוחבן ארבעה, הנוטל מהם והנותן על גבן חייב, פחות מכן פטור. ושואלת הגמרא, למה להתני חוליית הבור והסלע? להתני הבור והסלע, אלא מסייע לרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן בור וחולייתה מצטרפין לעשרה. כלומר בעצם המשנה באה ללמד את הלימוד שרבי יוחנן סובר, שהבור והחוליה מצטרפים לגובה של עשרה. אז אומרת התוספות, לכאורה למה צריך את המשנה כדי ללמד את זה?

'''וא&quot;ת ומה צריך למתני' לאשמעינן הא תנינא חדא זימנא בפרק בתרא דעירובין (ד' צט:) בור ברה&quot;ר וחולייתו גבוהה י' טפחים חלון שעל גביו ממלאין ממנו בשבת ומוקי רבי יוחנן בגמרא בסמוכה לה וקא משמע לן דבור וחולייתה מצטרפין לעשרה''' כלומר החלון הוא בכותל הסמוך לבור, וקא משמע לן שבור וחולייתה מצטרפין לעשרה. אז אם כן, כבר למדנו את זה משם.

'''ויש לומר דדרך תנא להשמיענו בקוצר אע&quot;ג שכבר השמיענו במקום אחר''' כלומר בעצם הדרך של התנא, הרבה פעמים למרות שבמקום אחד הוא אומר איזו הלכה, במקום אחר הוא מזכיר אותה בקצרה. '''כדאמרינן בריש ברכות (ברכות ב א) מילתא אגב אורחיה קמ&quot;ל דהעריב שמשו אוכל בתרומה''' הגמרא שם אומרת, מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. אז הגמרא שאלה, מכדי כהנים אימת קא אכלי בתרומה? משעת צאת הכוכבים. אז הגמרא אומרת, מילתא אגב אורחיה קמ&quot;ל דהעריב שמשו אוכל בתרומה. '''אע&quot;ג דמשנה שלימה היא במס' נגעים (פי&quot;ד מ&quot;ג) העריב שמשו אוכל בתרומה''' הרי כבר למדנו את זה במסכת נגעים, הרי בשמשו ואוכל בתרומה. '''וכהנה רבות בהש&quot;ס''' יש הרבה מקרים כאלה בש&quot;ס. ויש פרשנים שרצו להגיד, שבדברים שההלכה יכולה להישכח, פחות מגיעים אליה, כמו העניין של העריב שמשו ואוכל בתרומה, אז כתבו את זה במקום שהוא הלכה יותר סדירה, כמו קריאת שמע שכל אחד נוהג קריאת שמע, ולכן כתבו את זה בקצרה בהלכות קריאת שמע. זה הסבר ראשון.

'''אי נמי מיתורא דמתניתין שמעינן דמצטרפין לארבעה''' הסבר אחר, שאין הכוונה מצטרפין לגובה עשרה כמו שלמדנו משם, שזה מה שרבי יוחנן אמר, אלא במשנה שלנו אנחנו לומדים שמצטרפים לארבעה טפחים על ארבעה טפחים. '''ולהשתמש על גבה מיירי משום דמנח עליה מידי ומשתמש''' הוא מניח עליה משהו ומשתמש, איך חוליית הבור יכולה להצטרף לבור עצמו לארבעה, הרי אי אפשר להשתמש בהם? אלא כיוון שהוא יכול להניח על זה משהו, איזה קרש, ואז להשתמש בכל השטח של הבור והחוליה. '''כדאמרינן בפרק חלון (עירובין עח ב)''' שם מדובר שהיה עמוד שעליו היו תקועים מסמרים, ולמרות שהוא לא יכול להניח על זה כלום, אבל כמעט שהוא יכול להניח על זה חתיכת פלטה ועליה להניח, אז זה נחשב כאילו זה ראוי לשימוש. '''ומיירי כשהחוליא גבוה עשרה דבאינה גבוה י' לא מיחייב נוטל ונותן על גבה''' במקרה הזה, כדי להתחייב, חייבים להגיד שהחוליה עצמה גבוהה עשרה, לא החוליה עם הבור. כל העניין של חוליה שמצטרפת לבור, זה כדי להפוך את הבור לרשות היחיד, אבל כדי להפוך את הארבעה על ארבעה שאפשר להשתמש עליו, צריך שהחוליה עצמה תהיה גבוהה עשרה טפחים. כי אם אינה גבוהה עשרה טפחים, אז מי שיקח מרשות היחיד ורשות הרבים ויניח עליה, יהיה פטור, כי אם חולייתה אינה גבוהה עשרה טפחים — הבור, מה שבבור הוא גבוה עשרה טפחים, אבל מה שברשות הרבים לא גבוה עשרה טפחים, ולכן יהיה פטור. אז חייב להיות עשרה טפחים.

'''והשתא אתי שפיר הא דקתני במתניתין גבוהין עשרה''' וזה כן, המשנה שלנו בפירוש אמרה חוליית הבור והסלע שהם גבוהים עשרה. '''והא דנקט נמי על גבן''' גם ההמשך, הנוטל מהם והנותן על גבן חייב, שרק אם יש עשרה, אז אם מניח שם איזו פלטה ומניח על גבן, יכול להתחייב, כיוון שזה רשות היחיד. '''ואי מתניתין להצטרף לעשרה קאמר ואין החוליא גבוה עשרה''' כלומר אם היה מדובר, כמו במסכת עירובין, שחוליית הבור מצטרפת לבור לעשרה, ואין החוליה גבוהה עשרה, '''לא אתי שפיר הא דקתני גבוה עשרה''' זה לא מסתדר, מה שכתוב במשנה גבוהה עשרה, כי לא צריך שתהיה גבוהה עשרה, מספיק שהיא עם הבור עשרה. '''והנותן על גבן נמי אינו חייב כשמניח על גב החוליא כשאינה גבוה עשרה''' וגם מה שכתוב הנותן על גבן, אינו חייב כשמניח על גבי החוליה כשאינה גבוהה עשרה. אז המשנה שלנו לא מסתדרת אם נעמיד אותה כמו שפירשנו למשנה בעירובין, שמדובר שהחוליה מצטרפת לבור לגובה עשרה. אלא כמו שאמרנו, מדובר כאן שהחוליה עצמה כבר גבוהה עשרה, ומדובר להניח על גבה כמו שהוא מניח איזו פלטה על חוליית הבור, מכסה את הבור, וככה זה ראוי להשתמש, ולכן אם ייקח חפץ מרשות הרבים ויניח על הפלטה הזאת, יהיה חייב, כי זה רשות היחיד.}}
''' מסייע''' ליה לר' יוחנן דאמר בור וחולייתה מצטרפין לעשרה. וא&quot;ת ומה צריך למתני' לאשמעינן הא תנינא חדא זימנא בפרק בתרא דעירובין (ד' צט:) בור ברה&quot;ר וחולייתו גבוהה י' טפחים חלון שעל גביו ממלאין ממנו בשבת ומוקי רבי יוחנן בגמרא בסמוכה לה וקא משמע לן דבור וחולייתה מצטרפין לעשרה ויש לומר דדרך תנא להשמיענו בקוצר אע&quot;ג שכבר השמיענו במקום אחר כדאמרינן בריש ברכות {{הפניה-גמ|ברכות|ב|א}} מילתא אגב אורחיה קמ&quot;ל דהעריב שמשו אוכל בתרומה אע&quot;ג דמשנה שלימה היא במס' נגעים (פי&quot;ד מ&quot;ג) העריב שמשו אוכל בתרומה וכהנה רבות בהש&quot;ס אי נמי מיתורא דמתניתין שמעינן דמצטרפין לארבעה ולהשתמש על גבה מיירי משום דמנח עליה מידי ומשתמש כדאמרינן בפרק חלון {{הפניה-גמ|מסכת=כן|עירובין|עח|ב}} ומיירי כשהחוליא גבוה עשרה דבאינה גבוה י' לא מיחייב נוטל ונותן על גבה והשתא אתי שפיר הא דקתני במתניתין גבוהין עשרה והא דנקט נמי על גבן ואי מתניתין להצטרף לעשרה קאמר ואין החוליא גבוה עשרה לא אתי שפיר הא דקתני גבוה עשרה והנותן על גבן נמי אינו חייב כשמניח על גב החוליא כשאינה גבוה עשרה:
{{הערות שוליים}}
&lt;קטע סוף=ת/&gt;&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/שבת/פרק יא|צט א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת שבת]]
{{מפרשים לדף גמרא|שבת|יא|צט|א}}</text>
      <sha1>83z28hji46ymd0l9y7yqtqbq0n3588e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ שבת צט ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728334</id>
    <revision>
      <id>3037835</id>
      <parentid>3030603</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T10:04:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3037835</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="42363" sha1="gozufp6ayz0gipcmqagh7rksnmjtaj3" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|שבת|צט|ב|צט א|ק א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צט עמוד ב] אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוה עשרה טפחים, ואין שותין הימנה בשבת אלא אם כן הכניס לה ראשו ורובו. ובור וחוליתה מצטרפין לעשרה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בעא מיניה רב מרדכי מרבא עמוד ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבעה, וזרק ונח על גביו מהו? מי אמרינן: הרי עקירה באיסור, הרי הנחה באיסור או דילמא: כיון דממקום פטור קאתיא - לא? אמר ליה: מתניתין היא. אתא שייליה לרב יוסף, אמר ליה: מתניתין היא. אתא שייליה לאביי, אמר ליה: מתניתין היא. אמר להו: כולכו ברוקא דהדדי תפיתו! אמר ליה: ואת לא תסברא? והתנן: הנוטל מהן ונותן על גבן - חייב! אמר להו: דילמא מתניתין במחט. - מחט נמי, אי אפשר דלא מדליא פורתא! - דאית ליה מורשא, אי נמי: דרמיא בחריצה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב מישא, בעי רבי יוחנן: כותל ברשות הרבים גבוה עשרה ואינו רחב ארבעה, ומוקף לכרמלית, ועשאו רשות היחיד. וזרק ונח על גביו, מהו? מי אמרינן: כיון דאינו רחב ארבעה - מקום פטור הוא, או דילמא: כיון דעשאו רשות היחיד - כמאן דמלי דמיא. אמר עולא: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|קל וחומר, לאחרים עושה מחיצה - לעצמו לא כל שכן? איתמר נמי, אמר רבי חייא בר אשי אמר רב, וכן אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן. כותל ברשות הרבים גבוה עשרה ואינו רחב ארבעה ומוקף לכרמלית ועשאו רשות היחיד, הזורק ונח על גביו - חייב, לאחרים עושה מחיצה - לעצמו לא כל שכן? }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בעי רבי יוחנן: בור תשעה, ועקר ממנה חוליא והשלימה לעשרה, מהו? עקירת חפץ ועשיית מחיצה בהדי הדדי קאתו - ומיחייב, או לא מיחייב. ואם תימצי לומר: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כיון דלא הוי מחיצה עשרה מעיקרא - לא מיחייב, בור עשרה ונתן לתוכה חוליא ומיעטה מהו? הנחת חפץ וסילוק מחיצה בהדי הדדי קאתו - מיחייב, או }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לא מיחייב? תיפשוט ליה מדידיה, דתנן: הזורק ארבע אמות בכותל, למעלה מעשרה טפחים - כזורק באויר, למטה מעשרה - כזורק בארץ. והזורק בארץ ארבע אמות - חייב. והוינן בה: והא לא נח! - ואמר רבי יוחנן: בדבילה שמינה שנינו. ואמאי? הא קא ממעט מארבע אמות! - התם - לא מבטל ליה, הכא - מבטל ליה. בעי רבא: זרק דף ונח על גבי יתידות, מהו? - מאי קמיבעיא ליה - הנחת חפץ ועשיית מחיצה בהדי הדדי קאתו? היינו דרבי יוחנן! כי קמיבעיא ליה לרבא - כגון דזרק דף וחפץ על גביו, מאי? כיון דבהדי הדדי קאתו - }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כהנחת חפץ ועשיית מחיצה דמי, או דילמא: כיון דלא אפשר דלא מידלא פורתא והדר נייח - כעשיית מחיצה והנחת חפץ דמי? - תיקו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבא: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|פשיטא לי: מים על גבי מים - היינו הנחתן, אגוז על גבי מים – }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מחיצה י'''' -  שיהא הממלא עומד לפנים מן המחיצה וממלא:

'''ואין שותין הימנה''' -  לעמוד על שפתה ולשאוב בכלי ולהכניס ראשו לחללה ולשתות כדתנן לא יעמוד אדם ברה&quot;ר וישתה ברה&quot;י שמא ימשוך הכלי אצלו:

'''אלא אם כן הכניס ראשו ורובו''' -  למקום שהוא שותה:

'''הרי עקירה באיסור''' -  מרה&quot;ר:

'''הרי הנחה באיסור''' -  ברה&quot;י:

'''ממקום פטור קאתיא''' -  שאי אפשר שלא הגביה תחילה למעלה מן העמוד שהוא מקום פטור שאינו אויר רה&quot;ר ואויר רה&quot;י נמי לא הוי דכי אמרינן רה&quot;י עולה עד לרקיע ה&quot;מ כנגד רה&quot;י אבל האי מקמי דלימטי לאויר עמוד אגבהיה למעלה מעשרה:

'''מתניתין היא''' -  הנוטל מהן והנותן על גבן חייב:

'''ברוקא דהדדי תפיתו''' -  כולכם רוק אחד אתם רוקקים:

'''ואת לא תסברא''' -  דמתני' היא:

'''במחט''' -  דאינה גבוהה:

'''דאית לה''' -  לסלע מורשא נמוך מי' וכיון דכולה גבוהה י' בר מההיא מורשא ואיהו לא הוי מקום חשוב הוי ליה חורי רשות היחיד:

'''אי נמי דרמיא''' -  מחט בחריץ שבסלע שבראשו ולא נפל מלמעלה מי' אלא לתוך י':

'''מוקף לכרמלית''' -  בכותל זה הקיפו בקעה שהיתה כרמלית ועל ידו נעשית רה&quot;י כגון שהוקף לדירה או לא הקיפו בו אלא בית סאתים:

'''וזרק''' -  מרה&quot;ר ונח על ראשו מהו:

'''או דילמא כיון''' -  דכותל זה עשאה לכרמלית זו רה&quot;י:

'''כמאן דמלי דמיא''' -  והוי אצל ראשו כארעא סמיכתא כל החלל:

'''לאחרים''' -  כל החלל עשאו רה&quot;י:

'''לעצמו לא כל שכן''' -  ראש הכותל:

'''ועקר ממנה חוליא''' -  והניחו ברה&quot;ר מי מיחייב אע&quot;ג דמקמי עקירה לאו רה&quot;י הוה בשעת עקירה מיהא רה&quot;י הוה:

'''וסילוק מחיצה''' -  בהנחה זו נסתלקה מחיצת הבור שנתמעטה מעשרה מי מהני האי מיעוטא למיפטריה או לא:

'''בדבילה שמינה''' -  שנדבק בפני הכותל:

'''ואמאי''' -  מיחייב הא מתני' ד' אמות קתני ואפילו מצומצמות וכי נח בפני הכותל נתמעט הזריקה מד' אמות כדי מקום הדבילה וקתני חייב כיון דמעיקרא ד' אמות הוה:

'''התם לא מיבטיל ליה''' -  דבילה הלכך לאו מיעוט הוא:

'''על גבי יתידות''' -  דקות שהיו גבוהות י' ואין רחבות ד' ודף זה רחב ד' עשאו רשות היחיד:

'''מהו''' -  להתחייב בזריקה זו:

'''וחפץ על גביו''' -  ואם תימצי לומר הוא אם תימצי לומר כר' יוחנן דהנחת חפץ ועשיית מחיצה בהדי הדדי לא מיחייב הכא ודאי אדף לא מיחייב מיהו אחפץ מהו לחיובי:

'''דלא אפשר דלא מידלי''' -  החפץ מעל הדף בשעת הנחת הדף והדר נייח:

'''כעשיית מחיצה''' -  ברישא והדר הנחת החפץ דמי חייב דבשעת הנחתו כבר נעשה דף רה&quot;י:

'''היינו הנחתן''' -  ואם נטל מקצתן והוציא הוה עקירה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס שבת 11 צט ב אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוה י' טפחים.ogg|thumb|תוס_שבת_11_צט_ב_אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוה י' טפחים]]תמלול צט ב אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוה י' טפחים::{{הערה|'''אלא''' אם כן עשו לה מחיצה גבוה י' טפחים. הגמרא הביאה ברייתא: בור שברשות הרבים, עמוקה עשרה ורחבה ארבעה, אין ממלאין ממנה בשבת, אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוה עשרה טפחים. כלומר, כיוון שהיא עצמה רשות היחיד, וסביבה רשות הרבים, עשו זה מזה. אבל אם עשו מחיצה, כמו שסוגרים איזה קטע עם הבור, אז בעצם כולו רשות יחיד, ומותר לשאוב ולשתות שם מים.

עומד של דיבור מתחיל: אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוה עשרה טפחים. אבל לכאורה אנחנו יודעים שחכמים תקנו את מה שנקרא פסין, שעושים בעצם, לא עושים מחיצה ממש, אלא בארבע זוויות שיוצרים איזה ריבוע, סביב הבור או הבאר, ובכל זווית מניחים שם - זה נקרא פסין - כמו צורה של רי&quot;ש, כמו ברזל זווית, שהגודל של כל רגל זה אמה. אז בעצם רק בפינות מניחים ארבעה פסין כאלה, והשטח שזה מקיף נחשב לרשות יחיד ומותר לשאוב.

אז הולי תוספות: פה זה לא יעזור, '''אבל פסין לא מהני אלא בבאר מים חיים או בור הרבים''' - כלומר, כיוון שפה מדובר בסתם בור, בור יחיד, אז לכן לא יעזור פסין, כי הפסין תקנו את זה רק לבאר מים חיים או לבור של הרבים. '''כדתנן בפרק עושין פסין''' במסכת עירובין דווקא, '''עירובין כב ב אבל בור היחיד עושין לו מחיצה כו''''' - כלומר, לבור היחיד אין תקנה, לא תקנו פסין, אלא עושה מחיצה.

'''ודווקא עמוק י' ורוחב ארבע דהוי רה&quot;י''' - שאז בעצם יש לו דין רשות יחיד, ובכן, במקרה כזה אסור לשאוב, ולא תקנו פסין, אלא צריך מחיצה עשרה טפחים ממש. '''אבל פחות מיכן דהוי כרמלית''' - אבל אם הבור הוא פחות מעשרה טפחים, אז זה כרמלית, הבור עצמו הוא כרמלית, אז דבר כזה '''לא החמירו כל כך ומשתרי שפיר בפסין''' - ואז זה מותר אפילו בפסין. '''הרב פור&quot;ת''':}}
'''אלא''' אם כן עשו לה מחיצה גבוה י' טפחים. אבל פסין לא מהני אלא בבאר מים חיים או בור הרבים כדתנן בפרק עושין פסין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|עירובין|כב|ב}} אבל בור היחיד עושין לו מחיצה כו' ודווקא עמוק י' ורוחב ארבע דהוי רה&quot;י אבל פחות מיכן דהוי כרמלית לא החמירו כל כך ומשתרי שפיר בפסין. הרב פור&quot;ת:
[[File:תוס שבת 11 צט ב או דילמא כיון דממקום פטור קא אתיא לא.ogg|thumb|תוס_שבת_11_צט_ב_או דילמא כיון דממקום פטור קא אתיא לא]]תמלול צט ב או דילמא כיון דממקום פטור קא אתיא לא::{{הערה|'''או דילמא כיון דממקום פטור קא אתיא לא.''' המשנה אמרה חוליית הבור והסלע שגבוהים עשרה ורוחבן ארבעה הנוטל מהן ונותן על גבן חייב, פחות מכן פטור, והגמרא שאלה למה להתני חוליית הבור והסלע, ליתני הבור והסלע. אלא אומרת הגמרא מסייע ליה לרבי יוחנן, דמר רבי יוחנן בור וחולייתה מצטרפין לעשרה. תניא נמי הכי, בור ברשות הרבים עמוקה עשרה ורחבה ארבעה אין ממלאין הימנה בשבת אלא אם כן עשה לה מחיצה גבוה עשרה טפחים, שהיא עצמה רשות היחיד אז צריך מחיצה מסביב, ואין שוטין בה בשבת אלא אם כן ראשו ורובו בה, ובור וחולייתה מצטרפין לעשרה, כמו שאמר רבי יוחנן. בעא מיניה רבא: עמוד ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבעה, שבעצם יש לו דין רשות היחיד, וזרק מרשות הרבים ונח על גביו מהו — מי אמרינן הרי העקירה כדין הוא, עקר מרשות הרבים והרי ההנחה כדין הוא, נח על עמוד שהוא רשות היחיד, או דילמא כיון דממקום פטור קא אתיא — כדי להגיע לגובה עשרה טפחים הוא זרק את זה יותר גבוה ורק אחרי זה זה נחת, אז בעצם זה עבר דרך מקום פטור, כי רשות הרבים זה רק עד עשרה טפחים, אז הוה ליה מקום פטור.

אמר ליה רבי יוסף, מתניתין היא, שאילי לרבא, אמר ליה מתניתין היא. אמר להו: כולכו ברוקא דהדדי תפיתו — כולכם הרגתם את אותו רוק, כן אתם אומרים אותה תשובה. אמר ליה: ואת לא תסברא? ואנן תנן: הנוטל מעל גבן ונותן על גבן חייב. אמר ליה: דילמא מתניתין בשוה, שזה בעצם הוא לא מגביה את זה מעל עשרה טפחים אלא בדיוק בגובה. ולו נמי בשוה, נמי אי אפשר, שזה לא מדליק פרוטה, כמעט זה אפילו מילימטר יצא עוד מעל אז זה כבר מקום פטור. אמר ליה: לעולם אימא לך, דמתניתין בשחריצה, שזה בדיוק בעשר הטפחים כיוון שהיה שם חריץ או בליטה ואז זה עבר באמצע ולכן בעצם זה בדיוק בעשר הטפחים ההנחה נכנסה, אז לכן לא יכולתי להוכיח מכאן.

'''ואם תאמר ומאי קמיבעיא ליה''' — כלומר למה הוא מסתפק בכלל, אם אדם זורק אבן מרשות הרבים וזה נח על עמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה שזה רשות היחיד, למה הוא מסתפק האם חייב או פטור מפני שזה בא דרך מקום פטור, הרי '''תיפשוט מדתניא בפ&quot;ק (דף ו.) המוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו חייב ואחד המושיט ואחד הזורק חייב''' — שם מדובר על החנות עצמה שהיא רשות היחיד, הפלטיא זה רשות הרבים, והסטיו הוא כרמלית שדרכו מקום פטור, אבל בכל זאת אם הוא מוציא או זורק מהחנות לפלטיא דרך הסטיו הוא חייב. '''ואמרינן לעיל (דף צב.) המוציא משוי למעלה מעשרה חייב''' — אדם שסוחב משא מעל גובה עשרה טפחים והולך איתו ארבע אמות חייב.

'''ומפרש הרב פור&quot;ת דדוקא כשפסק כחו במקום פטור קמיבעיא ליה''' — כל השאלה של הגמרא פה שמסתפקת זה כאשר הכוח של האדם פסק, '''כגון שזרק למעלה מי' כנגד אויר רה&quot;ר וירד האבן באלכסון ונחה על העמוד דירידה זו אינו מכחו הראשון אלא כח כחו היא''' — לירידה זו אינה מכוחו הראשון אלא כוח כוחו, '''וכיון דממקום פטור קא אתיא יש הפסק בין עקירה ראשונה להנחה''' — כלומר, אם אדם זורק אבן כלפי מעלה, היא עולה עד שהיא נעצרת כי כוח המשיכה מתנגד, ואז כוח המשיכה מושך אותה חזרה, אז החזרה זה כבר כוח כוחו. וכאן מדובר שזרק את האבן באלכסון כלפי מעלה, זה הגיע לשיא גובה והמשיך להתקדם כשהוא לאט לאט יורד עד שהוא נחת על העמוד, אז כיוון שהירידה שבגללה נחת על העמוד היתה בגלל כוח המשיכה שזה כוח כוחו, לכן הוא מסתפק.

'''אבל אם זרק ממש כנגד העמוד שלא הלכה באלכסון כלל אלא הלכה מכחו עד העמוד ודאי חייב''' — פה הוא אומר משהו שהוא לא כל כך ברור, כלומר אין מציאות שאדם יכול לזרוק אבן שתנוע ישר, זרק את האבן בצורה מאוזנת תמיד זה יורד כי יש כוח המשיכה כל הזמן, אלא כנראה הכוונה שהוא זרק כלפי מעלה וזה נחת לעמוד לפני שזה הגיע לשיא גובה, כלומר לא היתה מציאות שזה יתחיל לרדת, כנראה זה הכוונה, אז בעצם הכל מכוחו.

'''ודווקא בזורק מבעיא ליה כדפי' אבל מוציא ומכניס פשיטא ליה דחייב''' — כל הקושיה לגבי זורק, כי זה כפרשית שאמרנו שבעצם הכוח שלו כבר פוסק ולכן השאלה, אבל מוציא ומכניס שהוא מחזיק את זה ביד, גם אם זה מעל עשרה טפחים וגם דרך מקום פטור, ברור שיהיה חייב כיוון שהכל מכוחו.

'''והא דמייתי ראיה מהנושא והנותן ע&quot;ג חייב''' — כמו שהביאו ראיה ממה שכתוב בברייתא שהנוטל ונותן לגבי חוליית הבור והסלע שיש בהם עשרה טפחים, כתוב הנוטל מעל גבן ונותן על גבן חייב, מנין? אולי הכוונה ביד? אז איך אתה מביא פה ראיה? הוא אומר '''היינו משום דמשמע ליה דמיירי בכל ענין בין בזורק בין במושיט כדתניא ברישא הזורק פטור והמושיט חייב''' — הגמרא מבינה שהמשנה מדברת בכל עניין בין זורק ובין מושיט, כיוון שברישא מדובר שם חינוק בין הזורק פטור והמושיט חייב, אז אם ההמשך של זה הוא חוליית הבור שיש בהם עשרה טפחים שהנוטל ונותן מהם חייב, משמע שבאותו מקום שלפני כן חילק, פה אתה לא מחלק, אלא בין בזורק בין במניח בין במושיט הוא יהיה חייב, ואז אתה לא יכול להביא ראיה ממוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו.

'''והשתא לא דמי למוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו דהתם מכחו בא לרה&quot;ר''' — שם המוציא מחנות שהיא רשות היחיד לרשות הרבים שהיא הפלטיא דרך הסטיו, הרי הוא מחזיק את זה ביד אז זה בא מכוחו, וכמו שאמרנו מכוחו ברור לנו שיהיה חייב. כל הדיון כאשר כוחו נגמר אלא מכוח כוחו זה ממשיך, כמו למשל אם הוא זורק כלפי מעלה וזה מפסיק לעלות ומתחיל לרדת, השאלה אם חייב או לא — זו השאלה של הגמרא.}}
''' או''' דילמא כיון דממקום פטור קא אתיא לא. ואם תאמר ומאי קמיבעיא ליה תיפשוט מדתניא בפ&quot;ק (דף ו.) המוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו חייב ואחד המושיט ואחד הזורק חייב ואמרינן לעיל (דף צב.) המוציא משוי למעלה מעשרה חייב ומפרש הרב פור&quot;ת דדוקא כשפסק כחו במקום פטור קמיבעיא ליה כגון שזרק למעלה מי' כנגד אויר רה&quot;ר וירד האבן באלכסון ונחה על העמוד דירידה זו אינו מכחו הראשון אלא כח כחו היא וכיון דממקום פטור קא אתיא יש הפסק בין עקירה ראשונה להנחה אבל אם זרק ממש כנגד העמוד שלא הלכה באלכסון כלל אלא הלכה מכחו עד העמוד ודאי חייב ודווקא בזורק מבעיא ליה כדפי' אבל מוציא ומכניס פשיטא ליה דחייב והא דמייתי ראיה מהנושא והנותן ע&quot;ג חייב היינו משום דמשמע ליה דמיירי בכל ענין בין בזורק בין במושיט כדתניא ברישא הזורק פטור והמושיט חייב והשתא לא דמי למוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו דהתם מכחו בא לרה&quot;ר:
[[File:תוס שבת 11 צט ב ומוקף לכרמלית ועשאו רה&quot;י.ogg|thumb|תוס_שבת_11_צט_ב_ומוקף לכרמלית ועשאו רה&quot;י]]תמלול צט ב ומוקף לכרמלית ועשאו רה&quot;י::{{הערה|'''ומוקף''' לכרמלית ועשאו רה&quot;י. אנחנו כאן במסכת שבת פרק עשירי, דף צ&quot;ט עמוד ב', בדיבור המתחיל &quot;ומוקף לכרמלית ועשאו רה&quot;י&quot;. אמר רב אשי אמר רבי יוחנן, כותל ברשות הרבים גבוה עשרה ואינו רחב ארבעה, מוקף לכרמלית — כלומר הכותל עצמו מקיף כרמלית, ועשאו רשות היחיד, שהיקף הכותל הזה בשטח עצמו בחצר יש שם ארבעה על ארבע, אז בעצם הגדר הזאת הופכת את מה שבפנים לרשות היחיד. וזרק ונח על גביו מהו — מי אמרינן כיון שאינו רחב ארבעה מקום פטור הוא, כלומר הכותל עצמו אין בו ארבע אז הוא מקום פטור. או דילמא כיון דעשאו רשות היחיד, כיון דמליא דמי, כאילו מלא, כיון שכל זה יחידה אחת הוא והחצר יחידה אחת שזה רשות היחיד, אז לכן מי שיזרוק מרשות הרבים אליו יהיה חייב. אמרו לה קל וחומר — לאחרים עושה מחיצה, לעצמו לא כל שכן.

'''אומר ר&quot;י דמשמע דדוקא מוקף לכרמלית''' — כלומר דוקא מוקף לכרמלית. '''דכיון דמוקף לכרמלית אין כ&quot;כ סברא שיעשה רה&quot;י מטעם דלאחרים עושה מחיצה''' — כי הרי מעיקרא אין איסור גדול להוציא מכרמלית לרשות היחיד, אין הרבה הבדל בין שניהם, שהמחיצה לא משנה אותו בהרבה ממה שהיה קודם, ולכן יש מקום להסתפק. '''אבל מוקפת לרה&quot;ר ועשאו רה&quot;י''' — כלומר מחיצה כזאת שמקיפה לרשות הרבים והופכת חלק בתוכו לרשות היחיד. '''פשיטא דלעצמו נמי מהני''' — כאן ברור שגם הכותל עצמו הופך להיות חלק מרשות היחיד.

ולכאורה שאלת התוספות: למה לא נחייב אותו משום חורי רשות היחיד, כלומר גם אם נאמר שהמחיצה עצמה אין לה דין רשות היחיד, מכל מקום תהיה כמו חורי רשות היחיד שיש להם דין רשות היחיד, כיון שמי שבתוך רשות היחיד יכול להשתמש במחיצה הזאת. על כך אומר: '''ומשום חורי רה&quot;י ליכא לחיוביה''' — אין לחייבו משום חורי רשות היחיד. '''כמו רמיא בחריצא דלעיל''' — כמו זה שמונח בחריץ דלעיל. '''דלא ניחא תשמישתיה לבני רה&quot;י כולי האי על הכותל''' — כלומר, למה אני אומר שחורי רשות היחיד יש להם דין רשות היחיד, כי נוח לבני רשות היחיד להשתמש בהם, אבל על גבי הכותל השימוש פחות נוח, ולכן אין זה נחשב כחורי רשות היחיד, ויש מקום להסתפק אם יש לזה דין רשות היחיד או לא מהסברה שאם לאחרים עושה מחיצה לעצמו לא כל שכן. ושוב, זו רק שאלה ולכן הגמרא מסתפקת.}}
''' ומוקף''' לכרמלית ועשאו רה&quot;י. אומר ר&quot;י דמשמע דדוקא מוקף לכרמלית דכיון דמוקף לכרמלית אין כ&quot;כ סברא שיעשה רה&quot;י מטעם דלאחרים עושה מחיצה אבל מוקפת לרה&quot;ר ועשאו רה&quot;י פשיטא דלעצמו נמי מהני ומשום חורי רה&quot;י ליכא לחיוביה כמו רמיא בחריצא דלעיל דלא ניחא תשמישתיה לבני רה&quot;י כולי האי על הכותל:
[[File:תוס שבת 11 צט ב לאחרים עושה מחיצה.ogg|thumb|תוס_שבת_11_צט_ב_לאחרים עושה מחיצה]]תמלול צט ב לאחרים עושה מחיצה::{{הערה|אמר רב מרי בריה דרב כהנא אמר רבי יוחנן, קוטב של רשות הרבים גבוה עשרה ורוחב ארבעה, שהוא מוקף לכרמלית והסהור שהוא רשות היחיד, וזרק ונח על גביו, מהו? מי אמרינן כיוון דרוחב ארבעה מקום פטור הוא, או דילמא כיוון דסהור שהוא רשות היחיד כיוון דמלדמיה. אמרו לו כל החומר, לאחרים עושה מחיצה, לעצמו לא כל שכן.

'''לאחרים''' עושה מחיצה כו'. כלומר, אם יש לנו בור שביחד עם החוליא שלו הוא מגיע לעשרה טפחים, אז הדין שלו שהוא רשות היחיד. אבל מי שמשתמש מרשות הרבים אליו, הוא פטור. וכאן אנחנו לא אומרים כמו שאמרו בגמרא שהחוליא היא עושה את הבור לרשות היחיד, לאחרים עושה לרשות היחיד לעצמה לא כל שכן. כי '''גבי חוליא דבור לא שייך למימר הכי ליחייב המשתמש מרה&quot;ר על גבה כיון שאין החוליא עצמו גבוה י''''. כלומר, אין לחוליא דין בכלל של רשות היחיד כי היא לא גבוה עשרה טפחים. מי שבתוך הבור רואה עשרה טפחים, אז לכן הבור עצמו יהיה הדין שלו רשות היחיד. אבל מי שמשתמש מרשות הרבים הוא לא רואה עשרה טפחים, ולכן לא יהיה לחוליא דין רשות היחיד.}}
''' לאחרים''' עושה מחיצה כו'. גבי חוליא דבור לא שייך למימר הכי ליחייב המשתמש מרה&quot;ר על גבה כיון שאין החוליא עצמו גבוה י':
[[File:תוס שבת 11 צט ב ואמאי והא קא ממעט מארבע אמות.ogg|thumb|תוס_שבת_11_צט_ב_ואמאי והא קא ממעט מארבע אמות]]תמלול צט ב ואמאי והא קא ממעט מארבע אמות::{{הערה|'''ואמאי''' - כן, הגמרא אומרת, בעי רבי יוחנן בור תשעה, והוציא ממנו חוליא והשלימו לעשרה, מהו? עקירת חפץ ועשיית מחיצה בהדי הדדי קאתו, הוא מחייב או לא מחייב? כמובן, הוא רק על ההוצאה, כי על חפירה הוא יהיה חייב, אבל השאלה, אם על ההוצאה של האפר מתוך הבור, האם הוא יהיה חייב? כיוון שברגע שהוא מוציא את הטפח, אז הבור הזה נהיה עשרה טפחים, אז יש לו דין של רשות היחיד, ואז כשהוא מוציא ממנו, הוא כאילו עוקר מרשות היחיד ומניח ברשות הרבים. עכשיו, אם תמצא לומר כיוון דמחיצה עשרה מעיקרא, אני לא מחייב, מה הדין הפוך? בור עשרה ונתן לתוך חוליא מהו? כלומר, הוא לקח כמות של חול והניח את זה בתוך בור, כמות מרשות הרבים לקח את זה, והניח את זה בתוך בור, שהיה לו דין של רשות היחיד, היה בו עשרה טפחים, ועל ידי החול הזה הוא התמעט מהעשרה טפחים. האם הנחת חפץ וסילוק מחיצה בהדי הדדי קאתו הוא מחייב או לא מחייב? אומרת הגמרא, תא שמע, דתנן, הזורק ארבע אמות בכותל, למעלה מעשרה טפחים כזורק באוויר, למטה מעשרה כזורק בארץ, והזורק בארץ ארבע אמות חייב. והא הכא לא נח, ואמר רבי יוחנן בדבילה שמינה שנו. כלומר, הוא זרק דבילה שמינה ונדבקה בכותל.

'''והא קא ממעט מארבע אמות.''' - אז לכאורה, כמו שאתה רואה שם, שהמיעוט מארבע אמות וההנחה נעשו ביחד, הוא מחייב. אז גם כאן רבי יוחנן, שהוא בעצמו אמר את זה, צריך לדעת, שאם הוא לוקח אפר, ומניח אותו בתוך בור, וככה הוא מבטל את הרשות, או שהוא עוקר חוליא, ותוך כדי זה נוצרת רשות היחיד, שיהיה חייב. ומשני, לא, אתה לא מבטל לה, איך מבטל לה? יש הבדל. הדבילה השמינה, הוא לא מבטל אותה לגבי הכותל. הוא ייקח אותה. אז כיוון שכך, היא לא נחשבת כאילו חלק מהכותל, אלא היא מונחת ברשות הרבים. אבל פה לגבי האפר, שמניח אפר בתוך הבור, הוא ודאי מתכוון להפקיר את זה, שיהיה חלק מהבור, והוא מבטל את זה, לכן קיימת השאלה.

'''פירש בקונטרס דמשמע ליה דמיירי אפילו בד' אמות מצומצמות שעובי הדבילה ממעט מדי' אמות''' - כלומר, לא מדובר, שהוא זרק בדיוק ארבע אמות מצומצמות, ואז הדבילה נדבקה לכותל, אבל בגלל שיש לה עובי, אז בעצם היא ממעטת מארבע אמות, כי החלק האחורי של הדבילה, לא יצא ארבע אמות.

'''וקשה לר&quot;י דבענין זה אין נראה שיתחייב כיון שאיגודו בפנים''' - כמובן זה ברור שהיה פטור, כיוון שאיגודו בפנים, החלק, כמו שאמרנו, החלק החיצון, לא עבר ארבע אמות, אז חלק בתוך ארבע אמות, חלק בחוץ, זה '''כמו מוציא חצי קופה לרה&quot;ר דאינו חייב עד שיוציאנה כולה לחוץ''' '''דאטו אם זרק אדם רומח וכל דבר ארוך כל שהוא יתחייב כיון שראשו אחד יצא חוץ לד' אמות''' '''ואם בזורק ד' אמות הכי גמירי לה שיתחייב בכה&quot;ג''' '''א&quot;כ היכי פשיט מינה''' - כלומר, הרי ברור לנו, שאם חלק מהחפץ לא יצא, אז הוא יהיה פטור, אז איזה אב אמין, בכלל יש לחייב?

'''ועוד דאמאי משמע ליה טפי בהאי דזרק ארבע אמות בכותל דהוו מצומצמות משאר ארבע אמות השנויות בכל הש&quot;ס''' - הרי הרבה פעמים הופיע, זרק ארבע אמות, מה פתאום דווקא כאן, מדובר בארבע אמות מצומצמות, מה מיוחד כאן, מה דווקא פה, צריך להגיד את זה, מה זה שונה משאר המקומות.

'''ונראה לר&quot;י דמיירי הכא שזרק חוץ לארבע אמות כמו בכל מקום''' - כמו בעצם מדובר, שהוא זרק ארבע אמות, אבל יש שטח מספיק ארוך, אפילו יותר מארבע אמות. '''והכי פריך והא קא ממעט מד' אמות שמקום הדבילה נתבטלה מתורת רשות הרבים שבטל לכותל''' - כלומר, מקום הדבילה, שהוא נדבק לכותל, הוא יתבטל מתורת רשות הרבים, כי בגלל שהדבילה נדבקת לכותל, אז הרי זה כמו כותל עב, '''והרי הוא ככותל עב ולא הוי עוד על גביו רשות הרבים''' - ולא עובר על גבו רשות הרבים, ברי שהיא נדבקת לכותל, היא נעשית עוד חלק מהכותל, אז זה לא כמו נח מרשות הרבים, זה לא נח ברשות הרבים, אז נכון שהיא הגיעה לארבע אמות, אבל לא הייתה נחה, אז צריך פטור.

'''ואם זרק מחט או קוץ ד' אמות ונח על הדבילה או נתקע בתוכו היה פטור דהרי מקום הדבילה נתמעט מדין רשות הרבים''' - כמו הראייה, באמת שהמקום של הדבילה, הוא יתמעט מדין רשות הרבים, שהרי עכשיו הוא יזרוק מחט, או קוץ, וזה יעבור ארבע אמות, והיא תיתקע בדבילה, הוא יפטור, כי הרי הדין של הדבילה, הוא לא רשות הרבים. '''ואפ&quot;ה חייב הואיל ובתחילת הזריקה עד קודם הנחה היה שם רה&quot;ר עליו והנחה ומיעוט רה&quot;ר בהדי הדדי קא אתו''' - כלומר, הדבילה, כאשר הוא זרק אותה, היא נדבקה לכותל, עכשיו היא התבטלה לגבי הכותל, אז גם עכשיו, המקום הזה יותר לא רשות הרבים, אז בעצם הסילוק רשות הרבים, וההנחה, היו ביחד, וחייב.

'''והכא נמי הוה לן למימר הנחה וסילוק מחיצה בהדי הדדי קאתו''' - כלומר, ברבי יוחנן היה צריך ללמוד מכאן, שהנחה, וסילוק מחיצה, בהדי הדדי קאתו, אם הוא מניח חול בתוך בור, שיש בו עשרה טפחים, ועל ידי החול הזה, הוא ממעט אותו מעשרה טפחים, אז הנחה, וסילוק מחיצה, באו ביחד, ויהיה פטור.

'''ומשני התם לא מבטלי ולהכי לא מבטל רה&quot;ר''' - יש הבדל. הטעם, למה מבטל? כלומר, לגבי הטענה, הוא לא מבטל אותה, הוא רוצה לקחת אותה, אז עדיין, שם רשות הרבים, על המקום שבא לנצל הטענה כרגע, ולכן, הוא חייב, אבל לגבי החול, הרי הוא רוצה שיישאר שם, אז אולי זה כן ביטל, לפני שזה התמעט, ואז בעצם הוא יפטור.}}
''' ואמאי''' והא קא ממעט מארבע אמות. פירש בקונטרס דמשמע ליה דמיירי אפילו בד' אמות מצומצמות שעובי הדבילה ממעט מדי' אמות וקשה לר&quot;י דבענין זה אין נראה שיתחייב כיון שאיגודו בפנים כמו מוציא חצי קופה לרה&quot;ר דאינו חייב עד שיוציאנה כולה לחוץ דאטו אם זרק אדם רומח וכל דבר ארוך כל שהוא יתחייב כיון שראשו אחד יצא חוץ לד' אמות ואם בזורק ד' אמות הכי גמירי לה שיתחייב בכה&quot;ג א&quot;כ היכי פשיט מינה ועוד דאמאי משמע ליה טפי בהאי דזרק ארבע אמות בכותל דהוו מצומצמות משאר ארבע אמות השנויות בכל הש&quot;ס ונראה לר&quot;י דמיירי הכא שזרק חוץ לארבע אמות כמו בכל מקום והכי פריך והא קא ממעט מד' אמות שמקום הדבילה נתבטלה מתורת רשות הרבים שבטל לכותל והרי הוא ככותל עב ולא הוי עוד על גביו רשות הרבים ואם זרק מחט או קוץ ד' אמות ונח על הדבילה או נתקע בתוכו היה פטור דהרי מקום הדבילה נתמעט מדין רשות הרבים ואפ&quot;ה חייב הואיל ובתחילת הזריקה עד קודם הנחה היה שם רה&quot;ר עליו והנחה ומיעוט רה&quot;ר בהדי הדדי קא אתו והכא נמי הוה לן למימר הנחה וסילוק מחיצה בהדי הדדי קאתו ומשני התם לא מבטלי ולהכי לא מבטל רה&quot;ר:
[[File:תוס שבת 11 צט ב זרק דף כו' הנחת חפץ ועשיית מחיצה.ogg|thumb|תוס_שבת_11_צט_ב_זרק דף כו' הנחת חפץ ועשיית מחיצה]]תמלול צט ב זרק דף כו' הנחת חפץ ועשיית מחיצה::{{הערה|'''זרק דף כו' הנחת חפץ ועשיית מחיצה כו'.''' בעי רבי יוחנן בור תשעה והוציא ממנו חוליא והשלימה לעשרה מהו? הנחת חפץ ועשיית מחיצה בהדי הדדי כעתו, הוא מחייב או לא מחייב? כמובן על החפירה הוא יהיה חייב, אבל השאלה היא מה להוצאה של האפר מתוך הבור, האם הוא יהיה חייב, כיוון שברגע שהוא מוציא את הטפח אז הבור הזה נהיה עשרה טפחים, אז יש לו דין של רשות יחיד, ואז כשהוא מוציא ממנו הוא כאילו עוקר מרשות יחיד ומניח ברשות רבים. עכשיו אם תמצא לומר כיוון דבטלה מחיצה מעיקרא לא מחייב, מה הדין הפוך? בור עשרה ונתן לתוכו חוליא ומיעטו מהו, כלומר הוא לקח כמות של חול והניח את זה בתוך בור, כמות מרשות רבים הוא לקח והניח את זה בתוך בור, שהיה לו דין של רשות יחיד כיוון שהיה עמוק עשרה טפחים, וע&quot;י החול הזה הוא התמעט מעשרה טפחים, האם הנחת חפץ וסילוק מחיצה בהדי הדדי כעת הוא מחייב או לא מחייב?

אומרת הגמרא, תא שמע דתנן: הזורק ארבע אמות בכותל, למעלה מעשרה טפחים כזורק באוויר, למטה מעשרה כזורק בארץ, והזורק בארץ ארבע אמות חייב, והוינן בה, הא לא נח, ואמר רבי יוחנן בדבילה שמינה שנו, כלומר הוא זורק דבילה שמינה והיא נדבקה בכותל, ומיעטה מארבע אמות. אז לכאורה כמו שאתה רואה שם, שהמיעוט מארבע אמות וההנחה נעשו ביחד והוא מחייב, אז גם כאן רבי יוחנן שהוא בעצמו אמר את זה היה צריך לדעת שאם הוא לוקח אפר ומניח אותו בתוך בור וככה הוא מבטל את הרשות, או שהוא עוקר חוליא ותוך כדי זה נוצר רשות יחיד, שיהיה חייב.

ואתה אומר, לא, יש הבדל, הדבילה השמינה הוא לא מבטל אותה לגבי הכותל, הוא ייקח אותה, אז כיוון שכך היא לא נחשבת כאילו חלק מהכותל, אבל פה לגבי האפר שמניח בתוך הבור הוא ודאי מתכוון להפקיר את זה שיהיה חלק מהבור, והוא מבטל את זה, לכן קיימת השאלה.

בעי רבה: זרק דף ונח על גבי יתדות מהו? השאלה שלו, האם הנחת חפץ ועשיית מחיצה בהדי הדדי, האם חייב או לא, ואתה אומר לו זה בדיוק מה ששאל רבי יוחנן קודם. ומיישבים: מיבעיא ליה לרבה כי הא, זרק דף וחפץ על גביו מהו, כיוון דבהדי הדדי קאתו כהנחת חפץ ועשיית מחיצה דמי, ואז בעצם זה בדיוק מה שאמר רבי יוחנן, או דילמא כיוון דלא אפשר דלא מידי הדף ברישא והדר נייח, כעשיית מחיצה והנחת חפץ דמי, כיוון שכשזורקים את זה אז ודאי נוצר איזה מרווח של זמן, שאז קודם כל הדף נחת על היתדות ונוצרת מחיצה, ורק לאחר מכן החפץ נפל, אז אולי יהיה חייב, תיקו.

'''וא&quot;ת אפילו ליכא בקיעת גדיים''' אפילו אם גדיים לא בוקעים מתחת, '''היכי חשוב לשוייה תחתיו רה&quot;י''' איזה הוה אמינה יש לחשוב שמה שמתחת הדף הזה הוא רשות יחיד, '''מ&quot;ש מטרסקל ועמוד ברה&quot;ר גבוה י' ורחב ד' ואין בעיקרו ד' דאמרינן (לקמן דף קא.) זרק ונח על גביו חייב, משמע דוקא על גביו''' חייב, '''אבל תחתיו לא''' זה לא הופך את מה שמתחתיו לרשות יחיד, לא קשור לגדיים בוקעים או לא, בכל מקרה מתחתיו זה לא רשות יחיד, כל מה שמדובר זה רק מעליו.

'''ואומר ר&quot;י כגון שיש שתי מחיצות של יתידות ובשלישית אמרינן פי תקרת דף יורד וסותם:''' מדובר על מקרה מיוחד, שהוא זורק את הדף הזה על היתדות, אבל זה לא יתדות סתם, זה יתדות שיוצרים שתי מחיצות, ואז כאשר הדף הזה נוחת עליהם, אז לגבי המחיצה השלישית אני אומר, בגלל שיש בו ארבע על ארבע, פי תקרה יורד וחוסם, ולכן יש מקום לשאול, כי במקרה כזה ודאי אם יש לנו שלוש מחיצות, ודאי מתחת הדף הזה יש לי דין של רשות יחיד.}}
''' זרק''' דף כו' הנחת חפץ ועשיית מחיצה כו'. וא&quot;ת אפילו ליכא בקיעת גדיים היכי חשוב לשוייה תחתיו רה&quot;י מ&quot;ש מטרסקל ועמוד ברה&quot;ר גבוה י' ורחב ד' ואין בעיקרו ד' דאמרינן (לקמן דף קא.) זרק ונח על גביו חייב משמע דוקא על גביו אבל תחתיו לא ואומר ר&quot;י כגון שיש שתי מחיצות של יתידות ובשלישית אמרינן פי תקרת דף יורד וסותם:
{{הערות שוליים}}
&lt;קטע סוף=ת/&gt;&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/שבת/פרק יא|צט ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת שבת]]
{{מפרשים לדף גמרא|שבת|יא|צט|ב}}</text>
      <sha1>gozufp6ayz0gipcmqagh7rksnmjtaj3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יצו האל לדל שואל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733195</id>
    <revision>
      <id>3037841</id>
      <parentid>3018680</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T10:53:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת הטעמות, קמצים קטנים, חולם תואם וי״ו והזחות לפי חריזה</comment>
      <origin>3037841</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4478" sha1="36xzsvtqo4sixnuqc85qmjpjn56hlt8" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: {{מודגש|יהודה}} (ריה״ל)}}

{{סי|יְ}}צַו הָאֵל / לְדַל שׁוֹאֵל / וְיִהְיוּ דְּלָתָיו פְּתוּחוֹת{{ש}}
הֲמוֹן שִֽׂיחוֹ / וּמַר רוּחוֹ / לְאֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת{{ש}}
אֲשֶׁר יִירָא / בְּעֵת יִקְרָא / לְמִשְׁפָּטִים וְתוֹכֵחוֹת{{ש}}
לַאדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ / הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת

{{סי|הֲ}}יִמְצָא חֵן / בְּעֵין בּוֹחֵן / כְּלָיוֹת, אִישׁ מְלֵא מִרְמָה{{ש}}
אֲשֶׁר חוֹלַל / וְהִתְגּוֹלַל / בְּדַם עָוֺן וּמֵי אַשְׁמָה{{ש}}
וְסוֹף שִׁבְרוֹ / בְּבֵית קִבְרוֹ / יְצֽוּעַ גּוּשׁ וְסוּת רִמָּה{{ש}}
וְיִתְגַּבַּר / לְלֹא דָבָר / וְיִשְׂמַח וּבַל יֵדַע מָה{{ש}}
וְכִי יִכְסֹף / יְקָר לֶאֱסֹף / וְלֹא יֵדַע לְמִי וּלְמָה{{ש}}
וְיִשְׁכַּח יוֹם / בְּלִי פִדְיוֹם / יְהִי קוֹדֵר בְּלֹא חַמָּה{{ר1}}
יוֹם מְגִלּוֹת נִפְתָּחוֹת / וְיִזָּכְרוּ נִשְׁכָּחוֹת
{{רפרן|לַאדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת}}

{{סי|וְ}}אֵיךְ יִגְבַּר / אֲשֶׁר חֻבַּר / בְּמֵי טִפָּה וְדַם נִדָּה{{ש}}
אֲשֶׁר נֶחְשָׁב / כְּגֵר תּוֹשָׁב / וְיֵלֶךְ לוֹ בְּלִי חֶמְדָּה{{ש}}
וּמַטְעַמָּיו / וְגַם מֵימָיו / וְקֵץ יָמָיו בְּאֵין מִדָּה{{ש}}
וְאֵין רֶֽגַע / בְּלִי נֶֽגַע / וְלֹא פֶֽגַע בְּלֹא חֲרָדָה{{ש}}
וְאֵין תָּמִים / בְּלִי דָמִים / וְאֵין אִישׁ מִשְּׁאוֹל נִפְדָּה{{ש}}
אֲבָל נִרְצָה / וְחֵן מָצָא / אֲשֶׁר חָטָא וְהִתְוַדָּה{{ר1}}
וְקִדֵּם שִׁיר וְתִשְׁבָּחוֹת / מְקוֹם קׇרְבָּן וּמִזְבְּחוֹת
{{רפרן|לַאדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת}}

{{סי|דּ}}וֹרֵךְ עֹז / אֲשֶׁר יָעֹז / בְּמַעֲלָתוֹ וּמֶרְכָּבוֹ{{ש}}
וְשָׂם כִּסְלוֹ / יְמֵי הֶבְלוֹ / בְּרֹב חֵילוֹ וּבִזְהָבוֹ{{ש}}
הֲלֹא יִזְכֹּר / זְמַן יַעְכֹּר / הֲדַר גׇּבְהוֹ וּמַצָּבוֹ{{ש}}
וְאֵיךְ יִשְׁכַּח / אֲשֶׁר יוּכַח / בְּמַכְאוֹב עַל מִשְׁכָּבוֹ{{ש}}
בְּעֵת יִדְאַב / וְגַם יִכְאַב / וְאֵין מַרְפֵּא לְמַכְאוֹבוֹ{{ש}}
וְעֵת יָמֵשׁ / מְאוֹר שֶֽׁמֶשׁ / וְאֵין הָדָר לְכוֹכָבוֹ{{ר1}}
וְסָבְבוּ בַשּׁוּק אֲנָחוֹת / מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת 
{{רפרן|לַאדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת}}

{{סי|הֲ}}דַר תֵּבֵל / כְּצִיץ נֹבֵל / וְאַחֲרִיתָהּ בְּאֵר שַֽׁחַת{{ש}}
לְבַד לֵב תָּם / לְאֵל נֶחְתָּם / וְהוּא מִפְּנֵי שְׁמוֹ נִחַת{{ש}}
וְעֹל יִסְבֹּל / וְלֹא יִבֹּל / וְלֹא יָקֹץ בְּתוֹכַֽחַת{{ש}}
וּמִמּוֹקְשׁוֹ / תְּהִי נַפְשׁוֹ / כְּמוֹ שִׁפְחָה בֹּרַֽחַת{{ש}}
וְהִתְנַשֵּׂא / עֲדֵי כִסֵּא / וְתָסוּר מִשְּׁאוֹל תַּֽחַת{{ש}}
וְגוּף נֶעֱזָב / כְּמוֹ אַכְזָב / וְכָאֵזוֹר אֲשֶׁר נִשְׁחַת{{ר1}}
תְּמוּנוֹת תָּאֳרוֹ לִמְחוֹת / וְהֵם עַל כֵּס מְפֻתָּחוֹת
{{רפרן|לַאדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
[[קטגוריה:שירים במשקל המרנין]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי תוכחה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>36xzsvtqo4sixnuqc85qmjpjn56hlt8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ברית כרותה מלשכוח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733224</id>
    <revision>
      <id>3037737</id>
      <parentid>2981238</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T21:37:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3037737</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5283" sha1="lvwkai9jlguophdrfskierkjsb3vzx5" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''בנימן הקטן ברבי חייא חזק'''}}
&lt;poem&gt;
{{סי|בְּ}}רִית כְּרוּתָה מִלִּשְׁכֹּחַ / תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח שָׁכֹחַ / תָּרִיב מִי יַעֲצָר כֹּחַ.
{{סי|נִ}}דָּחוּ הָאֶשְׁכֹּלוֹת וּבָטֵל זִיו הַחָכְמָה / פַּגָּה בֹּחַל וָצֶמֶל אֲנוּנָה וַעֲגוּמָה / אָזְלָה וְנָזְלָה וְרָבְתָה הַכְּנִימָה.
{{סי|יִ}}רְאֵי חֵטְא נִמְאֲסוּ וְנִפְסְקוּ הָעוֹגִין / נִבְזְזוּ חֲנוּיוֹת מְיֻ&lt;!-- % --&gt;זָּנוֹת וְאֵין מֵגִין / פְּרָחַי וְרַבַּי בְּיַד צָרָם מִגֵּן.
{{סי|מִ}}קּוֹל הֲמוֹן רוֹמִי נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת / בָּאֲרָזִים שָׂרְגָה בּוֹלֶשֶׁת וּמַגְבֵּת / מַה יַּעֲשׂוּ אֲזוֹבֵי קִיר אֶל בֵּית.
{{סי|נַ}}חַל שׁוֹטֵף לְבֵית שְׁלָחִים וְאִבִּים / לִוְיָתָן בְּחַכָּה הֹעֲלָה מִמַּיִם רַבִּים / וּמַה יַּעֲשׂוּ דְּגֵי רְקָק וּמֵי גֵבִים.
{{סי|הֵ}}ן בּוֹ בַיּוֹם יָשְׁבוּ בְחֵיקוֹ / וְעִמָּם סֵפֶר מִלְחָמוֹת וְנִמּוּקוֹ / מְדַקְדֵק עִם סְבִיבָיו לְתַאֲבוֹן חֶשְׁקוֹ.
{{סי|קִ}}פּוֹד וְקָאַת גֵּם הֵם נֶאֶסְפוּ לְקָרְבָה / לִרְאוֹת בְּשׁוֹד וָשֶׁבֶר הַבָּא / עַל חָכְמָה מְפֹאָרָה בָּעוֹלָם חֲטִיבָה.
{{סי|טִ}}יעַת אֵדֶר וְסוֹדָנִי נִזְבַּח / לְךָ יָהּ בָּחוּר וּבְתוּלָה מִזְבַּח / מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח.{{ממס|דברים יח ג}}
{{סי|נַ}}פְשִׁי קָצָה עַל פִּרְחֵי קֹדֶשׁ תְּרוּמִיָּה / מְזָרְזִים לְאִמּוֹתָם כּוּס לְעֹלָה רְצוּיָה / אֵבֶל בְּיִשְׂרָאֵל בִּכְהֻנָּה וּבִלְוִיָּה.
{{סי|בְּ}}מִדּוֹת תְּרוּמוֹת מִתְּרוּמוֹת הֻפְרַשְׁנוּ / וְהָרַע בְּעֵינֵיךָ עָשִׂינוּ / הֵן גָּוַעְנוּ אָבַדְנוּ כֻּלָּנוּ.{{ממס|במדבר יז כז}}
{{סי|רָ}}זֵי גְזֵרוֹת פָּשְׁטָה הָרִשְׁעָה וּפְתָקֶיהָ כָּמְסָה / חֻבְּרוּ וְנִתְחַכְּמוּ לִמְחוֹת שֵׁם בַּהֲמָסָה / מוֹסְרוֹתַי תְּנַתֵּק וְיִהְיוּ לִמְשִׁסָּה.
{{סי|בִּ}}י לְמַקֵּט בָּזְזוּ בָּלוּם אוֹצָר / מִקְדָּשׁ מְעַט סֻיַּד וְכֻיַּד שָׁקְדוּ לְקַצַּר / מְלָאוֹ לִבּוֹ אוֹיֵב וְצַר.
{{סי|יִ}}דְווּ הַדְּווּיִם וְיִסְפְּדוּ / עַל כִּי חֻלַּל לָאָרֶץ נֵזֶר הֶעֱדוּ / אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים וַיֹּאבְדוּ.{{ממס|ש&quot;ב א כז}}
יִרְאַת חֵטְא וַעֲנָוָה בָּטְלָה / פָּסְקוּ חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה בַּגּוֹלָה כֻּלָּהּ / אֶרֶץ אֻמְלְלָה וְאָבְלָה.
{{סי|חֲ}}דָשָׁה בְּרִית כְּרֹת לְחַדֵּשׁ / לְמַקְדִּישִׁים עַצְמָם שִׁמְךָ לְקַדֵּשׁ /  יְבָרֶכְךָ יְיָ נְוֵה צֶדֶק הַר הַקֹּדֶשׁ.{{ממס|ירמיהו לא כב}}
{{סי|יְ}}חֻבְּבוּ עוֹשֵׂי צִבְיוֹנְךָ וּמְצַפִּים תִּפְאֶרֶת / כִּמְתַמֵּר וְעוֹלֶה מִקְטַר קְטֹרֶת / בַּעַל הַנֵּס לֹא יַכִּיר בְּנִסּוֹ לַעֲטֶרֶת.
{{סי|יְ}}דִידַי שִׁלְפֵּי שְׁמָד בְּמַחְבָּא בַּחֲרָדָה מִבּוֹא / מַסְלוּל דֶּרֶךְ יִקְרָא לָמוֹ לַעֲבֹר בּוֹ / הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם נָקָם יָבוֹא.{{ממס|ישעיהו לה ד}}
{{סי|אָ}}נָּא לְדוֹר יָתוֹם שָׁלוֹם שָׁלוֹם תַּשְׁלִים / לְאַנְשֵׁי הַגְּבוּל הַסּוֹבְבִים מֵעִיר לְעִיר מֵהַכְלִים / אֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים.{{ממס|ישעיהו נז טו}}
{{סי|חֲזֵ}}ה {{סי|קֶ}}רֶץ בַּנָּאִים מְצֻיָּנִים בְּדַם הַגּוֹאֵל / לִנְקוֹם דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ הוֹאֵל / וְשָׁמַעְתָּ אֶל תְּחִנַּת עֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.{{ממס|מלכים א ח ל|לפני=ע&quot;פ}}&lt;/poem&gt;&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:שלישייה (סליחות)]]
[[קטגוריה:פיוטים על גזירות תתנ&quot;ו]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>lvwkai9jlguophdrfskierkjsb3vzx5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/גרמנית יהודית/א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733952</id>
    <revision>
      <id>3037691</id>
      <parentid>3017640</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T15:52:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3037691</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3070" sha1="mjuovun71m1c9thwolnyoz2sjkc94bj" xml:space="preserve">(א) [א, א] &lt;קטע התחלה=א/&gt;אללע וויזהייט איזט פאן גאטט, עוויג איזט זיא בייא איהם:&lt;קטע סוף=א/&gt;

(ב) [א, ב] &lt;קטע התחלה=ב/&gt;ווער קאן דען זאנד דער אעערע ''[צ&quot;ל אערדע]'' אונד דיא טראפפען דעם רעגענס, ווער קאן דיא טאגע דער וועלט צעהלן?&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(ג) [א, ג] &lt;קטע התחלה=ג/&gt;ווער ווילל דיא העהע דעס היממעלס, דיא ברייטע דער ערדע, אונד דיא טיפע דעם אעערט אויסמעססן:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

(ד) [א, ד] &lt;קטע התחלה=ד/&gt;דיזע אללע איבערטריפט דיא ווייזהייט, אונד איהרע איינזיכטען זינד אונערגרינדליך:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(ה) [א, ו] &lt;קטע התחלה=ו/&gt;ווער האט דער ווייזהייטס קוועללע ענטדעקט?{{ש}}וועם איזט איהר אורשפרונג קונד געטהאן ווארדן?:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

(ו) [א, ח] &lt;קטע התחלה=ח/&gt;איינער איזטס, דער האכהייליגער אונד עהרפורכטספאללער גאטט, דער איבר איהרע טעטלע וואלטעט:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

(ז)  [א, ט] &lt;קטע התחלה=ט/&gt;דיזער האטטע זיא אונערזוכט, בטראכטט אונד געלעהלט, אונד האטטע זיא איינגעטהיילט אין אלל זיינע ווערקע:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

(ח) [א, י] &lt;קטע התחלה=י/&gt;ער גאֶט אויך ווייזהייט אויף יעדען קרעאַטור נאך זיינער אייגנזיכֿט, רייכֿרעס מאָאס אבער אויף דיא, דיא איהם פֿירכֿטען:&lt;קטע סוף=י/&gt;

(ט) [א, יא] &lt;קטע התחלה=יא/&gt;דיא פֿורכֿט גאטטעס איזט עהרע אונד רוהם, וואָננע אונד איינע פֿעסטליכֿע קראָנע:&lt;קטע סוף=יא/&gt;

(י) [א, יב] &lt;קטע התחלה=יב/&gt;דיא פֿערעהרונג גאטטעס ערפֿרייעט דאס הערץ, סענקט הייטערקייט אונד פֿערגניגען אונד לאנגעם לעבן:&lt;קטע סוף=יב/&gt;

(יא) [א, יג] &lt;קטע התחלה=יג/&gt;דעם פֿראממען געהט עס דאך אם ענדע וואָהל, אונד נאך אים טאָרע ווירד ער גנאדע פֿינדן:&lt;קטע סוף=יג/&gt;

(יב) [א, יד] &lt;קטע התחלה=יד/&gt;דער ווייזהייט אנפֿאנג איזט ג[א]טטעספֿורכֿט, זיא ווירד אים מוטטערלייבע מיט דען גאטטעספֿערעהרערן געשאפֿפֿען:&lt;קטע סוף=יד/&gt;

(יג) [א, טו] &lt;קטע התחלה=טו/&gt;בייא דען ווהארהייט-ליבענדן האט זיא איין עוויגע וואהנונג אויפֿגעשלאגען, אונד פֿאנד בייא איהרען נאכֿקאָממן גלויבן:&lt;קטע סוף=טו/&gt;

{{לא נשלם}}

קישור: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36413&amp;st=&amp;pgnum=17

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>mjuovun71m1c9thwolnyoz2sjkc94bj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037692</id>
      <parentid>3037691</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T15:54:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3037692</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3070" sha1="i85ucomko8n7a4m0wrcl0ida5z6fj02" xml:space="preserve">(א) [א, א] &lt;קטע התחלה=א/&gt;אללע וויזהייט איזט פאן גאטט, עוויג איזט זיא בייא איהם:&lt;קטע סוף=א/&gt;

(ב) [א, ב] &lt;קטע התחלה=ב/&gt;ווער קאן דען זאנד דער אעערע ''[צ&quot;ל אערדע]'' אונד דיא טראפפען דעם רעגענס, ווער קאן דיא טאגע דער וועלט צעהלן?&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(ג) [א, ג] &lt;קטע התחלה=ג/&gt;ווער ווילל דיא העהע דעס היממעלס, דיא ברייטע דער ערדע, אונד דיא טיפע דעם אעערט אויסמעססן:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

(ד) [א, ד] &lt;קטע התחלה=ד/&gt;דיזע אללע איבערטריפט דיא ווייזהייט, אונד איהרע איינזיכטען זינד אונערגרינדליך:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(ה) [א, ו] &lt;קטע התחלה=ו/&gt;ווער האט דער ווייזהייטס קוועללע ענטדעקט?{{ש}}וועם איזט איהר אורשפרונג קונד געטהאן ווארדן?:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

(ו) [א, ח] &lt;קטע התחלה=ח/&gt;איינער איזטס, דער האכהייליגער אונד עהרפורכטספאללער גאטט, דער איבר איהרע טעטלע וואלטעט:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

(ז)  [א, ט] &lt;קטע התחלה=ט/&gt;דיזער האטטע זיא אונערזוכט, בטראכטט אונד געלעהלט, אונד האטטע זיא איינגעטהיילט אין אלל זיינע ווערקע:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

(ח) [א, י] &lt;קטע התחלה=י/&gt;ער גאֶט אויך ווייזהייט אויף יעדען קרעאַטור נאך זיינער אייגנזיכֿט, רייכֿרעס מאָאס אבער אויף דיא, דיא איהם פֿירכֿטען:&lt;קטע סוף=י/&gt;

(ט) [א, יא] &lt;קטע התחלה=יא/&gt;דיא פֿורכֿט גאטטעס איזט עהרע אונד רוהם, וואָננע אונד איינע פֿעסטליכֿע קראָנע:&lt;קטע סוף=יא/&gt;

(י) [א, יב] &lt;קטע התחלה=יב/&gt;דיא פֿערעהרונג גאטטעס ערפֿרייעט דאס הערץ, שענקט הייטערקייט אונד פֿערגניגען אונד לאנגעם לעבן:&lt;קטע סוף=יב/&gt;

(יא) [א, יג] &lt;קטע התחלה=יג/&gt;דעם פֿראממען געהט עס דאך אם ענדע וואָהל, אונד נאך אים טאָרע ווירד ער גנאדע פֿינדן:&lt;קטע סוף=יג/&gt;

(יב) [א, יד] &lt;קטע התחלה=יד/&gt;דער ווייזהייט אנפֿאנג איזט ג[א]טטעספֿורכֿט, זיא ווירד אים מוטטערלייבע מיט דען גאטטעספֿערעהרערן געשאפֿפֿען:&lt;קטע סוף=יד/&gt;

(יג) [א, טו] &lt;קטע התחלה=טו/&gt;בייא דען ווהארהייט-ליבענדן האט זיא איין עוויגע וואהנונג אויפֿגעשלאגען, אונד פֿאנד בייא איהרען נאכֿקאָממן גלויבן:&lt;קטע סוף=טו/&gt;

{{לא נשלם}}

קישור: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36413&amp;st=&amp;pgnum=17

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>i85ucomko8n7a4m0wrcl0ida5z6fj02</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037693</id>
      <parentid>3037692</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T15:54:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3037693</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3047" sha1="m9a7hizpbfdfpc182w6mfyja9d87kn9" xml:space="preserve">(א) [א, א] &lt;קטע התחלה=א/&gt;אללע וויזהייט איזט פאן גאטט, עוויג איזט זיא בייא איהם:&lt;קטע סוף=א/&gt;

(ב) [א, ב] &lt;קטע התחלה=ב/&gt;ווער קאן דען זאנד דער אערדע אונד דיא טראפפען דעם רעגענס, ווער קאן דיא טאגע דער וועלט צעהלן?&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(ג) [א, ג] &lt;קטע התחלה=ג/&gt;ווער ווילל דיא העהע דעס היממעלס, דיא ברייטע דער ערדע, אונד דיא טיפע דעם אעערט אויסמעססן:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

(ד) [א, ד] &lt;קטע התחלה=ד/&gt;דיזע אללע איבערטריפט דיא ווייזהייט, אונד איהרע איינזיכטען זינד אונערגרינדליך:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(ה) [א, ו] &lt;קטע התחלה=ו/&gt;ווער האט דער ווייזהייטס קוועללע ענטדעקט?{{ש}}וועם איזט איהר אורשפרונג קונד געטהאן ווארדן?:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

(ו) [א, ח] &lt;קטע התחלה=ח/&gt;איינער איזטס, דער האכהייליגער אונד עהרפורכטספאללער גאטט, דער איבר איהרע טעטלע וואלטעט:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

(ז)  [א, ט] &lt;קטע התחלה=ט/&gt;דיזער האטטע זיא אונערזוכט, בטראכטט אונד געלעהלט, אונד האטטע זיא איינגעטהיילט אין אלל זיינע ווערקע:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

(ח) [א, י] &lt;קטע התחלה=י/&gt;ער גאֶט אויך ווייזהייט אויף יעדען קרעאַטור נאך זיינער אייגנזיכֿט, רייכֿרעס מאָאס אבער אויף דיא, דיא איהם פֿירכֿטען:&lt;קטע סוף=י/&gt;

(ט) [א, יא] &lt;קטע התחלה=יא/&gt;דיא פֿורכֿט גאטטעס איזט עהרע אונד רוהם, וואָננע אונד איינע פֿעסטליכֿע קראָנע:&lt;קטע סוף=יא/&gt;

(י) [א, יב] &lt;קטע התחלה=יב/&gt;דיא פֿערעהרונג גאטטעס ערפֿרייעט דאס הערץ, שענקט הייטערקייט אונד פֿערגניגען אונד לאנגעם לעבן:&lt;קטע סוף=יב/&gt;

(יא) [א, יג] &lt;קטע התחלה=יג/&gt;דעם פֿראממען געהט עס דאך אם ענדע וואָהל, אונד נאך אים טאָרע ווירד ער גנאדע פֿינדן:&lt;קטע סוף=יג/&gt;

(יב) [א, יד] &lt;קטע התחלה=יד/&gt;דער ווייזהייט אנפֿאנג איזט ג[א]טטעספֿורכֿט, זיא ווירד אים מוטטערלייבע מיט דען גאטטעספֿערעהרערן געשאפֿפֿען:&lt;קטע סוף=יד/&gt;

(יג) [א, טו] &lt;קטע התחלה=טו/&gt;בייא דען ווהארהייט-ליבענדן האט זיא איין עוויגע וואהנונג אויפֿגעשלאגען, אונד פֿאנד בייא איהרען נאכֿקאָממן גלויבן:&lt;קטע סוף=טו/&gt;

{{לא נשלם}}

קישור: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36413&amp;st=&amp;pgnum=17

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>m9a7hizpbfdfpc182w6mfyja9d87kn9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1736199</id>
    <revision>
      <id>3037690</id>
      <parentid>3036087</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T15:52:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3037690</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="78730" sha1="73czwipdfu5y8gzcs4fpoi2dgcvk1gr" xml:space="preserve">=נספח ללוח הסליחות=
==מנהגי סליחות שהובאו בספרי מנהג והלכה==


===לימי התשובה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! [[הגהות מיימוניות/סדר התפילות#י|הגהות מיימוניות]]
! מהר&quot;ז יענט{{הערה|שם=איטליה|הסדר שהנהיג מהר&quot;ז יענט בטרעויז, הפך למנהג האשכנזים שבאיטליה הנדפס.}}
! מהרי&quot;ל
! מהרי&quot;א טירנא
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם א' סליחות --&gt;
* ג' סליחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]].
* (חטאנו?)
|&lt;!-- הגה&quot;מ א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* סליחה: [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמונה]]
* עוד ב' סליחות לפחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי יום מנוחה]]
|&lt;!-- רז&quot;י א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]
* [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|rowspan=7|&lt;!-- מהרי&quot;ל ימי סליחות --&gt;
(סדר הסליחות מנעתי{{ש}}מלכתוב דהכל כסדר{{ש}}המדינה משנין.)
* ג' סליחות
* פזמון
* חטאנו
|&lt;!-- מהרי&quot;ט א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]
* [[איככה אפצה פה]],{{ש}}וי&quot;א [[אין מי יקרא בצדק]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|rowspan=6|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם שבוע סליחות --&gt;
* (ג' סליחות)
* פזמון
* חטאנו
|rowspan=6|&lt;!-- הגה&quot;מ שבוע סליחות --&gt;
* ג' סליחות לכל הפחות
* (פזמון)
|&lt;!-- רז&quot;י ב' סליחות --&gt;
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמידת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|rowspan=6|&lt;!-- מהרי&quot;ט שבוע סליחות --&gt;
כסדר יום א' בלי{{ש}}פתיחה
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|&lt;!-- רז&quot;י ג' סליחות --&gt;
* [[ישראל עמך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי|אודה על פשע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|&lt;!-- רז&quot;י ד' סליחות --&gt;
* [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו]]
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי נחרבת]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- רז&quot;י ה' סליחות --&gt;
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* פזמון: [[חננו יי חננו|חנינו הי חנינו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|&lt;!-- רז&quot;י ו' סליחות --&gt;
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- רז&quot;י ז' סליחות --&gt;
* [[אקרא בשמך|אקרא בשמך להחזיק]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[ה' שמעה ה' סלחה|ה' שמעה]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ראש השנה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ער&quot;ה --&gt;
(סדר רינוס)
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
י&quot;ג סליחות:{{ש}}
1. [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]{{ש}}
2. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
3. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
4. [[אך במתח דין|אך במתח]]{{ש}}
5. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
6. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
9. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
10. [[אהבת עזז]]{{ש}}
11. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
12. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]{{ש}}
13. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ]] בפתחחת הארון
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]] בפתיחת הארון
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]], ([[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]])
* תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים|אמונים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|דרב סעדיה גאון, ובכן]], ([[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]])
|&lt;!-- רז&quot;י ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך|אדון בשופטך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}ו[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]
* [[אוילי המתעה]]{{ש}}ו[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* ([[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]){{הערה|שם=אורך|נמצאת רק בחלק מכתבי היד.}}
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון| יהי רצון]], [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל ער&quot;ה --&gt;
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]
* י&quot;א [[איככה אפצה פה]]
* י&quot;ג סליחות
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}}בפתיחת הארון
* עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס רובע]]]{{ש}}(וי&quot;א: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]){{הערה|בחלק מהמקורות.}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]{{הערה|חרוזים א'ג'ה'ג'ב'ד'.}} בפתיחת הארון
* [[בקשה לרב סעדיה גאון|וידוי ארוך]]
* תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפילה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם גדליה --&gt;
* פתיחה
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[את צום השביעי]]
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו
* תחנון
|&lt;!-- הגה&quot;מ גדליה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]]
השאר כבעשרי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י גדליה --&gt;
* פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה' חזקו]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[את צום השביעי]]
* שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]
* שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
* עקדה: [[אז בהר מור]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
* תחנון: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל גדליה --&gt;
במגנצא:
* פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* [[את צום השביעי]]
* שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* שלמונית: [[אורח צדקה]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|כסא כונן]]
* תחנון: [[תורה הקדושה]]
* תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני ניחר]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט גדליה --&gt;
* פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את יי' בהמצאו]]
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]{{ש}}או [[אלהים אין בלתך]]
* שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]{{ש}}[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]{{ש}}או [[אז בהר מור]]
* תחינה: [[תורה הקדושה]] 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|rowspan=4|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* ב' סליחות
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* (פזמון)
* חטאנו
* תחנון
ובמקום אחר פוק חזי מאי עמא דבר.
|rowspan=4|&lt;!-- הגה&quot;מ עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* (סליחות)
* עקידה
* (פזמון)
* תחנון
'''ביום שלפני ערב יו&quot;כ:'''
* תחנון: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|&lt;!-- רז&quot;י ב' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]]
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך ה' עיני כל יצור]]
* שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך שוועתי]]
* שלמונית: [[אורח צדקה]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
* פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
* תחנון: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|rowspan=4|&lt;!-- מהרי&quot;ל עי&quot;ת --&gt;
במגנצא ווורמייזא:
* פתיחה
* ג' סליחות
* שלישיה
* שלמונית
* עקדה
* פזמון
* חטאנו
* תחנון
|rowspan=4|&lt;!-- מהרי&quot;ט עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* ב' סליחות דמיירות בתשובה
* שלישיה
* שלמונית
* פזמון
* עקדה
* תחינה
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י ג' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[אשת נעורים]]
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|איה הרואה]]
* [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]]
* [[אטתי מטתי]]
* שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]
* שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* עקדה: [[איתן למד דעת]]
* פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבוקר]]
* חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
* תחנון: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י ד' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]
* שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]]
* עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* תחנון: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י ה' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]
* [[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי]]
* [[תאות נפש ולב|תאות לב ונפש]]
* שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים קול]]
* שלמונית: [[תוחלת ישראל]]
* עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שיכן]]
* פזמון: [[כי הנה כחומר]]
* חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
* תחינה: [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
* תחנון [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם עריו&quot;כ --&gt;
(סדר רינוס)
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נורא בעליונים]]
סליחות כבערב ראש השנה :{{ש}}
1. [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]{{ש}}
2. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
3. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
4. [[אך במתח דין|אך במתח]]{{ש}}
5. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
6. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
9. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
10. [[אהבת עזז]]{{ש}}
11. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
12. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]{{ש}}
13. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך כי אנפת]] או [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ עריו&quot;כ --&gt;
סדר ערב ר&quot;ה בלא {{צ|[[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]}}:
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* עקדה: [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- רז&quot;י עריו&quot;כ --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נורא בעליונים]]
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך|אדון בשופטך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}ו[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]
* [[אוילי המתעה]]{{ש}}ו[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* ([[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]){{הערה|שם=אורך}}
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון| יהי רצון]], [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל עריו&quot;כ --&gt;
יש מקומות מרבין{{ש}}סליחות בעי&quot;כ{{ש}}דוגמת ער&quot;ה, ויש{{ש}}מקומות שאומרים{{ש}}רק ג' סליחות בעיו&quot;כ,{{ש}}פוק חזי מאי עמא{{ש}}דבר.
|&lt;!-- מהרי&quot;ל עריו&quot;כ --&gt;
רק ב' סליחות:{{ש}}
1. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
2. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
|}

===ליום כפור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! [[הגהות מיימוניות/סדר התפילות#י|הגהות מיימוניות]]
! 	מהר&quot;ז יענט{{הערה|שם=איטליה}}
! מהרי&quot;ל
! מהרי&quot;א טירנא
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ערבית
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ערבית --&gt;
* [[סלח נא אשמות|סלח נא]]
* [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
* [[אמנם אשמינו]]
כפי מנהג המקום.
|&lt;!-- הגה&quot;מ ערבית --&gt;
ז' פעמים י&quot;ג מידות:{{ש}}
1. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]{{ש}}
2. [[סלח נא אשמות]]{{ש}}
3. (עקדה:) [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]{{ש}}
4. (פזמון:) [[אמנם אשמינו|דרכך אלהינו]]{{ש}}
5-6-7. (חטאנו:) [[אותך אדרוש ואליך אתודע|אותך אדרוש]]{{ש}}עם ג' הפסקות.
|&lt;!-- רז&quot;י ערבית --&gt;
|&lt;!-- מהרי&quot;ל ערבית --&gt;
סדר מגנצא:
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]{{ש}}
* [[סלח נא אשמות]]{{ש}}
* עקדה: [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]{{ש}}
* פזמון: [[אמנם אשמינו|דרכך אלהינו]]{{ש}}
* חטאנו: [[אותך אדרוש ואליך אתודע|אותך אדרוש]]{{ש}}וי&quot;מ אומרים [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ערבית --&gt;
* אין נוהגין לומר פתיחה
* ([[אמנם אשמינו]]){{הערה|נמצא רק בנדפס.}}
* [[סלח נא אשמות]]
* [[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}}בפתיחת הארון
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם שחרית --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]{{ש}}
2. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]{{ש}}
3. [[אפס מזיח]]{{ש}}
4. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]]{{ש}}
5. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}
6. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
9. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
10. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
11. [[אך במתח דין]]{{ש}}
12. [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]{{ש}}
13. [[אני אני המדבר|אני הוא המדבר]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ|שופט]]{{ש}}
* בשבת פזמון: [[שרי קודש היום|שרי קדש]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ שחרית --&gt;
י&quot;ג פעמים י&quot;ג מדות:{{ש}}
1. [[אפס מזיח]]{{ש}}
2. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]{{ש}}
3. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]{{ש}}
4. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}
5. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
6. [[אך במתח דין]]{{ש}}
7. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
8. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
9. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
10. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
11. [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]{{ש}}
12. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}}
13. [[אורח צדקה]]{{ש}}
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים|אמונים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|אם אשמינו?]]
|&lt;!-- רז&quot;י שחרית --&gt;
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]]
* [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]
* [[אדון בשפטך|אדון בשופטך]]
* [[תגרת יד אסוף]]
* [[אמנם אלהי עולם]]
* [[אפס מזיח]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אני הוא השואל]]
* עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי צורי]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}}בשבת במקומו: [[שרי קודש היום]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל שחרית --&gt;
אומר סליחות ביום כפורים{{ש}}שיש בהן שמות ויש בהן{{ש}}משפט.{{ש}}
נוהגין במגנצא שאומרים סליחות{{ש}}בתפילת יוצר שנתייסדו על{{ש}}עבודת יום כפור, כגון:
* [[איך אשא ראש]]
* [[אפס מזיח]]
וכיוצא בהן, ודלא כמו שכתב{{ש}}ה[[מרדכי/יומא/פרק #תשכז|מרדכי]]{{הערה|שיש לאמרם רק במוסף כמנהג שאר קהילות.}}
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט שחרית --&gt;
* פתיחה
* י&quot;ג סליחות עם
* שלישיה
* שלמונית
* פיזמון: [[שופט כל הארץ]]
* עקידה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם מוסף --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[איך אשא ראש]]{{ש}}
2. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]{{ש}}
3. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]{{ש}}
4. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפילתנו]]{{ש}}
5. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני]]{{ש}}
6. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
7. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
8. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
9. [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]{{ש}}
10. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבוא ואשתחוה]]{{ש}}
11. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
12. [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]]{{ש}}
13. [[אני הוא השואל]]{{ש}}
* פזמון: [[אנשי משמר|מי אל כמוך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ מוסף --&gt;
* [[איך אשא ראש]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]
* [[אני הוא השואל]]
* [[אכפרה פני מלך רב]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]]{{ש}}או [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ה' שמעה ה' סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- רז&quot;י מוסף --&gt;
* [[איך אשא ראש]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]]
* [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אישים]]
* [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]]
* [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]
* [[אך במתח דין|אך במתח הדין]]
* [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אני אני המדבר|אני הוא המדבר]]
* עקדה: [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ה' שמעה ה' סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל מוסף --&gt;
* [[אכפרה פני מלך רב]]
* במגנצא אין אומרים{{ש}}[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט מוסף --&gt;
* י&quot;ג סליחות עם
* שלישיה
* שלמונית
* פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים,{{ש}}
וי&quot;א [[אזכרה אלהים ואהמיה|יי' יי' אל רחום וחנון]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם מנחה --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אישים]]
* [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]]
* [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]]
* [[אהבת עזז|אהבת עזוז]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* (אם עוד היום גדול,{{ש}}מוסיפים בשלמונית כגון:{{ש}}[[אורח צדקה]],{{ש}}[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]],{{ש}}[[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ודומיהם){{ש}}
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה' אל רחום]]
*  חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ מנחה --&gt;
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* שאר סליחות ממטבע רבינו מאיר
* עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- רז&quot;י מנחה --&gt;
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפילתינו]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[ותיק וחסיד אתה|ותיק וחסיד]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]]
* עקדה: [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל מנחה --&gt;
סליחות כמנהג המקום.
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט מנחה --&gt;
* י&quot;ג סליחות עם
* שלישיה
* שלמונית
*פזמון
* ולא (נוהגים לומר) חטאנו
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |נעילה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם נעילה --&gt;
|&lt;!-- הגה&quot;מ נעילה --&gt;
במקום סליחות יאמר פזמונים,{{ש}}ואומר {{צ|שמע ישראל}}{{הערה|הוא אחד מהפזמונים, ולא כמו שהגיהו ברמב&quot;ם מהדורת פרנקל.}}
|&lt;!-- רז&quot;י נעילה --&gt;
אם יש שהות אומרים:{{ש}}
* [[אדון כתקח מועד]]
וכל הפזמונים
|&lt;!-- מהרי&quot;ל נעילה --&gt;
* אומרים כל הפזמונים{{ש}}חרוזה ראשונה.
* בשבת: [[המבדיל בין קודש לחול]]{{ש}}חרוזה ראשונה
* במגנצא:{{ש}}שמע ישראל ה'{{ש}}אלהינו ה' אחד
|&lt;!-- מהרי&quot;ט נעילה --&gt;
* [[אז לפנות ערב|פתח לנו שער]]
* [[אבן מעמסה|היום יפנה]]{{ש}}וא&quot;א {{צ|אבן מעמסה}}
* [[תעלת צרי|מי יעמוד]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]] שני פסוקים
* [[אנקת מסלדיך]]
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|השם השם אל רחום וחנון]]{{הערה|הגהות מנהגים: &quot;במקומות שנוהגין לומר פזמון י&quot;ג מדות למוסף או למנחה, לנעילה אין אומרים ממנו כי אם החרוז הראשון דהיינו י&quot;ג מדות.}}
* [[יחביאנו צל ידו|יחביאנו]]
* [[ישמיענו סלחתי|ישמיענו]]
* [[אז כעיני עבדים|רחם נא קהל]]
* 
|}

===לתעניות צבור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! מהר&quot;ז יענט, מהרי&quot;ל{{הערה|כמו שאר רשימת הסליחות למהר&quot;ז יענט, הרשימה לתעניות צבור הועתקה לכתבי יד האיטלקים של ספר מהרי&quot;ל ע&quot;י המחבר, ר' זלמן משוטיגווערא. אבל שלא כשאר הרשימה, היא אף נדפסה בספר מהרי&quot;ל הנדפס. סדר הסליחות לבה&quot;ב שונה במנהג האשכנזים באיטליה, אבל כך נדפס בסליחות כמנהג נירנברג-פיורדא.}}
! מהרי&quot;ל
! מהרי&quot;א טירנא
! 
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שני קמא
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ב' --&gt;
|&lt;!-- רז&quot;י ב' --&gt;
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
|rowspan=3|&lt;!-- מהרי&quot;ל בה&quot;ב --&gt;
* ג' סליחות
* פזמון
* חטאנו
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ב' --&gt;
בברונא (וי&quot;א סדר אחר):
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | חמישי
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ה' --&gt;
|&lt;!-- רז&quot;י ה' --&gt;
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו:[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ה' --&gt;
בברונא (וי&quot;א סדר אחר):
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו|אנשי אמנה]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שני תנינא
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם וב' --&gt;
|&lt;!-- רז&quot;י וב' --&gt;
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל גדול]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]{{הערה|חסר במהרי&quot;ל הנדפס.}}
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט וב' --&gt;
בברונא (וי&quot;א סדר אחר):
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|השם אל רחום]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | עשרה בטבת
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם י' טבת --&gt;
|&lt;!-- רז&quot;י י' טבת --&gt;
* [[אבן הראשה]]
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה חבצלת]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי|אודה על פשעי]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל י' טבת --&gt;
במגנצא (ביש מקומות):
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת]]
* ואחר {{צ|ואתה צדיק}} אומר:{{ש}}[[איך מכל אומות]] (א-2817)
|&lt;!-- מהרי&quot;ט י' טבת --&gt;
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |תענית אסתר
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם אסתר --&gt;
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר]]
|&lt;!-- רז&quot;י אסתר --&gt;
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* (פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]){{הערה|חסר בחלק מהכ&quot;י.}}
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]{{הערה|במהרי&quot;ל מתחיל: {{צ|פניך האר}} כמנהג פרנקפורט.}}
|&lt;!-- מהרי&quot;ל אסתר --&gt;
תחנון:{{ש}}
* ביש מקומות: [[כנסת ישראל]] (כ-486)
* במגנצא: [[עינינו לך תלינו]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט אסתר --&gt;
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות|אתה האל]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שבעה עשר
בתמוז
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם י&quot;ז תמוז --&gt;
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
* תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- רז&quot;י י&quot;ז תמוז --&gt;
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
* תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני ניחר]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל י&quot;ז תמוז --&gt;
* (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]])
* במגנצא (ביש מקומות) אומר הש&quot;ץ{{ש}}אחר {{צ|ואתה צדיק}}:{{ש}}[[איך מכל אומות]] (א-2817)
|&lt;!-- מהרי&quot;ט י&quot;ז תמוז --&gt;
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | מילה ביום{{ש}}שאומרים{{ש}}סליחות
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ברית --&gt;
* פזמון: [[זכור ברית - אות ברית|זכור ברית]]
* סליחה: [[אל תפר בריתך איתנו]]
|&lt;!-- רז&quot;י ברית --&gt;
|&lt;!-- מהרי&quot;ל ברית --&gt;
* [[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]]
* [[זכור ברית - אות ברית|זכור ברית]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ברית --&gt;
|}

==כ' סיון==
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
!style=&quot;width: 20%;&quot; | מקום 
! סדר
|-
|המנהג הנפוץ
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון)
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים)
* [[אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|-ו
|בי&quot;כ הגדול אוסטרא (ע&quot;פ מחזור כל-בו)
|2 סליחות ראשונות:
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ.
|-
|מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ&quot;ד, סליחות בהמן פראג תר&quot;כ ועוד.
|
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אני אני המדבר]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
|מסליחות פוזנא-הורודנא:
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
* [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* ([[שבתי בבית ה']])
|-
|מקונטרס מנהג של פוזנא:
|
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[שבתי בבית ה']]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]
* קינה: [[אמרתי שעו מני]]
* אל מלא רחמים של כ' סיון לר' שעפטיל סגל
|-
| סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת&quot;י)
|
* [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי)
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]]
* תחינה: [[מיכאל וגבריאל]]
* אל מלא רחמים של כ' סיון לבעל תוי&quot;ט
|-
|הסדר שתיקן בעל הש&quot;ך (סליחות ליטא)
|
* [[ישראל אין מלך]]
* [[אלהים באו גוים בקרב מחניך]]
* חטאנו: [[אלהים באו גוים בנחלתך טימאו את היכל משכנותיך]]
* קינה: [[ציון אל ירפי ידיך]]
* קינה: [[ארים קול ילך כנחש]]
* קינה: [[ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה]]
|-
| מנהג ק&quot;ק אליק ע&quot;פ סדר הט&quot;ז (נדפס בספר ילקוט מנחם)
|
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* [[אמרתי נא אספרה]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|}

==יום כיפור קטן==
* [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
* פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
* (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ&quot;ז)
* [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
* [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
;מנהג 'מעירי שחר' דק&quot;ק אשכנזים במנטובה
שחרית:
* פתיחה: [[איך נפתח פה]]
*[[אנשי אמנה עברו]]
*[[אקרא בשמך]]
*עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]
*פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
*במקום חטאנו: ומי כעמך ישראל (מתוך הסילוק [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף]])

כשא&quot;א תחנון:
* [[סלח נא לעון העם הזה כגודל מדותיך]]
* [[ותיק וחסיד אתה]]
* [[שחר קמתי להודות]]
* [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]

מנחה:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש נשפוך כמים]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]
* (כשהימים ארוכים: [[ותיק וחסיד אתה]])
* [[אבן הראשה]]
*עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
*פזמון: [[ה' יהמו רחמיך על עדתך]]
*חטאנו: [[ה' אלהי נשען על רחמיך]]
*לפני וידוי: [[את חטאי אני מזכיר]]
* [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

כשאין אומרים תחנון:
*[[אתה המאזין עתירה]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
* [[תאמר למחות אשמינו]]
* [[אורך תזריח לחשוכה|אורך תזריח לחשכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
*פזמונים של הפיוטים
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[כי הנה כחומר]]
**[[רועה ישראל האזינה]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
*[[ה' יהמו רחמיך על עדתך|ה' חזה ציון]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

==שובבי&quot;ם ת&quot;ת==
{{הור2|ברוב הקהילות מתענים יום חמישי בכל אחד משבועות אלו ואומרים סליחות לפי הסדר דלהלן.}}
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
! שבוע
! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע&quot;ז) !! נירנברג-פיורדא
|-
!שמות
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!וארא
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בא
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בשלח
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]]
* [[אטתי מטתי]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!יתרו
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!משפטים
|
* [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אזעק אל אלהים קולי]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אורך ואמיתך שלח]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תרומה
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תצוה
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']]
* [[אליך נשואות עינינו]]
* פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|}

===מנהג מנטובה===
{{הור2|בחברת 'מעירי שחר' אשכנזים דק&quot;ק מנטובה מתענים שני וחמישי בפרשיות שובבי&quot;ם, ואומרים סליחות אלו בכל שבוע שחרית ומנחה.}}
שחרית יום שני:
*פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
*[[אדון בפקדך]]
*[[אדון דין אם ידוקדק]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]], [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]], [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
*חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום שני:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לך ונפש נשפוך כמים]]
*[[אדון בשפטך]]
*[[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי]]
*פזמונים: כותרות מ[[כי הנה כחומר]], [[רועה ישראל האזינה]], [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי|פניך לנו האירה]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

שחרית יום חמישי:
*פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]
*[[אל באפך פן תמעיט]]
*[[אקרא אל אלהים קולי]]
*פזמונים: כותרות מ[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']], [[אם עוונינו ענו בנו]], [[אנקת מסלדיך]]
*חטאנו: [[מעשה ידיו כלם]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום חמישי:
*פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]
*[[אוילי המתעה]]
*[[שוממתי ברב יגוני]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]], [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי|קראתי לרוכב ערבות]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

===מנהג פוזנא===
{{הור2|על פי קונטרס של מנהג ק&quot;ק פוזנן דיהרנפורט תקנ&quot;ו}}
* [[אין מי יקרא בצדק]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אנא ה' אלהי השמים|אנא אלהי השמים]]
* [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אל הר המור]]

==סליחות לחברא קדישא==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
!קהילה
!סדר
|-
!ליטא{{ש}}וח&quot;ק ירושלים
|
*[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*עקידה: [[אם אפס]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*(תוספת לוידוי כבער&quot;ה)
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|- 
!קצת קהילות{{ש}}ליטא
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*[[תנחם על עפר ואפר]]
*שלמונית: [[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]]
*([[אדם איך יזכה]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזכרה יום מותי]]){{הערה|תוכחות אלו אינן מופיעות בסליחות לח&quot;ק מינסק תק&quot;ע, אבל הן מובאות בסדר כמנהג ק&quot;ק שמובא בסידור כל בו ח&quot;ג (ספרד), וילנא תרפ&quot;ג.}}
*פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
!בריסק{{הערה|בקהילה זו, מלבד הסליחות לח&quot;ק כמנהג ליטא שאמרו בט&quot;ז כסלו, נוסף סדר סליחות עבור 'המתעסקים' בכ&quot;ז תשרי, נד' תרע&quot;ד ותרפ&quot;ט, והוא המובא כאן.}}
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו]]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]]
*[[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]

|-
! פוזנא-הורודנא
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]
* [[שוכני בתי חמר]]
* [[אזכרה יום מותי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אז בהר מור]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! קראקא
|
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
! (וינה תקמ&quot;ה)
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*עקידה: [[איתן למד דעת]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים הצור תמים]]
|-
! הלברשטאדט
|
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* [[אנשי אמונה עברו]]
* [[אם אפס|אהל שכן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
* תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|-
! פרנקפורט
|
* [[אנא אלהי אברהם]]
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
! ברלין
|
* [[אנשי אמונה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים]])
|-
! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש&quot;א חיפה תש&quot;ל.}}
|
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! אראד{{הערה|מאת [[w:אהרן חורין|אהרן חורין]].}}
|
*אדני אחת מאתך שאלתנו
*פזמון: אלהים עליון האל הגומר עלינו
*תחינה לוידוי: אל אלהי הרוחות לכל בשר כי אראה שמיך
*(תחינה לנפילת אפים: אדון כל הנמצאים)
|}

==הושענא רבה==
(ממחזור כל בו וילנא תרס&quot;ה; נהגו לדלג על אמירת י&quot;ג המידות עצמן)
* מנהג ליטא
** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
** עקדה: [[אז בהר מור]]
** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

* מנהג פוזנא וגליציה (פולין?)
** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]
** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
** [[אך במתח דין|אך במתח]]
** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]
** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]

==תעניות מקומיות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות
|-
|שמחת תורה{{ש}}כ&quot;ג תשרי||קראקא||
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|-
|י&quot;ד חשוון||פראג||
(חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר)
* [[אנוסה לעזרה]]
* [[ארכו הימים ותלאה רבתה]]
* פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]]
|-
|ה' כסלו||פוזנא||
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* [[אל הר המור]]
|-
|ד' טבת||בהמיש ליפא{{הערה|כיום צ'סקה ליפה}}
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[על אלה תרדנה]]
*תחינה על קברות ההרוגים: [[אנא ה' נוקם ובעל חמה]]
*בקשת מחילה: [[שלום עליכם אתם]]
|-
|י&quot;א טבת||לונדנבורג||
* [[איה קנאתך וגבורותיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אם אפס]]
* חטאנו: [[את ה' נודה בפינו]]
|-
|כ&quot;ד טבת||פרנקפורט||
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|-
|כ&quot;ט שבט||וורמייזא||
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|-
|ב' אדר||פראג||
(חיבר רבי שלמה אפרים מלונטשיץ)
* [[אלה אזכרה ואשפכה]]
* [[תולעת יעקב אל תיראי]]
* פזמון: [[אלה במגן וצינה]]
|-
|י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]]
|-
|י&quot;ט באדר||פרנקפורט||
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]]
* [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}ניסן||פיורדא
|
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]]
* [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|-
|אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרא
|
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|-
|כ&quot;ג אייר||וורמייזא
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]]
|-
|כ&quot;ד אייר||בומסלא
|
*[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
*פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
*[[אל אלהים דומיה נפשי]]
|-
|ר&quot;ח סיון||וורמייזא||
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|-
|ג' סיון||מגנצא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]]
* חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|-
|אסרו חג{{ש}}שבועות||בי&quot;כ הישן{{ש}}בפראג||
* [[מי יודע ישוב]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]]
|-
|כ' סיון||colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''ראו למעלה'''}}
|-
|כ&quot;ו סיון||אליק|| (ייסדן הט&quot;ז)
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* [[אודך על כי נוראות נפלאתי]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[דודי אדום וצח]]
|-
|כ&quot;ב תמוז||דייץ||
* [[ישראל עמך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}אב||פיורדא||
* [[אנשי אמנה עברו]]
* [[מקוה ישראל מושיעו]]
* [[תאות נפש ולב]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|-
|ה' אב||פוזנא||
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[יום זה לנו לזכרון|יום זה לנו]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אל הר המור]]
|-
|כ&quot;ז אלול||פרנקפורט||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (בתקופות מסוימות)
(בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום)
|}

==סליחות על קדושים==
{{הור2|סליחות אלו נוספו על פי רוב אל סדרי הסליחות שבתפילות יום כיפור}}
===על גזירות פראג===
{{הור2|ע&quot;פ צונץ התענית על גזירת קמ&quot;ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק&quot;ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו&quot;כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.}}
* סליחות של רבי אביגדור קרא:
** [[אלהים אל דמי לדמי]]
** [[את כל התלאה]]
** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]]
* סליחות של רבי אברהם ב&quot;ר אביגדור:
** [[אנא אלהי אברהם]]

===על קדושי גומבין (שנ&quot;ו)===
* מסליחות פוזנא: [[אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי]] (תוספת למוסף יו&quot;כ)
* מסליחות ליטא{{הערה|הופיעה גם בסליחות פולין דפו&quot;ר לובלין שס&quot;ג.}}: [[אלהים למדתני מנעורי]] (תוספת למוסף יו&quot;כ)
* [[ממעמקים אקרא]] (נדפסה{{הערה|בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ&quot;ז}} בהוראת הלבוש בכדי להיאמר במוסף יו&quot;כ בפוזנא)
* [[ממנו רחק מנחם]] (נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ&quot;ז, וכתוב בכותרת שנועדה לא' באייר)

===על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ&quot;א)===
{{הור2|נאמרו במוסף יו&quot;כ. נדפסו שם שצ&quot;א}}
* [[אלהים באו גוים בנחלתך כרו לי]] (לר' נתן נטע שפירא)
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו ה' עשה למען שמך]]

===על גזירה בלובלין (שצ&quot;ו)===
{{הור2|סליחה ליו&quot;כ מאת רבי צבי הירש ב&quot;ר מרדכי מפודהייץ{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990030385330205171/NLI בסה&quot;ל]. נתחברה בעקבות מותם של שני קדושים וסכנת גירוש שאיימה על יהודי לובלין עקב כך.}}}}
* אלהים אל דמי לך ואל תחרש ואל תשקוט אל כי הנה אויביך רצו למחות שם מישראל

===על קדושי ראזינאי (ת&quot;כ)===
{{הור2|נאמרה שם במוסף יו&quot;כ.{{הערה|נדפסה בספר דעת קדושים, פטרבורג תרנ&quot;ז-תרנ&quot;ח.}}}}
* [[אנא אדון העולמים פועל פעלת]]

==סליחות לעת צרה==
===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים===
(מנהגים שונים)
* [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[מושל בעליונים אתה ידעת|מושל בעליונים]]
* [[אם אבות אכלו בוסר|אם אבות]]
===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי===
(סליחות בי&quot;כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח&quot;ד)
* בשעת המגפה:
** [[אלהים עליון גדול גבור ונורא]]
** פזמון: [[אין לנו פה ולא מצח]]

* לרעב וליוקר המים:
** [[אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים]]
** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה]]

* לשלום המלכות:
** [[אנא האל הנותן עוז ותעצומות]]
** פזמון: [[ה' בעזך ישמח מלך]]

* למצוא חן בעיני המלך:
** [[אל מלך יושב על כסא רם ונשא]]
** פזמון: [[מלך מלכים ה']]

===סליחות לעצירת מגפה לר' דוד אופנהיים===
(פראג תע&quot;ג{{הערה|נדמ&quot;ח ע&quot;י [https://hebrewbooks.org/65799 מכון צמח דוד תשפ&quot;ב]}})
*[[אנשי אמנה אבדו ואין איש]]
*אערוך שועי בבקר שוועי
*ה' ה' קודם שיחטא
* פזמון: אין לנו פה ולא מצח (לר&quot;א אשכנזי)
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
===סליחה על עצירת הגשמים וסיבתם===
(נד' פראג תס&quot;ח{{הערה|בהסכמת ר' דוד אופנהיים. המחבר כפה&quot;נ ר' השקא הכהן סופר מפראג. מובאת באוצר תפילות ישראל ח&quot;ב עמ' רפב}})
* אתה זן מקרני ראמים

==סליחות לשומרים לבוקר==
;לימות השנה
* ליום ראשון:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]])
**פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']])
**חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
**קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי)
**בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה
* ליום שני:
**[[תבוא לפניך שועת חנון]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
**קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*ליום שלישי:
**[[אקרא בשמך]]
**עקידה: [[אז בהר מור]]
**פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]]
**חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
**קינה: [[אך זה היום]]
*ליום רביעי:
**[[אך בך מקוה ישראל]]
**עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]]
**פזמון: [[יציץ צור מחרכו]]
**חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
**קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]]
*ליום חמישי:
**[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]
**עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]]
**פזמון: [[כי הנה כחומר]]
**חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
**קינה: [[איך ידידות נפש]]
*ליום ששי:
**[[מצרי ערי יצרי]]
**עקידה: [[אל הר המור]]
**פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
**חטאנו: [[גדול עווני]]
**קינה: [[אלי ציון]]
;כשאין אומרים תחנון
*לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]]
*ליום רביעי: [[צמאה נפשי]]
*ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]]
*ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]]
*לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]]

;תוספות ממנהגים שונים
*לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]]
*ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]]
*לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]]
*לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]]

*כשיש חולה:
**[[אני קראתיך כי תענני אל]]
**[[אליך נשואות עינינו]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*כשיש בר מינן:
**פזמון: [[שוכני בתי חמר]]
**חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]]

*תוספת לערב ראש חודש אחרי הקינה: [[ציון לעפר שבי ובכי אביריך]]
*תוספת לערב ר&quot;ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]]
*תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש
**[[אנא השם הנכבד והנורא]]
**[[אנא אלהי אברהם]]
**[[אדם איך יזכה]]
**[[אלהים אין בלתך]]
==הערות==</text>
      <sha1>73czwipdfu5y8gzcs4fpoi2dgcvk1gr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037728</id>
      <parentid>3037690</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T19:33:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>סליחות לער&quot;ח סיון. אולי סדר זה לא נדפס בזמנו, אבל כנראה שהוא לא היחיד כאן. העתקתיו מכ&quot;י Bibliotheca Rosenthaliana, Ms. Rosenthaliana 467, הסליחה &quot;אתה הוא&quot; נדפסה במקומות שונים</comment>
      <origin>3037728</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="78262" sha1="ijgcowvi3xrxy96iyphmg8kqcgkhtmb" xml:space="preserve">=נספח ללוח הסליחות=
==מנהגי סליחות שהובאו בספרי מנהג והלכה==


===לימי התשובה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! [[הגהות מיימוניות/סדר התפילות#י|הגהות מיימוניות]]
! מהר&quot;ז יענט{{הערה|שם=איטליה|הסדר שהנהיג מהר&quot;ז יענט בטרעויז, הפך למנהג האשכנזים שבאיטליה הנדפס.}}
! מהרי&quot;ל
! מהרי&quot;א טירנא
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם א' סליחות --&gt;
* ג' סליחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]].
* (חטאנו?)
|&lt;!-- הגה&quot;מ א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* סליחה: [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמונה]]
* עוד ב' סליחות לפחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי יום מנוחה]]
|&lt;!-- רז&quot;י א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]
* [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|rowspan=7|&lt;!-- מהרי&quot;ל ימי סליחות --&gt;
(סדר הסליחות מנעתי{{ש}}מלכתוב דהכל כסדר{{ש}}המדינה משנין.)
* ג' סליחות
* פזמון
* חטאנו
|&lt;!-- מהרי&quot;ט א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]
* [[איככה אפצה פה]],{{ש}}וי&quot;א [[אין מי יקרא בצדק]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|rowspan=6|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם שבוע סליחות --&gt;
* (ג' סליחות)
* פזמון
* חטאנו
|rowspan=6|&lt;!-- הגה&quot;מ שבוע סליחות --&gt;
* ג' סליחות לכל הפחות
* (פזמון)
|&lt;!-- רז&quot;י ב' סליחות --&gt;
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמידת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|rowspan=6|&lt;!-- מהרי&quot;ט שבוע סליחות --&gt;
כסדר יום א' בלי{{ש}}פתיחה
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|&lt;!-- רז&quot;י ג' סליחות --&gt;
* [[ישראל עמך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי|אודה על פשע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|&lt;!-- רז&quot;י ד' סליחות --&gt;
* [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו]]
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי נחרבת]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- רז&quot;י ה' סליחות --&gt;
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* פזמון: [[חננו יי חננו|חנינו הי חנינו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|&lt;!-- רז&quot;י ו' סליחות --&gt;
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- רז&quot;י ז' סליחות --&gt;
* [[אקרא בשמך|אקרא בשמך להחזיק]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[ה' שמעה ה' סלחה|ה' שמעה]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ראש השנה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ער&quot;ה --&gt;
(סדר רינוס)
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
י&quot;ג סליחות:{{ש}}
1. [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]{{ש}}
2. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
3. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
4. [[אך במתח דין|אך במתח]]{{ש}}
5. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
6. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
9. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
10. [[אהבת עזז]]{{ש}}
11. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
12. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]{{ש}}
13. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ]] בפתחחת הארון
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]] בפתיחת הארון
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]], ([[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]])
* תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים|אמונים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|דרב סעדיה גאון, ובכן]], ([[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]])
|&lt;!-- רז&quot;י ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך|אדון בשופטך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}ו[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]
* [[אוילי המתעה]]{{ש}}ו[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* ([[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]){{הערה|שם=אורך|נמצאת רק בחלק מכתבי היד.}}
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון| יהי רצון]], [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל ער&quot;ה --&gt;
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]
* י&quot;א [[איככה אפצה פה]]
* י&quot;ג סליחות
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}}בפתיחת הארון
* עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס רובע]]]{{ש}}(וי&quot;א: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]){{הערה|בחלק מהמקורות.}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]{{הערה|חרוזים א'ג'ה'ג'ב'ד'.}} בפתיחת הארון
* [[בקשה לרב סעדיה גאון|וידוי ארוך]]
* תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפילה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם גדליה --&gt;
* פתיחה
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[את צום השביעי]]
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו
* תחנון
|&lt;!-- הגה&quot;מ גדליה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]]
השאר כבעשרי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י גדליה --&gt;
* פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה' חזקו]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[את צום השביעי]]
* שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]
* שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
* עקדה: [[אז בהר מור]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
* תחנון: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל גדליה --&gt;
במגנצא:
* פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* [[את צום השביעי]]
* שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* שלמונית: [[אורח צדקה]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|כסא כונן]]
* תחנון: [[תורה הקדושה]]
* תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני ניחר]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט גדליה --&gt;
* פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את יי' בהמצאו]]
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]{{ש}}או [[אלהים אין בלתך]]
* שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]{{ש}}[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]{{ש}}או [[אז בהר מור]]
* תחינה: [[תורה הקדושה]] 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|rowspan=4|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* ב' סליחות
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* (פזמון)
* חטאנו
* תחנון
ובמקום אחר פוק חזי מאי עמא דבר.
|rowspan=4|&lt;!-- הגה&quot;מ עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* (סליחות)
* עקידה
* (פזמון)
* תחנון
'''ביום שלפני ערב יו&quot;כ:'''
* תחנון: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|&lt;!-- רז&quot;י ב' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]]
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך ה' עיני כל יצור]]
* שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך שוועתי]]
* שלמונית: [[אורח צדקה]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
* פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
* תחנון: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|rowspan=4|&lt;!-- מהרי&quot;ל עי&quot;ת --&gt;
במגנצא ווורמייזא:
* פתיחה
* ג' סליחות
* שלישיה
* שלמונית
* עקדה
* פזמון
* חטאנו
* תחנון
|rowspan=4|&lt;!-- מהרי&quot;ט עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* ב' סליחות דמיירות בתשובה
* שלישיה
* שלמונית
* פזמון
* עקדה
* תחינה
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י ג' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[אשת נעורים]]
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|איה הרואה]]
* [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]]
* [[אטתי מטתי]]
* שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]
* שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* עקדה: [[איתן למד דעת]]
* פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבוקר]]
* חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
* תחנון: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י ד' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]
* שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]]
* עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* תחנון: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י ה' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]
* [[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי]]
* [[תאות נפש ולב|תאות לב ונפש]]
* שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים קול]]
* שלמונית: [[תוחלת ישראל]]
* עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שיכן]]
* פזמון: [[כי הנה כחומר]]
* חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
* תחינה: [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
* תחנון [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם עריו&quot;כ --&gt;
(סדר רינוס)
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נורא בעליונים]]
סליחות כבערב ראש השנה :{{ש}}
1. [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]{{ש}}
2. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
3. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
4. [[אך במתח דין|אך במתח]]{{ש}}
5. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
6. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
9. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
10. [[אהבת עזז]]{{ש}}
11. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
12. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]{{ש}}
13. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך כי אנפת]] או [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ עריו&quot;כ --&gt;
סדר ערב ר&quot;ה בלא {{צ|[[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]}}:
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* עקדה: [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- רז&quot;י עריו&quot;כ --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נורא בעליונים]]
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך|אדון בשופטך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}ו[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]
* [[אוילי המתעה]]{{ש}}ו[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* ([[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]){{הערה|שם=אורך}}
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון| יהי רצון]], [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל עריו&quot;כ --&gt;
יש מקומות מרבין{{ש}}סליחות בעי&quot;כ{{ש}}דוגמת ער&quot;ה, ויש{{ש}}מקומות שאומרים{{ש}}רק ג' סליחות בעיו&quot;כ,{{ש}}פוק חזי מאי עמא{{ש}}דבר.
|&lt;!-- מהרי&quot;ל עריו&quot;כ --&gt;
רק ב' סליחות:{{ש}}
1. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
2. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
|}

===ליום כפור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! [[הגהות מיימוניות/סדר התפילות#י|הגהות מיימוניות]]
! 	מהר&quot;ז יענט{{הערה|שם=איטליה}}
! מהרי&quot;ל
! מהרי&quot;א טירנא
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ערבית
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ערבית --&gt;
* [[סלח נא אשמות|סלח נא]]
* [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
* [[אמנם אשמינו]]
כפי מנהג המקום.
|&lt;!-- הגה&quot;מ ערבית --&gt;
ז' פעמים י&quot;ג מידות:{{ש}}
1. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]{{ש}}
2. [[סלח נא אשמות]]{{ש}}
3. (עקדה:) [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]{{ש}}
4. (פזמון:) [[אמנם אשמינו|דרכך אלהינו]]{{ש}}
5-6-7. (חטאנו:) [[אותך אדרוש ואליך אתודע|אותך אדרוש]]{{ש}}עם ג' הפסקות.
|&lt;!-- רז&quot;י ערבית --&gt;
|&lt;!-- מהרי&quot;ל ערבית --&gt;
סדר מגנצא:
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]{{ש}}
* [[סלח נא אשמות]]{{ש}}
* עקדה: [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]{{ש}}
* פזמון: [[אמנם אשמינו|דרכך אלהינו]]{{ש}}
* חטאנו: [[אותך אדרוש ואליך אתודע|אותך אדרוש]]{{ש}}וי&quot;מ אומרים [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ערבית --&gt;
* אין נוהגין לומר פתיחה
* ([[אמנם אשמינו]]){{הערה|נמצא רק בנדפס.}}
* [[סלח נא אשמות]]
* [[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}}בפתיחת הארון
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם שחרית --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]{{ש}}
2. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]{{ש}}
3. [[אפס מזיח]]{{ש}}
4. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]]{{ש}}
5. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}
6. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
9. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
10. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
11. [[אך במתח דין]]{{ש}}
12. [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]{{ש}}
13. [[אני אני המדבר|אני הוא המדבר]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ|שופט]]{{ש}}
* בשבת פזמון: [[שרי קודש היום|שרי קדש]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ שחרית --&gt;
י&quot;ג פעמים י&quot;ג מדות:{{ש}}
1. [[אפס מזיח]]{{ש}}
2. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]{{ש}}
3. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]{{ש}}
4. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}
5. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
6. [[אך במתח דין]]{{ש}}
7. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
8. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
9. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
10. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
11. [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]{{ש}}
12. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}}
13. [[אורח צדקה]]{{ש}}
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים|אמונים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|אם אשמינו?]]
|&lt;!-- רז&quot;י שחרית --&gt;
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]]
* [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]
* [[אדון בשפטך|אדון בשופטך]]
* [[תגרת יד אסוף]]
* [[אמנם אלהי עולם]]
* [[אפס מזיח]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אני הוא השואל]]
* עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי צורי]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}}בשבת במקומו: [[שרי קודש היום]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל שחרית --&gt;
אומר סליחות ביום כפורים{{ש}}שיש בהן שמות ויש בהן{{ש}}משפט.{{ש}}
נוהגין במגנצא שאומרים סליחות{{ש}}בתפילת יוצר שנתייסדו על{{ש}}עבודת יום כפור, כגון:
* [[איך אשא ראש]]
* [[אפס מזיח]]
וכיוצא בהן, ודלא כמו שכתב{{ש}}ה[[מרדכי/יומא/פרק #תשכז|מרדכי]]{{הערה|שיש לאמרם רק במוסף כמנהג שאר קהילות.}}
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט שחרית --&gt;
* פתיחה
* י&quot;ג סליחות עם
* שלישיה
* שלמונית
* פיזמון: [[שופט כל הארץ]]
* עקידה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם מוסף --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[איך אשא ראש]]{{ש}}
2. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]{{ש}}
3. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]{{ש}}
4. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפילתנו]]{{ש}}
5. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני]]{{ש}}
6. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
7. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
8. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
9. [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]{{ש}}
10. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבוא ואשתחוה]]{{ש}}
11. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
12. [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]]{{ש}}
13. [[אני הוא השואל]]{{ש}}
* פזמון: [[אנשי משמר|מי אל כמוך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ מוסף --&gt;
* [[איך אשא ראש]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]
* [[אני הוא השואל]]
* [[אכפרה פני מלך רב]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]]{{ש}}או [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ה' שמעה ה' סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- רז&quot;י מוסף --&gt;
* [[איך אשא ראש]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]]
* [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אישים]]
* [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]]
* [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]
* [[אך במתח דין|אך במתח הדין]]
* [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אני אני המדבר|אני הוא המדבר]]
* עקדה: [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ה' שמעה ה' סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל מוסף --&gt;
* [[אכפרה פני מלך רב]]
* במגנצא אין אומרים{{ש}}[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט מוסף --&gt;
* י&quot;ג סליחות עם
* שלישיה
* שלמונית
* פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים,{{ש}}
וי&quot;א [[אזכרה אלהים ואהמיה|יי' יי' אל רחום וחנון]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם מנחה --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אישים]]
* [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]]
* [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]]
* [[אהבת עזז|אהבת עזוז]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* (אם עוד היום גדול,{{ש}}מוסיפים בשלמונית כגון:{{ש}}[[אורח צדקה]],{{ש}}[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]],{{ש}}[[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ודומיהם){{ש}}
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה' אל רחום]]
*  חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ מנחה --&gt;
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* שאר סליחות ממטבע רבינו מאיר
* עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- רז&quot;י מנחה --&gt;
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפילתינו]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[ותיק וחסיד אתה|ותיק וחסיד]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]]
* עקדה: [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל מנחה --&gt;
סליחות כמנהג המקום.
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט מנחה --&gt;
* י&quot;ג סליחות עם
* שלישיה
* שלמונית
*פזמון
* ולא (נוהגים לומר) חטאנו
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |נעילה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם נעילה --&gt;
|&lt;!-- הגה&quot;מ נעילה --&gt;
במקום סליחות יאמר פזמונים,{{ש}}ואומר {{צ|שמע ישראל}}{{הערה|הוא אחד מהפזמונים, ולא כמו שהגיהו ברמב&quot;ם מהדורת פרנקל.}}
|&lt;!-- רז&quot;י נעילה --&gt;
אם יש שהות אומרים:{{ש}}
* [[אדון כתקח מועד]]
וכל הפזמונים
|&lt;!-- מהרי&quot;ל נעילה --&gt;
* אומרים כל הפזמונים{{ש}}חרוזה ראשונה.
* בשבת: [[המבדיל בין קודש לחול]]{{ש}}חרוזה ראשונה
* במגנצא:{{ש}}שמע ישראל ה'{{ש}}אלהינו ה' אחד
|&lt;!-- מהרי&quot;ט נעילה --&gt;
* [[אז לפנות ערב|פתח לנו שער]]
* [[אבן מעמסה|היום יפנה]]{{ש}}וא&quot;א {{צ|אבן מעמסה}}
* [[תעלת צרי|מי יעמוד]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]] שני פסוקים
* [[אנקת מסלדיך]]
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|השם השם אל רחום וחנון]]{{הערה|הגהות מנהגים: &quot;במקומות שנוהגין לומר פזמון י&quot;ג מדות למוסף או למנחה, לנעילה אין אומרים ממנו כי אם החרוז הראשון דהיינו י&quot;ג מדות.}}
* [[יחביאנו צל ידו|יחביאנו]]
* [[ישמיענו סלחתי|ישמיענו]]
* [[אז כעיני עבדים|רחם נא קהל]]
* 
|}

===לתעניות צבור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! מהר&quot;ז יענט, מהרי&quot;ל{{הערה|כמו שאר רשימת הסליחות למהר&quot;ז יענט, הרשימה לתעניות צבור הועתקה לכתבי יד האיטלקים של ספר מהרי&quot;ל ע&quot;י המחבר, ר' זלמן משוטיגווערא. אבל שלא כשאר הרשימה, היא אף נדפסה בספר מהרי&quot;ל הנדפס. סדר הסליחות לבה&quot;ב שונה במנהג האשכנזים באיטליה, אבל כך נדפס בסליחות כמנהג נירנברג-פיורדא.}}
! מהרי&quot;ל
! מהרי&quot;א טירנא
! 
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שני קמא
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ב' --&gt;
|&lt;!-- רז&quot;י ב' --&gt;
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
|rowspan=3|&lt;!-- מהרי&quot;ל בה&quot;ב --&gt;
* ג' סליחות
* פזמון
* חטאנו
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ב' --&gt;
בברונא (וי&quot;א סדר אחר):
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | חמישי
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ה' --&gt;
|&lt;!-- רז&quot;י ה' --&gt;
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו:[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ה' --&gt;
בברונא (וי&quot;א סדר אחר):
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו|אנשי אמנה]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שני תנינא
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם וב' --&gt;
|&lt;!-- רז&quot;י וב' --&gt;
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל גדול]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]{{הערה|חסר במהרי&quot;ל הנדפס.}}
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט וב' --&gt;
בברונא (וי&quot;א סדר אחר):
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|השם אל רחום]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | עשרה בטבת
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם י' טבת --&gt;
|&lt;!-- רז&quot;י י' טבת --&gt;
* [[אבן הראשה]]
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה חבצלת]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי|אודה על פשעי]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל י' טבת --&gt;
במגנצא (ביש מקומות):
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת]]
* ואחר {{צ|ואתה צדיק}} אומר:{{ש}}[[איך מכל אומות]] (א-2817)
|&lt;!-- מהרי&quot;ט י' טבת --&gt;
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |תענית אסתר
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם אסתר --&gt;
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר]]
|&lt;!-- רז&quot;י אסתר --&gt;
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* (פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]){{הערה|חסר בחלק מהכ&quot;י.}}
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]{{הערה|במהרי&quot;ל מתחיל: {{צ|פניך האר}} כמנהג פרנקפורט.}}
|&lt;!-- מהרי&quot;ל אסתר --&gt;
תחנון:{{ש}}
* ביש מקומות: [[כנסת ישראל]] (כ-486)
* במגנצא: [[עינינו לך תלינו]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט אסתר --&gt;
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות|אתה האל]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שבעה עשר
בתמוז
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם י&quot;ז תמוז --&gt;
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
* תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- רז&quot;י י&quot;ז תמוז --&gt;
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
* תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני ניחר]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל י&quot;ז תמוז --&gt;
* (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]])
* במגנצא (ביש מקומות) אומר הש&quot;ץ{{ש}}אחר {{צ|ואתה צדיק}}:{{ש}}[[איך מכל אומות]] (א-2817)
|&lt;!-- מהרי&quot;ט י&quot;ז תמוז --&gt;
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | מילה ביום{{ש}}שאומרים{{ש}}סליחות
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ברית --&gt;
* פזמון: [[זכור ברית - אות ברית|זכור ברית]]
* סליחה: [[אל תפר בריתך איתנו]]
|&lt;!-- רז&quot;י ברית --&gt;
|&lt;!-- מהרי&quot;ל ברית --&gt;
* [[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]]
* [[זכור ברית - אות ברית|זכור ברית]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ברית --&gt;
|}

==כ' סיון==
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
!style=&quot;width: 20%;&quot; | מקום 
! סדר
|-
|המנהג הנפוץ
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון)
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים)
* [[אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|-ו
|בי&quot;כ הגדול אוסטרא (ע&quot;פ מחזור כל-בו)
|2 סליחות ראשונות:
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ.
|-
|מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ&quot;ד, סליחות בהמן פראג תר&quot;כ ועוד.
|
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אני אני המדבר]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
|מסליחות פוזנא-הורודנא:
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
* [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* ([[שבתי בבית ה']])
|-
|מקונטרס מנהג של פוזנא:
|
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[שבתי בבית ה']]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]
* קינה: [[אמרתי שעו מני]]
* אל מלא רחמים של כ' סיון לר' שעפטיל סגל
|-
| סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת&quot;י)
|
* [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי)
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]]
* תחינה: [[מיכאל וגבריאל]]
* אל מלא רחמים של כ' סיון לבעל תוי&quot;ט
|-
|הסדר שתיקן בעל הש&quot;ך (סליחות ליטא)
|
* [[ישראל אין מלך]]
* [[אלהים באו גוים בקרב מחניך]]
* חטאנו: [[אלהים באו גוים בנחלתך טימאו את היכל משכנותיך]]
* קינה: [[ציון אל ירפי ידיך]]
* קינה: [[ארים קול ילך כנחש]]
* קינה: [[ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה]]
|-
| מנהג ק&quot;ק אליק ע&quot;פ סדר הט&quot;ז (נדפס בספר ילקוט מנחם)
|
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* [[אמרתי נא אספרה]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|}

==יום כיפור קטן==
* [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
* פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
* (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ&quot;ז)
* [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
* [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
;מנהג 'מעירי שחר' דק&quot;ק אשכנזים במנטובה
שחרית:
* פתיחה: [[איך נפתח פה]]
*[[אנשי אמנה עברו]]
*[[אקרא בשמך]]
*עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]
*פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
*במקום חטאנו: ומי כעמך ישראל (מתוך הסילוק [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף]])

כשא&quot;א תחנון:
* [[סלח נא לעון העם הזה כגודל מדותיך]]
* [[ותיק וחסיד אתה]]
* [[שחר קמתי להודות]]
* [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]

מנחה:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש נשפוך כמים]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]
* (כשהימים ארוכים: [[ותיק וחסיד אתה]])
* [[אבן הראשה]]
*עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
*פזמון: [[ה' יהמו רחמיך על עדתך]]
*חטאנו: [[ה' אלהי נשען על רחמיך]]
*לפני וידוי: [[את חטאי אני מזכיר]]
* [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

כשאין אומרים תחנון:
*[[אתה המאזין עתירה]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
* [[תאמר למחות אשמינו]]
* [[אורך תזריח לחשוכה|אורך תזריח לחשכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
*פזמונים של הפיוטים
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[כי הנה כחומר]]
**[[רועה ישראל האזינה]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
*[[ה' יהמו רחמיך על עדתך|ה' חזה ציון]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

==שובבי&quot;ם ת&quot;ת==
{{הור2|ברוב הקהילות מתענים יום חמישי בכל אחד משבועות אלו ואומרים סליחות לפי הסדר דלהלן.}}
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
! שבוע
! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע&quot;ז) !! נירנברג-פיורדא
|-
!שמות
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!וארא
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בא
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בשלח
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]]
* [[אטתי מטתי]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!יתרו
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!משפטים
|
* [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אזעק אל אלהים קולי]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אורך ואמיתך שלח]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תרומה
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תצוה
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']]
* [[אליך נשואות עינינו]]
* פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|}

===מנהג מנטובה===
{{הור2|בחברת 'מעירי שחר' אשכנזים דק&quot;ק מנטובה מתענים שני וחמישי בפרשיות שובבי&quot;ם, ואומרים סליחות אלו בכל שבוע שחרית ומנחה.}}
שחרית יום שני:
*פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
*[[אדון בפקדך]]
*[[אדון דין אם ידוקדק]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]], [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]], [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
*חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום שני:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לך ונפש נשפוך כמים]]
*[[אדון בשפטך]]
*[[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי]]
*פזמונים: כותרות מ[[כי הנה כחומר]], [[רועה ישראל האזינה]], [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי|פניך לנו האירה]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

שחרית יום חמישי:
*פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]
*[[אל באפך פן תמעיט]]
*[[אקרא אל אלהים קולי]]
*פזמונים: כותרות מ[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']], [[אם עוונינו ענו בנו]], [[אנקת מסלדיך]]
*חטאנו: [[מעשה ידיו כלם]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום חמישי:
*פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]
*[[אוילי המתעה]]
*[[שוממתי ברב יגוני]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]], [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי|קראתי לרוכב ערבות]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

===מנהג פוזנא===
{{הור2|על פי קונטרס של מנהג ק&quot;ק פוזנן דיהרנפורט תקנ&quot;ו}}
* [[אין מי יקרא בצדק]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אנא ה' אלהי השמים|אנא אלהי השמים]]
* [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אל הר המור]]

==סליחות לחברא קדישא==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
!קהילה
!סדר
|-
!ליטא{{ש}}וח&quot;ק ירושלים
|
*[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*עקידה: [[אם אפס]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*(תוספת לוידוי כבער&quot;ה)
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|- 
!קצת קהילות{{ש}}ליטא
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*[[תנחם על עפר ואפר]]
*שלמונית: [[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]]
*([[אדם איך יזכה]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזכרה יום מותי]]){{הערה|תוכחות אלו אינן מופיעות בסליחות לח&quot;ק מינסק תק&quot;ע, אבל הן מובאות בסדר כמנהג ק&quot;ק שמובא בסידור כל בו ח&quot;ג (ספרד), וילנא תרפ&quot;ג.}}
*פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
!בריסק{{הערה|בקהילה זו, מלבד הסליחות לח&quot;ק כמנהג ליטא שאמרו בט&quot;ז כסלו, נוסף סדר סליחות עבור 'המתעסקים' בכ&quot;ז תשרי, נד' תרע&quot;ד ותרפ&quot;ט, והוא המובא כאן.}}
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו]]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]]
*[[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]

|-
! פוזנא-הורודנא
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]
* [[שוכני בתי חמר]]
* [[אזכרה יום מותי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אז בהר מור]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! קראקא
|
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
! (וינה תקמ&quot;ה)
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*עקידה: [[איתן למד דעת]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים הצור תמים]]
|-
! הלברשטאדט
|
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* [[אנשי אמונה עברו]]
* [[אם אפס|אהל שכן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
* תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|-
! פרנקפורט
|
* [[אנא אלהי אברהם]]
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
! ברלין
|
* [[אנשי אמונה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים]])
|-
! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש&quot;א חיפה תש&quot;ל.}}
|
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! אראד{{הערה|מאת [[w:אהרן חורין|אהרן חורין]].}}
|
*אדני אחת מאתך שאלתנו
*פזמון: אלהים עליון האל הגומר עלינו
*תחינה לוידוי: אל אלהי הרוחות לכל בשר כי אראה שמיך
*(תחינה לנפילת אפים: אדון כל הנמצאים)
|}

==הושענא רבה==
(ממחזור כל בו וילנא תרס&quot;ה; נהגו לדלג על אמירת י&quot;ג המידות עצמן)
* מנהג ליטא
** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
** עקדה: [[אז בהר מור]]
** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

* מנהג פוזנא וגליציה (פולין?)
** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]
** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
** [[אך במתח דין|אך במתח]]
** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]
** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]

==תעניות מקומיות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות
|-
|שמחת תורה{{ש}}כ&quot;ג תשרי||קראקא||
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|-
|י&quot;ד חשוון||פראג||
(חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר)
* [[אנוסה לעזרה]]
* [[ארכו הימים ותלאה רבתה]]
* פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]]
|-
|ה' כסלו||פוזנא||
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* [[אל הר המור]]
|-
|ד' טבת||בהמיש ליפא{{הערה|כיום צ'סקה ליפה}}
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[על אלה תרדנה]]
*תחינה על קברות ההרוגים: [[אנא ה' נוקם ובעל חמה]]
*בקשת מחילה: [[שלום עליכם אתם]]
|-
|י&quot;א טבת||לונדנבורג||
* [[איה קנאתך וגבורותיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אם אפס]]
* חטאנו: [[את ה' נודה בפינו]]
|-
|כ&quot;ד טבת||פרנקפורט||
* [[אין מי יקרא בצדק]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]
* [[אל נא תיסר באי עדיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]]
|-
|כ&quot;ט שבט||וורמייזא||
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|-
|ב' אדר||פראג||
(חיבר רבי שלמה אפרים מלונטשיץ)
* [[אלה אזכרה ואשפכה]]
* [[תולעת יעקב אל תיראי]]
* פזמון: [[אלה במגן וצינה]]
|-
|י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|-
|י&quot;ט באדר||פרנקפורט||
* [[אליך נקרא איום ונורא]]
* [[אקרא אל אלהים קולי]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}ניסן||פיורדא
|
* [[אך בך לדל מעוז]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]
* [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]])
|-
|אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרא
|
* [[אליך נשואות עינינו]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|-
|כ&quot;ג אייר||וורמייזא
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|-
|כ&quot;ד אייר||בומסלא
|
*[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
*פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
*[[אל אלהים דומיה נפשי]]
|-
|ערב ר&quot;ח סיון||פרעמישלא
|
*[[אין כמדת בשר מדתך]]
*[[אליך נשואות עינינו]]
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אתה הוא אלהי האלהים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*[[אל הר המור]]
|-
|ר&quot;ח סיון||וורמייזא||
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה - הלוא עיניך לאמונה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]
|-
|ג' סיון||מגנצא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה - הלוא עיניך לאמונה]]
* חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
|-
|אסרו חג{{ש}}שבועות||בי&quot;כ הישן{{ש}}בפראג||
* [[מי יודע ישוב]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|-
|כ' סיון||colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''ראו למעלה'''}}
|-
|כ&quot;ו סיון||אליק|| (ייסדן הט&quot;ז)
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* [[אודך על כי נוראות נפלאתי]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[דודי אדום וצח]]
|-
|כ&quot;ב תמוז||דייץ||
* [[ישראל עמך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]
* [[אליך נקרא איום ונורא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}אב||פיורדא||
* [[אנשי אמנה עברו]]
* [[מקוה ישראל מושיעו]]
* [[תאות נפש ולב]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס]]
|-
|ה' אב||פוזנא||
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[יום זה לנו לזכרון]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אל הר המור]]
|-
|כ&quot;ז אלול||פרנקפורט||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (בתקופות מסוימות)
(בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום)
|}

==סליחות על קדושים==
{{הור2|סליחות אלו נוספו על פי רוב אל סדרי הסליחות שבתפילות יום כיפור}}
===על גזירות פראג===
{{הור2|ע&quot;פ צונץ התענית על גזירת קמ&quot;ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק&quot;ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו&quot;כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.}}
* סליחות של רבי אביגדור קרא:
** [[אלהים אל דמי לדמי]]
** [[את כל התלאה]]
** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]]
* סליחות של רבי אברהם ב&quot;ר אביגדור:
** [[אנא אלהי אברהם]]

===על קדושי גומבין (שנ&quot;ו)===
* מסליחות פוזנא: [[אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי]] (תוספת למוסף יו&quot;כ)
* מסליחות ליטא{{הערה|הופיעה גם בסליחות פולין דפו&quot;ר לובלין שס&quot;ג.}}: [[אלהים למדתני מנעורי]] (תוספת למוסף יו&quot;כ)
* [[ממעמקים אקרא]] (נדפסה{{הערה|בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ&quot;ז}} בהוראת הלבוש בכדי להיאמר במוסף יו&quot;כ בפוזנא)
* [[ממנו רחק מנחם]] (נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ&quot;ז, וכתוב בכותרת שנועדה לא' באייר)

===על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ&quot;א)===
{{הור2|נאמרו במוסף יו&quot;כ. נדפסו שם שצ&quot;א}}
* [[אלהים באו גוים בנחלתך כרו לי]] (לר' נתן נטע שפירא)
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו ה' עשה למען שמך]]

===על גזירה בלובלין (שצ&quot;ו)===
{{הור2|סליחה ליו&quot;כ מאת רבי צבי הירש ב&quot;ר מרדכי מפודהייץ{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990030385330205171/NLI בסה&quot;ל]. נתחברה בעקבות מותם של שני קדושים וסכנת גירוש שאיימה על יהודי לובלין עקב כך.}}}}
* אלהים אל דמי לך ואל תחרש ואל תשקוט אל כי הנה אויביך רצו למחות שם מישראל

===על קדושי ראזינאי (ת&quot;כ)===
{{הור2|נאמרה שם במוסף יו&quot;כ.{{הערה|נדפסה בספר דעת קדושים, פטרבורג תרנ&quot;ז-תרנ&quot;ח.}}}}
* [[אנא אדון העולמים פועל פעלת]]

==סליחות לעת צרה==
===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים===
(מנהגים שונים)
* [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[מושל בעליונים אתה ידעת|מושל בעליונים]]
* [[אם אבות אכלו בוסר|אם אבות]]
===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי===
(סליחות בי&quot;כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח&quot;ד)
* בשעת המגפה:
** [[אלהים עליון גדול גבור ונורא]]
** פזמון: [[אין לנו פה ולא מצח]]

* לרעב וליוקר המים:
** [[אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים]]
** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה]]

* לשלום המלכות:
** [[אנא האל הנותן עוז ותעצומות]]
** פזמון: [[ה' בעזך ישמח מלך]]

* למצוא חן בעיני המלך:
** [[אל מלך יושב על כסא רם ונשא]]
** פזמון: [[מלך מלכים ה']]

===סליחות לעצירת מגפה לר' דוד אופנהיים===
(פראג תע&quot;ג{{הערה|נדמ&quot;ח ע&quot;י [https://hebrewbooks.org/65799 מכון צמח דוד תשפ&quot;ב]}})
*[[אנשי אמנה אבדו ואין איש]]
*אערוך שועי בבקר שוועי
*ה' ה' קודם שיחטא
* פזמון: אין לנו פה ולא מצח (לר&quot;א אשכנזי)
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
===סליחה על עצירת הגשמים וסיבתם===
(נד' פראג תס&quot;ח{{הערה|בהסכמת ר' דוד אופנהיים. המחבר כפה&quot;נ ר' השקא הכהן סופר מפראג. מובאת באוצר תפילות ישראל ח&quot;ב עמ' רפב}})
* אתה זן מקרני ראמים

==סליחות לשומרים לבוקר==
;לימות השנה
* ליום ראשון:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]])
**פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']])
**חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
**קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי)
**בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה
* ליום שני:
**[[תבוא לפניך שועת חנון]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
**קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*ליום שלישי:
**[[אקרא בשמך]]
**עקידה: [[אז בהר מור]]
**פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]]
**חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
**קינה: [[אך זה היום]]
*ליום רביעי:
**[[אך בך מקוה ישראל]]
**עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]]
**פזמון: [[יציץ צור מחרכו]]
**חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
**קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]]
*ליום חמישי:
**[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]
**עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]]
**פזמון: [[כי הנה כחומר]]
**חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
**קינה: [[איך ידידות נפש]]
*ליום ששי:
**[[מצרי ערי יצרי]]
**עקידה: [[אל הר המור]]
**פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
**חטאנו: [[גדול עווני]]
**קינה: [[אלי ציון]]
;כשאין אומרים תחנון
*לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]]
*ליום רביעי: [[צמאה נפשי]]
*ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]]
*ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]]
*לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]]

;תוספות ממנהגים שונים
*לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]]
*ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]]
*לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]]
*לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]]

*כשיש חולה:
**[[אני קראתיך כי תענני אל]]
**[[אליך נשואות עינינו]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*כשיש בר מינן:
**פזמון: [[שוכני בתי חמר]]
**חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]]

*תוספת לערב ראש חודש אחרי הקינה: [[ציון לעפר שבי ובכי אביריך]]
*תוספת לערב ר&quot;ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]]
*תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש
**[[אנא השם הנכבד והנורא]]
**[[אנא אלהי אברהם]]
**[[אדם איך יזכה]]
**[[אלהים אין בלתך]]
==הערות==</text>
      <sha1>ijgcowvi3xrxy96iyphmg8kqcgkhtmb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037730</id>
      <parentid>3037728</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T20:06:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* תעניות מקומיות */</comment>
      <origin>3037730</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="78782" sha1="tr9m7b6zl8dmsaw9sg06n7waq074l8d" xml:space="preserve">=נספח ללוח הסליחות=
==מנהגי סליחות שהובאו בספרי מנהג והלכה==


===לימי התשובה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! [[הגהות מיימוניות/סדר התפילות#י|הגהות מיימוניות]]
! מהר&quot;ז יענט{{הערה|שם=איטליה|הסדר שהנהיג מהר&quot;ז יענט בטרעויז, הפך למנהג האשכנזים שבאיטליה הנדפס.}}
! מהרי&quot;ל
! מהרי&quot;א טירנא
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם א' סליחות --&gt;
* ג' סליחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]].
* (חטאנו?)
|&lt;!-- הגה&quot;מ א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* סליחה: [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמונה]]
* עוד ב' סליחות לפחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי יום מנוחה]]
|&lt;!-- רז&quot;י א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]
* [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|rowspan=7|&lt;!-- מהרי&quot;ל ימי סליחות --&gt;
(סדר הסליחות מנעתי{{ש}}מלכתוב דהכל כסדר{{ש}}המדינה משנין.)
* ג' סליחות
* פזמון
* חטאנו
|&lt;!-- מהרי&quot;ט א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]
* [[איככה אפצה פה]],{{ש}}וי&quot;א [[אין מי יקרא בצדק]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|rowspan=6|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם שבוע סליחות --&gt;
* (ג' סליחות)
* פזמון
* חטאנו
|rowspan=6|&lt;!-- הגה&quot;מ שבוע סליחות --&gt;
* ג' סליחות לכל הפחות
* (פזמון)
|&lt;!-- רז&quot;י ב' סליחות --&gt;
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמידת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|rowspan=6|&lt;!-- מהרי&quot;ט שבוע סליחות --&gt;
כסדר יום א' בלי{{ש}}פתיחה
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|&lt;!-- רז&quot;י ג' סליחות --&gt;
* [[ישראל עמך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי|אודה על פשע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|&lt;!-- רז&quot;י ד' סליחות --&gt;
* [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו]]
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי נחרבת]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- רז&quot;י ה' סליחות --&gt;
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* פזמון: [[חננו יי חננו|חנינו הי חנינו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|&lt;!-- רז&quot;י ו' סליחות --&gt;
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- רז&quot;י ז' סליחות --&gt;
* [[אקרא בשמך|אקרא בשמך להחזיק]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[ה' שמעה ה' סלחה|ה' שמעה]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ראש השנה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ער&quot;ה --&gt;
(סדר רינוס)
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
י&quot;ג סליחות:{{ש}}
1. [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]{{ש}}
2. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
3. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
4. [[אך במתח דין|אך במתח]]{{ש}}
5. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
6. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
9. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
10. [[אהבת עזז]]{{ש}}
11. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
12. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]{{ש}}
13. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ]] בפתחחת הארון
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]] בפתיחת הארון
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]], ([[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]])
* תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים|אמונים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|דרב סעדיה גאון, ובכן]], ([[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]])
|&lt;!-- רז&quot;י ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך|אדון בשופטך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}ו[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]
* [[אוילי המתעה]]{{ש}}ו[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* ([[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]){{הערה|שם=אורך|נמצאת רק בחלק מכתבי היד.}}
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון| יהי רצון]], [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל ער&quot;ה --&gt;
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]
* י&quot;א [[איככה אפצה פה]]
* י&quot;ג סליחות
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}}בפתיחת הארון
* עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס רובע]]]{{ש}}(וי&quot;א: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]){{הערה|בחלק מהמקורות.}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]{{הערה|חרוזים א'ג'ה'ג'ב'ד'.}} בפתיחת הארון
* [[בקשה לרב סעדיה גאון|וידוי ארוך]]
* תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפילה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם גדליה --&gt;
* פתיחה
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[את צום השביעי]]
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו
* תחנון
|&lt;!-- הגה&quot;מ גדליה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]]
השאר כבעשרי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י גדליה --&gt;
* פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה' חזקו]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[את צום השביעי]]
* שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]
* שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
* עקדה: [[אז בהר מור]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
* תחנון: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל גדליה --&gt;
במגנצא:
* פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* [[את צום השביעי]]
* שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* שלמונית: [[אורח צדקה]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|כסא כונן]]
* תחנון: [[תורה הקדושה]]
* תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני ניחר]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט גדליה --&gt;
* פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את יי' בהמצאו]]
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]{{ש}}או [[אלהים אין בלתך]]
* שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]{{ש}}[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]{{ש}}או [[אז בהר מור]]
* תחינה: [[תורה הקדושה]] 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|rowspan=4|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* ב' סליחות
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* (פזמון)
* חטאנו
* תחנון
ובמקום אחר פוק חזי מאי עמא דבר.
|rowspan=4|&lt;!-- הגה&quot;מ עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* (סליחות)
* עקידה
* (פזמון)
* תחנון
'''ביום שלפני ערב יו&quot;כ:'''
* תחנון: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|&lt;!-- רז&quot;י ב' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]]
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך ה' עיני כל יצור]]
* שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך שוועתי]]
* שלמונית: [[אורח צדקה]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
* פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
* תחנון: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|rowspan=4|&lt;!-- מהרי&quot;ל עי&quot;ת --&gt;
במגנצא ווורמייזא:
* פתיחה
* ג' סליחות
* שלישיה
* שלמונית
* עקדה
* פזמון
* חטאנו
* תחנון
|rowspan=4|&lt;!-- מהרי&quot;ט עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* ב' סליחות דמיירות בתשובה
* שלישיה
* שלמונית
* פזמון
* עקדה
* תחינה
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י ג' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[אשת נעורים]]
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|איה הרואה]]
* [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]]
* [[אטתי מטתי]]
* שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]
* שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* עקדה: [[איתן למד דעת]]
* פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבוקר]]
* חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
* תחנון: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י ד' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]
* שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]]
* עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* תחנון: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י ה' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]
* [[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי]]
* [[תאות נפש ולב|תאות לב ונפש]]
* שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים קול]]
* שלמונית: [[תוחלת ישראל]]
* עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שיכן]]
* פזמון: [[כי הנה כחומר]]
* חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
* תחינה: [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
* תחנון [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם עריו&quot;כ --&gt;
(סדר רינוס)
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נורא בעליונים]]
סליחות כבערב ראש השנה :{{ש}}
1. [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]{{ש}}
2. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
3. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
4. [[אך במתח דין|אך במתח]]{{ש}}
5. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
6. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
9. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
10. [[אהבת עזז]]{{ש}}
11. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
12. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]{{ש}}
13. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך כי אנפת]] או [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ עריו&quot;כ --&gt;
סדר ערב ר&quot;ה בלא {{צ|[[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]}}:
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* עקדה: [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- רז&quot;י עריו&quot;כ --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נורא בעליונים]]
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך|אדון בשופטך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}ו[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]
* [[אוילי המתעה]]{{ש}}ו[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* ([[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]){{הערה|שם=אורך}}
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון| יהי רצון]], [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל עריו&quot;כ --&gt;
יש מקומות מרבין{{ש}}סליחות בעי&quot;כ{{ש}}דוגמת ער&quot;ה, ויש{{ש}}מקומות שאומרים{{ש}}רק ג' סליחות בעיו&quot;כ,{{ש}}פוק חזי מאי עמא{{ש}}דבר.
|&lt;!-- מהרי&quot;ל עריו&quot;כ --&gt;
רק ב' סליחות:{{ש}}
1. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
2. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
|}

===ליום כפור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! [[הגהות מיימוניות/סדר התפילות#י|הגהות מיימוניות]]
! 	מהר&quot;ז יענט{{הערה|שם=איטליה}}
! מהרי&quot;ל
! מהרי&quot;א טירנא
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ערבית
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ערבית --&gt;
* [[סלח נא אשמות|סלח נא]]
* [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
* [[אמנם אשמינו]]
כפי מנהג המקום.
|&lt;!-- הגה&quot;מ ערבית --&gt;
ז' פעמים י&quot;ג מידות:{{ש}}
1. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]{{ש}}
2. [[סלח נא אשמות]]{{ש}}
3. (עקדה:) [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]{{ש}}
4. (פזמון:) [[אמנם אשמינו|דרכך אלהינו]]{{ש}}
5-6-7. (חטאנו:) [[אותך אדרוש ואליך אתודע|אותך אדרוש]]{{ש}}עם ג' הפסקות.
|&lt;!-- רז&quot;י ערבית --&gt;
|&lt;!-- מהרי&quot;ל ערבית --&gt;
סדר מגנצא:
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]{{ש}}
* [[סלח נא אשמות]]{{ש}}
* עקדה: [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]{{ש}}
* פזמון: [[אמנם אשמינו|דרכך אלהינו]]{{ש}}
* חטאנו: [[אותך אדרוש ואליך אתודע|אותך אדרוש]]{{ש}}וי&quot;מ אומרים [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ערבית --&gt;
* אין נוהגין לומר פתיחה
* ([[אמנם אשמינו]]){{הערה|נמצא רק בנדפס.}}
* [[סלח נא אשמות]]
* [[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}}בפתיחת הארון
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם שחרית --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]{{ש}}
2. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]{{ש}}
3. [[אפס מזיח]]{{ש}}
4. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]]{{ש}}
5. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}
6. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
9. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
10. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
11. [[אך במתח דין]]{{ש}}
12. [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]{{ש}}
13. [[אני אני המדבר|אני הוא המדבר]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ|שופט]]{{ש}}
* בשבת פזמון: [[שרי קודש היום|שרי קדש]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ שחרית --&gt;
י&quot;ג פעמים י&quot;ג מדות:{{ש}}
1. [[אפס מזיח]]{{ש}}
2. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]{{ש}}
3. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]{{ש}}
4. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}
5. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
6. [[אך במתח דין]]{{ש}}
7. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
8. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
9. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
10. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
11. [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]{{ש}}
12. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}}
13. [[אורח צדקה]]{{ש}}
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים|אמונים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|אם אשמינו?]]
|&lt;!-- רז&quot;י שחרית --&gt;
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]]
* [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]
* [[אדון בשפטך|אדון בשופטך]]
* [[תגרת יד אסוף]]
* [[אמנם אלהי עולם]]
* [[אפס מזיח]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אני הוא השואל]]
* עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי צורי]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}}בשבת במקומו: [[שרי קודש היום]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל שחרית --&gt;
אומר סליחות ביום כפורים{{ש}}שיש בהן שמות ויש בהן{{ש}}משפט.{{ש}}
נוהגין במגנצא שאומרים סליחות{{ש}}בתפילת יוצר שנתייסדו על{{ש}}עבודת יום כפור, כגון:
* [[איך אשא ראש]]
* [[אפס מזיח]]
וכיוצא בהן, ודלא כמו שכתב{{ש}}ה[[מרדכי/יומא/פרק #תשכז|מרדכי]]{{הערה|שיש לאמרם רק במוסף כמנהג שאר קהילות.}}
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט שחרית --&gt;
* פתיחה
* י&quot;ג סליחות עם
* שלישיה
* שלמונית
* פיזמון: [[שופט כל הארץ]]
* עקידה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם מוסף --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[איך אשא ראש]]{{ש}}
2. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]{{ש}}
3. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]{{ש}}
4. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפילתנו]]{{ש}}
5. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני]]{{ש}}
6. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
7. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
8. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
9. [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]{{ש}}
10. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבוא ואשתחוה]]{{ש}}
11. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
12. [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]]{{ש}}
13. [[אני הוא השואל]]{{ש}}
* פזמון: [[אנשי משמר|מי אל כמוך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ מוסף --&gt;
* [[איך אשא ראש]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]
* [[אני הוא השואל]]
* [[אכפרה פני מלך רב]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]]{{ש}}או [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ה' שמעה ה' סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- רז&quot;י מוסף --&gt;
* [[איך אשא ראש]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]]
* [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אישים]]
* [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]]
* [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]
* [[אך במתח דין|אך במתח הדין]]
* [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אני אני המדבר|אני הוא המדבר]]
* עקדה: [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ה' שמעה ה' סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל מוסף --&gt;
* [[אכפרה פני מלך רב]]
* במגנצא אין אומרים{{ש}}[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט מוסף --&gt;
* י&quot;ג סליחות עם
* שלישיה
* שלמונית
* פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים,{{ש}}
וי&quot;א [[אזכרה אלהים ואהמיה|יי' יי' אל רחום וחנון]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם מנחה --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אישים]]
* [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]]
* [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]]
* [[אהבת עזז|אהבת עזוז]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* (אם עוד היום גדול,{{ש}}מוסיפים בשלמונית כגון:{{ש}}[[אורח צדקה]],{{ש}}[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]],{{ש}}[[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ודומיהם){{ש}}
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה' אל רחום]]
*  חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ מנחה --&gt;
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* שאר סליחות ממטבע רבינו מאיר
* עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- רז&quot;י מנחה --&gt;
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפילתינו]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[ותיק וחסיד אתה|ותיק וחסיד]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]]
* עקדה: [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל מנחה --&gt;
סליחות כמנהג המקום.
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט מנחה --&gt;
* י&quot;ג סליחות עם
* שלישיה
* שלמונית
*פזמון
* ולא (נוהגים לומר) חטאנו
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |נעילה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם נעילה --&gt;
|&lt;!-- הגה&quot;מ נעילה --&gt;
במקום סליחות יאמר פזמונים,{{ש}}ואומר {{צ|שמע ישראל}}{{הערה|הוא אחד מהפזמונים, ולא כמו שהגיהו ברמב&quot;ם מהדורת פרנקל.}}
|&lt;!-- רז&quot;י נעילה --&gt;
אם יש שהות אומרים:{{ש}}
* [[אדון כתקח מועד]]
וכל הפזמונים
|&lt;!-- מהרי&quot;ל נעילה --&gt;
* אומרים כל הפזמונים{{ש}}חרוזה ראשונה.
* בשבת: [[המבדיל בין קודש לחול]]{{ש}}חרוזה ראשונה
* במגנצא:{{ש}}שמע ישראל ה'{{ש}}אלהינו ה' אחד
|&lt;!-- מהרי&quot;ט נעילה --&gt;
* [[אז לפנות ערב|פתח לנו שער]]
* [[אבן מעמסה|היום יפנה]]{{ש}}וא&quot;א {{צ|אבן מעמסה}}
* [[תעלת צרי|מי יעמוד]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]] שני פסוקים
* [[אנקת מסלדיך]]
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|השם השם אל רחום וחנון]]{{הערה|הגהות מנהגים: &quot;במקומות שנוהגין לומר פזמון י&quot;ג מדות למוסף או למנחה, לנעילה אין אומרים ממנו כי אם החרוז הראשון דהיינו י&quot;ג מדות.}}
* [[יחביאנו צל ידו|יחביאנו]]
* [[ישמיענו סלחתי|ישמיענו]]
* [[אז כעיני עבדים|רחם נא קהל]]
* 
|}

===לתעניות צבור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! מהר&quot;ז יענט, מהרי&quot;ל{{הערה|כמו שאר רשימת הסליחות למהר&quot;ז יענט, הרשימה לתעניות צבור הועתקה לכתבי יד האיטלקים של ספר מהרי&quot;ל ע&quot;י המחבר, ר' זלמן משוטיגווערא. אבל שלא כשאר הרשימה, היא אף נדפסה בספר מהרי&quot;ל הנדפס. סדר הסליחות לבה&quot;ב שונה במנהג האשכנזים באיטליה, אבל כך נדפס בסליחות כמנהג נירנברג-פיורדא.}}
! מהרי&quot;ל
! מהרי&quot;א טירנא
! 
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שני קמא
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ב' --&gt;
|&lt;!-- רז&quot;י ב' --&gt;
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
|rowspan=3|&lt;!-- מהרי&quot;ל בה&quot;ב --&gt;
* ג' סליחות
* פזמון
* חטאנו
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ב' --&gt;
בברונא (וי&quot;א סדר אחר):
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | חמישי
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ה' --&gt;
|&lt;!-- רז&quot;י ה' --&gt;
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו:[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ה' --&gt;
בברונא (וי&quot;א סדר אחר):
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו|אנשי אמנה]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שני תנינא
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם וב' --&gt;
|&lt;!-- רז&quot;י וב' --&gt;
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל גדול]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]{{הערה|חסר במהרי&quot;ל הנדפס.}}
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט וב' --&gt;
בברונא (וי&quot;א סדר אחר):
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|השם אל רחום]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | עשרה בטבת
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם י' טבת --&gt;
|&lt;!-- רז&quot;י י' טבת --&gt;
* [[אבן הראשה]]
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה חבצלת]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי|אודה על פשעי]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל י' טבת --&gt;
במגנצא (ביש מקומות):
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת]]
* ואחר {{צ|ואתה צדיק}} אומר:{{ש}}[[איך מכל אומות]] (א-2817)
|&lt;!-- מהרי&quot;ט י' טבת --&gt;
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |תענית אסתר
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם אסתר --&gt;
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר]]
|&lt;!-- רז&quot;י אסתר --&gt;
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* (פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]){{הערה|חסר בחלק מהכ&quot;י.}}
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]{{הערה|במהרי&quot;ל מתחיל: {{צ|פניך האר}} כמנהג פרנקפורט.}}
|&lt;!-- מהרי&quot;ל אסתר --&gt;
תחנון:{{ש}}
* ביש מקומות: [[כנסת ישראל]] (כ-486)
* במגנצא: [[עינינו לך תלינו]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט אסתר --&gt;
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות|אתה האל]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שבעה עשר
בתמוז
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם י&quot;ז תמוז --&gt;
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
* תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- רז&quot;י י&quot;ז תמוז --&gt;
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
* תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני ניחר]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל י&quot;ז תמוז --&gt;
* (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]])
* במגנצא (ביש מקומות) אומר הש&quot;ץ{{ש}}אחר {{צ|ואתה צדיק}}:{{ש}}[[איך מכל אומות]] (א-2817)
|&lt;!-- מהרי&quot;ט י&quot;ז תמוז --&gt;
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | מילה ביום{{ש}}שאומרים{{ש}}סליחות
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ברית --&gt;
* פזמון: [[זכור ברית - אות ברית|זכור ברית]]
* סליחה: [[אל תפר בריתך איתנו]]
|&lt;!-- רז&quot;י ברית --&gt;
|&lt;!-- מהרי&quot;ל ברית --&gt;
* [[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]]
* [[זכור ברית - אות ברית|זכור ברית]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ברית --&gt;
|}

==כ' סיון==
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
!style=&quot;width: 20%;&quot; | מקום 
! סדר
|-
|המנהג הנפוץ
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון)
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים)
* [[אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|-ו
|בי&quot;כ הגדול אוסטרא (ע&quot;פ מחזור כל-בו)
|2 סליחות ראשונות:
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ.
|-
|מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ&quot;ד, סליחות בהמן פראג תר&quot;כ ועוד.
|
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אני אני המדבר]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
|מסליחות פוזנא-הורודנא:
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
* [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* ([[שבתי בבית ה']])
|-
|מקונטרס מנהג של פוזנא:
|
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[שבתי בבית ה']]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]
* קינה: [[אמרתי שעו מני]]
* אל מלא רחמים של כ' סיון לר' שעפטיל סגל
|-
| סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת&quot;י)
|
* [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי)
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]]
* תחינה: [[מיכאל וגבריאל]]
* אל מלא רחמים של כ' סיון לבעל תוי&quot;ט
|-
|הסדר שתיקן בעל הש&quot;ך (סליחות ליטא)
|
* [[ישראל אין מלך]]
* [[אלהים באו גוים בקרב מחניך]]
* חטאנו: [[אלהים באו גוים בנחלתך טימאו את היכל משכנותיך]]
* קינה: [[ציון אל ירפי ידיך]]
* קינה: [[ארים קול ילך כנחש]]
* קינה: [[ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה]]
|-
| מנהג ק&quot;ק אליק ע&quot;פ סדר הט&quot;ז (נדפס בספר ילקוט מנחם)
|
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* [[אמרתי נא אספרה]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|}

==יום כיפור קטן==
* [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
* פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
* (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ&quot;ז)
* [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
* [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
;מנהג 'מעירי שחר' דק&quot;ק אשכנזים במנטובה
שחרית:
* פתיחה: [[איך נפתח פה]]
*[[אנשי אמנה עברו]]
*[[אקרא בשמך]]
*עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]
*פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
*במקום חטאנו: ומי כעמך ישראל (מתוך הסילוק [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף]])

כשא&quot;א תחנון:
* [[סלח נא לעון העם הזה כגודל מדותיך]]
* [[ותיק וחסיד אתה]]
* [[שחר קמתי להודות]]
* [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]

מנחה:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש נשפוך כמים]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]
* (כשהימים ארוכים: [[ותיק וחסיד אתה]])
* [[אבן הראשה]]
*עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
*פזמון: [[ה' יהמו רחמיך על עדתך]]
*חטאנו: [[ה' אלהי נשען על רחמיך]]
*לפני וידוי: [[את חטאי אני מזכיר]]
* [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

כשאין אומרים תחנון:
*[[אתה המאזין עתירה]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
* [[תאמר למחות אשמינו]]
* [[אורך תזריח לחשוכה|אורך תזריח לחשכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
*פזמונים של הפיוטים
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[כי הנה כחומר]]
**[[רועה ישראל האזינה]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
*[[ה' יהמו רחמיך על עדתך|ה' חזה ציון]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

==שובבי&quot;ם ת&quot;ת==
{{הור2|ברוב הקהילות מתענים יום חמישי בכל אחד משבועות אלו ואומרים סליחות לפי הסדר דלהלן.}}
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
! שבוע
! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע&quot;ז) !! נירנברג-פיורדא
|-
!שמות
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!וארא
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בא
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בשלח
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]]
* [[אטתי מטתי]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!יתרו
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!משפטים
|
* [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אזעק אל אלהים קולי]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אורך ואמיתך שלח]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תרומה
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תצוה
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']]
* [[אליך נשואות עינינו]]
* פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|}

===מנהג מנטובה===
{{הור2|בחברת 'מעירי שחר' אשכנזים דק&quot;ק מנטובה מתענים שני וחמישי בפרשיות שובבי&quot;ם, ואומרים סליחות אלו בכל שבוע שחרית ומנחה.}}
שחרית יום שני:
*פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
*[[אדון בפקדך]]
*[[אדון דין אם ידוקדק]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]], [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]], [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
*חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום שני:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לך ונפש נשפוך כמים]]
*[[אדון בשפטך]]
*[[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי]]
*פזמונים: כותרות מ[[כי הנה כחומר]], [[רועה ישראל האזינה]], [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי|פניך לנו האירה]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

שחרית יום חמישי:
*פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]
*[[אל באפך פן תמעיט]]
*[[אקרא אל אלהים קולי]]
*פזמונים: כותרות מ[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']], [[אם עוונינו ענו בנו]], [[אנקת מסלדיך]]
*חטאנו: [[מעשה ידיו כלם]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום חמישי:
*פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]
*[[אוילי המתעה]]
*[[שוממתי ברב יגוני]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]], [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי|קראתי לרוכב ערבות]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

===מנהג פוזנא===
{{הור2|על פי קונטרס של מנהג ק&quot;ק פוזנן דיהרנפורט תקנ&quot;ו}}
* [[אין מי יקרא בצדק]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אנא ה' אלהי השמים|אנא אלהי השמים]]
* [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אל הר המור]]

==סליחות לחברא קדישא==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
!קהילה
!סדר
|-
!ליטא{{ש}}וח&quot;ק ירושלים
|
*[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*עקידה: [[אם אפס]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*(תוספת לוידוי כבער&quot;ה)
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|- 
!קצת קהילות{{ש}}ליטא
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*[[תנחם על עפר ואפר]]
*שלמונית: [[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]]
*([[אדם איך יזכה]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזכרה יום מותי]]){{הערה|תוכחות אלו אינן מופיעות בסליחות לח&quot;ק מינסק תק&quot;ע, אבל הן מובאות בסדר כמנהג ק&quot;ק שמובא בסידור כל בו ח&quot;ג (ספרד), וילנא תרפ&quot;ג.}}
*פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
!בריסק{{הערה|בקהילה זו, מלבד הסליחות לח&quot;ק כמנהג ליטא שאמרו בט&quot;ז כסלו, נוסף סדר סליחות עבור 'המתעסקים' בכ&quot;ז תשרי, נד' תרע&quot;ד ותרפ&quot;ט, והוא המובא כאן.}}
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו]]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]]
*[[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]

|-
! פוזנא-הורודנא
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]
* [[שוכני בתי חמר]]
* [[אזכרה יום מותי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אז בהר מור]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! קראקא
|
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
! (וינה תקמ&quot;ה)
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*עקידה: [[איתן למד דעת]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים הצור תמים]]
|-
! הלברשטאדט
|
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* [[אנשי אמונה עברו]]
* [[אם אפס|אהל שכן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
* תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|-
! פרנקפורט
|
* [[אנא אלהי אברהם]]
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
! ברלין
|
* [[אנשי אמונה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים]])
|-
! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש&quot;א חיפה תש&quot;ל.}}
|
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! אראד{{הערה|מאת [[w:אהרן חורין|אהרן חורין]].}}
|
*אדני אחת מאתך שאלתנו
*פזמון: אלהים עליון האל הגומר עלינו
*תחינה לוידוי: אל אלהי הרוחות לכל בשר כי אראה שמיך
*(תחינה לנפילת אפים: אדון כל הנמצאים)
|}

==הושענא רבה==
(ממחזור כל בו וילנא תרס&quot;ה; נהגו לדלג על אמירת י&quot;ג המידות עצמן)
* מנהג ליטא
** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
** עקדה: [[אז בהר מור]]
** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

* מנהג פוזנא וגליציה (פולין?)
** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]
** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
** [[אך במתח דין|אך במתח]]
** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]
** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]

==תעניות מקומיות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות !! פרטים נוספים
|-
|שמחת תורה{{ש}}כ&quot;ג תשרי||קראקא||
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
|-
|י&quot;ד חשוון||פראג||
* [[אנוסה לעזרה]]
* [[ארכו הימים ותלאה רבתה]]
* פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]]
|חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר.
|-
|ה' כסלו||פוזנא||
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* [[אל הר המור]]
|
|-
|ד' טבת||בהמיש ליפא{{הערה|כיום צ'סקה ליפה}}
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[על אלה תרדנה]]
*תחינה על קברות ההרוגים: [[אנא ה' נוקם ובעל חמה]]
*בקשת מחילה: [[שלום עליכם אתם]]
|
|-
|י&quot;א טבת||לונדנבורג||
* [[איה קנאתך וגבורותיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אם אפס]]
* חטאנו: [[את ה' נודה בפינו]]
|
|-
|כ&quot;ד טבת||פרנקפורט||
* [[אין מי יקרא בצדק]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]
* [[אל נא תיסר באי עדיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]]
|
|-
|כ&quot;ט שבט||וורמייזא||
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
|-
|ב' אדר||פראג||
* [[אלה אזכרה ואשפכה]]
* [[תולעת יעקב אל תיראי]]
* פזמון: [[אלה במגן וצינה]]
|חיבר רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
|-
|י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|
|-
|י&quot;ט באדר||פרנקפורט||
* [[אליך נקרא איום ונורא]]
* [[אקרא אל אלהים קולי]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}ניסן||פיורדא
|
* [[אך בך לדל מעוז]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]
* [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]])
|
|-
|אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרא
|
* [[אליך נשואות עינינו]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|
|-
|כ&quot;ג אייר||וורמייזא
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|
|-
|כ&quot;ד אייר||בומסלא
|
*[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
*פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
*[[אל אלהים דומיה נפשי]]
|-
|ערב ר&quot;ח סיון||פרעמישלא
|
*[[אין כמדת בשר מדתך]]
*[[אליך נשואות עינינו]]
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אתה הוא אלהי האלהים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*[[אל הר המור]]
|
|-
|ר&quot;ח סיון||וורמייזא||
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה - הלוא עיניך לאמונה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]
|
|-
|ג' סיון||מגנצא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה - הלוא עיניך לאמונה]]
* חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
|
|-
|אסרו חג{{ש}}שבועות||בי&quot;כ הישן{{ש}}בפראג||
* [[מי יודע ישוב]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|
|-
|כ' סיון||colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''ראו למעלה'''}}
|בעקבות גזירות ת&quot;ח ות&quot;ט
|-
|כ&quot;ו סיון||אליק|| (ייסדן הט&quot;ז)
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* [[אודך על כי נוראות נפלאתי]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[דודי אדום וצח]]
|ייסדן הט&quot;ז בעקבות הצלת יהודי העיר בשנת ת&quot;ח. הסדר נדפס בספר ילקוט מנחם, וילנא תרס&quot;ג
|-
|כ&quot;ב תמוז||דייץ||
* [[ישראל עמך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]
* [[אליך נקרא איום ונורא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}אב||פיורדא||
* [[אנשי אמנה עברו]]
* [[מקוה ישראל מושיעו]]
* [[תאות נפש ולב]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]
* תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס]]
|
|-
|ה' אב||פוזנא||
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[יום זה לנו לזכרון]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אל הר המור]]
|בעקבות גזירה בפוזנא בשנת תי&quot;ו. הסדר נדפס בקונטרס של מנהג ק&quot;ק פוזנן, דיהרנפורט תקנ&quot;ז
|-
|כ&quot;ז אלול||פרנקפורט||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (בתקופות מסוימות)
(בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום)
|'תענית וינץ' בעקבות גירוש בשנת שע&quot;ד. הסדר נדפס בקונטרס 'ארבע צומות' פפד&quot;מ תרנ&quot;ז
|}

==סליחות על קדושים==
{{הור2|סליחות אלו נוספו על פי רוב אל סדרי הסליחות שבתפילות יום כיפור}}
===על גזירות פראג===
{{הור2|ע&quot;פ צונץ התענית על גזירת קמ&quot;ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק&quot;ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו&quot;כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.}}
* סליחות של רבי אביגדור קרא:
** [[אלהים אל דמי לדמי]]
** [[את כל התלאה]]
** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]]
* סליחות של רבי אברהם ב&quot;ר אביגדור:
** [[אנא אלהי אברהם]]

===על קדושי גומבין (שנ&quot;ו)===
* מסליחות פוזנא: [[אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי]] (תוספת למוסף יו&quot;כ)
* מסליחות ליטא{{הערה|הופיעה גם בסליחות פולין דפו&quot;ר לובלין שס&quot;ג.}}: [[אלהים למדתני מנעורי]] (תוספת למוסף יו&quot;כ)
* [[ממעמקים אקרא]] (נדפסה{{הערה|בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ&quot;ז}} בהוראת הלבוש בכדי להיאמר במוסף יו&quot;כ בפוזנא)
* [[ממנו רחק מנחם]] (נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ&quot;ז, וכתוב בכותרת שנועדה לא' באייר)

===על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ&quot;א)===
{{הור2|נאמרו במוסף יו&quot;כ. נדפסו שם שצ&quot;א}}
* [[אלהים באו גוים בנחלתך כרו לי]] (לר' נתן נטע שפירא)
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו ה' עשה למען שמך]]

===על גזירה בלובלין (שצ&quot;ו)===
{{הור2|סליחה ליו&quot;כ מאת רבי צבי הירש ב&quot;ר מרדכי מפודהייץ{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990030385330205171/NLI בסה&quot;ל]. נתחברה בעקבות מותם של שני קדושים וסכנת גירוש שאיימה על יהודי לובלין עקב כך.}}}}
* אלהים אל דמי לך ואל תחרש ואל תשקוט אל כי הנה אויביך רצו למחות שם מישראל

===על קדושי ראזינאי (ת&quot;כ)===
{{הור2|נאמרה שם במוסף יו&quot;כ.{{הערה|נדפסה בספר דעת קדושים, פטרבורג תרנ&quot;ז-תרנ&quot;ח.}}}}
* [[אנא אדון העולמים פועל פעלת]]

==סליחות לעת צרה==
===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים===
(מנהגים שונים)
* [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[מושל בעליונים אתה ידעת|מושל בעליונים]]
* [[אם אבות אכלו בוסר|אם אבות]]
===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי===
(סליחות בי&quot;כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח&quot;ד)
* בשעת המגפה:
** [[אלהים עליון גדול גבור ונורא]]
** פזמון: [[אין לנו פה ולא מצח]]

* לרעב וליוקר המים:
** [[אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים]]
** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה]]

* לשלום המלכות:
** [[אנא האל הנותן עוז ותעצומות]]
** פזמון: [[ה' בעזך ישמח מלך]]

* למצוא חן בעיני המלך:
** [[אל מלך יושב על כסא רם ונשא]]
** פזמון: [[מלך מלכים ה']]

===סליחות לעצירת מגפה לר' דוד אופנהיים===
(פראג תע&quot;ג{{הערה|נדמ&quot;ח ע&quot;י [https://hebrewbooks.org/65799 מכון צמח דוד תשפ&quot;ב]}})
*[[אנשי אמנה אבדו ואין איש]]
*אערוך שועי בבקר שוועי
*ה' ה' קודם שיחטא
* פזמון: אין לנו פה ולא מצח (לר&quot;א אשכנזי)
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
===סליחה על עצירת הגשמים וסיבתם===
(נד' פראג תס&quot;ח{{הערה|בהסכמת ר' דוד אופנהיים. המחבר כפה&quot;נ ר' השקא הכהן סופר מפראג. מובאת באוצר תפילות ישראל ח&quot;ב עמ' רפב}})
* אתה זן מקרני ראמים

==סליחות לשומרים לבוקר==
;לימות השנה
* ליום ראשון:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]])
**פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']])
**חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
**קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי)
**בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה
* ליום שני:
**[[תבוא לפניך שועת חנון]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
**קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*ליום שלישי:
**[[אקרא בשמך]]
**עקידה: [[אז בהר מור]]
**פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]]
**חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
**קינה: [[אך זה היום]]
*ליום רביעי:
**[[אך בך מקוה ישראל]]
**עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]]
**פזמון: [[יציץ צור מחרכו]]
**חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
**קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]]
*ליום חמישי:
**[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]
**עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]]
**פזמון: [[כי הנה כחומר]]
**חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
**קינה: [[איך ידידות נפש]]
*ליום ששי:
**[[מצרי ערי יצרי]]
**עקידה: [[אל הר המור]]
**פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
**חטאנו: [[גדול עווני]]
**קינה: [[אלי ציון]]
;כשאין אומרים תחנון
*לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]]
*ליום רביעי: [[צמאה נפשי]]
*ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]]
*ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]]
*לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]]

;תוספות ממנהגים שונים
*לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]]
*ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]]
*לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]]
*לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]]

*כשיש חולה:
**[[אני קראתיך כי תענני אל]]
**[[אליך נשואות עינינו]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*כשיש בר מינן:
**פזמון: [[שוכני בתי חמר]]
**חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]]

*תוספת לערב ראש חודש אחרי הקינה: [[ציון לעפר שבי ובכי אביריך]]
*תוספת לערב ר&quot;ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]]
*תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש
**[[אנא השם הנכבד והנורא]]
**[[אנא אלהי אברהם]]
**[[אדם איך יזכה]]
**[[אלהים אין בלתך]]
==הערות==</text>
      <sha1>tr9m7b6zl8dmsaw9sg06n7waq074l8d</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037734</id>
      <parentid>3037730</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T20:52:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* סליחות על קדושים */</comment>
      <origin>3037734</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="78982" sha1="lg9ktvk88ufn1ntatis3fvf3oaoxmx2" xml:space="preserve">=נספח ללוח הסליחות=
==מנהגי סליחות שהובאו בספרי מנהג והלכה==


===לימי התשובה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! [[הגהות מיימוניות/סדר התפילות#י|הגהות מיימוניות]]
! מהר&quot;ז יענט{{הערה|שם=איטליה|הסדר שהנהיג מהר&quot;ז יענט בטרעויז, הפך למנהג האשכנזים שבאיטליה הנדפס.}}
! מהרי&quot;ל
! מהרי&quot;א טירנא
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם א' סליחות --&gt;
* ג' סליחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]].
* (חטאנו?)
|&lt;!-- הגה&quot;מ א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* סליחה: [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמונה]]
* עוד ב' סליחות לפחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי יום מנוחה]]
|&lt;!-- רז&quot;י א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]
* [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|rowspan=7|&lt;!-- מהרי&quot;ל ימי סליחות --&gt;
(סדר הסליחות מנעתי{{ש}}מלכתוב דהכל כסדר{{ש}}המדינה משנין.)
* ג' סליחות
* פזמון
* חטאנו
|&lt;!-- מהרי&quot;ט א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]
* [[איככה אפצה פה]],{{ש}}וי&quot;א [[אין מי יקרא בצדק]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|rowspan=6|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם שבוע סליחות --&gt;
* (ג' סליחות)
* פזמון
* חטאנו
|rowspan=6|&lt;!-- הגה&quot;מ שבוע סליחות --&gt;
* ג' סליחות לכל הפחות
* (פזמון)
|&lt;!-- רז&quot;י ב' סליחות --&gt;
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמידת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|rowspan=6|&lt;!-- מהרי&quot;ט שבוע סליחות --&gt;
כסדר יום א' בלי{{ש}}פתיחה
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|&lt;!-- רז&quot;י ג' סליחות --&gt;
* [[ישראל עמך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי|אודה על פשע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|&lt;!-- רז&quot;י ד' סליחות --&gt;
* [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו]]
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי נחרבת]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- רז&quot;י ה' סליחות --&gt;
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* פזמון: [[חננו יי חננו|חנינו הי חנינו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|&lt;!-- רז&quot;י ו' סליחות --&gt;
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- רז&quot;י ז' סליחות --&gt;
* [[אקרא בשמך|אקרא בשמך להחזיק]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[ה' שמעה ה' סלחה|ה' שמעה]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ראש השנה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ער&quot;ה --&gt;
(סדר רינוס)
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
י&quot;ג סליחות:{{ש}}
1. [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]{{ש}}
2. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
3. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
4. [[אך במתח דין|אך במתח]]{{ש}}
5. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
6. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
9. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
10. [[אהבת עזז]]{{ש}}
11. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
12. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]{{ש}}
13. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ]] בפתחחת הארון
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]] בפתיחת הארון
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]], ([[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]])
* תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים|אמונים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|דרב סעדיה גאון, ובכן]], ([[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]])
|&lt;!-- רז&quot;י ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך|אדון בשופטך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}ו[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]
* [[אוילי המתעה]]{{ש}}ו[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* ([[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]){{הערה|שם=אורך|נמצאת רק בחלק מכתבי היד.}}
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון| יהי רצון]], [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל ער&quot;ה --&gt;
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]
* י&quot;א [[איככה אפצה פה]]
* י&quot;ג סליחות
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}}בפתיחת הארון
* עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס רובע]]]{{ש}}(וי&quot;א: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]){{הערה|בחלק מהמקורות.}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]{{הערה|חרוזים א'ג'ה'ג'ב'ד'.}} בפתיחת הארון
* [[בקשה לרב סעדיה גאון|וידוי ארוך]]
* תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפילה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם גדליה --&gt;
* פתיחה
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[את צום השביעי]]
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו
* תחנון
|&lt;!-- הגה&quot;מ גדליה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]]
השאר כבעשרי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י גדליה --&gt;
* פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה' חזקו]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[את צום השביעי]]
* שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]
* שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
* עקדה: [[אז בהר מור]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
* תחנון: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל גדליה --&gt;
במגנצא:
* פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* [[את צום השביעי]]
* שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* שלמונית: [[אורח צדקה]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|כסא כונן]]
* תחנון: [[תורה הקדושה]]
* תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני ניחר]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט גדליה --&gt;
* פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את יי' בהמצאו]]
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]{{ש}}או [[אלהים אין בלתך]]
* שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]{{ש}}[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]{{ש}}או [[אז בהר מור]]
* תחינה: [[תורה הקדושה]] 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|rowspan=4|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* ב' סליחות
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* (פזמון)
* חטאנו
* תחנון
ובמקום אחר פוק חזי מאי עמא דבר.
|rowspan=4|&lt;!-- הגה&quot;מ עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* (סליחות)
* עקידה
* (פזמון)
* תחנון
'''ביום שלפני ערב יו&quot;כ:'''
* תחנון: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|&lt;!-- רז&quot;י ב' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]]
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך ה' עיני כל יצור]]
* שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך שוועתי]]
* שלמונית: [[אורח צדקה]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
* פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
* תחנון: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|rowspan=4|&lt;!-- מהרי&quot;ל עי&quot;ת --&gt;
במגנצא ווורמייזא:
* פתיחה
* ג' סליחות
* שלישיה
* שלמונית
* עקדה
* פזמון
* חטאנו
* תחנון
|rowspan=4|&lt;!-- מהרי&quot;ט עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* ב' סליחות דמיירות בתשובה
* שלישיה
* שלמונית
* פזמון
* עקדה
* תחינה
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י ג' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[אשת נעורים]]
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|איה הרואה]]
* [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]]
* [[אטתי מטתי]]
* שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]
* שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* עקדה: [[איתן למד דעת]]
* פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבוקר]]
* חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
* תחנון: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י ד' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]
* שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]]
* עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* תחנון: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י ה' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]
* [[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי]]
* [[תאות נפש ולב|תאות לב ונפש]]
* שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים קול]]
* שלמונית: [[תוחלת ישראל]]
* עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שיכן]]
* פזמון: [[כי הנה כחומר]]
* חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
* תחינה: [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
* תחנון [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם עריו&quot;כ --&gt;
(סדר רינוס)
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נורא בעליונים]]
סליחות כבערב ראש השנה :{{ש}}
1. [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]{{ש}}
2. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
3. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
4. [[אך במתח דין|אך במתח]]{{ש}}
5. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
6. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
9. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
10. [[אהבת עזז]]{{ש}}
11. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
12. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]{{ש}}
13. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך כי אנפת]] או [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ עריו&quot;כ --&gt;
סדר ערב ר&quot;ה בלא {{צ|[[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]}}:
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* עקדה: [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- רז&quot;י עריו&quot;כ --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נורא בעליונים]]
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך|אדון בשופטך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}ו[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]
* [[אוילי המתעה]]{{ש}}ו[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* ([[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]){{הערה|שם=אורך}}
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון| יהי רצון]], [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל עריו&quot;כ --&gt;
יש מקומות מרבין{{ש}}סליחות בעי&quot;כ{{ש}}דוגמת ער&quot;ה, ויש{{ש}}מקומות שאומרים{{ש}}רק ג' סליחות בעיו&quot;כ,{{ש}}פוק חזי מאי עמא{{ש}}דבר.
|&lt;!-- מהרי&quot;ל עריו&quot;כ --&gt;
רק ב' סליחות:{{ש}}
1. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
2. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
|}

===ליום כפור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! [[הגהות מיימוניות/סדר התפילות#י|הגהות מיימוניות]]
! 	מהר&quot;ז יענט{{הערה|שם=איטליה}}
! מהרי&quot;ל
! מהרי&quot;א טירנא
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ערבית
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ערבית --&gt;
* [[סלח נא אשמות|סלח נא]]
* [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
* [[אמנם אשמינו]]
כפי מנהג המקום.
|&lt;!-- הגה&quot;מ ערבית --&gt;
ז' פעמים י&quot;ג מידות:{{ש}}
1. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]{{ש}}
2. [[סלח נא אשמות]]{{ש}}
3. (עקדה:) [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]{{ש}}
4. (פזמון:) [[אמנם אשמינו|דרכך אלהינו]]{{ש}}
5-6-7. (חטאנו:) [[אותך אדרוש ואליך אתודע|אותך אדרוש]]{{ש}}עם ג' הפסקות.
|&lt;!-- רז&quot;י ערבית --&gt;
|&lt;!-- מהרי&quot;ל ערבית --&gt;
סדר מגנצא:
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]{{ש}}
* [[סלח נא אשמות]]{{ש}}
* עקדה: [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]{{ש}}
* פזמון: [[אמנם אשמינו|דרכך אלהינו]]{{ש}}
* חטאנו: [[אותך אדרוש ואליך אתודע|אותך אדרוש]]{{ש}}וי&quot;מ אומרים [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ערבית --&gt;
* אין נוהגין לומר פתיחה
* ([[אמנם אשמינו]]){{הערה|נמצא רק בנדפס.}}
* [[סלח נא אשמות]]
* [[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}}בפתיחת הארון
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם שחרית --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]{{ש}}
2. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]{{ש}}
3. [[אפס מזיח]]{{ש}}
4. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]]{{ש}}
5. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}
6. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
9. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
10. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
11. [[אך במתח דין]]{{ש}}
12. [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]{{ש}}
13. [[אני אני המדבר|אני הוא המדבר]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ|שופט]]{{ש}}
* בשבת פזמון: [[שרי קודש היום|שרי קדש]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ שחרית --&gt;
י&quot;ג פעמים י&quot;ג מדות:{{ש}}
1. [[אפס מזיח]]{{ש}}
2. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]{{ש}}
3. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]{{ש}}
4. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}
5. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
6. [[אך במתח דין]]{{ש}}
7. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
8. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
9. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
10. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
11. [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]{{ש}}
12. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}}
13. [[אורח צדקה]]{{ש}}
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים|אמונים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|אם אשמינו?]]
|&lt;!-- רז&quot;י שחרית --&gt;
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]]
* [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]
* [[אדון בשפטך|אדון בשופטך]]
* [[תגרת יד אסוף]]
* [[אמנם אלהי עולם]]
* [[אפס מזיח]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אני הוא השואל]]
* עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי צורי]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}}בשבת במקומו: [[שרי קודש היום]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל שחרית --&gt;
אומר סליחות ביום כפורים{{ש}}שיש בהן שמות ויש בהן{{ש}}משפט.{{ש}}
נוהגין במגנצא שאומרים סליחות{{ש}}בתפילת יוצר שנתייסדו על{{ש}}עבודת יום כפור, כגון:
* [[איך אשא ראש]]
* [[אפס מזיח]]
וכיוצא בהן, ודלא כמו שכתב{{ש}}ה[[מרדכי/יומא/פרק #תשכז|מרדכי]]{{הערה|שיש לאמרם רק במוסף כמנהג שאר קהילות.}}
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט שחרית --&gt;
* פתיחה
* י&quot;ג סליחות עם
* שלישיה
* שלמונית
* פיזמון: [[שופט כל הארץ]]
* עקידה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם מוסף --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[איך אשא ראש]]{{ש}}
2. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]{{ש}}
3. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]{{ש}}
4. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפילתנו]]{{ש}}
5. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני]]{{ש}}
6. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
7. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
8. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
9. [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]{{ש}}
10. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבוא ואשתחוה]]{{ש}}
11. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
12. [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]]{{ש}}
13. [[אני הוא השואל]]{{ש}}
* פזמון: [[אנשי משמר|מי אל כמוך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ מוסף --&gt;
* [[איך אשא ראש]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]
* [[אני הוא השואל]]
* [[אכפרה פני מלך רב]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]]{{ש}}או [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ה' שמעה ה' סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- רז&quot;י מוסף --&gt;
* [[איך אשא ראש]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]]
* [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אישים]]
* [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]]
* [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]
* [[אך במתח דין|אך במתח הדין]]
* [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אני אני המדבר|אני הוא המדבר]]
* עקדה: [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ה' שמעה ה' סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל מוסף --&gt;
* [[אכפרה פני מלך רב]]
* במגנצא אין אומרים{{ש}}[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט מוסף --&gt;
* י&quot;ג סליחות עם
* שלישיה
* שלמונית
* פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים,{{ש}}
וי&quot;א [[אזכרה אלהים ואהמיה|יי' יי' אל רחום וחנון]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם מנחה --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אישים]]
* [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]]
* [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]]
* [[אהבת עזז|אהבת עזוז]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* (אם עוד היום גדול,{{ש}}מוסיפים בשלמונית כגון:{{ש}}[[אורח צדקה]],{{ש}}[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]],{{ש}}[[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ודומיהם){{ש}}
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה' אל רחום]]
*  חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ מנחה --&gt;
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* שאר סליחות ממטבע רבינו מאיר
* עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- רז&quot;י מנחה --&gt;
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפילתינו]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[ותיק וחסיד אתה|ותיק וחסיד]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]]
* עקדה: [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל מנחה --&gt;
סליחות כמנהג המקום.
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט מנחה --&gt;
* י&quot;ג סליחות עם
* שלישיה
* שלמונית
*פזמון
* ולא (נוהגים לומר) חטאנו
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |נעילה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם נעילה --&gt;
|&lt;!-- הגה&quot;מ נעילה --&gt;
במקום סליחות יאמר פזמונים,{{ש}}ואומר {{צ|שמע ישראל}}{{הערה|הוא אחד מהפזמונים, ולא כמו שהגיהו ברמב&quot;ם מהדורת פרנקל.}}
|&lt;!-- רז&quot;י נעילה --&gt;
אם יש שהות אומרים:{{ש}}
* [[אדון כתקח מועד]]
וכל הפזמונים
|&lt;!-- מהרי&quot;ל נעילה --&gt;
* אומרים כל הפזמונים{{ש}}חרוזה ראשונה.
* בשבת: [[המבדיל בין קודש לחול]]{{ש}}חרוזה ראשונה
* במגנצא:{{ש}}שמע ישראל ה'{{ש}}אלהינו ה' אחד
|&lt;!-- מהרי&quot;ט נעילה --&gt;
* [[אז לפנות ערב|פתח לנו שער]]
* [[אבן מעמסה|היום יפנה]]{{ש}}וא&quot;א {{צ|אבן מעמסה}}
* [[תעלת צרי|מי יעמוד]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]] שני פסוקים
* [[אנקת מסלדיך]]
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|השם השם אל רחום וחנון]]{{הערה|הגהות מנהגים: &quot;במקומות שנוהגין לומר פזמון י&quot;ג מדות למוסף או למנחה, לנעילה אין אומרים ממנו כי אם החרוז הראשון דהיינו י&quot;ג מדות.}}
* [[יחביאנו צל ידו|יחביאנו]]
* [[ישמיענו סלחתי|ישמיענו]]
* [[אז כעיני עבדים|רחם נא קהל]]
* 
|}

===לתעניות צבור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! מהר&quot;ז יענט, מהרי&quot;ל{{הערה|כמו שאר רשימת הסליחות למהר&quot;ז יענט, הרשימה לתעניות צבור הועתקה לכתבי יד האיטלקים של ספר מהרי&quot;ל ע&quot;י המחבר, ר' זלמן משוטיגווערא. אבל שלא כשאר הרשימה, היא אף נדפסה בספר מהרי&quot;ל הנדפס. סדר הסליחות לבה&quot;ב שונה במנהג האשכנזים באיטליה, אבל כך נדפס בסליחות כמנהג נירנברג-פיורדא.}}
! מהרי&quot;ל
! מהרי&quot;א טירנא
! 
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שני קמא
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ב' --&gt;
|&lt;!-- רז&quot;י ב' --&gt;
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
|rowspan=3|&lt;!-- מהרי&quot;ל בה&quot;ב --&gt;
* ג' סליחות
* פזמון
* חטאנו
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ב' --&gt;
בברונא (וי&quot;א סדר אחר):
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | חמישי
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ה' --&gt;
|&lt;!-- רז&quot;י ה' --&gt;
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו:[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ה' --&gt;
בברונא (וי&quot;א סדר אחר):
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו|אנשי אמנה]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שני תנינא
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם וב' --&gt;
|&lt;!-- רז&quot;י וב' --&gt;
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל גדול]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]{{הערה|חסר במהרי&quot;ל הנדפס.}}
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט וב' --&gt;
בברונא (וי&quot;א סדר אחר):
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|השם אל רחום]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | עשרה בטבת
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם י' טבת --&gt;
|&lt;!-- רז&quot;י י' טבת --&gt;
* [[אבן הראשה]]
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה חבצלת]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי|אודה על פשעי]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל י' טבת --&gt;
במגנצא (ביש מקומות):
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת]]
* ואחר {{צ|ואתה צדיק}} אומר:{{ש}}[[איך מכל אומות]] (א-2817)
|&lt;!-- מהרי&quot;ט י' טבת --&gt;
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |תענית אסתר
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם אסתר --&gt;
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר]]
|&lt;!-- רז&quot;י אסתר --&gt;
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* (פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]){{הערה|חסר בחלק מהכ&quot;י.}}
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]{{הערה|במהרי&quot;ל מתחיל: {{צ|פניך האר}} כמנהג פרנקפורט.}}
|&lt;!-- מהרי&quot;ל אסתר --&gt;
תחנון:{{ש}}
* ביש מקומות: [[כנסת ישראל]] (כ-486)
* במגנצא: [[עינינו לך תלינו]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט אסתר --&gt;
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות|אתה האל]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שבעה עשר
בתמוז
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם י&quot;ז תמוז --&gt;
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
* תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- רז&quot;י י&quot;ז תמוז --&gt;
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
* תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני ניחר]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל י&quot;ז תמוז --&gt;
* (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]])
* במגנצא (ביש מקומות) אומר הש&quot;ץ{{ש}}אחר {{צ|ואתה צדיק}}:{{ש}}[[איך מכל אומות]] (א-2817)
|&lt;!-- מהרי&quot;ט י&quot;ז תמוז --&gt;
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | מילה ביום{{ש}}שאומרים{{ש}}סליחות
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ברית --&gt;
* פזמון: [[זכור ברית - אות ברית|זכור ברית]]
* סליחה: [[אל תפר בריתך איתנו]]
|&lt;!-- רז&quot;י ברית --&gt;
|&lt;!-- מהרי&quot;ל ברית --&gt;
* [[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]]
* [[זכור ברית - אות ברית|זכור ברית]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ברית --&gt;
|}

==כ' סיון==
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
!style=&quot;width: 20%;&quot; | מקום 
! סדר
|-
|המנהג הנפוץ
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון)
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים)
* [[אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|-ו
|בי&quot;כ הגדול אוסטרא (ע&quot;פ מחזור כל-בו)
|2 סליחות ראשונות:
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ.
|-
|מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ&quot;ד, סליחות בהמן פראג תר&quot;כ ועוד.
|
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אני אני המדבר]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
|מסליחות פוזנא-הורודנא:
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
* [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* ([[שבתי בבית ה']])
|-
|מקונטרס מנהג של פוזנא:
|
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[שבתי בבית ה']]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]
* קינה: [[אמרתי שעו מני]]
* אל מלא רחמים של כ' סיון לר' שעפטיל סגל
|-
| סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת&quot;י)
|
* [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי)
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]]
* תחינה: [[מיכאל וגבריאל]]
* אל מלא רחמים של כ' סיון לבעל תוי&quot;ט
|-
|הסדר שתיקן בעל הש&quot;ך (סליחות ליטא)
|
* [[ישראל אין מלך]]
* [[אלהים באו גוים בקרב מחניך]]
* חטאנו: [[אלהים באו גוים בנחלתך טימאו את היכל משכנותיך]]
* קינה: [[ציון אל ירפי ידיך]]
* קינה: [[ארים קול ילך כנחש]]
* קינה: [[ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה]]
|-
| מנהג ק&quot;ק אליק ע&quot;פ סדר הט&quot;ז (נדפס בספר ילקוט מנחם)
|
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* [[אמרתי נא אספרה]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|}

==יום כיפור קטן==
* [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
* פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
* (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ&quot;ז)
* [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
* [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
;מנהג 'מעירי שחר' דק&quot;ק אשכנזים במנטובה
שחרית:
* פתיחה: [[איך נפתח פה]]
*[[אנשי אמנה עברו]]
*[[אקרא בשמך]]
*עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]
*פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
*במקום חטאנו: ומי כעמך ישראל (מתוך הסילוק [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף]])

כשא&quot;א תחנון:
* [[סלח נא לעון העם הזה כגודל מדותיך]]
* [[ותיק וחסיד אתה]]
* [[שחר קמתי להודות]]
* [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]

מנחה:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש נשפוך כמים]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]
* (כשהימים ארוכים: [[ותיק וחסיד אתה]])
* [[אבן הראשה]]
*עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
*פזמון: [[ה' יהמו רחמיך על עדתך]]
*חטאנו: [[ה' אלהי נשען על רחמיך]]
*לפני וידוי: [[את חטאי אני מזכיר]]
* [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

כשאין אומרים תחנון:
*[[אתה המאזין עתירה]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
* [[תאמר למחות אשמינו]]
* [[אורך תזריח לחשוכה|אורך תזריח לחשכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
*פזמונים של הפיוטים
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[כי הנה כחומר]]
**[[רועה ישראל האזינה]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
*[[ה' יהמו רחמיך על עדתך|ה' חזה ציון]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

==שובבי&quot;ם ת&quot;ת==
{{הור2|ברוב הקהילות מתענים יום חמישי בכל אחד משבועות אלו ואומרים סליחות לפי הסדר דלהלן.}}
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
! שבוע
! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע&quot;ז) !! נירנברג-פיורדא
|-
!שמות
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!וארא
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בא
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בשלח
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]]
* [[אטתי מטתי]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!יתרו
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!משפטים
|
* [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אזעק אל אלהים קולי]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אורך ואמיתך שלח]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תרומה
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תצוה
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']]
* [[אליך נשואות עינינו]]
* פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|}

===מנהג מנטובה===
{{הור2|בחברת 'מעירי שחר' אשכנזים דק&quot;ק מנטובה מתענים שני וחמישי בפרשיות שובבי&quot;ם, ואומרים סליחות אלו בכל שבוע שחרית ומנחה.}}
שחרית יום שני:
*פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
*[[אדון בפקדך]]
*[[אדון דין אם ידוקדק]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]], [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]], [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
*חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום שני:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לך ונפש נשפוך כמים]]
*[[אדון בשפטך]]
*[[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי]]
*פזמונים: כותרות מ[[כי הנה כחומר]], [[רועה ישראל האזינה]], [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי|פניך לנו האירה]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

שחרית יום חמישי:
*פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]
*[[אל באפך פן תמעיט]]
*[[אקרא אל אלהים קולי]]
*פזמונים: כותרות מ[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']], [[אם עוונינו ענו בנו]], [[אנקת מסלדיך]]
*חטאנו: [[מעשה ידיו כלם]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום חמישי:
*פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]
*[[אוילי המתעה]]
*[[שוממתי ברב יגוני]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]], [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי|קראתי לרוכב ערבות]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

===מנהג פוזנא===
{{הור2|על פי קונטרס של מנהג ק&quot;ק פוזנן דיהרנפורט תקנ&quot;ו}}
* [[אין מי יקרא בצדק]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אנא ה' אלהי השמים|אנא אלהי השמים]]
* [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אל הר המור]]

==סליחות לחברא קדישא==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
!קהילה
!סדר
|-
!ליטא{{ש}}וח&quot;ק ירושלים
|
*[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*עקידה: [[אם אפס]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*(תוספת לוידוי כבער&quot;ה)
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|- 
!קצת קהילות{{ש}}ליטא
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*[[תנחם על עפר ואפר]]
*שלמונית: [[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]]
*([[אדם איך יזכה]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזכרה יום מותי]]){{הערה|תוכחות אלו אינן מופיעות בסליחות לח&quot;ק מינסק תק&quot;ע, אבל הן מובאות בסדר כמנהג ק&quot;ק שמובא בסידור כל בו ח&quot;ג (ספרד), וילנא תרפ&quot;ג.}}
*פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
!בריסק{{הערה|בקהילה זו, מלבד הסליחות לח&quot;ק כמנהג ליטא שאמרו בט&quot;ז כסלו, נוסף סדר סליחות עבור 'המתעסקים' בכ&quot;ז תשרי, נד' תרע&quot;ד ותרפ&quot;ט, והוא המובא כאן.}}
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו]]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]]
*[[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]

|-
! פוזנא-הורודנא
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]
* [[שוכני בתי חמר]]
* [[אזכרה יום מותי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אז בהר מור]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! קראקא
|
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
! (וינה תקמ&quot;ה)
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*עקידה: [[איתן למד דעת]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים הצור תמים]]
|-
! הלברשטאדט
|
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* [[אנשי אמונה עברו]]
* [[אם אפס|אהל שכן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
* תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|-
! פרנקפורט
|
* [[אנא אלהי אברהם]]
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
! ברלין
|
* [[אנשי אמונה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים]])
|-
! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש&quot;א חיפה תש&quot;ל.}}
|
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! אראד{{הערה|מאת [[w:אהרן חורין|אהרן חורין]].}}
|
*אדני אחת מאתך שאלתנו
*פזמון: אלהים עליון האל הגומר עלינו
*תחינה לוידוי: אל אלהי הרוחות לכל בשר כי אראה שמיך
*(תחינה לנפילת אפים: אדון כל הנמצאים)
|}

==הושענא רבה==
(ממחזור כל בו וילנא תרס&quot;ה; נהגו לדלג על אמירת י&quot;ג המידות עצמן)
* מנהג ליטא
** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
** עקדה: [[אז בהר מור]]
** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

* מנהג פוזנא וגליציה (פולין?)
** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]
** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
** [[אך במתח דין|אך במתח]]
** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]
** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]

==תעניות מקומיות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות !! פרטים נוספים
|-
|שמחת תורה{{ש}}כ&quot;ג תשרי||קראקא||
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
|-
|י&quot;ד חשוון||פראג||
* [[אנוסה לעזרה]]
* [[ארכו הימים ותלאה רבתה]]
* פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]]
|חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר.
|-
|ה' כסלו||פוזנא||
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* [[אל הר המור]]
|
|-
|ד' טבת||בהמיש ליפא{{הערה|כיום צ'סקה ליפה}}
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[על אלה תרדנה]]
*תחינה על קברות ההרוגים: [[אנא ה' נוקם ובעל חמה]]
*בקשת מחילה: [[שלום עליכם אתם]]
|
|-
|י&quot;א טבת||לונדנבורג||
* [[איה קנאתך וגבורותיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אם אפס]]
* חטאנו: [[את ה' נודה בפינו]]
|
|-
|כ&quot;ד טבת||פרנקפורט||
* [[אין מי יקרא בצדק]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]
* [[אל נא תיסר באי עדיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]]
|
|-
|כ&quot;ט שבט||וורמייזא||
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
|-
|ב' אדר||פראג||
* [[אלה אזכרה ואשפכה]]
* [[תולעת יעקב אל תיראי]]
* פזמון: [[אלה במגן וצינה]]
|חיבר רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
|-
|י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|
|-
|י&quot;ט באדר||פרנקפורט||
* [[אליך נקרא איום ונורא]]
* [[אקרא אל אלהים קולי]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}ניסן||פיורדא
|
* [[אך בך לדל מעוז]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]
* [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]])
|
|-
|אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרא
|
* [[אליך נשואות עינינו]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|
|-
|כ&quot;ג אייר||וורמייזא
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|
|-
|כ&quot;ד אייר||בומסלא
|
*[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
*פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
*[[אל אלהים דומיה נפשי]]
|-
|ערב ר&quot;ח סיון||פרעמישלא
|
*[[אין כמדת בשר מדתך]]
*[[אליך נשואות עינינו]]
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אתה הוא אלהי האלהים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*[[אל הר המור]]
|
|-
|ר&quot;ח סיון||וורמייזא||
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה - הלוא עיניך לאמונה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]
|
|-
|ג' סיון||מגנצא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה - הלוא עיניך לאמונה]]
* חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
|
|-
|אסרו חג{{ש}}שבועות||בי&quot;כ הישן{{ש}}בפראג||
* [[מי יודע ישוב]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|
|-
|כ' סיון||colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''ראו למעלה'''}}
|בעקבות גזירות ת&quot;ח ות&quot;ט
|-
|כ&quot;ו סיון||אליק|| (ייסדן הט&quot;ז)
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* [[אודך על כי נוראות נפלאתי]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[דודי אדום וצח]]
|ייסדן הט&quot;ז בעקבות הצלת יהודי העיר בשנת ת&quot;ח. הסדר נדפס בספר ילקוט מנחם, וילנא תרס&quot;ג
|-
|כ&quot;ב תמוז||דייץ||
* [[ישראל עמך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]
* [[אליך נקרא איום ונורא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}אב||פיורדא||
* [[אנשי אמנה עברו]]
* [[מקוה ישראל מושיעו]]
* [[תאות נפש ולב]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]
* תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס]]
|
|-
|ה' אב||פוזנא||
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[יום זה לנו לזכרון]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אל הר המור]]
|בעקבות גזירה בפוזנא בשנת תי&quot;ו. הסדר נדפס בקונטרס של מנהג ק&quot;ק פוזנן, דיהרנפורט תקנ&quot;ז
|-
|כ&quot;ז אלול||פרנקפורט||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (בתקופות מסוימות)
(בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום)
|'תענית וינץ' בעקבות גירוש בשנת שע&quot;ד. הסדר נדפס בקונטרס 'ארבע צומות' פפד&quot;מ תרנ&quot;ז
|}

==סליחות על קדושים==
{{הור2|סליחות אלו נוספו על פי רוב אל סדרי הסליחות שבתפילות יום כיפור}}
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! style=&quot;width: 50%;&quot;| הפיוט
! style=&quot;width: 50%;&quot;|פרטים נוספים
|-
|
* סליחות של רבי אביגדור קרא:
** [[אלהים אל דמי לדמי]]
** [[את כל התלאה]]
** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]]
* סליחות של רבי אברהם ב&quot;ר אביגדור:
** [[אנא אלהי אברהם]]
|
על גזירות פראג. נדפסו בסליחות כמנהג בהמן. ע&quot;פ צונץ התענית על גזירת קמ&quot;ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק&quot;ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו&quot;כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.
|-
| 
* [[אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי]]
|על קדושי גומבין. מסליחות פוזנא. תוספת למוסף יו&quot;כ.
|-
| 
* [[אלהים למדתני מנעורי]]
| על קדושי גומבין. נדפסה בסליחות פולין דפו&quot;ר שס&quot;ג, ואחר כך בכמה מהד' של סליחות ליטא. תוספת למוסף יו&quot;כ.
|-
| 
* [[ממעמקים אקרא]]
| על קדושי גומבין. נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ&quot;ז, בהוראת הלבוש, בכדי להיאמר במוסף יו&quot;כ בפוזנא.
|-
| 
* [[ממנו רחק מנחם]]
| על קדושי גומבין. נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ&quot;ז, וכתוב בכותרת שנועדה לא' באייר.
|-
|
* [[אלהים באו גוים בנחלתך כרו לי]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו ה' עשה למען שמך]]
| לר' נתן שפירא בעל 'מגלה עמוקות', על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ&quot;א). נאמרו במוסף יו&quot;כ. נדפסו שם שצ&quot;א.
|-
|
* אלהים אל דמי לך ואל תחרש ואל תשקוט אל כי הנה אויביך רצו למחות שם מישראל
|סליחה ליו&quot;כ מאת רבי צבי הירש ב&quot;ר מרדכי מפודהייץ{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990030385330205171/NLI בסה&quot;ל].}} נתחברה בעקבות מותם של שני קדושים בלובלין בשנת שצ&quot;ו וסכנת גירוש שאיימה על יהודי העיר עקב כך.
|-
|
* [[אנא אדון העולמים פועל פעלת]]
|על קדושי ראזיניי (ת&quot;כ). נאמרה שם במוסף יו&quot;כ. נדפסה בספר דעת קדושים, פטרבורג תרנ&quot;ז-תרנ&quot;ח.
|}

==סליחות לעת צרה==
===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים===
(מנהגים שונים)
* [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[מושל בעליונים אתה ידעת|מושל בעליונים]]
* [[אם אבות אכלו בוסר|אם אבות]]
===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי===
(סליחות בי&quot;כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח&quot;ד)
* בשעת המגפה:
** [[אלהים עליון גדול גבור ונורא]]
** פזמון: [[אין לנו פה ולא מצח]]

* לרעב וליוקר המים:
** [[אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים]]
** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה]]

* לשלום המלכות:
** [[אנא האל הנותן עוז ותעצומות]]
** פזמון: [[ה' בעזך ישמח מלך]]

* למצוא חן בעיני המלך:
** [[אל מלך יושב על כסא רם ונשא]]
** פזמון: [[מלך מלכים ה']]

===סליחות לעצירת מגפה לר' דוד אופנהיים===
(פראג תע&quot;ג{{הערה|נדמ&quot;ח ע&quot;י [https://hebrewbooks.org/65799 מכון צמח דוד תשפ&quot;ב]}})
*[[אנשי אמנה אבדו ואין איש]]
*אערוך שועי בבקר שוועי
*ה' ה' קודם שיחטא
* פזמון: אין לנו פה ולא מצח (לר&quot;א אשכנזי)
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
===סליחה על עצירת הגשמים וסיבתם===
(נד' פראג תס&quot;ח{{הערה|בהסכמת ר' דוד אופנהיים. המחבר כפה&quot;נ ר' השקא הכהן סופר מפראג. מובאת באוצר תפילות ישראל ח&quot;ב עמ' רפב}})
* אתה זן מקרני ראמים

==סליחות לשומרים לבוקר==
;לימות השנה
* ליום ראשון:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]])
**פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']])
**חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
**קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי)
**בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה
* ליום שני:
**[[תבוא לפניך שועת חנון]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
**קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*ליום שלישי:
**[[אקרא בשמך]]
**עקידה: [[אז בהר מור]]
**פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]]
**חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
**קינה: [[אך זה היום]]
*ליום רביעי:
**[[אך בך מקוה ישראל]]
**עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]]
**פזמון: [[יציץ צור מחרכו]]
**חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
**קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]]
*ליום חמישי:
**[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]
**עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]]
**פזמון: [[כי הנה כחומר]]
**חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
**קינה: [[איך ידידות נפש]]
*ליום ששי:
**[[מצרי ערי יצרי]]
**עקידה: [[אל הר המור]]
**פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
**חטאנו: [[גדול עווני]]
**קינה: [[אלי ציון]]
;כשאין אומרים תחנון
*לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]]
*ליום רביעי: [[צמאה נפשי]]
*ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]]
*ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]]
*לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]]

;תוספות ממנהגים שונים
*לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]]
*ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]]
*לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]]
*לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]]

*כשיש חולה:
**[[אני קראתיך כי תענני אל]]
**[[אליך נשואות עינינו]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*כשיש בר מינן:
**פזמון: [[שוכני בתי חמר]]
**חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]]

*תוספת לערב ראש חודש אחרי הקינה: [[ציון לעפר שבי ובכי אביריך]]
*תוספת לערב ר&quot;ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]]
*תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש
**[[אנא השם הנכבד והנורא]]
**[[אנא אלהי אברהם]]
**[[אדם איך יזכה]]
**[[אלהים אין בלתך]]
==הערות==</text>
      <sha1>lg9ktvk88ufn1ntatis3fvf3oaoxmx2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037735</id>
      <parentid>3037734</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T20:53:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* סליחות על קדושים */</comment>
      <origin>3037735</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="78941" sha1="qnqgw5lu7k2eo8p59obz3rz5t2m2evk" xml:space="preserve">=נספח ללוח הסליחות=
==מנהגי סליחות שהובאו בספרי מנהג והלכה==


===לימי התשובה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! [[הגהות מיימוניות/סדר התפילות#י|הגהות מיימוניות]]
! מהר&quot;ז יענט{{הערה|שם=איטליה|הסדר שהנהיג מהר&quot;ז יענט בטרעויז, הפך למנהג האשכנזים שבאיטליה הנדפס.}}
! מהרי&quot;ל
! מהרי&quot;א טירנא
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם א' סליחות --&gt;
* ג' סליחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]].
* (חטאנו?)
|&lt;!-- הגה&quot;מ א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* סליחה: [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמונה]]
* עוד ב' סליחות לפחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי יום מנוחה]]
|&lt;!-- רז&quot;י א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]
* [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|rowspan=7|&lt;!-- מהרי&quot;ל ימי סליחות --&gt;
(סדר הסליחות מנעתי{{ש}}מלכתוב דהכל כסדר{{ש}}המדינה משנין.)
* ג' סליחות
* פזמון
* חטאנו
|&lt;!-- מהרי&quot;ט א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]
* [[איככה אפצה פה]],{{ש}}וי&quot;א [[אין מי יקרא בצדק]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|rowspan=6|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם שבוע סליחות --&gt;
* (ג' סליחות)
* פזמון
* חטאנו
|rowspan=6|&lt;!-- הגה&quot;מ שבוע סליחות --&gt;
* ג' סליחות לכל הפחות
* (פזמון)
|&lt;!-- רז&quot;י ב' סליחות --&gt;
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמידת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|rowspan=6|&lt;!-- מהרי&quot;ט שבוע סליחות --&gt;
כסדר יום א' בלי{{ש}}פתיחה
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|&lt;!-- רז&quot;י ג' סליחות --&gt;
* [[ישראל עמך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי|אודה על פשע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|&lt;!-- רז&quot;י ד' סליחות --&gt;
* [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו]]
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי נחרבת]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- רז&quot;י ה' סליחות --&gt;
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* פזמון: [[חננו יי חננו|חנינו הי חנינו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|&lt;!-- רז&quot;י ו' סליחות --&gt;
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- רז&quot;י ז' סליחות --&gt;
* [[אקרא בשמך|אקרא בשמך להחזיק]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[ה' שמעה ה' סלחה|ה' שמעה]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ראש השנה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ער&quot;ה --&gt;
(סדר רינוס)
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
י&quot;ג סליחות:{{ש}}
1. [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]{{ש}}
2. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
3. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
4. [[אך במתח דין|אך במתח]]{{ש}}
5. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
6. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
9. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
10. [[אהבת עזז]]{{ש}}
11. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
12. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]{{ש}}
13. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ]] בפתחחת הארון
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]] בפתיחת הארון
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]], ([[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]])
* תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים|אמונים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|דרב סעדיה גאון, ובכן]], ([[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]])
|&lt;!-- רז&quot;י ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך|אדון בשופטך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}ו[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]
* [[אוילי המתעה]]{{ש}}ו[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* ([[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]){{הערה|שם=אורך|נמצאת רק בחלק מכתבי היד.}}
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון| יהי רצון]], [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל ער&quot;ה --&gt;
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]
* י&quot;א [[איככה אפצה פה]]
* י&quot;ג סליחות
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}}בפתיחת הארון
* עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס רובע]]]{{ש}}(וי&quot;א: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]){{הערה|בחלק מהמקורות.}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]{{הערה|חרוזים א'ג'ה'ג'ב'ד'.}} בפתיחת הארון
* [[בקשה לרב סעדיה גאון|וידוי ארוך]]
* תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפילה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם גדליה --&gt;
* פתיחה
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[את צום השביעי]]
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו
* תחנון
|&lt;!-- הגה&quot;מ גדליה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]]
השאר כבעשרי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י גדליה --&gt;
* פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה' חזקו]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[את צום השביעי]]
* שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]
* שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
* עקדה: [[אז בהר מור]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
* תחנון: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל גדליה --&gt;
במגנצא:
* פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* [[את צום השביעי]]
* שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* שלמונית: [[אורח צדקה]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|כסא כונן]]
* תחנון: [[תורה הקדושה]]
* תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני ניחר]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט גדליה --&gt;
* פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את יי' בהמצאו]]
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]{{ש}}או [[אלהים אין בלתך]]
* שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]{{ש}}[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]{{ש}}או [[אז בהר מור]]
* תחינה: [[תורה הקדושה]] 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|rowspan=4|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* ב' סליחות
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* (פזמון)
* חטאנו
* תחנון
ובמקום אחר פוק חזי מאי עמא דבר.
|rowspan=4|&lt;!-- הגה&quot;מ עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* (סליחות)
* עקידה
* (פזמון)
* תחנון
'''ביום שלפני ערב יו&quot;כ:'''
* תחנון: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|&lt;!-- רז&quot;י ב' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]]
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך ה' עיני כל יצור]]
* שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך שוועתי]]
* שלמונית: [[אורח צדקה]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
* פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
* תחנון: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|rowspan=4|&lt;!-- מהרי&quot;ל עי&quot;ת --&gt;
במגנצא ווורמייזא:
* פתיחה
* ג' סליחות
* שלישיה
* שלמונית
* עקדה
* פזמון
* חטאנו
* תחנון
|rowspan=4|&lt;!-- מהרי&quot;ט עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* ב' סליחות דמיירות בתשובה
* שלישיה
* שלמונית
* פזמון
* עקדה
* תחינה
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י ג' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[אשת נעורים]]
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|איה הרואה]]
* [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]]
* [[אטתי מטתי]]
* שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]
* שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* עקדה: [[איתן למד דעת]]
* פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבוקר]]
* חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
* תחנון: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י ד' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]
* שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]]
* עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* תחנון: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י ה' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]
* [[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי]]
* [[תאות נפש ולב|תאות לב ונפש]]
* שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים קול]]
* שלמונית: [[תוחלת ישראל]]
* עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שיכן]]
* פזמון: [[כי הנה כחומר]]
* חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
* תחינה: [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
* תחנון [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם עריו&quot;כ --&gt;
(סדר רינוס)
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נורא בעליונים]]
סליחות כבערב ראש השנה :{{ש}}
1. [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]{{ש}}
2. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
3. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
4. [[אך במתח דין|אך במתח]]{{ש}}
5. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
6. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
9. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
10. [[אהבת עזז]]{{ש}}
11. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
12. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]{{ש}}
13. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך כי אנפת]] או [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ עריו&quot;כ --&gt;
סדר ערב ר&quot;ה בלא {{צ|[[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]}}:
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* עקדה: [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- רז&quot;י עריו&quot;כ --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נורא בעליונים]]
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך|אדון בשופטך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}ו[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]
* [[אוילי המתעה]]{{ש}}ו[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* ([[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]){{הערה|שם=אורך}}
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון| יהי רצון]], [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל עריו&quot;כ --&gt;
יש מקומות מרבין{{ש}}סליחות בעי&quot;כ{{ש}}דוגמת ער&quot;ה, ויש{{ש}}מקומות שאומרים{{ש}}רק ג' סליחות בעיו&quot;כ,{{ש}}פוק חזי מאי עמא{{ש}}דבר.
|&lt;!-- מהרי&quot;ל עריו&quot;כ --&gt;
רק ב' סליחות:{{ש}}
1. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
2. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
|}

===ליום כפור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! [[הגהות מיימוניות/סדר התפילות#י|הגהות מיימוניות]]
! 	מהר&quot;ז יענט{{הערה|שם=איטליה}}
! מהרי&quot;ל
! מהרי&quot;א טירנא
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ערבית
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ערבית --&gt;
* [[סלח נא אשמות|סלח נא]]
* [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
* [[אמנם אשמינו]]
כפי מנהג המקום.
|&lt;!-- הגה&quot;מ ערבית --&gt;
ז' פעמים י&quot;ג מידות:{{ש}}
1. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]{{ש}}
2. [[סלח נא אשמות]]{{ש}}
3. (עקדה:) [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]{{ש}}
4. (פזמון:) [[אמנם אשמינו|דרכך אלהינו]]{{ש}}
5-6-7. (חטאנו:) [[אותך אדרוש ואליך אתודע|אותך אדרוש]]{{ש}}עם ג' הפסקות.
|&lt;!-- רז&quot;י ערבית --&gt;
|&lt;!-- מהרי&quot;ל ערבית --&gt;
סדר מגנצא:
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]{{ש}}
* [[סלח נא אשמות]]{{ש}}
* עקדה: [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]{{ש}}
* פזמון: [[אמנם אשמינו|דרכך אלהינו]]{{ש}}
* חטאנו: [[אותך אדרוש ואליך אתודע|אותך אדרוש]]{{ש}}וי&quot;מ אומרים [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ערבית --&gt;
* אין נוהגין לומר פתיחה
* ([[אמנם אשמינו]]){{הערה|נמצא רק בנדפס.}}
* [[סלח נא אשמות]]
* [[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}}בפתיחת הארון
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם שחרית --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]{{ש}}
2. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]{{ש}}
3. [[אפס מזיח]]{{ש}}
4. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]]{{ש}}
5. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}
6. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
9. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
10. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
11. [[אך במתח דין]]{{ש}}
12. [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]{{ש}}
13. [[אני אני המדבר|אני הוא המדבר]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ|שופט]]{{ש}}
* בשבת פזמון: [[שרי קודש היום|שרי קדש]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ שחרית --&gt;
י&quot;ג פעמים י&quot;ג מדות:{{ש}}
1. [[אפס מזיח]]{{ש}}
2. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]{{ש}}
3. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]{{ש}}
4. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}
5. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
6. [[אך במתח דין]]{{ש}}
7. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
8. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
9. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
10. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
11. [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]{{ש}}
12. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}}
13. [[אורח צדקה]]{{ש}}
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים|אמונים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|אם אשמינו?]]
|&lt;!-- רז&quot;י שחרית --&gt;
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]]
* [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]
* [[אדון בשפטך|אדון בשופטך]]
* [[תגרת יד אסוף]]
* [[אמנם אלהי עולם]]
* [[אפס מזיח]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אני הוא השואל]]
* עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי צורי]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}}בשבת במקומו: [[שרי קודש היום]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל שחרית --&gt;
אומר סליחות ביום כפורים{{ש}}שיש בהן שמות ויש בהן{{ש}}משפט.{{ש}}
נוהגין במגנצא שאומרים סליחות{{ש}}בתפילת יוצר שנתייסדו על{{ש}}עבודת יום כפור, כגון:
* [[איך אשא ראש]]
* [[אפס מזיח]]
וכיוצא בהן, ודלא כמו שכתב{{ש}}ה[[מרדכי/יומא/פרק #תשכז|מרדכי]]{{הערה|שיש לאמרם רק במוסף כמנהג שאר קהילות.}}
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט שחרית --&gt;
* פתיחה
* י&quot;ג סליחות עם
* שלישיה
* שלמונית
* פיזמון: [[שופט כל הארץ]]
* עקידה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם מוסף --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[איך אשא ראש]]{{ש}}
2. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]{{ש}}
3. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]{{ש}}
4. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפילתנו]]{{ש}}
5. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני]]{{ש}}
6. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
7. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
8. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
9. [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]{{ש}}
10. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבוא ואשתחוה]]{{ש}}
11. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
12. [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]]{{ש}}
13. [[אני הוא השואל]]{{ש}}
* פזמון: [[אנשי משמר|מי אל כמוך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ מוסף --&gt;
* [[איך אשא ראש]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]
* [[אני הוא השואל]]
* [[אכפרה פני מלך רב]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]]{{ש}}או [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ה' שמעה ה' סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- רז&quot;י מוסף --&gt;
* [[איך אשא ראש]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]]
* [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אישים]]
* [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]]
* [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]
* [[אך במתח דין|אך במתח הדין]]
* [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אני אני המדבר|אני הוא המדבר]]
* עקדה: [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ה' שמעה ה' סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל מוסף --&gt;
* [[אכפרה פני מלך רב]]
* במגנצא אין אומרים{{ש}}[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט מוסף --&gt;
* י&quot;ג סליחות עם
* שלישיה
* שלמונית
* פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים,{{ש}}
וי&quot;א [[אזכרה אלהים ואהמיה|יי' יי' אל רחום וחנון]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם מנחה --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אישים]]
* [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]]
* [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]]
* [[אהבת עזז|אהבת עזוז]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* (אם עוד היום גדול,{{ש}}מוסיפים בשלמונית כגון:{{ש}}[[אורח צדקה]],{{ש}}[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]],{{ש}}[[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ודומיהם){{ש}}
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה' אל רחום]]
*  חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ מנחה --&gt;
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* שאר סליחות ממטבע רבינו מאיר
* עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- רז&quot;י מנחה --&gt;
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפילתינו]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[ותיק וחסיד אתה|ותיק וחסיד]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]]
* עקדה: [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל מנחה --&gt;
סליחות כמנהג המקום.
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט מנחה --&gt;
* י&quot;ג סליחות עם
* שלישיה
* שלמונית
*פזמון
* ולא (נוהגים לומר) חטאנו
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |נעילה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם נעילה --&gt;
|&lt;!-- הגה&quot;מ נעילה --&gt;
במקום סליחות יאמר פזמונים,{{ש}}ואומר {{צ|שמע ישראל}}{{הערה|הוא אחד מהפזמונים, ולא כמו שהגיהו ברמב&quot;ם מהדורת פרנקל.}}
|&lt;!-- רז&quot;י נעילה --&gt;
אם יש שהות אומרים:{{ש}}
* [[אדון כתקח מועד]]
וכל הפזמונים
|&lt;!-- מהרי&quot;ל נעילה --&gt;
* אומרים כל הפזמונים{{ש}}חרוזה ראשונה.
* בשבת: [[המבדיל בין קודש לחול]]{{ש}}חרוזה ראשונה
* במגנצא:{{ש}}שמע ישראל ה'{{ש}}אלהינו ה' אחד
|&lt;!-- מהרי&quot;ט נעילה --&gt;
* [[אז לפנות ערב|פתח לנו שער]]
* [[אבן מעמסה|היום יפנה]]{{ש}}וא&quot;א {{צ|אבן מעמסה}}
* [[תעלת צרי|מי יעמוד]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]] שני פסוקים
* [[אנקת מסלדיך]]
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|השם השם אל רחום וחנון]]{{הערה|הגהות מנהגים: &quot;במקומות שנוהגין לומר פזמון י&quot;ג מדות למוסף או למנחה, לנעילה אין אומרים ממנו כי אם החרוז הראשון דהיינו י&quot;ג מדות.}}
* [[יחביאנו צל ידו|יחביאנו]]
* [[ישמיענו סלחתי|ישמיענו]]
* [[אז כעיני עבדים|רחם נא קהל]]
* 
|}

===לתעניות צבור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! מהר&quot;ז יענט, מהרי&quot;ל{{הערה|כמו שאר רשימת הסליחות למהר&quot;ז יענט, הרשימה לתעניות צבור הועתקה לכתבי יד האיטלקים של ספר מהרי&quot;ל ע&quot;י המחבר, ר' זלמן משוטיגווערא. אבל שלא כשאר הרשימה, היא אף נדפסה בספר מהרי&quot;ל הנדפס. סדר הסליחות לבה&quot;ב שונה במנהג האשכנזים באיטליה, אבל כך נדפס בסליחות כמנהג נירנברג-פיורדא.}}
! מהרי&quot;ל
! מהרי&quot;א טירנא
! 
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שני קמא
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ב' --&gt;
|&lt;!-- רז&quot;י ב' --&gt;
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
|rowspan=3|&lt;!-- מהרי&quot;ל בה&quot;ב --&gt;
* ג' סליחות
* פזמון
* חטאנו
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ב' --&gt;
בברונא (וי&quot;א סדר אחר):
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | חמישי
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ה' --&gt;
|&lt;!-- רז&quot;י ה' --&gt;
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו:[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ה' --&gt;
בברונא (וי&quot;א סדר אחר):
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו|אנשי אמנה]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שני תנינא
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם וב' --&gt;
|&lt;!-- רז&quot;י וב' --&gt;
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל גדול]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]{{הערה|חסר במהרי&quot;ל הנדפס.}}
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט וב' --&gt;
בברונא (וי&quot;א סדר אחר):
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|השם אל רחום]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | עשרה בטבת
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם י' טבת --&gt;
|&lt;!-- רז&quot;י י' טבת --&gt;
* [[אבן הראשה]]
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה חבצלת]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי|אודה על פשעי]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל י' טבת --&gt;
במגנצא (ביש מקומות):
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת]]
* ואחר {{צ|ואתה צדיק}} אומר:{{ש}}[[איך מכל אומות]] (א-2817)
|&lt;!-- מהרי&quot;ט י' טבת --&gt;
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |תענית אסתר
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם אסתר --&gt;
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר]]
|&lt;!-- רז&quot;י אסתר --&gt;
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* (פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]){{הערה|חסר בחלק מהכ&quot;י.}}
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]{{הערה|במהרי&quot;ל מתחיל: {{צ|פניך האר}} כמנהג פרנקפורט.}}
|&lt;!-- מהרי&quot;ל אסתר --&gt;
תחנון:{{ש}}
* ביש מקומות: [[כנסת ישראל]] (כ-486)
* במגנצא: [[עינינו לך תלינו]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט אסתר --&gt;
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות|אתה האל]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שבעה עשר
בתמוז
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם י&quot;ז תמוז --&gt;
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
* תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- רז&quot;י י&quot;ז תמוז --&gt;
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
* תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני ניחר]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל י&quot;ז תמוז --&gt;
* (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]])
* במגנצא (ביש מקומות) אומר הש&quot;ץ{{ש}}אחר {{צ|ואתה צדיק}}:{{ש}}[[איך מכל אומות]] (א-2817)
|&lt;!-- מהרי&quot;ט י&quot;ז תמוז --&gt;
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | מילה ביום{{ש}}שאומרים{{ש}}סליחות
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ברית --&gt;
* פזמון: [[זכור ברית - אות ברית|זכור ברית]]
* סליחה: [[אל תפר בריתך איתנו]]
|&lt;!-- רז&quot;י ברית --&gt;
|&lt;!-- מהרי&quot;ל ברית --&gt;
* [[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]]
* [[זכור ברית - אות ברית|זכור ברית]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ברית --&gt;
|}

==כ' סיון==
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
!style=&quot;width: 20%;&quot; | מקום 
! סדר
|-
|המנהג הנפוץ
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון)
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים)
* [[אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|-ו
|בי&quot;כ הגדול אוסטרא (ע&quot;פ מחזור כל-בו)
|2 סליחות ראשונות:
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ.
|-
|מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ&quot;ד, סליחות בהמן פראג תר&quot;כ ועוד.
|
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אני אני המדבר]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
|מסליחות פוזנא-הורודנא:
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
* [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* ([[שבתי בבית ה']])
|-
|מקונטרס מנהג של פוזנא:
|
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[שבתי בבית ה']]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]
* קינה: [[אמרתי שעו מני]]
* אל מלא רחמים של כ' סיון לר' שעפטיל סגל
|-
| סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת&quot;י)
|
* [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי)
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]]
* תחינה: [[מיכאל וגבריאל]]
* אל מלא רחמים של כ' סיון לבעל תוי&quot;ט
|-
|הסדר שתיקן בעל הש&quot;ך (סליחות ליטא)
|
* [[ישראל אין מלך]]
* [[אלהים באו גוים בקרב מחניך]]
* חטאנו: [[אלהים באו גוים בנחלתך טימאו את היכל משכנותיך]]
* קינה: [[ציון אל ירפי ידיך]]
* קינה: [[ארים קול ילך כנחש]]
* קינה: [[ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה]]
|-
| מנהג ק&quot;ק אליק ע&quot;פ סדר הט&quot;ז (נדפס בספר ילקוט מנחם)
|
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* [[אמרתי נא אספרה]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|}

==יום כיפור קטן==
* [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
* פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
* (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ&quot;ז)
* [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
* [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
;מנהג 'מעירי שחר' דק&quot;ק אשכנזים במנטובה
שחרית:
* פתיחה: [[איך נפתח פה]]
*[[אנשי אמנה עברו]]
*[[אקרא בשמך]]
*עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]
*פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
*במקום חטאנו: ומי כעמך ישראל (מתוך הסילוק [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף]])

כשא&quot;א תחנון:
* [[סלח נא לעון העם הזה כגודל מדותיך]]
* [[ותיק וחסיד אתה]]
* [[שחר קמתי להודות]]
* [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]

מנחה:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש נשפוך כמים]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]
* (כשהימים ארוכים: [[ותיק וחסיד אתה]])
* [[אבן הראשה]]
*עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
*פזמון: [[ה' יהמו רחמיך על עדתך]]
*חטאנו: [[ה' אלהי נשען על רחמיך]]
*לפני וידוי: [[את חטאי אני מזכיר]]
* [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

כשאין אומרים תחנון:
*[[אתה המאזין עתירה]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
* [[תאמר למחות אשמינו]]
* [[אורך תזריח לחשוכה|אורך תזריח לחשכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
*פזמונים של הפיוטים
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[כי הנה כחומר]]
**[[רועה ישראל האזינה]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
*[[ה' יהמו רחמיך על עדתך|ה' חזה ציון]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

==שובבי&quot;ם ת&quot;ת==
{{הור2|ברוב הקהילות מתענים יום חמישי בכל אחד משבועות אלו ואומרים סליחות לפי הסדר דלהלן.}}
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
! שבוע
! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע&quot;ז) !! נירנברג-פיורדא
|-
!שמות
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!וארא
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בא
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בשלח
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]]
* [[אטתי מטתי]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!יתרו
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!משפטים
|
* [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אזעק אל אלהים קולי]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אורך ואמיתך שלח]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תרומה
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תצוה
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']]
* [[אליך נשואות עינינו]]
* פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|}

===מנהג מנטובה===
{{הור2|בחברת 'מעירי שחר' אשכנזים דק&quot;ק מנטובה מתענים שני וחמישי בפרשיות שובבי&quot;ם, ואומרים סליחות אלו בכל שבוע שחרית ומנחה.}}
שחרית יום שני:
*פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
*[[אדון בפקדך]]
*[[אדון דין אם ידוקדק]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]], [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]], [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
*חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום שני:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לך ונפש נשפוך כמים]]
*[[אדון בשפטך]]
*[[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי]]
*פזמונים: כותרות מ[[כי הנה כחומר]], [[רועה ישראל האזינה]], [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי|פניך לנו האירה]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

שחרית יום חמישי:
*פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]
*[[אל באפך פן תמעיט]]
*[[אקרא אל אלהים קולי]]
*פזמונים: כותרות מ[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']], [[אם עוונינו ענו בנו]], [[אנקת מסלדיך]]
*חטאנו: [[מעשה ידיו כלם]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום חמישי:
*פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]
*[[אוילי המתעה]]
*[[שוממתי ברב יגוני]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]], [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי|קראתי לרוכב ערבות]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

===מנהג פוזנא===
{{הור2|על פי קונטרס של מנהג ק&quot;ק פוזנן דיהרנפורט תקנ&quot;ו}}
* [[אין מי יקרא בצדק]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אנא ה' אלהי השמים|אנא אלהי השמים]]
* [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אל הר המור]]

==סליחות לחברא קדישא==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
!קהילה
!סדר
|-
!ליטא{{ש}}וח&quot;ק ירושלים
|
*[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*עקידה: [[אם אפס]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*(תוספת לוידוי כבער&quot;ה)
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|- 
!קצת קהילות{{ש}}ליטא
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*[[תנחם על עפר ואפר]]
*שלמונית: [[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]]
*([[אדם איך יזכה]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזכרה יום מותי]]){{הערה|תוכחות אלו אינן מופיעות בסליחות לח&quot;ק מינסק תק&quot;ע, אבל הן מובאות בסדר כמנהג ק&quot;ק שמובא בסידור כל בו ח&quot;ג (ספרד), וילנא תרפ&quot;ג.}}
*פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
!בריסק{{הערה|בקהילה זו, מלבד הסליחות לח&quot;ק כמנהג ליטא שאמרו בט&quot;ז כסלו, נוסף סדר סליחות עבור 'המתעסקים' בכ&quot;ז תשרי, נד' תרע&quot;ד ותרפ&quot;ט, והוא המובא כאן.}}
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו]]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]]
*[[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]

|-
! פוזנא-הורודנא
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]
* [[שוכני בתי חמר]]
* [[אזכרה יום מותי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אז בהר מור]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! קראקא
|
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
! (וינה תקמ&quot;ה)
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*עקידה: [[איתן למד דעת]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים הצור תמים]]
|-
! הלברשטאדט
|
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* [[אנשי אמונה עברו]]
* [[אם אפס|אהל שכן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
* תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|-
! פרנקפורט
|
* [[אנא אלהי אברהם]]
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
! ברלין
|
* [[אנשי אמונה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים]])
|-
! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש&quot;א חיפה תש&quot;ל.}}
|
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! אראד{{הערה|מאת [[w:אהרן חורין|אהרן חורין]].}}
|
*אדני אחת מאתך שאלתנו
*פזמון: אלהים עליון האל הגומר עלינו
*תחינה לוידוי: אל אלהי הרוחות לכל בשר כי אראה שמיך
*(תחינה לנפילת אפים: אדון כל הנמצאים)
|}

==הושענא רבה==
(ממחזור כל בו וילנא תרס&quot;ה; נהגו לדלג על אמירת י&quot;ג המידות עצמן)
* מנהג ליטא
** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
** עקדה: [[אז בהר מור]]
** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

* מנהג פוזנא וגליציה (פולין?)
** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]
** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
** [[אך במתח דין|אך במתח]]
** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]
** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]

==תעניות מקומיות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות !! פרטים נוספים
|-
|שמחת תורה{{ש}}כ&quot;ג תשרי||קראקא||
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
|-
|י&quot;ד חשוון||פראג||
* [[אנוסה לעזרה]]
* [[ארכו הימים ותלאה רבתה]]
* פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]]
|חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר.
|-
|ה' כסלו||פוזנא||
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* [[אל הר המור]]
|
|-
|ד' טבת||בהמיש ליפא{{הערה|כיום צ'סקה ליפה}}
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[על אלה תרדנה]]
*תחינה על קברות ההרוגים: [[אנא ה' נוקם ובעל חמה]]
*בקשת מחילה: [[שלום עליכם אתם]]
|
|-
|י&quot;א טבת||לונדנבורג||
* [[איה קנאתך וגבורותיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אם אפס]]
* חטאנו: [[את ה' נודה בפינו]]
|
|-
|כ&quot;ד טבת||פרנקפורט||
* [[אין מי יקרא בצדק]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]
* [[אל נא תיסר באי עדיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]]
|
|-
|כ&quot;ט שבט||וורמייזא||
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
|-
|ב' אדר||פראג||
* [[אלה אזכרה ואשפכה]]
* [[תולעת יעקב אל תיראי]]
* פזמון: [[אלה במגן וצינה]]
|חיבר רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
|-
|י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|
|-
|י&quot;ט באדר||פרנקפורט||
* [[אליך נקרא איום ונורא]]
* [[אקרא אל אלהים קולי]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}ניסן||פיורדא
|
* [[אך בך לדל מעוז]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]
* [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]])
|
|-
|אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרא
|
* [[אליך נשואות עינינו]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|
|-
|כ&quot;ג אייר||וורמייזא
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|
|-
|כ&quot;ד אייר||בומסלא
|
*[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
*פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
*[[אל אלהים דומיה נפשי]]
|-
|ערב ר&quot;ח סיון||פרעמישלא
|
*[[אין כמדת בשר מדתך]]
*[[אליך נשואות עינינו]]
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אתה הוא אלהי האלהים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*[[אל הר המור]]
|
|-
|ר&quot;ח סיון||וורמייזא||
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה - הלוא עיניך לאמונה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]
|
|-
|ג' סיון||מגנצא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה - הלוא עיניך לאמונה]]
* חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
|
|-
|אסרו חג{{ש}}שבועות||בי&quot;כ הישן{{ש}}בפראג||
* [[מי יודע ישוב]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|
|-
|כ' סיון||colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''ראו למעלה'''}}
|בעקבות גזירות ת&quot;ח ות&quot;ט
|-
|כ&quot;ו סיון||אליק|| (ייסדן הט&quot;ז)
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* [[אודך על כי נוראות נפלאתי]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[דודי אדום וצח]]
|ייסדן הט&quot;ז בעקבות הצלת יהודי העיר בשנת ת&quot;ח. הסדר נדפס בספר ילקוט מנחם, וילנא תרס&quot;ג
|-
|כ&quot;ב תמוז||דייץ||
* [[ישראל עמך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]
* [[אליך נקרא איום ונורא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}אב||פיורדא||
* [[אנשי אמנה עברו]]
* [[מקוה ישראל מושיעו]]
* [[תאות נפש ולב]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]
* תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס]]
|
|-
|ה' אב||פוזנא||
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[יום זה לנו לזכרון]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אל הר המור]]
|בעקבות גזירה בפוזנא בשנת תי&quot;ו. הסדר נדפס בקונטרס של מנהג ק&quot;ק פוזנן, דיהרנפורט תקנ&quot;ז
|-
|כ&quot;ז אלול||פרנקפורט||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (בתקופות מסוימות)
(בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום)
|'תענית וינץ' בעקבות גירוש בשנת שע&quot;ד. הסדר נדפס בקונטרס 'ארבע צומות' פפד&quot;מ תרנ&quot;ז
|}

==סליחות על קדושים==
{{הור2|סליחות אלו נוספו על פי רוב אל סדרי הסליחות שבתפילות יום כיפור}}
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! הפיוט
! פרטים נוספים
|-
|
* סליחות של רבי אביגדור קרא:
** [[אלהים אל דמי לדמי]]
** [[את כל התלאה]]
** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]]
* סליחות של רבי אברהם ב&quot;ר אביגדור:
** [[אנא אלהי אברהם]]
|
על גזירות פראג. נדפסו בסליחות כמנהג בהמן. ע&quot;פ צונץ התענית על גזירת קמ&quot;ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק&quot;ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו&quot;כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.
|-
| 
* [[אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי]]
|על קדושי גומבין. מסליחות פוזנא. תוספת למוסף יו&quot;כ.
|-
| 
* [[אלהים למדתני מנעורי]]
| על קדושי גומבין. נדפסה בסליחות פולין דפו&quot;ר שס&quot;ג, ואחר כך בכמה מהד' של סליחות ליטא. תוספת למוסף יו&quot;כ.
|-
| 
* [[ממעמקים אקרא]]
| על קדושי גומבין. נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ&quot;ז, בהוראת הלבוש, בכדי להיאמר במוסף יו&quot;כ בפוזנא.
|-
| 
* [[ממנו רחק מנחם]]
| על קדושי גומבין. נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ&quot;ז, וכתוב בכותרת שנועדה לא' באייר.
|-
|
* [[אלהים באו גוים בנחלתך כרו לי]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו ה' עשה למען שמך]]
| לר' נתן שפירא בעל 'מגלה עמוקות', על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ&quot;א). נאמרו במוסף יו&quot;כ. נדפסו שם שצ&quot;א.
|-
|
* אלהים אל דמי לך ואל תחרש ואל תשקוט אל כי הנה אויביך רצו למחות שם מישראל
|סליחה ליו&quot;כ מאת רבי צבי הירש ב&quot;ר מרדכי מפודהייץ{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990030385330205171/NLI בסה&quot;ל].}} נתחברה בעקבות מותם של שני קדושים בלובלין בשנת שצ&quot;ו וסכנת גירוש שאיימה על יהודי העיר עקב כך.
|-
|
* [[אנא אדון העולמים פועל פעלת]]
|על קדושי ראזיניי (ת&quot;כ). נאמרה שם במוסף יו&quot;כ. נדפסה בספר דעת קדושים, פטרבורג תרנ&quot;ז-תרנ&quot;ח.
|}

==סליחות לעת צרה==
===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים===
(מנהגים שונים)
* [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[מושל בעליונים אתה ידעת|מושל בעליונים]]
* [[אם אבות אכלו בוסר|אם אבות]]
===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי===
(סליחות בי&quot;כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח&quot;ד)
* בשעת המגפה:
** [[אלהים עליון גדול גבור ונורא]]
** פזמון: [[אין לנו פה ולא מצח]]

* לרעב וליוקר המים:
** [[אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים]]
** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה]]

* לשלום המלכות:
** [[אנא האל הנותן עוז ותעצומות]]
** פזמון: [[ה' בעזך ישמח מלך]]

* למצוא חן בעיני המלך:
** [[אל מלך יושב על כסא רם ונשא]]
** פזמון: [[מלך מלכים ה']]

===סליחות לעצירת מגפה לר' דוד אופנהיים===
(פראג תע&quot;ג{{הערה|נדמ&quot;ח ע&quot;י [https://hebrewbooks.org/65799 מכון צמח דוד תשפ&quot;ב]}})
*[[אנשי אמנה אבדו ואין איש]]
*אערוך שועי בבקר שוועי
*ה' ה' קודם שיחטא
* פזמון: אין לנו פה ולא מצח (לר&quot;א אשכנזי)
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
===סליחה על עצירת הגשמים וסיבתם===
(נד' פראג תס&quot;ח{{הערה|בהסכמת ר' דוד אופנהיים. המחבר כפה&quot;נ ר' השקא הכהן סופר מפראג. מובאת באוצר תפילות ישראל ח&quot;ב עמ' רפב}})
* אתה זן מקרני ראמים

==סליחות לשומרים לבוקר==
;לימות השנה
* ליום ראשון:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]])
**פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']])
**חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
**קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי)
**בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה
* ליום שני:
**[[תבוא לפניך שועת חנון]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
**קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*ליום שלישי:
**[[אקרא בשמך]]
**עקידה: [[אז בהר מור]]
**פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]]
**חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
**קינה: [[אך זה היום]]
*ליום רביעי:
**[[אך בך מקוה ישראל]]
**עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]]
**פזמון: [[יציץ צור מחרכו]]
**חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
**קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]]
*ליום חמישי:
**[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]
**עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]]
**פזמון: [[כי הנה כחומר]]
**חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
**קינה: [[איך ידידות נפש]]
*ליום ששי:
**[[מצרי ערי יצרי]]
**עקידה: [[אל הר המור]]
**פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
**חטאנו: [[גדול עווני]]
**קינה: [[אלי ציון]]
;כשאין אומרים תחנון
*לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]]
*ליום רביעי: [[צמאה נפשי]]
*ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]]
*ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]]
*לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]]

;תוספות ממנהגים שונים
*לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]]
*ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]]
*לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]]
*לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]]

*כשיש חולה:
**[[אני קראתיך כי תענני אל]]
**[[אליך נשואות עינינו]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*כשיש בר מינן:
**פזמון: [[שוכני בתי חמר]]
**חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]]

*תוספת לערב ראש חודש אחרי הקינה: [[ציון לעפר שבי ובכי אביריך]]
*תוספת לערב ר&quot;ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]]
*תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש
**[[אנא השם הנכבד והנורא]]
**[[אנא אלהי אברהם]]
**[[אדם איך יזכה]]
**[[אלהים אין בלתך]]
==הערות==</text>
      <sha1>qnqgw5lu7k2eo8p59obz3rz5t2m2evk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037739</id>
      <parentid>3037735</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T21:53:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>זו לא הסליחה</comment>
      <origin>3037739</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="78996" sha1="kcxih3wjbd97ypmmz2lpscq5s5w0kq8" xml:space="preserve">=נספח ללוח הסליחות=
==מנהגי סליחות שהובאו בספרי מנהג והלכה==


===לימי התשובה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! [[הגהות מיימוניות/סדר התפילות#י|הגהות מיימוניות]]
! מהר&quot;ז יענט{{הערה|שם=איטליה|הסדר שהנהיג מהר&quot;ז יענט בטרעויז, הפך למנהג האשכנזים שבאיטליה הנדפס.}}
! מהרי&quot;ל
! מהרי&quot;א טירנא
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם א' סליחות --&gt;
* ג' סליחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]].
* (חטאנו?)
|&lt;!-- הגה&quot;מ א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* סליחה: [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמונה]]
* עוד ב' סליחות לפחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי יום מנוחה]]
|&lt;!-- רז&quot;י א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]
* [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|rowspan=7|&lt;!-- מהרי&quot;ל ימי סליחות --&gt;
(סדר הסליחות מנעתי{{ש}}מלכתוב דהכל כסדר{{ש}}המדינה משנין.)
* ג' סליחות
* פזמון
* חטאנו
|&lt;!-- מהרי&quot;ט א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]
* [[איככה אפצה פה]],{{ש}}וי&quot;א [[אין מי יקרא בצדק]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|rowspan=6|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם שבוע סליחות --&gt;
* (ג' סליחות)
* פזמון
* חטאנו
|rowspan=6|&lt;!-- הגה&quot;מ שבוע סליחות --&gt;
* ג' סליחות לכל הפחות
* (פזמון)
|&lt;!-- רז&quot;י ב' סליחות --&gt;
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמידת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|rowspan=6|&lt;!-- מהרי&quot;ט שבוע סליחות --&gt;
כסדר יום א' בלי{{ש}}פתיחה
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|&lt;!-- רז&quot;י ג' סליחות --&gt;
* [[ישראל עמך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי|אודה על פשע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|&lt;!-- רז&quot;י ד' סליחות --&gt;
* [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו]]
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי נחרבת]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- רז&quot;י ה' סליחות --&gt;
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* פזמון: [[חננו יי חננו|חנינו הי חנינו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|&lt;!-- רז&quot;י ו' סליחות --&gt;
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- רז&quot;י ז' סליחות --&gt;
* [[אקרא בשמך|אקרא בשמך להחזיק]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[ה' שמעה ה' סלחה|ה' שמעה]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ראש השנה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ער&quot;ה --&gt;
(סדר רינוס)
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
י&quot;ג סליחות:{{ש}}
1. [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]{{ש}}
2. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
3. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
4. [[אך במתח דין|אך במתח]]{{ש}}
5. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
6. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
9. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
10. [[אהבת עזז]]{{ש}}
11. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
12. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]{{ש}}
13. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ]] בפתחחת הארון
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]] בפתיחת הארון
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]], ([[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]])
* תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים|אמונים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|דרב סעדיה גאון, ובכן]], ([[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]])
|&lt;!-- רז&quot;י ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך|אדון בשופטך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}ו[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]
* [[אוילי המתעה]]{{ש}}ו[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* ([[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]){{הערה|שם=אורך|נמצאת רק בחלק מכתבי היד.}}
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון| יהי רצון]], [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל ער&quot;ה --&gt;
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]
* י&quot;א [[איככה אפצה פה]]
* י&quot;ג סליחות
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}}בפתיחת הארון
* עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס רובע]]]{{ש}}(וי&quot;א: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]){{הערה|בחלק מהמקורות.}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]{{הערה|חרוזים א'ג'ה'ג'ב'ד'.}} בפתיחת הארון
* [[בקשה לרב סעדיה גאון|וידוי ארוך]]
* תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפילה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם גדליה --&gt;
* פתיחה
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[את צום השביעי]]
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו
* תחנון
|&lt;!-- הגה&quot;מ גדליה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]]
השאר כבעשרי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י גדליה --&gt;
* פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה' חזקו]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[את צום השביעי]]
* שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]
* שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
* עקדה: [[אז בהר מור]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
* תחנון: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל גדליה --&gt;
במגנצא:
* פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* [[את צום השביעי]]
* שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* שלמונית: [[אורח צדקה]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|כסא כונן]]
* תחנון: [[תורה הקדושה]]
* תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני ניחר]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט גדליה --&gt;
* פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את יי' בהמצאו]]
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]{{ש}}או [[אלהים אין בלתך]]
* שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]{{ש}}[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]{{ש}}או [[אז בהר מור]]
* תחינה: [[תורה הקדושה]] 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|rowspan=4|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* ב' סליחות
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* (פזמון)
* חטאנו
* תחנון
ובמקום אחר פוק חזי מאי עמא דבר.
|rowspan=4|&lt;!-- הגה&quot;מ עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* (סליחות)
* עקידה
* (פזמון)
* תחנון
'''ביום שלפני ערב יו&quot;כ:'''
* תחנון: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|&lt;!-- רז&quot;י ב' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]]
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך ה' עיני כל יצור]]
* שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך שוועתי]]
* שלמונית: [[אורח צדקה]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
* פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
* תחנון: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|rowspan=4|&lt;!-- מהרי&quot;ל עי&quot;ת --&gt;
במגנצא ווורמייזא:
* פתיחה
* ג' סליחות
* שלישיה
* שלמונית
* עקדה
* פזמון
* חטאנו
* תחנון
|rowspan=4|&lt;!-- מהרי&quot;ט עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* ב' סליחות דמיירות בתשובה
* שלישיה
* שלמונית
* פזמון
* עקדה
* תחינה
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י ג' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[אשת נעורים]]
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|איה הרואה]]
* [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]]
* [[אטתי מטתי]]
* שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]
* שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* עקדה: [[איתן למד דעת]]
* פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבוקר]]
* חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
* תחנון: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י ד' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]
* שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]]
* עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* תחנון: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י ה' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]
* [[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי]]
* [[תאות נפש ולב|תאות לב ונפש]]
* שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים קול]]
* שלמונית: [[תוחלת ישראל]]
* עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שיכן]]
* פזמון: [[כי הנה כחומר]]
* חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
* תחינה: [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
* תחנון [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם עריו&quot;כ --&gt;
(סדר רינוס)
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נורא בעליונים]]
סליחות כבערב ראש השנה :{{ש}}
1. [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]{{ש}}
2. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
3. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
4. [[אך במתח דין|אך במתח]]{{ש}}
5. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
6. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
9. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
10. [[אהבת עזז]]{{ש}}
11. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
12. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]{{ש}}
13. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך כי אנפת]] או [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ עריו&quot;כ --&gt;
סדר ערב ר&quot;ה בלא {{צ|[[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]}}:
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* עקדה: [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- רז&quot;י עריו&quot;כ --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נורא בעליונים]]
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך|אדון בשופטך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}ו[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]
* [[אוילי המתעה]]{{ש}}ו[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* ([[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]){{הערה|שם=אורך}}
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון| יהי רצון]], [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל עריו&quot;כ --&gt;
יש מקומות מרבין{{ש}}סליחות בעי&quot;כ{{ש}}דוגמת ער&quot;ה, ויש{{ש}}מקומות שאומרים{{ש}}רק ג' סליחות בעיו&quot;כ,{{ש}}פוק חזי מאי עמא{{ש}}דבר.
|&lt;!-- מהרי&quot;ל עריו&quot;כ --&gt;
רק ב' סליחות:{{ש}}
1. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
2. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
|}

===ליום כפור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! [[הגהות מיימוניות/סדר התפילות#י|הגהות מיימוניות]]
! 	מהר&quot;ז יענט{{הערה|שם=איטליה}}
! מהרי&quot;ל
! מהרי&quot;א טירנא
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ערבית
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ערבית --&gt;
* [[סלח נא אשמות|סלח נא]]
* [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
* [[אמנם אשמינו]]
כפי מנהג המקום.
|&lt;!-- הגה&quot;מ ערבית --&gt;
ז' פעמים י&quot;ג מידות:{{ש}}
1. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]{{ש}}
2. [[סלח נא אשמות]]{{ש}}
3. (עקדה:) [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]{{ש}}
4. (פזמון:) [[אמנם אשמינו|דרכך אלהינו]]{{ש}}
5-6-7. (חטאנו:) [[אותך אדרוש ואליך אתודע|אותך אדרוש]]{{ש}}עם ג' הפסקות.
|&lt;!-- רז&quot;י ערבית --&gt;
|&lt;!-- מהרי&quot;ל ערבית --&gt;
סדר מגנצא:
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]{{ש}}
* [[סלח נא אשמות]]{{ש}}
* עקדה: [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]{{ש}}
* פזמון: [[אמנם אשמינו|דרכך אלהינו]]{{ש}}
* חטאנו: [[אותך אדרוש ואליך אתודע|אותך אדרוש]]{{ש}}וי&quot;מ אומרים [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ערבית --&gt;
* אין נוהגין לומר פתיחה
* ([[אמנם אשמינו]]){{הערה|נמצא רק בנדפס.}}
* [[סלח נא אשמות]]
* [[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}}בפתיחת הארון
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם שחרית --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]{{ש}}
2. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]{{ש}}
3. [[אפס מזיח]]{{ש}}
4. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]]{{ש}}
5. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}
6. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
9. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
10. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
11. [[אך במתח דין]]{{ש}}
12. [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]{{ש}}
13. [[אני אני המדבר|אני הוא המדבר]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ|שופט]]{{ש}}
* בשבת פזמון: [[שרי קודש היום|שרי קדש]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ שחרית --&gt;
י&quot;ג פעמים י&quot;ג מדות:{{ש}}
1. [[אפס מזיח]]{{ש}}
2. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]{{ש}}
3. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]{{ש}}
4. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}
5. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
6. [[אך במתח דין]]{{ש}}
7. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
8. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
9. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
10. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
11. [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]{{ש}}
12. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}}
13. [[אורח צדקה]]{{ש}}
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים|אמונים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|אם אשמינו?]]
|&lt;!-- רז&quot;י שחרית --&gt;
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]]
* [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]
* [[אדון בשפטך|אדון בשופטך]]
* [[תגרת יד אסוף]]
* [[אמנם אלהי עולם]]
* [[אפס מזיח]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אני הוא השואל]]
* עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי צורי]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}}בשבת במקומו: [[שרי קודש היום]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל שחרית --&gt;
אומר סליחות ביום כפורים{{ש}}שיש בהן שמות ויש בהן{{ש}}משפט.{{ש}}
נוהגין במגנצא שאומרים סליחות{{ש}}בתפילת יוצר שנתייסדו על{{ש}}עבודת יום כפור, כגון:
* [[איך אשא ראש]]
* [[אפס מזיח]]
וכיוצא בהן, ודלא כמו שכתב{{ש}}ה[[מרדכי/יומא/פרק #תשכז|מרדכי]]{{הערה|שיש לאמרם רק במוסף כמנהג שאר קהילות.}}
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט שחרית --&gt;
* פתיחה
* י&quot;ג סליחות עם
* שלישיה
* שלמונית
* פיזמון: [[שופט כל הארץ]]
* עקידה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם מוסף --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[איך אשא ראש]]{{ש}}
2. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]{{ש}}
3. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]{{ש}}
4. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפילתנו]]{{ש}}
5. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני]]{{ש}}
6. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
7. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
8. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
9. [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]{{ש}}
10. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבוא ואשתחוה]]{{ש}}
11. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
12. [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]]{{ש}}
13. [[אני הוא השואל]]{{ש}}
* פזמון: [[אנשי משמר|מי אל כמוך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ מוסף --&gt;
* [[איך אשא ראש]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]
* [[אני הוא השואל]]
* [[אכפרה פני מלך רב]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]]{{ש}}או [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ה' שמעה ה' סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- רז&quot;י מוסף --&gt;
* [[איך אשא ראש]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]]
* [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אישים]]
* [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]]
* [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]
* [[אך במתח דין|אך במתח הדין]]
* [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אני אני המדבר|אני הוא המדבר]]
* עקדה: [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ה' שמעה ה' סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל מוסף --&gt;
* [[אכפרה פני מלך רב]]
* במגנצא אין אומרים{{ש}}[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט מוסף --&gt;
* י&quot;ג סליחות עם
* שלישיה
* שלמונית
* פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים,{{ש}}
וי&quot;א [[אזכרה אלהים ואהמיה|יי' יי' אל רחום וחנון]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם מנחה --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אישים]]
* [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]]
* [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]]
* [[אהבת עזז|אהבת עזוז]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* (אם עוד היום גדול,{{ש}}מוסיפים בשלמונית כגון:{{ש}}[[אורח צדקה]],{{ש}}[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]],{{ש}}[[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ודומיהם){{ש}}
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה' אל רחום]]
*  חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ מנחה --&gt;
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* שאר סליחות ממטבע רבינו מאיר
* עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- רז&quot;י מנחה --&gt;
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפילתינו]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[ותיק וחסיד אתה|ותיק וחסיד]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]]
* עקדה: [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל מנחה --&gt;
סליחות כמנהג המקום.
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט מנחה --&gt;
* י&quot;ג סליחות עם
* שלישיה
* שלמונית
*פזמון
* ולא (נוהגים לומר) חטאנו
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |נעילה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם נעילה --&gt;
|&lt;!-- הגה&quot;מ נעילה --&gt;
במקום סליחות יאמר פזמונים,{{ש}}ואומר {{צ|שמע ישראל}}{{הערה|הוא אחד מהפזמונים, ולא כמו שהגיהו ברמב&quot;ם מהדורת פרנקל.}}
|&lt;!-- רז&quot;י נעילה --&gt;
אם יש שהות אומרים:{{ש}}
* [[אדון כתקח מועד]]
וכל הפזמונים
|&lt;!-- מהרי&quot;ל נעילה --&gt;
* אומרים כל הפזמונים{{ש}}חרוזה ראשונה.
* בשבת: [[המבדיל בין קודש לחול]]{{ש}}חרוזה ראשונה
* במגנצא:{{ש}}שמע ישראל ה'{{ש}}אלהינו ה' אחד
|&lt;!-- מהרי&quot;ט נעילה --&gt;
* [[אז לפנות ערב|פתח לנו שער]]
* [[אבן מעמסה|היום יפנה]]{{ש}}וא&quot;א {{צ|אבן מעמסה}}
* [[תעלת צרי|מי יעמוד]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]] שני פסוקים
* [[אנקת מסלדיך]]
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|השם השם אל רחום וחנון]]{{הערה|הגהות מנהגים: &quot;במקומות שנוהגין לומר פזמון י&quot;ג מדות למוסף או למנחה, לנעילה אין אומרים ממנו כי אם החרוז הראשון דהיינו י&quot;ג מדות.}}
* [[יחביאנו צל ידו|יחביאנו]]
* [[ישמיענו סלחתי|ישמיענו]]
* [[אז כעיני עבדים|רחם נא קהל]]
* 
|}

===לתעניות צבור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! מהר&quot;ז יענט, מהרי&quot;ל{{הערה|כמו שאר רשימת הסליחות למהר&quot;ז יענט, הרשימה לתעניות צבור הועתקה לכתבי יד האיטלקים של ספר מהרי&quot;ל ע&quot;י המחבר, ר' זלמן משוטיגווערא. אבל שלא כשאר הרשימה, היא אף נדפסה בספר מהרי&quot;ל הנדפס. סדר הסליחות לבה&quot;ב שונה במנהג האשכנזים באיטליה, אבל כך נדפס בסליחות כמנהג נירנברג-פיורדא.}}
! מהרי&quot;ל
! מהרי&quot;א טירנא
! 
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שני קמא
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ב' --&gt;
|&lt;!-- רז&quot;י ב' --&gt;
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
|rowspan=3|&lt;!-- מהרי&quot;ל בה&quot;ב --&gt;
* ג' סליחות
* פזמון
* חטאנו
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ב' --&gt;
בברונא (וי&quot;א סדר אחר):
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | חמישי
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ה' --&gt;
|&lt;!-- רז&quot;י ה' --&gt;
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו:[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ה' --&gt;
בברונא (וי&quot;א סדר אחר):
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו|אנשי אמנה]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שני תנינא
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם וב' --&gt;
|&lt;!-- רז&quot;י וב' --&gt;
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל גדול]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]{{הערה|חסר במהרי&quot;ל הנדפס.}}
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט וב' --&gt;
בברונא (וי&quot;א סדר אחר):
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|השם אל רחום]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | עשרה בטבת
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם י' טבת --&gt;
|&lt;!-- רז&quot;י י' טבת --&gt;
* [[אבן הראשה]]
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה חבצלת]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי|אודה על פשעי]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל י' טבת --&gt;
במגנצא (ביש מקומות):
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת]]
* ואחר {{צ|ואתה צדיק}} אומר:{{ש}}[[איך מכל אומות]] (א-2817)
|&lt;!-- מהרי&quot;ט י' טבת --&gt;
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |תענית אסתר
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם אסתר --&gt;
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר]]
|&lt;!-- רז&quot;י אסתר --&gt;
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* (פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]){{הערה|חסר בחלק מהכ&quot;י.}}
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]{{הערה|במהרי&quot;ל מתחיל: {{צ|פניך האר}} כמנהג פרנקפורט.}}
|&lt;!-- מהרי&quot;ל אסתר --&gt;
תחנון:{{ש}}
* ביש מקומות: [[כנסת ישראל]] (כ-486)
* במגנצא: [[עינינו לך תלינו]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט אסתר --&gt;
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות|אתה האל]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שבעה עשר
בתמוז
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם י&quot;ז תמוז --&gt;
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
* תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- רז&quot;י י&quot;ז תמוז --&gt;
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
* תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני ניחר]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל י&quot;ז תמוז --&gt;
* (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]])
* במגנצא (ביש מקומות) אומר הש&quot;ץ{{ש}}אחר {{צ|ואתה צדיק}}:{{ש}}[[איך מכל אומות]] (א-2817)
|&lt;!-- מהרי&quot;ט י&quot;ז תמוז --&gt;
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | מילה ביום{{ש}}שאומרים{{ש}}סליחות
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ברית --&gt;
* פזמון: [[זכור ברית - אות ברית|זכור ברית]]
* סליחה: [[אל תפר בריתך איתנו]]
|&lt;!-- רז&quot;י ברית --&gt;
|&lt;!-- מהרי&quot;ל ברית --&gt;
* [[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]]
* [[זכור ברית - אות ברית|זכור ברית]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ברית --&gt;
|}

==כ' סיון==
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
!style=&quot;width: 20%;&quot; | מקום 
! סדר
|-
|המנהג הנפוץ
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון)
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים)
* [[אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|-ו
|בי&quot;כ הגדול אוסטרא (ע&quot;פ מחזור כל-בו)
|2 סליחות ראשונות:
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ.
|-
|מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ&quot;ד, סליחות בהמן פראג תר&quot;כ ועוד.
|
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אני אני המדבר]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
|מסליחות פוזנא-הורודנא:
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
* [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* ([[שבתי בבית ה']])
|-
|מקונטרס מנהג של פוזנא:
|
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[שבתי בבית ה']]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]
* קינה: [[אמרתי שעו מני]]
* אל מלא רחמים של כ' סיון לר' שעפטיל סגל
|-
| סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת&quot;י)
|
* [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי)
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]]
* תחינה: [[מיכאל וגבריאל]]
* אל מלא רחמים של כ' סיון לבעל תוי&quot;ט
|-
|הסדר שתיקן בעל הש&quot;ך (סליחות ליטא)
|
* [[ישראל אין מלך]]
* [[אלהים באו גוים בקרב מחניך]]
* חטאנו: [[אלהים באו גוים בנחלתך טימאו את היכל משכנותיך]]
* קינה: [[ציון אל ירפי ידיך]]
* קינה: [[ארים קול ילך כנחש]]
* קינה: [[ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה]]
|-
| מנהג ק&quot;ק אליק ע&quot;פ סדר הט&quot;ז (נדפס בספר ילקוט מנחם)
|
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* [[אמרתי נא אספרה]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|}

==יום כיפור קטן==
* [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
* פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
* (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ&quot;ז)
* [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
* [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
;מנהג 'מעירי שחר' דק&quot;ק אשכנזים במנטובה
שחרית:
* פתיחה: [[איך נפתח פה]]
*[[אנשי אמנה עברו]]
*[[אקרא בשמך]]
*עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]
*פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
*במקום חטאנו: ומי כעמך ישראל (מתוך הסילוק [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף]])

כשא&quot;א תחנון:
* [[סלח נא לעון העם הזה כגודל מדותיך]]
* [[ותיק וחסיד אתה]]
* [[שחר קמתי להודות]]
* [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]

מנחה:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש נשפוך כמים]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]
* (כשהימים ארוכים: [[ותיק וחסיד אתה]])
* [[אבן הראשה]]
*עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
*פזמון: [[ה' יהמו רחמיך על עדתך]]
*חטאנו: [[ה' אלהי נשען על רחמיך]]
*לפני וידוי: [[את חטאי אני מזכיר]]
* [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

כשאין אומרים תחנון:
*[[אתה המאזין עתירה]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
* [[תאמר למחות אשמינו]]
* [[אורך תזריח לחשוכה|אורך תזריח לחשכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
*פזמונים של הפיוטים
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[כי הנה כחומר]]
**[[רועה ישראל האזינה]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
*[[ה' יהמו רחמיך על עדתך|ה' חזה ציון]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

==שובבי&quot;ם ת&quot;ת==
{{הור2|ברוב הקהילות מתענים יום חמישי בכל אחד משבועות אלו ואומרים סליחות לפי הסדר דלהלן.}}
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
! שבוע
! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע&quot;ז) !! נירנברג-פיורדא
|-
!שמות
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!וארא
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בא
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בשלח
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]]
* [[אטתי מטתי]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!יתרו
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!משפטים
|
* [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אזעק אל אלהים קולי]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אורך ואמיתך שלח]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תרומה
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תצוה
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']]
* [[אליך נשואות עינינו]]
* פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|}

===מנהג מנטובה===
{{הור2|בחברת 'מעירי שחר' אשכנזים דק&quot;ק מנטובה מתענים שני וחמישי בפרשיות שובבי&quot;ם, ואומרים סליחות אלו בכל שבוע שחרית ומנחה.}}
שחרית יום שני:
*פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
*[[אדון בפקדך]]
*[[אדון דין אם ידוקדק]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]], [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]], [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
*חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום שני:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לך ונפש נשפוך כמים]]
*[[אדון בשפטך]]
*[[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי]]
*פזמונים: כותרות מ[[כי הנה כחומר]], [[רועה ישראל האזינה]], [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי|פניך לנו האירה]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

שחרית יום חמישי:
*פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]
*[[אל באפך פן תמעיט]]
*[[אקרא אל אלהים קולי]]
*פזמונים: כותרות מ[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']], [[אם עוונינו ענו בנו]], [[אנקת מסלדיך]]
*חטאנו: [[מעשה ידיו כלם]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום חמישי:
*פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]
*[[אוילי המתעה]]
*[[שוממתי ברב יגוני]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]], [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי|קראתי לרוכב ערבות]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

===מנהג פוזנא===
{{הור2|על פי קונטרס של מנהג ק&quot;ק פוזנן דיהרנפורט תקנ&quot;ו}}
* [[אין מי יקרא בצדק]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אנא ה' אלהי השמים|אנא אלהי השמים]]
* [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אל הר המור]]

==סליחות לחברא קדישא==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
!קהילה
!סדר
|-
!ליטא{{ש}}וח&quot;ק ירושלים
|
*[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*עקידה: [[אם אפס]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*(תוספת לוידוי כבער&quot;ה)
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|- 
!קצת קהילות{{ש}}ליטא
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*[[תנחם על עפר ואפר]]
*שלמונית: [[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]]
*([[אדם איך יזכה]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזכרה יום מותי]]){{הערה|תוכחות אלו אינן מופיעות בסליחות לח&quot;ק מינסק תק&quot;ע, אבל הן מובאות בסדר כמנהג ק&quot;ק שמובא בסידור כל בו ח&quot;ג (ספרד), וילנא תרפ&quot;ג.}}
*פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
!בריסק{{הערה|בקהילה זו, מלבד הסליחות לח&quot;ק כמנהג ליטא שאמרו בט&quot;ז כסלו, נוסף סדר סליחות עבור 'המתעסקים' בכ&quot;ז תשרי, נד' תרע&quot;ד ותרפ&quot;ט, והוא המובא כאן.}}
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו]]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]]
*[[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]

|-
! פוזנא-הורודנא
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]
* [[שוכני בתי חמר]]
* [[אזכרה יום מותי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אז בהר מור]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! קראקא
|
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
! (וינה תקמ&quot;ה)
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*עקידה: [[איתן למד דעת]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים הצור תמים]]
|-
! הלברשטאדט
|
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* [[אנשי אמונה עברו]]
* [[אם אפס|אהל שכן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
* תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|-
! פרנקפורט
|
* [[אנא אלהי אברהם]]
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
! ברלין
|
* [[אנשי אמונה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(תחינה אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים (תחינה)|אנא ה' אלהי השמים]])
|-
! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש&quot;א חיפה תש&quot;ל.}}
|
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! אראד{{הערה|מאת [[w:אהרן חורין|אהרן חורין]].}}
|
*אדני אחת מאתך שאלתנו
*פזמון: אלהים עליון האל הגומר עלינו
*תחינה לוידוי: אל אלהי הרוחות לכל בשר כי אראה שמיך
*(תחינה לנפילת אפים: אדון כל הנמצאים)
|}

==הושענא רבה==
(ממחזור כל בו וילנא תרס&quot;ה; נהגו לדלג על אמירת י&quot;ג המידות עצמן)
* מנהג ליטא
** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
** עקדה: [[אז בהר מור]]
** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

* מנהג פוזנא וגליציה (פולין?)
** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]
** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
** [[אך במתח דין|אך במתח]]
** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]
** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]

==תעניות מקומיות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות !! פרטים נוספים
|-
|שמחת תורה{{ש}}כ&quot;ג תשרי||קראקא||
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
|-
|י&quot;ד חשוון||פראג||
* [[אנוסה לעזרה]]
* [[ארכו הימים ותלאה רבתה]]
* פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]]
|חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר.
|-
|ה' כסלו||פוזנא||
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* [[אל הר המור]]
|
|-
|ד' טבת||בהמיש ליפא{{הערה|כיום צ'סקה ליפה}}
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[על אלה תרדנה]]
*תחינה על קברות ההרוגים: [[אנא ה' נוקם ובעל חמה]]
*בקשת מחילה: [[שלום עליכם אתם]]
|
|-
|י&quot;א טבת||לונדנבורג||
* [[איה קנאתך וגבורותיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אם אפס]]
* חטאנו: [[את ה' נודה בפינו]]
|
|-
|כ&quot;ד טבת||פרנקפורט||
* [[אין מי יקרא בצדק]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]
* [[אל נא תיסר באי עדיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]]
|
|-
|כ&quot;ט שבט||וורמייזא||
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
|-
|ב' אדר||פראג||
* [[אלה אזכרה ואשפכה]]
* [[תולעת יעקב אל תיראי]]
* פזמון: [[אלה במגן וצינה]]
|חיבר רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
|-
|י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|
|-
|י&quot;ט באדר||פרנקפורט||
* [[אליך נקרא איום ונורא]]
* [[אקרא אל אלהים קולי]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}ניסן||פיורדא
|
* [[אך בך לדל מעוז]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]
* [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]])
|
|-
|אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרא
|
* [[אליך נשואות עינינו]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|
|-
|כ&quot;ג אייר||וורמייזא
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|
|-
|כ&quot;ד אייר||בומסלא
|
*[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
*פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
*[[אל אלהים דומיה נפשי]]
|-
|ערב ר&quot;ח סיון||פרעמישלא
|
*[[אין כמדת בשר מדתך]]
*[[אליך נשואות עינינו]]
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אתה הוא אלהי האלהים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*[[אל הר המור]]
|
|-
|ר&quot;ח סיון||וורמייזא||
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה - הלוא עיניך לאמונה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]
|
|-
|ג' סיון||מגנצא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה - הלוא עיניך לאמונה]]
* חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
|
|-
|אסרו חג{{ש}}שבועות||בי&quot;כ הישן{{ש}}בפראג||
* [[מי יודע ישוב]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|
|-
|כ' סיון||colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''ראו למעלה'''}}
|בעקבות גזירות ת&quot;ח ות&quot;ט
|-
|כ&quot;ו סיון||אליק|| (ייסדן הט&quot;ז)
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* [[אודך על כי נוראות נפלאתי]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[דודי אדום וצח]]
|ייסדן הט&quot;ז בעקבות הצלת יהודי העיר בשנת ת&quot;ח. הסדר נדפס בספר ילקוט מנחם, וילנא תרס&quot;ג
|-
|כ&quot;ב תמוז||דייץ||
* [[ישראל עמך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]
* [[אליך נקרא איום ונורא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}אב||פיורדא||
* [[אנשי אמנה עברו]]
* [[מקוה ישראל מושיעו]]
* [[תאות נפש ולב]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]
* תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס]]
|
|-
|ה' אב||פוזנא||
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[יום זה לנו לזכרון]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אל הר המור]]
|בעקבות גזירה בפוזנא בשנת תי&quot;ו. הסדר נדפס בקונטרס של מנהג ק&quot;ק פוזנן, דיהרנפורט תקנ&quot;ז
|-
|כ&quot;ז אלול||פרנקפורט||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (בתקופות מסוימות)
(בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום)
|'תענית וינץ' בעקבות גירוש בשנת שע&quot;ד. הסדר נדפס בקונטרס 'ארבע צומות' פפד&quot;מ תרנ&quot;ז
|}

==סליחות על קדושים==
{{הור2|סליחות אלו נוספו על פי רוב אל סדרי הסליחות שבתפילות יום כיפור}}
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! הפיוט
! פרטים נוספים
|-
|
* סליחות של רבי אביגדור קרא:
** [[אלהים אל דמי לדמי]]
** [[את כל התלאה]]
** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]]
* סליחות של רבי אברהם ב&quot;ר אביגדור:
** [[אנא אלהי אברהם]]
|
על גזירות פראג. נדפסו בסליחות כמנהג בהמן. ע&quot;פ צונץ התענית על גזירת קמ&quot;ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק&quot;ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו&quot;כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.
|-
| 
* [[אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי]]
|על קדושי גומבין. מסליחות פוזנא. תוספת למוסף יו&quot;כ.
|-
| 
* [[אלהים למדתני מנעורי]]
| על קדושי גומבין. נדפסה בסליחות פולין דפו&quot;ר שס&quot;ג, ואחר כך בכמה מהד' של סליחות ליטא. תוספת למוסף יו&quot;כ.
|-
| 
* [[ממעמקים אקרא]]
| על קדושי גומבין. נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ&quot;ז, בהוראת הלבוש, בכדי להיאמר במוסף יו&quot;כ בפוזנא.
|-
| 
* [[ממנו רחק מנחם]]
| על קדושי גומבין. נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ&quot;ז, וכתוב בכותרת שנועדה לא' באייר.
|-
|
* [[אלהים באו גוים בנחלתך כרו לי]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו ה' עשה למען שמך]]
| לר' נתן שפירא בעל 'מגלה עמוקות', על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ&quot;א). נאמרו במוסף יו&quot;כ. נדפסו שם שצ&quot;א.
|-
|
* אלהים אל דמי לך ואל תחרש ואל תשקוט אל כי הנה אויביך רצו למחות שם מישראל
|סליחה ליו&quot;כ מאת רבי צבי הירש ב&quot;ר מרדכי מפודהייץ{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990030385330205171/NLI בסה&quot;ל].}} נתחברה בעקבות מותם של שני קדושים בלובלין בשנת שצ&quot;ו וסכנת גירוש שאיימה על יהודי העיר עקב כך.
|-
|
* [[אנא אדון העולמים פועל פעלת]]
|על קדושי ראזיניי (ת&quot;כ). נאמרה שם במוסף יו&quot;כ. נדפסה בספר דעת קדושים, פטרבורג תרנ&quot;ז-תרנ&quot;ח.
|}

==סליחות לעת צרה==
===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים===
(מנהגים שונים)
* [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[מושל בעליונים אתה ידעת|מושל בעליונים]]
* [[אם אבות אכלו בוסר|אם אבות]]
===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי===
(סליחות בי&quot;כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח&quot;ד)
* בשעת המגפה:
** [[אלהים עליון גדול גבור ונורא]]
** פזמון: [[אין לנו פה ולא מצח]]

* לרעב וליוקר המים:
** [[אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים]]
** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה]]

* לשלום המלכות:
** [[אנא האל הנותן עוז ותעצומות]]
** פזמון: [[ה' בעזך ישמח מלך]]

* למצוא חן בעיני המלך:
** [[אל מלך יושב על כסא רם ונשא]]
** פזמון: [[מלך מלכים ה']]

===סליחות לעצירת מגפה לר' דוד אופנהיים===
(פראג תע&quot;ג{{הערה|נדמ&quot;ח ע&quot;י [https://hebrewbooks.org/65799 מכון צמח דוד תשפ&quot;ב]}})
*[[אנשי אמנה אבדו ואין איש]]
*אערוך שועי בבקר שוועי
*ה' ה' קודם שיחטא
* פזמון: אין לנו פה ולא מצח (לר&quot;א אשכנזי)
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
===סליחה על עצירת הגשמים וסיבתם===
(נד' פראג תס&quot;ח{{הערה|בהסכמת ר' דוד אופנהיים. המחבר כפה&quot;נ ר' השקא הכהן סופר מפראג. מובאת באוצר תפילות ישראל ח&quot;ב עמ' רפב}})
* אתה זן מקרני ראמים

==סליחות לשומרים לבוקר==
;לימות השנה
* ליום ראשון:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]])
**פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']])
**חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
**קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי)
**בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה
* ליום שני:
**[[תבוא לפניך שועת חנון]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
**קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*ליום שלישי:
**[[אקרא בשמך]]
**עקידה: [[אז בהר מור]]
**פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]]
**חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
**קינה: [[אך זה היום]]
*ליום רביעי:
**[[אך בך מקוה ישראל]]
**עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]]
**פזמון: [[יציץ צור מחרכו]]
**חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
**קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]]
*ליום חמישי:
**[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]
**עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]]
**פזמון: [[כי הנה כחומר]]
**חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
**קינה: [[איך ידידות נפש]]
*ליום ששי:
**[[מצרי ערי יצרי]]
**עקידה: [[אל הר המור]]
**פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
**חטאנו: [[גדול עווני]]
**קינה: [[אלי ציון]]
;כשאין אומרים תחנון
*לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]]
*ליום רביעי: [[צמאה נפשי]]
*ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]]
*ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]]
*לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]]

;תוספות ממנהגים שונים
*לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]]
*ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]]
*לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]]
*לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]]

*כשיש חולה:
**[[אני קראתיך כי תענני אל]]
**[[אליך נשואות עינינו]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*כשיש בר מינן:
**פזמון: [[שוכני בתי חמר]]
**חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]]

*תוספת לערב ראש חודש אחרי הקינה: [[ציון לעפר שבי ובכי אביריך]]
*תוספת לערב ר&quot;ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]]
*תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש
**[[אנא השם הנכבד והנורא]]
**[[אנא אלהי אברהם]]
**[[אדם איך יזכה]]
**[[אלהים אין בלתך]]
==הערות==</text>
      <sha1>kcxih3wjbd97ypmmz2lpscq5s5w0kq8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037770</id>
      <parentid>3037739</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T06:32:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* תעניות מקומיות */</comment>
      <origin>3037770</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="79393" sha1="57sv7b74lg21hp3pu8ra951xu6n6iqn" xml:space="preserve">=נספח ללוח הסליחות=
==מנהגי סליחות שהובאו בספרי מנהג והלכה==


===לימי התשובה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! [[הגהות מיימוניות/סדר התפילות#י|הגהות מיימוניות]]
! מהר&quot;ז יענט{{הערה|שם=איטליה|הסדר שהנהיג מהר&quot;ז יענט בטרעויז, הפך למנהג האשכנזים שבאיטליה הנדפס.}}
! מהרי&quot;ל
! מהרי&quot;א טירנא
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם א' סליחות --&gt;
* ג' סליחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]].
* (חטאנו?)
|&lt;!-- הגה&quot;מ א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* סליחה: [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמונה]]
* עוד ב' סליחות לפחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי יום מנוחה]]
|&lt;!-- רז&quot;י א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]
* [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|rowspan=7|&lt;!-- מהרי&quot;ל ימי סליחות --&gt;
(סדר הסליחות מנעתי{{ש}}מלכתוב דהכל כסדר{{ש}}המדינה משנין.)
* ג' סליחות
* פזמון
* חטאנו
|&lt;!-- מהרי&quot;ט א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]
* [[איככה אפצה פה]],{{ש}}וי&quot;א [[אין מי יקרא בצדק]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|rowspan=6|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם שבוע סליחות --&gt;
* (ג' סליחות)
* פזמון
* חטאנו
|rowspan=6|&lt;!-- הגה&quot;מ שבוע סליחות --&gt;
* ג' סליחות לכל הפחות
* (פזמון)
|&lt;!-- רז&quot;י ב' סליחות --&gt;
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמידת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|rowspan=6|&lt;!-- מהרי&quot;ט שבוע סליחות --&gt;
כסדר יום א' בלי{{ש}}פתיחה
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|&lt;!-- רז&quot;י ג' סליחות --&gt;
* [[ישראל עמך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי|אודה על פשע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|&lt;!-- רז&quot;י ד' סליחות --&gt;
* [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו]]
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי נחרבת]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- רז&quot;י ה' סליחות --&gt;
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* פזמון: [[חננו יי חננו|חנינו הי חנינו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|&lt;!-- רז&quot;י ו' סליחות --&gt;
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- רז&quot;י ז' סליחות --&gt;
* [[אקרא בשמך|אקרא בשמך להחזיק]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[ה' שמעה ה' סלחה|ה' שמעה]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ראש השנה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ער&quot;ה --&gt;
(סדר רינוס)
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
י&quot;ג סליחות:{{ש}}
1. [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]{{ש}}
2. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
3. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
4. [[אך במתח דין|אך במתח]]{{ש}}
5. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
6. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
9. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
10. [[אהבת עזז]]{{ש}}
11. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
12. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]{{ש}}
13. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ]] בפתחחת הארון
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]] בפתיחת הארון
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]], ([[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]])
* תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים|אמונים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|דרב סעדיה גאון, ובכן]], ([[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]])
|&lt;!-- רז&quot;י ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך|אדון בשופטך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}ו[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]
* [[אוילי המתעה]]{{ש}}ו[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* ([[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]){{הערה|שם=אורך|נמצאת רק בחלק מכתבי היד.}}
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון| יהי רצון]], [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל ער&quot;ה --&gt;
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]
* י&quot;א [[איככה אפצה פה]]
* י&quot;ג סליחות
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}}בפתיחת הארון
* עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס רובע]]]{{ש}}(וי&quot;א: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]){{הערה|בחלק מהמקורות.}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]{{הערה|חרוזים א'ג'ה'ג'ב'ד'.}} בפתיחת הארון
* [[בקשה לרב סעדיה גאון|וידוי ארוך]]
* תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפילה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם גדליה --&gt;
* פתיחה
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[את צום השביעי]]
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו
* תחנון
|&lt;!-- הגה&quot;מ גדליה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]]
השאר כבעשרי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י גדליה --&gt;
* פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה' חזקו]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[את צום השביעי]]
* שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]
* שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
* עקדה: [[אז בהר מור]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
* תחנון: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל גדליה --&gt;
במגנצא:
* פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* [[את צום השביעי]]
* שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* שלמונית: [[אורח צדקה]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|כסא כונן]]
* תחנון: [[תורה הקדושה]]
* תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני ניחר]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט גדליה --&gt;
* פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את יי' בהמצאו]]
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]{{ש}}או [[אלהים אין בלתך]]
* שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]{{ש}}[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]{{ש}}או [[אז בהר מור]]
* תחינה: [[תורה הקדושה]] 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|rowspan=4|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* ב' סליחות
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* (פזמון)
* חטאנו
* תחנון
ובמקום אחר פוק חזי מאי עמא דבר.
|rowspan=4|&lt;!-- הגה&quot;מ עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* (סליחות)
* עקידה
* (פזמון)
* תחנון
'''ביום שלפני ערב יו&quot;כ:'''
* תחנון: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|&lt;!-- רז&quot;י ב' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]]
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך ה' עיני כל יצור]]
* שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך שוועתי]]
* שלמונית: [[אורח צדקה]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
* פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
* תחנון: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|rowspan=4|&lt;!-- מהרי&quot;ל עי&quot;ת --&gt;
במגנצא ווורמייזא:
* פתיחה
* ג' סליחות
* שלישיה
* שלמונית
* עקדה
* פזמון
* חטאנו
* תחנון
|rowspan=4|&lt;!-- מהרי&quot;ט עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* ב' סליחות דמיירות בתשובה
* שלישיה
* שלמונית
* פזמון
* עקדה
* תחינה
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י ג' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[אשת נעורים]]
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|איה הרואה]]
* [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]]
* [[אטתי מטתי]]
* שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]
* שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* עקדה: [[איתן למד דעת]]
* פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבוקר]]
* חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
* תחנון: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י ד' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]
* שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]]
* עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* תחנון: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י ה' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]
* [[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי]]
* [[תאות נפש ולב|תאות לב ונפש]]
* שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים קול]]
* שלמונית: [[תוחלת ישראל]]
* עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שיכן]]
* פזמון: [[כי הנה כחומר]]
* חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
* תחינה: [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
* תחנון [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם עריו&quot;כ --&gt;
(סדר רינוס)
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נורא בעליונים]]
סליחות כבערב ראש השנה :{{ש}}
1. [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]{{ש}}
2. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
3. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
4. [[אך במתח דין|אך במתח]]{{ש}}
5. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
6. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
9. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
10. [[אהבת עזז]]{{ש}}
11. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
12. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]{{ש}}
13. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך כי אנפת]] או [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ עריו&quot;כ --&gt;
סדר ערב ר&quot;ה בלא {{צ|[[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]}}:
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* עקדה: [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- רז&quot;י עריו&quot;כ --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נורא בעליונים]]
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך|אדון בשופטך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}ו[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]
* [[אוילי המתעה]]{{ש}}ו[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* ([[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]){{הערה|שם=אורך}}
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון| יהי רצון]], [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל עריו&quot;כ --&gt;
יש מקומות מרבין{{ש}}סליחות בעי&quot;כ{{ש}}דוגמת ער&quot;ה, ויש{{ש}}מקומות שאומרים{{ש}}רק ג' סליחות בעיו&quot;כ,{{ש}}פוק חזי מאי עמא{{ש}}דבר.
|&lt;!-- מהרי&quot;ל עריו&quot;כ --&gt;
רק ב' סליחות:{{ש}}
1. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
2. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
|}

===ליום כפור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! [[הגהות מיימוניות/סדר התפילות#י|הגהות מיימוניות]]
! 	מהר&quot;ז יענט{{הערה|שם=איטליה}}
! מהרי&quot;ל
! מהרי&quot;א טירנא
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ערבית
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ערבית --&gt;
* [[סלח נא אשמות|סלח נא]]
* [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
* [[אמנם אשמינו]]
כפי מנהג המקום.
|&lt;!-- הגה&quot;מ ערבית --&gt;
ז' פעמים י&quot;ג מידות:{{ש}}
1. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]{{ש}}
2. [[סלח נא אשמות]]{{ש}}
3. (עקדה:) [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]{{ש}}
4. (פזמון:) [[אמנם אשמינו|דרכך אלהינו]]{{ש}}
5-6-7. (חטאנו:) [[אותך אדרוש ואליך אתודע|אותך אדרוש]]{{ש}}עם ג' הפסקות.
|&lt;!-- רז&quot;י ערבית --&gt;
|&lt;!-- מהרי&quot;ל ערבית --&gt;
סדר מגנצא:
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]{{ש}}
* [[סלח נא אשמות]]{{ש}}
* עקדה: [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]{{ש}}
* פזמון: [[אמנם אשמינו|דרכך אלהינו]]{{ש}}
* חטאנו: [[אותך אדרוש ואליך אתודע|אותך אדרוש]]{{ש}}וי&quot;מ אומרים [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ערבית --&gt;
* אין נוהגין לומר פתיחה
* ([[אמנם אשמינו]]){{הערה|נמצא רק בנדפס.}}
* [[סלח נא אשמות]]
* [[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}}בפתיחת הארון
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם שחרית --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]{{ש}}
2. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]{{ש}}
3. [[אפס מזיח]]{{ש}}
4. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]]{{ש}}
5. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}
6. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
9. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
10. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
11. [[אך במתח דין]]{{ש}}
12. [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]{{ש}}
13. [[אני אני המדבר|אני הוא המדבר]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ|שופט]]{{ש}}
* בשבת פזמון: [[שרי קודש היום|שרי קדש]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ שחרית --&gt;
י&quot;ג פעמים י&quot;ג מדות:{{ש}}
1. [[אפס מזיח]]{{ש}}
2. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]{{ש}}
3. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]{{ש}}
4. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}
5. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
6. [[אך במתח דין]]{{ש}}
7. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
8. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
9. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
10. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
11. [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]{{ש}}
12. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}}
13. [[אורח צדקה]]{{ש}}
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים|אמונים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|אם אשמינו?]]
|&lt;!-- רז&quot;י שחרית --&gt;
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]]
* [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]
* [[אדון בשפטך|אדון בשופטך]]
* [[תגרת יד אסוף]]
* [[אמנם אלהי עולם]]
* [[אפס מזיח]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אני הוא השואל]]
* עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי צורי]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}}בשבת במקומו: [[שרי קודש היום]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל שחרית --&gt;
אומר סליחות ביום כפורים{{ש}}שיש בהן שמות ויש בהן{{ש}}משפט.{{ש}}
נוהגין במגנצא שאומרים סליחות{{ש}}בתפילת יוצר שנתייסדו על{{ש}}עבודת יום כפור, כגון:
* [[איך אשא ראש]]
* [[אפס מזיח]]
וכיוצא בהן, ודלא כמו שכתב{{ש}}ה[[מרדכי/יומא/פרק #תשכז|מרדכי]]{{הערה|שיש לאמרם רק במוסף כמנהג שאר קהילות.}}
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט שחרית --&gt;
* פתיחה
* י&quot;ג סליחות עם
* שלישיה
* שלמונית
* פיזמון: [[שופט כל הארץ]]
* עקידה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם מוסף --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[איך אשא ראש]]{{ש}}
2. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]{{ש}}
3. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]{{ש}}
4. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפילתנו]]{{ש}}
5. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני]]{{ש}}
6. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
7. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
8. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
9. [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]{{ש}}
10. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבוא ואשתחוה]]{{ש}}
11. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
12. [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]]{{ש}}
13. [[אני הוא השואל]]{{ש}}
* פזמון: [[אנשי משמר|מי אל כמוך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ מוסף --&gt;
* [[איך אשא ראש]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]
* [[אני הוא השואל]]
* [[אכפרה פני מלך רב]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]]{{ש}}או [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ה' שמעה ה' סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- רז&quot;י מוסף --&gt;
* [[איך אשא ראש]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]]
* [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אישים]]
* [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]]
* [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]
* [[אך במתח דין|אך במתח הדין]]
* [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אני אני המדבר|אני הוא המדבר]]
* עקדה: [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ה' שמעה ה' סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל מוסף --&gt;
* [[אכפרה פני מלך רב]]
* במגנצא אין אומרים{{ש}}[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט מוסף --&gt;
* י&quot;ג סליחות עם
* שלישיה
* שלמונית
* פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים,{{ש}}
וי&quot;א [[אזכרה אלהים ואהמיה|יי' יי' אל רחום וחנון]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם מנחה --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אישים]]
* [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]]
* [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]]
* [[אהבת עזז|אהבת עזוז]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* (אם עוד היום גדול,{{ש}}מוסיפים בשלמונית כגון:{{ש}}[[אורח צדקה]],{{ש}}[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]],{{ש}}[[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ודומיהם){{ש}}
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה' אל רחום]]
*  חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ מנחה --&gt;
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* שאר סליחות ממטבע רבינו מאיר
* עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- רז&quot;י מנחה --&gt;
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפילתינו]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[ותיק וחסיד אתה|ותיק וחסיד]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]]
* עקדה: [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל מנחה --&gt;
סליחות כמנהג המקום.
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט מנחה --&gt;
* י&quot;ג סליחות עם
* שלישיה
* שלמונית
*פזמון
* ולא (נוהגים לומר) חטאנו
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |נעילה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם נעילה --&gt;
|&lt;!-- הגה&quot;מ נעילה --&gt;
במקום סליחות יאמר פזמונים,{{ש}}ואומר {{צ|שמע ישראל}}{{הערה|הוא אחד מהפזמונים, ולא כמו שהגיהו ברמב&quot;ם מהדורת פרנקל.}}
|&lt;!-- רז&quot;י נעילה --&gt;
אם יש שהות אומרים:{{ש}}
* [[אדון כתקח מועד]]
וכל הפזמונים
|&lt;!-- מהרי&quot;ל נעילה --&gt;
* אומרים כל הפזמונים{{ש}}חרוזה ראשונה.
* בשבת: [[המבדיל בין קודש לחול]]{{ש}}חרוזה ראשונה
* במגנצא:{{ש}}שמע ישראל ה'{{ש}}אלהינו ה' אחד
|&lt;!-- מהרי&quot;ט נעילה --&gt;
* [[אז לפנות ערב|פתח לנו שער]]
* [[אבן מעמסה|היום יפנה]]{{ש}}וא&quot;א {{צ|אבן מעמסה}}
* [[תעלת צרי|מי יעמוד]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]] שני פסוקים
* [[אנקת מסלדיך]]
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|השם השם אל רחום וחנון]]{{הערה|הגהות מנהגים: &quot;במקומות שנוהגין לומר פזמון י&quot;ג מדות למוסף או למנחה, לנעילה אין אומרים ממנו כי אם החרוז הראשון דהיינו י&quot;ג מדות.}}
* [[יחביאנו צל ידו|יחביאנו]]
* [[ישמיענו סלחתי|ישמיענו]]
* [[אז כעיני עבדים|רחם נא קהל]]
* 
|}

===לתעניות צבור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! מהר&quot;ז יענט, מהרי&quot;ל{{הערה|כמו שאר רשימת הסליחות למהר&quot;ז יענט, הרשימה לתעניות צבור הועתקה לכתבי יד האיטלקים של ספר מהרי&quot;ל ע&quot;י המחבר, ר' זלמן משוטיגווערא. אבל שלא כשאר הרשימה, היא אף נדפסה בספר מהרי&quot;ל הנדפס. סדר הסליחות לבה&quot;ב שונה במנהג האשכנזים באיטליה, אבל כך נדפס בסליחות כמנהג נירנברג-פיורדא.}}
! מהרי&quot;ל
! מהרי&quot;א טירנא
! 
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שני קמא
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ב' --&gt;
|&lt;!-- רז&quot;י ב' --&gt;
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
|rowspan=3|&lt;!-- מהרי&quot;ל בה&quot;ב --&gt;
* ג' סליחות
* פזמון
* חטאנו
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ב' --&gt;
בברונא (וי&quot;א סדר אחר):
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | חמישי
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ה' --&gt;
|&lt;!-- רז&quot;י ה' --&gt;
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו:[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ה' --&gt;
בברונא (וי&quot;א סדר אחר):
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו|אנשי אמנה]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שני תנינא
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם וב' --&gt;
|&lt;!-- רז&quot;י וב' --&gt;
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל גדול]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]{{הערה|חסר במהרי&quot;ל הנדפס.}}
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט וב' --&gt;
בברונא (וי&quot;א סדר אחר):
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|השם אל רחום]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | עשרה בטבת
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם י' טבת --&gt;
|&lt;!-- רז&quot;י י' טבת --&gt;
* [[אבן הראשה]]
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה חבצלת]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי|אודה על פשעי]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל י' טבת --&gt;
במגנצא (ביש מקומות):
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת]]
* ואחר {{צ|ואתה צדיק}} אומר:{{ש}}[[איך מכל אומות]] (א-2817)
|&lt;!-- מהרי&quot;ט י' טבת --&gt;
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |תענית אסתר
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם אסתר --&gt;
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר]]
|&lt;!-- רז&quot;י אסתר --&gt;
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* (פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]){{הערה|חסר בחלק מהכ&quot;י.}}
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]{{הערה|במהרי&quot;ל מתחיל: {{צ|פניך האר}} כמנהג פרנקפורט.}}
|&lt;!-- מהרי&quot;ל אסתר --&gt;
תחנון:{{ש}}
* ביש מקומות: [[כנסת ישראל]] (כ-486)
* במגנצא: [[עינינו לך תלינו]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט אסתר --&gt;
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות|אתה האל]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שבעה עשר
בתמוז
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם י&quot;ז תמוז --&gt;
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
* תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- רז&quot;י י&quot;ז תמוז --&gt;
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
* תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני ניחר]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל י&quot;ז תמוז --&gt;
* (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]])
* במגנצא (ביש מקומות) אומר הש&quot;ץ{{ש}}אחר {{צ|ואתה צדיק}}:{{ש}}[[איך מכל אומות]] (א-2817)
|&lt;!-- מהרי&quot;ט י&quot;ז תמוז --&gt;
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | מילה ביום{{ש}}שאומרים{{ש}}סליחות
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ברית --&gt;
* פזמון: [[זכור ברית - אות ברית|זכור ברית]]
* סליחה: [[אל תפר בריתך איתנו]]
|&lt;!-- רז&quot;י ברית --&gt;
|&lt;!-- מהרי&quot;ל ברית --&gt;
* [[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]]
* [[זכור ברית - אות ברית|זכור ברית]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ברית --&gt;
|}

==כ' סיון==
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
!style=&quot;width: 20%;&quot; | מקום 
! סדר
|-
|המנהג הנפוץ
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון)
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים)
* [[אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|-ו
|בי&quot;כ הגדול אוסטרא (ע&quot;פ מחזור כל-בו)
|2 סליחות ראשונות:
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ.
|-
|מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ&quot;ד, סליחות בהמן פראג תר&quot;כ ועוד.
|
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אני אני המדבר]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
|מסליחות פוזנא-הורודנא:
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
* [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* ([[שבתי בבית ה']])
|-
|מקונטרס מנהג של פוזנא:
|
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[שבתי בבית ה']]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]
* קינה: [[אמרתי שעו מני]]
* אל מלא רחמים של כ' סיון לר' שעפטיל סגל
|-
| סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת&quot;י)
|
* [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי)
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]]
* תחינה: [[מיכאל וגבריאל]]
* אל מלא רחמים של כ' סיון לבעל תוי&quot;ט
|-
|הסדר שתיקן בעל הש&quot;ך (סליחות ליטא)
|
* [[ישראל אין מלך]]
* [[אלהים באו גוים בקרב מחניך]]
* חטאנו: [[אלהים באו גוים בנחלתך טימאו את היכל משכנותיך]]
* קינה: [[ציון אל ירפי ידיך]]
* קינה: [[ארים קול ילך כנחש]]
* קינה: [[ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה]]
|-
| מנהג ק&quot;ק אליק ע&quot;פ סדר הט&quot;ז (נדפס בספר ילקוט מנחם)
|
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* [[אמרתי נא אספרה]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|}

==יום כיפור קטן==
* [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
* פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
* (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ&quot;ז)
* [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
* [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
;מנהג 'מעירי שחר' דק&quot;ק אשכנזים במנטובה
שחרית:
* פתיחה: [[איך נפתח פה]]
*[[אנשי אמנה עברו]]
*[[אקרא בשמך]]
*עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]
*פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
*במקום חטאנו: ומי כעמך ישראל (מתוך הסילוק [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף]])

כשא&quot;א תחנון:
* [[סלח נא לעון העם הזה כגודל מדותיך]]
* [[ותיק וחסיד אתה]]
* [[שחר קמתי להודות]]
* [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]

מנחה:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש נשפוך כמים]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]
* (כשהימים ארוכים: [[ותיק וחסיד אתה]])
* [[אבן הראשה]]
*עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
*פזמון: [[ה' יהמו רחמיך על עדתך]]
*חטאנו: [[ה' אלהי נשען על רחמיך]]
*לפני וידוי: [[את חטאי אני מזכיר]]
* [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

כשאין אומרים תחנון:
*[[אתה המאזין עתירה]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
* [[תאמר למחות אשמינו]]
* [[אורך תזריח לחשוכה|אורך תזריח לחשכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
*פזמונים של הפיוטים
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[כי הנה כחומר]]
**[[רועה ישראל האזינה]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
*[[ה' יהמו רחמיך על עדתך|ה' חזה ציון]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

==שובבי&quot;ם ת&quot;ת==
{{הור2|ברוב הקהילות מתענים יום חמישי בכל אחד משבועות אלו ואומרים סליחות לפי הסדר דלהלן.}}
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
! שבוע
! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע&quot;ז) !! נירנברג-פיורדא
|-
!שמות
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!וארא
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בא
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בשלח
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]]
* [[אטתי מטתי]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!יתרו
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!משפטים
|
* [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אזעק אל אלהים קולי]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אורך ואמיתך שלח]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תרומה
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תצוה
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']]
* [[אליך נשואות עינינו]]
* פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|}

===מנהג מנטובה===
{{הור2|בחברת 'מעירי שחר' אשכנזים דק&quot;ק מנטובה מתענים שני וחמישי בפרשיות שובבי&quot;ם, ואומרים סליחות אלו בכל שבוע שחרית ומנחה.}}
שחרית יום שני:
*פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
*[[אדון בפקדך]]
*[[אדון דין אם ידוקדק]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]], [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]], [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
*חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום שני:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לך ונפש נשפוך כמים]]
*[[אדון בשפטך]]
*[[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי]]
*פזמונים: כותרות מ[[כי הנה כחומר]], [[רועה ישראל האזינה]], [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי|פניך לנו האירה]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

שחרית יום חמישי:
*פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]
*[[אל באפך פן תמעיט]]
*[[אקרא אל אלהים קולי]]
*פזמונים: כותרות מ[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']], [[אם עוונינו ענו בנו]], [[אנקת מסלדיך]]
*חטאנו: [[מעשה ידיו כלם]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום חמישי:
*פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]
*[[אוילי המתעה]]
*[[שוממתי ברב יגוני]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]], [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי|קראתי לרוכב ערבות]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

===מנהג פוזנא===
{{הור2|על פי קונטרס של מנהג ק&quot;ק פוזנן דיהרנפורט תקנ&quot;ו}}
* [[אין מי יקרא בצדק]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אנא ה' אלהי השמים|אנא אלהי השמים]]
* [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אל הר המור]]

==סליחות לחברא קדישא==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
!קהילה
!סדר
|-
!ליטא{{ש}}וח&quot;ק ירושלים
|
*[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*עקידה: [[אם אפס]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*(תוספת לוידוי כבער&quot;ה)
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|- 
!קצת קהילות{{ש}}ליטא
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*[[תנחם על עפר ואפר]]
*שלמונית: [[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]]
*([[אדם איך יזכה]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזכרה יום מותי]]){{הערה|תוכחות אלו אינן מופיעות בסליחות לח&quot;ק מינסק תק&quot;ע, אבל הן מובאות בסדר כמנהג ק&quot;ק שמובא בסידור כל בו ח&quot;ג (ספרד), וילנא תרפ&quot;ג.}}
*פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
!בריסק{{הערה|בקהילה זו, מלבד הסליחות לח&quot;ק כמנהג ליטא שאמרו בט&quot;ז כסלו, נוסף סדר סליחות עבור 'המתעסקים' בכ&quot;ז תשרי, נד' תרע&quot;ד ותרפ&quot;ט, והוא המובא כאן.}}
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו]]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]]
*[[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]

|-
! פוזנא-הורודנא
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]
* [[שוכני בתי חמר]]
* [[אזכרה יום מותי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אז בהר מור]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! קראקא
|
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
! (וינה תקמ&quot;ה)
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*עקידה: [[איתן למד דעת]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים הצור תמים]]
|-
! הלברשטאדט
|
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* [[אנשי אמונה עברו]]
* [[אם אפס|אהל שכן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
* תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|-
! פרנקפורט
|
* [[אנא אלהי אברהם]]
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
! ברלין
|
* [[אנשי אמונה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(תחינה אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים (תחינה)|אנא ה' אלהי השמים]])
|-
! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש&quot;א חיפה תש&quot;ל.}}
|
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! אראד{{הערה|מאת [[w:אהרן חורין|אהרן חורין]].}}
|
*אדני אחת מאתך שאלתנו
*פזמון: אלהים עליון האל הגומר עלינו
*תחינה לוידוי: אל אלהי הרוחות לכל בשר כי אראה שמיך
*(תחינה לנפילת אפים: אדון כל הנמצאים)
|}

==הושענא רבה==
(ממחזור כל בו וילנא תרס&quot;ה; נהגו לדלג על אמירת י&quot;ג המידות עצמן)
* מנהג ליטא
** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
** עקדה: [[אז בהר מור]]
** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

* מנהג פוזנא וגליציה (פולין?)
** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]
** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
** [[אך במתח דין|אך במתח]]
** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]
** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]

==תעניות מקומיות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות !! פרטים נוספים
|-
|שמחת תורה{{ש}}כ&quot;ג תשרי||קראקא||
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
|-
|י&quot;ד חשוון||פראג||
* [[אנוסה לעזרה]]
* [[ארכו הימים ותלאה רבתה]]
* פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]]
|חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר.
|-
|ה' כסלו||פוזנא||
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* [[אל הר המור]]
|
|-
|ד' טבת||בהמיש ליפא{{הערה|כיום צ'סקה ליפה}}
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[על אלה תרדנה]]
*תחינה על קברות ההרוגים: [[אנא ה' נוקם ובעל חמה]]
*בקשת מחילה: [[שלום עליכם אתם]]
|
|-
|י&quot;א טבת||לונדנבורג||
* [[איה קנאתך וגבורותיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אם אפס]]
* חטאנו: [[את ה' נודה בפינו]]
|
|-
|כ&quot;ד טבת||פרנקפורט||
* [[אין מי יקרא בצדק]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]
* [[אל נא תיסר באי עדיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]]
|
|-
|כ&quot;ט שבט||וורמייזא||
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
|-
|ב' אדר||פראג||
* [[אלה אזכרה ואשפכה]]
* [[תולעת יעקב אל תיראי]]
* פזמון: [[אלה במגן וצינה]]
|חיבר רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
|-
|י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|
|-
|י&quot;ט באדר||פרנקפורט||
* [[אליך נקרא איום ונורא]]
* [[אקרא אל אלהים קולי]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}ניסן||פיורדא
|
* [[אך בך לדל מעוז]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]
* [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]])
|
|-
|אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרא
|
* [[אליך נשואות עינינו]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|
|-
| א' אייר
| קראקא (ועוד)
| 
* [[ממנו רחק מנחם]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
| על קדושי גומבין. הסליחה נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ&quot;ז. המידע על סדר הסליחות הופיע בפנקס הח&quot;ק בקראקא.{{הערה|ע&quot;פ פ' ה' וטשטיין, לתולדות גדולי ישראל}}
|-
|כ&quot;ג אייר||וורמייזא
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|
|-
|כ&quot;ד אייר||בומסלא
|
*[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
*פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
*[[אל אלהים דומיה נפשי]]
|-
|ערב ר&quot;ח סיון||פרעמישלא
|
*[[אין כמדת בשר מדתך]]
*[[אליך נשואות עינינו]]
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אתה הוא אלהי האלהים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*[[אל הר המור]]
|
|-
|ר&quot;ח סיון||וורמייזא||
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה - הלוא עיניך לאמונה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]
|
|-
|ג' סיון||מגנצא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה - הלוא עיניך לאמונה]]
* חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
|
|-
|אסרו חג{{ש}}שבועות||בי&quot;כ הישן{{ש}}בפראג||
* [[מי יודע ישוב]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|
|-
|כ' סיון||colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''ראו למעלה'''}}
|בעקבות גזירות ת&quot;ח ות&quot;ט
|-
|כ&quot;ו סיון||אליק|| (ייסדן הט&quot;ז)
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* [[אודך על כי נוראות נפלאתי]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[דודי אדום וצח]]
|ייסדן הט&quot;ז בעקבות הצלת יהודי העיר בשנת ת&quot;ח. הסדר נדפס בספר ילקוט מנחם, וילנא תרס&quot;ג
|-
|כ&quot;ב תמוז||דייץ||
* [[ישראל עמך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]
* [[אליך נקרא איום ונורא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}אב||פיורדא||
* [[אנשי אמנה עברו]]
* [[מקוה ישראל מושיעו]]
* [[תאות נפש ולב]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]
* תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס]]
|
|-
|ה' אב||פוזנא||
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[יום זה לנו לזכרון]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אל הר המור]]
|בעקבות גזירה בפוזנא בשנת תי&quot;ו. הסדר נדפס בקונטרס של מנהג ק&quot;ק פוזנן, דיהרנפורט תקנ&quot;ז
|-
|כ&quot;ז אלול||פרנקפורט||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (בתקופות מסוימות)
(בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום)
|'תענית וינץ' בעקבות גירוש בשנת שע&quot;ד. הסדר נדפס בקונטרס 'ארבע צומות' פפד&quot;מ תרנ&quot;ז
|}

==סליחות על קדושים==
{{הור2|סליחות אלו נוספו על פי רוב אל סדרי הסליחות שבתפילות יום כיפור}}
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! הפיוט
! פרטים נוספים
|-
|
* סליחות של רבי אביגדור קרא:
** [[אלהים אל דמי לדמי]]
** [[את כל התלאה]]
** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]]
* סליחות של רבי אברהם ב&quot;ר אביגדור:
** [[אנא אלהי אברהם]]
|
על גזירות פראג. נדפסו בסליחות כמנהג בהמן. ע&quot;פ צונץ התענית על גזירת קמ&quot;ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק&quot;ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו&quot;כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.
|-
| 
* [[אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי]]
|על קדושי גומבין. מסליחות פוזנא. תוספת למוסף יו&quot;כ.
|-
| 
* [[אלהים למדתני מנעורי]]
| על קדושי גומבין. נדפסה בסליחות פולין דפו&quot;ר שס&quot;ג, ואחר כך בכמה מהד' של סליחות ליטא. תוספת למוסף יו&quot;כ.
|-
| 
* [[ממעמקים אקרא]]
| על קדושי גומבין. נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ&quot;ז, בהוראת הלבוש, בכדי להיאמר במוסף יו&quot;כ בפוזנא.
|-
| 
* [[ממנו רחק מנחם]]
| על קדושי גומבין. נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ&quot;ז, וכתוב בכותרת שנועדה לא' באייר.
|-
|
* [[אלהים באו גוים בנחלתך כרו לי]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו ה' עשה למען שמך]]
| לר' נתן שפירא בעל 'מגלה עמוקות', על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ&quot;א). נאמרו במוסף יו&quot;כ. נדפסו שם שצ&quot;א.
|-
|
* אלהים אל דמי לך ואל תחרש ואל תשקוט אל כי הנה אויביך רצו למחות שם מישראל
|סליחה ליו&quot;כ מאת רבי צבי הירש ב&quot;ר מרדכי מפודהייץ{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990030385330205171/NLI בסה&quot;ל].}} נתחברה בעקבות מותם של שני קדושים בלובלין בשנת שצ&quot;ו וסכנת גירוש שאיימה על יהודי העיר עקב כך.
|-
|
* [[אנא אדון העולמים פועל פעלת]]
|על קדושי ראזיניי (ת&quot;כ). נאמרה שם במוסף יו&quot;כ. נדפסה בספר דעת קדושים, פטרבורג תרנ&quot;ז-תרנ&quot;ח.
|}

==סליחות לעת צרה==
===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים===
(מנהגים שונים)
* [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[מושל בעליונים אתה ידעת|מושל בעליונים]]
* [[אם אבות אכלו בוסר|אם אבות]]
===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי===
(סליחות בי&quot;כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח&quot;ד)
* בשעת המגפה:
** [[אלהים עליון גדול גבור ונורא]]
** פזמון: [[אין לנו פה ולא מצח]]

* לרעב וליוקר המים:
** [[אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים]]
** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה]]

* לשלום המלכות:
** [[אנא האל הנותן עוז ותעצומות]]
** פזמון: [[ה' בעזך ישמח מלך]]

* למצוא חן בעיני המלך:
** [[אל מלך יושב על כסא רם ונשא]]
** פזמון: [[מלך מלכים ה']]

===סליחות לעצירת מגפה לר' דוד אופנהיים===
(פראג תע&quot;ג{{הערה|נדמ&quot;ח ע&quot;י [https://hebrewbooks.org/65799 מכון צמח דוד תשפ&quot;ב]}})
*[[אנשי אמנה אבדו ואין איש]]
*אערוך שועי בבקר שוועי
*ה' ה' קודם שיחטא
* פזמון: אין לנו פה ולא מצח (לר&quot;א אשכנזי)
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
===סליחה על עצירת הגשמים וסיבתם===
(נד' פראג תס&quot;ח{{הערה|בהסכמת ר' דוד אופנהיים. המחבר כפה&quot;נ ר' השקא הכהן סופר מפראג. מובאת באוצר תפילות ישראל ח&quot;ב עמ' רפב}})
* אתה זן מקרני ראמים

==סליחות לשומרים לבוקר==
;לימות השנה
* ליום ראשון:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]])
**פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']])
**חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
**קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי)
**בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה
* ליום שני:
**[[תבוא לפניך שועת חנון]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
**קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*ליום שלישי:
**[[אקרא בשמך]]
**עקידה: [[אז בהר מור]]
**פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]]
**חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
**קינה: [[אך זה היום]]
*ליום רביעי:
**[[אך בך מקוה ישראל]]
**עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]]
**פזמון: [[יציץ צור מחרכו]]
**חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
**קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]]
*ליום חמישי:
**[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]
**עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]]
**פזמון: [[כי הנה כחומר]]
**חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
**קינה: [[איך ידידות נפש]]
*ליום ששי:
**[[מצרי ערי יצרי]]
**עקידה: [[אל הר המור]]
**פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
**חטאנו: [[גדול עווני]]
**קינה: [[אלי ציון]]
;כשאין אומרים תחנון
*לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]]
*ליום רביעי: [[צמאה נפשי]]
*ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]]
*ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]]
*לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]]

;תוספות ממנהגים שונים
*לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]]
*ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]]
*לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]]
*לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]]

*כשיש חולה:
**[[אני קראתיך כי תענני אל]]
**[[אליך נשואות עינינו]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*כשיש בר מינן:
**פזמון: [[שוכני בתי חמר]]
**חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]]

*תוספת לערב ראש חודש אחרי הקינה: [[ציון לעפר שבי ובכי אביריך]]
*תוספת לערב ר&quot;ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]]
*תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש
**[[אנא השם הנכבד והנורא]]
**[[אנא אלהי אברהם]]
**[[אדם איך יזכה]]
**[[אלהים אין בלתך]]
==הערות==</text>
      <sha1>57sv7b74lg21hp3pu8ra951xu6n6iqn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037771</id>
      <parentid>3037770</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T06:33:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* סליחות על קדושים */</comment>
      <origin>3037771</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="79203" sha1="g7vyhepvixs1sphmsye4bpuhq2rfs0n" xml:space="preserve">=נספח ללוח הסליחות=
==מנהגי סליחות שהובאו בספרי מנהג והלכה==


===לימי התשובה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! [[הגהות מיימוניות/סדר התפילות#י|הגהות מיימוניות]]
! מהר&quot;ז יענט{{הערה|שם=איטליה|הסדר שהנהיג מהר&quot;ז יענט בטרעויז, הפך למנהג האשכנזים שבאיטליה הנדפס.}}
! מהרי&quot;ל
! מהרי&quot;א טירנא
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם א' סליחות --&gt;
* ג' סליחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]].
* (חטאנו?)
|&lt;!-- הגה&quot;מ א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* סליחה: [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמונה]]
* עוד ב' סליחות לפחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי יום מנוחה]]
|&lt;!-- רז&quot;י א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]
* [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|rowspan=7|&lt;!-- מהרי&quot;ל ימי סליחות --&gt;
(סדר הסליחות מנעתי{{ש}}מלכתוב דהכל כסדר{{ש}}המדינה משנין.)
* ג' סליחות
* פזמון
* חטאנו
|&lt;!-- מהרי&quot;ט א' סליחות --&gt;
* פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]
* [[איככה אפצה פה]],{{ש}}וי&quot;א [[אין מי יקרא בצדק]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|rowspan=6|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם שבוע סליחות --&gt;
* (ג' סליחות)
* פזמון
* חטאנו
|rowspan=6|&lt;!-- הגה&quot;מ שבוע סליחות --&gt;
* ג' סליחות לכל הפחות
* (פזמון)
|&lt;!-- רז&quot;י ב' סליחות --&gt;
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמידת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|rowspan=6|&lt;!-- מהרי&quot;ט שבוע סליחות --&gt;
כסדר יום א' בלי{{ש}}פתיחה
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|&lt;!-- רז&quot;י ג' סליחות --&gt;
* [[ישראל עמך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי|אודה על פשע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|&lt;!-- רז&quot;י ד' סליחות --&gt;
* [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו]]
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי נחרבת]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- רז&quot;י ה' סליחות --&gt;
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* פזמון: [[חננו יי חננו|חנינו הי חנינו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|&lt;!-- רז&quot;י ו' סליחות --&gt;
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- רז&quot;י ז' סליחות --&gt;
* [[אקרא בשמך|אקרא בשמך להחזיק]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[ה' שמעה ה' סלחה|ה' שמעה]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ראש השנה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ער&quot;ה --&gt;
(סדר רינוס)
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
י&quot;ג סליחות:{{ש}}
1. [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]{{ש}}
2. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
3. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
4. [[אך במתח דין|אך במתח]]{{ש}}
5. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
6. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
9. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
10. [[אהבת עזז]]{{ש}}
11. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
12. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]{{ש}}
13. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ]] בפתחחת הארון
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]] בפתיחת הארון
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]], ([[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]])
* תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים|אמונים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|דרב סעדיה גאון, ובכן]], ([[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]])
|&lt;!-- רז&quot;י ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך|אדון בשופטך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}ו[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]
* [[אוילי המתעה]]{{ש}}ו[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* ([[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]){{הערה|שם=אורך|נמצאת רק בחלק מכתבי היד.}}
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון| יהי רצון]], [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל ער&quot;ה --&gt;
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ער&quot;ה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]
* י&quot;א [[איככה אפצה פה]]
* י&quot;ג סליחות
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}}בפתיחת הארון
* עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס רובע]]]{{ש}}(וי&quot;א: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]){{הערה|בחלק מהמקורות.}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]{{הערה|חרוזים א'ג'ה'ג'ב'ד'.}} בפתיחת הארון
* [[בקשה לרב סעדיה גאון|וידוי ארוך]]
* תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפילה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם גדליה --&gt;
* פתיחה
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[את צום השביעי]]
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו
* תחנון
|&lt;!-- הגה&quot;מ גדליה --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]]
השאר כבעשרי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י גדליה --&gt;
* פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה' חזקו]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[את צום השביעי]]
* שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]
* שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
* עקדה: [[אז בהר מור]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
* תחנון: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל גדליה --&gt;
במגנצא:
* פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* [[את צום השביעי]]
* שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* שלמונית: [[אורח צדקה]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|כסא כונן]]
* תחנון: [[תורה הקדושה]]
* תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני ניחר]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט גדליה --&gt;
* פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את יי' בהמצאו]]
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]{{ש}}או [[אלהים אין בלתך]]
* שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]{{ש}}[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]{{ש}}או [[אז בהר מור]]
* תחינה: [[תורה הקדושה]] 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|rowspan=4|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* ב' סליחות
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* (פזמון)
* חטאנו
* תחנון
ובמקום אחר פוק חזי מאי עמא דבר.
|rowspan=4|&lt;!-- הגה&quot;מ עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* (סליחות)
* עקידה
* (פזמון)
* תחנון
'''ביום שלפני ערב יו&quot;כ:'''
* תחנון: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|&lt;!-- רז&quot;י ב' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]]
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך ה' עיני כל יצור]]
* שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך שוועתי]]
* שלמונית: [[אורח צדקה]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
* פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
* תחנון: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|rowspan=4|&lt;!-- מהרי&quot;ל עי&quot;ת --&gt;
במגנצא ווורמייזא:
* פתיחה
* ג' סליחות
* שלישיה
* שלמונית
* עקדה
* פזמון
* חטאנו
* תחנון
|rowspan=4|&lt;!-- מהרי&quot;ט עי&quot;ת --&gt;
* פתיחה
* ב' סליחות דמיירות בתשובה
* שלישיה
* שלמונית
* פזמון
* עקדה
* תחינה
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י ג' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[אשת נעורים]]
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|איה הרואה]]
* [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]]
* [[אטתי מטתי]]
* שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]
* שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* עקדה: [[איתן למד דעת]]
* פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבוקר]]
* חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
* תחנון: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י ד' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]
* שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]]
* עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* תחנון: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- רז&quot;י ה' תשובה --&gt;
* פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]
* [[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי]]
* [[תאות נפש ולב|תאות לב ונפש]]
* שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים קול]]
* שלמונית: [[תוחלת ישראל]]
* עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שיכן]]
* פזמון: [[כי הנה כחומר]]
* חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
* תחינה: [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
* תחנון [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם עריו&quot;כ --&gt;
(סדר רינוס)
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נורא בעליונים]]
סליחות כבערב ראש השנה :{{ש}}
1. [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]{{ש}}
2. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
3. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
4. [[אך במתח דין|אך במתח]]{{ש}}
5. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
6. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
9. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
10. [[אהבת עזז]]{{ש}}
11. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
12. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]{{ש}}
13. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך כי אנפת]] או [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ עריו&quot;כ --&gt;
סדר ערב ר&quot;ה בלא {{צ|[[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]}}:
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* עקדה: [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- רז&quot;י עריו&quot;כ --&gt;
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נורא בעליונים]]
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך|אדון בשופטך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}ו[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]
* [[אוילי המתעה]]{{ש}}ו[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* ([[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]){{הערה|שם=אורך}}
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון| יהי רצון]], [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל עריו&quot;כ --&gt;
יש מקומות מרבין{{ש}}סליחות בעי&quot;כ{{ש}}דוגמת ער&quot;ה, ויש{{ש}}מקומות שאומרים{{ש}}רק ג' סליחות בעיו&quot;כ,{{ש}}פוק חזי מאי עמא{{ש}}דבר.
|&lt;!-- מהרי&quot;ל עריו&quot;כ --&gt;
רק ב' סליחות:{{ש}}
1. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
2. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
|}

===ליום כפור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! [[הגהות מיימוניות/סדר התפילות#י|הגהות מיימוניות]]
! 	מהר&quot;ז יענט{{הערה|שם=איטליה}}
! מהרי&quot;ל
! מהרי&quot;א טירנא
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ערבית
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ערבית --&gt;
* [[סלח נא אשמות|סלח נא]]
* [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
* [[אמנם אשמינו]]
כפי מנהג המקום.
|&lt;!-- הגה&quot;מ ערבית --&gt;
ז' פעמים י&quot;ג מידות:{{ש}}
1. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]{{ש}}
2. [[סלח נא אשמות]]{{ש}}
3. (עקדה:) [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]{{ש}}
4. (פזמון:) [[אמנם אשמינו|דרכך אלהינו]]{{ש}}
5-6-7. (חטאנו:) [[אותך אדרוש ואליך אתודע|אותך אדרוש]]{{ש}}עם ג' הפסקות.
|&lt;!-- רז&quot;י ערבית --&gt;
|&lt;!-- מהרי&quot;ל ערבית --&gt;
סדר מגנצא:
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]{{ש}}
* [[סלח נא אשמות]]{{ש}}
* עקדה: [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]{{ש}}
* פזמון: [[אמנם אשמינו|דרכך אלהינו]]{{ש}}
* חטאנו: [[אותך אדרוש ואליך אתודע|אותך אדרוש]]{{ש}}וי&quot;מ אומרים [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ערבית --&gt;
* אין נוהגין לומר פתיחה
* ([[אמנם אשמינו]]){{הערה|נמצא רק בנדפס.}}
* [[סלח נא אשמות]]
* [[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}}בפתיחת הארון
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם שחרית --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]{{ש}}
2. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]{{ש}}
3. [[אפס מזיח]]{{ש}}
4. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]]{{ש}}
5. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}
6. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
9. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
10. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
11. [[אך במתח דין]]{{ש}}
12. [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]{{ש}}
13. [[אני אני המדבר|אני הוא המדבר]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ|שופט]]{{ש}}
* בשבת פזמון: [[שרי קודש היום|שרי קדש]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ שחרית --&gt;
י&quot;ג פעמים י&quot;ג מדות:{{ש}}
1. [[אפס מזיח]]{{ש}}
2. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]{{ש}}
3. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]{{ש}}
4. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}
5. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
6. [[אך במתח דין]]{{ש}}
7. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
8. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
9. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
10. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
11. [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]{{ש}}
12. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}}
13. [[אורח צדקה]]{{ש}}
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים|אמונים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|אם אשמינו?]]
|&lt;!-- רז&quot;י שחרית --&gt;
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]]
* [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]
* [[אדון בשפטך|אדון בשופטך]]
* [[תגרת יד אסוף]]
* [[אמנם אלהי עולם]]
* [[אפס מזיח]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אני הוא השואל]]
* עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי צורי]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}}בשבת במקומו: [[שרי קודש היום]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל שחרית --&gt;
אומר סליחות ביום כפורים{{ש}}שיש בהן שמות ויש בהן{{ש}}משפט.{{ש}}
נוהגין במגנצא שאומרים סליחות{{ש}}בתפילת יוצר שנתייסדו על{{ש}}עבודת יום כפור, כגון:
* [[איך אשא ראש]]
* [[אפס מזיח]]
וכיוצא בהן, ודלא כמו שכתב{{ש}}ה[[מרדכי/יומא/פרק #תשכז|מרדכי]]{{הערה|שיש לאמרם רק במוסף כמנהג שאר קהילות.}}
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט שחרית --&gt;
* פתיחה
* י&quot;ג סליחות עם
* שלישיה
* שלמונית
* פיזמון: [[שופט כל הארץ]]
* עקידה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם מוסף --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[איך אשא ראש]]{{ש}}
2. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]{{ש}}
3. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]{{ש}}
4. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפילתנו]]{{ש}}
5. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני]]{{ש}}
6. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
7. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
8. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
9. [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]{{ש}}
10. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבוא ואשתחוה]]{{ש}}
11. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
12. [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]]{{ש}}
13. [[אני הוא השואל]]{{ש}}
* פזמון: [[אנשי משמר|מי אל כמוך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ מוסף --&gt;
* [[איך אשא ראש]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]
* [[אני הוא השואל]]
* [[אכפרה פני מלך רב]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]]{{ש}}או [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ה' שמעה ה' סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- רז&quot;י מוסף --&gt;
* [[איך אשא ראש]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]]
* [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אישים]]
* [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]]
* [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]
* [[אך במתח דין|אך במתח הדין]]
* [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אני אני המדבר|אני הוא המדבר]]
* עקדה: [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ה' שמעה ה' סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל מוסף --&gt;
* [[אכפרה פני מלך רב]]
* במגנצא אין אומרים{{ש}}[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט מוסף --&gt;
* י&quot;ג סליחות עם
* שלישיה
* שלמונית
* פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים,{{ש}}
וי&quot;א [[אזכרה אלהים ואהמיה|יי' יי' אל רחום וחנון]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם מנחה --&gt;
סדר רינוס:{{ש}}
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אישים]]
* [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]]
* [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]]
* [[אהבת עזז|אהבת עזוז]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* (אם עוד היום גדול,{{ש}}מוסיפים בשלמונית כגון:{{ש}}[[אורח צדקה]],{{ש}}[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]],{{ש}}[[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ודומיהם){{ש}}
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה' אל רחום]]
*  חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|&lt;!-- הגה&quot;מ מנחה --&gt;
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* שאר סליחות ממטבע רבינו מאיר
* עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- רז&quot;י מנחה --&gt;
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפילתינו]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[ותיק וחסיד אתה|ותיק וחסיד]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]]
* עקדה: [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל מנחה --&gt;
סליחות כמנהג המקום.
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט מנחה --&gt;
* י&quot;ג סליחות עם
* שלישיה
* שלמונית
*פזמון
* ולא (נוהגים לומר) חטאנו
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |נעילה
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם נעילה --&gt;
|&lt;!-- הגה&quot;מ נעילה --&gt;
במקום סליחות יאמר פזמונים,{{ש}}ואומר {{צ|שמע ישראל}}{{הערה|הוא אחד מהפזמונים, ולא כמו שהגיהו ברמב&quot;ם מהדורת פרנקל.}}
|&lt;!-- רז&quot;י נעילה --&gt;
אם יש שהות אומרים:{{ש}}
* [[אדון כתקח מועד]]
וכל הפזמונים
|&lt;!-- מהרי&quot;ל נעילה --&gt;
* אומרים כל הפזמונים{{ש}}חרוזה ראשונה.
* בשבת: [[המבדיל בין קודש לחול]]{{ש}}חרוזה ראשונה
* במגנצא:{{ש}}שמע ישראל ה'{{ש}}אלהינו ה' אחד
|&lt;!-- מהרי&quot;ט נעילה --&gt;
* [[אז לפנות ערב|פתח לנו שער]]
* [[אבן מעמסה|היום יפנה]]{{ש}}וא&quot;א {{צ|אבן מעמסה}}
* [[תעלת צרי|מי יעמוד]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]] שני פסוקים
* [[אנקת מסלדיך]]
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|השם השם אל רחום וחנון]]{{הערה|הגהות מנהגים: &quot;במקומות שנוהגין לומר פזמון י&quot;ג מדות למוסף או למנחה, לנעילה אין אומרים ממנו כי אם החרוז הראשון דהיינו י&quot;ג מדות.}}
* [[יחביאנו צל ידו|יחביאנו]]
* [[ישמיענו סלחתי|ישמיענו]]
* [[אז כעיני עבדים|רחם נא קהל]]
* 
|}

===לתעניות צבור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! מנהגים דבי מהר&quot;ם
! מהר&quot;ז יענט, מהרי&quot;ל{{הערה|כמו שאר רשימת הסליחות למהר&quot;ז יענט, הרשימה לתעניות צבור הועתקה לכתבי יד האיטלקים של ספר מהרי&quot;ל ע&quot;י המחבר, ר' זלמן משוטיגווערא. אבל שלא כשאר הרשימה, היא אף נדפסה בספר מהרי&quot;ל הנדפס. סדר הסליחות לבה&quot;ב שונה במנהג האשכנזים באיטליה, אבל כך נדפס בסליחות כמנהג נירנברג-פיורדא.}}
! מהרי&quot;ל
! מהרי&quot;א טירנא
! 
! 
! 
! 
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שני קמא
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ב' --&gt;
|&lt;!-- רז&quot;י ב' --&gt;
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
|rowspan=3|&lt;!-- מהרי&quot;ל בה&quot;ב --&gt;
* ג' סליחות
* פזמון
* חטאנו
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ב' --&gt;
בברונא (וי&quot;א סדר אחר):
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | חמישי
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ה' --&gt;
|&lt;!-- רז&quot;י ה' --&gt;
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו:[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ה' --&gt;
בברונא (וי&quot;א סדר אחר):
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו|אנשי אמנה]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שני תנינא
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם וב' --&gt;
|&lt;!-- רז&quot;י וב' --&gt;
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל גדול]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]{{הערה|חסר במהרי&quot;ל הנדפס.}}
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט וב' --&gt;
בברונא (וי&quot;א סדר אחר):
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|השם אל רחום]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | עשרה בטבת
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם י' טבת --&gt;
|&lt;!-- רז&quot;י י' טבת --&gt;
* [[אבן הראשה]]
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה חבצלת]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי|אודה על פשעי]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל י' טבת --&gt;
במגנצא (ביש מקומות):
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת]]
* ואחר {{צ|ואתה צדיק}} אומר:{{ש}}[[איך מכל אומות]] (א-2817)
|&lt;!-- מהרי&quot;ט י' טבת --&gt;
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |תענית אסתר
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם אסתר --&gt;
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר]]
|&lt;!-- רז&quot;י אסתר --&gt;
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* (פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]){{הערה|חסר בחלק מהכ&quot;י.}}
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]{{הערה|במהרי&quot;ל מתחיל: {{צ|פניך האר}} כמנהג פרנקפורט.}}
|&lt;!-- מהרי&quot;ל אסתר --&gt;
תחנון:{{ש}}
* ביש מקומות: [[כנסת ישראל]] (כ-486)
* במגנצא: [[עינינו לך תלינו]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט אסתר --&gt;
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות|אתה האל]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | שבעה עשר
בתמוז
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם י&quot;ז תמוז --&gt;
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
* תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- רז&quot;י י&quot;ז תמוז --&gt;
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
* תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני ניחר]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ל י&quot;ז תמוז --&gt;
* (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]])
* במגנצא (ביש מקומות) אומר הש&quot;ץ{{ש}}אחר {{צ|ואתה צדיק}}:{{ש}}[[איך מכל אומות]] (א-2817)
|&lt;!-- מהרי&quot;ט י&quot;ז תמוז --&gt;
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | מילה ביום{{ש}}שאומרים{{ש}}סליחות
|&lt;!-- דבי מהר&quot;ם ברית --&gt;
* פזמון: [[זכור ברית - אות ברית|זכור ברית]]
* סליחה: [[אל תפר בריתך איתנו]]
|&lt;!-- רז&quot;י ברית --&gt;
|&lt;!-- מהרי&quot;ל ברית --&gt;
* [[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]]
* [[זכור ברית - אות ברית|זכור ברית]]
|&lt;!-- מהרי&quot;ט ברית --&gt;
|}

==כ' סיון==
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
!style=&quot;width: 20%;&quot; | מקום 
! סדר
|-
|המנהג הנפוץ
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון)
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים)
* [[אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|-ו
|בי&quot;כ הגדול אוסטרא (ע&quot;פ מחזור כל-בו)
|2 סליחות ראשונות:
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ.
|-
|מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ&quot;ד, סליחות בהמן פראג תר&quot;כ ועוד.
|
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אני אני המדבר]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
|מסליחות פוזנא-הורודנא:
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
* [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* ([[שבתי בבית ה']])
|-
|מקונטרס מנהג של פוזנא:
|
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[שבתי בבית ה']]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]
* קינה: [[אמרתי שעו מני]]
* אל מלא רחמים של כ' סיון לר' שעפטיל סגל
|-
| סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת&quot;י)
|
* [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי)
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]]
* תחינה: [[מיכאל וגבריאל]]
* אל מלא רחמים של כ' סיון לבעל תוי&quot;ט
|-
|הסדר שתיקן בעל הש&quot;ך (סליחות ליטא)
|
* [[ישראל אין מלך]]
* [[אלהים באו גוים בקרב מחניך]]
* חטאנו: [[אלהים באו גוים בנחלתך טימאו את היכל משכנותיך]]
* קינה: [[ציון אל ירפי ידיך]]
* קינה: [[ארים קול ילך כנחש]]
* קינה: [[ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה]]
|-
| מנהג ק&quot;ק אליק ע&quot;פ סדר הט&quot;ז (נדפס בספר ילקוט מנחם)
|
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* [[אמרתי נא אספרה]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|}

==יום כיפור קטן==
* [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
* פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
* (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ&quot;ז)
* [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
* [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
;מנהג 'מעירי שחר' דק&quot;ק אשכנזים במנטובה
שחרית:
* פתיחה: [[איך נפתח פה]]
*[[אנשי אמנה עברו]]
*[[אקרא בשמך]]
*עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]
*פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
*במקום חטאנו: ומי כעמך ישראל (מתוך הסילוק [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף]])

כשא&quot;א תחנון:
* [[סלח נא לעון העם הזה כגודל מדותיך]]
* [[ותיק וחסיד אתה]]
* [[שחר קמתי להודות]]
* [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]

מנחה:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש נשפוך כמים]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]
* (כשהימים ארוכים: [[ותיק וחסיד אתה]])
* [[אבן הראשה]]
*עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
*פזמון: [[ה' יהמו רחמיך על עדתך]]
*חטאנו: [[ה' אלהי נשען על רחמיך]]
*לפני וידוי: [[את חטאי אני מזכיר]]
* [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

כשאין אומרים תחנון:
*[[אתה המאזין עתירה]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
* [[תאמר למחות אשמינו]]
* [[אורך תזריח לחשוכה|אורך תזריח לחשכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
*פזמונים של הפיוטים
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[כי הנה כחומר]]
**[[רועה ישראל האזינה]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
*[[ה' יהמו רחמיך על עדתך|ה' חזה ציון]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

==שובבי&quot;ם ת&quot;ת==
{{הור2|ברוב הקהילות מתענים יום חמישי בכל אחד משבועות אלו ואומרים סליחות לפי הסדר דלהלן.}}
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
! שבוע
! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע&quot;ז) !! נירנברג-פיורדא
|-
!שמות
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!וארא
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בא
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בשלח
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]]
* [[אטתי מטתי]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!יתרו
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!משפטים
|
* [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אזעק אל אלהים קולי]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אורך ואמיתך שלח]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תרומה
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תצוה
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']]
* [[אליך נשואות עינינו]]
* פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|}

===מנהג מנטובה===
{{הור2|בחברת 'מעירי שחר' אשכנזים דק&quot;ק מנטובה מתענים שני וחמישי בפרשיות שובבי&quot;ם, ואומרים סליחות אלו בכל שבוע שחרית ומנחה.}}
שחרית יום שני:
*פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
*[[אדון בפקדך]]
*[[אדון דין אם ידוקדק]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]], [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]], [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
*חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום שני:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לך ונפש נשפוך כמים]]
*[[אדון בשפטך]]
*[[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי]]
*פזמונים: כותרות מ[[כי הנה כחומר]], [[רועה ישראל האזינה]], [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי|פניך לנו האירה]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

שחרית יום חמישי:
*פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]
*[[אל באפך פן תמעיט]]
*[[אקרא אל אלהים קולי]]
*פזמונים: כותרות מ[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']], [[אם עוונינו ענו בנו]], [[אנקת מסלדיך]]
*חטאנו: [[מעשה ידיו כלם]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום חמישי:
*פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]
*[[אוילי המתעה]]
*[[שוממתי ברב יגוני]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]], [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי|קראתי לרוכב ערבות]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

===מנהג פוזנא===
{{הור2|על פי קונטרס של מנהג ק&quot;ק פוזנן דיהרנפורט תקנ&quot;ו}}
* [[אין מי יקרא בצדק]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אנא ה' אלהי השמים|אנא אלהי השמים]]
* [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אל הר המור]]

==סליחות לחברא קדישא==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
!קהילה
!סדר
|-
!ליטא{{ש}}וח&quot;ק ירושלים
|
*[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*עקידה: [[אם אפס]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*(תוספת לוידוי כבער&quot;ה)
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|- 
!קצת קהילות{{ש}}ליטא
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*[[תנחם על עפר ואפר]]
*שלמונית: [[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]]
*([[אדם איך יזכה]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזכרה יום מותי]]){{הערה|תוכחות אלו אינן מופיעות בסליחות לח&quot;ק מינסק תק&quot;ע, אבל הן מובאות בסדר כמנהג ק&quot;ק שמובא בסידור כל בו ח&quot;ג (ספרד), וילנא תרפ&quot;ג.}}
*פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
!בריסק{{הערה|בקהילה זו, מלבד הסליחות לח&quot;ק כמנהג ליטא שאמרו בט&quot;ז כסלו, נוסף סדר סליחות עבור 'המתעסקים' בכ&quot;ז תשרי, נד' תרע&quot;ד ותרפ&quot;ט, והוא המובא כאן.}}
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו]]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]]
*[[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]

|-
! פוזנא-הורודנא
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]
* [[שוכני בתי חמר]]
* [[אזכרה יום מותי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אז בהר מור]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! קראקא
|
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
! (וינה תקמ&quot;ה)
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*עקידה: [[איתן למד דעת]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים הצור תמים]]
|-
! הלברשטאדט
|
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* [[אנשי אמונה עברו]]
* [[אם אפס|אהל שכן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
* תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|-
! פרנקפורט
|
* [[אנא אלהי אברהם]]
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
! ברלין
|
* [[אנשי אמונה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(תחינה אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים (תחינה)|אנא ה' אלהי השמים]])
|-
! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש&quot;א חיפה תש&quot;ל.}}
|
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! אראד{{הערה|מאת [[w:אהרן חורין|אהרן חורין]].}}
|
*אדני אחת מאתך שאלתנו
*פזמון: אלהים עליון האל הגומר עלינו
*תחינה לוידוי: אל אלהי הרוחות לכל בשר כי אראה שמיך
*(תחינה לנפילת אפים: אדון כל הנמצאים)
|}

==הושענא רבה==
(ממחזור כל בו וילנא תרס&quot;ה; נהגו לדלג על אמירת י&quot;ג המידות עצמן)
* מנהג ליטא
** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
** עקדה: [[אז בהר מור]]
** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

* מנהג פוזנא וגליציה (פולין?)
** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]
** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
** [[אך במתח דין|אך במתח]]
** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]
** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]

==תעניות מקומיות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות !! פרטים נוספים
|-
|שמחת תורה{{ש}}כ&quot;ג תשרי||קראקא||
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
|-
|י&quot;ד חשוון||פראג||
* [[אנוסה לעזרה]]
* [[ארכו הימים ותלאה רבתה]]
* פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]]
|חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר.
|-
|ה' כסלו||פוזנא||
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* [[אל הר המור]]
|
|-
|ד' טבת||בהמיש ליפא{{הערה|כיום צ'סקה ליפה}}
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[על אלה תרדנה]]
*תחינה על קברות ההרוגים: [[אנא ה' נוקם ובעל חמה]]
*בקשת מחילה: [[שלום עליכם אתם]]
|
|-
|י&quot;א טבת||לונדנבורג||
* [[איה קנאתך וגבורותיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אם אפס]]
* חטאנו: [[את ה' נודה בפינו]]
|
|-
|כ&quot;ד טבת||פרנקפורט||
* [[אין מי יקרא בצדק]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]
* [[אל נא תיסר באי עדיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]]
|
|-
|כ&quot;ט שבט||וורמייזא||
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
|-
|ב' אדר||פראג||
* [[אלה אזכרה ואשפכה]]
* [[תולעת יעקב אל תיראי]]
* פזמון: [[אלה במגן וצינה]]
|חיבר רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
|-
|י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|
|-
|י&quot;ט באדר||פרנקפורט||
* [[אליך נקרא איום ונורא]]
* [[אקרא אל אלהים קולי]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}ניסן||פיורדא
|
* [[אך בך לדל מעוז]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]
* [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]])
|
|-
|אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרא
|
* [[אליך נשואות עינינו]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|
|-
| א' אייר
| קראקא (ועוד)
| 
* [[ממנו רחק מנחם]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
| על קדושי גומבין. הסליחה נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ&quot;ז. המידע על סדר הסליחות הופיע בפנקס הח&quot;ק בקראקא.{{הערה|ע&quot;פ פ' ה' וטשטיין, לתולדות גדולי ישראל}}
|-
|כ&quot;ג אייר||וורמייזא
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|
|-
|כ&quot;ד אייר||בומסלא
|
*[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
*פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
*[[אל אלהים דומיה נפשי]]
|-
|ערב ר&quot;ח סיון||פרעמישלא
|
*[[אין כמדת בשר מדתך]]
*[[אליך נשואות עינינו]]
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אתה הוא אלהי האלהים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*[[אל הר המור]]
|
|-
|ר&quot;ח סיון||וורמייזא||
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה - הלוא עיניך לאמונה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]
|
|-
|ג' סיון||מגנצא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה - הלוא עיניך לאמונה]]
* חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
|
|-
|אסרו חג{{ש}}שבועות||בי&quot;כ הישן{{ש}}בפראג||
* [[מי יודע ישוב]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|
|-
|כ' סיון||colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''ראו למעלה'''}}
|בעקבות גזירות ת&quot;ח ות&quot;ט
|-
|כ&quot;ו סיון||אליק|| (ייסדן הט&quot;ז)
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* [[אודך על כי נוראות נפלאתי]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[דודי אדום וצח]]
|ייסדן הט&quot;ז בעקבות הצלת יהודי העיר בשנת ת&quot;ח. הסדר נדפס בספר ילקוט מנחם, וילנא תרס&quot;ג
|-
|כ&quot;ב תמוז||דייץ||
* [[ישראל עמך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]
* [[אליך נקרא איום ונורא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}אב||פיורדא||
* [[אנשי אמנה עברו]]
* [[מקוה ישראל מושיעו]]
* [[תאות נפש ולב]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]
* תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס]]
|
|-
|ה' אב||פוזנא||
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[יום זה לנו לזכרון]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אל הר המור]]
|בעקבות גזירה בפוזנא בשנת תי&quot;ו. הסדר נדפס בקונטרס של מנהג ק&quot;ק פוזנן, דיהרנפורט תקנ&quot;ז
|-
|כ&quot;ז אלול||פרנקפורט||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (בתקופות מסוימות)
(בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום)
|'תענית וינץ' בעקבות גירוש בשנת שע&quot;ד. הסדר נדפס בקונטרס 'ארבע צומות' פפד&quot;מ תרנ&quot;ז
|}

==סליחות על קדושים==
{{הור2|סליחות אלו נוספו על פי רוב אל סדרי הסליחות שבתפילות יום כיפור}}
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! הפיוט
! פרטים נוספים
|-
|
* סליחות של רבי אביגדור קרא:
** [[אלהים אל דמי לדמי]]
** [[את כל התלאה]]
** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]]
* סליחות של רבי אברהם ב&quot;ר אביגדור:
** [[אנא אלהי אברהם]]
|
על גזירות פראג. נדפסו בסליחות כמנהג בהמן. ע&quot;פ צונץ התענית על גזירת קמ&quot;ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק&quot;ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו&quot;כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.
|-
| 
* [[אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי]]
|על קדושי גומבין. מסליחות פוזנא. תוספת למוסף יו&quot;כ.
|-
| 
* [[אלהים למדתני מנעורי]]
| על קדושי גומבין. נדפסה בסליחות פולין דפו&quot;ר שס&quot;ג, ואחר כך בכמה מהד' של סליחות ליטא. תוספת למוסף יו&quot;כ.
|-
| 
* [[ממעמקים אקרא]]
| על קדושי גומבין. נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ&quot;ז, בהוראת הלבוש, בכדי להיאמר במוסף יו&quot;כ בפוזנא.
|-
|
* [[אלהים באו גוים בנחלתך כרו לי]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו ה' עשה למען שמך]]
| לר' נתן שפירא בעל 'מגלה עמוקות', על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ&quot;א). נאמרו במוסף יו&quot;כ. נדפסו שם שצ&quot;א.
|-
|
* אלהים אל דמי לך ואל תחרש ואל תשקוט אל כי הנה אויביך רצו למחות שם מישראל
|סליחה ליו&quot;כ מאת רבי צבי הירש ב&quot;ר מרדכי מפודהייץ{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990030385330205171/NLI בסה&quot;ל].}} נתחברה בעקבות מותם של שני קדושים בלובלין בשנת שצ&quot;ו וסכנת גירוש שאיימה על יהודי העיר עקב כך.
|-
|
* [[אנא אדון העולמים פועל פעלת]]
|על קדושי ראזיניי (ת&quot;כ). נאמרה שם במוסף יו&quot;כ. נדפסה בספר דעת קדושים, פטרבורג תרנ&quot;ז-תרנ&quot;ח.
|}

==סליחות לעת צרה==
===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים===
(מנהגים שונים)
* [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[מושל בעליונים אתה ידעת|מושל בעליונים]]
* [[אם אבות אכלו בוסר|אם אבות]]
===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי===
(סליחות בי&quot;כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח&quot;ד)
* בשעת המגפה:
** [[אלהים עליון גדול גבור ונורא]]
** פזמון: [[אין לנו פה ולא מצח]]

* לרעב וליוקר המים:
** [[אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים]]
** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה]]

* לשלום המלכות:
** [[אנא האל הנותן עוז ותעצומות]]
** פזמון: [[ה' בעזך ישמח מלך]]

* למצוא חן בעיני המלך:
** [[אל מלך יושב על כסא רם ונשא]]
** פזמון: [[מלך מלכים ה']]

===סליחות לעצירת מגפה לר' דוד אופנהיים===
(פראג תע&quot;ג{{הערה|נדמ&quot;ח ע&quot;י [https://hebrewbooks.org/65799 מכון צמח דוד תשפ&quot;ב]}})
*[[אנשי אמנה אבדו ואין איש]]
*אערוך שועי בבקר שוועי
*ה' ה' קודם שיחטא
* פזמון: אין לנו פה ולא מצח (לר&quot;א אשכנזי)
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
===סליחה על עצירת הגשמים וסיבתם===
(נד' פראג תס&quot;ח{{הערה|בהסכמת ר' דוד אופנהיים. המחבר כפה&quot;נ ר' השקא הכהן סופר מפראג. מובאת באוצר תפילות ישראל ח&quot;ב עמ' רפב}})
* אתה זן מקרני ראמים

==סליחות לשומרים לבוקר==
;לימות השנה
* ליום ראשון:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]])
**פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']])
**חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
**קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי)
**בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה
* ליום שני:
**[[תבוא לפניך שועת חנון]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
**קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*ליום שלישי:
**[[אקרא בשמך]]
**עקידה: [[אז בהר מור]]
**פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]]
**חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
**קינה: [[אך זה היום]]
*ליום רביעי:
**[[אך בך מקוה ישראל]]
**עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]]
**פזמון: [[יציץ צור מחרכו]]
**חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
**קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]]
*ליום חמישי:
**[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]
**עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]]
**פזמון: [[כי הנה כחומר]]
**חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
**קינה: [[איך ידידות נפש]]
*ליום ששי:
**[[מצרי ערי יצרי]]
**עקידה: [[אל הר המור]]
**פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
**חטאנו: [[גדול עווני]]
**קינה: [[אלי ציון]]
;כשאין אומרים תחנון
*לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]]
*ליום רביעי: [[צמאה נפשי]]
*ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]]
*ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]]
*לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]]

;תוספות ממנהגים שונים
*לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]]
*ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]]
*לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]]
*לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]]

*כשיש חולה:
**[[אני קראתיך כי תענני אל]]
**[[אליך נשואות עינינו]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*כשיש בר מינן:
**פזמון: [[שוכני בתי חמר]]
**חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]]

*תוספת לערב ראש חודש אחרי הקינה: [[ציון לעפר שבי ובכי אביריך]]
*תוספת לערב ר&quot;ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]]
*תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש
**[[אנא השם הנכבד והנורא]]
**[[אנא אלהי אברהם]]
**[[אדם איך יזכה]]
**[[אלהים אין בלתך]]
==הערות==</text>
      <sha1>g7vyhepvixs1sphmsye4bpuhq2rfs0n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צדקת הצדיק/קסג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1737300</id>
    <revision>
      <id>3037725</id>
      <parentid>2993029</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T19:10:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף אומץ</username>
        <id>30741</id>
      </contributor>
      <origin>3037725</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2697" sha1="lozqwdeb8apexa5ywtg2rf9zfzijlnk" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|צדקת הצדיק||קסב|קסג|קסב|}}
[קסג] הנפשות כולם קשר אחד, כענין &quot;יעקב חבל נחלתו&quot; {{הפניה לפסוקים|דברים|לב|ט}}, ואם אחד מושך למעלה הכל נמשך למעלה; וכן להיפך, על דרך &quot;וחוטא אחד יאבד טובה הרבה&quot;, והיינו כשכל העולם מחצה על מחצה, כדאיתא בסוף פרק קמא דקידושין (מ:), לפי שהעולם ממשיכין בחבל, זה מושך לכאן וזה מושך לכאן, ומי שכחו גדול יותר מנצח, וכמו שאמרו שם &quot;העולם נידון אחר רובו&quot;. ועל ידי המשיכה בחבל, החבל {{קיצור|מתפקע|נארג}}, פירוש, שנתרבו נפשות, ולא שנתרבו רק שנחלקו אחד לשנים. וזה שאמרו בפרק קמא דעבודה זרה (דף ה.): &quot;אלמלא אבותינו שחטאו, אנו לא באנו לעולם וכו', אלא כמי שלא באנו לעולם&quot;, שהיו נכללים במקורם. ועל ידי החטאים מתרבים נפשות מישראל, ולפיכך מתחיל בהושע תיכף אחר הארבע שמות רעים ומכוערים שקרא לישראל – פסוק &quot;והיה מספר בני ישראל כחול הים&quot; וגו', שעל ידי זה נתרבה מספרם ונתארך החבל לאין חקר. 

ובראש החבל מחזיק ה' יתברך, וכשיכלו כל הנשמות, היינו שלא יהיה אפשר החבל להתארך יותר, אז ימשוך כביכול גם ה' יתברך להם, ואז יכירו כולם וגו', ו&quot;מלא כל הארץ כבודו&quot;. 

ויהיה גמר התיקון דייקא בדור שכולו חייב; שלנתק החבל אי אפשר, כי &quot;יעקב חבל נחלתו&quot;, ואין ה' יתברך מניחם, רק כביכול נמשך עמהם. 

&quot;ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים וגו', ובא ה' אֱלֹהַי כל קדושים עמך&quot; {{הפניה לפסוקים|זכריה|יד|ד|ה}}, ולא יהיה כלל זה מושך לכאן וזה לכאן. ולכן נאמר גם בפרשת תוכחות ובשאר מקומות בחטאים לשון &quot;והיה&quot;, שאינו אלא שמחה, כמו שאמרו ז&quot;ל (בראשית רבה יב), כי צירוף &quot;והיה&quot; – הבנים קודמים לאבות כידוע, היינו שישראל מנצחים לאביהם שבשמים, וזהו שמחה בכל העולמות; וכן על ידי העבירות כביכול נצחוני בני לעבור על רצוני כשיגלה לעתיד זה שהכל לטובה, ואין מקום להאריך עוד.</text>
      <sha1>lozqwdeb8apexa5ywtg2rf9zfzijlnk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנא ה' נוקם ובעל חמה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739784</id>
    <revision>
      <id>3037721</id>
      <parentid>3005957</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T18:09:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>השלמה</comment>
      <origin>3037721</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15745" sha1="lqybbyov8y9lq66mluupt4bngssw78j" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
אָנָּא יְיָ נוֹקֵם וּבַעַל חֵמָה, לְצָרָיו וְאוֹיְבָיו אִישׁ מִלְחָמָה, דָּן אוֹתָם בִּישִׁיבָה וּלְאֹהֲבָיו בְּקִימָה, בֵּין הַזְּאֵבִים לְקַיְּמָה. 
זְכָר נָא נָקִי אָבַד וִישָׁרִים נִכְחָדוּ, וְעַל קִדּוּשׁ שִׁמְךָ הַמְיֻחָד עָמָדוּ. מָסְרוּ עַצְמָן לְכַמָּה מִיתוֹת, בְּחַבְלֵי אָדָם לְמָשְׁכָם בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת וּבַעֲבוֹתוֹת. קָפְצוּ וְהֻשְׁלְכוּ לְתוֹךְ הָאֵשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא לַאֲחֵרִים לְבַיֵּשׁ. וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן עָלָיו הֶעָנָן, לִמְסֹר עַצְמוֹ לְתוֹךְ חֵץ וְחֶרֶב שָׁנָן. אַף גַּם עַל שִׁנּוּי עַרְקְתָא דִמְסַאנָא, לִכְבוֹד אֵל קַנָּא. וְיֵשׁ אֲשֶׁר גְּוִיָּתוֹ שְׂרוּפָה בָאֵשׁ כַּסּוּחָה, וְכַמַּיִם אֲשֶׁר הָאֵשׁ בַּתְּעָלָה לִחֵכָה, לִהְיוֹתוֹ כַּחַטָּאת כָּעוֹלָה וְכַמִּנְחָה, קָרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ. וַהֲרוּגִים עַל יִחוּדֶךָ, וּשְׂרוּפִים עַל כְּבוֹדֶךָ. וְכַמָּה מִיתוֹת מְשֻׁנוֹת וּמְגֻנּוֹת, שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ בְּתַתְקַ&quot;ן מִינֵי מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת. 
וַאֲשֶׁר דָּמָם נִשְׁפַּךְ כַּמַּיִם, עַל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָׁמַיִם. דַּם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים אֲשֶׁר לַמָּוֶת נָתְנוּ נַפְשָׁם, וְתַחַת הַחֶרֶב נָתְנוּ רֹאשָׁם. אַחֲרֶיךָ יִנָּהוּ וְיִשְׁאֲגוּ, וְעָלֶיךָ כָּל הַיּוֹם הֹרָגוּ. יַקרִיבוּ עַצְמָם לְפָנֶיךָ כְּעוֹלָה וּזְבָחִים, וַיַּעֲשׂוּ לְרֵיחַ נִיחֹחִים, אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַנְּתָחִים, וְהֵן בְּמִיתָתָן שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים. זֶה יֹאמַר לַייָ אָנִי, וּלְצוּר יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּרָאָנִי. אַקְרִיב אֶת חֶלְבִּי וּבְשָׂרִי וַעֲצָמַי נְתָחַי וְרֹאשִׁי, וְאֶת בְּכוֹרִי פְּרִי בִטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי. וְנַפְשָׁם מִתְעַלֶּפֶת וְגוֹסֶסֶת, בְּדָּמָם מִתְבּוֹסֶסֶת. וּמֵאָבוֹת לַבָּנִים מוֹרָשָׁה מִסִּינַי, לַעֲלוֹת לָהֶם לְשַׁלְמֵי נְדָבָה לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי יְיָ. אָחֲזוּ בְּמַעֲשֵׂה אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב זְקֵנֵיהֶם, לִזְבֹּחַ עַל קִדּוּשׁ שִׁמְךָ הַמְיֻחָד אֶת זִבְחֵיהֶם. עָצְמוּ מִסַּפֵּר, לְהַעֲלוֹתָם עַל סֵפֶר. הֲרוּגֵי בַת צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם, אֲשֶׁר לָקוּ בְּכִפְלַיִם. וְרַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו, רִכְבֵּי יִשְׂרָאֵל וְאַבִּירָיו. נִמְלָקִים כְּעוֹפוֹת, וְכְחַטָּאת וְעוֹלוֹת נִשְׂרָפִים הָעוֹרוֹת וְהַגּוּפוֹת, וְאֶפְרָן קְטוּמוֹת וּגְרוּפוֹת. טוּר מַלְכָּא בֵּיתֶּר וְאַלְכְּסַנְדְּרִיָּא, שׁוּעָלִים הָלְכוּ שָׁמָּה וְנַעֲשׂוּ קְפַנְדְרִיָּא. הֲרוּגֵי לוֹד פַּפּוּס וְלוּלְיָאנוּס, וַהֲרוּגֵי טוּרְנִי סְרוּפוּס וַאֲדַרְיָאנוּס. וְהָאִשָּׁה וְשִׁבְעָה בָנֶיהָ, אֲשֶׁר מָסְרָה נַפְשָׁהּ עִמָּם לְקוֹנֶיהָ. וְרַב גַּדִּיאֵל נַעַר, אֲשֶׁר הָיָה לְבָעֵר. בְּיוֹם הַגְּזֵרָה, כַּאֲשֶׁר שֻׁלַּח מֵיְיָ הַמִּגְעֶרֶת וְהַמְּאֵרָה. וּקְהִלּוֹת וּגְאוֹנִים וְאַלּוּפִים, לְמֵאוֹת וְלַאֲלָפִים, עָבְרוּ חֲלוּפִים, נֶהֱרָגִים וְנִשְׂרָפִים. וַהֲרוּגֵי קֵדָר וִיוָנִים, אֲשֶׁר טָבְחוּ אָבוֹת אֶל חֵיק בָּנִים, וְחָלְפוּ חֹק עָבְרוּ בְּרִית עֲשֶׂרֶת מוֹנִים, וְעַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחֲרוֹנִים. וְאִם אַתָּה קָצַפְתָּ מְעָט הֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה, וּמִשֶּׁלָּהֶם הוֹסִפוּ אֵימָה וְצָרָה חֲשֵׁכָה גְדוֹלָה שׁוֹאָה וּמְשׁוֹאָה. גַּם בְּפֻרְפְּרָךְ נִמְצְאוּ דַּם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּם, אֲשֶׁר נִשְׁפַּךְ דָּמָם כַּמַּיִם בְּכָל אִיִּים. תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת כֶּסֶף וְתַחַת הַבַּרְזֶל זָהָב, תַּחַת רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו וּשְׁאָר חֲסִידֵי עֶלְיוֹן אֲשֶׁר אָהָב, מָה הֵם מְבִיאִין תַּשְׁלוּמִין, וּבַמָּה יִתְרַצּוּ פְּנֵי עַתִּיק יוֹמִין. אָנָּא אֵל קַנָּא וְנוֹקֵם, אֲרֹג צוּרָתָם עַל לְבוּשׁ מַעֲשֵׂה רוֹקֵם. וּלְבֹשׁ בִּגְדֵי נָקָם, וְשִׁבְעָתַיִם הָשֵׁב אֶל חֵיקָם. אֱלֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַּגַּלְגַּל, לִהְיוֹת רוּחָם מְגֻלְגָּל. וְיִרְאוּ רְשָׁעִים וְיֵבוֹשׁוּ, בַּהֲשִׁיבְךָ לְכָל אֶחָד דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ. בַּעֲטוֹתְךָ קִנְאָה בְּלָבְשָׁךְ בִּגְדֵי נָקָם, לְהַכְרִית אֶת שְׂרִידָם תַּעֲמֹד עַל פִּרְקָם. 

וְהַבֶּט נָא בְּצִדְקַת עֲבָדֶיךָ חֲסִידֶיךָ, אֲשֶׁר הֶעֱרוּ נַפְשָׁם לַמָּוֶת עָלֶיךָ. וְלֹא חָסוּ עַל נַפְשָׁם וְעַל זַרְעָם, וְקָצוּ וּמָאֲסוּ בְּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, וּבִטְּלוּ רְצוֹנָם מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ, וְקִדְּשׁוּ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְלֹא חִלְּלוּהוּ, וְרָֽצוּ לַזֶּבַח וּפָשְׁטוּ צַוָּארָם, וְעָמְדוּ בְנִסָּיוֹן וְנֶאֱמָנוּ, וְנִבְחֲנוּ בְצֵרוּף וְנִמְצְאוּ תְמִימִים. וְנָגְעוּ דְּמֵי אָבוֹת וּבָנִים, וּדְמֵי רַחֲמָנִיּוֹת וְיַלְדֵיהֶן. וְנִתְעָרְבוּ דְּמֵי אַחִים וַאֲחָיוֹת, וּדְמֵי חֲתָנִים וְכַלּוֹת, וּדְמֵי חֲכָמִים וַחֲכָמוֹת, וּדְמֵי הֲגוּנִים וַהֲגוּנוֹת, וּדְמֵי פַרְנָסִים וְחַזָּנֵיהֶם, וּדְמֵי דַיָּנִים וְסוֹפְרֵיהֶם, וּדְמֵי מְלַמְּדִים עִם תַּלְמִידֵיהֶם, וּדְמֵי אֲנָשִׁים וּנְשׁוֹתֵיהֶם. וְנֶהֶרְגוּ כֻלָּם יַחַד עַל קִדּוּשׁ שִׁמְךָ הַמְיֻחָד. אֶרֶץ אַל תְּכַסִּי דָמָם, וְאַל יְהֵא מָקוֹם לְזַעֲקָתָם. עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְיָ מִשָּׁמַיִם, וְיִנְקֹם נִקְמָתוֹ וְנִקְמַת עַמּוֹ וְנִקְמַת תּוֹרָתוֹ, וְנִקְמַת דַּם עֲבָדָיו אֲשֶׁר שָׁפְכוּ כַמַּיִם. כַּאֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ בְּיַד אֲבִי חֹזֶה: הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ׃{{ממס|דברים לב מג}} 
אֶת אֵלֶה מִזְבְּחוֹת זְכֹר, וְאֵלֶּה עֲקֵדוֹת תִּרְאֶה. וְהִנָּחֵם וְשַׁכֵּךְ אַף וְכַלֵּה חֵמָה, וְתַשְׁבִּית מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. חוּס וְרַחֵם אֶת יֶתֶר הַפְּלֵיטָה, וְתוֹצִיאֶנָּה מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה וּמִצָּרָה לָרְוָחָה, וּמִיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה. 

וְאִם יְכַפְּרוּ הַקְרָבַת מִיכָאֵל הַשָּׂר הַגָּדוֹל אֶת הַנְּשָׁמוֹת, יוֹתֵר יְכַפְּרוּ הַקְרָבַת אֵלּוּ הַקְּדוֹשִׁים הַנְּשָׁמוֹת עִם הַגּוּפוֹת אֲגֻדּוֹת. וְאַתֶּם נְשָׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַטְּהוֹרוֹת, אֲשֶׁר קֹדֶם זְמַנְכֶם הֻשְׁלָפוּ מִנְּדַנְכֶם וְתַעַרְכֶם, תִּהְיוּ לְרָצוֹן וּלְרֵיחַ נִיחוֹחִים, לִפְנֵי שׁוֹכֵן אֶת דַּכָּא וְנִימוּכִים. וְאוֹתָם שָׁנִים מְקֻטָּעוֹת, לֹא יִהְיוּ נִגְרָעוֹת, וְיִהְיוּ נֶחֱשָׁבִים, לִפְנֵי יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים, כְּאִלּוּ הֱיִיתֶם חַי בָּהֵן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְעוֹסְקִים בְּמִצְוֹת וּבְתוֹרַת יְיָ הַתְּמִימָה. וְעַתָּה עִמְדוּ בִּשְׁבִילֵנוּ, 
וּמִטּוֹבַתְכֶם תֵּטִיבוּ לָנוּ. לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי אֵל שַׁדַּי, יֹאמַר לְצָרוֹתֵינוּ דַּי. וְיוֹשִׁיעֵנוּ מִצָּרוֹתֵינוּ, וְיַעֲשֶׂה בַקָּשׁוֹתֵינוּ. לִשְׁמֹעַ אֶל הַתְּפִלָּה וְאֶל הַתְּחִנָּה, וְיָסַר מִמֶּנּוּ כָּל אַף חֲרוֹן וְשִׂטְנָה וַאֲנִינָה, וְיִתֶּן לָנוּ מַשְׁעֵן וּמַשְׁעֵנָה, כָּל מִשְׁעַן לֶחֶם וְכָל מִשְׁעַן מָיִם, וְשָׁלוֹם וּבְרָכָה וְחַיִּים. וְיָסִיר כָּל קְלָנָא, וְיַצְמִיחַ פֻּרְקָנָא. וּזְכוּתְכֶם וּזְכוּת כָּל קְדוֹשֵׁי חֶבְיוֹן, הַנֶּאֱרָגִים בְּצוּרָתָן בִּלְבוּשׁ אֵל עֶלְיוֹן, וּזְכוּת כָּל צַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי עוֹלָם, יַעַמְדוּ לָנוּ כֻּלָּם. וְאַתָּה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל זְכֹר נָא אֶת בָּנֶיךָ הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים, מְחַכִּים וּמְצַפִּים לִישׁוּעָתְךָ כָּל הַיָּמִים. יִגֹּלּוּ רַחֲמֶיךָ בֶּאֱמוּנָה עַל שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ אֲשֶׁר הֵם נִדָּחִים מֵאַרְצֵיהֶם. יִהְיוּ נָא נֶגֶד עֵינֶךָ צָרוֹתֵנוּ, רְאֵה בְעָנְיֵנוּ. וְיַעֲלֶה לְפָנֶיךָ עֶלְבּוֹנֵנוּ וְעֶלְבּוֹן אַחֵינוּ שֶׁבְּכָל עִיר וָעִיר עִם עֶלְבּוֹן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם. וְהוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְהוֹצִיא מִבֵּית כֶּלֶא יוֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְלַאֲסִירִים פְּקַח קוֹחַ. וּבִדְבָרְךָ יִחְיוּ מֵתֵינוּ. יָקִיצוּ וִירַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר וְשִׂמְחַת עוֹלָם תִּהְיֶה עַל רֹאשֵׁנוּ. כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה׃{{ממס|ישעיהו לה י}}
וְנֶאֱמַר: כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ יְיָ׃{{ממס|ישעיהו נד י}} וְנֶאֱמַר: לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְיִ עַתָּה אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת יַעֲקֹב וְרִחַמְתִּי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְקִנֵּאתִי לְשֵׁם קָדְשִׁי׃{{ממס|יחזקאל לט כה}} וּתְזַכֵּנוּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ לִרְאוֹת עֲמִידַת הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים הַשּׁוֹכְנִים פֹּה בִּקְבוּרָתָם {{תיקון גירסה|בחודם|בְּהוֹדָם}} וְתִפְאַרְתָּם עִם אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מֹשֶׁה אַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף וּנְבִיאִים וּמְלָכִים, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: יָרֹנּוּ יֹשְׁבֵי סֶלַע מֵרֹאשׁ הָרִים יִצְוָחוּ׃{{ממס|ישעיהו מב יא}} וּכְתִיב יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל׃{{ממס|ישעיהו כו יט}} וּכְתִיב יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת׃ פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד יְיָ הֲדַר אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|ישעיהו לה|ישעיהו לה א-ב}} וְזָכְרֵנוּ יְיָ לְטוֹבָה וּפָקְדֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ וְלִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ וּלְהִתְהַלֵּל עִם נַחֲלָתֶךָ. כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ וְאֶת אֲסִירָיו לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שׁוֹמֵעַ בְּרַחֲמִים. יִהְיוּ נָא אֲמָרֵינוּ לְרָצוֹן לְפָנֶיךָ יְיָ צוּר עוֹלָמִים. אָמֵן.


[[קטגוריה:פיוטים על גזירות]]</text>
      <sha1>lqybbyov8y9lq66mluupt4bngssw78j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנחנו בני החבורה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739788</id>
    <revision>
      <id>3037711</id>
      <parentid>3005950</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T17:18:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3037711</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5508" sha1="9edjks46fq83l405glnn1smziolefg5" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}נַחְנוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה הַקְּדוֹשָׁה הַקַּבְרָנִים{{ש}}
{{סי|בָּ}}חַרְנוּ יוֹם אֶחָד לְהִתְעַנּוֹת בְּחָדְשֵׁי הַשָּׁנִים{{ש}}
{{סי|גַּ}}שְׁנוּ הַיּוֹם בִּתְפִלָּה לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים{{ש}}
{{סי|דְּ}}לָתֶיךָ דָפַקְנוּ כִּי דָאַגְנוּ לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בַּעֲפַר אֶרֶץ טְמוּנִים

{{סי|הַ}}חֶבְרָה גּוֹמְלֵי חֲסָדִים עִם הַמֵּתִים לְקָבְרָה{{ש}}
{{סי|וְ}}יֵשׁ לָחוֹשׁ שֶׁמָּא לֹא עָסַקְנוּ עִם הַמֵּתִים כְּשׁוּרָה{{ש}}
{{סי|זַ}}לְעָפָה אָחֲזָה בְשָׂרֵנוּ אוּלַי הִיא חָלִילָה מִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה{{ש}}
{{סי|חִ}}יל וְאֵימָה וּרְעָדָה נָפְלָה עָלֵינוּ בְּלְבִישַׁת הַתַּכְרִיכִין וְהַטַּהֲרָה

{{סי|טְ}}מִינוּת וַחֲפִירַת הַקְּבָרִים שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין{{ש}}
{{סי|יָ}}עַצְנוּ לָחַצְנוּ קְבָרִים אֲשֶׁר כְּבָר הֵם שָׁם צְפוּנִים וְהֵמָּה נִרְקָבִין{{ש}}
{{סי|כָּ}}לוּ עֵינֵינוּ בְּדִמְעוֹת מִי יוּכַל זֹאת לְהָבִין{{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַן שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ כִּי רַב הוּא לְכַפֵּר חֵטְא וְחוֹבִין

{{סי|מ}}וֹרָא וּפַחַד חִיל וּרְעָדָה, בְּתִקּוּן הָאָרוֹן וּשְׁאָר צָרְכֵי הַמֵּת דַּעְתֵּנוּ קְצָרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}שִׂיאַת הַמִּטָּה וְאֹפֶן הֲנָחָתוֹ בְּקֶבֶר, אוּלַי לֹא לְפִי כְבוֹדוֹ וּכְדִין הַתּוֹרָה{{ש}}
{{סי|סָ}}עוּ הֵמָּה לִמְנוּחוֹת וְעָזְבוּ אוֹתָנוּ בְּרֹב יָגוֹן וַאֲנָחוֹת בִּפְסִיעָה עַל קְבָרִים הַטְּמוּנִים בִּטְמִירָה{{ש}}
{{סי|עַ}}ל הַכֹּל אֲנַחְנוּ גָּזַרְנוּ עָלֵינוּ לְכַתֵּת רַגְלֵינוּ לֵילֵךְ לִמְקוֹם מְנוּחָתָם לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה וּמְחִילָה וְכַפָּרָה

{{סי|פַּ}}לְגֵי מַיִם יָרְדוּ עֵינֵינוּ שֶׁמָּא פָּגַמְנוּ בִּכְבוֹדָם אֲשֶׁר מֵעֵינֵינוּ נֶעֶלְמָה וְנִסְתָּרָה{{ש}}
{{סי|צ}}וֹם וְתַעֲנִית גָּזַרְנוּ עַל עַצְמֵנוּ בִּגְזֵרָה{{ש}}
{{סי|קִ}}בַּלְנוּ עָלֵינוּ בְּלִי נֶדֶר וּבְלִי הַתָּרָה{{ש}}
{{סי|רַ}}חֲמֶיךָ יִכְמְרוּ וְחַלְּצֵנוּ מֵעֹנֶשׁ וּמִגְּזֵרָה חֲמוּרָה

{{סי|שָׁ}}לוֹם וְחַיִּים תִּתֶּן לָנוּ אֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים{{ש}}
{{סי|תַּ}}אֲרִיךְ יָמֵינוּ בַּאֲרִיכַת יָמִים וְשָׁנִים{{ש}}
פְּתַח לָנוּ אֹצָרְךָ הַטּוֹב בִּזְכוּת אֲשֶׁר בֶּעָפָר יְשֵׁנִים{{ש}}
וּבִלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה יְיָ אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים

רַחֲמֶיךָ תְּעוֹרֵר לִמְחַכֶּיךָ וְלִישׁוּעָתְךָ אָנוּ מְצַפִּים לְקַבֵּץ גָּלֻיוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ{{ש}}
אָז נִשְׂמַח וְנָשִׂישׂ כִּי נִשְׁמַע מְבַשֵּׂר מִכְּנַף הָאָרֶץ{{ש}}
יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ{{ש}}
וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ

בָּכִינוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן לָמָּה זְנַחְתָּנוּ לָנֶצַח{{ש}}
רַחוּם עַד מָתַי תִּשְׁכַּח לָנֶצַח{{ש}}
בְּיָדְךָ שְׁלֹשָׁה מַפְתְּחוֹת שֶׁל מָטָר וְשֶׁל רֶחֶם וּפִקְדוֹן רוּחוֹת טָהוֹר וָצַח{{ש}}
יֵצֶר הָרָע מֵסִית וּמַדִּיחַ וְהִנֵּה בֻּלְּעוּ עַצְמוֹתֵינוּ בְּרֶצַח{{ש}}
יְהִי רָצוֹן שֶׁיְּבֻלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח

מֵרֹאשׁ הָרִים יִצְוָחוּ וִירַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר וְיָקִיצוּ{{ש}}
אָמַר יְיָ צְבָאוֹת אֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וִחְיִיתֶם וּקְדֻשָּׁתִי יַעֲרִיצוּ{{ש}}
יִחְיוּ מֵתִים יְרַנְּנוּ צַדִּיקִים יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים וְיָרוּצוּ{{ש}}
וְיִפְרְחוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ וְיָצִיצוּ.

[[קטגוריה:סליחות ותחינות לחברה קדישא]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>9edjks46fq83l405glnn1smziolefg5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תנחם על עפר ואפר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739790</id>
    <revision>
      <id>3037713</id>
      <parentid>3005953</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T17:24:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3037713</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4877" sha1="tdjvh5347ipfdv32263vn78mkv54oqd" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''', '''…ישל שמש'''}}

{{סי|תְּ}}נַחֵם עַל עָפָר וָאֵפֶר וְיַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ וְתֵן לָנוּ כֹּפֶר{{ש}}
{{סי|שְׂ}}רִידֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם לְהָסִיר מֵאִתָּנוּ כַּעַס וּלְהָפֵר{{ש}}
{{סי|רָ}}אֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ כְּקָרְבָּן וְשָׂעִיר לְכַפֵּר{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ זְכֹר עֳנִי עַמְּךָ הַהֲרֵגָה וְעַל הַחֲבוּרָה הַקְּדוֹשָׁה וְעַל כָּל עַם הַקָּהָל יְכַפֵּר

{{סי|צָ}}רַת לְבָבֵנוּ תַּרְחִיב וְתֵן עַכּוּ&quot;ם תַּחְתֵּינוּ צַמְּתֵם וְהַכְרִיתֵם תְּאַבְּדֵם וּתְקַלְּעֵם בְּכַף הַקֶּלַע{{ש}}
{{סי|פְּ}}צֵם וְשַׁבְּרֵם מֵעַל יוֹנָה תַמָּה הַשֹּׁכְנִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע{{ש}}
{{סי|עֲ}}בוֹדַת עַכּוּ&quot;ם תְּסַלֵּק מִן הָעוֹלָם סֶלָה{{ש}}
{{סי|סַ}}קְּלֵם תְּנַעֲרֵם תְּקַטְּלֵם תְּמַגְּרֵם וּמִן הָאָרֶץ תְּבַלַּע

{{סי|נְ}}חֵנוּ בְּאֹרַח הַחַיִּים וּתְצַוֶּה לְפַנּוֹת הַדֶּרֶךְ לַעֲלוֹת בַּמְּסִלָּה{{ש}}
{{סי|מִ}}כְשׁוֹל לְהָסִיר וּלְשַׁבֵּר עֹל הַקָּשֶׁה מִגָּלוּת אֲשֶׁר עַל צַוָּארֵנוּ סֶלָה{{ש}}
{{סי|לָ}}תֵת שְׁאֵרִית עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה{{ש}}
{{סי|כַּ}}פֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים זְמַן כַּפָּרָה סְלִיחָה וּמְחִילָה

{{סי|יִ}}שְׂרָאֵל עַמְּךָ דּוֹאֲגִים וּמְבַקְשִׁים סְלִיחָה וּמְחִילָה וְכַפָּרָה{{ש}}
{{סי|טְ}}לָאֶיךָ דּוֹפְקִים עַל דַּלְתוֹתֶיךָ וְכֻלָּם הוֹמִים פֶּן וְאוּלַי עָשׂוּ מִצְוָה הַבָּאָה בַעֲבֵרָה{{ש}}
{{סי|חָ}}שַׁבְנוּ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד וֶאֱמֶת עִם הַמֵּתִים בְּהַטַּהֲרָה{{ש}}
{{סי|זַ}}לְעָפָה אֲחָזַתְנוּ שֶׁמָּא פָּגַמְנוּ בִכְבוֹדָם וְלֹא עָשִׂינוּ כְּשׁוּרָה

{{סי|וְ}}עַל אֵלֶּה גָּזַרְנוּ עַל עַצְמֵנוּ לְהִתְעַנּוֹת כָּכָה בִּגְזֵרָה{{ש}}
{{סי|הַ}}עַל אֵלֶּה נִתְאַפַּק מִלִּדְמֹעַ עַיִן עַל לְבִישַׁת הַתַּכְרִיכִים וּנְשִׂיאַת הַמִּטָּה וּבִפְסִיעָה עַל הַקְּבָרִים הַטְּמוּנִים בִּטְמִירָה{{ש}}
{{סי|דְּ}}רַשְׁנוּךָ הַיּוֹם בִּתְפִלָּה וּבַעֲתִירָה לְפָנֶיךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ שְׁלַח לָנוּ תִּשְׁבִּי הַמְבַשֵּׂר בְּשׂוֹרָה

{{סי|בְּ}}רֹב טוּבְךָ גְּאַל יְחִידְךָ כִּי לַייָ הַיְשׁוּעָה{{ש}}
{{סי|בִּ}}רְכַּת אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלֵינוּ תַשְׁפִּיעַ{{ש}}
{{סי|אֵ}}לֶיךָ יְיָ עֵינֵינוּ תְלוּיוֹת וּשְׁלַח לָנוּ מֶלֶךְ הַמּוֹשִׁיעַ{{ש}}
{{סי|אֵ}}ל נְקָמוֹת יְיָ אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ

{{סי|י}}וֹם לְיוֹם לְךָ נְצַפֶּה וְלִישׁוּעָתְךָ נְקַוֶּה לְהַשְׁבִּית נוֹגֵשׂ וּמַדְהֵבָה{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מַע יְיָ הַטֵּה אָזְנְךָ לִתְפִלָּתֵנוּ הַקְשִׁיבָה

{{סי|לִ}}פְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין לָנוּ הִכָּנֵס{{ש}}
{{סי|שַׁ}}אֲגָתֵנוּ תָּבוֹא לְפָנֶיךָ וְתַצִּיל יְדִידֶיךָ וַעֲנִיֶּיךָ מִיַּד חָזָק וּמְאַנֵּס{{ש}}
{{סי|מִ}}פְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה יֵבוֹשׁ הָאוֹנֵס{{ש}}
{{סי|שְׁ}}לַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס.

[[קטגוריה:סליחות ותחינות לחברה קדישא]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>tdjvh5347ipfdv32263vn78mkv54oqd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:ערוך השולחן אורח חיים תרכ</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744859</id>
    <revision>
      <id>3037647</id>
      <parentid>3026533</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T12:15:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YaakAM</username>
        <id>41571</id>
      </contributor>
      <comment>/* סוגריים */ תגובה</comment>
      <origin>3037647</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="680" sha1="2nucxrlrr4inb2xstkj1chcazdyrni9" xml:space="preserve">== סוגריים ==

למה סוף כל סעיף בסוגריים? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:23, 9 ביולי 2026 (IDT)
: אני מניח שהסוגריים נוספו במקור על ידי המחבר. אמנם שימוש כזה בסוגריים לא היה כל כך נפוץ אז, אבל המחברים המודרנים כבר השתמשו בו. בברכת נחמת ציון וירושלים, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:32, 23 ביולי 2026 (IDT)
::לי בערוה״ש אין [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 15:15, 2 באוגוסט 2026 (IDT)</text>
      <sha1>2nucxrlrr4inb2xstkj1chcazdyrni9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/רודלף סמנד/יב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1745313</id>
    <revision>
      <id>3037687</id>
      <parentid>3037410</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T15:31:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3037687</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2202" sha1="pettdsc31nj9aoza4nezljbf499qu4o" xml:space="preserve">{{להשלים}}

(יב, א) &lt;קטע התחלה=א/&gt;אם תטיב דע למי תטיב ויהי טובה לטובתך:&lt;קטע סוף=א/&gt;

(יב, ב) &lt;קטע התחלה=ב/&gt;היטב לצדיק ומצא תשלומת אם לא ממנו מייי:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(יב, ג) &lt;קטע התחלה=ג/&gt;אין טובה למניח רשע וגם צדקה לא עשה&lt;קטע סוף=ג/&gt;

(יב, ד)

(יב, ה) &lt;קטע התחלה=ה/&gt;כלי לחם אל תתן לו למה בם יקביל אליך:{{ש}}&lt;קטע סוף=ה/&gt;

(יב, ה) &lt;קטע התחלה=ה/&gt;פי שנים רעה תשיג בכל טובה תגיע אליו:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

(יב, ו) כי גם אל שונא רעים ולרשעים ישיב נקם:

(יב, ז) תן לטוב ומנע מרע הקיר מך ואל תתן לזד: ''גם פסוק ד, ה?''

(יב, ח) לא יודע בטובה אוהב ולא יכוסה ברעה שונא:

(יב, ט) בטובת איש גם שונא ריע וברעתו גם ריע בודד:

(יב, י) אל תאמין בשונא לעד כי כנחשת רועו יחליא:

(יב, יא) וגם אם ישמע לך ויהלך בנחת תן לבך להתירא ממנו:

(יב, יא) היה לו כמגלה ראי ודע אחרית הלאה:

(יב, יב) אל תעמידהו אצלך למה יהדפך ויעמד תחתיך:

(יב, יב) אל תושיבהו לימינך למה יבקש מושבך:

(יב, יב) ולאחור תשיג אמרי ולאנחתי תתאנח:

(יב, יג) מי יחון חובר נשוך וכל הקרב אל חית שן:

(יב, יד) כן חובר אל איש זדון ומתגלל בעונותיו[:]

(יב, טו) עד עת תעמוד לא יופיע ואם תמוט לא יתכלכל:

(יב, טז) בשפתיו יתמהמה צר ובלבו יחשוב מהמרות עמוקות:

(יב, טז) וגם אם בעיניו ידמיע אויב אם מצא עת לא ישבע דם:

(יב, יז) אם רע קראך נמצא שם כאיש סומך יתפש עקב:

(יב, יח) ראש יניע והניף ידו ולרוב מלחש ישנא פנים:

קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&amp;st=&amp;pgnum=40 סמנד פרק יב]

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>pettdsc31nj9aoza4nezljbf499qu4o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1746857</id>
    <revision>
      <id>3037678</id>
      <parentid>3037575</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T15:06:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3037678</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11308" sha1="opi7gzrophdbmtwf2jk84ifbks135s6" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2494|תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)|12491)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 3(א)(2), (2א) ו-(7)]] [[=החוק|לחוק מקורות אנרגיה, התש&quot;ן-1989]] (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה לפי [[סעיף 3(ד)(1) לחוק]] ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אתר האינטרנט&quot; - אתר האינטרנט של המשרד;
:- &quot;בעלים של עמדות טעינה&quot; - אחד מאלה:
:: (1) מי שבבעלותו 500 שקעי טעינה מותקנים לפחות;
:: (2) מי שבקרקע שהוא הבעלים או המחזיק שלה פועלים 500 שקעי טעינה לפחות;
:- &quot;הספק טעינה מרבי של שקע&quot; - ההספק שלפי הגדרות היצרן השקע מסוגל לספק לרכב חשמלי;
:- &quot;חברת ניהול טעינה&quot; - מי שעוסק בניהול צריכת חשמל של 500 שקעי טעינה לפחות בשנה;
:- &quot;יבואן עמדות טעינה&quot;, &quot;יצרן עמדות טעינה&quot; או &quot;משווק עמדות טעינה&quot; - מי שבשלוש השנים שהסתיימו ב-31 בדצמבר שלפני מועד חובת הדיווח כמפורט [[בתקנת (([צ&quot;ל: בתקנה])) 3(א)]] ייבא לישראל, ייצר בישראל או שיווק בישראל 500 שקעי טעינה לפחות במצטבר;
:- &quot;ממשק API&quot; - ‏Application Programing Interface ((-)) ממשק תכנות יישומים - מנגנון שמאפשר לשתי תוכנות או שתי מערכות של ניהול ממוחשב לתקשר ביניהן ולהחליף מידע מוגדר באופן מאובטח על גבי רשת האינטרנט;
:- &quot;המשרד&quot; - משרד האנרגיה והתשתיות;
:- &quot;מתקין עמדות טעינה&quot; - מי שהתקין 150 שקעי טעינה פרטיים לפחות בשנה שקדמה למועד חובת הדיווח כמפורט [[בתקנה 3(א)]];
:- &quot;ספק טעינה&quot; - מי שמוכר חשמל לרכב חשמלי באמצעות 10 שקעי טעינה לפחות שהוא הבעלים או שהוא מפעיל שלהם; לעניין זה, &quot;מפעיל&quot; - מי שנותן את שירות הטעינה בעמדת הטעינה ואחראי לתחזוקה ולתפעול השוטף שלה גם אם היא אינה בבעלותו;
:- &quot;ספק טעינה גדול&quot; - ספק טעינה שמוכר חשמל לרכב חשמלי באמצעות 100 שקעי טעינה לפחות שהוא הבעלים או שהוא מפעיל שלהם;
:- &quot;עמדת טעינה&quot; - מכשיר המיועד לטעינת חשמל לרכב חשמלי הכולל שקע טעינה אחד או יותר;
:- &quot;פרוטוקול תקשורת&quot; - פרוטוקול תקשורת סטנדרטי OCPI (Open Charge Point Interface - ממשק פתוח לעמדות טעינה);
:- &quot;רכב חשמלי&quot; - רכב מנועי כהגדרתו [[בפקודת התעבורה]], שמקור ההנעה העיקרי שלו הוא חשמל שנטען ממקור חשמלי חיצוני;
:- &quot;שקע&quot; או &quot;שקע טעינה&quot; - שקע או מחבר שאליו מתחבר רכב חשמלי אחד לצורך טעינת חשמל ברכב;
:- &quot;שקע טעינה פרטי&quot; - שקע טעינה שאינו שקע טעינה ציבורי;
:- &quot;שקע טעינה ציבורי&quot; - שקע המותקן על עמדת טעינה אשר מאפשרת טעינה לציבור תמורת תשלום והממוקמת באתר הנגיש לציבור, לרבות אם הנגישות מותנית בתשלום.

@ 2. חובת דיווח וחיבור למאגר המידע המרכזי
: (א) ספק טעינה יחבר שקעי טעינה ציבוריים שהוא הבעלים או המפעיל שלהם למאגר המידע המרכזי כאמור בתקנת משנה (ב) (בתקנות אלה - מאגר המידע המרכזי) באמצעות ממשק API על פי פרוטוקול תקשורת כפי שהורה עליו הממונה ופרסם את פרטיו באתר האינטרנט של המשרד (בתקנות אלה - הממשק).
: (ב) יוקם מאגר מידע מרכזי המיועד לריכוז נתוני זמן אמת על שקעי טעינה ציבוריים, אשר יהיה פתוח לציבור, לרבות באמצעות יישומונים או ממשקים ממוחשבים, ויכול שהמאגר ינוהל באמצעות ספק שהמשרד יתקשר עמו לשם כך; הממונה יפרסם את פרטי המאגר באתר האינטרנט.
: (ג) שקע טעינה ציבורי שהחיבור שלו למאגר המידע המרכזי באמצעות הממשק אינו פועל באופן תקין, לא ייחשב כשקע שחובר למאגר המידע המרכזי על ידי ספק הטעינה.
: (ד) ספק הטעינה ימסור באמצעות הממשק את המידע המפורט להלן בזמן אמת, ובאופן דיגיטלי כפי שיפרסם הממונה באתר האינטרנט:
:: (1) פרטים מזהים וכלליים של השקע, ובכלל זה מיקום וכתובת;
:: (2) מפרט השקע ובכלל זה סוג החיבור והספק חיבור החשמל לשקע, הספק הטעינה בפועל והספק הטעינה המרבי של השקע;
:: (3) סוגי כלי הרכב והציבור שהשקע זמין עבורם;
:: (4) אם השקע פעיל ושעות הפעילות;
:: (5) אם השקע פנוי;
:: (6) תעריפי התשלום ואופן התשלום;
:: בתקנת משנה זו, &quot;זמן אמת&quot; לעניין מסירת נתונים - עדכון נתונים באופן שוטף שמתבצע בתוך 60 שניות מרגע שחל שינוי באחד הנתונים כאמור.

@ 3. דיווחים תקופתיים
: (א) ספק טעינה גדול, יבואן עמדות טעינה, יצרן עמדות טעינה, משווק עמדות טעינה, חברת ניהול טעינה, מתקין עמדות טעינה או בעלים של עמדות טעינה יגיש למנהל דוח תקופתי פעם בשנה עד 31 במרץ בכל שנה, אשר יכלול דיווח בעד השנה הקודמת למועד הדיווח.
: (ב) דיווחים תקופתיים כאמור בתקנת משנה (א) יכללו את הפרטים המפורטים בתקנות משנה (ד) עד (ח), לפי העניין, וייערכו במתכונת שיפרסם הממונה באתר האינטרנט.
: (ג) ראה הממונה כי מצוי בידיו מידע מספיק למטרות תקנות אלה, או כי עקב שינויים ענפיים או טכנולוגיים אין לדעתו צורך במידע או בחלקו, רשאי הוא לפטור חייב בדיווח, לפי בקשתו, מחובת הדיווח, כולה או חלקה, בהחלטה מנומקת בכתב ולתקופה שיורה לו.
: (ד) דיווח תקופתי של ספק טעינה גדול יכלול פרטים מצרפיים וממוצעים של שקעי הטעינה שהוא מפעיל, כמפורט להלן:
:: (1) נתונים ממוצעים הנוגעים להקמת שקעי הטעינה, ובכלל זה -
::: (א) עלות החיבור המשולמת למי שהוא בעל רישיון חלוקה לפי [[חוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]] (בתקנת משנה זו - המחלק), ומשך הזמן עד לחיבור זה מיום הגשת הבקשה למחלק;
::: (ב) עלויות של הקמת התשתית והבינוי הנדרשים עד לעמדת הטעינה שבה מותקן השקע, שאינן משולמות למחלק;
::: (ג) עלויות עמדת הטעינה שבה מותקן השקע והציוד הנלווה שלה;
:: (2) מספר הטעינות הכולל ומספר הטעינות הממוצע של משתמשים מזדמנים ומשתמשים מנויים, ברמה ארצית וברמה אזורית, לפי העניין.
: (ה) דיווח תקופתי של יבואן עמדות טעינה, יצרן עמדות טעינה או משווק עמדות טעינה יכלול פרטים על הכמות והדגמים של עמדות הטעינה שייבא, ייצר או מכר בתקופת הדיווח, לפי העניין, ארץ הייצור, יכולת ניהול עומס וזמן ויכולת טעינה דו-כיוונית של עמדות הטעינה.
: (ו) דיווח תקופתי של חברת ניהול טעינה יכלול פרטים על השקעים המנוהלים על ידה כמפורט להלן:
:: (1) האתרים שבהם מוצבים השקעים בפילוח לפי סוגי האתרים ובכלל זה בתי מלון, קניונים, חניונים, בתי מגורים, ומוסדות ציבור;
:: (2) דפוסי טעינה ובכלל זה שעות הטעינה, משך הטעינה וסוגי האתרים שבהם היא מתבצעת.
: (ז) דיווח תקופתי של בעלים של עמדות טעינה יכלול פרטים על עמדות הטעינה ושקעי הטעינה שבבעלותו או שמוצבים בקרקע שבבעלותו או באחזקתו, בפירוט לפי דגם העמדה, כמות מותקנת ובפילוח לפי רשויות מקומיות.
: (ח) דיווח תקופתי של מתקין עמדות טעינה יכלול:
:: (1) כמות שקעי טעינה שהותקנו על ידו בתקופת הדיווח, בפירוט לפי דגם השקע ובפילוח לפי יישובים;
:: (2) סוג הנכס שבו מותקנת עמדת הטעינה שהוא אחד מאלה: בית משותף, בית פרטי נכס לשימוש ציבורי או לשימוש מסחרי;
:: (3) סיווג חיבור החשמל של עמדות הטעינה לאחד מכל אלה:
::: (א) חיבור דירתי - חיבור ללוח החשמל של דירה מסוימת;
::: (ב) חיבור ציבורי - חיבור חשמל ללוח החשמל של בית משותף, כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין]];
::: (ג) חיבור ייעודי - חיבור ציבורי המיועד להספקת חשמל לעמדות טעינה בלבד;
::: (ד) חיבור אחר - חיבור ללוח החשמל של משתמש יחיד שאינו חיבור לדירת מגורים.

@ 4. בחינה ראשונה לפי [[חוק עקרונות האסדרה]]
: בחינה תקופתית ראשונה של תקנות אלה לפי [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]], תתבצע בתום 5 שנים מיום תחילתן.

@ 5. תחילה ודיווח ראשון
: תחילתה של [[תקנה 2]] ביום כ&quot;ב בטבת התשפ&quot;ז (1 בינואר 2027); דיווח ראשון לפי [[תקנה 3]] יימסר ביום כ&quot;ב באדר ב' התשפ&quot;ז (31 במרץ 2027), ויכלול נתונים לגבי התקופה שמיום פרסומן של תקנות אלה עד יום כ&quot;א בטבת התשפ&quot;ז (31 בדצמבר 2026).

&lt;פרסום&gt; ו' באב התשפ&quot;ו (20 ביולי 2026)
&lt;חתימה&gt; אלי כהן שר האנרגיה והתשתיות</text>
      <sha1>opi7gzrophdbmtwf2jk84ifbks135s6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:מלאכת שלמה על המשנה</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1746858</id>
    <revision>
      <id>3037751</id>
      <parentid>3037605</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T04:29:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסי סרי</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <comment>/* הצעה לשדרוג ושיפור – מלאכת שלמה */ תגובה</comment>
      <origin>3037751</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2300" sha1="azddddj8q18jjlxrkbgi9gty75d4o8u" xml:space="preserve">== הצעה לשדרוג ושיפור – מלאכת שלמה ==

שלום לכולם,

בעקבות [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8.107351/ דיון מעניין] שעלה בפורום לתורה, ראיתי לנכון להפנות את תשומת הלב להצעה מופלאה שמוצעת שם.

נראה שיש בה פוטנציאל רב שאולי ניתן ליישם גם כאן אצלנו במלאכת שלמה.

כל מי שמעוניין לעיין, לבחון את הדברים ולהרים את הכפפה – מוזמן בשמחה! [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:51, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
: נשמע כהצעה טובה. {{א|יוסי סרי}}, מה דעתך?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:58, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
::ההצעה טובה ולמעשה מחזקת את הכוון של מה שאני עושה בפירוש מלאכת שלמה. אני בעיקר מהדיר את הטקסט, פותח ראשי תיבות, מדגיש לשון משנה, מעמד ומפסק נכון את הפירוש, מפריד הערות והגהות לטקסט להערות בתחתית הדף, ומפריד כל מפרש שמוזכר לפסקה נפרדת. ההצעה בעיקר משפרת את הפרדת שמות המפרשים לפונט נפרד בתוך סוגרים, אך לא תמיד ישומית משום שהרבה פעמים מופיע שם המפרש יחד עם אחרים (וכן כתב זה וזה, ועוד).
::אשמח אם מציע ההצעה יוכל לבדוק מה ניתן לשפר וכיצד (בכוון הצעתו) בפרק '''מלאכת שלמה על מעשר שני ה''' (האחרון שהודר על ידי) ולהציע שיפורים על סמך מה שנעשה כבר. לטעמי נדון בכך ונשתדל לשפר עוד את המובנות והקריאות של פירוש חשוב זה. [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 07:29, 3 באוגוסט 2026 (IDT)</text>
      <sha1>azddddj8q18jjlxrkbgi9gty75d4o8u</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037827</id>
      <parentid>3037751</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T09:49:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* הצעה לשדרוג ושיפור – מלאכת שלמה */</comment>
      <origin>3037827</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2304" sha1="2dt7fmhr5tvz5xj30fpp4d6ubtgc6k4" xml:space="preserve">== הצעה לשדרוג ושיפור – מלאכת שלמה ==

שלום לכולם,

בעקבות [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8.107351/ דיון מעניין] שעלה בפורום לתורה, ראיתי לנכון להפנות את תשומת הלב להצעה מופלאה שמוצעת שם.

נראה שיש בה פוטנציאל רב שאולי ניתן ליישם גם כאן אצלנו במלאכת שלמה.

כל מי שמעוניין לעיין, לבחון את הדברים ולהרים את הכפפה – מוזמן בשמחה! [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:51, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
: נשמע כהצעה טובה. {{א|יוסי סרי}}, מה דעתך?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:58, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
::ההצעה טובה ולמעשה מחזקת את הכוון של מה שאני עושה בפירוש מלאכת שלמה. אני בעיקר מהדיר את הטקסט, פותח ראשי תיבות, מדגיש לשון משנה, מעמד ומפסק נכון את הפירוש, מפריד הערות והגהות לטקסט להערות בתחתית הדף, ומפריד כל מפרש שמוזכר לפסקה נפרדת. ההצעה בעיקר משפרת את הפרדת שמות המפרשים לפונט נפרד בתוך סוגרים, אך לא תמיד ישומית משום שהרבה פעמים מופיע שם המפרש יחד עם אחרים (וכן כתב זה וזה, ועוד).
::אשמח אם מציע ההצעה יוכל לבדוק מה ניתן לשפר וכיצד (בכוון הצעתו) בפרק '''[[מלאכת שלמה על מעשר שני ה]]''' (האחרון שהודר על ידי) ולהציע שיפורים על סמך מה שנעשה כבר. לטעמי נדון בכך ונשתדל לשפר עוד את המובנות והקריאות של פירוש חשוב זה. [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 07:29, 3 באוגוסט 2026 (IDT)</text>
      <sha1>2dt7fmhr5tvz5xj30fpp4d6ubtgc6k4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037828</id>
      <parentid>3037827</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T09:54:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הצעה לשדרוג ושיפור – מלאכת שלמה */ תגובה למשתמש יוסי סרי ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3037828</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2987" sha1="swo560ynfv69daj0w54ka2k07ks7i7v" xml:space="preserve">== הצעה לשדרוג ושיפור – מלאכת שלמה ==

שלום לכולם,

בעקבות [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8.107351/ דיון מעניין] שעלה בפורום לתורה, ראיתי לנכון להפנות את תשומת הלב להצעה מופלאה שמוצעת שם.

נראה שיש בה פוטנציאל רב שאולי ניתן ליישם גם כאן אצלנו במלאכת שלמה.

כל מי שמעוניין לעיין, לבחון את הדברים ולהרים את הכפפה – מוזמן בשמחה! [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:51, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
: נשמע כהצעה טובה. {{א|יוסי סרי}}, מה דעתך?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:58, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
::ההצעה טובה ולמעשה מחזקת את הכוון של מה שאני עושה בפירוש מלאכת שלמה. אני בעיקר מהדיר את הטקסט, פותח ראשי תיבות, מדגיש לשון משנה, מעמד ומפסק נכון את הפירוש, מפריד הערות והגהות לטקסט להערות בתחתית הדף, ומפריד כל מפרש שמוזכר לפסקה נפרדת. ההצעה בעיקר משפרת את הפרדת שמות המפרשים לפונט נפרד בתוך סוגרים, אך לא תמיד ישומית משום שהרבה פעמים מופיע שם המפרש יחד עם אחרים (וכן כתב זה וזה, ועוד).
::אשמח אם מציע ההצעה יוכל לבדוק מה ניתן לשפר וכיצד (בכוון הצעתו) בפרק '''[[מלאכת שלמה על מעשר שני ה]]''' (האחרון שהודר על ידי) ולהציע שיפורים על סמך מה שנעשה כבר. לטעמי נדון בכך ונשתדל לשפר עוד את המובנות והקריאות של פירוש חשוב זה. [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 07:29, 3 באוגוסט 2026 (IDT)
::: הדרך הנכונה לטפל בזה היא באמצעות תבנית ייעודית, ואז ניתן יהיה פשוט להקיף את שם המפרש בסוגריים מסולסלים ולהוסיף בתחילתו את שם התבנית עם קו אנכי (בעריכת קוד מקור) וזה יעבוד.
::: לחילופין ניתן להסתפק פשוט בהקטנת הפונט עבור שמות המפרשים. זה אולי פחות מהודר מההצעה המקורית אבל יותר קל ליישם ולא מצריך הרבה עבודה.
::: לשיקולכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:54, 3 באוגוסט 2026 (IDT)</text>
      <sha1>swo560ynfv69daj0w54ka2k07ks7i7v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1746861</id>
    <revision>
      <id>3037637</id>
      <timestamp>2026-08-02T12:00:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3037575] תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3037637</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13093" sha1="0771f9zfgiu8eif4wd5kctgtause63v" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2494|תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12491.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק מקורות אנרגיה#סעיף 3|סעיף 3(א)(2), (2א) ו־(7)}} {{ח:חיצוני|חוק מקורות אנרגיה|לחוק מקורות אנרגיה, התש״ן–1989}} (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה לפי {{ח:חיצוני|חוק מקורות אנרגיה#סעיף 3|סעיף 3(ד)(1) לחוק}} ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט“ – אתר האינטרנט של המשרד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעלים של עמדות טעינה“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שבבעלותו 500 שקעי טעינה מותקנים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} מי שבקרקע שהוא הבעלים או המחזיק שלה פועלים 500 שקעי טעינה לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספק טעינה מרבי של שקע“ – ההספק שלפי הגדרות היצרן השקע מסוגל לספק לרכב חשמלי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת ניהול טעינה“ – מי שעוסק בניהול צריכת חשמל של 500 שקעי טעינה לפחות בשנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן עמדות טעינה“, ”יצרן עמדות טעינה“ או ”משווק עמדות טעינה“ – מי שבשלוש השנים שהסתיימו ב־31 בדצמבר שלפני מועד חובת הדיווח כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנת {{ח:הערה|[צ״ל: בתקנה]}} 3(א)}} ייבא לישראל, ייצר בישראל או שיווק בישראל 500 שקעי טעינה לפחות במצטבר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &quot;ממשק Application Programing Interface – &quot;API ממשק תכנות יישומים – מנגנון שמאפשר לשתי תוכנות או שתי מערכות של ניהול ממוחשב לתקשר ביניהן ולהחליף מידע מוגדר באופן מאובטח על גבי רשת האינטרנט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – משרד האנרגיה והתשתיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקין עמדות טעינה“ – מי שהתקין 150 שקעי טעינה פרטיים לפחות בשנה שקדמה למועד חובת הדיווח כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק טעינה“ – מי שמוכר חשמל לרכב חשמלי באמצעות 10 שקעי טעינה לפחות שהוא הבעלים או שהוא מפעיל שלהם; לעניין זה, ”מפעיל“ – מי שנותן את שירות הטעינה בעמדת הטעינה ואחראי לתחזוקה ולתפעול השוטף שלה גם אם היא אינה בבעלותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק טעינה גדול“ – ספק טעינה שמוכר חשמל לרכב חשמלי באמצעות 100 שקעי טעינה לפחות שהוא הבעלים או שהוא מפעיל שלהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת טעינה“ – מכשיר המיועד לטעינת חשמל לרכב חשמלי הכולל שקע טעינה אחד או יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרוטוקול תקשורת“ – פרוטוקול תקשורת סטנדרטי OCPI (Open Charge Point Interface – ממשק פתוח לעמדות טעינה);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב חשמלי“ – רכב מנועי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, שמקור ההנעה העיקרי שלו הוא חשמל שנטען ממקור חשמלי חיצוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שקע“ או ”שקע טעינה“ – שקע או מחבר שאליו מתחבר רכב חשמלי אחד לצורך טעינת חשמל ברכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שקע טעינה פרטי“ – שקע טעינה שאינו שקע טעינה ציבורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שקע טעינה ציבורי“ – שקע המותקן על עמדת טעינה אשר מאפשרת טעינה לציבור תמורת תשלום והממוקמת באתר הנגיש לציבור, לרבות אם הנגישות מותנית בתשלום.

{{ח:סעיף|2|חובת דיווח וחיבור למאגר המידע המרכזי}}
{{ח:תת|(א)}} ספק טעינה יחבר שקעי טעינה ציבוריים שהוא הבעלים או המפעיל שלהם למאגר המידע המרכזי כאמור בתקנת משנה (ב) (בתקנות אלה – מאגר המידע המרכזי) באמצעות ממשק API על פי פרוטוקול תקשורת כפי שהורה עליו הממונה ופרסם את פרטיו באתר האינטרנט של המשרד (בתקנות אלה – הממשק).
{{ח:תת|(ב)}} יוקם מאגר מידע מרכזי המיועד לריכוז נתוני זמן אמת על שקעי טעינה ציבוריים, אשר יהיה פתוח לציבור, לרבות באמצעות יישומונים או ממשקים ממוחשבים, ויכול שהמאגר ינוהל באמצעות ספק שהמשרד יתקשר עמו לשם כך; הממונה יפרסם את פרטי המאגר באתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ג)}} שקע טעינה ציבורי שהחיבור שלו למאגר המידע המרכזי באמצעות הממשק אינו פועל באופן תקין, לא ייחשב כשקע שחובר למאגר המידע המרכזי על ידי ספק הטעינה.
{{ח:תת|(ד)}} ספק הטעינה ימסור באמצעות הממשק את המידע המפורט להלן בזמן אמת, ובאופן דיגיטלי כפי שיפרסם הממונה באתר האינטרנט:
{{ח:תתת|(1)}} פרטים מזהים וכלליים של השקע, ובכלל זה מיקום וכתובת;
{{ח:תתת|(2)}} מפרט השקע ובכלל זה סוג החיבור והספק חיבור החשמל לשקע, הספק הטעינה בפועל והספק הטעינה המרבי של השקע;
{{ח:תתת|(3)}} סוגי כלי הרכב והציבור שהשקע זמין עבורם;
{{ח:תתת|(4)}} אם השקע פעיל ושעות הפעילות;
{{ח:תתת|(5)}} אם השקע פנוי;
{{ח:תתת|(6)}} תעריפי התשלום ואופן התשלום;
{{ח:תת}} בתקנת משנה זו, ”זמן אמת“ לעניין מסירת נתונים – עדכון נתונים באופן שוטף שמתבצע בתוך 60 שניות מרגע שחל שינוי באחד הנתונים כאמור.

{{ח:סעיף|3|דיווחים תקופתיים}}
{{ח:תת|(א)}} ספק טעינה גדול, יבואן עמדות טעינה, יצרן עמדות טעינה, משווק עמדות טעינה, חברת ניהול טעינה, מתקין עמדות טעינה או בעלים של עמדות טעינה יגיש למנהל דוח תקופתי פעם בשנה עד 31 במרץ בכל שנה, אשר יכלול דיווח בעד השנה הקודמת למועד הדיווח.
{{ח:תת|(ב)}} דיווחים תקופתיים כאמור בתקנת משנה (א) יכללו את הפרטים המפורטים בתקנות משנה (ד) עד (ח), לפי העניין, וייערכו במתכונת שיפרסם הממונה באתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ג)}} ראה הממונה כי מצוי בידיו מידע מספיק למטרות תקנות אלה, או כי עקב שינויים ענפיים או טכנולוגיים אין לדעתו צורך במידע או בחלקו, רשאי הוא לפטור חייב בדיווח, לפי בקשתו, מחובת הדיווח, כולה או חלקה, בהחלטה מנומקת בכתב ולתקופה שיורה לו.
{{ח:תת|(ד)}} דיווח תקופתי של ספק טעינה גדול יכלול פרטים מצרפיים וממוצעים של שקעי הטעינה שהוא מפעיל, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} נתונים ממוצעים הנוגעים להקמת שקעי הטעינה, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} עלות החיבור המשולמת למי שהוא בעל רישיון חלוקה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}} (בתקנת משנה זו – המחלק), ומשך הזמן עד לחיבור זה מיום הגשת הבקשה למחלק;
{{ח:תתתת|(ב)}} עלויות של הקמת התשתית והבינוי הנדרשים עד לעמדת הטעינה שבה מותקן השקע, שאינן משולמות למחלק;
{{ח:תתתת|(ג)}} עלויות עמדת הטעינה שבה מותקן השקע והציוד הנלווה שלה;
{{ח:תתת|(2)}} מספר הטעינות הכולל ומספר הטעינות הממוצע של משתמשים מזדמנים ומשתמשים מנויים, ברמה ארצית וברמה אזורית, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} דיווח תקופתי של יבואן עמדות טעינה, יצרן עמדות טעינה או משווק עמדות טעינה יכלול פרטים על הכמות והדגמים של עמדות הטעינה שייבא, ייצר או מכר בתקופת הדיווח, לפי העניין, ארץ הייצור, יכולת ניהול עומס וזמן ויכולת טעינה דו־כיוונית של עמדות הטעינה.
{{ח:תת|(ו)}} דיווח תקופתי של חברת ניהול טעינה יכלול פרטים על השקעים המנוהלים על ידה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} האתרים שבהם מוצבים השקעים בפילוח לפי סוגי האתרים ובכלל זה בתי מלון, קניונים, חניונים, בתי מגורים, ומוסדות ציבור;
{{ח:תתת|(2)}} דפוסי טעינה ובכלל זה שעות הטעינה, משך הטעינה וסוגי האתרים שבהם היא מתבצעת.
{{ח:תת|(ז)}} דיווח תקופתי של בעלים של עמדות טעינה יכלול פרטים על עמדות הטעינה ושקעי הטעינה שבבעלותו או שמוצבים בקרקע שבבעלותו או באחזקתו, בפירוט לפי דגם העמדה, כמות מותקנת ובפילוח לפי רשויות מקומיות.
{{ח:תת|(ח)}} דיווח תקופתי של מתקין עמדות טעינה יכלול:
{{ח:תתת|(1)}} כמות שקעי טעינה שהותקנו על ידו בתקופת הדיווח, בפירוט לפי דגם השקע ובפילוח לפי יישובים;
{{ח:תתת|(2)}} סוג הנכס שבו מותקנת עמדת הטעינה שהוא אחד מאלה: בית משותף, בית פרטי נכס לשימוש ציבורי או לשימוש מסחרי;
{{ח:תתת|(3)}} סיווג חיבור החשמל של עמדות הטעינה לאחד מכל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חיבור דירתי – חיבור ללוח החשמל של דירה מסוימת;
{{ח:תתתת|(ב)}} חיבור ציבורי – חיבור חשמל ללוח החשמל של בית משותף, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק המקרקעין}};
{{ח:תתתת|(ג)}} חיבור ייעודי – חיבור ציבורי המיועד להספקת חשמל לעמדות טעינה בלבד;
{{ח:תתתת|(ד)}} חיבור אחר – חיבור ללוח החשמל של משתמש יחיד שאינו חיבור לדירת מגורים.

{{ח:סעיף|4|בחינה ראשונה לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה|חוק עקרונות האסדרה}}}}
{{ח:ת}} בחינה תקופתית ראשונה של תקנות אלה לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}, תתבצע בתום 5 שנים מיום תחילתן.

{{ח:סעיף|5|תחילה ודיווח ראשון}}
{{ח:ת}} תחילתה של {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} ביום כ״ב בטבת התשפ״ז (1 בינואר 2027); דיווח ראשון לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}} יימסר ביום כ״ב באדר ב׳ התשפ״ז (31 במרץ 2027), ויכלול נתונים לגבי התקופה שמיום פרסומן של תקנות אלה עד יום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026).

{{ח:חתימות|ו׳ באב התשפ״ו (20 ביולי 2026)}}
* '''אלי כהן'''&lt;br&gt;שר האנרגיה והתשתיות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>0771f9zfgiu8eif4wd5kctgtause63v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037686</id>
      <parentid>3037637</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T15:30:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3037678]</comment>
      <origin>3037686</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13118" sha1="1mw905yck5fx3su14hn8td37i9ksm0b" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2494|תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12491.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק מקורות אנרגיה#סעיף 3|סעיף 3(א)(2), (2א) ו־(7)}} {{ח:חיצוני|חוק מקורות אנרגיה|לחוק מקורות אנרגיה, התש״ן–1989}} (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה לפי {{ח:חיצוני|חוק מקורות אנרגיה#סעיף 3|סעיף 3(ד)(1) לחוק}} ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט“ – אתר האינטרנט של המשרד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעלים של עמדות טעינה“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שבבעלותו 500 שקעי טעינה מותקנים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} מי שבקרקע שהוא הבעלים או המחזיק שלה פועלים 500 שקעי טעינה לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספק טעינה מרבי של שקע“ – ההספק שלפי הגדרות היצרן השקע מסוגל לספק לרכב חשמלי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת ניהול טעינה“ – מי שעוסק בניהול צריכת חשמל של 500 שקעי טעינה לפחות בשנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן עמדות טעינה“, ”יצרן עמדות טעינה“ או ”משווק עמדות טעינה“ – מי שבשלוש השנים שהסתיימו ב־31 בדצמבר שלפני מועד חובת הדיווח כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנת {{ח:הערה|[צ״ל: בתקנה]}} 3(א)}} ייבא לישראל, ייצר בישראל או שיווק בישראל 500 שקעי טעינה לפחות במצטבר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממשק API“ – ‏Application Programing Interface {{ח:הערה|-}} ממשק תכנות יישומים – מנגנון שמאפשר לשתי תוכנות או שתי מערכות של ניהול ממוחשב לתקשר ביניהן ולהחליף מידע מוגדר באופן מאובטח על גבי רשת האינטרנט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – משרד האנרגיה והתשתיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקין עמדות טעינה“ – מי שהתקין 150 שקעי טעינה פרטיים לפחות בשנה שקדמה למועד חובת הדיווח כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק טעינה“ – מי שמוכר חשמל לרכב חשמלי באמצעות 10 שקעי טעינה לפחות שהוא הבעלים או שהוא מפעיל שלהם; לעניין זה, ”מפעיל“ – מי שנותן את שירות הטעינה בעמדת הטעינה ואחראי לתחזוקה ולתפעול השוטף שלה גם אם היא אינה בבעלותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק טעינה גדול“ – ספק טעינה שמוכר חשמל לרכב חשמלי באמצעות 100 שקעי טעינה לפחות שהוא הבעלים או שהוא מפעיל שלהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת טעינה“ – מכשיר המיועד לטעינת חשמל לרכב חשמלי הכולל שקע טעינה אחד או יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרוטוקול תקשורת“ – פרוטוקול תקשורת סטנדרטי OCPI (Open Charge Point Interface – ממשק פתוח לעמדות טעינה);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב חשמלי“ – רכב מנועי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, שמקור ההנעה העיקרי שלו הוא חשמל שנטען ממקור חשמלי חיצוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שקע“ או ”שקע טעינה“ – שקע או מחבר שאליו מתחבר רכב חשמלי אחד לצורך טעינת חשמל ברכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שקע טעינה פרטי“ – שקע טעינה שאינו שקע טעינה ציבורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שקע טעינה ציבורי“ – שקע המותקן על עמדת טעינה אשר מאפשרת טעינה לציבור תמורת תשלום והממוקמת באתר הנגיש לציבור, לרבות אם הנגישות מותנית בתשלום.

{{ח:סעיף|2|חובת דיווח וחיבור למאגר המידע המרכזי}}
{{ח:תת|(א)}} ספק טעינה יחבר שקעי טעינה ציבוריים שהוא הבעלים או המפעיל שלהם למאגר המידע המרכזי כאמור בתקנת משנה (ב) (בתקנות אלה – מאגר המידע המרכזי) באמצעות ממשק API על פי פרוטוקול תקשורת כפי שהורה עליו הממונה ופרסם את פרטיו באתר האינטרנט של המשרד (בתקנות אלה – הממשק).
{{ח:תת|(ב)}} יוקם מאגר מידע מרכזי המיועד לריכוז נתוני זמן אמת על שקעי טעינה ציבוריים, אשר יהיה פתוח לציבור, לרבות באמצעות יישומונים או ממשקים ממוחשבים, ויכול שהמאגר ינוהל באמצעות ספק שהמשרד יתקשר עמו לשם כך; הממונה יפרסם את פרטי המאגר באתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ג)}} שקע טעינה ציבורי שהחיבור שלו למאגר המידע המרכזי באמצעות הממשק אינו פועל באופן תקין, לא ייחשב כשקע שחובר למאגר המידע המרכזי על ידי ספק הטעינה.
{{ח:תת|(ד)}} ספק הטעינה ימסור באמצעות הממשק את המידע המפורט להלן בזמן אמת, ובאופן דיגיטלי כפי שיפרסם הממונה באתר האינטרנט:
{{ח:תתת|(1)}} פרטים מזהים וכלליים של השקע, ובכלל זה מיקום וכתובת;
{{ח:תתת|(2)}} מפרט השקע ובכלל זה סוג החיבור והספק חיבור החשמל לשקע, הספק הטעינה בפועל והספק הטעינה המרבי של השקע;
{{ח:תתת|(3)}} סוגי כלי הרכב והציבור שהשקע זמין עבורם;
{{ח:תתת|(4)}} אם השקע פעיל ושעות הפעילות;
{{ח:תתת|(5)}} אם השקע פנוי;
{{ח:תתת|(6)}} תעריפי התשלום ואופן התשלום;
{{ח:תת}} בתקנת משנה זו, ”זמן אמת“ לעניין מסירת נתונים – עדכון נתונים באופן שוטף שמתבצע בתוך 60 שניות מרגע שחל שינוי באחד הנתונים כאמור.

{{ח:סעיף|3|דיווחים תקופתיים}}
{{ח:תת|(א)}} ספק טעינה גדול, יבואן עמדות טעינה, יצרן עמדות טעינה, משווק עמדות טעינה, חברת ניהול טעינה, מתקין עמדות טעינה או בעלים של עמדות טעינה יגיש למנהל דוח תקופתי פעם בשנה עד 31 במרץ בכל שנה, אשר יכלול דיווח בעד השנה הקודמת למועד הדיווח.
{{ח:תת|(ב)}} דיווחים תקופתיים כאמור בתקנת משנה (א) יכללו את הפרטים המפורטים בתקנות משנה (ד) עד (ח), לפי העניין, וייערכו במתכונת שיפרסם הממונה באתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ג)}} ראה הממונה כי מצוי בידיו מידע מספיק למטרות תקנות אלה, או כי עקב שינויים ענפיים או טכנולוגיים אין לדעתו צורך במידע או בחלקו, רשאי הוא לפטור חייב בדיווח, לפי בקשתו, מחובת הדיווח, כולה או חלקה, בהחלטה מנומקת בכתב ולתקופה שיורה לו.
{{ח:תת|(ד)}} דיווח תקופתי של ספק טעינה גדול יכלול פרטים מצרפיים וממוצעים של שקעי הטעינה שהוא מפעיל, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} נתונים ממוצעים הנוגעים להקמת שקעי הטעינה, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} עלות החיבור המשולמת למי שהוא בעל רישיון חלוקה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}} (בתקנת משנה זו – המחלק), ומשך הזמן עד לחיבור זה מיום הגשת הבקשה למחלק;
{{ח:תתתת|(ב)}} עלויות של הקמת התשתית והבינוי הנדרשים עד לעמדת הטעינה שבה מותקן השקע, שאינן משולמות למחלק;
{{ח:תתתת|(ג)}} עלויות עמדת הטעינה שבה מותקן השקע והציוד הנלווה שלה;
{{ח:תתת|(2)}} מספר הטעינות הכולל ומספר הטעינות הממוצע של משתמשים מזדמנים ומשתמשים מנויים, ברמה ארצית וברמה אזורית, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} דיווח תקופתי של יבואן עמדות טעינה, יצרן עמדות טעינה או משווק עמדות טעינה יכלול פרטים על הכמות והדגמים של עמדות הטעינה שייבא, ייצר או מכר בתקופת הדיווח, לפי העניין, ארץ הייצור, יכולת ניהול עומס וזמן ויכולת טעינה דו־כיוונית של עמדות הטעינה.
{{ח:תת|(ו)}} דיווח תקופתי של חברת ניהול טעינה יכלול פרטים על השקעים המנוהלים על ידה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} האתרים שבהם מוצבים השקעים בפילוח לפי סוגי האתרים ובכלל זה בתי מלון, קניונים, חניונים, בתי מגורים, ומוסדות ציבור;
{{ח:תתת|(2)}} דפוסי טעינה ובכלל זה שעות הטעינה, משך הטעינה וסוגי האתרים שבהם היא מתבצעת.
{{ח:תת|(ז)}} דיווח תקופתי של בעלים של עמדות טעינה יכלול פרטים על עמדות הטעינה ושקעי הטעינה שבבעלותו או שמוצבים בקרקע שבבעלותו או באחזקתו, בפירוט לפי דגם העמדה, כמות מותקנת ובפילוח לפי רשויות מקומיות.
{{ח:תת|(ח)}} דיווח תקופתי של מתקין עמדות טעינה יכלול:
{{ח:תתת|(1)}} כמות שקעי טעינה שהותקנו על ידו בתקופת הדיווח, בפירוט לפי דגם השקע ובפילוח לפי יישובים;
{{ח:תתת|(2)}} סוג הנכס שבו מותקנת עמדת הטעינה שהוא אחד מאלה: בית משותף, בית פרטי נכס לשימוש ציבורי או לשימוש מסחרי;
{{ח:תתת|(3)}} סיווג חיבור החשמל של עמדות הטעינה לאחד מכל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חיבור דירתי – חיבור ללוח החשמל של דירה מסוימת;
{{ח:תתתת|(ב)}} חיבור ציבורי – חיבור חשמל ללוח החשמל של בית משותף, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק המקרקעין}};
{{ח:תתתת|(ג)}} חיבור ייעודי – חיבור ציבורי המיועד להספקת חשמל לעמדות טעינה בלבד;
{{ח:תתתת|(ד)}} חיבור אחר – חיבור ללוח החשמל של משתמש יחיד שאינו חיבור לדירת מגורים.

{{ח:סעיף|4|בחינה ראשונה לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה|חוק עקרונות האסדרה}}}}
{{ח:ת}} בחינה תקופתית ראשונה של תקנות אלה לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}, תתבצע בתום 5 שנים מיום תחילתן.

{{ח:סעיף|5|תחילה ודיווח ראשון}}
{{ח:ת}} תחילתה של {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} ביום כ״ב בטבת התשפ״ז (1 בינואר 2027); דיווח ראשון לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}} יימסר ביום כ״ב באדר ב׳ התשפ״ז (31 במרץ 2027), ויכלול נתונים לגבי התקופה שמיום פרסומן של תקנות אלה עד יום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026).

{{ח:חתימות|ו׳ באב התשפ״ו (20 ביולי 2026)}}
* '''אלי כהן'''&lt;br&gt;שר האנרגיה והתשתיות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>1mw905yck5fx3su14hn8td37i9ksm0b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1746862</id>
    <redirect title="שיחה:תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)" />
    <revision>
      <id>3037638</id>
      <timestamp>2026-08-02T12:00:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3037638</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="105" sha1="k1xgtbzixwsef9l3tha6mcy540w7ah9" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)]]</text>
      <sha1>k1xgtbzixwsef9l3tha6mcy540w7ah9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1746863</id>
    <revision>
      <id>3037639</id>
      <timestamp>2026-08-02T12:00:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3037639</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמך לשחרך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1746864</id>
    <revision>
      <id>3037652</id>
      <timestamp>2026-08-02T12:24:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>משפתי רננות</comment>
      <origin>3037652</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2178" sha1="cv5wi906wohufx1riigeq93uo38l57n" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''עמאני'''}}

{{סי|עַ}}מְּךָ לְשַׁחֲרֶךָ / קָמוּ מִנְּוֵיהֶם {{ש}}
חֲצוֹת לַיְלָה בְבֵיתְךָ / שׁוֹפְכִים שִׂיחֵיהֶם {{ש}}
וּמַזְכִּירִים פְּלָאֶיךָ / לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם {{ר1}}
וְאֶת שַׁבַּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעְתָּ לָהֶם.{{ממס|נחמיה ט יד}}

{{סי|מְ}}עוֹן קָדְשְׁךָ תְּקוֹמֵם / אֲשֶׁר הָיָה לְעִיִּים {{ש}}
עַד אָן יְהִי מְשׁוֹמֵם / לְעִי מִדְבָּר וְצִיִּים {{ש}}
חֲשֹׂף זְרוֹעַ לְרוֹמֵם / וְיִקָּבְצוּ זְרוּיִם {{ר1}}
לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם.{{ממס|תהלים עט י}}

{{סי|אַ}}ל תִּשְׁכַּח לָעַד / צוּקַת אֲרִיאֵל {{ש}}
חֵיל גּוֹיִם הַמְעַד / בְּבֹא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל {{ש}}
בְּחַסְדְּךָ הֱיֵה לְמִסְעָד / בִּזְכוּת יְקוּתִיאֵל {{ר1}}
לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְנִכַּפֵּר לָהֶם.{{ממס|דברים כא ח}}

{{סי|נְ}}קֹם נִקְמַת עֲנִיִּים / אֲשֶׂר נָעִים וְנָדִים {{ש}}
בִקְצָוֹת זְרוּיִם / בֵּין אוֹיְבִים וּמוֹרְדִים {{ש}}
עֵינֵיהֶם לְךָ תְלוּיִם / וִידֵיהֶם כְּבֵדִים {{ר1}}
כְּעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם.{{ממס|תהלים קכג ב}}

{{סי|יִ}}זָּכֵר לְפָנֶיךָ / תָּם עָבַר פְּנוּאֵל {{ש}}
לְקַבֵּץ הֲמוֹנֶךָ / תָּחִישׁ בֶּן עַמִּיאֵל {{ש}}
וְיֵאָמֵר לְבָנֶיךָ / כֵּן צִוָּה הָאֵל {{ר1}}
אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|במדבר ו כג}}

[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>cv5wi906wohufx1riigeq93uo38l57n</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037663</id>
      <parentid>3037652</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T13:24:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>גם בסיומות המקראיות יש חריזה פנימית (וליתר דיוק, הפסוק קובע את החריזה)</comment>
      <origin>3037663</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2187" sha1="07rvw3crtob4f82usooqlqgxnvkcjgd" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''עמאני'''}}

{{סי|עַ}}מְּךָ לְשַׁחֲרֶךָ / קָמוּ מִנְּוֵיהֶם {{ש}}
חֲצוֹת לַיְלָה בְבֵיתְךָ / שׁוֹפְכִים שִׂיחֵיהֶם {{ש}}
וּמַזְכִּירִים פְּלָאֶיךָ / לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם {{ר1}}
וְאֶת שַׁבַּת קָדְשְׁךָ / הוֹדַעְתָּ לָהֶם.{{ממס|נחמיה ט יד}}

{{סי|מְ}}עוֹן קָדְשְׁךָ תְּקוֹמֵם / אֲשֶׁר הָיָה לְעִיִּים {{ש}}
עַד אָן יְהִי מְשׁוֹמֵם / לְעִי מִדְבָּר וְצִיִּים {{ש}}
חֲשֹׂף זְרוֹעַ לְרוֹמֵם / וְיִקָּבְצוּ זְרוּיִם {{ר1}}
לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם / אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם.{{ממס|תהלים עט י}}

{{סי|אַ}}ל תִּשְׁכַּח לָעַד / צוּקַת אֲרִיאֵל {{ש}}
חֵיל גּוֹיִם הַמְעַד / בְּבֹא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל {{ש}}
בְּחַסְדְּךָ הֱיֵה לְמִסְעָד / בִּזְכוּת יְקוּתִיאֵל {{ר1}}
לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל / וְנִכַּפֵּר לָהֶם.{{ממס|דברים כא ח}}

{{סי|נְ}}קֹם נִקְמַת עֲנִיִּים / אֲשֶׂר נָעִים וְנָדִים {{ש}}
בִקְצָוֹת זְרוּיִם / בֵּין אוֹיְבִים וּמוֹרְדִים {{ש}}
עֵינֵיהֶם לְךָ תְלוּיִם / וִידֵיהֶם כְּבֵדִים {{ר1}}
כְּעֵינֵי עֲבָדִים / אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם.{{ממס|תהלים קכג ב}}

{{סי|יִ}}זָּכֵר לְפָנֶיךָ / תָּם עָבַר פְּנוּאֵל {{ש}}
לְקַבֵּץ הֲמוֹנֶךָ / תָּחִישׁ בֶּן עַמִּיאֵל {{ש}}
וְיֵאָמֵר לְבָנֶיךָ / כֵּן צִוָּה הָאֵל {{ר1}}
אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל / אָמוֹר לָהֶם.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|במדבר ו כג}}

[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>07rvw3crtob4f82usooqlqgxnvkcjgd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יחד באורך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1746865</id>
    <revision>
      <id>3037660</id>
      <timestamp>2026-08-02T13:08:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>הטקסט מוויקיפדיה</comment>
      <origin>3037660</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1977" sha1="kfbf4qjordbh3slc8groxot1pfoxl3e" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''יהודה חזק'''}}

{{סי|יַ}}חַד בְּאוֹרְךָ אֵל נָאוֹר {{ר1}}
נִרְאֶה אוֹר.{{ממס|תהלים לו י}}

{{סי|הָ}}עָם אָשֶר הָלַךְ חֹשֶׁךְ {{ש}}
שִׂבְרוֹ עַד אָן יִמָּשֵׁךְ {{ש}}
יָגֻד עֲקֵבוֹ חֵטְא נֹשֵׁךְ {{ר1}}
עָלָיו כְּחֹם צַח עֲלֵי אוֹר {{ר2}}
יִשְׁכָּן אוֹר.{{ממס|איוב לח יט}}

{{סי|וּ}}צְנִיף עֲלֵי רֹאשׁ פָּרוּעַ {{ש}}
וִיקָר מְקוֹם סוּת קָרוּעַ {{ש}}
תַּלְבֵּשׁ וְגַל אוֹר זָרוּעַ {{ר1}}
שֵׁנִית כְּמַאְמָרְךָ יְהִי אוֹר {{ר2}}
וַיְהִי אוֹר.{{ממס|בראשית א ג}}

{{סי|דִּ}}גְלָךְ עֲלֵי כשְׁלֵי בֶרֶךְ {{ש}}
הָרֵם, וְלִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ {{ש}}
פַּנֵּה בְמַלְאָךְ וּתְבָרֵךְ {{ר1}}
זֶרַע יְשָׁרִים יוֹם תָּאוֹר {{ר2}}
מֹרְדֵי אוֹר.{{ממס|איוב כד יג}}

{{סי|ה}}וֹמֶה כְּעֶבֶד יִשְׁאַף צֵל {{ש}}
הוֹד יֶשְׁעֲךָ עָלָיו הַאְצֵל {{ש}}
וּקְרָא עַד מָתַי עָצֵל {{ר1}}
תִּשְׁכְַּב בְּבֵית חֹשֶׁךְ קוּם אוֹר {{ר2}}
כִּי בָא אוֹר.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו ס א}}

{{סי|חֵ}}ן חֵן קְרָא וּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת {{ש}}
{{סי|זֵ}}יתִים לְהָאִיר הַנֵּרוֹת {{ש}}
{{סי|ק}}וֹמֵם וְהָיוּ לִמְאוֹרוֹת {{ר1}}
שַׁמְנָם בְּמִקְדַּשׁ אֵל נָאוֹר {{ר2}}
לַמָּאוֹר.{{ממס|שמות כז כ}}

[[קטגוריה:פיוטי מאורה]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>kfbf4qjordbh3slc8groxot1pfoxl3e</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037662</id>
      <parentid>3037660</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T13:23:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3037662</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1979" sha1="hj61h0g3cnx3nlz4i74qi5d69348jpi" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''יהודה חזק'''}}

{{סי|יַ}}חַד בְּאוֹרְךָ אֵל נָאוֹר {{ר1}}
נִרְאֶה אוֹר.{{ממס|תהלים לו י}}

{{סי|הָ}}עָם אֲשֶׁר הָלַךְ חֹשֶׁךְ {{ש}}
שִׂבְרוֹ עַד אָן יִמָּשֵׁךְ {{ש}}
יָגֻד עֲקֵבוֹ חֵטְא נֹשֵׁךְ {{ר1}}
עָלָיו כְּחֹם צַח עֲלֵי אוֹר {{ר2}}
יִשְׁכָּן אוֹר.{{ממס|איוב לח יט}}

{{סי|וּ}}צְנִיף עֲלֵי רֹאשׁ פָּרוּעַ {{ש}}
וִיקָר מְקוֹם סוּת קָרוּעַ {{ש}}
תַּלְבֵּשׁ וְגַל אוֹר זָרוּעַ {{ר1}}
שֵׁנִית כְּמַאְמָרְךָ יְהִי אוֹר {{ר2}}
וַיְהִי אוֹר.{{ממס|בראשית א ג}}

{{סי|דִּ}}גְלָךְ עֲלֵי כֹשְׁלֵי בֶרֶךְ {{ש}}
הָרֵם, וְלִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ {{ש}}
פַּנֵּה בְמַלְאָךְ וּתְבָרֵךְ {{ר1}}
זֶרַע יְשָׁרִים יוֹם תָּאוֹר {{ר2}}
מֹרְדֵי אוֹר.{{ממס|איוב כד יג}}

{{סי|ה}}וֹמֶה כְּעֶבֶד יִשְׁאַף צֵל {{ש}}
הוֹד יֶשְׁעֲךָ עָלָיו הַאְצֵל {{ש}}
וּקְרָא עַד מָתַי עָצֵל {{ר1}}
תִּשְׁכַּב בְּבֵית חֹשֶׁךְ קוּם אוֹר {{ר2}}
כִּי בָא אוֹר.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו ס א}}

{{סי|חֵ}}ן חֵן קְרָא וּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת {{ש}}
{{סי|זֵ}}יתִים לְהָאִיר הַנֵּרוֹת {{ש}}
{{סי|ק}}וֹמֵם וְהָיוּ לִמְאוֹרוֹת {{ר1}}
שַׁמְנָם בְּמִקְדַּשׁ אֵל נָאוֹר {{ר2}}
לַמָּאוֹר.{{ממס|שמות כז כ}}

[[קטגוריה:פיוטי מאורה]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>hj61h0g3cnx3nlz4i74qi5d69348jpi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנה אלך מרוחך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1746866</id>
    <revision>
      <id>3037661</id>
      <timestamp>2026-08-02T13:22:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>לפי מהד' קלאר בילקוט הפיוטים המצורף למגילת אחימעץ</comment>
      <origin>3037661</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3399" sha1="5hd34gollmk6if9gtifmw0x83nvvdd6" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (כפול); '''אמתי'''}}

{{סי|אָ}}נָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ / {{סי|אָ}}נָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרַח {{ש}}
{{סי|בְּ}}אַרְבַּע קְצָווֹת עֵינֶיךָ / {{סי|בְּ}}כָל מָקוֹם שְׁכִינָתֶךָ {{ש}}
{{סי|גּ}}וֹזֵר בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים / {{סי|גּ}}וֹמֵר בְּעִמְקֵי מְצוּלָה {{ש}}
{{סי|דּ}}וֹבֵר וְאֵין מִי לְהָשִׁיב / {{סי|דַּ}}יָּן בְּלֹא הַתְרָאַת עֵדִים {{ש}}
{{סי|הֵ}}ן סִימָנֵי חֲטָאִים / {{סי|הַ}}נְּגָעִים וְהַפְּגָעִים {{ש}}
{{סי|וְ}}רִפּוּי שִׁקּוּי עֶצֶם / {{סי|וִ}}דּוּי וַעֲזִיבַת רָשָׁע {{ש}}
{{סי|זְ}}עָקָה תְּשׁוּבָה וּצְדָקָה / {{סי|ז}}וֹעֲכוֹת רֹעַ הַגְּזֵרָה {{ש}}
{{סי|חָ}}סַרְנוּ שְׁלָשׁ אֵלֶּה / {{סי|חֳ}}לָאִים לָכֵן מִתְגָּרִים {{ש}}
{{סי|טִ}}כַּסְנוּ תַּעֲנִית צִבּוּר / {{סי|טְ}}מוּנוֹת לְגַלּוֹת בְּוִדּוּי {{ש}}
{{סי|יָ}}ד פָּתוֹחַ בְּצֶדֶק / {{סי|יָ}}חִיד אוּלַי יֶחֱנַן {{ש}}
{{סי|כְּ}}בֹשׁ נָא כַּעַס / {{סי|כַּ}}חֲטָאֵינוּ אַל תַּעַשׂ {{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַנְךָ אֱלֹהֵי צֶדֶק / {{סי|לְ}}דַלֵּי מַעַשׂ הַשְׁקִיפָה {{ש}}
{{סי|מ}}וּעָקָה אָחֲזָה מָתְנֵינוּ / {{סי|מָ}}זוֹן וּמִחְיָה בְּהִצַּמְצֵם {{ש}}
{{סי|נֶ}}פֶשׁ אֶבְיוֹנִים נַעֲנָה / {{סי|נ}}וֹדְדִים לַלֶּחֶם אַיֵּה {{ש}}
{{סי|סַ}}עַר חֳלָאִים קָשִׁים / {{סי|סְ}}בִיבוֹתֵינוּ מִתְהַפְּכִים {{ש}}
{{סי|עַ}}ל נַפְשׁוֹת עוֹלָלֵינוּ / {{סי|עֵ}}ינֵינוּ יוֹרְדוֹת דִּמְעָה {{ש}}
{{סי|פָּ}}תַחְנוּ פֶּה בְּשֶׁוַע / {{סי|פְּ}}דֵה יִשְׂרָאֵל מִכָּל צָרָה {{ש}}
{{סי|צְ}}פֵה בַּעֲדַת שְׁכוּלָה / {{סי|צ}}וֹעֶקֶת אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָא {{ש}}
{{סי|קְ}}שֹׁב הֶמְיַת מְחַנְנֶיךָ / {{סי|קַ}}בֵּץ בְּסִפְרָתְךָ דִּמְעָתָם {{ש}}
{{סי|רַ}}חֵם תִּזְכֹּר בְּרֹגֶז / {{סי|רְ}}פָא נָא תַּחֲלוּאֵינוּ {{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים / {{סי|שָׁ}}מְרֵנוּ מֵאַרְבָּעָה שְׁפָטִים {{ש}}
{{סי|תַּ}}שׁ בְּדַלּוּת דּוֹרֵנוּ / {{סי|תֵּ}}ן לְכָל בִּרְיָה צְרָכֶיהָ {{ש}}
{{סי|אָ|1}}דוֹן {{סי|מַ|1}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ / {{סי|תַּ|1}}קְדִּים רְפוּאָה לְמַכָּתֵנוּ {{ש}}
{{סי|יָ|1}}הּ מְחַל לַעֲוֹנֵנוּ בְּיוֹם זֶה / כְּיוֹם רִדְתְּךָ בֶּעָנָן

[[קטגוריה:שנייה (סליחות)]]
[[קטגוריה:אמתי בן שפטיה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>5hd34gollmk6if9gtifmw0x83nvvdd6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:יחד באורך</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1746867</id>
    <revision>
      <id>3037664</id>
      <timestamp>2026-08-02T13:37:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* מקור השיר בוויקיפדיה */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3037664</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="362" sha1="bwawks7jxshfoisohgqgjfvhwaviawc" xml:space="preserve">== מקור השיר בוויקיפדיה ==

{{א|מו יו הו}}, בטקסטים שהועתקו מוויקיפדיה נהוג לקשר למקור הטקסט בוויקיפדיה כדי לתת בכך קרדיט למי שעבדו על הטקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:37, 2 באוגוסט 2026 (IDT)</text>
      <sha1>bwawks7jxshfoisohgqgjfvhwaviawc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037667</id>
      <parentid>3037664</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T13:41:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* מקור השיר בוויקיפדיה */ תגובה</comment>
      <origin>3037667</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="552" sha1="io5gz4zagepedvpyemn3wv7tsd00x43" xml:space="preserve">== מקור השיר בוויקיפדיה ==

{{א|מו יו הו}}, בטקסטים שהועתקו מוויקיפדיה נהוג לקשר למקור הטקסט בוויקיפדיה כדי לתת בכך קרדיט למי שעבדו על הטקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:37, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

:בשמחה. באיזו דרך נהוג לעשות זאת? [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 16:41, 2 באוגוסט 2026 (IDT)</text>
      <sha1>io5gz4zagepedvpyemn3wv7tsd00x43</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037819</id>
      <parentid>3037667</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T09:39:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* מקור השיר בוויקיפדיה */ תגובה למשתמש מו יו הו ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3037819</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1081" sha1="glnz1kw5h4waubrm4ewt8qw0tiz5w3u" xml:space="preserve">== מקור השיר בוויקיפדיה ==

{{א|מו יו הו}}, בטקסטים שהועתקו מוויקיפדיה נהוג לקשר למקור הטקסט בוויקיפדיה כדי לתת בכך קרדיט למי שעבדו על הטקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:37, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

:בשמחה. באיזו דרך נהוג לעשות זאת? [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 16:41, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:: הוספת קישור לערך בוויקיפדיה נעשית על ידי קוד סוגריים מרובעות כפולות והקדמת תחילית :w:לפני שם הערך, למשל: &lt;nowiki&gt;[[:w:יחד באורך|יחד באורך]]&lt;/nowiki&gt; (אם הערך קיים). פשוט מוסיפים בראש הדף אצלנו שורת הסבר על מקור הטקסט עם הקישור לערך ממנו הוא נלקח.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:39, 3 באוגוסט 2026 (IDT)</text>
      <sha1>glnz1kw5h4waubrm4ewt8qw0tiz5w3u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Itzharhatzartzar</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1746868</id>
    <revision>
      <id>3037665</id>
      <timestamp>2026-08-02T13:39:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* ברוך הבא */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3037665</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="138" sha1="a2o8hszwe20iy4rusq5f8u2pvoavqbw" xml:space="preserve">== ברוך הבא ==

{{בה}}

-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:39, 2 באוגוסט 2026 (IDT)</text>
      <sha1>a2o8hszwe20iy4rusq5f8u2pvoavqbw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Itzharhatzartzar</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1746869</id>
    <revision>
      <id>3037666</id>
      <timestamp>2026-08-02T13:39:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3037666</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1746870</id>
    <revision>
      <id>3037680</id>
      <timestamp>2026-08-02T15:13:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3037680</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7118" sha1="rde8gnqnrcd4wefu5pjvf12nsvik530" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2518|תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)|12495)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 7]] [[=החוק|לחוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ&quot;ג-2023]] (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;חברה כשירה&quot;, &quot;קבוצה זכאית&quot; - כהגדרתן [[בחוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ&quot;ו-2026]];
:- &quot;חברה כשירה זכאית&quot; - חברה כשירה שהשתייכה לאותה קבוצה זכאית במהלך כל שנת המס;
:- &quot;חברה מזכה&quot;, &quot;חברה רוכשת&quot;, &quot;שנת השגת השליטה&quot;, &quot;תקופת ההפחתה&quot; - כהגדרתן [[בסעיף 5 לחוק]];
:- &quot;מענק רכישה&quot; - תשלום לפי [[תקנה 6(א)]].

@ 2. זיכוי חלף ניכוי
: (א) על אף האמור [[בסעיף 5 לחוק]], חברה רוכשת, שהייתה זכאית לפי [[הסעיף האמור]] לקבלת ניכוי בעד רכישת אמצעי שליטה בחברה מזכה, רשאית לבחור, שחלף קבלת הניכוי, החל משנת המס 2026, היא תהיה זכאית לקבל זיכוי ממס, בגובה הניכוי שהיה אמור להיות מנוכה לפי [[סעיף 5 לחוק]] באותה שנת מס (בתקנה זו - הניכוי), מוכפל בשיעור המזכה, ובלבד שהחברה הרוכשת תהיה זכאית לקבלת הזיכוי רק אם במהלך כל שנת המס הייתה חברה כשירה זכאית.
: (ב) לא ייעשה שימוש בזיכוי ממס שהיה ניתן לעשות בו שימוש בשנת מס מסוימת בשנת מס שלאחריה.
: (ג) בתקנה זו, &quot;השיעור המזכה&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) אם הניכוי היה אמור להיות מנוכה כנגד הכנסה טכנולוגית כאמור [[בסעיף 51כה(1) לחוק לעידוד השקעות הון]] - שיעור של 12%;
:: (2) אם הניכוי היה אמור להיות מנוכה כנגד הכנסה טכנולוגית כאמור [[בסעיף 51כה(2) לחוק לעידוד השקעות הון]] - שיעור של 7.5%;
:: (3) אם הניכוי היה אמור להיות מנוכה כנגד הכנסה טכנולוגית כאמור [[בסעיף 51כה(3) לחוק לעידוד השקעות הון]] - שיעור של 6%.

@ 3. אי-קיום תנאי
: לא התקיים תנאי [[שבסעיף 5(ג)(4), (ד)(6) או (7) לחוק]], יחולו הוראות [[סעיף 5(ו) לחוק]] בשינויים המחויבים.

@ 4. חישוב רווח ההון במכירת מניות חברה מזכה
: בחישוב רווח ההון במכירת מניות החברה המזכה בידי החברה הרוכשת שניתן לה זיכוי לפי תקנות אלה, יופחת המחיר המקורי שלהן בכל הסכום שניכויו היה מותר לפי [[סעיף 5 לחוק]], אילו היה מותר לחברה הרוכשת ניכוי לפי [[סעיף 5 לחוק]].

@ 5. אי-התרת ניכוי או הפחתה אחרים
: [[סעיף 5(ט)]] יחול, בשינויים המחויבים, לעניין חברה רוכשת שניתן לה זיכוי לפי תקנות אלה.

@ 6. קבלת הזיכוי כמענק
: (א) חברה רוכשת שזכאית לקבל זיכוי ממס לפי [[תקנה 2]] ולא עשתה שימוש בזיכוי, כולו או חלקו, לגבי שנות המס המסתיימות בשנה השלישית לאחר שנת השגת השליטה, זכאית לקבל את סכומי הזיכוי שטרם נעשה בהם שימוש עד תום השנה השלישית האמורה, וכן את סכומי הזיכוי שצפוי שתוכל לעשות בהן שימוש בשנות מס מאוחרות יותר, כזיכוי בשנת המס הרביעית לאחר שנת השגת השליטה או כתשלום במקום כזיכוי ממס.
: (ב) לשם קבלת מענק רכישה כאמור בתקנת משנה (א) תגיש החברה הרוכשת הודעה למנהל, באופן מקוון, המאשר שהיא עומדת בתנאי הסעיף הקטן האמור, במהלך השנה הרביעית לאחר שנת השגת השליטה.
: (ג) הגישה חברה רוכשת הודעה כאמור בתקנת משנה (ב), ישולם לה מענק רכישה בתוך 90 ימים מיום הגשת ההודעה (להלן בתקנה זו - מועד התשלום), ובלבד ש -
:: (1) החברה הרוכשת הגישה דוח לפי [[+|סעיף 131]] לשנת השגת השליטה ולשלוש שנות המס שלאחריה;
:: (2) אם הייתה החברה הרוכשת חייבת בהגשת דוח לפי [[+|סעיף 131]] [[או 135 לפקודה]], והמועד האחרון להגשת דוח כאמור היה קודם למועד התשלום, והדוח האמור לא הוגש עד למועד התשלום, רשאי המנהל לעכב את תשלום מענק הרכישה לתקופה שלא תעלה על 90 ימים מיום שהוגשו הדוחות האמורים.
: (ד) מענק רכישה ישולם לחברה הרוכשת באמצעות רשות המסים בישראל באמצעות זיכוי חשבון הבנק שלה שעליו הודיעה בהודעה לפי תקנת משנה (ב).
: (ה) ביקש המנהל מהחברה הרוכשת פרטים או מסמכים נוספים הנדרשים לו לשם תשלום המענק, לא יובא במניין התקופה למתן התשלום כאמור בתקנת משנה (ג) פרק הזמן שבו החברה לא מסרה למנהל את הפרטים או המסמכים כאמור.
: (ו) חברה רוכשת רשאית להודיע למנהל כי ברצונה לוותר על זכותה לניצול הזיכוי כנגד חבות מס הכנסה, וחלף זאת לקבל את מלוא סכום הזיכוי כמענק רכישה בדרך ובמועדים כאמור בתקנה זו; הגישה חברה רוכשת הודעה כאמור, לא תהיה רשאית לחזור בה ממנה.
: (ז) זכאות למענק רכישה כאמור בתקנת משנה (א) מותנית בכך שגם בשנת המס שבה שולם לחברה הרוכשת המענק וגם בשנות המס שלאחריה בתקופת ההפחתה התקיימו התנאים המנויים [[בסעיפים 5(ג)(4), (ד)(6) ו-(7) לחוק]].

@ 7. תחולה
: תקנות אלה יחולו לעניין ניכוי שהיה אמור להיות מותר בשנת 2026 ואילך לפי [[סעיף 5 לחוק]], לרבות אם סכום הרכישה הנקי שולם בשנת מס מוקדמת יותר, ובלבד שרכישת החברה המזכה נעשתה בשנת המס 2026 או בשנות מס שלפניה.

&lt;פרסום&gt; ט&quot;ו באב התשפ&quot;ו (29 ביולי 2026)
&lt;חתימה&gt; בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>rde8gnqnrcd4wefu5pjvf12nsvik530</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037738</id>
      <parentid>3037680</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T21:48:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3037738</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7131" sha1="difeo3l0wpjltltn3yg4vuq8utdatj9" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2518|תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)|12495)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 7]] [[=החוק|לחוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ&quot;ג-2023]] (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;חברה כשירה&quot;, &quot;קבוצה זכאית&quot; - כהגדרתן [[בחוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ&quot;ו-2026]];
:- &quot;חברה כשירה זכאית&quot; - חברה כשירה שהשתייכה לאותה קבוצה זכאית במהלך כל שנת המס;
:- &quot;חברה מזכה&quot;, &quot;חברה רוכשת&quot;, &quot;שנת השגת השליטה&quot;, &quot;תקופת ההפחתה&quot; - כהגדרתן [[בסעיף 5 לחוק]];
:- &quot;מענק רכישה&quot; - תשלום לפי [[תקנה 6(א)]].

@ 2. זיכוי חלף ניכוי
: (א) על אף האמור [[בסעיף 5 לחוק]], חברה רוכשת, שהייתה זכאית לפי [[הסעיף האמור]] לקבלת ניכוי בעד רכישת אמצעי שליטה בחברה מזכה, רשאית לבחור, שחלף קבלת הניכוי, החל משנת המס 2026, היא תהיה זכאית לקבל זיכוי ממס, בגובה הניכוי שהיה אמור להיות מנוכה לפי [[סעיף 5 לחוק]] באותה שנת מס (בתקנה זו - הניכוי), מוכפל בשיעור המזכה, ובלבד שהחברה הרוכשת תהיה זכאית לקבלת הזיכוי רק אם במהלך כל שנת המס הייתה חברה כשירה זכאית.
: (ב) לא ייעשה שימוש בזיכוי ממס שהיה ניתן לעשות בו שימוש בשנת מס מסוימת בשנת מס שלאחריה.
: (ג) בתקנה זו, &quot;השיעור המזכה&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) אם הניכוי היה אמור להיות מנוכה כנגד הכנסה טכנולוגית כאמור [[בסעיף 51כה(1) לחוק לעידוד השקעות הון]] - שיעור של 12%;
:: (2) אם הניכוי היה אמור להיות מנוכה כנגד הכנסה טכנולוגית כאמור [[בסעיף 51כה(2) לחוק לעידוד השקעות הון]] - שיעור של 7.5%;
:: (3) אם הניכוי היה אמור להיות מנוכה כנגד הכנסה טכנולוגית כאמור [[בסעיף 51כה(3) לחוק לעידוד השקעות הון]] - שיעור של 6%.

@ 3. אי-קיום תנאי
: לא התקיים תנאי [[שבסעיף 5(ג)(4), (ד)(6) או (7) לחוק]], יחולו הוראות [[סעיף 5(ו) לחוק]] בשינויים המחויבים.

@ 4. חישוב רווח ההון במכירת מניות חברה מזכה
: בחישוב רווח ההון במכירת מניות החברה המזכה בידי החברה הרוכשת שניתן לה זיכוי לפי תקנות אלה, יופחת המחיר המקורי שלהן בכל הסכום שניכויו היה מותר לפי [[סעיף 5 לחוק]], אילו היה מותר לחברה הרוכשת ניכוי לפי [[סעיף 5 לחוק]].

@ 5. אי-התרת ניכוי או הפחתה אחרים
: [[סעיף 5(ט) ((לחוק))]] יחול, בשינויים המחויבים, לעניין חברה רוכשת שניתן לה זיכוי לפי תקנות אלה.

@ 6. קבלת הזיכוי כמענק
: (א) חברה רוכשת שזכאית לקבל זיכוי ממס לפי [[תקנה 2]] ולא עשתה שימוש בזיכוי, כולו או חלקו, לגבי שנות המס המסתיימות בשנה השלישית לאחר שנת השגת השליטה, זכאית לקבל את סכומי הזיכוי שטרם נעשה בהם שימוש עד תום השנה השלישית האמורה, וכן את סכומי הזיכוי שצפוי שתוכל לעשות בהן שימוש בשנות מס מאוחרות יותר, כזיכוי בשנת המס הרביעית לאחר שנת השגת השליטה או כתשלום במקום כזיכוי ממס.
: (ב) לשם קבלת מענק רכישה כאמור בתקנת משנה (א) תגיש החברה הרוכשת הודעה למנהל, באופן מקוון, המאשר שהיא עומדת בתנאי הסעיף הקטן האמור, במהלך השנה הרביעית לאחר שנת השגת השליטה.
: (ג) הגישה חברה רוכשת הודעה כאמור בתקנת משנה (ב), ישולם לה מענק רכישה בתוך 90 ימים מיום הגשת ההודעה (להלן בתקנה זו - מועד התשלום), ובלבד ש -
:: (1) החברה הרוכשת הגישה דוח לפי [[+|סעיף 131]] לשנת השגת השליטה ולשלוש שנות המס שלאחריה;
:: (2) אם הייתה החברה הרוכשת חייבת בהגשת דוח לפי [[+|סעיף 131]] [[או 135 לפקודה]], והמועד האחרון להגשת דוח כאמור היה קודם למועד התשלום, והדוח האמור לא הוגש עד למועד התשלום, רשאי המנהל לעכב את תשלום מענק הרכישה לתקופה שלא תעלה על 90 ימים מיום שהוגשו הדוחות האמורים.
: (ד) מענק רכישה ישולם לחברה הרוכשת באמצעות רשות המסים בישראל באמצעות זיכוי חשבון הבנק שלה שעליו הודיעה בהודעה לפי תקנת משנה (ב).
: (ה) ביקש המנהל מהחברה הרוכשת פרטים או מסמכים נוספים הנדרשים לו לשם תשלום המענק, לא יובא במניין התקופה למתן התשלום כאמור בתקנת משנה (ג) פרק הזמן שבו החברה לא מסרה למנהל את הפרטים או המסמכים כאמור.
: (ו) חברה רוכשת רשאית להודיע למנהל כי ברצונה לוותר על זכותה לניצול הזיכוי כנגד חבות מס הכנסה, וחלף זאת לקבל את מלוא סכום הזיכוי כמענק רכישה בדרך ובמועדים כאמור בתקנה זו; הגישה חברה רוכשת הודעה כאמור, לא תהיה רשאית לחזור בה ממנה.
: (ז) זכאות למענק רכישה כאמור בתקנת משנה (א) מותנית בכך שגם בשנת המס שבה שולם לחברה הרוכשת המענק וגם בשנות המס שלאחריה בתקופת ההפחתה התקיימו התנאים המנויים [[בסעיפים 5(ג)(4), (ד)(6) ו-(7) לחוק]].

@ 7. תחולה
: תקנות אלה יחולו לעניין ניכוי שהיה אמור להיות מותר בשנת 2026 ואילך לפי [[סעיף 5 לחוק]], לרבות אם סכום הרכישה הנקי שולם בשנת מס מוקדמת יותר, ובלבד שרכישת החברה המזכה נעשתה בשנת המס 2026 או בשנות מס שלפניה.

&lt;פרסום&gt; ט&quot;ו באב התשפ&quot;ו (29 ביולי 2026)
&lt;חתימה&gt; בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>difeo3l0wpjltltn3yg4vuq8utdatj9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037790</id>
      <parentid>3037738</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T07:19:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3037790</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7158" sha1="amk1vwbq6pk5ixb2zlmow8g8w4ba37j" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2518|תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)|12495)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 7]] [[=החוק|לחוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ&quot;ג-2023]] (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;חברה כשירה&quot;, &quot;קבוצה זכאית&quot; - כהגדרתן [[בחוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ&quot;ו-2026]];
:- &quot;חברה כשירה זכאית&quot; - חברה כשירה שהשתייכה לאותה קבוצה זכאית במהלך כל שנת המס;
:- &quot;חברה מזכה&quot;, &quot;חברה רוכשת&quot;, &quot;שנת השגת השליטה&quot;, &quot;תקופת ההפחתה&quot; - כהגדרתן [[בסעיף 5 לחוק]];
:- &quot;מענק רכישה&quot; - תשלום לפי [[תקנה 6(א)]].

@ 2. זיכוי חלף ניכוי
: (א) על אף האמור [[בסעיף 5 לחוק]], חברה רוכשת, שהייתה זכאית לפי [[הסעיף האמור]] לקבלת ניכוי בעד רכישת אמצעי שליטה בחברה מזכה, רשאית לבחור, שחלף קבלת הניכוי, החל משנת המס 2026, היא תהיה זכאית לקבל זיכוי ממס, בגובה הניכוי שהיה אמור להיות מנוכה לפי [[סעיף 5 לחוק]] באותה שנת מס (בתקנה זו - הניכוי), מוכפל בשיעור המזכה, ובלבד שהחברה הרוכשת תהיה זכאית לקבלת הזיכוי רק אם במהלך כל שנת המס הייתה חברה כשירה זכאית.
: (ב) לא ייעשה שימוש בזיכוי ממס שהיה ניתן לעשות בו שימוש בשנת מס מסוימת בשנת מס שלאחריה.
: (ג) בתקנה זו, &quot;השיעור המזכה&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) אם הניכוי היה אמור להיות מנוכה כנגד הכנסה טכנולוגית כאמור [[בסעיף 51כה(1) לחוק לעידוד השקעות הון]] - שיעור של 12%;
:: (2) אם הניכוי היה אמור להיות מנוכה כנגד הכנסה טכנולוגית כאמור [[בסעיף 51כה(2) לחוק לעידוד השקעות הון]] - שיעור של 7.5%;
:: (3) אם הניכוי היה אמור להיות מנוכה כנגד הכנסה טכנולוגית כאמור [[בסעיף 51כה(3) לחוק לעידוד השקעות הון]] - שיעור של 6%.

@ 3. אי-קיום תנאי
: לא התקיים תנאי [[שבסעיף 5(ג)(4), (ד)(6) או (7) לחוק]], יחולו הוראות [[סעיף 5(ו) לחוק]] בשינויים המחויבים.

@ 4. חישוב רווח ההון במכירת מניות חברה מזכה
: בחישוב רווח ההון במכירת מניות החברה המזכה בידי החברה הרוכשת שניתן לה זיכוי לפי תקנות אלה, יופחת המחיר המקורי שלהן בכל הסכום שניכויו היה מותר לפי [[סעיף 5 לחוק]], אילו היה מותר לחברה הרוכשת ניכוי לפי [[סעיף 5 לחוק]].

@ 5. אי-התרת ניכוי או הפחתה אחרים
: [[סעיף 5(ט) ((לחוק))]] יחול, בשינויים המחויבים, לעניין חברה רוכשת שניתן לה זיכוי לפי תקנות אלה.

@ 6. קבלת הזיכוי כמענק
: (א) חברה רוכשת שזכאית לקבל זיכוי ממס לפי [[תקנה 2]] ולא עשתה שימוש בזיכוי, כולו או חלקו, לגבי שנות המס המסתיימות בשנה השלישית לאחר שנת השגת השליטה, זכאית לקבל את סכומי הזיכוי שטרם נעשה בהם שימוש עד תום השנה השלישית האמורה, וכן את סכומי הזיכוי שצפוי שתוכל לעשות בהן שימוש בשנות מס מאוחרות יותר, כזיכוי בשנת המס הרביעית לאחר שנת השגת השליטה או כתשלום במקום כזיכוי ממס.
: (ב) לשם קבלת מענק רכישה כאמור בתקנת משנה (א) תגיש החברה הרוכשת הודעה למנהל, באופן מקוון, המאשר שהיא עומדת בתנאי הסעיף הקטן האמור, במהלך השנה הרביעית לאחר שנת השגת השליטה.
: (ג) הגישה חברה רוכשת הודעה כאמור בתקנת משנה (ב), ישולם לה מענק רכישה בתוך 90 ימים מיום הגשת ההודעה (להלן בתקנה זו - מועד התשלום), ובלבד ש -
:: (1) החברה הרוכשת הגישה דוח לפי [[+|סעיף 131]] לשנת השגת השליטה ולשלוש שנות המס שלאחריה;
:: (2) אם הייתה החברה הרוכשת חייבת בהגשת דוח לפי [[+|סעיף 131]] [[פקודת מס הכנסה|או 135 לפקודה]], והמועד האחרון להגשת דוח כאמור היה קודם למועד התשלום, והדוח האמור לא הוגש עד למועד התשלום, רשאי המנהל לעכב את תשלום מענק הרכישה לתקופה שלא תעלה על 90 ימים מיום שהוגשו הדוחות האמורים.
: (ד) מענק רכישה ישולם לחברה הרוכשת באמצעות רשות המסים בישראל באמצעות זיכוי חשבון הבנק שלה שעליו הודיעה בהודעה לפי תקנת משנה (ב).
: (ה) ביקש המנהל מהחברה הרוכשת פרטים או מסמכים נוספים הנדרשים לו לשם תשלום המענק, לא יובא במניין התקופה למתן התשלום כאמור בתקנת משנה (ג) פרק הזמן שבו החברה לא מסרה למנהל את הפרטים או המסמכים כאמור.
: (ו) חברה רוכשת רשאית להודיע למנהל כי ברצונה לוותר על זכותה לניצול הזיכוי כנגד חבות מס הכנסה, וחלף זאת לקבל את מלוא סכום הזיכוי כמענק רכישה בדרך ובמועדים כאמור בתקנה זו; הגישה חברה רוכשת הודעה כאמור, לא תהיה רשאית לחזור בה ממנה.
: (ז) זכאות למענק רכישה כאמור בתקנת משנה (א) מותנית בכך שגם בשנת המס שבה שולם לחברה הרוכשת המענק וגם בשנות המס שלאחריה בתקופת ההפחתה התקיימו התנאים המנויים [[בסעיפים 5(ג)(4), (ד)(6) ו-(7) לחוק]].

@ 7. תחולה
: תקנות אלה יחולו לעניין ניכוי שהיה אמור להיות מותר בשנת 2026 ואילך לפי [[סעיף 5 לחוק]], לרבות אם סכום הרכישה הנקי שולם בשנת מס מוקדמת יותר, ובלבד שרכישת החברה המזכה נעשתה בשנת המס 2026 או בשנות מס שלפניה.

&lt;פרסום&gt; ט&quot;ו באב התשפ&quot;ו (29 ביולי 2026)
&lt;חתימה&gt; בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>amk1vwbq6pk5ixb2zlmow8g8w4ba37j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנא אדון העולמים פועל פעלת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1746871</id>
    <revision>
      <id>3037683</id>
      <timestamp>2026-08-02T15:22:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>סליחה</comment>
      <origin>3037683</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11301" sha1="ekl9vy2ix9uwjl2pcf41n1ea8rfeuwx" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''שמעון חזק'''}}

{{סי|אָ}}נָּא אֲדוֹן הָעוֹלָמִים {{ש}}
פֹּעַל פָּעַלְתָּ בִּימֵי קֶדֶם תָּרַע לְאֻמִּים {{ש}}
וְעַתָּה הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִינוּ נֶאֱלָמִים וְנִכְלָמִים {{ש}}
מָה רַבּוּ צָרַי קָמִים

{{סי|בְּ}}שָׁנַת כְּאֵבִי נֶעְכָּר בְּלִבִּי {{ש}}
קָמוּ עָלַי אוֹיְבַי צָרַי סְבִיבִי {{ש}}
טָמְנוּ לִי פַח עֲלִילַת שֶׁקֶר לְאַבֵּד טוּבִי {{ש}}
אִם יֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאֹבִי

{{סי|גְּ}}וִיּוֹת פְּגָרִים מֵתוֹת הֶחֱזִיקוּ {{ש}}
וּבִבְשָׂרָם שָׂרְטוּ שָׂרָטֶת וַיְדַבְּרוּ בְרָע יָמִיקוּ {{ש}}
הִנֵּה הַיְּהוּדִים הָאֻמְלָלִים דַּם חֲלָלִים יִשְׁתּוּ יִמְצוּ יָרִיקוּ {{ש}}
וּבְיַלְדֵי נָכְרִים יַשְׂפִּיקוּ

{{סי|דְּ}}בַר בְּלִיַּעַל הָעֲלִילָה שָׁלֹשׁ שָׁנִים נִמְשְׁכָה {{ש}}
אָמַרְנוּ כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה {{ש}}
כִּי אָרְכוּ הַיָּמִים וַחֲמַת צוֹרְרֵינוּ שָׁכָכָה {{ש}}
וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה

{{סי|הֵ}}ן אוֹיְבֵנוּ פְּלִילִים הַצַּר הָרָשָׁע רַע וָבַעַר {{ש}}
וְאִתּוֹ אֲחֻזַּת מְרֵעִים פְּרִיץ חַיּוֹת חֲזִיר מִיַּעַר {{ש}}
מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים בָּאוּ פֶתַע בְּסוּפָה וָסַעַר {{ש}}
לְמִשְׁפָּט אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר

{{סי|וַ}}יִּוָּעֲדוּ יַחְדָּו בַּשָּׁבוּעַ שֶׁלִּפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה {{ש}}
הָרְשָׁעִים הַהֹפְכִים מִשְׁפָּט לְלַעֲנָה {{ש}}
וַיִּשְׁפְּטוּ מִשְׁפָּט מְעֻוָּת וּמְקֻלְקָל אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָהֵנָּה {{ש}}
כָּל שֹׁמְעָיו אָזְנָיו תִּצַּלְנָה

{{סי|זֵ}}ד רָשָׁע רַע וּבְלִיַּעַל {{ש}}
שָׁפַט לְמַרְאֵה עֵינָיו בְּלֹא עֵדִים בְּלִי מֶרֶד וּבְלִי מַעַל {{ש}}
לְהַשְׁקֵינוּ סַף רַעַל {{ש}}
לִשְׁפֹּךְ דָּם נָקִי וְצַדִּיק מַה פָּעָל

{{סי|חַ}}בְלֵי רְשָׁעִים מִשְׁפָּט הַמְעֻוָּת גָּמָרוּ {{ש}}
וּלְאוֹיְבֵינוּ מִתְקוֹמְמֵנוּ אָמָרוּ {{ש}}
שְׁנֵי יְהוּדִים כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם לָכֶם בָּרוּ {{ש}}
וַיִּקְחוּ לָהֶם אֲנָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ

{{סי|ט}}וֹבִים הַשְּׁנַיִם נֶאֶחְזוּ בַמְּצוּדָה {{ש}}
הַקְּדוֹשִׁים מוֹהָ' יִשְׂרָאֵל וּמוֹהָ' טוֹבִיָּה הוּרְמוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה {{ש}}
וְהָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה רָאוּ גְזֵרָה חֶרֶב חַדָּה {{ש}}
אֲבָל לֹא נָפְלָה עֲלֵיהֶם חֲרָדָה

{{סי|יָ}}דָם תָּקְעוּ זֶה לָזֶה בְּחַיֵּיהֶם הַנְּעִימִים וְהַנֶּאֱהָבִים {{ש}}
וְנִשְׁבְּעוּ לִהְיוֹת חֶלְקָם בַּחַיִּים שָׁוִים {{ש}}
חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּלֵב שָׂמֵחַ לִהְיוֹת קְרֵבִים {{ש}}
וּנְהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים

{{סי|כָּ}}מוֹנִי כָּמוֹךְ לְקָרְבָּן לַייָ עַצְמֵנוּ נַעֲשֶׂה {{ש}}
עַל גּוּפֵנוּ לֹא נַחְמֹל וְלֹא נְכַסֶּה {{ש}}
וְיִמְעַט בְּעֵינֵינוּ מִהְיוֹת מִשֶּׂה {{ש}}
וְתַחַת כַּנְפוֹת אֵל נֶחֱסֶה

{{סי|לָ}}ז לְלָז בְּבֵית מַאֲסָרָם אָמְרוּ {{ש}}
לְחַזֵּק לְבָבֵיהֶם נִתְאַמְּצוּ וְנִתְאַזְּרוּ {{ש}}
עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם חֵרְפוּ נַפְשָׁם וְלַמָּוֶת הֶעֱרוּ {{ש}}
רֵעֶיךָ אֵל מַה יָּקְרוּ

{{סי|מֵ}}אֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְעֵינַי נִכְבַּדְתָּ אָחִי רֵעִי חֲבִיבִי {{ש}}
הֲיֵשׁ עִם לְבָבְךָ כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבִי {{ש}}
לֵב אָמִיץ וְחָזָק כְּאַרְיֵה וְלָבִיא {{ש}}
וּרְאֵה אִם דֶּרֶךְ עֹצֶב בִּי

{{סי|נִ}}מְסְרוּ לַהֶרֶג וְהוֹצִיאוּ הַקְּדוֹשִׁים שְׁנֵי בַדֵּי אָרוֹן {{ש}}
בְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְהֵכִינוּ מַטְבֵּחַ כְּמוֹ לִבְנֵי מָרוֹן {{ש}}
חֲמַת יְיָ יָצְאָה אַף וְחָרוֹן {{ש}}
וַיִּשְׁקֹד יְיָ עַל הָרָעָה שְׁנַת שִׁלּוּמִים בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן

{{סי|סָ}}ר מַר הַמָּוֶת בִּרְחוֹב הַקִּרְיָה {{ש}}
וַיִּתְוַדּוּ וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ לְיָהּ וְזֶה פִרְיָהּ {{ש}}
שֵׁם שָׁמַיִם קִדְּשׁוּ כַּחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה {{ש}}
לֹא רָאָה כְאֵלֶּה עֵין כָּל בְּרִיָּה

{{סי|עָ}}נוּ וְאָמְרוּ אֶל הַסְּרַדְיוֹט הֶרֶף מִמֶּנּוּ מְעַט הָאֶבַח {{ש}}
לְמַעַן הֱיוֹת לָנוּ כְּמוֹ שָׁעָה רֶוַח {{ש}}
וְנִתֵּן לַייָ קְדֻשָּׁה וָשֶׁבַח {{ש}}
הִקְדִּישׁ יְיָ קְרוּאָיו הֵכִין יְיָ זֶבַח

{{סי|פִּ}}י צַדִּיק יֶהְגֶּה וּנְשַׁלְּמָה פָרִים {{ש}}
תִּיקַר לַייָ מִיקַר כָּרִים {{ש}}
נִפְּלָה נָא בְּיַד יוֹצֵר הָרִים {{ש}}
וְאַל תִּתֵּן נֶפֶשׁ חֲסִידֶיךָ בִּידֵי אַכְזָרִים

{{סי|צָ}}עֲקוּ הַקְּדוֹשִׁים לֵאלֹהֵי תַרְשִׁישִׁים {{ש}}
עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כִּגְדָיִם וּתְיָשִׁים {{ש}}
דִּמְעוֹתֵינוּ בְּנֹאדְךָ תָּשִׂים {{ש}}
וְחוּסָה עַל זַרְעֵנוּ זֶרַע קְדוֹשִׁים

{{סי|קֹ}}דֶשׁ יִשְׂרָאֵל רֵאשִׁית פָּשַׁט צַוָּארוֹ וְלֹא פָנָה אֶל רַהַב {{ש}}
צָעַק שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל {{תיקון גירסה|נפשו|נַפְשִׁי}} אֹתוֹ אֶאֱהַב {{ש}}
וַיִּשְׁלַח אֶת יָדוֹ הַסְּרַדְיוֹט הַנִּצָּב אַחַר הַלַּהַב {{ש}}
וְנָרֹץ גֻּלַּת הַזָּהָב

{{סי|רָ}}אָה בְּהַשְׁחִית הַקָּדוֹשׁ מוֹהָ' טוֹבִיָּה וְצָעַק אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל אַשְׁרֶיךָ {{ש}}
כִּי קָדַמְתָּ לְהֵעָדֵר עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ {{ש}}
וְתִכָּנֵס רִאשׁוֹן לֵאוֹר בְּאוֹרֶךָ {{ש}}
וַאֲנִי אָבוֹא אַחֲרֶיךָ

{{סי|שָׁ}}אַג גַּם הוּא בְּכָל פֶּה וּלָשׁוֹן {{ש}}
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל נְצוּרֵי כְאִישׁוֹן {{ש}}
קִפֵּץ לְקַדֵּשׁ הַשֵּׁם וַיְחַטְּאֵהוּ כָּרִאשׁוֹן

{{סי|תְּ}}מִימִים זִבְחֵי שְׁלָמִים הָאֵלּוּ {{ש}}
אֶרְאֶלִּים צָעֲקוּ וְהֵילִילוּ {{ש}}
שְׁנֵי זֵתִים נִכְרָתִים יַחְדָּו אֻמְלָלוּ {{ש}}
נֶהֶפְכוּ כְמוֹ רָגַע וְלֹא חָלוּ 

{{סי|שֹׁ}}מּוּ שָׁמַיִם וְזַעֲקוּ לִפְנֵי שׁוֹכֵן רוּמָה {{ש}}
עַל דַּם נַפְשׁוֹת נְקִיִּם צַדִּיקִים אֲשֶׁר לֹא עָשׂוּ מְאוּמָה {{ש}}
אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בַּעֲלִילַת שֶׁקֶר וּמִרְמָה {{ש}}
וְאֵין אִתָּנוּ יֹדֵעַ עַד מָה

{{סי|מַ}}חֲמַדֵּינוּ וּמְאֹדֵנוּ מֵאָז הִתְחִילָה הָעֲלִילָה {{ש}}
תָּמִיד נִצְּלוּ אוֹתָנוּ אוֹיְבֵינוּ כִּמְצוּלָה {{ש}}
תָּם לָרִיק כֹּחֵנוּ וּמְאֹדֵנוּ כָּלָה {{ש}}
וּמַרְאֵיהֶן רַע כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה

{{סי|עַ}}ל אֵלֶּה יַצְרִיחַ אַף יָרִיעַ {{ש}}
כִּי הִגְדִּיל אוֹיֵב לְהָרֵעַ {{ש}}
בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הִכְרִיעַ {{ש}}
אֵל נְקָמוֹת יְיָ אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ 

{{סי|וְ}}הָשֵׁב שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם {{ש}}
וְתָמֹד לָהֶם בִּמְלֹאות סִפְקָם {{ש}}
וְשַׁלֵּם לָהֶם גְּמוּלָם לְיוֹם נָקָם {{ש}}
יְיָ אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם

{{סי|נְ}}קֹם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ כְּשׁוֹר פָּר {{ש}}
וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר {{ש}}
בִּקְהַל קְדוֹשִׁים אֱמוּנָתֶךָ אֲמָנָה וּפַרְפַּר {{ש}}
בְּפֻרְפְּרֶיךָ מָלֵא גְוִיּוֹת לְאֵין מִסְפָּר

{{סי|חֲ}}בֵרִים הַקְּדוֹשִׁים מוֹהָ' יִשְׂרָאֵל וּמוֹהָ' טוֹבִיָּה {{ש}}
יַחְדָּו כִּשְׁנֵי תְּאוֹמֵי צְבִיָּה {{ש}}
וְהָיוּ תְאוֹמִים לְמַעְלָה מִבְּנֵי עֲלִיָּה {{ש}}
אָנָּא גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה 

{{סי|זָ}}כְרָה נָא לְטוֹבָה אֵל נוֹרָא נוֹרָא עֲלִילָה {{ש}}
זְכוּת הַקְּדוֹשִׁים לָנוּ לִסְלִיחָה וְלִמְחִילָה {{ש}}
וְתָחִישׁ לָנוּ הַיְשׁוּעָה וְהַגְּאֻלָּה {{ש}}
הַאֲזִינָה אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה

{{סי|קָ}}רֵב חֲזוֹן צוֹפֶיךָ וְהָיָה בֵית יוֹסֵף לֶהָבָה {{ש}}
וְתַבְעִיר הָעִיר דִּנְהָבָה {{ש}}
וְאֶת עִירְךָ צִיּוֹן בִּרְצוֹנְךָ הֵיטִיבָה {{ש}}
הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה.

[[קטגוריה:פיוטים על גזירות]]
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>ekl9vy2ix9uwjl2pcf41n1ea8rfeuwx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנא ה' אלהי השמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1746872</id>
    <revision>
      <id>3037684</id>
      <timestamp>2026-08-02T15:29:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מקורות: פפד&quot;מ, פוזנא, קרקוב תק&quot;ע</comment>
      <origin>3037684</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11063" sha1="1d31oazfjomqxytubflol0dwi7pemdl" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אָ}}נָּא יְיָ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם הָאֵל הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא {{ש}}
שֹׁמֵר הַבְּרִית וָחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו כְּשׁוּרָה {{ש}}
תְּהִי נָא אָזְנְךָ קַשֶּׁבֶת וְעֵינֶיךָ פְתוּחוֹת בִּסְקִירָה {{ש}}
רְצֵה לִתְפִלָּתֵנוּ אֲשֶׁר מִתְפַּלְּלִים אֲנַחְנוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה 

{{סי|בְּ}}דֶרֶךְ מִצְוֹתֶיךָ נָרוּצָה אַחֲרֶיךָ לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוֹת לִשְׁמָהּ {{ש}}
כַּכָּתוּב אַחֲרֵי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ וְהִיא הַתֵּמַהּ {{ש}}
אֶפְשָׁר לְהַלֵּךְ אַחַר הַשְּׁכִינָה אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה {{ש}}
אֲבָל פֵּרְשׁוּ יָפֶה אַחֲרֵי מִדּוֹתָיו שׁוֹכֵן רוּמָה 

{{סי|גַּ}}ם בְּאֹרַח זוּ הָלַכְנוּ נְתִיבוֹת דֶּרֶךְ תְּבוּנוֹת {{ש}}
מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִלְבִּישׁ עֲרֻמִּים מֵעֲוֹנוֹת {{ש}}
שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעַשׂ יְיָ אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת {{ש}}
וְאַף אֲנַחְנוּ וְיִתְיַצְּבוּ כְּמוֹ לְבוּשׁ מִמְּנוּחוֹת שַׁאֲנַנּוֹת 

{{סי|דִּ}}רְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר תּוֹרָה תְּחִלָּתָהּ גְּמִילוּת חֲסָדִים {{ש}}
וַיַּעַשׂ יְיָ אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת הַחֲמוּדִים {{ש}}
וְסוֹפָהּ וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּבַעַל פְּעוֹר הַנִּצְמָדִים {{ש}}
בְּיוֹם חֲרוֹן אַף רוֹאֶה קִבְרוֹ יַחֲזֹר מִפְּחָדִים 

{{סי|הַ}}דֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ אָמְרוּ זֶה בִּקּוּר חוֹלִים {{ש}}
הַמְבַקֵּר בְּבֶן גִּילוֹ נוֹטֵל אֶחָד מִשִּׁשִּׁים וּמְבַטְּלִים {{ש}}
וְיִשְׁמְרֵהוּ מִיֵּצֶר הָרָע וִיחַיֵּהוּ מִן צִירִים וַחֲבָלִים {{ש}}
נִצָּל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם מֵהַמְטִיר עָלָיו גֶּחָלִים 

{{סי|וְ}}קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא יֵלֵךְ לְקָטָן לְבַקְרֵהּ {{ש}}
וּמָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּקֵּר חוֹלִים וּקְצִירֵי {{ש}}
כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיֵּרָא אֵלָיו יְיָ בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא  {{ש}}
דָּבַקְנוּ בוֹ וּבְמִצְוָה זוֹ תָּפַשְׂנוּ וְאָזְלִינַן בָּתְרֵהּ 

{{סי|זֹ}}את הִיא עוֹמֶדֶת לָעַד רַבִּים שָׁתוּ מְנַחֲמִין {{ש}}
לַאֲבֵלִים בְּלֶחֶם וְיַיִן לְמָרֵי נֶפֶשׁ נוֹתְנִים וּמַטְעִימִין {{ש}}
וּבְשַׁעַר הָאֲבֵלִים הַמָּקוֹם יְנַחֶמְךָ לְיוֹם הַכְּנִיסָה מַקְדִּימִין {{ש}}
וַעֲלֵיהֶם אוֹמְרִים בָּרוּךְ הַגּוֹמֵל שָׂכָר טוֹב לְתַשְׁלוּמִין 

{{סי|חַ}}סְדֵי יְיָ מָה הוּא נִחֵם אֲבֵלִים בִּמְעוֹנוֹ {{ש}}
אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ {{ש}}
נִחֲמוֹ עַל אָבִיו וּבֵרְכוֹ בִּרְכַּת אֲבֵלִים לְמַעֲנוֹ {{ש}}
דֶּרֶךְ זוּ גַּם נֵלֵךְ לְנַחֵם אֲבֵלִים כִּרְצוֹנוֹ 

{{סי|טַ}}עֲמוּ וּרְאוּ מֶה עָשָׂה הָאֵל לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן {{ש}}
כְּשֶׁרָאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל פּוֹרֵחַ וְטָס בְּאַוִּיר הָאָרוֹן {{ש}}
אָז הֶאֱמִינוּ כִּי גָוַע אַהֲרֹן לָהֶם לְחִסָּרוֹן {{ש}}
טוֹב וָחֶסֶד גָּמְלוּ לוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּיָגוֹן וְשִׁבָּרוֹן 

{{סי|יַ}}גִּידוּ חֲכָמִים יֵלְכוּ בָהּ זוֹ קְבוּרָה בְּמוֹתוֹ {{ש}}
מָה הָאֵל קָבַר מֵתִים שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ {{ש}}
יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד לְעֵת מְצֹא קְבוּרָה בְנַחֲלָתוֹ {{ש}}
עַל כֵּן אַף אֲנַחְנוּ עוֹסְקִים לְיִשְׂרָאֵל בִּקְבוּרָתוֹ 

{{סי|כָּ}}מַהּ לְךָ בְּשָׂרֵנוּ לַעֲשׂוֹת לִשְׁמָהּ זוֹ הַמִּצְוָה  {{ש}}
כִּי מִי גָדוֹל לָנוּ מִמֹּשֶׁה וְכָל הַצַּדִּיקִים בִּגְזֵרָה שָׁוָה {{ש}}
וְכָל אֶחָד הַמְיֻחָד הִתְאַוָּה לַעֲסֹק בְּקִבְרוֹת הַתַּאֲוָה {{ש}}
בְּכַוָּנָה רְצוּיָה בְּכָל לֵב וְלֹא בְּנֶפֶשׁ גַּאֲוָה 

{{סי|לְ}}פִיכָךְ יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יַגִּיעַ מִכְשׁוֹל בְּמַעֲשֵׂינוּ {{ש}}
הֲיֵשׁ חוֹטְאִים בִּשְׁאוֹל שֶׁפָּגַעְנוּ בִּכְבוֹד אִישׁ בִּכְרִיָּתֵנוּ {{ש}}
וּמַה שֶּׁעָשִׂינוּ בְּשׁוֹגֵג הַמִּצְוָה הַזֹּאת תָּלִיץ בַּעֲדֵנוּ {{ש}}
לָכֵן נֶאֱמַר שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנוּ 

{{סי|מָ}}רוֹם מֵרִאשׁוֹן קִדַּשְׁנוּ צוֹם יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה {{ש}}
בְּיוֹם שֵׁנִי יוֹמָא דְרָצוֹן בִּתְפִלָּה וּבִתְחִנָּה {{ש}}
הֱיֵה לְרָצוֹן כְּהֶקְטֵר חֵלֶב וְדָם פְּאַת צָפוֹנָה {{ש}}
בְּמַה שֶּׁעָשִׂינוּ בוּזָה בְּלֹא כַוָּנָה וְחַטָּאתֵנוּ צְפוּנָה 

{{סי|נִ}}דְבוֹת פִּינוּ רְצֵה נָא יְיָ כְּקָרְבְּנוֹת זְבָחִים וְעוֹלוֹת {{ש}}
יְהִי נָא חַסְדְּךָ עָלֵינוּ כְּעוֹשֵׂי מִצְוֹת חֲבִילוֹת {{ש}}
לֹא יִהְיֶה עוֹד עוּל יָמִים וְזָקֵן מִיְּלָלוֹת {{נוא|מִלֵּילוֹת}} {{ש}}
רַק מַלֵּא יָמֵינוּ וְלֹא נֵלֵד לַבֶּהָלוֹת 

{{סי|סִ}}דַּרְנוּ תְּשׁוּבָה תְּפִלָּה צְדָקָה בַּיּוֹם הַזֶּה בְּחִילָה {{ש}}
בְּפָרָשַׁת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרַיְמָה הַגּוֹלָה {{ש}}
כִּי כָל הַמַּלְכֻיוֹת מְצֵרִים לְיִשְׂרָאֵל וְנַפְשֵׁנוּ נִבְהֲלָה {{ש}}
יִשְׁלַח הַגְּאֻלָּה וְיוֹצִיאֵנוּ מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה וְרֶוַח וְהַצָּלָה 

{{סי|עַ}}יִן תְּלוּיָה בַּחֲזִיר מִיַּעַר הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל לְמֶמְשֶׁלֶת {{ש}}
וְאִם זָכִינוּ לְדִין וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן וּמַזְחֶלֶת {{ש}}
לְהַשְׁקוֹת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים הִיא הַתּוֹחֶלֶת {{ש}}
חָזָה אַבְרָהָם אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדוֹלָה עָלָיו נוֹפֶלֶת 

{{סי|פִּ}}ישׁוֹן הָרִאשׁוֹן זֶה בָּבֶל שֶׁהֶעֱמִידָה שְׁלֹשָׁה מְלָכִים {{ש}}
גַּם גִּיחוֹן הַשֵּׁנִי זֶה מַדַּי הוֹלְכֵי חֲשֵׁכִים {{ש}}
גַּם חִדֶּקֶל הַשְּׁלִישִׁי יָוָן בְּשֵׁבֶט מוֹשְׁכִים {{ש}}
זֵדִים כָּבְשׁוּ שְׁלֹשָׁה וְרוּחַ מִזְרָחִית הֵמָּה נְבוּכִים 

{{סי|צָ}}פוּ מַיִם עֲלֵי רֹאשֵׁנוּ מֵהַנָּהָר פְּרָת שׁוֹקְקִים {{ש}}
וְאֶת הַחֲזִיר מֹשֶׁה נָתַן רֶוַח בֵּין הַדְּבֵקִים {{ש}}
שֶׁשְּׁקוּלָה נֶגֶד שְׁלָשְׁתָּן אֲשֶׁר צֹבֶיהָ וּמְצֹדָתָהּ מְצִיקִים {{ש}}
קִלּוּסָה אֵינָהּ נוֹתֶנֶת וּמְגַדֶּפֶת וְאֵינָהּ מְגַדֶּלֶת צַדִּיקִים 

{{סי|קָ}}רְבָה אֶל נַפְשֵׁנוּ גְּאָלָהּ כִּי הָיִינוּ בוּזָה {{ש}}
וְהָשֵׁב חֶרְפָּתָם אֶל רֹאשָׁם וְתֵן אוֹתָם לְבִזָּה {{ש}}
וְאַל תְּכַס עַל עֲוֹנָם וְחַטָּאתָם לֹא זָזָה  {{ש}}
אַף זְכֹר וְתִבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם קִרְיָה עַלִּיזָה 

{{סי|רְ}}אֵה יְיָ וְהַבִּיטָה חֶרְפָּתֵנוּ כִּי שָׂבַעְנוּ בְרָעוֹת {{ש}}
תָּרוּם יְיָ יְמִינֶךָ תִּרְעַץ אוֹיֵב בַּחֲמִשָּׁה אֶצְבָּעוֹת {{ש}}
הָאֵל תַּגִּיד הָאוֹתִיּוֹת הַכְּפוּלוֹת לְאָחוֹר לָנוּ לְמוֹשָׁעוֹת {{ש}}
לְמַהֵר חֹסֶן יְשׁוּעוֹת לַהֲבִיאֵנוּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעוֹת 

{{סי|שְׁ}}לַח לָנוּ הַגּוֹאֵל בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה {{ש}}
לְךָ אָנוּ מוֹדִים וּמְיַחֲלִים עֵינֵינוּ בַּמֶּרְחָב יָהּ {{ש}}
וְתַכְנִיסֵנוּ לְשָׁלוֹם בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה אֶל הַר הַמּוֹרִיָּה {{ש}}
זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ בְּיַד מָשִׁיחַ וְאֵלִיָּה 

{{סי|תָּ}}ו שֶׁל תְּחִיָּה תִּכְתֹּב עַל מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים {{ש}}
וְתִגְזֹר אֹמֶר וְתָקִים קַל וָחֹמֶר מֵחִטָּה דּוֹרְשִׁים {{ש}}
הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי מְלֻבָּשִׁים {{ש}}
לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ עִם אַרְבָּעָה חֲרָשִׁים.

[[קטגוריה:סליחות ותחינות לחברה קדישא]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>1d31oazfjomqxytubflol0dwi7pemdl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ישראל עמך בנוה טוב תרעמו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1746873</id>
    <revision>
      <id>3037697</id>
      <timestamp>2026-08-02T16:27:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>ע&quot;פ מחזור כל בו (ספרד) וילנא תרפ&quot;ג וסליחות מינסק תק&quot;ע. משובש ביותר</comment>
      <origin>3037697</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6280" sha1="8q5hitil4i3r6o3s1i3lokqzj83f5ma" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
{{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ}} בִּנְוֵה טוֹב תִּרְעֵמוֹ וְתֶאֱסֹף וְתִטָּעֵמוֹ {{ש}}
בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ תְּבִאֵמוֹ {{ש}}
שְׁלַח לְעַמְּךָ פְּדוּת לְנַחֲמוֹ וּלְרַחֲמוֹ {{ר1}}
גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ {{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל}}.{{ממס|ישעיהו מז ד}}

{{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ}} הָעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת {{ש}}
גְּאַל אוֹתָנוּ מִמַּר הַגָּלוּת וַעֲשֵׂה עִמָּנוּ לְטוֹבָה אוֹת {{ש}}
וּלְהַשְׁקוֹת אוֹתָנוּ בְּכוֹס יְשׁוּעוֹת {{ש}}
וּתְשַׁבֵּר זְרוֹעֵי רִשְׁעֵי אֶרֶץ וּלְהַשְׁקוֹתָם כּוֹס הַתַּרְעֵלוֹת {{ר1}}
וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת {{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל}}.{{ממס|תהלים כב ד}}

{{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ}} יְדַכְּאוּ וְנַחֲלָתְךָ יְעַנּוּ וְאָמְרוּ לִמְחֹק {{ש}}
וְאָמְרוּ אַיֵּה אֱלֹהֵיכֶם כִּי יָדֵנוּ רָמָה וּפָעֲרוּ פִיהֶם לִבְלִי חֹק {{ש}}
וְאַיֵּה הַבְטָחַת וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק {{ר1}}
וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק {{מילת קבע|לְיִשְׂרָאֵל}}.{{ממס|תהלים קה י}}

{{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ}} {{סי|אֲ}}בוּדִים {{סי|בְּ}}זוּזִים שְׁדוּדִים {{סי|דְּ}}חוּפִים {{סי|הֲ}}רוּסִים {{סי|וּ}}בֵין הַ{{סי|זְּ}}אֵבִים בָּאוֹת {{ש}}
וְהֵמָּה {{סי|ט}}וֹפְלֵי שֶׁקֶר אָמְרוּ {{סי|כֹּ}}חֵנוּ וְעֹצֶם יָדֵינוּ עוֹשֶׂה וְלֹא יְיָ פָּעַל כָּל זֹאת {{ש}}
{{סי|לָ}}כֵן חֶלְקָם תְּ{{סי|מַ}}גְּרֵם תְּ{{סי|נַ}}עֲרֵם מִן הָאָרֶץ וַעֲשֵׂה לָנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת {{ר1}}
וְאַתָּה יְיָ אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֱלֹהֵי {{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל}}.{{ממס|תהלים נט ו}}

{{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ}} {{סי|סְ}}חוּפִים {{סי|עֲ}}נִיִּים {{סי|צְ}}מֵאִים לְיִשְׁעֶךָ {{ש}}
וְהֵמָּה {{סי|קַ}}יָּמִים {{סי|רְ}}חוּמִים {{סי|שְׁ}}לֵוִים וּשְׁקֵטִים וּ{{סי|תְ}}מוּכִים אֱלֹהִים בָּאוּ גּוֹיִם בְּמִקְדָּשֶׁךָ {{ש}}
עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ {{ר1}}
לָכֵן אַל יִכָּלְמוּ בִי מְבַקְשֶׁיךָ אֱלֹהֵי {{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל}}.{{ממס|תהלים סט ז}}

{{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ}} כְּבוּשִׁים פְּנֵיהֶם וְלִבָּם יִשְׁתּוֹמֵם {{ש}}
עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם {{ש}}
וְאֶת יְרוּשָׁלַיִם הֵשַׁמּוּ וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם {{ר1}}
חִלּוּף עַל אֲשֶׁר אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם {{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל}}.{{ממס|תהלים פג ה}}

{{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ}} אֲנַחְנוּ מְנָת חֶלְקְךָ פְּשָׁעֵינוּ תְכַפֵּר בְּעַד אֱמוּנִים שׁוֹמֵר {{ש}}
פְּנֵה נָא מִכָּל עֲסָקֶיךָ וְצֵא כְּגִבּוֹר לְיֵשַׁע חֲשׁוּקֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ לִכְמֹר {{ש}}
וּזְכֹר עֲוֹן אֲבוֹתָם לְכַלּוֹת וְלִגְמֹר {{ר1}}
כִּי הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר {{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל}}.{{ממס|תהלים קכא ד}}

{{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ}} מָתַי אֲסַפְּרֵם בַּמִּישׁוֹר {{ש}}
בְּנֵי פֶּרֶץ וְזֶרַח תְּאוֹמֵי תָמָר {{ש}}
מַלְכוּת עֲדִינָה תְּעַקֵּר כְּנֶאֱמָר  {{ר1}}
כִּי צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי יֹאמַר נָא {{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל}}.{{ממס|תהלים קכט א}}

{{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ}} שׁוֹפְכִים לִבָּם לְפָנֶיךָ שְׁמָם לְבַל תֶּמַח {{ש}}
יוֹם אִירָא אֲנִי אֵלֶיךָ אֶבְטָח {{ש}}
וְעוֹבְדֵי זוּלָתְךָ הַיּוֹשְׁבִים לָבֶטַח {{ש}}
מָחֹה תִמְחֶה זִכְרָם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם תֶּמַח {{ר1}}
וַאֲנִי בְּתוֹךְ הַגּוֹלָה מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב יְיָ שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח {{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל}}.{{ממס|תהלים יד ז}}

{{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ}} זְמַן קִצָּם נֶחְתַּם וְקַרְנָם נִגְדַּע וְנִדְחֶה {{ש}}
פְּדֵנוּ מִצָּרָה וְצוּקָה וְכַנֵּס כָּל פְּזוּרֵי יִשְׂרָאֵל וְנִדְחֶה {{ש}}
וְאוֹתָם בַּלְּעֵם וְשַׁכְּלֵם וּדְחֵה {{ר1}}
בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְיָ וִיכַנֵּס נִדְחֵי {{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל}}.{{ממס|תהלים קמז ב}}

[[קטגוריה:סליחות ותחינות לחברה קדישא]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>8q5hitil4i3r6o3s1i3lokqzj83f5ma</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/סב ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1746874</id>
    <revision>
      <id>3037701</id>
      <timestamp>2026-08-02T16:35:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|סב א|סב ב|סג א|}} ==זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק ג|דף סב ב}} ==תוספתא== {{קטע זוהר|זוהר חלק ג|תוספתא דף סב ב}}  ==תרגום לעברית== רבי אבא אמר: בגיהינום יש מדורים על גבי מדורים, שניים, שלושה, עד שבעה, והרי ביארו זאת החברים. ואשריהם הצדיקים, שהם נשמרים מחטאי...&quot;</comment>
      <origin>3037701</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7266" sha1="n47run4yifmjate3t52k9idih1pp3fq" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|סב א|סב ב|סג א|}}
==זהר==
{{קטע זוהר|זוהר חלק ג|דף סב ב}}
==תוספתא==
{{קטע זוהר|זוהר חלק ג|תוספתא דף סב ב}}

==תרגום לעברית==
רבי אבא אמר: בגיהינום יש מדורים על גבי מדורים, שניים, שלושה, עד שבעה, והרי ביארו זאת החברים. ואשריהם הצדיקים, שהם נשמרים מחטאי הרשעים, ואינם הולכים בדרכיהם ואינם נטמאים בהם. וכל מי שנטמא, כאשר הוא הולך לאותו העולם, יורד לגיהינום, ויורד עד למדור התחתון. ושני מדורים סמוכים זה לזה: שאול ואבדון. מי שיורד לשאול, דנים אותו שם והוא מקבל את עונשו, ומעלים אותו למדור אחר, עליון יותר, וכך מדרגה אחר מדרגה, עד שמעלים אותו. אבל מי שיורד לאבדון, אין מעלים אותו לעולם, ולכן הוא נקרא אבדון, שהרי הוא אבוד מן הכול.

בא וראה: נח הצדיק היה מתרה בבני דורו, והם לא היו שומעים לו. עד שהקדוש ברוך הוא הביא עליהם את דין הגיהינום. מהו דין הגיהינום? אש ושלג, מים ואש. זה קר וזה רותח. וכולם נידונו בדין הגיהינום ונאבדו מן העולם. ולאחר מכן התקיים העולם כפי שראוי לו. ונכנס נח אל התיבה והכניס לתוכה כל מין ומין שבעולם. בוודאי נח היה עץ עושה פרי. ויצאו מן התיבה כל מיני העולם כפי הדוגמה שלמעלה.

בא וראה: כאשר עץ עושה פרי זה התחבר עם עץ הפרי. כל אותם המינים שלמעלה, חיות גדולות וקטנות, וכמה וכמה מינים, וכל אחד למינו. כמו שנאמר: &quot;חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת&quot; {{ממ|תהלים|קד|כה}}, כך היה נח בתיבה. וכולם יצאו מן התיבה, והתקיים העולם כפי הדוגמה שלמעלה, ומשום כך נקרא נח &quot;אִישׁ הָאֲדָמָה&quot; {{ממ|בראשית|ט|כ}}. נח נקרא &quot;אִישׁ צַדִּיק&quot; {{ממ|בראשית|ו|ט}}. והרי כבר ביארוהו.

רבי חייא אמר: שלוש מאות שנה, קודם שבא המבול, היה נח מתרה בהם על מעשיהם, והם לא היו שומעים לו. עד שהקדוש ברוך הוא השלים את הזמן שהאריך להם, ונאבדו מן העולם. בא וראה מה כתוב למעלה: &quot;וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם&quot; {{ממ|בראשית|ו|א}}, והיו הולכים ערומים לעיני הכול. מה כתוב: &quot;וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם&quot; {{ממ|בראשית|ו|ב}}, וזה היה היסוד והשורש להתרבות חטאיהם, עד שגרם להם להישמד מן העולם. ומשום כך נמשכו אחר היצר הרע, אחר גזעו ושורשיו. ודחו את האמונה הקדושה מקרבם. ונטמאו, כמו שנתבאר. משום כך: &quot;קֵץ כל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי&quot; {{ממ|בראשית|ו|יג}}, ללמד שמקטרגים רבים עמדו עליהם.

&quot;וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי&quot; {{ממ|בראשית|ו|יג}}, רבי יהודה פתח: &quot;הוֹדִיעֵנִי ה' קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא, אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי&quot; {{ממ|תהלים|לט|ה}}, אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: שני קִצים הם, אחד לימין ואחד לשמאל. והם שתי דרכים שהולכים בהן בני האדם אל אותו העולם. קץ של הימין, שנאמר: &quot;לְקֵץ הַיָּמִין&quot; {{ממ|דניאל|יב|יג}}. וקץ של השמאל, שנאמר: &quot;קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר&quot; {{ממ|איוב|כח|ג}}. מה פירוש &quot;וּלְכָל תַּכְלִית&quot;? בזמן שהדין שורה על העולם כדי להחריבו &quot;אֶבֶן אֹפֶל וְצַלְמָוֶת&quot;. &quot;קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ&quot;, זהו מלאך המוות, זהו הנחש, זהו &quot;קֵץ כל בָּשָׂר&quot;. &quot;קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ&quot;, שהרי הוא בא מצד הפסולת של הזהב. &quot;וּלְכָל תַּכְלִית&quot;, בזמן שהדין שורה על העולם, הוא חוקר כדי להיות מקטרג על העולם. להחשיך את פניהם של הבריות.

===תוספתא===
שורה בתוכם, אינם נכתבים בספרי הזיכרון, ונמחים מספר החיים. כמו שנאמר: &quot;יִמָּחוּ מִסֵּפֶר חַיִּים וְעִם צַדִּיקִים אַל יִכָּתֵבוּ&quot; {{ממ|תהלים|סט|כט}}, אוי להם כאשר יוצאים מן העולם הזה, אוי להם, מי יבקש עליהם כאשר יימסרו בידו של דומ&quot;ה, ויישרפו באש הבוערת. ואינם יוצאים ממנו אלא בראשי חודשים ובשבתות. כמו שנאמר: &quot;וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר ה' &quot; {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}, לאחר מכן הכרוז שבצד הצפון מכריז עליהם ואומר: &quot;יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה&quot; {{ממ|תהלים|ט|יח}}. כמה חבורות של מכים נאספות עליהם, מארבעה צדדים אש לוהטת בוערת בגיא בן הינום. שלוש פעמים ביום הם נפקדים. ולא עוד, אלא בזמן שישראל עונים בקול רם: אמן, יהא שמיה רבא מברך. הקדוש ברוך הוא מתמלא רחמים וחומל על הכול, והוא רומז למלאך הממונה על שערי הגיהינום, ושמו סמריא&quot;ל, ושלושה מפתחות בידו, והוא פותח שלושה שערים שבצד המדבר, והם רואים את אור העולם הזה. בא עשן האש וסותם את הדרכים. אז שלושה ממונים, שתחת ידיהם שלושה מחתות, מנשבים בידיהם ומשיבים את העשן למקומו, ונותנים להם רווח של שעה וחצי, ולאחר מכן הם חוזרים לאשם, וכך שלוש פעמים ביום. ובכל פעם שישראל אומרים: אמן יהא שמיה רבא מברך, הם זוכים לרווחה. אשריהם הצדיקים, שדרכיהם מאירים באותו העולם לכל הצדדים. כמו שנאמר: &quot;וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ, הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם&quot; {{ממ|משלי|ד|יח}}. ''' [עד כאן לשון התוספתא] ''''</text>
      <sha1>n47run4yifmjate3t52k9idih1pp3fq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/סג א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1746875</id>
    <revision>
      <id>3037703</id>
      <timestamp>2026-08-02T16:55:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|סב ב|סג א|סג ב|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק ג|דף סג א}}  ==תרגום לעברית== קץ לימין כפי שאמרנו, שנאמר: &quot;לְקֵץ הַיָּמִין&quot; {{ממ|דניאל|יב|יג}}. אמר לו הקדוש ברוך הוא לדניאל: &quot;וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ&quot;. אמר לו: מנוחה בעולם הזה או בעולם ההוא? אמר לו: בעולם...&quot;</comment>
      <origin>3037703</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6501" sha1="tkfvqsofkpbbas1kitmrakibaqs4rmc" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|סב ב|סג א|סג ב|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק ג|דף סג א}}

==תרגום לעברית==
קץ לימין כפי שאמרנו, שנאמר: &quot;לְקֵץ הַיָּמִין&quot; {{ממ|דניאל|יב|יג}}. אמר לו הקדוש ברוך הוא לדניאל: &quot;וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ&quot;. אמר לו: מנוחה בעולם הזה או בעולם ההוא? אמר לו: בעולם ההוא, כמו שנאמר: &quot;יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם&quot; {{ממ|ישעיהו|נז|ב}}. אמר לו: בזמן שיקומו מן העפר, האם אקום ביניהם או לא? אמר לו: &quot;וְתַעֲמֹד&quot;. אמר לו: הרי אני יודע שיקומו קבוצות קבוצות, מהן של צדיקי אמת ומהן של חייבי העולם, ואיני יודע עם מי מהם אקום. אמר לו: &quot;לְגֹרָלְךָ&quot;. אמר לו: הרי אמרת &quot;וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ&quot;, יש קץ לימין ויש קץ לשמאל, ואיני יודע לאיזה קץ, לקץ הימין או לקץ הימים. אמר לו: &quot;לְקֵץ הַיָּמִין&quot;. כך גם כאן דוד אמר להקדוש ברוך הוא: &quot;הוֹדִיעֵנִי ה' קִצִּי&quot;, מהו חלקי לעתיד, ולא נחה דעתו עד שנתבשר שיהיה לימין, שנאמר: &quot;שֵׁב לִימִינִי&quot; {{ממ|תהלים|קי|א}}.

בוא וראה, אף הקדוש ברוך הוא אמר לנח: &quot;קֵץ כל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי&quot; {{ממ|בראשית|ו|יג}}. מי הוא? זהו הקץ שמחשיך את פניהם של הבריות, שהוא &quot;קֵץ כל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי&quot;. מכאן למדנו, שרשעי העולם מקדימים אותו ומושכים אותו עליהם כדי שיחשיך אותם. שכיוון שנותנים לו רשות, נוטל את נשמתם. ואינו נוטל עד שנותנים לו רשות. ועל כן בא לפניו ליטול רשות להחשיך את פניהם של בני העולם. ומשום כך נאמר: &quot;והנני משחיתם את הארץ&quot; {{ממ|בראשית|ו|יג}}. ועל כן: &quot;עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר&quot; {{ממ|בראשית|ו|יד}}, כדי להינצל, ושלא יוכל אותו כוח לשלוט עליך.

בוא וראה, למדנו: בזמן שיש מוות בעיר או בעולם, לא ייראה אדם בשוק,מפני שיש למשחית רשות להשחית את הכול. משום כך אמר לו הקדוש ברוך הוא: עליך להישמר, ולא להראות את עצמך לפני המשחית, כדי שלא ישלוט עליך. ואם תאמר: מי הוא המשחית כאן, והרי היו אלו מים שהתגברו? בוא וראה, אין לך דין בעולם, בין כאשר העולם נמחה ובין כאשר העולם נמסר לדין, שאין אותו משחית נמצא והולך בתוך אותם הדינים הנעשים בעולם. כך גם כאן היה המבול, והמשחית הלך בתוך המבול. והוא נקרא כך, מפני שנכלל בשם הזה. ועל כן אמר הקדוש ברוך הוא לנח להסתיר את עצמו, ולא להיראות בעולם. ואם תאמר: הרי התיבה הזאת נראתה בתוך העולם הזה, והמשחית הלך בתוכו. כל זמן שאין פניו של אדם נראים לפני המשחית, אין הוא יכול לשלוט עליו. מניין לנו? ממצרים, שנאמר: &quot;וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר&quot; {{ממ|שמות|יב|כב}}. מה הטעם? מפני שהמשחית היה מצוי, והיה יכול להשחית. ולא היה צריך להיראות לפניו. משום כך היה נח גנוז, וכל אותם שהיו עמו בתיבה, והמשחית לא היה יכול לשלוט עליהם.

רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים בדרך, הגיעו אל אותם הרי אררט, ראו סימני בקעים בדרך, שהיו מימי המבול. אמר רבי חייא לרבי יוסי: בקעים אלו הם מימי המבול. והקדוש ברוך הוא השאיר אותם לדורי דורות, כדי שלא יימחה חטאם של הרשעים מלפניו. שכך דרכו של הקדוש ברוך הוא עם הצדיקים העושים את רצונו, הוא רוצה שייזכרו למעלה ולמטה,ושלא תישכח זכרונם לדורי דורות, לטובה. כך גם לגבי הרשעים שאינם עושים את רצונו, כדי שלא יישכחו חטאיהם. וכדי להזכיר את עונשם ואת זכרם הרע לדורי דורות. זהו שנאמר: &quot;נִכְתָּם עֲוֹנֵךְ לְפָנַי&quot; {{ממ|ירמיהו|ב|כב}}.

פתח רבי יוסי ואמר: &quot;צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה עֲנִיָּה עֲנָתוֹת&quot; {{ממ|ישעיהו|י|ל}}, פסוק זה כבר ביארוהו החברים, אבל פסוק זה נאמר על כנסת ישראל. &quot;צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים&quot;, בתו של אברהם אבינו, כך ביארוהו: &quot;בַּת גַּלִּים&quot;, כמו שנאמר: &quot;גַּל נָעוּל&quot; {{ממ|שיר השירים|ד|יב}}. &quot;גַּלִּים&quot;, אלו הם האורות המתכנסים והולכים. ונכנסים לתוכה וממלאים אותה, כמו שנאמר: &quot;שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים&quot; {{ממ|שיר השירים|ד|יג}}. &quot;הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה&quot;, כמו שנאמר: &quot;לַיִשׁ אֹבֵד מִבְּלִי טָרֶף&quot; {{ממ|איוב|ד|יא}}. לַיִשׁ הוא זכר, לִישָׁה היא נקבה. מדוע נקרא ליש? האם משום שנאמר: &quot;לַיִשׁ גִּבּוֹר בַּבְּהֵמָה&quot;? {{ממ|משלי|ל|ל}} או משום שנאמר: &quot;לַיִשׁ אֹבֵד מִבְּלִי טָרֶף&quot;? {{ממ|איוב|ד|יא}} אלא הכול הוא. הליש הוא הגבורה התחתונה הבאה מן הגבורה העליונה, &quot;לַיִשׁ אֹבֵד מִבְּלִי טָרֶף&quot;. בשעה שאותם הנחלים מסתלקים ואינם נכנסים לתוכה, אז היא נקראת לישה, האובדת מחמת שאין לה טרף. שכתוב: &quot;לַיִשׁ אֹבֵד מִבְּלִי&quot;</text>
      <sha1>tkfvqsofkpbbas1kitmrakibaqs4rmc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמרתי נא אספרה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1746876</id>
    <revision>
      <id>3037708</id>
      <timestamp>2026-08-02T17:14:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>סליחה</comment>
      <origin>3037708</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9404" sha1="25793s53a8o5jak0mymab9p76b4y6yw" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' מרובע}}

{{סי|אָ}}מַרְתִּי נָא אֲסַפְּרָה {{ש}}
{{סי|אַ}}ף יְיָ בִּי חָרָה {{ש}}
{{סי|א}}וֹי לִי עַל רֹעַ הַגְּזֵרָה {{ש}}
{{סי|אַ}}ל תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי כִּי אִם מָרָא

{{סי|בִּ}}שְׁנַת תַּ&quot;ח לָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי {{ש}}
{{סי|בַּ}}קָמִים עָלַי מְרֵעִים לְעַקֵּר שָׁרְשִׁי {{ש}}
{{סי|בְּ}}עֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי {{ש}}
{{סי|בְּ}}כִיָּה הֻקְבַּע לְדוֹרוֹת עַל מַחְלִי וּמוּשִׁי

{{סי|גַּ}}ם הַיּוֹם מְרִי שִׂיחִי {{ש}}
{{סי|גֹּ}}דֶל הֲרִיגָתִי וְרֹב זִבְחִי {{ש}}
{{סי|גַּ}}ם בָּחוּר גַּם בְּתוּלָה וְעוֹלְלֵי טִפּוּחִי {{ש}}
{{סי|גָּ}}דוֹל כַּיָּם שִׁבְרִי וּמַדּוּחִי

{{סי|דֹּ}}מֶן הָיוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה {{ש}}
{{סי|דָּ}}מָם לָקְקוּ הַכְּלָבִים כְּדַם בְּהֵמָה {{ש}}
{{סי|דָּ}}מִינוּ לִקְאַת מִדְבָּר הוּשַׁתְנוּ לְבֹשֶׁת וְלִכְלִמָּה {{ש}}
{{סי|דָּ}}וֶה לִבֵּנוּ וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵע עַד מָה

{{סי|הָ}}יִינוּ כִּכְלִי רֵיק וְאֵין חֵפֶץ בָּנוּ {{ש}}
{{סי|ה}}וֹרִים וּמוֹרִים סָפוּ מִקִּרְבֵּנוּ {{ש}}
{{סי|הַ}}נִּשְׁאָרִים הֶרָה נָסוּ כָּל מֹצְאֵנוּ יַהַרְגוּנוּ {{ש}}
{{סי|הַ}}עַל אֵלֶּה לֹא תִפְקֹד, כֻּלֵּי הַאי לְאַיִן דָּמִינוּ

{{סי|וְ}}אַחַר הָרֹגֶז קִוִּינוּ {{ש}}
{{סי|וְ}}אָמַרְנוּ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים פֹּה נֵשֵׁב כִּי אִוִּיתָנוּ וְיַשְׁקִיטֵנוּ {{ש}}
{{סי|וְ}}עוֹד יָדוֹ נְטוּיָה עָלֵינוּ {{ש}}
{{סי|וַ}}י לַצֹּאן אִם הָרוֹעֶה יַרְחִיקֶנּוּ

{{סי|זֶ}}רַע קֹדֶשׁ נִתְעַב וְנֶאֱלַח {{ש}}
{{סי|זֹ}}נוֹת נֶחְשְׁבוּ בְּנוֹתֵינוּ מְחֻטָּבוֹת כְּעֵין הַבְּדֹלַח {{ש}}
{{סי|זָ}}רִים נָשְׂאוּ טָהוֹר קֹדֶשׁ מְמֻלָּח {{ש}}
{{סי|זֹ}}את כְּתֹב בַּסֵּפֶר אֵל טוֹב וְסַלָּח

{{סי|חֶ}}מְדַת יִשְׂרָאֵל קֹדֶשׁ הִלּוּלִים {{ש}}
{{סי|חָ}}שַׁק אֱלֹהִים לְהַנְחִילָהּ לִסְגֻלִּים {{ש}}
{{סי|חִ}}לְּלוּהָ בוֹזִים טְמֵאִים וּמְפֻגָּלִים {{ש}}
{{סי|חִ}}לְּקוּ הַיְרִיעוֹת וְעָשׂוּ מֵהֶם מִנְעָלִים

{{סי|טַ}}הֲרַת קֹדֶשׁ נַעֲשׂוּ חֻלִּין {{ש}}
{{סי|ט}}וֹב תּוֹרַת פִּיךָ בְּמִקְרָא וּבְמִשְׁנָה וְתַלְמוּד בְּלוּלִים {{ש}}
{{סי|טְ}}נֵפִים בַּחוּצוֹת בְּשַׂר חֲזִיר וּמְרַק פִּגּוּלִין {{ש}}
{{סי|טֵ}}אטוּם בְּמַטְאֲטֵי הַשְׁמֵד אֶחָד מִמֵּאָה אֵינָם עוֹלִין

{{סי|יְ}}קָרִים וּמְסֻלָּאִים מִפַּז וּמֵאֲבָנִים מְשֻׁבָּצוֹת {{ש}}
{{סי|יַ}}חַד עַל עָפָר שָׁכְבוּ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת {{ש}}
{{סי|יְ}}הִי דָמָם רְצוּיִם כִּזְבָחִים וּמְנָחוֹת קְמוּצוֹת {{ש}}
{{סי|יַ}}עַן כִּי עָמְדוּ בְּנִסְיוֹנֵי אָלוֹת וּקְלָלוֹת נִמְרָצוֹת

{{סי|יְ}}כֻנֶּה בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל אַחֲרָיו נֶחְפְּשׂוּ {{ש}}
{{סי|יָ}}מִירוּ כְבוֹדוֹ כִּי אוֹתְךָ מָאֲסוּ {{ש}}
{{סי|יַ}}הַרְגוּ בְּאַכְזָרִיּוּת כָּל הַמְקַיֵּם דָּתוֹ {{ש}}
{{סי|יְ}}שַׁבְּחוּ בָּעִיר אֶת אֲשֶׁר עָשׂוּ

{{סי|כִּ}}מְעַט כִּסְדוֹם וַעֲמוֹרָה הָיִיתִי {{ש}}
{{סי|כַּ}}מָּה רְבָבוֹת נֶחְסְרוּ מִצִּבְאוֹתַי {{ש}}
{{סי|כָּ}}לוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי בִּרְאוֹתִי {{ש}}
{{סי|כָּ}}ל חָזוּת קָשָׁה שֶׁנִּבָּא יִרְמְיָהוּ הָעַנְּתֹתִי

{{סי|לְ}}מִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ מִבְחַר הַקְּרוּאִים {{ש}}
{{סי|לָ}}בְשׁוּ פַלָּצוּת מִמּוֹת תַּחֲלוּאִים {{ש}}
{{סי|לָ}}קוּ בְכִפְלַיִם וּמָנוֹחַ לֹא מוֹצְאִים {{ש}}
{{סי|לְ}}אַחַר שֶׁנִּצְלוּ מִידֵי הָרוֹעִים

{{סי|מֵ}}סִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ צַעֲקַת אֻמְלָלִים {{ש}}
{{סי|מֵ}}קִים גּוֹי מַר וְנִמְהָר מְאוּסִים עֲרֵלִים {{ש}}
{{סי|מְ}}סָרָם בְּיָדָם נֵתַח טוֹב וְיָרֵךְ טוֹב הַמְעֻלִּים {{ש}}
{{סי|מִ}}י כָמוֹךָ יְיָ בָּאֵלִים

{{סי|נִ}}פְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ מְאֹד מֶה חֳרִי {{ש}}
{{סי|נִ}}דְמֵיתִי אוֹי לִי עַל שִׁבְרִי {{ש}}
{{סי|נָ}}עוּל מִמֶּנִי עָוֹן גָּדוֹל חֵטְא וּמֶרִי {{ש}}
{{סי|נִ}}חַמְתִּי מִישָׁאֵל אֱלִיצָפָן וְסִתְרִי

{{סי|סִ}}תְרִי וּמָגִנִּי הַרְאֵנִי כְבוֹדֶךָ {{ש}}
{{סי|סְ}}תֹם פִּיּוֹת מְחָרְפֶיךָ בְּעָלוּנוּ אֲדוֹנִים מִבַּלְעָדֶיךָ {{ש}}
{{סי|סְ}}תֹר בִּנְיַן מִתְנַגְדֶיךָ {{ש}}
{{סי|סְ}}גֹר דַּלְתֵי זַעַם תֹּאמַר לְמַלְאָךְ הֶרֶף יָדֶיךָ

{{סי|עֲ}}וֹנוֹתֵינוּ הִבְדִּילוּ בֵּינֵינוּ לְבֵינֶךָ {{ש}}
{{סי|עֲ}}בוֹת עֲגָלָה חֲטָאָה מָשְׁכָה חֲרוֹנֶךָ {{ש}}
{{סי|עַ}}תָּה תִרְאֶה אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ {{ש}}
{{סי|ע}}וֹלוֹת וּזְבָחִים בְּבִנְיָנֶךָ

{{סי|פְּ}}נֵה אֶל עִצְבוֹנֵנוּ וְשִׁפְלוּתֵנוּ {{ש}}
{{סי|פָּ}}נֶיךָ תַסְתִּיר מֵרֹב אַשְׁמוֹתֵינוּ {{ש}}
{{סי|פְּ}}דֵנוּ מִשַּׁחַת לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ {{ש}}
{{סי|פֶּ}}ן יֹאמְרוּ צָרֵינוּ רָמָה יָדֵנוּ

{{סי|צַ}}דִּיק אַתָּה יְיָ אֱלֹהַי גִּלִּיתִי אֶת לִבִּי {{ש}}
{{סי|צָ}}ץ הַמַּטֶּה פָּרַח הַזָּדוֹן בְּקִרְבִּי {{ש}}
{{סי|צָ}}רוֹת רַבּוֹת סְבָבוּנִי וְנִתְקַיְּמוּ בִי, הֲיֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאוֹבִי {{ש}}
{{סי|צִ}}דְקִיּוֹתַי וְזָכִיּוֹתַי נִתְמַעֲטוּ, הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי

{{סי|קַ}}מְתָּ וְעָלִיתָ לִמְרוֹם קָדְשְׁךָ עֶשֶׂר מַסָּעוֹת {{ש}}
{{סי|קְ}}דֻשַּׁת הַשְׁגָּחָתְךָ סִלַּקְתָּ מִבָּנֶיךָ וְנָתַתָּ לְבֵיתְךָ מִגְרָעוֹת {{ש}}
{{סי|ק}}וֹל עֱנוּת בָּנֶיךָ תִּשְׁמַע בְּכָל עִדָּנִים וְשָׁעוֹת {{ש}}
{{סי|ק}}וּמָה יְיָ וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת

{{סי|רְ}}אֵה יְיָ דִּכְאוּת עַמְּךָ אֵיךְ לֶעָפָר מְשׁוּלִים {{ש}}
{{סי|ר}}וּחָם נִשְׁבָּרָה וְדַעְתָּם קְצָרָה יַחַד כֻּלָּם {{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה תִקְוָתִי כִּי לֹא יִזְנַח יְיָ לְעוֹלָם {{ש}}
{{סי|רָ}}אֹה תִרְאֶה כִּי לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם

{{סי|שָׁ}}מַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יְיָ יָרֵאתִי {{ש}}
{{סי|שַׁ}}חוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם לְקוֹל צָלְלוּ שְׂפָתַי {{ש}}
{{סי|שְׁ}}מִיעָה אֵינָהּ דּוֹמָה לִרְאִיָּה שֶׁרָאִיתִי {{ש}}
{{סי|שֶׁ}}בֶר רוּחַ בְּאָבְדַן מוֹלַדְתִּי וְנַחֲלָתִי

{{סי|תֵּ}}חָשֵׁב לְשׂוֹנְאֶיךָ הַוָּתֵנוּ וּפֻרְעָנוּתֵנוּ {{ש}}
{{סי|תַּ}}כְלִית וְקֵץ וְסוֹף חֶבְלֵי מְשִׁיחֵנוּ {{ש}}
{{סי|תְּ}}שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ {{ש}}
{{סי|תֹּ}}אמַר דַּי וָסוֹף לְצָרוֹתֵינוּ.

[[קטגוריה:פיוטים על גזירות ת&quot;ח ות&quot;ט]]
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:דוד הלוי סגל]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>25793s53a8o5jak0mymab9p76b4y6yw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רבון העולמים הצור תמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1746877</id>
    <revision>
      <id>3037710</id>
      <timestamp>2026-08-02T17:16:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>סליחות לח&quot;ק וינה תקמ&quot;ה. הוספתי ניקוד וקצת תיקונים</comment>
      <origin>3037710</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8627" sha1="rww3sgvp8l6v8bkawwtogy35qi5zkto" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הַצּוּר תָּמִים, רָם עַל רָמִים, אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת, חוֹקֵר טוּחוֹת 
צַדִּיקֵי יְסוֹדֵי עוֹלָם. מַרְבִּיץ עַל מֵי מְנוּחוֹת, אֲדוֹן כָּל הָרוּחוֹת, 
מֵשִׁיב נֶפֶשׁ לְיָגוֹן וַאֲנָחוֹת. הָאֵל הַיּוֹצֵר וְהַבּוֹרֵא, הַכֹּל עָשָׂה בְּדִבּוּר וַאֲמִירָה, 
יוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת וְלִפְעֹל חֲשֵׁכָה כָּאוֹרָה, מוֹחֵץ וְרוֹפֵא מֵמִית וּמְחַיֶּה, 
כְּשֵׁם שֶׁהוּא מוֹחֵץ כָּךְ עָתִיד לִבְרֹא. וְאִם בָּאנוּ לְסַפֵּר שְׁבָחֶיךָ כָּלֶה הַזְּמָן 
וְאִי אֶפְשָׁר לְגָמְרָהּ, מָה אָנוּ וּמֶה חַיֵּינוּ וּמַה כּוֹחֵנוּ שְׁבָחֶיךָ לְסַפְּרָה. 
אִלּוּ הָיוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ וְכָל רְקִיעִין גְּוִילִין, וְכָל לְשׁוֹנֵינוּ מְמַלְּלִין, וְכָל 
נִקְבוֹתֵינוּ פִּיּוֹת וּמִתְפַּלְּלִין, אִי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַדַּעַת אַחַת מֵאֶלֶף 
אַלְפֵי רִבּוֹא רִבְבָן תִּלֵּי תִּלִּין, לְהָבִין לֵב לְסַפֵּר קְצָת שְׁבָחֶיךָ בְּמִלִּין. 
לְךָ דוּמִיָּה תְהִלָּה, מַשְׁתִּיקָה סָמָא דְּכֻלָּה, אִם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם 
אֲשֶׁר עָלָה וְנִתְעַלָּה, בְפָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה, וְרָאָה כְּבוֹדְךָ הַגְּדוֹלָה, כָּבוֹד 
יֹאמַר כֻּלָּה, לֹא עָלָה עַל דַּעְתּוֹ לְהַרְבּוֹת בִּשְׁבָחֶיךָ, וְאָמַר הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר 
וְהַנּוֹרָא, רַק שָׁלֹשׁ אֵלֶּה, וּמָה יַעַשְׂיוּ אֵזוֹבֵי קִיר יָתוּ&quot;שׁ וּנְמָלָא, פְּחוּתֵי
הָעֵרֶךְ כְּהָנֵי תַעֲלֵי, מְלֵאֵי עֲוֹנוֹת וְעַוְלָה, אֵיךְ לִפְצוֹת פֶּה וְעַל רָאשֵׁינוּ יַעֲלֶה, 
לְדַבֵּר בְּשֶׁבַח שֶׁל מַעְלָה. אַף עַל פִּי כֵן תָּמַכְנוּ יְתֵ(ו)דוֹתֵינוּ עַל רֹב אַהֲבָתְךָ
הַתָּקוּעַ בְּלִבֵּנוּ, וְהִנֵּה בָאנוּ לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בְּשֶׁבַח וְהוֹדָיָה
בִּתְפִלָּה וּבִתְחִנָּה כְּפִי כֹּחֵנוּ, וּבְךָ תָּלִינוּ בִטְחוֹנֵנוּ, אֲשֶׁר כָּתַבְ[תָּ] בִּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן,
בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֹן, וְהַחֶסֶד הוּא שֶׁל אֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשִׂין עִם הַמֵּתִים,
הַמֻּנָּחִים כְּאֶבֶן שֶׁאֵין לוֹ הוֹפְכִין, וְאֵין לָהֶם פֶּה לְדַבֵּר, וּצְרִיכִין זְרִיזוּת וּנְקִיּוּת
וְטָהֳרָה. וְהַכָּתוּב מֵעִיד וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ, זוֹ גְּמִילוּת
חֲסָדִים וּקְבוּרָה, שֶׁצִּוָּה לְהוֹדִיעַ הוֹדָעָה גְּמוּרָה, לְהִזָּהֵר בָּהּ בִּזְהִירָה וּשְׁמִירָה.
וַאֲנַחְנוּ הַחֲבוּרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר נִתְחַבְּרוּ וְתִקַּנּוּ בְּהִתְחַבְּרָה, לְהִתְעַסֵּק בְּמִצְוָה
זוֹ כַּדָּת שֶׁל תּוֹרָה, וְדָבָר זֶה מִתּוֹרָתְךָ לָמַדְנוּ וְעֵינֵינוּ הֵאִירָה, כַּכָּתוּב לְאַהֲבָה
אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּלְדָבְקָה בוֹ, וְכִי אֶפְשָׁר לִדָּבֵק וּלְהִתְחַבֵּר בּוֹ, וְהַלֹּא אֵשׁ אֹכְלָה
אֵשׁ הוּא גָּדוֹל וְנוֹרָא, אֲפִלּוּ מַלְ[אֲ]כֵי מָרוֹם אֵין יוֹדְעִין אֵיזֶה מָקוֹם כְּבוֹדוֹ שׁוֹרָה,
(א&quot;א) [אֶלָּא] לְהִתְנַהֵג כְּמִדָּתוֹ הַיְשָׁרָה, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִתְעַסֵּק בִּגְמִילוּת חֲסָדִים עִם
מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מִצְוָה זוֹ חָל גַּם עָלֵינוּ. וְאַחֲרֵי רוֹאֵינוּ עוֹרַרְנוּ אֶת לְבָבֵנוּ
לְהִתְעַסֵּק בְּמִצְוָה זוֹ כָּל הַיָּמִים, וְנֶדֶר גָּדוֹל נָדַרְנוּ לַייָ אֱלֹהֵינוּ בְּלִי שׁוּם הַתָּרָה.
רַק אָנוּ דּוֹאֲגִים שֶׁלֹּא יְהֵא חַס וְשָׁלוֹם מִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה, פֶּן וְאוּלַי לֹא נָהַגְנוּ
כַּשּׁוּרָה, אוֹ פָּגַמְנוּ בְּנֶפֶשׁ יְקָרָה, בִּלְבִישַׁת הַתַּכְרִיכִין וְהַטָּהֳרָה, אוֹ בְּתִקּוּן עֲשִׂיַּת
הַקְּבוּרָה, וּבַעֲשִׂיַּת גּוֹלֵל וְדוֹפֵק וַחֲפִירָה, אוֹ מְקוֹם הַנָּחָתוֹ לֹא נִתַּן לְפִי כְבוֹדוֹ
לִקְבוּרָה, אוֹ הָיִינוּ פּוֹסְעִים פְּסִיעוֹת לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה טְמוּנִים, אוֹ
לִפְעָמִים כְּשֶׁחָפַרְנוּ מָצָאנוּ עֲצָמוֹת יְבֵשׁוֹת גַּרְמָא וְגֻלְגַּלְתָּא אוֹ מַלְבּוּשָׁא
וּפֻרְפִירָא, וְהִרְגַּזְנוּ לְהַעֲלוֹתָן מִמְּנוּחָתָן הַיְּקָרָה, אוֹ כְּשֶׁעָשִׂינוּ אוֹ קָנִינוּ דָּבָר
חָדָשׁ בְּחֶבְרָה, כְּגוֹן דַּף וּמִטָּה שֶׁל טָהֳרָה, אוֹ אֵיזֶה דָּבָר וּבֶגֶד שְׁחֹרָה, וְלֹא
הִתְעַנּוּ בַּחֲבוּרָה לְהִתְפַּלֵּל בְּנֶפֶשׁ מָרָה, שֶׁיְּהֵא הַקְּנִיָּה אוֹ הָעֲשִׂיָּה לְטוֹבָה
וּלְכַפָּרָה, שֶׁיְּרַחֵם יְיָ עַל עַמּוֹ פְּלֵיטָה הַנִּשְׁאָרָה, וְלֹא יָבוֹאוּ אֵלּוּ הַכֵּלִים ופעל'
שֶׁל צָרָה. עַל הַכֹּל כִּתַּתְנוּ רַגְלֵינוּ אֶל מֵתֵינוּ, לְבַקֵּשׁ מְחִילָה תְּחִלָּה מִלְּפָנֶיךָ
יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, וְאַחַר כָּךְ מִן הַמֵּתִים אֲשֶׁר קָבַרְנוּ בְּיָדֵינוּ, שֶׁלֹּא
יַחְשֹׁב לְפֶשַׁע וְאַשְׁמָה עָלֵינוּ, וְאַתָּה רַב חֶסֶד וֶאֱמֶת תֹּאמַר דַּי לְצָרוֹתֵינוּ,
תִּסְלַח לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ. צוֹם וְתַעֲנִית קָבַעְנוּ בְּיוֹם ט&quot;ו כִּסְלֵו. וּבְכֵן יְהִי
רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ וְצוֹם תַּעֲנִיתֵנוּ,
וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבַּן צוֹם תַּעֲנִיתֵנוּ, וִיקֻיַּם בָּנוּ בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח
בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, וּמָחָה יְיָ דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים, וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל
הָאָרֶץ כִּי פִי יְיָ דִּבֵּר. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי
וְגֹאֲלִי. אָמֵן סֶלָה.

[[קטגוריה:סליחות ותחינות לחברה קדישא]]</text>
      <sha1>rww3sgvp8l6v8bkawwtogy35qi5zkto</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1746878</id>
    <revision>
      <id>3037714</id>
      <timestamp>2026-08-02T18:00:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3037680] תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3037714</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9575" sha1="crvv4tsb37f0e0wo7r7vhyb8cafeavg" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2518|תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12495.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 7|סעיף 7}} {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)|לחוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ״ג–2023}} (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה כשירה“, ”קבוצה זכאית“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח|בחוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ״ו–2026}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה כשירה זכאית“ – חברה כשירה שהשתייכה לאותה קבוצה זכאית במהלך כל שנת המס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה מזכה“, ”חברה רוכשת“, ”שנת השגת השליטה“, ”תקופת ההפחתה“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מענק רכישה“ – תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(א)}}.

{{ח:סעיף|2|זיכוי חלף ניכוי}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק}}, חברה רוכשת, שהייתה זכאית לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 5|הסעיף האמור}} לקבלת ניכוי בעד רכישת אמצעי שליטה בחברה מזכה, רשאית לבחור, שחלף קבלת הניכוי, החל משנת המס 2026, היא תהיה זכאית לקבל זיכוי ממס, בגובה הניכוי שהיה אמור להיות מנוכה לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 5|סעיף 5 לחוק}} באותה שנת מס (בתקנה זו – הניכוי), מוכפל בשיעור המזכה, ובלבד שהחברה הרוכשת תהיה זכאית לקבלת הזיכוי רק אם במהלך כל שנת המס הייתה חברה כשירה זכאית.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייעשה שימוש בזיכוי ממס שהיה ניתן לעשות בו שימוש בשנת מס מסוימת בשנת מס שלאחריה.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”השיעור המזכה“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} אם הניכוי היה אמור להיות מנוכה כנגד הכנסה טכנולוגית כאמור {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כה|בסעיף 51כה(1) לחוק לעידוד השקעות הון}} – שיעור של 12%;
{{ח:תתת|(2)}} אם הניכוי היה אמור להיות מנוכה כנגד הכנסה טכנולוגית כאמור {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כה|בסעיף 51כה(2) לחוק לעידוד השקעות הון}} – שיעור של 7.5%;
{{ח:תתת|(3)}} אם הניכוי היה אמור להיות מנוכה כנגד הכנסה טכנולוגית כאמור {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כה|בסעיף 51כה(3) לחוק לעידוד השקעות הון}} – שיעור של 6%.

{{ח:סעיף|3|אי־&lt;wbr&gt;קיום תנאי}}
{{ח:ת}} לא התקיים תנאי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 5|שבסעיף 5(ג)(4), (ד)(6) או (7) לחוק}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 5|סעיף 5(ו) לחוק}} בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|4|חישוב רווח ההון במכירת מניות חברה מזכה}}
{{ח:ת}} בחישוב רווח ההון במכירת מניות החברה המזכה בידי החברה הרוכשת שניתן לה זיכוי לפי תקנות אלה, יופחת המחיר המקורי שלהן בכל הסכום שניכויו היה מותר לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 5|סעיף 5 לחוק}}, אילו היה מותר לחברה הרוכשת ניכוי לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 5|סעיף 5 לחוק}}.

{{ח:סעיף|5|אי־&lt;wbr&gt;התרת ניכוי או הפחתה אחרים}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ט)}} יחול, בשינויים המחויבים, לעניין חברה רוכשת שניתן לה זיכוי לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|6|קבלת הזיכוי כמענק}}
{{ח:תת|(א)}} חברה רוכשת שזכאית לקבל זיכוי ממס לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} ולא עשתה שימוש בזיכוי, כולו או חלקו, לגבי שנות המס המסתיימות בשנה השלישית לאחר שנת השגת השליטה, זכאית לקבל את סכומי הזיכוי שטרם נעשה בהם שימוש עד תום השנה השלישית האמורה, וכן את סכומי הזיכוי שצפוי שתוכל לעשות בהן שימוש בשנות מס מאוחרות יותר, כזיכוי בשנת המס הרביעית לאחר שנת השגת השליטה או כתשלום במקום כזיכוי ממס.
{{ח:תת|(ב)}} לשם קבלת מענק רכישה כאמור בתקנת משנה (א) תגיש החברה הרוכשת הודעה למנהל, באופן מקוון, המאשר שהיא עומדת בתנאי הסעיף הקטן האמור, במהלך השנה הרביעית לאחר שנת השגת השליטה.
{{ח:תת|(ג)}} הגישה חברה רוכשת הודעה כאמור בתקנת משנה (ב), ישולם לה מענק רכישה בתוך 90 ימים מיום הגשת ההודעה (להלן בתקנה זו – מועד התשלום), ובלבד ש –
{{ח:תתת|(1)}} החברה הרוכשת הגישה דוח לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 131|סעיף 131}} לשנת השגת השליטה ולשלוש שנות המס שלאחריה;
{{ח:תתת|(2)}} אם הייתה החברה הרוכשת חייבת בהגשת דוח לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 131|סעיף 131}} {{ח:פנימי|סעיף 135|או 135 לפקודה}}, והמועד האחרון להגשת דוח כאמור היה קודם למועד התשלום, והדוח האמור לא הוגש עד למועד התשלום, רשאי המנהל לעכב את תשלום מענק הרכישה לתקופה שלא תעלה על 90 ימים מיום שהוגשו הדוחות האמורים.
{{ח:תת|(ד)}} מענק רכישה ישולם לחברה הרוכשת באמצעות רשות המסים בישראל באמצעות זיכוי חשבון הבנק שלה שעליו הודיעה בהודעה לפי תקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ה)}} ביקש המנהל מהחברה הרוכשת פרטים או מסמכים נוספים הנדרשים לו לשם תשלום המענק, לא יובא במניין התקופה למתן התשלום כאמור בתקנת משנה (ג) פרק הזמן שבו החברה לא מסרה למנהל את הפרטים או המסמכים כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} חברה רוכשת רשאית להודיע למנהל כי ברצונה לוותר על זכותה לניצול הזיכוי כנגד חבות מס הכנסה, וחלף זאת לקבל את מלוא סכום הזיכוי כמענק רכישה בדרך ובמועדים כאמור בתקנה זו; הגישה חברה רוכשת הודעה כאמור, לא תהיה רשאית לחזור בה ממנה.
{{ח:תת|(ז)}} זכאות למענק רכישה כאמור בתקנת משנה (א) מותנית בכך שגם בשנת המס שבה שולם לחברה הרוכשת המענק וגם בשנות המס שלאחריה בתקופת ההפחתה התקיימו התנאים המנויים {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 5|בסעיפים 5(ג)(4), (ד)(6) ו־(7) לחוק}}.

{{ח:סעיף|7|תחולה}}
{{ח:ת}} תקנות אלה יחולו לעניין ניכוי שהיה אמור להיות מותר בשנת 2026 ואילך לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 5|סעיף 5 לחוק}}, לרבות אם סכום הרכישה הנקי שולם בשנת מס מוקדמת יותר, ובלבד שרכישת החברה המזכה נעשתה בשנת המס 2026 או בשנות מס שלפניה.

{{ח:חתימות|ט״ו באב התשפ״ו (29 ביולי 2026)}}
* '''בצלאל סמוטריץ׳'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>crvv4tsb37f0e0wo7r7vhyb8cafeavg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037741</id>
      <parentid>3037714</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T23:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3037738]</comment>
      <origin>3037741</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9673" sha1="8qd8ocq8smz2hrvtfeq52w9rpv2r8ng" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2518|תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12495.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 7|סעיף 7}} {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)|לחוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ״ג–2023}} (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה כשירה“, ”קבוצה זכאית“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח|בחוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ״ו–2026}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה כשירה זכאית“ – חברה כשירה שהשתייכה לאותה קבוצה זכאית במהלך כל שנת המס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה מזכה“, ”חברה רוכשת“, ”שנת השגת השליטה“, ”תקופת ההפחתה“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מענק רכישה“ – תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(א)}}.

{{ח:סעיף|2|זיכוי חלף ניכוי}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק}}, חברה רוכשת, שהייתה זכאית לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 5|הסעיף האמור}} לקבלת ניכוי בעד רכישת אמצעי שליטה בחברה מזכה, רשאית לבחור, שחלף קבלת הניכוי, החל משנת המס 2026, היא תהיה זכאית לקבל זיכוי ממס, בגובה הניכוי שהיה אמור להיות מנוכה לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 5|סעיף 5 לחוק}} באותה שנת מס (בתקנה זו – הניכוי), מוכפל בשיעור המזכה, ובלבד שהחברה הרוכשת תהיה זכאית לקבלת הזיכוי רק אם במהלך כל שנת המס הייתה חברה כשירה זכאית.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייעשה שימוש בזיכוי ממס שהיה ניתן לעשות בו שימוש בשנת מס מסוימת בשנת מס שלאחריה.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”השיעור המזכה“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} אם הניכוי היה אמור להיות מנוכה כנגד הכנסה טכנולוגית כאמור {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כה|בסעיף 51כה(1) לחוק לעידוד השקעות הון}} – שיעור של 12%;
{{ח:תתת|(2)}} אם הניכוי היה אמור להיות מנוכה כנגד הכנסה טכנולוגית כאמור {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כה|בסעיף 51כה(2) לחוק לעידוד השקעות הון}} – שיעור של 7.5%;
{{ח:תתת|(3)}} אם הניכוי היה אמור להיות מנוכה כנגד הכנסה טכנולוגית כאמור {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כה|בסעיף 51כה(3) לחוק לעידוד השקעות הון}} – שיעור של 6%.

{{ח:סעיף|3|אי־&lt;wbr&gt;קיום תנאי}}
{{ח:ת}} לא התקיים תנאי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 5|שבסעיף 5(ג)(4), (ד)(6) או (7) לחוק}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 5|סעיף 5(ו) לחוק}} בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|4|חישוב רווח ההון במכירת מניות חברה מזכה}}
{{ח:ת}} בחישוב רווח ההון במכירת מניות החברה המזכה בידי החברה הרוכשת שניתן לה זיכוי לפי תקנות אלה, יופחת המחיר המקורי שלהן בכל הסכום שניכויו היה מותר לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 5|סעיף 5 לחוק}}, אילו היה מותר לחברה הרוכשת ניכוי לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 5|סעיף 5 לחוק}}.

{{ח:סעיף|5|אי־&lt;wbr&gt;התרת ניכוי או הפחתה אחרים}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 5|סעיף 5(ט) {{ח:הערה|לחוק}}}} יחול, בשינויים המחויבים, לעניין חברה רוכשת שניתן לה זיכוי לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|6|קבלת הזיכוי כמענק}}
{{ח:תת|(א)}} חברה רוכשת שזכאית לקבל זיכוי ממס לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} ולא עשתה שימוש בזיכוי, כולו או חלקו, לגבי שנות המס המסתיימות בשנה השלישית לאחר שנת השגת השליטה, זכאית לקבל את סכומי הזיכוי שטרם נעשה בהם שימוש עד תום השנה השלישית האמורה, וכן את סכומי הזיכוי שצפוי שתוכל לעשות בהן שימוש בשנות מס מאוחרות יותר, כזיכוי בשנת המס הרביעית לאחר שנת השגת השליטה או כתשלום במקום כזיכוי ממס.
{{ח:תת|(ב)}} לשם קבלת מענק רכישה כאמור בתקנת משנה (א) תגיש החברה הרוכשת הודעה למנהל, באופן מקוון, המאשר שהיא עומדת בתנאי הסעיף הקטן האמור, במהלך השנה הרביעית לאחר שנת השגת השליטה.
{{ח:תת|(ג)}} הגישה חברה רוכשת הודעה כאמור בתקנת משנה (ב), ישולם לה מענק רכישה בתוך 90 ימים מיום הגשת ההודעה (להלן בתקנה זו – מועד התשלום), ובלבד ש –
{{ח:תתת|(1)}} החברה הרוכשת הגישה דוח לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 131|סעיף 131}} לשנת השגת השליטה ולשלוש שנות המס שלאחריה;
{{ח:תתת|(2)}} אם הייתה החברה הרוכשת חייבת בהגשת דוח לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 131|סעיף 131}} {{ח:פנימי|סעיף 135|או 135 לפקודה}}, והמועד האחרון להגשת דוח כאמור היה קודם למועד התשלום, והדוח האמור לא הוגש עד למועד התשלום, רשאי המנהל לעכב את תשלום מענק הרכישה לתקופה שלא תעלה על 90 ימים מיום שהוגשו הדוחות האמורים.
{{ח:תת|(ד)}} מענק רכישה ישולם לחברה הרוכשת באמצעות רשות המסים בישראל באמצעות זיכוי חשבון הבנק שלה שעליו הודיעה בהודעה לפי תקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ה)}} ביקש המנהל מהחברה הרוכשת פרטים או מסמכים נוספים הנדרשים לו לשם תשלום המענק, לא יובא במניין התקופה למתן התשלום כאמור בתקנת משנה (ג) פרק הזמן שבו החברה לא מסרה למנהל את הפרטים או המסמכים כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} חברה רוכשת רשאית להודיע למנהל כי ברצונה לוותר על זכותה לניצול הזיכוי כנגד חבות מס הכנסה, וחלף זאת לקבל את מלוא סכום הזיכוי כמענק רכישה בדרך ובמועדים כאמור בתקנה זו; הגישה חברה רוכשת הודעה כאמור, לא תהיה רשאית לחזור בה ממנה.
{{ח:תת|(ז)}} זכאות למענק רכישה כאמור בתקנת משנה (א) מותנית בכך שגם בשנת המס שבה שולם לחברה הרוכשת המענק וגם בשנות המס שלאחריה בתקופת ההפחתה התקיימו התנאים המנויים {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 5|בסעיפים 5(ג)(4), (ד)(6) ו־(7) לחוק}}.

{{ח:סעיף|7|תחולה}}
{{ח:ת}} תקנות אלה יחולו לעניין ניכוי שהיה אמור להיות מותר בשנת 2026 ואילך לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 5|סעיף 5 לחוק}}, לרבות אם סכום הרכישה הנקי שולם בשנת מס מוקדמת יותר, ובלבד שרכישת החברה המזכה נעשתה בשנת המס 2026 או בשנות מס שלפניה.

{{ח:חתימות|ט״ו באב התשפ״ו (29 ביולי 2026)}}
* '''בצלאל סמוטריץ׳'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>8qd8ocq8smz2hrvtfeq52w9rpv2r8ng</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037795</id>
      <parentid>3037741</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T07:30:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3037790]</comment>
      <origin>3037795</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9614" sha1="nuzj5diwcwwbk0no6fldr6v67303vn0" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2518|תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12495.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 7|סעיף 7}} {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)|לחוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ״ג–2023}} (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה כשירה“, ”קבוצה זכאית“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח|בחוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ״ו–2026}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה כשירה זכאית“ – חברה כשירה שהשתייכה לאותה קבוצה זכאית במהלך כל שנת המס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה מזכה“, ”חברה רוכשת“, ”שנת השגת השליטה“, ”תקופת ההפחתה“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מענק רכישה“ – תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(א)}}.

{{ח:סעיף|2|זיכוי חלף ניכוי}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק}}, חברה רוכשת, שהייתה זכאית לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 5|הסעיף האמור}} לקבלת ניכוי בעד רכישת אמצעי שליטה בחברה מזכה, רשאית לבחור, שחלף קבלת הניכוי, החל משנת המס 2026, היא תהיה זכאית לקבל זיכוי ממס, בגובה הניכוי שהיה אמור להיות מנוכה לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 5|סעיף 5 לחוק}} באותה שנת מס (בתקנה זו – הניכוי), מוכפל בשיעור המזכה, ובלבד שהחברה הרוכשת תהיה זכאית לקבלת הזיכוי רק אם במהלך כל שנת המס הייתה חברה כשירה זכאית.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייעשה שימוש בזיכוי ממס שהיה ניתן לעשות בו שימוש בשנת מס מסוימת בשנת מס שלאחריה.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”השיעור המזכה“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} אם הניכוי היה אמור להיות מנוכה כנגד הכנסה טכנולוגית כאמור {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כה|בסעיף 51כה(1) לחוק לעידוד השקעות הון}} – שיעור של 12%;
{{ח:תתת|(2)}} אם הניכוי היה אמור להיות מנוכה כנגד הכנסה טכנולוגית כאמור {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כה|בסעיף 51כה(2) לחוק לעידוד השקעות הון}} – שיעור של 7.5%;
{{ח:תתת|(3)}} אם הניכוי היה אמור להיות מנוכה כנגד הכנסה טכנולוגית כאמור {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כה|בסעיף 51כה(3) לחוק לעידוד השקעות הון}} – שיעור של 6%.

{{ח:סעיף|3|אי־&lt;wbr&gt;קיום תנאי}}
{{ח:ת}} לא התקיים תנאי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 5|שבסעיף 5(ג)(4), (ד)(6) או (7) לחוק}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 5|סעיף 5(ו) לחוק}} בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|4|חישוב רווח ההון במכירת מניות חברה מזכה}}
{{ח:ת}} בחישוב רווח ההון במכירת מניות החברה המזכה בידי החברה הרוכשת שניתן לה זיכוי לפי תקנות אלה, יופחת המחיר המקורי שלהן בכל הסכום שניכויו היה מותר לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 5|סעיף 5 לחוק}}, אילו היה מותר לחברה הרוכשת ניכוי לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 5|סעיף 5 לחוק}}.

{{ח:סעיף|5|אי־&lt;wbr&gt;התרת ניכוי או הפחתה אחרים}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 5|סעיף 5(ט) {{ח:הערה|לחוק}}}} יחול, בשינויים המחויבים, לעניין חברה רוכשת שניתן לה זיכוי לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|6|קבלת הזיכוי כמענק}}
{{ח:תת|(א)}} חברה רוכשת שזכאית לקבל זיכוי ממס לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} ולא עשתה שימוש בזיכוי, כולו או חלקו, לגבי שנות המס המסתיימות בשנה השלישית לאחר שנת השגת השליטה, זכאית לקבל את סכומי הזיכוי שטרם נעשה בהם שימוש עד תום השנה השלישית האמורה, וכן את סכומי הזיכוי שצפוי שתוכל לעשות בהן שימוש בשנות מס מאוחרות יותר, כזיכוי בשנת המס הרביעית לאחר שנת השגת השליטה או כתשלום במקום כזיכוי ממס.
{{ח:תת|(ב)}} לשם קבלת מענק רכישה כאמור בתקנת משנה (א) תגיש החברה הרוכשת הודעה למנהל, באופן מקוון, המאשר שהיא עומדת בתנאי הסעיף הקטן האמור, במהלך השנה הרביעית לאחר שנת השגת השליטה.
{{ח:תת|(ג)}} הגישה חברה רוכשת הודעה כאמור בתקנת משנה (ב), ישולם לה מענק רכישה בתוך 90 ימים מיום הגשת ההודעה (להלן בתקנה זו – מועד התשלום), ובלבד ש –
{{ח:תתת|(1)}} החברה הרוכשת הגישה דוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131}} לשנת השגת השליטה ולשלוש שנות המס שלאחריה;
{{ח:תתת|(2)}} אם הייתה החברה הרוכשת חייבת בהגשת דוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 135|או 135 לפקודה}}, והמועד האחרון להגשת דוח כאמור היה קודם למועד התשלום, והדוח האמור לא הוגש עד למועד התשלום, רשאי המנהל לעכב את תשלום מענק הרכישה לתקופה שלא תעלה על 90 ימים מיום שהוגשו הדוחות האמורים.
{{ח:תת|(ד)}} מענק רכישה ישולם לחברה הרוכשת באמצעות רשות המסים בישראל באמצעות זיכוי חשבון הבנק שלה שעליו הודיעה בהודעה לפי תקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ה)}} ביקש המנהל מהחברה הרוכשת פרטים או מסמכים נוספים הנדרשים לו לשם תשלום המענק, לא יובא במניין התקופה למתן התשלום כאמור בתקנת משנה (ג) פרק הזמן שבו החברה לא מסרה למנהל את הפרטים או המסמכים כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} חברה רוכשת רשאית להודיע למנהל כי ברצונה לוותר על זכותה לניצול הזיכוי כנגד חבות מס הכנסה, וחלף זאת לקבל את מלוא סכום הזיכוי כמענק רכישה בדרך ובמועדים כאמור בתקנה זו; הגישה חברה רוכשת הודעה כאמור, לא תהיה רשאית לחזור בה ממנה.
{{ח:תת|(ז)}} זכאות למענק רכישה כאמור בתקנת משנה (א) מותנית בכך שגם בשנת המס שבה שולם לחברה הרוכשת המענק וגם בשנות המס שלאחריה בתקופת ההפחתה התקיימו התנאים המנויים {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 5|בסעיפים 5(ג)(4), (ד)(6) ו־(7) לחוק}}.

{{ח:סעיף|7|תחולה}}
{{ח:ת}} תקנות אלה יחולו לעניין ניכוי שהיה אמור להיות מותר בשנת 2026 ואילך לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)#סעיף 5|סעיף 5 לחוק}}, לרבות אם סכום הרכישה הנקי שולם בשנת מס מוקדמת יותר, ובלבד שרכישת החברה המזכה נעשתה בשנת המס 2026 או בשנות מס שלפניה.

{{ח:חתימות|ט״ו באב התשפ״ו (29 ביולי 2026)}}
* '''בצלאל סמוטריץ׳'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>nuzj5diwcwwbk0no6fldr6v67303vn0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1746879</id>
    <redirect title="שיחה:תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)" />
    <revision>
      <id>3037715</id>
      <timestamp>2026-08-02T18:00:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3037715</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="99" sha1="qhbyey7utctynso9cj787o2on71movf" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)]]</text>
      <sha1>qhbyey7utctynso9cj787o2on71movf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1746880</id>
    <revision>
      <id>3037716</id>
      <timestamp>2026-08-02T18:00:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3037716</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>את ה' נודה בפינו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1746881</id>
    <revision>
      <id>3037722</id>
      <timestamp>2026-08-02T18:35:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>סליחה</comment>
      <origin>3037722</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6905" sha1="d8hza832zvmek2lhg2ksnv6j38lvr4c" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ'''

{{הור|סימן: '''אני אליעזר הלוי אב&quot;ד בקהלתנו ל&quot;ב חזק ואמץ'''}}

{{סי|אֶ}}ת יְיָ נוֹדֶה בְּפִינוּ וּבְתוֹךְ רַבִּים נְהַלְלֶנּוּ {{ש}}
אֲמִתְּךָ וְחַסְדְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנוּ {{ש}}
יֵאָמְנוּ צִדְקוֹתֶיךָ אֲשֶׁר בְּךָ מִבְטָחֵנוּ {{ש}}
מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק אֶל אֱלֹהֵינוּ 
{{רפרן|חָטָאנוּ צוּרֵנוּ / סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ}}

{{סי|נִ}}כְלַמְנוּ בַעֲוֹנֵינוּ בּוֹשְׁנוּ בְמַעֲשֵׂינוּ {{ש}}
וְנָהִינוּ נָא אַל תִּזְכָּר לָנוּ אֶת עֲוֹנוֹתֵינוּ {{ש}}
לְקִרְיַת נָוְךָ נַהֲלֵנוּ {{ש}}
בְּךָ תוֹחַלְתֵּנוּ וְאַתָּה יְיָ מְחוֹלְלֵנוּ 
{{רפרן|חָטָאנוּ צוּרֵנוּ / סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ}}

{{סי|י}}וֹם זֶה קָבַעְנוּ לָנוּ לְצוֹם וְלִזְעָקָה {{ש}}
חֲצִי לִי וַחֲצִי לָכֶם לְחַלְּקָה {{ש}}
לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל עַל הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה לָנוּ לְתָמְכָה וּלְחַזְּקָה {{ש}}
לְבַל יִהְיֶה לָנוּ לְמִכְשׁוֹל וּלְפוּקָה 
{{רפרן|חָטָאנוּ צוּרֵנוּ / סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ}}

{{סי|אֶל}} בֵּית מִקְדָּשֵׁינוּ מְעַט לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה הָלַכְנוּ בְּאֹרַח יְשָׁרָה {{ש}}
דָּפַקְנוּ דַּלְתוֹת הַבַּיִת יָבֹא אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּיִרְאָה וּבְמִצְוַת בָּרָה {{ש}}
פִּתְאוֹם הָיִינוּ נִלְכָּדִים חַס וְשָׁלוֹם בִּמְצוֹדָה רָעָה זוֹ תוֹרָה וְזוֹ שְׂכָרָה {{ש}}
בְּי&quot;א בְּטֵבֵת שְׁנַת חֲתַ&quot;ן תּוֹרָה
{{רפרן|חָטָאנוּ צוּרֵנוּ / סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ}}

{{סי|עֵזֶר}} וּתְרוּפָה הָיָה לְכֻלָּנוּ {{ש}}
לוּלֵי יְיָ עֶזְרָתָה לָּנוּ {{ש}}
כִּמְעַט כִּסְדֹם הָיִינוּ וְלַעֲמֹרָה דָּמִינוּ {{ש}}
יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ
{{רפרן|חָטָאנוּ צוּרֵנוּ / סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ}}

{{סי|הַלְוִיִּ}}ם וְאַהֲרֹנִים וְכָל הָעֵדָה רֻבָּם כְּכֻלָּם הָיִינו עוֹמְדִים לִפְנֵי הַר הַבַּיִת לַעֲרֹךְ
תַּחֲנוּנִים {{ש}}
וּבְיַד צִיר נֶאֱמָן הַמַּפְתֵּחוֹת לִפְתֹּחַ {{תיקון גירסה|בונים|כֵּוָנִים}} {{ש}}
וּבְפָּתְחוֹ הַדְּבִיר עָמְדוּ כָל הָעָם לִכְנֹס לִפְנַי וְלִפְנִים {{ש}}
כִּי לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הֵמָּה רִאשׁוֹנִים 
{{רפרן|חָטָאנוּ צוּרֵנוּ / סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ}}

{{סי|אָבַד}} הָיָה כִּמְעַט תִּקְוָתֵנוּ וּמִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמֵהוֹנוֹ כָּל אֶחָד יֻפְרַשׁ {{ש}}
כִּי בְזוֹ הָרֶגַע נָפְלָה הַכִּפָּה מִבֵּית יְיָ וּכְמוֹ טִיט הַיּוֹצֵר הָיִינוּ רְמָס {{ש}}
לֹא נִשְׁאַר מִשֹּׂנְאֵינוּ שָׂרִיד וּפָלִיט רַק צָרָה וְצַלְמָוֶת יִירָשׁ {{ש}}
וְאַתָּה יי בִּזְכוּת נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ הִצִּיל אוֹתָנוּ וְשָׁפַךְ חֲמָתוֹ עַל עֵצִים וַאֲבָנִים וְהָיוּ לְמִרְמָס
{{רפרן|חָטָאנוּ צוּרֵנוּ / סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ}}

{{סי|בִּקְהִלָּתֵנוּ}} הַקְּדוֹשָׁה קִבַּלְנוּ עָלֵינוּ וְעַל זַרְעֵינוּ {{ש}}
לִגְזֹר תַּעֲנִית בְּזֶה הַיּוֹם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה עַד בִּיאַת מְשִׁיחֵנוּ {{ש}}
קְרָאנוּךָ בֶּאֱמֶת מְהֵרָה חוּשָׁה לְעֶזְרָתֵנוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ {{ש}}
פָּנֶיךָ אַל תַּסְתִּיר אֵלֶיךָ בְּשַׁוְעֵינוּ
{{רפרן|חָטָאנוּ צוּרֵנוּ / סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ}}

{{סי|לֵב}} חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיו וְעַל שְׂפָתָיו יוֹסִיף לִקְחָה {{ש}}
אֲשֶׁר הִצִּיל אֹתָנוּ מִמָּוֶת לְחַיִּים מַעֲרָכָה מוּל מַעֲרָכָה {{ש}}
כְּבִימֵי הָמָן עָמַד לָנוּ הַצָּלָה וְהַרְוָחָה {{ש}}
עַל כֵּן קָבַעְנוּ אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם לְמִשְׁתֶּה וּלְשִׂמְחָה וְלִתֵּן הוֹדָיָה וּשְׁבָחָה
{{רפרן|חָטָאנוּ צוּרֵנוּ / סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ}}

{{סי|חִזְק}}וּ {{סי|וְאִמְצ}}וּ לְבַבְכֶם אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ {{ש}}
שְמַע יְיָ קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ {{ש}}
בְּשַׁוְּעֵנוּ אֵלֶיךָ נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ {{ש}}
הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה וּכְקֶדֶם חַדֵּשׁ יָמֵינוּ
{{רפרן|חָטָאנוּ צוּרֵנוּ / סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ}}

רְצֵה נִדְבַת שְׂפָתֵינוּ בְּשִׁלּוּם פָּרִים {{ש}}
סְלַח וּמְחַל לְכָל קְהַל הֲמוֹנִים {{ש}}
וְאַל תְּבִיאֵנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם הַזֵּדוֹנִים {{ש}}
כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים 
{{רפרן|חָטָאנוּ צוּרֵנוּ / סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ}}

חַסְדֵּי הַקַּדְמוֹנִים זְכוֹר וּמִלְּפָנֶיךָ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ {{ש}}
לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה חִישׁ וּפְדֵנוּ {{ש}}
יָשָׁב נָא אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנוּ {{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ
{{רפרן|חָטָאנוּ צוּרֵנוּ / סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ}}

[[קטגוריה:חטאנו (סליחות)]]</text>
      <sha1>d8hza832zvmek2lhg2ksnv6j38lvr4c</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037723</id>
      <parentid>3037722</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T18:35:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:חתימה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3037723</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6935" sha1="lwlcr9l8r4ocap0g3wowfn5d3dvkbch" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ'''

{{הור|סימן: '''אני אליעזר הלוי אב&quot;ד בקהלתנו ל&quot;ב חזק ואמץ'''}}

{{סי|אֶ}}ת יְיָ נוֹדֶה בְּפִינוּ וּבְתוֹךְ רַבִּים נְהַלְלֶנּוּ {{ש}}
אֲמִתְּךָ וְחַסְדְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנוּ {{ש}}
יֵאָמְנוּ צִדְקוֹתֶיךָ אֲשֶׁר בְּךָ מִבְטָחֵנוּ {{ש}}
מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק אֶל אֱלֹהֵינוּ 
{{רפרן|חָטָאנוּ צוּרֵנוּ / סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ}}

{{סי|נִ}}כְלַמְנוּ בַעֲוֹנֵינוּ בּוֹשְׁנוּ בְמַעֲשֵׂינוּ {{ש}}
וְנָהִינוּ נָא אַל תִּזְכָּר לָנוּ אֶת עֲוֹנוֹתֵינוּ {{ש}}
לְקִרְיַת נָוְךָ נַהֲלֵנוּ {{ש}}
בְּךָ תוֹחַלְתֵּנוּ וְאַתָּה יְיָ מְחוֹלְלֵנוּ 
{{רפרן|חָטָאנוּ צוּרֵנוּ / סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ}}

{{סי|י}}וֹם זֶה קָבַעְנוּ לָנוּ לְצוֹם וְלִזְעָקָה {{ש}}
חֲצִי לִי וַחֲצִי לָכֶם לְחַלְּקָה {{ש}}
לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל עַל הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה לָנוּ לְתָמְכָה וּלְחַזְּקָה {{ש}}
לְבַל יִהְיֶה לָנוּ לְמִכְשׁוֹל וּלְפוּקָה 
{{רפרן|חָטָאנוּ צוּרֵנוּ / סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ}}

{{סי|אֶל}} בֵּית מִקְדָּשֵׁינוּ מְעַט לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה הָלַכְנוּ בְּאֹרַח יְשָׁרָה {{ש}}
דָּפַקְנוּ דַּלְתוֹת הַבַּיִת יָבֹא אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּיִרְאָה וּבְמִצְוַת בָּרָה {{ש}}
פִּתְאוֹם הָיִינוּ נִלְכָּדִים חַס וְשָׁלוֹם בִּמְצוֹדָה רָעָה זוֹ תוֹרָה וְזוֹ שְׂכָרָה {{ש}}
בְּי&quot;א בְּטֵבֵת שְׁנַת חֲתַ&quot;ן תּוֹרָה
{{רפרן|חָטָאנוּ צוּרֵנוּ / סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ}}

{{סי|עֵזֶר}} וּתְרוּפָה הָיָה לְכֻלָּנוּ {{ש}}
לוּלֵי יְיָ עֶזְרָתָה לָּנוּ {{ש}}
כִּמְעַט כִּסְדֹם הָיִינוּ וְלַעֲמֹרָה דָּמִינוּ {{ש}}
יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ
{{רפרן|חָטָאנוּ צוּרֵנוּ / סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ}}

{{סי|הַלְוִיִּ}}ם וְאַהֲרֹנִים וְכָל הָעֵדָה רֻבָּם כְּכֻלָּם הָיִינו עוֹמְדִים לִפְנֵי הַר הַבַּיִת לַעֲרֹךְ
תַּחֲנוּנִים {{ש}}
וּבְיַד צִיר נֶאֱמָן הַמַּפְתֵּחוֹת לִפְתֹּחַ {{תיקון גירסה|בונים|כֵּוָנִים}} {{ש}}
וּבְפָּתְחוֹ הַדְּבִיר עָמְדוּ כָל הָעָם לִכְנֹס לִפְנַי וְלִפְנִים {{ש}}
כִּי לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הֵמָּה רִאשׁוֹנִים 
{{רפרן|חָטָאנוּ צוּרֵנוּ / סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ}}

{{סי|אָבַד}} הָיָה כִּמְעַט תִּקְוָתֵנוּ וּמִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמֵהוֹנוֹ כָּל אֶחָד יֻפְרַשׁ {{ש}}
כִּי בְזוֹ הָרֶגַע נָפְלָה הַכִּפָּה מִבֵּית יְיָ וּכְמוֹ טִיט הַיּוֹצֵר הָיִינוּ רְמָס {{ש}}
לֹא נִשְׁאַר מִשֹּׂנְאֵינוּ שָׂרִיד וּפָלִיט רַק צָרָה וְצַלְמָוֶת יִירָשׁ {{ש}}
וְאַתָּה יי בִּזְכוּת נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ הִצִּיל אוֹתָנוּ וְשָׁפַךְ חֲמָתוֹ עַל עֵצִים וַאֲבָנִים וְהָיוּ לְמִרְמָס
{{רפרן|חָטָאנוּ צוּרֵנוּ / סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ}}

{{סי|בִּקְהִלָּתֵנוּ}} הַקְּדוֹשָׁה קִבַּלְנוּ עָלֵינוּ וְעַל זַרְעֵינוּ {{ש}}
לִגְזֹר תַּעֲנִית בְּזֶה הַיּוֹם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה עַד בִּיאַת מְשִׁיחֵנוּ {{ש}}
קְרָאנוּךָ בֶּאֱמֶת מְהֵרָה חוּשָׁה לְעֶזְרָתֵנוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ {{ש}}
פָּנֶיךָ אַל תַּסְתִּיר אֵלֶיךָ בְּשַׁוְעֵינוּ
{{רפרן|חָטָאנוּ צוּרֵנוּ / סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ}}

{{סי|לֵב}} חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיו וְעַל שְׂפָתָיו יוֹסִיף לִקְחָה {{ש}}
אֲשֶׁר הִצִּיל אֹתָנוּ מִמָּוֶת לְחַיִּים מַעֲרָכָה מוּל מַעֲרָכָה {{ש}}
כְּבִימֵי הָמָן עָמַד לָנוּ הַצָּלָה וְהַרְוָחָה {{ש}}
עַל כֵּן קָבַעְנוּ אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם לְמִשְׁתֶּה וּלְשִׂמְחָה וְלִתֵּן הוֹדָיָה וּשְׁבָחָה
{{רפרן|חָטָאנוּ צוּרֵנוּ / סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ}}

{{סי|חִזְק}}וּ {{סי|וְאִמְצ}}וּ לְבַבְכֶם אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ {{ש}}
שְמַע יְיָ קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ {{ש}}
בְּשַׁוְּעֵנוּ אֵלֶיךָ נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ {{ש}}
הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה וּכְקֶדֶם חַדֵּשׁ יָמֵינוּ
{{רפרן|חָטָאנוּ צוּרֵנוּ / סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ}}

רְצֵה נִדְבַת שְׂפָתֵינוּ בְּשִׁלּוּם פָּרִים {{ש}}
סְלַח וּמְחַל לְכָל קְהַל הֲמוֹנִים {{ש}}
וְאַל תְּבִיאֵנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם הַזֵּדוֹנִים {{ש}}
כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים 
{{רפרן|חָטָאנוּ צוּרֵנוּ / סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ}}

חַסְדֵּי הַקַּדְמוֹנִים זְכוֹר וּמִלְּפָנֶיךָ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ {{ש}}
לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה חִישׁ וּפְדֵנוּ {{ש}}
יָשָׁב נָא אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנוּ {{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ
{{רפרן|חָטָאנוּ צוּרֵנוּ / סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ}}

[[קטגוריה:חטאנו (סליחות)]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>lwlcr9l8r4ocap0g3wowfn5d3dvkbch</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל אלהים דומיה נפשי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1746882</id>
    <revision>
      <id>3037724</id>
      <timestamp>2026-08-02T18:50:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>סליחות לזכרון האש פראג תר&quot;כ</comment>
      <origin>3037724</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3104" sha1="4d53s1lrchzxrk497fiak9oe4cfc8iq" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יצחק בן יוסף'''}}

{{סי|אֶ}}ל אֱלֹהִים דּוּמִיָּה נַפְשִׁי{{ש}}
{{סי|בַּ}}תְּלָאָה כִּי עָבְרָה רֹאשִׁי{{ש}}
{{סי|גֹּ}}דֶל רַחֲמֶיךָ בְּרֹגֶז בְּדָרְשִׁי{{ש}}
{{סי|דְּ}}לָתֶיךָ דָפַקְתִּי אֱלֹהֵי קְדוֹשִׁי

{{סי|הַ}}יּוֹם שְׁנַת אָ&quot;ז רָאִינ&quot;וּ אֵ&quot;שׁ גָּדוֹ&quot;ל{{ש}}
{{סי|וְ}}קוֹל רַעַשׁ בָּעִיר בְּהִשָּׁמַע מִמִּגְדָּל{{ש}}
{{סי|זַ}}עַף לַהַב עָלָה בַּל יֶחְדַּל{{ש}}
{{סי|חֲ}}רָדָה גְדֹלָה חָרְדוּ שׁוֹעַ וָדָל

{{סי|טֶ}}רֶם סָעֲדוּ לִבָּם בַּצָּהֳרַיִם{{ש}}
{{סי|י}}וֹם שַׁבָּת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְחֹדֶשׁ זִו בְּמַחֲנַיִם{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל הַשֹּׁמֵעַ תְּצִלֶּינָה אָזְנַיִם{{ש}}
{{סי|לֵ}}ב כֹּל נָמֵס וְכָשְׁלוּ בִּרְכָּיִם

{{סי|מַ}}ה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{סי|נְ}}וֹת שַׁלְוָה וִידִידוּת הָאֵל{{ש}}
{{סי|סְ}}עָרָה וְלֶהָבָה הֲפָכוּם וְאֵין גּוֹאֵל{{ש}}
{{סי|עַ}}ד כִּי הִגִּיעַ בֵּית אֵל

{{סי|פָּ}}סַחְתָּ עַל פֶּתַח בֵּיתֶךָ{{ש}}
{{סי|צַ}}דִּיק אַתָּה יָשְׁרוּ אָרְחֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|קַ}}נֵּא לְעִירְךָ הַשְּׂרוּפָה בַחֲמָתֶךָ{{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה חָרְבוֹת בָּתֵּי נַחֲלָתֶךָ

{{סי|שׁ}}וּר אֵיךְ נָסוּ עוֹלָלִים וּזְקֵנִים{{ש}}
{{סי|תָּ}}עוּ בִרְחֹבוֹת אָבוֹת וּבָנִים{{ש}}
{{סי|יְ}}גִיעַ כַּפַּיִם זֵעַת אַפָּם צָדוּ עַזֵּי פָנִים{{ש}}
{{סי|צְ}}רוֹרוֹת כְּלֵיהֶם וּמְלַאכְתָּם בְּרֹב שָׁנִים

{{סי|חַ}}סְתָּ כְּאִישׁוֹן עַל נַפְשֵׁנוּ בְּחַסְדֶּךָ{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ כִּי לֹא יָצָא הַקֶּצֶף מִבֵּית עֲבָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם אֵשׁ זָרָה בָּעֲרָה לִידִידֶיךָ{{ש}}
{{סי|נָ}}א תֹאמַר לַמַּשְׁחִית הֶרֶף יָדֶיךָ

{{סי|יִ}}כְמְרוּ רַחֲמֶיךָ מִצָּרָה הַצִּילֵנוּ{{ש}}
{{סי|וְ}}שַׁכֵּךְ אַף וְנַחֵם אֲבֵלֵינוּ{{ש}}
{{סי|סֻ}}כַּת שְׁלוֹמֶךָ תִּפְרֹס עָלֵינוּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}דֵנוּ וַהֲקִימֵנוּ צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ.

[[קטגוריה:פיוטים על גזירות]]
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>4d53s1lrchzxrk497fiak9oe4cfc8iq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:Biblia Hebraica.pdf/457</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1746883</id>
    <revision>
      <id>3037733</id>
      <timestamp>2026-08-02T20:44:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <comment>על פי דף [[מלכים ב יא/טעמים]] - קרדיט בדף &quot;גרסאות קודמות&quot; שם</comment>
      <origin>3037733</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5906" sha1="hypky0kq6s9uqqs2ak8ppc8j3onam19" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Sije&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;{{טקסט מנוקד}}
הַשְּׁלִשִׁ֤ית מִכֶּם֙ בָּאֵ֣י הַשַּׁבָּ֔ת וְשֹׁ֣מְרֵ֔י מִשְׁמֶ֖רֶת בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יא|6}}וְהַשְּׁלִשִׁית֙ בְּשַׁ֣עַר ס֔וּר וְהַשְּׁלִשִׁ֥ית בַּשַּׁ֖עַר אַחַ֣ר הָרָצִ֑ים וּשְׁמַרְתֶּ֛ם אֶת־מִשְׁמֶ֥רֶת הַבַּ֖יִת מַסָּֽח׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יא|7}}וּשְׁתֵּ֤י הַיָּדוֹת֙ בָּכֶ֔ם כֹּ֖ל יֹצְאֵ֣י הַשַּׁבָּ֑ת וְשָׁ֥מְר֛וּ אֶת־מִשְׁמֶ֥רֶת בֵּית־יְהֹוָ֖ה אֶל־הַמֶּֽלֶךְ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יא|8}}וְהִקַּפְתֶּ֨ם עַל־הַמֶּ֜לֶךְ סָבִ֗יב אִ֚ישׁ וְכֵלָ֣יו בְּיָד֔וֹ וְהַבָּ֥א אֶל־הַשְּׂדֵר֖וֹת יוּמָ֑ת וִֽהְי֥וּ אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ בְּצֵאת֥וֹ וּבְבֹאֽוֹ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יא|9}}וַיַּעֲשׂ֞וּ שָׂרֵ֣י הַמֵּא֗יוֹת{{הערה|שם=המאות|{{גדול|הַמְּאָי֗וֹת}} – {{גדול|הַמֵּא֗וֹת}} ק'}} כְּכֹ֣ל אֲשֶׁר־צִוָּה֮ יְהוֹיָדָ֣ע הַכֹּהֵן֒ וַיִּקְחוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־אֲנָשָׁ֔יו בָּאֵ֣י הַשַּׁבָּ֔ת עִ֖ם יֹצְאֵ֣י הַשַּׁבָּ֑ת וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־יְהוֹיָדָ֥ע הַכֹּהֵֽן׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יא|י}}וַיִּתֵּ֨ן הַכֹּהֵ֜ן לְשָׂרֵ֣י הַמֵּא֗יוֹת{{הערה|שם=המאות}} אֶת־הַחֲנִית֙ וְאֶת־הַשְּׁלָטִ֔ים אֲשֶׁ֖ר לַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֑ד אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֥ית יְהֹוָֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יא|11}}וַיַּעַמְד֨וּ הָרָצִ֜ים אִ֣ישׁ{{מ:לגרמיה-2}} וְכֵלָ֣יו בְּיָד֗וֹ מִכֶּ֨תֶף הַבַּ֤יִת הַיְמָנִית֙ עַד־כֶּ֤תֶף הַבַּ֙יִת֙ הַשְּׂמָאלִ֔ית לַמִּזְבֵּ֖חַ וְלַבָּ֑יִת עַל־הַמֶּ֖לֶךְ סָבִֽיב׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יא|12}}וַיּוֹצִ֣א אֶת־בֶּן־הַמֶּ֗לֶךְ וַיִּתֵּ֤ן עָלָיו֙ אֶת־הַנֵּ֙זֶר֙ וְאֶת־הָ֣עֵד֔וּת וַיַּמְלִ֥כוּ אֹת֖וֹ וַיִּמְשָׁחֻ֑הוּ וַיַּ֨כּוּ־כָ֔ף וַיֹּאמְר֖וּ יְחִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
{{סס}}{{מ:פסוק|מלכים ב|יא|13}}וַתִּשְׁמַ֣ע עֲתַלְיָ֔ה אֶת־ק֥וֹל הָרָצִ֖ין הָעָ֑ם וַתָּבֹ֥א אֶל־הָעָ֖ם בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יא|14}}וַתֵּ֡רֶא וְהִנֵּ֣ה הַמֶּלֶךְ֩ עֹמֵ֨ד עַֽל־הָעַמּ֜וּד כַּמִּשְׁפָּ֗ט וְהַשָּׂרִ֤ים וְהַחֲצֹֽצְרוֹת֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וְכׇל־עַ֤ם הָאָ֙רֶץ֙ שָׂמֵ֔חַ וְתֹקֵ֖עַ בַּחֲצֹֽצְר֑וֹת וַתִּקְרַ֤ע עֲתַלְיָה֙ אֶת־בְּגָדֶ֔יהָ וַתִּקְרָ֖א קֶ֥שֶׁר קָֽשֶׁר׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יא|טו}}וַיְצַו֩ יְהוֹיָדָ֨ע הַכֹּהֵ֜ן אֶת־שָׂרֵ֥י הַמֵּא֣יוֹת{{הערה|{{גדול|הַמְּאָי֣וֹת}} – {{גדול|הַמֵּא֣וֹת}} ק'}}{{מ:לגרמיה-2}} פְּקֻדֵ֣י הַחַ֗יִל וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ הוֹצִ֤יאוּ אֹתָהּ֙ אֶל־מִבֵּ֣ית לַשְּׂדֵרֹ֔ת וְהַבָּ֥א אַחֲרֶ֖יהָ הָמֵ֣ת בֶּחָ֑רֶב כִּ֚י אָמַ֣ר הַכֹּהֵ֔ן אַל־תּוּמַ֖ת בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יא|16}}וַיָּשִׂ֤מוּ לָהּ֙ יָדַ֔יִם וַתָּב֛וֹא דֶּרֶךְ־מְב֥וֹא הַסּוּסִ֖ים בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַתּוּמַ֖ת שָֽׁם׃
{{סס}}{{מ:פסוק|מלכים ב|יא|17}}וַיִּכְרֹ֨ת יְהוֹיָדָ֜ע אֶֽת־הַבְּרִ֗ית בֵּ֤ין יְהֹוָה֙ וּבֵ֤ין הַמֶּ֙לֶךְ֙ וּבֵ֣ין הָעָ֔ם לִהְי֥וֹת לְעָ֖ם לַיהֹוָ֑ה וּבֵ֥ין הַמֶּ֖לֶךְ וּבֵ֥ין הָעָֽם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יא|18}}וַיָּבֹ֣אוּ כׇל־עַם֩ הָאָ֨רֶץ בֵּית־הַבַּ֜עַל וַֽיִּתְּצֻ֗הוּ אֶת־מִזְבְּחֹתָ֤ו{{הערה|{{גדול|'תָ֤יו}} ק'}} וְאֶת־צְלָמָיו֙ שִׁבְּר֣וּ הֵיטֵ֔ב וְאֵ֗ת מַתָּן֙ כֹּהֵ֣ן הַבַּ֔עַל הָרְג֖וּ לִפְנֵ֣י הַמִּזְבְּח֑וֹת וַיָּ֧שֶׂם הַכֹּהֵ֛ן פְּקֻדֹּ֖ת עַל־בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יא|19}}וַיִּקַּ֣ח אֶת־שָׂרֵ֣י הַ֠מֵּאוֹת וְאֶת־הַכָּרִ֨י וְאֶת־הָרָצִ֜ים וְאֵ֣ת{{מ:לגרמיה-2}} כׇּל־עַ֣ם הָאָ֗רֶץ וַיֹּרִ֤ידוּ אֶת־הַמֶּ֙לֶךְ֙ מִבֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה וַיָּב֛וֹאוּ דֶּרֶךְ־שַׁ֥עַר הָרָצִ֖ים בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיֵּ֖שֶׁב עַל־כִּסֵּ֥א הַמְּלָכִֽים׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יא|כ}}וַיִּשְׂמַ֥ח כׇּל־עַם־הָאָ֖רֶץ וְהָעִ֣יר שָׁקָ֑טָה וְאֶת־עֲתַלְיָ֛הוּ הֵמִ֥יתוּ בַחֶ֖רֶב בֵּ֥ית ·ַמֶּֽלֶךְ{{הערה|{{גדול|מֶֽלֶךְ}} – {{גדול|הַמֶּֽלֶךְ}} ק'}}׃
{{סוף}}
----
{{הערות שוליים}}&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>hypky0kq6s9uqqs2ak8ppc8j3onam19</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנא ה' אלהי השמים (תחינה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1746884</id>
    <revision>
      <id>3037740</id>
      <timestamp>2026-08-02T22:04:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מתוך 'סדר ז' אדר לאנשי חברא קדישא בתוך עדת ישראל פה ברלין'</comment>
      <origin>3037740</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6397" sha1="fo3ugfxjdwqwwvtfrlpnexdblwvkln3" xml:space="preserve">אנא יי אלהי שמים
האל הגדול והנורא שומר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו. שמר לנו את הברית ואת החסד אשר נשבעת לאבותינו: זכר רחמיך יי וחסדיך כי מעולם המה: יהי חסדך יי עלינו כאשר יחלנו לך: וזכר לנו החסד של אמת שעשינו ועשה עמנו חסד חנם וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו כרב רחמיך וחסדיך. וסלח לנו על כל חטאתינו אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך: ותכפר לנו על כל עונותינו. כמו שהבטחתנו בחסד ואמת יכופר עון: חננו אלהים כחסדך כרב רחמיך מחה פשעינו: כחסדך זכר לנו אתה למען טובך יי ולמען שמך אשר אנחנו מיחדים בכל יום פעמים: חשוב לפניך מעט חלבנו ודמנו המתמעט בתענית זו אשר קבלנו עלינו היום ונסך דמעות עינינו הנשפך כמים כאלו הקרבנו קרבנות ונסכים על גב המזבח לפניך אבינו שבשמים. ועשה עמנו חסד. וחוס נא ורחם נא כרב רחמיך וחסדיך. וכבוש כעסך וכלה דבר וחרב ורעב ושבי ומשחית ועון ושמד ומגפה ופגע רע ומכל מיני קטטה ותקלה וכל מיני פורעניות וגזרה רעה ושנאת חנם מעלינו ומעל כל עמך ישראל. ותשבור ותשבית עֻלו של יצר הרע מלבנו. ותשמרנו מכל דבר רע וממקרה רע ומהרהורים רעים ומחלומות רעים ומחליים רעים ומכל רעות המתרגשות לבוא בעולם. והצילנו מכל חרפה ובוז ושפלות ודלות ובשת ומכל פחד ורעש ורעד ומחבל וממיתה משונה ומגונה ומכרת של ימים ושנים: אל תאסף עם חטאים נפשנו ועם אנשי דמים חיינו: ועזרנו אלהי ישענו למען שמך. ותן בלבנו אהבתך ויראתך וכוף את יצרנו להשתעבד לך שנעשה רצונך לעבדך בלבב שלם. ותעמידנו בין הוגי תורתך ושומרי מצותיך ונמוקי סודך. והודיענו נא את דרכיך למען נמצא חן בעיניך. ויתרבה גבולנו בתלמידים הגונים ולא יהיה שוד ושבר בגבולנו ואין פרץ יוצאת ואין צוחה ברחובתינו. ותצל ילדי עמך ישראל מכל חלי מדוה וממשכלת וממות. והסר מהם האסכרה ולא יזיקו אותם שדין ורוחין ולילין ועין רעה. ונגדל את בנינו ובני בנינו לתורה ולחפה ולמעשים טובים. כאמור ואני זאת בריתי אותם אמר יי רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר יי מעתה ועד עולם: ולא ימותו בחיינו: וברחמיך הרבים תתן לנו מזונותינו מידך הטובה. ונהיה מן המועילים ומשפיעים טוב לכל אדם. ונזכה להכניס אורחים ולגמול חסד ולעשות צדקה. ולא נכשל בבני אדם שאינם מהוגנים: וכל חשוכי בנים מעמך ישראל תפקוד בזרע של קימא. וכל עֻברות לא תפלנה ולדותיהן ותלדנה בניהן בלי צער ונזק. ולמיניקות תשפיע שלא יחסר חלב מדדיהן. ככתוב בתורתך ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך שגר אלפיך ועשתרות צאנך על האדמה אשר נשבע לאבותיך לתת לך: ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך: ותעתר לנו על כל מה שבקשנו לפניך למען זכות אבותינו הקדושים ולמען זכות הצדיקים והחסידים הטמונים פה ובכל העולם: זכור אהבתם ותחיה זרעם נהלנו על מי מנוחות בנחת ושובה עד זקנה ושיבה: הצילנו מכליון חרון. וקבץ נפוצותינו מארבע כנפות הארץ: העלנו לארצנו. ותטענו בגבולנו. ותבנה לנו בית מקדשנו: וזרוק לנו מים טהורים לטהרנו מטמאתנו ומחטאתינו ככתוב וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם: והשב כהנים לעבודתם ולוים לשירם ולזמרם וישראל למעמדם. ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם: ותזכנו לראות בעמידת הצדיקים השוכנים פה בהודם ובהדרם ובגדלם עם שאר צדיקי ישראל: החישה ומהר קץ עמידתם. כמו שאמרת לדניאל איש חמדות. ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין: וכתוב יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר: וכתוב יששום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת: פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון נתן לה הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד יי הדר אלהינו: ברוך האל הנאמן להחיות מתים. וברוך יי מן העולם ועד עולם. אמן ואמן:

אמר רבה בר חנה אמר רבי יוחנן עתידים צדיקים שיקראו על שמו של הקדוש ברוך הוא שנאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. אמר רבי אליעזר עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש כדרך שאומרים לפני הקדוש ברוך הוא שנאמר והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלים ונאמר וישמחו כל חוסי בך לעולם ירננו ותסך עלימו ויעלצו בך אוהבי שמך: 

[[קטגוריה:סליחות ותחינות לחברה קדישא]]</text>
      <sha1>fo3ugfxjdwqwwvtfrlpnexdblwvkln3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:משה פלד</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1746885</id>
    <revision>
      <id>3037764</id>
      <timestamp>2026-08-03T06:23:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}__~~~~&quot;</comment>
      <origin>3037764</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="121" sha1="1u28kl82qvstscicbxdgztegx5wx4gr" xml:space="preserve">{{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:23, 3 באוגוסט 2026 (IDT)</text>
      <sha1>1u28kl82qvstscicbxdgztegx5wx4gr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:משה פלד</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1746886</id>
    <revision>
      <id>3037765</id>
      <timestamp>2026-08-03T06:23:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3037765</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:אדמונדו</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1746887</id>
    <revision>
      <id>3037766</id>
      <timestamp>2026-08-03T06:25:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}__~~~~&quot;</comment>
      <origin>3037766</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="121" sha1="b16njdysumc5jsgqftjjsr4waxabnkn" xml:space="preserve">{{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:25, 3 באוגוסט 2026 (IDT)</text>
      <sha1>b16njdysumc5jsgqftjjsr4waxabnkn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:אדמונדו</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1746888</id>
    <revision>
      <id>3037767</id>
      <timestamp>2026-08-03T06:25:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3037767</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1746889</id>
    <revision>
      <id>3037780</id>
      <timestamp>2026-08-03T07:03:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;שם&gt; חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התשפ&quot;ג–2023  &lt;מאגר תיקון 2201009&gt;  &lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשפ&quot;ג, 84|חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)|25:2168945)); ((תשפ&quot;ו, 817|תיקון מס' 19 - הוראת שעה לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|25:14184830)).  __TOC__...&quot;</comment>
      <origin>3037780</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1256" sha1="sjfn969yhg0c992v5qbxzh6urr0rvk9" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התשפ&quot;ג–2023

&lt;מאגר תיקון 2201009&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשפ&quot;ג, 84|חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)|25:2168945)); ((תשפ&quot;ו, 817|תיקון מס' 19 - הוראת שעה לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|25:14184830)).

__TOC__

== פרק א': מטרת החוק ושמירת סמכויות ==

@ 1. מטרה
: מטרת חוק זה לפעול לצמצום מספרם של כלי הנשק הבלתי חוקיים המשמשים ארגוני פשיעה ופשיעה חמורה, באמצעות מתן כלים למשטרת ישראל וליתר רשויות אכיפת החוק להתמודד עם התופעה.

@ 2. שמירת סמכויות
: הוראות חוק זה באות להוסיף על סמכויות חיפוש ועבירות בנשק לפי כל דין ולא לגרוע מהן.

== פרק ב': הוספת עילות חיפוש בלא צו חיפוש - הוראת שעה ==

@ 3. (תיקון: תשפ&quot;ו) : (((בוטל).))

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום ו' בניסן התשפ&quot;ג (28 במרץ 2023).</text>
      <sha1>sjfn969yhg0c992v5qbxzh6urr0rvk9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037781</id>
      <parentid>3037780</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T07:05:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3037781</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1752" sha1="mnzybwlmd93ytikkej13du21dt6w3al" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התשפ&quot;ג–2023

&lt;מאגר תיקון 2201009&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשפ&quot;ג, 84|חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)|25:2168945)); ((תשפ&quot;ו, 817|תיקון מס' 19 - הוראת שעה לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|25:14184830)).

__TOC__

== פרק א': מטרת החוק ושמירת סמכויות ==

@ 1. מטרה
: מטרת חוק זה לפעול לצמצום מספרם של כלי הנשק הבלתי חוקיים המשמשים ארגוני פשיעה ופשיעה חמורה, באמצעות מתן כלים למשטרת ישראל וליתר רשויות אכיפת החוק להתמודד עם התופעה.

@ 2. שמירת סמכויות
: הוראות חוק זה באות להוסיף על סמכויות חיפוש ועבירות בנשק לפי כל דין ולא לגרוע מהן.

== פרק ב': הוספת עילות חיפוש בלא צו חיפוש - הוראת שעה ==

@ 3. (תיקון: תשפ&quot;ו) : (((בוטל).))

== פרק ג': עבירות נשק [[בחוק העונשין]] ==

@ 4. : ((הנוסח שולב [[בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].))

@ 5. (תיקון: תשפ&quot;ו) : (((בוטל).))

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום ו' בניסן התשפ&quot;ג (28 במרץ 2023).
&lt;חתימות&gt; 
* בנימין נתניהו ראש הממשלה 
* יואב גלנט שר הביטחון 
* איתמר בן גביר השר לביטחון לאומי 
* יריב לוין שר המשפטים 
* יצחק הרצוג נשיא המדינה 
* אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>mnzybwlmd93ytikkej13du21dt6w3al</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037786</id>
      <parentid>3037781</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T07:15:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Shahar9261 העביר את הדף [[חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)]] לשם [[מקור:חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)]] בלי להשאיר הפניה</comment>
      <origin>3037781</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1752" sha1="mnzybwlmd93ytikkej13du21dt6w3al" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התשפ&quot;ג–2023

&lt;מאגר תיקון 2201009&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשפ&quot;ג, 84|חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)|25:2168945)); ((תשפ&quot;ו, 817|תיקון מס' 19 - הוראת שעה לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|25:14184830)).

__TOC__

== פרק א': מטרת החוק ושמירת סמכויות ==

@ 1. מטרה
: מטרת חוק זה לפעול לצמצום מספרם של כלי הנשק הבלתי חוקיים המשמשים ארגוני פשיעה ופשיעה חמורה, באמצעות מתן כלים למשטרת ישראל וליתר רשויות אכיפת החוק להתמודד עם התופעה.

@ 2. שמירת סמכויות
: הוראות חוק זה באות להוסיף על סמכויות חיפוש ועבירות בנשק לפי כל דין ולא לגרוע מהן.

== פרק ב': הוספת עילות חיפוש בלא צו חיפוש - הוראת שעה ==

@ 3. (תיקון: תשפ&quot;ו) : (((בוטל).))

== פרק ג': עבירות נשק [[בחוק העונשין]] ==

@ 4. : ((הנוסח שולב [[בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].))

@ 5. (תיקון: תשפ&quot;ו) : (((בוטל).))

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום ו' בניסן התשפ&quot;ג (28 במרץ 2023).
&lt;חתימות&gt; 
* בנימין נתניהו ראש הממשלה 
* יואב גלנט שר הביטחון 
* איתמר בן גביר השר לביטחון לאומי 
* יריב לוין שר המשפטים 
* יצחק הרצוג נשיא המדינה 
* אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>mnzybwlmd93ytikkej13du21dt6w3al</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037787</id>
      <parentid>3037786</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T07:17:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3037787</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1753" sha1="17emsu79sg23uem729zi2klvs09xrph" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התשפ&quot;ג–2023

&lt;מאגר תיקון 2201009&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשפ&quot;ג, 84|חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)|25:2168945)); ((תשפ&quot;ו, 817|תיקון מס' 19 - הוראת שעה לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|25:14184830)). 

__TOC__

== פרק א': מטרת החוק ושמירת סמכויות ==

@ 1. מטרה
: מטרת חוק זה לפעול לצמצום מספרם של כלי הנשק הבלתי חוקיים המשמשים ארגוני פשיעה ופשיעה חמורה, באמצעות מתן כלים למשטרת ישראל וליתר רשויות אכיפת החוק להתמודד עם התופעה.

@ 2. שמירת סמכויות
: הוראות חוק זה באות להוסיף על סמכויות חיפוש ועבירות בנשק לפי כל דין ולא לגרוע מהן.

== פרק ב': הוספת עילות חיפוש בלא צו חיפוש - הוראת שעה ==

@ 3. (תיקון: תשפ&quot;ו) : (((בוטל).))

== פרק ג': עבירות נשק [[בחוק העונשין]] ==

@ 4. : ((הנוסח שולב [[בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].))

@ 5. (תיקון: תשפ&quot;ו) : (((בוטל).))

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום ו' בניסן התשפ&quot;ג (28 במרץ 2023).
&lt;חתימות&gt; 
* בנימין נתניהו ראש הממשלה 
* יואב גלנט שר הביטחון 
* איתמר בן גביר השר לביטחון לאומי 
* יריב לוין שר המשפטים 
* יצחק הרצוג נשיא המדינה 
* אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>17emsu79sg23uem729zi2klvs09xrph</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037788</id>
      <parentid>3037787</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T07:17:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3037788</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1752" sha1="mnzybwlmd93ytikkej13du21dt6w3al" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התשפ&quot;ג–2023

&lt;מאגר תיקון 2201009&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשפ&quot;ג, 84|חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)|25:2168945)); ((תשפ&quot;ו, 817|תיקון מס' 19 - הוראת שעה לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|25:14184830)).

__TOC__

== פרק א': מטרת החוק ושמירת סמכויות ==

@ 1. מטרה
: מטרת חוק זה לפעול לצמצום מספרם של כלי הנשק הבלתי חוקיים המשמשים ארגוני פשיעה ופשיעה חמורה, באמצעות מתן כלים למשטרת ישראל וליתר רשויות אכיפת החוק להתמודד עם התופעה.

@ 2. שמירת סמכויות
: הוראות חוק זה באות להוסיף על סמכויות חיפוש ועבירות בנשק לפי כל דין ולא לגרוע מהן.

== פרק ב': הוספת עילות חיפוש בלא צו חיפוש - הוראת שעה ==

@ 3. (תיקון: תשפ&quot;ו) : (((בוטל).))

== פרק ג': עבירות נשק [[בחוק העונשין]] ==

@ 4. : ((הנוסח שולב [[בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].))

@ 5. (תיקון: תשפ&quot;ו) : (((בוטל).))

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום ו' בניסן התשפ&quot;ג (28 במרץ 2023).
&lt;חתימות&gt; 
* בנימין נתניהו ראש הממשלה 
* יואב גלנט שר הביטחון 
* איתמר בן גביר השר לביטחון לאומי 
* יריב לוין שר המשפטים 
* יצחק הרצוג נשיא המדינה 
* אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>mnzybwlmd93ytikkej13du21dt6w3al</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Shahar9261/טיוטה/חוק נתוני אשראי</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1746890</id>
    <revision>
      <id>3037803</id>
      <timestamp>2026-08-03T07:40:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;שם&gt; חוק נתוני אשראי, התשע&quot;ו-2016  &lt;מאגר 2002363 תיקון 2161820 תקן 569596 קוד a163Y00000DuL33QAF&gt;  &lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשע&quot;ו, 838|חוק נתוני אשראי|20:340802)); ((תשע&quot;ט, 225|חוק שירותי תשלום|20:528386)), ((254|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תש&quot;ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((תשפ&quot;ב, 329|חוק התכנית הכ...&quot;</comment>
      <origin>3037803</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="138770" sha1="f3usw7mt6kvezxz4rhqyyrl1c8nhg8e" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק נתוני אשראי, התשע&quot;ו-2016

&lt;מאגר 2002363 תיקון 2161820 תקן 569596 קוד a163Y00000DuL33QAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשע&quot;ו, 838|חוק נתוני אשראי|20:340802)); ((תשע&quot;ט, 225|חוק שירותי תשלום|20:528386)), ((254|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תש&quot;ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((תשפ&quot;ב, 329|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|24:611801)); ((תשפ&quot;ד, 186|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((1493|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ&quot;ו, 916|תיקון מס' 6|25:14253576)).
''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ט, 54|דחיית יום התחילה של החוק|8074)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ף, 5544|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|8823)); ((תשפ&quot;א, 5072|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|9554)); ((תשפ&quot;ב, 11470|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|10793)); ((תשפ&quot;ג, 3251|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|11068)); ((תשפ&quot;ד, 2351|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|11952)); ((תשפ&quot;ה, 3541|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|13192)).

__TOC__

== פרק א': מטרה ==

@ 1. מטרה
: (א) מטרתו של חוק זה לקבוע הסדר כולל לשיתוף בנתוני אשראי, ובו הוראות לעניין איסוף נתוני אשראי ממקורות המידע הקבועים בחוק, שמירתם במאגר מידע מרכזי המופעל בידי בנק ישראל ומסירת נתוני אשראי ממנו ללשכות אשראי לשם עיבודם והעברתם, בין השאר לנותני אשראי, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ועל פרטיות הלקוחות שהנתונים מתייחסים אליהם ומניעת פגיעה בה במידה העולה על הנדרש, והכול למטרות אלה:
:: (1) הגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי;
:: (2) הרחבת הנגישות לאשראי;
:: (3) צמצום ההפליה במתן אשראי והפערים הכלכליים;
:: (4) יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו.
: (ב) לצד ההסדר הכולל לשיתוף בנתוני אשראי האמור בסעיף קטן (א), חוק זה נועד לקבוע הסדר לעניין איסוף, ניהול והחזקה, דרך עיסוק, של נתוני אשראי על יחידים בפעילותם כעוסקים בלבד, לשם מסירתם לאחר.

== פרק ב': הגדרות ==

@ 2. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ט, תש&quot;ף, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2)
: בחוק זה -
:- &quot;בעל עניין&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]];
:- &quot;דוח אשראי&quot; - דוח המכיל נתוני אשראי, כמשמעותו [[בסימן ב' לפרק ז']];
:- &quot;דוח ריכוז נתונים&quot; - דוח ריכוז נתונים רגיל ודוח ריכוז נתונים מלא;
:- &quot;דוח ריכוז נתונים רגיל&quot; - דוח לגבי לקוח הכולל את המידע שנכלל עליו במאגר בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לקבלת הדוח;
:- &quot;דוח ריכוז נתונים מלא&quot; - דוח לגבי לקוח הכולל את המידע שנכלל עליו במאגר;
:- &quot;דירוג אשראי&quot; - הערכת הסיכוי שלקוח יעמוד בפירעון התשלומים שבהם הוא מתחייב;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;הוועדה&quot; - ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- &quot;חברת חשמל&quot; - בעל רישיון ספק שירות חיוני ובעל רישיון הספקה כהגדרתם [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;חוק בנק ישראל&quot; - [[חוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]];
:- &quot;חוק הבנקאות (רישוי)&quot; - [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק הגנת הפרטיות&quot; - [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;חיווי אשראי&quot; - חיווי בשאלה אם לתת אשראי ללקוח, כמשמעותו [[בסימן ג' לפרק ז']];
:- &quot;לקוח&quot; - יחיד שאינו קטין, לרבות בפעילותו כעוסק;
:- &quot;לשכת אשראי&quot; - מי שבידו רישיון שירות נתוני אשראי;
:- &quot;לשכת מידע על עוסקים&quot; - מי שבידו רישיון שירות מידע על עוסקים;
:- &quot;המאגר&quot; - מאגר נתוני אשראי שהוקם לפי [[פרק ה']];
:- &quot;מידע מזוהה&quot; - מידע הכולל פרט מזהה של לקוח, או מידע שפרטים מזהים של לקוח הופרדו ממנו אך ניתן במאמץ סביר לזהות את הלקוח שאליו מתייחס המידע;
:- &quot;מידע לא מזוהה&quot; - מידע על לקוח שאינו מידע מזוהה;
:- &quot;מיופה כוח בתמורה&quot; - מי שלקוח ייפה את כוחו לקבל לגביו דוח ריכוז נתונים רגיל ומתקיים בו אחד מהמפורטים להלן, ולמעט לשכת אשראי שניתן לה ייפוי כוח כאמור מאת לקוח לשם קבלת שירותים ממנה המתבססים על נתוני אשראי כאמור [[בסעיף 13(2)]]:
:: (1) הוא מקבל תמורה בעד קבלת דוח ריכוז הנתונים הרגיל בעבור הלקוח או בעד מתן שירות על בסיס דוח כאמור;
:: (2) הוא מקבל דוחות ריכוז נתונים רגילים בעבור אחרים, דרך עיסוק, או נותן, דרך עיסוק, שירות על בסיס דוחות כאמור;
:- &quot;הממונה&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 66]] כממונה על שיתוף בנתוני אשראי;
:- &quot;הממונה על הגנת הפרטיות&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 18]] כממונה על הגנת הפרטיות;
:- &quot;מנהל המאגר&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 17]] כמנהל את המאגר;
:- &quot;מנפיק אמצעי תשלום&quot; - תאגיד עזר כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], הנותן שירות של הנפקה של אמצעי תשלום כהגדרתם [[בחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]];
:- &quot;מקור מוסמך&quot; - נותן אשראי, למעט תאגיד בנקאי, מנפיק אמצעי תשלום וחברת חשמל, שהרשומות המוסדיות שהוא עורך לעניין תשלומים הן רשומות מוסדיות שמתקיימים לגביהן התנאים האמורים [[בסעיף 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:- &quot;מקור מידע&quot; - כל מקור מידע החייב בהעברת מידע למאגר או הרשאי להעביר מידע למאגר, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 19]];
:- &quot;משתמש בנתוני אשראי&quot; - נותן אשראי הרשאי לקבל דוח אשראי מלשכת אשראי לפי [[סימן ב' לפרק ז']], ואם קבע השר לפי [[סעיף 32]] גוף נוסף הרשאי לקבל דוח אשראי כאמור - גם גוף כאמור;
:- &quot;הנגיד&quot; - נגיד בנק ישראל שמונה לפי [[סעיף 6 לחוק בנק ישראל]];
:- &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- &quot;נותן אשראי&quot; - מי שנותן אשראי במסגרת עסקת אשראי, דרך עיסוק, וכן מי שמתווך, דרך עיסוק, בעסקאות אשראי בין מלווים ללווים והוא מסוג שקבע השר באישור הוועדה;
:- &quot;נתוני אשראי&quot; - נתונים כמפורט להלן, לגבי לקוח, הכוללים פרטים מזהים לגביו כפי שקבע השר לפי [[סעיף 107]], והדרושים להערכת הסיכוי שהלקוח יעמוד בפירעון תשלומים שבהם הוא מתחייב:
:: (1) נתונים לגבי תשלומים שבהם התחייב הלקוח ולגבי פירעונם, ובכלל זה תנאי ההתחייבות, וכן צווים או הגבלות שהוטלו על הלקוח לפי דין בשל אי-פירעון;
:: (2) נתונים לגבי בקשות לקוח לנטילת אשראי, ובכלל זה בקשות שהגישה לשכת אשראי לבנק ישראל לפי [[פרק ז']] לקבלת נתוני אשראי מהמאגר;
:: (3) נתונים בדבר היקף האשראי שהלקוח רשאי ליטול מנותן אשראי;
:: (4) נתונים לגבי סוגי חשבונות של הלקוח המתנהלים אצל נותן אשראי, שבהם ניתן אשראי או שקיימת זכות לקבל בהם אשראי, ומאפיינים של חשבונות כאמור;
:- &quot;עוסק&quot; - כהגדרתו [[בחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;עסקת אשראי&quot; - לרבות ניכיון שטר, ערבות להתחייבות של אחר, התחייבות לשיפוי וכן מתן אשראי אגב מכירת נכס או מתן שירות ולמעט שיווק של עסקת אשראי;
:- &quot;פרט מזהה&quot; - שם פרטי, שם משפחה, מספר זהות וכל מידע אחר שיש בו כדי להביא, במישרין או בעקיפין, לזיהוי לקוח מסוים;
:- &quot;ראש הרשות להגנת הפרטיות&quot; - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]];
:- &quot;רישיון שירות מידע על עוסקים&quot; - רישיון להפעלת שירות מידע על עוסקים הניתן לפי [[פרק י']];
:- &quot;רישיון שירות נתוני אשראי&quot; - רישיון להפעלת שירות נתוני אשראי הניתן לפי [[פרק ד']];
:- &quot;רשם מאגרי מידע&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שירות המתבסס על נתוני אשראי&quot; - שירות מהשירותים המפורטים [[בסעיף 13]];
:- &quot;שירות מידע על עוסקים&quot; - איסוף, ניהול והחזקה של נתוני אשראי לגבי לקוח בפעילותו כעוסק בלבד, לשם מסירה לאחר, כדרך עיסוק;
:- &quot;שירות נתוני אשראי&quot; - קבלת נתוני אשראי הכלולים במאגר בלבד, מבנק ישראל, והחזקתם, לשם מסירה לאחר או לשם מתן חיווי אשראי לאחר, כדרך עיסוק;
:- &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי [[החוק האמור]];
:- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], למעט חברת שירותים משותפת;
:- &quot;השר&quot; - שר המשפטים.

== פרק ג': הוראות כלליות ==

@ 3. איסוף, החזקה ומסירה של נתוני אשראי בידי בנק ישראל
: בנק ישראל יאסוף נתוני אשראי ממקורות המידע, יחזיק את נתוני האשראי במאגר וימסור אותם ללשכות אשראי וללקוחות, והכול למטרות חוק זה, לשימושים הקבועים בו ובהתאם להוראותיו.

@ 4. איסור איסוף, החזקה ומסירה של נתוני אשראי בידי מי שאינו בנק ישראל (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) מי שאינו בנק ישראל לא יאסוף נתוני אשראי לשם מסירתם לאחר, לא יחזיק בנתוני אשראי לשם מסירתם לאחר ולא ימסור אותם לאחר, דרך עיסוק.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) לשכת אשראי רשאית להפעיל שירות נתוני אשראי;
:: (2) לשכת מידע על עוסקים רשאית להפעיל שירות מידע על עוסקים;
:: (3) נותן שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ&quot;ב-2021]], רשאי לאסוף ולהחזיק נתוני אשראי לשם מסירתם לאחר, וכן למסור נתוני אשראי לאחר, דרך עיסוק, במסגרת פעילותו כנותן שירות מידע פיננסי לפי [[החוק האמור]].

@ 5. הפעלת שירות נתוני אשראי
: לא יפעיל אדם שירות נתוני אשראי אלא אם כן הוא לשכת אשראי ובהתאם לתנאי הרישיון שניתן לה.

@ 6. הפעלת שירות מידע על עוסקים
: לא יפעיל אדם שירות מידע על עוסקים, אלא אם כן הוא לשכת מידע על עוסקים ובהתאם לתנאי הרישיון שניתן לה.

== פרק ד': רישוי שירות נתוני אשראי ==

@ 7. רישיון שירות נתוני אשראי
: (א) המבקש להפעיל שירות נתוני אשראי יגיש לממונה בקשה לקבלת רישיון שירות נתוני אשראי ([[בפרק זה]] - רישיון).
: (ב) הממונה רשאי לתת רישיון למבקש שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא חברה כהגדרתה [[בחוק החברות]];
:: (2) הוא או בעל עניין בו אינו בעל שליטה במשתמש בנתוני אשראי או במיופה כוח בתמורה ואינו נשלט בידי משתמש או מיופה כוח כאמור או בידי בעל שליטה במשתמש או במיופה כוח כאמור וכן לגבי בעל עניין במבקש - הוא אינו משתמש בנתוני אשראי;
:: (3) הוא רשם את מאגר המידע כמאגר מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות]];
:: (4) הוא המציא ערובה בהתאם להוראות [[סעיף 8]];        
:: (5) הוא, בעל שליטה בו ונושא משרה בו לא הורשעו בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, המבקש אינו ראוי, לדעת הממונה, לקבל רישיון, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי;
:: (6) הוא עומד בדרישות אבטחה של בנק ישראל וביכולתו להפעיל מערכת טכנולוגית שתמזער את הסיכון לפגיעה בפרטיות הלקוחות ואת הסיכון לפגיעה באבטחת המידע שבידיו.
: (ג) הממונה לא ייתן רישיון אם ראה כי לא התקיימו התנאים כאמור בסעיף קטן (ב) או מטעמים שבטובת הציבור.
: (ד) היה לממונה יסוד סביר להניח שמבקש הרישיון ישתמש במידע שיקבל שלא למטרות חוק זה או שלא יעמוד בדרישות לפי החוק, לא ייתן לו רישיון.
: (ה) הנגיד יקבע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לרישיון לפי סעיף זה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה.

@ 8. ערובה
: (א) הממונה ידרוש ממבקש הרישיון, כתנאי למתן הרישיון, שיפקיד בידיו ערובה בסכום שיורה, בהתחשב בהיקף הצפוי של עסקו; הנגיד רשאי לקבוע הוראות לעניין זה, ובין השאר את סוג הערובה, אופן קביעת סכומה, אופן הפקדתה, מטרותיה ובהן הבטחת פיצויו של מי שנפגע ממעשה או ממחדל של בעל רישיון, התנאים שבהם ניתן לממשה ודרכי מימושה.
: (ב) נוכח הממונה כי השתנו הנסיבות, באופן שמחייב לדעתו את שינוי הערובה, רשאי הוא להורות על שינויה.

@ 9. דיווח לממונה על שינויים (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: חל שינוי בפרט מהפרטים שמסר מבקש הרישיון לממונה בבקשתו או מסמכים שצורפו לה, ידווח על כך לממונה, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מעשרה ימים מהיום שנודע לו על השינוי, ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין; היה השינוי שינוי בפרט מהפרטים הנוגעים לרישומו של מאגר המידע כמאגר מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות]], יודיע על כך מבקש הרישיון לראש הרשות להגנת הפרטיות בתוך התקופה האמורה.

@ 10. תנאים ברישיון
: הממונה רשאי לקבוע תנאים והגבלות ברישיון במטרה להבטיח את פעולתה של לשכת אשראי בהתאם להוראות לפי חוק זה, ובכלל זה דרישות לעניין הגנת הפרטיות, אבטחת מידע ושמירת עניינם של לקוחות.

@ 11. ביטול או התליה של רישיון (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הממונה רשאי לבטל רישיון או להתלותו אם מצא כי התקיים אחד מאלה, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו:
:: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן הרישיון;
:: (3) לשכת האשראי הפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה או לפי [[חוק הגנת הפרטיות]], מהוראות הממונה או תנאי מתנאי הרישיון;
:: (4) נמצאו תלונות חמורות ומוצדקות כלפי לשכת האשראי;
:: (5) לשכת האשראי לא החלה להפעיל שירות נתוני אשראי בתוך שנתיים ממועד מתן הרישיון או שהפסיקה להפעיל את השירות במשך תקופה כאמור;
:: (6) לשכת האשראי החליטה על פירוקה מרצון או שבית המשפט ציווה על הקפאת הליכים, מינה לה כונס נכסים או ציווה על פירוקה;
:: (7) לשכת האשראי ביקשה לבטל את רישיונה;
:: (8) לשכת האשראי הפרה חיקוק הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותה;
:: (9) טעמים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו.
: (ב) הממונה ימסור לראש הרשות להגנת הפרטיות, בהקדם האפשרי, הודעה על ביטול רישיון או התלייתו ויפרסם הודעה על כך לציבור באתר האינטרנט של בנק ישראל ובכל דרך נוספת שיקבע הנגיד.
: (ג) על מי שרישיונו בוטל יחולו כל ההוראות החלות על לשכת אשראי לפי חוק זה כל עוד קיימות התחייבויות שנתן ללקוחותיו לפני ביטול הרישיון.
: (ד) הממונה רשאי לתת למי שרישיונו בוטל הוראות בדבר ניהול עסקיו, ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על הלקוחות שהתקשרו עמו לפני ביטול הרישיון והלקוחות שנתוני האשראי מתייחסים אליהם; אין בהוראות כאמור כדי לפטור את מי שרישיונו בוטל מאחריותו למילוי התחייבות שנתן לפני ביטול הרישיון.

@ 12. הפעלת שירות נתוני אשראי וייחוד העיסוק
: (א) לשכת אשראי רשאית, במסגרת הפעלת שירות נתוני אשראי, לעסוק בפעולות אלה:
:: (1) לקבל נתוני אשראי הכלולים במאגר, מבנק ישראל, בכפוף להוראות [[סעיף 46]], ולהחזיקם לשם מסירת דוח אשראי או מתן חיווי אשראי לאחר, ולמסור את הדוח או החיווי לאחר;
:: (2) לקבל דוח ריכוז נתונים רגיל מבנק ישראל לשם מסירתו ללקוח או למיופה כוח בתמורה, ומסירתו כאמור.
: (ב) לשכת אשראי לא תעסוק בעיסוק שאינו שירות נתוני אשראי כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הנגיד, לאחר ששוכנע כי לא יהיה בעיסוק הנוסף משום פגיעה במטרות חוק זה, בניהול התקין של שירות נתוני אשראי או בעניינם של המשתמשים בנתוני אשראי או של הלקוחות, קבע, באישור הוועדה, עיסוק נוסף מותר.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על פעולות אלה, הנעשות בידי לשכת אשראי:
:: (1) מתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי, כאמור [[בסעיף 13]];
:: (2) הפעלת שירות מידע על עוסקים, אם קיבלה רישיון שירות מידע על עוסקים, ומתן כל שירות על בסיס מידע שקיבלה במסגרת פעילותה כאמור [[בסעיף 62]].

@ 13. שירותים המתבססים על נתוני אשראי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: לשכת אשראי רשאית, נוסף על הפעלת שירות נתוני אשראי כאמור [[בסעיף 12]], לעסוק במתן שירותים אלה:
: (1) שירותים כמפורט להלן לנותן אשראי, על בסיס נתוני אשראי שהתקבלו מהמאגר בלבד, לשם עריכת דוח אשראי:
:: (א) דירוג האשראי של לקוח;
:: (ב) הודעה על שינוי בדירוג האשראי של לקוח או בנתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר;
:: (ג) ייעוץ בעניינים אלה:
::: (1) התקשרות בעסקת אשראי עם הלקוח ותנאי העסקה;
::: (2) הכדאיות בנקיטת אמצעי גבייה לגבי לקוח שפיגר בפירעון תשלומים שבהם התחייב;
: (2) שירותים כמפורט להלן ללקוח, על בסיס דוח ריכוז נתונים רגיל:
:: (א) דירוג האשראי של הלקוח;
:: (ב) ייעוץ בדבר ההתנהלות הכלכלית של הלקוח;
:: (ג) הודעה על שינוי בדירוג האשראי של הלקוח או בנתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר;
:: (3) ייעוץ לנותן אשראי על בסיס מידע לא מזוהה הכלול במאגר, כאמור [[בסעיף 45]], בדבר מאפייני האשראי המצרפי שנתן נותן האשראי ללקוחותיו ובדבר רמת הסיכון הנובעת מהאשראי המצרפי האמור.

@ 14. איסור התניית שירות בשירות
: לא תתנה לשכת אשראי מתן שירות נתוני אשראי בשירות מהשירותים המתבססים על נתוני אשראי או בשירות שקבע הנגיד כעיסוק נוסף מותר לפי הוראות [[סעיף 12(ב)]].

@ 15. ממונה על פניות ציבור בלשכת אשראי
: (א) לשכת אשראי תמנה ממונה על פניות הציבור, שפרטיו יפורסמו בדרך שיורה עליה הממונה.
: (ב) הממונה יקבע את תפקידיו ואת דרך פעולתו של הממונה על פניות הציבור בלשכת אשראי.

== פרק ה': הקמת מאגר נתוני אשראי ומטרותיו ==

@ 16. הקמת מאגר נתוני אשראי ומטרותיו (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) בנק ישראל יקים מאגר מידע שיכלול נתוני אשראי שהתקבלו ממקורות מידע לפי הוראות [[פרק ו']]; נוסף על כך יכלול מאגר המידע נתונים לגבי בקשות לתיקון מידע שהוגשו לפי [[פרק ח']] וכן נתונים לגבי פניות לקוחות למאגר לפי החוק.
: (ב) המאגר ישמש למטרות אלה, בלבד:
:: (1) מסירת נתוני אשראי ללשכות האשראי לגבי לקוח מסוים לשם עריכת דוח אשראי, ובכלל זה לשם מתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי, או מתן חיווי אשראי לגבי לקוח מסוים בהתאם להוראות [[סימן ב' פרק ז|סימנים ב']] [[סימן ג' פרק ז'|ו־ג' לפרק ז']], או לשם מסירתם למיופה כוח בתמורה בהתאם להוראות [[סימן ה' לפרק האמור]];
:: (2) מסירה ללקוח של מידע לגביו, בהתאם להוראות [[סימן ד' לפרק ז']];
:: (3) יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו לפי [[חוק בנק ישראל]], בהתאם להוראות [[סעיף 44]];
:: (4) יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את לשכות האשראי לשם פיתוח מודלים סטטיסטיים למתן חיווי אשראי ושירותים המתבססים על נתוני אשראי, בהתאם להוראות [[סעיף 45]].
: (ג) המערכת הטכנולוגית שתשמש את המאגר תמנע, ככל האפשר ובשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות, שייבחנו מעת לעת, את הסיכון לפגיעה בפרטיות הלקוחות ואת הסיכון לפגיעה באבטחת מידע שבמאגר, ותעוצב ותעודכן בהתייעצות עם ראש הרשות להגנת הפרטיות.

@ 17. מנהל המאגר
: המאגר ינוהל בידי עובד בנק ישראל שימנה הנגיד.

@ 18. ממונה על הגנת הפרטיות (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הנגיד ימנה ממונה על הגנת הפרטיות והוא יהיה עובד בנק ישראל.
: (ב) תפקידי הממונה על הגנת הפרטיות יהיו -
:: (1) לייעץ למנהל המאגר בנושא יישום הוראות [[חוק הגנת הפרטיות]] והנחיות ראש הרשות להגנת הפרטיות, ובכלל זה הגדרת מידע כמידע לא מזוהה;
:: (2) לייעץ לממונה בנוגע לבירור תלונות ציבור בעניין פגיעה בפרטיות;
:: (3) לייעץ למנהל המאגר בנוגע לבדיקות ולביצוע סקרים לאיתור סיכונים לפגיעה בפרטיות לקוחות;
:: (4) לגבש תכנית הדרכה לכל מי שמועסק בתפעול המאגר בקשר להגנה על הפרטיות;
:: (5) לדווח לנגיד על הסיכונים והכשלים שאיתר בקשר להגנת הפרטיות במאגר ולהמליץ על הפעולות שיש לנקוט בקשר לכך; דיווח לפי פסקה זו יימסר לנגיד בשנתיים הראשונות מיום התחילה כאמור [[בסעיף 123]] - אחת לרבעון, ולאחר מכן - לפחות אחת לשנה;
:: (6) לדווח לראש הרשות להגנת הפרטיות אם נוכח שאירעה פגיעה מהותית בפרטיות.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות הנגיד להטיל על הממונה על הגנת הפרטיות תפקידים אחרים בבנק ישראל, ובלבד שהם נוגעים להגנת הפרטיות בבנק ישראל.

== פרק ו': העברת מידע למאגר ושמירתו ==

@ 19. העברת נתוני אשראי למאגר בידי מקורות המידע (תיקון: תשע&quot;ט, תש&quot;ף)
: (א) מקורות המידע המפורטים להלן יעבירו למאגר נתוני אשראי לשם הכללתם במאגר:
:: (1) כונס הנכסים הרשמי;
:: (2) לשכות ההוצאה לפועל;
:: (3) בנק ישראל;
:: (4) בתי המשפט;
:: (5) חברת חשמל;
:: (6) בנק הדואר; לעניין זה, &quot;בנק הדואר&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת, כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]];
::: (((החל מהיום הקובע לתחילתו של [[18:301460|תיקון מס' 11 לחוק הדואר]], ביום 31.12.2026):)) בנק הדואר; לעניין זה, &quot;בנק הדואר&quot; - החברה הבת כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]];
:: (7) תאגידים בנקאיים;
:: (8) מנפיקי אמצעי תשלום;
:: (9) מקור מוסמך הנותן אשראי קמעונאי בהיקף שנתי כפי שקבע הנגיד בהסכמת השר ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם; ואולם בבחינת ההיקף השנתי של גוף מוסדי, כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]], לא יובאו בחשבון הלוואות שניתנו לעמיתים או למבוטחים כנגד כספי עמיתים או מבוטחים.
: (ב) נתוני האשראי שיעבירו מקורות המידע לפי סעיף קטן (א) יהיו כפי שקבע השר בהסכמת הנגיד ושר האוצר, ובכפוף להוראות אלה:
:: (1) הנתונים שיעביר בנק ישראל יהיו נתונים בדבר היות הלקוח לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, כמשמעותם [[בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ&quot;א-1981]];
:: (2) הנתונים שיעביר בית המשפט יהיו נתונים בדבר צו הגבלה שנתן לפי [[סעיף 7 לחוק החברות]];
:: (3) הנתונים שתעביר חברת חשמל יהיו נתונים בדבר תשלומים בעד צריכת חשמל.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) -
:: (1) השר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם, רשאי לקבוע כי מקור מידע מהמקורות המנויים בסעיף קטן (א) שמתקיימים לגביו תנאים שיקבע, לא יהיה חייב בהעברת נתוני אשראי למאגר;
:: (2) לעניין חברת חשמל - השר, הנגיד או שר האוצר רשאי לקבוע כי היא אינה חייבת בהעברת נתוני אשראי למאגר.
: (ד)(1) מקור מוסמך רשאי להעביר נתוני אשראי כפי שקבע השר למאגר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם.
:: (2) השר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם, רשאי לקבוע מקורות מידע נוספים שיהיו רשאים להעביר נתוני אשראי כפי שקבע למאגר, אם מצא כי יש צורך בכך לשם השגת מטרות חוק זה המנויות [[בסעיף 1(א)]], ובלבד שהוספת מקורות המידע לא נדרשת רק לשם השגת המטרה המנויה [[בפסקה (4) שבסעיף האמור]].
: (ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א)(9), השר, בהסכמת הנגיד, רשאי לקבוע כי מקור ממקורות המידע המנויים בסעיף קטן (ד) יהיה חייב להעביר נתוני אשראי למאגר, כאמור באותו סעיף קטן.
: (ו) מקור מידע ינקוט אמצעים נאותים להבטחת הדיוק והמהימנות של נתוני האשראי שהוא מעביר למאגר לפי סעיף זה; הממונה רשאי להורות על אמצעים להבטחת הדיוק והמהימנות כאמור.
: (ז) הממונה יורה על אופן העברת נתוני אשראי למאגר לפי סעיף זה והמועד להעברתם, ורשאי הוא לקבוע הוראות מפורטות לעניין נתוני האשראי שיועברו, והכול בכפוף לתקנות שקבע השר, לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ד).
: (ח) תקנות שיקבע השר וכללים שיקבע הנגיד לפי סעיף זה טעונים אישור של הוועדה.

@ 20. איסור או הגבלה על העברת נתוני אשראי למאגר
: הממונה רשאי לאסור או להגביל העברת נתוני אשראי למאגר בידי מקור מידע, אם מצא כי הדבר דרוש לשם שמירה על מטרות חוק זה ובהתקיים נסיבות חריגות; עשה כן, יפרסם הממונה הודעה על כך לציבור באתר האינטרנט של בנק ישראל ובכל דרך נוספת שיקבע הנגיד.

@ 21. שמירת נתוני האשראי במאגר
: (א) בנק ישראל ישמור במאגר בלבד את נתוני האשראי שהועברו למאגר ממקורות המידע לפי [[סעיף 19]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בנק ישראל רשאי שלא לשמור במאגר נתוני אשראי שהועברו ממקור מידע מסוים, אם מצא כי מקור המידע לא נקט אמצעים נאותים להבטחת הדיוק והמהימנות של נתוני האשראי בהתאם להוראות [[סעיף 19(ו)]] או שלא נקט אמצעים לאבטחת המידע בהתאם להוראות לפי [[סעיפים 60]] [[או 68]] או אם התקיימו נסיבות חריגות אחרות.

@ 22. בקשת לקוח לאי־הכללת נתוני אשראי לגביו במאגר
: (א) לקוח רשאי לבקש מבנק ישראל שנתוני האשראי לגביו לא ייכללו במאגר (בסעיף זה - בקשה לאי־הכללת נתונים).
: (ב) הגיש לקוח בקשה לאי־הכללת נתונים, לא ישמור בנק ישראל נתוני אשראי לגביו שיעברו למאגר אחרי מועד הגשת הבקשה, וימחק מהמאגר את הפרטים המזהים של הלקוח הכלולים בנתוני האשראי לגביו שבמאגר במועד הגשת הבקשה, למעט פרטים מזהים כאמור הכלולים בנתוני אשראי שנמסרו ללשכת אשראי לפי [[פרק ז']] לפני המועד האמור, שיישמרו במאגר לשם תיעוד בלבד בהתאם להוראות [[סעיף 23]]; מחיקת הפרטים המזהים לפי סעיף קטן זה תיעשה באופן שלא יהיה ניתן עוד לקשר בין נתוני האשראי שמהם נמחקו הפרטים המזהים ובין הלקוח.
: (ג) ביקש הלקוח מבנק ישראל לחזור בו מבקשה לאי־הכללת נתונים, ישמור בנק ישראל במאגר את נתוני האשראי לגבי הלקוח שיעברו למאגר לאחר המועד שבו ביקש כאמור.
: (ד) ביקשה לשכת אשראי מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי מהמאגר לגבי לקוח מסוים, ואין במאגר נתוני אשראי לגבי הלקוח בשל בקשה לאי־הכללת נתונים שהגיש, יודיע על כך בנק ישראל ללשכת האשראי, והלשכה תיידע את המשתמש בנתוני האשראי בדבר.
: (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) -
:: (1) הועברו למאגר, בידי מקור מידע, נתוני אשראי המפורסמים על פי דין או נתוני אשראי אחרים, המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב, והכול כפי שקבע השר בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה (בסעיף קטן זה - נתונים בדבר אי־פירעון), לא יהיה הלקוח זכאי להגיש בקשה לאי־הכללת נתונים עד תום שלוש שנים ממועד העברת הנתונים כאמור (בסעיף קטן זה - תקופת ההגבלה);
:: (2) הועברו למאגר, בידי מקור מידע, נתונים בדבר אי־פירעון, לאחר שהלקוח הגיש בקשה לאי־הכללת נתונים, ישמור בנק ישראל במאגר, ממועד העברת הנתונים כאמור למאגר ואילך, על אף הגשת הבקשה, את כל נתוני האשראי לגבי הלקוח שיועברו למאגר; הלקוח יהיה רשאי לבקש שהחל מתום תקופת ההגבלה לא ייכללו במאגר נתוני אשראי לגביו.
: (ו) חלות לגבי לקוח הוראות סעיף קטן (ה), יידע בנק ישראל את הלקוח שהגיש בקשה לאי־הכללת נתונים על כך וכן יודיע לו, לפני תום תקופת ההגבלה, על זכותו לחזור ולהגיש בקשה לאי־הכללת נתונים.
: (ז) בקשות לקוח לפי סעיף זה יוגשו באופן שיקבע הנגיד, באישור הוועדה, והוא רשאי לקבוע מועדים לטיפול בבקשות כאמור.

@ 23. תקופת החזקת מידע במאגר
: (א) בנק ישראל ישמור את המידע שבמאגר המפורט [[בסעיף 16(א)]], לתקופה של עשר שנים מהמועד שבו הועבר למאגר; חלפו שלוש שנים ממועד העברת המידע למאגר, תיעשה השמירה ביתרת התקופה לשם תיעוד בלבד (בסעיף זה - תקופת התיעוד).
: (ב) לשכת אשראי, משתמש בנתוני אשראי או מיופה כוח בתמורה רשאים לקבל מבנק ישראל, לבקשתם, בתקופת עשר השנים האמורה בסעיף קטן (א), את הנתונים השמורים במאגר כאמור [[16(א)|באותו סעיף קטן]], שנמסרו להם בעבר לפי [[סימנים ב' עד ה' לפרק ז']], אם הנתונים דרושים להם לאחד מאלה, ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של הלקוח לקבל את הנתונים האמורים לפי [[סימן ד' לפרק ז']]:
:: (1) הליך משפטי בינם ובין הלקוח, ובלבד שההליך האמור קשור למידע שנמסר ונמסרה ללקוח הודעה על הבקשה לקבלת הנתונים כאמור;
:: (2) בקרה או פיקוח הנעשים על פי דין;
:: (3) מטרות אחרות שקבע השר באישור הוועדה.
: (ג) בתום תקופת התיעוד, ימחק בנק ישראל מהמאגר את הפרטים המזהים של הלקוח המתייחסים למידע שחלפה לגביו התקופה האמורה, באופן שלא יהיה ניתן עוד לקשר בין המידע האמור ובין הלקוח.

== פרק ז': גישה למידע שבמאגר והשימושים במידע ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 24. מסירת מידע מהמאגר
: לא יימסר מידע מהמאגר ולא תהיה גישה למידע כאמור אלא לגורמים המפורטים [[בפרק זה]], לשימושים כמפורט בו, ובהתאם להוראותיו.

@ 25. ייחוד השימוש
: (א) מי שקיבל נתוני אשראי הכלולים במאגר או חיווי אשראי, לפי הוראות [[פרק זה]], יעשה בהם שימוש רק למטרה שלשמה התבקשו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לשכת אשראי רשאית לעשות שימוש בנתוני אשראי שקיבלה מהמאגר, גם לשם מתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי.

=== סימן ב': דוח אשראי ===

@ 26. תנאים להעברת נתוני אשראי לשם עריכת דוח אשראי
: (א) לא יועברו נתוני אשראי לגבי לקוח לפי הוראות [[סימן זה]] מהמאגר ללשכת אשראי ומלשכת אשראי לנותן אשראי, אלא אם כן מתקיימים כל אלה ([[בסימן זה]] - התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי):
:: (1) נתוני האשראי דרושים לנותן האשראי לשם התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח או לשם הבטחת קיום תנאי העסקה;
:: (2) נותן האשראי הוא מקור מידע המעביר נתוני אשראי למאגר לפי [[פרק ו']] לגבי כל הלקוחות שיש לו נתוני אשראי לגביהם, או שהתחייב להעביר נתוני אשראי כאמור באופן ובמועד שהורה הממונה, ובלבד שהמועד שהורה הממונה להעברת הנתונים לא יעלה על שנה מהמועד שנמסרו לו נתונים מהמאגר, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת הנגיד, תקופה אחרת;
:: (3) נותן האשראי אינו נותן אשראי בסיכון נמוך; לעניין זה, &quot;נותן אשראי בסיכון נמוך&quot; - עוסק הנותן אשראי אגב מכירת נכס או מתן שירות, לתקופות קצרות או בסכומים נמוכים, כפי שיקבע השר, בהתייעצות עם הנגיד;
:: (4) הלקוח נתן את הסכמתו המפורשת לכך שנתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר יימסרו ללשכת אשראי לשם עריכת דוח אשראי שיימסר לנותן האשראי, ולכך שהסכמתו כאמור תעמוד בתוקפה עד למועד סיום עסקת האשראי או עד למועד מוקדם יותר, לפי בחירתו; הסכמת הלקוח כאמור תינתן רק לגבי עסקת אשראי מסוימת.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), השר בהסכמת הנגיד, רשאי לקבוע כי נותני אשראי, מסוג שיקבע, יהיו רשאים לבקש דוח אשראי מלשכת האשראי אף שאינם מעבירים או מתחייבים להעביר נתוני אשראי למאגר.
: (ג) השר, בהתייעצות עם הנגיד, יקבע הוראות לעניין אופן מתן ההסכמה המפורשת בידי הלקוח כאמור בסעיף קטן (א)(4) ולעניין אופן הוכחת קיומם של התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי.
: (ד) תקנות שיקבע השר לפי סעיף זה טעונות אישור של הוועדה.

@ 27. בקשת נותן אשראי לקבל דוח אשראי מלשכת אשראי
: נותן אשראי רשאי לבקש מלשכת אשראי לקבל דוח אשראי לגבי לקוח ובו נתוני אשראי לגבי אותו לקוח הכלולים במאגר, לשם התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח או לשם הבטחת קיום תנאי העסקה, ובלבד שמתקיימים התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי.

@ 28. בקשת לשכת אשראי לקבל נתוני אשראי מהמאגר לשם עריכת דוח אשראי
: הוגשה ללשכת אשראי בקשה לקבל דוח אשראי לגבי לקוח, כאמור [[בסעיף 27]], והתקיימו התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי, רשאית היא, לשם עריכת הדוח, לבקש מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי לגבי אותו לקוח, הכלולים במאגר.

@ 29. מסירת נתוני אשראי מהמאגר לשם עריכת דוח אשראי
: הוגשה לבנק ישראל בקשה לקבל נתוני אשראי לגבי לקוח, כאמור [[בסעיף 28]], ימסור בנק ישראל ללשכת אשראי, נתוני אשראי לגבי הלקוח, הכלולים במאגר.

@ 30. בקשת לקוח שלא יימסרו נתוני אשראי לגביו מהמאגר
: (א) לקוח רשאי לבקש מבנק ישראל שנתוני אשראי לגביו, הכלולים במאגר, לא יימסרו לשם עריכת דוח אשראי לפי הוראות [[סימן זה]] (בסעיף זה - בקשה לאי־מסירת נתונים); השר רשאי לקבוע כי בקשה לאי־מסירת נתונים יכול שתוגש לגבי נותני אשראי מסוימים או לגבי נותני אשראי מסוג מסוים, ורשאי הוא לקבוע תנאים לבקשה כאמור.
: (ב) הגיש לקוח בקשה לאי־מסירת נתונים, לא ימסור בנק ישראל נתוני אשראי בהתאם לבקשה, כל עוד הלקוח לא חזר בו וביקש מבנק ישראל כי יימסרו נתוני האשראי לגביו, והכול גם אם נותן האשראי קיבל את הסכמת הלקוח כאמור [[בסעיף 26(א)(4)]].
: (ג) ביקשה לשכת אשראי מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי מהמאגר לגבי לקוח מסוים, והלקוח הגיש בקשה לאי-מסירת נתונים, יודיע על כך בנק ישראל ללשכת האשראי, והלשכה תיידע את נותן האשראי בדבר.
: (ד) בקשות לפי סעיף זה יוגשו באופן שיקבע הנגיד, באישור הוועדה, והוא רשאי לקבוע מועדים לטיפול בבקשות כאמור.

@ 31. הודעה ללקוח בדבר מסירת דוח אשראי
: (א) נותן אשראי שקיבל דוח אשראי לשם התקשרות בעסקת אשראי עם לקוח, או שקיבל דוח אשראי לשם הבטחת קיום תנאי עסקת אשראי שהתקשר בה ושינה לרעה את תנאי עסקת האשראי של לקוח, יודיע על כך מיד ללקוח וימסור לו את פרטי לשכת האשראי שממנה קיבל את דוח האשראי.
: (ב) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת מסירת דוח אשראי שהתקבל לפי סעיף קטן (א) מנותן האשראי או מלשכת אשראי ללקוח, ורשאי הוא לקבוע תנאים למסירה כאמור.

@ 32. דוח אשראי למי שאינו נותן אשראי
: השר, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, רשאי, אם מצא כי הדבר דרוש לשם השגת מטרות חוק זה, לקבוע כי מי שאינו נותן אשראי יהיה רשאי לקבל מלשכת אשראי דוח אשראי, בתנאים שיקבע השר, ובלבד שניתנה הסכמת הלקוח כאמור [[בסעיף 26(א)(4)]] ובכפוף להוראות [[סעיף 30]]; קבע השר כאמור, יחולו על מי שקבע את ההוראות החלות על נותן אשראי הזכאי לקבל דוח אשראי, בשינויים המחויבים ובשינויים שיקבע השר.

=== סימן ג': חיווי אשראי ===

@ 33. בקשת נותן אשראי לקבל חיווי אשראי מלשכת האשראי
: נותן אשראי רשאי לבקש מלשכת אשראי לקבל חיווי בשאלה אם לתת אשראי ללקוח לשם התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח, ובלבד שיידע את הלקוח מראש ובאופן מפורש על כוונתו לקבל חיווי כאמור ועל כך שלשם קבלת החיווי לשכת האשראי תגיש לבנק ישראל בקשה לקבלת נתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר, והכול בדרך שקבע הנגיד באישור הוועדה.

@ 34. בקשת לשכת אשראי לקבל נתוני אשראי מהמאגר לשם מתן חיווי אשראי
: הוגשה ללשכת אשראי בקשה לקבל חיווי אשראי לגבי לקוח, רשאית היא, לשם מתן חיווי האשראי, לבקש מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי לגבי אותו לקוח, הכלולים במאגר.

@ 35. מסירת נתוני אשראי מהמאגר לשם מתן חיווי אשראי
: (א) הוגשה לבנק ישראל בקשה מאת לשכת אשראי לקבל נתוני אשראי מהמאגר לשם מתן חיווי אשראי, ומצא הבנק כי נתוני האשראי לגבי אותו לקוח הכלולים במאגר מעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב, ימסור בנק ישראל ללשכת האשראי את נתוני האשראי לגבי הלקוח הכלולים במאגר; לעניין זה יקבע השר, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, נסיבות שיש בהן כדי להעיד באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב.
: (ב) אין במאגר נתוני אשראי המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב, כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בנק ישראל ללשכת האשראי, והלשכה תיידע את נותן האשראי בדבר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובת היידוע לפי [[סעיף 22(ד)]].

@ 36. צירוף נתוני אשראי מפורסמים לחיווי אשראי
: לשכת אשראי רשאית למסור לנותן אשראי, יחד עם חיווי האשראי לגבי לקוח, נתוני אשראי לגבי אותו לקוח המפורסמים על פי דין ונתוני אשראי אחרים הקשורים לנתונים כאמור, והכול כפי שקבע השר באישור הוועדה.

@ 37. מתן חיווי לחברת חשמל בדבר נקיטת אמצעי גבייה
: (א) פיגר לקוח בתשלומיו לחברת חשמל בעד צריכת חשמל, כפי שקבע השר, רשאית חברת חשמל לבקש מלשכת אשראי לקבל חיווי בשאלה אם לנקוט אמצעי גבייה לגבי אותו לקוח, ובלבד ששלחה ללקוח הודעה על כוונתה לקבל חיווי לגביו ועל כך שלשם קבלת החיווי תגיש לשכת האשראי לבנק ישראל בקשה לקבלת נתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר, והכול כפי שקבע הנגיד.
: (ב) על חיווי לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סימן זה]] החלות על חיווי אשראי, בשינויים המחויבים.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על חברת חשמל אם אינה מעבירה נתוני אשראי למאגר בשל ההוראות לפי [[סעיפים 19(ג)]] [[או 20]].

=== סימן ד': דוח ריכוז נתונים לבקשת לקוח ===

@ 38. מסירת דוח ריכוז נתונים ללקוח
: (א) לקוח זכאי לקבל מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל ודוח ריכוז נתונים מלא.
: (ב) הדוח יהיה בשפה פשוטה וברורה, ויצוינו בו, בין השאר, פרטים אלה:
:: (1) סוגי מידע שאינם כלולים במידע שנמסר ללשכת אשראי לשם עריכת דוח אשראי, לפי הוראות [[סעיף 46]];
:: (2) נתונים המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב לפי [[סעיפים 22(ה)]] [[או 35(א)]];
:: (3) בקשות שהגישה לשכת אשראי לבנק ישראל לפי [[פרק ז']] לקבלת נתוני אשראי מהמאגר.
: (ג) לקוח רשאי לבקש כי דוח ריכוז הנתונים יהיה בשפה העברית או הערבית; לא ביקש לקוח שהדוח יישלח לו בשפה מסוימת, יישלח הדוח בשפה העברית.
: (ד) דוח ריכוז נתונים יימסר ללקוח בלא תשלום, לפי בקשתו, אחת לשנה; בנק ישראל ימסור אחת לשנה הודעה ללקוחות על זכותם זו בדרך שיקבע הנגיד; דוחות ריכוז נתונים נוספים באותה שנה יימסרו ללקוח, לבקשתו, תמורת תשלום וכפי שיקבע הנגיד.
: (ה) בנק ישראל רשאי למסור ללקוח, לפי בקשתו, מידע לגביו הכלול במאגר גם שלא במסגרת דוח ריכוז נתונים, תמורת תשלום וכפי שיקבע הנגיד.

@ 39. קבלת דוח ריכוז נתונים רגיל באמצעות לשכת אשראי
: לשכת אשראי רשאית, לבקשת לקוח, לקבל מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל לגביו.

=== סימן ה': דוח ריכוז נתונים רגיל לבקשת מיופה כוח בתמורה ===

@ 40. קבלת דוח ריכוז נתונים רגיל בידי מיופה כוח בתמורה
: מיופה כוח בתמורה רשאי לקבל מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי הלקוח שייפה את כוחו, באמצעות לשכת אשראי ובהתאם להוראות [[סימן זה]].

@ 41. בקשת מיופה כוח בתמורה לקבל דוח ריכוז נתונים רגיל
: ביקש מיופה כוח בתמורה מלשכת אשראי לקבל באמצעותה דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי לקוח, רשאית לשכת האשראי לפנות לבנק ישראל בבקשה לקבל דוח ריכוז נתונים כאמור, ובלבד שהתקיימו לגבי מיופה הכוח התנאים שקבע הנגיד לפי [[סעיף 43]] ותנאים שהורה הממונה לשם קבלת הדוח מהמאגר ([[בסימן זה]] - התנאים להעברת דוח ריכוז נתונים).

@ 42. מסירת דוח ריכוז נתונים רגיל למיופה כוח בתמורה
: (א) הגישה לשכת אשראי לבנק ישראל בקשה לקבל נתוני אשראי לגבי לקוח בעקבות בקשה של מיופה כוח בתמורה, ימסור בנק ישראל ללשכת האשראי דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי הלקוח, בהתאם להוראות שנתן הממונה לעניין זה.
: (ב) השר, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין אופן מתן ייפוי הכוח על ידי לקוח כאמור [[בסימן זה]] ולעניין אופן הוכחת קיומם של התנאים להעברת דוח ריכוז נתונים לשם מסירת דוח ריכוז נתונים רגיל.

@ 43. הוראות לעניין תנאים להעברת דוח ריכוז נתונים
: הנגיד, בהסכמת השר ובאישור הוועדה, יקבע תנאים שעל מיופה הכוח בתמורה לעמוד בהם לשם קבלת דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי הלקוח, ובכלל זה לקבוע את השימושים שמיופה הכוח בתמורה יהיה רשאי לעשות במידע שבדוח ובנתוני האשראי שיקבל מהמאגר.

=== סימן ו': גישה למידע לא מזוהה במאגר והשימושים בו ===

@ 44. שימוש במידע לא מזוהה בידי בנק ישראל
: (א) בנק ישראל רשאי לעשות שימוש במידע לא מזוהה הכלול במאגר לשם ביצוע תפקידיו לפי [[חוק בנק ישראל]].
: (ב) בנק ישראל רשאי להעביר למאגר מידע מזוהה לגבי לקוחות, הנמצא בידיו מכוח סמכויותיו לפי דין (בסעיף קטן זה - מידע חיצוני), לשם הצלבתו עם מידע מזוהה הכלול במאגר והפקת מידע לא מזוהה הדרוש לו לשם ביצוע תפקידיו לפי [[חוק בנק ישראל]], ובלבד שהמידע החיצוני יימחק מהמאגר מיד לאחר הפקת המידע הלא מזוהה; הצלבת המידע לפי סעיף קטן זה תיעשה, ככל האפשר, באופן שלא ייחשף במסגרתה מידע מזוהה בפני מורשי הגישה למידע מזוהה בהתאם להוראות [[סעיף 60(ג)]], מעבר לחשיפה הדרושה לצורך הצלבת המידע.

@ 45. גישה של לשכת אשראי למידע לא מזוהה במאגר
: (א) בנק ישראל רשאי לתת ללשכת אשראי גישה למידע לא מזוהה הכלול במאגר, הדרוש לה לפיתוח מודל סטטיסטי לשם מתן חיווי אשראי ושירותים המתבססים על נתוני אשראי; גישה כאמור תינתן לגבי מידע לא מזוהה שמועד הכללתו במאגר חל בחמש השנים שקדמו למועד שבו ניתנה הגישה אליו.
: (ב) לשכת אשראי לא תעתיק ולא תשמור מידע לא מזוהה שיש לה גישה אליו לפי סעיף קטן (א); השר, בהסכמת הנגיד, רשאי לקבוע נסיבות שבהן תהיה לשכת אשראי רשאית להעתיק ולשמור חלק ממידע לא מזוהה כאמור, באופן ובתנאים שיקבע, וככל הדרוש לפיתוח מודל סטטיסטי כאמור בסעיף קטן (א).

=== סימן ז': הוראות שונות לעניין מסירת מידע ושימוש בו ===

@ 46. מידע מזהה לגבי מקורות מידע
: בנק ישראל לא יכלול בנתוני האשראי שהוא מוסר מהמאגר ללשכת אשראי לפי [[פרק זה]] לשם עריכת דוח אשראי או חיווי אשראי, פרטי מידע מזהים לגבי מקורות המידע, למעט לגבי מקורות המידע המפורטים [[בסעיף 19(א)(1) עד (5)]]; השר רשאי לקבוע פרטי מידע נוספים שאין לכלול בנתוני האשראי הנמסרים לשם עריכת דוח אשראי או חיווי אשראי או דוח ריכוז נתונים רגיל לשם מסירתו למיופה כוח בתמורה.

@ 47. התקופה שלגביה יימסרו נתוני אשראי
: (א) בנק ישראל ימסור ללשכת אשראי, לשם עריכת דוח אשראי או חיווי אשראי, לפי בקשת הלשכה שהוגשה בהתאם להוראות [[סימנים ב']] [[סימן ג'|או ג']], רק נתוני אשראי שמועד הכללתם במאגר חל בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה בידי הלשכה.
: (ב) השר רשאי לקבוע תקופות קצרות מהתקופה שבסעיף קטן (א) לגבי סוגי נתוני אשראי שיקבע.

@ 48. דרכי מסירת המידע בידי בנק ישראל
: (א) השר, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין מסירת המידע הכלול במאגר, לפי [[פרק זה]], ורשאי הוא לקבוע תנאים למסירה כאמור.
: (ב) הממונה רשאי להורות על דרכי מסירת המידע הכלול במאגר לפי [[פרק זה]], ובכלל זה להורות כי המסירה תהיה בדרך של מתן גישה למאגר באופן ובתנאים שיורה.

@ 49. תקופת החזקת נתוני אשראי בידי לשכת אשראי ומיופה כוח בתמורה
: (א) לשכת אשראי שקיבלה נתוני אשראי מהמאגר לפי [[פרק זה]] תחזיק בהם לתקופה המזערית הנדרשת לשם מתן שירות נתוני אשראי או שירות המתבסס על נתוני אשראי, אך לא יותר מהתקופה שיקבע השר באישור הוועדה.
: (ב) השר, באישור הוועדה, יקבע את התקופה המרבית להחזקת נתוני אשראי בידי מיופה כוח בתמורה.

@ 50. מחיר מרבי שרשאית לשכת אשראי לגבות
: (א) הנגיד רשאי לקבוע את הסכומים המרביים שתגבה לשכת אשראי בעד שירותים שהיא מספקת לפי [[סעיפים 12]] [[או 13]]; קבע הנגיד כאמור, לא תגבה לשכת אשראי תשלום בסכום העולה על הסכום המרבי שקבע.
: (ב) לשכת אשראי תדווח לנגיד, אחת לשנה, על תשלום שדרשה בעד כל אחד מהשירותים שסיפקה, בדרך שקבע הנגיד.

@ 51. נתונים שלשכת אשראי אינה רשאית להביא בחשבון
: לשכת אשראי לא תביא בחשבון נתונים בדבר מינו, גילו, נטייתו המינית, גזעו, דתו, ארץ מוצאו, לאומיותו, מקום מגוריו ומצבו המשפחתי או הבריאותי של לקוח, לעניין המודל הסטטיסטי שלה הדרוש לה למתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי וחיווי אשראי, לעניין מתן חיווי אשראי על לקוח ולעניין דירוג אשראי שלו.

@ 52. שימוש בדוח אשראי או בחיווי אשראי עדכניים
: (א) בהחלטתו להתקשר בעסקת אשראי עם לקוח או לשם הבטחת קיום תנאי העסקה, לא יתחשב משתמש בנתוני אשראי, בדוח אשראי לא עדכני.
: (ב) בהחלטתו אם לתת אשראי ללקוח, לא יתחשב נותן אשראי בחיווי אשראי לא עדכני.
: (ג) לעניין סעיף זה, רואים דוח אשראי או חיווי אשראי שחלפו שישים ימים מיום קבלתם כדוח אשראי או חיווי אשראי לא עדכניים, אלא אם כן קבע השר תקופה קצרה מזו.

@ 53. שמירת דוח אשראי בידי משתמש בנתוני אשראי
: משתמש בנתוני אשראי רשאי להחזיק בדוח אשראי עד תום תקופת עסקת האשראי עם הלקוח שבקשר אליה התבקש הדוח, ואם התבקש הדוח לשם החלטה על התקשרות בעסקת אשראי, ולא נכרתה העסקה - ימחק את דוח האשראי בתוך שישים ימים מיום קבלתו, אלא אם כן קבע השר תקופה קצרה מזו.

@ 54. הגבלה על העברת נתוני אשראי
: הממונה רשאי לאסור או להגביל, לצמיתות או לתקופה שיקבע, מסירה לפי [[פרק זה]] של נתוני אשראי הכלולים במאגר ללשכת אשראי, וכן לאסור או להגביל העברת נתוני אשראי שקיבלה לשכת אשראי לפי [[פרק זה]] למשתמש בנתוני אשראי או למיופה כוח בתמורה, אם מצא כי הדבר דרוש לשם שמירה על מטרות חוק זה והתקיימו נסיבות חריגות.

== פרק ח': תיקון מידע הכלול במאגר ==

@ 55. תיקון מידע בידי מקור מידע
: גילה מקור מידע כי נתוני אשראי לגבי לקוח שהעביר למאגר אינם נכונים, שלמים או מדויקים או שחל בהם שינוי מכל סיבה שהיא, יודיע על כך לבנק ישראל ויעביר לו את נתוני האשראי המעודכנים, בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך שבעה ימים, אלא אם כן קבע הממונה תקופה אחרת, והכול באופן שיורה הממונה.

@ 56. תיקון מידע לבקשת לקוח
: (א) סבר לקוח כי מידע לגביו הכלול במאגר אינו נכון, שלם או מדויק, זכאי הוא לפנות לבנק ישראל בבקשה למחוק מידע, להשלים מידע או לתקנו.
: (ב) הוגשה לבנק ישראל בקשה לפי סעיף קטן (א), וסבר הבנק כי לשם טיפול בבקשה יש צורך כי מקור המידע יערוך בירור, יציין במאגר כי מתקיים הליך בירור בנוגע לאותו מידע, ויפנה למקור המידע לשם בירור הבקשה.
: (ג) פנה בנק ישראל אל מקור המידע כאמור בסעיף קטן (ב), יערוך מקור המידע בירור בעניין ויעביר למנהל המאגר את תוצאות הבירור, בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך שבעה ימים, אלא אם כן קבע הממונה תקופה אחרת; העלה הבירור כי יש צורך בהשלמת המידע או בתיקונו - יעביר מקור המידע לבנק ישראל גם את המידע המעודכן, בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך שבעה ימים, אלא אם כן קבע הממונה תקופה אחרת, והכול באופן שהורה הממונה.
: (ד) לא העביר מקור המידע את תוצאות הבירור בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (ג), יורה הממונה למנהל המאגר על הפעולות שיש לנקוט במאגר בנוגע למידע.

@ 57. עדכון המידע במאגר והודעה על העדכון
: (א) מנהל המאגר יעדכן מיד את המידע הכלול במאגר בהתאם למידע המעודכן שהועבר ולבירור שנערך לפי [[סעיפים 55]] [[או 56]], לפי העניין; התגלעה מחלוקת בין מקור המידע והלקוח לעניין נתון אשראי הכלול במאגר, רשאי בנק ישראל לרשום הערה בעניין במאגר או למחוק את נתון האשראי שבמחלוקת.
: (ב) הממונה ייתן הוראות לעניין מסירת מידע שעודכן לפי סעיף קטן (א) ללקוח, ללשכות האשראי, למשתמשים בנתוני אשראי או למיופי כוח בתמורה.

== פרק ט': שמירת סודיות ואבטחת מידע ==

@ 58. שמירת סודיות
: (א) אדם שהגיע אליו מידע על לקוח לפי חוק זה, ובכלל זה מי שהמידע הגיע אליו בתוקף תפקידו, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
: (ב) הגיע לידי אדם מידע לא מזוהה שמקורו במאגר, לא יבצע כל פעולה לאיתור זהות הלקוח שהמידע מתייחס אליו.

@ 59. הגבלת העברת מידע לגופים ציבוריים
: על אף האמור [[בפרק ד' לחוק הגנת הפרטיות]] והוראות כל דין אחר, לא יועבר מידע אל המאגר או ממנו, אלא בהתאם להוראות חוק זה.

@ 60. אבטחת מידע (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) בנק ישראל יאסוף את המידע המועבר למאגר, ישמור וימסור אותו -
:: (1) בדרך שתבטיח הגנה מפני דליפת מידע מהמאגר או פריצה אליו, וכן מפני העברה, חשיפה, מחיקה, שימוש, שינוי או העתקה בלא רשות כדין;
:: (2) בדרך שתמנע שימוש במידע בניגוד להוראות לפי חוק זה;
:: (3) בדרך שתבטיח כי הגישה למידע תהיה בהתאם להוראות לפי חוק זה ותאפשר בקרה ופיקוח על אופן השימוש במאגר;
:: (4) בדרך שתבטיח שהמידע הלא מזוהה נשמר ונמסר ככזה.
: (ב) לשם קיום מטרות חוק זה ולהבטחת פרטיות הלקוחות ולשם מתן גישה של לשכת אשראי למידע לא מזוהה במאגר כאמור [[בסעיף 45]], ישמור בנק ישראל במאגר את נתוני האשראי וכל מידע אחר על לקוח כמידע לא מזוהה, בנפרד מכל פרט מזהה; ואולם יהיה ניתן לקשר בין נתוני האשראי וכל מידע אחר על לקוח לפרטים המזהים, תוך יצירת מידע מזוהה, לשם עדכון הנתונים במאגר לגבי לקוח מסוים ומסירתם בהתאם להוראות חוק זה, וכן לצורך אחר הנדרש במישרין לשם הפעלת המאגר כפי שיקבע הנגיד בהסכמת השר; ההפרדה בין המידע המזוהה ובין המידע הלא מזוהה וקישור הנתונים לפי סעיף קטן זה ייעשו בדרך שיורה הממונה, בהתייעצות עם ראש הרשות להגנת הפרטיות.
: (ג) הנגיד, בהסכמת השר, יקבע הוראות הדרושות לשם אבטחת המידע המועבר למאגר, הכלול בו והנמסר ממנו, ובין השאר הוראות בעניינים אלה:
:: (1) אופן איסוף המידע ורישומו, בידי מקור המידע, בדרך שתבטיח את מהימנות המידע, דיוקו ואבטחתו;
:: (2) אופן העברת המידע למאגר, אופן שמירתו במאגר ואופן השימוש בו ואבטחתו;
:: (3) אופן הגישה למידע הכלול במאגר, ובכלל זה מורשי הגישה למידע מזוהה או לא מזוהה, ואמצעי הזיהוי הנדרשים מלשכת אשראי לשם שימוש במערכת הטכנולוגית המשמשת את המאגר לרבות ביצוע פעולות בה, וכן הוראות בדבר בקרה על המערכת האמורה;
:: (4) אופן העברת מידע מזוהה ללשכת אשראי, שמירתו במערכת הטכנולוגית המשמשת את לשכת האשראי, השימוש בו, אבטחתו ומחיקתו.
: (ד) בנק ישראל יחזיק את מאגר נתוני האשראי במיתקניו.

== פרק י': הפעלת שירות מידע על עוסקים ==

@ 61. רישוי שירות מידע על עוסקים
: (א) הממונה רשאי לתת רישיון שירות מידע על עוסקים ([[בפרק זה]] - רישיון) למבקש שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא חברה כהגדרתה [[בחוק החברות]];
:: (2) הוא רשם את מאגר המידע כמאגר מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות]];
:: (3) הוא המציא ערובה בהתאם להוראות [[סעיף 8]];
:: (4) הוא, בעל שליטה בו ונושא משרה בו לא הורשעו בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, המבקש אינו ראוי, לדעת הממונה, לקבל רישיון, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי;
:: (5) ביכולתו להפעיל מערכת טכנולוגית שתמזער את הסיכון לפגיעה בפרטיות הלקוחות ואת הסיכון לפגיעה באבטחת המידע שבידי המבקש.
: (ב) הממונה לא ייתן רישיון שירותי מידע על עוסקים למבקש אם ראה כי לא התקיימו התנאים כאמור בסעיף קטן (א) או מטעמים שבטובת הציבור.
: (ג) היה לממונה יסוד סביר להניח שמבקש הרישיון ישתמש במידע שיקבל שלא למטרות חוק זה או שלא יעמוד בדרישות לפי החוק, לא ייתן לו רישיון.
: (ד) הנגיד יקבע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לרישיון לפי סעיף זה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה.
: (ה) הוראות [[סעיפים 8 עד 11]] יחולו, בשינויים המחויבים, על רישוי שירות מידע על עוסקים.

@ 62. הפעלת שירות מידע על עוסקים
: לשכת מידע על עוסקים רשאית, במסגרת הפעלת שירות מידע על עוסקים, לאסוף ולהחזיק בכל מידע שקיבלה כדין על לקוח בפעילותו כעוסק בלבד, לרבות נתוני אשראי על לקוח בפעילותו כאמור ([[בפרק זה]] - נתוני אשראי על עוסק), ולמסרם לאחר, והכול בכפוף לתקנות שקבע השר לפי [[סעיף 64]], ככל שקבע.

@ 63. נתונים שלשכת מידע על עוסקים אינה רשאית להביא בחשבון
: לעניין דירוג אשראי של עוסק, לא תביא לשכת מידע על עוסקים בחשבון נתונים בדבר מינו, גילו, נטייתו המינית, גזעו, דתו, ארץ מוצאו, לאומיותו, מקום מגוריו ומצבו המשפחתי או הבריאותי.

@ 64. תקנות לעניין הפעלת שירות מידע על עוסקים
: השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הפעלת שירות מידע על עוסקים בידי לשכת מידע על עוסקים, בין השאר בעניינים אלה:
: (1) סוג נתוני אשראי על עוסק שלשכת מידע על עוסקים לא תהיה רשאית לאסוף, להחזיק ולמסור;
: (2) מקורות המידע שמהם לשכת המידע על עוסקים לא תהיה רשאית לאסוף נתוני אשראי;
: (3) שימושים אסורים בנתוני אשראי על עוסק;
: (4) אופן מסירת נתוני אשראי על עוסק.

@ 65. החזקת מידע
: לשכת מידע על עוסקים תחזיק במידע שאספה במסגרת מתן שירות מידע על עוסקים לתקופה של שבע שנים לפחות מיום קבלת המידע.

== פרק י&quot;א: הממונה על שיתוף בנתוני אשראי ==

=== סימן א': מינוי הממונה ותפקידיו ===

@ 66. מינוי הממונה ותפקידיו
: (א) הנגיד ימנה ממונה על שיתוף בנתוני אשראי, והוא יהיה עובד בנק ישראל.
: (ב) הממונה יהיה אחראי לשיתוף בנתוני אשראי לפי חוק זה, ויפעל לשם אבטחת המידע, ההגנה על פרטיות הלקוחות ושמירה על עניינם של הלקוחות ומשתמשים בנתוני אשראי; תפקידי הממונה יהיו, בין השאר -
:: (1) מתן רישיונות שירות נתוני אשראי ורישיונות שירות מידע על עוסקים;
:: (2) פיקוח ועריכת בקרה על פעולתן של לשכות האשראי ולשכות מידע על עוסקים, ובכלל זה לגבי פיתוח המודלים הסטטיסטיים בידי הלשכות;
:: (3) פיקוח ועריכת בקרה על פעולות של מקורות המידע המעבירים מידע למאגר, של המשתמשים בנתוני אשראי ושל מיופי כוח בתמורה;
:: (4) מתן הוראות, לפי [[סעיף 68]], ללשכת אשראי וללשכת מידע על עוסקים, למקורות מידע המעבירים מידע למאגר, למשתמשים בנתוני האשראי ולמיופי כוח בתמורה.
: (ג) הממונה רשאי לקבל מידע מהמאגר לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה ובמידה הנדרשת לכך.

=== סימן ב': מרשמים ===

@ 67. מרשמים
: (א) הממונה ינהל מרשמים כמפורט להלן:
:: (1) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/CB|מרשם של לשכות אשראי]];
:: (2) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/DS|מרשם של מקורות מידע]], המעבירים מידע למאגר או שהתחייבו להעביר מידע למאגר לפי הוראות [[פרק ו']];
:: (3) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/CP|מרשם של משתמשים בנתוני אשראי]];
:: (4) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/PER|מרשם של מיופי כוח בתמורה]] מסוג שיקבע הנגיד;
:: (5) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/BI|מרשם של לשכות מידע על עוסקים]].
: (ב)(1) במרשמים לפני סעיף קטן (א) יכלול הממונה פרטים על לשכות אשראי, על מקורות מידע, על משתמשים בנתוני אשראי ועל מיופי כוח בתמורה, שהממונה אסר או הגביל מסירת מידע מהמאגר אליהם לפי הוראות [[סעיפים 20]] [[או 54]].
:: (2) נמסרו נתוני אשראי ממקור מידע לפי [[סעיף 108]], יצוין במרשם כאמור בסעיף קטן (א)(2), לאיזו לשכת אשראי נמסר המידע.
: (ג) המרשמים יהיו פתוחים לעיון הציבור באתר האינטרנט של בנק ישראל.

=== סימן ג': הוראות הממונה ===

@ 68. הוראות הממונה
: (א) לשם ביצוע תפקידיו, רשאי הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת שמונתה לפי [[סימן ד']] -
:: (1) לתת הוראות ללשכות האשראי וללשכות שירות מידע על עוסקים הנוגעות לדרכי פעולתן וניהולן, של נושאי משרה בהן וכל מי שמועסק על ידיהן, והכול לשם קיום מטרות חוק זה, לשם ניהולן התקין של הלשכות, ולשם השמירה על עניינם של הלקוחות ושל המשתמשים בנתוני אשראי, ההגנה על פרטיות הלקוחות ואבטחת המידע; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל הלשכות או לסוג מסוים מהן;
:: (2) לתת הוראות למקורות המידע המעבירים מידע למאגר, למשתמשים בנתוני אשראי ולמיופי כוח בתמורה, בפעולתם לפי חוק זה, לשם קיום מטרות חוק זה ולשם השמירה על עניינם של הלקוחות ושל המשתמשים בנתוני אשראי, ההגנה על פרטיות הלקוחות ואבטחת המידע; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל מקורות המידע, המשתמשים בנתוני אשראי או מיופי הכוח בתמורה או לסוג מסוים מהם.
: (ב) היה בכוונת הממונה לתת הוראות לפי סעיף קטן (א) בעניין שיש לשר או לנגיד סמכות לפי חוק זה להתקין לגביו תקנות או כללים, יודיע הממונה על כוונתו כאמור לשר או לנגיד, לפי העניין.

@ 69. פרסום הוראות הממונה
: (א) הוראות הממונה לפי [[סעיף 68]] וכל הוראה אחרת של הממונה לפי חוק זה שהיא בת פועל תחיקתי, אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
: (ב) הוראות הממונה כאמור בסעיף קטן (א) וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל, באופן שיאפשר מעקב אחר שינוין לאורך זמן ותיעודן, ורשאי הנגיד לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.
: ((הוראות הממונה מפורסמות [[https://www.creditdata.org.il/חקיקה-ואסדרה/אסדרה/|באתר נתוני אשראי של בנק ישראל]].))

=== סימן ד': הוועדה המייעצת לעניין הוראות הממונה ===

@ 70. הוועדה המייעצת לעניין הוראות הממונה
: (א) הנגיד ימנה ועדה שתפקידה לייעץ לממונה לעניין מתן הוראות לפי [[סעיף 68]] ([[בסימן זה]] - הוועדה המייעצת).
: (ב) הוועדה המייעצת תהיה בת שמונה חברים, ובהם לפחות ארבע נשים, וזה הרכבה:
:: (1) אחד יהיה משפטן שהוא עובד המדינה, שימונה לפי הצעת היועץ המשפטי לממשלה;
:: (2) אחד יהיה עובד משרד האוצר, שימונה לפי הצעת שר האוצר;
:: (3) אחד מחברי הוועדה המייעצת ימונה מקרב עובדי המדינה או מקרב הציבור, והוא יהיה מומחה בהגנה על הפרטיות;
:: (4) חמישה ימונו מקרב הציבור -
::: (א) שניים יהיו אנשי משק וכלכלה, או חברי הסגל האקדמי הבכיר או מי שהיו חברי סגל כאמור במוסד מוכר כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]], שהם בעלי ניסיון או השכלה בתחום השירותים הפיננסיים;
::: (ב) שניים יהיו בעלי ניסיון בתחום החינוך הפיננסי או שהם בעלי ניסיון בפעילות חברתית בתחום זה;
::: (ג) אחד יהיה מומחה באבטחת מידע או בטכנולוגיות מידע.
: (ג) הנגיד ימנה אחד מחברי הוועדה המייעצת ליושב ראש הוועדה ואחד מהם לסגן היושב ראש.
: (ד) הוועדה המייעצת תתכנס לבקשת יושב ראש הוועדה או לבקשת הממונה, ותכלול בסדר יומה כל נושא שבסמכותה על פי בקשת היושב ראש או הממונה.
: (ה) שלושה חברי הוועדה המייעצת, ובהם היושב ראש או סגן היושב ראש, יהיו מניין חוקי בישיבותיה.
: (ו) לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.

@ 71. ניגוד עניינים
: (א) לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה המייעצת מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו.
: (ב) חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בדיון בישיבות הוועדה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בוועדה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.
: (ג) התברר לחבר הוועדה המייעצת כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך בהקדם האפשרי, ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה האמור יושב ראש הוועדה - יודיע על כך לנגיד.
: (ד) לעניין סעיף זה, אחת היא אם מילוי התפקיד האחר נעשה בתמורה או שלא בתמורה.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;עניין אישי&quot; - לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף אחר שהוא או קרובו הם בעלי עניין או נושאי משרה בו;
::- &quot;קרוב&quot; - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים, וכן אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר הוועדה.

@ 72. תקופת כהונה
: תקופת כהונתו של חבר הוועדה המייעצת תהיה שלוש שנים מיום מינויו, וניתן למנותו לתקופת כהונה נוספת כאמור, ובלבד שלא יכהן יותר משלוש תקופות כהונה.

@ 73. פקיעת כהונה
: (א) חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
:: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לנגיד;
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע, לדעת הנגיד, למלא את תפקידו;
:: (3) הוא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי למלא את תפקידו או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי;
:: (4) הנגיד נוכח כי הוא נעדר בלא סיבה סבירה, משלוש ישיבות רצופות של הוועדה המייעצת או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה בשנה אחת; יושב ראש הוועדה ידווח לנגיד על חבר הוועדה שנעדר מישיבותיה כאמור;
:: (5) לגבי חבר ועדה מייעצת שהוא עובד המדינה - הוא חדל להיות עובד המדינה.
: (ב) פקעה כהונתו של חבר הוועדה המייעצת, יפעל הנגיד למינוי חבר ועדה במקומו, בהקדם האפשרי.

@ 74. סדרי עבודה
: הוועדה המייעצת תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

@ 75. שמירת תוקף
: קיום הוועדה המייעצת, סמכויותיה ותוקף המלצותיה, לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

@ 76. סודיות דיוני הוועדה ופרסום החלטותיה
: לא יגלה אדם דבר מדיוני הוועדה המייעצת או מכל חומר שנמסר לה, אלא אם כן הנגיד הסמיך אותו לכך; ואולם עיקרי המלצות הוועדה המייעצת והפרוטוקולים של דיוניה יפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל, למעט עיקרי המלצות או פרוטוקולים של דיון מסוים, או חלקם, שהוועדה, בהחלטה מנומקת בכתב שתפורסם באתר האינטרנט של בנק ישראל, הורתה שלא לפרסמם.
: ((פרוטוקולים הוועדה המייעצת מפורסמים [[https://www.creditdata.org.il/הודעות-ופרסומים/פרוטוקולי-הוועדה-המייעצת/פרוטוקולים/|באתר נתוני אשראי]].))

@ 77. גמול והחזר הוצאות
: חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה זכאים לגמול והחזר הוצאות בעבור השתתפות בישיבות הוועדה, בשיעור שיקבע הנגיד; הגמול האמור ישולם בידי בנק ישראל.
: ((פורסמו [[כללי נתוני אשראי (גמול והחזר הוצאות לחברי הוועדה המייעצת), התשע&quot;ח-2017]].))

=== סימן ה': בירור תלונות ציבור ===

@ 78. בירור תלונות ציבור
: (א) הממונה יברר תלונות ציבור בדבר פעולה של לשכת אשראי, לשכת מידע על עוסקים, מקור מידע המעביר מידע למאגר לפי [[פרק ו']], משתמש בנתוני אשראי ומיופה כוח בתמורה וכן תלונות הקשורות בהפעלת המאגר.
: (ב) נגעה תלונה לעניין שהדיון לגביו החל לפני בית משפט או בורר או לעניין אשר הוכרע בידי בית משפט או בורר, יביא זאת הממונה בחשבון במסגרת שיקוליו אם לברר את התלונה.

@ 79. דרכי בירור
: (א) בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה לממונה, והוא לא יהיה קשור להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות.
: (ב) הממונה יביא את התלונה לידיעת הנילון וייתן לו הזדמנות להשיב עליה; נגעה התלונה ללשכת אשראי, יודיע הממונה גם לממונה על פניות הציבור בה.
: (ג) ביקש מתלונן להופיע לפני הממונה, רשאי הממונה לזמנו לצורך שמיעתו.

@ 80. תלונה הנוגעת לפגיעה בפרטיות
: נגעה תלונה לפגיעה בפרטיות, יעבירה הממונה גם לידיעת הממונה על הגנת הפרטיות, ורשאי הוא להתייעץ עמו לבירור התלונה.

@ 81. תוצאות הבירור
: (א) מצא הממונה שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן ולנילון; הממונה רשאי לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להורות לנילון לתקן ליקוי שהעלה הבירור, בין לעניין המקרה שעליו התלונה ובין בדרך כלל, בדרך ובמועד שהורה, ורשאי הממונה להורות למנהל המאגר לתקן את המידע שבמאגר; הורה הממונה על תיקון מידע שבמאגר יחולו ההוראות לפי [[סעיף 57]], בשינויים המחויבים.
: (ב) מצא הממונה שהתלונה אינה מוצדקת, או שאינה ראויה לבירורו, יודיע על כך למתלונן ולנילון, ורשאי הוא לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו.
: (ג) העלה הבירור חשד שנעברה עבירה פלילית, יביא הממונה את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.

@ 82. פרסום דרכי הגשת תלונות
: הדרכים להגשת תלונות יפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל, בשפה ברורה ופשוטה בעברית, בערבית, באנגלית וברוסית.
: ((הסבר בדבר הגשת תלונה מפורסם [[https://www.creditdata.org.il/מידע-לציבור/פנייה-למערכת/|באתר נתוני אשראי]].))

== פרק י&quot;ב: פיקוח ==

@ 83. הגדרות - [[פרק י&quot;ב]]
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;נתוני מערכת&quot; - אחד מאלה:
:: (1) נתונים על החזקה וניהול של מידע ושל מאגרי מידע, בידי לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים, והשימוש בהם, הדרושים לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה בידי הלשכה, ובלבד שאינם כוללים מידע מזוהה;
:: (2) רישומים שלשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים חייבת לשמור לפי חוק זה, אגב ניהול של מאגר מידע, אחזקתו או שימוש בו;
:- &quot;מחשב&quot;, &quot;חומר מחשב&quot;, &quot;חדירה לחומר מחשב&quot; ו&quot;פלט&quot; - כמשמעותם [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 84. הסמכת מפקחים
: (א) הממונה יסמיך מבין עובדי בנק ישראל מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי [[פרק זה]], לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה; הודעה על מינוי מפקח ועל שינוי לגבי מינוי יפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל באופן שיאפשר לעקוב אחר שינויים שנעשו.
: (ב) לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת הממונה, להיות מפקח;
:: (2) הוא קיבל הכשרה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה הממונה;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה הממונה;
:: (4) לעניין הסמכויות לפי [[סעיפים 85(4)]] [[ו־86]] - הוא מיומן לביצוע פעולות של חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור.

@ 85. סמכויות מפקח
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך, לרבות פלט, שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה;
: (3) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר להציג לפניו או למסור לו עותק מחומר מחשב הכולל נתוני מערכת או מידע מדגמי הדרוש לשם הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה; מידע מדגמי לפי פסקה זו יידרש רק בהיקף הנחוץ למימוש תכליות הפיקוח;
: (4) לחדור לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים, בהתאם להוראות [[סעיף 86]];
: (5) להיכנס למקום שהכניסה אליו דרושה לשם מילוי תפקידיו ובו פועל גוף מפוקח, או למקום שיש לו יסוד סביר להניח כי פועל בו גוף מפוקח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט; לעניין זה, &quot;גוף מפוקח&quot; - לשכת אשראי, לשכת מידע על עוסקים, מקור מידע המעביר מידע למאגר, משתמש בנתוני אשראי או מיופה כוח בתמורה.

@ 86. חדירה לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה בידי לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים, רשאי מפקח שמתקיימות לגביו הוראות [[פסקאות (1) עד (4) של סעיף 77(ב)]] -
: (1) לחדור לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים לשם העתקת נתוני המערכת הכלולים בו, להעתיק את נתוני המערכת כאמור ולהפיק מהם פלט, ובלבד שלא תבוצע חדירה לחומר מחשב אם אינה נדרשת במישרין לשם איתור נתוני המערכת והעתקתם;
: (2) לחדור לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים לשם איסוף מידע מדגמי; מידע מדגמי לפי פסקה זו ייאסף רק בהיקף הנחוץ למימוש תכליות הפיקוח;
: (3) לחדור לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים לשם העתקת מידע על לקוח, להעתיק את המידע ולהפיק ממנו פלט, ובלבד שאותו לקוח הסכים לכך מראש ובכתב, ושלא תבוצע חדירה לחומר מחשב אם אינה נדרשת במישרין לשם איתור המידע על אותו לקוח והעתקתו.

@ 87. דרישת חומר מחשב או חדירה לחומר מחשב - הסתייעות במומחה ומחיקת המידע
: (א) לשם ביצוע הסמכויות לפי [[פסקאות (3) ו־(4) של סעיף 85]], רשאי מפקח להסתייע במומחה, גם אם אינו עובד בנק ישראל, לשם עריכת בדיקה במקום שבו פועל מי שממנו נדרש חומר מחשב לפי [[85|אותן פסקאות]], ולשם דרישת חומר המחשב או החדירה לחומר המחשב, אם נדרשים לשם כך ניסיון, ידע או אמצעים שאין בידי המפקח, ובלבד שהמפקח נוכח במקום בעת ביצוע הפעולות בידי המומחה ומפקח על ביצוען; המפקח יודיע למומחה על חובת הסודיות החלה עליו.
: (ב) מידע מדגמי שנאסף לפי [[סעיף 85(3) או (4)]], יימחק ממאגרי המידע של בנק ישראל לאחר סיום הליכי הפיקוח שלשמם נאסף, אך לא יאוחר משישה חודשים ממועד מסירתו או איסופו או במועד מאוחר יותר שיקבע השר.

@ 88. חובת הזדהות
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי הממונה המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.

== פרק י&quot;ג: עונשין ==

@ 89. עונשין
: (א) אלה דינם הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]:
:: (1) נותן אשראי שביקש מלשכת אשראי חיווי אשראי, בלי שיידע את הלקוח על כך, בניגוד להוראות [[סעיף 33]];
:: (2) חברת חשמל שביקשה חיווי בשאלה אם לנקוט אמצעי גבייה לגבי לקוח בלי ששלחה הודעה על כך ללקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 37]].
: (ב) אלה דינם הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]:
:: (1) מי שעשה שימוש בנתוני אשראי שקיבל מהמאגר, שלא למטרה שלשמה התבקשו, בניגוד להוראות [[סעיף 25]];
:: (2) לשכת אשראי שהעתיקה או שמרה מידע לא מזוהה, בניגוד להוראות [[סעיף 45(ב)]];
:: (3) לשכת אשראי או מיופה כוח בתמורה שהחזיקו בנתוני אשראי מעבר לתקופה האמורה לפי [[סעיף 49]];
:: (4) נותן אשראי שהחזיק בדוח אשראי מעבר לתקופת עסקת האשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 53]] או שלא מחק את דוח האשראי בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]];
:: (5) מי שהגיע לידיו מידע לא מזוהה שמקורו במאגר וביצע פעולה לאיתור זהות הלקוח שהמידע מתייחס אליו, בניגוד להוראות [[סעיף 58(ב)]];
:: (6) לשכת מידע על עוסקים שהחזיקה במידע שאספה במסגרת מתן שירות מידע על עוסקים, לתקופה הקצרה משבע שנים מיום קבלת המידע, בניגוד להוראות [[סעיף 65]].
: (ג) אלה דינם מאסר שלוש שנים או הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]:
:: (1) מי שאסף נתוני אשראי, החזיק בהם לצורך מסירתם לאחר או מסרם לאחר, דרך עיסוק, בניגוד להוראות [[סעיף 4]];
:: (2) לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים שפעלה שלא בהתאם לתנאי רישיונה, בניגוד להוראות [[סעיפים 5]] [[או 6]], לפי העניין;
:: (3) לשכת אשראי העוסקת בעיסוק שאינו שירות נתוני אשראי ואינו עיסוק נוסף מותר לפי קביעת הנגיד, בניגוד להוראות [[סעיף 12(ב)]];
:: (4) נותן אשראי שביקש מלשכת אשראי דוח אשראי בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 27]];
:: (5) לשכת אשראי שהביאה בחשבון, לעניין המודל הסטטיסטי שלה, לעניין חיווי אשראי על לקוח ולעניין דירוג אשראי שלו או לשכת מידע על עוסקים שהביאה בחשבון לעניין דירוג אשראי של עוסק נתונים בדבר מינו, גילו, נטייתו המינית, גזעו, דתו, ארץ מוצאו, לאומיותו, מקום מגוריו, ומצבו המשפחתי או הבריאותי, בניגוד להוראות [[סעיף 51]] [[או 63]], לפי העניין;
:: (6) מי שגילה מידע על לקוח שהגיע אליו לפי חוק זה או עשה בו שימוש, בניגוד להוראות [[סעיף 58(א)]].

@ 90. אחריות נושא משרה
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי [[פרק זה]] בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - מחצית הקנס בשל אותה עבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[פרק זה]] בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
: (ג) בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד לתחום שבו בוצעה העבירה.

== פרק י&quot;ד: עיצום כספי ==

@ 91. הגדרות - [[פרק י&quot;ד]] (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: [[בפרק זה]], &quot;הסכום הבסיסי&quot; - סכום כמפורט להלן, לפי העניין:
: (1) לעניין לשכת אשראי, לשכת מידע על עוסקים, מקור מידע המעביר מידע למאגר ומשתמש בנתוני אשראי - 200,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2025, 229,790 ש&quot;ח)));
: (2) לעניין מיופה כוח בתמורה - 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2025, 11,490 ש&quot;ח))), ואם הוא תאגיד - 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2025, 57,440 ש&quot;ח))).

@ 92. עיצום כספי (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: (א) הפעיל אדם שירות נתוני אשראי או שירות מידע על עוסקים, בלי שבידו רישיון לכך, בניגוד להוראות [[סעיפים 5]] [[או 6]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2025, 57,440 ש&quot;ח))).
: (ב) מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום הבסיסי:
:: (1) לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים שפעלה שלא בהתאם לתנאי רישיונה, בניגוד להוראות [[סעיפים 5]] [[או 6]], לפי העניין;
:: (2) לשכת אשראי שרישיונה בוטל ופעלה שלא בהתאם להוראות הממונה לפי [[סעיף 11(ד)]];
:: (3) לשכת אשראי העוסקת בעיסוק שאינו שירות נתוני אשראי ואינו עיסוק נוסף מותר לפי קביעת הנגיד, בניגוד להוראות [[סעיף 12(ב)]];
:: (4) לשכת אשראי שהתנתה מתן שירות בשירות אחר או בשירות שנקבע כעיסוק נוסף, בניגוד להוראות [[סעיף 14]];
:: (5) לשכת אשראי שלא מינתה ממונה על פניות הציבור, בניגוד להוראות [[סעיף 15]];
:: (6) מקור מידע החייב בהעברת מידע למאגר לפי [[סעיף 19]] ולא העבירו בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]];
:: (7) מקור מוסמך שהעביר מידע למאגר שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 19(ד)]];
:: (8) מקור מידע שלא נקט אמצעים להבטחת הדיוק והמהימנות של נתוני האשראי שהעביר למאגר, בניגוד להוראות הממונה לפי [[סעיף 19(ו)]], או שהעביר נתוני אשראי בניגוד להוראות הממונה לפי [[סעיף 19(ז)]];
:: (9) מי שעשה שימוש בנתוני אשראי שקיבל מהמאגר, שלא למטרה שלשמה התבקשו, בניגוד להוראות [[סעיף 25]];
:: (10) לשכת אשראי שביקשה מבנק ישראל נתוני אשראי לשם עריכת דוח אשראי, בלי שהתקיימו בבקשה התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 28]];
:: (11) נותן אשראי שקיבל דוח אשראי לשם התקשרות בעסקת אשראי או שקיבל דוח אשראי לשם הבטחת קיום תנאי עסקה שהתקשר בה ושינה לרעה את התנאים של העסקה, בלי שהודיע על כך ללקוח מיד או מסר לו פרטים בדבר לשכת האשראי שממנה קיבל את דוח האשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 31(א)]];
:: (12) נותן אשראי או לשכת אשראי שלא מסרו ללקוח את דוח האשראי, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 31(ב)]];
:: (13) לשכת אשראי שביקשה מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל בעבור מיופה כוח בתמורה, בלי שהתקיימו בבקשה התנאים להעברת דוח ריכוז נתונים, בניגוד להוראות [[סעיף 41]];
:: (14) לשכת אשראי שהעתיקה או שמרה מידע לא מזוהה, בניגוד להוראות [[סעיף 45(ב)]];
:: (15) לשכת אשראי או מיופה כוח בתמורה שהחזיקו בנתוני אשראי מעבר לתקופה האמורה לפי [[סעיף 49]];
:: (16) לשכת אשראי שגבתה תשלום בסכום העולה על הסכום המרבי שקבע הנגיד, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 50]];
:: (17) משתמש בנתוני אשראי שהתחשב בדוח אשראי לא עדכני, בניגוד להוראות [[סעיף 52(א)]];
:: (18) נותן אשראי שהתחשב בחיווי אשראי לא עדכני, בניגוד להוראות [[סעיף 52(ב)]];
:: (19) משתמש בנתוני אשראי שהחזיק בדוח אשראי מעבר לתקופת עסקת האשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 53]] או שלא מחק את דוח האשראי בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]];
:: (20) לשכת אשראי שמסרה נתוני אשראי למשתמש בנתוני אשראי או למיופה כוח בתמורה, בניגוד להוראות הממונה לפי [[סעיף 54]];
:: (21) מקור מידע שלא הודיע לבנק ישראל על נתוני אשראי שאינם שלמים או מדויקים או שחל בהם שינוי או שלא העביר את הנתונים המעודכנים, בהתאם להוראות הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 55]];
:: (22) מקור מידע שלא העביר לבנק ישראל תוצאות בירור שערך או מידע מעודכן, בניגוד להוראות [[סעיף 56(ג)]];
:: (23) מקור מידע שהפר הוראה מהוראות שקבע הנגיד לפי [[סעיף 60(ג)]];
:: (24) לשכת מידע על עוסקים שהפרה הוראות שקבע השר לפי [[פסקאות (1) עד (4) של סעיף 64]];
:: (25) לשכת מידע על עוסקים שהחזיקה במידע שאספה במסגרת מתן שירות מידע על עוסקים, לתקופה הקצרה משבע שנים מיום קבלת המידע, בניגוד להוראות [[סעיף 65]];
:: (26) מי שהפר הוראה מהוראות הממונה לפי [[סעיף 68]].

@ 93. הודעה על כוונת חיוב
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 92]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 94]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 96]], והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין [[הסעיף האמור]].

@ 94. זכות טיעון
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 93]] רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה לפי החלטת הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

@ 95. החלטת הממונה ודרישת תשלום
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 94]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 97]].
: (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 94]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 96. הפרה נמשכת והפרה חוזרת
: (א) בהפרה נמשכת ייווספו על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה 2% לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, &quot;הפרה נמשכת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 92]], לאחר שהממונה הודיע למפר על הפרת אותה הוראה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 92]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 97. סכומים מופחתים
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) הנגיד, בהתייעצות עם השר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], ובשיעורים שיקבע.

@ 98. סכום מעודכן של העיצום הכספי
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 95(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 103]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיפים 91]] [[ו-92]] יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 99. המועד לתשלום העיצום הכספי
: המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 95]].

@ 100. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 101. גבייה
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 102. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 92]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 103. ערעור (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) על החלטה סופית של הממונה לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[פרק זה]], והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 104. פרסום
: (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של בנק ישראל את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - ככל שהמפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 103]], יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם הממונה אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו בתום תקופת הפרסום.
: (ו) הנגיד רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 105. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 92]], המהווה עבירה.
: (ב) שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

== פרק ט&quot;ו: הוראות שונות ==

@ 106. אימות זהות
: בנק ישראל רשאי, לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה, לפעול לאימות זהותו של לקוח.

@ 107. פרטים מזהים הכלולים בנתוני אשראי
: השר, באישור הוועדה, יקבע את הפרטים המזהים של לקוח שייכללו בנתוני אשראי שמעביר מקור מידע למאגר לפי [[פרק ו']] ואת הפרטים המזהים כאמור שייכללו בנתוני אשראי שמוסר בנק ישראל מהמאגר לפי [[פרק ז']].

@ 108. שמירת מידע המיועד ללשכת אשראי מסוימת (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) הנגיד רשאי לקבוע כי מקור מוסמך המעביר נתוני אשראי למאגר לפי [[סעיף 19(ד)]], יהיה רשאי, בהתקיים תנאים שיקבע הנגיד, בהתייעצות עם הממונה על התחרות ובאישור הוועדה, לבקש מבנק ישראל כי נתוני האשראי שמסר יישמרו במאגר בנפרד משאר נתוני האשראי וכי הם יימסרו רק ללשכות האשראי שיבקש; קבע הנגיד כאמור, ישמור בנק ישראל את המידע במאגר בהתאם ולא ייתן גישה אל מידע שנשמר כאמור אלא ללשכות האשראי שביקש המקור המוסמך.
: (ב) קבע השר לפי [[סעיף 19(ה)]] כי המקור המוסמך האמור בסעיף קטן (א) חייב להעביר מידע למאגר, לא יחולו הוראות הסעיף הקטן האמור.

@ 109. מסירת הודעה ללקוח על תחילת איסוף נתונים
: מנהל המאגר ימסור ללקוח הודעה בכתב על תחילת איסוף נתוני אשראי לגביו במאגר, שתכלול, בין השאר, את זכותו להגיש בקשה לאי-הכללת נתונים לפי [[סעיף 22]] או בקשה לאי־מסירת נתונים לפי [[סעיף 30]], ואת זכותו לקבל, אחת לשנה, דוח ריכוז נתונים בלא תשלום; הודעה כאמור תימסר ללקוח בתוך 30 ימים ממועד תחילת איסוף הנתונים, בדרך שקבע הנגיד.

@ 110. איסור דרישת נתוני אשראי לשם העסקה
: (א) לא יבקש אדם, במישרין או בעקיפין, לשם העסקת אחר, בין במסגרת יחסי עבודה ובין שלא במסגרת כאמור, נתוני אשראי או דירוג אשראי לגביו, לרבות בדרך של הצהרה או שאלון בכתב, לא יקבל נתונים כאמור ולא יעשה בהם שימוש; הוראות סעיף זה לא יחולו על נתוני אשראי לגבי לקוח המפורסמים על פי דין.
: (ב) ביקש אדם נתוני אשראי, קיבל נתוני אשראי או עשה בהם שימוש בניגוד להוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לחייבו לשלם למי שנתוני האשראי לגביו פיצוי בלא הוכחת נזק בסכום שאינו עולה על הסכום הקבוע [[בסעיף 29א(ב) לחוק הגנת הפרטיות]].
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על המדינה.
: (ד) לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בתובענה של עובד או מועמד לעבודה בשל הפרת הוראות סעיף קטן (א).

@ 111. הגבלה על הכללת נתונים במאגר ומסירתם, מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה
: בנק ישראל לא יכלול במאגר נתוני אשראי מסוימים ולא ימסור מהמאגר נתוני אשראי מסוימים, לבקשת ראש גוף ביטחון או מי שהוסמך על ידו לשם כך, מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה ובהתאם לנוהל שיקבעו לעניין זה בנק ישראל והגופים הביטחוניים, באישור ועדת משנה של ועדת הכלכלה של הכנסת, שתוקם בהתאם להוראות [[סעיף 5 לחוק הכנסת, התשנ&quot;ד-1994]], והוראות [[הסעיף האמור]] יחולו על דיוניה; בסעיף זה, &quot;גוף ביטחון&quot; - צבא ההגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משרד הביטחון ויחידות סמך של משרד הביטחון.

@ 112. הרחבת תחולה על תאגידים
: הנגיד, בהתייעצות עם השר ובאישור הוועדה, רשאי, לשם השגת מטרות חוק זה, לקבוע כי מקורות המידע החייבים במסירת נתוני אשראי לגבי לקוח לפי [[פרק ו']], כולם או חלקם, יהיו חייבים להעביר למאגר גם נתוני אשראי לגבי תאגידים מסוג שיקבע; בכללים כאמור יקבע הנגיד, בין השאר, הוראות לעניין סוג נתוני האשראי שיועברו, אופן שמירתם במאגר, התנאים למסירתם מהמאגר והשימוש בהם.

@ 113. דיווח לכנסת - הוראת שעה
: (א) הנגיד ידווח לוועדה, אחת לשנה, על יישום הוראות חוק זה, ובכלל זה על אלה:
:: (1) שלבי מחקר בעניין תרומת המאגר להשגת מטרות חוק זה;
:: (2) שינויים בשוק האשראי הקמעונאי ובהיקף האשראי הקמעונאי;
:: (3) פעילותם של המאגר, מנהל המאגר, הממונה והממונה על הגנת הפרטיות;
:: (4) פעולות הפיקוח והבקרה שנעשו לפי חוק זה, ובכלל זה פעולות לגבי פיתוח המודלים הסטטיסטיים, וכן מספר העיצומים הכספיים שהוטלו, סכומם, בשל אילו הפרות הוטלו ומספר ההפרות החוזרות שבוצעו מתוך כלל ההפרות;
:: (5) מספר תלונות הציבור שהוגשו ועניינן, הטעמים לאי־בירור תלונות, ככל שהיו, וטיפול בליקויים שעלו מהתלונות;
:: (6) השפעת נתוני האשראי הנמסרים למאגר מחברת חשמל על דירוג האשראי של הלקוחות;
:: (7) מספר הלקוחות שאין לגביהם דירוג אשראי ומספר הלקוחות שהגישו בקשה לאי־הכללת נתוני האשראי שלהם במאגר או לאי־מסירת נתוניהם לפי [[סעיפים 22]] [[או 30]], לפי העניין, וכן מספר הלקוחות, מתוך הלקוחות האמורים, שנתנו את הסכמתם למסירת דוח אשראי לפי [[סעיף 26(א)(4)]];
:: (8) הודעות שהגיש הממונה לשר או לנגיד, לפי העניין, על כוונתו לתת הוראות, לפי [[סעיף 68(ב)]].
: (ב) דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יימסר לוועדה במשך חמש השנים שמתום שנה מיום תחילתו של חוק זה, ואולם דיווח לעניין פסקה (6) של אותו סעיף קטן יימסר במשך חמש השנים ממועד יום התחילה לעניין חברת חשמל לפי [[סעיף 123(ד)]].
: (ג) עם סיום המחקר כאמור בסעיף קטן (א)(1), יעביר בנק ישראל את תוצאותיו לוועדה.

@ 114. עוולה בנזיקין
: מעשה או מחדל בניגוד להוראות חוק זה, הוא עוולה בנזיקין, והוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], יחולו עליו, בכפוף להוראות חוק זה.

@ 115. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

@ 116. אגרות
: (א) הנגיד, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע בצו הוראות בדבר אגרות כמפורט להלן:
:: (1) אגרה בעד מסירת מידע מהמאגר, ורשאי הוא לקבוע אגרות שונות למשתמשים שונים;
:: (2) אגרה בעד רישיון;
:: (3) אגרה שנתית שתוטל על לשכת אשראי ולשכת מידע על עוסקים.
: (ב) בצו לפי סעיף קטן (א) רשאי הנגיד לקבוע את דרכי תשלום האגרות ומועדי התשלום, ורשאי הוא לקבוע הפרשי הצמדה וריבית בשל אגרה שלא שולמה במועד.
: (ג) אגרות לפי סעיף זה ישולמו לבנק ישראל.

@ 117. איסור התניה
: אין להתנות על הוראות חוק זה.

@ 118. ביטול [[חוק שירות נתוני אשראי]]
: [[חוק שירות נתוני אשראי, התשס&quot;ב-2002]] - בטל.

@ 119. : ((הנוסח שולב [[בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל&quot;ב-1972]].))
@ 120. : ((הנוסח שולב [[בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ&quot;א-1981]].))
@ 121. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]].))
@ 122. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]].))

@ 123. תחילה
: (א) תחילתו של חוק זה 30 חודשים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה); נוכח השר כי דחיית יום התחילה דרושה לשם היערכות להפעלת ההסדר לשיתוף בנתוני אשראי לפי חוק זה, רשאי הוא, בהסכמת הנגיד ושר האוצר, לדחות, בצו -
:: (1) את יום התחילה בשישה חודשים;
:: (2) את יום התחילה, באישור הוועדה, לתקופה נוספת, שלא תעלה על שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שסך כל הדחיות לא יעלו על ארבע שנים מיום פרסום החוק.
:: ((פורסם צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה של החוק), התשע&quot;ט-2018 (ק&quot;ת תשע&quot;ט, 54), לפיו יום התחילה של החוק נדחה בשישה חודשים עד יום ז' בניסן התשע&quot;ט (12 באפריל 2019).))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הנגיד, בהסכמת השר, רשאי לקבוע כי תחילתן של ההוראות לפי חוק זה, ובכלל זה הוראות הממונה, לעניין מסירת מידע ממקורות המידע למאגר, כפי שיפרט בצו, תהיה במועד מוקדם יותר מהמועד האמור בסעיף קטן (א), אם מצא כי הדבר דרוש לשם היערכות להפעלת ההסדר האמור בסעיף קטן (א) ביום התחילה.
:: ((פורסם צו נתוני אשראי (הקדמה של תחילת הוראות לפי החוק והוראות הממונה לעניין מסירת מידע ממקורות המידע למאגר), התשע&quot;ח-2018 (ק&quot;ת תשע&quot;ח, 2657), לפיו - מועד התחילה של הוראות לפי [[סעיפים 3]], [[16]] [[ו-21]] לעניין איסוף, החזקה ושמירה של נתוני האשראי במאגר ביום כ' באלול התשע&quot;ח (31 באוגוסט 2018); מועד התחילה של הוראות לפי [[סעיפים 19(א)(1) עד (3)]], [[18(א)(6) עד (8)]], [[19(ב)]], [[55]] [[ו-125(ד)]] לעניין העברת נתוני אשראי למאגר בידי מקורות מידע ותיקון המידע על ידי מקורות המידע ביום כ' באלול התשע&quot;ח (31 באוגוסט 2018); מועד התחילה של הוראות לפי [[פרק ט']] לעניין שמירת סודיות ואבטחת מידע ביום כ' באלול התשע&quot;ח (31 באוגוסט 2018); מועד התחילה של הוראות לפי [[סעיפים 19(ו) ו-(ז)]], [[20]] [[ו-68]] ביום נתינתן או במועד מאוחר יותר שנקבע בהן, אם נקבע; מועד התחילה של הוראות לפי [[פרק י&quot;ד]] לעניין הטלת עיצומים כספיים, לפי [[סעיפים 91(1)]], [[92(ב)(6) עד (8), (21), (23) ו-(26)]] ביום כ' באלול התשע&quot;ח (31 באוגוסט 2018).))
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובלי לגרוע מהוראות [[סעיף 19(ג)]], תחילתן של הוראות [[סעיפים 19(א)(5)]] [[ו־37]] שנתיים מיום התחילה (בסעיף קטן זה - יום התחילה לעניין חברת חשמל).
:: (2) השר, שר האוצר או הנגיד, רשאי, בצו, ארבעה חודשים לפני יום התחילה לעניין חברת חשמל, לדחות את יום התחילה לעניין חברת חשמל בתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת.
::: ((פורסמו צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה לעניין חברת חשמל), התשפ&quot;א-2020 (ק&quot;ת תשפ&quot;א, 764) וצו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה לעניין חברת חשמל), התשפ&quot;ג-2023 (ק&quot;ת תשפ&quot;ג, 906), לפיו יום התחילה של החוק לעניין חברת חשמל יידחה בארבע שנים, עד יום י&quot;ד בניסן התשפ&quot;ה (12 באפריל 2025).))
:: (3) שלושה חודשים לפחות לפני יום התחילה לעניין חברת חשמל, יביא השר לאישור הוועדה תקנות לעניין [[סעיף 19(ב)]] בנוגע לנתוני האשראי שחברת חשמל תידרש להעביר למאגר לפי חוק זה; ימי פגרת הכנסת לא יבואו במניין התקופה האמורה; לא אישרה הוועדה את התקנות, תודיע על כך הוועדה לשר, והוראות [[סעיפים 19(א)(5)]] [[ו־37]] לא יחולו על חברת חשמל; השר יפרסם על כך הודעה ברשומות.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא הותקנו תקנות לפי [[סעיף 97]], תידחה תחילתו של [[פרק י&quot;ד]] עד למועד התקנתן.

@ 124. תקנות וכללים ראשונים
: (א) כללים ראשונים לפי [[סעיפים 7(ה)]] [[ו־8]] יותקנו לא יאוחר משישה חודשים לפני יום התחילה.
: (ב) תקנות וכללים ראשונים לפי [[סעיפים 19(א)(9) ו־(ב)]], [[22(ה) ו־(ז)]], [[26(א)(3) ו־(ג)]], [[30(ד)]], [[35(א)]], [[36]], [[38(א) ו־(ג)]], [[42(ב)]], [[49]], [[60(ג)]], [[107]], [[109]] [[ו־125(ד)]] יותקנו עד יום התחילה.

@ 125. הוראות מעבר (תיקון: תשע&quot;ט, תש&quot;ף)
: (א) מי שערב יום התחילה הוא בעל רישיון שירות מידע על עוסקים ולא ניתן לו עד יום התחילה רישיון מאת הממונה לפי [[פרק י']], וכן מי שערב יום התחילה הוא בעל רישיון שירות נתוני אשראי, ימסור את נתוני האשראי במאגר שבהחזקתו לרשם מאגרי מידע, כפי שיורה הרשם, והרשם ישמור את המאגר לתקופה של שנתיים.
: (ב) מסמכים ומאגרים שנשמרו לפי הוראות [[תקנה 81 לתקנות שירות נתוני אשראי, התשס&quot;ד-2004]], ערב יום התחילה, יישמרו בידי רשם מאגרי מידע עד תום שישה חודשים מיום התחילה; ואולם מסמכים ומאגרים כאמור שנמסרו בין יום פרסומו של חוק זה לבין יום התחילה, יישמרו שנתיים לפחות מיום מסירתם לרשם מאגרי מידע.
: (ג) על אף האמור [[בסעיף 109]], הודעה כאמור [[באותו סעיף]] לגבי לקוחות שתחילת איסוף הנתונים לגביהם במאגר היא ביום התחילה, תפורסם בשפה ברורה ופשוטה בידי בנק ישראל, ברשומות וכן בארבעה עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בישראל, שניים מהם בעברית, אחד בערבית ואחד ברוסית, בשידורי הטלוויזיה והרדיו, באתר האינטרנט של בנק ישראל ובמקום נגיש ובולט באתרי אינטרנט נפוצים.
: (ד) השר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר ובאישור הוועדה, יקבע את התקופה שלגביה יתייחסו נתוני האשראי שיועברו למאגר ביום התחילה או במועד שנקבע לפי [[סעיף 123(ג)]], לפי העניין, ורשאי הוא לקבוע תקופה כאמור שתחל לפני יום פרסומו של חוק זה.
: (ה) בלי לגרוע מהוראות כל דין, הממונה רשאי לתת הוראות לפני יום התחילה בדבר שמירת מידע לשם מסירתו למאגר בידי תאגיד בנקאי או מנפיק אמצעי תשלום, לפני יום התחילה ולתקופה שהורה.
: (ו) סמכויות רשם מאגרי מידע לפי [[=החוק הבטל|פרק ז' לחוק שירות נתוני אשראי]], כנוסחו ערב יום התחילה (בסעיף זה - החוק הבטל), ימשיכו לחול לגבי הפרה של הוראה מהוראות [[החוק האמור]] שנעשתה לפני יום התחילה וסמכויות הפיקוח לפי [[פרק ג' לחוק האמור]] יהיו נתונות לרשם לגבי מעשה או מחדל שנעשו לפני יום התחילה.
: (ז)(1) מי שהפר לפני יום התחילה הוראה מהוראות [[החוק הבטל]], כמפורט [[בסעיף 42 לחוק האמור]], ימשיכו לגביו הוראות [[סעיפים 42 עד 48 לחוק האמור]].
:: (2) מי שהפר את הוראות סעיף קטן (א) יחולו עליו הוראות [[סעיף 42(א) רישה לחוק הבטל]].
: (ח) נעברה לפני יום התחילה עבירה לפי [[+|סעיפים 49]] [[או 50 לחוק הבטל]], לא יראו בביטול [[החוק האמור]], [[בסעיף 118 לחוק זה]], כביטול האיסור עליה לעניין [[סעיף 4 לחוק העונשין]].
: (ט) מבין החברים מקרב הציבור בוועדה המייעצת שימונו לראשונה, ימונו שלושה חברים לתקופות אלה: אחד ימונה לשנה ושניים ימונו לשנתיים, ותקופה זו לא תימנה כתקופת כהונה לעניין [[סעיף 72(ב)]].

@ 126. הוראת שעה
: בתקופה שמיום התחילה עד היום שלפני היום הקבוע (([צ&quot;ל: היום הקובע])) כמשמעותו לפי [[18:301460|סעיפים 56 ו־57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]] (((ביום 31.12.2026))), יקראו את [[ההגדרה &quot;בנק הדואר&quot; שבסעיף 19 לחוק זה]] כך:
:- &quot;&quot;בנק הדואר&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת, כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]];&quot;.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום י&quot;ט באדר ב' התשע&quot;ו (29 במרס 2016).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* איילת שקד, שרת המשפטים
* ראובן ריבלין, נשיא המדינה
* יולי יואל אדלשטיין, יושב ראש הכנסת

&lt;ויקי&gt;{{חוק נתוני אשראי}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>f3usw7mt6kvezxz4rhqyyrl1c8nhg8e</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037804</id>
      <parentid>3037803</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T07:42:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3037804</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="140209" sha1="6elelyzpuizmn914biyw4pkum4inxn6" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק נתוני אשראי, התשע&quot;ו-2016

&lt;מאגר 2002363 תיקון 2161820 תקן 569596 קוד a163Y00000DuL33QAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשע&quot;ו, 838|חוק נתוני אשראי|20:340802)); ((תשע&quot;ט, 225|חוק שירותי תשלום|20:528386)), ((254|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תש&quot;ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((תשפ&quot;ב, 329|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|24:611801)); ((תשפ&quot;ד, 186|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((1493|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ&quot;ו, 916|תיקון מס' 6|25:14253576)).
''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ט, 54|דחיית יום התחילה של החוק|8074)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ף, 5544|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|8823)); ((תשפ&quot;א, 5072|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|9554)); ((תשפ&quot;ב, 11470|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|10793)); ((תשפ&quot;ג, 3251|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|11068)); ((תשפ&quot;ד, 2351|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|11952)); ((תשפ&quot;ה, 3541|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|13192)).

__TOC__

== פרק א': מטרה ==

@ 1. מטרה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) מטרתו של חוק זה לקבוע הסדר כולל לשיתוף בנתוני אשראי, ובו הוראות לעניין איסוף נתוני אשראי ממקורות המידע הקבועים בחוק, שמירתם במאגר מידע מרכזי המופעל בידי בנק ישראל ומסירת נתוני אשראי ממנו ללשכות אשראי לשם עיבודם והעברתם, בין השאר לנותני אשראי, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ועל פרטיות הלקוחות שהנתונים מתייחסים אליהם ומניעת פגיעה בה במידה העולה על הנדרש, והכול למטרות אלה:
:: (1) הגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי;
:: (2) הרחבת הנגישות לאשראי;
:: (3) צמצום ההפליה במתן אשראי והפערים הכלכליים;
:: (4) יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו.
: (ב) לצד ההסדר הכולל לשיתוף בנתוני אשראי האמור בסעיף קטן (א), חוק זה נועד לקבוע הסדר לעניין איסוף, ניהול והחזקה, דרך עיסוק, של נתוני אשראי על יחידים בפעילותם כעוסקים בלבד, לשם מסירתם לאחר.

@ 1. מטרה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (((החל מיום 26.1.2027):))
: (א) מטרתו של חוק זה לקבוע הסדר כולל לשיתוף בנתוני אשראי, ובו הוראות לעניין איסוף נתוני אשראי ממקורות המידע הקבועים בחוק, שמירתם במאגר מידע מרכזי המופעל בידי בנק ישראל ומסירת נתוני אשראי ממנו ללשכות אשראי לשם עיבודם והעברתם, בין השאר לנותני אשראי, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ועל פרטיות הלקוחות שהנתונים מתייחסים אליהם ומניעת פגיעה בה במידה העולה על הנדרש, והכול למטרות אלה:
:: (1) הגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי;
:: (2) הרחבת הנגישות לאשראי;
:: (3) צמצום ההפליה במתן אשראי והפערים הכלכליים;
:: (4) יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו.
: (ב) לצד ההסדר הכולל לשיתוף בנתוני אשראי האמור בסעיף קטן (א), חוק זה נועד לקבוע הסדר לעניין איסוף, ניהול והחזקה, דרך עיסוק, של נתוני אשראי על יחידים בפעילותם כעוסקים בלבד, לשם מסירתם לאחר.

== פרק ב': הגדרות ==

@ 2. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ט, תש&quot;ף, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2)
: בחוק זה -
:- &quot;בעל עניין&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]];
:- &quot;דוח אשראי&quot; - דוח המכיל נתוני אשראי, כמשמעותו [[בסימן ב' לפרק ז']];
:- &quot;דוח ריכוז נתונים&quot; - דוח ריכוז נתונים רגיל ודוח ריכוז נתונים מלא;
:- &quot;דוח ריכוז נתונים רגיל&quot; - דוח לגבי לקוח הכולל את המידע שנכלל עליו במאגר בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לקבלת הדוח;
:- &quot;דוח ריכוז נתונים מלא&quot; - דוח לגבי לקוח הכולל את המידע שנכלל עליו במאגר;
:- &quot;דירוג אשראי&quot; - הערכת הסיכוי שלקוח יעמוד בפירעון התשלומים שבהם הוא מתחייב;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;הוועדה&quot; - ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- &quot;חברת חשמל&quot; - בעל רישיון ספק שירות חיוני ובעל רישיון הספקה כהגדרתם [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;חוק בנק ישראל&quot; - [[חוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]];
:- &quot;חוק הבנקאות (רישוי)&quot; - [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק הגנת הפרטיות&quot; - [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;חיווי אשראי&quot; - חיווי בשאלה אם לתת אשראי ללקוח, כמשמעותו [[בסימן ג' לפרק ז']];
:- &quot;לקוח&quot; - יחיד שאינו קטין, לרבות בפעילותו כעוסק;
:- &quot;לשכת אשראי&quot; - מי שבידו רישיון שירות נתוני אשראי;
:- &quot;לשכת מידע על עוסקים&quot; - מי שבידו רישיון שירות מידע על עוסקים;
:- &quot;המאגר&quot; - מאגר נתוני אשראי שהוקם לפי [[פרק ה']];
:- &quot;מידע מזוהה&quot; - מידע הכולל פרט מזהה של לקוח, או מידע שפרטים מזהים של לקוח הופרדו ממנו אך ניתן במאמץ סביר לזהות את הלקוח שאליו מתייחס המידע;
:- &quot;מידע לא מזוהה&quot; - מידע על לקוח שאינו מידע מזוהה;
:- &quot;מיופה כוח בתמורה&quot; - מי שלקוח ייפה את כוחו לקבל לגביו דוח ריכוז נתונים רגיל ומתקיים בו אחד מהמפורטים להלן, ולמעט לשכת אשראי שניתן לה ייפוי כוח כאמור מאת לקוח לשם קבלת שירותים ממנה המתבססים על נתוני אשראי כאמור [[בסעיף 13(2)]]:
:: (1) הוא מקבל תמורה בעד קבלת דוח ריכוז הנתונים הרגיל בעבור הלקוח או בעד מתן שירות על בסיס דוח כאמור;
:: (2) הוא מקבל דוחות ריכוז נתונים רגילים בעבור אחרים, דרך עיסוק, או נותן, דרך עיסוק, שירות על בסיס דוחות כאמור;
:- &quot;הממונה&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 66]] כממונה על שיתוף בנתוני אשראי;
:- &quot;הממונה על הגנת הפרטיות&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 18]] כממונה על הגנת הפרטיות;
:- &quot;מנהל המאגר&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 17]] כמנהל את המאגר;
:- &quot;מנפיק אמצעי תשלום&quot; - תאגיד עזר כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], הנותן שירות של הנפקה של אמצעי תשלום כהגדרתם [[בחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]];
:- &quot;מקור מוסמך&quot; - נותן אשראי, למעט תאגיד בנקאי, מנפיק אמצעי תשלום וחברת חשמל, שהרשומות המוסדיות שהוא עורך לעניין תשלומים הן רשומות מוסדיות שמתקיימים לגביהן התנאים האמורים [[בסעיף 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:- &quot;מקור מידע&quot; - כל מקור מידע החייב בהעברת מידע למאגר או הרשאי להעביר מידע למאגר, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 19]];
:- &quot;משתמש בנתוני אשראי&quot; - נותן אשראי הרשאי לקבל דוח אשראי מלשכת אשראי לפי [[סימן ב' לפרק ז']], ואם קבע השר לפי [[סעיף 32]] גוף נוסף הרשאי לקבל דוח אשראי כאמור - גם גוף כאמור;
:- &quot;הנגיד&quot; - נגיד בנק ישראל שמונה לפי [[סעיף 6 לחוק בנק ישראל]];
:- &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- &quot;נותן אשראי&quot; - מי שנותן אשראי במסגרת עסקת אשראי, דרך עיסוק, וכן מי שמתווך, דרך עיסוק, בעסקאות אשראי בין מלווים ללווים והוא מסוג שקבע השר באישור הוועדה;
:- &quot;נתוני אשראי&quot; - נתונים כמפורט להלן, לגבי לקוח, הכוללים פרטים מזהים לגביו כפי שקבע השר לפי [[סעיף 107]], והדרושים להערכת הסיכוי שהלקוח יעמוד בפירעון תשלומים שבהם הוא מתחייב:
:: (1) נתונים לגבי תשלומים שבהם התחייב הלקוח ולגבי פירעונם, ובכלל זה תנאי ההתחייבות, וכן צווים או הגבלות שהוטלו על הלקוח לפי דין בשל אי-פירעון;
:: (2) נתונים לגבי בקשות לקוח לנטילת אשראי, ובכלל זה בקשות שהגישה לשכת אשראי לבנק ישראל לפי [[פרק ז']] לקבלת נתוני אשראי מהמאגר;
:: (3) נתונים בדבר היקף האשראי שהלקוח רשאי ליטול מנותן אשראי;
:: (4) נתונים לגבי סוגי חשבונות של הלקוח המתנהלים אצל נותן אשראי, שבהם ניתן אשראי או שקיימת זכות לקבל בהם אשראי, ומאפיינים של חשבונות כאמור;
:- &quot;עוסק&quot; - כהגדרתו [[בחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;עסקת אשראי&quot; - לרבות ניכיון שטר, ערבות להתחייבות של אחר, התחייבות לשיפוי וכן מתן אשראי אגב מכירת נכס או מתן שירות ולמעט שיווק של עסקת אשראי;
:- &quot;פרט מזהה&quot; - שם פרטי, שם משפחה, מספר זהות וכל מידע אחר שיש בו כדי להביא, במישרין או בעקיפין, לזיהוי לקוח מסוים;
:- &quot;ראש הרשות להגנת הפרטיות&quot; - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]];
:- &quot;רישיון שירות מידע על עוסקים&quot; - רישיון להפעלת שירות מידע על עוסקים הניתן לפי [[פרק י']];
:- &quot;רישיון שירות נתוני אשראי&quot; - רישיון להפעלת שירות נתוני אשראי הניתן לפי [[פרק ד']];
:- &quot;רשם מאגרי מידע&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שירות המתבסס על נתוני אשראי&quot; - שירות מהשירותים המפורטים [[בסעיף 13]];
:- &quot;שירות מידע על עוסקים&quot; - איסוף, ניהול והחזקה של נתוני אשראי לגבי לקוח בפעילותו כעוסק בלבד, לשם מסירה לאחר, כדרך עיסוק;
:- &quot;שירות נתוני אשראי&quot; - קבלת נתוני אשראי הכלולים במאגר בלבד, מבנק ישראל, והחזקתם, לשם מסירה לאחר או לשם מתן חיווי אשראי לאחר, כדרך עיסוק;
:- &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי [[החוק האמור]];
:- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], למעט חברת שירותים משותפת;
:- &quot;השר&quot; - שר המשפטים.

== פרק ג': הוראות כלליות ==

@ 3. איסוף, החזקה ומסירה של נתוני אשראי בידי בנק ישראל
: בנק ישראל יאסוף נתוני אשראי ממקורות המידע, יחזיק את נתוני האשראי במאגר וימסור אותם ללשכות אשראי וללקוחות, והכול למטרות חוק זה, לשימושים הקבועים בו ובהתאם להוראותיו.

@ 4. איסור איסוף, החזקה ומסירה של נתוני אשראי בידי מי שאינו בנק ישראל (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) מי שאינו בנק ישראל לא יאסוף נתוני אשראי לשם מסירתם לאחר, לא יחזיק בנתוני אשראי לשם מסירתם לאחר ולא ימסור אותם לאחר, דרך עיסוק.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) לשכת אשראי רשאית להפעיל שירות נתוני אשראי;
:: (2) לשכת מידע על עוסקים רשאית להפעיל שירות מידע על עוסקים;
:: (3) נותן שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ&quot;ב-2021]], רשאי לאסוף ולהחזיק נתוני אשראי לשם מסירתם לאחר, וכן למסור נתוני אשראי לאחר, דרך עיסוק, במסגרת פעילותו כנותן שירות מידע פיננסי לפי [[החוק האמור]].

@ 5. הפעלת שירות נתוני אשראי
: לא יפעיל אדם שירות נתוני אשראי אלא אם כן הוא לשכת אשראי ובהתאם לתנאי הרישיון שניתן לה.

@ 6. הפעלת שירות מידע על עוסקים
: לא יפעיל אדם שירות מידע על עוסקים, אלא אם כן הוא לשכת מידע על עוסקים ובהתאם לתנאי הרישיון שניתן לה.

== פרק ד': רישוי שירות נתוני אשראי ==

@ 7. רישיון שירות נתוני אשראי
: (א) המבקש להפעיל שירות נתוני אשראי יגיש לממונה בקשה לקבלת רישיון שירות נתוני אשראי ([[בפרק זה]] - רישיון).
: (ב) הממונה רשאי לתת רישיון למבקש שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא חברה כהגדרתה [[בחוק החברות]];
:: (2) הוא או בעל עניין בו אינו בעל שליטה במשתמש בנתוני אשראי או במיופה כוח בתמורה ואינו נשלט בידי משתמש או מיופה כוח כאמור או בידי בעל שליטה במשתמש או במיופה כוח כאמור וכן לגבי בעל עניין במבקש - הוא אינו משתמש בנתוני אשראי;
:: (3) הוא רשם את מאגר המידע כמאגר מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות]];
:: (4) הוא המציא ערובה בהתאם להוראות [[סעיף 8]];        
:: (5) הוא, בעל שליטה בו ונושא משרה בו לא הורשעו בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, המבקש אינו ראוי, לדעת הממונה, לקבל רישיון, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי;
:: (6) הוא עומד בדרישות אבטחה של בנק ישראל וביכולתו להפעיל מערכת טכנולוגית שתמזער את הסיכון לפגיעה בפרטיות הלקוחות ואת הסיכון לפגיעה באבטחת המידע שבידיו.
: (ג) הממונה לא ייתן רישיון אם ראה כי לא התקיימו התנאים כאמור בסעיף קטן (ב) או מטעמים שבטובת הציבור.
: (ד) היה לממונה יסוד סביר להניח שמבקש הרישיון ישתמש במידע שיקבל שלא למטרות חוק זה או שלא יעמוד בדרישות לפי החוק, לא ייתן לו רישיון.
: (ה) הנגיד יקבע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לרישיון לפי סעיף זה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה.

@ 8. ערובה
: (א) הממונה ידרוש ממבקש הרישיון, כתנאי למתן הרישיון, שיפקיד בידיו ערובה בסכום שיורה, בהתחשב בהיקף הצפוי של עסקו; הנגיד רשאי לקבוע הוראות לעניין זה, ובין השאר את סוג הערובה, אופן קביעת סכומה, אופן הפקדתה, מטרותיה ובהן הבטחת פיצויו של מי שנפגע ממעשה או ממחדל של בעל רישיון, התנאים שבהם ניתן לממשה ודרכי מימושה.
: (ב) נוכח הממונה כי השתנו הנסיבות, באופן שמחייב לדעתו את שינוי הערובה, רשאי הוא להורות על שינויה.

@ 9. דיווח לממונה על שינויים (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: חל שינוי בפרט מהפרטים שמסר מבקש הרישיון לממונה בבקשתו או מסמכים שצורפו לה, ידווח על כך לממונה, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מעשרה ימים מהיום שנודע לו על השינוי, ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין; היה השינוי שינוי בפרט מהפרטים הנוגעים לרישומו של מאגר המידע כמאגר מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות]], יודיע על כך מבקש הרישיון לראש הרשות להגנת הפרטיות בתוך התקופה האמורה.

@ 10. תנאים ברישיון
: הממונה רשאי לקבוע תנאים והגבלות ברישיון במטרה להבטיח את פעולתה של לשכת אשראי בהתאם להוראות לפי חוק זה, ובכלל זה דרישות לעניין הגנת הפרטיות, אבטחת מידע ושמירת עניינם של לקוחות.

@ 11. ביטול או התליה של רישיון (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הממונה רשאי לבטל רישיון או להתלותו אם מצא כי התקיים אחד מאלה, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו:
:: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן הרישיון;
:: (3) לשכת האשראי הפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה או לפי [[חוק הגנת הפרטיות]], מהוראות הממונה או תנאי מתנאי הרישיון;
:: (4) נמצאו תלונות חמורות ומוצדקות כלפי לשכת האשראי;
:: (5) לשכת האשראי לא החלה להפעיל שירות נתוני אשראי בתוך שנתיים ממועד מתן הרישיון או שהפסיקה להפעיל את השירות במשך תקופה כאמור;
:: (6) לשכת האשראי החליטה על פירוקה מרצון או שבית המשפט ציווה על הקפאת הליכים, מינה לה כונס נכסים או ציווה על פירוקה;
:: (7) לשכת האשראי ביקשה לבטל את רישיונה;
:: (8) לשכת האשראי הפרה חיקוק הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותה;
:: (9) טעמים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו.
: (ב) הממונה ימסור לראש הרשות להגנת הפרטיות, בהקדם האפשרי, הודעה על ביטול רישיון או התלייתו ויפרסם הודעה על כך לציבור באתר האינטרנט של בנק ישראל ובכל דרך נוספת שיקבע הנגיד.
: (ג) על מי שרישיונו בוטל יחולו כל ההוראות החלות על לשכת אשראי לפי חוק זה כל עוד קיימות התחייבויות שנתן ללקוחותיו לפני ביטול הרישיון.
: (ד) הממונה רשאי לתת למי שרישיונו בוטל הוראות בדבר ניהול עסקיו, ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על הלקוחות שהתקשרו עמו לפני ביטול הרישיון והלקוחות שנתוני האשראי מתייחסים אליהם; אין בהוראות כאמור כדי לפטור את מי שרישיונו בוטל מאחריותו למילוי התחייבות שנתן לפני ביטול הרישיון.

@ 12. הפעלת שירות נתוני אשראי וייחוד העיסוק
: (א) לשכת אשראי רשאית, במסגרת הפעלת שירות נתוני אשראי, לעסוק בפעולות אלה:
:: (1) לקבל נתוני אשראי הכלולים במאגר, מבנק ישראל, בכפוף להוראות [[סעיף 46]], ולהחזיקם לשם מסירת דוח אשראי או מתן חיווי אשראי לאחר, ולמסור את הדוח או החיווי לאחר;
:: (2) לקבל דוח ריכוז נתונים רגיל מבנק ישראל לשם מסירתו ללקוח או למיופה כוח בתמורה, ומסירתו כאמור.
: (ב) לשכת אשראי לא תעסוק בעיסוק שאינו שירות נתוני אשראי כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הנגיד, לאחר ששוכנע כי לא יהיה בעיסוק הנוסף משום פגיעה במטרות חוק זה, בניהול התקין של שירות נתוני אשראי או בעניינם של המשתמשים בנתוני אשראי או של הלקוחות, קבע, באישור הוועדה, עיסוק נוסף מותר.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על פעולות אלה, הנעשות בידי לשכת אשראי:
:: (1) מתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי, כאמור [[בסעיף 13]];
:: (2) הפעלת שירות מידע על עוסקים, אם קיבלה רישיון שירות מידע על עוסקים, ומתן כל שירות על בסיס מידע שקיבלה במסגרת פעילותה כאמור [[בסעיף 62]].

@ 13. שירותים המתבססים על נתוני אשראי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: לשכת אשראי רשאית, נוסף על הפעלת שירות נתוני אשראי כאמור [[בסעיף 12]], לעסוק במתן שירותים אלה:
: (1) שירותים כמפורט להלן לנותן אשראי, על בסיס נתוני אשראי שהתקבלו מהמאגר בלבד, לשם עריכת דוח אשראי:
:: (א) דירוג האשראי של לקוח;
:: (ב) הודעה על שינוי בדירוג האשראי של לקוח או בנתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר;
:: (ג) ייעוץ בעניינים אלה:
::: (1) התקשרות בעסקת אשראי עם הלקוח ותנאי העסקה;
::: (2) הכדאיות בנקיטת אמצעי גבייה לגבי לקוח שפיגר בפירעון תשלומים שבהם התחייב;
: (2) שירותים כמפורט להלן ללקוח, על בסיס דוח ריכוז נתונים רגיל:
:: (א) דירוג האשראי של הלקוח;
:: (ב) ייעוץ בדבר ההתנהלות הכלכלית של הלקוח;
:: (ג) הודעה על שינוי בדירוג האשראי של הלקוח או בנתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר;
:: (3) ייעוץ לנותן אשראי על בסיס מידע לא מזוהה הכלול במאגר, כאמור [[בסעיף 45]], בדבר מאפייני האשראי המצרפי שנתן נותן האשראי ללקוחותיו ובדבר רמת הסיכון הנובעת מהאשראי המצרפי האמור.

@ 14. איסור התניית שירות בשירות
: לא תתנה לשכת אשראי מתן שירות נתוני אשראי בשירות מהשירותים המתבססים על נתוני אשראי או בשירות שקבע הנגיד כעיסוק נוסף מותר לפי הוראות [[סעיף 12(ב)]].

@ 15. ממונה על פניות ציבור בלשכת אשראי
: (א) לשכת אשראי תמנה ממונה על פניות הציבור, שפרטיו יפורסמו בדרך שיורה עליה הממונה.
: (ב) הממונה יקבע את תפקידיו ואת דרך פעולתו של הממונה על פניות הציבור בלשכת אשראי.

== פרק ה': הקמת מאגר נתוני אשראי ומטרותיו ==

@ 16. הקמת מאגר נתוני אשראי ומטרותיו (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) בנק ישראל יקים מאגר מידע שיכלול נתוני אשראי שהתקבלו ממקורות מידע לפי הוראות [[פרק ו']]; נוסף על כך יכלול מאגר המידע נתונים לגבי בקשות לתיקון מידע שהוגשו לפי [[פרק ח']] וכן נתונים לגבי פניות לקוחות למאגר לפי החוק.
: (ב) המאגר ישמש למטרות אלה, בלבד:
:: (1) מסירת נתוני אשראי ללשכות האשראי לגבי לקוח מסוים לשם עריכת דוח אשראי, ובכלל זה לשם מתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי, או מתן חיווי אשראי לגבי לקוח מסוים בהתאם להוראות [[סימן ב' פרק ז|סימנים ב']] [[סימן ג' פרק ז'|ו־ג' לפרק ז']], או לשם מסירתם למיופה כוח בתמורה בהתאם להוראות [[סימן ה' לפרק האמור]];
:: (2) מסירה ללקוח של מידע לגביו, בהתאם להוראות [[סימן ד' לפרק ז']];
:: (3) יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו לפי [[חוק בנק ישראל]], בהתאם להוראות [[סעיף 44]];
:: (4) יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את לשכות האשראי לשם פיתוח מודלים סטטיסטיים למתן חיווי אשראי ושירותים המתבססים על נתוני אשראי, בהתאם להוראות [[סעיף 45]].
: (ג) המערכת הטכנולוגית שתשמש את המאגר תמנע, ככל האפשר ובשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות, שייבחנו מעת לעת, את הסיכון לפגיעה בפרטיות הלקוחות ואת הסיכון לפגיעה באבטחת מידע שבמאגר, ותעוצב ותעודכן בהתייעצות עם ראש הרשות להגנת הפרטיות.

@ 17. מנהל המאגר
: המאגר ינוהל בידי עובד בנק ישראל שימנה הנגיד.

@ 18. ממונה על הגנת הפרטיות (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הנגיד ימנה ממונה על הגנת הפרטיות והוא יהיה עובד בנק ישראל.
: (ב) תפקידי הממונה על הגנת הפרטיות יהיו -
:: (1) לייעץ למנהל המאגר בנושא יישום הוראות [[חוק הגנת הפרטיות]] והנחיות ראש הרשות להגנת הפרטיות, ובכלל זה הגדרת מידע כמידע לא מזוהה;
:: (2) לייעץ לממונה בנוגע לבירור תלונות ציבור בעניין פגיעה בפרטיות;
:: (3) לייעץ למנהל המאגר בנוגע לבדיקות ולביצוע סקרים לאיתור סיכונים לפגיעה בפרטיות לקוחות;
:: (4) לגבש תכנית הדרכה לכל מי שמועסק בתפעול המאגר בקשר להגנה על הפרטיות;
:: (5) לדווח לנגיד על הסיכונים והכשלים שאיתר בקשר להגנת הפרטיות במאגר ולהמליץ על הפעולות שיש לנקוט בקשר לכך; דיווח לפי פסקה זו יימסר לנגיד בשנתיים הראשונות מיום התחילה כאמור [[בסעיף 123]] - אחת לרבעון, ולאחר מכן - לפחות אחת לשנה;
:: (6) לדווח לראש הרשות להגנת הפרטיות אם נוכח שאירעה פגיעה מהותית בפרטיות.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות הנגיד להטיל על הממונה על הגנת הפרטיות תפקידים אחרים בבנק ישראל, ובלבד שהם נוגעים להגנת הפרטיות בבנק ישראל.

== פרק ו': העברת מידע למאגר ושמירתו ==

@ 19. העברת נתוני אשראי למאגר בידי מקורות המידע (תיקון: תשע&quot;ט, תש&quot;ף)
: (א) מקורות המידע המפורטים להלן יעבירו למאגר נתוני אשראי לשם הכללתם במאגר:
:: (1) כונס הנכסים הרשמי;
:: (2) לשכות ההוצאה לפועל;
:: (3) בנק ישראל;
:: (4) בתי המשפט;
:: (5) חברת חשמל;
:: (6) בנק הדואר; לעניין זה, &quot;בנק הדואר&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת, כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]];
::: (((החל מהיום הקובע לתחילתו של [[18:301460|תיקון מס' 11 לחוק הדואר]], ביום 31.12.2026):)) בנק הדואר; לעניין זה, &quot;בנק הדואר&quot; - החברה הבת כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]];
:: (7) תאגידים בנקאיים;
:: (8) מנפיקי אמצעי תשלום;
:: (9) מקור מוסמך הנותן אשראי קמעונאי בהיקף שנתי כפי שקבע הנגיד בהסכמת השר ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם; ואולם בבחינת ההיקף השנתי של גוף מוסדי, כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]], לא יובאו בחשבון הלוואות שניתנו לעמיתים או למבוטחים כנגד כספי עמיתים או מבוטחים.
: (ב) נתוני האשראי שיעבירו מקורות המידע לפי סעיף קטן (א) יהיו כפי שקבע השר בהסכמת הנגיד ושר האוצר, ובכפוף להוראות אלה:
:: (1) הנתונים שיעביר בנק ישראל יהיו נתונים בדבר היות הלקוח לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, כמשמעותם [[בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ&quot;א-1981]];
:: (2) הנתונים שיעביר בית המשפט יהיו נתונים בדבר צו הגבלה שנתן לפי [[סעיף 7 לחוק החברות]];
:: (3) הנתונים שתעביר חברת חשמל יהיו נתונים בדבר תשלומים בעד צריכת חשמל.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) -
:: (1) השר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם, רשאי לקבוע כי מקור מידע מהמקורות המנויים בסעיף קטן (א) שמתקיימים לגביו תנאים שיקבע, לא יהיה חייב בהעברת נתוני אשראי למאגר;
:: (2) לעניין חברת חשמל - השר, הנגיד או שר האוצר רשאי לקבוע כי היא אינה חייבת בהעברת נתוני אשראי למאגר.
: (ד)(1) מקור מוסמך רשאי להעביר נתוני אשראי כפי שקבע השר למאגר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם.
:: (2) השר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם, רשאי לקבוע מקורות מידע נוספים שיהיו רשאים להעביר נתוני אשראי כפי שקבע למאגר, אם מצא כי יש צורך בכך לשם השגת מטרות חוק זה המנויות [[בסעיף 1(א)]], ובלבד שהוספת מקורות המידע לא נדרשת רק לשם השגת המטרה המנויה [[בפסקה (4) שבסעיף האמור]].
: (ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א)(9), השר, בהסכמת הנגיד, רשאי לקבוע כי מקור ממקורות המידע המנויים בסעיף קטן (ד) יהיה חייב להעביר נתוני אשראי למאגר, כאמור באותו סעיף קטן.
: (ו) מקור מידע ינקוט אמצעים נאותים להבטחת הדיוק והמהימנות של נתוני האשראי שהוא מעביר למאגר לפי סעיף זה; הממונה רשאי להורות על אמצעים להבטחת הדיוק והמהימנות כאמור.
: (ז) הממונה יורה על אופן העברת נתוני אשראי למאגר לפי סעיף זה והמועד להעברתם, ורשאי הוא לקבוע הוראות מפורטות לעניין נתוני האשראי שיועברו, והכול בכפוף לתקנות שקבע השר, לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ד).
: (ח) תקנות שיקבע השר וכללים שיקבע הנגיד לפי סעיף זה טעונים אישור של הוועדה.

@ 20. איסור או הגבלה על העברת נתוני אשראי למאגר
: הממונה רשאי לאסור או להגביל העברת נתוני אשראי למאגר בידי מקור מידע, אם מצא כי הדבר דרוש לשם שמירה על מטרות חוק זה ובהתקיים נסיבות חריגות; עשה כן, יפרסם הממונה הודעה על כך לציבור באתר האינטרנט של בנק ישראל ובכל דרך נוספת שיקבע הנגיד.

@ 21. שמירת נתוני האשראי במאגר
: (א) בנק ישראל ישמור במאגר בלבד את נתוני האשראי שהועברו למאגר ממקורות המידע לפי [[סעיף 19]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בנק ישראל רשאי שלא לשמור במאגר נתוני אשראי שהועברו ממקור מידע מסוים, אם מצא כי מקור המידע לא נקט אמצעים נאותים להבטחת הדיוק והמהימנות של נתוני האשראי בהתאם להוראות [[סעיף 19(ו)]] או שלא נקט אמצעים לאבטחת המידע בהתאם להוראות לפי [[סעיפים 60]] [[או 68]] או אם התקיימו נסיבות חריגות אחרות.

@ 22. בקשת לקוח לאי־הכללת נתוני אשראי לגביו במאגר
: (א) לקוח רשאי לבקש מבנק ישראל שנתוני האשראי לגביו לא ייכללו במאגר (בסעיף זה - בקשה לאי־הכללת נתונים).
: (ב) הגיש לקוח בקשה לאי־הכללת נתונים, לא ישמור בנק ישראל נתוני אשראי לגביו שיעברו למאגר אחרי מועד הגשת הבקשה, וימחק מהמאגר את הפרטים המזהים של הלקוח הכלולים בנתוני האשראי לגביו שבמאגר במועד הגשת הבקשה, למעט פרטים מזהים כאמור הכלולים בנתוני אשראי שנמסרו ללשכת אשראי לפי [[פרק ז']] לפני המועד האמור, שיישמרו במאגר לשם תיעוד בלבד בהתאם להוראות [[סעיף 23]]; מחיקת הפרטים המזהים לפי סעיף קטן זה תיעשה באופן שלא יהיה ניתן עוד לקשר בין נתוני האשראי שמהם נמחקו הפרטים המזהים ובין הלקוח.
: (ג) ביקש הלקוח מבנק ישראל לחזור בו מבקשה לאי־הכללת נתונים, ישמור בנק ישראל במאגר את נתוני האשראי לגבי הלקוח שיעברו למאגר לאחר המועד שבו ביקש כאמור.
: (ד) ביקשה לשכת אשראי מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי מהמאגר לגבי לקוח מסוים, ואין במאגר נתוני אשראי לגבי הלקוח בשל בקשה לאי־הכללת נתונים שהגיש, יודיע על כך בנק ישראל ללשכת האשראי, והלשכה תיידע את המשתמש בנתוני האשראי בדבר.
: (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) -
:: (1) הועברו למאגר, בידי מקור מידע, נתוני אשראי המפורסמים על פי דין או נתוני אשראי אחרים, המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב, והכול כפי שקבע השר בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה (בסעיף קטן זה - נתונים בדבר אי־פירעון), לא יהיה הלקוח זכאי להגיש בקשה לאי־הכללת נתונים עד תום שלוש שנים ממועד העברת הנתונים כאמור (בסעיף קטן זה - תקופת ההגבלה);
:: (2) הועברו למאגר, בידי מקור מידע, נתונים בדבר אי־פירעון, לאחר שהלקוח הגיש בקשה לאי־הכללת נתונים, ישמור בנק ישראל במאגר, ממועד העברת הנתונים כאמור למאגר ואילך, על אף הגשת הבקשה, את כל נתוני האשראי לגבי הלקוח שיועברו למאגר; הלקוח יהיה רשאי לבקש שהחל מתום תקופת ההגבלה לא ייכללו במאגר נתוני אשראי לגביו.
: (ו) חלות לגבי לקוח הוראות סעיף קטן (ה), יידע בנק ישראל את הלקוח שהגיש בקשה לאי־הכללת נתונים על כך וכן יודיע לו, לפני תום תקופת ההגבלה, על זכותו לחזור ולהגיש בקשה לאי־הכללת נתונים.
: (ז) בקשות לקוח לפי סעיף זה יוגשו באופן שיקבע הנגיד, באישור הוועדה, והוא רשאי לקבוע מועדים לטיפול בבקשות כאמור.

@ 23. תקופת החזקת מידע במאגר
: (א) בנק ישראל ישמור את המידע שבמאגר המפורט [[בסעיף 16(א)]], לתקופה של עשר שנים מהמועד שבו הועבר למאגר; חלפו שלוש שנים ממועד העברת המידע למאגר, תיעשה השמירה ביתרת התקופה לשם תיעוד בלבד (בסעיף זה - תקופת התיעוד).
: (ב) לשכת אשראי, משתמש בנתוני אשראי או מיופה כוח בתמורה רשאים לקבל מבנק ישראל, לבקשתם, בתקופת עשר השנים האמורה בסעיף קטן (א), את הנתונים השמורים במאגר כאמור [[16(א)|באותו סעיף קטן]], שנמסרו להם בעבר לפי [[סימנים ב' עד ה' לפרק ז']], אם הנתונים דרושים להם לאחד מאלה, ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של הלקוח לקבל את הנתונים האמורים לפי [[סימן ד' לפרק ז']]:
:: (1) הליך משפטי בינם ובין הלקוח, ובלבד שההליך האמור קשור למידע שנמסר ונמסרה ללקוח הודעה על הבקשה לקבלת הנתונים כאמור;
:: (2) בקרה או פיקוח הנעשים על פי דין;
:: (3) מטרות אחרות שקבע השר באישור הוועדה.
: (ג) בתום תקופת התיעוד, ימחק בנק ישראל מהמאגר את הפרטים המזהים של הלקוח המתייחסים למידע שחלפה לגביו התקופה האמורה, באופן שלא יהיה ניתן עוד לקשר בין המידע האמור ובין הלקוח.

== פרק ז': גישה למידע שבמאגר והשימושים במידע ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 24. מסירת מידע מהמאגר
: לא יימסר מידע מהמאגר ולא תהיה גישה למידע כאמור אלא לגורמים המפורטים [[בפרק זה]], לשימושים כמפורט בו, ובהתאם להוראותיו.

@ 25. ייחוד השימוש
: (א) מי שקיבל נתוני אשראי הכלולים במאגר או חיווי אשראי, לפי הוראות [[פרק זה]], יעשה בהם שימוש רק למטרה שלשמה התבקשו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לשכת אשראי רשאית לעשות שימוש בנתוני אשראי שקיבלה מהמאגר, גם לשם מתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי.

=== סימן ב': דוח אשראי ===

@ 26. תנאים להעברת נתוני אשראי לשם עריכת דוח אשראי
: (א) לא יועברו נתוני אשראי לגבי לקוח לפי הוראות [[סימן זה]] מהמאגר ללשכת אשראי ומלשכת אשראי לנותן אשראי, אלא אם כן מתקיימים כל אלה ([[בסימן זה]] - התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי):
:: (1) נתוני האשראי דרושים לנותן האשראי לשם התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח או לשם הבטחת קיום תנאי העסקה;
:: (2) נותן האשראי הוא מקור מידע המעביר נתוני אשראי למאגר לפי [[פרק ו']] לגבי כל הלקוחות שיש לו נתוני אשראי לגביהם, או שהתחייב להעביר נתוני אשראי כאמור באופן ובמועד שהורה הממונה, ובלבד שהמועד שהורה הממונה להעברת הנתונים לא יעלה על שנה מהמועד שנמסרו לו נתונים מהמאגר, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת הנגיד, תקופה אחרת;
:: (3) נותן האשראי אינו נותן אשראי בסיכון נמוך; לעניין זה, &quot;נותן אשראי בסיכון נמוך&quot; - עוסק הנותן אשראי אגב מכירת נכס או מתן שירות, לתקופות קצרות או בסכומים נמוכים, כפי שיקבע השר, בהתייעצות עם הנגיד;
:: (4) הלקוח נתן את הסכמתו המפורשת לכך שנתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר יימסרו ללשכת אשראי לשם עריכת דוח אשראי שיימסר לנותן האשראי, ולכך שהסכמתו כאמור תעמוד בתוקפה עד למועד סיום עסקת האשראי או עד למועד מוקדם יותר, לפי בחירתו; הסכמת הלקוח כאמור תינתן רק לגבי עסקת אשראי מסוימת.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), השר בהסכמת הנגיד, רשאי לקבוע כי נותני אשראי, מסוג שיקבע, יהיו רשאים לבקש דוח אשראי מלשכת האשראי אף שאינם מעבירים או מתחייבים להעביר נתוני אשראי למאגר.
: (ג) השר, בהתייעצות עם הנגיד, יקבע הוראות לעניין אופן מתן ההסכמה המפורשת בידי הלקוח כאמור בסעיף קטן (א)(4) ולעניין אופן הוכחת קיומם של התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי.
: (ד) תקנות שיקבע השר לפי סעיף זה טעונות אישור של הוועדה.

@ 27. בקשת נותן אשראי לקבל דוח אשראי מלשכת אשראי
: נותן אשראי רשאי לבקש מלשכת אשראי לקבל דוח אשראי לגבי לקוח ובו נתוני אשראי לגבי אותו לקוח הכלולים במאגר, לשם התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח או לשם הבטחת קיום תנאי העסקה, ובלבד שמתקיימים התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי.

@ 28. בקשת לשכת אשראי לקבל נתוני אשראי מהמאגר לשם עריכת דוח אשראי
: הוגשה ללשכת אשראי בקשה לקבל דוח אשראי לגבי לקוח, כאמור [[בסעיף 27]], והתקיימו התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי, רשאית היא, לשם עריכת הדוח, לבקש מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי לגבי אותו לקוח, הכלולים במאגר.

@ 29. מסירת נתוני אשראי מהמאגר לשם עריכת דוח אשראי
: הוגשה לבנק ישראל בקשה לקבל נתוני אשראי לגבי לקוח, כאמור [[בסעיף 28]], ימסור בנק ישראל ללשכת אשראי, נתוני אשראי לגבי הלקוח, הכלולים במאגר.

@ 30. בקשת לקוח שלא יימסרו נתוני אשראי לגביו מהמאגר
: (א) לקוח רשאי לבקש מבנק ישראל שנתוני אשראי לגביו, הכלולים במאגר, לא יימסרו לשם עריכת דוח אשראי לפי הוראות [[סימן זה]] (בסעיף זה - בקשה לאי־מסירת נתונים); השר רשאי לקבוע כי בקשה לאי־מסירת נתונים יכול שתוגש לגבי נותני אשראי מסוימים או לגבי נותני אשראי מסוג מסוים, ורשאי הוא לקבוע תנאים לבקשה כאמור.
: (ב) הגיש לקוח בקשה לאי־מסירת נתונים, לא ימסור בנק ישראל נתוני אשראי בהתאם לבקשה, כל עוד הלקוח לא חזר בו וביקש מבנק ישראל כי יימסרו נתוני האשראי לגביו, והכול גם אם נותן האשראי קיבל את הסכמת הלקוח כאמור [[בסעיף 26(א)(4)]].
: (ג) ביקשה לשכת אשראי מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי מהמאגר לגבי לקוח מסוים, והלקוח הגיש בקשה לאי-מסירת נתונים, יודיע על כך בנק ישראל ללשכת האשראי, והלשכה תיידע את נותן האשראי בדבר.
: (ד) בקשות לפי סעיף זה יוגשו באופן שיקבע הנגיד, באישור הוועדה, והוא רשאי לקבוע מועדים לטיפול בבקשות כאמור.

@ 31. הודעה ללקוח בדבר מסירת דוח אשראי
: (א) נותן אשראי שקיבל דוח אשראי לשם התקשרות בעסקת אשראי עם לקוח, או שקיבל דוח אשראי לשם הבטחת קיום תנאי עסקת אשראי שהתקשר בה ושינה לרעה את תנאי עסקת האשראי של לקוח, יודיע על כך מיד ללקוח וימסור לו את פרטי לשכת האשראי שממנה קיבל את דוח האשראי.
: (ב) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת מסירת דוח אשראי שהתקבל לפי סעיף קטן (א) מנותן האשראי או מלשכת אשראי ללקוח, ורשאי הוא לקבוע תנאים למסירה כאמור.

@ 32. דוח אשראי למי שאינו נותן אשראי
: השר, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, רשאי, אם מצא כי הדבר דרוש לשם השגת מטרות חוק זה, לקבוע כי מי שאינו נותן אשראי יהיה רשאי לקבל מלשכת אשראי דוח אשראי, בתנאים שיקבע השר, ובלבד שניתנה הסכמת הלקוח כאמור [[בסעיף 26(א)(4)]] ובכפוף להוראות [[סעיף 30]]; קבע השר כאמור, יחולו על מי שקבע את ההוראות החלות על נותן אשראי הזכאי לקבל דוח אשראי, בשינויים המחויבים ובשינויים שיקבע השר.

=== סימן ג': חיווי אשראי ===

@ 33. בקשת נותן אשראי לקבל חיווי אשראי מלשכת האשראי
: נותן אשראי רשאי לבקש מלשכת אשראי לקבל חיווי בשאלה אם לתת אשראי ללקוח לשם התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח, ובלבד שיידע את הלקוח מראש ובאופן מפורש על כוונתו לקבל חיווי כאמור ועל כך שלשם קבלת החיווי לשכת האשראי תגיש לבנק ישראל בקשה לקבלת נתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר, והכול בדרך שקבע הנגיד באישור הוועדה.

@ 34. בקשת לשכת אשראי לקבל נתוני אשראי מהמאגר לשם מתן חיווי אשראי
: הוגשה ללשכת אשראי בקשה לקבל חיווי אשראי לגבי לקוח, רשאית היא, לשם מתן חיווי האשראי, לבקש מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי לגבי אותו לקוח, הכלולים במאגר.

@ 35. מסירת נתוני אשראי מהמאגר לשם מתן חיווי אשראי
: (א) הוגשה לבנק ישראל בקשה מאת לשכת אשראי לקבל נתוני אשראי מהמאגר לשם מתן חיווי אשראי, ומצא הבנק כי נתוני האשראי לגבי אותו לקוח הכלולים במאגר מעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב, ימסור בנק ישראל ללשכת האשראי את נתוני האשראי לגבי הלקוח הכלולים במאגר; לעניין זה יקבע השר, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, נסיבות שיש בהן כדי להעיד באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב.
: (ב) אין במאגר נתוני אשראי המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב, כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בנק ישראל ללשכת האשראי, והלשכה תיידע את נותן האשראי בדבר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובת היידוע לפי [[סעיף 22(ד)]].

@ 36. צירוף נתוני אשראי מפורסמים לחיווי אשראי
: לשכת אשראי רשאית למסור לנותן אשראי, יחד עם חיווי האשראי לגבי לקוח, נתוני אשראי לגבי אותו לקוח המפורסמים על פי דין ונתוני אשראי אחרים הקשורים לנתונים כאמור, והכול כפי שקבע השר באישור הוועדה.

@ 37. מתן חיווי לחברת חשמל בדבר נקיטת אמצעי גבייה
: (א) פיגר לקוח בתשלומיו לחברת חשמל בעד צריכת חשמל, כפי שקבע השר, רשאית חברת חשמל לבקש מלשכת אשראי לקבל חיווי בשאלה אם לנקוט אמצעי גבייה לגבי אותו לקוח, ובלבד ששלחה ללקוח הודעה על כוונתה לקבל חיווי לגביו ועל כך שלשם קבלת החיווי תגיש לשכת האשראי לבנק ישראל בקשה לקבלת נתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר, והכול כפי שקבע הנגיד.
: (ב) על חיווי לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סימן זה]] החלות על חיווי אשראי, בשינויים המחויבים.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על חברת חשמל אם אינה מעבירה נתוני אשראי למאגר בשל ההוראות לפי [[סעיפים 19(ג)]] [[או 20]].

=== סימן ד': דוח ריכוז נתונים לבקשת לקוח ===

@ 38. מסירת דוח ריכוז נתונים ללקוח
: (א) לקוח זכאי לקבל מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל ודוח ריכוז נתונים מלא.
: (ב) הדוח יהיה בשפה פשוטה וברורה, ויצוינו בו, בין השאר, פרטים אלה:
:: (1) סוגי מידע שאינם כלולים במידע שנמסר ללשכת אשראי לשם עריכת דוח אשראי, לפי הוראות [[סעיף 46]];
:: (2) נתונים המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב לפי [[סעיפים 22(ה)]] [[או 35(א)]];
:: (3) בקשות שהגישה לשכת אשראי לבנק ישראל לפי [[פרק ז']] לקבלת נתוני אשראי מהמאגר.
: (ג) לקוח רשאי לבקש כי דוח ריכוז הנתונים יהיה בשפה העברית או הערבית; לא ביקש לקוח שהדוח יישלח לו בשפה מסוימת, יישלח הדוח בשפה העברית.
: (ד) דוח ריכוז נתונים יימסר ללקוח בלא תשלום, לפי בקשתו, אחת לשנה; בנק ישראל ימסור אחת לשנה הודעה ללקוחות על זכותם זו בדרך שיקבע הנגיד; דוחות ריכוז נתונים נוספים באותה שנה יימסרו ללקוח, לבקשתו, תמורת תשלום וכפי שיקבע הנגיד.
: (ה) בנק ישראל רשאי למסור ללקוח, לפי בקשתו, מידע לגביו הכלול במאגר גם שלא במסגרת דוח ריכוז נתונים, תמורת תשלום וכפי שיקבע הנגיד.

@ 39. קבלת דוח ריכוז נתונים רגיל באמצעות לשכת אשראי
: לשכת אשראי רשאית, לבקשת לקוח, לקבל מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל לגביו.

=== סימן ה': דוח ריכוז נתונים רגיל לבקשת מיופה כוח בתמורה ===

@ 40. קבלת דוח ריכוז נתונים רגיל בידי מיופה כוח בתמורה
: מיופה כוח בתמורה רשאי לקבל מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי הלקוח שייפה את כוחו, באמצעות לשכת אשראי ובהתאם להוראות [[סימן זה]].

@ 41. בקשת מיופה כוח בתמורה לקבל דוח ריכוז נתונים רגיל
: ביקש מיופה כוח בתמורה מלשכת אשראי לקבל באמצעותה דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי לקוח, רשאית לשכת האשראי לפנות לבנק ישראל בבקשה לקבל דוח ריכוז נתונים כאמור, ובלבד שהתקיימו לגבי מיופה הכוח התנאים שקבע הנגיד לפי [[סעיף 43]] ותנאים שהורה הממונה לשם קבלת הדוח מהמאגר ([[בסימן זה]] - התנאים להעברת דוח ריכוז נתונים).

@ 42. מסירת דוח ריכוז נתונים רגיל למיופה כוח בתמורה
: (א) הגישה לשכת אשראי לבנק ישראל בקשה לקבל נתוני אשראי לגבי לקוח בעקבות בקשה של מיופה כוח בתמורה, ימסור בנק ישראל ללשכת האשראי דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי הלקוח, בהתאם להוראות שנתן הממונה לעניין זה.
: (ב) השר, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין אופן מתן ייפוי הכוח על ידי לקוח כאמור [[בסימן זה]] ולעניין אופן הוכחת קיומם של התנאים להעברת דוח ריכוז נתונים לשם מסירת דוח ריכוז נתונים רגיל.

@ 43. הוראות לעניין תנאים להעברת דוח ריכוז נתונים
: הנגיד, בהסכמת השר ובאישור הוועדה, יקבע תנאים שעל מיופה הכוח בתמורה לעמוד בהם לשם קבלת דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי הלקוח, ובכלל זה לקבוע את השימושים שמיופה הכוח בתמורה יהיה רשאי לעשות במידע שבדוח ובנתוני האשראי שיקבל מהמאגר.

=== סימן ו': גישה למידע לא מזוהה במאגר והשימושים בו ===

@ 44. שימוש במידע לא מזוהה בידי בנק ישראל
: (א) בנק ישראל רשאי לעשות שימוש במידע לא מזוהה הכלול במאגר לשם ביצוע תפקידיו לפי [[חוק בנק ישראל]].
: (ב) בנק ישראל רשאי להעביר למאגר מידע מזוהה לגבי לקוחות, הנמצא בידיו מכוח סמכויותיו לפי דין (בסעיף קטן זה - מידע חיצוני), לשם הצלבתו עם מידע מזוהה הכלול במאגר והפקת מידע לא מזוהה הדרוש לו לשם ביצוע תפקידיו לפי [[חוק בנק ישראל]], ובלבד שהמידע החיצוני יימחק מהמאגר מיד לאחר הפקת המידע הלא מזוהה; הצלבת המידע לפי סעיף קטן זה תיעשה, ככל האפשר, באופן שלא ייחשף במסגרתה מידע מזוהה בפני מורשי הגישה למידע מזוהה בהתאם להוראות [[סעיף 60(ג)]], מעבר לחשיפה הדרושה לצורך הצלבת המידע.

@ 45. גישה של לשכת אשראי למידע לא מזוהה במאגר
: (א) בנק ישראל רשאי לתת ללשכת אשראי גישה למידע לא מזוהה הכלול במאגר, הדרוש לה לפיתוח מודל סטטיסטי לשם מתן חיווי אשראי ושירותים המתבססים על נתוני אשראי; גישה כאמור תינתן לגבי מידע לא מזוהה שמועד הכללתו במאגר חל בחמש השנים שקדמו למועד שבו ניתנה הגישה אליו.
: (ב) לשכת אשראי לא תעתיק ולא תשמור מידע לא מזוהה שיש לה גישה אליו לפי סעיף קטן (א); השר, בהסכמת הנגיד, רשאי לקבוע נסיבות שבהן תהיה לשכת אשראי רשאית להעתיק ולשמור חלק ממידע לא מזוהה כאמור, באופן ובתנאים שיקבע, וככל הדרוש לפיתוח מודל סטטיסטי כאמור בסעיף קטן (א).

=== סימן ז': הוראות שונות לעניין מסירת מידע ושימוש בו ===

@ 46. מידע מזהה לגבי מקורות מידע
: בנק ישראל לא יכלול בנתוני האשראי שהוא מוסר מהמאגר ללשכת אשראי לפי [[פרק זה]] לשם עריכת דוח אשראי או חיווי אשראי, פרטי מידע מזהים לגבי מקורות המידע, למעט לגבי מקורות המידע המפורטים [[בסעיף 19(א)(1) עד (5)]]; השר רשאי לקבוע פרטי מידע נוספים שאין לכלול בנתוני האשראי הנמסרים לשם עריכת דוח אשראי או חיווי אשראי או דוח ריכוז נתונים רגיל לשם מסירתו למיופה כוח בתמורה.

@ 47. התקופה שלגביה יימסרו נתוני אשראי
: (א) בנק ישראל ימסור ללשכת אשראי, לשם עריכת דוח אשראי או חיווי אשראי, לפי בקשת הלשכה שהוגשה בהתאם להוראות [[סימנים ב']] [[סימן ג'|או ג']], רק נתוני אשראי שמועד הכללתם במאגר חל בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה בידי הלשכה.
: (ב) השר רשאי לקבוע תקופות קצרות מהתקופה שבסעיף קטן (א) לגבי סוגי נתוני אשראי שיקבע.

@ 48. דרכי מסירת המידע בידי בנק ישראל
: (א) השר, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין מסירת המידע הכלול במאגר, לפי [[פרק זה]], ורשאי הוא לקבוע תנאים למסירה כאמור.
: (ב) הממונה רשאי להורות על דרכי מסירת המידע הכלול במאגר לפי [[פרק זה]], ובכלל זה להורות כי המסירה תהיה בדרך של מתן גישה למאגר באופן ובתנאים שיורה.

@ 49. תקופת החזקת נתוני אשראי בידי לשכת אשראי ומיופה כוח בתמורה
: (א) לשכת אשראי שקיבלה נתוני אשראי מהמאגר לפי [[פרק זה]] תחזיק בהם לתקופה המזערית הנדרשת לשם מתן שירות נתוני אשראי או שירות המתבסס על נתוני אשראי, אך לא יותר מהתקופה שיקבע השר באישור הוועדה.
: (ב) השר, באישור הוועדה, יקבע את התקופה המרבית להחזקת נתוני אשראי בידי מיופה כוח בתמורה.

@ 50. מחיר מרבי שרשאית לשכת אשראי לגבות
: (א) הנגיד רשאי לקבוע את הסכומים המרביים שתגבה לשכת אשראי בעד שירותים שהיא מספקת לפי [[סעיפים 12]] [[או 13]]; קבע הנגיד כאמור, לא תגבה לשכת אשראי תשלום בסכום העולה על הסכום המרבי שקבע.
: (ב) לשכת אשראי תדווח לנגיד, אחת לשנה, על תשלום שדרשה בעד כל אחד מהשירותים שסיפקה, בדרך שקבע הנגיד.

@ 51. נתונים שלשכת אשראי אינה רשאית להביא בחשבון
: לשכת אשראי לא תביא בחשבון נתונים בדבר מינו, גילו, נטייתו המינית, גזעו, דתו, ארץ מוצאו, לאומיותו, מקום מגוריו ומצבו המשפחתי או הבריאותי של לקוח, לעניין המודל הסטטיסטי שלה הדרוש לה למתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי וחיווי אשראי, לעניין מתן חיווי אשראי על לקוח ולעניין דירוג אשראי שלו.

@ 52. שימוש בדוח אשראי או בחיווי אשראי עדכניים
: (א) בהחלטתו להתקשר בעסקת אשראי עם לקוח או לשם הבטחת קיום תנאי העסקה, לא יתחשב משתמש בנתוני אשראי, בדוח אשראי לא עדכני.
: (ב) בהחלטתו אם לתת אשראי ללקוח, לא יתחשב נותן אשראי בחיווי אשראי לא עדכני.
: (ג) לעניין סעיף זה, רואים דוח אשראי או חיווי אשראי שחלפו שישים ימים מיום קבלתם כדוח אשראי או חיווי אשראי לא עדכניים, אלא אם כן קבע השר תקופה קצרה מזו.

@ 53. שמירת דוח אשראי בידי משתמש בנתוני אשראי
: משתמש בנתוני אשראי רשאי להחזיק בדוח אשראי עד תום תקופת עסקת האשראי עם הלקוח שבקשר אליה התבקש הדוח, ואם התבקש הדוח לשם החלטה על התקשרות בעסקת אשראי, ולא נכרתה העסקה - ימחק את דוח האשראי בתוך שישים ימים מיום קבלתו, אלא אם כן קבע השר תקופה קצרה מזו.

@ 54. הגבלה על העברת נתוני אשראי
: הממונה רשאי לאסור או להגביל, לצמיתות או לתקופה שיקבע, מסירה לפי [[פרק זה]] של נתוני אשראי הכלולים במאגר ללשכת אשראי, וכן לאסור או להגביל העברת נתוני אשראי שקיבלה לשכת אשראי לפי [[פרק זה]] למשתמש בנתוני אשראי או למיופה כוח בתמורה, אם מצא כי הדבר דרוש לשם שמירה על מטרות חוק זה והתקיימו נסיבות חריגות.

== פרק ח': תיקון מידע הכלול במאגר ==

@ 55. תיקון מידע בידי מקור מידע
: גילה מקור מידע כי נתוני אשראי לגבי לקוח שהעביר למאגר אינם נכונים, שלמים או מדויקים או שחל בהם שינוי מכל סיבה שהיא, יודיע על כך לבנק ישראל ויעביר לו את נתוני האשראי המעודכנים, בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך שבעה ימים, אלא אם כן קבע הממונה תקופה אחרת, והכול באופן שיורה הממונה.

@ 56. תיקון מידע לבקשת לקוח
: (א) סבר לקוח כי מידע לגביו הכלול במאגר אינו נכון, שלם או מדויק, זכאי הוא לפנות לבנק ישראל בבקשה למחוק מידע, להשלים מידע או לתקנו.
: (ב) הוגשה לבנק ישראל בקשה לפי סעיף קטן (א), וסבר הבנק כי לשם טיפול בבקשה יש צורך כי מקור המידע יערוך בירור, יציין במאגר כי מתקיים הליך בירור בנוגע לאותו מידע, ויפנה למקור המידע לשם בירור הבקשה.
: (ג) פנה בנק ישראל אל מקור המידע כאמור בסעיף קטן (ב), יערוך מקור המידע בירור בעניין ויעביר למנהל המאגר את תוצאות הבירור, בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך שבעה ימים, אלא אם כן קבע הממונה תקופה אחרת; העלה הבירור כי יש צורך בהשלמת המידע או בתיקונו - יעביר מקור המידע לבנק ישראל גם את המידע המעודכן, בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך שבעה ימים, אלא אם כן קבע הממונה תקופה אחרת, והכול באופן שהורה הממונה.
: (ד) לא העביר מקור המידע את תוצאות הבירור בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (ג), יורה הממונה למנהל המאגר על הפעולות שיש לנקוט במאגר בנוגע למידע.

@ 57. עדכון המידע במאגר והודעה על העדכון
: (א) מנהל המאגר יעדכן מיד את המידע הכלול במאגר בהתאם למידע המעודכן שהועבר ולבירור שנערך לפי [[סעיפים 55]] [[או 56]], לפי העניין; התגלעה מחלוקת בין מקור המידע והלקוח לעניין נתון אשראי הכלול במאגר, רשאי בנק ישראל לרשום הערה בעניין במאגר או למחוק את נתון האשראי שבמחלוקת.
: (ב) הממונה ייתן הוראות לעניין מסירת מידע שעודכן לפי סעיף קטן (א) ללקוח, ללשכות האשראי, למשתמשים בנתוני אשראי או למיופי כוח בתמורה.

== פרק ט': שמירת סודיות ואבטחת מידע ==

@ 58. שמירת סודיות
: (א) אדם שהגיע אליו מידע על לקוח לפי חוק זה, ובכלל זה מי שהמידע הגיע אליו בתוקף תפקידו, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
: (ב) הגיע לידי אדם מידע לא מזוהה שמקורו במאגר, לא יבצע כל פעולה לאיתור זהות הלקוח שהמידע מתייחס אליו.

@ 59. הגבלת העברת מידע לגופים ציבוריים
: על אף האמור [[בפרק ד' לחוק הגנת הפרטיות]] והוראות כל דין אחר, לא יועבר מידע אל המאגר או ממנו, אלא בהתאם להוראות חוק זה.

@ 60. אבטחת מידע (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) בנק ישראל יאסוף את המידע המועבר למאגר, ישמור וימסור אותו -
:: (1) בדרך שתבטיח הגנה מפני דליפת מידע מהמאגר או פריצה אליו, וכן מפני העברה, חשיפה, מחיקה, שימוש, שינוי או העתקה בלא רשות כדין;
:: (2) בדרך שתמנע שימוש במידע בניגוד להוראות לפי חוק זה;
:: (3) בדרך שתבטיח כי הגישה למידע תהיה בהתאם להוראות לפי חוק זה ותאפשר בקרה ופיקוח על אופן השימוש במאגר;
:: (4) בדרך שתבטיח שהמידע הלא מזוהה נשמר ונמסר ככזה.
: (ב) לשם קיום מטרות חוק זה ולהבטחת פרטיות הלקוחות ולשם מתן גישה של לשכת אשראי למידע לא מזוהה במאגר כאמור [[בסעיף 45]], ישמור בנק ישראל במאגר את נתוני האשראי וכל מידע אחר על לקוח כמידע לא מזוהה, בנפרד מכל פרט מזהה; ואולם יהיה ניתן לקשר בין נתוני האשראי וכל מידע אחר על לקוח לפרטים המזהים, תוך יצירת מידע מזוהה, לשם עדכון הנתונים במאגר לגבי לקוח מסוים ומסירתם בהתאם להוראות חוק זה, וכן לצורך אחר הנדרש במישרין לשם הפעלת המאגר כפי שיקבע הנגיד בהסכמת השר; ההפרדה בין המידע המזוהה ובין המידע הלא מזוהה וקישור הנתונים לפי סעיף קטן זה ייעשו בדרך שיורה הממונה, בהתייעצות עם ראש הרשות להגנת הפרטיות.
: (ג) הנגיד, בהסכמת השר, יקבע הוראות הדרושות לשם אבטחת המידע המועבר למאגר, הכלול בו והנמסר ממנו, ובין השאר הוראות בעניינים אלה:
:: (1) אופן איסוף המידע ורישומו, בידי מקור המידע, בדרך שתבטיח את מהימנות המידע, דיוקו ואבטחתו;
:: (2) אופן העברת המידע למאגר, אופן שמירתו במאגר ואופן השימוש בו ואבטחתו;
:: (3) אופן הגישה למידע הכלול במאגר, ובכלל זה מורשי הגישה למידע מזוהה או לא מזוהה, ואמצעי הזיהוי הנדרשים מלשכת אשראי לשם שימוש במערכת הטכנולוגית המשמשת את המאגר לרבות ביצוע פעולות בה, וכן הוראות בדבר בקרה על המערכת האמורה;
:: (4) אופן העברת מידע מזוהה ללשכת אשראי, שמירתו במערכת הטכנולוגית המשמשת את לשכת האשראי, השימוש בו, אבטחתו ומחיקתו.
: (ד) בנק ישראל יחזיק את מאגר נתוני האשראי במיתקניו.

== פרק י': הפעלת שירות מידע על עוסקים ==

@ 61. רישוי שירות מידע על עוסקים
: (א) הממונה רשאי לתת רישיון שירות מידע על עוסקים ([[בפרק זה]] - רישיון) למבקש שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא חברה כהגדרתה [[בחוק החברות]];
:: (2) הוא רשם את מאגר המידע כמאגר מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות]];
:: (3) הוא המציא ערובה בהתאם להוראות [[סעיף 8]];
:: (4) הוא, בעל שליטה בו ונושא משרה בו לא הורשעו בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, המבקש אינו ראוי, לדעת הממונה, לקבל רישיון, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי;
:: (5) ביכולתו להפעיל מערכת טכנולוגית שתמזער את הסיכון לפגיעה בפרטיות הלקוחות ואת הסיכון לפגיעה באבטחת המידע שבידי המבקש.
: (ב) הממונה לא ייתן רישיון שירותי מידע על עוסקים למבקש אם ראה כי לא התקיימו התנאים כאמור בסעיף קטן (א) או מטעמים שבטובת הציבור.
: (ג) היה לממונה יסוד סביר להניח שמבקש הרישיון ישתמש במידע שיקבל שלא למטרות חוק זה או שלא יעמוד בדרישות לפי החוק, לא ייתן לו רישיון.
: (ד) הנגיד יקבע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לרישיון לפי סעיף זה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה.
: (ה) הוראות [[סעיפים 8 עד 11]] יחולו, בשינויים המחויבים, על רישוי שירות מידע על עוסקים.

@ 62. הפעלת שירות מידע על עוסקים
: לשכת מידע על עוסקים רשאית, במסגרת הפעלת שירות מידע על עוסקים, לאסוף ולהחזיק בכל מידע שקיבלה כדין על לקוח בפעילותו כעוסק בלבד, לרבות נתוני אשראי על לקוח בפעילותו כאמור ([[בפרק זה]] - נתוני אשראי על עוסק), ולמסרם לאחר, והכול בכפוף לתקנות שקבע השר לפי [[סעיף 64]], ככל שקבע.

@ 63. נתונים שלשכת מידע על עוסקים אינה רשאית להביא בחשבון
: לעניין דירוג אשראי של עוסק, לא תביא לשכת מידע על עוסקים בחשבון נתונים בדבר מינו, גילו, נטייתו המינית, גזעו, דתו, ארץ מוצאו, לאומיותו, מקום מגוריו ומצבו המשפחתי או הבריאותי.

@ 64. תקנות לעניין הפעלת שירות מידע על עוסקים
: השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הפעלת שירות מידע על עוסקים בידי לשכת מידע על עוסקים, בין השאר בעניינים אלה:
: (1) סוג נתוני אשראי על עוסק שלשכת מידע על עוסקים לא תהיה רשאית לאסוף, להחזיק ולמסור;
: (2) מקורות המידע שמהם לשכת המידע על עוסקים לא תהיה רשאית לאסוף נתוני אשראי;
: (3) שימושים אסורים בנתוני אשראי על עוסק;
: (4) אופן מסירת נתוני אשראי על עוסק.

@ 65. החזקת מידע
: לשכת מידע על עוסקים תחזיק במידע שאספה במסגרת מתן שירות מידע על עוסקים לתקופה של שבע שנים לפחות מיום קבלת המידע.

== פרק י&quot;א: הממונה על שיתוף בנתוני אשראי ==

=== סימן א': מינוי הממונה ותפקידיו ===

@ 66. מינוי הממונה ותפקידיו
: (א) הנגיד ימנה ממונה על שיתוף בנתוני אשראי, והוא יהיה עובד בנק ישראל.
: (ב) הממונה יהיה אחראי לשיתוף בנתוני אשראי לפי חוק זה, ויפעל לשם אבטחת המידע, ההגנה על פרטיות הלקוחות ושמירה על עניינם של הלקוחות ומשתמשים בנתוני אשראי; תפקידי הממונה יהיו, בין השאר -
:: (1) מתן רישיונות שירות נתוני אשראי ורישיונות שירות מידע על עוסקים;
:: (2) פיקוח ועריכת בקרה על פעולתן של לשכות האשראי ולשכות מידע על עוסקים, ובכלל זה לגבי פיתוח המודלים הסטטיסטיים בידי הלשכות;
:: (3) פיקוח ועריכת בקרה על פעולות של מקורות המידע המעבירים מידע למאגר, של המשתמשים בנתוני אשראי ושל מיופי כוח בתמורה;
:: (4) מתן הוראות, לפי [[סעיף 68]], ללשכת אשראי וללשכת מידע על עוסקים, למקורות מידע המעבירים מידע למאגר, למשתמשים בנתוני האשראי ולמיופי כוח בתמורה.
: (ג) הממונה רשאי לקבל מידע מהמאגר לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה ובמידה הנדרשת לכך.

=== סימן ב': מרשמים ===

@ 67. מרשמים
: (א) הממונה ינהל מרשמים כמפורט להלן:
:: (1) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/CB|מרשם של לשכות אשראי]];
:: (2) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/DS|מרשם של מקורות מידע]], המעבירים מידע למאגר או שהתחייבו להעביר מידע למאגר לפי הוראות [[פרק ו']];
:: (3) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/CP|מרשם של משתמשים בנתוני אשראי]];
:: (4) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/PER|מרשם של מיופי כוח בתמורה]] מסוג שיקבע הנגיד;
:: (5) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/BI|מרשם של לשכות מידע על עוסקים]].
: (ב)(1) במרשמים לפני סעיף קטן (א) יכלול הממונה פרטים על לשכות אשראי, על מקורות מידע, על משתמשים בנתוני אשראי ועל מיופי כוח בתמורה, שהממונה אסר או הגביל מסירת מידע מהמאגר אליהם לפי הוראות [[סעיפים 20]] [[או 54]].
:: (2) נמסרו נתוני אשראי ממקור מידע לפי [[סעיף 108]], יצוין במרשם כאמור בסעיף קטן (א)(2), לאיזו לשכת אשראי נמסר המידע.
: (ג) המרשמים יהיו פתוחים לעיון הציבור באתר האינטרנט של בנק ישראל.

=== סימן ג': הוראות הממונה ===

@ 68. הוראות הממונה
: (א) לשם ביצוע תפקידיו, רשאי הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת שמונתה לפי [[סימן ד']] -
:: (1) לתת הוראות ללשכות האשראי וללשכות שירות מידע על עוסקים הנוגעות לדרכי פעולתן וניהולן, של נושאי משרה בהן וכל מי שמועסק על ידיהן, והכול לשם קיום מטרות חוק זה, לשם ניהולן התקין של הלשכות, ולשם השמירה על עניינם של הלקוחות ושל המשתמשים בנתוני אשראי, ההגנה על פרטיות הלקוחות ואבטחת המידע; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל הלשכות או לסוג מסוים מהן;
:: (2) לתת הוראות למקורות המידע המעבירים מידע למאגר, למשתמשים בנתוני אשראי ולמיופי כוח בתמורה, בפעולתם לפי חוק זה, לשם קיום מטרות חוק זה ולשם השמירה על עניינם של הלקוחות ושל המשתמשים בנתוני אשראי, ההגנה על פרטיות הלקוחות ואבטחת המידע; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל מקורות המידע, המשתמשים בנתוני אשראי או מיופי הכוח בתמורה או לסוג מסוים מהם.
: (ב) היה בכוונת הממונה לתת הוראות לפי סעיף קטן (א) בעניין שיש לשר או לנגיד סמכות לפי חוק זה להתקין לגביו תקנות או כללים, יודיע הממונה על כוונתו כאמור לשר או לנגיד, לפי העניין.

@ 69. פרסום הוראות הממונה
: (א) הוראות הממונה לפי [[סעיף 68]] וכל הוראה אחרת של הממונה לפי חוק זה שהיא בת פועל תחיקתי, אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
: (ב) הוראות הממונה כאמור בסעיף קטן (א) וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל, באופן שיאפשר מעקב אחר שינוין לאורך זמן ותיעודן, ורשאי הנגיד לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.
: ((הוראות הממונה מפורסמות [[https://www.creditdata.org.il/חקיקה-ואסדרה/אסדרה/|באתר נתוני אשראי של בנק ישראל]].))

=== סימן ד': הוועדה המייעצת לעניין הוראות הממונה ===

@ 70. הוועדה המייעצת לעניין הוראות הממונה
: (א) הנגיד ימנה ועדה שתפקידה לייעץ לממונה לעניין מתן הוראות לפי [[סעיף 68]] ([[בסימן זה]] - הוועדה המייעצת).
: (ב) הוועדה המייעצת תהיה בת שמונה חברים, ובהם לפחות ארבע נשים, וזה הרכבה:
:: (1) אחד יהיה משפטן שהוא עובד המדינה, שימונה לפי הצעת היועץ המשפטי לממשלה;
:: (2) אחד יהיה עובד משרד האוצר, שימונה לפי הצעת שר האוצר;
:: (3) אחד מחברי הוועדה המייעצת ימונה מקרב עובדי המדינה או מקרב הציבור, והוא יהיה מומחה בהגנה על הפרטיות;
:: (4) חמישה ימונו מקרב הציבור -
::: (א) שניים יהיו אנשי משק וכלכלה, או חברי הסגל האקדמי הבכיר או מי שהיו חברי סגל כאמור במוסד מוכר כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]], שהם בעלי ניסיון או השכלה בתחום השירותים הפיננסיים;
::: (ב) שניים יהיו בעלי ניסיון בתחום החינוך הפיננסי או שהם בעלי ניסיון בפעילות חברתית בתחום זה;
::: (ג) אחד יהיה מומחה באבטחת מידע או בטכנולוגיות מידע.
: (ג) הנגיד ימנה אחד מחברי הוועדה המייעצת ליושב ראש הוועדה ואחד מהם לסגן היושב ראש.
: (ד) הוועדה המייעצת תתכנס לבקשת יושב ראש הוועדה או לבקשת הממונה, ותכלול בסדר יומה כל נושא שבסמכותה על פי בקשת היושב ראש או הממונה.
: (ה) שלושה חברי הוועדה המייעצת, ובהם היושב ראש או סגן היושב ראש, יהיו מניין חוקי בישיבותיה.
: (ו) לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.

@ 71. ניגוד עניינים
: (א) לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה המייעצת מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו.
: (ב) חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בדיון בישיבות הוועדה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בוועדה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.
: (ג) התברר לחבר הוועדה המייעצת כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך בהקדם האפשרי, ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה האמור יושב ראש הוועדה - יודיע על כך לנגיד.
: (ד) לעניין סעיף זה, אחת היא אם מילוי התפקיד האחר נעשה בתמורה או שלא בתמורה.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;עניין אישי&quot; - לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף אחר שהוא או קרובו הם בעלי עניין או נושאי משרה בו;
::- &quot;קרוב&quot; - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים, וכן אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר הוועדה.

@ 72. תקופת כהונה
: תקופת כהונתו של חבר הוועדה המייעצת תהיה שלוש שנים מיום מינויו, וניתן למנותו לתקופת כהונה נוספת כאמור, ובלבד שלא יכהן יותר משלוש תקופות כהונה.

@ 73. פקיעת כהונה
: (א) חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
:: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לנגיד;
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע, לדעת הנגיד, למלא את תפקידו;
:: (3) הוא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי למלא את תפקידו או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי;
:: (4) הנגיד נוכח כי הוא נעדר בלא סיבה סבירה, משלוש ישיבות רצופות של הוועדה המייעצת או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה בשנה אחת; יושב ראש הוועדה ידווח לנגיד על חבר הוועדה שנעדר מישיבותיה כאמור;
:: (5) לגבי חבר ועדה מייעצת שהוא עובד המדינה - הוא חדל להיות עובד המדינה.
: (ב) פקעה כהונתו של חבר הוועדה המייעצת, יפעל הנגיד למינוי חבר ועדה במקומו, בהקדם האפשרי.

@ 74. סדרי עבודה
: הוועדה המייעצת תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

@ 75. שמירת תוקף
: קיום הוועדה המייעצת, סמכויותיה ותוקף המלצותיה, לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

@ 76. סודיות דיוני הוועדה ופרסום החלטותיה
: לא יגלה אדם דבר מדיוני הוועדה המייעצת או מכל חומר שנמסר לה, אלא אם כן הנגיד הסמיך אותו לכך; ואולם עיקרי המלצות הוועדה המייעצת והפרוטוקולים של דיוניה יפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל, למעט עיקרי המלצות או פרוטוקולים של דיון מסוים, או חלקם, שהוועדה, בהחלטה מנומקת בכתב שתפורסם באתר האינטרנט של בנק ישראל, הורתה שלא לפרסמם.
: ((פרוטוקולים הוועדה המייעצת מפורסמים [[https://www.creditdata.org.il/הודעות-ופרסומים/פרוטוקולי-הוועדה-המייעצת/פרוטוקולים/|באתר נתוני אשראי]].))

@ 77. גמול והחזר הוצאות
: חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה זכאים לגמול והחזר הוצאות בעבור השתתפות בישיבות הוועדה, בשיעור שיקבע הנגיד; הגמול האמור ישולם בידי בנק ישראל.
: ((פורסמו [[כללי נתוני אשראי (גמול והחזר הוצאות לחברי הוועדה המייעצת), התשע&quot;ח-2017]].))

=== סימן ה': בירור תלונות ציבור ===

@ 78. בירור תלונות ציבור
: (א) הממונה יברר תלונות ציבור בדבר פעולה של לשכת אשראי, לשכת מידע על עוסקים, מקור מידע המעביר מידע למאגר לפי [[פרק ו']], משתמש בנתוני אשראי ומיופה כוח בתמורה וכן תלונות הקשורות בהפעלת המאגר.
: (ב) נגעה תלונה לעניין שהדיון לגביו החל לפני בית משפט או בורר או לעניין אשר הוכרע בידי בית משפט או בורר, יביא זאת הממונה בחשבון במסגרת שיקוליו אם לברר את התלונה.

@ 79. דרכי בירור
: (א) בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה לממונה, והוא לא יהיה קשור להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות.
: (ב) הממונה יביא את התלונה לידיעת הנילון וייתן לו הזדמנות להשיב עליה; נגעה התלונה ללשכת אשראי, יודיע הממונה גם לממונה על פניות הציבור בה.
: (ג) ביקש מתלונן להופיע לפני הממונה, רשאי הממונה לזמנו לצורך שמיעתו.

@ 80. תלונה הנוגעת לפגיעה בפרטיות
: נגעה תלונה לפגיעה בפרטיות, יעבירה הממונה גם לידיעת הממונה על הגנת הפרטיות, ורשאי הוא להתייעץ עמו לבירור התלונה.

@ 81. תוצאות הבירור
: (א) מצא הממונה שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן ולנילון; הממונה רשאי לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להורות לנילון לתקן ליקוי שהעלה הבירור, בין לעניין המקרה שעליו התלונה ובין בדרך כלל, בדרך ובמועד שהורה, ורשאי הממונה להורות למנהל המאגר לתקן את המידע שבמאגר; הורה הממונה על תיקון מידע שבמאגר יחולו ההוראות לפי [[סעיף 57]], בשינויים המחויבים.
: (ב) מצא הממונה שהתלונה אינה מוצדקת, או שאינה ראויה לבירורו, יודיע על כך למתלונן ולנילון, ורשאי הוא לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו.
: (ג) העלה הבירור חשד שנעברה עבירה פלילית, יביא הממונה את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.

@ 82. פרסום דרכי הגשת תלונות
: הדרכים להגשת תלונות יפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל, בשפה ברורה ופשוטה בעברית, בערבית, באנגלית וברוסית.
: ((הסבר בדבר הגשת תלונה מפורסם [[https://www.creditdata.org.il/מידע-לציבור/פנייה-למערכת/|באתר נתוני אשראי]].))

== פרק י&quot;ב: פיקוח ==

@ 83. הגדרות - [[פרק י&quot;ב]]
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;נתוני מערכת&quot; - אחד מאלה:
:: (1) נתונים על החזקה וניהול של מידע ושל מאגרי מידע, בידי לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים, והשימוש בהם, הדרושים לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה בידי הלשכה, ובלבד שאינם כוללים מידע מזוהה;
:: (2) רישומים שלשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים חייבת לשמור לפי חוק זה, אגב ניהול של מאגר מידע, אחזקתו או שימוש בו;
:- &quot;מחשב&quot;, &quot;חומר מחשב&quot;, &quot;חדירה לחומר מחשב&quot; ו&quot;פלט&quot; - כמשמעותם [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 84. הסמכת מפקחים
: (א) הממונה יסמיך מבין עובדי בנק ישראל מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי [[פרק זה]], לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה; הודעה על מינוי מפקח ועל שינוי לגבי מינוי יפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל באופן שיאפשר לעקוב אחר שינויים שנעשו.
: (ב) לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת הממונה, להיות מפקח;
:: (2) הוא קיבל הכשרה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה הממונה;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה הממונה;
:: (4) לעניין הסמכויות לפי [[סעיפים 85(4)]] [[ו־86]] - הוא מיומן לביצוע פעולות של חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור.

@ 85. סמכויות מפקח
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך, לרבות פלט, שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה;
: (3) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר להציג לפניו או למסור לו עותק מחומר מחשב הכולל נתוני מערכת או מידע מדגמי הדרוש לשם הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה; מידע מדגמי לפי פסקה זו יידרש רק בהיקף הנחוץ למימוש תכליות הפיקוח;
: (4) לחדור לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים, בהתאם להוראות [[סעיף 86]];
: (5) להיכנס למקום שהכניסה אליו דרושה לשם מילוי תפקידיו ובו פועל גוף מפוקח, או למקום שיש לו יסוד סביר להניח כי פועל בו גוף מפוקח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט; לעניין זה, &quot;גוף מפוקח&quot; - לשכת אשראי, לשכת מידע על עוסקים, מקור מידע המעביר מידע למאגר, משתמש בנתוני אשראי או מיופה כוח בתמורה.

@ 86. חדירה לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה בידי לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים, רשאי מפקח שמתקיימות לגביו הוראות [[פסקאות (1) עד (4) של סעיף 77(ב)]] -
: (1) לחדור לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים לשם העתקת נתוני המערכת הכלולים בו, להעתיק את נתוני המערכת כאמור ולהפיק מהם פלט, ובלבד שלא תבוצע חדירה לחומר מחשב אם אינה נדרשת במישרין לשם איתור נתוני המערכת והעתקתם;
: (2) לחדור לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים לשם איסוף מידע מדגמי; מידע מדגמי לפי פסקה זו ייאסף רק בהיקף הנחוץ למימוש תכליות הפיקוח;
: (3) לחדור לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים לשם העתקת מידע על לקוח, להעתיק את המידע ולהפיק ממנו פלט, ובלבד שאותו לקוח הסכים לכך מראש ובכתב, ושלא תבוצע חדירה לחומר מחשב אם אינה נדרשת במישרין לשם איתור המידע על אותו לקוח והעתקתו.

@ 87. דרישת חומר מחשב או חדירה לחומר מחשב - הסתייעות במומחה ומחיקת המידע
: (א) לשם ביצוע הסמכויות לפי [[פסקאות (3) ו־(4) של סעיף 85]], רשאי מפקח להסתייע במומחה, גם אם אינו עובד בנק ישראל, לשם עריכת בדיקה במקום שבו פועל מי שממנו נדרש חומר מחשב לפי [[85|אותן פסקאות]], ולשם דרישת חומר המחשב או החדירה לחומר המחשב, אם נדרשים לשם כך ניסיון, ידע או אמצעים שאין בידי המפקח, ובלבד שהמפקח נוכח במקום בעת ביצוע הפעולות בידי המומחה ומפקח על ביצוען; המפקח יודיע למומחה על חובת הסודיות החלה עליו.
: (ב) מידע מדגמי שנאסף לפי [[סעיף 85(3) או (4)]], יימחק ממאגרי המידע של בנק ישראל לאחר סיום הליכי הפיקוח שלשמם נאסף, אך לא יאוחר משישה חודשים ממועד מסירתו או איסופו או במועד מאוחר יותר שיקבע השר.

@ 88. חובת הזדהות
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי הממונה המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.

== פרק י&quot;ג: עונשין ==

@ 89. עונשין
: (א) אלה דינם הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]:
:: (1) נותן אשראי שביקש מלשכת אשראי חיווי אשראי, בלי שיידע את הלקוח על כך, בניגוד להוראות [[סעיף 33]];
:: (2) חברת חשמל שביקשה חיווי בשאלה אם לנקוט אמצעי גבייה לגבי לקוח בלי ששלחה הודעה על כך ללקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 37]].
: (ב) אלה דינם הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]:
:: (1) מי שעשה שימוש בנתוני אשראי שקיבל מהמאגר, שלא למטרה שלשמה התבקשו, בניגוד להוראות [[סעיף 25]];
:: (2) לשכת אשראי שהעתיקה או שמרה מידע לא מזוהה, בניגוד להוראות [[סעיף 45(ב)]];
:: (3) לשכת אשראי או מיופה כוח בתמורה שהחזיקו בנתוני אשראי מעבר לתקופה האמורה לפי [[סעיף 49]];
:: (4) נותן אשראי שהחזיק בדוח אשראי מעבר לתקופת עסקת האשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 53]] או שלא מחק את דוח האשראי בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]];
:: (5) מי שהגיע לידיו מידע לא מזוהה שמקורו במאגר וביצע פעולה לאיתור זהות הלקוח שהמידע מתייחס אליו, בניגוד להוראות [[סעיף 58(ב)]];
:: (6) לשכת מידע על עוסקים שהחזיקה במידע שאספה במסגרת מתן שירות מידע על עוסקים, לתקופה הקצרה משבע שנים מיום קבלת המידע, בניגוד להוראות [[סעיף 65]].
: (ג) אלה דינם מאסר שלוש שנים או הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]:
:: (1) מי שאסף נתוני אשראי, החזיק בהם לצורך מסירתם לאחר או מסרם לאחר, דרך עיסוק, בניגוד להוראות [[סעיף 4]];
:: (2) לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים שפעלה שלא בהתאם לתנאי רישיונה, בניגוד להוראות [[סעיפים 5]] [[או 6]], לפי העניין;
:: (3) לשכת אשראי העוסקת בעיסוק שאינו שירות נתוני אשראי ואינו עיסוק נוסף מותר לפי קביעת הנגיד, בניגוד להוראות [[סעיף 12(ב)]];
:: (4) נותן אשראי שביקש מלשכת אשראי דוח אשראי בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 27]];
:: (5) לשכת אשראי שהביאה בחשבון, לעניין המודל הסטטיסטי שלה, לעניין חיווי אשראי על לקוח ולעניין דירוג אשראי שלו או לשכת מידע על עוסקים שהביאה בחשבון לעניין דירוג אשראי של עוסק נתונים בדבר מינו, גילו, נטייתו המינית, גזעו, דתו, ארץ מוצאו, לאומיותו, מקום מגוריו, ומצבו המשפחתי או הבריאותי, בניגוד להוראות [[סעיף 51]] [[או 63]], לפי העניין;
:: (6) מי שגילה מידע על לקוח שהגיע אליו לפי חוק זה או עשה בו שימוש, בניגוד להוראות [[סעיף 58(א)]].

@ 90. אחריות נושא משרה
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי [[פרק זה]] בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - מחצית הקנס בשל אותה עבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[פרק זה]] בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
: (ג) בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד לתחום שבו בוצעה העבירה.

== פרק י&quot;ד: עיצום כספי ==

@ 91. הגדרות - [[פרק י&quot;ד]] (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: [[בפרק זה]], &quot;הסכום הבסיסי&quot; - סכום כמפורט להלן, לפי העניין:
: (1) לעניין לשכת אשראי, לשכת מידע על עוסקים, מקור מידע המעביר מידע למאגר ומשתמש בנתוני אשראי - 200,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2025, 229,790 ש&quot;ח)));
: (2) לעניין מיופה כוח בתמורה - 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2025, 11,490 ש&quot;ח))), ואם הוא תאגיד - 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2025, 57,440 ש&quot;ח))).

@ 92. עיצום כספי (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: (א) הפעיל אדם שירות נתוני אשראי או שירות מידע על עוסקים, בלי שבידו רישיון לכך, בניגוד להוראות [[סעיפים 5]] [[או 6]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2025, 57,440 ש&quot;ח))).
: (ב) מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום הבסיסי:
:: (1) לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים שפעלה שלא בהתאם לתנאי רישיונה, בניגוד להוראות [[סעיפים 5]] [[או 6]], לפי העניין;
:: (2) לשכת אשראי שרישיונה בוטל ופעלה שלא בהתאם להוראות הממונה לפי [[סעיף 11(ד)]];
:: (3) לשכת אשראי העוסקת בעיסוק שאינו שירות נתוני אשראי ואינו עיסוק נוסף מותר לפי קביעת הנגיד, בניגוד להוראות [[סעיף 12(ב)]];
:: (4) לשכת אשראי שהתנתה מתן שירות בשירות אחר או בשירות שנקבע כעיסוק נוסף, בניגוד להוראות [[סעיף 14]];
:: (5) לשכת אשראי שלא מינתה ממונה על פניות הציבור, בניגוד להוראות [[סעיף 15]];
:: (6) מקור מידע החייב בהעברת מידע למאגר לפי [[סעיף 19]] ולא העבירו בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]];
:: (7) מקור מוסמך שהעביר מידע למאגר שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 19(ד)]];
:: (8) מקור מידע שלא נקט אמצעים להבטחת הדיוק והמהימנות של נתוני האשראי שהעביר למאגר, בניגוד להוראות הממונה לפי [[סעיף 19(ו)]], או שהעביר נתוני אשראי בניגוד להוראות הממונה לפי [[סעיף 19(ז)]];
:: (9) מי שעשה שימוש בנתוני אשראי שקיבל מהמאגר, שלא למטרה שלשמה התבקשו, בניגוד להוראות [[סעיף 25]];
:: (10) לשכת אשראי שביקשה מבנק ישראל נתוני אשראי לשם עריכת דוח אשראי, בלי שהתקיימו בבקשה התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 28]];
:: (11) נותן אשראי שקיבל דוח אשראי לשם התקשרות בעסקת אשראי או שקיבל דוח אשראי לשם הבטחת קיום תנאי עסקה שהתקשר בה ושינה לרעה את התנאים של העסקה, בלי שהודיע על כך ללקוח מיד או מסר לו פרטים בדבר לשכת האשראי שממנה קיבל את דוח האשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 31(א)]];
:: (12) נותן אשראי או לשכת אשראי שלא מסרו ללקוח את דוח האשראי, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 31(ב)]];
:: (13) לשכת אשראי שביקשה מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל בעבור מיופה כוח בתמורה, בלי שהתקיימו בבקשה התנאים להעברת דוח ריכוז נתונים, בניגוד להוראות [[סעיף 41]];
:: (14) לשכת אשראי שהעתיקה או שמרה מידע לא מזוהה, בניגוד להוראות [[סעיף 45(ב)]];
:: (15) לשכת אשראי או מיופה כוח בתמורה שהחזיקו בנתוני אשראי מעבר לתקופה האמורה לפי [[סעיף 49]];
:: (16) לשכת אשראי שגבתה תשלום בסכום העולה על הסכום המרבי שקבע הנגיד, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 50]];
:: (17) משתמש בנתוני אשראי שהתחשב בדוח אשראי לא עדכני, בניגוד להוראות [[סעיף 52(א)]];
:: (18) נותן אשראי שהתחשב בחיווי אשראי לא עדכני, בניגוד להוראות [[סעיף 52(ב)]];
:: (19) משתמש בנתוני אשראי שהחזיק בדוח אשראי מעבר לתקופת עסקת האשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 53]] או שלא מחק את דוח האשראי בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]];
:: (20) לשכת אשראי שמסרה נתוני אשראי למשתמש בנתוני אשראי או למיופה כוח בתמורה, בניגוד להוראות הממונה לפי [[סעיף 54]];
:: (21) מקור מידע שלא הודיע לבנק ישראל על נתוני אשראי שאינם שלמים או מדויקים או שחל בהם שינוי או שלא העביר את הנתונים המעודכנים, בהתאם להוראות הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 55]];
:: (22) מקור מידע שלא העביר לבנק ישראל תוצאות בירור שערך או מידע מעודכן, בניגוד להוראות [[סעיף 56(ג)]];
:: (23) מקור מידע שהפר הוראה מהוראות שקבע הנגיד לפי [[סעיף 60(ג)]];
:: (24) לשכת מידע על עוסקים שהפרה הוראות שקבע השר לפי [[פסקאות (1) עד (4) של סעיף 64]];
:: (25) לשכת מידע על עוסקים שהחזיקה במידע שאספה במסגרת מתן שירות מידע על עוסקים, לתקופה הקצרה משבע שנים מיום קבלת המידע, בניגוד להוראות [[סעיף 65]];
:: (26) מי שהפר הוראה מהוראות הממונה לפי [[סעיף 68]].

@ 93. הודעה על כוונת חיוב
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 92]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 94]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 96]], והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין [[הסעיף האמור]].

@ 94. זכות טיעון
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 93]] רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה לפי החלטת הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

@ 95. החלטת הממונה ודרישת תשלום
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 94]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 97]].
: (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 94]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 96. הפרה נמשכת והפרה חוזרת
: (א) בהפרה נמשכת ייווספו על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה 2% לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, &quot;הפרה נמשכת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 92]], לאחר שהממונה הודיע למפר על הפרת אותה הוראה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 92]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 97. סכומים מופחתים
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) הנגיד, בהתייעצות עם השר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], ובשיעורים שיקבע.

@ 98. סכום מעודכן של העיצום הכספי
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 95(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 103]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיפים 91]] [[ו-92]] יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 99. המועד לתשלום העיצום הכספי
: המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 95]].

@ 100. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 101. גבייה
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 102. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 92]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 103. ערעור (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) על החלטה סופית של הממונה לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[פרק זה]], והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 104. פרסום
: (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של בנק ישראל את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - ככל שהמפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 103]], יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם הממונה אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו בתום תקופת הפרסום.
: (ו) הנגיד רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 105. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 92]], המהווה עבירה.
: (ב) שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

== פרק ט&quot;ו: הוראות שונות ==

@ 106. אימות זהות
: בנק ישראל רשאי, לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה, לפעול לאימות זהותו של לקוח.

@ 107. פרטים מזהים הכלולים בנתוני אשראי
: השר, באישור הוועדה, יקבע את הפרטים המזהים של לקוח שייכללו בנתוני אשראי שמעביר מקור מידע למאגר לפי [[פרק ו']] ואת הפרטים המזהים כאמור שייכללו בנתוני אשראי שמוסר בנק ישראל מהמאגר לפי [[פרק ז']].

@ 108. שמירת מידע המיועד ללשכת אשראי מסוימת (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) הנגיד רשאי לקבוע כי מקור מוסמך המעביר נתוני אשראי למאגר לפי [[סעיף 19(ד)]], יהיה רשאי, בהתקיים תנאים שיקבע הנגיד, בהתייעצות עם הממונה על התחרות ובאישור הוועדה, לבקש מבנק ישראל כי נתוני האשראי שמסר יישמרו במאגר בנפרד משאר נתוני האשראי וכי הם יימסרו רק ללשכות האשראי שיבקש; קבע הנגיד כאמור, ישמור בנק ישראל את המידע במאגר בהתאם ולא ייתן גישה אל מידע שנשמר כאמור אלא ללשכות האשראי שביקש המקור המוסמך.
: (ב) קבע השר לפי [[סעיף 19(ה)]] כי המקור המוסמך האמור בסעיף קטן (א) חייב להעביר מידע למאגר, לא יחולו הוראות הסעיף הקטן האמור.

@ 109. מסירת הודעה ללקוח על תחילת איסוף נתונים
: מנהל המאגר ימסור ללקוח הודעה בכתב על תחילת איסוף נתוני אשראי לגביו במאגר, שתכלול, בין השאר, את זכותו להגיש בקשה לאי-הכללת נתונים לפי [[סעיף 22]] או בקשה לאי־מסירת נתונים לפי [[סעיף 30]], ואת זכותו לקבל, אחת לשנה, דוח ריכוז נתונים בלא תשלום; הודעה כאמור תימסר ללקוח בתוך 30 ימים ממועד תחילת איסוף הנתונים, בדרך שקבע הנגיד.

@ 110. איסור דרישת נתוני אשראי לשם העסקה
: (א) לא יבקש אדם, במישרין או בעקיפין, לשם העסקת אחר, בין במסגרת יחסי עבודה ובין שלא במסגרת כאמור, נתוני אשראי או דירוג אשראי לגביו, לרבות בדרך של הצהרה או שאלון בכתב, לא יקבל נתונים כאמור ולא יעשה בהם שימוש; הוראות סעיף זה לא יחולו על נתוני אשראי לגבי לקוח המפורסמים על פי דין.
: (ב) ביקש אדם נתוני אשראי, קיבל נתוני אשראי או עשה בהם שימוש בניגוד להוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לחייבו לשלם למי שנתוני האשראי לגביו פיצוי בלא הוכחת נזק בסכום שאינו עולה על הסכום הקבוע [[בסעיף 29א(ב) לחוק הגנת הפרטיות]].
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על המדינה.
: (ד) לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בתובענה של עובד או מועמד לעבודה בשל הפרת הוראות סעיף קטן (א).

@ 111. הגבלה על הכללת נתונים במאגר ומסירתם, מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה
: בנק ישראל לא יכלול במאגר נתוני אשראי מסוימים ולא ימסור מהמאגר נתוני אשראי מסוימים, לבקשת ראש גוף ביטחון או מי שהוסמך על ידו לשם כך, מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה ובהתאם לנוהל שיקבעו לעניין זה בנק ישראל והגופים הביטחוניים, באישור ועדת משנה של ועדת הכלכלה של הכנסת, שתוקם בהתאם להוראות [[סעיף 5 לחוק הכנסת, התשנ&quot;ד-1994]], והוראות [[הסעיף האמור]] יחולו על דיוניה; בסעיף זה, &quot;גוף ביטחון&quot; - צבא ההגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משרד הביטחון ויחידות סמך של משרד הביטחון.

@ 112. הרחבת תחולה על תאגידים
: הנגיד, בהתייעצות עם השר ובאישור הוועדה, רשאי, לשם השגת מטרות חוק זה, לקבוע כי מקורות המידע החייבים במסירת נתוני אשראי לגבי לקוח לפי [[פרק ו']], כולם או חלקם, יהיו חייבים להעביר למאגר גם נתוני אשראי לגבי תאגידים מסוג שיקבע; בכללים כאמור יקבע הנגיד, בין השאר, הוראות לעניין סוג נתוני האשראי שיועברו, אופן שמירתם במאגר, התנאים למסירתם מהמאגר והשימוש בהם.

@ 113. דיווח לכנסת - הוראת שעה
: (א) הנגיד ידווח לוועדה, אחת לשנה, על יישום הוראות חוק זה, ובכלל זה על אלה:
:: (1) שלבי מחקר בעניין תרומת המאגר להשגת מטרות חוק זה;
:: (2) שינויים בשוק האשראי הקמעונאי ובהיקף האשראי הקמעונאי;
:: (3) פעילותם של המאגר, מנהל המאגר, הממונה והממונה על הגנת הפרטיות;
:: (4) פעולות הפיקוח והבקרה שנעשו לפי חוק זה, ובכלל זה פעולות לגבי פיתוח המודלים הסטטיסטיים, וכן מספר העיצומים הכספיים שהוטלו, סכומם, בשל אילו הפרות הוטלו ומספר ההפרות החוזרות שבוצעו מתוך כלל ההפרות;
:: (5) מספר תלונות הציבור שהוגשו ועניינן, הטעמים לאי־בירור תלונות, ככל שהיו, וטיפול בליקויים שעלו מהתלונות;
:: (6) השפעת נתוני האשראי הנמסרים למאגר מחברת חשמל על דירוג האשראי של הלקוחות;
:: (7) מספר הלקוחות שאין לגביהם דירוג אשראי ומספר הלקוחות שהגישו בקשה לאי־הכללת נתוני האשראי שלהם במאגר או לאי־מסירת נתוניהם לפי [[סעיפים 22]] [[או 30]], לפי העניין, וכן מספר הלקוחות, מתוך הלקוחות האמורים, שנתנו את הסכמתם למסירת דוח אשראי לפי [[סעיף 26(א)(4)]];
:: (8) הודעות שהגיש הממונה לשר או לנגיד, לפי העניין, על כוונתו לתת הוראות, לפי [[סעיף 68(ב)]].
: (ב) דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יימסר לוועדה במשך חמש השנים שמתום שנה מיום תחילתו של חוק זה, ואולם דיווח לעניין פסקה (6) של אותו סעיף קטן יימסר במשך חמש השנים ממועד יום התחילה לעניין חברת חשמל לפי [[סעיף 123(ד)]].
: (ג) עם סיום המחקר כאמור בסעיף קטן (א)(1), יעביר בנק ישראל את תוצאותיו לוועדה.

@ 114. עוולה בנזיקין
: מעשה או מחדל בניגוד להוראות חוק זה, הוא עוולה בנזיקין, והוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], יחולו עליו, בכפוף להוראות חוק זה.

@ 115. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

@ 116. אגרות
: (א) הנגיד, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע בצו הוראות בדבר אגרות כמפורט להלן:
:: (1) אגרה בעד מסירת מידע מהמאגר, ורשאי הוא לקבוע אגרות שונות למשתמשים שונים;
:: (2) אגרה בעד רישיון;
:: (3) אגרה שנתית שתוטל על לשכת אשראי ולשכת מידע על עוסקים.
: (ב) בצו לפי סעיף קטן (א) רשאי הנגיד לקבוע את דרכי תשלום האגרות ומועדי התשלום, ורשאי הוא לקבוע הפרשי הצמדה וריבית בשל אגרה שלא שולמה במועד.
: (ג) אגרות לפי סעיף זה ישולמו לבנק ישראל.

@ 117. איסור התניה
: אין להתנות על הוראות חוק זה.

@ 118. ביטול [[חוק שירות נתוני אשראי]]
: [[חוק שירות נתוני אשראי, התשס&quot;ב-2002]] - בטל.

@ 119. : ((הנוסח שולב [[בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל&quot;ב-1972]].))
@ 120. : ((הנוסח שולב [[בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ&quot;א-1981]].))
@ 121. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]].))
@ 122. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]].))

@ 123. תחילה
: (א) תחילתו של חוק זה 30 חודשים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה); נוכח השר כי דחיית יום התחילה דרושה לשם היערכות להפעלת ההסדר לשיתוף בנתוני אשראי לפי חוק זה, רשאי הוא, בהסכמת הנגיד ושר האוצר, לדחות, בצו -
:: (1) את יום התחילה בשישה חודשים;
:: (2) את יום התחילה, באישור הוועדה, לתקופה נוספת, שלא תעלה על שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שסך כל הדחיות לא יעלו על ארבע שנים מיום פרסום החוק.
:: ((פורסם צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה של החוק), התשע&quot;ט-2018 (ק&quot;ת תשע&quot;ט, 54), לפיו יום התחילה של החוק נדחה בשישה חודשים עד יום ז' בניסן התשע&quot;ט (12 באפריל 2019).))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הנגיד, בהסכמת השר, רשאי לקבוע כי תחילתן של ההוראות לפי חוק זה, ובכלל זה הוראות הממונה, לעניין מסירת מידע ממקורות המידע למאגר, כפי שיפרט בצו, תהיה במועד מוקדם יותר מהמועד האמור בסעיף קטן (א), אם מצא כי הדבר דרוש לשם היערכות להפעלת ההסדר האמור בסעיף קטן (א) ביום התחילה.
:: ((פורסם צו נתוני אשראי (הקדמה של תחילת הוראות לפי החוק והוראות הממונה לעניין מסירת מידע ממקורות המידע למאגר), התשע&quot;ח-2018 (ק&quot;ת תשע&quot;ח, 2657), לפיו - מועד התחילה של הוראות לפי [[סעיפים 3]], [[16]] [[ו-21]] לעניין איסוף, החזקה ושמירה של נתוני האשראי במאגר ביום כ' באלול התשע&quot;ח (31 באוגוסט 2018); מועד התחילה של הוראות לפי [[סעיפים 19(א)(1) עד (3)]], [[18(א)(6) עד (8)]], [[19(ב)]], [[55]] [[ו-125(ד)]] לעניין העברת נתוני אשראי למאגר בידי מקורות מידע ותיקון המידע על ידי מקורות המידע ביום כ' באלול התשע&quot;ח (31 באוגוסט 2018); מועד התחילה של הוראות לפי [[פרק ט']] לעניין שמירת סודיות ואבטחת מידע ביום כ' באלול התשע&quot;ח (31 באוגוסט 2018); מועד התחילה של הוראות לפי [[סעיפים 19(ו) ו-(ז)]], [[20]] [[ו-68]] ביום נתינתן או במועד מאוחר יותר שנקבע בהן, אם נקבע; מועד התחילה של הוראות לפי [[פרק י&quot;ד]] לעניין הטלת עיצומים כספיים, לפי [[סעיפים 91(1)]], [[92(ב)(6) עד (8), (21), (23) ו-(26)]] ביום כ' באלול התשע&quot;ח (31 באוגוסט 2018).))
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובלי לגרוע מהוראות [[סעיף 19(ג)]], תחילתן של הוראות [[סעיפים 19(א)(5)]] [[ו־37]] שנתיים מיום התחילה (בסעיף קטן זה - יום התחילה לעניין חברת חשמל).
:: (2) השר, שר האוצר או הנגיד, רשאי, בצו, ארבעה חודשים לפני יום התחילה לעניין חברת חשמל, לדחות את יום התחילה לעניין חברת חשמל בתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת.
::: ((פורסמו צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה לעניין חברת חשמל), התשפ&quot;א-2020 (ק&quot;ת תשפ&quot;א, 764) וצו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה לעניין חברת חשמל), התשפ&quot;ג-2023 (ק&quot;ת תשפ&quot;ג, 906), לפיו יום התחילה של החוק לעניין חברת חשמל יידחה בארבע שנים, עד יום י&quot;ד בניסן התשפ&quot;ה (12 באפריל 2025).))
:: (3) שלושה חודשים לפחות לפני יום התחילה לעניין חברת חשמל, יביא השר לאישור הוועדה תקנות לעניין [[סעיף 19(ב)]] בנוגע לנתוני האשראי שחברת חשמל תידרש להעביר למאגר לפי חוק זה; ימי פגרת הכנסת לא יבואו במניין התקופה האמורה; לא אישרה הוועדה את התקנות, תודיע על כך הוועדה לשר, והוראות [[סעיפים 19(א)(5)]] [[ו־37]] לא יחולו על חברת חשמל; השר יפרסם על כך הודעה ברשומות.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא הותקנו תקנות לפי [[סעיף 97]], תידחה תחילתו של [[פרק י&quot;ד]] עד למועד התקנתן.

@ 124. תקנות וכללים ראשונים
: (א) כללים ראשונים לפי [[סעיפים 7(ה)]] [[ו־8]] יותקנו לא יאוחר משישה חודשים לפני יום התחילה.
: (ב) תקנות וכללים ראשונים לפי [[סעיפים 19(א)(9) ו־(ב)]], [[22(ה) ו־(ז)]], [[26(א)(3) ו־(ג)]], [[30(ד)]], [[35(א)]], [[36]], [[38(א) ו־(ג)]], [[42(ב)]], [[49]], [[60(ג)]], [[107]], [[109]] [[ו־125(ד)]] יותקנו עד יום התחילה.

@ 125. הוראות מעבר (תיקון: תשע&quot;ט, תש&quot;ף)
: (א) מי שערב יום התחילה הוא בעל רישיון שירות מידע על עוסקים ולא ניתן לו עד יום התחילה רישיון מאת הממונה לפי [[פרק י']], וכן מי שערב יום התחילה הוא בעל רישיון שירות נתוני אשראי, ימסור את נתוני האשראי במאגר שבהחזקתו לרשם מאגרי מידע, כפי שיורה הרשם, והרשם ישמור את המאגר לתקופה של שנתיים.
: (ב) מסמכים ומאגרים שנשמרו לפי הוראות [[תקנה 81 לתקנות שירות נתוני אשראי, התשס&quot;ד-2004]], ערב יום התחילה, יישמרו בידי רשם מאגרי מידע עד תום שישה חודשים מיום התחילה; ואולם מסמכים ומאגרים כאמור שנמסרו בין יום פרסומו של חוק זה לבין יום התחילה, יישמרו שנתיים לפחות מיום מסירתם לרשם מאגרי מידע.
: (ג) על אף האמור [[בסעיף 109]], הודעה כאמור [[באותו סעיף]] לגבי לקוחות שתחילת איסוף הנתונים לגביהם במאגר היא ביום התחילה, תפורסם בשפה ברורה ופשוטה בידי בנק ישראל, ברשומות וכן בארבעה עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בישראל, שניים מהם בעברית, אחד בערבית ואחד ברוסית, בשידורי הטלוויזיה והרדיו, באתר האינטרנט של בנק ישראל ובמקום נגיש ובולט באתרי אינטרנט נפוצים.
: (ד) השר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר ובאישור הוועדה, יקבע את התקופה שלגביה יתייחסו נתוני האשראי שיועברו למאגר ביום התחילה או במועד שנקבע לפי [[סעיף 123(ג)]], לפי העניין, ורשאי הוא לקבוע תקופה כאמור שתחל לפני יום פרסומו של חוק זה.
: (ה) בלי לגרוע מהוראות כל דין, הממונה רשאי לתת הוראות לפני יום התחילה בדבר שמירת מידע לשם מסירתו למאגר בידי תאגיד בנקאי או מנפיק אמצעי תשלום, לפני יום התחילה ולתקופה שהורה.
: (ו) סמכויות רשם מאגרי מידע לפי [[=החוק הבטל|פרק ז' לחוק שירות נתוני אשראי]], כנוסחו ערב יום התחילה (בסעיף זה - החוק הבטל), ימשיכו לחול לגבי הפרה של הוראה מהוראות [[החוק האמור]] שנעשתה לפני יום התחילה וסמכויות הפיקוח לפי [[פרק ג' לחוק האמור]] יהיו נתונות לרשם לגבי מעשה או מחדל שנעשו לפני יום התחילה.
: (ז)(1) מי שהפר לפני יום התחילה הוראה מהוראות [[החוק הבטל]], כמפורט [[בסעיף 42 לחוק האמור]], ימשיכו לגביו הוראות [[סעיפים 42 עד 48 לחוק האמור]].
:: (2) מי שהפר את הוראות סעיף קטן (א) יחולו עליו הוראות [[סעיף 42(א) רישה לחוק הבטל]].
: (ח) נעברה לפני יום התחילה עבירה לפי [[+|סעיפים 49]] [[או 50 לחוק הבטל]], לא יראו בביטול [[החוק האמור]], [[בסעיף 118 לחוק זה]], כביטול האיסור עליה לעניין [[סעיף 4 לחוק העונשין]].
: (ט) מבין החברים מקרב הציבור בוועדה המייעצת שימונו לראשונה, ימונו שלושה חברים לתקופות אלה: אחד ימונה לשנה ושניים ימונו לשנתיים, ותקופה זו לא תימנה כתקופת כהונה לעניין [[סעיף 72(ב)]].

@ 126. הוראת שעה
: בתקופה שמיום התחילה עד היום שלפני היום הקבוע (([צ&quot;ל: היום הקובע])) כמשמעותו לפי [[18:301460|סעיפים 56 ו־57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]] (((ביום 31.12.2026))), יקראו את [[ההגדרה &quot;בנק הדואר&quot; שבסעיף 19 לחוק זה]] כך:
:- &quot;&quot;בנק הדואר&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת, כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]];&quot;.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום י&quot;ט באדר ב' התשע&quot;ו (29 במרס 2016).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* איילת שקד, שרת המשפטים
* ראובן ריבלין, נשיא המדינה
* יולי יואל אדלשטיין, יושב ראש הכנסת

&lt;ויקי&gt;{{חוק נתוני אשראי}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>6elelyzpuizmn914biyw4pkum4inxn6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037805</id>
      <parentid>3037804</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T07:49:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3037805</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="140042" sha1="qvdfe7a0ag6em8cl9418cf2hkrcyfrg" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק נתוני אשראי, התשע&quot;ו-2016

&lt;מאגר 2002363 תיקון 2161820 תקן 569596 קוד a163Y00000DuL33QAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשע&quot;ו, 838|חוק נתוני אשראי|20:340802)); ((תשע&quot;ט, 225|חוק שירותי תשלום|20:528386)), ((254|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תש&quot;ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((תשפ&quot;ב, 329|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|24:611801)); ((תשפ&quot;ד, 186|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((1493|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ&quot;ו, 916|תיקון מס' 6|25:14253576)).
''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ט, 54|דחיית יום התחילה של החוק|8074)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ף, 5544|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|8823)); ((תשפ&quot;א, 5072|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|9554)); ((תשפ&quot;ב, 11470|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|10793)); ((תשפ&quot;ג, 3251|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|11068)); ((תשפ&quot;ד, 2351|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|11952)); ((תשפ&quot;ה, 3541|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|13192)).

__TOC__

== פרק א': מטרה ==

@ 1. מטרה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) מטרתו של חוק זה לקבוע הסדר כולל לשיתוף בנתוני אשראי, ובו הוראות לעניין איסוף נתוני אשראי ממקורות המידע הקבועים בחוק, שמירתם במאגר מידע מרכזי המופעל בידי בנק ישראל ומסירת נתוני אשראי ממנו ללשכות אשראי לשם עיבודם והעברתם, בין השאר לנותני אשראי, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ועל פרטיות הלקוחות שהנתונים מתייחסים אליהם ומניעת פגיעה בה במידה העולה על הנדרש, והכול למטרות אלה:
:: (1) הגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי;
:: (2) הרחבת הנגישות לאשראי;
:: (3) צמצום ההפליה במתן אשראי והפערים הכלכליים;
:: (4) יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו.
: (ב) לצד ההסדר הכולל לשיתוף בנתוני אשראי האמור בסעיף קטן (א), חוק זה נועד לקבוע הסדר לעניין איסוף, ניהול והחזקה, דרך עיסוק, של נתוני אשראי על יחידים בפעילותם כעוסקים בלבד, לשם מסירתם לאחר.

@ 1. מטרה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (((החל מיום 26.1.2027):))
: (א) מטרתו של חוק זה ((-))
:: (1) לקבוע הסדר כולל לשיתוף בנתוני אשראי, ובו הוראות לעניין איסוף נתוני אשראי ממקורות המידע הקבועים בחוק, שמירתם במאגר מידע מרכזי המופעל בידי בנק ישראל ומסירת נתוני אשראי ממנו ללשכות אשראי לשם עיבודם והעברתם, בין השאר לנותני אשראי, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ועל פרטיות הלקוחות שהם יחידים, והסודות המסחריים של לקוחות שהם תאגידים שהנתונים מתייחסים אליהם ומניעת פגיעה בהם במידה העולה על הנדרש, והכול למטרות אלה:
::: (א) הגברת התחרות בשוק האשראי;
::: (ב) הרחבת הנגישות לאשראי;
::: (ג) צמצום ההפליה במתן אשראי והפערים הכלכליים;
:: (2) לקבוע הסדר שעניינו יצירת בסיס מידע מזוהה ולא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו.
: (ב) (((בוטל).))

== פרק ב': הגדרות ==

@ 2. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ט, תש&quot;ף, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2)
: בחוק זה -
:- &quot;בעל עניין&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]];
:- &quot;דוח אשראי&quot; - דוח המכיל נתוני אשראי, כמשמעותו [[בסימן ב' לפרק ז']];
:- &quot;דוח ריכוז נתונים&quot; - דוח ריכוז נתונים רגיל ודוח ריכוז נתונים מלא;
:- &quot;דוח ריכוז נתונים רגיל&quot; - דוח לגבי לקוח הכולל את המידע שנכלל עליו במאגר בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לקבלת הדוח;
:- &quot;דוח ריכוז נתונים מלא&quot; - דוח לגבי לקוח הכולל את המידע שנכלל עליו במאגר;
:- &quot;דירוג אשראי&quot; - הערכת הסיכוי שלקוח יעמוד בפירעון התשלומים שבהם הוא מתחייב;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;הוועדה&quot; - ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- &quot;חברת חשמל&quot; - בעל רישיון ספק שירות חיוני ובעל רישיון הספקה כהגדרתם [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;חוק בנק ישראל&quot; - [[חוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]];
:- &quot;חוק הבנקאות (רישוי)&quot; - [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק הגנת הפרטיות&quot; - [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;חיווי אשראי&quot; - חיווי בשאלה אם לתת אשראי ללקוח, כמשמעותו [[בסימן ג' לפרק ז']];
:- &quot;לקוח&quot; - יחיד שאינו קטין, לרבות בפעילותו כעוסק;
:- &quot;לשכת אשראי&quot; - מי שבידו רישיון שירות נתוני אשראי;
:- &quot;לשכת מידע על עוסקים&quot; - מי שבידו רישיון שירות מידע על עוסקים;
:- &quot;המאגר&quot; - מאגר נתוני אשראי שהוקם לפי [[פרק ה']];
:- &quot;מידע מזוהה&quot; - מידע הכולל פרט מזהה של לקוח, או מידע שפרטים מזהים של לקוח הופרדו ממנו אך ניתן במאמץ סביר לזהות את הלקוח שאליו מתייחס המידע;
:- &quot;מידע לא מזוהה&quot; - מידע על לקוח שאינו מידע מזוהה;
:- &quot;מיופה כוח בתמורה&quot; - מי שלקוח ייפה את כוחו לקבל לגביו דוח ריכוז נתונים רגיל ומתקיים בו אחד מהמפורטים להלן, ולמעט לשכת אשראי שניתן לה ייפוי כוח כאמור מאת לקוח לשם קבלת שירותים ממנה המתבססים על נתוני אשראי כאמור [[בסעיף 13(2)]]:
:: (1) הוא מקבל תמורה בעד קבלת דוח ריכוז הנתונים הרגיל בעבור הלקוח או בעד מתן שירות על בסיס דוח כאמור;
:: (2) הוא מקבל דוחות ריכוז נתונים רגילים בעבור אחרים, דרך עיסוק, או נותן, דרך עיסוק, שירות על בסיס דוחות כאמור;
:- &quot;הממונה&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 66]] כממונה על שיתוף בנתוני אשראי;
:- &quot;הממונה על הגנת הפרטיות&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 18]] כממונה על הגנת הפרטיות;
:- &quot;מנהל המאגר&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 17]] כמנהל את המאגר;
:- &quot;מנפיק אמצעי תשלום&quot; - תאגיד עזר כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], הנותן שירות של הנפקה של אמצעי תשלום כהגדרתם [[בחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]];
:- &quot;מקור מוסמך&quot; - נותן אשראי, למעט תאגיד בנקאי, מנפיק אמצעי תשלום וחברת חשמל, שהרשומות המוסדיות שהוא עורך לעניין תשלומים הן רשומות מוסדיות שמתקיימים לגביהן התנאים האמורים [[בסעיף 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:- &quot;מקור מידע&quot; - כל מקור מידע החייב בהעברת מידע למאגר או הרשאי להעביר מידע למאגר, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 19]];
:- &quot;משתמש בנתוני אשראי&quot; - נותן אשראי הרשאי לקבל דוח אשראי מלשכת אשראי לפי [[סימן ב' לפרק ז']], ואם קבע השר לפי [[סעיף 32]] גוף נוסף הרשאי לקבל דוח אשראי כאמור - גם גוף כאמור;
:- &quot;הנגיד&quot; - נגיד בנק ישראל שמונה לפי [[סעיף 6 לחוק בנק ישראל]];
:- &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- &quot;נותן אשראי&quot; - מי שנותן אשראי במסגרת עסקת אשראי, דרך עיסוק, וכן מי שמתווך, דרך עיסוק, בעסקאות אשראי בין מלווים ללווים והוא מסוג שקבע השר באישור הוועדה;
:- &quot;נתוני אשראי&quot; - נתונים כמפורט להלן, לגבי לקוח, הכוללים פרטים מזהים לגביו כפי שקבע השר לפי [[סעיף 107]], והדרושים להערכת הסיכוי שהלקוח יעמוד בפירעון תשלומים שבהם הוא מתחייב:
:: (1) נתונים לגבי תשלומים שבהם התחייב הלקוח ולגבי פירעונם, ובכלל זה תנאי ההתחייבות, וכן צווים או הגבלות שהוטלו על הלקוח לפי דין בשל אי-פירעון;
:: (2) נתונים לגבי בקשות לקוח לנטילת אשראי, ובכלל זה בקשות שהגישה לשכת אשראי לבנק ישראל לפי [[פרק ז']] לקבלת נתוני אשראי מהמאגר;
:: (3) נתונים בדבר היקף האשראי שהלקוח רשאי ליטול מנותן אשראי;
:: (4) נתונים לגבי סוגי חשבונות של הלקוח המתנהלים אצל נותן אשראי, שבהם ניתן אשראי או שקיימת זכות לקבל בהם אשראי, ומאפיינים של חשבונות כאמור;
:- &quot;עוסק&quot; - כהגדרתו [[בחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;עסקת אשראי&quot; - לרבות ניכיון שטר, ערבות להתחייבות של אחר, התחייבות לשיפוי וכן מתן אשראי אגב מכירת נכס או מתן שירות ולמעט שיווק של עסקת אשראי;
:- &quot;פרט מזהה&quot; - שם פרטי, שם משפחה, מספר זהות וכל מידע אחר שיש בו כדי להביא, במישרין או בעקיפין, לזיהוי לקוח מסוים;
:- &quot;ראש הרשות להגנת הפרטיות&quot; - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]];
:- &quot;רישיון שירות מידע על עוסקים&quot; - רישיון להפעלת שירות מידע על עוסקים הניתן לפי [[פרק י']];
:- &quot;רישיון שירות נתוני אשראי&quot; - רישיון להפעלת שירות נתוני אשראי הניתן לפי [[פרק ד']];
:- &quot;רשם מאגרי מידע&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שירות המתבסס על נתוני אשראי&quot; - שירות מהשירותים המפורטים [[בסעיף 13]];
:- &quot;שירות מידע על עוסקים&quot; - איסוף, ניהול והחזקה של נתוני אשראי לגבי לקוח בפעילותו כעוסק בלבד, לשם מסירה לאחר, כדרך עיסוק;
:- &quot;שירות נתוני אשראי&quot; - קבלת נתוני אשראי הכלולים במאגר בלבד, מבנק ישראל, והחזקתם, לשם מסירה לאחר או לשם מתן חיווי אשראי לאחר, כדרך עיסוק;
:- &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי [[החוק האמור]];
:- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], למעט חברת שירותים משותפת;
:- &quot;השר&quot; - שר המשפטים.

== פרק ג': הוראות כלליות ==

@ 3. איסוף, החזקה ומסירה של נתוני אשראי בידי בנק ישראל
: בנק ישראל יאסוף נתוני אשראי ממקורות המידע, יחזיק את נתוני האשראי במאגר וימסור אותם ללשכות אשראי וללקוחות, והכול למטרות חוק זה, לשימושים הקבועים בו ובהתאם להוראותיו.

@ 4. איסור איסוף, החזקה ומסירה של נתוני אשראי בידי מי שאינו בנק ישראל (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) מי שאינו בנק ישראל לא יאסוף נתוני אשראי לשם מסירתם לאחר, לא יחזיק בנתוני אשראי לשם מסירתם לאחר ולא ימסור אותם לאחר, דרך עיסוק.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) לשכת אשראי רשאית להפעיל שירות נתוני אשראי;
:: (2) לשכת מידע על עוסקים רשאית להפעיל שירות מידע על עוסקים;
:: (3) נותן שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ&quot;ב-2021]], רשאי לאסוף ולהחזיק נתוני אשראי לשם מסירתם לאחר, וכן למסור נתוני אשראי לאחר, דרך עיסוק, במסגרת פעילותו כנותן שירות מידע פיננסי לפי [[החוק האמור]].

@ 5. הפעלת שירות נתוני אשראי
: לא יפעיל אדם שירות נתוני אשראי אלא אם כן הוא לשכת אשראי ובהתאם לתנאי הרישיון שניתן לה.

@ 6. הפעלת שירות מידע על עוסקים
: לא יפעיל אדם שירות מידע על עוסקים, אלא אם כן הוא לשכת מידע על עוסקים ובהתאם לתנאי הרישיון שניתן לה.

== פרק ד': רישוי שירות נתוני אשראי ==

@ 7. רישיון שירות נתוני אשראי
: (א) המבקש להפעיל שירות נתוני אשראי יגיש לממונה בקשה לקבלת רישיון שירות נתוני אשראי ([[בפרק זה]] - רישיון).
: (ב) הממונה רשאי לתת רישיון למבקש שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא חברה כהגדרתה [[בחוק החברות]];
:: (2) הוא או בעל עניין בו אינו בעל שליטה במשתמש בנתוני אשראי או במיופה כוח בתמורה ואינו נשלט בידי משתמש או מיופה כוח כאמור או בידי בעל שליטה במשתמש או במיופה כוח כאמור וכן לגבי בעל עניין במבקש - הוא אינו משתמש בנתוני אשראי;
:: (3) הוא רשם את מאגר המידע כמאגר מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות]];
:: (4) הוא המציא ערובה בהתאם להוראות [[סעיף 8]];        
:: (5) הוא, בעל שליטה בו ונושא משרה בו לא הורשעו בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, המבקש אינו ראוי, לדעת הממונה, לקבל רישיון, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי;
:: (6) הוא עומד בדרישות אבטחה של בנק ישראל וביכולתו להפעיל מערכת טכנולוגית שתמזער את הסיכון לפגיעה בפרטיות הלקוחות ואת הסיכון לפגיעה באבטחת המידע שבידיו.
: (ג) הממונה לא ייתן רישיון אם ראה כי לא התקיימו התנאים כאמור בסעיף קטן (ב) או מטעמים שבטובת הציבור.
: (ד) היה לממונה יסוד סביר להניח שמבקש הרישיון ישתמש במידע שיקבל שלא למטרות חוק זה או שלא יעמוד בדרישות לפי החוק, לא ייתן לו רישיון.
: (ה) הנגיד יקבע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לרישיון לפי סעיף זה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה.

@ 8. ערובה
: (א) הממונה ידרוש ממבקש הרישיון, כתנאי למתן הרישיון, שיפקיד בידיו ערובה בסכום שיורה, בהתחשב בהיקף הצפוי של עסקו; הנגיד רשאי לקבוע הוראות לעניין זה, ובין השאר את סוג הערובה, אופן קביעת סכומה, אופן הפקדתה, מטרותיה ובהן הבטחת פיצויו של מי שנפגע ממעשה או ממחדל של בעל רישיון, התנאים שבהם ניתן לממשה ודרכי מימושה.
: (ב) נוכח הממונה כי השתנו הנסיבות, באופן שמחייב לדעתו את שינוי הערובה, רשאי הוא להורות על שינויה.

@ 9. דיווח לממונה על שינויים (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: חל שינוי בפרט מהפרטים שמסר מבקש הרישיון לממונה בבקשתו או מסמכים שצורפו לה, ידווח על כך לממונה, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מעשרה ימים מהיום שנודע לו על השינוי, ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין; היה השינוי שינוי בפרט מהפרטים הנוגעים לרישומו של מאגר המידע כמאגר מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות]], יודיע על כך מבקש הרישיון לראש הרשות להגנת הפרטיות בתוך התקופה האמורה.

@ 10. תנאים ברישיון
: הממונה רשאי לקבוע תנאים והגבלות ברישיון במטרה להבטיח את פעולתה של לשכת אשראי בהתאם להוראות לפי חוק זה, ובכלל זה דרישות לעניין הגנת הפרטיות, אבטחת מידע ושמירת עניינם של לקוחות.

@ 11. ביטול או התליה של רישיון (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הממונה רשאי לבטל רישיון או להתלותו אם מצא כי התקיים אחד מאלה, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו:
:: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן הרישיון;
:: (3) לשכת האשראי הפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה או לפי [[חוק הגנת הפרטיות]], מהוראות הממונה או תנאי מתנאי הרישיון;
:: (4) נמצאו תלונות חמורות ומוצדקות כלפי לשכת האשראי;
:: (5) לשכת האשראי לא החלה להפעיל שירות נתוני אשראי בתוך שנתיים ממועד מתן הרישיון או שהפסיקה להפעיל את השירות במשך תקופה כאמור;
:: (6) לשכת האשראי החליטה על פירוקה מרצון או שבית המשפט ציווה על הקפאת הליכים, מינה לה כונס נכסים או ציווה על פירוקה;
:: (7) לשכת האשראי ביקשה לבטל את רישיונה;
:: (8) לשכת האשראי הפרה חיקוק הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותה;
:: (9) טעמים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו.
: (ב) הממונה ימסור לראש הרשות להגנת הפרטיות, בהקדם האפשרי, הודעה על ביטול רישיון או התלייתו ויפרסם הודעה על כך לציבור באתר האינטרנט של בנק ישראל ובכל דרך נוספת שיקבע הנגיד.
: (ג) על מי שרישיונו בוטל יחולו כל ההוראות החלות על לשכת אשראי לפי חוק זה כל עוד קיימות התחייבויות שנתן ללקוחותיו לפני ביטול הרישיון.
: (ד) הממונה רשאי לתת למי שרישיונו בוטל הוראות בדבר ניהול עסקיו, ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על הלקוחות שהתקשרו עמו לפני ביטול הרישיון והלקוחות שנתוני האשראי מתייחסים אליהם; אין בהוראות כאמור כדי לפטור את מי שרישיונו בוטל מאחריותו למילוי התחייבות שנתן לפני ביטול הרישיון.

@ 12. הפעלת שירות נתוני אשראי וייחוד העיסוק
: (א) לשכת אשראי רשאית, במסגרת הפעלת שירות נתוני אשראי, לעסוק בפעולות אלה:
:: (1) לקבל נתוני אשראי הכלולים במאגר, מבנק ישראל, בכפוף להוראות [[סעיף 46]], ולהחזיקם לשם מסירת דוח אשראי או מתן חיווי אשראי לאחר, ולמסור את הדוח או החיווי לאחר;
:: (2) לקבל דוח ריכוז נתונים רגיל מבנק ישראל לשם מסירתו ללקוח או למיופה כוח בתמורה, ומסירתו כאמור.
: (ב) לשכת אשראי לא תעסוק בעיסוק שאינו שירות נתוני אשראי כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הנגיד, לאחר ששוכנע כי לא יהיה בעיסוק הנוסף משום פגיעה במטרות חוק זה, בניהול התקין של שירות נתוני אשראי או בעניינם של המשתמשים בנתוני אשראי או של הלקוחות, קבע, באישור הוועדה, עיסוק נוסף מותר.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על פעולות אלה, הנעשות בידי לשכת אשראי:
:: (1) מתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי, כאמור [[בסעיף 13]];
:: (2) הפעלת שירות מידע על עוסקים, אם קיבלה רישיון שירות מידע על עוסקים, ומתן כל שירות על בסיס מידע שקיבלה במסגרת פעילותה כאמור [[בסעיף 62]].

@ 13. שירותים המתבססים על נתוני אשראי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: לשכת אשראי רשאית, נוסף על הפעלת שירות נתוני אשראי כאמור [[בסעיף 12]], לעסוק במתן שירותים אלה:
: (1) שירותים כמפורט להלן לנותן אשראי, על בסיס נתוני אשראי שהתקבלו מהמאגר בלבד, לשם עריכת דוח אשראי:
:: (א) דירוג האשראי של לקוח;
:: (ב) הודעה על שינוי בדירוג האשראי של לקוח או בנתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר;
:: (ג) ייעוץ בעניינים אלה:
::: (1) התקשרות בעסקת אשראי עם הלקוח ותנאי העסקה;
::: (2) הכדאיות בנקיטת אמצעי גבייה לגבי לקוח שפיגר בפירעון תשלומים שבהם התחייב;
: (2) שירותים כמפורט להלן ללקוח, על בסיס דוח ריכוז נתונים רגיל:
:: (א) דירוג האשראי של הלקוח;
:: (ב) ייעוץ בדבר ההתנהלות הכלכלית של הלקוח;
:: (ג) הודעה על שינוי בדירוג האשראי של הלקוח או בנתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר;
:: (3) ייעוץ לנותן אשראי על בסיס מידע לא מזוהה הכלול במאגר, כאמור [[בסעיף 45]], בדבר מאפייני האשראי המצרפי שנתן נותן האשראי ללקוחותיו ובדבר רמת הסיכון הנובעת מהאשראי המצרפי האמור.

@ 14. איסור התניית שירות בשירות
: לא תתנה לשכת אשראי מתן שירות נתוני אשראי בשירות מהשירותים המתבססים על נתוני אשראי או בשירות שקבע הנגיד כעיסוק נוסף מותר לפי הוראות [[סעיף 12(ב)]].

@ 15. ממונה על פניות ציבור בלשכת אשראי
: (א) לשכת אשראי תמנה ממונה על פניות הציבור, שפרטיו יפורסמו בדרך שיורה עליה הממונה.
: (ב) הממונה יקבע את תפקידיו ואת דרך פעולתו של הממונה על פניות הציבור בלשכת אשראי.

== פרק ה': הקמת מאגר נתוני אשראי ומטרותיו ==

@ 16. הקמת מאגר נתוני אשראי ומטרותיו (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) בנק ישראל יקים מאגר מידע שיכלול נתוני אשראי שהתקבלו ממקורות מידע לפי הוראות [[פרק ו']]; נוסף על כך יכלול מאגר המידע נתונים לגבי בקשות לתיקון מידע שהוגשו לפי [[פרק ח']] וכן נתונים לגבי פניות לקוחות למאגר לפי החוק.
: (ב) המאגר ישמש למטרות אלה, בלבד:
:: (1) מסירת נתוני אשראי ללשכות האשראי לגבי לקוח מסוים לשם עריכת דוח אשראי, ובכלל זה לשם מתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי, או מתן חיווי אשראי לגבי לקוח מסוים בהתאם להוראות [[סימן ב' פרק ז|סימנים ב']] [[סימן ג' פרק ז'|ו־ג' לפרק ז']], או לשם מסירתם למיופה כוח בתמורה בהתאם להוראות [[סימן ה' לפרק האמור]];
:: (2) מסירה ללקוח של מידע לגביו, בהתאם להוראות [[סימן ד' לפרק ז']];
:: (3) יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו לפי [[חוק בנק ישראל]], בהתאם להוראות [[סעיף 44]];
:: (4) יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את לשכות האשראי לשם פיתוח מודלים סטטיסטיים למתן חיווי אשראי ושירותים המתבססים על נתוני אשראי, בהתאם להוראות [[סעיף 45]].
: (ג) המערכת הטכנולוגית שתשמש את המאגר תמנע, ככל האפשר ובשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות, שייבחנו מעת לעת, את הסיכון לפגיעה בפרטיות הלקוחות ואת הסיכון לפגיעה באבטחת מידע שבמאגר, ותעוצב ותעודכן בהתייעצות עם ראש הרשות להגנת הפרטיות.

@ 17. מנהל המאגר
: המאגר ינוהל בידי עובד בנק ישראל שימנה הנגיד.

@ 18. ממונה על הגנת הפרטיות (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הנגיד ימנה ממונה על הגנת הפרטיות והוא יהיה עובד בנק ישראל.
: (ב) תפקידי הממונה על הגנת הפרטיות יהיו -
:: (1) לייעץ למנהל המאגר בנושא יישום הוראות [[חוק הגנת הפרטיות]] והנחיות ראש הרשות להגנת הפרטיות, ובכלל זה הגדרת מידע כמידע לא מזוהה;
:: (2) לייעץ לממונה בנוגע לבירור תלונות ציבור בעניין פגיעה בפרטיות;
:: (3) לייעץ למנהל המאגר בנוגע לבדיקות ולביצוע סקרים לאיתור סיכונים לפגיעה בפרטיות לקוחות;
:: (4) לגבש תכנית הדרכה לכל מי שמועסק בתפעול המאגר בקשר להגנה על הפרטיות;
:: (5) לדווח לנגיד על הסיכונים והכשלים שאיתר בקשר להגנת הפרטיות במאגר ולהמליץ על הפעולות שיש לנקוט בקשר לכך; דיווח לפי פסקה זו יימסר לנגיד בשנתיים הראשונות מיום התחילה כאמור [[בסעיף 123]] - אחת לרבעון, ולאחר מכן - לפחות אחת לשנה;
:: (6) לדווח לראש הרשות להגנת הפרטיות אם נוכח שאירעה פגיעה מהותית בפרטיות.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות הנגיד להטיל על הממונה על הגנת הפרטיות תפקידים אחרים בבנק ישראל, ובלבד שהם נוגעים להגנת הפרטיות בבנק ישראל.

== פרק ו': העברת מידע למאגר ושמירתו ==

@ 19. העברת נתוני אשראי למאגר בידי מקורות המידע (תיקון: תשע&quot;ט, תש&quot;ף)
: (א) מקורות המידע המפורטים להלן יעבירו למאגר נתוני אשראי לשם הכללתם במאגר:
:: (1) כונס הנכסים הרשמי;
:: (2) לשכות ההוצאה לפועל;
:: (3) בנק ישראל;
:: (4) בתי המשפט;
:: (5) חברת חשמל;
:: (6) בנק הדואר; לעניין זה, &quot;בנק הדואר&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת, כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]];
::: (((החל מהיום הקובע לתחילתו של [[18:301460|תיקון מס' 11 לחוק הדואר]], ביום 31.12.2026):)) בנק הדואר; לעניין זה, &quot;בנק הדואר&quot; - החברה הבת כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]];
:: (7) תאגידים בנקאיים;
:: (8) מנפיקי אמצעי תשלום;
:: (9) מקור מוסמך הנותן אשראי קמעונאי בהיקף שנתי כפי שקבע הנגיד בהסכמת השר ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם; ואולם בבחינת ההיקף השנתי של גוף מוסדי, כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]], לא יובאו בחשבון הלוואות שניתנו לעמיתים או למבוטחים כנגד כספי עמיתים או מבוטחים.
: (ב) נתוני האשראי שיעבירו מקורות המידע לפי סעיף קטן (א) יהיו כפי שקבע השר בהסכמת הנגיד ושר האוצר, ובכפוף להוראות אלה:
:: (1) הנתונים שיעביר בנק ישראל יהיו נתונים בדבר היות הלקוח לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, כמשמעותם [[בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ&quot;א-1981]];
:: (2) הנתונים שיעביר בית המשפט יהיו נתונים בדבר צו הגבלה שנתן לפי [[סעיף 7 לחוק החברות]];
:: (3) הנתונים שתעביר חברת חשמל יהיו נתונים בדבר תשלומים בעד צריכת חשמל.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) -
:: (1) השר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם, רשאי לקבוע כי מקור מידע מהמקורות המנויים בסעיף קטן (א) שמתקיימים לגביו תנאים שיקבע, לא יהיה חייב בהעברת נתוני אשראי למאגר;
:: (2) לעניין חברת חשמל - השר, הנגיד או שר האוצר רשאי לקבוע כי היא אינה חייבת בהעברת נתוני אשראי למאגר.
: (ד)(1) מקור מוסמך רשאי להעביר נתוני אשראי כפי שקבע השר למאגר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם.
:: (2) השר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם, רשאי לקבוע מקורות מידע נוספים שיהיו רשאים להעביר נתוני אשראי כפי שקבע למאגר, אם מצא כי יש צורך בכך לשם השגת מטרות חוק זה המנויות [[בסעיף 1(א)]], ובלבד שהוספת מקורות המידע לא נדרשת רק לשם השגת המטרה המנויה [[בפסקה (4) שבסעיף האמור]].
: (ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א)(9), השר, בהסכמת הנגיד, רשאי לקבוע כי מקור ממקורות המידע המנויים בסעיף קטן (ד) יהיה חייב להעביר נתוני אשראי למאגר, כאמור באותו סעיף קטן.
: (ו) מקור מידע ינקוט אמצעים נאותים להבטחת הדיוק והמהימנות של נתוני האשראי שהוא מעביר למאגר לפי סעיף זה; הממונה רשאי להורות על אמצעים להבטחת הדיוק והמהימנות כאמור.
: (ז) הממונה יורה על אופן העברת נתוני אשראי למאגר לפי סעיף זה והמועד להעברתם, ורשאי הוא לקבוע הוראות מפורטות לעניין נתוני האשראי שיועברו, והכול בכפוף לתקנות שקבע השר, לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ד).
: (ח) תקנות שיקבע השר וכללים שיקבע הנגיד לפי סעיף זה טעונים אישור של הוועדה.

@ 20. איסור או הגבלה על העברת נתוני אשראי למאגר
: הממונה רשאי לאסור או להגביל העברת נתוני אשראי למאגר בידי מקור מידע, אם מצא כי הדבר דרוש לשם שמירה על מטרות חוק זה ובהתקיים נסיבות חריגות; עשה כן, יפרסם הממונה הודעה על כך לציבור באתר האינטרנט של בנק ישראל ובכל דרך נוספת שיקבע הנגיד.

@ 21. שמירת נתוני האשראי במאגר
: (א) בנק ישראל ישמור במאגר בלבד את נתוני האשראי שהועברו למאגר ממקורות המידע לפי [[סעיף 19]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בנק ישראל רשאי שלא לשמור במאגר נתוני אשראי שהועברו ממקור מידע מסוים, אם מצא כי מקור המידע לא נקט אמצעים נאותים להבטחת הדיוק והמהימנות של נתוני האשראי בהתאם להוראות [[סעיף 19(ו)]] או שלא נקט אמצעים לאבטחת המידע בהתאם להוראות לפי [[סעיפים 60]] [[או 68]] או אם התקיימו נסיבות חריגות אחרות.

@ 22. בקשת לקוח לאי־הכללת נתוני אשראי לגביו במאגר
: (א) לקוח רשאי לבקש מבנק ישראל שנתוני האשראי לגביו לא ייכללו במאגר (בסעיף זה - בקשה לאי־הכללת נתונים).
: (ב) הגיש לקוח בקשה לאי־הכללת נתונים, לא ישמור בנק ישראל נתוני אשראי לגביו שיעברו למאגר אחרי מועד הגשת הבקשה, וימחק מהמאגר את הפרטים המזהים של הלקוח הכלולים בנתוני האשראי לגביו שבמאגר במועד הגשת הבקשה, למעט פרטים מזהים כאמור הכלולים בנתוני אשראי שנמסרו ללשכת אשראי לפי [[פרק ז']] לפני המועד האמור, שיישמרו במאגר לשם תיעוד בלבד בהתאם להוראות [[סעיף 23]]; מחיקת הפרטים המזהים לפי סעיף קטן זה תיעשה באופן שלא יהיה ניתן עוד לקשר בין נתוני האשראי שמהם נמחקו הפרטים המזהים ובין הלקוח.
: (ג) ביקש הלקוח מבנק ישראל לחזור בו מבקשה לאי־הכללת נתונים, ישמור בנק ישראל במאגר את נתוני האשראי לגבי הלקוח שיעברו למאגר לאחר המועד שבו ביקש כאמור.
: (ד) ביקשה לשכת אשראי מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי מהמאגר לגבי לקוח מסוים, ואין במאגר נתוני אשראי לגבי הלקוח בשל בקשה לאי־הכללת נתונים שהגיש, יודיע על כך בנק ישראל ללשכת האשראי, והלשכה תיידע את המשתמש בנתוני האשראי בדבר.
: (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) -
:: (1) הועברו למאגר, בידי מקור מידע, נתוני אשראי המפורסמים על פי דין או נתוני אשראי אחרים, המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב, והכול כפי שקבע השר בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה (בסעיף קטן זה - נתונים בדבר אי־פירעון), לא יהיה הלקוח זכאי להגיש בקשה לאי־הכללת נתונים עד תום שלוש שנים ממועד העברת הנתונים כאמור (בסעיף קטן זה - תקופת ההגבלה);
:: (2) הועברו למאגר, בידי מקור מידע, נתונים בדבר אי־פירעון, לאחר שהלקוח הגיש בקשה לאי־הכללת נתונים, ישמור בנק ישראל במאגר, ממועד העברת הנתונים כאמור למאגר ואילך, על אף הגשת הבקשה, את כל נתוני האשראי לגבי הלקוח שיועברו למאגר; הלקוח יהיה רשאי לבקש שהחל מתום תקופת ההגבלה לא ייכללו במאגר נתוני אשראי לגביו.
: (ו) חלות לגבי לקוח הוראות סעיף קטן (ה), יידע בנק ישראל את הלקוח שהגיש בקשה לאי־הכללת נתונים על כך וכן יודיע לו, לפני תום תקופת ההגבלה, על זכותו לחזור ולהגיש בקשה לאי־הכללת נתונים.
: (ז) בקשות לקוח לפי סעיף זה יוגשו באופן שיקבע הנגיד, באישור הוועדה, והוא רשאי לקבוע מועדים לטיפול בבקשות כאמור.

@ 23. תקופת החזקת מידע במאגר
: (א) בנק ישראל ישמור את המידע שבמאגר המפורט [[בסעיף 16(א)]], לתקופה של עשר שנים מהמועד שבו הועבר למאגר; חלפו שלוש שנים ממועד העברת המידע למאגר, תיעשה השמירה ביתרת התקופה לשם תיעוד בלבד (בסעיף זה - תקופת התיעוד).
: (ב) לשכת אשראי, משתמש בנתוני אשראי או מיופה כוח בתמורה רשאים לקבל מבנק ישראל, לבקשתם, בתקופת עשר השנים האמורה בסעיף קטן (א), את הנתונים השמורים במאגר כאמור [[16(א)|באותו סעיף קטן]], שנמסרו להם בעבר לפי [[סימנים ב' עד ה' לפרק ז']], אם הנתונים דרושים להם לאחד מאלה, ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של הלקוח לקבל את הנתונים האמורים לפי [[סימן ד' לפרק ז']]:
:: (1) הליך משפטי בינם ובין הלקוח, ובלבד שההליך האמור קשור למידע שנמסר ונמסרה ללקוח הודעה על הבקשה לקבלת הנתונים כאמור;
:: (2) בקרה או פיקוח הנעשים על פי דין;
:: (3) מטרות אחרות שקבע השר באישור הוועדה.
: (ג) בתום תקופת התיעוד, ימחק בנק ישראל מהמאגר את הפרטים המזהים של הלקוח המתייחסים למידע שחלפה לגביו התקופה האמורה, באופן שלא יהיה ניתן עוד לקשר בין המידע האמור ובין הלקוח.

== פרק ז': גישה למידע שבמאגר והשימושים במידע ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 24. מסירת מידע מהמאגר
: לא יימסר מידע מהמאגר ולא תהיה גישה למידע כאמור אלא לגורמים המפורטים [[בפרק זה]], לשימושים כמפורט בו, ובהתאם להוראותיו.

@ 25. ייחוד השימוש
: (א) מי שקיבל נתוני אשראי הכלולים במאגר או חיווי אשראי, לפי הוראות [[פרק זה]], יעשה בהם שימוש רק למטרה שלשמה התבקשו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לשכת אשראי רשאית לעשות שימוש בנתוני אשראי שקיבלה מהמאגר, גם לשם מתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי.

=== סימן ב': דוח אשראי ===

@ 26. תנאים להעברת נתוני אשראי לשם עריכת דוח אשראי
: (א) לא יועברו נתוני אשראי לגבי לקוח לפי הוראות [[סימן זה]] מהמאגר ללשכת אשראי ומלשכת אשראי לנותן אשראי, אלא אם כן מתקיימים כל אלה ([[בסימן זה]] - התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי):
:: (1) נתוני האשראי דרושים לנותן האשראי לשם התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח או לשם הבטחת קיום תנאי העסקה;
:: (2) נותן האשראי הוא מקור מידע המעביר נתוני אשראי למאגר לפי [[פרק ו']] לגבי כל הלקוחות שיש לו נתוני אשראי לגביהם, או שהתחייב להעביר נתוני אשראי כאמור באופן ובמועד שהורה הממונה, ובלבד שהמועד שהורה הממונה להעברת הנתונים לא יעלה על שנה מהמועד שנמסרו לו נתונים מהמאגר, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת הנגיד, תקופה אחרת;
:: (3) נותן האשראי אינו נותן אשראי בסיכון נמוך; לעניין זה, &quot;נותן אשראי בסיכון נמוך&quot; - עוסק הנותן אשראי אגב מכירת נכס או מתן שירות, לתקופות קצרות או בסכומים נמוכים, כפי שיקבע השר, בהתייעצות עם הנגיד;
:: (4) הלקוח נתן את הסכמתו המפורשת לכך שנתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר יימסרו ללשכת אשראי לשם עריכת דוח אשראי שיימסר לנותן האשראי, ולכך שהסכמתו כאמור תעמוד בתוקפה עד למועד סיום עסקת האשראי או עד למועד מוקדם יותר, לפי בחירתו; הסכמת הלקוח כאמור תינתן רק לגבי עסקת אשראי מסוימת.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), השר בהסכמת הנגיד, רשאי לקבוע כי נותני אשראי, מסוג שיקבע, יהיו רשאים לבקש דוח אשראי מלשכת האשראי אף שאינם מעבירים או מתחייבים להעביר נתוני אשראי למאגר.
: (ג) השר, בהתייעצות עם הנגיד, יקבע הוראות לעניין אופן מתן ההסכמה המפורשת בידי הלקוח כאמור בסעיף קטן (א)(4) ולעניין אופן הוכחת קיומם של התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי.
: (ד) תקנות שיקבע השר לפי סעיף זה טעונות אישור של הוועדה.

@ 27. בקשת נותן אשראי לקבל דוח אשראי מלשכת אשראי
: נותן אשראי רשאי לבקש מלשכת אשראי לקבל דוח אשראי לגבי לקוח ובו נתוני אשראי לגבי אותו לקוח הכלולים במאגר, לשם התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח או לשם הבטחת קיום תנאי העסקה, ובלבד שמתקיימים התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי.

@ 28. בקשת לשכת אשראי לקבל נתוני אשראי מהמאגר לשם עריכת דוח אשראי
: הוגשה ללשכת אשראי בקשה לקבל דוח אשראי לגבי לקוח, כאמור [[בסעיף 27]], והתקיימו התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי, רשאית היא, לשם עריכת הדוח, לבקש מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי לגבי אותו לקוח, הכלולים במאגר.

@ 29. מסירת נתוני אשראי מהמאגר לשם עריכת דוח אשראי
: הוגשה לבנק ישראל בקשה לקבל נתוני אשראי לגבי לקוח, כאמור [[בסעיף 28]], ימסור בנק ישראל ללשכת אשראי, נתוני אשראי לגבי הלקוח, הכלולים במאגר.

@ 30. בקשת לקוח שלא יימסרו נתוני אשראי לגביו מהמאגר
: (א) לקוח רשאי לבקש מבנק ישראל שנתוני אשראי לגביו, הכלולים במאגר, לא יימסרו לשם עריכת דוח אשראי לפי הוראות [[סימן זה]] (בסעיף זה - בקשה לאי־מסירת נתונים); השר רשאי לקבוע כי בקשה לאי־מסירת נתונים יכול שתוגש לגבי נותני אשראי מסוימים או לגבי נותני אשראי מסוג מסוים, ורשאי הוא לקבוע תנאים לבקשה כאמור.
: (ב) הגיש לקוח בקשה לאי־מסירת נתונים, לא ימסור בנק ישראל נתוני אשראי בהתאם לבקשה, כל עוד הלקוח לא חזר בו וביקש מבנק ישראל כי יימסרו נתוני האשראי לגביו, והכול גם אם נותן האשראי קיבל את הסכמת הלקוח כאמור [[בסעיף 26(א)(4)]].
: (ג) ביקשה לשכת אשראי מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי מהמאגר לגבי לקוח מסוים, והלקוח הגיש בקשה לאי-מסירת נתונים, יודיע על כך בנק ישראל ללשכת האשראי, והלשכה תיידע את נותן האשראי בדבר.
: (ד) בקשות לפי סעיף זה יוגשו באופן שיקבע הנגיד, באישור הוועדה, והוא רשאי לקבוע מועדים לטיפול בבקשות כאמור.

@ 31. הודעה ללקוח בדבר מסירת דוח אשראי
: (א) נותן אשראי שקיבל דוח אשראי לשם התקשרות בעסקת אשראי עם לקוח, או שקיבל דוח אשראי לשם הבטחת קיום תנאי עסקת אשראי שהתקשר בה ושינה לרעה את תנאי עסקת האשראי של לקוח, יודיע על כך מיד ללקוח וימסור לו את פרטי לשכת האשראי שממנה קיבל את דוח האשראי.
: (ב) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת מסירת דוח אשראי שהתקבל לפי סעיף קטן (א) מנותן האשראי או מלשכת אשראי ללקוח, ורשאי הוא לקבוע תנאים למסירה כאמור.

@ 32. דוח אשראי למי שאינו נותן אשראי
: השר, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, רשאי, אם מצא כי הדבר דרוש לשם השגת מטרות חוק זה, לקבוע כי מי שאינו נותן אשראי יהיה רשאי לקבל מלשכת אשראי דוח אשראי, בתנאים שיקבע השר, ובלבד שניתנה הסכמת הלקוח כאמור [[בסעיף 26(א)(4)]] ובכפוף להוראות [[סעיף 30]]; קבע השר כאמור, יחולו על מי שקבע את ההוראות החלות על נותן אשראי הזכאי לקבל דוח אשראי, בשינויים המחויבים ובשינויים שיקבע השר.

=== סימן ג': חיווי אשראי ===

@ 33. בקשת נותן אשראי לקבל חיווי אשראי מלשכת האשראי
: נותן אשראי רשאי לבקש מלשכת אשראי לקבל חיווי בשאלה אם לתת אשראי ללקוח לשם התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח, ובלבד שיידע את הלקוח מראש ובאופן מפורש על כוונתו לקבל חיווי כאמור ועל כך שלשם קבלת החיווי לשכת האשראי תגיש לבנק ישראל בקשה לקבלת נתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר, והכול בדרך שקבע הנגיד באישור הוועדה.

@ 34. בקשת לשכת אשראי לקבל נתוני אשראי מהמאגר לשם מתן חיווי אשראי
: הוגשה ללשכת אשראי בקשה לקבל חיווי אשראי לגבי לקוח, רשאית היא, לשם מתן חיווי האשראי, לבקש מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי לגבי אותו לקוח, הכלולים במאגר.

@ 35. מסירת נתוני אשראי מהמאגר לשם מתן חיווי אשראי
: (א) הוגשה לבנק ישראל בקשה מאת לשכת אשראי לקבל נתוני אשראי מהמאגר לשם מתן חיווי אשראי, ומצא הבנק כי נתוני האשראי לגבי אותו לקוח הכלולים במאגר מעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב, ימסור בנק ישראל ללשכת האשראי את נתוני האשראי לגבי הלקוח הכלולים במאגר; לעניין זה יקבע השר, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, נסיבות שיש בהן כדי להעיד באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב.
: (ב) אין במאגר נתוני אשראי המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב, כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בנק ישראל ללשכת האשראי, והלשכה תיידע את נותן האשראי בדבר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובת היידוע לפי [[סעיף 22(ד)]].

@ 36. צירוף נתוני אשראי מפורסמים לחיווי אשראי
: לשכת אשראי רשאית למסור לנותן אשראי, יחד עם חיווי האשראי לגבי לקוח, נתוני אשראי לגבי אותו לקוח המפורסמים על פי דין ונתוני אשראי אחרים הקשורים לנתונים כאמור, והכול כפי שקבע השר באישור הוועדה.

@ 37. מתן חיווי לחברת חשמל בדבר נקיטת אמצעי גבייה
: (א) פיגר לקוח בתשלומיו לחברת חשמל בעד צריכת חשמל, כפי שקבע השר, רשאית חברת חשמל לבקש מלשכת אשראי לקבל חיווי בשאלה אם לנקוט אמצעי גבייה לגבי אותו לקוח, ובלבד ששלחה ללקוח הודעה על כוונתה לקבל חיווי לגביו ועל כך שלשם קבלת החיווי תגיש לשכת האשראי לבנק ישראל בקשה לקבלת נתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר, והכול כפי שקבע הנגיד.
: (ב) על חיווי לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סימן זה]] החלות על חיווי אשראי, בשינויים המחויבים.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על חברת חשמל אם אינה מעבירה נתוני אשראי למאגר בשל ההוראות לפי [[סעיפים 19(ג)]] [[או 20]].

=== סימן ד': דוח ריכוז נתונים לבקשת לקוח ===

@ 38. מסירת דוח ריכוז נתונים ללקוח
: (א) לקוח זכאי לקבל מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל ודוח ריכוז נתונים מלא.
: (ב) הדוח יהיה בשפה פשוטה וברורה, ויצוינו בו, בין השאר, פרטים אלה:
:: (1) סוגי מידע שאינם כלולים במידע שנמסר ללשכת אשראי לשם עריכת דוח אשראי, לפי הוראות [[סעיף 46]];
:: (2) נתונים המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב לפי [[סעיפים 22(ה)]] [[או 35(א)]];
:: (3) בקשות שהגישה לשכת אשראי לבנק ישראל לפי [[פרק ז']] לקבלת נתוני אשראי מהמאגר.
: (ג) לקוח רשאי לבקש כי דוח ריכוז הנתונים יהיה בשפה העברית או הערבית; לא ביקש לקוח שהדוח יישלח לו בשפה מסוימת, יישלח הדוח בשפה העברית.
: (ד) דוח ריכוז נתונים יימסר ללקוח בלא תשלום, לפי בקשתו, אחת לשנה; בנק ישראל ימסור אחת לשנה הודעה ללקוחות על זכותם זו בדרך שיקבע הנגיד; דוחות ריכוז נתונים נוספים באותה שנה יימסרו ללקוח, לבקשתו, תמורת תשלום וכפי שיקבע הנגיד.
: (ה) בנק ישראל רשאי למסור ללקוח, לפי בקשתו, מידע לגביו הכלול במאגר גם שלא במסגרת דוח ריכוז נתונים, תמורת תשלום וכפי שיקבע הנגיד.

@ 39. קבלת דוח ריכוז נתונים רגיל באמצעות לשכת אשראי
: לשכת אשראי רשאית, לבקשת לקוח, לקבל מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל לגביו.

=== סימן ה': דוח ריכוז נתונים רגיל לבקשת מיופה כוח בתמורה ===

@ 40. קבלת דוח ריכוז נתונים רגיל בידי מיופה כוח בתמורה
: מיופה כוח בתמורה רשאי לקבל מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי הלקוח שייפה את כוחו, באמצעות לשכת אשראי ובהתאם להוראות [[סימן זה]].

@ 41. בקשת מיופה כוח בתמורה לקבל דוח ריכוז נתונים רגיל
: ביקש מיופה כוח בתמורה מלשכת אשראי לקבל באמצעותה דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי לקוח, רשאית לשכת האשראי לפנות לבנק ישראל בבקשה לקבל דוח ריכוז נתונים כאמור, ובלבד שהתקיימו לגבי מיופה הכוח התנאים שקבע הנגיד לפי [[סעיף 43]] ותנאים שהורה הממונה לשם קבלת הדוח מהמאגר ([[בסימן זה]] - התנאים להעברת דוח ריכוז נתונים).

@ 42. מסירת דוח ריכוז נתונים רגיל למיופה כוח בתמורה
: (א) הגישה לשכת אשראי לבנק ישראל בקשה לקבל נתוני אשראי לגבי לקוח בעקבות בקשה של מיופה כוח בתמורה, ימסור בנק ישראל ללשכת האשראי דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי הלקוח, בהתאם להוראות שנתן הממונה לעניין זה.
: (ב) השר, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין אופן מתן ייפוי הכוח על ידי לקוח כאמור [[בסימן זה]] ולעניין אופן הוכחת קיומם של התנאים להעברת דוח ריכוז נתונים לשם מסירת דוח ריכוז נתונים רגיל.

@ 43. הוראות לעניין תנאים להעברת דוח ריכוז נתונים
: הנגיד, בהסכמת השר ובאישור הוועדה, יקבע תנאים שעל מיופה הכוח בתמורה לעמוד בהם לשם קבלת דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי הלקוח, ובכלל זה לקבוע את השימושים שמיופה הכוח בתמורה יהיה רשאי לעשות במידע שבדוח ובנתוני האשראי שיקבל מהמאגר.

=== סימן ו': גישה למידע לא מזוהה במאגר והשימושים בו ===

@ 44. שימוש במידע לא מזוהה בידי בנק ישראל
: (א) בנק ישראל רשאי לעשות שימוש במידע לא מזוהה הכלול במאגר לשם ביצוע תפקידיו לפי [[חוק בנק ישראל]].
: (ב) בנק ישראל רשאי להעביר למאגר מידע מזוהה לגבי לקוחות, הנמצא בידיו מכוח סמכויותיו לפי דין (בסעיף קטן זה - מידע חיצוני), לשם הצלבתו עם מידע מזוהה הכלול במאגר והפקת מידע לא מזוהה הדרוש לו לשם ביצוע תפקידיו לפי [[חוק בנק ישראל]], ובלבד שהמידע החיצוני יימחק מהמאגר מיד לאחר הפקת המידע הלא מזוהה; הצלבת המידע לפי סעיף קטן זה תיעשה, ככל האפשר, באופן שלא ייחשף במסגרתה מידע מזוהה בפני מורשי הגישה למידע מזוהה בהתאם להוראות [[סעיף 60(ג)]], מעבר לחשיפה הדרושה לצורך הצלבת המידע.

@ 45. גישה של לשכת אשראי למידע לא מזוהה במאגר
: (א) בנק ישראל רשאי לתת ללשכת אשראי גישה למידע לא מזוהה הכלול במאגר, הדרוש לה לפיתוח מודל סטטיסטי לשם מתן חיווי אשראי ושירותים המתבססים על נתוני אשראי; גישה כאמור תינתן לגבי מידע לא מזוהה שמועד הכללתו במאגר חל בחמש השנים שקדמו למועד שבו ניתנה הגישה אליו.
: (ב) לשכת אשראי לא תעתיק ולא תשמור מידע לא מזוהה שיש לה גישה אליו לפי סעיף קטן (א); השר, בהסכמת הנגיד, רשאי לקבוע נסיבות שבהן תהיה לשכת אשראי רשאית להעתיק ולשמור חלק ממידע לא מזוהה כאמור, באופן ובתנאים שיקבע, וככל הדרוש לפיתוח מודל סטטיסטי כאמור בסעיף קטן (א).

=== סימן ז': הוראות שונות לעניין מסירת מידע ושימוש בו ===

@ 46. מידע מזהה לגבי מקורות מידע
: בנק ישראל לא יכלול בנתוני האשראי שהוא מוסר מהמאגר ללשכת אשראי לפי [[פרק זה]] לשם עריכת דוח אשראי או חיווי אשראי, פרטי מידע מזהים לגבי מקורות המידע, למעט לגבי מקורות המידע המפורטים [[בסעיף 19(א)(1) עד (5)]]; השר רשאי לקבוע פרטי מידע נוספים שאין לכלול בנתוני האשראי הנמסרים לשם עריכת דוח אשראי או חיווי אשראי או דוח ריכוז נתונים רגיל לשם מסירתו למיופה כוח בתמורה.

@ 47. התקופה שלגביה יימסרו נתוני אשראי
: (א) בנק ישראל ימסור ללשכת אשראי, לשם עריכת דוח אשראי או חיווי אשראי, לפי בקשת הלשכה שהוגשה בהתאם להוראות [[סימנים ב']] [[סימן ג'|או ג']], רק נתוני אשראי שמועד הכללתם במאגר חל בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה בידי הלשכה.
: (ב) השר רשאי לקבוע תקופות קצרות מהתקופה שבסעיף קטן (א) לגבי סוגי נתוני אשראי שיקבע.

@ 48. דרכי מסירת המידע בידי בנק ישראל
: (א) השר, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין מסירת המידע הכלול במאגר, לפי [[פרק זה]], ורשאי הוא לקבוע תנאים למסירה כאמור.
: (ב) הממונה רשאי להורות על דרכי מסירת המידע הכלול במאגר לפי [[פרק זה]], ובכלל זה להורות כי המסירה תהיה בדרך של מתן גישה למאגר באופן ובתנאים שיורה.

@ 49. תקופת החזקת נתוני אשראי בידי לשכת אשראי ומיופה כוח בתמורה
: (א) לשכת אשראי שקיבלה נתוני אשראי מהמאגר לפי [[פרק זה]] תחזיק בהם לתקופה המזערית הנדרשת לשם מתן שירות נתוני אשראי או שירות המתבסס על נתוני אשראי, אך לא יותר מהתקופה שיקבע השר באישור הוועדה.
: (ב) השר, באישור הוועדה, יקבע את התקופה המרבית להחזקת נתוני אשראי בידי מיופה כוח בתמורה.

@ 50. מחיר מרבי שרשאית לשכת אשראי לגבות
: (א) הנגיד רשאי לקבוע את הסכומים המרביים שתגבה לשכת אשראי בעד שירותים שהיא מספקת לפי [[סעיפים 12]] [[או 13]]; קבע הנגיד כאמור, לא תגבה לשכת אשראי תשלום בסכום העולה על הסכום המרבי שקבע.
: (ב) לשכת אשראי תדווח לנגיד, אחת לשנה, על תשלום שדרשה בעד כל אחד מהשירותים שסיפקה, בדרך שקבע הנגיד.

@ 51. נתונים שלשכת אשראי אינה רשאית להביא בחשבון
: לשכת אשראי לא תביא בחשבון נתונים בדבר מינו, גילו, נטייתו המינית, גזעו, דתו, ארץ מוצאו, לאומיותו, מקום מגוריו ומצבו המשפחתי או הבריאותי של לקוח, לעניין המודל הסטטיסטי שלה הדרוש לה למתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי וחיווי אשראי, לעניין מתן חיווי אשראי על לקוח ולעניין דירוג אשראי שלו.

@ 52. שימוש בדוח אשראי או בחיווי אשראי עדכניים
: (א) בהחלטתו להתקשר בעסקת אשראי עם לקוח או לשם הבטחת קיום תנאי העסקה, לא יתחשב משתמש בנתוני אשראי, בדוח אשראי לא עדכני.
: (ב) בהחלטתו אם לתת אשראי ללקוח, לא יתחשב נותן אשראי בחיווי אשראי לא עדכני.
: (ג) לעניין סעיף זה, רואים דוח אשראי או חיווי אשראי שחלפו שישים ימים מיום קבלתם כדוח אשראי או חיווי אשראי לא עדכניים, אלא אם כן קבע השר תקופה קצרה מזו.

@ 53. שמירת דוח אשראי בידי משתמש בנתוני אשראי
: משתמש בנתוני אשראי רשאי להחזיק בדוח אשראי עד תום תקופת עסקת האשראי עם הלקוח שבקשר אליה התבקש הדוח, ואם התבקש הדוח לשם החלטה על התקשרות בעסקת אשראי, ולא נכרתה העסקה - ימחק את דוח האשראי בתוך שישים ימים מיום קבלתו, אלא אם כן קבע השר תקופה קצרה מזו.

@ 54. הגבלה על העברת נתוני אשראי
: הממונה רשאי לאסור או להגביל, לצמיתות או לתקופה שיקבע, מסירה לפי [[פרק זה]] של נתוני אשראי הכלולים במאגר ללשכת אשראי, וכן לאסור או להגביל העברת נתוני אשראי שקיבלה לשכת אשראי לפי [[פרק זה]] למשתמש בנתוני אשראי או למיופה כוח בתמורה, אם מצא כי הדבר דרוש לשם שמירה על מטרות חוק זה והתקיימו נסיבות חריגות.

== פרק ח': תיקון מידע הכלול במאגר ==

@ 55. תיקון מידע בידי מקור מידע
: גילה מקור מידע כי נתוני אשראי לגבי לקוח שהעביר למאגר אינם נכונים, שלמים או מדויקים או שחל בהם שינוי מכל סיבה שהיא, יודיע על כך לבנק ישראל ויעביר לו את נתוני האשראי המעודכנים, בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך שבעה ימים, אלא אם כן קבע הממונה תקופה אחרת, והכול באופן שיורה הממונה.

@ 56. תיקון מידע לבקשת לקוח
: (א) סבר לקוח כי מידע לגביו הכלול במאגר אינו נכון, שלם או מדויק, זכאי הוא לפנות לבנק ישראל בבקשה למחוק מידע, להשלים מידע או לתקנו.
: (ב) הוגשה לבנק ישראל בקשה לפי סעיף קטן (א), וסבר הבנק כי לשם טיפול בבקשה יש צורך כי מקור המידע יערוך בירור, יציין במאגר כי מתקיים הליך בירור בנוגע לאותו מידע, ויפנה למקור המידע לשם בירור הבקשה.
: (ג) פנה בנק ישראל אל מקור המידע כאמור בסעיף קטן (ב), יערוך מקור המידע בירור בעניין ויעביר למנהל המאגר את תוצאות הבירור, בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך שבעה ימים, אלא אם כן קבע הממונה תקופה אחרת; העלה הבירור כי יש צורך בהשלמת המידע או בתיקונו - יעביר מקור המידע לבנק ישראל גם את המידע המעודכן, בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך שבעה ימים, אלא אם כן קבע הממונה תקופה אחרת, והכול באופן שהורה הממונה.
: (ד) לא העביר מקור המידע את תוצאות הבירור בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (ג), יורה הממונה למנהל המאגר על הפעולות שיש לנקוט במאגר בנוגע למידע.

@ 57. עדכון המידע במאגר והודעה על העדכון
: (א) מנהל המאגר יעדכן מיד את המידע הכלול במאגר בהתאם למידע המעודכן שהועבר ולבירור שנערך לפי [[סעיפים 55]] [[או 56]], לפי העניין; התגלעה מחלוקת בין מקור המידע והלקוח לעניין נתון אשראי הכלול במאגר, רשאי בנק ישראל לרשום הערה בעניין במאגר או למחוק את נתון האשראי שבמחלוקת.
: (ב) הממונה ייתן הוראות לעניין מסירת מידע שעודכן לפי סעיף קטן (א) ללקוח, ללשכות האשראי, למשתמשים בנתוני אשראי או למיופי כוח בתמורה.

== פרק ט': שמירת סודיות ואבטחת מידע ==

@ 58. שמירת סודיות
: (א) אדם שהגיע אליו מידע על לקוח לפי חוק זה, ובכלל זה מי שהמידע הגיע אליו בתוקף תפקידו, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
: (ב) הגיע לידי אדם מידע לא מזוהה שמקורו במאגר, לא יבצע כל פעולה לאיתור זהות הלקוח שהמידע מתייחס אליו.

@ 59. הגבלת העברת מידע לגופים ציבוריים
: על אף האמור [[בפרק ד' לחוק הגנת הפרטיות]] והוראות כל דין אחר, לא יועבר מידע אל המאגר או ממנו, אלא בהתאם להוראות חוק זה.

@ 60. אבטחת מידע (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) בנק ישראל יאסוף את המידע המועבר למאגר, ישמור וימסור אותו -
:: (1) בדרך שתבטיח הגנה מפני דליפת מידע מהמאגר או פריצה אליו, וכן מפני העברה, חשיפה, מחיקה, שימוש, שינוי או העתקה בלא רשות כדין;
:: (2) בדרך שתמנע שימוש במידע בניגוד להוראות לפי חוק זה;
:: (3) בדרך שתבטיח כי הגישה למידע תהיה בהתאם להוראות לפי חוק זה ותאפשר בקרה ופיקוח על אופן השימוש במאגר;
:: (4) בדרך שתבטיח שהמידע הלא מזוהה נשמר ונמסר ככזה.
: (ב) לשם קיום מטרות חוק זה ולהבטחת פרטיות הלקוחות ולשם מתן גישה של לשכת אשראי למידע לא מזוהה במאגר כאמור [[בסעיף 45]], ישמור בנק ישראל במאגר את נתוני האשראי וכל מידע אחר על לקוח כמידע לא מזוהה, בנפרד מכל פרט מזהה; ואולם יהיה ניתן לקשר בין נתוני האשראי וכל מידע אחר על לקוח לפרטים המזהים, תוך יצירת מידע מזוהה, לשם עדכון הנתונים במאגר לגבי לקוח מסוים ומסירתם בהתאם להוראות חוק זה, וכן לצורך אחר הנדרש במישרין לשם הפעלת המאגר כפי שיקבע הנגיד בהסכמת השר; ההפרדה בין המידע המזוהה ובין המידע הלא מזוהה וקישור הנתונים לפי סעיף קטן זה ייעשו בדרך שיורה הממונה, בהתייעצות עם ראש הרשות להגנת הפרטיות.
: (ג) הנגיד, בהסכמת השר, יקבע הוראות הדרושות לשם אבטחת המידע המועבר למאגר, הכלול בו והנמסר ממנו, ובין השאר הוראות בעניינים אלה:
:: (1) אופן איסוף המידע ורישומו, בידי מקור המידע, בדרך שתבטיח את מהימנות המידע, דיוקו ואבטחתו;
:: (2) אופן העברת המידע למאגר, אופן שמירתו במאגר ואופן השימוש בו ואבטחתו;
:: (3) אופן הגישה למידע הכלול במאגר, ובכלל זה מורשי הגישה למידע מזוהה או לא מזוהה, ואמצעי הזיהוי הנדרשים מלשכת אשראי לשם שימוש במערכת הטכנולוגית המשמשת את המאגר לרבות ביצוע פעולות בה, וכן הוראות בדבר בקרה על המערכת האמורה;
:: (4) אופן העברת מידע מזוהה ללשכת אשראי, שמירתו במערכת הטכנולוגית המשמשת את לשכת האשראי, השימוש בו, אבטחתו ומחיקתו.
: (ד) בנק ישראל יחזיק את מאגר נתוני האשראי במיתקניו.

== פרק י': הפעלת שירות מידע על עוסקים ==

@ 61. רישוי שירות מידע על עוסקים
: (א) הממונה רשאי לתת רישיון שירות מידע על עוסקים ([[בפרק זה]] - רישיון) למבקש שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא חברה כהגדרתה [[בחוק החברות]];
:: (2) הוא רשם את מאגר המידע כמאגר מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות]];
:: (3) הוא המציא ערובה בהתאם להוראות [[סעיף 8]];
:: (4) הוא, בעל שליטה בו ונושא משרה בו לא הורשעו בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, המבקש אינו ראוי, לדעת הממונה, לקבל רישיון, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי;
:: (5) ביכולתו להפעיל מערכת טכנולוגית שתמזער את הסיכון לפגיעה בפרטיות הלקוחות ואת הסיכון לפגיעה באבטחת המידע שבידי המבקש.
: (ב) הממונה לא ייתן רישיון שירותי מידע על עוסקים למבקש אם ראה כי לא התקיימו התנאים כאמור בסעיף קטן (א) או מטעמים שבטובת הציבור.
: (ג) היה לממונה יסוד סביר להניח שמבקש הרישיון ישתמש במידע שיקבל שלא למטרות חוק זה או שלא יעמוד בדרישות לפי החוק, לא ייתן לו רישיון.
: (ד) הנגיד יקבע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לרישיון לפי סעיף זה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה.
: (ה) הוראות [[סעיפים 8 עד 11]] יחולו, בשינויים המחויבים, על רישוי שירות מידע על עוסקים.

@ 62. הפעלת שירות מידע על עוסקים
: לשכת מידע על עוסקים רשאית, במסגרת הפעלת שירות מידע על עוסקים, לאסוף ולהחזיק בכל מידע שקיבלה כדין על לקוח בפעילותו כעוסק בלבד, לרבות נתוני אשראי על לקוח בפעילותו כאמור ([[בפרק זה]] - נתוני אשראי על עוסק), ולמסרם לאחר, והכול בכפוף לתקנות שקבע השר לפי [[סעיף 64]], ככל שקבע.

@ 63. נתונים שלשכת מידע על עוסקים אינה רשאית להביא בחשבון
: לעניין דירוג אשראי של עוסק, לא תביא לשכת מידע על עוסקים בחשבון נתונים בדבר מינו, גילו, נטייתו המינית, גזעו, דתו, ארץ מוצאו, לאומיותו, מקום מגוריו ומצבו המשפחתי או הבריאותי.

@ 64. תקנות לעניין הפעלת שירות מידע על עוסקים
: השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הפעלת שירות מידע על עוסקים בידי לשכת מידע על עוסקים, בין השאר בעניינים אלה:
: (1) סוג נתוני אשראי על עוסק שלשכת מידע על עוסקים לא תהיה רשאית לאסוף, להחזיק ולמסור;
: (2) מקורות המידע שמהם לשכת המידע על עוסקים לא תהיה רשאית לאסוף נתוני אשראי;
: (3) שימושים אסורים בנתוני אשראי על עוסק;
: (4) אופן מסירת נתוני אשראי על עוסק.

@ 65. החזקת מידע
: לשכת מידע על עוסקים תחזיק במידע שאספה במסגרת מתן שירות מידע על עוסקים לתקופה של שבע שנים לפחות מיום קבלת המידע.

== פרק י&quot;א: הממונה על שיתוף בנתוני אשראי ==

=== סימן א': מינוי הממונה ותפקידיו ===

@ 66. מינוי הממונה ותפקידיו
: (א) הנגיד ימנה ממונה על שיתוף בנתוני אשראי, והוא יהיה עובד בנק ישראל.
: (ב) הממונה יהיה אחראי לשיתוף בנתוני אשראי לפי חוק זה, ויפעל לשם אבטחת המידע, ההגנה על פרטיות הלקוחות ושמירה על עניינם של הלקוחות ומשתמשים בנתוני אשראי; תפקידי הממונה יהיו, בין השאר -
:: (1) מתן רישיונות שירות נתוני אשראי ורישיונות שירות מידע על עוסקים;
:: (2) פיקוח ועריכת בקרה על פעולתן של לשכות האשראי ולשכות מידע על עוסקים, ובכלל זה לגבי פיתוח המודלים הסטטיסטיים בידי הלשכות;
:: (3) פיקוח ועריכת בקרה על פעולות של מקורות המידע המעבירים מידע למאגר, של המשתמשים בנתוני אשראי ושל מיופי כוח בתמורה;
:: (4) מתן הוראות, לפי [[סעיף 68]], ללשכת אשראי וללשכת מידע על עוסקים, למקורות מידע המעבירים מידע למאגר, למשתמשים בנתוני האשראי ולמיופי כוח בתמורה.
: (ג) הממונה רשאי לקבל מידע מהמאגר לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה ובמידה הנדרשת לכך.

=== סימן ב': מרשמים ===

@ 67. מרשמים
: (א) הממונה ינהל מרשמים כמפורט להלן:
:: (1) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/CB|מרשם של לשכות אשראי]];
:: (2) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/DS|מרשם של מקורות מידע]], המעבירים מידע למאגר או שהתחייבו להעביר מידע למאגר לפי הוראות [[פרק ו']];
:: (3) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/CP|מרשם של משתמשים בנתוני אשראי]];
:: (4) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/PER|מרשם של מיופי כוח בתמורה]] מסוג שיקבע הנגיד;
:: (5) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/BI|מרשם של לשכות מידע על עוסקים]].
: (ב)(1) במרשמים לפני סעיף קטן (א) יכלול הממונה פרטים על לשכות אשראי, על מקורות מידע, על משתמשים בנתוני אשראי ועל מיופי כוח בתמורה, שהממונה אסר או הגביל מסירת מידע מהמאגר אליהם לפי הוראות [[סעיפים 20]] [[או 54]].
:: (2) נמסרו נתוני אשראי ממקור מידע לפי [[סעיף 108]], יצוין במרשם כאמור בסעיף קטן (א)(2), לאיזו לשכת אשראי נמסר המידע.
: (ג) המרשמים יהיו פתוחים לעיון הציבור באתר האינטרנט של בנק ישראל.

=== סימן ג': הוראות הממונה ===

@ 68. הוראות הממונה
: (א) לשם ביצוע תפקידיו, רשאי הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת שמונתה לפי [[סימן ד']] -
:: (1) לתת הוראות ללשכות האשראי וללשכות שירות מידע על עוסקים הנוגעות לדרכי פעולתן וניהולן, של נושאי משרה בהן וכל מי שמועסק על ידיהן, והכול לשם קיום מטרות חוק זה, לשם ניהולן התקין של הלשכות, ולשם השמירה על עניינם של הלקוחות ושל המשתמשים בנתוני אשראי, ההגנה על פרטיות הלקוחות ואבטחת המידע; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל הלשכות או לסוג מסוים מהן;
:: (2) לתת הוראות למקורות המידע המעבירים מידע למאגר, למשתמשים בנתוני אשראי ולמיופי כוח בתמורה, בפעולתם לפי חוק זה, לשם קיום מטרות חוק זה ולשם השמירה על עניינם של הלקוחות ושל המשתמשים בנתוני אשראי, ההגנה על פרטיות הלקוחות ואבטחת המידע; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל מקורות המידע, המשתמשים בנתוני אשראי או מיופי הכוח בתמורה או לסוג מסוים מהם.
: (ב) היה בכוונת הממונה לתת הוראות לפי סעיף קטן (א) בעניין שיש לשר או לנגיד סמכות לפי חוק זה להתקין לגביו תקנות או כללים, יודיע הממונה על כוונתו כאמור לשר או לנגיד, לפי העניין.

@ 69. פרסום הוראות הממונה
: (א) הוראות הממונה לפי [[סעיף 68]] וכל הוראה אחרת של הממונה לפי חוק זה שהיא בת פועל תחיקתי, אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
: (ב) הוראות הממונה כאמור בסעיף קטן (א) וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל, באופן שיאפשר מעקב אחר שינוין לאורך זמן ותיעודן, ורשאי הנגיד לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.
: ((הוראות הממונה מפורסמות [[https://www.creditdata.org.il/חקיקה-ואסדרה/אסדרה/|באתר נתוני אשראי של בנק ישראל]].))

=== סימן ד': הוועדה המייעצת לעניין הוראות הממונה ===

@ 70. הוועדה המייעצת לעניין הוראות הממונה
: (א) הנגיד ימנה ועדה שתפקידה לייעץ לממונה לעניין מתן הוראות לפי [[סעיף 68]] ([[בסימן זה]] - הוועדה המייעצת).
: (ב) הוועדה המייעצת תהיה בת שמונה חברים, ובהם לפחות ארבע נשים, וזה הרכבה:
:: (1) אחד יהיה משפטן שהוא עובד המדינה, שימונה לפי הצעת היועץ המשפטי לממשלה;
:: (2) אחד יהיה עובד משרד האוצר, שימונה לפי הצעת שר האוצר;
:: (3) אחד מחברי הוועדה המייעצת ימונה מקרב עובדי המדינה או מקרב הציבור, והוא יהיה מומחה בהגנה על הפרטיות;
:: (4) חמישה ימונו מקרב הציבור -
::: (א) שניים יהיו אנשי משק וכלכלה, או חברי הסגל האקדמי הבכיר או מי שהיו חברי סגל כאמור במוסד מוכר כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]], שהם בעלי ניסיון או השכלה בתחום השירותים הפיננסיים;
::: (ב) שניים יהיו בעלי ניסיון בתחום החינוך הפיננסי או שהם בעלי ניסיון בפעילות חברתית בתחום זה;
::: (ג) אחד יהיה מומחה באבטחת מידע או בטכנולוגיות מידע.
: (ג) הנגיד ימנה אחד מחברי הוועדה המייעצת ליושב ראש הוועדה ואחד מהם לסגן היושב ראש.
: (ד) הוועדה המייעצת תתכנס לבקשת יושב ראש הוועדה או לבקשת הממונה, ותכלול בסדר יומה כל נושא שבסמכותה על פי בקשת היושב ראש או הממונה.
: (ה) שלושה חברי הוועדה המייעצת, ובהם היושב ראש או סגן היושב ראש, יהיו מניין חוקי בישיבותיה.
: (ו) לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.

@ 71. ניגוד עניינים
: (א) לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה המייעצת מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו.
: (ב) חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בדיון בישיבות הוועדה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בוועדה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.
: (ג) התברר לחבר הוועדה המייעצת כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך בהקדם האפשרי, ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה האמור יושב ראש הוועדה - יודיע על כך לנגיד.
: (ד) לעניין סעיף זה, אחת היא אם מילוי התפקיד האחר נעשה בתמורה או שלא בתמורה.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;עניין אישי&quot; - לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף אחר שהוא או קרובו הם בעלי עניין או נושאי משרה בו;
::- &quot;קרוב&quot; - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים, וכן אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר הוועדה.

@ 72. תקופת כהונה
: תקופת כהונתו של חבר הוועדה המייעצת תהיה שלוש שנים מיום מינויו, וניתן למנותו לתקופת כהונה נוספת כאמור, ובלבד שלא יכהן יותר משלוש תקופות כהונה.

@ 73. פקיעת כהונה
: (א) חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
:: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לנגיד;
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע, לדעת הנגיד, למלא את תפקידו;
:: (3) הוא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי למלא את תפקידו או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי;
:: (4) הנגיד נוכח כי הוא נעדר בלא סיבה סבירה, משלוש ישיבות רצופות של הוועדה המייעצת או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה בשנה אחת; יושב ראש הוועדה ידווח לנגיד על חבר הוועדה שנעדר מישיבותיה כאמור;
:: (5) לגבי חבר ועדה מייעצת שהוא עובד המדינה - הוא חדל להיות עובד המדינה.
: (ב) פקעה כהונתו של חבר הוועדה המייעצת, יפעל הנגיד למינוי חבר ועדה במקומו, בהקדם האפשרי.

@ 74. סדרי עבודה
: הוועדה המייעצת תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

@ 75. שמירת תוקף
: קיום הוועדה המייעצת, סמכויותיה ותוקף המלצותיה, לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

@ 76. סודיות דיוני הוועדה ופרסום החלטותיה
: לא יגלה אדם דבר מדיוני הוועדה המייעצת או מכל חומר שנמסר לה, אלא אם כן הנגיד הסמיך אותו לכך; ואולם עיקרי המלצות הוועדה המייעצת והפרוטוקולים של דיוניה יפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל, למעט עיקרי המלצות או פרוטוקולים של דיון מסוים, או חלקם, שהוועדה, בהחלטה מנומקת בכתב שתפורסם באתר האינטרנט של בנק ישראל, הורתה שלא לפרסמם.
: ((פרוטוקולים הוועדה המייעצת מפורסמים [[https://www.creditdata.org.il/הודעות-ופרסומים/פרוטוקולי-הוועדה-המייעצת/פרוטוקולים/|באתר נתוני אשראי]].))

@ 77. גמול והחזר הוצאות
: חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה זכאים לגמול והחזר הוצאות בעבור השתתפות בישיבות הוועדה, בשיעור שיקבע הנגיד; הגמול האמור ישולם בידי בנק ישראל.
: ((פורסמו [[כללי נתוני אשראי (גמול והחזר הוצאות לחברי הוועדה המייעצת), התשע&quot;ח-2017]].))

=== סימן ה': בירור תלונות ציבור ===

@ 78. בירור תלונות ציבור
: (א) הממונה יברר תלונות ציבור בדבר פעולה של לשכת אשראי, לשכת מידע על עוסקים, מקור מידע המעביר מידע למאגר לפי [[פרק ו']], משתמש בנתוני אשראי ומיופה כוח בתמורה וכן תלונות הקשורות בהפעלת המאגר.
: (ב) נגעה תלונה לעניין שהדיון לגביו החל לפני בית משפט או בורר או לעניין אשר הוכרע בידי בית משפט או בורר, יביא זאת הממונה בחשבון במסגרת שיקוליו אם לברר את התלונה.

@ 79. דרכי בירור
: (א) בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה לממונה, והוא לא יהיה קשור להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות.
: (ב) הממונה יביא את התלונה לידיעת הנילון וייתן לו הזדמנות להשיב עליה; נגעה התלונה ללשכת אשראי, יודיע הממונה גם לממונה על פניות הציבור בה.
: (ג) ביקש מתלונן להופיע לפני הממונה, רשאי הממונה לזמנו לצורך שמיעתו.

@ 80. תלונה הנוגעת לפגיעה בפרטיות
: נגעה תלונה לפגיעה בפרטיות, יעבירה הממונה גם לידיעת הממונה על הגנת הפרטיות, ורשאי הוא להתייעץ עמו לבירור התלונה.

@ 81. תוצאות הבירור
: (א) מצא הממונה שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן ולנילון; הממונה רשאי לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להורות לנילון לתקן ליקוי שהעלה הבירור, בין לעניין המקרה שעליו התלונה ובין בדרך כלל, בדרך ובמועד שהורה, ורשאי הממונה להורות למנהל המאגר לתקן את המידע שבמאגר; הורה הממונה על תיקון מידע שבמאגר יחולו ההוראות לפי [[סעיף 57]], בשינויים המחויבים.
: (ב) מצא הממונה שהתלונה אינה מוצדקת, או שאינה ראויה לבירורו, יודיע על כך למתלונן ולנילון, ורשאי הוא לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו.
: (ג) העלה הבירור חשד שנעברה עבירה פלילית, יביא הממונה את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.

@ 82. פרסום דרכי הגשת תלונות
: הדרכים להגשת תלונות יפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל, בשפה ברורה ופשוטה בעברית, בערבית, באנגלית וברוסית.
: ((הסבר בדבר הגשת תלונה מפורסם [[https://www.creditdata.org.il/מידע-לציבור/פנייה-למערכת/|באתר נתוני אשראי]].))

== פרק י&quot;ב: פיקוח ==

@ 83. הגדרות - [[פרק י&quot;ב]]
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;נתוני מערכת&quot; - אחד מאלה:
:: (1) נתונים על החזקה וניהול של מידע ושל מאגרי מידע, בידי לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים, והשימוש בהם, הדרושים לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה בידי הלשכה, ובלבד שאינם כוללים מידע מזוהה;
:: (2) רישומים שלשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים חייבת לשמור לפי חוק זה, אגב ניהול של מאגר מידע, אחזקתו או שימוש בו;
:- &quot;מחשב&quot;, &quot;חומר מחשב&quot;, &quot;חדירה לחומר מחשב&quot; ו&quot;פלט&quot; - כמשמעותם [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 84. הסמכת מפקחים
: (א) הממונה יסמיך מבין עובדי בנק ישראל מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי [[פרק זה]], לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה; הודעה על מינוי מפקח ועל שינוי לגבי מינוי יפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל באופן שיאפשר לעקוב אחר שינויים שנעשו.
: (ב) לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת הממונה, להיות מפקח;
:: (2) הוא קיבל הכשרה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה הממונה;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה הממונה;
:: (4) לעניין הסמכויות לפי [[סעיפים 85(4)]] [[ו־86]] - הוא מיומן לביצוע פעולות של חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור.

@ 85. סמכויות מפקח
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך, לרבות פלט, שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה;
: (3) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר להציג לפניו או למסור לו עותק מחומר מחשב הכולל נתוני מערכת או מידע מדגמי הדרוש לשם הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה; מידע מדגמי לפי פסקה זו יידרש רק בהיקף הנחוץ למימוש תכליות הפיקוח;
: (4) לחדור לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים, בהתאם להוראות [[סעיף 86]];
: (5) להיכנס למקום שהכניסה אליו דרושה לשם מילוי תפקידיו ובו פועל גוף מפוקח, או למקום שיש לו יסוד סביר להניח כי פועל בו גוף מפוקח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט; לעניין זה, &quot;גוף מפוקח&quot; - לשכת אשראי, לשכת מידע על עוסקים, מקור מידע המעביר מידע למאגר, משתמש בנתוני אשראי או מיופה כוח בתמורה.

@ 86. חדירה לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה בידי לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים, רשאי מפקח שמתקיימות לגביו הוראות [[פסקאות (1) עד (4) של סעיף 77(ב)]] -
: (1) לחדור לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים לשם העתקת נתוני המערכת הכלולים בו, להעתיק את נתוני המערכת כאמור ולהפיק מהם פלט, ובלבד שלא תבוצע חדירה לחומר מחשב אם אינה נדרשת במישרין לשם איתור נתוני המערכת והעתקתם;
: (2) לחדור לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים לשם איסוף מידע מדגמי; מידע מדגמי לפי פסקה זו ייאסף רק בהיקף הנחוץ למימוש תכליות הפיקוח;
: (3) לחדור לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים לשם העתקת מידע על לקוח, להעתיק את המידע ולהפיק ממנו פלט, ובלבד שאותו לקוח הסכים לכך מראש ובכתב, ושלא תבוצע חדירה לחומר מחשב אם אינה נדרשת במישרין לשם איתור המידע על אותו לקוח והעתקתו.

@ 87. דרישת חומר מחשב או חדירה לחומר מחשב - הסתייעות במומחה ומחיקת המידע
: (א) לשם ביצוע הסמכויות לפי [[פסקאות (3) ו־(4) של סעיף 85]], רשאי מפקח להסתייע במומחה, גם אם אינו עובד בנק ישראל, לשם עריכת בדיקה במקום שבו פועל מי שממנו נדרש חומר מחשב לפי [[85|אותן פסקאות]], ולשם דרישת חומר המחשב או החדירה לחומר המחשב, אם נדרשים לשם כך ניסיון, ידע או אמצעים שאין בידי המפקח, ובלבד שהמפקח נוכח במקום בעת ביצוע הפעולות בידי המומחה ומפקח על ביצוען; המפקח יודיע למומחה על חובת הסודיות החלה עליו.
: (ב) מידע מדגמי שנאסף לפי [[סעיף 85(3) או (4)]], יימחק ממאגרי המידע של בנק ישראל לאחר סיום הליכי הפיקוח שלשמם נאסף, אך לא יאוחר משישה חודשים ממועד מסירתו או איסופו או במועד מאוחר יותר שיקבע השר.

@ 88. חובת הזדהות
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי הממונה המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.

== פרק י&quot;ג: עונשין ==

@ 89. עונשין
: (א) אלה דינם הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]:
:: (1) נותן אשראי שביקש מלשכת אשראי חיווי אשראי, בלי שיידע את הלקוח על כך, בניגוד להוראות [[סעיף 33]];
:: (2) חברת חשמל שביקשה חיווי בשאלה אם לנקוט אמצעי גבייה לגבי לקוח בלי ששלחה הודעה על כך ללקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 37]].
: (ב) אלה דינם הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]:
:: (1) מי שעשה שימוש בנתוני אשראי שקיבל מהמאגר, שלא למטרה שלשמה התבקשו, בניגוד להוראות [[סעיף 25]];
:: (2) לשכת אשראי שהעתיקה או שמרה מידע לא מזוהה, בניגוד להוראות [[סעיף 45(ב)]];
:: (3) לשכת אשראי או מיופה כוח בתמורה שהחזיקו בנתוני אשראי מעבר לתקופה האמורה לפי [[סעיף 49]];
:: (4) נותן אשראי שהחזיק בדוח אשראי מעבר לתקופת עסקת האשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 53]] או שלא מחק את דוח האשראי בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]];
:: (5) מי שהגיע לידיו מידע לא מזוהה שמקורו במאגר וביצע פעולה לאיתור זהות הלקוח שהמידע מתייחס אליו, בניגוד להוראות [[סעיף 58(ב)]];
:: (6) לשכת מידע על עוסקים שהחזיקה במידע שאספה במסגרת מתן שירות מידע על עוסקים, לתקופה הקצרה משבע שנים מיום קבלת המידע, בניגוד להוראות [[סעיף 65]].
: (ג) אלה דינם מאסר שלוש שנים או הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]:
:: (1) מי שאסף נתוני אשראי, החזיק בהם לצורך מסירתם לאחר או מסרם לאחר, דרך עיסוק, בניגוד להוראות [[סעיף 4]];
:: (2) לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים שפעלה שלא בהתאם לתנאי רישיונה, בניגוד להוראות [[סעיפים 5]] [[או 6]], לפי העניין;
:: (3) לשכת אשראי העוסקת בעיסוק שאינו שירות נתוני אשראי ואינו עיסוק נוסף מותר לפי קביעת הנגיד, בניגוד להוראות [[סעיף 12(ב)]];
:: (4) נותן אשראי שביקש מלשכת אשראי דוח אשראי בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 27]];
:: (5) לשכת אשראי שהביאה בחשבון, לעניין המודל הסטטיסטי שלה, לעניין חיווי אשראי על לקוח ולעניין דירוג אשראי שלו או לשכת מידע על עוסקים שהביאה בחשבון לעניין דירוג אשראי של עוסק נתונים בדבר מינו, גילו, נטייתו המינית, גזעו, דתו, ארץ מוצאו, לאומיותו, מקום מגוריו, ומצבו המשפחתי או הבריאותי, בניגוד להוראות [[סעיף 51]] [[או 63]], לפי העניין;
:: (6) מי שגילה מידע על לקוח שהגיע אליו לפי חוק זה או עשה בו שימוש, בניגוד להוראות [[סעיף 58(א)]].

@ 90. אחריות נושא משרה
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי [[פרק זה]] בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - מחצית הקנס בשל אותה עבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[פרק זה]] בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
: (ג) בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד לתחום שבו בוצעה העבירה.

== פרק י&quot;ד: עיצום כספי ==

@ 91. הגדרות - [[פרק י&quot;ד]] (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: [[בפרק זה]], &quot;הסכום הבסיסי&quot; - סכום כמפורט להלן, לפי העניין:
: (1) לעניין לשכת אשראי, לשכת מידע על עוסקים, מקור מידע המעביר מידע למאגר ומשתמש בנתוני אשראי - 200,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2025, 229,790 ש&quot;ח)));
: (2) לעניין מיופה כוח בתמורה - 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2025, 11,490 ש&quot;ח))), ואם הוא תאגיד - 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2025, 57,440 ש&quot;ח))).

@ 92. עיצום כספי (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: (א) הפעיל אדם שירות נתוני אשראי או שירות מידע על עוסקים, בלי שבידו רישיון לכך, בניגוד להוראות [[סעיפים 5]] [[או 6]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2025, 57,440 ש&quot;ח))).
: (ב) מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום הבסיסי:
:: (1) לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים שפעלה שלא בהתאם לתנאי רישיונה, בניגוד להוראות [[סעיפים 5]] [[או 6]], לפי העניין;
:: (2) לשכת אשראי שרישיונה בוטל ופעלה שלא בהתאם להוראות הממונה לפי [[סעיף 11(ד)]];
:: (3) לשכת אשראי העוסקת בעיסוק שאינו שירות נתוני אשראי ואינו עיסוק נוסף מותר לפי קביעת הנגיד, בניגוד להוראות [[סעיף 12(ב)]];
:: (4) לשכת אשראי שהתנתה מתן שירות בשירות אחר או בשירות שנקבע כעיסוק נוסף, בניגוד להוראות [[סעיף 14]];
:: (5) לשכת אשראי שלא מינתה ממונה על פניות הציבור, בניגוד להוראות [[סעיף 15]];
:: (6) מקור מידע החייב בהעברת מידע למאגר לפי [[סעיף 19]] ולא העבירו בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]];
:: (7) מקור מוסמך שהעביר מידע למאגר שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 19(ד)]];
:: (8) מקור מידע שלא נקט אמצעים להבטחת הדיוק והמהימנות של נתוני האשראי שהעביר למאגר, בניגוד להוראות הממונה לפי [[סעיף 19(ו)]], או שהעביר נתוני אשראי בניגוד להוראות הממונה לפי [[סעיף 19(ז)]];
:: (9) מי שעשה שימוש בנתוני אשראי שקיבל מהמאגר, שלא למטרה שלשמה התבקשו, בניגוד להוראות [[סעיף 25]];
:: (10) לשכת אשראי שביקשה מבנק ישראל נתוני אשראי לשם עריכת דוח אשראי, בלי שהתקיימו בבקשה התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 28]];
:: (11) נותן אשראי שקיבל דוח אשראי לשם התקשרות בעסקת אשראי או שקיבל דוח אשראי לשם הבטחת קיום תנאי עסקה שהתקשר בה ושינה לרעה את התנאים של העסקה, בלי שהודיע על כך ללקוח מיד או מסר לו פרטים בדבר לשכת האשראי שממנה קיבל את דוח האשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 31(א)]];
:: (12) נותן אשראי או לשכת אשראי שלא מסרו ללקוח את דוח האשראי, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 31(ב)]];
:: (13) לשכת אשראי שביקשה מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל בעבור מיופה כוח בתמורה, בלי שהתקיימו בבקשה התנאים להעברת דוח ריכוז נתונים, בניגוד להוראות [[סעיף 41]];
:: (14) לשכת אשראי שהעתיקה או שמרה מידע לא מזוהה, בניגוד להוראות [[סעיף 45(ב)]];
:: (15) לשכת אשראי או מיופה כוח בתמורה שהחזיקו בנתוני אשראי מעבר לתקופה האמורה לפי [[סעיף 49]];
:: (16) לשכת אשראי שגבתה תשלום בסכום העולה על הסכום המרבי שקבע הנגיד, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 50]];
:: (17) משתמש בנתוני אשראי שהתחשב בדוח אשראי לא עדכני, בניגוד להוראות [[סעיף 52(א)]];
:: (18) נותן אשראי שהתחשב בחיווי אשראי לא עדכני, בניגוד להוראות [[סעיף 52(ב)]];
:: (19) משתמש בנתוני אשראי שהחזיק בדוח אשראי מעבר לתקופת עסקת האשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 53]] או שלא מחק את דוח האשראי בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]];
:: (20) לשכת אשראי שמסרה נתוני אשראי למשתמש בנתוני אשראי או למיופה כוח בתמורה, בניגוד להוראות הממונה לפי [[סעיף 54]];
:: (21) מקור מידע שלא הודיע לבנק ישראל על נתוני אשראי שאינם שלמים או מדויקים או שחל בהם שינוי או שלא העביר את הנתונים המעודכנים, בהתאם להוראות הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 55]];
:: (22) מקור מידע שלא העביר לבנק ישראל תוצאות בירור שערך או מידע מעודכן, בניגוד להוראות [[סעיף 56(ג)]];
:: (23) מקור מידע שהפר הוראה מהוראות שקבע הנגיד לפי [[סעיף 60(ג)]];
:: (24) לשכת מידע על עוסקים שהפרה הוראות שקבע השר לפי [[פסקאות (1) עד (4) של סעיף 64]];
:: (25) לשכת מידע על עוסקים שהחזיקה במידע שאספה במסגרת מתן שירות מידע על עוסקים, לתקופה הקצרה משבע שנים מיום קבלת המידע, בניגוד להוראות [[סעיף 65]];
:: (26) מי שהפר הוראה מהוראות הממונה לפי [[סעיף 68]].

@ 93. הודעה על כוונת חיוב
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 92]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 94]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 96]], והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין [[הסעיף האמור]].

@ 94. זכות טיעון
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 93]] רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה לפי החלטת הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

@ 95. החלטת הממונה ודרישת תשלום
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 94]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 97]].
: (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 94]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 96. הפרה נמשכת והפרה חוזרת
: (א) בהפרה נמשכת ייווספו על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה 2% לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, &quot;הפרה נמשכת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 92]], לאחר שהממונה הודיע למפר על הפרת אותה הוראה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 92]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 97. סכומים מופחתים
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) הנגיד, בהתייעצות עם השר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], ובשיעורים שיקבע.

@ 98. סכום מעודכן של העיצום הכספי
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 95(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 103]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיפים 91]] [[ו-92]] יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 99. המועד לתשלום העיצום הכספי
: המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 95]].

@ 100. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 101. גבייה
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 102. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 92]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 103. ערעור (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) על החלטה סופית של הממונה לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[פרק זה]], והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 104. פרסום
: (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של בנק ישראל את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - ככל שהמפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 103]], יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם הממונה אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו בתום תקופת הפרסום.
: (ו) הנגיד רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 105. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 92]], המהווה עבירה.
: (ב) שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

== פרק ט&quot;ו: הוראות שונות ==

@ 106. אימות זהות
: בנק ישראל רשאי, לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה, לפעול לאימות זהותו של לקוח.

@ 107. פרטים מזהים הכלולים בנתוני אשראי
: השר, באישור הוועדה, יקבע את הפרטים המזהים של לקוח שייכללו בנתוני אשראי שמעביר מקור מידע למאגר לפי [[פרק ו']] ואת הפרטים המזהים כאמור שייכללו בנתוני אשראי שמוסר בנק ישראל מהמאגר לפי [[פרק ז']].

@ 108. שמירת מידע המיועד ללשכת אשראי מסוימת (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) הנגיד רשאי לקבוע כי מקור מוסמך המעביר נתוני אשראי למאגר לפי [[סעיף 19(ד)]], יהיה רשאי, בהתקיים תנאים שיקבע הנגיד, בהתייעצות עם הממונה על התחרות ובאישור הוועדה, לבקש מבנק ישראל כי נתוני האשראי שמסר יישמרו במאגר בנפרד משאר נתוני האשראי וכי הם יימסרו רק ללשכות האשראי שיבקש; קבע הנגיד כאמור, ישמור בנק ישראל את המידע במאגר בהתאם ולא ייתן גישה אל מידע שנשמר כאמור אלא ללשכות האשראי שביקש המקור המוסמך.
: (ב) קבע השר לפי [[סעיף 19(ה)]] כי המקור המוסמך האמור בסעיף קטן (א) חייב להעביר מידע למאגר, לא יחולו הוראות הסעיף הקטן האמור.

@ 109. מסירת הודעה ללקוח על תחילת איסוף נתונים
: מנהל המאגר ימסור ללקוח הודעה בכתב על תחילת איסוף נתוני אשראי לגביו במאגר, שתכלול, בין השאר, את זכותו להגיש בקשה לאי-הכללת נתונים לפי [[סעיף 22]] או בקשה לאי־מסירת נתונים לפי [[סעיף 30]], ואת זכותו לקבל, אחת לשנה, דוח ריכוז נתונים בלא תשלום; הודעה כאמור תימסר ללקוח בתוך 30 ימים ממועד תחילת איסוף הנתונים, בדרך שקבע הנגיד.

@ 110. איסור דרישת נתוני אשראי לשם העסקה
: (א) לא יבקש אדם, במישרין או בעקיפין, לשם העסקת אחר, בין במסגרת יחסי עבודה ובין שלא במסגרת כאמור, נתוני אשראי או דירוג אשראי לגביו, לרבות בדרך של הצהרה או שאלון בכתב, לא יקבל נתונים כאמור ולא יעשה בהם שימוש; הוראות סעיף זה לא יחולו על נתוני אשראי לגבי לקוח המפורסמים על פי דין.
: (ב) ביקש אדם נתוני אשראי, קיבל נתוני אשראי או עשה בהם שימוש בניגוד להוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לחייבו לשלם למי שנתוני האשראי לגביו פיצוי בלא הוכחת נזק בסכום שאינו עולה על הסכום הקבוע [[בסעיף 29א(ב) לחוק הגנת הפרטיות]].
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על המדינה.
: (ד) לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בתובענה של עובד או מועמד לעבודה בשל הפרת הוראות סעיף קטן (א).

@ 111. הגבלה על הכללת נתונים במאגר ומסירתם, מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה
: בנק ישראל לא יכלול במאגר נתוני אשראי מסוימים ולא ימסור מהמאגר נתוני אשראי מסוימים, לבקשת ראש גוף ביטחון או מי שהוסמך על ידו לשם כך, מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה ובהתאם לנוהל שיקבעו לעניין זה בנק ישראל והגופים הביטחוניים, באישור ועדת משנה של ועדת הכלכלה של הכנסת, שתוקם בהתאם להוראות [[סעיף 5 לחוק הכנסת, התשנ&quot;ד-1994]], והוראות [[הסעיף האמור]] יחולו על דיוניה; בסעיף זה, &quot;גוף ביטחון&quot; - צבא ההגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משרד הביטחון ויחידות סמך של משרד הביטחון.

@ 112. הרחבת תחולה על תאגידים
: הנגיד, בהתייעצות עם השר ובאישור הוועדה, רשאי, לשם השגת מטרות חוק זה, לקבוע כי מקורות המידע החייבים במסירת נתוני אשראי לגבי לקוח לפי [[פרק ו']], כולם או חלקם, יהיו חייבים להעביר למאגר גם נתוני אשראי לגבי תאגידים מסוג שיקבע; בכללים כאמור יקבע הנגיד, בין השאר, הוראות לעניין סוג נתוני האשראי שיועברו, אופן שמירתם במאגר, התנאים למסירתם מהמאגר והשימוש בהם.

@ 113. דיווח לכנסת - הוראת שעה
: (א) הנגיד ידווח לוועדה, אחת לשנה, על יישום הוראות חוק זה, ובכלל זה על אלה:
:: (1) שלבי מחקר בעניין תרומת המאגר להשגת מטרות חוק זה;
:: (2) שינויים בשוק האשראי הקמעונאי ובהיקף האשראי הקמעונאי;
:: (3) פעילותם של המאגר, מנהל המאגר, הממונה והממונה על הגנת הפרטיות;
:: (4) פעולות הפיקוח והבקרה שנעשו לפי חוק זה, ובכלל זה פעולות לגבי פיתוח המודלים הסטטיסטיים, וכן מספר העיצומים הכספיים שהוטלו, סכומם, בשל אילו הפרות הוטלו ומספר ההפרות החוזרות שבוצעו מתוך כלל ההפרות;
:: (5) מספר תלונות הציבור שהוגשו ועניינן, הטעמים לאי־בירור תלונות, ככל שהיו, וטיפול בליקויים שעלו מהתלונות;
:: (6) השפעת נתוני האשראי הנמסרים למאגר מחברת חשמל על דירוג האשראי של הלקוחות;
:: (7) מספר הלקוחות שאין לגביהם דירוג אשראי ומספר הלקוחות שהגישו בקשה לאי־הכללת נתוני האשראי שלהם במאגר או לאי־מסירת נתוניהם לפי [[סעיפים 22]] [[או 30]], לפי העניין, וכן מספר הלקוחות, מתוך הלקוחות האמורים, שנתנו את הסכמתם למסירת דוח אשראי לפי [[סעיף 26(א)(4)]];
:: (8) הודעות שהגיש הממונה לשר או לנגיד, לפי העניין, על כוונתו לתת הוראות, לפי [[סעיף 68(ב)]].
: (ב) דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יימסר לוועדה במשך חמש השנים שמתום שנה מיום תחילתו של חוק זה, ואולם דיווח לעניין פסקה (6) של אותו סעיף קטן יימסר במשך חמש השנים ממועד יום התחילה לעניין חברת חשמל לפי [[סעיף 123(ד)]].
: (ג) עם סיום המחקר כאמור בסעיף קטן (א)(1), יעביר בנק ישראל את תוצאותיו לוועדה.

@ 114. עוולה בנזיקין
: מעשה או מחדל בניגוד להוראות חוק זה, הוא עוולה בנזיקין, והוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], יחולו עליו, בכפוף להוראות חוק זה.

@ 115. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

@ 116. אגרות
: (א) הנגיד, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע בצו הוראות בדבר אגרות כמפורט להלן:
:: (1) אגרה בעד מסירת מידע מהמאגר, ורשאי הוא לקבוע אגרות שונות למשתמשים שונים;
:: (2) אגרה בעד רישיון;
:: (3) אגרה שנתית שתוטל על לשכת אשראי ולשכת מידע על עוסקים.
: (ב) בצו לפי סעיף קטן (א) רשאי הנגיד לקבוע את דרכי תשלום האגרות ומועדי התשלום, ורשאי הוא לקבוע הפרשי הצמדה וריבית בשל אגרה שלא שולמה במועד.
: (ג) אגרות לפי סעיף זה ישולמו לבנק ישראל.

@ 117. איסור התניה
: אין להתנות על הוראות חוק זה.

@ 118. ביטול [[חוק שירות נתוני אשראי]]
: [[חוק שירות נתוני אשראי, התשס&quot;ב-2002]] - בטל.

@ 119. : ((הנוסח שולב [[בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל&quot;ב-1972]].))
@ 120. : ((הנוסח שולב [[בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ&quot;א-1981]].))
@ 121. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]].))
@ 122. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]].))

@ 123. תחילה
: (א) תחילתו של חוק זה 30 חודשים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה); נוכח השר כי דחיית יום התחילה דרושה לשם היערכות להפעלת ההסדר לשיתוף בנתוני אשראי לפי חוק זה, רשאי הוא, בהסכמת הנגיד ושר האוצר, לדחות, בצו -
:: (1) את יום התחילה בשישה חודשים;
:: (2) את יום התחילה, באישור הוועדה, לתקופה נוספת, שלא תעלה על שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שסך כל הדחיות לא יעלו על ארבע שנים מיום פרסום החוק.
:: ((פורסם צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה של החוק), התשע&quot;ט-2018 (ק&quot;ת תשע&quot;ט, 54), לפיו יום התחילה של החוק נדחה בשישה חודשים עד יום ז' בניסן התשע&quot;ט (12 באפריל 2019).))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הנגיד, בהסכמת השר, רשאי לקבוע כי תחילתן של ההוראות לפי חוק זה, ובכלל זה הוראות הממונה, לעניין מסירת מידע ממקורות המידע למאגר, כפי שיפרט בצו, תהיה במועד מוקדם יותר מהמועד האמור בסעיף קטן (א), אם מצא כי הדבר דרוש לשם היערכות להפעלת ההסדר האמור בסעיף קטן (א) ביום התחילה.
:: ((פורסם צו נתוני אשראי (הקדמה של תחילת הוראות לפי החוק והוראות הממונה לעניין מסירת מידע ממקורות המידע למאגר), התשע&quot;ח-2018 (ק&quot;ת תשע&quot;ח, 2657), לפיו - מועד התחילה של הוראות לפי [[סעיפים 3]], [[16]] [[ו-21]] לעניין איסוף, החזקה ושמירה של נתוני האשראי במאגר ביום כ' באלול התשע&quot;ח (31 באוגוסט 2018); מועד התחילה של הוראות לפי [[סעיפים 19(א)(1) עד (3)]], [[18(א)(6) עד (8)]], [[19(ב)]], [[55]] [[ו-125(ד)]] לעניין העברת נתוני אשראי למאגר בידי מקורות מידע ותיקון המידע על ידי מקורות המידע ביום כ' באלול התשע&quot;ח (31 באוגוסט 2018); מועד התחילה של הוראות לפי [[פרק ט']] לעניין שמירת סודיות ואבטחת מידע ביום כ' באלול התשע&quot;ח (31 באוגוסט 2018); מועד התחילה של הוראות לפי [[סעיפים 19(ו) ו-(ז)]], [[20]] [[ו-68]] ביום נתינתן או במועד מאוחר יותר שנקבע בהן, אם נקבע; מועד התחילה של הוראות לפי [[פרק י&quot;ד]] לעניין הטלת עיצומים כספיים, לפי [[סעיפים 91(1)]], [[92(ב)(6) עד (8), (21), (23) ו-(26)]] ביום כ' באלול התשע&quot;ח (31 באוגוסט 2018).))
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובלי לגרוע מהוראות [[סעיף 19(ג)]], תחילתן של הוראות [[סעיפים 19(א)(5)]] [[ו־37]] שנתיים מיום התחילה (בסעיף קטן זה - יום התחילה לעניין חברת חשמל).
:: (2) השר, שר האוצר או הנגיד, רשאי, בצו, ארבעה חודשים לפני יום התחילה לעניין חברת חשמל, לדחות את יום התחילה לעניין חברת חשמל בתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת.
::: ((פורסמו צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה לעניין חברת חשמל), התשפ&quot;א-2020 (ק&quot;ת תשפ&quot;א, 764) וצו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה לעניין חברת חשמל), התשפ&quot;ג-2023 (ק&quot;ת תשפ&quot;ג, 906), לפיו יום התחילה של החוק לעניין חברת חשמל יידחה בארבע שנים, עד יום י&quot;ד בניסן התשפ&quot;ה (12 באפריל 2025).))
:: (3) שלושה חודשים לפחות לפני יום התחילה לעניין חברת חשמל, יביא השר לאישור הוועדה תקנות לעניין [[סעיף 19(ב)]] בנוגע לנתוני האשראי שחברת חשמל תידרש להעביר למאגר לפי חוק זה; ימי פגרת הכנסת לא יבואו במניין התקופה האמורה; לא אישרה הוועדה את התקנות, תודיע על כך הוועדה לשר, והוראות [[סעיפים 19(א)(5)]] [[ו־37]] לא יחולו על חברת חשמל; השר יפרסם על כך הודעה ברשומות.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא הותקנו תקנות לפי [[סעיף 97]], תידחה תחילתו של [[פרק י&quot;ד]] עד למועד התקנתן.

@ 124. תקנות וכללים ראשונים
: (א) כללים ראשונים לפי [[סעיפים 7(ה)]] [[ו־8]] יותקנו לא יאוחר משישה חודשים לפני יום התחילה.
: (ב) תקנות וכללים ראשונים לפי [[סעיפים 19(א)(9) ו־(ב)]], [[22(ה) ו־(ז)]], [[26(א)(3) ו־(ג)]], [[30(ד)]], [[35(א)]], [[36]], [[38(א) ו־(ג)]], [[42(ב)]], [[49]], [[60(ג)]], [[107]], [[109]] [[ו־125(ד)]] יותקנו עד יום התחילה.

@ 125. הוראות מעבר (תיקון: תשע&quot;ט, תש&quot;ף)
: (א) מי שערב יום התחילה הוא בעל רישיון שירות מידע על עוסקים ולא ניתן לו עד יום התחילה רישיון מאת הממונה לפי [[פרק י']], וכן מי שערב יום התחילה הוא בעל רישיון שירות נתוני אשראי, ימסור את נתוני האשראי במאגר שבהחזקתו לרשם מאגרי מידע, כפי שיורה הרשם, והרשם ישמור את המאגר לתקופה של שנתיים.
: (ב) מסמכים ומאגרים שנשמרו לפי הוראות [[תקנה 81 לתקנות שירות נתוני אשראי, התשס&quot;ד-2004]], ערב יום התחילה, יישמרו בידי רשם מאגרי מידע עד תום שישה חודשים מיום התחילה; ואולם מסמכים ומאגרים כאמור שנמסרו בין יום פרסומו של חוק זה לבין יום התחילה, יישמרו שנתיים לפחות מיום מסירתם לרשם מאגרי מידע.
: (ג) על אף האמור [[בסעיף 109]], הודעה כאמור [[באותו סעיף]] לגבי לקוחות שתחילת איסוף הנתונים לגביהם במאגר היא ביום התחילה, תפורסם בשפה ברורה ופשוטה בידי בנק ישראל, ברשומות וכן בארבעה עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בישראל, שניים מהם בעברית, אחד בערבית ואחד ברוסית, בשידורי הטלוויזיה והרדיו, באתר האינטרנט של בנק ישראל ובמקום נגיש ובולט באתרי אינטרנט נפוצים.
: (ד) השר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר ובאישור הוועדה, יקבע את התקופה שלגביה יתייחסו נתוני האשראי שיועברו למאגר ביום התחילה או במועד שנקבע לפי [[סעיף 123(ג)]], לפי העניין, ורשאי הוא לקבוע תקופה כאמור שתחל לפני יום פרסומו של חוק זה.
: (ה) בלי לגרוע מהוראות כל דין, הממונה רשאי לתת הוראות לפני יום התחילה בדבר שמירת מידע לשם מסירתו למאגר בידי תאגיד בנקאי או מנפיק אמצעי תשלום, לפני יום התחילה ולתקופה שהורה.
: (ו) סמכויות רשם מאגרי מידע לפי [[=החוק הבטל|פרק ז' לחוק שירות נתוני אשראי]], כנוסחו ערב יום התחילה (בסעיף זה - החוק הבטל), ימשיכו לחול לגבי הפרה של הוראה מהוראות [[החוק האמור]] שנעשתה לפני יום התחילה וסמכויות הפיקוח לפי [[פרק ג' לחוק האמור]] יהיו נתונות לרשם לגבי מעשה או מחדל שנעשו לפני יום התחילה.
: (ז)(1) מי שהפר לפני יום התחילה הוראה מהוראות [[החוק הבטל]], כמפורט [[בסעיף 42 לחוק האמור]], ימשיכו לגביו הוראות [[סעיפים 42 עד 48 לחוק האמור]].
:: (2) מי שהפר את הוראות סעיף קטן (א) יחולו עליו הוראות [[סעיף 42(א) רישה לחוק הבטל]].
: (ח) נעברה לפני יום התחילה עבירה לפי [[+|סעיפים 49]] [[או 50 לחוק הבטל]], לא יראו בביטול [[החוק האמור]], [[בסעיף 118 לחוק זה]], כביטול האיסור עליה לעניין [[סעיף 4 לחוק העונשין]].
: (ט) מבין החברים מקרב הציבור בוועדה המייעצת שימונו לראשונה, ימונו שלושה חברים לתקופות אלה: אחד ימונה לשנה ושניים ימונו לשנתיים, ותקופה זו לא תימנה כתקופת כהונה לעניין [[סעיף 72(ב)]].

@ 126. הוראת שעה
: בתקופה שמיום התחילה עד היום שלפני היום הקבוע (([צ&quot;ל: היום הקובע])) כמשמעותו לפי [[18:301460|סעיפים 56 ו־57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]] (((ביום 31.12.2026))), יקראו את [[ההגדרה &quot;בנק הדואר&quot; שבסעיף 19 לחוק זה]] כך:
:- &quot;&quot;בנק הדואר&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת, כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]];&quot;.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום י&quot;ט באדר ב' התשע&quot;ו (29 במרס 2016).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* איילת שקד, שרת המשפטים
* ראובן ריבלין, נשיא המדינה
* יולי יואל אדלשטיין, יושב ראש הכנסת

&lt;ויקי&gt;{{חוק נתוני אשראי}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>qvdfe7a0ag6em8cl9418cf2hkrcyfrg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037809</id>
      <parentid>3037805</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T08:02:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3037809</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="147188" sha1="rybosjs9s7ykgalzopd9at8q1vbjo7y" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק נתוני אשראי, התשע&quot;ו-2016

&lt;מאגר 2002363 תיקון 2161820 תקן 569596 קוד a163Y00000DuL33QAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשע&quot;ו, 838|חוק נתוני אשראי|20:340802)); ((תשע&quot;ט, 225|חוק שירותי תשלום|20:528386)), ((254|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תש&quot;ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((תשפ&quot;ב, 329|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|24:611801)); ((תשפ&quot;ד, 186|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((1493|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ&quot;ו, 916|תיקון מס' 6|25:14253576)).
''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ט, 54|דחיית יום התחילה של החוק|8074)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ף, 5544|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|8823)); ((תשפ&quot;א, 5072|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|9554)); ((תשפ&quot;ב, 11470|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|10793)); ((תשפ&quot;ג, 3251|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|11068)); ((תשפ&quot;ד, 2351|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|11952)); ((תשפ&quot;ה, 3541|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|13192)).

__TOC__

== פרק א': מטרה ==

@ 1. מטרה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) מטרתו של חוק זה לקבוע הסדר כולל לשיתוף בנתוני אשראי, ובו הוראות לעניין איסוף נתוני אשראי ממקורות המידע הקבועים בחוק, שמירתם במאגר מידע מרכזי המופעל בידי בנק ישראל ומסירת נתוני אשראי ממנו ללשכות אשראי לשם עיבודם והעברתם, בין השאר לנותני אשראי, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ועל פרטיות הלקוחות שהנתונים מתייחסים אליהם ומניעת פגיעה בה במידה העולה על הנדרש, והכול למטרות אלה:
:: (1) הגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי;
:: (2) הרחבת הנגישות לאשראי;
:: (3) צמצום ההפליה במתן אשראי והפערים הכלכליים;
:: (4) יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו.
: (ב) לצד ההסדר הכולל לשיתוף בנתוני אשראי האמור בסעיף קטן (א), חוק זה נועד לקבוע הסדר לעניין איסוף, ניהול והחזקה, דרך עיסוק, של נתוני אשראי על יחידים בפעילותם כעוסקים בלבד, לשם מסירתם לאחר.

@ 1. מטרה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (((החל מיום 26.1.2027):))
: (א) מטרתו של חוק זה ((-))
:: (1) לקבוע הסדר כולל לשיתוף בנתוני אשראי, ובו הוראות לעניין איסוף נתוני אשראי ממקורות המידע הקבועים בחוק, שמירתם במאגר מידע מרכזי המופעל בידי בנק ישראל ומסירת נתוני אשראי ממנו ללשכות אשראי לשם עיבודם והעברתם, בין השאר לנותני אשראי, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ועל פרטיות הלקוחות שהם יחידים, והסודות המסחריים של לקוחות שהם תאגידים שהנתונים מתייחסים אליהם ומניעת פגיעה בהם במידה העולה על הנדרש, והכול למטרות אלה:
::: (א) הגברת התחרות בשוק האשראי;
::: (ב) הרחבת הנגישות לאשראי;
::: (ג) צמצום ההפליה במתן אשראי והפערים הכלכליים;
:: (2) לקבוע הסדר שעניינו יצירת בסיס מידע מזוהה ולא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו.
: (ב) (((בוטל).))

== פרק ב': הגדרות ==

@ 2. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ט, תש&quot;ף, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ו)
: בחוק זה -
:- &quot;בעל זיקה&quot;, לתאגיד - (((החל מיום 26.1.2027):)) אחד מאלה:
:: (1) לווה, במשותף עם התאגיד, בעסקת אשראי;
:: (2) ערב להתחייבויות התאגיד בעסקת אשראי;
:: (3) מי שהתאגיד ערב להתחייבויותיו בעסקת אשראי, ובלבד שהתאגיד אינו נותן ערבות כאמור דרך עיסוק;
:: (4) בעל שליטה בתאגיד; לעניין זה, &quot;בעל שליטה&quot; - אחד מאלה:
::: (א) מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]] (בהגדרה זו - אמצעי שליטה בתאגיד);
::: (ב) מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, 25% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, ואין אדם אחר המחזיק במחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד;
::: (ג) מי שבידו היתר שליטה בתאגיד שניתן לו לפי דין מאת הגורם המוסמך לפי דין לפקח על פעילותו (בסעיף זה - גורם מפקח); לעניין זה, &quot;היתר שליטה&quot; - לרבות אישור מסוג אחר להעברת השליטה בתאגיד;
::: (ד) מי שגוף מפוקח דיווח לגביו לגורם מפקח כי הוא בעל שליטה בו, ובכלל זה בעל שליטה בתאגיד מדווח, כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]]; לעניין זה, &quot;גוף מפוקח&quot; - גורם שחלה עליו אסדרה כהגדרתה [[בחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]];
::: (ה) אדם שמתקיימים לגביו תנאים שקבע הנגיד, בהסכמת השר, בהתבסס על יכולתו לכוון את פעילותו של התאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים;
:- &quot;בעל עניין&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]];
:- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)]];
:- &quot;גוף ממשלתי&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם או תאגיד שהוקם לפי חוק, למעט בנק ישראל;
:- &quot;דוח אשראי&quot; - דוח המכיל נתוני אשראי, כמשמעותו [[בסימן ב' לפרק ז']];
:- &quot;דוח ריכוז נתונים&quot; - דוח ריכוז נתונים רגיל ודוח ריכוז נתונים מלא;
:- &quot;דוח ריכוז נתונים רגיל&quot; - דוח לגבי לקוח הכולל את המידע שנכלל עליו במאגר בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לקבלת הדוח, (((החל מיום 26.1.2027):)) ולעניין לקוח שהוא תאגיד - למעט נתונים לשימוש ייעודי של בנק ישראל;
:- &quot;דוח ריכוז נתונים מלא&quot; - דוח לגבי לקוח הכולל את המידע שנכלל עליו במאגר (((החל מיום 26.1.2027):)) בתקופה שיקבע הנגיד ושלא תעלה על עשר שנים מהמועד שבו הועבר המידע לגבי הלקוח למאגר, ולעניין לקוח שהוא תאגיד - למעט נתונים לשימוש ייעודי של בנק ישראל;
:- &quot;דירוג אשראי&quot; - הערכת הסיכוי שלקוח יעמוד בפירעון התשלומים שבהם הוא מתחייב (((החל מיום 26.1.2027):)) כאמור [[בסעיף 13]];
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;הוועדה&quot; - ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- &quot;חברת חשמל&quot; - (((תימחק ביום 26.1.2027):)) בעל רישיון ספק שירות חיוני ובעל רישיון הספקה כהגדרתם [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;חוק בנק ישראל&quot; - [[חוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]];
:- &quot;חוק הבנקאות (רישוי)&quot; - [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק הגנת הפרטיות&quot; - [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;חיווי אשראי&quot; - חיווי בשאלה אם לתת אשראי ללקוח, כמשמעותו [[בסימן ג' לפרק ז']];
:- &quot;חיווי אשראי&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) חיווי כמשמעותו [[בסימן ג' לפרק ז']];
:- &quot;יחיד&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) למעט קטין;
:- &quot;יחיד בעל זיקה&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) בעל זיקה שהוא יחיד;
:- &quot;לקוח&quot; - יחיד שאינו קטין, לרבות בפעילותו כעוסק;
:- &quot;לקוח&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) יחיד או תאגיד;
:- &quot;לשכת אשראי&quot; - מי שבידו רישיון שירות נתוני אשראי;
:- &quot;לשכת מידע על עוסקים&quot; - (((תימחק ביום 26.1.2027):)) מי שבידו רישיון שירות מידע על עוסקים;
:- &quot;המאגר&quot; - מאגר נתוני אשראי שהוקם לפי [[פרק ה']];
:- &quot;מידע מזוהה&quot; - מידע הכולל פרט מזהה של לקוח, או מידע שפרטים מזהים של לקוח הופרדו ממנו אך ניתן במאמץ סביר לזהות את הלקוח שאליו מתייחס המידע;
:- &quot;מידע לא מזוהה&quot; - מידע על לקוח שאינו מידע מזוהה;
:- &quot;מיופה כוח בתמורה&quot; - מי שלקוח ייפה את כוחו לקבל לגביו דוח ריכוז נתונים רגיל ומתקיים בו אחד מהמפורטים להלן, ולמעט לשכת אשראי שניתן לה ייפוי כוח כאמור מאת לקוח לשם קבלת שירותים ממנה המתבססים על נתוני אשראי כאמור [[בסעיף 13(2)]]:
:: (1) הוא מקבל תמורה בעד קבלת דוח ריכוז הנתונים הרגיל בעבור הלקוח או בעד מתן שירות על בסיס דוח כאמור;
:: (2) הוא מקבל דוחות ריכוז נתונים רגילים בעבור אחרים, דרך עיסוק, או נותן, דרך עיסוק, שירות על בסיס דוחות כאמור;
:- &quot;הממונה&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 66]] כממונה על שיתוף בנתוני אשראי;
:- &quot;הממונה על הגנת הפרטיות&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 18]] כממונה על הגנת הפרטיות;
:- &quot;מנהל המאגר&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 17]] כמנהל את המאגר;
:- &quot;מנפיק אמצעי תשלום&quot; - (((תימחק ביום 26.1.2027):)) תאגיד עזר כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], הנותן שירות של הנפקה של אמצעי תשלום כהגדרתם [[בחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]];
:- &quot;מספר זהות&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]], ואם אין מספר זהות כאמור - מספר דרכון לרבות פרטים לגבי המדינה שבה הונפק הדרכון;
:- &quot;מקור מוסמך&quot; - נותן אשראי, למעט תאגיד בנקאי, ובעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, שהרשומות המוסדיות שהוא עורך לעניין תשלומים הן רשומות מוסדיות שמתקיימים לגביהן התנאים האמורים [[בסעיף 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:- &quot;מקור מוסמך&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) נותן אשראי, למעט תאגיד בנקאי, מנפיק אמצעי תשלום וחברת חשמל, שהרשומות המוסדיות שהוא עורך לעניין תשלומים הן רשומות מוסדיות שמתקיימים לגביהן התנאים האמורים [[בסעיף 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:- &quot;מקור מידע&quot; - כל מקור מידע החייב בהעברת מידע למאגר או הרשאי להעביר מידע למאגר, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 19]] (((החל מיום 26.1.2027):)) [[או 54א]];
:- &quot;מקור מידע פיננסי&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) מקור מידע החייב בהעברת מידע למאגר לפי [[סעיף 19(א)(6) עד (9)]];
:- &quot;משתמש בנתוני אשראי&quot; - נותן אשראי הרשאי לקבל דוח אשראי מלשכת אשראי לפי [[סימן ב' לפרק ז']], ואם קבע השר לפי [[סעיף 32]] גוף נוסף הרשאי לקבל דוח אשראי כאמור - גם גוף כאמור;
:- &quot;משתמש בנתוני אשראי&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) נותן אשראי הרשאי לקבל דוח אשראי מלשכת אשראי לפי [[סימן ב' לפרק ז']], ואם קבעו השר או הנגיד לפי [[סעיף 32(א) או (ב)]], בהתאמה גוף נוסף הרשאי לקבל דוח אשראי כאמור - גם גוף כאמור;
:- &quot;הנגיד&quot; - נגיד בנק ישראל שמונה לפי [[סעיף 6 לחוק בנק ישראל]];
:- &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- &quot;נותן אשראי&quot; - מי שנותן אשראי במסגרת עסקת אשראי, דרך עיסוק, וכן מי שמתווך, דרך עיסוק, בעסקאות אשראי בין מלווים ללווים והוא מסוג שקבע השר באישור הוועדה, (((החל מיום 26.1.2027):)) ואם הלווה הוא תאגיד - מסוג שקבע הנגיד בכללים, בדרך האמורה [[בסעיף 112]];
:- &quot;נתוני אשראי&quot; - נתונים כמפורט להלן, לגבי לקוח, הכוללים פרטים מזהים לגביו כפי שקבע השר לפי [[סעיף 107]], והדרושים להערכת הסיכוי שהלקוח יעמוד בפירעון תשלומים שבהם הוא מתחייב:
:: (((החל מיום 26.1.2027):)) נתונים כמפורט להלן, לגבי לקוח, הכוללים פרטים מזהים לגביו כפי שקבע השר לפי [[סעיף 107]], לגבי לקוח שהוא יחיד, ואם קבע הנגיד כללים לפי [[סעיף 112]] - כפי שקבע הנגיד בכללים כאמור לגבי לקוח שהוא תאגיד, והדרושים להערכת הסיכוי שהלקוח יעמוד בפירעון תשלומים שבהם הוא מתחייב:
:: (1) נתונים לגבי תשלומים שבהם התחייב הלקוח ולגבי פירעונם, ובכלל זה תנאי ההתחייבות, וכן צווים או הגבלות שהוטלו על הלקוח לפי דין בשל אי-פירעון;
:: (2) נתונים לגבי בקשות לקוח לנטילת אשראי, ובכלל זה בקשות שהגישה לשכת אשראי לבנק ישראל לפי [[פרק ז']] לקבלת נתוני אשראי מהמאגר;
:: (3) נתונים בדבר היקף האשראי שהלקוח רשאי ליטול מנותן אשראי;
:: (4) נתונים לגבי סוגי חשבונות של הלקוח המתנהלים אצל נותן אשראי, שבהם ניתן אשראי או שקיימת זכות לקבל בהם אשראי, ומאפיינים של חשבונות כאמור;
:: (5) (((החל מיום 26.1.2027):)) לעניין לקוח שהוא תאגיד - גם נתונים נוספים שקבע הנגיד בכללים לפי [[סעיף 112]], ובכלל זה נתונים כאמור לגבי בעל זיקה לתאגיד, ולעניין יחיד בעל זיקה - פרטים אלה בלבד:
::: (א) שם פרטי ושם משפחה;
::: (ב) מספר זהות;
::: (ג) פרט מזהה אחר שקבע הנגיד, בהסכמת השר;
:- &quot;נתונים לשימוש ייעודי של בנק ישראל&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) נתונים שקבע הנגיד לפי [[סעיף 54א]];
:- &quot;סוד מסחרי&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) כהגדרתו [[בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;עוסק&quot; - כהגדרתו [[בחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;עסקת אשראי&quot; - לרבות ניכיון שטר, ערבות להתחייבות של אחר, התחייבות לשיפוי וכן מתן אשראי אגב מכירת נכס או מתן שירות ולמעט שיווק של עסקת אשראי;
:- &quot;פרט מזהה&quot; - שם פרטי, שם משפחה, מספר זהות וכל מידע אחר שיש בו כדי להביא, במישרין או בעקיפין, לזיהוי לקוח מסוים;
:- &quot;פרט מזהה&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) כל אחד מאלה:
:: (1) לגבי לקוח שהוא יחיד - שם פרטי, שם משפחה, מספר זהות וכל מידע אחר שיש בו כדי להביא, במישרין או בעקיפין, לזיהוי יחיד מסוים;
:: (2) לגבי לקוח שהוא תאגיד - שם התאגיד, מספר התאגיד, וכל מידע אחר שיש בו כדי להביא, במישרין או בעקיפין, לזיהוי תאגיד מסוים;
:- &quot;ראש הרשות להגנת הפרטיות&quot; - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]];
:- &quot;רישיון שירות מידע על עוסקים&quot; - (((תימחק ביום 26.1.2027):)) רישיון להפעלת שירות מידע על עוסקים הניתן לפי [[פרק י']];
:- &quot;רישיון שירות נתוני אשראי&quot; - רישיון להפעלת שירות נתוני אשראי הניתן לפי [[פרק ד']];
:- &quot;רשם מאגרי מידע&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שירות המתבסס על נתוני אשראי&quot; - שירות מהשירותים המפורטים [[בסעיף 13]];
:- &quot;שירות מידע על עוסקים&quot; - (((תימחק ביום 26.1.2027):)) איסוף, ניהול והחזקה של נתוני אשראי לגבי לקוח בפעילותו כעוסק בלבד, לשם מסירה לאחר, כדרך עיסוק;
:- &quot;שירות נתוני אשראי&quot; - קבלת נתוני אשראי הכלולים במאגר בלבד, מבנק ישראל, והחזקתם, לשם מסירה לאחר או לשם מתן חיווי אשראי לאחר, כדרך עיסוק;
:- &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי [[החוק האמור]];
:- &quot;תאגיד&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) תאגיד שהוראות החוק חלות לגביו מכוח כללים שקבע הנגיד לפי [[סעיף 112]];
:- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], למעט חברת שירותים משותפת;
:- &quot;השר&quot; - שר המשפטים.

== פרק ג': הוראות כלליות ==

@ 3. איסוף, החזקה ומסירה של נתוני אשראי בידי בנק ישראל
: בנק ישראל יאסוף נתוני אשראי ממקורות המידע, יחזיק את נתוני האשראי במאגר וימסור אותם ללשכות אשראי וללקוחות, והכול למטרות חוק זה, לשימושים הקבועים בו ובהתאם להוראותיו.

@ 4. איסור איסוף, החזקה ומסירה של נתוני אשראי בידי מי שאינו בנק ישראל (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) מי שאינו בנק ישראל לא יאסוף נתוני אשראי לשם מסירתם לאחר, לא יחזיק בנתוני אשראי לשם מסירתם לאחר ולא ימסור אותם לאחר, דרך עיסוק.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) לשכת אשראי רשאית להפעיל שירות נתוני אשראי;
:: (2) לשכת מידע על עוסקים רשאית להפעיל שירות מידע על עוסקים;
:: (3) נותן שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ&quot;ב-2021]], רשאי לאסוף ולהחזיק נתוני אשראי לשם מסירתם לאחר, וכן למסור נתוני אשראי לאחר, דרך עיסוק, במסגרת פעילותו כנותן שירות מידע פיננסי לפי [[החוק האמור]].

@ 5. הפעלת שירות נתוני אשראי
: לא יפעיל אדם שירות נתוני אשראי אלא אם כן הוא לשכת אשראי ובהתאם לתנאי הרישיון שניתן לה.

@ 6. הפעלת שירות מידע על עוסקים
: לא יפעיל אדם שירות מידע על עוסקים, אלא אם כן הוא לשכת מידע על עוסקים ובהתאם לתנאי הרישיון שניתן לה.

== פרק ד': רישוי שירות נתוני אשראי ==

@ 7. רישיון שירות נתוני אשראי
: (א) המבקש להפעיל שירות נתוני אשראי יגיש לממונה בקשה לקבלת רישיון שירות נתוני אשראי ([[בפרק זה]] - רישיון).
: (ב) הממונה רשאי לתת רישיון למבקש שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא חברה כהגדרתה [[בחוק החברות]];
:: (2) הוא או בעל עניין בו אינו בעל שליטה במשתמש בנתוני אשראי או במיופה כוח בתמורה ואינו נשלט בידי משתמש או מיופה כוח כאמור או בידי בעל שליטה במשתמש או במיופה כוח כאמור וכן לגבי בעל עניין במבקש - הוא אינו משתמש בנתוני אשראי;
:: (3) הוא רשם את מאגר המידע כמאגר מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות]];
:: (4) הוא המציא ערובה בהתאם להוראות [[סעיף 8]];        
:: (5) הוא, בעל שליטה בו ונושא משרה בו לא הורשעו בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, המבקש אינו ראוי, לדעת הממונה, לקבל רישיון, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי;
:: (6) הוא עומד בדרישות אבטחה של בנק ישראל וביכולתו להפעיל מערכת טכנולוגית שתמזער את הסיכון לפגיעה בפרטיות הלקוחות ואת הסיכון לפגיעה באבטחת המידע שבידיו.
: (ג) הממונה לא ייתן רישיון אם ראה כי לא התקיימו התנאים כאמור בסעיף קטן (ב) או מטעמים שבטובת הציבור.
: (ד) היה לממונה יסוד סביר להניח שמבקש הרישיון ישתמש במידע שיקבל שלא למטרות חוק זה או שלא יעמוד בדרישות לפי החוק, לא ייתן לו רישיון.
: (ה) הנגיד יקבע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לרישיון לפי סעיף זה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה.

@ 8. ערובה
: (א) הממונה ידרוש ממבקש הרישיון, כתנאי למתן הרישיון, שיפקיד בידיו ערובה בסכום שיורה, בהתחשב בהיקף הצפוי של עסקו; הנגיד רשאי לקבוע הוראות לעניין זה, ובין השאר את סוג הערובה, אופן קביעת סכומה, אופן הפקדתה, מטרותיה ובהן הבטחת פיצויו של מי שנפגע ממעשה או ממחדל של בעל רישיון, התנאים שבהם ניתן לממשה ודרכי מימושה.
: (ב) נוכח הממונה כי השתנו הנסיבות, באופן שמחייב לדעתו את שינוי הערובה, רשאי הוא להורות על שינויה.

@ 9. דיווח לממונה על שינויים (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: חל שינוי בפרט מהפרטים שמסר מבקש הרישיון לממונה בבקשתו או מסמכים שצורפו לה, ידווח על כך לממונה, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מעשרה ימים מהיום שנודע לו על השינוי, ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין; היה השינוי שינוי בפרט מהפרטים הנוגעים לרישומו של מאגר המידע כמאגר מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות]], יודיע על כך מבקש הרישיון לראש הרשות להגנת הפרטיות בתוך התקופה האמורה.

@ 10. תנאים ברישיון
: הממונה רשאי לקבוע תנאים והגבלות ברישיון במטרה להבטיח את פעולתה של לשכת אשראי בהתאם להוראות לפי חוק זה, ובכלל זה דרישות לעניין הגנת הפרטיות, אבטחת מידע ושמירת עניינם של לקוחות.

@ 11. ביטול או התליה של רישיון (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הממונה רשאי לבטל רישיון או להתלותו אם מצא כי התקיים אחד מאלה, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו:
:: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן הרישיון;
:: (3) לשכת האשראי הפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה או לפי [[חוק הגנת הפרטיות]], מהוראות הממונה או תנאי מתנאי הרישיון;
:: (4) נמצאו תלונות חמורות ומוצדקות כלפי לשכת האשראי;
:: (5) לשכת האשראי לא החלה להפעיל שירות נתוני אשראי בתוך שנתיים ממועד מתן הרישיון או שהפסיקה להפעיל את השירות במשך תקופה כאמור;
:: (6) לשכת האשראי החליטה על פירוקה מרצון או שבית המשפט ציווה על הקפאת הליכים, מינה לה כונס נכסים או ציווה על פירוקה;
:: (7) לשכת האשראי ביקשה לבטל את רישיונה;
:: (8) לשכת האשראי הפרה חיקוק הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותה;
:: (9) טעמים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו.
: (ב) הממונה ימסור לראש הרשות להגנת הפרטיות, בהקדם האפשרי, הודעה על ביטול רישיון או התלייתו ויפרסם הודעה על כך לציבור באתר האינטרנט של בנק ישראל ובכל דרך נוספת שיקבע הנגיד.
: (ג) על מי שרישיונו בוטל יחולו כל ההוראות החלות על לשכת אשראי לפי חוק זה כל עוד קיימות התחייבויות שנתן ללקוחותיו לפני ביטול הרישיון.
: (ד) הממונה רשאי לתת למי שרישיונו בוטל הוראות בדבר ניהול עסקיו, ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על הלקוחות שהתקשרו עמו לפני ביטול הרישיון והלקוחות שנתוני האשראי מתייחסים אליהם; אין בהוראות כאמור כדי לפטור את מי שרישיונו בוטל מאחריותו למילוי התחייבות שנתן לפני ביטול הרישיון.

@ 12. הפעלת שירות נתוני אשראי וייחוד העיסוק
: (א) לשכת אשראי רשאית, במסגרת הפעלת שירות נתוני אשראי, לעסוק בפעולות אלה:
:: (1) לקבל נתוני אשראי הכלולים במאגר, מבנק ישראל, בכפוף להוראות [[סעיף 46]], ולהחזיקם לשם מסירת דוח אשראי או מתן חיווי אשראי לאחר, ולמסור את הדוח או החיווי לאחר;
:: (2) לקבל דוח ריכוז נתונים רגיל מבנק ישראל לשם מסירתו ללקוח או למיופה כוח בתמורה, ומסירתו כאמור.
: (ב) לשכת אשראי לא תעסוק בעיסוק שאינו שירות נתוני אשראי כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הנגיד, לאחר ששוכנע כי לא יהיה בעיסוק הנוסף משום פגיעה במטרות חוק זה, בניהול התקין של שירות נתוני אשראי או בעניינם של המשתמשים בנתוני אשראי או של הלקוחות, קבע, באישור הוועדה, עיסוק נוסף מותר.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על פעולות אלה, הנעשות בידי לשכת אשראי:
:: (1) מתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי, כאמור [[בסעיף 13]];
:: (2) הפעלת שירות מידע על עוסקים, אם קיבלה רישיון שירות מידע על עוסקים, ומתן כל שירות על בסיס מידע שקיבלה במסגרת פעילותה כאמור [[בסעיף 62]].

@ 13. שירותים המתבססים על נתוני אשראי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: לשכת אשראי רשאית, נוסף על הפעלת שירות נתוני אשראי כאמור [[בסעיף 12]], לעסוק במתן שירותים אלה:
: (1) שירותים כמפורט להלן לנותן אשראי, על בסיס נתוני אשראי שהתקבלו מהמאגר בלבד, לשם עריכת דוח אשראי:
:: (א) דירוג האשראי של לקוח;
:: (ב) הודעה על שינוי בדירוג האשראי של לקוח או בנתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר;
:: (ג) ייעוץ בעניינים אלה:
::: (1) התקשרות בעסקת אשראי עם הלקוח ותנאי העסקה;
::: (2) הכדאיות בנקיטת אמצעי גבייה לגבי לקוח שפיגר בפירעון תשלומים שבהם התחייב;
: (2) שירותים כמפורט להלן ללקוח, על בסיס דוח ריכוז נתונים רגיל:
:: (א) דירוג האשראי של הלקוח;
:: (ב) ייעוץ בדבר ההתנהלות הכלכלית של הלקוח;
:: (ג) הודעה על שינוי בדירוג האשראי של הלקוח או בנתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר;
:: (3) ייעוץ לנותן אשראי על בסיס מידע לא מזוהה הכלול במאגר, כאמור [[בסעיף 45]], בדבר מאפייני האשראי המצרפי שנתן נותן האשראי ללקוחותיו ובדבר רמת הסיכון הנובעת מהאשראי המצרפי האמור.

@ 14. איסור התניית שירות בשירות
: לא תתנה לשכת אשראי מתן שירות נתוני אשראי בשירות מהשירותים המתבססים על נתוני אשראי או בשירות שקבע הנגיד כעיסוק נוסף מותר לפי הוראות [[סעיף 12(ב)]].

@ 15. ממונה על פניות ציבור בלשכת אשראי
: (א) לשכת אשראי תמנה ממונה על פניות הציבור, שפרטיו יפורסמו בדרך שיורה עליה הממונה.
: (ב) הממונה יקבע את תפקידיו ואת דרך פעולתו של הממונה על פניות הציבור בלשכת אשראי.

== פרק ה': הקמת מאגר נתוני אשראי ומטרותיו ==

@ 16. הקמת מאגר נתוני אשראי ומטרותיו (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) בנק ישראל יקים מאגר מידע שיכלול נתוני אשראי שהתקבלו ממקורות מידע לפי הוראות [[פרק ו']]; נוסף על כך יכלול מאגר המידע נתונים לגבי בקשות לתיקון מידע שהוגשו לפי [[פרק ח']] וכן נתונים לגבי פניות לקוחות למאגר לפי החוק.
: (ב) המאגר ישמש למטרות אלה, בלבד:
:: (1) מסירת נתוני אשראי ללשכות האשראי לגבי לקוח מסוים לשם עריכת דוח אשראי, ובכלל זה לשם מתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי, או מתן חיווי אשראי לגבי לקוח מסוים בהתאם להוראות [[סימן ב' פרק ז|סימנים ב']] [[סימן ג' פרק ז'|ו־ג' לפרק ז']], או לשם מסירתם למיופה כוח בתמורה בהתאם להוראות [[סימן ה' לפרק האמור]];
:: (2) מסירה ללקוח של מידע לגביו, בהתאם להוראות [[סימן ד' לפרק ז']];
:: (3) יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו לפי [[חוק בנק ישראל]], בהתאם להוראות [[סעיף 44]];
:: (4) יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את לשכות האשראי לשם פיתוח מודלים סטטיסטיים למתן חיווי אשראי ושירותים המתבססים על נתוני אשראי, בהתאם להוראות [[סעיף 45]].
: (ג) המערכת הטכנולוגית שתשמש את המאגר תמנע, ככל האפשר ובשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות, שייבחנו מעת לעת, את הסיכון לפגיעה בפרטיות הלקוחות ואת הסיכון לפגיעה באבטחת מידע שבמאגר, ותעוצב ותעודכן בהתייעצות עם ראש הרשות להגנת הפרטיות.

@ 17. מנהל המאגר
: המאגר ינוהל בידי עובד בנק ישראל שימנה הנגיד.

@ 18. ממונה על הגנת הפרטיות (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הנגיד ימנה ממונה על הגנת הפרטיות והוא יהיה עובד בנק ישראל.
: (ב) תפקידי הממונה על הגנת הפרטיות יהיו -
:: (1) לייעץ למנהל המאגר בנושא יישום הוראות [[חוק הגנת הפרטיות]] והנחיות ראש הרשות להגנת הפרטיות, ובכלל זה הגדרת מידע כמידע לא מזוהה;
:: (2) לייעץ לממונה בנוגע לבירור תלונות ציבור בעניין פגיעה בפרטיות;
:: (3) לייעץ למנהל המאגר בנוגע לבדיקות ולביצוע סקרים לאיתור סיכונים לפגיעה בפרטיות לקוחות;
:: (4) לגבש תכנית הדרכה לכל מי שמועסק בתפעול המאגר בקשר להגנה על הפרטיות;
:: (5) לדווח לנגיד על הסיכונים והכשלים שאיתר בקשר להגנת הפרטיות במאגר ולהמליץ על הפעולות שיש לנקוט בקשר לכך; דיווח לפי פסקה זו יימסר לנגיד בשנתיים הראשונות מיום התחילה כאמור [[בסעיף 123]] - אחת לרבעון, ולאחר מכן - לפחות אחת לשנה;
:: (6) לדווח לראש הרשות להגנת הפרטיות אם נוכח שאירעה פגיעה מהותית בפרטיות.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות הנגיד להטיל על הממונה על הגנת הפרטיות תפקידים אחרים בבנק ישראל, ובלבד שהם נוגעים להגנת הפרטיות בבנק ישראל.

== פרק ו': העברת מידע למאגר ושמירתו ==

@ 19. העברת נתוני אשראי למאגר בידי מקורות המידע (תיקון: תשע&quot;ט, תש&quot;ף)
: (א) מקורות המידע המפורטים להלן יעבירו למאגר נתוני אשראי לשם הכללתם במאגר:
:: (1) כונס הנכסים הרשמי;
:: (2) לשכות ההוצאה לפועל;
:: (3) בנק ישראל;
:: (4) בתי המשפט;
:: (5) חברת חשמל;
:: (6) בנק הדואר; לעניין זה, &quot;בנק הדואר&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת, כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]];
::: (((החל מהיום הקובע לתחילתו של [[18:301460|תיקון מס' 11 לחוק הדואר]], ביום 31.12.2026):)) בנק הדואר; לעניין זה, &quot;בנק הדואר&quot; - החברה הבת כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]];
:: (7) תאגידים בנקאיים;
:: (8) מנפיקי אמצעי תשלום;
:: (9) מקור מוסמך הנותן אשראי קמעונאי בהיקף שנתי כפי שקבע הנגיד בהסכמת השר ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם; ואולם בבחינת ההיקף השנתי של גוף מוסדי, כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]], לא יובאו בחשבון הלוואות שניתנו לעמיתים או למבוטחים כנגד כספי עמיתים או מבוטחים.
: (ב) נתוני האשראי שיעבירו מקורות המידע לפי סעיף קטן (א) יהיו כפי שקבע השר בהסכמת הנגיד ושר האוצר, ובכפוף להוראות אלה:
:: (1) הנתונים שיעביר בנק ישראל יהיו נתונים בדבר היות הלקוח לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, כמשמעותם [[בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ&quot;א-1981]];
:: (2) הנתונים שיעביר בית המשפט יהיו נתונים בדבר צו הגבלה שנתן לפי [[סעיף 7 לחוק החברות]];
:: (3) הנתונים שתעביר חברת חשמל יהיו נתונים בדבר תשלומים בעד צריכת חשמל.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) -
:: (1) השר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם, רשאי לקבוע כי מקור מידע מהמקורות המנויים בסעיף קטן (א) שמתקיימים לגביו תנאים שיקבע, לא יהיה חייב בהעברת נתוני אשראי למאגר;
:: (2) לעניין חברת חשמל - השר, הנגיד או שר האוצר רשאי לקבוע כי היא אינה חייבת בהעברת נתוני אשראי למאגר.
: (ד)(1) מקור מוסמך רשאי להעביר נתוני אשראי כפי שקבע השר למאגר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם.
:: (2) השר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם, רשאי לקבוע מקורות מידע נוספים שיהיו רשאים להעביר נתוני אשראי כפי שקבע למאגר, אם מצא כי יש צורך בכך לשם השגת מטרות חוק זה המנויות [[בסעיף 1(א)]], ובלבד שהוספת מקורות המידע לא נדרשת רק לשם השגת המטרה המנויה [[בפסקה (4) שבסעיף האמור]].
: (ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א)(9), השר, בהסכמת הנגיד, רשאי לקבוע כי מקור ממקורות המידע המנויים בסעיף קטן (ד) יהיה חייב להעביר נתוני אשראי למאגר, כאמור באותו סעיף קטן.
: (ו) מקור מידע ינקוט אמצעים נאותים להבטחת הדיוק והמהימנות של נתוני האשראי שהוא מעביר למאגר לפי סעיף זה; הממונה רשאי להורות על אמצעים להבטחת הדיוק והמהימנות כאמור.
: (ז) הממונה יורה על אופן העברת נתוני אשראי למאגר לפי סעיף זה והמועד להעברתם, ורשאי הוא לקבוע הוראות מפורטות לעניין נתוני האשראי שיועברו, והכול בכפוף לתקנות שקבע השר, לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ד).
: (ח) תקנות שיקבע השר וכללים שיקבע הנגיד לפי סעיף זה טעונים אישור של הוועדה.

@ 20. איסור או הגבלה על העברת נתוני אשראי למאגר
: הממונה רשאי לאסור או להגביל העברת נתוני אשראי למאגר בידי מקור מידע, אם מצא כי הדבר דרוש לשם שמירה על מטרות חוק זה ובהתקיים נסיבות חריגות; עשה כן, יפרסם הממונה הודעה על כך לציבור באתר האינטרנט של בנק ישראל ובכל דרך נוספת שיקבע הנגיד.

@ 21. שמירת נתוני האשראי במאגר
: (א) בנק ישראל ישמור במאגר בלבד את נתוני האשראי שהועברו למאגר ממקורות המידע לפי [[סעיף 19]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בנק ישראל רשאי שלא לשמור במאגר נתוני אשראי שהועברו ממקור מידע מסוים, אם מצא כי מקור המידע לא נקט אמצעים נאותים להבטחת הדיוק והמהימנות של נתוני האשראי בהתאם להוראות [[סעיף 19(ו)]] או שלא נקט אמצעים לאבטחת המידע בהתאם להוראות לפי [[סעיפים 60]] [[או 68]] או אם התקיימו נסיבות חריגות אחרות.

@ 22. בקשת לקוח לאי־הכללת נתוני אשראי לגביו במאגר
: (א) לקוח רשאי לבקש מבנק ישראל שנתוני האשראי לגביו לא ייכללו במאגר (בסעיף זה - בקשה לאי־הכללת נתונים).
: (ב) הגיש לקוח בקשה לאי־הכללת נתונים, לא ישמור בנק ישראל נתוני אשראי לגביו שיעברו למאגר אחרי מועד הגשת הבקשה, וימחק מהמאגר את הפרטים המזהים של הלקוח הכלולים בנתוני האשראי לגביו שבמאגר במועד הגשת הבקשה, למעט פרטים מזהים כאמור הכלולים בנתוני אשראי שנמסרו ללשכת אשראי לפי [[פרק ז']] לפני המועד האמור, שיישמרו במאגר לשם תיעוד בלבד בהתאם להוראות [[סעיף 23]]; מחיקת הפרטים המזהים לפי סעיף קטן זה תיעשה באופן שלא יהיה ניתן עוד לקשר בין נתוני האשראי שמהם נמחקו הפרטים המזהים ובין הלקוח.
: (ג) ביקש הלקוח מבנק ישראל לחזור בו מבקשה לאי־הכללת נתונים, ישמור בנק ישראל במאגר את נתוני האשראי לגבי הלקוח שיעברו למאגר לאחר המועד שבו ביקש כאמור.
: (ד) ביקשה לשכת אשראי מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי מהמאגר לגבי לקוח מסוים, ואין במאגר נתוני אשראי לגבי הלקוח בשל בקשה לאי־הכללת נתונים שהגיש, יודיע על כך בנק ישראל ללשכת האשראי, והלשכה תיידע את המשתמש בנתוני האשראי בדבר.
: (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) -
:: (1) הועברו למאגר, בידי מקור מידע, נתוני אשראי המפורסמים על פי דין או נתוני אשראי אחרים, המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב, והכול כפי שקבע השר בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה (בסעיף קטן זה - נתונים בדבר אי־פירעון), לא יהיה הלקוח זכאי להגיש בקשה לאי־הכללת נתונים עד תום שלוש שנים ממועד העברת הנתונים כאמור (בסעיף קטן זה - תקופת ההגבלה);
:: (2) הועברו למאגר, בידי מקור מידע, נתונים בדבר אי־פירעון, לאחר שהלקוח הגיש בקשה לאי־הכללת נתונים, ישמור בנק ישראל במאגר, ממועד העברת הנתונים כאמור למאגר ואילך, על אף הגשת הבקשה, את כל נתוני האשראי לגבי הלקוח שיועברו למאגר; הלקוח יהיה רשאי לבקש שהחל מתום תקופת ההגבלה לא ייכללו במאגר נתוני אשראי לגביו.
: (ו) חלות לגבי לקוח הוראות סעיף קטן (ה), יידע בנק ישראל את הלקוח שהגיש בקשה לאי־הכללת נתונים על כך וכן יודיע לו, לפני תום תקופת ההגבלה, על זכותו לחזור ולהגיש בקשה לאי־הכללת נתונים.
: (ז) בקשות לקוח לפי סעיף זה יוגשו באופן שיקבע הנגיד, באישור הוועדה, והוא רשאי לקבוע מועדים לטיפול בבקשות כאמור.

@ 23. תקופת החזקת מידע במאגר
: (א) בנק ישראל ישמור את המידע שבמאגר המפורט [[בסעיף 16(א)]], לתקופה של עשר שנים מהמועד שבו הועבר למאגר; חלפו שלוש שנים ממועד העברת המידע למאגר, תיעשה השמירה ביתרת התקופה לשם תיעוד בלבד (בסעיף זה - תקופת התיעוד).
: (ב) לשכת אשראי, משתמש בנתוני אשראי או מיופה כוח בתמורה רשאים לקבל מבנק ישראל, לבקשתם, בתקופת עשר השנים האמורה בסעיף קטן (א), את הנתונים השמורים במאגר כאמור [[16(א)|באותו סעיף קטן]], שנמסרו להם בעבר לפי [[סימנים ב' עד ה' לפרק ז']], אם הנתונים דרושים להם לאחד מאלה, ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של הלקוח לקבל את הנתונים האמורים לפי [[סימן ד' לפרק ז']]:
:: (1) הליך משפטי בינם ובין הלקוח, ובלבד שההליך האמור קשור למידע שנמסר ונמסרה ללקוח הודעה על הבקשה לקבלת הנתונים כאמור;
:: (2) בקרה או פיקוח הנעשים על פי דין;
:: (3) מטרות אחרות שקבע השר באישור הוועדה.
: (ג) בתום תקופת התיעוד, ימחק בנק ישראל מהמאגר את הפרטים המזהים של הלקוח המתייחסים למידע שחלפה לגביו התקופה האמורה, באופן שלא יהיה ניתן עוד לקשר בין המידע האמור ובין הלקוח.

== פרק ז': גישה למידע שבמאגר והשימושים במידע ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 24. מסירת מידע מהמאגר
: לא יימסר מידע מהמאגר ולא תהיה גישה למידע כאמור אלא לגורמים המפורטים [[בפרק זה]], לשימושים כמפורט בו, ובהתאם להוראותיו.

@ 25. ייחוד השימוש
: (א) מי שקיבל נתוני אשראי הכלולים במאגר או חיווי אשראי, לפי הוראות [[פרק זה]], יעשה בהם שימוש רק למטרה שלשמה התבקשו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לשכת אשראי רשאית לעשות שימוש בנתוני אשראי שקיבלה מהמאגר, גם לשם מתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי.

=== סימן ב': דוח אשראי ===

@ 26. תנאים להעברת נתוני אשראי לשם עריכת דוח אשראי
: (א) לא יועברו נתוני אשראי לגבי לקוח לפי הוראות [[סימן זה]] מהמאגר ללשכת אשראי ומלשכת אשראי לנותן אשראי, אלא אם כן מתקיימים כל אלה ([[בסימן זה]] - התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי):
:: (1) נתוני האשראי דרושים לנותן האשראי לשם התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח או לשם הבטחת קיום תנאי העסקה;
:: (2) נותן האשראי הוא מקור מידע המעביר נתוני אשראי למאגר לפי [[פרק ו']] לגבי כל הלקוחות שיש לו נתוני אשראי לגביהם, או שהתחייב להעביר נתוני אשראי כאמור באופן ובמועד שהורה הממונה, ובלבד שהמועד שהורה הממונה להעברת הנתונים לא יעלה על שנה מהמועד שנמסרו לו נתונים מהמאגר, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת הנגיד, תקופה אחרת;
:: (3) נותן האשראי אינו נותן אשראי בסיכון נמוך; לעניין זה, &quot;נותן אשראי בסיכון נמוך&quot; - עוסק הנותן אשראי אגב מכירת נכס או מתן שירות, לתקופות קצרות או בסכומים נמוכים, כפי שיקבע השר, בהתייעצות עם הנגיד;
:: (4) הלקוח נתן את הסכמתו המפורשת לכך שנתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר יימסרו ללשכת אשראי לשם עריכת דוח אשראי שיימסר לנותן האשראי, ולכך שהסכמתו כאמור תעמוד בתוקפה עד למועד סיום עסקת האשראי או עד למועד מוקדם יותר, לפי בחירתו; הסכמת הלקוח כאמור תינתן רק לגבי עסקת אשראי מסוימת.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), השר בהסכמת הנגיד, רשאי לקבוע כי נותני אשראי, מסוג שיקבע, יהיו רשאים לבקש דוח אשראי מלשכת האשראי אף שאינם מעבירים או מתחייבים להעביר נתוני אשראי למאגר.
: (ג) השר, בהתייעצות עם הנגיד, יקבע הוראות לעניין אופן מתן ההסכמה המפורשת בידי הלקוח כאמור בסעיף קטן (א)(4) ולעניין אופן הוכחת קיומם של התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי.
: (ד) תקנות שיקבע השר לפי סעיף זה טעונות אישור של הוועדה.

@ 27. בקשת נותן אשראי לקבל דוח אשראי מלשכת אשראי
: נותן אשראי רשאי לבקש מלשכת אשראי לקבל דוח אשראי לגבי לקוח ובו נתוני אשראי לגבי אותו לקוח הכלולים במאגר, לשם התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח או לשם הבטחת קיום תנאי העסקה, ובלבד שמתקיימים התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי.

@ 28. בקשת לשכת אשראי לקבל נתוני אשראי מהמאגר לשם עריכת דוח אשראי
: הוגשה ללשכת אשראי בקשה לקבל דוח אשראי לגבי לקוח, כאמור [[בסעיף 27]], והתקיימו התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי, רשאית היא, לשם עריכת הדוח, לבקש מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי לגבי אותו לקוח, הכלולים במאגר.

@ 29. מסירת נתוני אשראי מהמאגר לשם עריכת דוח אשראי
: הוגשה לבנק ישראל בקשה לקבל נתוני אשראי לגבי לקוח, כאמור [[בסעיף 28]], ימסור בנק ישראל ללשכת אשראי, נתוני אשראי לגבי הלקוח, הכלולים במאגר.

@ 30. בקשת לקוח שלא יימסרו נתוני אשראי לגביו מהמאגר
: (א) לקוח רשאי לבקש מבנק ישראל שנתוני אשראי לגביו, הכלולים במאגר, לא יימסרו לשם עריכת דוח אשראי לפי הוראות [[סימן זה]] (בסעיף זה - בקשה לאי־מסירת נתונים); השר רשאי לקבוע כי בקשה לאי־מסירת נתונים יכול שתוגש לגבי נותני אשראי מסוימים או לגבי נותני אשראי מסוג מסוים, ורשאי הוא לקבוע תנאים לבקשה כאמור.
: (ב) הגיש לקוח בקשה לאי־מסירת נתונים, לא ימסור בנק ישראל נתוני אשראי בהתאם לבקשה, כל עוד הלקוח לא חזר בו וביקש מבנק ישראל כי יימסרו נתוני האשראי לגביו, והכול גם אם נותן האשראי קיבל את הסכמת הלקוח כאמור [[בסעיף 26(א)(4)]].
: (ג) ביקשה לשכת אשראי מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי מהמאגר לגבי לקוח מסוים, והלקוח הגיש בקשה לאי-מסירת נתונים, יודיע על כך בנק ישראל ללשכת האשראי, והלשכה תיידע את נותן האשראי בדבר.
: (ד) בקשות לפי סעיף זה יוגשו באופן שיקבע הנגיד, באישור הוועדה, והוא רשאי לקבוע מועדים לטיפול בבקשות כאמור.

@ 31. הודעה ללקוח בדבר מסירת דוח אשראי
: (א) נותן אשראי שקיבל דוח אשראי לשם התקשרות בעסקת אשראי עם לקוח, או שקיבל דוח אשראי לשם הבטחת קיום תנאי עסקת אשראי שהתקשר בה ושינה לרעה את תנאי עסקת האשראי של לקוח, יודיע על כך מיד ללקוח וימסור לו את פרטי לשכת האשראי שממנה קיבל את דוח האשראי.
: (ב) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת מסירת דוח אשראי שהתקבל לפי סעיף קטן (א) מנותן האשראי או מלשכת אשראי ללקוח, ורשאי הוא לקבוע תנאים למסירה כאמור.

@ 32. דוח אשראי למי שאינו נותן אשראי
: השר, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, רשאי, אם מצא כי הדבר דרוש לשם השגת מטרות חוק זה, לקבוע כי מי שאינו נותן אשראי יהיה רשאי לקבל מלשכת אשראי דוח אשראי, בתנאים שיקבע השר, ובלבד שניתנה הסכמת הלקוח כאמור [[בסעיף 26(א)(4)]] ובכפוף להוראות [[סעיף 30]]; קבע השר כאמור, יחולו על מי שקבע את ההוראות החלות על נותן אשראי הזכאי לקבל דוח אשראי, בשינויים המחויבים ובשינויים שיקבע השר.

=== סימן ג': חיווי אשראי ===

@ 33. בקשת נותן אשראי לקבל חיווי אשראי מלשכת האשראי
: נותן אשראי רשאי לבקש מלשכת אשראי לקבל חיווי בשאלה אם לתת אשראי ללקוח לשם התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח, ובלבד שיידע את הלקוח מראש ובאופן מפורש על כוונתו לקבל חיווי כאמור ועל כך שלשם קבלת החיווי לשכת האשראי תגיש לבנק ישראל בקשה לקבלת נתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר, והכול בדרך שקבע הנגיד באישור הוועדה.

@ 34. בקשת לשכת אשראי לקבל נתוני אשראי מהמאגר לשם מתן חיווי אשראי
: הוגשה ללשכת אשראי בקשה לקבל חיווי אשראי לגבי לקוח, רשאית היא, לשם מתן חיווי האשראי, לבקש מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי לגבי אותו לקוח, הכלולים במאגר.

@ 35. מסירת נתוני אשראי מהמאגר לשם מתן חיווי אשראי
: (א) הוגשה לבנק ישראל בקשה מאת לשכת אשראי לקבל נתוני אשראי מהמאגר לשם מתן חיווי אשראי, ומצא הבנק כי נתוני האשראי לגבי אותו לקוח הכלולים במאגר מעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב, ימסור בנק ישראל ללשכת האשראי את נתוני האשראי לגבי הלקוח הכלולים במאגר; לעניין זה יקבע השר, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, נסיבות שיש בהן כדי להעיד באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב.
: (ב) אין במאגר נתוני אשראי המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב, כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בנק ישראל ללשכת האשראי, והלשכה תיידע את נותן האשראי בדבר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובת היידוע לפי [[סעיף 22(ד)]].

@ 36. צירוף נתוני אשראי מפורסמים לחיווי אשראי
: לשכת אשראי רשאית למסור לנותן אשראי, יחד עם חיווי האשראי לגבי לקוח, נתוני אשראי לגבי אותו לקוח המפורסמים על פי דין ונתוני אשראי אחרים הקשורים לנתונים כאמור, והכול כפי שקבע השר באישור הוועדה.

@ 37. מתן חיווי לחברת חשמל בדבר נקיטת אמצעי גבייה
: (א) פיגר לקוח בתשלומיו לחברת חשמל בעד צריכת חשמל, כפי שקבע השר, רשאית חברת חשמל לבקש מלשכת אשראי לקבל חיווי בשאלה אם לנקוט אמצעי גבייה לגבי אותו לקוח, ובלבד ששלחה ללקוח הודעה על כוונתה לקבל חיווי לגביו ועל כך שלשם קבלת החיווי תגיש לשכת האשראי לבנק ישראל בקשה לקבלת נתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר, והכול כפי שקבע הנגיד.
: (ב) על חיווי לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סימן זה]] החלות על חיווי אשראי, בשינויים המחויבים.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על חברת חשמל אם אינה מעבירה נתוני אשראי למאגר בשל ההוראות לפי [[סעיפים 19(ג)]] [[או 20]].

=== סימן ד': דוח ריכוז נתונים לבקשת לקוח ===

@ 38. מסירת דוח ריכוז נתונים ללקוח
: (א) לקוח זכאי לקבל מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל ודוח ריכוז נתונים מלא.
: (ב) הדוח יהיה בשפה פשוטה וברורה, ויצוינו בו, בין השאר, פרטים אלה:
:: (1) סוגי מידע שאינם כלולים במידע שנמסר ללשכת אשראי לשם עריכת דוח אשראי, לפי הוראות [[סעיף 46]];
:: (2) נתונים המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב לפי [[סעיפים 22(ה)]] [[או 35(א)]];
:: (3) בקשות שהגישה לשכת אשראי לבנק ישראל לפי [[פרק ז']] לקבלת נתוני אשראי מהמאגר.
: (ג) לקוח רשאי לבקש כי דוח ריכוז הנתונים יהיה בשפה העברית או הערבית; לא ביקש לקוח שהדוח יישלח לו בשפה מסוימת, יישלח הדוח בשפה העברית.
: (ד) דוח ריכוז נתונים יימסר ללקוח בלא תשלום, לפי בקשתו, אחת לשנה; בנק ישראל ימסור אחת לשנה הודעה ללקוחות על זכותם זו בדרך שיקבע הנגיד; דוחות ריכוז נתונים נוספים באותה שנה יימסרו ללקוח, לבקשתו, תמורת תשלום וכפי שיקבע הנגיד.
: (ה) בנק ישראל רשאי למסור ללקוח, לפי בקשתו, מידע לגביו הכלול במאגר גם שלא במסגרת דוח ריכוז נתונים, תמורת תשלום וכפי שיקבע הנגיד.

@ 39. קבלת דוח ריכוז נתונים רגיל באמצעות לשכת אשראי
: לשכת אשראי רשאית, לבקשת לקוח, לקבל מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל לגביו.

=== סימן ה': דוח ריכוז נתונים רגיל לבקשת מיופה כוח בתמורה ===

@ 40. קבלת דוח ריכוז נתונים רגיל בידי מיופה כוח בתמורה
: מיופה כוח בתמורה רשאי לקבל מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי הלקוח שייפה את כוחו, באמצעות לשכת אשראי ובהתאם להוראות [[סימן זה]].

@ 41. בקשת מיופה כוח בתמורה לקבל דוח ריכוז נתונים רגיל
: ביקש מיופה כוח בתמורה מלשכת אשראי לקבל באמצעותה דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי לקוח, רשאית לשכת האשראי לפנות לבנק ישראל בבקשה לקבל דוח ריכוז נתונים כאמור, ובלבד שהתקיימו לגבי מיופה הכוח התנאים שקבע הנגיד לפי [[סעיף 43]] ותנאים שהורה הממונה לשם קבלת הדוח מהמאגר ([[בסימן זה]] - התנאים להעברת דוח ריכוז נתונים).

@ 42. מסירת דוח ריכוז נתונים רגיל למיופה כוח בתמורה
: (א) הגישה לשכת אשראי לבנק ישראל בקשה לקבל נתוני אשראי לגבי לקוח בעקבות בקשה של מיופה כוח בתמורה, ימסור בנק ישראל ללשכת האשראי דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי הלקוח, בהתאם להוראות שנתן הממונה לעניין זה.
: (ב) השר, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין אופן מתן ייפוי הכוח על ידי לקוח כאמור [[בסימן זה]] ולעניין אופן הוכחת קיומם של התנאים להעברת דוח ריכוז נתונים לשם מסירת דוח ריכוז נתונים רגיל.

@ 43. הוראות לעניין תנאים להעברת דוח ריכוז נתונים
: הנגיד, בהסכמת השר ובאישור הוועדה, יקבע תנאים שעל מיופה הכוח בתמורה לעמוד בהם לשם קבלת דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי הלקוח, ובכלל זה לקבוע את השימושים שמיופה הכוח בתמורה יהיה רשאי לעשות במידע שבדוח ובנתוני האשראי שיקבל מהמאגר.

=== סימן ו': גישה למידע לא מזוהה במאגר והשימושים בו ===

@ 44. שימוש במידע לא מזוהה בידי בנק ישראל
: (א) בנק ישראל רשאי לעשות שימוש במידע לא מזוהה הכלול במאגר לשם ביצוע תפקידיו לפי [[חוק בנק ישראל]].
: (ב) בנק ישראל רשאי להעביר למאגר מידע מזוהה לגבי לקוחות, הנמצא בידיו מכוח סמכויותיו לפי דין (בסעיף קטן זה - מידע חיצוני), לשם הצלבתו עם מידע מזוהה הכלול במאגר והפקת מידע לא מזוהה הדרוש לו לשם ביצוע תפקידיו לפי [[חוק בנק ישראל]], ובלבד שהמידע החיצוני יימחק מהמאגר מיד לאחר הפקת המידע הלא מזוהה; הצלבת המידע לפי סעיף קטן זה תיעשה, ככל האפשר, באופן שלא ייחשף במסגרתה מידע מזוהה בפני מורשי הגישה למידע מזוהה בהתאם להוראות [[סעיף 60(ג)]], מעבר לחשיפה הדרושה לצורך הצלבת המידע.

@ 45. גישה של לשכת אשראי למידע לא מזוהה במאגר
: (א) בנק ישראל רשאי לתת ללשכת אשראי גישה למידע לא מזוהה הכלול במאגר, הדרוש לה לפיתוח מודל סטטיסטי לשם מתן חיווי אשראי ושירותים המתבססים על נתוני אשראי; גישה כאמור תינתן לגבי מידע לא מזוהה שמועד הכללתו במאגר חל בחמש השנים שקדמו למועד שבו ניתנה הגישה אליו.
: (ב) לשכת אשראי לא תעתיק ולא תשמור מידע לא מזוהה שיש לה גישה אליו לפי סעיף קטן (א); השר, בהסכמת הנגיד, רשאי לקבוע נסיבות שבהן תהיה לשכת אשראי רשאית להעתיק ולשמור חלק ממידע לא מזוהה כאמור, באופן ובתנאים שיקבע, וככל הדרוש לפיתוח מודל סטטיסטי כאמור בסעיף קטן (א).

=== סימן ז': הוראות שונות לעניין מסירת מידע ושימוש בו ===

@ 46. מידע מזהה לגבי מקורות מידע
: בנק ישראל לא יכלול בנתוני האשראי שהוא מוסר מהמאגר ללשכת אשראי לפי [[פרק זה]] לשם עריכת דוח אשראי או חיווי אשראי, פרטי מידע מזהים לגבי מקורות המידע, למעט לגבי מקורות המידע המפורטים [[בסעיף 19(א)(1) עד (5)]]; השר רשאי לקבוע פרטי מידע נוספים שאין לכלול בנתוני האשראי הנמסרים לשם עריכת דוח אשראי או חיווי אשראי או דוח ריכוז נתונים רגיל לשם מסירתו למיופה כוח בתמורה.

@ 47. התקופה שלגביה יימסרו נתוני אשראי
: (א) בנק ישראל ימסור ללשכת אשראי, לשם עריכת דוח אשראי או חיווי אשראי, לפי בקשת הלשכה שהוגשה בהתאם להוראות [[סימנים ב']] [[סימן ג'|או ג']], רק נתוני אשראי שמועד הכללתם במאגר חל בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה בידי הלשכה.
: (ב) השר רשאי לקבוע תקופות קצרות מהתקופה שבסעיף קטן (א) לגבי סוגי נתוני אשראי שיקבע.

@ 48. דרכי מסירת המידע בידי בנק ישראל
: (א) השר, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין מסירת המידע הכלול במאגר, לפי [[פרק זה]], ורשאי הוא לקבוע תנאים למסירה כאמור.
: (ב) הממונה רשאי להורות על דרכי מסירת המידע הכלול במאגר לפי [[פרק זה]], ובכלל זה להורות כי המסירה תהיה בדרך של מתן גישה למאגר באופן ובתנאים שיורה.

@ 49. תקופת החזקת נתוני אשראי בידי לשכת אשראי ומיופה כוח בתמורה
: (א) לשכת אשראי שקיבלה נתוני אשראי מהמאגר לפי [[פרק זה]] תחזיק בהם לתקופה המזערית הנדרשת לשם מתן שירות נתוני אשראי או שירות המתבסס על נתוני אשראי, אך לא יותר מהתקופה שיקבע השר באישור הוועדה.
: (ב) השר, באישור הוועדה, יקבע את התקופה המרבית להחזקת נתוני אשראי בידי מיופה כוח בתמורה.

@ 50. מחיר מרבי שרשאית לשכת אשראי לגבות
: (א) הנגיד רשאי לקבוע את הסכומים המרביים שתגבה לשכת אשראי בעד שירותים שהיא מספקת לפי [[סעיפים 12]] [[או 13]]; קבע הנגיד כאמור, לא תגבה לשכת אשראי תשלום בסכום העולה על הסכום המרבי שקבע.
: (ב) לשכת אשראי תדווח לנגיד, אחת לשנה, על תשלום שדרשה בעד כל אחד מהשירותים שסיפקה, בדרך שקבע הנגיד.

@ 51. נתונים שלשכת אשראי אינה רשאית להביא בחשבון
: לשכת אשראי לא תביא בחשבון נתונים בדבר מינו, גילו, נטייתו המינית, גזעו, דתו, ארץ מוצאו, לאומיותו, מקום מגוריו ומצבו המשפחתי או הבריאותי של לקוח, לעניין המודל הסטטיסטי שלה הדרוש לה למתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי וחיווי אשראי, לעניין מתן חיווי אשראי על לקוח ולעניין דירוג אשראי שלו.

@ 52. שימוש בדוח אשראי או בחיווי אשראי עדכניים
: (א) בהחלטתו להתקשר בעסקת אשראי עם לקוח או לשם הבטחת קיום תנאי העסקה, לא יתחשב משתמש בנתוני אשראי, בדוח אשראי לא עדכני.
: (ב) בהחלטתו אם לתת אשראי ללקוח, לא יתחשב נותן אשראי בחיווי אשראי לא עדכני.
: (ג) לעניין סעיף זה, רואים דוח אשראי או חיווי אשראי שחלפו שישים ימים מיום קבלתם כדוח אשראי או חיווי אשראי לא עדכניים, אלא אם כן קבע השר תקופה קצרה מזו.

@ 53. שמירת דוח אשראי בידי משתמש בנתוני אשראי
: משתמש בנתוני אשראי רשאי להחזיק בדוח אשראי עד תום תקופת עסקת האשראי עם הלקוח שבקשר אליה התבקש הדוח, ואם התבקש הדוח לשם החלטה על התקשרות בעסקת אשראי, ולא נכרתה העסקה - ימחק את דוח האשראי בתוך שישים ימים מיום קבלתו, אלא אם כן קבע השר תקופה קצרה מזו.

@ 54. הגבלה על העברת נתוני אשראי
: הממונה רשאי לאסור או להגביל, לצמיתות או לתקופה שיקבע, מסירה לפי [[פרק זה]] של נתוני אשראי הכלולים במאגר ללשכת אשראי, וכן לאסור או להגביל העברת נתוני אשראי שקיבלה לשכת אשראי לפי [[פרק זה]] למשתמש בנתוני אשראי או למיופה כוח בתמורה, אם מצא כי הדבר דרוש לשם שמירה על מטרות חוק זה והתקיימו נסיבות חריגות.

== פרק ח': תיקון מידע הכלול במאגר ==

@ 55. תיקון מידע בידי מקור מידע
: גילה מקור מידע כי נתוני אשראי לגבי לקוח שהעביר למאגר אינם נכונים, שלמים או מדויקים או שחל בהם שינוי מכל סיבה שהיא, יודיע על כך לבנק ישראל ויעביר לו את נתוני האשראי המעודכנים, בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך שבעה ימים, אלא אם כן קבע הממונה תקופה אחרת, והכול באופן שיורה הממונה.

@ 56. תיקון מידע לבקשת לקוח
: (א) סבר לקוח כי מידע לגביו הכלול במאגר אינו נכון, שלם או מדויק, זכאי הוא לפנות לבנק ישראל בבקשה למחוק מידע, להשלים מידע או לתקנו.
: (ב) הוגשה לבנק ישראל בקשה לפי סעיף קטן (א), וסבר הבנק כי לשם טיפול בבקשה יש צורך כי מקור המידע יערוך בירור, יציין במאגר כי מתקיים הליך בירור בנוגע לאותו מידע, ויפנה למקור המידע לשם בירור הבקשה.
: (ג) פנה בנק ישראל אל מקור המידע כאמור בסעיף קטן (ב), יערוך מקור המידע בירור בעניין ויעביר למנהל המאגר את תוצאות הבירור, בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך שבעה ימים, אלא אם כן קבע הממונה תקופה אחרת; העלה הבירור כי יש צורך בהשלמת המידע או בתיקונו - יעביר מקור המידע לבנק ישראל גם את המידע המעודכן, בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך שבעה ימים, אלא אם כן קבע הממונה תקופה אחרת, והכול באופן שהורה הממונה.
: (ד) לא העביר מקור המידע את תוצאות הבירור בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (ג), יורה הממונה למנהל המאגר על הפעולות שיש לנקוט במאגר בנוגע למידע.

@ 57. עדכון המידע במאגר והודעה על העדכון
: (א) מנהל המאגר יעדכן מיד את המידע הכלול במאגר בהתאם למידע המעודכן שהועבר ולבירור שנערך לפי [[סעיפים 55]] [[או 56]], לפי העניין; התגלעה מחלוקת בין מקור המידע והלקוח לעניין נתון אשראי הכלול במאגר, רשאי בנק ישראל לרשום הערה בעניין במאגר או למחוק את נתון האשראי שבמחלוקת.
: (ב) הממונה ייתן הוראות לעניין מסירת מידע שעודכן לפי סעיף קטן (א) ללקוח, ללשכות האשראי, למשתמשים בנתוני אשראי או למיופי כוח בתמורה.

== פרק ט': שמירת סודיות ואבטחת מידע ==

@ 58. שמירת סודיות
: (א) אדם שהגיע אליו מידע על לקוח לפי חוק זה, ובכלל זה מי שהמידע הגיע אליו בתוקף תפקידו, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
: (ב) הגיע לידי אדם מידע לא מזוהה שמקורו במאגר, לא יבצע כל פעולה לאיתור זהות הלקוח שהמידע מתייחס אליו.

@ 59. הגבלת העברת מידע לגופים ציבוריים
: על אף האמור [[בפרק ד' לחוק הגנת הפרטיות]] והוראות כל דין אחר, לא יועבר מידע אל המאגר או ממנו, אלא בהתאם להוראות חוק זה.

@ 60. אבטחת מידע (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) בנק ישראל יאסוף את המידע המועבר למאגר, ישמור וימסור אותו -
:: (1) בדרך שתבטיח הגנה מפני דליפת מידע מהמאגר או פריצה אליו, וכן מפני העברה, חשיפה, מחיקה, שימוש, שינוי או העתקה בלא רשות כדין;
:: (2) בדרך שתמנע שימוש במידע בניגוד להוראות לפי חוק זה;
:: (3) בדרך שתבטיח כי הגישה למידע תהיה בהתאם להוראות לפי חוק זה ותאפשר בקרה ופיקוח על אופן השימוש במאגר;
:: (4) בדרך שתבטיח שהמידע הלא מזוהה נשמר ונמסר ככזה.
: (ב) לשם קיום מטרות חוק זה ולהבטחת פרטיות הלקוחות ולשם מתן גישה של לשכת אשראי למידע לא מזוהה במאגר כאמור [[בסעיף 45]], ישמור בנק ישראל במאגר את נתוני האשראי וכל מידע אחר על לקוח כמידע לא מזוהה, בנפרד מכל פרט מזהה; ואולם יהיה ניתן לקשר בין נתוני האשראי וכל מידע אחר על לקוח לפרטים המזהים, תוך יצירת מידע מזוהה, לשם עדכון הנתונים במאגר לגבי לקוח מסוים ומסירתם בהתאם להוראות חוק זה, וכן לצורך אחר הנדרש במישרין לשם הפעלת המאגר כפי שיקבע הנגיד בהסכמת השר; ההפרדה בין המידע המזוהה ובין המידע הלא מזוהה וקישור הנתונים לפי סעיף קטן זה ייעשו בדרך שיורה הממונה, בהתייעצות עם ראש הרשות להגנת הפרטיות.
: (ג) הנגיד, בהסכמת השר, יקבע הוראות הדרושות לשם אבטחת המידע המועבר למאגר, הכלול בו והנמסר ממנו, ובין השאר הוראות בעניינים אלה:
:: (1) אופן איסוף המידע ורישומו, בידי מקור המידע, בדרך שתבטיח את מהימנות המידע, דיוקו ואבטחתו;
:: (2) אופן העברת המידע למאגר, אופן שמירתו במאגר ואופן השימוש בו ואבטחתו;
:: (3) אופן הגישה למידע הכלול במאגר, ובכלל זה מורשי הגישה למידע מזוהה או לא מזוהה, ואמצעי הזיהוי הנדרשים מלשכת אשראי לשם שימוש במערכת הטכנולוגית המשמשת את המאגר לרבות ביצוע פעולות בה, וכן הוראות בדבר בקרה על המערכת האמורה;
:: (4) אופן העברת מידע מזוהה ללשכת אשראי, שמירתו במערכת הטכנולוגית המשמשת את לשכת האשראי, השימוש בו, אבטחתו ומחיקתו.
: (ד) בנק ישראל יחזיק את מאגר נתוני האשראי במיתקניו.

== פרק י': הפעלת שירות מידע על עוסקים ==

@ 61. רישוי שירות מידע על עוסקים
: (א) הממונה רשאי לתת רישיון שירות מידע על עוסקים ([[בפרק זה]] - רישיון) למבקש שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא חברה כהגדרתה [[בחוק החברות]];
:: (2) הוא רשם את מאגר המידע כמאגר מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות]];
:: (3) הוא המציא ערובה בהתאם להוראות [[סעיף 8]];
:: (4) הוא, בעל שליטה בו ונושא משרה בו לא הורשעו בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, המבקש אינו ראוי, לדעת הממונה, לקבל רישיון, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי;
:: (5) ביכולתו להפעיל מערכת טכנולוגית שתמזער את הסיכון לפגיעה בפרטיות הלקוחות ואת הסיכון לפגיעה באבטחת המידע שבידי המבקש.
: (ב) הממונה לא ייתן רישיון שירותי מידע על עוסקים למבקש אם ראה כי לא התקיימו התנאים כאמור בסעיף קטן (א) או מטעמים שבטובת הציבור.
: (ג) היה לממונה יסוד סביר להניח שמבקש הרישיון ישתמש במידע שיקבל שלא למטרות חוק זה או שלא יעמוד בדרישות לפי החוק, לא ייתן לו רישיון.
: (ד) הנגיד יקבע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לרישיון לפי סעיף זה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה.
: (ה) הוראות [[סעיפים 8 עד 11]] יחולו, בשינויים המחויבים, על רישוי שירות מידע על עוסקים.

@ 62. הפעלת שירות מידע על עוסקים
: לשכת מידע על עוסקים רשאית, במסגרת הפעלת שירות מידע על עוסקים, לאסוף ולהחזיק בכל מידע שקיבלה כדין על לקוח בפעילותו כעוסק בלבד, לרבות נתוני אשראי על לקוח בפעילותו כאמור ([[בפרק זה]] - נתוני אשראי על עוסק), ולמסרם לאחר, והכול בכפוף לתקנות שקבע השר לפי [[סעיף 64]], ככל שקבע.

@ 63. נתונים שלשכת מידע על עוסקים אינה רשאית להביא בחשבון
: לעניין דירוג אשראי של עוסק, לא תביא לשכת מידע על עוסקים בחשבון נתונים בדבר מינו, גילו, נטייתו המינית, גזעו, דתו, ארץ מוצאו, לאומיותו, מקום מגוריו ומצבו המשפחתי או הבריאותי.

@ 64. תקנות לעניין הפעלת שירות מידע על עוסקים
: השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הפעלת שירות מידע על עוסקים בידי לשכת מידע על עוסקים, בין השאר בעניינים אלה:
: (1) סוג נתוני אשראי על עוסק שלשכת מידע על עוסקים לא תהיה רשאית לאסוף, להחזיק ולמסור;
: (2) מקורות המידע שמהם לשכת המידע על עוסקים לא תהיה רשאית לאסוף נתוני אשראי;
: (3) שימושים אסורים בנתוני אשראי על עוסק;
: (4) אופן מסירת נתוני אשראי על עוסק.

@ 65. החזקת מידע
: לשכת מידע על עוסקים תחזיק במידע שאספה במסגרת מתן שירות מידע על עוסקים לתקופה של שבע שנים לפחות מיום קבלת המידע.

== פרק י&quot;א: הממונה על שיתוף בנתוני אשראי ==

=== סימן א': מינוי הממונה ותפקידיו ===

@ 66. מינוי הממונה ותפקידיו
: (א) הנגיד ימנה ממונה על שיתוף בנתוני אשראי, והוא יהיה עובד בנק ישראל.
: (ב) הממונה יהיה אחראי לשיתוף בנתוני אשראי לפי חוק זה, ויפעל לשם אבטחת המידע, ההגנה על פרטיות הלקוחות ושמירה על עניינם של הלקוחות ומשתמשים בנתוני אשראי; תפקידי הממונה יהיו, בין השאר -
:: (1) מתן רישיונות שירות נתוני אשראי ורישיונות שירות מידע על עוסקים;
:: (2) פיקוח ועריכת בקרה על פעולתן של לשכות האשראי ולשכות מידע על עוסקים, ובכלל זה לגבי פיתוח המודלים הסטטיסטיים בידי הלשכות;
:: (3) פיקוח ועריכת בקרה על פעולות של מקורות המידע המעבירים מידע למאגר, של המשתמשים בנתוני אשראי ושל מיופי כוח בתמורה;
:: (4) מתן הוראות, לפי [[סעיף 68]], ללשכת אשראי וללשכת מידע על עוסקים, למקורות מידע המעבירים מידע למאגר, למשתמשים בנתוני האשראי ולמיופי כוח בתמורה.
: (ג) הממונה רשאי לקבל מידע מהמאגר לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה ובמידה הנדרשת לכך.

=== סימן ב': מרשמים ===

@ 67. מרשמים
: (א) הממונה ינהל מרשמים כמפורט להלן:
:: (1) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/CB|מרשם של לשכות אשראי]];
:: (2) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/DS|מרשם של מקורות מידע]], המעבירים מידע למאגר או שהתחייבו להעביר מידע למאגר לפי הוראות [[פרק ו']];
:: (3) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/CP|מרשם של משתמשים בנתוני אשראי]];
:: (4) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/PER|מרשם של מיופי כוח בתמורה]] מסוג שיקבע הנגיד;
:: (5) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/BI|מרשם של לשכות מידע על עוסקים]].
: (ב)(1) במרשמים לפני סעיף קטן (א) יכלול הממונה פרטים על לשכות אשראי, על מקורות מידע, על משתמשים בנתוני אשראי ועל מיופי כוח בתמורה, שהממונה אסר או הגביל מסירת מידע מהמאגר אליהם לפי הוראות [[סעיפים 20]] [[או 54]].
:: (2) נמסרו נתוני אשראי ממקור מידע לפי [[סעיף 108]], יצוין במרשם כאמור בסעיף קטן (א)(2), לאיזו לשכת אשראי נמסר המידע.
: (ג) המרשמים יהיו פתוחים לעיון הציבור באתר האינטרנט של בנק ישראל.

=== סימן ג': הוראות הממונה ===

@ 68. הוראות הממונה
: (א) לשם ביצוע תפקידיו, רשאי הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת שמונתה לפי [[סימן ד']] -
:: (1) לתת הוראות ללשכות האשראי וללשכות שירות מידע על עוסקים הנוגעות לדרכי פעולתן וניהולן, של נושאי משרה בהן וכל מי שמועסק על ידיהן, והכול לשם קיום מטרות חוק זה, לשם ניהולן התקין של הלשכות, ולשם השמירה על עניינם של הלקוחות ושל המשתמשים בנתוני אשראי, ההגנה על פרטיות הלקוחות ואבטחת המידע; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל הלשכות או לסוג מסוים מהן;
:: (2) לתת הוראות למקורות המידע המעבירים מידע למאגר, למשתמשים בנתוני אשראי ולמיופי כוח בתמורה, בפעולתם לפי חוק זה, לשם קיום מטרות חוק זה ולשם השמירה על עניינם של הלקוחות ושל המשתמשים בנתוני אשראי, ההגנה על פרטיות הלקוחות ואבטחת המידע; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל מקורות המידע, המשתמשים בנתוני אשראי או מיופי הכוח בתמורה או לסוג מסוים מהם.
: (ב) היה בכוונת הממונה לתת הוראות לפי סעיף קטן (א) בעניין שיש לשר או לנגיד סמכות לפי חוק זה להתקין לגביו תקנות או כללים, יודיע הממונה על כוונתו כאמור לשר או לנגיד, לפי העניין.

@ 69. פרסום הוראות הממונה
: (א) הוראות הממונה לפי [[סעיף 68]] וכל הוראה אחרת של הממונה לפי חוק זה שהיא בת פועל תחיקתי, אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
: (ב) הוראות הממונה כאמור בסעיף קטן (א) וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל, באופן שיאפשר מעקב אחר שינוין לאורך זמן ותיעודן, ורשאי הנגיד לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.
: ((הוראות הממונה מפורסמות [[https://www.creditdata.org.il/חקיקה-ואסדרה/אסדרה/|באתר נתוני אשראי של בנק ישראל]].))

=== סימן ד': הוועדה המייעצת לעניין הוראות הממונה ===

@ 70. הוועדה המייעצת לעניין הוראות הממונה
: (א) הנגיד ימנה ועדה שתפקידה לייעץ לממונה לעניין מתן הוראות לפי [[סעיף 68]] ([[בסימן זה]] - הוועדה המייעצת).
: (ב) הוועדה המייעצת תהיה בת שמונה חברים, ובהם לפחות ארבע נשים, וזה הרכבה:
:: (1) אחד יהיה משפטן שהוא עובד המדינה, שימונה לפי הצעת היועץ המשפטי לממשלה;
:: (2) אחד יהיה עובד משרד האוצר, שימונה לפי הצעת שר האוצר;
:: (3) אחד מחברי הוועדה המייעצת ימונה מקרב עובדי המדינה או מקרב הציבור, והוא יהיה מומחה בהגנה על הפרטיות;
:: (4) חמישה ימונו מקרב הציבור -
::: (א) שניים יהיו אנשי משק וכלכלה, או חברי הסגל האקדמי הבכיר או מי שהיו חברי סגל כאמור במוסד מוכר כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]], שהם בעלי ניסיון או השכלה בתחום השירותים הפיננסיים;
::: (ב) שניים יהיו בעלי ניסיון בתחום החינוך הפיננסי או שהם בעלי ניסיון בפעילות חברתית בתחום זה;
::: (ג) אחד יהיה מומחה באבטחת מידע או בטכנולוגיות מידע.
: (ג) הנגיד ימנה אחד מחברי הוועדה המייעצת ליושב ראש הוועדה ואחד מהם לסגן היושב ראש.
: (ד) הוועדה המייעצת תתכנס לבקשת יושב ראש הוועדה או לבקשת הממונה, ותכלול בסדר יומה כל נושא שבסמכותה על פי בקשת היושב ראש או הממונה.
: (ה) שלושה חברי הוועדה המייעצת, ובהם היושב ראש או סגן היושב ראש, יהיו מניין חוקי בישיבותיה.
: (ו) לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.

@ 71. ניגוד עניינים
: (א) לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה המייעצת מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו.
: (ב) חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בדיון בישיבות הוועדה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בוועדה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.
: (ג) התברר לחבר הוועדה המייעצת כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך בהקדם האפשרי, ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה האמור יושב ראש הוועדה - יודיע על כך לנגיד.
: (ד) לעניין סעיף זה, אחת היא אם מילוי התפקיד האחר נעשה בתמורה או שלא בתמורה.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;עניין אישי&quot; - לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף אחר שהוא או קרובו הם בעלי עניין או נושאי משרה בו;
::- &quot;קרוב&quot; - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים, וכן אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר הוועדה.

@ 72. תקופת כהונה
: תקופת כהונתו של חבר הוועדה המייעצת תהיה שלוש שנים מיום מינויו, וניתן למנותו לתקופת כהונה נוספת כאמור, ובלבד שלא יכהן יותר משלוש תקופות כהונה.

@ 73. פקיעת כהונה
: (א) חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
:: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לנגיד;
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע, לדעת הנגיד, למלא את תפקידו;
:: (3) הוא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי למלא את תפקידו או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי;
:: (4) הנגיד נוכח כי הוא נעדר בלא סיבה סבירה, משלוש ישיבות רצופות של הוועדה המייעצת או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה בשנה אחת; יושב ראש הוועדה ידווח לנגיד על חבר הוועדה שנעדר מישיבותיה כאמור;
:: (5) לגבי חבר ועדה מייעצת שהוא עובד המדינה - הוא חדל להיות עובד המדינה.
: (ב) פקעה כהונתו של חבר הוועדה המייעצת, יפעל הנגיד למינוי חבר ועדה במקומו, בהקדם האפשרי.

@ 74. סדרי עבודה
: הוועדה המייעצת תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

@ 75. שמירת תוקף
: קיום הוועדה המייעצת, סמכויותיה ותוקף המלצותיה, לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

@ 76. סודיות דיוני הוועדה ופרסום החלטותיה
: לא יגלה אדם דבר מדיוני הוועדה המייעצת או מכל חומר שנמסר לה, אלא אם כן הנגיד הסמיך אותו לכך; ואולם עיקרי המלצות הוועדה המייעצת והפרוטוקולים של דיוניה יפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל, למעט עיקרי המלצות או פרוטוקולים של דיון מסוים, או חלקם, שהוועדה, בהחלטה מנומקת בכתב שתפורסם באתר האינטרנט של בנק ישראל, הורתה שלא לפרסמם.
: ((פרוטוקולים הוועדה המייעצת מפורסמים [[https://www.creditdata.org.il/הודעות-ופרסומים/פרוטוקולי-הוועדה-המייעצת/פרוטוקולים/|באתר נתוני אשראי]].))

@ 77. גמול והחזר הוצאות
: חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה זכאים לגמול והחזר הוצאות בעבור השתתפות בישיבות הוועדה, בשיעור שיקבע הנגיד; הגמול האמור ישולם בידי בנק ישראל.
: ((פורסמו [[כללי נתוני אשראי (גמול והחזר הוצאות לחברי הוועדה המייעצת), התשע&quot;ח-2017]].))

=== סימן ה': בירור תלונות ציבור ===

@ 78. בירור תלונות ציבור
: (א) הממונה יברר תלונות ציבור בדבר פעולה של לשכת אשראי, לשכת מידע על עוסקים, מקור מידע המעביר מידע למאגר לפי [[פרק ו']], משתמש בנתוני אשראי ומיופה כוח בתמורה וכן תלונות הקשורות בהפעלת המאגר.
: (ב) נגעה תלונה לעניין שהדיון לגביו החל לפני בית משפט או בורר או לעניין אשר הוכרע בידי בית משפט או בורר, יביא זאת הממונה בחשבון במסגרת שיקוליו אם לברר את התלונה.

@ 79. דרכי בירור
: (א) בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה לממונה, והוא לא יהיה קשור להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות.
: (ב) הממונה יביא את התלונה לידיעת הנילון וייתן לו הזדמנות להשיב עליה; נגעה התלונה ללשכת אשראי, יודיע הממונה גם לממונה על פניות הציבור בה.
: (ג) ביקש מתלונן להופיע לפני הממונה, רשאי הממונה לזמנו לצורך שמיעתו.

@ 80. תלונה הנוגעת לפגיעה בפרטיות
: נגעה תלונה לפגיעה בפרטיות, יעבירה הממונה גם לידיעת הממונה על הגנת הפרטיות, ורשאי הוא להתייעץ עמו לבירור התלונה.

@ 81. תוצאות הבירור
: (א) מצא הממונה שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן ולנילון; הממונה רשאי לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להורות לנילון לתקן ליקוי שהעלה הבירור, בין לעניין המקרה שעליו התלונה ובין בדרך כלל, בדרך ובמועד שהורה, ורשאי הממונה להורות למנהל המאגר לתקן את המידע שבמאגר; הורה הממונה על תיקון מידע שבמאגר יחולו ההוראות לפי [[סעיף 57]], בשינויים המחויבים.
: (ב) מצא הממונה שהתלונה אינה מוצדקת, או שאינה ראויה לבירורו, יודיע על כך למתלונן ולנילון, ורשאי הוא לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו.
: (ג) העלה הבירור חשד שנעברה עבירה פלילית, יביא הממונה את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.

@ 82. פרסום דרכי הגשת תלונות
: הדרכים להגשת תלונות יפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל, בשפה ברורה ופשוטה בעברית, בערבית, באנגלית וברוסית.
: ((הסבר בדבר הגשת תלונה מפורסם [[https://www.creditdata.org.il/מידע-לציבור/פנייה-למערכת/|באתר נתוני אשראי]].))

== פרק י&quot;ב: פיקוח ==

@ 83. הגדרות - [[פרק י&quot;ב]]
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;נתוני מערכת&quot; - אחד מאלה:
:: (1) נתונים על החזקה וניהול של מידע ושל מאגרי מידע, בידי לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים, והשימוש בהם, הדרושים לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה בידי הלשכה, ובלבד שאינם כוללים מידע מזוהה;
:: (2) רישומים שלשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים חייבת לשמור לפי חוק זה, אגב ניהול של מאגר מידע, אחזקתו או שימוש בו;
:- &quot;מחשב&quot;, &quot;חומר מחשב&quot;, &quot;חדירה לחומר מחשב&quot; ו&quot;פלט&quot; - כמשמעותם [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 84. הסמכת מפקחים
: (א) הממונה יסמיך מבין עובדי בנק ישראל מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי [[פרק זה]], לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה; הודעה על מינוי מפקח ועל שינוי לגבי מינוי יפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל באופן שיאפשר לעקוב אחר שינויים שנעשו.
: (ב) לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת הממונה, להיות מפקח;
:: (2) הוא קיבל הכשרה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה הממונה;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה הממונה;
:: (4) לעניין הסמכויות לפי [[סעיפים 85(4)]] [[ו־86]] - הוא מיומן לביצוע פעולות של חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור.

@ 85. סמכויות מפקח
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך, לרבות פלט, שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה;
: (3) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר להציג לפניו או למסור לו עותק מחומר מחשב הכולל נתוני מערכת או מידע מדגמי הדרוש לשם הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה; מידע מדגמי לפי פסקה זו יידרש רק בהיקף הנחוץ למימוש תכליות הפיקוח;
: (4) לחדור לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים, בהתאם להוראות [[סעיף 86]];
: (5) להיכנס למקום שהכניסה אליו דרושה לשם מילוי תפקידיו ובו פועל גוף מפוקח, או למקום שיש לו יסוד סביר להניח כי פועל בו גוף מפוקח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט; לעניין זה, &quot;גוף מפוקח&quot; - לשכת אשראי, לשכת מידע על עוסקים, מקור מידע המעביר מידע למאגר, משתמש בנתוני אשראי או מיופה כוח בתמורה.

@ 86. חדירה לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה בידי לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים, רשאי מפקח שמתקיימות לגביו הוראות [[פסקאות (1) עד (4) של סעיף 77(ב)]] -
: (1) לחדור לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים לשם העתקת נתוני המערכת הכלולים בו, להעתיק את נתוני המערכת כאמור ולהפיק מהם פלט, ובלבד שלא תבוצע חדירה לחומר מחשב אם אינה נדרשת במישרין לשם איתור נתוני המערכת והעתקתם;
: (2) לחדור לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים לשם איסוף מידע מדגמי; מידע מדגמי לפי פסקה זו ייאסף רק בהיקף הנחוץ למימוש תכליות הפיקוח;
: (3) לחדור לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים לשם העתקת מידע על לקוח, להעתיק את המידע ולהפיק ממנו פלט, ובלבד שאותו לקוח הסכים לכך מראש ובכתב, ושלא תבוצע חדירה לחומר מחשב אם אינה נדרשת במישרין לשם איתור המידע על אותו לקוח והעתקתו.

@ 87. דרישת חומר מחשב או חדירה לחומר מחשב - הסתייעות במומחה ומחיקת המידע
: (א) לשם ביצוע הסמכויות לפי [[פסקאות (3) ו־(4) של סעיף 85]], רשאי מפקח להסתייע במומחה, גם אם אינו עובד בנק ישראל, לשם עריכת בדיקה במקום שבו פועל מי שממנו נדרש חומר מחשב לפי [[85|אותן פסקאות]], ולשם דרישת חומר המחשב או החדירה לחומר המחשב, אם נדרשים לשם כך ניסיון, ידע או אמצעים שאין בידי המפקח, ובלבד שהמפקח נוכח במקום בעת ביצוע הפעולות בידי המומחה ומפקח על ביצוען; המפקח יודיע למומחה על חובת הסודיות החלה עליו.
: (ב) מידע מדגמי שנאסף לפי [[סעיף 85(3) או (4)]], יימחק ממאגרי המידע של בנק ישראל לאחר סיום הליכי הפיקוח שלשמם נאסף, אך לא יאוחר משישה חודשים ממועד מסירתו או איסופו או במועד מאוחר יותר שיקבע השר.

@ 88. חובת הזדהות
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי הממונה המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.

== פרק י&quot;ג: עונשין ==

@ 89. עונשין
: (א) אלה דינם הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]:
:: (1) נותן אשראי שביקש מלשכת אשראי חיווי אשראי, בלי שיידע את הלקוח על כך, בניגוד להוראות [[סעיף 33]];
:: (2) חברת חשמל שביקשה חיווי בשאלה אם לנקוט אמצעי גבייה לגבי לקוח בלי ששלחה הודעה על כך ללקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 37]].
: (ב) אלה דינם הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]:
:: (1) מי שעשה שימוש בנתוני אשראי שקיבל מהמאגר, שלא למטרה שלשמה התבקשו, בניגוד להוראות [[סעיף 25]];
:: (2) לשכת אשראי שהעתיקה או שמרה מידע לא מזוהה, בניגוד להוראות [[סעיף 45(ב)]];
:: (3) לשכת אשראי או מיופה כוח בתמורה שהחזיקו בנתוני אשראי מעבר לתקופה האמורה לפי [[סעיף 49]];
:: (4) נותן אשראי שהחזיק בדוח אשראי מעבר לתקופת עסקת האשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 53]] או שלא מחק את דוח האשראי בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]];
:: (5) מי שהגיע לידיו מידע לא מזוהה שמקורו במאגר וביצע פעולה לאיתור זהות הלקוח שהמידע מתייחס אליו, בניגוד להוראות [[סעיף 58(ב)]];
:: (6) לשכת מידע על עוסקים שהחזיקה במידע שאספה במסגרת מתן שירות מידע על עוסקים, לתקופה הקצרה משבע שנים מיום קבלת המידע, בניגוד להוראות [[סעיף 65]].
: (ג) אלה דינם מאסר שלוש שנים או הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]:
:: (1) מי שאסף נתוני אשראי, החזיק בהם לצורך מסירתם לאחר או מסרם לאחר, דרך עיסוק, בניגוד להוראות [[סעיף 4]];
:: (2) לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים שפעלה שלא בהתאם לתנאי רישיונה, בניגוד להוראות [[סעיפים 5]] [[או 6]], לפי העניין;
:: (3) לשכת אשראי העוסקת בעיסוק שאינו שירות נתוני אשראי ואינו עיסוק נוסף מותר לפי קביעת הנגיד, בניגוד להוראות [[סעיף 12(ב)]];
:: (4) נותן אשראי שביקש מלשכת אשראי דוח אשראי בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 27]];
:: (5) לשכת אשראי שהביאה בחשבון, לעניין המודל הסטטיסטי שלה, לעניין חיווי אשראי על לקוח ולעניין דירוג אשראי שלו או לשכת מידע על עוסקים שהביאה בחשבון לעניין דירוג אשראי של עוסק נתונים בדבר מינו, גילו, נטייתו המינית, גזעו, דתו, ארץ מוצאו, לאומיותו, מקום מגוריו, ומצבו המשפחתי או הבריאותי, בניגוד להוראות [[סעיף 51]] [[או 63]], לפי העניין;
:: (6) מי שגילה מידע על לקוח שהגיע אליו לפי חוק זה או עשה בו שימוש, בניגוד להוראות [[סעיף 58(א)]].

@ 90. אחריות נושא משרה
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי [[פרק זה]] בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - מחצית הקנס בשל אותה עבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[פרק זה]] בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
: (ג) בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד לתחום שבו בוצעה העבירה.

== פרק י&quot;ד: עיצום כספי ==

@ 91. הגדרות - [[פרק י&quot;ד]] (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: [[בפרק זה]], &quot;הסכום הבסיסי&quot; - סכום כמפורט להלן, לפי העניין:
: (1) לעניין לשכת אשראי, לשכת מידע על עוסקים, מקור מידע המעביר מידע למאגר ומשתמש בנתוני אשראי - 200,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2025, 229,790 ש&quot;ח)));
: (2) לעניין מיופה כוח בתמורה - 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2025, 11,490 ש&quot;ח))), ואם הוא תאגיד - 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2025, 57,440 ש&quot;ח))).

@ 92. עיצום כספי (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: (א) הפעיל אדם שירות נתוני אשראי או שירות מידע על עוסקים, בלי שבידו רישיון לכך, בניגוד להוראות [[סעיפים 5]] [[או 6]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2025, 57,440 ש&quot;ח))).
: (ב) מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום הבסיסי:
:: (1) לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים שפעלה שלא בהתאם לתנאי רישיונה, בניגוד להוראות [[סעיפים 5]] [[או 6]], לפי העניין;
:: (2) לשכת אשראי שרישיונה בוטל ופעלה שלא בהתאם להוראות הממונה לפי [[סעיף 11(ד)]];
:: (3) לשכת אשראי העוסקת בעיסוק שאינו שירות נתוני אשראי ואינו עיסוק נוסף מותר לפי קביעת הנגיד, בניגוד להוראות [[סעיף 12(ב)]];
:: (4) לשכת אשראי שהתנתה מתן שירות בשירות אחר או בשירות שנקבע כעיסוק נוסף, בניגוד להוראות [[סעיף 14]];
:: (5) לשכת אשראי שלא מינתה ממונה על פניות הציבור, בניגוד להוראות [[סעיף 15]];
:: (6) מקור מידע החייב בהעברת מידע למאגר לפי [[סעיף 19]] ולא העבירו בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]];
:: (7) מקור מוסמך שהעביר מידע למאגר שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 19(ד)]];
:: (8) מקור מידע שלא נקט אמצעים להבטחת הדיוק והמהימנות של נתוני האשראי שהעביר למאגר, בניגוד להוראות הממונה לפי [[סעיף 19(ו)]], או שהעביר נתוני אשראי בניגוד להוראות הממונה לפי [[סעיף 19(ז)]];
:: (9) מי שעשה שימוש בנתוני אשראי שקיבל מהמאגר, שלא למטרה שלשמה התבקשו, בניגוד להוראות [[סעיף 25]];
:: (10) לשכת אשראי שביקשה מבנק ישראל נתוני אשראי לשם עריכת דוח אשראי, בלי שהתקיימו בבקשה התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 28]];
:: (11) נותן אשראי שקיבל דוח אשראי לשם התקשרות בעסקת אשראי או שקיבל דוח אשראי לשם הבטחת קיום תנאי עסקה שהתקשר בה ושינה לרעה את התנאים של העסקה, בלי שהודיע על כך ללקוח מיד או מסר לו פרטים בדבר לשכת האשראי שממנה קיבל את דוח האשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 31(א)]];
:: (12) נותן אשראי או לשכת אשראי שלא מסרו ללקוח את דוח האשראי, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 31(ב)]];
:: (13) לשכת אשראי שביקשה מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל בעבור מיופה כוח בתמורה, בלי שהתקיימו בבקשה התנאים להעברת דוח ריכוז נתונים, בניגוד להוראות [[סעיף 41]];
:: (14) לשכת אשראי שהעתיקה או שמרה מידע לא מזוהה, בניגוד להוראות [[סעיף 45(ב)]];
:: (15) לשכת אשראי או מיופה כוח בתמורה שהחזיקו בנתוני אשראי מעבר לתקופה האמורה לפי [[סעיף 49]];
:: (16) לשכת אשראי שגבתה תשלום בסכום העולה על הסכום המרבי שקבע הנגיד, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 50]];
:: (17) משתמש בנתוני אשראי שהתחשב בדוח אשראי לא עדכני, בניגוד להוראות [[סעיף 52(א)]];
:: (18) נותן אשראי שהתחשב בחיווי אשראי לא עדכני, בניגוד להוראות [[סעיף 52(ב)]];
:: (19) משתמש בנתוני אשראי שהחזיק בדוח אשראי מעבר לתקופת עסקת האשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 53]] או שלא מחק את דוח האשראי בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]];
:: (20) לשכת אשראי שמסרה נתוני אשראי למשתמש בנתוני אשראי או למיופה כוח בתמורה, בניגוד להוראות הממונה לפי [[סעיף 54]];
:: (21) מקור מידע שלא הודיע לבנק ישראל על נתוני אשראי שאינם שלמים או מדויקים או שחל בהם שינוי או שלא העביר את הנתונים המעודכנים, בהתאם להוראות הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 55]];
:: (22) מקור מידע שלא העביר לבנק ישראל תוצאות בירור שערך או מידע מעודכן, בניגוד להוראות [[סעיף 56(ג)]];
:: (23) מקור מידע שהפר הוראה מהוראות שקבע הנגיד לפי [[סעיף 60(ג)]];
:: (24) לשכת מידע על עוסקים שהפרה הוראות שקבע השר לפי [[פסקאות (1) עד (4) של סעיף 64]];
:: (25) לשכת מידע על עוסקים שהחזיקה במידע שאספה במסגרת מתן שירות מידע על עוסקים, לתקופה הקצרה משבע שנים מיום קבלת המידע, בניגוד להוראות [[סעיף 65]];
:: (26) מי שהפר הוראה מהוראות הממונה לפי [[סעיף 68]].

@ 93. הודעה על כוונת חיוב
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 92]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 94]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 96]], והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין [[הסעיף האמור]].

@ 94. זכות טיעון
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 93]] רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה לפי החלטת הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

@ 95. החלטת הממונה ודרישת תשלום
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 94]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 97]].
: (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 94]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 96. הפרה נמשכת והפרה חוזרת
: (א) בהפרה נמשכת ייווספו על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה 2% לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, &quot;הפרה נמשכת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 92]], לאחר שהממונה הודיע למפר על הפרת אותה הוראה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 92]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 97. סכומים מופחתים
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) הנגיד, בהתייעצות עם השר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], ובשיעורים שיקבע.

@ 98. סכום מעודכן של העיצום הכספי
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 95(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 103]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיפים 91]] [[ו-92]] יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 99. המועד לתשלום העיצום הכספי
: המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 95]].

@ 100. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 101. גבייה
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 102. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 92]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 103. ערעור (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) על החלטה סופית של הממונה לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[פרק זה]], והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 104. פרסום
: (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של בנק ישראל את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - ככל שהמפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 103]], יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם הממונה אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו בתום תקופת הפרסום.
: (ו) הנגיד רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 105. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 92]], המהווה עבירה.
: (ב) שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

== פרק ט&quot;ו: הוראות שונות ==

@ 106. אימות זהות
: בנק ישראל רשאי, לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה, לפעול לאימות זהותו של לקוח.

@ 107. פרטים מזהים הכלולים בנתוני אשראי
: השר, באישור הוועדה, יקבע את הפרטים המזהים של לקוח שייכללו בנתוני אשראי שמעביר מקור מידע למאגר לפי [[פרק ו']] ואת הפרטים המזהים כאמור שייכללו בנתוני אשראי שמוסר בנק ישראל מהמאגר לפי [[פרק ז']].

@ 108. שמירת מידע המיועד ללשכת אשראי מסוימת (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) הנגיד רשאי לקבוע כי מקור מוסמך המעביר נתוני אשראי למאגר לפי [[סעיף 19(ד)]], יהיה רשאי, בהתקיים תנאים שיקבע הנגיד, בהתייעצות עם הממונה על התחרות ובאישור הוועדה, לבקש מבנק ישראל כי נתוני האשראי שמסר יישמרו במאגר בנפרד משאר נתוני האשראי וכי הם יימסרו רק ללשכות האשראי שיבקש; קבע הנגיד כאמור, ישמור בנק ישראל את המידע במאגר בהתאם ולא ייתן גישה אל מידע שנשמר כאמור אלא ללשכות האשראי שביקש המקור המוסמך.
: (ב) קבע השר לפי [[סעיף 19(ה)]] כי המקור המוסמך האמור בסעיף קטן (א) חייב להעביר מידע למאגר, לא יחולו הוראות הסעיף הקטן האמור.

@ 109. מסירת הודעה ללקוח על תחילת איסוף נתונים
: מנהל המאגר ימסור ללקוח הודעה בכתב על תחילת איסוף נתוני אשראי לגביו במאגר, שתכלול, בין השאר, את זכותו להגיש בקשה לאי-הכללת נתונים לפי [[סעיף 22]] או בקשה לאי־מסירת נתונים לפי [[סעיף 30]], ואת זכותו לקבל, אחת לשנה, דוח ריכוז נתונים בלא תשלום; הודעה כאמור תימסר ללקוח בתוך 30 ימים ממועד תחילת איסוף הנתונים, בדרך שקבע הנגיד.

@ 110. איסור דרישת נתוני אשראי לשם העסקה
: (א) לא יבקש אדם, במישרין או בעקיפין, לשם העסקת אחר, בין במסגרת יחסי עבודה ובין שלא במסגרת כאמור, נתוני אשראי או דירוג אשראי לגביו, לרבות בדרך של הצהרה או שאלון בכתב, לא יקבל נתונים כאמור ולא יעשה בהם שימוש; הוראות סעיף זה לא יחולו על נתוני אשראי לגבי לקוח המפורסמים על פי דין.
: (ב) ביקש אדם נתוני אשראי, קיבל נתוני אשראי או עשה בהם שימוש בניגוד להוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לחייבו לשלם למי שנתוני האשראי לגביו פיצוי בלא הוכחת נזק בסכום שאינו עולה על הסכום הקבוע [[בסעיף 29א(ב) לחוק הגנת הפרטיות]].
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על המדינה.
: (ד) לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בתובענה של עובד או מועמד לעבודה בשל הפרת הוראות סעיף קטן (א).

@ 111. הגבלה על הכללת נתונים במאגר ומסירתם, מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה
: בנק ישראל לא יכלול במאגר נתוני אשראי מסוימים ולא ימסור מהמאגר נתוני אשראי מסוימים, לבקשת ראש גוף ביטחון או מי שהוסמך על ידו לשם כך, מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה ובהתאם לנוהל שיקבעו לעניין זה בנק ישראל והגופים הביטחוניים, באישור ועדת משנה של ועדת הכלכלה של הכנסת, שתוקם בהתאם להוראות [[סעיף 5 לחוק הכנסת, התשנ&quot;ד-1994]], והוראות [[הסעיף האמור]] יחולו על דיוניה; בסעיף זה, &quot;גוף ביטחון&quot; - צבא ההגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משרד הביטחון ויחידות סמך של משרד הביטחון.

@ 112. הרחבת תחולה על תאגידים
: הנגיד, בהתייעצות עם השר ובאישור הוועדה, רשאי, לשם השגת מטרות חוק זה, לקבוע כי מקורות המידע החייבים במסירת נתוני אשראי לגבי לקוח לפי [[פרק ו']], כולם או חלקם, יהיו חייבים להעביר למאגר גם נתוני אשראי לגבי תאגידים מסוג שיקבע; בכללים כאמור יקבע הנגיד, בין השאר, הוראות לעניין סוג נתוני האשראי שיועברו, אופן שמירתם במאגר, התנאים למסירתם מהמאגר והשימוש בהם.

@ 113. דיווח לכנסת - הוראת שעה
: (א) הנגיד ידווח לוועדה, אחת לשנה, על יישום הוראות חוק זה, ובכלל זה על אלה:
:: (1) שלבי מחקר בעניין תרומת המאגר להשגת מטרות חוק זה;
:: (2) שינויים בשוק האשראי הקמעונאי ובהיקף האשראי הקמעונאי;
:: (3) פעילותם של המאגר, מנהל המאגר, הממונה והממונה על הגנת הפרטיות;
:: (4) פעולות הפיקוח והבקרה שנעשו לפי חוק זה, ובכלל זה פעולות לגבי פיתוח המודלים הסטטיסטיים, וכן מספר העיצומים הכספיים שהוטלו, סכומם, בשל אילו הפרות הוטלו ומספר ההפרות החוזרות שבוצעו מתוך כלל ההפרות;
:: (5) מספר תלונות הציבור שהוגשו ועניינן, הטעמים לאי־בירור תלונות, ככל שהיו, וטיפול בליקויים שעלו מהתלונות;
:: (6) השפעת נתוני האשראי הנמסרים למאגר מחברת חשמל על דירוג האשראי של הלקוחות;
:: (7) מספר הלקוחות שאין לגביהם דירוג אשראי ומספר הלקוחות שהגישו בקשה לאי־הכללת נתוני האשראי שלהם במאגר או לאי־מסירת נתוניהם לפי [[סעיפים 22]] [[או 30]], לפי העניין, וכן מספר הלקוחות, מתוך הלקוחות האמורים, שנתנו את הסכמתם למסירת דוח אשראי לפי [[סעיף 26(א)(4)]];
:: (8) הודעות שהגיש הממונה לשר או לנגיד, לפי העניין, על כוונתו לתת הוראות, לפי [[סעיף 68(ב)]].
: (ב) דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יימסר לוועדה במשך חמש השנים שמתום שנה מיום תחילתו של חוק זה, ואולם דיווח לעניין פסקה (6) של אותו סעיף קטן יימסר במשך חמש השנים ממועד יום התחילה לעניין חברת חשמל לפי [[סעיף 123(ד)]].
: (ג) עם סיום המחקר כאמור בסעיף קטן (א)(1), יעביר בנק ישראל את תוצאותיו לוועדה.

@ 114. עוולה בנזיקין
: מעשה או מחדל בניגוד להוראות חוק זה, הוא עוולה בנזיקין, והוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], יחולו עליו, בכפוף להוראות חוק זה.

@ 115. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

@ 116. אגרות
: (א) הנגיד, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע בצו הוראות בדבר אגרות כמפורט להלן:
:: (1) אגרה בעד מסירת מידע מהמאגר, ורשאי הוא לקבוע אגרות שונות למשתמשים שונים;
:: (2) אגרה בעד רישיון;
:: (3) אגרה שנתית שתוטל על לשכת אשראי ולשכת מידע על עוסקים.
: (ב) בצו לפי סעיף קטן (א) רשאי הנגיד לקבוע את דרכי תשלום האגרות ומועדי התשלום, ורשאי הוא לקבוע הפרשי הצמדה וריבית בשל אגרה שלא שולמה במועד.
: (ג) אגרות לפי סעיף זה ישולמו לבנק ישראל.

@ 117. איסור התניה
: אין להתנות על הוראות חוק זה.

@ 118. ביטול [[חוק שירות נתוני אשראי]]
: [[חוק שירות נתוני אשראי, התשס&quot;ב-2002]] - בטל.

@ 119. : ((הנוסח שולב [[בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל&quot;ב-1972]].))
@ 120. : ((הנוסח שולב [[בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ&quot;א-1981]].))
@ 121. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]].))
@ 122. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]].))

@ 123. תחילה
: (א) תחילתו של חוק זה 30 חודשים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה); נוכח השר כי דחיית יום התחילה דרושה לשם היערכות להפעלת ההסדר לשיתוף בנתוני אשראי לפי חוק זה, רשאי הוא, בהסכמת הנגיד ושר האוצר, לדחות, בצו -
:: (1) את יום התחילה בשישה חודשים;
:: (2) את יום התחילה, באישור הוועדה, לתקופה נוספת, שלא תעלה על שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שסך כל הדחיות לא יעלו על ארבע שנים מיום פרסום החוק.
:: ((פורסם צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה של החוק), התשע&quot;ט-2018 (ק&quot;ת תשע&quot;ט, 54), לפיו יום התחילה של החוק נדחה בשישה חודשים עד יום ז' בניסן התשע&quot;ט (12 באפריל 2019).))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הנגיד, בהסכמת השר, רשאי לקבוע כי תחילתן של ההוראות לפי חוק זה, ובכלל זה הוראות הממונה, לעניין מסירת מידע ממקורות המידע למאגר, כפי שיפרט בצו, תהיה במועד מוקדם יותר מהמועד האמור בסעיף קטן (א), אם מצא כי הדבר דרוש לשם היערכות להפעלת ההסדר האמור בסעיף קטן (א) ביום התחילה.
:: ((פורסם צו נתוני אשראי (הקדמה של תחילת הוראות לפי החוק והוראות הממונה לעניין מסירת מידע ממקורות המידע למאגר), התשע&quot;ח-2018 (ק&quot;ת תשע&quot;ח, 2657), לפיו - מועד התחילה של הוראות לפי [[סעיפים 3]], [[16]] [[ו-21]] לעניין איסוף, החזקה ושמירה של נתוני האשראי במאגר ביום כ' באלול התשע&quot;ח (31 באוגוסט 2018); מועד התחילה של הוראות לפי [[סעיפים 19(א)(1) עד (3)]], [[18(א)(6) עד (8)]], [[19(ב)]], [[55]] [[ו-125(ד)]] לעניין העברת נתוני אשראי למאגר בידי מקורות מידע ותיקון המידע על ידי מקורות המידע ביום כ' באלול התשע&quot;ח (31 באוגוסט 2018); מועד התחילה של הוראות לפי [[פרק ט']] לעניין שמירת סודיות ואבטחת מידע ביום כ' באלול התשע&quot;ח (31 באוגוסט 2018); מועד התחילה של הוראות לפי [[סעיפים 19(ו) ו-(ז)]], [[20]] [[ו-68]] ביום נתינתן או במועד מאוחר יותר שנקבע בהן, אם נקבע; מועד התחילה של הוראות לפי [[פרק י&quot;ד]] לעניין הטלת עיצומים כספיים, לפי [[סעיפים 91(1)]], [[92(ב)(6) עד (8), (21), (23) ו-(26)]] ביום כ' באלול התשע&quot;ח (31 באוגוסט 2018).))
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובלי לגרוע מהוראות [[סעיף 19(ג)]], תחילתן של הוראות [[סעיפים 19(א)(5)]] [[ו־37]] שנתיים מיום התחילה (בסעיף קטן זה - יום התחילה לעניין חברת חשמל).
:: (2) השר, שר האוצר או הנגיד, רשאי, בצו, ארבעה חודשים לפני יום התחילה לעניין חברת חשמל, לדחות את יום התחילה לעניין חברת חשמל בתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת.
::: ((פורסמו צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה לעניין חברת חשמל), התשפ&quot;א-2020 (ק&quot;ת תשפ&quot;א, 764) וצו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה לעניין חברת חשמל), התשפ&quot;ג-2023 (ק&quot;ת תשפ&quot;ג, 906), לפיו יום התחילה של החוק לעניין חברת חשמל יידחה בארבע שנים, עד יום י&quot;ד בניסן התשפ&quot;ה (12 באפריל 2025).))
:: (3) שלושה חודשים לפחות לפני יום התחילה לעניין חברת חשמל, יביא השר לאישור הוועדה תקנות לעניין [[סעיף 19(ב)]] בנוגע לנתוני האשראי שחברת חשמל תידרש להעביר למאגר לפי חוק זה; ימי פגרת הכנסת לא יבואו במניין התקופה האמורה; לא אישרה הוועדה את התקנות, תודיע על כך הוועדה לשר, והוראות [[סעיפים 19(א)(5)]] [[ו־37]] לא יחולו על חברת חשמל; השר יפרסם על כך הודעה ברשומות.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא הותקנו תקנות לפי [[סעיף 97]], תידחה תחילתו של [[פרק י&quot;ד]] עד למועד התקנתן.

@ 124. תקנות וכללים ראשונים
: (א) כללים ראשונים לפי [[סעיפים 7(ה)]] [[ו־8]] יותקנו לא יאוחר משישה חודשים לפני יום התחילה.
: (ב) תקנות וכללים ראשונים לפי [[סעיפים 19(א)(9) ו־(ב)]], [[22(ה) ו־(ז)]], [[26(א)(3) ו־(ג)]], [[30(ד)]], [[35(א)]], [[36]], [[38(א) ו־(ג)]], [[42(ב)]], [[49]], [[60(ג)]], [[107]], [[109]] [[ו־125(ד)]] יותקנו עד יום התחילה.

@ 125. הוראות מעבר (תיקון: תשע&quot;ט, תש&quot;ף)
: (א) מי שערב יום התחילה הוא בעל רישיון שירות מידע על עוסקים ולא ניתן לו עד יום התחילה רישיון מאת הממונה לפי [[פרק י']], וכן מי שערב יום התחילה הוא בעל רישיון שירות נתוני אשראי, ימסור את נתוני האשראי במאגר שבהחזקתו לרשם מאגרי מידע, כפי שיורה הרשם, והרשם ישמור את המאגר לתקופה של שנתיים.
: (ב) מסמכים ומאגרים שנשמרו לפי הוראות [[תקנה 81 לתקנות שירות נתוני אשראי, התשס&quot;ד-2004]], ערב יום התחילה, יישמרו בידי רשם מאגרי מידע עד תום שישה חודשים מיום התחילה; ואולם מסמכים ומאגרים כאמור שנמסרו בין יום פרסומו של חוק זה לבין יום התחילה, יישמרו שנתיים לפחות מיום מסירתם לרשם מאגרי מידע.
: (ג) על אף האמור [[בסעיף 109]], הודעה כאמור [[באותו סעיף]] לגבי לקוחות שתחילת איסוף הנתונים לגביהם במאגר היא ביום התחילה, תפורסם בשפה ברורה ופשוטה בידי בנק ישראל, ברשומות וכן בארבעה עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בישראל, שניים מהם בעברית, אחד בערבית ואחד ברוסית, בשידורי הטלוויזיה והרדיו, באתר האינטרנט של בנק ישראל ובמקום נגיש ובולט באתרי אינטרנט נפוצים.
: (ד) השר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר ובאישור הוועדה, יקבע את התקופה שלגביה יתייחסו נתוני האשראי שיועברו למאגר ביום התחילה או במועד שנקבע לפי [[סעיף 123(ג)]], לפי העניין, ורשאי הוא לקבוע תקופה כאמור שתחל לפני יום פרסומו של חוק זה.
: (ה) בלי לגרוע מהוראות כל דין, הממונה רשאי לתת הוראות לפני יום התחילה בדבר שמירת מידע לשם מסירתו למאגר בידי תאגיד בנקאי או מנפיק אמצעי תשלום, לפני יום התחילה ולתקופה שהורה.
: (ו) סמכויות רשם מאגרי מידע לפי [[=החוק הבטל|פרק ז' לחוק שירות נתוני אשראי]], כנוסחו ערב יום התחילה (בסעיף זה - החוק הבטל), ימשיכו לחול לגבי הפרה של הוראה מהוראות [[החוק האמור]] שנעשתה לפני יום התחילה וסמכויות הפיקוח לפי [[פרק ג' לחוק האמור]] יהיו נתונות לרשם לגבי מעשה או מחדל שנעשו לפני יום התחילה.
: (ז)(1) מי שהפר לפני יום התחילה הוראה מהוראות [[החוק הבטל]], כמפורט [[בסעיף 42 לחוק האמור]], ימשיכו לגביו הוראות [[סעיפים 42 עד 48 לחוק האמור]].
:: (2) מי שהפר את הוראות סעיף קטן (א) יחולו עליו הוראות [[סעיף 42(א) רישה לחוק הבטל]].
: (ח) נעברה לפני יום התחילה עבירה לפי [[+|סעיפים 49]] [[או 50 לחוק הבטל]], לא יראו בביטול [[החוק האמור]], [[בסעיף 118 לחוק זה]], כביטול האיסור עליה לעניין [[סעיף 4 לחוק העונשין]].
: (ט) מבין החברים מקרב הציבור בוועדה המייעצת שימונו לראשונה, ימונו שלושה חברים לתקופות אלה: אחד ימונה לשנה ושניים ימונו לשנתיים, ותקופה זו לא תימנה כתקופת כהונה לעניין [[סעיף 72(ב)]].

@ 126. הוראת שעה
: בתקופה שמיום התחילה עד היום שלפני היום הקבוע (([צ&quot;ל: היום הקובע])) כמשמעותו לפי [[18:301460|סעיפים 56 ו־57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]] (((ביום 31.12.2026))), יקראו את [[ההגדרה &quot;בנק הדואר&quot; שבסעיף 19 לחוק זה]] כך:
:- &quot;&quot;בנק הדואר&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת, כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]];&quot;.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום י&quot;ט באדר ב' התשע&quot;ו (29 במרס 2016).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* איילת שקד, שרת המשפטים
* ראובן ריבלין, נשיא המדינה
* יולי יואל אדלשטיין, יושב ראש הכנסת

&lt;ויקי&gt;{{חוק נתוני אשראי}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>rybosjs9s7ykgalzopd9at8q1vbjo7y</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037810</id>
      <parentid>3037809</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T08:03:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3037810</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="147728" sha1="7idhqiugcut8ibvjmavd7nbfghhqwa9" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק נתוני אשראי, התשע&quot;ו-2016

&lt;מאגר 2002363 תיקון 2161820 תקן 569596 קוד a163Y00000DuL33QAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשע&quot;ו, 838|חוק נתוני אשראי|20:340802)); ((תשע&quot;ט, 225|חוק שירותי תשלום|20:528386)), ((254|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תש&quot;ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((תשפ&quot;ב, 329|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|24:611801)); ((תשפ&quot;ד, 186|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((1493|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ&quot;ו, 916|תיקון מס' 6|25:14253576)).
''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ט, 54|דחיית יום התחילה של החוק|8074)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ף, 5544|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|8823)); ((תשפ&quot;א, 5072|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|9554)); ((תשפ&quot;ב, 11470|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|10793)); ((תשפ&quot;ג, 3251|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|11068)); ((תשפ&quot;ד, 2351|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|11952)); ((תשפ&quot;ה, 3541|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|13192)).

__TOC__

== פרק א': מטרה ==

@ 1. מטרה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) מטרתו של חוק זה לקבוע הסדר כולל לשיתוף בנתוני אשראי, ובו הוראות לעניין איסוף נתוני אשראי ממקורות המידע הקבועים בחוק, שמירתם במאגר מידע מרכזי המופעל בידי בנק ישראל ומסירת נתוני אשראי ממנו ללשכות אשראי לשם עיבודם והעברתם, בין השאר לנותני אשראי, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ועל פרטיות הלקוחות שהנתונים מתייחסים אליהם ומניעת פגיעה בה במידה העולה על הנדרש, והכול למטרות אלה:
:: (1) הגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי;
:: (2) הרחבת הנגישות לאשראי;
:: (3) צמצום ההפליה במתן אשראי והפערים הכלכליים;
:: (4) יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו.
: (ב) לצד ההסדר הכולל לשיתוף בנתוני אשראי האמור בסעיף קטן (א), חוק זה נועד לקבוע הסדר לעניין איסוף, ניהול והחזקה, דרך עיסוק, של נתוני אשראי על יחידים בפעילותם כעוסקים בלבד, לשם מסירתם לאחר.

@ 1. מטרה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (((החל מיום 26.1.2027):))
: (א) מטרתו של חוק זה ((-))
:: (1) לקבוע הסדר כולל לשיתוף בנתוני אשראי, ובו הוראות לעניין איסוף נתוני אשראי ממקורות המידע הקבועים בחוק, שמירתם במאגר מידע מרכזי המופעל בידי בנק ישראל ומסירת נתוני אשראי ממנו ללשכות אשראי לשם עיבודם והעברתם, בין השאר לנותני אשראי, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ועל פרטיות הלקוחות שהם יחידים, והסודות המסחריים של לקוחות שהם תאגידים שהנתונים מתייחסים אליהם ומניעת פגיעה בהם במידה העולה על הנדרש, והכול למטרות אלה:
::: (א) הגברת התחרות בשוק האשראי;
::: (ב) הרחבת הנגישות לאשראי;
::: (ג) צמצום ההפליה במתן אשראי והפערים הכלכליים;
:: (2) לקבוע הסדר שעניינו יצירת בסיס מידע מזוהה ולא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו.
: (ב) (((בוטל).))

== פרק ב': הגדרות ==

@ 2. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ט, תש&quot;ף, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ו)
: בחוק זה -
:- &quot;בעל זיקה&quot;, לתאגיד - (((החל מיום 26.1.2027):)) אחד מאלה:
:: (1) לווה, במשותף עם התאגיד, בעסקת אשראי;
:: (2) ערב להתחייבויות התאגיד בעסקת אשראי;
:: (3) מי שהתאגיד ערב להתחייבויותיו בעסקת אשראי, ובלבד שהתאגיד אינו נותן ערבות כאמור דרך עיסוק;
:: (4) בעל שליטה בתאגיד; לעניין זה, &quot;בעל שליטה&quot; - אחד מאלה:
::: (א) מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]] (בהגדרה זו - אמצעי שליטה בתאגיד);
::: (ב) מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, 25% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, ואין אדם אחר המחזיק במחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד;
::: (ג) מי שבידו היתר שליטה בתאגיד שניתן לו לפי דין מאת הגורם המוסמך לפי דין לפקח על פעילותו (בסעיף זה - גורם מפקח); לעניין זה, &quot;היתר שליטה&quot; - לרבות אישור מסוג אחר להעברת השליטה בתאגיד;
::: (ד) מי שגוף מפוקח דיווח לגביו לגורם מפקח כי הוא בעל שליטה בו, ובכלל זה בעל שליטה בתאגיד מדווח, כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]]; לעניין זה, &quot;גוף מפוקח&quot; - גורם שחלה עליו אסדרה כהגדרתה [[בחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]];
::: (ה) אדם שמתקיימים לגביו תנאים שקבע הנגיד, בהסכמת השר, בהתבסס על יכולתו לכוון את פעילותו של התאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים;
:- &quot;בעל עניין&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]];
:- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)]];
:- &quot;גוף ממשלתי&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם או תאגיד שהוקם לפי חוק, למעט בנק ישראל;
:- &quot;דוח אשראי&quot; - דוח המכיל נתוני אשראי, כמשמעותו [[בסימן ב' לפרק ז']];
:- &quot;דוח ריכוז נתונים&quot; - דוח ריכוז נתונים רגיל ודוח ריכוז נתונים מלא;
:- &quot;דוח ריכוז נתונים רגיל&quot; - דוח לגבי לקוח הכולל את המידע שנכלל עליו במאגר בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לקבלת הדוח, (((החל מיום 26.1.2027):)) ולעניין לקוח שהוא תאגיד - למעט נתונים לשימוש ייעודי של בנק ישראל;
:- &quot;דוח ריכוז נתונים מלא&quot; - דוח לגבי לקוח הכולל את המידע שנכלל עליו במאגר (((החל מיום 26.1.2027):)) בתקופה שיקבע הנגיד ושלא תעלה על עשר שנים מהמועד שבו הועבר המידע לגבי הלקוח למאגר, ולעניין לקוח שהוא תאגיד - למעט נתונים לשימוש ייעודי של בנק ישראל;
:- &quot;דירוג אשראי&quot; - הערכת הסיכוי שלקוח יעמוד בפירעון התשלומים שבהם הוא מתחייב (((החל מיום 26.1.2027):)) כאמור [[בסעיף 13]];
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;הוועדה&quot; - ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- &quot;חברת חשמל&quot; - (((תימחק ביום 26.1.2027):)) בעל רישיון ספק שירות חיוני ובעל רישיון הספקה כהגדרתם [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;חוק בנק ישראל&quot; - [[חוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]];
:- &quot;חוק הבנקאות (רישוי)&quot; - [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק הגנת הפרטיות&quot; - [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;חיווי אשראי&quot; - חיווי בשאלה אם לתת אשראי ללקוח, כמשמעותו [[בסימן ג' לפרק ז']];
:- &quot;חיווי אשראי&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) חיווי כמשמעותו [[בסימן ג' לפרק ז']];
:- &quot;יחיד&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) למעט קטין;
:- &quot;יחיד בעל זיקה&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) בעל זיקה שהוא יחיד;
:- &quot;לקוח&quot; - יחיד שאינו קטין, לרבות בפעילותו כעוסק;
:- &quot;לקוח&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) יחיד או תאגיד;
:- &quot;לשכת אשראי&quot; - מי שבידו רישיון שירות נתוני אשראי;
:- &quot;לשכת מידע על עוסקים&quot; - (((תימחק ביום 26.1.2027):)) מי שבידו רישיון שירות מידע על עוסקים;
:- &quot;המאגר&quot; - מאגר נתוני אשראי שהוקם לפי [[פרק ה']];
:- &quot;מידע מזוהה&quot; - מידע הכולל פרט מזהה של לקוח, או מידע שפרטים מזהים של לקוח הופרדו ממנו אך ניתן במאמץ סביר לזהות את הלקוח שאליו מתייחס המידע;
:- &quot;מידע לא מזוהה&quot; - מידע על לקוח שאינו מידע מזוהה;
:- &quot;מיופה כוח בתמורה&quot; - מי שלקוח ייפה את כוחו לקבל לגביו דוח ריכוז נתונים רגיל ומתקיים בו אחד מהמפורטים להלן, ולמעט לשכת אשראי שניתן לה ייפוי כוח כאמור מאת לקוח לשם קבלת שירותים ממנה המתבססים על נתוני אשראי כאמור [[בסעיף 13(2)]]:
:: (1) הוא מקבל תמורה בעד קבלת דוח ריכוז הנתונים הרגיל בעבור הלקוח או בעד מתן שירות על בסיס דוח כאמור;
:: (2) הוא מקבל דוחות ריכוז נתונים רגילים בעבור אחרים, דרך עיסוק, או נותן, דרך עיסוק, שירות על בסיס דוחות כאמור;
:- &quot;הממונה&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 66]] כממונה על שיתוף בנתוני אשראי;
:- &quot;הממונה על הגנת הפרטיות&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 18]] כממונה על הגנת הפרטיות;
:- &quot;מנהל המאגר&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 17]] כמנהל את המאגר;
:- &quot;מנפיק אמצעי תשלום&quot; - (((תימחק ביום 26.1.2027):)) תאגיד עזר כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], הנותן שירות של הנפקה של אמצעי תשלום כהגדרתם [[בחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]];
:- &quot;מספר זהות&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]], ואם אין מספר זהות כאמור - מספר דרכון לרבות פרטים לגבי המדינה שבה הונפק הדרכון;
:- &quot;מקור מוסמך&quot; - נותן אשראי, למעט תאגיד בנקאי, ובעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, שהרשומות המוסדיות שהוא עורך לעניין תשלומים הן רשומות מוסדיות שמתקיימים לגביהן התנאים האמורים [[בסעיף 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:- &quot;מקור מוסמך&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) נותן אשראי, למעט תאגיד בנקאי, מנפיק אמצעי תשלום וחברת חשמל, שהרשומות המוסדיות שהוא עורך לעניין תשלומים הן רשומות מוסדיות שמתקיימים לגביהן התנאים האמורים [[בסעיף 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:- &quot;מקור מידע&quot; - כל מקור מידע החייב בהעברת מידע למאגר או הרשאי להעביר מידע למאגר, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 19]] (((החל מיום 26.1.2027):)) [[או 54א]];
:- &quot;מקור מידע פיננסי&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) מקור מידע החייב בהעברת מידע למאגר לפי [[סעיף 19(א)(6) עד (9)]];
:- &quot;משתמש בנתוני אשראי&quot; - נותן אשראי הרשאי לקבל דוח אשראי מלשכת אשראי לפי [[סימן ב' לפרק ז']], ואם קבע השר לפי [[סעיף 32]] גוף נוסף הרשאי לקבל דוח אשראי כאמור - גם גוף כאמור;
:- &quot;משתמש בנתוני אשראי&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) נותן אשראי הרשאי לקבל דוח אשראי מלשכת אשראי לפי [[סימן ב' לפרק ז']], ואם קבעו השר או הנגיד לפי [[סעיף 32(א) או (ב)]], בהתאמה גוף נוסף הרשאי לקבל דוח אשראי כאמור - גם גוף כאמור;
:- &quot;הנגיד&quot; - נגיד בנק ישראל שמונה לפי [[סעיף 6 לחוק בנק ישראל]];
:- &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- &quot;נותן אשראי&quot; - מי שנותן אשראי במסגרת עסקת אשראי, דרך עיסוק, וכן מי שמתווך, דרך עיסוק, בעסקאות אשראי בין מלווים ללווים והוא מסוג שקבע השר באישור הוועדה, (((החל מיום 26.1.2027):)) ואם הלווה הוא תאגיד - מסוג שקבע הנגיד בכללים, בדרך האמורה [[בסעיף 112]];
:- &quot;נתוני אשראי&quot; - נתונים כמפורט להלן, לגבי לקוח, הכוללים פרטים מזהים לגביו כפי שקבע השר לפי [[סעיף 107]], והדרושים להערכת הסיכוי שהלקוח יעמוד בפירעון תשלומים שבהם הוא מתחייב:
:: (((החל מיום 26.1.2027):)) נתונים כמפורט להלן, לגבי לקוח, הכוללים פרטים מזהים לגביו כפי שקבע השר לפי [[סעיף 107]], לגבי לקוח שהוא יחיד, ואם קבע הנגיד כללים לפי [[סעיף 112]] - כפי שקבע הנגיד בכללים כאמור לגבי לקוח שהוא תאגיד, והדרושים להערכת הסיכוי שהלקוח יעמוד בפירעון תשלומים שבהם הוא מתחייב:
:: (1) נתונים לגבי תשלומים שבהם התחייב הלקוח ולגבי פירעונם, ובכלל זה תנאי ההתחייבות, וכן צווים או הגבלות שהוטלו על הלקוח לפי דין בשל אי-פירעון;
:: (2) נתונים לגבי בקשות לקוח לנטילת אשראי, ובכלל זה בקשות שהגישה לשכת אשראי לבנק ישראל לפי [[פרק ז']] לקבלת נתוני אשראי מהמאגר;
:: (3) נתונים בדבר היקף האשראי שהלקוח רשאי ליטול מנותן אשראי;
:: (4) נתונים לגבי סוגי חשבונות של הלקוח המתנהלים אצל נותן אשראי, שבהם ניתן אשראי או שקיימת זכות לקבל בהם אשראי, ומאפיינים של חשבונות כאמור;
:: (5) (((החל מיום 26.1.2027):)) לעניין לקוח שהוא תאגיד - גם נתונים נוספים שקבע הנגיד בכללים לפי [[סעיף 112]], ובכלל זה נתונים כאמור לגבי בעל זיקה לתאגיד, ולעניין יחיד בעל זיקה - פרטים אלה בלבד:
::: (א) שם פרטי ושם משפחה;
::: (ב) מספר זהות;
::: (ג) פרט מזהה אחר שקבע הנגיד, בהסכמת השר;
:- &quot;נתונים לשימוש ייעודי של בנק ישראל&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) נתונים שקבע הנגיד לפי [[סעיף 54א]];
:- &quot;סוד מסחרי&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) כהגדרתו [[בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;עוסק&quot; - כהגדרתו [[בחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;עסקת אשראי&quot; - לרבות ניכיון שטר, ערבות להתחייבות של אחר, התחייבות לשיפוי וכן מתן אשראי אגב מכירת נכס או מתן שירות ולמעט שיווק של עסקת אשראי;
:- &quot;פרט מזהה&quot; - שם פרטי, שם משפחה, מספר זהות וכל מידע אחר שיש בו כדי להביא, במישרין או בעקיפין, לזיהוי לקוח מסוים;
:- &quot;פרט מזהה&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) כל אחד מאלה:
:: (1) לגבי לקוח שהוא יחיד - שם פרטי, שם משפחה, מספר זהות וכל מידע אחר שיש בו כדי להביא, במישרין או בעקיפין, לזיהוי יחיד מסוים;
:: (2) לגבי לקוח שהוא תאגיד - שם התאגיד, מספר התאגיד, וכל מידע אחר שיש בו כדי להביא, במישרין או בעקיפין, לזיהוי תאגיד מסוים;
:- &quot;ראש הרשות להגנת הפרטיות&quot; - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]];
:- &quot;רישיון שירות מידע על עוסקים&quot; - (((תימחק ביום 26.1.2027):)) רישיון להפעלת שירות מידע על עוסקים הניתן לפי [[פרק י']];
:- &quot;רישיון שירות נתוני אשראי&quot; - רישיון להפעלת שירות נתוני אשראי הניתן לפי [[פרק ד']];
:- &quot;רשם מאגרי מידע&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שירות המתבסס על נתוני אשראי&quot; - שירות מהשירותים המפורטים [[בסעיף 13]];
:- &quot;שירות מידע על עוסקים&quot; - (((תימחק ביום 26.1.2027):)) איסוף, ניהול והחזקה של נתוני אשראי לגבי לקוח בפעילותו כעוסק בלבד, לשם מסירה לאחר, כדרך עיסוק;
:- &quot;שירות נתוני אשראי&quot; - קבלת נתוני אשראי הכלולים במאגר בלבד, מבנק ישראל, והחזקתם, לשם מסירה לאחר או לשם מתן חיווי אשראי לאחר, כדרך עיסוק;
:- &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי [[החוק האמור]];
:- &quot;תאגיד&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) תאגיד שהוראות החוק חלות לגביו מכוח כללים שקבע הנגיד לפי [[סעיף 112]];
:- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], למעט חברת שירותים משותפת;
:- &quot;השר&quot; - שר המשפטים.

== פרק ג': הוראות כלליות ==

@ 3. איסוף, החזקה ומסירה של נתוני אשראי בידי בנק ישראל
: בנק ישראל יאסוף נתוני אשראי ממקורות המידע, יחזיק את נתוני האשראי במאגר וימסור אותם ללשכות אשראי וללקוחות, והכול למטרות חוק זה, לשימושים הקבועים בו ובהתאם להוראותיו.

@ 4. איסור איסוף, החזקה ומסירה של נתוני אשראי בידי מי שאינו בנק ישראל (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ו)
: (א) מי שאינו בנק ישראל לא יאסוף נתוני אשראי לשם מסירתם לאחר, לא יחזיק בנתוני אשראי לשם מסירתם לאחר ולא ימסור אותם לאחר, דרך עיסוק.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) לשכת אשראי רשאית להפעיל שירות נתוני אשראי;
:: (2) (((תימחק ביום 26.1.2027):)) לשכת מידע על עוסקים רשאית להפעיל שירות מידע על עוסקים;
:: (3) נותן שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ&quot;ב-2021]], רשאי לאסוף ולהחזיק נתוני אשראי לשם מסירתם לאחר, וכן למסור נתוני אשראי לאחר, דרך עיסוק, במסגרת פעילותו כנותן שירות מידע פיננסי לפי [[החוק האמור]].
: (ג) (((החל מיום 26.1.2027):)) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות לאסוף ולהחזיק, לשם מסירה לאחר, כל מידע שהתקבל כדין על לקוח שהוא יחיד בפעילותו כעוסק בלבד, או על לקוח שהוא תאגיד, לרבות נתוני אשראי על לקוח בפעילותו כאמור, ולמוסרו לאחר דרך עיסוק.

@ 5. הפעלת שירות נתוני אשראי
: לא יפעיל אדם שירות נתוני אשראי אלא אם כן הוא לשכת אשראי ובהתאם לתנאי הרישיון שניתן לה.

@ 6. הפעלת שירות מידע על עוסקים (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (((יבוטל ביום 26.1.2027):)) לא יפעיל אדם שירות מידע על עוסקים, אלא אם כן הוא לשכת מידע על עוסקים ובהתאם לתנאי הרישיון שניתן לה.

== פרק ד': רישוי שירות נתוני אשראי ==

@ 7. רישיון שירות נתוני אשראי
: (א) המבקש להפעיל שירות נתוני אשראי יגיש לממונה בקשה לקבלת רישיון שירות נתוני אשראי ([[בפרק זה]] - רישיון).
: (ב) הממונה רשאי לתת רישיון למבקש שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא חברה כהגדרתה [[בחוק החברות]];
:: (2) הוא או בעל עניין בו אינו בעל שליטה במשתמש בנתוני אשראי או במיופה כוח בתמורה ואינו נשלט בידי משתמש או מיופה כוח כאמור או בידי בעל שליטה במשתמש או במיופה כוח כאמור וכן לגבי בעל עניין במבקש - הוא אינו משתמש בנתוני אשראי;
:: (3) הוא רשם את מאגר המידע כמאגר מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות]];
:: (4) הוא המציא ערובה בהתאם להוראות [[סעיף 8]];        
:: (5) הוא, בעל שליטה בו ונושא משרה בו לא הורשעו בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, המבקש אינו ראוי, לדעת הממונה, לקבל רישיון, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי;
:: (6) הוא עומד בדרישות אבטחה של בנק ישראל וביכולתו להפעיל מערכת טכנולוגית שתמזער את הסיכון לפגיעה בפרטיות הלקוחות ואת הסיכון לפגיעה באבטחת המידע שבידיו.
: (ג) הממונה לא ייתן רישיון אם ראה כי לא התקיימו התנאים כאמור בסעיף קטן (ב) או מטעמים שבטובת הציבור.
: (ד) היה לממונה יסוד סביר להניח שמבקש הרישיון ישתמש במידע שיקבל שלא למטרות חוק זה או שלא יעמוד בדרישות לפי החוק, לא ייתן לו רישיון.
: (ה) הנגיד יקבע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לרישיון לפי סעיף זה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה.

@ 8. ערובה
: (א) הממונה ידרוש ממבקש הרישיון, כתנאי למתן הרישיון, שיפקיד בידיו ערובה בסכום שיורה, בהתחשב בהיקף הצפוי של עסקו; הנגיד רשאי לקבוע הוראות לעניין זה, ובין השאר את סוג הערובה, אופן קביעת סכומה, אופן הפקדתה, מטרותיה ובהן הבטחת פיצויו של מי שנפגע ממעשה או ממחדל של בעל רישיון, התנאים שבהם ניתן לממשה ודרכי מימושה.
: (ב) נוכח הממונה כי השתנו הנסיבות, באופן שמחייב לדעתו את שינוי הערובה, רשאי הוא להורות על שינויה.

@ 9. דיווח לממונה על שינויים (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: חל שינוי בפרט מהפרטים שמסר מבקש הרישיון לממונה בבקשתו או מסמכים שצורפו לה, ידווח על כך לממונה, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מעשרה ימים מהיום שנודע לו על השינוי, ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין; היה השינוי שינוי בפרט מהפרטים הנוגעים לרישומו של מאגר המידע כמאגר מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות]], יודיע על כך מבקש הרישיון לראש הרשות להגנת הפרטיות בתוך התקופה האמורה.

@ 10. תנאים ברישיון
: הממונה רשאי לקבוע תנאים והגבלות ברישיון במטרה להבטיח את פעולתה של לשכת אשראי בהתאם להוראות לפי חוק זה, ובכלל זה דרישות לעניין הגנת הפרטיות, אבטחת מידע ושמירת עניינם של לקוחות.

@ 11. ביטול או התליה של רישיון (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הממונה רשאי לבטל רישיון או להתלותו אם מצא כי התקיים אחד מאלה, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו:
:: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן הרישיון;
:: (3) לשכת האשראי הפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה או לפי [[חוק הגנת הפרטיות]], מהוראות הממונה או תנאי מתנאי הרישיון;
:: (4) נמצאו תלונות חמורות ומוצדקות כלפי לשכת האשראי;
:: (5) לשכת האשראי לא החלה להפעיל שירות נתוני אשראי בתוך שנתיים ממועד מתן הרישיון או שהפסיקה להפעיל את השירות במשך תקופה כאמור;
:: (6) לשכת האשראי החליטה על פירוקה מרצון או שבית המשפט ציווה על הקפאת הליכים, מינה לה כונס נכסים או ציווה על פירוקה;
:: (7) לשכת האשראי ביקשה לבטל את רישיונה;
:: (8) לשכת האשראי הפרה חיקוק הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותה;
:: (9) טעמים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו.
: (ב) הממונה ימסור לראש הרשות להגנת הפרטיות, בהקדם האפשרי, הודעה על ביטול רישיון או התלייתו ויפרסם הודעה על כך לציבור באתר האינטרנט של בנק ישראל ובכל דרך נוספת שיקבע הנגיד.
: (ג) על מי שרישיונו בוטל יחולו כל ההוראות החלות על לשכת אשראי לפי חוק זה כל עוד קיימות התחייבויות שנתן ללקוחותיו לפני ביטול הרישיון.
: (ד) הממונה רשאי לתת למי שרישיונו בוטל הוראות בדבר ניהול עסקיו, ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על הלקוחות שהתקשרו עמו לפני ביטול הרישיון והלקוחות שנתוני האשראי מתייחסים אליהם; אין בהוראות כאמור כדי לפטור את מי שרישיונו בוטל מאחריותו למילוי התחייבות שנתן לפני ביטול הרישיון.

@ 12. הפעלת שירות נתוני אשראי וייחוד העיסוק
: (א) לשכת אשראי רשאית, במסגרת הפעלת שירות נתוני אשראי, לעסוק בפעולות אלה:
:: (1) לקבל נתוני אשראי הכלולים במאגר, מבנק ישראל, בכפוף להוראות [[סעיף 46]], ולהחזיקם לשם מסירת דוח אשראי או מתן חיווי אשראי לאחר, ולמסור את הדוח או החיווי לאחר;
:: (2) לקבל דוח ריכוז נתונים רגיל מבנק ישראל לשם מסירתו ללקוח או למיופה כוח בתמורה, ומסירתו כאמור.
: (ב) לשכת אשראי לא תעסוק בעיסוק שאינו שירות נתוני אשראי כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הנגיד, לאחר ששוכנע כי לא יהיה בעיסוק הנוסף משום פגיעה במטרות חוק זה, בניהול התקין של שירות נתוני אשראי או בעניינם של המשתמשים בנתוני אשראי או של הלקוחות, קבע, באישור הוועדה, עיסוק נוסף מותר.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על פעולות אלה, הנעשות בידי לשכת אשראי:
:: (1) מתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי, כאמור [[בסעיף 13]];
:: (2) הפעלת שירות מידע על עוסקים, אם קיבלה רישיון שירות מידע על עוסקים, ומתן כל שירות על בסיס מידע שקיבלה במסגרת פעילותה כאמור [[בסעיף 62]].

@ 13. שירותים המתבססים על נתוני אשראי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: לשכת אשראי רשאית, נוסף על הפעלת שירות נתוני אשראי כאמור [[בסעיף 12]], לעסוק במתן שירותים אלה:
: (1) שירותים כמפורט להלן לנותן אשראי, על בסיס נתוני אשראי שהתקבלו מהמאגר בלבד, לשם עריכת דוח אשראי:
:: (א) דירוג האשראי של לקוח;
:: (ב) הודעה על שינוי בדירוג האשראי של לקוח או בנתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר;
:: (ג) ייעוץ בעניינים אלה:
::: (1) התקשרות בעסקת אשראי עם הלקוח ותנאי העסקה;
::: (2) הכדאיות בנקיטת אמצעי גבייה לגבי לקוח שפיגר בפירעון תשלומים שבהם התחייב;
: (2) שירותים כמפורט להלן ללקוח, על בסיס דוח ריכוז נתונים רגיל:
:: (א) דירוג האשראי של הלקוח;
:: (ב) ייעוץ בדבר ההתנהלות הכלכלית של הלקוח;
:: (ג) הודעה על שינוי בדירוג האשראי של הלקוח או בנתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר;
:: (3) ייעוץ לנותן אשראי על בסיס מידע לא מזוהה הכלול במאגר, כאמור [[בסעיף 45]], בדבר מאפייני האשראי המצרפי שנתן נותן האשראי ללקוחותיו ובדבר רמת הסיכון הנובעת מהאשראי המצרפי האמור.

@ 14. איסור התניית שירות בשירות
: לא תתנה לשכת אשראי מתן שירות נתוני אשראי בשירות מהשירותים המתבססים על נתוני אשראי או בשירות שקבע הנגיד כעיסוק נוסף מותר לפי הוראות [[סעיף 12(ב)]].

@ 15. ממונה על פניות ציבור בלשכת אשראי
: (א) לשכת אשראי תמנה ממונה על פניות הציבור, שפרטיו יפורסמו בדרך שיורה עליה הממונה.
: (ב) הממונה יקבע את תפקידיו ואת דרך פעולתו של הממונה על פניות הציבור בלשכת אשראי.

== פרק ה': הקמת מאגר נתוני אשראי ומטרותיו ==

@ 16. הקמת מאגר נתוני אשראי ומטרותיו (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) בנק ישראל יקים מאגר מידע שיכלול נתוני אשראי שהתקבלו ממקורות מידע לפי הוראות [[פרק ו']]; נוסף על כך יכלול מאגר המידע נתונים לגבי בקשות לתיקון מידע שהוגשו לפי [[פרק ח']] וכן נתונים לגבי פניות לקוחות למאגר לפי החוק.
: (ב) המאגר ישמש למטרות אלה, בלבד:
:: (1) מסירת נתוני אשראי ללשכות האשראי לגבי לקוח מסוים לשם עריכת דוח אשראי, ובכלל זה לשם מתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי, או מתן חיווי אשראי לגבי לקוח מסוים בהתאם להוראות [[סימן ב' פרק ז|סימנים ב']] [[סימן ג' פרק ז'|ו־ג' לפרק ז']], או לשם מסירתם למיופה כוח בתמורה בהתאם להוראות [[סימן ה' לפרק האמור]];
:: (2) מסירה ללקוח של מידע לגביו, בהתאם להוראות [[סימן ד' לפרק ז']];
:: (3) יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו לפי [[חוק בנק ישראל]], בהתאם להוראות [[סעיף 44]];
:: (4) יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את לשכות האשראי לשם פיתוח מודלים סטטיסטיים למתן חיווי אשראי ושירותים המתבססים על נתוני אשראי, בהתאם להוראות [[סעיף 45]].
: (ג) המערכת הטכנולוגית שתשמש את המאגר תמנע, ככל האפשר ובשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות, שייבחנו מעת לעת, את הסיכון לפגיעה בפרטיות הלקוחות ואת הסיכון לפגיעה באבטחת מידע שבמאגר, ותעוצב ותעודכן בהתייעצות עם ראש הרשות להגנת הפרטיות.

@ 17. מנהל המאגר
: המאגר ינוהל בידי עובד בנק ישראל שימנה הנגיד.

@ 18. ממונה על הגנת הפרטיות (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הנגיד ימנה ממונה על הגנת הפרטיות והוא יהיה עובד בנק ישראל.
: (ב) תפקידי הממונה על הגנת הפרטיות יהיו -
:: (1) לייעץ למנהל המאגר בנושא יישום הוראות [[חוק הגנת הפרטיות]] והנחיות ראש הרשות להגנת הפרטיות, ובכלל זה הגדרת מידע כמידע לא מזוהה;
:: (2) לייעץ לממונה בנוגע לבירור תלונות ציבור בעניין פגיעה בפרטיות;
:: (3) לייעץ למנהל המאגר בנוגע לבדיקות ולביצוע סקרים לאיתור סיכונים לפגיעה בפרטיות לקוחות;
:: (4) לגבש תכנית הדרכה לכל מי שמועסק בתפעול המאגר בקשר להגנה על הפרטיות;
:: (5) לדווח לנגיד על הסיכונים והכשלים שאיתר בקשר להגנת הפרטיות במאגר ולהמליץ על הפעולות שיש לנקוט בקשר לכך; דיווח לפי פסקה זו יימסר לנגיד בשנתיים הראשונות מיום התחילה כאמור [[בסעיף 123]] - אחת לרבעון, ולאחר מכן - לפחות אחת לשנה;
:: (6) לדווח לראש הרשות להגנת הפרטיות אם נוכח שאירעה פגיעה מהותית בפרטיות.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות הנגיד להטיל על הממונה על הגנת הפרטיות תפקידים אחרים בבנק ישראל, ובלבד שהם נוגעים להגנת הפרטיות בבנק ישראל.

== פרק ו': העברת מידע למאגר ושמירתו ==

@ 19. העברת נתוני אשראי למאגר בידי מקורות המידע (תיקון: תשע&quot;ט, תש&quot;ף)
: (א) מקורות המידע המפורטים להלן יעבירו למאגר נתוני אשראי לשם הכללתם במאגר:
:: (1) כונס הנכסים הרשמי;
:: (2) לשכות ההוצאה לפועל;
:: (3) בנק ישראל;
:: (4) בתי המשפט;
:: (5) חברת חשמל;
:: (6) בנק הדואר; לעניין זה, &quot;בנק הדואר&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת, כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]];
::: (((החל מהיום הקובע לתחילתו של [[18:301460|תיקון מס' 11 לחוק הדואר]], ביום 31.12.2026):)) בנק הדואר; לעניין זה, &quot;בנק הדואר&quot; - החברה הבת כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]];
:: (7) תאגידים בנקאיים;
:: (8) מנפיקי אמצעי תשלום;
:: (9) מקור מוסמך הנותן אשראי קמעונאי בהיקף שנתי כפי שקבע הנגיד בהסכמת השר ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם; ואולם בבחינת ההיקף השנתי של גוף מוסדי, כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]], לא יובאו בחשבון הלוואות שניתנו לעמיתים או למבוטחים כנגד כספי עמיתים או מבוטחים.
: (ב) נתוני האשראי שיעבירו מקורות המידע לפי סעיף קטן (א) יהיו כפי שקבע השר בהסכמת הנגיד ושר האוצר, ובכפוף להוראות אלה:
:: (1) הנתונים שיעביר בנק ישראל יהיו נתונים בדבר היות הלקוח לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, כמשמעותם [[בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ&quot;א-1981]];
:: (2) הנתונים שיעביר בית המשפט יהיו נתונים בדבר צו הגבלה שנתן לפי [[סעיף 7 לחוק החברות]];
:: (3) הנתונים שתעביר חברת חשמל יהיו נתונים בדבר תשלומים בעד צריכת חשמל.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) -
:: (1) השר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם, רשאי לקבוע כי מקור מידע מהמקורות המנויים בסעיף קטן (א) שמתקיימים לגביו תנאים שיקבע, לא יהיה חייב בהעברת נתוני אשראי למאגר;
:: (2) לעניין חברת חשמל - השר, הנגיד או שר האוצר רשאי לקבוע כי היא אינה חייבת בהעברת נתוני אשראי למאגר.
: (ד)(1) מקור מוסמך רשאי להעביר נתוני אשראי כפי שקבע השר למאגר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם.
:: (2) השר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם, רשאי לקבוע מקורות מידע נוספים שיהיו רשאים להעביר נתוני אשראי כפי שקבע למאגר, אם מצא כי יש צורך בכך לשם השגת מטרות חוק זה המנויות [[בסעיף 1(א)]], ובלבד שהוספת מקורות המידע לא נדרשת רק לשם השגת המטרה המנויה [[בפסקה (4) שבסעיף האמור]].
: (ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א)(9), השר, בהסכמת הנגיד, רשאי לקבוע כי מקור ממקורות המידע המנויים בסעיף קטן (ד) יהיה חייב להעביר נתוני אשראי למאגר, כאמור באותו סעיף קטן.
: (ו) מקור מידע ינקוט אמצעים נאותים להבטחת הדיוק והמהימנות של נתוני האשראי שהוא מעביר למאגר לפי סעיף זה; הממונה רשאי להורות על אמצעים להבטחת הדיוק והמהימנות כאמור.
: (ז) הממונה יורה על אופן העברת נתוני אשראי למאגר לפי סעיף זה והמועד להעברתם, ורשאי הוא לקבוע הוראות מפורטות לעניין נתוני האשראי שיועברו, והכול בכפוף לתקנות שקבע השר, לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ד).
: (ח) תקנות שיקבע השר וכללים שיקבע הנגיד לפי סעיף זה טעונים אישור של הוועדה.

@ 20. איסור או הגבלה על העברת נתוני אשראי למאגר
: הממונה רשאי לאסור או להגביל העברת נתוני אשראי למאגר בידי מקור מידע, אם מצא כי הדבר דרוש לשם שמירה על מטרות חוק זה ובהתקיים נסיבות חריגות; עשה כן, יפרסם הממונה הודעה על כך לציבור באתר האינטרנט של בנק ישראל ובכל דרך נוספת שיקבע הנגיד.

@ 21. שמירת נתוני האשראי במאגר
: (א) בנק ישראל ישמור במאגר בלבד את נתוני האשראי שהועברו למאגר ממקורות המידע לפי [[סעיף 19]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בנק ישראל רשאי שלא לשמור במאגר נתוני אשראי שהועברו ממקור מידע מסוים, אם מצא כי מקור המידע לא נקט אמצעים נאותים להבטחת הדיוק והמהימנות של נתוני האשראי בהתאם להוראות [[סעיף 19(ו)]] או שלא נקט אמצעים לאבטחת המידע בהתאם להוראות לפי [[סעיפים 60]] [[או 68]] או אם התקיימו נסיבות חריגות אחרות.

@ 22. בקשת לקוח לאי־הכללת נתוני אשראי לגביו במאגר
: (א) לקוח רשאי לבקש מבנק ישראל שנתוני האשראי לגביו לא ייכללו במאגר (בסעיף זה - בקשה לאי־הכללת נתונים).
: (ב) הגיש לקוח בקשה לאי־הכללת נתונים, לא ישמור בנק ישראל נתוני אשראי לגביו שיעברו למאגר אחרי מועד הגשת הבקשה, וימחק מהמאגר את הפרטים המזהים של הלקוח הכלולים בנתוני האשראי לגביו שבמאגר במועד הגשת הבקשה, למעט פרטים מזהים כאמור הכלולים בנתוני אשראי שנמסרו ללשכת אשראי לפי [[פרק ז']] לפני המועד האמור, שיישמרו במאגר לשם תיעוד בלבד בהתאם להוראות [[סעיף 23]]; מחיקת הפרטים המזהים לפי סעיף קטן זה תיעשה באופן שלא יהיה ניתן עוד לקשר בין נתוני האשראי שמהם נמחקו הפרטים המזהים ובין הלקוח.
: (ג) ביקש הלקוח מבנק ישראל לחזור בו מבקשה לאי־הכללת נתונים, ישמור בנק ישראל במאגר את נתוני האשראי לגבי הלקוח שיעברו למאגר לאחר המועד שבו ביקש כאמור.
: (ד) ביקשה לשכת אשראי מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי מהמאגר לגבי לקוח מסוים, ואין במאגר נתוני אשראי לגבי הלקוח בשל בקשה לאי־הכללת נתונים שהגיש, יודיע על כך בנק ישראל ללשכת האשראי, והלשכה תיידע את המשתמש בנתוני האשראי בדבר.
: (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) -
:: (1) הועברו למאגר, בידי מקור מידע, נתוני אשראי המפורסמים על פי דין או נתוני אשראי אחרים, המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב, והכול כפי שקבע השר בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה (בסעיף קטן זה - נתונים בדבר אי־פירעון), לא יהיה הלקוח זכאי להגיש בקשה לאי־הכללת נתונים עד תום שלוש שנים ממועד העברת הנתונים כאמור (בסעיף קטן זה - תקופת ההגבלה);
:: (2) הועברו למאגר, בידי מקור מידע, נתונים בדבר אי־פירעון, לאחר שהלקוח הגיש בקשה לאי־הכללת נתונים, ישמור בנק ישראל במאגר, ממועד העברת הנתונים כאמור למאגר ואילך, על אף הגשת הבקשה, את כל נתוני האשראי לגבי הלקוח שיועברו למאגר; הלקוח יהיה רשאי לבקש שהחל מתום תקופת ההגבלה לא ייכללו במאגר נתוני אשראי לגביו.
: (ו) חלות לגבי לקוח הוראות סעיף קטן (ה), יידע בנק ישראל את הלקוח שהגיש בקשה לאי־הכללת נתונים על כך וכן יודיע לו, לפני תום תקופת ההגבלה, על זכותו לחזור ולהגיש בקשה לאי־הכללת נתונים.
: (ז) בקשות לקוח לפי סעיף זה יוגשו באופן שיקבע הנגיד, באישור הוועדה, והוא רשאי לקבוע מועדים לטיפול בבקשות כאמור.

@ 23. תקופת החזקת מידע במאגר
: (א) בנק ישראל ישמור את המידע שבמאגר המפורט [[בסעיף 16(א)]], לתקופה של עשר שנים מהמועד שבו הועבר למאגר; חלפו שלוש שנים ממועד העברת המידע למאגר, תיעשה השמירה ביתרת התקופה לשם תיעוד בלבד (בסעיף זה - תקופת התיעוד).
: (ב) לשכת אשראי, משתמש בנתוני אשראי או מיופה כוח בתמורה רשאים לקבל מבנק ישראל, לבקשתם, בתקופת עשר השנים האמורה בסעיף קטן (א), את הנתונים השמורים במאגר כאמור [[16(א)|באותו סעיף קטן]], שנמסרו להם בעבר לפי [[סימנים ב' עד ה' לפרק ז']], אם הנתונים דרושים להם לאחד מאלה, ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של הלקוח לקבל את הנתונים האמורים לפי [[סימן ד' לפרק ז']]:
:: (1) הליך משפטי בינם ובין הלקוח, ובלבד שההליך האמור קשור למידע שנמסר ונמסרה ללקוח הודעה על הבקשה לקבלת הנתונים כאמור;
:: (2) בקרה או פיקוח הנעשים על פי דין;
:: (3) מטרות אחרות שקבע השר באישור הוועדה.
: (ג) בתום תקופת התיעוד, ימחק בנק ישראל מהמאגר את הפרטים המזהים של הלקוח המתייחסים למידע שחלפה לגביו התקופה האמורה, באופן שלא יהיה ניתן עוד לקשר בין המידע האמור ובין הלקוח.

== פרק ז': גישה למידע שבמאגר והשימושים במידע ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 24. מסירת מידע מהמאגר
: לא יימסר מידע מהמאגר ולא תהיה גישה למידע כאמור אלא לגורמים המפורטים [[בפרק זה]], לשימושים כמפורט בו, ובהתאם להוראותיו.

@ 25. ייחוד השימוש
: (א) מי שקיבל נתוני אשראי הכלולים במאגר או חיווי אשראי, לפי הוראות [[פרק זה]], יעשה בהם שימוש רק למטרה שלשמה התבקשו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לשכת אשראי רשאית לעשות שימוש בנתוני אשראי שקיבלה מהמאגר, גם לשם מתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי.

=== סימן ב': דוח אשראי ===

@ 26. תנאים להעברת נתוני אשראי לשם עריכת דוח אשראי
: (א) לא יועברו נתוני אשראי לגבי לקוח לפי הוראות [[סימן זה]] מהמאגר ללשכת אשראי ומלשכת אשראי לנותן אשראי, אלא אם כן מתקיימים כל אלה ([[בסימן זה]] - התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי):
:: (1) נתוני האשראי דרושים לנותן האשראי לשם התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח או לשם הבטחת קיום תנאי העסקה;
:: (2) נותן האשראי הוא מקור מידע המעביר נתוני אשראי למאגר לפי [[פרק ו']] לגבי כל הלקוחות שיש לו נתוני אשראי לגביהם, או שהתחייב להעביר נתוני אשראי כאמור באופן ובמועד שהורה הממונה, ובלבד שהמועד שהורה הממונה להעברת הנתונים לא יעלה על שנה מהמועד שנמסרו לו נתונים מהמאגר, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת הנגיד, תקופה אחרת;
:: (3) נותן האשראי אינו נותן אשראי בסיכון נמוך; לעניין זה, &quot;נותן אשראי בסיכון נמוך&quot; - עוסק הנותן אשראי אגב מכירת נכס או מתן שירות, לתקופות קצרות או בסכומים נמוכים, כפי שיקבע השר, בהתייעצות עם הנגיד;
:: (4) הלקוח נתן את הסכמתו המפורשת לכך שנתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר יימסרו ללשכת אשראי לשם עריכת דוח אשראי שיימסר לנותן האשראי, ולכך שהסכמתו כאמור תעמוד בתוקפה עד למועד סיום עסקת האשראי או עד למועד מוקדם יותר, לפי בחירתו; הסכמת הלקוח כאמור תינתן רק לגבי עסקת אשראי מסוימת.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), השר בהסכמת הנגיד, רשאי לקבוע כי נותני אשראי, מסוג שיקבע, יהיו רשאים לבקש דוח אשראי מלשכת האשראי אף שאינם מעבירים או מתחייבים להעביר נתוני אשראי למאגר.
: (ג) השר, בהתייעצות עם הנגיד, יקבע הוראות לעניין אופן מתן ההסכמה המפורשת בידי הלקוח כאמור בסעיף קטן (א)(4) ולעניין אופן הוכחת קיומם של התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי.
: (ד) תקנות שיקבע השר לפי סעיף זה טעונות אישור של הוועדה.

@ 27. בקשת נותן אשראי לקבל דוח אשראי מלשכת אשראי
: נותן אשראי רשאי לבקש מלשכת אשראי לקבל דוח אשראי לגבי לקוח ובו נתוני אשראי לגבי אותו לקוח הכלולים במאגר, לשם התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח או לשם הבטחת קיום תנאי העסקה, ובלבד שמתקיימים התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי.

@ 28. בקשת לשכת אשראי לקבל נתוני אשראי מהמאגר לשם עריכת דוח אשראי
: הוגשה ללשכת אשראי בקשה לקבל דוח אשראי לגבי לקוח, כאמור [[בסעיף 27]], והתקיימו התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי, רשאית היא, לשם עריכת הדוח, לבקש מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי לגבי אותו לקוח, הכלולים במאגר.

@ 29. מסירת נתוני אשראי מהמאגר לשם עריכת דוח אשראי
: הוגשה לבנק ישראל בקשה לקבל נתוני אשראי לגבי לקוח, כאמור [[בסעיף 28]], ימסור בנק ישראל ללשכת אשראי, נתוני אשראי לגבי הלקוח, הכלולים במאגר.

@ 30. בקשת לקוח שלא יימסרו נתוני אשראי לגביו מהמאגר
: (א) לקוח רשאי לבקש מבנק ישראל שנתוני אשראי לגביו, הכלולים במאגר, לא יימסרו לשם עריכת דוח אשראי לפי הוראות [[סימן זה]] (בסעיף זה - בקשה לאי־מסירת נתונים); השר רשאי לקבוע כי בקשה לאי־מסירת נתונים יכול שתוגש לגבי נותני אשראי מסוימים או לגבי נותני אשראי מסוג מסוים, ורשאי הוא לקבוע תנאים לבקשה כאמור.
: (ב) הגיש לקוח בקשה לאי־מסירת נתונים, לא ימסור בנק ישראל נתוני אשראי בהתאם לבקשה, כל עוד הלקוח לא חזר בו וביקש מבנק ישראל כי יימסרו נתוני האשראי לגביו, והכול גם אם נותן האשראי קיבל את הסכמת הלקוח כאמור [[בסעיף 26(א)(4)]].
: (ג) ביקשה לשכת אשראי מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי מהמאגר לגבי לקוח מסוים, והלקוח הגיש בקשה לאי-מסירת נתונים, יודיע על כך בנק ישראל ללשכת האשראי, והלשכה תיידע את נותן האשראי בדבר.
: (ד) בקשות לפי סעיף זה יוגשו באופן שיקבע הנגיד, באישור הוועדה, והוא רשאי לקבוע מועדים לטיפול בבקשות כאמור.

@ 31. הודעה ללקוח בדבר מסירת דוח אשראי
: (א) נותן אשראי שקיבל דוח אשראי לשם התקשרות בעסקת אשראי עם לקוח, או שקיבל דוח אשראי לשם הבטחת קיום תנאי עסקת אשראי שהתקשר בה ושינה לרעה את תנאי עסקת האשראי של לקוח, יודיע על כך מיד ללקוח וימסור לו את פרטי לשכת האשראי שממנה קיבל את דוח האשראי.
: (ב) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת מסירת דוח אשראי שהתקבל לפי סעיף קטן (א) מנותן האשראי או מלשכת אשראי ללקוח, ורשאי הוא לקבוע תנאים למסירה כאמור.

@ 32. דוח אשראי למי שאינו נותן אשראי
: השר, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, רשאי, אם מצא כי הדבר דרוש לשם השגת מטרות חוק זה, לקבוע כי מי שאינו נותן אשראי יהיה רשאי לקבל מלשכת אשראי דוח אשראי, בתנאים שיקבע השר, ובלבד שניתנה הסכמת הלקוח כאמור [[בסעיף 26(א)(4)]] ובכפוף להוראות [[סעיף 30]]; קבע השר כאמור, יחולו על מי שקבע את ההוראות החלות על נותן אשראי הזכאי לקבל דוח אשראי, בשינויים המחויבים ובשינויים שיקבע השר.

=== סימן ג': חיווי אשראי ===

@ 33. בקשת נותן אשראי לקבל חיווי אשראי מלשכת האשראי
: נותן אשראי רשאי לבקש מלשכת אשראי לקבל חיווי בשאלה אם לתת אשראי ללקוח לשם התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח, ובלבד שיידע את הלקוח מראש ובאופן מפורש על כוונתו לקבל חיווי כאמור ועל כך שלשם קבלת החיווי לשכת האשראי תגיש לבנק ישראל בקשה לקבלת נתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר, והכול בדרך שקבע הנגיד באישור הוועדה.

@ 34. בקשת לשכת אשראי לקבל נתוני אשראי מהמאגר לשם מתן חיווי אשראי
: הוגשה ללשכת אשראי בקשה לקבל חיווי אשראי לגבי לקוח, רשאית היא, לשם מתן חיווי האשראי, לבקש מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי לגבי אותו לקוח, הכלולים במאגר.

@ 35. מסירת נתוני אשראי מהמאגר לשם מתן חיווי אשראי
: (א) הוגשה לבנק ישראל בקשה מאת לשכת אשראי לקבל נתוני אשראי מהמאגר לשם מתן חיווי אשראי, ומצא הבנק כי נתוני האשראי לגבי אותו לקוח הכלולים במאגר מעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב, ימסור בנק ישראל ללשכת האשראי את נתוני האשראי לגבי הלקוח הכלולים במאגר; לעניין זה יקבע השר, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, נסיבות שיש בהן כדי להעיד באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב.
: (ב) אין במאגר נתוני אשראי המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב, כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בנק ישראל ללשכת האשראי, והלשכה תיידע את נותן האשראי בדבר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובת היידוע לפי [[סעיף 22(ד)]].

@ 36. צירוף נתוני אשראי מפורסמים לחיווי אשראי
: לשכת אשראי רשאית למסור לנותן אשראי, יחד עם חיווי האשראי לגבי לקוח, נתוני אשראי לגבי אותו לקוח המפורסמים על פי דין ונתוני אשראי אחרים הקשורים לנתונים כאמור, והכול כפי שקבע השר באישור הוועדה.

@ 37. מתן חיווי לחברת חשמל בדבר נקיטת אמצעי גבייה
: (א) פיגר לקוח בתשלומיו לחברת חשמל בעד צריכת חשמל, כפי שקבע השר, רשאית חברת חשמל לבקש מלשכת אשראי לקבל חיווי בשאלה אם לנקוט אמצעי גבייה לגבי אותו לקוח, ובלבד ששלחה ללקוח הודעה על כוונתה לקבל חיווי לגביו ועל כך שלשם קבלת החיווי תגיש לשכת האשראי לבנק ישראל בקשה לקבלת נתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר, והכול כפי שקבע הנגיד.
: (ב) על חיווי לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סימן זה]] החלות על חיווי אשראי, בשינויים המחויבים.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על חברת חשמל אם אינה מעבירה נתוני אשראי למאגר בשל ההוראות לפי [[סעיפים 19(ג)]] [[או 20]].

=== סימן ד': דוח ריכוז נתונים לבקשת לקוח ===

@ 38. מסירת דוח ריכוז נתונים ללקוח
: (א) לקוח זכאי לקבל מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל ודוח ריכוז נתונים מלא.
: (ב) הדוח יהיה בשפה פשוטה וברורה, ויצוינו בו, בין השאר, פרטים אלה:
:: (1) סוגי מידע שאינם כלולים במידע שנמסר ללשכת אשראי לשם עריכת דוח אשראי, לפי הוראות [[סעיף 46]];
:: (2) נתונים המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב לפי [[סעיפים 22(ה)]] [[או 35(א)]];
:: (3) בקשות שהגישה לשכת אשראי לבנק ישראל לפי [[פרק ז']] לקבלת נתוני אשראי מהמאגר.
: (ג) לקוח רשאי לבקש כי דוח ריכוז הנתונים יהיה בשפה העברית או הערבית; לא ביקש לקוח שהדוח יישלח לו בשפה מסוימת, יישלח הדוח בשפה העברית.
: (ד) דוח ריכוז נתונים יימסר ללקוח בלא תשלום, לפי בקשתו, אחת לשנה; בנק ישראל ימסור אחת לשנה הודעה ללקוחות על זכותם זו בדרך שיקבע הנגיד; דוחות ריכוז נתונים נוספים באותה שנה יימסרו ללקוח, לבקשתו, תמורת תשלום וכפי שיקבע הנגיד.
: (ה) בנק ישראל רשאי למסור ללקוח, לפי בקשתו, מידע לגביו הכלול במאגר גם שלא במסגרת דוח ריכוז נתונים, תמורת תשלום וכפי שיקבע הנגיד.

@ 39. קבלת דוח ריכוז נתונים רגיל באמצעות לשכת אשראי
: לשכת אשראי רשאית, לבקשת לקוח, לקבל מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל לגביו.

=== סימן ה': דוח ריכוז נתונים רגיל לבקשת מיופה כוח בתמורה ===

@ 40. קבלת דוח ריכוז נתונים רגיל בידי מיופה כוח בתמורה
: מיופה כוח בתמורה רשאי לקבל מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי הלקוח שייפה את כוחו, באמצעות לשכת אשראי ובהתאם להוראות [[סימן זה]].

@ 41. בקשת מיופה כוח בתמורה לקבל דוח ריכוז נתונים רגיל
: ביקש מיופה כוח בתמורה מלשכת אשראי לקבל באמצעותה דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי לקוח, רשאית לשכת האשראי לפנות לבנק ישראל בבקשה לקבל דוח ריכוז נתונים כאמור, ובלבד שהתקיימו לגבי מיופה הכוח התנאים שקבע הנגיד לפי [[סעיף 43]] ותנאים שהורה הממונה לשם קבלת הדוח מהמאגר ([[בסימן זה]] - התנאים להעברת דוח ריכוז נתונים).

@ 42. מסירת דוח ריכוז נתונים רגיל למיופה כוח בתמורה
: (א) הגישה לשכת אשראי לבנק ישראל בקשה לקבל נתוני אשראי לגבי לקוח בעקבות בקשה של מיופה כוח בתמורה, ימסור בנק ישראל ללשכת האשראי דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי הלקוח, בהתאם להוראות שנתן הממונה לעניין זה.
: (ב) השר, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין אופן מתן ייפוי הכוח על ידי לקוח כאמור [[בסימן זה]] ולעניין אופן הוכחת קיומם של התנאים להעברת דוח ריכוז נתונים לשם מסירת דוח ריכוז נתונים רגיל.

@ 43. הוראות לעניין תנאים להעברת דוח ריכוז נתונים
: הנגיד, בהסכמת השר ובאישור הוועדה, יקבע תנאים שעל מיופה הכוח בתמורה לעמוד בהם לשם קבלת דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי הלקוח, ובכלל זה לקבוע את השימושים שמיופה הכוח בתמורה יהיה רשאי לעשות במידע שבדוח ובנתוני האשראי שיקבל מהמאגר.

=== סימן ו': גישה למידע לא מזוהה במאגר והשימושים בו ===

@ 44. שימוש במידע לא מזוהה בידי בנק ישראל
: (א) בנק ישראל רשאי לעשות שימוש במידע לא מזוהה הכלול במאגר לשם ביצוע תפקידיו לפי [[חוק בנק ישראל]].
: (ב) בנק ישראל רשאי להעביר למאגר מידע מזוהה לגבי לקוחות, הנמצא בידיו מכוח סמכויותיו לפי דין (בסעיף קטן זה - מידע חיצוני), לשם הצלבתו עם מידע מזוהה הכלול במאגר והפקת מידע לא מזוהה הדרוש לו לשם ביצוע תפקידיו לפי [[חוק בנק ישראל]], ובלבד שהמידע החיצוני יימחק מהמאגר מיד לאחר הפקת המידע הלא מזוהה; הצלבת המידע לפי סעיף קטן זה תיעשה, ככל האפשר, באופן שלא ייחשף במסגרתה מידע מזוהה בפני מורשי הגישה למידע מזוהה בהתאם להוראות [[סעיף 60(ג)]], מעבר לחשיפה הדרושה לצורך הצלבת המידע.

@ 45. גישה של לשכת אשראי למידע לא מזוהה במאגר
: (א) בנק ישראל רשאי לתת ללשכת אשראי גישה למידע לא מזוהה הכלול במאגר, הדרוש לה לפיתוח מודל סטטיסטי לשם מתן חיווי אשראי ושירותים המתבססים על נתוני אשראי; גישה כאמור תינתן לגבי מידע לא מזוהה שמועד הכללתו במאגר חל בחמש השנים שקדמו למועד שבו ניתנה הגישה אליו.
: (ב) לשכת אשראי לא תעתיק ולא תשמור מידע לא מזוהה שיש לה גישה אליו לפי סעיף קטן (א); השר, בהסכמת הנגיד, רשאי לקבוע נסיבות שבהן תהיה לשכת אשראי רשאית להעתיק ולשמור חלק ממידע לא מזוהה כאמור, באופן ובתנאים שיקבע, וככל הדרוש לפיתוח מודל סטטיסטי כאמור בסעיף קטן (א).

=== סימן ז': הוראות שונות לעניין מסירת מידע ושימוש בו ===

@ 46. מידע מזהה לגבי מקורות מידע
: בנק ישראל לא יכלול בנתוני האשראי שהוא מוסר מהמאגר ללשכת אשראי לפי [[פרק זה]] לשם עריכת דוח אשראי או חיווי אשראי, פרטי מידע מזהים לגבי מקורות המידע, למעט לגבי מקורות המידע המפורטים [[בסעיף 19(א)(1) עד (5)]]; השר רשאי לקבוע פרטי מידע נוספים שאין לכלול בנתוני האשראי הנמסרים לשם עריכת דוח אשראי או חיווי אשראי או דוח ריכוז נתונים רגיל לשם מסירתו למיופה כוח בתמורה.

@ 47. התקופה שלגביה יימסרו נתוני אשראי
: (א) בנק ישראל ימסור ללשכת אשראי, לשם עריכת דוח אשראי או חיווי אשראי, לפי בקשת הלשכה שהוגשה בהתאם להוראות [[סימנים ב']] [[סימן ג'|או ג']], רק נתוני אשראי שמועד הכללתם במאגר חל בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה בידי הלשכה.
: (ב) השר רשאי לקבוע תקופות קצרות מהתקופה שבסעיף קטן (א) לגבי סוגי נתוני אשראי שיקבע.

@ 48. דרכי מסירת המידע בידי בנק ישראל
: (א) השר, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין מסירת המידע הכלול במאגר, לפי [[פרק זה]], ורשאי הוא לקבוע תנאים למסירה כאמור.
: (ב) הממונה רשאי להורות על דרכי מסירת המידע הכלול במאגר לפי [[פרק זה]], ובכלל זה להורות כי המסירה תהיה בדרך של מתן גישה למאגר באופן ובתנאים שיורה.

@ 49. תקופת החזקת נתוני אשראי בידי לשכת אשראי ומיופה כוח בתמורה
: (א) לשכת אשראי שקיבלה נתוני אשראי מהמאגר לפי [[פרק זה]] תחזיק בהם לתקופה המזערית הנדרשת לשם מתן שירות נתוני אשראי או שירות המתבסס על נתוני אשראי, אך לא יותר מהתקופה שיקבע השר באישור הוועדה.
: (ב) השר, באישור הוועדה, יקבע את התקופה המרבית להחזקת נתוני אשראי בידי מיופה כוח בתמורה.

@ 50. מחיר מרבי שרשאית לשכת אשראי לגבות
: (א) הנגיד רשאי לקבוע את הסכומים המרביים שתגבה לשכת אשראי בעד שירותים שהיא מספקת לפי [[סעיפים 12]] [[או 13]]; קבע הנגיד כאמור, לא תגבה לשכת אשראי תשלום בסכום העולה על הסכום המרבי שקבע.
: (ב) לשכת אשראי תדווח לנגיד, אחת לשנה, על תשלום שדרשה בעד כל אחד מהשירותים שסיפקה, בדרך שקבע הנגיד.

@ 51. נתונים שלשכת אשראי אינה רשאית להביא בחשבון
: לשכת אשראי לא תביא בחשבון נתונים בדבר מינו, גילו, נטייתו המינית, גזעו, דתו, ארץ מוצאו, לאומיותו, מקום מגוריו ומצבו המשפחתי או הבריאותי של לקוח, לעניין המודל הסטטיסטי שלה הדרוש לה למתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי וחיווי אשראי, לעניין מתן חיווי אשראי על לקוח ולעניין דירוג אשראי שלו.

@ 52. שימוש בדוח אשראי או בחיווי אשראי עדכניים
: (א) בהחלטתו להתקשר בעסקת אשראי עם לקוח או לשם הבטחת קיום תנאי העסקה, לא יתחשב משתמש בנתוני אשראי, בדוח אשראי לא עדכני.
: (ב) בהחלטתו אם לתת אשראי ללקוח, לא יתחשב נותן אשראי בחיווי אשראי לא עדכני.
: (ג) לעניין סעיף זה, רואים דוח אשראי או חיווי אשראי שחלפו שישים ימים מיום קבלתם כדוח אשראי או חיווי אשראי לא עדכניים, אלא אם כן קבע השר תקופה קצרה מזו.

@ 53. שמירת דוח אשראי בידי משתמש בנתוני אשראי
: משתמש בנתוני אשראי רשאי להחזיק בדוח אשראי עד תום תקופת עסקת האשראי עם הלקוח שבקשר אליה התבקש הדוח, ואם התבקש הדוח לשם החלטה על התקשרות בעסקת אשראי, ולא נכרתה העסקה - ימחק את דוח האשראי בתוך שישים ימים מיום קבלתו, אלא אם כן קבע השר תקופה קצרה מזו.

@ 54. הגבלה על העברת נתוני אשראי
: הממונה רשאי לאסור או להגביל, לצמיתות או לתקופה שיקבע, מסירה לפי [[פרק זה]] של נתוני אשראי הכלולים במאגר ללשכת אשראי, וכן לאסור או להגביל העברת נתוני אשראי שקיבלה לשכת אשראי לפי [[פרק זה]] למשתמש בנתוני אשראי או למיופה כוח בתמורה, אם מצא כי הדבר דרוש לשם שמירה על מטרות חוק זה והתקיימו נסיבות חריגות.

== פרק ח': תיקון מידע הכלול במאגר ==

@ 55. תיקון מידע בידי מקור מידע
: גילה מקור מידע כי נתוני אשראי לגבי לקוח שהעביר למאגר אינם נכונים, שלמים או מדויקים או שחל בהם שינוי מכל סיבה שהיא, יודיע על כך לבנק ישראל ויעביר לו את נתוני האשראי המעודכנים, בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך שבעה ימים, אלא אם כן קבע הממונה תקופה אחרת, והכול באופן שיורה הממונה.

@ 56. תיקון מידע לבקשת לקוח
: (א) סבר לקוח כי מידע לגביו הכלול במאגר אינו נכון, שלם או מדויק, זכאי הוא לפנות לבנק ישראל בבקשה למחוק מידע, להשלים מידע או לתקנו.
: (ב) הוגשה לבנק ישראל בקשה לפי סעיף קטן (א), וסבר הבנק כי לשם טיפול בבקשה יש צורך כי מקור המידע יערוך בירור, יציין במאגר כי מתקיים הליך בירור בנוגע לאותו מידע, ויפנה למקור המידע לשם בירור הבקשה.
: (ג) פנה בנק ישראל אל מקור המידע כאמור בסעיף קטן (ב), יערוך מקור המידע בירור בעניין ויעביר למנהל המאגר את תוצאות הבירור, בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך שבעה ימים, אלא אם כן קבע הממונה תקופה אחרת; העלה הבירור כי יש צורך בהשלמת המידע או בתיקונו - יעביר מקור המידע לבנק ישראל גם את המידע המעודכן, בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך שבעה ימים, אלא אם כן קבע הממונה תקופה אחרת, והכול באופן שהורה הממונה.
: (ד) לא העביר מקור המידע את תוצאות הבירור בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (ג), יורה הממונה למנהל המאגר על הפעולות שיש לנקוט במאגר בנוגע למידע.

@ 57. עדכון המידע במאגר והודעה על העדכון
: (א) מנהל המאגר יעדכן מיד את המידע הכלול במאגר בהתאם למידע המעודכן שהועבר ולבירור שנערך לפי [[סעיפים 55]] [[או 56]], לפי העניין; התגלעה מחלוקת בין מקור המידע והלקוח לעניין נתון אשראי הכלול במאגר, רשאי בנק ישראל לרשום הערה בעניין במאגר או למחוק את נתון האשראי שבמחלוקת.
: (ב) הממונה ייתן הוראות לעניין מסירת מידע שעודכן לפי סעיף קטן (א) ללקוח, ללשכות האשראי, למשתמשים בנתוני אשראי או למיופי כוח בתמורה.

== פרק ט': שמירת סודיות ואבטחת מידע ==

@ 58. שמירת סודיות
: (א) אדם שהגיע אליו מידע על לקוח לפי חוק זה, ובכלל זה מי שהמידע הגיע אליו בתוקף תפקידו, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
: (ב) הגיע לידי אדם מידע לא מזוהה שמקורו במאגר, לא יבצע כל פעולה לאיתור זהות הלקוח שהמידע מתייחס אליו.

@ 59. הגבלת העברת מידע לגופים ציבוריים
: על אף האמור [[בפרק ד' לחוק הגנת הפרטיות]] והוראות כל דין אחר, לא יועבר מידע אל המאגר או ממנו, אלא בהתאם להוראות חוק זה.

@ 60. אבטחת מידע (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) בנק ישראל יאסוף את המידע המועבר למאגר, ישמור וימסור אותו -
:: (1) בדרך שתבטיח הגנה מפני דליפת מידע מהמאגר או פריצה אליו, וכן מפני העברה, חשיפה, מחיקה, שימוש, שינוי או העתקה בלא רשות כדין;
:: (2) בדרך שתמנע שימוש במידע בניגוד להוראות לפי חוק זה;
:: (3) בדרך שתבטיח כי הגישה למידע תהיה בהתאם להוראות לפי חוק זה ותאפשר בקרה ופיקוח על אופן השימוש במאגר;
:: (4) בדרך שתבטיח שהמידע הלא מזוהה נשמר ונמסר ככזה.
: (ב) לשם קיום מטרות חוק זה ולהבטחת פרטיות הלקוחות ולשם מתן גישה של לשכת אשראי למידע לא מזוהה במאגר כאמור [[בסעיף 45]], ישמור בנק ישראל במאגר את נתוני האשראי וכל מידע אחר על לקוח כמידע לא מזוהה, בנפרד מכל פרט מזהה; ואולם יהיה ניתן לקשר בין נתוני האשראי וכל מידע אחר על לקוח לפרטים המזהים, תוך יצירת מידע מזוהה, לשם עדכון הנתונים במאגר לגבי לקוח מסוים ומסירתם בהתאם להוראות חוק זה, וכן לצורך אחר הנדרש במישרין לשם הפעלת המאגר כפי שיקבע הנגיד בהסכמת השר; ההפרדה בין המידע המזוהה ובין המידע הלא מזוהה וקישור הנתונים לפי סעיף קטן זה ייעשו בדרך שיורה הממונה, בהתייעצות עם ראש הרשות להגנת הפרטיות.
: (ג) הנגיד, בהסכמת השר, יקבע הוראות הדרושות לשם אבטחת המידע המועבר למאגר, הכלול בו והנמסר ממנו, ובין השאר הוראות בעניינים אלה:
:: (1) אופן איסוף המידע ורישומו, בידי מקור המידע, בדרך שתבטיח את מהימנות המידע, דיוקו ואבטחתו;
:: (2) אופן העברת המידע למאגר, אופן שמירתו במאגר ואופן השימוש בו ואבטחתו;
:: (3) אופן הגישה למידע הכלול במאגר, ובכלל זה מורשי הגישה למידע מזוהה או לא מזוהה, ואמצעי הזיהוי הנדרשים מלשכת אשראי לשם שימוש במערכת הטכנולוגית המשמשת את המאגר לרבות ביצוע פעולות בה, וכן הוראות בדבר בקרה על המערכת האמורה;
:: (4) אופן העברת מידע מזוהה ללשכת אשראי, שמירתו במערכת הטכנולוגית המשמשת את לשכת האשראי, השימוש בו, אבטחתו ומחיקתו.
: (ד) בנק ישראל יחזיק את מאגר נתוני האשראי במיתקניו.

== פרק י': הפעלת שירות מידע על עוסקים ==

@ 61. רישוי שירות מידע על עוסקים
: (א) הממונה רשאי לתת רישיון שירות מידע על עוסקים ([[בפרק זה]] - רישיון) למבקש שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא חברה כהגדרתה [[בחוק החברות]];
:: (2) הוא רשם את מאגר המידע כמאגר מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות]];
:: (3) הוא המציא ערובה בהתאם להוראות [[סעיף 8]];
:: (4) הוא, בעל שליטה בו ונושא משרה בו לא הורשעו בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, המבקש אינו ראוי, לדעת הממונה, לקבל רישיון, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי;
:: (5) ביכולתו להפעיל מערכת טכנולוגית שתמזער את הסיכון לפגיעה בפרטיות הלקוחות ואת הסיכון לפגיעה באבטחת המידע שבידי המבקש.
: (ב) הממונה לא ייתן רישיון שירותי מידע על עוסקים למבקש אם ראה כי לא התקיימו התנאים כאמור בסעיף קטן (א) או מטעמים שבטובת הציבור.
: (ג) היה לממונה יסוד סביר להניח שמבקש הרישיון ישתמש במידע שיקבל שלא למטרות חוק זה או שלא יעמוד בדרישות לפי החוק, לא ייתן לו רישיון.
: (ד) הנגיד יקבע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לרישיון לפי סעיף זה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה.
: (ה) הוראות [[סעיפים 8 עד 11]] יחולו, בשינויים המחויבים, על רישוי שירות מידע על עוסקים.

@ 62. הפעלת שירות מידע על עוסקים
: לשכת מידע על עוסקים רשאית, במסגרת הפעלת שירות מידע על עוסקים, לאסוף ולהחזיק בכל מידע שקיבלה כדין על לקוח בפעילותו כעוסק בלבד, לרבות נתוני אשראי על לקוח בפעילותו כאמור ([[בפרק זה]] - נתוני אשראי על עוסק), ולמסרם לאחר, והכול בכפוף לתקנות שקבע השר לפי [[סעיף 64]], ככל שקבע.

@ 63. נתונים שלשכת מידע על עוסקים אינה רשאית להביא בחשבון
: לעניין דירוג אשראי של עוסק, לא תביא לשכת מידע על עוסקים בחשבון נתונים בדבר מינו, גילו, נטייתו המינית, גזעו, דתו, ארץ מוצאו, לאומיותו, מקום מגוריו ומצבו המשפחתי או הבריאותי.

@ 64. תקנות לעניין הפעלת שירות מידע על עוסקים
: השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הפעלת שירות מידע על עוסקים בידי לשכת מידע על עוסקים, בין השאר בעניינים אלה:
: (1) סוג נתוני אשראי על עוסק שלשכת מידע על עוסקים לא תהיה רשאית לאסוף, להחזיק ולמסור;
: (2) מקורות המידע שמהם לשכת המידע על עוסקים לא תהיה רשאית לאסוף נתוני אשראי;
: (3) שימושים אסורים בנתוני אשראי על עוסק;
: (4) אופן מסירת נתוני אשראי על עוסק.

@ 65. החזקת מידע
: לשכת מידע על עוסקים תחזיק במידע שאספה במסגרת מתן שירות מידע על עוסקים לתקופה של שבע שנים לפחות מיום קבלת המידע.

== פרק י&quot;א: הממונה על שיתוף בנתוני אשראי ==

=== סימן א': מינוי הממונה ותפקידיו ===

@ 66. מינוי הממונה ותפקידיו
: (א) הנגיד ימנה ממונה על שיתוף בנתוני אשראי, והוא יהיה עובד בנק ישראל.
: (ב) הממונה יהיה אחראי לשיתוף בנתוני אשראי לפי חוק זה, ויפעל לשם אבטחת המידע, ההגנה על פרטיות הלקוחות ושמירה על עניינם של הלקוחות ומשתמשים בנתוני אשראי; תפקידי הממונה יהיו, בין השאר -
:: (1) מתן רישיונות שירות נתוני אשראי ורישיונות שירות מידע על עוסקים;
:: (2) פיקוח ועריכת בקרה על פעולתן של לשכות האשראי ולשכות מידע על עוסקים, ובכלל זה לגבי פיתוח המודלים הסטטיסטיים בידי הלשכות;
:: (3) פיקוח ועריכת בקרה על פעולות של מקורות המידע המעבירים מידע למאגר, של המשתמשים בנתוני אשראי ושל מיופי כוח בתמורה;
:: (4) מתן הוראות, לפי [[סעיף 68]], ללשכת אשראי וללשכת מידע על עוסקים, למקורות מידע המעבירים מידע למאגר, למשתמשים בנתוני האשראי ולמיופי כוח בתמורה.
: (ג) הממונה רשאי לקבל מידע מהמאגר לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה ובמידה הנדרשת לכך.

=== סימן ב': מרשמים ===

@ 67. מרשמים
: (א) הממונה ינהל מרשמים כמפורט להלן:
:: (1) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/CB|מרשם של לשכות אשראי]];
:: (2) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/DS|מרשם של מקורות מידע]], המעבירים מידע למאגר או שהתחייבו להעביר מידע למאגר לפי הוראות [[פרק ו']];
:: (3) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/CP|מרשם של משתמשים בנתוני אשראי]];
:: (4) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/PER|מרשם של מיופי כוח בתמורה]] מסוג שיקבע הנגיד;
:: (5) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/BI|מרשם של לשכות מידע על עוסקים]].
: (ב)(1) במרשמים לפני סעיף קטן (א) יכלול הממונה פרטים על לשכות אשראי, על מקורות מידע, על משתמשים בנתוני אשראי ועל מיופי כוח בתמורה, שהממונה אסר או הגביל מסירת מידע מהמאגר אליהם לפי הוראות [[סעיפים 20]] [[או 54]].
:: (2) נמסרו נתוני אשראי ממקור מידע לפי [[סעיף 108]], יצוין במרשם כאמור בסעיף קטן (א)(2), לאיזו לשכת אשראי נמסר המידע.
: (ג) המרשמים יהיו פתוחים לעיון הציבור באתר האינטרנט של בנק ישראל.

=== סימן ג': הוראות הממונה ===

@ 68. הוראות הממונה
: (א) לשם ביצוע תפקידיו, רשאי הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת שמונתה לפי [[סימן ד']] -
:: (1) לתת הוראות ללשכות האשראי וללשכות שירות מידע על עוסקים הנוגעות לדרכי פעולתן וניהולן, של נושאי משרה בהן וכל מי שמועסק על ידיהן, והכול לשם קיום מטרות חוק זה, לשם ניהולן התקין של הלשכות, ולשם השמירה על עניינם של הלקוחות ושל המשתמשים בנתוני אשראי, ההגנה על פרטיות הלקוחות ואבטחת המידע; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל הלשכות או לסוג מסוים מהן;
:: (2) לתת הוראות למקורות המידע המעבירים מידע למאגר, למשתמשים בנתוני אשראי ולמיופי כוח בתמורה, בפעולתם לפי חוק זה, לשם קיום מטרות חוק זה ולשם השמירה על עניינם של הלקוחות ושל המשתמשים בנתוני אשראי, ההגנה על פרטיות הלקוחות ואבטחת המידע; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל מקורות המידע, המשתמשים בנתוני אשראי או מיופי הכוח בתמורה או לסוג מסוים מהם.
: (ב) היה בכוונת הממונה לתת הוראות לפי סעיף קטן (א) בעניין שיש לשר או לנגיד סמכות לפי חוק זה להתקין לגביו תקנות או כללים, יודיע הממונה על כוונתו כאמור לשר או לנגיד, לפי העניין.

@ 69. פרסום הוראות הממונה
: (א) הוראות הממונה לפי [[סעיף 68]] וכל הוראה אחרת של הממונה לפי חוק זה שהיא בת פועל תחיקתי, אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
: (ב) הוראות הממונה כאמור בסעיף קטן (א) וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל, באופן שיאפשר מעקב אחר שינוין לאורך זמן ותיעודן, ורשאי הנגיד לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.
: ((הוראות הממונה מפורסמות [[https://www.creditdata.org.il/חקיקה-ואסדרה/אסדרה/|באתר נתוני אשראי של בנק ישראל]].))

=== סימן ד': הוועדה המייעצת לעניין הוראות הממונה ===

@ 70. הוועדה המייעצת לעניין הוראות הממונה
: (א) הנגיד ימנה ועדה שתפקידה לייעץ לממונה לעניין מתן הוראות לפי [[סעיף 68]] ([[בסימן זה]] - הוועדה המייעצת).
: (ב) הוועדה המייעצת תהיה בת שמונה חברים, ובהם לפחות ארבע נשים, וזה הרכבה:
:: (1) אחד יהיה משפטן שהוא עובד המדינה, שימונה לפי הצעת היועץ המשפטי לממשלה;
:: (2) אחד יהיה עובד משרד האוצר, שימונה לפי הצעת שר האוצר;
:: (3) אחד מחברי הוועדה המייעצת ימונה מקרב עובדי המדינה או מקרב הציבור, והוא יהיה מומחה בהגנה על הפרטיות;
:: (4) חמישה ימונו מקרב הציבור -
::: (א) שניים יהיו אנשי משק וכלכלה, או חברי הסגל האקדמי הבכיר או מי שהיו חברי סגל כאמור במוסד מוכר כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]], שהם בעלי ניסיון או השכלה בתחום השירותים הפיננסיים;
::: (ב) שניים יהיו בעלי ניסיון בתחום החינוך הפיננסי או שהם בעלי ניסיון בפעילות חברתית בתחום זה;
::: (ג) אחד יהיה מומחה באבטחת מידע או בטכנולוגיות מידע.
: (ג) הנגיד ימנה אחד מחברי הוועדה המייעצת ליושב ראש הוועדה ואחד מהם לסגן היושב ראש.
: (ד) הוועדה המייעצת תתכנס לבקשת יושב ראש הוועדה או לבקשת הממונה, ותכלול בסדר יומה כל נושא שבסמכותה על פי בקשת היושב ראש או הממונה.
: (ה) שלושה חברי הוועדה המייעצת, ובהם היושב ראש או סגן היושב ראש, יהיו מניין חוקי בישיבותיה.
: (ו) לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.

@ 71. ניגוד עניינים
: (א) לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה המייעצת מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו.
: (ב) חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בדיון בישיבות הוועדה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בוועדה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.
: (ג) התברר לחבר הוועדה המייעצת כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך בהקדם האפשרי, ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה האמור יושב ראש הוועדה - יודיע על כך לנגיד.
: (ד) לעניין סעיף זה, אחת היא אם מילוי התפקיד האחר נעשה בתמורה או שלא בתמורה.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;עניין אישי&quot; - לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף אחר שהוא או קרובו הם בעלי עניין או נושאי משרה בו;
::- &quot;קרוב&quot; - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים, וכן אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר הוועדה.

@ 72. תקופת כהונה
: תקופת כהונתו של חבר הוועדה המייעצת תהיה שלוש שנים מיום מינויו, וניתן למנותו לתקופת כהונה נוספת כאמור, ובלבד שלא יכהן יותר משלוש תקופות כהונה.

@ 73. פקיעת כהונה
: (א) חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
:: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לנגיד;
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע, לדעת הנגיד, למלא את תפקידו;
:: (3) הוא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי למלא את תפקידו או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי;
:: (4) הנגיד נוכח כי הוא נעדר בלא סיבה סבירה, משלוש ישיבות רצופות של הוועדה המייעצת או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה בשנה אחת; יושב ראש הוועדה ידווח לנגיד על חבר הוועדה שנעדר מישיבותיה כאמור;
:: (5) לגבי חבר ועדה מייעצת שהוא עובד המדינה - הוא חדל להיות עובד המדינה.
: (ב) פקעה כהונתו של חבר הוועדה המייעצת, יפעל הנגיד למינוי חבר ועדה במקומו, בהקדם האפשרי.

@ 74. סדרי עבודה
: הוועדה המייעצת תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

@ 75. שמירת תוקף
: קיום הוועדה המייעצת, סמכויותיה ותוקף המלצותיה, לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

@ 76. סודיות דיוני הוועדה ופרסום החלטותיה
: לא יגלה אדם דבר מדיוני הוועדה המייעצת או מכל חומר שנמסר לה, אלא אם כן הנגיד הסמיך אותו לכך; ואולם עיקרי המלצות הוועדה המייעצת והפרוטוקולים של דיוניה יפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל, למעט עיקרי המלצות או פרוטוקולים של דיון מסוים, או חלקם, שהוועדה, בהחלטה מנומקת בכתב שתפורסם באתר האינטרנט של בנק ישראל, הורתה שלא לפרסמם.
: ((פרוטוקולים הוועדה המייעצת מפורסמים [[https://www.creditdata.org.il/הודעות-ופרסומים/פרוטוקולי-הוועדה-המייעצת/פרוטוקולים/|באתר נתוני אשראי]].))

@ 77. גמול והחזר הוצאות
: חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה זכאים לגמול והחזר הוצאות בעבור השתתפות בישיבות הוועדה, בשיעור שיקבע הנגיד; הגמול האמור ישולם בידי בנק ישראל.
: ((פורסמו [[כללי נתוני אשראי (גמול והחזר הוצאות לחברי הוועדה המייעצת), התשע&quot;ח-2017]].))

=== סימן ה': בירור תלונות ציבור ===

@ 78. בירור תלונות ציבור
: (א) הממונה יברר תלונות ציבור בדבר פעולה של לשכת אשראי, לשכת מידע על עוסקים, מקור מידע המעביר מידע למאגר לפי [[פרק ו']], משתמש בנתוני אשראי ומיופה כוח בתמורה וכן תלונות הקשורות בהפעלת המאגר.
: (ב) נגעה תלונה לעניין שהדיון לגביו החל לפני בית משפט או בורר או לעניין אשר הוכרע בידי בית משפט או בורר, יביא זאת הממונה בחשבון במסגרת שיקוליו אם לברר את התלונה.

@ 79. דרכי בירור
: (א) בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה לממונה, והוא לא יהיה קשור להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות.
: (ב) הממונה יביא את התלונה לידיעת הנילון וייתן לו הזדמנות להשיב עליה; נגעה התלונה ללשכת אשראי, יודיע הממונה גם לממונה על פניות הציבור בה.
: (ג) ביקש מתלונן להופיע לפני הממונה, רשאי הממונה לזמנו לצורך שמיעתו.

@ 80. תלונה הנוגעת לפגיעה בפרטיות
: נגעה תלונה לפגיעה בפרטיות, יעבירה הממונה גם לידיעת הממונה על הגנת הפרטיות, ורשאי הוא להתייעץ עמו לבירור התלונה.

@ 81. תוצאות הבירור
: (א) מצא הממונה שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן ולנילון; הממונה רשאי לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להורות לנילון לתקן ליקוי שהעלה הבירור, בין לעניין המקרה שעליו התלונה ובין בדרך כלל, בדרך ובמועד שהורה, ורשאי הממונה להורות למנהל המאגר לתקן את המידע שבמאגר; הורה הממונה על תיקון מידע שבמאגר יחולו ההוראות לפי [[סעיף 57]], בשינויים המחויבים.
: (ב) מצא הממונה שהתלונה אינה מוצדקת, או שאינה ראויה לבירורו, יודיע על כך למתלונן ולנילון, ורשאי הוא לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו.
: (ג) העלה הבירור חשד שנעברה עבירה פלילית, יביא הממונה את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.

@ 82. פרסום דרכי הגשת תלונות
: הדרכים להגשת תלונות יפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל, בשפה ברורה ופשוטה בעברית, בערבית, באנגלית וברוסית.
: ((הסבר בדבר הגשת תלונה מפורסם [[https://www.creditdata.org.il/מידע-לציבור/פנייה-למערכת/|באתר נתוני אשראי]].))

== פרק י&quot;ב: פיקוח ==

@ 83. הגדרות - [[פרק י&quot;ב]]
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;נתוני מערכת&quot; - אחד מאלה:
:: (1) נתונים על החזקה וניהול של מידע ושל מאגרי מידע, בידי לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים, והשימוש בהם, הדרושים לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה בידי הלשכה, ובלבד שאינם כוללים מידע מזוהה;
:: (2) רישומים שלשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים חייבת לשמור לפי חוק זה, אגב ניהול של מאגר מידע, אחזקתו או שימוש בו;
:- &quot;מחשב&quot;, &quot;חומר מחשב&quot;, &quot;חדירה לחומר מחשב&quot; ו&quot;פלט&quot; - כמשמעותם [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 84. הסמכת מפקחים
: (א) הממונה יסמיך מבין עובדי בנק ישראל מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי [[פרק זה]], לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה; הודעה על מינוי מפקח ועל שינוי לגבי מינוי יפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל באופן שיאפשר לעקוב אחר שינויים שנעשו.
: (ב) לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת הממונה, להיות מפקח;
:: (2) הוא קיבל הכשרה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה הממונה;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה הממונה;
:: (4) לעניין הסמכויות לפי [[סעיפים 85(4)]] [[ו־86]] - הוא מיומן לביצוע פעולות של חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור.

@ 85. סמכויות מפקח
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך, לרבות פלט, שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה;
: (3) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר להציג לפניו או למסור לו עותק מחומר מחשב הכולל נתוני מערכת או מידע מדגמי הדרוש לשם הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה; מידע מדגמי לפי פסקה זו יידרש רק בהיקף הנחוץ למימוש תכליות הפיקוח;
: (4) לחדור לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים, בהתאם להוראות [[סעיף 86]];
: (5) להיכנס למקום שהכניסה אליו דרושה לשם מילוי תפקידיו ובו פועל גוף מפוקח, או למקום שיש לו יסוד סביר להניח כי פועל בו גוף מפוקח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט; לעניין זה, &quot;גוף מפוקח&quot; - לשכת אשראי, לשכת מידע על עוסקים, מקור מידע המעביר מידע למאגר, משתמש בנתוני אשראי או מיופה כוח בתמורה.

@ 86. חדירה לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה בידי לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים, רשאי מפקח שמתקיימות לגביו הוראות [[פסקאות (1) עד (4) של סעיף 77(ב)]] -
: (1) לחדור לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים לשם העתקת נתוני המערכת הכלולים בו, להעתיק את נתוני המערכת כאמור ולהפיק מהם פלט, ובלבד שלא תבוצע חדירה לחומר מחשב אם אינה נדרשת במישרין לשם איתור נתוני המערכת והעתקתם;
: (2) לחדור לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים לשם איסוף מידע מדגמי; מידע מדגמי לפי פסקה זו ייאסף רק בהיקף הנחוץ למימוש תכליות הפיקוח;
: (3) לחדור לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים לשם העתקת מידע על לקוח, להעתיק את המידע ולהפיק ממנו פלט, ובלבד שאותו לקוח הסכים לכך מראש ובכתב, ושלא תבוצע חדירה לחומר מחשב אם אינה נדרשת במישרין לשם איתור המידע על אותו לקוח והעתקתו.

@ 87. דרישת חומר מחשב או חדירה לחומר מחשב - הסתייעות במומחה ומחיקת המידע
: (א) לשם ביצוע הסמכויות לפי [[פסקאות (3) ו־(4) של סעיף 85]], רשאי מפקח להסתייע במומחה, גם אם אינו עובד בנק ישראל, לשם עריכת בדיקה במקום שבו פועל מי שממנו נדרש חומר מחשב לפי [[85|אותן פסקאות]], ולשם דרישת חומר המחשב או החדירה לחומר המחשב, אם נדרשים לשם כך ניסיון, ידע או אמצעים שאין בידי המפקח, ובלבד שהמפקח נוכח במקום בעת ביצוע הפעולות בידי המומחה ומפקח על ביצוען; המפקח יודיע למומחה על חובת הסודיות החלה עליו.
: (ב) מידע מדגמי שנאסף לפי [[סעיף 85(3) או (4)]], יימחק ממאגרי המידע של בנק ישראל לאחר סיום הליכי הפיקוח שלשמם נאסף, אך לא יאוחר משישה חודשים ממועד מסירתו או איסופו או במועד מאוחר יותר שיקבע השר.

@ 88. חובת הזדהות
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי הממונה המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.

== פרק י&quot;ג: עונשין ==

@ 89. עונשין
: (א) אלה דינם הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]:
:: (1) נותן אשראי שביקש מלשכת אשראי חיווי אשראי, בלי שיידע את הלקוח על כך, בניגוד להוראות [[סעיף 33]];
:: (2) חברת חשמל שביקשה חיווי בשאלה אם לנקוט אמצעי גבייה לגבי לקוח בלי ששלחה הודעה על כך ללקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 37]].
: (ב) אלה דינם הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]:
:: (1) מי שעשה שימוש בנתוני אשראי שקיבל מהמאגר, שלא למטרה שלשמה התבקשו, בניגוד להוראות [[סעיף 25]];
:: (2) לשכת אשראי שהעתיקה או שמרה מידע לא מזוהה, בניגוד להוראות [[סעיף 45(ב)]];
:: (3) לשכת אשראי או מיופה כוח בתמורה שהחזיקו בנתוני אשראי מעבר לתקופה האמורה לפי [[סעיף 49]];
:: (4) נותן אשראי שהחזיק בדוח אשראי מעבר לתקופת עסקת האשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 53]] או שלא מחק את דוח האשראי בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]];
:: (5) מי שהגיע לידיו מידע לא מזוהה שמקורו במאגר וביצע פעולה לאיתור זהות הלקוח שהמידע מתייחס אליו, בניגוד להוראות [[סעיף 58(ב)]];
:: (6) לשכת מידע על עוסקים שהחזיקה במידע שאספה במסגרת מתן שירות מידע על עוסקים, לתקופה הקצרה משבע שנים מיום קבלת המידע, בניגוד להוראות [[סעיף 65]].
: (ג) אלה דינם מאסר שלוש שנים או הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]:
:: (1) מי שאסף נתוני אשראי, החזיק בהם לצורך מסירתם לאחר או מסרם לאחר, דרך עיסוק, בניגוד להוראות [[סעיף 4]];
:: (2) לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים שפעלה שלא בהתאם לתנאי רישיונה, בניגוד להוראות [[סעיפים 5]] [[או 6]], לפי העניין;
:: (3) לשכת אשראי העוסקת בעיסוק שאינו שירות נתוני אשראי ואינו עיסוק נוסף מותר לפי קביעת הנגיד, בניגוד להוראות [[סעיף 12(ב)]];
:: (4) נותן אשראי שביקש מלשכת אשראי דוח אשראי בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 27]];
:: (5) לשכת אשראי שהביאה בחשבון, לעניין המודל הסטטיסטי שלה, לעניין חיווי אשראי על לקוח ולעניין דירוג אשראי שלו או לשכת מידע על עוסקים שהביאה בחשבון לעניין דירוג אשראי של עוסק נתונים בדבר מינו, גילו, נטייתו המינית, גזעו, דתו, ארץ מוצאו, לאומיותו, מקום מגוריו, ומצבו המשפחתי או הבריאותי, בניגוד להוראות [[סעיף 51]] [[או 63]], לפי העניין;
:: (6) מי שגילה מידע על לקוח שהגיע אליו לפי חוק זה או עשה בו שימוש, בניגוד להוראות [[סעיף 58(א)]].

@ 90. אחריות נושא משרה
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי [[פרק זה]] בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - מחצית הקנס בשל אותה עבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[פרק זה]] בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
: (ג) בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד לתחום שבו בוצעה העבירה.

== פרק י&quot;ד: עיצום כספי ==

@ 91. הגדרות - [[פרק י&quot;ד]] (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: [[בפרק זה]], &quot;הסכום הבסיסי&quot; - סכום כמפורט להלן, לפי העניין:
: (1) לעניין לשכת אשראי, לשכת מידע על עוסקים, מקור מידע המעביר מידע למאגר ומשתמש בנתוני אשראי - 200,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2025, 229,790 ש&quot;ח)));
: (2) לעניין מיופה כוח בתמורה - 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2025, 11,490 ש&quot;ח))), ואם הוא תאגיד - 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2025, 57,440 ש&quot;ח))).

@ 92. עיצום כספי (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: (א) הפעיל אדם שירות נתוני אשראי או שירות מידע על עוסקים, בלי שבידו רישיון לכך, בניגוד להוראות [[סעיפים 5]] [[או 6]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2025, 57,440 ש&quot;ח))).
: (ב) מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום הבסיסי:
:: (1) לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים שפעלה שלא בהתאם לתנאי רישיונה, בניגוד להוראות [[סעיפים 5]] [[או 6]], לפי העניין;
:: (2) לשכת אשראי שרישיונה בוטל ופעלה שלא בהתאם להוראות הממונה לפי [[סעיף 11(ד)]];
:: (3) לשכת אשראי העוסקת בעיסוק שאינו שירות נתוני אשראי ואינו עיסוק נוסף מותר לפי קביעת הנגיד, בניגוד להוראות [[סעיף 12(ב)]];
:: (4) לשכת אשראי שהתנתה מתן שירות בשירות אחר או בשירות שנקבע כעיסוק נוסף, בניגוד להוראות [[סעיף 14]];
:: (5) לשכת אשראי שלא מינתה ממונה על פניות הציבור, בניגוד להוראות [[סעיף 15]];
:: (6) מקור מידע החייב בהעברת מידע למאגר לפי [[סעיף 19]] ולא העבירו בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]];
:: (7) מקור מוסמך שהעביר מידע למאגר שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 19(ד)]];
:: (8) מקור מידע שלא נקט אמצעים להבטחת הדיוק והמהימנות של נתוני האשראי שהעביר למאגר, בניגוד להוראות הממונה לפי [[סעיף 19(ו)]], או שהעביר נתוני אשראי בניגוד להוראות הממונה לפי [[סעיף 19(ז)]];
:: (9) מי שעשה שימוש בנתוני אשראי שקיבל מהמאגר, שלא למטרה שלשמה התבקשו, בניגוד להוראות [[סעיף 25]];
:: (10) לשכת אשראי שביקשה מבנק ישראל נתוני אשראי לשם עריכת דוח אשראי, בלי שהתקיימו בבקשה התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 28]];
:: (11) נותן אשראי שקיבל דוח אשראי לשם התקשרות בעסקת אשראי או שקיבל דוח אשראי לשם הבטחת קיום תנאי עסקה שהתקשר בה ושינה לרעה את התנאים של העסקה, בלי שהודיע על כך ללקוח מיד או מסר לו פרטים בדבר לשכת האשראי שממנה קיבל את דוח האשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 31(א)]];
:: (12) נותן אשראי או לשכת אשראי שלא מסרו ללקוח את דוח האשראי, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 31(ב)]];
:: (13) לשכת אשראי שביקשה מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל בעבור מיופה כוח בתמורה, בלי שהתקיימו בבקשה התנאים להעברת דוח ריכוז נתונים, בניגוד להוראות [[סעיף 41]];
:: (14) לשכת אשראי שהעתיקה או שמרה מידע לא מזוהה, בניגוד להוראות [[סעיף 45(ב)]];
:: (15) לשכת אשראי או מיופה כוח בתמורה שהחזיקו בנתוני אשראי מעבר לתקופה האמורה לפי [[סעיף 49]];
:: (16) לשכת אשראי שגבתה תשלום בסכום העולה על הסכום המרבי שקבע הנגיד, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 50]];
:: (17) משתמש בנתוני אשראי שהתחשב בדוח אשראי לא עדכני, בניגוד להוראות [[סעיף 52(א)]];
:: (18) נותן אשראי שהתחשב בחיווי אשראי לא עדכני, בניגוד להוראות [[סעיף 52(ב)]];
:: (19) משתמש בנתוני אשראי שהחזיק בדוח אשראי מעבר לתקופת עסקת האשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 53]] או שלא מחק את דוח האשראי בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]];
:: (20) לשכת אשראי שמסרה נתוני אשראי למשתמש בנתוני אשראי או למיופה כוח בתמורה, בניגוד להוראות הממונה לפי [[סעיף 54]];
:: (21) מקור מידע שלא הודיע לבנק ישראל על נתוני אשראי שאינם שלמים או מדויקים או שחל בהם שינוי או שלא העביר את הנתונים המעודכנים, בהתאם להוראות הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 55]];
:: (22) מקור מידע שלא העביר לבנק ישראל תוצאות בירור שערך או מידע מעודכן, בניגוד להוראות [[סעיף 56(ג)]];
:: (23) מקור מידע שהפר הוראה מהוראות שקבע הנגיד לפי [[סעיף 60(ג)]];
:: (24) לשכת מידע על עוסקים שהפרה הוראות שקבע השר לפי [[פסקאות (1) עד (4) של סעיף 64]];
:: (25) לשכת מידע על עוסקים שהחזיקה במידע שאספה במסגרת מתן שירות מידע על עוסקים, לתקופה הקצרה משבע שנים מיום קבלת המידע, בניגוד להוראות [[סעיף 65]];
:: (26) מי שהפר הוראה מהוראות הממונה לפי [[סעיף 68]].

@ 93. הודעה על כוונת חיוב
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 92]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 94]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 96]], והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין [[הסעיף האמור]].

@ 94. זכות טיעון
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 93]] רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה לפי החלטת הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

@ 95. החלטת הממונה ודרישת תשלום
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 94]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 97]].
: (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 94]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 96. הפרה נמשכת והפרה חוזרת
: (א) בהפרה נמשכת ייווספו על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה 2% לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, &quot;הפרה נמשכת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 92]], לאחר שהממונה הודיע למפר על הפרת אותה הוראה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 92]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 97. סכומים מופחתים
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) הנגיד, בהתייעצות עם השר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], ובשיעורים שיקבע.

@ 98. סכום מעודכן של העיצום הכספי
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 95(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 103]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיפים 91]] [[ו-92]] יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 99. המועד לתשלום העיצום הכספי
: המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 95]].

@ 100. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 101. גבייה
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 102. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 92]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 103. ערעור (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) על החלטה סופית של הממונה לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[פרק זה]], והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 104. פרסום
: (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של בנק ישראל את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - ככל שהמפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 103]], יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם הממונה אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו בתום תקופת הפרסום.
: (ו) הנגיד רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 105. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 92]], המהווה עבירה.
: (ב) שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

== פרק ט&quot;ו: הוראות שונות ==

@ 106. אימות זהות
: בנק ישראל רשאי, לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה, לפעול לאימות זהותו של לקוח.

@ 107. פרטים מזהים הכלולים בנתוני אשראי
: השר, באישור הוועדה, יקבע את הפרטים המזהים של לקוח שייכללו בנתוני אשראי שמעביר מקור מידע למאגר לפי [[פרק ו']] ואת הפרטים המזהים כאמור שייכללו בנתוני אשראי שמוסר בנק ישראל מהמאגר לפי [[פרק ז']].

@ 108. שמירת מידע המיועד ללשכת אשראי מסוימת (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) הנגיד רשאי לקבוע כי מקור מוסמך המעביר נתוני אשראי למאגר לפי [[סעיף 19(ד)]], יהיה רשאי, בהתקיים תנאים שיקבע הנגיד, בהתייעצות עם הממונה על התחרות ובאישור הוועדה, לבקש מבנק ישראל כי נתוני האשראי שמסר יישמרו במאגר בנפרד משאר נתוני האשראי וכי הם יימסרו רק ללשכות האשראי שיבקש; קבע הנגיד כאמור, ישמור בנק ישראל את המידע במאגר בהתאם ולא ייתן גישה אל מידע שנשמר כאמור אלא ללשכות האשראי שביקש המקור המוסמך.
: (ב) קבע השר לפי [[סעיף 19(ה)]] כי המקור המוסמך האמור בסעיף קטן (א) חייב להעביר מידע למאגר, לא יחולו הוראות הסעיף הקטן האמור.

@ 109. מסירת הודעה ללקוח על תחילת איסוף נתונים
: מנהל המאגר ימסור ללקוח הודעה בכתב על תחילת איסוף נתוני אשראי לגביו במאגר, שתכלול, בין השאר, את זכותו להגיש בקשה לאי-הכללת נתונים לפי [[סעיף 22]] או בקשה לאי־מסירת נתונים לפי [[סעיף 30]], ואת זכותו לקבל, אחת לשנה, דוח ריכוז נתונים בלא תשלום; הודעה כאמור תימסר ללקוח בתוך 30 ימים ממועד תחילת איסוף הנתונים, בדרך שקבע הנגיד.

@ 110. איסור דרישת נתוני אשראי לשם העסקה
: (א) לא יבקש אדם, במישרין או בעקיפין, לשם העסקת אחר, בין במסגרת יחסי עבודה ובין שלא במסגרת כאמור, נתוני אשראי או דירוג אשראי לגביו, לרבות בדרך של הצהרה או שאלון בכתב, לא יקבל נתונים כאמור ולא יעשה בהם שימוש; הוראות סעיף זה לא יחולו על נתוני אשראי לגבי לקוח המפורסמים על פי דין.
: (ב) ביקש אדם נתוני אשראי, קיבל נתוני אשראי או עשה בהם שימוש בניגוד להוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לחייבו לשלם למי שנתוני האשראי לגביו פיצוי בלא הוכחת נזק בסכום שאינו עולה על הסכום הקבוע [[בסעיף 29א(ב) לחוק הגנת הפרטיות]].
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על המדינה.
: (ד) לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בתובענה של עובד או מועמד לעבודה בשל הפרת הוראות סעיף קטן (א).

@ 111. הגבלה על הכללת נתונים במאגר ומסירתם, מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה
: בנק ישראל לא יכלול במאגר נתוני אשראי מסוימים ולא ימסור מהמאגר נתוני אשראי מסוימים, לבקשת ראש גוף ביטחון או מי שהוסמך על ידו לשם כך, מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה ובהתאם לנוהל שיקבעו לעניין זה בנק ישראל והגופים הביטחוניים, באישור ועדת משנה של ועדת הכלכלה של הכנסת, שתוקם בהתאם להוראות [[סעיף 5 לחוק הכנסת, התשנ&quot;ד-1994]], והוראות [[הסעיף האמור]] יחולו על דיוניה; בסעיף זה, &quot;גוף ביטחון&quot; - צבא ההגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משרד הביטחון ויחידות סמך של משרד הביטחון.

@ 112. הרחבת תחולה על תאגידים
: הנגיד, בהתייעצות עם השר ובאישור הוועדה, רשאי, לשם השגת מטרות חוק זה, לקבוע כי מקורות המידע החייבים במסירת נתוני אשראי לגבי לקוח לפי [[פרק ו']], כולם או חלקם, יהיו חייבים להעביר למאגר גם נתוני אשראי לגבי תאגידים מסוג שיקבע; בכללים כאמור יקבע הנגיד, בין השאר, הוראות לעניין סוג נתוני האשראי שיועברו, אופן שמירתם במאגר, התנאים למסירתם מהמאגר והשימוש בהם.

@ 113. דיווח לכנסת - הוראת שעה
: (א) הנגיד ידווח לוועדה, אחת לשנה, על יישום הוראות חוק זה, ובכלל זה על אלה:
:: (1) שלבי מחקר בעניין תרומת המאגר להשגת מטרות חוק זה;
:: (2) שינויים בשוק האשראי הקמעונאי ובהיקף האשראי הקמעונאי;
:: (3) פעילותם של המאגר, מנהל המאגר, הממונה והממונה על הגנת הפרטיות;
:: (4) פעולות הפיקוח והבקרה שנעשו לפי חוק זה, ובכלל זה פעולות לגבי פיתוח המודלים הסטטיסטיים, וכן מספר העיצומים הכספיים שהוטלו, סכומם, בשל אילו הפרות הוטלו ומספר ההפרות החוזרות שבוצעו מתוך כלל ההפרות;
:: (5) מספר תלונות הציבור שהוגשו ועניינן, הטעמים לאי־בירור תלונות, ככל שהיו, וטיפול בליקויים שעלו מהתלונות;
:: (6) השפעת נתוני האשראי הנמסרים למאגר מחברת חשמל על דירוג האשראי של הלקוחות;
:: (7) מספר הלקוחות שאין לגביהם דירוג אשראי ומספר הלקוחות שהגישו בקשה לאי־הכללת נתוני האשראי שלהם במאגר או לאי־מסירת נתוניהם לפי [[סעיפים 22]] [[או 30]], לפי העניין, וכן מספר הלקוחות, מתוך הלקוחות האמורים, שנתנו את הסכמתם למסירת דוח אשראי לפי [[סעיף 26(א)(4)]];
:: (8) הודעות שהגיש הממונה לשר או לנגיד, לפי העניין, על כוונתו לתת הוראות, לפי [[סעיף 68(ב)]].
: (ב) דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יימסר לוועדה במשך חמש השנים שמתום שנה מיום תחילתו של חוק זה, ואולם דיווח לעניין פסקה (6) של אותו סעיף קטן יימסר במשך חמש השנים ממועד יום התחילה לעניין חברת חשמל לפי [[סעיף 123(ד)]].
: (ג) עם סיום המחקר כאמור בסעיף קטן (א)(1), יעביר בנק ישראל את תוצאותיו לוועדה.

@ 114. עוולה בנזיקין
: מעשה או מחדל בניגוד להוראות חוק זה, הוא עוולה בנזיקין, והוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], יחולו עליו, בכפוף להוראות חוק זה.

@ 115. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

@ 116. אגרות
: (א) הנגיד, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע בצו הוראות בדבר אגרות כמפורט להלן:
:: (1) אגרה בעד מסירת מידע מהמאגר, ורשאי הוא לקבוע אגרות שונות למשתמשים שונים;
:: (2) אגרה בעד רישיון;
:: (3) אגרה שנתית שתוטל על לשכת אשראי ולשכת מידע על עוסקים.
: (ב) בצו לפי סעיף קטן (א) רשאי הנגיד לקבוע את דרכי תשלום האגרות ומועדי התשלום, ורשאי הוא לקבוע הפרשי הצמדה וריבית בשל אגרה שלא שולמה במועד.
: (ג) אגרות לפי סעיף זה ישולמו לבנק ישראל.

@ 117. איסור התניה
: אין להתנות על הוראות חוק זה.

@ 118. ביטול [[חוק שירות נתוני אשראי]]
: [[חוק שירות נתוני אשראי, התשס&quot;ב-2002]] - בטל.

@ 119. : ((הנוסח שולב [[בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל&quot;ב-1972]].))
@ 120. : ((הנוסח שולב [[בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ&quot;א-1981]].))
@ 121. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]].))
@ 122. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]].))

@ 123. תחילה
: (א) תחילתו של חוק זה 30 חודשים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה); נוכח השר כי דחיית יום התחילה דרושה לשם היערכות להפעלת ההסדר לשיתוף בנתוני אשראי לפי חוק זה, רשאי הוא, בהסכמת הנגיד ושר האוצר, לדחות, בצו -
:: (1) את יום התחילה בשישה חודשים;
:: (2) את יום התחילה, באישור הוועדה, לתקופה נוספת, שלא תעלה על שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שסך כל הדחיות לא יעלו על ארבע שנים מיום פרסום החוק.
:: ((פורסם צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה של החוק), התשע&quot;ט-2018 (ק&quot;ת תשע&quot;ט, 54), לפיו יום התחילה של החוק נדחה בשישה חודשים עד יום ז' בניסן התשע&quot;ט (12 באפריל 2019).))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הנגיד, בהסכמת השר, רשאי לקבוע כי תחילתן של ההוראות לפי חוק זה, ובכלל זה הוראות הממונה, לעניין מסירת מידע ממקורות המידע למאגר, כפי שיפרט בצו, תהיה במועד מוקדם יותר מהמועד האמור בסעיף קטן (א), אם מצא כי הדבר דרוש לשם היערכות להפעלת ההסדר האמור בסעיף קטן (א) ביום התחילה.
:: ((פורסם צו נתוני אשראי (הקדמה של תחילת הוראות לפי החוק והוראות הממונה לעניין מסירת מידע ממקורות המידע למאגר), התשע&quot;ח-2018 (ק&quot;ת תשע&quot;ח, 2657), לפיו - מועד התחילה של הוראות לפי [[סעיפים 3]], [[16]] [[ו-21]] לעניין איסוף, החזקה ושמירה של נתוני האשראי במאגר ביום כ' באלול התשע&quot;ח (31 באוגוסט 2018); מועד התחילה של הוראות לפי [[סעיפים 19(א)(1) עד (3)]], [[18(א)(6) עד (8)]], [[19(ב)]], [[55]] [[ו-125(ד)]] לעניין העברת נתוני אשראי למאגר בידי מקורות מידע ותיקון המידע על ידי מקורות המידע ביום כ' באלול התשע&quot;ח (31 באוגוסט 2018); מועד התחילה של הוראות לפי [[פרק ט']] לעניין שמירת סודיות ואבטחת מידע ביום כ' באלול התשע&quot;ח (31 באוגוסט 2018); מועד התחילה של הוראות לפי [[סעיפים 19(ו) ו-(ז)]], [[20]] [[ו-68]] ביום נתינתן או במועד מאוחר יותר שנקבע בהן, אם נקבע; מועד התחילה של הוראות לפי [[פרק י&quot;ד]] לעניין הטלת עיצומים כספיים, לפי [[סעיפים 91(1)]], [[92(ב)(6) עד (8), (21), (23) ו-(26)]] ביום כ' באלול התשע&quot;ח (31 באוגוסט 2018).))
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובלי לגרוע מהוראות [[סעיף 19(ג)]], תחילתן של הוראות [[סעיפים 19(א)(5)]] [[ו־37]] שנתיים מיום התחילה (בסעיף קטן זה - יום התחילה לעניין חברת חשמל).
:: (2) השר, שר האוצר או הנגיד, רשאי, בצו, ארבעה חודשים לפני יום התחילה לעניין חברת חשמל, לדחות את יום התחילה לעניין חברת חשמל בתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת.
::: ((פורסמו צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה לעניין חברת חשמל), התשפ&quot;א-2020 (ק&quot;ת תשפ&quot;א, 764) וצו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה לעניין חברת חשמל), התשפ&quot;ג-2023 (ק&quot;ת תשפ&quot;ג, 906), לפיו יום התחילה של החוק לעניין חברת חשמל יידחה בארבע שנים, עד יום י&quot;ד בניסן התשפ&quot;ה (12 באפריל 2025).))
:: (3) שלושה חודשים לפחות לפני יום התחילה לעניין חברת חשמל, יביא השר לאישור הוועדה תקנות לעניין [[סעיף 19(ב)]] בנוגע לנתוני האשראי שחברת חשמל תידרש להעביר למאגר לפי חוק זה; ימי פגרת הכנסת לא יבואו במניין התקופה האמורה; לא אישרה הוועדה את התקנות, תודיע על כך הוועדה לשר, והוראות [[סעיפים 19(א)(5)]] [[ו־37]] לא יחולו על חברת חשמל; השר יפרסם על כך הודעה ברשומות.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא הותקנו תקנות לפי [[סעיף 97]], תידחה תחילתו של [[פרק י&quot;ד]] עד למועד התקנתן.

@ 124. תקנות וכללים ראשונים
: (א) כללים ראשונים לפי [[סעיפים 7(ה)]] [[ו־8]] יותקנו לא יאוחר משישה חודשים לפני יום התחילה.
: (ב) תקנות וכללים ראשונים לפי [[סעיפים 19(א)(9) ו־(ב)]], [[22(ה) ו־(ז)]], [[26(א)(3) ו־(ג)]], [[30(ד)]], [[35(א)]], [[36]], [[38(א) ו־(ג)]], [[42(ב)]], [[49]], [[60(ג)]], [[107]], [[109]] [[ו־125(ד)]] יותקנו עד יום התחילה.

@ 125. הוראות מעבר (תיקון: תשע&quot;ט, תש&quot;ף)
: (א) מי שערב יום התחילה הוא בעל רישיון שירות מידע על עוסקים ולא ניתן לו עד יום התחילה רישיון מאת הממונה לפי [[פרק י']], וכן מי שערב יום התחילה הוא בעל רישיון שירות נתוני אשראי, ימסור את נתוני האשראי במאגר שבהחזקתו לרשם מאגרי מידע, כפי שיורה הרשם, והרשם ישמור את המאגר לתקופה של שנתיים.
: (ב) מסמכים ומאגרים שנשמרו לפי הוראות [[תקנה 81 לתקנות שירות נתוני אשראי, התשס&quot;ד-2004]], ערב יום התחילה, יישמרו בידי רשם מאגרי מידע עד תום שישה חודשים מיום התחילה; ואולם מסמכים ומאגרים כאמור שנמסרו בין יום פרסומו של חוק זה לבין יום התחילה, יישמרו שנתיים לפחות מיום מסירתם לרשם מאגרי מידע.
: (ג) על אף האמור [[בסעיף 109]], הודעה כאמור [[באותו סעיף]] לגבי לקוחות שתחילת איסוף הנתונים לגביהם במאגר היא ביום התחילה, תפורסם בשפה ברורה ופשוטה בידי בנק ישראל, ברשומות וכן בארבעה עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בישראל, שניים מהם בעברית, אחד בערבית ואחד ברוסית, בשידורי הטלוויזיה והרדיו, באתר האינטרנט של בנק ישראל ובמקום נגיש ובולט באתרי אינטרנט נפוצים.
: (ד) השר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר ובאישור הוועדה, יקבע את התקופה שלגביה יתייחסו נתוני האשראי שיועברו למאגר ביום התחילה או במועד שנקבע לפי [[סעיף 123(ג)]], לפי העניין, ורשאי הוא לקבוע תקופה כאמור שתחל לפני יום פרסומו של חוק זה.
: (ה) בלי לגרוע מהוראות כל דין, הממונה רשאי לתת הוראות לפני יום התחילה בדבר שמירת מידע לשם מסירתו למאגר בידי תאגיד בנקאי או מנפיק אמצעי תשלום, לפני יום התחילה ולתקופה שהורה.
: (ו) סמכויות רשם מאגרי מידע לפי [[=החוק הבטל|פרק ז' לחוק שירות נתוני אשראי]], כנוסחו ערב יום התחילה (בסעיף זה - החוק הבטל), ימשיכו לחול לגבי הפרה של הוראה מהוראות [[החוק האמור]] שנעשתה לפני יום התחילה וסמכויות הפיקוח לפי [[פרק ג' לחוק האמור]] יהיו נתונות לרשם לגבי מעשה או מחדל שנעשו לפני יום התחילה.
: (ז)(1) מי שהפר לפני יום התחילה הוראה מהוראות [[החוק הבטל]], כמפורט [[בסעיף 42 לחוק האמור]], ימשיכו לגביו הוראות [[סעיפים 42 עד 48 לחוק האמור]].
:: (2) מי שהפר את הוראות סעיף קטן (א) יחולו עליו הוראות [[סעיף 42(א) רישה לחוק הבטל]].
: (ח) נעברה לפני יום התחילה עבירה לפי [[+|סעיפים 49]] [[או 50 לחוק הבטל]], לא יראו בביטול [[החוק האמור]], [[בסעיף 118 לחוק זה]], כביטול האיסור עליה לעניין [[סעיף 4 לחוק העונשין]].
: (ט) מבין החברים מקרב הציבור בוועדה המייעצת שימונו לראשונה, ימונו שלושה חברים לתקופות אלה: אחד ימונה לשנה ושניים ימונו לשנתיים, ותקופה זו לא תימנה כתקופת כהונה לעניין [[סעיף 72(ב)]].

@ 126. הוראת שעה
: בתקופה שמיום התחילה עד היום שלפני היום הקבוע (([צ&quot;ל: היום הקובע])) כמשמעותו לפי [[18:301460|סעיפים 56 ו־57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]] (((ביום 31.12.2026))), יקראו את [[ההגדרה &quot;בנק הדואר&quot; שבסעיף 19 לחוק זה]] כך:
:- &quot;&quot;בנק הדואר&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת, כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]];&quot;.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום י&quot;ט באדר ב' התשע&quot;ו (29 במרס 2016).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* איילת שקד, שרת המשפטים
* ראובן ריבלין, נשיא המדינה
* יולי יואל אדלשטיין, יושב ראש הכנסת

&lt;ויקי&gt;{{חוק נתוני אשראי}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>7idhqiugcut8ibvjmavd7nbfghhqwa9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3037813</id>
      <parentid>3037810</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T08:12:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3037813</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="154571" sha1="2ny2jv9fozu3rplz4vfz2brhcgpjiwa" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק נתוני אשראי, התשע&quot;ו-2016

&lt;מאגר 2002363 תיקון 2161820 תקן 569596 קוד a163Y00000DuL33QAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשע&quot;ו, 838|חוק נתוני אשראי|20:340802)); ((תשע&quot;ט, 225|חוק שירותי תשלום|20:528386)), ((254|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תש&quot;ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((תשפ&quot;ב, 329|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|24:611801)); ((תשפ&quot;ד, 186|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((1493|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ&quot;ו, 916|תיקון מס' 6|25:14253576)).
''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ט, 54|דחיית יום התחילה של החוק|8074)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ף, 5544|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|8823)); ((תשפ&quot;א, 5072|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|9554)); ((תשפ&quot;ב, 11470|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|10793)); ((תשפ&quot;ג, 3251|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|11068)); ((תשפ&quot;ד, 2351|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|11952)); ((תשפ&quot;ה, 3541|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|13192)).

__TOC__

== פרק א': מטרה ==

@ 1. מטרה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) מטרתו של חוק זה לקבוע הסדר כולל לשיתוף בנתוני אשראי, ובו הוראות לעניין איסוף נתוני אשראי ממקורות המידע הקבועים בחוק, שמירתם במאגר מידע מרכזי המופעל בידי בנק ישראל ומסירת נתוני אשראי ממנו ללשכות אשראי לשם עיבודם והעברתם, בין השאר לנותני אשראי, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ועל פרטיות הלקוחות שהנתונים מתייחסים אליהם ומניעת פגיעה בה במידה העולה על הנדרש, והכול למטרות אלה:
:: (1) הגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי;
:: (2) הרחבת הנגישות לאשראי;
:: (3) צמצום ההפליה במתן אשראי והפערים הכלכליים;
:: (4) יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו.
: (ב) לצד ההסדר הכולל לשיתוף בנתוני אשראי האמור בסעיף קטן (א), חוק זה נועד לקבוע הסדר לעניין איסוף, ניהול והחזקה, דרך עיסוק, של נתוני אשראי על יחידים בפעילותם כעוסקים בלבד, לשם מסירתם לאחר.

@ 1. מטרה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (((החל מיום 26.1.2027):))
: (א) מטרתו של חוק זה ((-))
:: (1) לקבוע הסדר כולל לשיתוף בנתוני אשראי, ובו הוראות לעניין איסוף נתוני אשראי ממקורות המידע הקבועים בחוק, שמירתם במאגר מידע מרכזי המופעל בידי בנק ישראל ומסירת נתוני אשראי ממנו ללשכות אשראי לשם עיבודם והעברתם, בין השאר לנותני אשראי, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ועל פרטיות הלקוחות שהם יחידים, והסודות המסחריים של לקוחות שהם תאגידים שהנתונים מתייחסים אליהם ומניעת פגיעה בהם במידה העולה על הנדרש, והכול למטרות אלה:
::: (א) הגברת התחרות בשוק האשראי;
::: (ב) הרחבת הנגישות לאשראי;
::: (ג) צמצום ההפליה במתן אשראי והפערים הכלכליים;
:: (2) לקבוע הסדר שעניינו יצירת בסיס מידע מזוהה ולא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו.
: (ב) (((בוטל).))

== פרק ב': הגדרות ==

@ 2. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ט, תש&quot;ף, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ו)
: בחוק זה -
:- &quot;בעל זיקה&quot;, לתאגיד - (((החל מיום 26.1.2027):)) אחד מאלה:
:: (1) לווה, במשותף עם התאגיד, בעסקת אשראי;
:: (2) ערב להתחייבויות התאגיד בעסקת אשראי;
:: (3) מי שהתאגיד ערב להתחייבויותיו בעסקת אשראי, ובלבד שהתאגיד אינו נותן ערבות כאמור דרך עיסוק;
:: (4) בעל שליטה בתאגיד; לעניין זה, &quot;בעל שליטה&quot; - אחד מאלה:
::: (א) מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]] (בהגדרה זו - אמצעי שליטה בתאגיד);
::: (ב) מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, 25% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, ואין אדם אחר המחזיק במחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד;
::: (ג) מי שבידו היתר שליטה בתאגיד שניתן לו לפי דין מאת הגורם המוסמך לפי דין לפקח על פעילותו (בסעיף זה - גורם מפקח); לעניין זה, &quot;היתר שליטה&quot; - לרבות אישור מסוג אחר להעברת השליטה בתאגיד;
::: (ד) מי שגוף מפוקח דיווח לגביו לגורם מפקח כי הוא בעל שליטה בו, ובכלל זה בעל שליטה בתאגיד מדווח, כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]]; לעניין זה, &quot;גוף מפוקח&quot; - גורם שחלה עליו אסדרה כהגדרתה [[בחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]];
::: (ה) אדם שמתקיימים לגביו תנאים שקבע הנגיד, בהסכמת השר, בהתבסס על יכולתו לכוון את פעילותו של התאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים;
:- &quot;בעל עניין&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]];
:- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)]];
:- &quot;גוף ממשלתי&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם או תאגיד שהוקם לפי חוק, למעט בנק ישראל;
:- &quot;דוח אשראי&quot; - דוח המכיל נתוני אשראי, כמשמעותו [[בסימן ב' לפרק ז']];
:- &quot;דוח ריכוז נתונים&quot; - דוח ריכוז נתונים רגיל ודוח ריכוז נתונים מלא;
:- &quot;דוח ריכוז נתונים רגיל&quot; - דוח לגבי לקוח הכולל את המידע שנכלל עליו במאגר בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לקבלת הדוח, (((החל מיום 26.1.2027):)) ולעניין לקוח שהוא תאגיד - למעט נתונים לשימוש ייעודי של בנק ישראל;
:- &quot;דוח ריכוז נתונים מלא&quot; - דוח לגבי לקוח הכולל את המידע שנכלל עליו במאגר (((החל מיום 26.1.2027):)) בתקופה שיקבע הנגיד ושלא תעלה על עשר שנים מהמועד שבו הועבר המידע לגבי הלקוח למאגר, ולעניין לקוח שהוא תאגיד - למעט נתונים לשימוש ייעודי של בנק ישראל;
:- &quot;דירוג אשראי&quot; - הערכת הסיכוי שלקוח יעמוד בפירעון התשלומים שבהם הוא מתחייב (((החל מיום 26.1.2027):)) כאמור [[בסעיף 13]];
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;הוועדה&quot; - ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- &quot;חברת חשמל&quot; - (((תימחק ביום 26.1.2027):)) בעל רישיון ספק שירות חיוני ובעל רישיון הספקה כהגדרתם [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;חוק בנק ישראל&quot; - [[חוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]];
:- &quot;חוק הבנקאות (רישוי)&quot; - [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק הגנת הפרטיות&quot; - [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;חיווי אשראי&quot; - חיווי בשאלה אם לתת אשראי ללקוח, כמשמעותו [[בסימן ג' לפרק ז']];
:- &quot;חיווי אשראי&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) חיווי כמשמעותו [[בסימן ג' לפרק ז']];
:- &quot;יחיד&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) למעט קטין;
:- &quot;יחיד בעל זיקה&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) בעל זיקה שהוא יחיד;
:- &quot;לקוח&quot; - יחיד שאינו קטין, לרבות בפעילותו כעוסק;
:- &quot;לקוח&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) יחיד או תאגיד;
:- &quot;לשכת אשראי&quot; - מי שבידו רישיון שירות נתוני אשראי;
:- &quot;לשכת מידע על עוסקים&quot; - (((תימחק ביום 26.1.2027):)) מי שבידו רישיון שירות מידע על עוסקים;
:- &quot;המאגר&quot; - מאגר נתוני אשראי שהוקם לפי [[פרק ה']];
:- &quot;מידע מזוהה&quot; - מידע הכולל פרט מזהה של לקוח, או מידע שפרטים מזהים של לקוח הופרדו ממנו אך ניתן במאמץ סביר לזהות את הלקוח שאליו מתייחס המידע;
:- &quot;מידע לא מזוהה&quot; - מידע על לקוח שאינו מידע מזוהה;
:- &quot;מיופה כוח בתמורה&quot; - מי שלקוח ייפה את כוחו לקבל לגביו דוח ריכוז נתונים רגיל ומתקיים בו אחד מהמפורטים להלן, ולמעט לשכת אשראי שניתן לה ייפוי כוח כאמור מאת לקוח לשם קבלת שירותים ממנה המתבססים על נתוני אשראי כאמור [[בסעיף 13(2)]]:
:: (1) הוא מקבל תמורה בעד קבלת דוח ריכוז הנתונים הרגיל בעבור הלקוח או בעד מתן שירות על בסיס דוח כאמור;
:: (2) הוא מקבל דוחות ריכוז נתונים רגילים בעבור אחרים, דרך עיסוק, או נותן, דרך עיסוק, שירות על בסיס דוחות כאמור;
:- &quot;הממונה&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 66]] כממונה על שיתוף בנתוני אשראי;
:- &quot;הממונה על הגנת הפרטיות&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 18]] כממונה על הגנת הפרטיות;
:- &quot;מנהל המאגר&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 17]] כמנהל את המאגר;
:- &quot;מנפיק אמצעי תשלום&quot; - (((תימחק ביום 26.1.2027):)) תאגיד עזר כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], הנותן שירות של הנפקה של אמצעי תשלום כהגדרתם [[בחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]];
:- &quot;מספר זהות&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]], ואם אין מספר זהות כאמור - מספר דרכון לרבות פרטים לגבי המדינה שבה הונפק הדרכון;
:- &quot;מקור מוסמך&quot; - נותן אשראי, למעט תאגיד בנקאי, ובעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, שהרשומות המוסדיות שהוא עורך לעניין תשלומים הן רשומות מוסדיות שמתקיימים לגביהן התנאים האמורים [[בסעיף 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:- &quot;מקור מוסמך&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) נותן אשראי, למעט תאגיד בנקאי, מנפיק אמצעי תשלום וחברת חשמל, שהרשומות המוסדיות שהוא עורך לעניין תשלומים הן רשומות מוסדיות שמתקיימים לגביהן התנאים האמורים [[בסעיף 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:- &quot;מקור מידע&quot; - כל מקור מידע החייב בהעברת מידע למאגר או הרשאי להעביר מידע למאגר, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 19]] (((החל מיום 26.1.2027):)) [[או 54א]];
:- &quot;מקור מידע פיננסי&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) מקור מידע החייב בהעברת מידע למאגר לפי [[סעיף 19(א)(6) עד (9)]];
:- &quot;משתמש בנתוני אשראי&quot; - נותן אשראי הרשאי לקבל דוח אשראי מלשכת אשראי לפי [[סימן ב' לפרק ז']], ואם קבע השר לפי [[סעיף 32]] גוף נוסף הרשאי לקבל דוח אשראי כאמור - גם גוף כאמור;
:- &quot;משתמש בנתוני אשראי&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) נותן אשראי הרשאי לקבל דוח אשראי מלשכת אשראי לפי [[סימן ב' לפרק ז']], ואם קבעו השר או הנגיד לפי [[סעיף 32(א) או (ב)]], בהתאמה גוף נוסף הרשאי לקבל דוח אשראי כאמור - גם גוף כאמור;
:- &quot;הנגיד&quot; - נגיד בנק ישראל שמונה לפי [[סעיף 6 לחוק בנק ישראל]];
:- &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- &quot;נותן אשראי&quot; - מי שנותן אשראי במסגרת עסקת אשראי, דרך עיסוק, וכן מי שמתווך, דרך עיסוק, בעסקאות אשראי בין מלווים ללווים והוא מסוג שקבע השר באישור הוועדה, (((החל מיום 26.1.2027):)) ואם הלווה הוא תאגיד - מסוג שקבע הנגיד בכללים, בדרך האמורה [[בסעיף 112]];
:- &quot;נתוני אשראי&quot; - נתונים כמפורט להלן, לגבי לקוח, הכוללים פרטים מזהים לגביו כפי שקבע השר לפי [[סעיף 107]], והדרושים להערכת הסיכוי שהלקוח יעמוד בפירעון תשלומים שבהם הוא מתחייב:
:: (((החל מיום 26.1.2027):)) נתונים כמפורט להלן, לגבי לקוח, הכוללים פרטים מזהים לגביו כפי שקבע השר לפי [[סעיף 107]], לגבי לקוח שהוא יחיד, ואם קבע הנגיד כללים לפי [[סעיף 112]] - כפי שקבע הנגיד בכללים כאמור לגבי לקוח שהוא תאגיד, והדרושים להערכת הסיכוי שהלקוח יעמוד בפירעון תשלומים שבהם הוא מתחייב:
:: (1) נתונים לגבי תשלומים שבהם התחייב הלקוח ולגבי פירעונם, ובכלל זה תנאי ההתחייבות, וכן צווים או הגבלות שהוטלו על הלקוח לפי דין בשל אי-פירעון;
:: (2) נתונים לגבי בקשות לקוח לנטילת אשראי, ובכלל זה בקשות שהגישה לשכת אשראי לבנק ישראל לפי [[פרק ז']] לקבלת נתוני אשראי מהמאגר;
:: (3) נתונים בדבר היקף האשראי שהלקוח רשאי ליטול מנותן אשראי;
:: (4) נתונים לגבי סוגי חשבונות של הלקוח המתנהלים אצל נותן אשראי, שבהם ניתן אשראי או שקיימת זכות לקבל בהם אשראי, ומאפיינים של חשבונות כאמור;
:: (5) (((החל מיום 26.1.2027):)) לעניין לקוח שהוא תאגיד - גם נתונים נוספים שקבע הנגיד בכללים לפי [[סעיף 112]], ובכלל זה נתונים כאמור לגבי בעל זיקה לתאגיד, ולעניין יחיד בעל זיקה - פרטים אלה בלבד:
::: (א) שם פרטי ושם משפחה;
::: (ב) מספר זהות;
::: (ג) פרט מזהה אחר שקבע הנגיד, בהסכמת השר;
:- &quot;נתונים לשימוש ייעודי של בנק ישראל&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) נתונים שקבע הנגיד לפי [[סעיף 54א]];
:- &quot;סוד מסחרי&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) כהגדרתו [[בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;עוסק&quot; - כהגדרתו [[בחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;עסקת אשראי&quot; - לרבות ניכיון שטר, ערבות להתחייבות של אחר, התחייבות לשיפוי וכן מתן אשראי אגב מכירת נכס או מתן שירות ולמעט שיווק של עסקת אשראי;
:- &quot;פרט מזהה&quot; - שם פרטי, שם משפחה, מספר זהות וכל מידע אחר שיש בו כדי להביא, במישרין או בעקיפין, לזיהוי לקוח מסוים;
:- &quot;פרט מזהה&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) כל אחד מאלה:
:: (1) לגבי לקוח שהוא יחיד - שם פרטי, שם משפחה, מספר זהות וכל מידע אחר שיש בו כדי להביא, במישרין או בעקיפין, לזיהוי יחיד מסוים;
:: (2) לגבי לקוח שהוא תאגיד - שם התאגיד, מספר התאגיד, וכל מידע אחר שיש בו כדי להביא, במישרין או בעקיפין, לזיהוי תאגיד מסוים;
:- &quot;ראש הרשות להגנת הפרטיות&quot; - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]];
:- &quot;רישיון שירות מידע על עוסקים&quot; - (((תימחק ביום 26.1.2027):)) רישיון להפעלת שירות מידע על עוסקים הניתן לפי [[פרק י']];
:- &quot;רישיון שירות נתוני אשראי&quot; - רישיון להפעלת שירות נתוני אשראי הניתן לפי [[פרק ד']];
:- &quot;רשם מאגרי מידע&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שירות המתבסס על נתוני אשראי&quot; - שירות מהשירותים המפורטים [[בסעיף 13]];
:- &quot;שירות מידע על עוסקים&quot; - (((תימחק ביום 26.1.2027):)) איסוף, ניהול והחזקה של נתוני אשראי לגבי לקוח בפעילותו כעוסק בלבד, לשם מסירה לאחר, כדרך עיסוק;
:- &quot;שירות נתוני אשראי&quot; - קבלת נתוני אשראי הכלולים במאגר בלבד, מבנק ישראל, והחזקתם, לשם מסירה לאחר או לשם מתן חיווי אשראי לאחר, כדרך עיסוק;
:- &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי [[החוק האמור]];
:- &quot;תאגיד&quot; - (((החל מיום 26.1.2027):)) תאגיד שהוראות החוק חלות לגביו מכוח כללים שקבע הנגיד לפי [[סעיף 112]];
:- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], למעט חברת שירותים משותפת;
:- &quot;השר&quot; - שר המשפטים.

== פרק ג': הוראות כלליות ==

@ 3. איסוף, החזקה ומסירה של נתוני אשראי בידי בנק ישראל
: בנק ישראל יאסוף נתוני אשראי ממקורות המידע, יחזיק את נתוני האשראי במאגר וימסור אותם ללשכות אשראי וללקוחות, והכול למטרות חוק זה, לשימושים הקבועים בו ובהתאם להוראותיו.

@ 4. איסור איסוף, החזקה ומסירה של נתוני אשראי בידי מי שאינו בנק ישראל (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ו)
: (א) מי שאינו בנק ישראל לא יאסוף נתוני אשראי לשם מסירתם לאחר, לא יחזיק בנתוני אשראי לשם מסירתם לאחר ולא ימסור אותם לאחר, דרך עיסוק.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) לשכת אשראי רשאית להפעיל שירות נתוני אשראי;
:: (2) (((תימחק ביום 26.1.2027):)) לשכת מידע על עוסקים רשאית להפעיל שירות מידע על עוסקים;
:: (3) נותן שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ&quot;ב-2021]], רשאי לאסוף ולהחזיק נתוני אשראי לשם מסירתם לאחר, וכן למסור נתוני אשראי לאחר, דרך עיסוק, במסגרת פעילותו כנותן שירות מידע פיננסי לפי [[החוק האמור]].
: (ג) (((החל מיום 26.1.2027):)) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות לאסוף ולהחזיק, לשם מסירה לאחר, כל מידע שהתקבל כדין על לקוח שהוא יחיד בפעילותו כעוסק בלבד, או על לקוח שהוא תאגיד, לרבות נתוני אשראי על לקוח בפעילותו כאמור, ולמוסרו לאחר דרך עיסוק.

@ 5. הפעלת שירות נתוני אשראי
: לא יפעיל אדם שירות נתוני אשראי אלא אם כן הוא לשכת אשראי ובהתאם לתנאי הרישיון שניתן לה.

@ 6. הפעלת שירות מידע על עוסקים (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (((יבוטל ביום 26.1.2027):)) לא יפעיל אדם שירות מידע על עוסקים, אלא אם כן הוא לשכת מידע על עוסקים ובהתאם לתנאי הרישיון שניתן לה.

== פרק ד': רישוי שירות נתוני אשראי ==

@ 7. רישיון שירות נתוני אשראי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) המבקש להפעיל שירות נתוני אשראי יגיש לממונה בקשה לקבלת רישיון שירות נתוני אשראי ([[בפרק זה]] - רישיון).
: (ב) הממונה רשאי לתת רישיון למבקש שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא חברה כהגדרתה [[בחוק החברות]];
:: (2) הוא או בעל עניין בו אינו בעל שליטה במשתמש בנתוני אשראי או במיופה כוח בתמורה ואינו נשלט בידי משתמש או מיופה כוח כאמור או בידי בעל שליטה במשתמש או במיופה כוח כאמור וכן לגבי בעל עניין במבקש - הוא אינו משתמש בנתוני אשראי;
::: (((החל מיום 26.1.2027):)) הוא או בעל עניין בו -
::: (א) אינו בעל שליטה או בעל עניין בנותן אשראי או במיופה כוח בתמורה;
::: (ב) אינו נשלט בידי נותן אשראי או מיופה כוח בתמורה או בידי בעל שליטה או בעל עניין באחד מאלה;
::: (ג) לגבי בעל עניין במבקש - הוא אינו נותן אשראי או בעל עניין בנותן אשראי;
::: בפסקה זו, &quot;נותן אשראי&quot; - למעט אחד מאלה:
::: (1) נותן אשראי אשר נותן את האשראי אגב מכירת נכס או מתן שירות, בלבד, ואינו מפוקח על פי דין לעניין מתן האשראי;
::: (2) לעניין מבקש רישיון למתן שירות נתוני אשראי לגבי לקוחות שהם תאגידים, בלבד - נותן אשראי ללקוחות שהם יחידים, בלבד;
::: (3) לעניין מבקש רישיון למתן שירות נתוני אשראי לגבי לקוחות שהם יחידים, בלבד - נותן אשראי ללקוחות שהם תאגידים, בלבד;
:: (3) הוא רשם את מאגר המידע כמאגר מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות]];
:: (4) הוא המציא ערובה בהתאם להוראות [[סעיף 8]];        
:: (5) הוא, בעל שליטה בו ונושא משרה בו לא הורשעו בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, המבקש אינו ראוי, לדעת הממונה, לקבל רישיון, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי;
::: (((החל מיום 26.1.2027):)) הוא או בעל שליטה בו לא הורשעו בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, המבקש אינו ראוי, לדעת הממונה, לקבל רישיון, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי;
:: (5א) (((החל מיום 26.1.2027):)) בנושאי המשרה במבקש הרישיון מתקיימים התנאים למינוי ולכהונה של נושא משרה בבעל רישיון לפי [[סעיפים 7א]] [[ו-7ג]];
:: (6) הוא עומד בדרישות אבטחה של בנק ישראל וביכולתו להפעיל מערכת טכנולוגית שתמזער את הסיכון לפגיעה בפרטיות הלקוחות ואת הסיכון לפגיעה באבטחת המידע שבידיו.
: (ג) הממונה לא ייתן רישיון אם ראה כי לא התקיימו התנאים כאמור בסעיף קטן (ב) או מטעמים שבטובת הציבור.
: (ב1) (((החל מיום 26.1.2027):)) הממונה רשאי לקבוע, ברישיון שהוא נותן לפי סעיף זה, כי הוא יוגבל להפעלת שירות נתוני אשראי לגבי לקוחות שהם יחידים בלבד או לגבי לקוחות שהם תאגידים בלבד.
: (ד) היה לממונה יסוד סביר להניח שמבקש הרישיון ישתמש במידע שיקבל שלא למטרות חוק זה או שלא יעמוד בדרישות לפי החוק, לא ייתן לו רישיון.
: (ה) הנגיד יקבע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לרישיון לפי סעיף זה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה.
: (ו) (((החל מיום 26.1.2027):)) בסעיף זה [[ובסעיפים 7א עד 7ג]], &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]], וכן בעלי תפקידים נוספים שקבע הממונה בהוראות, שמספרם לא יעלה על שבעה.

@ 7א. כשירות לכהונה כנושא משרה בלשכת אשראי  (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (((החל מיום 26.1.2027):))
: לא ימונה לנושא משרה בלשכת אשראי ולא יכהן כנושא משרה בלשכת אשראי אלא מי שמתקיימים בו כל אלה:
: (1) הוא בגיר;
: (2) הוא לא הוכרז פסול דין ולא ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]];
: (3) הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת הממונה, לשמש נושא משרה בלשכת אשראי, ולא הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי;
: (4) לשכת האשראי מסרה לממונה הודעה על הכוונה למנותו, כאמור [[בסעיף 7ב(א)]], והממונה לא הודיע על התנגדותו למינוי כאמור [[בסעיף 7ב(ב)]] או לא הורה על הפסקת כהונה כאמור [[בסעיף 7ב(ג)]].

@ 7ב. התנגדות למינוי נושא משרה בלשכת אשראי והפסקת כהונה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (((החל מיום 26.1.2027):))
: (א) לשכת אשראי תמסור לממונה הודעה על הכוונה למנות נושא משרה, 60 ימים לפחות לפני תחילת כהונתו של נושא המשרה.
: (ב) הממונה רשאי, בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), להתנגד למינוי נושא משרה בלשכת האשראי, ובלבד שנתן למועמד הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני עובד מעובדיו שהוא הסמיכו לכך; לעניין זה יביא הממונה בחשבון את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, ובכלל זה את ניסיונו, יושרו ויושרתו וכן את קשריו, מכל סוג שהוא, עם לשכת אשראי או עם נושא משרה בה.
: (ג) מונה נושא משרה ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לעניין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי הממונה, לאחר שנתן לנושא המשרה הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני עובד מעובדיו שהוא הסמיכו לכך, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים כאמור.

@ 7ג. ניגוד עניינים של נושא משרה בלשכת אשראי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (((החל מיום 26.1.2027):)) לא ימונה ולא יכהן כנושא משרה בלשכת אשראי מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו האמור או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן באותו תפקיד.

@ 8. ערובה
: (א) הממונה ידרוש ממבקש הרישיון, כתנאי למתן הרישיון, שיפקיד בידיו ערובה בסכום שיורה, בהתחשב בהיקף הצפוי של עסקו; הנגיד רשאי לקבוע הוראות לעניין זה, ובין השאר את סוג הערובה, אופן קביעת סכומה, אופן הפקדתה, מטרותיה ובהן הבטחת פיצויו של מי שנפגע ממעשה או ממחדל של בעל רישיון, התנאים שבהם ניתן לממשה ודרכי מימושה.
: (ב) נוכח הממונה כי השתנו הנסיבות, באופן שמחייב לדעתו את שינוי הערובה, רשאי הוא להורות על שינויה.

@ 9. דיווח לממונה על שינויים (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: חל שינוי בפרט מהפרטים שמסר מבקש הרישיון לממונה בבקשתו או מסמכים שצורפו לה, ידווח על כך לממונה, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מעשרה ימים מהיום שנודע לו על השינוי, ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין; היה השינוי שינוי בפרט מהפרטים הנוגעים לרישומו של מאגר המידע כמאגר מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות]], יודיע על כך מבקש הרישיון לראש הרשות להגנת הפרטיות בתוך התקופה האמורה.

@ 10. תנאים ברישיון
: הממונה רשאי לקבוע תנאים והגבלות ברישיון במטרה להבטיח את פעולתה של לשכת אשראי בהתאם להוראות לפי חוק זה, ובכלל זה דרישות לעניין הגנת הפרטיות, אבטחת מידע ושמירת עניינם של לקוחות.

@ 11. ביטול או התליה של רישיון (תיקון: תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ו)
: (א) הממונה רשאי לבטל רישיון או להתלותו אם מצא כי התקיים אחד מאלה, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו:
:: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן הרישיון;
:: (3) לשכת האשראי הפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה או לפי [[חוק הגנת הפרטיות]], מהוראות הממונה או תנאי מתנאי הרישיון;
:: (4) נמצאו תלונות חמורות ומוצדקות כלפי לשכת האשראי;
:: (5) לשכת האשראי לא החלה להפעיל שירות נתוני אשראי בתוך שנתיים ממועד מתן הרישיון או שהפסיקה להפעיל את השירות במשך תקופה כאמור;
:: (6) לשכת האשראי החליטה על פירוקה מרצון או שבית המשפט ציווה על הקפאת הליכים, מינה לה כונס נכסים או ציווה על פירוקה;
::: (((החל מיום 26.1.2027):)) לשכת האשראי החליטה על פירוקה מרצון או שבית המשפט מינה לה כונס נכסים או ציווה על פירוקה או שתלוי ועומד לגביה צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]];
:: (7) לשכת האשראי ביקשה לבטל את רישיונה;
:: (8) לשכת האשראי הפרה חיקוק הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותה;
:: (9) טעמים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו.
: (ב) הממונה ימסור לראש הרשות להגנת הפרטיות, בהקדם האפשרי, הודעה על ביטול רישיון או התלייתו ויפרסם הודעה על כך לציבור באתר האינטרנט של בנק ישראל ובכל דרך נוספת שיקבע הנגיד.
: (ג) על מי שרישיונו בוטל יחולו כל ההוראות החלות על לשכת אשראי לפי חוק זה כל עוד קיימות התחייבויות שנתן ללקוחותיו לפני ביטול הרישיון.
: (ד) הממונה רשאי לתת למי שרישיונו בוטל הוראות בדבר ניהול עסקיו, ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על הלקוחות שהתקשרו עמו לפני ביטול הרישיון והלקוחות שנתוני האשראי מתייחסים אליהם; אין בהוראות כאמור כדי לפטור את מי שרישיונו בוטל מאחריותו למילוי התחייבות שנתן לפני ביטול הרישיון.

@ 12. הפעלת שירות נתוני אשראי וייחוד העיסוק (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) לשכת אשראי רשאית, במסגרת הפעלת שירות נתוני אשראי, לעסוק בפעולות אלה:
:: (1) לקבל נתוני אשראי הכלולים במאגר, מבנק ישראל, בכפוף להוראות [[סעיף 46]], ולהחזיקם לשם מסירת דוח אשראי או מתן חיווי אשראי לאחר, ולמסור את הדוח או החיווי לאחר;
:: (2) לקבל דוח ריכוז נתונים רגיל מבנק ישראל לשם מסירתו ללקוח או למיופה כוח בתמורה, ומסירתו כאמור.
: (ב) לשכת אשראי לא תעסוק בעיסוק שאינו שירות נתוני אשראי כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הנגיד, לאחר ששוכנע כי לא יהיה בעיסוק הנוסף משום פגיעה במטרות חוק זה, בניהול התקין של שירות נתוני אשראי או בעניינם של המשתמשים בנתוני אשראי או של הלקוחות, קבע, באישור הוועדה, עיסוק נוסף מותר.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על פעולות אלה, הנעשות בידי לשכת אשראי:
:: (1) מתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי, כאמור [[בסעיף 13]];
:: (2) הפעלת שירות מידע על עוסקים, אם קיבלה רישיון שירות מידע על עוסקים, ומתן כל שירות על בסיס מידע שקיבלה במסגרת פעילותה כאמור [[בסעיף 62]].
:: (((החל מיום 26.1.2027):)) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על מתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי, בידי לשכת אשראי, כאמור [[בסעיף 13]].

@ 13. שירותים המתבססים על נתוני אשראי (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ו)
: לשכת אשראי רשאית, נוסף על הפעלת שירות נתוני אשראי כאמור [[בסעיף 12]], לעסוק במתן שירותים אלה:
: (((החל מיום 26.1.2027):)) לשכת אשראי רשאית, נוסף על הפעלת שירות נתוני אשראי כאמור [[בסעיף 12]], לעסוק במתן שירותים אלה, אם הממונה אישר זאת מראש ובתנאים שקבע:
: (1) שירותים כמפורט להלן לנותן אשראי, על בסיס נתוני אשראי שהתקבלו מהמאגר בלבד, לשם עריכת דוח אשראי:
:: (((החל מיום 26.1.2027):)) שירותים כמפורט להלן לנותן אשראי, לגבי לקוח שהוא יחיד, על בסיס נתוני אשראי שהתקבלו מהמאגר בלבד, לשם עריכת דוח אשראי:
:: (א) דירוג האשראי של לקוח;
:: (ב) הודעה על שינוי בדירוג האשראי של לקוח או בנתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר;
:: (ג) ייעוץ בעניינים אלה:
::: (1) התקשרות בעסקת אשראי עם הלקוח ותנאי העסקה;
::: (2) הכדאיות בנקיטת אמצעי גבייה לגבי לקוח שפיגר בפירעון תשלומים שבהם התחייב;
: (1א) (((החל מיום 26.1.2027):)) שירותים כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ג) של פסקה (1), לנותן אשראי, לגבי לקוח שהוא תאגיד, על בסיס נתוני אשראי שהתקבלו מהמאגר או על בסיס מקורות נוספים, לשם עריכת דוח אשראי או חיווי אשראי;
: (2) שירותים כמפורט להלן ללקוח, על בסיס דוח ריכוז נתונים רגיל:
:: (א) דירוג האשראי של הלקוח;
:: (ב) ייעוץ בדבר ההתנהלות הכלכלית של הלקוח;
:: (ג) הודעה על שינוי בדירוג האשראי של הלקוח או בנתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר;
: (3) ייעוץ לנותן אשראי על בסיס מידע לא מזוהה הכלול במאגר, כאמור [[בסעיף 45]], בדבר מאפייני האשראי המצרפי שנתן נותן האשראי ללקוחותיו ובדבר רמת הסיכון הנובעת מהאשראי המצרפי האמור.

@ 14. איסור התניית שירות בשירות
: לא תתנה לשכת אשראי מתן שירות נתוני אשראי בשירות מהשירותים המתבססים על נתוני אשראי או בשירות שקבע הנגיד כעיסוק נוסף מותר לפי הוראות [[סעיף 12(ב)]].

@ 15. ממונה על פניות ציבור בלשכת אשראי
: (א) לשכת אשראי תמנה ממונה על פניות הציבור, שפרטיו יפורסמו בדרך שיורה עליה הממונה.
: (ב) הממונה יקבע את תפקידיו ואת דרך פעולתו של הממונה על פניות הציבור בלשכת אשראי.

== פרק ה': הקמת מאגר נתוני אשראי ומטרותיו ==

@ 16. הקמת מאגר נתוני אשראי ומטרותיו (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) בנק ישראל יקים מאגר מידע שיכלול נתוני אשראי שהתקבלו ממקורות מידע לפי הוראות [[פרק ו']]; נוסף על כך יכלול מאגר המידע נתונים לגבי בקשות לתיקון מידע שהוגשו לפי [[פרק ח']] וכן נתונים לגבי פניות לקוחות למאגר לפי החוק.
: (ב) המאגר ישמש למטרות אלה, בלבד:
:: (1) מסירת נתוני אשראי ללשכות האשראי לגבי לקוח מסוים לשם עריכת דוח אשראי, ובכלל זה לשם מתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי, או מתן חיווי אשראי לגבי לקוח מסוים בהתאם להוראות [[סימן ב' פרק ז|סימנים ב']] [[סימן ג' פרק ז'|ו־ג' לפרק ז']], או לשם מסירתם למיופה כוח בתמורה בהתאם להוראות [[סימן ה' לפרק האמור]];
:: (2) מסירה ללקוח של מידע לגביו, בהתאם להוראות [[סימן ד' לפרק ז']];
:: (3) יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו לפי [[חוק בנק ישראל]], בהתאם להוראות [[סעיף 44]];
:: (4) יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את לשכות האשראי לשם פיתוח מודלים סטטיסטיים למתן חיווי אשראי ושירותים המתבססים על נתוני אשראי, בהתאם להוראות [[סעיף 45]].
: (ג) המערכת הטכנולוגית שתשמש את המאגר תמנע, ככל האפשר ובשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות, שייבחנו מעת לעת, את הסיכון לפגיעה בפרטיות הלקוחות ואת הסיכון לפגיעה באבטחת מידע שבמאגר, ותעוצב ותעודכן בהתייעצות עם ראש הרשות להגנת הפרטיות.

@ 17. מנהל המאגר
: המאגר ינוהל בידי עובד בנק ישראל שימנה הנגיד.

@ 18. ממונה על הגנת הפרטיות (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הנגיד ימנה ממונה על הגנת הפרטיות והוא יהיה עובד בנק ישראל.
: (ב) תפקידי הממונה על הגנת הפרטיות יהיו -
:: (1) לייעץ למנהל המאגר בנושא יישום הוראות [[חוק הגנת הפרטיות]] והנחיות ראש הרשות להגנת הפרטיות, ובכלל זה הגדרת מידע כמידע לא מזוהה;
:: (2) לייעץ לממונה בנוגע לבירור תלונות ציבור בעניין פגיעה בפרטיות;
:: (3) לייעץ למנהל המאגר בנוגע לבדיקות ולביצוע סקרים לאיתור סיכונים לפגיעה בפרטיות לקוחות;
:: (4) לגבש תכנית הדרכה לכל מי שמועסק בתפעול המאגר בקשר להגנה על הפרטיות;
:: (5) לדווח לנגיד על הסיכונים והכשלים שאיתר בקשר להגנת הפרטיות במאגר ולהמליץ על הפעולות שיש לנקוט בקשר לכך; דיווח לפי פסקה זו יימסר לנגיד בשנתיים הראשונות מיום התחילה כאמור [[בסעיף 123]] - אחת לרבעון, ולאחר מכן - לפחות אחת לשנה;
:: (6) לדווח לראש הרשות להגנת הפרטיות אם נוכח שאירעה פגיעה מהותית בפרטיות.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות הנגיד להטיל על הממונה על הגנת הפרטיות תפקידים אחרים בבנק ישראל, ובלבד שהם נוגעים להגנת הפרטיות בבנק ישראל.

== פרק ו': העברת מידע למאגר ושמירתו ==

@ 19. העברת נתוני אשראי למאגר בידי מקורות המידע (תיקון: תשע&quot;ט, תש&quot;ף)
: (א) מקורות המידע המפורטים להלן יעבירו למאגר נתוני אשראי לשם הכללתם במאגר:
:: (1) כונס הנכסים הרשמי;
:: (2) לשכות ההוצאה לפועל;
:: (3) בנק ישראל;
:: (4) בתי המשפט;
:: (5) חברת חשמל;
:: (6) בנק הדואר; לעניין זה, &quot;בנק הדואר&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת, כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]];
::: (((החל מהיום הקובע לתחילתו של [[18:301460|תיקון מס' 11 לחוק הדואר]], ביום 31.12.2026):)) בנק הדואר; לעניין זה, &quot;בנק הדואר&quot; - החברה הבת כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]];
:: (7) תאגידים בנקאיים;
:: (8) מנפיקי אמצעי תשלום;
:: (9) מקור מוסמך הנותן אשראי קמעונאי בהיקף שנתי כפי שקבע הנגיד בהסכמת השר ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם; ואולם בבחינת ההיקף השנתי של גוף מוסדי, כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]], לא יובאו בחשבון הלוואות שניתנו לעמיתים או למבוטחים כנגד כספי עמיתים או מבוטחים.
: (ב) נתוני האשראי שיעבירו מקורות המידע לפי סעיף קטן (א) יהיו כפי שקבע השר בהסכמת הנגיד ושר האוצר, ובכפוף להוראות אלה:
:: (1) הנתונים שיעביר בנק ישראל יהיו נתונים בדבר היות הלקוח לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, כמשמעותם [[בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ&quot;א-1981]];
:: (2) הנתונים שיעביר בית המשפט יהיו נתונים בדבר צו הגבלה שנתן לפי [[סעיף 7 לחוק החברות]];
:: (3) הנתונים שתעביר חברת חשמל יהיו נתונים בדבר תשלומים בעד צריכת חשמל.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) -
:: (1) השר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם, רשאי לקבוע כי מקור מידע מהמקורות המנויים בסעיף קטן (א) שמתקיימים לגביו תנאים שיקבע, לא יהיה חייב בהעברת נתוני אשראי למאגר;
:: (2) לעניין חברת חשמל - השר, הנגיד או שר האוצר רשאי לקבוע כי היא אינה חייבת בהעברת נתוני אשראי למאגר.
: (ד)(1) מקור מוסמך רשאי להעביר נתוני אשראי כפי שקבע השר למאגר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם.
:: (2) השר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם, רשאי לקבוע מקורות מידע נוספים שיהיו רשאים להעביר נתוני אשראי כפי שקבע למאגר, אם מצא כי יש צורך בכך לשם השגת מטרות חוק זה המנויות [[בסעיף 1(א)]], ובלבד שהוספת מקורות המידע לא נדרשת רק לשם השגת המטרה המנויה [[בפסקה (4) שבסעיף האמור]].
: (ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א)(9), השר, בהסכמת הנגיד, רשאי לקבוע כי מקור ממקורות המידע המנויים בסעיף קטן (ד) יהיה חייב להעביר נתוני אשראי למאגר, כאמור באותו סעיף קטן.
: (ו) מקור מידע ינקוט אמצעים נאותים להבטחת הדיוק והמהימנות של נתוני האשראי שהוא מעביר למאגר לפי סעיף זה; הממונה רשאי להורות על אמצעים להבטחת הדיוק והמהימנות כאמור.
: (ז) הממונה יורה על אופן העברת נתוני אשראי למאגר לפי סעיף זה והמועד להעברתם, ורשאי הוא לקבוע הוראות מפורטות לעניין נתוני האשראי שיועברו, והכול בכפוף לתקנות שקבע השר, לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ד).
: (ח) תקנות שיקבע השר וכללים שיקבע הנגיד לפי סעיף זה טעונים אישור של הוועדה.

@ 20. איסור או הגבלה על העברת נתוני אשראי למאגר
: הממונה רשאי לאסור או להגביל העברת נתוני אשראי למאגר בידי מקור מידע, אם מצא כי הדבר דרוש לשם שמירה על מטרות חוק זה ובהתקיים נסיבות חריגות; עשה כן, יפרסם הממונה הודעה על כך לציבור באתר האינטרנט של בנק ישראל ובכל דרך נוספת שיקבע הנגיד.

@ 21. שמירת נתוני האשראי במאגר
: (א) בנק ישראל ישמור במאגר בלבד את נתוני האשראי שהועברו למאגר ממקורות המידע לפי [[סעיף 19]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בנק ישראל רשאי שלא לשמור במאגר נתוני אשראי שהועברו ממקור מידע מסוים, אם מצא כי מקור המידע לא נקט אמצעים נאותים להבטחת הדיוק והמהימנות של נתוני האשראי בהתאם להוראות [[סעיף 19(ו)]] או שלא נקט אמצעים לאבטחת המידע בהתאם להוראות לפי [[סעיפים 60]] [[או 68]] או אם התקיימו נסיבות חריגות אחרות.

@ 22. בקשת לקוח לאי־הכללת נתוני אשראי לגביו במאגר
: (א) לקוח רשאי לבקש מבנק ישראל שנתוני האשראי לגביו לא ייכללו במאגר (בסעיף זה - בקשה לאי־הכללת נתונים).
: (ב) הגיש לקוח בקשה לאי־הכללת נתונים, לא ישמור בנק ישראל נתוני אשראי לגביו שיעברו למאגר אחרי מועד הגשת הבקשה, וימחק מהמאגר את הפרטים המזהים של הלקוח הכלולים בנתוני האשראי לגביו שבמאגר במועד הגשת הבקשה, למעט פרטים מזהים כאמור הכלולים בנתוני אשראי שנמסרו ללשכת אשראי לפי [[פרק ז']] לפני המועד האמור, שיישמרו במאגר לשם תיעוד בלבד בהתאם להוראות [[סעיף 23]]; מחיקת הפרטים המזהים לפי סעיף קטן זה תיעשה באופן שלא יהיה ניתן עוד לקשר בין נתוני האשראי שמהם נמחקו הפרטים המזהים ובין הלקוח.
: (ג) ביקש הלקוח מבנק ישראל לחזור בו מבקשה לאי־הכללת נתונים, ישמור בנק ישראל במאגר את נתוני האשראי לגבי הלקוח שיעברו למאגר לאחר המועד שבו ביקש כאמור.
: (ד) ביקשה לשכת אשראי מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי מהמאגר לגבי לקוח מסוים, ואין במאגר נתוני אשראי לגבי הלקוח בשל בקשה לאי־הכללת נתונים שהגיש, יודיע על כך בנק ישראל ללשכת האשראי, והלשכה תיידע את המשתמש בנתוני האשראי בדבר.
: (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) -
:: (1) הועברו למאגר, בידי מקור מידע, נתוני אשראי המפורסמים על פי דין או נתוני אשראי אחרים, המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב, והכול כפי שקבע השר בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה (בסעיף קטן זה - נתונים בדבר אי־פירעון), לא יהיה הלקוח זכאי להגיש בקשה לאי־הכללת נתונים עד תום שלוש שנים ממועד העברת הנתונים כאמור (בסעיף קטן זה - תקופת ההגבלה);
:: (2) הועברו למאגר, בידי מקור מידע, נתונים בדבר אי־פירעון, לאחר שהלקוח הגיש בקשה לאי־הכללת נתונים, ישמור בנק ישראל במאגר, ממועד העברת הנתונים כאמור למאגר ואילך, על אף הגשת הבקשה, את כל נתוני האשראי לגבי הלקוח שיועברו למאגר; הלקוח יהיה רשאי לבקש שהחל מתום תקופת ההגבלה לא ייכללו במאגר נתוני אשראי לגביו.
: (ו) חלות לגבי לקוח הוראות סעיף קטן (ה), יידע בנק ישראל את הלקוח שהגיש בקשה לאי־הכללת נתונים על כך וכן יודיע לו, לפני תום תקופת ההגבלה, על זכותו לחזור ולהגיש בקשה לאי־הכללת נתונים.
: (ז) בקשות לקוח לפי סעיף זה יוגשו באופן שיקבע הנגיד, באישור הוועדה, והוא רשאי לקבוע מועדים לטיפול בבקשות כאמור.

@ 23. תקופת החזקת מידע במאגר
: (א) בנק ישראל ישמור את המידע שבמאגר המפורט [[בסעיף 16(א)]], לתקופה של עשר שנים מהמועד שבו הועבר למאגר; חלפו שלוש שנים ממועד העברת המידע למאגר, תיעשה השמירה ביתרת התקופה לשם תיעוד בלבד (בסעיף זה - תקופת התיעוד).
: (ב) לשכת אשראי, משתמש בנתוני אשראי או מיופה כוח בתמורה רשאים לקבל מבנק ישראל, לבקשתם, בתקופת עשר השנים האמורה בסעיף קטן (א), את הנתונים השמורים במאגר כאמור [[16(א)|באותו סעיף קטן]], שנמסרו להם בעבר לפי [[סימנים ב' עד ה' לפרק ז']], אם הנתונים דרושים להם לאחד מאלה, ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של הלקוח לקבל את הנתונים האמורים לפי [[סימן ד' לפרק ז']]:
:: (1) הליך משפטי בינם ובין הלקוח, ובלבד שההליך האמור קשור למידע שנמסר ונמסרה ללקוח הודעה על הבקשה לקבלת הנתונים כאמור;
:: (2) בקרה או פיקוח הנעשים על פי דין;
:: (3) מטרות אחרות שקבע השר באישור הוועדה.
: (ג) בתום תקופת התיעוד, ימחק בנק ישראל מהמאגר את הפרטים המזהים של הלקוח המתייחסים למידע שחלפה לגביו התקופה האמורה, באופן שלא יהיה ניתן עוד לקשר בין המידע האמור ובין הלקוח.

== פרק ז': גישה למידע שבמאגר והשימושים במידע ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 24. מסירת מידע מהמאגר
: לא יימסר מידע מהמאגר ולא תהיה גישה למידע כאמור אלא לגורמים המפורטים [[בפרק זה]], לשימושים כמפורט בו, ובהתאם להוראותיו.

@ 25. ייחוד השימוש
: (א) מי שקיבל נתוני אשראי הכלולים במאגר או חיווי אשראי, לפי הוראות [[פרק זה]], יעשה בהם שימוש רק למטרה שלשמה התבקשו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לשכת אשראי רשאית לעשות שימוש בנתוני אשראי שקיבלה מהמאגר, גם לשם מתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי.

=== סימן ב': דוח אשראי ===

@ 26. תנאים להעברת נתוני אשראי לשם עריכת דוח אשראי
: (א) לא יועברו נתוני אשראי לגבי לקוח לפי הוראות [[סימן זה]] מהמאגר ללשכת אשראי ומלשכת אשראי לנותן אשראי, אלא אם כן מתקיימים כל אלה ([[בסימן זה]] - התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי):
:: (1) נתוני האשראי דרושים לנותן האשראי לשם התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח או לשם הבטחת קיום תנאי העסקה;
:: (2) נותן האשראי הוא מקור מידע המעביר נתוני אשראי למאגר לפי [[פרק ו']] לגבי כל הלקוחות שיש לו נתוני אשראי לגביהם, או שהתחייב להעביר נתוני אשראי כאמור באופן ובמועד שהורה הממונה, ובלבד שהמועד שהורה הממונה להעברת הנתונים לא יעלה על שנה מהמועד שנמסרו לו נתונים מהמאגר, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת הנגיד, תקופה אחרת;
:: (3) נותן האשראי אינו נותן אשראי בסיכון נמוך; לעניין זה, &quot;נותן אשראי בסיכון נמוך&quot; - עוסק הנותן אשראי אגב מכירת נכס או מתן שירות, לתקופות קצרות או בסכומים נמוכים, כפי שיקבע השר, בהתייעצות עם הנגיד;
:: (4) הלקוח נתן את הסכמתו המפורשת לכך שנתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר יימסרו ללשכת אשראי לשם עריכת דוח אשראי שיימסר לנותן האשראי, ולכך שהסכמתו כאמור תעמוד בתוקפה עד למועד סיום עסקת האשראי או עד למועד מוקדם יותר, לפי בחירתו; הסכמת הלקוח כאמור תינתן רק לגבי עסקת אשראי מסוימת.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), השר בהסכמת הנגיד, רשאי לקבוע כי נותני אשראי, מסוג שיקבע, יהיו רשאים לבקש דוח אשראי מלשכת האשראי אף שאינם מעבירים או מתחייבים להעביר נתוני אשראי למאגר.
: (ג) השר, בהתייעצות עם הנגיד, יקבע הוראות לעניין אופן מתן ההסכמה המפורשת בידי הלקוח כאמור בסעיף קטן (א)(4) ולעניין אופן הוכחת קיומם של התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי.
: (ד) תקנות שיקבע השר לפי סעיף זה טעונות אישור של הוועדה.

@ 27. בקשת נותן אשראי לקבל דוח אשראי מלשכת אשראי
: נותן אשראי רשאי לבקש מלשכת אשראי לקבל דוח אשראי לגבי לקוח ובו נתוני אשראי לגבי אותו לקוח הכלולים במאגר, לשם התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח או לשם הבטחת קיום תנאי העסקה, ובלבד שמתקיימים התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי.

@ 28. בקשת לשכת אשראי לקבל נתוני אשראי מהמאגר לשם עריכת דוח אשראי
: הוגשה ללשכת אשראי בקשה לקבל דוח אשראי לגבי לקוח, כאמור [[בסעיף 27]], והתקיימו התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי, רשאית היא, לשם עריכת הדוח, לבקש מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי לגבי אותו לקוח, הכלולים במאגר.

@ 29. מסירת נתוני אשראי מהמאגר לשם עריכת דוח אשראי
: הוגשה לבנק ישראל בקשה לקבל נתוני אשראי לגבי לקוח, כאמור [[בסעיף 28]], ימסור בנק ישראל ללשכת אשראי, נתוני אשראי לגבי הלקוח, הכלולים במאגר.

@ 30. בקשת לקוח שלא יימסרו נתוני אשראי לגביו מהמאגר
: (א) לקוח רשאי לבקש מבנק ישראל שנתוני אשראי לגביו, הכלולים במאגר, לא יימסרו לשם עריכת דוח אשראי לפי הוראות [[סימן זה]] (בסעיף זה - בקשה לאי־מסירת נתונים); השר רשאי לקבוע כי בקשה לאי־מסירת נתונים יכול שתוגש לגבי נותני אשראי מסוימים או לגבי נותני אשראי מסוג מסוים, ורשאי הוא לקבוע תנאים לבקשה כאמור.
: (ב) הגיש לקוח בקשה לאי־מסירת נתונים, לא ימסור בנק ישראל נתוני אשראי בהתאם לבקשה, כל עוד הלקוח לא חזר בו וביקש מבנק ישראל כי יימסרו נתוני האשראי לגביו, והכול גם אם נותן האשראי קיבל את הסכמת הלקוח כאמור [[בסעיף 26(א)(4)]].
: (ג) ביקשה לשכת אשראי מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי מהמאגר לגבי לקוח מסוים, והלקוח הגיש בקשה לאי-מסירת נתונים, יודיע על כך בנק ישראל ללשכת האשראי, והלשכה תיידע את נותן האשראי בדבר.
: (ד) בקשות לפי סעיף זה יוגשו באופן שיקבע הנגיד, באישור הוועדה, והוא רשאי לקבוע מועדים לטיפול בבקשות כאמור.

@ 31. הודעה ללקוח בדבר מסירת דוח אשראי
: (א) נותן אשראי שקיבל דוח אשראי לשם התקשרות בעסקת אשראי עם לקוח, או שקיבל דוח אשראי לשם הבטחת קיום תנאי עסקת אשראי שהתקשר בה ושינה לרעה את תנאי עסקת האשראי של לקוח, יודיע על כך מיד ללקוח וימסור לו את פרטי לשכת האשראי שממנה קיבל את דוח האשראי.
: (ב) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת מסירת דוח אשראי שהתקבל לפי סעיף קטן (א) מנותן האשראי או מלשכת אשראי ללקוח, ורשאי הוא לקבוע תנאים למסירה כאמור.

@ 32. דוח אשראי למי שאינו נותן אשראי
: השר, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, רשאי, אם מצא כי הדבר דרוש לשם השגת מטרות חוק זה, לקבוע כי מי שאינו נותן אשראי יהיה רשאי לקבל מלשכת אשראי דוח אשראי, בתנאים שיקבע השר, ובלבד שניתנה הסכמת הלקוח כאמור [[בסעיף 26(א)(4)]] ובכפוף להוראות [[סעיף 30]]; קבע השר כאמור, יחולו על מי שקבע את ההוראות החלות על נותן אשראי הזכאי לקבל דוח אשראי, בשינויים המחויבים ובשינויים שיקבע השר.

=== סימן ג': חיווי אשראי ===

@ 33. בקשת נותן אשראי לקבל חיווי אשראי מלשכת האשראי
: נותן אשראי רשאי לבקש מלשכת אשראי לקבל חיווי בשאלה אם לתת אשראי ללקוח לשם התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח, ובלבד שיידע את הלקוח מראש ובאופן מפורש על כוונתו לקבל חיווי כאמור ועל כך שלשם קבלת החיווי לשכת האשראי תגיש לבנק ישראל בקשה לקבלת נתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר, והכול בדרך שקבע הנגיד באישור הוועדה.

@ 34. בקשת לשכת אשראי לקבל נתוני אשראי מהמאגר לשם מתן חיווי אשראי
: הוגשה ללשכת אשראי בקשה לקבל חיווי אשראי לגבי לקוח, רשאית היא, לשם מתן חיווי האשראי, לבקש מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי לגבי אותו לקוח, הכלולים במאגר.

@ 35. מסירת נתוני אשראי מהמאגר לשם מתן חיווי אשראי
: (א) הוגשה לבנק ישראל בקשה מאת לשכת אשראי לקבל נתוני אשראי מהמאגר לשם מתן חיווי אשראי, ומצא הבנק כי נתוני האשראי לגבי אותו לקוח הכלולים במאגר מעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב, ימסור בנק ישראל ללשכת האשראי את נתוני האשראי לגבי הלקוח הכלולים במאגר; לעניין זה יקבע השר, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, נסיבות שיש בהן כדי להעיד באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב.
: (ב) אין במאגר נתוני אשראי המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב, כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בנק ישראל ללשכת האשראי, והלשכה תיידע את נותן האשראי בדבר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובת היידוע לפי [[סעיף 22(ד)]].

@ 36. צירוף נתוני אשראי מפורסמים לחיווי אשראי
: לשכת אשראי רשאית למסור לנותן אשראי, יחד עם חיווי האשראי לגבי לקוח, נתוני אשראי לגבי אותו לקוח המפורסמים על פי דין ונתוני אשראי אחרים הקשורים לנתונים כאמור, והכול כפי שקבע השר באישור הוועדה.

@ 37. מתן חיווי לחברת חשמל בדבר נקיטת אמצעי גבייה
: (א) פיגר לקוח בתשלומיו לחברת חשמל בעד צריכת חשמל, כפי שקבע השר, רשאית חברת חשמל לבקש מלשכת אשראי לקבל חיווי בשאלה אם לנקוט אמצעי גבייה לגבי אותו לקוח, ובלבד ששלחה ללקוח הודעה על כוונתה לקבל חיווי לגביו ועל כך שלשם קבלת החיווי תגיש לשכת האשראי לבנק ישראל בקשה לקבלת נתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר, והכול כפי שקבע הנגיד.
: (ב) על חיווי לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סימן זה]] החלות על חיווי אשראי, בשינויים המחויבים.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על חברת חשמל אם אינה מעבירה נתוני אשראי למאגר בשל ההוראות לפי [[סעיפים 19(ג)]] [[או 20]].

=== סימן ד': דוח ריכוז נתונים לבקשת לקוח ===

@ 38. מסירת דוח ריכוז נתונים ללקוח
: (א) לקוח זכאי לקבל מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל ודוח ריכוז נתונים מלא.
: (ב) הדוח יהיה בשפה פשוטה וברורה, ויצוינו בו, בין השאר, פרטים אלה:
:: (1) סוגי מידע שאינם כלולים במידע שנמסר ללשכת אשראי לשם עריכת דוח אשראי, לפי הוראות [[סעיף 46]];
:: (2) נתונים המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב לפי [[סעיפים 22(ה)]] [[או 35(א)]];
:: (3) בקשות שהגישה לשכת אשראי לבנק ישראל לפי [[פרק ז']] לקבלת נתוני אשראי מהמאגר.
: (ג) לקוח רשאי לבקש כי דוח ריכוז הנתונים יהיה בשפה העברית או הערבית; לא ביקש לקוח שהדוח יישלח לו בשפה מסוימת, יישלח הדוח בשפה העברית.
: (ד) דוח ריכוז נתונים יימסר ללקוח בלא תשלום, לפי בקשתו, אחת לשנה; בנק ישראל ימסור אחת לשנה הודעה ללקוחות על זכותם זו בדרך שיקבע הנגיד; דוחות ריכוז נתונים נוספים באותה שנה יימסרו ללקוח, לבקשתו, תמורת תשלום וכפי שיקבע הנגיד.
: (ה) בנק ישראל רשאי למסור ללקוח, לפי בקשתו, מידע לגביו הכלול במאגר גם שלא במסגרת דוח ריכוז נתונים, תמורת תשלום וכפי שיקבע הנגיד.

@ 39. קבלת דוח ריכוז נתונים רגיל באמצעות לשכת אשראי
: לשכת אשראי רשאית, לבקשת לקוח, לקבל מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל לגביו.

=== סימן ה': דוח ריכוז נתונים רגיל לבקשת מיופה כוח בתמורה ===

@ 40. קבלת דוח ריכוז נתונים רגיל בידי מיופה כוח בתמורה
: מיופה כוח בתמורה רשאי לקבל מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי הלקוח שייפה את כוחו, באמצעות לשכת אשראי ובהתאם להוראות [[סימן זה]].

@ 41. בקשת מיופה כוח בתמורה לקבל דוח ריכוז נתונים רגיל
: ביקש מיופה כוח בתמורה מלשכת אשראי לקבל באמצעותה דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי לקוח, רשאית לשכת האשראי לפנות לבנק ישראל בבקשה לקבל דוח ריכוז נתונים כאמור, ובלבד שהתקיימו לגבי מיופה הכוח התנאים שקבע הנגיד לפי [[סעיף 43]] ותנאים שהורה הממונה לשם קבלת הדוח מהמאגר ([[בסימן זה]] - התנאים להעברת דוח ריכוז נתונים).

@ 42. מסירת דוח ריכוז נתונים רגיל למיופה כוח בתמורה
: (א) הגישה לשכת אשראי לבנק ישראל בקשה לקבל נתוני אשראי לגבי לקוח בעקבות בקשה של מיופה כוח בתמורה, ימסור בנק ישראל ללשכת האשראי דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי הלקוח, בהתאם להוראות שנתן הממונה לעניין זה.
: (ב) השר, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין אופן מתן ייפוי הכוח על ידי לקוח כאמור [[בסימן זה]] ולעניין אופן הוכחת קיומם של התנאים להעברת דוח ריכוז נתונים לשם מסירת דוח ריכוז נתונים רגיל.

@ 43. הוראות לעניין תנאים להעברת דוח ריכוז נתונים
: הנגיד, בהסכמת השר ובאישור הוועדה, יקבע תנאים שעל מיופה הכוח בתמורה לעמוד בהם לשם קבלת דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי הלקוח, ובכלל זה לקבוע את השימושים שמיופה הכוח בתמורה יהיה רשאי לעשות במידע שבדוח ובנתוני האשראי שיקבל מהמאגר.

=== סימן ו': גישה למידע לא מזוהה במאגר והשימושים בו ===

@ 44. שימוש במידע לא מזוהה בידי בנק ישראל
: (א) בנק ישראל רשאי לעשות שימוש במידע לא מזוהה הכלול במאגר לשם ביצוע תפקידיו לפי [[חוק בנק ישראל]].
: (ב) בנק ישראל רשאי להעביר למאגר מידע מזוהה לגבי לקוחות, הנמצא בידיו מכוח סמכויותיו לפי דין (בסעיף קטן זה - מידע חיצוני), לשם הצלבתו עם מידע מזוהה הכלול במאגר והפקת מידע לא מזוהה הדרוש לו לשם ביצוע תפקידיו לפי [[חוק בנק ישראל]], ובלבד שהמידע החיצוני יימחק מהמאגר מיד לאחר הפקת המידע הלא מזוהה; הצלבת המידע לפי סעיף קטן זה תיעשה, ככל האפשר, באופן שלא ייחשף במסגרתה מידע מזוהה בפני מורשי הגישה למידע מזוהה בהתאם להוראות [[סעיף 60(ג)]], מעבר לחשיפה הדרושה לצורך הצלבת המידע.

@ 45. גישה של לשכת אשראי למידע לא מזוהה במאגר
: (א) בנק ישראל רשאי לתת ללשכת אשראי גישה למידע לא מזוהה הכלול במאגר, הדרוש לה לפיתוח מודל סטטיסטי לשם מתן חיווי אשראי ושירותים המתבססים על נתוני אשראי; גישה כאמור תינתן לגבי מידע לא מזוהה שמועד הכללתו במאגר חל בחמש השנים שקדמו למועד שבו ניתנה הגישה אליו.
: (ב) לשכת אשראי לא תעתיק ולא תשמור מידע לא מזוהה שיש לה גישה אליו לפי סעיף קטן (א); השר, בהסכמת הנגיד, רשאי לקבוע נסיבות שבהן תהיה לשכת אשראי רשאית להעתיק ולשמור חלק ממידע לא מזוהה כאמור, באופן ובתנאים שיקבע, וככל הדרוש לפיתוח מודל סטטיסטי כאמור בסעיף קטן (א).

=== סימן ז': הוראות שונות לעניין מסירת מידע ושימוש בו ===

@ 46. מידע מזהה לגבי מקורות מידע
: בנק ישראל לא יכלול בנתוני האשראי שהוא מוסר מהמאגר ללשכת אשראי לפי [[פרק זה]] לשם עריכת דוח אשראי או חיווי אשראי, פרטי מידע מזהים לגבי מקורות המידע, למעט לגבי מקורות המידע המפורטים [[בסעיף 19(א)(1) עד (5)]]; השר רשאי לקבוע פרטי מידע נוספים שאין לכלול בנתוני האשראי הנמסרים לשם עריכת דוח אשראי או חיווי אשראי או דוח ריכוז נתונים רגיל לשם מסירתו למיופה כוח בתמורה.

@ 47. התקופה שלגביה יימסרו נתוני אשראי
: (א) בנק ישראל ימסור ללשכת אשראי, לשם עריכת דוח אשראי או חיווי אשראי, לפי בקשת הלשכה שהוגשה בהתאם להוראות [[סימנים ב']] [[סימן ג'|או ג']], רק נתוני אשראי שמועד הכללתם במאגר חל בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה בידי הלשכה.
: (ב) השר רשאי לקבוע תקופות קצרות מהתקופה שבסעיף קטן (א) לגבי סוגי נתוני אשראי שיקבע.

@ 48. דרכי מסירת המידע בידי בנק ישראל
: (א) השר, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין מסירת המידע הכלול במאגר, לפי [[פרק זה]], ורשאי הוא לקבוע תנאים למסירה כאמור.
: (ב) הממונה רשאי להורות על דרכי מסירת המידע הכלול במאגר לפי [[פרק זה]], ובכלל זה להורות כי המסירה תהיה בדרך של מתן גישה למאגר באופן ובתנאים שיורה.

@ 49. תקופת החזקת נתוני אשראי בידי לשכת אשראי ומיופה כוח בתמורה
: (א) לשכת אשראי שקיבלה נתוני אשראי מהמאגר לפי [[פרק זה]] תחזיק בהם לתקופה המזערית הנדרשת לשם מתן שירות נתוני אשראי או שירות המתבסס על נתוני אשראי, אך לא יותר מהתקופה שיקבע השר באישור הוועדה.
: (ב) השר, באישור הוועדה, יקבע את התקופה המרבית להחזקת נתוני אשראי בידי מיופה כוח בתמורה.

@ 50. מחיר מרבי שרשאית לשכת אשראי לגבות
: (א) הנגיד רשאי לקבוע את הסכומים המרביים שתגבה לשכת אשראי בעד שירותים שהיא מספקת לפי [[סעיפים 12]] [[או 13]]; קבע הנגיד כאמור, לא תגבה לשכת אשראי תשלום בסכום העולה על הסכום המרבי שקבע.
: (ב) לשכת אשראי תדווח לנגיד, אחת לשנה, על תשלום שדרשה בעד כל אחד מהשירותים שסיפקה, בדרך שקבע הנגיד.

@ 51. נתונים שלשכת אשראי אינה רשאית להביא בחשבון
: לשכת אשראי לא תביא בחשבון נתונים בדבר מינו, גילו, נטייתו המינית, גזעו, דתו, ארץ מוצאו, לאומיותו, מקום מגוריו ומצבו המשפחתי או הבריאותי של לקוח, לעניין המודל הסטטיסטי שלה הדרוש לה למתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי וחיווי אשראי, לעניין מתן חיווי אשראי על לקוח ולעניין דירוג אשראי שלו.

@ 52. שימוש בדוח אשראי או בחיווי אשראי עדכניים
: (א) בהחלטתו להתקשר בעסקת אשראי עם לקוח או לשם הבטחת קיום תנאי העסקה, לא יתחשב משתמש בנתוני אשראי, בדוח אשראי לא עדכני.
: (ב) בהחלטתו אם לתת אשראי ללקוח, לא יתחשב נותן אשראי בחיווי אשראי לא עדכני.
: (ג) לעניין סעיף זה, רואים דוח אשראי או חיווי אשראי שחלפו שישים ימים מיום קבלתם כדוח אשראי או חיווי אשראי לא עדכניים, אלא אם כן קבע השר תקופה קצרה מזו.

@ 53. שמירת דוח אשראי בידי משתמש בנתוני אשראי
: משתמש בנתוני אשראי רשאי להחזיק בדוח אשראי עד תום תקופת עסקת האשראי עם הלקוח שבקשר אליה התבקש הדוח, ואם התבקש הדוח לשם החלטה על התקשרות בעסקת אשראי, ולא נכרתה העסקה - ימחק את דוח האשראי בתוך שישים ימים מיום קבלתו, אלא אם כן קבע השר תקופה קצרה מזו.

@ 54. הגבלה על העברת נתוני אשראי
: הממונה רשאי לאסור או להגביל, לצמיתות או לתקופה שיקבע, מסירה לפי [[פרק זה]] של נתוני אשראי הכלולים במאגר ללשכת אשראי, וכן לאסור או להגביל העברת נתוני אשראי שקיבלה לשכת אשראי לפי [[פרק זה]] למשתמש בנתוני אשראי או למיופה כוח בתמורה, אם מצא כי הדבר דרוש לשם שמירה על מטרות חוק זה והתקיימו נסיבות חריגות.

== פרק ח': תיקון מידע הכלול במאגר ==

@ 55. תיקון מידע בידי מקור מידע
: גילה מקור מידע כי נתוני אשראי לגבי לקוח שהעביר למאגר אינם נכונים, שלמים או מדויקים או שחל בהם שינוי מכל סיבה שהיא, יודיע על כך לבנק ישראל ויעביר לו את נתוני האשראי המעודכנים, בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך שבעה ימים, אלא אם כן קבע הממונה תקופה אחרת, והכול באופן שיורה הממונה.

@ 56. תיקון מידע לבקשת לקוח
: (א) סבר לקוח כי מידע לגביו הכלול במאגר אינו נכון, שלם או מדויק, זכאי הוא לפנות לבנק ישראל בבקשה למחוק מידע, להשלים מידע או לתקנו.
: (ב) הוגשה לבנק ישראל בקשה לפי סעיף קטן (א), וסבר הבנק כי לשם טיפול בבקשה יש צורך כי מקור המידע יערוך בירור, יציין במאגר כי מתקיים הליך בירור בנוגע לאותו מידע, ויפנה למקור המידע לשם בירור הבקשה.
: (ג) פנה בנק ישראל אל מקור המידע כאמור בסעיף קטן (ב), יערוך מקור המידע בירור בעניין ויעביר למנהל המאגר את תוצאות הבירור, בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך שבעה ימים, אלא אם כן קבע הממונה תקופה אחרת; העלה הבירור כי יש צורך בהשלמת המידע או בתיקונו - יעביר מקור המידע לבנק ישראל גם את המידע המעודכן, בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך שבעה ימים, אלא אם כן קבע הממונה תקופה אחרת, והכול באופן שהורה הממונה.
: (ד) לא העביר מקור המידע את תוצאות הבירור בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (ג), יורה הממונה למנהל המאגר על הפעולות שיש לנקוט במאגר בנוגע למידע.

@ 57. עדכון המידע במאגר והודעה על העדכון
: (א) מנהל המאגר יעדכן מיד את המידע הכלול במאגר בהתאם למידע המעודכן שהועבר ולבירור שנערך לפי [[סעיפים 55]] [[או 56]], לפי העניין; התגלעה מחלוקת בין מקור המידע והלקוח לעניין נתון אשראי הכלול במאגר, רשאי בנק ישראל לרשום הערה בעניין במאגר או למחוק את נתון האשראי שבמחלוקת.
: (ב) הממונה ייתן הוראות לעניין מסירת מידע שעודכן לפי סעיף קטן (א) ללקוח, ללשכות האשראי, למשתמשים בנתוני אשראי או למיופי כוח בתמורה.

== פרק ט': שמירת סודיות ואבטחת מידע ==

@ 58. שמירת סודיות
: (א) אדם שהגיע אליו מידע על לקוח לפי חוק זה, ובכלל זה מי שהמידע הגיע אליו בתוקף תפקידו, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
: (ב) הגיע לידי אדם מידע לא מזוהה שמקורו במאגר, לא יבצע כל פעולה לאיתור זהות הלקוח שהמידע מתייחס אליו.

@ 59. הגבלת העברת מידע לגופים ציבוריים
: על אף האמור [[בפרק ד' לחוק הגנת הפרטיות]] והוראות כל דין אחר, לא יועבר מידע אל המאגר או ממנו, אלא בהתאם להוראות חוק זה.

@ 60. אבטחת מידע (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) בנק ישראל יאסוף את המידע המועבר למאגר, ישמור וימסור אותו -
:: (1) בדרך שתבטיח הגנה מפני דליפת מידע מהמאגר או פריצה אליו, וכן מפני העברה, חשיפה, מחיקה, שימוש, שינוי או העתקה בלא רשות כדין;
:: (2) בדרך שתמנע שימוש במידע בניגוד להוראות לפי חוק זה;
:: (3) בדרך שתבטיח כי הגישה למידע תהיה בהתאם להוראות לפי חוק זה ותאפשר בקרה ופיקוח על אופן השימוש במאגר;
:: (4) בדרך שתבטיח שהמידע הלא מזוהה נשמר ונמסר ככזה.
: (ב) לשם קיום מטרות חוק זה ולהבטחת פרטיות הלקוחות ולשם מתן גישה של לשכת אשראי למידע לא מזוהה במאגר כאמור [[בסעיף 45]], ישמור בנק ישראל במאגר את נתוני האשראי וכל מידע אחר על לקוח כמידע לא מזוהה, בנפרד מכל פרט מזהה; ואולם יהיה ניתן לקשר בין נתוני האשראי וכל מידע אחר על לקוח לפרטים המזהים, תוך יצירת מידע מזוהה, לשם עדכון הנתונים במאגר לגבי לקוח מסוים ומסירתם בהתאם להוראות חוק זה, וכן לצורך אחר הנדרש במישרין לשם הפעלת המאגר כפי שיקבע הנגיד בהסכמת השר; ההפרדה בין המידע המזוהה ובין המידע הלא מזוהה וקישור הנתונים לפי סעיף קטן זה ייעשו בדרך שיורה הממונה, בהתייעצות עם ראש הרשות להגנת הפרטיות.
: (ג) הנגיד, בהסכמת השר, יקבע הוראות הדרושות לשם אבטחת המידע המועבר למאגר, הכלול בו והנמסר ממנו, ובין השאר הוראות בעניינים אלה:
:: (1) אופן איסוף המידע ורישומו, בידי מקור המידע, בדרך שתבטיח את מהימנות המידע, דיוקו ואבטחתו;
:: (2) אופן העברת המידע למאגר, אופן שמירתו במאגר ואופן השימוש בו ואבטחתו;
:: (3) אופן הגישה למידע הכלול במאגר, ובכלל זה מורשי הגישה למידע מזוהה או לא מזוהה, ואמצעי הזיהוי הנדרשים מלשכת אשראי לשם שימוש במערכת הטכנולוגית המשמשת את המאגר לרבות ביצוע פעולות בה, וכן הוראות בדבר בקרה על המערכת האמורה;
:: (4) אופן העברת מידע מזוהה ללשכת אשראי, שמירתו במערכת הטכנולוגית המשמשת את לשכת האשראי, השימוש בו, אבטחתו ומחיקתו.
: (ד) בנק ישראל יחזיק את מאגר נתוני האשראי במיתקניו.

== פרק י': הפעלת שירות מידע על עוסקים ==

@ 61. רישוי שירות מידע על עוסקים
: (א) הממונה רשאי לתת רישיון שירות מידע על עוסקים ([[בפרק זה]] - רישיון) למבקש שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא חברה כהגדרתה [[בחוק החברות]];
:: (2) הוא רשם את מאגר המידע כמאגר מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות]];
:: (3) הוא המציא ערובה בהתאם להוראות [[סעיף 8]];
:: (4) הוא, בעל שליטה בו ונושא משרה בו לא הורשעו בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, המבקש אינו ראוי, לדעת הממונה, לקבל רישיון, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי;
:: (5) ביכולתו להפעיל מערכת טכנולוגית שתמזער את הסיכון לפגיעה בפרטיות הלקוחות ואת הסיכון לפגיעה באבטחת המידע שבידי המבקש.
: (ב) הממונה לא ייתן רישיון שירותי מידע על עוסקים למבקש אם ראה כי לא התקיימו התנאים כאמור בסעיף קטן (א) או מטעמים שבטובת הציבור.
: (ג) היה לממונה יסוד סביר להניח שמבקש הרישיון ישתמש במידע שיקבל שלא למטרות חוק זה או שלא יעמוד בדרישות לפי החוק, לא ייתן לו רישיון.
: (ד) הנגיד יקבע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לרישיון לפי סעיף זה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה.
: (ה) הוראות [[סעיפים 8 עד 11]] יחולו, בשינויים המחויבים, על רישוי שירות מידע על עוסקים.

@ 62. הפעלת שירות מידע על עוסקים
: לשכת מידע על עוסקים רשאית, במסגרת הפעלת שירות מידע על עוסקים, לאסוף ולהחזיק בכל מידע שקיבלה כדין על לקוח בפעילותו כעוסק בלבד, לרבות נתוני אשראי על לקוח בפעילותו כאמור ([[בפרק זה]] - נתוני אשראי על עוסק), ולמסרם לאחר, והכול בכפוף לתקנות שקבע השר לפי [[סעיף 64]], ככל שקבע.

@ 63. נתונים שלשכת מידע על עוסקים אינה רשאית להביא בחשבון
: לעניין דירוג אשראי של עוסק, לא תביא לשכת מידע על עוסקים בחשבון נתונים בדבר מינו, גילו, נטייתו המינית, גזעו, דתו, ארץ מוצאו, לאומיותו, מקום מגוריו ומצבו המשפחתי או הבריאותי.

@ 64. תקנות לעניין הפעלת שירות מידע על עוסקים
: השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הפעלת שירות מידע על עוסקים בידי לשכת מידע על עוסקים, בין השאר בעניינים אלה:
: (1) סוג נתוני אשראי על עוסק שלשכת מידע על עוסקים לא תהיה רשאית לאסוף, להחזיק ולמסור;
: (2) מקורות המידע שמהם לשכת המידע על עוסקים לא תהיה רשאית לאסוף נתוני אשראי;
: (3) שימושים אסורים בנתוני אשראי על עוסק;
: (4) אופן מסירת נתוני אשראי על עוסק.

@ 65. החזקת מידע
: לשכת מידע על עוסקים תחזיק במידע שאספה במסגרת מתן שירות מידע על עוסקים לתקופה של שבע שנים לפחות מיום קבלת המידע.

== פרק י&quot;א: הממונה על שיתוף בנתוני אשראי ==

=== סימן א': מינוי הממונה ותפקידיו ===

@ 66. מינוי הממונה ותפקידיו
: (א) הנגיד ימנה ממונה על שיתוף בנתוני אשראי, והוא יהיה עובד בנק ישראל.
: (ב) הממונה יהיה אחראי לשיתוף בנתוני אשראי לפי חוק זה, ויפעל לשם אבטחת המידע, ההגנה על פרטיות הלקוחות ושמירה על עניינם של הלקוחות ומשתמשים בנתוני אשראי; תפקידי הממונה יהיו, בין השאר -
:: (1) מתן רישיונות שירות נתוני אשראי ורישיונות שירות מידע על עוסקים;
:: (2) פיקוח ועריכת בקרה על פעולתן של לשכות האשראי ולשכות מידע על עוסקים, ובכלל זה לגבי פיתוח המודלים הסטטיסטיים בידי הלשכות;
:: (3) פיקוח ועריכת בקרה על פעולות של מקורות המידע המעבירים מידע למאגר, של המשתמשים בנתוני אשראי ושל מיופי כוח בתמורה;
:: (4) מתן הוראות, לפי [[סעיף 68]], ללשכת אשראי וללשכת מידע על עוסקים, למקורות מידע המעבירים מידע למאגר, למשתמשים בנתוני האשראי ולמיופי כוח בתמורה.
: (ג) הממונה רשאי לקבל מידע מהמאגר לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה ובמידה הנדרשת לכך.

=== סימן ב': מרשמים ===

@ 67. מרשמים
: (א) הממונה ינהל מרשמים כמפורט להלן:
:: (1) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/CB|מרשם של לשכות אשראי]];
:: (2) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/DS|מרשם של מקורות מידע]], המעבירים מידע למאגר או שהתחייבו להעביר מידע למאגר לפי הוראות [[פרק ו']];
:: (3) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/CP|מרשם של משתמשים בנתוני אשראי]];
:: (4) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/PER|מרשם של מיופי כוח בתמורה]] מסוג שיקבע הנגיד;
:: (5) [[https://general.creditdata.org.il/portal-ashrai-app/corporations-list/BI|מרשם של לשכות מידע על עוסקים]].
: (ב)(1) במרשמים לפני סעיף קטן (א) יכלול הממונה פרטים על לשכות אשראי, על מקורות מידע, על משתמשים בנתוני אשראי ועל מיופי כוח בתמורה, שהממונה אסר או הגביל מסירת מידע מהמאגר אליהם לפי הוראות [[סעיפים 20]] [[או 54]].
:: (2) נמסרו נתוני אשראי ממקור מידע לפי [[סעיף 108]], יצוין במרשם כאמור בסעיף קטן (א)(2), לאיזו לשכת אשראי נמסר המידע.
: (ג) המרשמים יהיו פתוחים לעיון הציבור באתר האינטרנט של בנק ישראל.

=== סימן ג': הוראות הממונה ===

@ 68. הוראות הממונה
: (א) לשם ביצוע תפקידיו, רשאי הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת שמונתה לפי [[סימן ד']] -
:: (1) לתת הוראות ללשכות האשראי וללשכות שירות מידע על עוסקים הנוגעות לדרכי פעולתן וניהולן, של נושאי משרה בהן וכל מי שמועסק על ידיהן, והכול לשם קיום מטרות חוק זה, לשם ניהולן התקין של הלשכות, ולשם השמירה על עניינם של הלקוחות ושל המשתמשים בנתוני אשראי, ההגנה על פרטיות הלקוחות ואבטחת המידע; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל הלשכות או לסוג מסוים מהן;
:: (2) לתת הוראות למקורות המידע המעבירים מידע למאגר, למשתמשים בנתוני אשראי ולמיופי כוח בתמורה, בפעולתם לפי חוק זה, לשם קיום מטרות חוק זה ולשם השמירה על עניינם של הלקוחות ושל המשתמשים בנתוני אשראי, ההגנה על פרטיות הלקוחות ואבטחת המידע; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל מקורות המידע, המשתמשים בנתוני אשראי או מיופי הכוח בתמורה או לסוג מסוים מהם.
: (ב) היה בכוונת הממונה לתת הוראות לפי סעיף קטן (א) בעניין שיש לשר או לנגיד סמכות לפי חוק זה להתקין לגביו תקנות או כללים, יודיע הממונה על כוונתו כאמור לשר או לנגיד, לפי העניין.

@ 69. פרסום הוראות הממונה
: (א) הוראות הממונה לפי [[סעיף 68]] וכל הוראה אחרת של הממונה לפי חוק זה שהיא בת פועל תחיקתי, אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
: (ב) הוראות הממונה כאמור בסעיף קטן (א) וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל, באופן שיאפשר מעקב אחר שינוין לאורך זמן ותיעודן, ורשאי הנגיד לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.
: ((הוראות הממונה מפורסמות [[https://www.creditdata.org.il/חקיקה-ואסדרה/אסדרה/|באתר נתוני אשראי של בנק ישראל]].))

=== סימן ד': הוועדה המייעצת לעניין הוראות הממונה ===

@ 70. הוועדה המייעצת לעניין הוראות הממונה
: (א) הנגיד ימנה ועדה שתפקידה לייעץ לממונה לעניין מתן הוראות לפי [[סעיף 68]] ([[בסימן זה]] - הוועדה המייעצת).
: (ב) הוועדה המייעצת תהיה בת שמונה חברים, ובהם לפחות ארבע נשים, וזה הרכבה:
:: (1) אחד יהיה משפטן שהוא עובד המדינה, שימונה לפי הצעת היועץ המשפטי לממשלה;
:: (2) אחד יהיה עובד משרד האוצר, שימונה לפי הצעת שר האוצר;
:: (3) אחד מחברי הוועדה המייעצת ימונה מקרב עובדי המדינה או מקרב הציבור, והוא יהיה מומחה בהגנה על הפרטיות;
:: (4) חמישה ימונו מקרב הציבור -
::: (א) שניים יהיו אנשי משק וכלכלה, או חברי הסגל האקדמי הבכיר או מי שהיו חברי סגל כאמור במוסד מוכר כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]], שהם בעלי ניסיון או השכלה בתחום השירותים הפיננסיים;
::: (ב) שניים יהיו בעלי ניסיון בתחום החינוך הפיננסי או שהם בעלי ניסיון בפעילות חברתית בתחום זה;
::: (ג) אחד יהיה מומחה באבטחת מידע או בטכנולוגיות מידע.
: (ג) הנגיד ימנה אחד מחברי הוועדה המייעצת ליושב ראש הוועדה ואחד מהם לסגן היושב ראש.
: (ד) הוועדה המייעצת תתכנס לבקשת יושב ראש הוועדה או לבקשת הממונה, ותכלול בסדר יומה כל נושא שבסמכותה על פי בקשת היושב ראש או הממונה.
: (ה) שלושה חברי הוועדה המייעצת, ובהם היושב ראש או סגן היושב ראש, יהיו מניין חוקי בישיבותיה.
: (ו) לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.

@ 71. ניגוד עניינים
: (א) לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה המייעצת מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו.
: (ב) חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בדיון בישיבות הוועדה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בוועדה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.
: (ג) התברר לחבר הוועדה המייעצת כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך בהקדם האפשרי, ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה האמור יושב ראש הוועדה - יודיע על כך לנגיד.
: (ד) לעניין סעיף זה, אחת היא אם מילוי התפקיד האחר נעשה בתמורה או שלא בתמורה.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;עניין אישי&quot; - לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף אחר שהוא או קרובו הם בעלי עניין או נושאי משרה בו;
::- &quot;קרוב&quot; - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים, וכן אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר הוועדה.

@ 72. תקופת כהונה
: תקופת כהונתו של חבר הוועדה המייעצת תהיה שלוש שנים מיום מינויו, וניתן למנותו לתקופת כהונה נוספת כאמור, ובלבד שלא יכהן יותר משלוש תקופות כהונה.

@ 73. פקיעת כהונה
: (א) חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
:: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לנגיד;
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע, לדעת הנגיד, למלא את תפקידו;
:: (3) הוא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי למלא את תפקידו או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי;
:: (4) הנגיד נוכח כי הוא נעדר בלא סיבה סבירה, משלוש ישיבות רצופות של הוועדה המייעצת או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה בשנה אחת; יושב ראש הוועדה ידווח לנגיד על חבר הוועדה שנעדר מישיבותיה כאמור;
:: (5) לגבי חבר ועדה מייעצת שהוא עובד המדינה - הוא חדל להיות עובד המדינה.
: (ב) פקעה כהונתו של חבר הוועדה המייעצת, יפעל הנגיד למינוי חבר ועדה במקומו, בהקדם האפשרי.

@ 74. סדרי עבודה
: הוועדה המייעצת תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

@ 75. שמירת תוקף
: קיום הוועדה המייעצת, סמכויותיה ותוקף המלצותיה, לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

@ 76. סודיות דיוני הוועדה ופרסום החלטותיה
: לא יגלה אדם דבר מדיוני הוועדה המייעצת או מכל חומר שנמסר לה, אלא אם כן הנגיד הסמיך אותו לכך; ואולם עיקרי המלצות הוועדה המייעצת והפרוטוקולים של דיוניה יפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל, למעט עיקרי המלצות או פרוטוקולים של דיון מסוים, או חלקם, שהוועדה, בהחלטה מנומקת בכתב שתפורסם באתר האינטרנט של בנק ישראל, הורתה שלא לפרסמם.
: ((פרוטוקולים הוועדה המייעצת מפורסמים [[https://www.creditdata.org.il/הודעות-ופרסומים/פרוטוקולי-הוועדה-המייעצת/פרוטוקולים/|באתר נתוני אשראי]].))

@ 77. גמול והחזר הוצאות
: חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה זכאים לגמול והחזר הוצאות בעבור השתתפות בישיבות הוועדה, בשיעור שיקבע הנגיד; הגמול האמור ישולם בידי בנק ישראל.
: ((פורסמו [[כללי נתוני אשראי (גמול והחזר הוצאות לחברי הוועדה המייעצת), התשע&quot;ח-2017]].))

=== סימן ה': בירור תלונות ציבור ===

@ 78. בירור תלונות ציבור
: (א) הממונה יברר תלונות ציבור בדבר פעולה של לשכת אשראי, לשכת מידע על עוסקים, מקור מידע המעביר מידע למאגר לפי [[פרק ו']], משתמש בנתוני אשראי ומיופה כוח בתמורה וכן תלונות הקשורות בהפעלת המאגר.
: (ב) נגעה תלונה לעניין שהדיון לגביו החל לפני בית משפט או בורר או לעניין אשר הוכרע בידי בית משפט או בורר, יביא זאת הממונה בחשבון במסגרת שיקוליו אם לברר את התלונה.

@ 79. דרכי בירור
: (א) בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה לממונה, והוא לא יהיה קשור להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות.
: (ב) הממונה יביא את התלונה לידיעת הנילון וייתן לו הזדמנות להשיב עליה; נגעה התלונה ללשכת אשראי, יודיע הממונה גם לממונה על פניות הציבור בה.
: (ג) ביקש מתלונן להופיע לפני הממונה, רשאי הממונה לזמנו לצורך שמיעתו.

@ 80. תלונה הנוגעת לפגיעה בפרטיות
: נגעה תלונה לפגיעה בפרטיות, יעבירה הממונה גם לידיעת הממונה על הגנת הפרטיות, ורשאי הוא להתייעץ עמו לבירור התלונה.

@ 81. תוצאות הבירור
: (א) מצא הממונה שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן ולנילון; הממונה רשאי לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להורות לנילון לתקן ליקוי שהעלה הבירור, בין לעניין המקרה שעליו התלונה ובין בדרך כלל, בדרך ובמועד שהורה, ורשאי הממונה להורות למנהל המאגר לתקן את המידע שבמאגר; הורה הממונה על תיקון מידע שבמאגר יחולו ההוראות לפי [[סעיף 57]], בשינויים המחויבים.
: (ב) מצא הממונה שהתלונה אינה מוצדקת, או שאינה ראויה לבירורו, יודיע על כך למתלונן ולנילון, ורשאי הוא לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו.
: (ג) העלה הבירור חשד שנעברה עבירה פלילית, יביא הממונה את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.

@ 82. פרסום דרכי הגשת תלונות
: הדרכים להגשת תלונות יפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל, בשפה ברורה ופשוטה בעברית, בערבית, באנגלית וברוסית.
: ((הסבר בדבר הגשת תלונה מפורסם [[https://www.creditdata.org.il/מידע-לציבור/פנייה-למערכת/|באתר נתוני אשראי]].))

== פרק י&quot;ב: פיקוח ==

@ 83. הגדרות - [[פרק י&quot;ב]]
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;נתוני מערכת&quot; - אחד מאלה:
:: (1) נתונים על החזקה וניהול של מידע ושל מאגרי מידע, בידי לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים, והשימוש בהם, הדרושים לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה בידי הלשכה, ובלבד שאינם כוללים מידע מזוהה;
:: (2) רישומים שלשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים חייבת לשמור לפי חוק זה, אגב ניהול של מאגר מידע, אחזקתו או שימוש בו;
:- &quot;מחשב&quot;, &quot;חומר מחשב&quot;, &quot;חדירה לחומר מחשב&quot; ו&quot;פלט&quot; - כמשמעותם [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 84. הסמכת מפקחים
: (א) הממונה יסמיך מבין עובדי בנק ישראל מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי [[פרק זה]], לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה; הודעה על מינוי מפקח ועל שינוי לגבי מינוי יפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל באופן שיאפשר לעקוב אחר שינויים שנעשו.
: (ב) לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת הממונה, להיות מפקח;
:: (2) הוא קיבל הכשרה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה הממונה;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה הממונה;
:: (4) לעניין הסמכויות לפי [[סעיפים 85(4)]] [[ו־86]] - הוא מיומן לביצוע פעולות של חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור.

@ 85. סמכויות מפקח
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך, לרבות פלט, שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה;
: (3) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר להציג לפניו או למסור לו עותק מחומר מחשב הכולל נתוני מערכת או מידע מדגמי הדרוש לשם הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה; מידע מדגמי לפי פסקה זו יידרש רק בהיקף הנחוץ למימוש תכליות הפיקוח;
: (4) לחדור לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים, בהתאם להוראות [[סעיף 86]];
: (5) להיכנס למקום שהכניסה אליו דרושה לשם מילוי תפקידיו ובו פועל גוף מפוקח, או למקום שיש לו יסוד סביר להניח כי פועל בו גוף מפוקח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט; לעניין זה, &quot;גוף מפוקח&quot; - לשכת אשראי, לשכת מידע על עוסקים, מקור מידע המעביר מידע למאגר, משתמש בנתוני אשראי או מיופה כוח בתמורה.

@ 86. חדירה לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה בידי לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים, רשאי מפקח שמתקיימות לגביו הוראות [[פסקאות (1) עד (4) של סעיף 77(ב)]] -
: (1) לחדור לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים לשם העתקת נתוני המערכת הכלולים בו, להעתיק את נתוני המערכת כאמור ולהפיק מהם פלט, ובלבד שלא תבוצע חדירה לחומר מחשב אם אינה נדרשת במישרין לשם איתור נתוני המערכת והעתקתם;
: (2) לחדור לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים לשם איסוף מידע מדגמי; מידע מדגמי לפי פסקה זו ייאסף רק בהיקף הנחוץ למימוש תכליות הפיקוח;
: (3) לחדור לחומר מחשב של לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים לשם העתקת מידע על לקוח, להעתיק את המידע ולהפיק ממנו פלט, ובלבד שאותו לקוח הסכים לכך מראש ובכתב, ושלא תבוצע חדירה לחומר מחשב אם אינה נדרשת במישרין לשם איתור המידע על אותו לקוח והעתקתו.

@ 87. דרישת חומר מחשב או חדירה לחומר מחשב - הסתייעות במומחה ומחיקת המידע
: (א) לשם ביצוע הסמכויות לפי [[פסקאות (3) ו־(4) של סעיף 85]], רשאי מפקח להסתייע במומחה, גם אם אינו עובד בנק ישראל, לשם עריכת בדיקה במקום שבו פועל מי שממנו נדרש חומר מחשב לפי [[85|אותן פסקאות]], ולשם דרישת חומר המחשב או החדירה לחומר המחשב, אם נדרשים לשם כך ניסיון, ידע או אמצעים שאין בידי המפקח, ובלבד שהמפקח נוכח במקום בעת ביצוע הפעולות בידי המומחה ומפקח על ביצוען; המפקח יודיע למומחה על חובת הסודיות החלה עליו.
: (ב) מידע מדגמי שנאסף לפי [[סעיף 85(3) או (4)]], יימחק ממאגרי המידע של בנק ישראל לאחר סיום הליכי הפיקוח שלשמם נאסף, אך לא יאוחר משישה חודשים ממועד מסירתו או איסופו או במועד מאוחר יותר שיקבע השר.

@ 88. חובת הזדהות
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי הממונה המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.

== פרק י&quot;ג: עונשין ==

@ 89. עונשין
: (א) אלה דינם הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]:
:: (1) נותן אשראי שביקש מלשכת אשראי חיווי אשראי, בלי שיידע את הלקוח על כך, בניגוד להוראות [[סעיף 33]];
:: (2) חברת חשמל שביקשה חיווי בשאלה אם לנקוט אמצעי גבייה לגבי לקוח בלי ששלחה הודעה על כך ללקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 37]].
: (ב) אלה דינם הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]:
:: (1) מי שעשה שימוש בנתוני אשראי שקיבל מהמאגר, שלא למטרה שלשמה התבקשו, בניגוד להוראות [[סעיף 25]];
:: (2) לשכת אשראי שהעתיקה או שמרה מידע לא מזוהה, בניגוד להוראות [[סעיף 45(ב)]];
:: (3) לשכת אשראי או מיופה כוח בתמורה שהחזיקו בנתוני אשראי מעבר לתקופה האמורה לפי [[סעיף 49]];
:: (4) נותן אשראי שהחזיק בדוח אשראי מעבר לתקופת עסקת האשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 53]] או שלא מחק את דוח האשראי בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]];
:: (5) מי שהגיע לידיו מידע לא מזוהה שמקורו במאגר וביצע פעולה לאיתור זהות הלקוח שהמידע מתייחס אליו, בניגוד להוראות [[סעיף 58(ב)]];
:: (6) לשכת מידע על עוסקים שהחזיקה במידע שאספה במסגרת מתן שירות מידע על עוסקים, לתקופה הקצרה משבע שנים מיום קבלת המידע, בניגוד להוראות [[סעיף 65]].
: (ג) אלה דינם מאסר שלוש שנים או הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]:
:: (1) מי שאסף נתוני אשראי, החזיק בהם לצורך מסירתם לאחר או מסרם לאחר, דרך עיסוק, בניגוד להוראות [[סעיף 4]];
:: (2) לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים שפעלה שלא בהתאם לתנאי רישיונה, בניגוד להוראות [[סעיפים 5]] [[או 6]], לפי העניין;
:: (3) לשכת אשראי העוסקת בעיסוק שאינו שירות נתוני אשראי ואינו עיסוק נוסף מותר לפי קביעת הנגיד, בניגוד להוראות [[סעיף 12(ב)]];
:: (4) נותן אשראי שביקש מלשכת אשראי דוח אשראי בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 27]];
:: (5) לשכת אשראי שהביאה בחשבון, לעניין המודל הסטטיסטי שלה, לעניין חיווי אשראי על לקוח ולעניין דירוג אשראי שלו או לשכת מידע על עוסקים שהביאה בחשבון לעניין דירוג אשראי של עוסק נתונים בדבר מינו, גילו, נטייתו המינית, גזעו, דתו, ארץ מוצאו, לאומיותו, מקום מגוריו, ומצבו המשפחתי או הבריאותי, בניגוד להוראות [[סעיף 51]] [[או 63]], לפי העניין;
:: (6) מי שגילה מידע על לקוח שהגיע אליו לפי חוק זה או עשה בו שימוש, בניגוד להוראות [[סעיף 58(א)]].

@ 90. אחריות נושא משרה
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי [[פרק זה]] בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - מחצית הקנס בשל אותה עבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[פרק זה]] בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
: (ג) בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד לתחום שבו בוצעה העבירה.

== פרק י&quot;ד: עיצום כספי ==

@ 91. הגדרות - [[פרק י&quot;ד]] (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: [[בפרק זה]], &quot;הסכום הבסיסי&quot; - סכום כמפורט להלן, לפי העניין:
: (1) לעניין לשכת אשראי, לשכת מידע על עוסקים, מקור מידע המעביר מידע למאגר ומשתמש בנתוני אשראי - 200,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2025, 229,790 ש&quot;ח)));
: (2) לעניין מיופה כוח בתמורה - 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2025, 11,490 ש&quot;ח))), ואם הוא תאגיד - 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2025, 57,440 ש&quot;ח))).

@ 92. עיצום כספי (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: (א) הפעיל אדם שירות נתוני אשראי או שירות מידע על עוסקים, בלי שבידו רישיון לכך, בניגוד להוראות [[סעיפים 5]] [[או 6]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2025, 57,440 ש&quot;ח))).
: (ב) מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום הבסיסי:
:: (1) לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים שפעלה שלא בהתאם לתנאי רישיונה, בניגוד להוראות [[סעיפים 5]] [[או 6]], לפי העניין;
:: (2) לשכת אשראי שרישיונה בוטל ופעלה שלא בהתאם להוראות הממונה לפי [[סעיף 11(ד)]];
:: (3) לשכת אשראי העוסקת בעיסוק שאינו שירות נתוני אשראי ואינו עיסוק נוסף מותר לפי קביעת הנגיד, בניגוד להוראות [[סעיף 12(ב)]];
:: (4) לשכת אשראי שהתנתה מתן שירות בשירות אחר או בשירות שנקבע כעיסוק נוסף, בניגוד להוראות [[סעיף 14]];
:: (5) לשכת אשראי שלא מינתה ממונה על פניות הציבור, בניגוד להוראות [[סעיף 15]];
:: (6) מקור מידע החייב בהעברת מידע למאגר לפי [[סעיף 19]] ולא העבירו בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]];
:: (7) מקור מוסמך שהעביר מידע למאגר שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 19(ד)]];
:: (8) מקור מידע שלא נקט אמצעים להבטחת הדיוק והמהימנות של נתוני האשראי שהעביר למאגר, בניגוד להוראות הממונה לפי [[סעיף 19(ו)]], או שהעביר נתוני אשראי בניגוד להוראות הממונה לפי [[סעיף 19(ז)]];
:: (9) מי שעשה שימוש בנתוני אשראי שקיבל מהמאגר, שלא למטרה שלשמה התבקשו, בניגוד להוראות [[סעיף 25]];
:: (10) לשכת אשראי שביקשה מבנק ישראל נתוני אשראי לשם עריכת דוח אשראי, בלי שהתקיימו בבקשה התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 28]];
:: (11) נותן אשראי שקיבל דוח אשראי לשם התקשרות בעסקת אשראי או שקיבל דוח אשראי לשם הבטחת קיום תנאי עסקה שהתקשר בה ושינה לרעה את התנאים של העסקה, בלי שהודיע על כך ללקוח מיד או מסר לו פרטים בדבר לשכת האשראי שממנה קיבל את דוח האשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 31(א)]];
:: (12) נותן אשראי או לשכת אשראי שלא מסרו ללקוח את דוח האשראי, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 31(ב)]];
:: (13) לשכת אשראי שביקשה מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל בעבור מיופה כוח בתמורה, בלי שהתקיימו בבקשה התנאים להעברת דוח ריכוז נתונים, בניגוד להוראות [[סעיף 41]];
:: (14) לשכת אשראי שהעתיקה או שמרה מידע לא מזוהה, בניגוד להוראות [[סעיף 45(ב)]];
:: (15) לשכת אשראי או מיופה כוח בתמורה שהחזיקו בנתוני אשראי מעבר לתקופה האמורה לפי [[סעיף 49]];
:: (16) לשכת אשראי שגבתה תשלום בסכום העולה על הסכום המרבי שקבע הנגיד, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 50]];
:: (17) משתמש בנתוני אשראי שהתחשב בדוח אשראי לא עדכני, בניגוד להוראות [[סעיף 52(א)]];
:: (18) נותן אשראי שהתחשב בחיווי אשראי לא עדכני, בניגוד להוראות [[סעיף 52(ב)]];
:: (19) משתמש בנתוני אשראי שהחזיק בדוח אשראי מעבר לתקופת עסקת האשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 53]] או שלא מחק את דוח האשראי בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]];
:: (20) לשכת אשראי שמסרה נתוני אשראי למשתמש בנתוני אשראי או למיופה כוח בתמורה, בניגוד להוראות הממונה לפי [[סעיף 54]];
:: (21) מקור מידע שלא הודיע לבנק ישראל על נתוני אשראי שאינם שלמים או מדויקים או שחל בהם שינוי או שלא העביר את הנתונים המעודכנים, בהתאם להוראות הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 55]];
:: (22) מקור מידע שלא העביר לבנק ישראל תוצאות בירור שערך או מידע מעודכן, בניגוד להוראות [[סעיף 56(ג)]];
:: (23) מקור מידע שהפר הוראה מהוראות שקבע הנגיד לפי [[סעיף 60(ג)]];
:: (24) לשכת מידע על עוסקים שהפרה הוראות שקבע השר לפי [[פסקאות (1) עד (4) של סעיף 64]];
:: (25) לשכת מידע על עוסקים שהחזיקה במידע שאספה במסגרת מתן שירות מידע על עוסקים, לתקופה הקצרה משבע שנים מיום קבלת המידע, בניגוד להוראות [[סעיף 65]];
:: (26) מי שהפר הוראה מהוראות הממונה לפי [[סעיף 68]].

@ 93. הודעה על כוונת חיוב
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 92]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 94]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 96]], והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין [[הסעיף האמור]].

@ 94. זכות טיעון
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 93]] רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה לפי החלטת הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

@ 95. החלטת הממונה ודרישת תשלום
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 94]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 97]].
: (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 94]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 96. הפרה נמשכת והפרה חוזרת
: (א) בהפרה נמשכת ייווספו על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה 2% לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, &quot;הפרה נמשכת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 92]], לאחר שהממונה הודיע למפר על הפרת אותה הוראה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 92]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 97. סכומים מופחתים
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) הנגיד, בהתייעצות עם השר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], ובשיעורים שיקבע.

@ 98. סכום מעודכן של העיצום הכספי
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 95(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 103]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיפים 91]] [[ו-92]] יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 99. המועד לתשלום העיצום הכספי
: המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 95]].

@ 100. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 101. גבייה
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 102. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 92]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 103. ערעור (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) על החלטה סופית של הממונה לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[פרק זה]], והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 104. פרסום
: (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של בנק ישראל את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - ככל שהמפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 103]], יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם הממונה אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו בתום תקופת הפרסום.
: (ו) הנגיד רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 105. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 92]], המהווה עבירה.
: (ב) שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

== פרק ט&quot;ו: הוראות שונות ==

@ 106. אימות זהות
: בנק ישראל רשאי, לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה, לפעול לאימות זהותו של לקוח.

@ 107. פרטים מזהים הכלולים בנתוני אשראי
: השר, באישור הוועדה, יקבע את הפרטים המזהים של לקוח שייכללו בנתוני אשראי שמעביר מקור מידע למאגר לפי [[פרק ו']] ואת הפרטים המזהים כאמור שייכללו בנתוני אשראי שמוסר בנק ישראל מהמאגר לפי [[פרק ז']].

@ 108. שמירת מידע המיועד ללשכת אשראי מסוימת (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) הנגיד רשאי לקבוע כי מקור מוסמך המעביר נתוני אשראי למאגר לפי [[סעיף 19(ד)]], יהיה רשאי, בהתקיים תנאים שיקבע הנגיד, בהתייעצות עם הממונה על התחרות ובאישור הוועדה, לבקש מבנק ישראל כי נתוני האשראי שמסר יישמרו במאגר בנפרד משאר נתוני האשראי וכי הם יימסרו רק ללשכות האשראי שיבקש; קבע הנגיד כאמור, ישמור בנק ישראל את המידע במאגר בהתאם ולא ייתן גישה אל מידע שנשמר כאמור אלא ללשכות האשראי שביקש המקור המוסמך.
: (ב) קבע השר לפי [[סעיף 19(ה)]] כי המקור המוסמך האמור בסעיף קטן (א) חייב להעביר מידע למאגר, לא יחולו הוראות הסעיף הקטן האמור.

@ 109. מסירת הודעה ללקוח על תחילת איסוף נתונים
: מנהל המאגר ימסור ללקוח הודעה בכתב על תחילת איסוף נתוני אשראי לגביו במאגר, שתכלול, בין השאר, את זכותו להגיש בקשה לאי-הכללת נתונים לפי [[סעיף 22]] או בקשה לאי־מסירת נתונים לפי [[סעיף 30]], ואת זכותו לקבל, אחת לשנה, דוח ריכוז נתונים בלא תשלום; הודעה כאמור תימסר ללקוח בתוך 30 ימים ממועד תחילת איסוף הנתונים, בדרך שקבע הנגיד.

@ 110. איסור דרישת נתוני אשראי לשם העסקה
: (א) לא יבקש אדם, במישרין או בעקיפין, לשם העסקת אחר, בין במסגרת יחסי עבודה ובין שלא במסגרת כאמור, נתוני אשראי או דירוג אשראי לגביו, לרבות בדרך של הצהרה או שאלון בכתב, לא יקבל נתונים כאמור ולא יעשה בהם שימוש; הוראות סעיף זה לא יחולו על נתוני אשראי לגבי לקוח המפורסמים על פי דין.
: (ב) ביקש אדם נתוני אשראי, קיבל נתוני אשראי או עשה בהם שימוש בניגוד להוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לחייבו לשלם למי שנתוני האשראי לגביו פיצוי בלא הוכחת נזק בסכום שאינו עולה על הסכום הקבוע [[בסעיף 29א(ב) לחוק הגנת הפרטיות]].
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על המדינה.
: (ד) לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בתובענה של עובד או מועמד לעבודה בשל הפרת הוראות סעיף קטן (א).

@ 111. הגבלה על הכללת נתונים במאגר ומסירתם, מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה
: בנק ישראל לא יכלול במאגר נתוני אשראי מסוימים ולא ימסור מהמאגר נתוני אשראי מסוימים, לבקשת ראש גוף ביטחון או מי שהוסמך על ידו לשם כך, מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה ובהתאם לנוהל שיקבעו לעניין זה בנק ישראל והגופים הביטחוניים, באישור ועדת משנה של ועדת הכלכלה של הכנסת, שתוקם בהתאם להוראות [[סעיף 5 לחוק הכנסת, התשנ&quot;ד-1994]], והוראות [[הסעיף האמור]] יחולו על דיוניה; בסעיף זה, &quot;גוף ביטחון&quot; - צבא ההגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משרד הביטחון ויחידות סמך של משרד הביטחון.

@ 112. הרחבת תחולה על תאגידים
: הנגיד, בהתייעצות עם השר ובאישור הוועדה, רשאי, לשם השגת מטרות חוק זה, לקבוע כי מקורות המידע החייבים במסירת נתוני אשראי לגבי לקוח לפי [[פרק ו']], כולם או חלקם, יהיו חייבים להעביר למאגר גם נתוני אשראי לגבי תאגידים מסוג שיקבע; בכללים כאמור יקבע הנגיד, בין השאר, הוראות לעניין סוג נתוני האשראי שיועברו, אופן שמירתם במאגר, התנאים למסירתם מהמאגר והשימוש בהם.

@ 113. דיווח לכנסת - הוראת שעה
: (א) הנגיד ידווח לוועדה, אחת לשנה, על יישום הוראות חוק זה, ובכלל זה על אלה:
:: (1) שלבי מחקר בעניין תרומת המאגר להשגת מטרות חוק זה;
:: (2) שינויים בשוק האשראי הקמעונאי ובהיקף האשראי הקמעונאי;
:: (3) פעילותם של המאגר, מנהל המאגר, הממונה והממונה על הגנת הפרטיות;
:: (4) פעולות הפיקוח והבקרה שנעשו לפי חוק זה, ובכלל זה פעולות לגבי פיתוח המודלים הסטטיסטיים, וכן מספר העיצומים הכספיים שהוטלו, סכומם, בשל אילו הפרות הוטלו ומספר ההפרות החוזרות שבוצעו מתוך כלל ההפרות;
:: (5) מספר תלונות הציבור שהוגשו ועניינן, הטעמים לאי־בירור תלונות, ככל שהיו, וטיפול בליקויים שעלו מהתלונות;
:: (6) השפעת נתוני האשראי הנמסרים למאגר מחברת חשמל על דירוג האשראי של הלקוחות;
:: (7) מספר הלקוחות שאין לגביהם דירוג אשראי ומספר הלקוחות שהגישו בקשה לאי־הכללת נתוני האשראי שלהם במאגר או לאי־מסירת נתוניהם לפי [[סעיפים 22]] [[או 30]], לפי העניין, וכן מספר הלקוחות, מתוך הלקוחות האמורים, שנתנו את הסכמתם למסירת דוח אשראי לפי [[סעיף 26(א)(4)]];
:: (8) הודעות שהגיש הממונה לשר או לנגיד, לפי העניין, על כוונתו לתת הוראות, לפי [[סעיף 68(ב)]].
: (ב) דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יימסר לוועדה במשך חמש השנים שמתום שנה מיום תחילתו של חוק זה, ואולם דיווח לעניין פסקה (6) של אותו סעיף קטן יימסר במשך חמש השנים ממועד יום התחילה לעניין חברת חשמל לפי [[סעיף 123(ד)]].
: (ג) עם סיום המחקר כאמור בסעיף קטן (א)(1), יעביר בנק ישראל את תוצאותיו לוועדה.

@ 114. עוולה בנזיקין
: מעשה או מחדל בניגוד להוראות חוק זה, הוא עוולה בנזיקין, והוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], יחולו עליו, בכפוף להוראות חוק זה.

@ 115. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

@ 116. אגרות
: (א) הנגיד, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע בצו הוראות בדבר אגרות כמפורט להלן:
:: (1) אגרה בעד מסירת מידע מהמאגר, ורשאי הוא לקבוע אגרות שונות למשתמשים שונים;
:: (2) אגרה בעד רישיון;
:: (3) אגרה שנתית שתוטל על לשכת אשראי ולשכת מידע על עוסקים.
: (ב) בצו לפי סעיף קטן (א) רשאי הנגיד לקבוע את דרכי תשלום האגרות ומועדי התשלום, ורשאי הוא לקבוע הפרשי הצמדה וריבית בשל אגרה שלא שולמה במועד.
: (ג) אגרות לפי סעיף זה ישולמו לבנק ישראל.

@ 117. איסור התניה
: אין להתנות על הוראות חוק זה.

@ 118. ביטול [[חוק שירות נתוני אשראי]]
: [[חוק שירות נתוני אשראי, התשס&quot;ב-2002]] - בטל.

@ 119. : ((הנוסח שולב [[בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל&quot;ב-1972]].))
@ 120. : ((הנוסח שולב [[בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ&quot;א-1981]].))
@ 121. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]].))
@ 122. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]].))

@ 123. תחילה
: (א) תחילתו של חוק זה 30 חודשים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה); נוכח השר כי דחיית יום התחילה דרושה לשם היערכות להפעלת ההסדר לשיתוף בנתוני אשראי לפי חוק זה, רשאי הוא, בהסכמת הנגיד ושר האוצר, לדחות, בצו -
:: (1) את יום התחילה בשישה חודשים;
:: (2) את יום התחילה, באישור הוועדה, לתקופה נוספת, שלא תעלה על שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שסך כל הדחיות לא יעלו על ארבע שנים מיום פרסום החוק.
:: ((פורסם צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה של החוק), התשע&quot;ט-2018 (ק&quot;ת תשע&quot;ט, 54), לפיו יום התחילה של החוק נדחה בשישה חודשים עד יום ז' בניסן התשע&quot;ט (12 באפריל 2019).))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הנגיד, בהסכמת השר, רשאי לקבוע כי תחילתן של ההוראות לפי חוק זה, ובכלל זה הוראות הממונה, לעניין מסירת מידע ממקורות המידע למאגר, כפי שיפרט בצו, תהיה במועד מוקדם יותר מהמועד האמור בסעיף קטן (א), אם מצא כי הדבר דרוש לשם היערכות להפעלת ההסדר האמור בסעיף קטן (א) ביום התחילה.
:: ((פורסם צו נתוני אשראי (הקדמה של תחילת הוראות לפי החוק והוראות הממונה לעניין מסירת מידע ממקורות המידע למאגר), התשע&quot;ח-2018 (ק&quot;ת תשע&quot;ח, 2657), לפיו - מועד התחילה של הוראות לפי [[סעיפים 3]], [[16]] [[ו-21]] לעניין איסוף, החזקה ושמירה של נתוני האשראי במאגר ביום כ' באלול התשע&quot;ח (31 באוגוסט 2018); מועד התחילה של הוראות לפי [[סעיפים 19(א)(1) עד (3)]], [[18(א)(6) עד (8)]], [[19(ב)]], [[55]] [[ו-125(ד)]] לעניין העברת נתוני אשראי למאגר בידי מקורות מידע ותיקון המידע על ידי מקורות המידע ביום כ' באלול התשע&quot;ח (31 באוגוסט 2018); מועד התחילה של הוראות לפי [[פרק ט']] לעניין שמירת סודיות ואבטחת מידע ביום כ' באלול התשע&quot;ח (31 באוגוסט 2018); מועד התחילה של הוראות לפי [[סעיפים 19(ו) ו-(ז)]], [[20]] [[ו-68]] ביום נתינתן או במועד מאוחר יותר שנקבע בהן, אם נקבע; מועד התחילה של הוראות לפי [[פרק י&quot;ד]] לעניין הטלת עיצומים כספיים, לפי [[סעיפים 91(1)]], [[92(ב)(6) עד (8), (21), (23) ו-(26)]] ביום כ' באלול התשע&quot;ח (31 באוגוסט 2018).))
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובלי לגרוע מהוראות [[סעיף 19(ג)]], תחילתן של הוראות [[סעיפים 19(א)(5)]] [[ו־37]] שנתיים מיום התחילה (בסעיף קטן זה - יום התחילה לעניין חברת חשמל).
:: (2) השר, שר האוצר או הנגיד, רשאי, בצו, ארבעה חודשים לפני יום התחילה לעניין חברת חשמל, לדחות את יום התחילה לעניין חברת חשמל בתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת.
::: ((פורסמו צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה לעניין חברת חשמל), התשפ&quot;א-2020 (ק&quot;ת תשפ&quot;א, 764) וצו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה לעניין חברת חשמל), התשפ&quot;ג-2023 (ק&quot;ת תשפ&quot;ג, 906), לפיו יום התחילה של החוק לעניין חברת חשמל יידחה בארבע שנים, עד יום י&quot;ד בניסן התשפ&quot;ה (12 באפריל 2025).))
:: (3) שלושה חודשים לפחות לפני יום התחילה לעניין חברת חשמל, יביא השר לאישור הוועדה תקנות לעניין [[סעיף 19(ב)]] בנוגע לנתוני האשראי שחברת חשמל תידרש להעביר למאגר לפי חוק זה; ימי פגרת הכנסת לא יבואו במניין התקופה האמורה; לא אישרה הוועדה את התקנות, תודיע על כך הוועדה לשר, והוראות [[סעיפים 19(א)(5)]] [[ו־37]] לא יחולו על חברת חשמל; השר יפרסם על כך הודעה ברשומות.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא הותקנו תקנות לפי [[סעיף 97]], תידחה תחילתו של [[פרק י&quot;ד]] עד למועד התקנתן.

@ 124. תקנות וכללים ראשונים
: (א) כללים ראשונים לפי [[סעיפים 7(ה)]] [[ו־8]] יותקנו לא יאוחר משישה חודשים לפני יום התחילה.
: (ב) תקנות וכללים ראשונים לפי [[סעיפים 19(א)(9) ו־(ב)]], [[22(ה) ו־(ז)]], [[26(א)(3) ו־(ג)]], [[30(ד)]], [[35(א)]], [[36]], [[38(א) ו־(ג)]], [[42(ב)]], [[49]], [[60(ג)]], [[107]], [[109]] [[ו־125(ד)]] יותקנו עד יום התחילה.

@ 125. הוראות מעבר (תיקון: תשע&quot;ט, תש&quot;ף)
: (א) מי שערב יום התחילה הוא בעל רישיון שירות מידע על עוסקים ולא ניתן לו עד יום התחילה רישיון מאת הממונה לפי [[פרק י']], וכן מי שערב יום התחילה הוא בעל רישיון שירות נתוני אשראי, ימסור את נתוני האשראי במאגר שבהחזקתו לרשם מאגרי מידע, כפי שיורה הרשם, והרשם ישמור את המאגר לתקופה של שנתיים.
: (ב) מסמכים ומאגרים שנשמרו לפי הוראות [[תקנה 81 לתקנות שירות נתוני אשראי, התשס&quot;ד-2004]], ערב יום התחילה, יישמרו בידי רשם מאגרי מידע עד תום שישה חודשים מיום התחילה; ואולם מסמכים ומאגרים כאמור שנמסרו בין יום פרסומו של חוק זה לבין יום התחילה, יישמרו שנתיים לפחות מיום מסירתם לרשם מאגרי מידע.
: (ג) על אף האמור [[בסעיף 109]], הודעה כאמור [[באותו סעיף]] לגבי לקוחות שתחילת איסוף הנתונים לגביהם במאגר היא ביום התחילה, תפורסם בשפה ברורה ופשוטה בידי בנק ישראל, ברשומות וכן בארבעה עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בישראל, שניים מהם בעברית, אחד בערבית ואחד ברוסית, בשידורי הטלוויזיה והרדיו, באתר האינטרנט של בנק ישראל ובמקום נגיש ובולט באתרי אינטרנט נפוצים.
: (ד) השר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר ובאישור הוועדה, יקבע את התקופה שלגביה יתייחסו נתוני האשראי שיועברו למאגר ביום התחילה או במועד שנקבע לפי [[סעיף 123(ג)]], לפי העניין, ורשאי הוא לקבוע תקופה כאמור שתחל לפני יום פרסומו של חוק זה.
: (ה) בלי לגרוע מהוראות כל דין, הממונה רשאי לתת הוראות לפני יום התחילה בדבר שמירת מידע לשם מסירתו למאגר בידי תאגיד בנקאי או מנפיק אמצעי תשלום, לפני יום התחילה ולתקופה שהורה.
: (ו) סמכויות רשם מאגרי מידע לפי [[=החוק הבטל|פרק ז' לחוק שירות נתוני אשראי]], כנוסחו ערב יום התחילה (בסעיף זה - החוק הבטל), ימשיכו לחול לגבי הפרה של הוראה מהוראות [[החוק האמור]] שנעשתה לפני יום התחילה וסמכויות הפיקוח לפי [[פרק ג' לחוק האמור]] יהיו נתונות לרשם לגבי מעשה או מחדל שנעשו לפני יום התחילה.
: (ז)(1) מי שהפר לפני יום התחילה הוראה מהוראות [[החוק הבטל]], כמפורט [[בסעיף 42 לחוק האמור]], ימשיכו לגביו הוראות [[סעיפים 42 עד 48 לחוק האמור]].
:: (2) מי שהפר את הוראות סעיף קטן (א) יחולו עליו הוראות [[סעיף 42(א) רישה לחוק הבטל]].
: (ח) נעברה לפני יום התחילה עבירה לפי [[+|סעיפים 49]] [[או 50 לחוק הבטל]], לא יראו בביטול [[החוק האמור]], [[בסעיף 118 לחוק זה]], כביטול האיסור עליה לעניין [[סעיף 4 לחוק העונשין]].
: (ט) מבין החברים מקרב הציבור בוועדה המייעצת שימונו לראשונה, ימונו שלושה חברים לתקופות אלה: אחד ימונה לשנה ושניים ימונו לשנתיים, ותקופה זו לא תימנה כתקופת כהונה לעניין [[סעיף 72(ב)]].

@ 126. הוראת שעה
: בתקופה שמיום התחילה עד היום שלפני היום הקבוע (([צ&quot;ל: היום הקובע])) כמשמעותו לפי [[18:301460|סעיפים 56 ו־57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]] (((ביום 31.12.2026))), יקראו את [[ההגדרה &quot;בנק הדואר&quot; שבסעיף 19 לחוק זה]] כך:
:- &quot;&quot;בנק הדואר&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת, כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]];&quot;.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום י&quot;ט באדר ב' התשע&quot;ו (29 במרס 2016).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* איילת שקד, שרת המשפטים
* ראובן ריבלין, נשיא המדינה
* יולי יואל אדלשטיין, יושב ראש הכנסת

&lt;ויקי&gt;{{חוק נתוני אשראי}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>2ny2jv9fozu3rplz4vfz2brhcgpjiwa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי הרשות השנייה ורדיו (חסות לתוכניות טלוויזיה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1746891</id>
    <redirect title="כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (חסות לתכניות טלוויזיה)" />
    <revision>
      <id>3037823</id>
      <timestamp>2026-08-03T09:44:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה לדף [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (חסות לתכניות טלוויזיה)]]</comment>
      <origin>3037823</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="120" sha1="fdn5tbfls6l1vdzsk77m8lo7vr6j7l0" xml:space="preserve">#הפניה [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (חסות לתכניות טלוויזיה) ]]</text>
      <sha1>fdn5tbfls6l1vdzsk77m8lo7vr6j7l0</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>